‫לתשומת לב הקוראים !


‫דוח מחקר זה הנו הדוח המקצועי הקשה ביותר שנכתב בישראל כנגד רשות‬
‫שלטונית !!‬

‫דוח מחקר חסר תקדים בחריפותו‬
‫משולב בציטטות של טובי המומחים‬

‫הריקבון במערכת בתי הדין‬
‫הרבניים‬
‫יעקב אליה – רואה חשבון‬
‫מבקר מערכות שלטון‬

‫יוני ‪2011‬‬

‫לפניות ותגובות‬
‫‪eliyayak@smile.net.il : E-mail‬‬

‫ת"ד ‪ 1852‬ר"ג ‪52117‬‬

‫כל הזכויות שמורות © ‪ – 2011‬יעקב אליה‬

‫הקדמה‬
‫נתוני רקע על פעילותי כמבקר מערכות שלטון‬
‫• בספרות המשפטית נכתב עלי‪" :‬מומחה בפיקוח ובקרה על איכות השירותים הציבוריים המוענקים‬
‫ע"י המדינה"‪.‬‬
‫• בתמציתיות הנני משמש מבקר מערכות שלטון‪ ,‬כלומר רואה חשבון מומחה בביקורת של מערכות‬
‫שלטון‪.‬‬
‫• כרואה חשבון ופעיל חברתי אני מבצע פעילות ציבורית התנדבותית רב שנתית לקידום איכות‬
‫השלטון בישראל‪.‬‬
‫• עד כה חיברתי ‪ 2‬ספרים‪ :‬אחד על משרד התעשייה ואחד על משרד הרווחה‪ .‬כעת אני כותב ספר‬
‫על רשויות המשפט‪.‬‬
‫• הספר האחרון שלי‪" :‬ילדים רחוקים" הנו ככל הידוע הספר הביקורתי ביותר שפורסם בישראל‬
‫כנגד רשויות המדינה‪.‬‬
‫•‬

‫נתוני רקע על פעילותי ניתן לקבל באמצעות מנועי חיפוש בכלל ובאמצעות " ‪ Google‬חיפוש‬
‫מתקדם" בפרט‪.‬‬

‫• מוצע להקיש בגוגל מתקדם בשורה ביטוי מדויק ‪" :‬ילדים רחוקים" ו‪/‬או "מבקר מערכות שלטון"‬
‫ו‪/‬או "יעקב אליה"‪.‬‬
‫• הפעילות שלי הנה עצמאית לחלוטין‪ .‬מעמד זה מאפשר לי לכתוב את הממצאים‪ ,‬קשים ככל שיהיו‪,‬‬
‫ללא חשש‪.‬‬
‫• לפני בחירת התחומים לביקורת אני מבצע סקירה מקיפה של חומר מקצועי לכימות כללי של‬
‫הכשלים המערכתיים‪.‬‬
‫• מחקרים וסקרים רבים מגלים ‪ :‬בעשור האחרון חלה התדרדרות קיצונית באמון הציבור במערכת‬
‫המשפט בישראל‪.‬‬
‫• חוסר אמון זה הוביל אותי כמבקר מערכות שלטון לבחור במערכת המשפט בישראל כיעד מרכזי‬
‫בתרומתי לחברה‪.‬‬
‫נתוני רקע על דוח קשה זה‬
‫לבתי דין רבניים יש סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים וסמכויות מקבילות‬
‫לבתי משפט לענייני משפחה בעניינים הכרוכים בגירושין דוגמת‪ :‬חלוקת רכוש‪ ,‬מזונות ומשמורת‬
‫ילדים‪ .‬בבתי הדין הרבניים מועסקים כ‪ 100 -‬דיינים וכ‪ 250 -‬עובדי מינהל‪.‬‬
‫באפריל ‪ 2011‬פרסמתי דוח ראשון על רשויות המשפט‪ ,‬תחת הכותרת "תחלואי מערכת המשפט"‪.‬‬
‫הדוח התמקד בתיאור כשלים מערכתיים במערכת המשפט האזרחית‪ .‬הדוח פורסם במספר אתרים‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫לעיון‬

‫בדוח‬

‫זה‬

‫ניתן‬

‫בין‬

‫היתר‬

‫להקיש‪:‬‬

‫"‪"doc‬‬

‫לאחר‬

‫כניסה‬

‫ללינק‪:‬‬

‫‪.http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=54&MessageId=152798325‬‬
‫דוח זה הרבה יותר קשה מהדוח הקודם והוא מתמקד בתחלואי מערכת בתי הדין הרבניים‪ .‬הממצאים‬
‫המועלים בדוח מחקר מקצועי זה הנם חסרי תקדים בחריפותם‪ .‬מסקנותיי הקשות עד כה הנן‪:‬‬
‫‪ .1‬למערכת המשפט בישראל מחלות רבות אולם המחלה הקשה ביותר במערכת מקורה במערך בתי‬
‫הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ .2‬במדינת ישראל ישנם מאות גופים ממסדיים‪ .‬לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי שפעילותו מאופיינת‬
‫בכשלים כה רבים‪ ,‬כה קשים וכה עמוקים‪ ,‬המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי‬
‫הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ .3‬לא ניתן לאתר שום מערכת משפטית במדינה נאורה כלשהי בעולם‪ ,‬המאופיינת ברמת נחשלות‬
‫העולה על זו הקיימת במערך בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫לאחר קריאת דוח זה‪ ,‬לא נראה שימצא קורא רציני שיוכל להראות שאני טועה באחת משלוש‬
‫המסקנות האמורות‪.‬‬
‫בעוד שהתחושה העיקרית של הציבור כלפי מערכת המשפט בישראל מתבטאת בחוסר אמון‪ ,‬ביחס‬
‫לבתי הדין הרבניים התחושה העיקרית מתבטאת בשנאה‪ .‬דוח קשה זה לראשונה בישראל מעמיד‬
‫באופן מקצועי ונוקב‪ ,‬את מערך בתי הדין הרבניים למשפט הציבור‪.‬‬
‫בעקבות חקירת תחום זה‪ ,‬לא נותר לי אלא להסכים למסקנתה של הסופרת הדתית "נעמי רגן"‬
‫שכתבה ‪:‬‬
‫הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים‪ .‬בגלל חוסר היעילות‪ ,‬העוולות והשחיתות‪ .‬בעניינים‬
‫דתיים‪ ,‬כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה‪.‬‬
‫דוח מחקר זה נכתב במסגרת המשך פעילותי המקצועית התנדבותית בחשיפת תחלואי מערכת‬
‫המשפט בישראל‪ .‬היעד המקצועי הוא ליצור במסגרת ספר רחב יריעה על תחלואי מערכת המשפט‪,‬‬
‫משנה סדורה וטענות שהוכחות בצדן‪ .‬מתוך רצון להפוך דוח זה לתמציתי משולבים בו הרבה ציטטות‬
‫מסודרות‪ .‬מנגד הספר המתוכנן יהיה שונה ויכלול ניתוחים ותיאורים רחבים‪.‬‬

‫הנושאים הכלולים בדוח המחקר‬
‫‪ .1‬ציטטות כלליות‬
‫‪ .2‬העדר הכשרה במשפטים‬
‫‪ .3‬הליכים מעוותים במינוי דיינים‬
‫‪ .4‬שוחד‪ ,‬מעצרים‪ ,‬פרשת זלמן ותופעת המאכערים‬
‫‪ .5‬השפעת מקורבים על דיינים ועל גיבוש פסקי הדין‬
‫‪ .6‬מרוץ הסמכויות‬
‫‪ .7‬החקיקה בתחום נישואין וגירושין ויחס הדיינים לחקיקת הכנסת‬
‫‪ .8‬התקנת תקנות בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .9‬העדר סדרי דין בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .10‬דיינים מול שופטי משפחה – עלות מול תפוקה‬
‫‪ .11‬דיינים מול שופטי משפחה – מוסר עבודה‬
‫‪ .12‬פטנט ושמו ריבוי אבות בית דין‬
‫‪ .13‬השרירותיות בקביעת עילות גט‬
‫‪ .14‬הקשיים בהגדרת המונח סרבנות גט‬
‫‪3‬‬

‫‪ .15‬אומדן מציאותי של שיעורי מעוכבי ומעוכבות גט‬
‫‪ .16‬השוואה במבחן המציאות בין מעמדם של מעוכבי גט למעוכבות גט‬
‫‪ .17‬ארגוני נשים‪ ,‬ארגוני גברים וניתוח התחום של סחטנות גט‬
‫‪ .18‬אפליה בתעסוקת נשים בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .19‬הפעילות הכוחנית של ח"כ משה גפני להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים‬
‫‪ .20‬היעדר היררכיה משפטית בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .21‬ליקויים קשים בניהול פרוטוקולים‬
‫‪ .22‬כשלים קשים הקשורים לפסקי הדין‬
‫‪ .23‬מיעוט בקשות סיוע ממומחים בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .24‬הליכים מעוותים בחקיקת חוק יחידות סיוע לבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .25‬תשתית המבנים הנמוכה בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ .26‬ליקויים מנהליים ודוח מבקר המדינה‬
‫‪ .27‬ליקויים במינהל שיפוטי‬
‫‪ .28‬התשתית השיפוטית המביישת בבית הדין הרבני הגדול‬
‫‪ .29‬הפגיעה בזכויות בסיסיות של מתדיינים בבית הדין הרבני הגדול‬
‫‪ .30‬אוזלת היד של נציבות תלונות הציבור בשופטים‬
‫‪ .31‬העדר פיקוח אפקטיבי של בית המשפט הגבוה לצדק – בג"צ‬
‫‪ .32‬מחדלים ארגוניים בתפקוד הכנסת בענייני משפחה‬
‫‪ .33‬לקט של עיוותים בדיני משפחה על פי טענות ארגוני גברים‬
‫‪ .34‬הפגיעה הקשה באמהות חד הוריות וילדיהן בחסות החוק‬
‫‪ .35‬תביעות לשלום בית כמשקפות חוסר אמון כמעט מוחלט במתדיינים‬
‫‪ .36‬כשלים בתפקוד הכנסת בתחום החקיקה של דיני המשפחה‬
‫‪ .37‬סיכום‬

‫ציטטות ומידע משלים ערוכים לפי נושאים‬
‫כשלים מערכתיים בהתנהלות של בתי הדין הרבניים‬
‫‪ .1‬ציטטות כלליות‬
‫לשם נוחות הקריאה הציטטות הכלליות מוצגות בחלוקה לנושאים‪.‬‬
‫העובדות‬
‫‪ ‬שר המשפטים לשעבר‪ ,‬דניאל פרידמן ‪ 83% " :‬מהדיינים הם חרדים ו‪ 17% -‬משתייכים לציונות‬
‫הדתית‪ .‬אלה הנתונים הקיימים‪ .‬זו עובדה" )פרוטוקול ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪.(15.5.07‬‬
‫‪ ‬ד"ר עליזה לביא‪ ,‬מרצה באוני' בר אילן ‪ " :‬לנציגי ‪ 13% -10%‬מהאוכלוסייה הוענקה שליטה‬
‫אבסולוטית בנושאי אישות של רוב האוכלוסייה היהודית במדינה‪ .‬מדובר באנשים המנותקים כמעט‬
‫לחלוטין מהוויית הרחוב הישראלי" )‪.(ynet 10.4.07‬‬
‫‪ ‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין הרבניים בן דהן‪" :‬למעלה מ‪ 90% -‬מהמתדיינים אצלנו אינם דתיים" )‬

‫‪.(haaretz 15.6.10‬‬
‫דעות כלליות של משפטנים בכירים‬
‫‪4‬‬

‫‪ ‬מישאל חשין‪ ,‬המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס‪" :‬בית הדין כפוף למדינה‪ ,‬אולם סקירה‬
‫מקרוב מראה שבתי הדין מנהלים מדינה בתוך מדינה‪ .‬הם אינם מכירים במדינה ומתעלמים מהחוקים‬
‫במכוון" ) ‪.( ynet 12.3.10‬‬
‫‪ ‬עו"ד יזהר הס‪ ,‬מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל‪ " :‬כל מי שנזקק אי פעם לשירותי מערכת בתי‬
‫הדין הרבניים יודע היטב כי מרגע שנכנס לשם הוא במרחב אחר‪ ,‬לא עדכני ולא ישראלי‪ .‬בבתי הדין‬
‫הרבניים שולטת השקפת עולם שוביניסטית‪ ,‬מוסר עבודה לקוי‪ ,‬נהלים חלקיים וחוסר בתודעת שירות " )‬

‫‪.( ;ynet 20.5.08‬‬
‫‪ ‬עו"ד שלום אטלי‪ ,‬מומחה במשפט העברי‪" :‬רק מספר קטן של תלמידי חכמים ממשיך ללמוד בכוללים‬
‫לדיינות‪ ,‬ביודעם שהסיכויים להתמנות לדיין אינם תלויים בכישוריהם אלא ביחסיהם המשפחתיים‬
‫והמפלגתיים של המועמדים" )סנהדרין ‪.( 15.2.11‬‬

‫‪ ‬פרופ' למשפטים פנחס שיפמן‪ ,‬מומחה לדיני משפחה ולמשפט העברי‪" :‬חסרים בבתי הדין ‪ :‬מוסר‬
‫עבודה‪ ,‬נורמות של אתיקה ותרבות שיפוטית‪ .‬הדיינים ממלאים לא פעם תפקיד של סוכני תעמולה‬
‫אנטי‪-‬דתיים" ) ‪.(NEWS1 30.8.10‬‬
‫‪ ‬עו"ד בתיה כהנא‪ ,‬ארגון מבוי סתום‪" :‬הדיינים אינם מכבדים את מוסדות המדינה‪ ,‬רואים בבתי‬
‫המשפט ערכאות של גויים ואינם מכירים בחוק הישראלי כמקור סמכותם" )‪.(ynet 5.4.09‬‬
‫‪ ‬עו"ד אירית רוזנבלום‪ ,‬מנכ"ל ארגון משפחה חדשה‪" :‬הממסד הרבני וכל מה שהוא מייצג הוא‬
‫אשר גורם לנו להתרחק כל כך מערכי היהדות המקוריים" ) ‪.(ynet 12.7.07‬‬
‫‪ ‬עו"ד וח"כ לשעבר אתי לבני ‪ " :‬המצב בבתי הדין הרבניים הוא לא פחות מקטסטרופאלי "‬
‫‪.(26.1.06‬‬

‫) ‪nrg‬‬

‫‪ ‬עו"ד דיינה הר רבן‪ ,‬מומחית בדיני משפחה‪" :‬כאשר אנחנו מדברים על דיינים שיש להם תפקיד שיפוטי‬
‫והם אינם מכירים את חוקי מדינת ישראל‪ ,‬הרי שזו שערורייה שאין למעלה ממנה" )פרוטוקול ועדת‬
‫הכנסת לקידום מעמד האשה ‪.(13.9.06‬‬

‫השנאה לבתי הדין מזוויות שונות‬
‫‪ ‬הרב ישראל רוזן‪ ,‬ראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה ‪" :‬בתי הדין האזוריים שנואים על הציבור‬
‫החילוני והדתי ואפילו על החרדים" )‪.(Ynet 12.4.07‬‬
‫‪ ‬ח"כ לשעבר עמירה דותן ‪" :‬יש שנאה לבתי הדין הרבניים‪ .‬יכול מאוד להיות שכאשר נדון בנושאים‬
‫המהותיים‪ ,‬נבין מה מקור השנאה הזאת" ) פרוטוקול ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪.(5.6.08 ,‬‬
‫‪ ‬הרב אלי בן דהן‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין אמר‪ " :‬ישנה הסתה נגד בתי הדין וכולם אוהבים‬
‫לשנוא את בתי הדין" ) ‪.(ynet 12.3.10‬‬
‫‪ ‬הרב שלמה עמאר‪ ,‬נשיא בית הדין הרבני הגדול ‪" :‬ישנם גורמים רבים הרואים לעצמם מצווה‬
‫אידיאולוגית או פוליטית להילחם בבתי הדין‪ ,‬אך יש להבדיל בין ביקורת עניינית שהיא רצויה ומתקבלת‪,‬‬
‫לבין הכפשות שאינן מן הענין" )דתילי ‪.( 26.3.09‬‬

‫פסקי הדין‬
‫‪ ‬ד"ר אורית קמיר‪ ,‬משפטנית‪" :‬פסקי הדין שהם כתובים סתומים‪ ,‬בלתי מנומקים‪ ,‬ולוקים בשרירות‪,‬‬
‫בעמימות ובחוסר מחויבות בולטים לחוק הישראלי ולערכי המדינה‪ .‬הדיינים אינם משפטנים ונבחרים במיני‬
‫דילים מפוקפקים" ) ‪.( ynet 24.2.08‬‬
‫‪ ‬ד"ר אביעד הכהן‪ ,‬דיקן מכללת שערי משפט ‪ " :‬בגלל הלשון הסתומה שבה כתובים פסקי הדין‬
‫הרבניים‪ ,‬רוב שופטי בית המשפט העליון‪ ,‬אינם מסוגלים אפילו לקרוא את פסקי הדין" ) ‪.(nrg 25.6.06‬‬
‫‪ ‬עו"ד אדווין פרידמן‪ ,‬לשכת עו"ד ‪ " :‬בתי הדין או שדנים כפי שבג"צ קבע או שלא דנים כפי שהוא קבע‬
‫וזה תלוי באותו הרכב‪ .‬לא יתכן מצב שבית הדין יתעלם מפסיקה של בית המשפט העליון " )פרוטוקול‬

‫ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪.(5.6.08‬‬

‫‪5‬‬

‫עמדות מנוגדות לגבי ההשוואה עם ערכאות אזרחיות‬
‫‪ ‬מנהיגה הרוחני של ש"ס‪ ,‬הרב יוסף עובדיה ששימש בעברו גם כדיין אמר‪ " :‬כל מי שפונה לערכאות‪,‬‬
‫לבתי המשפט החילוניים – מרים ידו בתורת משה רבנו‪ ,‬כאילו חירף וגידף ואין לו חלק בעולם הבא " )‪ynet‬‬
‫‪.(20.6.10‬‬

‫‪ ‬ח"כ זהבה גלאון‪ ,‬מהשמאל הפוליטי‪" :‬בתי הדין הרבניים – קריקטורה של בתי המשפט" )‪ynet‬‬
‫‪.(20.5.08‬‬
‫פתרונות מוצעים ‪-‬‬
‫‪ ‬הרב בן דהן‪ ,‬שימש כ‪ 20 -‬שנה מנכ"ל בתי הדין‪" :‬הייתי הופך את בתי הדין לכמה שיותר הרכבים של‬
‫דיין אחד במקום שלושה‪ .‬קרוב ל‪ 60% -‬עד ‪ 70%‬מהתיקים יכולים להיות נדונים ע"י דיין אחד" )סנהדרין‬

‫‪.(15.10.10‬‬
‫‪ ‬ח"כ זבולון אורלב‪ ,‬מנכ"ל לשעבר של משרד הדתות מציע‪" :‬כל שלושה מועמדים להיות דיינים‪ ,‬יוכלו‬
‫להקים בית דין רבני פרטי שיינתנו לו כל הסמכויות המקבילות לבית הדין הרבני הממלכתי" )‪ynet‬‬

‫‪.(30.1.11‬‬
‫‪ ‬אהרן ברק‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון בדימוס‪" :‬יש לשלול מבתי הדין של המדינה את הזכות לדון‬
‫בענייני רכוש של בני זוג הבאים להידיין בפניהם‪ .‬הדיינים יכולים לשמש כבוררים מוסכמים בכל נושא‪,‬‬
‫אך לא כרשות שלטונית" ) ‪.(ynet 12.5.11‬‬
‫‪ ‬ח"כ זאב אלקין ‪" :‬מה שכן ניתן לקבוע בכנסת‪ ,‬האם המדינה רוצה לתת לבתי הדין הרבניים סמכויות כפי‬
‫שיש אצלם כיום‪ .‬אנחנו כן יכולים לשנות את הגבולות של הסמכות " ) פרוטוקול ועדת החוקה‪ ,‬חוק‬

‫ומשפט‪.(5.6.08 ,‬‬
‫‪ ‬פרופ' מנחם בן ששון‪ ,‬יו"ר לשעבר של וועדת החוקה ‪ " :‬בבתי הדין הרבניים קיימת תפיסה נוקשה של‬
‫אנשים שמאמללים רבים מאזרחי ישראל‪ .‬באופן שבו מתנהלים בתי הדין הרבניים‪ ,‬עבר זמנם‪ .‬צריך לבנות‬
‫מערכת חלופית" )דה מרקר ‪.(8.2.09‬‬
‫‪ ‬נעמי רגן‪ ,‬סופרת ‪ " :‬הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים‪ .‬בגלל חוסר היעילות‪ ,‬העוולות והשחיתות‪.‬‬
‫בעניינים דתיים‪ ,‬כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה" ) ‪.(ynet 28.2.01‬‬
‫‪ ‬עו"ד סוזן וייס‪" :‬אני אומר משהו מאוד קשה‪ .‬אני חושבת שיש לסגור את בתי הדין הרבניים‪ .‬בתי דין‬
‫רבניים לא מתפקדים כבתי משפט" ) ‪.(ynet 28.2.01‬‬

‫כנסת המתנערת מחובתה‬
‫‪ ‬ח"כ עתניאל שנלר אמר‪" :‬אני רוצה לומר לפרוטוקול שלא נטעה‪ .‬אני מכיר חמש‪-‬שש‪-‬שבע יוזמות‬
‫חקיקה בתחום בתי הדין הרבניים‪ .‬קרוב לוודאי שאף אחת מיוזמות החקיקה לא תעבור" )פרוטוקול ועדת‬
‫חוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪.(19.6.08‬‬
‫‪ ‬אהרן ברק‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון בדימוס‪" :‬הבעיה העיקרית של המשפט שלנו כיום היא תחום‬
‫דיני המשפחה‪ .‬שם הדברים לא זזו עוד מהתקופה הטורקית" ) עורך הדין אפריל ‪.( 2011‬‬
‫‪ ‬עו"ד יורי גיא רון‪ ,‬ראש לשכת עורכי הדין‪ " :‬המצב הקיים בדיני המעמד האישי הינו בלתי נסבל‪,‬‬
‫ולטעמי יש לנו רק מה להתבייש בו כאומה‪ ,‬כחברה וכמשפטנים" ) עורך הדין‪ ,‬יוני ‪.(2008‬‬

‫‪ ‬ח"כ לשעבר אתי לבני‪" :‬המאבק שהובלתי בכנסת נגד מינוי דיינים ללא השכלה משפטית לא צלח" )‬
‫‪.(nrg 26.1.06‬‬

‫‪ .2‬העדר הכשרה במשפטים‬
‫‪6‬‬

‫‪ ‬לדיינים ישנן סמכויות שיפוטיות מקבילות לאלו שישנן לשופטי משפחה ובהם בתחומים כמו ‪:‬‬
‫חלוקת רכוש‪ ,‬אחזקת ילדים ומזונות‪ .‬למרות זאת לרובם המוחלט של הדיינים אין הכשרה‬
‫משפטית או אפילו אקדמית‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד דיינה הר אבן מומחית בדיני משפחה אמרה )פרוטוקול ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה‬
‫‪: (13.9.06‬‬
‫‪ o‬חוק יחסי ממון למשל הנו חוק מורכב ומסובך‪ .‬לא יעלה על הדעת שדיינים לא יכירו לא את החוק ולא‬
‫את הפסיקה‪.‬‬
‫‪ o‬כדי שהם יכירו את החוקים‪ ,‬הם חייבים בראש וראשונה להיות משפטנים‪.‬‬
‫‪ o‬דיינים חייבים לעבור הכשרה כמשפטנים‪ .‬זה הדבר האלמנטארי‪.‬‬
‫‪ ‬השופט שמואל חמדני‪ ,‬סגן נציב תלונות הציבור אמר‪" :‬בדוח של הנציבות בשנת ‪ ,2007‬המלצנו‬
‫שתהיה הכשרה משפטית לדיינים" )פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה ‪.(4.7.05‬‬

‫‪ ‬בפועל לא די שהדיינים אינם משפטנים אלא שלרובם המוחלט אין אפילו סיוע משפטי זמין‪ .‬להלן‬
‫דברים שאמרו בנושא נציגים של מערכת בתי הדין הרבניים ‪:‬‬
‫‪ o‬עו"ד שמעון יעקבי‪ ,‬היועץ המשפטי לבתי הדין ‪" :‬אני כיועץ משפטי ועוד סגן צריך לתת שירות לתשעים‬
‫וחמישה דיינים‪ .‬זה לא יאומן ) פרוטוקול ועדת המשנה לועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪.(15.12.04‬‬
‫‪ o‬הרב יונה מצגר‪ ,‬נשיא הרבנות הראשית ‪ " :‬היינו מעוניינים בהחלט שבכל בית דין יהיה יועץ משפטי‪,‬‬
‫שידע לייעץ לדיינים גם בדברים המשפטיים שהם לא בקיאים בהם" ) פרוטוקול הוועדה לביקורת‬
‫המדינה ‪.(4.7.05‬‬

‫‪ ‬זה נשמע הזוי ובלתי נסבל שמדינה נאורה כישראל מעניקה לדיינים סמכויות מלאות בנושאים‬
‫הכרוכים בגירושין שחל עליהם הדין האזרחי‪ ,‬בלא לדרוש מהם ולו הכשרה מינימאלית בתחום‬
‫המשפטים‪.‬‬

‫‪ .3‬הליכים מעוותים במינוי דיינים‬
‫‪ ‬מצבת כוח האדם של בתי הדין הרבניים כוללת ‪ 100‬דיינים‪ .‬הדיינים נבחרים באמצעות הוועדה‬
‫למינוי דיינים‪ .‬בוועדה ‪ 10‬חברים ‪ 2 :‬הרבנים הראשיים‪ 2 ,‬דיינים מבית הדין הרבני הגדול‪ 2 ,‬חברי‬
‫כנסת‪ 2 ,‬עורכי דין‪ ,‬שר המשפטים וחבר ממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬לאורך עשרות שנים רוב חברי הוועדה הנם חרדים‪ .‬כתוצאה מכך בממוצע ‪ 83%‬מהדיינים‬
‫הנבחרים הנם חרדים‪.‬‬
‫‪ ‬החוקרת שרון מייבסקי חקרה את הליכי בחירת הדיינים‪ .‬בנושא זה היא כתבה ) ‪: (nrg 30.5.05‬‬
‫‪ o‬הכל קומבינות‪ ,‬הכל פוליטיקה‪ ,‬הכל מניפולציות‪.‬‬
‫‪ o‬אני לא מדברת על מינוי נשים כדיינות‪ ,‬למרות שאין עילה הלכתית נגד‪ .‬אבל רוב הדיינים חרדים‪ ,‬לא‬
‫נדרשת מהם השכלה משפטית‪ ,‬אקדמית ופתיחות אינטלקטואלית‪.‬‬
‫‪ o‬חתך מייצג של הדיינים מעיד על הומוגניות עצובה‪ .‬אורתודוקסים‪ ,‬חרדים‪ ,‬גברים‪.‬‬
‫‪ ‬כביסוס לדברים קשים אלה ‪ -‬ח"כ עתניאל שנלר‪ ,‬חבר הוועדה למינוי דיינים אמר ‪" :‬אני חושב‬
‫שנושא מינוי הדיינים היום הוא לא ראוי‪ .‬זה הפך להיות נושא פוליטי ולא נושא מקצועי וזה חלק מהבעיה "‬
‫)פרוטוקול ועדת החוקה ‪.(5.6.08‬‬

‫‪ ‬ב‪ 19.3.07 -‬התכנסה הוועדה למינוי דיינים ובחרה ב‪ 15 -‬דיינים חדשים‪ .‬כ‪ 12 -‬מתוך ‪ 15‬הדיינים‬
‫שנבחרו הנם חרדים ורק ‪ 3‬דיינים שייכים לדתיים הלאומיים‪ .‬רק ‪ 6‬מתוכם שירתו בצבא‪.‬‬
‫‪ ‬בכתבת תחקיר שפורסמה בעיתון הארץ נכתב על המועמדים שנבחרו ) ‪: (haaretz 20.3.07‬‬
‫‪ o‬מבדיקה שערך הארץ עולה‪ ,‬כי רק לאחד מבין הדיינים החדשים‪ ,‬שלמה שטסמן‪ ,‬השכלה משפטית‪.‬‬
‫‪ o‬לעומת זאת‪ ,‬מרבית הדיינים שנבחרו הם בעלי קשרים לחוגים בעלי השפעה ביהדות החרדית‪.‬‬
‫‪ o‬הרב בנימין אטיאס הוא אחיו של השר אריאל אטיאס מש"ס‪ .‬הרב משה בצרי הוא בנו של דיין בכיר‪.‬‬
‫הרב יצחק הדאיה הוא נכדו של דיין בכיר‪ .‬הרב שלמה שטסמן הוא בנו של רופאו האישי של מנהיג‬
‫ש"ס‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪ ‬עו"ד ציפי פינקלשטיין‪ ,‬מומחית בדיני משפחה אמרה על הדיינים שנבחרו ‪" :‬ניתן ביטוי כל כך קטן‬
‫לזרם שרצינו לראות‪ :‬יוצאי צבאי‪ ,‬רבנים בוגרי תארים אקדמאים ומשפטנים" ) ‪.(ynet 20.3.07‬‬

‫‪ ‬להמחשת דבריה של עורכת דין פינקלשטיין‪ ,‬להלן דוגמה למועמד ראוי שלא נבחר‪ :‬עו"ד דוד בס‪,‬‬
‫תואר שני בהצטיינות במשפטים וסגן אלוף במילואים‪.‬‬
‫‪ ‬כנגד הליכי המינוי המעוותים של ‪ 15‬הדיינים שנבחרו‪ ,‬הגישו מספר ארגונים חברתיים בג"ץ‪.‬‬
‫בעקבות הבג"ץ ותשובת היועץ המשפטי שהסכים שנפלו פגמים בבחירה‪ ,‬הוחלט לקיים מחדש את‬
‫הליכי הבחירה לכלל המועמדים‪.‬‬
‫‪ ‬בתאריך ‪ 26.9.07‬התכנסה הוועדה למינוי דיינים לבחירה מחודשת של דיינים‪ .‬למרבה התדהמה‪,‬‬
‫כל ‪ 15‬הדיינים שהליך בחירתם נפסל‪ ,‬נבחרו מחדש ע"י הוועדה‪ .‬במסגרת הקומבינות‪ ,‬כדי לרצות‬
‫את המתנגדים מקרב חברי הוועדה‪ ,‬היא בחרה ‪ 4‬דיינים נוספים‪ .‬התוצאה הסופית ‪ :‬נבחרו ‪19‬‬
‫דיינים‪ 14 ,‬חרדים ו‪ 5 -‬דתיים לאומיים‪.‬‬
‫‪ ‬את האבסורד סיכמה עו"ד בתיה כהנא ממגישות העתירה לבג"צ במלים קשות ‪" :‬הליך המינוי השני‬
‫הוא יריקה בפרצוף של בג"צ‪ .‬בית המשפט שלח את ועדת המינוי להליך נוסף והפתעה – יצא בדיוק אותו‬
‫דבר כמו בהליך הראשון‪ ,‬פלוס בונוס‪ ,‬אתנן פוליטי של ארבעה חובשי כיפות סרוגות" ) ‪.(nrg 18.10.07‬‬

‫‪ ‬לאחרונה‪ ,‬ב‪ 19.11.10 -‬מונו ע"י הוועדה למינוי דיינים ‪ 12‬דיינים חדשים‪ .‬בדיל הגלוי הנוכחי‬
‫החליטו חברי הוועדה כי שליש מהדיינים הנבחרים יהיו מהמגזר הדתי ציוני ושני שליש מהמגזר‬
‫החרדי‪.‬‬
‫‪ ‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין הרבניים בן דהן נשאל לאחרונה את השאלה הבאה ‪ " :‬ישנה טענה‬
‫שחלק מהמינויים אינם ענייניים"‪ .‬הוא השיב ‪" :‬אני לא יכול להגיד ב‪ 100% -‬שאתה צודק אבל בחלק‬
‫מסוים יש מן האמת‪ .‬באמת לא בודקים האם למועמד התכונות הנדרשות מדיין" )סנהדרין ‪.(15.10.10‬‬
‫‪ ‬המנכ"ל הנוכחי של בתי הדין הרבניים שלמה דיכובסקי אמר ‪" :‬אם יש בוועדה שני שרים ושני‬
‫ח"כים‪ ,‬אז כבר ‪ 40%‬מתוך עשרה חברי וועדה הם אנשים פוליטיים‪ .‬גם האחרים לא נקיים לחלוטין‬
‫מפוליטיקה" )ערוץ ‪.(23.4.09 ,7‬‬

‫‪ .4‬שוחד‪ ,‬מעצרים‪ ,‬פרשת זלמן ותופעת המאכערים‬
‫‪‬‬

‫השוואה בין ערכאות אזרחיות לדתיות בתחום של טוהר המידות מגלה פערים מהותיים לטובת בעלי‬
‫התפקידים בערכאות אזרחיות‪ .‬המידע הקשה המפורט כאן הוא ברובו ייחודי לערכאות רבניות‪.‬‬
‫‪ ‬להלן דוגמאות שפורסמו באמצעי התקשורת על מעצר עובדים מנהליים בבתי הדין הרבניים‪:‬‬
‫‪ o‬נעצרו מזכירי בתי הדין הרבניים בתל אביב ובבאר שבע‪ .‬השניים חשודים שלקחו שוחד תמורת אישורי‬
‫גיור‪ .‬לאחר שהתלוננו על מחושים במהלך חקירתם הם הועברו לטיפול בבית החולים וולפסון בחולון‬
‫) חדשות נענע ‪. (21.11.99‬‬
‫‪ o‬השלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה עצרה מזכיר הרכב בבית הדין הרבני בחיפה‬
‫ואת אחד ממשגיחי הכשרות ברבנות בעיר‪ .‬מעצרם התבצע בעקבות חקירה סמויה שניהלה המשטרה‬
‫כשנה‪ .‬השניים חשודים כי בשנתיים האחרונות קיבלו טובות הנאה ושוחד ) ‪.(ynet 19.11.06‬‬

‫‪ ‬בדצמבר ‪ 2006‬פורסם תחקיר ‪ NEWS1‬על פני ‪ 5‬עמודים שהתמקד בהתנהלותו של מר זלמן‬
‫קויטנר שהנו מנהל פניות הציבור של בתי הדין הרבניים‪ .‬להלן מבחר ציטוטים מהתחקיר )‬
‫‪: (NEWS1 8.12.06‬‬
‫‪ o‬האיש הכי חזק במוסד בתי הדין הרבניים הוא זלמן‪ .‬זלמן קויטנר הוא מנהל פניות הציבור‪.‬‬
‫‪ o‬האיש עובד כבר כ‪ 30 -‬שנה במוסדות הרבניים השונים‪ .‬החשד ‪ :‬קויטנר מתקשר באופן עצמאי לדיינים‪,‬‬
‫מפעיל את השפעתו בניהול מקרי דין ודורש דין על פי רצונו‪ .‬המשמעות ‪ :‬עיוות דין וזיופים‪.‬‬
‫‪ o‬זלמן "יסדר" קויטנר מודה שהוא מדבר לא אחת עם הדיינים טלפונית כדי לזרז את ההליכים‪ .‬ואנחנו‬
‫שואלים על מה ולמה צריך מנהל פניות הציבור לדבר עם דייני בית הדין הרבני ? היעלה על הדעת כי‬
‫מנהל פניות הציבור במערכת בתי המשפט בישראל יבדוק‪ ,‬יפשפש‪ ,‬ישאל וינסה להפעיל קשרים‬
‫ומערכת לחצים ופוליטיקה פנימית‪ ,‬כדי להשפיע ולו במעט על שיקול דעתו של השופט המחוזי היושב‬
‫בדין ?‬

‫‪8‬‬

‫‪ ‬באותו תחקיר היתה התייחסות גם לתופעה הפסולה של "מאכערים"‪ .‬להלן מבחר ציטוטים )‬
‫‪: (NEWS1 8.12.06‬‬
‫‪ o‬יש רק לתפוס את המאכער המתאים המסתובב בדרך כלל במסדרונות בתי הדין‪ ,‬לתת תשלום קטן‪,‬‬
‫לארגן קומבינה קטנה‪ ,‬והכל מסודר‪.‬‬
‫‪ o‬זלמן קויטנר מנהל פניות הציבור – אני פעם פניתי לרב הראשי ואמרתי לו שאחיו הפך להיות מאכער‪,‬‬
‫והוא מקדם תיקים תמורת כסף‪ .‬הוא אמר לי אתה הראשון שיש לו אומץ לומר את זה בפנים והוא זרק‬
‫אותו מבית הדין‪.‬‬
‫‪ o‬על פי המידע שהגיע ל‪ ,NEWS1 -‬פעולתו של אותו מאכער בבית הדין התמקדה בניהול תיקים ופתרון‬
‫בעיות מחוץ לכותלי בית הדין‪ ,‬כמו גם פעולות שנעשו בתיקי גירושין כשאלה היו מונחים בארכיון בית‬
‫הדין‪ ,‬ללא היתר ומבלי שאחד הצדדים יידע מפעולות אלה‪ ,‬לרבות הדיינים עצמם‪.‬‬

‫‪ ‬המשטרה המליצה בשנת ‪ 2005‬להעמיד את הרב הראשי יונה מצגר לדין בחשד לקבלת שוחד‪.‬‬
‫ההמלצה הועברה לחוות דעתו של היועץ המשפט לממשלה מני מזוז‪ .‬בנושא זה נכתב ) ‪nrg‬‬
‫‪: (3.4.06‬‬
‫‪ o‬בדוח שמשתרע על פני ‪ 30‬עמודים תוקף מזוז את התנהלותו של הרב מצגר בחקירה‪.‬‬
‫‪ o‬היועץ המשפטי קורא לרב לקחת אחריות אישית ולהתפטר מתפקידו הן כרב ראשי והן כדיין‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הרב הראשי יונה מצגר כמובן שלא יוותר בקלות על מנעמי השלטון‪ .‬הוא ממשיך לשמש כרב‬
‫ראשי כאשר עלויות השכר של המדינה בגינו מוערכות בקרוב למיליון ‪ ₪‬לשנה‪.‬‬

‫‪ .5‬השפעת מקורבים על דיינים ועל גיבוש פסקי הדין‬
‫‪‬‬

‫אחת התופעות הנפוצות והמקוממות ביותר בבתי דין רבניים נוגעת להשפעת מקורבים על דיינים‬
‫ועל גיבוש פסקי הדין וההחלטות שלהם‪ .‬קיומה של התופעה בכלל והיקף תפוצתה בפרט‪ ,‬כפי‬
‫שיתוארו כאן מעוררים גועל נפש‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד דיינה הר אבן מומחית בדיני משפחה אמרה )פרוטוקול ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה‬
‫‪: (13.9.06‬‬
‫‪ o‬חמור מכל בעיני והדברים חייבים להיאמר‪ ,‬זו ההשפעה שיש למקורבים על דיינים‪.‬‬
‫‪ o‬ראיתי את המשוב של הדיינים ואפילו דובר שם על שוחד שומו שמיים‪ .‬אינני מדברת על כך‪.‬‬
‫‪ o‬כאשר מדובר בבתי המשפט‪ ,‬איש לא יעלה על דעתו להרים טלפון לשופט הביתה ולשאול‪ :‬אולי תעזור‬
‫לי‪ ,‬שתדלנות‪.‬‬
‫‪ o‬מנגד בבתי הדין אנחנו נמצאים במצב שמכרים‪ ,‬מיודעים‪ ,‬צדדים‪ ,‬טוענים רבניים‪ ,‬מקורבים של רבנים‬
‫אחרים שמכירים את הרבנים ומי לא‪ ,‬מוצא את הרב אם לא בבית אז בבית הדין‪.‬‬
‫‪ o‬רבותי‪ ,‬לא מדובר על מקרה אחד‪ ,‬לא מדובר בשניים‪ ,‬אני בהחלט אומר לכם מקרים ומקרים רבים‬
‫כאלה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבסס את טענותיה של עו"ד הר אבן‪ ,‬להלן עיקרי פרשה שמתוארת באמצעות נציבות תלונות‬
‫הציבור‪ ,‬שלא ניתן למצוא מקבילה לה בחומרתה‪ ,‬בקרב שופטי בתי המשפט )דוח נציבות תלונות‬
‫הציבור על שופטים ‪: ( 2008 -‬‬
‫‪ o‬ארגון נעמ"ת הלין לנציבות בשם אשה שקיבלה גט בהליך של רמיה‪ ,‬מבלי שהאישה היתה מודעת לכך‬
‫שמדובר בגט‪.‬‬
‫‪ o‬המחותן של הבעל פנה לגיסו הדיין ומסר לו תופס בקשה של הבעל לגירושין‪ .‬הדיין פתח בעצמו תיק‬
‫גירושין ואף שילם את האגרה בהמחאה אישית‪.‬‬
‫‪ o‬האשה הובאה עם בעלה אל בית הדין האזורי בו מכהן הדיין‪ ,‬תוך שנאמר להם כי מטרת הביקור הנה‬
‫קבלה וחתימה על טפסים לצורך קבלת דיור ציבורי‪.‬‬
‫‪ o‬לדברי האשה‪ ,‬רק כשהגיעה לבית סבתה‪ ,‬הסבירה לה הסבתה המופתעת את מהות הטקס שהיה‬
‫גירושין מבעלה‪.‬‬
‫‪ o‬הנציבות מצאה את התלונה מוצדקת בכל הנוגע ל‪ 3 -‬הדיינים שהיו מעורבים בסידור הגט‪ ,‬והורתה‬
‫לרשום על כך הערה בתיקם האישי‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪ o‬אשר לדיין שמשך בחוטים ופעל לעריכת הגט תוך הסתרת קירבתו המשפחתית לבעל‪ ,‬הוחלט להמליץ‬
‫לשר המשפטים על העמדתו לדין משמעתי‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מאוחר יותר פורסם שהאירוע התרחש בבית הדין הרבני בתל אביב‪ .‬הדיין שמשך בחוטים הנו הרב‬
‫דב דומב לגביו הורה שר המשפטים לגבש קובלנה משמעתית‪ .‬שלושת הדיינים הנוספים ששיתפו‬
‫פעולה הנם ‪ :‬הרב אבירן יצחק הלוי‪ ,‬הרב יצחק אלמליח והרב צבי בן יעקב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ניתן לשים לב שבאירוע זה שיתפו פעולה ‪ 4‬דיינים מאותו בית דין‪ .‬המומחית לדיני משפחה הר אבן‬
‫מדברת על מקרים כגון אלה כחלק מההתנהלות השוטפת של מערך בתי הדין הרבניים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כדי להמחיש עד כמה הבעיות בתחום עמוקות יצוין שההליכים המשמעתיים שננקטים כנגד הדיין‬
‫דומב‪ ,‬לא מרתיעים אותו מהמשך פעילות פסולה כמקורב בתיקים אחרים‪ .‬כך לדוגמה ביחס לתיק‬
‫אחר לגמרי המתנהל בבית דין בפ"ת נכתב לגבי הרב דומב ) ‪: (nrg 13.5.11‬‬
‫‪ o‬הנתבע בתיק גירושין הוא בן משפחה קרוב של הרב דב דומב‪.‬‬
‫‪ o‬אל האשה בתיק הגיע מכתב יוצא דופן‪ ,‬כתוב בכתב ידו של הדיין דב דומב הכולל הצעת פשרה לסיום‬
‫הסכסוך‪ .‬במשפחתה של האשה קיבלו את המכתב הזה בהלם‪.‬‬
‫‪ o‬הכתב שאל את הדיין ‪ :‬מי בדיוק ביקש ממך להתערב בתיק ? הרב דומב השיב ‪ :‬עורכי הדין של‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫‪ o‬עורך הדין של האשה הגיב ‪ :‬אני צריך להיות טירון או מתאבד מקצועית כדי לפנות לדיין שהוא קרוב‬
‫משפחה של הבעל‪ .‬הוא פנה להרכב הדיינים בפ"ת לפסול את עצמו בחשד שהרב דומב נמצא עימם‬
‫בקשר פסול‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מישהו יכול לאתר תופעות חמורות כמפורט כאן בקרב שופטים של בתי משפט ?! עצם התופעה‬
‫של השפעת מקורבים על דיינים בבתי הדין הרבניים מעורר סלידה‪ .‬נורמות בסיסיות של אתיקה‬
‫ומוסר עבודה זרים לרב הדיינים ואין מושיע‪ .‬במקרים רבים מתדיינים עומדים חסרי אונים מול‬
‫התופעה בשל קושי אובייקטיבי בהשגת ראיות‪.‬‬

‫‪ .6‬מרוץ סמכויות‬
‫‪ ‬לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט למשפחה ישנן סמכויות מקבילות לדון בסוגיות הקשורות‬
‫לגירושין דוגמת חלוקת רכוש ומזונות‪ .‬הערכאה שתדון בסוגיות אלו היא זו שאחד מבני הזוג פנה‬
‫אליה קודם‪ ,‬בשיטת "כל הקודם זוכה"‪ .‬תחרות זאת נקראת ‪" :‬מרוץ סמכויות"‪.‬‬
‫‪ ‬נשיא העליון לשעבר אהרן ברק כתב ‪" :‬נוצר מצב מביך של מרוץ סמכויות‪ .‬במקום ניסיון להבנה‬
‫ולשיקום החיים המשותפים‪ ,‬מוקצנות העמדות ומתחיל מאבק משפטי )בג"צ ‪ 100/92‬בבלי ‪.(1994‬‬

‫‪ ‬נשיאת העליון דורית בייניש כתבה )בג"צ ‪ 8497/00‬פלדמן ‪: (2001‬‬
‫‪ o‬דומה כי הקמתם של בתי המשפט לענייני משפחה העצימה את החשש למרוץ בין שתי הערכאות‪.‬‬
‫‪ o‬נראה כי במצב הנוכחי גוברת הנטייה של כל אחת מן הערכאות לעמוד על סמכותה בלא לכבד את‬
‫הערכאה האחרת‪.‬‬
‫‪ o‬אין צורך להרחיב באשר לחסרונותיה של דרך זו‪ .‬היא מובילה לבזבוז זמן שיפוטי יקר בגין דיונים‬
‫סותרים בשאלת הסמכות ולפגיעה באמון הציבור במערכת השיפוטית בגין קיומן של הכרעות סותרות‪.‬‬

‫‪ ‬יורי גיא רון‪ ,‬ראש לשכת עורכי הדין אמר דברים חסרי תקדים בחריפותם כנגד מרוץ הסמכויות‪.‬‬
‫להלן מבחר ציטוטים מדבריו ‪) :‬עורך הדין‪ ,‬יוני ‪: (2008‬‬
‫‪ o‬לכל בר‪-‬בי‪-‬דעת נהיר לחלוטין‪ ,‬כי מירוץ הסמכויות בין מערכות המשפט האזרחית והרבנית אינו יכול‬
‫להימשך‪.‬‬
‫‪ o‬מירוץ סמכויות זה אינו מבטא שיטה‪ ,‬אלא אנדרלמוסיה‪ .‬אין לו אח ורע בעולם‪ .‬אין לו שום ייחוס וייחוד‪,‬‬
‫אלא יש בו מתכון בטוח לפגיעה בזכויות יסוד בסיסיות‪.‬‬
‫‪ o‬יש לגבש הסדר‪ ,‬שיגדיר מהן סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים‪ ,‬באופן שבשום מקרה לא תחפופנה‬
‫את אלה של מערכת המשפט האזרחית‪.‬‬
‫‪ o‬מוכרח לבוא שינוי בתחום המעמד האישי בשיטתנו המשפטית והחברתית‪.‬‬

‫‪ ‬עו"ד מתת פלסנר‪ ,‬מומחית בתחום דיני משפחה ) ‪: (www.psakdin.co.il‬‬
‫‪10‬‬

‫‪ o‬מרוץ הסמכויות גורם להקצנה של הסכסוך‪ ,‬להארכה מיותרת של ההליכים ולמתן החלטות סותרות על‬
‫ידי שתי הערכאות‪.‬‬
‫‪ o‬החלת הדין האזרחי לצד הדין העברי בבית הדין הרבני הינה בעייתית‪ ,‬וייתכן כי אף בלתי אפשרית‬
‫בערכאה רבנית‪ ,‬שעל פי תפיסת עולמה‪ ,‬מקור סמכותה הינו במחוקק האלוקי ולא במחוקק האנושי‪.‬‬
‫‪ o‬דין הכריכה קבוע בסעיף ‪ 3‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים והשינוי הוא למחוקק‪ .‬מטרת השינוי תהא‬
‫בחלוקת הסמכויות בין המערכת האזרחית לדתית‪ ,‬כך שבתי הדין ידונו בענייני גירושין ונישואין בלבד‪.‬‬

‫‪ ‬עו"ד מיכל בראון‪ ,‬מומחית בתחום דיני משפחה ) ‪: (www.Articles.co.il 7.2.10‬‬
‫‪ o‬בשל קיומו של מירוץ הסמכויות‪ ,‬השאלה מי יגיע ראשון לבית המשפט היא בעלת השלכות תוצאתיות‪.‬‬
‫‪ o‬התוצאה הבלתי נמנעת היא שהמערכת מעודדת פתיחה בהליכים משפטיים‪ .‬המערכת מודיעה לאזרח ‪:‬‬
‫לחכות זה מסוכן‪.‬‬
‫‪ o‬התוצאה של העידוד היא פתיחה במאבק מווקדם מדי‪ .‬וגם‪ ,‬וזה הכי גרוע‪ ,‬פתיחה במאבק שניתן היה‬
‫למנעו‪ ,‬אילו רק לא היה סיכון בלחכות‪.‬‬
‫‪ ‬עורכי הדין מנדלסון ועציון וד"ר הלפרין קדרי מומחים בדיני משפחה‪ ,‬אומרים ‪ " :‬הגיע הזמן לבטל‬
‫את הלכת מירוץ הסמכויות ולקבוע בחוק שבתי הדין הדתיים מוסמכים לדון אך ורק בענייני הגירושים‬
‫וששאר העניינים יהיו בסמכותם הבלעדית של בתי המשפט לענייני משפחה ) ‪.( haaretz 4.12.07‬‬

‫‪ ‬יצוין שהנהגת בתי הדין הרבניים גם היא מודעת לכך שמרוץ הסמכויות הנו בלתי נסבל‪ .‬להלן לקט‬
‫דברים שנאמרו‪:‬‬
‫‪ o‬הרב שלמה עמאר ‪ :‬נשיא בית הדין הרבני הגדול – אנו מצויים במצב בלתי נסבל של מרוץ סמכויות בין‬
‫בתי הדין הרבניים ובתי המשפט ) דתילי ‪.(26.3.09‬‬
‫‪ o‬הרב שלמה דיכובסקי ‪ :‬מנכ"ל בתי הדין הרבניים – המצב הזה של כפל סמכויות הוא מצב לא בריא‪.‬‬
‫הגיע הזמן לעשות סדר אחר במערכת‪ ,‬באופן כזה שכל אחד יהיו לו הסמכויות הבלעדיות שלו ) ערוץ ‪,7‬‬
‫‪.(23.4.09‬‬

‫‪ ‬לאורך שנים הוגשו הצעות חוק רבות שלא צלחו לתיקון המצב הבלתי נתפס בתחום מרוץ‬
‫הסמכויות‪ .‬להמחשה‪ ,‬בתאריך ‪ 19.7.10‬הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חברי הכנסת‪:‬‬
‫ציפי חוטובלי‪ ,‬עינת וילף‪ ,‬מאיר שטרית‪ ,‬אורית זוארץ ואורי אורבך לביטול מרוץ הסמכויות‪ .‬הצעת‬
‫חוק זו מעניקה לבתי משפט למשפחה זכות קדימה לטיפול בנושאים הכרוכים בגירושין‪ .‬בשל‬
‫שיקולים פוליטיים זרים‪ ,‬הצעת חוק זו לא עברה אפילו קריאה טרומית‪.‬‬
‫‪ ‬בפועל לא ניתן לאתר אפילו אחוז מזערי של משפטנים מומחים לדיני משפחה שאינם מסכימים‬
‫שמרוץ הסמכויות חייב לעבור תיקון דחוף בחקיקה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לאורך שנים הצעות חוק ראויות‬
‫של חברי כנסת שונים‪ ,‬לא מצליחות לעבור אפילו את השלב ההתחלתי של קריאה טרומית‪.‬‬

‫‪ .7‬החקיקה בתחום נישואין וגירושין ויחס הדיינים לחקיקת הכנסת‬
‫‪ ‬בתי הדין הרבניים פועלים בחסות חוק בתי הדין הרבניים משנת ‪ .1953‬המדינה העניקה בחקיקה‬
‫זו סמכות לבתי הדין רבניים לפסוק בענייני אישות של כלל היהודים בישראל על פי ההלכה בלבד‪.‬‬
‫למעשה לא ניתן לאתר חוק במתכונת דומה בשום מדינה בעולם‪ .‬למרות זאת לא ניתן לקבוע‬
‫שחוק זה בלתי סביר במהותו‪ .‬מבחר עמדות בתחום זה כמו גם בחינת היחס הבסיסי של הדיינים‬
‫לחוקי המדינה יוצגו כאן‪.‬‬
‫‪ ‬ח"כ זבולון אורלב‪ ,‬לשעבר מנכ"ל משרד הדתות‪ ,‬הציג את מהות החקיקה הנוגעת לבתי הדין‬
‫הרבניים במלים ‪" :‬חוק נישואין וגירושין וחוק בתי הדין הרבניים הם בעצם המזוזה שמעצבת את זהותה‬
‫היהודית של מדינת ישראל" )פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה ‪.(4.7.05‬‬
‫‪ ‬ד"ר ועו"ד חיים שיין‪ ,‬מרצה למשפטים ‪" :‬מדינה בה יהודי יוגדר כמי שמרגיש יהודי‪ ,‬שנישואים וגירושים‬
‫יהיו כאוות חפץ‪ ,‬שהמשפחה תתבסס על חוזה – תאבד את מהות סיבת קיומה" ) ‪.(ynet 14.5.07‬‬

‫‪ ‬רוב ארגוני הנשים הנאבקות בבתי הדין הרבניים‪ ,‬אינם דורשים לבטל את החקיקה הדתית בתחום‬
‫הנישואין והגירושין‪ .‬לדוגמה עו"ד בתיה כהנא‪ ,‬מארגון "מבוי סתום" אמרה‪ " :‬הגענו למסקנה שאי‬
‫אפשר לשפר את המערכת הקיימת ולכן חייבים ללכת לאלטרנטיבה באמצעות הקמת בתי דין‬

‫‪11‬‬

‫אורתודוקסים אלטרנטיביים‪ .‬הכל יהיה אורתודוקסי‪ ,‬גם הנישואים וגם הגירושים ")פרוטוקול הוועדה‬
‫לקידום מעמד האשה‪.(4.7.05 ,‬‬
‫‪ ‬פרופ' מנחם בן ששון‪ ,‬יו"ר לשעבר של וועדת החוקה בכנסת ‪" :‬קיימות דרכים חוקיות רבות לעקוף‬
‫את דיני הנישואים כגון‪ :‬נישואים בחו"ל‪ ,‬נישואים באמצעות באי כוח או נישואים בקונסוליות של מדינות‬
‫חוץ‪ .‬האבסורד הוא שבחלק מהמקרים‪ ,‬גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים נאלצים להתדיין בבית דין‬
‫דתי כאשר ברצונם להתיר את נישואיהם" ) ‪.(ynet 3.11.08‬‬
‫‪ ‬אהרן ברק‪ ,‬נשיא בית המשפט בדימוס אמר לאחרונה ‪" :‬ההוראה לפיה נישואים וגירושים בישראל‬
‫נעשים רק על פי דין תורה היא הפרה גסה ובוטה של זכויות אדם" ) ‪.(ynet 12.5.11‬‬

‫‪ ‬עמדות הציבור לגבי נשואים אזרחיים ודתיים מורכבות‪ 2 .‬נתונים בולטים עולים מסקר מדגם מייצג‬
‫של ‪ 508‬משיבים כדלקמן )מערכת אסימון ‪: (12.12.09‬‬
‫‪ 57% o‬מהציבור הישראלי תומך בחקיקה שתאפשר לכל אזרח ישראלי לבחור אם להתחתן בנישואים‬
‫אזרחיים או ברבנות‪.‬‬
‫‪ o‬מהסקר עולה כי גם אם תינתן לציבור האפשרות להינשא אזרחית – ‪ 69%‬מהציבור עדיין יעדיף להתחתן‬
‫ברבנות‪.‬‬

‫‪ ‬במבחן המציאות‪ ,‬הסיכוי שכנסת ישראל תחוקק חוק המתיר נשואים אזרחיים בשנים הקרובות‬
‫נראה קלוש‪ .‬כפי שנראה גם אם נתעלם לחלוטין משיקולים פוליטיים‪ ,‬תחום זה שנוי במחלוקת‬
‫אמיתית בקרב חברי הכנסת‪.‬‬
‫‪ ‬סמכותם של בתי הדין לפסוק על פי ההלכה הנה בענייני אישות‪ .‬בפועל הם פוסקים בנושאים‬
‫כרוכים לגירושין דוגמת חלוקת רכוש שבהם עליהם ליישם את הדין האזרחי ולא הדתי‪ .‬בנושא‬
‫הבעייתיות הקשה בתחום זה כתבה עו"ד מתת פלסנר‪" :‬בית הדין הרבני מחויב בהחלת הדין האזרחי‬
‫באותן סוגיות אזרחיות הבאות בפניו‪ .‬החלת הדין האזרחי לצד הדין העברי הינה בעייתית לכשעצמה וייתכן‬
‫כי אף בלתי אפשרית בערכאת שיפוט‪ ,‬שעל פי תפיסת עולמה‪ ,‬מקור סמכותה הינו במחוקק האלוקי ולא‬
‫במחוקק האנושי" ) ‪.(www.psakdin.co.il‬‬
‫‪ ‬בפסיקה של בית המשפט העליון נכתב ‪" :‬מקור סמכותם של בתי הדין הרבניים הוא חקיקה של הכנסת‬
‫והם קיימים כרשות ממלכתית‪ ,‬המהווה חלק מהרשות השופטת בישראל" ) בג"צ ‪ ,8638/03‬אמיר נגד‬

‫בית הדין הרבני הגדול(‪.‬‬
‫‪ ‬חקיקת הכנסת כמקור סמכותם של בתי הדין הרבניים נראית מובנת מבחינה משפטית‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬רוב הדיינים בבתי הדין הרבניים אינם מכירים בכנסת כמקור סמכותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬פסקי הדין‬
‫של בתי הדין הרבניים מאופיינים במיעוט אזכורים של חקיקת הכנסת וגם מכך ניתן ללמוד על‬
‫היחס של הדיינים לחוקי המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬ההרכב האנושי של הדיינים ויחסם המזלזל לחוקי המדינה רק מגבירים את הסלידה של הציבור‬
‫מבתי הדין הרבניים‪.‬‬

‫‪ .8‬התקנת תקנות בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ ‬ההליך החוקי בהתקנת תקנות הנו בדרך כלל דיון ואישור של הצעת התקנות בוועדת הכנסת‬
‫המתאימה וחתימת שר המשפטים‪ .‬נוהל זה לא מתבצע ביחס להתקנת תקנות הנוגעות לבתי הדין‬
‫הרבניים‪ .‬על פי הגישה של הרבנים הראשיים‪ ,‬התקנות נחשבות לחלק בלתי נפרד מהדין הדתי‪.‬‬
‫בפועל תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים – התשנ"ג‪ ,‬הותקנו על ידי מועצת הרבנות הראשית וחבר‬
‫דייני בית הדין הרבני הגדול‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד פרץ סגל‪ ,‬משרד המשפטים ‪" :‬הרבנים הראשיים אינם רק פוסקים בבתי הדין‪ ,‬הם גם המחוקקים‬
‫של ההלכה‪ .‬יש את תקנות הרבנות הראשית ולכן הם מופקדים על חוק ודין‪ .‬לא רק לפסוק אלא גם‬
‫לחוקק" )פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה ‪.(4.7.05‬‬
‫‪12‬‬

‫‪ ‬ח"כ לשעבר מלי פולישוק בלוך אמרה )פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה ‪: (4.7.05‬‬
‫‪ o‬הכנסת מאשרת תקנות‪ ,‬אז אני לא מבינה למה אין תקנות שהכנסת מאשרת לגבי בתי הדין‪.‬‬
‫‪ o‬מועצת הרבנות הראשית מאשרת‪ ,‬לא הכנסת‪ .‬אני מדברת על סדרי דין‪.‬‬
‫‪ o‬למה הכנסת לא מאשרת תקנות לבתי הדין הרבניים כפי שמקובל בכל סדרי הדין של בתי המשפט‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ ‬בפועל הבעיה של העדר מעורבות של חברי הכנסת במאפייני התקנות של בתי הדין הופכת‬
‫לחריפה יותר על רקע העובדה שהמחוקק העניק לבתי הדין הרבניים סמכויות לפסוק גם בנושאים‬
‫כרוכים לגירושין שעליהם חל הדין האזרחי ולא הדתי‪.‬‬

‫‪ .9‬העדר סדרי הדין בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ ‬הבעיות בתחום סדרי הדין בבתי הדין הנן רב תחומיות‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד דיינה הר אבן‪ ,‬מומחית לדיני משפחה אמרה )פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה‬
‫‪: (13.9.06‬‬
‫‪ o‬אין סדרי דין בבתי הדין הרבניים‪ ,‬למרות שיש תקנות דיון בבתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ o‬אדם שנכנס בשערי בתי הדין הרבניים איננו יודע מה יעבור עליו‪ .‬אין לו צפי של מה הולך בכלל לקרות‬
‫כאן‪.‬‬
‫‪ o‬כמו כן התקנות לכשעצמן אינן באמת מסדירות את כל המערכת‪.‬‬
‫‪ o‬אני יכולה לומר מניסיוני שברוב המקרים שאני מעלה עניין שקשור בתקנות סדרי הדין‪ ,‬בתי הדין‬
‫הרבניים פשוט מתעלמים מהם‪ .‬זאת אומרת הם אינם יודעים‪.‬‬
‫‪ o‬מצווה על חברי הכנסת ללכת לבתי הדין‪ ,‬לשבת שם‪ ,‬לראות מה נעשה שם‪ ,‬לשמוע את מהלך הדיונים‪.‬‬

‫‪ ‬השופט שמואל חמדני‪ ,‬סגן נציב תלונות הציבור על שופטים אמר )פרוטוקול ועדת החוקה חוק‬
‫ומשפט ‪: (5.6.08‬‬
‫‪ o‬אנחנו רואים שאין מודעות לעקרונות יסוד של הצדק הטבעי‪.‬‬
‫‪ o‬קיימת תלונה שבה אנחנו מטפלים עכשיו שאב בית הדין זימן את האשה ואת אביה שמייצג אותה למשך‬
‫שלוש שעות אצלו בבית למעין דיון פישור‪.‬‬
‫‪ o‬בחלק מהתלונות אנחנו רואים שלא נותנים את זכות התגובה של הצד שכנגד וניתנות החלטות‪ ,‬או‬
‫ששומעים צד בלי לשמוע את הצד השני או ששומעים עד בלי שהצדדים עצמם נוכחים בדיון‪.‬‬
‫‪ o‬אלה דברים שבמערכת האזרחית לא יעלה על הדעת שיתקיימו‪.‬‬

‫‪ ‬במקרים רבים מתדיינים נכנסים לדיון שעות רבות לאחר שעת הזימון‪ .‬בהקשר לנושא זה אמר‬
‫הרב יוסף וסרמן‪ ,‬יו"ר לשכת הטוענים הרבניים‪" :‬יש ברשימת המוזמנים לדיונים מספר תיקים לאותה‬
‫שעה" ) פרוטוקול ועדת החוקה ‪.(5.6.08‬‬
‫‪ ‬תלונות רבות מוגשות לנציבות תלונות הציבור בגין עיכוב שרירותי במתן פסקי הדין‪ .‬בנושא זה‬
‫נכתב‪" :‬לא מעט תלונות נסובו על חלוף הזמן ממועד מתן פסק הדין‪ ,‬או ההחלטה‪ ,‬עד למועד הדפסתם‬
‫והמצאתם למתדיינים‪ .‬באחד המקרים תאריך ההדפסה היה כ‪ 3 -‬חודשים לאחר מועד מתן פסק הדין"‬

‫)דוח סופי לשנת ‪.(2005‬‬
‫‪ ‬פרופ' דניאל פרידמן‪ ,‬שר המשפטים לשעבר אמר ‪" :‬בבתי הדין הרבניים מרבית הדיונים הם בהרכב‬
‫של שלושה‪ .‬התוצאה היא שכאשר דיין אחד מאחר כל ההרכב משותק" )פרוטוקול הוועדה לענייני‬
‫ביקורת המדינה ‪.(30.6.08‬‬

‫‪ ‬באופן שונה משיטות משפט אחרות‪ ,‬לדיינים ניתנו סמכויות לשנות את פסקי הדין שלהם‪ .‬פרופ'‬
‫אליאב שוחטמן‪ ,‬מומחה למשפט העברי כתב ‪" :‬כאשר מתגלה בבית הדין שפסק דין מסוים התבסס‬
‫על טעות‪ ,‬או אם התגלו ממצאים חדשים‪ ,‬גם אם נגמר הדין‪ ,‬ניתן לפתוח מחדש בהליך סתירת הדין )ערוץ‬
‫‪.(12.5.11 ,7‬‬
‫‪ ‬אזרחים רבים מתפתים לעתים להעדיף את בתי הדין משיקולי נוחות כלכלית‪ .‬עו"ד דון יחייא‪,‬‬
‫מומחה לדיני משפחה כתב‪" :‬כל אחד יכול לפנות לבית הדין הרבני לבד‪ ,‬ללא עורך דין‪ ,‬להגיש תביעה‬
‫‪13‬‬

‫בכתב יד וישמעו אותו‪ .‬בתי המשפט למשפחה מקפידים על פרוצדורה נוקשה יותר שמחייבת היעזרות‬
‫בעורך דין‪ ,‬על כל ההוצאות הכרוכות בכך" ) ‪.(ynet 8.10.03‬‬
‫‪ ‬עו"ד בתיה כהנא‪" :‬בבתי הדין הרבניים הכל נעשה בדלתיים סגורות כדי להגן על הצדדים‪ .‬אבל החיסיון‬
‫הזה הוא לרעת הצדדים לפעמים‪ ,‬כי תחת החיסיון אפשר לעשות הכל" )‪.(ynet 28.6.05‬‬

‫‪ ‬דיינים בבתי דין בתביעות רכוש כענין שבשגרה אינם מכירים את החוק האזרחי ואינם מקיימים‬
‫סדרי דין בסיסיים והמתדיינים נותרים חסרי אונים‪ .‬כך לדוגמה טוען עותר לבג"ץ ‪" :‬פסק הדין ניתן‬
‫ללא שנערך דיון הוכחות‪ .‬ללא שנשמעו עדויות וללא שהוגשו סיכומים‪ ,‬כל זאת בניגוד לתקנה נט'‪ .‬כמו כן‬
‫פסק הדין עומד בניגוד לחוק יחסי ממון‪) "...‬בג"ץ ‪.(9367/09‬‬

‫‪ ‬טענות מהסוג האמור חוזרות על עצמם ומשקפות חוסר אונים בלתי פוסק של מתדיינים‬
‫בהתמודדות עם סדרי הדין בבתי הדין‪ .‬באופן מקומם הנהלת בתי הדין מנצלת התנהלות זו ליחסי‬
‫ציבור וטוענת שבתי הדין מצטיינים בהעדר עומס שיפוטי‪ .‬באמצעות עוולות משפטיות שכאלו גם‬
‫בתי המשפט יוכלו להשתחרר לחלוטין מכל העומס השיפוטי‪.‬‬
‫‪ ‬כעת הבא ונבחן את מצבו המשפטי האומלל של אותו עותר‪ .‬מבלי להכיר את המקרה הנדון‬
‫לפרטיו‪ ,‬ניתן לקבוע כי העותר הפלוני האמור עומד חסר אונים כנגד כדור השלג החוזר על עצמו‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪ o‬דיינים בבתי דין אזוריים שרובם המוחלט אינם משפטנים‪ ,‬לא מכירים את החוק האזרחי ולעתים גם לא‬
‫מעוניינים להכיר‪.‬‬
‫‪ o‬כענין שבשגרה אותם דיינים לא קיימו ביחס לעותר סדרי דין בסיסיים‪ ,‬דוגמת דיון הוכחות‪ ,‬עדויות‪,‬‬
‫סיכומים וכדומה‪.‬‬
‫‪ o‬בבית הדין הגדול לערעורים לא יושבים משפטנים אלא דיינים עם מאפיינים דומים‪ .‬הערעור של העותר‬
‫באופן טבעי נדחה‪.‬‬
‫‪ o‬בג"צ חוזר על טענתו כענין שבשגרה כי הוא אינו משמש ערכאת ערעור וכי הוא לא נוהג להתערב אלא‬
‫במקרים נדירים‪.‬‬
‫‪ o‬רוב הסיכויים שבוצעו עיוותי דין כנגד העותר אולם בשיטת כדור השלג‪ ,‬התוצאה בפועל חוסר אונים‬
‫מוחלט ואין מושיע‪.‬‬

‫‪ ‬השערורייה הנה שהמדינה מעניקה סמכויות שיפוטיות בנושאים שעליהם חל הדין האזרחי לדיינים‬
‫שאינם משפטנים‪ .‬מדובר כאן בדיינים שלא די שאינם משפטנים אלא שאפילו לא מכירים בחוק‬
‫האזרחי במכוון‪ .‬כלומר גם אם המדינה תממן להם השתלמויות בתחום המשפטי הם יסרבו ללכת‪.‬‬
‫זאת כאשר אפילו שופטי משפחה שכולם משפטנים נוהגים ללכת להשתלמויות‪.‬‬

‫‪ .10‬דיינים מול שופטי משפחה – עלות מול תפוקה‬
‫‪ ‬יום עבודה של דיין נמשך ‪ 5‬שעות ואילו יום עבודה של שופט משפחה נמשך ‪ 8‬שעות‪ .‬למרות זאת‬
‫תנאי השכר של דיינים ושופטים דומים‪.‬‬
‫‪ ‬מספר הדיינים בבתי דין רבניים גבוה פי ‪ 2‬ממספר השופטים בבתי משפט לענייני משפחה‪ .‬למרות‬
‫זאת התפוקה של בתי המשפט לענייני משפחה גבוהה מהותית בהשוואה לתפוקה של בתי דין‬
‫רבניים‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד פרץ סגל‪ ,‬ממשרד המשפטים ערך השוואה בעומס השיפוטי בין הערכאה האזרחית לדתית‬
‫)פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה ‪: (4.7.05‬‬
‫‪ o‬אני מתבסס על הדוח שמכון רקמן הוציא מבחינת הנתונים‪.‬‬
‫‪ o‬מספר תיקי משמורת בבתי משפט למשפחה‪ ,‬כ‪ 17,000 -‬לעומת ‪ 1,300‬בבתי הדין הרבניים‪ .‬תיקי‬
‫מזונות מדובר על כמעט ‪ 9,000‬בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים חצי‪ .‬תיקי רכוש כ‪ 5,000 -‬בבתי‬
‫המשפט ו‪ 1,200 -‬בבתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ o‬אם מסתכלים על מספר השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה שעוסקים בענייני משפחה ובעשרות‬
‫נושאים נוספים‪ ,‬מדובר על בערך ‪ 45‬שופטים‪.‬‬
‫‪ o‬בבתי הדין יש לנו לפי הדוח של מבקר המדינה למעלה מ‪ 90 -‬דיינים בערכאה ראשונה‪ .‬צריך להסתכל‬
‫בנושא התקציב על המכלול‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫‪ o‬אם אני משווה את מה שנעשה בבתי המשפט לבתי הדין הרבניים‪ ,‬אני לא יכול לומר שיש קיפוח‬
‫מבחינת התקציב של בתי הדין הרבניים לעומת בתי המשפט‪ ,‬וזה בא בדבר שהוא היקר ביותר במערכת‬
‫בתי המשפט והוא השופטים‪.‬‬
‫‪ o‬מדובר על כמות הרבה יותר גדולה של תיקים שנידונה בבתי המשפט עם הרבה פחות שופטים‪.‬‬

‫‪ ‬מעבר להבדלים המהותיים במספר התיקים‪ ,‬סדרי הדין בבתי הדין הנם מגוחכים‪ ,‬בדרך כלל ללא‬
‫דיונים בשלב ההוכחות‪ ,‬ללא סיכומים וללא בדיקה רצינית של ראיות‪ .‬בשיטות אלו אין להתפלא‬
‫שגם ‪ 5‬שעות עבודה זה יותר מדי‪.‬‬

‫‪ .11‬דיינים מול שופטי משפחה – מוסר עבודה‬
‫‪ ‬הדיינים מועסקים במשרה חלקית ומקבלים שכר בגין משרה מלאה‪ .‬למרות מעמדם ותנאי השכר‬
‫שלהם הדומים לשופטים‪ ,‬מוסר העבודה שלהם בהתחשב בתנאי השכר שלהם‪ ,‬הוא הנמוך‬
‫ביותר במינהל הציבורי בישראל !‬
‫‪ ‬ח"כ לשעבר אופיר פינס ‪" :‬בבית משפט מתנהלים תיקים גם אחר הצהריים‪ ,‬לפעמים גם בערב‪ .‬מנגד‬
‫בבית הדין שעות העבודה הן קצרות מדי‪ .‬הלחץ בבית המשפט הרבה יותר בולט " )פרוטוקול ועדת‬

‫המשנה לוועדת החוקה ‪.(15.12.04‬‬
‫‪ ‬רחל עזריה‪ ,‬מנכ"לית מבוי סתום ‪" :‬לפי העדויות שיש בידינו‪ ,‬הדיינים מגיעים לשלוש שעות‪ ,‬לארבע‬
‫שעות‪ ,‬לחמש שעות ליום עבודה‪ ,‬בניגוד לשופטים בבית משפט לענייני משפחה" )פרוטוקול הוועדה‬
‫לענייני ביקורת המדינה ‪.(7.3.05‬‬
‫‪ ‬טובה שטרסבורג‪ ,‬הנציבה לשעבר לתלונות על שופטים ‪" :‬שופטים עובדים הרבה יותר שעות בבית‬
‫המשפט מהדיינים‪ .‬בנוסף אין כמעט תלונות על איחור של שופטים" )פרוטוקול הוועדה לענייני‬
‫ביקורת המדינה ‪.(30.6.08‬‬
‫‪ ‬מנכ"ל בתי הדין לשעבר בן דהן אמר‪" :‬אני הגשתי תלונה לנציבה על שני דיינים שבאופן קבוע כמעט‬
‫במהלך כל שנת ‪ 2007‬ותחילת ‪ 2008‬יצאו לפני הזמן או שהגיעו מאוחר" )פרוטוקול הוועדה לענייני‬
‫ביקורת המדינה ‪.(30.6.08‬‬

‫‪ ‬התופעה השכיחה של איחורים ועזיבות מוקדמות נמשכת שנים והיא קיבלה ביטוי בדוחות הנציבות‬
‫לתלונות הציבור על שופטים‪ .‬כך לדוגמה נכתב באחד הדוחות ‪" :‬התברר כי תופעות אלה רווחות‬
‫בבתי הדין הרבניים ופוגעות בתקינות ההליכים המתנהלים בהם"‪) .‬דוח שנתי‪.(2005 ,‬‬
‫‪ ‬לגבי אי חיוב הדיינים בשימוש בכרטיס נוכחות נכתב בדוחות הנציבות‪" :‬הדבר נובע מן האמון‬
‫בנושאי משרה רמה של דיין כמו שופט‪ ,‬ומן העובדה שמצופה מדיין להיות בעל מוסר עבודה גבוה" ) דוח‬
‫שנתי‪.( 2005 ,‬‬

‫‪ ‬התופעה השכיחה של עזיבות מוקדמות קיבלה ביטוי גם בדוח מבקר המדינה‪ .‬בנושא זה נכתב ‪:‬‬
‫"בבדיקה שערך המבקר בבית הדין בתל אביב נמצא שרוב הדיינים עוזבים את המקום באופן קבוע לפני‬
‫סיום יום העבודה" ) ‪.( ynet 20.5.08‬‬
‫‪ ‬עו"ד שלום אטלי‪ ,‬מומחה בדיני משפחה ועורך כתב העת סנהדרין‪ " :‬למעשה נראה שרוב הדיינים‬
‫עסוקים במשרות נוספות‪ ,‬כרבנים בכוללים פרטיים‪ ,‬בהוצאה לאור של ספרי קודש וכדומה " )סנהדרין‬
‫‪.(15.10.10‬‬

‫‪ ‬בדוח שפורסם לאחרונה ע"י נציבות תלונות הציבור על שופטים ודיינים‪ 2 ,‬תלונות נפרדות על‬
‫עיסוקים נוספים של דיינים נמצאו מוצדקות‪ ,‬כדלקמן )דוח שנתי‪: (2010 ,‬‬
‫‪ o‬מתלונן הלין על אב בית דין מבית הדין הרבני הגדול כי הדיין מכהן בבית דין פרטי‪ .‬הנציב קבע כי הדיין‬
‫הפר את כללי האתיקה לדיינים‪ .‬התלונה נמצאה מוצדקת‪.‬‬
‫‪ o‬מתלונן הלין כי דיין המשמש כראש אבות בית דין רבני אזורי משמש כאב בית דין פרטי‪ .‬התלונה‬
‫נמצאה מוצדקת‪.‬‬

‫‪ .12‬פטנט ושמו ריבוי אבות בית דין‬
‫‪15‬‬

‫‪ ‬נציגי הדיינים בשיתוף הנהגת בתי הדין הרבניים מצאו קומבינה על חשבון כספי ציבור להעניק‬
‫הטבות כלכליות ייחודיות לדיינים רבים שכלל לא מגיעות להם‪ .‬בנימין צרפתי‪ ,‬מנהל אגף במשרד‬
‫מבקר המדינה אמר )פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה ‪: (7.3.05‬‬
‫‪ o‬ישנם ‪ 23‬הרכבים של בתי דין‪ .‬החוק אינו מחייב שבכל הרכב יישב אב בית דין‪.‬‬
‫‪ o‬ההיגיון אומר שצריכים להיות לכל היותר ‪ 23‬אבות בתי דין כמניין ההרכבים‪.‬‬
‫‪ o‬בפועל יש ‪ 47‬אבות בתי דין ויש אפילו הרכבים של שלושה דיינים שכל השלושה הם אבות בתי דין‪.‬‬
‫‪ o‬מחצית מכל הדיינים הם אבות בתי דין‪.‬‬
‫‪ o‬מבקר המדינה מתריע על כך שריבוי אבות בתי דין מהווה נטל כספי וגם זה אינו ראוי שבתי הדין יתנהלו‬
‫ללא תקנים מוקדמים‪.‬‬
‫‪ ‬הכתב המשפטי יובל יועז טוען ‪ 42 " :‬מתוך ‪ 92‬הדיינים‪ ,‬נושאים בתואר אבות בית דין‪ ,‬דרגה המקבילה‬
‫לנשיא בית משפט שלום מבחינת גובה השכר והתנאים‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בבתי משפט השלום ברחבי הארץ‬
‫מכהנים ‪ 340‬שופטים‪ ,‬ורק ששה מתוכם נושאים בתואר נשיא בית המשפט – פחות מ‪) "2% -‬דה מרקר‬

‫‪.(5.5.04‬‬

‫‪ .13‬השרירותיות בקביעת עילות לגט‬
‫‪ ‬בערכאות משפטיות בישראל בכלל ורבניות בפרט נקבע כי התרת קשרי נישואין לא צריכה‬
‫להיעשות באופן אוטומטי ללא כל בדיקה‪ .‬מרכיב מרכזי בפעילות בתי הדין הרבניים בתחום זה נוגע‬
‫לקביעת עילות לגט‪.‬‬
‫‪ ‬יש הטוענים שעצם קיומן של עילות גט מהווה פגיעה בזכויות אזרחיות ומציעים ליישם בישראל‬
‫ליברליזם מערבי‪ .‬אחרים סבורים שקיומן של עילות גט על פי ההלכה הוא חיובי‪ .‬מבין התומכים‬
‫בקיומן של עילות גט יש המביאים כדוגמה את האחוז הניכר של המשפחות החד הוריות בישראל‬
‫מקרב העלייה הרוסית ומייחסים זאת בין היתר לאותו ליברליזם קיצוני הנהוג ברוסיה בתחום זה‪.‬‬
‫‪ ‬נשיא העליון לשעבר אהרן ברק ‪" :‬אין לקבל פרקטיקה של התרת הקשר באופן מיידי‪ ,‬ללא כל בירור‬
‫של מערכת היחסים ומבלי לנסות להשכין שלום בית בין בני הזוג " )בג"צ ‪ 2232/03‬פלונית נ' בד"ר‬

‫אזורי ת"א ‪.(2006‬‬
‫‪ ‬עו"ד בתיה כהנא ‪" :‬אין חשיבות לרצונו ולזכותו של הפרט להתגרש‪ ,‬שכן אידיאל השמרנות ההלכתית‬
‫וערכי המשפחה היהודית יגברו תמיד על רצון זה" ) ‪.(ynet 12.9.08‬‬

‫‪ ‬עו"ד כהנא לא תוכל לטעון שבכל המדינות הנאורות פועלים רק על פי עקרון חירות הפרט‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לא נראה שהליכי תביעות גירושין בצרפת הנאורה קצרים בממוצע מהליכי הגירושין‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬בעילות גט ניתן למצוא מן החיוב אולם לא במתכונת שבה פועלים בתי הדין הרבניים‪ .‬הבעיה‬
‫הקשה ביותר היא שהקביעות בתחום עילות הגט נעשות במהותן באופן שרירותי‪ .‬השרירותיות‬
‫בתחום היא כה רבה כך שבמקרים רבים אפילו אותו הרכב לא שומר על עקביות בתנאים או‬
‫בראיות הנדרשות למתן גט‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד סוזן וייס‪ ,‬מנהלת ומייסדת מרכז צדק לנשים‪ ,‬אמרה לגבי השרירותיות בתחום של עילות‬
‫גירושין )פרוטוקול וועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪: (5.6.08‬‬
‫‪ o‬אין לבית הדין הרבני אפילו מושג מה זה ראיה‪ .‬אין להם כללי ראיות‪.‬‬
‫‪ o‬כאשר מגיעים לבית הדין הרבני‪ ,‬לא יודעים כיצד להוכיח את התיק‪.‬‬
‫‪ o‬בית דין אחד יכול לומר שבגידת הבעל היא עילה לגירושין ובית דין אחר לא יקבל שבגידת הבעל היא‬
‫עילה לגירושין‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבסס את דבריה של עו"ד וייס בנושא השרירותיות בקביעת עילות גט‪ ,‬אתייחס לדיין בשם‬
‫נחום פרובר המשמש בעת כתיבת שורות אלו כמועמד מוביל לבית הדין הרבני הגדול‪ .‬לגבי‬
‫‪16‬‬

