‫תפקיד ‪-‬פרלמנט במשטר דמוקרטי ‪:‬‬

‫‪ 1.‬הפרלמנט מהווה רשות מחוקקת‪.‬‬

‫‪ 2.‬משמש כאמצעי ביקורת על מעשה הרשות המבצעת וכן אמצעי‪-‬פיקוח‪.‬‬
‫‪ 3.‬מהווה ביטוי לייצוג אינטרסים של קבוצות שונות בציבור‪.‬‬
‫‪ 4.‬מוסד שבו מבטאות העמדות השונות של הציבור‪ ,‬ומשמש כבמה לפוליטיקאים ‪.‬‬

‫* הפרלמנט הוא תופעה מאוחרת‪ ,‬יחסית‪ ,‬שנבע כתוצאה ישירה מעליית משקלו של‬
‫הציבור‪ ,‬שינוי מעמדו של ההמון‪.‬‬

‫המעמד והמבנה של הפרלמנט ‪:‬‬

‫ישנם שני סוגים של פרלמנטים‪ ,‬האחד המורכב מבית יחיד )כמו בישראל( והשני הוא‬
‫המורכב משני בתים )ארה"ב(‪ ,‬היווצרות שני הבתים נובעים מתהליכים חברתיים‬
‫והיסטוריים‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬ארה"ב מורכבת על בסיס פדרטיבי‪ ,‬אי‪-‬לכך כל מדינה רצתה‬
‫לשמור על משקלה ועל ייחודה הלאומי וההיסטורי‪ .‬מכאן ‪ -‬בית עליון מייצג את כל‬
‫המדינות באופן שווה‪ ,‬ובית תחתון בו הם מיוצגים באופן יחסי‪ ,‬על פי הכוחות‬
‫הפוליטיים הפועלים‪ .‬בית‪-‬הנבחרים בארה"ב מורכב מייצוג יחסי לעומת הסנט בו יש‬
‫שני נציגים מכל מדינה‪.‬‬

‫הפרלמנט הישראלי ‪ -‬כאשר קמה מדינת ישראל‪ ,‬התעוררה שאלה אם לצור פרלמנט‬
‫המורכב מבית אחד או משניים‪ ,‬ומי יישב בכל אחד מן הבתים‪ ,‬אם וכאשר‪.‬‬
‫ישראל שאבה את עיקר הניסיון הפוליטי מתוך בדיקת פרלמנטים שונים ברחבי‪-‬‬
‫העולם‪ ,‬והגיעה למסקנה כי עדיף לבסס את הפרלמנט הישראלי על בית יחיד‪.‬‬

‫היתרונות והחסרונות של פרלמנטים המורכבים משני בתים או מבית יחיד ‪.‬‬

‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫חסרונות‬ ‫|‬ ‫יתרונות‬ ‫|‬ ‫| סוג‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬
‫| שני בתים | קיים שיקול דעת רב יותר‪ ,‬כל | נוצרת לא מעט האטה וסרבול |‬
‫| בית מטיל ביקורת על משנהו ולכן | בתהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬שכן |‬ ‫|‬
‫| קיימת יכולת לבחון מחדש החלטות | כל החלטה זקוקה לאישור שני |‬ ‫|‬
‫| ולתקן טעויות‪ ,‬כל חוק חייב | הבתים והדבר לוקח זמן רב |‬ ‫|‬
‫| לעבור את הצבעת שני הבתים ולכן | ולעתים אך מושפע משיקולים |‬ ‫|‬
‫|‬ ‫| החקיקה לכאורה דמוקרטית יותר‪ | .‬אינטרסנטים ‪.‬‬ ‫|‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬
‫| בית יחיד | יכולת אינטנסיבית‪ ,‬קבלת ההחלטות| קבלת ההחלטות לפעמים מתקבלת |‬
‫| מתבצעת בקלות ‪ ,‬יחסית‪ ,‬בית זה | במהירות גבוהה מידי‪ ,‬ויש |‬ ‫|‬
‫| סיכוי רב יותר שחוקים לא |‬ ‫| טוב הוא למדינות בהן אין‬ ‫|‬
‫|‬ ‫| התפתחות חברתית והיסטורית גדולה| דמוקרטיים יעברו‪.‬‬ ‫|‬
‫| בישראל לא מן הראוי ליצור |‬ ‫|‬ ‫|‬
‫| אווירה מלכותית שכן יש ויכוח|‬ ‫|‬ ‫|‬
‫| מי ישב בכל בית‪ ,‬ועלול |‬ ‫|‬ ‫|‬
‫| הדבר לפגוע במיזוג גלויות‪| .‬‬ ‫|‬ ‫|‬
 ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬

‫דרכי עבודתה של הכנסת‬

‫עבודת הכנסת מתבצעת בשני מעגלים ‪ :‬במליאה ובוועדות‪.‬‬

‫מליאה ‪ :‬כינוס סך‪-‬כל ‪ 120‬חברי‪-‬הכנסת‪.‬‬

‫תפקידי המליאה‬

‫א< כל הצעות החוק ברמה הפרטית וברמה הממשלתית מוצעות לראשונה במליאה‬
‫ומאושרות בכל שלב בהמשך החקיקה במליאה‪.‬‬

‫ב< מסירת מידע והודעות מטעם הממשלה ‪ -‬היא משמשת במה להודעות מדיניות מטעם‬
‫הממשלה למליאת הכנסת‪.‬‬
‫* לא תמיד בעקבות הודעה מתקיים דיון‪.‬‬

‫ג< במה לדיונים פר למטרים בהיקף רחב‪.‬‬

‫ד< כל הצעות האי‪-‬אמון או האמון כלפי הממשלה מתבצעות דרך המליאה‪.‬‬

‫ה< הסרת חסינותם של חברי‪-‬כנסת בשלב הסופי‪ ,‬מתבצעת במליאה‪.‬‬

‫ו< תהליכי הפיקוח והביקורת כלפי הממשלה מתבצעים דרך המליאה‪.‬‬

‫* ועדות ‪ -‬מבחינים בוועדות קבועות‪ ,‬וועדות משנה וועדות המוקמות לצורך‬

‫טיפול בסוגיה‪.‬‬

‫* ההרכב הפוליטי של וועדות הכנסת הוא על בסיס יחסי הכוחות הפוליטיים‪.‬‬

‫הוועדות הקיימות בכנסת ‪:‬‬

‫‪--------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת חוץ ובטחון| אחת מן הוועדות החשובות ביותר הדנה בענייני בטחון‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת הכספים | ועדה חשובה העוסקת במיסוי ובתקציב המדינה‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת הכנסת | דנה בסוגיות נוהל שונות לגבי תפקוד הכנסת‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת חוקה‪,‬חוק ומשפט מתייחסת לענייני חקיקה למינהם‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת הכלכלה |‬
 ‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת החינוך |‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת הפנים |‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת העליה והקליטה‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫|ועדת העבודה והרווחה‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬
‫|‬ ‫||הוועדה לביקורת המדינה אחת החשובות ביותר‬
‫|‪|------------------------------------------------------------------------‬‬

‫* למעשה רוב עבודת הכנסת כעבודה פרטנית מתנהלת בוועדה‪ ,‬על אף העובדה‬
‫שהציבור מושפע יותר ממה שהוא רואה ושומע במליאה מאשר בוועדות‪.‬‬
‫* דיוני הוועדות פתוחים לתקשורת‪ ,‬פרט לישיבות ודיונים חסויים‪.‬‬

‫תפקידי הוועדות ‪:‬‬

‫‪ 1.‬וועדות הכנסת עוסקות בטיפול בחומר שוטף שמועבר אליהם חלקו בשלבים של‬
‫חקיקה ואז חייב הוא עיבוד של הצעות החוק בשלבים השונים‪ ,‬כל וועדה בתחום‬
‫שלה‪.‬‬

‫‪ 2.‬הוועדות מאשרות את תקנות הממשלה‪ .‬שר לא יכול לתקן תקנת ביצוע‪ ,‬מבלי‬
‫שהוועדה האחראית אישרה תקנה זו‪.‬‬

‫‪ 3.‬הוועדות רשאיות לזמן שרים‪,‬מומחים ואנשי מקצוע על מנת לקבל מידע‪,‬הסבר או‬
‫תרוץ על מהלך זה או אחר‪.‬‬

‫‪ 4.‬כל תהליך החקיקה צריך אישור של הוועדות‪.‬‬

‫הוועדות החשובות והעומדים בראשם‬

‫בדרך‪-‬כלל ישנו מו"מ בין הקואליציה לאופוזיציה על רשות הוועדות‪.‬‬

‫) הוועדות החשובות ביותר הן ‪ :‬חוץ ובטחון‪,‬כספים‪,‬פנים‪,‬ועדת חוקה חוק ומשפט‪,‬‬
‫והוועדה לביקורת המדינה (‬

‫* ההרכב הפוליטי בתוך הוועדה הוא ע"פ יחסי הכוחות הפוליטיים וגודל הסיעות‪.‬‬
‫יש בעיה באיוש הוועדות )למשל‪ ,‬ב ‪ 1992‬לא ניתן ניתן היה להחל בעבודה מכיוון‬
‫שלא הגיעו לכדי הסכמה על איוש הוועדות(‬
‫הוועדות המרכזיות‪,‬כמובן‪ ,‬נשלטות על ידי הקואליציה‪ ,‬שכן אילו הן ההכרחיות‬
‫בניהול המדינה באורח תקין‪.‬‬

‫* בוועדות הכנסת קיימת מניעה ששר יהיה יו"ר וועדה‪.‬‬

‫סמכויותיה ותפקידיה של הכנסת על פי חוק יסוד הכנסת‬

 ‫* תפקידי הכנסת ‪:‬‬
‫‪ -‬רשות מחוקקת ‪ -‬תהליך החקיקה‪.‬‬
‫‪ -‬רשות מכוננת ‪ -‬חוקי יסוד‪.‬‬
‫‪ -‬מבקרת‪.‬‬
‫‪ -‬מפקחת ‪ -‬מיסים‪,‬תקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ -‬רשות שופטת )מעין רשות שכזו( ‪ -‬רק בתחום הסרת חסינות ועירעור על‬
‫תוצאת הבחירות או סוגייה כלשהי הקשורה לעבודת הכנסת‪.‬‬

‫הכנסת כרשות מבקרת‬

‫‪ -‬הכנסת מבקרת את הממשלה‪ ,‬את הדרג המדיני‪ ,‬זאת )הביקורת( היא על‬
‫המדיניות ולא על הביצוע‪.‬‬

‫* אמצעי הביקורת ‪-‬‬

‫‪ -‬הצעת אי‪-‬אמון ‪ :‬הצעה שמוגשת על ידי אחת )לפחות( מסיעות האופוזיציה‪,‬‬

‫המנסה לעלות הצעה זו לסדר היום כביטוי לאי שביעות רצונם ממדינות‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫הצעת אי‪-‬האמון חייבת להיות מנומקת )לדוגמא ‪ :‬ממדי העוני בישראל כתוצאה‬
‫ממדיניות ממשלתית לקויה בעניין החברתי( אם זוכה ההצעה ברוב‪,‬כי אז יש‬
‫בזה בכדי להפיל את הממשלה‪ ,‬ולהקדים את הבחירות‪.‬‬

‫* במשטר פרלמנטרי‪ ,‬הסיכוי שהצעת אי‪-‬אמון תגרום להפלת הממשלה הוא‬

‫קלוש‪ ,‬אי‪-‬לכך להצעות אלו יש השפעה תקשורתית רחבה‪ ,‬מה שיגרום לממשלה‬
‫להיות מודעת לרחשי העם‪.‬‬
‫שימוש יתר באמצעי זה מוריד מערכו‪ ,‬לכן צריכות המפלגות לשקול היטב‬
‫שימוש בכלי זה‪.‬‬

‫‪ -‬שאילתה ‪ :‬הצעת אי‪-‬האמון מתייחסת לרוחב‪ ,‬לכלל פעולות הממשלה‪ ,‬ואילו‬

‫השאילתה מתייחסת לנושא מסויים‪ ,‬יותר ממוקצת ועניינית‪.‬‬
‫השאילתה היא הפניית שאלה מטעמו של ח"כ לשר על מהלך שנעשה‬
‫או פעולה שלא נעשתה‪.‬‬
‫עיקר גדולתה היא בניסוחה‪ ,‬ניסוח שאלה נכונה יכול להביך את‬
‫השר חסר‪-‬התשובה ובכך לשמש אינטרס לאותו זה שהשתמש בה‪.‬‬
‫השר חייב להגיב עליה בתום שבועיים מן השאלה‪ ,‬ואם תשובה זו‬
‫אינה מספקת‪ ,‬ראשי הוא לבקש עליה תשובה בעל‪-‬פה‪.‬‬

‫‪ -‬הצעה לסדר היום והצעה דחופה ‪ :‬סדר היום נקבע בתיאום בין הממשלה לכנסת‪.‬‬
‫הממשלה היא בעלת הקול האחרון‪ ,‬היא מחליטה במה ידונו ובמה‬
‫לא‪ .‬פעם בשבוע כל ח"כ יכול להציע הצעה לסדר היום‪.‬‬
‫בהצעה דחופה מאלצת הכנסת את הממשלה להכניס נושאים הנראים לה‬
‫כחשובים ודחופים‪.‬‬

‫‪ -‬כינוס מיוחד ‪ :‬כינוס של המליאה שלא בימי עבודתה‪.‬‬

‫הכנסת עובדת בשני מושבים‪ ,‬חורף וקיץ‪ ,‬אך פעילות הביקורת נמשכות‬
‫גם בחופשה‪ .‬ולכן ‪ -‬אירוע חשוב מאפשר כינוס מיוחד בעיצומה של‬
‫הפגרה‪ ,‬אם וכאשר מוגשת חתימות של לפחות ‪ 30‬חכ"ים ליו"ר הכנסת ‪.‬‬
 ‫‪ -‬קריאות הבניים ‪ :‬מטרתן להוציא את הנואם משלוותו‪ ,‬ויחד עם זאת יש בהם‬
‫ביקורת מיידית וחדה מאוד‪ ,‬בתנאי שקורא הקריאה מכניס אותה ברגע‬
‫הנכון‪ .‬הנואם צריך להגיב לקריאה‪.‬‬
‫אין מדובר פה במעשה וולגרי‪,‬אלא בהערה על מנת לגרום לנואם להגיב‬
‫להסתייגויות אותם נושאים שאר חברי‪-‬הכנסת‪.‬‬

‫‪ -‬ועדת חקירה פרלמנטרית ‪ :‬ועדה המורכבת מכל סיעות הפרלמנט‪ ,‬במטרה לחקור‬
‫מחדל הכרוך בממשלה‪ .‬וועדות אלו לא קמו במדינת ישראל פרט לנושא‬
‫המניות בעבר‪ .‬וועדה זו מוקמת על ידי הכנסת‪ ,‬ויש בהקמתה קושי רב‪,‬‬
‫אי‪-‬לכך רוב הוועדות הן ממשלתיות‪.‬‬

‫‪ -‬ביקורת דרך וועדות הכנסת ‪ -‬ביקורתן ויעילותן מתבטאת ביכולתן לזמן שר‬
‫ולבקש ממנו דיווח‪ ,‬או לתשאל אותו על מה שארע או לא ארע בתחום‬
‫מסויים‪ .‬וועדות לעתים לא מאשרות תקנות הנוצרות על ידי הממשלה‪.‬‬

‫הכנסת כרשות מפקחת‬

‫‪ -‬תחום המיסוי ‪ :‬במדינת ישראל‪ ,‬לא תיתכן העלאת מיסים או יצירת מיסים חדשים‬
‫ללא חקיקה וללא הסכמת בית‪-‬הנבחרים‪.‬‬

‫‪ -‬תקציב המדינה ‪ :‬הפיקוח מתבטא בשני דברים ‪:‬‬

‫א< התקציב מועלה לרמת חוק המסדיר את מדיניות הממשלה בתחום‬
‫הכלכלי והכספי‪ ,‬הממשלה לא יכולה לחרוג מתקציב זה אלא‬
‫באישור מיוחד‪.‬‬
‫ב< מחייב תכנון הפעילות הכספית של הממשלה‪.‬‬

‫מעמדם של חברי‪-‬הכנסת ודרכי פעולתם‬

‫לכאורה‪ ,‬יש בחסינות טעם לחוסר שיווין‪ ,‬הרי שווים כל בני האדם לפני החוק‪,‬‬
‫אמנם השיוויון לא ניתן לאדם ברמה האישית‪ ,‬אלא לתפקיד‪.‬‬

‫מבחינים בשני סוגי חסינות ‪ :‬חסינות מקצועית וחסיונת פרצדוראלית‪.‬‬

‫‪ -‬חסינות מקצועית )עניינית( ‪ :‬ח"כ לא ישא באחריות פלילית למעשיו או לדבריו‪,‬‬

‫כל עוד היו אלא במסגרת תפקידו‪ .‬חסינות זו תקפה לכל מקום וזמן‪ ,‬וזאת‬
‫כדי לגרום לח"כ לפעול בחופשיות )לחשוף בעיות‪,‬פגמים‪ (...‬מבלי חשש שעם‬
‫סיום התפקיד יכול הוא להפגע ממעשיו בעבר‪.‬‬
 ‫ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המאפשרת חסינות כה נרחבת‪.‬‬

‫‪ -‬חסינות פרוצדוראלית )הליכית( ‪ :‬חסינות המגנה על הח"כ מפני מעצר‪ ,‬חיפוש‪,‬‬

‫חקירה‪ ,‬אלא אם נתפס בשעת ביצוע המעשה‪ ,‬וגם אז דורש זה אישורו של יו"ר‬
‫הכנסת ‪ .‬חסינות זו אין פירושה אי העמדה לדין‪ ,‬העמדה לדין תתאפשר‪ ,‬אך רק‬
‫לאחר הסרת החסינות‪.‬‬

‫* הסרת החסינות תתאפשר אך ורק אם היועץ המשפטי לממשלה יחליט להמליץ על‬
‫הסרת חסינותו של הח"כ וזאת על פי חוקר החקירה שהועבר לידיו על ידי‬
‫המשטרה‪ ,‬ועל פי חומרת המעשה‪.‬‬

‫* תהליך ההסרה ‪ -‬ועדת כנסת ‪ <---‬שימוע ‪ <---‬מליאה‪.‬‬

‫‪ -‬הממלצה של היועץ המשפטי תוגש על ידי יו"ר הכנסת לועדת הכנסת‪.‬‬
‫‪ -‬זכותו של כל ח"כ לשימוע בו הוא יכול לתרץ את מעשיו‪.‬‬
‫‪ -‬לאחר שנשמעו הטיעונים תערך ההצבעה‪ .‬בד"כ חשאית‪.‬‬
‫ההצבעה הסופית נערכת במליאה )יש פה טעם לפגם(‪.‬‬

‫זכויות נוספות של ח"כים ‪ -‬נסיעות חינם ברכבת ובאוטובוס‪ ,‬דואר בחינם‪ ,‬מכסה‬
‫מסויימת של שיחות טלפון בחינם‪ .‬כמו כן‪ -‬אין ח"כ משרת במילואים‪ ,‬אך רק‬
‫מינוי בשעת חירום‪ .‬אין לערבב צבא עם תפקיד פוליטי‪.‬‬

‫תהליך החקיקה‬

‫ישנם שלוש אפשרויות להציע הצעת חוק ‪ ,‬הראשונה היא הצעת חוק ממשלתית‪ ,‬כלומר‬
‫כזו המוגשת על ידי הממשלה‪ ,‬השנייה היא על ידי פרטית‪,‬כזו המוגשת על ידי ח"כ‬
‫והשלישית היא של כל אזרח המעוניין בהצעת חוק )את בקשתו הוא מעביר לח"כ(‪.‬‬

‫תהליך קבלת החוק ‪.‬‬

‫הצעת החוק ִִ< קריאה ראשונה ִִ< וועדה )לשונית‪,‬משפטית( ִִ< קריאה שניהִ‬
‫|‬ ‫אם‬
‫|‬ ‫לא |‬
‫|‬ ‫עובר|‬
‫|‬ ‫נגנז >‪ְ- --‬‬

‫‪--------------‬שיפוצים וליטושיםִ קלים בוועדה‪--------------------------‬‬

‫‪ <----------‬קריאה שלישית ִִ< חתימת רה"מ‪,‬הנשיא והשר ִִ< עידכון הרשומות‪.‬‬

‫* בקריאה שנייה עוברים על החוק סעיף‪,‬סעיף וכל אי הסכמה היא בנוגע לסעיף‪,‬‬
 ‫בניגוד לקריאה ראשונה ששם מאושרת רעיונו הכללי של החוק‪.‬‬

‫* חתימת רה"מ והנשיא אין בה שום כוח‪ ,‬אין הם יכולים להטיל וטו‪.‬‬

‫* הפער בין הקריאה השנייה לשלישית קצר יחסית‪.‬‬

‫יושב ראש הכנסת‬

‫התפקידים העיקריים של יו"ר הכנסת ‪:‬‬

‫‪ 1.‬ממלא מקום נשיא המדינה )כאשר זה טס לחו"ל ונעדר מתפקידו(‬

‫‪ 2.‬אישורן של השאילתות וקבלתן‪ .‬היו"ר בודק את השאילתות מבחינת התוכן‬
‫והעניין ומחליט באם לקבלן ולהעבירן לשר המתאים‪.‬‬
‫‪ 3.‬ניהול ישיבות הכנסת‪ .‬יו"ר מחליט את סדר היום והדיונים‪.‬‬

‫* נשיאות הכנסת ‪:‬‬

‫נשיאות הכנסת מורכבת מהיו"ר ‪ +‬הסגנים‪ .‬אלו נבחרים על ידי הסכמים בין‬
‫המפלגות‪ .‬אין הגבלה על מספרם‪ .‬היו"ר מטיל את תפקיד הניהול על סגן אחר‬
‫בכל פעם‪.‬‬

‫חוק יסוד הממשלה החדש )(‪1992‬‬

‫הצורך לתקן את החוק נבע ממספר סיבות והן ‪:‬‬

‫‪ -‬התלות המוגברת בין שתי הרשויות‪ ,‬המבצעת והמחוקקת‪ ,‬יצרה מצב של חוסר‬
‫יציבות פוליטית‪ ,‬חוסר יכולת לקבל החלטות‪ ,‬לנהל את המדינה בצורה‬
‫עניינית מבלי תלות בגורם אחר‪.‬‬
‫‪ -‬סחטנותן של המפלגות הקטנות‪ ,‬שהיו לשון מאזנים לשני הגושים‪,‬והשכילו‬
‫לנצל זאת לטובתן‪ .‬הדבר גרם לחוסר יעילות פוליטית בניהול המדינה‬
‫בצורה עיניינית‪.‬‬
‫‪ -‬בחירתו של רה"מ בד"כ לא שיקפה את רצון הציבור אלא שיקולים‪ ,‬לחצים‬
‫ורצונות של מפלגות שונות‪ .‬המערכת הייתה מלווה בלחצים שהופעלו‬
‫בשחיתות פוליטית והיה בה כדי לשבש את הפעילות התקינה של הממשל‪.‬‬

‫אי לכך‪,‬הוצעה הצעת חוק ע"י שתי המפלגות הגדולות‪ ,‬לתקן את חוק יסוד‬
‫הממשלה הישן )(‪ 1968‬ובעקבותיו נחקק חוק יסוד הממשלה החדש‪.‬‬

‫בחירות ‪ -‬ע"פ החוק החדש קיימות שתי מערכות בחירות ‪ :‬האחת לכנסת ‪ -‬ארציות‪,‬‬
‫יחסיות‪,‬רשימתיות ‪ -‬והשנייה לראשות הממשלה ‪ -‬ישירות‪,‬אישיות‪,‬חשאיות‪.‬‬
‫ע"פ החוק צריך רה"מ לקבל לפחות ‪ %50‬מהקולות הכשרים ולא יערך סיבוב‬
 ‫שני תוך שבועיים בין שני המעומדים שקיבלו את מירב הקולות וזה‬
‫מבינהם שיזכה ברוב רגיל יזכה להיות רה"מ‪.‬‬

‫* המועמד‪ ,‬גם ע"פ החוק החדש‪ ,‬חייב להיות ח"כ‪.‬‬

‫* המועמד יכול לבוא מקרב מפלגה‪ ,‬על ידי ‪ 10‬חברי‪-‬כנסת או על ידי‬
‫המצאת ‪ 50,000‬חתימות לפחות מקרב העם‪.‬‬
‫* על המועמד להיות לפחות בן ‪30 .‬‬

‫מעמד רה"מ ‪ -‬יש להדגיש מספר דברים ‪:‬‬

‫‪ 1.‬רה"מ נבחר ע"י העם‪ ,‬ומכאן שהוא שואב כוחו מן הציבור‪ ,‬האמון ניתן מן‬
‫הציבור ולא מגורם אחר‪.‬‬
‫‪ 2.‬ממנה את שרי ממשלתו‪ ,‬בניגוד לחוק הישן בו שלחה כל מפלגה נציגיה‪.‬‬
‫הוא ראשי לפטרם על‪-‬פי ראות עיניו‪.‬‬
‫‪ 3.‬בישיבות הממשלה כאשר יחסי‪-‬הכוחות שקולים לרה"מ יש שני קולות‪.‬‬
‫‪ 4.‬באותם מקרים בהם רה"מ מגוף א' והכנסת מגוש ב' ‪,‬ורה"מ מגיע למסקנה כי‬
‫הכנסת עויינת או אינה מאפשרת לו לפעול‪ ,‬הוא ראשי לפזרה‪ ,‬באישור הנשיא‪.‬‬

‫סגני שרים ‪:‬‬

‫* המציאות של סגן שר איננה מציאות מחייבת והיא תתרחש בשני מקרים ‪:‬‬
‫‪ 1.‬במקרה של שיקולים קואליציונים‪.‬‬
‫‪ 2.‬שיקולים עיניינים‪ .‬עומס בכמות העבודה במשרד מסויים‪ ,‬ישנם שרים‬
‫שאינם מסוגלים להתמודד את המכלול של עבודתו‪.‬‬

‫* ישנה הגבלה‪,‬למטרות ייעול‪ ,‬של עד ‪ 6‬סגני‪-‬שרים‪ ,‬וגם זאת באישור רה"מ‪.‬‬

‫* אין סגן השר ממלא את תפקידו של השר‪ ,‬השר מאציל עליו חלק מתפקידיו‪.‬‬

‫* סגן‪-‬השר חייב להיות ח"כ‪,‬להבדיל מהשרים‪ .‬אילו חייבים באחריות קולקטיבית‪,‬‬

‫אך אין להם זכות הצבעה בישיבות הממשלה‪,‬זה מכיוון שהם מוצאים לפועל את‬
‫מדיניות הממשלה‪.‬‬

‫אחריות קולקטיבית ‪:‬‬

‫* כל שר בממשלה נושא באחריות למדיניות הממשלה‪ ,‬בין אם נכח בישיבה או‬

‫לא‪,‬בין אם הסכים לצעד או לא‪.‬‬

‫* הממשלה נותנת גיבוי ועומדת מאחורי פעילותו של כל שר‪ .‬לא יעלה על הדעת‬
‫שממשלה תתכחש למעשיו של שר מסויים‪.‬‬

