‫סמכות השיפוט בישראל‪ :‬נושא התחולה הטריטוריאלית של דיני העונשין הוא למעשה חלק מעקרון‬

‫החוקיות כאשר במסגרתו זכות אדם לדעת לאיזה דין משתייכים מעשיו‪.‬‬
‫בהתרחשות המוצגת לפנינו ז'ילברט‪ ,‬אזרחית ישראלית‪ ,‬למעשה מבצעת ארבעה סוגי גניבות‪ .‬יש צורך לדון‬
‫בכל אחת מהן בנפרד וכמו כן לבדוק האם ניתן לקבצן למקשה אחת‪ .‬לשם כך נדרשים אנו לבדוק את "סוג"‬
‫העבירה משני אספקטים‪ :‬האחד‪ ,‬האם זו עבירת פנים או חוץ ואילו השני‪ ,‬האם זוהי עבירה רגעית‪ ,‬נמשכת‬
‫וכן אם מכלול העבירות יכולות להוות עבירת שרשרת או רבת פריטים‪.‬‬
‫גניבה ‪ – 1‬גניבה בירדן מאזרח גרמניה‪ :‬העבירה אינה עונה על הגדרות עבירת הפנים ע"פ סעיף ‪ 7‬ולכן‬
‫עוברים אנו לבדיקת עבירת חוץ‪ .‬עבירת החוץ היא עבירה שיורית ונפנה אליה רק כאשר אף אחת מהגדרות‬
‫עבירת הפנים אינה מתאימה‪ ,‬היא כוללת חמישה מקרים בהם עקב זיקה שאינה טריטוריאלית ניתנת‬
‫סמכות שיפוט לביה"מ בישראל‪ .‬סעיף ‪ 15‬מציג לפנינו את הזיקה הפרסונאלית‪-‬אקטיבית כאשר אזרח או‬
‫תושב ישראלי מבצע עבירה בחו"ל‪ .‬בכדי שנוכל להחילה צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים והם‪:‬‬
‫המעשה נחשב עבירה באותה מדינה‪ ,‬אין סייג לאחריות פלילית במדינה וכי העונש שיינתן אינו מחמיר מדין‬
‫המדינה בה בוצעה העבירה‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מתקיימים תנאים אלו כאשר ניתן להניח כי גניבה אינה מקובלת‬
‫גם במדינות שאינן ישראל ולכן ניתן לשפוט את ז'ילברט על מעשה זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עלול להתעורר קושי הנובע‬
‫מהיחסים הלא‪-‬יציבים בין ישראל וירדן וכן גם לגביי היחסים עם גרמניה וייתכן כי יתבעו את סמכות‬
‫השיפוט לעצמן‪ .‬ההחלטה להעמדת ז'ילברט לדין על עבירת חוץ נתונה בידי היועמ"ש ע"פ סעיף ‪9‬ב' כאשר‬
‫משיקולי שלום ומניעת סכסוכים עלול הוא למנוע את סמכות השיפוט בישראל‪.‬‬
‫גניבה ‪ – 2‬גניבה בירדן מאזרח ישראלי‪ :‬כמובן שגם כאן חל כל האמור לגבי סעיף ‪ 15‬למעט מעורבותה של‬
‫גרמניה בעניין‪ .‬יש מקום לדון גם בסעיף ‪ 14‬המציג את הזיקה הפרסונאלית‪-‬פאסיבית כאשר העבירה‬
‫נעשית כנגד אזרח או תושב ישראל‪ .‬גם לפי סעיף זה על שלושת התנאים הנ"ל להתקיים באופן מצטבר ואכן‬
‫מתקיימים הם‪ .‬עם זאת‪ ,‬נוצרת בעייתיות מסוימת הנובעת מלשון הסעיף כאמור‪" :‬עבירות נגד חיי‪ ,..‬גופו‪,‬‬
‫בריאותו או חירותו‪ ."...‬הסעיף אינו מציין עבירות ברכוש כאשר בנקודה זו יש מקום לפרשנות‪ .‬ע"פ‬
‫הפרשנות התכליתית‪ ,‬שמטרתה הגשמת מטרות החקיקה‪ ,‬ניתן לראות את המושג "חירות" כמושג כללי‬
‫הכולל בחובו גם את חופש הקניין המגן על רכושו של אדם באשר הוא‪.‬‬
‫ע"פ הפרשנות הדווקנית‪ ,‬הדוגלת בפירוש העבירה על פי המשמעות הרגילה והטבעית של לשונה‪ ,‬לא ניתן‬
‫לשייך את מקרה זה לסעיף‪ .‬הפרשנות הדווקנית תואמת את עקרון החוקיות כאשר היא מאפשרת אזהרה‬
‫הוגנת ואילו הפרשנות התכליתית יוצרת מאין חוסר וודאות הנוגד את עקרון החוקיות‪ .‬מכאן שאם נוקטים‬
‫אנו בפרשנות התכליתית למעשה ניתן לשפוט את ז'ילברט בגין שני הסעיפים‪ .‬סעיף ‪9‬ד' קובע כי במקרה‬
‫ויש כמה דרכי תחולה נבחר בזו הפחות מסויגת‪.‬‬
‫גניבה ‪ – 3‬גניבה באזור (בתוך האוטובוס)‪ :‬תקנה ‪2‬א' לשע"ח מגדירה עבירות שאירעו באזור כאשר רשאי‬
‫ביה"מ לדון בהן‪ .‬התקנה למעשה אינה מחילה את הדין הישראלי על האזור אלא על אדם ישראלי הנמצא‬
‫באותו אזור‪ .‬בפס"ד דוד עוסק השופט ברק בעבירה מסוג זה כאשר מחלק הוא את הטיפול בה לשתי‬
‫גישות‪ :‬הגישה המוחשית‪ ,‬כאשר עבירה הכוללת הגדרה ספציפית לדין הישראלי לא ניתן להעביר לאזור‬
‫ולצידה הגישה המושגית‪ ,‬למעשה פעולת המרה‪ ,‬העתקת העבירה מהאזור לתחומי המדינה‪ .‬מכיוון שניתן‬
‫לטעון כי גניבה היא למעשה עבירה אוניברסאלית‪ ,‬ייתכן כי נחיל במקרה זה את עבירת האזור דרך שתי‬
‫הגישות הנ"ל‪ .‬נראה זה ברור כי עבירת הגניבה היא עבירה רגעית אולם בפס"ד קטורזה מגדיר השופט‬
‫שמגר עבירה נמשכת שניתן לייחסה גם לעבירת הגניבה‪ .‬תומכים בכך גם סמית' והוגן המציינים כי כל עוד‬
‫הרכוש נמצא במקום בו בוצעה העבירה‪ ,‬במקרה דנן באוטובוס‪ ,‬המעשה הוא מעשה מתמשך וקיימת מעין‬

‫החזקה משותפת של הגנב והבעלים‪ .‬איני בטוחה שהדבר מועיל במקרה זה‪ ,‬בפס"ד קטורזה פתרה הגדרה‬
‫זו קושי מכיוון שהיו כמה אנשים המעורבים בגניבה וההתרחשויות שלאחריה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬מוגדר שטח ישראל כשטח הריבונות‪ ,‬מימי החופין‪ ,‬כלי השיט וכלי הטיס הרשומים בישראל‪.‬‬
‫מודעת אני כי בעייתית היא השוואה בין מטוס או אונייה לבין אוטובוס אך זוהי שאלה עליה שווה לתת את‬
‫הדעת‪ .‬הרי ביה"מ מנסה להימנע משימוש בסעיפי עבירות החוץ ע"י פרשנות מרחיבה של המושג עבירת‬
‫פנים‪ ,‬ייתכן וגם בנקודה זו נוכל להרחיב מושג זה ולטעון לעבירת פנים‪.‬‬
‫גניבה ‪ – 4‬גניבה בישראל‪ :‬לפנינו עבירת פנים "קלאסית" ע"פ סעיף ‪ ,7‬עבירה המתרחשת בשטח המדינה‬
‫ולה סמכות מלאה לשיפוט‪ .‬עבירה זו "מועילה" לביה"מ כאשר בעבירות הגניבה הקודמות מתעוררים‬
‫קשיים שונים בנוגע לסמכות השיפוט בישראל‪ .‬השופט ברק בפס"ד משולם יוצר את העבירה רבת‬
‫הפריטים‪ .‬עבירה זו נגזרת למעשה מעבירת השרשרת שהגדיר פלר‪ .‬שתיהן אמנם מרכזות מספר עבירות‬
‫תחת קורת גג אחת‪ ,‬כאשר לכולן מטרה ותכנית עבריינית אחת אולם בעבירת השרשרת לא ניתן להפריד‬
‫ביניהן בעוד שבעבירה רבת פריטים יש מקום להפרדה לפי צורכי מדיניות שיפוטית‪ ,‬העבירות שומרות על‬
‫אופיין וכל פריט עשוי לעמוד בפני עצמו ולחלופין‪ ,‬כמכלול‪ .‬השימוש בעבירות מסוג זה נותן בידי ביה"מ את‬
‫הכוח לדון בעבירות המכילות מרכיב בעייתי במיקומן כאשר למעשה רק חוליה אחת בשרשרת נעשתה‬
‫בתחום שיפוטו‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬ניתן לשייך את שלושת הגניבות הראשונות לגניבה הרביעית‪ ,‬המובהקת ביותר‬
‫ולדון בהן כמכלול‪ ,‬הן אמנם ארבע גניבות נפרדות בעלות יסודות עצמאיים אך מעל כולן מטרת על אחת‬
‫והיא השלמת האלבום שברשות ז'ילברט‪.‬‬
‫עקרון הרצייה – קלפטומניה‪ :‬טרם ניגש לשאלה האם ניתן להעמיד לדין על קלפטומניה נשאלת‬
‫שאלה אחרת והיא האם התנהגותה של ז'ילברט אכן מעידה על קלפטומניה? סממני הקלפטומניה הם‬
‫לקיחה‪/‬גניבה מכל הבא ליד כאשר אין מטרתה לספק צורך חומרי כלשהו‪ .‬במקרה שלפנינו ניתן לראות‬
‫דפוס התנהגות מתוך כוונה ומטרה ברורה ומוגדרת והיא השלמת האלבום‪ .‬רצף הגניבות אינו עונה על‬
‫דרישות ההגדרה ובכך מטיל ספק עצם הגדרתה של ז'ילברט כקלפטומנית‪ .‬בפס"ד שמן‪ ,‬כאשר כמובן אין‬
‫לעשות השוואה בין רצח וגניבה‪ ,‬מציינת השופטת שטרסברג‪-‬כהן כי פעולות הנאשם מעידות על מחשבה‬
‫הגיונית‪ ,‬תכנון ורציונאל וכך שוללת טענתו לאי‪-‬שפיות‪ ,‬בדומה למקרה דנן‪.‬‬
‫כעת נצא מתוך הנחה שהתנהגותה אכן נובעת מהפרעת הקלפטומניה‪ ,‬ונשאל את השאלה האם ניתן‬
‫להעמידה לדין? קיימים שני מישורים למבחן הטלת האחריות‪ .‬הגישה שרווחה בעבר‪ ,‬ע"פ כללי מקנוטן‪,‬‬
‫הייתה הסרת אחריות רק במסגרת המישור השכלי‪ ,‬כלומר אי‪-‬שפיות קוגנטיבית וחוסר הבנה של הנעשה‪.‬‬
‫בפס"ד מנדלברוט טוען השופט אגרנט כי יש צורך בהרחבת המבחן גם למישור רצוני‪ ,‬כאשר גם במקרים‬
‫בהם קיימת הבנה‪ ,‬תיתכן שלילת האחריות עקב פגיעה ברצון‪ ,‬למעשה מעביר הוא את הדגש לעקרון‬
‫הרצייה‪ .‬אגרנט נמצא בעמדת מיעוט עד לפרשת מיזאן שם התהפכו היוצרות‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה לגבי‬
‫קלפטומניה? ולאיזה מהמבחנים היא מתאימה? ובכן‪ ,‬הפרעה זו אינה שוללת את ההבנה אלא את הרצון‪,‬‬
‫ולכן נראה כי ניתן לייחסה להלכת אגרנט‪ .‬אמנם‪,‬כאשר מדובר בקלפטומניה מתעורר קושי בהחלת הלכה‬
‫זו מכיוון שהיא עוסקת במחלות נפש ואילו הפרעות נוירוטיות לרבות קלפטומניה אינן מוכרות ככאלה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בטענתה לאוטומטיזם לא‪-‬שפוי קיים קושי הבחנה בין היעדר שליטה ובין דחפים בלתי נשלטים‪,‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬קושי במתיחת הגבול בין מחלה ובין הפרעה‪ .‬בשאלה זו עוסק רבות מאמרו של עדי פרוש‪:‬‬
‫"אי‪-‬שפיות‪ ,‬היעדר שליטה וסעיף ‪34‬ח' של חוק העונשין"‪ .‬לב הבעיה הוא למעשה שלילה טוטאלית של‬
‫הבנה ויכולת לעומת החלשות שליטה והבנה‪ .‬בעוד אגרנט אינו מציב דרישה מוחלטת אלא החלשה במידה‬
‫ניכרת‪ ,‬ביה"מ דורש שיבוש חמור של תפיסת המציאות‪ ,‬כאשר הפרעות דחף אינן בגדר הסרת האחריות‪.‬‬

‫מדיניות זו של ביה"מ נובעת מהתפיסה כי כאשר יש הבנה של הפסול במעשים‪ ,‬אנשים בעלי הפרעות שכאלו‬
‫עדיין מסוגלים להימנע מהמעשה באם ינקטו במרב המאמצים ולכן כאשר אלו אינם ננקטים יש מקום‬
‫להטלת אחריות‪ .‬לצד ביה"מ עומד פלר באמרו כי כושר מינימאלי להבין את משמעות המעשה ולהתנהג‬
‫לפיו מקנים כשרות פלילית‪ ,‬החלשת יכולת השליטה אינה פוטרת מאחריות‪ .‬מנגד אלה‪ ,‬גישתו של אגרנט‬
‫מצודדת בתפיסה כי חרף המודעות וההבנה אין יכולת של ממש להימנע מעשיית המעשה‪ .‬אגרנט למעשה‬
‫מייצג את המצב הראוי‪ ,‬כאשר אין זה צודק להרשיע אדם שאינו מסוגל לשלוט במעשיו ולכבוש את הדחף‬
‫המשתלט עליו‪ ,‬גישה זו תואמת גם את עקרון החוקיות‪ .‬ביה"מ מייצג למעשה את המצב המצוי כמובן‪,‬‬
‫כאשר אדם שעבר על החוק מחמת דחף שאינו נובע ממחלת נפש נושא באחריות פלילית*‪.‬‬
‫במקרה דנן הטענה לקלפטומניה‪ ,‬שאינה נחשבת מחלת נפש‪ ,‬אינה מספקת בכדי לשלול את זכות הדיון‬
‫מביה"מ‪ .‬כמובן שאין זה המצב הרצוי‪ ,‬בו היינו רוצים להסיר אחריות מז'ילברט באם פעולותיה אכן‬
‫נובעות מהפרעת הקלפטומניה‪ ,‬אך כפי שציינתי קודם לכן‪ ,‬יש בצידי ספק כי טענתה נכונה‪.‬‬
‫החזקת סם מסוכן‪ :‬עבירת ההחזקה כוללת שני מרכיבים‪ :‬ידיעה והסכמה‪ .‬ניתן להעמיד לדין את‬
‫ז'ילברט וכמו כן את אודט בגין עבירת החזקת סמים‪ ,‬כאשר בהתייחסותנו לעניין ההחזקה נחלק את‬
‫השתלשלות העניינים ל‪ 3-‬שלבים‪-1:‬טרם הגניבה‪–2,‬מהגניבה ועד לשיחת הטלפון‪–3,‬משיחת הטלפון‬
‫ואילך‪.‬‬
‫בנוסף ל‪ 2-‬המרכיבים הנ"ל מגדיר ברק את מבחן השליטה בפס"ד הוכשטט המורכב משני יסודות‪ :‬נפשי‪,‬‬
‫שמציג את המודעות והרצון‪ ,‬ופיסי‪ ,‬המציג יכולת להגיע לשליטה פיסית בחפץ לאו דווקא הנמצא בקרבתו‪,‬‬
