You are on page 1of 2

‫הגליון " ‪ ‬שלומי שבתון" מופיע באתר האינטרנט "שלומי הישנה" ‪www.shelomi.

info -‬‬
‫‪ ‬‬ ‫כניסת שבת‬
‫‪   ‬‬ ‫‪19:14‬‬
‫יציאת שבת‬
‫‪ ‬‬ ‫‪20:16‬‬

‫גליון מס' ‪ – 10‬יום‪  ‬ששי א' בסיוון ה'תשס"ז דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪052-3359382 :‬‬
‫‪ ‬‬

‫פרשת במדבר ‪ -‬משמעות חג השבועות‬


‫הרב מישאל דהאן זצוק"ל‬
‫מוקדש לעילוי נשמת הרב המחבר‬ ‫נערך על ידי הרב‬
‫הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל‬

‫וכן ידוע שעיקר כל פעולה‪ ,‬היא התכלית היוצאת ממנה שהיא‬ ‫יום הקדוש והמלא הוד הוא חג השבועות שבו הנחילנו יתברך‬
‫המטרה הסופית‪ ,‬וכי הפעולה עצמה אינה אלא אמצעי להשיג‬ ‫חמדה גנוזה‪ ,‬היא תורתנו הקדושה‪ ,‬אשר לא יערכנה זהב וזכוכית‬
‫אותה מטרה‪ ,‬לפי זה מבואר שעיקר התכלית של יציאת מצרים‬ ‫וכלי פז‪ ,‬והבדילנו מעמי תבל להיות לו לעם קדוש ונבחר עם סגולה‪  .‬‬
‫שהיא חירות הגוף‪ ,‬היא קבלת התורה בחג השבועות שהיא‬ ‫‪ ‬‬
‫חירות הנפש‪ ,‬וכי יציאת מצרים רק אמצעי להשגת התכלית‬ ‫והנה ידוע שחג השבועות קשור לחג הפסח בקשר לא ינתק על ידי ‪ ‬‬
‫והמטרה הסופית‪ ,‬כי בלי האמצעי אי אפשר להגיע למטרה‬ ‫ספירת העומר‪ ,‬להורות שחג הפסח הוא הפעולה‪ ,‬וחג השבועות הוא ‪ ‬‬
‫כמובן‪ .‬הרעיון הזה כלול ג"כ באומרו יתברך‪ :‬ויאמר כי אהיה‬ ‫התכלית‪ .‬כי כאשר נתבונן במהותם של שני החגים הללו‪ ,‬נמצא שחג ‪ ‬‬
‫עמך‪ ,‬וזה לך האות כי אנשי שלהתיך‪ ,‬בהוציאך את העם‬ ‫הפסח הנו בחינת חירות הגוף‪ ,‬שבו הוציאנו יתברך מבית עבדים‪  ,‬‬
‫ממצרים תעבדון את הא‪-‬להים על ההר הזה )שמות ג' י"ב(‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫וחג שבועות הינו בחינת חירות הנפש‪ ,‬שבו נתן לנו יתברך התורה ‪ ‬‬
‫‪ ‬המרסנת האדם לבל ימשך אחרי תאוות גשמיות ובהמיות‪ ,‬ודעות ‪ ‬‬
‫ומנהג מקובל בכל תפוצות ישראל ללמוד כל הלילה ברוב עם‬ ‫כוזבות ומסולפות‪ ,‬שרק על ידי לימוד התורה משתחרר האדם מהן‪  ,‬‬
‫והדרת קדש‪ ,‬בשמחה והתלהבות‪ ,‬והתרוממות הנפש‪ ,‬ולומדים‬ ‫ונעשה חפשי ובן חורין אמיתי‪ ,‬וכדברי התנא באבות פרק ו' מ"ב‪  ,‬‬
‫תנ"ך‪ ,‬מדרש‪ ,‬אגדה‪ ,‬תרי"ג מצוות )מנהג זה יסודתו בהררי קדש עפ"י‬ ‫"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" ע"ש‪ .‬כי מי שאינו עוסק ‪ ‬‬
‫הזוה"ק פרשת אמור דף צ"ז ע"א ד"ה רבי אבא ורבי חייא הוו אזלי באורחא‬ ‫בתורה והולך בשרירות ליבו ללא רסן ומעצור‪ ,‬הנה הוא עבד נרצע ‪ ‬‬
‫ע"ש(‪ .‬וצריך משנה זהירות שלא לבזבז הזמן היקר הזה בשיחה‬ ‫לתאוותיו ולמחשבותיו הנלוזות מבלי יכולת להשתחרר מהן ‪ ‬‬
‫בטילה‪ ,‬והיתול וקלות ראש ח"ו‪ .‬כי שתים רעות עושה כלפי גופו‬ ‫‪ ‬‬ ‫ולכובשן תחתיו‪.‬‬
‫שנשאר ער כל הלילה ללא כל תועלת‪ ,‬וכלפי נפשו שבמקום‬
‫הלימוד‪ ,‬מבלה הזמן בדברים בטלים וליצנות רח"ל ומפריע גם‬ ‫האגדה מספרת‪ ,‬כי כאשר נפגש שמעון הצדיק ע"ה עם המלך‬
‫לאחרים‪ .‬ודעת לנבון‪ ,‬שלאיש כזה‪ ,‬יותר טוב לו ללכת לביתו‬ ‫אלכסנדרוס מוקדון‪ ,‬אמר לו בזה הלשון‪" :‬המושל עליך הוא עבדי‪  ,‬‬
‫לישון על משכבו והנאה לו והנאה לאחרים‪ ,‬כי עיקר הלימוד‬ ‫ועבדי מושל עליך"‪ .‬המלך שלא ירד לעומק דבריו וחשבם לדברי ‪ ‬‬
‫שיהיה בבחינת וגילו ברעדה‪ ,‬במקום גילה שם תהיה רעדה‪ .‬ואז‬ ‫‪ ‬‬
‫עזות‪ ,‬התרגז ובקש הסבר‪ ,‬שמעון הצדיק ע"ה הסביר לו‪ ,‬התאווה‬
‫ישמח ישראל בעושיו‪ ,‬בני ציון יגילו במלכם‪ ,‬יתב"ש לנצח‬ ‫‪ ‬‬
‫שהיא מושלת על המלך‪ ,‬ולכל אשר תחפוץ תטנו‪ ,‬אני מושל עליה‪,‬‬
‫נצחים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫ולכל אשר אחפוץ אטנה‪ .‬וזאת הכוונה באמרי המושל עליך הוא‬
‫‪ ‬‬
‫עבדי‪ ,‬וממילא עבדי מושל עליך )ראה הרב הגיוני ירוחם הגיון י"ח‪,‬‬
‫מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫"העבדות והחרות" דף נ"ט ע"א שהביא האגדה הנ"ל ע"ש בדברים מתוקים‬
‫מדבש(‪ .‬דברי האגדה הנ"לי הנם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫בעמקותם למתעמק בהם‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫פרשת הדגלים‪ :‬דגלו של ישראל מהו? ‪ ‬‬


‫מאת‪ :‬משה )בן עמרם ז"ל( אסרף‬
‫‪ ‬‬
‫מקבלים קדושה מסוימת כשהם‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬בגדי יהודי‬ ‫"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל" )ב"ב( עלפי‬
‫מוכתמים בדם קדוש‪.‬‬ ‫המדרש )שמות רבה ט"ו‪ ,‬ו'( מורה הדגל על משמעות אסטרטגית‪ ,‬והוא‬
‫‪ ‬‬
‫והדברים הם קל וחומר בן בנו של קל וחומר לדגל הכחול לבן‪,‬‬ ‫מורה על קבוצת אנשים המאוגדים בחטיבה אחת‪ .‬והנה זה ‪ 60‬שנה‬
‫‪ ‬‬
‫שטבול בדמם של אלפי צעירים יהודים שנפלו במלחמת השחרור‬ ‫שאנו בחסדיו הטובים של הקב"ה מאוגדים תחת ריבונות יהודית‬
‫‪ ‬‬
‫בהגנתם על הארץ והיישוב )דתיים‪  ‬ולא דתיים כי האוייב ימ"ש‬ ‫אחת ותחת דיגלה של מדינת ישראל ת"ו‪ ,‬דומה כי אם נישאל את‬
‫לא היה מבדיל( יש בו ניצוץ של ‪ ‬קדושה‪ ,‬הנובע ממסירות נפש‬ ‫השאלה האם ניתן ליצוק תוכן הלכתי ואמוני לסמל זה נוכל לאמץ‬
‫לכבד את הדגל ולהתייחס אליו‬ ‫והקרבה עצמית‪ .‬כולנו מצווים ‪ ‬‬ ‫את דבריו של הרב דב יוסף הלוי סולוביצ'יק כפתרון לשאלה זו ואלו‬
‫בדרך ארץ‪ ,‬אין הוא זקוק להכשר מה "יוניון ג'ק" הנוכרי‪.‬‬ ‫הם דבריו כפי שהם מופיעים בספר על הפרשה )"עיונים ורעיונות בפרשת‬
‫השבוע"‪ ,‬ע"מ ‪" :(237‬אם תשאלוני איך אני כיהודי תלמודי‪ ,‬מביט על‬
‫)ה"יוניון ג'ק"=דגל אנגליה‪ .‬כוונתו של הרב שהיה מרבניה הגדולים‬ ‫דגל מדינת ישראל ואם יש לו בכלל ערך הלכתי? אענה לכם פשוט‪:‬‬
‫של יהדות ארצות הברית בדור האחרון היא כי אין דגל ישראל צריך‬ ‫אינני גורס בכלל מקסם של דגל וסמלים טכסיים כמותו‪ .‬היהדות‬
‫את ההכשר של אומות העולם ‪ -‬ודעתי שלי היא כי אין הוא צריך גם‬ ‫שוללת פולחן של עצמים גשמיים‪ .‬ברם‪ ,‬אל נא נתעלם מדין בשולחן‬
‫את הכשרם של יהודים אחדים מבנינו(‪.‬‬ ‫ערוך‪ ,‬כי "הרוג שנהרג בידי עכו"ם‪ ,‬קוברים אותו בבגדיו‪ ,‬כדי שיראה‬
‫את דמו ויקום‪ ,‬שנאמר 'וניקיתי דמם לא ניקיתי'"‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫וחג מתן תורה ‪ ‬‬
‫מענייני חודש סיוון ‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫ליחס את דוד המלך‬ ‫לפי ‪ ‬שמגילת רות נכתבה על ידי שמואל הנביא‪ֵ ,‬‬ ‫סיוון הוא השם הבבלי של החֹדש‪ ,‬ובמקרא הוא נזכר‪:‬‬
‫שבא מרות המואביה‪ ,‬כי מן השמים הסכימו על הדבר‪ ,‬וסוף המגילה‬ ‫ישׁי"‪ ,‬שהוא שלישי לניסן ראש החדשים‪.‬‬ ‫" ַהח ֶֹדשׁ ַה ְשּׁ ִל ִ‬
‫מסיֵּם עיקר היחוס מפרץ עד דוד לכבודו‪ .‬ודוד נולד בעצרת ומת בעצרת‪.‬‬ ‫מזלו ‪ -‬תאומים‪ ,‬רמז למשה ואהרן ששניהם היו שקולים‬
‫ולפיכך קוראים מגילת רות בזמן מתן תורתנו‪ ,‬לידע ולהודיע ולהיוָדע כי‬ ‫כאחד ועל ידיהם נִ תנה תורה לישראל בחֹדש זה‪.‬‬
‫התורה שבכתב עם התורה שבעל פה ‪ -‬תורה אחת היא ואי אפשר לזו‬
‫בלא זו‪ .‬תדע‪ ,‬שעל ידי שדרשו חכמים בכח התורה שבעל פה שנמסר‬ ‫ארבעה שמות לחג זה‪:‬‬
‫להם‪' :‬מואבי ‪ -‬ולא מואבית'‪ ,‬על ידי כך הותרה רות לבוא בקהל ויצא‬ ‫יך‬
‫ֲש ָ‬
‫וּרי ַמע ֶ‬‫חג הקציר ‪ -‬ככתוב )שמות כג(‪" :‬וְ ַחג ַה ָקּ ִציר ִבּכּ ֵ‬
‫ממנה דוד משיח ה' לכל הדורות‪ ,‬ועל מלכות בית דוד נשענת כל כנסת‬ ‫ֲא ֶשׁר ִתּ ְז ַרע ַבּ ָשּׂ ֶדה"‪.‬‬
‫ישראל שהיא והתורה ‪ -‬אחת‪ .‬והכל על ידי כחה של תורה שבעל פה‪:‬‬ ‫כּוּרי‬
‫ֲשׂה ְל ָך ִבּ ֵ‬
‫חג שבועות ‪ -‬ככתוב )שם לד(‪" :‬וְ ַחג ָשׁ ֻבעֹת ַתּע ֶ‬
‫ית ַחג ָשׁבֻעוֹת ַלה'‬ ‫ְק ִציר ִח ִטּים"‪ .‬ונאמר )דברים טז(‪" :‬וְ ָע ִשׂ ָ‬
‫למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?‬ ‫יך"‪.‬‬ ‫ֱאל ֶֹה ָ‬
‫לפי שיום ֶשׁ ָמּשׁוּ את משה מן המים‪ ,‬ששי בסיון היה‪ ,‬ולא רצה לינוק‬ ‫כּוּרים‬
‫וּביוֹם ַה ִבּ ִ‬ ‫חג הביכורים ‪ -‬ככתוב )במדבר כח(‪ְ " :‬‬
‫אלא מחלב אשה עבריה; לכך מזכירין זכותו ביום זה במאכל חלב‪.‬‬ ‫יב ֶכם ִמנְ ָחה ֲח ָד ָשׁה"‪.‬‬‫ְבּ ַה ְק ִר ְ‬
‫ועכשׁו אחר‬ ‫ָ‬ ‫לפי שעד מתן תורה הותר להם בשר נחירה ובהמה טמאה‪,‬‬ ‫עצרת ‪ -‬ושם זה אינו במקרא רק חז"ל קראוהו כך בכל‬
‫נתינת התורה נצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורות )שכל תרי"ג מצוות‬ ‫מקום‪ :‬קראוהו חכמים‪ ,‬לפי שעיקר עניינו של חג זה שהוא‬
‫היו כלולות בעשרת הדברות(‪ ,‬ונאסרו להם כל הכלים‪ ,‬ולא היו יכולים‬ ‫שמיני שאחר שבעה ימי חג המצות וקשור עימהם‪ .‬המשכם‬
‫להגעיל הכלים‪ ,‬שאותו היום שבת היה‪ ,‬כי הכל מודים שבשבת נִ תנה‬ ‫הוא וסיומם‪ .‬ימי הספירה שביניהם אינם מפסיקים‪ ,‬שהם‬
‫תורה‪ ,‬והוכרחו לאכול מאכלי חלב‪ .‬לפי שקודם שנִּ תנה להם תורה‬ ‫כחולו של מועד שאינו מפסיק בין חג ראשון לאחרון‪ .‬נמצא‬
‫חששו לאכול מאכלי חלב מטעם איסור איבר מן החי שנוהג בבני נח‪,‬‬ ‫שיום זה הוא כשמיני עצרת שלאחר החג‪ .‬ולכן קראוהו על‬
‫והיתר אכילתם‪ ,‬מן התורה לומדים‪ ,‬שמנתה בו שבח ארץ ישראל‪ֶ " .‬א ֶרץ‬ ‫שמו‪ ,‬עצרת‪ .‬כלומר‪ ,‬עצרת של פסח‪ :‬ובדין שתהא עצרת של‬
‫עכשׁו שקבלו תורה‪ ,‬אכלו‬ ‫וּד ָבשׁ" כדאיתא במסכת בכורות‪ָ :‬‬ ‫ָבת ָח ָלב ְ‬
‫זַ‬ ‫חג רחוקה מן החג חמשים יום כעצרת של פסח‪ ,‬אלא מפני‬
‫יכם" ‪ -‬ראשי תיבות‪ :‬מחלב‪.‬‬ ‫חלב בהתר‪ִ " :‬מנְ ָחה ֲח ָד ָשׁה ַלה' ְבּ ָשׁ ֻבע ֵֹת ֶ‬ ‫טורח הגשמים שבאותה עת‪ ,‬לא הטריחם הקדוש ברוך הוא‬
‫חלב בגימטריא ארבעים ‪ -‬כנגד ארבעים יום שעשה משה בהר סיני‪.‬‬ ‫לבוא לבתיהם ולחזור ולבוא לירושלים פעם שניה‪ ,‬כדאיתא‬
‫שאמרו במדרש‪ :‬שמונה שמות להר סיני‪ ,‬אחד מהם ‪' -‬גבנונים'‪ ,‬שהוא‬ ‫בילקוט‪:‬‬
‫לבן וצח כגבינה‪ ,‬לכך אוכלים גבינה‪.‬‬ ‫חג הקציר ‪ -‬על שם קציר החיטים שבאותה תקופה‪,‬‬
‫עוד טעם‪ ,‬משום שהתורה אינה אוהבת אלא שפלות‪ ,‬לכך בימים‬ ‫והחיטים הם המאוחרים בתבואות השנה‪ ,‬ובהם כלתה‬
‫קדמונים היו יושבים על הארץ ולומדים תורה‪ .‬ומאכל חלב הוא מאכל‬ ‫עונת קציר השנה‪ ,‬ועושים חג במנחה חדשה שמביאים בית‬
‫של קטנוּת‪.‬‬ ‫ה'‪.‬‬
‫חג שבועות ‪ -‬על שם שבעה שבועות שסופרים לפניו‪ ,‬וביום‬
‫תיקון ליל שבועות‪:‬‬ ‫החמשים חג לה' ולתורה אשר נתן‪.‬‬
‫חכמי הסוד תקנו סדר לימוד לכל ליל שבועות‪ ,‬שבו משולבים תורה‬
‫שבכתב עם תורה שבעל פה ודברים מן הזֹּהר‪ ,‬וגם סדר תרי"ג מצוות‬ ‫קריאה במגילת רות‪:‬‬
‫בקצרה‪ .‬ותיקון זה הוא על פי מאמר הזֹּהר המפליג מאד בשבח הנעור‬ ‫מקורו של מנהג זה מצאנו במסכת סופרים‪ .‬ומה עניין רות‬
‫בלילה זה ומצפה לשעת קבלת תורה‪ ,‬שאז נעשים כנסת ישראל עם‬ ‫אצל עצרת‪ ,‬שנקראת בעצרת בזמן מתן תורה? ללמדך שלא‬
‫התורה בחיבור אחד‪ ,‬ושעת מתן תורה היא שעת חופתם וכל הלילה‬ ‫נִ תנה תורה אלא על ידי ייסורין ועוני‪ .‬קוראים רות‬
‫שלפניה ראוי לעסוק בצרכי הכלה ותכשיטיה וכו'‪.‬‬ ‫בשבועות מפני שכתוב בה )רות א(‪ִ " :‬בּ ְת ִח ַלּת ְק ִציר ְשׂע ִֹרים"‪,‬‬
‫ועוד אמרו‪ ,‬שלפיכך נתקן סדר הלילה‪ ,‬כדי לתקן פגם של מקבלי התורה‬ ‫והוא זמן הקציר‪ ,‬ובועז נשא את רות בקצירת תבואתו וכו'‪.‬‬
‫הראשונים‪ ,‬שהלכו לישון באותו הלילה‪ ,‬והקדוש ברוך הוא עוררם מן‬ ‫זכר למעמד הר סיני‪ ,‬שקבלו את ישראל סך תר"ו מצוות‪,‬‬
‫השּׁנה שיבואו לקבל התורה‪ ,‬כדאיתא במדרש‪:‬‬‫ֵ‬ ‫נוסף על השבע מצוות שנצטוו בני נח‪ ,‬ועולה סך הכל למספר‬
‫ואין זו קטגוריא ח"ו על ישראל שבאותו הדור‪ ,‬שכולם בני דעה היו‬ ‫תרי"ג‪ .‬לכך תקנו לומר מגילת רות בחג זה‪ ,‬כי רות הוא‬
‫ומצפים לשמוע דבר ה'‪ ,‬אלא מפני שהיו בהם חלשים והתייראו שמא‬ ‫מספר תר"ו‪ :‬מתחילת בריָּתה היתה רות ראויה לקבל עליה‬
‫לא יוכלו לעמוד על כל כחם בשעת הדיבור אם לא ינפשו בלילה‪ .‬ואנשי‬ ‫עול מצוות‪ .‬אותיות שמה מעידות עליה‪' .‬רות' ‪ -‬שש מאות‬
‫אמת היו כולם ולא עשו מפני הבושה מזה על זה‪ ,‬ואם שער אדם בנפשו‬ ‫ושש‪ ,‬ושבע מצוות בני נח ‪ -‬תרי"ג כנ"ל‪ .‬לפי שאבותינו לא‬
‫ששנתו בלילה יפה לו כדי שישמע הדיבור והוא בכל כחו וזיוו‪ ,‬עשה כן‪,‬‬ ‫קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה‬
‫כיון שלא נאסרו בכך‪.‬‬ ‫כדין גרים‪ .‬ולכבודה של רות שהיתה גיורת ונעשתה אם‬
‫למלכות‪ ,‬אומרים לה‪ :‬כולנו גרים היינו אז‪  .‬‬
‫)מתוך‪" :‬ספר התודעה" ‪ -‬פרק כ"ח‪ ,‬לרב אליהו כי טוב זצ"ל( ‪ ‬‬

‫למשפחת בובליל‬ ‫למשפחת פרץ‬ ‫למשפחת וקראט‬


‫תנחומים כנים על מות אמכם‬ ‫תנחומים כנים על מות יקירכם‬ ‫תנחומים כנים על מות אמכם‬
‫רוזינה בת חנה בובליל ז"ל‬ ‫משה בר איזה פרץ ז"ל‬ ‫שמחה בת זוהרה וקראט ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה ‪ ‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה ‪ ‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה ‪ ‬‬