‫היום שבו הגברים השכיבו את הנשים על גבן‬

‫מאת אור‪-‬לי ברלב‬
‫בעוד בכל שבוע אנחנו מתבשרים בתקשורת על פרשייה חדשה‪ ,‬וכל שערורייה נדמית‬
‫מקוממת עוד יותר מקודמתה‪ ,‬התחלתי לקרוא ספר שבתוכו מסתתרת אחת מהשערוריות‬
‫הגדולות ביותר לדעתי שאירעו בעולם המערבי‪ .‬שערורייה שרק מתי מעט מדברים בה‪,‬‬
‫ותחילתה אי שם באירופה‪ ,‬כארבע מאות שנה אחורה‪.‬‬
‫יום אחד הגיע הגבר‪ ,‬אשר היה בעמדה של כוח ושליטה‪ ,‬ולקח את האישה הזקופה והגאה‪,‬‬
‫וברגע הכי רגיש בחייה‪ ,‬הוא השכיב אותה על גבה‪ .‬לא היה בזה כל היגיון מבחינת האישה או‬
‫כל תועלת‪ ,‬נהפוך הוא‪ ,‬רק נזקים‪ .‬את הגבר לעומת זאת‪ ,‬המהלך שירת היטב‪.‬‬
‫וכך השתנתה הלידה בתרבות המערבית‪ .‬ואם במשך אלפי שנים‪ ,‬נשים בכל רחבי העולם‬
‫נהגו ללדת בתנוחות זקופות‪ ,‬הרי שבמאות השנה האחרונות רוב הנשים במדינות‬
‫המפותחות יולדות בבתי חולים בשכיבה‪ ,‬ובניגוד לכל היגיון פיזיולוגי‪.‬‬
‫ישנם מחקרים רבים ועדויות מתרבויות שונות לאורך כל ההיסטוריה‪ ,‬על מגוון תנוחות‬
‫הזקופות שבהן נהגו נשים ללדת‪ ,‬כשהעיקריות שבהן הן תנוחות של כריעה‪ ,‬עמידה‪ ,‬ישיבה‬
‫או עמידה על הברכיים‪ .‬במאה ה‪ 17 -‬החלו להיכנס הרופאים אל חדרי הלידה‪ .‬אט אט החל‬
‫מתפתח בין הרופאים למיילדות מאבק‪ ,‬שבסופו נדחקו המיילדות )וצרכי היולדות( הצידה‪.‬‬
‫זה היה מאבק בין גברים לנשים בעולם פטריארכלי‪ ,‬כשהגברים מגייסים לצידם את המדע‬
‫והטכנולוגיה של אותה העת‪ .‬לרופא המטפל היה נוח יותר שהאישה תשכב על גבה והוא‬
‫יזכה בכך לעמדת תצפית נוחה יותר‪ .‬וכך במאה ה‪ 19-‬נעלמה התנוחה הזקופה בלידות‬
‫במערב‪ ,‬והלידה בשכיבה על המיטה הפכה לאפשרות היחידה בבתי החולים‪.‬‬
‫ג'נט בלאסקאס‪ ,‬מדריכת הכנה ללידה בעלת שם עולמי אשר טבעה את המונח "לידה‬
‫פעילה" וחוללה איתו מהפך מחשבתי בתחום המיילדות במערב‪ ,‬כותבת בספרה‬
‫"לידה פעילה" )הוצאת אלטרנטיבות(‪ ,‬שאם פעם נשים היו אקטיביות בלידה ושינו תנוחות על‬
‫פי אינסטינקטים פנימיים‪ ,‬הרי שכעת משהושכבו‪ ,‬הן יולדות מתוך פאסיביות‪ ,‬חוסר שליטה‬
‫ולעיתים רבות גם תוך כדי תחושת השפלה‪ .‬בראשי עולה תמונה של חיפושית שהפכוה על‬
‫גבה והיא מנופפת ברגליה באוויר בחוסר אונים‪.‬‬
‫אבל לא מדובר רק בתחושות של אי נוחות או קושי רגשי‪ .‬הלידה בשכיבה מביאה במקרה‬
‫הטוב קושי פיזי וכאב מיותרים‪ ,‬ובמקרה הפחות טוב פגיעות בריאותיות ליולדת ולתינוק‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בלידה פעילה היולדת נעה ומשנה תנוחות בהתאם לצורך שלה‪ ,‬כשהכאב מכוון‬
‫אותה בכל פעם לתנוחה שתעזור לתינוק להתקדם החוצה‪ .‬לידה פעילה היא דרכו הטבעית‬
‫והאופטימלית של הגוף ללדת‪ .‬וכל דרך אחרת‪ ,‬כשאין בה צורך אמיתי )כמו במקרי חירום(‪,‬‬
‫היא דרך שחוטאת לאישה‪ ,‬ועושה לה ולתינוקה עוול ונזק אפשרי‪.‬‬
‫בלאסקאס מונה את היתרונות של לידה פעילה כזו בהתבסס על מחקרים מכל רחבי העולם‪:‬‬
‫צוואר הרחם נפתח בצורה יעילה יותר; משך הלידה מתקצר; הצירים יעילים יותר; הכאב‬
‫שחשות הנשים פוחת; ירידה בשכיחות המקרים של מצוקה עוברית ושיפור במצב היילוד‪.‬‬
‫ואם לסכם בפשטות‪ :‬הלידה קלה יותר‪ ,‬הרבה יותר‪.‬‬
‫איך זה קורה? על פי בלאסקאס ההסברים לכך נעוצים במבנה גוף האישה‪ .‬בתנוחה זקופה‪,‬‬
‫מחזור הדם בשילייה טוב יותר‪ ,‬ומתוך כך גם אספקת החמצן לתינוק טובה יותר‪ .‬שכיבה על‬
‫הגב עלולה לגרום למצוקה עוברית בשל לחץ על כלי דם של היולדת‪ ,‬המפריע לזרימת הדם‬
‫לרחם ולשילייה‪ .‬כשהיולדת שוכבת על הגב נלחץ גם אזור בגבה שבו עוברים העצבים‬
‫האחראים על הרחם ועל האגן‪ .‬לחץ באזור הזה מגביר באופן ניכר את הכאב‪.‬‬

‫סיבה נוספת לכך שלידה זקופה היא קלה יותר‪ ,‬היא השימוש שנעשה בכוח הכבידה של כדור‬
‫הארץ‪ .‬כשאישה יולדת בזקיפות‪ ,‬כוח הכבידה מסייע לתינוק לצאת החוצה‪ ,‬בשעה שבלידה‬
‫אופקית‪ ,‬נאלץ גוף האישה לעשות מאמץ גדול הרבה יותר‪ ,‬מה שכרוך גם בכאב גדול יותר‪.‬‬
‫ואם כל זה לא מספיק מאיר עיניים‪ ,‬הרי שמתברר כי בלידה בתנוחה זקופה‪ ,‬קוטר מוצא האגן‬
‫יכול להתרחב ב‪ 30% -‬יותר מאשר במצב של שכיבה‪ ,‬מה שמוריד את הצורך בחתכי החיץ‬
‫השגרתיים כל כך בבתי החולים בארץ‪ .‬אגן רחב ב‪ 30% -‬יותר! מדהים לא?‬
‫אז איך ייתכן שמהלך כל כך מעוות‪ ,‬כל כך מנוגד לפיזיולוגיה של האישה‪ ,‬וכל כך מפריע‬
‫ללידה תקינה להתרחש ‪ -‬מחזיק מעמד מאות שנים? איך ייתכן שפעולה שמסכנת יילודים‪,‬‬
‫שמסבכת לידות‪ ,‬היא ברירת המחדל בבתי החולים היום? מה‪ ,‬רופאים לא יודעים את כל‬
‫זה? רופאים לא יודעים שלחץ על הגב של היולדת עלול לגרום למצוקה עוברית? או שקוטר‬
‫האגן מתרחב כשאישה יולדת בזקיפות? מה יכול להסביר את האיוולת הזו‪ ,‬איך ייתכן שכך‬
‫מיילדים גם היום?‬
‫תשובה אחת אפשר למצוא במאמר המאלף של ד"ר מרסדן וגנר‪ :‬דגים אינם יכולים לראות‬
‫את המים‪ .‬וגנר מדבר על הצורך בהכנסת מימד אנושי לתהליך הלידה במערב‪ ,‬ועל החזרת‬
‫השליטה ליולדת‪ ,‬ומסביר שכמו שדגים אינם יכולים לראות את המים שבהם הם שוחים‪ ,‬כך‬
‫"המסייעים בלידה‪ ,‬בין אם אלה רופאים‪ ,‬מיילדות או צוות סיעודי‪ ,‬אינם יכולים להבחין‬
‫בהשפעה המעמיקה שמשפיעות ההתערבויות שלהם על הלידה"‪.‬‬
‫אך אותי מטרידה שאלה נוספת‪ :‬איך ייתכן שבמשך זמן כה רב הצליחו להשכיב אותנו‬
‫היולדות על גבינו? איך זה קרה‪ ,‬איך הסכמנו לכך? כנראה שתשובה חלקית לכך נעוצה‬
