‫ערוך השולחן‬

‫אורח חיים‬
‫סי' ‪582,584,585‬‬

‫נסדר ע"י א"ש‬

‫סימן תקפב‬

‫ערו השולח‬
‫אורח חיים סימן תקפב‬

‫סעי א‬
‫ערבית נכנסי לבהכ"נ וקורי‬
‫ק"ש בברכותיה וחותמי ופרוס‬
‫ואומרי פסוק תקעו בחדש‬
‫שופר ויש מקומות שאי אומרי‬
‫זה ואומרי חצי קדיש בניגו‬
‫ומתפללי והעול נהגו להתפלל‬
‫בקול ר ואע"פ שאי דעת‬
‫חכמי נוחה מזה מ"מ נהגו כ‬
‫ומוסיפי בתפלה כמה דברי‬
‫והיינו בחתימת אתה קדוש‬
‫מסיימי המל הקדוש וא אמר‬
‫האל הקדוש לא יצא וחוזר‬
‫לראש וכ בברכת השיבה חות‬
‫המל המשפט וא לאו חוזר‬
‫כמ"ש לעיל סי' קי"ז ועוד‬
‫מוסיפי בברכת אבות זכרנו‬
‫לחיי ואומרי לחיי הלמ"ד‬
‫בשו"א ולא בפת"ח דא"כ הוה‬
‫משמע לא לחיי ויש בו י"א‬
‫תיבות כמניי תיבות שבפסוק‬
‫מות רשע ]טור[‬
‫החפ אחפו‬
‫אותיות ]כנגד נ' שערי בינה[‬
‫וחמשי‬
‫ובאתה גבור מוסיפי מי כמו‬
‫אב הרחמי וכו' ויש בו ח'‬
‫תיבות כנגד פסוק ויזכור כי בשר‬
‫המה וגו' ]שם[ ובמודי מוסי‬
‫וכתוב לחיי טובי וכו' ובזכרנו‬
‫אינו אומר טובי דכ דר אר‬
‫מתחלה לבקש דבר קט ואח"כ‬
‫דבר גדול ]שם[ ובשי שלו‬
‫ברכה‬
‫מוסיפי בספר חיי‬
‫ושלו וכו'‪:‬‬

‫סעי ב‬
‫אלו הד' דברי זכרנו ומי כמו‬
‫וכתוב ובספר לא הוזכרו בגמ'‬
‫ומקבלת הגאוני ה ואע"ג‬
‫ושלש‬
‫ראשונות‬
‫דבשלש‬
‫אחרונות אי מבקשי בקשות‬
‫זהו דווקא בצרכי יחיד ולא‬
‫בצרכי רבי ]טור[ וכ שנינו במס'‬
‫סופרי ]פי"ט ה"ח[ כש שחתימת‬
‫של ר"ה ויוה"כ משונה משארי‬
‫י"ט כ תפלת ואי מזכירי‬
‫זכרונות בג' ראשונות ובג'‬
‫אחרונות אלא וכו' עכ"ל‬
‫וזכרונות פירושו מה שאומרי‬
‫זכרנו לחיי זוכר יצוריו לחי‬
‫ברחמי נזכר ונכתב וכו' ולפ"ז‬
‫יש לדברי אלו יסוד במס'‬
‫סופרי שה ברייתות מחכמי‬
‫הש"ס‪:‬‬
‫סעי ג‬
‫והנה הר"י בעל התוס' כתב‬
‫בפ"ק דברכות ]י"ב‪ :‬ד"ה והלכתא[ דחוזרי‬
‫על אלו הדברי א לא אמר‬
‫כמו על המל הקדוש ותמה‬
‫הרא"ש עליו דכיו שלא הוזכרו‬
‫בגמ' למה מחזירי ע"ש ולפי‬
‫מ"ש דעת ר"י פשוט מפני‬
‫שהוזכרו במס' סופרי כמ"ש‬
‫מיהו דעת רוב רבותינו כהרא"ש‬
‫וכ מבואר מהרמב" והכי קיי"ל‬
‫דא שכח אי מחזירי אותו‬
‫כיו דסו סו לא הוזכרו בגמ'‪:‬‬

‫סימן תקפב‬

‫סעי ד‬
‫ובברכת המבר את עמו ישראל‬
‫בשלו לא משנינ בר"ה ויוה"כ‬
‫ובעשרת ימי תשובה אלא כמו‬
‫בכל השנה ומנהג אשכנז לשנות‬
‫וכבר‬
‫עושה השלו‬
‫ולסיי‬
‫תמהו רבי וגדולי אי אפשר‬
‫לשנות הנוסחא מעצמינו ולכ‬
‫אומרי‬
‫וגדולי עול‬
‫רבי‬
‫וכו' וזה שנמצא‬
‫המבר‬
‫בקדמוני לומר עושה השלו‬
‫אי כוונת על הברכה אלא על‬
‫שבסו שמ"ע‬
‫עושה שלו‬
‫ובסו קדיש מפני שיש בזה רמז‬
‫לאלו הימי ומ"מ נלע"ד דאי‬
‫לגעור בה דבאמת ברכה זו‬
‫דהמבר לא מצינו נוסחתה‬
‫מפורש בש"ס אלא ברמב"‬
‫ובפוסקי ומצינו בסו מס' דר‬
‫אר שנוסחת היתה עושה‬
‫השלו שאומר ש גדול השלו‬
‫שכל הברכות והתפלות חותמי‬
‫ק"ש ופרוס סוכת‬
‫בשלו‬
‫שלומי ברכת כהני ויש ל‬
‫כל הברכות חותמי‬
‫שלו‬
‫בשלו עושה השלו ע"ש הרי‬
‫שכ היתה נוסחת והספרדי‬
‫אינ משני הנוסחא‪:‬‬
‫סעי ה‬
‫א לא אמר המל הקדוש או‬
‫שהוא מסופק א אמר א לא‬
‫אמר חוזר לראש דמסתמא לא‬
‫אמר כפי הרגילו ובכא לא מהני‬
‫שיאמר צ' פעמי כבמשיב הרוח‬
‫בסי' קי"ד שהרי אינו יכול לומר‬
‫יתרגל א"ע ]מג"א סק"א[‬
‫הש ואי‬

‫וכ בהמל המשפט א לא אמר‬
‫או שהוא מסופק חוזר א כיו‬
‫שזהו בברכות האמצעיות א‬
‫עדיי לא עקר רגליו חוזר לברכת‬
‫השיבה וא עקר רגליו חוזר‬
‫לראש ומה נקרא עקר רגליו‬
‫נתבאר לעיל סי' קי"ז ולפי‬
‫נוסחתינו שג בכל השנה אנו‬
‫אוהב צדקה‬
‫מל‬
‫אומרי‬
‫ומשפט א לא אמר המל‬
‫המשפט י"א דאינו חוזר כיו‬
‫שהזכיר מל וי"א דחוזר ובסי'‬
‫קי"ח נתבאר בזה ע"ש דטוב‬
‫שיחזור ויתפלל בתורת נדבה ]ט"ז‬
‫סק"א[‪:‬‬
‫סעי ו‬
‫א אמר האל הקדוש ותו כדי‬
‫דיבור נזכר ואמר המל הקדוש‬
‫א"צ לחזור ויצא וכ בהמל‬
‫המשפט ואפילו לא ידע מקוד‬
‫שה ימי תשובה ולא נזכר עד‬
‫אח"כ ]מג"א סק"ב[ ובשבת שבי ר"ה‬
‫ליו"כ או ר"ה ויו"כ שחל בשבת‬
‫יאמרו בברכת מג אבות המל‬
‫הקדוש א בזה א אמר האל‬
‫הקדוש יצא ]עש"ת[ וחות בשל‬
‫שבת לבד דברכה זו לא נתקנה‬
‫רק לשבת‪:‬‬
‫סעי ז‬
‫וכבר נתבאר דא לא אמר זכרנו‬
‫ומי כמו אב הרחמי וכ וכתוב‬
‫ובספר חיי אי מחזירי אותו‬
‫שסיי‬
‫נזכר קוד‬
‫א א‬
‫הברכה והיינו שלא הזכיר עדיי‬
‫הש מהברכה אומרה ש כגו‬

‫סימן תקפב‬

‫שאמר מל עוזר ומושיע ומג‬
‫ברו אתה ונזכר שלא אמר‬
‫זכרנו חוזר לזכרנו עד אלקי‬
‫חיי ואומר מל עוזר וכו' אבל‬
‫א הזכיר את הש אינו חוזר‬
‫וכ בכול ואסור לו לחזור‬
‫ואומר לחיי בשו"א כמ"ש ולא‬
‫בפת"ח ודווקא בר"ה יש קפידא‬
‫ולא בכל השנה ]עמג"א סק"ד ומ"ש זכרנו כתבנו‬
‫בחטף קמץ לא ידעתי כוונתו[‪:‬‬
‫סעי ח‬
‫יש נוהגי להתפלל ר"ה ויוה"כ‬
‫לזקו‬
‫ה‬
‫בכריעה וצריכי‬
‫בסו הברכות קוד שיאמר‬
‫דאסור לכרוע‬
‫משו‬
‫ברו‬
‫בברכה שלא במקו שתקנו‬
‫חכמי והספרדי נוהגי לומר‬
‫שיר המעלות ממעמקי בי‬
‫ישתבח ליוצר בכל עשרת ימי‬
‫תשובה וכ בערבית ר"ה ויוה"כ‬
‫אחר שמ"ע אומרי לדוד מזמור‬
‫לה' האר ומלואה ואשכנזי לא‬
‫נהגו כ ובקדיש כופלי לעילא‬
‫לעילא ואי אומרי ולעילא‬
‫אלא לעילא לעילא וכשעוקר‬
‫רגליו אומרי עושה השלו וכ‬
‫בסו קדיש ואומרי שהשלט‬
‫בקמ" תחת שי" שנייה ואי‬
‫אומרי באהבה מקרא קדש‬
‫אלא זכרו תרועה מקרא קדש‬
‫דאי אהבה בדי ואומרי ודבר‬
‫אמת ולא ודבר מלכנו אמת‬
‫שהרי בהברכה מסיימי במל על‬
‫כל האר ואמת הוה ג"כ כמל‬
‫כמ"ש בסעי' י"ג‪:‬‬

‫סעי ט‬
‫ומוסיפי בר"ה ויוה"כ בברכת‬
‫אתה קדוש ג' פעמי ובכ והיינו‬
‫ובכ ת פחד ובכ ת כבוד ובכ‬
‫צדיקי וכו' והעני הוא דהנה‬
‫בכ"ה באלול נברא העול‬
‫נברא בר"ה ותכלית‬
‫והאד‬
‫הוא שיתגדל‬
‫בריאת האד‬
‫ויתקדש שמו יתבר על ידו וזה‬
‫היתה כוונת הבריאה אלא‬
‫שבחטא ע הדעת נתקלקלו‬
‫ורבה הפסולת על‬
‫הענייני‬
‫האוכל והקליפה על הפירי‬
‫ובמת תורה נתקנה ובעגל‬
‫לא‬
‫נתקלקלה ולכ העול‬
‫תתוק על הכוונה הראשונה עד‬
‫אחר ביאת הגואל ולזה אנו‬
‫מתפללי בכל התפלות יתגדל‬
‫ויתקדש שמיה רבא‪:‬‬
‫סעי י‬
‫ולכ כל תפלות ר"ה נתייסדי על‬
‫קידוש שמו יתבר וזהו עיקרה‬
‫של ברכה האמצעית מלו על כל‬
‫העול כולו בכבוד וכו' וידע כל‬
‫פעול וכו' ויאמר כל אשר נשמה‬
‫באפו ד' אלקי ישראל מל‬
‫ומלכותו בכל משלה וזהו עיקרי‬
‫תפלתינו בר"ה ויוה"כ ולזה‬
‫הקדימו אנשי כנסת הגדולה‬
‫בברכת אתה קדוש הנ ג' ובכ‬
‫לפי שאנו חותמי המל הקדוש‬
‫שהוא ג"כ לכוונה זו שתתגלה‬
‫מלכותו יתבר בפועל ממש נגד‬
‫כל העול ולכ החוב עלינו‬
‫להזכיר מל בימי אלה והברכה‬
‫הוא לקדושתו של הקב"ה לכ‬

‫סימן תקפב‬

‫אומרי ובכ ת פחד וכו'‬
‫ויעשו כול אגודה אחת לעשות‬
‫רצונ בלבב של שזהו תכלית‬
‫הבריאה ותכלית תקוותינו‪:‬‬
‫סעי יא‬
‫ואח"כ אומרי ובכ ת כבוד ד'‬
‫לעמ זהו נגד גלות התורה דאי‬
‫כבוד אלא תורה שתרומ קר‬
‫התורה וקר ישראל ואז צדיקי‬
‫יראו וישמחו וזה שבחרו בלשו‬
‫ובכ כתב הטור לפי שהוא עתה‬
‫יו הדי ואנו באי לפני מל‬
‫מלכי המלכי הקב"ה וזהו לשו‬
‫המקרא ובכ אבא אל המל בכ‬
‫עולה ע"ב רמז לש של ע"ב‬
‫וש של ד' מתגלגל בצירופו‬
‫עכ"ל כלומר דש הוי' במילואו‬
‫ביודי" עולה ע"ב ]ב"י[ ועל כי ש‬
‫ע"ב מתגלגל ג' פעמי ישר‬
‫והפו וישר כדפירשו רש"י ]ד"ה אני‬
‫והו[ ותוס' ]ד"ה אני והו[ בסוכה ]מ"ה‪[.‬‬
‫כנגד ג' פסוקי של ויסע ויבא‬
‫ויט ע"ש לכ אומרי ג' פעמי‬
‫ובכ והספרדי מוסיפי עוד‬
‫ובכ יתקדש ]ונ"ל משום דד' פעמים ע"ב עולה‬
‫ויעבור רי"ו ע"ב ודו"ק[‪:‬‬
‫סעי יב‬
‫ואומר בתפלה את יו הזכרו‬
‫הזה שכ קראתו התורה זכרו‬
‫תרועה מקרא קדש מפני שע"י‬
‫התקיעות והתרועות אנו נזכרי‬
‫לפני ד' לטובה כדכתיב ]במדבר י‪ ,‬ט ‪ -‬י[‬
‫בחצוצרות ונזכרת‬
‫והרעת‬
‫לפני וגו' ותקעת בחצוצרות‬
‫וגו' והיו לכ לזכרו וגו' הרי‬

‫שהתרועות והתקיעות מביא‬
‫לזכרו ואותה אנחנו מבקשי‬
‫לכ אנו קוראי אותו יו‬
‫הזכרו הזה בי בתפלה בי‬
‫בקידוש ואינו מזכיר של ר"ח‬
‫בר"ה בשו עניי בגלוי אלא‬
‫ברמז דג ר"ח נכלל ביו הזכרו‬
‫וגו' ובראשי‬
‫כדכתיב וביו‬
‫חדשיכ וגו' והיו לכ לזכרו‬
‫וכ ביעלה ויבא אומרי לשו‬
‫זכרו והטע מפני שהלבנה‬
‫עדיי נתכסית ולזה כתיב בכסה‬
‫ליו חגינו כלומר שאנו מכסי‬
‫להזכיר ר"ח בגלוי‪:‬‬
‫סעי יג‬
‫חל בחול אומרי יו‬
‫א‬
‫תרועה וא חל בשבת שאי‬
‫תוקעי בו אומרי זכרו תרועה‬
‫ובשבת אומרי רצה במנוחתינו‬
‫]מ"ש המג"א סק"ו בשם הלבוש אין המנהג כן ע"ש[ ואינו‬
‫אומר מועדי לשמחה חגי‬
‫וזמני לששו לפי שה ימי‬
‫הדי וכ אי אומרי והשיאנו‬
‫דאע"ג דג ר"ה ויוה"כ נכללו‬
‫בפרשה דאלה מועדי ד' מ"מ‬
‫ברכת מועדי אינ אלא בשלש‬
‫רגלי שבה עולי לרגל וכ‬
‫במוס בומפני חטאינו אי‬
‫אומרי ואי אנו יכולי לעלות‬
‫ולראות אלא ואי אנו יכולי‬
‫מטע‬
‫חובותינו‬
‫לעשות‬
‫שנתבאר וא חל בשבת מזכירי‬
‫של שבת כבכל הימי טובי‬
‫ומסיימי ודבר אמת וחות‬
‫במל על כל האר בי בתפלה‬
‫בי בקידוש ונ"ל הטע דמשו‬

‫סימן תקפב‬

‫דבמוס כוללי קדושת היו ע‬
‫מלכיות ואז מוכרח לסיי במל‬
‫על כל האר לפיכ קבעו כ בכל‬
‫התפלות וממילא דהחתימה שוה‬
‫קידוש לתפלה כמו בשבת ויו"ט‬
‫ולכ ג מסיימי ודבר אמת‬
‫דהוי מעי החתימה דחותמו של‬
‫הקב"ה אמת ולזה אומרי כי‬
‫אתה אלקי אמת ודבר אמת‬
‫ואמת הוי כמו מלכות ולכ א"צ‬
‫לומר ודבר מלכנו אמת דזהו‬
‫כמו כפל לשו ‪:‬‬

‫סעי יד‬
‫וכתב רבינו הב"י בסעי ט'‬
‫אע"פ שכל ימות השנה‬
‫מתפללי בלחש בר"ה ויוה"כ‬
‫נוהגי לומר בקול ר ולהטעות‬
‫לא חיישינ כיו שמצויי ביד‬
‫עכ"ל וכבר כתבנו‬
‫מחזורי‬
‫שכמה גדולי אי דעת נוחה‬
‫מזה ואי תפלה אלא בלחש‬
‫ונוהגי שכל אחד אומר לחבירו‬
‫בלילה ראשונה אחר תפלת‬
‫ערבית לשנה טובה תכתב‬
‫ותחת וחבירו עונה לו ג"כ כ‬
‫]עט"ז סק"ד ומג"א‬
‫או אומר לו ג את‬
‫סק"ח[‪:‬‬

‫סימן תקפד‬

‫סעי א‬
‫לביהכ"נ‬
‫נכנסי‬
‫שחרית‬
‫בהשכמה ומסדרי הזמירות כמו‬
‫בכל יו"ט ומנהגינו לומר שיר‬
‫היחוד ואנעי זמירות ושיר של‬
‫יו קוד התפלה והש" לובש‬
‫הקיט"ל ומתחיל אדו עול‬
‫בניגו של ימי נוראי וכ‬
‫הברכות ופסוקי דזמרה עד המל‬
‫יושב וכו' ואז הול ש" אחר‬
‫ומנג על מקומו בניגו מאויי‬
‫ומסיי המל בקול והול אל‬
‫העמוד ומתפלל שחרית הכל‬
‫כתפלת ערבית ואומרי פיוטי‬
‫וכל מקו לפי מנהגו ואחר‬
‫חזרת הש" פותחי הארו‬
‫ואומרי אבינו מלכנו כשחל‬
‫בחול ואי אומרי אבינו מלכנו‬
‫חטאנו לפני ולא כתבנו בספר‬
‫סליחה ולא כי אי בנו מעשי‬
‫ונרש במחזורי ע"ש ואח"כ‬
‫אומרי קדיש של ובשבת אי‬
‫אבינו מלכנו ואי‬
‫אומרי‬
‫אומרי הלל בר"ה וביוה"כ מפני‬
‫שה ימי די ]ר"ה ל"ב‪:[:‬‬
‫סעי ב‬
‫יש לעמוד בעת אמירת אבינו‬
‫מלכנו ואומרי כלה כל צר‬
‫ומשטי הכ" בפת"ח והלמ"ד‬
‫בציר"י ואומרי סלח ומחל כי‬
‫מחילה גדולה מסליחה ואומרי‬
‫מחה והעבר חטאינו ופשענו וכ‬
‫אומרי קרע רוע ביחד ולא‬
‫להפסיק בי קרע לרוע ]מג"א סק"ג[‬
‫וי"א דצ"ל רוע גזר ביחד ]ט"ז ס"ס‬

‫תרכ"ב[‬

‫וכ נראה עיקר‬

‫]ואולי דבמג"א יש‬

‫טעות הדפוס ומ"ש המחה"ש צ"ע ע"ש[ ונכו‬
‫להארי בתפלות ופיוטי עד‬
‫חצות‪:‬‬
‫סעי ג‬
‫וקוראי בתורה בניגו של ימי‬
‫נוראי בפ' וד' פקד את שרה‬
‫חמשה קרואי ובשבת שבעה‬
‫ומפטירי בפנחס ובחדש השביעי‬
‫ובנביא בריש שמואל ויהי איש‬
‫אחד מ הרמתי עד ויר קר‬
‫משיחו ויש שקוראי התוקע‬
‫לתורה ויש לש" ואנחנו א"א‬
‫לנו לנהוג כ מפני הכנסות‬
‫ביהכ"נ וביהמ"ד כידוע וזה‬
‫שכתב רבינו הב"י בסעי ג' בני‬
‫אד החבושי בבית האסורי‬
‫אי מביאי אצל ס"ת אפילו‬
‫בר"ה ויוה"כ עכ"ל נתבאר יפה‬
‫לעיל סי' קל"ה סעי ל'‪:‬‬
‫סעי ד‬
‫מילה בר"ה מלי אחר קריאת‬
‫התורה קוד תקיעת שופר וכ‬
‫השיב רבינו גרשו מאור הגולה‬
‫דא אי ברית מילה אי שופר‬
‫ועוד נ"ל דמילה לגבי שופר מקרי‬
‫תדיר ויש נוהגי שהמוהל אינו‬
‫מקנח פיו מד המציצה ותוקע‬
‫כ לערב ד מילה במצות שופר‬
‫]ט"ז סק"ב[ אמנ א א"א להביא‬
‫התינוק לביהכ"נ וליל לבית‬
‫התינוק אי הע רוצי להמתי‬
‫בהכרח להמתי ע המילה עד‬
‫אחר יציאה מבית הכנסת‪:‬‬

‫סימן תקפה‬
‫סימן תקפה‬

‫סעי א‬
‫מצות עשה מ התורה לתקוע‬
‫בר"ה בשופר שנאמר ]במדבר כט‪ ,‬א[‬
‫יו תרועה יהיה לכ ובכל‬
‫תרועה תקיעה מלפניה ותקיעה‬
‫מלאחריה וטעמו של דבר יתבאר‬
‫והנה אנחנו‬
‫בסימ תק"‬
‫תוקעי שני פעמי אחד לאחר‬
‫קריאת התורה והשנית במוס‬
‫על סדר הברכות ואי בזה משו‬
‫בל תוסי דאי זה אלא במוסי‬
‫בעיקר המצוה כגו א היה‬
‫תוקע בשני שופרות כאחד כמו‬
‫בלולב א יוסי מי אחד עובר‬
‫על בל תוסי אבל כשיטול‬
‫הלולב ויניחו ויחזור ויטלו‬
‫אפילו מאה פעמי אי בזה‬
‫משו בל תוסי וכמו כ בשופר‬
‫א יתקע וחוזר ויתקע לית ל‬
‫בה ]תוס' ר"ה ט"ז‪ :‬ד"ה ותוקעים[‪:‬‬
‫סעי ב‬
‫אמנ למה הצריכו חכמי כ‬
‫והנה זהו וודאי דעל תקיעות של‬
‫אי שאלה דעיקר‬
‫המוס‬
‫התקיעות ה על סדר הברכות‬
‫אבל למה הצריכו לתקוע מקוד‬
‫ואמרו על זה בגמ' ]שם[ כדי‬
‫לערבב השט ע"ש ומפירש"י ]ד"ה‬
‫כדי לערבב[ משמע דה"פ דכיו‬
‫שהשט רואה כמה חביבי מצות‬
‫על ישראל שעושי וחוזרי‬
‫מללמד‬
‫משתתק‬
‫ועושי‬
‫קטיגוריא והתוס' ]ד"ה כדי לערבב[ בש‬
‫הערו פירשו ע"פ ירושלמי‬
‫דהשט מתבהל שמא הוא שופר‬

‫דלעתיד והיה ביו ההוא יתקע‬
‫בשופר גדול ואי לו פנאי ללמד‬
‫קטיגוריא על ישראל ע"ש‬
‫והדברי צריכי ביאור‪:‬‬
‫סעי ג‬
‫ונלענ"ד דה"פ דהנה באמת למה‬
‫תקנו מלכיות זכרונות ושופרות‬
‫ולמה לא תקנו‬
‫במוס‬
‫בשחרית ושיתקעו בשחרית א‬
‫באמת הש"ס בר"ה ]ל"ב‪ [:‬מקשה‬
‫כ והרי זריזי מקדימי למצות‬
‫והו"ל לתק בשחרית ומתר‬
‫בשעת הגזרה שנו ובירושלמי‬
‫ש ]פ"ג הל' ח'[ מבואר ביתר ביאור‬
‫והיינו שבאמת היה כ א שגזרו‬
‫שלא לתקוע מפני‬
‫עליה‬
‫שהאומות סברו שה תוקעי‬
‫בשביל איזה עני ודחו הברכות‬
‫ג‬
‫וא‬
‫משחרית למוס‬
‫כשבטלה הגזירה לא רצו להנהיג‬
‫כבראשונה ומבואר ש דכשראו‬
‫האומות שקורי ק"ש ומתפללי‬
‫וקורי בתורה ואח"כ תוקעי‬
‫אמרו בנימוסיה ה עוסקי‬
‫ולא חשו לזה ]ע' בתוס' ד"ה בשעת ולא כרש"י‬
‫ע"ש[ ולפ"ז זה שתוקעי מקוד‬
‫מפני שהיו תוקעי בשחרית על‬
‫סדר הברכות ושוב לא היו‬
‫תוקעי א מפני הגזרה דחו על‬
‫מוס ולכ כדי שלא להרחיק‬
‫עצמ מתקנה הראשונה כל כ‬
‫ולקרב התקיעות יותר לשחרית‬
‫המקדימי‬
‫ולהיות מהזריזי‬
‫למצות התקינו לתקוע אחר‬
‫קריאת התורה קוד מוס וזהו‬

‫סימן תקפה‬

‫עירבוב השט שרואה כמה‬
‫ישראל זריזי במצות שאע"פ‬
‫שגוזרי עליה מ"מ מתאמצי‬
‫לקיי המצות עוד ביתר שאת‬
‫לא היו‬
‫ויתר עז שמקוד‬
‫תוקעי רק פע אחת ולאחר‬
‫הגזירה שני פעמי וג מתבהל‬
‫שמא זכות קולות שופרות אלו‬
‫יביא השופר הגדול ואי ביכולתו‬
‫יקטרג כיו‬
‫לקטרג ולחנ‬
‫שהקב"ה רואה כמה המצות‬
‫חביבות על ישראל וכמה ה‬
‫זריזי במצות‪:‬‬
‫סעי ד‬
‫ונוהגי לתקוע על הבימה‬
‫שקורי בתורה כיו‬
‫במקו‬
‫שנתקנו אחרי קריאת התורה‬
‫והתוקע צרי לעשות הברכות‬
‫והתקיעות מעומד ולא יסמו על‬
‫שו דבר וא תקע מיושב יצא‬
‫דאי זה לעיכובא והציבור‬
‫לכתחלה לישב ]עמג"א‬
‫יכולי ג‬
‫סק"א[ והמנהג לומר מזמור כל‬
‫העמי תקעו כ שבע פעמי‬
‫קוד התקיעות ויש מעמי האר‬
‫שכשלא השלימו ז' פעמי‬
‫אומרי בעת התקיעות וצרי‬
‫להודיע לה שאסור לעשות כ‬
‫ומחוייבי לשמוע התקיעות ולא‬
‫לאמר שו דבר בעת התקיעות‬
‫כי הלמנצח אינו מדינא ויש‬
‫מקומות שאי אומרי אותו‬
‫כלל מפני קלקול זה‪:‬‬

‫סעי ה‬
‫התוקע מבר ברו וכו' אשר‬
‫קדשנו במצוותיו וצוונו לשמוע‬
‫קול שופר דהמצוה היא השמיעה‬
‫וא תקע ולא שמע לא יצא כלל‬
‫ויבר שהחיינו והציבור עוני‬
‫אמ על שתי הברכות ויזהרו‬
‫לבלי לומר ברו הוא וברו שמו‬
‫דזהו הפסק בהברכה ואפילו א‬
‫התוקע כבר יצא מבר שתי‬
‫ברכות אלו להוציא השומעי‬
‫ויותר טוב היה שהשומע יברכ‬
‫ולא התוקע כיו שכבר יצא ידי‬
‫חובתו ובפרט ברכת שהחיינו‬
‫אלא שאי המנהג כ ומ"מ‬
‫התוקע ליחיד כגו שהוא חולה‬
‫]עמג"א סק"ג[‬
‫טוב שהשומע יברכ‬
‫ובפרט מי שתוקע בשביל אשה‬
‫אחת או רבות שה פטורי‬
‫משופר שהיא מצות עשה שהזמ‬
‫גרמא ונשי פטורות אלא שה‬
‫מחייבות את עצמ בוודאי נכו‬
‫שה בעצמ יברכו ולא התוקע‬
‫בשביל אא"כ ג הוא לא יצא‬
‫ידי חובתו עדיי ‪:‬‬
‫סעי ו‬
‫ויתקע תשר"ת ג' פעמי ותש"ת‬
‫ג' פעמי ותר"ת ג' פעמי‬
‫והטע יתבאר בסי' תק" ע"ש‬
‫ולא יפסיקו הציבור ביהי רצו‬
‫בי תשר"ת לתש"ת ובי תש"ת‬
‫לתר"ת אלא ישתוקו עד אחר‬
‫תר"ת ולא כמו שנדפס‬
‫במחזורי וטוב לתקוע בצד ימי‬
‫א אפשר בכ ולא בצד שמאל‬
‫דימי מורה על רחמי ושמאל‬

‫סימן תקפה‬

‫על די ויש מי שאומר דאיטר‬
‫יתקע בצד שמאל שהוא ימי‬
‫]שם סק"ד[‬
‫דידיה דומיא דתפילי‬
‫ודבר תמוה הוא כיו שעושה זה‬
‫בשביל רבי יש ליל אחר ימי‬
‫דרבי א הלבוש כתב שע"פ‬
‫הקבלה טוב יותר לתקוע לצד‬
‫שמאל ע"ש ויחזיק השופר פיו‬
‫למעלה מעט על ש עלה אלקי‬
‫בתרועה ובכל דברי אלו אי‬
‫עיכוב ואי שיעשה יצא ומי‬
‫שמסתפק א שמע תקיעות א‬
‫לאו תוקע בלא ברכה דברכות‬
‫אי מעכבות וביו שני א"צ‬
‫]שם‬
‫לתקוע דהוה ספיקא דרבנ‬
‫סק"ג[ ואי ספק זה שכיח כלל‪:‬‬
‫סעי ז‬
‫וא התחיל לתקוע ולא יכול‬
‫להשלי ישלי אחר על סמ‬
‫ברכת הראשו ואפילו החליפו‬
‫ודווקא‬
‫תוקעי‬
‫כמה‬
‫כשהתוקעי האחרוני היו ש‬
‫בשעת הברכה וא לאו צריכי‬
‫לבר ולא עוד אלא אפילו ביר‬
‫ואינו יכול לתקוע כלל לא הוי‬
‫ברכתו לבטלה ותוקע אחר על‬
‫ברכות של הראשו ‪:‬‬

‫אחר כדי שלא יתבלבל בתפלתו‬
‫אמנ א הוא מובטח שלא‬
‫יתבלבל ויחזור לתפלתו רשאי‬
‫לתקוע אבל תקיעות מיושב‬
‫שקוד מוס יכול הש" לתקוע‬
‫ונכו שמי שתקע מקוד יתקע‬
‫ג במוס דהמתחיל במצוה‬
‫אומרי לו גמור א לא שקשה‬
‫עליו לתקוע דאי שו עיכוב‬
‫בדבר והמנהג להקרות לפני‬
‫התוקע מלה במלה כדי שלא‬
‫הוא ומבררי‬
‫יטעה ונכו‬
‫היותר גדול‬
‫למקריא האד‬
‫בתורה כי ע"פ הקבלה יש בזה‬
‫עני גדול והנוטל שכר כדי‬
‫לתקוע שופר בר"ה או כדי‬
‫להתפלל או לתרג בשבתות‬
‫וי"ט במקומות שנהגו לתרג‬
‫אינו רואה מאותו שכר סימ‬
‫ברכה אבל אי בזה איסור ועיקר‬
‫הכוונה של התוקע והשומעי‬
‫יהיה כדי לקיי מצות עשה‬
‫שצונו הקב"ה לתקוע בר"ה וא‬
‫יודע עוד ענייני בזה ע"פ הזוהר‬
‫אשרי חלקו א עיקרה של כוונה‬
‫כמו שכתבנו וסתמ כלשמ דמי‬
‫]עמג"א לסגולה כשאינו יכול לתקוע יהפך השופר ויקרא לתוכו‬
‫ויהי נועם ע"ש ובתקיעות מיושב אין לעשות כן דהוי הפסק בין‬

‫ברכה לתקיעות עש"ת[‪:‬‬
‫סעי ח‬
‫בתקיעות שעל סדר הברכות‬
‫במוס לא יתקע הש" אלא‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful