‫א“ב של צדק חברתי‬

‫אתר ”העוקץ“ שמח להגיש למהפכני הדור חומרי תבערה‬
‫רעיוניים‪ ,‬במקבץ מאמרים שפורסמו בו עם פרוץ מאבק‬
‫הדיור וגם קצת קודם‪ .‬שיהיה מה לקרוא במאהל ועל מה‬
‫להתווכח וגם כדי להבין על מה בעצם אנחנו נאבקים‪/‬ות כאן‬

‫‪www.haokets.org‬‬
‫קיץ ‪2011‬‬

‫‪-1-‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪-2-‬‬

‫תחילתה של התעוררות ‪ /‬איציק ספורטא‬

‫‪4‬‬

‫צדק‪ ,‬לא צדקה‪ ,‬יציל ממוות ‪ /‬יוסי דהאן‬

‫‪5-6‬‬

‫איך אפשר לחיות פה ‪ /‬שירה אוחיון‬

‫‪7-9‬‬

‫ב‘ זה דור שנלחם על הבית ‪ /‬לב גרינברג‬

‫‪10-11‬‬

‫למי תודה‪ ,‬למי ברכה ‪ /‬יורם שורק‬

‫‪12-13‬‬

‫סססעאמק‪ ,‬נמאס ‪ /‬טליה ברנשטיין‬

‫‪14-15‬‬

‫ערכים חדשים במילון הפוליטי ‪ /‬מרזוק אלחלבי‬

‫‪16-17‬‬

‫בלתי הפיך ‪ /‬איילה אולמרט‬

‫‪18‬‬

‫יער הטלוויזיה של אלוהים ‪ /‬מיכל רותם‬

‫‪19‬‬

‫ביבי לא יהפוך לאנטי‪-‬ביבי ‪ /‬יוסי לוס‬

‫‪20-21‬‬

‫מתווה לפתרון בעיית הדיור ‪ /‬אמנון פורטוגלי‬

‫‪22-23‬‬

‫לפנות בוקר באו הפקחים ‪ /‬מתן קמינר‬

‫‪24‬‬

‫מהפכה זה גם כיף ‪ /‬יובל בן‪-‬עמי‬

‫‪25-26‬‬

‫‪-3-‬‬

‫תחילתה של התעוררות‬

‫צדק‪ ,‬לא צדקה‪ ,‬יציל ממוות‬

‫המאבקים על מחירי הדיור והמזון הם צעד לעבר ביסוס חברה אזרחית משפיעה‬
‫ותזכורת כואבת לחברי הממשלה שהם משרתי הציבור‪ ,‬לא אדוניו‪ .‬ואל תיבהלו‬
‫מהמלה ”פוליטי“‬

‫בעשורים האחרונים הפכה הצדקה בישראל למדיניות חברתית וכלכלית‪,‬‬
‫המייצרת זרם גובר והולך של נזקקים‪ .‬ומתי צדקה פורחת? בדיוק כאשר הצדק‬
‫והסולידריות מתפוררים‪ .‬אות אחת והבדל של עולם ומלואו‬

‫משהו קורה כאן‪ .‬אין ספק שאזרחים ותושבים מתחילים להתעורר ולראות שהסתמכות על הפוליטיקה‬
‫המפלגתית ועל מנגנוני המדינה‪ ,‬על חוכמתם הבלתי‪-‬נדלית של בעלי ההון‪ ,‬מביאה אותנו לחיות בחברה‬
‫שבה אנחנו כלי משחק במגרש לא לנו‪ .‬נכון‪ ,‬אומרים לנו שאנו חיים בדמוקרטיה‪ .‬אבל דמוקרטיה‬
‫אינה רק מקום שבו פעם בארבע שנים מצביעים למפלגות שאמורות לייצג את מגוון הדעות בקרב‬
‫האזרחים‪ .‬דמוקרטיה היא תפישת עולם שבה האזרח‪/‬ית הם הריבון והפוליטיקאים הם משרתי הציבור‬
‫כולו‪ .‬אזרחות אינה מנגנון של שלח ושכח‪ ,‬היא מעורבות מתמדת בקביעת פניה של החברה‪.‬‬

‫משמעות המושג צדק בלטינית היא להקצות לכל אחד את המגיע לו‪ .‬הוויכוח במחשבה הפוליטית‪,‬‬
‫במהלך הדיון ההיסטורי על אודות צדק חלוקתי‪ ,‬נסב על שני עניינים‪ :‬הראשון עמד על מושא‬
‫החלוקה של עקרונות הצדק‪ ,‬כלומר מה מחלקים‪ ,‬האם רק חירויות או גם הכנסות‪ ,‬הזדמנויות‪,‬‬
‫עמדות עוצמה וטובין חברתיים אחרים‪ .‬השני התייחס לעקרונות הצדק הראויים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬האם כל‬
‫אחד על‪-‬פי צרכיו או בהתאם לתרומתו או ביחס למעלותיו או בהתאם לעקרונות נוספים שהוצעו‪.‬‬

‫איציק ספורטא‬

‫בישראל כולם שכחו זאת‪ :‬המדינה‪ ,‬בעלי ההון ואפילו האזרחים‪ .‬לאחר שנים רבות של התעמרות‬
‫החליט חלק מהציבור כי די לו בהסתמכות על מערכת הלוקה בתפישה האידיאולוגית שלה‪ ,‬במעשיה‬
‫ובתוצאותיהם‪ ,‬וכי יש צורך בפעולה ציבורית‪ .‬בשלב זה נעשות פעולות בנושאים ממוקדים‪ :‬יהיו אלו‬
‫נושאים של מחירים וצרכנות‪ ,‬יחסי עבודה או דיור‪ .‬אבל כל אלה מאותתים שמשהו חייב להשתנות בדרך‬
‫בה פועלים קובעי המדיניות‪.‬‬
‫כדי שזה יקרה‪ ,‬המאהל של המוחים על מחירי הדיור צריך להתרחב ולא להיכנע לספינים שכבר התחילו‬
‫בתקשורת‪ .‬מירי רגב‪ ,‬אריאל אטיאס וחבריהם שכחו שהם משרתי הציבור ולא אדוניו‪ ,‬וכאן תפקיד‬
‫הציבור להזכיר להם מה מקומם במערכת‪.‬‬
‫חשוב לא להפריד בין המאבקים השונים‪ :‬זהו מאבק אזרחי כולל שנועד לבסס חברה‬
‫אזרחית בעלת השפעה‪ ,‬כזאת שאינה מורכבת רק מעמותות הנותנות שירותים אלא‬
‫מתבססת על ארגונים כמו איגודים מקצועיים‪ ,‬ארגוני צרכנים ואזרחים המתארגנים על‬
‫בסיס עוולה מכל סוג‪.‬‬

‫ישנו ניסיון לצייר כל מאבק כמאבק פוליטי‪ ,‬בעיקר בין שמאל וימין; על הפעילים להבין שאכן כן – כל‬
‫מאבק כזה הוא פוליטי‪ ,‬ולא צריך להיבהל מהמלה הזאת‪ .‬בפוליטיקה‪ ,‬חשוב מי קובע את המדיניות‪.‬‬
‫אם עד היום הייתה זו המדינה‪ ,‬ובעיקר משרד האוצר על ההטיות האידיאולוגיות שלו ובעלי ההון‪ ,‬כעת‬
‫קמים נשים וגברים מקרב הציבור ואומרים‪ :‬אנחנו כאן! גם אנחנו קובעים‪ ,‬ואם לא תתחשבו בנו אולי‬
‫תאבדו את מקומכם‪.‬‬
‫בכל נושא אפשר להציע סט של פתרונות‪ .‬למשל מדיניות דיור הכוללת בנייה להשכרה ארוכת‪-‬טווח‪,‬‬
‫דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬בנייה ציבורית למשתכרי השכר הנמוך ולנזקקים לדיור שאינם יכולים לעבוד‪ .‬בכדי שזה‬
‫יקרה‪ ,‬צריכים קובעי המדיניות להבין שמלמול המילים שוק חופשי והיצע וביקוש אינו מדיניות‪.‬‬

‫יוסי דהאן‬

‫מה שברור הוא שעקרונות צדק קובעים מהן הזכויות והחובות של כל אדם בחברה שהעקרונות חלים‬
‫עליה‪ .‬במדינת רווחה דמוקרטית מודרנית‪ ,‬עקרונות הצדק נגזרים מערכים מוסריים המתייחסים‬
‫אל כל אדם כאל יצור אוטונומי ובעל ערך עצמי שווה‪ .‬הסדרי מדינת הרווחה קבעו מערך זכויות‬
‫ממנו כל אדם )או ליתר דיוק אזרח ותושב( צריך ליהנות‪ :‬זכויות חברתיות כגון חינוך‪ ,‬דיור‪,‬‬
‫בריאות וקיום מינימלי בכבוד‪ .‬משמעותן המעשית של זכויות אלו היא שעל המדינה מוטלת חובה‬
‫לממשן באמצעות הספקת שירותים חברתיים ורשת ביטחון סוציאלית‪ .‬שירותים אלו של המדינה‬
‫אמורים להבטיח את הזכויות הללו גם כאשר אדם מצוי מחוץ למעגל העבודה בשל אבטלה‪ ,‬מחלה‪,‬‬
‫זקנה או מטעמים אחרים המונעים ממנו להשתתף בו‪ .‬מטרה נוספת של ההסדרים המוסדיים‬
‫שבבסיס מדינת הרווחה היא לתקן את הכשלים והתוצאות הבלתי שוויוניות שיוצר השוק הכלכלי‪.‬‬
‫בקצרה‪ ,‬עקרונות של צדק חברתי נגזרים מהנחות מוסריות ועניינם חלוקה של טובין חברתיים‬
‫וכלכליים כחירויות‪ ,‬עושר‪ ,‬הכנסה‪ ,‬הזדמנויות ועמדות כוח‪ .‬ביטויים המוסדי של עקרונות אלו הוא‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬זכויות חברתיות ודפוסי פעולה המנחים את המדיניות הכלכלית והחברתית‪.‬‬
‫בניגוד לצדק‪ ,‬המגלם מדיניות פומבית של מוסדות פוליטיים‪ ,‬צדקה היא מעשה אינידיבידואלי של‬
‫יחידים‪ .‬בעוד שצדק עוסק בצרכים לטווח ארוך של בני אדם ובמדיניות שעניינה טיפול בשורשי‬
‫הבעיות החברתיות והכלכליות‪ ,‬צדקה עוסקת בסימפטומים‪ ,‬בצרכים מיידיים חלקיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ארוחה לחג מנדבני ערוץ ‪ 2‬פותרת את בעיית העני הרעב לערב אחד‪ ,‬ובבוקר שלמחרת פסטיבל‬
‫הפילנתרופיה‪ ,‬ייאלץ העני לפתוח במרדף חדש אחר הארוחה הבאה‪ .‬צדקה לא מבטיחה מקור‬
‫פרנסה לטווח ארוך‪ ,‬לא שירות רפואי הולם ולא חינוך איכותי‪.‬‬
‫בעוד שעקרונות של צדק עוסקים במידה מסוימת בשינוי ההסדרים המוסדיים שגורמים‬
‫לאי‪-‬צדק‪ ,‬צדקה מנציחה את המצב הקיים ‪ -‬היא לא משנה את יחסי הכוח החברתיים‪,‬‬
‫הכלכליים והפוליטיים‪ .‬היא לא מעצימה את הנזקקים ולעתים רק מגבירה את תלותם‬
‫בבעלי הממון‪ .‬ההנחה המובלעת במתן צדקה היא שקיומם של אנשים עניים‪ ,‬רעבים ומובטלים אינו‬

‫החוכמה עכשיו היא להתמיד ולא לקנות את הסחורה המשומשת שמוכרים לנו‪ ,‬כי פוליטיקאים כמו‬
‫פוליטיקאים יעדיפו את הדיבור על המעשה‪ ,‬ובעלי הון מעסיקים מספיק אנשים שתפקידם למסך את‬
‫המציאות‪ .‬נכון שזו התחלה‪ ,‬אבל יש לה לפחות פוטנציאל לשינוי מעמיק בדרך בה קורים פה דברים‪.‬‬

‫תוצאה של מדיניות כלכלית וחברתית מתוכננת‪ ,‬מעשה ידי אדם‪ .‬ההתייחסות אל הנזקקים לצדקה היא‬
‫כאל קורבנות של כוחות נסתרים ועלומים‪ ,‬מעין הוריקן או רעידת אדמה‪ ,‬שאיש אינו אחראי להם‪.‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/wny ,17.07.11-‬‬

‫‪-5-‬‬

‫‪-4-‬‬

‫איך אפשר לחיות פה‬
‫שירה אוחיון‬

‫הצדקה פורחת בדרך כלל כאשר הצדק מתדרדר‪ .‬בהתאם‪ ,‬הפילנתרופיה מתחזקת כאשר‬
‫הסולידריות החברתית מתפוגגת‪ .‬עקרונות של צדק מתייחסים לאדם כאל יישות אוטונומית בעלת‬
‫זכויות הראויה לכבוד‪ ,‬בעוד שמי שמבקש צדקה הוא נטול זכויות‪ .‬כשם שקבלת הצדקה אינה זכות‬
‫אלא תלויה ברצונו הטוב של מעניק הצדקה‪ ,‬כך לעני אין זכות לקבל את תרומתו של נותן הצדקה‪.‬‬
‫ירצה‪ ,‬ייתן‪ .‬לא ירצה‪ ,‬לא ייתן‪ .‬צדקה היא תהליך מתייג ומשפיל‪ ,‬תחשבו על ההרגשה של מובטלת‬
‫העומדת בתור לקבלת חבילת מצרכים לחג‪ ,‬על הפגיעה בכבודה של מי שצריכה להיחשף בפומבי‬
‫כענייה הזקוקה לחסד‪.‬‬
‫צדקה הפכה גם למכשיר אפקטיבי לקידום מכירות ובניית מוניטין של גופים כלכליים‪ ,‬ערוצי‬
‫תקשורת וסלבריטאים ציניים‪ .‬השיווק הפילנתרופי של התאגיד הכלכלי באמצעות צדקה הוא‬
‫אפקטיבי‪ ,‬מכיוון שהגוף המסחרי לא מפרסם את סחורתו בגלוי אלא באופן מוסווה‪ ,‬באצטלה של‬
‫גוף בעל פנים חברתיות רגישות התורם לקהילה‪ .‬בשנים האחרונות גילתה התקשורת המסחרית את‬
‫העוני כמכונה לייצור רייטינג‪ ,‬וכמה מאנשי התקשורת המרכזיים בתקשורת הישראלית חבים את‬
‫הקידום האישי שלהם לעניים נזקקים‪ ,‬לעזרתם נחלצו הרחמנים באורח מתמיה דווקא בפריים‪-‬טיים‪.‬‬
‫מעניין שאותם תאגידים כלכליים ותקשורתיים הם לעתים השחקנים המרכזים בתמיכה ובקיבוע‬
‫של מדיניות כלכלית וחברתית היוצרת את מאגר הנזקקים ההולך ומתרחב‪ .‬איל טקסטיל המעביר‬
‫את מפעליו לירדן ובעקבות זאת מפטר מאות פועלות טקסטיל‪ ,‬מקים לאחר מכן עמותה לחלוקת‬
‫ארוחה חמה לילדיהן הרעבים; בנק המפנה משפחה מביתה בשל אי‪-‬תשלום משכנתת עושק‪ ,‬תורם‬
‫תיקים לילדיה לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה‪ .‬חלק מאנשי העסקים והעיתונאים הללו‬
‫הם גם הדוברים המרכזיים של התעמולה המתארת את העניים כאשמים בגורלם‪ ,‬את המובטלים‬
‫כפרזיטים ואת האמהות החד‪-‬הוריות כבלתי אחראיות‪.‬‬
‫צדקה לא מבטיחה תעסוקה‪ ,‬והיא ודאי לא תציל ממוות‪ .‬לצדק‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יש סיכוי‪.‬‬

‫שאף אחד לא יבלבל אותכם עם הביטחון‪ ,‬הערבים‪ ,‬האיום האיראני‪ ,‬או איזה‬
‫מבצעון שבן יום יתגלגל למלחמונת יזומה‪ .‬האויבים האמיתיים של הדמוקרטיה‬
‫ושל האזרח הפשוט במדינה הם הפוליטיקאים המושחתים שמכרו נשמתם לשטן‬
‫ההון‪ .‬מתווה לשינוי‬
‫מחאת האהלים היא רק סימפטום אחד למצבה העגום של החברה בישראל‪ .‬מצוקת הדיור היא בעיה‬
‫אמיתית וארוכת שנים‪ ,‬כמוה גם יוקר המחייה והשירותים החברתיים‪ ,‬שפעם היו ציבוריים והיום‬
‫הולכים ומופרטים‪ .‬לצד אלה‪ ,‬קיימת בעיה רצינית של השכר הממוצע במשק‪ ,‬שאינו מתאים ליוקר‬
‫המחיה ולמיסוי הכבד בישראל ולא מאפשר חיים בכבוד‪ ,‬שלא לדבר על שכר המינימום שאינו‬
‫מאפשר חיים בכלל‪ .‬בעיות אלו הן תולדה של למעלה משני עשורים בהם נוהגת כאן מדיניות‬
‫כלכלית ניאו‪-‬ליברלית שנעשית דורסנית משנה לשנה‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬הפתרון לבעיות ולמצוקות הללו אינו יכול להיות בהרדמה מקומית של המחאה או בטיפול‬
‫תרופתי משכך כאבים כמו זה שהציע ביבי למפגינים בכל רחבי הארץ‪ .‬גם הניסיון לקנות מגזר זה‬
‫או אחר בנזיד עדשים לא יצלח‪ .‬שנאמר‪” ,‬וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ…“ היקף המחאה‬
‫היום מעיד על עומק הדיכוי‪ :‬הפעם זוהי מחאה רבתי‪ ,‬שחוצה את גבולות מדיניות ה“הפרד ומשול“‬
‫המגזרית והמגדרית שמפעיל השלטון כדי לדכא כל ניצוץ של מרדנות נגד השיטה האכזרית‪.‬‬
‫אם רוצים פתרונות של אמת חייבים לשנות את השיטה הכלכלית‪-‬חברתית ולא להסתפק בהחלפת‬
‫ממשלה זו או אחרת‪ .‬ביבי‪-‬ברק‪-‬לבני‪ ,‬כולם קורצו מאותו חומר‪ .‬הם כולם בניה של האליטה‬
‫ההגמונית האשכנזית בעלת הפריבילגיות ובעלת ייצוג היתר בכל מוקדי הכוח של המדינה‪:‬‬
‫בכלכלה‪ ,‬בבתי המשפט‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בתרבות וכמובן בבעלות על הקרקעות במדינת ישראל‪ .‬כולם‬
‫חולקים השקפת עולם כלכלית לאומית ותרבותית זהה‪.‬‬
‫ישי‪-‬אטיאס‪-‬סילבן‪-‬כחלון‪-‬פרץ קורצו מחומר אחר )הנתפס על‪-‬ידי הראשונים כסוג ב‘( של אליטה‬
‫מזרחית פוליטית‪ ,‬שטיפסה ועלתה לגדולה על גבם השפוף של המזרחים בעיירות הקיפוח ובשכונות‬
‫המצוקה‪ .‬לא‪-‬מנהיגים אלו פיזרו הבטחות שווא לבני העיירות והשכונות לגאול אותם ממצוקת‬
‫הדיור‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬ההסללה בחינוך‪ ,‬הניצול והשעבוד הכלכלי‪ .‬אך מיד לאחר שנבחרו הפנו עורף‬
‫לאחיהם ועשו בעיקר לביתם הם‪ ,‬תוך שהם נוגשים באחיהם המזרחים ובאחיותיהן המזרחיות ביד‬
‫קשה ובזרוע נטויה יותר אף מזו של הממסד האשכנזי‪ .‬שנאמר‪” ,‬עבד כי ימלוך…“‬
‫אומרים לנו שהכלכלה שלנו פורחת בזמן שאפילו כלכלות אירופה קורסות כמגדל קלפים בזו‬
‫אחר זו‪” .‬אצלנו יש צמיחה“‪ ,‬אומרים הקברניטים בגאווה ישראלית )שנאמר‪” ,‬כי בנו בחרת מכל‬
‫העמים…“(‪ ,‬אבל מי אמר שצמיחה זה דבר כל כך חיובי ובריא? צמיחה של עוד ועוד מגדלי יוקרה‬
‫ופאר לעשירי תל אביב זה יופי )שנאמר‪” ,‬ורוממתנו מכל…“(‪ ,‬וצמיחת המעמד של הטייקונים‬
‫בעלי עושר מופלג ששולטים על מרבית משאבי המדינה זה גם יופי‪ .‬והצמיחה המסחררת של ההון‬
‫המופלג של הבנקים והשל העמלות שאנחנו משלמים להם זה עוד יותר יופי‪.‬‬

‫‪-6-‬‬

‫פורסם בספטמבר ‪www.haokets.org/2kg ,2004‬‬

‫‪-7-‬‬

‫הריכוזית מחד‪ ,‬ועם מדיניות ניאו‪-‬ליברלית מהדורסניות בעולם הקפיטליסטי מאידך‪.‬‬
‫מחייבים אותנו לשלם אגרה לטלוויזיה‪ ,‬שכבר מזמן אינה ממלאת את תפקידה כערוץ‬
‫שידור ציבורי וממלכתי והפכה כל‪-‬כולה לשופרו המקרטע של השלטון ובטח שלא‬
‫מבדרת אף אחד‪ .‬מצד שני‪ ,‬משלמים לחברות הכבלים הון של כסף‪ ,‬ולכו תנסו להתנתק‬
‫מהם אם התאכזבתם משירותי חברות ”השוק החופשי“ האלה‪ .‬אנחנו משלמים לבזק‬
‫ובמקביל לחברות הסלולארי שמוצצות את דמנו‪ .‬משלמים ארנונה ומים ובמקביל‬
‫משלמים ל“עדן“‪” ,‬נביעות“‪ ,‬ו“עין גדי“‪ ,‬כי מי מעיז לשתות מי ברז באיכות כה ירודה‪.‬‬

‫גידולים סרטניים צומחים אף הם פרא על חשבון תאים בריאים אחרים בגוף‪ .‬צמיחה פראית‪ ,‬שבאה‬
‫על חשבון האזרח הפשוט ומחסלת אותו‪ ,‬שהורגת את מעמד הביניים )המעמד שנושא בעיקר נטל‬
‫העבודה‪ ,‬הייצור‪ ,‬הביטחון ותשלום המיסים( הנה צמיחה ממארת שמאיימת לחסל את הגוף שנקרא‬
‫”מדינת ישראל“ כולו‪.‬‬

‫אז מה עושים?‬
‫‪.1‬‬

‫במקום ”מדיניות הצמיחה“‪ ,‬יש להנהיג מדינת רווחה אמיתית ברוח מגילת העצמאות‪ ,‬וכן‬
‫”שוויון חברתי ומדיני גמור‪ ,‬ללא הבדל מין דת וגזע…“‪ ,‬אך לא ברוח הסוציאליזם המזויף‬
‫של מפא“י ומפלגת העבודה‪ .‬לשם כך בראש ובראשונה‪ ,‬יש ליזום חקיקת יסוד‪” :‬חוק יסוד‬
‫השוויון“ ו“חוק יסוד חיים בכבוד“‪ .‬חוקים אלו יעגנו את הזכויות החברתיות ויהוו בלם ורסן‬
‫לחקיקה הליברלית שנחקקה בשנות התשעים במסגרת ”המהפכה החוקתית“ של אהרון ברק‬
‫ונתנה ”חופש עיסוק“ לבעלי ההון לשדוד את כל אוצרות המדינה ומשאביה הלאומיים ו“כבוד‬
‫האדם )העשיר( וחירותו )לעשוק את עניי מדינתו(‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫יש להקים הסתדרות עובדים דמוקרטית אמיתית‪ ,‬מנותקת מהמפלגות ומהפוליטיקה‪ ,‬שתאגד‬
‫את כל ארגוני העובדים ותהפוך אותם לארגונים חזקים שדואגים להגן על זכויות כל העובדים‬
‫במשק ‪ -‬ללא ההבחנות המעמדיות בין עובדי הקבלן לשאר הפועלים במשק‪ .‬אנו זקוקים‬
‫להסתדרות עובדים כזו שתהפוך אותנו מעבדים מודרניים ששרויים בהישרדות מתמדת‬
‫לאנשים עובדים רגועים עם שעות פנאי איכותיות‪ ,‬שמאפשרות גם נתינה למען הקהילה‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫המדינה צריכה לדאוג לדיור בר‪-‬השגה לסטודנטים ולצעירים ולדיור ציבורי הולם לכל מי‬
‫שידו אינו משגת‪ .‬אבל קודם כל‪ ,‬יש להחזיר את הסיוע בדיור ואת המענק לרכישת דירה‬
‫לאמהות חד‪-‬הוריות‪ ,‬שביטל נתניהו כפרס על מאבקה המתוקשר של ויקי קנפו‪ .‬אמהות‬
‫חד‪-‬הוריות‪ ,‬בעיקר אם הן עובדות‪ ,‬הן המגזר המוחלש ביותר במדינה וכמעט כולן סובלות‬
‫ממצוקות דיור ופרנסה מעצם היותן נשים‪ ,‬ומעצם עול הפרנסה וגידול הילדים המוטל כולו‬
‫על כתפיהן‪ .‬כן יש להקל על זוגות צעירים וסטודנטים לרכוש דירה ולהטיל מיסוי כבד יותר‬
‫על משכירי דירות‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫יש להוריד את המיסוי הגבוה‪ ,‬שהולך בסופו של דבר כמעט כולו לתחזק את‬
‫עושרם של בעלי ההון ולא לשירותים ציבוריים‪ .‬לחילופין‪ ,‬על המדינה לקחת‬
‫אחריות מלאה למימון השירותים הציבוריים ולהעניק שירותי רווחה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬תחבורה ‪ -‬לפחות כמו במדינות המפותחות הולנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דנמרק ושבדיה‪.‬‬
‫שבוע בברלין הספיק לי כדי להבין שעובדים עלינו בעיניים‪ .‬הכול שם זול בחצי ואף בשליש‬
‫מחיר ובאיכות טובה פי עשר‪ :‬המים‪ ,‬המזון‪ ,‬התחבורה‪ ,‬הדיור ועוד‪ .‬יש שם שפע של מוצרים ושוק‬
‫חופשי‪ .‬במדינת ישראל של היום אנו חיים במצב אבסורדי עם שיירי מדינת הרווחה המפא“יניקית‬

‫‪-8-‬‬

‫משלמים לקופות החולים‪ ,‬אבל גם לביטוחים משלימים ומגני הזהב שלהם‪ ,‬ובסוף‬
‫בכלל הולכים לניתוח פרטי ולרופאים פרטיים )דרך ביטוח רפואי שזה עתה רכשתם(‪,‬‬
‫כי מי יכול לסמוך על איכות הרפואה הציבורית בישראל‪ ,‬עם שכר כל כך זעום לרופאים‬
‫שעובדים ‪ 24‬שעות ללא הכרה וללא הוקרה? ולבסוף משלמים כל כך ביוקר על הכסף‬
‫שלנו בבנק ‪ -‬הבנקים גובים מאיתנו עמלות מטורפות שהולכות ותופחות‪ ,‬כמו אזלת היד‬
‫של האזרח מול הריכוזיות והקרטלים של בעלי ההון שחברו יחד לכלותינו ולהאבידנו‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אנחנו משלמים מיסים כמו במדינת רווחה‪ ,‬ומקבלים שירותים ציבוריים שאינם‬
‫מגיעים ברמתם אפילו למדינה ליברלית קפיטליסטית כמו ארה“ב‪ .‬הרמה של ה‪public -‬‬
‫‪ schools‬עולה על רמתם של בתי הספר בישראל ולרמת בתי הספר הפרטיים שם אין בכלל‬
‫מה להשוות‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫נדרשת רפורמה רצינית בחלוקת הקרקעות ובחלוקת אזורי השיפוט של המועצות‬
‫האזוריות‪ ,‬שתיישם את הצדק החלוקתי אליו כיוון ”בג“צ הקרקעות“ שהוגש על‪-‬ידי‬
‫הקשת הדמוקרטית המזרחית בסוף שנות התשעים‪ .‬לא יזיק אם בני הקיבוצים והמושבים‬
‫יגלו קצת סולידריות עם מחאת אחיהם היהודים‪ ,‬יגלו קצת סוציאליזם אמיתי ויוותרו על‬
‫חלק מהמדשאות הירוקות ומטעי האבוקדו והתפוזים הלא‪-‬רווחיים לטובת דיור בר‪-‬השגה‪.‬‬
‫נשמע הזוי או מופרך? אם תרצו אין זו אגדה על ארץ ישנה‪-‬חדשה‪ .‬הכוח בידיים שלנו‪,‬‬
‫האזרחים‪ ,‬לשנות את המציאות ולצאת מעבדות הנפש והגוף לחירות אמיתית ולחיי שגשוג‬
‫ושלווה‪ .‬ושאף אחד לא יזרה שוב חול בעיניכם עם הביטחון‪ ,‬הערבים‪ ,‬האיום האיראני‪ ,‬או איזה‬
‫מבצעון שבן יום יתגלגל למלחמונת יזומה או לבוץ מלחמתי של ממש‪ .‬האויבים האמיתיים‬
‫של הדמוקרטיה הישראלית ושל האזרח הפשוט במדינה הם הפוליטיקאים המושחתים שמכרו‬
‫נשמתם לשטן ההון ולתאוות הבצע הבלתי מרוסנת של נושאיו‪ .‬חוסן לאומי וביטחון אישי זה‬
‫קודם כל חיים בכבוד של כל אזרח ואזרחית במדינה‪.‬‬

‫פורסם ב‪ -‬ב‪31.07.11-‬‬

‫‪-9-‬‬

‫ב‘ זה דור שנלחם על הבית‬
‫לב גרינברג‬

‫על בית פוליטי לכלל האזרחים כאן‪ .‬כי זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר‪,‬‬
‫מהדיור ועד לעובדים הסוציאליים‪ :‬הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם‪ ,‬כפי שקורה‬
‫בישראל המופרטת‬
‫בשיא מאבק העובדות הסוציאליות‪ ,‬כאשר רוב צירי הוועידה יצאו נגד ההסכם שבישל מאחורי גבם‬
‫מזכ“ל ההסתדרות‪ ,‬הציע להם עופר עיני רעיון חדש‪ :‬הסכם דור ג‘‪ .‬המשמעות פשוטה‪ :‬לכם יהיה‬
‫הסכם טוב יותר‪ ,‬אבל מי שיצטרף בעתיד לא יהיה זכאי לתנאים המשופרים‪ .‬עיני פעל לפי ההיגיון‬
‫של הסכמי דור ב‘‪ ,‬שהומצאו לאחר הכנסת עקרונות השוק ”החופשי“ לישראל )הכוונה ב“חופשי“‬
‫היא חופש למעסיקים מהסכמים קיבוציים ומעובדים מאורגנים(‪ .‬לפי הסכמים אלה‪ ,‬העובדים‬
‫הוותיקים דאגו לעצמם ופגעו בדור הבא‪ .‬אבל צעירי העובדים הסוציאליים דחו על הסף את הרעיון‪.‬‬
‫הם רצו לשפר את תנאי השכר והעבודה שלהם – אבל לא הסכימו להקריב את הדור הבא‪.‬‬
‫זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר‪ .‬הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם‪ ,‬הם גם רוצים זאת למען‬
‫האחרים‪ ,‬למען העתיד‪ .‬יש משהו משותף בין מאבקי השכר של העובדים הסוציאליים‪ ,‬המורים‬
‫בתיכונים והרופאים המתמחים‪ ,‬והתמרדותם נגד דור הוותיקים השולט באיגודים שלהם‪ :‬הדור‬
‫הנוכחי‪ ,‬קורבנות הסכמי דור ב‘‪ ,‬נאבק למען חינוך ובריאות טובים יותר ולמען שירותי הרווחה‪.‬‬
‫כל אלה שירותים ציבוריים שנפלו קורבן להיגיון ההפרטה והשוק ”החופשי“ המקצץ את ההוצאה‬
‫הממשלתית לצורכי ציבור‪.‬‬

‫אין שום דבר חופשי בשוק הזה‪ ,‬למעט החופש של החזק לגזול מהחלש‪ .‬דור ב‘ דורש חופש אחר‪,‬‬
‫חופש לעבוד ולחיות בכבוד‪ ,‬חופש לזכות בדיור‪ ,‬בריאות וחינוך טובים במחיר סביר‪ .‬הם דורשים‬
‫זאת לא רק לעצמם‪ ,‬אלא לכולם‪ .‬במאבק על הדיור של צעירי תל אביב יש מקום לכולם‪,‬‬
‫לפריפריה ולמרכז‪ ,‬לחסרי דיור ומשתכני הדיור הציבורי‪ ,‬לערביי יפו הנדחקים החוצה‬
‫ולבדווים מהכפרים הלא‪-‬מוכרים‪.‬‬

‫שאיפת דור ב‘ היא שישראל תהיה ביתם‪ ,‬הבית של כלל האזרחים‪ ,‬ולא רק של סקטורים המצליחים‬
‫להקים לעצמם מפלגות הדואגות לזכויות יתר של תומכיה‪ .‬דור ב‘ זה לא סקטור‪ .‬הם מרגישים שאין‬
‫להם בית במובן העמוק‪ :‬המדינה לא מגנה עליהם‪ ,‬לא דואגת לעתידם‪ .‬יש הרבה מפלגות בישראל‪,‬‬
‫אבל אף אחת לא נותנת להם הרגשה של בית‪ .‬הרבה ינסו לנצל אותם‪ ,‬אבל אף מפלגה לא תוכל‬
‫לייצג אותם‪.‬‬
‫כדי שישראל תהיה הבית של כולנו לא יספיקו מחאות הדיור והקוטג‘‪ ,‬ולא מאבקי עובדים‪ .‬כדי‬
‫שישראל תהיה הבית של כל אזרחיה‪ ,‬דרוש בית פוליטי חדש‪ ,‬כי דור א‘ כבר הספיק להרוס את כל‬
‫מה שנבנה‪ .‬העבודה האמיתית היא למחרת המאבק‪ ,‬ייגמר איך שייגמר‪ .‬העבודה תהיה לבנות בית‬
‫פוליטי לדור הצעיר שאיננו שייך לסקטור אלא לכלל האזרחים‪ ,‬בית דמוקרטי שדואג לעתיד‪ ,‬ביטוי‬
‫אידאולוגי של ההתנגדות להפרטת ישראל‪.‬‬
‫בית פוליטי שישנה את סדר העדיפויות‪ ,‬אותה סיסמה ישנה של סבא רבין‪ ,‬שהשאיר את דור ב‘‬
‫ודור א‘ יתומים‪.‬‬

‫דור ב‘ מבקש לפעול בזיקה לחלום על בניית חברה חדשה וצודקת של הסבים והסבתות‪ ,‬ולא‬
‫לייאוש שאחרי המלחמות שאפיין את הדור של הוריהם‪ .‬זה המכנה המשותף בין המחאה הציבורית‬
‫האדירה למען דיור בר השגה ומחאת הקוטג‘‪ ,‬בין מאבקי הרופאים‪ ,‬העו“סים והמורים‪ .‬בעיניי זה‬
‫מתקשר גם לשביתת הסטודנטים ב‪ 2007-‬להורדת שכר לימוד ומאבקי ארגון ”כוח לעובדים“‪.‬‬
‫במדינה מיואשת וחסרת חזון‪ ,‬לוקחים נשות ואנשי הדור הזה את הגורל של המדינה לידיהם‪ .‬כמובן‬
‫שהם רוצים חיים טובים יותר לעצמם‪ ,‬אבל לא רק לעצמם‪ ,‬אלא גם לאחרים‪ .‬הם רוצים מדינה עם‬
‫עתיד ותקווה‪ ,‬ולא מדינה שכל הזמן עסוקה בעבר ובפחדים‪.‬‬
‫אני פוגש את הדור הזה באוניברסיטה‪ ,‬הם מארגנים את עובדות הניקיון‪ ,‬את המאבטחים ואת דור‬
‫ב‘ של המרצים‪ .‬זהו דור שלא ידע את ישראל האחרת‪ ,‬את מדינת הרווחה הדמוקרטית שאומרים‬
‫שהייתה שמחה לפני שהם נולדו‪ .‬דור ב‘ נולד אחרי המלחמות של הוריהם‪ ,‬אחרי ‪ ,1967‬יום כיפור‬
‫ולבנון‪ .‬זהו דור מדבר שצועד כבר יותר מ‪ 44-‬שנים במדינה שאין לה גבולות ואיננה מסוגלת לחשוב‬
‫על עתידה‪ .‬מדינה שעסוקה במאבקים על קרקע והשקעה בקוטג‘ים עם גגות אדומים באדמות לא‬
‫לה‪ ,‬במקום לבנות בתוך גבולות ישראל הריבונית למען כלל אזרחיה‪ .‬מדינה שעסוקה בהכנות‬
‫למלחמה הבאה ומימונה‪ ,‬במקום להשקיע בדור הבא ובצרכיו‪ .‬מדינה שעסוקה ברווחים למעטים‬
‫במקום ברווחה לכלל‪ ,‬וקוראת לזה ”שוק חופשי“‪.‬‬

‫‪-10-‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/3cv ,28.07.11-‬‬

‫‪-11-‬‬

‫למי תודה‪ ,‬למי ברכה‬
‫יורם שורק‬

‫בעוד הארץ סוערת ממאבק הדיור‪ ,‬ברמלה‪-‬לוד מתנהלת מזה שנים מלחמת‬
‫חורמה נגד תושבי עמידר‪ .‬חרב הפינוי שוב מונפת מעל ראשה של משפחת‬
‫אלעג‘ו‪ ,‬ועוד דורשים ממנה להיות אסירת תודה‬
‫בני משפחת אלעג‘ו מרמלה הנתונים תחת איום צו פינוי של חברת עמידר‪ ,‬קיבלו בימים אלו את‬
‫תגובתו של עו“ד מנשה בן דוד לבקשתם לעיכוב הפינוי‪ .‬עו“ד בן דוד‪ ,‬המייצג את ”רשות הפיתוח“‬
‫)גוף המנהל עבור המדינה את ”אדמות הנפקדים“(‪ ,‬מציג בתגובתו שלל טענות משפטיות בחסותן‬
‫מבקשת עמידר להשליך את ג‘יהאן ומחמוד אלעג‘ו וילדיהם לרחוב‪.‬‬
‫מתוך גבב הטענות בולט סעיף ‪ ,13‬בו מתמרמר הפרקליט על כפיות הטובה של הדיירים‪” :‬במקום‬
‫להודות למדינה ו‪/‬או לרשות הפיתוח שבמשך שנים נהנו מקרקעותיה‪ ,‬הם מבקשים מעשית לעגן‬
‫מצב זה“‪.‬‬

‫תודה מיוחדת מהבנים והבנות העוברים‪ ,‬בזכות חריצות פקידי רשות הפיתוח‪ ,‬את גיל ההתבגרות‬
‫בלי הפינוק המיותר שבפרטיות‪.‬‬
‫‪¤‬‬

‫תודה מיוחדת מכל בני משפחת אלעג‘ו למדינת ישראל‪ ,‬לרשות הפיתוח שלה ולפרקליטים‬
‫המלומדים על שהם דואגים להזהיר אותנו במכתבם מפני אורחינו וחברינו‪ .‬תודה על שגיליתם‬
‫לנו כי מי שמנסה לסייע לנו בשעה קשה זו הם ”חמומי מוח“ ו“אנרכיסטים אלימים“‪ .‬בעתיד‬
‫נזמין לביתנו רק אנשים מיושבים בדעתם שלא יתעקשו להפריע למי שבא לזרוק אותנו לרחוב‪.‬‬

‫ותודה נוספת‪ ,‬מראש‪ ,‬לכל ”חמום מוח“‪” ,‬אנרכיסט“ או סתם בנאדם שחושב שהשלכת ילדים‬
‫לרחוב אינה מעשה שיש להודות עליו‪.‬‬

‫להלן תגובתן של יסמין וג‘יהאן אלעג‘ו‪:‬‬
‫נפתח בהתנצלות‪ ,‬אכן לא הודינו למדינת ישראל ולרשות הפיתוח שלה‪ ,‬על ”הנאה מקרקעותיה“‪.‬‬
‫תענוגות מופרזים פוגמים‪ ,‬כנראה‪ ,‬בנימוסים‪ .‬מכתבו של עו“ד בן דוד פקח את עינינו ועורר אותנו‬
‫לכתוב מכתב תודה לכל נציגי מדינת ישראל שהסבו לנו הנאות רבות כל כך בעשרות השנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫‪¤‬‬

‫מסעות וטיולים מרחיבים את ההשכלה ומעשירים נפשו של אדם‪ .‬תודה למדינת ישראל שכפתה‬
‫עלינו את המעבר מבתינו בלוד לפחונים וחורבות ברמלה‪ .‬בזכות המסע המופלא בחסות צבא‬
‫ההגנה ב‪ 1948-‬זכינו להכיר את ”רשות הפיתוח“‪ ,‬קרקעותיה ושלל ההנאות שהיא מספקת‬
‫לאזרחים‪.‬‬

‫‪¤‬‬

‫אני‪ ,‬יסמין אלעג‘ו‪ ,‬מודה לרשות הפיתוח על ההנאה ועל בילוי הזמן המרתק שבגירוש מביתי‪.‬‬
‫אני אסירת תודה ומאחלת גם לפקידי ”רשות הפיתוח“ את התענוג שבחיים ללא טרדות‬
‫הקירות וקורת הגג‪.‬‬

‫‪¤‬‬

‫תודה מיוחדת על החוויה החינוכית שרשות הפיתוח העניקה לילדיי‪ .‬כשבתי ניסתה לשווא‬
‫לדחוף בידיה את קיר הלבנים שחסם את הגישה לחדרה היא קיבלה שיעור חשוב על המדינה‬
‫בה היא גדלה‪.‬‬

‫‪¤‬‬

‫תודה על החוב המפלצתי והשרירותי שעמידר הפילה על משפחתי‪ .‬מחמם את הלב לדעת כי‬
‫פקידי עמידר אינם אדישים לסבל שכבות המצוקה‪ ,‬אלא מודעים לו ועושים כמיטב יכולתם‬
‫להעמקת מצוקתם‪.‬‬

‫‪¤‬‬

‫אני‪ ,‬ג‘יהאן אלעג‘ו‪ ,‬מודה לרשות הפיתוח על הדאגה המיוחדת לאחדות המשפחה‪.‬‬
‫עמידר מקפידה בקנאות למנוע כל הרחבה‪ ,‬וכך מצטופפים הורים וילדים בחדרים‬
‫צרים ומתהדקים הקשרים המשפחתיים החשובים כל‪-‬כך להתפתחות הפסיכולוגית‪.‬‬

‫‪-12-‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/h4t ,24.07.11-‬‬

‫‪-13-‬‬

‫סססעאמק‪ ,‬נמאס‬
‫טליה ברנשטיין‬

‫מהפכה אמיתית צריכה להפסיק לפחד מהקשר בין חברתי לפוליטי‪ ,‬להציב‬
‫דרישות חד משמעיות לנבחרי ציבור‪ ,‬להשתמש ברטוריקה עשירה בידע‪ .‬מהפכה‬
‫אמיתית מוכרחה להפנות אצבע משולשת כנגד הסדר הקיים‬
‫בערב שבת )‪ (23.07‬צעדתי בהפגנה שיזמו מארגני שדרת האוהלים בתל אביב‪ .‬בעודי מפלסת‬
‫את דרכי בין המוני הצועדים נמלאתי התרגשות לנוכח האווירה המיוחדת ששרתה סביבי‪ .‬רבבות‬
‫התאספו על מנת למחות ולדרוש את זכותם הבסיסית לקורת גג במחיר סביר‪.‬‬
‫תחת מטריית ”דיור בר‪-‬השגה“ התאספו ובאו מפגינים שביקשו למחות על עוולות נוספות‬
‫ואקטואליות לא פחות – מחאת הרופאים‪ ,‬מחאת העובדים הסוציאליים‪ ,‬ומחאת ה“סססעאמק‪,‬‬
‫נמאס“‪ ,‬שעל אף שאינה ממוקדת‪ ,‬מתמצתת בשתי מילים את התחושה הכללית הרווחת‬
‫בציבור בישראל‪.‬‬
‫כשפגשתי את חבריי הבעתי פליאה על כך שאין במחאה נקיטת עמדה פוליטית מספקת‪ .‬חבריי‬
‫שכנעו אותי שההימנעות המכוונת היא לטובת המאבק ולטובת האנשים‪ .‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‬
‫הוא עניין של אי‪-‬הסכמה מוחלטת‪ ,‬אמרו‪ ,‬ולא ניתן לאגד סביבו את כל קצוות האוכלוסייה‪ .‬יתירה‬
‫מזאת‪ ,‬השלטון משמר את אי‪-‬ההסכמה על מנת שיוכל להמשיך לשלוט‪.‬‬
‫קבוצות‪-‬קבוצות צעדו רבבות המפגינים מאחורי המגאפונים הצווחניים‪ ,‬ואף על פי כן לא חשתי‬
‫בהתרגשות השמורה למהפכה‪ .‬כולם היו באמת מאוד מנומסים ונחמדים ואפילו דיברו יפה‬
‫לשוטרים סביבם‪ .‬לפתע הבחנתי בשלט‪” :‬המסר שלי מורכב מדי בשביל שיהיה כתוב על השלט‬
‫הזה“‪ .‬אוקיי‪ ,‬חשבתי‪ :‬משעשע? אולי‪ .‬מהפכני? ממש לא‪ .‬בהמשך הבחנתי באחד‪ ,‬משולהב עד‬
‫שורשי השיער‪ ,‬צורח במלוא גרונו כאחוז טראנס – ”בלה בלה‪ ,‬בלה בלה בלה‪ ,‬בלה בלה בלה‬
‫בלה‪ ,‬בלה בלה“ בקצב השגור של הסיסמאות שנשמעו מסביב‪ .‬משעשע? מעניין? מתוחכם?‬
‫רענן? אולי‪ .‬הכול חוץ ממהפכה‪.‬‬
‫אמנם אנשים יצאו לרחובות כי סססעמק‪ ,‬נמאס‪ ,‬וזה הישג לא מבוטל בפני עצמו‪ .‬אבל‬
‫מחאה שאינה מאורגנת מסביב למסר חד‪-‬משמעי‪ ,‬ברור וישים‪ ,‬ונמנעת במכוון מנקיטת‬
‫עמדה פוליטית במקום שבו הקיום החברתי אינו יכול להיות מנותק מהקיום הפוליטי –‬
‫הפרדה מיושנת ופחדנית כשלעצמה – הופכת במהירות להפגנת בלה‪-‬בלה‪-‬בלה‪ .‬האם‬
‫המסר קליט מספיק?‬

‫עדיין משולהבים‪ ,‬מזיעים‪ ,‬דביקים אך מרוצים‪ ,‬הגענו לכיכר המוזיאון והתמקמנו מול המסך הגדול‪.‬‬
‫הכיכר כבר הייתה מלאה מדי מכדי להשתחל לקדמת הבמה‪ ,‬ואולי טוב שכך‪ ,‬באמת הגיעו הרבה‬
‫מאוד אנשים‪ .‬המארגנים לא ציפו לכמות הזו‪ ,‬וההגברה הייתה גרועה ולא מספקת‪.‬‬
‫דפני ליף‪ ,‬משתכנת האוהל הראשונה‪ ,‬כמו גם הדוברות אחריה – הבחירה המודעת בנשים דוברות‬
‫ראויה לציון – לא הצליחו לצקת תוכן קונקרטי‪ ,‬ממשי‪ ,‬אמיתי‪ ,‬לזעקה החברתית שבשמה הן עלו‬
‫‪-14-‬‬

‫לבמה‪ .‬גרוע מזה‪ ,‬ליף פנתה לנבחרי הציבור ואמרה שהם צריכים לספק פתרונות כי זאת העבודה‬
‫שלהם ולא שלה‪ .‬גול עצמי‪ ,‬אאוץ‘‪.‬‬
‫האם יוזמת המהפכה בחרה להחזיר את השרביט לממשלה? האמנם המהפכה שזה עתה נולדה כבר‬
‫זועקת לעזרה מהשלטונות‪ :‬הצילו! או שמא מהפכה כשמה כן היא‪ ,‬הופכת סדרי שלטון‪ ,‬מערערת‬
‫על הקיים‪ ,‬באה בתביעות‪ ,‬מאיימת על נבחרי הציבור ומפנה אצבע משולשת כנגד הסדר הקיים?‬
‫מדוע לא הוזכרו החוקים האנטי‪-‬דמוקרטיים שעברו תחת שלטונו של נתניהו‪ ,‬בין השאר האיום‬
‫בחוק הוד“לים?‬
‫מדוע לא הציבו הדוברות דרישות חד‪-‬משמעיות כגון בניית יחידות דיור המיועדות למעמד הבינוני‪-‬‬
‫נמוך? פיקוח על שכר דירה? הצעת חוק האוסר על קניית דירות להשקעה? הפשרת קרקעות‬
‫לבנייה? הצפת השוק בדירות לקנייה ולהשכרה? ניסוח חוק המחייב כל קבלן של דירות יוקרה‬
‫להקצות דירות להשכרה ולקנייה המיועדות למעמד הבינוני‪/‬נמוך? מדוע לא נשמעו מחאות על‬
‫הזוועה הניאו‪-‬קפיטליסטית המאיימת על צביונה הסוציאלי‪-‬עאלק של מדינת ישראל? מדוע לא‬
‫נקראו קולות לשינוי שיטת המיסוי‪ ,‬ליצירת חוקי עבודה?‬
‫זהו לא כתב אישום נגד דפני ליף‪ ,It’s not about her .‬זה הסיפור של כולם‪ .‬מהפכה דורשת‬
‫מנהיג‪/‬ה שיידעו להגיע לכל שכבות האוכלוסייה ויהיו בקיאים במתרחש במדינה ובשכבות‬
‫האוכלוסייה החלשות בפרט‪ .‬מחאות של צעירים שוטפות בשנה האחרונה את העולם הערבי‬
‫ובעקבותיו את אירופה‪ .‬צעירים בכל מקום נלחמים על דמוקרטיה‪ ,‬על הקושי שלהם לקבל עבודה‬
‫במדינות הקפיטליסטיות שבהן רק לחברי איגוד יש אפשרות לעבוד‪ .‬מדוע אנחנו‪ ,‬הצעירים‬
‫בישראל‪ ,‬לא מביעים עמדה חד‪-‬משמעית?‬
‫לא ניתן לדבר אך ורק על מגורים ברי השגה בלי ההקשר הפוליטי הרחב יותר‪ .‬על המהפכה‬
‫במקומותינו להיות בעלת רטוריקה קונקרטית‪ ,‬ולגעת בלב ליבה של ההוויה החברתית‬
‫בישראל‪ :‬הכיבוש‪ .‬סחתיין על לקיחת המושכות לידיים‪ .‬אך נדמה כי הגיע הזמן ללכת צעד‬
‫נוסף‪ .‬מחאה היא פוליטיקה‪ .‬ומן הראוי לשאול בראש ובראשונה מדוע אין מימון ראוי לדיור‬
‫בישראל‪ ,‬מי יושב על הברזים ולמה? מה מעורבותו של משרד הפנים? לאן הולכים הכספים?‬
‫מדוע לא השתתפו חרדים בהפגנה הגדולה? היעדרם של המתנחלים מובן‪ :‬הם מכוסים מבחינת‬
‫דיור ותשתיות ומקומות עבודה‪.‬‬
‫מדוע יש כסף לסלילת כביש עוקף‪-‬שקר‪-‬כלשהו ואין כסף לדיור ראוי למעמד הביניים? מדוע חוק‬
‫הוד“לים אינו נוגע לבנייה בהתנחלויות? מדוע פונים מארגני מהפכה אל נציגי ציבור כשהם אלה‬
‫המחוקקים חוקים מזעזעים כאלה שתכליתם שימור הקשר המבוסס בין ההון לשלטון בישראל?‬
‫כפי שחבריי וחברותיי השכילו ללמד אותי בתחילת הערב – הממשלה טורחת על יצירת אי‪-‬הסכמה‬
‫בעם‪ ,‬הממשלה טורחת על שימור ההפרדה בין החברתי לפוליטי‪ .‬הממשלה לא אוהבת מהפכות‪.‬‬
‫אבל בכל מקרה פנינו ל‪-‬מ‪-‬ה‪-‬פ‪-‬כה!‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/pr7 ,25.07.11-‬‬

‫‪-15-‬‬

‫ערכים חדשים במילון הפוליטי‬
‫מרזוק אלחלבי‬

‫הכוחות המחוללים את גלי המחאה‪ ,‬כאן כמו בעולם הערבי‪ ,‬אינם מצייתים‬
‫לצורת הארגון המפלגתית הקלאסית‪ .‬גל המחאה הזה מניב שיח אזרחי חדש‪,‬‬
‫מאתגר ובלתי צפוי שמעמיד את השלטון במבוכה‬
‫בכל זאת קיימים קווי דמיון בין גל המחאה העכשווי בישראל לזה ששטף מספר מדינות ערביות‪ .‬אך‬
‫במקביל יש הבדלים משמעותיים שאין לפסוח עליהם‪ .‬נקודת שוני מרכזית היא העובדה שהמחאה‬
‫בישראל מתרחשת בצילה של דמוקרטיה סבירה‪ ,‬ליהודים לפחות‪ ,‬ולעת עתה‪ .‬נקודת שוני אחרת קשורה‬
‫בעובדה שהמחאה בישראל מכוונת לתיקון עוולות השיטה‪ ,‬ולהגן בעיקר על זכויות חברתיות שנרכשו‬
‫עם הזמן‪ ,‬בעוד שבמדינות ערב המחאה מבקשת להגן על זכויות פוליטיות בסיסיות שהופקעו עם הזמן‪.‬‬
‫באשר לקווי הדמיון‪ ,‬הם קיימים במרחב ההתרחשות‪ ,‬הסיבות המחוללות וזהות המחוללים‪ .‬ראוי‬
‫לציין למשל‪ ,‬שהמחוללים את הגל כאן ושם הם כוחות שאינם מאורגנים על‪-‬פי הדרך הישנה‪,‬‬
‫כלומר במפלגות‪ ,‬אלא על פי קודים של החברה האזרחית‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬שם וגם כאן‪ ,‬המחאה מבטאת‬
‫ערעור כפול‪ ,‬הן על השלטון והן על האופוזיציה וארגוניה‪ .‬זוהי עוד עדות לקץ המפלגות במבנה‬
‫הקלאסי‪ ,‬הנצפה כתופעה כלל עולמית‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬השיח של המחאה הערבית מהווה אלטרנטיבה לשיח הפוליטי הקיים‪ .‬גם כאן‪ ,‬ניתן‬
‫להתרשם שגל המחאה מתפתח מעבר למילון הפוליטי הישראלי שהלך והצטמצם הן בפי הימין‬
‫הדורסני ‪ -‬הוא הרי כלל לא זקוק למלים מרוב כוח ושכרון כוח ‪ -‬והן בפי החוגים הליבראליים‬
‫שנדחקו לקרן זווית והשמאל שכמעט ונעלם‪.‬‬

‫שם נאבקים כדי ליצור יש של שכבות ביניים מהאין‪ ,‬וכאן נאבקים על מה שנשאר מאותן שכבות‪.‬‬
‫שם‪ ,‬השלטון גרף את כל ההון‪ ,‬וכאן קנה ההון את כל השלטון‪ .‬שם נשארו האנשים בלי כסף ובלי‬
‫זכויות‪ ,‬וכאן נותרו האנשים עם זכויות וללא כסף לממשן‪ .‬שם‪ ,‬מרוב לאומנות לא הצליחו ליצור‬

‫בית ואילו כאן‪ ,‬הבית הלאומי הפך ללאומני והותיר רבבות חסרי קורת גג‪.‬‬

‫סבורני‪ ,‬שהעובדה שיש במחאה המתרחבת משום שיח חדש‪ ,‬מאתגר ובלתי צפוי‪ ,‬מעידה על כשלון‬
‫המנהיגות שם וגם כאן בהבנת המתחולל מול עיניה‪ .‬שם בעיקר‪ ,‬אבל גם כאן‪ ,‬חשבו קברניטי‬
‫המדינות שאם יחלקו סוכריות‪ ,‬ספינים תקשורתיים‪ ,‬תוכניות המושתתות על מלל שחוק ומרוט‪,‬‬
‫הבטחות לשינויים מיידיים‪ ,‬מניפולציות של הפרד ומשול‪ ,‬הם יוכלו להכיל את המחאה ולשכך את‬
‫הלהבות‪ .‬זה בשלב הראשון של התגובה‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬נראים הקברניטים גם כאן כאחוזי תזזית והיסטריה‪ .‬נותר רק לקוות שהוראותיו של‬
‫מפכ“ל המשטרה‪ ,‬יוחנן דנינו‪ ,‬לשוטריו בצהרי יום חמישי לא יבשרו את הבאות ביחס לבחירות‬
‫שייעשה השלטון בישראל למול המוחים בכיכרות‪ .‬דרכו של שלטון נוטה על‪-‬פי רוב להתפתות‬
‫ולהפעיל את כוחו מול הגורמים המפרים את השגרה‪ ,‬הלא צפויים והמערערים‪ .‬ולכן‪ ,‬לא מן הנמנע‪,‬‬
‫שידה של המשטרה תכבד יותר בכיסוי של מכבסת המלים העוטפת את האגרוף הקפוץ השש‬
‫לחבוט! במדינות ערב הדבר לא סייע אף לברוטאלי שבהם‪ ,‬לעריץ מדמשק‪ .‬אני סבור שהדבר לא‬
‫יסייע גם כאן‪.‬‬

‫בשתי הזירות‪ ,‬הערבית וכאן‪ ,‬מה שהניע את המחאה זו התחושה הכפולה של אין מוצא‪ ,‬ושאין מה‬
‫להפסיד יותר‪ .‬כאן ושם‪ ,‬אנשים הגיעו לקץ היכולת לסחוב את ”המצב“ על הגב כגיבנת‪ .‬התברר‬
‫להם שאין מוצא מהדרך בה מובילה אותם ההנהגה‪ .‬תחושה כאילו נבצר מהם להמשיך את חייהם‬
‫שנתקעו לרגלי חסמים אימתניים מזוהים ולא מזוהים‪ .‬תחושה זו הובילה לרעותה‪ ,‬שאין עוד מה‬
‫להפסיד והגיע עת היציאה להחזיר את החיים למסלולם‪.‬‬
‫במדינות ערב‪ ,‬תמיד ניסו המשטרים להצדיק היעדר זכויות פוליטיות וחירויות במצב העימות‬
‫עם ה“כובש הציוני“ או עם האימפריאליזם או לחילופין ‪ -‬עם שניהם יחד‪ .‬גם כאן‪ ,‬הקריבו חלק‬
‫משמעותי של הטוב הציבורי ושל זכויות חברתיות על מזבח ”ביטחונה של ישראל“‪ .‬שם וכאן‪,‬‬
‫דרשו מהחברה ומבניה להקריב קורבנות יקרים למען העמידה במבחן העימות המתמשך והאויבים‬
‫האמיתיים והמדומיינים‪.‬‬
‫שם הקריבו את אשר היה להם בדוחק או שלא היה כלל‪ ,‬זכויות וכבוד אדם בסיסי‪ ,‬וכאן הקריבו את‬
‫אשר רכשו בחסותה של מדינת הרווחה‪ ,‬זכויות חברתיות ורשת ביטחון סוציאלית ומערך תמיכות‬
‫ממשלתיות‪ .‬שם‪ ,‬נכנסה המדינה לוורידי האזרח עד ביטול האזרחות וכינונה של מונרכיה‪ ,‬ואילו‬
‫כאן נסוגה המדינה לאחור לטובת שוק פרוע וכלכלה חזירית וכינונו של משטר הטייקונים‪ ,‬סוג‬
‫מפותח יותר של מונרכיה!‬
‫‪-16-‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/6ei ,30.07.2011-‬‬

‫‪-17-‬‬

‫בלתי הפיך‬

‫יער הטלוויזיה של אלוהים‬

‫באמצע שכונת מגורים ניצבים עיי חורבות ואנשים חסרי בית וכול‪ .‬עדות‬
‫מטלטלת מיום שאחרי הריסת בתים בלוד‬

‫הכפר אלעראקיב נהרס השבוע בפעם השביעית‪ .‬קק“ל החלה השבוע בעבודות‬
‫ייעור באזור‪ .‬והתורמים האוונגליסטים חוגגים‪ .‬צירוף מקרים?‬

‫אני כותבת בעקבות הריסת הבתים בלוד ב‪ ,13.12.10-‬מיד אחרי ביקור במקום ולאור שמיעת העדויות‬
‫של התושבים שנהרסו להם הבתים ושכניהם‪ .‬עמדתי שם חסרת אונים מול המעשה המזוויע הזה‬
‫ועכשיו אני מרגישה שהמעט שאני יכולה לעשות לנוכח המצב הנורא הזה הוא להפיץ את מה‬
‫שראיתי‪.‬‬

‫לאחר מעל חודש ימים בהם נותר אלעראקיב עומד על תילו‪ ,‬הגיעו הבוקר כוחות גדולים ותוך זמן‬
‫קצר הרסו אותו בפעם השביעית‪ .‬על אף שהקרן הקיימת לישראל טענה בחודשים האחרונים כי‬
‫אין לה כל קשר להריסות הבתים‪ ,‬קשה להתעלם מהצבתו של בסיס חדש של הקק“ל בשבוע שעבר‬
‫בקרבת הכפר‪ ,‬המאיים על השטח כולו בייעור‪.‬‬

‫המעשה שנעשה הוא בלתי הפיך ואני לא יודעת אם אפשר למנוע ממעשים כאלה לקרות שוב‪ .‬אבל‬
‫נראה לי חשוב שאנשים ידעו מה קורה בלוד‪ ,‬במרכז הארץ‪ ,‬כל כך קרוב וכל כך רחוק‪ .‬אולי אם‬
‫לזוועה הזאת יהיה קול גדול מספיק‪ ,‬נוכל לשנות משהו‪.‬‬

‫במקביל להריסת הכפר הבוקר‪ ,‬החלו כלים של הקק“ל בהכנת השטח לייעורו‪.‬‬

‫מיכל רותם‬

‫איילה אולמרט‬

‫אתמול הרסו פה שבעה בתים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬השייכים לבני משפחה אחת ואכלסו עשרות אנשים‪,‬‬
‫מתוכם יותר מ‪ 50-‬ילדים‪ .‬אישור ההריסה מבג“צ ניתן בשתיים בלילה‪ ,‬ובתשע בבוקר למחרת‬
‫התייצבו חמישה אוטובוסים של כוחות שיטור וחיילים להרוס את הבתים‪.‬‬
‫על פי עדות התושבים‪ ,‬לא ניתן זמן לאנשים להוציא ציוד מהבית והרבה מהבתים נהרסו על‬
‫כל הציוד שהיה בהם‪ .‬השוטרים‪/‬חיילים התנהגו בברוטליות )כולל כיוון נשק לנשים וילדים( וכל‬
‫המבצע התנהל במהירות האפשרית‪ ,‬לפני שתגיע תקשורת‪ ,‬לפני שיספיקו לעזור להם ולפני שאיזה‬
‫מחבל יתפוצץ שם )הלא כל הערבים מחבלים‪ ,‬לא?(‬
‫עכשיו‪ ,‬באמצע שכונת המגורים‪ ,‬ניצבים הררי הריסות ואנשים חסרי בית‪ ,‬חסרי כול‪.‬‬
‫בדרך כלל במצבים כאלו של הריסות‪ ,‬הורסים כמה בתים מתוך כלל הבתים של משפחה אחת על‬
‫מנת שהמשפחה תוכל לתמוך אחד בשני‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬הרסו הכול‪ .‬אין למשפחה )המורחבת( לאן‬
‫ללכת‪ .‬האנשים שהפכו בתוך בוקר אחד לפליטים תיארו חוויות מזעזעות ולא נתפסות מההריסה‪.‬‬
‫הייתה שם בחורה שהוצאה מהמיטה בפיג‘מה ולא נתנו לה להתלבש‪ ,‬חולת סוכרת שלא אפשרו לה‬
‫להיכנס לקחת את האינסולין‪ ,‬היה שם רובה שכוון לילדה בת ‪ ,5‬נותרו שם ילדים שלא יהיו להם‬
‫בגדים ללבוש לבית הספר‪.‬‬
‫אם נשים בצד לרגע את הסוגיה של ההריסה עצמה‪ ,‬הרי שחייבות להיות דרכים אחרות‪ ,‬אנושיות‪,‬‬
‫מוסריות‪ ,‬לבצע פסק דין‪ ,‬גם במידה שהוא מוצדק‪.‬‬
‫המצב כרגע הוא שאזרחים של המדינה‪ ,‬ילדים‪ ,‬נשים בהריון וקשישים נותרו ללא קורת גג ויכולת‬
‫לספק לעצמם צרכים בסיסיים‪ .‬אזרחי המדינה מצויים במצב קשה מנשוא‪ ,‬ואף אחד לא לוקח על‬
‫זה אחריות‪ .‬לא ראש העיר‪ ,‬לא משרד הרווחה‪ ,‬לא משרד החינוך‪ ,‬אין אף גורם שמסכים לדאוג‬
‫לאנשים האלה‪.‬‬
‫אני כותבת כי הייתי חייבת לשתף‪ .‬אני יושבת במשרד‪ ,‬אמורה לעבוד והדבר היחיד שאני מסוגלת‬
‫לעשות זה לבכות‪ .‬אולי אם לזוועה הזאת יהיה קול מספיק גדול‪ ,‬נצליח לשנות כאן משהו‪.‬‬
‫‪-18-‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/zhj ,15.12.10-‬‬

‫הכפר אלעראקיב נהרס כליל שבע פעמים במהלך החודשים האחרונים‪ ,‬בכל אחת מן הפעמים הגיע‬
‫כוח שיטור גדול‪ ,‬מלווה באנשי הסיירת הירוקה ובדחפורים והחל במלאכת ההריסה בשעות הבוקר‬
‫המוקדמות‪ .‬הבוקר‪ ,‬נהרס הכפר בפעם השביעית על כל מבניו ועציו נעקרו‪ ,‬ושוב‪ ,‬נותרו אנשיו‬
‫מופקרים בשטח‪ ,‬ללא קורת גג‪.‬‬
‫האווירה השקטה שהשתררה בכפר במהלך עיד אלאדחא שחל בשבוע שעבר‪ ,‬התחלפה במהירות‬
‫בעת כניסת הדחפורים אל השטח באווירה של מתח‪ ,‬פחד ובהלה‪ .‬לאור המחאה שהובעה בידי‬
‫ארגונים שונים מהארץ ומחו“ל נגד הריסות הבתים והכפרים הבדואים בנגב במהלך ועידת הקרן‬
‫הקיימת לישראל שהתקיימה באטלנטה‪ ,‬מיהרו גורמים בקק“ל להודיע כי אין לקרן כל קשר‬
‫להריסות‪ .‬אך ההריסה השביעית של אלעראקיב הבוקר‪ ,‬שבוע לאחר הקמתו של בסיס קק“ל‬
‫בקרבת הכפר‪ ,‬עשויה ללמד אחרת‪.‬‬
‫במרחק של קילומטר מן הכפר הוקם בסיס גדול‪ ,‬מוקף קונצרטינות ובו ניצבים דחפורים ומכולות‪,‬‬
‫מוכנים להתחיל לייער‪ .‬שמו של היער המיועד נכתב באותיות גדולות על השלט הירוק של‬
‫קק“ל‪ .‬על אדמת הכפר אלעראקיב מתוכנן להינטע ”יער הטלוויזיה של אלוהים“‪God TV ,‬‬
‫‪ Forest‬בתרגום חופשי‪ ,‬שנתרם על ידי הארגון הנוצרי ‪.God TV‬‬
‫מדינת ישראל הורסת את בתיהם של אזרחיה בכדי לטעת עליהם עצים‪.‬‬
‫פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי קורא לממשלת ישראל להפסיק להרוס את בתיהם של‬
‫אזרחיה בכדי לאפשר לקק“ל לטעת עצים ויערות ברחבי הנגב‪ .‬בנגב ישנם שטחים פתוחים‬
‫רבים בהם יכולה הקק“ל לפעול וההתעקשות על אדמות אלעראקיב אינה מקרית‪ .‬אנו קוראים‬
‫לממשלת ישראל לפעול על מנת להגיע לפתרון ולאפשר לאזרחיה באשר הם חיים מכובדים‬
‫ושווים בנגב ולא לנשלם מאדמתם באמצעות ייעור‪ .‬אנו‪ ,‬אזרחי הנגב‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬לא זקוקים‬
‫לעוד יערות‪ ,‬אנו זקוקים לדו‪-‬קיום אמיתי בנגב שיושג אך ורק דרך פתרון סוגיית הקרקעות‬
‫ופעולה למען שוויון אמיתי‪.‬‬
‫מאז פרסום המאמר נבנה ונהרס הכפר אלעראקיב עשרות פעמים נוספות‬
‫התושבים הצטרפו למאבק הדיור בבאר שבע‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/2w4 ,22.11.10-‬‬

‫‪-19-‬‬

‫ביבי לא יהפוך לאנטי‪-‬ביבי‬
‫יוסי לוס‬

‫ועל כן יש לחשוב איך לממש את המהפכה‪ :‬הקמת מפלגה חדשה‪ ,‬תמיכה‬
‫נוספת בחד“ש‪ ,‬השתלטות על מפלגות קיימות‪ ,‬וכמובן חיזוק ארגוני‬
‫עובדים קיימים הם רק חלק מהאפשרויות‬
‫במקום אחד אני קורא שמחאת האוהלים היא מחאה אותנטית של העם ולכן אין מדובר‬
‫במחאה פוליטית‪ .‬במקום אחר אני קורא שהיא מאחדת את כולם‪ ,‬ימין ושמאל‪ .‬במקום שלישי‬
‫אני קורא שיש מי שחוששים שהיא בעצם תוצאה של הסתה של שמאלנים קיצוניים‪.‬‬
‫תקראו לה איך שתרצו‪ ,‬אבל מה שאין ספק הוא שהסוגיות שעולות במחאה זו ומדביקות‬
‫רבים הן סוגיות שעד לאחרונה עסקו בהן אך ורק בחלקים משמעותיים של השמאל המכונה‬
‫סהרורי ובשולי‪-‬השוליים של השמאל המכונה ציוני‪ .‬המושגים‪ ,‬הסוגיות‪ ,‬התובנות‪ ,‬הניתוחים‪,‬‬
‫הדוגמאות שהיו שגורים בפיהם של מתי מעט הפכו לנחלת הכלל תוך ימים ספורים‪ .‬סוגיות‬
‫של שוויון‪ ,‬צדק חברתי‪ ,‬מעורבות של המדינה – כל אלה הן סוגיות שמעסיקות באופן מסורתי‬
‫את השמאל‪ .‬המחאה היא באופן הכי פשוט של המלה וללא כל צל של ספק מחאה של שמאל‪.‬‬
‫המעניין‪ ,‬המאתגר והמקסים בכל העניין הזה הוא שהשמאל הופיע ובאופן אותנטי במקום‬
‫אחר מזה שמכונה ”שמאל“‪.‬‬
‫הללויה‪.‬‬
‫כל מי שעיניו בראשו מבין שהציפייה שביבי יממש את הדרישות המוצדקות הללו היא חסרת‬
‫תוחלת‪ .‬לא בגלל שביבי רע או מטומטם‪ .‬הוא פשוט עיוור‪ .‬מעורבות המדינה כדבר‪-‬מה חיובי‪,‬‬
‫פורה‪ ,‬בונה‪ ,‬אחראי הוא רעיון שנמצא מחוץ לגבולות התפיסה שלו‪ .‬הם דורשים אחריות של‬
‫המדינה והוא מציע הטבות לקבלנים כדי שהם יהיו אחראים; הם דורשים את הקטנת הפערים‬
‫והוא מציע ביטול הביורוקרטיה כאילו בה טמונה האשמה‪ .‬לכל אחד יש גבולות ואלה הם שלו‪.‬‬
‫הוא לא מבין‪ .‬הוא לא יוכל להפוך את עורו‪ ,‬למשוך את עצמו בשערות ראשו מהביצה‪ ,‬להפוך‬
‫מביבי לאנטי‪-‬ביבי‪ .‬מדובר במעשה קסמים והוא בסך הכל מאחז עיניים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אין מדובר בדיקטטור מסוגם של אסד או מובארק‪ ,‬אלא בראש ממשלה שנבחר‬
‫בבחירות‪ .‬אי אפשר לגרש אותו ובו בזמן לנסות לבנות סוף‪-‬סוף את הדמוקרטיה הישראלית‪,‬‬
‫שהרי דמוקרטיה לא מוגבלת רק בגלל חוקי חרם ‪ -‬אלא בעיקר בגלל אי‪-‬שוויון קיצוני‪.‬‬

‫ֿיש לזכור שיש ציבור גדול מאד שפסק מלהשתתף בבחירות‪ .‬אחוז המצביעים הלך וירד‬
‫בעשורים האחרונים בגלל תחושת חוסר האונים המשתקת של המנושלים‪ .‬תחושת חוסר אונים‬
‫זו היא הצלחתה של האידיאולוגיה הניאו‪-‬ליברלית הארורה להאשים את הקורבנות‪ :‬היא‬
‫לא רק נישלה אותם והעבירה את ההון שלהם למעטים מולטי‪-‬מיליארדרים‪ ,‬אלא גם טבעה‬
‫בנפשם את האמונה שהם אשמים בכך ולכן הם ראויים לגורלם‪.‬‬
‫אולם המחאה הדמוקרטית העכשווית בהכרח זוקפת את קומתם ומנערת מעליהם את‬
‫רוכביהם‪ ,‬ויחד איתם גם את התפיסה העצמית של האדם שנכשל‪ .‬אתם לא נכשלתם‪.‬‬
‫הכשילו אתכם‪ .‬הכשילו את כולנו‪ .‬כפי שמרטין לותר קינג אמר באחד הנאומים‬
‫המרהיבים שלו‪” :‬אי אפשר לרכב עליכם אם גבכם אינו כפוף“‪ .‬לציבור זקוף זה צריך‬

‫לתת אפשרויות בחירה ממשיות‪.‬‬
‫אפשרות אחת מתבקשת היא הקמת מפלגה חדשה שתציב על סדר היום שורה של סוגיות‬
‫חברתיות ברוח סוציאל‪-‬דמוקרטית‪ .‬באפשרות זו כרוכה הסכנה הקבועה בפוליטיקה‬
‫הישראלית‪ :‬ברגע שיהיה ”מצב ביטחוני“‪ ,‬ההתארגנות עלולה לקרוס בגלל חילוקי דעות‬
‫על פי החלוקה השטחית והנפוצה בשיח הציבורי בישראל‪ ,‬שנקבעת על פי היחס לסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬ערבי‪ .‬לחילופין‪ ,‬הסיכוי שהמוני המוחים יצביעו עבור המפלגה היחידה שדיברה‬
‫בקול קבוע‪ ,‬יציב ונחרץ נגד הרפורמות הניאו‪-‬ליברליות במשך כל עשורי הרפורמות והזהירה‬
‫מפניהן )חד“ש( ויביאו אותה לשלטון הוא קלוש‪.‬‬
‫אפשרות נוספת ומהפכנית באופן יסודי היא התפקדות מסיבית למפלגות קיימות והשתלטות‬
‫עליהן‪ .‬טקטיקה זו מותירה לכל פרט ולכל קבוצה מבין מפגיני האוהלים להתפקד למפלגה‬
‫שבה הם מרגישים הכי בנוח בשלב זה ולשנות אותה מבפנים‪ ,‬כחלק מגוש גדול‪ .‬אם אי אפשר‬
‫לעשות מהפכה במדינה ולתפוס את השלטון באופן ישיר‪ ,‬יש לעשות מהפכה במפלגות אשר‬
‫יש להן כוח‪ ,‬מוסדות‪ ,‬מנגנונים‪ ,‬רכוש ודרכן לשנות את השלטון באופן יסודי‪ .‬השינוי לא‬
‫יהיה בהכרח בהעמדת מנהיג זה או אחר בראש המפלגה‪ ,‬למרות שזו אפשרות לא רעה‪ ,‬אלא‬
‫בהשלטת סדר יום חברתי אחר במרכז פעילות המפלגה‪ ,‬כל המפלגות‪.‬‬
‫פעולה מאורגנת כזו‪ ,‬אם תהיה מסיבית דיה‪ ,‬יכולה להביא לכך שבכל מפלגה ומפלגה או‬
‫לפחות בגדולות שביניהן יהיה כוח מסיבי אשר לא יעסוק בניגוח ארסי ושטחי של המפלגות‬
‫האחרות‪ ,‬אלא במקום זאת יבקר את המנהיגים של מפלגתו ואת סדר יומה הניאו‪-‬ליברלי‪.‬‬

‫אז מה אפשר לעשות? הכיוון הכללי הוא להתכונן לבחירות הבאות בדרך שתבטיח שהמחאה‬
‫הציבורית תשנה באופן יסודי את המפה המפלגתית‪ .‬אין לצפות שכל המפגינים הנפלאים‬
‫שברחובות יצביעו למפלגת שמאל מסורתית‪ .‬במקום זאת‪ ,‬מה שצריך לשאוף אליו הוא שכל‬
‫המפלגות או לפחות רובן יעברו לפעול למען מימוש של מעורבות מדינה בשוק‪ ,‬למען ביטול‬
‫ההפרטות‪ ,‬למען עבודה מאורגנת וביטול האבטלה‪ ,‬למען הקטנה משמעותית של אי‪-‬השוויון‪,‬‬
‫למען העלאת המסים הפרוגרסיביים וביטול המסים הרגרסביים‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬אין סתירה בין כל האפשרויות ולא חייבת להיות תחרות ביניהן – הקמת מפלגה‬
‫חדשה‪ ,‬תמיכה נוספת בחד“ש‪ ,‬השתלטות על מפלגות קיימות‪ ,‬וכמובן חיזוק ארגוני עובדים‬
‫קיימים והקמת נוספים‪ .‬הן יכולות להיות משלימות ומחזקות זו את זו‪.‬‬

‫‪-20-‬‬

‫פורסם באתר ב‪www.haokets.org/o7m 31.07.11-‬‬

‫‪-21-‬‬

‫מתווה לפתרון בעיית הדיור‬
‫אמנון פורטוגלי‬

‫על מנת לפתור את בעיית הדיור‪ ,‬יש לשנות את התפיסה הציבורית ביחס‬
‫לדירה ולא להתייחס אליה כאל סחורה או מוצר בשוק‪ ,‬אלא כעל חובה של‬
‫הממשלה לאזרחיה‬
‫הממשלה הנוכחית מנסה לפתור את בעיית הדיור בדרכים שונות‪ ,‬בהן הגדלת היצע הדירות‪ ,‬הגדלת‬
‫היצע המקרקעין‪ ,‬הטבות מס למוכרי דירות וכו‘‪ .‬כל הדרכים הללו לא נחלו עד כה הצלחה‪ ,‬ומחירי‬
‫הדיור ושכר הדירה מרקיעים שחקים‪ .‬רוב ההצעות שפורסמו לאחרונה על‪-‬ידי כלכלנים ומומחים‬
‫אחרים נידונות להערכתי לכישלון דומה‪ .‬תמריצים לקבלנים‪ ,‬סובסידיות לשוכרים‪ ,‬הצפת השוק‬
‫בקרקעות ממנהל מקרקעי ישראל‪ .‬כל אלה‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬לא יועילו ובמקרה הרע אף ירעו את המצב‪.‬‬
‫אחת הבעיות המבניות בשוק הדיור היא מעורבותם של מוסדות שלטון רבים מדי‪ .‬משרדי הממשלה‪,‬‬
‫עיריות ומועצות מקומיות‪ ,‬מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬ועדות מחוזיות שלא מתפקדות – כולם חלק מהג‘ונגל‬
‫המערכתי‪ .‬את בעיית הדיור יצר השוק החופשי‪ ,‬החופשי מהתערבות ממשלתית‪ .‬בארה“ב הביא שוק‬
‫הנדל“ן לבניית מיליוני יחידות דיור מיותרות‪ ,‬ובשילוב עם ההפקרות בשווקים הפיננסיים‪ ,‬למשבר‬
‫כלכלי מתמשך; בישראל הביא השוק החופשי למחסור של עשרות‪-‬אלפי דירות ולמשבר הדיור הנוכחי‪.‬‬
‫מדינת ישראל צריכה לספק דיור לכל‪ ,‬לא רק לנזקקים ולאוכלוסיות חלשות אלא‬
‫לזוגות צעירים‪ ,‬לסטודנטים ולכל האזרחים‪ :‬דיור בר‪-‬השגה לבעלי יכולת ודיור ציבורי‬
‫להשכרה למי שאין לו‪ .‬באופן פרקטי ובתמצית‪ ,‬הממשלה צריכה לפעול כיום ישירות בשוק‬

‫הדירות להשכרה‪ :‬ליזום‪ ,‬לבנות )באמצעות חברות בנייה פרטיות(‪ ,‬ולנהל את הפרויקט‪ .‬בדיוק כשם‬
‫שעשתה בפרויקטים של דיור ברעות‪ ,‬ביבנה‪ ,‬בהתנחלויות ובמקומות אחרים‪ ,‬ופרויקט כמו המוצע‬
‫להלן של בניית ‪ 10,000‬דירות להשכרה לא ידרוש כסף מהתקציב הממשלתי‪.‬‬
‫למי שעדיין מאמין במנטרה השחוקה ש“השוק יודע לעשות טוב מהממשלה“‪ ,‬כדאי לשים לב לאלו‬
‫שאינם משתתפים במחאת הדיור‪ :‬המתנחלים‪ .‬בתחומים שמעבר לקו הירוק‪ ,‬הממשלה מעורבת‬
‫באופן ישיר בתחום הדיור‪ ,‬הן בהקצאת קרקעות‪ ,‬הן במענקים ובמשכנתאות בתנאים נוחים לרוכשי‬
‫הדירות והן בשיטות גלויות וסמויות אחרות‪.‬‬

‫לשנה‪ ,‬כ‪ 1,600-‬שקל לחודש‪.‬‬
‫ניתן יהיה לגייס את הכסף הנחוץ לפרויקט על‪-‬ידי הנפקת אג“ח בריבית של ‪) 4%-3.5%‬צמודה(‬
‫בערבות ממשלתית לקרנות פנסיה וגמל או בשוק ההון‪ ,‬כאשר רוב דמי השכירות ישמשו כבטוחה‬
‫לתשלום הריבית‪ .‬כשני שליש משכר הדירה )‪ 4%‬מערך הדירה(‪ ,‬יממנו את תשלומי הריבית לאג“ח‪,‬‬
‫ומהיתרה‪ ,‬חלק יוקצה לניהול הפרויקט וחלק לקרן להוצאות בלתי נצפות מראש‪ .‬תנאי האג“ח‬
‫ובעיקר הריבית ייקבעו במדויק לפי תנאי השוק‪.‬‬
‫שכר הדירה המצרפי מהפרויקט יהיה כ‪ 180-‬מיליון שקל‪ ,‬מתוך זה כ‪ 120-‬מיליון שקל ישולמו‬
‫כריבית למחזיקי האג“ח‪ ,‬כ‪ 30-‬מיליון שקל יעברו לקרן להוצאות בלתי נצפות מראש ולפרויקטים‬
‫עתידיים‪ ,‬וכ‪ 30-‬מיליון שקל יוקצו לניהול הפרויקט‪ ,‬ובכלל זה תכנון והקמה‪ ,‬גיוס הון‪ ,‬גביית שכר‬
‫הדירה‪ ,‬ניהול תשלומי הריבית‪ ,‬אחזקה וכו‘‪ .‬ניהול הפרויקט יכול להיעשות על‪-‬ידי חברה פרטית‬
‫שתיבחר במכרז‪ ,‬והבנייה באמצעות חברות הבנייה הפרטיות‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬ניתן יהיה למכור את הדירות לשוכרים במחירים שונים בהתחשב באזור‪ ,‬במשך‬
‫השכירות וכו‘‪ .‬אפשר יהיה גם למכור דירות אלה לחברות השקעה‪ ,‬לקרנות‪ ,‬ולחברות ביטוח‬
‫שתתחייבנה להמשיך ולהשכיר את הדירות במחירים המוגדרים ולא למכור אותן‪.‬‬
‫ביצועה של תוכנית זו דורש הקמת ארגון ייעודי‪ ,‬שנקרא לו לצורך העניין ”הרשות לדיור“‪ .‬הרשות תקבל‬
‫סמכויות ברורות בנושאים כמו הסמכות להעביר אליה מקרקעין מהמנהל ולפעול בשמו )המקרקעין‬
‫יישארו משפטית בבעלות המנהל(‪ ,‬סמכות לחייב את הוועדות המחוזיות להתכנס כל שבוע‪ ,‬ואם לא‬
‫יפעלו ‪ -‬לפטר את יו“ר הועדה ולמנות איש מקצוע אחר במקומו‪ .‬כמו כן‪ ,‬תהנה הרשות מסמכות לבטל‬
‫תקנות מגבילות של המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬סמכות להביא עובדי בניין מקצועיים מחו“ל וסמכויות‬
‫אחרות אשר יש בהן הכרח לצורך קידום הפרויקט‪ .‬הרשות תקבל ”הלוואה“ של ‪ 30‬מיליון שקל לשלוש‬
‫השנים הראשונות לפעולתה‪ ,‬הלוואה שתוחזר למדינה עם תחילת הזרמת דמי השכירות‪.‬‬

‫מדיניות דיור נאותה זו צריכה להיות מונהגת בעריים שבתחומי הקו הירוק‪ ,‬כמו שנהוג במספר‬
‫מדינות באירופה‪ .‬ראשית‪ ,‬יש ליזום את בנייתן של כ‪ 10,000-‬דירות כל שנה למשך שש עד עשר‬
‫שנים‪ ,‬בכל רחבי הארץ‪ .‬הדירות יהיו בגדלים שונים‪ :‬בנות ‪ 2‬חדרים )‪ 60‬ממ“ר(‪ 3 ,‬חדרים )‪80‬‬
‫ממ“ר(‪ ,‬ו‪ 4-‬חדרים )‪ 100‬ממ“ר(‪ .‬עלות בנייה של ‪ 10,00‬דירות אלו‪ ,‬לפי כ‪ 4,000-‬שקל לממ“ר‬
‫ובתמהיל מתאים‪ ,‬תהיה כ‪ 3 -‬מיליארד שקל‪ .‬הדירות תישארנה בשלב הראשון בבעלות הממשלה‬
‫או העירייה‪ ,‬באופן שינטרל את שאלת ערך הקרקע‪.‬‬
‫בהערכה ראשונית‪ ,‬שכר הדירה יהיה כ‪ 6%-‬מערך הדירה )ייתכן עם הצמדה למדד המחירים(‪.‬‬
‫לדירה של שני חדרים‪ ,‬שעלותה כ‪ 240,000-‬שקל כאמור‪ ,‬שכר הדירה יהיה כ‪ 14,400-‬שקל לשנה‪,‬‬
‫כ‪ 1,200-‬שקל לחודש‪ ,‬ולדירה של שלושה חדרים‪ ,‬שעלותה כ‪ 320,000-‬שקל‪ ,‬יהיה כ‪ 19,200-‬שקל‬
‫‪-22-‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/9j6 ,22.07.2011-‬‬

‫‪-23-‬‬

‫לפנות בוקר באו הפקחים‬

‫מהפכה זה גם כיף‬

‫רשמים ממחאה שחורגת מ“המקום שהוקצה לה בשדרות רוטשילד“‬

‫קצת ערק ואופטימיות לסיום‬

‫זה כמעט שבועיים שמאהלים צצים בכל הארץ‪ ,‬בתנועת המחאה החברתית הגדולה שנראתה כאן‬
‫בשנות דור‪ .‬המלה ”מהפכה“ כבר תלויה באוויר כחשרה עבה‪ ,‬עמוסת תקוות וחששות‪ .‬אך גם בעלי‬
‫הניסיון המועט בינינו יודעים שיש דרך אחת לזהות מאבק חברתי המסכן באמת את הסדר הקיים‪ :‬הוא‬
‫זוכה לדיכוי‪ .‬כל עוד המחאה שומרת על כללי המשחק‪ ,‬הממסד יכול להתיר אותה‪ ,‬ואף להתגאות בה‬
‫בצביעותו‪ .‬ברגע שהיא מאיימת על ההגמוניה‪ ,‬יוצא המרצע מן השק‪.‬‬

‫לפעמים הבנאדם קורא שיר בספר שירה‪ ,‬ומוצא את עצמו הופך את הספר כדי להביט בכריכה‬
‫ולוודא שלא שגה בשם המחבר‪ .‬זה קרה לי עם השיר הבא‪ ,‬שמצאתי לפני שנים רבות בספר משירי‬
‫ד“ה לורנס‪ .‬מילא שלורנס לא ידוע כמשו רר )רומנים כמו ”מאהבה של ליידי צ‘טרלי“‪ ,‬או ”בנים‬
‫ואוהבים“ הם שבנו את תהילתו(‪ ,‬אבל השיר הזה‪ ,‬שלשונו עכשווית להדהים‪ ,‬פורץ את מה שנהוג‬
‫לחשוב על הפוליטיקה שלו ומגלה הוגה מעניין מאוד‪.‬‬

‫בגינת לוינסקי )הקווקזים( שבדרום תל אביב כבר יצא המרצע‪ .‬מאז הוקם המאהל‪ ,‬באים לילה‪-‬לילה‬
‫פקחי העירייה והורסים את מה שבנינו‪ .‬מדוע ולמה? צריך רק להצליב את התשובות החלקיות שקיבלנו‬
‫לשאלה זו מהפקחים עצמם ומדוברות העירייה הרשמית‪ ,‬כדי להגיע לאמת הברוטאלית והמלאה‪.‬‬

‫בשיטוט בין אוהלים‪ ,‬עגלות‪ ,‬בנג‘ואים‪ ,‬פסלי חוצות מאולתרים ובקבוקי ערק בשדרות רוטשילד‪,‬‬
‫השיר הזה עלה שוב ואיתו תחושת ההפתעה‪ .‬תירגמתי אותו והקראתי באירוע שירה של בית הסופר‬
‫שנערך בין האוהלים‪ .‬הנה התרגום‪.‬‬

‫מתן קמינר‬

‫בליל הפינוי הראשון‪ ,‬כשאחד הפעילים שאל את הפקח מדוע חזרה בה העירייה מהבטחתה לאפשר את‬
‫המאהל‪ ,‬ענה זה שאנחנו הפרנו את ההסכם בכך שהזמנו ”סודאנים ונרקומנים“ להתארח באוהלינו‪.‬‬
‫תגובת העירייה הרשמית היתה יותר תקינה פוליטית‪ ,‬אך לא פחות שקופה‪” :‬עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫מכבדת ומאפשרת את מחאת האוהלים‪ .‬המקום שהוקצה לכך הוא בשדרות רוטשילד וכך הוסבר גם‬
‫למוחים בגן לוינסקי“‪.‬‬
‫כלומר המחאה מכובדת ומאופשרת כל עוד היא מוכלת בתוך גבולותיה הגיאוגרפיים של ”העיר‬
‫הלבנה“‪ ,‬ולא פחות חשוב‪ ,‬בתוך גבולותיו החברתיים של הקולקטיב היהודי‪-‬ישראלי בעל זכות‬
‫הדיבור; דרומים מזרחים מוחים? את זה אולי‪ ,‬איכשהו‪ ,‬עוד אפשר לבלוע‪ .‬אבל מאהל שמקבל‬
‫בזרועות פתוחות יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬פליטים‪ ,‬מהגרי עבודה‪ ,‬נרקומנים‪ ,‬נשים בזנות‪ ,‬אמהות חד‪-‬הוריות‪,‬‬
‫צעירים ”מוזרים“ ואחרים? אמות הספים מתחילות לרעוד‪ .‬את זה אי אפשר לאפשר‪.‬‬
‫אתמול בעשר וחצי בלילה‪ ,‬הגיעה אל המאהל משלחת שיצאה מרוטשילד ובה נציגים‬
‫ממאהלי אשדוד‪ ,‬באר שבע ודימונה‪ .‬המפגש בינה לבין השוהים במאהל התפרץ השמיימה‬
‫לצלילי הפיוט ”דרור יקרא“‪ .‬אז החל ג‘אם סשן חד‪-‬פעמי שבו השתתפו ראפרים‪ ,‬זמרים‪,‬‬
‫נגנים ומתופפים לעת מצוא לצד מוזיקאים מקצועיים‪ .‬שמענו שירה בעברית‪ ,‬ערבית‪ ,‬הינדי‪,‬‬

‫נפאלית‪ ,‬וטיגריניה‪ .‬היה זה אחד הרגעים הנדירים הללו בחיים שאדם מוחה דמעה‪ ,‬לוגם מהבירה‬
‫ושואל את עצמו‪ :‬למה זה לא יכול תמיד להיות ככה?‬
‫לפנות בוקר באו שוב הפקחים‪.‬‬

‫אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום‪ .‬שאגת הדרום נשמעה‪ ,‬גליה מגיעים רחוק ומתגברים ומתנפצים אל‬
‫חומות ה“ככה זה“ וה“אין מה לעשות“‪ .‬ההגמוניה כבר נסדקת‪ ,‬והפקחים עושים את עבודתם ככפויי שד‪,‬‬
‫בידם אגרות האדון ובפיהם דברי הזדהות וחיזוק‪ .‬בואו‪ ,‬היו חלק מהרגע הזה‪ .‬כדי שמה שהחל כאן יגדל‬
‫וייגע במה שהחל במקומות אחרים‪ ,‬והעולם האחר שנולד פה לרגע אחד גם ישרוד‪ .‬זה ייתכן‪.‬‬
‫מאז הפרסום השתנו פני הדברים לטובה‪ :‬בליל רביעי האחרון כבר ישנו במאהל עשרות‪ .‬חיכינו לפקחים‪ ,‬אבל הם‬
‫לא הגיעו‪ .‬מלילה ללילה המאהל ממשיך לגדול‬

‫‪-24-‬‬

‫פורסם ב‪www.haokets.org/eaq ,27.07.11-‬‬

‫יובל בן‪-‬עמי‬

‫מהפכה שפויה ‪ /‬ד“ה לורנס‬
‫אם אתם הולכים לעשות מהפכה‪,‬‬
‫עשו אותה בשביל הכיף‪.‬‬
‫אל תעשו אותה ברצינות מבעיתה‬
‫אל תעשו אותה בכנות ממיתה‬
‫עשו אותה בכיף‪.‬‬
‫אל תעשו אותה כי אתם שונאים אנשים‬
‫עשו אותה כדי לירוק להם בעין‪.‬‬
‫אל תעשו אותה בשביל כסף‬
‫עשו אותה ותידפקו עם הכסף‪.‬‬
‫אל תעשו אותה בשביל שוויון‬
‫עשו אותה כי יש יותר מדי שוויון‬
‫ויהיה כיף להפוך את עגלת התפוחים‬
‫ולראות לאן התפוחים יתגלגלו להם‪.‬‬
‫אל תעשו אותה בשביל מעמד הפועלים‬
‫עשו אותה כדי שכולנו נוכל להיות‬
‫אריסטוקרטים בעצמנו‬
‫ולבעוט בעקבינו כמו חמורים נמלטים עליזים‪.‬‬
‫‪-25-‬‬

‫מה שלא יהיה‪ ,‬אל תעשו אותה בשביל תנועת העמל הבינלאומית‬
‫עבודה יכולה להיות כיף ואנשים יכולים להינות ממנה‬
‫אז היא לא עמל‬
‫בואו נעשה את זה ככה‪ .‬בואו נעשה מהפכה בשביל הכיף‪.‬‬
‫מפתיע כמה קשה למצוא פרשנות ברשת לשיר כל כך מסקרן‪ .‬אתן את שלי ואפתח בקביעה שאין‬
‫עליה עוררין‪ :‬ד“ה לורנס נטה פוליטית לימין‪ .‬אמנם פציפיזם אותנטי לא איפשר לו ללכת בעקבות‬
‫הימין האירופי‪ ,‬הפאשיסטי‪ ,‬של תקופתו‪ ,‬אבל ביקורת עמוקה כלפי המרקסיסטים עוררה בו סלידה‬
‫מהם שהיתה עמוקה פי כמה‪.‬‬
‫את הביקורת הזאת הוא מבטא כאן‪ ,‬לא ברצינות עמוקה של מסה פוליטית‪ ,‬ואפילו לא בפאתוס‬
‫של שירה‪ ,‬אלא בכיף‪ .‬החץ מופנה למרקסיסטים אבל פוגע באותה מידה בימין‪ .‬ההשתלטות‬
‫הפאשיסטית על איטליה‪ ,‬גרמניה וספרד לא היתה ”כיפית“ יותר ממהפכת אוקטובר‪ .‬בכל המקרים‬
‫לקח השלטון החדש את עצמו ברצינות עמוקה‪ ,‬בנה סביב עצמו פולחן והשליט טרור‪.‬‬
‫במהפכה כיפית אין מקום לפולחן‪ .‬הרוח החופשית מוסיפה לחיות בה‪ .‬עם כל ההומור והעוקצנות‬
‫שבשיר‪ ,‬אי אפשר להתכחש לכך שלורנס קורא בו במפורש למהפכה‪ :‬למהפכה שפויה‪ ,‬אנושית‪,‬‬
‫לא טוטליטרית‪ ,‬מהפכה שלא תוביל לגרדומים )כמו המהפכה הצרפתית אותה תיעב( משום שהרוח‬
‫הטובה‪ ,‬אהבת האדם והחיים‪ ,‬היא חלק ממהותה‪ .‬נדמה כאילו לורנס מכוון למהפכות של ימינו‬
‫ובעיקר למהפכת תחריר‪ ,‬זו שנבעה מתוך העם‪ ,‬ללא אלימות‪ ,‬ללא אידיאולוגיה מקובעת‪ ,‬ללא דגל‬
‫אגרסיבי‪ ,‬שהיתה כיף ושהובילה לשינוי‪.‬‬
‫יש בפרשנות הזאת מידה מסויימת של אילוץ‪ .‬שורה כמו ”יש יותר מדי שוויון“ אי אפשר לקרוא‬
‫אלא כהכרזה ימנית קיצונית למדי‪ ,‬בהתחשב בחוסר השוויון ששרר במערב אירופה בשנות העשרים‪,‬‬
‫בהן נכתב השיר‪ ,‬אבל בואו ניקח מן השיר הזה את מה שטוב בו‪ .‬אנחנו‪ ,‬בישראל של הקיץ‬

‫הזה‪ ,‬נמצאים בעמדה נפלאה למהפכת כיף‪ .‬דווקא מכיוון שזו אינה מהפכה ”של השמאל“‬
‫ושמטרתה לא לברוא עולם חדש ממסד עד טפחות‪ ,‬אלא ליצור סיטואציה הגיונית על‬
‫ידי חבירה של קבוצות שונות זו לזו‪ .‬בואו לא נשנא את ביבי‪ ,‬בואו נירק לו בעין‪ .‬בואו נבעט‬

‫בעקבינו כמו חמורים נמלטים עליזים ובואו נמשיך לשתות ערק ולהרגיש כמו ילדי פרחים‪ ,‬כי ככה‬
‫יבואו עוד‪ ,‬כי ככה טוב יהיה לנו להמשיך‪ ,‬כי ככה אולי עוד נגיע למשהו‪.‬‬

‫‪-26-‬‬

‫פורסם באתר ב‪www.haokets.org/9x3 31.07.11-‬‬

‫‪-27-‬‬

‫אתר העוקץ הוקם ב‪ 2003-‬על ידי ד"ר יוסי דהאן וד"ר איציק ספורטא‪ ,‬ומהווה מאז‬
‫במה למאות כותבים וכותבות בנושאי זכויות אדם‪ ,‬ערכי הדמוקרטיה וצדק חברתי‪.‬‬
‫עורכות האתר והאסופה‪ :‬יונית נעמן ותמי ריקליס‬
‫עיצוב‪ :‬נועה אולחובסקי‬
‫צילום‪ :‬אקטיבסטילס‬
‫חפשו את "העוקץ" בפייסבוק‬
‫‪ @haoketss‬בטוויטר‬
‫‪-28-‬‬