You are on page 1of 6

‫‪ :‬שלבי ריאיון מטופל‬

‫‪ :‬מכאניזם של הסימפטום ‪1.‬‬

‫( קשר ישיר בין גירוי לתגובה כאשר הגירוי הוא בפריפריה ( עד גובה השורש הדורסלי *‬
‫‪ :‬הבעיה היא במע' הפריריפרית‬
‫מע' פריפרית נוסיספטיבית ‪-‬‬ ‫אם הסימפטום הוא כאב‬
‫מע' פריפרית נוירוגנית‪( .‬למשל פריצת דיסק ‪-‬‬ ‫( אם הסימפטום הוא זרמים או נימולים או כאב חריף מאוד‬
‫‪ (.‬לקבלת הסימפטום הגירוי צריך להיות חריף (‬
‫מע' מרכזית ( אירוע מוחי‪ ,‬גידולים *‬ ‫(סימפטומים מוזרים ‪ ,‬לוו דווקא כאב ואין קשר ישיר לגירוי כלשהו‬
‫גירוי פתולוגי של המע' האוטונומית הסימפטטית ‪ :‬חום‪ ,‬קור‪ ,‬שריפה‪ ,‬יובש ‪ ,‬דופק מהיר‪ ,‬אישונים מורחבים ‪.‬קיים *‬
‫‪.‬קשר בין כלי דם למע' הסימפטטית כי בצוואר העצבים הסימפטטיים תופסים טרמפ על כלי הדם‬
‫לפעמים המטופל לא יראה שום סימפטומים של פגיעה אוטונומית אבל תהיי לו נוקשות באזור החוליות הץתורקליות‬
‫‪.‬ואם נטפל בזה הסימפטומים ייעלמו‬
‫‪(.‬המערכת האפקטיבית =מצב נפשי ‪ .‬כמעט ואין מטופלים שהמצב הנפשי לא משפיע עליהם ( למשל כאבי ראש *‬

‫‪ :‬מקור הסימפטום ‪2.‬‬

‫‪ :‬א‪ .‬מקור הסימפטום‬

‫‪ #‬מע' עצבית‬ ‫‪ #‬מע' קרדיווסקולרית‬ ‫ניתוח ע"פ ‪ # :‬עור‬


‫‪ #‬מע' וויסרלית ‪#‬‬ ‫שרירים‬
‫‪ #‬עצמות ‪#‬‬ ‫מפרקים ורצועות‬

‫לא מקומיים‬ ‫‪-‬מקומיים‪-‬‬

‫* מוקרן‪ -‬גירוי של העצב במקום כלשהו לאורך‬ ‫הסימפטום כתוצאה‬


‫המסלול שלו ( החל מהשורש (‪ .‬הסימפטום לא‬ ‫מבעיה הנמצאת באזור הסימפטום ‪.‬‬
‫‪ :‬חייב להיות לכל אורך המסלול‪ .‬לדוגמא‬

‫מושלך – כאב של חלקים שונים בגוף כתוצאה *‬


‫‪.‬מבעיה בסגמנט שמעצבב אותם‬
‫הסיבה שהלב משליך ליד שמאל‪ -‬שניהם (‬
‫‪ (.‬מעוצבבים ע"י אותו סגמנט דרמטומלי‬
‫לא כל האזורים המעוצבבים באותו סגמנט ‪#‬‬
‫‪ .‬חייבים לכאוב‬
‫‪.‬ברוב המקרים מקור הסימפטומים הוא גם מקומי וגם לא מקומי ^‬
‫‪ :‬ב‪ .‬מיקום הסימפטום‬

‫‪.‬בדיוק מאיפה עד איפה הסימפטום‪ .‬גבולות ברורים כדי לדעת על איזה מבנים אנטומיים לחשוב‬
‫‪.‬מציירים על הציור של הגוף‬

‫‪ :‬ג‪ .‬מאפייני הסימפטום‬

‫עומק‪ -‬שטחי או עמוק (עוזר להבנת המקורות האפשריים של הסימפטום‪ -‬אם זה שטחי תת עורי או עמוק ואז הבעיה *‬
‫(היא יותר מפרקית‬
‫‪.‬סוג כאב – חד‪ ,‬עמום‪ ,‬שורף *‬
‫‪ (.‬מאפיינים של הסימפטום – קבוע או לסירוגין ( כאב קבוע מרמז על מצב דלקתי *‬

‫‪ :‬ד‪ .‬התנהגות הסימפטום‬

‫השאלות צריכות להיות להתייחס לפונקציות הקשורות האזור הכואב *‬ ‫פונקציות מקילות‬
‫לדוגמא ‪ :‬אם כואב לו בזמן הליכה ברביע תחתון‪ -‬נשאל אותו על פונקציות*‬ ‫פונקציות מחמירות‬
‫שקשורות לרביע תחתון ( האם כואב בהליכה ‪ ,‬כמה מהר הולך‪ ,‬באיזה‬
‫שלב בהליכה כואב‪ :‬אם זה לשלב של נשיאת משקל זה מרמז על כאב תוך‬
‫מפרקי אם זה בשלב של חוסר נשיאת משקל זה מרמז על כאב שרירי או‬
‫עצבי‪ .‬אם הכאב הוא רק בהליכה ובישיבה עובר מרמז שהבעיה היא לא‬
‫בדיסק אלא בזרימת הדם שגדלה בהליכה אשר יוצרת בצקת שלוחצת על‬
‫‪.‬שורש העצב‪ .‬בישיבה המרווחים בין החוליות גדלים וזה מקל על הכאב‬
‫אם לאדם מספיק לנוח ללא ישובה והכאב עובר – מרמז על סכרת‬
‫‪.(.‬שמשפיעה על ההחזר הוורידי‬

‫( התנהגות ב‪ 24 -‬שעות ‪ # :‬האם הכאב מעיר את המטופל בלילה ? ( דלקת *‬


‫? באיזו תנוחה ‪#‬‬
‫( אם התעורר‪ -‬מה עשה כדי להקל על הכאב? שינה תנוחה‪ ,‬הלך‪ ,‬שם קרח ( דלקת ‪#‬‬
‫( האם יש נוקשות מפרקית בבוקר שנמשכת זמן רב ? ( דלקת ‪#‬‬
‫מה קורה במהלך היום ? אם הכאב הוא בסוף היום‪ -‬השרירים עייפים והעומס על המפרק ‪#‬‬
‫( גדל ( במיוחד במקרים שגם ככה יש בעיה במפרק‬

‫‪ :‬השאלות על הפונקציות צריכות לכלול מס פרמטרים ^‬


‫‪.‬מישורי פעילות – באיזה מישורי פעולה מופיע הסימפטום ‪1.‬‬
‫פונקציות של המקצוע שלו‪ -‬יש לברר בתחילת הדרך את המקצוע ואת התחביב‪ ( .‬למשל אם יש לו כאבים בכתף והוא ‪2.‬‬
‫עובד במחשב צריך לשאול מאיזה צד נמצא המסך והטלפון ‪ ,‬האם כואב לו לענות לטלפון כשהוא בצד הזה‪ .‬אם הוא‬
‫(‪...‬סבל‪ -‬כיצד הוא מרים ‪ ,‬באיזה שלב בהרמה כואב‬
‫באיזה שלב של הפונקציה הסימפטום מופיע ‪3.‬‬
‫‪ :‬ה‪ .‬היסטוריה של הסימפטום‬

‫? היסטוריה עכשווית – מה קרה *‬


‫‪.‬במצב אקוטי ‪ :‬ניתוחים‪ ,‬שברים‪ ,‬טראומות לא מתחילים את הריאיון לפי הסדר שלמדנו אלה קודם כל שואלים מה קרה‬
‫יכולה לתת הסבר לגבי מהות הפתולוגיה ( למשל אם לפני חודשיים הוא פרק את הכתף או שפתאום התחיל לו כאב‬
‫( ספונטני‪ -‬ההתייחסות תהייה שונה‬

‫‪ -‬הסטוריה רחוקה *‬
‫‪.‬נותנת מידע לגבי השתלשלות הפתולוגיה לאורך זמן‬

‫‪ :‬בהסטוריה יש להתייחס ל ^‬

‫‪ .‬מתי התחיל הסימפטום לראשונה ‪1.‬‬


‫מה קרה מאז הופעת הסימפטום‪ -‬האם זה השתפר או החמיר ‪2.‬‬
‫ממה הכאב התחיל – ספונטני או טראומה ‪3.‬‬
‫מה היה לפני הופעת הסימפטום‪ -‬מעיד על מצב כרוני או אקוטי ‪ .‬למשל ‪ :‬אם אדם סובל מכאבי גב ‪ 10‬שנים וללא סיבה ‪4.‬‬
‫בא לעשות פיזיותרפיה זה מעיד על מצב כרוני ושאין שום טריגר שהופיע פתאום‪ .‬לעומת זאת אם אותו אדם אומר‬
‫(‪.‬שפתאום הכאב החמיר ‪ -‬יש לשאול על עוצמת הכאב ביחס לפעם שעברה‪ -‬מעיד על יציבות המחלה (= סטביליות‬
‫‪.‬האם יש הידרדרות ‪ .‬פתולוגיה שהיא יציבה יותר קלה לטיפול‬
‫‪.‬יש להתייחס ליציבות הכללית של הפתולוגיה וליציבותה העכשווית‬
‫‪.‬איזה טיפולים קודמים היו למטופל‪ -‬נותן מידע על איזה טיפולים לעשות ולא לעשות אם הם לא עזרו ‪5.‬‬

‫‪ :‬גורמים תורמים ‪3.‬‬

‫פיזיקליים וביומכאניים‪ -‬יציבה לקויה ‪ ,‬בעיה במפרק מסויים משליכה את העומס למפרק אחר ובכלל כל מה שקשור ‪#‬‬
‫‪.‬לרקמות הגוף‬
‫‪...‬סביבתיים‪ -‬ארגונימיה בבית ובעבודה ‪#‬‬
‫פסיכולוגיים‪ -‬תרבותיים ‪#‬‬

‫סיבות ראשוניות‪ -‬הפתולוגיה נובעת ישירות מפגיעה באזור הכואב ‪ .‬לדוגמא‪ -‬צביטה בכתף שנובעת או מדלקת בגיד‬
‫הדלקת משבשת את האיזון התנועתי של מפרק הכתף‪ :‬הגיד הדלקתי לא יזוז טוב או יכניס את השרירים לידו לספאזם‪( -‬‬
‫יווצר מנח לא תקין של ראש ההומרוס והתנועה לא תהייה חלקה ( או מבורסה דלקתית ( הבורסה נוחה ובפעולה היא‬
‫‪.‬לוחצת על הרקמות וגורמת לצביטה – למרות שהרקמות עצמן בסדר ( או מצורת אקרומיון לא תקינה‬

‫סיבות משניות – גירוי פתולוגי משפיע על רקמה מסויימת וגורם בה לבעיה שגורמת לפתולוגיה שבה אנו מתמקדים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬ספאזם בסאב‪ -‬סקפולריס יוביל לתנועת החלקה לא תקינה של השכנה על בית החזה וזה יוביל למצב ביומכאני‬
‫‪.‬לקוי שיביא לצביטה‬
‫דיאגנוזה פונקציונלית מבדלת‪ :‬לפעמים אנשים שנמצאים במצב כרוני או סב אקוטי ‪ ,‬נותנים להם פונקציות מסויימות‬
‫‪?...‬ובודקים אם זה מקל על הכאב או לא‪ .‬לדוגמא ‪ :‬כאבים בגב‪ -‬כאשר אתה מכווץ את הבטן הכאבים פוחתים‬

‫‪ :‬אמצעי זהירות וקונטרה‪-‬אינדיקציות ‪4.‬‬

‫‪ :‬א‪ .‬שאלות מיוחדות‬

‫‪.‬חשוב לגבי המשך הבדיקה הפיזיקלית והטיפול ‪ :‬מה אסור לי לעשות בבדיקה ובטיפול‬
‫‪.‬לדוגמא ‪ :‬הריון‪ -‬הגבלה באלקטרותרפיה‪ ,‬לא לחמם‬
‫ניתוחים‪ -‬הגבלה בטווח תנועה‬
‫גידולים‪ -‬לא לחמם‬

‫‪ #‬רביע עליון ( צוואר‪ ,‬כתפיים‪ ,‬חזה (‪ * -‬האם יש סחרחורות ( ‪( disines‬‬


‫* האם יש כפל ראייה ( ‪(displopia‬‬
‫(‪disfagia‬‬ ‫* בעיות בליעה (‪d 5‬‬
‫מעיד על בעייה בעורק‬ ‫* בעיות דיבור (‪(disartria‬‬
‫הוורטברלי‪.‬‬ ‫* נפילה פתאומית ( ‪( drop attacks‬‬

‫לפעמים יש בעייה בעורק אבל אין את הסימנים האלה אלא רק " ‪."light headines‬‬
‫‪.‬הסימפטומים הללו מופיעים רק בכ ‪ 10%‬מהמקרים של אי ספיקה בעורק הוורטברלי‬

‫רביע תחתון – שאלות הקשורות ל ‪: Cauda equina#‬‬


‫בעייה שם גורמת ל ‪ * :‬אי שליטה על סוגרים ‪.‬‬
‫‪.‬נימול בין הרגליים בצורת אוכף *‬

‫‪ :‬בשני המקרים ( בעיות ברביע עליון או תחתון( שואלים ‪#‬‬


‫* שאלות הקשורות ללחץ על חוט השדרה עצמו (‪ - (core sighns‬למשל הירדמויות של שני הצדדים של הגוף‪.‬‬
‫* מצב בריאות כללי‪ -‬בשלב של ‪ - body chart‬מחלות ( סכרת‪ ,‬ל"ד ‪,‬נשימה‪ ,‬לב (‬
‫ניתוחים ‪-‬‬
‫תרופות עכשיו ובעבר ( קורטיזונים וסטרואידים שנלקחים במצבי ‪-‬‬
‫‪ (.‬אסטמה גורמים לאוסטאופרוזיס בעצמות‬
‫שלילת גידולים ‪ - :‬חוסר תיאבון ‪-‬‬
‫ירידה בולטת במשקל בזמן קצר ‪-‬‬
‫‪ :‬ב‪ .‬חריפות‬
‫‪ .‬שואלים את החולה ‪ * :‬עד כמה כואב לו מ ‪1- 10‬‬
‫האם הכאב מונע מהמטופל לעשות פעילות *‬
‫‪.‬ג‪ .‬גריות ( איריטביליות ( ‪ :‬עוזר לדעת באיזו מידה להיכנס לכאב בבדיקה הפיזיקלית ובטיפול‬
‫כמה זמן לוקח עד להפקת הסימפטום ( = מספר הפעמים שיש לחזור על הגירוי להפקת הסימפטום (‪ .‬לדוגמא ‪ :‬האם ‪1.‬‬
‫? היד כואבת בכל פעם שאתה מרים אותה‬
‫( עוצמת הסימפטום כשהוא מופק ( קל או בלתי נסבל ‪2.‬‬
‫כמה זמן לוקח לסימפטום להירגע לאחר הפסקת הגירוי ‪3.‬‬

‫‪ :‬לפי שאלות אלה אנו מחליטים את מידת הגיריות‬

‫‪ – NON IRRITABLE‬התשובות לאף אחת מהשאלות אינה חיובית‬


‫כלומר ‪ .1 :‬לוקח הרבה זמן עד להפקת הסימפטום‬
‫‪ .2‬כשהסימפטום מופק הוא בעוצמה נמוכה‬
‫‪ .3‬לוקח לכאב מעט זמן להרגע‬
‫המשמעות ‪ :‬בבדיקה הפיזיקלית‪ ,‬ניתן לבקש ממנו לעשות את כל התנועות עד להפקת הכאב‪.‬‬
‫כלומר בדיקה מלאה‪.‬‬

‫‪ – MODERATE IRRITABLE‬מספיק שהתשובה לאחת השאלות חיובית‪.‬‬


‫המשמעות ‪ :‬בבדיקה הפיזיקלית ניתן להגיע רק עד הכאב הראשוני‪.‬‬

‫‪ - VERY IRRITABLE‬מצבים אקוטיים הם תמיד מצבים של איריטביליות גבוהה אבל גם מצבים כרוניים יכולים‬
‫להציג גיריות גבוהה בשלב מסויים‪.‬‬
‫מספיק ששני פרמטרים חיוביים ובעיקר ה ‪ ( 3‬לוקח הרבה זמן לכאב להרגע (‬
‫משמעות ‪ :‬בבדיקה לא מגיעים עד להפקת הסימפטום אלא למצב של אי נוחות בלבד‪.‬‬

‫* מידת האיריטביליות יכולה להשתנות ויש לשים לב לכך בבדיקות החוזרות!‬

‫ד‪ .‬התקדמות הפתולוגיה ‪:‬‬

‫התקדמות בסימפטומים‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬אדם שלפני חודשיים התחילו כאבים בכתף ועכשיו יש גם כאבים במרפק‪ ,‬נימולים‪...‬‬
‫מצב כזה דורש זהירות מצד המטפל למנוע עוד החמרה של הסימפטומים‪.‬‬

‫ה‪ .‬יציבות הפתולוגיה ‪:‬‬

‫המשך ישיר לסעיף הקודם‪ -‬ע"פ ההיסטוריה והתקדמות הפתולוגיה ( ההתקדמות יכולה להיות בעוצמה‪ ,‬מיקום‪( ...‬‬
‫יש סטביליות עכשווית וכללית כלומר ‪:‬‬
‫‪ #‬הפתולוגיה יכולה להיות יציבה באופן כללי ופתאום להחמיר ( =יציבות כללית וחוסר יציבות עכשווית (‬
‫‪ #‬הפתולוגיה לא יציבה באופן כללי אבל לאחרונה התייצבה ( = חוסר יציבות כללית ויציבות עכשווית (‬

‫‪ .5‬פרוגנוזה ‪:‬‬
‫מהם סיכויי הריפוי של החולה מתוך ה ‪ . 100% -‬נקבע מהריאיון והבדיקה הפיזיקלית‪.‬‬

‫נקבע ע"פ ‪:‬‬

‫‪ #‬האם הבעיה היא מכאנית או דלקתית ‪ :‬ככל שהמצב יותר מכאני אנו הפיזיותרפיסטים נוכל לעזור יותר ואילו מצב‬
‫דלקתי יותר יש צורך בתרופות אנטי דלקתיות‪ .‬מכאן שככל שהמצב הוא יותר מכאני הפרוגנוזה טובה יותר‪.‬‬
‫מרכיבים דלקתיים ( ע"פ הריאיון (‪:‬‬
‫‪.1‬האם הוא מתעורר בלילה בגלל הכאבים‪.‬‬
‫‪.2‬הכאב הוא ללא הפסקה‬
‫‪.3‬מה מרגיע את הכאב ( שונוי תנוחה או שימוש בקרח על המקום המגורה (‬
‫קיימים מצבים מכאניים שבהם אנחנו לא יכולים לעזור ואז למרות שזה מכאני הפרוגנוזה יורדת‪.‬‬
‫‪ #‬מידת הגריות ‪ :‬ככל שהמצב יותר איריטבילי‪ ,‬זה רע לפרוגנוזה‪.‬‬
‫‪ #‬התנהגות ב ‪ 24‬שעות ‪ :‬ככל שהסימפטומים מלווים את המטופל ‪ 24‬שעות ביממה הפרוגנוזה פחות טובה‪.‬‬
‫‪ #‬דרגת הטראומה ‪ :‬טראומה רצינית או רב מערכתית מורידה את הפרוגנוזה‪.‬‬
‫‪ #‬ציפיות החולה ‪ :‬ציפיות שאינן תואמות את המצב‪ -‬פרוגנוזה יורדת‪ .‬מצד שני אם יש לו מוטיבציה טובה והמצב מאפשר‬
‫הפרוגנוזה עולה‪.‬‬
‫‪ #‬סגנון חיים ‪ :‬אדם שבא לטפל בבעיות גב תחתון ויש לו בלט דיסק ובמקצועו הוא יושב כל היום מול מחשב‪ -‬פרוגנוזה‬
‫יורדת‪.‬‬
‫‪ #‬אישיות החולה ‪ :‬הרבה מהפתולוגיות נובעות האישיות ואופי החולה ‪ .‬למשל אדם עצבני הסובל מכאבי ראש‪ -‬אנחנו‬
‫פחות נוכל לעזור בפיזיותרפיה ויותר נמליץ לו להרגע‪....‬‬
‫‪ #‬פוטנציאל החולה ‪ :‬עד כמה הרקמה מאפשרת החלמה‪.‬‬