‫* חשיבות החוק להבטיח עבודת צוות הדוקה‪.‬‬

‫)חוק זה לא השתנה בחוק יסוד הממשלה החדש(‬

 ‫אחריות מינסטריאלית ‪:‬‬

‫* משמעות אחריות זו היא שכל שר אחראי כלפי כל המתרחש במשרדו‪ ,‬גם אם נעשה‬
‫בשוגג וללא ידעתו‪.‬‬
‫החוק החדש מציין ששר חייב בדיווח לכנסת על כל פעילות במשרדו‪.‬‬
‫כמו כן יכולה הכנסת לפטר שר ברוב של ‪ 80‬חברי‪-‬כנסת‪ ,‬ולהזמינו לוועדת‬
‫הכנסת ע"פ דרישתה‪.‬‬

‫וועדות שרים ‪:‬‬

‫זהו פורם מצומצם יותר מישיבות כלל שרי הממשלה והחלטותיה מחייבות את כל‬
‫שרי הממשלה‪ .‬וועדות אלו עוסקים בנושאים מסויים‪ ,‬ובחלקם נוכח רה"מ‪.‬‬

‫השלטון המקומי‬

‫הממשלה מחויבת בוויתור חלק מסמכותייה לטובת שלטון מקומי‪ ,‬יעיל יותר‪,‬‬
‫וזאת מכיוון שאין הממשלה יכולה לעסוק בקטינן‪.‬‬
‫הרשות המקומית איננה קובעת מדיניות‪,‬היא מבצעת את מדיניות הממשלה‪.‬‬

‫השלטון המקומי מהווה כתובת לתושבי המקום‪ ,‬אשר "הולכים לאיבוד" בעולם‬
‫המודרני‪ ,‬והשלטון המקומי הוא זה המקשר בין האזרח הקטן לבין הדרגים‬
‫הבכירים יותר‪.‬‬

‫השלטון המקומי הוא דמוקרטיה בזעיר‪-‬אנפין‪ ,‬הוא מאפשר לציבור להיות‬

‫מוערבים בעתידם ולהשתתף בקביעת עתידם‪.‬‬

‫עד ‪ 1975‬הבחירות התנהלו כמו הבחירות לכנסת בחוק הישן‪ ,‬אך מאז קיימות‬
‫שתי מערכות בחירות אחת לראשות העיר והשנייה למועצה‪.‬‬
‫ראש המועצה זקוק ל‪ %40‬מהקולות‪.‬‬

‫בישובים שגודלםמעל ‪ 15,000‬תושבים הדרג הוא של ערייה‪ ,‬מתחת לכך מועצה‬

‫מקומית‪.‬‬

‫לעתים ישנם מספר כפרים‪/‬ישובים קטנים המתאחדים לכדי מועצה איזורית אחת‪,‬‬
‫המורכבת מוועדים המורכבים מנציגים מן הישובים השונים‪.‬‬

‫החוק החדש פתר בעיות רבות אך הוביל לאחרות ‪.‬‬

‫‪ -‬ההפרדה בין ראש העיר למועצה‪ ,‬שבאה לשחרר את ראש העיר מלחצים‪.‬‬

‫‪ -‬החוק איפשר לתושבים המקומיים לבחור איש ללא קשר לשיוכו הפוליטי‪,‬‬
 ‫ואף להעמיד מועמד משלהם‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬ישנם גם מספר חסרונות ‪:‬‬

‫‪ -‬לעתים‪ ,‬כאשר ראש‪-‬העיר ממפלגה ‪ X‬והמועצה ממפלגה ‪ Y,‬עלול להיווצר מצב‬

‫בו ניהול הרשות יהיה בלתי אפשרי‪.‬‬

‫‪ -‬הפרדת הבחירות לא בהכרח השפיעה על טיב הבחירות של הציבור‪.‬‬

‫אחוז המצביעים לא גדל‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