‫מועמדותו נכתב כי ארגוני נשים קוראים לחברי הוועדה שלא למנותו לבית הדין הגדול‪ .‬להלן‬
‫ציטוטים נבחרים מהכתבה לגבי נימוקי ארגוני הנשים ותגובת הרב פרובר ) ‪: (haaretz 11.6.10‬‬
‫‪ o‬באחת הדוגמאות שבו עסק הרכב בראשות פרובר בתביעה של אשה שביקשה לחייב את בעלה במתן‬
‫גט בגלל יחסו האלים כלפיה‪.‬‬
‫‪ o‬באותה תקופה הבעל ישב במאסר על עבירות של אלימות שביצע באשתו‪ ,‬שכללו גם אינוס‪ ,‬אך הדיינים‬
‫לא התרשמו מכך‪.‬‬
‫‪ o‬הם דחו את תביעת האשה וכתבו כי הבעל האסיר שלפניהם לא יכול להיחשב בעל מכה לפי ההלכה‪,‬‬
‫משום שלא התרו בו קודם להרשעתו במשפט הפלילי‪.‬‬
‫‪ o‬עוד כתבו כי דין תורה מחייב שההרשעה תהיה על פי עדים גברים זרים‪ ,‬ולא קרובי משפחה‪ .‬ההוכחות‬
‫והעדויות שלפיהן הורשע בבית המשפט‪ ,‬אין הן נחשבות כהוכחות שעל פי דין תורה אפשר יהיה להחליט‬
‫שהבעל היה אלים כלפי אשתו‪.‬‬
‫‪ o‬הרב פרובר הגיב במכתב ארוך לכל חברי הוועדה‪ .‬הרב מצטט מתוך פסק דין שלו‪ ,‬שבו הבעל חויב‬
‫לתת גט ללא אלימות כלל‪ ,‬לא מילולית ולא פיזית‪ ,‬אלא על פי קביעה שהבעל שונא את אשתו‪.‬‬

‫‪ ‬בכתבה נוספת ששודרה בטלוויזיה ב‪ 21.2.11 -‬בערוץ ‪ ,10‬הכתבת מרב דוד ציינה שמדובר בבעל‬
‫אלים שנשפט ל‪ 5 -‬שנות מאסר‪ .‬מהדברים האמורים ניתן להסיק בין השאר‪:‬‬
‫‪ o‬עילות גט בעיקרן נקבעות באופן שרירותי‪ .‬בדוגמה שהוצגה‪ ,‬מחד דעה סובייקטיבית שבעל שונא את‬
‫אשתו מהווה עילה לגט ומאידך בעל שישב בכלא על אלימות כלפי אשתו אינה עילה לגט מנימוקים‬
‫מגוחכים‪ ,‬וכל זאת כאשר מדובר באותו הרכב‪.‬‬
‫‪ o‬הדוגמה המתוארת הנה מציאותית ומהווה סימפטום לבעיות רבות מספור בתחום של עילות גט ודיני‬
‫ראיות‪ .‬לדיינים אין מושג בדיני ראיות‪ .‬בדוגמה הנדונה גם אם האשה המוכה היתה משיגה ‪ 2‬עדים‬
‫גברים זרים‪ ,‬עדיין בית הדין היה רשאי לומר לה‪ ,‬עכשיו ניתן לבעל האסיר המשוחרר התראה‪.‬‬
‫‪ ‬בחדשות ערוץ ‪ 7‬נכתב לגבי אחת התגובות לדרישת ארגוני הנשים‪" :‬חבר הוועדה למינוי דיינים‪ ,‬ח"כ‬
‫משה גפני‪ ,‬לא מתכוון להיענות לדרישת ארגוני הנשים להימנע מבחירת הרב נחום פרובר לדיין בבית‬
‫הדין הרבני הגדול" )ערוץ ‪.( 24.2.11 ,7‬‬

‫‪ .14‬הקשיים בהגדרת המונח "סרבנות גט"‬
‫‪ ‬בצלאל קאהן‪ ,‬איש תקשורת חרדי ‪" :‬כל אדם שעוסק בתחום – דיינים‪ ,‬עורכי דין וטוענים רבניים – כולם‬
‫כאחד יודעים כי הסיפור של העגונות ומסורבות הגט מנופח מעבר לכל פרופורציה" ) ‪.( ynet 26.3.07‬‬

‫‪ ‬הנתונים המתפרסמים באמצעי התקשורת לגבי מספר מסורבות גט‪ ,‬מעוכבי גט וכדומה נעים בין‬
‫מאות בודדות ל‪ 100,000 -‬ויותר‪.‬‬
‫‪ ‬הנתון על ‪ 100,000‬מסורבות ומעוכבות גט מופרך לחלוטין‪ .‬הבעיה היא שגם הנתונים הנמוכים‬
‫המוצגים ע"י נציגי בתי הדין לא מהימנים‪ .‬מקורות המידע הסטטיסטיים בתחום נמצאים בהנהלת‬
‫בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ ‬פרופ' למשפטים רות הלפרין קדרי אמרה ‪" :‬המחלוקת הקשה קשורה להגדרות‪ .‬בבתי הדין הרבניים‬
‫מסורבת גט היא אשה שהבעל חויב בגט ואחרי תקופה לא נתן את הגט‪ .‬אנחנו מדברות על הגדרות אחרות‬
‫לחלוטין‪ .‬אנחנו מדברות על פרק זמן מסוים מרגע שהתרחש מהלך של תביעת גירושין ושהנישואין לא‬
‫הסתיימו" ) פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה ‪.( 14.3.11‬‬

‫‪ ‬המסקנה החשובה‪ :‬אי אפשר לדון בנושא מסורבי ומסורבות גט לפני שמבהירים את משמעות‬
‫המונח סרבנות גט‪ .‬על פי החקירה שלי ההגדרות הן של בתי הדין הרבניים והן של של פרופ'‬
‫הלפרין למונח סרבנות גט לא נכונות‪.‬‬
‫‪ ‬סרבנות גט על פי ההגדרה של בתי הדין הרבניים היא פונקציה של פסקי הדין‪ .‬פרסום הנתונים‬
‫על פי הגדרה זו הוא כה מטעה כך שלטעמי על הרשויות המוסמכות לחייב את בתי הדין להפסיק‬
‫לפרסם נתונים על מסורבי ומסורבות גט במתכונת הקיימת‪.‬‬
‫‪ ‬פסקי הדין בתחום הגירושין הינם שרירותיים במהותם‪ .‬די במצב עובדתי זה כדי שההגדרה של‬
‫המונח על פי הגישה של בתי הדין תהיה חסרת כל תוקף‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם נקבל את הגישה של בתי‬
‫‪17‬‬

‫הדין בהגדרת המונח‪ ,‬המשמעות היא שלבתי הדין ישנה שליטה בקביעת מספר מסורבי ומסורבות‬
‫גט‪.‬‬
‫‪ ‬להמחשה‪ ,‬בדוגמה שהבאנו בהקשר לאב בית הדין האזורי ת"א נחום פרובר ‪ -‬האשה שמבקשת‬
‫גט מבעלה שישב ‪ 5‬שנים בכלא על אלימות קשה כנגדה אינה מוגדרת כמסורבת גט מכיוון‬
‫שהבעל לא חויב בגט‪ .‬הרב נחום פרובר לא רואה במאסר האב ראייה לאלימות‪ .‬הרי בדוגמה זו לא‬
‫ניתן לאתר אפילו ‪ 1‬מ‪ 100 -‬עורכי דין שימצאו הצדקה משפטית לאי חיוב הבעל בגט‪ .‬הפסיקות‬
‫בתחום במהותן הינן שרירותיות ומכאן שההגדרה של המונח סרבנות גט בגישה זו חסרת כל בסיס‬
‫ותוקף‪.‬‬
‫‪ ‬ההגדרה של פרופ' הלפרין למונח גם היא לא נכונה‪ ,‬אולם הגישה שלה לנושא בהחלט מאפשרת‬
‫להגיע לאומדנים מקורבים של היקף הבעיה‪ .‬במבחן המציאות אין אפשרות להגדיר באופן מדויק‬
‫את המונח סרבנות גט‪ .‬הדרך המוצעת היא לתת הבהרות למונח סרבנות גט ובכפוף לאותם‬
‫הבהרות ניתן להגיע לאומדנים מקורבים במונחים מספריים של מסורבי ומסורבות גט‪ .‬נושא זה‬
‫יוסבר ויומחש בסעיף הבא‪.‬‬

‫‪ .15‬אומדן מציאותי של שיעורי מעוכבי ומעוכבות גט‬
‫‪ ‬בפועל אין אפשרות להגיע למספרים מדויקים של מעוכבי ומעוכבות גט אלא אך ורק לאומדנים‪.‬‬
‫זכותו של הציבור לקבל מידע מהימן ומציאותי בתחום זה ואני אנסה לסייע בכך‪.‬‬
‫‪ ‬מרכז רקמן פועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן באמצעות תרגום ידע‬
‫ומחקר אקדמי לפעילות מעשית‪ .‬חוקרים של מרכז רקמן הורשו לשהות בהנהלת בתי הדין‬
‫הרבניים לצורך רישום וניתוח המידע הסטטיסטי לגבי תביעות גירושין‪.‬‬
‫‪ ‬בהסתמך על ניתוח זה‪ ,‬עו"ד קרן ארקין ממרכז רקמן הציגה את הנתונים הסטטיסטיים בתחום‬
‫באחד מוועדות הכנסת‪ .‬להלן עיקרי הנתונים שהוצגו על ידה ) פרוטוקול ועדת חוק ומשפט‬
‫‪: (5.6.08‬‬
‫‪ o‬בדקנו את מעמדם של כל הזוגות שהגישו תביעות גירושין בשנים ‪ 2000‬עד ‪.2003‬‬
‫‪ o‬בשנת ‪ ,2006‬כאשר בדקנו‪ ,‬טרם התגרשו ‪ 9,760‬זוגות מתוך כלל תביעות הגירושין שנפתחו בשנים‬
‫‪ 2000‬עד ‪.2003‬‬
‫‪ 9,760 o‬הזוגות שלא התגרשו מהווים כמעט ‪ 40%‬מכלל תביעות הגירושין שהיו בשנים ‪ 2000‬עד ‪.2003‬‬

‫‪ ‬באותה ישיבה‪ ,‬נכח גם מנכ"ל בתי הדין הרבניים לשעבר הרב בן דהן‪ .‬בנושא זה הוא אמר ‪:‬‬
‫"אנחנו המערכת היחידה שהסכמנו לבקשת מכון רקמן כך שיועץ מחשוב מיוחד שלהם ישב בהנהלת בתי‬
‫הדין הרבניים ‪ .‬לא הסתרנו כלום"‪.‬‬

‫‪ ‬מנגד‪ ,‬נתונים סטטיסטיים סותרים לחלוטין הוצגו על ידי המנכ"ל לשעבר ביחס לתביעות גירושין‬
‫פתוחות בישיבה אחרת שהתקיימה בכנסת‪ .‬להלן עיקרי הנתונים הסטטיסטיים שהוצגו על ידו‬
‫)פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה ‪: (13.9.06‬‬
‫‪ o‬ב‪ 10 -‬השנים משנת ‪ 1996‬ועד שנת ‪ 2005‬נפתחו ‪ 84‬אלף תיקי תביעות גירושין‪.‬‬
‫‪ o‬מתוך כל ‪ 84‬אלף התביעות הללו‪ ,‬תיקים שפתוחים מעל שנה – ‪ 1,630‬תיקים‪.‬‬
‫‪ o‬תיקי תביעות גירושין שפתוחים מעל שנתיים – ‪ 540‬תיקים‪.‬‬

‫‪ ‬למרות ההסתמכות של המנכ"ל לשעבר ומכון רקמן על בסיס נתונים המצוי בהנהלת בתי הדין‬
‫הרבניים‪ ,‬הפערים בנתונים הנם מדהימים‪ .‬מכון רקמן מציג נתונים שעל פיהם שיעור התביעות‬
‫שלא הגיעו לגירושין לאחר ‪ 3‬שנים ויותר מתקרב ל‪ .40% -‬מנגד המנכ"ל לשעבר טוען כי שיעור‬
‫התביעות הפתוחות לאחר שנתיים הנו אפסי‪.‬‬
‫‪ ‬הנתונים שהוצגו ע"י מכון רקמן ועל ידי מנכ"ל בתי הדין הנם מגמתיים‪ .‬הנתונים שהוצגו ע"י‬
‫המנכ"ל לשעבר משמעותם שלא קיימת שום סוג של בעיה בתחום‪ .‬נראה שאפילו אם הנישואין‬
‫והגירושין בישראל היו אזרחיים בלבד‪ ,‬שיעור התביעות הפתוחות היה יותר גבוה מאלו שהוצגו‪.‬‬
‫מדובר ללא ספק בנתונים מטעים ויותר מדי מגמתיים ולכן אינני סבור שיש בכלל לנתח אותם‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מנגד אני בהחלט יכול לנתח את שיעורי תביעות הגירושין הפתוחות הגבוהות שהוצגו ע"י עו"ד‬
‫ארקין ממכון רקמן‪.‬‬
‫‪ ‬שיעורי תביעות הגירושין הפתוחות כפי שהוצגו ע"י מרכז רקמן הנם מגמתיים בהיותם גבוהים באופן‬
‫מהותי מהשיעורים בפועל‪ .‬כדי להגיע לאומדן מציאותי אני ינתח את הנתונים שהוצגו ע"י מכון‬
‫רקמן אולם כפוף למבחן המציאות‪ ,‬כדלקמן ‪:‬‬
‫‪ o‬מרכז רקמן מתייחס לתביעות גירושין בלבד‪ .‬הענין הוא שבפועל מעל ‪ 50%‬מהגירושין בישראל נעשים‬
‫בהסכמה ללא צורך בהגשת תביעת גירושין אלא רק באישור הסכם הגירושין‪ .‬בתי הדין לא מונעים‬
‫מזוגות כאלה להתגרש‪.‬‬
‫‪ o‬מבחינה סטטיסטית תביעות הגירושין מתחלקות ל‪ : 2 -‬תביעות של גברים ותביעות של נשים‪ ,‬ואילו‬
‫מכון רקמן בהצגה שלו אף פעם לא מתמקד בבעיה בתחום הקשורה למעוכבי גט גברים‪.‬‬
‫‪ o‬כענין שבעובדה חלק ניכר מאותם ‪ 9,760‬הזוגות שלא התגרשו עשו זאת מרצונם החופשי לחלוטין‪,‬‬
‫לדוגמה בעקבות החלטתם להיכנס למסלול של שלום בית‪.‬‬

‫‪ ‬כפוף להבהרות אלו ניתן לנתח סטטיסטית את מצב הגירושין בישראל באמצעות בתי הדין‬
‫הרבניים‪ ,‬ולומר כי מתוך כלל תביעות גירושין והסכמי גירושין בשנים ‪ 2000‬עד ‪ ,2003‬בממוצע ‪:‬‬
‫‪ o‬כ‪ 50% -‬מהזוגות בבתי הדין התגרשו על פי הסכם באישור בתי הדין‪.‬‬
‫‪ 30% o‬מהזוגות שהגיעו לבתי הדין באותה תקופה התגרשו עד שנת ‪.2006‬‬
‫‪ o‬לפחות ‪ 10%‬מהזוגות החליטו לוותר מרצונם החופשי על הגירושין‪.‬‬
‫‪ o‬מתוך לא יותר מ‪ 10% -‬מהזוגות שטרם התגרשו עד שנת ‪ 2006‬ישנם בממוצע ‪ 5%‬מעוכבי גט ו‪5% -‬‬
‫מעוכבות גט‪.‬‬

‫‪ .16‬השוואה במבחן המציאות בין מעמדם של מעוכבי גט למעוכבות גט‬
‫‪ ‬הניתוח הכללי מגלה כי מספר הנשים מעוכבות הגט אינו עולה על מספר הגברים מעוכבי הגט‪.‬‬
‫כמו כן בשני במקרים מדובר באחוזים שאינם מהותיים ביחס לכלל הזוגות המתגרשים‪ .‬מעקב‬
‫אחרי עמדות ארגוני הנשים מגלה שלטענתן מעמדן של מעוכבות גט נחות ממעמדם של מעוכבי‬
‫הגט בעיקר בשל חוסר יכולתן של מעוכבות הגט להינשא בשנית ולהוליד ילדים‪ .‬בדיקה מציאותית‬
‫של טענה זו שתנותח כאן‪ ,‬מגלה שמדובר בבעיה זניחה בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬ח"כ ניצן הורוביץ טוען שהבעיה של מעוכבות גט ככל שהיא קיימת נוגעת בעיקר לנשים דתיות‪:‬‬
‫"ישנן נשים שנמצאות במצב של סרבנות גט‪ .‬אם הן אינן מאמינות או דתיות הן חיות עם בן זוג אחר ואין‬
‫להן שום בעיה עם זה‪ .‬מי הנפגע העיקרי ? אותן נשים שעולם הערכים שלהן לא מאפשר להן את זה‪ .‬רובן‬
‫דתיות" )פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האישה ‪.(14.3.11‬‬

‫‪ ‬ביסוס לטענת ח"כ הורביץ עולה מבדיקת מאפייני ארגוני הנשים הנאבקות בבתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫בנושא זה כתבה עו"ד בתיה כהנא מארגון מבוי סתום ‪" :‬נושאי דגל המאבק הציבורי למען שוויון‬
‫האשה בתוך בתי הדין הרבניים הם ארגונים של נשים אורתודוקסיות" )‪.(ynet 12.9.08‬‬

‫‪ ‬הנתונים הסטטיסטיים מגלים שרוב מוחלט של הגרושים והגרושות לא מתחתנים בשנית וגם‬
‫כאשר הם מתחתנים‪ ,‬הסיכויים שהם יתגרשו בשנית גדלים באופן מהותי בהשוואה לזוגות‬
‫הנשואים‪ .‬להלן ‪ 2‬נתונים שפורסמו באתר משפחה חדשה בנושא זה )דוח משפחה חדשה ‪(2009‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ 88.1% o‬ממי שעברו חתונה וגירושים‪ ,‬נמנעו מחתונה שנייה‪.‬‬
‫‪ o‬הסתברות לגירושין בנישואים שניים גבוהה פי שניים מאשר בנישואים ראשונים‪.‬‬

‫‪ ‬על פי הנתונים הסטטיסטיים נשים גרושות נוטות הרבה פחות מגברים גרושים להינשא בשנית‪.‬‬
‫בנושא זה נכתב באחד המאמרים של הלשכה לסטטיסטיקה ‪" :‬קיים פער בין הגברים הגרושים‬
‫לנשים הגרושות בשיעורי הנישואין מחדש‪ .‬בכל התקופה‪ ,‬השיעור בקרב הגברים הוא למעלה מפי שניים‬

‫‪19‬‬

‫מאשר בקרב הנשים" ) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬גירושין בישראל‪ ,‬נורית דוברין דצמבר‬
‫‪.( 2005‬‬
‫‪ ‬הבעיה הקשורה לנושא מעוכבי ומעוכבות גט מקוממת בעיקר על רקע השרירותיות של בתי הדין‬
‫הרבניים בקביעת פסקי הדין בתחום הגירושין‪ .‬המאבק של ארגוני הנשים בבתי הדין הרבניים‬
‫ממוקד בבעיית מסורבות הגט‪ .‬ניתוח מציאותי מגלה כי הבעיה של מעוכבי ומעוכבות גט הנה בעיה‬
‫אחת קשה מתוך אין ספור בעיות קשות המאפיינות את התנהלות בתי הדין הרבניים‪.‬‬

‫‪ .17‬ארגוני נשים‪ ,‬ארגוני גברים וניתוח התחום של סחטנות גט‬
‫‪ ‬ישנם ארגוני נשים רבים הנאבקים בבתי הדין הרבניים‪ ,‬כאשר מנגד היחסים בינם לבין עצמם‬
‫רחוקים מלשקף אידיליה‪ .‬לגבי היחסים הבעייתיים בין הארגונים אמרה פרופ' רות הלפרין קדרי ‪:‬‬
‫"אני לא יודעת להסביר למה ארגוני הנשים כל כך מפוצלים ומלאי מאבקים פנימיים‪ ,‬אך זו מסורת ארוכת‬
‫שנים" )דה מרקר ‪.(7.3.08‬‬
‫‪ ‬ארגוני הנשים טענו לאורך שנים כי כדי לצמצם את תופעת סחטנות הגט יש לבצע תיקון בחקיקה‬
‫שיאפשר חלוקת רכוש לפני מתן הגט‪ .‬לטענתם שינוי זה יצמצם באופן מהותי את שיעורי סחטנות‬
‫הגט מצד גברים‪ .‬ארגוני הנשים הצליחו במאבקם והחקיקה בתחום תוקנה בשנת ‪ .2008‬בנושא‬
‫זה נכתב ‪" :‬הכנסת אישרה תיקון לחוק שמאשר הסדר חלוקת רכוש בני זוג גם אם עוד לא ניתן גט" )‬
‫‪.(ynet 5.11.08‬‬
‫‪ ‬בעקבות תיקון החקיקה‪ ,‬רוב ארגוני הנשים יצאו בהצהרות משמחות‪ .‬לדוגמה מארגון "קולך" למען‬
‫עגונות ומסורבות גט נמסר‪" :‬בארץ הקודש קיבלה כנסת ישראל חוק לפיו לא יוכלו עוד בני זוג לסחוט‬
‫את בני זוגם לשעבר‪ ,‬בדרך לקבלת גט‪ .‬בכך מגשימה כנסת ישראל את עקרונות היסוד של היהדות " )‬
‫‪.(ynet 5.11.08‬‬
‫‪ ‬מאז חקיקת חוק זה חלפו כמעט ‪ 3‬שנים‪ .‬למרות כל ההצהרות‪ ,‬במבחן המציאות ארגוני הנשים לא‬
‫הפחיתו את הטענות שלהם כנגד תופעת סחטנות הגט מצד גברים‪ .‬המסקנה הברורה היא‬
‫שהעמדות שלהם בתחום רחוקות מלהיות מאוזנות‪ .‬בנסיבות שכאלו הנני סבור שלמען האיזון ראוי‬
‫להציג מספר עמדות המנוגדות לעמדות המוצגות של ארגוני הנשים‪.‬‬
‫‪ ‬ח"כ ניסים זאב אמר ‪" :‬אם אנחנו נעשה מחקר אמיתי‪ ,‬רציני‪ ,‬בבני הזוגות המתגרשים עד היום‪ ,‬מי‬
‫הסוחט ומי הנסחט‪ ,‬אני אומר לכם שאנחנו לא נמצא כי נשים נסחטות יותר מגברים " )פרוטוקול ועדת‬

‫חוקה חוק ומשפט ‪.(8.1.07‬‬
‫‪ ‬ח"כ שמאלוב ברקוביץ' אמרה‪" :‬אני חושבת שהפמיניזם שבתחילת דרכו גרם לשינוי פני החברה‬
‫האנושית‪ ,‬שיש יותר זכויות שוות – מתחיל לדעתי להגזים לחלוטין ולפגוע באשה" )‪.(haaretz 21.1.11‬‬
‫‪ ‬בכתבה אחרת ח"כ שמאלוב ברקוביץ' אמרה ‪" :‬הפמיניזם הנאור הולך הצדה‪ ,‬ומי ששולט זה הפמיניזם‬
‫הרדיקלי‪ .‬איך קראנו לזה ? הג'יהאד הפמיניסטי" )‪.(ynet 15.2.11‬‬
‫‪ ‬לגבי סחטנות נשים בתחום מזונות האשה אומרת עו"ד חגית לב ‪ " :‬אני מעריכה ש‪ 30% -‬מהנשים‬
‫המתגרשות מעכבות את הסכמתן לקבלת גט מבעלן‪ ,‬וממשיכות ליהנות ממזונות אשה‪ .‬למרות שהמספרים‬
‫הרשמיים של מעוכבי גט נמוכים בהרבה‪ ,‬הדבר קורה מסחבת התהליכים לרישום בעל כמעוכב גט " )חוק‬

‫ומשפט ‪.(10.11.09‬‬
‫‪ ‬עו"ד בת שבע שרמן‪ ,‬מארגון "עיקר" מרבה לטעון שהנשים נסחטות בתמורה לגט‪ .‬כנגד טענה זו‬
‫אמר ח"כ לשעבר יצחק לוי כי ככל שמדובר בסחטנות היא חלה לא פחות מצד נשים‪ .‬עו"ד שרמן‬
‫ענתה‪" :‬אני מקבלת את הערתו של הרב לוי שיש סרבנות משני הצדדים ואנחנו מתנגדים לה בכל מקרה"‬
‫)ועדת חוקה חוק ומשפט ‪.(8.1.07‬‬
‫‪ ‬חגי סרי‪ ,‬אב לארבעה נשוי בשנית‪ ,‬מגשר ומרצה כותב ‪ " :‬האם ידעתם שישנם ‪ 100,000‬תיקים של‬
‫הוצאה לפועל נגד גברים שמאחרים בתשלום מזונות ? שאלתם את עצמכם מדוע הגענו למספר מפלצתי‬
‫כזה ? האם באמת כולם גנבים ונצלנים ? " )כיפה ‪.(2.9.07‬‬

‫‪ ‬בישראל ישנם הרבה מאוד ארגוני נשים ומעט מאוד ארגוני גברים‪ .‬אחד מארגוני הגברים הנו‬
‫ארגון הפמיליסטים‪ .‬גיל רונן‪ ,‬הנו יו"ר ארגון הפמיליסטים הפועלת לחיזוק מוסד המשפחה‪ .‬גיל‬
‫הוא איש תקשורת שפרסם ב‪ 6 -‬השנים האחרונות יותר מ‪ 100 -‬מאמרים נוקבים בתחום‬
‫‪20‬‬

‫המשפחה‪ .‬באחד המאמרים הוא טוען שמקביל ל‪" -‬יום האשה"‪" ,‬יום העגונה" וכדומה יש להכריז‬
‫גם על יום הגבר‪ .‬להלן לקט מעמדותיו ) ‪: (ynet 12.3.06‬‬
‫‪ o‬כמו שלכן יש ימים המוקדשים למסכנות שלכן‪ ,‬תנו גם לנו יום אחד כזה‪ .‬יום הגבר‪ .‬כי גם אנחנו‬
‫מסכנים‪.‬‬
‫‪ o‬האם מדיניות אפס סובלנות כלפי עבירות נגד נשים לא צריכה להיות מלווה באפס סובלנות כלפי‬
‫תלונות כזב של נשים ?‬
‫‪ o‬שיעור ההתאבדויות בקרב גברים גרושים גבוה פי ‪ 8‬משיעורן בקרב גברים נשואים‪.‬‬
‫‪ o‬יש לחשוף את סבלם המזעזע של האבות הגרושים שאלפים מהם מהלכים בינינו כמו זומבים לאחר‬
‫התעללות שעברו בידי מערכות המשפט והחוק‪.‬‬
‫‪ o‬כפי שאתן מבינות‪ ,‬פמיניסטיות יקרות‪ ,‬גם לנו יש על מה לבכות‪ .‬אז בואו נעשה עסק ‪ :‬אנחנו נרחם‬
‫עליכן‪ ,‬אתן תרחמו עלינו וכולנו נרחם על עצמנו‪ .‬יהיה שמח‪.‬‬

