You are on page 1of 6

‫סיכום הבדיקות בפ‪.‬ב‪.

‬ה על פי השיעורים של אלון‪:‬‬
‫כיתה יקרה‪ :‬התחלתי לסכם את הבדיקות בפבה (‪ 2‬שיעורים ראשונים) אך לצערי אין‬
‫לי אפשרות להתמיד בכך‪ .‬אם מישהו רוצה להמשיך אותי או כמה אנשים שיתחלקו‬
‫ביניהם זה אפשרי‪ ,‬ואם בעתיד אסכם עוד שיעור אז כמובן אעביר לכם‪ .‬באדום‬
‫מסומנות ההערות שחסרות או שאינני בטוחה בהם‪ .‬אם למישהו יש מושג הוא מוזמן‬
‫להשלים את החסר ולשלוח לכולם‪ .‬תהנו‪-‬שירה‪.‬‬
‫‪ :7.3.07‬תנועות פיזיולוגיות ומשולבות‬
‫תנועות פיזיולוגיות‬
‫מטרת הבדיקה‪ -‬הפקת סימפטומים של כאב (הבחנה בין כאב חד לעמום‪ ,‬שטחי או עמוק‪ ,‬נקודתי או מפושט)‪,‬‬
‫נימולים‪ ,‬הירדמויות וכו' ומיקום מדויק של הסימפטום‪.‬‬
‫ההדרכה למטופל‪ -‬מה שאנו הולכים לעשות זה תנועות שונות על מנת לבדוק את הופעת הסימפטומים‪ .‬אם תחוש‬
‫איזשהו כאב‪ ,‬או סימפטום אחר עליך לדווח לי‪ .‬בבדיקה עצמה‪ :‬בצע כיפוף לפנים‪ /‬הטיית הגב לאחור‪ /‬הטיית הגב‬
‫הצידה‪ /‬סיבוב‪.‬‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬בעמידה ביצוע ‪ flexion, extension, side flexion‬ו ‪ .rotation‬לא להנחות את המטופל כיצד‬
‫לבצע את הבדיקה! לאורך כל הבדיקה לתשאל את המטופל לגבי הסימפטומים!‬
‫דגשים במהלך הבדיקה‪ -‬עלינו לשים לב כיצד נעשית הבדיקה מבחינה איכותית‪ -‬האם יש רעד או קומפנסציה; האם‬
‫העבודה סימטרית וכיצד מתחילה התנועה‪-‬מהו סדר הגיוס השרירי באותה תנועה‪.‬‬
‫‪ -‬ב ‪ flexion‬מסתכלים על גלגול האגן ורואים אם הלורדוזה התיישרה‪ .‬כיצד מתחילה התנועה‪ :‬האם עם גלגול הגב‬
‫התחתון והכנסת הבטן פנימה או שהיא נעשית בגב ישר ואז התנועה היא יותר מהירך‪ .‬האם יש קיצור של‬
‫‪.hamstrings‬‬
‫‪ -‬אם אקבע את האגן יהיה בידוד של כיפוף הגב כי כיפוף הירך לא יהיה לעזר ולא יוגבל על ידי ה ‪.hamstrings‬‬
‫‪ -‬ב ‪ extension‬שמים לב אם יש כיפוף ברכיים‪ ,‬הסעת האגן קדימה‪ ,‬בודקים מאיפה מתבצעת התנועה וכיצד‬
‫המטופל חוזר מהתנועה‪.‬‬
‫‪ -‬ב ‪ side flex‬שמים לב לעקומת עמו"ש‪ .‬מהם ההבדלים בין הצדדים מבחינת תנועתיות‪.‬‬
‫‪ -‬ב ‪ rotation‬מסתכלים על כמות ה ‪ rotation‬לכל צד ועל תזוזת האגן‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬בתנועה פאסיבית עלינו להסתכל על הגב ולראות מאיפה מתבצעת התנועה‪ :‬מהלומבר‪ ,‬טורקס‪ ...‬בתנועה‬
‫אקטיבית אני נסתכל על הביצוע השרירי‪ :‬איכות התנועה‪ ,‬איכות הגיוס השרירי‪ ,‬פיברילציות‪ ,‬חוסר יציבות שרירית‬
‫וכו‪.‬‬
‫משמעות התוצאות‪ -‬כמובן שצריך להצליב מידע מכל מיני מקורות לפני הסקת המסקנה הקלינית‪ .‬כשכאב נוצר‬
‫במתיחה משייכים אותו לאותם אלמנטים שנמתחים‪ :‬הקפסולה‪ ,‬ה ‪( inter-vertebral lig‬אותן רצועות שמחברות‬
‫בין חוליה לחוליה באותו הצד ובצד השני דווקא יהיה קיצור)‪ .‬בנוסף גם השרירים נמתחים‪ .‬לעומת זאת אם הכאב‬
‫מופיע בדחיסת המפרק בתנועה פאסיבית ניתן לשער שמדובר במשטחים המפרקיים עצמם ב ‪ ,.facet jt‬דיסק‪.‬‬
‫בתנועה אקטיבית ניתן לשער שמדובר בשריר מודלק או בספזם שכיווצו גורם לכאב‪ .‬לגבי עצבים‪ -‬העצב יכול‬
‫‪1‬‬
‫להגיב לכאב גם בתגובה למתיחה וגם לדחיסה‪ ,‬וגם יכול להיות בתגובה לסתם תנועה‪ -‬עצם החלקת העצב כנגד‬
‫הסביבה שלו‪ .‬לדוגמא בתנועת ‪ flex-ext‬בזרוע ה ‪ median nerve‬מחליק לאורך כמה ס"מ הלוך וחזור ואם הוא‬
‫מודלק זה יכול לעורר כאב‪ .‬כיצד נדע שזה העצב? א‪ .‬הסימפטומים של פגיעה עצבית הם שונים בד"כ (נימול‪,‬‬
‫שריפה‪ )...‬מכאב שמקורו בשריר למשל‪ .‬אך לא תמיד כי גם לעצב יש מעטפת שהיא רקמת חיבור‪ ,‬וכשהיא מודלקת‬
‫או דבוקה ואני יוצר פרובוקציה שמגרה אותה‪ ,‬אז התחושה דומה יותר לליגמנט דחוק או מודלק כי גם הוא רקמת‬
‫חיבור‪ .‬ואז נצטרף לחפש איזשהו מרכיב שמזז אחד יזיז את העצב אך לא את סביבתו‪ .‬כמו למשל תנועת ‪ abd‬ב ‪90‬‬
‫מעלות כשכף היד בדורסי פלקשיון (אצבעות כלפי הרצפה)‪ ,‬שלכך מוסיפים מתיחת הצוואר לצד נגדי‪ .‬אם בתנועה‬
‫זו כואב סימן שמדובר בעצב כי רק הוא הולך לכל האורך מהצוואר לכף היד‪( .‬בהוספת תנועת הצוואר לא משפיעים‬
‫על השרירים)‪.‬‬
‫רישום הממצאים‪ -‬רישום התנועה‪√ +‬‬

‫תנועות פיזיולוגיות עם ‪over pressure‬‬


‫מטרת הבדיקה‪ -‬להפיק סימפטומים של כאב (הבחנה בין כאב חד לעמום‪ ,‬שטחי או עמוק‪ ,‬נקודתי או מפושט)‪,‬‬
‫נימול‪ ,‬הירדמויות‪ ,‬תחושת שריפה ועוד‪ ,‬במידה ולא הפקנו אותם בתנועות הפיזיולוגיות‪.‬‬
‫ההדרכה למטופל‪ -‬זהה להוראה בתנועות פיזיולוגיות‪.‬‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬בעמידה קודם המטופל מבצע את התנוחה הפיזיולוגית ואחר המטפל מקצין את התנועה‪ .‬בכל‬
‫התנועות מצמידים את המטופל לגופו של המטפל לשם קיבוע‪ .‬לאורך כל הבדיקה לתשאל את המטופל לגבי‬
‫הסימפטומים!‬
‫ב ‪ flexion‬יד אחת תומכת באיליום המרוחק מהמטפל והיד השנייה בין השכמות או על הראש (כאשר על הראש‬
‫הלחיצה היא עדינה ביותר)‪.‬‬
‫ב ‪ extension‬המטפל עומד מאחור בצד אחד‪ .‬יד אחת מחבקת את המטופל מקדימה ואוחזת בכתפו הנגדית והיד‬
‫השנייה נותנת תמיכה בגב (בלומבר)‪ .‬ראשו של המטופל על כתפו של המטפל‪ .‬ניתן לתת דחיפה עם אגרוף על מנת‬
‫לבחון גובה ספציפי של כאב‪ .‬מבט המטפל נתון בעקומת הגב ותנועתו‪ .‬ניתן גם אם המטופל מאוד גדול ואנו מאוד‬
‫קטנים להניח ‪ 2‬ידיים בכתפי המטופל וללחוץ בצורה כזו שהמטופל נשען עליך‪ .‬התמיכה במנח זה פחות טובה‪.‬‬
‫ב ‪ side flexion‬הקיבוע באותו מנח של ‪ extension‬אלא שהמטפל עומד לא מאחורי המטופל אלא בצד אחד שלו‬
‫והלחץ המופעל הוא הצידה לכיוון המטפל‪.‬‬
‫ב ‪ rotation‬מקבעים את האגן של המטופל עם האגן של המטפל‪ -‬כשהמטפל והמטופל עומדים בצורת ‪ x‬ועל‬
‫המטופל להסתובב לכיוון המטפל‪ .‬לאחר הסיבוב המטפל מקצין את התנועה על ידי חיבוק הכתף הרחוקה ממנו‪.‬‬
‫דגשים במהלך הבדיקה‪ -‬כמו בתנועות פיזיולוגיות‪.‬‬

‫משמעות התוצאות‬
‫רישום הממצאים‪ -‬רישום התנועה‪( √√ +‬ה√ הנוסף הוא ל ‪.)over pressure‬‬
‫* בדיקה זו ניתן ליישם גם בישיבה‪ .‬אם למשל עושים רוטציה ו ‪ over pressure‬צריך לקבע את רגלי המטופל בין‬
‫הרגליים שלי ולבחון את הגב‪ .‬כשהמטופל גדול ניתן גם לקבע את הרגליים דרך הצד כשהמטפל עומד בצד אחד‬
‫ומסובב את הגוף לכיוון שלו‪ .‬ברגע שאני מקבע את הרגליים אני יכול בקלות יתר להגיע לסוף הטווח של הרוטציה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫תנועות משולבות‪ /‬בשילוב עם ‪over pressure‬‬
‫מטרת הבדיקה‪ -‬הפקת סימפטומים ומציאת מיקום הסימפטום בתנועות משולבות שתואמות יותר את תנועות‬
‫היומיום‪.‬‬
‫ההדרכה למטופל‪ -‬מה שאנחנו הולכים לעשות זה תנועות משולבות שנפוצות יותר ביום יום‪ .‬לאחר מכן ייתכן‬
‫ואפעיל לחץ כדי להעמיק את התנועה‪ .‬אם תחוש כל סימפטום תאמר לי‪ .‬בבדיקה ההוראה למטופל לדוגמא ב ‪flex+‬‬
‫‪ :rot‬התכופף לפנים‪ .‬כעת הסתובב אלי עם גבך‪.‬‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬את התנועה המשולבת עושים בסוף הטווח של ‪ flex‬או ‪ -extension‬אם נתחיל דווקא מהרוטציה או‬
‫ה ‪ side flex‬נגיע לתנועה אחרת ונפעיל איזורים אחרים‪ .‬ניתן לבקש מהמטופל לבצע תנועה משולבת ללא ‪over‬‬
‫‪ pressure‬ועם ‪ o.p‬בהתאם להפקת הסימפטומים‪ .‬לאורך כל הבדיקה לתשאל את המטופל לגבי הסימפטומים‪.‬‬
‫‪ -Combined flexion+ rotation‬ידי המטופל ב ‪ x‬על חזהו כשהוא מבצע ‪ .flex‬המטפל מקבע כשידו על‬
‫האיליום של המטופל בצד הנגדי והמטופל מסתובב אליו‪ .‬לכך ניתן להוסיף ‪ .o.p‬כשהמטפל אוחז במרפקו של‬
‫המטופל המרוחקת ממנו ומעמיק את הרוטציה‪ .‬אז המטפל מקבע אגן ואוחז בכתפו של המטופל‪.‬‬
‫‪ -Combined flexion+ side flex‬באותו אופן כמו בפלקסיה ורוטציה אלא שהפעם ההטיה צידית‪.‬‬
‫‪ -Combined flexion+ side flex +rotation‬קודם פלקסיה אחר ‪ s. flex‬ולבסוף רוטציה ולקבע באגן‪.‬‬
‫‪ -Combined extension + rotation‬הקיבוע של המטפל כמו ב ‪ extension‬אלא שהפעם לאחר תנועת‬
‫הרוטציה‪ ,‬המטפל לוחץ על הכתף המרוחקת ממנו להעמקת הרוטציה במנח זה‪ .‬תנועה זו לוחצת את הפסטים‪.‬‬
‫‪ -Combined extension + side flex‬באותו אופן כמו ב ‪ extension‬אלא שהפעם ההטיה היא צידית‪.‬‬
‫‪Combined extension + side flex+ rotation‬‬

‫דגשים במהלך הבדיקה‪ -‬על מה להסתכל?‬


‫בתנועות המשולבות אם הכאב הוא בדחיסה הכאב הוא מהפסטים (דחיסה נעשית‬ ‫משמעות התוצאות‪-‬‬
‫במידה והמטופל ב ‪ +extension‬רוטציה)‪ ,‬אם הכאב במתיחה הוא ינבע קרוב לוודאי מהקפסולה של הפסטים בצד‬
‫הנגדי לכיפוף (שהרי מתיחת הקפסולה נעשית בתנועת ( ‪.extension+ side flex‬‬
‫רישום הממצאים‪ -‬רישום התנועות שבוצעו ‪ √+‬לתנועה ו√ ל ‪.over pressure‬‬

‫‪ -14.3.07‬בדיקות ל ‪SIJ‬‬
‫‪-Forward bending test‬‬
‫מטרת הבדיקה‪-‬‬
‫ההדרכה למטופל‪-‬‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬בעמידה‪ .‬המטפל כורע ברך מאחורי המטופל ומניח את ידיו ב ‪ 2‬ה ‪ psis‬של המטופל ומבקש ממנו‬
‫להתכופף מטה‪.‬‬
‫דגשים במהלך הבדיקה‪ -‬אחרי שבדקתי את גלגול הגב ואת תהליך הכפיפה‪ ,‬אני מנסה להסתכל על העלייה של כל‬
‫‪ psis‬אחד ביחס לשני‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫משמעות התוצאות‪ -‬אם יש לי ‪ psis‬אחד שעולה יותר גבוה‪ ,‬כנראה שאותו צד תקוע‪ .‬כי כשהסקרום מבצע נוטציה‬

‫ונכנס למטה ופנימה אז ה ‪ psis‬מלווה אותו ועולה למעלה ואין תנועה נפרדת בין הסקרום לאיליום‪ .‬אם יש לי‬
‫א‪-‬סימטריה ניתן לקשר זאת לבעייתיות בתנועתיות אגן (תנועתיות יתר?)‪.‬‬
‫רישום הממצאים‪-‬‬
‫* בישיבה‪ :‬בדיקה זו ניתן לבצע גם בישיבה‪ .‬במנח זה המטפל מניח את ידיו עם ה ‪ iliac crest‬ועל ה ‪ ,psis‬ומבקש‬
‫מהמטופל להתכופף קדימה‪ .‬ארצה להתרשם איך הגב מתגלגל‪ ,‬ולהשוות זאת לממצאים שקיבלתי בעמידה (שהרי‬
‫בישיבה ניטרלתי את אורך הרגליים וייתכן וכאן לא אמצא הבדל בין גובה ה ‪ psis‬בשני הצדדים)‪.‬‬
‫מאוד קשה להגיע לממצאים בבדיקות אילו‪ .‬אולם א‪-‬סימטריה בתנועתיות של ה ‪ sij‬היא אחד הסימנים שמפנים‬
‫אותנו למחשבה על בעיה ב ‪.SIJ‬‬

‫‪Gillet test‬‬
‫מטרת הבדיקה‪-‬‬
‫ההדרכה למטופל‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬אצבע אחת על ה ‪ psis‬והשנייה במרכז הגב בגובה המתאים‪ .‬אבקש מהמטופל לעשות ‪ flex‬בירך ו‬
‫‪ flex‬בברך עד ‪ 90‬מעלות בערך‪ .‬ואחר אשווה בין הצדדים‬

‫הבדיקה‪ -‬האיליום בצד הנבדק וה ‪ psis‬כמובן צריך לרדת פנימה ולמטה בצד הנבדק‬ ‫דגשים במהלך‬
‫(לבדוק כי אצל זיו זה לא קרה)‪.‬‬

‫משמעות התוצאות‬
‫רישום הממצאים‪-‬‬

‫‪ -NEUROTENTION‬בדיקה נוירודינמית‬
‫לפני בדיקה נוירודינמית חייבים לבצע בדיקה נוירולוגית!‬
‫‪:Slump‬‬
‫מטרת הבדיקה‪ -‬בדיקת תנועתיות של מערכת העצבים‪ .‬היא עובדת על עקרון ההמשכיות במע' העצבים‪.‬‬
‫עלינו לעשות שינוי רחוק מן הסימפטומים כדי לראות את ההשפעה על הופעתם‪.‬‬
‫ההדרכה למטופל‪ -‬מה שאנו הולכים לעשות זה בדיקה של תנועתיות מערכת העצבים‪ .‬אני אכניס אותך לכל מיני‬
‫פוזיציות שאתה תתבקש לעשות‪ .‬אם מופיע כאב‪ ,‬קוצים‪ ,‬נמלים או כל תופעה אחרת ברגל‪ ,‬בגב או בכל מקום אחר‬
‫תאמר לי‪.‬‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬המטופל יושב עד הסוף בלי תמיכה לרגליים‪ ,‬ידיו שלובות מאחורי הגב‪ .‬בתחילת הבדיקה שואלים‬
‫את המטופל אם כרגע כואב או מרגיש סימפטום מסוים‪.‬‬
‫‪.1‬קודם כל יוצרים שקיעה פנימה של הבטן=ישיבה ב ‪ .slump‬המטפל עומד בצד הבעייתי ושם ידו על‬
‫כתפו של המטופל‪ .‬נותנים איזשהו ‪ over pressure‬לא חזק לכיוון למטה ופנימה‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪.2‬בשלב השני מבקשים מהמטופל להוריד את הראש למטה ולראות מה קורה‪ .‬אני מניח את היד על‬
‫הראש והצוואר (לא לדחוף)‪.‬‬
‫‪.3‬אחר מבקשים להרים את הרגל הבריאה (הנגדית) ביישור מלא ולעשות ‪.dorsi flexion‬‬
‫‪.4‬אם מופיע סימפטום מבקשים להרים חזרה את הראש ולראות מה קרה עם הסימפטומים ולהחזיר‬
‫חזרה את הראש ולראות שוב‪.‬‬
‫‪.5‬את אותו דבר עושים ברגל ה"חולה"‪.‬‬
‫‪.6‬בשלב האחרון מבקשים להרים ‪ 2‬רגליים ולעשות ‪ dorsi flexion‬ולשחרר‪.‬‬
‫‪.7‬בשלב מתקדם (לא לבחינה) אם לא מפיקים מספיק מתיחה או סימפטום אחר ניתן להרים את הרגל‬
‫אותה בדקנו לעשות ‪.adduction+ internal rotation+ flexion‬‬
‫•אם מופיעים סימפטומים טיפה לשחרר ולעבוד מן המנח אליו הגענו‪.‬‬

‫דגשים במהלך הבדיקה‪ -‬רעד‪,‬‬


‫משמעות התוצאות ‪ -‬אם הסימפטום מופיע לאחר שינוי של תנועה במפרק שרחוק מן האזור בו ממוקם הסימפטום‪,‬‬
‫סימן שמערכת העצבים מעורבת כי מערכת העצבים היא רציפה‪ .‬אולם גם הפסיות בכל הגוף היא מערכת רציפה‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪.1‬צריך לראות גם באילו סימפטומים מדובר‪ .‬נימולים‪ ,‬קוצים‪ ,‬הירדמויות=סימפטומים נוירולוגיים;‬
‫מתיחה בלבד‪-‬קרוב לוודאי שזה פסיות‪ .‬אם מופיעים סימפטומים נוירולוגיים צריך לנקוט יתר זהירות‪-‬‬
‫לא ליצור תנועה ממושכת‪ -‬בניעות וב ‪ grade‬נמוך (‪ grade 4‬למשל בו נעבוד רק על תנועת‬
‫היישור) ואז לראות מה קורה לסימפטומים‪.‬‬
‫‪.2‬על מנת להיות בטוח שמדובר בפסיות בלבד ניתן גם להישאר במתיחה‪ .‬מערכת העצבים לא אוהבת‬
‫תנועה ממושכת‪ ,‬ואם אשאר בתנוחה זמן רב ולא יגיע דם למערכת אז יתעוררו הסימפטומים‬
‫האופייניים לה‪.‬‬
‫סיכום הממצאים‪-‬במקרה של זיו ‪slump: flexion, adduction, internal rot. Lateral thigh tightness‬‬
‫‪S.L.R‬‬
‫מטרת הבדיקה‪ -‬לגלות אם יש קשר למערכת העצבים על ידי הפקת תנועה רחוקה ממיקום הסימפטום‪.‬‬
‫ההדרכה למטופל‪ -‬מה שאני הולך לעשות זה להרים לך לאט לאט את הרגל‪ .‬כל דבר שתחושי כאב‪ ,‬נימול וכל‬
‫תופעה אחרת תאמרי לי‪.‬‬
‫אופן הבדיקה‪ -‬בשכיבה על הגב‬
‫‪ -‬אין צורך בכרית אך אם הוספנו כרית לרשום שעשינו עם כרית‪.‬‬
‫‪ -‬מתחילים ברגל הבריאה‪.‬‬
‫‪ -‬הבדיקה היא פסיבית‪.‬‬
‫‪-‬לאורך כל הבדיקה לשאול את הפציינט מה הוא מרגיש‪.‬‬
‫‪ .1‬המטפל מרים את הרגל ל ‪ flex‬כשהרגל השנייה ישרה על המזרן והידיים לצידי הגוף‪ .‬ניתן להשעין את הרגל על‬
‫כתף המטופל אם קשה להחזיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסיפים דורסי פלקשיין במידה ואין סימפטומים וכך גם ‪ adduction‬ו ‪.internal rot‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ .3‬אפשר לבקש להרים את הראש ולהוריד‪ ,‬או לבצע זאת באופן פאסיבי על ידי עזרה של עוד מטפל‪.‬‬
‫‪ .4‬עוברים לצד השני (ה"חולה")‪.‬‬
‫דגשים במהלך הבדיקה‪ -‬במהלך הרמת הרגל על המטפל להרגיש את ההתנגדות ולראות את ההבדל מהרגל השנייה‪.‬‬
‫לשים לב שאין ‪ tilt‬באגן ולשמור על ברך ישרה‪.‬‬
‫משמעות התוצאות‪ -‬אם מופיעים סימפטומים נוירולוגיים עם שינוי רחוק ממיקום הסימפטום סימן שיש מעורבות‬
‫של מערכת העצבים‪.‬‬

‫‪6‬‬