You are on page 1of 11

‫סדרי חשבונות שבעים שנות גלות בבל‪ ,‬ותיאור מצב ישראל בעת מעשה הנס בימי מרדכי ואסתר‬

‫פרק א'‬
‫בימי מלכות אחשורוש התרחש אירוע אשר השלים את מטרת גלות בבל‪ ,‬אירוע פורים היה חלק מתכנית‬
‫הקב"ה להכשיר את העם לקראת מאורעות העתיד‪ ,‬העלאת מרדכי ואסתר לארמון המלך היתה המשך‬
‫לתכנית החזרת סמכותם ומעמדם של מנהיגי התורה שנשחק ע"י מלכי ישראל וחלק ממלכי יהודה‪ ,‬למרדכי‬
‫התאפשר להשפיע על המלך תחילה באמצעות אסתר ואח"כ כסמכות השניה בחשיבותו במלכות אחשורוש‪,‬‬
‫גל התשובה האדיר אשר נבע מאירוע זה היה תוצאה מהנהגת מנהיגי התורה מרדכי הצדיק וחבריו יחד עם‬
‫אסתר האצילה‪ ,‬ובזה באה הגלות שהשיגה מטרותיה לקיצה‪.‬‬
‫האירוע כולו התרחש טרם נוסד מוסד כנסת הגדולה‪ ,‬אשר נוסדה רק כעלות עזרא מבבל בשנה השביעית‬
‫למלך דריוש בן אחשורוש ואסתר‪ ,‬המולך אחר אחשורוש ]עזרא ד‪ :‬ו‪-‬ז ושם ברש"י[‪ ,‬קורות הניסים נכתבו בידי‬
‫והם גם אשר‬ ‫]בבא בתרא ט"ו‪[.‬‬ ‫מרדכי ואסתר ]אסתר ט‪ :‬כט[‪ ,‬והכתיבה במגילה הושלמה ע"י אנשי כנסת הגדולה‪,‬‬
‫קבעו ברוח קדשם כל הלכות פורים ]מגילה ב‪ .‬פשיטא כולהו אנשי כנה"ג תקינו וכו'[‪.‬‬
‫מכיון שהמגילה הזאת הכתובה ברוח הקודש נכתבה תחת עיניהם הפקוחות של פקידי מלכות פרס‪ ,‬היו‬
‫צריכים אנשי כנה"ג להעלים פרטים רבים אשר כתיבתם היה מביא פחיתות כבוד למלך פרס‪ ,‬לכן הסתירו‬
‫הכותבים בדבריהם הרבה דברים אשר רק ע"י שימוש במסורת החכמים מסוגלים אנו לגלות בין שורות‬
‫המגילה את מה שלא נכתב בפירוש‪ ,‬וי"ג המדות ושאר מדות חז"ל שבהם נדרשת התורה שבכתב משמשים‬
‫גם במגילת אסתר שלפנינו ‪ -‬כבכל כתבי הקודש ‪ -‬לגלות סתרים ולפענח צפונות המגילה‪.1‬‬
‫דפי הגמ' אשר לפנינו אשר ידרשו את פסוקי המגילה כסדרה משלימים החסר‪ ,‬ומעבירים לנו את אשר קבלו‬
‫חז"ל בתורה שבעל פה מה שלא נכתב בכתב מפורש‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬העובדה כי אחשורוש היה שונא ישראל עוד יותר מהמן צורר היהודים‪ ,‬לא היה אפשר בשום אופן‬
‫לכתוב בפירוש‪ ,‬כמו כן זלזולו בכלי המקדש שביטול בנינו היתה הסיבה למשתה הגדול לא היה אפשר לפרש‬
‫יותר מהרמז "וכלים מכלים שונים"‪ ,‬כמו כן הפרט שלא בא פירושו במגילה כלל כי אסתר היתה אשתו של‬
‫מרדכי לא היה אפשר כלל לפרסם באותו הזמן ורק חכמי ישראל הטמינו כל הסודות האלו בחכמתם‬
‫הקדושה בתיבות המגילה‪ ,‬וכהנה רבות‪.‬‬
‫רבים אומרים כי הטעם להשמטת שם ה' מכל המגילה נובעת גם היא מהעובדה כי המגילה נכתבה באופן‬
‫שתהיה מקובלת על ממלכת פרס )אבן עזרא אסתר( ולכן הסתירו הנהגת ה' וגילוי חסדיו בין השיטין‪ ,‬ועל זה‬
‫המליצו מה שאמרו חז"ל ]חולין קל"ט ע"ב[ אסתר מן התורה מנין ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על שם‬
‫הניסים שהוסתרו במעטה של נסיבות טבעיות‪.‬‬

‫]במגילת אסתר מתואר בפרטות הארמון אשר נחשף לפני למעלה ממאה שנים בידי חופרי עתיקות צרפתיים בסוסה אשר‬ ‫‪1‬‬

‫בפרס‪ ,‬פרטי המבנה שנמצא תאמו בדיוק למתואר במגילת אסתר‪ ,‬ההריסות היו מכוסות במשך ‪ 2500‬שנים כך שההיכרות‬
‫המפורטת בארמון הזה כפי שידעוה כותבי מגילת אסתר הינו אפשרית רק ע"י אנשים אשר חיו בזמן הארמון‪ ,‬ובכך באה לקיצה‬
‫עוד אחת מהעלילות אשר כזבו הכופרים בתורתינו הק'‪ ,‬בהכחישם אמיתות המגילה הקדושה‪ ,‬גם מה שלעגו לשם "אחשורוש"‬
‫שלא נמצא כמוהו‪ ,‬הרי הכתובות שנתגלו בסוסה מדברים בפירוש על המלך "חשביירשה"‪ ,‬היוונים שלא יכלו לבטא שם זה‬
‫כינוהו "קסרקסס"‪ ,‬ובפי העברים נהגה שמו "אחשורוש" ככתוב במגילה‪) .‬עם סגולה([‬
‫‪1‬‬
‫פרק ב'‬
‫שליטי בבל אשר ראו כיצד התגשמו נבואות ירמיה לפרטיה‪ ,‬אימה אחזתם מנבואת ירמיה "והיה כמלאות‬
‫שבעים שנה אפקוד על מלך בבל ועל הגוי ההוא ‪ ...‬את עוונם ‪ ...‬ושמתי אותו לשממות עולם ‪] ...‬ירמיה כה‪ :‬יב[‪,‬‬
‫עוד דיבר ירמיה דברים ברורים ]כ"ז‪ :‬ו‪-‬ז[ ועתה אנוכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך‬
‫בבל‪ ...‬ועבדו אותו כל הגויים ואת בנו ואת בן בנו עד בוא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גויים רבים וגו' היינו‬
‫שיגיע קץ בבל אחרי ג' דורות מלוכה‪ ,‬בלשאצר מלך בבל ]אשר היה דור שלישי למלכות בבל‪ ,‬י"א כי בלשאצר היה בנו‬
‫של אויל מרודך בן נבוכדנאצר‪ ,‬דניאל ]ה‪ :‬א'[ במצודת דוד‪ ,‬וכ"ה בכמה מדרשים וי"א שהיה בן נבוכדנאצר ומלך אחר אחיו אויל‬
‫מרודך בן נבוכדנאצר‪ .‬דניאל ]ה‪ :‬א'[ לפי פירוש רש"י‪ ,‬ובאמת קשה מאוד מהפסוק בירמיה כ"ז שמפורש לכאורה כי בלשאצר הוא נכד לנבוכדנאצר‬
‫וכן פי' שם רש"י בעצמו‪ ,‬וצ"ע‪ [.‬היה מוטרד לא רק מנבואת הנקם אלא גם מן האפשרות של תחייתו מחדש של העם‬
‫היהודי בארצו‪] ,‬גמ' י"א‪ ,[:‬היתה אי וודאות בנוגע לזמן הזה של שבעים שנה שניבא ירמיה אם יש לחשוב‬
‫מראשית עליית בבל או מחורבן ביהמ"ק או באופן אחר‪ ,‬בלשאצר טעה בחשבונו טעותו יתברר להלן וחשב שכבר‬
‫עברה זמן הנבואה ולא נתקיימה‪ ,‬ולפיכך שמח ועשה משתה לחגוג שחרורו מפחד נבואת העבר‪.‬‬
‫ברצונו להנציח את מצב חורבן בית המקדש ציווה להביא לסעודתו כלי הקודש שהיו בשבי מלכי בבל שעד‬
‫עכשיו לא העיזו להשתמש בהם‪ ,‬ושתה בכלי הקודש האלו הוא ושריו ונשיו ופילגשיו‪ ,‬להפגין לעג לקדושת‬
‫ישראל‪ ,‬או אז נשלח יד אלוהי מן השמים אשר כתבה מילים מסתוריות על הקיר נגד המלך המבוהל‪,‬‬
‫וכשקרא לדניאל פותר בעתותי לילה פתר לו דבר ה' כי קרב ובא אבדון מלכות בבל‪ ,‬ובלשאצר משתכר בכלי‬
‫קודש נהרג בו בלילה בדיוק שבעים שנה לאחר עליית בבל לשלטון‪ ,‬והאימפריה הבבלית נכבשה בסערה על‬
‫]רש"י דניאל ט‪ :‬א‪ ,‬ואחשורוש הראשון הזה היה מלך רק על פרס ומדי לבד ובזה פי' הגר"א במגילה‬ ‫ידי דריוש המדי בן אחשורוש הראשון‬
‫'הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש' להשמיענו שאחשורוש שבימי הנס לא זהו אחשורוש הראשון שמלך רק על פרס ומדי לבד‪ ,‬וכ"כ עוד מפרשים‪[.‬‬
‫וחתנו כורש הפרסי שהיו עד הנה שרי פרס ומדי במלכות בבל ]אסת"ר ג‪ :‬א[‪ ,‬ויתחלקו שני המלכים בשטחים‬
‫העצומים של מלכות בבל‪ ,‬דריוש נהג מלכותו בחלק הדרומי בעיר בבל וחברותיה וחתנו כורש נהג מלכותו‬
‫בחלק הצפוני של מלכות בבל ובזה הקיץ הקץ על מלכות בבל האדירה‪.‬‬
‫ירמיה ניבא "והיה כמלאות שבעים שנה אפקוד על מלך בבל ועל הגוי ההוא‪ ...‬ושמתי אותו לשממות עולם"‬
‫כן ניבא גם ישעיה ]יג‪ :‬יט‪-‬כא[ והיתה בבל צבי ממלכות ‪ ...‬כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה לא תשב‬
‫לנצח ‪ ...‬ולא יהל שם ערבי ‪ ...‬ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה" הנבואות האלו‬
‫התגשמו במילואם בימי אלכסנדר מלך יוון כאשר נהפך העיר הגדולה בעולם לאיי חרבות מבחילים במדבר‬
‫והריסות העיר בבל ]היא הקרואה שנער ששם גרו הכשדים שנתחרט הקב"ה על בריאתם סוכה נב‪ [:‬נותרו עד היום‬
‫בחורבנן בחולות המדבר והוא בדרום עירק שבימינו שהיה ארץ נושבת בהמון עמים בעבר הרחוק כמו שגילו‬
‫חפירות האנגלים לפני שמונים שנה‪ ,‬וכל הארץ נחרבה לגמרי עד שלא יוכלו לשבת שם גם עכשיו אחר אלפי‬
‫שנים‪ ,‬כי כולה נתכסה בהרי אבק ועפר ונעשית ארץ מלחה ]עין עירובין י"ח ע"ב‪ ,‬וברש"י ד"ה למורש וכו'[ ונתקיימה‬
‫נבואת ה' אשר נקם חורבן ביתו מיד מחריביו לא נפל דבר ארצה‪ ,‬ולא זה הוא בבל של ימי האמוראים שהיה‬
‫הישוב בצפון עירק אבל בבל הישנה חרבה לעד ]ברכות נז‪.[:‬‬

‫פרק ג'‬
‫אך בנוסף לנבואה זאת של הענשת בבל לאחר שבעים שנה‪ ,‬היתה נבואה אחרת של פקידת ציון לאחר‬
‫"לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם והקימותי עליכם את דברי‬ ‫]כט‪ :‬י'[‬ ‫שבעים שנה‪ .‬ירמיה ניבא‬
‫‪2‬‬
‫הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה"‪ .‬בלשאצר ואחשורוש אחריו טעו בהבנת נבואות אלו‪ ,‬ולהבדיל גם‬
‫דניאל לא הבינם מתחילה כהלכה‪] ,‬גמ' יב‪ ,[.‬ניתן היה להבין דבר ה' במספר אופנים‪ ,‬ובפועל הם התגשמו‬
‫ביותר מדרך אחד‪ ,‬אך לא כפי טעות אלו המלכים‪.‬‬

‫ציוני הזמן בתקופת גלות בבל‪ ,‬מדי ופרס‪:‬‬


‫ג' אלפים ר''ה – גלות עשרת השבטים ע"י מלכות אשור‪ ,‬בשנה השישית לחזקיה מלך יהודה‪ ,‬ומאז בטלו מנין היובלות‪.‬‬
‫רפ''ה – הומלך יאשיהו בן אמון בן מנשה בן חזקיה‪.‬‬
‫רצ''ח – התחיל נבואת ירמיה בי"ג למלך יאשיהו‪ ,‬ארבעים שנה לפני גלות ירושלים בגלות צדקיהו‪.‬‬
‫ש''ג ‪ -‬י"ח ליאשיהו‪ ,‬ירמיה מחזיר עשרת השבטים והחלו למנות יובל‪ ,‬אז נמצא הס"ת ‪ ,‬ושלח המלך אל חולדה הנביאה‬
‫]יד‪[:‬‬
‫שט''ז – בל"א למלכותו מת יאשיהו והומלך יהויקים בנו שמלך י"א שנים‪.‬‬
‫ש''כ – נבוכדנצר כובש נינוה בירת מלכות אשור ומתחיל מלכות בבל ]יא‪[:‬‬
‫שכ''א – נבוכדנצר כובש ארץ יהודה ומגלה קצת כלי בהמ"ק וכן את דניאל וחבריו‪ ,‬והמלך יהויקים עובד את מלך בבל‬
‫]שם[‬
‫שכ''ד – יהויקים מורד בנבוכדנצר ]מלכים ב כד‪ :‬א[‬
‫שכ''ז – הומלך יהויכין ואחר ג' חדשים הגלהו נבוכדנצר ‪ -‬גלות יהויכין והחרש והמסגר ]שם‪ ,‬וע"פ ברייתא דסדר עולם‬
‫פכ"ה[‬
‫שכ''ח – א' למלך צדקיהו שמלך י"א שנים עד החורבן‬
‫של''ב – שנת השלשים לחשבון היובל שהחל בשנת שג התחיל נבואת יחזקאל בראיית המרכבה ]יחזקאל א‪ :‬ב ורש"י‬
‫שם[‬
‫של''ז – השמיטה החמישית מאז החל מנין היובל מחדש בשנת שג‬
‫של''ח – חורבן הבית וגלות צדקיהו ]מלכים ב כה‪ [:‬במוצאי שביעית ]ערכין יב‪[:.‬‬
‫שס''ד – מות נבוכדנצר והמלכת בנו אויל מרודך ]יא‪ :‬ע"פ ירמיה נב‪ :‬לא[‬
‫שפ''ו– מות אויל מרודך‬
‫שפ''ז – מלוכת בלשאצר בן נבוכדנצר ]דניאל ח‪ :‬א[‬
‫שפ''ח – על השנה הזאת טעה בלשצר כי בו ימלאו ע' שנים למלכות בבל שהחל בשנת ש''כ כי חשב שנבוכדנצר ואויל‬
‫מרודך מלכו יחד ‪ 68‬שנים ‪ .23 + 45‬ולא כן הוא‪ ,‬שלא מלכו אלא ‪ 67‬שנים‪ ,‬וא"כ ימלאו ע' שנות מלכות בבל רק בשנת‬
‫שפ"ט וגם טעה וחשב שגאולת ישראל תלויה במלאות ע' למלכות בבל‪.‬‬
‫שפ''ט – מות בלשאצר וחורבן מלכות בבל ע"י דריוש המדי וכורש הפרסי ]דניאל ה‪ :‬ל[‬
‫ש''צ – מות דריוש והמלכת כורש ‪ ,‬ואז נפקדו עם ישראל לעלות לבנות בהמ"ק‪ ,‬התחלת הבנין וביטולו‪.‬‬
‫שצ''ג – מות כורש הפרסי‬
‫שצ''ד ‪ -‬המלכת אחשורוש משושן הבירה‬
‫שצ''ו – שנת שלש לאחשורוש‪ ,‬חשב כי גאולת ישראל תלויה במלאות ע' לגלות יהויכין שהיה בשנת שכ''ז ולטעותו‬
‫מלאו בשנת שצ''ה כי גם הוא כבלשצר מנה שנת שס''ד פעמיים גם לנבוכדנצר וגם לאויל מרודך‪ .‬וגם טעה וחשב כי‬
‫דריוש וכורש מלכו חמש ולא מלכו אלא ארבע‪ .‬וכיון שראה שלא נגאלו ויעש משתה גדול בשנת שצ''ו ואז נהרגה ושתי‪.‬‬
‫ג' אלפים ת'‪ -‬נישואי אחשורוש עם אסתר המלכה בשנת שבע למלכותו‬
‫ת''ה – בשנים עשר למלך אחשורוש הפיל המן הפור ובט"ז ניסן נהרג המן האגגי‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫בי"ג אדר נקהלו היהודים בעריהם ויהרגו בשונאיהם‬‫ת''ו –‬
‫ת''ז ‪ -‬קימו וקבלו היהודים את אגרת הפורים‪ .‬מות אחשורוש‪.‬‬
‫ת''ח – מלוכת דריוש בן אסתר‬
‫ת''ט – חידוש העבודה ובנין בית המקדש בכ"ד כסליו ]חגי ב‪ :‬יח[ בשנה השניה לדריוש ]עזרא ד‪ :‬כד[ ‪. 2‬‬
‫תי''ג – בג' אדר חנוכת בית המקדש השני בשנה השישית לדריוש ]עזרא ו‪ :‬טו[‬
‫עליית עזרא הסופר בניסן והגיע לירושלים באב בשנה השביעית לדריוש ]עזרא ז‪ :‬ז‪-‬ח תוס' ר"ה ג‪ :‬ד"ה‬ ‫תי''ד –‬
‫באותו[‬
‫תט''ו – בראש השנה החלו למנות יובלות מחדש ]ערכין יג‪ .‬ורש"י ד"ה וכתיב וכו'[‬
‫תכ''ז – עלה נחמיה בן חכליה ובנה חומות ירושלים‬
‫תתכ''ח – השנה השלמה האחרונה מאז שנבנה המקדש הוא שנת הארבע מאות ועשרים משנת תט‬
‫תתכ''ט – בט' באב חרב בהמ"ק השני‪ .‬שנה זו כבר משתייכת לשנות החורבן ולא נמנתה בשנות בנין בית שני‪.‬‬

‫חישוב שבעים שנות מלכות בבל‪:‬‬


‫‪ -45‬נבוכדנאצר מלך ‪ 45‬שנים ש"כ ‪ -‬שס"ד ]יהויכין הוגלה בשנה השמינית לנבוכדנאצר שכ"ז[‬
‫‪ -22‬אויל מרודך מלך עוד ‪ 22‬שנים מלבד שנתו הראשונה שלא נמנה כי נבלעה בשנות אביו שס"ה – שפ"ו ]אויל מרודך‬
‫החל למלוך בשנה ה‪ 37-‬לגלות יהויכין[‬
‫בלשאצר מלך עד שנרצח בשלישי למלכותו שפ"ז– שפ"ט‬ ‫‪-3‬‬
‫‪ 70‬ס"ה שנות מלכות בבל‬

‫חישוב שבעים שנות גלות‪:‬‬


‫‪ -44‬נבוכדנאצר ניצח את יהויקים וכבש ארץ יהודה בשנה שנייה למלכו ואז החל ראשית גלות בבל‪ ,‬ושלט נבוכדנאצר‬
‫ביהודה וגלותה ‪ 44‬שנים עד מותו‪ .‬שכ"א – שס"ד‬

‫‪2‬‬
‫החשבון מסודר לדעת רש"י במגילה דף י"א‪ :‬ע"פ ברייתא דסדר עולם שמלבד ג' שנים הנחשבים לבלשאצר היו לדריוש‬
‫וכורש עוד ד' שנים שלמים במלכותם וא"כ הומלך אחשורוש רק בשנת ג' שצ"ד‪ .‬אבל בספר 'סדר הדורות' לא מנה לדריוש‬
‫שנה עצמית כלל אלא שנת ג' שפ"ט הנמנית כבר לבלשאצר שנהרג באותה שנה‪ ,‬הוא הראשונה והאחרונה של דריוש המדי‪,‬‬
‫ולכורש נתן שלש שנים משנת ג' ש"צ עד ג' שצ"ב וא"כ לא היו לדריוש וכורש אלא שלש שנים עצמיים בלבד‪ ,‬ושנת ג' שצ"ג‬
‫היא כבר הראשונה לאחשורוש‪ ,‬וממילא כל החשבונות משם ואילך בנס דפורים וכו' מוקדמים בשנה מהחשבון היוצא לדברי‬
‫רש"י‪ ,‬ולדברי בעל סדר הדורות נתחדש הבנין בשנת ג' ת"ח ולא בשנת ג' ת"ט כפי העולה מחשבון רש"י‪ ,‬ואולי יש בזה גם‬
‫נפק"מ לשנת החורבן אם היה בג' תתכ"ח כמבואר בסדר הדורות‪ ,‬או בג' תתכ"ט‪ ,‬כמבואר בבעל המאור ע"ז ב' ע"ב מדפי‬
‫הרי"ף‪ ,‬והדברים ארוכים ואכמ"ל בזה‪ ,‬ומצורף לזה עוד מח' הראשונים בערכין י"ב ובע"ז ט‪ :‬אם חורבן בית שני היה בשנת‬
‫הת"כ לבנינו או בשנת התכ"א לבנינו‪ ,‬ראה בחזון איש ר"ה סי' קל"ט אות ה' ובסי' ק"מ‪ ,‬ובקצרה בדרך אמונה הל' שמיטה‬
‫ויובל פ"י ה"ד בביאור ההלכה‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪ -22‬אויל מרודך המשיך לשלוט בגולת יהודה ‪ 22‬שנים עד מותו מלבד שנתו הראשונה שלא נמנה כי נבלעה בשנות‬
‫נבוכדנאצר‪ .‬שס"ה ‪ -‬שפ"ו‬
‫שלטון בלשאצר נמשך שלש שנים‪ .‬שפ"ז – שפ"ט‬ ‫‪-3‬‬
‫דריווש המדי מלך שנה אחת‪ ,‬ועוכב בנין הבית גם בימיו‪ .‬שפ"ט – ש"צ‬ ‫‪-1‬‬
‫‪ 70‬ס"ה שבעים שנות גלות בבל‬

‫פרק ד'‬
‫דריוש המדי לא מלך אלא שנה אחת ובה בשנה שכבש את בבל נהרג במלחמה )רש"י דניאל סוף פרק ו'( והמליכו‬
‫את חתנו כורש שהיה עד הנה מלך הצפון כנ"ל למלך על האימפריה כולה ובזה נתאחדו מלכות פרס ומדי‬
‫ונעשו ממלכה אחת מעתה ועל שעת האיחוד הזאת אמרו חז"ל ]גמ' יב‪ [.‬שעשו הסכם שרי פרס ושרי מדי שאם יהיה המלך‬
‫ממדי יהיו השרים מפרס ואם יהיה המלך פרסי יהיו השרים ממדי‪.‬‬
‫עתה החל מלכות ]חתן דריווש המדי[ כורש מלך פרס ומדי אשר מיד בתחילת מלכותו פירסם כרוז לשיבת ציון‬
‫אשר בזה הפקידה נתקיימו הנבואות כי חורבן בבל נתקיים לפי החשבון מעלות נבוכדנצר על כס מלכותו אך‬
‫נבואת הפקידה נתקיים לפי החשבון מגלות ושעבוד יהויקים והיה זה רק פקידה בעלמא כלשון הכתוב‪ .‬כל‬
‫החישובים נצפו מראש והיו מכוונים בדברי ה'‪ ,‬כנאמר אחת דבר אלהים שתיים זו שמעתי ]תהלים סב‪ :‬יב[ אשר‬
‫ביאורו כי מקרא אחד יוצא לכמה טעמים‬
‫]סנהדרין ל"ד ע"א[‪.‬‬

‫נפילת האימפריה האדירה של בבל בשבעים שנה לצמיחתה‪ ,‬זעזעה את כל האומות‪ ,‬אך הנסערים ביותר היו‬
‫היהודים אשר ראו את התגשמות נבואות ישעיה וירמיה ועכשיו נפלה עליהם התרגשות של ציפייה עמוקה‬
‫מתי ימלוך בציון‪ ,‬לא די בזאת אלא שנזכרו עתה בנבואת ישעיה ]מה‪ :‬א'[ כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר‬
‫החזקתי בימינו ‪ ...‬לפתוח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו אני לפניך אלך והדורים אישר דלתות נחושה‬
‫אשבר ובריחי ברזל אגדע ‪ ...‬למען תדע כי אני ה' הקורא בשמך אלהי ישראל למען עבדי יעקב ‪ ...‬ואקרא לך‬
‫בשמך אכנך ולא ידעתני וגו'‪ .‬המאזינים לישעיה מאות שנים לפני כן לא הבינו כלל את דבריו שנאמרו טרם‬
‫בא כורש לעולם‪ ,‬ומלות חידה אלו קבלו עתה משמעות מחודשת במלוך כורש עתה‪ ,‬בדיוק בשקיעת בבל‬
‫בתום שבעים שנה לעלייתה וציפו ישראל מאוד לקיום הנבואות בשיבת ציון‪.‬‬
‫בילקוט שמעוני ]אסתר תתרמ"ט[ מבואר כי דניאל סיפר לו לכורש את נבואת ישעיה‪ ,‬ויוסיפון מספר כי ספר‬
‫ישעיה הוצג בפני כורש להראות לו נבואת המלכתו מן השמים ואכן התרשם עמוקות והוציא מיד בשנתו‬
‫הראשונה צו "ה' אלוהי השמים ‪ ...‬פקד עלי לבנות לו בית בירושלם ‪ ...‬מי בכם מכל עמו יהי ה' אלהיו עמו‬
‫ויעל ‪ ...‬ויבן את בית ה' ‪"...‬‬
‫]עזרא א‪ :‬ב‪ -‬ג[‪.‬‬

‫בהתפרסם צו המלך הקיפה השמחה את כל בית ישראל‪ ,‬וזרובבל בן שאלתיאל מזרע מלכות בית דוד יחד‬
‫עם הכהן הגדול יהושע בן יהוצדק הנהיגו אחריהם ‪ 42.360‬נפשות מבני ישראל ועלו לירושלים‪ ,‬עזרא הסופר‬
‫גדול הדור סירב להתלוות אליהם עתה כי "גדול תלמוד תורה יותר מבנין בהמ"ק וכל זמן שברוך בן נריה‬
‫תלמיד ירמיה הנביא חי לא הניחו עזרא" ] מגילה ט"ז‪ .[:‬חגי וזכריה הנביאים עלו עם זרובבל והם יסדו מיד את‬
‫המזבח על מכונו‪ ,‬והחלו להקריב כהלכה אע"פ שאין עדיין בית בנוי ]עזרא ג‪ ,[:‬בד בבד החלו בפועל בהכנות‬
‫לקראת בנין בית השני ע"י זרובבל‪ ,‬ואף הניחו אז את יסודות בית המקדש‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫פרק ה'‬
‫אך מהר מאוד התברר לעולי בבל כי עדיין לא הגיע הקץ‪ ,‬החלו אז קטרוגים רבים מצרי ישראל השומרונים‬
‫שהתגוררו בארץ שלא יכלו לראות הבית בהבנותו ובני ישראל שבים לנחלתם‪ ,‬ועל ידי הלשנות ומסירות‬
‫לאדוני הארץ שכביכול היהודים מרדו בו נתקררה התלהבותו של כורש‪ ,‬ואסר ליהודים נוספים לעלות‪,‬‬
‫ונתבטל בנין הבית לדאבונם של כל ישראל שכבר ציפו לגאולה השלמה ואף הקרבת הקרבנות שכבר התחילו‬
‫להקריב נתבטל לגמרי ]וכמשמעות הגמ' מגילה ט"ז ע"א בזמן שבהמ"ק קיים מאן דמנדב מנחה וכו' ומשמע שאז לא היה‬
‫בפועל נוהג מעשה הקרבנות[ ולא די בזה אלא שגם ראשי העולים זרובבל ויהושע הכהן הגדול בראותם המצב‬
‫חזרו לבבל‪ ,‬והמתינו לשעת הכושר שיהיה רצון ה' להושיע את עמו ונחלתו‪.‬‬
‫י"א כי רבים מישראל מארבע רבוא שעלו כבר‪ ,‬חזרו לחו"ל אחר שציוה כורש לבטל הבנין ונתיישבו בכל‬
‫המדינות כי אילו היו ישראל מכונסים בארץ לא היה המן אומר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וגו'‪,‬‬
‫]ר"ן על הרי"ף ריש מגילה[ וגם מרדכי הצדיק כבר היה‬
‫מהבאים לא"י עם זרובבל שהרי נמנה בספר עזרא עם העולים הראשונים עם זרובבל ]עזרא ב‪ :‬ב ובגמ' טז‪ [:‬ושוב‬
‫גלה אח"כ שהרי הוא בשושן הבירה במעשה דהמן שהיה אחרי כן‪] .‬אבן עזרא אסתר ב‪ :‬ט[ וכך נמשך המצב‬
‫העגום כל ימי כורש שנמשכו יחד עם מלכות חותנו דריווש המדי ארבע שנים שצ – שצ"ג‪ .‬ונתברר לישראל‬
‫שאחר כלות גלות בבל עדיין לא הגיעה עת הישועה אלא יצאו מגלות בבל לגלות מדי ופרס‪ ,‬וכחזון דניאל‬
‫אשר חזה את החיה השניה הדומה לדוב שהוא רמז על פרס ]מגילה יא‪ [.‬העולה עם שקיעת הארי המשול לבבל‪.‬‬

‫פרק ו'‬
‫אחרי מות כורש‪ ,‬מלך המלך אחשורוש הרשע ]ובתרגום שני אסתר )א‪ :‬א( כי היה אחשורוש מלך פרס בן בנו של דריוש‬
‫המדי‪ ,‬גיסו של כורש ובילקוט אסתר סוף רמז תתרמ"ט שהיה בנו של דריוש ובגמ' יא‪ .‬משמע שלא היה אחשורוש מזרע‬
‫המלוכה‪ ,‬ועיין מנות הלוי בתחילת פירושו למגילת אסתר שהאריך בזה בן מי היה אחשורוש‪ ,‬ובפי' הרוקח למגילה פסוק א'‬
‫כתב שהיה ממזר שבא אחיו על אמו ונולד אחשורוש‪ ,‬ואולי זהו פשר תעלומה זאת[ בשושן הבירה שצ"ד‪ ,‬הוא המלך אשר‬
‫בימיו יצאה הגזרה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש‪ ,‬ולולי ה' שהיה לנו‬
‫בקום עלינו אדם אזי חיים בלעונו‪ ,‬ואחשורוש הזה שהיה שונא ישראל כמובן שלא עשה שום פעולה לחדש‬
‫בנין בהמ"ק‪ ,‬מה גם שנשא לאשה את ושתי בת בלשאצר בן נבוכדנאצר ]כן פשוט בגמ' יב‪ :‬שאמרה ושתי 'אבא‬
‫לקבל אלפא שתי חמרא' ושם בדניאל ]ה‪ :‬א'[ מדבר בבלשאצר וכן משמע ברוב המדרשים‪ ,‬ראה ילקוט שמעוני אסתר סוף רמז‬
‫תתרמ"ט‪ ,‬וי"א כי היתה בת אויל מרודך בן נבוכדנצר‪ ,‬תרגום אסתר א‪ :‬א‪ .‬ובתרגום שני לאסתר א‪ :‬יב סותר עצמו עיין שם‪,‬‬
‫ויש ליישב קצת ע"פ מה שהבאנו לעיל מחלוקת אם בלשאצר היה בן נבוכדנאצר או בן אויל מרודך וא"כ אף שהיתה ושתי בת‬
‫]תרגום‬ ‫בלשאצר יכולה היא שתקרא לאויל מרודך בשם 'אבא'[ והיא היתה ג"כ מונעת בנין הבית שהחריב אבי אביה‬
‫שם[‪.‬‬
‫"ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים" ]עזרא ד‪ :‬ו[ וקבלו רז"ל כי‬
‫כותבי השטנה לבטל הבנין היו בני המן האגגי ]עזרא ד‪ :‬ח ברש"י[‪ ,‬וגם דרשו רז"ל שביקש אחשורוש להחריב את‬
‫יסודות בית המקדש שכבר הניחו זרובבל בימי כורש ]גמ' יא‪ .‬וברש"י ד"ה בקש להחריב וכו'[ ונמשך ביטול הבנין כל‬
‫ימי אחשורוש שימי מלכותו נמשכו י"ד שנים‪ ,‬שצ"ד – ת"ז ורק אחרי מותו כשמלך בנו הקטן דריוש בן אסתר‬
‫בשנת ת"ח הוא הגבר הקים עול והחלו לבנות מחדש בית המקדש בשנה השניה למלכותו ת"ט‪ ,‬י"ח שנים אחרי‬
‫שהחלו הבנין בעת הפקידה הראשונה במצוות כורש‪ ,‬וכל אותן שנות ביטול הבנין היה דניאל צם ומענה נפשו כמבואר‬
‫גלות צדקיהו שהיה כאמור בט' באב שנת של"ח‪,‬‬ ‫בדניאל ]י‪ :‬ב‪ ,‬וברש"י שם[ ובדיוק במלאות שבעים שנה לחרבות ירושלים‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫]שהיה י"ח שנים אחרי גלות יהויקים שהיה בשנת שכ"א[ חשבון השבעים שנה החלו רק בראש השנה של שנת של"ט שהיא שנת הגלות הראשונה‪] ,‬חזון‬
‫תי"ד‬ ‫איש ר"ה ק"מ‪ ,‬ג‪ [.‬היתה התשועה‪ ,‬והושלם הבנין בשנה השישית לדריוש בן אסתר‪ ,‬תי"ג ובשנה שאחרי כן‬
‫עלה עזרא הסופר עם רבים מבני ישראל מבבל לירושלים‪.‬‬

‫פרק ז'‬
‫וביתר פירוט לסיפור המגילה‪ .‬כאמור‪ ,‬היו בני ישראל יושבים ומצפים בשנים אלו בכליון עינים להשלמת‬
‫הפקידה וכל ימי כורש ואחשורוש היו מיטלטלים בין גלות לגאולה‪ ,‬אך המלך אחשורוש‬
‫שמלך בשנת שצ"ד‬

‫מחשבות אחרות היו עמו‪ ,‬ועליונות ישראל עוררה איבתו לחשוב כי כל עוד יש תקוה לישראל לשוב אל‬
‫ארצם לא תיכון מלכותו בידו ]בגמ' טו‪ :‬דבר החוצץ למלכות ומהו בנין בהמ"ק[‪ ,‬ולכן לקח את עצמו גם הוא לעשות‬
‫חשבונות כחותנו בלשאצר‪ ,‬ומשחשב בטעותו כי כבר נכזבה תוחלת ישראל בקיום דברי נביאיהם‪ ,‬כי טעה‬
‫לחשוב שבעים שנה מגלות יהויכין שהיה בשנת שכ"ז כאמור לעיל‪ ,‬וכשראה בשנת שלש למלכו שצ"ו שעדיין‬
‫לא נגאלו ישראל‪] ,‬כי לפי חשבונו היה עליהם להיגאל כבר בשנת שצ"ה בשני למלכו‪ ,‬כי גם הוא טעה כחותנו בלשאצר לחשב שנת שס"ד פעמיים‬
‫אחת לנבוכדנצר ואחת לאויל מרודך‪ ,‬מה שבאמת היה שנה אחת‪ ,‬וכמו כן טעה וחשב שדריוש המדי וכורש מלכו חמשה שנים בין שניהם ולא מלכו אלא‬
‫שמח ונגמר בדעתו כי שוב לא יגאלו וישתקעו ישראל בגלותם‬ ‫ארבעה שנים‪ .‬מגילה י"א‪ :‬וברש"י ד"ה שנים מקוטעות[‬

‫לעולם‪ ,‬ואז נתיישב בדעתו במלכותו וכשבת המלך על כסא מלכותו בשמחתו עשה משתה גדול לכל שריו‬
‫ועבדיו‪ ,‬וברצונו להוכיח ולהנציח את בהמ"ק בחורבנו ציוה להביא כלים מכלים שונים כלי בהמ"ק‬
‫המחוללים מימי בלשאצר ]ובה בשעה נטרדה ושתי הנצר האחרון לבית נבוכדנאצר[‪ ,‬בשנת י"ב למלך אחשורוש‪,‬‬
‫הפיל המן הפור להשמיד כל היהודים והיה זה בשנת ת"ה‪ ,‬ואז הפליא ה' ניסיו אתנו ונהפוך הוא אשר בשנה‬
‫שאחריה ת"ו הרגו היהודים ואבד בשונאיהם כרצונם‪ ,‬ובשנה האחרת ת"ז נשלח אגרת הפורים השנית לקיים‬
‫ימי הפורים בכל שנה ושנה וקבלו התורה שנית באהבה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בה בשנה מת אחשורוש הרשע ומלך דריוש בן אחשורוש ואסתר ‪ ,‬וסיבב מסבב הסיבות את כל הסיבות‬

‫‪3‬‬
‫ידוע‪ ,‬כי בענין סדר המלכים בפרס ומדי רבה המבוכה בין החוקרים עד מאוד‪ ,‬כי נמצאו בדברי ימיהם הרבה שמות מלכים‬
‫החוזרים על עצמם בסדר כרונולוגי‪ ,‬וכמעט שאין שני חוקרים מסכימים לדבר אחד‪ ,‬ואנו אין לנו אלא דברי חז"ל בסדר‬
‫עולם פרק כ"ח‪-‬ל' וכן הוא בגמ' מגילה יא‪ :‬וכן פי' רש"י בדניאל )יא‪ :‬ב(‪ ,‬שהיו רק ארבע מלכים‪ ,‬ומה שנמצאו עוד מלכים‬
‫בדברי הימים למלכי בבל מדי ופרס ולא בא זכרם אצל חז"ל‪ ,‬יש מבארים‪ ,‬כי סדר המלוכה באותו הזמן איפשרה לשני מלכים‬
‫שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬כי היו ממלכות גדולות ורחבות מאוד עם מדינות רבות ואי אפשר היה לנהל לפי מצבם את כל עניני‬
‫המלוכה במלך אחד‪ ,‬לכן היו המלכים הראשיים ממנים תחתיהם עוד מלכים אזוריים שינהלו את עניני המדינה‪ ,‬וגם הם‬
‫נקרא שמם מלך‪ ,‬ולדוגמא בזמן דריוש הזה היה הכרח להעמיד לצד יורש המלכות מלך נוסף בפועל‪ ,‬כי דריוש בן אסתר היה‬
‫צעיר מדי מלנהל כל עניני שבע ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬וחז"ל הקדושים מנו רק את שנות המלכים הראשיים אשר שלטו‬
‫בכיפה כולה )ע"פ דעת מקרא(‪ .‬וכאלו היו רק ארבעה מלכים למדי ופרס‪ .‬דריוש‪ ,‬ואחריו כורש‪ ,‬ואחריו אחשורוש‪ ,‬ואחריו‬
‫דריוש בן אסתר שהאריך ימים על פני כולם‪ ,‬ובזמנו בא הקץ למלכות מדי ופרס בעליית החיה השלישית אשר חזה דניאל‬
‫בבירור )דניאל יא‪ :‬א‪-‬ג( הוא אלכסנדר הגדול מלך יון אשר יצא אז לכבוש את העולם בסערה והוא הרג את דריוש בן אסתר‬
‫מלך פרס כמו שחזה דניאל )יא‪ :‬ג‪ ,‬וברש"י שם וכ"כ בבעל המאור ריש מס' ר"ה( וכל ימיה של מלכות פרס אחרי בנין בהמ"ק‬
‫היו אך ל"ד שנים )ע"ז ט‪(.‬‬
‫‪7‬‬
‫אשר יקרבו את עמו ישראל לגאולה שלמה וקיימת‪ ,‬ואכן בימיו נושעה יהודה וירושלים‪] ,‬אך מכיון שהיה ילד‬
‫קטן כי אסתר נשאת לאחשורוש רק בשבע למלכותו הוא שנת ת' לכן היה ארתחששתא ממלא מקום המלך עד אשר יגדל[‬
‫היא השנה בה החלו לבנות בנין בהמ"ק ללא שום מונע‪ ,‬ואף שגם אז ניסו צרי‬ ‫שנת ת"ט‬ ‫ובשנה השנית למלכו‬
‫יהודה להפריע אבל לא היה להם שומע בבית המלך‪ ,‬כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות‬
‫‪4‬‬
‫והרוח במלכות פרס היה אז להיטיב עם היהודים‪ ,‬ובשנה השישית למלך דריוש בן אסתר תי"ג נשלם הבנין‬

‫אולם יש לציין כי רש"י בדניאל )יא‪ :‬ב( הביא דברי יוסף בן גוריון דלא כחז"ל‪ ,‬שהיה עוד מלך בין כורש לאחשורוש ושמו‬
‫במבושה‪ ,‬ויש להוסיף כי כדעה הזאת משמע קצת בפרקי דר"א פמ"ט שאחשורוש היה כבר המלך הרביעי למלכי מדי ופרס‬
‫ע"ש ]אך לא מובן לפי זה שכאמור בדניאל שם‪ ,‬אחרי המלך הרביעי יהיה קץ מלכות פרס ומדי והרי זה ברור שבן אחשורוש‬
‫מלך שנים הרבה[‪ ,‬והחוקרים הוסיפו בהשערה עוד ועוד מלכים עיין עליהם בסדר הדורות בשנת ג' אלפים שצ"ב‪ ,‬בנוסף‬
‫לטעותם הברור להקדים מאוד את מלכות פרס עוד לשנים שלפי קבלתינו היה עדיין המקדש הראשון בבנינו ותפארתו וכבר‬
‫הוכחשו דבריהם בהרבה ענינים ובפרט דברים הנשאבים ונקבעים לפי מקורות מחרסי האדמה וכדומה שוה ערכם הרבה‬
‫פעמים לחרס הנשבר ואכמ"ל‪ ,‬והם עצמם מודים כי אפשר לכתוב תולדות מדי ופרס בצורה אחרת לגמרי ממה שהם בחרו‬
‫לכתוב אותה‪ ,‬ויש המיישבים כי כל ריבוי המלכים שהם מונים למכי מדי ופרס אכן מתייחסים לתקופה קדומה עוד לפני‬
‫מלכות אשור ונבוכדנצר או במקומות ושטחים אחרים ולא באזור בבל וא"כ זה שייך להיסטוריה של הפרסים ולא להיסטוריה‬
‫של 'עם הנצח'‪ .‬ואם יש להם חידות עליהם לפתור אותה לעצמם‪ ,‬כי במה שנוגע לנו שפתי חז"ל ברור מללו‪ ,‬וראה גם בפי'‬
‫מהרז"ו בדעת ר' נחמיה באסתר רבה )א‪ :‬א( שהוא שיטה אחרת בכל זה ולדבריו כורש הראשון ואחשורוש דימי המן היינו הך‪,‬‬
‫ודלא כגמ' ר"ה ג‪ :‬ומגילה יא‪ :‬וסדר עולם פרק כ"ט‪-‬ל'‪ ,‬וכמו כן ראה בפירוש האבן עזרא לדניאל )יא‪ :‬ב( שמביא דעת ר'‬
‫משה הכהן הספרדי שהיה מונה ששה מלכים למדי ופרס‪ ,‬ודעת עצמו שהיו חמשה מלכים במלכותם‪ ,‬אך מביא שמ"מ דעת‬
‫חז"ל וכן דעת הגאון )רש"י( שהיו אך ארבעה מלכים‪ ,‬וכמובא כאן במגילה יא‪ :‬ובשאר מקומות ובברייתא דסדר עולם ותו לא‬
‫מידי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ובמדרש )אסת"ר א‪ :‬א( מבואר ]ע"פ הרד"ל[ כי כשנתן דריוש בן אסתר רשות לבנות בהמ"ק נכנסו אליו כל סנקליטין שלו‬
‫]שריו‪ ,‬בעלי עצתו[ ואמרו לו אביך ]אחשורוש[ גזר עליו שלא יבנה ואתה גוזר עליו שיבנה? וכי יש מלך מבטל גזירת מלך?‬
‫אמר להם דריוש הביאו לי קינסין הנעתקים ]זכרונות גזירות מלכות מלפנים[ מיד הביאו לו כתבי אביו אחשורוש ]שביטל‬
‫הבנין[ וזה לשון הגזרה )עזרא ד‪ :‬כא( וכען שימו טעם לבטלא וגו' אמר להם דריוש ומי כתיב ]לבטלם[ לעולם? לא כתיב‬
‫אלא‪) :‬שם( עד מני טעמא יתשם ]עד שלא תבוא הוראה אחרת ממנו[ ומי יאמר לי שאם אבא היה קיים עתה לא היה בונה‬
‫אותו‪ .‬ולפיכך ]שמסר עצמו על הבנין[ הכתוב כוללו ]לכורש[ עם הנביאים )ראה עזרא ו‪ :‬יד( וכדברי המדרש מבואר שם‬
‫בפסוקי עזרא )ו‪ :‬א( כי דריוש ציווה לבקר את כל הכתבים הישנים ולחפש אחר כתב כורש הראשון שנתן רשות לבנות בהמ"ק‬
‫אלא שהסופרים הממונים היו רשעים והשמידו את כל הכתבים הישנים לטובת ישראל והניחו שם רק הכתבים על הפסקת‬
‫הבנין אבל בהשגחת השי"ת נשאר כתב אחד לפליטה ששם היה רשום קיצור דברים מדברי כורש הראשון בהכרזתו המפורסמת‬
‫לעלות לירושלים ולבנות בהמ"ק ומזה דחה דריוש בן אסתר דברי יועציו שטענו לו כלום מלך מבטל גזירת מלך כי לא הוא‬
‫המבטל אלא אביו אחשורוש הוא שביטל גזירת כורש המלך הראשון ובוודאי לא היו דברי אחשורוש אלא לשעה וכמדוייק‬
‫‪8‬‬
‫ונתחנך בשמחה רבה‪ ,‬ובשנת שבע למלכותו תי"ד עלה עזרא מהגולה‪] ,‬ובעזרא כתוב שעלה בשנת שבע לארתחששתא‬
‫והיינו הך כי ארתחששתא מילא מקום דריוש הקטן עד אשר יגדל וכנ"ל[ השמש עדיין לא זרחה במילואה אלא כאשר‬
‫עלה נחמיה בן חכליה י"ג שנים אח"כ תכ"ז וביצר חומות ירושלים‪ ,‬ועמד ותיקן הפירצות הרוחניות‪ ,‬ואז‬
‫‪5‬‬
‫הושלם הגאולה ברוחניות ובגשמיות כמבואר בארוכה בספרי עזרא ונחמיה ‪] .‬ר"ה ג‪ :‬תוס' סוד"ה שנת וכו'[‬

‫ומעתה נמצאו כל החשבונות מקויימים‪:‬‬


‫רק הוא הקדים בשנה כי טעה‬ ‫חשבון בלשאצר שמנה שבעים מאז מלך נבוכדנאצר‪ ,‬נתקיים כלפי גמר מלכות בבל‪,‬‬
‫בשנת שסד לחשבו פעמיים כנ"ל וביה בליליא קטיל בלשאצר‪.‬‬
‫חשבון גלות בבל הנמנה משנה שכבש נבוכדנאצר את יהויקים ונעשו בני יהודה עבדים לבבל‪ ,‬גם הוא‬
‫נתקיים‪ ,‬ובמלאות שבעים שנה נפקדו בפקידה בעלמא ע"י כורש ונבנה מזבח בירושלים‪.‬‬

‫מלשונו 'עד מני טעמא יתשם' וגו' וציווה מיד דריוש בתוקף להשלים הבנין לפי גזרת כורש הראשון וגזר שמאוצרות המלך‬
‫יסייעו בכל המצטרך וכאמור שם )רד"ל אסת"ר שם(‬
‫‪5‬‬
‫דריוש בן אסתר הזה שבימיו נושעה יהודה וירושלים מבואר במס' ר"ה )ג' ע"ב( כי נתכנה גם בשם כורש )עזרא ו‪ :‬יד( על‬
‫שם שמלך כשר היה ]גם דריוש גימ' כרש[ והרשה ואף סייע לבנין הבית ומעשה הקרבנות ]ואולי י"ל כי כינוהו כן ע"ש נבואת‬
‫ישעיה )מה‪ :‬א( כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וגו' ומקודם ייחסו נבואה זאת לכורש הראשון הפרסי שנתן‬
‫רשות לעלות ולבנות אך אחר שביטל הרשיון ונתבטל הבנין כי"ח שנים עד שבא דריוש בן אסתר וחידש הבנין שבו בני ישראל‬
‫וכינו את המלך החסיד הזה בשם כורש שנתנבא עליו ישעיה גדולות ונצורות‪ ,‬ומצאתי כעין זה במהרש"א ח"א מגילה י"ב ע"א‬
‫וכתב גם כי מה שכתוב‪ :‬כורש אשר החזקתי ב'ימינו'‪ ,‬הוא רמז על כורש השני בן אסתר ממשפחת ימיני וכדכתיב איש 'ימיני'[‪.‬‬
‫כמו כן מבואר שם בגמ' כי לסיבת כשרותו היו מונים את שנותיו של דריוש בן אסתר כמנין מלכי ישראל מניסן ולא כמלכי‬
‫אומות העולם המונים מתשרי ]וגם י"ל כי ע"פ הדין היה דריוש יהודי כשר‪ ,‬כי אמו בת ישראל‪ .‬ובאסת"ר )ח‪ :‬ג( א"ר יודן‬
‫ב"ר סימון כי דריוש האחרון בנה של אסתר היה טהור מאמו וטמא מאביו‪ ,‬ולא אמנע מלציין למש"כ דבר תמוה בתוס'‬
‫הרא"ש מגילה יג‪ :‬כי היתה אסתר משגחת על עצמה שלא תתעבר מאחשורוש ולפ"ז כתב דדריוש זה הנקרא כורש היה בן‬
‫מרדכי וא"כ היה טהור גמור מאביו ומאמו וזה דלא כהמדרש[‪.‬‬
‫אולם אח"כ החמיץ דריוש ושוב לא מנו לו אלא מתשרי כמלכי אומות העולם ונחלקו שם אמוראים במה החמיץ אם במה‬
‫שנתן נדבותיו למקדש רק על דעת שיתפללו להצלחתו ולהצלחת בניו ולא כיון לשם שמים אלא להנאת עצמו או במה שציוה‬
‫לבנות ולשלב גם שורות עצים בין נדבכי האבן לטעם שאם ימרדו בו יוכל בנקל להחריב בהמ"ק וע"ש עוד‪ .‬ואף שהציווי‬
‫לבנות בעץ הוא מאגרת כורש הראשון בשעתו כשהרשה לבנות מ"מ עיין שם דף ד'‪ .‬בתוד"ה ונדבך כי מכיון שדריוש חיפש‬
‫בגנזי המלכים וציוה לבנות כאגרת כורש הראשון ללא שינוי הרי שגם הוא היה דעתו כן שיבנו בשילוב עץ כדי שיוכלו‬
‫להחריבו אם ימרדו בו‪ ,‬וע"ש מהרש"א ח"א ד"ה ונדבך‪ ,‬וכ"כ שם בעל המאור ריש ר"ה‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫חשבון גלות בבל הנמנה מעת החורבן של ירושלים והחרבת בית המקדש בגלות צדקיהו‪ ,‬נתקיימה בשלמות‬
‫כתום שבעים שנה מאז‪ ,‬והחלו לבנות בהמ"ק ללא הפסק ברשיון דריוש בן אחשורוש ואסתר המלכה‪ 6 .‬ובמס'‬
‫שבועות טז‪ .‬שכל זמן הבנין התנהלו סדרי עבודת הקרבנות על המזבח במקומו וכהלכתו‪.‬‬

‫פרק ח'‬
‫ונמצאנו למדים מכל האמור שכל מאורעות מגילת אסתר אירעו בצל השאלה והציפיה לחידוש בנין בית‬
‫המקדש השני והוא הדבר שהיה עומד על הפרק במלא עוזו כאשר היהודים מצפים לאישור המלכות להמשך‬
‫הבנין וצוררי ישראל ואחשורוש עמהם מנסים לבטל את אשר הכריז כורש ואף להחריב את ראשית הבנין‪,‬‬
‫ולכן בעיון בדברי חז"ל באגדות למגילת אסתר נמצאנו למדים פעמים רבים כי הנפשות הפועלות במגילת‬
‫אסתר היו פעילים ביותר בענין בנין בית המקדש בין בוניה למבקשי חורבנה‪.‬‬
‫אחשורוש מנע הבנין ]עזרא ד‪:‬ו[ ואף ביקש להחריב יסודות שהניח זרובבל ]גמ' יא‪ [.‬אף המשתה אשר עשה לא‬
‫היה אלא כשבת דעתו שלא יגאלו ישראל עוד ]גמ' יא‪ [:‬ובלשון המדרש ]אסת"ר א‪ :‬טו[ בשנת שלש למלכו עשה‬
‫משתה ר' נחמיה אמר בשנת שלש לבטול מלאכת בית המקדש בימי אחשורוש כיון שגמר לבטול מלאכת בהמ"ק‬
‫שלש שנים עשה משתה וגו'‪ ,‬שהיה לו כשלש שני חזקה שלא יבנה עוד ]יפ"ע[ באותה סעודה הוציא אוצרות המקדש‬
‫וחיללם ונתעטר בבגדי כהונה וישימם ללעג ולקלס ]גמ' יב‪ [.‬אף כשנשא את אסתר עמד ברשעו ואמר לה עד‬
‫חצי המלכות ותעש ולא דבר שחוצץ למלכות ומאי נינהו בנין בהמ"ק ]גמ' טו‪ [:‬ולכן נענש ונתקצרה מלכותו‬
‫ולא שלט בכיפה כמלכים שלפניו ואף ימיו נתקצרו בשל כך ]תרגום אסתר א‪ :‬א[‬

‫‪6‬‬
‫במס' ר"ה ג‪ :‬מבואר כי המלך האחרון דריוש בן אסתר‪ ,‬נתכנה ג"כ בשם ארתחששתא )עזרא ו‪ :‬יד( ובזה מיושב מה שבאותם‬
‫שנים נמנים השנים לפעמים לשנות דריוש ולפעמים לשנות ארתחששתא וע"כ כי מלך אחד הוא‪ ,‬ובגמ' כי נתכנה ארתחששתא‬
‫על שם מלכותו‪ ,‬והנה בבעל המאור שם כבר כתב כי לפי הפשט אינו כן אלא שארתחששתא הוא מלך אחר שמלך אחר דריוש‬
‫ובימיו נבנו חומות ירושלים ע"י נחמיה אך לפי מה שאמרו חז"ל בר"ה )ג' ע"ב( כי עזרא עלה שנה אחר חנוכת בהמ"ק שהיה‬
‫בשנה שישית לדריוש )ו‪ :‬טו( ומיד אח"כ כתוב )ז‪ :‬ז( שעזרא עלה בשבע לארתחששתא מוכרח ששנות דריוש וארתחששתא‬
‫מקבילות זו לזו‪ ,‬ודבר זה נוגע להלכה בסוגיא דערכין יג‪ .‬לענין מנין שנות יובל‪ ,‬ונראה שקבלת חז"ל שדריוש וארתחששתא אין‬
‫עליה עוררין בגמ'‪ ,‬ולעיל הערנו מה שמוכרח לכאורה כי לפי דעת חז"ל כאן במגילה יא‪ :‬שלא חיה אחשורוש אלא י"ד שנים‬
‫במלכותו ושנתיים אחר הנס מת‪ ,‬היה דריוש בן אסתר ילד קטן במות אחשורוש אביו שהרי אסתר באה איליו רק בשבע‬
‫למלכותו וא"כ היה הילד בקבלת המלכות לכל היותר רק שבע שנים ולא היה יכול לנהל עניני שבע ועשרים ומאה מדינה‬
‫לבדו‪ ,‬ובוודאי הוצרך לעזר וסיוע‪ ,‬ובספר הנפלא 'עם סגולה' כתב בזה השערה נכונה שזה המלך המנהל עניני המלוכה‬
‫בפועל שמו היה 'ארתחששתא' ולכן שנות מלכות דריוש וארתחששתא מקבילות אלו לאלו כי שמשו יחד‪ ,‬ואולי נתכנה גם‬
‫דריוש בן אסתר בשם מנהל עניני המלוכה בפועל ה"ה ארתחששתא‪ ,‬להיותו מנהל עניני מלכותו‪ ,‬ולשון הגמ' שתי' שנקרא‬
‫דריוש בשם ארתחששתא 'על שם מלכותו' יצדק לפי זה‪ ,‬ומלשון ברייתא דסדר עולם משמע כי כל המלכות היתה נקראת‬
‫'ארתחששתא'‪ ,‬וכן הביא במנות הלוי בתחילת המגילה‪ ,‬וכן משמע בכמה מקומות כי שאר מלכי מדי ופרס ג"כ נתכנו בשם‬
‫ארתחששתא‪ ,‬ובאסת"ר )א‪ :‬ג( דעת ר' לוי שגם אחשורוש היה נקרא ארתחששתא‪ ,‬וראה באבן עזרא )דניאל יא‪ :‬ב( כי‬
‫אחשורוש הוא שמו בלשון פרסי ובלשון כשדים יקראוהו 'ארתחששתא' וכן דריוש נקרא כן בלשון פרסי אך הכשדים יכנוהו‬
‫כאביו 'ארתחששתא'‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ושתי המלכה היתה המייעצת לאחשורוש לקבל השטנה ולהשבית בנין הבית ולא להתיר לבנות את אשר‬
‫החריב זקינה נבוכדנצר ]אסתר רבה ה‪ :‬ב ובתרגום שם[ אף היא שמה ללעג ולקלס את עבודת בהמ"ק ולבשה בגדי‬
‫כהונה במשתה אשר עשתה עם בעלה לשמוח על בטול הבנין ]אסת"ר ג‪ :‬ט[ ולכן נענשה להיהרג ערומה ]תרגום שם[‪.‬‬
‫עוד יועץ עיקרי היה לו לאחשורוש שייעצו לבטל בנין בהמ"ק ושמו המן בן המדתא האגגי וכדברי רז"ל ]אגדת‬

‫אסתר ה‪ :‬ט[ קטטה קדומה היתה ביניהם ]בין המן למרדכי[ כשהיו ישראל בונים חומות ירושלים בימי עזרא באו‬
‫השונאים ומנעו אותם מלבנות ואמרו להם שלא ברשות המלך אתם בונים והם אומרים ברשותו אמרו להם‬
‫השונאים בררו מכם אחד ואנו נבחר לנו אחד וילכו ויודיעו למלך בררו השונאים את המן וישראל בררו את‬
‫מרדכי ועשו להם צידה ובאו לשושן‪ .‬וכעין זה אי' ]אסת"ר פתיחתא ה[ שהמן ובניו היו היועצים לאחשורוש לבטל את‬
‫]אסת"ר‬‫ישראל מלבנות בהמ"ק ואז התחילו לצווח ווי‪ .‬וזה היה הסיבה למפלת המן ותלייתו וכדברי המדרש‬
‫ז‪ :‬ב[ שלכן נתן הקב"ה גדולה להמן כי "כך אמר הקב"ה‪ ,‬אילו נהרג המן כשירד ויעץ לאחשורוש לבטל בנין‬
‫בהמ"ק לא היה מי יודעו‪ ,‬אלא יתגדל ואח"כ יתלה לפיכך וישם את כסאו מעל כל השרים ואח"כ ויתלו את‬
‫המן"‪ .‬ואף אחשורוש כשגדלו חשב והרהר על בית המקדש וכדברי המדרש ]ילקוט אסתר ג[ אחר הדברים האלה‪,‬‬
‫הרהורי דברים היו שם‪ ,‬ומי הרהר? "ר' יהודה אמר אחשורוש הרהר‪ ,‬ואמר מרדכי מבקש לבנות בהמ"ק‪,‬‬
‫לבנות אי אפשר‪ ,‬ולהחזירו ]היינו לבטל רשיון כורש מכל וכל[ אי אפשר‪ ,‬אלא הרינו מגרה בו את המן ויהא זה בונה‬
‫ויכין רשע וצדיק ילבש ואח"כ יבוא‬ ‫]עושר רב[‬ ‫וזה סותר‪ .‬וחכמים אומרים הקב"ה הרהר‪ ,‬יבוא המן ויכנוס‬
‫מרדכי ויטלה הימנו ויבנה בו בהמ"ק"‪.‬‬
‫]ובספר מנות הלוי בהקדמה מביא מהחכם החסיד הרב משה אלבילדא ז"ל כי ישראל לא נכנסו לצרה הזאת אלא כדי שיפרעו‬
‫עוונותיהם ויהיו ראויים לבנין הבית השני וכמו שמתו מישראל ע' אלף איש כשנתגלה מקום המקדש לדוד המלך וכמו‬
‫שהוצרכו ישראל להצטער עם עמלק כדי שיהיו ראויים לקבל תורה מסיני וכמו ישיבת יוסף בבית האסורים לפני שעלה‬
‫למלוך‪[.‬‬
‫ואף אותו רשע כשבא להרכיב את מרדכי וראהו עוסק בהלכות מעשה הקרבנות הבין כי הקודש והמקדש‬
‫נקמו בו נקמתם להורידו אל עברי פי פחת ולהעלותו על עץ גבוה חמישים‪ ,‬וכה אמר בנפלו "אתי מלוא‬
‫קומצא קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי" ]גמ' טז‪ [.‬ואף העץ שעליה נתלה היה עץ גבוה‬
‫חמישים אמה מבית קודשי הקדשים ]פרקי דרבי אליעזר פרק נ'[ כמכריז לכל שבהמ"ק שביקש המן חורבנו‬
‫נקם ממנו נקמתו משלם‪.‬‬
‫וכמו כן עשרת בני המן נתלו על העץ ככתוב בסדר עולם ]פכ"ט[ "בי"ג אדר ויכו היהודים בכל אויביהם והרגו‬
‫בשושן חמש מאות איש ותלו את עשרת בני המן על אשר כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים" ]והובא‬
‫ברש"י במגילת אסתר[ סוף דבר הכל נשמע מכל המתבאר כי מגילת אסתר בנוסף לסיפור הנס המפורש בו‪,‬‬
‫הינה גם מגילת ישועת ישראל מגלות בבל לעלות לציון ברינה והכנת בנין בית שני והכרתת כל מבקשי‬
‫חורבנה ואף אסתר המלכה חכמת לב בידיה טוותה‪ ,‬תכלת ידה עשות לגאולי אל ]קרובץ לפורים[‪ ,‬וארגמן‬
‫ימנה לכונן עיר דוד‪.‬‬

‫זה השער לה' מלוקט בס"ד ]על ידי מ"י ב"ר מ"י[ מספרי הנביאים והכתובים ומתורה שבעל פה בש"ס וברייתא‬
‫דסדר עולם‪ ,‬צדיקים יבואו בו להבין סוגיות הש"ס בענין זה על בוריין בס"ד ויודו לאל אשר הניא עצת גויים‬
‫וגאל את עמו ישראל כאשר דיבר‪ ,‬ובמהרה ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמר הן גאלתי אתכם‬
‫אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים‪.‬‬

‫‪11‬‬