‫"השיטה של פירוש החלום‪-‬ניתוח של חלום לדוגמה"‬

‫שרון קנדיוטי‪333333003 -‬‬

‫במאמר זה פרויד מתייחס לבעיית הפירוש‪ ,‬שקיימת בפירוש החלומות כנגד הדחקתה מצד תורת‬
‫החלום השלטת‪ .‬מתוך חקר שורשי הבעיה הוא מבין‪ ,‬כי שיטות פירוש החלום הקיימות‪ ,‬ה"פירוש‬
‫הסמלי" ו"שיטת הפענוח"‪ ,‬לא יכולות להיערך בשיטות מדעיות‪ .‬זאת משום ש"השיטה הסמלית"‬
‫מפרשת את החלום כשלם לפי אינטואיציית המפרש‪ ,‬ו"שיטת הפענוח" מפרשת את החלום‬
‫כחלקים לפי מפתח חלומות קבוע אוניברסאלי‪ ,‬ש"נכון" לכל אחד‪ .‬כנגד המציאות הקיימת‪ ,‬פרויד‬
‫טוען‪ ,‬שהליך מדעי לפירוש החלום אפשרי‪ .‬במאמר הוא מתאר לנו כיצד הוא הגיע אליו‪ ,‬מהו‬
‫ובעזרתו יוכיח‪ ,‬כי לחלום יש משמעות כשלעצמו‪ ,‬כפעולה נפשית המייצגת תבנית נפשית ולא‬
‫גופנית ‪ ,‬בניגוד לדעה הרווחת‪ .‬בחיבור זה אתאר בקצרה את ההליך המדעי‪ ,‬שפרויד התוודע אליו‬
‫בקצרה‪ ,‬ואבחן את מידת ההתאמה בין התיאוריה שלו לתהליך הפירוש לבין ביצועה על עצמו‪.‬‬
‫במהלך מחקריו הפסיכואנליטיים פרויד נתקל בפירוש חלומות של מטופליו הנוירוטיים כהבזקי‬
‫רעיונות שעלו מצידם‪ ,‬שהיו קשורים לנושא אודותיו דיברו‪ .‬דבר זה לימד אותו‪ ,‬כי החלום הוא‬
‫אחד מהסימפטומים לאותה מחלה של המטופל‪ ,‬ועל כן‪ -‬נהג לפרשם כפירוש הסימפטומים‪.‬‬
‫בדומה לפירוש הסימפטומים‪ ,‬לשם תהליך הפירוש פרויד מציין הנחיות למטופל ולמטפל‪ .‬על‬
‫המטופל להגביר את תשומת לבו למחשבות‪,‬לרגשות‪ ,‬לתחושות שעולים לו‪ ,‬ולדווח על כל אחד‬
‫מהם מבלי לבקרם ‪ .‬מצב נפשי זה מביא להופעת "דימויים לא רצויים" בתמונות חזותיות‬
‫וקוליות‪ ,‬שיתנו אור על דימוי החולם‪ ,‬המקשר בין הפרטים המדווחים‪ .‬זוהי תבנית הנפש הכללית‪,‬‬
‫שעומדת מאחורי החלום‪ ,‬כפי שהמחלה מאחורי הסימפטום‪ .‬מהצד השני‪ ,‬על המטפל להביא‬
‫חלקי חלום כמושא התבוננות למטופל ולא כשלם‪ ,‬שתביא להתייחסות פורייה יותר של המטופל‪.‬‬
‫ליישום מלאכת הפירוש על תוכן החלום פרויד משמש כאובייקט מחקר של עצמו מסיבות של‬
‫פרטיות החולים ורלבנטיות פירוש החלום גם לאנשים שלא חולים ‪,‬שהוא לא בהכרח פתולוגי‪.‬‬
‫לאחר הבאת אירועי היום הקודם לחלום כהקשר לקורא‪ ,‬הוא מתחיל בניתוח החלום ‪ .‬הוא מפרק‬
‫את החלום לקטעים‪ ,‬כפי שעשה עם מטופליו‪ .‬תגובותיו לכל חלק (אסוציאציות‪,‬רגשות‪ ,‬מחשבות‪,‬‬
‫זיכרונות) מדווחות בכתב‪ .‬ישנם חלקים שהוא מפרט עליהם מעט‪ ,‬ואף נמנע מלהמשיך לדבר‬
‫עליהם‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לחוש במידה ביקורתיות בתהליך שלו חרף הנחייתו המקדימה למטופל‪.‬‬
‫אך למרות המעידות בהפעלת השיטה על עצמו‪ ,‬בסוף ניתוחו הוא מגיע לתובנה‪ ,‬כי שיטת פירושו‬
‫היא אכן מדעית‪ .‬דרך רישום תגובותיו לכל חלק בחלום הוא הגיע לדימוי שיש לו על עצמו‪ ,‬כפי‬
‫שנקט עם מטופליו‪ .‬ובנוסף לכך‪ ,‬הוא גילה‪ ,‬שהחלום הוא אכן בעל משמעות כשלעצמו‪ .‬החלום‬
‫מצביע על תבנית נפשית כללית של מילוי משאלה‪ ,‬שמבטאת צורך נפשי‪ ,‬שנוצר כתוצאה מגילוי‬
‫דימויו מחלקי החלום (דימוי מצפוני‪ ,‬שמצביע על משאלתו להיות חף מאשמה במחלת מטופלת‬
‫שלו)‪ .‬את עניין המעידות הוא פותר בציון חוסר התיימרותו לומר כי הוא גילה את דימויו השלם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נראה כי פרויד בעצמו מודע לפער בין התיאוריה שלו למעשה הפירוש‪ .‬דבר‪ ,‬שגורם‬
‫להשאיר את תובנתו בכבוד המגיע לה‪ .‬כלומר‪ ,‬תיאוריית הפירוש אכן יכולה להיות מוכחת‬
‫במעשה הפירוש ולפי‪-‬כך היא נעשית בצורה מדעית‪ ,‬ובסופה מתגלה משמעות מסוימת של החלום‬
‫כמייצג תבנית נפשית כללית של החולם ‪-‬מילוי משאלה‪ ,‬ולא גופנית‪.‬‬