‫בלוז לחופש הגדול ‪1 9 8 7 /‬‬

‫במאי‪ :‬רנן שור‬
‫תסריטאי‪ :‬דורון נשר‬
‫צלמים ראשיים‪ :‬איתן חריס וחנניה בר‬
‫עורך‪ :‬שלמה חזן‬
‫מפיקה‪ :‬עליזה אסא‬
‫‪.1‬תקציר‬
‫הסרט עוקב אחרי חבורת נערים‪ :‬יוסי צוויליך‪,‬עמוס "מוסי" שובל‪ ,‬מרגו‪ ,‬אהרל'ה‬
‫שכטר‪ ,‬נעמי‪ ,‬שוש וקובי בדרכם לקראת הגיוס לצה"ל בתקופת מלחמת ההתשה‪.‬‬
‫הסרט מתמקד ביוסי צוויליך‪ ,‬ב"מוסי"‪ ,‬באהרל'ה ובמרגו‪.‬‬
‫מסעם של החבורה מתחיל למעשה עם מותו של יוסי צוויליך‪ ,‬שנהרג בתאונת‬
‫אימונים‪.‬‬
‫למופע הסיום‪ ,‬הופך על פי החלטתם‪ ,‬למופע מחאה כנגד המלחמה בליווי זכרונו של‬
‫צוויליך‪.‬‬
‫הסרט מביא לידי ביטוי את לבטיהם הפנימיים לגבי הגיוס לצה"ל‪ ,‬בתקופה שבה‬
‫נהרגים חיילים כמעט בכל יום‪ ,‬באמצעות ההכנות שלהם למופע הסיום מתגלים‬
‫היחסים ביניהם‪ ,‬החיכוכים ביניהם ובינם לבין עצמם‪.‬‬
‫הסרט יצא בתקופת "מכתב השמיניסטים" (מכתב שנשלח לראש הממשלה‪ ,‬גולדה‬
‫מאיר‪ ,‬ב‪ 28-‬באפריל ‪ ,1970‬על‪-‬ידי קבוצה של תלמידי תיכון העומדים לפני גיוס‪ ,‬ובו‬
‫הסתייגו חותמיו מכיבוש השטחים‪ ,‬ממלחמת ההתשה‪ ,‬ומהימנעות הממשלה‬
‫מנקיטת צעדים שיובילו לסיום הלחימה ‪ )1‬ומלווה בסממנים בולטים הנגזרים‬
‫מאותו מכתב‪.‬‬

‫‪.2‬אמצעים קולנועיים‬
‫המצלמה לוקחת תפקיד פעיל בהעברת הרגשות וההזדהות עם הגיבורים‪ ,‬יש הרבה‬
‫תקריבים וזוויות שמעבירות יחסים בין דמויות‪.‬‬
‫במקביל לעבודת המצלמה הקולנועית עובדת המצלמה של מרגו‪ ,‬הסופר ‪ 8‬שאיתה‬
‫הוא מתעד את כל האירועים שעוברים על הגיבורים‪ :‬ההלוויה של צוויליך‪ ,‬החתונה‬
‫של שוש וקובי‪ ,‬הגיוס של כל אחד מהגיבורים ועם סיום הסרט‪ ,‬רגעים אחרונים של‬
‫"ביחד" לפני הפירוק של החבורה‪.‬‬
‫הצילום החובבני של מרגו‪ ,‬הוא לא צילום דוקומנטארי‪ ,‬הוא צילום ביתי כביכול‪,‬‬
‫האיכות שלו פחות טובה ואין בו סאונד ‪.2‬‬
‫באמצעות שילוב הצילומים הביתיים של החבורה בתוך הסרט הקולנועי מצליח‬
‫הבמאי‪ ,‬רנן שור להוציא לרגע את הצופים מעלילת הסרט ולתת להם את התחושה‬
‫שהם צופים בסיפור אמיתי‪ ,‬על אנשים אמיתיים‪ ,‬ללא עלילה‪ ,‬אלא פשוט רצף חיים‬
‫המתועד על גבי קלטת וידאו ביתית‪.‬‬
‫בשילוב עם האקספוזיציה וההכרה הראשונית עם הגיבורים‪ ,‬הסרטים הביתיים‬
‫נותנים לצופה את התחושה שהוא צופה בחייהם של אנשים שהוא מכיר‪ ,‬ללא קשר‬
‫לסרט‪ ,‬חתונה של חברים או גיוס של הבן של השכן‪.‬‬
‫החמימות וההזדהות שהסרטים הביתיים יוצרים עוזרת לבמאי להוות מראה של‬
‫תקופה‪ ,‬מראה של אותה תקופה של מלחמה ושל התבגרות בקרב הנערים של אותה‬
‫תקופה שהיום כבר מבוגרים וחלקם גם הורים של בנים ובנות העומדים בפני אותם‬
‫התלבטויות של ההתגייסות לצבא של מלחמות ולמציאות יומיומית של פחד‪.‬‬
‫הסרט מחולק‪ ,‬תסריטאית ועריכתית‪ ,‬לארבעה פרקים‪ ,‬פרק לכל אחד מהגיבורים‪:‬‬
‫‪ .1‬יוסי צוויליך ‪ .2‬אהרל'ה ‪ .3‬עמוס שובל (מוסי) ‪.4‬אפילוג – מרגו‪.‬‬
‫מסך שחור עם שם הפרק מסיים את הפרק שנגמר ומתחיל את הפרק החדש‪.‬‬
‫למרות חלוקת הסרט לפרקים‪ ,‬העלילה נשארת רציפה וצמודה לקו הזמן‪ ,‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬אין קפיצות זמנים קיצוניות והעלילה מתנהלת כרגיל כאילו הפרקים לא‬
‫קיימים‪.‬‬

‫מטרת החלוקה לפרקים היא להתמקד בכל פרק בגיבור אחר‪ ,‬לא כמו כל סרט שיש‬
‫בו בדרך כלל גיבור אחד ומספר גיבורי משנה‪ ,‬בסרט "בלוז לחופש הגדול" ישנם ‪4‬‬
‫גיבורים המייצגים ‪ 4‬זרמים שונים בקרב הנוער המתגייס‪ ,‬המלש"ב (מועמד לשירות‬
‫הביטחון)‪ ,‬הישראלי‪.‬‬
‫‪.3‬אפיון דמויות מרכזיות‬
‫•יוסי צוויליך‬
‫יוסי צוויליך פותח את הסרט בסצנת הפתיחה כאשר הוא הולך לבחינת הבגרות‬
‫האחרונה שלו ושל חבריו‪ ,‬הוא לא בטוח בעצמו והוא דוחף "שליף" לגרב‪ ,‬במהלך‬
‫הבחינה הוא מנסה להוציא את השליף והבוחן תופס אותו אך נותן לו להמשיך את‬
‫הבחינה רק בגלל שהוא מתגייס בקרוב‪.‬‬
‫לצוויליך יש בעיה של ביטחון עצמי‪ ,‬החברים שלו מעודדים אותו לנסות להתחיל עם‬
‫חווה כרמלי ולהזמין אותה לרקוד‪ ,‬הוא מתבייש אך בכל זאת מציע לה לרקוד‪ ,‬היא‬
‫מסכימה רק בגלל שהוא מתגייס מחר‪ ,‬צוויליך מנסה להוביל אך הוא לא יודע את‬
‫הצעדים‪ ,‬הוא מנסה להתחיל איתה והיא אומרת לו שכשיהיו לו "כנפיים" שיתקשר‬
‫אליה (כנפיים זה אות שמקבלים מצה"ל כשמסיימים קורס צניחה)‪.‬‬
‫הביטחון העצמי שלו נפגע עוד יותר כשהוא רואה את חווה כרמלי יוצאת מהמסיבה‬
‫עם נוביק‪ ,‬בוגר ביה"ס שהגיע מהצבא עם הנשק‪ ,‬עם המדים ועם הכומתה האדומה‬
‫של הצנחנים‪.‬‬
‫" בשנות ה‪ 50-‬וה‪ ,60-‬שבהן ביצעו יחידות צבא נבחרות פעולות גמול בשטח האויב‪,‬‬
‫החליפו הצנחנים את לוחמי הפלמ"ח כביטוי מיתי ישראלי של כשירות גברית‬
‫סולידרית‪.‬‬
‫הכומתה האדומה ונעלי הצנחנים היו למשאת נפשם של מי שביקשו להצטרף‬
‫לעילית הלוחמת; והאפסנאי‪ ,‬הטבח או נהג הבוס ‪ -‬הג'ובניקים ‪ -‬היו מצויים בשולי‬
‫הקונצנזוס הגברי‪-‬הרואי‪ ,‬ובהשאלה‪ ,‬בשולי הקיבוץ הישראלי כולו‪" 3 .‬‬
‫צוויליך הולך לשבת קצת לבד ואז הוא מגלה לצופים‪ ,‬בזמן כתיבה ביומן‪ ,‬כי הוא‬
‫"לא הספיק לעשות רישיון נהיגה ולשכב עם בחורה"‪.‬‬

‫הגיוס בשביל יוסי צוויליך מהווה קרש קפיצה לחיים חדשים שבהם לא ידחו אותו‬
‫בגלל שהוא ג'ינג'י עם משקפיים אלא יעריכו אותו בזכות הכנפיים שיעטרו את מדיו‬
‫ובזכות הנשק שהוא ישא ואפילו‪ ,‬הוא יוכל להתחיל עם בנות כמו חווה כרמלי בלי‬
‫חששות ולקחת אותן הביתה‪.‬‬

‫החששות מהגיוס לתוך המלחמה הקשה חזקות אצלו‪.‬‬
‫כשכולם משתתקים למשמע החדשות ברדיו ולידיעה על מותם של שני חיילים הוא‬
‫מבקש בחריפות שיכבו את הרדיו‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬כשהוא נמצא בחקירה‪ ,‬לאחר שהחברה נעצרים ע"י המשטרה בגלל‬
‫אחזקת סמים‪ ,‬והוא נשאל על גיוסו‪ ,‬הוא אומר בגאון שהוא מתגייס לצנחנים‬
‫וכשהשוטר מאיים עליו שתיק כזה יכול להפיל את הגיוס שלו ו"מקסימום הוא יישב‬
‫בשלישות"‪ ,‬צוויליך מגיב בתקיפות ואומר שהוא חייב להתגייס לצנחנים והוא לא‬
‫יכול לפרט את הסיבה‪.‬‬
‫ביום גיוסו אביו ואמו לוקחים אותו ללשכת הגיוס ואביו נפרד ממנו במילים‪" :‬אל‬
‫תבייש את הפירמה"‪.‬‬
‫לא רק צוויליך מצפה מעצמו להצליח בצבא אלא גם אביו ומשפחתו מצפים ממנו‬
‫להצליח ולא "לבייש" את כבוד המשפחה‪.‬‬
‫על צוויליך יש מכבש לחצים‪ ,‬הוא לחוץ מאוד כי הוא מצפה מעצמו להרבה‪ ,‬הוריו‬
‫לוחצים עליו להצליח בצבא והחברה הישראלית‪ ,‬שמבחינתו‪ ,‬תקבל אותו רק אם‬
‫הוא יהיה הכי קרבי שיש ורק אם הוא יחזור הביתה עם כנפיים‪.‬‬
‫צוויליך מייצג את אותם "מורעלים"‪ ,‬הנערים שרוצים להגיע "הכי רחוק"‪ ,‬להיות‬
‫"הכי קרביים" ולפי הבמאי רנן שור‪ ,‬הנערים שמרגישים שדרך הצבא ולדוגמא‪ ,‬חיל‬
‫הצנחנים‪ ,‬יוכלו להתקבל בחברה ולהרגיש שלמים עם עצמם‪.‬‬
‫הבמאי מותח ביקורת על אותם נערים‪ ,‬הרצון של צוויליך להתגייס למקום הכי‬
‫קרבי והכי "מקובל" בסופו של דבר גורם למותו בתאונת אימונים לפני שהוא אפילו‬
‫מגיע לקרבות ולפני שהוא צונח ומקבל את הכנפיים שישיגו לו את חווה כרמלי‪.‬‬
‫זיכרונו של צוויליך מלווה את כל הסרט ויוצר את נקודת התפנית הראשונה בסרט‪.‬‬
‫•אהרל'ה שכטר‬