‫שליטה פיסית יכולה שתהיה יכולת להגיע לחפץ או לקבוע גורלו‪ .‬ברק נמצא בעמדת מיעוט שמאוחר יותר‬
‫מתקבלת כהלכה‪.‬‬
‫ז'ילברט‪ :‬טרם הגניבה ג'ילברט אינה קשורה בשום צורה שהיא לסם‪ .‬לאחר הגניבה‪ ,‬מתקיים יסוד‬
‫השליטה הפיסית כאשר למעשה חסר היסוד הנפשי בעבירה‪ ,‬שהרי אינה מודעת לעובדה כי הבול הוטבל‬
‫בתמיסת ה‪ .LSD-‬עקב קבלת שיחת הטלפון מאודט למעשה הופכת ז'ילברט למחזיקה‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫שכעת הושלם מבחן השליטה‪ ,‬אודט למעשה מיידעת את ז'ילברט באשר לנוכחות הסם ואין בכוחה‬
‫להכחיש ידיעה זו‪ .‬לז'ילברט אין שום כוונה לפנות לרשויות או למשטרה ולמסור את הסם‪ ,‬זאת ניתן לומר‬
‫עקב סיפוקה הרב מהשלמת האלבום וה"קסם" שהשרה עליה‪ .‬באם הייתה מדווחת או מוסרת את הסם‬
‫לגורם המתאים‪ ,‬לא ניתן היה להעמידה לדין בגין החזקה‪ .‬בנושא זה עסקה גם השופטת בן‪-‬פורת בפס"ד‬
‫הוכשטט באמרה כי סירובו של הנאשם לשיתוף פעולה היה מפגין התנערותו מהמעשה שבוצע ע"י חברו‪.‬‬
‫אודט‪ :‬אודט מחזיקה בסם טרם הגניבה‪ ,‬אך כאן נשאלת השאלה האם ניתן להחיל את דין ההחזקה‬
‫הישראלי עליה בזמן ששהתה בירדן‪ .‬על שאלה זו ניתן לענות בבדיקת הדין הירדני לגבי החזקת סמים‪,‬‬
‫באם מותרת היא לא נוכל להעמידה לדין על החזקה זו‪ ,‬זאת ע"פ סעיף ‪ .15‬את שלב ההחזקה מרגע הגניבה‬
‫ועד שיחת הטלפון עלינו לחלק לשניים‪ ,‬כאשר ז'ילברט עדיין נמצאת בירדן תלויים אנו בדין הירדני ואילו‬
‫בכניסתה לארץ ניתן לטעון להחזקה של אודט‪ ,‬זאת ע"פ סעיף ‪ 8‬לפקודת הסמים המסוכנים העוסק בדרכי‬
‫החזקה וקובע כי אם סם הנאשם נמצא ברשותו של אחר ללא ידיעתו של האחר עדיין ייקבע כי מחזיק‬
‫הנאשם‪ ,‬במקרה דנן אודט בסם‪ .‬ניתן להבין זאת מכיוון שאין ספק כי מתקיים היסוד הנפשי והידיעה ולצד‬
‫זאת מתקיים גם היסוד הפיסי כאשר אודט יכולה בדרכים שונות לתמרן את תנועתה של ז'ילברט‪ .‬תומך‬
‫בזאת גם השופט שמגר בפס"ד מטוסיאן באמרו כי יכול אדם להיחשב כמחזיק בדבר‪ ,‬גם אם אין לו שליטה‬
‫בו‪ ,‬ובלבד שהימצאות בידי אחרים נעשית בידיעתו והסכמתו‪ .‬לאחר שיחת הטלפון‪ ,‬נשללת מאודט‬
‫השליטה הפיסית בסם ואין די בידיעתה בכדי לעמידה לדין באשמת החזקה בשלב זה‪.‬‬

‫__________________________________________________________________________‬
‫_‬
‫* ניתן לראות כי הלכת אגרנט באה לידי ביטוי גם בימינו‪ ,‬דוגמאות לכך הן‪ :‬תפ"ח ‪ 909/01‬מ"י נ' אסייאס וכן רע"פ ‪3168/03‬‬
‫יפרח נ' מ"י‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful