You are on page 1of 2

‫הערות של משראווי למבחן‪:‬‬

‫שלום לכולם‪ ,‬שאלתי את משראוי מספר שאלות ואני מפרסמת את התשובות כדי שיהיה לכולם‪ .‬אם למישהו יש‬
‫מידע נוסף אשמח שיעדכן את כולנו גם כן‪.‬‬
‫‪ slump test -‬עושים עד להופעת הסימפטום הפתולוגי שלשמו התבצעה הבדיקה‪ .‬אם מופיע סימן קליני אחר‪-‬‬
‫נוריד בטווח ונמשיך בבדיקה‪ .‬אלא אם המטופל אינו יכול להמשיך את הבדיקה‪.‬‬
‫‪ -‬אם הופיע סימן נוירולוגי בבדיקה נוירולוגית לא ממשיכים לבדיקה נוירודינמית‪ .‬בכלל צריך להיזהר בבדיקה‬
‫נוירודינמית כי היא יכולה להחמיר את הסימפטומים‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם במצב אקוטי כמובן שלא נבצע בדיקה נוירודינמית‪.‬‬
‫‪ sorness -‬זו גריות יתר שנוצרה לאחר טיפול או בדיקה‪ .‬בדר"כ המינוח המדוייק הוא ‪ treatment sorness‬ואנו‬
‫בבדיקות השונות והטיפולים למעשה מנסים להוריד ‪ sorness‬ולמנוע את הופעת התגובה החריפה שעלולה להופיע‬
‫בבדיקה או לאחריה‪ Latency .‬לעומת זאת הוא הפקת כאב לאחר סיום התנועה‪ -‬זה מראה על כאב של ‪.N.root‬‬
‫‪ -‬אם כותבים בתבניות הקליניות אבחנה מסויימת כדוגמת ‪ lumbar instability‬אין זה מספיק צריך לכתוב את‬
‫הסגמנט עליו מדובר‪ .L4-L5 Instability -‬משראווי מאוד מקפיד על הדיוק והמיקוד‪.‬‬
‫‪ -‬בבדיקות של היום הראשון (שאלה ‪ )16‬צריך לבחור דוגמית מכל מערכת ולכן נעשה גם תנועות אקטיביות‬
‫(בדיקה שרירית) וגם אקססוריות (בדיקה מפרקית) וכמובן בדיקה נוירולוגית‪ -‬זה מאוד חשוב!!! (אילו הבדיקות‬
‫של היום הראשון מעבר להסתכלות ומישוש)‪ .‬אין זה נכון לומר לדעת משראווי כי הבדיקות ביום הראשון צריכות‬
‫להקל על כאבים ואילו ביום השני לעסוק בתפקוד‪ ,‬שכן כבר מהיום הראשון אנו עוסקים בתפקוד וגם אם המטופל‬
‫הוא אקוטי נבדוק זאת בנייחות‪.‬‬
‫‪ -‬תשימו לב שבשאלה ‪ 17‬יש מלבן ובו צריך לצייר את התרשים שלמדנו בסמסטר א' – הגרף שמראה מדוע פסקה‬
‫התנועה‪ -‬בשל ‪ P1 , P2‬או בעקבות התנגדות‪ .R1, R2 -‬כמו כן‪ ,‬צריך לסכם בתרשים באיזה ‪ GRADE‬נעבוד‬
‫לאור הממצאים‪ .‬אם מדובר בהרבה כאב שעוצר את התנועה אז לא נעשה ‪ GRADE 4‬אלא נתחיל מ ‪( 2‬בכל מקרה‬
‫לעולם לא מתחילים מ ‪ 4‬תמיד לפחות מ ‪ GRADE 3 .)3‬הוא למעשה מטפל בכאב במידה מסויימת כי מדובר‬
‫בתנועות באמפליטודה גבוהה‪ .‬אם כן‪ ,‬אם מדובר בהתנגדות נטפל ב ‪ grade 3‬ישר ואם בכאב נתחיל מ ‪ .2‬במקרה‬
‫של ערן ההתנגדות היא שעצרה את הפעולה אך הופיע גם כאב לכן נתחיל לטפל ב ‪ G 3‬כי הוא גם עובד על כאב‪.‬‬
‫‪ -‬שאלה ‪ :18‬מה היה האפקט הטיפולי ביום הראשון? עניין זה תלוי באיריטביליות‪ ,‬ביציבות הסימפטום‪ ,‬בחומרה‪,‬‬
‫באופי הבעיה‪ -‬אקוטי כרוני ועוד‪.‬‬
‫‪ -‬שאלה ‪ :19‬מה הן ציפיותך מתגובת החולה במהלך ‪ 24‬השעות הקרובות‪ :‬על פי ההגיון‪ -‬לדוגמא אם היה זה חולה‬
‫איריטבילי או כאוב נצפה שיהיה לו ‪ sorness‬ולכן ננקוט גם זהירות יתר כדי למנוע זאת‪.‬‬
‫‪ -‬שאלה ‪ 20‬לגברי תוכנית הטיפול לטווח קצר וארוך‪ -‬בשני המקרים צריך להתייחס בצורה ספציפית וכללית‪ .‬אם‬
‫לדוגמא יש לי חולה שחשוב שימנע ממנך או תירגול מסויים כפי שהיה לערן שנמנע ממשקולות‪ ,‬אז זוהי התייחסות‬
‫ארגונומית ספציפית במיידי‪ .‬אולם‪ ,‬ניתן להקנות הרגלים ארגונומיים גם לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪-‬שאלה ‪ :21‬לאחר הביקור השני\ שלישי‪ -‬האם התוצאות התאימו לציפיותיך? שוב לפי ההגיון אם אני מצפה‬
‫שהטווח ישתפר וזה עדיין באותו מצב זה לא תואם את הציפיות‪ .‬באותה מידה מטופל זקן שלא ציפיתי לשיפור‬
‫טווחים מקסימלי אצלו מופיע אצלי כך וגם זה לא תואם את הציפיה‪ .‬אז עליי לחשוב גם למה זה קרה?‬
‫‪ -‬על השאלה "אילו רמזים פספסת מהבדיקה לדעתך" ועל השאלה‪" :‬על אילו רמזים שמת דגש יתר על המידה ביום‬
‫הראשון"‪ -‬צריך לענות כשאנו מסתכלים אחורה ובודקים האם לאור הראיון התמקדנו יותר מדי או פספסנו משהו‪.‬‬
‫למשל אם המטופל מספר שהייתה לו תאונה לפני שנתיים ואני לא מתייחסת לכך ואח"כ אני בודקת את עצמי‬
‫ומתייחסת לכך אז סימן שלא התמקדתי בדבר הנכון‪ .‬וכו‪...‬‬

‫בהצלחה‪ ,‬שירה גור אריה‪.‬‬