‫במעמדן הנחות של הנשים לפני ארבע מאות שנה‪ ,‬מעמד שאמנם השתפר באופן ניכר מאז‪,‬‬
‫אבל לצערנו‪ ,‬גם היום התרבות שלנו לוקה במאפיינים פטריארכליים רבים‪ .‬רבים מדי‪.‬‬
‫אבל אם נחזור ללידה עצמה‪ ,‬אני מניחה שהשאלה הראשונה שעולה בנושא התנוחות‬
‫הזקופות‪ ,‬היא מה עושים במקרה שהיולדת בוחרת באפידורל? שהרי זהו אמצעי שמרדים‬
‫את החלק התחתון של גופה‪ ,‬מונע ממנה להתנועע בחופשיות‪ ,‬ובעיקר מונע ממנה להיות‬
‫זקופה בכוחות עצמה ברגע הלידה עצמה‪.‬‬
‫התשובה לכך היא די פשוטה מסתבר‪ :‬ראשית‪ ,‬גם נשים שבוחרות לקחת אפידורל יכולות‬
‫להיות פעילות ולשנות תנוחות עד רגע קבלת האפידורל‪ .‬שנית‪ ,‬ניתן לשלוט במינונים‪ ,‬לדאוג‬
‫לקחת מינון מינימלי שמאפשר תנועתיות מסוימת‪ ,‬וברגע הלידה עצמה להיות בתנוחה זקופה‬
‫כשהאישה נשענת או נתלית על בן הזוג או על תומכות לידה )בלאסקאס מפרטת על כך‬
‫בהרחבה בספרה(‪.‬‬
‫ואם עסקינן באפידורל‪ ,‬אני סוטה לרגע מהדיון בתנוחות הזקופות‪ ,‬כדי לנצל את ההזדמנות‬
‫לומר על כך משהו נקודתי‪ .‬בתור אחת שילדה עם אפידורל )מתוך בורות ובשכיבה כמובן(‪,‬‬
‫אני חייבת להתקומם על המידע החלקי המוטעה והמטעה שמוסרים רופאים רבים בנושא זה‪,‬‬
‫עד כדי כך שהוא הפך לאמצעי שגרתי ומובן מאליו בלידות‪ .‬כל זאת‪ ,‬בשעה שהוא מביא עימו‬
‫סיכונים רבים וסיבוכים רבים לתינוק וליולדת ‪ -‬סיכונים שיולדות רבות לא שמעו עליהם‬
‫מרופאיהן מעולם‪.‬‬
‫הנה דוגמא לסיכונים בשימוש באפידורל‪ ,‬והנה עוד דוגמא לכך‪ .‬הבולטים שבהם הם הגברת‬
‫הסיכון ללידה מכשירנית או לניתוח קיסרי‪ ,‬והגברת הסיכון לקשיי הנקה‪ .‬בלאסקאס מדברת‬
‫על עליית הסיכון למצוקה עוברית עקב מחסור בחמצן לעובר‪ ,‬ועל האטה זמנית ניכרת בקצב‬
‫הלב של התינוק‪ .‬כל אלה הם סיכונים שאני לא שומעת מרופאים‪ .‬לכל היותר אני שומעת על‬
‫סיכון להפרעה עצבית זמנית אצל האם )שאותו מחשיבים לנדיר עד כדי זניח( או על סיכון‬
‫לכאבי ראש‪ .‬אבל מעל לכל‪ ,‬אני נתקלת ברופאים רבים הממליצים בחום על אפידורל‪.‬‬

‫ואני חייבת לתהות‪ :‬למה מראש להמליץ על אפידורל? למה לא מיידעים מראש על מכלול‬
‫הסכנות הכרוכות בו? למה רופאים אינם ממליצים על אמצעים להכנה נפשית ופיזית ללידה‬
‫טבעית שהיא בטוחה יותר לאם ולתינוק? ואולי יותר מהכל‪ ,‬אני תוהה מדוע אף אחד לא‬
‫מדבר על הפספוס הגדול שיש בהרדמה אפידורלית‪ ,‬על החמצת הרגע המדהים‪ ,‬הנדיר‪,‬‬
‫החד פעמי‪ ,‬רגע יציאתו של תינוק מהרחם אל אוויר העולם‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬דיברתי יותר ממה שתכננתי על האפידורל ואני רוצה בכלל לחזור ללידה הזקופה‬
‫והפעילה‪ .‬כי בשנים האחרונות משהו כן מתחיל לזוז במיילדות המערבית‪ ,‬וישנן מדינות שבהן‬
‫הלידה נראית אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים כאן‪ .‬בהולנד או במדינות סקנדינביה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬היולדת שולטת בתהליך ואחוז ההתערבויות הרפואיות הוא נמוך‪.‬‬
‫גם בארץ החל בשנים האחרונות להתרחש שינוי‪ ,‬בעיקר לאור לחצן של יולדות שרוצות ללדת‬
‫אחרת‪ .‬ישנם בתי חולים שמייעדים חדר לידה ללידה טבעית ללא התערבויות רפואיות‪ ,‬וגם‬
‫נפתחו כמה מרכזי לידה ללידה טבעית )שעולים כסף בניגוד לבתי החולים(‪ .‬בעצם‪ ,‬ניתן‬
‫לומר שבתי החולים נכנעו ללחץ הקהל‪ .‬זה ממחיש כמה כוח יש לנו‪ ,‬וכמה יש צורך להמשיך‬
‫להשתמש בו‪ ,‬כי המצב כיום עדיין רחוק מאוד מלספק‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬גם לאישה שמגיעה למחלקה הרגילה מגיע ללדת בתנוחה הרצויה לה‪ ,‬בין אם היא‬
‫בחרה באפידורל או לא‪ .‬גם לאישה שרוצים לחברה למוניטור‪ ,‬מגיע לא לסבול מכאבים קשים‬
‫בשל שכיבה מיותרת‪ ,‬גם לה מגיע להישאר בתנועה )באמצעות מוניטור נייד שקיים בכל‬
‫העולם(‪ .‬יש הרבה מה לשפר בחדרי הלידה הסטנדרטיים‪ ,‬ובעיקר יש לשנות את הגישה‬
‫השמה במרכז את צרכי הצוות המטפל‪ ,‬ודוחקת הצידה את צרכי היולדת‪.‬‬
‫ועוד לא אמרתי מילה על האפשרות הבטוחה‪ ,‬המעצימה והמהנה‪ :‬ללדת בבית‪ .‬לידה ‪-‬‬
‫שבמקרה של היריון בסיכון נמוך ‪ -‬בטוחה כמו לידה בבית החולים ואפילו יותר )!(‪ ,‬כך על פי‬
‫ידע מחקרי מקיף‪.‬‬
‫ובינתיים‪ ,‬גם אותן נשים שלא רוצות לוותר על הנוכחות של המערכת הרפואית בלידה‪ ,‬גם הן‬
‫יכולות ללדת אחרת‪ ,‬ולא מתוך פאסיביות‪ ,‬כניעות והשפלה שבשכיבה‪ .‬יש כאן לנשים‬
‫הזדמנות להוציא את המערכת הרפואית מהקיבעון המחשבתי ובעיקר ‪ -‬לדאוג לעצמן‪,‬‬
‫לאינטרסים שלהן‪.‬‬
‫זה לא אומר שצריך לוותר לחלוטין על פלאי הטכנולוגיה ‪ -‬לכך שמורים מקרי החירום‪ .‬מאידך‬
‫זה לא אומר שהטכנולוגיה עדיפה באופן אוטומטי על חוכמת הגוף הטבעית‪ .‬ומי שחשוב לה‬
‫ללדת מתוך עצמאות ואוטונומיה על גופה‪ ,‬כדאי שתלמד מהן כל האפשרויות העומדות‬
‫בפניה‪ ,‬ותבחר את מה שמתאים לה מתוך ידע ומודעות‪.‬‬
‫כך אנו יכולות לקחת בחזרה אלינו את השליטה על הלידה‪ ,‬את האחריות עליה‪ ,‬ומקץ ארבע‬
‫מאות שנה‪ ,‬לזקוף את קומתנו בחזרה‪.‬‬
‫***‬
‫קריאה נוספת‪:‬‬
‫"ילוד אישה" ‪ -‬מאת אדריאן ריץ' )הוצ' עם עובד(‬
‫"גופה של אישה‪ ,‬תבונתה של אישה" ‪ -‬מאת ד"ר כריסטיאן נורת'רופ )הוצ' אור עם(‬
‫"רואות את הנולד" ‪ -‬מאת יערה בר‪-‬און )הוצ' אוניברסיטת חיפה‪/‬זמורה‪-‬ביתן(‬
‫"טבעי ללדת" ‪ -‬מאת גילה רונאל‪ ,‬מירה ארצי‪-‬פדן‪ ,‬עלמה כהן‪-‬ורדי )הוצ' כתר(‬