‫אהרל'ה הוא המרדן שבחבורה‪.‬‬
‫לאהרל'ה ברור שהוא לא עושה צבא ומבחינתו‪ ,‬מחויבותו כלפי החברה היא לקשט‬
‫את רחובות תל‪-‬אביב עם גרפיטי פוליטי‪-‬פציפיסטי כגון "אין מלחמות צודקות"‬
‫ו"תיפסק מלחמת ההתשה"‪.‬‬
‫כשאהרל'ה נשאל‪ ,‬ע"י נעמי‪ ,‬אם הוא "חושב שזה משפיע על מישהו?" הוא עונה לה‪:‬‬
‫"זה לא בשביל להשפיע‪ ,‬זה בשביל להרגיז את כל אלה שלא איכפת להם"‪.‬‬
‫הכתובות שאהרל'ה מרסס ברחובות חסרות אמירה פוליטית אמיתית‪ ,‬הוא לא שם‬
‫אצבע מאשימה על אף אחד והכתובות שהוא כותב אינן מציגות התרסה כנגד‬
‫הממשלה ואפילו לא נגד הצבא‪.‬‬
‫כאשר אהרל'ה מגיע פצוע וחבול לביתו של מוסי‪ ,‬לאחר שהוא ברח משוטרים‬
‫שתפסו אותו מרסס את הכתובות "אין מלחמה צודקת"‪ ,‬נוצר ויכוח בינו לבין מוסי‬
‫ונעמי‪ ,‬שנמצאת אצל מוסי‪.‬‬
‫מוסי שואל את אהרל'ה אם הכתובת "אין מלחמה צודקת" שווה את כל החבלות‬
‫האלה והוא מוסיף ואומר שאפילו סבתא שלו יודעת ש"אין מלחמה צודקת"‪,‬‬
‫בתגובה אהרל'ה שואל אותו‪" :‬ומה סבתא שלך עושה לגבי זה?"‪.‬‬
‫אהרל'ה רואה בעצמו שליח‪ ,‬הוא נושא איתו מסר שעליו להעביר לכמה שיותר‬
‫אנשים‪ ,‬במיוחד לכמה שיותר נערים המתגייסים לצבא‪ ,‬המלחמה היא לא צודקת‬
‫והמלחמה צריכה להיפסק‪.‬‬
‫השליחות של אהרל'ה שנויה במחלוקת‪ ,‬הוא לא מספק פיתרון לבעיית הסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬הפתרון בשבילו הוא לא להתגייס לצבא‪.‬‬
‫כשנעמי שואלת את אהרל'ה בביתו של מוסי "מה צריך לעשות כשאויב מתקיף‬
‫אותך?" אהרל'ה נותן לה תשובה מתחמקת מאוד‪" :‬לפציפיסט אין גבול שמאחוריו‬
‫יש אויב‪ ,‬מאחורי גבול יש אנשים כמוני‪ ,‬כמוך"‪.‬‬
‫לאהרל'ה אין באמת תשובה ריאלית לפתרון הסכסוך ולסיום המלחמה‪ ,‬הוא רק‬
‫קורא לנוער ולחבריו לא להתגייס לצבא‪ ,‬כמו שהוא מתכנן‪.‬‬
‫הוא מגלה למוסי את מצוקתו האמיתית לאחר שמוסי אומר לו‪" :‬אני הולך לצבא‪,‬‬
‫לשמור בלילות הקרים‪ ,‬כדי שאתה תוכל לשחק עם המשטרה שוטרים וגנבים‪ .‬אני‬
‫לא אפקיר את החברים ואת המשפחה שלי‪."..‬‬

‫אהרל'ה עונה לו‪" :‬אני מגן עליך מהצד השני של הרעיון‪ .‬תפקיד שמעט מוכנים‬
‫לעשות ולצערי נפל בחלקי‪ ...‬אני מפסיד הרבה‪ ,‬חברים למשל‪ ,‬שחושבים שאני מפחד‬
‫ללכת לצבא ובגלל זה אני בונה מסביבי אידיאולוגיה‪ .‬שאני סתם מטורף"‪.‬‬
‫הוא תופס את שליחותו כ"תפקיד" והוא מרגיש שעליו למלאות את התפקיד עד‬
‫שהוא יצליח לסיימו‪ ,‬אפילו אם בדרך חבריו עוזבים אותו‪ ,‬אהרל'ה לא מגדיר את‬
‫עצמו כשליח‪ ,‬הוא מגדיר את עצמו כמהפכן‪ ,‬מהפכן מוסתר‪ " :‬יום אחד‪ ,‬תוכלו‬
‫לספר לנכדים שלכם‪ ,‬שבתקופה הקשה ההיא‪ ,‬הסתרתם מהפכנים במסגרת המאמץ‬
‫הכללי למען השלום"‪.‬‬
‫מצוקתו של אהרל'ה מתחזקת ומתעצמת כשהוא רואה את נעמי ומוסי ביחד‪.‬‬
‫מהרגע הראשון שאהרל'ה ראה את נעמי‪ ,‬הוא רדף אחריה וניסה להשיג אותה אך‬
‫היא בעצם רצתה את מוסי מהרגע הראשון שהם נפגשו‪.‬‬
‫הבדידות שלו‪ ,‬לעומת חבריו (קובי ושוש מתחתנים‪ ,‬צוויליך מת‪ ,‬מוסי ונעמי ביחד)‪,‬‬
‫רק מכניסה אותו יותר ויותר לתוך מצוקתו ורק מחזקת את רצונו להתמסר לעולם‬
‫שהוא מייצג ומבחינתו‪ ,‬נושא על גבו‪ ,‬אולי כתחליף לאישה או לחבר שאבד‪.‬‬
‫אהרל'ה יודע כנראה שאם הוא יוריד את מסכת "המהפכן" הוא יישאר סתם לא‬
‫מקובל וזר בחברה – כך לפחות יש לו סיבה ראויה לבדידות שלו‬
‫בסצנה האחרונה שבפרק אודותיו‪ ,‬מגיע אהרל'ה לחוף הים‪ ,‬בבוקר שלאחר חתונתם‬
‫של שוש וקובי‪ ,‬שם ישנים שוש וקובי‪ ,‬מרגו ומוסי ונעמי‪.‬‬
‫הוא מגיע במטרה להודיע לחבריו כי הוא החליט לא להתגייס ולהציע להם לבוא‬
‫איתו לקבר של יוסי כדי לבקרו ולהודיע לו שהרבה בזכותו הוא הגיע להחלטה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫לאחר שהוא מעיר אותם עם משדר רדיו המודיע על מותם של ‪ 3‬חיילים ישראלים‪,‬‬
‫צועק עליו קובי ודורש ממנו שיפסיק עם השטויות שלו ושלא יהרוס לו את בוקר‬
‫נישואיו הראשון‪.‬‬
‫לקובי מצטרפים כל שאר החברים והויכוח מסתיים כשקובי אומר לאהרל'ה שהוא‬
‫לא מחובר למציאות ושהוא שום דבר חוץ מפחדן‪.‬‬
‫אהרל'ה‪ ,‬ששוב נותר לבדו‪ ,‬עוזב את החוף והולך לנקודת שפך הביוב של תל אביב‬
‫לים‪ ,‬מקום מסוכן מאוד שעוצמת זרם המים שם יכולה להרוג בן‪-‬אדם‪.‬‬

‫הוא עולה על קיר בעובי ‪ 10‬ס"מ בערך‪ ,‬שעצם הנפילה ממנו‪ ,‬לתוך זרם הביוב‬
‫פירושה מוות‪ ,‬ומתחיל ללכת עליו בזהירות עד הקצה‪.‬‬
‫כשהוא מגיע לקצה הוא צועק בקול גדול לאין שומעים ואין רואים "אני פחדן!?‬
‫אני!?"‬
‫אהרל'ה מנסה להוכיח‪ ,‬בעיקר לעצמו‪ ,‬שהוא לא מפחד מהמוות ושהאידיאולוגיה‬
‫שלו היא אמיתית ולא מזויפת‪.‬‬
‫פעולה זו היא בעצם נקודת המפנה של אהרל'ה‪.‬‬
‫הוא רוצה לסגור עם מוסי את הריב שנוצר ביניהם והוא מרגיש שדרך מופע הסיום‬
‫עם כל החבר'ה הוא יוכל לבטא את כל עולמו ובכך למלאות את תפקידו‪.‬‬
‫כאשר תמר‪ ,‬המנהלת‪ ,‬מציבה את האולטימאטום לגבי תכניו הקיצוניים של המופע‪,‬‬
‫שאומר שאם המופע לא ישונה‪ ,‬הוא לא יעלה‪ ,‬החבר'ה בהנהגת מוסי מקבלים את‬
‫האולטימאטום ואהרל'ה עוזב את המופע‪.‬‬
‫העזיבה של אהרל'ה מגיע ממקום של ייאוש‪ ,‬הוא מרגיש שדרכו האחרונה ליישם‬
‫את תפקידו מתנפצת ואין לו מה להישאר במופע אם הוא לא יעביר את המסר שהוא‬
‫רוצה שהמופע יעביר‪.‬‬
‫בזמן המופע‪ ,‬לאחר שהוא מגלה שמוסי הזמין שני קציני חינוך‪ ,‬אחד מהם מהלהקה‬
‫הצבאית‪ ,‬לראות אותו‪ ,‬הוא מסיק כי מוסי בכוונה שינה את המופע כדי שהוא לא‬
‫יהיה בוטה מדי לעיני אנשי הצבא ובכך הוא יוכל להתקבל ללהקה‪.‬‬
‫אהרל'ה מרגיש נבגד והוא הולך לרסס על קיר ביה"ס בגדול את הכתובת "גדי הופמן‬
‫יוסי צויליך???" (גדי הופמן הוא בוגר ביה"ס שנהרג‪ ,‬המנהלת מודיעה על מותו‬
‫בתחילת הסרט) ובכך חוזר להיות אהרל'ה של לפני נקודת המפנה‪.‬‬
‫אהרל'ה הולך להגיד למוסי מה הוא חושב עליו ועושה את זה מול כל החברים‪ ,‬הוא‬
‫אומר לו‪" :‬אני אתך גמרתי‪ ,‬מוסי"‬
‫בסופו של הסרט מגיעים כל החברים‪ ,‬פרט למוסי‪ ,‬ללשכת הגיוס‪ ,‬הם באים להיפרד‬
‫מאהרל'ה שלמרות הכול‪ ,‬מתגייס‪.‬‬
‫•עמוס "מוסי" שובל‬
‫מוסי כמו כולם‪ ,‬עומד בפני גיוסו הקרב לצה"ל‪.‬‬
‫הוא נגד המלחמה ונגד הצבא אך הוא מתכוון להתגייס ולשרת את המדינה‪ ,‬הוא לא‬
‫מסכים עם דעותיו של אהרל'ה‪.‬‬

‫כבר בתחילת הסרט‪ ,‬לאחר שהחבר'ה נעצרים ע"י המשטרה‪ ,‬לאחר שהם נתפסים‬
‫בים עם סמים קלים‪ ,‬הצופה מצליח לזהות את יחסיו המתקרבים עם נעמי כשהיא‬
‫מבקשת ממנו ללוות אותה במבחנים ללהקה הצבאית‪.‬‬
‫מוסי יודע שאהרל'ה‪ ,‬חברו הטוב ביותר רוצה את נעמי גם כן‪.‬‬
‫הם מחליטים ביחד שנעמי תבחר את מי שמתאים לה והשני יצטרך לקבל את זה‪.‬‬
‫מוסי ונעמי מתקרבים מאוד‪ ,‬הם יושבים בחדרו של מוסי ועוברים על יומנו של‬
‫צוויליך לפתע נכנס אהרל'ה פצוע ומדמם‪ ,‬מתפתח ביניהם לבין אהרל'ה ויכוח (ראה‬
‫אפיון דמותו של אהרל'ה)‪ ,‬שבסופו אהרל'ה עוזב את החדר‪.‬‬
‫מוסי ונעמי ממשיכים לעבור על היומן כתוב בו "‪...‬עוד לא עשיתי רישיון נהיגה ולא‬
‫שכבתי עם בחורה" מוסי מספר לנעמי שמצבו זהה ונעמי אומרת לו‪" :‬עם הרישיון‬
‫נהיגה אני לא יכולה לעזור לך אבל עם הדבר השני‪ ,"...‬הם שוכבים‪.‬‬
‫לאחר הליווי שלו למופעה של נעמי במבחנים ללהקה הצבאית‪ ,‬מציע לו מפקד‬
‫הלהקה להצטרף ללהקה הצבאית‪ ,‬הוא שולח אותו לרופא צבאי שיוריד לו את‬
‫הפרופיל מ‪ 97-‬ל‪( 45-‬כל מי שהיה לו פרופיל ‪ 97‬התגייס לקרבי)‪.‬‬
‫הוא לא מצליח להוריד פרופיל אצל הרופא‪.‬‬
‫כשהוא מדבר על זה עם נעמי הוא מספר לה שהוא כלל לא רצה ללכת ללהקה והוא‬
‫רוצה להתגייס ולהיות כמו שני אחיו שהיו חוזרים הביתה עם המדים והנשק‪.‬‬
‫כשהוא מודיע למפקד הלהקה הצבאית בטלפון שהוא לא יגיע ללהקה‪ ,‬המפקד‬
‫מבקש ממנו לראות אותו בהופעה‪ ,‬הוא מזמין אותו למופע הסיום שהם מפיקים‪.‬‬
‫כאן נשאלת השאלה‪ ,‬אם מוסי באמת לא רוצה להגיע ללהקה והוא באמת רוצה‬
‫להתגייס לחיל קרבי‪ ,‬למה הוא לא סיפר את זה למפקד?‬
‫לפי דעתי‪ ,‬מוסי אינו מוכן להחליט לגבי עתידו והוא מעדיף לשמור על כל האופציות‬
‫שלו פתוחות‪ ,‬הוא רוצה לחכות ליום של הגיוס ובו להחליט מה הוא יעשה‪.‬‬
‫כשם שהוא רוצה להתגייס ללהקה הצבאית הוא רוצה גם להתגייס לצבא הרגיל כמו‬
‫שני אחיו‪.‬‬
‫מבחינתו‪ ,‬ההחלטה תוכל ליפול אפילו ביום הגיוס‪ ,‬כרגע טוב לו בחיים‪ ,‬יש לו חברה‬
‫אוהבת‪ ,‬הוא וחבריו מרימים מופע‪ ,‬הוא השלים עם חברו הטוב ביותר והוא לא‬
‫רוצה להתעסק בעניינים אחרים כרגע‪.‬‬

‫לאחר השיחה עם המפקד‪ ,‬ניגשת אל מוסי עדה‪ ,‬היועצת‪ ,‬היא אומרת לו שהתכנים‬
‫של המופע בוטים מדי ושהוריו של יוסי צוויליך יהיו בקהל ושזה לא מתאים שהם‬
‫יראו את המופע‪.‬‬
‫היא מבקשת ממנו שישנה את המופע‪.‬‬
‫מוסי מסרב כי הוא מפחד להתעמת עם חבריו‪ ,‬אז עדה אומרת שהיא תיגש אל תמר‪,‬‬
‫המנהלת‪.‬‬
‫כשתמר מגיעה לעצור את ההכנות למופע ומציבה את האולטימאטום הנ"ל (ראה‬
‫אפיון דמותו של אהרל'ה שכטר)‪ ,‬נעמד מוסי לצידה ומשכנע את החבר'ה‪ ,‬פרט‬
‫לאהרל'ה שעוזב‪ ,‬שכדאי לשנות את המופע למופע של שיר אחד‪" ,‬יוסי ילד שלי‬
‫מוצלח"‪.‬‬
‫ההופעה עולה והיא מצליחה לרגש את המנהלת תמר ואת הוריו של יוסי צוויליך‪.‬‬
‫גם המפקד של הלהקה הצבאית וקצינת חינוך מאכ"א מגיעים לצפות במוסי בכדי‬
‫שהוא יוכלל להגיע‪ ,‬גם עם פרופיל ‪ 97‬ללהקה‪.‬‬
‫אהרל'ה רואה את שני אנשי הצבא ומתחיל לחשוד שמוסי הפך את המופע הקיצוני‬
‫שהם תכננו על מנת להרשים את אנשי הצבא ולשפר את סיכוייו להגיע ללהקה‬
‫הצבאית‪.‬‬
‫המפקד נותן למוסי את הטופס שיביא אותו ללהקה ואז אהרל'ה מתפרץ מילולית על‬
‫מוסי ומאשים אותו בהאשמות הנ"ל מול כל החבר'ה‪.‬‬
‫מוסי לא מכחיש‪.‬‬
‫שוב‪ ,‬מוסי מפחד מהעימות עם החברה‪.‬‬
‫כולם מרגישים נבגדים ממוסי ועוזבים אותו רק נעמי נשארת לדבר איתו ולבסוף‬
‫היא אומרת לו שהיא צריכה קצת זמן לבד‪ ,‬לחשוב‪.‬‬
‫מוסי נתפס כאן כטיפוס בוגדני שהקריב את חבריו ואת המופע שהם כל כך ציפו לו‬
‫על מנת להתקבל ללהקה הצבאית‪ ,‬בשביל האינטרסים האישיים שלו‪.‬‬
‫רק הצופים יודעים שזה לא נכון‪ ,‬כל האשמות שהטיח אהרל'ה לא נכונות אך מוסי‬
‫לא מנסה להכחיש‪.‬‬
‫לא ברור למה מוסי לא ניסה להכחיש אבל לדעתי‪ ,‬מוסי‪ ,‬לאורך כל הסרט פשוט‬
‫מפחד מעימותים‪ ,‬עם חבריו‪ ,‬עם הצבא ועם החלטות לגבי העתיד‪.‬‬
‫גם פה‪ ,‬הוא לא רוצה להתעמת עם אהרל'ה‪ ,‬הוא מרגיש שהוא לקח ממנו מספיק‪,‬‬
‫את האישה‪ ,‬את המופע ואת החזון‪.‬‬

‫הוא לא רוצה לצאת כנגד אהרל'ה כי הוא מפחד שהעימות ביניהם יפרק את אהרל'ה‬
‫עוד יותר‪.‬‬
‫לאחר שהוא נשאר בלי אף אחד פרט למרגו שמלווה אותו ללשכת הגיוס ביחד עם‬
‫אביו‪ ,‬הוא יוצא לצה"ל ומתגייס לצנחנים‪.‬‬
‫לאחר ‪ 3‬שנים‪ ,‬במלחמת יום כיפור‪ ,‬כך מספר מרגו‪ ,‬הוא נהרג בעת מילוי תפקידו‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬הפחד של מוסי מעימותים בסופו של דבר לוקח ממנו הכול‪ :‬הוא מאבד את‬
‫חבריו ואת חברתו‪,‬נעמי‪ ,‬שלעולם לא ידעו את האמת על מה שקרה במופע‪ ,‬הוא‬
‫מאבד ממנו את חלומו להיות מוזיקאי מצליח כאשר הוא מוותר על הגיוס ללהקה‬
‫הצבאית והולך לקרבי‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬בגלל אותה סיבה‪ ,‬הוא מאבד גם את חייו‪.‬‬
‫מוסי מייצג את הילד הטוב והרגיש (האמן) שנחשד ע"י החברה באגואיזם‪ ,‬בתקופה‬
‫שהייחוד האידיאלי‪-‬ציוני היה בשיאו‪.‬‬
‫להיות אגואיסט – משמע לבגוד ועל כך יש להיענש‪.‬‬

‫‪.4‬המבנה הדרמטי‬
‫המבנה הדרמטי של הסרט מלא בנקודות תפנית ובקונפליקטים‪.‬‬
‫כל הקונפליקטים שבסרט מתייחסים לחיים בצל המלחמה והגיוס למלחמה לצד‬
‫המימוש העצמי והחברה הישראלית ודרישותיה‪.‬‬
‫לכל דמות מרכזית (לפי החלוקה לפרקים) בסרט יש את הקונפליקט המרכזי שלה‪.‬‬
‫ד‪ .1.‬יוסי צוויליך‪-‬‬
‫הקונפליקט של יוסי צוויליך הוא "הרצון של להתקבל חברתית (להתגייס לקרבי)‬
‫מול הפחד להתגייס – למות"‬
‫ניסיונותיו הכושלים של צוויליך להתחיל עם חווה כרמלי וחוסר ביטחונו דוחפים‬
‫אותו להתגייס לחיל קרבי ונחשב כמו הצנחנים בכדי להתקבל בחברה ולהתקדם‬
‫בה‪.‬‬

‫נקודת ההתרה של הקונפליקט של צוויליך מגיע עם מותו‪ ,‬לאחר מותו‪ ,‬אפילו שהוא‬
‫מת בתאונת אימונים ולא בקרב‪ ,‬החברה הישראלית מקבלת אותו בתור חלל צה"ל‪,‬‬
‫גיבור‪.‬‬
‫מקומם של חללי מערכות ישראל בחברה הישראלית הוא מעמד של גיבורי המדינה‬
‫שנהרגו בעת שירותם למדינה‪.‬‬
‫את הגיבורים הללו כל המדינה מחבקת‪ ,‬לא משנה מה היה עברם ולפעמים אפילו לא‬
‫משנה הסיבה שבגללה הם התגייסו לצבא‪.‬‬
‫מזווית מבט‪ ,‬מעט צינית ומלנכולית‪ ,‬ניתן לאמור כי מותו של צוויליך‪ ,‬שהתגייסותו‬
‫לצבא באה לשרת את רצונו להתקבל בחברה‪ ,‬שירת את מטרתו זו ‪.‬‬

‫ד‪ .2.‬אהרל'ה שכטר‪-‬‬
‫הקונפליקט המרכזי של אהרל'ה הוא "אידיאולוגיה מול חברים וחברה"‬
‫אהרל'ה נשאר איתן לצד האידיאולוגיה שהוא מייצג לאורך כל הסרט‪ ,‬אפילו‬
‫כשחבריו מתחילים לנטוש אותו‪.‬‬
‫הוא מרגיש שהעברת האידיאולוגיה שלו לשאר החברה זה התפקיד שלו והוא רואה‬
‫בעצמו מהפכן בהתהוות‪.‬‬
‫בחברה מתקשה לקבל את אהרל'ה כפי שהוא ולפעמים אפילו סולדת ממנו‪ ,‬כמו‬
‫שנעמי מעדיפה לא להיכנס לאיתו לקשר‪.‬‬
‫אהרל'ה יודע שהאידיאולוגיה שלו לא יכולה להסתדר ביחד עם החברים שלו‬
‫והחברה אז הוא מעדיף את האידיאולוגיה‪ ,‬בגלל הרגשתו כי הוא מחויב‬
‫לאידיאולוגיה שלו‪.‬‬
‫בחברה הישראלית המלוכדת של ‪ ,1970‬שמאמינה בתום (לפי אהרל'ה) בצדקת‬
‫דרכה‪ ,‬המהפכן נתפס כמורד ומרידה לכשעצמה נתפסת כאיום ממשי במיוחד בזמן‬
‫משבר‪ ,‬כמו מלחמה‪ ,‬המהפכנים נתפסים כמאיימים יותר ויותר על מעט הבטחון‬
‫שעוד נשאר בקרב העם‪.‬‬
‫בגלל האידיאולוגיה שלו‪ ,‬הוא נגד הגיוס לצה"ל והוא לא מתכוון להתגייס‪ ,‬מה‬
‫שהחברה לא מקבלת‪.‬‬

‫ההתרה המפתיעה של הקונפליקט מגיעה בסיום הסרט כשארהל'ה‪ ,‬למרות‬
‫האידיאולוגיה‪ ,‬מתגייס לצבא‪.‬‬
‫ד‪ .3.‬עמוס "מוסי" שובל‪-‬‬
‫הקונפליקט של מוסי הוא "להתגייס לחיל קרבי או לממש את עצמו כאומן בלהקה‬
‫הצבאית?" ‪.4‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬למוסי ניתנת‪ ,‬במקרה‪ ,‬האפשרות להיכנס ללהקה הצבאית‪ ,‬ובכך לממש‬
‫את כישרונו המוזיקלי הגדול ולממש את עצמו כמוזיקאי‪.‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬בעקבות שני אחיו הגדולים‪ ,‬מוסי רוצה לשרת את המדינה ולהגיע לחיל‬
‫קרבי בצה"ל "עם המדים ועם הנשק"‪.‬‬
‫עם התגלגלות הסרט והעלילה‪ ,‬בעקבות לחצים של מפקד הלהקה הצבאית‪ ,‬מזמין‬
‫אותו מוסי למופע הסיום‪ ,‬שמסריו הבוטים והאנטי ממסדיים שונו במיוחד ע"י‬
‫מוסי לאחר דרישתה של המנהלת תמר‪.‬‬
‫המפקד מגיע עם חיילת בכירה מאכ"א שמסדרת למוסי "כרטיס מעבר" ללהקה‬
‫הצבאית‪ ,‬למרות הפרורפיל הגבוה שיש לו‪.‬‬
‫חבריו בטוחים שמוסי שינה את המופע בכדי להרשים את המפקד מהלהקה‬
‫ומרגישים נבגדים ועוזבים אותו אחד‪ ,‬אחד‪.‬‬
‫מוסי‪ ,‬שנותר בלי אף אחד מתגייס לצנחנים ולא ללהקה למרות שהוא היה יכול‪.‬‬
‫התרת הקונפליקט מגיעה כאשר מרגו מספר על מותו במלחמה‪.‬‬
‫עם מותו‪ ,‬מתה גם אומנותו‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬החברה‪ ,‬שבעקבותיה הלך מוסי לחיל הקרבי ולא ללהקה הצבאית‬
‫היא זאת ששלחה אותו ואת אומנותו למותם‬

‫‪.5‬טראומת מלחמת יום כיפור מנקודת מבטו של הבמאי‬
‫שור‪ ,‬ניסה להעביר בסרטו את ניצני הפציפיזם הצומחים בתוך החברה‬
‫האידיאליסטית‪-‬מיליטריסטית הישראלית‪.‬‬

‫הסרט מנסה להעביר את התלבטויותיהם של הנוער הישראלי המתגייס לצבא‬
‫בתקופה של מלחמה‪.‬‬
‫הדמויות בו קיצוניות מבחינה חיצונית ופנימית (פציפיסט לעומת מיליטריסט‪ ,‬חולה‬
‫סכרת לעומת בריא) והן מייצגות פלחים שונים בקרב הנוער הישראלי‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬מתייחס דורון נשר‪ ,‬כותב תסריט הסרט למלחמת ההתשה (שהובילה‬
‫למלחמת יום כיפור) אך נקודת המבט הנוסטלגית של הבמאי‪ ,‬שיצר את הסרט ב‪-‬‬
‫‪ ,1987‬מייחסת אותו לכלל הנוער הישראלי ולאו דווקא בזמן מלחמת ההתשה‪,‬‬
‫המלחמה כאן יכולה להיות גם מלחמת לבנון וגם מלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫אני ארחיק לכת ואומר שהסרט "בלוז לחופש הגדול" נעשה יותר ויותר קונקרטי‬
‫ככל שאנו מתקדמים בציר הזמן מאז ‪( 1982‬מלחמת לבנון)‪ ,‬תופעת הסרבנות הלכה‪,‬‬
‫גדלה (התעוררות תנועות כמו "יש גבול" ו"אומץ לסרב") וקיבלה מקום ולגיטמציה‬
‫בקרב החברה הישראלית‪.‬‬
‫הסרט נקטל ע"י מבקריו בדיוק בגלל סיבה זו‪ " :‬באמצעות מוסי‪ ,‬צוויליך‪ ,‬אהרל'ה‪,‬‬
‫מרגו וחבריהם‪ ,‬מנסים יוצרי‪-‬הסרט להחיות את מיתוס דור בוגרי ‪ 1970‬בבתי‪-‬הספר‬
‫התיכוניים הישראליים; מיתוס‪ ,‬שמימדיו האמיתיים הם צרים ביותר ונעים בין‬
‫מכתב השמיניסטים הירושלמי לבין שני עיתוני‪-‬מחאה צפון תל‪-‬אביביים קקיונים –‬
‫‪5‬‬

‫"געשוש" ו"נעשוש"‪ ...‬דומה‪ ,‬כי מדובר כאן במיתוס שכדאי היה לנפצו בטרם נולד‪".‬‬

‫הסרט הוא דוגמא קלאסית לקולנוע ההיסטורי‪ -‬קולנוע שמתייחס לנקודה מסויימת‬
‫בהיסטוריה מזווית מבט נוסטלגית‪.‬‬
‫הבעיה בקולנוע ההיסטורי היא שהעבר יכול להיות כ"חומר ביד היוצר"‪ ,‬הבמאי‬
‫והתסריטאים יכולים לשחק עם מאורעות העבר על מנת להתאימן לנושא הסרט‬
‫ולהתפתחות הסרט‪.‬‬
‫הרגישות של הקולנוע ההיסטורי מגיעה כאשר הוא מתעסק בתקופה קשה‬
‫בהיסטוריה (מלחמות לדוגמא) ומעביר עליהם ביקורת או יוצא בהצהרה מרחיקת‬
‫לכת לגביה‪ ,‬כמו במקרה "בלוז לחופש הגדול"‪.‬‬

‫"הקולנוע ההיסטורי ‪ -‬או שחזור ההיסטוריה בעזרת הקולנוע ‪ -‬משחקים תפקיד‬
‫חשוב בעיצוב התודעה ההיסטורית ובבניית הזיכרון הקולקטיבי‪.‬‬
‫אבל מבחינה זו‪ ,‬המדובר רק בכלי אחד מבין רבים העוזרים לעצב תודעה לאומית‬
‫וזיכרון קולקטיבי‪.‬‬
‫ההיסטוגרפיה האקדמית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬היא האנטי‪-‬תזה המובהקת של המדיום זה בשל‬
‫יומרתה המקצועית לדון באופן נייטרלי‪ ,‬בעזרתם של עובדות וממצאים‪ ,‬במה‬
‫שאירע בעבר הקרוב והרחוק‪.‬‬
‫אך‪ ,‬דומה‪ ,‬כי ההבדל הברור הזה‪ ,‬בין שחזור היסטוגרפי מקצועי לבין שחזור‬
‫קולנועי‪ ,‬מטשטש כאשר מדובר בחברות הנתונות בעיצומם של תהליכים בוני אומה‬
‫ובמהלכו של מאבק לאומי עיקש‪.‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬הפיגומים המדעיים‪ ,‬שמספקת ההיסטוגרפיה האקדמית‪ ,‬חשודים לא‬
‫פחות מן החומרים הפיקטיביים‪ ,‬שבעזרתם בונה הקולנוע את סיפור העלילה‬
‫ההיסטורי"‬

‫‪6‬‬

‫"בלוז לחופש הגדול"‪ ,‬ממחיש את טראומת מלחמת יום כיפור מנקודת מבטם של‬
‫בני הנוער "התמימים"‪ ,‬אותם בני נוער שחיים כאזרחים צעירים את המלחמה‬
‫ובבוא העת‪ ,‬חובתם גם להשתתף בה‪.‬‬
‫כפי שכתבתי קודם לכן‪ ,‬בני הנוער המופיעים בסרט אינם חלק מאותה הטראומה‪,‬‬
‫הרי הסרט מתרחש בזמן מלחמת ההתשה כ‪ 3-‬שנים לפני מלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫ההשפעה של טראומת יום כיפור היא בבסיס התהוותו של הסרט‪ ,‬הסרט נוצר ב‪-‬‬
‫‪ 1987‬כ‪ 17-‬שנה לאחר מלחמת ההתשה ו‪ 14-‬שנה לאחר מלחמת יום כיפור‪,‬‬
‫החבורה הקטנה שבמרכז הסרט המשתקפת בסרט היא חברה חדשה ומתחדשת‬
‫המגבשת לעצמה זהות לאומית חדשה‪ ,‬הצבא ושירות המדינה‪ ,‬כבר לא כל כך‬
‫מובנים מאליהם והם מהווים לפעמים אמצעי להשגת בנות‪,‬להתקבל בחברה וכו'‪.‬‬
‫הנוער מגבש את זהותה החדשה של המדינה וטומן בחובו יסודות פציפיסטים‬
‫ו"מהפכנים חבויים" לעומת דור המבוגרים (המנהלת‪ ,‬אבא של מוסי‪ ,‬ההורים של‬
‫צוויליך) שהצבא בשבילם הוא מקור הגאווה הפרטית והלאומית‪" ,‬אל תבייש את‬
‫הפירמה" אומר לצוויליך אביו ביום גיוסו‪ ,‬הצבא הוא מעבר למקור גאווה‪ ,‬הוא‬
‫מושרש ביסודותיה של המדינה וביסודותיהם של מקימיה‪ ,‬דור ההורים של ‪.1970‬‬

‫כפי שכתבתי קודם לכן בביוגרפיה‪ ,‬לאחר המלחמה‪ ,‬האמון בשלטון המדיני ובצבא‬
‫"הבלתי מנוצח" נשבר והחברה התחילה להתגבש מחדש ולבנות את מערכת האמון‬
‫הצבאית והמדינית מחדש‪.‬‬
‫דורון נשר ורנן שור‪ ,‬מראים ב"בלוז לחופש הגדול"‪ ,‬את תחילתו של תהליך שבירת‬
‫מיתוס השירות הצבאי מבחינתם‪.‬‬
‫הם בכוונה מסנכרנים את ההתרחשות בסרט עם תקופת מלחמת יום כיפור מכיוון‬
‫שזו הייתה נקודת משבר‪ ,‬אולי הראשונה‪ ,‬של העם הישראלי‪.‬‬
‫הביטוי שלהם לשבירת המיתוס בסרט מגיע עם הופעתם של סממנים פציפיסטיים‬
‫בקרב הנוער המתגייס (מופע הסיום‪ ,‬עמדותיו של אהרל'ה) שנדמה כי הם מקובלים‬
‫ולגיטימיים בחברה מכיוון שאין מי שייצא כנגדם פרט לסמכויות עליונות כמו‬
‫המשטרה ומנהלת ביה"ס‪.‬‬
‫הגיוס מטעמי פטריוטיות או אידיאל לאומי לא קיים בסרט‪ ,‬כאן מתבטא השינוי‬
‫שעבר על העם; מעם מיליטריסט הרודף אחרי האידיאל הלאומי נהפכנו לפרטים‬
‫אינדיבידואלים פציפיסטים הרודפים אחרי מימושם העצמי (התקבלות בחברה‪,‬‬
‫התרסה‪ ,‬מוזיקה)‪.‬‬
‫‪.6‬סיכום‬
‫מבקריו הגדולים של רנן שור ושל סרטו "בלוז לחופש הגדול" טענו כי שור‪ ,‬יצר‬
‫בסרט מראה של מציאות שלא הייתה מעולם‪ ,‬מציאות של פציפיזם‪ ,‬סרבנות‬
‫ותרבות סמים בקרב הנוער‪ ,‬במיוחד בקרב הנוער המתגייס‪ ,‬בתקופה של מלחמה על‬
‫קיומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬בתקופה שבה הצבא היה מובן מאליו ועצם הסירוב והמרידה היה לא‬
‫מקובל ומקומם הסרט "בלוז לחופש הגדול" הקדים את זמנו‪.‬‬
‫לא בכדי מתחילת שנות ה‪ 90-‬הפך הסרט לסרט פולחן בקרב ציבור רחב מאוד‬
‫בישראל ובחברה המתחדשת של ישראל הנעה בין שירות האידיאל הלאומי למימוש‬
‫העצמי‪.‬‬
‫הנגיעה בנושא הסרבנות‪ ,‬הנראית בסרט לכל אורכו‪ ,‬הלכה והתחזקה עם השנים‬
‫וכיום‪ ,‬ממשיכה לתפוס תאוצה‪.‬‬
‫אם נפריד את הסרט מציר הזמן ולא נצמיד אותו לשום תקופה בא"י‪ ,‬נראה חבורת‬
‫נערים ונערות המוחים על החלטות ממשלתיות וצבאיות‪.‬‬
‫נראה את תחילתה של תופעת הסרבנות‪.‬‬

‫אישית‪ ,‬אינני מתחבר למסר של הסרט‪ ,‬הקריאה לרדוף אחרי המימוש העצמי‬
‫והצבתו מנגד לשירות הצבאי כשתי דברים שלא הולכים ביחד אינה נכונה מבחינתי‪.‬‬
‫אני לא פציפיסט ואני לא מיליטריסט‪ ,‬חשוב לי לשרת בצבא ולשרת את המדינה אך‬
‫כנער בן ‪ 18‬הניצב בפני הגיוס לצה"ל בתקופה של אינתיפאדה ומלחמה‪,‬‬
‫ההתלבטויות והחששות של מוסי‪ ,‬צוויליך‪ ,‬אהרל'ה ומרגו נראות מוחשיות‬
‫ומציאותיות מרגע לרגע‪.‬‬
‫זה הקסם של "בלוז לחופש הגדול"‪.‬‬

‫ביביליוגרפיה‬
‫‪ -1‬ערך סרבנות בישראל‪ -‬ערך מכתב השמינסטים ‪ /‬ויקיפדיה – האנציקלופדיה‬
‫החופשית‪.‬‬
‫‪ -2‬מירי טלמון ‪" /‬בלוז לצבר האבוד" ‪ -‬פרק חמישי – "שלא ייגמר לעולם" חבורות‬
‫של מתבגרים‪ ,‬מיתוס הצבר ואתוס הגיבור ‪ -‬בלוז לחופש הגדול ‪ /‬עמוד ‪.201‬‬
‫‪ -3‬מירי טלמון ‪" /‬בלוז לצבר האבוד" ‪ -‬פרק שישי‪" :‬גברים הולכים לאיבוד"‪:‬‬
‫חבורת הגברים בקולנוע הישראלי ‪ -‬קרבי זה הכי אחי‪ :‬החבורה הצבאית ואתוס‬
‫הגיבוש‪.‬‬
‫‪ -4‬מירי טלמון ‪"/‬בלוז לצבר האבוד" ‪ -‬פרק חמישי – "שלא ייגמר לעולם" חבורות‬
‫של מתבגרים‪ ,‬מיתוס הצבר ואתוס הגיבור ‪ -‬בלוז לחופש הגדול ‪ /‬עמוד ‪204‬‬
‫‪ -5‬משה צימרמן ‪" /‬היסטוריה ואידיאולוגיה בקולנוע הישראלי" ‪-‬‬
‫‪http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/cinema/comi0386.htm‬‬

‫‪ -6‬אילן פפה ‪ /‬מדע ועלילה בשירות הלאומיות‪ :‬היסטוגרפיה וקולנוע בסכסוך‬
‫הערבי‪-‬ישראלי ‪ /‬מבטים פיקיטביים על קולנוע ישראלי‪/‬בעריכת נורית גרץ‪,‬‬
‫אורלי לובין‪ ,‬ג'אד נאמן‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful