You are on page 1of 20

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה ללימודי מידע‬

‫הצגת נושא מלחמת העצמאות‬

‫באתר מט"ח‬

‫שם קורס‪ :‬סוציולוגיה של הידע‬


‫מרצה‪ :‬ד"ר סמדר קניון‬
‫מגיש‪ :‬יובל רון‬

‫תאריך‪ 5 :‬נובמבר‪2005 ,‬‬


‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪3 ..............................................................................................................................‬‬

‫סקירת ספרות ‪5 ..................................................................................................................‬‬

‫ניתוח האתר ‪10 ..................................................................................................................‬‬

‫סיכום ‪18 ...........................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
‫מבוא‬

‫אתר מט"ח הוקם במטרה לתרום לשיפור דרכי ההוראה באמצעות פיתוח‪ ,‬הפעלה והערכה של‬

‫מערכות למידה מבוססות טכנולוגיה‪ .‬מלבד היות הגוף חלוץ במחשוב מערכת החינוך בארץ‪ ,‬המציע‬

‫פתרונות אינטגרטיביים בהוראה ואשר מתפקד גם כמוציא לאור בתחום ספרי הלימוד‪ ,‬שואף מט"ח‬

‫לשלב את האינטרנט בתחומי התוכן הנלמדים בבתי הספר‪ .‬מט"ח מפעיל כיתות מתוקשבות‪ ,‬מפתח‬

‫מאגרי מידע ולומדות‪ .‬באתר מט"ח מידע וקישורים לנושאים מגוונים ‪ -‬בהיסטוריה‪ ,‬מידע וטכנולוגיה‪,‬‬

‫ספרות ושפות‪.‬‬

‫אחת היוזמות של מט"ח הינה הספריה הוירטואלית של מט"ח‪ .‬הספריה הינה אתר שמטרתו לסייע‬

‫בידי התלמידים בהכנת שיעורי בית וכן להעשיר את דעתם בנושאים שונים ומגוונים‪ .‬קהל היעד של‬

‫האתר הוא תלמידי בתי ספר בכל רחבי האץ ובכל גיל – החל מבית ספר יסודי ועד בית ספר תיכון‬
‫‪1‬‬
‫כולל‪.‬‬

‫חלק מרכזי מהחומר באתר נלקח מהתקליטור החינוכי – תקומת מדינת ישראל ושנותיה הראשונות‬

‫‪ ,1947-1955‬שהינו מאגר מידע ממוחשב ומדריך למורה‪ .‬המאגר מספק לתלמידים מקורות ראשוניים‬

‫ומגוונים בכדי שיוכלו לגבש בעצמם את הנרטיב ההיסטורי‪ .‬לצד מקורות אלו מוצע לתלמידים מידע‬

‫מעובד‪ :‬קטעי מבוא לסוגיות מקיפות וקטעי מידע חיוני לסוגיות פרטניות‪ .‬מטרות המאגר מגוונות‬

‫וכוללות‪ :‬הכרת תהליכים ואירועים מרכזיים בתקופה הנידונה; פיתוח החשיבה ההיסטורית; פיתוח‬
‫‪2‬‬
‫מיומנויות טיפול במקורות היסטוריים וכן פיתוח מיומנויות חיפוש מידע במאגר ממוחשב‪.‬‬

‫החל משנות השמונים ניכרות מגמות של שינוי בחקר ובכתיבת ההיסטוריוגרפיה הישראלית‪ .‬אחד‬

‫מסימני שינויים אלו הוא הופעת ההיסטוריונים ה"חדשים"‪ ,‬המנסים להדגיש ולהביא בכתיבתם נושאים‬

‫‪ 1‬הספריה הוירטואלית של מט"ח – מידע על הפרויקט‪ .‬כתובת‪http://www.lib.cet.ac.il/about.asp :‬‬

‫‪ 2‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬תקומת מדינת ישראל ושנותיה הראשונות ‪ ,1947-1955‬עלון למורי ההיסטוריה‬

‫‪3‬‬
‫שנדחקו לקרן זווית בכתיבה ההיסטורית‪ .‬בעבודה אבדוק איך מצטיירת מלחמת העצמאות באתר‬

‫והאם אנו מוצאים את השפעת הלכי הרוח בחקר מלחמת העצמאות באתר‪ .‬לצורך ניתוח הצגת נושא‬

‫מלחמת העצמאות באתר אשתמש במחקרים שבדקו את השתקפות הנרטיב הציוני‪ ,‬הסכסוך הערבי‪-‬‬

‫ישראלי ובעיית הפליטים בספרי הלימוד משנת ‪ 1948‬ועד ימינו‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי עובר כציר לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל מיום הקמתה )מלחמת‬

‫תש"ח( ועד ימינו‪ .‬הסכסוך הערבי‪-‬יהודי החל מראשית התיישבותם של היהודים בארץ ישראל‪.‬‬

‫הסכסוך היה אלים כבר מתחילתו והגיע לשיאו במרד הערבי בשנים ‪ .1936-1939‬מלחמת העצמאות‪,‬‬

‫שפרצה לאחר ההכרעה באו"ם בדבר חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות‪ ,‬גבתה קורבנות רבים‬

‫משני הצדדים ומאות אלפי פלשתינים הפכו לפליטים בסיומה‪ .‬הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי הוא אחת‬

‫הדוגמאות לסכסוך בלתי נשלט לפחות עד שנת ‪ ,1974‬השנה בה נחתמו הסכמי הפסקת לחימה בין‬

‫ישראל למצרים ובין ישראל לסוריה‪ ,‬הסכמים אלא שאפשרו את פתיחתו של תהליך השלום ושלוש‬
‫‪3‬‬
‫שנים מאוחר יותר לביקורו של נשיא מצרים‪ ,‬אנואר סאדאת‪ ,‬בירושלים‪.‬‬

‫במהלך שנות החמישים והשישים היללו ההיסטוריוגרפיה והספרות הישראלית את מלחמת העצמאות‬

‫ותיארו אותה במונחים של נס‪ .‬הם תיארו את המלחמה בניצחונם של המעטים על הרבים‪ ,‬החלשים‬

‫על החזקים‪ ,‬העניין הצודק על העוול והשוו את המלחמה למלחמת דויד בגולית או למלחמות המכבים‪.‬‬

‫כדי להעצים את ההישג ההרואי‪ ,‬האשימו את בריטניה בכך שכיוונה כביכול בחשאי את מתקפת‬

‫הפלסטינים על היישוב ואת פלישת צבאות ערב לישראל‪ .‬ככל שהעמיק המחקר האקדמי בתולדות‬

‫המלחמה ותוצאותיה השתנתה גישה זו‪ ,‬השתחררה מפראזות ומסופרלטיבים ונעשתה ביקורתית‬
‫‪4‬‬
‫יותר‪.‬‬

‫בשלהי שנות השמונים מסתמנת תפנית בכתיבה ההיסטורית בישראל עם הופעת ההיסטוריונים‬

‫"החדשים" שספריהם הסיתו את תשומת הלב מהישגיה של מדינת ישראל‪ ,‬אל סבלותיהם של‬

‫הפלסטינים‪ .‬לדברי מוריס‪ ,‬הגורם להופעת ההיסטוריונים "החדשים" היה פתיחת הארכיונים וחשיפת‬

‫תעודות מימי ראשית המדינה‪ .‬לדבריו ההיסטוריונים הישנים אוחזים בגרסה ישראלית פשטנית של‬

‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ונמנעים מלדון בעובדות שעלולות להציג באור שלילי את הצד הישראלי‪ .‬הם‬

‫‪ 3‬דניאל בר‪-‬טל‪ ,‬הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי כבלתי‪-‬נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד הישראלים‪ ,‬מגמות‪ ,‬עמ' ‪443‬‬
‫‪ 4‬יואב גלבר‪ ,‬קוממיות ונקבה‪ ,‬עמ' ‪11‬‬

‫‪5‬‬
‫מעין היסטוריונים מטעם העוסקים בהצדקת התנועה והמדינה איתה הם מזדהים‪ .‬גישת ההיסטוריונים‬

‫"החדשים" מאופיינת בספקנות בסיסית ובאובייקטיביות מדעית‪ .‬ריחוקם היחסי מן המאורעות ופתיחת‬
‫‪5‬‬
‫ארכיונים מתקופת מלחמת ‪ ,1948‬מאפשרים להם להציע מחקרים מבוססים ומתועדים היטב‪.‬‬

‫לדעת רם‪ ,‬הופעתם של ההיסטוריונים "החדשים" ו"ויכוח ההיסטוריונים" אינו נובע כלל וכלל מגילוין‬

‫של עובדות חדשות בלתי נודעות‪ ,‬העובדות המתגלות בויכוח ההיסטוריונים היו ידועות מכבר‪ ,‬גם אם‬

‫לא באותה מידת דיוק וביסוס‪ ,‬והחדשנות המתגלה היא דווקא בתחום הנרטיב ההיסטורי‪ 6.‬זהו "מעבר‬

‫מהכרה היסטורית לאומית מוסכמת להכרה היסטורית רווית ניגודים‪ ,‬מה שמתחולל לאחרונה בשיח‬

‫ההיסטוריוני הישראלי הוא מעבר מ"קול ישראל" – קולה הרשמי של הציונות הקלאסית של תנועת‬

‫העבודה ושל מדינת ישראל הממלכתית‪ ,‬ל"קולות רבים" ושונים‪ .‬השינוי בתחום ההיסטוריוגרפי מציין‬

‫את תחילת סיומה של ההכרה ההיסטורית ההולמת תקופת כיבוש‪ ,‬התנחלות‪ ,‬בניית לאום והקמת‬

‫מדינה‪ ,‬ואת תחילת היווצרותה של הכרה היסטורית חדשה המאפיינת חברה אזרחית‪ ,‬צרכנית ואולי‬
‫‪7‬‬
‫אף תרבותית"‪.‬‬

‫דעה דומה מביע דן דינר הרואה את ההיסטוריונים "החדשים" כ"ביטוי לשינוי אובייקטיבי שחל בזהות‬

‫הקולקטיבית הישראלית – מן התפיסה הקבוצתית‪ ,‬הקולקטיביסטית‪ ,‬המזרח אירופית – אל‬


‫‪8‬‬
‫האינדיבידואליזם‪ ,‬הפלורליזם‪ ,‬והמערב אירופאיות"‪.‬‬

‫במהלך הסכסוך הבלתי נשלט עם הערבים‪ ,‬בסוף שנות הארבעים עד תחילת שנות השבעים‪ ,‬פיתחה‬

‫החברה הישראלית ושימרה אמונות חברתיות שאפשרו לה להתמודד עם הסכסוך בהצלחה‪ .‬כדי‬

‫להתמודד בהצלחה עם הסכסוך חייבת החברה להאמין שיעדיה צודקים‪ .‬היהודים הישראלים האמינו‬

‫ועדיין מאמינים‪ ,‬שביטחון ישראל ואזרחיה היהודים נתון לאיום רציני‪ ,‬לכן הפך הביטחון לסמל תרבות‬

‫עליון באתוס היהודי ישראלי וכל ערוצי התקשורת והחיברות טיפחו מורשת של מלחמות וקרבות והפכו‬

‫‪ 5‬אורי רם‪ ,‬זיכרון וזהות‪ :‬סוציולוגיה של ויכוח ההיסטוריונים בישראל‪ ,‬תיאוריה וביקורת‪ ,‬עמ' ‪15‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬שם‬
‫‪ 7‬שם‪20 ,‬‬
‫‪ 8‬זקס‪ ,‬היסטוריוגרפיה וזהות לאומית‪ ,‬תיאוריה וביקורת‪ ,‬עמ' ‪73‬‬

‫‪6‬‬
‫את הגבורה לערך עליון‪ .‬ביטוי נוסף של הסכסוך הוא הדה‪-‬לגיטימציה של היריב‪ .‬הערבים הואשמו‬

‫בהמשך הסכסוך‪ ,‬בגרימת כל המלחמות והפעולות הצבאיות והוצגו כקשי עורף וכמתנגדים ליישוב‬

‫הסכסוך בדרכי שלום‪.‬‬

‫לעומת תדמית הערבים‪ ,‬היהודים ראו את עצמם כשוחרי שלום מוסריים‪ .‬הם הוצגו כקורבנות‬

‫וההתנגשויות הצבאיות נתפסו כפעולות של הגנה עצמית‪ .‬היהודים התבקשו להקריב קורבנות כדי‬

‫להתמודד בהצלחה עם הסכסוך הבלתי נשלט‪ .‬הקשיים הכלכליים‪ ,‬נטל השירות הצבאי או אובדן חיי‬

‫אדם‪ ,‬היו כולם מחיר הסכסוך שאזרחי ישראל נדרשו לשלם כפטריוטים של מדינתם‪ .‬החברה‬

‫הישראלית עשתה מאמץ לטפח אחדות וליצור תחושה של השתייכות‪ .‬הודגשו המורשת והדת‬

‫המשותפים ונעשה ניסיון למזער את ההבדלים בין היהודים שהגיעו מחלקים שונים של העולם‪ ,‬ולקבוע‬

‫קונצנזוס שהתייחס בעיקר לאמונות חברתיות הנוגעות לסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬צדקת יעדי ישראל‬

‫והדרכים להבטחת בטחונה‪ .‬השלום הוצג כשאיפה‪ ,‬והיהודים הוצגו כאוהבי שלום‪ ,‬שנאלצו בכורח‬
‫‪9‬‬
‫הנסיבות‪ ,‬להיות מעורבים בסכסוך אלים והערבים הם אלה שדוחים כל פיתרון לשלום‪.‬‬

‫אחת הדרכים המהותיות לבחינת הקודים הערכיים של חברה היא בחינת ספרי הלימוד‪ .‬ספרי הלימוד‬

‫הם חלק מהידע של בית הספר‪ ,‬ומעבירים את האתוס החברתי מדור לדור‪ .‬הספרים הם כלים‬

‫פוטנציאלים להוראה המונית ו‪/‬או לבקרה חברתית‪ ,‬וממלאים בכל מדינה תפקיד חשוב ביצירת הזיכרון‬

‫ההיסטורי והתודעה הקולקטיבית ומשתנים במשך השנים בהתאם לשינויים החברתיים והתודעתיים‬
‫‪10‬‬
‫הם יוצרים מצג שווא של ידע אובייקטיבי‪ ,‬אך למעשה אינם אלא‬ ‫שחלים באליטות באותה מדינה‪.‬‬

‫בבואה לידע הלגיטימי שהשכבה השלטת מעוניינת להטמיע בדור תלמידיה‪ .‬רוב תוכניות הלימודים‬

‫בבית הספר מתמקדות בקונצנזוס‪ ,‬מן התלמיד נדרש לחקור וללמוד אידיאולוגיה הנמצאת בקונצנזוס‬

‫ושאינה מייצגת את הקומפלקס והסתירות בשאלת השליטה והארגון של החיים החברתיים‪ .‬הספרים‬
‫‪11‬‬
‫נועדו להנחיל ערכים מוגדרים מראש בלי לעודד חשיבה עצמאית או ביקורתית‪.‬‬

‫‪ 9‬דניאל בר‪-‬טל‪ ,‬עמ' ‪448-456‬‬


‫‪ 10‬אלי פודה‪ ,‬הסכסוך השקט‪ :‬השתקפותם של יחסי ישראל‪-‬ערב בספרי הלימוד להיסטוריה בישראל ‪ ,1948-2000‬זמנים‪ ,‬עמ' ‪ ;21‬דניאל‬
‫בר‪-‬טל‪ ,‬עמ' ‪457‬‬
‫‪ 11‬שרה זמיר‪ ,‬זמנים חדשים ספרים חדשים‪ ,‬פנים‪ ,‬עמ' ‪53-54‬‬

‫‪7‬‬
‫לפי פירר‪ ,‬שבדקה השתקפות ערכים ציוניים בספרי לימוד בהיסטוריה בין השנים ‪,1900-1984‬‬

‫העלתה במחקרה שספרי הלימוד בהיסטוריה בשנות השבעים והשמונים המוקדמות צמצמו את‬

‫האדרת הגבורה היהודית ואת הצגת המיתוסים‪ ,‬אך המשיכו לבטא את הערכים והיעדים הלאומיים של‬

‫הציונות‪ ,‬ולהדגיש את הקורבנות היהודיים במהלך הדורות‪ .‬הם התחילו להציג את טענות הערבים‬

‫לזכותם על מה שנקרא היום טריטוריה ישראלית‪ ,‬אך הציגו אותן כמוצדקות פחות מטענות היהודים‪.‬‬

‫בתארם את הערבים‪ ,‬השמיטו מהספרים תוויות של דה‪-‬לגיטימציה‪ ,‬אך המשיכו להציג את הערבים‬
‫‪12‬‬
‫באמצעות סטריאוטיפים שליליים‪.‬‬

‫פודה בודק את הצגת הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי בספרי הלימוד בהיסטוריה ובאזרחות מ‪ 1948-‬עד‬

‫‪ 2000‬ומחלק את הספרים לשלוש תקופות‪ .‬ספרי הדור הראשון – "ילדות" )‪ (1948-1967‬משקפים‬

‫במידה רבה את הצורך לבנות נרטיב היסטורי אחיד של אומה‪ ,‬תוך שרטוט דמות שלילית‬

‫וסטריאוטיפית של הערבים ותיאור חד‪-‬צדדי של אירועים היסטוריים מרכזיים‪ .‬בדור הספרים השני –‬

‫"התבגרות" )‪ ,(1975-1990‬חלו שינויים חשובים בהצגת אמיתות ציוניות מקובלות‪ .‬מיתוס ארץ ישראל‬

‫"הריקה והשוממה" של ראשית העלייה הציונית החל להיסדק‪ .‬הוצגו נתונים חדשים שהעמידו בסימן‬

‫שאלה את המיתוס "מעטים מול רבים" במלחמת ‪ ,1948‬ואף נדונה שאלת הזהות של הערבים אזרחי‬

‫ישראל‪ .‬בדור השלישי – "בגרות"‪ ,‬החל משנות התשעים‪ ,‬החלו להיכנס לספרים ממצאי מחקרים‬

‫חדשים והוחל בניסיון בהצגת תמונה מאוזנת יותר של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬ונעשה ניסיון לראות‬
‫‪13‬‬
‫את הסכסוך גם מעיניים ערביות‪.‬‬

‫על פי האמור לעיל‪ ,‬נראה כי ספרי הלימוד עברו שינויים משמעותיים ששיקפו התפתחויות בחברה‬

‫הישראלית וכן את השפעתם של החידושים בהיסטוריוגרפיה הציונית‪ .‬אולם למרות השינויים סובר בר‪-‬‬

‫טל במאמרו משנת ‪ ,1999‬שעדיין יש עקבות ברורים של "אתוס הסכסוך" המופיעים בספרי‬

‫ההיסטוריה הגיאוגרפיה והאזרחות‪ ,‬המציגים את ההיסטוריה היהודית המודרנית בהקשר של הסכסוך‬

‫‪ 12‬רות פירר‪ ,‬סוכנים של החינוך הציוני‪ ,‬עמ' ‪182-187‬‬


‫‪ 13‬אלי פודה‪ ,‬עמ' ‪20-30‬‬

‫‪8‬‬
‫הערבי‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬משולבות האמונות החברתיות הנוגעות לביטחון‪ ,‬לדימוי העצמי החיובי‪ ,‬לקורבן‬

‫היהודי‪ ,‬ולהצגת הערבים באמצעות סטריאוטיפים שליליים‪ .‬אחדים מהספרים שנלמדו בשנים ‪1994-‬‬

‫‪ 1995‬משקפים את הסכסוך הבלתי נשלט שהגיע לשיאו בתקופה שבין שנות הארבעים המאוחרות‬

‫לשנות השבעים המוקדמות‪ ,‬הם אינם מותאמים למציאות של תהליך השלום‪ ,‬המעצב את היחסים‬

‫החדשים בין היהודים לערבים במזרח התיכון‪ .‬אחדים מהם עדיין אינם משקפים את השינויים‬

‫שהתרחשו בשנות השבעים והשמונים בעקבות הסכם השלום עם מצרים והשלום המעשי עם ירדן‪.‬‬

‫חיזוק לדעתו ניתן לראות במאמר‪ ,‬המציג את מחקרם של פירר ועדואן )‪ (1997‬המשווים בין ספרי‬

‫ההיסטוריה והאזרחות הישראלים והפלשתינים ובודקים את השתקפות בעיית בפליטים‪ ,‬עולה שרוב‬

‫הספרים הישראליים בהיסטוריה ובאזרחות עדיין כופים את המשמעות הציונית הקלאסית של‬

‫ההיסטוריה‪ ,‬המתבססת על שלושה עקרונות‪ :‬לכל אורך ההיסטוריה היהודים היו קורבן; רק מדינה‬

‫יהודית וציונית ריבונית יכולה להביא לקץ סבלו של העם היהודי ולתחיית העם בארצו; בעזרת החלוצים‬

‫והלוחמים‪ ,‬שינתה הציונות את פני ההיסטוריה היהודית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה התמתנות רבה‬
‫‪14‬‬
‫בסטריאוטיפ הערבי‪ ,‬וניתנה הכרה רבתי לזהות הלאומית הפלשתינית‪.‬‬

‫‪ 14‬רות פירר וסמי עדואן‪ ,‬אני הגיבור אני הקורבן‪ ,‬פנים‪ ,‬עמ' ‪43-46‬‬

‫‪9‬‬
‫ניתוח האתר‬

‫במסגרת העבודה נבחנו כל הטקסטים הקיימים תחת נושא מלחמת העצמאות וכן כל הטקסטים‬

‫הנמצאים תחת מילת המפתח – מלחמת השחרור‪ .‬יש לציין שקיימת חפיפה במידה מסוימת בין‬

‫שניהם מלבד מספר טקסטים שקיימים באחד ואינם קיימים בשני‪ .‬יש לזכור שקיים כנראה גם חומר‬

‫נוסף בנושא תחת מילות מפתח נוספות‪.‬‬

‫כאשר בוחנים את מוצרי המידע שקיימים תחת שתי הקטגוריות הנ"ל עולים מספר סוגי מקורות‪:‬‬

‫מאמרים‪ ,‬קטעי יומן‪ ,‬טקסטים של תעודות‪ ,‬קטעי עיתונות ומפות‪ .‬מקורות אלה עוסקים באופן כללי‬

‫במהלכי מלחמת השחרור על שלביה השונים מפרוץ המלחמה ב‪ 30-‬לנובמבר ‪ – 1947‬בעקבות‬

‫החלטת האומות המאוחדות ב‪ 29-‬לנובמבר ‪ 1947‬ועד הסכמי שביתת הנשק‪ ,‬כאשר האחרון נערך עם‬

‫סוריה ב‪.20.7.49-‬‬

‫על פי המאגר נחלק פרק הזמן שבו התנהלה המלחמה לשתי תקופות עיקריות‪ ,‬המציינות את שני‬

‫שלבי ההתפתחות החשובים של המלחמה‪ .‬את התקופה הראשונה מנובמבר ‪ 1947‬עד ה‪ 15-‬למאי‬

‫‪ 1948‬ניתן לחלק לשני שלבים‪ ,‬בהם התנהלה המלחמה נגד ערביי ארץ ישראל ובסיומה הובס הכוח‬

‫הערבי המקומי והוקמה מדינת ישראל‪ .‬בתקופה השנייה מה‪ 16-‬למאי ‪ 1948‬עד הסכמי שביתת‬

‫הנשק‪ ,‬שמחולקת לשלושה שלבים‪ ,‬התנהלה המלחמה נגד צבאות ערביים סדירים ממצרים‪ ,‬סוריה‪,‬‬

‫לבנון‪ ,‬עבר‪-‬הירדן ועיראק שפלשו לשטח המדינה למחרת הקמתה‪ .‬כל שלב החל ביוזמת הערבים‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫אולם בסופו של דבר התעשתו הכוחות היהודים ונטלו את היוזמה לידיהם‪.‬‬

‫בנוסף על כך עוסק האתר בנושאים שונים הקשורים במלחמת השחרור‪ .‬נושא אחד הוא נושא‬

‫היישובים המבודדים ושאלת השיירות שהובילו את האספקה אליהם‪ .‬לגבי היישובים המבודדים‬

‫מוזכרת העובדה שדרכי הגישה עברו ביישובים ערביים וחלקם היה מחוץ לתחום המיועד למדינה‬

‫‪ 15‬אלון סליפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים; ממאבק על ארץ‪-‬ישראל למלחמה על ארץ‪-‬ישראל חלק ג'; מאיר פעיל‪,‬‬
‫מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫‪16‬‬
‫בנוסף לכך‬ ‫היהודית‪ .‬מוזכר גם הקושי בהגנתם וכן מוזכרת ההחלטה שהיתה כנגד פינוי היישובים‪.‬‬

‫מצוינות ההתקפות על היישובים השונים והעובדה שהם החזיקו מעמד‪ .‬לגבי פינוי היישובים מדובר‬

‫רבות על כניעת גוש עציון וישנם אזכורים מועטים לגבי יישובים אחרים שנפלו לאחר פלישת צבאות‬
‫‪17‬‬
‫ערב‪.‬‬

‫בנוגע למלחמה על הדרכים ועל השיירות מצוין שמראשית פעולות האיבה התקיפו הערבים מכוניות‬

‫בדרכים במטרה לחסום את דרכי הגישה ליישובים יהודיים‪ ,‬כדי למנוע קשר עמם‪ .‬למרות פעולות‬

‫האיבה שנקטו הערבים‪ ,‬הפעילו היהודים שיירות בדרכים‪ .‬האתר מתרכז בעיקר על השיירות לירושלים‬

‫ויש רק אזכור לגבי שיירות אחרות כגון שיירת יחיעם בגליל‪ .‬יש לציין שבאתר מובאת ביקורת על דרך‬
‫‪18‬‬
‫ניהול השיירות וזאת במיוחד על ידי שימוש במקורות שונים כגון יומנים של מלווי השיירות‪.‬‬

‫נושא נוסף הוא סוגיית הערים המעורבות‪ .‬על פי האתר היוותה המלחמה בערים המבודדות את אחד‬

‫ממוקדי החיכוך שבין יהודים וערבים וכללה‪ :‬צליפות לעבר השכונות היהודיות וירי על עוברי אורח‪,‬‬

‫הפעלת פיגועי תופת באמצעות מטעני חבלה ומניעת מעבר של יהודים שאולצו להשתמש בדרכים‬

‫עוקפות בין ת"א לבת‪-‬ים‪ ,‬בין חיפה לקריות ובין שכונות בירושלים‪ .‬מוזכרים בעיקר התנאים הקשים‬
‫‪19‬‬
‫יישנם מקורות רבים שעוסקים במערכה על ירושלים וכן מקור‬ ‫שהיו בירושלים שהייתה תחת מצור‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שעוסק בעיר חיפה בעוד יש אזכור מועט על שאר הערים המעורבות‪.‬‬

‫נושא מרכזי במאגר הינם המבצעים השונים שהיוו נקודת מפנה במהלך הלחימה‪ .‬המבצעים‬

‫הראשונים שמוזכרים הינם אלו שהתקיימו במהלך תוכנית ד' )בשלב הראשון של המלחמה( ובעיקר‬

‫מוזכר מבצע נחשון שנערך במסגרת הקרב על הדרך לירושלים‪ .‬היתה זו הפעם הראשונה בה לקח‬

‫היישוב היהודי יוזמה במטרה להשתלט על השטחים שהוקצו למדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה‪,‬‬

‫‪ 16‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים‪.‬‬


‫‪ 17‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬מלחמה לא סדירה ‪ -‬הישובים המבודדים‪.‬‬
‫‪ 18‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים‪.‬‬
‫‪ 19‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמה לא סדירה ‪ -‬המלחמה בערים‪.‬‬
‫‪ 20‬לגבי ירושלים קיימים מאמרים רבים כגון‪ :‬דודו דיין‪ ,‬הלוחמים הצעירים של ירושלים; חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים; רמי‬
‫יזרעאל‪ ,‬הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות; ועוד‪ .‬לגבי חיפה ישנו המאמר של יעקב מרקוביצקי‪ ,‬המערכה על חיפה‬
‫וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪21‬‬
‫וכן על גושי ההתיישבות שמחוץ לה‪ ,‬במיוחד שטחי מפתח לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב‪.‬‬

‫כפי שצוין‪ ,‬מרבית החומר באתר נוגע בעיקר במערכה על ירושלים )הדרך לירושלים‪ ,‬בתוך העיר‪,‬‬
‫‪22‬‬
‫יוצאת מן הכלל היא חיפה לה‬ ‫והרובע היהודי( כאשר לשאר הערים מוקדשת בדרך כלל פיסקה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מוקדש מאמר נפרד‪.‬‬

‫מבצעים נוספים שמוזכרים הינם המבצעים‪ ,‬שנערכו במהלך קרבות עשרת הימים )‪ 8-18‬ביולי ‪(1948‬‬

‫בין ההפוגה הראשונה לשנייה וכן מבצעי ההכרעה לאחר ההפוגה השנייה‪ :‬מבצע יואב‪ ,‬מבצע חירם‪,‬‬

‫מבצע ההר‪ ,‬מבצע חורב ומבצע עובדה‪ .‬במאמר שעוסק בקרבות עשרת הימים מוזכר בעיקר מבצע‬
‫‪24‬‬
‫רוב‬ ‫דני שנערך במרכז הארץ‪ ,‬מוזכרים קרבות בגליל‪ ,‬וההתקפה המצרית נגד יישובי דרום הארץ‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫כל‬ ‫המבצעים האחרים מאוזכרים במאמרים שמתארים את המהלכים העיקריים במלחמת השחרור‪.‬‬

‫אחד ממבצעי ההכרעה זוכה למאמר המאגד בתוכו מקורות שונים כגון דיווחים‪ ,‬קטעי יומן‪ ,‬פקודות‬

‫מבצע ותיאורי קרבות ממקורות משניים‪ .‬רק מבצע יואב זוכה למאמר נוסף המנתח אותו מבחינה‬
‫‪26‬‬
‫מערכתית‪.‬‬

‫נושאים נוספים שמוזכרים באתר הינם‪ :‬בעיית הפליטים הערביים‪ ,‬הקמת צה"ל‪ ,‬מדיניות הבריטים‬

‫בשלבים הראשונים של המלחמה‪ ,‬תוכנית החלוקה ותוכנית ברנדוט‪ .‬בנושא בעיית הפליטים הערביים‬

‫ישנו מאמר אחד‪ ,‬והוא המאמר היחיד בכל המאגר של מט"ח‪ .‬המאמר מאגד בתוכו מספר מקורות‬

‫העוסקים בנושא‪ .‬על פי המאמר‪ ,‬בשלב הראשון של המלחמה היו הערבים גורם מרכזי בפעולות‬

‫המלחמה‪ ,‬אולם ברגע שלקחו הכוחות היהודים את היוזמה לידיהם החל להתעורר פחד בקרב‬

‫האוכלוסייה הערבית בארץ‪ .‬פחד זה לובה על ידי שידורי הרדיו של מדינות ערב אשר הציגו את‬

‫היהודים כשואפי נקם‪ .‬בנוסף‪ ,‬את הבריחה של ערביי ארץ‪-‬ישראל ב‪ 1948-‬לא עצרה ההנהגה‬

‫הערבית המקומית‪ ,‬וברוב המקרים היו חבריה ראשונים לבריחה‪ .‬גם צבאות ערב לא הציגו עצמם‪ ,‬כמי‬

‫‪ 21‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים‪.‬‬


‫‪ 22‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון )אפריל ‪ .(1948‬בנוגע לירושלים ישנם שני מאמרים נוספים‪ :‬חיה רגב ואביגיל‬
‫אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים ויצחק רבין‪ ,‬המערכה על הדרך לירושלים‪.‬‬
‫‪ 23‬יעקב מרקוביצקי ‪ ,‬המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬
‫‪ 24‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬קרבות עשרת הימים )‪ 18-8‬ביולי ‪.(1948‬‬
‫‪ 25‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים ו ממאבק על ארץ‪-‬ישראל למלחמה על ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬חלק ג'‪.‬‬
‫‪ 26‬שירלי קרני‪ ,‬מבצע יואב – בחינה מערכתית‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫שבא לסייע לערביי ארץ‪-‬ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה‪ .‬במאמר מוצגת העמדה של‬

‫המנהיגות היהודית כלפי האוכלוסייה הערבית שהיתה‪ ,‬לא למנוע את הבריחה ולא לאפשר לבורחים‬

‫לחזור‪ .‬באשר לטענתם של הפליטים שהם גורשו מיישוביהם מובא ציטוט לפיו‪" :‬אין ספק שהיו מקרים‬

‫שבהם נהגו יחידות יהודיות כובשות בקשיחות ודחפו תושבים של אזורי קרבות ליציאה‪ .‬מצד שני‪ ,‬אין‬

‫ספק‪ ,‬כי מדיניותה הכללית של ההנהגה היהודית הייתה לקרוא לתושבים הערבים להישאר‬

‫במקומותיהם – להישאר בשלום ובלא השתתפות בהתקפה המזוינת על היישוב‪ ".‬יש לציין שעל פי‬

‫מקורות מסוימים שמובאים במאמר נראה שאומנם לא גירשו‪ ,‬אבל לא עודדו להישאר ואפילו לא‬
‫‪27‬‬
‫אפשרו את חזרתם של המעוניינים‪.‬‬

‫בנוגע לבעיית הפליטות שנוצרה לאחר המלחמה מצוין במאמר שבשיחות השלום בלוזאן תבעו‬

‫הערבים את נסיגת כוחות ישראל אל הקווים שנקבעו בהחלטת החלוקה וכן את החזרת הפליטים‬

‫הערבים לישראל‪ .‬אבל‪ ,‬ישראל הציעה לקלוט עוד מאה אלף פליטים‪ ,‬ואחר‪-‬כך אף לקלוט את רצועת‬

‫עזה על כל פליטיה‪ .‬אבל הערבים דחו הצעה זו‪ .‬בנוסף על כך עולה מן המאמר שלא היתה לישראל‬

‫היכולת לקלוט מספר גדול פליטים מכיוון שבכך היתה המדינה בעצם מאבדת את זהותה ובעצם חדלה‬
‫‪28‬‬
‫להתקיים‪.‬‬

‫יש לציין שבעיית הבריחה של הערבים מאוזכרת גם במקומות אחרים במסגרת הטיפול בנושאים‬

‫אחרים‪ .‬למשל במאמר על חיפה נאמר שבמסגרת המשא ומתן לגבי כניעה‪ ,‬התייעצו תושבי העיר עם‬

‫הוועד הערבי שאסר עליהם להיכנע ליהודים‪ .‬איסור זה‪ ,‬על פי המאמר‪ ,‬הביא את הערבים לעזוב‬

‫בהמוניהם את חיפה למרות ניסיונות השכנוע מצד ראש עיריית חיפה והבריטים‪ .‬המעטים שבחרו‬
‫‪29‬‬
‫בכיבוש צפת "החלה הבריחה‬ ‫להישאר רוכזו בשכונות בחיפה שלא היו מקומות מגוריהם המקוריים‪.‬‬

‫ְסוּתם לעוֹרם בליל גשם שוטף דרך‬


‫הגדולה של ‪ 12‬אלף התושבים הערביים שלל צפת‪ .‬הם ברחו בּכ ָ‬

‫‪ 27‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬בריחת הערבים מארץ ישראל ובעיית הפליטים‪.‬‬
‫‪ 28‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬בריחת הערבים מארץ ישראל ובעיית הפליטים‪.‬‬
‫‪ 29‬יעקב מרקוביצקי ‪ ,‬המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫שבילים ושדות סלעים לואדיות‪ ,‬שלמרגלות הר צפת ומשם עד לגבול הלבנון"‪ 30.‬יש מספר מקרים בהם‬
‫‪31‬‬
‫מוזכר גירוש כבדרך אגב‪ ,‬או שזה מוצג כמקרה חריג וחד פעמי‪.‬‬

‫בנושא הקמת צה"ל נאמר שעם פתיחת המלחמה הורכב הכוח הצבאי היהודי מיחידות התנדבותיות‬

‫שונות‪ .‬בפרוץ המלחמה היה צורך לתגבר את הכוח הצבאי והוכרז על מדיניות של גיוסים‪ .‬על‪-‬פי‬

‫מדיניות זו השתלבו בכוחות הלוחמים גם העולים שהגיעו לארץ בימי המלחמה‪ .‬חלק מהעולים קיבלו‬

‫הכשרה צבאית בסיסית‪ ,‬בטרם עלו לארץ‪ ,‬במחנות עקורים באירופה‪ ,‬ואחרים הועברו ישר מהאנייה‬

‫לחזית‪ .‬הקמת צה"ל הבטיחה את אחדותו של הכוח הלוחם‪ .‬בנוסף לכך מצוין שעם הקמת המדינה עם‬

‫הכרזת המדינה הורגש הצורך בהקמת צבא ממלכתי סדיר‪ ,‬ולכן הוחלט על פירוקם של ארגוני‬

‫המחתרות הקיימים ושילובם במערך של צה"ל‪ .‬רק בנוגע על פירוק של הפלמ"ח מצוין שהדבר עורר‬

‫התנגדות מסוימת בעוד שפירוקם של אצ"ל ולח"י עבר ללא בעיות מיוחדות‪ .‬בנוגע להתארגנות צה"ל‬

‫ולחימושו נאמר ש"במהלך המלחמה התגבש בצה"ל מערך חטיבתי שהתפרס על פני כל הארץ‪ ,‬ועקב‬

‫הרכש המתמיד של נשק ושל תחמושת הייתה בידי הצבא החדש עוצמת אש רצינית‪ .‬לאחר ההפוגה‬

‫השנייה היו בצבא הישראלי כתשעים אלף חיילים‪ ,‬שיכלו להיעזר במטוסי קרב ובאניות מלחמה )אם כי‬
‫‪32‬‬
‫כמותם הייתה עדיין קטנה("‪.‬‬

‫במסגרת הדיון על הקמת צה"ל ישנה גם נגיעה בדמותו המוסרית‪ .‬בציטוט שמובא מדברי בן‪-‬גוריון‬

‫עולה שבמהלך הלחימה היו תופעות מסוימות של ביזה בקרב לוחמי צה"ל‪ ,‬דבר שהיה בניגוד לפקודות‬

‫המפורשות של ההנהגה המדינית ושמדובר באירועים חריגים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי דברים שמצוטטים‬

‫אצל יגאל עילם עולה ש"ממשלת ישראל לא תאמץ מדיניות מפורשת של גירוש; אבל הממשלה תברך‬

‫על עובדות מוגמרות שייווצרו כתוצאה מן הלחימה‪ .‬נראה שהמסר הזה חלחל איכשהו אל השורות‬

‫בשדה; שכן‪ ,‬תיכף עם חידוש קרבות עשרת הימים שבין הפוגה ראשונה להפוגה שנייה‪ ,‬כמו הותרה‬

‫‪ 30‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון‪.‬‬


‫‪ 31‬מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות; חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬קרבות עשרת הימים )‪ 18-8‬ביולי ‪.(1948‬‬
‫‪ 32‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫איזו רצועה בכל השטחים המאוכלסים שנכבשו על‪-‬ידי צה"ל‪ .‬זה התבטא לא רק בפעולות גירוש‪ ,‬אלא‬
‫‪33‬‬
‫גם בריבוי מבהיל של מעשי שוד ואונס‪ .‬גל של תאוות ביזה סחף את מיטב הגדודים בצבא"‪.‬‬

‫נושא נוסף שנידון במאגר הינו מדיניות הבריטים בשלבים הראשונים של המלחמה והסיבות שהביאו‬

‫אותם להעביר את בעיית ארץ ישראל לאומות המאוחדות‪ .‬על פי המאגר עולה שבעקבות מלחמת‬

‫העולם השנייה היתה בבריטניה נטייה להשיב לאנגליה את כוחותיה מהשטחים שמעבר לים‪ .‬היה זה‬

‫בעיקר בשל המשבר הכלכלי אליו נקלעה בריטניה בעקבות מלחמת העולם השנייה‪ .‬גורמים נוספים‬

‫שמצוינים הינם הלחץ שהופעל על בריטניה לקלוט בארץ את פליטי השואה וכן פעולות המחתרת כנגד‬

‫הצבא הבריטי במסגרת תנועת המרי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬על פי האתר‪ ,‬לא תאמה החלטת האומות‬

‫המאוחדות את ציפיותיה של בריטניה‪ ,‬שציפתה לקבל אישור לקיים את המנדט שלה בארץ‪ .‬לכן‬

‫בתגובה על החלטת האומות המאוחדות פעלו הבריטים‪ ,‬במהלך השלב הראשון של מלחמת‬

‫העצמאות‪ ,‬להקשות על ביצועה של ההחלטה‪ .‬פעולותיה של בריטניה באו לידי ביטוי באי‪-‬שיתוף‬

‫פעולה עם האו"ם‪ ,‬בסיוע לכוחות ערביים בא"י ובתמיכה באינטרסים הטריטוריאליים של עבר‪-‬הירדן‬

‫)שאיפה לכלול את הנגב בחלק הערבי של המדינה(‪ .‬אולם במקביל לפעילויות זו‪ ,‬שנועדו ליצור תוהו‬
‫‪34‬‬
‫ובוהו שיגרום אולי לזימונם מחדש לא"י‪ ,‬החלו הבריטים בפינוי כוחותיהם‪.‬‬

‫במאמרים באתר ישנם אזכורים רבים לכך שהבריטים סייעו לצד הערבי במהלך המלחמה והפריעו‬

‫לכוחות המגן היהודיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בקטע שעוסק במבצע נחשון נאמר ש" ב‪ 13.4.48-‬תקפו ערבים‬

‫שיירה שהייתה בדרכה להר הצופים‪ .‬בשיירה היו מרצים מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬ורופאים ואחיות‬

‫מבית‪-‬החולים הדסה‪ .‬הערבים הרגו את האנשים שנסעו בשיירה זו‪ ,‬והצבא הבריטי לא מנע את‬

‫הטבח‪ .‬בירושלים פוצץ בניין העיתון " ג'רוזלם פוסט"‪ .‬הפיצוץ נעשה באמצעות חומר נפץ שהבריחו‬
‫‪35‬‬
‫דוגמא נוספת עולה במאמר שעוסק בקרב על הרובע‬ ‫הערבים לאזור במכונית צבאית בריטית"‪.‬‬

‫‪ 33‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה‪.‬‬


‫‪ 34‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬סיום המנדט הבריטי בארץ‪.‬‬
‫‪ 35‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון )אפריל ‪.(1948‬‬

‫‪15‬‬
‫‪36‬‬
‫אולם יש‬ ‫היהודי בירושלים בו מסופר על סילוק מגינים יהודים מעמדה אותה תפסו במהלך הקרבות‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫לציין שמצוינים גם מקרים בהם התעלמו הבריטים מפעילות כוחות המגן היהודיים‪ ,‬דוגמת חיפה‪.‬‬

‫תחת נושא מלחמת העצמאות נידון גם הנושא של תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות‪ .‬על פי‬

‫המאגר ביקשה בריטניה כינוס מיוחד של עצרת האו"ם לדון בעניין ארץ‪-‬ישראל ולמנות ועדה שתציע‬

‫פתרון לבעיית ארץ ישראל‪ .‬בעקבות זאת מונתה ועדה שבדקה את הנושא והגישה את המלצותיה‬

‫לעצרת האומות המאוחדות‪ .‬בהמלצת הועדה חולקה הארץ באופן גיאומטרי לשתי מדינות ושבעה‬

‫אזורים‪ :‬שלושה יהודיים‪ ,‬שלושה ערביים ושטח בינלאומי בירושלים‪ .‬שתי המדינות היו אמורות לקיים‬

‫שיתוף פעולה כלכלי‪ .‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ ,1947‬הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת שתי מדינות מדינה‬

‫ערבית לצד מדינה יהודית‪ ,‬וקבעה את גבולותיהן‪ .‬היהודים הסכימו להצעה‪ .‬הערבים דחו אותה‪ ,‬ולא זו‬

‫בלבד אלא שלמחרת ההחלטה הותקפו יישובים יהודיים בכל רחבי ארץ‪-‬ישראל‪ .‬היהודים נאלצו‬

‫להילחם בתחילה נגד ערביי ארץ ישראל ואחר כך נגד צבאות ערב שפלשו לארץ ישראל‪ .‬גבולות‬
‫‪38‬‬
‫העובדה שהיו אלה הערבים‬ ‫המדינה היהודית עוצבו בעקבות המלחמה‪ ,‬ולא בעצרת האו"ם‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫שהתנגדו לתוכנית החלוקה ויזמו את מלחמת העצמאות מודגשת במקורות שונים באתר‪.‬‬

‫המאגר עוסק גם בפרשת הרוזן השבדי ברנדוט‪ .‬על פי המאגר לאחר הכרזת המדינה ולאור המלחמה‬

‫בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים‪ .‬המתווך עשה מאמצים‬

‫רבים להשגת הפסקת אש‪ ,‬ואף ניסח תכנית‪ ,‬בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית הקמת‬

‫קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן‪ .‬כל מדינות ערב‪ ,‬פרט לירדן‪ ,‬התנגדו לתכנית‪ .‬לעומת זאת ישראל‬

‫דחתה את התכנית‪ ,‬אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף‪ .‬לאור המצב הציע ברנדוט תוכנית נוספת‪,‬‬

‫שהוגשה ב‪ 17 -‬בספטמבר ‪ .1948‬גם תוכנית זו לא יצאה לפועל לאור פעילות צה"ל שקבעה עובדות‬
‫‪40‬‬
‫בשטח‪ ,‬והכתיבה את הגבולות שנכללו בסופו של דבר בהסדרי שביתת הנשק‪.‬‬

‫‪ 36‬רמי יזרעאל‪ ,‬הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות‪.‬‬


‫‪ 37‬יעקב מרקוביצקי ‪ ,‬המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬
‫‪ 38‬דב גביש‪ ,‬החלטת ‪) 29‬כ"ט( בנובמבר ‪.1947‬‬
‫‪ 39‬מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות; אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים; ממאבק על ארץ‪-‬ישראל‬
‫למלחמה על ארץ‪-‬ישראל חלק ג'‪.‬‬
‫‪ 40‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬פרשת ברנדוט; מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫סוגיה נוספת‪ ,‬הקשורה במלחמת העצמאות‪ ,‬היא סוגית מעורבותם של הארגונים אצ"ל ולח"י‬

‫במלחמה‪ .‬על פי הכתוב במאגר‪ ,‬היה תפקודם של שני הארגונים מינורי‪ ,‬וכלל בעיקר שיטות שהיו‬

‫מקובלות על הערבים‪ :‬הטרדת תחבורה‪ ,‬הצתת חנויות ‪,‬השלכת פצצות וירי ברחובות הן על חיילים‬

‫בריטים‪ ,‬שעדיין היו בארץ‪ ,‬והן על ערבים‪ .41‬בנוסף‪ ,‬מצוינת במקומות רבים העובדה שאנשי האצ"ל‬

‫והלח"י סייעו לכוחות ההגנה בהגנה על ירושלים‪ 42.‬וכן סייעו בכיבוש יפו‪ .‬אך בעיקרו של דבר לא קיבלו‬
‫‪43‬‬
‫לאחר הכרזת המדינה והקמתו של‬ ‫על עצמם הארגונים את מרות המוסדות הציוניים או היישוביים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫צה"ל פורקו הארגונים‪ ,‬חוץ מאשר בירושלים‪ ,‬ושולבו במסגרת הצבא‪.‬‬

‫יש שתי סוגיות מרכזיות הקשורות לפעילותו של אצ"ל במלחמת העצמאות‪ :‬פרשת אלטלנה‪ ,‬ואירועי‬

‫דיר יאסין‪ .‬על פי הכתוב באתר‪ ,‬בתקופה של "מבצע נחשון" )אפריל ‪ (1948‬שבוצע על‪-‬ידי לוחמי‬

‫הפלמ"ח ועל‪-‬ידי ההגנה‪ ,‬יזמו כוחות האצ"ל פשיטה על הכפר דיר‪-‬יאסין‪ .‬התקפה זו אושרה על‪-‬ידי‬

‫מפקד ההגנה בירושלים‪ ,‬כשהבין כי היא תבוצע גם ללא אישורו‪ .‬בפעולה זו נהרגו רבים מהכוח‬

‫התוקף ובמהלכה נפגעו נשים וילדים ובתים פוצצו על יושביהם‪ .‬בנוסף לכך מצוין כי פעולה זו עוררה‬
‫‪45‬‬
‫מלבד אזכור זה‪ ,‬מוזכרת הפעולה גם במאמר‬ ‫ויכוח ציבורי על עצם נחיצותה ועל דרכי הפעולה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫פרשת אלטלנה‪ ,‬מוזכרת רק‬ ‫שעוסק בירושלים ושם מוזכר מספר ההרוגים בפעולה זו כבדרך אגב‪.‬‬

‫כדרך אגב‪ ,‬ומצוין ש"האצ"ל הביא מצרפת לחופי ישראל אנייה ובה כ‪ 5,000-‬רובים‪ ,‬וסירב למוסרם‬

‫לצה"ל‪ .‬במהלך ההיתקלויות החרים צה"ל ‪ 1,800‬רובים‪ .‬האנייה‪ ,‬על שאר מטענה‪ ,‬נתקעה בחוף תל‪-‬‬
‫‪47‬‬
‫אביב ועלתה באש‪ .‬במהלך חילופי האש נהרגו שלושה חיילי צה"ל ל‪ 16-‬אנשי אצ"ל"‪.‬‬

‫‪ 41‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים‪.‬‬


‫‪ 42‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים; רמי יזרעאל‪ ,‬הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות; אריה חשביה‪ ,‬ירושלים‬
‫במצור ובקרב; דודו דיין‪ ,‬הלוחמים הצעירים של ירושלים‪.‬‬
‫‪ 43‬ממאבק על ארץ‪-‬ישראל למלחמה על ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬חלק ג'‪.‬‬
‫‪ 44‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה‪.‬‬
‫‪ 45‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים‪.‬‬
‫‪ 46‬אריה חשביה‪ ,‬ירושלים במצור ובקרב‪.‬‬
‫‪ 47‬מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫סיכום‬

‫החברה הישראלית עברה שינויים חברתיים ופוליטיים מיום הקמתה ועד ימינו‪,‬מחברה סמכותית‬

‫לחברה רב‪-‬תרבותית‪ ,‬אולם בעיית הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי עדיין לא נפתרה‪ .‬בשנים האחרונות הסיתו‬

‫ההיסטוריונים "החדשים" בכתיבתם את מוקד תשומת הלב מהאדרת הקמת מדינת ישראל לנושאים‬

‫השנויים במחלוקת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי‪.‬‬

‫מלחמת העצמאות מוצגת באתר מנקודת מבט ישראלית ואין הצגת המלחמה מנקודת מבט‬

‫פלשתינית‪ .‬באתר מובאים התהליכים והאירועים המרכזיים במלחמה‪ ,‬והיא מוצגת כמלחמת הגנה‬

‫שנגרמה באשמת הערבים‪ ,‬והיהודים התגוננו מפני התוקפנות הערבית כאשר מול הכנופיות עמד כוח‬

‫מאורגן שהביא לניצחון‪ .‬העם הערבי הוסת על ידי מנהיגות קיצונית‪ ,‬ולכן הערבים אשמים בפלישה‬

‫ובסבל שנגרם בעקבותיה ועל מדינות ערב לפתור את בעיית הפליטים‪.‬‬

‫ברוב המאמרים מוצגים הערבים כבורחים‪ ,‬אולם ניתן למצוא מספר אזכורים לפינוי בכוח ולפעילות‬

‫אלימה של הכוחות היהודיים )בעיקר בכפרים ובערים המעורבות(‪ .‬בתיאור הקרבות שהתנהלו‪ ,‬בערים‬

‫המעורבות‪ ,‬יש אזכור לסבלן של שתי האוכלוסיות עקב צליפה‪ ,‬אולם רוב הדגש הוא על היות היהודים‬

‫קורבן‪.‬‬

‫האתר גם אינו מרחיב נושאים השנויים במחלוקת ביישוב היהודי כגון‪ :‬פירוק הפלמ"ח‪ ,‬יחס הבריטים‬

‫ליהודים‪ ,‬הארגונים ה"פורשים" אצ"ל ולח"י‪ ,‬תפקיד גח"ל‪ ,‬אלא מציג גישה ממלכתית הנקייה‬

‫ממחלוקות‪.‬‬

‫קשה לאפיין את האתר על פי שיטתו של פודה‪ ,‬המחלק את ספרי הלימוד לשלוש תקופות‪ ,‬הואיל‬

‫והמאמרים באתר מייצגים חוקרים שונים‪.‬באתר יש עדיין הדים לתפיסה שאפיינה את ספרי תקופת‬

‫הילדות – הערבים ברחו‪ ,‬למרות שביקשו מהם להישאר‪ ,‬לדוגמה חיפה‪ .‬לעומת זאת ניתן למצוא‬

‫‪18‬‬
‫אפיונים של הדור השני של הספרים – מוצגת תוכנית ד' שנועדה ליזום שורה של מבצעים התקפיים‬

‫כנגד האוכלוסייה הערבית ויש אזכורים לפינוי על ידי הכוחות היהודים ופעולות שמנעו את שובם של‬

‫הפליטים‪.‬‬

‫האתר מנסה להציג תמונה מאוזנת ואובייקטיבית בהצגת המלחמה על ידי הבאת מקורות ראשוניים‬

‫וציטוטים מפי ההיסטוריונים "החדשים" )בני מוריס ויגאל עילם(‪ .‬האתר מציג מאורעות ותהליכים‬

‫במלחמה‪ ,‬אולם אינו מביא אסכולות מחקר מגוונות‪ ,‬פולמוסים ובעיות בחקר המלחמה או פירושים‬

‫חלופיים למאורעות‪ .‬האתר מוצג מנקודת מבט ישראלית ומדגיש בסקירה את צדקת האמונות‬

‫התומכות במדינה הנמצאת בסכסוך‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬

‫‪ .1‬בר‪-‬טל‪ ,‬דניאל‪ .(1999) .‬הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי כבלתי‪-‬נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד‬


‫הישראלים‪ .‬מגמות‪ ,(4)39 ,‬עמ' ‪.445-491‬‬

‫‪ .2‬גלבר‪ ,‬יואב‪ .(2004) .‬קוממיות ונקבה‪.‬‬

‫‪ .3‬זמיר‪ ,‬שרה‪ .(2003) .‬זמנים חדשים ספרים חדשים‪ .‬פנים‪ ,31 ,‬עמ' ‪.53-61‬‬

‫‪ .4‬זקס‪ ,‬דן‪ .(1996) .‬היסטוריוגרפיה וזהות לאומית‪ .‬תיאוריה וביקורת‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,8‬עמ' ‪.73-88‬‬

‫‪ .5‬יובל‪ ,‬עמוס‪ .(2000) .‬הערבים האיסלאם והפלסטינים בספרי‪-‬לימוד בישראל‪.‬‬

‫‪ .6‬פודה‪ ,‬אלי‪ .(2000) .‬הסכסוך השקט‪ :‬השתקפותם של יחסי ישראל‪-‬ערב בספרי הלימוד‬
‫להיסטוריה בישראל ‪ .1948-2000‬זמנים‪ ,72 ,‬עמ' ‪.20-39‬‬

‫‪ .7‬פירר‪ ,‬רות‪ .(1985).‬סוכנים של החינוך הציוני‪.‬‬

‫‪ .8‬פירר‪ ,‬רות ועדואן‪ ,‬סמי‪ .(1997) .‬אני הגיבור‪ ,‬אני הקורבן‪ .‬פנים‪ ,3 ,‬עמ' ‪.43-49‬‬

‫‪ .9‬צימרמן‪ ,‬משה‪ .(1996) .‬פולמוסי ההיסטוריונים‪ :‬הניסיון הגרמני וההתנסות הישראלית‪.‬‬


‫תיאוריה וביקורת‪ ,8 ,‬עמ' ‪.91-102‬‬

‫‪ .10‬רם‪ ,‬אורי‪ .(1996) .‬זיכרון וזהות‪ :‬סוציולוגיה של ויכוח ההיסטוריונים בישראל‪ .‬תיאוריה‬
‫וביקורת‪ ,8 ,‬עמ' ‪.9-27‬‬

‫‪20‬‬