You are on page 1of 5

‫‪12112007‬‬

‫ביוכימיה‬
‫הריאקציה הכימית – המשך‬

‫הפרעה לשיווי משקל כימי‬

‫קבוע שיווי המשקל לא משתנה כל עוד הטמפרטורה של המערכת לא משתנה‪.‬‬

‫הפרעה לריכוזים של המגיבים או התוצרים‪:‬‬

‫ניתן להפריע לשיווי המשקל ע"י הפרעה לאחד הריכוזים של החומרים במערכת‪ .‬אם נפריע לריכוזים המערכת‬
‫תעדיף את אחת הריאקציות ותבצע אותה יותר עד שהיא תחזור למצב של שיווי משקל‪.‬‬

‫למשל במערכת‪:‬‬

‫‪H 2 + I2‬‬ ‫‪2HI‬‬

‫אם נוסיף יוד המערכת לא תהיה יותר בשיווי משקל‪ .‬היא תעדיף את הריאקציה הישירה לפרק זמן מסויים עד‬
‫שרמת היוד תרד והמערכת תחזור לשיווי משקל‪ .‬אותו דבר יקרה אם נוסיף מימן למערכת‪ .‬אם נוסיף למערכת‬
‫מימן יודי‪ ,‬המערכת תעדיף את הריאקציה ההפוכה לפרק זמן מסויים עד שתחזור לשיווי משקל‪ .‬אותו דבר‬
‫יקרה אם נוציא מהמערכת יוד או מימן‪ .‬בשורה התחתונה המערכת מנסה "לתקן" את מה ש"קלקלנו"‪.‬‬

‫חומצות בסיסים ומלחים‬

‫הגדרות‬

‫חומצה‪:‬‬
‫חומצה היא חומר שבתמיסה מימית משחרר יוני ‪ +H‬במים‪ ,‬כלומר מעלה את הריכוז של יונים אלו במים‪ .‬ליון‬
‫‪ +H‬קוראים גם פרוטון כי זה כל מה שיש לו‪ .‬אם ניקח לדוגמא את החומר ‪ HCl‬אנחנו מתחילים מחומר‬
‫מולקולרי עם קשר קוולנטי קוטבי שבו האלקטרונים נמצאים יותר ליד הכלור‪ .‬כשאנחנו לוקחים את החומר‬
‫הזה ושמים אותו במים (מולקולות קוטביות)‪ ,‬המים גומרים את התהליך של האלקטרון שעובר מהמימן‬
‫לכלור‪ .‬המים גורמים ליינון מוחלט של ה‪ .HCl-‬המימן בתוך המים מוותר לגמרי על האלקטרון והוא נשאר‬
‫בתור ‪ +H‬ומתחבר למולקולת המים ויוצר יון הידרוניום ‪ +H3O‬והכלור הופך ל‪.-Cl-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪HCl + H2O‬‬ ‫‪H3O+ + Cl‬‬

‫בסיס‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בסיס הוא חומר שבתמיסה מימית מעלה את ריכוז יוני ‪ OH‬במים‪ .‬למשל החומר ‪.NaOH‬‬
‫(‪)NaOH)s‬‬ ‫‪Na+)aq( + OH-)aq‬‬
‫‪+‬‬
‫כאשר אנו מדברים על חוזק של חומצה או בסיס אנו מדברים על היכולת שלהם להעלות את ריכוז יוני ה‪H -‬‬
‫או ‪ -OH‬במים‪ .‬מהרגע שאנו רואים שהריאקציה כתובה רק עם חץ אחד ברור לנו שהיא הולכת עד הסוף‪,‬‬
‫כלומר יש פירוק מוחלט של המגיבים ליונים‪ .‬זה אומר שמדובר בחומצה או בסיס חזק‪ .‬יש חומצות או בסיסים‬

‫‪1‬‬
‫חלשים שאם נשים אותם בתמיסה מימית‪ ,‬רק חלק קטן מהם יתפרק‪ .‬אז נרשום את זה עם שני חיצים כי זו‬
‫תהיה ריאקציית שיווי משקל‪.‬‬

‫למשל חומצה אצטית‪ ,‬שהיא חומצה חלשה‪:‬‬


‫‪+‬‬
‫‪CH3COOH + H2O‬‬ ‫‪CH3COO- + H3O‬‬

‫למשל בסיס אורגני‪ ,‬שהוא בסיס חלש‪:‬‬


‫‪-‬‬
‫‪CH3NH2 + H2O‬‬ ‫‪CH3NH3+ + OH‬‬
‫בריקאציות הללו תמיד יהיה במערכת גם החלק הלא מיונן וגם החלק המיונן‪.‬‬

‫ערבוב של חומצה ובסיס במים – תהליך סתירה‬

‫נניח שנערבב את הבסיס ‪ NaOH‬יחד עם החומצה ‪ HCl‬בתוך מים‪ .‬בהתחלה ההחומרים יעברו התיננות‪:‬‬
‫המסה‬
‫(‪NaOH)s‬‬
‫)‬ ‫‪Na+)aq( + OH-)aq‬‬
‫‪-‬‬
‫‪HCl + H2O‬‬ ‫‪H3O+ + Cl‬‬

‫נקבל את היונים הבאים‪ ,-Na+, OH-, H3O+, Cl :‬ואז תתרחש התגובה הבאה‪:‬‬

‫‪+‬‬
‫‪H‬‬

‫בסופו של דבר קיבלנו מלח בישול‬ ‫‪Na+ + OH- + H3O+ + Cl-‬‬ ‫‪Na+ + Cl- + 2H2O‬‬
‫ומולקולות של מים‪.‬‬

‫התהליך הזה נקרא תהליך סתירה‪ ,‬כאשר מה שקורה הוא שכבר אין לנו חומצה או בסיס במערכת ואנו‬
‫מקבלים מלח ומים‪ .‬זה קורה בתנאי שהריכוז של החומצה והבסיס יהיו שווים‪ .‬אם מישהו יהיה בעודף לא‬
‫תהיה סתירה מלאה‪.‬‬

‫בתהליך הסתירה אנו רואים שמי שמקבל את הפרוטון הוא הבסיס (‪ )NaOH‬ומי שתורם אותו הוא החומצה (‬
‫‪ .)HCl‬לכן אנו נרחיב את ההגדרה ונגיד שחומצה היא תורמת פרוטונים ובסיס הוא מקבל פרוטונים‪.‬‬

‫בתגובת הסתירה שלעיל יש חומצה חזקה ובסיס חזק‪ .‬במקרה כזה נקבל תמיסת מלח נייטראלית‪ .‬אך המצב‬
‫הוא לא תמיד כזה‪ .‬זה תלוי בצירוף של הבסיס והחומצה מבחינת החוזק‪ .‬אנו יכולים לקבל תמיסה חומצית או‬
‫בסיסית‪.‬‬

‫חומצות ובסיסים נפוצים שיוצרים מלחים נפוצים‬

‫קטיונים במים‬ ‫בסיסים נפוצים‬ ‫אניונים במים‬ ‫חומצות נפוצות‬


‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Na‬‬ ‫‪NaOH‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪HCl‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪KOH‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪HF‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Li‬‬ ‫‪LiOH‬‬ ‫‪Br‬‬ ‫‪HBr‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪NH4‬‬ ‫‪NH4OH‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪HI‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Mg2‬‬ ‫‪Mg)OH(2‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪NO3‬‬ ‫‪HNO3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Ca2‬‬ ‫‪Ca)OH(2‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪SO42‬‬ ‫‪H2SO4‬‬

‫‪2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Al3‬‬ ‫‪Al)OH(3‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪CO32‬‬ ‫‪H2CO3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪PO43‬‬ ‫‪H3PO4‬‬

‫מדד כמותי לחוזק או חולשה של בסיס או חומצה – סקאלת ה‪PH-‬‬

‫סקאלת ה‪ PH-‬היא סקאלה שמודדת את רמת יוני ה‪ +H-‬או ההידרוניום (‪ )+H3O‬בתמיסה‪.‬‬

‫מה קורה ל‪ PH-‬במים מזוקקים?‬


‫מים מזוקקים מכילים רק מולקולות מים‪ .‬המים הם חומר מולקולרי עם חלק קוטבי‪ .‬חלק קטן מאוד‬
‫ממולקולות המים במים המזוקקים מיונן‪ ,‬כאשר זו ריאקציית שיווי משקל‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2H2O‬‬ ‫‪H3O+ + OH‬‬

‫לריאקציה זו יש קבוע שיווי משקל הבא‪ .kw=[H3O+] x [OH-]=10-14 :‬קבוע שיווי המשקל הזה הוא מאוד‬
‫קטן וזה אומר שיש מעט מאוד מהתוצרים‪ .‬עוד ידוע שבמצב של שיווי משקל‪ ,‬ריכוז יוני ההידרוניום שווה‬
‫לריכוז יוני ‪ -OH‬ושניהם שווים ל‪.10-7M-‬‬
‫אם נתחיל להוסיף חומצה למים המזוקקים הריכוז של יון ההידרוניום ילך ויגדל ולמעשה הפרענו לשיווי‬
‫משקל‪ .‬לכן ריכוז ה‪ -OH-‬יתחיל לרדת‪ .‬הקבוע נשאר קבוע ולא משתנה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אם נתחיל להוסיף בסיס למים המזוקקים אנו מעלים את ריכוז יוני ה‪ OH-‬ולכן ריכוז יוני ההידרוניום ירד‪,‬‬
‫שוב‪ ,‬על מנת לחזור לשיווי משקל‪ .‬הקבוע נשאר קבוע ולא משתנה‪.‬‬

‫אמרנו שסקאלת ה‪ PH-‬מודדת את ריכוז יוני ההידרוניום בתמיסה‪ .‬יש פונקציה שנקראת פונקציית ה‪ p-‬ומה‬
‫שעושים הוא שלוקחים מספר ועושים לו –‪ log‬על מנת להגיע למספרים מתמטיים שלמים‪ .‬אז מה קורה במים‬
‫טהורים?‬

‫]‪H3O+]=10-7‬‬
‫‪PH=-log[H3O+]=-log)10-7(=-)-7(=7‬‬
‫כלומר ‪ PH‬של מים מזוקקים = ‪7‬‬

‫מה קורה ל‪ PH-‬כשמוסיפים חומצה למים מזוקקים?‬


‫במים מזוקקים ריכוז יוני ההידרוניום הוא ‪ .10-7M‬כאשר אנו מוסיפים חומצה אנו מעלים את ריכוז יוני‬
‫ההידרוניום ובמספרים בחזקה אנו מקבלים מספרים פחות שליליים ויותר גדולים‪ .‬אם ניקח לדוגמא את‬
‫החומצה ‪ ,HCl‬שהיא חומצה חזקה‪ ,‬אז היא מעלה את ריכוז יוני ההידרוניום ל‪ .10-2M-‬הנוסחא תהיה‪:‬‬
‫‪ .PH=-log)10-2(=-)-2(=2‬ככל שהחומצה חזקה יותר ה‪ PH-‬יקטן מתחת ל‪.7-‬‬

‫מה קורה ל‪ PH-‬כשמוסיפים בסיס למים מזוקקים?‬


‫כאשר אנו מוסיפים בסיס אנו מורידים את ריכוז יוני ההידרוניום ולכן נקבל מספרים יותר שליליים ויותר‬
‫קטנים‪ .‬אם נוסיף בסיס חזק שיוריד את ריכוז יוני ההידרוניום ל‪ 10-12-‬הנוסחא תהיה‪:‬‬
‫‪ .PH=-log)10-12(=-)-12(=12‬ככל שהבסיס חזק יותר ה‪ PH-‬יגדל מעל ל‪.7-‬‬

‫תרגיל‪:‬‬
‫חומצה מביאה לריכוז של ‪ 0.1M‬יוני הידרוניום‪ .‬מה יהיה ה‪ PH-‬של חומצה זו?‬
‫תשובה‪ 0.1M = 10-1M :‬ולכן‪ .PH=-log)10-1(=-)-1(=1 :‬ה‪ PH-‬של חומצה זו הוא ‪.1‬‬
‫‪-‬‬
‫לזכור‪ :‬אם הריכוז של ‪ +H3O‬הוא ‪ 1M‬הרי שה‪ ,PH = 0-‬כי –‪ .log1=0‬במצב כזה הריכוז של יוני ‪OH‬‬
‫יהיה ‪.10-14M‬‬

‫‪3‬‬
‫סקאלת ה‪ PH-‬נעה בין ‪ 0‬ל‪ 14-‬כאשר האמצע‪ ,7 ,‬היא תמיסה נייטראלית לחלוטין‪ ,‬הטווח בין ‪ 7‬ל‪ 0-‬הוא‬
‫טווח החומצות (‪=0‬החומצה הכי חזקה) והטווח בין ‪ 7‬ל‪ 14-‬הוא טווח הבסיסים (‪=14‬הבסיס הכי חזק)‪PH .‬‬
‫לא חייב להיות במספרים שלמים‪.‬‬
‫חשוב לזכור שסקאלת ה‪ PH-‬היא סקאלה לוגריתמית‪ .‬מבחינת הריכוז של היונים זה אומר למשל שבחומצה‬
‫שה‪ PH-‬שלה הוא ‪ 2‬יש פי ‪ 10‬יוני הידרוניום מחומצה שה‪ PH-‬שלה הוא ‪ .3‬כלומר הפרשים קטנים על‬
‫סקאלת ה‪ PH-‬משמעותם הבדלים גדולים בריכוזי יוני ההידרוניום‪.‬‬

‫אינדיקטור – חומר שמשנה את הצבע שלו בתחום של ‪PH‬ים שונים‪ .‬יש אינדיקטורים טבעיים‪ ,‬למשל מיץ‬
‫כרוב אדום‪ ,‬תה‪ .‬אבל במחקר מדעי אנו צריכים אינדיקטורים יותר מדוייקים‪ ,‬ולשם כך יש אינדיקטור‬

‫‪4‬‬
‫אוניברסלי שהוא תערובת של הרבה אינדיקטורים שנותנת לנו טווח רחב של צבעים כך שאנו יכולים להבדיל‬
‫בין ‪PH‬ים ברמה מספרית‪ .‬כלי יותר מדויק הוא ‪ PH meter‬שמודד דיגיטלית את ה‪( PH-‬זו אלקטרודה)‪.‬‬

‫תמיסת בופר – תמיסת מגן‬

‫תמיסת בופר היא תמיסה ששומרת על ריכוז של יון מסויים ברמה קבועה‪ .‬ברפואה או ביוכימיה כאשר‬
‫מדברים על תמיסת בופר מדברים ספציפית על שמירה של ריכוז יון ה‪ +H-‬קבוע‪ ,‬כלומר על שמירה של ‪PH‬‬
‫קבוע‪.‬‬
‫בגוף שלנו יש הרבה סוגי בופרים‪ .‬האנזימים בגופנו עובדים בסקאלה צרה מאוד של ‪ PH‬ולכן חשוב לשמור‬
‫על רמת ‪ PH‬מסויימת כך שהאנזימים לא יעברו דנטורציה (פירוק)‪ .‬מבחינת הגוף שלנו שינוי ב‪ PH -‬הוא‬
‫שינוי הרסני (ה‪ PH-‬הטבעי של הגוף הוא ‪ .)7.4‬לכל בופר יש ‪( Capacity‬קיבולת)‪ ,‬שזו היכולת של הבופר‬
‫לעמוד בפני שינויים‪.‬‬

‫מה מכיל הבופר?‬


‫הבופר חייב להיות בעל שתי פונקציות על מנת לשמור על ‪ PH‬קבוע‪ :‬הוא צריך לנטרל גם הפרעות בסיסיות‬
‫וגם הפרעות חומציות‪ ,‬כלומר הוא צריך להיות מסוגל לתפקד כמו גם כמו בסיס וגם כמו חומצה על מנת‬
‫לסתור גם חומצות וגם בסיסים לפי הצורך‪ .‬לכן בופר תמיד יהיה בנוי משני חומרים‪:‬‬
‫•חומצה או בסיס חלש‪.‬‬
‫•המלח של אותה חומצה או אותו בסיס‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫החומצה החלשה ‪:CH3COOH‬‬
‫‪+‬‬
‫‪CH3COOH + H2O‬‬ ‫‪CH3COO- + H3O‬‬
‫יונים בסיסיים (‪ )-OH‬שנכניס למערכת זו יגיבו עם יוני ההידרוניום ויצרו ‪ 2‬מולקולות מים וכך הבסיס‬
‫ינוטרל‪ .‬יונים חומציים (יוני הידרוניום) שנכניס למערכת זו יגיבו עם יוני ה‪ -CH3COO -‬וכך החומצה‬
‫תנוטרל‪.‬‬
‫אבל יש בעיה‪ :‬אין לנו קיבולת גדולה של החומר ‪ -CH3OO‬אלא רק של ‪( CH3COOH‬חומצה חלשה ולכן‬
‫יש התיננות נמוכה שלה במים)‪ .‬אז נוסיף את המלח של החומצה הזו על מנת להגדיל את הקיבולת של‬
‫‪ .-CH3OO‬מלח זה הוא ‪ .CH3COONa‬המלח יתפרק עד תום ליונים ‪ -CH3COO‬ו‪ +Na-‬וכך יהיה לנו‬
‫מאגר גם של היון ‪.-CH3OO‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬כימיה כללית ‪.40 – 33‬‬

‫‪5‬‬