You are on page 1of 26

‫"אם תרצו אין זו הגדה‪"...

‬‬

‫הגדה ליום העצמאות‬

‫כל הזכויות שמורות לפיני יצחקי‬


‫סדר הקערה‬
‫יניח במרכז ‪ 3‬פיתות‪,‬‬
‫ויסדר מסביבן חומוס‪ ,‬טחינה‪,‬‬
‫חצילים ומטבוחה‪.‬‬
‫מקדשים על כוס קולה דיאט‬
‫מה נשתנה?‬
‫מה נשתנה‬
‫החג הזה מכל החגים?‬

‫שבכל החגים אין אנו מנפנפין אפילו פעם אחת‪,‬‬


‫החג הזה‪ ,‬החג הזה – שתי פעמים!‬

‫שבכל החגים אנו אוכלים חמץ או מצה‪,‬‬


‫החג הזה‪ ,‬החג הזה – פיתה ולאפה!‬
‫הא‪-‬לחמ‪-‬ניא‬
‫הלחמניה שאכלו אבותינו היא כלום לעומת הפיתה‬
‫שאנו אוכלים ביום העצמאות‪.‬‬

‫ובמוצאי חג הפסח כולנו באבולעפיה‪.‬‬


‫ולשנה הבאה בירושלים‪ ,‬במאפיית אנג'ל‪.‬‬
‫כנגד ארבעה בנים דיברה תורה‪:‬‬

‫‪ -‬זהו הלפלף שמשתתף בחידון התנ"ך‪,‬‬ ‫חכם‬

‫וכן זה הנשאר בבית ורואה טלוויזיה כל היום‬


‫(והמהדרין מסתכלין רק ב"הלהקה" וב"חסמב"ה")‬
‫רשע – זהו השואל‬
‫"מה הנקניקיות החריפות האלו לכם?"‬
‫לכם ולא לו‪.‬‬
‫ואף אתה הקהה את שיניו‬
‫ותן לו סטייק חרוך ושרוף‪.‬‬
‫(לו היה שם‪ ,‬לא היה נגעל)‪.‬‬
‫לטעום – את פתח לו והכנס לו את השיפוד‬ ‫ושאינו יודע‬
‫ישר לפה‪.‬‬

‫(במקצת קהילות מוסיפים‪:‬‬


‫שאינו יודע לשאול – זהו חמיצר‪ ,‬אשר בכל יום עצמאות משגע‬
‫את כל המדינה בשאלותיו‪ ,‬חידוניו ומטמוניו)‪.‬‬
‫ותם – זהו הישראלי הממוצע‪,‬‬
‫עם הגורמט והשרשר‪,‬‬
‫אשר עושה מנגל בפארקים ובאיי תנועה‪,‬‬
‫במכנסיים מופשלות קימעא‪,‬‬
‫עד שרואין לו את קצה החריץ של התחת‪.‬‬
‫אלו עשר המכות‬
‫שנביא למי שיתפוס לנו את המקום של המנגל‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬
‫כאפה‪ ,‬צ'אפחה‪ ,‬ראסיה‪ ,‬נוגרה‪ ,‬בומבה‪,‬‬
‫לאטמה‪ ,‬בעיטה‪ ,‬גינגה‪ ,‬שטוזה‪ ,‬אגרוף למוח‪.‬‬

‫ורבי יהודה היה נותן בהם סימנים כחולים‪.‬‬


‫כל שלא עשה שלושה דברים אלו ביום העצמאות‪,‬‬
‫לא יצא ידי חובתו‪.‬‬

‫ואלו הם‪ :‬מנגל‪ ,‬צפיה בחידון התנ"ך ותליית דגל על חלון המכונית‪.‬‬
‫דיינו‬
‫אילו יצאנו מהבית‬
‫ולא היינו נוסעים למנגל – דיינו‬
‫אילו היינו נוסעים למנגל‬
‫ולא היינו נתקעים בפקק – דיינו‬
‫אילו היינו נתקעים בפקק‬
‫ולא היינו רעבים – דיינו‬
‫אילו היינו רעבים‬
‫ולא היה לנו בשר בצידנית – דיינו‬
‫אילו היה לנו בשר בצידנית‬
‫ולא היינו שמים אותו בפיתה – דיינו‬
‫אילו היינו שמים אותו בפיתה‬
‫ולא מורחים אותה קודם בחומוס – דיינו‬
‫על אחת כמה וכמה‪,‬‬
‫שהיה לנו גם טחינה‪ ,‬וסלט חצילים‪,‬‬
‫וצ'יפס‪ ,‬וחמוצים‪,‬‬
‫ועוד כמה סוגים של קבב והמבורגר –‬
‫שעלינו להודות‪ ,‬ולהלל‪ ,‬לשבח ולפאר‬
‫את היום בו יצאנו משיעבוד לשיפוד‪,‬‬
‫ומהרס לכרס‪,‬‬
‫על כל אותן אלף אלפי הקלוריות‬ ‫‪ ‬‬
‫שנוספו לאבותינו ולנו‪.‬‬

‫וינפנף בקרטון מעל לגחלים‬


‫ביד חזקה ובזרוע נטויה בזווית ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
‫ובמקצת קהילות מוסיפים‪:‬‬

‫על (פיתה)‪ ‬אחת כמה וכמה‪,‬‬


‫סוגים של שיפודים‪.‬‬

‫וכל המרבה הרי זה משובח‪...‬‬


‫‪ ‬‬
‫והיא שעמדה‬

‫ותיבלה את הבשר בכל מיני תבלינים‪,‬‬


‫ועשתה אותו מה זה טעים‪.‬‬
‫שלא אחד בלבד עמד ליד המנגל לכלותו‪,‬‬
‫אלא שכולם באים ורוצים עוד‪.‬‬
‫צא ולמד‬
‫ובקהילות אחינו בוחרי ש"ס גורסין‪ :‬תצא בחוץ!‬
‫מנגל זה שאנו אוכלים‪ ,‬על שום מה?‬

‫על שום קורבן יום העצמאות שהיינו מקריבין לו בית המקדש היה‬
‫קיים‪,‬‬
‫כדבר שנאמר‪" :‬עוד היום‪ ...‬ינופף ידו"‪.‬‬
‫כמה מעלות טובות לפחמים של‬
‫המנגל?‬

‫מינימום ‪ 230‬מעלות צלזיוס‪ ,‬עד שהגחלים תהיינה לוחשות‪.‬‬


‫דם ואש ותמרות עשן‬

‫(ינקה היטב את הכבד‪ ,‬יניח מעל האש ויצלה עד שיעלו תמרות עשן)‬
‫מעשה ברבי פולי הגששי‪,‬‬
‫ורבי שייקה הלוי‪ ,‬ורבי גברי הבנאי‪,‬‬
‫שהיו מסובין בבית החייל‬
‫ומספרין במערכונים כל אותו הלילה‪,‬‬
‫עד שבא פשנל ואמר להם‪:‬‬
‫רבותינו‪ ,‬גבעת חלפון עדיין לא עונה‪.‬‬
‫אמר רבי אורי זוהר‪:‬‬

‫הרי אני כבן שבעים‬


‫שנה‬
‫ועדיין לא זכיתי‬
‫שישודר הסרט "מציצים"‬
‫בפריים טיים‪ ,‬בליל יום העצמאות‪.‬‬

‫(מחכים מעט עד שייפסקו הזיקוקין ואוכלין את השיפוד בהסבה)‬


‫שפוך חמתך‬
‫כל אחד מהמסובים נוטל בקבוק קולה‬
‫ושופך על חמותו‪.‬‬
‫כי לו נאה‪ ,‬‬
‫כי לו יאה‬
‫קילו בשר עגל‬
‫קילו פרגיות‬
‫‪ 2‬קילו שישליק‬
‫חצי קילו סלטים‬
‫חד גדיא‬

‫דזבין אבא בתרי זוזי‬


‫ובא הבן‪ ,‬ושחט את הגדיא‪,‬‬
‫והדליק את המנגל‪,‬‬
‫וצלה על האש‪,‬‬
‫והכניס לפיתה‪,‬‬
‫והוסיף סלטים‪,‬‬
‫ואכל בתאבון גדול‬
‫שיספיק לו עד יום העצמאות הבא!‬
‫אחד מי יודע?‬

‫שבעה סוגי סלט‬


‫ששה שיפודים‬
‫חמישה קבבים‬
‫ארבע פיתות‬
‫שלושה סטייק עין‬
‫שתי כנפיים‬
‫אחד מנגלינו‪,‬‬
‫מנגלינו מנגלינו‪ ,‬מנגלינו‬
‫שמריחים בכל הארץ!‬
‫‪ ,‬לטקס כיבוי המנגל‬
‫!המכנסיים יורדו לחצי התורן‬

‫!סוף‬