You are on page 1of 6

‫‪07112007‬‬

‫ביוכימיה‬

‫הריאקציה הכימית‬

‫ריקאציה כימית – מתחילים עם חומר או חומרים מסויימים ומקבלים חומרים אחרים לגמרי אחרי תהליך‬
‫כימי‪ .‬חומרים שיש להם תכונות שונות לגמרי מהחומרים המקוריים‪ .‬תהליך של שינוי כימי‪.‬‬

‫חומרי המוצא של התהליך נקראים "מגיבים"‪ .‬החומרים שהתקבלו לאחר סוף התהליך נקראים "תוצרים"‪.‬‬
‫מגיבים‬ ‫כותבים זאת משמאל לימין‪ :‬תוצרים‬

‫דוגמא ‪ -‬ריאקציה של שריפה‪:‬‬

‫‪C2H4 + O2‬‬ ‫‪CO2 + H2O‬‬

‫רואים שמספר האטומים בשני הצדדים לא זהה‪ .‬בגלל חוק שימור המסה חייבים להקפיד לעשות משהו כדי‬
‫שמספרי האטומים מצד אחד יהיו זהים בדיוק למספרם בצד השני‪ .‬לשם כך אנו עושים איזון של ריאקציות‬
‫כימיות – נוסיף מקדמים ככה שלגבי כל אטום המספר יהיה שווה בשני הצדדים‪.‬‬

‫בריאקציית שריפה מאזנים קודם את ‪ ,C‬אח"כ את ‪ H‬ורק בסוף את ‪ .O‬אז אם נאזן את ריאקציית השריפה‬
‫שלעיל נקבל‪:‬‬

‫‪C2H4 + 3O2‬‬ ‫‪2CO2 + 2H2O‬‬

‫למקדמים שהוספנו קוראים מקדמים סטכיומטריים‪.‬‬

‫דוגמאות לאיזון משוואות‪:‬‬

‫‪ N2 + H2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪NH3‬‬


‫‪N2 + 3H2‬‬ ‫‪2NH3‬‬

‫‪ H2 + Cl2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪HCl‬‬


‫‪H2 + Cl2‬‬ ‫‪2HCl‬‬

‫‪ Na + O2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪Na2O‬‬


‫‪4Na + O2‬‬ ‫‪2Na2O‬‬

‫‪ Na + Cl2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪NaCl‬‬


‫‪2Na + Cl2‬‬ ‫‪2NaCl‬‬

‫סוגי ריאקציות כימיות‬

‫ניתן לחלק ריאקציות כימיות לשני סוגים‪:‬‬


‫‪.1‬ריאקציות שבמהלכן נפלטת אנרגיה מהמערכת לסביבה – ריאקציות אקסוטרמיות‪.‬‬
‫‪.2‬ריאקציות שבמהלכן נקלטת אנרגיה מהסביבה לתוך המערכת – ריאקציות אנדוטרמיות‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫את תכולת האנרגיה של כל חומר מסמנים באות ‪ H. H1‬היא תכולת האנרגיה של המגיבים‪ H2 .‬היא תכולת‬
‫האנרגיה של התוצרים‪ .‬לגבי כל תהליך אנו גם מגדירים ‪ .ΔH=H2 – H1‬כלומר ‪ ΔH‬היא תכולת האנרגיה של‬
‫התוצרים פחות תכולת האנרגיה של המגיבים‪.‬‬

‫בריאקציות אקסוטרמיות תכולת האנרגיה של התוצרים נמוכה מתכולת האנרגיה של המגיבים‪ ,‬כלומר‬
‫‪.ΔH<0‬‬

‫בריאקציות אנדוטרמיות תכולת האנרגיה של התוצרים גבוהה מתכולת האנרגיה של המגיבים‪ ,‬כלומר ‪.ΔH>0‬‬

‫תאוריית ההתנגשויות‬

‫אנחנו יודעים שיש ריאקציות שמתרחשות בקלות ואילו יש ריאקציות מאוד איטיות‪ .‬אנו שואלים את עצמנו‬
‫מה ההבדל‪ .‬מתי ריאקציה תקרה בקלות ומתי היא תהיה קשה? ההסבר הוא הסבר שנקרא תאוריית‬
‫ההתנגשויות‪ .‬חשוב לזכור שיש הרבה גורמים שמשפיעים על מהירות של ריאקציות כימיות וכל הגורמים‬
‫הללו מושפעים מתאוריית ההתנגשויות‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫מהי תאוריית ההתנגשויות? תאוריית ההתנגשויות קושרת בין מהירות של ריאקציה להסתברות שתהיה‬
‫התנגשות בין מולקולות‪ .‬כשאנחנו מסתכלים על חומר שנמצא בכלי‪ ,‬הרי שהחלקיקים נעים כל הזמן‬
‫ומתנגשים אחד בשני ובדפנות הכלי‪ ,‬כלומר החלקיקים כל הזמן נמצאים בתנועה‪.‬‬
‫אם נבנה פונקציה של המספר היחסי של החלקיקים לעומת המהירות (האנרגיה הקינטית) שלהם נקבל‬
‫התפלגות גאוסיאנית‪ ,‬כלומר יש מעט מאוד מולקולות עם מהירות קטנה או גבוהה‪ ,‬ורוב המולקולות נמצאות‬
‫באמצע‪ .‬התאוריה אומרת שכדי שתהיה ריאקציה כימית‪ ,‬חייבת להיות התנגשות בין המולקולות של המגיבים‪.‬‬
‫כתוצאה מההתנגשות‪ ,‬יש ערעור של קשרים כימיים קיימים של המגיבים וכך נוצרת האפשרות ליצור קשרים‬
‫כימיים חדשים‪.‬‬

‫ניקח לדוגמא שני חומרים תאורטיים ‪.A-A, B-B‬‬


‫כתוצאה מההתנגשות בין שני החומרים הללו מתערערים הקשרים הקיימים ונוצר חומר שהוא מצב ביניים‬
‫שנקרא תצמיד משופעל שבו הקשרים הקיימים מתחילים להיות מעורערים‪ .‬למצב הביניים יש אנרגיה גבוהה‬
‫והוא מאוד לא יציב‪ .‬כאשר התצמיד המשופעל מתפרק נוצרים קשרים חדשים ואנו מקבלים את החומר החדש‬
‫‪ ,A-B‬בהנחה שיש מספיק אנרגיה‪ .‬אם לא תהיה מספיק האנרגיה התצמיד המשופעל יתפרק והחומרים יחזרו‬
‫למצבם המקורי של ‪ A-A‬ו‪.B-B-‬‬

‫התנגשות פורייה – התנגשות שמביאה ליצירת קשרים חדשים‪ .‬האנרגיה המינימלית שדרושה כדי לקבל‬
‫התנגשות פורייה וריאקציה כימית נקראת אנרגיית האקטיבציה (בעברית‪ :‬אנרגיית השפעול ‪ /‬אנרגיית‬
‫ההפעלה) שמסומנת כ‪.Ea-‬‬
‫רק אותן מולקולות שיש להן אנרגיה שווה או גבוהה מאנרגיית האקטיבציה יעברו את התהליך הכימי‪ .‬לא‬
‫מדובר בדבר קבוע אלא זה ספציפי לכל תהליך‪ .‬אם אנרגיית האקטיבציה של הריאקציה הכימית תהיה גבוהה‬
‫הריאקציה הכימית תקרה לאט כי יהיו רק מעט מולקולות שהאנרגיה שלהן שווה או גבוהה מאנרגיית‬
‫האקטיבציה (התפלגות גאוסיאנית) ‪ -‬אנרגיית האקטיבציה היא מחסום אנרגטי שצריך לטפס מעליו‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬כדי שתהיה ריאקציה כימית צריך התנגשות בין המולקולות של המגיבים‪ .‬ההתנגשות הזו מונעת‬
‫מאנרגיה של תנועה ‪ -‬אנרגיה קינטית‪ .‬לא לכל מולקולה יש את אותה אנרגיה קינטית ‪ -‬ההתפלגות היא‬
‫גאוסיאנית‪ .‬תוך כדי ההתנגשות בין מולקולות‪ ,‬אם תהיה מספיק אנרגיה יהיה ערעור של קשרים קיימים‬
‫ויווצר מצב ביניים עם רמת אנרגיה גבוהה – התצמיד המשופעל‪ .‬מצב הביניים הזה לא יציב ולכן אם‬
‫ההתנגשות תהיה פורייה רק אז התצמיד המשופעל יהפוך להיות לחומר חדש‪ .‬כדי שתהיה התנגשות פורייה‬
‫צריך שלמולקולות שמתנגשות אחת בשנייה תהיה אנרגיה שנקראת אנרגיית האקטיבציה‪ .‬רק מולקולות‬
‫שתהיה להן כמות אנרגיה ששווה או גבוהה לאנרגיית האקטיבציה יביאו להתנגשות פורייה‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫הריאקציה הכימית הוא בעל אנרגיית אקטיבציה מאוד גבוהה יש רק מעט מאוד מולקולות שיעברו אותו‪,‬‬
‫כלומר יהפכו ממגיבים לתוצרים‪ .‬בשורה התחתונה הריאקציה הכימית הזו תהיה איטית מאוד ואולי בלי‬
‫התערבות מבחוץ היא לא תקרה בכלל‪.‬‬

‫תהליך אנדותרמי‬

‫‪3‬‬
‫תהליך אקסותרמי‬

‫בתהליך אקסוטרמי אנרגיית האקטיבציה נמוכה יותר מאשר בתהליך אנדוטרמי‪.‬‬

‫מה ניתן לעשות כדי לזרז תהליכים כימיים איטיים?‬

‫•חימום – כאשר אנו מחממים אנו פשוט מוסיפים אנרגיה למערכת ואז המולקולות נעות יותר מהר‪ .‬אבל‬
‫הפתרון הזה הוא יקר‪.‬‬
‫•קטליזטור (זרז) – חומר שמוריד את אנרגיית ההפעלה כך שאנו מגיעים למצב הביניים באנרגיה יותר‬
‫נמוכה‪ .‬הקטליזטור מאפשר מגע יותר טוב בין המגיבים ומאפשר את יצירת מצב הביניים‪ .‬בתעשייה‬
‫משתמשים בעיקר במתכות כקטליזטורים‪ ,‬למשל פלטינה בייצור של אמוניה‪ .‬השימוש בקטליזטור הוא‬
‫זול כי הקטליזטור עצמו לא עובר שינוי כימי‪ .‬צריך כמות קטנה ממנו על מנת לייעל את התהליך‪ .‬הגוף‬
‫שלנו גם משתמש בקטליזטורים ביולוגיים הנקראים אנזימים‪ ,‬והם הקטליזטורים היעילים ביותר‪ .‬כך הגוף‬
‫שלנו חוסך הרבה אנרגיה‪.‬‬

‫ריאקציה ישירה וריאקציה הפוכה – שיווי משקל כימי‬

‫יש ריאקציות כימיות בהן כל המגיבים הופכים לתוצרים‪ ,‬אך לא כל הריאקציות הן כאלו‪.‬‬
‫‪H 2 + I2‬‬ ‫לדוגמא‪2HI :‬‬
‫אם נסתכל על הריאקציה הזו לאורך זמן נגלה שהריכוז של המגיבים אף פעם לא מגיע לאפס‪ .‬הוא מגיע לערך‬
‫מסויים ונשאר שם‪ .‬גם הריכוז של התוצר מגיע בסופו של דבר לרמה קבועה ומתייצב שם‪ .‬המצב בו אין שינוי‬
‫בריכוזי המגיבים או התוצרים נקרא מצב של שיווי משקל כימי‪ .‬מה שקורה הוא שבאיזשהו שלב כאשר‬
‫‪2HI‬‬ ‫הריאקציה ממשיכה ויש מספיק תוצר מתחילה ריאקציה הפוכה שבה‪H2 + I2 :‬‬

‫‪4‬‬
‫מה שקורה הוא שככל שמתקבל יותר תוצר המהירות של הריאקציה הישירה הולכת ויורדת והמהירות של‬
‫הריאקציה ההפוכה הולכת ועולה‪ .‬בסופו של דבר המהירות של הריאקציה הישירה שווה למהירות של‬
‫הריאקציה ההפוכה וזהו מצב שיווי המשקל‪ .‬שיווי המשקל הוא שיווי משקל דינמי‪ ,‬כלומר זה לא שלא קורה‬
‫כלום אלא קורות שתי ריאקציות בדיוק באותה מהירות ככה שבסה"כ אין שינוי בריכוזים‪ .‬שלב שיווי המשקל‬
‫הוא שלב שבו כל שתי מולקולות של ‪ HI‬שנוצרות מתפרקות חזרה‪ .‬חשוב לזכור שבמצב שיווי משקל לא‬
‫בהכרח יש חלוקה כמותית שווה בין הריכוזים ויכול להיות שיהיה חומר אחד בריכוז גדול יותר מהחומר השני‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫כתיבה של ריאקציה של שיווי משקל‪:‬‬
‫‪H2 + I2‬‬ ‫‪2HI‬‬

‫•החומרים שהריכוז שלהם הולך ויורד נקראים מגיבים (בדוגמא שלנו‪ )H2, I2 :‬והחומרים שהריכוז שלהם‬
‫הולך ועולה נקראים תוצרים (בדוגמא שלנו‪.)HI :‬‬
‫•הריאקציה שרשומה משמאל לימין נקראת ריאקציה ישירה‪ .‬הריאקציה שכתובה מימין לשמאל נקראת‬
‫ריאקציה הפוכה‪.‬‬

‫קבוע שיווי משקל‪ :‬רק במצב של שיווי משקל‪ ,‬כלומר כאשר אין שינוי בריכוזים נטו‪ ,‬אנחנו מגדירים קבוע‬
‫שיווי משקל‪ .‬קבוע שיווי משקל הוא מכפלת ריכוז התוצרים חלקי מכפלת ריכוז המגיבים‪ .‬אם יש מקדם‬
‫סטכיומטרי מעלים אותו בחזקה‪ .‬הקבוע מסומן באות ‪.k‬‬
‫בדוגמא שלנו‪ ,[k=[HI]2/[H2]x[I2 :‬או בכלליות‪:‬‬

‫‪aA + bB‬‬ ‫‪cC + dD‬‬


‫‪k=[C] x[D] /[A]ax[B]b‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬

‫]‪ = [x‬ריכוז מולרי‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ ,N2O4‬כאשר במצב של שיווי משקל ‪ .C)M(=2M‬מה יהיה ‪?k‬‬ ‫נתון ‪2NO2‬‬

‫תשובה‪k=[NO2]2/[N2O4]=22/2=4/2=2 :‬‬
‫אם ‪ k‬גדול מ‪ 1-‬זה אומר שהמונה גדול יותר מהמכנה‪ ,‬כלומר יש יותר תוצרים ממגיבים‪ ,‬כלומר שיווי המשקל‬
‫נוטה לכיוון הריאקציה הישירה‪ .‬אם ‪ k‬גדול מאוד זה אומר שיש הרבה יותר תוצרים ממגיבים‪ ,‬כלומר זו לא‬
‫ריאקציה של שיווי משקל‪ .‬אם ‪ k‬קטן מאוד זה אומר שכמעט אין תוצרים‪ ,‬כלומר כמעט אין תגובה‪.‬‬

‫כל זמן שהמערכת הגיעה למצב של שיווי משקל ולא מפריעים לה היא תמשיך להתקיים ככה עד אין סוף‪ .‬אם‬
‫נפריע לשיווי המשקל המערכת תעשה הכל על מנת לחזור לשיווי משקל (חוק לה‪-‬שטלייה)‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬שאלות ‪ 32 ,31‬ו‪ 35-‬בכימיה כללית‪.‬‬

‫‪6‬‬