‫‪ADHD‬‬

‫‪ -‬הפרעות קשב וריכוז‪-‬‬

‫הגדרת הנושא‪:‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום‬
‫הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד‪ ,‬ויש לה השלכות על עתידם הרגשי‪,‬‬
‫ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה‪.‬‬
‫במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא כי ‪ 10%-5%‬בגילאי בית הספר לוקים‬
‫בהפרעה זו‪ ,‬רובם בנים‪ ,‬אך גם בנות סובלות ממנה‪) .‬ביחס ‪( 5:1‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז הינה לקוי התפתחותי המופיע בגיל הילדות‪ ,‬התסמינים‬
‫המאפיינים לקוי זה כוללים בעיקר קושי לשמור על ריכוז לאורך זמן‪ ,‬פזיזות‬
‫ו‪/‬או אי שקט מוטורי‪ .‬לקוי זה מנמיך את יכולתו של הילד לממש את עצמו ‪,‬‬
‫מפריע לו לתפקד וגורם לו ולסביבתו סבל רב‪ .‬הקשיים בתפקוד באים לידי‬
‫ביטוי בכל מקום ‪ :‬ביה"ס‪ ,‬בבית וביחסים עם חברים‪.‬‬
‫התפתחות הפרעת הקשב אינה מבוססת על גורם יחיד אלא על מכלול גורמים‬
‫ביולוגים‪ ,‬פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא‪.‬‬
‫להפרעת קשב וריכוז מקור מוחי שבסיסו גנטי‪ ,‬לכן נראה פעמים רבות יותר‬
‫מבן משפחה אחד הסובל מהפרעה זו‪ .‬המערכת האחראית על הריכוז והקשב‬
‫מופעלת ע"י רשת של תאי עצב וכוללת אזורים אנטומיים רבים בעלי תפקידים‬
‫שונים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מראים סימפטומים‬
‫שונים בטווח רחב וסובלים ממגוון בעיות המערבות את כל תחומי החיים‪.‬‬
‫רבים מן הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים במקביל מקשיים‬
‫נלווים ביניהם ‪ :‬ליקויי למידה‪ ,‬קשיים מוטוריים וסנסוריים‪ ,‬הפרעות במצב‬
‫הרוח ובעיות התנהגות‪.‬‬
‫שני עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין את ההפרעה המורכבת הזו‪:‬‬
‫העיקרון המולטי‪ -‬מולקולריטי‪ ,‬כלומר הפרעה עם אספקטים‬
‫‪.1‬‬
‫רבים מתחומים שונים‪ :‬נוירולוגיים‪ ,‬פסיכיאטריים‪ ,‬מוטוריים‪ ,‬שפתיים‪,‬‬
‫חינוכיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פסיכולוגיים ומשפטיים‪.‬‬
‫העיקרון ההתפתחותי‪ ,‬כלומר ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא‬
‫‪.2‬‬
‫מתפתחת על ציר הזמן מהגיל הרך‪ ,‬גיל ביה"ס‪ ,‬גיל ההתבגרות ‪ ,‬צבא‪,‬‬
‫וגיל הבגרות )‪ .(ADULTHOOD‬להפרעה ביטויים מגוונים בגילאים‬
‫השונים‪ ,‬בהתאם למכלול התכונות של האדם הנושא אותה ובהתאם‬
‫לסביבת החיים שבתוכה הוא מצוי‪.‬‬

‬לכן יש גם קושי בארגון‪ -‬הם אינם‬ ‫מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד‪.‬‬ ‫האבחנה של ‪ ADHD‬היא בעיקרה קלינית‪.‬‬ ‫הפרעת הקשב והריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלשה‬ ‫מרכיבים‪:‬‬ ‫* ליקוי בקשב ) ‪( INATTENTION‬‬ ‫ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד‪ .‬‬ ‫הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן‪ .‬‬ ‫מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או‬ ‫לשלילה‪.‬לעיתים‬ ‫קרובות מדי מתחיל הילד את דרכו בביה"ס בכישלון‪ .‬למרות שחלקם‬ ‫מצליחים לעשות קומפנסציה )פיצוי( ומגיעים להישגים סבירים אך לא על פי‬ ‫הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה שלהם‪.‬‬ ‫בגיל ההתבגרות כ‪ 30% -‬יבריאו מהפרעה זו אולם‪ .‬גם ילדים מוכשרים ביותר‪. ADHD -‬ולכן כה‬ ‫רבה חשיבות האבחון הדידקטי‪ .‬מראים תת הישגיות כרונית‪ .‬בבית הספר ובבית‪.‬ביחס לאחרים רובם‬ ‫יסבלו עדיין מתסמין רב משמעות גם בחיים הבוגרים‪ .‬כל גירוי חיצוני‬ ‫אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא‪ .‬למשך שעות‬ ‫)טלוויזיה‪ .‬כ‪ 25% -‬יפתחו אישיות‬ ‫אנטי סוציאלית‪ .‬הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד‪ .‬עבריינות והתמכרויות לסמים‪.‬מחשב (‪.‬‬ .‬‬ ‫בעלי אינטליגנציה גבוהה‪ .‬‬ ‫* פעילות יתר ) ‪( MOTOR RESTLESSNESS‬‬ ‫מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים‪ -‬והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה‬ ‫לסביבה באותו הזמן‪.‬חוסר חוויות הצלחה‬ ‫מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד‪ .‬‬ ‫ליקויי למידה מופיעים באחוז גבוה כתחלואה נלווית ל‪ .‬אבחון סימנים נוירולוגים "רכים" לא מוקדיים‬ ‫ואבחון מוטוריקה גסה ועדינה‪.‬‬ ‫כ‪ 35% -‬מהילדים עם ‪ ADHD‬לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה‪ .‬הכוללת עימות עם החוק‪ .‬‬ ‫לעומת זאת‪ .‫הפרוגנוזה )צפי( העתידית של הילדים הסובלים מהפרעה זו היא מורכבת וקשה‬ ‫לניבוי‬ ‫בניגוד למחשבה שרווחה עד שנות השבעים‪-‬התסמונת אינה נעלמת בגיל‬ ‫ההתבגרות‪.

‬אשר במודע או שלא במודע‬ ‫מגיעים לעמדות התנגדות כלפיהם‪ .‬ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק‬ ‫או לחכות לתורם לשחק‪ .3‬‬ ‫הליצנים בכתה‪ .‬בחברה(‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מבחינה אקדמית נוצר מעגל "קסמים"‪ -‬הישגיות נמוכה‪ .‬בעתיד ייתכנו‬ ‫קשיים בין אישיים‪.‬הם דווקא מקובלים חברתית‬ ‫וערכם בין חבריהם גבוה‪.‬הילדים מנותבים לעמדת כישלון ותסכול‬ ‫לעומת הילדים האחרים בכיתה‪.2‬בביה"ס‪ -‬ילדים אלו מפריעים למורים‪ .‬משנית לתסמינים של ‪) ADHD‬שלשה מישורים‪-‬‬ ‫בבית ‪ .1‬בבית‪ -‬ילדים אלו מתנהגים באי שקט כבר מהגיל הרך‪ .‫הם מלווים באי שקט פסיכו‪-‬מוטורי – הם קמים‪ .‬הם מעוררים‬ ‫תגובת הסתייגות וריחוק מסוים אצל ההורים אבל בעיקר אצל האם‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ירידה בערך העצמי והשגיות נמוכה עוד יותר‪.‬הרואה‬ ‫בהתנהגותם כישלון מסוים שלה‪.‬יושבים‪ .‬רבים ונמצאים‬ ‫בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית‪.‬‬ ‫* אימפולסיביות ) ‪( IMPULSIVITY‬‬ ‫קושי לשלוט בדחפים‪ .‬דחייה ותסכול‪.‬‬ .‬יש לסייג את קבוצת הילדים ללא הפרעות בקואורדינציה‬ ‫ומוטוריקה גסה‪ .‬‬ ‫לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח‬ ‫ההורים והמורים‪.‬הם אינם אהודים ומרוחקים ממשחקים או מתפקידים‬ ‫בחברה‪ .‬‬ ‫חוסר ארגון בולט באי השקט‪.‬בביה"ס ‪ .( POOR INTERNAL SUPERVISION‬‬ ‫תגובה רגשית בעייתית ‪.‬אשר מצטיינים בספורט‪ .‬‬ ‫הדיסהרמוניה )"‪ ( ”POORNESS TO FIT‬שנוצרה בין האם לבן בגיל‬ ‫הרך בעיקבות‬ ‫ההיפרקינטיקה של הילד נמשכת שנים רבות מאוחר יותר‪ .‬פרט להשתייכותם לקבוצת‬ ‫‪.‬רצים‪.‬‬ ‫בחברה‪ -‬כאן ניכרת דחייה חברתית‪ .‬הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים‬ ‫מסוכנים מאד‬ ‫)‪.

‬‬ .‬לפחות בישראל היום‪ .‬הורים רבים נעזרים בשיטות השונות של‬ ‫הרפואה המשלימה מסיבות שונות‪ .‬ולא באחד מהם‬ ‫בלבד‪ .‬שהמוכר‬ ‫והיעיל ביניהם‪ .‬‬ ‫‪ 85%‬מהילדים מגיבים אליו והתגובה היא בד"כ תגובה מלאה‪ .‬ומונעת פתרונות‬ ‫המבוססים על פיתוחה ועיצובה‪.‬‬ ‫תכניות רבות שמטרתן לעזור לילדים נכשלות בדרך כלל בגלל הניסיון לשנות‬ ‫את הילד ולהתאים אותו לסביבת ביה"ס‪.‬שיאצו‪ .‬שינויים סביבתיים ולעיתים‬ ‫פסיכותרפיה תומכת לילד‪ .‬מבודדת את הילד מהקונטקסט של סביבת הלמידה‪ .‬ריפוי בעיסוק לפי הצורך‪ .‬טומטיס‪ .‬‬ ‫הטיפול יקבע בתכנית אינדיבידואלית המבוססת על ההפרעה הבסיסית‪ .‬‬ ‫התחום רחב ורב גוני והוא מאפשר למטפלים אלטרנטיביים ממקצועות שונים‬ ‫לעסוק בו ללא ביסוס מדעי מספק‪ .‬פרחי באך ועוד‪.‬על‬ ‫התחלואה הנלווית ועל העדפות של הילד ושל המשפחה‪ .‬בבחינות וכו'‪ .‬אך לא ברור הבסיס המדעי לשיפור הסימפטומטי‪.‬לפיכך‪ .‬‬ ‫תרפיה התנהגותית ‪ .‬צמחי‬ ‫מרפא‪ .‬‬ ‫טיפולים אלטרנטיביים שונים כגון‪ :‬אלבאום‪ .‬ולעסוק בכל‬ ‫הצירים האנושיים )הציר הביולוגי‪ .‬גישה חד צדדית המניחה שהילד הוא‬ ‫הבעיה‪ .‬האפשרויות מגוונות‪:‬‬ ‫טיפול פסיכו‪-‬חינוכי )‪ ( PSYCHO-EDUCATIONAL‬כולל הדרכת הצוות‬ ‫בביה"ס‪.‬למשפחה או לשניהם‪.‬הטיפול חייב לכלול גם מרכיב תרופתי‪.‬חלק מהילדים‬ ‫זקוקים לריטלין שלש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות‬ ‫הערות של הילד‪.‬דיקור‪ .‬הוא הריטלין‪.‬הטיפול היעיל חייב להיות רב מערכתי‪ .‬‬ ‫הטיפול התרופתי‪:‬‬ ‫טיפול זה מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים )פסיכוסטימולנטים(‪ .‬נטורופתיה‪ .‫טיפול הרב מערכתי בהפרעת קשב וריכוז‪:‬‬ ‫לנוכח מאפייני ההפרעה ‪ .‬אפשר להתאים‬ ‫את זמני הטיפול לשעות נחיצותו בלבד‪ -‬בביה"ס‪ .‬לגבי חלק מהילדים שיטות אלו מפחיתות‬ ‫לעיתים את הסימפטומים‪ .‬הפסיכולוגי והחברתי(‪ .

‬ילדים עם ‪ ADHD‬הם בעלי מרץ רב שאפשר לתעלו לכיוונים חיוביים וכמו כן‬ ‫הם בעלי כושר יצירתי‪.‬‬ ‫כנאמר – הלוקים בהפרעת הקשב וריכוז מפתחים גם בעיות בתחום החברתי והפעילות‬ ‫בגינון נותן מענה לשיפור מערכות חברתיות‪ :‬למשל מרחב המאפשר עבודה קבוצתית‬ ‫בגינה אשר כל אחד מהמטופלים עובד בעבודה המתאימה לו בשיתוף פעולה עם האחר‪-‬‬ ‫פעילות זו יכולה לשפר את היכולת ליצור קשרים חברתיים תוך כדי עבודה קבוצתית‬ ‫בסביבה נעימה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫מאמר‪ -‬התמודדות עם בעיית קשב וריכוז במשפחה ‪ ADHD‬מאת עדי‬ ‫•‬ ‫באלינט‪.‬והמטופל יכול למצות את יכולתו ולקבל פידבק גדול‬ ‫מפעילות זו יחד עם זה לשפר את ביטחונו האישי באשר לתכונותיו אשר במקום אחר יכלו‬ ‫להיתפס כשליליות‪.‬שלא תמיד מגיעים‬ ‫לידי מימוש‪ .‬הגינון הטיפולי‬ ‫מאפשר מרחב בטבע אשר ידוע כמרגיע ומקרין שלווה לאדם‪ .‬הפרעת קשב וריכוז )‪(ADHD‬‬ ‫•‬ ‫•‬ .‬‬ ‫הפעילות בגינון מאפשרת גם שיפור קוגניטיבי‪ -‬למשל קשב וריכוז‪ :‬כאשר המטופל הופך‬ ‫להיות המטפל ומקבל אחריות על צמח הוא יכול להבין )בעזרת המטפל( שהטיפול דורש‬ ‫רגישות ולכן המטופל יוכל לשפר את ריכוזו בהבנה של חשיבות הטיפול והעזרה לצמח‬ ‫במטרה לראות תוצאות‪.‬‬ ‫הפעילות בגינון הטיפולי מאפשרת מרחב אשר יכול לכוון )בעזרת המטפל( את הילד‬ ‫לפעילות המתאימה לו‪ -‬הפרעה של אי פרקטיביות במרחב הגן יכולה לקבל מימד חיובי‬ ‫כאשר מעשבים למשל או עודרים‪ .‫גינון טיפולי כנותן מענה להפרעת ‪:ADHD‬‬ ‫ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ניחנים ביכולות מגוונות בתחומים רבים‪ .‬בסביבה זאת יש פוטנציאל‬ ‫המאפשר למטופל להיות בפעילות וגם לחוות הרגשה נעימה ומרגיעה‪..‬‬ ‫אחד התסמינים של ‪ HDHD‬הוא פעילות יתר המלווה בחוסר שקט‪ .‬‬ ‫מאמר –ד"ר אבי שפירא‪ .

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful