You are on page 1of 116

‫גרסה ‪23/05/2007 1‬‬

‫שה לְ ָ‬
‫ך ַרב" )פרקי אבות(‪...‬‬ ‫"עֲ ֵׂ‬

‫יהדות על פי ליבוביץ'‬

‫כתב וערך‪ :‬משה שחר‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫‪shahar.moshe@gmail.com‬‬ ‫לפניות לכותב‪:‬‬

‫כל הזכויות שמורות‬


‫עמלתי רבות על מסמך זה ואשמח מאד אם יקבל תפוצה רחבה‪.‬‬
‫עם זאת ‪ -‬אין לעשות במסמך זה שימוש מסחרי ללא קבלת אישור‪.‬‬

‫המחבר‬

‫‪1‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫יזכור‬

‫"אינתיפדת‪-‬אל‪-‬אקצה" פרצה ב‪ .28.9.2000 -‬מאז החלה היא קטפה בצד‬


‫הישראלי מעל ‪ 750‬הרוגים ו‪ 3000 -‬פצועים‪.‬‬
‫כאזרח המדינה וכיהודי – הדברים נגעו לי מאד‪ .‬אך כל ההרוגים והפצועים‬
‫נשארו עבורי מספרים בסטטיסטיקה‪ .‬שמות עלומים‪ .‬אני עצמי מתקשה‬
‫להאמין‪ ,‬אך עובדה היא שלא הכרתי אישית אף לא דמות אחת מההרוגים‬
‫או הפצועים‪.‬‬

‫עד ה‪.5.3.2003 -‬‬


‫בתאריך זה היה פיגוע‪-‬התאבדות בתוך אוטובוס בחיפה‪ .‬בפיגוע היו שבעה‪-‬‬
‫עשר הרוגים ושלושים‪-‬ושישה פצועים‪ .‬חלק מהפצועים‪ ,‬הוגדרו "כפצועים‬
‫קשה"‪.‬‬
‫בין ההרוגים בפיגוע היה הילד יובל מנדלביץ'‪ .‬חייו נקטעו בטרם מלאו לו‬
‫ארבע‪-‬עשרה שנים‪.‬‬

‫את יובל הכרתי‪.‬‬


‫מעתה ‪ -‬אחד המיקרים בסטטיסטיקה הוא בשבילי סיפור קרוב‪.‬‬
‫יובל למד עם בני במהלך ‪ 6‬שנות ביה"ס היסודי‪ .‬לא פעם ישן בביתינו‪.‬‬
‫עם הוריו – יוסי וחגית ‪ -‬טיילנו בכל רחבי הארץ בחוג טיולים שנפגש כל‬
‫חודש לאורך שנים‪ .‬יובל הצטרף להוריו ואהב את הטיולים‪.‬‬
‫יובל – יובי ‪ -‬היה ילד נהדר‪ .‬ספר זה מוקדש לזכרו‪.‬‬

‫תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים‬


‫ויהי זכרו ברוך‬

‫שחר משה‬

‫‪2‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫יהדות על פי ליבוביץ'‬

‫תוכן עניינים‬

‫הקדמה‬
‫פרק א' – יהדות על פי ליבוביץ'‬
‫חלק א' – יהדות על פי ליבוביץ' ‪ -‬העקרונות‬
‫חלק ב' – יהדות על פי ליבוביץ' ‪ -‬נושאים הקשורים לעת הזאת‬
‫חלק ג' – מדוע היהודים קוראים ליושב במרומים בלשון רבים – "אלוהים"‬
‫חלק ד' – סוף דבר לנושא "יהדות ע"פ ליבוביץ'"‬
‫פרק ב' – הכורח בחלוקה חד‪-‬צדדית של הארץ על פי ליבוביץ'‪.‬‬
‫חלק א' ‪" -‬נבואת ישעיהו"‬
‫חלק ב' ‪ -‬עוד מדברי ליבוביץ' על הצורך לחלק את הארץ‪.‬‬
‫פרק ג' – הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ ולשלמותה ‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬
‫חלק א' ‪ -‬פסקי הלכה של רבנים אורתודוקסיים בעניין חלוקת הארץ‪.‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ על פי ליבוביץ'‬
‫פרק ד' – הביסוס האידאלוגי לקיום מדינת ישראל‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬
‫חלק א' ‪ -‬הקדמה – תאור הקונפליקט "השקט" והגדול בתולדות עם ישראל‬
‫חלק ב' ‪ -‬הגישה המשיחית ‪ -‬שצמחה מתנועת "המזרחי" ההיסטורית ‪" -‬זרם הכיפות הסרוגות"‬
‫חלק ג' ‪ -‬הגישה של פלגים בזרם החרדי ‪" -‬זרם הכיפות השחורות"‬
‫חלק ד' ‪ -‬גישת ליבוביץ'‬
‫חלק ה' ‪ -‬גישת מגילת העצמאות‬
‫פרק ה' – ערכים‬
‫חלק א' – שתי הקדמות‬
‫חלק ב' – עקרונות – על פי גישתו של ליבוביץ' ‪ -‬למושג "ערך"‬
‫חלק ג' – דוגמאות‬
‫חלק ד' – ערכים בעידן של "מלחמת העולם השלישית"‬
‫חלק ה' – סיכום‬

‫נספחים‪:‬‬
‫נספח ‪ - 1‬ההבטחה המקראית – אוסף ציטוטים מהמקרא‪.‬‬
‫נספח ‪ - 2‬מגילת העצמאות‬
‫נספח ‪ - 3‬תגזיר מתוך דברי הרמב"ם‪ ,‬יד החזקה‪ ,‬הלכות מלכים פרק יב‬

‫‪3‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הקדמה‬

‫הכל יודעים שישעיהו ליבוביץ' היה אישיות מיוחדת‪ .‬היו לו דעות שנחשבו לחריגות‪ ,‬ועם זאת מעניינות‪,‬‬

‫מעוררות למחשבה ולפולמוס‪ .‬אבל מה באמת אמר וכתב? למרות היותו דמות מיתולוגית‪ ,‬רק למעטים‬

‫יש תמונה שלימה של הגותו‪ .‬במיוחד מכיוון שהוא לא פרסם "משנה סדורה"‪ .‬דבריו מפוזרים במסמכים‬

‫רבים‪ ,‬לאורך שנות יצירה רבות‪.‬‬

‫עיקרו של מסמך זה‪ :‬תמצות תפישת היהדות בהגותו של ליבוביץ ‪.‬‬

‫ליבוביץ' התפרסם בציבור בישראל כנביא הזעם שהטיף לחלוקת הארץ‪ .‬אבל ‪ -‬דיון על המהות של מדינת‬

‫ישראל ובעיותיה‪ ,‬כולל שאלת חלוקת הארץ הם "נושאי שעה" ואילו מחשבות על יהדות הן נושא נצחי‪.‬‬

‫אני סבור‪ ,‬שיום אחד‪ ,‬כשישקע האבק מוויכוחי‪-‬השעה בהם אנו שרויים כיום‪ ,‬יתברר שגישתו המדהימה‬

‫של ליבוביץ' ליהדות היא נבואתו החשובה ביותר‪ .‬נבואה שתישאר לעד בנכסי האומה‪.‬‬

‫נבואתו הפוליטית והחברתית‪ ,‬בכל הקשור לחלוקת הארץ‪ ,‬לא התקבלה בעודו בחיים‪ .‬רק בשנים‬

‫האחרונות ציבור גדל והולך מתחיל לחשוב כמוהו ולקבל את מסריו הפוליטיים‪/‬חברתיים‪.‬‬

‫כך גם באשר לנבואתו הדתית ‪ -‬בחייו התייחסו אל גישתו ליהדות כקוריוז‪ .‬אולי גם לא ירדו לעומקה‪.‬‬

‫השפעה של ממש לא היתה לתורת ליבוביץ'‪ .‬יש שקראו לו "כופר המקיים מצוות"‪ .‬אחרים טענו שהוא‬

‫משיח שקר ונביא שקר‪.‬‬

‫ואכן ‪ -‬העזתי לקרוא לליבוביץ' "נביא"! זאת ‪ -‬בניגוד לעמדת פרופ' אביעזר רביצקי שפתח בקביעה "הוא‬

‫לא היה נביא" את הספר שערך – "ישעיהו ליבוביץ'‪ :‬בין שמרנות לרדיקליות"‪.‬‬

‫אם הבנתי נכונה את ליבוביץ'‪ ,‬הנביאים לא פסו מעולמנו‪ ...‬אבל – גם את הנבואה תפס ליבוביץ'‬

‫בדרך מיוחדת‪ ,‬אם כי מעוגנת במקורות ‪ -‬אצל ליבוביץ' הנביא אינו אדם שיודע מה יהיה‪ ,‬אלא הוא‬

‫מכוון למה צריך להיות‪ .‬ומי כמוהו הקדיש את חייו להטפה על מה צריך להיות ולעשות‪.‬‬

‫ובאשר לאבחנה בין נבואת אמת ונבואת שקר כתב ליבוביץ'‪" :‬וזהו מסימני ההיכר של כל נביאי האמת‬

‫– שהם אינם מצליחים בשליחותם‪ ,‬וחזקה על נביא מצליח שהוא נביא שקר‪ ...‬כל נביאי ישראל נכשלו‬

‫בשליחותם"‪ .‬ואכן – ליבוביץ' נכשל‪ ...‬גם אם הקשיבו לו – לא ישמו‪...‬‬

‫מחד – אי אפשר היה שלא להקשיב‪ .‬הוא היה נואם דגול שהצליח למלא אולמות עד אפס מקום‪.‬‬

‫סטודנטים הגיעו זמן רב לפני תחילת ההרצאה לתפוס מקום‪ .‬ליבוביץ' העמיד מעריצים ותלמידים רבים‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מאידך ‪ -‬ככל נביא‪ ,‬ליבוביץ' עורר גם מתנגדים קשים ומרים שדברו סרה הן על סגנון התבטאויותיו והן‬

‫על התוכן ‪.‬‬

‫באשר לסגנון‪:‬‬

‫)על האלוף הרב גורן‪ ,‬שבהיותו הרב‬ ‫הכל זוכרים לו את היותו זעפן ואת מטבעות הלשון שטבע – "מוקיון"‬

‫)על פולחן הכותל ולימים גם פולחן קברי הצדיקים(‬ ‫הצבאי הראשי‪ ,‬תקע בשופר ליד הכותל עם שחרורו(‪" ,‬דיסכותל"‬

‫)בגלל מטבע לשון זה נוצר לחץ ציבורי למנוע ממנו את פרס‬ ‫ובעיקר זוכרים לו את מטבע הלשון "יהודונאצים"‬

‫ישראל‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬בהיותו ראש ממשלה‪ ,‬הודיע שלא יגיע לטכס‪ .‬הודעת רבין לא הגיעה למבחן כי ליבוביץ' החליט לוותר על‬

‫הפרס(‪ .‬אך הרי זה הסגנון של כל נביאי האמת שלנו‪ .‬הנה דוגמאות‪:‬‬

‫ש ַריִ ְך ֹ‬
‫סו ְר ִרים וְ ַח ְב ֵרי‬ ‫יכה ָהיְ ָתה לְ ֹזונָה ִק ְריָה נֶאֱ ָמ ָנה ‪ׂ ָ ...‬‬
‫ ישעיהו המקראי שקרא )פרק א(‪ֵ :‬א ָ‬

‫גַּ ָ ּנ ִבים‪...‬‬

‫ש ִאי ֵעינַיִ ְך‪ְ ּ ...‬ור ִאי ֵאיפֹה לֹא ׁ ֻ‬


‫ש ַּכ ְב ְּת‪ַ ...‬על ָּכל ַהר גָ ּ ב ּ ַֹה‪ַ ּ ...‬ת ַחת ָּכל ֵעץ ַרעֲ נָ ן וַ ִּתזְ נִ י‬ ‫ ירמיהו )פרק ג(‪ׂ ְ :‬‬

‫ׁ ָשם‪.‬‬

‫ יחזקאל )פרק טו( מספר שהקב"ה עצמו משתמש בשפה דומה ‪ ... :‬וַ יְ ִהי ְד ַבר ה' ֵאלַ י לֵ אמֹר‪ֶ ּ :‬בן‬

‫ש ְב ָע ֵת ְך‪ ...‬נָ ַת ְּת ֶאת‬


‫יה ‪ ...‬וַ ִּתזְ נִ י ֶאל ְּבנֵי ַא ּ ׁש ּור ִמ ִּבלְ ִּתי ָ ׂ‬
‫תועֲ ב ֶֹת ָ‬
‫רושלַ ם ֶאת ּ ֹ‬
‫הו ַדע ֶאת יְ ּ ׁ ָ‬
‫ָא ָדם ֹ‬

‫יתי ֶע ְרוָ ֵת ְך‪ ...‬וְ ִה ִ ּנ ּ ְ‬


‫יחוך‬ ‫נְ ָד ַניִ ְך לְ ָכל ְמ ַאהֲ ַביִ ְך‪ !...‬לָ ֵכן ֹזונָ ה ‪ִ ...‬הנְ נִ י ְמ ַק ּ ֵבץ ֶאת ָּכל ְמ ַאהֲ ַביִ ְך‪ ...‬וְ גִ ּלֵ ִ‬

‫ֵעירֹם וְ ֶע ְריָה‪:‬‬

‫הו ׁ ֵש ַע ּ ֶבן ְּב ֵא ִרי‪ַ ...‬קח‬


‫ה' אֲ ׁ ֶשר ָהיָה ֶאל ֹ‬
‫ ובהושע )פרק א'( – הדימוי הארוטי הופך למעשה‪ְּ :‬ד ַבר ֹ‬

‫לְ ָך ֵא ׁ ֶשת זְ ּ‬
‫נונִ ים‪ִּ ...‬כי זָ נֹה ִתזְ נֶה ָה ָא ֶרץ‪...‬‬

‫גם ליבוביץ' נקט בסגנון ארוטי זה‪ .‬הוא קרא ליהדות הדתית "פילגש של המדינה"‪ ,‬שאינה פועלת‬

‫ממנה )במשפט האחרון הרשיתי לעצמי‪ ,‬כחריג‪ ,‬לא לצטט את ליבוביץ'‬ ‫להפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬נשענת עליה ויונקת‬

‫מילה‪-‬במילה‪ ,‬אלא להתבסס על משפט דומה מתוך ]‪ [1‬ע' ‪ .(338‬ואת חזון ארץ ישראל השלמה הגדיר כ"תועבה"‪.‬‬

‫ובאשר לתוכן‪:‬‬

‫זווית הראיה של ליבוביץ' על היהדות היא מרתקת‪ .‬ליבוביץ'‪ ,‬שקיים את ההלכה באדיקות רבה והקפיד‬

‫על קלה כחמורה‪ ,‬טיפל בלשון שנונה וברורה‪ ,‬באופן נוקב‪ ,‬נועז‪ ,‬ייחודי מאד‪ ,‬אמיץ‪ ,‬בכל ערכי היסוד של‬
‫‪5‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫היהדות‪ :‬אמונה‪ ,‬דת‪ ,‬מצוות‪" ,‬לשמה" ו"לא לשמה"‪ ,‬תפקידו של ה' בניהול עולמנו‪ ,‬האם הכל צפוי?‪ ,‬האם‬

‫הרשות נתונה?‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬השגחה‪ ,‬תפילה – האם היא מביאה הגנה וישועה?‪ ,‬האם הקב"ה זקוק‬

‫לתפילתנו?‪ ,‬תורה מהר סיני‪ ,‬ההלכה – מה' היא או יצירה אנושית?‪ ,‬קבלה‪ ,‬משיח ומשיחיות‪ ,‬גלגול‬

‫נשמות‪ ,‬תחיית המתים‪ ,‬הצורך בהתחדשות ההלכה‪ ,‬מעמד האישה‪ ,‬דת ומדינה‪ ,‬עם ישראל בעת הזאת‪,‬‬

‫עתידו של העם‪ ,‬וכמובן דיון מעמיק בסוגית ישוב ארץ ישראל השלימה‪ ,‬בפרספקטיבה של הסכסוך‬

‫הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬

‫לסיום ההקדמה‪:‬‬

‫‪ .1‬אין כאן יומרה להקיף את כל הנושאים בהם טיפל ליבוביץ'‪ ,‬ובודאי לא בעומק שהוא טיפל בהם‪.‬‬

‫זהו "מחקר פופולארי"‪.‬‬

‫‪ .2‬עיקרו של הספר‪ :‬ניסיון לרכז את הגותו של ליבוביץ' לתמונת‪-‬עולם מסודרת‪ ,‬מתומצתת‪ ,‬שווה‬

‫לכל נפש‪ ,‬באמצעות אוסף ציטוטים‪ .‬אני מדגיש – ספרזה איננו מחקר על הגותו של ליבוביץ'‪,‬‬

‫אלא ריכוז דבריו שלו‪ ,‬עם מינימום של פרשנות‪ .‬ניסיתי לדלות את הפנינים מתוך האוקינוס‬

‫ולבנות מהן שרשראות לפי נושאים‪ .‬הציטוטים ואופן סידורם‪ ,‬נעשו בזהירות‪ ,‬כדי להימנע‬

‫מהוצאת דברים מהקשרם‪.‬‬

‫‪ .3‬הספר מטפל בנושאים הבאים‪:‬‬

‫ פרק א' ‪ -‬יהדות על פי ליבוביץ'‪.‬‬

‫חלק א' – מתאר את ההגות הכללית של ליבוביץ' בענייני יהדות‪ ,‬את "התיאוריה" שלו‪ ,‬על‬

‫בסיס ציטוטים‪ .‬חלק ב' ‪ -‬דן בדילמות של היהדות בעת הזאת‪ .‬לחלק ניכר מהבעיות ליבוביץ‬

‫נותן פתרונות מקוריים‪ ,‬שהקימו עליו את רוב היהדות הדתית בימיו‪ .‬בחלקים ג'‪ ,‬ד'‪ ,‬נתתי‬

‫דרור למחשבות שלי על מהות האל‪ ,‬תכלית החיים והאושר‪ ,‬מבוססים על ציטוטים מדברי‬

‫ליבוביץ'‪ .‬אני מאמין שליבוביץ' היה מקבל את הניתוח שלי‪...‬‬

‫ פרק ב' ‪ -‬הכורח בחלוקה חד צדדית של הארץ על פי ליבוביץ'‪.‬‬

‫הוא ניבא בדייקנות מצמררת את אשר יקרה בארץ הזאת אם נמשיך לשלוט בשטחים‬

‫שכבשנו במלחמת‪-‬ששת‪-‬הימים‪ .‬הוא גם היה הראשון – ככל הנראה – שניבא באופן מפוכח‬

‫מציאות של מבוי סתום בכל הקשור לסיכוי לשלום עם הערבים‪ .‬המסקנה שלו הייתה אמיצה‪,‬‬

‫‪6‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ונחרצת – נטישת השטחים ללא כל הסדר‪ .‬באופן אבסורדי – לא הבינו אותו – חשבו שהוא‬

‫איש שמאל‪ ...‬למעשה השיקולים שלו היו "ימניים"‪ ,‬אפשר להסתכן ולטעון "גזעניים" – הוא‬

‫רצה מדינה בעלת אופי יהודי ואנושי‪ .‬היום‪ ,‬שנת ‪ ,2007‬טיעון זה הוא בלב הקונצנזוס‪ ,‬אם כי‬

‫ממשיכים הוויכוחים המרים איך להשיג יעד זה‪ .‬כאמור ‪ -‬לליבוביץ' היה פיתרון נחרץ –‬

‫נטישה חד‪-‬צדדית‪.‬‬

‫ פרק ג' ‪ -‬הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ ‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‪.‬‬

‫כדי להדגיש עד כמה דעותיו של ליבוביץ' היו חריגות בעולם הדתי‪ ,‬הבאתי בנספח ‪ 1‬של‬

‫הספר אוסף של פסוקי מקרא הדנים בהבטחה המקראית לגאולה ולשיבת ציון‪ ,‬ובפרק ג'‬

‫אוסף של ציטוטים ופסקי הלכה שפסקו גדולי הדור האורתודוכסיים על בסיס אותה‬

‫הבטחה – פסקי הלכה שאסרו יציאה מהשטחים שנכבשו במלחמת‪-‬ששת‪-‬הימים‪ .‬אפילו‬

‫מרצועת עזה אסרו להתנתק‪ ,‬למרות שבעבר ישבו בה הפלשתים‪...‬‬

‫כאמור ‪ -‬מול האוסף המרשים הזה של פסקי הלכה טען ליבוביץ' שיש לחלק את הארץ ונתן‬

‫לכך ביסוס הלכתי!‬

‫ פרק ד' ‪ -‬הביסוס האידאלוגי לקיום מדינת ישראל‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‪.‬‬

‫כהשלמה ובהמשך לפרק הקודם‪ :‬מול אותו אוסף מרשים של פסוקים הדנים בהבטחה‬

‫המקראית פיתח ליבוביץ' גישה חריגה בעולם הדתי גם באשר לעצם הביסוס האידיאולוגי‬

‫לקיום מדינת ישראל‪ .‬כדי לחדד עד כמה גישתו הייתה חריגה‪ ,‬תיארתי בפרק ד' שתי‬

‫אידיאולוגיות הפוכות שקיימות בעולם היהדות הדתית‪ :‬מצד אחד המחנה הדתי‪-‬לאומי‬

‫שמקדש את ארץ ישראל ורואה בה את התממשות הגאולה המקראית‪ ,‬ומצד שני זרמים‬

‫ביהדות החרדית שמתכחשים למדינה ולא מכירים בה‪.‬‬

‫בא ליבוביץ' וטען ששני הזרמים טועים – ונתן ביסוס אידיאולוגי משלו – הביסוס ההיסטורי‪.‬‬

‫ פרק ה' ‪ -‬ערכים‬

‫פרק זה הוא מאמר המבוסס על ההגדרה של ליבוביץ' למושג "ערך"‪ .‬אני סבור שהשורש‬

‫להבנת עולמו של ליבוביץ' מבוסס על על הגדרה זאת ומכאן חשיבות המאמר בספר זה‪.‬‬

‫עם זאת ‪ -‬פיתוח הנושא בפרק ה' הוא על אחריותי בלבד‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק א'‪ :‬יהדות על‪-‬פי ליבוביץ'‪.‬‬

‫פרק א' ‪ -‬חלק א'‪ -‬יהדות על פי ליבוביץ' – העקרונות‬

‫מהות האלוהים לפי ליבוביץ'‬

‫אילו הייתה לי דעה או ידיעה על מהות ה' – כי אז הייתי כאחד מעובדי האלילים‪ .‬רק עובד אלילים‬ ‫‬

‫יש לו דעה או ידיעה על אלוהיו‪ ,‬כי לאמיתו של דבר זוהי דמות אנושית‪ ...‬זהו אחד העיקרים‬

‫הגדולים של האמונה היהודית )]‪.(97 ,[3‬‬

‫האמונה המושתתת על מה שאני חושב שאני יודע על אלוהים‪ ,‬היא‪-‬היא עבודת אלילים )]‪,[3‬‬ ‫‬

‫‪.(97‬‬

‫אם כן‪ ,‬מה היא מהות הדת היהודית והאמונה היהודית לפי ליבוביץ'?‬

‫אנקדוטה‪:‬‬

‫לשמעון פרס מייחסים את האמרה )]‪ ,[55‬ע' ‪" :(76‬אינני יהודי חילוני‪ ,‬אני יהודי מאמין מאד‪ ,‬שאינו שומר מצוות"‪.‬‬

‫בא ליבוביץ' והעלה גישה הפוכה לחלוטין ביחס לאמונה היהודית‪:‬‬

‫"דת" )ביהדות‪ -‬ש‪.‬מ‪ (.‬אינה אלא עבודת ה'‪ .‬מה שאיננו בגדר עבודת ה'‪ ,‬אין לו משמעות דתית‪ ,‬גם‬ ‫‬

‫אם יש לו משמעות אנושית רבה )]‪.(105 ,[1‬‬

‫"אמונה" )במשמעות הדתית ביהדות – ש‪.‬מ‪ (.‬היא הכרת האדם בחובתו לעבוד את ה' ויישומה של‬ ‫‬

‫הכרה זאת בקיום תורה ומצוות)]‪ .(105 ,[1‬בלי אלמנט זה של עבודת ה' "האמונה באלוהים "‬

‫היא פראזה )קלישאה( ריקה )]‪.(118 ,[1‬‬

‫האמונה הדתית נובעת מהכרת ה'‪ .....‬הכרת ה' היא‪-‬היא האמונה הדתית‪...‬שבמציאות של‬ ‫‬

‫האדם אין לה משמעות אלא עבודת ה'‪ ...‬ייתכן שאדם יכיר את ה' כבורא עולם‪ ,‬ויחד עם זה יסרב‬

‫לקבל עליו עול תורה ומצוות‪ ,‬ז‪.‬א‪ – .‬לא יגיע לאמונה הדתית )]‪,[1‬ע' ‪.(97‬‬

‫ אין "קבלת עול מלכות שמיים" אלא "קבלת תורה ומצוות"‪ .‬באשר למשפט "אני מאמין באלוהים‬

‫"‪ :‬אינני מבין משמעות מילים אלו שלא בקשר לחיובים הנובעים מהן‪.(97 ,[3]) .‬‬
‫‪8‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות‪,‬‬ ‫‬

‫‪ o‬אינה מסקנה הנובעת מן האמונה‪ ,‬אלא היא‪ -‬היא האמונה עצמה )]‪.(98 ,[1‬‬

‫‪ o‬היא הכרעה ערכית של האדם‪ .‬ערכים אינם מסקנות הגיוניות הנובעות מנתונים‬

‫מסוימים‪ ,‬אלא הם החלטות של האדם‪ .‬הם אינם עניין של ידע‪...‬ואינם ניתנים‬

‫להנמקה‪ .‬מה שניתן להנמקה ‪ -‬אין צורך להכריע לגביו‪ ...‬לשון אחר – הוא חסר ערך‬

‫)]‪ ,[1‬ע' ‪.....(99‬על האמונה אדם צריך להחליט מתוך כוונה‪ ,‬ושום ידע אינו מביא‬

‫להכרעה רצונית‪ ,[1]) ...‬ע' ‪ .(99-100‬לגבי האדם המאמין‪ ,‬עבודת ה' היא הערך‬

‫שיש בחיי האדם – ולערכים אין הנמקה )]‪.(118 ,[1‬‬

‫טוב "‪.....‬אינו מנמק את שאיפתו לקרבת‬


‫בתהילים )פרק ע"ג‪ ,‬כ"ח(‪ " :‬וַ אֲ נִ י ִק ְר ַבת אֱ ל ִֹהים לִ י ֹ‬ ‫‬

‫אלוהים בטובה שתצמח ממנה‪ ,‬אלא הוא תופס את קרבת אלוהים כ"טוב" – וזאת היא‬

‫האמונה‪ ,[1]) .‬ע' ‪.(99‬‬

‫ההבדלה בין "אמונה באל" ובין "קיום מצוות" היא טעות גמורה מבחינת תוכנה של האמונה‬ ‫‬

‫היהודית… כל תוכנה של התיאולוגיה ביהדות הוא שחרור האמונה מכל דימוי של האל‬

‫בקטגוריות אנושיות… לפיכך ההחלטה לקבל עול תורה ומצוות היא ההחלטה להאמין בה' ולא‬

‫ניתן להפריד ביניהן‪ .‬הטוען ל"אמונה באל" בלי קבלת עול תורה ומצוות – לא בה' הוא מאמין‪,‬‬

‫אלא באליל שהוא יוצר לעצמו בדמיונו )]‪ ,[1‬ע' ‪.(109 - 110‬‬

‫מעולם לא הייתה היהדות בפועל אלא קיום מצוות‪ ,‬משום שהאמונה של היהדות היא שקיום‬ ‫‬

‫המצוות היא עבודת ה'‪ ,‬ועבודת ה' היא חובתו וייעודו של אדם‪ ,‬והיא תכלית מציאותו ולא אמצעי‬

‫להשגת תכלית‪,[1]) .‬ע' ‪(115‬‬

‫כבר אמר אחד הפילוסופים )הלא יהודים( בדורנו )קארל יאספרס( ש"מי שאינו מאמין )במובן‬ ‫‬

‫הדתי של מילה זו( מסוגל על‪-‬פי‪-‬רוב להאמין בכל מיני אמונות תפלות"‪ .‬צא ולמד מן האמונה‬

‫בכריזמה של משה דיין‪ ,‬בטלפאתיה של אורי גלר‪ ,‬בפסיכואנליזה‪ ,‬באסטרולוגיה‪ ,‬ביוגה או זן‪-‬‬

‫בודהיזם‪ ,‬או באלוהים פנתיאיסטי או בהשראה אֱ לֹו ִהית )]‪,[1‬ע' ‪(167‬‬

‫קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות היא הכרעתו הערכית הגדולה ביותר של האדם‪ ,‬ולא‬ ‫‬

‫ניתן לנמקה בנימוקים מן החוץ‪ .‬ודע‪ ,‬שהוא הדין בכל הכרעה ערכית‪ .‬אם ישאל אדם‪ :‬למה אהיה‬

‫‪9‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אדם הגון וישר‪ ,‬כשאני יכול להיות מנוול ולהפיק מזה תועלת? – על כך אין תשובה אלא רק‬

‫הצגת ההגינות עצמה כערך‪ .‬אם ישאל אדם‪ :‬למה אהיה דבק בעמי ובארצי‪ ,‬אם על‪-‬ידי ירידה מן‬

‫הארץ אוכל לשפר את מצבי? – גם כאן אין תשובה אחרת אלא הצגת הדבקות בעם ובארץ‬

‫כערך‪ ,‬אשר יש לשלם מחיר עבורו‪ .‬וכן יש הרואים בקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות‬

‫ערך עליון‪ ,‬גם אם הוא עול ולא הבטחת הנאה‪,[1]) .‬ע' ‪.(120 - 121‬‬

‫עיקרה ומרכזיותה של הבעיה הדתית ביהדות‪ :‬עניין המצוות המעשיות )]‪ ,[1‬ע' ‪ ...(15‬היהדות‬ ‫‬

‫כתופעה היסטורית ספציפית ובעלת זהות ורציפות של שלושת אלפים שנה לא התגלמה אלא‬

‫בדבר אחד – במצוות מעשיות‪ ,‬המצטרפות לבניין שיטתי בצורת ההלכה‪ ...‬יתר על כן‪ :‬דווקא‬

‫תכניה האמוניים של היהדות היו שנויים במחלוקת ביהדות גופא‪ ,‬ועל‪-‬כל‪-‬פנים ניתנו‬

‫לאינטרפרטציות שונות וסותרות בדורות שונים‪ ,‬ואפילו באותו דור עצמו )]‪ ,[2‬ע' ‪(16 ,15‬‬

‫ובהקשר זה על עצמו‪ :‬אני אדם שקיבל‪ ...‬עול תורה ומצוות ולא את עול המוסר‪ .‬אין אני לא‬ ‫‬

‫אנרכיסט‪ ,‬לא קוסמופוליט ולא פציפיסט )]‪ ,[1‬ע' ‪.(315‬‬

‫ליבוביץ על ההבחנה בין עבודת האל "לשמה" לבין "שלא לשמה"‪:‬‬

‫ליבוביץ' חידד ‪ -‬הדת היהודית היא למעשה שתי דתות‪ ...‬שתי אמונות‪" ...‬אנו מבחינים בשני טיפוסים בדתיות ‪-‬‬

‫התמצית של שני טיפוסי הדתיות ביהדות מתבטאים ב"אמונה לשמה" ו"אמונה שלא‪-‬לשמה"‪.‬‬

‫ובכן‪:‬‬

‫אמונה‪-‬שלא‪-‬לשמה‪ :...‬מאמינים אלה אין דעתם מכוונת כלל לה' אלא לעצמם‪ :‬הם הוגים‬ ‫•‬

‫בצרכיהם )החומריים או הנפשיים(‪ ,‬בצרותיהם )החומריות או הנפשיות(‪ ,‬במאווייהם‬

‫ובתקוותיהם‪ .‬את עצמם הם רואים כתכלית‪ ,‬ואילו את ה' הם מכירים כאמצעי לסיפוק צרכיהם‪,‬‬

‫לישועתם מצרותיהם ולמילוי תקוותיהם‪ .‬אין הם מאמינים בה'‪...‬אלא במי שממונה על מילוי‬

‫תפקידים למען העולם והאדם" )]‪.(197 ,[1‬‬

‫אמונה‪-‬לשמה‪ :‬היא הגות האדם בשאלה כיצד אני מתייחס לה'‪ .‬לא מה אני מבקש או מצפה‬ ‫•‬

‫מה'‪ ,‬אלא מה אני מקבל עלי כעבודת ה'‪ .‬אין אני יודע מאומה על כוונה של ה' בבריאת העולם‪ ,‬או‬

‫על תכלית שלה יעד את האדם‪...‬ספק גדול הוא אם ניתן להחיל על ה' תארים של "כוונה"‪,‬‬

‫תכלית‪ ,‬וכדומה‪ ,‬השאולים מקטגוריות של התודעה האנושית )]‪.(197 ,[1‬‬

‫‪10‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הרמב"ם‪ ...,‬מתייחס לשתי רמות של האמונה‪ ,‬ששתיהן מוכרות כלגיטימיות‪ ,‬אעפ"י שיתרונה של‬ ‫•‬

‫האחת מן השנייה כיתרון האור מן החושך )]‪.(283 ,[1‬‬

‫הרמב"ם מכיר גם את חולשת בני אדם‪ ,‬ולכן הוא קובע‪" :‬התורה התירה לבני‪-‬אדם לעבוד את ה'‬ ‫•‬

‫ולקיים את המצוות עבור שכר ולהימנע מן העבירות מיראת העונש" )]‪.(199 ,[1‬‬

‫הגר"א‪ :‬שלומד בשביל פניות‪ ,‬מפני כבוד ועושר‪ .....,‬המעשה עצמו הוא שקר‪.‬‬ ‫•‬

‫שלומד בשביל בוראו שימצא חן בעיניו וייתן שכר טוב לעולם הבא‪....‬אף שהמעשה עצמו הוא טוב‬

‫מ"מ הוא הבל )]‪.(204 ,[1‬‬

‫שוֶוה להם תוכן ערכי רק אם‬


‫ואשר לי – אין אני יודע אם יש תכלית לחיי‪ ,‬אבל אני מאמין שאני ְמ ַ‬ ‫•‬

‫בחיי אלה אעבוד את ה'‪ .‬קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות היא האמונה‪ ,‬שאליה אדם‬

‫יכול להגיע רק בעצמו ומעצמו‪ ...,‬אבל אם הגיע אליה – אין היא מתערערת על‪-‬ידי הפגמים‬

‫החמורים שהוא מוצא בבריאה האֱ ל ִֹהית ובאדם יציר האלוהים‪ .‬ואם אתה שואל‪" :‬ומה אנו‬

‫המוגבלים יכולים לעשות ולתקן?" – התשובה היא‪ :‬השתדל לתקן את עצמך )]‪.(197 ,[1‬‬

‫האלֹוהית‪ ,‬ותפקידו של אלוהים בשליטה על המאורעות‪.‬‬


‫ליבוביץ' בעניין ההשגחה ֱ‬

‫בקיצור נמרץ אסכם את עמדת ליבוביץ'‪:‬‬

‫פעם שנברא העולם‪ ,‬מה תפקידו של ה'? – אין הקב"ה שולט על מעשי האדם‪ .‬תפקידו "לשלוט" על חוקי הטבע‪.‬‬ ‫‬

‫במה גומל ה' למאמיניו?‪ -‬שכר מצווה‪ ,‬מצווה‪ .‬אין שכר גדול לאדם מאשר הזכות לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫‬

‫ובלשונו של ליבוביץ'‪:‬‬

‫"השגחה כללית"‪ :‬ההשגחה הכללית‪ ,‬אינה אלא החוקיות של הטבע‪ ,‬שהאדם כפוף לה ככל יש‬ ‫‬

‫טבעי ) ]‪ ,[1‬ע' ‪ .(104‬בחוקי הטבע ובמהלך ההיסטוריה אין שום תכליתיות או מגמתיות‪ ,‬אלא‪,‬‬

‫"עולם כמנהגו נוהג" )תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נד‪/‬ב( ) ]‪ ,[1‬ע' ‪.(104‬‬

‫"השגחה פרטית"‪ :‬ברור לגמרי הוא שהרמב"ם מפרש את המונח המסורתי "השגחה פרטית"‬ ‫‬

‫כהכרה שהאדם – כל אחד כפרט ‪ -‬מכיר את ה'‪ ,‬ובזה ה' מכירו או – לשון אחר – "משגיח"‬

‫עליו‪ ...‬אני יודע שמיליוני יהודים הבינו זאת אחרת )]‪.(97 ,[3‬‬

‫‪11‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאד ‪ -‬לאמיתו של‬ ‫‬

‫דבר אין הוא אלוהים כלל‪ ,‬אלא אמצעי עזר לחשיבתו או הרגשתו של האדם ) ]‪ ,[1‬ע' ‪.(103‬‬

‫האמונה הדתית אינה ביטוי להסבר שהאדם נותן לעולם ולא ביטוי לביטוח שהוא רוצה לבטח את‬ ‫‬

‫עצמו‪ .‬הדת אינה מסבירה כלום‪ ,‬אינה מבטיחה כלום‪ ,‬אלא היא דורשת ותובעת ) ]‪ ,[1‬ע' ‪.(103‬‬

‫ההשגחה האֱ לֹוהית היא בכל דבר‪...‬לטיפשים‪ ,‬הרואים "אצבע אלוהים" במאורעות מסוימים‪,‬‬ ‫‬

‫דווקא‪ ,‬ייאמר‪ :‬איזה מאורעות בהיסטוריה אינם אצבע אלוהים? מן הבחינה הזאת כל המאורעות‬

‫שווים‪ ,‬ואין מסקנה דתית מתחייבת מהם )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(104‬אין לאירועים היסטוריים ערך דתי‪ .‬אין‬

‫האמונה תלויה במה שמתרחש בהיסטוריה )]‪.(106 ,[1‬‬

‫"שכר ועונש"‪ ,‬כמושגים דתיים‪ ,‬אין להם שום קשר למושגים האנושיים חברתיים הקרויים‬ ‫‬

‫במונחים אלה‪ .‬הדבקות באלוהים היא הטוב – ולא אמצעי להשגת הטוב‪ ,‬לא דבר אשר תמורתו‬

‫האדם מקבל דבר טוב‪" .‬שכר מצווה‪-‬מצווה")]‪ ,[1‬ע' ‪.(104‬‬

‫הפסוק האחרון הוא מפרקי אבות והיה פסוק מפתח בהגותו של ליבוביץ‪ .‬לנושא שכרן של המצוות נשוב בהמשך‪.‬‬

‫"צדק"‪" ,‬משפט"‪" ,‬זכות"‪ ,‬הן קטגוריות אנושיות מובהקות‪ ,‬החלות רק על יחסים בין אדם לאדם‬ ‫‬

‫)]‪ ,[1‬ע' ‪.(104‬‬

‫ויש עוד לומר שבעולם כמות‪-‬שהוא‪ ,‬אין משיכת חוטים בידי האל ניכרת כלל‪ .‬אין האל ממונה על‬ ‫‬

‫הסדר ענייני העולם והאדם‪ .‬לראש‪-‬הממשלה יש תפקיד לגבי המדינה‪ ,‬אבל לא כן לאלוהים‬

‫לגבי העולם‪.(97 ,[3]) .‬‬

‫אם אתה מבין את המושג 'השגחה' במובן העממי‪ ,‬אז גם נשרפו שישה מיליון יהודים בתאי‬ ‫‬

‫הגזים בעזרת השם )]‪ .(97 ,[3‬אם אתה רואה בניצחוננו במלחמת ששת הימים את פעולת‬

‫"ההשגחה העליונה" – תצטרך לראות אותה גם במיתתם של ‪ 1.5‬מיליון ילדי ישראל בחנק‬

‫ובשרפה‪ .‬אין איוולת וחוצפה גדולה מזו של שליפת "ההשגחה העליונה" מן הכיס להנאתנו‪,‬‬

‫כשהדבר הוא לטובתנו דווקא‪ ,‬ולא כשהוא אינו לטובתנו )]‪.(224 ,[1‬‬

‫כל אלה שמאמינים בעזרת‪-‬השם ספק אם הם מאמינים בשם )]‪.(97 ,[3‬‬ ‫‬

‫‪12‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫‪...‬כל ההלכה היא ביטוי לשאלת יחסו של האדם אל האלוהים‪ .‬אני תמיד שואל אנשים האומרים‬ ‫‬

‫לי שהם מאמינים באלוהים או באלוהות‪ ,‬אבל אינם מוכנים לקבל על עצמם את עול המצוות‪:‬‬

‫במה אתה מאמין? בזקן היושב בשמיים ומושך משם בחוטי העולם? נניח שיש לך אפילו הוודאות‬

‫שכך הוא – מה אכפת לך? )]‪.( 97 ,[3‬‬

‫עוד מדברי ליבוביץ' על ההשגחה הפרטית‬

‫)שגם‬ ‫הואיל ו"הרשות נתונה" לכל אדם‪ ,‬שואל ליבוביץ'‪ :‬מה נותר‪ ,‬איפוא‪ ,‬ממושג ההשגחה הפרטית‪,‬‬ ‫•‬

‫הוא( מעוגן עמוק‪-‬עמוק בתודעה הדתית?‬

‫אין הרמב"ם יכול לקבל את מושג ההשגחה הפרטית במובנם של מאמרים כגון "אין אדם נוקף‬ ‫•‬

‫אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה"‪ ,‬או "ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת‬

‫ואומרת בת פלוני לפלוני"‪...‬‬

‫ככל תכניה של התודעה הדתית‪ ,‬גם האמונה בהשגחת ה' איננה אחת לכל המאמינים‪ ,‬אלא יש‬ ‫•‬

‫בה שתי רמות שונות – אחת למקבלים עליהם עבודת ה' לשמה‪ ,‬ואחרת לעובדים שלא לשמה‪.‬‬

‫הראשונים הם‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪" ,‬שלמים" – והם מיעוט‪ .‬האחרונים – והם הרוב הגדול – אינם‬

‫נפסלים מלהיות מקהל עובדי ה'‪ ,‬אלא שלכלל שלמות לא הגיעו‪ .‬ל"המון המאמינים" ההשגחה‬

‫האלוהית עליהם היא מעין השגחת הרועה על עדרו‪...‬שבכלן המשגיח ממונה על סיפור צורכי‬

‫המושגח‪ .‬המאמין בה' "באמת" מזהה את השגחת ה' עליו עם מידת קירבתו לאלוהיו‪ .‬בניסוחו‬

‫הנעלה של הרמב"ם‪ ,‬הוא מכיר ש"ה' עמו" לפי ש"הוא עם ה'"‪...‬הידיעה שהאדם יודע את ה' היא‪-‬‬

‫היא הידיעה שה' יודע אותו‪ ,‬והיא‪-‬היא השגחתו עליו‪" .‬כמו שאנחנו השגנוהו באור )=השכל( אשר‬

‫השפיע עלינו‪ ,‬ובעבורו הוא עמנו משקיף ורואה‪...‬והבן זה מאד!"‬

‫לא מטבע ברייתו כיצור אנוש נמצא האדם בהשגחה אלוהית‪ .‬עליו מוטל לרכוש לעצמו השגחה‬ ‫•‬

‫זו‪ ,‬כמתגלמת בדבקותו בה'‪...‬הזוכה לה "הוא עם אלוהיו ואלוהיו עמו"‪.‬‬

‫ומסכם ליבוביץ'‪:‬‬ ‫•‬

‫ההשגחה הכללית ‪ -‬מערכת של סיבתיות שלה כפוף גם האדם מטבעו‪...‬‬

‫ההשגחה הפרטית – היא ההישג של כוחו השכלי של האדם‪...‬‬

‫‪13‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ליבוביץ' וי"ג עיקרי האמונה‬

‫לליבוביץ'‪ ,‬מעריצו הגדול של הרמב"ם‪ ,‬היה קשה להתמודד כפשוטם עם הבנת חלק מ‪ -‬י"ג עיקרי האמונה שחיבר‬

‫הרמב"ם‪.‬‬

‫ניזכר בי"ג העיקרים כפי שהם מופיעים בסידורי התפילה‪:‬‬

‫דּומים‪.‬‬
‫ְׁשהּוא ַקדְמֹון ְלכָל ְק ִ‬
‫ְאין לֹו ּדְמּות ַהּגּוף‪ .‬ד‪ .‬ו ֶ‬
‫ְאין לֹו ּגּוף ו ֵ‬
‫ִיח‪ .‬ב‪ .‬וְהּוא ֶא ָחד‪ .‬ג‪ .‬ו ֵ‬
‫ׁשּג ַ‬
‫ּומ ְ‬
‫ׁש ַה ָּקדֹוׁש ּבָרּו ְך הּוא ָמצּוי ַ‬
‫א‪ֶ .‬‬

‫ְׁשהּוא ‪C‬דֹון ְלכָל‬


‫ּׁשלֹום ֱא ֶמת‪ .‬ח‪ .‬ו ֶ‬
‫מֹׁשה ַרּבֵנּו ָעלָיו ַה ָ‬
‫ׁשבֹות ְּבנֵי ‪C‬דָם‪ .‬ז‪ּ .‬ונְבּו‪G‬ת ֶ‬
‫ְאין ֲעבֹודָה לְזּולָתֹו‪ .‬ו‪ .‬וְיֹו ֵד ַע ַמ ְח ְ‬
‫ה‪ .‬ו ֵ‬

‫ִיאים‪.‬‬
‫ַהְּנב ִ‬

‫ְׁש ִעים‬
‫ְׁש ַה ָּקדֹוׁש ּבָרּו ְך הּוא ַמ ֲענִיׁש ָלר ָ‬
‫ְׁשלֹום‪ .‬י"א‪ .‬ו ֶ‬
‫ְמן‪ַ ,‬חס ו ָ‬
‫ׁש ַּתּנֶה ְּבׁשּום ז ַ‬
‫ְׁשּלֹא ִּת ְ‬
‫ּׁש ַמיִם‪ .‬י‪ .‬ו ֶ‬
‫ְׁש ַהּתֹורָה נְתּונָה ִמן ַה ָ‬
‫ט‪ .‬ו ֶ‬

‫ְה ָחיֹות‪.‬‬
‫ְׁש ַה ֵּמ ִתים ֲע ִתידִים ל ֵ‬
‫יח‪ .‬י"ג‪ .‬ו ֶ‬
‫ׁש ַ‬
‫ְׁשּיָבֹוא ֶמ ֶל ְך ַה ָּמ ִ‬
‫ִיקים‪ .‬י"ב‪ .‬ו ֶ‬
‫ׂשכָר טֹוב ַל ַּצּד ִ‬
‫ׁשּלֵם ָ‬
‫ּומ ַ‬
‫ְ‬

‫במיוחד היה קשה לו עם עיקרים א‪ ,‬י"א‪ ,‬י"ב ו‪ -‬י"ג‪.‬‬

‫בהקשר לפרשנות על י"ג עיקרי‪-‬אמונה אלו מצטט ליבוביץ' את הרמב"ם עצמו‪" :‬כבר אמרתי פעמים רבות שכל‬

‫מחלוקת שתהיה בין החכמים שאינה באה לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר בלבד – אין צד לפסוק הלכה כאחד‬

‫מהם" )]‪.(107 ,[1‬‬

‫ואכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬ליבוביץ' לא מקבל עיקרים אלו כפשוטם‪ .‬הנה פרשנותו‪:‬‬

‫"שכר ועונש"‪ :‬כמושגים דתיים ‪" -‬שכר מצווה‪-‬מצווה"‪.‬‬

‫עליו‪.‬‬ ‫"השגחה פרטית"‪ :‬הכרה שהאדם – כל אחד כפרט ‪ -‬מכיר את ה'‪ ,‬ובזה ה' מכירו או – לשון אחר – "משגיח"‬

‫תחיית המתים‪ :‬בהסתמך על דברי הרמב"ם עצמו ‪" -‬רשעים בחייהם קרויים מתים וצדיקים במיתתם קרויים חיים"‪.‬‬

‫המשיח‪ :‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬השגת דעת ה' בקרב האנושות היא‪-‬היא הגאולה עצמה‪ .‬אל גאולה מסוג זה מתכוון ישעיהו‬

‫ואין רמז למשיח כדמות אנושית מסוימת‪ .‬יתרה מזאת ‪ -‬לא הייתה לכך השפעה בחיים‪ .‬ברגע שהרעיון המשיחי‬

‫התחיל לשאת פירות מוחשיים‪ ,‬כמעט שהרס את העם היהודי‪ .‬הוא הוליד את הנצרות ואת השבתאות ובימינו – את‬

‫גוש‪-‬אמונים )]‪ ,[3‬ע' ‪.(92‬‬

‫)מבוסס על ציטוטים מ‪ ,[22] -‬ע' ‪:(87 -70‬‬ ‫ליבוביץ' על שכר המצוות‬

‫הדברים שלהלן הם הרחבה של הנושא עבודת השם "לשמה" וש"לא לשמה"‪ :‬בספרו "שיחות על פרקי אבות ועל‬

‫הרמב"ם" ניתח ליבוביץ' שלושה פסוקים מפרקי אבות שיש ביניהם סתירות‪:‬‬

‫ְק ֵּבל‬
‫ׁשין ֶאת ָהרַב עַל ְמנָת ל ַ‬
‫ׁש ְּמ ִ‬
‫ֲב ִדים ַה ְמ ַ‬
‫אֹומר‪3 ,‬ל ִּת ְהיּו ַכע ָ‬
‫ַּדיק‪ .‬הּוא ָהיָה ֵ‬
‫ּׁש ְמעֹון ַהּצ ִ‬
‫ְטיגְנֹוס ִאיׁש סֹוכֹו ִק ֵּבל ִמ ִ‬
‫‪3‬נ ִ‬ ‫‪.1‬‬

‫ׁש ַמיִם ֲעלֵיכֶם‪:‬‬


‫ִיהי מֹורָא ָ‬
‫ְק ֵּבל ְּפרָס‪ ,‬ו ִ‬
‫ׁשּלֹא עַל ְמנָת ל ַ‬
‫ׁשין ֶאת ָהרַב ֶ‬
‫ׁש ְּמ ִ‬
‫ֲב ִדים ַה ְמ ַ‬
‫ְּפרָס‪ֶ ,‬אּלָא ֱהוּו ַכע ָ‬

‫ֲברָה גֹו ֶררֶת‬


‫ׁש ִּמ ְצוָה ּגֹו ֶררֶת ִמ ְצוָה‪ ,‬וַע ֵ‬
‫ֵח ִמן ָה ֲע ֵברָה‪ֶ .‬‬
‫ְב ֲחמּורָה(‪ּ ,‬ובֹור ַ‬
‫ְמ ְצוָה ַקּלָה )ּכ ַ‬
‫אֹומר‪ֱ ,‬הוֵי רָץ ל ִ‬
‫ֶּבן ַעּזַאי ֵ‬ ‫‪.2‬‬

‫ֲברָה‪.‬‬
‫ּוׂשכַר ע ֵ‬
‫ּׂש ַכר ִמ ְצוָה‪ִ ,‬מ ְצוָה‪ְ .‬‬
‫ׁש ְ‬
‫ֲברָה‪ֶ .‬‬
‫עֵ‬

‫ּׁשב‬
‫ֶהוֵי ְמ ַח ֵ‬
‫ׁשל ִמצְֹות‪ .‬ו ֱ‬
‫ׂש ָכרָן ֶ‬
‫ּתן ְ‬
‫יֹוד ַע ַמ ַ‬
‫‪ּ3‬תה ֵ‬
‫ׁש ֵאין ָ‬
‫ְב ֲחמּורָה‪ֶ ,‬‬
‫ָהיר ְּב ִמ ְצוָה ַקּלָה ּכ ַ‬
‫ֶהוֵי ז ִ‬
‫אֹומר‪...‬ו ֱ‬
‫ַּבי )יהודה הנשיא( ֵ‬
‫רִ‬ ‫‪.3‬‬

‫ֲברָה ְּכֶנגֶד ֶה ְפ ֵס ָדּה‪.‬‬


‫וׂשכַר ע ֵ‬
‫ׂש ָכרָּה‪ְ ,‬‬
‫ֶה ְפ ֵסד ִמ ְצוָה ְּכֶנגֶד ְ‬
‫‪14‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הנה דבריו‪:‬‬

‫'התירו)!( חכמים‪...‬לעשות את המצוות לתקות שכר ולהימנע מן העברות מיראת עונש'‪....‬מאמרו‬ ‫•‬

‫ְקּבֵל ְּפרָס אלא רק דורש ממנו להימנע‬


‫של אנטיגנוס ‪ -‬אינו אוסר על האדם את העבודה עַל ְמנָת ל ַ‬

‫ממנה; וייתכן שזוהי גם כוונתו במלים המשלימות את מאמרו‪ :‬אם אין אתם מסוגלים לעבוד את‬

‫ׁש ַמיִם ֲעלֵיכֶם'‪ .‬הבחנה זו בין 'אהבה' ל'יראה'‪...‬מעוגנת‬


‫ִיהי מֹורָא ָ‬
‫ה' מאהבה ‪ -‬על‪-‬כל‪-‬פנים 'ו ִ‬

‫במקורותיה הראשוניים של האמונה ‪ -‬בפרשיות התורה שהיו ל"קריאת‪-‬שמע"‪ .‬אם נשווה את‬

‫ששת הפסוקים של הפרשה הראשונה )'שמע'( עם תשעת הפסוקים של השניה )'והיה אם‬

‫שמוע'(‪ ,‬ייראו לנו כשני עולמות‪ ...‬מנוגדים זה לזה‪ .‬ב'שמע' מוצגת לאדם התביעה המוחלטת‬

‫לעבודת‪-‬ה'‪ ,‬תביעה ללא‪-‬תנאי‪...‬לא הבטחת שכר‪...‬לפיכך היא מכונה‪'...‬אהבה'‪ .‬והיפוכו של דבר‬

‫ב'והיה אם שמוע'‪ ,‬שבזה החיוב של עבודת‪-‬ה' מנומק בתלותם של שלום הארץ ושלום העם ‪...‬‬

‫ושוב מסביר לנו הרמב"ם ש'שמע' היא אמונתו של 'האדם השלם'‪ ,‬ואילו 'והיה אם שמוע' נאמרה‬

‫לתקנתם של חסרי השלמות באמונה‪".‬‬

‫העו ֶלה‪...‬במאמרו של אנטיגנוס‪...‬הוא שדבריו ניתנים להתפרש ‪ -‬ואף נתפרשו ‪ -‬באחד משני‬ ‫•‬

‫דרכים‪:‬‬

‫‪ o‬שבתודעתו של עובד ה' תנותק‪...‬עשיית המצוות מן ציפיה לשכר‪...‬וזהו הפירוש‬

‫המסורתי; או‬

‫‪ o‬שאין בפועל קשר בין מצוה‪...‬ובין גורלו של המקיים מצוה‪...‬‬

‫את דברי בן‪-‬עזאי ייתכן לפרש‪...‬שעצם עשייתה )של המצווה( הוא השכר על עשייתה‪ ,‬משום‬ ‫•‬

‫שאין שכר גדול לאדם מאשר הזכות לעבוד את ה'‪.‬‬

‫דברי רבי )יהודה הנשיא(‪)...‬הם( לכאורה בניגוד למאמרו של אנטיגונוס‪ ...‬אולם ייתכן שיש לפרש את‬ ‫•‬

‫דברי רבי בדרך אחרת‪ :‬אם אין אנו יודעים את טיבו של השכר שעל מעשה המצוה‪ ,‬לא מן הנמנע‬

‫הוא שאין הוא אלא המעשה עצמו! וניתן למצוא סימוכין לפירוש זה בהמשך דבריו של רבי‪...' :‬‬

‫ֲברָה ְּכֶנגֶד ֶה ְפ ֵסדָּה '‪...‬כיצד יוכל האדם 'לחשב'‬


‫וׂש ַכר ע ֵ‬
‫ׂש ָכרָּה‪ְ ,‬‬
‫ּׁשב ֶה ְפ ֵסד ִמ ְצוָה ְּכֶנגֶד ְ‬
‫ֶהוֵי ְמ ַח ֵ‬
‫וֱ‬

‫דברים שאינם ידועים לו?‪...‬אם המצוה היא השכר והעבירה היא העונש ‪ -‬הרי ידועים הם‬

‫לעושיהם‪ ,‬והם יכולים לחשבם זה כנגד זה‪".‬‬

‫'שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל‪...‬שאקבל שכר לעולם‪-‬הבא‪:...‬‬ ‫•‬

‫‪15‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫‪ o‬איוב )לאחר התגלות ה' לו( ואסף )תהל' ע"ג( משלימים עם 'צדיק ורע לו' ‪ -‬לא משום‬

‫התנחמות בטוב שתזכה בו נפשם‪ ,‬אלא משום הכרתם שהטוב הוא הדבקות בה' בעולם‬

‫כמות‪-‬שהוא‪ ,‬ללא קשר לגורלו של האדם בעולם הזה‪...‬‬

‫‪ o‬ואם יאמרו בעלי‪-‬מחלוקתי‪ ,‬כרבים משלומי‪-‬אמוני ישראל‪ ,‬שהרמב"ם‪ ,‬עמוד ההוראה‬

‫בהלכה‪ ,‬אינו נאמן עליהם מבחינת האמונה‪ ,‬ובייחוד תורת‪-‬הגמול שלו אין לה חזקת‬

‫כשרות ‪ -‬אפנה אותם אל דמות ייצוגית מובהקת של היהדות 'הרבנית' ‪ -‬ישיבתית‪ ,‬אל‬

‫ר' חיים מוולוז'ין‪ ,‬תלמיד הגר"א ומחוללה של יהדות‪-‬התורה של ישיבות ליטא במאה ה‪-‬‬

‫‪ .19‬גם הוא פירש את פרקי‪-‬אבות‪' ...‬כל מעשי האדם במצוות הם‪-‬הם שכרו‪ ,‬והוא‬

‫בעצמו עושה לו השכר‪ ...‬עיקר השכר הוא מה שזוכה לעבוד מלך הכבוד‬

‫ָא" )משנה‪ ,‬מסכת סנהדרין‪,‬‬


‫ַהּב‬ ‫ָהם ֵחלֶק בעֹולָם‬
‫ָאל יֵׁש ל ֶ‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫הקב"ה‪...‬לא אמר התנא "ּכָל י ְ‬

‫פרק י'( ואמר לעוה"ב כי בעוה"ב משמעו היה שהעוה"ב הוא דבר בפני עצמו‪ ,‬מוכן מעת‬

‫הבריאה‪ ,‬ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו‪ .‬אבל האמת שהעוה"ב הוא‬

‫מעשה ידי האדם עצמו‪ ,‬שהוא עושה עתה העוה"ב במעשה המצוות והתקין חלק‬

‫לעצמו במעשיו‪'...‬‬

‫לסיכום‪:‬‬ ‫•‬

‫חמש פעמים )לפחות( נמצא בש"ס דברי אמוראים‪' :‬לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואפילו‬

‫שלא‪-‬לשמן‪ ,‬שמתוך שלא‪-‬לשמן בא לשמן' – דעה )שכאמור( שגם הרמב"ם מקבל אותה‪.‬‬

‫ולעומתה נמצא 'העוסק בתורה לשמה נעשית לו סם חיים‪ ,‬שלא לשמה נעשית לו סם‪-‬המוות'‬

‫)תע' ז'‪ ,‬ע"א(‪....‬‬

‫דעות מנוגדות הן‪ ,‬ושתיהן מעוגנות בעולמה של היהדות )]‪ ,[22‬ע' ‪.(78‬‬

‫)מבוסס על ציטוטים מ‪ ,[22] -‬ע' ‪:(114 -100‬‬ ‫ְהרְׁשּות נְתּונָה"‬


‫ליבוביץ' על " ַהּכֹל צָפּוי‪ ,‬ו ָ‬

‫אמרה בת ארבע מילים במסכת אבות מבטאת תמצית אחת מן השאלות הגדולות המטרידות את‬ ‫•‬

‫האדם בכל התרבויות‪ ,‬תקופות‪ ,‬אמונות‪ ...‬דברי ר' עקיבא גדול התנאים‪ ,‬ועליהם‪ ,‬אומר גדול‬

‫המאמינים‪...,‬שלאחר תקופת התלמוד‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬בפירוש המשנה‪' :‬זה המאמר כלל דברים‬

‫גדולים מאוד‪ ,‬וראוי היה זה המאמר שיהא לר' עקיבא'‪...‬‬

‫‪16‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מעתה מתעוררת בכל חריפותה השאלה הנוקבת של בחירתו החופשית של האדם‪ ...‬נמצא‬ ‫•‬

‫העתיד קבוע מראש‪ ,‬וכיצד תיתכן רשות בידו של אדם לעשות טוב או רע? ושוב ‪ -‬אם נוסיף‬

‫להשתמש בקטגוריות החשיבה האנושית ‪ -‬כיצד ייתכן לחייב את האדם במעשה מסוים או להטיל‬

‫עליו את האחריות למעשה שיעשה‪ ,‬אם מעשה זה קבוע ועומד מאז ומעולם בידיעתו של השי"ת‬

‫שהיא ודאית?‪...‬האם אפשר להעמיד את האדם בפני הכרעה לגבי דבר שכבר הוכרע?‪...‬מהי‬

‫ההצדקה לגמול על עשיה או אי‪-‬עשיה הכפויות על האדם?‬

‫יש ּ ַב ִּמ ְס ּ ָת ִרים וַ אֲ נִ י‬


‫אין בדברי ר' עקיבא אלא מה שנתכוון הנביא בשאלתו הרטורית‪ִ " :‬אם יִ ּ ָס ֵתר ִא ׁ‬ ‫•‬

‫לֹא ֶא ְר ֶאנ ּּו"?! )ירמ' כ"ג‪ ,‬כ"ד(‪ .‬ברור הוא שר' עקיבא לא פתר את הבעיה‪ ,‬ומסתבר שאף לא נתכוון‬

‫לפתרה במאמר בן ארבע מלים‪ ,‬אלא רק להציגה בכל חריפותה‪...‬‬

‫הניסיונות לענות הם מתכניה של ההגות הדתית מאז ומעולם‪...‬‬ ‫•‬

‫רוב התמימים )ואין תמימות ציון שבגנאי‪ ,‬חלילה(‪ ,‬ואף הרבה הוגים‪ ,‬מתרשמים מפסוקים‬ ‫•‬

‫שמשמעותם נראית מפורשת וחד‪-‬משמעית כמניחה בפשטות בחירה חופשית של האדם‪...‬‬


‫‪ o‬דברים ל'‪ְ :‬ר ֵאה נָ ַת ִּתי ְלפנ ָ‬
‫ֶיך ַה ּ ֹיום ֶאת ַה ַחיִ ּים ְו ֶאת ַה ּט ֹוב ְו ֶאת ַה ּ ָמוֶ ת וְ ֶאת ָה ָרע‪ַ ...‬ה ִעד ִֹתי ָב ֶכם‬ ‫ָ‬

‫ַה ּ ֹיום ֶאת ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם ְו ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ַחיִ ּים ְו ַה ּ ָמוֶ ת נָ ַת ִּתי ְלפנ ָ‬
‫ֶיך ַה ְּב ָר ָכה ְו ַה ְ ּקלָ לָ ה ּ ָ‬
‫וב ַח ְר ּ ָת ּ ַב ַחיִ ּ ים‪...‬‬ ‫ָ‬

‫‪ o‬כל האזהרות בתורה ובנביאים‪...‬אינם מוצדקים אלא אם חופשי האדם בבחירתו‪...‬‬

‫‪ o‬ה"שולחן ערוך" פותח ב"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת ה'"‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬המעמיק יותר‪ ,‬ודווקא המעמיק באמונה‪ ,‬ישים לבו לכך שאומנם מוצגת לאדם במקרא‬ ‫•‬

‫הדרישה לבחור‪ ,‬אבל בשום מקום לא ניתנת לו ערובה מפורשת שהוא מסוגל לבחור‪...‬וכן אמר‬

‫חכם שנון‪ ,‬אתיאיסט מאומות נעולם‪ :‬האדם בן חורין לפעול כמאוויי‪-‬לבו‪ ,‬אבל אין הוא אדון‬

‫למאוויי‪-‬לבו )שופנהאואר(‪.‬‬

‫כל המאמצים של הוגי‪-‬הדעות במרוצת הדורות‪...‬לא הביאו אלא לפתרונות שהם בגדר מלל‬ ‫•‬

‫בלבד‪...‬‬

‫‪ o‬וזוהי מעין התשובה שנותן ר' חסדאי קרקש‪...‬אין האדם מודע להכרח הפנימי שמכוחו‬

‫הוא רוצה מה שהוא רוצה‪...‬נמצא שאין החופש אלא תודעת החופש‪ ,‬חוויתו של האדם‬

‫להיות חופשי‪ ...‬ר' חסדאי מקרקש‪ ,‬מצמצם את חירותו של האדם לתודעתו‬

‫‪17‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הסוביקטיבית ‪ ...‬ומשעבד אותו בפועל למערכת הסיבתיות הכללית של הבריאה‬

‫האלהית‪...‬‬

‫‪ o‬יש חוזרים על הטענה‪...‬שמבחינה דתית מוכרעת השאלה הגדולה של בחירה חופשית‬

‫בכיוון חיובי‪...‬לפיכך היא נעשית תנאי לאמונה בה' ובתורתו‪ ,‬ואילו הסתירה שבין האמונה‬

‫בבחירה החפשית ובין האמונה בידיעת ה' והשגחתו היא בגדר "במופלא ממך אל‬

‫תדרוש"‪...‬‬

‫)מופיע סמפר פעמים בתלמוד‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫‪ o‬אנו מוצאים גם‪"...‬הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"‬

‫מסכת ברכות דף ל"ג‪/‬ב' – ש‪.‬מ‪ - (.‬ובכך אין משום פיתרון‪...‬‬

‫)אבל( הרמב"ם הרחיב את מושג "יראת שמיים" לכל מעשי האדם‪...‬שהרי "סוף כל דבר‬

‫ודבר ממעשי בני האדם מביא לידי מצווה או עבירה"‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬זוהי תפיסת הרצון במשנתו של הרמב"ם‪...‬בחירה חופשית בעולם של דטרמיניזם טבעי –‬ ‫•‬

‫דבר הנראה לכאורה מופרך מבחינה לוגית‪:...‬‬

‫ׁשבֹות‬
‫יֹוד ַע ַמ ְח ְ‬
‫‪) o‬מצד אחד( בשלושה עשר היסודות של האמונה‪...‬נכללה האמונה שה' " ֵ‬

‫(דם"‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ְּבנֵי‬

‫‪) o‬אבל מצד שני‪ ... (:‬אין בהם )ב‪ 13 -‬עיקרי האמונה( התייחסות לאמונה בבחירה החופשית של‬

‫האדם‪...‬ובלשון הרמב"ם‪... :‬רשות לכל אדם נתונה‪...‬ואין מי שיעכב בידו מלעשות‬

‫‪.(!)...‬‬ ‫הטוב או הרע‬

‫ומבהיר ליבוביץ'‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫ מן הבחינה הדתית ביהדות‪ ,‬כפי שהיא מתגלמת‪...‬בתורה ובנביאים‪ ,‬בהלכה ובאגדה‬

‫ובהגותם של מאמינים בכל הדורות‪ ,‬ייתכן לקבל אמונה בחיוב המוטל על האדם‬

‫להכריע‪...‬גם אם זו קיימת ועומדת מראש בידיעתו של האל‪.‬‬

‫ סברותיו של האדם על יכולתו‪...‬וגורלו אינן שייכות לתחום האמונה‪ ,‬אלא הן בעיות‬

‫מטאפיסיות ) = על טבעי‪ ,‬מופשט‪ .‬ש‪.‬מ‪ (.‬אשר לגביהן ייתכנו חילוקי דעות‪...‬ביהדות –‬

‫לא אמונות ודעות מטאפיסיות‪...‬קובעות‪...‬אלא השתקפותן‪ ...‬בשמירת התורה וקיום‬

‫המצוות‪...‬גם הרמב"ם וגם קרשקש‪ ,‬מבקרו החריף של הרמב"ם‪...‬יהודים כשרים היו‬

‫מבחינת קבלת עול תורה ומצוות‪...‬‬

‫‪18‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ הרמב"ם מציג את פעולתו הרצונית של האדם כאנטיתזה לטבע‪ .‬הוא מבדיל בין‬

‫הקורות בעולם‪ ,‬ובכלל זה קורותיו של האדם‪ ,‬הנובעות משילובו במציאות הטבעית‬

‫ומכפיפותן לחוקיה‪ ,‬שהם‪-‬הם ההשגחה הכללית‪ ,‬ובין מעשיו של האדם הנובעים‬

‫מרצונו החופשי‪ .‬יכולת האדם לפעול מרצונו‪ ,‬ולא מן ההכרח של טבעו‪ ,‬ולגרום על‪-‬‬

‫ידי כך לתוצאות שלא הוטבעו מלכתחילה במציאות – זהו בעיני הרמב"ם הגדול‬

‫שבפלאי הבריאה‪.‬‬

‫ להשגחה הכללית משועבד גם המין האנושי וגם כל אדם כפרט‪...‬אלא שמן החוקיות‬

‫הזאת הופקע – ברצונו של הבורא – רצונו של האדם‪ ,‬ומבחינה זו ניתנת לו "רשות"‬

‫מוחלטת‪.‬‬

‫ נמצא לפי שיטת הרמב"ם – חופש בחירה של האדם מקויים בעולם שברא הקב"ה‬

‫כרצונו )"עלמא דברא כרעותיה"(‪.‬‬

‫ הכרעותיו הרצוניות של האדם‪...‬מסורות בידי כל פרט ופרט‪ .‬החשובה בהכרעות –‬

‫הכוונת תודעתו של האדם להכרת ה' ולעבודתו‪...‬ההכרעה איננה עובדה אנושית‬

‫אוניברסאלית וכל אדם כפרט דוחה אותה או מקבל אותה‪...‬‬

‫‪) o‬ולסיכום‪ ,‬מביא ליבוביץ' בסוגיה זאת דברי הרמב"ם‪...(:‬כשיש מחלוקת בין החכמים בסברת‬

‫אמונה שאין תכליתה מעשה‪...‬אין אומרים‪...‬הלכה כפלוני‪...‬כל מחלוקת‪...‬שאינה באה‬

‫לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר בלבד – אין‪...‬לפסוק הלכה כאחד מהם‪.‬‬

‫ליבוביץ' על התפילה ‪:‬‬

‫זהו אחד הנושאים המרכזיים בהגותו של ליבוביץ'‪ .‬התפילה‪ ,‬כל‪-‬כולה שיר הלל לקב"ה ובקשה ממנו שידאג לצרכי הפרט‬

‫והאומה‪ .‬לכאורה יש כאן סתירה מהותית‪ ,‬יסודית‪ ,‬לגישתו של ליבוביץ' ליהדות וליושב במרומים‪ .‬הנה תשובותיו של ליבוביץ'‬

‫לסתירה זאת‪:‬‬

‫קודם יש להבין‪:‬‬ ‫‬

‫משעה שבטל "סדר העבודה" )הקורבנות – ש‪.‬מ‪ (.‬בא במקומו סדר התפילה הקבועה ‪ ,‬והוא הדבר‬

‫המקודש היום‪....‬וקדושה זאת קיימת בכל מקום שבו מניין של יהודים מתכנס לתפלה בציבור )]‪,[1‬‬

‫ע' ‪ .(244‬משחרב המקדש ובטלו הקרבנות‪ ,‬באה במקומם התפילה‪ ,‬שהיא מאז ועד היום אחד‬

‫‪19‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מעמודי עולמו של היהודי המקבל עליו עול מלכות‪-‬שמים‪ ,‬וליהודים מאמינים רבים היא עיקר‬

‫עולמם הדתי‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(49‬‬

‫יש שתי משמעויות שונות של 'תפילה'‪ ,‬שהן ‪...‬מנוגדות זו לזו)]‪ ,[22‬ע' ‪.(49‬‬ ‫‬

‫הגישה האחת לתפילה‪:‬‬ ‫‬

‫פלָ ה לְ ָענִ י ִכי יַעֲ טֹף וְ לִ ְפנֵי ה' יִ ׁ ְש ּפ ְֹך‬


‫ מיוצגת בכותרת של פרק בתהלים )ק"ב‪ ,‬א'(‪ְּ " :‬ת ִ ּ‬

‫יחו"‪ ,‬גם היא כשרה‪ ,‬אלא שמשמעותה הדתית דלה‪ :‬לא את ה' עובד המתפלל‪ ,‬אלא‬
‫ש ֹ‬‫ִׂ‬

‫שירות לעצמו הוא מבקש )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(227‬ודאי שמותר לאדם להתפלל מתוך דחף או‬

‫לחץ שבנפשו )]‪ ,[22‬ע' ‪.(59‬‬

‫ זוהי תופעה אנושית‪-‬פסיכולוגית‪ ,‬ביטוי לדחף של נפשי של האדם‪...‬למתן פורקן‬

‫לחוויותיו‪ ,‬לסיפוק צרכיו הנפשיים‪...‬אין הבדל בין צרכים גשמיים‪ ,‬צרכים‬

‫אינטלקטואליים ולצרכים נפשיים‪...‬ואינה עבודת הבורא לשמה וקבלת עול מלכות‬

‫שמיים‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(52‬‬

‫ נמצא‪ ,‬ש'תפילה' זו היא תפילה להנאתו של האדם‪ ,‬שירות שהוא עושה לעצמו‪ ,‬עבודה‬

‫שהוא עובד את עצמו‪ ,‬ואינה עבודת הבורא לשמה וקבלת עול שלכות‪-‬שמים; ספק‬

‫הוא אם תפילה זו מבחינת מהותה פנומן דתי היא‪ ,‬או שמא אינה אלא מתן ביטוי‬

‫לאחד מן הדחפים הפסיכולוגיים שבאדם‪...‬‬

‫ במכתב תשובה לפגוע מוח‪ :‬לא דברתי על תפילה סתם‪ ,‬שהיא עבודת ה' ושאינה‬

‫תלויה ברחשי ליבו של האדם‪ .‬התפלה שאדם מתפלל מתוך צורך או דחף נפשי איננה‬

‫מצווה‪ ,‬אבל היא כשרה מאד‪ ,‬ותפילתך שעליה כתבת ושבאה ממעמקי לבך ודאי שהיא‬

‫כשרה שבכשרות – וייתן ה' את שאלתך )]‪ ,[1‬ע' ‪.(233‬‬

‫הגישה השניה לתפילה‪ ,‬שונה ממנה לחלוטין‪,‬‬ ‫‬

‫ התפילה המגובשת בסדור‪ .‬זוהי תפילת‪-‬חובה ותפילת‪-‬קבע‪ ,‬ובמלים אלה כלולים שני‬

‫יסודות גדולים וחמורים של מצות עבודת‪-‬ה'‪.‬‬

‫א‪ .‬היא תפילת‪-‬חובה‪...‬תפילה שהאדם‪...‬נדרש להתפלל אותה‪ ,‬לא תפילה שהוא יוזם‬

‫אותה‪ ,‬אלא תפילה המוטלת עליו‪.‬‬

‫ב‪ .‬היא תפילת‪-‬קבע‪...,‬אין היא משתנית בהתאם למצבים ‪ -‬האובייקטיביים או‬


‫‪20‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הסובייקטיביים ‪ -‬שבהם נתון המתפלל‪ ,‬וממילא אין היא מבטאת דווקא את התנאים או‬

‫הנסיבות או המצבים הללו‪ .‬מזה מתחייב שאין היא נועדת לספק את צרכיו‪..:‬אין לנו אלא‬

‫אותם שחרית מנחה ומעריב של כל יום ומוספים של שבת ויום‪-‬טוב ונעילה של יום‪-‬‬

‫הכיפורים‪ ,‬שהם מוטלים על כל אדם מישראל ומלווים אותו על ימי חייו‪...‬‬

‫ התפילה היא הרי אי‪-‬רציונאלית לחלוטין‪ ,‬אני יודע שאינני צריך למסור אינפורמציה לקב"ה‬

‫על צרכי‪ .‬אני גם יודע שבשר‪-‬ודם איננו יכול לברך את השם‪ .‬זאת אומרת שכל התפילה‬

‫אינה אלא פורמליזם של עבודת השם‪ ,‬ובימי המקדש הפורמליזם המקורי של עבודת השם‬

‫היה קרבן‪-‬התמיד‪ ,‬ובמה זה שונה מן התפילה? )]‪ ,[3‬ע' ‪.(110‬‬

‫ העובדה שקיום מצות‪-‬תפילה במטבע שטבעו חכמים גובש בצורת אמירת שבח ובקשת‬

‫צרכים ‪ -‬אינה סותרת את האמור‪...‬אין להבין כלל את התפילה אלא מבחינת ראיית תוכנה‬

‫וצורתה כריטואל וכצטמוניאל מסויים וקבוע‪ .‬מי שאינו עובד אלילים אלא עובד את מי שאמר‬

‫והיה העולם‪ ,‬את מי שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי‪-‬הגוף‪ ,‬לא יעלה על דעתו שהוא יכול לומר‬

‫את שבחי אדוניו‪ ,‬או שהוא צריך למסור לו אינפורמציה על צרכיו‪ ,‬ואין‪-‬צריך‪-‬לומר שלא יתכוון‬

‫"להשפיע"‪ ,‬כביכול‪ ,‬על השם יתברך ‪ -‬רעיון אשר רק תמימות בעליו מצילה אותו מלהיות‬

‫חירוף וגידוף‪ .‬אין לחובה הדתית הגדולה של תפילה‪-‬בכוונה מובן ואין בה ממש אלא אם נבין‬

‫אותה שיתכוון האדם לעבודת‪-‬השם‪ ,‬כשהוא מתפלל בהשתמשו בנוסחאות הקבועות של‬

‫התפילה‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(57‬‬

‫ )כאמור( נוסח התפילה – בצורת בקשת צרכי האדם – נותנת סיפוק נפשי לרבים מן‬

‫)ההדגשה‬ ‫המאמינים אעפ"י שאיננה צורך האמונה )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(218‬המתפלל למילוי צרכיו לא‬

‫במקור – ש‪.‬מ‪ (.‬כיוון ליבו בתפילה )]‪ ,[22‬ע' ‪.(56‬‬

‫ ‪...‬היהודי המאמין אינו מתכוון "להשיג" משהו בתפילתו‪.....‬שאינה השתפכות נפשו‪ ,‬אלא‬

‫תפילת קבע ותפילת חובה – עבודת ה' המוטלת עליו‪....‬ללא תלות בהלך נפשו וברגשי‪-‬‬

‫לבו‪ .‬אותה "שמונה עשר" מוטלת על מי שכחתן עומד להיכנס לחופתו עם האישה אשר‬

‫הוא אוהב ועל מי שכאבל חוזר מבית העלמין מקבורת אשת‪-‬נעוריו או בנו יחידו )]‪,[1‬‬

‫‪ .(117‬וזהו קיום מצוות תפילה )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(227‬ב"שמונה עשרה" נמצאת ברכת‬

‫"רפאנו‪...‬רופא חולי עמו ישראל"‪ ,‬אעפ"י שאנו יודעים שאחוז המתים מסרטן בדמי ימיהם‬

‫‪21‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫במחנה אומרי ברכה זו הוא כאחוז המתים במחנה של אלה שאינם מכירים‪...‬ואינם‬

‫אומרים ברכה זו‪ .‬וכן נאמר בברכת החודש "ותיתן לנו חיים ארוכים"‪ ,‬אע"פ שאנו יודעים‬

‫שאורך‪-‬החיים הממוצע שווה למתפללים ולשאינם מתפללים )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(234‬דווקא תפילה‬

‫שהאדם מתפלל משום שהוא חייב בה‪ ,‬ולא משום שהוא נדחף אליה על‪-‬ידי הרגשתו‬

‫וצרכיו‪ ,‬היא‪-‬היא מעשה דתי של קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות )]‪ ,[2‬ע' ‪.(57‬‬

‫ מי שאינו תופס שעולמו של הקב"ה כמנהגו נוהג‪ ,‬כמנהג שטבע בו בוראו‪ ,‬ושאין‬

‫משמעות התפילה דרישה שישנה הקב"ה מנהגו של עולמו לטובתו של התפלל אלא היא‬

‫ההידבקות בה' על‪-‬ידי עבודתו וללא קשר למתרחש במציאות הטבעית ‪ -‬מי שלא תפס‬

‫דבר זה‪ ,‬לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' )]‪ ,[2‬ע' ‪.(59‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫שתי המשמעויות של התפילה‪ ,‬ששתיהן מקובלות ביהדות‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שאינן שוות מבחינת ערכן‪,‬‬

‫מדגימות את שני הפנים של האמונה המתגלמת בקיום תורה ומצוות‪ ,‬שהתפילה היא פן אחד שהם‪:‬‬

‫תורה‪-‬לשמה ‪ ...‬לעומת תורה‪-‬שלא‪-‬לשמה‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(55‬‬

‫‪ּG‬תה ִמ ְת ַּפּלֵל‪G ,‬ל‬


‫ְׁש ָ‬
‫ִת ִפּלָה(‪ּ .‬וכ ֶ‬
‫ׁש ַמע )ּוב ְ‬
‫ָהיר ִּב ְקרִי‪G‬ת ְ‬
‫אֹומר‪ֱ ,‬הוֵי ז ִ‬
‫ׁש ְמעֹון ֵ‬
‫ַּבי ִ‬
‫ובאשר לפסוק בפרקי אבות "ר ִ‬

‫ְת ֲחנּונִים"‪ :‬ר' שמעון זה הוא מתלמידיו של רבי יוחנן בו זכאי‪ ,‬ורבו קורא‬
‫ָת ָך ֶק ַבע‪ֶ ,‬אּלָא ַר ֲח ִמים ו ַ‬
‫ַּתעַׂש ְּת ִפּל ְ‬

‫לו "ירא‪-‬חטא"‪ ,‬בן דור שלאחר החורבן והדור שבו התחיל גיבושו של הסדור שלנו‪...‬דבריו של זה‬

‫משקפים את הלבטים של אותו דור‪ ,‬אשר בו עדיין היתה שנויה במחלוקת שאלת עיצובה של תפילת‪-‬קבע‬

‫ותפילת חובה‪...‬אולם לא דעה זו )של ר' שמעון(‪ ,‬אלא המנוגדת לה‪ ,‬היא שניצחה ביהדות ונקבעה‬

‫בהלכה‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(53‬‬

‫ליבוביץ' על היותנו העם הנבחר‪" ,‬עם סגולה"‬

‫בחוברת ללימודי אזרחות שקיבל בני בבית‪-‬הספר‪ ,‬הופיע ציטוט של דברי ליבוביץ'‪ ,‬מתוך ספרו "אמונה‪,‬‬ ‫•‬

‫היסטוריה‪,‬ערכים"‪:‬‬

‫הייחוד של עם ישראל הוא מגמה ומטרה‪ .‬אילו היה מציאות – היה חסר ערך‪ .‬עם ישראל אינו‬

‫העם הנבחר‪ ,‬אלא ְמצּווֶה להיות העם הנבחר‪ .‬ומהי )מהות( בחירתו )של הקב"ה( ? "אשר בחר‬

‫בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מו ַע‬
‫ליבוביץ' בודאי תלה את פרשנותו על מהות היותנו העם הנבחר על פסוק מפורש במקרא‪ :‬וְ ַע ּ ָתה ִאם ׁ ָש ֹ‬

‫ֻלה ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים )שמות‪ ,‬י"ט‪.(5 ,‬‬


‫יתם ִלי ְסג ּ ָ‬
‫יתי וִ ְהיִ ֶ‬
‫וש ַמ ְר ּ ֶתם ֶאת ְּב ִר ִ‬
‫עו ְּבק ִֹלי ּ ׁ ְ‬
‫ִּת ׁ ְש ְמ ּ‬

‫אין ישראל נבדלים מאומות העולם אלא באשר הם מצווים על קיום המצוות‪ .‬אין הם נבדלים מן‬ ‫•‬

‫הגויים ב"פוטנציאל" אלא בחובה‪ .‬אם אין ישראל מקיימים את המצוות אין מהם ייחוד‪ .‬הגוי‪...‬אם‬

‫הוא מקיים את המצוות‪ ...‬גם דיני גיור – הרי הוא‪ ...‬יהודי ממש ))ו[‪.(296 'K‬‬

‫ועדיין אחוז היהודים בין בעלי ההישגים הגדולים‪ ...‬בארצות בגולה במערב מוסיף להיות גדול‬ ‫•‬

‫ביותר‪...‬ביטוי של מציאות רוחנית‪-‬נפשית מסוימת‪ ,‬שבה הייתה כלולה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הערכה‬

‫מיוחדת להישגים רוחניים‪.‬‬

‫ליבוביץ' על היחס בין אמונה ומדע‪:‬‬

‫ההכרה המדעית של הטבע או של ההיסטוריה כפויה מבחינה פסיכולוגית על כל מי שמבין אותה‪,‬‬ ‫•‬

‫ואין הוא בן‪-‬חורין לקבלה או לדחותה‪ .‬ההכרה הדתית‪ ,‬לעומתה‪ ,‬היא הכרעתו של האדם לקבל‬

‫על עצמו עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות )]‪ ,[55‬ע' ‪.(76‬‬

‫‪...‬המדע – אין לו משמעות דתית ואין בו כדי לחייב את האדם לעבודת ה' או להפקיע את האדם‬ ‫•‬

‫מחיוב זה )]‪ ,[1‬ע' ‪.(212‬‬

‫קבלת עול מלכות‪...‬היא הכרעה ערכית‪...‬ערכים אינם מסקנות הגיוניות הנובעות מנתונים‬ ‫•‬

‫מסוימים‪...,‬הם אינם עניין של ידע‪...‬ואינם ניתנים להנמקה‪ ,[1])....‬ע' ‪.....(99‬‬

‫במשפט זה ליבוביץ' שם לחוכא ואיטלולא את עצם הניסיון להוכיח ב"דרך מדעית" ועל בסיס "עובדות" את קיומו של‬

‫אלוהים ‪ -‬ש‪.‬מ‪.‬‬

‫ועוד נקודה מעניינת בעניין זה‪:‬‬

‫האמונה הדתית ‪ -‬אינה ביטוי להסבר שהאדם נותן לעולם ‪...‬הדת אינה מסבירה כלום‪ ,[1] )...‬ע'‬ ‫•‬

‫‪.(103‬‬

‫עניינה של התורה הקדושה ושל כל כתבי הקודש אינו אלא מעמדו של האדם לפני ה' וחובת‬ ‫•‬

‫עבודת ה' לא הקניית ידיעות על העולם‪ ,‬על הטבע‪ ,‬על ההיסטוריה‪ ,‬ואפילו לא על האדם‬

‫עצמו‪....‬ממש מגוחך הוא הרעיון‪ ,‬שהתורה ניתנה‪...‬כדי ללמד פרק במדעי הטבע או ההיסטוריה‪,‬‬

‫ושהשכינה ירדה על הר סיני כדי למלא תפקיד של פרופסור לפיזיקה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬וכו' )]‪ ,[1‬ע' ‪.(56‬‬

‫‪23‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫האבולוציה היא עובדה היסטורית – ההיסטוריה של החיים מראשיתם עד היום הזה )]‪ ,[1‬ע'‬ ‫•‬

‫‪.(214‬‬

‫ההנחה‪ ,‬שלשם הדברת שיתוק הילדים דרוש צרוף של המדע הרפואי עם ההשגחה‪....‬היא‬ ‫•‬

‫סאטירה מצוינת על הפסיכולוגיה "הדתית" הפולקלוריסטית )]‪ ,[1‬ע' ‪.(217‬‬

‫הדיבורים על כך "שבכל חוקיות יכול להישאר מקום ליוצא מן הכלל או למקרה שאינו נכלל‬ ‫•‬

‫בחוק"‪...‬מייחד לקב"ה מקום ותפקיד של מטליא טלאים על קרעי מכנסי המציאות הטבעית‬

‫וההיסטורית )]‪ ,[1‬ע' ‪.(217‬‬

‫הערה זאת של ליבוביץ' מעניינת‪ .‬ייתכן שליבוביץ' מתייחס )ומתנגד( כאן לניסיון של "מאמינים" לקשור בין אלוהים‬

‫למכאניקה הקוונטית‪" ...‬העולם" שהיה מוכר עד הפיתוח של התורה הקוונטית היה דטרמיניסטי‪ .‬ההנחה הייתה‬

‫שכל אירוע בטבע מתנהל על פי חוק פיזיקאלי ‪ -‬גם אם החוק עצמו טרם התגלה ‪ -‬חוק שניתן לתיאור על‪-‬ידי ביטוי‬

‫מתמאטי שאין בו אלמנט של אי וודאות )קרי‪ ,‬ביטוי דטרמיניסטי(‪ .‬ב"עולם הדטרמיניסטי" – הכל מתפתח באופן‬

‫מסודר ומאורגן‪ .‬לפי "עולם" זה‪ ,‬תיאורטית‪ ,‬אם נדע את כל חוקי הפיזיקה‪ ,‬ויהיו ידועים לנו "תנאי התחלה" של‬

‫ה"עולם" ברגע מסוים‪ ,‬ויהיה בנמצא מחשב‪-‬על מספיק חזק‪ ,‬ניתן היה לחזות כל אירוע בעתיד‪ .‬כולל ‪ -‬מה נאמר‪,‬‬

‫מה נחשוב ומה נעשה‪ ...‬בעולם הדטרמיניסטי למעשה אין תפקיד לאלוהים‪ ...‬מלבד זה שהוא בוראו‪ .‬הדרך היחידה‬

‫שנותרה ליושב במרומים להתערב בנעשה היא בהפרה של החוקים שהוא עצמו ברא‪.‬‬

‫לא כך ב"עולם הקוונטי"‪ .‬התורה הקוונטית מתארת את הטבע בעזרת ביטויים מתמטיים שיש בהם משתנים‬

‫אקראיים‪ .‬המכאניקה הקוונטית חוללה מהפכה אדירה בפילוסופיה של המדע‪ .‬והמאמינים בהשגחת האל יכולים‬

‫להעלות סברה שבורא עולם‪ ,‬ברצותו‪ ,‬שולט בעולם דרך המשתנים האקראיים‪ ....‬וייתכן שלסוג זה של אמונה‬

‫מתייחס ליבוביץ'‪ ,‬וכמובן מתנגד‪..‬‬

‫בהקשר זה תצוין אנקדוטה מההיסטוריה של המדע‪ :‬ככל הידוע לי אלברט איינשטיין סרב לקבל את המכאניקה‬

‫הקוונטית כנכונה‪ .‬הוא האמין שקיימים "משתנים סמויים" – גם אם טרם התגלו ‪ -‬שמחזירים לתורת הפיזיקה את‬

‫הדטרמיניזם‪ .‬איינשטיין הוא זה שטבע את המשפט המפורסם‪" :‬אלוהים לא משחק בקוביות"‪.‬‬

‫ועוד הערה‪:‬‬

‫ב‪ 19/09/200 -‬הביע הפרופ' אליה ליבוביץ‪ ,‬בנו של ישעיהו ליבוביץ' את דעתו הנחרצת‪ ,‬בכתבה בעיתון "הארץ"‪,‬‬

‫בעניין המאבק הגדול המתחולל כיום בארה"ב בשאלת הסברה על "התכנון התבוני" כהסבר "מדעי" מתחרה‬

‫למורכבות שבטבע ‪ -‬לצד התמונה הדרוויניסטית‪ -‬אבולוציונית של העולם‪.‬‬

‫חסידי "התכנון התבוני" ‪ -‬בהם נשיא ארה"ב ג' בוש‪ ,‬שאמר לאחרונה כי רעיון התכנון התבוני הוא תיאוריה חלופית‬

‫שוות ערך לתמונת העולם הדרוויניסטית ‪ -‬טוענים שהמורכבות העצומה המתגלית לעינינו ביקום‪ ,‬בפרט בעולם החי‬

‫‪24‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫והצומח‪ ,‬היא הוכחה לישות על‪ ,‬אלוהים‪ ,‬ישות בעלת תבונה‪ .‬לטעמם‪ ,‬רק תכנון על‪-‬ידי תבונת‪-‬על אלוהית יכול‬

‫להסביר את קיומן בעולם של מערכות מסובכות כמו העין או האוזן האנושיות‪ ,‬או את התבנית הנהדרת של זנב טווס‬

‫הפרוש לרווחה‪.‬‬

‫טענה זו מוצגת עתה בארה"ב ביתר שאת כהסבר מתחרה לתורת האבולוציה של העולם הביולוגי‪ ,‬שיסודותיה הונחו‬

‫על‪-‬ידי צ'ארלס דרווין‪ .‬הדרוויניסט עומד נפעם לא פחות אל מול המורכבות‪ ,‬התכליתיות‪ ,‬הסדר והיופי המופלאים‬

‫שמתגלים בעולם החי והצומח‪ ,‬אך הוא מייחס אותם לא לכוונת מתכנן תבוני כלשהו אלא לחוקיות סטטיסטית של‬

‫תהליכים מקריים המתרחשים בעולם‪ .‬בתמונת העולם הדרוויניסטית‪ ,‬לאף אחד מן התהליכים המניעים את‬

‫האבולוציה שמולידה את הרב‪-‬גוניות המתגלית בו‪ ,‬אי אפשר לייחס לא תבונה‪ ,‬לא כוונה‪ ,‬לא רגש ולא רצון‪.‬‬

‫לגבי עולם הטבע והיקום אין לנו כל ידיעה מוקדמת על קיומה של תבונה שמסוגלת לתכננו‪ .‬הסקה מעצם קיומו של‬

‫העולם המורכב והמופלא על מציאותו של מתכנן תבוני איננה ביאור של התופעה‪ ,‬אלא תוצאה פסיכולוגית שלה‪.‬‬

‫וכך אומרים חסידי התכנון התבוני‪ :‬אנו רואים עולם מופלא‪ .‬ההסבר למורכבותו הוא בישות תבונית שתכננה אותו‪.‬‬

‫ואם תשאלו מנין אנו יודעים שישות כזאת קיימת‪ ,‬נענה לכם מיד‪ :‬וכי קיומו של עולם פלאי כזה איננו הוכחה‬

‫מספקת?‬

‫ליבוביץ' על נביאי אמת ועל מהות נבואת‪-‬אמת‬

‫נביאי האמת אינם מגידי עתידות‪ .‬הם מציגים דרישה )ההדגשה של ליבוביץ'( למציאות האנושית‬ ‫‬

‫)"תוספות" היא פרשנות‬ ‫ומכוונים את האדם כלפיה‪ .‬זאת נסחו "תוספות" על מסכת יבמות דף נ'‬

‫קלאסית הצמודה לתלמוד‪ ,‬שהתגבשה במאות ה‪ 12 -‬וה‪ 13 -‬בצרפת ואשכנז ומקובלת על כל העולם היהודי‬

‫)ההדגשה של‬ ‫האורתודוכסי‪ - .‬ש‪.‬מ‪ (.‬במאמר נפלא‪" :‬אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות"‬

‫ליבוביץ'( ז‪.‬א‪ – .‬אין ערובה שכך יהיה )]‪ ,[1‬ע ‪ .(262‬וזה עניין עמוק מאד באמונה‪ ,‬ולא כאן המקום‬

‫להסבירו )]‪.(234 ,[1‬‬

‫ובאשר למהות הנבואה )]‪ ,[4‬ע' ‪" :(64‬וזהו מסימני ההיכר של כל נביאי האמת – שהם אינם‬ ‫‬

‫מצליחים בשליחותם‪ ,‬וחזקה על נביא מצליח שהוא נביא שקר‪....‬כל נביאי ישראל נכשלו‬

‫בשליחותם"‪.‬‬

‫הערה‪ :‬גישתו של ליבוביץ' לנושא הנבואה חביבה עלי במיוחד‪ ,‬ואני מרבה להשתמש בה ולצטט אותה‪ .‬דווקא בגלל‬

‫זה הייתי רוצה להקים את ליבוביץ' מקברו ולשאול אותו מה היה אומר על הנחיותיו של משה לעם ישראל בעניין‬

‫נביא שקר בספר דברים פרק יח'‪ ,‬שם נאמרו דברים הפוכים‪ :‬אֲ ׁ ֶשר יְ ַד ּ ֵבר ַהנָ ּ ִביא ְּב ׁ ֵשם ה' וְ לֹא יִ ְהיֶה ַה ָ ּד ָבר‪..‬‬

‫נו‪..‬‬
‫גור ִמ ּ ֶמ ּ ּ‬
‫רו ַהנָ ּ ִביא‪ .‬לֹא ָת ּ‬
‫דון ִ ּד ְּב ֹ‬
‫רו ה'‪ְּ .‬בזָ ֹ‬
‫הוא ַה ָ ּד ָבר אֲ ׁ ֶשר לֹא ִד ְּב ֹ‬
‫ּ‬

‫‪25‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אשר להבטחות על הגאולה לעתיד לבוא – שים לב שכל הנבואות הנפלאות על שיבתם של‬ ‫‬

‫עשרת השבטים‪ ,‬שניתנו על‪-‬ידי ירמיהו‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬הושע ועמוס‪ ,‬כולם לא נתקיימו‪ .‬כנראה משום‬

‫שעשרת‪-‬השבטים שגלו לא נמצאו ראויים לגאולה )]‪ ,[1‬ע' ‪.(251‬‬

‫ליבוביץ על קדושת תושבע"פ ‪ -‬תורה שבעל‪-‬פה ‪ -‬ואופן היווצרות ההלכה‬

‫היהדות מעולם לא התבססה על תושב"כ – תורה שבכתב ‪ -‬אלא דווקא על תושבע"פ )]‪,[1‬‬ ‫‬

‫‪ .(117‬היהדות אינה מושתתת על התנ"ך אלא על ההלכה )]‪.(117 ,[1‬‬

‫העיקר האמוני הגדול‪ ,‬שעליו עומדת היהדות המסורתית‪ ,‬הפרושית‪-‬תלמודית‪-‬רבנית‪,‬‬ ‫‬

‫כולה הוא‪ :‬שזאת התושבע"פ‪ ,‬שהיא מעשי ידי אדם‪ ,‬היא‪-‬היא התורה האלוקית )]‪,[1‬ע'‬

‫‪.(131-132‬‬

‫ היסוד האמוני שלנו הוא שתורתנו שבעל‪-‬פה – שהיא מעשה‪-‬ידי‪-‬אדם – היא התורה האֱ ל ִֹהית‬

‫המחייבת אותנו‪ .‬זו הדוגמה של היהדות‪,[3]) .‬ע' ‪(98‬‬

‫תורה שבעל‪-‬פה היא יצירה אנושית מצד אחד‪ ,‬ומצד שני אנו מקבלים אותה כתורה אֱ ל ִֹהית;‬ ‫‬

‫אותה תורה שאנחנו בעצמנו יצרנו )]‪,[3‬ע' ‪.(96‬‬

‫התורה שבעל‪-‬פה איננה פירוש של התורה שניתנה בסיני‪ ,‬אלא היא יצירה אנושית‪ .‬ראה למשל‬ ‫‬

‫את הגאון מווילנא‪ ,‬שאיננו חשוד על ביקורת‪ ,‬וספר 'קצות החושן' ו'ספר הניצחון' וכן רש"י‬

‫והרמב"ם ולבסוף נגיע ל'משך חכמה' של ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק ולר' ישראל סלנטר‪,‬‬

‫מייסד תנועת המוסר‪ ,‬שמת בסוף המאה ה ‪ .19 -‬אתה יודע שהוא היה איש ישיבות ליטא‬

‫ותנועתו כבשה חלק גדול מישיבותיה‪ .‬והנה הוא כותב‪" :‬הקב"ה נתן התורה לבני‪-‬אדם לשפוט בה‬

‫על‪-‬פי השכל האנושי ולא כאשר הייתה באמנה איתו‪ ,‬כי לא בשמיים היא לגלות מצפונים‪ ,‬כי אם‬

‫אשר יחתור האדם לדעת על‪-‬פי דרכי הראיות‪ ,‬היא היא תורת ה' יתברך שמו‪,[3]) ".‬ע' ‪.(99‬‬

‫ליבוביץ על קדושת תושב"כ ‪ -‬תורה שבכתב‪:‬‬

‫שאלה‪ :‬ומה על התורה שבכתב?‬ ‫‬

‫תשובה‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה קובעת שאלה הם כתבי קודש‪,[3]) .‬ע' ‪(99‬‬

‫‪26‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫שאלה‪ :‬וזו קביעה אנושית?‬ ‫‬

‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬אנו מאמינים שהקביעה האנושית הזאת היא‪-‬היא הקביעה האמונית הדתית‪ .‬אני‬

‫חושב שאני מתבטא בצורה ברורה מאד‪,[3]) .‬ע' ‪.(96‬‬

‫יותר מזה‪ :‬מבחינת היהדות תושבע"פ קודמת לתושב"כ‪ .‬אלמלא ההלכה שקבעה שחמשת חומשי‬ ‫‬

‫תורה )או כ"ד ספרי התנ"ך( כתבי קודש הם‪ ,‬לא היו הללו אלא ספרות עברית ישנה‪ ,‬ובחלקה‬

‫ספרות ממדרגה שנייה…)]‪,[1‬ע' ‪.(131-132‬‬

‫ליבוביץ' על מעמד הר סיני‪:‬‬

‫• מצד אחד ‪ -‬ליבוביץ' כותב לידידו פרופ' דב רפל חוות דעת על מאמר‪ :‬אינני רוצה להרבות בשבחך‪ ,‬אבל‬

‫לא אוכל להימנע מלציין כמה ניסוחים שלך המבטאים בצורה מרוכזת עניינים גדולים מאד‪,‬‬

‫כגון‪...‬פסוק המפתח לכל הוא‪ ,‬לדעתי‪" :‬כל הגדרה של אלוהים חייבת להיות כזאת שאפשר‬

‫לייחס לו את מתן תורת משה לבני אדם" )]‪.(281 ,[1‬‬

‫מצד שני ‪ -‬אומר ליבוביץ'‪ :‬השאלה אם הראיה האמורה במעמד הר סיני היא ראיה אופטית או ראיה‬ ‫‬

‫של ההכרה? הרמב"ם משאיר דבר זה כשאלה פתוחה; לאמור – אתה יכול לפרש זאת כפי‬

‫יכולתך וכאמונתך‪ .‬אבל השאלה היא‪ :‬האם אנחנו רואים את התורה כמחייבת אותנו )]‪,[3‬ע' ‪.(96‬‬

‫ליבוביץ' על הקשר בין יהדות ומוסר‬

‫"כל העניינים הכרוכים בערכים אנושיים – מטריאליים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬אסטטיים‪ ,‬חברתיים וכו'‬ ‫‬

‫– כפויים על האדם בתוקף טבע‪ ,‬ואין הוא יכול להימלט מהם‪ ,‬אולם הם חסרי משמעות‪.‬‬

‫)]‪,([1‬ע' ‪ .(315‬את קביעתו זאת "שערכים‬ ‫אין משמעות אלא למעמדו של האדם לפני ה'"‬

‫אנושיים‪...‬כפויים בתוקף טבע‪...‬ולכן הם חסרי משמעות" אינני מקבל‪ .‬לדעתי זאת הייתה פליטת קולמוס‬

‫ש‪.‬מ‪.‬‬ ‫שלו! לכל אורך משנתו ליבוביץ' מציין שיש ערכים נוספים לערכי הדת‪ ,‬לגיטימיים‪ ,‬ובעלי משמעות –‬

‫בטעות גמורה מייחסים לנביאים גישה "מוסרית"‪ .‬הנביאים לא הכירו את מושג המוסר‪ ,‬אלא רק‬ ‫‬

‫את האמונה באלוהים ואת עבודתו‪ .‬אף אחד מנביאי ישראל לא פונה אל המצפון האנושי‪ .‬המילה‬

‫"מצפון"‪ ,‬ואף המושג מצפון‪ ,‬אינם קיימים כלל בתנ"ך!‪ .‬כל תביעה של הנביאים לגבי היחסים שבין‬

‫אדם לחברו אינה נובעת מן "המוסר" אלא מדבר ה' – מן התורה" )]‪,([1‬ע' ‪.(312‬‬

‫‪27‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫‪...‬המוסר מחייב את האדם להיות אנרכיסט‪ ,‬קוסמופוליט‪ ,‬ופציפיסט‪.‬‬ ‫‬

‫ועל עצמו‪,‬‬

‫אולם אני אדם שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות ולא עול המוסר‪ .‬ואין אני לא אנרכיסט‪ ,‬לא‬

‫קוסמופוליט ולא פציפיסט )]‪,([1‬ע' ‪.(315‬‬

‫ליבוביץ' על התרבות של תלמוד‪-‬תורה ביהדות‬

‫הקטע הבא מבוסס על מקור ‪:22‬‬

‫ מקומו של תלמוד‪-‬תורה בעולמה של היהדות הוא תופעה מיוחדת לתרבות היהודית‪ ,‬וספק אם‬

‫יש לו אנלוגיה בתרבויות אחרות‪) .‬ע' ‪.(20‬‬

‫ תלמוד‪-‬תורה אין פירושו לימוד כדרך כל לימודים מקצועיים אחרים אשר בהם אדם עוסק בכדי‬

‫שידע משהו‪...‬תלמוד‪-‬תורה בעולמה של היהדות‪...‬נועד לשמש תוכן לחיי‪-‬הרוח‪ ,‬לתודעתו‬

‫התרבותית‪ ,‬האינטלקטואלית‪ ,‬ואולי גם האמוציונאלית של האדם‪...‬כל הדברים האלה נרמזים‬

‫ית ּב ֹו ֹיו ָמם וָ לַ יְ לָ ה" )יהושע א'(‪ ,‬והגות היא הרבה יותר מאשר‬
‫למעשה כבר בתורה‪ ,‬בפסוק "וְ ָהגִ ָ‬

‫לימוד‪) .‬ע' ‪.(20‬‬

‫ אבל‪ ,‬אומר ליבוביץ'‪ :‬ב"פרקי אבות" נעוצים שורשי הבעיה הגדולה שהעסיקה את עולמה של היהדות‬

‫במרוצת הדורות‪ ,‬בדבר מעמדו של תלמוד‪-‬תורה בהווי של אדם מישראל המקבל עליו עול תורה‬

‫ומצוות‪ :‬האם זוהי משימה שעליו לקיימה בהיותו נושא בעול צרכי החיים וצרכי החברה ככל אדם‪,‬‬

‫או שהיא מקנה לו זכות יתר‪ ,‬המשחררת אותו מאותם תפקידים ומאותן חובות‪ ,‬אשר אחרים‬

‫ימלאו אותם במקומו? )ע' ‪.(29‬‬

‫ ציטוטים רלוונטיים שמביא ליבוביץ' מפרקי אבות לגישה האחת‪:‬‬

‫ַּבנּות‪") .‬רבנות" = מעמד של אדון(‪.‬‬


‫ּוׂשנָא ֶאת ָהר ָ‬
‫שמעיה אומר‪ֱ :‬אהֹוב ֶאת ַה ְּמלָאכָה‪ְ ,‬‬ ‫‪o‬‬

‫ָפה ַתלְמּוד ּתֹורָה ִעם ֶּד ֶר ְך ֶארֶץ‪.‬‬


‫רבן גמליאל אומר‪ :‬י ֶ‬ ‫‪o‬‬

‫ומסביר ליבוביץ'‪" :‬דרך ארץ" = אורח החיים הטבעי של האדם‪ ...‬כפוף לצרכיה‪ ...‬חלק‬

‫ממנה‪...‬צריך לתרום‪ ,‬הן לעצמו והן לזולתו‪ ,‬מבחינת מילוי החובות והתפקידים הנובעים‬

‫ממציאותו כאיש חברה‪) .‬ע' ‪.(22‬‬

‫סֹופּה ְּב ֵטלָה וְגֹו ֶררֶת ָעֹון‪.‬‬


‫ִּמּה ְמלָאכָה‪ָ ,‬‬
‫ׁש ֵאין ע ָ‬
‫ועוד מרבן גמליאל‪ :‬כָל ּתֹורָה ֶ‬ ‫‪o‬‬

‫‪28‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ָהם‬
‫ַחּפֹור ּב ֶ‬
‫ָהם‪ ,‬וְלֹא ַקרְּדֹם ל ְ‬
‫ְה ְת ַּגּדֵל ּב ֶ‬
‫ׂשם ֲע ָטרָה ל ִ‬
‫אֹומר‪G :‬ל ַּת ֲע ֵ‬
‫ַרּבִי צָדֹוק ֵ‬ ‫‪o‬‬

‫ ולגישה השנייה‪ ,‬המנוגדת‪:‬‬

‫ַעסֹוק ּבַּתֹורָה‪.‬‬
‫ֵסק‪ ,‬ו ֲ‬
‫אֹומר‪ֱ ,‬הוֵי ְמ ַמ ֵעט ָּבע ֶ‬
‫ַּבי ֵמ ִאיר ֵ‬
‫מפרקי אבות‪ :‬ר ִ‬ ‫‪o‬‬

‫ַּמד ֶאת ְּבנִי ֶאּלָא‬


‫ְאינִי ְמל ֵ‬
‫ׁש ָּבעֹולָם ו ֵ‬
‫ִיח ֲאנִי ּכָל ֻא ָּמנִּיֹות ֶ‬
‫אֹומר‪ַ ,‬מּנ ַ‬
‫וממסכת קידושין‪ :‬רַּבִי נְהֹורַאי ֵ‬ ‫‪o‬‬

‫ּוׁש‪C‬ר ּכָל ֻא ָּמנִּיֹות ֵאינָן‬


‫ֶמת לָעֹולָם ַהּבָא‪ְ .‬‬
‫ְה ֶּקרֶן ַקּי ֶ‬
‫ּׂש ָכרָּה ָּבעֹולָם ַהּזֶה ו ַ‬
‫ׁש‪C‬דָם אֹוכֵל ִמ ְ‬
‫תֹורָה‪ֶ ,‬‬

‫ּכֵן‪.‬‬

‫ליבוביץ' דגל בעמדת מורו הגדול‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬אותו הוא מצטט בע' ‪ 26‬של מקור ‪ ,22‬עם הוספות משלו‪:‬‬ ‫‬

‫)ההדגשה‬ ‫הניסוח החריף ביותר של שלילת הפיכת תלמוד תורה למקצוענות‪...‬מנוסחת כהלכה‬

‫במקור – ש‪.‬מ‪ ,(.‬בהלכות תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬פרק ב'‪" :‬כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה‬

‫מלאכה ויתפרנס מן הצדקה‪ ,‬הרי זה חילל את השם‪ ,‬ובִזה את התורה‪"...‬‬

‫הרמב"ם אומר "בוז הוא לתלמיד‪-‬חכם להתפרנס מן התורה" ואילו הש"ך אומר‪ ,‬כ‪ 100-‬שנה‬

‫לאחר‪-‬מכן‪" :‬בוז הוא לתלמיד‪-‬חכם שיתפרנס ממלאכתו"‪.‬‬

‫מות" )במדבר י"ט(‪-‬‬


‫תו ָרה ָא ָדם ִ ּכי יָ ּ‬
‫ליבוביץ' התייחס למליצתו של האמורא ריש לקיש‪ ,‬שדרש את הפסוק "זֹאת ַה ּ ֹ‬ ‫‬

‫'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה' ובהקשר זה אמר בציניות רבה‪) :‬שם ע' ‪:(38‬‬

‫"הממיתים עצמם"‪...‬באהלה של התורה נשארו בחיים )ההדגשה במקור – ש‪.‬מ‪ ,(.‬בשעה שאחרים‪,‬‬

‫כגון ‪ 2700‬מאחינו ובנינו במלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ ,‬מתו בפועל )ההדגשה במקור – ש‪.‬מ‪ (.‬כדי‬

‫שיהודים – ובכללם הממיתים עצמם באהלה של תורה – יישארו בחיים‪.‬‬

‫ליבוביץ' על המיסטיקה ביהדות – קבלה‪ ,‬חוכמות הנסתר‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עולם הבא ותחיית המתים‪:‬‬

‫חיפוש אחר הנסתר‪ ,‬או חיפוש אחרי הנצחי והקבוע‪ ,‬כהסבר לאמונה הדתית – הוא הבל‬ ‫‬

‫גמור‪....‬ביוה"כ אין זכר או רמז ל"נסתר"‪ ,‬ל"נצחי"‪ ,‬וכו'‪ .‬אין זכר ל"נפש" או ל"עולם הבא"‪ .‬אין אף‬

‫התעסקות באלוהים‪ .‬כל עניינו של יוה"כ הוא כיצד האדם בחייו עומד לפני ה'‪ ,‬ולמה מחייב אותו‬

‫מעמד זה – וזאת היא האמונה הדתית )]‪ ,[1‬ע' ‪.(98‬‬

‫קבלה‪:‬‬ ‫‬

‫‪29‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הקבלה היא פלישה של עולם האלילות לתוך עולמה של היהדות‪...‬מבחינה היסטורית‬ ‫‪o‬‬

‫נשארה הקבלה במסגרתה של היהדות משום שלא פרקה מעצמה עול תורה ומצוות‬

‫)]‪(259,[1‬‬

‫שמשה די‪-‬ליאון הוא מחברו של ה"זהר" )בשנות ה‪ 79 -‬של המאה ה‪ ,(13 -‬הוא ודאי‬ ‫‪o‬‬

‫באותה מידה שודאי שהרצל חיבר את "מדינת היהודים" )בשנות ה‪ 90 -‬של המאה ה‪.(19-‬‬

‫ליבוביץ' כופר כאן מכל וכל באמונה העממית שרבי שמעון בר‪-‬יוחאי הוא מחבר ה"זהר"‪ ,‬הבסיס לתורת‬

‫הקבלה‪.‬‬

‫משיח‪:‬‬ ‫‬

‫ליבוביץ' נאחז ברמב"ם )]‪:(280-283 ,[1‬‬ ‫‪o‬‬

‫ברור לי לגמרי שמבחינת הרמב"ם המשיח אינו צורך האמונה האמיתי אלא צורך "המון‬

‫המאמינים" בלבד‪.‬‬

‫בניגוד קיצון לאמונה העממית‪ ...‬אין ביאה ניסית של משיח האמצעי והתנאי להגשמת היעוד‬

‫של ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵ ּד ָעה ֶאת ה' )ישעיהו‪ ,‬י"א‪ ,‬ט(‪ ,‬שהוא חזון הגאולה האמיתית‪ .‬להיפך‪ :‬השגת‬

‫דעת ה' בקרב האנושות היא‪-‬היא הגאולה עצמה‪ .‬אל גאולה מסוג זה מתכוון ישעיהו ואין‬

‫רמז למשיח כדמות אנושית מסוימת‪ .‬בהתאם להשקפתו של הרמב"ם על הבחירה‬

‫החופשית‪ ,‬אין יכולת להתנות את השגת התכלית אלא בהכרת האדם עצמו ולא בגורם ניסי‬

‫מן החוץ שישפיע על האדם‪ .‬בזה הרמב"ם מחסל את הדימוי המיתי של הגאולה המשיחית‪,‬‬

‫הרווח והמקובל לא רק באמונה העממית ובמסורת האגדית אלא גם בעולמם הרוחני של‬

‫הגדולים בהגות האמונית ביהדות‪ ...‬הרמב"ם מסיים במילה רבת‪-‬המשמעות "ודעהו"‪...‬‬

‫הרמב"ם מאמין שהוא מפרש את הפשט של נבואת ישעיהו‪.‬‬

‫אשר לאיגרת תימן )שבה הרמב"ם דן ארוכות במשיח כישות אמיתית ובסימנים לבואו – ש‪.‬מ‪ – (.‬ברור‬

‫תו ָר ֶת ָך‪ .‬כדי‬


‫פרו ּ ֹ‬
‫שות לַ ה' ‪ֵ -‬ה ֵ ּ‬
‫שכאן הרמב"ם פועל בהתאם לכתוב )בתהילים קי"ט( ֵעת לַ עֲ ׂ ֹ‬

‫פות‬
‫קו י ַָדיִ ם ָר ֹ‬
‫להציל עדה מייאוש אמוני ומשמד הוא אומר להם דברים שיש בהם משום ַחזְ ּ ּ‬

‫צו )ישעיהו ל"ה ג'(‪ ,‬גם אם אין הדברים כלל השקפתו בנידון‪.‬‬
‫לות ַא ּ ֵמ ּ‬
‫כש ֹ‬
‫וב ְר ַּכיִ ם ּ ׁ ְ‬
‫ּ ִ‬

‫‪ o‬מקור )]‪ ,[3‬ע' ‪ (92‬דן ליבוביץ' על הנושא עם מיכאל ששר‪:‬‬

‫שאלה‪ :‬אין זה פשוט כל‪-‬כך‪ .‬היהודי הפשוט בכל זאת האמין גם במשיח ואפילו עשה ממנו‬

‫‪30‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרסוניפיקאציה‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬לא הייתה לכך )למשיחיות – ש‪.‬מ‪ (.‬השפעה על דרכו )של העם היהודי – ש‪.‬מ‪ (.‬בחיים‪ .‬זו‬

‫הנקודה המכרעת‪ .‬אני מטריאליסט נוקשה במובן זה שאני מציג את השאלה‪ :‬במה – או‬

‫כיצד – התבטא הרעיון או החזון )המשיחי( מבחינה מוחשית? והתשובה על כך לגבי החזון‬

‫המשיחי היא – אפס‪ .‬אבל ברגע שהרעיון המשיחי התחיל לשאת פירות מוחשיים‪ ,‬כמעט‬

‫שהרס את העם היהודי‪ .‬הוא הוליד את הנצרות ואת השבתאות ובימינו – את גוש‪-‬אמונים‪.‬‬

‫הבהרות והערות נוספות‪:‬‬

‫‪ .1‬במהלך כתיבת הספר שוחחתי עם ד"ר יוסי זיו‪ ,‬שהכיר את ליבוביץ ושוחח אתו רבות‪ .‬יוסי זיו סיפר לי‬

‫שליבוביץ' התייחס אל המשיח )והזהיר מפני הכמיהה המשיחית( באמרו כי "המשיח לעולם יבוא"‪ ,‬תמיד‬

‫בלשון עתיד‪" ,‬לכן כל משיח שבא הוא משיח שקר!"‬

‫כמובן שיש קשר בין הציטוט שהבאתי לעיל מדברי ליבוביץ' לבין הדברים שמסר יוסי זיו‪ .‬אך לא מצאתי מקור‬

‫לדברים אלה‪ ,‬מבוטאים באופן זה‪ ,‬בכתבי ליבוביץ'‪ .‬אודה לכל מי שיפנה אותי למקור רלוונטי‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬היה לליבוביץ' על מה להתבסס בקביעה זאת‪ :‬בתלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד‪,‬מתועד וויכוח‬

‫בין שני תנאים‪ .‬ר' עקיבא טען שבר‪-‬כוכבא הוא המשיח ור' יוחנן‪-‬בן‪-‬תורתא ענה לו‪" :‬עקיבא‪ ,‬יעלו עשבים‬

‫בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא"‪.‬‬

‫ובימינו – לאחר ההתנתקות מרצועת עזה – אמר הרב שאר ישוב כהן‪ ,‬הרב הראשי של חיפה שבתפילה‬

‫המסורתית לשלום המדינה יש להכניס שינוי‪ :‬במקום "ברך את מדינת ישראל‪ ,‬ראשית צמיחת גאולתנו"‪ ,‬יש‬

‫לברך "ברך את מדינת ישראל‪ ,‬שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו"‪.‬‬

‫‪ .2‬ליבוביץ' היה מעריץ גדול של הרמב"ם‪ .‬הנה מה שכתב הרמב"ם על משיחיות ) רמב"ם הלכות מלכים‬

‫ומלחמות פרק יא(‪..." :‬רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה‪ ,‬והוא היה נושא כליו של בן‪-‬כוזיבא המלך‪,‬‬

‫והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח‪ ,‬ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח‪ ,‬עד שנהרג בעונות‪.‬‬

‫כיון שנהרג נודע להם שאינו‪ ,‬ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת‪ ,‬ועיקר הדברים ככה הן‪ ,‬שהתורה‬

‫הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן‪ ,‬וכל המוסיף או גורע או‬

‫שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן‪ ,‬הרי זה ודאי בדאי רשע ואפיקורוס"‪.‬‬

‫ועוד מאותו מקור‪..." :‬כל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל‬

‫הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו‪ ...‬ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין‬

‫סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות‬

‫האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה"‪.‬‬

‫ועוד מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים על ימות המשיח עצמם‪" :‬אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר‬

‫ממנהגו של עולם‪ ,‬או יהיה שם חידוש במעשה בראשית‪ .‬אלא העולם כמנהגו נוהג"‪.([48])...‬‬

‫‪31‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫עולם הבא‪:‬‬ ‫•‬

‫רקע )נכתב בעזרת מאמר של ד"ר משה גרנות(‪:‬‬

‫ממתי תפס "העולם הבא" במסורת ישראל?‬

‫במקרא‪ :‬המקרא נחתם כמה מאות שנים לפני הספירה‪ .‬העולם הבא‪ ,‬קיומו ומהותו‪ ,‬לא נזכרו במפורש‬

‫במקרא‪ .‬אליהו עלה בסערה השמימה‪ .‬קורח ועדתו ירדו לשאול‪ .‬יחזקאל נשא את חזון העצמות היבשות‪.‬‬

‫און‬
‫פות ְל ִד ְר ֹ‬
‫עולָ ם וְ ֵא ּ ֶלה לַ חֲ ָר ֹ‬
‫יצו ֵא ּ ֶלה ְל ַח ּיֵי ֹ‬
‫ודניאל אמר )פרק י"ב‪ ,‬ב'( " ְו ַר ִּבים ִמיְ ּ ׁ ֵשנֵי ַא ְד ַמת ָע ָפר ָי ִק ּ‬

‫שוב ָך‬
‫ֹאכל לֶ ֶחם ַעד ׁ ּ ְ‬ ‫עולָ ם"‪ .‬אבל דניאל ויחזקאל הם נביאים מאוחרים‪ .‬הקו השלט הוא " ְּבז ֵַעת ַא ּ ָ‬
‫פיך ּת ַ‬
‫ֶ‬ ‫ֹ‬

‫שוב" )בראשית ג'‪ ,‬יט( וכן ֶאגְ וַ ע וְ ַעיִ ן לֹא ִת ְר ֵאנִ י‪ַּ ,‬כאֲ ׁ ֶשר לֹא‬
‫ֶאל ָהאֲ ָד ָמה‪ּ ִ ...‬כי ָע ָפר ַא ּ ָתה וְ ֶאל ָע ָפר ּ ָת ׁ ּ‬

‫יתו‬
‫עוד ְל ֵב ֹ‬
‫ָשוב ֹ‬ ‫יתי ֶא ְהיֶה‪) .‬אייוב‪ ,‬י‪ ,‬י"ח‪-‬י"ט(‪ .‬וכן ָּכלָ ה ָענָ ן וַ ּיֵלַ ְך‪ֵ ּ ,‬כן ֹיו ֵרד ׁ ְש ֹ‬
‫אול לֹא יַעֲ לֶ ה‪ ,‬לֹא י ׁ ּ‬ ‫ָהיִ ִ‬

‫מו )איוב‪ ,‬ז'‪ ,‬ט'‪-‬י'(‪ .‬וכן ַה ּכֹל ָהיָ ה ִמן ֶה ָע ָפר וְ ַה ּכֹל ׁ ָשב ֶאל ֶה ָע ָפר )קהלת‪ ,‬ג'‪ ,‬כ'(‪.‬‬
‫קו ֹ‬
‫עוד ְמ ֹ‬
‫נו ֹ‬
‫וְ לֹא י ִ ַּכ ֶיר ּ ּ‬

‫רוח ַה ְּב ֵה ָמה ַה ּי ֶֹר ֶדת ִהיא ְל ַמ ּ ָטה‬


‫רוח ְּבנֵי ָה ָא ָדם ָהעֹלָ ה ִהיא ְל ָמ ְעלָ ה וְ ּ ַ‬
‫אמנם קהלת מתלבט ‪ִ -‬מי ֹיו ֵד ַע ּ ַ‬

‫לָ ָא ֶרץ )שם‪ ,‬ג'‪ ,‬כא(‪ִ ,‬מי יַגִ ּ יד לָ ָא ָדם ַמה יִ ּ ְהיֶה ַאחֲ ָריו‪) ...‬שם‪ ,‬ו'‪ ,‬יב'(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין במקרא כל אזכור על‬

‫שכר ועונש "בעולם הבא" כנגד מעשים "בעולם הזה"‪ .‬ואל יהי הדבר קל בעינינו‪ ,‬כי כל תרבות המזרח‬

‫והמערב העתיקים היו שטופים בעניין זה‪.‬‬

‫במשנה‪ :‬המשנה נחתמה לערך בשנת ‪ 200‬לספירה‪ .‬ובה כבר נזכר במפורש העולם הבא‪ ,‬כולל עניין שכר‬

‫ָאם‪,‬‬
‫ֶמת לֹו לָעֹולָם ַה ָּבא‪ּ .‬כִּבּוד ‪C‬ב ו ֵ‬
‫ְה ֶּקרֶן ַקּי ֶ‬
‫יהן ּבָעֹולָם ַהּזֶה ו ַ‬
‫רֹות ֶ‬
‫ׁש‪ָ C‬דם אֹוכֵל ֵּפ ֵ‬
‫ְברִים ֶ‬
‫ועונש‪ .‬לדוגמה‪ֵ :‬אּלּו ד ָ‬

‫ְתלְמּוד ּתֹורָה ְּכֶנגֶד ֻּכּלָם )מסכת פאה פרק א'(‪.‬‬


‫ַח ֵברֹו ו ַ‬
‫ׁשלֹום ֵּבין ‪C‬דָם ל ֲ‬
‫ַה ָב‪G‬ת ָ‬
‫ְמילּות ֲח ָסדִים‪ ,‬ו ֲ‬
‫ּוג ִ‬

‫בתלמוד‪ :‬התלמוד נחתם לערך בשנת ‪ 500‬לספירה‪ .‬כאן אנו כבר מוצאים התמודדות תקיפה עם הכופרים‬

‫בעולם הבא‪" :‬כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא‪ ...‬ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית‬

‫המתים מן התורה ואין תורה מן השמים‪) "...‬סנהדרין דף צ' ע' א'(‪.‬‬

‫מהו אותו "העולם הבא"? האם אליו מגיעים לאחר המוות הפיזי לחיי עולם של הנשמה? האם משם יחזרו‬

‫המתים בעת תחיית המתים?‬

‫בקיצור‪ ,‬בפשטות ואולי בפשטנות‪ ,‬ע"פ "ויקיפדיה"‪ :‬העולם הבא משמש בפי חז"ל ככינוי לעניינים שונים‪:‬‬

‫‪ .1‬עולם הנשמות‪ ,‬בו נשמת האדם‪ ,‬שנפרדה מגופו לאחר המוות‪ ,‬מקבלת שכר על מעשיה בעולם הזה‪.‬‬

‫‪ .2‬העולם הזה לאחר שיגיע לשלמותו אחרי ביאת המשיח‪ ,‬באחרית הימים‪.‬‬

‫בתקופת המשנה והתלמוד הפירוש המשומש יותר היה הפירוש הראשון‪ ,‬אך לאחר‪-‬מכן השתרש דווקא‬

‫הפירוש השני‪.‬‬

‫ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי מהות הדברים בעולם הבא‪ :‬לשיטת הרמב"ם וסיעתו העולם הבא יהיה‬

‫עולם רוחני לחלוטין‪ ,‬ללא הגוף‪ ,‬ואילו לשיטת הרמב"ן וסיעתו בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה‪ ,‬אך לאחר זיכוך‬

‫‪32‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫רב של הגוף‪.‬‬

‫ועתה – לליבוביץ'‪ ,‬תלמידו הנאמן של הרמב"ם‪:‬‬

‫העולם הבא – אין לו זכר לא בתורה ולא בנביאים ולא בשמונה‪-‬עשרה )שהיא עבודת ה' יום‪-‬‬

‫יום( ולא בראש השנה וביום הכיפורים )]‪.(134 ,[1‬‬

‫וכן אמר ר'' חיים מוולוז'ין‪ ,‬תלמיד הגר"א‪ ,‬על "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ‪" -‬שכר‬

‫מצווה היא המצווה עצמה שניתנת לו בשכרו‪ ,‬והוא האור המקיפו והוא יושב בגן עדן‪ ...‬הוא‬

‫עתה העולם הבא במעשה המצוות‪ ,‬והוא מעשה ידי אדם עצמו‪...‬והאור הוא בגן עדן בחיי‬

‫האדם ולעתיד זה שכרו – והבן" )]‪ ,[1‬ע' ‪.(204‬‬

‫עוד על עמדת ליבוביץ' בנושא העולם הבא ראה לעיל בפסקה "ליבוביץ' על שכר המצוות"‪ .‬שם נתלה ליבוביץ'‬

‫בסברה ש"העולם הבא" הוא "עולם" שבונה לו האדם‪ ,‬בחייו‪ .‬העולם של קיום המצוות‪.‬‬

‫• תחיית המתים‪:‬‬

‫רקע‪ :‬תחיית המתים מרומזת במפורש בחזון העצמות היבשות ביחזקאל‪ ,‬פרק לו' פסוקים ה'‪-‬יד' ‪ִ ...‬ה ּנֵה אֲ נִ י‬

‫עור וְ נָ ַת ִּתי ָב ֶכם‬


‫שר וְ ָק ַר ְמ ִּתי עֲ לֵ י ֶכם ֹ‬
‫יכם ּ ָב ָ ׂ‬
‫יכם גִ ּ ִדים וְ ַהעֲ לֵ ִתי עֲ לֵ ֶ‬
‫יתם וְ נָ ַת ִּתי עֲ לֵ ֶ‬
‫רוח וִ ְחיִ ֶ‬
‫ֵמ ִביא ָב ֶכם ּ ַ‬

‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ַא ְד ַמת‬


‫יכם ַע ִּמי וְ ֵה ֵב ִ‬
‫רו ֵת ֶ‬
‫יתי ֶא ְת ֶכם ִמ ִ ּק ְב ֹ‬
‫יכם ְו ַהעֲ לֵ ִ‬
‫רו ֵת ֶ‬
‫רוח‪ִ ...‬ה ּנֵה אֲ נִ י פ ֵֹת ַח ֶאת ִק ְב ֹ‬
‫ּ ַ‬

‫רוחי ָב ֶכם‪...‬‬
‫ש ָר ֵאל וְ נָ ַת ִּתי ּ ִ‬
‫יִ ְ ׂ‬

‫לעמדת ליבוביץ' בנושא זה‪:‬‬

‫שאלה‪ :‬ומה על תחיית המתים ‪ -‬העיקר האחרון )של הרמב"ם‪ ,‬מתוך י"ג העיקרים שלו – ש‪.‬מ‪?(.‬‬

‫תשובה‪ :‬תסתכל במקור‪ ,‬בפירוש המשנה‪" :‬תחיית המתים ‪ -‬כבר ביארתיו" – וצריך לחפש‬

‫היכן ביאר זאת הרמב"ם‪ .‬ובאמת אתה מוצא לפני‪-‬כן‪" :‬שחכמים אמרו שרשעים בחייהם‬

‫קרויים מתים וצדיקים במיתתם קרויים חיים‪ ".‬וזאת תחיית המתים‪ .‬הרמב"ם לא רצה לומר‬

‫זאת במפורש ולכן הוא מסתפק במילים "וכבר ביארתיה"‪ ,[3]) .‬ע' ‪ .(108‬והבן דברי רמב"ם‬

‫אלה )]‪ ,[1‬ע' ‪.(276‬‬

‫כדי להבין את החשיבות האמיתית שמייחס הרמב"ם לתחיית המתים‪ ,‬מציין ליבוביץ'‪ :‬בכל "מורה נבוכים"‬

‫אין זכר לתחיית המתים )]‪.(279 ,[1‬‬

‫גלגול נשמות‪:‬‬ ‫‬

‫האמונה בגלגול נשמות – שהיא ממקור אלילי מובהק – דבקה בכמה מהמקובלים )]‪,[1‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪.(259‬‬
‫‪33‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫במקרא כולו אין למונחים "נפש" ו"נשמה" משמעות "רוחנית" אלא ביולוגית בלבד‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫כינוי ליצור חי‪...‬ולא רק לגבי האדם‪...‬התורה והנביאים אינם עוסקים אלא באדם החי‬

‫ולא ב"נפש" האדם‪ ,‬ואין רמז למציאותו של יש "רוחני" נפרד ששמו "נפש"‪ .‬כל המצוות‬

‫ניתנו לאדם חי ולא לנפש האדם‪ ,[1]) .‬ע' ‪.(75‬‬

‫ליבוביץ' על התפתחות ההלכה‪:‬‬

‫"משה קיבל תורה מסיני ומסרה לדורות שאחריו" – פירושו‪ :‬שמתחילה ניתנה הסמכות לחכמים‬ ‫‬

‫בכל דור ודור )ואף הוטל עליהם( לעצב את ההלכה כפי שהם מבינים את התורה – לא לפי‬

‫נימוקים מן התורה‪ .‬מאחר שההבנה מתחלפת בין החכמים – המחלוקות הרבות בהלכה הן‬

‫כשרות‪ ,‬וההכרעה היא עפ"י שיקול‪-‬הדעת האנושי )]‪.(137 ,[1‬‬

‫מעולם לא נפסקה ולא נקבעה הלכה אלא מתוך מחלוקת בין דעות וסברות אנושיות שונות‬ ‫‬

‫ומנוגדות‪ :‬הלל ושמאי‪ ,‬ר' עקיבא ור' שמואל‪ ,‬ר' מאיר ור' יהודה‪ ,‬רב ושמואל‪ ,‬אביי ורבא; אפילו‬

‫‪ 500‬שנה לאחר סיום התלמוד לא נקבע חשבון הלוח‪ ,‬ובכלל זה יום הכיפורים‪ ,‬אלא מתוך‬

‫מחלוקת חריפה בין ר' סעדיה גאון ובין גאוני א"י… אף אחד מן התנאים‪ ,‬האמוראים‪ ,‬הגאונים‪,‬‬

‫הפוסקים ומורי‪-‬ההוראה לא טען שקיבל את ההלכה מן השמים או שרוח‪-‬הקודש מדברת‬

‫מגרונו…)]‪,[1‬ע' ‪.(131-132‬‬

‫ועכשיו תשמע מה אומר הגאון מוילנא "…הלכה עוקרת את המקרא…" )]‪,[3‬ע' ‪.(100‬‬ ‫‬

‫ההלכה מושתתת על האמונה‪ ,‬אולם היא היא גם המבססת את האמונה הזאת‪ .‬לשון אחר‪ :‬הדת‬ ‫‬

‫היהודית יוצרת את האמונה שעליה היא מושתתת‪ .‬זהו פאראדוקס לוגי‪ ,‬אבל אינו פאראדוקס‬

‫דתי‪ .‬ההלכה אינה הקליפה של הדת או של האמונה היהודית‪ ,‬אלא היא הצורה ההולמת היחידה‬

‫של התגלמותה בפועל‪ ,‬והיא הגילוי הקולקטיבי של היהדות עצמו )]‪,[2‬ע' ‪.(20‬‬

‫הסמכות – ובמקרים מסוימים אפילו החובה – לשנות את ההלכה עד כדי עקירת דבר מפורש מן‬ ‫‬

‫התורה‪ ,‬ואפילו על‪-‬ידי בי"ד של הדיוטות שנתמנו על‪-‬ידי הציבור‪ ,‬היא סמכות וחובה מוכרת על‪-‬‬

‫ידי ההלכה‪ ,‬ובלבד שהדבר ייעשה מתוך צורך והכרח של קיום תורה ולא לשם נוחיות בני‪-‬אדם‬

‫וסיפוק יצריהם)]‪,[1‬ע' ‪.(127‬‬

‫‪34‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הוא הטיל עליהם "לשפוט בה על‪-‬פי השכל האנושי" ולא על‪-‬פי המאמר שכל מה שתלמיד ותיק‬ ‫‬

‫עתיד לחדש‪ ,‬נאמר כבר למשה בסיני…נעבור ל'קצות החושן' שהוא היהדות הרבנית ממש‪.‬‬

‫בהקדמת הרב המחבר הוא מציג שאלה מעניינת מאד‪ :‬כיצד אנו מעיזים בכלל לפסוק‬

‫הלכה?…ועל כך באה התשובה‪" :‬הקב"ה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת השכל‬

‫האנושי אף‪-‬על‪-‬פי שאינו האמת ואם כן‪ ,‬המקדשו הוא קידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת‬

‫השכל האנושי‪ ".‬פירוש הדבר שהתורה אומרת שמה שקובע השכל האנושי בתורה‪ ,‬זאת היא‬

‫התורה האֱ ל ִֹהית‪,[3]) .‬ע' ‪.(100‬‬

‫‪)L‬תהילים פרק פה(‬ ‫ ויש לדברים האלה המשך‪" .‬כתוב אֱ ֶמת ֵמ ֶא ֶרץ ִּת ְצ ָמח וְ צֶ ֶדק ִמ ּ ׁ ָש ַמיִ ם נִ ׁ ְש ָקף‬

‫– אמר הקב"ה‪ ,‬רצוני שתעלה האמת מן הארץ )לא מן השמיים‪ ,‬אלא מן הארץ(… ואמת תהיה‬

‫כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי וזוהי ברכת התורה 'אשר נתן לנו תורת אמת' – שיהיה‬

‫האמת איתנו 'וחיי עולם נטע בתוכנו'‪ .‬ואחר‪-‬כך הוא מוסיף שרק בגלל זאת אנחנו יכולים לקיים‬

‫את התורה‪ ,‬שהרי אילו כל ספרי הקודש )התורה שבעל‪-‬פה( היו באמת מפי הגבורה‪ ,‬כלום בכלל‬

‫היינו יכולים להבינם?‬

‫מאחר שהתורה שבכתב היא דבר אלוהים‪ ,‬הרי האדם בכלל אינו יכול לדעת אם הוא מבין אותה‬ ‫‬

‫אל‪-‬נכון‪ " .‬כי מה לשכל האנושי להבין בתורת השם?" אבל "תורה שבעל‪-‬פה משלנו היא"‪ .‬כי‬

‫אנחנו עושים אותה וממילא אנחנו מבינים אותה אילו השכינה הייתה מדברת מפיו של אביי‪ ,‬רבא‬

‫הרי לא יכול היה לחלוק עליו )]‪,[3‬ע' ‪.(100‬‬

‫ומה אומר ר' מאיר שמחה מדווינסק‪ ,‬בעל 'משך חכמה'? "כי התורה רצתה אשר מלבד עניינים‬ ‫‬

‫נצחיים או קיימים לעד‪ ,‬יתחדשו עניינים‪ ,‬סייגים ואזהרות אשר יהיו זמניים‪ ,‬היינו שהיה בידי‬

‫חכמים להוסיף על‪-‬פי גדרים נמסר להם‪ ,‬שבאופנים אלה ניתן להם רשות…")]‪,[3‬ע' ‪.(101‬‬

‫הרעיון שאין בכוחה של תושבע"פ ליצור הלכה‪ ,‬אלא רק לפרש את הכתוב – הוא רעיון קראי‬ ‫‬

‫מובהק‪ ,‬לאמתו של דבר – תמצית הקראות )]‪.(142 ,[1‬‬

‫)לסיכום‪ (:‬זוהי אמונתנו‪ ,‬שתורתנו‪-‬שבעל‪-‬פה‪ ,‬שעל פיה חיו וקיימו את התורה הרבה עשרות של‬ ‫‬

‫דורות של עם ישראל‪ ,‬ושנתגבשה בהלכה על‪-‬ידי בני‪-‬אדם שכוונתם הייתה "לשם שמיים"‪ ,‬ז‪.‬א‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫לקיום התורה – היא היא ה"תורה מן השמיים"‪ ,‬המחייבת את המאמין‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬את המקבל עליו עול‬

‫מלכות שמיים ועול תורה ומצוות )]‪.(137 ,[1‬‬

‫ועוד כלל גדול של ליבוביץ' בנושא מחלוקות‬

‫)ההדגשה‬ ‫יש ביהדות אמונות ודעות שונות‪ ,‬ואף מנוגדות זו לזו וסותרות זו את זו‪ ,‬וכולן כשרות‬ ‫‬

‫במקור – ש‪.‬מ‪ – (.‬כל עוד אין הן פוגמות בעבודת ה' בקיום המצוות‪...‬וכמה גדולים הם דברי אדוננו‬

‫הרמב"ם‪..." :‬כל מחלוקת שתהיה בין החכמים שאינה באה לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר‬

‫בלבד – אין צד לפסוק הלכה כאחד מהם‪...‬לפי שהיא דבר חוזר אל השי"ת" )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(317‬‬

‫‪36‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק א' ‪ -‬חלק ב'‪ -‬יהדות על פי ליבוביץ' – נושאים הקשורים לעת הזאת‬

‫ליבוביץ' על הקשר בין מדינת ישראל לדת ישראל‪:‬‬

‫על מצוות יישוב הארץ‪:‬‬ ‫‬

‫מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמיים ואינה מקוימת לשם שמיים‪.....‬אין משמעות דתית‬

‫להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלויותיה של מדינה זו‪"...‬מצוות ישוב א"י" אינה מצווה כלל‪,‬‬

‫ואין לה אלא משמעות דתית פולקלוריסטית‪ ,‬ככל מעשה יקר וחביב שאותו נוהגים לכנות‬

‫"מצווה"‪...‬לא זו בלבד ש"מצוות ישוב א"י" אינה מעוגנת בהלכה )ואינה נכללת במניין המצוות(‪,‬‬

‫אלא הרבה עשרות דורות של יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מהם קדושים וטהורים שהיו מוכנים‬

‫למסור נפשם )ואף מסרו נפשם( על קיום קלות כחמורות שבתורה‪ ,‬לא חשו כלל שהם מחויבים‬

‫לקיים "מצווה" זו ולא נקפו אצבע לקיימה‪ ,‬גם כשהייתה יכולת לעשות זאת‪...‬הרמב"ן הביע דעת‬

‫יחיד בדבר החובה בזמן הזה ליישב את ארץ ישראל ואף לכבוש אותה – לא נמצא בעולמה של‬

‫יהדות התורה והאמונה מי שהלך בעקבותיו‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(252‬‬

‫זכותנו על הארץ‪:‬‬ ‫‬

‫יש לשלול‪ ...‬הנמקה דתית לכיבוש השטחים‪...‬ניסוחים של הגשמת יעדים משיחיים‪ ...‬משמשים‬

‫חיפוי ללאומנות‪.‬‬

‫"אימתי תמה זכות אבות" – הכל מסכימים שהיא כבר תמה בימי בית ראשון )]‪ ,[1‬ע' ‪.(251‬‬

‫משפט זה הוא מרכזי בהגותו של ליבוביץ' בעניין זכותנו על ארץ ישראל‪ .‬הביסוס ההלכתי לטיעון זה ניתן בפרק ג'‪.‬‬

‫ליבוביץ' טען שזכותנו בעת הזאת למדינה יהודית בארץ ישראל מבוססת על ערך חילוני המוכר במשפט העמים –‬

‫זכות היסטורית‪ .‬ובלשונו‪:‬‬

‫הקשר שלנו עם ארץ‪-‬ישראל הוא תודעתנו ההיסטורית שהארץ הזאת היא ארצו של עמנו )]‪,[1‬‬

‫‪.(248‬‬

‫על הצורך בחלוקת הארץ‪:‬‬ ‫‬

‫‪...‬האסון ההיסטורי הגדול שלנו הוא ש‪...‬נוצר מצב שגם עם אחר הוא בעל התודעה העמוקה‬

‫שהארץ הזאת היא ארצו‪ .‬מן המצב האיום הזה אין אלא אחד משני המוצאים‪ :‬או חלוקת‬

‫הארץ בין שני העמים או מלחמה עד חורמה‪.(248 ,[1]) ...‬‬

‫אין לנו ברירה אלא להסתלק מן השטחים בעלי האוכלוסייה הערבית הגדולה‪...‬להתבצר‬

‫במדינתנו ולהחזיק בה מעמד ולהוסיף לחיות חיים שיש בהם ערך אנושי ויהודי )]‪ ,[2‬ע' ‪.(426‬‬

‫‪37‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫על הגישה המשיחית – הרואה ביישוב א"י את התגשמות החזון המקראי לגאולה ‪:‬‬ ‫‬

‫"ההזיות על "אתחלתא דגאולה" סופן עתיד להיות רע ומר לבעליהן" )]‪ ,[1‬ע'נ ‪... .(468‬‬

‫אני חושש שמא יהיה סופו של גוש אמונים כסופם של תלמידי שבתאי צבי )]‪ ,[1‬ע' ‪.(252-253‬‬

‫על קדושת א"י‪:‬‬ ‫‬

‫העלאת הארץ‪ ,‬המדינה‪ ,‬האומה וכו' לרמת דברים שבקדושה היא צורה חדשה של עבודת‬

‫העגל‪....‬העגל אינו צריך להיות זהב דווקא‪ :‬הוא יכול להיות ארץ‪ ,‬מדינה‪ ,‬אומה‪ ,‬גאולה משיחית‪,‬‬

‫תפארת וגדולה של שלטון וכיבוש‪ ,[1]) .....‬ע' ‪.(253‬‬

‫זוהי עבודה זרה ממש‪ ,‬שלה מטיפים נביאי שקר‪ ,‬כגון אורי צבי גרינברג‪ ,‬הרב קוק‪-‬הבן‪ ,‬הרב‬

‫נריה‪ ,‬הרב‪ ,‬גורן‪ ,‬לוינגר החברוני וחבריהם‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(372‬‬

‫ורואה אני שמבחינת אמונה ויראה עלה על רבים מרבני ישראל השייח' הבדווי אבן סעוד )במאה‬

‫ה‪ ,(18 -‬אשר ִקנֵא קנאת אללה וציוה להרוס את המסגד שהוקם על קברו של מוחמד‪ ,‬משום‬

‫שהתפילה וההשתטחות על קבר אדם )ואפילו קברו של שליח אללה( הוא עבודת אלילים‪ .‬לא‬

‫לחינם העיד הרמב"ם ש"הישמעלים מייחדים לאל ית' יחוד ראוי‪ ,‬יחוד שאין בו דופי"‪ ...‬מה שלא‬

‫ניתן לאמור על יהודים המשתפים את האמונה בקדושת השם עם האמונה בקדושת העם והארץ‪.‬‬

‫בכורחנו יחד את קדושת ה' העם והארץ‪ ,‬הופכת אמונת‪-‬הייחוד לאמונת השילוש‪ ,‬ולמעשה אין זו‬

‫כי אם מתכונת מודרנית לאותה "אש זרה" שכלתה את שני בני אהרון ‪ֵ -‬א ׁש ָזָרה אֲ ׁ ֶשר לֹא ִצוָ ּה‬

‫א ָֹתם )ויקרא‪ ,‬י'(‪-[59]) .‬ע' ‪.(502-503‬‬

‫ליבוביץ' הרבה לצטט את איש היהדות הרבנית ר' שמחה הכוהן מדווינסק‪ ,‬שחי בשנים ‪" :1926 -1843‬כל‬

‫הקדושות‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים והמקדש‪ ...‬אל תדמו כי הם עניינים קדושים בעצמם חלילה‪.‬‬

‫השם‪-‬יתברך שוכן בתוך בניו‪ ,‬ואם עברו על בריתו‪ ...‬הוסרה כל קדושה‪ ...‬סוף דבר אין שום עניין‬

‫דברי ר' שמחה ע"פ ]‪-[59‬ע' ‪957-‬‬ ‫קדוש בעולם‪ ,‬רק השם‪-‬יתברך הוא קדוש ולו נאווה עבודה‪) ."...‬‬

‫‪.(956‬‬

‫לתלמיד ישיבת הסדר‪ :‬אני תמה על צעיר הלומד תורה‪ ,‬שנטפל לבעיה של מקומות ובניינים "קדושים"‪ :‬האינך יודע‬

‫מה הן הבעיות הדתיות החמורות ‪...‬היום?‪...‬הלכה במדינה חילונית‪...‬השבת‪...‬החינוך‬

‫הדתי‪...‬מעמד האישה‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(239‬‬

‫‪38‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ליבוביץ' בעניין הצורך לפתח את ההלכה בעת הזאת‪:‬‬

‫‪...‬המשבר של דת ישראל‪ ,‬אין לו תקדים אלא בחורבן בית שני )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(121‬‬ ‫‬

‫השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי‬ ‫‬

‫חברו‪ ,‬כי אם כלפי האנונימים הגדולים‪ -‬מדינה‪ ,‬חברה‪ ,‬עם‪ ,‬מולדת ‪ -‬אין להם תקדים בהלכה‬

‫הפסוקה בחושן‪ -‬משפט‪ ,‬ואין להכריע בהם כיום אלא על‪-‬ידי חקיקה חדשה )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(106‬‬

‫המחייב פיתוח של תורה והלכה דתית לבעיות החברה והמדינה בהווה ברוח התורה הכתובה‬ ‫‬

‫והמסורה ועפ"י דוגמת ההלכה שנתגבשה בתנאים ובמסיבות אחרים ‪ -‬אין לו ברירה אלא לסמוך‬

‫על הבנתו הוא את רוח התורה ואת כוונת מצוותיה ותכליתן‪ .‬יחד עם חבריו לדעה‪ ,‬תוך התלבטות‬

‫קולקטיבית‪ ,‬ישתדל להגיע לידי מסקנות מעשיות המתחייבות מן התפיסה הזאת )]‪ ,[2‬עמ'‬

‫‪.(108‬‬

‫בעיית השבת היא בניין אב לכל גילוייו של המשבר הדתי הממשי ‪,‬שבפניו עומדת היהדות‬ ‫‬

‫הדתית במדינת ישראל )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(109‬‬

‫הכישלון במאבק למען השבת והסתירות הפנימיות שבהן מסתבכת היהדות הדתית בבעיית‬ ‫‬

‫השבת‪ ,‬כבר באו לידי גילוי ראשון עם הקמת המדינה)]‪ ,[2‬עמ' ‪.(110‬‬

‫ההלכה בצורתה ההיסטורית המגובשת – ולאו דווקא בדיני‪-‬ממונות‪ ,‬אלא עוד יותר באיסור‪-‬‬ ‫‬

‫והיתר‪ ,‬בהסדרת אורח‪-‬החיים וההווי המסורתי‪ ,‬מניחה את הגלות בין הגויים או את מציאותו של‬

‫שלטון זר בארצנו כנתון שאין להרהר אחריו‪ :‬היא עושה את העדר העצמאות הלאומית –‬

‫ממלכתית של עם‪-‬ישראל ואת העדר חובות אזרח ותפקידי אזרח לאדם מישראל תנאי והנחה‬

‫לעצם האפשרות של קיומה ולצביונה המיוחד – על כל פנים במידה שהיא נועדה להתקיים‬

‫בצביונה זה בעולם הזה ובזמן הזה‪ ,‬כלומר במציאות הריאלית ולא בעולם אוטופי של זמן‬

‫היפותטי‪ .‬כאן מקומה של הפרובלמאטיקה הגדולה של היהדות הדתית בסיטואציה ההיסטורית‬

‫שלנו – כשותפה למפעל הקמת הממלכתיות הישראלית בזמן הזה )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(129-128‬‬

‫תקומתנו הלאומית‪-‬מדינית והחזרת הפונקציות החברתיות‪-‬ממלכתיות לידינו‪ ,‬בזמן הזה‬ ‫‬

‫ובמסגרת מציאות זו‪-‬בעולם שלא נגאל לא גאולת הנפש ולא גאולת הגוף‪ ...,‬מאורע זה ועצם‬

‫אפשרותו לא היו צפויים בתודעה הדתית של היהדות‪ ,‬והמעשה הדתי לא מותאם ומכוון להם‬

‫או לקראתם )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(137-136‬‬

‫‪39‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫‪...‬השאלות‪...‬אינן ניתנות להיפתר בדרך של חיפוש "היתרים" )כדרך שהרבנות הלכה בה‬ ‫‬

‫בשאלת החליבה בשבת(‪ ,‬גם אם היתרים אלה כשרים מבחינה הלכתית‪ .‬התורה לא תהיה כוח‬

‫ציבורי במדינה ולא גורם חינוכי בנוער‪ ,‬אם עמדתה במדינה תבוסס על הגישה‪ ,‬ששירותיהם‬

‫החיוניים של המדינה ושל המשק העצמאי‪ -‬ז‪.‬א‪.‬המדינה והמשק עצמם ‪-‬הם אסורים לכתחילה‬

‫ורק מותרים בדיעבד )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(117‬‬

‫בדומה ל"פרנסות יהודיות שהשלטון הנוכרי בימי הביניים קבע ליהודים ע"י הרחקתם ממקורות‪-‬‬ ‫•‬

‫פרנסה אחרים‪ ,‬הולכות ונקבעות במדינת ישראל "פרנסות לשומרי שבת" ‪ -‬מסחר‪ ,‬המקצועות‬

‫החפשיים‪ ,‬פקידות בשירותים מסויימים )לא בכולם( ; לשון אחר ‪ :‬הולך ומתהווה גיטו חברתי‪-‬‬

‫מקצועי ליהודים דתיים‪ ...‬מאות בתי‪-‬חרושת בכל ענפי‪-‬הייצור עובדים בשבת בהיתר ממשלתי‬

‫וסגורים בפני יהודים שומרי שבת‪ ,‬והללו מועמדים בנסיון של העברה על דעתם ודתם ; והוא‪-‬הדין‬

‫במכרות‪ ,‬בשירותי התחבורה ‪ -‬רכבת‪ ,‬נמלים‪ ,‬קווי‪-‬ספנות‪ ,‬שדות‪-‬תעופה‪ ,‬קווי‪-‬טיס‪ ,‬בשירותי‬

‫התקשורת ‪ -‬רדיו וטלוויזיה‪ .‬פרט למקרים בודדים של צורך קיומי )שבהם ניתן למצוא פתח היתר‬

‫)פורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי‬ ‫בהלכה( ניתנים היתרים לעבודה בשבת מטעמים כלכליים‪...‬‬

‫‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל(‪.‬‬

‫הצלת השבת מסכנת ניוון של פרזיטיות‪ ,‬מניעת ניתוק המדינה ומוסדותיה מן השבת ורכישת‬ ‫‬

‫לב הציבור והנוער לשבת‪ -‬כולן דורשות גישה חדשה על בסיס של הכרעות הלכתיות ועל רקע‬

‫של יזמה של חקיקה דתית חדשה‪ .‬חקיקה זו עלולה להביא לידי סטייה ניכרת מאותו נוהג‬

‫ואורח‪-‬חיים דתי שנתקדש קדושת‪-‬דורות בעולם של העדר עצמאות מדינית ואחריות אזרחית‬

‫‪ ,‬ואעפ"כ יהיה זה דין‪-‬תורה )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(121‬‬

‫ליבוביץ' מצטט את הרמב"ם‪:‬‬ ‫‬

‫"אם ראו )בית דין( לפי שעה לבטל מצוות עשה או לעבור על מצוות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל‬

‫רבים מישראל מלהכשיל בדברים אחרים עושין לפי מה שצריכה השעה‪ .‬כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי‬

‫שיחיה כלו‪ ,‬כך בית‪-‬דין מורין בזמן מן הזמנים לעבור על קצת מצוות כדי שיתקיימו כלן‪ ,‬כדרך שאמרו חכמים‬

‫ראשונים ‪ :‬חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" )רמב"ם‪ ,‬הל' ממרים‪,‬פרק א'‪ ,‬הל' ד'(‪.‬‬

‫עם זאת קבע ליבוביץ'‪,‬‬ ‫‬

‫‪"...‬גמישות ההלכה" והצורך בהתאמתה "לצרכים החמריים והרוחניים של האדם" – משקף אי‬

‫הבנה עמוקה של תורה שבע"פ‪ .‬אומנם ההלכה גמישה להפליא‪ ,‬אולם רק לצרכי עבודת ה'‪ ...‬וזה‬

‫‪40‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מה שאירע במרוצת הדורות‪ .‬אולם כל משמעותה הדתית העמוקה של ההלכה היא בכך שהיא‬

‫איננה מתאימה את עצמה ל"צרכים חמריים ורוחניים‪...‬מי שרואה בהלכה כעבודת ה' ערך עליון ‪-‬‬

‫אינו מבקש לתאם אותה ל"צרכיו"‪.‬‬

‫ליבוביץ' על ניתוחי מתים כדוגמה לצורך בשינוי החקיקה ההלכתית‬


‫פורסם ב"טורי ישורון"‪ ,‬ג'‪ ,‬תשכ"ו‪ ,‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל‬

‫‪ ..‬אין כמעט נושא המעורר סערה ציבורית באותה מידה של חריפות כחוק וכנוהג המקובל‬

‫במדינת ישראל )כברוב מדינות עולם התרבות המודרנית(‪ ,‬שגופותיהם של רבים מן הנפטרים‬

‫מובאות לפני קבורתן לבדיקה פאתולוגית ע"י נתיחה ‪ :‬לשם קביעת סיבת המוות במקרים שזו‬

‫לא היתה ברורה‪ ,‬או לשם אימות הדיאגנוזה הרפואית וביקורת הטיפול שניתן לחולה‪ ,‬ולשם‬

‫הסקת מסקנות שיוסיפו על הידע הרפואי לעתיד‪ .‬חוק ונוהג זה יש בהם משום עבירה ‪ -‬עכ"פ‬

‫פורמאלית ‪ -‬על דיני הטיפול במת וקבורתו לפי ההלכה‪ ....‬בוויכוחים הסוערים בנושא זה‪ ...‬חוזר‬

‫ונשנה הטיעון בדבר "קדושת הגוף לאחר המוות"‪ ...‬ניסוחים אלה יש בהם משום סילוף חמור‬

‫ומסוכן של הצד הדתי‪ ...‬חלילה לנו להשתמש במונח "קדושה" לגבי הגוף ‪ -‬אפילו החי‪ ,‬ואין‬

‫צורך לומר המת‪ ...‬גוף המת‪ ...‬לא זו בלבד שאין בו "קדושה"‪ ,‬אלא הוא אבי‪-‬אבות הטומאה!‬

‫וכך מתחייב מכל מהותה של יהדות ההלכה‪ ,‬שבה אין קדושה קיימת או נוצרת אלא במעשה‬

‫המצוות‪ ,‬ומצוות לא ניתנו אלא לחיים‪ ...‬הגוויה המתה היא הפסולת הנושרת מן החיים ‪ -‬ולפיכך‬

‫היא טמאה‪ .‬הדינים המתייחסים לגוף לאחר מיתה אינם נובעים מהערכת האובייקט הדומם‬

‫הזה‪ ,‬אלא מן החיובים והאיסורים שהתורה מטילה על החיים ‪ :‬החי מצווה לקבור את המת ואינו‬

‫רשאי ליהנות מן המת‪ .‬אין מצות קבורה שונה‪ ,‬למשל‪ ,‬ממצות סוכה‪ ,‬שאף משמעותה אינה אלא‬

‫החיוב המוטל על האדם לעשותה‪ ,‬ולא קדושת הדפנות והסכך‪ ...‬דומה‪ ,‬שהדינים והמנהגים של‬

‫הקבורה על‪-‬פי ההלכה מכוונים לא לשימור הגוויה אלא לסילוקה ‪ -‬להחשת מסירתה לרימה‬

‫ולתולעה‪ .‬הקושר את התכנים הגלומים במושגי "העולם הבא" ותחיית המתים בגוויה המתה‬

‫הזו‪ ,‬עושה את היהדות לפטישיזם ביולוגי‪ .‬ההתנגשות בין דיני קבורת המת ובין דרכי הרפואה‬

‫המודרנית טעונה הכרעה ע"י פסיקת הלכה‪ .‬זהו אחד המקרים המרובים שבהם אי‪-‬אפשר‬

‫להגיע להכרעה מתוך הסתמכות על הלכה קיימת‪ ,‬ואי‪-‬אפשר להכניס את הבעיה למסגרת‬

‫המושגים ההלכתיים הקיימים‪ ,‬אלא מן ההכרח לחוקק הלכה ‪ -‬מאחר שלגבי הבעיה הזאת אין‬

‫‪41‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫במציאות הלכה‪ ,‬לא לחומרא ולא לקולא‪ ,‬לא לאיסור ולא להיתר‪ .‬בעיה זו מעולם לא נדונה‬

‫בהלכה‪ ,‬מאחר שהיא לא נתעוררה אלא בעקבות המציאות של הרפואה המודרנית המדעית‪,‬‬

‫העומדת כולה ‪ -‬כמחקר וכמעש כאחד ‪ -‬על הבדיקה הפאתולוגית השוטפת‪ .‬לפיכך לא ניתן‬

‫להסיק מן הדינים הקיימים לגבי הגוף לאחר מיתה שום מסקנה לגבי האסור או המותר היום‬

‫בנדון‪ .‬הציבור המקבל על עצמו להסדיר את חייו עפ"י התורה חייב לחוקק ‪ -‬לפי מיטב הבנתו‬

‫את התורה ‪ -‬את החוק שיחייב אותו עפ"י התורה ‪ ...‬פסולה לחלוטין היא הדרך השלישית ‪:‬‬

‫"אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" ‪ ...‬כמו‪-‬כן אין כנות דתית בהסכמי‪-‬פשרה ‪ -‬של מתן היתר‬

‫לניתוח הגוויה על סמך דין פיקוח‪-‬נפש‪ ,‬כלומר כשיש לצפות שמן המימצא הפאתולוגי במקרה‬

‫מסויים תוסק מסקנה שתועיל לחולה מסוכן מסויים‪ ...‬קביעת העמדה הדתית מחייבת הכרעה‬

‫עקרונית בדבר הסדר הלכתי של הבעיה שהרפואה החדישה גרמה‪ ,‬או החלטה על הסתייגות‬

‫מרפואה זו‪ .‬ענין זה לא כדי ללמד על עצמו יצא‪ ,‬אלא כדי ללמד על כלל הבעיות של ההלכה‬

‫במציאות החברתית‪-‬תרבותית שלנו‪.‬‬

‫ועוד בעניין שינויי חקיקה הלכתית‪ :‬עמדת ליבוביץ' על מעמד האישה‬

‫קביעה מפורשת בהלכה היא )תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה‪ ,‬דף כ"ג‪ ,‬ע' א'(‪" :‬הכל עולין למניין שבעה‪.‬‬

‫אפילו קטן‪ ,‬אפילו אישה‪ .‬אבל אמרו חכמים אישה לא תקרא בתורה משום כבוד הציבור"‪ .‬נמצא‬

‫שיסוד הרחקת האישה מקריאה בתורה בציבור אינו כלל בתורה ובהלכה אלא במושגים‬

‫חברתיים‪-‬חילוניים‪ ,‬שהיו מקובלים בשעתם בכל התרבויות‪ ,‬ובזה לא היו היהודים נבדלים מן‬

‫הגויים‪.‬‬

‫על בסיס התפיסה ההיא של מעמדה של האישה בציבור‪ ,‬התקיים הנוהג של הרחקתה מקריאת‬

‫התורה )ואף מתלמוד תורה(‪ ,‬עד שבמרוצת הדורות נתקבל‪ ,‬כאילו הוא מתחייב מהבחינה דתית‪.‬‬

‫וזהו מסימניה המרובים של ההתנוונות של החשיבה ושל המעש הדתיים היום )]‪.(352 ,[1‬‬

‫להלן דברים מתוך הרצאה בסימפוזיון "מעמד האשה ביהדות"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אדר תש"ם וגם בספר אמונה ‪,‬הסטוריה‬

‫וערכים‪:‬‬

‫תלמוד‪-‬תורה‪ ...‬הוא מצות‪-‬עשה‪ ,‬ומן החשובות‪ ...‬אולם לאחר דיונים שהיו בעניין זה בהיסטוריה‬

‫של עולם‪-‬ההלכה נקבע‪ ...‬שנשים פטורות ממצוה זו ‪ -‬וזהו משגה חמור ואסון גדול של היהדות‬

‫‪42‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ההיסטורית‪ ...‬פרי תפיסה‪ ...‬בכל התרבויות‪ ...‬שתרבות‪-‬הרוח היא ענין גברי‪ ...‬מצב זה לגבי‬

‫היהדות ודת ישראל אין לשאתו עוד בעולמנו היהודי היום‪ .‬אותו ציבור יהודי דתי‪ ,‬אשר אליו‬

‫מכוונים הדברים האלה ושהוא המסגרת הקיומית שלנו‪ ,‬משתייך לחברה שתרבותה היא תרבות‬

‫גברים נשים יחד‪ ,‬וזוהי צורת קיומנו היהודית‪ ...‬הרחקת האשה מתלמוד‪-‬תורה‪ ...‬עשוי להחריב‬

‫את החברה היהודית הדתית שלנו‪ ...‬המטרה חייבת להיות ‪ -‬בית‪-‬המדרש ליהודים וליהודיות‬

‫יחד‪...‬‬

‫והוא‪-‬הדין במעמדה של האשה עפ"י ההלכה במציאות הציבורית‪-‬מדינית‪ .‬האיסורים על מינוי‬

‫נשים לפונקציות של ממשל‪ ,‬של מינהל‪ ,‬של צבא‪ ,‬ובייחוד של משפט‪ ,‬משקפות מציאות חברתית‪-‬‬

‫תרבותית שהיתה מקובלת בכל התרבויות ושנחשבה לטבעית‪ ...‬אפילו זכות‪-‬בחירה לא הוענקה‬

‫לנשים באירופה ובאמריקה אלא אחרי מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪...‬‬

‫המצב הזה השתנה לחלוטין‪ .‬היום גם החברה הדתית שלנו שייכת לעולם שכל ענייני המדינה‬

‫והציבור בו משותפים לגברים ולנשים‪ ,‬ו"דרכה של אשה" היום הוא להיות שותפה בהם‪ ...‬לא נוכל‬

‫לקבל עלינו את הקביעה ההלכתית של אבותינו‪ ,‬המתייחסת למציאות חברתית שאינה שלנו‪.‬‬

‫מכאן גם מסקנות לגבי הנוהג החברתי והנימוסים החברתיים‪ .‬ציבור דתי‪ ,‬יהודים ויהודיות‪,‬‬

‫המקבל עליו את המשימה של קיום התורה בימינו‪ ,‬חייב להבחין בין התייחסות‪ ...‬למה שמשקף‪...‬‬

‫חיובים ואיסורים לכתחילה ובין חיובים ואיסורים בדיעבד‪ .‬לסוג הראשון שייכים דיני עריות‪ ,‬טהרת‬

‫משפחה וכד' ; לסוג השני‪ -‬כל המתייחס למושג הגדול והרחב "צניעות"‪ ,‬ויש לו השלכות על‬

‫הלבוש )מהו "כלי גבר" ו"כלי אשה"?(‪ ,‬על החינוך המעורב )=בנים בנות( ואף על השירות הצבאי‬

‫ועל ההתמחות במקצועות השונים‪ ,‬וכד'‪.‬‬

‫כל האמור לעיל מחייב הכרעות עפ"י שיקול‪-‬הדעת ‪ -‬שיקול דעתנו‪.‬‬

‫וברוח המאמר הקודם ‪-‬‬

‫ליבוביץ' דן בשאלה "האם לצעירים ולצעירות מותר לרקוד הורה יחדיו?"‬

‫"גילוי דעת" של ישעיהו ליבוביץ' מראשית שנות השלושים‪ ,‬מן הימים שבהם היה פעיל בהנהגת "צעירי‬

‫מזרחי" בגרמניה‪.‬‬

‫השאלה של ריקוד הורה יחדיו של צעירים וצעירות אצלנו‪ ,‬היא מקרה בודד של שאלה גדולה‪ ,‬כיצד אנחנו‬

‫‪43‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מעצבים את יחסי המינים ביניהם ‪ -‬ובצורה כללית עוד יותר ‪ -‬את כלל אורחות המוסר וההתנהגות שלנו‬

‫בצל הדין והמנהג‪.‬‬

‫לית מאן דפליג‪ ,‬שריקוד ההורה בצוותא‪ ,‬הגם שאין בו פגיעה מפורשת בשום איסור‪ ,‬ודאי שאינו עולה‬

‫בקנה אחד עם היחסים בין המינים שה'שולחן ערוך' מניח ומתיר‪ .‬מדוע אנחנו בכל זאת עושים זאת ומדוע‬

‫עלינו להמשיך לעשות זאת?‬

‫"החוק היהודי בענייני מין והכללים כיצד לנהוג באופן יאה ונאה מכילים שני סוגים של קביעות‪ ,‬הנובעות‬

‫משני מקורות שונים‪ (1) :‬יש נורמות‪ ,‬שהן בגדר מצוות דת בעלות תוקף מוחלט‪ ,‬וזאת ללא תלות‬

‫בתפישות ובעמדות בנות התקופה על אודות המותר והאסור; )‪ (2‬יש נורמות‪ ,‬שהן בגדר אימוץ מודע של‬

‫אורחות התנהגות ומנהגים )‪.(...‬‬

‫לא תמיד מובן מאליו לאיזה משני הסוגים הנ"ל של קביעות הם שייכים‪ .‬אין איש‪ ,‬וגם אין פסק‪ ,‬שיכול‬

‫להכריע היום בשאלות אלה‪ .‬ודאי שמציאות החיים ומבנה החברה שה'שולחן ערוך' הניח כנתון אינם‬

‫קיימים עוד‪ .‬למשל‪ :‬ה'שולחן ערוך' אינו מכיר ואינו חוזה את דבר קיומה של אשה בחיי העבודה והציבור‪,‬‬

‫קיום שהוא פשוט בנמצא היום‪.‬‬

‫החברים והחברות שלנו עובדים ביחד כדבר מובן מאליו ‪ -‬בעסק‪ ,‬במשרד‪ ,‬בשדות ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬שומעים‬

‫בצוותא הרצאות באוניברסיטה‪ ,‬או נפגשים אלה עם אלה באופן חופשי‪ ,‬ובאופנים שבני דורות קודמים‬

‫מתקשים היו להבין כאפשריים בכלל‪ ,‬עד כי לא היה צורך כלל לאסור אותם‪.‬‬

‫"במצב דברים זה‪ ,‬מה נשיג אם נאסור בימים אלה על כך שבסניפים שלנו ירקדו הורה בצוותא‪ ,‬דבר‬

‫שהם עושים כדבר מובן מאליו? בכך אנחנו מפגינים אך ורק מצב דברים שאין ברצוננו להשיבו לקדמותו‪,‬‬

‫שאליו אין אנחנו חותרים כלל‪ ,‬ושאנחנו ‪ -‬וזה החשוב מכל ‪ -‬כלל איננו יודעים אם החוק הדתי אכן תובע‬

‫אותו ללא תנאי‪.‬‬

‫מקרה זה שונה לחלוטין מן המאבק שלנו למען השבת‪ ,‬הגם שגם האחרון אינו עולה בקנה אחד עם‬

‫התנאים‬

‫הכלכליים והתפישה המודרנית בדבר מנוחה ביום א'‪ .‬כי כאן אנחנו מפגינים ולוחמים במודע למען מבנה‪-‬‬

‫חיים שהתורה מצווה עליו והשבת שייכת לו‪.‬‬

‫האיסור אצלנו על ריקוד הורה בצוותא יגרום לנו לעשות דבר הגובל בחוסר יושר ובצביעות נסתרת‪.‬‬

‫ובחיים הדתיים אין דבר שהוא מסוכן מאלה‪ .‬מסיבות אלה אני סבור שבאותן קבוצות ‪ -‬ואני מאמין‬

‫‪44‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫שמדובר כאן בכולן ‪ -‬שבהן התקבלו והשתרשו שירה‪ ,‬טיולים‪ ,‬ריקוד הורה‪ ,‬ערבי חברה וימי עבודה של‬

‫צעירים וצעירות במשותף‪ ,‬עלינו להמשיך ולשמור בכל מחיר על מצב דברים זה ולא לתת את הדעת לאי‪-‬‬

‫אלה מחאות העשויות להישמע מצד כלשהו‪.‬‬

‫ליבוביץ' על נישואים אזרחיים במדינת ישראל‬

‫על בעיית חוקי האישות‪ ,‬המוצגת היום כבעיה המרכזית של יחסי הדת והמדינה‪ ,‬כבר נכתבו‬

‫לפני ‪ 12‬שנים דברים‪ ...‬שכוחם היום יפה אפילו יותר משהיה בשעתו‪ (1) :‬מוסד הקידושין‬

‫כדת משה וישראל‪ ,‬כשהוא מוטל מטעם השלטון החילוני כחיוב על זוגות יהודים המואסים בו‪,‬‬

‫לא זו בלבד שהוא מאבד את משמעות הקדושה שבו‪ ,‬אלא שהוא מתחלל ומתבזה ונעשה‬

‫חוכא ואיטלולא בעיני ציבור גדול בישראל‪ ,‬ועמו מתבזית דת ישראל כולה ‪ (2) :‬חוק הנישואין‬

‫והגירושין הקיים‪ ,‬שבו נכלל חיוב זה‪ ,‬לא זו בלבד שאיננו מגן על טהרת משפחה בישראל אלא‬

‫הופך דווקא לחוק לריבוי ממזרים‪ ,‬בהיותו מוטל על יהודים שהאיסור הדתי החמור של ניאוף‬

‫אינו מקובל עליהם‪ :‬הוא עושה את האישה על כורחה לאשת איש במשמעותה ההלכתית‪,‬‬

‫והיא עשויה ללדת ילדים שהם ממזרים‪ (3) :‬הנהגת נישואין אזרחיים מטעם המדינה לזוגות‬

‫המסרבים לחופה וקידושין כדת משה וישראל תפחית את חשש הממזרות עד למינימום‪,‬‬

‫משום שלרישום של "נישואים" במשרד ממשלתי בלבד לא יהיה משמעות הלכתית ‪ :‬האישה‬

‫תהיה "פנויה" – והעבירה על איסור בעילת פנויה אינה עושה ממזר )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(189-186‬‬

‫גישתו של ליבוביץ' לחוק הנישואין ע"פ ההלכה‪ ,‬שתקף בישראל‪ ,‬היא עדות לגדלותו של איש זה‪ .‬הרב בקשי‬

‫דורון‪ ,‬רבה הראשי לשעבר של המדינה‪ ,‬חזר ב‪ 2004 -‬על הדברים שליבוביץ' ניבא בשנת ‪ 1975‬בספרו‬

‫"יהדות‪ ,‬עם ישראל ומדינת ישראל"‪ .‬הנה דברים המבוססים על מקור ]‪ :[35‬הרב בקשי‪-‬דורון חולל סערה‬

‫כשקרא לבטל את חוק הנישואים‪ .‬אבל לא צריך להתבלבל‪ :‬דבריו אינם נובעים מדאגתו לחילונים‪ .‬הוא פשוט‬

‫דואג לשימור ההלכה יותר מאשר לצביונה היהודי של מדינת ישראל‪ .‬נראה שבקשי‪-‬דורון‪ ...‬קרא בעיון רב את‬

‫ספרו של המשפטן פרופ' פנחס שיפמן‪ ,‬שהציע כבר לפני יותר מעשור נישואים אזרחיים כפתרון להצלת כבודה‬

‫של ההלכה במדינת ישראל ‪...‬שיפמן‪ ,‬שהוא אדם דתי‪ ,‬ניסח את ההצעה לחוק נישואים אזרחיים גם מתוך‬

‫השקפת עולם ליברלית השוללת את התערבות המדינה בענייני אישות‪ ,‬השקפה זאת עומדת בסתירה גמורה‬

‫למשנתו של הרב קוק‪ ,‬מייסד הציונות הדתית‪-‬הלאומית‪ ...‬על פי השקפת העולם הזאת‪ ,‬אסור בשום אופן לוותר‬

‫על הרבנות הראשית ועל הממסד הרבני‪ ,‬שהם הקשר החשוב ביותר בין הדת למדינה‪.‬‬

‫אבל‪ ...‬התרת הממזרים הגורפת שנעשית בשנים האחרונות בבתי הדין הרבניים‪ ,‬בעיקר לגבי נשים שהיו‬

‫‪45‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫נשואות בנישואים אזרחיים בחבר המדינות‪ ,‬מדאיגה אותו במיוחד‪ .‬כדי שלא להרבות ממזרים בישראל‪ ...‬בתי‬

‫הדין הרבניים משתמשים בכל תעלול אפשרי שיוכיח שהנישואים של אם‪-‬הילדים לא תקפים מבחינת ההלכה‪.‬‬

‫בהסתמכו על הגישה הזאת‪ ,‬בקשי‪-‬דורון טוען ‪"...‬החוק הזה הוא החותמת של הצביון היהודי של המדינה‪ ,‬אבל‬

‫כיוון שהיום הוא לא מעשי ופוגע מאוד בהלכה‪ ,‬השאלה היא מה להעדיף ‪ -‬את הצביון היהודי או את ההלכה‪ .‬אני‬

‫מעדיף את ההלכה"‪.‬‬

‫ליבוביץ' על מדינת הלכה‬

‫ְמלֵא מֹורָ‪ּJ‬ה‪ִ ,‬איׁש ֶאת ֵרעֵהּו ַחּיִים ָּבלָעּו" )פרקי אבות(‪.‬‬


‫ׁש ִאל ָ‬
‫ׁשל ַמלְכּות‪ֶ ,‬‬
‫לֹומּה ֶ‬
‫ׁש ָ‬ ‫ת ַּפּלֵל ִּב ְ‬
‫וכן על הפסוק " ֱהוֵי ִמ ְ‬

‫ניתן לומר שכל מקורות היהדות מאוחדים בדעה שהשלטון המדיני ‪ -‬שלא כדרך‪-‬ארץ ‪ -‬לעולם‬ ‫•‬

‫איננו אחד מן הערכים היסודיים של המציאות האנושית‪ ,‬אשר מלכתחילה יש להתייחס אליו‬

‫בחיוב‪ ,‬אלא הוא ‪...‬צורך הכרחי‪ ,[22] ) "...‬ע' ‪ .(44‬מכאן מתחייבת גישה ביקורתית עקרונית‬

‫)מתוך ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר‬ ‫למדינה‪ ,‬גם כשקיומה של זו מוכר כהכרח‬

‫יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל(‪.‬‬

‫אנו יודעים מן המקרא את הניגוד ההיסטורי‪ ,‬מחויב‪-‬המציאות ומחויב‪-‬ההיגיון‪ ,‬שהיה קיים בכל‬ ‫•‬

‫תקופת מלכות‪-‬יהודה ומלכות‪-‬ישראל בין המייצגים את עולמה של התורה והאמונה‪ ,‬הנביאים‪,‬‬

‫ובין מייצגי האינטרס השלטוני ‪ -‬המלכים‪ .‬ודבר זה חזר ונשנה בכל חריפותו ובכל תוקפו בבית‬

‫שני‪ ,‬מן הרגע שבו שוב היה שלטון מדיני לישראל‪ ,‬וזאת אף‪-‬על‪-‬פי ששלטון זה קם על‪-‬ידי דחף‬

‫שבא מן התורה‪ ,‬קם למען התורה ובשם התורה‪ ,‬ומתוך מאבק קשה למען התורה‪ .‬משנסתיים‬

‫מאבק זה בניצחון אשר הביא להקמת שלטון מדיני עצמאי‪ ,‬הייתה תקופה של מאבק של מלכות‪-‬‬

‫ישראל העצמאית הקצרה הזאת תקופה של מאבק בלתי‪-‬פוסק בין מייצגי התורה ובין מייצגי‬

‫השלטון המדיני‪ ,[22] ) .‬ע' ‪(45‬‬

‫ההיסטוריה של כל 'מדינה' שהיתה לעם ישראל הן בתקופת בית ראשון והן בתקופת בין שני‪ ,‬הן‬ ‫•‬

‫בתקופת הנביאים אשר השכינה דיברה מגרונם והן בתקופת החכמים הפרושים והתנאים‬

‫והאמוראים אשר ייצגו את התורה ואת תביעותיה‪ ,‬היא תולדות הקונפליקטים בין הנציגות‬

‫האמיתית של תורת‪-‬ישראל ובין אותו שלטון מדיני אשר הנציגים האלה עצמם הכירו בסמכותו‬

‫ובלגיטמיות שלו‪ ,‬אבל מעולם לא נמנעו מלתפוש עמדה ביקורתית כלפיו‪ .‬ואין לך פיחות חמור‬

‫‪46‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫יותר של היהדות ושל תורתה‪ ,‬מאשר זיהוי התורה עם מערך מדיני או ממלכתי‪ ,‬בעבר‪ ,‬בהווה‪,‬‬

‫ובכל עתיד שאפשר לראותו בעין )]‪ ,[22‬ע' ‪.(45‬‬

‫הקונפליקט בין הדת ‪ -‬במשמעה של יהדות התורה והמצוות ‪ -‬ובין המדינה הוא מהותי הן לדת‬ ‫•‬

‫והן למדינה‪ .‬כל מדינה ‪ -‬גם מדינת העם היהודי במציאות הריאלית‪ ,‬של העבר‪ ,‬של ההווה ושל‬

‫העתיד‪ ,‬להבדיל מן המדינה המשיחית‪-‬אוטופית ‪ -‬היא בהכרח חילונית באשר היא מדינה‪ .‬מעולם‬

‫לא היתה לעם ישראל "מדינה עפ"י התורה"; היו לו בתקופות שונות מדינות שבהן לחמו שומרי‬

‫התורה למען התורה‪ ,‬בצורות שונות של מלחמה ‪ -‬החל במאבק רוחני‪-‬חינוכי וכלה במלחמות‪-‬‬

‫אזרחים עקובות מדם‪ .‬הן בתקופת המקרא והן בתקופת בית שני היה תכנן העיקרי של תולדות‬

‫המדינות של עם ישראל ‪ -‬המאבק בין הדת ובין המנגנון המדיני‪ ,‬אפילו כשמנגנון זה קם‬

‫בהשראת התורה‪ ,‬משמעותן הדתית העצומה של מלכויות‪-‬ישראל ההיסטוריות היא שהן שימשו‬

‫זירות למאבקים למען התורה והמצוות ‪ -‬קל‪-‬וחומר למדינת ישראל של ימינו‪ ,‬שלא קמה מכוח‬

‫דחף דתי אלא מכוח לאומניות חילונית בעם היהודי‪ ,‬ולפיכך הצגתה כסימביוזה מדינית‪-‬דתית היא‬

‫)פורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל(‪.‬‬ ‫אבסורדית‬

‫לפיכך ‪ ,‬מתוך דאגה לפני האומה‪ ,‬המדינה והדת היהודית דרש ליבוביץ'‪:‬‬

‫מחד ‪ -‬חידוש ההלכה‪,‬‬

‫אבל מאידך ‪ -‬מלחמת תרבות‪ ,‬מתמדת‪ ,‬בין הדת והמדינה‪.‬‬

‫)אומנם מתחייב( פיתוח של תורה והלכה דתית‪) ,‬כדי להתאימה( לבעיות החברה והמדינה בהווה‬ ‫•‬

‫ברוח התורה הכתובה והמסורה ועפ"י דוגמת ההלכה שנתגבשה בתנאים ובנסיבות אחרים‪,‬‬

‫)אבל‪(,‬‬

‫גם במקרה שכל אזרחי המדינה יהיו יהודים שומרי תורה‪ ,‬תהיה המדינה מוסד חילוני‪ ,‬כי כל‬ ‫•‬

‫מנגנון שלטוני הוא חילוני במהותו‪ :‬הוא נועד לספק צרכים אנושיים ולא נועד לעבודת ה'‪ .‬לפיכך‬

‫אין היהדות – ז‪.‬א‪ .‬התורה – יכולה להזדהות עם שום מנגנון מדיני‪-‬שלטוני‪ ,‬גם אם היא מכירה‬

‫בהכרחיותו וגם אם הוא נמצא בידי יהודים שומרי תורה‪...‬הנביאים היו אופוזיציה עקרונית‬

‫במלכות יהודה וישראל‪ ,‬וכן החכמים במלכות החשמונאים )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(314-313‬‬

‫)גם בימינו אנו‪(,‬‬ ‫•‬

‫לגבי מדינת ישראל הקיימת‪ ,‬השוללת את תקפה של התורה‪ ,‬אין אני מכיר אלא בדרישת‬

‫ההפרדה המוחלטת של הדת והמדינה‪ ,‬כדי שלא תוסיף דת ישראל להתקיים בחינת פילגש‬
‫‪47‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מוחזקת של שלטון חילוני ולא תהיה הרבנות אחד המוסדות האדמיניסטרטיביים והשיפוטיים של‬

‫רשות אנטי דתית‪ ,[1]) .‬עמ' ‪.( 338‬‬

‫)ברוח זאת‪(:‬‬ ‫•‬

‫מול המשטר המדיני והחברתי החילוני חייבת היהדות הדתית להתייצב כאופוזיציה העקרונית‪,‬‬

‫שמוסדותיה אינם מוסדות המדינה‪ ,‬ועליה להציג נגד משטר זה את תוכניתה לעיצוב המדינה‬

‫והחברה ‪ -‬תוכנית שאין להגשימה בסיוע החקיקה והשיפוט של המשטר החילוני אלא נגדם‪.‬‬

‫)במילים אחרות‪(:‬‬ ‫•‬

‫התורה‪)....‬והמסקנה היא‪(:‬‬ ‫‪...‬הרביתי לדון בבעיית התכנית למדינה ע"פ‬

‫)מצד אחד( ‪ -‬מציאות ממלכתית מחייבת חקיקה תורנית )קרי שינויים בהלכה! – ש‪.‬מ‪.(.‬‬

‫)מצד שני( ‪ -‬מעולם לא עלתה בדעתי השטות של התקנת הלכה דתית לצרכי מדינה חילונית‪.‬‬

‫)ולפיכך( – )הן( לשם החייאת הדת )והן לשם( הבראת המדינה אנו זקוקים ל"מלחמת תרבות"‬

‫במלוא חריפותה וחומרתה )]‪ ,[1‬עמ' ‪" .(338‬מפלגה דתית" המשתלבת ברשות החילונית‪ ,‬ואף‬

‫נתמכת ע"י רשות זו היא תועבה וחלול‪-‬השם )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(375‬‬

‫ודברים מפורשים יותר‪:‬‬ ‫•‬

‫‪...‬אינני מתעניין בשאלה אם ההלכה יכולה להיות בסיס למדינה מודרנית‪ ,‬אלא בשאלה אם היא‬

‫יכולה לשמש בסיס למדינה – ותשובתי היא שלילית‪ .‬לא לכך נועדה ולא לכך מכוונת ההלכה‪,‬‬

‫ולכן הקונפליקט בינה ובין כל מערך שלטוני‪-‬מדיני – אפילו שההלכה מכירה בנחיצותו – הוא‬

‫מחויב המציאות‪...‬הביטוי "מדינת הלכה" מציין מטרה ותכלית שאליהן יש לחתור ועליהן יש‬

‫להיאבק לנצח – ואין להשיגן עולמית )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(373‬‬

‫פרשנות בקצרה‪:‬‬

‫יש הסוברים שהיו לליבוביץ' תקופות שחלם על "מדינת הלכה"‪ ,‬אבל באותה נשימה דרש רפורמה מרחיקת לכת‬

‫בהלכה‪ .‬עם זאת הגותו המאוחרת מראה שנואש מלהשיג את שני היעדים‪ .‬ככל‪-‬הנראה במשפט "מדינה ע"פ‬

‫התורה" ליבוביץ' בודאי לא מתכוון ל"מדינת הלכה" שעליה חולמים בימינו יהודים דתיים לא מעטים‪ .‬נראה בבירור‬

‫שליבוביץ' הבין שהמשטר חייב להיות במהותו מבוסס על חוקים מתאימים לזמננו‪ ,‬חילוניים‪ ,‬אך כנראה רצה‬

‫להשפיע על משטר זה "ברוח התורה"‪ .‬אך למה התכוון? מסמך זה לא העמיק בפן זה של הגות‪-‬ליבוביץ'‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬הנה עוד מעט בנושא זה על קצה המזלג‪:‬‬

‫כל מי שמסורת ישראל קרובה אליו נדרש לשאלה "האם דת ישראל מחייבת לעצב את מדינת ישראל כתיאוקרטיה‬

‫הלכתית?"‪ .‬להלן מספר תשובות שלמדתי באופן שטחי לנושא זה‪:‬‬

‫‪48‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫עונה פרופ' רביצקי )]‪" :([44‬הן ההיגיון הפנימי של המסורת היהודית והן מצבם הממשי של היהודים מורים להשיב‬

‫על כך בשלילה‪ .‬לפי ספרות ההלכה עצמה‪ ,‬אין בכוחה של התורה לקיים לבדה את העולם הריאלי והיא תלויה‬

‫בקיומו של שלטון אדם שימשול וישפוט מחוץ לדין ההלכתי‪" .‬התאוקרטיה" עצמה מעידה שאינה מספקת לעצמה‬

‫והיא תלויה במציאותו של חולין פוליטי‪...‬רעיון התאוקרטיה ההלכתית ניצב גם בפני מכשולים מעשיים כבדים‪ ,‬כמו‬

‫עולמו התרבותי של היהודי בן הזמן‪ ,‬מעמדו המשפטי של הלא‪-‬יהודי ‪,‬ודמותו האקטואלית של בעל ההלכה‪ .‬הקושי‬

‫נובע גם מן ההרכבה הזרה של ה"מדינה" בהוראתה המודרנית על מונחים מסורתיים כמו "תורה" ו"הלכה"‬

‫בהוראתם הקדם‪-‬מודרנית‪".‬‬

‫רביצקי הביע דעה )שם( ש"ליבוביץ' טען כי המדינה שההלכה חזתה נועדה רק לעידן המשיחי‪ ,‬ולכן אין תקומה‬

‫לחזון 'מדינת התורה' אלא באמצעות חקיקה הלכתית חדשה ונועזת‪ .‬ואולם לפי סוף דעתו של ליבוביץ'‪ ,‬מדינת‬

‫התורה היא יעד למאבק‪ ,‬אך אינה מטלה שניתנת להגשמה היסטורית‪".‬‬

‫עם זאת רביצקי לא מקבל את עמדת ליבוביץ' וקובע )שם( שהביקורת על הרעיון "מדינת הלכה" אינה מוליכה אל‬

‫הרעיון "הפרדת הדת מן המדינה"‪ .‬שתיהן כאחת מוליכות אל שוקת שבורה‪ ,‬אך ביניהן פרושה קשת רחבה של‬

‫אפשרויות פוליטיות ותרבותיות פוריות‪.‬‬

‫פרופ ' ידידיה צ‪ .‬שטרן כותב על סוגיה זאת ]‪" :[45‬בולט בהעדרו עיסוק הלכתי מסודר בשאלות של דת ומדינה‪.‬‬

‫חוסר זה מקורו בהשקפה הרווחת‪ ,‬שההלכה היא מערכת משפט קבועה ובלתי משתנה‪ ,‬וממילא אין היא יכולה לייצר‬

‫פתרונות חדשים למציאות חדשה ולאתגר שמציבה הקמתה של מדינה יהודית‪) ...‬אבל( ההלכה כ"תורת חיים"‬

‫פועלת תמיד מתוך ההיסטוריה וכתגובה למציאות המתחלפת‪ .‬בדורנו‪ ,‬נדרשת התייחסות הלכתית בלתי שמרנית‬

‫לשלוש תופעות מרכזיות‪ :‬הקמתה של מדינה יהודית‪ ,‬תופעת החילוניות הנורמטיבית ‪,‬ואובדן הדומיננטיות של‬

‫משפט ההלכה בתוך הציבור היהודי‪ .‬מתוך הדיון בתופעות האמורות‪ ,‬אמורה לצמוח תשובה הלכתית לשאלות‬

‫המרכזיות של דת ומדינה‪...‬התחדשות הלכתית אורתודוקסית‪...‬תחליף לצחיחות המחשבתית והפאסיביות‬

‫המשפטית של התגובה ההלכתית בדורנו בסוגיות של דת ומדינה‪...‬רק אפשרות אחת גרועה מהן‪ :‬המשך השתיקה‬

‫ההלכתית בסוגיות של דת ומדינה והתבצרות מאחורי הכלל המנוון "חדש אסור מהתורה‪".‬‬

‫ליבוביץ' על הפרדת הדת מהמדינה‬


‫פורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל‬

‫הדרישה להפרדת הדת מהמדינה החילונית הקיימת נובעת מן הצורך הדתי החיוני של מניעת‬

‫הפיכת הדת לאמצעי‪-‬עזר לסיפוק צרכים פוליטיים‪-‬חברתיים‪ ,‬מניעת הפיכת הדת למשרד‬

‫ממשלתי של רשות חילונית‪ ,‬לפונקציה של ביורוקרטיה ואדמיניסטרציה ממלכתית‪...‬‬

‫דת ישראל אינה קיימת במדינה ובעם כגורם רוחני וככוח ציבורי עצמאי‪ ,‬אלא כאחד מענפי‬

‫המנגנון של הרשות החילונית‪ ...‬והוא מנצלה לתועלתו ולהנאתו ‪" -‬מחזיק אותה" בחינת‬

‫פילגש מוחזקת‪,‬‬

‫‪49‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫באווירה זו של שקר וחנופה מזויפים מסתלפים כל המושגים‪ .‬הדת אינה מופיעה במציאות‬

‫המדינית והחברתית בישראל כתביעה לשינוי ערכים ולעיצוב החיים האישיים והציבוריים בהתאם‬

‫לסולם‪-‬ערכים כולל ומקיף משלה‪ ,‬אלא היא מקפידה להופיע דווקא כחלק בלתי‪-‬נפרד של המשטר‬

‫החילוני‪ ,‬לפעול דווקא בשמו ומכוח סמכויות שהוא מעניק לה‪ .‬היא מציגה תביעות רק לגבי‬

‫פרטים מסויימים במערך הכללי של החוק החילוני ושל אורח‪-‬החיים החילוני במדינה ובחברה‪,‬‬

‫תביעות המנותקות מן המכלול של פרוגרמת‪-‬חיים עפ"י התורה והנראות מוזרות‪ ,‬לא‪-‬הגיוניות‬

‫ולא‪-‬מוצדקות על רקעה של המסכת הכללית של החיים החילוניים‪ .‬לרובו של העם תביעות אלו‬

‫אינן מובנות‪ ,‬ואינן יכולות להיות מובנות‪ ,‬כשהן מוצגות במסגרת החוקים וההוראות של משטר‬

‫חילוני‪ ,‬ולפיכך אינן מעוררות אלא לעג ורוגז‪ ....‬לאמיתו‪-‬של‪-‬דבר הדת חסרת כל כוח במדינה‬

‫ובחברה וחסרת כל השפעה של ממש על עיצוב דמותן‪ ,‬ויחד עם זה נוצר בתודעתם של חוגים‬

‫רחבים בעם הרושם של "כפיה דתית" המופעלת עליהם‪.‬‬

‫"החוקים הדתיים" במדינה נחקקים ע"י רשות חילונית‪ ...‬והם חסרים כל משמעות דתית‪ ,‬וברוב‬

‫המקרים תכנם ‪ -‬הדתי מבחינה פורמאלית ‪ -‬נוגד את ההוראות המפורשות של ההלכה‪...‬‬

‫הדוגמה המובהקת ביותר למצב זה הוא ענין השבת ‪ -‬המוסד המרכזי של דת ישראל ושל‬

‫מציאות דתית יהודית‪ ...‬חוק השבת של המדינה הוא לאמיתו‪-‬של‪-‬דבר חוק ביטול השבת‪ .‬חוק‬

‫זה מכיר בזכותו של כל אדם לחלל שבת‪ ,‬כגון ע"י נסיעה ; והמנגנון המשטרתי והשיפוטי של‬

‫המדינה הופעל לא‪-‬פעם להגנת זכותו זו נגד מי שרצה למנוע אותה ממנו‪ ...‬אין בהלכות שבת‬

‫הוראה משונה המתירה ליהודים לנסוע בשבת‪ ,‬אך מטילה איסור נסיעה בשבת על אוטובוסים‪,‬‬

‫הצביעות שבסידור זה‪ ...‬משפיל את כבוד הדת ועושה את העמדה הדתית למגוחכת‪.‬‬

‫והוא‪-‬הדין ברכבת ישראל‪ ,‬שלגביה קיים הסכם מפורש בין "הדתיים" ו"החילוניים" שלשם העמדת‬

‫פנים של שמירת השבת לא תפעל הרכבת בשבת בנסיעות גלויות‪ ,‬אולם כל המלאכות שמסילת‪-‬‬

‫הברזל צריכה להן )תיקוני מסלולים‪ ,‬תיקוני קטרים וקרונות( ייעשו דווקא בשבת‪...‬‬

‫שום חוק מטעמה של רשות חילונית ‪ -‬ויהא תכנו מה שיהא ‪ -‬אינו יכול להיות בעל משמעות‬

‫דתית‪ ,‬שהרי אין הוא בא מכוחה של התורה‪ .‬חוק שחקקה הכנסת ‪ -‬שאינה כנסיה לשם שמים ‪-‬‬

‫והמבוצע בידי ממשלה שאינה מכירה בסמכותה של ההלכה הוא מבחינת מהותו חוק חילוני‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫בשעה זו‪ ,‬הרעיון של "השלטת התורה" במדינה אין בו ממש‪ ,‬והוא אף חסר מובן‪ .‬אין זו בעייתה‬

‫של מדינת ישראל אלא בעיית הסטרוקטורה הרוחנית‪-‬תרבותית של העם היהודי‪ ,‬ועכ"פ זו היא‬

‫בעיה לדורות‪ .‬בשעה זו המשימה המוטלת על היהדות הדתית איננה להחזיר לתורה את מעמדה‬

‫השלטוני בעם ישראל‪ ,‬שנשבר בדורות האחרונים‪ ,‬אלא ‪ -‬כשלב ראשון של התחדשות יהדות‪-‬של‪-‬‬

‫תורה ‪ -‬להחזיר לתורה את כבודה‪ ,‬שגלה ממנה בגלל עמדתה המבישה של היהדות הדתית‬

‫במדינת ישראל‪ .‬תנאי ראשון לכך הוא הפרדת הדת מן המדינה‪ ,‬לשון אחר ‪ :‬חילוצה של הדת‬

‫משילובה במנגנון מינהלי חילוני ומשיעבודה לשלטון החילוני‪ ,‬והפיכתה לגורם פעיל עצמאי‪ .‬הפרי‬

‫המידי של ההפרדה יהיה שיפור רב באירגון הפנימי של היהדות הדתית ובהסדרת יחסיה עם‬

‫מערכת‪-‬השלטון החילוני של המדינה‪.‬‬

‫ליבוביץ בעניין "מיהו יהודי"‬

‫עוד ציטוט מהמאמר שפורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל‪:‬‬

‫קרובה לנושא הנ"ל )נושא הפרדת הדת מהמדינה – מ‪.‬ש‪ (.‬היא בעיית "מיהו יהודי ?" ‪ -‬בעייה שיכלה‬ ‫‬

‫להיווצר רק על בסיס הכללתה של הדת בתחום מרותה של מדינה חילונית‪ ...‬אילו הוכרה‬

‫חילוניותה‪-‬בפועל של מדינת ישראל גם מבחינה פורמאלית וחוקית‪ ,‬לא היתה הבעיה מתעוררת‬

‫כלל‪ ,‬כי אין מדינה חילונית קובעת את "יהדותם" או "אי‪-‬יהדותם" של אזרחיה‪ ,‬ואין היא מכירה אלא‬

‫ב"אזרחים" ו"לא‪-‬אזרחים"‪ ,‬והמושג "יהודי" היה נשאר קיים על חזקתו ההיסטורית‪-‬מסורתית‪.‬‬

‫מכל מקום ליבוביץ' כמובן לא "ברח" מדיון בנושא וממשיך באותו מקור‪:‬‬

‫"עם" איננו ישות טבעית נתונה אלא ישות תודעתית‪ .‬לפיכך אין קריטריונים של "עם" שכוחם יפה‬ ‫‬

‫לגבי כל החטיבות הקיימות במציאות ההיסטורית )בעבר או בהווה( כ"עמים"‪ .‬אין סימני‪-‬היכר‬

‫משותפים ל"עמים" ‪ -‬מוצא ביולוגי‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬לשון‪ ,‬דת‪ ,‬מסגרת ממלכתית‪ ,‬אורח‪-‬חיים‪ ,‬מסורת‬

‫וכד' ‪" :‬העם" השוודי‪" ,‬העם" הגרמני‪" ,‬העם" האמריקני‪" ,‬העם" ההודי‪" ,‬העם" היווני )הקלאסי(‪,‬‬

‫"העם" הערבי‪" ,‬העם" היהודי‪ ...‬כל עם מוגדר ע"י אלמנטים‪ ...‬ספציפיים לו‪ ,‬שאינם נכללים‬

‫בהגדרתו של עם אחר‪.‬‬

‫העם היהודי ההיסטורי ‪ -‬כחטיבה ששמרה על רציפות קיומה ועל זהותה עם עצמה בכל גילגוליה‬ ‫‬

‫במרוצת הדורות ‪ -‬לא היה מוגדר כחטיבה לאומית לא מבחינה גזעית‪ ,‬לא טריטוריאלית‪ ,‬לא‬

‫‪51‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫לשונית ולא במסגרת מדינית‪ ...‬זו התגלמה‪ ,‬מבחינה אמפירית‪ ,‬בתורה ובמצוות‪ ...‬לפי הגדרה זו‬

‫העם היהודי הוא קבוצת בני‪-‬אדם שעליהם חל חיוב שמירת תורה ומצוות ; ההלכה קובעת על מי‬

‫חל חיוב זה ‪ -‬אם מלידה )ואין החיוב פוקע אם יהודי ממאן לעמוד בו(‪ ,‬אם מהצטרפות‪-‬מרצון לעם‬

‫היהודי ע"י קבלת עול תורה ומצוות‪.‬‬

‫ועוד בנושא "מיהו יהודי"‪:‬‬

‫במכתב משנת ‪:1982‬‬

‫‪...‬כ‪ 60-70-‬דורות של קיומם בגולה‪...‬היהודים‪...‬שללו את החברה הגויית‪ ,‬את תרבותה ואת מוסדותיה‪,‬‬

‫ולא רצו להשתלב בה ולתפוס בה מקום‪ .‬הם דבקו ביהדותם‪ ,‬שהייתה עולם נפרד מעולמם של הגויים‪,‬‬

‫והסתגרו בה‪ ,‬ומן החברה הגויית ביקשו רק שתניחם לנפשם‪ .‬במסגרת העצמית שלהם פיתחו את‬

‫עולמם החברתי והרוחני‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(293‬‬

‫במכתב משנת ‪ ,[1]) 1989‬ע' ‪:(301‬‬

‫חטיבה אנושית מסוימת נעשית עם מסוים בגלל תכנים ערכיים משותפים לבני החטיבה ו‪/‬או אורח‪-‬חיים‬

‫משותף להם‪ .‬כ‪ 80-‬או ‪ 100‬דורות היה העם היהודי מוגדר )במציאות – ולא רק מבחינה נורמטיבית( –‬

‫ביהדותו‪ :‬בקבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות‪ .‬היהדות הייתה היהודיות ‪ -‬המהות הלאומית‬

‫של חטיבה אנושית זו‪ .‬מן המאה ה‪ 19-‬ואילך אין החטיבה המוכרת היום כ"עם היהודי" מוגדרת עוד‬

‫ביהדות ואין רובם של אלה המוכרים כיהודים מכירים בהלכה כפרוגרמת‪-‬החיים שלהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין לנו‬

‫היום תשובה חד‪-‬משמעית על השאלה‪ :‬במה מתבטאת יהודיותו של אדם‪...‬אם אתה בכנות רואה את‬

‫עצמך כיהודי אינך פטור מלשאול את עצמך‪ :‬במה מתבטאת יהודיותך בפועל? האם ב‪...‬דגל‪ ,‬או במדי‬

‫הצבא‪ ,‬או בזה שאתה יחד עם אחרים מאייש טנק ישראלי‪-‬אמריקני? מלבד הערכים‪....‬האלה – מה‬

‫משותף לי ולך‪ ,‬אם אני מקבל עלי עול תורה ומצוות ואתה שולל אותן? ואע"פ שאין לנו תשובה על‬

‫השאלה הזאת – אני ואתה נחשבים יהודים‪".‬‬

‫ובמכתב משנת ‪:(303 ,[1]) 1992‬‬

‫מן המאה ה‪ 19 -‬ואילך אין לאומיותו של העם מוגדרת עוד בקטגוריות של היהדות ההיסטורית – עולם‬

‫התורה והמצוות‪ ,‬עולמה של ההלכה‪ .‬אבל‪...‬בזה נעשה מושג "העם היהודי" בעייתי מאד‪ ,‬משום שהיום‬

‫אין עוד ל"יהדות" תוכן ערכי מסוים ולא משמעות מסוימת‪ ,‬לא לגבי חיי המעשה ולא לגבי חיי הרוח‪.‬‬

‫האם קיים עוד "עם יהודי?"‬

‫במכתב משנת ‪ ,[1]) 1975‬ע' ‪(291‬‬

‫‪52‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אני חושש לשתי אפשרויות בעתיד הנראה לעין‪ ,‬ואיני יודע אם ניתן למנוע אותן‪:‬‬

‫)‪ .(1‬תהליך ההתמוטטות וההתפוררות של העם היהודי ההיסטורי והתבוללותו בין הגויים – תהליך‬

‫שהתחיל בראשית המאה ה‪ 19 -‬עם פריצת חומת היהדות )= החיים לפי תורה ומצוות( בקרב המוני עם‬

‫ישראל – תהליך זה יימשך בקצב ההולך וגובר עד להתאפסותו של העם היהודי כחטיבה לאומית בעלת‬

‫אופי ותוכן משלה‪.‬‬

‫)‪ .(2‬העם היהודי יתפלג לשני עמים ללא תוכן משותף ומסגרת חיים משותפת‪ .‬העם ללא יהדות בגולה‬

‫יתבולל בגויים‪ .‬העם ללא יהדות במדינת ישראל ייהפך לעם "ישראלי"‪ ,‬שמהותו הלאומית לא תהיה אלא‬

‫מסגרתו השלטונית‪ ,‬בדומה לעם הניקארגואני או הבוליוויאני או הטנזאני או הזאמביאני – ולפיכך יסתלק‬

‫כל בעל נפש ובעל רוח ויהגר אל העולם המערבי‪ .‬ואילו שומרי התורה יהיו לכת קטנה‪ ,‬הן בגולה והן‬

‫בארץ‪.‬‬

‫ליבוביץ' על "חילוניים" לעומת "דתיים"‪.‬‬

‫כל המערך הרוחני של העולם החילוני מושתת על זכויות האדם‪ ,‬ואילו כל המערך הרוחני של‬ ‫‬

‫העולם הדתי מושתת על מושג חובות האדם )]‪,([1‬ע' ‪.(311‬‬

‫היום משמש המונח "יהודי חילוני"‪...‬גם לציון אדם ששמע על תודעת יהודיותו אלא שהוא מרוקן‬ ‫‬

‫אותה מתוכנה הערכי ההיסטורי‪ ,‬שלא היה אלא דתי‪ ,‬והוא מתכוון ליהודיות ללא יהדות )]‪,([1‬ע'‬

‫‪.(318‬‬

‫אנקדוטה‪ :‬עמדתו בעניין חבישת כיפה‪.‬‬

‫לחבישת כיפה אין מקור בהלכה‪ ,‬אלא שהיא נוהג מקובל )‪...‬אופנה( בעולמם של יהודים שומרי‬

‫תורה ומצוות‪ ,‬ואינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה )]‪.(500 ,[1‬‬

‫‪53‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק א' – חלק ג' – מדוע היהודים קוראים ליושב במרומים בלשון רבים – "אלוהים"‬

‫הקדמה לחלק ג'‪:‬‬


‫בחלק זה הרשיתי לעצמי לחרוג מ"סתם ציטוטים" של ליבוביץ'‪ .‬אני מנסה בחלק זה של הספר לפתח‬
‫רעיון עצמאי – בכל הצניעות האפשרית‪ .‬אשתדל להוכיח שקו החשיבה המוצג הוא במפורש קו החשיבה‬
‫של ליבוביץ'‪ .‬יתירה מזאת ‪ -‬יש בליבי שמץ של מחשבה – ואני מקווה שהיא לא תתפרש כהתנשאות –‬
‫שליבוביץ' היה מסכים עם הדברים‪.‬‬

‫השאלה‪:‬‬
‫היהודים היו הראשונים שדבקו במונותיאיזם‪ ,‬האמונה באל יחיד ‪C" -‬ללָה" בפי הערבים ו‪”GOD" -‬‬
‫בפי הנוצרים‪ .‬דווקא הם קוראים לאל בלשון רבים ‪" -‬אלוהים"‪ ...‬מדוע?‬
‫"אלוהים אדירים"‪ ,‬ברבים‪ ,‬הוא מטבע לשון שגורה במחוזותינו‪ .‬מדוע אנו נוקטים במטבע לשון זאת בלשון‬

‫רבים?‬

‫ועוד "הוכחה" לתקפות השאלה – בספר בראשית הקב"ה מדבר אל עצמו בלשון רבים‪ :...‬בראשית א'‪ ,‬כו‪:‬‬
‫שה = לשון רבים‪.‬‬
‫ֹאמר = לשון יחיד‪ַ ,‬נעֲ ֶ ׂ‬
‫נו‪ ...‬וַ ּי ֶ‬
‫ות ּ‬
‫נו ִ ּכ ְדמ ּ ֵ‬
‫שה ָא ָדם ְּב ַצלְ ֵמ ּ‬
‫ֹאמר אֱ ל ִֹהים‪ַ ,‬נעֲ ֶ ׂ‬
‫וַ ּי ֶ‬

‫הפרשנים המסורתיים נתנו תילי תילים של פרשנויות ללשון הרבים בהם נקט בורא עולם‪ .‬המקובל‬
‫שבפירושים הוא שבורא עולם מדבר אל המלאכים והכרובים‪.‬‬
‫הפרשנות שלי שונה ומוצגת להלן‪ ,‬בליווי אנקדוטה ונופך אישי‪.‬‬

‫ותחילה – אנקדוטה – מעשה שהיה כך היה‪:‬‬

‫הייתה לי הזכות לצפות בתוכנית "חיים שכאלה" שהוקדשה לשופט חיים כהן‪ .‬הרגע הדרמטי בתוכנית‬

‫היה כשהשופט כהן‪ ,‬איש דתי‪-‬חרדי בצעירותו‪ ,‬שלימים הפך להיות "סמל החילוניות"‪ ,‬נשאל מדוע כפר‬

‫בעיקר‪ .‬תשובתו הייתה‪" :‬לאחר השואה הגעתי להכרה שאין אלוהים" או כדברי גדעון ששאל את מלאך ה'‬

‫ינו?!" )שופטים ו' י"ג(‪.‬‬


‫בו ֵת ּ‬
‫נו אֲ ֹ‬
‫פרו לָ ּ‬
‫נו ָּכל זֹאת!? וְ ַא ּיֵה ָכל נִ ְפלְ א ָֹתיו אֲ ׁ ֶשר ִס ּ ְ ּ‬
‫נו?! וְ לָ ּ ָמה ְמ ָצ ַא ְת ּ‬ ‫"י ֵׁש ֹ‬
‫ה' ִע ּ ָמ ּ‬

‫בעקבות הדברים התפתח ויכוח ציבורי לוהט‪ .‬העניין תפש כותרות למשך שבוע שלם‪ ...‬זמן רב במדינתנו‬

‫רווית החדשות‪ ...‬במהלך שבוע זה קיימה הטלוויזיה דו‪-‬שיח משותף עם הפרופסורים ירמיהו יובל וישעיהו‬

‫ליבוביץ'‪.‬‬

‫ירמיהו יובל‪ ,‬שהוא עצמו ככל‪-‬הנראה אתיאיסט‪ ,‬הפתיע בגישתו המעניינת‪ :‬הוא לא שלל את קיום האל‪.‬‬

‫הוא נתן לכל מאזין את הבחירה‪ .‬האמונה בכח עליון ‪ -‬ע"פ ירמיהו יובל ‪ -‬היא אינסטינקט‪ ,‬יצר‪ ,‬צורך‪ .‬אם‬

‫לבטא את עמדתו של יובל במטבע לשון ליבוביצ'ית – האמונה בכח עליון כפויה על האדם‪ .‬להוכחת‬

‫‪54‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫טענתו אמר ירמיהו יובל שלא קיימת‪ ,‬ככל‪-‬הנראה‪ ,‬חברה אנושית שאין בתרבות או בהוויה שלה אמונה‬

‫בכח עליון כלשהו‪ .‬אמירה פשוטה זאת שינתה לכותב שורות אלו את היחס לאלוהים‪ .‬שוב אין צורך‬

‫להתלבט האם יש אלוהים ולהוכיח את קיומו‪ ,‬להרהר בשאלת מהות האלוהים‪ ,‬ומהות ההשגחה שלו‬

‫עלינו‪ .‬האדם פשוט צריך לזרום עם האינסטינקט שלו‪ ,‬עם הצורך בחוויה רוחנית‪ .‬והם – הצורך‬

‫והאינסטינקט – ייתנו תשובות‪ .‬תרומת היהודים הייתה בעיצוב של אינסטינקט זה לכדי אמונה באל אחד‪,‬‬

‫מופשט‪ ,‬שאין לו גוף ואין לו דמות‪.‬‬

‫את המסר של ליבוביץ' באותו מפגש טלוויזיוני פשוט לא הבנתי‪ .‬היה לי קשה לעקוב אחרי הדברים‪.‬‬

‫לימים קראתי את דבריו‪ .‬הבנתי שליבוביץ' תופש את מהות האמונה באלוהים בדרך מדהימה‪ ,‬שונה מכל‬

‫מה שחונכתי והורגלתי לחשוב‪ .‬עמדתו הפוכה מזו של ירמיהו יובל‪ .‬לדעתו "שום אדם אינו זקוק לאמונה‬

‫באלוהים‪ ,‬כשם שאינו זקוק למוסר‪ ...‬כל אלה )האמונה( הן הכרעות ערכיות של האדם‪ ...‬התחייבות שהוא‬

‫מקבל על עצמו" )]‪ ,[1‬ע' ‪.(99 – 98‬‬

‫ברבות השנים הבנתי שאיני יודע להכריע בין שתי הגישות‪ .‬הנפש חצויה‪.‬‬

‫הלב אומר לי‪ :‬לך עם האל שמציע ירמיהו יובל‪.‬‬ ‫‬

‫המוח אומר לי‪ :‬לך עם האל של ליבוביץ'‪.‬‬ ‫‬

‫לבסוף השלמתי‪ .‬אני הולך עם שניהם‪ ,‬מעת לעת ולפי מצב‪-‬הרוח‪ .‬האלוהים "שלי" הוא צירוף של‬

‫השניים‪ .‬פעם אל זה ופעם האחר‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬מה הן שתי הפנים של האל?‬

‫"האל הראשון" – האל על‪-‬פי ירמיהו יובל‪:‬‬

‫זהו האל שחבוי באינסטינקט של כל בן‪-‬אנוש‪ .‬אמונה באל זה נובעת מהיצר‪ .‬מהלב‪ .‬מהבטן‪ .‬זהו האל‬

‫שאנו זקוקים לו בצר לנו‪ .‬זהו האל אליו אנו מתפללים‪ ,‬איש איש בשפתו ולפי דרכו‪ ,‬שיעזור לנו בעת צרה‬

‫או מצוקה‪ .‬האל שלו אנו מודים בעת הצלחה‪ .‬זהו האל שאנו מייחסים לו‪ ,‬למעשה‪ ,‬מידות "אנושיות" של‬

‫שכר ועונש ושל מידת הדין והרחמים‪ ,‬כפי שהמוח האנושי תופש‪ .‬למחפש "הוכחה" לכך שלבורא עולם‬

‫ֹאמר‬
‫יש "תכונות אנושיות" ימצא "הוכחה" כזאת בסיפור מעשה הבריאה עצמו )בראשית פרק א'(‪) :‬כו( וַ ּי ֶ‬

‫מו‪ְּ ,‬ב ֶצלֶ ם אלוהים‪...‬‬


‫)כז( וַ יִ ּ ְב ָרא אֱ ל ִֹהים ֶאת‪ָ -‬ה ָא ָדם ְּב ַצלְ ֹ‬ ‫נו‪...‬‬
‫מות ּ‬
‫נו ִ ּכ ְד ּ ֵ‬
‫שה ָא ָדם ְּב ַצלְ ֵמ ּ‬
‫אֱ ל ִֹהים‪ ,‬נַעֲ ֶ ׂ‬

‫המקרא מרחיב ומפרט את י"ג מידותיו של הבורא ‪ ,‬בעת מתן לוחות הברית )שמות ל"ד(‪:‬‬
‫‪55‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫נון )ה( ֶא ֶר ְך ַא ּ ַפיִ ם )ו( וְ ַרב ֶח ֶסד )ז( וֶ אֱ ֶמת‪:‬‬


‫חום )ד( וְ ַח ּ ּ‬
‫)א( ה'' )ב( ֵאל )ג( ַר ּ‬

‫פשע )יא( וְ ַח ּ ָט ָאה )יב( וְ נ ֵ ַּקה לא יְ נ ֶ ַּקה ‪:‬‬


‫ֹשא ָע ֹון )י( וָ ֶ ׁ ַ‬
‫)ח( נֹצֵ ר ֶח ֶסד לָ אֲ לָ ִפים )ט( נ ֵ ׂ‬

‫בות ַעל ָּבנִ ים וְ ַעל ְּבנֵי ָבנִ ים ַעל ׁ ִש ּ ֵל ׁ ִשים וְ ַעל ִר ּ ֵב ִעים ‪:‬‬
‫)יג( ּפ ֵֹקד עֲ ֹון ָא ֹ‬

‫הערה‪ :‬מצאתי גם חלוקה אחרת של דברי הכתוב לי"ג מידות‪ ,‬אך החלוקה לעיל נראית לי הגיונית‪.‬‬

‫על הצורך שיש לאדם לדבוק בכח עליון‪ ,‬במיוחד בעת צרה או שמחה‪ ,‬ניתן לכתוב תילי תילם של מילים‪.‬‬

‫אני מבקש להביא כאן קטע מהספר "ללא גורל"‪ ,‬ספרו הנפלא והנורא של חתן פרס נובל לספרות‪ ,‬אימרה‬

‫קרטס‪ ,‬בן למשפחה יהודית מתבוללת‪ ,‬שמספר על הזוועות שעבר במחנות ריכוז של הגרמנים‪ .‬באחד‬

‫הימים נתפסו ונתלו שלושה אסירים שברחו מהמחנה‪ .‬יתר אסירי המחנה הועמדו מול התלויים‪ ,‬כעונש‬

‫קולקטיבי‪ ,‬במסדר שארך שעות‪ .‬ולמשמע פרץ של תפילת "קדיש" שבקע מן הגרונות‪ ,‬הנה המחשבות‬

‫שעלו במוחו ועליהם הוא מספר‪:‬‬

‫"זו הייתה הפעם הראשונה שגם אני‪ ,‬אני לא יודע למה‪ ,‬הרגשתי‬

‫בחיסרון מסוים‪ ,‬אפילו במין קנאה‪ .‬עכשיו‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬

‫הצטערתי קצת שאני עצמי לא יודע להתפלל – כמה משפטים‬

‫לפחות – בשפת היהודים" )]‪.([5‬‬

‫לרעיון שבני אדם נולדים עם צורך )= יצר‪ ,‬אינסטינקט( לדבוק בכח עליון הקדיש השבועון ‪ TIME‬רב‬

‫היוקרה‪ ,‬בנובמבר ‪ 2004‬מאמר מרכזי‪ "Is God In Our Genes?" .‬שואל ה‪.TIME -‬‬

‫"האל השני" – האל על‪-‬פי ליבוביץ'‬

‫ליבוביץ' רואה באמונה באל‪ ,‬שיש לו "תכונות אנושיות"‪ ,‬אל שהאדם "משעבד לצרכיו"‪ ,‬שיגונן עליו‪,‬‬

‫שיפרנס וירפא אותו‪ ,‬גישה נחותה‪ ,‬שמתאימה לפשוטי‪-‬עם‪ .‬גישה זאת אומנם כשרה‪ ,‬אך ייתכן שגובלת‬

‫בעבודת אלילים‪ .‬לדעתו‪ ,‬זאת לא היהדות האמיתית‪ .‬יותר מזה‪ :‬לדעתו‪ ,‬דווקא האמונה בשכר ועונש‬

‫בדרך שהמוח האנושי תופש מושגים אלה היא שהביאה לשבר העמוק ביהדות לאחר השואה‪ .‬עם זאת‬

‫ליבוביץ' מכיר בכך שגישה זאת טבועה עמוק ביהדות‪.‬‬

‫גם ליבוביץ' דן במפורש בשתי הגישות לדת ואל עבודת היושב במרומים‪ .‬הנה דבריו‪:‬‬

‫‪56‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫"אנו מבחינים שני טיפוסים בדתיות‪ :‬דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים‪ ,‬ודת‬

‫שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים‪.‬‬

‫"דת של ערכים ואמונות" היא דת מעניקה‪ ,‬היא אמצעי עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך‬

‫לבטיו הנפשיים‪ .‬תכליתה היא האדם‪ ,‬ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם‪ .‬המקבל עליו דת זו הוא‬

‫אדם נגאל‪.‬‬

‫"דת של מצוות" היא דת תובעת‪ ,‬היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי שרת‬

‫להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם‪ .‬הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק )=השכר( שיש לאדם‬

‫מעשיית חובתו‪.‬‬

‫מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות‪ ,‬כנראה‪ ,‬בכל הדתות‪ .‬אולם הדתות נבדלות זו מזו‬

‫בעדיפות‪ ,‬במינון של טיפוס אחד על משנהו‪.‬‬

‫דתיות מן הטיפוס הראשון מאפיינת את הנצרות‪ ,‬שסמלה העליון הוא הקורבן שאלוהים מביא למען‬

‫האדם‪ ,‬ואילו סמלה העליון של האמונה ביהדות הוא מעמד אברהם אבינו בהר המוריה‪ ,‬כשכל ערכי‬

‫האדם מבוטלים ונדחים מפני יראת ה' ואהבתו" )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(22-23‬‬

‫ליבוביץ' משווה בין עקדת יצחק לצליבת ישו ורואה בשני אירועים אלו את סמל הניגוד בין הנצרות והיהדות‪ :‬לפי אמונת‬

‫הנוצרים ‪ -‬הקורבן של אלוהים‪ ,‬הקרבת בנו ישו‪ ,‬שמת בייסורים‪ ,‬העניק חסד ומחילה לאדם‪ ,‬כפרה לעוונות המין האנושי‪.‬‬

‫לעומת זאת ‪ -‬באמונת היהודים עקדת יצחק היא סמל לקורבן של אדם שהיה מוכן להקריב אפילו את בנו‪ ,‬מתוך יראת‬

‫שמיים "נטו"‪" ,‬לשמה"‪ ,‬ללא תמורה‪ .‬עוד כדאי לציין שליבוביץ'‪ ,‬ע"פ שיטת הרמב"ם‪ ,‬מורו ורבו הגדול‪ ,‬ראה בנצרות עבודת‬

‫אלילים‪ .‬ההסבר שלעיל על הניגוד הגדול בין הדתות הוא הנימוק לגישה זאת‪ .‬ואילו באסלם ראה ליבוביץ' אמונה הקרובה‬

‫במהותה הערכית לאמונת היהודים – ש‪.‬מ‪.‬‬

‫‪57‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק א' ‪ -‬חלק ד' ‪ -‬סוף דבר לנושא " יהדות ע"פ ליבוביץ' "‬

‫אני סבור שאת משנתו הדתית ואמונתו של ליבוביץ' ניתן לתמצת על‪-‬ידי הפסוק המסכם את ספר קהלת‪ ,‬פסוק‬

‫שאפשר לדרוש עליו תילי‪-‬תילים של פרשנויות‪:‬‬

‫מור ִ ּכי זֶה ָּכל ָה ָא ָדם‪:‬‬


‫סוף ָ ּד ָבר ַה ּכֹל נִ ׁ ְש ָמע ֶאת ָהאלוהים יְ ָרא וְ ֶאת מצוותיו ׁ ְש ֹ‬
‫ֹ‬

‫ליבוביץ'‪ ,‬בעיקבות קהלת‪ ,‬נקט עמדה לפיה המשמעות האמיתית – אולי היחידה – של היהדות היא עבודת ה'‬

‫בעולם כפי‪-‬שהוא‪ .‬ולסיכום עמדתו‪:‬‬

‫במה ניתן לתמצת את היהדות )= עבודת ה' (? בקיום המצוות‪.‬‬ ‫•‬

‫איזה מצוות? אלה שהתקדשו‪.‬‬ ‫•‬

‫על‪-‬ידי מי התקדשו? על‪-‬ידי בני‪-‬אדם‪ ,‬היהודים עצמם )ולא על‪-‬ידי השמיים(‪.‬‬ ‫•‬

‫מה תפקידו של האל? – רק השגחה כללית‪ ,‬הנהגת הטבע‪ ,‬ובכלל זה האדם‪ ,‬תחת משטר חוקי הטבע‬ ‫•‬

‫שיצר‪.‬‬

‫מה נותר לאדם? הכל‪ .‬הרשות נתונה‪ .‬יכולתו של האדם לבחור "הופקעה מחוקי הטבע" ואף האל אינו‬ ‫•‬

‫יכול לשנות את החלטותיו‪ .‬כל מעשי האדם‪ ,‬דגש על כל‪ ,‬הם מיראת שמיים‪ .‬בכך מקבל המדרש "הכל‬

‫בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" הרחבה לזכות ויכולת הבחירה של האדם לכל מעשיו‪.‬‬

‫קיים ניתוק מוחלט בין קיום מצווה לבין המצב הגשמי של מקיים המצווה‪ .‬במקרה הקיצוני אין קשר בין‬ ‫•‬

‫קיום המצוות לבין מוות איום על‪-‬ידי האינקויזיציה או על‪-‬ידי הנאצים‪ .‬שכר המצווה הוא הזכות לעבוד את‬

‫ה'‪.‬‬

‫אני מסתכן בתוספת מהרהורי ליבי‪ :‬אין זאת אומרת שקיום כל המצוות הוא תנאי לכך שתהיה משמעות לקבלת‬

‫עול המצוות‪ ...‬אולי די במצווה אחת‪ ...‬דוגמה למצווה שכל היהודים קיימו‪ ,‬לאורך כל הדורות‪ ,‬היא מצוות המילה‪.‬‬

‫***‬

‫א‪L‬שר"?‬
‫הרהור פילוסופי "בשיטת ליבוביץ'" ‪ :‬מה היא תכלית החיים ומהו " ֶ‬

‫בעקבות הדברים שזה עתה נאמרו‪ ,‬אני מבקש לחרוג פעם נוספת מהקו שננקט בספר זה‪ ,‬קו המתבסס על ציטוטים‬

‫של ליבוביץ'‪ ,‬ומבקש להסתכן בהצגת מעגל חשיבה עצמאי שלי‪ ,‬בפני הקורא‪ .‬גם במקרה זה אני מעיז לקבוע‬

‫שליבוביץ' היה מסכים עם הדברים שלהלן‪:‬‬

‫האדם הוא בריה "שמחפשת את עצמה"‪ .‬זה חלק מהיותו יצור הנקרא "אדם"‪ .‬מחשבות וחיפוש עצמי כפויים על‬

‫האדם בתוקף טבע‪ ,‬ואין הוא יכול להימלט מהם‪ .‬ככל‪-‬הנראה‪ ,‬כל אדם שואל את עצמו‪ ,‬במודע או שלא במודע‪" ,‬מה‬

‫תכלית החיים?"‪.‬‬

‫‪58‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מגוון התשובות שבני אדם נותנים לשאלת תכלית החיים הוא מדהים‪ .‬פקיר הודי בודאי יענה תשובה הרחוקה‬

‫כמרחק שמיים וארץ מתשובה שייתן תעשיין מצליח בארה"ב‪ .‬היו תקופות בהיסטוריה שעמים שלמים ראו את תכלית‬

‫החיים בשרות המלך או הקיסר )יפן – מלחמת העולם השניה(‪ .‬וברוח זאת‪ :‬מה יענה יהודי לשאלה זאת? עשיתי‬

‫סקר פרטי בנושא זה‪ .‬כדי לא להבהיל את הנשאלים עם שאלה כה "פילוסופית" שאלתי "מה תאחל לילד בברכה‬

‫לבר‪-‬מצווה?"‪ .‬לדעתי‪ ,‬זוהי שאלה מקבילה‪ ,‬שכן בברכת האיחולים משתקפת דעת המאחל על תכלית החיים‪.‬‬

‫• רבים מההחילוניים ענו‪" :‬שיתמלאו משאלותיך" או "שתזכה להיות מאושר"‪.‬‬

‫• ורבים מהדתיים ענו‪" :‬שתזכה למצוות" או ש"תזכה לתורה"‪.‬‬

‫זהו ההבדל הגדול בין תפישת העולם החילונית והדתית‪ .‬תכלית החיים החילוניים – להיות מאושר‪ .‬תכלית‬

‫א‪X‬שר עוברת דרך החיפוש‬


‫א‪X‬שר? האם הדרך אל ה ֶ‬
‫החיים הדתיים לעבוד את ה'‪ .‬ואני שואל‪ :‬מי אכן מוצא את ה ֶ‬

‫אחריו והשאיפה להשיג אותו?‬

‫***‬

‫א‪X‬שר " בתנ"ך‪ .‬התוצאה מפתיעה‪.‬‬


‫ולסגירת המעגל‪ ,‬חקרתי מעט את המושג " ֶ‬

‫א‪X‬שר " מתקשר עם ריבוי בנים )בבראשית‪ ,‬פרק‬


‫א‪X‬שר " מופיעה פעם אחת בלבד‪ ,‬ושם ה" ֶ‬
‫‪ .1‬בתורה‪ :‬המילה " ֶ‬

‫רונִ י ּ ָב ֹנות‪...‬‬
‫ֹאמר לֵ ָאה ְּב ָא ׁ ְש ִרי ִ ּכי ִא ּ ׁ ְש ּ‬
‫פחת לֵ ָאה ּ ֵבן ׁ ֵשנִ י ְליַעֲ קֹב‪ .‬וַ ּת ֶ‬
‫ל'(‪" :‬וַ ּ ֵתלֶ ד זִ ְל ּ ָפה ׁ ִש ְ ַ‬

‫ומפרש קסוטו‪:‬‬

‫א‪X‬שר‪.‬‬
‫ֶ‬ ‫"באשרי" – בן זה נולד להביא לי‬

‫"אשרוני" – יכריזו עלי כעל מאושרת מאחר שיש לי הרבה בנים‪.‬‬

‫"בנות" – הנשים‪.‬‬

‫‪ .2‬בספרי נביאים וכתובים‪:‬‬

‫א‪L‬שר " [ = ] יראת ה' ועבודת ה' [‪.‬‬


‫א‪L‬שר כמעט רק בצורה אחת‪ֶ " ] :‬‬
‫ככל שעיינתי‪ ,‬מצאתי את ההקשר ל ֶ‬

‫הנה דוגמאות‪:‬‬

‫יה ְמ ֻא ּ ׁ ָשר‪:‬‬
‫משלי ג'‪ֵ :‬עץ ַחיִ ּ ים ִהיא לַ ּ ַמחֲ זִ ִיקים ּ ָב ּה וְ ת ְֹמ ֶכ ָ‬

‫פחד ּ ָת ִמיד‪:‬‬
‫משלי כ"ח‪ַ ::‬א ׁ ְש ֵרי ָא ָדם ְמ ַ ֵ‬

‫וב ֶד ֶר ְך ַח ּ ָט ִאים לֹא ָע ָמד‪...‬‬


‫יש אֲ ׁ ֶשר לֹא ָהלַ ְך ּ ַבעֲ ַצת ְר ׁ ָש ִעים ּ ְ‬
‫תהילים א'‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ָה ִא ׁ‬

‫תהילים ל"ג‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ַה ּ ֹגוי אֲ ׁ ֶשר ה' אֱ ל ָֹהיו‪...‬‬

‫חו‪...‬‬
‫שם ה' ִמ ְב ַט ֹ‬
‫תהילים מ'‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ַה ֶּג ֶבר אֲ ׁ ֶשר ָ ׂ‬
‫עוד יְ ַה ְל ּ ָ‬
‫לוך ּ ֶסלָ ה‪:‬‬ ‫ית ָך ֹ‬
‫תהילים פ"ד‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ֹיו ׁ ְש ֵבי ֵב ֶ‬

‫תהילים קמד‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ָה ָעם ׁ ֶש ָּכ ָכה ּל ֹו ַא ׁ ְש ֵרי ָה ָעם ׁשה' אֱ ל ָֹהיו‬

‫מו ַסר יְ הֹוָ ה ְּבנִ י ַאל ִּת ְמ ָאס‪) ...‬יג( ַא ׁ ְש ֵרי ָא ָדם ָמ ָצא ָח ְכ ָמה‪...‬‬
‫משלי ג‪) :‬יא( ּ‬

‫א‪L‬שר "‪.‬‬
‫נסגר איפוא מעגל‪ :‬תכלית החיים הדתיים לעבוד את ה'‪ .‬ועבודת ה' היא‪-‬היא ה" ֶ‬

‫‪59‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫א‪X‬שר‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬אסתכן גם לקבוע שתי קביעות בשמו של ליבוביץ'‪ :‬גם ליבוביץ' סבר שכל הזוכה לעבוד את ה' זוכה ל ֶ‬

‫ובלשונו‪" :‬הדבקות באלוהים היא הטוב – ולא אמצעי להשגת הטוב"‪ .‬ליבוביץ' הרבה לצטט פסוק בתהילים )פרק ע"ג‪,‬‬

‫טוב" וקבע‪" :‬הפסוק אינו מנמק את שאיפתו לקרבת אלוהים בטובה שתצמח ממנה‪,‬‬
‫כ"ח(‪ " :‬וַ אֲ נִ י ִק ְר ַבת אֱ ל ִֹהים ִלי ֹ‬

‫אלא הוא תופס את קרבת אלוהים כ"טוב" – וזאת היא האמונה " )]‪ ,[1‬ע' ‪.(99‬‬

‫‪60‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ב'‪ :‬הכורח בחלוקה חד‪-‬צדדית של הארץ על פי ליבוביץ'‬

‫פרק ב' – חלק א' ‪" -‬נבואת ישעיהו"‬

‫איור‪ :‬ערן וולקובסקי‪ ,‬עיתון "הארץ" ‪15.10.2004‬‬

‫השנה‪ .2005 :‬אריאל שרון מוביל בגאון את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה‪ .‬המציאות עולה על כל‬

‫דמיון‪ .‬שר ההיסטוריה מתעתע בנו‪" .‬הבולדוזר"‪" ,‬אבי ההתנחלויות"‪ ,‬האיש שטבע את הסיסמא "דין‬

‫נצרים כדין תל‪-‬אביב" הפך ל"אבי ההתנתקות" – חד‪-‬צדדית‪ .‬נפלאות דרכי האל‪ .‬פטרון ההתנחלויות ‪,‬‬

‫האיש שתיכנן את מרביתן‪ ,‬ששם אותן במקומן ודאג לביסוסן ולהרחבתן ‪ -‬הוא האיש היוצר עתה את‬

‫התקדים הגורלי של פינוי התנחלויות בארץ ישראל באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬ללא הסכם שלום‪ ,‬ללא הסכם אי‬

‫לוחמה‪ ,‬תחת איום של טילים תוצרת בית‪ ,‬איום שלא הצלחנו למגר‪ .‬קשה להמעיט מהמשמעויות של‬

‫הורדת התנחלויות דווקא בידי שרון )]‪ .([48‬אין פלא שבמחנה בו מאמינים ש"הכל בידי שמיים" יש מבוכה‬

‫ושבר‪ .‬אפילו "יראת שמיים" נסדקת‪.‬‬

‫תהא אשר תהא תוצאת המהלך ששרון מוביל‪ ,‬הזרע של יציאה חד‪-‬צדדית מהשטחים‪ ,‬ללא שלום‪ ,‬נזרע!‬

‫לפני שנים מעטות בלבד‪ ,‬חשו בודדים אלו שטענו שפינוי התנחלויות ויציאה חד‪-‬צדדית מהשטחים‬

‫שנכבשו במלחמת ששת הימים‪ ,‬ללא הסכם שלום‪ ,‬היא הדרך היחידה ליציאה ממעגל הסכסוך עם‬

‫‪61‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הפלשתינים‪.‬‬

‫אבל היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מי שהקדים את כולם‪ ,‬הנביא ישעיהו ליבוביץ'‪" ,‬נביא הזעם" של דורנו!‪ .‬ב‪ ,1967 -‬מיד‬

‫עם תום מלחמת ששת הימים‪ ,‬ביום השביעי‪ ,‬הוא קרא בדרכו הבוטה ליציאה חד‪-‬צדדית )=התנתקות(‬

‫משטחים מיושבים באוכלוסיה ערבית‪ ,‬שנכבשו במלחמה ההיא‪ .‬הוא חזה בדייקנות מעוררת צמרמורת‬

‫את אשר ילד יום אם לא נעשה זאת‪ .‬הוא ניצל כל במה וכל הזדמנות לבטא את עמדתו הנחרצת‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬במבחן התוצאה‪ ,‬רבים נוכחים שדבריו היו בבחינת נבואת אמת‪ .‬סיימנו ‪ 38‬שנות‬

‫כיבוש ברצועת עזה ביציאה חד‪-‬צדדית‪ ,‬ללא הסכם שלום‪ ,‬תחת איום של טילים שבדיעבד התממש!‪.‬‬

‫השארנו מאחורינו השקעה של מיליארדים‪ ,‬הרבה קורבנות‪ ,‬משקעים וחלומות שווא‪ .‬אך בעת שליבוביץ'‬

‫אמר את דבריו הם נשמעו כהזיה של איש חריג‪ ,‬איפכא מסתברא‪ .‬בודדים הקשיבו‪ .‬הטרגדיה של עמנו‪,‬‬

‫"עם הספר"‪ ,‬שמעולם לא האזין לנביאי האמת שלו‪.‬‬

‫אני מבקש לחזור על דברים שכבר הבאתי בשם ליבוביץ' על הנבואה‪:‬‬

‫ )]‪ ,[4‬ע' ‪" :(64‬וזהו מסימני ההיכר של כל נביאי האמת – שהם אינם מצליחים בשליחותם‪,‬‬

‫וחזקה על נביא מצליח שהוא נביא שקר‪....‬כל נביאי ישראל נכשלו בשליחותם"‪ .‬את עצמו‬

‫סרב להגדיר כנביא‪.‬‬

‫ ובאשר למהות הנבואה‪ ,‬מקובל לחשוב‪ ,‬שהתרבות היהודית מייחסת לנביא את היכולת לחזות‬

‫את העתיד‪ .‬בא ליבוביץ' והבהיר במשפט המבוסס על פרשנות מסורתית לתלמוד‪ ,‬בעל עומק‬

‫עצום‪" :‬אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות" ) ]‪ .(234 ,[1‬והרשות נתונה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 11 ,1972‬חדשים לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬בשיא האופוריה שהולידה מלחמת‬

‫ששת הימים‪ ,‬הוא פרסם מאמר מדהים‪ .‬העזתי לקרוא למאמר זה "נבואת ישעיהו"‪ .‬הקורא‬

‫אותו ב‪ 2006 -‬יחשוב שנכתב אמש‪.‬‬

‫‪62‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫תגזיר מ"נבואת ישעיהו" )]‪ ,[2‬ע' ‪ - (426‬שפורסמה ע"י ליבוביץ' ב‪.1972 -‬‬

‫‪...‬אין סיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין‪...‬‬ ‫"‬


‫ההיסטוריה של ‪ 25‬השנים האחרונות יצרה מצב שבו לא ניתן עוד להגיע לשלום‪...‬‬

‫לא כאן המקום לדון בשאלת האחריות למצב‪ ...‬אולם אסור שנתעלם מחלקנו ‪....‬‬

‫במצב של לא‪-‬מלחמה‪-‬ולא‪-‬שלום העולם הערבי יכול לעמוד זמן בלתי מוגבל‪ .‬עלינו הוא מטיל‬

‫מעמסה איומה של מתח צבאי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬מדיני‪ ,‬רוחני ונפשי‪ ,‬לרעת כל היסודות של קיום חברתי‬

‫ותרבותי תקין‪ .‬אם אין סיכוי לשלום – ממילא אין "ביטחון"‪ .‬אם אין גבולות מוסכמים – אין גבולות‬

‫בטוחים‪...‬אנו נידונים להתקיים תקופה ארוכה‪...‬בלי שלום‪...‬ז"א ללא "ביטחון"‪.‬‬

‫לפיכך השאלה המכרעת היא‪ :‬איך נחיה בתקופה ההיא‪ ,‬ומה תהיה דמותה של מדינת ישראל‬

‫ושל העם בתקופה ההיא‪.‬‬

‫הרעיון שקווים מבוצרים הנוחים מבחינת שיקולי הגיאוגרפיה הצבאית‪ ,‬מקנים ביטחון – מופרך‬

‫על‪-‬ידי ההיסטוריה מימי החומה הסינית‪...‬כושר הלחימה נקבע – במידה מכרעת – על‪-‬ידי‬

‫)מתאריך כתיבת המסמך יש להבין שליבוביץ' יוצא נגד הטענה‬ ‫מציאות חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬ומדינית‪...‬‬

‫שמשיקולי ביטחון‪ ,‬המדינה צריכה להשתרע עד תעלת סואץ ועד הירדן – מ‪.‬ש‪.(.‬‬

‫על כל אלה נוספת הבעיה הדמוגרפית‪ :‬אם תקום "א"י השלמה"‪ ,‬היא תיהפך‪...‬למדינה בעלת רוב‬

‫ערבי‪ ,‬והשלטון היהודי לא יוסיף להתקיים אלא אם יהפוך את המשטר במדינה למשטר דומה לזה‬

‫של שלטון הלבנים ברודזיה‪...‬הכללת ‪ 1.5‬מיליון ערבים בתחום השלטון היהודי פירושה ערעור‬

‫מהותה האנושית והיהודית של המדינה‪...‬ניתוקה של המדינה מן העם היהודי בעולם‪ ,‬ומהמשכה‬

‫של ההיסטוריה והמסורת היהודית‪"...‬ארץ‪-‬ישראל השלמה" תעמוד על עבודה ערבית ושלטון‬

‫יהודי‪...‬התוצאות‪ּ...‬בְמציאות חברתית‪ ,‬רוחנית ונפשית‪ּ...‬בְשוק העבודה‪ּ ,‬בְשחיתות בחברה‬

‫)= מעצרים‬ ‫היהודית‪....‬לאומנות דורסנית‪...‬תופעות מן הסוג הקולוניאליסטי‪...‬מעצרים ללא משפט‬

‫מנהליים – א‪.‬מ‪ ,(.‬עינויי אסירים‪ ,‬פיצוץ בתים‪ ,‬גירושי אישים‪ .‬אין זה מן הנמנע שנגיע להקמת מחנות‬

‫ריכוז‪...‬‬

‫ייתכן שלאחר זמן נצטרך להציג לעצמנו את השאלה אם מדינה זו ראויה להתקיים ואם כדאי‬

‫לתת את הנפש על קיומה‪...‬‬

‫‪63‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ואפילו לא יתגשם כל החזון האיום הזה – עדיין יש מקום להרהר מה תהיה דמותה של "ארץ‪-‬‬

‫ישראל השלמה" מבחינת הממשל והמינהל‪...‬למשל מה יקרה בכנסת אם רק רבע מהבוחרים יהיו‬

‫ערבים‪....‬ואם נמנע מן הערבים את זכות הבחירה‪ ,‬הופכת מדינת ישראל למנגנון כיבושי‪-‬‬

‫קולוניאליסטי‪ ,‬עם כל מה שמתחייב מזה לגבי הדמות האנושית והתרבותית של העם והחברה‪...‬כל‬

‫דאגות המדינה יהיו לקיים את המבנה השלטוני של ערבים ויהודים‪.....‬בעיה ספציפית למדינת‬

‫ישראל‪ ,‬ללא קשר לעם היהודי בכללותו‪...‬לפיכך ינתק הקשר בין המדינה והעם‪....‬ותאבד למדינה‬

‫תודעת היותה מדינה יהודית‪ .‬היא תהיה מדינה לוונטינית‪ ,‬בדומה ללבנון‪...‬ללא תוכן רוחני‬

‫ותרבותי‪...‬‬

‫יש לשלול‪ ...‬הנמקה דתית לכיבוש השטחים‪...‬ניסוחים של הגשמת יעדים משיחיים‪ ...‬משמשים‬

‫חיפוי ללאומנות‪...‬האינטרס הדתי‪...‬אינו אלא השמירה על אופייה של מדינת ישראל ועל קשריה‬

‫עם העם היהודי‪...‬‬

‫לפיכך‪:‬‬

‫אין לנו ברירה אלא להסתלק מן השטחים בעלי האוכלוסייה הערבית הגדולה‪...‬להתבצר במדינתנו‬

‫ולהחזיק בה מעמד ולהוסיף לחיות חיים שיש בהם ערך אנושי ויהודי‪.‬‬

‫קיומנו מובטח‪...‬כל זמן שיוסיפו לפעול שני גורמים‪:‬‬

‫יכולתנו לקיים צבא מודרני בעוד שהמדינות הערביות‪....‬עדיין אינן מסוגלות לכך‪...‬‬ ‫•‬

‫ניתנת לנו חסות אמריקאית‪"...‬‬ ‫•‬

‫תום ציטוט‪.‬‬

‫‪64‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ב'‪ -‬חלק ב' ‪ -‬עוד מדברי ליבוביץ' על הצורך לחלק את הארץ‪.‬‬

‫הנה קטע‪ ,‬ממסמך נפלא שכתב ליבוביץ' לש'‪ ,‬תלמיד בשמינית‪ ,‬ב‪ ,[1]) 1970 -‬ע' ‪:(396‬‬ ‫‪.1‬‬

‫"דע‪ ,‬שבעיית "השטחים" אינה מעניינת אותי כלל‪ ,‬אלא רק בעיית מיליוני הערבים היושבים בהם‪,‬‬

‫ולא בגלל דאגה לערבים אלא דאגה לעם היהודי ולמדינתו‪ .‬הכללתם של ערבים אלה )נוסף על‬

‫‪ 300,000‬הנמצאים כבר במדינה( בתחום שלטוננו – פירושה חיסול מדינת ישראל כמדינה‬

‫יהודית‪ ,‬חורבן העם היהודי כלו‪ ,‬והרס המבנה החברתי סוציאלי שהקימונו במדינה‪ .‬כל זה יקרה‬

‫אפילו אם הערבים לא יהיו רוב אלא אפילו רק ‪ 30% - 40%‬של האוכלוסייה‪ .‬המדינה לא תהיה‬

‫עוד מדינה יהודית אלא "כנענית"‪ .‬בעיותיה וצרכיה ותפקידיה לא יהיו עוד הבעיות והצרכים‬

‫והתפקידים של העם היהודי בארץ ובחו"ל‪ ,‬אלא רק ענייני הניהול והשלטון הספציפיים של מדינה‬

‫זו‪ ,‬השלטון על יהודים וערבים יחד‪ .‬תוך זמן קצר יינתקו הקשרים בין המדינה ובין העם היהודי‪,‬‬

‫וכן הקשרים הרוחניים והנפשיים בינה ובין ההיסטוריה של עם ישראל והתכנים של היסטוריה זו‬

‫ושל היהדות‪ .‬כל התוכן של המפלצת הקרויה "א"י השלמה" לא יהיה אלא קיום המנגנון השלטוני‪-‬‬

‫מנהלי שלה‪.‬‬

‫יתר על כן‪ :‬תוך זמן קצר לא יהיה עוד במדינה ההיא לא פועל יהודי ולא חקלאי יהודי‪ .‬הערבים‬

‫יהיו העם העובד‪ ,‬והיהודים יהיו מנהלים‪ ,‬מפקחים‪ ,‬פקידים ושוטרים‪ ,‬ובעיקר – שוטרי חרש‪.‬‬

‫המדינה תהיה כולה מדינת ש‪.‬ב‪ ,.‬ודבר זה יהרוס גם את החינוך ואת חופש הדיבור והמחשבה‬

‫במדינה ואת הדמוקרטיה במשטר‪.‬‬

‫אני מצדד בהסתלקות מיידית מן השטחים המיושבים ע"י ¼‪ 1‬מיליון ערבים ‪ ,‬וזאת ללא קשר‬

‫לבעיית השלום‪ .‬תמיד דיברתי על יציאה מן השטחים ולא על החזרתם‪ ,‬כי אינני יודע למי יש‬

‫"להחזירם"‪ :‬לחוסיין? לפת"ח? לנאצר? לתושבים המקומיים? אין זה מענייננו ולא מחובתנו‪,‬‬

‫ואפילו לא מזכותנו‪ ,‬לדאוג למה שיעשו הערבים בשטחים לאחר שנסתלק משם‪ .‬עלינו להתבצר‬

‫במדינתנו היהודית ולהגן עליה‪ .‬אם לא נסתלק בכבוד – ז‪.‬א‪ .‬מרצוננו החופשי‪ ,‬מתוך הבנה‬

‫לצרכים האמיתיים של העם היהודי ושל מדינתו ‪ -‬יכפו עלינו האמריקאים והרוסים נסיגה‬

‫בחרפה‪.‬‬

‫אינני מאמין שיש סיכוי לשלום‪-‬של‪-‬ממש בינינו ובין הערבים בעתיד הנראה לעין‪ .‬ולפיכך אין גם‬

‫‪65‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫סיכוי לביטחון‪ :‬אין "גבולות בטוחים"‪ .‬אנחנו נידונים להתקיים זמן ממושך ללא שלום וללא ביטחון‪,‬‬

‫כפי שהתקיים העם היהודי מעולם‪ ,‬תוך מאמצים עליונים וקורבנות גדולים‪.‬‬

‫בעיית הביטחון איננה בעיה של גבולות מסוימים‪ ,‬ובכלל איננה בעיה צבאית‪ ,‬אלא בעיה צבאית‪-‬‬

‫מדינית‪ .‬כל זמן שיש לנו יתרון איכותי על הערבים ויש לנו גיבוי אמריקני המנטרל את המעורבות‬

‫הרוסית – נוכל להחזיק מעמד בכל קו‪-‬גבול‪ .‬אם ייעדר אחד הגורמים הללו – לא יועיל לנו שום‬

‫קו–גבול‪ ,‬גם לא זה שעל התעלה ועל הירדן‪ .‬זהו המצב לאמתו‪" ......‬‬

‫‪ .‬ועוד בעניין זה במכתב מ‪ ,[1]) 1984 -‬ע' ‪( 252-253‬‬ ‫‪.2‬‬

‫"מצוות ישוב א"י" אינה מצווה כלל‪ ,‬ואין לה אלא משמעות דתית פולקלוריסטית‪ ,‬ככל מעשה יקר‬

‫וחביב שאותו נוהגים לכנות "מצווה"‪...‬לא זו בלבד שמצוות ישוב א"י אינה מעוגנת בהלכה )ואינה‬

‫נכללת במניין המצוות(‪ ,‬אלא הרבה עשרות דורות של יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מהם קדושים‬

‫וטהורים שהיו מוכנים למסור נפשם )ואף מסרו נפשם( על קיום קלות כחמורות שבתורה‪ ,‬לא חשו‬

‫כלל שהם מחויבים לקיים "מצווה" זו ולא נקפו אצבע לקיימה‪ ,‬גם כשהייתה יכולת לעשות‬

‫זאת‪...‬הרמב"ן הביע דעת יחיד בדבר החובה בזמן הזה ליישב את ארץ ישראל ואף לכבוש אותה‬

‫– לא נמצא בעולמה של יהדות התורה והאמונה מי שהלך בעקבותיו‪...‬‬

‫מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמיים ואינה מקוימת לשם שמיים‪...‬אין משמעות דתית‬

‫להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלויותיה של מדינה זו‪ .‬משמעותה של מדינת ישראל היא‬

‫העצמאות הלאומית‪-‬מדינית של העם היהודי בארצו – משימה שבהגשמתה שותפים משה לוינגר‬

‫ושולמית אלוני‪ ,‬והיא משימה חילונית כשרה‪.‬‬

‫הקשר בין התורה והאמונה מזה ובין הארץ והמדינה מזה הוא עמוק מאד‪ ,‬אבל איננו ממהות‬

‫היהדות‪...‬העלאת הארץ‪ ,‬המדינה‪ ,‬האומה וכו'‪ ,‬לרמת דברים שבקדושה היא צורה חדשה של‬

‫עבודת העגל‪...‬העגל אינו צריך להיות זהב דווקא‪ :‬הוא יכול להיות ארץ‪ ,‬מדינה‪ ,‬אומה‪ ,‬גאולה‬

‫משיחית‪ ,‬תפארת וגדולה של שלטון וכיבוש‪...‬‬

‫"א"י השלמה" היא תועבה‪ .‬היא איננה מדינת העם היהודי‪ ,‬ולעולם לא תוכל להיות כזאת‪ .‬היא‬

‫מסגרת לשלטון יהודי אלים על אוכלוסיה שרוב ילדיה הם ערבים‪ ,‬ושלא תוכל לקיים שלטון זה‬

‫בלי אלימות וטרור‪ ,‬ולפיכך אף לא יארך קיומה‪ .‬סופה של עופרה להיות כסופה של ימית‪ ,‬ואני‬

‫‪66‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫חושש שמא יהיה סופו של גוש אמונים כסופם של תלמידי שבתאי צבי‪.‬‬

‫אני מצטער על הדברים הקשים שאני מוכרח להגיד‪."...‬‬

‫‪67‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ג'‪ :‬הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ ולשלמותה ‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬

‫הקדמה ואנקדוטה‬

‫עד מלחמת ששת הימים לא היה דיון בחברה הישראלית על שאלת "זכותנו על ארץ ישראל"‪ .‬מיד‬

‫עם תום המלחמה ההיא נולד הוויכוח! הנושא המרכזי היה‪ :‬שאלת זכותנו לשמור בידנו את השטחים‬

‫שנכבשו‪/‬שוחררו‪/‬נגאלו בששת הימים‪.‬‬

‫רבנים שתמכו בהתנחלויות חשו צורך "לחזק" את צאן מרעיתם עם פסקי הלכה שדנו בנושא‪ .‬כבר‬

‫בשנת ‪ 1976‬יצא לאור ספר מטעם המרכז העולמי של המזרחי שהיה מוקדש לביסוס "זכותנו על‬

‫ארץ ישראל" )זה שמו של הספר(‪ .‬הספר – מקור ‪ - 20‬הכיל מאמרים ואוסף פסקי הלכה בנושא‪.‬‬

‫רוב הציטוטים שלהלן נלקחו מהספר הנ"ל‪ ,‬כאמור‪ ,‬משנת ‪.1976‬‬

‫והאנקדוטה‪ :‬הייתי תלמיד בשמינית בעת מלחמת יום הכיפורים‪ .‬כחודש מסיומה‪ ,‬הסתובב בבית‬

‫הספר מורה נלהב‪ ,‬שעבר מכיתה לכיתה ופתח דיון עם התלמידים סביב השאלה "האם אנו יושבים‬

‫כאן בזכות‪ -‬הכוח או בכוח‪-‬הזכות"‪.‬‬

‫וכשם שכתבתי בפרק ההקדמה לספר זה‪:‬‬

‫כדי להדגיש עד כמה דעותיו של ליבוביץ' בעניין חלוקת הארץ היו חריגות בעולם הדתי‪ ,‬הבאתי‬

‫בנספח ‪ 1‬של הספר אוסף של פסוקי מקרא הדנים בהבטחה המקראית לגאולה ולשיבת ציון‪ ,‬ובחלק‬

‫א' של פרק זה אוסף של ציטוטים ופסקי הלכה שפסקו גדולי הדור האורתודוכסיים‪ ,‬על בסיס‬

‫ההבטחה המקראית‪ .‬מול האוסף המרשים הזה יצא ליבוביץ'! הוא טען שיש לחלק את הארץ‪ ,‬כאמור‬

‫חד‪-‬צדדית‪ ,‬ונתן לכך ביסוס הלכתי!‬

‫פרק ג' – חלק א' ‪ -‬פסקי הלכה של רבנים אורתודוקסיים – נגד חלוקת הארץ‪.‬‬

‫הרב משה צבי נריה – מי שהוכר שניים רבות כדמות הדומיננטית של ישיבות בני‪-‬עקיבא‪:‬‬

‫"הבטחת הקב"ה לאבות ושבועתו להם היא הבסיס המוסרי לכיבוש הבנים‪ ...‬ברית אבות מחייבת‬

‫ומזכה בארץ כלה‪ ,‬נחלת אבות" )שם ע' ‪.(29‬‬

‫הרב א‪ .‬ה‪ .‬גולדברג‪:‬‬

‫‪68‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫"יבינו עמים נאורים‪... ,‬שלא בכחו של עם קטן הופרחה שממת הדורות‪ ,‬התנחלו בארץ צייה‬

‫מיליונים‪ ...‬וניצחונות כבירים הונחלו לצבא קטן נגד רבים וחזקים ממנו‪ ,‬אך כח עליון משדד את‬

‫המערכות ומכוון את הדברים‪ ,‬למען קיום הבטחת ה' בברית בין הבתרים לאבי האומה‪...‬‬

‫יראו ויבינו אף זרים את התהליך האלקי הגדול המתרחש בארץ הקודש‪ ...‬ישכילו ויראו כבר בזמננו‬

‫ניצני הגאולה הגדולה של עם ישראל ועימו של האנושיות כולה‪ ,‬יראו בעיניהם כבר עתה הגשמה‬

‫מלאה של דבר ה' )שם ע' ‪.(33‬‬

‫אלוף הרב שלמה גורן – הרב הצבאי ואחר‪-‬כך הרב הראשי של ישראל‪:‬‬

‫"מנקודת מבט הלכתית‪ ,‬נמצאת ארץ ישראל ברשות עם ישראל ומוחזקת היא בידינו מימי האבות‬

‫בתורת קניין ונחלה לכל דבר‪) "...‬שם‪ -‬ע' ‪.(46‬‬

‫"אם ישנה מצוות עשה מן התורה שדוחה פיקוח נפש באופן מחלט וטוטאלי‪ ,‬הרי זה כיבוש ארץ‬

‫ישראל או הגנה על ארץ ישראל‪ ...‬על אחת כמה וכמה כשמדובר בהגנה על יהודה ושומרון‪ ,‬שהם‬

‫המוח והלב של ארץ ישראל‪ ...‬פיקוח נפש של היחיד דוחה כל מצוות התורה‪ ...‬אבל נדחה בפני‬

‫פיקוח נפש של האומה כולה‪ ...‬ושלימות ארץ ישראל מהווה פיקוח נפש של האומה כלה‪ ...‬כל זה‬

‫בתנאי שיש סיכויים לנצח‪ .‬אם הערכת המצב הצבאית אומרת‪ ,‬שאין סיכויים חס וחלילה‪ ,‬להחזיק‬

‫מעמד‪ ...‬יש להתחשב‪...‬ויש להחזיק בה כשניתן‪ ,‬אם רב או מעט‪ ...‬מיהו הקובע את הערכת‬

‫המצב?‪...‬אנשי הצבא כשקובעים מנקודת השקפה צבאית טהורה‪...‬ולא המדינאים‪ .‬כי הבחינה‬

‫הפוליטית אין לה מעמד קובע מנקודת ההשקפה של ההלכה‪ ...‬אמרתי לראש הממשלה‪ :‬בשבילי‬

‫ההגנה על יהודה ושומרון היא בבחינת "ייהרג ובל יעבור"‪ ...‬כמובן שהוא הדין לרמת הגולן‪) "...‬שם‪-‬‬

‫ע' ‪.(141‬‬

‫מקור ‪ 20‬מצטט את האנציקלופדיה המקראית )שם – ע' ‪:(48‬‬

‫שה אֲ נִ י ה'"" )שמות ו'(‪.‬‬


‫מו ָר ׁ ָ‬
‫"וְ נָ ַת ִּתי א ָֹת ּה לָ ֶכם ֹ‬ ‫"ארץ ישראל ירושה היא לנו מאבותינו שנאמר‬

‫הרב קוק – הרא"ה‪:‬‬

‫"‪...‬מצוות כיבוש ארץ ישראל שקולה ככל המצוות בתורה‪) "...‬שם ע' ‪.(140‬‬

‫ועל זה מוסיף העורך יהודה שביב את הערתו‪:‬‬

‫"אומנם מוסיף שם הרב שדבריו מכוונים לכיבוש על‪-‬ידי בנין‪ ,‬כי אין לנו כעת עסק בכיבוש ומלחמה‪.‬‬

‫אך הדברים נכתבו לפני למעלה מחמישים שנה ובינתיים כבר עסק לנו גם בכיבושי מלחמה"‬

‫‪69‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫היה ראש ישיבת "הישוב החדש" בירושלים‪:‬‬ ‫הרב צבי יהודה קוק – בנו של הרא"ה ‪-‬‬

‫"איסור תורה‪ ...‬מוחלט‪...‬בכל העברת איזה חלק מהקרקע של ארץ ישראל לרשות הגויים‪....‬אם‬

‫נעשתה על‪-‬ידי מי שהוא מישראל עבירה זו‪ ,‬של מסירת איזה חלק מקרקע של ארץ ישראל‪....‬לא‬

‫הועיל מעשהו כלום‪ ....‬אין לו למעשה בלתי חוקי זה כל ערך ממשי והוא לא שריר ולא קיים‪ ,‬בטל‬

‫ומבוטל‪ ... ,‬ואינו מחייב כלום‪) "...‬שם ע' ‪.( 106‬‬

‫היה הרב הראשי לישראל‬ ‫הרב יצחק ניסים –‬

‫"על פי דין תורה אין רשות לשום אדם מישראל‪ ,‬לרבות ממשלת ישראל‪ ,‬להחזיר אפילו שעל אדמה‬

‫אחד מתוך גבולות ארץ ישראל המצויים בידינו‪) ".‬שם‪ -‬ע' ‪.(119‬‬

‫הרב חיים דוד הלוי‬

‫"לעניין ויתור על השטחים המשוחררים משום החשש לקליטת מספר כה רב של ערבים בגבולותינו‬

‫– על זה יש לענות באיסור גמור ומוחלט‪....‬‬

‫אם תלחץ ישראל‪ ,‬על‪-‬ידי סנקציות כלכליות וכדומה‪ ,‬הרי תשובתנו היא כנ"ל‪...‬‬

‫אך אם הלחץ הבינלאומי יתבטא‪ ,‬בצעדים שיש בהם משום סיכון ביטחוננו וקיומנו‪...‬הרי זה דומה‬

‫לחילול שבת בגלל פיקוח נפש‪ ,‬אז על המומחים ביחסינו המדיניים הבינלאומיים להכריע‪....‬אין כל‬

‫אפשרות לקבוע כבר עתה הלכה פסוקה‪...‬יש גם לחץ שלא עומד מאחוריו שום איום רציני‪) "...‬שם –‬

‫ע' ‪(120‬‬

‫– היה שר הדתות‬ ‫הרב מימון‬

‫"‪...‬אין רשות למי שהוא מאיתנו לוותר גם מפני השלום אף על שעל אחד מאדמתנו זאת‪) "...‬שם‪ -‬ע'‬

‫‪(127‬‬

‫והדברים הבאים על בסיס מקור ]‪:[39‬‬

‫רב העיר העתיקה‪ ,‬הרב אביגדור נבנצאל‪:‬‬

‫"המוסר שטחי ארץ ישראל ביד גויים דינו לפי ההשקפה כדין רודף‪ ...‬ההלכה ‪ ...‬שהיום אי אפשר‬

‫לבצע ‪ ...‬אבל אף על פי כן בהשקפה‪ ,‬צריך לדעת שכל מי שרוצה למסור שווה‪-‬פרוטה של ממון‬

‫ישראל ביד עכו"ם‪ ,‬הרי הוא כרודף‪ ,‬ובוודאי שלא למסור שטחים של ארץ ישראל ביד עכו"ם"‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫יו"ר ועד רבני יש"ע‪ ,‬הרב דב ליאור‪:‬‬

‫"הכנסת אינה יכולה להחליט על פינוי יישובים‪ .‬הציונות הדתית מחנכת את בניה לשרת בצה"ל‬

‫ולמלא פקודות‪ .‬אולם כאשר ניתנות פקודות הנוגדות את דרך התורה‪ ,‬כמו עקירת ישובים בארץ‬

‫ישראל ומסירתה לזרים‪ ,‬גם המלך אינו קובע‪ .‬גם הכנסת אינה קובעת‪ ,‬גם הממשלה אינה קובעת‬

‫וגם בג"ץ‪ ,‬שהפך להיות קודש הקודשים כאן‪ ,‬אינו קובע‪...‬הציונות החילונית הגיעה לסוף דרכה‪,‬‬

‫והמתנחלים הם החשמונאים של ימינו‪ ,‬ההולכים בדרך האמת‪ ,‬הגם שהם מעטים"‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬לאיזון התמונה‪ ,‬הנה דעה מתונה‪:‬‬

‫הרב שלמה אבינר‪ ,‬מהמרכזיים שברבני יש"ע‪:‬‬

‫המאבק בפינוי הוא בגדר "מלחמת אוהבים"‪ .‬באגרת שכתב‪" :‬הצבא הזה הוא הצבא שלנו‬

‫והמשטרה הזאת היא המשטרה שלנו‪ .‬הם יהודים ולא בריטים‪ .‬הם אחינו‪ ,‬גם אם הם באים לבצע‬

‫פקודות שאסור היה לתת‪ .‬אל תרים יד‪ ,‬אל תעליב‪ ,‬אל תשנא‪ .‬גם במצבים קשים אנו ממשיכים‬

‫באהבת ישראל"‪.‬‬

‫הרב אבינר סיפר כי אדם שהסתגר ב"בונקר המטורפים" בימית סיפר לו‪ ,‬כי הוא וחבריו היו‬

‫מעוניינים שבציבור יחשבו שהם מטורפים‪ ...‬הם הוציאו החוצה כדור רובה עטוף בפתק‪ ,‬כדי לרמוז‬

‫מה צפוי לאלה שינסו לפנות אותם‪ .‬היה ויכוח בתוכם‪ ....‬בסופו של דבר נכנסו פנימה הרב גורן‬

‫והרב מאיר כהנא ‪ -‬ופסקו שכל מה שמותר הוא להדוף את החיילים כדי לברוח מהם"‪.‬‬

‫אבינר הבהיר‪...‬כי "אנחנו אפילו לא נהדוף חייל‪ ,‬אלא נחבק אותו"‪.‬‬

‫***‬

‫נעבור לשנת ‪2004‬‬

‫הוויכוח מתלהט בגלל תוכנית ההתנתקות החד‪-‬צדדית של אריאל שרון מרצועת עזה ופינוי ‪ 7000‬תושבי‬

‫גוש קטיף‪ .‬תקצר היריעה מלפרט את כמות המלל בנושא‪ .‬הדוגמאות שלהלן הן מאוקטובר ‪.2004‬‬

‫"התוכנית הזאת )תוכנית ההתנתקות החד‪-‬צדדית מרצועת עזה – א‪.‬מ‪ (.‬פסולה לחלוטין!" הכריז מנהיגה הרוחני‬

‫הבלתי מעורער של מפלגת ש"ס‪ ,‬הרב יוסף‪ ,‬בסיום דרשתו השבועית בירושלים‪" ,‬אסור להצביע בעדה"‬

‫)"הארץ"‪(25.10.2004 -‬‬

‫‪71‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ישיבת "מרכז הרב" היא הישיבה הציונית הבולטת והמפורסמת ביותר‪ .‬בראשה עמד הרב קוק – הרא"ה‬

‫‪ .‬כיום עומד בראש הישיבה הרב הראשי לשעבר‪ ,‬אברהם שפירא‪ .‬הרב שפירא מתואר כמנהיגה הרוחני‬

‫העליון של הציונות הדתית‪ .‬הרב שפירא מכריז בפה מלא‪ :‬אסור למלא פקודה לעקירת ישובים‪ .‬בראיון‬

‫שהתפרסם בעיתון 'בשבע'‪ ,‬קבע הרב‪ ,‬שחיילים ושוטרים יראי שמים צריכים להבהיר כבר עכשיו‬

‫למפקדיהם כי כשם שלא יחללו שבת ולא יאכלו טריפות‪ ,‬כך לא יעקרו יהודים מבתיהם‪ .‬כדי לתת עוצמה‬

‫ומשנה תוקף לדבריו‪ ,‬נתלה הרב באילן גבוה מאד – בקב"ה – והכריז מספר פעמים בראיון שהעניק " מן‬

‫השמים לא רוצים" }על ההסתיעות בשמיים בעת מחלוקת ניתנה בהמשך תגובה נהדרת של עוזי בנימין‪ -‬מ‪.‬ש‪.(.‬‬

‫על פי הדיווח התייחס הרב שפירא לדברי הרב שלמה אבינר מבית אל‪ ,‬אשר פסק כי אין לסרב פקודה‬

‫לעקירת ישובים‪ ,‬ואומר שדברים אלו מכשילים את הרבים‪ .‬הרב שפירא ציין כי הוא מתקשה להאמין‬

‫שהרב אבינר אכן אמר את הדברים‪.‬‬

‫להלן תגזיר מהראיון כפי שהובא בעיתון "בשבע"‪:‬‬

‫)ניסוח השאלה מעיד על דעת המראיין‪ – ...‬א‪.‬מ‪(.‬‬ ‫ש‪ :‬האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?‬

‫ת‪" :‬זו עבירה‪ ,‬זה אסור‪ ,‬והם חייבים להודיע למפקדים שאסור‪ ,‬כמו חילול שבת‪ ,‬כמו אכילת נבלות‬

‫וטריפות‪ ....‬עבירות לא עושים‪ ,‬וצריכים להודיע"‪.‬‬

‫ש‪ :‬יש רבנים שאומרים שהעבירה היא על המדינה ולא על החיילים‪.‬‬

‫ת‪ :‬עבירה זו עבירה‪ .‬מן השמיים לא רוצים ‪ ....‬צריך להודיע לרב אבינר שיכול להיות שהוא מכשילה את‬

‫הרבים‪ ...‬מן השמים לא רוצים‪ ,‬אז לאף אחד אסור‪ ...‬מן השמים לא רוצים‪...‬‬

‫ש‪ :‬אז הרב מרשה לי לצטט אותו בריש גלי שחיילים צריכים לסרב פקודה ולא להסכים לגרש יהודים?‬

‫ת‪" :‬כן‪ .‬והצבא צריך לדעת זאת‪ ,‬והצבא רוצה לדעת זאת‪ .‬ועד כמה שאני יודע‪ ,‬גם המפקדים לא רוצים"‪.‬‬

‫ש‪ :‬אם ראש הממשלה החליט לגרש יהודים?‬

‫ת‪" :‬הוא לא בעל הבית"‪.‬‬

‫***‬

‫יו"ר תנועת מימ"ד ח"כ הרב מיכאל מלכיאור קורא בתגובה לרב אברהם שפירא‪:‬‬

‫"דברים אלה של אחד ממנהיגי הציונות הדתית מהווים ניסיון לכופף את הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬יישום‬

‫פסק ההלכה שמתייחס לכלל החיילים בצבא ולא לסרוב פרטי של חייל כזה או אחר שגם לעניין זה אנחנו‬

‫‪72‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מתנגדים‪ ,‬משמעותו מרחיקת הלכת היא התפרקותו של הצבא והרס מדינת ישראל‪.‬‬

‫כאיש הציונות הדתית אני קורא לרב שפירא כרב שאחריות אדירה על כתפיו לחזור בו מפסק ההלכה‬

‫הנורא הזה"‪.‬‬

‫***‬

‫הדברים שלהלן מבוססים על מאמרו של עוזי בנימין – "שומו שמים"‪ ,‬עיתון "הארץ"‪:17.10,‬‬

‫הרב אברהם שפירא‪ ,‬בהוראה שפרסם בסוף השבוע לחיילים לסרב להשתתף ביישום תוכנית ההתנתקות‪ ,‬דיבר בשם שמים‬

‫כשהוא מתיימר לבטא את עמדתו של אלוהים‪.‬‬

‫לא במקרה נזהרה היהדות‪ ...‬מלהעביר את מורשתה מדור לדור ישירות מאלוהים‪ ...‬היהדות מניחה שדה רחב לפרשנות‬

‫התורה‪ ,‬כאשר בכל דור קמים מורי הוראה המסבירים אותה ומתאימים אותה לנסיבות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬תהליך שקלא‪-‬וטריא‬

‫זה מוליד חילוקי דעות ומסקנות שונות‪ ,‬לא פעם סותרות‪.‬‬

‫והנה בא הרב שפירא‪ ...‬ומתיימר לדעת את רצון האל‪ ...‬הוא מדבר באופן פסקני בשם "השמים"‪ .‬הרב שפירא אינו אומר‪" :‬זו‬

‫דעתי"‪" ,‬כך אני מבין את ההלכה"‪" ,‬כך אני מפרש את התורה"; הוא קובע‪" :‬אין חילוק על זה‪ .‬מן השמים לא רוצים"‪...‬‬

‫על כך ראוי להזכיר את המקרה המסופר במסכת בבא מציעא‪ ,‬דף נ"ט‪ ,‬עמודים א'‪-‬ב'‪ .‬מתוארת שם מחלוקת בין רבי אליעזר‬

‫לשאר החכמים על מידת כשרותו של תנור‪ .‬כל נימוקיו של רבי אליעזר לא שיכנעו את בני שיחו עד שקרא לעזרתו את‬

‫השמים‪ :‬הוא ביקש אותות שיוכיחו את צדקתו‪ .‬ואכן התרחשו שינויים בסדרי הטבע‪ ,‬לפי פנייתו‪ ,‬ובכל זאת לא התקבלה‬

‫עמדתו‪ .‬עד שזעק רבי אליעזר‪" :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬שמים יוכיחו"; יצאה בת קול שאישרה את דבריו‪ .‬קם מולו רבי יהושע‬

‫ואמר‪" :‬לא בשמים היא‪ ,‬שכבר ניתנה תורה מסיני וכבר נאמר‪ַ :‬אחֲ ֵרי ַר ִּבים ְל ַה ּטֹת‪)...‬שמות כ"ג(‪.‬‬

‫‪ ...‬בתורה‪ ,‬ובספרות ההלכתית והפרשנית שנגזרה ממנה‪ ,‬ניתן למצוא דבר והיפוכו‪ .‬לאיש אין זכות לדבר בשם אלוהים ואיש‬

‫אינו רשאי לטעון למעמד של פוסק עליון שאין לערער על דבריו‪ .‬השיג ושיח התלמודי הוא הוכחה ניצחת לאופיו הפלורליסטי‬

‫של הטקסט המקראי ולמסקנה המתחייבת ממנו‪ :‬התורה ניתנה כדי שבני אדם יהגו בה‪ ,‬יפרשו אותה לפי הבנתם ויסיקו‬

‫ממנה את המסקנות בהתאם לנסיבות חייהם‪...‬‬

‫***‬

‫כאמור‪ ,‬באוקטובר ‪ ,2004‬על רקע תוכנית של אריאל שרון להתנתקות מרצועת עזה‪ ,‬יצא הרב שפירא‬

‫בקריאה לחיילים דתיים לסרב פקודה לפנות התנחלויות! בהמשך‪ ,‬נערכה עצומה בחתימת מאות רבנים‪,‬‬

‫)ככל‪-‬הנראה‬ ‫שקראה לחיילים דתיים לסרב פקודה לפנות התנחלויות‪ .‬על העצומה חתמו עובדי מדינה‬

‫בניגוד לחוק – מ‪.‬ש‪ ,(.‬ובהם הרב אביגדור נבנצל‪ ,‬רב העיר העתיקה בירושלים‪ ,‬והרב זלמן מלמד‪ ,‬רב‬

‫ההתנחלות בית אל ומבכירי הרבנים בציונות הדתית‪ .‬הרב מלמד פירסם דברים נוקבים נגד מילוי פקודה‬

‫לעקירת אנשים מבתיהם באומרו כי‪" ,‬אם הסירוב הזה יביא לשבר בעם ובצבא‪ ,‬כל האחריות לכך תיפול‬

‫על הממשלה"‪ .‬כ‪ 60 -‬רבני ערים‪ ,‬יישובים וראשי ישיבות‪ ,‬רבני יש"ע ורבני ועד פיקוח נפש‪ ,‬חתמו על‬

‫‪73‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫גילוי דעת נוסף‪ ,‬שבו הם חוזרים על פסקי הלכה מלפני כעשור‪ ,‬המורים לסרב פקודה לפינוי יישובים‪.‬‬

‫בגילוי הדעת חוזרים הרבנים על שלושה פסקי הלכה שנכתבו בעשור האחרון‪ ,‬בהם פסק ההלכה שנכתב‬

‫כשנידון פינוי תל רומידה בחברון‪ ,‬לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה‪.‬‬

‫להלן גילוי הדעת‪ ,‬נוסח הודעת וועד רבני יש"ע מכט' תשרי התשס"ה )ההדגשות במקור(‪:‬‬

‫ועד רבני יש"ע‬


‫דעת תורה בעניי פינוי חלקי מאר ישראל‬
‫בתשובה לשאלת על דעת תורה בעניי השתתפות במסגרת שירות מילואי לעזור בפינוי אדמות ומבני ביש"ע וגול‪ ,‬הננו‬
‫להודיע דעתינו‪ :‬כיוו שנפסק עלידי רוב הרבני באר שיש איסור לפנות שטחי באר ישראל ולמוסר לגוי‪ ,‬לפי מה שכתב‬
‫הרמב" )וכ פסקו באחרונה בכנס רבני‪ ,‬שנוכחו בו יותר מאל רבני וראשי ישיבות( וכ פסקו ג ברבנות הראשית הקודמות‬
‫וג במועצה הקודמת לה‪ .‬הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי‪ ,‬כפי שנפסק )הל' מלכי‬
‫פ"ו( ברמב" שג א המל ציווה לעבור על דברי תורה אי שומעי לו‪.‬‬
‫מר הרב משה צבי נריה‬ ‫מר הרב שאול ישראלי‬ ‫מר הרב אברה שפירא‬
‫]זצ"ל[‬ ‫]זצ"ל[‬ ‫]שליט"א[‬
‫]ראש ישיבות בני עקיבא[‬ ‫]חבר בי"ד הגדול לערעורי וראש ישיבת מרכז הרב[‬ ‫]הרב הראשי לישראל לשעבר וראש ישיבת מרכז הרב[‬

‫תשובת מר הרב שלמה גור זצ"ל‬


‫]הרב הראשי לצה"ל והרב הראשי לישראל[‬
‫שאלה‪ :‬הא חייל שמקבל פקודה לפנות ישוב יהודי מיש"ע חייב לבצע את הפקודה משו שהיא ניתנה עלידי ממשלה שנבחרה‬
‫באופ דמוקרטי או שהוא צרי לסרב פקודה?‬
‫תשובה‪ :‬ברור כי לפי ההלכה חייל שמקבל פקודה הנוגדת את חוקי התורה‪ ,‬עליו לקיי את ההלכה של תורה ולא את הפקודה‬
‫החילונית‪ .‬והרי ברור שמצוות ישוב אר ישראל היא חמורה מפני שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ ,‬כמו ששנינו‬ ‫‪...‬‬

‫בתוספתא ע"ז פ"ד ה"ג וכ שנינו בספרי דבי רב פרשת ראה פיסקא פ'‪" .‬וירשת אותה וישבת בה"‪ ,‬אמרו‪ :‬ישיבת אר‬
‫ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ .‬ברור אפוא שפקודה מהצבא‪ ,‬המפירה את המצווה החמורה הזאת‪ ,‬אי לה תוק ‪ .‬מה‬
‫א מצווה דוחה את פקודותיו של המל‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהיא דוחה את פקודת הצבא‪ .‬אי לזאת‪ ,‬ברור שהחיילי צריכי‬
‫לסרב לפקודות לפנות ישובי יהודיי באר ישראל הסותרות את מצוות התורה‪ ,‬ועל זה אמרו חז"ל‪" :‬דברי הרב ודברי התלמיד‬
‫דברי מי שומעי"‪.‬‬
‫אלול תשס"ד‬
‫איסור השתתפות בעקירת ישובי ומאחזי‬
‫אר ישראל ניתנה לנו מאת הבורא יתבר ושייכת לע ישראל כלו לדורותיו מאז ומקד‪ ,‬ומצווה עלינו ליישבה ולהחזיקה בידינו‪.‬‬
‫לכ חוזרי אנו על פסק ההלכה המיוסד על דברי רבותינו הראשוני והאחרוני ומבהירי כי אסור לשו יהודי להשתת או לסייע בכל צורה‬
‫שהיא בפירוק התיישבות או אחיזה באר ישראל‪ ,‬אר חיינו נחלת אבותינו האלוקית לכל מרחביה‪.‬‬
‫איסור תורה זה קיי בכל תקפו כפי שקיבלנוהו מפי הגבורה במעמד הר סיני‪ ,‬וכבר פסק הרמב" )הל' מלכי ג'‪ ,‬ט'( שג א המל גוזר‬
‫לבטל דברי תורה אי שומעי לו‪.‬‬
‫וידועי דברי מר הרב צבי יהודה הכה קוק זצ"ל בכרוז המפורס 'לא תגורו'‪" :‬החיוב על כל אד מישראל ועל כל גדול תורה בישראל‪ ,‬על‬
‫כל איש צבא בישראל‪ ,‬למנוע ולעכב ]מסירת קרקעותינו לגויי ח"ו[ בכל אומ ועוז ומ השמיי יסייעונו"‪.‬‬
‫]רשימה ראשונית[‬
‫מר הרב דב ליאור שליט"א‬
‫יו"ר ועד רבני יש"ע‬
‫ראב"ד קרית ארבע  חברו וראש ישיבת ניר  קרית ארבע‪.‬‬
‫ג אנו מצרפי את חתימתנו‪ ,‬ובמיוחד שפינוי יהודי מאדמת עלול להביא למצב של "פקוח נפש" וסכנת חיי לע היושב בציו )כמבואר בשו"ע או"ח‬
‫סי' שב"ט(‪ ,‬ולהעיד מהחלטת ופסק די ב"כנסיה הגדולה" מיו י' אלול תרצ"ז בהסכמת כל גדולי האדמו"רי‪ ,‬רבני וראשי ישיבות‪ ,‬שאי רשות לא אחד‬
‫לוותר אפילו על שעל מגבולות ארצינו הק'‪.‬‬
‫הרב שלו בער וולפא‬ ‫הרב דוד דרוקמ‬ ‫הרב יעקב יוס‬
‫רב העיר קריית מוצקי‬ ‫רבה של גבעת משה  ירושלי‬

‫בהמשך העצומה הייתה רשימה של עוד כמה עשרות רבנים‪.‬‬

‫‪74‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫עם התקדמות תוכנית ההתנתקות מעזה הוויכוח לא פסח גם על צה"ל‪ ,‬והגיע לפתחו של הרב הצבאי‬

‫הראשי‪ ,‬שמעד קשות בלשונו‪ ,‬תוך שהוא מסתבך בין הנאמנות לרבניו ולמפקדיו‪.‬‬

‫הקליקטורה הבאה בעיתון "הארץ"‪ ,‬ב‪ 28.1.2005 -‬שווה ‪ 1000‬מילים )צויר על‪-‬ידי ערן וולקובסקי(‪:‬‬

‫‪75‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ג' – חלק ב' ‪ -‬הביסוס ההלכתי של ליבוביץ' ‪ -‬המתיר את חלוקת הארץ‪.‬‬

‫ההבטחה המקראית היא לא רק הבסיס לטיעון של רבני הזרם האטרתודוכסי לזכותנו על ארץ ישראל‬

‫השלימה‪ ,‬היא גם מהווה את הבסיס לאיסור שנתנו רבנים אלה לחלוקת הארץ‪ .‬תשובתו של ליבוביץ'‬

‫לכל הטיעונים ההלכתיים שדנו באיסור החלוקה מבוססת למעשה על טיעון בסיסי‪ ,‬שלזכות המקראית‬

‫אין תוקף הלכתי‪ .‬באין תוקף הלכתי לזכות המקראית‪ ,‬אין תוקף הלכתי האוסר חלוקה‪.‬‬

‫הנה דבריו‪:‬‬

‫"האמוראים הגדולים‪ ,‬רב‪ ,‬ר' יהושע בן לוי‪ ,‬ר' יוחנן‪ ,‬ועוד אמוראים‪) ....‬וכמו כן( "הפטריוט" הגדול של א"י‪,‬‬

‫הרמב"ן‪) ,‬ש(קובע‪ :‬בגלותנו עתה תמה זכות אבות‪ ...‬ואם אתה מתקשה להבין כיצד זה מתיישב עם‬

‫הבטחות נבואיות מסוימות – התשובה היא‪" :‬אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות" ז‪.‬א‪ – .‬אין‬

‫ערובה שכך יהיה‪ .‬וזה עניין עמוק מאד באמונה‪ ,[1]) "...‬ע' ‪.(234‬‬

‫ובאשר ל"זכות אבות" הנובעת מההבטחה המקראית‪" :‬אימתי תמה זכות אבות" – הכל מסכימים‬

‫שהיא כבר תמה בימי בית ראשון )]‪ ,[1‬ע' ‪.(251‬‬

‫***‬

‫על בסיס איזה מקור פסק ליבוביץ' את פסיקתו הנועזת?!‬

‫ובכן ‪ -‬יש הדים לפסקנות זאת בתלמוד )מסכת שבת דף נה‪/‬א(‪ ,‬בו נמצא דיון שמתנהל בעניין "זכות אבות"‪.‬‬

‫עצם הדיון בנושא זה‪ ,‬במסמך מרכזי של היהדות שגילו ‪ 1500‬שנה‪ ,‬הוא דבר מדהים‪ .‬וכך נאמר שם‬

‫)בתוספת הסברים מתלמוד‪-‬שוטנשטיין(‪:‬‬

‫הגמרא מביאה ארבע תשובות של אמוראים‪:‬‬ ‫הגמרא שואלת‪ :‬מאימתי תמה זכות אבות?‬

‫הראשונה‪ :‬אמר רב‪ :‬זכות אבות תמה מימות הושע בן בארי‪ ,‬שנאמר )הושע ב'(‪ :‬וְ ַע ּ ָתה אֲ גַ ּלֶ ה ֶאת ַנ ְבל ָֻת ּה לְ ֵעינֵי‬

‫ַצילֶ ָ ּנה ִמ ּי ִָדי ‪ .‬שאף האבות לא יצילום‪ ,‬כי תמה זכות אבות‪.‬‬
‫יש לֹא י ִ ּ‬
‫יה וְ ִא ׁ‬
‫ְמ ַאהֲ ֶב ָ‬

‫השנייה‪ :‬ושמואל אמר‪ :‬זכות אבות תמה מימי חזאל‪ ,‬שנאמר )מלכים יג(‪ :‬וַ חֲ זָ ֵאל ֶמלֶ ְך אֲ ָרם לָ ַחץ ֶאת יִ ְ ׂ‬
‫ש ָר ֵאל‬

‫יתו ֶאת ַא ְב ָר ָהם יִ ְצ ָחק וְ יַעֲ קֹב וְ לֹא ָא ָבה‬


‫יהם לְ ַמ ַען ְּב ִר ֹ‬
‫הו ָא ָחז ‪ ,‬וכתיב וַ ּי ָָחן ה' א ָֹתם וַ יִ ּ ֶפן אֲ לֵ ֶ‬
‫ּכֹל יְ ֵמי יְ ֹ‬

‫יכם ֵמ ַעל ּ ָפנָ יו ַעד ָע ּ ָתה‪ .‬ומפרש רש"י‪ :‬ממשמע שמ" ָע ָּתה" ואילך השליכם ולא פנה אל ברית‬
‫יתם וְ לֹא ִה ׁ ְשלִ ָ‬
‫ַה ׁ ְש ִח ָ‬

‫אבות‪.‬‬

‫‪76‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫לות ַה ִּמנְ ָחה‬


‫השלישית‪ :‬רבי יהושע בן לוי אמר‪ :‬זכות אבות תמה מימי אליהו‪ ,‬שנאמר )מלכים א'‪ ,‬יח(‪ :‬וַ יְ ִהי ּ ַבעֲ ֹ‬

‫ש ָר ֵאל וַ אֲ נִ י‬
‫ש ָר ֵאל ַה ּ ֹיום יִ וָ ּ ַדע ִ ּכי ַא ּ ָתה אלוהים ְּביִ ְ ׂ‬
‫ֹאמר ה' אֱ ל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם יִ ְצ ָחק וְ יִ ְ ׂ‬
‫ָהו ַה ָ ּנ ִביא וַ ּי ַ‬
‫וַ יִ ּגַּ ׁש ֵאלִ ּי ּ‬

‫כלומר היום עוד יִּוָדַע שאתה זוכר ברית‬ ‫יתי ֵאת ָּכל ַה ְ ּד ָב ִרים ָה ֵא ּלֶ ה וגו'‪.‬‬ ‫וב ְד ָב ְר ָך\{ ָע ִ ׂ‬
‫ש ִ‬ ‫וב ְד ָב ְר ָ‬
‫יך \} ּ ִ‬ ‫ַע ְב ֶ ּד ָך ּ ִ‬

‫אבות‪ ,‬אבל אחר כך לא‪ ,‬כי אז היא תמה‪.‬‬

‫לום ֵאין‬
‫ש ָרה ּולְ ׁ ָש ֹ‬
‫הרביעית‪ :‬ורבי יוחנן אמר‪ :‬תמה זכות אבות מימי חזקיהו‪ ,‬שנאמר )ישעיהו ט'(‪ :‬לְ ַמ ְר ּ ֵבה ַה ִּמ ְ ׂ‬

‫עולָ ם ִקנְ ַאת ה'‬


‫תו לְ ָה ִכין א ָֹת ּה ּולְ ַסעֲ ָד ּה ְּב ִמ ׁ ְש ּ ָפט ּו ִב ְצ ָד ָקה ֵמ ַע ּ ָתה וְ ַעד ֹ‬
‫ֵקץ ַעל ִ ּכ ּ ֵסא ָדוִ ד וְ ַעל ַמ ְמלַ ְכ ּ ֹ‬

‫שה ּזֹאת" וגו'‪ :‬ומשמע מהפסוק שמשם ואילך השלום וכינון הממלכה יהיו רק בזכות קנאת ה'‪ ,‬ולא משום זכות‬
‫אות ּ ַתעֲ ֶ ׂ‬
‫' ְצ ָב ֹ‬

‫אבות‪.‬‬

‫את דברי רבי יוחנן‪ ,‬כנראה אותו רבי יוחנן שמזכיר ליבוביץ'‪ ,‬ניתן להבין באמצעות פרשנות של רש"י‪.‬‬

‫שה ּזֹאת"‪ ,‬פעם ראשונה בפסוק שצוין לעיל ופעם שנייה‬


‫אות ּ ַתעֲ ֶ ׂ‬
‫פעמיים מוזכר בישעיהו " ִקנְ ַאת ה' ' ְצ ָב ֹ‬

‫שה ּזֹאת‪ :‬ולגבי שניהם‬


‫אות ּ ַתעֲ ֶ ׂ‬
‫יטה ֵמ ַהר ִצ ּ ֹיון ִקנְ ַאת ה' ְצ ָב ֹ‬
‫ופלֵ ָ‬
‫ירושלַ ם ּ ֵת ֵצא ׁ ְש ֵא ִרית ּ ְ‬
‫בפרק ל"ז‪ּ ִ :‬כי ִמ ּ ׁ ָ‬

‫אות" ‪ -‬שיקנא לשמו ולא מחמת זכות שבידכם למדנו שתמה זכות אבות‪".‬‬
‫אומר רש"י‪ִ " :‬קנְ ַאת ה' ְצ ָב ֹ‬

‫נכון ‪ -‬לא הכל מסכימים עם פרשנותו של רשי‪ .‬על אותו דף גמרא יש "תוספות" שמתנגד לכך‪:‬‬

‫אומר רבינו תם )נכדו של רש"י?( ש"זכות אבות" אמנם תמה‪ ,‬אבל "ברית אבות" לא תמה‪ ,‬שכתוב )ויקרא‬

‫קוב" ‪ -‬אף לאחר גלות‪ .‬ואנן )ולכן( אין אנו מזכירין "זכות אבות" אלא "הברית"‪.‬‬
‫יתי יַעֲ ֹ‬
‫כו( "וְ זָ ַכ ְר ִּתי ֶאת ְּב ִר ִ‬

‫ומפרש )מי מפרש? כנראה שרבינו תם( ששמואל שאמר "מימי חזאל" דייק ממהכתוב "למען בריתו" ולא‬

‫"למען זכותו"‪ ... .‬אלא שמואל קאמר שלרשעים תמה אבל לצדיקים לא תמה‪ ... .‬ובשלהי ויקרא רבה רבי‬

‫אחא אומר "לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותם" וכן הוא אומר "כי אל רחום" וגו' "ולא‬

‫ישכח את ברית אבותיך" וגו'‪:‬‬

‫ובאשר לרמב"ן‪ ,‬שכדברי ליבוביץ' היה הפטריוט הגדול של א"י‪ ,‬להלן פרשנותו של הרמב"ן על הפסוק‬

‫יתה ּ ֵמאֱ ֹנו ׁש זִ ְכ ָרם" )פרשת האזינו‪ ,‬פרק לב(‪ :‬גלותנו בין העמים אנחנו יהודה ובנימין‪ ,‬שאין לנו זכר‬
‫" ַא ׁ ְש ִּב ָ‬

‫בעמים ולא נחשב לעם ואומה ‪...‬כי בגלותנו עתה תמה זכות אבות ואין לנו הצלה מיד העמים רק בעבור‬
‫‪77‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫צות אֲ ׁ ֶשר נְ פֹצ ֶֹתם ּ ָבם‬


‫שמו‪ ,‬כעניין שאמר ביחזקאל )פרק כ פסוק מא ופסוק מד( "וְ ִק ּ ַב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָהאֲ ָר ֹ‬

‫יכם ָה ָר ִעים‬
‫שו ִתי ִא ְּת ֶכם לְ ַמ ַען ׁ ְש ִמי לֹא ְכ ַד ְר ֵכ ֶ‬
‫יד ְע ּ ֶתם ִ ּכי אֲ נִ י ה' ּ ַבעֲ ׂ ֹ‬
‫וְ נִ ְק ַ ּד ׁ ְש ִּתי ָב ֶכם לְ ֵעינֵי ַה ּ ֹגויִ ם‪ ...‬וִ ַ‬

‫ש לְ ַמ ַען ׁ ְש ִמי לְ ִבלְ ִּתי ֵה ֵחל לְ ֵעינֵי‬


‫ש ָר ֵאל"‪ ,‬וכן נאמר עוד )שם פסוק ט( "וָ ַא ַע ׂ‬
‫תות ּ ֵבית יִ ְ ׂ‬
‫יכם ַה ִ ּנ ׁ ְש ָח ֹ‬
‫ילו ֵת ֶ‬
‫וְ ַכעֲ לִ ֹ‬

‫ַה ּ ֹגויִ ם" וגו'‪.‬‬

‫***‬

‫נסגר המעגל‪ :‬מצאנו התאמה בין דברי אמוראים המוזכרים בתלמוד‪ ,‬לרש"י והרמב"ן‪ .‬ועל אילנות‬

‫גבוהים אלו נתלה ליבוביץ' כשפסק הלכה בעניין חלוקת הארץ‪.‬‬

‫***‬

‫‪78‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ד'‪ :‬הביסוס האידאלוגי לקיום מדינת ישראל‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬

‫פרק ד' – חלק א' ‪ -‬הקדמה – תאור הקונפליקט "השקט" והגדול בתולדות עם ישראל‬

‫לדעתי‪ ,‬היסטוריונים שיחקרו את תקופתנו יאמרו‪:‬‬

‫‪ .1‬אחד הניגודים המשמעותיים בתולדות עם‪-‬ישראל‪ ,‬בקרב היהודים שומרי המצוות‪ ,‬מתקיים בעת‬

‫הזאת‪ ,‬במדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ .2‬הניגוד נובע מעצם תקומתה של מדינת ישראל‪ ,‬לאחר אלפיים שנות גלות‪.‬‬

‫‪ .3‬התפתחו בישראל שני זרמים דתיים חשובים‪ .‬שני הזרמים מתפללים מסידורי תפילה‬

‫דומים‪ .‬לומדים את אותה תורה‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬ופרשנות מסורתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדרך‬

‫שזרמים אלה תופשים בה את מדינת ישראל‪ ,‬את מוסדותיה ואת השירות בצבאה‬

‫מנוגדת באופן קיצוני‪.‬‬

‫‪ .4‬מהות הניגוד‪ :‬ההתייחסות למדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ .5‬הסמלים הבולטים של הניגוד‪ :‬ישיבות ההסדר בקצה האחד והישיבות החרדיות בקצה השני‪.‬‬

‫ברוח הפתגם העממי‪" ,‬בכל מחלוקת ישנם שלושה צדדים‪ :‬שלך‪ ,‬האחר והנכון" אני מבקש לטעון‪:‬‬

‫עצם קיומו של ניגוד כל‪-‬כך קוטבי‪ ,‬הוא סימן לכך‪ ,‬שאולי‪ ,‬שני הזרמים טועים בגישתם למדינת ישראל‬

‫ויש מקום לגישה נוספת – גישתו של ליבוביץ ושל מגילת העצמאות‪.‬‬

‫פרק ד' – חלק ב' ‪ -‬הגישה המשיחית ‪ -‬הזרם הדתי‪-‬לאומי ‪" -‬זרם הכיפות הסרוגות"‬

‫• זרם זה צמח מתנועת "המזרחי" ההיסטורית‪ .‬זרם זה הוסיף תפילה לשלום המדינה וחייליה הנאמרת‬

‫בשבת‪ .‬תפילה זו נתקנה בידי הרב הראשי יצחק הרצוג בסיועו של ש"י עגנון‪ .‬מדינת ישראל מכונה בה‬

‫"ראשית צמיחת גאולתנו"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוסיפו ביום העצמאות את ברכת "הלל"‪ ,‬תפילה אותה מתפללים‬

‫בחגי‪-‬ישראל המסורתיים‪ ,‬החגים שהם מדאורייתא ממש!‪ .‬כל מי שגדל וחונך באווירה דתית מבין את‬

‫"לֹא ת ֵֹסף ָעלָ יו וְ לֹא ִתגְ ַרע" )ספר דברים(‪..‬‬ ‫הדרמטיות של הוספת תפילה‪ ,‬על רקע מצוות‬

‫‪79‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ רבים בזרם זה רואים כערך מקודש את המדינה ואת השירות הצבאי‪ .‬מזרם זה צמחו ישיבות ההסדר‪,‬‬

‫המשלבות ספרא וסיפא – לימוד תורה יחד עם שירות ביחידות שדה מובחרות של צה"ל ‪ ,‬באופן‬

‫המעורר התפעלות‪ .‬רבני ישיבות אלה מלווים את תלמידיהם במהלך השירות‪ .‬לוחמים רבים וגיבורים‬

‫יצאו משורות זרם זה‪ .‬חללי קרב רבים היו בקרבו‪ .‬יוצאי שורותיו תופשים יותר ויותר עמדות בכירות‬

‫בצה"ל‪.‬‬

‫ישיבות ההסדר הן ללא ספק הקרקע שעליה גודלת הגישה המשיחית שליבוביץ' כל כך התנגד לה‪ .‬עם זאת מצא לנכון‬ ‫‬

‫להצהיר‪" :‬אני מעריך ומוקיר מאד את ישיבות ההסדר כמוסד חינוכי שמטרתו לעשות לאחד תלמוד‪-‬‬

‫תורה ושרות המדינה" – )]‪ ,[1‬ע' ‪.(141‬‬

‫ רבנים מזרם זה רואים בישוב א"י מצווה ולפיכך הוציאו פסקי הלכה נגד חלוקת הארץ ונסיגה מיו"ש‬

‫)בזאת דנו בפרק הקודם(‪.‬‬

‫ בתפילה לשלום המדינה‪ ,‬שצוינה לעיל‪ ,‬מתוארת מדינת ישראל כ"ראשית צמיחת הגאולה"‪ ,‬אמרה‬

‫המיוחסת לרב קוק‪ .‬בין תלמידי הרב קוק יש המרחיקים לכת ורואים בתקומת המדינה את עצם הגאולה‪.‬‬

‫זאת בהתבסס על דברי הרמב"ם )הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב(‪" :‬אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות‬

‫המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד"‪ .‬הרמב"ם לא חידש‪ ,‬אלא ציטט מקור עתיק לדעה זאת ‪ -‬את דברי‬

‫)מסכת ברכות‪ ,‬דף ל"ד‪/‬ב' (‬ ‫האמורא שמואל המתועדים בתלמוד הבבלי‬

‫ קבוצה קטנה מאד של פאנאטים חולמים על בית המקדש וכבר תופרים את בגדי הכהן הגדול‪.‬‬

‫ קבוצה מזערית אחרת של פאנאטים‪" ,‬המחתרת היהודית"‪ ,‬התכוונה לקרב את הגאולה על‪-‬ידי חבלה‬

‫במסגדי הר הבית‪ .‬ייתכן שהם מעוניינים ב"מלחמת גוג ומגוג" )עיין בנספח ‪ ,(1‬בהתבסס על דברי‬

‫הרמב"ם ‪" :‬בתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג" )הלכות מלכים(‪ .‬אם כן – יש לייחל למלחמת‬

‫גוג ומגוג‪...‬שהרי היא מבשרת חבלי משיח‪ ...‬ועוד סיבה למלחמת גוג ומגוג‪ :‬מסגדי הר הבית‪ .‬רק מלחמה‬

‫ש ּ ַמ ְח ִּתים‬
‫יאו ִתים ֶאל ַהר ָק ְד ׁ ִשי וְ ִ ׂ‬
‫טוטאלית תאפשר את פינוי המסגדים וישום דברי ישעיהו )פרק נו'(‪ :‬וַ הֲ ִב ֹ‬

‫יתי ּ ֵבית ְּת ִ ּ‬


‫פלָ ה יִ ָ ּק ֵרא לְ ָכל ָה ַע ִּמים‪:‬‬ ‫צון ַעל ִמזְ ְּב ִחי ִ ּכי ֵב ִ‬
‫יהם לְ ָר ֹ‬
‫יהם וְ זִ ְב ֵח ֶ‬
‫עול ֵֹת ֶ‬ ‫ְּב ֵבית ְּת ִ ּ‬
‫פלָ ִתי ֹ‬

‫ מספרת שולמית אלוני‪ :‬זכורה רשימתו של הרב ישראל הס המנוח‪ ,‬שהיה רבה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫ופרסם בעיתון האוניברסיטה ש"כלנו חייבים לבצע ג'נוסייד"‪ ,‬משום שהוא חקר ומצא שהפלשתינאים הם‬

‫מזרע עמלק שמצווה מדאורייתא להשמידו )ראה נספח ‪ .(1‬ואומנם‪ -‬הפרופ' עמנואל רקמן‪ ,‬שהיה אז‬

‫נשיא האוניברסיטה‪ ,‬הביא לפיטוריו‪.‬‬


‫‪80‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ועוד טוענת אלוני‪" :‬אין זה מקרה שבהתנחלויות קוראים לפלשתינאים 'עמלק'‪ ,‬והכוונה ברורה לכל‪ .‬את‬

‫הילדים מחנכים במוסדות דתיים רבים כי הערבים הם עמלק‪ ,‬ואת עמלק יש להשמיד"‪.‬‬

‫ואכן ‪ -‬חיפוש מכוון עם המילים "עמלק ‪ +‬פלשתינים" ב‪ .GOOGLE -‬הניב תוצאות‪ ...‬היתכן שלא מדובר‬

‫בקבוצה שולית של אנשים הזויים‪ ,‬אלא בזרם שחוצב לליבם של מתנחלים רבים?!‬

‫ בזרם זה ניכרת עם השנים תופעה ברורה של "התחרדות דתית"‪ .‬צמח המושג "חרד"ל"‪ -‬חרדי‪-‬דתי‪-‬‬

‫לאומי‪ .‬לחרדלניקי"ם הכיפה הסרוגה כבר אינה סימן היכר‪.‬‬

‫***‬

‫כאשר הכריז שבתאי צבי שהגאולה השלימה תבוא בשנת תכ"ו )‪ ,(1666‬רבים מכרו את רכושם והכינו‬

‫עצמם לדרך לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מובלים על‪-‬ידי המסר של המנהיג ועל‪-‬ידי להט אמונתם וביטחונם שהנבואה‬

‫עומדת להתגשם‪.‬‬

‫דבר דומה קרה לרבים ממפוני רצועת עזה! מנהיגיהם ורבניהם נטעו במתנחלי רצועת עזה ביטחון משיחי‬

‫מוחלט‪ ,‬בדומה לביטחון המשיחי של החסידים השבתאים‪ ,‬ביטחון שדבקו בו עד הרגע האחרון ממש‪,‬‬

‫שהתוכנית פשוט לא תצא לפועל! שיקרה משהו! לפיכך לא עשו הכנות ליציאה ולא הכינו חלופה לבניית‬

‫חייהם‪ .‬אפילו את חפציהם לא ארזו‪ .‬האמינו בנס שיראה לעין כל‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬

‫ומה אמר ליבוביץ' בהקשר לאנלוגיה זאת?‬

‫" 'א"י השלמה' היא תועבה‪ .‬היא איננה מדינת העם היהודי‪ ,‬ולעולם לא תוכל להיות כזאת‪ .‬היא מסגרת‬

‫לשלטון יהודי אלים על אוכלוסיה שרוב ילדיה הם ערבים‪ ,‬ושלא תוכל לקיים שלטון זה בלי אלימות‬

‫וטרור‪ ,‬ולפיכך אף לא יארך קיומה‪ .‬סופה של עופרה להיות כסופה של ימית‪ ,‬ואני חושש שמא יהיה סופו‬

‫של גוש אמונים כסופם של תלמידי שבתאי צבי‪ .‬אני מצטער על הדברים הקשים שאני מוכרח‬

‫להגיד‪."...‬‬

‫ועוד כתבו אבי שגיא )פרופ' לפילוסופיה ולימודי פרשנות( וידידיה שטרן )פרופ' למשפטים(‪ ,‬שניהם באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫ב"הארץ"‪ ,‬ערב פסח ‪ ,2006‬מספר חודשים אחרי ההתנתקות מהרצועה‪ ,‬במאמר שדן על הניסים שקרו לבני ישראל במדבר‪:‬‬

‫לפעמים אנו נשענים על דמות נסית‪ ,‬בבחינת "מחכים למשיח"‪ .‬הדמות איננה בהכרח עני רכוב על חמור; היא יכולה ללבוש‬

‫חזות של אדמו"ר חילוני‪ ...‬רב כריזמטי שמחזיק בשרוולו "דעת תורה"‪ ,‬אישיות פוליטית חזקה "שיודעת לטפל בבעיות‪ ....‬הצד‬

‫השווה לכולם הוא שהם אמורים לנהל את חיינו במקומנו ושהם פוטרים אותנו מנשיאה באחריות‪.‬‬

‫גם היום‪ ...‬אנו נשאבים לחיפוש אחר דמויות‪ ,‬רעיונות או מרחבים מיתיים שישחררו אותנו מהצורך להחליט ולשאת באחריות‪.‬‬

‫‪81‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אנו‪ ...‬פוטרים עצמנו מהכרות מלאה של המציאות ומהיערכות מחושבת מול כל פרטיה‪ .‬הנס‪ ,‬שלפי המקרא עצמו נועד‬

‫לתקופתו בלבד‪ ,‬לא נעלם; הוא רק החליף צורה‪ .‬נזקו גדול היום כאז‪.‬‬

‫פרק ד' – חלק ג' ‪ -‬הגישה של פלגים בזרם החרדי ‪" -‬זרם הכיפות השחורות"‬

‫תחילה הדגשה‪ :‬לא כל חובש כיפה שחורה שייך בעיני "באופן אוטומטי" לאותם פלגים חרדיים שאליהם‬

‫מתייחס הכתוב שלהלן‪.‬‬

‫ התפילה לשלום המדינה וחייליה אינה מופיעה בסידורים של חלק מקהילות החרדים‪ .‬בשל הביטוי‬

‫"ראשית צמיחת גאולתנו" ובשל הסתייגותם מן המדינה בכלל אין מוכנים החרדים לומר את התפילה‬

‫בבתי כנסיותיהם‪ .‬למעשה‪ ,‬הפכה אמירת התפילה לאחד הסממנים העיקריים המבדילים בין חרדים לבין‬

‫דתיים לאומיים‪.‬‬

‫ חלק מהם‪ ,‬חלק משמעותי‪ ,‬אינו משרת בצה"ל‪ .‬במקום זה הם לומדים בישיבות חרדיות‪.‬‬

‫ אכן יש בזרם זה המאמינים שהם "נהרגים באוהלה של תורה" ובכך מוסיפים מימד חשוב של ביטחון‬

‫והגנה על המדינה‪ .‬אולי מימד חשוב יותר מההגנה של אלה שמוסרים את נפשם ממש‪ ....‬אך הרוב בזרם‬

‫הזה אינו משרת בצבא כי זה פשוט מתאפשר להם עקב קונסטלציה פוליטית ומשגה היסטורי של בן‬

‫גוריון‪ ,‬שנוצל היטב על‪-‬ידי מנהיגי זרם זה‪.‬‬

‫אין דיון פתוח בחברה החרדית על נשיאה משותפת בעול הביטחון והכלכלה יחד עם יתר חלקי‬

‫האוכלוסייה‪.‬‬

‫ בפועל‪ ,‬חלק משמעותי מזרם זה מתעניין במדינת ישראל לתכלית אחת‪ :‬מימוש מכסימאלי של‬

‫האינטרסים שלו‪ ,‬בעיקר הכלכליים‪ ,‬עניין שלכשעצמו הוא לגיטימי‪ .‬בגלל רגישות הנושא מודגש שאין‬

‫מטרת מסמך זה להתנגח עם החרדים אלא לצלם תמונת מצב‪ ,‬אולי סובייקטיבית‪ ,‬שלי‪.‬‬

‫וכך הסביר זאת אחד מחשובי הרבנים הליטאים‪ ,‬הרב חיים שאול קרליץ ז"ל‪" :‬עלינו לזכור דבר אחד‬

‫יסוד‪ :‬כל כולה של הכנסת היא נגד התורה‪ .‬עצם הדבר שקמים להם בני אדם ומכריזים כי הם‬

‫המחוקקים‪ ,‬זהו נגד התורה‪ .‬וכל החוקים שבדו להם בני אדם מלבם‪ ,‬בהצבעה של רוב לכאן או לכאן‪ ,‬זהו‬

‫נגד התורה‪ .‬והנציגים בכנסת הם 'שתדלנים ' שלנו‪ .‬אין בכך כל הכרה בקיומו של מוסד זה ששמו 'בית‬

‫המחוקקים' " ]‪.[23‬‬

‫‪82‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ רבים מהם אינם מזהים את עצמם כציונים או שהם אפילו מתנגדים לציונות‪.‬‬

‫יותר מזה‪ :‬המפעל הציוני הוא בעיני רבים משום "דחיקת הקץ"‪ .‬ודחיקת הקץ אסורה‪ .‬למרבה האירוניה‪:‬‬

‫המחפש מקור לאיסור דחיקת הקץ ימצא אותו אצל הרמב"ם‪ .‬והיכן? ממש בהמשך למשפט עליו מבסס‬

‫המחנה הדתי‪-‬לאומי את עמדתו שמדינת ישראל היא התגשמות הגאולה‪ .‬בהמשכו של קטע זה כתב‬

‫הרמב"ם )הלכות מלכים ומלחמות פרק יב (‪" :‬אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי קיצים‪ ,‬אלא יחכה ויאמין"‪.‬‬

‫ קבוצה קטנה וקיצונית ביותר‪ ,‬נטורי קרתא‪ ,‬נלחמת במדינה ובמוסדותיה ומכריזה בגלוי שמדינת היהודים‬

‫במתכונתה הנוכחית‪ ,‬שטופת החטא‪ ,‬שאינה מתנהלת כמדינת הלכה‪ ,‬היא בבחינת "דחיקת הקץ"‪,‬‬

‫ומרחיקה את הגאולה‪ .‬עדיף שיעבוד של גויים‪ .‬לכן‪ ,‬סבורים ה"נטורי קרתא" כי יש לפעול לחיסול של‬

‫מדינה כזאת‪" .‬נטורי קרתא" מתירים אפילו שיתוף פעולה תעמולתי‪ ,‬בכלי התקשורת העולמיים‪ ,‬עם‬

‫)עקב רגישות הנושא מודגש שוב‪ :‬זהו הפלג הצדדי והקיצוני ביותר‪ .‬אולי גם הקטן ביותר‪ .‬סבי היה "חרד"‪,‬‬ ‫הפלשתינים‬

‫חסיד ויז'ניץ‪ .‬אני בהחלט לא משייך כל "חרד" עם נטורי קרתא(‪.‬‬

‫פרק ד' – חלק ד' ‪ -‬גישת ליבוביץ'‪:‬‬

‫כמובן שגם ליבוביץ' התמודד עם שאלת הדבקות לעם‪ ,‬למולדת‪ ,‬ולארץ‪-‬ישראל‪ .‬הנה תשובותיו‬

‫הנפלאות‪:‬‬

‫"אם ישאל אדם‪ :‬למה אהיה דבק בעמי ובארצי‪...‬אין תשובה אחרת אלא הצגת הדבקות בעם ובארץ‬ ‫‬

‫כערך‪ ,‬אשר יש לשלם מחיר עבורו" )]‪,[1‬ע' ‪" – .(120 - 121‬ולערכים אין הנמקה ")]‪.(118 ,[1‬‬

‫"שום אדם אינו צריך להיות פטריוט – הוא יכול לרדת מישראל לאמריקה‪ ,‬ושם יהיה לו טוב ונוח‬ ‫‬

‫יותר‪.‬‬

‫אבל יש אנשים שאינם יורדים – משום שבשבילם המולדת היא ערך" )]‪.(190 ,[1‬‬

‫ליבוביץ' קבע בפסקנות שזכותנו על ארץ ישראל היא ערך חילוני המבוסס על זכות היסטורית‪.‬‬ ‫‬

‫הנה דבריו‪:‬‬

‫"הקשר שלנו עם ארץ‪-‬ישראל הוא תודעתנו ההיסטורית שהארץ הזאת היא ארצו של‬

‫עמנו‪...‬האסון ההיסטורי הגדול שלנו הוא ש‪...‬נוצר מצב שגם עם אחר הוא בעל התודעה העמוקה‬

‫שהארץ הזאת היא ארצו‪ .‬מן המצב האיום הזה אין אלא אחד משני המוצאים‪ :‬או חלוקת הארץ בין‬

‫שני העמים או מלחמה עד חורמה‪.(248 ,[1])"...‬‬

‫‪83‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫במכתב מ‪ ,[1]) 1984 -‬ע' ‪ ,( 252-253‬שצוטט גם בפרק ב'‪:‬‬ ‫‬

‫מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמיים ואינה מקוימת לשם שמיים‪...‬אין משמעות דתית‬

‫להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלויותיה של מדינה זו‪ .‬משמעותה של מדינת ישראל היא‬

‫העצמאות הלאומית‪-‬מדינית של העם היהודי בארצו – משימה שבהגשמתה שותפים משה לוינגר‬

‫ושולמית אלוני‪ ,‬והיא משימה חילונית כשרה‪.‬‬

‫ובמסמך משנת ‪ ,[2]) 1973‬ע' ‪ ,(426‬אף הוא צוטט בפרק ב'‪:‬‬ ‫‬

‫יש לשלול‪ ...‬הנמקה דתית לכיבוש השטחים‪...‬ניסוחים של הגשמת יעדים משיחיים‪ ...‬משמשים‬

‫חיפוי ללאומנות‪...‬האינטרס הדתי‪...‬אינו אלא השמירה על אופייה של מדינת ישראל ועל קשריה‬

‫עם העם היהודי‪...‬‬

‫פרק ד' – חלק ה' ‪ -‬גישת מגילת העצמאות‪:‬‬

‫ההצדקה לקיום מדינה יהודית בארץ ישראל נראתה כה חשובה למחברי מגילת העצמאות שלנו עד מצאו‬

‫לנכון להקדיש חלק נכבד מהמגילה‪ ,‬כמחציתה‪ ,‬לצורך הנמקת הזכות שלנו למדינת יהודים בכלל‪ ,‬ודווקא‬

‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כמעט כמתנצלים‪...‬‬

‫קשה להתמודד עם מחברי המגילה בניסוחים קולעים הנותנים מענה לשאלת זכותנו למדינה יהודית‬

‫בא"י‪ .‬לפיכך‪ ,‬לנוחיות הקורא‪ ,‬הנוסח המלא של המגילה מופיע בנספח ‪ .2‬הנה עיקרי הדברים שנאמרו‬

‫במגילת העצמאות‪:‬‬

‫הכמיהה‪") ,‬התפילה והתקווה" כלשון המגילה(‪ ,‬לארץ ישראל נבעה הן )‪" (1‬מתוך קשר‬ ‫•‬

‫היסטורי" והן מתוך )‪ (2‬קשר "מסורתי"‪ ,‬שבעטיים "חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז‬

‫במולדתם העתיקה"‪ ,‬כדי "לחדש בתוכה חירות מדינית"‪.‬‬

‫אבל‪,‬‬

‫ההנמקה לזכות שלנו היא הקשר ההיסטורי בלבד‪ .‬אי אפשר לטעות בכוונות מחברי‬ ‫•‬

‫המגילה‪ .‬הנה הדברים‪" :‬בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה‬

‫חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬

‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר‬

‫‪84‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין‬

‫ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪".‬‬

‫בלשון ברורה‪ ,‬אלו הם טיעוני מגילת העצמאות‪:‬‬

‫• הזכות של העם היהודי למדינה היא זכותו הטבעית להיות ככל עם ועם‪ ,‬עומד ברשות עצמו‬
‫במדינתו הריבונית‪.‬‬
‫• המקום להקים בו מדינה יהודית הוא ארץ ישראל בגלל קשר היסטורי‪.‬‬
‫• תוקף הזכות שלנו על ארץ ישראל היא בתוקף זכות היסטורית‪ .‬העולם הנאור הכיר בזכות‬
‫ההיסטורית‪ .‬הצהרת בלפור ב‪ 1917 -‬והחלטת האו"ם ב‪ 1948 -‬הם עדות להכרה זאת‪.‬‬
‫• המטרה לשמה הוקמה המדינה‪ :‬בית לאומי וחירות מדינית‪.‬‬
‫ובהתאם לרוח מסמך זה – רוחו של ליבוביץ' ‪" -‬קשר היסטורי"‪" ,‬זכות היסטורית"‪" ,‬בית לאומי"‬
‫ו"חירות מדינית" הם ערכים‪ .‬וככאלה הם בקטגוריה של "אינם ניתנים להנמקה"‪.‬‬

‫לא פחות חשוב לראות מה אין במגילת העצמאות‪:‬‬

‫• אין המגילה מבססת את זכותנו למדינה על ההבטחה המקראית‪" ,‬ברית אבות"‪ ,‬או "זכות‬
‫אבות"‪.‬‬
‫• המגילה לא קושרת את תקומת המדינה לחזון הגאולה המקראי‪ ,‬חזון הנביאים‪.‬‬
‫• אין במגילה "הצהרת כוונות"‪ ,‬בודאי שאין מחיובות‪ ,‬לקיים את המדינה על בסיס ההלכה‬
‫היהודית‪.‬‬

‫יצוין שהבלבול בנושא זה רב ומדהים‪ .‬לדוגמה‪ :‬הגיע לביתי בדואר "מניפסט" שהוגש לקונגרס הציוני‬

‫]‪ ,[24‬חתום על‪-‬ידי אנשים ידועים‪ ,‬ביניהם האלוף )מיל‪ (.‬עוזי דיין‪ ,‬שהתיימר לרענן את עקרונות הציונות‪.‬‬

‫אחד העקרונות הוא "טיפוח תחושה של זכות לארץ המובטחת‪ ,‬שהיא אחד העיקרים של‬

‫היהדות‪...‬תנאי לצידוק‪...‬כלפי עצמנו וכלפי העולם"‪ .‬לאלו התשובה ע"פ שיטת ליבוביץ'‪ :‬אתם טועים!‬

‫יש לעשות הבחנה ברורה בין "זכות היסטורית"‪ ,‬שהיא ערך חילוני‪ ,‬ערך שגם קיבל הכרה על‪-‬ידי‬

‫חלק דומיננטי של אומות העולם‪ ,‬לבין "זכות אבות"‪ ,‬המבוססת על ההבטחה והברית המקראית‪,‬‬

‫ולמעשה נובעת מהאמונה הדתית‪.‬‬

‫כאמור‪:‬‬

‫ הצידוק למפעל הציוני ולמדינה יהודית בארץ ישראל מבוסס על "זכות היסטורית"‪.‬‬

‫ באשר ל"זכות אבות" כתב ליבוביץ'‪" :‬הכל מסכימים שהיא כבר תמה בימי בית ראשון"‬

‫‪85‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫סוף דבר‬

‫בנושא הביסוס האידיאולוגי לקיום מדינת ישראל‪:‬‬

‫]גישת ליבוביץ[ = ]גישת מחברי מגילת העצמאות[‬

‫‪86‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ה'‪ :‬ערכים‬

‫פרק ה' – חלק א' – שתי הקדמות‬

‫הקדמה ראשונה‬

‫מלחמת לבנון השניה הייתה עוד מבחן ערכי של מדינת ישראל‪ .‬היטיבה לבטא זאת ד"ר צביה גרינפילד‪,‬‬

‫ראש מכון מפנה לדמוקרטיה וליהדות‪" ,‬הארץ"‪" :24/08/2006 ,‬השאלה הנוראה הניצבת לפנינו היא‪:‬‬

‫חללים רבים שלנו בפעולה קרקעית‪ ,‬או חללים רבים שלהם בפעולה אווירית ‪ -‬במה עלינו לבחור?‬

‫מלכתחילה‪ ,‬חובה היא למנוע את המלחמה בכלל‪ .‬אבל אם הותקפנו ‪ -‬לא יהיה נכון להימנע משימוש‬

‫הכרחי בחיל האוויר בשל ההרס שהוא גורם ולהעדיף‪ ,‬באקט מקומם של מוסריות נאצלת כביכול‪ ,‬סיכון‬

‫חמור ואף הקרבה של חיילינו שלנו‪ .‬הפילוסוף והאתיקן הדגול ברנרד ויליאמס לימד‪ ,‬שכאשר מדובר‬

‫בהצלת נפשות ‪ -‬אין חובה להתייחס אל כל בני האדם באורח שווה‪ .‬זכותנו המוסרית היא להציל תחילה‬

‫את היקרים לנו מכל‪ .‬זה החישוב האמיתי שעלינו לעשות‪".‬‬

‫אם כן – העת הזאת מביאה אותנו תמיד לדון בנושא יסוד – ערכים‪.‬‬

‫פרק זה דן בערכים‪ .‬לדעתי – כל קורא ימצא במאמר את דעותיו שלו‪ .‬ולכך כיוונתי‪ .‬הפרק מבוסס על‬

‫הגותו של ישעיהו ליבוביץ'‪ ,‬ועל גישתו למושג "ערך"‪.‬‬

‫הקדמה שניה‬

‫תגזיר מתוך מגילת העצמאות‪ :‬בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬נתכנס הקונגרס הציוני‪ ...‬והכריז על זכות‬

‫העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪ .‬זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור‪ ...‬ואושרה במנדט‬

‫מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם‬

‫היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל‪...‬‬

‫מקריאת המגילה לומדים‪ :‬אומות העולם רואות כזכות ְלעם‪ ,‬במקרה זה העם היהודי‪ ,‬לקבל נחלה בגלל‬

‫קשר היסטורי‪ .‬זוהי הזכות ההיסטורית‪ ,‬שהעולם הנאור רואה בה ערך‪.‬‬

‫‪87‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ה' ‪ -‬חלק ב' – עקרונות – על פי גישתו של ליבוביץ' ‪ -‬למושג "ערך"‬

‫אין מוסר אבסולוטי‪ ,‬שטבוע ב"גנים" שלנו כמו אצל החיות‪ .‬מותר האדם מן החיה בכך שאינו חי רק על פי‬

‫אינסטינקטים אלא בעיקר על פי כללים ונורמות חברתיות שהוא "ממציא" ואחר‪-‬כך מקבל על עצמו לחיות‬

‫על פיהן‪ .‬אבל נורמות אלו‪ ,‬מעשה ידי אדם‪ ,‬אינן אבסולוטיות‪ .‬עקרונות המוסר‪ ,‬הצדק והמשפט אינם‬

‫מוחלטים‪ .‬חלו שינויים בנורמות לאורך הדורות‪ .‬ובדורנו‪ ,‬יש שוני מעם לעם‪ ,‬מתרבות לתרבות‪ ,‬מארץ‬

‫לארץ‪.‬‬

‫ישעיהו ליבוביץ' קרא לכללים ולנורמות חברתיות שהאדם מקבל על עצמו לחיות על פיהם ”ערכים”‪.‬‬

‫והעיקרון הגדול של ליבוביץ'‪ ,‬עליו מבוססת רוב הגותו‪ ,‬היה‪" :‬ערכים אינם מסקנות הגיוניות הנובעות‬

‫מנתונים מסוימים‪ ,‬אלא הם החלטות של האדם‪ .‬הם אינם עניין של ידע‪...‬ואינם ניתנים להנמקה‪".‬‬

‫)]‪,([1‬ע' ‪ .(99‬כל הגותו של ליבוביץ' היתה מבוססת על גישה זאת למושג "ערך"‪.‬‬

‫וכפועל יצא מגישה זאת‪:‬‬

‫ערכים נותנים "משמעות"‪ ,‬אך מטבע הגדרתם‪ ,‬כאינם ניתנים להנמקה‪ ,‬לא מספקים "אמת"‪.‬‬ ‫•‬

‫כל "אמת" המבוססת על תצפית או הוכחה מדעית )=הנמקה( אין בה ערכיות‪.‬‬ ‫•‬

‫בהיותם לא ניתנים להנמקה – אין טעם להתווכח על ערכים‪.‬‬ ‫•‬

‫למרות שאינם ניתנים להנמקה‪ ,‬בני‪-‬אדם היו מוכנים משחר ההיסטוריה למסור את נפשם על מזבח‬

‫הערכים‪ .‬הנה דוגמאות קלאסיות ל"ערכים"‪ ,‬שרלוונטיות למסמך זה‪ .‬כלן שזורות בכל רחבי משנתו של‬

‫ליבוביץ'‪:‬‬

‫אדם מקבל על עצמו להיות ישר והגון‪.‬‬ ‫•‬

‫אדם דבק בעמו‪.‬‬ ‫•‬

‫אדם דבק במולדתו‪.‬‬ ‫•‬

‫צירוף של השניים הקודמים‪ :‬אדם דבק בערך של עצמאות לאומית ומוכן לחרף את נפשו על‬ ‫•‬

‫גבולות המולדת‪.‬‬

‫אדם ועם דבקים בערכים של זכויות אדם‪ ,‬שיווין זכויות ודמוקרטיה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪88‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אדם דבק בדתו ובאמונתו‪" .‬דת" ו"אמונה" הם מהנושאים הגדולים בהם עסק ליבוביץ'‪ .‬בנושא זה‬ ‫•‬

‫חולל סערות ועקר הרים‪ .‬לפי ליבוביץ‪ ,‬האמונה והדת אינן מערכות המספקות "אמת"‪ ,‬אלא‬

‫ערכים הנותנים משמעות‪.‬‬

‫***‬

‫סולם ערכים‪:‬‬

‫מדוע הערכים מסודרים בסולם? כי האדם מדרג את הערכים בשתי קטגוריות‪.‬‬

‫קטגוריה אחת‪ :‬על פי סדר החשיבות‪ .‬דרוג כזה חשוב כאשר הערכים מביאים להתנגשות‪.‬‬

‫הדוגמה שעוברת כחוט השני בספר זה‪ :‬ההתנגשות בין הערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית מול הערך‬

‫של ארץ ישראל השלימה‪.‬‬

‫קטגוריה שנייה‪ :‬על פי דרגת הקושי‪ ,‬כוחות הנפש והאנרגיות שהאדם נזקק להם לצורך יישומם‪.‬‬

‫שרוליק וסולם ערכיו‬


‫מ‬
‫ת‬ ‫דינ‬ ‫דינ‬
‫מ‬
‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬
‫דינה יהודית‬ ‫כה‬
‫ל‬
‫אום‬
‫ל‬
‫הו‬ ‫י‬
‫דית‬ ‫דינת‬
‫מ‬
‫ע‬ ‫ה‬
‫מדינה דמוקרטית‬ ‫ם הי‬
‫הודי‬
‫מד‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬‫ינה ד‬
‫ומית‬
‫מדינת חוק‬ ‫מ‬
‫י‬‫ח‬ ‫ר‬ ‫ז‬‫א‬ ‫דינת כל‬
‫ה‬
‫סטורית‬ ‫ארץ יש‬
‫זכות הי‬ ‫ראל השלימה‬

‫שלום‬ ‫ב‬ ‫זכות אבות‬


‫א‬‫רית‬ ‫ת אבות‬
‫בות‬ ‫ברי‬
‫ז' נבה‬
‫המנון‬ ‫אמנת‬
‫משפט העמים‬

‫‪89‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫עיגון הערכים בחוק‪:‬‬

‫חברות אנושיות עיגנו חלק ניכר מהערכים שלהן בחוקים והן מענישות את מי שמפר אותן‪.‬‬

‫אבל‪ :‬בחשיבה היהודית‪ ,‬ובמיוחד בחשיבה הליבוביצ'ית‪ ,‬יש הבחנה בין שתי מדרגות‪ ,‬ואעפ"י שיתרונה‬

‫של האחת מן השנייה כיתרון האור מן החושך‪ ,‬שתיהן חיוביות וכשרות‪:‬‬

‫המדרגה הנמוכה – "שלא לשמה"‪ :‬לקיים את הערכים מיראת החוק או מלחץ חברתי‪.‬‬ ‫•‬

‫המדרגה הנעלה – "לשמה"‪ :‬לקיים את ערכים מתוך הכרה‪ ,‬גם אם אין גורם משגיח – חברתי או‬ ‫•‬

‫שלטוני‪.‬‬

‫כמו כן מדהימה העובדה שערכים רבים‪ ,‬שבשעתם נראו לבני אדם כמצדיקים להרוג ולהיהרג בשמם‪,‬‬

‫לימים כמעט גוועו‪)...‬סוציאליזם‪ ,‬נאציזם‪ 300 ,‬שנות אינקוויזיציה בספרד‪ ,‬מסעי הצלב‪ ,‬מלחמת העולם‬

‫הראשונה האיומה‪ ,‬כל המלחמות‪.(...‬‬

‫בחירה חופשית‪:‬‬

‫לאדם יש בחירה חופשית‪ .‬לחיה אין‪ .‬היא פועלת על פי מה שכפה עליה הטבע‪ .‬נמר שטורף גדי אינו‬

‫"נמר רע"‪.‬‬

‫"בחירה חופשית" מתלכדת עם "ערכים"‪ ,‬והיא מאושיות היהדות‪ .‬ר' עקיבא היה זה שטבע את המימרא‬

‫ְהרְׁשּות נְתּונָה )פרקי אבות(‪.‬‬


‫הנצחית ַהכל צָפּוי‪ ,‬ו ָ‬

‫ערכים ואינסטינקטים‪:‬‬

‫יש "ערכים"‪ ,‬לדעת הכותב‪ ,‬שהשורש שלהם הוא היצר‪ ,‬האינסטינקט‪ ,‬אתו נולדים בני‪-‬אדם‪ .‬בין אלה יש‬

‫למנות את ערך הדבקות של בני‪-‬אדם בעמם ומולדתם )גם חיות מתנהלות בלהקות ונלחמות על‬

‫טריטוריה(‪ .‬לעומת זאת יש ערכים שהם – אולי ‪ -‬מנוגדים ליצר אתו נבראו בני‪-‬אדם‪ .‬הבולטים שבערכים‬

‫אלה מוזכרים בעשרת הדיברות שלנו‪:‬‬

‫לא תנאף‪.‬‬ ‫•‬

‫לא תחמוד‪.‬‬ ‫•‬

‫ליבוביץ' הרחיק לכת עם רעיון זה‪" :‬כל העניינים הכרוכים בערכים אנושיים – מוסריים‪ ,‬אסטטיים‪,‬‬

‫חברתיים וכו' – כפויים על האדם בתוקף טבע‪ ,‬ואין הוא יכול להימלט מהם‪,([1]) ".‬ע' ‪ .(315‬ובהמשך‬

‫‪90‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫המשפט קבע‪" :‬אולם הם חסרי משמעות‪ ".‬את קביעתו זאת של ליבוביץ' לא הבנתי ואינני מקבל‪ .‬לדעתי‬

‫זאת הייתה פליטת קולמוס שלו!‬

‫שבע מצוות בני נח‪:‬‬

‫המסורת היהודית מתייחסת ל"שבע מצוות בני נח"‪ ,‬להם מחויבים כל אומות העולם‪ .‬וכך נאמר בתלמוד‬

‫בבלי‪ ,‬מסכת סנהדרין‪ ,‬דף נו‪/‬ב‪" :‬כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר כך‬

‫נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר )גם ערך המשפט הוא אוניברסלי וככל‪-‬הנראה קיים‬

‫בכל חברה אנושית‪ .‬א‪.‬מ‪ ,(.‬אלא אמר רבא ‪...‬שבע מצות נצטוו בני נח )‪(1‬עבודה זרה )‪(2‬וגילוי עריות‬

‫)‪(3‬ושפיכות דמים )‪(4‬גזל )‪(5‬ואבר מן החי )‪(6‬סירוס )‪(7‬וכלאים‪".‬‬

‫ובלשון ימינו‪ :‬ייתכן שהיהדות זיהתה שיש מצוות )=ערכים( שאנו מקימים מכח הגנים האנושיים שלנו‪,‬‬

‫מכח האינסטינקטים‪" ,‬כפויים על האדם בתוקף טבע"‪ ,‬כמאמר ליבוביץ'‪ .‬להלן מקרים בולטים של‬

‫התנהגות אנושית ערכית שאולי ניתן לסווג כנובעת מאינסטינקטים‪ :‬אמונה בכח עליון‪ ,‬גילוי עריות‪,‬‬

‫קניבליזם‪ ,‬חיים בזוגיות‪ ,‬חיים בשבטיות‪ ,‬טריטוריה – משפחתית‪ ,‬שבטית‪ ,‬לאומית‪ .‬וכהוכחה – אלמנטים‬

‫אלה‪ ,‬לפחות חלקם‪ ,‬קיימים בכל חברה אנושית‪ ,‬כולל בג'ונגלים הנידחים ביותר באמזונס‪.‬‬

‫האם ייתכן שהערכים ישתנו בעתיד?‬

‫יש המרחיקים לכת וטוענים‪ :‬היש ספק שמחבל‪-‬אנרכיסט ישיג יד על פצצה גרעינית או ביולוגית‬

‫ויפעיל אותה? לא! זאת רק שאלה של זמן‪.‬‬

‫היש ספק שבעקבות אירוע כזה ארה"ב תצא למלחמה חובקת עולם ב"ציר הרשע"‪ ,‬בלי כפפות‪ ,‬תוך‬ ‫‬

‫רמיסת כל ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬החוק והמוסר המערבי העכשווי? לא! מה שקרה בעיראק‬

‫ואפגניסטן יחשב כנאיבי‪.‬‬

‫אם כן – מדוע להמתין לזוועה שתקרה!? נפעל כבר עכשיו על בסיס הערכים שיהיו "ביום שאחרי"‪...‬‬ ‫‬

‫הנה‪ ,‬כך כותב נדב העצני‪ ,‬בעיתון "ידיעות אחרונות" שהואיל לתת במה לעמדה זאת ]‪" :[29‬מתקרב‬

‫הרגע שבו הטרור האסלאמי יפעיל אמצעים להשמדה המונית‪...‬התסריט הזה כל‪-‬כך מייאש וכל‪-‬כך בלתי‬

‫נמנע‪ ,‬עד שניתן לצפות גם את היום שאחרי‪...‬ארה"ב תגיב ברמיסה אכזרית של משטרי רשע‪ ,‬אך גם‬

‫‪91‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫חירויות העולם השלישי יחוסלו‪...‬תהיה רגרסיה מכל הישגי המין האנושי‪ ,‬נסיגה מהליברליזם‪,‬‬

‫מהדמוקרטיה‪ ,‬מהריבונות‪ ,‬מההשכלה‪ ,‬מהתרבות‪...‬יהיה הכרח לדכא את חופש המחשבה והיצירה‪"...‬‬

‫ומכאן המסקנה "התסריט הברור הזה מחייב את העולם החופשי להקדים ולהתגונן בשיטות בלתי‬

‫האיום‪) ".‬והמבין – יבין ‪ -‬מ‪.‬ש‪.(.‬‬ ‫שגרתיות מפני‬

‫אין מענה לטיעונים אלה‪ .‬על רגל אחת אומר‪ :‬לכל אדם הערכים שלו‪ ,‬צדיק באמונתו יחיה‪ ,‬כל המוסיף‬

‫גורע‪.‬‬

‫‪92‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ה'‪ -‬חלק ג' ‪ -‬דוגמאות‪:‬‬

‫"ערכים" ‪ -‬למרות שאינם ניתנים להנמקה ‪ -‬היו ועודם קשורים לרוב המחלוקות‪ ,‬המלחמות והאסונות‬

‫שהמיטו בני אדם אלה על אלה‪ .‬הנה מספר דוגמאות‪:‬‬

‫גאולת דם‪ .‬בתרבות הערבית היא עדיין נורמה‪ .‬בתרבות המערבית היא אסורה‪.‬‬ ‫•‬

‫מילת בנות‪ .‬מעשה זוועה שעוברות אותו מיליוני ילדות באפריקה‪.‬‬ ‫•‬

‫מילת בנים‪ ,‬מעשה המקובל כתקין‪ ,‬מבוצע כערך דתי‪/‬לאומי אצל יהודים ומוסלמים‪ .‬אגב‪ ,‬המנהג‬ ‫•‬

‫נפוץ גם מנימוקים רפואיים‪ ,‬אך במקרה כזה אין בו ערכיות‪ ,‬בהיותו ניתן להנמקה‪.‬‬

‫אכילת בשר בעלי חיים‪ .‬מאות מליוני בני אדם בעולם אינם אוכלי בשר מסיבות ערכיות‪ .‬כך‬ ‫•‬

‫בהודו‪ ,‬וכך "צימחונים" רבים בארצות המערב‪ .‬הצמחונות נפוצה גם מנימוקים רפואיים‪ ,‬אך‬

‫במקרה כזה אין בה ערכיות‪ ,‬בהיותה ניתנת להנמקה‪.‬‬

‫צער בעלי חיים‪ .‬גם המתירים לאכול מבשרם של בעלי החיים‪ ,‬יש ביניהם שלא מתירים לצער‬ ‫•‬

‫אותם‪...‬‬

‫להלן שתי דוגמאות פנטסטיות‪:‬‬

‫חכמי הדת היהודית התירו ליהודים לחלוב פרות בשבת‪ ,‬אפילו עם ציוד חשמלי‪ ,‬רחמנא‪-‬‬ ‫•‬

‫ליצלן‪" ,‬משום צער בעלי חיים"‪.‬‬

‫בית המשפט העליון בישראל נדרש לצערם של האווזים ואסר על פיטום אכזרי שמטרתו‬ ‫•‬

‫הגדלת הכבד הנחשק שלהם‪ .‬חיסול תעשיית פיטום האווזים בישראל הכניס אזרחים‬

‫רבים למעגל האבטלה‪ .‬ראוי לציין שבסין ובצרפת החוק מתיר פיטום אווזים‪.‬‬

‫ביגמיה וריבוי נשים‪ .‬עוד דוגמה פנטסטית‪ .‬ביגמיה הייתה ועדיין נפוצה בחברות אנושיות רבות‪.‬‬ ‫•‬

‫אבל אצל היהודים היחס לנושא זה מרתק במיוחד‪.‬‬

‫עד החרם של רבנו גרשום לפני כ‪ 800 -‬שנה‪ ,‬היהדות התירה לשאת יותר מאישה‬ ‫•‬

‫אחת‪.‬‬

‫חרם דרבנו גרשום לא התקבל על יהדות תימן‪ .‬מגלות תימן הגיעו לישראל משפחות‬ ‫•‬

‫עם מספר נשים מקודשות לגבר אחד‪.‬‬

‫‪93‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫משקמה מדינת ישראל‪ ,‬המחוקק מצא לנכון להתערב בנושא זה‪ ,‬שהוא כל‪-‬כך אישי‪,‬‬ ‫•‬

‫ואסר את הביגמיה ע"י חוק שתקף ליהודים בלבד )=אפליה!(‪ :‬גבר המקדש ע"פ דת‬

‫משה וישראל יותר מאישה אחת ילך לכלא‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬אין זה חוקי במדינת ישראל לקדש אישה שנייה ע"פ דת משה וישראל‪ ,‬אבל‬ ‫•‬

‫לעומת זאת‪ ,‬מתיר החוק בישראל גם ליהודים לחיות עם מאהבת ‪ ...‬המאהבת וילדיה‪,‬‬

‫מקבלים מעמד של "מוכרים בציבור"‪ ,‬ויש להם חלק ונחלה אפילו בירושה‪.‬‬

‫אמצעי מניעה‪ ,‬הפלות‪ .‬גירושים‪.‬‬ ‫•‬

‫כל אלה נאסרו באירלנד בשנות ה‪ 70 -‬של המאה ה‪) 20 -‬כן ‪ -‬המאה‬ ‫•‬

‫העשרים(‪ .‬באותה תקופה שלטה הכנסייה הקתולית ברוב תחומי החיים‬

‫באירלנד‪.‬‬

‫בארה"ב יש מאבק אזרחי מתמשך נגד הפלות‪ .‬שמרנים רצחו רופאים שבצעו‬ ‫•‬

‫זאת‪.‬‬

‫לבוש‪ .‬איזה חלק בגוף האדם מותר לחשוף בציבור? באירן ובאפגניסטן מותר לנשים לחשוף רק‬ ‫•‬

‫את העיניים וכפות הידיים‪ .‬היהודים החרדים "מתירנים" לעומת האירנים‪ ...‬הם מתירים לאישה‬

‫לחשוף את כל פניה אך לא יותר‪ .‬לעומת זאת ‪ -‬בעולם המערבי מותר לאשה ללכת ברחוב עם‬

‫מכנסי מיני ו"חולצה" בגודל של חזיה‪ .‬ובצרפת חוקק חוק – לאחר וויכוח ציבורי גדול ‪ -‬נגד‬

‫שימוש ברעלה במוסדות חינוך‪.‬‬

‫סוציאליזם‪ ,‬קומוניזם‪ .‬ערכים נפלאים בתיאוריה‪ ,‬שהביאו בפועל להרג עשרות רבות של מיליוני‬ ‫•‬

‫בני‪-‬אדם‪ .‬בישראל‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬הביאו ערכים אלה למחלוקות ולפילוג של קיבוצים‬

‫ומשפחות‪.‬‬

‫הקיבוץ וחיי השיתוף בישראל‪" .‬יצירות חברתיות" אלה הן אולי ההצלחה הגדולה ביותר של‬ ‫•‬

‫קרל מרכס‪ ...‬אבל‪ ,‬הקיבוץ – כמוסד חברתי וכרעיון מעשי ‪ -‬גווע‪ .‬אולי בגלל שזהו ערך הנוגד‬

‫באופן קיצוני את טבע האדם‪.‬‬

‫מדינה – מעניינת קביעתו של ישעיהו ליבוביץ‪" :‬למדינה אין משמעות ערכית אלא משמעות‬ ‫•‬

‫אינסטרומנטאלית בלבד )כלומר – כורח הנובע מצורך לקיים חברה אנושית – מ‪ׂ.‬ש(‪ .‬עקרון זה משותף‬

‫לתפיסה הדתית ולתפיסה ההומאניסטית ‪ .‬ראיית המדינה כערך היא מהותה של התפיסה‬
‫‪94‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הפאשיסטית‪ .‬המדינה כשלעצמה היא אוייב האדם‪ ,‬באשר היא ‪ -‬לפי מהותה ‪ -‬מנגנון של אלימות‬

‫וכפיה"‪.‬‬

‫אבל – רוב האנשים רואים במדינה ערך לגיטימי‪ ,‬אפילו נעלה‪ ,‬ואינם פאשיסטים‪.‬‬

‫דמוקרטיה )מיוונית ‪ -‬שלטון העם(‪ .‬ליבוביץ‪ ,‬שככל הנראה ראה בדמוקרטיה משמעות ערכית‪,‬‬ ‫•‬

‫אמר‪ :‬דמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו‪.‬‬

‫דמוקרטיה הינה צורת משטר שבה שותפים האזרחים בקביעת השלטון‪ .‬בדמוקרטיות הנהוגות‬

‫כיום‪ ,‬העם בוחר את השלטון‪ ,‬אך חייב ע"פ חוק לציית לשלטון זה עד הבחירה המחודשת‪ ,‬כולל‬

‫בשאלות של חיים ומוות‪ ,‬כגון יציאה למלחמה‪ .‬כבר בתורה נאמר ַאחֲ ֵרי ַר ִּבים לְ ַה ּטֹת‪)...‬שמות‬

‫כ"ג(‪ .‬ערך זה‪ ,‬בצורה של השתתפות העם בשלטון ובהכרעות‪ ,‬התפתח ביוון לפני למעלה מ‪-‬‬

‫‪ 2000‬שנה‪ ,‬אבל דעך‪ .‬הערך צמח מחדש באנגליה במאות ה‪ 16 -‬וה‪ 17 -‬ובצרפת במאה ה‪.18 -‬‬

‫ׁשלה‪ ,‬כדי לקיים משטר דמוקרטי‪ .‬יש אומות‬


‫כיום יש קונצנזוס רחב על כך שאומה צריכה להיות ַּב ֵ‬

‫שנמצאות בשלב התפתחות שדמוקרטיה לא מתאימה להן‪.‬‬

‫הטמעת הנצרות‪ .‬העלאת כופרים על מוקד‪ .‬ערך שהביא להקמת האינקוויזיציה שפעלה ‪300‬‬ ‫•‬

‫שנים‪.‬‬

‫הפצת הנצרות‪ .‬ערך שהביא להקמת מוסד המיסיון הנוצרי‪ .‬יצוין שליהודים אין ערך כזה‪ .‬מעולם‬ ‫•‬

‫לא עסקו היהודים בהפצת היהדות בין הגויים‪ .‬כדי לחדד את ההבדל בין היהדות לנצרות נספר‬

‫שתנועת חב"ד מקיימת מעל ‪ 3000‬מרכזים ברחבי העולם – "בתי חב"ד" המפורסמים‪.‬‬

‫ה‪,‬שלּוחים‪ ,‬ומשפחותיהם נשלחים למקומות נידחים לכל ימי חייהם‪ ,‬כדי לשמש מוקד ליהודים‪.‬‬

‫הם אינם עוסקים בפעולו‪ ,‬מסיונריות!‬

‫גאולת ארץ הקודש מידי הכופרים המוסלמים‪ .‬ערך שהביא למסעי הצלב ולהקמת מדינה‬ ‫•‬

‫נוצרית בארץ ישראל‪.‬‬

‫הפצת האסלם והטמעתו‪ .‬ערך עליון בתרבות המוסלמית שהביא למלחמות רבות ולכיבושים‬ ‫•‬

‫נרחבים לאורך ההיסטוריה‪.‬‬

‫מלחמת האזרחים של ארה"ב‪ .‬ערך העבדות היה מרכזי במלחמה זאת‪.‬‬ ‫•‬

‫עם פרוץ המלחמה חיו במדינות הצפון ‪ 20‬מיליון תושבים לבנים ובדרום ‪ 5‬מיליון לבנים ועוד כמה‬

‫מיליוני כושים‪ .‬מספר ההרוגים במלחמה היה ‪.620.000‬‬


‫‪95‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מותר ואסור בעת מלחמה – אמנת ז'נבה‪.‬‬ ‫•‬

‫מדהים – אבל אפילו להתנהגות בעת מלחמה נקבעו כללים שהיסוד שלהם הוא הערכים שלנו‪.‬‬

‫מתוך "ויקיפדיה"‪:‬‬

‫ארבע אמנות שונות‪ ,‬שנוסחו ונחתמו בז'נבה שבשווייץ בין השנים ‪ ,1949-1864‬ועוסקות‬

‫בהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה‪ .‬מקובל להתייחס ל"אמנת ז'נבה" ביחיד‪,‬‬

‫כשהכוונה היא לכל אחת מארבע האמנות או כולן יחד‪.‬‬

‫האמנות עוסקות במתן טיפול רפואי לפצועים‪ ,‬כולל לחיילי האויב; בתביעה להתנהגות הוגנת עם‬

‫שבויי מלחמה; ובחובה להגן על האזרחים בעת קרב‪ .‬מדינת ישראל חתומה על אמנות ז'נבה‪.‬‬

‫אבי האמנות הוא ז'אן אנרי דינן‪ ,‬שפעל בעניין לאחר שראה את תוצאות קרב סולפרינו באיטליה‪.‬‬

‫הפרות של האמנה שמבצעות האומות החתומות מובאות בפני בית הדין הבינלאומי בהאג‪.‬‬

‫ארבע האמנות הן‪:‬‬

‫ אמנת ז'נבה הראשונה )‪ - (1864‬טיפול בפצועים בשדה הקרב‪.‬‬

‫ אמנת ז'נבה השנייה )‪ - (1906‬החילה את עקרונות האמנה הראשונה גם ללוחמה‬

‫ימית‪.‬‬

‫ אמנת ז'נבה השלישית )‪ - (1929‬טיפול בשבויי מלחמה‪.‬‬

‫ אמנת ז'נבה הרביעית )‪ - (1949‬טיפול באזרחים בזמן מלחמה‪.‬‬

‫תורת האבולוציה ותיאורית הברירה הטבעית של דרווין‪ .‬זוהי תורה מדעית‪ .‬אך אמונות דתיות‬ ‫•‬

‫)=ערכים( גורמות להתנגדות לתורה מדעית זאת עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫"משפט הקופים"‪ .1925 .‬במדינת טנסי שבארצות הברית‪ ,‬הועמד לדין המורה ג'ון‬ ‫•‬

‫סקופס והואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דארווין‪ .‬ארבעה חודשים‬

‫קודם לכן‪ ,‬ב\‪ 13‬במרץ ‪ ,1925‬נחקק בטנסי חוק שאסר על לימוד תיאוריית האבולוציה‬

‫ממניעים דתיים‪ .‬רק במאי ‪ 1967‬בוטל החוק האוסר את לימודי האבולוציה‪ .‬בית המשפט‬

‫העליון של ארצות הברית קבע שהחוק מנוגד לחוקת ארצות הברית בהיותו נובע‬

‫ממניעים דתיים ולכן הוא נוגד את הערך של הפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬ערך שארה"ב‬

‫קבלה על עצמה‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫ואצלנו ‪ -‬התבטאותה של שולמית אלוני בנושא האבולוציה‪ ,‬בכנסת השלוש עשרה‪ ,‬כשרת‬ ‫•‬

‫החינוך והתרבות‪ ,‬גרמה לעימותים פוליטיים עם הדתיים‪ .‬על רקע זה נאלצה לפרוש‬

‫מתפקידה והסתפקה בתיק של שרת האמנויות והמדע‪.‬‬

‫תורת הגזע של הנאצים‪" .‬ערך" שהוביל למעשים שהם מהנוראים בתולדות הציוויליזציה‬ ‫•‬

‫האנושית‪.‬‬

‫השפעת רעיונותיו של דארווין התפשטה הרחק מעבר לתחומי הביולוגיה‪ ,‬והביאה ללידתן של‬

‫תפישות מזוויעות שהשפיעו השפעה רבה על האידיאולוגיה הנאציונל סוציאליסטית של הרייך‬

‫השלישי‪ .‬תאוריות אלו התבססו על פי רוב על פרשנות מעוותת ושגויה של עקרון הברירה‬

‫הטבעית‪ ,‬כאשר "המתאים שורד" הפך להיות "החזק שורד"‪.‬‬

‫דוגמאות לשינוי בערכים‪:‬‬

‫‪ .1‬עבדות ואפליה‪:‬‬

‫בארצות הברית‪ ,‬מהנאורות שבמדינות‪ ,‬התקיימה עד שנת ‪ 1860‬עבדות נוראה‪ 20 .‬מיליוני כושים הובאו‬

‫מאפריקה ליבשת אמריקה‪ ,‬בתנאים שקשה לתאר‪ ,‬בין היתר כדי למלא את שורות האינדיאנים שנכחדו‪.‬‬

‫אחד מכל ‪ 10‬שרד את המסע‪ .‬רק לפני פחות מ‪ 50 -‬שנה קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית‪,‬‬

‫שההפרדה הגזעית בבתי הספר עומדת בניגוד לחוקה האמריקאית‪ ,‬כל בתי הספר חויבו לקבל לשורותיהם‬

‫תלמידים מכל הגזעים‪ ,‬אבל לא כל המדינות בארה"ב מיהרו לקבל עליהן את הדין‪ .‬בשנות ה‪ 60 -‬הנשיא‬

‫איזנאואר אילץ אוניברסיטה אמריקאית לקבל לשורותיה את הסטודנט הכושי ג'ימס מרדיט על‪-‬ידי הפעלת‬

‫צבא‪.‬‬

‫בשנחאי היו עבדים סינים ששרתו במושבות הקולוניאליות עד אמצע המאה ה‪ .20-‬עבדות ילדים נהוגה גם‬

‫כיום באפגניסטן ואולי אף בהודו ובאזורים נוספים באסיה‪ .‬לבן‪-‬תרבות שהתחנך על הערך של שוויון‪-‬זכויות‬

‫וקורא שורות אלה בתחילת המאה ה‪ 21 -‬זה נשמע כסיפור שהתרחש בכוכב אחר‪...‬‬

‫‪ .2‬כיבוש‪ ,‬גירוש‪ ,‬טרנספר‪ ,‬השמדה‪:‬‬

‫מימי קדם ועד העת החדשה מעשי כיבוש‪ ,‬מלווים בגירוש והשמדת הנכבש‪ ,‬היו חלק מהתרבות האנושית‪.‬‬

‫במקרה "הטוב" הכובש הקים קולוניה וראה בבני המקום נתינים שתפקידם לשרתו‪ .‬מי יעלה בדעתו כיום‬

‫‪97‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫שספרד תכבוש את פרו? אך לפני כ‪ 400 -‬שנה ספרד ביצעה כיבושים בדרום אמריקה‪ ,‬תוך שהיא רוצחת‬

‫באכזריות את אוכלוסיית האינקה‪ ,‬משמידה את תרבותה שודדת אוצרות דמיוניים ומעבירה אותם לאירופה‪.‬‬

‫וכך מימי קדם ועד ימינו אנו‪ .‬כך צמחה האימפריה הרומית‪ ,‬האימפריה הבריטית‪ ,‬האימפריה של נפוליון‪.‬‬

‫וכמובן בל נשכח את גרמניה הנאצית‪.‬‬

‫בדרך כלל הכובש שיעבד‪ ,‬גירש או השמיד את הנכבש‪ .‬כך עשו – ע"פ המסופר במקרא – בני ישראל ליושבי‬

‫כנען‪ ,‬כך עשו הבבלים ליהודים )גירוש(‪ ,‬הרומאים ליהודים )גירוש והשמדה(‪ ,‬הטורקים לארמנים‪ ,‬סאדם‬

‫חוסיין לכורדים )ריסוס כפרים בגזים(‪ ,‬המהגרים האמריקאים לאינדיאנים‪ ,‬היפנים לסינים וכאמור הספרדים‬

‫לאינקה‪.‬‬

‫אבל מדוע ללכת "רחוק"‪ ,‬לאינקה? הנה מה שקרה במגרש הביתי שלנו‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ :‬על פי הערכות‪ ,‬שכנו בשטח המנדט ערב הקמת מדינת ישראל כ‪ 1,300,000-‬ערבים‪400 .‬‬

‫אלף מהם נשארו בשטחים שנתפסו על ידי צבא ירדן )"הגדה המערבית"‪ ,‬או "יהודה ושומרון"( וסופחו‬

‫לממלכת ירדן בתום המלחמה‪ 150 .‬אלף נותרו ברצועת עזה שנתפסה בידי צבא מצרים‪ .‬בתחומי מדינת‬

‫ישראל נותרו ‪ 150‬אלף ערבים‪ .‬ההערכות לגבי מספרם של הפליטים‪ ,‬שברחו או גורשו ומצאו מקלט בירדן‪,‬‬

‫בסוריה ובלבנון נעות בין ‪ 600‬אלף ל‪ 750-‬אלף‪ .‬מנוסת הערבים התגברה לאחר אירוע קשה במיוחד בדיר‬

‫יאסין ב\‪ 4‬באפריל ‪ ,1948‬ובו נהרגו‪ ,‬במהלך קרב בין כוחות האצ"ל והכוחות הערביים‪ ,‬בין ‪ 100‬ל\‪250‬‬

‫תושבים ערביים )קיימות הערכות שונות לגבי המספר המדויק‪ .‬אולם ככלל‪ ,‬ההערכות המאוחרות יותר הן‬

‫הקטנות יותר(‪ .‬ערביי הארץ השאירו במנוסתם רכוש רב‪ ,‬בעיקר נכסי מקרקעין‪ ,‬כפרים שלמים‪ ,‬רבעים‬

‫עירוניים ושטחים חקלאיים נרחבים‪ .‬רכוש זה הפך לקניינו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים של מדינת‬

‫ישראל‪ .‬חלק מהקרקעות האלה הועברו לאחר המלחמה לקק"ל‪ .‬ישראל לא מתכוונת להחזירם‪.‬‬

‫מדוע כל זה התאפשר? כי בעת ההיא זה היה נורמטיבי‪ ...‬כמעט באותה מידה כמו כיבושי יהושע‪-‬בן‪-‬נון‪...‬‬

‫היה כאן חלון הזדמנות הסטורי‪ ,‬שאפשר את מימוש החזון של מדינה יהודית‪ .‬וכשם שאין אנו מכים על‬

‫חטא בגלל טיהור הארץ ע"י יהושע‪ ,‬אין לדעתי להכות על חטא על אירועי מלחמת העצמאות‪ .‬כי זאת היתה‬

‫הנורמה באותה עת‪.‬‬

‫נתקדם הלאה‪ ,‬לתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים‪:‬‬

‫‪98‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫את המונח "טרנספר" הקים לתחייה מייסד תנועת "מולדת"‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬שאף התאמץ להעניק לה‬

‫לגיטימציה‪ .‬בראיון ב‪ ,'93-‬זאבי הזכיר כי אבי המושג "טרנספר" הוא הסוציולוג הנורווגי פריטיוף ננסן‪ ,‬שב‪-‬‬

‫‪ 1922‬הציע להעביר אוכלוסייה יוונית מטורקיה ליוון‪ ,‬וטורקית מיוון לטורקיה‪ ,‬וזכה על כך בפרס נובל‬

‫לשלום‪.‬‬

‫זאבי אהב להסתמך גם על המנהיג הצ'כי יאן מסריק‪ ,‬שהעביר שלושה מיליוני גרמנים מערבה‪ ,‬מחוץ‬

‫לגבולות צ'כיה‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪" .‬והרי הוא היה הומניסט"‪ ,‬נהג זאבי לומר‪ .‬רעיונותיו חילחלו‬

‫עמוק לתוך החברה הישראלית‪ ,‬שההגדרה "טרנספר מרצון" מקפלת בתוכה את כמיהתה לגרש את כל‬

‫הערבים רחוק ככל האפשר‪ ... .‬ממש כמו ההזיה הערבית לזרוק את כל היהודים לים )]‪.([37‬‬

‫מעניין לציין גם את ההתפתחות שחלה בנושא גירוש הגרמנים מצ'כיה‪ :‬יש התמרמרות בגרמניה של‬

‫היום על חוק בנש‪ ,‬המדיר את הגרמנים שגורשו מצ'כיה מזכויות הבעלות שלהם על נכסיהם‪ .‬הגרמנים‬

‫כמעט שטרפדו את צירוף צ'כיה לאיחוד האירופי בגללו‪ .‬מה שנתפס כצעד צודק לפני ‪ 60‬שנה‪,‬‬

‫הפצצת ערים מהאוויר‪ ,‬או גירוש אוכלוסיה כעונש למפסיד‪ ,‬היום מוקע כפשע מלחמה )]‪.[47‬‬

‫כל זה נגמר! העולם המערבי‪ ,‬הנאור‪ ,‬עבר מהפכה תרבותית ותקשורתית דרמטית ב‪ 50 -‬השנים‬

‫האחרונות‪.‬‬

‫זוהי הכתובת על הקיר ומי שלא קורא אותה אינו חי את המציאות של העת הזאת‪.‬‬

‫ולעניין זה ראוי להוסיף‪ :‬אם וכאשר העם הנכבש אחז בנשק המרי האזרחי‪ ,‬והשמדה מאסיבית לא‬

‫הייתה אפשרית‪ ,‬בדרך כלל בגלל נורמות ערכיות‪ ,‬הכובש הוא שנחל מפלה‪ ,‬נסוג או פינה‪ .‬כך קרה‬

‫לבריטים במושבות שכבשו )למעט בסקוטלנד‪ .‬שם קיבלו אותם‪ .‬אולי אין אהבה גדולה אך גם מלחמות‬

‫אין(‪ ,‬לארה"ב בוייטנאם‪ ,‬לרוסים באפגניסטן‪ ,‬לצרפתים באלג'יריה‪ ,‬ושוב לרוסים‪ ,‬בימים אלה ממש‪,‬‬

‫המתקשים להכניע את הצ'צ'נים )אם יש הצלחה בהכנעת הצ'צ'נים‪ ,‬היא מושגת באמצעות הרס‬

‫וחורבן(‪.‬‬

‫‪ .3‬בחירות לבית המחוקקים ולראשות השלטון‪:‬‬

‫הדיון בנושא "בחירות" באנציקלופדיה העברית‪ ,‬מהווה דוגמה מאלפת לשינוי ערכים‪ ,‬שכן מאז נכתבו‬

‫‪99‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫הדברים באנציקלופדיה הם חדלו מלהיות מעודכנים‪ .‬הוסרו כל המגבלות שהיו בעת פרסום הערך‪.‬‬

‫להלן הציטוט‪:‬‬

‫"עד לפני דור אחד היו הנשים משוללות זכות הצבעה כמעט בכל מקום‪ ...‬פעמים קרובות הייתה הגבלה זו‬

‫מיוסדת על שיקולים שהיו צרכי השעה‪...‬המחלוקת בצרפת בעניין זכותה של האישה להצביע הייתה כרוכה‬

‫תמיד במאבק על השלטון המדיני בין הכנסייה והמפלגות‪...‬‬

‫מדינת ישראל לא קבעה מעולם סייג של מין בשביל קהל הבוחרים שלה‪ .‬אך איטליה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬ספרד‪,‬‬

‫הולנד‪ ,‬בלגיה ושוויץ‪...‬או שאינן מתירות לנשים להצביע‪ ,‬או שהן קובעות סייגים רציניים לזכות הצבעה‬

‫זאת‪...‬‬

‫שיטת ההצבעה בפרוסיה קודם מלחמת העולם הראשונה היא דוגמה להצבעה בלתי שווה‪ .‬יכולת ההצבעה‬

‫של כל מצביע דורגה על‪-‬פי סכום המיסים הישירים ששילם‪.‬‬

‫סייגים של גזע הופיעו בזמנים החדשים הן בארה"ב הן באירופה‪ .‬במדינות הדרום של ארה"ב נפסלו בני‬

‫הגזע הכושי על יסוד‪...‬אפליה אדמיניסטרטיבית‪...‬רכוש‪ ,‬חינוך או מיסים שהכושים לא יכלו לעמוד בהם‪...‬‬

‫הדוגמה העיקרית באירופה לשלילת זכות הצבעה מטעמי גזע ניתנה על‪-‬ידי גרמניה הנאצית‪ .‬על פי‬

‫ההשקפה הנאצית נחשבה ההצבעה לזכותו המיוחדת של הגזע ה"גרמני" בלבד"‪.‬‬

‫תום ציטוט מהאנציקלופדיה‪.‬‬

‫ומה באשר לארה"ב הנאורה? שם‪ ,‬בשנת ‪ ,1962‬נשא מרטין לותר קינג את נאומו המפורסם על המדרגות‬

‫לרגלי אנדרטת הנשיא לינקולן‪ ."I have a dream" ,‬בנאום‪ ,‬קינג דרש שוויון זכויות לכושים בארה"ב‪ .‬בין‬

‫היתר דרש זכות הצבעה לאזרחים השחורים של מיסיסיפי‪.‬‬

‫ובמדינת ישראל‪ ,‬על בסיס מגילת העצמאות‪ ,‬ניתן שיווין זכויות לכל תושבי המדינה מיום הקמתה בשנת‬

‫‪ .1948‬אבות המדינה הבינו שהם צריכים לפעול ע"פ משפטי התנ"ך המדהימים מספר שמות‪ :‬פרק יב וְ ִכי‬

‫תוכֲ ֶכם‪ :‬ופרק כב וְ ֵגר לֹא ִתלְ ָחץ וְ ַא ּ ֶתם יְ ַד ְע ּ ֶתם ֶאת‬ ‫ָגור ִא ְּת ָך ּגֵר ‪ֹ ּ ...‬‬
‫תו ָרה ַא ַחת יִ ְהיֶה לָ ֶאזְ ָרח וְ לַ ּגֵר ַהגָ ּ ר ְּב ֹ‬ ‫י ּ‬

‫א ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪ :‬מהפסוק האחרן שקושר "גרים" לישיבתנו במצריים אנו למדים ש"גר" בלשון‬
‫יתם ְּב ֶ‬
‫ֶפש ַה ּגֵר ִ ּכי ֵג ִרים הֱ יִ ֶ‬
‫נֶ ׁ‬

‫יו לָ ֶכם‬
‫תו ְכ ֶכם וְ ָה ּ‬
‫דו ָבנִ ים ְּב ֹ‬
‫הולִ ּ‬
‫תו ְכ ֶכם אֲ ׁ ֶשר ֹ‬
‫המיקראית משמעותו "זר"‪ .‬וכן ביחזקאל מז'‪ּ :‬ולְ ַה ּג ִֵרים ַהגָ ּ ִרים ְּב ֹ‬

‫ש ָר ֵאל‪) ...‬האם יחזקאל רמז לבניהם של עובדים זרים שבאים לעבוד בישראל?‪(...‬‬
‫ְ ּכ ֶאזְ ָרח ִּב ְבנֵי יִ ְ ׂ‬

‫‪100‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫אבל‪,‬‬

‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬ב‪ ,1967 -‬העמידה אותנו בפני דילמה ערכית שלא נפתרה‪:‬‬

‫מחד ‪ -‬אם נספח את שטחי יהודה שומרון )ועזה‪ ,(..‬יהיה צורך להעניק זכות בחירה למיליוני ערבים בשטחים‬

‫אלה וישראל לא תהיה יותר מדינה עם רוב יהודי‪.‬‬

‫מאידך ‪ -‬אם נמנע את זכות הבחירה‪ ,‬ישראל לא תהיה מדינה דמוקרטית ותיווצר הפרה יסודית של ערך‬

‫השוויון שקבלנו על עצמנו במגילת העצמאות ושל ערכים שהעולם הנאור דוגל בהם‪.‬‬

‫‪101‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ה'‪ -‬חלק ד' – ערכים בעידן של "מלחמת העולם השלישית"‬

‫הטרור הפך לחלק מהוויית הקיום של העולם המערבי‪ .‬יתקיים "לנצח"‪ .‬הטרור הוא חובק עולם‪.‬‬

‫הטרור מוגדר כ"מלחמת העולם השלישית" בין ציביליזציות‪ .‬להלן סיכום של מאמר שכתב הפרופ'‬

‫הררי‪ ,‬הנשיא לשעבר של מכון וויצמן‪ .‬המאמר זכה להד ולתפוצה חובקי עולם‪ .‬ארבעה אלמנטים‬

‫מאפיינים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את עידן הטרור ואת המלחמה הזאת‪:‬‬

‫‪ (1‬האלמנט הראשון‪ :‬פיגועי התאבדות‪.‬‬

‫לפיגועי ההתאבדות שי השפעה קטלנית‪ ,‬הרבה מעבר למספר הנפגעים‪:‬‬

‫– השפעה פסיכולוגית‪ .‬אומות חיות בצל פאניקה וחרדה‪.‬‬

‫– סכנת ה"מגה‪-‬פיגוע"‪ -‬גרעיני‪ ,‬כימי‪ ,‬ביולוגי‪ .‬שיבוש רשת חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תחבורה‬

‫ומחשבים‪.‬‬

‫– הצורך להיערך בחגורות רבות של אבטחה‪ ,‬בהשקעות עתק‪.‬‬

‫– פגיעה בתיירות בפרט ובכלכלה בכלל‪.‬‬

‫‪ (2‬האלמנט השני‪ :‬תעמולה אינטנסיבית‪ .‬מבוססת על שקרים ללא גבול‪.‬‬

‫– מחד‪ -‬תעמולה זאת שוטפת את מוחם של מיליוני התושבים מאפגניסטן עד מרוקו‪,‬‬

‫ומייצרת מספר אין‪ -‬סופי של "לוחמים"‪ ,‬שרואים בפיגוע התאבדות אידיאל‪.‬‬

‫– מאידך‪ -‬התעמולה מצליחה לתעתע בהרבה יפי נפש במערב ולהחליש את יכולת‬

‫המלחמה שלו‪.‬‬

‫‪ (3‬האלמנט השלישי‪ :‬כסף ושחיתות‪.‬‬

‫כמות הכסף בלתי מוגבלת‪ .‬הכסף מזין את המלחמה בשלושה מעגלים‪:‬‬

‫– מעגל ראשון‪ -‬מימון הטרוריסטים עצמם ובני משפחותיהם‪.‬‬

‫– מעגל שני‪ -‬מפעילי הטרור‪ :‬מנהיגים ואנשי דת‪ .‬חיים בעושר ובאושר‪ .‬לעולם לא‬

‫ש ִהיד" פוטנציאלי מובטח עולם‪-‬‬


‫שולחים את ילדיהם לפיגועי התאבדות‪ ,‬למרות שלכל " ַ‬

‫הבא מלא תענוגות‪ ,‬רובם מיניים‪.‬‬

‫– מעגל שלישי‪ -‬ההמונים העניים‪ .‬מוסדות הצדקה‪ ,‬הבריאות והתמיכה הם הבסיס‬

‫הארגוני לשטיפת המוח שעוברים המונים אלה‪.‬‬

‫‪102‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫‪ (4‬האלמנט הרביעי‪ :‬הפרת כל נורמה‪ ,‬חוק וערך‪ .‬המלחמה לא סימטרית בשני אספקטים‪.‬‬

‫אספקט ראשון‪:‬‬

‫– צד אחד‪ -‬הוא תמיד מדינה ריבונית‪.‬‬

‫– צד שני ‪ -‬ארגון מבוזר‪ ,‬מחולק לתאים‪ .‬מנהיגות במחבוא‪ .‬הארגון ממשיך לפעול אפילו‬

‫כאשר מורידים לו את הראש – קרי הורגים או שובים את המנהיג‪ ,‬או שהוא יורד‬

‫למחתרת‪.‬‬

‫אספקט שני‬

‫– צד אחד‪ -‬נלחם כשידיו כבולות בחוקים ובערכים שהוא יצר‪.‬‬

‫– לצד השני – חוקים שונים‪ ,‬ערכים שונים‪ ,‬אין גבולות של מותר ואסור‪ ,‬ו"אין אלוהים"‪.‬‬

‫הטרור יצר לעולם המערבי בעיה‪:‬‬

‫שתי ציביליזציות שנלחמות זו בזו עם מערכות שונות של ערכים‪ .‬זוהי הבעיה המרכזית של‬

‫המלחמה שישראל מנהלת נגד הטרור‪.‬‬

‫וכשם שנאמר כבר בפרק זה‪ :‬הסכנה הגדולה והנוראה בפניה ניצבת האנושות ‪-‬‬
‫שבעקבות הטרור‪ ,‬ובמיוחד אם יהיה "מגה פיגוע" תהיה נסיגה מכל ההישגים הערכיים‬
‫של מאות השנים האחרונות‪.‬‬

‫‪103‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ה' ‪ -‬חלק ה' – סיכום‬

‫‪ .1‬בעת הזאת העולם הנאור עובר תהליך מהיר של שינויי בערכים ובנורמות המוסריות‪.‬‬

‫‪ .2‬דברים שהיו "נורמטיביים" לפני כמה עשרות שנים בלבד‪ ,‬אינם חוקיים כיום‪.‬‬

‫‪ .3‬לטכנולוגיות התקשורת המגוונות שהתפתחו יש תפקיד מרכזי בעוצמת התהליך ובקצב שלו ‪.‬‬

‫‪ .4‬והשאלות המרכזיות הן‪:‬‬

‫ לפי איזה מערכת של ערכים אנחנו בוחרים לקיים את מדינת ישראל?‬

‫ ולא פחות חשוב‪:‬‬

‫לפי איזה ערכים ארה"ב והעולם יתנו לנו לקיים את המדינה?‪...‬‬

‫קיומנו מובטח‪...‬כל זמן שניתנת לנו חסות אמריקאית‪) ...‬ליבוביץ – ‪.(1972‬‬

‫ולמי ששכח‪ :‬ארה"ב נותנת לנו כל שנה סיוע צבאי ‪ -‬נשק מתוחכם ‪ -‬ב‪ 2 -‬מליארד דולאר כל‬

‫שנה‪.‬‬

‫‪104‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫נספח ‪ - 1‬ההבטחה המקראית– אוסף ציטוטים מהמקרא‪.‬‬

‫לאברהם ‪-‬‬

‫הוא ָּכ ַרת ה' ֶאת ַא ְב ָרם ְּב ִרית לֵ אמֹר לְ ז ְַרעֲ ָך נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָא ֶרץ‬
‫ברית בין הבתרים ‪ַ ּ -‬ב ּ ֹיום ַה ּ‬

‫פרת ) בראשית טו (‬
‫ַה ּזֹאת ִמ ְ ּנ ַהר ִמ ְצ ַריִ ם ַעד ַה ָ ּנ ָהר ַהגָ ּ דֹל נְ ַהר ּ ְ ָ‬

‫ַען לַ אֲ ֻח ּזַת עולָ ם‪ ) ...‬בראשית יז (‬ ‫יך ֵאת ֶא ֶרץ ְמג ֶֻר ָ‬


‫יך ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ְ ּכנ ַ‬ ‫וְ נָ ַת ִּתי לְ ָך ּולְ ז ְַרעֲ ָך ַאחֲ ֶר ָ‬

‫ליצחק‬

‫גור ּ ָב ָא ֶרץ ַה ּזֹאת וְ ֶא ְהיֶה ִע ְּמ ָך וַ אֲ ָב ֲר ֶכ ּךָ ִ ּכי לְ ָך ּולְ ז ְַרעֲ ָך ֶא ּ ֵתן ֶאת ָּכל ָהאֲ ָרצֹת ָה ֵאל וַ הֲ ִקמ ִֹתי‬
‫ּּ‬

‫ֶאת ַה ּ ׁ ְשבֻ ָעה אֲ ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ּ ַב ְע ִּתי לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ָ‬


‫יך‪ ) :‬בראשית כו(‬

‫ליעקב‬

‫יה לְ ָך ֶא ְּת ֶנ ּנָה‬ ‫אֲ נִ י ה' אֱ ל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ָ‬


‫יך וֵ אל ֵֹהי יִ ְצ ָחק ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ַא ּ ָתה ׁש ֵֹכב ָעלֶ ָ‬

‫בה‪) :...‬בראשית כח(‬ ‫ּולְ ַז ְר ֶע ָך‪ :‬וְ ָהיָה ז ְַרעֲ ָך ַּכעֲ ַפר ָה ָא ֶרץ ּ ָ ַ‬
‫ופר ְצ ּ ָת י ּ ָָמה וָ ֵק ְד ָמה וְ ָצפֹנָ ה וָ נֶגְ ּ ָ‬

‫למשה‬

‫רו ָב ּה‪... :‬‬


‫יהם אֲ ׁ ֶשר גָ ּ ּ‬
‫יתי ִא ּ ָתם לָ ֵתת לָ ֶהם ֶאת ֶא ֶרץ ְ ּכנָ ַען ֵאת ֶא ֶרץ ְמג ֵֻר ֶ‬
‫וְ גַ ם הֲ ִקמ ִֹתי ֶאת ְּב ִר ִ‬

‫אתי ֶאת י ִָדי לָ ֵתת א ָֹת ּה לְ ַא ְב ָר ָהם לְ יִ ְצ ָחק ּולְ יַעֲ קֹב‬
‫ש ִ‬
‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר נָ ָ ׂ‬
‫וְ ֵה ֵב ִ‬

‫שה )שמות ו'(‬


‫מו ָר ׁ ָ‬
‫וְ נָ ַת ִּתי א ָֹת ּה לָ ֶכם ֹ‬

‫יש ֵבי‬
‫ומ ִּמ ְד ּ ָבר ַעד ַה ָ ּנ ָהר ִ ּכי ֶא ּ ֵתן ְּבי ְֶד ֶכם ֵאת ׁ ְ‬ ‫וְ ׁ ַש ִּתי ֶאת גְ ּ בֻ לְ ָך ִמ ּיַם ּ‬
‫סוף וְ ַעד יָם ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתים ּ ִ‬

‫מו ִמ ּפנ ָ‬
‫ֶיך‪) :‬שמות כג'(‪.‬‬ ‫ָה ָא ֶרץ וְ ֵג ַר ׁ ְש ּ ָת ֹ‬
‫ָ‬

‫ֶיך ְּב ׁ ָש ָנה ֶא ָחת ּפן ִּת ְה ֶיה ָה ָא ֶרץ ׁ ְש ָמ ָמה ‪) ...‬ל( ְמ ַעט ְמ ַעט אֲ גָ ֲר ׁ ֶשנ ּּו ִמ ּפנ ָ‬
‫ֶיך‬ ‫לֹא אֲ גָ ֲר ׁ ֶשנ ּּו ִמ ּפנ ָ‬
‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ‬

‫פרה וְ נָ ַחלְ ּ ָת ֶאת ָה ָא ֶרץ‪) :‬שמות כג'(‬


‫ַעד אֲ ׁ ֶשר ִּת ְ ֶ‬

‫בכל מקרה‪ ,‬על שלום אין מה לדבר‪ִ :‬ה ּ ׁ ָש ֶמר לְ ָך ּ ֶפן ִּת ְכרֹת ְּב ִרית לְ ֹיו ׁ ֵשב ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ַא ּ ָתה ּ ָבא‬

‫ב ָך )שמות ל"ד(‬
‫מו ֵק ׁש ְּב ִק ְר ּ ֶ‬
‫יה ּ ֶפן יִ ְהיֶה לְ ֹ‬
‫ָעלֶ ָ‬

‫‪105‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫א ְת ֶכם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם לָ ֵתת לָ ֶכם ֶאת ֶא ֶרץ ְ ּכ ַנ ַען‪) ...‬ויקרא כה(‪.‬‬
‫אתי ֶ‬
‫יכם אֲ ׁ ֶשר הוצֵ ִ‬
‫לה ֶ‬
‫אֲ נִ י ה' אֱ ֵ‬

‫יתי ַא ְב ָר ָהם ֶאזְ ּכֹר וְ ָה ָא ֶרץ‬


‫יתי יִ ְצ ָחק וְ ַאף ֶאת ְּב ִר ִ‬
‫קוב וְ ַאף ֶאת ְּב ִר ִ‬
‫יתי יַעֲ ֹ‬
‫וְ זָ ַכ ְר ִּתי ֶאת ְּב ִר ִ‬

‫ֶאזְ ּכֹר‪ ) :‬ויקרא כו (‪.‬‬

‫יש ֵבי‬
‫הור ׁ ְש ּ ֶתם ֶאת ָּכל ׁ ְ‬
‫עב ִרים ֶאת ַה ּי ְַר ֵ ּדן ֶאל ֶא ֶרץ ְ ּכנָ ַען‪ :‬וְ ַ‬
‫ש ָר ֵאל ‪ַ ...‬א ּ ֶתם ְ‬
‫ַ ּד ּ ֵבר ֶאל ְּבנֵי יִ ְ ׂ‬

‫את ּה‪) :‬במדבר לג (‪.‬‬


‫יש ְב ּ ֶתם ּ ָב ּה ִ ּכי לָ ֶכם נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָא ֶרץ לָ ֶר ׁ ֶשת ָ‬
‫ֵיכם‪ ...‬וִ ׁ ַ‬
‫ָה ָא ֶרץ ִמ ּ ְפנ ֶ‬

‫יה‪:‬‬
‫לת ָ‬
‫ַא ּ ֶתם ּ ָב ִאים ֶאל ָה ָא ֶרץ ְ ּכ ָנ ַען זאת ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ִּתפל לָ ֶכם ְּבנַחֲ לָ ה ֶא ֶרץ ְ ּכנ ַַען לִ גְ בֻ ֶ‬

‫)במדבר לד (‪.‬‬

‫ות ֵאנָ ה‬ ‫יך ְמ ִביאֲ ָך ֶאל ֶא ֶרץ ֹ‬


‫טו ָבה ֶא ֶרץ נַחֲ לֵ י ָמיִ ם‪ֶ ...‬א ֶרץ ִח ּ ָטה ּ ְ ׂ‬
‫ושע ָֹרה וְ ג ֶֶפן ּ ְ‬ ‫ִּכי ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬

‫ֶיה‬
‫ֹאכל ּ ָב ּה לֶ ֶחם לֹא ֶת ְח ַסר ּכֹל ּ ָב ּה‪ ...‬אֲ ָבנ ָ‬
‫מון ֶא ֶרץ זֵית ׁ ֶש ֶמן ּ ְוד ָב ׁש‪ ... :‬לֹא ְב ִמ ְס ּ ֵכנֻת ּת ַ‬
‫וְ ִר ּ ֹ‬

‫חשת‪) :‬דברים ח(‬


‫יה ּ ַת ְחצֹב נְ ׁ ֶ‬
‫ומהֲ ָר ֶר ָ‬
‫ַב ְרזֶל ּ ֵ‬

‫פרת‬ ‫קום אֲ ׁ ֶשר ִּת ְדר ְֹך ַּכף ַרגְ לְ ֶכם ּב ֹו לָ ֶכם יִ ְהיֶה ִמן ַה ִּמ ְד ּ ָבר וְ ַה ּלְ ָב ֹנון ִמן ַה ּנ ָ‬
‫ָהר נְ ַהר ּ ְ ָ‬ ‫ָּכל ַה ּ ָמ ֹ‬

‫רון יִ ְהיֶה גְ ּ בֻ לְ ֶכם‪) :‬דברים ח(‬


‫וְ ַעד ַה ּיָם ָה ַאחֲ ֹ‬

‫ומ ּ ׁ ָשם יִ ָ ּק ֶח ָך‪ :‬וֶ הֱ ִביאֲ ָך ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬


‫יך‬ ‫ִאם יִ ְהיֶה נִ ַ ּדחֲ ָך ִּב ְק ֵצה ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם ִמ ּ ׁ ָשם יְ ַק ּ ֶב ְצ ָך ה'' אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫יך ּ ִ‬

‫יט ְב ָך וְ ִה ְר ְּב ָך ֵמאֲ ב ֶֹת ָ‬


‫יך‪) :‬דברים ל (‬ ‫שו אֲ ב ֶֹת ָ‬
‫יך וִ ִיר ׁ ְש ּ ָת ּה וְ ֵה ִ‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר י ְָר ׁ ּ‬

‫נתן לִ ְבנֵי‬
‫בו‪ְ ּ ...‬ור ֵאה ֶאת ֶא ֶרץ ְ ּכנ ַַען אֲ ׁ ֶשר אֲ נִ י ֵ‬
‫משה‪ ...‬עֲ לֵ ה ֶאל‪ַ ...‬הר נְ ֹ‬
‫וַ יְ ַד ּ ֵבר ה' ֶאל ׁ ֶ‬

‫ש ָר ֵאל לַ אֲ ֻח ָ ּזה‪) :‬דברים לב (‬


‫יִ ְ ׂ‬

‫ליהושע‬

‫קום אֲ ׁ ֶשר ִּת ְדר ְֹך ַּכף ַרגְ לְ ֶכם ּב ֹו לָ ֶכם נְ ַת ִּתיו ַּכאֲ ׁ ֶשר ִ ּד ּ ַב ְר ִּתי ֶאל ׁ ֶ‬
‫משה‪ֵ ...:‬מ ַה ִּמ ְד ּ ָבר‬ ‫ָּכל ָמ ֹ‬

‫בוא ַה ּ ׁ ָש ֶמ ׁש‬
‫דול ְמ ֹ‬
‫פרת ּכֹל ֶא ֶרץ ַה ִח ִּתים וְ ַעד ַה ּיָם ַהגָ ּ ֹ‬ ‫וְ ַה ּלְ ָב ֹנון ַה ּזֶה וְ ַעד ַה ָ ּנ ָהר ַהגָ ּ ֹ‬
‫דול נְ ַהר ּ ְ ָ‬

‫בולְ ֶכם‪) :‬יהושע א(‬


‫יִ ְהיֶה גְ ּ ּ‬

‫לישעיהו‬

‫יכם‪) :‬ישעיהו מ'‪ ,‬א'(‬


‫ֹאמר אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫מו ַע ִּמי י ַ‬
‫מו נַחֲ ּ‬
‫נַחֲ ּ‬

‫יה ִ ּכי ָמלְ ָאה ְצ ָב ָא ּה ִ ּכי נִ ְר ָצה עֲ ֹונָ ּה )ישעיהו מ'‪ ,‬ב'(‬
‫או ֵאלֶ ָ‬
‫רוש ִ ַלם וְ ִק ְר ּ‬
‫רו ַעל לֵ ב יְ ּ ׁ ָ‬
‫ַ ּד ְּב ּ‬

‫‪106‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫קו ֵמם‪) :‬ישעיהו מד'‪ ,‬כו'(‬


‫יה אֲ ֹ‬
‫בו ֶת ָ‬
‫הודה ִּת ּ ָבנֶינָ ה וְ ָח ְר ֹ‬
‫תושב ּולְ ָע ֵרי יְ ּ ָ‬
‫ירושלַ ים ּ ּ ׁ ָ‬
‫ָהא ֵֹמר לִ ּ ׁ ָ‬

‫נָחה‪) :‬ישעיהו נא'‪,‬‬


‫ָגון וַ אֲ ָ‬
‫סו י ֹ‬
‫יגון נָ ּ‬
‫ַש ּ‬‫ש ְמ ָחה י ּ ִ ׂ‬
‫שון וְ ִ ׂ‬
‫ש ֹׂ‬
‫ֹאשם ָ ׂ‬
‫עולָ ם ַעל ר ׁ ָ‬
‫ש ְמ ַחת ֹ‬
‫או ִצ ּ ֹיון ְּב ִר ָ ּנה וְ ִ ׂ‬
‫וב ּ‬
‫ּ ָ‬

‫יא'(‬

‫ש ִתית ָמ ִצית‪) :‬ישעיהו נא'‪,‬‬


‫כוס ַה ּ ַת ְר ֵעלָ ה ׁ ָ‬
‫תו‪ֹ ּ ...‬‬
‫כוס חֲ ָמ ֹ‬
‫רושלַ ים אֲ ׁ ֶשר ׁ ָש ִתית ִמ ּיַד ה' ֶאת ּ ֹ‬
‫קומי יְ ּ ׁ ָ‬
‫ִּ‬

‫יז'(‬

‫יבו‪) :‬ישעיהו נד'‪ ,‬ג'(‬ ‫ושמֹאול ִּת ְפר ִֹצי וְ ז ְַר ֵע ְך ּ ֹגויִ ם יִ ָיר ׁש וְ ָע ִרים נְ ׁ ַש ּ ֹ‬
‫מות ֹיו ׁ ִש ּ‬ ‫ִ ּכי י ִָמין ּ ְ ׂ‬

‫צון ַעל ִמזְ ְּב ִחי ִ ּכי‬


‫יהם לְ ָר ֹ‬
‫יהם וְ זִ ְב ֵח ֶ‬
‫עול ֵֹת ֶ‬ ‫ש ּ ַמ ְח ִּתים ְּב ֵבית ְּת ִ ּ‬
‫פלָ ִתי ֹ‬ ‫יאו ִתים ֶאל ַהר ָק ְד ׁ ִשי וְ ִ ׂ‬
‫וַ הֲ ִב ֹ‬

‫ש ָר ֵאל ‪) ...‬ישעיהו נו'‪ ,‬ז'‪ -‬ח'(‬ ‫יתי ּ ֵבית ְּת ִ ּ‬


‫פלָ ה יִ ָ ּק ֵרא לְ ָכל ָה ַע ִּמים‪ְ ...‬מ ַק ּ ֵבץ נִ ְד ֵחי יִ ְ ׂ‬ ‫ֵב ִ‬

‫לירמיהו‪:‬‬

‫פון וְ ִק ּ ַב ְצ ִּתים ִמ ּי ְַר ְ ּכ ֵתי‬


‫או ָתם ֵמ ֶא ֶרץ ָצ ֹ‬ ‫עוד ִּת ְּט ִעי ְכ ָר ִמים ְּב ָה ֵרי ׁש ְֹמ ֹ‬
‫רון ‪ִ ...‬הנְ נִ י ֵמ ִביא ֹ‬ ‫ֹ‬

‫או ִבילֵ ם )ירמיהו לא(‬


‫נונִ ים ֹ‬
‫וב ַתחֲ ּ‬
‫ָבאו ּ ְ‬
‫ּ‬ ‫ָשובו ֵה ָ ּנה‪ִּ :‬ב ְב ִכי י‬
‫דול י ׁ ּ ּ‬
‫ָא ֶרץ‪ָ ...‬ק ָהל גָ ּ ֹ‬

‫ליחזקאל‬

‫נָת ִּתי לָ ֶכם ֶאת‬


‫ֹצו ֶתם ּ ָב ֶהם וְ ַ‬
‫צות אֲ ׁ ֶשר נְ פ ֹ‬
‫פתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָהאֲ ָר ֹ‬
‫וְ ִק ּ ַב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים וְ ָא ַס ְ ִּ‬

‫ש ָר ֵאל‪) :‬יחזקאל לו(‬


‫ַא ְד ַמת יִ ְ ׂ‬

‫בתהילים‬

‫רו ַב ּ ֹגויִ ם‬
‫ֹאמ ּ‬
‫ֵנו ִר ָ ּנה‪ָ :‬אז י ְ‬
‫שונ ּ‬
‫פינו ּולְ ׁ ֹ‬
‫חוק ּ ִ ּ‬
‫ש ֹ‬
‫ינו ְ ּכחֹלְ ִמים‪ָ :‬אז יִ ּ ָמלֵ א ְ ׂ‬
‫יבת ִצ ּ ֹיון ָהיִ ּ‬
‫שוב ה' ֶאת ׁ ִש ַ‬
‫ְּב ׁ ּ‬

‫שות ִעם ֵא ּלֶ ה‪ַ ... :‬ה ּז ְֹר ִעים ְּב ִד ְמ ָעה ְּב ִר ָ ּנה יִ ְקצ ּ‬
‫ֹרו‪) :‬תהילים קכו(‬ ‫ִהגְ ִ ּדיל ה' לַ עֲ ׂ ֹ‬

‫על עמלק במקרא‪:‬‬

‫ש ַע ִ ּכי ָמחֹה ֶא ְמ ֶחה‬


‫הו ׁ ֻ‬
‫שים ְּב ָאזְ נֵי יְ ֹ‬
‫רון ּ ַב ּ ֵס ֶפר וְ ִ ׂ‬
‫משה ְ ּכתֹב זֹאת זִ ָּכ ֹ‬
‫ֹאמר ה' ֶאל ׁ ֶ‬
‫שמות י"ז‪ :‬וַ ּי ֶ‬

‫ֵכר עֲ ָמלֵ ק ִמ ּ ַת ַחת ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם‪:‬‬


‫ֶאת ז ֶ‬

‫במדבר י"ג ‪ :‬עֲ ָמלֵ ק ֹיו ׁ ֵשב ְּב ֶא ֶרץ ַה ֶ ּנ ֶגב‪...‬‬

‫‪107‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫שה לְ ָך עֲ ָמלֵ ק ּ ַב ֶ ּד ֶר ְך ְּבצֵ ְ‬


‫את ֶכם ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם‪) :‬יח(‬ ‫כור ֵאת אֲ ׁ ֶשר ָע ָ ׂ‬
‫דברים כ"ה – פרשת זכור‪) :‬יז( זָ ֹ‬

‫יך לְ ָך ִמ ָּכל‬
‫יח ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫‪ ...‬וַ יְ ַז ּנֵב ְּב ָך ָּכל ַה ּנֶחֱ ׁ ָשלִ ים ַאחֲ ֶר ָ‬
‫יך וְ ַא ּ ָתה ָעיֵף וְ ָיג ֵַע‪) ...‬יט( וְ ָהיָה ְּב ָהנִ ַ‬

‫יך נ ֵֹתן לְ ָך נַחֲ לָ ה לְ ִר ׁ ְש ּ ָת ּה ִּת ְמ ֶחה ֶאת ז ֶ‬


‫ֵכר עֲ ָמלֵ ק‬ ‫יך ִמ ּ ָס ִביב ּ ָב ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫אֹיְ ֶב ָ‬

‫ִמ ּ ַת ַחת ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם לֹא ִּת ׁ ְש ָּכח‪:‬‬

‫שה‬
‫פק ְד ִּתי ֵאת אֲ ׁ ֶשר ָע ָ ׂ‬
‫אות ּ ָ ַ‬
‫אול‪) ...‬ב( ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָב ֹ‬
‫מואל ֶאל ׁ ָש ּ‬
‫ֹאמר ׁ ְש ּ ֵ‬
‫שמואל א' ט"ו‪) :‬א( וַ ּי ֶ‬

‫ֹתו ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם‪) :‬ג( ַע ּ ָתה לֵ ְך וְ ִה ִ ּכ ָ‬


‫יתה ֶאת עֲ ָמלֵ ק‬ ‫לו ּ ַב ֶ ּד ֶר ְך ּ ַבעֲ ל ֹ‬
‫שם ֹ‬
‫ש ָר ֵאל אֲ ׁ ֶשר ָ ׂ‬
‫עֲ ָמלֵ ק לְ יִ ְ ׂ‬

‫יש ַעד ִא ּ ׁ ָשה ֵמעֹלֵ ל וְ ַעד ֹיונֵק‬


‫לו וְ לֹא ַת ְחמֹל ָעלָ יו וְ ֵה ַמ ּ ָתה ֵמ ִא ׁ‬
‫וְ ַהחֲ ַר ְמ ּ ֶתם ֶאת ָּכל אֲ ׁ ֶשר ֹ‬

‫מור‪:‬‬
‫שה ִמגָ ּ ָמל וְ ַעד חֲ ֹ‬
‫ִמ ּ ׁש ֹור וְ ַעד ֶ ׂ‬

‫על מלחמת גוג ומגוג‬

‫ש ָר ֵאל‪....‬יִ ְהיֶה ַר ַע ׁש גָ ּ דול‬


‫הוא ְּביום ּבוא גוג ַעל ַא ְד ַמת יִ ְ ׂ‬
‫ּכֹה ָא ַמר אֲ דנָ ייֱ‪... ....‬וְ ָהיָה ּ ַב ּיום ַה ּ‬

‫אתי ָעלָ יו ‪ֶ ....‬ח ֶרב‬


‫סו ֶה ָה ִרים‪...‬וְ ָכל חו ָמה לָ ָא ֶרץ ִּת ּפול‪...‬וְ ָק ָר ִ‬
‫ֶה ְר ּ‬
‫ש ָר ֵאל‪....‬וְ נ ֶ‬
‫ַעל ַא ְד ַמת יִ ְ ׂ‬

‫פרית ַא ְמ ִטיר ָעלָ יו‪...‬וְ ַעל ַע ִּמים ַר ִּבים אֲ ׁ ֶשר‬


‫יש ְּב ָא ִחיו ִּת ְהיֶה‪ ...‬וגָ ְ ִ‬
‫הח ֶרב ִא ׁ‬
‫‪.....‬וִ ֶ‬

‫עו ִ ּכי אֲ נִ י ה'‪) :‬יחזקאל לח(‪:‬‬


‫נוד ְע ִּתי לְ ֵעינֵי ּגויִ ם ַר ִּבים וי ְָד ּ‬
‫וה ְת ַק ִ ּד ׁ ְש ִּתי וְ ַ‬
‫ִא ּתו‪....‬וְ ִה ְתגַּ ִ ּדלְ ִּתי ִ‬

‫‪108‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫נספח ‪ :2‬מגילת העצמאות‬


‫בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית ‪,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי‬
‫קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כלו את‬
‫ספר הספרים הנצחי‪.‬‬

‫לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא‬
‫חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬

‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם‬
‫העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬חלוצים‪ ,‬מעפילים ומגינים הפריחו‬
‫נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו‬
‫ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו ‪,‬מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא‬
‫נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה‬
‫היהודית תאודור הרצל‪ ,‬והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬

‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר‬
‫הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין‬
‫ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬

‫השואה שנת חוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים‬
‫באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬
‫והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי‬
‫המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת‬
‫העמים‪.‬‬

‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה‪ ,‬ויהודי ארצות אחרות לא חדלו‬
‫להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי‬
‫כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬

‫במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות‬
‫השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי ‪,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה‬
‫לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬

‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה‬
‫יהודית בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים‬
‫הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרזה זו של האומות המאוחדות בזכות העם‬
‫היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬

‫‪109‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו‬
‫הריבונית‪.‬‬

‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום‬
‫המנדט הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת‬
‫עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היא‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי‬
‫‪ ,1948‬ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע‬
‫על‪-‬ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ 1948 -‬תפעל מועצת העם‬
‫כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של‬
‫המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬

‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ‬
‫לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצד והשלום לאור חזונם של‬
‫נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע‬
‫ומין; תבטיח חופש דת ‪,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של‬
‫כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬

‫מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות‬
‫בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של‬
‫ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬

‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת‬
‫ישראל לתוך משפחת העמים‪.‬‬

‫הנערכת עלינו זה חודשים ‪ -‬לבני העם הערבי‬ ‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים‪,‬‬
‫וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות‬ ‫תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום‬
‫בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬ ‫מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה‬

‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן ‪,‬וקוראים להם‬
‫לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה‬
‫לתרום חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כלו‪.‬‬

‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד‬
‫לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬

‫‪110‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב‬
‫מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר‬
‫תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1948‬‬
‫חתמו‪ :‬דוד בן גוריון וחברי מועצת העם‪.‬‬

‫נספח ‪ :3‬יד החזקה‪ ,‬הלכות מלכים פרק יב‬

‫מכיוון שפרק זה מצוטט לכל אורך הספר‪ ,‬מצאתי לנכון להביא את כולו בנספח זה‪.‬‬

‫א ]א[ אל יעלה על הלב שבימות המשיח‪ ,‬ייבטל דבר ממנהגו של עולם‪ ,‬או יהיה שם חידוש במעשה‬
‫בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך‪ .‬וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש‪ ,‬ונמר עם גדי ירבץ" )ישעיהו‬
‫יא‪,‬ו(‪ ,‬משל וחידה‪ .‬עניין הדבר‪ ,‬שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם‪ ,‬המשולים בזאב ונמר‪:‬‬
‫שנאמר "זאב ערבות ישודדם‪ ,‬נמר שוקד על עריהם" )ירמיהו ה‪,‬ו(‪ .‬ויחזרו כולם לדת האמת‪ ,‬ולא יגזולו‬
‫ולא ישחיתו‪ ,‬אלא יאכלו דבר המותר בנחת כישראל‪ ,‬שנאמר "ואריה‪ ,‬כבקר יאכל תבן" )ישעיהו יא‪,‬ז;‬
‫ישעיהו סה‪,‬כה(‪.‬‬

‫ב וכן כל כיוצא באלו הדברים הכתובין בעניין המשיח‪ ,‬משלים הם; ובימות המלך המשיח ייוודע לכל‬
‫לאיזה דבר היו משל‪ ,‬ומה עניין רמוז בהן‪.‬‬
‫]ב[ אמרו חכמים‪ ,‬אין בין העולם הזה לימות המשיח‪ ,‬אלא שיעבוד מלכויות בלבד‪.‬‬

‫ג ייראה מפשוטן של דברי הנביאים‪ ,‬שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג; ושקודם מלחמת‬
‫גוג ומגוג‪ ,‬יעמוד נביא לישראל ליישר ישראל ולהכין ליבם‪ :‬שנאמר "הנה אנוכי שולח לכם‪ ,‬את אלייה‬
‫הנביא" )מלאכי ג‪,‬כג(‪ .‬ואינו בא לא לטמא הטהור‪ ,‬ולא לטהר הטמא‪ ,‬ולא לפסול אנשים שהם בחזקת‬
‫כשרות‪ ,‬ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין; אלא לשום שלום בעולם‪ ,‬שנאמר "והשיב לב אבות על בנים"‬
‫)מלאכי ג‪,‬כד(‪.‬‬

‫ד ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח‪ ,‬יבוא אליהו‪ .‬וכל אלו הדברים וכיוצא בהן‪--‬‬
‫לא יידע אדם היאך יהיו‪ ,‬עד שיהיו‪ :‬שדברים סתומים הן אצל הנביאים‪ .‬גם החכמים אין להם קבלה‬
‫בדברים אלו‪ ,‬אלא לפי הכרע הפסוקים; ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו‪ .‬ועל כל פנים‪ ,‬אין סידור‬
‫הווית דברים אלו ולא דקדוקן‪ ,‬עיקר בדת‪.‬‬
‫ה ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות‪ ,‬ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא‬
‫בהן; ולא ישימם עיקר ‪ -‬שאינן מביאין לא לידי אהבה‪ ,‬ולא לידי יראה‪ .‬וכן לא יחשב הקיצין; אמרו‬
‫חכמים‪ ,‬תפוח דעתן של מחשבי קיצין‪ .‬אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר‪ ,‬כמו שביארנו‪.‬‬

‫ו ]ג[ בימי המלך המשיח‪ ,‬כשתתיישב מלכותו ויתקבצו אליו כל ישראל‪ ,‬יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש‬
‫שתנוח עליו‪ ,‬שנאמר "וישב מצרף ומטהר ‪) ". . .‬מלאכי ג‪,‬ג(‪ .‬ובני לוי מטהר תחילה‪ ,‬ואומר זה מיוחס כהן‬
‫וזה מיוחס לוי‪ ,‬ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל‪ :‬הרי הוא אומר "ויאמר התרשתא להם ‪ . . .‬עד עמוד‬
‫כהן‪ ,‬לאורים ולתומים" )עזרא ב‪,‬סג(‪ .‬הנה למדת שברוח הקודש מתייחסין המוחזקין‪ ,‬ומודיעין המיוחס‪.‬‬
‫ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם‪ ,‬שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני‪ .‬אבל אינו אומר על שהן‬
‫בחזקת כשרות‪ ,‬זה ממזר וזה עבד ‪ -‬שהדין הוא שמשפחה שנטמעה‪ ,‬נטמעה‪.‬‬

‫ז ]ד[ לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח ‪ -‬לא כדי שישלטו על כל העולם‪ ,‬ולא כדי שירדו‬
‫בגויים‪ ,‬ולא כדי שינשאו אותם העמים‪ ,‬ולא כדי לאכל ולשתות ולשמוח‪ :‬אלא כדי שיהיו פנויין בתורה‬
‫וחכמתה‪ ,‬ולא יהיה להם נוגש ומבטל‪ ,‬כדי שיזכו לחיי העולם הבא‪ ,‬כמו שביארנו בהלכות תשובה‪.‬‬
‫ח ]ה[ ובאותו הזמן‪ ,‬לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות ‪ -‬שהטובה תהיה מושפעת‬
‫הרבה‪ ,‬וכל המעדנים מצויין כעפר‪ .‬ולא יהיה עסק כל העולם‪ ,‬אלא לדעת את ה' בלבד‪ .‬ולפיכך יהיו‬
‫‪111‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫חכמים גדולים‪ ,‬ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם‪ ,‬שנאמר "כי מלאה‬
‫הארץ‪ ,‬דעה את ה'‪ ,‬כמים‪ ,‬לים מכסים" )ישעיהו יא‪,‬ט(‪.‬‬

‫‪112‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫מקורות ששימשו לכתיבת ספר זה‪:‬‬

‫]‪ [1‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .1999 .‬רציתי לשאול אותך ליבוביץ'‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫]‪ [2‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .1979 .‬יהדות‪ ,‬עם יהודי‪ ,‬ומדינת ישראל‪ .‬שוקן‪ ,‬ירושלים ותל‪-‬אביב‪.‬‬
‫]‪ [3‬ששר‪ ,‬מיכאל‪ .1988 .‬ישעיהו ליבוביץ' על עולם ומלואו‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫]‪ [4‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .‬שיחות על "שמונה פרקים" לרמב"ם‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫]‪ [5‬קרטס‪ ,‬אימרה‪ .2002 .‬ללא גורל‪ .‬עם‪-‬עובד‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫]‪ [6‬עוז‪ ,‬עמוס‪ .2002 .‬על אהבה וחושך‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫]‪ [7‬קפליוק‪ ,‬אמנון‪ .12.4.2002 .‬עיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬
‫]‪ [8‬שביט‪ ,‬ארי‪ .14.11.2002 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [9‬טוכמן‪ ,‬ברברה‪ .1986 .‬מצעד האיוולת‪ .‬ספרית מעריב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫]‪ [10‬שיפטן‪ ,‬דן‪ .1999 .‬כורח ההפרדה‪ .‬זמורה‪-‬ביתן‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫]‪ [11‬בן‪-‬ישראל‪ ,‬איציק‪ .16.4.2002 .‬עיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬
‫]‪ [12‬שטרסלר‪ ,‬נחמיה‪ .6.12.2001 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ - http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0ldc0 [13‬אתר משרד החוץ‪.‬‬
‫]‪ - http://www.gush-shalom.org/ [14‬אתר גוש שלום ‪.‬‬
‫‪ - http://www.gush-shalom.org/archives.html‬מאמרים ומסמכים‪.‬‬
‫]‪ [15‬מרקוס‪ ,‬יואל‪ .4.6.2003 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [16‬רוזנבלום‪ ,‬דורון‪ .4.6.2003 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [17‬אתר של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫‪.http://www.nfc.co.il/archive/002-D-934-00.html?tag=12-10-31%20PM‬‬
‫]‪ [18‬רובינשטיין אמנון‪ .29.6.2003 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [19‬ון קרפלד מרטין‪ .‬מאי ‪ .2003‬מערכות‪ ,‬גיליון ‪ .389‬הוצאת מערכות‪.‬‬
‫]‪[20‬שביב יהודה‪ .‬תשל"ז‪ .‬ארץ נחלה – זכותנו על ארץ ישראל‪ .‬הוצאת המחלקה לדור הצעיר – המרכז העולמי של‬
‫המזרחי והפוהמ"ז‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫]‪ [21‬שריד יוסי‪ .14.7.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ .[22‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .1979 .‬שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם‪ .‬שוקן‪ .‬ירושליים ותל‪-‬אביב‪.‬‬
‫]‪ [23‬ידען ירון‪ .2.11.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫ידען ירון מצטט כתבה מהעיתון "יתד נאמן" מ‪.31.5.2000 -‬‬
‫]‪[24‬עוזי ארד‪ ,‬עוזי דיין‪ ,‬יחזקאל דרור‪ .‬תשס"ד‪ ,‬נובמבר ‪ .2003‬מניפסט ציוני למדינת ישראל‪.‬‬
‫הוגש לקונגרס הציוני הישראלי‪ .‬אתר הקונגרס‪www.zionist.org.il :‬‬
‫]‪ [25‬שלג יאיר‪ .26.12.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [26‬אורן אמיר‪ .30.12.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [27‬גורלי משה‪ .28.12.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [28‬רובינשטיין דני‪ .9.1.2004 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [29‬העצני נדב‪ .24.3.2004 ,‬עיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬
‫]‪ [30‬רוזנבלום‪ ,‬דורון‪ .14.4.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪[31‬מרקוס‪ ,‬יואל‪ 28.5.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪[32‬תמיר‪ ,‬יולי‪ 28.5.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [33‬שלח‪ ,‬עופר‪ .2003 .‬המגש והכסף‪ .‬כינרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪.‬‬
‫]‪ [34‬סאמט‪ ,‬גדעון‪ .4.6.2004 .‬עיתון "הארץ" ‪.‬‬
‫]‪ [35‬גולן‪ ,‬אבירמה‪ .4.6.2004 .‬עיתון "הארץ" ‪.‬‬

‫‪113‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫]‪ [36‬תמיר‪ ,‬יולי‪ .28.5.2004 .‬עיתון "הארץ"‬


‫]‪ [37‬גולן‪ ,‬אבירמה‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.29.6.2004‬‬
‫]‪ [38‬מאמר המערכת‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.1.7.2004‬‬
‫]‪ [39‬שרגאי‪ ,‬נדב‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.30.6.2004‬‬
‫]‪ [40‬דרומי‪ ,‬אורי‪ .‬עיתון "הארץ" ‪ .16.6.2004‬כתבה הסוקרת את ספר זכרונותיו של אביעזר יערי‪.‬‬
‫]‪ [43‬מוסף "הארץ"‪ ,27.8.2004 ,‬ע' ‪.68‬‬
‫]‪ [44‬פרופ' אביעזר רביצקי‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה ‪ -‬נייר עמדה ‪ - 50‬האם תיתכן מדינת הלכה?‬
‫הפרדוקס של התאוקרטיה היהודית‪ .‬פרופ 'אביעזר רביצקי‪. 2004 ,‬‬
‫]‪ [45‬פרופ' ידידיה שטרן' המכון הישראלי לדמוקרטיה – נייר עמדה ‪ - 48‬מדינה משפט והלכה‪ ,‬דת ומדינה‬
‫]‪ [46‬אורן אמיר‪ .22.10.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [47‬הראל ישראל‪ .2.12.3004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [48‬רוזנבלום‪ ,‬דורון‪ .18.3.2005 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [49‬הר‪-‬אבן‪ ,‬אלוף‪ .1989 .‬מלחמות ושלום‪ .‬קרני‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫]‪ [50‬שביט‪ ,‬ארי‪ .05/07/2005 .‬עיתון "הארץ"‪ .‬רעיון עם יהונתן בשיא "ב‪ 16-‬באוגוסט תשתרר דממה גדולה"‪.‬‬
‫]‪ [51‬פרונן‪ ,‬מנחם‪ .20/07/2005 .‬מוסף"הארץ"‪ .‬מכתב תגובה למקור ]‪" [50‬דווקא מתנחל פרימיטיווי כמוני"‪.‬‬
‫]‪[52‬סופר‪ ,‬ארנון‪ .‬מרץ ‪ .2003‬ישראל – דמוגרפיה ‪ ,2020 – 2003‬סיכונים ואפשרויות‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫]‪[53‬סופר‪ ,‬ארנון וביסטרוב יבגניה‪ .‬אוקטובר‪ .2004‬ישראל – דמוגרפיה ‪ .2020 – 2004‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫]‪ [54‬בן‪ ,‬אלוף‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.23.9.2005‬‬
‫]‪ [55‬כהן‪ ,‬אדיר‪ .2004 .‬ספר הציטטות היהודי‪ .‬כנרת‪ .‬אור יהודה‪.‬‬
‫]‪ [56‬יאיר שלג‪ .26/01/2006 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [57‬יוסי ורטר‪ .28/01/2006 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [58‬ארנון רגולר )רמאללה(‪ ,‬אלוף בן ועמוס הראל‪.27/01/2006 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫]‪ [59‬ישעיהו ליבוביץ' ‪ -‬שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע‪.‬נדפס בישראל‪ .‬יוני ‪.2000‬‬
‫]‪ [60‬סגל‪ ,‬זאב‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.01.5.2005‬‬

‫‪114‬‬
‫גרסה ‪1‬‬

‫‪115‬‬