‫לק"י‬

‫פרשת דברים‬

‫תשס"ט‬

‫השבת בשעה טובה אנו מתחילים את הסוף‪ ...‬או ליתר דיוק מתחילים את‬
‫הספר האחרון בתורה שבכתב‪ .‬ספר אשר סגנונו שונה מסגנונות ארבעת‬
‫הספרים הקודמים לו‪ .‬מהמאפיינים הבולטים של הספר נמצא כמובן את‬
‫העובדה שמשה הוא הנושא את הדברים לכל אורכו‪.‬‬
‫על ספר דברים מצאנו את האמרה הבאה של חז"ל ‪:1‬‬
‫‪F0‬‬

‫"משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב"‬

‫רמברנדט שם‪ ,‬שם‬

‫נראה שדבריהם של חז"ל )לפחות בכל הנוגע לספר דברים( אינם מכוונים רק לצד הטכני של‬
‫הכתיבה‪ ,‬ללמדנו מי הוציא עט ונייר או לחלופין פפירוס או אבן ויתדות כי אם מי כתב את‬
‫הדברים כמו שטולסטוי כתב את מלחמה ושלום ‪ 2‬וכמובן שאיננו מתכוונים לומר שהוא זה שהביא‬
‫את זה לדפוס‪ ...‬כי אם לצד המהותי של הדברים שהספר אוצר בתוכו‪.‬‬
‫‪F1‬‬

‫חז"ל התחילו מדרשים רבים ברצף המילים "כשעלה משה למרום" כנראה במטרה לתת לנו זיק‬
‫של יחס בין האדם ליושב במרומים‪ ,‬אחד המדרשים הללו מובא לפניכם כאן ‪:3‬‬
‫‪F2‬‬

‫וא"ר יהושע בן לוי‪:‬‬
‫בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬משה‪ ,‬אין שלום בעירך?‬
‫אמר לפניו‪ :‬כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?‬
‫א"ל‪ :‬היה לך לעזרני‪.‬‬
‫מיד אמר לו "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת"‪.‬‬

‫)כמה פרושים זכיתי לשמוע למדרש זה אך אביא אחד בזכותו של הרב אביה הכהן ‪(4‬‬
‫‪F3‬‬

‫משה רבינו עולה למרום על מנת לקבל את התורה‪ .‬לאחר סקר שוק מקיף ובדיקות נאותות חפוזות‬
‫הוחלט להיכנס בהסכם דרקוני‪ ,‬מחייב ובלתי ניתן לשינויים עם 'יוצר‪-‬כל'‪ .‬ההזמנה יצאה‪ ,‬אף‬
‫שולמה מקדמה‪ ,‬משה‪ ,‬בא כוחם של עם ישראל מצפה לקבל מוצר גמור ושלם‪ .‬הנה הגיע יום‬
‫האיקס‪ ,‬עולה משה למרום‪ ,‬דופק בדלת‪ ,‬פותח בחשש והנה להפתעתו 'יוצר –כל' עדיין עובד על‬
‫זה‪ ...‬משה מופתע לא יודע איך להגיב‪ ,‬מניח שמן הסתם מדובר בשיוף אחרון והוא כבר מקבל את‬
‫המוצר הנחשק‪.‬‬
‫להפתעתו 'יוצר‪-‬כל' ממשיך בעבודתו עד שהוא שם לב ללקוח לא‬
‫מרוצה אי שם בכניסה להיכלו‪" .‬אהלן מויישל'ה‪ ,‬אתה פה? למה‬
‫אתה לא אומר שלום?" פונה אליו 'יוצר‪-‬כל'‪" .‬אני‪ ...‬אהה‪ ...‬פשוט‪...‬‬
‫לא רציתי להפריע‪ ...‬אתה מבין‪ ...‬רק באתי לקחת את ה‪ ...‬אהה‪,"...‬‬
‫ענה לו משה‪" .‬שמע גבר‪ ,‬במקום ללחוש לעצמך‪ ,‬בוא תעזור רגע‪ ,‬תן‬
‫יד פה‪ "?OK ,‬סיים 'יוצר‪-‬כל' את הסצינה‪.‬‬
‫במקום אחר מתארים חז"ל את הסיפור קצת אחרת ‪:5‬‬
‫‪F4‬‬

‫אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים‬
‫לאותיות‪ .‬אמר לפניו‪ :‬רבש"ע מי מעכב על ידך? אמר לו‪ :‬אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫תלמוד בבלי‪ ,‬בבא‪-‬בתרא יד ע"ב‪.‬‬
‫אנקדוטה קטנה שלמדתי השבוע בעבודה )כן‪ ,‬זה קורה‪ (...‬שאלו את טולסטוי איך הוא יושב כל יום ‪ 12‬שעות לכתוב‪,‬‬
‫איך יש לו 'מוזה' כל כך הרבה זמן‪ .‬הוא ענה כי הוא מתעורר רוחץ את ידיו ופניו‪ ,‬אוכל ויושב לכתוב ‪ 12‬שעות‪.‬‬
‫לעיתים רחוקות כששורה עליו הרוח הוא מוחק )המלצה לחברי עורכי הדין באשר הם שם‪.(...‬‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬שבת פט ע"א‪.‬‬
‫התוספות‪ ,‬ההשמטות‪ ,‬הטעויות והעיוותים של דבריו רשומים כמובן על שמי ומוגנים בזכויות יוצרים ‪.‬‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬מנחות כט ע"ב‪.‬‬

‫לק"י‬

‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות‪ .‬אמר לפניו‪:‬‬
‫רבש"ע הראהו לי‪ .‬אמר לו‪ :‬חזור לאחורך‪ .‬הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן‬
‫אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו )של ר' עקיבא(‪ :‬רבי מנין לך? אמר‬
‫להן‪ :‬הלכה למשה מסיני‪ .‬נתיישבה דעתו )של משה(‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪F5‬‬

‫מבלי להכנס למשמעויות השונות של מדרש זה ארצה לגעת בנקודה אחת‪ ,‬במדרש‬
‫זה מופיעים אותם כתרים ממדרשנו הקודם‪ .‬הכתרים מסמלים פה באופן ברור את‬
‫התפתחות תורה שבעל פה שכן הם ניתנו לדרישתו של רבי עקיבא וליצירת רצף‬
‫לימוד ומסורת לאורך דורות‪.‬‬
‫מהם אותם כתרים? כתר בתרבותנו מסמל מעמד‪ ,‬על פי רוב הכתר שייך למלך או למלכה‬
‫ולמשפחתם‪ ,‬במקומות מסוימים היה הכתר משמש בני אצולה‪ ,‬ובנצרות האורתודוקסית תמצאו‬
‫זוג כתרים בכל כנסיה המיועדים לזוגות הבאים להתחתן בחסות הכומר המכתיר אותם כמלך‬
‫והמלכה של ביתם החדש‪ .‬צורת הכתר על פי רוב מכילה מעין מגדלים קטנים‪ ,‬או אם תרצו‬
‫שפיצים‪ ,‬או לחלופין חלקים המוטים כלפי מעלה שנגע במשמעותם בהמשך‪ .‬פרשנות אחת שניתן‬
‫לתת ליצירת הכתר ככלל מופיעה אצל המהר"ל מפראג ‪:7‬‬
‫‪F6‬‬

‫"שהכתר מורה על מעלה היותר עליון שאין אחר זה עוד‪ ,‬כי זהו עניין הכתר שאין על‬
‫המלך מעלה עוד‪ .‬ומפני שהתורה היא יותר עליון ולכך יש על האותיות שבה תגין‪ ,‬לומר‬
‫לךָ שאין מעלה אחריה עוד"‬
‫אין ספק שזה ההסבר האינטואיטיבי אצל כל אחד הרואה מלך עם כתר על ראשו‪ .‬אך ייתכן משהו‬
‫נוסף שנחבא מאחורי הכתר‪ ,‬כך לשונו של האר"י ‪:8‬‬
‫‪F7‬‬

‫"כי הנה הנקודות הם האורות הראשונים שיצאו בתחילה‪ ,‬והאותיות הם הכלים‪ ,‬ואחר כך‬
‫כשנשברו הכלים נתפרדו איש מעל פני מתו‪ ,‬והאורות נשארו בבחינת תגין ]– כתרים[ על‬
‫האותיות‪ ,‬שהם הכלים"‬
‫הכתרים‪ ,‬הבליטות הללו‪ ,‬הם זיכרון לשבר שנוצר מחוסר היכולת של‬
‫הכלי לשאת את האור‪ ,‬התוכן‪ .‬הכתר הוא הניצוץ של יסוד שטרם‬
‫נבנה עליו הבניין המיועד לו‪ ,‬הוא אף דומה לבניין שעצרו את בנייתו‬
‫טרם נבנתה הקומה הבאה ואשר הברזלים המזדקרים מהיסודות‬
‫מבצבצים כלפי מעלה ומסמנים‪ ,‬זה לא הסוף‪ ,‬יהיה המשך‪ ,‬כאן‬
‫תיבנה עוד קומה‪ .‬התורה קוראת לאדם‪ ,‬בוא‪ ,‬אל תעצור באמצע‪ ,‬תן‬
‫יד ועזור להוסיף עוד קומה‪.‬‬
‫בצורה חריפה עוד יותר אומר זאת ר' צדוק ‪:9‬‬
‫‪F8‬‬

‫והתחלת התורה שבעל פה היה אחר מיתת משה רבינו ע"ה )‪ (...‬וזהו‬
‫התחלת תורה שבעל פה שהוא השגת חכמי ישראל ותלמידים‬
‫ותיקים ברוח הקודש שבקרבם כמפי הנבואה‪ ,‬שהיא הנבואה שלא‬
‫נסתלקה מהחכמים‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬

‫המשך המדרש מרתק ואולי נגע בו‪ ,‬בעזרת יוצר‪-‬כל‪-‬המנחיל‪-‬מנוחה‪-‬לעמו‪ ,‬ביום מן הימים‪ .‬בינתיים להנאתכם‪:‬‬
‫"‪...‬חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו‪ :‬שתוק כך‬
‫עלה במחשבה לפני‪ .‬אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו‪ .‬אמר לו‪ :‬חזור ]לאחורך[‪ .‬חזר לאחוריו‪,‬‬
‫ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני"‪.‬‬
‫רבי יהודה ליווא בן בצלאל‪ ,‬באר הגולה‪ ,‬באר רביעי‪.‬‬
‫רבי יצחק לוריא בן שלמה‪ ,‬עץ חיים‪ ,‬שער הנקודים‪ ,‬פרק ו'‪.‬‬
‫רבי צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין‪ ,‬מחשבות חרוץ‪ ,‬פרק יז‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫לק"י‬

‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫מיתתו של משה מופיעה בתוך ספר דברים‪ ,‬עד אשר אומרים חז"ל )לחלק מהדעות( כי יהושע בן‪-‬‬
‫נון כתב את פסוקי מיתתו של משה ‪:10‬‬
‫‪F9‬‬

‫אמר מר‪ :‬יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה‪ .‬תניא כמאן דאמר שמונה פסוקים שבתורה‬
‫יהושע כתבן דתני' )דברים לד‪ ,‬ה( "וימת שם משה עבד ה'" אפשר משה )מת( וכתב 'וימת שם‬
‫משה'? אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע‪ ,‬דברי ר"י‪.‬‬

‫תחת הנחותיה של דעה זו ‪ ,11‬ר' צדוק יוצר תפר בין תורה‬
‫שבכתב לתורה שבעל פה בתוך התורה שבכתב‪ ,‬בתוך ספר‬
‫דברים‪ ,‬בתוך ספרו של משה‪.‬‬
‫‪F10‬‬

‫משה‪ ,‬נביא ישראל מהווה תפר במעבר בין תורה )גולמית‬
‫משהו‪ (...‬מהשמיים לתורת חיים‪ ,‬תורה שהיצירה של האדם‬
‫טבועה בה ואשר היא מקיימת אותו והוא אותה‪ .‬תורה של שיח‬
‫בין הקב"ה ובין האדם‪ ,‬כמו שביקש הקב"ה ממשה בתחילת‬
‫דברינו‪ :‬היה לך לעזרני‪.‬‬
‫בואו נעזור לו לבנות עוד קומה‪,‬‬
‫להאדיר את הבניין‪,‬‬
‫להתאימו לכל הפחות לרוחות המצויות‪,‬‬
‫הרי אנחנו גרים שם‪...‬‬
‫בברכת 'זה לא נגמר זה רק הסוף' וכל סוף הוא גם התחלה חדשה‪.‬‬
‫שבת שלום‪,‬‬
‫אריאל ז'יטניצקי‪.‬‬

‫ולקינוח‪,‬‬
‫בטקס הענקת תארי אצולה הונחו‪ ,‬כנהוג‪ ,‬כתרים‬
‫מהודרים לראשיהם של שלושת מקבלי התואר‪.‬‬
‫הצורף המייצר את כתרי ההכתרה מייצרם רק‬
‫מזהב רגיל ומזהב לבן‪ .‬איש מהמוכתרים לאצולה‬
‫המיושבים לא הבחין בצבע הכתר שהושם‬
‫לראשו‪.‬‬
‫בראיון עיתונאי לאחר הטקס נשאלו שלושת‬
‫המאושרים לסוג הכתר שעל ראשם והם נבוכו‪.‬‬
‫ילד קטן בא לעזרתם וביקש מכל אחד מהם‬
‫הרואה כתר מזהב לבן שירים את ידו‪ .‬ידי‬
‫שלושתם הורמו‪.‬‬
‫לאחר כמה שניות של שתיקה קפץ החכם שבהם‬
‫וגילה את צבע כתרו‪.‬‬

‫פתרון החידה משבוע שעבר‪:‬‬
‫שאלנו‪ ,‬מה הקשר בין טומאת מצרים ובין פרשת מסעי?‬
‫בני ישראל תוארו כשקועים ב‪-‬מ"ט שערי טומאה בהיותם‬
‫במצרים‪ .‬ביטוי זה השתגר בלשון העברית ומצביע על אדם‬
‫הנמצא בשפל מבחינה מוסרית ורוחנית‪.‬‬
‫פרשת מסעי מתארת את יציאתם של בני ישראל ממצריים‬
‫ועד למקומם בכניסה לארץ‪ .‬לכאורה מסע מהשפל הרוחני‬
‫והמוסרי ועד למצב אשר הם יכולים להיות ראויים לבוא‬
‫אל הארץ‪.‬‬
‫פרשיית המסעות מונה מ"ט פסוקים אשר בעיקרם מתארים‬
‫מסעות מנקודה לנקודה‪ .‬הפרשנים השונים ניסו ללמוד‬
‫משמות המקומות הללו רמזים למצבו של העם בנקודות‬
‫השונות בספרים שמות‪ ,‬ויקרא ובמדבר‪.‬‬
‫נקודה למחשבה )ותודה לרב בזק(‪ ,‬ציון קריעת ים סוף‬
‫בלקוניות בחצי פסוק אל מול תיאור מות אהרון בשלושה‬
‫פסוקים שלמים אשר לפניהם ואחריהם אך ורק מסעות‪....‬‬

‫הכיצד?‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬

‫תלמוד בבלי‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬טו ע"א‪.‬‬

‫הייתי חייב להכניס את התמונה הזו‪...‬‬

‫קיומה של דעה נוספת אינו גורע מקיומה העצמאי של זו‪.‬‬

‫מותר להעביר הלאה‪ .‬להוספה‪/‬הסרה מרשימת התפוצה נא לעדכן אותי ‪ . Arielvetamar@gmail.com‬אשמח לשמוע‬

‫‪3‬‬