‫‪ .18‬אפליה בתעסוקת נשים בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ ‬בוועדה למינוי דיינים אין ייצוג הולם לנשים‪ .‬יתכן מצב בו לא יהיה ייצוג לאף אשה‪ .‬לאורך השנים‬
‫לפחות ‪ 8‬מתוך ‪ 10‬חברי הוועדה היו גברים‪.‬‬
‫‪ ‬ההתפלגות בין שופטים לשופטות בבתי משפט היא די שוויונית‪ .‬מנגד‪ ,‬בבתי דין אין אפילו אפשרות‬
‫למנות דיינות‪.‬‬
‫‪ ‬ביחס למינוי דייניות אמר ח"כ לשעבר אופיר פינס ‪" :‬יש הצעת חוק למינוי דייניות‪ .‬היא מונחת‬
‫במליאה‪ .‬אני קיבלתי חוות דעת שזה לא בניגוד להלכה"‪ .‬השיב לו יוסף וסרמן יו"ר לשכת הטוענים‬
‫הרבניים‪ ,‬תשובה מציאותית ‪" :‬זה יהיה יחד עם המשיח" )פרוטוקול ועדת המשנה לוועדת החוקה‬

‫‪.(15.12.04‬‬
‫‪ ‬בדוח מבקר המדינה לשנת ‪ 2007‬ניתן ביטוי לאפליה הקשה בבתי הדין בהעסקת נשים‪ .‬בין היתר‬
‫נכתב בנושא זה ) ‪:(ynet 20.5.08‬‬
‫‪ o‬רק ‪ 30%‬מעובדי בתי הדין הם נשים – רובן הגדול מזכירות וקלדניות‪ ,‬לעומת ‪ 70%‬נשים במערכת בתי‬
‫המשפט‪ ,‬הממלאות תפקידים מגוונים בהם מנהלות‪ ,‬עוזרות משפטיות‪ ,‬מתמחות‪ ,‬מאבטחות ועובדות‬
‫מנהל‪.‬‬
‫‪ o‬כדוגמה צוין כי בית הדין הרבני בפתח תקוה סירב להעסיק מזכירה תחת ההסבר כדלקמן ‪ :‬הואיל‬
‫ומקדמא דנא נהוג בעירנו שכל הפקידים בבית הדין הם גברים – אין לפרוץ בשום אופן גידרם של‬
‫ראשונים ואין להעסיק אישה בכותלי בית הדין בשום צורה‪.‬‬
‫‪ o‬משרד מבקר המדינה מעיר כי הייצוג לנשים בבתי הדין‪ ,‬אף אם נביא בחשבון אילוצים הלכתיים‪ ,‬אינו‬
‫מניח את הדעת‪.‬‬
‫‪ o‬אין לקבל אפליית נשים בגוף ממלכתי‪ .‬מן הראוי שהנהלת בתי הדין תפעל לאלתר להגברת השוויון בין‬
‫המינים בשיבוץ עובדים בבתי הדין הרבניים בכללותם‪.‬‬

‫‪ ‬האפליה האמורה חורגת מעבר לבעיית העדר השוויון‪ ,‬מכיוון שיש לה גם השלכות ישירות על‬
‫איכות השירותים הניתנים לציבור‪ .‬לדוגמה בבתי משפט הקלדת תוכן הדיונים נעשית רובה ככולה‬
‫באמצעות קלדניות מקצועיות‪ .‬מנגד בבתי הדין ההקלדה נעשית רובה ככולה באמצעות עובדים‬
‫גברים לא מקצועיים‪ .‬התוצאה ‪ -‬הפרוטוקולים העלובים בבתי הדין מקורם לאורך עשרות שנים‬
‫באפליה מקוממת זו‪.‬‬

‫‪ .19‬הפעילות הכוחנית של ח"כ משה גפני להרחבת סמכויות בתי הדין‬
‫הרבניים‬
‫‪ ‬בחודש אפריל ‪ ,2006‬בית המשפט העליון בבג"ץ סימה אמיר פסק כי בהעדר סמכות רשמית‬
‫שבחוק‪ ,‬אין בתי הדין הרבניים רשאים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים כלליים‪ .‬בעקבות הפסיקה‬
‫נוצרה מחלוקת האם לבית הדין הרבני סמכות להמשיך ולפסוק בנושאים ממוניים‪ ,‬כאשר שני‬
‫הצדדים לדין הסכימו על כך מראש‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫‪ ‬בעקבות בג"צ זה יצאו נציגי בתי הדין הרבניים ובראשם ח"כ משה גפני למאבק בוטה וקולני כנגד‬
‫בית המשפט העליון‪ .‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין‪ ,‬בן דהן אמר על ההשלכות הציבוריות של‬
‫בג"צ זה ‪" :‬הבג"צ המפורסם‪ ,‬שעליו רעשה הארץ והיה כנס דיינים ויש הצעת חוק ממשלתית ודיונים"‬
‫)פרוטוקול ועדת חוקה חוק ומשפט ‪.(8.1.07‬‬

‫‪ ‬בספטמבר ‪ 2006‬דנה הוועדה לקידום מעמד האשה בהצעת החוק של ח"כ משה גפני להרחבת‬
‫סמכויות בתי הדין הרבניים‪ .‬להלן עיקרי עמדות הצדדים )פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה‬
‫‪: (13.9.06‬‬
‫‪ o‬ח"כ משה גפני – בא בית המשפט ופסק שבדיני ממונות בית הדין הרבני בהסכמה של שני הצדדים לא‬
‫יוכל לעשות בוררות‪ .‬כאשר בית המשפט פוסק‪ ,‬האפשרות היחידה לשנות את המצב הזה הוא תיקון‬
‫החוק‪ .‬אם הכנסת לא תאשר את זה צריך לסגור את הבנין הזה‪.‬‬
‫‪ o‬סוזן וייס מארגון עיקר לזכויות נשים – בענין של בוררות שבתי הדין ידונו בדיני ממונות‪ ,‬אין לי התנגדות‪,‬‬
‫אבל שזה יהיה פרטי‪ .‬שיפתחו כמה שרוצים בתי דין שיטפלו בכמה נושאים שהם רוצים‪ ,‬אבל שזה יהיה‬
‫פרטי ולא על חשבון הכיס של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ o‬עו"ד דרורית רוזנפלד‪ ,‬נציגת לשכת עורכי הדין – כענין שבעובדה קיימת בעיה של חוסר יעילות‬
‫בהתנהלות בתי הדין הרבניים ואפשר לתת מיליון דוגמאות‪ .‬לכן אנחנו אומרים שיקימו מערכת נפרדת‬
‫עם דיינים אחרים‪ .‬אם המדינה מוכנה לממן את המערכת הנפרדת אז המערכת הנפרדת תהיה של‬
‫המדינה אבל לא על חשבון מערכת בתי הדין הרבניים שעוסקת בענייני נישואין וגירושין‪.‬‬

‫‪ ‬בפועל ח"כ גפני למרות שהצעת החוק שלו לא אושרה‪ ,‬לא בוחל בשום אמצעי כדי לעגן בחקיקה‬
‫את הרחבת סמכויות בתי הדין‪ .‬להלן דברים שכתבה בנושא זה עו"ד תמר אדלשטיין‪ ,‬כ‪ 4 -‬שנים‬
‫לאחר בג"ץ סימה אמיר ) ‪: (ynet 10.3.10‬‬
‫‪ o‬הצעות דומות להרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים מונחות על שולחן הכנסת אחת לשנה מאז חודש‬
‫אפריל ‪.2006‬‬
‫‪ o‬החידוש היום הוא העלאת הצעת החוק לקריאה טרומית ללא אישור וועדת השרים לענייני חקיקה ואף‬
‫ללא אישור הנהלת הקואליציה‪ ,‬ולמעשה על דרך של מחטף כהצעת חוק פרטית של ח"כ גפני‪.‬‬

‫‪ ‬ח"כ משה גפני‪ ,‬יותר מכל ח"כ אחר בהיסטוריה של מדינת ישראל‪ ,‬מצטיין ביחס לא מאוזן באופן‬
‫קיצוני אל התנהלות בית המשפט העליון מול התנהלות בתי הדין הרבניים‪ .‬כך לדוגמה בפתיח של‬
‫כתבה ב‪ ynet -‬מתאריך ‪ 16.9.10‬נכתב עליו ‪" :‬הוא השווה את בג"ץ לצאר הרוסי ואיים במרד‬
‫מיסים" בנוסף הוא צוטט באותה כתבה‪" :‬אנחנו ננצח כי אנחנו נמצאים פה ממעמד הר סיני‪ ,‬ובג"ץ‬
‫נמצאים פה רק עכשיו"‪ .‬מאידך ביחס להצעת החוק שלו להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים‪ ,‬הוא‬
‫טוען שצריך לסגור את כנסת ישראל אם היא לא תאושר‪.‬‬
‫‪ ‬בכל מדינה נאורה אחרת בעולם‪ ,‬בנסיבות העובדתיות המאפיינות את התנהלות בתי הדין הרבניים‪,‬‬
‫לא די שלא היו מרחיבים את הסמכויות שלהם‪ ,‬אלא שהיו סוגרים אותם לאלתר‪ .‬במקביל‪ ,‬כפי‬
‫שמציעה עו"ד וייס בצדק‪ ,‬איש לא מונע מהם להרחיב את הפעילות של בתי הדין הפרטיים‪.‬‬
‫‪ ‬מכל מקום‪ ,‬הציטוטים של ח"כ משה גפני כפי שהובאו כאן‪ ,‬חורגים באופן מובהק מכללי האתיקה‬
‫הבסיסיים החלים על חברי כנסת‪.‬‬

‫‪ .20‬היעדר היררכיה משפטית בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ ‬בגופים ציבוריים בכלל ובמערכות משפט בפרט תמיד קיימת היררכיה‪ .‬מעל בתי הדין הרבניים‬
‫האזוריים נמצא בית הדין הרבני הגדול ומעליו בית המשפט העליון‪ .‬מבחר בעיות בתחום ההיררכיה‬
‫בבתי הדין יתוארו כאן‪.‬‬
‫‪ ‬הרב בן דהן‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין נשאל בראיון‪" :‬ראינו מקרים שדיין מעדיף להתפטר‬
‫מהתיק ולא לקבל את פסיקת בית הדין הגדול"‪ .‬בן דהן השיב ) סנהדרין ‪:( 15.10.10‬‬
‫‪ o‬יש בעיה בציבור הדתי שלא יודעים מה זה היררכיה‪ .‬מי שהיה בצבא‪ ,‬מי שגדל במסגרת הציבור‬
‫החילוני‪ ,‬יודע באופן טבעי שיש היררכיה‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ o‬ברגע שבית הדין הרבני הגדול הפך את פסק הדין של בית הדין האזורי‪ ,‬בית הדין האזורי חייב לבצע את‬
‫פסק הדין גם אם זה בניגוד לדעתו‪.‬‬
‫‪ o‬לצערי הרב זה לא תמיד קורה‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת סקירת כנס בנושא בתי הדין הרבניים נכתב ‪" :‬מנכ"ל בתי הדין הרבניים‪ ,‬הרב שלמה‬
‫דיכובסקי‪ ,‬תקף את הדיינים האזוריים הכופרים בסמכות בית הדין הגדול כערכאת ערעור‪ ,‬שפסיקותיה‬
‫מחייבת אותם‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש בהם כאלה המסרבים לדון שוב בתיק‪ ,‬לאחר שבית הדין הפך החלטה שלהם‬
‫בטענה כי הם נוקטים קו הלכתי שונה" ) ‪.( ynet, 12.5.11‬‬

‫‪ ‬עו"ד אדווין פרידמן‪ ,‬נציג לשכת עורכי הדין אמר בדיון בכנסת )פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט‬
‫‪: (5.6.08‬‬
‫‪ o‬יש נורמות משפטיות שחלות על כל מערכת משפטית‪ ,‬אולם בבתי הדין הרבניים יש ליקויים רבים‪.‬‬
‫‪ o‬הנורמה המשפטית היא שהערכאה העליונה שהיא בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬צריכה לקבוע בסופו של‬
‫הליך מה תהיה התוצאה ולא כך בבתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ o‬לא יתכן שבית המשפט הגבוה באותה מערכת ייתן פסק דין שבית משפט נמוך או כפוף לו יתעלם ממנו‪,‬‬
‫ואני יכול לומר שזה קורה בבתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ o‬בנושא תקדימים‪ ,‬אפשר להתווכח מה הפרשנות של תקדים מסוים‪ ,‬אבל בבתי הדין הרבניים תקדימים‬
‫אינם מחייבים‪.‬‬
‫‪ o‬אין פרסום בצורה מסודרת של פסקי הדין של בתי הדין הרבניים‪ ,‬כך שאתה אפילו לא יכול להתייחס‬
‫אליהם‪.‬‬

‫‪ ‬ההתעלמות הבוטה של בתי הדין מבג"ץ קיבלה ביטוי בדוח מבקר המדינה לשנת ‪ .2007‬בנושא זה‬
‫נכתב ‪" :‬החל מחודש מאי ‪ 2006‬נפתחו בבתי הדין הרבניים ‪ 257‬תיקי בוררות‪ ,‬אף שחודש קודם לכן אסר‬
‫בג"ץ על הדיינים לשמש כבוררים בעניינים שאינם בסמכותם‪ ,‬גם במקרה שהצדדים הסכימו לכך‪ .‬המבקר‬
‫סבור כי עיסוק זה גוזל זמן ומשאבים שעל בית הדין להקדיש לענייני המעמד האישי" ) ‪.( ynet 20.5.08‬‬
‫‪ ‬תגובת בתי הדין הרבניים לעיסוק הדיינים בבוררות ‪" :‬מדובר במחלוקת משפטית אשר הנהלת בתי‬
‫הדין הרבניים פועלת להסדרתה בחקיקה" ) ‪.( ynet 20.5.08‬‬

‫‪ ‬בפועל חלפו כבר ‪ 5‬שנים מפסיקת העליון שאסרה על בתי דין רבניים לעסוק בבוררויות‪ ,‬ולמרות‬
‫ניסיונות רציפים ובלתי פוסקים של נציגי בתי הדין ובראשם ח"כ משה גפני‪ ,‬כנסת ישראל לא‬
‫אישרה בחקיקה לבתי הדין הרבניים לעסוק בבוררויות‪ .‬בפועל בתי הדין הרבניים ממשיכים לעסוק‬
‫בבוררויות‪.‬‬
‫‪ ‬בתי הדין הרבניים שללא כספי ציבור ייסגרו לאלתר‪ ,‬אינם מכירים בנורמות משפטיות אשר‬
‫ברורות לכל ילד שלמד שיעורים בסיסיים באזרחות‪ .‬הם מתנהלים כג'ונגל ולמרות זאת הם‬
‫מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט‪.‬‬

‫‪ .21‬ליקויים קשים בניהול פרוטוקולים‬
‫‪ ‬רבקה לוביץ'‪ ,‬טוענת רבנית בפרסום מאמר שכותרתו "פרוטוקולים עלובים" כותבת ) ‪: (nrg 15.6.06‬‬
‫‪ o‬הפרוטוקול אמור להיות צילום מדויק של כל מה שנאמר בדיון‪ ,‬והוא כלי חשוב עבור בעלי הדין‬
‫והדיינים‪.‬‬
‫‪ o‬עליבותם של הפרוטוקולים נובעת מן הסיבות הבאות‪.‬‬
‫‪ o‬ראשית‪ ,‬הסופרים בדרך כלל אינם מספיק מיומנים בהקלדה‪ ,‬ואינם מצליחים להדפיס את שנאמר‪.‬‬
‫‪ o‬שנית‪ ,‬נראה שסופרי הדיינים כשמם כן הם – הסופרים של הדיינים‪ .‬לעתים נדמה שהם עברו קורס‬
‫מיוחד בו הם לומדים בדיוק מה כדאי לבית הדין שיהיה כתוב בפרוטוקול ומה לא‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫‪ ‬הכשלים הקשים בתחום הפרוטוקולים קיבלו ביטוי בדוח מבקר המדינה לשנת ‪ .2007‬בנושא זה‬
‫נכתב ‪" :‬בעלי דין או באי כוחם מתקשים לעיין בהם ולהבינם‪ .‬לא ניתן לוודא אם הם משקפים נאמנה‬
‫ובאופן מלא את מה שנטען במהלך הדיון והדבר עלול לגרום לבעיה בערכאת הערעור" ) ‪.( ynet 20.5.08‬‬

‫‪ ‬ביסוס מקצועי שלא מותיר ספק לגבי העדר המקצועיות של הסופרים‪ ,‬ניתן למצוא בכתבה‬
‫שפורסמה בדה מרקר ב‪ .7.9.05 -‬להלן לקט מדברים שנכתבו בכתבה‪:‬‬
‫‪ o‬לדייני בתי הדין הרבניים נמאס מקצב ההקלדה האיטי של סופרי הדיינים באולמות‪ .‬לכן שוגרו הסופרים‬
‫ללמוד מיומנויות הקלדה עיוורת‪.‬‬
‫‪ o‬על קצב ההקלדה האיטי במיוחד שלהם ניתן ללמוד דווקא ממטרת הקורס‪ .‬לימוד הקלדת פרוטוקולי‬
‫דיונים בקצב של לפחות ‪ 20‬מילים בדקה‪.‬‬
‫‪ o‬מדובר בקצב נמוך ביותר‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬במערכת בתי המשפט דורשים מהמועמדים להיות בעלי‬
‫כישורי הקלדה של ‪ 55‬עד ‪ 60‬מלים בדקה‪.‬‬

‫‪ ‬עו"ד שלמה בן עמי הציג את הניסיון האישי שלו בתחום מבית הדין הרבני בחיפה במכתב שנשלח‬
‫לח"כ מיכאל איתן ופורסם באתר שלו‪ .‬בין היתר עו"ד בן עמי כותב ‪" :‬דברים שאמרת – כלל לא‬
‫נרשמו‪ .‬דברים שלא אמרת כלל – נרשמו‪ .‬פה ושם מה שאמרתה וכן נרשם ‪ -‬סולף"‪.‬‬

‫‪ ‬הרב בן דהן‪ ,‬שימש כ‪ 20 -‬שנה מנכ"ל בתי הדין הרבניים ‪" :‬בעיית הפרוטוקולים היא אכן בעיה‪ .‬אני‬
‫מסכים שעדיין אצל למעלה מ‪ 60% -‬מההרכבים הקלדת הפרוטוקול היא לא ברמה שהייתי רוצה‪ .‬זה גורם‬
‫לתוצאות בעייתיות מאוד‪ ,‬למשל כאשר בתי משפט ובפרט בג"צ מסתמכים על פרוטוקולים של בתי הדין‬
‫הרבניים כאל פרוטוקולים של בתי המשפט‪ ,‬ובאמת המרחק הוא תאומי" )סנהדרין‪.( 15.10.10 ,‬‬
‫‪ ‬ח"כ לשעבר אופיר פינס‪" :‬לעבוד בלי קלדניות מיומנות זה לעבוד בלי כלי עבודה‪ .‬אנחנו רוצים‬
‫מודרניות‪ .‬בית דין צריך להיראות כמו בית משפט נורמאלי" )פרוטוקול וועדת המשנה לוועדת החוקה‪,‬‬
‫‪.(15.12.04‬‬
‫‪ ‬עו"ד קרן ארקין‪" :‬הפרוטוקול לא ניתן בסוף הדיון וזה שונה לחלוטין מערכאה אזרחית‪ .‬זה לא משקף‬
‫שקיפות כפי שצריכה להיות" )פרוטוקול ועדת החוקה‪.(5.6.08 ,‬‬

‫‪ ‬בפועל מדובר בבעיה מורכבת וקשה ביותר‪ .‬הליך של תיקון פרוטוקול הנו מסובך וארוך‪ .‬גם אם‬
‫בית הדין נענה לבקשה היא מועברת לתגובת הצד השני ששוב יכול להכחיש את נכונות הבקשה‬
‫משיקוליו הוא‪.‬‬

‫‪ .22‬כשלים קשים הקשורים לפסקי הדין‬
‫‪ ‬הבעיות בנושא פסקי הדין של ערכאות רבניות הנן רב תחומיות‪ .‬כאן יוצג מבחר רחב של בעיות‬
‫מהותיות הנוגעות לתחום חשוב זה‪.‬‬
‫‪ ‬רבקה לוביץ'‪ ,‬טוענת רבנית ‪ " :‬פסקי הדין במקרים רבים ניתנים ללא נימוקים‪ .‬גם כאשר הם ניתנים עם‬
‫נימוקים הם לעתים קרובות בלתי מובנים‪ ,‬הן בגלל השפה ההלכתית בה הם נכתבים והן בגלל חוסר‬
‫יכולתם של הדיינים לכתוב באופן ברור ומובנה" )‪.(ynet 12.3.08‬‬

‫‪ ‬דב פרימר‪ ,‬פרופ' לדיני משפחה ) פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט ‪: (27.10.08‬‬
‫‪ o‬בשאלת פרסום פסקי הדין יש שני אספקטים‪ .‬יש את הצד הטכני ויש את הצד המהותי של הכתיבה‬
‫והסגנון‪.‬‬
‫‪ o‬לגבי הצד הטכני‪ ,‬הפרסום שנים על גבי שנים אינו שיטתי‪ .‬אין אינדקס שימושי וכאשר אין אינדקס‬
‫הספר כמעט ולא שווה‪.‬‬
‫‪ o‬לגבי הצד המהותי‪ .‬קיימת בעיה קשה מאוד של סגנון‪ ,‬של כתיבת פסקי הדין‪ .‬הדיינים הוותיקים לא‬
‫יודעים לכתוב‪ ,‬בוודאי לא באופן קריא ושימושי למשפטן המודרני‪.‬‬
‫‪ o‬רוב רובם של הדיינים לא בקיאים במשפט האזרחי‪ .‬הם פונים ליועץ המשפטי לבתי הדין שצריך לכתוב‬
‫להם חוות דעת‪ .‬לאחר קבלת חוות הדעת הדיינים כותבים פסק דין אשר חוזר שוב ליועץ המשפטי‪.‬‬
‫בשלב זה היועץ המשפטי צריך לעבד את הכל לצורך פרסום פסק הדין‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫‪ ‬עו"ד שמעון יעקבי‪ ,‬היועץ המשפטי לבתי הדין‪" :‬פרסום פסקי דין זה לא חלק מהגדרת התפקיד של‬
‫היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין‪ .‬במגבלת כוח האדם אנחנו עושים את המיטב" )פרוטוקול ועדת‬
‫החוקה חוק ומשפט ‪.(27.10.08‬‬

‫‪ ‬יוסף וסרמן‪ ,‬יו"ר לשכת הטוענים הרבניים )פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט ‪: (27.10.08‬‬
‫‪ o‬הדיינים לא שולטים בתחום המשפטי‪ .‬לעתים קרובות ניתנים פסקי דין של דחייה בלי נימוק‪.‬‬
‫‪ o‬היום בנושאים המורכבים ביותר ניתנים פסקי דין עם שורות בודדות בלי נימוקים‪.‬‬
‫‪ o‬כשקם דיין יצירתי ומנמק את פסק הדין כולם ירצו לפרסם את פסק הדין‪.‬‬
‫‪ o‬הנהלת בתי הדין הרבניים צריכה לאתגר דיינים לפרסם לפחות ‪ 10‬פסקי דין בשנה‪.‬‬

‫‪ ‬עו"ד תמי סלע‪ ,‬יועצת משפטית של הוועדה ‪) :‬פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‬
‫‪: (27.10.07‬‬
‫‪ o‬מבדיקה שערכתי באתר "נבו"‪ ,‬יש בו היום כ‪ 320 -‬פסקי דין של בתי הדין הרבניים וכ‪ 3,200 -‬פסקי דין‬
‫של בתי המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫‪ o‬באתר בתי הדין הרבניים יש כ‪ 120 -‬פסקי דין‪.‬‬
‫‪ o‬אנחנו לא יודעים מה הקריטריונים לפרסום‪ .‬פה השאלה מאוד רלבנטית‪ ,‬מי מחליט ועל פי אלו אמות‬
‫מידה‪.‬‬

‫‪ ‬עו"ד אדווין פרידמן‪ ,‬נציג לשכת עורכי הדין )פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט ‪: (27.10.08‬‬
‫‪ o‬בבתי הדין האזוריים המטרה של פסקי הדין לפתור את הבעיה הספציפית ולא לפתח את התיאוריה‬
‫המשפטית‪ .‬גם אם נציג לדיינים פסק דין של בית הדין הגדול‪ ,‬זה ממש לא מענין אותם‪.‬‬
‫‪ o‬הסיבה העיקרית לפרסום פסקי דין היא כדי להבין מה הם התקדימים‪ .‬כדי שפסקי דין של בית הדין‬
‫הרבני הגדול יחייבו את בתי הדין האזוריים צריך לשנות את התפיסה‪.‬‬
‫‪ ‬ד"ר אביעד הכהן‪ ,‬דיקן מכללת שערי משפט ‪" :‬חלק מהנתק בין המערכות נובע מכך ששופטי בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬מתחילים לקרוא את פסק הדין ופשוט לא מבינים מה כתוב שם" ) ‪.(nrg 25.6.06‬‬

‫‪ ‬הכנת פסקי הדין נעשית בדרך כלל זמן רב לאחר קיום הדיון‪ .‬אחד ממקורות המידע המרכזיים של‬
‫הדיינים לצורך כתיבת פסקי הדין הנו פרוטוקול הדיון‪ .‬לעתים קרובות הפרוטוקולים כלל אינם‬
‫משקפים את התוכן האמיתי של הדיון‪ .‬כתוצאה מכך הדיינים מסתמכים על מקור מידע לא מהימן‬
‫ומכאן הדרך להגברת עיוותי דין קצרה‪.‬‬
‫‪ ‬בדרך כלל הדיינים מחליטים מראש על התוצאה הסופית של פסק הדין‪ .‬השיטה שלהם היא‬
‫שבמהלך כתיבת פסק הדין הם מפרטים רק מידע סלקטיבי שמתיישב עם התוצאה הסופית של‬
‫פסק הדין‪ .‬הגמישות המוחלטת שהם מעניקים לעצמם בכתיבה או אי כתיבת נימוקים מקילים‬
‫עליהם את מלאכת ההצגה המעוותת על חשבון עשיית צדק‪.‬‬

‫‪ .23‬מיעוט בקשות סיוע ממומחים בבתי הדין הרבניים‬
‫‪ ‬משתתפים רבים בדיונים הקשורים להתנהלות בתי הדין הרבניים‪ ,‬דוגמת חברי כנסת‪ ,‬עדיין לא‬
‫הפנימו שהדיינים‪ ,‬ש‪ 83% -‬הנם חרדים‪ ,‬לא מסוגלים לנהל הליכי משפט מודרניים‪ .‬מעשית קשה‬
‫לאתר שופטי משפחה שמטילים ספק בחשיבות חוות הדעת של מומחים‪ .‬מנגד רובם המוחלט של‬
‫הדיינים הנם חרדים וקבלת סיוע ממומחים דוגמת פסיכולוגים זרה להם‪ .‬אותם דיינים מאופיינים‬
‫בתפיסות דתיות נוקשות וחוסר כמעט מוחלט של תודעת שירות‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמה‪ ,‬עו"ד ריקי שפירא במכתב לשר המשפטים כותבת לגבי הנוקשות הדתית של הדיינים‪,‬‬
‫דברים שנכתבו באחד מפסקי הדין של בית הדין הרבני הגדול כדלקמן ‪" :‬בפסק דין עקרוני קבעו‬
‫הדיינים כי לרבנים מותר לתת ייעוץ פסיכולוגי ואף ראוי שלא יעבירו את הטיפול לעובדים סוציאליים או‬
‫לפסיכולוגים שלחלק מהם יש גישות טיפוליות הנוגדות לדרך התורה והמצוות" )מכתב מתאריך‬

‫‪ 11.11.10‬של המרכז לפלורליזם יהודי(‪.‬‬
‫‪ ‬בפועל רוב מוחלט של הדיינים הנם חרדים וככאלה גישתם הבסיסית לפסיכולוגיה מאוד שלילית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬חנוך דאום העיתונאי בוגר ישיבה ומחבר הספר "בשביל הנפש" אומר ‪" :‬קשה לי לשאת‬
‫‪25‬‬

‫את הידיעה שאנשים לא מכירים ביכולת של הטיפול הפסיכולוגי לחולל שינוי‪ .‬זה נכון יותר בחברה הדתית‬
‫ועוד הרבה יותר בחברה החרדית" ) ‪.(ynet 10.6.10‬‬

‫‪ ‬יש להכיר במציאות‪ .‬המאבק הציבורי שמנהלים בתי הדין בנושאים שונים הוא במקרים רבים לא‬
‫אמיתי‪ .‬להמחשה‪ ,‬מעקב אחר פעילותו של היועץ המשפטי לבתי הדין הרב יעקבי מגלה שלאורך‬
‫שנים הוא הביע בוועדות הכנסת עמדה שלפיה בתי הדין הרבניים משתוקקים להיעזר ביחידות סיוע‬
‫ללא דרישות של התאמה לדת‪ .‬מנגד כפי שיתואר בסעיף הבא‪ ,‬כאשר הגיע הרגע המיוחל של‬
‫הליכים סופיים בחקיקה‪ ,‬מעבר לחשיפת הדרישות הנוקשות שלו בתחום הדת‪ ,‬הוא הודה כי‬
‫לפחות חלק מהדיינים לא מעוניינים כלל ביחידות סיוע‪.‬‬

‫‪ .24‬הליכים מעוותים בחקיקת חוק יחידות סיוע לבתי הדין הרבניים‬
‫‪ ‬ליד בתי המשפט לענייני משפחה פועלות החל משנת ‪ 1997‬יחידות סיוע שבהן מועסקים עובדים‬
‫סוציאליים ופסיכולוגים‪ .‬החשיבות של יחידות הסיוע אינה מוטלת בספק‪ .‬כ‪ 7,000 -‬משפחות‬
‫בישראל מופנות אליהן מידי שנה דרך בתי המשפט‪ 60% .‬מכלל התיקים שמגיעים ליחידות‬
‫הסיוע‪ ,‬נסגרים בהסכמה‪ .‬משפחות רבות בעקבות מעורבות של יחידות הסיוע נכנסות להליך של‬
‫שלום בית‪.‬‬
‫‪ ‬הניסיונות להפעלת יחידות סיוע בבתי דין רבניים נמשכו למעלה מ‪ 10 -‬שנים‪ .‬נציגי משרד‬
‫המשפטים ולשכת עורכי הדין טענו שהסיבה המרכזית לעיכוב בהקמת יחידות סיוע מקורו ברצון‬
‫של בתי הדין שעובדי יחידות הסיוע ינהגו על פי הדת‪ .‬נציגי בתי הדין הכחישו טענה זו ואמרו‬
‫שהבעיה המרכזית היא אפליה תקציבית כנגדם‪.‬‬
‫‪ ‬בתאריך ‪ ,15.5.11‬הצעת חוק בתי דין דתיים – יחידות סיוע‪ ,‬אושרה ע"י מליאת הכנסת‪ .‬הליכי‬
‫החקיקה המעוותים והכניעה לדרישות הדתיות של בתי הדין יתוארו כאן ויבססו את החשיבות‬
‫בצמצום סמכויות בתי הרבניים לענייני גירושין בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬חוק זה כולל סעיפים שאינם מתיישבים עם השכל הישר וחמור מכך‪ ,‬סותרים את ההלכה הפסוקה‪.‬‬
‫דוגמה לסעיף כזה הנו ‪)2‬ב()‪ (3‬של החוק שבו נכתב ‪" :‬בית הדין רשאי שלא לקבל המלצות‬
‫שניתנו על ידי יחידת הסיוע ולא לאשר הסכם שגובש על ידה‪ ,‬בשל כך שהם נוגדים את עקרונות‬
‫הדין לפיו הוא דן"‪ .‬מנגד בבג"ץ ‪ 1000/92‬בבלי נכתב ‪" :‬על כל בתי הדין הדתיים במדינה‬
‫להפעיל‪ ,‬בסוגיות אזרחיות נלוות שאינן מענייני המעמד האישי הנתון לסמכותם‪ ,‬את המשפט‬
‫האזרחי הכללי‪ ,‬כפי שפורש על ידי בית המשפט העליון"‪.‬‬
‫‪ ‬לקט מההליכים המקוממים לאורך השנים עד לאישור הצעת חוק בעייתית זו יתוארו כאן‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ ,2005‬עו"ד פרץ סגל‪ ,‬ממשרד המשפטים אמר לגבי אי הקמת יחידות סיוע‪ " :‬העיכוב נובע‬
‫מכך שהרבנים הראשיים סבורים שהאחריות ליחידות הסיוע תעבור ממשרד הרווחה לבתי הדין הרבניים‬
‫ועל כך אין הסכמה " )פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה ‪.(4.7.05‬‬

‫‪ ‬הויכוח חזר גם בשנת ‪ .2008‬להלן לקט מחילופי הדברים בנושא‬
‫ביקורת המדינה ‪:(30.6.08‬‬

‫)פרוטוקול הוועדה לענייני‬

‫‪ o‬עו"ד אורי צפת‪ ,‬יו"ר ועדת בתי המשפט לענייני משפחה בלשכת עורכי הדין – בתי הדין דורשים שיועצי‬
‫יחידות הסיוע ינהגו לפי הדת‪ ,‬ינהגו לפי המסורת‪ ,‬יש להם תנאים מקדמיים‪ .‬אי אפשר להעמיד תנאים‬
‫כאלה כאשר ‪ 95%‬מהציבור שמגיע לבתי הדין הרבניים הוא חילוני‪.‬‬
‫‪ o‬עו"ד שמעון יעקבי‪ ,‬היועץ המשפטי של בתי הדין – אין דרישה כזאת‪.‬‬
‫‪ ‬כעת נבחן את עמדות הצדדים האמיתיות לאחר גיבוש הצעת חוק יחידות סיוע לאישור ועדת החוקה‪ ,‬חוק‬
‫ומשפט‪.‬‬

‫‪ ‬להלן מבחר ציטוטים של שמעון יעקבי‪ ,‬היועץ המשפטי לבתי הדין )פרוטוקול ועדת החוקה חוק‬
‫ומשפט ‪:(20.2.2011‬‬
‫‪ o‬צריך לזכור שהחוק הזה למעשה מבטא יצירה חדשה‪ .‬במידה מסוימת הוא משנה סדרים של התנהלות‬
‫בבתי הדין הדתיים‪.‬‬
‫‪ o‬היחס כלפי החוק הזה בבתי הדין הרבניים עד היום הוא יחס אמביוולנטי‪ .‬אין איזשהו קונצנזוס בבתי‬
‫הדין הרבניים שאפשר לבוא ולומר שבתי הדין נורא‪ ,‬נורא‪ ,‬נורא רוצים את החוק הזה‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ o‬אני רוצה לתת דוגמה‪ .‬בית הדין מעולם לא אישר הסדר ביקורים שמשמעו שילד יועבר מהורה זה‬
‫להורה אחר תוך כדי חילול שבת‪ ,‬באמצע שבת‪.‬‬
‫‪ o‬כלומר אם יחידת הסיוע תנסה לגשר ולומר בואו תעשו את זה תוך כדי חילול שבת‪ ,‬הדבר הזה הוא‬
‫בלתי אפשרי‪.‬‬
‫‪ o‬אנחנו לא רוצים להגיע למצב בו עובדת סיוע תבוא ותאמר ‪ :‬סליחה‪ ,‬החופש המקצועי שלי דורש ממני‬
‫להציע לזוג הזה ביקורי ילדים תוך כדי חילול שבת‪.‬‬
‫‪ ‬לאור דרישות מקוממות אלו אין להתפלא כי במהלך הדיון בועדת החוקה הוחלפו מהלומות בין יו"ר‬
‫הוועדה ליועץ המשפטי של בתי הדין שכמעט גרמו להפסקת הדיון‪ .‬להלן דוגמה אחת מיני רבות‬

‫)פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט ‪: (20.2.2011‬‬
‫‪ o‬יו"ר ועדת החוקה‪ ,‬ח"כ רותם – אתה רוצה להגיד לי שאם יתברר ליחידת הסיוע שאצל האבא או אצל‬
‫האמא לא כשר אז אסור לעשות ביקורים כי אתה לא מאשר לי לאכול לא כשר‪.‬‬
‫‪ o‬היועץ המשפטי לבתי הדין יעקבי השיב – לחשו כאן אולי משהו אחר‪ .‬למשל‪ ,‬אכילת חמץ בפסח‪ .‬בית‬
‫הדין לא יכול לאשר הסדר כזה‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד בתיה כהנא דרור אמרה‪" :‬לשם מה צריך את יחידות הסיוע אם בתי הדין לא יקבלו ממילא את חוות‬
‫דעתם" )פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט ‪.(20.2.2011‬‬

‫‪ ‬בעיות בסיסיות אלו גררו בהליך מקומם את יו"ר ועדת החוקה להיכנע למרבית הדרישות של בתי‬
‫הדין הרבניים‪ .‬להלן דוגמה לחילופי הדברים המבססים זאת )פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט‬
‫‪: (8.3.2011‬‬
‫‪ o‬יו"ר ועדת החוקה‪ ,‬ח"כ רותם – על פי הצעת החוק בית הדין הרבני לא חייב לאשר פעולה או הסכם או‬
‫כל דרך שתציע לו יחידת הסיוע אם זה נוגד את עקרונות הדין הדתי שלו‪.‬‬
‫‪ o‬עו"ד אדווין פרידמן מלשכת עורכי הדין השיב – עכשיו ביטלת את בג"ץ בבלי כי בג"ץ בבלי מחייב‬
‫אותם‪.‬‬

‫‪ .25‬תשתית המבנים הנמוכה בבתי הדין‬
‫‪ ‬תשתית המבנים והשירותים הנלווים של בתי הדין הרבניים נמצאים במצב פחות טוב בהשוואה‬
‫לבתי המשפט‪.‬‬
‫‪ ‬ח"כ משה גפני אמר ‪" :‬משרד המשפטים בענין של שירות לציבור לא בא בידיים נקיות‪ .‬אם באמת טובת‬
‫הציבור לנגד עיניו‪ ,‬עליו קודם כל להוציא את בתי הדין הרבניים מהמבנים העלובים האלה במיוחד כאשר‬
‫אנחנו מדברים על מפגש בין דתיים לחילוניים" ) פרוטוקול ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪.(19.6.08 ,‬‬
‫‪ ‬ח"כ זאב אלקין אמר‪" :‬ועדת הכספים מעכבת כבר מספר שבועות את התקציב לבנין החדש של בית הדין‬
‫בחיפה כי האמון של ועדת הכספים בבתי הדין נפגע בעקבות כל מיני ארועים שקרו לאחרונה בבתי הדין"‬
‫)פרוטוקול ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשט ‪.(19.6.08‬‬
‫‪ ‬הרב בן דהן‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין‪" :‬אין בית דין אחד שנשאר באותו בנין‪ .‬כולם עברו לבניינים‬
‫אחרים‪ ,‬יותר גדולים‪ ,‬יותר רחבים‪ .‬יש מקומות שבהם הוספנו עוד קומה" )סנהדרין‪.( 15.10.10 ,‬‬
‫‪ ‬פרופ' דניאל פרידמן‪ ,‬שר המשפטים לשעבר‪" :‬באורח כללי אם נשווה כקבוצה את בתי הדין הרבניים‬
‫לעומת בתי המשפט‪ ,‬מצבם של בתי הדין הרבניים פחות טוב" )פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה‪,‬‬
‫‪.( 30.6.08‬‬

‫‪ ‬תשתית המבנים והשירותים הנלווים של בתי הדין הרבניים הנמוכה יחסית משתלבת עם המצב‬
‫העגום והעמוק שעל פיו בתי הדין הרבניים ככלל רחוקים מאוד מתפקוד של בתי משפט במדינה‬
‫נאורה‪.‬‬

‫‪ .26‬ליקויים מנהליים ודוח מבקר המדינה‬

‫‪27‬‬

‫‪ ‬עו"ד שלום אטלי‪ ,‬מומחה בדיני משפחה ועורך כתב העת סנהדרין‪" :‬כאשר אנו משווים בין פקיד‬
‫בבית המשפט לפקיד בבית הדין הרבני מקבלים רושם שהרמה שלהם איננה שווה‪ .‬כאילו בבית הדין‬
‫מעסיקים פקידים מסוג ב'" )סנהדרין ‪.(15.10.10‬‬

‫‪ ‬המנכ"ל היוצא של בתי הדין הרבניים בן דהן פוטר בשנת ‪ 2010‬לאחר ‪ 20‬שנה ע"י שר המשפטים‬
‫יעקב נאמן‪ ,‬כשאחת הסיבות המוצהרות לפיטוריו היתה הצורך לרענן את המערכת‪ .‬הרב בן דהן‬
‫אמר על מינוי הרב דיכובסקי כמחליפו ‪" :‬הרב דיכובסקי הוא יהודי יקר‪ .‬לרענן את המערכת זה לא‬
‫להביא בן אדם בן ‪)"72‬סנהדרין ‪.(15.10.10‬‬
‫‪ ‬ברשת התקשורת ערוץ ‪ 7‬נמנו מספר כשלים מנהליים נוכחיים בבתי הדין ובתוכם צוינו‪" :‬חוסר‬
‫היכולת לבזר מחדש את הרכבי הדיינים וצוותי המנהלה ‪ :‬עודף עצום בתל אביב וחוסר בפריפריה‪ ,‬שיטת‬
‫בונוסים מיושנת ומערכת מחשוב חדשה אך מפגרת בהרבה מזו של משרדי ממשלה אחרים" )ערוץ ‪,7‬‬

‫‪.(17.6.10‬‬
‫‪ ‬בדוח מבקר המדינה לשנת ‪ 2007‬על בתי הדין נמצאו ליקויים קשים‪ .‬בין היתר נכתב בעמוד ‪932‬‬
‫בדוח ‪" :‬שיעור כה גבוה של ליקויים מלמד על פגמים תפעוליים רבים"‪ .‬חלק מהליקויים פורטו‬
‫במסגרת הסעיפים המתאימים בדוח זה‪ .‬להלן לקט משלים של ליקויים ) ‪: (ynet, 20.5.08‬‬
‫‪ o‬הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול ב‪ 83% -‬מהתיקים שנדגמו בתל אביב וב‪ 71% -‬מהתיקים בבית הדין‬
‫בפתח תקווה‪.‬‬
‫‪ o‬תורנויות הדיינים בתקופת הפגרה לא מתקיימות כראוי‪ .‬בבתי הדין בתל אביב וירושלים היו ימים בלי דיין‬
‫תורן‪ .‬בבית הדין הגדול ובצפת נקבעו תורנויות רק בימים בודדים‪ ,‬ובנתניה כלל לא‪.‬‬
‫‪ o‬ליקויים נמצאו בטיפול בפניות הציבור ובנקיטת צעדים נגד עבירות חוקיות ומשמעתיות שביצעו‬
‫העובדים‪.‬‬
‫‪ o‬לאחר מתן פסקי הדין כמחצית מהתיקים שנבדקו לא נסגרו או שהיתה טעות במועד סגירתם‪ .‬שיעור‬
‫משמעותי זה של רישומים שגויים יש בו כדי להציג תמונה מעוותת למנהלים‪.‬‬
‫‪ ‬על דוח מבקר המדינה אמרה רבקה לוביץ'‪ ,‬טוענת רבנית ‪ " :‬מבקר המדינה חשף ליקויים קשים‬
‫בהתנהלותם של בתי הדין הרבניים‪ .‬נדמה לי שהדוח נוגע רק בקצה הקרחון" ) ‪.(ynet 21.5.08‬‬

‫‪ ‬דוח מבקר המדינה כולל מידע מאוד קשה אולם גם מאוד לא מקיף‪ .‬ביסוס לתחושתה של רבקה‬
‫לוביץ' "שהדוח נוגע רק בקצה הקרחון" ניתן לקבל מדוח זה‪ .‬רוב מוחלט של הנושאים בדוח זה‬
‫מעולם לא הוזכרו בדוח מבקר המדינה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מבקר המדינה בהגדרת תפקידו מנוע מלבקר‬
‫נושאים הקשורים להליכים שיפוטיים‪.‬‬

‫‪ .27‬ליקויים במינהל שיפוטי‬
‫‪ ‬המנכ"ל לשעבר של בתי הדין הרבניים בן דהן נשאל לאחרונה את השאלה הבאה ‪" :‬לפעמים ישנה‬
‫הרגשה שלבית הדין הרבני אין בוס ולכן בסוף כל דיין עושה מה שהוא רוצה"‪ .‬המנכ"ל השיב )סנהדרין‬

‫‪: (15.10.10‬‬
‫‪ o‬נגעת בבעיה אמיתית וכואבת‪ .‬לפני מספר שנים הצעתי שבמקום שני רבנים ראשיים יהיה רב ראשי אחד‬
‫לישראל ויהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬במשרה מלאה‪ .‬לצערי הצעה זו לא התקבלה‪.‬‬
‫‪ o‬כיום הרב הראשי לישראל מכהן גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול ובסופו של דבר נותר לו זמן מועט‬
‫להשקיע בתחום המינהל השיפוטי‪.‬‬

‫‪ ‬בדוח מבקר המדינה לשנת ‪ 2007‬היתה התייחסות לזלזול ולהתעלמות של בתי הדין הרבניים‬
‫מחקיקת הכנסת‪ .‬בנושא זה נכתב ‪" :‬קיימת הפרה בוטה של החקיקה ושל הוראות הרשויות המוסמכות‬
‫השונות" ) ‪.( ynet 20.5.08‬‬
‫‪ ‬ביחס למשוב דיינים שכלל ‪ 2,400‬נשאלים שערך ארגון מבוי סתום נכתב‪" :‬ההערכה הכללית‬
‫שניתנה לדיינים היתה נמוכה מאוד ביחס ליתר השופטים בישראל" ) ‪.( ynet 29.11.05‬‬

‫‪ ‬ניהול בתי הדין הדתיים של הדרוזים והמוסלמים נעשה במסגרת משרד המשפטים‪ .‬מנגד ניהול‬
‫בתי הדין הרבניים נעשה במסגרת יחידת סמך נפרדת ועצמאית‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ ‬עו"ד בתיה כהנא דרור ‪" :‬למה בתי הדין הרבניים לא תחת הנהלת בתי המשפט ? למה המנגנון חייב‬
‫להיות דתי ? למה לכאורה אנשים מקצועיים או כל המינהלה‪ ,‬היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים‪,‬‬
‫מנכ"ל בתי הדין‪ ,‬למה הם חייבים להיות דתיים ?" )פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט ‪.(27.10.08‬‬

‫‪ ‬מוטב לממשלת ישראל וכנסת ישראל להבין שמדובר כאן במצב בלתי נסבל‪ .‬אין מנוס מסגירת‬
‫בתי הדין הרבניים אולם קודם לכן חייבים לבצע שינויים של הטווח היותר קצר‪ .‬במישור הממלכתי‬
‫האוטונומיה שניתנה הן להנהלת בתי הדין הרבניים והן לבתי הדין הרבניים היא כשלון מוחלט‪.‬‬
‫ראוי לבטל אוטונומיה זו באמצעות ‪ 3‬מהלכים נפרדים ומקבילים ‪:‬‬
‫א‪ .‬הפיכת הנהלת בתי הדין הרבניים כמחלקה במשרד המשפטים תחת הניהול של מנכ"ל משרד‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפיכת בתי הדין הרבניים כחלק בלתי נפרד מבתי המשפט תחת הניהול של מנכ"ל בתי‬
‫המשפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיוב נשיא בית הדין הרבני הגדול לעסוק במינהל שיפוטי במשרה מלאה כתנאי להמשך‬
‫העסקתו כנשיא‪.‬‬

‫‪ .28‬התשתית השיפוטית המביישת בבית הדין הרבני הגדול‬
‫‪ ‬בית הדין הרבני הגדול שוכן בירושלים‪ .‬הוא משמש ערכאת ערעור ארצית על החלטות ופסקי דין‬
‫שניתנו בבתי הדין הרבניים האזוריים בכל רחבי הארץ‪ .‬בבית הדין הרבני הגדול תקן ל‪ 7 -‬דיינים ו‪-‬‬
‫‪ 2‬רבנים ראשיים המכהנים כדיינים‪ .‬מינוי הדיינים נעשה מקרב דייני בתי הדין האזוריים והמינויים‬
‫מושפעים משיקולים פוליטיים‪.‬‬
‫‪ ‬ההתנהלות בבית הדין הרבני הגדול רצופה כשלים רבים ומגוונים שאינם נופלים מאלה המאפיינים‬
‫את בתי הדין האזוריים‪ .‬מבחר מאותם כשלים יתוארו כאן‪.‬‬
‫‪ ‬על ההשוואה בין תנאי השכר של דייני בית הדין הגדול לתמורה הניתנת על ידם נכתב ‪" :‬שבוע‬
‫העבודה של דיין בבית הדין הרבני הגדול כולל יום עבודה אחד או שניים‪ .‬עבור העמל המפרך הזה מקבל‬
‫הדיין משכורת ממוצעת של כ‪ 41 -‬אלף שקלים בחודש‪ .‬בנוסף הדיינים נהנים מרכב צמוד והחזקת שני קווי‬
‫טלפון וקו פלאפון‪ .‬רק הרכב אחד פועל ביום" )וואלה ‪.(13.7.01‬‬

‫‪ ‬לעוזרים משפטיים יש תפקיד מרכזי בשיפור השירות לאזרח‪ .‬על ההשוואה בתחום זה בין ערכאה‬
‫גבוהה אזרחית לערכאה גבוהה דתית נכתב ‪" :‬לשופט בית המשפט העליון ישנם כחמישה אסיסטנטים‬
‫ואילו לרבנים הראשיים המשמשים כדיינים בבית הדין‬

‫המסייעים לו בעבודתו‪ ,‬בתחקירים ובפסקי דין‬
‫הרבני הגדול אין ולו אסיסטנט אחד" )דה מרקר ‪.(25.1.07‬‬

‫‪ ‬נשיא בית הדין הרבני הגדול הנו הרב שלמה עמאר‪ .‬הוא מעולם לא למד משפטים‪ .‬היעלה על‬
‫הדעת שכנשיא בית המשפט העליון יכהן מישהו שמעולם לא למד משפטים ?‬
‫‪ ‬בפועל אין במערך בתי הדין הרבניים גורם שמנהל אותו בהיבט השיפוטי ונחשב בו לסמכות‬
‫עליונה‪ .‬הרב עמאר כנשיא משקיע את עיקר זמנו כרב ראשי ולא כנדרש במלאכת שיפוט‪ .‬לגבי‬
‫פעילותו כדיין נכתב ‪" :‬ההרכב בראשות נשיא בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬הרב שלמה עמאר‪ ,‬מתכנס רק‬
‫בימי שלישי" ) ‪.(iba 29.4.11‬‬
‫‪ ‬לגבי המבנה הפיזי המיושן של בית הדין הגדול אמר הרב הראשי יונה מצגר ‪" :‬אני מזמין אתכם‬
‫לבוא ולראות איך אנחנו יושבים בבית הדין הגדול ואני מזמין אתכם לבית המשפט העליון‪ ,‬אור וחושך מכל‬
‫הבחינות‪ .‬אני מדבר על צורה פיזית וגיאוגרפית‪ ,‬צורה ממש מביישת‪ .‬שר המשפטים לשעבר לפיד ביקר‬
‫והיה המום" )פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה‪.( 4.7.05 ,‬‬

‫‪ ‬כלי העבודה המשמשים את הדיינים בבית הדין הגדול מביישים במישורים רבים כמו ‪ :‬העדר‬
‫עוזרים משפטיים‪ ,‬תשתית פיזית קשה‪ ,‬נשיא לא משפטן אשר מכונה "נשיא בית הדין הרבני‬
‫הגדול" אולם בפועל עוסק בעיקר כרב ראשי וכלל לא מנהל את המערכת‪ .‬הנפגעים העיקריים הם‬
‫הצרכנים‪ ,‬שכן במישור האישי הדיינים בבית הדין הגדול נהנים בהשוואה לדיינים בבתי דין אזוריים‬
‫להטבות משמעותיות כמו ‪ :‬מעמד גבוה‪ ,‬הטבות שכר ופחות שעות עבודה‪.‬‬
‫‪ ‬הנתונים הבסיסיים הקשים האמורים מתורגמים בסופו של יום לעיוותי דין ועינויי דין קשים‪ .‬נושא‬
‫זה יוסבר בסעיף הבא‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ .29‬הפגיעה בזכויות בסיסיות של מתדיינים בבית הדין הרבני הגדול‬
‫‪ ‬באתר של בתי הדין הרבניים מתפרסמים נתונים סטטיסטיים לגבי הפעילות בבית הדין הרבני‬
‫הגדול‪ .‬הנתונים הקיימים כיום מעודכנים עד סוף שנת ‪ .2009‬לצורך הענין ננתח את הנתונים‬
‫הסטטיסטיים המצטברים לתקופה של ‪ 6‬שנים‪ ,‬משנת ‪ 2004‬ועד שנת ‪ 2009‬כדלקמן ‪:‬‬
‫‪ o‬על פי הרישומים בתקופה זו נפתחו ‪ 16,500‬תיקים כלומר ‪ 2,750‬תיקים בממוצע לשנה‪.‬‬
‫‪ o‬התיקים שנפתחו כוללים בקשות רשות ערעור וערעורים בזכות‪.‬‬
‫‪ o‬באותה תקופה התקיימו בבית הדין הרבני הגדול ‪ 3,733‬דיונים‪.‬‬

‫‪ ‬ניתוח הנתונים הסטטיסטיים האמורים מגלה ‪:‬‬
‫‪ o‬מספר הדיונים המתקיימים בבית הדין הרבני הגדול בממוצע לשנה עומד על ‪ 622‬בלבד‪.‬‬
‫‪ o‬בהסתמך על תקן של ‪ 7‬דיינים ו‪ 2 -‬רבנים ראשיים‪ ,‬פועלים בממוצע ‪ 2.5‬הרכבים בבית הדין הגדול‪.‬‬
‫‪ o‬מספר הדיונים הממוצע להרכב בשנה עומד על ‪ 249‬בלבד ) לפי ‪.( 622/2.5‬‬

‫‪ ‬מערכת המשפט בישראל מסועפת וכוללת עשרות בתי משפט ובתי דין‪ .‬לא ניתן לאתר שום ערכאה‬
‫משפטית בישראל שבה בעלי התפקידים השיפוטיים מועסקים במשרה מלאה‪ ,‬אשר מקיימת‬
‫בממוצע פחות דיונים מאלה המתקיימים בבית הדין הרבני הגדול‪ .‬את המחיר משלמים כמובן‬
‫מקבלי השירות‪.‬‬
‫‪ ‬אחת השאלות המטרידות ביותר שמתעוררת מקורה במצב האבסורדי שנוצר‪ .‬הרי התקן של מספר‬
‫הדיינים שנקבע לבית הדין הגדול הנו סביר ובנוסף רוב התיקים שנפתחים הנם בגין ערעורים‬
‫בזכות ולא בקשות רשות ערעור‪ .‬אם כך‪ ,‬מה הוא בדיוק הפטנט שמאפשר לבית הדין הרבני הגדול‬
‫להשתחרר מהעומס השיפוטי הצפוי בתחום‪.‬‬
‫‪ ‬הפטנט המקומם שמאפשר לבית הדין הרבני הגדול לקיים מספר כה מועט של דיונים מקורו‬
‫באוטונומיה שהם לקחו לעצמם בהיותם המחוקקים של תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים‪ .‬בעוד‬
‫שעל פי סדרי הדין האזרחיים לכל מתדיין יש זכות יסודית להגיש ערעור בזכות כנגד פסק דין‬
‫שניתן בערכאה ראשונה‪ ,‬בבית הדין הרבני ההליך עדיין נקרא ערעור בזכות‪ ,‬אבל הוא מותנה‬
‫באישור בית הדין הרבני הגדול‪.‬‬
‫‪ ‬ההערכה היא שבממוצע רק שליש מהערעורים המוגשים כנגד פסקי דין שניתנו בבתי דין אזוריים‪,‬‬
‫מאושרים לדיון בבית הדין הרבני הגדול‪ .‬מדובר כאן בפגיעה מהותית בזכויות בסיסיות של‬
‫מתדיינים‪ .‬ישנם חלקים מעוותים בתקנות הדיון דוגמת זכות הערעור שמחובתה של כנסת ישראל‬
‫להתערב בהם ולחייב את הערכאות הרבניות להעניק זכות זו בדומה לזכויות הניתנות למערערים‬
‫בערכאות אזרחיות‪ .‬שינוי הכרחי זה תופס משנה חשיבות לאור העובדה שלמעלה מ‪90% -‬‬
‫מהמתדיינים בבתי הדין הרבניים אינם דתיים‪.‬‬
‫‪ ‬כפי שפורט תחת הכותרת ‪" :‬היעדר היררכיה משפטית" במקרים רבים בתי הדין האזוריים לא‬
‫מכירים בסמכות בית הדין הרבני הגדול לשנות את פסיקותיהם בטענה שהם נוקטים קו הלכתי‬
‫שונה‪ .‬זהו מצב בלתי נסבל אשר מגביר את שיעורי עיוותי הדין ב‪ 2 -‬מישורים ‪ :‬ראשית המתדיין‬
‫שקיבל סיוע מבית הדין לערעורים עומד חסר אונים מול בית הדין האזורי המתנהל בהקשר זה‬
‫כג'ונגל‪ .‬שנית‪ ,‬מצב זה המוכר היטב לדייני בית הדין הגדול גורם לכך שנקודת המוצא שלהם היא‬
‫להגן על פסקי הדין שניתנו בבית הדין האזורי‪ .‬הכל כמובן על חשבון עיוותי דין לצרכנים‪.‬‬
‫‪ ‬רוב פסקי הדין של בית הדין הגדול לא מתפרסמים למרות שמדובר בערכאה הרבנית הכי גבוהה‪.‬‬
‫מסקירה כללית של פסקי דין שבכל זאת התפרסמו עולה שנקודת המוצא שלהם היא לגבות את‬
‫בתי הדין האזוריים‪ .‬נראה שלכל היותר כ‪ 20% -‬מהערעורים הנדונים מתקבלים באופן מלא וכ‪-‬‬
‫‪ 20%‬נוספים מתקבלים באופן חלקי‪.‬‬
‫‪30‬‬

‫‪ ‬כפוף להערכות אלו ולאור העובדה שרוב הערעורים לא מאושרים לדיון‪ ,‬בממוצע משוקלל כ‪7% -‬‬
‫לערך מכלל הערעורים בזכות המוגשים מתקבלים באופן מלא וכ‪ 7% -‬נוספים מתקבלים באופן‬
‫חלקי‪ .‬כאשר מוסיפים להערכות אלו את העובדה שבתי הדין האזוריים רחוקים מלהתנהל כבתי‬
‫משפט והעובדה שבית המשפט העליון אינו מהווה ערכאת ערעור לבתי הדין‪ ,‬נוכל להפעיל רק את‬
‫החושים שלנו לגבי היקף ועוצמת עיוותי הדין המתרחשים במערכת מעוותת זו‪.‬‬
‫‪ ‬במציאות הנוכחית על רשויות המדינה המוסמכות לדרוש באופן סמכותי מהנהגת הערכאות‬
‫הרבניות לפרסם בשקיפות נתונים מהימנים לגבי ההתנהלות המשפטית של בית הדין הרבני הגדול‬
‫ובכלל אלו ‪:‬‬
‫‪ o‬מספר הערעורים בזכות המוגשים ושיעור הערעורים בזכות שבגינם מתקיימים דיונים‪.‬‬
‫‪ o‬מספר בקשות רשות הערעור המוגשות ושיעור הבקשות שלגיהם מתקיימים דיונים‪.‬‬
‫‪ o‬תוצאות הדיונים בערעורים תוך הפרדה בין ערעורים המתקבלים באופן מלא לערעורים המתקבלים‬
‫באופן חלקי‪.‬‬
‫‪ o‬לפרסם את מרבית פסקי הדין שלהם בדומה לערכאות ערעור אזרחיות‪.‬‬

‫‪ ‬יש כמובן גם לפקח מטעם המדינה על מהימנות התוצאות הסטטיסטיות טרם פרסומם‪ .‬אני משוכנע‬
‫כי כפוף לביצוע זה ופיקוח על מהימנות הפרסום‪ ,‬התוצאות בפועל יהיו מדהימות בחומרתן‪.‬‬

‫‪ .30‬אוזלת היד של נציבות תלונות הציבור בשופטים‬
‫‪ ‬נציבות תלונות הציבור כנגד שופטים ודיינים מתקשה לטפל בתלונות מוצדקות כנגד דיינים‪ ,‬באופן‬
‫סמכותי‪ .‬בנוסף היא לא זוכה לשיתוף פעולה מצד הוועדה למינוי דיינים אשר מוסמכת להפעיל‬
‫סנקציות כנגד דיינים בעייתיים עד לרמה של הדחה‪.‬‬
‫‪ ‬השופט שמואל חמדני‪ ,‬סגן נציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים )פרוטוקול ועדת החוקה חוק‬
‫ומשפט ‪: (5.6.08‬‬
‫‪ o‬הגישה לדיינים – לא לכולם אבל לחלקם – היא כזאת שחלק מהם לא אוהבים את הנציבות‪ ,‬אם לומר‬
‫בלשון עדינה‪.‬‬
‫‪ o‬לפעמים אנחנו נדרשים לפנות אליהם פעם אחר פעם והם לא עונים‪.‬‬
‫‪ ‬עו"ד בת שבע שרמן ‪" :‬קיימת בעייה בהתנהלות של הרכבים מסוימים‪ .‬יש תמונה שונה לחלוטין בין‬
‫ההרכבים השונים‪ .‬לנציבות לתלונות הציבור כנגד דיינים אין שיניים‪ .‬היא יכולה לפנות בהמלצה להטלת‬
‫הליכים משמעתיים כנגד דיינים באמצעות הוועדה למינוי דיינים אולם בפועל הוועדה אף פעם לא מקבלת‬
‫את ההמלצות" )פרוטוקול ועדת החוקה ‪.(5.8.08‬‬

‫‪ .31‬העדר פיקוח אפקטיבי של בית המשפט הגבוה לצדק – בג"צ‬
‫‪ ‬בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עשוי להתערב בפסקי הדין הניתנים על ידי בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫בג"צ כמדיניות משפטית‪ ,‬אינו נוהג להתערב בפסקי הדין של ערכאות רבניות‪.‬‬
‫‪ ‬לאורך עשרות שנים רוב מוחלט של העתירות המוגשות כנגד בתי הדין הרבניים נדחות על הסף‬
‫בנימוק מרכזי הדומה לנימוק הבא ‪" :‬דין העתירה להידחות על הסף‪ .‬הלכה היא כי בית משפט זה‬
‫בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני המהווה‬
‫רשות שיפוט עצמאית בכל ענין המובא לפניו והמצוי בגדר סמכותו" )בג"ץ ‪.(9367/09‬‬
‫‪ ‬שופט העליון בדימוס מנחם אלון כתב‪" :‬בעיית היחסים שבין המשפט העברי לבין מערכת משפטית‬
‫אחרת שבתוכה הוא פועל עתיקת יומין היא‪ .‬מן הראוי שנאמר בה‪ ,‬בתמצית שבתמצית ‪ :‬הכלל הידוע‬
‫בנושא רחב ידיים זה הוא העקרון של דינא דמלכותא דינא" )השופט מנחם אלון‪ ,‬בג"צ ‪.(323/81‬‬

‫‪ ‬תרגום המונח דינא דמלכותא דינא מהשפה הארמית הוא ‪" :‬דין המלכות – דין"‪ .‬בנושא זה כותב‬
‫שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין ‪" :‬עקרון זה הוא שפתר את התלבטויותיהם של יהודי הגולה במשך‬
‫דורות רבים אבל החרדים אינם מבינים שגם בישראל פועל עקרון דינא שמלכותא דינה" )ישראל היום‬
‫‪.(20.6.10‬‬
‫‪31‬‬

‫‪ ‬הדעה הרווחת כיום בקרב בתי הדין הרבניים היא שהעתירות המתקבלות בבג"ץ כוחן יפה למקרה‬
‫הספציפי בלבד‪.‬דעה זו כמובן אינה מקובלת על בית המשפט העליון‪ .‬בתי הדין הרבניים מבליטים‬
‫עמדה זו בעיקר בעקבות פסיקות הניתנות בבג"ץ שאינן מקובלות עליהם‪.‬‬
‫‪ ‬כך לדוגמה זמן קצר לאחר בג"צ אמיר שקבע שאין לבתי הדין הרבניים סמכות לדון כבוררים‪ ,‬ניתן‬
‫פסק דין בבית הדין הרבני הגדול שבו נכתב ‪" :‬בתי הדין הרבניים אינם כפופים לתקדים משפטי‬
‫ויכולים עקרונית להמשיך ולדון בתיקים אחרים עד אשר יוגש בכל אחד מהם בג"ץ אחר" )תיק ‪5305-24-‬‬
‫‪ 1‬חלוקת רכוש ‪.(14.5.06‬‬
‫‪ ‬כמו כן בעקבות בג"ץ אמיר‪ ,‬הרב שלמה דיכובסקי‪ ,‬מנכ"ל בתי הדין הרבניים אמר‪ " :‬החיכוכים בין‬
‫בתי הדין לבתי המשפט הם סיפור שלא נגמר ולא ייגמר‪ .‬כל עוד שלא יתקיים היפרד נא מעלי‪ ,‬לא נוכל‬
‫להסתדר" ) ‪.(nrg 25.6.06‬‬

‫‪ ‬בפועל רוב מוחלט של העתירות המוגשות לבג"צ נדחות‪ .‬מחוסר אונים מתדיינים רבים ממשיכים‬
‫לפנות לבית המשפט העליון כנגד בתי הדין הרבניים‪ .‬בנושא זה אמר עו"ד שמעון יעקבי‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לבתי הדין ‪" :‬לצערנו‪ ,‬אנחנו מקבלים כל שבוע כמה בגצ"ים‪ .‬אנשים פונים לבג"צ‪ .‬אני כבר‬
‫אמרתי לבג"צ באחת ההזדמנויות שהרגשתי היא שבג"צ הופך את עצמו‪ ,‬חלילה‪ ,‬לבית משפט למשפחה‬
‫הבא" )ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪.(8.1.07‬‬

‫‪ ‬מבחינת המתדיינים האפקטיביות של העתירות לבג"ץ נמוכה ביותר ובעבר נשיא העליון בדימוס‬
‫הציע לשנות זאת‪ .‬בנושא זה נכתב‪" :‬ברק כתב שלדעתו יש להמיר את ביקורת בג"ץ על בתי הדין‬
‫באפשרות לערעור על פסיקותיהם לבית המשפט העליון‪ ,‬כלומר במסלול דומה לערעור על פסקי דין של‬
‫בתי המשפט המחוזיים" )דה מרקר ‪.(9.10.03‬‬

‫‪ ‬במבחן המציאות‪ ,‬בית המשפט העליון אינו מהווה גורם פיקוח אפקטיבי כנגד בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬רוב ההרכבים של הערכאות הרבניות לא מתייחסים לפסיקות של העליון כתקדים‬
‫מחייב עבורם‪.‬‬

‫‪ .32‬מחדלים ארגוניים בתפקוד הכנסת בענייני משפחה‬
‫‪ ‬לכנסת ישראל יש תפקיד מרכזי בגיבוש וקביעת מעמד המשפחה בישראל‪ .‬לאורך עשרות שנים‬
‫הטיפול של כנסת ישראל בתחום חשוב זה היה וממשיך להיות רצוף מחדלים‪ .‬המחדלים הנם רב‬
‫מערכתיים ‪ :‬חקיקתיים‪ ,‬ארגוניים ואחרים‪ .‬התוצאה ‪ :‬פגיעה נמשכת וקשה בכל מרכיבי המשפחה ‪:‬‬
‫אמהות‪ ,‬אבות וילדים‪ .‬התיאורים מכאן ועד לסיום הדוח‪ ,‬למעט הסיכום ותביעות לשלום בית‪ ,‬אינם‬
‫מתמקדים בבתי הדין הרבניים אלא בדיני המשפחה הבעייתיים‪ .‬נפתח בתיאור המחדלים‬
‫הארגוניים‪.‬‬
‫‪ ‬כנסת ישראל‪ ,‬מבחינת הרכב הוועדות הפעילות בה‪ ,‬לא מאורגנת לטפל בענייני המשפחה באופן‬
‫כוללני‪ ,‬שוויוני ויעיל‪ .‬בכנסת ישראל ישנן ‪ 2‬וועדות העוסקות בתחומים הקשורים למשפחה‪.‬‬
‫הוועדה לקידום מעמד האשה אשר פועלת החל מהכנסת ה‪ 13 -‬והוועדה לזכויות הילד אשר‬
‫פועלת החל מהכנסת ה‪.15 -‬‬
‫‪ ‬גיל רונן‪ ,‬עיתונאי ויו"ר ארגון הפמיליסטים כתב ‪" :‬בוועדה לקידום מעמד האשה מונחים מדי שבוע‬
‫חוקים שמחמירים יותר ויותר עם גברים‪ .‬ארגוני הנשים מוזמנים דרך קבע לדיונים על החוקים הדרקוניים‬
‫האלה‪ ,‬אך ארגוני האבות לא‪ .‬זאת למרות שהחוקים נוגעים לגברים ונשים במידה שווה‪ .‬זוהי חקיקה‬
‫במעמד צד אחד" ) ‪.(ynet 11.2.08‬‬

‫‪ ‬אילו היתה מתקבלת החלטה להקים בכנסת וועדה לזכויות הגבר במשפחה‪ ,‬קרוב לוודאי שהיתה‬
‫מתעוררת סערה ציבורית ויש לומר במידה רבה של צדק‪ .‬מעקב אחרי דיוני הוועדה לקידום מעמד‬
‫האשה מגלה שבמקרים רבים ההתייחסות של מוזמנים רבים אל הגבר היא התייחסות לסוג של‬
‫אויב קשה‪ .‬בתחום זה המציאות מורכבת ולא ניתן לצבוע אותה בשחור ולבן‪.‬‬
‫‪ ‬סוגיות הקשורות לזכויות ילדים מטופלות בכנסת לעתים קרובות באמצעות וועדת החינוך ו‪ -‬וועדת‬
‫הרווחה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הדיונים בוועדה לזכויות הילד יוצרים במקרים רבים כפילויות עם דיונים‬
‫אחרים בוועדת החינוך ו‪ -‬וועדת הרווחה‪ .‬היעילות של עבודת הכנסת בתחום הנוגע לזכויות ילדים‬
‫נפגעת‪ ,‬עקב כפילויות אלו‪.‬‬
‫‪ ‬המשפחה במהותה כוללת ‪ :‬אמהות‪ ,‬אבות וילדים‪ .‬כנסת ישראל חייבת להעניק למשפחה בישראל‬
‫כיחידה את המעמד הראוי לה‪ .‬במקום הוועדה לקידום מעמד האשה והוועדה לזכויות הילד‪ ,‬יש‬
‫להקים בכנסת וועדה אחת קבועה שתקרא הוועדה לענייני המשפחה‪ .‬בוועדה זו יתקיימו דיונים‬
‫מעמיקים בנושאים הקשורים לכל חלקי המשפחה ‪ :‬נשים‪ ,‬גברים וילדים‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫‪ ‬הקמת וועדה לענייני משפחה תוביל לכך שכנסת ישראל תתייחס לכל התא המשפחתי כמכלול‪,‬‬
‫ללא אפליה‪ ,‬ללא שיקולים זרים וביתר יעילות‪ .‬וועדה כזו בהנחה שתוקם‪ ,‬צפויה להיות מהוועדות‬
‫החשובות ביותר בכנסת ישראל‪ .‬בהתאם לצרכים‪ ,‬הוועדה תמנה באופן שוטף ועדות משנה לטיפול‬
‫מעמיק בסוגיות נבחרות בתחום‪.‬‬

‫‪ .33‬לקט של עיוותים בדיני משפחה על פי טענות ארגוני גברים‬
‫‪ ‬העמדות של ארגוני הנשים זוכות לחשיפה תקשורתית עצומה בהשוואה לחשיפה התקשורתית של‬
‫עמדות ארגוני הגברים‪ .‬המציאות בישראל מאוד מורכבת‪ .‬מהחקירה שלי עולה בבירור שכל‬
‫מרכיבי המשפחה נחשפים להתעללות ממסדית‪ .‬לכן כאן יוצגו מבחר עמדות של ארגוני גברים‬
‫שתוצאתן התעללות ממסדית בהם ובסעיף הבא יוצג מידע על ההתעללות הממסדית באמהות חד‬
‫הוריות וילדיהם‪.‬‬
‫‪ ‬גיל רונן‪ ,‬יו"ר ארגון הפמיליסטים כותב ‪" :‬קורה איפוא לא פעם שגבר שהיה בעל מעולה‪ ,‬אב למופת‪,‬‬
‫איש מסור – מגורש מהבית שהוא עצמו בנה בעמל כפיו על ידי אשה שמחליטה שמתחשק לה שינוי‪ .‬אותה‬
‫אשה יכולה להיות קרייריסטית או בליינית שבקושי נמצאת בבית והיא יכולה להיות אמא קרה ומנוכרת‪.‬‬
‫בכל זאת – הילדים יועברו אוטומטית לחזקתה‪ .‬במחי יד יהפוך בית המשפט את הגבר מאבא אהוב לעבד‬
‫מזונות אומלל‪ ,‬שצריך להתחנן על כל שעת ראיה עם ילדיו " )‪.(ynet 6.1.05‬‬

‫‪ ‬גיל רונן‪ ,‬ממשיך וטוען שקיימת מדיניות נוקשה כנגד גברים בתחום המזונות‪ .‬להלן לקט מדבריו )‬
‫‪: (ynet 4.10.06‬‬
‫‪ o‬על פי נתוני משפחה חדשה‪ ,‬נשים יוזמות כיום יותר מ‪ 90% -‬מתיקי הגירושים‪.‬‬
‫‪ o‬נשים עובדות ורבות מהן מרוויחות יותר מבעליהן‪ ,‬אך בתי המשפט ממשיכים להטיל את המזונות על‬
‫הגבר בלבד‪.‬‬
‫‪ o‬משרד המשפטים פרסם באחרונה כי הגברים בישראל חייבים כיום כ‪ 20 -‬מיליארד שקלים במזונות‪.‬‬

‫‪ ‬חגי סרי‪ ,‬גרוש הנשוי בשנית‪ ,‬מגשר ומרצה כותב )כיפה ‪: (2.9.07‬‬
‫‪ o‬במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות נחקקו חוקים שכולם נגסו אך ורק בכוחו של האב המתגרש‪ .‬הגברים‬
‫מופלים בכל הפרמטרים‪.‬‬
‫‪ o‬ילדיהם מועברים אוטומטית לאם‪ .‬כך גם חצי מהונם‪ .‬עליהם בלבד מושתים מזונות‪.‬‬
‫‪ o‬רבים יוצאים ונכנסים בבתי מעצר‪ ,‬סופגים תלונות שווא ותיקים פליליים‪.‬‬
‫‪ o‬כל מערכות הרווחה‪ ,‬המשפט ואכיפת החוק אינן עומדות לצידם בשעת הצורך‪.‬‬
‫‪ o‬אמהות חד הוריות מקבלות הטבות מהמדינה‪.‬‬
‫‪ o‬המצב הבלתי שוויוני הזה נוצר בעיקר ע"י לחצים לקידום מעמד האשה‪.‬‬
‫‪ o‬מה הפלא שלמעלה מ‪ 90% -‬מתיקי הגירושין נפתחים ביוזמת נשים‪.‬‬
‫‪ ‬גיל רונן‪ ,‬כותב ‪" :‬יש לחשוף את סבלם של גברים שנשותיהם מסרבות לקחת מהם גט‪ ,‬ולכן נהנות‬
‫במשך עשרות שנים ממה שמכונה מזונות אשה" )‪.(ynet 12.3.06‬‬

‫‪ ‬המכון האקדמי לחקר יישוב סכסוכים מנוהל ע"י תת אלוף במילואים וחברת הכנסת לשעבר‬
‫עמירה דותן‪ .‬במשרדי המכון נערך ב‪ 31.12.06 -‬דיון בסוגיות של סכסוכי גירושין‪ .‬במפגש‬
‫השתתפו נציגי ארגוני גברים ונשים‪ ,‬נציגי משרד המשפטים‪ ,‬מגשרים ואנשי אקדמיה‪ .‬להלן מבחר‬
‫מטענות ארגוני הגברים במפגש )אתר סולחה‪: (31.12.06 ,‬‬
‫‪ o‬החוקים בתחום המעמד האישי אינם שוויוניים באופן קיצוני והם הולכים ומוקצנים יותר ויותר‪.‬‬
‫‪33‬‬

‫‪ o‬היום בפועל אומרים לאב ‪ :‬את הילדים לא תקבל‪ ,‬שלם מזונות‪ ,‬חלק את הרכוש ותן גט‪.‬‬
‫‪ o‬בבתי משפט לענייני משפחה פועלים על פי עקרון ריצוי האשה בשני נושאים עיקריים ‪ :‬מזונות ילדים‬
‫ואחזקת ילדים‪.‬‬
‫‪ o‬ב‪ 97% -‬ממקרי הגירושין‪ ,‬אחזקת הילדים ניתנת לאם‪.‬‬
‫‪ o‬ב‪ 90% -‬מתיקי הגירושין‪ ,‬נפתחים תיקי הוצאה לפועל‪ .‬יש מעין מסלול משפטי הכולל גם את האפיק‬
‫של הוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ o‬על פי ההלכה רוב הרכוש נותר בידי האב‪ ,‬בעוד שעל פי חוק יחסי ממון‪ ,‬הרכוש מחולק באופן שווה בין‬
‫בני הזוג‪.‬‬
‫‪ o‬ניתוק אבות מהילדים הינה תופעה בהיקפים גדולים‪ ,‬בין ‪ 30%‬ל‪ 50% -‬מהמקרים‪.‬‬
‫‪ o‬למעלה מ‪ 200 -‬אבות גרושים מתאבדים כל שנה‪ .‬מומחי בריאות נפש טוענים כי המספרים גבוהים‬
‫יותר‪ ,‬אך העניין מושתק‪.‬‬
‫‪ o‬בעיית התלונות הכוזבות גורמת אף היא לאובדנות‪.‬‬
‫‪ o‬גופים העוסקים במעמד האשה מציגים גברים כמגעילים‪ .‬במציאות יש מגעילים ומגעילות‪.‬‬
‫‪ o‬הקול של הגברים מושתק בוועדות הכנסת ובוועדות משפטיות בנושאים הללו‪.‬‬
‫‪ o‬ילדי גירושין נוטים לעבריינות‪ ,‬שימוש בסמים ואלימות‪.‬‬
‫‪ o‬בשביל לייצור חברה בריאה צריך לשים את המשפחה במרכז‪.‬‬

‫‪ ‬הדיון האמור שנערך במכון האקדמי לחקר יישוב סכסוכים הנו דוגמה טובה לדיון שמקומו‬
‫להתנהל בוועדת כנסת חדשה לענייני משפחה‪ .‬מעיון במסמך שסיכם את הישיבה לא מצאתי‬
‫תגובות הסותרות מידע קשה זה ולכן זה בלתי סביר לחלוטין שכנסת ישראל לא תדון ותקבל‬
‫החלטות ביחס לטענות אלו‪.‬‬

‫‪ .34‬הפגיעה הקשה באמהות חד הוריות וילדיהן בחסות החוק‬
‫‪ ‬דיני המשפחה כוללים קיפוח של אבות ובהקשר זה טענות ארגוני הגברים הנן רציניות‪ .‬העניין הוא‬
‫שבמבחן המציאות המצב הרבה יותר מורכב ובעייתי‪ .‬בחסות חקיקת הכנסת‪ ,‬נעשית פגיעה קשה‬
‫ביותר באמהות חד הוריות וילדיהן‪ .‬מרכיבים של אותה התעללות ממסדית באמהות ובילדים יתוארו‬
‫כאן‪.‬‬
‫‪ ‬חגי סרי‪ ,‬גרוש הנשוי בשנית‪ ,‬מגשר ומרצה כותב שדיני המשפחה מעניקים העדפה ברורה לנשים‬
‫בכל הפרמטרים‪ .‬למרות זאת ניתן לטענתו לומר על מצבן הכללי של אותן אמהות משהו בסגנון ‪:‬‬
‫"עוד ניצחון כזה ואבדנו"‪ .‬להלן לקט מדבריו )כיפה ‪: (2.9.07‬‬
‫‪ o‬מדובר ב "ניצחון פירוס"‪ .‬חיי הגירושין רק מתחילים עם קבלת הגט ובמהלכם מתפתחות בעיות בלתי‬
‫צפויות‪ .‬גם כלכליות‪.‬‬
‫‪ o‬החיים בבדידות עם עול גידול הילדים אינם פשוטים‪ .‬האשה מתקשה בשל כך לצאת לעבודה ובוודאי‬
‫להתקדם מקצועית‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫‪ o‬חיי החברה שלה ניזוקים‪ ,‬כאשר אפשרויות השיקום מצומצמות‪.‬‬

‫‪ ‬בישראל פועלות כ‪ 500 -‬פנימיות‪ .‬ישראל היא שיאנית העולם בהרחקת ילדים ממשפחותיהם‪.‬‬
‫שיעור הילדים החיים בארץ מחוץ לביתם‪ ,‬גבוה בממוצע פי עשרה מן המספר היחסי המקביל‬
‫במדינות מערביות אחרות‪ .‬בפועל רוב הילדים החיים מחוץ לביתם מגיעים ממשפחות חד הוריות‪.‬‬
‫בראשן של ‪ 97%‬מהמשפחות החד הוריות עומדת אשה‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2006‬פורסמה כתבה בידיעות אחרונות על מצבן הקשה של אמהות חד הוריות‪ ,‬פרי עטו‬
‫של כתב העיתון דוד רגב‪ ,‬תחת הכותרת ‪" :‬אם יידעו שאין לנו בית ייקחו לנו את הילדים"‪ .‬להלן‬
‫לקט מחריד מהכתבה ‪:‬‬
‫‪ o‬תופעה ‪ :‬מאות רבות של אמהות חד הוריות שנקלעו לקשיים כלכליים ואשר חלקן עלולות להיזרק‬
‫מבתיהן מסרבות לפנות למחלקות הרווחה בבקשה לעזרה וסובלות‪.‬‬
‫‪ o‬הסיבה‪ :‬עובדות סוציאליות המאיימות על האמהות כי ייקחו את ילדיהן בעקבות מצבן הכלכלי הקשה‪.‬‬

‫‪ ‬ד"ר אסתר הרצוג‪ ,‬אנתרופולוגית מציינת כי היכולת של האמהות החד הוריות למנוע את הרחקת‬
‫ילדיהן מאוד מוגבלת‪ .‬בין היתר היא כותבת ‪ :‬היכולת הכלכלית החברתית שלהן להתמודד עם טענות‬
‫שווא על אלימות והזנחה היא מצומצמת ביותר מול מערכות הרווחה והמשפט רבות העוצמה " ) הארץ‬

‫‪.(25.2.04‬‬
‫‪ ‬בפועל רוב הילדים לאמהות חד הוריות מוגדרים על ידי רשויות הרווחה כילדים בסיכון ובכך הן‬
‫האמהות והן הילדים נמצאים תחת פיקוח תמידיים וסיכון תמידי לפגיעה באוטונומיה המשפחתית‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬ישנם מקרים לא מעטים של מסורבות גט ללא הצדקה‪ .‬כפי שהצגתי בדוח‪ ,‬הבעיה הקשה‬
‫והמקוממת ביותר בתחום זה בבתי הדין הרבניים קשורה לשרירותיות בהוצאת פסקי דין בתחום‪.‬‬
‫‪ ‬אחת הטענות הקשות של האבות נוגעת לנושא הניכור ההורי‪ .‬לטענתם בין ‪ 30%‬ל‪ 50% -‬מילדי‬
‫הגירושים מנותקים מהאבות‪ .‬בפועל נושא בעייתי זה הרבה יותר מורכב‪ .‬בהקשר לתלונות על ניכר‬
‫הורי‪ ,‬חלק משמעותי מהאמהות החד הוריות עוברות התעללות ממסדית קשה ביותר‪ .‬משרד‬
‫הרווחה ובתי המשפט בארץ נוהגים בדרך כלל להתערב באותם תלונות על ניכור הורי תוך הפעלת‬
‫אמצעי כפייה בוטים כנגד אמהות חד הוריות והילדים‪.‬‬
‫‪ ‬תסמונת הניכור ההורי לא עומדת בקריטריונים מדעיים‪ .‬היכולת של האמהות להוכיח שאין ניכור‬
‫הורי היא כמעט בלתי אפשרית‪ .‬אמצעי כפייה על האמהות כנגד טענות על ניכור הורי‪ ,‬כוללים‬
‫בעיקר‪ :‬סנקציות כלכליות‪ ,‬כפיית טיפול פסיכולוגי ואיומים בהרחקת הילדים לפנימיות‪ .‬בפועל‬
‫בחלק גדול מאותם מקרים‪ ,‬סרבנות הקשר של הילדים מוצדקת‪ .‬למרות זאת באותם מקרים‬
‫האמהות עומדות חסרות אונים בהתמודדות עם מערכות הרווחה והמשפט הדורסניות‪ .‬כמו כן קשר‬
‫הנוצר בין ילדים לאבות בכפיה הוא במקרים רבים קשר לא בריא שגם לא מחזיק מעמד‪.‬‬
‫‪ ‬במבחן המציאות מקרים רבים של תלונות על ניכור הורי מובילות בשיטה של כדור שלג להרחקת‬
‫הילדים מהאמהות‪ .‬יש שההרחקה נעשית באמצעות פיתויים כלכליים לאמהות ויש שההרחקה‬
‫נעשית בכפייה בסיוע בית המשפט לנוער‪ .‬ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנוקטת במדיניות‬
‫מעוותת שכזו כשיטה‪ .‬סטטיסטית‪ ,‬חלק ניכר מילדים להורים גרושים שוהים בפנימיות לילדים‬
‫בסיכון‪ .‬במקרים כאלה הפגיעה אינה רק באמהות כי אם גם בילדים‪.‬‬
‫‪ ‬ילדי אמהות חד הוריות במקרים רבים הופכים במסגרת כדור שלג לסחורה כלכלית‪ .‬חלק ניכר‬
‫מאותם ילדים מורחקים מהאמהות בעיקר בשל ההיצע העצום של פנימיות שמשיקולים זרים לא‬
‫רוצים לסגור אותם‪ .‬עלות החזקתם של ילדים בסיכון בפנימיות מסתכמת במיליארדי שקלים‪ .‬דוח‬
‫מחקר אקדמי שפורסם בתקופה זו על בני ובנות ‪ 19‬בוגרי הפנימיות תחת הכותרת המחרידה‪:‬‬
‫"שרותי הרווחה פועלים בצורה פרימיטיבית" כולל נתונים עובדתיים שחייבים להוציא את חברי‬
‫הכנסת מהאדישות שלהם‪ .‬בין היתר נכתב בדוח הקשה ‪ 7%" :‬מילדי השנתון הם בעלי תיק פלילי‬
‫לעומת ‪ 22%‬מילדי הסידור החוץ ביתי‪ .‬שיעור הבנות שילדו בקרב כלל האוכלוסייה עומד על ‪1.7%‬‬
‫לעומת ‪ 4.6%‬מהבנות ששהו בסידור חוץ ביתי " ) ‪.(haaretz 22.6.11‬‬

‫‪ ‬ישנם מקרים רבים שאמהות גרושות מעוניינות שהילדים שלהם יהיו בקשר עם האבות אולם קשר‬
‫זה נמנע דווקא בשל סרבנות מצד האבות‪ .‬מקרים כאלה בדרך כלל לא זוכים להתייחסות כלשהי‬
‫של רשויות הרווחה והמשפט‪ .‬זאת למרות שכאן בולטת יותר הפגיעה בזכויות ילדים ובטובת הילד‪.‬‬
‫‪35‬‬

‫‪ ‬הנתונים הסטטיסטיים מגלים שרובן המוחלט של האמהות החד הוריות מתקשות להינשא מחדש‪,‬‬
‫גם כשהן מעוניינות בכך‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ההסתברות לגירושין בנישואים שניים גבוהה פי שניים מאשר‬
‫בנישואים ראשונים‪.‬‬
‫‪ ‬עול גידול הילדים במשפחה חד הורית קשה הרבה יותר ממשפחה רגילה‪ .‬עול זה מוטל בעיקר על‬
‫האם החד הורית‪.‬‬
‫‪ ‬דיני המשפחה הנחשלים בישראל מובילים לכך שכל מרכיבי המשפחה נחשפים להתעללות‬
‫ממסדית‪ .‬מצב זה מגביר את פוטנציאל האלימות מצד האבות‪ ,‬האמהות והילדים‪ .‬מכיוון שבדרך‬
‫כלל הילדים נמצאים במשמורת האם‪ ,‬החשיפה של האמהות החד הוריות לאותה אלימות בולטת‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬בפועל ברוב תיקי המזונות מעורבות לשכות ההוצאה לפועל‪ .‬גוף זה הנו מהגופים הכי פחות יעילים‪.‬‬
‫הוא מטפל בכ‪ 100,000 -‬תיקי מזונות‪ .‬האמהות החד הוריות צריכות במקרים רבים להתמודד עם‬
‫גוף לא יעיל זה‪ .‬ישנם גם מקרים שהן מקבלות מזונות מופחתים ממה שנקבע להן בפסק דין‬
‫מהביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ .35‬תביעות לשלום בית כמשקפות חוסר אמון כמעט מוחלט במתדיינים‬
‫‪ ‬בבתי דין רבניים ניתן להגיש תביעות לשלום בית‪ .‬מידי שנה מוגשות בממוצע כ‪ 1,000 -‬תביעות‬
‫שלום בית‪.‬‬
‫‪ ‬להלן הנתונים הסטטיסטיים שהתפרסמו באתר הנהלת בתי הדין הרבניים בנושא תביעות לשלום‬
‫בית לשנת ‪: 2009‬‬
‫‪ o‬נפתחו ‪ 1,044‬תיקים לשלום בית‪.‬‬
‫‪ o‬רק ‪ 4%‬מכלל התביעות לשלום בית אושרו ע"י בתי הדין הרבניים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים הסטטיסטיים בשנת ‪ 2008‬דומים כך שניתן ללמוד מהם על בעיות קשות בתחום‬
‫ובכללם ‪:‬‬
‫‪ o‬הנתונים מעידים באופן חד משמעי על חוסר אמון כמעט מוחלט של הדיינים במתדיינים‪.‬‬
‫‪ o‬נתונים קשים אלה הם בין היתר תוצאה עגומה של מיעוט בקשות סיוע ממומחים‪.‬‬

‫‪ ‬נציגי בתי הדין מרבים לטעון כי הייחודיות של בתי הדין הרבניים מקורה בפעילותם להשכנת שלום‬
‫בית בין בני הזוג המסוכסכים‪ ,‬הכל בהתאם לערכי היהדות‪ .‬מצב עובדתי שבו בתי הדין מצהירים‬
‫שבממוצע רק ‪ 4%‬מהתביעות לשלום בית מאושרות על ידם סותר לחלוטין טענה מרכזית זו‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬חמור מכך ‪ :‬כעניין שבעובדה‪ ,‬אחוז ניכר מהזוגות המתגרשים נגררו לגירושין בשל מרוץ‬
‫הסמכויות‪ ,‬נושא שהוסבר בהרחבה תחת הכותרת מרוץ סמכויות בדוח זה‪ .‬מרוץ הסמכויות נובע‬
‫אך ורק מעצם קיומם של בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ ‬התוצאה העגומה ‪ :‬לא די שבתי הדין לא מאשרים ‪ 96%‬מהתביעות לשלום בית על פי הצהרתם‪,‬‬
‫אלא שעצם קיומם‪ ,‬כעניין שבעובדה‪ ,‬מוביל אחוז ניכר מהזוגות לגירושין‪ .‬לאור עובדות אלו‪ ,‬מה‬
‫היא בדיוק התרומה של בתי הדין הרבניים למדינה ולערכי היהדות‪ ,‬על פי הגישה של נציגי בתי‬
‫הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ ‬גם אם נצא מהנחה תיאורטית בלבד שבתי הדין הרבניים היו מתנהלים בדומה לבתי המשפט‪,‬‬
‫הנתונים המוצגים כאן משמעותם שנציגי בתי הדין יתקשו להציג מידע‪ ,‬המצדיק את עצם קיומם או‬
‫את הערך המוסף שלהם‪.‬‬

‫‪ .36‬כשלים בתפקוד הכנסת בתחום החקיקה של דיני המשפחה‬
‫‪ ‬משפטנים בכירים רבים טוענים כי התחום של דיני המשפחה הנו התחום הנחשל ביותר בחקיקה‬
‫הישראלית‪ .‬התיאורים שפורטו בסעיפים הקודמים מבססים טענות אלו‪ .‬בתחום הנוראי של דיני‬
‫המשפחה נדרשים תיקוני חקיקה דחופים בכל התחומים‪ :‬סמכויות בתי הדין הרבניים ומרוץ‬
‫הסמכויות‪ ,‬דיני המשפחה האזרחיים וחקיקת ילדים‪.‬‬
‫‪36‬‬

‫‪ ‬ח"כ שמאלוב ברקוביץ' אמרה ‪" :‬אני מאמינה בערכי היהדות‪ .‬לא ראיתי בשום מקום ביהדות שכתוב‬
‫שאנחנו צריכים לעודד משפחה חד הורית‪ .‬יש חוקים שעושים אפליה נוראית לגברים בזמן הגירושין " )‬
‫‪.(haaretz 21.1.11‬‬
‫‪ ‬גיל רונן‪ ,‬יו"ר ארגון הפמיליסטים במאמר תחת הכותרת "נזקי הפמיניזם"‪ ,‬כותב‪" :‬איננו מטיפים‬
‫לחזרה לשנות ה‪ 50 -‬אבל צריך לשים סוף למלחמה בין המינים‪ ,‬כי היא גובה מחיר איום‪ .‬משפחות‬
‫נהרסות סתם‪ ,‬ילדים מאבדים את הוריהם וחפים מפשע מושלכים לכלא" ) ‪.(ynet 25.11.05‬‬

‫‪ ‬מציאות שבה לפחות ‪ 85%‬מיוזמות הגירושין מגיעות מנשים מבססת את הטענות של ח"כ‬
‫ברקוביץ' וגיל רונן‪ .‬מציאות עגומה זו נזקפת בראש וראשונה לחובת כנסת ישראל‪ .‬ברוב מוחלט‬
‫של המשפחות בישראל ישנן מחלוקות רציניות בין גברים ונשים כך שפוטנציאל הגידול בשיעורי‬
‫הגירושין הוא כמעט בלתי מוגבל‪ .‬המשוואה ברורה‪ .‬ככל שחקיקת הכנסת תעניק יותר הטבות‬
‫למין הנשי על חשבון המין הגברי ו‪/‬או על חשבון קופת המדינה‪ ,‬כך יהיו יותר נשים שירצו‬
‫להתגרש‪.‬‬
‫‪ ‬אחת המטרות של חקיקת הכנסת היא לעודד מהלכים חקיקתיים העולים בקנה אחד עם האינטרס‬
‫הציבורי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מתוך מטרה ממלכתית לפזר את אוכלוסיית הארץ לכל חלקי המדינה ניתנות‬
‫הטבות כלכליות לבוחרים להתגורר באזורי פיתוח‪ .‬באופן דומה חקיקת הכנסת בתחום דיני‬
‫המשפחה מעודדים נשים לייזום הליכי גירושין באופן מובהק‪ .‬מדובר במצב מעוות אבל עובדתי‪.‬‬
‫דיני המשפחה בישראל מנוגדים תכלית הניגוד לאינטרס הציבורי ופוגעים בכולם ‪ :‬אבות‪ ,‬ילדים‪,‬‬
‫מדינה ולמרבה האירוניה אפילו בנשים עצמן‪.‬‬
‫‪ ‬המצב הכי אבסורדי מקורו בכך שאותה חקיקה שנועדה לסייע לאמהות גרושות במקרים רבים‬
‫פוגעת בהן‪ .‬בלעדי העידוד החקיקתי הניתן לנשים המתגרשות‪ ,‬לחלק ניכר מהאמהות החד הוריות‬
‫היו צפויים חיים הרבה יותר איכותיים אילולא הן יזמו את הגירושין‪ .‬אחוז ניכר מאותן אמהות‪ ,‬חיות‬
‫על סף העוני‪ .‬ילדים רבים של אותן אמהות הועברו לפנימיות על חשבון משלם המיסים‪ .‬סיכוייהן‬
‫להקים משפחה חדשה קלושים‪ .‬חלקן חיות בפחד מתמיד מפגיעה באוטונומיה שלהן ע"י רשויות‬
‫המדינה ‪ :‬פקידות סעד‪ ,‬בתי משפט ועוד‪ .‬דיני המשפחה המעוותים שנועדו לסייע להן‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר אחריות באחוז ניכר מהמקרים למצבן העגום‪.‬‬
‫‪ ‬למרוץ הסמכויות בין מערכות המשפט האזרחית והרבנית הנמשך כבר עשרות שנים‪ ,‬יש אין ספור‬
‫נזקים בתחומים רבים מאוד‪ :‬גידול מהותי בשיעורי הגירושין‪ ,‬בזבוז זמן שיפוטי יקר בגין דיונים‬
‫סותרים‪ ,‬הקצנת הסכסוך ועוד‪ .‬כל המשפטנים הבכירים בישראל ובתוכם‪ :‬נשיאת העליון בייניש‪,‬‬
‫הנשיא בדימוס ברק‪ ,‬וראש לשכת עורכי הדין גיא רון‪ ,‬משוכנעים שחייבים לבטל את מרוץ‬
‫הסמכויות‪ .‬הגורם שמוסמך לבטל את מרוץ הסמכויות היא כנסת ישראל‪ .‬בשל שיקולים פוליטיים‬
‫זרים‪ ,‬הצעות חוק שהוגשו בתחום‪ ,‬לאחרונה ביולי ‪ ,2010‬לא מצליחות לעבור אפילו קריאה‬
‫טרומית‪ .‬מדובר במצב בלתי נסבל הנזקף לחובת כנסת ישראל ופוגע בהכרח באמון הציבור‬
‫בכנסת‪ .‬בין אינספור הנזקים של מרוץ הסמכויות‪ ,‬יש לזכור כענין שבעובדה שאלפי משפחות‬
‫בישראל התפרקו אך ורק בגין מצב משונה זה שאין לו אח ורע בעולם‪ .‬כנסת ישראל לא יכולה‬
‫לברוח מאחריותה הישירה בתחום זה כי כל פתרון חייב לעבור דרכה‪.‬‬
‫‪ ‬גיל רונן‪ ,‬בהתייחסו לדיני המשפחה דוגמת מזונות וחלוקת רכוש כותב ‪" :‬מכל סעיפי הדין העברי‬
‫הנוגעים לגירושים‪ ,‬הותיר המחוקק הישראלי רק את אלה הפועלים לרעת האבות‪ .‬את אלה שפועלים‬
‫לטובתם מחק" ) ‪.(ynet 8.11.05‬‬

‫‪ ‬יש הכרח לבטל את הוועדה לקידום מעמד האשה ואת הוועדה לזכויות הילד ולהקים בכנסת וועדה‬
‫לענייני משפחה‪ .‬על וועדה זו לקיים דיונים מעמיקים ותכליתיים בכל הנושאים הכרוכים בסכסוכים‬
‫בין בני זוג‪ .‬המצב בבתי הדין הרבניים הוא בלתי נסבל והפתרון הסופי הוא אימוץ הצעתה של‬
‫הסופרת נעמי רגן‪ ,‬דהיינו סגירתם ופתיחת בתי דין דתיים על פי הצרכים של כל קהילה‪ .‬דיני‬
‫המשפחה האזרחיים חייבים לעבור שינוי דרמטי‪ .‬שינוי כזה צפוי להוביל לקיטון מהותי בשיעורי‬
‫הגירושין וקיטון מהותי בקיפוח של אבות‪ ,‬כאשר בכל זאת הזוג נאלץ להתגרש‪ .‬הטבות צריכות‬
‫להינתן לנשים גרושות על בסיס סוציאלי ענייני ולא באמצעות עידוד חקיקתי של גירושין‪.‬‬
‫‪ ‬כנסת ישראל חייבת לבחון את דיני המשפחה באופן ממלכתי על כל השלכותיהם החמורות ותופעת‬
‫כדור השלג‪ .‬לדוגמה הרחקה המונית של ילדים לאמהות גרושות לפנימיות עולה למשלם המיסים‬
‫קרוב ל‪ 100 -‬אלף ‪ ₪‬בשנה לילד‪ ,‬פוגע בהתפתחותו של הילד ובזכויותיו הבסיסיות ופוגע גם‬
‫בהורים ובקשר שלהם עם הילד‪ .‬דוגמה נוספת ‪ -‬קביעת מזונות שרירותיים כפי שנעשה כיום‬
‫גורמת לכך ש‪ 90% -‬מפסקי הדין מטופלים ע"י ההוצאה לפועל ומגבירים את סתימתה כאשר‬
‫‪37‬‬

‫במקביל ביטוח לאומי נאלץ לממן את המזונות על חשבון משלם המיסים‪ .‬כך הלאה בתחומים‬
‫נוספים דוגמת סרבנות קשר‪ ,‬התאבדויות של אבות וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬ח"כ שמאלוב ברקוביץ' אמרה ‪" :‬על המדינה לחוקק חוקים כדי לחזק את התא המשפחתי האורגני‪,‬‬
‫בניהם סבסוד של המדינה לייעוץ זוגי" ) ‪.(ynet 15.2.11‬‬

‫‪ ‬העלות הכרוכה ביישום הצעתה של ח"כ ברקוביץ' הנה חסרת כל משמעות ביחס לעלויות‬
‫האלטרנטיבות שפורטו כאן‪.‬‬
‫‪ ‬בספר האחרון שפרסמתי "ילדים רחוקים" הצגתי מידע נרחב ומעוגן בראיות שעל פיהן חקיקת‬
‫הילדים בישראל היא הנחשלת ביותר בעולם המערבי‪ .‬בין היתר‪ ,‬קיימת חקיקת ילדים עתיקה שלא‬
‫מתוקנת עשרות שנים משיקולים זרים של שימור הקיים‪ .‬כנסת ישראל חייבת לבצע תיקוני חקיקה‬
‫דחופים בתחום זה‪ ,‬על בסיס ענייני בלבד‪ .‬ילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה ולכן דיונים‬
‫בתחום בעייתי זה מקומם האופטימאלי להתקיים בוועדה לענייני משפחה‪.‬‬
‫‪ ‬כענין שבעובדה‪ ,‬המצב בתחום דיני המשפחה מציב את ישראל כמדינה הנחשלת ביותר בעולם‬
‫המערבי‪ .‬כנסת ישראל חייבת לראות בכך מצב חירום‪.‬‬

‫סיכום‬
‫‪ ‬כנסת ישראל לא מבצעת פיקוח אפקטיבי ותיקוני חקיקה הכרחיים בתחום בתי הדין הרבניים‬
‫בעיקר בשל שיקולים פוליטיים וחוסר מודעות מספקת למימדי הריקבון במערכת‪ .‬בג"ץ ממעט‬
‫כמדיניות בפיקוח על בתי הדין הרבניים בחסות הטענה שהמערכת הנה עצמאית‪ .‬נציבות תלונות‬
‫הציבור כנגד דיינים הנה חסרת שיניים כי הדיינים לא מתייחסים אליה‪ .‬מבקר המדינה מנוע‬
‫מלבדוק הליכים משפטיים ומבצע ביקורות מנהלתיות חלקיות בממוצע אחת לעשור‪ .‬לשכת עורכי‬
‫הדין מעדיפה לחיות בשלום עם בתי הדין הרבניים ולכן ממעטת לתקוף את המערכת‪ .‬התקשורת‬
‫במאמרי ביקורת‪ ,‬מתמקדת בנושאים נקודתיים ומסתמכת על מקורות מידע חלקיים ולא תמיד‬
‫מהימנים‪ .‬ארגוני דת אחרים לא יכולים לשמש כאלטרנטיבה ללא גיבוי חקיקתי‪ .‬לארגונים‬
‫החברתיים הקיימים אין את המיומנות והכלים המקצועיים לחשוף לציבור באופן מקיף את הריקבון‬
‫במערכת‪ .‬במצב עניינים עגום שכזה‪ ,‬כניסתי לתחום כמבקר מערכות שלטון מקצועי ועצמאי הנה‬
‫בעלת ערך ייחודי‪.‬‬
‫‪ ‬התכנון שלי מלכתחילה היה להכין דוח קצר בהרבה‪ .‬הממצאים המחרידים שנתגלו לעיני הותירו‬
‫אותי המום ואילצו אותי להרחיב את הדוח כפי שהוא‪ .‬הכשלים המערכתיים המוצגים בדוח זה‬
‫מהווים רשימה נרחבת אולם לא מלאה של הכשלים המאפיינים את התנהלות בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫כך לדוגמה הדוח אינו כולל מידע על הכשלים הקשים הכרוכים בגיורים‪.‬‬
‫‪ ‬בתחילת הדוח הובאו ציטוטים של בכירים בבתי הדין הרבניים הטוענים שהשנאה לבתי הרבניים‬
‫נובעת משיקולים לא ענייניים‪ .‬בישראל ישנם מאות גופים ממסדיים‪ .‬לטענתי בכירי בתי הדין‬
‫הרבניים לא יוכלו לאתר שום גוף ממסדי בישראל שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים‪ ,‬כה‬
‫קשים וכה עמוקים המתקרבים לאלו שתוארו בדוח קשה זה‪ .‬כל זאת עוד בהתעלם מכך שהציפיות‬
‫של הציבור ממערכת משפטית להתנהלות איכותית‪ ,‬הן גבוהות יותר מאשר מגוף ממסדי אחר‪.‬‬
‫‪ ‬בתי הדין הרבניים לא מתפקדים בשום מישור כבתי משפט‪ .‬הכשלים בתפקוד שלהם כה עמוקים‬
‫וכה מושרשים כך שאין אפשרות מעשית להבריא מערכת כה רקובה‪ .‬הפתרון האמיתי היחידי הוא‬
‫סגירת בתי הדין הרבניים‪ .‬בעניינים דתיים‪ ,‬כל קהילה תקים לעצמה בית דין משלה על פי‬
‫המאפיינים של אוכלוסייתה‪.‬‬
‫‪ ‬במבחן המציאות אין אפשרות לסגור את בתי הדין תוך זמן קצר‪ .‬לכן כשלב מקדים הכרחי לבצע‬
‫הליכים חקיקתיים ומנהליים מיידיים ובתוכם ‪ :‬ביטול בחקיקה של סמכויות בתי הדין הרבניים‬
‫לטפל בסוגיות משפטיות שהדין האזרחי חל עליהם והעברת הניהול על מערך בתי הדין הרבניים‬
‫לאחריות משרד המשפטים‪ .‬המנכ"ל הנוכחי של בתי הדין הרב דויכובסקי הוא בן ‪ 73‬ונבחר‬
‫לתקופה מוגבלת כברירת מחדל בעקבות פיטורי המנכ"ל הקודם הרב בן דהן‪ .‬אין ספק שבמשרד‬
‫המשפטים לא כל כך ירצו לקחת על עצמם תפקיד כה קשה‪ ,‬אבל האחריות הציבורית מחייבת‬
‫אותם‪.‬‬
‫‪38‬‬

‫‪ ‬דיני המשפחה בישראל משמשים כמרכיב הנחשל ביותר בחקיקה הישראלית‪ .‬מסיבה זו מצאתי‬
‫הכרח להרחיב בנושא מעבר לתחום של דיני האישות‪ .‬לקראת סיום הדוח הרחבתי בתיאור‬
‫הכשלים הקשים של דיני המשפחה‪ ,‬תוך התמקדות במערכת המשפט האזרחית‪ .‬טיפול ממסדי רק‬
‫בבתי הדין הרבניים בלא ביצוע רפורמה מקיפה בדיני המשפחה לא יכול להוות פתרון מספק‪.‬‬
‫הפתרונות הכרוכים בדיני המשפחה הנם בעיקר חקיקתיים ולכן האחריות בתחום מוטלת על כנסת‬
‫ישראל‪ .‬לשם ייעול הטיפול בתחום חשוב זה‪ ,‬יש לדעתי להקים בהקדם בכנסת וועדה לענייני‬
‫משפחה ובמקביל לבטל את הוועדה לקידום מעמד האשה ואת הוועדה לזכויות הילד‪.‬‬
‫‪ ‬היעד המקצועי שהצבתי לעצמי בדוח קשה זה הוא חקר האמת ולא תמיכה בארגון כזה או אחר או‬
‫בשיטת משפט כזו או אחרת‪ .‬מי שיקרא רק את ההקדמה לדוח עשוי להעלות השערה שהדוח‬
‫נערך בשליחות ארגוני נשים שלא מסתירות את מאבקם המתמיד בבתי הדין הרבניים‪ .‬מנגד לאחר‬
‫קריאת הדוח הוא יפסיק לחשוב כך‪ ,‬מכיוון שהדוח כולל לא מעט ביקורת כנגד ארגוני הנשים‪.‬‬
‫ביחס לארגוני הגברים אני מסכים עם טענתם כי דיני המשפחה הנם מעוותים והם מקפחים אותם‪,‬‬
‫אולם במקביל אני מציג מידע רחב על ההתעללות הממסדית באמהות הגרושות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוודאי‬
‫שלא ניתן לומר שאני מוטה לטובת מערכת המשפט האזרחית‪ ,‬מכיוון שדוח מחקר זה במהותו‬
‫נערך במסגרת המשך פעילותי הביקורתית בחשיפת תחלואי מערכת המשפט בישראל‪ .‬מי שמטיל‬
‫ספק מכך מוזמן לעיין בדוח הקודם שפרסמתי תחת הכותרת ‪" :‬תחלואי מערכת המשפט"‪.‬‬
‫‪ ‬העקרונות הבסיסיים של המשפט העברי הנם ‪ :‬אמת‪ ,‬מוסר וצדק‪ .‬עיון בדוח הקודם שפרסמתי‬
‫יגלה שאני מגיע עם גישה חיובית לעקרונות המשפט העברי‪ .‬הבעיה היא שעקרונות חשובים אלה‬
‫כמעט ולא מיושמים בבתי הדין הרבניים‪ .‬מצב זה מבסס את דעתו של פרופ' למשפטים פנחס‬
‫פישמן שכתב ‪" :‬הדיינים ממלאים לא פעם תפקיד של סוכני תעמולה אנטי דתיים"‪.‬‬
‫‪ ‬למערכת המשפט בישראל מחלות רבות אולם המחלה הקשה ביותר מקורה במערכת בתי הדין‬
‫הרבניים‪ .‬מדינת ישראל הנאורה לא יכולה להרשות לעצמה את המשך קיומו של סרח עודף זה‪.‬‬

‫‪39‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful