1

http://hasinut.aa.gov.il/index.html

https://www.facebook.com/groups/171497799585661/

2

‫הכלכלה‬
‫‪ :‬הישראלית‬
‫מונופולים ‪,‬‬
‫קרטלים ‪,‬‬
‫ריכוזיות ‪,‬‬
‫יוקר המחיה‬
‫‪.‬ועוד‬
‫‪3‬‬

4

http://www.acb.org.il/Site/Uploads/Articles/Files/2432.pdf

5

6

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02866.pdf

https://www.facebook.com/pages/361038228813/‫בפייסבוק‬-‫החכים‬-‫עם‬-‫דברו‬-‫לכנסת‬-‫?ערוץ‬
sk=wall

7

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1567395‬‬

‫עם כל הכבוד לקוטג'‪ :‬כך תצילו את החסכונות שלכם‬
‫הגופים בענף הגמל והפנסיה מנצלים את הבורות של הציבור ואת‬
‫התחרות הדלה ‪ -‬ומגלחים במשך השנים חלק ניכר מהחסכונות של‬
‫העמיתים כדי לשלם משכורות עצומות למנהליהם ■ צמצום דמי הניהול‬
‫שאתם משלמים על החיסכון יכול להניב לכם מאות אלפי שקלים ויותר‬
‫בעת הפרישה ■ מדריך מעשי לחוסכים‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1567395‬‬

‫‪8‬‬

‫המחאה החברתית של הקיץ האחרון נגעה כמעט בכל תחום בחיים >>‬
‫‪.‬שלנו ‪ -‬אך פיספסה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות‬
‫מדי שנה נהנות החברות האלה מהכנסות של מיליארדי שקלים‪ ,‬שמגיעים‬
‫ישירות מהחסכונות שלנו‪ .‬בשונה ממוצרים אחרים‪ ,‬כאן התמורה עבור‬
‫הכסף הרב שאנחנו משלמים אינה ברורה‪ .‬תמורת הפרמיות שגובות‬
‫מאיתנו כיום חברות הביטוח הן מבטיחות לפצות אותנו בעתיד במקרה של‬
‫‪.‬אסון או נזק ‪ -‬אך ברגע האמת הן מתחמקות‬
‫‪9‬‬

‫חברות הגמל והפנסיה של בתי ההשקעות וחברות הביטוח מבטיחות לנו‬
‫ניהול איכותי של הנכסים הפנסיוניים‪ ,‬אך לעתים קרובות הן מתקשות‬
‫להשיג אפילו את תשואת מדדי היחס‪ .‬בתקופות של ירידות הן מסבות‬
‫לחסכונות הציבור הפסדי ענק‪ ,‬אך בה בעת הן ממשיכות לגבות את דמי‬
‫‪.‬הניהול מבלי למצמץ‬
‫גם השירות שמעניקות החברות ללקוחות הוא שערורייתי‪ ,‬וחלק ניכר‬
‫מכספי הציבור מוגדרים כאבודים וככספים שנשכחו‪ .‬עמיתים רבים‬
‫מתקשים לעקוב אחר שברי חסכונותיהם‪ ,‬המפוזרים על פני חברות רבות‪,‬‬
‫ומוגדרים כ"מנותקי קשר"‪ .‬החברות מנצלות את המצב הזה ומעלות את‬
‫דמי הניהול בתיקים אלה למקסימום האפשרי‪ ,‬מבלי שהלקוח יודע מכך‬
‫‪.‬ומסוגל להתגונן‬
‫בנוסף בשורת הטכנולוגיה שנות ה‪ 2000-‬עדיין לא הגיעה במלואה לעולם‬
‫החיסכון הפנסיוני‪ ,‬ונראה שהסיבה לכך אינה תמימותם של מנהלי הגופים‬
‫הפועלים בו‪ .‬החברות נהנות מעמימות‪ ,‬מחוסר שקיפות ומהקושי של‬
‫הלקוחות לשמור על שליטה מלאה בכספי חסכונותיהם‪ ,‬שנצברו בעמל‬
‫‪.‬רב‬
‫ב‪ 2010-‬גבו חברות הביטוח ובתי ההשקעות דמי ניהול בתחום החיסכון‬
‫הפנסיוני בהיקף מצטבר של כ‪ 6-‬מיליארד שקל מחסכונות הציבור‪.‬‬
‫החברות האלה מחלקות לבכירים בהן משכורות של מיליוני שקלים ואף‬
‫עשרות מיליוני שקלים בשנה‪ .‬מדי כמה חודשים הן גם עורכות אירועי‬
‫פאר נוצצים המיועדים לפעילי שוק ההון‪ ,‬והכל נתמך וממומן מהחסכונות‬
‫‪.‬של הציבור‬
‫מראות כי דמי הניהול המצטברים ‪ TheMarker‬סימולציות שהציג בעבר‬
‫שמשלם חוסך בכל מוצר שהוא ‪ -‬קופת גמל‪ ,‬קרן פנסיה וביטוחי מנהלים‬
‫ ב‪ 37-‬שנות עבודתו מגיעים למאות אלפי ואף למיליוני שקלים‪ .‬מדובר‬‫בכרבע ואף בשליש מהיקפי החסכונות שהיו נשארים למבוטח לולא נגבו‬
‫‪.‬ממנו דמי הניהול‬
‫כך למשל‪ ,‬חוסך שמשתכר בממוצע ‪ 30‬אלף שקל בחודש במשך ‪37‬‬
‫שנות עבודה ושבחר להפריש את כספי התגמולים והפיצויים שלו לקופת‬
‫גמל‪ ,‬ישלם דמי ניהול מצטברים של כ‪ 1.5-‬מיליון שקל ‪ -‬ששווים ליותר‬
‫מרבע מהסכום שהוא עצמו יזכה לקחת הביתה בגיל ‪ ,67‬שיסתכם בכ‪4.1-‬‬
‫‪.‬מיליון שקל‬

‫‪10‬‬

‫זאת‪ ,‬בהתאם לדמי ניהול בינוניים של ‪ 1.4%‬מהצבירה‪ .‬אם לא התמזל‬
‫מזלו של העובד‪ ,‬והוא שילם דמי ניהול גבוהים )‪ ,(2%‬הוא ימצא את עצמו‬
‫עם חיסכון של ‪ 3.6‬מיליון שקל בלבד‪ ,‬כאשר דמי הניהול מגיעים לכ‪2-‬‬
‫‪.‬מיליון שקל‬
‫מצבו של חוסך שהפריש את כספו לביטוח מנהלים גרוע אף יותר‪ .‬עם‬
‫יציאתו לפנסיה הוא ימצא בחשבון הבנק שלו ‪ 3.9‬מיליון שקל‪ ,‬כאשר‬
‫סכום ששוויו כשווי דירה במרכז הארץ‪ ,‬נעלם מחסכונותיו בצורת דמי‬
‫ניהול של ‪ 1.5‬מיליון שקל שהוא שילם במשך השנים‪ .‬זאת‪ ,‬בהתאם לדמי‬
‫‪.‬ניהול ממוצעים של ‪ 5%‬מההפקדות השוטפות ו‪ 1.25%-‬מהצבירה‬
‫אם לאותו חוסך לא היה מעסיק שהתמקח עבורו‪ ,‬והוא שילם בממוצע‬
‫דמי ניהול גבוהים של ‪ 7%‬מההפקדות השוטפות ו‪ 1.4%-‬מהחיסכון‬
‫‪.‬המצטבר‪ ,‬אובדן דמי הניהול שלו יגיע ליותר מ‪ 1.7-‬מיליון שקל‬
‫בקרנות הפנסיה המצב הוא קצת יותר טוב‪ .‬ואולם גם בהן יאבדו במשך‬
‫‪.‬הזמן החוסכים חמישית עד רבע מהחיסכון בצורת דמי ניהול‬
‫מלבד חיסכון לפנסיה‪ ,‬לחוסך סטנדרטי יש גם קרן השתלמות שהוא‬
‫מפריש לה מדי חודש בחודשו ‪ 2.5%‬מהשכר ברוטו שלו‪ ,‬כשמולו מפריש‬
‫המעביד עוד ‪ .7.5%-5%‬חוסך שהתאפק עד הפרישה ולא משך את כספי‬
‫קרן ההשתלמות לפני כן ישלם דמי ניהול מצטברים של מאות אלפי‬
‫‪.‬שקלים עד יותר ממיליון שקל‬
‫החוסכים במוצרי הפנסיה השונים כבולים בידי חברות הביטוח ובתי‬
‫ההשקעות‪ ,‬כשהרגולטור לא מאפשר לציבור לקבל את הטבות המס על‬
‫החיסכון הפנסיוני במסגרות חיסכון אחרות‪ ,‬שלא עוברות דרך החברות‬
‫האלה‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬ישנם כיום סימנים שמצביעים על מגמה של‬
‫תחרותיות גדלה והולכת בתחום החיסכון הפנסיוני ‪ -‬בפרט בענף הגמל‬
‫‪.‬ובקרנות הפנסיה‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1567395‬‬
‫ברוכים הבאים לאתר פורום החוסכים לפנסיה בישראל‬
‫‪http://www.pension.org.il/‬‬
‫‪11‬‬

‫רוב תל בונד ‪ :60‬פועלים‪ ,‬לאומי‪ ,‬דנקנר‪ ,‬אריסון ועופר‬
‫מדד האג"ח הקונצרניות המוביל של תל אביב‪ ,‬תל בונד ‪ ,60‬מייצג רבות‬
‫מהמחלות של שוק ההון המקומי ‪ -‬ובראשן חוסר הפיזור והישענות‬
‫מופרזת על הסדרות של הבנקים ושל הקבוצות העסקיות גדולות‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1582342‬‬
‫היעדר פיזור‪ ,‬סחירות נמוכה‪ ,‬תמחור שגוי שמייצג אשליה‪ ,‬ולא פעם התקרבות לסיכון מנייתי ללא‬
‫אפסייד ‪ -‬אלה כמה מהמאפיינים הלא‪-‬מעודדים של שוק האג"ח הקונצרניות בישראל‪ .‬מאפיינים‬
‫‪.‬אלה גורמים לרכיב האג"ח הקונצרניות בתיקי השקעות ישראליים לתפקד באופן הפוך מהמצופה‬
‫מנהלי השקעות מפזרים את השקעותיהם בהתאם לרמת הסיכון‪ .‬מניות הן לרוב רכיב הסיכון ואג"ח‬
‫‪12‬‬

‫משמשות רכיב סולידי‪ .‬אג"ח קונצרניות‪ ,‬בהנחה שהן של חברה בעלת דירוג אשראי גבוה‪ ,‬הן נכנס‬
‫‪.‬מופחת סיכון שאמור להניב תשואה עודפת על אג"ח ממשלתיות לאורך זמן‬
‫דרך נוספת להפחית סיכון היא פיזור התיק על פני נכסים רבים‪ ,‬ושוקי האג"ח הבינלאומיים‬
‫מתאפיינים בהיצע אדיר‪ .‬הסיכון באג"ח של חברות בינלאומיות נמוך בהרבה מהמניות של אותן‬
‫‪.‬החברות‪ .‬ואולם לשוק האג"ח הקונצרניות הישראלי יש אופי שונה מהשווקים בחו"ל‬
‫‪.‬בחנו את מחזורי המסחר בסדרות האג"ח המרכיבות את מדד תל בונד ‪60‬‬
‫הממצאים רחוקים מלעודד‪ .‬מחזור המסחר היומי הממוצע בסדרות אלה בשלושת החודשים‬
‫האחרונים לא עובר את רף ה‪ 3-‬מיליון שקל‪ .‬רק בשלוש סדרות המחזור היומי הממוצע הוא יותר‬
‫מ‪ 10-‬מיליון שקל ‪ -‬האג"ח של חברת חשמל ושטרי ההון של הבנקים לאומי והפועלים‪ .‬המחזור‬
‫‪.‬הממוצע לסדרה הוא כ‪ 5-‬מיליון שקל ביום‬
‫יחסית להיקפו של תיק החיסכון של הציבור הישראלי ‪ -‬שלפי נתוני בנק ישראל הסתכם בכ‪2.3-‬‬
‫טריליון שקל בסוף ‪ - 2009‬אלה נתוני מסחר קטנים‪ .‬מחזור המסחר השנתי באיגרת הסחירה‬
‫ביותר )בהנחה של ‪ 250‬ימי מסחר בשנה( נאמד בכ‪ 2.5-‬מיליארד שקל‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם נרצה לרכוש‬
‫בסכום של ‪ 1%‬מהחיסכון הלאומי את האג"ח הסחירה ביותר יידרשו לנו קרוב ל‪ 10-‬שנים‪.‬‬
‫המכירה תהיה אטית עוד יותר‪ .‬תל בונד ‪ 60‬אינו כולל סדרות אג"ח גדולות שמועד פירעונן קרוב‬
‫‪.‬משנה‪ ,‬אך אלה מתאפיינות לרוב במחזורי מסחר נמוכים אף יותר‬
‫נתון מדאיג נוסף מנקודת מבטם של מנהלי החיסכון הוא מיעוט המנפיקים‪ ,‬מה שמצמצם את‬
‫היכולת לפזר את ההשקעה ומרים את רמת הסיכון‪ .‬עשר סדרות מתוך ה‪ 60-‬שייכות לבנק הפועלים‬
‫ושש ללאומי‪ 12 .‬מהחברות שייכות לקבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬שבשליטת נוחי דנקנר‪ .‬אליהן מצטרפות‬
‫כמה סדרות של הבנקים מזרחי ודיסקונט‪ ,‬קצת אליעזר פישמן‪ ,‬קצת שרי אריסון וקצת משפחת‬
‫עופר ‪ -‬והנה הסתיימה לה הרשימה‪ .‬לזה ייקרא פיזור? אם למישהו עוד יש ספק לגבי הריכוזיות‬
‫‪.‬בשוק ההון הוא מוזמן להציץ שוב במדד הזה‬
‫עיוותים אלה גוררים עיוותים בתמחור‪ .‬המחסור באלטרנטיבות מוביל לכך שבתקופות שקטות‬
‫הביקוש רב מההיצע עשרות מונים והאיגרות נסחרות מעל לשוויין הכלכלי‪ .‬זה מאפשר לחברות‬
‫לגייס הון עתק בריביות נמוכות מאוד‪ .‬מנגד‪ ,‬כשהאווירה בשוק מתקדרת‪ ,‬המחיר צונח ונוצר קושי‬
‫‪.‬לממש את ההחזקה בגלל הסחירות הנמוכה‬
‫לכן‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬הדרך העיקרית להימנע ממלכודת הסיכונים הזו צריכה להיות הפניית חלק ניכר‬
‫מאפיק האג"ח הקונצרניות לשוקי האג"ח בחו"ל‪ ,‬שהם עמוקים יותר‪ ,‬סחירים יותר ומפוזרים‬
‫‪.‬בהרבה‬
‫רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם; יותם עירוני הוא אנליסט; חברות‬
‫בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק ני"ע המוזכרים בכתבה‪ .‬אין לראות בכתוב ייעוץ‬
‫או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1582342‬‬

‫‪13‬‬

‫ועדת הריכוזיות ממליצה‪ :‬הפרדה פיננסית וריאלית‪ ,‬חיזוק הרגולציה ‪-‬‬
‫ודיון על שליטה לפי האחזקה‬
‫עדכון( מהפכה במשק הישראלי‪ :‬הקבוצות הגדולות יתפצלו בתוך עד ‪(4‬‬
‫שנים ■ עוד בהמלצות‪ :‬הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות‬
‫ובחברות פיננסיות והקשחת הממשל התאגידי‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1477529‬‬

‫‪14‬‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1477529‬‬

‫סכנה למשקיעים‪ ,‬לתחרות‪ ,‬לפנסיות ולמשק‬
‫ניירות העמדה של הכלכלנים מרסקים את המיתוס שבנו הטייקונים בשנים האחרונות‬
‫‪10:56‬‬

‫‪15‬‬

‫‪.‬חברי ועדת התחרותיות והריכוזיות לא תהיה ברירה‬
‫גם לראש הממשלה‪ ,‬לשר האוצר‪ ,‬למנכ"ל משרד האוצר וליושבי ראש ועדות הכספים והכלכלה‬
‫לא תהיה ברירה אלא למצוא בשבועות הקרובים את הדרכים‪ ,‬החקיקות והכלים הנדרשים כדי‬
‫‪.‬להחמיר את ההגבלות ואת ההנחיות בנושא פירוק הריכוזיות במשק הישראלי‬
‫פרופ' אריה בבצ'וק‬
‫צילום‪ :‬בלומברג‬
‫הטיוטה של דו"ח ועדת התחרותיות והריכוזיות‪ ,‬שפורסמה ערב ראש השנה על ידי משרד האוצר‪,‬‬
‫נראית כמחולקת לשניים‪ :‬החלק הראשון הוא ממצאים קשים‪ ,‬קיצוניים וחמורים על הריכוזיות‬
‫במשק הישראלי‪ ,‬התחרות הנמוכה‪ ,‬הסכנה לחסכונות הציבור‪ ,‬הסכנה ליציבות הפיננסית‪ .‬חלק זה‬
‫נכתב בעיקר על ידי שורה של כלכלנים ומשפטנים במשרד האוצר‪ ,‬בבנק ישראל‪ ,‬במשרד‬
‫‪.‬המשפטים‪ ,‬ברשות ההגבלים וברשות ניירות ערך‬
‫ניירות העמדה של הכלכלנים מרסקים את המיתוס שבנו כאן בשנים האחרונות כמה טייקונים‬
‫הנהנים מהמצב הקיים בסיוע אנשי אקדמיה‪ ,‬רגולציה ועיתונות ששירתו אותם ‪ -‬שלפיו המשק‬
‫הישראלי תחרותי‪ ,‬אין בו בעיית ריכוזיות‪ ,‬מבנה פירמידלי הוא לגיטימי והקבוצות העסקיות הגדולות‬
‫‪.‬תורמות למשק הישראלי‬
‫החיבור בין פיננסים לריאלי ‪-OECD,‬המסקנות קשות‪ :‬ישראל היא המדינה הריכוזית ביותר בכל ה‬
‫מסוכן‪ ,‬הפירמידות מהוות סכנה ליציבות הפיננסית‪ ,‬למשקיעים ולתחרותיות‪ ,‬הריכוזיות גדלה בקצב‬
‫מפחיד‪ ,‬הקבוצות העסקיות אוכלות נתח גדל מהרווחים במשק ומרחיבות את פערי השכר‪ ,‬ומנגנון‬
‫‪.‬ה"שוק" אינו עובד‬
‫החלק השני הוא המלצות כיצד לפרק את הריכוזיות שנכתבו על ידי חברי הוועדה עצמם‪ :‬אלה‬
‫נראות מוחלשות‪ ,‬זהירות וכתובות בשפה רפה‪ .‬הלחץ האדיר שהופעל על חברי הוועדה על ידי‬
‫מועדון הריכוזיות והעובדה שכמה מחברי הוועדה טענו בשנה האחרונה בפורומים סגורים ופתוחים‬
‫שבעיית הריכוזיות היא שולית או שהרגולציה הנוכחית מתמודדת עם הבעיות המבניות בשוק ההון ‪-‬‬
‫‪.‬ניכרים היטב בפרק ההמלצות החלבי‬

‫‪http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1532603‬‬

‫‪16‬‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1583331?cache=1464635%3FhideOthers%3D7.2083927‬‬

‫בן בסט בוועדת הריכוזיות‪ :‬יש למנוע מבעל שליטה ליהנות מעודף הצבעה‬
‫ניתוח הוועדה של הפירמידות העסקיות‪ ,‬הריכוזיות הנגזרת מהן והאחזקה המשולבת של מוסד"‬
‫"פיננסי ותאגיד ריאלי חושפת את הסכנות החמורות הנשקפות למדינת ישראל מבעיות אלה‬
‫‪17:07‬‬
‫‪05.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אורה קורן‪ ,‬ערן אזרן‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪5‬‬
‫המרכז האקדמי למשפט‪ :‬להעביר עסקות בעלי עניין לאישור בית משפט כלכלי‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫‪17‬‬

‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫מדו"ח הוועדה עולה כי ניתוח קשת הסוגיות על שולחנה‪ ,‬הפירמידות העסקיות‪ ,‬הריכוזיות הנגזרת"‬
‫מהן והאחזקה המשולבת של מוסד פיננסי ותאגיד ריאלי ‪ -‬היא מעמיקה‪ ,‬וחושפת את הסכנות‬
‫החמורות הנשקפות למדינת ישראל מבעיות אלה"‪ ,‬כך אמר פרופסור אבי בן בסט‪ ,‬שהופיע היום‬
‫)ב'( בשימוע שערכו חברי ועדת הריכוזיות‪ .‬לדבריו‪ ,‬המלצות הוועדה אמנם פועלות לריכוך הבעיות‬
‫‪.‬הנובעות מהמבנים הללו‪ ,‬אך לדעתו במספר נקודות הן אינן מספיקות‬
‫אבי בן בסט‬
‫צילום‪ :‬חן גלילי ‪ /‬שילה הפקות‬
‫בנושא הפירמידות אמר כי הן גדולות מדי‪ ,‬ולכן על ההמלצות לגרום לכך שהיקף הפעילות‬
‫העסקית בקבוצות בעלות מבנה פירמידלי תצטמצם בשיעור ניכר‪ .‬לבדיו‪ ,‬הן צריכות לחולל שינוי‬
‫מהותי מאוד‪ ,‬שמשקל הפירמידות במשק יירד בצורה דרסטית וכך גודלן‪ .‬לדבריו‪ ,‬מבין כל המלצות‬
‫הוועדה‪ ,‬ישנן שתיים היכולות לגרום לכך‪ .‬אולם‪ ,‬האחת שנויה במחלוקת בין חברי הועדה‪ ,‬והשנייה‬
‫‪.‬אינה מוגדרת בצורה מספקת‬
‫בן בסט סבור‪ ,‬כי כללי הממשל התאגידי עליהם המליצה הוועדה לא יניבו שינוי משמעותי והם‬
‫כרוכים בהוצאות גדולות למפוקחים ולמפקחים‪ .‬לכן‪ ,‬יש להתמקד בהמלצה ‪ - 16‬הגבלת כוחו של‬
‫בעל שליטה באסיפה כללית ‪ -‬ולהפוך אותה להמלצה המרכזית של הוועדה‪ ,‬כך ש"זכויות ההצבעה‬
‫‪".‬האפקטיביות של בעל עניין בחברות פער )במורד הפירמידה( יהיו שוות לזכויותיו בהון החברה‬
‫בעל שליטה לא יוכל יותר להינות מעודף הצבעה דרך השרשור‪ .‬אם יש לראש הפירמידה ‪10%‬‬
‫בהון של חברה משורשרת‪ ,‬יהיו לו ‪ 10%‬מזכויות ההצבעה‪ .‬זה יחסל את הפער עליו הצביעו חברי‬
‫‪.‬הוועדה‪ ,‬שמהווה פוטנציאל לקבלת החלטות בעייתיות הפוגעות בין השאר בשאר בעלי המניות‬
‫לדבריו‪ ,‬כרגע זו הצעה בלבד שהוועדה לא הכריעה לגביה‪ .‬ההצעה תפתור את הבעיה המרכזית‬
‫במבנה הפירמידלי ותייתר חלק גדול מההמלצות האחרות בנושא ממשל תאגידי‪ .‬היתרון שלה‬
‫שהיא נקיה‪ ,‬ברורה‪ ,‬פותרת את שורש הבעיה‪ .‬ריכוזיות משקית‪ ,‬לגישתו‪ ,‬אינה הבעיה אלא אחת‬
‫‪.‬התוצאות השליליות של המבנה הפירמידלי‬
‫פרופ' בן בסט סבור כי היה לכך תקדים בחוק הבנקאות בעקבות ועדת ברודט‪ ,‬בו נמנע מבנקים‬
‫לנצל כוח הצבעה משורשר‪ .‬אם נאמץ את זה זה יהיה מתווה עקבי‪ ,‬אמר בן בסט‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא‬
‫דוחה טענות לפיהן זה יחייב שולטים למכור חברות ולא יימצאו קונים לכל החברות‪ .‬אזהרות כאלה‬
‫היו גם אחרי ועדת ברודט‪ ,‬כשאמרו שבנק הפועלים לא יצליח למכור את כל החברות שנדרש‪,‬‬
‫ובפועל הוא מכר יותר‪ .‬גם אחרי ועדת בכר הזהירו שלא יהו רוכשים‪ ,‬אולם אלה נמצאו בפרק זמן‬
‫‪.‬קצר מזה שקבעה הוועדה‪ .‬בן בסט סבור‪ ,‬שהפירמידות לוקות במינוף יתר‪ ,‬באשראי גדול מדי‬
‫הוועדה היתה ערה לסכנות הגלומות במינוף יתר אך המלצתה כללית מדיי‪ ,‬ומתייחסות לנושא"‬
‫בעיקר מהזווית של המממן ולא מהזווית של הממומן‪ .‬הוועדה המליצה להגביל את שיעור המימון‬
‫‪18‬‬

‫‪".‬שמשקיע מוסדי יוכל להעמיד לרשות תאגיד ריאלי‪ .‬בדומה להגבלה על הבנקים‬
‫לדברי בן בסט‪" ,‬אין ספק שיש להציב מגבלות על יכולתם של משקיעים מוסדיים להעניק אשראי‬
‫לחברות עסקיות ברוח ההגבלות הקיימות בפיקוח על הבנקים‪ .‬אולם‪ ,‬חשוב להגביל גם את סך‬
‫‪".‬האשראי שקבוצה עסקית גדולה ובמיוחד תאגיד פירמידאלי יכולים ליטול מכלל המלווים יחד‬
‫שיעור המינוף של הפירמידות בישראל גבוה מאוד ועלול לסכן את יציבותן בנסיבות של משבר‪".‬‬
‫גידול בסיכון של קבוצות עסקיות גדולות בשל מינוף יתר מגדיל גם את הסיכון של המוסדות‬
‫המלווים לפירמידה‪ .‬לכן‪ ,‬נדרשת החלטה משותפת על שיעור המינוף הכולל של קבוצות עסקיות‬
‫‪".‬גדולות על ידי שלושת הגופים המפקחים ‪ -‬בנק ישראל‪ ,‬הממונה על שוק ההון ורשות ניירות ערך‬
‫הגבלה משותפת חשובה‪ ,‬כדי שתהיה הגבלה על סך המינוף ולהבטיח‪ ,‬שלא יהיה ארביטראז'"‬
‫פיקוחי‪ ,‬או עיוות בהקצאת מקורות האשראי ממקורות שונים‪ .‬לגישתו‪ ,‬התיאום יהיה על פי חוק ולא‬
‫‪".‬בהחלטה וולונטרית‬
‫בנושא הפרדה בין אחזקות פיננסיות וריאליות אמר בן בסט‪ ,‬כי עדיפה הפרדה מלאה בין אחזקות‬
‫פיננסיות וריאליות‪ .‬הרף שנקבע גבוה מדיי ומאפשר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לקבוצה המחזיקה בחברה גדולה‬
‫‪.‬כמו תנובה‪ ,‬שבמקרה היא גם מונופול‪ ,‬להחזיק במוסד פיננסי‬
‫הוועדה קבעה‪ ,‬כי מותר להחזיק תאגיד ריאלי שגודלו אינו עולה על חצי אחוז מהפדיון במשק‬
‫ותאגיד פיננסי‪ .‬לדבריו‪ ,‬הדרך לתקן היא לקבוע קריטריון נוסף‪ ,‬שיתחשב גם בגדלו של התאגיד‬
‫יחסית לפעילות בענף בו הוא פועל‬
‫תאגיד שמהווה חצי אחוז מסך הפדיון במשק סביר להניח שהוא ענק בענף שלו‪ .‬לצד הורדת הרף"‬
‫יש לכלול מבחן שיביא בחשבון את משקלו של התאגיד בענף בו הוא פועל‪ ,‬כיוון שבמצבים של‬
‫‪".‬העדר תחרות קל יותר לנצל ניגודי עניינים‬
‫המרכז האקדמי למשפט‪ :‬להעביר עסקות בעלי עניין לאישור בית משפט כלכלי‬
‫המרכז האקדמי למשפט מציע לאמץ את המנגנון הקיים בחוק לחלוקת דיווידנדים ולהחילו על‬
‫עסקות בעלי עניין ועסקות חריגות‪ .‬עו"ד עמירם גיל מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן‪,‬‬
‫שהשתתף בשימוע בוועדת הריכוזיות אמר‪ ,‬כי התמקד בהמלצות הוועדה להעביר את הכוח לבעלי‬
‫‪.‬מניות המיעוט בנושאים כמו עסקות בעלי עניין ועסקות מהותיות אחרות‪ ,‬כגיוסי הון‬
‫לדבריו‪ ,‬לפי מחקרים עדכניים‪ ,‬אלה גופים שהם חלק מהבעיה ‪ -‬הם לא יוכלו לקבל את הנטל‬
‫הנוסף ולישם את ההמלצות ביעילות‪ .‬לפיכך הציע לאמץ מנגנון קיים בחוק החברות לגבי משיכת‬
‫‪.‬דיווידנדים‪ ,‬ולהחילו גם לגבי פיקוח על עסקות בעלי עניין בחברות פירמידה‬
‫על פי החוק‪ ,‬מנגנון ההכרעה בנושא הדיווידנדים הועבר לבית המשפט הכלכלי‪ .‬חברת פירמידה‬
‫שתרצה לבצע עסקת בעלי עניין‪ ,‬או עסקה מהותית אחרת‪ ,‬תצטרך להגיש בקשה לאישורה בבית‬
‫משפט‪ ,‬שימנה מומחה שיקבע גם הערכת שווי‪ .‬בעלי מניות ונושים יוכלו להציג עמדתם לבית‬
‫‪.‬המשפט לפני קבלת הכרעה‬
‫היום מתקיים יום השימועים האחרון שעורכת ועדת הריכוזיות בראשות מנכ"ל משרד האוצר‬
‫הפורש‪ ,‬חיים שני‪ ,‬להמלצות טיוטת הביניים שפירסמה‪ .‬מי שצפויים להגיע ולטעון בפני הוועדה הם‬
‫נציגי יורוקום של שאול אלוביץ'‪ ,‬יו"ר מגדל ביטוח אהרון פוגל‪ ,‬ונציגי‬
‫‪19‬‬

‫גזית גלוב שבשליטת חיים כצמן ודורי‬
‫סגל‪ .‬מטעם הציבור יגיעו לטעון התנועה לאיכות השלטון ונציגי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים‪.‬‬
‫‪.‬עוד יופיעו בפני הוועדה בכירים באקדמיה כמו פרופ' אבי בן בסט ורו"ח שלומי שוב‬
‫מי שייצג את קבוצת גזית גלוב‪ ,‬שפעילה בתחום הנדל"ן המניב‪ ,‬הוא פרופ' רונלד גילסון‪ ,‬מומחה‬
‫בינלאומי לממשל תאגידי מאוניברסיטת סטנפורד‪ .‬גליסון טען בעבר כי ריכוזיות אינה בהכרח דבר‬
‫רע ושלאורך זמן‪ ,‬ובלא מעט מדינות מפותחות בעולם‪ ,‬ריכוזיות משרתת מטרה ויש לה תפקיד חשוב‬
‫‪.‬בתהליך ההתפתחות של החברה והכלכלה‬
‫‪,‬אתמול הופיעו בפני הוועדה נציגי הקבוצות העסקיות הגדולות במשק ‪ -‬ובהן נציגי אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫החברה לישראל‪ ,‬קבוצת‬
‫דלק וקבוצת‬
‫‪,‬פז‪ .‬נציגי אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫שצפויה להיפגע בצורה המשמעותית ביותר מבין כלל הקבוצות העסקיות‪ ,‬טענו כי המלצות הוועדה‬
‫עומדות בניגוד לחוקי היסוד‪ ,‬שיש בהן פגיעה בזכויות הקניין ובחופש העיסוק ושהן לוקות בהיעדר‬
‫‪.‬מידתיות חריפה‬
‫הוועדה בחרה להשתמש באמצעים הפוגעניים ביותר כדי להצדיק את המטרות שהובאו בפניה‪".‬‬
‫התועלת שתצמח מההמלצות בטלה בששים אל מול הנזקים שעלולים להיגרם לחברות ולבעלי‬
‫‪.‬המניות‪ .‬בהמלצות יש פגיעה בעקרון הוודאות ובאמון המשקיעים"‪ ,‬נאמר‬

‫‪20‬‬

‫הצרות של בעלי השליטה בבנקים‪ :‬מהיכן יביאו כסף במקום הדיווידנדים‬
‫ההחמרה הצפויה בדרישות הלימות ההון תפגע ביכולת של הבנקים לחלק דיווידנד ■‬
‫פיבי של צדיק בינו נערכה והקטינה מינוף ■ שרי אריסון תיכננה להקטין את המינוף‬
‫בשנים הקרובות‪ ,‬ועשויה להביא כסף מהבית‬
‫‪07:04‬‬
‫‪10.10.2011‬‬
‫מ‬
‫בשנים הקרובות הבנקים הישראליים צפויים להיתקל בקושי מהותי בחלוקת דיווידנדים‪ .‬המפקח >>‬
‫‪.‬על הבנקים‪ ,‬דודו זקן‪ ,‬אמר זאת מפורשות רק לפני שלושה שבועות‬
‫שהבנק שבראשו הוא עומד לא יחלק ככל הנראה דיווידנדים ‪-TheMarker‬בנקאי בכיר אמר ל‬
‫לפחות עד פרסום הדו"חות השנתיים במארס ‪ .2012‬לאחר מכן יפעל הבנק בהתאם לעמידתו‬
‫‪.‬בדרישות יחס הלימות ההון שיקבע בנק ישראל כחלק מאימוץ הנחיות באזל ‪3‬‬
‫לדברי הבכיר‪ ,‬מהפרסומים בתקשורת אודות כוונת המפקח על הבנקים להגדיל את דרישות יחס‬
‫הלימות ההון מ‪ 7.5%-‬ל‪ 11%-‬ב‪ ,2016-‬עולה כי המפקח מצפה מהבנקים לשמור בקנאות על‬
‫רמות ההון ולפעול להגדלתן כבר מעתה‪ .‬להערכתו‪ ,‬גם עמיתיו בבנקים האחרים מפרשים כך את‬
‫‪.‬הפרסומים ולא יחלקו דיווידנדים בגין תוצאות הרבעון השלישי‪ ,‬אף שכנראה יציגו תוצאות חיוביות‬
‫‪21‬‬

‫נוסף על הציפייה להעלאת דרישת יחס הלימות בבנקים‪ ,‬יש לבנקים סיבות נוספות לדאגה‪ .‬משבר‬
‫החובות האירופי ממשיך להתעצם‪ ,‬והשלכותיו על הכלכלה המקומית כבר החלו לבוא לידי ביטוי‬
‫בירידה ביצוא ובצמיחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שוק הנדל"ן המקומי מראה סימני התקררות‪ ,‬כששליש מהאשראי‬
‫הבנקאי חשוף לנדל"ן‪ .‬ואם לא די בכך‪ ,‬הרי שהתגברות המודעות הצרכנית צפויה להגביר הלחץ‬
‫‪.‬לקבלת הטבות בעמלות ובריביות מהבנקים‬
‫בנקודה זו ראוי להבהיר כי ייתכן שהמשמעות של העלאת יחס הלימות ההון בבנקים תהיה בסופו‬
‫של דבר דרמטית פחות מכפי שהדברים נראים כיום‪ .‬הסיבה לכך היא שוועידת באזל עדיין לא‬
‫הכריעה בסוגיית סוגי מכשירי ההון שיוכרו בהון הליבה‪ .‬אם הוועידה תחליט למנות את ההון‬
‫ההיברידי בהון הליבה‪ ,‬הרי שלבנקים יהיה קל בהרבה להגיע ליעד הלימות ההון המדובר‪ .‬עד‬
‫‪.‬שיוכרע העניין‪ ,‬הבנקים המקומיים ימשיכו לסבול מחוסר ודאות‬
‫אם המפקח יטיל דרישה ליחס הלימות הון מינימלי של ‪ 11%‬ב‪ ,2016-‬סביר שהבנקים יתקשו‬
‫לחלק דיווידנדים‪ .‬בעוד שמבחינת המשקיעים הרגילים‪ ,‬המשמעות של עצירת דיווידנדים היא ירידה‬
‫באטרקטיביות של החזקת מניות בנקים ‪ -‬הרי שמבחינת חלק מבעלי השליטה בבנקים‪ ,‬המשמעות‬
‫‪.‬היא שיצטרכו להביא כסף מהבית כדי לפרוע את החובות שיש להם כנגד החזקת המניות‬
‫צדיק בינו‬
‫צילום‪ :‬וקנין עופר‬
‫המפקח מוטרד מהמינוף של עופר השקעות‬
‫אחת מבעלות השליטה בבנקים שצפויה להיות מושפעת מההפסקה הצפויה בזרם הדיווידנדים היא‬
‫עופר השקעות‪ .‬החברה מחזיקה במחצית מגרעין השליטה בבנק מזרחי וכן שולטת בחברת הנדל"ן‬
‫‪.‬מליסרון‬
‫עופר השקעות היא חברה פרטית‪ ,‬שלא הנפיקה אג"ח למוסדיים‪ ,‬לא מפרסמת דו"חות ולא‬
‫מדורגת על ידי חברות הדירוג‪ .‬על כן אין גישה לנתוניה הכספיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ממכתב ששלח המפקח‬
‫על הבנקים לחברה באוגוסט ושפורסם לציבור על ידי בנק מזרחי עולה כי המפקח מוטרד משיעור‬
‫המינוף הגבוה של עופר השקעות‪ .‬מהמכתב ניתן להבין שההון העצמי של עופר השקעות נמוך מ‪-‬‬
‫‪ 30%.‬מסך הנכסים‪ .‬כלומר מהמכתב ניתן להבין שלעופר השקעות חובות כבדים לבנקים‬
‫עם זאת‪ ,‬גורם הבקיא בענייניה של עופר השקעות טוען שהחברה לא ממונפת כפי שעולה מהמכתב‬
‫ושחובותיה קטנים בהרבה‪ .‬לדבריו‪ ,‬המפקח בחן את שיעור המינוף של עופר השקעות לפי הדו"חות‬
‫המאוחדים‪ ,‬הכוללים את החובות של מליסרון ובריטיש ישראל‪ ,‬ולא על פי דוחות סולו הכוללים את‬
‫חובותיה של החברה בלבד‪ .‬לטענתו‪ ,‬עופר נכסים לא מבססת את מקורותיה התזרימים על‬
‫‪.‬דיווידנדים מבנק מזרחי‬
‫כאמור לא ידוע מה היקף החוב המדויק ומה הם מועדי הפרעון של עופר השקעות‪ ,‬אך ברור כי‬
‫קימוץ בדיווידנדים מבנק מזרחי בשנים הקרובות ייצור תלות גבוהה מאוד של החברה בדיווידנדים‬
‫של מליסרון‪ ,‬הממונפת גם היא‪ .‬עופר השקעות ממתינה להוראה של בנק ישראל לבצע את הפרדת‬
‫האחזקה במליסרון והחוב כנגד מליסרון מעופר השקעות‪ ,‬על אף סירובו של דורון עופר מבעלי‬
‫‪.‬השליטה בחברה‬
‫בנק ישראל שכבר הביע את חששותיו מהמינוף של החברה צפוי לתת הוראה כזו ולאחריה עיקר‬
‫‪22‬‬

‫החוב ירבוץ על החברה שתחזיק את מליסרון‪ .‬עופר השקעות תישאר עם האחזקה בבנק מזרחי‬
‫‪.‬בלבד וכן תישאר עם חלק מהחוב ששיעורו לא יעלה על ‪ 30%‬מסך נכסיה‬
‫הפועלים ‪ -‬מחזיקי האג"ח יכולים לישון בשקט‬
‫שרי אריסון שולטת )‪ (20.16%‬בבנק הפועלים באמצעות חברת אריסון‬
‫החזקות‪ .‬לאריסון החזקות חוב לבנקים )לאומי‪ ,‬דיסקונט‪ ,‬מזרחי והבינלאומי( בהיקף של ‪800‬‬
‫מיליון שקל וחוב לבעלי האג"ח בהיקף של כ‪ 1.5-‬מיליארד שקל‪ .‬המקור העיקרי לשירות החובות‬
‫‪.‬הם דיווידנדים שהפועלים אמור לחלק‬
‫שרי אריסון‬
‫צילום‪ :‬רון אלון‬
‫על פי דו"ח הדירוג‪ ,‬מועד הפירעון של החובות הבנקאיים של אריסון אחזקות הוא ‪ .2013‬בדצמבר‬
‫‪ 2014.‬החברה אמורה להתחיל לפרוע את תשלומי קרן האג"ח בחמישה תשלומים שנתיים שווים‬
‫יחס המינוף של אריסון החזקות הוא נמוך מאוד‪ .‬על פי דו"ח הדירוג שפירסמה מידרוג בסוף יולי‪,‬‬
‫היקף החוב הפיננסי נטו של אריסון החזקות מהווה ‪ 29%‬משווי הנכסים של החברה )כולל מניות‬
‫הפועלים‪ ,‬ערבות של ‪ 500‬מיליון שקל שאריסון העמידה באחרונה לטובת בעלי האג"ח ו‪700-‬‬
‫‪).‬מיליון שקל שנמצאים לפי הערכות בקופת החברה‬
‫המשמעות של יחס המינוף הנמוך של אריסון החזקות היא שבעלי האג"ח יכולים לישון בשקט ‪-‬‬
‫רק בתרחיש שמניות הפועלים ייסחרו בפחות מ‪ 4-‬שקלים למניה החברה תגיע למצב ששווי נכסיה‬
‫נמוך מהיקף ההתחייבויות‪ .‬כיום נסחרת מניית הפועלים במחיר של ‪ 12.3‬שקל‪ ,‬המשקף לבנק‬
‫‪.‬מכפיל הון של ‪0.71‬‬
‫אף ששווי הנכסים עולה בהרבה על היקף ההתחייבויות נראה כי במציאות הדיווידנדים החדשה‪,‬‬
‫אריסון החזקות עלולה להידרש לבחון מחדש את המקורות לפירעון התחייבויותיה‪ .‬ב‪ 2013-‬החברה‬
‫צריכה לפרוע ‪ 800‬מיליון שקל לבנקים וכעבור שנה עליה לפקוע ‪ 300‬מיליון שקל לבעלי האג"ח ‪-‬‬
‫‪ 1.1.‬מיליארד שקל בסך הכל‬
‫כדי לעמוד בתשלומים החברה תיאלץ ככל הנראה לממש ערבות שאריסון העמידה לטובת בעלי‬
‫האג"ח‪ .‬אם הפועלים יקמץ בדיווידנדים גם אחרי ‪ ,2014‬האפשרויות שיעמדו בפניה החברה יהיו‬
‫מיחזור חובות‪ ,‬מימוש מניות בנק הפועלים או פנייה לבעלת השליטה אריסון בבקשה לבצע הזרמת‬
‫‪.‬הון נוספת‬
‫לאריסון יש רצון אמיתי להוריד את המינוף"‪ ,‬העריך מקור בשוק ההון‪" .‬מבינים שמינוף בימי"‬
‫משבר הוא חיסרון‪ .‬זוהי גם הסיבה שחברת מלח תעשיות שבבעלותה מכרה באחרונה מניות‬
‫הפועלים‪ .‬התוכנית של אריסון היתה להמשיך לפעול בשנים הקרובות להורדת המינוף ‪ -‬ברור לכל‬
‫‪".‬שאם אין דיווידנדים קשה יהיה לעמוד ביעד שנקבע‬
‫‪.‬דוברת קבוצת אריסון סירבה להגיב‬
‫הבינלאומי ‪ -‬בפיבי מדברים על מיחזור חובות‬
‫הבנק הבינלאומי מוחזק על ידי חברת פיבי‪ ,‬שבשליטת צדיק בינו ומשפחת‬
‫‪23‬‬

‫ליברמן האוסטרלית‪ .‬הנכס העיקרי של פיבי הן מניות )‪ (53%‬השליטה בבינלאומי‪ ,‬ששווי השוק‬
‫שלהן הוא כ‪ 2-‬מיליארד שקל‪ .‬כנגד החזקה זו‪ ,‬לפיבי יש חובות של ‪ 440‬מיליון שקל ‪ 200 -‬מיליון‬
‫‪.‬שקל לבעלי אג"ח פרטיות ו‪ 240-‬מיליון שקל לבנקים‪ .‬מדובר במינוף נמוך מאוד‬
‫אבל כמו במקרה של אריסון החזקות‪ ,‬המקור לפירעון ההתחייבויות הוא דיווידנדים שהבנק יחלק‪,‬‬
‫מימוש מניות הבנק או מחזור חוב‪ .‬בסוף החודש פיבי אמורה לפרוע כמחצית מהחוב לבעלי האג"ח‪,‬‬
‫‪.‬כ‪ 100-‬מיליון שקל‬
‫בפיבי מבינים כי ייתכן שהבינלאומי לא יחלק דיווידנדים בשנים הקרובות‪ ,‬ולכן מדברים בחברה על‬
‫מחזור חובות‪ .‬לצורך פירעון האג"ח בסוף החובש פיבי כבר גייסה הלוואה פרטית בסך כ‪100-‬‬
‫‪.‬מיליון שקל ממוסדיים‪ ,‬שאמורה להיפרע בתוך שנתיים‬
‫עומס הפירעונות יגיע כשפיבי תיאלץ לפרוע לבנקים חוב של ‪ 240‬מיליון שקל באוגוסט ‪,2012‬‬
‫כשחודשיים אחר כך יגיע מועד הפירעון של התשלום האחרון לבעלי האג"ח בהיקף של ‪ 100‬מיליון‬
‫שקל נוספים‪ .‬הערכה היא כי החברה תיכנס לשיחות עם הבנקים לשינוי מועדי הפירעון של‬
‫ההלוואה‪ ,‬מחזור חוב או שתפעל למכירת מניות רדומות שבהחזקתה לצורך גיוס הון להקטנת‬
‫המינוף‪ .‬בהקשר של פיבי מעניין לציין כי החברה השכילה כבר באוגוסט ‪ 2010‬לנצל את חלוקת‬
‫הדיווידנד החד‪-‬פעמי‪ ,‬בהיקף ‪ 800‬מיליון שקל שהבינלאומי חילק‪ ,‬כדי להוריד את המינוף באופן‬
‫‪.‬משמעותי‬
‫בבנק לאומי גרעין השליטה מוחזק בידי ממשלת ישראל )‪ (6%‬ולקבוצת‬
‫‪,‬אליהו‪ ,‬שמחזיקה בכ‪ 10%-‬מהבנק‬
‫אין ככל הידוע חובות כנגד האחזקה בלאומי‪ .‬דוברת קבות ברונפמן שרהן‪ ,‬בעלת השליטה‬
‫בדיסקונט‪ ,‬מסרה כי לקבוצת ברונפמן שרהן אין חוב כנגד ההחזקה‬
‫‪.‬בבנק‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1519539‬‬

‫מהאשראי העסקי של פועלים ולאומי חשופים ל‪ 3-‬לווים‬
‫הפועלים העניק לשלוש קבוצות לווים אשראי בהיקף של ‪ 20.2‬מיליארד שקל ‪ -‬כ‪ 19%-‬מתיק‬
‫האשראי העסקי ■ בלאומי שתי קבוצות לווים להם העניק אשראי של ‪ 16‬מיליארד שקל ■ בכיר‬
‫"בפועלים‪" :‬כולם מכירים את הקבוצות הגדולות‪ .‬אלה לווים איכותיים‬

‫‪24‬‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1580399‬‬

‫ועדת הריכוזיות תפרק הפירמידות דרך חיזוק ממשל תאגידי‬
‫הוועדה אינה קוראת באופן ישיר לפירוק הפירמידות ‪ -‬אך המליצה על‬
‫מהלכים ששוללים את ההטבות של הטייקונים ומקטינים את הכדאיות של‬
‫אחזקת פירמידה‬
‫‪19:03‬‬
‫‪11.10.2011‬‬
‫מאת‪ :‬ערן אזרן‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1521297‬‬

‫‪25‬‬

‫למה הפירמידות כן מזיקות למשק ‪ -‬ריכוזיות המשק‬
‫‪www.themarker.com‬‬
‫רגע לאחר שפורסמו מסקנות ועדת הריכוזיות כבר נפוצו בתקשורת ההסברים מדוע הפירמידות‬
‫בעצם אינן מזיקות למשק הישראלי ■ סטס סוקולינסקי ליווה את עבודת הוועדה ומסביר למה‬
‫הסברים אלה שגויים‬
‫‪http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1481595‬‬

‫הקבוצות העסקיות הגדולות במשק הישראלי‪ ,‬או בשמן האחר "הפירמידות"‪ ,‬הואשמו בחודשים >>‬
‫האחרונים בתחלואיו של המשק הישראלי‪ .‬מהקוטג' ועד לנדל"ן‪ ,‬התביעות לפירוק הקבוצות‬
‫‪.‬העסקיות עמדו במוקד הדיון‬
‫צילום‪ :‬דו"ח בנק ישראל‪2009 ,‬‬
‫השבוע הוגש דו"ח הביניים של הוועדה להגברת התחרותיות במשק לראש הממשלה ולעיון‬
‫‪26‬‬

‫הציבור‪ ,‬לאחר עבודה מאומצת בשנה האחרונה‪ .‬מחקר רב נערך כהכנה לדיונים‪ ,‬ותמך בגיבוש‬
‫‪.‬מסקנות הוועדה‬
‫במסגרת התמחותי במשרד האוצר כעמית קורת‪-‬מכון מילקן‪ ,‬זכיתי ללוות חלק מתהליך זה ולערוך‬
‫‪.‬מחקר שמתמקד בקבוצות העסקיות במשק ובהשפעתן‬
‫ממסקנות המחקר‪ ,‬שיראה אור לקראת פרסום הדו"ח הסופי של הוועדה להגברת התחרותיות‬
‫בעוד כמה חודשים‪ ,‬עולות כמה תשובות מעניינות לארבע טענות על הקבוצות העסקיות שהושמעו‬
‫‪.‬בתקשורת בתקופה האחרונה‬
‫"קבוצות עסקיות אינן שחקניות דומיננטיות במשק הישראלי" ‪1.‬‬
‫הטענה שלפיה הפירמידות אינן דומיננטיות במשק נשמעת מדי פעם בדיון הציבורי והתקשורתי‪.‬‬
‫‪.‬כדי לנתח את הסוגיה בצורה מסודרת‪ ,‬צריך להשתמש בנתונים אובייקטיביים ומדידים‬
‫על בסיס השוואה בינלאומית של הקבוצות העסקיות בבעלות משפחתית בין ‪ 45‬מדינות‪ ,‬נמצא כי‬
‫נתח שוק של הקבוצות העסקיות בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומתקרב לחצי משווי השוק של‬
‫‪.‬כלל החברות בבורסה‬
‫מרכז התחרותיות( ‪ IMD‬תוצאות דומות התקבלו במחקר של בנק ישראל מ‪ 2008-‬ודו"ח של‬
‫העולמי( מ‪ .2010-‬אף שבמחקרים אלה השתמשו במדדים אחרים לאמידת השפעת הקבוצות‬
‫‪.‬העסקיות‪ ,‬התוצאות המרכזיות אינן משתנות‪ :‬הקבוצות העסקיות דומיננטיות במשק הישראלי‬
‫"במשק קטן כמו ישראל תמיד יהיו שחקנים דומיננטיים‪ ,‬כמו קבוצות עסקיות גדולות" ‪2.‬‬
‫מה לעשות‪ ,‬אומרים המצדדים בטענה זו ‪ -‬מדובר במשק קטן עם ‪ 7.5‬מיליון תושבים‪ ,‬שמהווה רק‬
‫כ‪ 0.3%-‬מהתוצר העולמי‪ .‬במשק כזה‪ ,‬המציאות מחייבת קיום של שחקנים דומיננטיים‪ ,‬ולכן אי‬
‫‪.‬אפשר להימנע מלקיים משק ריכוזי עם מספר מצומצם של קבוצות גדולות‬
‫מתברר שתמונת המצב בעולם מוכיחה אחרת‪ :‬יש לא מעט משקים קטנים‪ ,‬שחלקם דומים בגודלם‬
‫לכלכלה הישראלית‪ ,‬ובהם רמת הדומיננטיות של הקבוצות העסקיות נמוכה הרבה יותר‪ .‬דנמרק‪,‬‬
‫שווייץ ואירלנד דומות לישראל גם בחלקן בתוצר העולמי וגם בגודל האוכלוסייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן שונות‬
‫מישראל במאפיין אחד חשוב‪ :‬נתח השוק של הקבוצות העסקיות מסך שווי השוק של החברות‬
‫‪.‬הציבוריות‬
‫ההשוואה הבינלאומית במחקר מראה כי ישראל נמצאת במקום גבוה במיוחד ברמת הדומיננטיות‬
‫‪.‬של קבוצות העסקיות גם ביחס למשקים הדומים לישראל במאפייני הגודל‬
‫כלומר‪ ,‬אפשר לקיים משק קטן ללא שחקנים דומיננטיים ‪ -‬ואפשר גם למצוא דוגמה טובה למשק‬
‫מוצלח במיוחד‪ ,‬קטן ולא ריכוזי‪ .‬זוהי שווייץ‪ ,‬שנמצאת תמיד במקומות הראשונים במדדי התחרותיות‬
‫‪.‬הבינלאומיים‬
‫"קבוצות עסקיות גדולות הן בעלות סינרגיה עסקית‪ ,‬ולכן הן רצויות מבחינה כלכלית" ‪3.‬‬
‫טענה זו תומכת בקיומן של קבוצות עסקיות באמצעות הסבר כלכלי פשוט‪ :‬הקבוצות נוצרות עקב‬
‫‪27‬‬

‫‪.‬סינרגיה בין העסקים השונים בקבוצה‪ ,‬ולצורת הארגון הזו יתרונות עסקיים‬
‫כדי להמחיש את הרעיון‪ ,‬אפשר לחשוב על דוגמה פשוטה‪ :‬בית זיקוק ותחנת דלק‪ .‬האם רצוי ששני‬
‫העסקים האלה יהיו באותה שליטה? במקרה זה מדובר בשרשרת אספקה של דלק‪ ,‬ולכן בעלות‬
‫משותפת על שני העסקים מאפשרת להימנע ממיקוח על מחירי העברה ולייצר אספקה ודאית‬
‫‪.‬ויציבה של דלק מבית הזיקוק לתחנה‬
‫בשפה כלכלית קוראים לתופעה זו "אינטגרציה אנכית" ‪ -‬יצירת שליטה משותפת על שרשרת‬
‫האספקה של המוצר‪ .‬למעשה‪ ,‬רוב חברות הנפט והדלק מאורגנות בצורה כזאת‪ .‬בדוגמה הפשוטה‬
‫שלעיל‪ ,‬היתרונות של בעלות משותפת ברורים ‪ -‬אך הם הרבה פחות ברורים כשמגיעים לניתוח של‬
‫‪.‬הקבוצות העסקיות בישראל‪ ,‬המחזיקות בעסקים בכמה ענפי משק שאינם בהכרח קשורים זה לזה‬
‫‪: TheMarker‬צילום‬
‫במחקר נבחנה רמת האינטגרציה האנכית בין הענפים בקבוצה באמצעות מדדים מקובלים‪ ,‬ונמצא‬
‫כי רמת האינטגרציה בין החברות בקבוצה עסקית ממוצעת בישראל אינה עולה עם מספר הענפים‬
‫בקבוצה ‪ -‬כלומר‪ ,‬קבוצות גדולות שכוללות בתוכן חברות בענפים רבים‪ ,‬אינן בעלות רמת‬
‫אינטגרציה אנכית גבוהה לעומת קבוצות קטנות יותר שפועלות במספר מצומצם של ענפים במשק‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬גודל הקבוצה והפיזור הענפי שלה אינם מתורגמים לסינרגיה עסקית גבוהה‪ .‬רמת‬
‫‪.‬הסינרגיה דומה בין קבוצות עסקיות גדולות וקטנות‬
‫"קבוצות עסקיות מפוזרות על פני כמה ענפים‪ ,‬ולכן אינן משפיעות על רמת התחרות במשק" ‪4.‬‬
‫טענה זו גורסת כי הקבוצות העסקיות אינן מרכזות פעילות משמעותית בענף מסוים‪ ,‬אלא מפזרות‬
‫השקעות על פני כמה ענפים‪ .‬מכיוון שהקבוצות אינן שחקניות משמעותיות בענפים ספציפיים‪ ,‬יש‬
‫‪.‬טוענים כי הן אינן משפיעות על תחרות ענפית‬
‫ואולם מתברר שגם גופים שמפוזרים במספר רב של ענפים יכולים להגביל את התחרות ברמה‬
‫הענפית‪ .‬איך זה עובד? נניח ששתי קבוצות פועלות בשני ענפים זהים‪ ,‬כך שכל אחת מהן פוגשת‬
‫את האחרת בשני שווקים בלבד ‪ -‬בתיאוריה הכלכלית מצב זה מכונה מפגש בין‪-‬שוקי‪ .‬כעת נניח‬
‫שרק שתי הקבוצות פועלות באותם הענפים‪ .‬במצב זה מקבלים שני ענפים שאינם תחרותיים‪ ,‬כי‬
‫‪.‬אמנם יש שתי חברות בכל ענף‪ ,‬אך בדרך כלל זה לא מספיק כדי לייצר תחרות אמיתית‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬לכל קבוצה עלול להיווצר תמריץ שלא להוריד מחירים בשוק‪ .‬הקבוצה שתוריד‬
‫מחירים ראשונה ו"תגנוב" את השוק‪ ,‬עלולה "להיענש" בשוק השני על ידי פעולה דומה מצד‬
‫הקבוצה השנייה‪ .‬לכן מדובר במצב של "שמור לי ואשמור לך" ‪ -‬כלומר‪" ,‬אל תתחרה בי בענף א'‪,‬‬
‫‪'".‬ואני לא אתחרה בך בענף ב‬
‫בעקבות כך‪ ,‬מפגש בין‪-‬שוקי בין שתי קבוצות עלול להוריד תמריצים לתחרות בצורה משמעותית‬
‫ביותר‪ .‬בישראל קיימים גם ענפים לא תחרותיים‪ ,‬גם קבוצות עסקיות וגם מפגשים בין‪-‬שוקיים‬
‫‪.‬ביניהן‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על מספר רב של מפגשים בין‪-‬שוקיים בין הקבוצות בענפי המשק‬
‫השונים‪ .‬כאשר המפגשים נוצרים בענפים שבהם מספר השחקנים הוא מצומצם‪ ,‬נוצר פוטנציאל‬
‫לפגיעה בתחרות ענפית‪ .‬לפיכך‪ ,‬פיזור ענפי שמביא למפגשים בין‪-‬שוקיים יכול להביא לפגיעה‬
‫‪.‬בתחרות במשק‬
‫‪28‬‬

‫הכותב הוא בוגר תוכנית עמיתי קורת‪-‬מכון מילקן )‪ (2010-2011‬ודוקטורנט במחלקה לכלכלה‬
‫באוניברסיטת הרווארד‪ .‬הוא ליווה את עבודת הוועדה להגברת התחרותיות במשק‪ .‬אתר האינטרנט‬
‫‪: www.kmifellows.org‬של התוכנית‬

‫"יו"ר כלל ביטוח‪" :‬חברות הביטוח עברו מקוטב אחד של קרטל לשני‬
‫אביגדור קפלן‪" :‬צריך לזכור ללווה את העובדה שעשה תספורת" ■ מי‬
‫שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשק סבור שהמחאה החברתית‬
‫מוצדקת‪ ,‬ושיש מקום ליותר צניעות בשכר הבכירים‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1593219‬‬

‫‪29‬‬

‫פוסלים את טרכטנברג ‪ -‬ומפספסים את המהות‬
‫בזמן שנמשיך בוויכוח העקר בין טרכטנברג לספיבק ימשיכו לגנוב לנו את‬
‫המדינה‬

‫קולות‪-‬המהפכה‪http://www.themarker.com/opinion/1.1518144/‬‬

‫? דר' ירון זליכה ‪ -‬האם מדינת ישראל מושחתת‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8‬‬

‫התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ‪ :‬דורשת לפרסם את הפרוטקולים של ועדת הריכוזיות‬
‫בתנועה מבקשים לפרסם את פרוטוקולי הדיונים ואת התשתית העובדתית שעמדה ביסוד דו"ח‬
‫הביניים ‪ -‬כדי לאפשר לציבור להתכונן לשימוע‬
‫‪http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1516240‬‬
‫■■‬
‫הסיבות ליוקר המחיה המופרז בישראל )במיוחד ב ‪ -‬מזון ודיור (‪,‬הן תוצאה ישירה של מבנה‬
‫הכלכלה הריכוזית‪ ,‬המונופולים והקרטלים‪ .‬הפרטות שגויות ו ‪ -‬מדיניות ‪ /‬חוסר מדיניות של הגבלים‬
‫‪.‬עסקיים ‪ -‬משרד האוצר‬
‫■■‬
‫המלצות ועדת הריכוזיות יוגשו בתוך חודשיים לממשלה‬
‫]חיים שני‪ .‬לאפשר תקופת הסתגלות ]צילום‪ :‬תמר מצפי באדיבות גלובס‬

‫שר האוצר והנגיד קיבלו את המלצות ועדת הריכוזיות‬
‫ערן אזרן‬
‫כל חברי הוועדה הצביעו ואישרו את המלצות הוועדה * ההמלצות יועברו לבחינתו של ראש‬
‫הממשלה בנימין נתניהו‬
‫לרשימה המלאה‬

‫‪30‬‬

‫יישום המלצות ועדת הריכוזיות עלול לגרום נזק עצום לצרכנים‬
‫עירן פאר‬
‫הפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים מתבקשת‪ ,‬אך ניהול ללא גרעיני שליטה בבנקים ובחברות‬
‫ביטוח עלול לגרום יותר נזק מתועלת * הניסיון להציג ועדת הריכוזיות כפתרון למחאה ‪ -‬מנותק‬
‫"מהמציאות * חומר למחשבה למטילים ולו ספק קל בפופוליזם של "סוף שלטון הטייקונים‬
‫לרשימה המלאה‬

‫יו"ר הוועדה‪ ,‬חיים שני‪ :‬יש לאפשר ‪ 4‬שנים לגופים להסתגל לחוק החדש גפני‪ :‬יש להקשיח את‬
‫מסקנות הוועדה גלאון‪ :‬להפקיע את ההגנה על החוסכים מידי הגופים המוסדיים‬
‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-280396-00.html‬‬

‫מכה לרשות ההגבלים‪ :‬הכלכלן הראשי שלומי פריזט מצטרף לגל העזיבות‬
‫בשנה האחרונה עמד פריזט בראש צוות המומחים לבחינת יוקר המחייה בוועדת טרכטנברג;‬
‫להודעה קדמו הודעות פרישה של סגנו רועי רוזנברג ואבנר פינקלשטיין‬
‫‪15:04‬‬
‫‪06.11.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אורה קורן‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪http://www.themarker.com/career/1.1559400‬‬

‫זהבית כהן בדרך למכור החזקות אייפקס בתנובה ברווח של ‪270%‬‬
‫מאיר שמיר מתכנן לגייס גופים מוסדיים שירכשו יחד איתו את מניות תנובה לפי שווי של ‪6-5.5‬‬
‫מיליארד שקל ■ הערכות‪ :‬אייפקס תסכים להצעה‪ ,‬המשקפת תשואה אדירה השקעתה בתנובה‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000695457‬‬

‫מכון ירושלים‪" :‬המדען הראשי מסבסד טייקונים על חשבון משלמי‬
‫‪31‬‬

‫"המיסים‬
‫לפי המכון‪ :‬לפחות ‪ 13‬חברות בשליטת קבוצת אידיבי של נוחי דנקנר ו‪-‬‬
‫‪ 24‬חברות בשליטת קבוצת עופר זכו למענקים‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=300095&p_id=&maavar=1‬‬
‫המדען הראשי במשרד התמ"ת נתן מענקים לעשרות חברות בשליטת קבוצות עופר ודנקנר בחמש‬
‫השנים האחרונות‪ :‬לפחות ‪ 13‬חברות בשליטת קבוצת אידיבי של נוחי דנקנר ו‪ 24-‬חברות בשליטת‬
‫קבוצת עופר זכו למענקים מהמדען הראשי בשנים ‪ .2006-2010‬בין חברות אלו ניתן למנות ‪9‬‬
‫מתוך ‪ 15‬הקבוצות אשר בשליטת חברת כלל ביוטכנולוגיה‪ ,‬ולמעלה מ‪ 20-‬חברות אשר בשליטת‬
‫‪.‬חברת עופר הייטק‪ ,‬כך עולה מנייר עמדה שמפרסם היום מכון ירושלים לחקר שווקים‬
‫המדען הראשי מתייחס לכל חברה כישות עצמאית ומתעלם ממבנים פירמידלים"‪ ,‬אומר ירדן גזית‪",‬‬
‫עמית מחקר במכון ירושלים ומוסיף "כך יוצא‪ ,‬שחברות ענק זוכות למענקים רבים מכספי משלם‬
‫המיסים‪ ,‬כאשר בסטטיסטיקה של המדען הראשי נרשם שהמענקים ניתנו לחברות קטנות‬
‫‪".‬ובינוניות‬
‫אולם לא רק חברות הפירמידה זכו במענקים על חשבון משלם המיסים‪ .‬המכון מגלה גם‪ ,‬כי רבות‬
‫טבע‬
‫‪,‬מחברות הטכנולוגיה הגדולות במשק נהנו גם הן ממענקים‪ .‬בין חברות אלה נמנות‬
‫‪,‬נייס‬
‫אלביט ועוד‪ .‬כך שכמעט מחצית מהחברות במדד בלוטק ‪ 50‬זכו במענקים בעצמן‬
‫‪.‬או באמצעות חברות בנות‬
‫פרסום‬
‫לסיכום המכון בחר להמליץ על הפסקת סבסוד לחברות הגדולות על ידי סגירת תוכניות המדען‬
‫הראשי השונות‪ .‬בינתיים ממליץ המכון על חיוב המדען הראשי לנהוג בשקיפות מלאה ולפרסם את‬
‫‪.‬הסכומים אותם הוא מעניק לכל חברה וחברה‬
‫תקציב המדען הראשי לשנת ‪ 2012‬צפוי לעמוד על ‪ 1.23‬מיליארד שקל‪ ,‬כך נחשף לראשונה ב‬‫בשבוע שעבר‪ .‬מדובר בשפל של שבע שנים בתקציב של המדען שהינו הנמוך ביותר ‪Bizportal‬‬
‫משנת ‪ 2005‬אז הסתכם התקציב ב‪ 1.145-‬מיליארד שקל בלבד‪ .‬כך שעל פי המחקר של מכון‬
‫ירושלים עולה כי החברות הקטנות שמשוועות לכסף באמת נאלצות להתמודד לא רק עם עוגה‬
‫‪.‬שהולכת וקטנה אלא גם עם חברות ענק שנוגסות להן במענקים‬
‫ממשרד המדען הראשי נמסר בתגובה‪" :‬לשכת המדען הראשי רואה בהשקעות במחקר ובפיתוח‬
‫כלי בעל חשיבות לאומית לכלכלה הישראלית‪ .‬עמדה זו‪ ,‬קיבלה חיזוק גם במסגרת מסקנות דו"ח‬
‫ועדת טרכטנברג‪ .‬שיקולי לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת היו ונשארו מקצועיים וענייניים‬
‫גרידא על בסיס בדיקת החדשנות הטכנולוגית וסיכוייה לתרום למשק הישראלי ולא על בסיס‬
‫‪".‬השערות או כותרות‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=300095&p_id=&maavar=1‬‬

‫‪32‬‬

33

34

http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizprofile.shtml?p_id=7360068&c_id=736

‫ קבוצות זומנו להבהרות‬4 :‫ועדת הריכוזיות‬
35

‫]שני‪ .‬זימן קבוצות בעלות מבנה פירמידיאלי רב‪-‬שלבי ]צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬

‫הוועדה להגברת התחרותיות במשק פנתה לסאני‪ ,‬לאי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬לאקויטל וליורוקום לצורך שאלות‬
‫הבהרה‪ ,‬לקראת פרסום המלצותיה הסופיות בסוף החודש‬
‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-286197-00.html‬‬

‫דויטשה בנק‪ 40 :‬מיליארד ש' בחובות אג"ח קונצרני יגיעו להסדר‬
‫דן הרווארד‪ ,‬אנליסט הבנקים של דויטשה בנק‪ ,‬צופה שחורות לשוק‬
‫האג"ח הקונצרני ומסביר כי אנו רק בתחילתו של תהליך גדול‬
‫שוק האג"ח הקונצרני בישראל נמצא במצב כאוטי כאשר ‪ 40‬מיליארד שקל מקרב החובות"‬
‫באג"ח הקונצרני צפויים לעבור הסדרי חוב בשנים הקרובות‪ ".‬כך ציין הבוקר דן הרווארד‪ ,‬אנליסט‬
‫‪.‬הבנקים של דויטשה בנק ישראל‪ ,‬בהקשר למצב העגום בשוק האג"ח הקונצרני בישראל‬
‫דן הרווארד‪ ,‬דויטשה בנק‬
‫צילום‪ :‬דויטשה בנק‬
‫לטענתו‪ ,‬כאשר יותר משליש מהחוב של תאגידים ריאליים )ללא מוסדות פיננסיים( נסחר‬
‫בתשואות של יותר מ‪ ,7.5%-‬המו"מ הנוכחי על תספורות בגובה ‪ 5‬מיליארד שקל עשוי להיות רק‬
‫‪.‬תחילתו של תהליך גדול בהרבה‬
‫עוד מציין הרווארד כי "הגל הבא של הסדרי החוב יורכב ככל הנראה מהרבה מנפיקים קטנים‬
‫)אג"ח בהיקף של כ‪ 150-‬מיליון שקל ומטה(‪ ,‬ופחות מההסדרים גדולים אשר תפסו את תשומת לב‬
‫המשקיעים לאחרונה דוגמת טאו‬
‫‪.‬ודלק נדל"ן‬
‫את הדברים האלה אומר הרווארד על רקע המכה הקשה שספג שוק האג"ח הקונצרניות בשנה‬
‫החולפת‪ .‬בעיות הנזילות של החברות הישראליות והסדרי החוב המרובים‪ ,‬הביאו לאובדן האמון של‬
‫המשקיעים ביכולות ההחזר של החברות ושלחו אותם להשקעה בחוף מבטחים‪ ,‬האגרות‬
‫‪.‬הממשלתיות‬
‫האגרות הממשלתיות היו היחידות לרשום תשואה חיובית השנה )‪ (5%‬בעוד שמדדי התל בונד ‪40‬‬
‫‪ 60‬בת"א‪ ,‬שמרכזים את האג"ח הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר‪ ,‬רשמו ירידות שערים‬
‫‪36‬‬

‫של ‪ 1.6%‬ו‪ 0.3%-‬בהתאמה‪ .‬מדד התל בונד ‪ 20‬הצליח לרשום עלייה מתונה של ‪ 0.7%‬מתחילת‬
‫‪.‬השנה‪ ,‬עלייה מינורית לעומת גידול של ‪ 11%‬במדד בשנת ‪2010‬‬
‫?כיצד כל זה ישפיע על הבנקים‬
‫לטענת הרווארד‪ ,‬קשה לדמיין תסריט שבו הבנקים ייצאו ללא פגע מהמצוקה הנוכחית בשוק‬
‫האג"ח‪ .‬הרווארד צופה כי ההפרשות לחובות מסופקים בטווח הקצר יעלו על מנת לשקף את‬
‫המציאות הנוכחית‪" .‬אם שוקי ההון לא יצליחו למחזר חובות‪ ,‬נראה לדעתנו בלתי סביר כי הבנקים‬
‫ייכנסו לוואקום‪ ,‬כיוון שסקטור הבנקאות עומד בפני דרישות להגדלת הלימות ההון‪ ,‬המפעילות לחץ‬
‫‪.‬על היכולת להגדיל את נכסי הסיכון"‪ ,‬מסביר הרווארד‬
‫תספורת‬
‫צילום‪ :‬כפרי ניר‬
‫הנפגעים העיקריים לטענתו הם בעלי האג"ח שכן הבנקים חשופים לאותן חברות שהנפיקו חוב‬
‫בשוקי ההון‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם נמצאים בדרגה גבוהה יותר במבנה ההון והאשראי שלהם מגובה‬
‫בביטחונות‪ ,‬בעוד שהאג"ח המקומי רובו ככולו אינו מגובה‪" .‬הבנקים דאגו מראש למחזורי חוב על‬
‫ידי דרישה ליותר ערבויות ופירעון מוקדם של תשלומים‪ ,‬כך שמחזיקי האג"ח ייאלצו לשאת את‬
‫‪".‬מרבית ההפסדים ממחזורים עתידיים ולא הבנקים‬
‫בדויטשה בנק מעריכים לפיכך כי תהליך הסדרי האג"ח בשוק ההון יהיה ארוך ומתוח לאור‬
‫העובדה כי ‪ 3‬מיליארד שקל בלבד מהאג"ח הקונצרני צפויים לפירעון בשנת ‪ ,2012‬לעומת ‪25-20‬‬
‫‪.‬מיליארד שקל מדי שנה בין השנים ‪2015-2017‬‬
‫ההארכה של מועדי הפירעון תספק מרחב נשימה עבור חברות שהחוב שלהן נמצא בטווח תשואות‬
‫של ‪ 15%-7.5%‬המהוות ‪ 23%‬משוק האג"ח‪ ,‬אך ברגע שהתשואות יעברו את ה‪ 15%-‬תהליך של‬
‫‪.‬הסדר חוב יהפוך לצורך בלתי נמנע‪ ,‬ללא קשר למועד הפירעון ומדובר ב‪ 12%-‬משוק האג"ח‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1609872‬‬

‫התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ‪ :‬דורשת לפרסם את הפרוטקולים של ועדת‬
‫הריכוזיות‬
‫בתנועה מבקשים לפרסם את פרוטוקולי הדיונים ואת התשתית העובדתית שעמדה‬
‫‪37‬‬

‫ביסוד דו"ח הביניים ‪ -‬כדי לאפשר לציבור להתכונן לשימוע‬
‫‪http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1516240‬‬

‫תחזית הטבות המס לשנות הכספים ‪"2012-2011‬‬
‫הטבות המס לשנת ‪ *2011‬יסתכמו‪ ,‬על פי התחזית‪ ,‬בכ‪ 38.4-‬מיליארד ש"ח‪ ,‬המהווים כ‪%18-‬‬
‫מהכנסות המדינה‬
‫ממסים וכ‪ %4.4-‬מהתוצר‪ .‬מזה‪ ,‬כ‪ 32.0-‬מיליארד ש"ח הטבות במסים ישירים‪ 6.3 ,‬מיליארד ש"ח‬
‫במסים עקיפים‬
‫‪".‬ועוד ‪ 0.1‬מיליארד ש"ח באגרות‬

‫‪http://www.mof.gov.il/BudgetSite/StateBudget/Budget2011_2012/Lists/List/Attachments/2/tahazitMas‬‬
‫‪_2011_12.pdf‬‬

‫מבקר המדינה יבדוק את קבלת ההחלטות סביב פירוק אגרקסקו‬
‫כך הוחלט היום בוועדה לביקורת המדינה ■ משרד האוצר ישקול מחדש אם לסגת מפירוק חברת‬
‫היצוא החקלאי ולהפעילה לקראת הפרטה‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000689544‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬השופט בדימוס מיכה לינדשטראוס‪ ,‬יבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות סביב‬
‫פירוק אגרקסקו ‪ -‬כך הוחלט היום )ב'( בוועדה לביקורת המדינה‪ ,‬שקיימה דיון בכנסת בבקשה‬
‫הניהוליים לחוות‪-‬דעת מבקר המדינה‪ ,‬על‪-‬פי סעיף ‪ 21‬לחוק מבקר המדינה‪ ,‬בעניין הכשלים‬
‫‪.‬שהביאו לקריסתה של חברת אגרקסקו ואי‪-‬נקיטת צעדים למניעת פירוקה‬
‫ה‬
‫על‪-‬פי הצעת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה‪ ,‬ח"כ רוני בר‪-‬און‪ ,‬ישקול משרד האוצר מחדש האם‬
‫‪.‬לסגת מפירוק החברה ולהפעילה לקראת הפרטה‬
‫מבקר המדינה קבע כי ההליך המשפטי המתקיים בימים אלה אינו מונע קידום בדיקה של משרדו‬
‫את התהליכים וקבלת ההחלטות בעניין החברה על‪-‬פי סעיף ‪ 21‬לפי חוק מבקר המדינה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫ו‪Carmel-‬חברת אגרקסקו‪ ,‬הנמצאת בשליטת המדינה‪ ,‬מייצאת מוצרי חקלאות תחת המותגים‬
‫‪ ..‬החברה נקלעה למשבר‪ ,‬נכנסה להקפאת הליכים בחודש יוני ולפירוק בחודש ספטמבר‪Alesia‬‬
‫מחר )ג'( אמור בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב להכריע בין שתי הצעות לרכישת השליטה בחברה‪:‬‬
‫הראשונה ‪ -‬של גדעון ביקל וחן למדן; והשנייה ‪ -‬של מועצת מגדלי הפרחים ואהרון פורם‪.‬‬

‫החשב הכללי‪ ,‬מנהל אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות ישקלו ביממה הקרובה כיצד‬
‫לענות מחר בדיון בבית המשפט להצעה שהציע היום יו"ר הוועדה לביקורת המדינה‪ ,‬ח"כ רוני בר‪-‬‬
‫און )קדימה(‪ ,‬לאמץ את פניית מפרק חברת אגרקסקו‪ ,‬עו"ד שלמה נס‪ ,‬לשוב ולהפעילה את‬
‫החברה כ"עסק חי" לקראת הפרטה‪.‬‬
‫בר‪-‬און הדגיש בישיבת הוועדה לביקורת המדינה היום בכנסת כי מדובר בחברה מובילה בתחומי‬
‫היצוא והובלת התוצרת‪ ,‬בעלת מוניטין רב‪-‬שנים ברחבי העולם ועובדים רבים‪ ,‬וכיוון שיש עדיין סיכוי‬
‫להפעילה ולהשתמש ביוקרה הרבה שלה בעולם‪ ,‬על משרד האוצר לשקול שנית אפשרות זו‪.‬‬
‫יו"ר הועדה ביקש ממבקר המדינה לבדוק את התנהלות המדינה בכל המשבר‪" .‬לא ייתכן‬
‫שבתחילת שנת ‪ 2010‬הערכת השווי של אגרקסקו הייתה ‪ 110‬מיליון אירו ‪ -‬ושנה לאחר מכן היא‬
‫כבר ניצבת עם חוב של למעלה מ‪ 600-‬מיליון שקל ועל סף פירוק בגלל חוסר יכולת לפרוע חובות‪.‬‬
‫המבקר חייב לבדוק מה הסיבות שהובילו למשבר‪ ,‬האם הייתה התנהלות כושלת‪ ,‬והאם ניתן היה‬
‫למנוע אותו"‪ ,‬ציין בר‪-‬און‪.‬‬
‫כמו כן הציע יו"ר הועדה לבדוק מה הוצג למשקיעים‪ ,‬מה הייתה התנהלות הממשלה בעניין‬
‫ההפרטה‪ ,‬וכיצד בתחילת שנת ‪ 2010‬משרד החקלאות הזרים לחברה ‪ 55‬מיליון שקל ללא תוכנית‬
‫הבראה‪.‬‬
‫לינדנשטראוס סיפר כי בעבר כבר נערכו שני דוחות על התנהלות אגרקסקו‪ ,‬וציין כי בדוחות אלה‬
‫נחשפו הערות יסודיות שיש בהן כדי להאיר את המשבר שאליו נקלעה החברה‪.‬‬
‫ח"כ שי חרמש‪ ,‬יו"ר הלובי החקלאי וחבר ועדת הכספים‪ ,‬אמר היום כי "המדינה יצרה במו‪-‬ידיה לא‬
‫רק שוק ריכוזי בבעלות נוחי דנקנר ויצחק תשובה‪ ,‬אלא גם תקדים מסוכן הפוגע באמון בה מצד‬
‫‪".‬המשקיעים‪ ,‬ועל כך היא תשלם בריבית‬
‫בהתייחס למחזיקי האג"ח המוסדיים שנותרו ללא שום יכולת לגבות את כספם‪ ,‬אמר ח"כ חרמש כי‬
‫"את הרכישה הם ביצעו ביודעם כי מצב החברה אמנם אינו מזהיר‪ ,‬אך היא בבעלות המדינה‪ .‬כל‬
‫רוכש אג"ח שואל את עצמו כעת ובצדק‪ :‬האם אפשר להבין מהתנהלותה של המדינה בעניין‬
‫אגרקסקו כי מחר צפוי גורל דומה למחזיקי האג"ח בחברת החשמל? נוצר פה תקדים מסוכן‬
‫‪".‬שמייצר חוסר יציבות ופוגע באמון במדינה‬
‫ח"כ שי חרמש‪ ,‬יו"ר הלובי החקלאי וחבר ועדת הכספים‪ ,‬אמר היום כי "המדינה יצרה במו ידיה לא‬
‫רק שוק ריכוזי בבעלות נוחי דנקנר ויצחק תשובה‪ ,‬אלא גם תקדים מסוכן הפוגע באמון בה מצד‬
‫המשקיעים ו על כך היא תשלם בריבית"‪ .‬בהתייחס למחזיקי האג"ח המוסדיים שנותרו ללא שום‬
‫‪39‬‬

‫יכולת לגבות את כספם‪ ,‬אמר ח"כ חרמש כי "את הרכישה הם בצעו ביודעם כי מצב החברה אמנם‬
‫אינו מזהיר‪ ,‬אך היא בבעלות המדינה‪ .‬כל רוכש אג"ח שואל את עצמו כעת ובצדק‪ :‬האם אפשר‬
‫להבין מהתנהלותה של המדינה בעניין אגרקסקו‪ ,‬כי מחר צפוי גורל דומה למחזיקי האג"ח בחברת‬
‫‪".‬החשמל? נוצר פה תקדים מסוכן שמייצר חוסר יציבות ופוגע באמון במדינה‬

‫‪40‬‬

41

‫‪http://www.themarker.com/markerweek/1.1520581‬‬
‫שלטון הברזל של משפחת לבנת‬
‫סדרת המונופולים של משפחת לבנת‪ ,‬הפועלת בכמה ענפים משיקים במשק‪ ,‬מעלה שאלה אחת‬
‫?גדולה‪ :‬איפה היה הממונה על ההגבלים העסקיים בעשורים האחרונים‬
‫‪07:26‬‬
‫‪12.10.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אורה קורן‪ ,‬חגי עמית‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪240‬‬
‫‪:‬קבוצת לבנת‬
‫)אחזקות בקבוצת תעבורה )בעלת השליטה‬
‫ממ"ן מסופי מטען )‪ ,(68%‬המחזיקה ‪ 75%‬בשוק השילוח האווירי‬
‫‪ ISUZU‬יוניברסל משאיות‪ ,‬יבואנית ומשווקת משאיות ‪U.T.I‬‬
‫אגד תעבורה‪ ,‬מפעילת תחבורה ציבורית ושירותי הסעות בשותפות עם אגד‬
‫גראנד אוטומוטיב‪ ,‬המייבאת רכבי פורד למזרח אירופה‬
‫וצמיגים אחרים ‪ PIRELLI‬תמיג‪ ,‬יבואנית בלעדית של צמיגי‬
‫חרושת חומרי נפץ‪ ,‬יצרנית ומשווקת חומרי הנפץ היחידה בישראל לשוק האזרחי‬
‫שמרלינג‪-‬סינכרו הנדסת אנרגיה‪ ,‬המייבאת‪ ,‬מספקת‪ ,‬מוכרת ומשכירה גנרטורים‪ ,‬מנועים ומחוללי‬
‫זרם‪ .‬מקימה תחנות כוח ומתמחה בסינכרון מערכות גנרציה‬
‫ונטה שיווק‪ ,‬יצרנית ומשווקת של מערכות אוורור לתעשייה‪ ,‬לחקלאות ולבתים פרטיים‬
‫מ‪.‬מ‪.‬מ‪) .‬מפעלי מטמנות מאוחדים(‪ ,‬שהקימה ומתפעלת מטמנת פסולת מוצקה מהגדולות‬
‫והמתקדמות בישראל באתר דודאים‬
‫ת‪.‬ג‪.‬א‪ .‬תשתיות‪ ,‬שותפות בתחום איכות הסביבה‪ ,‬ביוב ומים‬
‫)אחזקות בקבוצת אי‪.‬די‪.‬בי )‪13.3%‬‬
‫אחזקה במונופול המלט נשר‪ ,‬ששולט ב‪ 85%-‬מהשוק‪ ,‬דרך כלל תעשיות‬
‫שליטה בסלקום‬
‫שליטה ברשת שופרסל‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬

‫יש רק חברה אחת שמייצרת מלט בישראל‪ ,‬והיא מקבלת הגנה מהמדינה‪ .‬באורח פלא‪ ,‬מי‬
‫שמצליח לייבא מלט לא מצליח לפרוק את האניות ולהגיע אלינו לבניינים"‪ ,‬כך אמר נסים בובליל‪,‬‬
‫‪42‬‬

‫נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬בכנס "ישראל ‪ "2021‬שהתקיים בתחילת ספטמבר‪ .‬יצרנית המלט‬
‫שאליה הוא התייחס היא חברת נשר‪ ,‬שבשליטת משפחת לבנת וקבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‪ .‬בבואנו לדון‬
‫‪.‬במונופולים החולשים על המשק הישראלי‪ ,‬כדאי להתעכב על קבוצת לבנת ועסקיה‬
‫הסיפור של משפחת לבנת מתחיל באב המשפחה‪ ,‬אברהם לבנת‪ ,‬שהגיע לישראל כניצול שואה‪,‬‬
‫קנה משאית והחל לעבוד בהובלות‪ .‬לאחר מכן הוא המשיך‪ ,‬אצבע אחר אצבע‪ ,‬בהקמת אימפריה‬
‫משפחתית‪ .‬לבנת‪ ,‬המכונה "בונדי"‪ ,‬ממשיך להיות מעורב בעסק המשפחתי גם כיום‪ ,‬כששלושת‬
‫בניו מנהלים אותו‪ .‬הסיפורים על מעורבותו‪ ,‬המקצוענות שלו וההקפדה שלו ושל בניו על הפרטים‬
‫והבטיחות בקבוצת הענק שלהם מעניינים‪ .‬אבל המישור שבו קבוצת לבנת רלוונטית לחיים של כל‬
‫אחד מאזרחי ישראל רחב יותר‪ ,‬שכן הקבוצה מחזיקה כנראה בתואר המשפחה המונופוליסטית‬
‫ביותר בישראל ‪ -‬כשהיא מותירה מאחור כל גורם עסקי אחר במשק‪ ,‬ומהווה מחסום לתחרות‬
‫‪.‬בענפים שבהם היא פועלת‬
‫חוסר התחרות הזה עולה לנו כסף‪ .‬נבחן לדוגמה את ענף המלט‪ :‬משפחת לבנת מחזיקה בחלק‬
‫מיצרנית המלט נשר‪ ,‬ואותה נשר היא גם שותפה של המשפחה בקבוצת תעבורה‪ .‬מחקר שנערך‬
‫עבור מרכז המחקר והמידע ב‪ 2008-‬מצא כי המלט בישראל יקר ב‪ 30%-‬מהמלט במדינות‬
‫‪.‬השכנות‪ ,‬ונמכר במחיר הגבוה ב‪ 6%-‬ממחירו ברשות הפלסטינית‬
‫במחקר שערך אמיר עציוני עבור מרכז המידע והמחקר של הכנסת לגבי ענף המלט בסוף שנות‬
‫ה‪ ,90-‬סופר על מקרים של לקוחות שקיבלו איומים לא לקנות מלט מיבואנים קטנים ועל הערמת‬
‫קשיים ועיכובים על מי שכן רכשו מיבואנים כאלה‪ .‬עציוני דיווח על עיוות והצנעת ההכנסות כדי‬
‫להתחמק מרפורמות בענף‪ ,‬ועל ויסות של כמויות המלט המיוצרות כדי לקבל אישור להקים מפעל‬
‫‪.‬מלט בדרום המדינה ‪ -‬שהביא לפריחת שוק שחור במלט‬
‫אין פלא‪ ,‬אם כך‪ ,‬שחברת נשר הגיעה למרכז תשומת הלב בתקופה האחרונה‪ ,‬ושוועדת טרכטנברג‬
‫העניקה דגש לענף זה ‪ -‬המהווה חלק מרכזי מתשומות הבנייה בישראל‪ .‬אבל כדי להבין את סיפור‬
‫המלט צריך להבין את שאר עסקי המשפחה‪ ,‬והמלט במשפחת לבנת הוא כנראה רק קצה הקרחון‪,‬‬
‫שכן קבוצת לבנת קשורה לפחות לארבעה מונופולים במשק הישראלי‪ .‬שיחות עם מתחרים ועמיתים‬
‫בענפים שבהם היא פועלת מעלים תמונה עגומה של ענפי בסיס בישראל המתנהלים ללא‬
‫‪.‬תחרותיות‬
‫שי‪ ,‬צביקה‪ ,‬זאביק ובונדי לבנת‬
‫המתחרה שנהפך לספק‬
‫את מוצריה של יצרנית המלט נשר‪ ,‬החולשת על ‪ 85%‬משוק המלט הישראלי‪ ,‬מובילה חברת‬
‫ההובלה תעבורה תפזורת ‪ -‬שהיא מונופול בשינוע מלט ובהובלת מכוניות חדשות‪ .‬משפחת לבנת‬
‫מחזיקה בחברה יותר מ‪ 40%-‬מהמניות‪ .‬בשאר מחזיקים יוסי רוסן ואודי רקנאטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבוצת‬
‫לבנת היא בעלת השליטה במסופי המטען בנתב"ג ‪ -‬דרך שליטתה בממ"ן‪ ,‬מונופול בתחום האחסון‬
‫והלוגיסטיקה בנמלי התעופה ‪ -‬שבהם חייב לעבור מי שמעוניין לייבא מלט ולהתחרות במשפחת‬
‫‪.‬לבנת בישראל‬
‫קבוצת לבנת מחזיקה גם בנמלי ישראל במפרץ חיפה‪ ,‬באמצעות אחזקות במספנות ישראל )דרך‬
‫קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי(‪ .‬באשדוד זכתה ממ"ן במכרז להקמת מתקן לטיפול במכולות‪ ,‬ובימים אלה‬
‫מתמודדת קבוצת לבנת באין מפריע על הפרטת נמל אילת‪ ,‬הן ישירות והן באמצעות מספנות‬
‫ישראל‪ .‬לקינוח‪ ,‬הקבוצה שולטת בחברת חומרי הנפץ חרושת חומרי הנפץ‪ ,‬שהיא כמעט הספק‬
‫‪43‬‬

‫היחיד בישראל לחומרי נפץ למי שמעוניין לכרות מחצבים בארץ הקודש ‪ -‬ופעילה בתחום משיק‬
‫לזה של נשר‪ .‬הריכוז של שליטה בסדרה של ענפי משק המשיקים זה לזה משאיר מקום כמעט‬
‫‪.‬אפסי לתחרות בענפים המדוברים‬
‫בובליל סירב לדבר השבוע על האירוע הספציפי שהזכיר בכנס‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא חזר ואמר כי "יש‬
‫קשיים רבים באישורי היבוא‪ .‬מי שרוצה לייבא צריך לעבור סדרה ארוכה של בדיקות ומבחנים‪ ,‬וגם‬
‫‪".‬אחרי כן יש בעיה עם הפריקה וההובלה‬
‫‪.‬אבל כיום מייבאים מלט לישראל‪ 10%-15% .‬מהצריכה היא מלט מיובא‬
‫ניסו לייבא מעבר לכמות הזו‪ ,‬והיבואנים התקשו לעמוד בדרישות ובלוח הזמנים של הקבלנים‪ .‬הם"‬
‫היו צריכים לעבור דרך ייסורים של עיכובים בנמל או בהובלה‪ ,‬ובסופו של דבר זו עובדה‪ :‬אין יבוא‬
‫מלט לישראל‪ .‬היבוא מופנה בעיקרו לחברה אחת‪ ,‬איטונג‪ ,‬והשוק כולו נשלט על ידי נשר‪ .‬אגב‪,‬‬
‫‪".‬אותה נשר מוכרת מלט ברשות הפלסטינית במחיר נמוך מזה שבו היא מוכרת אותו בישראל‬
‫?למה‬
‫‪".‬כי ברשות יש יבוא ‪ -‬ויש תחרות"‬
‫?היו עוד גורמים שניסו לייבא מלט לישראל ולא הצליחו‬
‫כבר הרבה זמן לא הגיעו יבואנים לישראל‪ .‬לא ראיתי שבשנתיים‪-‬שלוש האחרונות מישהו ניסה"‬
‫‪".‬לייבא‬
‫‪.‬וזה ישתנה? ועדת טרכטנברג הצהירה על תוכנית להוספת מתחרה בענף‬
‫‪".‬נראה‪ .‬הצהרות ומסיבות עיתונאים שמענו כבר הרבה שנים"‬
‫אפשר להבין למה בובליל סקפטי‪ .‬כבר שנים מצליחה משפחת לבנת להרחיק מתחרים ולשלוט‬
‫בתחום המלט באופן כמעט בלעדי‪ .‬בסוף שנות ה‪ ,90-‬לדוגמה‪ ,‬נכנסה לתחום יבוא המלט לישראל‬
‫יצרנית המלט הבינלאומית לאפארג'‪ .‬נתח השוק שלה גדל במהירות לכ‪ .30%-‬חברת נשר פנתה‬
‫בתגובה לממונה על ההיצף במשרד התמ"ת‪ ,‬טענה כי המלט המיובא נמכר במחירי היצף ודרשה‬
‫הגנה מפניו‪ .‬היטל היצף הוא מס שנועד להעלות את מחירם של מוצרים מיובאים‪ ,‬במקרה שבו הם‬
‫‪.‬נמכרים בישראל במחיר זול מזה שבו נמכרו בארץ המוצא‪ ,‬כדי להגן על התעשייה המקומית‬
‫ב‪ 2005-‬הטיל שר התמ"ת דאז‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬היטל היצף על יבוא המלט של לאפארג'‪ ,‬והחברה‬
‫יצאה מהשוק הישראלי‪ .‬אולמרט‪ ,‬ראש ממשלת ישראל לשעבר‪ ,‬משמש כיום יו"ר חברת תעבורה‪.‬‬
‫יחד עמו מכהן כמנכ"ל תעבורה תפזורת המנכ"ל שלו במשרד ראש הממשלה‪ ,‬רענן דינור‪ .‬אפשר‬
‫למצוא פוליטיקאים לשעבר בדירקטוריונים של חברות פרטיות וציבוריות רבות בישראל‪ ,‬אבל בכל‬
‫‪.‬זאת‪ ,‬לא כל קבוצה עסקית יכולה להתגאות בראש ממשלה לשעבר שמצטרף לשורותיה‬
‫לממשלה היה חלק בעוצמה שרכשו המונופולים של משפחת לבנת‪ .‬כפי שאומר על כך הממונה‬
‫לשעבר על ההגבלים העסקיים‪ ,‬דרור שטרום‪" ,‬היו הרבה מקרים שבהם המדינה עזרה לשמור על‬
‫מונופולים‪ .‬במקרה של יצרנית המלט נשר‪ ,‬המדינה עוזרת למונופול לשמור על המונופול שלו‬
‫באמצעות מערכת למניעת היצף‪ .‬מחיר המלט עלה באופן מטאורי בשנים האחרונות‪ ,‬והצרכן נפגע‬
‫‪".‬מכך מדי יום‬
‫‪44‬‬

‫סיפור מעניין אחר על הניסיון להתחרות במשפחת לבנת על ידי יבוא מלט נמצא לא רחוק ממתקני‬
‫היבוא של המתחרה היחידה של נשר בענף‪ :‬חברת לב ברון של יורם לוינסון‪ ,‬יבואן המחזיק כיום‬
‫‪ 15%-10%‬מהשוק ואינו מזיק לנשר יתר על המידה‪ .‬באזור התעשייה אשדוד עומד כיום מתקן ענק‬
‫שנבנה ב‪ 2000-‬על ידי יצרן מלט טורקי‪ ,‬חברת צ'ימסה שבבעלות משפחת סבנג'י‪ ,‬מהמשפחות‬
‫‪.‬היהודיות החזקות בטורקיה‬
‫לדברי גורם בענף‪ ,‬המתקן קולט כעת רק יבוא של מלט לבן ‪ -‬סוג של מלט עדין ויקר יחסית‪,‬‬
‫שנשר לא מייצרת‪ .‬ואולם קיבולת המתקן גדולה פי ‪ 15‬מצריכתו בפועל‪" .‬הוא נבנה למלט אפור‪,‬‬
‫אבל הוא מעולם לא העביר ולו קוב אחד מלט אפור"‪ ,‬אומר אותו גורם‪" .‬ככה זה‪ ,‬עולם המלט מאוד‬
‫‪".‬מוסדר ‪ -‬לעתים באופן בוטה ולעתים באופן עדין‬
‫כך או אחרת‪ ,‬נשר נותרה עם מתחרה בודד‪ .‬כפי שאומר גורם בענף הבנייה‪" ,‬יש יבואן אחד‬
‫שמספק מלט לצד מונופול נשר‪ ,‬ואמור להתחרות בו‪ .‬אבל הוא מוביל את המלט שלו בחברת‬
‫תעבורה תפזורת‪ .‬זאת אומרת שמשפחת לבנת‪ ,‬המחזיקה בשתיהן‪ ,‬יודעת בדיוק כמה הוא מביא‪ ,‬מי‬
‫‪".‬הלקוחות שלו וכמה כל אחד מהם רוכש ממנו‪ .‬לזה לא קוראים תחרות‬
‫ההשפעה בהובלת המלט בישראל אכן עשויה להיות אחד המפתחות בשימור המונופול על המלט‪.‬‬
‫אלא שמדובר ביחסים הדדיים‪ ,‬וגם השליטה בייצור המלט עשויה להיות זו שמשמרת את מונופול‬
‫הובלת המלט‪" .‬הם שולטים בהובלה מכוח העובדה שכיום יש יבוא מוגבל של מלט‪ .‬לפני שש‪-‬שבע‬
‫שנים קם מתחרה‪ ,‬בילסקי‪ ,‬שהחליט לקנות מכליות להובלת מלט ולהתחרות בהם‪ .‬הוא הביא‬
‫משאיות סקניה מחו"ל וניסה להתחיל לעבוד"‪ ,‬מספר מתחרה בענף ההובלות‪" .‬בסופו של דבר‬
‫ייבשו אותו‪ .‬אם יש לקוח שרוצה שאני אוביל אליו מלט‪ ,‬המכלית שלי צריכה להיכנס למפעל נשר‪.‬‬
‫‪".‬זה הכוח שלהם‬
‫‪.‬אבל הם לא יכולים למנוע ממך להעמיס מלט‬
‫לא‪ ,‬אבל יש דרכים אחרות‪ .‬הם ספקי המלט‪ .‬איזו חברה שמקימה בניין תיקח את הסיכון שהמלט"‬
‫"?לא יגיע לגג ותבחר במישהו אחר להוביל אותו‬
‫קשה להתחקות אחר הניסיון של אותו בילסקי‪ ,‬שהלך לעולמו לפני כשנה‪ ,‬להתחרות בתעבורה‪.‬‬
‫בחברת בילסקי לשיווק דלק ושמן סירבו להתראיין‪ .‬גורמים בענף מתארים אותו כ"יהודי אמיד‬
‫מהמבורג‪ ,‬שהיה בעל תחנות דלק בצפון והיה בקשר עם חברת דלק‪ .‬לפני ‪ 10-15‬שנה הוא הביא‬
‫מכליות מלט משבדיה‪ ,‬העמיד אותן אצלו בחצר והחליט להוביל מלט‪ .‬תוך חמישה חודשים‬
‫המכליות התאדו‪ ,‬ובילסקי נהפך לספק משמעותי של דלק ומוצריו בחברת תעבורה‪ .‬כיום בנו פלג‬
‫‪".‬מנהל את עסקיו‬
‫לדבריהם‪ ,‬בילסקי ניסה לייבא ולהוביל מלט גם ב‪" .2000-‬הוא הביא אז כמות גדולה של מכליות‬
‫וניסה במשך תקופה ארוכה להביא מלט ממצרים‪ .‬היו לו לקוחות במגזר הערבי שהוא פנה אליהם‬
‫בהצעות‪ ,‬אבל נשר באה והציעה להם מחיר נמוך יותר‪ .‬בסוף הוא הצליח לשמור על נתח שולי‬
‫‪.‬בהובלות‪ ,‬וברוב הציוד שהוא הביא להובלה לא היה שימוש"‪ ,‬טוענים המקורות‬
‫השורה התחתונה היא ששוק הובלת המלט נמצא בידי תעבורה תפזורת )‪ (98%‬ומובילים פרטיים )‬
‫‪ ,(2%‬שאינם מלקקים דבש‪ .‬כפי שמגדיר זאת מוביל קטן מהצפון שמתמודד בענף‪" ,‬הם יכולים‬
‫להיכנס ללקוח שאני מוביל אתו‪ ,‬להוריד מחירים ולמכור הובלות בהפסד‪ .‬הם יכולים להרשות‬
‫‪45‬‬

‫לעצמם לעבוד בלי רווח‪ .‬ואחרי שהמתחרים יוצאים הם יכולים להעלות מחירים חזרה‪ .‬תוסיף לזה‬
‫את העובדה שהעלויות שלהם נמוכות יותר ‪ -‬ככל שמדובר ביכולת שלהם לרכוש דלק וטיפולים ‪-‬‬
‫‪".‬ותראה שרווח של ‪ 10%‬בשבילם על הובלה יכול להיות הפסד של ‪ 30%‬של אחרים כמוני‬
‫גם האירופאים לא מתווכחים‬
‫משפחת לבנת הצליחה להרחיב את אחיזתה בשוק ההובלות הכללי באמצעות סדרת רכישות‬
‫ומיזוגים‪ ,‬שאושרו ברשות ההגבלים העסקיים‪ .‬שמות החברות שנרכשו לא אומרים הרבה לגורמים‬
‫מחוץ לענף‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חברת ההובלות יוזמה גליל‪ .‬לפני כעשור רכשה המשפחה גם את חברת‬
‫גליל מערבי‪ ,‬שנקלעה לקשיים‪ .‬הנגב והערבה‪ ,‬חברה להובלת חלב ודלק של קואופרטיב קיבוצי‬
‫‪.‬דרום‪ ,‬נרכשה על ידי תעבורה לפני שמונה‪-‬תשע שנים‬
‫חברת הנמל החדש החיפאית להובלה כללית נרכשה לפני חמש שנים‪ ,‬ובערך באותו המועד‬
‫נרכשה חברת הובלות שרון להובלה במכליות‪ .‬תעבורה רכשה גם ‪ 50%‬מאגד תעבורה‪ .‬לפני‬
‫שלושה חודשים נרכשה חברת דהן את עמר להובלה בקירור‪ ,‬ואחריה נרכשה חברת ההובלות‬
‫הקיבוצית של קואופרטיב עמק הירדן‪ .‬את כולן רכשה תעבורה מבלי שהממונה על ההגבלים‬
‫‪.‬העסקיים עצר בעדה‬
‫‪: AP‬צילום‬
‫התוצאה של ההתרחבות הזו היא שהקושי להילחם במונופול של תעבורה עשוי להיות טמון גם‬
‫בכוח שיש לחברה מול ספקי מכליות המלט‪ .‬יבואנים שניסו לייבא מכליות מלט כדי להתחרות‬
‫בחברה נתקלו בתופעה מעניינת של סירוב אספקה מצד היצרנית באירופה‪ .‬לפי המקורות‪80% ,‬‬
‫משוק הובלת המכוניות נמצא בידי משפחת לבנת‪ ,‬לכן אי אפשר לרכוש מהספק בצרפת רכב‬
‫הובלה‪" .‬פעם ביקשתי הצעת מחיר ואפילו לא קיבלתי תשובה"‪ ,‬סיפר אחד המקורות‪" .‬השחקן‬
‫הגדול יוצר מערכות קשרים‪ ,‬ואנשים לא רוצים לריב אתו‪ .‬במיוחד לא מנהלים שכירים‪ ,‬שיודעים‬
‫‪.‬שמחר יהיו במקום אחר"‪ ,‬הוסיפו‬
‫מקורות בענף מפנים אצבע מאשימה למשרד התחבורה‪ ,‬שמעניק רישיונות ליבוא מכליות על פי‬
‫כללים טכניים‪" .‬אסור להביא לישראל כלי רכב פרטי משומש‪ ,‬אבל משפחת לבנת היתה היחידה‬
‫שקיבלה רישיונות להביא מכליות יד שנייה"‪ ,‬ציינו בענף‪ .‬במשרד התחבורה אומרים בתגובה‪:‬‬
‫"גרורים‪ ,‬לרבות אלה המשמשים להובלת מלט‪ ,‬מותרים ליבוא כחדשים בלבד‪ .‬כל בקשה ליבוא‬
‫‪".‬נבדקת על ידי מחלקת התקינה ומחלקת היבוא‬
‫תחום נוסף שמשפחת לבנת היא מונופול בו הוא השילוח האווירי‪ ,‬באמצעות שליטתה בממ"ן‪.‬‬
‫השוק מעביר ‪ 300‬אלף טונה בשנה‪ ,‬וממ"ן חולשת כיום על ‪ 75%‬ממנו‪ 25% .‬נמצאים בידי החברה‬
‫‪.‬הבינלאומית סוויס פורט‪ ,‬המפעילה את החברה הבת סוויס פורט ישראל‬
‫גם כאן לא היה קל למדינה לממש את פתיחת השוק לתחרות‪ .‬ב‪ 1999-‬החליטה המדינה כי יש‬
‫להכניס תחרות לתחום שנשלט לחלוטין על ידי ממ"ן‪ ,‬אבל נדרשו לה תשע שנים עד לפתיחת‬
‫המסוף המתחרה‪ ,‬שעדיין נאבק על קיומו‪ .‬לדברי מקורבים לסוויס פורט‪ ,‬לחברה נמסר כי משרדי‬
‫האוצר והתחבורה רוצים להכניס את המתחרה בתיאום עם ממ"ן‪ ,‬ואף גובש הסכם פשרה בין‬
‫הממשלה לממ"ן שלפיו ניתנה למונופול הגנה לקראת התחרות ‪ -‬ורק ב‪ 2014-‬יהיה מכרז על‬
‫שילוח מטענים אוויריים‪ ,‬שבו תצטרך ממ"ן להתמודד מחדש‪ .‬אגב‪ ,‬יו"ר רש"ת )רשות שדות‬
‫‪.‬התעופה(‪ ,‬האחראית על המכרזים לשילוח אווירי‪ ,‬הוא עובדיה עלי‪ ,‬שהיה דירקטור בממ"ן‬

‫‪46‬‬

‫בזמן המכרז ציינה ‪ BOT.‬סוויס פורט השקיעה במסוף המטענים שלה ‪ 120‬מיליון שקל במסגרת‬
‫הממשלה כי היא צופה שינוע אווירי של מיליון טונה בשנה‪ .‬לרוע מזלה‪ ,‬החברה פתחה את המסוף‬
‫ביוני ‪ ,2008‬לפני המשבר העולמי‪ ,‬כששוק המטענים התרסק ב‪ .30%-‬בעלי המניות מחו"ל הביעו‬
‫‪.‬אמון בחברה הישראלית‪ ,‬והזרימו עוד ‪ 17‬מיליון שקל לתפעול שוטף‬
‫בחברה ציפו לתמיכה מהמדינה‪ ,‬לאור האינטרס שלה בקיום תחרות‪ .‬אך בקשות החברה להקטנת‬
‫התשלומים לרש"ת לא נענו‪ .‬במשרד התחבורה אומרים על כך‪" :‬תעריפי השירותים מצויים בפיקוח‬
‫יותר משלושה עשורים‪ .‬מדיניות זו היתה ידועה לחברה מבעוד מועד‪ ,‬והרעת הסביבה העסקית היא‬
‫חלק מהסיכונים שהחברה נטלה על עצמה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תשלומי החברה נפרשו כדי להקל על‬
‫‪".‬פעילותה‬
‫עד היום הצליחה סוויס פורט להעביר אליה מממ"ן רק לקוחות זרים‪ :‬החברות לופטהנזה‪ ,‬סוויס‪,‬‬
‫דלתא‪ ,‬טורקיש איירליינס ואירופלוט‪ .‬לקוחות ישראלים שיסכימו לנטוש את ממ"ן לא ‪, TNT,‬קיריאה‬
‫‪.‬נמצאו עדיין‬
‫גורמים שעובדים עם קבוצת לבנת מעניקים לה שבחים רבים‪ .‬הקבוצה בנתה את עצמה בזכות שם‬
‫של חברה יסודית ואמינה‪ .‬אבל אין שום דרך שבה קבוצה אחת יכולה להחזיק בשורה כה ארוכה‬
‫של מונופולים העובדים בשיתוף פעולה מבלי שהמשק הישראלי יסבול מכך‪ .‬כפי שאמר מתחרה‬
‫שלהם‪ ,‬כשתהינו למה הוא מסרב לדבר בשמו‪" ,‬אסור לטעות‪ .‬הם חברה רצינית ומקצוענית‪ .‬אבל‬
‫‪".‬הם גדולים מדי‪ .‬אתה יכול לחיות רק מהפירורים בסביבה‪ .‬אתה לא יכול להתמודד אתם באמת‬
‫"תגובת קבוצת לבנת‪" :‬נשר רואה בזמינות המלט ערך עליון‬
‫מקבוצת לבנת נמסר בתגובה‪" :‬החברה העוסקת בשינוע המלט‪ ,‬תעבורה תפזורת‪ ,‬אינה חלק‬
‫מקבוצת תעבורה אחזקות‪ ,‬ואין לה שום קשר בעלות לנשר או לחברה אחרת בקבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‪.‬‬
‫‪.‬משפחת לבנת היא מיעוט באחזקות בתעבורה תפזורת‬
‫האמירה המיוחסת לכבוד נשיא התאחדות הקבלנים היא שקר וכזב‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬תעבורה תפזורת‪",‬‬
‫בהיותה מונופול מוכרז‪ ,‬הובילה‪ ,‬מובילה ותוביל ברמת שירות גבוהה לכל דורש‪ ,‬כולל יבואנים כיום‬
‫‪.‬ובעבר‪ ,‬וזאת על פי חוק‬
‫המלט שיובא על ידי לאפארג' בעבר הובל על ידי תעבורה תפזורת‪ ,‬כפי שמובל כיום מלט מיובא"‬
‫אחר‪ .‬כפי שנאמר לעיל‪ ,‬כמונופול מוכרז‪ ,‬החברה מחויבת להיענות לכל בקשת הובלה‪ .‬כך היה‬
‫‪.‬במקרה זה וכך יהיה בעתיד‬
‫טענת הקשר בין מינויו של אהוד אולמרט בקבוצת לבנת לבין היטל היצף‪ ,‬היא טענה ממוחזרת‪",‬‬
‫מגמתית וחסרת כל אחיזה במציאות‪ .‬היטל היצף נחתם על ידי שני שרים‪ ,‬שר האוצר ושר התמ"ת‪.‬‬
‫השרים נתמכים ופועלים על סמך המלצות הדרג המקצועי‪ ,‬שכוללות בין היתר חקירה ממושכת‬
‫ואישור של ועדה מקצועית‪ ,‬הכוללת נציגי ציבור‪ .‬היטל ההיצף בעניין המלט נחתם גם לאחר תום‬
‫כהונתו של אולמרט כשר התמ"ת‪ ,‬על ידי שרי אוצר ותמ"ת שונים‪ .‬עוד יצוין כי פער הזמנים בין‬
‫‪.‬כהונתו של אולמרט כשר תמ"ת לבין העסקתו במשפחת לבנת הוא יותר משש שנים‬
‫ה'סיפור' על מקרה של מוביל ש'יובש' במפעל נשר מצטרף אל מסכת שקרים מגמתיים שאין"‬
‫להם קשר למציאות‪ .‬נשר מעולם לא הפלתה בין מוביל למוביל ולא עיכבה אף מוביל‪ .‬נשר רואה‬
‫‪.‬בזמינות המלט ללקוח ערך עליון‪ ,‬בלא קשר לזהות המוביל‬

‫‪47‬‬

‫הטענה העוסקת בכך שממ"ן דחתה החלטת ממשלה על פתיחת תחרות‪ ,‬או שהתקיים תיאום בין"‬
‫ממ"ן למדינה בעניין הכנסת המתחרה‪ ,‬נעה בין שקר לדמיון מפותח‪ .‬האם מישהו מעלה בדעתו כי‬
‫רשויות המדינה יקבלו אישור מממ"ן להוצאת מכרז למפעיל נוסף? יתר על כן‪ ,‬לממ"ן היתה זכות‬
‫‪.‬סירוב ראשונה להפעלת כל מסוף מטענים נוסף בנתב"ג‪ ,‬והיא ויתרה עליה כדי לאפשר תחרות‬
‫המחקר של אמיר עציוני התבסס על נתונים לא מדויקים‪ .‬זו עוד הוכחה לכך שהכותבים אינם"‬
‫מעוניינים להתייחס לעובדות ולמספרים הנכונים כיום‪ .‬מחירי המלט בישראל נמצאים כיום בגבול‬
‫התחתון של המדינות המפותחות‪ ,‬נמוכים משמעותית מהמחיר בירדן )פער של מעל ‪ 50‬דולר(‪,‬‬
‫ודומים למחירים בטורקיה ובמצרים‪ .‬עוד יצוין כי נתח השוק של מלט מיובא בישראל ‪ -‬כ‪ 15%-‬כיום‬
‫ הוא מהגבוהים במדינות שבהן קיים ייצור מלט מקומי‪ ,‬וזאת בשל העובדה שתעשיית המלט היא‬‫עתירת הון ובעלת יתרון ביתיות מובהק‪ ,‬עקב עלויות השינוע הימי הגבוהות‪ .‬ככלל‪ ,‬וממה שמצטייר‬
‫מהקטעים שהועברו להתייחסותנו‪ ,‬נראה כי יש פה ניסיון חוזר להשתמש בעובדות מסולפות‪,‬‬
‫‪".‬בשקרים ובאי דיוקים‬

‫‪http://www.themarker.com/markerweek/1.1520581‬‬

‫דנקנר מגדיל ההימור‪ :‬כור רכשה ‪ 2.52‬מ' מניות קרדיט סוויס‬
‫כור שעבדה את כל מניות קרדיט סוויס שברשותה ‪ -‬בשווי ‪ 2.61‬מיליארד שקל ‪-‬‬
‫לבנקים הזרים מורגן סטנלי וסיטי‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000701523‬‬

‫בנק ישראל‪ :‬נפילת לווה גדול כמו אי‪.‬די‪.‬בי תזעזע את שוק האג"ח‬
‫לפי דו"ח חמור של בנק ישראל‪ ,‬פירמידות חשופות יותר לזעזועים ומתקשות יותר להשתקם‬
‫ממשברים ■ הגורם העיקרי לנטייתן להיקלע למשבר הוא היכולת של בעלי השליטה לנצל את‬
‫שאר בעלי המניות ואת‬
‫מחזיקי החוב של קבוצת האחזקות‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1522470‬‬
‫עסקת כלל תעשיות‪ :‬השידוך בין משפחת לבנת לדנקנר קרוב לסיומו‬
‫החיבור בין נוחי דנקנר למשפחת לבנת הגיע לפרשת דרכים בעקבות המשבר הכלכלי העולמי‪,‬‬
‫‪48‬‬

‫מחאת מעמד הביניים בישראל ומצוקת האג"ח באי‪.‬די‪.‬בי‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1605004‬‬

‫?למה ביטל המרכז הבינתחומי דיון על דו"חות אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫ביחידה להכשרת מנהלים בבינתחומי החליטו‪ ,‬ללא סיבה נראית לעין‪,‬‬
‫לבטל מפגש בהנחיית רו"ח שלומי שוב שעוסק בניתוח דו"חות קבוצת‬
‫‪.‬אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬ותוכנן לחודש הבא‬
‫הבינתחומי‪ :‬המפגש נדחה ליוני‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1611458‬‬

‫תביעה‪ :‬דוד קמיניץ ואי‪.‬די‪.‬בי מסתירים מידע מהדירקטוריון‬

‫זיוניטורס‪ ,‬רו"ח יהודה ברלב‪ ,‬טוען כי מנכ"ל אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫נציגו של שמואל מרום בדירקטוריון דיזנהאו ־‬
‫תיירות מסתיר נתונים כספיים מבעלי מניות המיעוט‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3557875,00.html‬‬

‫תם הסכסוך העסקי בין אי‪.‬די‪.‬בי תיירות לשמואל מרום‬
‫תיירות תרכוש את חלקו של מרום בדיזנהויז יוניתורס על פי שווי שיקבע על ידי מעריך חיצוני ‪IDB‬‬
‫שזהותו טרם נקבעה‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000714025‬‬

‫?מי יטפל בלוביסטים הסמויים‬
‫לחוק הלוביסטים אין שיניים כל עוד אינו חל גם על שרים ועובדי מדינה בכל מפגש‬
‫איתם‬
‫‪49‬‬

‫תגידו לי אצל איזה לוביסטים אנו עובדים"‪ ,‬זעק בדצמבר ‪ 2010‬ח"כ אורי אורבך"‬
‫)הבית היהודי( לפני ההצבעה בוועדת הכספים של הכנסת שבה נכנעו חברי הכנסת‬
‫ללחצי הלוביסטים של מונופול המלט נשר והחליטו שהעלאת המס על הדלק‪ ,‬שעמדה‬
‫להיכנס לתוקף ב‪ 1-‬בינואר ‪ ,2011‬לא תחול על הפטקוק ‪ -‬דלק שנמצא בשימוש‬
‫‪.‬תעשיית המלט בלבד‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1612378‬‬

‫מסע המכירות של אי‪.‬די‪.‬בי‪ :‬שתי עסקות שהצליחו ושלוש שנתקעו‬
‫המהלכים העסקיים של השנה האחרונה מאלצים את נוחי דנקנר להעלות הילוך‬
‫במימושים כדי להימנע מהסדר חוב ■ אי‪.‬די‪.‬בי עמדה עד עתה בהתחייבויותיה‪ ,‬אך כדי‬
‫לצלוח את השנתיים הקרובות תזדקק אי‪.‬די‪.‬בי ליותר מכך‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1622810‬‬

‫‪50‬‬

51

52

‫בעקבות ועדת הריכוזיות‪ :‬דנקנר בוחן השטחת פירמידת אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫אם המהלך יתאפשר‪ ,‬חוב ארבע חברות האחזקה הממוזגות יסתכם במעל ‪ 23‬מיליארד שקל‬
‫▼▲■▐▌▄▀○◘ קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬שבשליטת המשפחות דנקנר‬
‫לבנת ומנור‪ ,‬בוחנת למזג בין ארבע חברות האחזקה של הקבוצה‪ :‬אידיבי אחזקות‪ ,‬אידיבי פיתוח‪,‬‬
‫כור ו‬
‫דסק"ש ‪ -‬כך עולה מדיווח של‬
‫‪.‬כור ששוגר הבוקר לבורסה‬
‫ההודעה על בחינת המהלך נעשית שבוע בלבד לאחר פרסום מסקנות הוועדה להגברת‬
‫התחרותיות במשק אשר המליצה על שורה של צעדים‪ ,‬אשר אם ייושמו‪ ,‬הם יקטינו את הכדאיות‬
‫הכלכלית בהחזקת פירמידת חברות ואף יערערו את יכולת השליטה בפועל של העומד בראש‬
‫‪.‬הפירמידה על החברות המוחזקות בשרשור בתחתית הפירמידה‬
‫אחזקות אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫לכתבות נוספות בנושא ועדת הריכוזיות ‪ -‬לחצו כאן‬
‫גם לאחר מיזוג שכזה‪ ,‬אי‪.‬די‪.‬בי תישאר חברת פירמידה רב שכבתית‪ ,‬אולם שטוחה יותר‪ ,‬שכן ‪3‬‬
‫‪.‬קומות של חברות אחזקה יאוחדו לחברה אחת‬
‫אם המהלך אכן יתאפשר‪ ,‬הרי שבסופו‪ ,‬החוב של ארבע חברות האחזקה הממוזגות יסתכם‬
‫‪,‬בלמעלה מ‪ 23-‬מיליארד שקל‪ .‬מנגד‪ ,‬החברות הממוזגות ישלטו במישרים בסלקום‬
‫‪,‬שופרסל‬
‫‪,‬נכסים ובנין‬
‫כלל ביטוח )עד שתיאלץ להימכר( ובחברת האחזקות‬
‫‪.‬כלל תעשיות‬
‫בשלב הראשון דסק"ש כבר הגישה הצעת רכש ל‪ 7%-‬ממניות כור‪ .‬אם הצעת רכש זו תזכה‬
‫להיענות מלאה‪ ,‬הרי שהמניות שיישארו בידי הציבור צפויות לצאת מהמדדים וכתוצאה מכך הן‬
‫צפויות לסבול מסחירות נמוכה ‪ -‬ובעקבות כך גם שווי המניות צפוי להיפגע‪ .‬מהלך זה צפוי להקל‬
‫‪.‬על אי‪.‬די‪.‬בי לרכוש בשלב השני את יתרת מניות כור שישארו בידי הציבור במחיר נוח יותר‬
‫אי‪.‬די‪.‬בי טרם קיבלה החלטה באיזה אופן לבצע את המיזוג בין ארבע החברות‪ .‬מה שברור הוא‬
‫שמדובר יהיה באחד המיזוג הגדולים והמורכבים שנעשו במשק והוא צפוי להתבצע רק לאחר‬
‫קבלת פרה רולינג מרשות ניירות ערך‪ ,‬רשות המסים ורשויות נוספות וכן לאחר הגעה להבנות עם‬
‫◘○▀▄▌▐■▲▼ ‪.‬הבנקים המממנים‪ ,‬בעלי האג"ח ועוד צדדים מעורבים‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1485747‬‬
‫‪53‬‬

‫חוק ההגבלים העסקיים‪ ,‬התשמ"ח‪1988-‬‬

‫?‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/EB369A6F-E177-4519-A1DD-BA3BBBD4DCE7.htm‬‬
‫‪WBCMODE=pr‬‬

‫כור מעדכנת‪ :‬עודכנו תנאי האשראי להלוואה בגין ההשקעה בקרדיט סוויס‬
‫במסגרת ההבנות עם הבנקים מורגן סטנלי וסיטי‪ ,‬נקבע כי "מחיר הרצפה" למניית קרדיט סוויס‬
‫יורד ל‪ 12-‬פרנק ■ כמו כן הופחתו מרווחי הריבית להלוואה לטווח שבין ‪ 2.4%‬ל‪1.7%-‬‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1571646‬‬

‫שווי נכסי נקי שלילי לאי‪.‬די‪.‬בי‪ -2 :‬מיליארד שקל‬
‫היקף החובות של הקונצרן של נוחי דנקנר עולה על שווי השוק של‬
‫החזקותיו ב‪ 2-‬מיליארד שקל ■ הפער בין השווי הנכסי לשווי של אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫בבורסה ‪ 3.7 -‬מיליארד שקל‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1583221‬‬

‫דוחות כספיים ‪ :‬אי די בי חברה לפתוח בע"מ‬

‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizcomadaf_new.shtml?c_id=798&r_type=2‬‬

‫רשות המיסים‪ :‬כור צריכה לשלם עוד ‪ 633‬מיליון ש' בגין שנים ‪2006-‬‬
‫‪2009‬‬
‫כור מסרה בהודעתה כי חולקת בתוקף על עמדת רשות המיסים‪ ,‬על‬
‫‪54‬‬

‫נקודות המוצא העומדות בבסיס השומה ועל הסכומים הנובעים מהן‬
‫?‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml‬‬
‫‪mid=298858&p_id=&maavar=1‬‬
‫התפוצצה מכירת כלל תעשיות למש' לבנת; מגעים עם ויולה‬
‫מתחייבת בפני ויולה שלא לקיים מו"מ עם גורמים אחרים ‪) - IDB‬עדכון(‬
‫פתוח תמכור ‪ 40%‬ממניותיה בכלל ‪: IDB‬במשך שבועיים ■ מתווה העסקה‬
‫תעשיות לקבוצת ויולה‪ ,‬לפי שווי של ‪ 3.8‬מיליארד שקל ■ כיצד קשורים‬
‫?בעלי ויולה לכלל תעשיות‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000712940‬‬

‫‪55‬‬

http://www.heritage.org/index/ranking

56

57

‫ני בני הדודים שניהלו ‪ 300‬מיליארד שקל של כסף ציבורי‬
‫תמונה מבהילה עולה מכתב האישום המתגבש נגד יו"ר הפועלים לשעבר‪ :‬הבנק נוהל כמו עסק‬
‫פרטי של דנקנר ‪ -‬בן דודו של אחד הלווים הגדולים במשק ____________הסיפור המטורף על‬
‫הבנק הטורקי_________________"אנשים מחפשים קשר אלי"____________מועמד יחיד לתפקיד‪:‬‬
‫ציון קינן____________נוחי שומר על קשר עם הבנק__________________כישלון של פישר?‬
‫_________________המודל העסקי של הטייקונים‪ :‬גיוס רגולטורים בכירים ותשלום משכורות‬
‫עתק__________________בנק ישראל‪" :‬עוקבים מקרוב אחרי הנעשה‬
‫‪"___________▼▲■▐▌▄▀○◘☻ÍABCD‬בבנקים‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1446664‬‬
‫ני בני הדודים שניהלו ‪ 300‬מיליארד שקל של כסף ציבורי‬
‫תמונה מבהילה עולה מכתב האישום המתגבש נגד יו"ר הפועלים לשעבר‪ :‬הבנק נוהל כמו עסק‬
‫פרטי של דנקנר ‪ -‬בן דודו של אחד הלווים הגדולים במשק‬
‫‪07:26‬‬
‫‪09.09.2011‬‬
‫מאת‪ :‬שרון שפורר‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪179‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫לנוחי דנקנר לא היו חסרות צרות בחודש האחרון‪ :‬הוא הביט בהשקעה הענקית שלו בבנק >>‬
‫קרדיט סוויס מתרסקת ורושמת הפסדי עתק של ‪ 1.8‬מיליארד שקל ברבעון; ראה את דמותו‬
‫נישאת על שלטי מפגינים ואת שמו שזור בסיסמאותיהם; נכנע לאיום בחרם צרכנים על שופרסל;‬
‫ושמע את הלחצים הגוברים על ועדת הריכוזיות הקוראים לפרק את הפירמידות במשק‪ ,‬שהעיקרית‬
‫‪.‬בהן היא קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי בשליטתו‬
‫כאילו לא היה די בכל אלה‪ ,‬הרי שהשבוע צץ שמו לראשונה ‪ -‬במפתיע ‪ -‬גם בהמלצת הפרקליטות‬
‫להגיש כתב אישום )בכפוף לשימוע( נגד בן דודו וחברו הטוב דני דנקנר‪ ,‬בגין שוחד שקיבל‬
‫לכאורה בהיותו יו"ר בנק הפועלים‪ .‬לפי הפרקליטות‪ 15 ,‬מיליון שקל‪ ,‬יותר ממחצית מכספי השוחד‬
‫שקיבל דני הועברו בתוך פחות משבוע מיום קבלתם לחשבון הבנק של נוחי ואשתו אורלי בבנק‬
‫הפועלים‪ ,‬החשבון בעל המספר ‪ .363000‬והנה‪ ,‬בהינף קולומוסו של פרקליט המדינה משה לדור‪,‬‬
‫‪.‬התעורר לו שוב הקשר ההדוק בין בני הדודים‪ ,‬קשר שנוחי מנסה לטשטש כמעט בכל הזדמנות‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביוני ‪ 2010‬בראיון לתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ ‪ ,10‬נוחי נשאל מה דעתו על ההנחה‬
‫‪58‬‬

‫שרק שש משפחות שולטות במשק‪" :‬אני מסתייג ממשפחות ‪ -‬אלה אנשים ולא משפחות"‪ ,‬הוא‬
‫השיב והוסיף‪" ,‬העסקה הכי חשובה שעשיתי אי פעם לא היתה עסקת אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬סלקום או קרדיט‬
‫‪".‬סוויס ‪ -‬אלא עסקת הפרידה מבני המשפחה‪ ,‬הדודים ובני הדודים שלי ב‪1999-‬‬
‫דני ונוחי דנקנר‬
‫זו אכן היתה עסקה חשובה ומוצלחת‪ .‬נוחי )עם אביו ואחותו( מכר לשאר בני המשפחה את המניות‬
‫שלו בחברת דנקנר השקעות תמורת כ‪ 100-‬מיליון דולר‪.‬מה שהשאיר אותם עם הלוואות ענק‬
‫והשקעה גדולה בחברת כבלים קורסת‪ .‬ואולם יו"ר קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬שאחראית ליותר מ‪5%-‬‬
‫מהתוצר של ישראל ומחזיקה בעשרות חברות‪ ,‬ובהן עיתון "מעריב"‪ ,‬שופרסל‪ ,‬סלקום‪ ,‬כלל ביטוח‪,‬‬
‫‪.‬כלל פיננסים‪ ,‬נטוויז'ן וגולף‪ ,‬לא דייק באותו ראיון ‪ -‬פעמיים‬
‫אמנם את רוב עסקיו הפריד נוחי דנקנר מבני משפחתו ב‪ ,1999-‬אך באופן סופי הוא נפרד מהם‬
‫רק באמצע ‪ ,2003‬כאשר חדל מלכהן כדירקטור בבנק הפועלים )וכיו"ר ועדת האשראי של הבנק(‬
‫וגם מכר את אחזקותיו בתעשיות מלח‪ ,‬שהיתה החברה שדרכה החזיקה משפחת דנקנר בשליטה‬
‫‪.‬בבנק הפועלים‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא נותר בקשר הדוק עם בן דודו דני דנקנר עד להדחתו של זה מהבנק‪ ,‬והרבה להיפגש‬
‫איתו‪ .‬על חשאיות השיחות וחשיבות הנושאים שנידונו בהן אפשר אולי ללמוד מהנוהג שאימצו שני‬
‫בני הדודים ‪ -‬לפרק את סוללות הטלפונים הסלולרים בעת הפגישות‪ ,‬כדי למנוע האזנות‪ .‬בבנק‬
‫ישראל החלו לחשוש ממעורבותו והשפעתו של אחד מששת הלווים הגדולים במשק על התנהלות‬
‫הבנק הגדול במדינה המלווה לו כסף ‪ -‬חשש שנוסף לרשימת הסיבות שבגינה דרש נגיד בנק‬
‫‪.‬ישראל סטנלי פישר להדיח את דני דנקנר מתפקידו ב‪2009-‬‬
‫עם פרסום החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר )בכפוף לשימוע( נמסר מטעמו‬
‫של נוחי דנקנר כי הוא "לא היה מעורב בשום צורה בכל הקשור לחקירה או לכתב האישום‪ ,‬ואף‬
‫לא הוזמן בשום שלב למתן עדות"‪ .‬מקורב אמר כי "נוחי עזר לדני בשעת מצוקה כלכלית"‪ ,‬רמז‬
‫‪.‬לכך שהכספים שהופקדו בחשבון של נוחי היו בעצם החזר של הלוואה שהוא העניק לדני‬
‫לא רק בני דודים‬
‫זה נשמע הסבר הגיוני ‪ -‬מדוע שבני דודים לא יעזרו זה לזה? אלא שהמציאות שבה פעלו דני ונוחי‬
‫עד ‪ 2009‬היתה הרבה יותר מורכבת‪ .‬השניים ישבו יחד על שני ברזי אשראי של ‪ 310‬מיליארד‬
‫שקל שהגיעו מכספי ציבור שעליהם שלטו ‪ -‬דני על הברז של בנק הפועלים‪ ,‬שבו מופקדים יותר מ‪-‬‬
‫‪ 200‬מיליארד שקל פיקדונות הציבור; ונוחי בכלל ביטוח‪ ,‬שמנהלת יותר מ‪ 100-‬מיליארד שקל‬
‫מכספי ציבור בקופות גמל‪ ,‬קרנות פנסיה וקרנות נאמנות‪ .‬במקביל‪ ,‬נוחי הוא גם בצד המשתמשים‬
‫‪.‬באשראי הענק הזה שכן אי‪.‬די‪.‬בי היא אחד הלווים הגדולים במשק ולקוח גדול של בנק הפועלים‬
‫כך יוצא שבין יו"ר קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי לבין יו"ר בנק הפועלים היו העברות כספים בחשבונות האישיים‬
‫ובמקביל השניים ניהלו קשרים עסקיים כראשי שתיים מהחברות הגדולות במשק שמנהלות כספי‬
‫‪.‬ציבור בהיקף עצום ‪ -‬וכל זאת מבלי שדירקטוריון בנק הפועלים יידע על כך‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬באוקטובר ‪ ,2008‬כמה חודשים לפני שאותם ‪ 15‬מיליון שקל הופקדו בחשבונו של‬
‫נוחי דנקנר ורעייתו‪ ,‬היה זה דווקא דני דנקנר בתפקידו כיו"ר הפועלים ויו"ר ועדת האשראי בבנק ‪-‬‬
‫שעזר לאחת החברות של בן דודו‪ .‬בשיאו של המשבר העולמי קיבלה חברת כור שבשליטת נוחי‬
‫‪59‬‬

‫זכות לדחות פירעון של הלוואת ענק שקיבלה מהבנק ‪ -‬בהיקף של ‪ 1.1‬מיליארד שקל ‪ -‬בארבע עד‬
‫‪.‬שש שנים‬
‫מי שאישר את הפריסה של החוב העצום עבור כור היו כמובן הדירקטוריון וועדת האשראי של‬
‫הפועלים‪ ,‬שעם חבריה נמנו בין היתר דני דנקנר‪ ,‬שהיה יו"ר הבנק‪ ,‬ואירית איזקסון‪ ,‬שממשיכה‬
‫לכהן עד היום במקביל בדירקטוריון בנק הפועלים ובדירקטוריון אי‪.‬די‪.‬בי פיתוח שבשליטת נוחי‬
‫דנקנר‪ .‬בין חברי הדירקטוריון ישב אז גם עודד שריג‪ ,‬שכיום הוא הממונה על שוק ההון באוצר‬
‫שמופקד על מאות מיליארדי שקלים של הציבור ששוכבים בקרנות פנסיה‪ ,‬קופות גמל וביטוחי‬
‫‪.‬מנהלים‪ .‬בין היתר מפקח שריג על כלל ביטוח שבשליטת נוחי דנקנר‬
‫זו לא היתה העזרה היחידה של הפועלים לקבוצת דנקנר‪ .‬באותה שנת משבר העמיד הפועלים‬
‫מסגרת אשראי של ‪ 39‬מיליון דולר לחברת ישראייר אף שענף התעופה הוא יצרן שיטתי של‬
‫הפסדים כבדים ואף שישראייר מדווחת כבר שנים על ביצועים גרועים‪ .‬ההלוואה הזו איפשרה‬
‫לישראייר מרווח נשימה נוסף עד שב‪ 2009-‬הצליח נוחי דנקנר להעביר אותה מבעלותו האישית‬
‫לאי‪.‬די‪.‬בי הציבורית במסגרת עסקת בעלי עניין‪ ,‬שזכתה לביקורת חריפה‪ .‬נוחי דנקנר ושותפיו‬
‫‪.‬שוחררו מהערבויות האישיות שנתנו לבנק הפועלים על חובות ישראייר‬
‫נוכח הקשרים ההדוקים האלה בין בני הדודים נשארות כמה שאלות פתוחות‪ :‬האמנם ההפקדה של‬
‫דני דנקנר בחשבונו של נוחי דנקנר נועדה להחזיר הלוואה שקיבל‪ ,‬כפי שרמז מקורבו של דנקנר‬
‫באופן לא רשמי או שהיתה סיבה אחרת להפקדה זו? כמה פעולות עסקיות אישיות ובאילו היקפים‬
‫?ביצעו בני הדודים? למי אם בכלל דיווח דנקנר בבנק על הקשרים הפיננסיים עם בן דודו‬
‫הסיפור המטורף על הבנק הטורקי‬
‫בשלב הזה יאמרו בבנק הפועלים בוודאי כי כל החלטה הנוגעת לאשראי או לעסקה גדולה עוברת‬
‫אישור על פי כל הכללים בוועדות האשראי ופעמים רבות גם בדירקטוריון וכי דני דנקנר אינו יכול‬
‫להיטיב עם מקורביו על דעת עצמו‪ .‬אבל האם הדירקטורים ידעו את כל מה שהיה צריך לדעת‬
‫כאשר קיבלו החלטות בנוגע לקבוצת אי‪.‬די‪.‬בי? נראה שלא‪ .‬האם הם שאלו את השאלות שהיו‬
‫‪.‬צריכות להישאל? כנראה שגם זה לא‪ .‬ואולי אפילו חמור מכך ‪ -‬הם פשוט עצמו את עיניהם‬
‫הסערות הפיננסיות והפרשות הפליליות לכאורה שבמרכזן עומד דני דנקנר והמידע שנחשף כעת‬
‫על פעילותו בבנק ‪ -‬מציירות לכאורה תמונה קשה של התנהלות הבנק הגדול במדינה‪ .‬לפי תמונה‬
‫זו‪ ,‬הבנק נוהל על ידי אדם שעשה בבנק כרצונו‪ ,‬ושעסקות רבות בהן היה מעורב נבעו מאינטרסים‬
‫של תועלת אישית‪ .‬כל זאת‪ ,‬כשדירקטוריון הבנק האמור לפקח עליו משמש בפועל חותמת גומי‬
‫‪.‬בלבד‬
‫התסמינים למחלה הקשה שבה נדבק בנק הפועלים הופיעו כבר ב‪ .2005-‬באותה תקופה חברת‬
‫של בנקאי ‪ RP‬אלרן השקעות‪ ,‬שבשליטת דני דנקנר ובני משפחתו ביצעה עסקות עם חברת‬
‫ההשקעות לשעבר‪ ,‬רפי ברבר‪ .‬על פי הפרקליטות‪" ,‬לברבר היתה תרומה כלכלית מהותית לעסקיה‬
‫של אלרן השקעות‪ ,‬הן בשל היותו שותף עסקי והן כמי שאפשר לאלרן למכור לו נכסים‪ .‬ודני‬
‫‪".‬דנקנר "הפיק טובת הנאה כתוצאה מתרומה זו‬
‫באותה שנה החליט בנק הפועלים להתעניין ברכישת בנק זר ופנה‪ ,‬ראו זה פלא‪ ,‬לשותפו של דני‬
‫דנקנר לעסקיו הפרטיים ‪ -‬רפי ברבר‪ .‬דנקנר היה אז סגן יו"ר בנק הפועלים‪ .‬ברבר הציע לבנק‬
‫שלו תצטרף לרכישה‪ .‬מאותו רגע ‪ RP‬הפועלים לרכוש בנק טורקי בשם פוזיטיף והציע גם כי גם‬
‫‪60‬‬

‫החלו בבנק בסדרת פגישות עם הליט צ'ינגולולו‪ ,‬הבעלים של פוזיטיף‪ ,‬וברבר‪ ,‬שבהן השתתף גם‬
‫‪.‬דני דנקנר‬
‫מאיר רבין‬
‫בסופו של דבר נחתם בין הצדדים הסכם שעל פיו בנק הפועלים רוכש ‪ 57.5%‬ממניות פוזיטיף‬
‫רוכשת ‪ 7.45%‬מהמניות ב‪ 15-‬מיליון דולר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי אם ‪ RP‬תמורת ‪ 113‬מיליון דולר ואילו‬
‫לא תקבל אישור מהרגולטור הטורקי לרכישה בתוך חצי שנה )זו היתה חברה קפריסאית שהיא ‪RP‬‬
‫סדין אדום בעבור הטורקים( ההסכם שלה יבוטל‪ ,‬ובנק הפועלים יוכל לרכוש את חלקה‪ .‬בתמורה‬
‫בסופו של דבר באמת לא קיבלה אישור ‪. RP‬הבנק ישלם לה עמלת תיווך של ‪ 5‬מיליון דולר‬
‫לרכישת ‪ RP‬לרכישה ופועלים השלים את עסקת פוזיטיף בלעדיה‪ .‬במקביל הבנק ניהל מגעים מול‬
‫המניות שאמורה היתה לרכוש בפוזיטיף‪ .‬דני דנקנר היה מעורב במו"מ הזה ואף הגדיל לעשות‬
‫‪".‬וביקש מהנהלת בנק הפועלים להגיע להבנות "שיהיו הוגנות עם ברבר‬
‫פיצוי ענקי בגובה ‪ 25‬מיליון דולר‪ .‬הסכום ‪-RP‬ההבנות היו עד כדי כך "הוגנות" שהפועלים שילם ל‬
‫היה גבוה בהרבה ממה שמקובל לשלם כעמלות תיווך בעסקות מסוג זה )יותר מ‪ 20%-‬מהיקף‬
‫היתה זכאית לעמלת תיווך של ‪ 5‬מיליון ‪ RP‬העסקה לעומת כ‪ 5%-2%-‬כמקובל(‪ .‬כזכור לפי ההסכם‬
‫דולר בלבד‪ .‬לפי החשדות‪ ,‬לכל אורך הדרך לא גילה דני דנקנר לדירקטוריון הבנק על קשריו‬
‫‪.‬העסקיים עם ברבר‬
‫בסוף ‪ ,2008‬בעיצומו של המשבר הכלכלי‪ ,‬פנה נציג של צ'ינגלולו לבנק הפועלים וביקש כי‬
‫הבנק ירכוש ממנו מניות נוספות בפוזיטיף או יורה על חלוקת דיווידנד כך שיוזרם כסף לכיסי בעלי‬
‫המניות‪ .‬הנהלת הבנק קיימה דיונים פנימיים והחליטה לדחות את בקשתו‪ ,‬שנגדה למדיניותה‬
‫העסקית באותה העת‪ .‬צ'ינגלולו לא הרים ידיים‪ .‬בנובמבר ‪ 2008‬בכנס של בנק הפועלים שלח את‬
‫נציגו לדני דנקנר שכבר היה אז יו"ר הבנק ולצבי זיו המנכ"ל‪ ,‬וביקש הלוואה של ‪ 10‬מיליון יורו‬
‫‪.‬מבנק הפועלים בטענה שהוא סובל מקשיי נזילות‬
‫אלא שצ'ינגלולו לא היה היחיד שסבל מקשיי נזילות אז‪ .‬חברת אלרן ‪ -‬הנכס העיקרי שבשליטת‬
‫‪.‬דני דנקנר ובני משפחתו ‪ -‬נקלעה לקשיים ועלה החשש כי לא תצליח לשרוד‬
‫וכך רגע לאחר שצ'ינגלולו ביקש הלוואה מיו"ר בנק הפועלים ‪ -‬ביקש ממנו אותו יו"ר הלוואה‬
‫אישית של ‪ 5‬מיליון יורו‪ .‬דנקנר כיו"ר אישר את ההלוואה שביקש צ'ינגלולו מהבנק ‪ -‬בלי‬
‫ביטחונות‪ .‬בנוסף חודשים אחר כך‪ ,‬בתחילת ‪ ,2009‬דן דירקטוריון בנק הפועלים בראשות דנקנר‬
‫בחלוקת הדיווידנד שביקש צ'ינגולולו‪ .‬לא רק שדנקנר לא עידכן את חברי הדירקטוריון בהלוואה‬
‫שביקש מצ'ינגלולו הוא אפילו לא טרח לעדכן את הבנק על קשיי הנזילות של צ'ינגלולו‪ .‬הדיון‬
‫‪.‬הסתיים באישור חלוקת הדיווידנד‬
‫יעקב אפרתי‬
‫שבועיים וחצי לאחר מכן הגיע דנקנר לארוחה במסעדת יוקרה בתל אביב ביחד עם צ'ינגלולו‬
‫ובכירים בבנק הפועלים‪ .‬צ'ינגלולו שוב ביקש כי בנק הפועלים ירכוש ממנו עוד מניות בפוזיטיף‪.‬‬
‫כמה ימים לאחר מכן עידכן דנקנר את דירקטוריון הבנק כי בכספי הדיווידנד שקיבל הפועלים‬
‫מפוזיטיף‪ ,‬ירכוש הבנק עוד מניות מצ'ינגלולו והבנק הסמיך אותו לנהל מטעמו את המו"מ על‬
‫‪.‬הרכישה ‪ -‬במחיר שנע בין ‪ 0.75%‬ל‪ 1%-‬מההון העצמי‬
‫ב‪ 19-‬במארס ‪ 2009‬פגש דנקנר את צ'ינגלולו באיסטנבול בהשתתפות נציגי בנק הפועלים כדי‬
‫‪61‬‬

‫לדון ברכישת המניות הנוספות מידיו‪ .‬הפגישה הדרמטית הזו מלמדת אולי יותר מכל על אופי‬
‫ההתנהלות שהיתה בבנק הגדול במדינה‪ :‬הדיון לא עלה יפה ‪ -‬ואז ביקש דנקנר משאר המשתתפים‬
‫בפגישה ובהם נציגי בנק הפועלים לצאת מחדר הישיבות ולהשאירם לבד‪ .‬בתום הפגישה בארבע‬
‫עיניים הודיע דנקנר כי סיכם עם צ'ינגלולו על רכישת המניות הנוספות תמורת ‪ 15‬מיליון דולר‪,‬‬
‫‪.‬כלומר במחיר המקסימלי שאיפשר לו הדירקטוריון‬
‫כעבור כמה שעות קיבל דנקנר מיליונים לחשבון האישי‪ :‬הוא חתם באיסטנבול על מסמכי‬
‫בנק הולנדי של צי'נגלולו שמעניק בדרך כלל הלוואות למהגרים טורקים ‪-DBH,‬ההלוואה שיקבל מ‬
‫‪,‬באירופה‪ .‬חמישה ימים לאחר מכן‪ ,‬ביום בו אישר דירקטוריון הפועלים על העסקה עם צ'יגלולו‬
‫‪.‬שבבעלותו העביר ‪ 5‬מיליון יורו לחשבונו של דנקנר ‪DBH‬‬
‫יום לאחר מכן התפטר מנכ"ל בנק הפועלים צבי זיו בהודעה דרמטית‪" ,‬עקב חילוקי דעות עם‬
‫היו"ר"‪ .‬היה זה ימים ספורים לפני פרסום הדו"חות השנתיים של הבנק מה שעורר סערה‬
‫‪.‬תקשורתית‪ .‬שבוע לאחר מכן הוזרמו ‪ 15‬מיליון שקל לחשבונם של נוחי ואורלי דנקנר‬
‫כיום כבר אפשר לומר בבירור‪ :‬ההשקעה הגדולה שבישלו דנקנר וצ'יגלולו בעבור בנק הפועלים‬
‫היתה כישלון מוחלט‪ .‬הבנק הפסיד בגללה כ‪ 270-‬מיליון שקל ועל יתרת ההשקעה שלו ‪ -‬יותר מ‪-‬‬
‫‪ 600.‬מיליון שקל ‪ -‬מרחפת עננה גדולה בין היתר גם בשל המתיחות מול טורקיה‬
‫"אנשים מחפשים קשר אלי"‬
‫תמונת דומה של התנהלות בעייתית בבנק הפועלים עולה מחקירות המשטרה בפרשת הולילנד‬
‫ופרשת תעשיות מלח‪ .‬פרטים חדשים שנחשפים כאן לראשונה מגלים כי דנקנר היה מעורב‬
‫‪.‬בהלוואות שהעמיד הבנק לסדרת גורמים שהיו קשורים בקשר הדוק להולילנד‬
‫בפרשה זו‪ ,‬על פי החשד‪ ,‬שילמה ב‪ 2003-2004-‬חברת תעשיות מלח ‪ -‬שהיתה אז חברה ציבורית‬
‫בשליטת דנקנר )הוא גם שימש יו"ר שלה( ‪ 1.3 -‬מיליון שקל למתווכים מאיר רבין ולשותפו העסקי‬
‫שנהפך לימים עד המדינה‪ .‬חלק מהסכום הועבר לכאורה כשוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל‬
‫דאז‪ ,‬יעקב אפרתי‪ ,‬גיסו של רבין‪ ,‬כדי שיסייע בקידום שינוי ייעוד קרקעות המלח‪ ,‬מה שהיה אמור‬
‫‪.‬להכניס למשפחת דנקנר מאות רבות של מיליוני שקלים‬
‫כפי שאפשר ללמוד מחומר החקירה‪ ,‬נפתחה בפני רבין אחת הדלתות החשובות במדינה‪ ,‬הדלת‬
‫של משרד סגן יו"ר בנק הפועלים ובהמשך יו"ר בנק הפועלים‪ .‬אותה דלת שסגורה בדרל כלל בפני‬
‫מיליוני לקוחות בנק הפועלים‪ .‬מה חיפש רבין אצל דנקנר? בין היתר הוא ביקש שיסייע לאורי‬
‫שטרית‪ ,‬מהנדס העיר ירושלים לשעבר ואחד החשודים בפרשת הולילנד‪ ,‬להפחית חוב של כ‪3-‬‬
‫‪.‬מיליון שקל ‪ -‬חוב שהופחת בסופו של דבר לכ‪ 1-‬מיליון שקל‬
‫בנוסף על פי החקירה רבין ועד המדינה בפרשה נפגשו עם דנקנר במשרדו בבנק בתחילת ‪2006‬‬
‫וביקשו ממנו לדאוג למימון לאלי וינשטיין ‪ -‬איש עסקים חרדי שחשוד בהונאת פונזי בארה"ב ושהיה‬
‫אמור לרכוש קרקעות במתחם הולילנד‪ .‬בהמשך פנה רבין לדנקנר כדי שידאג להעמיד מימון‬
‫לחברת הנדל"ן נידר שהחזיקה בקרקעות בפרויקט הולילנד‪ .‬דנקנר נפגש עם הבעלים של חברת‬
‫נידר‪ .‬היקף האשראי שקיבלה חברת נידר מבנק הפועלים הגיע ל‪ 30-‬מיליון שקל ‪ -‬שחלק גדול‬
‫‪.‬ממנו נאלץ הבנק למחוק לאחר שהחברה נקלעה לקשיים‬
‫בחקירתו במשטרה באפריל ‪ 2010‬נשאל דנקנר על ידי החוקרים‪" :‬למה אורי שטרית‪ ,‬אלי‬
‫וינשטיין‪ ,‬חברת נידר ואולי אחרים צריכים לפנות אליך דרך מאיר רבין ולא ישירות?" לדנקנר היה‬
‫‪62‬‬

‫הסבר‪" :‬אני חושב‪ ,‬כפי שאמרתי קודם בעשרות או מאות מקרים‪ ,‬אנשים מחפשים קשר אלי ופונים‬
‫דרך חברים או מכרים‪ .‬גם בפניות ישירות הם לא צריכים לפנות אליי דרך רבין‪ ,‬אבל כמו שקורה‬
‫‪".‬בעשרות או מאות מקרים אחרים פונים דרך היכרויות שונות‬
‫מועמד יחיד לתפקיד‪ :‬ציון קינן‬
‫דפוס התנהגות דומה עולה גם מקריאת תצהיר שהגיש לבית המשפט ב‪ 2011-‬עד המדינה‬
‫בפרשות הולילנד ותעשיות מלח בתביעה שמנהל נגדו בנק הפועלים כיום להחזר חובותיו‪ .‬על פי‬
‫התצהיר‪ ,‬ב‪ 2007-‬סייעו לכאורה ציון קינן‪ ,‬אז מנהל החטיבה העסקית וכיום מנכ"ל הבנק‪ ,‬ודני‬
‫דנקנר אז יו"ר הבנק‪ ,‬לעד המדינה‪ ,‬בדחיית פרעון מיידי של הלוואה שקיבל מהבנק ולא הצליח‬
‫‪.‬להחזיר‬
‫בינתיים אין המלצה לגבי כתב אישום כנגד קינן‪ ,‬אך לפי חשד המשטרה‪ ,‬לפני מינויו למנכ"ל‬
‫הבנק הוא סייע לדנקנר לקבל הלוואה אישית של ‪ 3.4‬מיליון דולר מהבנק‪ .‬דנקנר היה זה שדחף‬
‫‪.‬למינויו של קינן מיד לאחר התפטרותו של זיו‬
‫על פי החשד‪ ,‬דנקנר לא הגיש הצהרת עושר לדירקטוריון כנדרש‪ .‬קינן התעלם מכך והמליץ בפני‬
‫ועדה מיוחדת בדירקטוריון לעסקות בעלי עניין ‪ -‬לאשר את ההלוואה לדנקנר‪ .‬באותה תקופה היה‬
‫ברור שחברת אלרן על סף פשיטת רגל וש"העושר" של דנקנר לכל הפחות דורש בדיקה‪ .‬עידו‬
‫דיסנצ'יק‪ ,‬עורך עיתון "מעריב" בעבר וחבר דירקטוריון בנק הפועלים ויו"ר הוועדה המיוחדת‪,‬‬
‫השתכנע ואישר להעמיד לדנקנר את הלוואה‪ .‬בסוף ‪ 2008‬עזב דיסנצ'יק את הבנק‪ .‬כיום הוא עובד‬
‫‪.‬אצל נוחי דנקנר כיו"ר ועדת השקעות בכלל ביטוח‬
‫ב‪ 2009-‬הגיע לקצה תקופת שלטון היחיד של דני דנקנר בבנק הפועלים‪ .‬בנק ישראל תח בבדיקת‬
‫התפטרותו של זיו וקבע בין היתר כי דירקטוריון הבנק כלל לא טרח לקיים דיון רציני במינויו של‬
‫קינן‪ .‬הוא דרש להקפיא את המינוי וכעבור זמן קצר הפיל פצצה במערכת הפיננסית בישראל כאשר‬
‫‪.‬לראשונה בהיסטוריה דרש להדיח יו"ר של בנק מתפקידו‬
‫אחרי מלחמה של חודשיים שניהלה שרי אריסון בעלת השליטה בבנק בסיוע כוחות חזקים נוספים‬
‫במשק‪ ,‬נגד הנגיד סטנלי פישר ‪ -‬הודח דני דנקנר‪ .‬במקביל אילץ פישר את הבנק למנות ועדת‬
‫איתור לתפקיד מנכ"ל הבנק‪ .‬מאותו הרגע ניסה בנק ישראל ללחוץ על שי טלמון‪ ,‬בכיר לשעבר‬
‫‪.‬בבנק הפועלים‪ ,‬להתמודד על התפקיד אבל נתקל בסירוב עיקש‬
‫טלמון הוא מנכ"ל כלל ביטוח‪ ,‬שבשליטת נוחי דנקנר‪ .‬יתכן שהבין כבר אז כי הבוס שלו לא יאהב‬
‫לראות אותו עוזב את התפקיד וממונה למנכ"ל בנק הפועלים‪ ,‬בזמן שציון קינן‪ ,‬חברו הטוב של בן‬
‫‪.‬דודו מתמודד בעצמו על התפקיד‬
‫טלמון לא הציע את מועמדותו לתפקיד שבימים כתיקונם כמעט אין בכיר במערכת הבנקאות שאינו‬
‫חושק בו‪ .‬הוא לא היה היחיד שלא הציע מועמדות‪ .‬מועמדותו של קינן היתה היחידה שהוגשה בפני‬
‫‪.‬הדירקטוריון והוא מונה למנכ"ל‬
‫נוחי שומר על קשר עם הבנק‬
‫הקשר של נוחי דנקנר עם בכירים בבנק הפועלים לא הסתיים כאשר דני דנקנר הודח‪.‬‬
‫בדירקטוריון הפועלים מכהנים כיום חמישה דירקטורים עם קשר ישיר או עקיף לדנקנר‪ :‬הבולט‬
‫שבהם הוא יו"ר הדירקטוריון‪ ,‬יאיר סרוסי‪ .‬מי שהציע לסרוסי את התפקיד הוא היו"ר המודח דני‬
‫‪63‬‬

‫‪.‬דנקנר‪ ,‬אבל לסרוסי גם קשרים הדוקים עם נוחי דנקנר‬
‫ב‪ 2008-‬הקים סרוסי קרן השקעות בשם מוסטנג עם דן טהורי‪ .‬השותפה הגדולה בקרן של‬
‫השניים היא קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי ‪ -‬דרך החברות כלל ביטוח‪ ,‬כור וכלל פיננסים‪ .‬עם מינויו ליו"ר‬
‫הפועלים‪ ,‬עזב סרוסי את הקרן‪ .‬בנוסף‪ ,‬כלל ביטוח שבשליטת נוחי דנקנר היא אחת מבעלות העניין‬
‫בחברת יורופורט‪ ,‬שסרוסי הוא אחד המשקיעים בה והוא שימש כיו"ר בחברה זו במשך כמה‬
‫‪.‬חודשים במקביל לעבודותו כיו"ר הפועלים‬
‫בנוסף‪ ,‬עורכת הדין פנינה דבורין ישבה תקופה ארוכה גם בדירקטוריון הפועלים וגם בדירקטוריון‬
‫של חברת נטוויז'ן שבשליטת דנקנר‪ .‬לפני כשנה וחצי התפטרה דבורין מתפקיד כדירקטורית‬
‫בנטוויז'ן לאחר שטענה כי‪" ,‬התברר לי זה עתה כי קיים חשש שלא מתקיימים בי תנאי הכשירות‬
‫לכהונה כדירקטורית חיצונית‪ .‬זאת‪ ,‬נוכח קיומו של קשר עסקי מתמשך בין קרובי לבין חברה‬
‫העלתה אז כי בעלה של דבורין‪ TheMarker ,‬הנמצאת בשליטת בעלי השליטה בנטוויז'ן"‪ .‬בדיקת‬
‫זוהר דבורין‪ ,‬הוא שותף כבר שנים רבות של קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי מתוקף אחזקות שיש לו בכמה‬
‫‪.‬סוכנויות נסיעות שנשלטות על ידי הקבוצה‬
‫שתי דירקטוריות נוספות שקשורות לשני הגופים הן‪ :‬נחמה רונן ואירית איזקסון‪ .‬רונן‪ ,‬מנכ"לית‬
‫משרד איכות הסביבה לשעבר‪ ,‬משמשת כיום יו"ר דירקטוריון חברת מסופי המטען ממן שנשלטת‬
‫על ידי חברת תעבורה שנשלטת על ידי אי‪.‬די‪.‬בי ועל ידי משפחת לבנת )ששותפה גם היא בשליטה‬
‫באי‪.‬די‪.‬בי(‪ .‬איזקסון‪ ,‬דירקטורית בבנק הפועלים‪ ,‬חברה בוועדת האשראי של הבנק‪ ,‬ויו"ר‬
‫ישראכרט‪ ,‬וכן משמשת דירקטורית בחברת אי‪.‬די‪.‬בי פיתוח מאז ‪ .2005‬בנוסף‪ ,‬אמרי טוב מכהן גם‬
‫‪.‬כדירקטור בבנק הפועלים וגם כדירקטור בחברת שופרסל מקבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‬
‫?כישלון של פישר‬
‫כבר ארבע שנים ברציפות שהבנק הגדול במדינה נתון בסערה ניהולית מתמשכת‪ .‬החל בהשקעות‬
‫הכושלות באיגרות חוב זרות שהניבו לו את הפסד הגדול אי פעם במערכת הבנקאות ‪ -‬הפסד של‬
‫‪ 1.3‬מיליארד דולר‪ ,‬שכמעט סיכן את יציבותו; דרך הדרישה להדיח את יושב הראש שלו‪ ,‬חשדות‬
‫‪.‬בפלילים נגד היו"ר בזמן כהונתו בבנק וכעת גם בחשד בפלילים נגד המנכ"ל המכהן קינן‬
‫בחמש השנים האחרונות איבד בנק הפועלים ‪ 35%‬משוויו‪ .‬אבל ההפסד של המשקיעים במניות‬
‫הבנק‪ ,‬גדול ככל שיהיה‪ ,‬הוא כאין וכאפס לעומת העובדה שבמשך שנים רבות התנהל הבנק הגדול‬
‫במדינה‪ ,‬שאמון על ‪ 210‬מיליארד שקל של פיקדונות הציבור‪ ,‬כמו היה העסק הפרטי של דני‬
‫‪.‬דנקנר‬
‫שנתיים וחצי חלפו מאז סערת פישר‪-‬אריסון‪-‬דנקנר ‪ -‬ומה שנראה אז כניצחון הגדול של סטנלי‬
‫פישר מתברר כניצחון חלקי וקטן מאוד‪ .‬קינן עדיין משמש מנכ"ל‪ ,‬למרות עננת כתב האישום‬
‫האפשרי המרחפת מעל ראשו‪ ,‬לאחר שהמשטרה העבירה לפרקליטות את התיק החקירה נגדו‬
‫לפני כחצי שנה כשהיא ממליצה להעמידו לדין‪ .‬פישר רשם בישראל הישגים רבים והוא בעל‬
‫‪.‬מוניטין בכל העולם ‪ -‬אך ייתכן שהתנהלות הבנק הפועלים היא הכישלון הגדול שלו‬
‫המודל העסקי של הטייקונים‪ :‬גיוס רגולטורים בכירים ותשלום משכורות עתק‬
‫אם אתם מכירים את שוני אלבק‪ ,‬זה הזמן לשלוח לו זר פרחים‪ .‬אלבק‪ ,‬שעד לפני ארבעה >>‬
‫חודשים בלבד כיהן כיועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך‪ ,‬נמצא כעת במגעים להשתלבות‬
‫בתפקיד בכיר בקבוצת השליטה הגדולה במשק‪ ,‬אי‪.‬די‪.‬בי‪ .‬תפקיד בכיר בקבוצה זו‪ ,‬שבשליטת נוחי‬
‫‪64‬‬

‫‪.‬דנקנר‪ ,‬מבטיח לו שכר נאה ביותר‪ ,‬כך לפי טבלאות השכר השנתיות של החברות הציבוריות‬
‫הפרטים אמנם עדיין לא נסגרו‪ ,‬אבל ניסיון העבר מורה על מסלול ברור‪ :‬הקבוצות העסקיות‬
‫הגדולות בישראל‪ ,‬הנמצאות תחת שליטתם של הלווים הגדולים במשק )"הטייקונים"(‪ ,‬אימצו‬
‫לעצמן מודל העסקה יעיל במיוחד ‪ -‬הן מעסיקות רגולטורים בכירים לשעבר‪ ,‬כאשר במקביל הן‬
‫‪.‬ממנפות את עסקיהן באמצעות כספי הציבור‪ ,‬ומשלמות משכורות עתק למנהליהן‬
‫בכיר נוסף שעבר מהרשות לניירות ערך ישירות לאי‪.‬די‪.‬בי הוא אייל סולגניק‪ ,‬שמונה לסמנכ"ל‬
‫הכספים בקבוצה באפריל ‪ ,2006‬לאחר שכיהן כמנהל מחלקת תאגידים ורואה חשבון ראשי של‬
‫שיטה שסייעה ‪ (IFRS),‬הרשות‪ .‬סולגניק הוא זה שהטמיע את שיטת הדיווח החשבונאי החדשה‬
‫‪.‬לאי‪.‬די‪.‬בי לאחר מכן להציג רווחי הון משמעותיים‬
‫גם שי טלמון לשעבר החשב הכללי שבתקופתו מכרה המדינה את השליטה בבנק הפועלים‬
‫‪.‬לקבוצת אריסון‪-‬דנקנר מכהן כיום באי‪.‬די‪.‬בי כמנכ"ל כלל ביטוח‬
‫ב‪ 2009-‬היתה עלות שכרם של ‪ 20‬בכירים באי‪.‬די‪.‬בי ‪ 126‬מיליון שקל ואילו ב‪ 2010-‬קיבלו ‪12‬‬
‫בכירים בקבוצה כ‪ 100-‬מיליון שקל‪ .‬מנגד‪ ,‬היקף האשראי שניתן לקבוצה על ידי קרנות הפנסיה‬
‫‪.‬וחברות הביטוח ב‪ 2010-‬היה ‪ 32‬מיליארד שקל‬
‫אך העסקת רגולטורים ובכירים לשעבר באוצר אינה נחלתה רק של קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬אלא גם של‬
‫קבוצות עסקיות אחרות ובכללן קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה והחברה לישראל שבשליטת‬
‫משפחת עופר‪ .‬אחת הדוגמאות המוכרות הוא העסקתו של ניר גלעד‪ ,‬החשב הכללי במשרד האוצר‬
‫בין השנים ‪ 2003-1999‬כמנכ"ל החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר‪ .‬במהלך כהונתו כחשב‬
‫הכללי‪ ,‬חתם גלעד עם החברה לישראל על הסכם שהסדיר את הלאמת חלקה בבזן לקראת‬
‫‪.‬הפרטתה‪ .‬עלות שכרו של גלעד ב‪ 2010-‬בכ‪ 23.5-‬מיליון שקל‬
‫ובקבוצת דלק גייסו את שירותיה של לייזה חיימוביץ'‪ ,‬שכיהנה במספר תפקידים ברשות ני"ע‪ .‬היא‬
‫כיהנה בדלק כחברה בהנהלה הבכירה ושימשה כדירקטורית בחברות הבנות של הקבוצה‪ .‬לאחר‬
‫‪.‬כשנתיים בתפקיד זה עברה לתפקיד היועצת המשפטית של כיל‬
‫גם רוני חזקיהו‪ ,‬עד לסוף השנה המפקח על הבנקים‪ ,‬מונה לתפקיד בכיר בקבוצת דלק‪ ,‬אך בשל‬
‫הביקורת הציבורית שנמתחה התפטר וביקש לדחות את מועד תחילת עבודתו על מנת לברר את‬
‫‪.‬תקופת הצינון הנדרשת ממנו‬
‫בנוסף לאלו ניתן למנות שורה של בכירים בקבוצות העסקיות שהועסקו בעבר בגופים הרגולטורים‬
‫או במגזר הציבורי ועברו רק בשלבים מאוחרים יותר לתפקידים בקבוצות הגדולות‪ :‬כך למשל‪ ,‬יורם‬
‫טורבוביץ'‪ ,‬שכיהן בעברו כראש הסגל בממשלת אולמרט ומונה לתפקיד יו"ר דלק אנרגיה בימי‬
‫ועדת ששינסקי; ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי שמונה בין בשאר לתפקיד יו"ר בנק מזרחי‬
‫‪.‬טפחות; או המפכ"ל לשעבר משה קראדי שמונה עם סיום תפקידו למנכ"ל פי גלילות‬
‫העסקת רגולטורים ופוליטיקאים לשעבר זו בעיה כלל‪-‬מערכתית‪ ,‬שמעליה מרחפת הבטחה‬
‫בעייתית לא כתובה של הטייקונים לרגולטורים המכהנים‪" :‬היו נוחים כלפי היום ‪ -‬אהיה נדיב‬
‫‪".‬עבורכם בעתיד‪ ,‬והכל בכסף ציבורי‬
‫ערן אזרן ‪-‬‬

‫‪65‬‬

‫"בנק ישראל‪" :‬עוקבים מקרוב אחרי הנעשה בבנקים‬
‫מבנק הפועלים נמסר בתגובה‪" :‬איננו מתייחסים לדברי הבל ולזות שפתיים‪ .‬חבל שעיתונכם >>‬
‫‪".‬הידרדר לרמה זו‪ .‬אנו נשמור על כל זכויותינו המשפטיות כלפיך אישית וכלפי העיתון‬
‫מבנק ישראל נמסר בתגובה‪" :‬הבנק עוקב מקרוב אחרי הנעשה במערכת הבנקאות על כל‬
‫‪".‬המשתמע מכך‪ ,‬אך מנוע מלהגיב בפומבי ביחס לבנקים ספציפיים‬
‫מטעמו של נוחי דנקנר נמסר בתגובה‪" :‬לאחר שפסק מלכהן כדירקטור בבנק הפועלים‪ ,‬לא‬
‫התערב נוחי דנקנר בעסקי הבנק ומעולם לא קיבל פנייה או הערה מגורמים בבנק ישראל ובפיקוח‬
‫‪".‬על הבנקים על איזה שהוא נושא הקשור לכך‬
‫יורם ראב"ד‪ ,‬עורך דינו של דני דנקנר‪ ,‬מסר בתגובה‪" :‬בעניין תעשיות מלח‪ ,‬נערך שימוע ואנו‬
‫מאמינים שהצלחנו לשכנע את הפרקליטות כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו של דני דנקנר בעניין‬
‫זה‪ .‬בעניין בנק הפועלים‪ ,‬התקבל זימון לשימוע‪ ,‬אך עדיין לא התקבלו חומרי החקירה‪ .‬לאחר‬
‫שנלמד את החומר נייעץ למר דנקנר אם ללכת לשימוע או לא‪ .‬ככלל אנו מאמינים שלא נפל דופי‬
‫‪".‬בהתנהלותו של דנקנר אף בעניין זה‬
‫בנוגע לחששות בנק ישראל ממעורבות של נוחי דנקנר בהתנהלות הבנק‪ ,‬אמר ראב"ד‪" :‬אין לנו‬
‫מידע כלשהו בעניין חששות של בנק ישראל‪ .‬למיטב ידיעתנו מעולם לא הביע בנק ישראל טענה‬
‫‪".‬כזו‪ .‬נזכיר כי דני דנקנר ונוחי דנקנר הם בני דודים ואין ביניהם קשרים עסקיים‬
‫דובר קבוצת אי‪.‬די‪.‬בי מסר בתגובה‪ :‬ככלל‪ ,‬כל נושאי המשרות באי‪.‬די‪.‬בי ראויים ונבחרו לתפקידם‬
‫משיקולים מקצועים עניינים ועל סמך מגוון כישוריהם וניסיונם העשיר‪ .‬בנוגע לנושאי משרה בעלי‬
‫ניסיון במגזר הציבורי‪ ,‬אנו גאים על כך שלאחר תרומתם למדינה ועשייתם הרבה למען המגזר‬
‫‪".‬הציבורי הם בחרו להצטרף אלינו ולתרום מניסיונם לפיתוח וקידום הכלכלה בישראל‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1446664‬‬

‫בעלי מניות בפועלים נערכים לתביעה בפרשת הבנק הטורקי‬
‫התביעה הייצוגית נגד הבנק‪ ,‬בהיקף ‪ 88‬מיליון שקל‪ ,‬מתבססת על המידע כי ליו"ר‬
‫לשעבר שלמה נחמה היו קשרים עסקיים עם הקרן שיזמה את ההשקעה הכושלת‬
‫בבנק‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/296/572.html?hp=16&cat=1903&loc=10‬‬

‫‪66‬‬

‫אריסון‪ :‬לא ידעתי על ההלוואה של דנקנר‬

‫בעלת השליטה בפועלים העידה במסגרת פרשת השוחד‪ ,‬שבה חשוד יו"ר הבנק לשעבר דני‬
‫"דנקנר‪" :‬אם הייתי יודעת‪ ,‬הייתי פועלת אחרת‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3552653,00.html‬‬

‫מעלות ‪-S&P‬רשות ני"ע תסייע בתביעה ייצוגית נגד אקסלנס ו‬
‫מדובר בתביעה בגין האג"ח המובנות "קשת" ו"מטבעות עולם" שהונפקו בגיבוי‬
‫בטחונות של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס‬
‫לא מעט תביעות ייצוגיות הוגשו ו‪-‬וודאי עוד יוגשו בעקבות קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן‬
‫‪.‬ברדרס‪ .‬שתיים מעניינות במיוחד שהוגשו בישראל‪ ,‬זכו לאחרונה לתמיכתה של רשות ניירות ערך‬
‫מדובר בשתי אג"ח מובנות שהנפיק בית ההשקעות אקסלנס תחת השמות "מטבעות עולם"‬
‫של ליהמן ברדרס‪ .‬בעקבות קריסתו של בנק )‪ (NOTE‬ו"קשת"‪ ,‬שנכסיהן היו מגובים בביטחונות‬
‫‪.‬ההשקעות בספטמבר ‪ 2008‬מחקו השתיים למשקיעים ‪ 51%-42%‬מכספי הקרן‬
‫רשות ניירות ערך‪ ,‬בראשות פרופ' שמואל האוזר‪ ,‬הודיעה לפני כמה ימים כי תסייע במימון של‬
‫התביעה בעניין "קשת" )לאחר שכבר הודיעה כי תסייע במימון התביעה נגד "מטבעות עולם"(‪ .‬עיקר‬
‫המימון בתביעות אלה הוא בחוות‪-‬דעת של מומחה‪ ,‬שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים‪ ,‬ובהוצאות‬
‫‪.‬לתובעים במקרה שיחויבו בכך‬
‫‪67‬‬

‫במהלך ‪ 2009‬הוגשו נגד שתי מנפיקות האג"ח‪ ,‬אקסלנס ושותפתה להנפקה אקספרט‪ ,‬ונגד חברת‬
‫מעלות‪ ,‬בקשות לאישור תביעות ייצוגיות‪ ,‬בהיקף של ‪ 85‬מיליון שקל )מטבעות עולם( ו‪ S&P -‬הדירוג‬
‫‪ 220).‬מיליון שקל )קשת‬
‫בשני המקרים טענו התובעים כי עם הנפקתן זכו האג"ח לדירוג גבוה‪ ,‬ולתשקיף ההנפקה צורפה‬
‫חוות‪-‬דעת של מעלות‪ ,‬שלפיה היכולת שלהן לעמוד בהתחייבות היא גבוהה‪ ,‬ו"הרבה מעבר לממוצע‬
‫‪".‬בהשוואה למנפיקים אחרים‬
‫התובעים‪ ,‬שמיוצגים בידי עורך הדין רונן עדיני‪ ,‬טוענים כי הגיבוי לנכסי האג"ח רוכז במקום אחד‬
‫ולא פוזר במספר גופים‪ ,‬ולכן לא התבצע פיזור סיכונים כראוי‪ .‬כן נטען כי מעלות התרשלה בכך‬
‫שלא עקבה אחרי המצב של הבנק‪ ,‬שעוד לפני קריסתו כבר פורסמו ידיעות בדבר התדרדרות‬
‫‪.‬מצבו‬
‫קשת" גייסה ביולי ‪ 2005‬כ‪ 320-‬מיליון שקל‪ ,‬והחזירה למשקיעיה רק ‪ 58‬אגורות לכל ‪ 1‬שקל"‬
‫ערך נקוב ‪ -‬כלומר "תספורת" של ‪ 42%‬מהיקף הקרן השקלית הנומינלית של האג"ח )‪ 186‬מיליון‬
‫שקל מסך ההשקעה(‪" .‬מטבעות עולם" גייסה ב‪ 2006-‬כ‪ 400-‬מיליון שקל‪ ,‬אולם המשקיעים בה‬
‫‪.‬קיבלו רק ‪ 196‬מיליון שקל מהקרן‬
‫רשות ניירות ערך מסייעת לעיתים במימון של תביעות ייצוגיות‪ ,‬אולם זה אינו דבר שבשגרה‪ .‬מהלך‬
‫כזה מעיד כי ברשות סבורים כי התביעה מוצדקת‪ .‬הרשות מעוניינת לקדם ולעודד אכיפה פרטית‪,‬‬
‫כלומר של משקיעים ופעילים בשוק ההון שניזוקו מחברות ציבוריות‪ ,‬על מנת להגדיל את ההרתעה‬
‫‪.‬כלפי בעלי השליטה והדירקטורים בחברות‬
‫התגלגלות הפרשה‬
‫קשת" ו"מטבעות עולם" מגייסות ‪ 720‬מיליון שקל )יחד( בגיבוי התחייבות של ליהמן" ‪* 2005-2006 -‬‬
‫‪.‬ברדרס‬
‫ספטמבר ‪ - 2008‬ליהמן ברדרס קורס‪ ,‬אינו עומד בהתחייבויותיו וגורם להפסד של ‪* 51%-42%‬‬
‫‪".‬מקרן ההשקעה ב"קשת" ו"מטבעות עולם‬
‫מוגשות שתי תביעות ייצוגיות נגד "קשת" ו"מטבעות עולם"‪ ,‬בית ההשקעות אקסלנס ‪* 2009 -‬‬
‫‪.‬מעלות ‪ S&P‬וחברת הדירוג‬
‫‪.‬רשות ניירות ערך מודיעה כי תסייע במימון התביעות הייצוגיות ‪2011 -‬‬

‫•‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000684022‬‬

‫‪68‬‬

‫שוק הכספים ) פיננסים‪ ,‬חסכונו‪ ,‬השקעות וכו'( ריכוזיות ‪2012‬‬

‫‪69‬‬

70

TheMarker Finance - 100 ‫ת"א‬
finance.themarker.com

71

‫‪http://finance.themarker.com/f/telTech.jhtml?indexCode=1230‬‬

‫איפה הכסף שלנו ‪ -‬ריכוזיות‪ ,‬פירמידה‬
‫‪http://youtu.be/L4wC_U3_CuY‬‬
‫בלי ייעוץ‪ :‬ייצוגית בגובה ‪ 192‬מיליון ש' הוגשה נגד מגדל‬
‫לטענת התובע‪ ,‬החברה מצרפת לקוחות חדשים לקרנות הפנסיה וקופות הגמל שלה מבלי להעניק‬
‫להם שירות ייעוץ פנסיוני כמחוייב בחוק‬
‫תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית הוגשה היום )ה'( לבית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב נגד חברת‬
‫מגדל בטענה שהיא מצרפת לקוחות חדשים לקרנות הפנסיה וקופות הגמל שלה מבלי להעניק‬
‫‪.‬להם שירות של ייעוץ פנסיוני‪ ,‬כמחוייב בחוק‬
‫בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט‬
‫התביעה עוסקת באחת ממטרותיה הלאומיות‪-‬חברתיות וכלכליות החשובות של ישראל ‪ -‬עידוד"‬
‫חסכון פנסיוני‪ .‬נוכח פערי מעמדות מעמיקים והולכים‪ ,‬מעגל העוני המתרחב ומצוקה חברתית‪ ,‬יש‬
‫‪.‬חשיבות גבוהה ליכולת הפרט לתכנן את עתידו הכלכלי"‪ ,‬נכתב בתביעה‬
‫התובע‪ ,‬חיים איציקובסקי‪ ,‬הוא שכיר בחברה להגנת הטבע החל משנת ‪ 2006‬וצורף לקרן הפנסיה‬
‫‪,‬מגדל מקפת אישית‪ .‬התובע טוען באמצעות עורך הדין רם גורודיסקי‬

‫כי הקרן לא נתנה לו כל ייעוץ פנסיוני כפי שהיתה מחוייבת על פי החוק‪ ,‬והיתה צריכה להימנע‬
‫‪.‬מצירופו לקרן כל עוד לא קדם לכך הליך של ייעוץ שיש עליו המלצה בכתב‬
‫התובע נסמך בין היתר על חוק ייעוץ פנסיוני וחוזר שהוציא הממונה על שוק ההון במשרד האוצר‬
‫בעבר לגופים המוסדיים‪ .‬במסגרת החוזר הבהיר הממונה כי גוף מוסדי לא יצרף לקוח למוצר‬
‫פנסיוני לפני שקיבל לידיו העתק של מסמכים רלוונטיים חתומים על ידו‪" .‬התובע לא קיבל כל‬
‫המלצה מקצועית ואחראית בהתאם להוראות חוק הייעוץ‪ ,‬ולכן אסור היה לקרן לצרפו"‪ ,‬נכתב‬
‫‪.‬בתביעה‬
‫מהתביעה עולה כי התובע צורף לקרן ביוני ‪ ,2009‬ללא ידיעתו‪" .‬התובע אינו יודע כיצד צורף לקרן‬
‫וכיצד הגיעו פרטיו אל החברה המנהלת"‪ ,‬נכתב בתביעה‪" ,‬ככל הנראה במהלך יוני ‪ 2009‬העבירה‬
‫‪".‬החברה להגנת הטבע את רשימת עובדיה‪ ,‬עבורם עליה להפריש פנסיה‬
‫החישוב של ההחזר שהתובע דורש לכל חברי הקבוצה נגזר משווי שירות הייעוץ שנמנע מהם‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 135‬שקל לכל אחד‪ .‬לצורך הערכת גודל הקבוצה התובע מתבסס על נתוני מגדל בדו"חות‬
‫הכספיים‪ ,‬מהם עולה כי מספר המבוטחים שהצטרפו אל קרנות הפנסיה וקופות הגמל בין השנים‬
‫‪ 2008-2010.‬בממוצע הוא ‪88,445‬‬

‫‪72‬‬

‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533128,00.html‬‬
‫מעלות ‪-S&P‬רשות ני"ע תסייע בתביעה ייצוגית נגד אקסלנס ו‬
‫מדובר בתביעה בגין האג"ח המובנות "קשת" ו"מטבעות עולם" שהונפקו בגיבוי בטחונות של בנק‬
‫ההשקעות ליהמן ברדרס‬
‫תמר קובלנץ לא מעט תביעות ייצוגיות הוגשו ו‪-‬וודאי עוד יוגשו בעקבות קריסתו ‪19/09/2011, 17:53‬‬
‫של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס‪ .‬שתיים מעניינות במיוחד שהוגשו בישראל‪ ,‬זכו לאחרונה‬
‫‪.‬לתמיכתה של רשות ניירות ערך‬
‫מדובר בשתי אג"ח מובנות שהנפיק בית ההשקעות אקסלנס תחת השמות "מטבעות עולם"‬
‫של ליהמן ברדרס‪ .‬בעקבות קריסתו של בנק )‪ (NOTE‬ו"קשת"‪ ,‬שנכסיהן היו מגובים בביטחונות‬
‫‪.‬ההשקעות בספטמבר ‪ 2008‬מחקו השתיים למשקיעים ‪ 51%-42%‬מכספי הקרן‬
‫רשות ניירות ערך‪ ,‬בראשות פרופ' שמואל האוזר‪ ,‬הודיעה לפני כמה ימים כי תסייע במימון של‬
‫התביעה בעניין "קשת" )לאחר שכבר הודיעה כי תסייע במימון התביעה נגד "מטבעות עולם"(‪ .‬עיקר‬
‫המימון בתביעות אלה הוא בחוות‪-‬דעת של מומחה‪ ,‬שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים‪ ,‬ובהוצאות‬
‫‪.‬לתובעים במקרה שיחויבו בכך‬
‫במהלך ‪ 2009‬הוגשו נגד שתי מנפיקות האג"ח‪ ,‬אקסלנס ושותפתה להנפקה אקספרט‪ ,‬ונגד‬
‫מעלות‪ ,‬בקשות לאישור תביעות ייצוגיות‪ ,‬בהיקף של ‪ 85‬מיליון שקל )מטבעות ‪ S&P‬חברת הדירוג‬
‫‪).‬עולם( ו‪ 220-‬מיליון שקל )קשת‬
‫בשני המקרים טענו התובעים כי עם הנפקתן זכו האג"ח לדירוג גבוה‪ ,‬ולתשקיף ההנפקה צורפה‬
‫חוות‪-‬דעת של מעלות‪ ,‬שלפיה היכולת שלהן לעמוד בהתחייבות היא גבוהה‪ ,‬ו"הרבה מעבר לממוצע‬
‫‪".‬בהשוואה למנפיקים אחרים‬
‫התובעים‪ ,‬שמיוצגים בידי עורך הדין רונן עדיני‪ ,‬טוענים כי הגיבוי לנכסי האג"ח רוכז במקום אחד‬
‫ולא פוזר במספר גופים‪ ,‬ולכן לא התבצע פיזור סיכונים כראוי‪ .‬כן נטען כי מעלות התרשלה בכך‬
‫שלא עקבה אחרי המצב של הבנק‪ ,‬שעוד לפני קריסתו כבר פורסמו ידיעות בדבר התדרדרות‬
‫‪.‬מצבו‬
‫קשת" גייסה ביולי ‪ 2005‬כ‪ 320-‬מיליון שקל‪ ,‬והחזירה למשקיעיה רק ‪ 58‬אגורות לכל ‪ 1‬שקל"‬
‫ערך נקוב ‪ -‬כלומר "תספורת" של ‪ 42%‬מהיקף הקרן השקלית הנומינלית של האג"ח )‪ 186‬מיליון‬
‫שקל מסך ההשקעה(‪" .‬מטבעות עולם" גייסה ב‪ 2006-‬כ‪ 400-‬מיליון שקל‪ ,‬אולם המשקיעים בה‬
‫‪.‬קיבלו רק ‪ 196‬מיליון שקל מהקרן‬
‫רשות ניירות ערך מסייעת לעיתים במימון של תביעות ייצוגיות‪ ,‬אולם זה אינו דבר שבשגרה‪ .‬מהלך‬
‫כזה מעיד כי ברשות סבורים כי התביעה מוצדקת‪ .‬הרשות מעוניינת לקדם ולעודד אכיפה פרטית‪,‬‬
‫כלומר של משקיעים ופעילים בשוק ההון שניזוקו מחברות ציבוריות‪ ,‬על מנת להגדיל את ההרתעה‬
‫‪.‬כלפי בעלי השליטה והדירקטורים בחברות‬
‫התגלגלות הפרשה‬
‫קשת" ו"מטבעות עולם" מגייסות ‪ 720‬מיליון שקל )יחד( בגיבוי התחייבות של" ‪* 2005-2006 -‬‬
‫‪.‬ליהמן ברדרס‬
‫ספטמבר ‪ - 2008‬ליהמן ברדרס קורס‪ ,‬אינו עומד בהתחייבויותיו וגורם להפסד של ‪* 51%-42%‬‬
‫‪".‬מקרן ההשקעה ב"קשת" ו"מטבעות עולם‬
‫מוגשות שתי תביעות ייצוגיות נגד "קשת" ו"מטבעות עולם"‪ ,‬בית ההשקעות אקסלנס ‪* 2009 -‬‬
‫‪.‬מעלות ‪ S&P‬וחברת הדירוג‬
‫‪.‬רשות ניירות ערך מודיעה כי תסייע במימון התביעות הייצוגיות ‪• 2011 -‬‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000684022‬‬
‫‪73‬‬

‫היועץ של ועדת הריכוזיות‪ :‬נפילה של טייקון ‪ -‬זעזוע לפנסיה של הציבור‬
‫פרופ' אריה בבצ'וק‪ :‬השילוב בין הריכוזיות לחלקן המשמעותי של הפירמידות במשק מהווה סכנה‬
‫לתחרות‪ ,‬ליציבות הפיננסית ולחסכונות הציבור לפנסיה‬
‫‪11:58‬‬
‫‪27.10.2011‬‬
‫מאת‪ :‬גיא רולניק‬
‫חלק מהקבוצות העסקיות הגדולות בישראל‪ ,‬שבנויות כפירמידות‪ ,‬ממונפות בצורה קיצונית‪>> .‬‬
‫הדירוג ומחירי איגרות החוב של הקבוצות משקפים חשש משמעותי של השוק מפני מצוקה‬
‫פיננסית או אפילו חדלות פירעון ‪ -‬כך קובע פרופ' אריה בבצ'וק‪ ,‬מומחה בינלאומי לממשל תאגידי‬
‫‪.‬מהארוורד שמונה ליועץ המקצועי הראשי לוועדת הריכוזיות‪ ,‬בחוות דעת שהגיש לוועדה‬
‫לוצ'יאן בבצ'וק‬
‫בבצ'וק הגיש חוות דעת ראשונית‪ ,‬ומתכוון להגיש בימים הקרובים חוות דעת מלאה‪ .‬בבצ'וק קובע‬
‫בחוות הדעת כי השילוב בין הריכוזיות לחלקן המשמעותי במשק של הקבוצות העסקיות במבנה‬
‫פירמידה ‪ -‬מעורר חשש כבד לעושק המיעוט‪ ,‬לנטייה של הטייקונים להרחיב את האימפריות שלהם‬
‫כנגד האינטרס הציבורי ‪ -‬ומהווה סכנה לתחרות‪ ,‬ליציבות הפיננסית במשק ולחסכונות הציבור‬
‫‪.‬לפנסיה‬
‫‪:‬הנה כמה מקביעותיו המרכזיות של פרופ' בבצ'וק‬
‫המשק הישראלי מאופיין בקיום משמעותי של קבוצות עסקיות גדולות וברמה גבוהה של ■‬
‫ריכוזיות‪ .‬המבנה הפירמידלי של כמה מקבוצות אלה מאפשר לבעלי השליטה )טייקונים( לשלוט‬
‫בנכסים הגדולים משמעותית מאלה שבהם היו יכולים לשלוט באמצעות ההון של בעל השליטה‬
‫‪.‬עצמו‪ .‬מצב זה מאפשר את קיומן של הקבוצות העסקיות הגדולות‬
‫המבנה הפירמידלי מאפשר לאדם או למשפחה לשלוט בגופים על אף שהם מחזיקים רק ■‬
‫‪.‬במיעוט‪ ,‬לעתים מיעוט זעיר‪ ,‬מההון העצמי של אותו גוף‬
‫השילוב של "נעילת השליטה" בגוף לשליטה באמצעות נתח זעיר מההון יכול וצפוי ליצור עיוותים‬
‫בקבלת ההחלטות של השולט‪ :‬העדפה של דרך פעולה שתשרת את האינטרסים הפרטיים שלו‪ ,‬גם‬
‫‪.‬אם זו צפויה לפגוע משמעותית בשווי של הקבוצה כולה‬
‫לבעלי שליטה בפירמידות יש תמריצים מוגזמים להתרחב או להימנע מהקטנת רוחב הפירמידה‪.‬‬
‫קיום משמעותי של פירמידות‪ ,‬והחיבור בין קבוצות ריאליות לגופים פיננסיים‪ ,‬צפוי לגרום לפגיעה‬
‫‪.‬חמורה בהקצאת ההון בכלכלה ובתחרות בענפי המשק השונים‬
‫קיומם של מבנים פירמידליים בכלכלה הישראלית יוצר סיכונים מערכתיים משמעותיים‪ .‬חלק *‬
‫מהפירמידות ממונפות בצורה קיצונית‪ .‬הדירוג )על ידי חברות הדירוג( ומחירי השוק של איגרות‬
‫החוב של הקבוצות ‪ -‬משקפים חשש משמעותי של השוק ממצוקה פיננסית או אפילו מחדלות‬
‫‪.‬פירעון של הקבוצות‬
‫‪74‬‬

‫בעוד שאת רמת החוב בחברות פרטיות יש להשאיר בידי כוחות השוק בדרך כלל ‪ -‬הרי שרמת‬
‫החוב הגבוה בקבוצות העסקיות הגדולות בישראל ראויה לתשומת לבם של הרגולטורים‪ .‬חדלות‬
‫‪.‬פירעון של אחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל צפויה לזעזע את כל המשק‬
‫בגלל ההשקעות של קרנות הפנסיה‪ ,‬קופות הגמל וחברות הביטוח( בניירות הערך של הקבוצות( *‬
‫העסקיות הגדולות ‪ -‬מצוקה פיננסית או חדלות פירעון של אחת או יותר מהקבוצות העסקיות‬
‫‪.‬הגדולות תגרום לזעזוע משמעותי בשווי של חסכונות הציבור לפנסיה‬
‫מקבלי ההחלטות הישראלים צריכים להיות מוטרדים מאפשרות קיומם המתמשך של •‬
‫קבוצות פירמידליות ‪ -‬בגלל התמריצים המופרזים של בעלי השליטה בפירמידות‪ ,‬שימנעו‬
‫‪.‬מהם להקטין את הפירמידות גם כשההקטנה יוצרת ערך לבעלי המניות‬
‫‪http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1532713‬‬

‫‪75‬‬

‫"איון "כלכליסט" ‪ -‬ניר גלעד‪" :‬תמלוגי ים המלח הם כסף שולי‬

‫לטענת מנכ"ל החברה לישראל‪ ,‬ניר גלעד‪ ,‬חברתו פנתה כבר ב‪2009-‬‬
‫למדינה בנושא העלאת שיעור תמלוגי ים המלח‪ ,‬אך דבר לא נעשה וכי‬
‫כעת הנושא יעבור לבוררות‪ .‬לדבריו‪ ,‬התיקון לחוק לעידוד השקעות הון‬
‫שנמצא בדיונים בכנסת "הוא חוק מפלה"‪ .‬מעניין התמלוגים החסרים‬
‫בגובה ‪ 115‬מיליון דולר הוא אינו מודאג‪" :‬אם חושבים שזה פלילי‪ ,‬שילכו‬
‫"למשטרה‬
‫‪76‬‬

‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3433904,00.html‬‬

‫יסז'ניקוב‪ :‬הפתרון לסכנת ההצפה בים המלח ‪ -‬קציר; "להטיל את מלוא האחריות על‬
‫"המפעלים‬
‫עלות הקציר‪ 7 :‬מיליארד שקל; מפעלי ים המלח‪ :‬נממן חלקית את הפינוי‬
‫‪ 23.05.2011‬מאת‪ :‬אורה קורן‪ ,‬עירית רוזנבלום שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת‬
‫הסביבה גלעד ארדן הודיעו היום כי יגישו הצעת החלטה לממשלה לטיפול כולל בים המלח‪.‬‬
‫במסיבת עיתונאים משותפת שערכו בתל אביב אמרו שני השרים כי ההחלטה שתגובש תוך שלושה‬
‫שבועות תטיל על מפעלי ים המלח את מלוא העלות של הוצאת המלח )קציר( מקרקעית בריכה ‪5‬‬
‫שבבעלותם כדי למנוע את הצפת בתי המלון באיזור‪ .‬קיימים חילוקי שעות לגבי עלות הפעולה‪,‬‬
‫‪.‬ולדברי מיסז'ניקוב מדובר בסכום של ‪ 6-4‬מיליארד שקל‬
‫הפתרון המועדף לבעיית הצפת בתי המלון בים המלח הוא קציר מלא של מלח והקמת קרן"‬
‫לפיתוח אזורי של ים המלח‪ .‬הקרן תהיה במימון תקציבי של ‪ 750‬מליון שקל ובנוסף יוכנסו לשלם‬
‫‪.‬תמלוגים של מפעלי ים המלח"‪ ,‬אמר מיסז'ניקוב במסיבת העיתונאים‬
‫הצעת ההחלטה תכלול גם דרישה להקמת קרן מתקציב המדינה בסכום של ‪ 750‬מיליון שקלים‬
‫למשך חמש שנים‪ ,‬שתממן פיתוח תיירותי של האזור ואת הפיכתו ליעד תיירות מתקדם‪ .‬לצורך כך‬
‫ישונה מעמד ים המלח לאיזור עדיפות לאומית א'‪ ,‬שיאפשר מתן מענקים של ‪ 20%‬מההשקעה‬
‫‪.‬להקמת בתי מלון ושל ‪ 10%‬מההשקעה להקמת אטרקציות תיירות‬
‫בנוסף סבורים השרים כי יש להעלות את התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח מ‪ 5%-‬כיום ל‪-‬‬
‫‪ ,10%‬ואת הכספים הנוספים בסך כ‪ 40-‬מליון שקלים בשנה להפנות גם כן לפיתוח התיירותי‬
‫‪.‬ולשמירת הסביבה באיזור ים המלח‪ .‬מדובר בתוספת של ‪ 200‬מליון שקלים בחמש שנים‬
‫ארדן הביע בעבר עמדה נחרצת התומכת בחלופת איסוף המלח מהבריכה השייכת למפעלי ים‬
‫המלח‬
‫ומקבוצת החברה לישראל בשליטת עידן עופר‬
‫‪http://www.themarker.com/consumer/tourism/1.645666‬‬
‫‪▄▀○◘☻ÍABC‬‬

‫‪77‬‬

‫לעדי ל"כלכליסט" ‪ -‬אדם טבע ודין לשר האוצר‪" :‬לבחון את התמלוגים שמשלמת כיל במסגרת‬
‫"ועדת ששינסקי‬
‫שיעור התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח עומד כיום על ‪ 5%‬לעומת רווחים של מיליארדי‬
‫שקלים‪ .‬בעמותה הסביבתית טוענים כי יש להעלות את שיעור התמלוגים באופן שיבטא את הרווחים‬
‫ויפצה על הנזקים הסביבתיים שגורמת כיל לים המלח‬
‫רויטל חובל‬
‫‪20.09.10, 07:02‬‬
‫‪http://tbk.mako.co.il/article/1224384‬‬
‫"המדינה אישרה בטעות ‪ 130‬מיליון שקל לאחים עופר"‬

‫שר התשתיות היוצא‪ ,‬מודי זנדברג‪ ,‬התריע בפני שרון ונתניהו על כך שזכייתם של האחים עופר‬
‫במכרז תחנת הכוח במישור רותם‪ ,‬אושרה לפי הצעת מחיר שגבוהה מהמחיר שוועדת המכרזים‬
‫הבינמשרדית התכוונה לאשר; היקף הטעות‪ ,‬לפי הטענה‪ 130 :‬מיליון שקל ; האחים עופר‪ :‬לא ידוע‬
‫לנו על כך‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3029248,00.html‬‬
‫קמפיין ים המלח ושקשוקת אחרות‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=bqN4nzA16Hw&feature=youtu.be‬‬

‫‪http://www.mof.gov.il/Tools/Contact/Pages/ContactPage.aspx‬‬

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1487974‬‬
‫לגבות מס רווחי יתר על מפעלי ים המלח‬
‫לא נדרשה יזמות או סיכון כספי כלשהו מבעל הזיכיון במציאת ים המלח לצורכי‬
‫פעילותו התעשייתית‬

‫‪78‬‬

‫המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬עו"ד אבי ליכט‪ ,‬פירסם בתחילת ספטמבר חוות דעת משפטית >‬
‫בעניין ביצוע פרויקט הגנות ים המלח ומימונו‪ ,‬שקבעה כי המדינה יכולה לשנות חקיקה שתגדיל את‬
‫‪.‬התמורה אשר תתקבל מניצול משאבי ים המלח‬
‫חוות הדעת קובעת עוד כי "הציבור שהוא בעל הנכס שממנו מפיקה מפעלי ים המלח את רווחיה‪,‬‬
‫זוכה לחלק יחסי שקטן והולך מרווחיה של מפעלי ים המלח‪ .‬המלצתנו היא לבחון שינוי בחלוקת‬
‫ההנאה ממשאב ציבורי נדיר זה"‪ .‬שר האוצר‪ ,‬יובל שטייניץ‪ ,‬אמר כי בכוונת משרדו לבצע בקרוב‬
‫בדיקה של התגמולים שמקבלת המדינה מהפעילות של מפעלי ים המלח‪ .‬שטייניץ מסר כי עדיין לא‬
‫החליט אם תוקם ועדה ממשלתית במתכונת של ועדת ששינסקי‪ ,‬או שמא הבדיקה תתבצע רק‬
‫‪.‬במשרד האוצר‬
‫ים המלח‬
‫‪: TheMarker‬צילום‬
‫מדובר בבחינת מדיניות המיסוי‪ ,‬התמלוגים והאגרות שנקבעה ב‪ 1961-‬בחוק זכיון ים המלח‪ ,‬חוק‬
‫מיושן שנחקק בעת בה שמפעלי ים המלח היו בבעלות המדינה‪ .‬שיעור התמלוגים הקבוע בחוק‬
‫הזיכיון הוא ‪ 5%‬ועולה לרמה של ‪ 10%‬כאשר כמות הייצור והמכירה היא יותר ממיליון טונות אשלג‬
‫בשנה‪ .‬מדובר בשיעור תמלוגים נמוך שמעלה את הצורך לעדכן את מדיניות המיסוי הנהוגה בכל‬
‫הנוגע לשימוש בכל מחצבי ים המלח‪ .‬זה ייעשה באמצעות גביית מלוא שיעור התמלוגים הקבוע‬
‫בחוק הזיכיון‪ ,‬לצד הטלת היטל ייעודי על תוצרים המופקים מים המלח‪ ,‬כך שסך התקבולים‬
‫המשולמים לציבור וגובה התמורה למדינה בגין השימוש במשאבי ים המלח יגלמו את ציבוריות‬
‫‪.‬המשאבים‬
‫בנוסף‪ ,‬שטר הזיכיון שבחוק הזיכיון נחתם בין המדינה למפעלי ים המלח כאשר היתה חברה‬
‫ממשלתית שכל רווחיה הוחזרו לאזרחים‪ .‬הפרטת מפעלי ים המלח היתה שינוי נסיבות מהותי‬
‫‪.‬שחייב ועדיין מחייב עדכון שטר הזיכיון‬
‫אין צורך במינוי ועדה ממשלתית‪ ,‬בדיקה מהירה במשרד האוצר תספיק‪ ,‬שכן המסקנות של ועדת‬
‫ששינסקי ובעקבותיה חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט ‪ 2011‬חלות ביתר שאת על מחצבי ים המלח‪.‬‬
‫מדיניות המיסוי על מחצבי ים המלח מבוססת על חקיקה אנכרוניסטית‪ ,‬הרווחיות מניצול ים המלח‬
‫לצורכי הפקת מינרלים ועיבודם לתוצרים גבוהה ביותר‪ ,‬ולא נדרשה מבעל הזיכיון יזמות או סיכון‬
‫‪.‬כספי כלכלי כלשהו במציאת ים המלח לצורכי פעילותו התעשייתית‬
‫בנוסף‪ ,‬שינויי נסיבות הנובעים מעלייה בעשורים האחרונים במחיר האשלג )מחירי האשלג עלו‬
‫ביותר מפי ‪ 10‬מאז חתימת הזיכיון( והיקפי הפקתו מים המלח מהווים טעם מרכזי נוסף לצורך‬
‫‪.‬הדחוף בעדכון מדיניות המיסוי הנהוגה בכל הנוגע לשימוש התעשייתי בים המלח‬
‫על המדינה לגבות לאלתר תמלוגים בגובה ‪ 10%‬בגין כמות ייצור אשלג העולה על מיליון טון‬
‫בשנה‪ ,‬כפי שקבוע בסעיף ‪ 15‬לחוק הזיכיון‪ ,‬שאינם נגבים על ידי המדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לבטל את כל‬
‫הטבות המס הייחודיות במידה שקיימות‪ ,‬ולהטיל על מפעלי ים המלח מס רווחי יתר בסך ‪50%‬‬
‫‪.‬ברמה הדומה לזו שהוצעה על ידי ועדת ששינסקי ונקבעה בחוק‬
‫הכותב היה מרצה מן החוץ בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב‬

‫‪79‬‬

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1487974‬‬
‫נגמר הפלא? הממשלה נגד החוק לשימור ים המלח‬
‫שבוע לאחר שלא נבחר לאחד משבעת פלאי עולם הטבע גם ממשלת ישראל מפנה לים המלח‬
‫עורף‪ .‬ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק שביקשה להגדיר פעולות להצלתו‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/308/085.html?hp=1&cat=459&loc=10‬‬

‫‪http://www.avaaz.org/he/save_the_dead_sea/?fp‬‬
‫כבר חתמו על העצומה‪ .‬עזרו לנו להגיע ל ‪20,000‬‬
‫עודכן בתאריך‪ 16 :‬ינואר ‪2012‬‬
‫לא יאמן ‪ -‬כל שרי הממשלה למעט אחד‪ ,‬נכנעו ללחץ בעלי ההון ודחו את הצעת החוק! אבל יש‬
‫תקווה ‪ -‬חברי הכנסת שיזמו את החוק מנסים עכשיו לקדם אותו דרך ועדת הכספים‪ .‬אנחנו נמשיך‬
‫להלחם למען ים המלח ולמען ממשלה שפועלת לטובת הציבור ולא למען הטייקונים‪ ,‬ונעדכן אתכם‬
‫‪.‬על התפתחויות‬
‫עודכן בתאריך‪ 31 :‬דצמבר ‪2011‬‬
‫יותר מ‪ 10,000-‬מאתנו כבר חתמו ובגלל שההצבעה נדחתה ל‪ ,8.1-‬יש לנו עוד כמה ימים להגביר‬
‫‪:‬את הלחץ‪ ,‬לפני שנגיש את העצומה ישירות לשרים‪ .‬חתמו מתחת והפיצו הלאה‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000710394‬‬
‫הושגה הסכמה בין כיל לאוצר‪ :‬תשלם כ‪ 3-‬מיליארד שקל במסגרת שיקום ים המלח; גובה‬
‫התמלוגים יעלה‬
‫עדכון( ‪ -‬בנוסף לתשלום של מפעלי ים המלח‪ ,‬תשלם המדינה כ‪ 760-‬מיליון שקל מצידה ■(‬
‫שיעור התמלוגים שמשלמים המפעלים למדינה ‪ -‬יעלה ל‪ ■ 10%-‬ח"כ יחימוביץ'‪" :‬זה הסכם‬
‫"כניעה; שיעור התמלוגים מגוחך; אוצרות הטבע שייכים לציבור‬

‫‪http://www.energianews.com/article.php?id=7107‬‬
‫‪80‬‬

‫בגץ נגד כימיקלים לישראל‬
‫‪18/10/2010‬‬
‫אדרי מבקש כי ועדת החקירה שתקום תבדוק את עסקיה של כימיקלים לישראל‬
‫בע"מ‪ ,‬מהיום שנרכשה על ידי משפחת עופר וכן את התנהלות משרדי הממשלה אל‬
‫מול החברה לישראל‪ ,‬כימיקלים לישראל‪ ,‬מפעלי ים המלח‪ ,‬ברום ים המלח‪ ,‬רותם‬
‫אמפרט וחברת תרכובות ברום‬

‫יצחק ג'קי אדרי‪ ,‬לשעבר עובד קבלן בחברת "ברום ים המלח"‪ ,‬עתר לבג"ץ ביום חמישי האחרון‬
‫נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו‪.‬‬
‫אדרי מבקש משופטי בג"ץ לחייב את השרים לנמק מדוע לא תוקם וועדת חקירה ממלכתית לחברת‬
‫כימיקלים לישראל וחברות הבת שלה רותם אמפרט בע"מ‪ ,‬חברת הברום ומפעלי ים המלח בנוגע‬
‫‪.‬להתנהלות משרדי הממשלה בגביית התמלוגים מכי"ל בגין ניצול משאבי הטבע של המדינה‬
‫עוד מבקש אדרי להקפיא את ההתקשרות לביצוע הליך גישור בסוגייה זו באמצעות משרד עו"ד‬
‫פישר‪-‬בכר‪-‬חן ושות'‪ .‬באחרונה פורסם כי משרד עורכי הדין פישר בכר חן מצוי לכאורה בניגוד‬
‫עניינים‪ .‬המשרד מייצג את המדינה בגישור בפרשת התמלוגים של כיל‪ ,‬מקבוצת החברה לישראל‬
‫שבשליטת עידן עופר‪ .‬בד בבד הוא מייצג את חברת בטר פלייס‪ ,‬שעופר הוא משקיע מרכזי בה‬
‫‪.‬באמצעות החברה לישראל‬
‫במשרד הכחישו את קיומו של ניגוד עניינים‪ ,‬וטענו כי "המשרד מייצג את המדינה בהליך הגישור‬
‫בפרשת זיכיונות ים המלח וכיל‪ .‬עם זאת‪ ,‬איננו משמשים כלל ובשום מקרה אחר עורכי דין של‬
‫‪".‬קבוצת האחים עופר‪ ,‬החברה לישראל‪ ,‬כיל או משפחת עופר‬
‫כיל חייבת למדינה יותר מ‪ 100-‬מיליון דולר‪ ,‬לפי דו"ח ברלב‪ ,‬שבחן אם החברה עומדת‬
‫בהתחיבויותיה לתשלום תמלוגים של ‪ 5%‬מהפקת המינרלים ומכירת המוצרים המבוססים עליהם‪.‬‬
‫הבדיקה העלתה כי כיל ביצעה לכאורה פעולות רישום בדו"חותיה‪ ,‬שכללו מכירות לחברות בנות‬
‫במחירים מופחתים‪ ,‬שהקטינו את תשלום התמלוגים למדינה‪ .‬הקטנת התשלומים בוצעה אף‬
‫שמדובר בחברה רווחית ביותר‪ ,‬שמאז ‪ 2003‬חילקה לבעלי מניותיה דיווידנדים בהיקף של יותר מ‪-‬‬
‫‪ 11.‬מיליארד שקל‬
‫אדרי כותב בעתירה‪ ,‬כי "עניינה של עתירה זו‪ ,‬בהחלטת משרד האוצר‪ ,‬ללכת להליך גישור מול‬
‫כימיקלים לישראל בע"מ‪ ,‬הליך גישור בניגוד חמור לנתונים שנמצאים בידי האוצר כפי שעולים‬
‫מדו"ח ברלב ושות'‪ ,‬רואי חשבון"‪ .‬טענתו המרכזית שעלתה בדו"ח בר לב שהוגש לחשכ"ל הייתה‪,‬‬
‫כי "בשנים בהם בוצעה הבדיקה נהגו במפעלי ים המלח להעביר חלק מהמוצרים המחויבים‬
‫בתמלוגים לחברות בנות וחברות אחיות‪ .‬במקרים הללו או שהמכירות לא נרשמו כלל במכירות‬
‫‪".‬מפעלי ים המלח או שנרשמו מכירות שבוצעו במחירים נמוכים במיוחד‪ ,‬מחירי העברה בתוך הבית‬
‫אדרי מבקש כי ועדת החקירה שתקום תבדוק את עסקיה של כימיקלים לישראל בע"מ‪ ,‬מהיום‬
‫שנרכשה על ידי משפחת עופר וכן את התנהלות משרדי הממשלה אל מול החברה לישראל‪,‬‬
‫‪.‬כימיקלים לישראל‪ ,‬מפעלי ים המלח‪ ,‬ברום ים המלח‪ ,‬רותם אמפרט וחברת תרכובות ברום‬
‫לטענת אדרי‪" ,‬לא עולה על הדעת ללכת לגישור כשעננה כבדה של עבירות קשות על חוקי‬
‫המדינה מרחפת מעל הפרשה כולה‪ .‬מדובר בהחלטה בעלת השלכות חברתיות כלכליות ארוכות‬
‫טווח‪ ,‬המעלה שאלות הנוגעות לא רק למשטר התמלוגים מאוצרות הטבע של מדינת ישראל ‪-‬‬
‫‪".‬מעתידו של אגן ים המלח הגוסס ‪ -‬אלא גם לצביונה ודמותה של החברה והכלכלה הישראלית‬

‫‪81‬‬

‫עבור למעלה‬
‫שלח לחבר‬

‫"?כיל נגד המדינה‪" :‬מה נזכרתם עכשיו‬
‫‪18/09/2011‬‬
‫פרשנות שטר הזיכיון עומדת במרכז עמדות כיל בבוררות‪ :‬אם עד היום לא דרשה המדינה תמלוגים‬
‫על מוצרי המשך‪ ,‬אי אפשר להתחיל לדרוש עליהם תשלום כעת‬
‫‪http://www.energianews.com/article.php?id=10883‬‬
‫"ארגוני סביבה מאיימים בפנייה לבג"ץ‪" :‬ההסכם מעניק לציבור פחות ממה שמגיע לו‬
‫משרד האוצר מציע הסכם שלפיו יוכפל שיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה מ‪ 5%-‬ל‪10%-‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1605754‬‬

‫חוק זיכיון ים המלח‪ ,‬תשכ"א‪1961-‬‬

‫‪82‬‬

‫חוק זיכיון ים המלח‪ ,‬תשכ"א‪1961-‬‬

‫'קציר מלח‪ :‬הפער בין כיל לאוצר ‪ 1.5 -‬מיליארד ש‬
‫תכנון קציר המלח בדרום ים המלח יחל היום‪ .‬בינתיים המשא ומתן בין המדינה‬
‫למפעלי ים המלח ממשיך‪ .‬בחברה הממשלתית שהוקמה לבדיקת הנושא טוענים כי‬
‫המפעלים ירוויחו ‪ 2.5‬מיליארד שקל מהפרויקט‪ .‬מפעלי ים המלח‪ :‬מדובר רק במאות‬
‫מיליונים‬

‫‪,‬תגיות‪ :‬ים המלח )סביבה(‪,‬קציר מלח‪ ,‬מפעלי ים המלח‬

‫הבוקר )ב'( צפוי לצאת לדרך השלב התכנוני של פרויקט קציר המלח באגן הדרומי של ים המלח‪,‬‬
‫אולם עדיין לא נפתרה אחת המחלוקות המרכזיות במו?מ על מימונו של הפרויקט‪ ,‬הנסובה סביב‬
‫‪.‬שאלת התועלת שיניב הפרויקט החדש למפעלים‬
‫מפעלי ים המלח‪ .‬ויכוח גם על העלות עצמה דודו גרינשפן‬
‫מבדיקת מעריב עסקים עולה כי הפער בין עמדת המדינה לעמדת מפעלי ים המלח בנושא זה עומד‬
‫על יותר מ‪ 1.5-‬מיליארד שקל‪ .‬בימים אלה מגבשים מפעלי ים המלח מסמך שיפרט את חישוביהם‪.‬‬
‫עד שיוגש הפירוט טוענת החברה הממשלתית שהוקמה לבדיקת הנושא )חל"י( כי מפעלי ים המלח‬
‫‪.‬צפויים להרוויח כ‪ 2.5-‬מיליארד שקל מפרויקט קציר המלח‬
‫סכום זה‪ ,‬אליו התייחס לאחרונה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬עו"ד אבי ליכט‪ ,‬מורכב הן‬
‫מהעובדה כי קציר מלח יפטור את המפעלים מהקמת סוללות המפרידות בין האגן הדרומי ובין בתי‬
‫המלון סביבו והן מחישובים שנערכו בחל"י באשר לתועלות שיניב הפרויקט למערך הייצור של‬
‫‪.‬המפעלים‬
‫שומרים על האינטרס הציבורי‬
‫במפעלי ים המלח דוחים את החישובים וטוענים כי התועלת הכלכלית שיניב להם הפרויקט עומדת‬
‫על מאות מיליוני שקל בלבד‪ .‬סכום הרווח מן הפרויקט הוא מהותי‪ ,‬מכיוון שהוא מהווה טיעון מרכזי‬
‫‪.‬של המדינה בבואה לדרוש היקפי מימון גבוהים מהמפעלים‬

‫‪83‬‬

‫בתוך כך סוגיית התועלות אינה התחשיב היחידי שעליו חלוקים נציגי המדינה ונציגי המפעלים‪.‬‬
‫מחלוקת נוספת היא סביב שאלת העלות של הפרויקט‪ .‬התחשיב שבוצע בחל"י‬
‫קובע כי פרויקט קציר המלח יעלה בין ‪ 7-5‬מיליארד שקל עד שנת ‪ .2035‬במפעלים‪ ,‬שם מחשבים‬
‫את הקציר עד תום תקופת הזכיון שלהם בשנת ‪ ,2030‬טוענים כי הפרויקט יעלה כ‪ 3.8-‬מיליארד‬
‫‪.‬שקל בלבד‬
‫מנכ"ל חל"י שימי דניאל אמר‪" :‬עד כה שמענו רק אמירות על תחשיבי המפעלים‪ .‬הגוף היחידי‬
‫שהציג נייר מקצועי ומנומק זו חל"י‪ .‬אנחנו שומרים על האינטרס הציבורי ולא נאפשר מצב שבו‬
‫‪".‬הציבור יממן פעולות שלא לצורך‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/290/280.html?hp=1&cat=459&loc=16‬‬

‫דוחות כספיים ‪ :‬כימיקלים לישראל בע"מ‬
‫‪:‬שווי חברה ‪ ₪ ) :‬אלפי( ‪ 50,470,965‬הון רשום למסחר‬
‫‪1,271,308,947‬‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizcomadaf_new.shtml?c_id=281&r_type=2‬‬

‫‪http://mayafiles.tase.co.il/RHtm/625001-626000/H625785.htm‬‬
‫ת ‪ 053‬כימיקלים לישראל בע"מ‬
‫פומבי ‪ICL-ISRAEL CHEMICALS LTD.‬‬
‫מספר ברשם‪520027830 :‬‬
‫ניירות ערך של התאגיד רשומים למסחר בבורסה בתל‪-‬אביב‬
‫שם מקוצר‪ :‬כיל‬
‫רחוב‪ :‬ארניא ‪ ,23‬מגדל המילניום ‪ ,‬תל אביב ‪61070‬‬
‫טלפון‪ , 03-6844412 , 03-6844400 :‬פקס‪03-6844435 :‬‬
‫‪: lisah@icl-group.com‬דואר אלקטרוני‬
‫בעלי עניין‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizcompbaalsump.shtml?p_id=&c_id=281‬‬
‫חברה‪ :‬כימיקלים לישראל בע"מ‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizprofile.shtml?p_id=&c_id=281‬‬

‫‪84‬‬

‫דובדבן מלוח‬

‫בצד אחד של המשוואה זורמים מי ים המלח לבריכות האידוי של החברה לישראל‪,‬‬
‫ובצד השני יוצאים מזומנים למימון ההרפתקה הסינית‬
‫‪19.12.11, 07:05‬‬
‫מנוי לעיתון פייסבוק טוויטר ספריית כלכליסט‬
‫הרפתקה‪ .‬זו המילה שמנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד בחר להשתמש בה בשביל לתאר את ‪1.‬‬
‫היוזמה העסקית של החברה לייצר מכונית בשיתוף עם הסינים‪ .‬ובאמת‪ ,‬המילה הזו די מתאימה‪ .‬סין‬
‫היא תעלומה לא פשוטה לעיניים מערביות‪ ,‬קל וחומר הסביבה העסקית בסין‪ ,‬ודאי כשמדובר‬
‫‪.‬במיזמים בעלי אופי עתידני למדי‬

‫בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט‬

‫תסינית שנוסדה לטובת‬
‫החברה לישראל מחזיקה ב־ ‪ 50%‬מצ'רי קוואנטום‪ ,‬חברה בבעלות ישראלי ־‬
‫הפרויקט‪ .‬בשלב הראשון תעלה ההרפתקה הזו לחברה לישראל כחצי מיליארד דולר‪ .‬זהו סכום‬
‫?עתק‪ .‬איך ממומנת ההרפתקה הזו? מניין מגיעים חצי מיליארד הדולרים‬

‫תבנות‪ .‬מתחילת השנה ועד ספטמבר רק שתיים מהן תרמו‬
‫החברה לישראל מחזיקה בשבע חברו ־‬
‫‪.‬להגדלת הרווח שלה‪ :‬חברת האנרגיה הקטנה והחדשה יחסית איי‪.‬סי‬

‫פאואר‪ ,‬וחברת הדשנים הוותיקה כיל‪ .‬התרומה המצרפית שלהן לרווח של החברה לישראל‬
‫הסתכמה מתחילת השנה ב־ ‪ 638‬מיליון דולר‪ ,‬כאשר ‪ 599‬מיליון דולר מהם מקורם בכיל‪ .‬הפעילות‬
‫הלא רווחית כוללת את מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס‪ ,‬שעדיין לא התחיל את פעילותו‪ ,‬חברת‬
‫השבבים טאואר‪ ,‬מיזם הרכב צ'רי קוואנטום‪ ,‬חברת הזיקוק בזן וחברת הספנות צים‪ ,‬שגרמה‬
‫‪.‬לחברה לישראל הפסדים של ‪ 245‬מיליון דולר מתחילת השנה‬

‫‪85‬‬

‫במילים בלתי פיננסיות‪ ,‬מה שמניע את גלגלי הרווח של החברה לישראל הוא כיל‪ .‬ואם לרדד ‪2.‬‬
‫עוד קצת את העניין‪ ,‬מה שמספק חיים לחברה לישראל הם המחצבים הטבעיים של ים המוות‬
‫שהחברה מחזיקה בזיכיון לנצלם‪ .‬בצד אחד של המשוואה הזו זורמים מים יקרי ערך מחלקו הצפוני‬
‫של ים המלח לבריכות האידוי של החברה‪ ,‬ובצד השני יוצאים מזומנים שמממנים את ההרפתקה‬
‫‪.‬בעולם הרכב הסיני‪ .‬הטבע מקיים את האדם‪ ,‬המשאב הציבורי מממן את הכסף הפרטי‪ .‬אידיליה‬

‫מיזם צ'רי קוואנטום מהווה רק אחוז בתיק ההחזקות של החברה לישראל )נכון למרץ ‪ ,(2011‬וכך‬
‫גם בטר פלייס‪ .‬התרומה שלהן להפסד של החברה לישראל רחוקה מלהיות משמעותית כמו זו של‬
‫צים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הואיל וכיל היא מנוע הרווח המשמעותי היחיד של החברה בימים אלה‪ ,‬סביר להניח‬
‫שהחברה לישראל לא היתה מרשה לעצמה לצאת להרפתקאות יקרות עם הסינים‪ ,‬אילולא היה לה‬
‫‪.‬מקור הכנסה בטוח שכזה‬

‫הכל היה טוב ויפה אילו גם הציבור היה שותף לדיל הזה של החברה לישראל ‪ -‬ניצול משאבי ‪3.‬‬
‫הטבע כמקור מימון להרפתקאות‪ .‬אבל הציבור הרחב נהנה מעט מאוד מפירות ים המלח‪ .‬לפי כתב‬
‫תביעה שהגישה המדינה‪ ,‬כיל שילמה למדינה בעשור האחרון תמלוגים של כ־ ‪ 300‬מיליון דולר‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬היא חילקה לבעלי המניות דיבידנד של יותר מ־ ‪ 2.5‬מיליארד דולר ‪ -‬פי שמונה‬
‫‪.‬מהתמלוגים‬

‫הפערים האלה מלמדים טוב יותר מכל נתון אחר על מידת ההנאה המועטה של הציבור ממחצבי ים‬
‫המלח‪ ,‬למול מידת ההנאה הנרחבת של בעלי המניות‪ .‬בעל המניות היחיד העיקרי במקרה זה הוא‬
‫עידן עופר‪ .‬הוא הנהנה העיקרי מאותם דיבידנדים‪ .‬אז כשהוא מצטלם בחליפה אופנתית על יד האב־‬
‫‪.‬טיפוס של הקורוס העתידי‪ ,‬כדאי לזכור מאין הגיע הכסף שמממן אותה ולאיזה כיס הוא חוזר‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3555671,00.html‬‬

‫הערכה‪ :‬נתח הממשלה ברווחי כיל יגדל ב‪ 50%-60%-‬עקב הפשרה‬
‫הנתח צפוי להגיע לכ‪ 50%-‬מרווחי כיל ‪ -‬בדומה לנתח שנקבע בוועדת שישנסקי לגבי רווחי הגז‬
‫‪12:00‬‬
‫‪28.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬מירב ארלוזורוב‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪18‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫‪86‬‬

‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫עידן עופר‬

‫)נתח הממשלה ברווחי כיל )כימיקלים לישראל‬
‫צפוי לגדול בכ‪ - 60%-50%-‬כך מעריכים באגף החשב הכללי במשרד האוצר‪ ,‬אשר ניהל את‬
‫המשא ומתן עם כיל בעניין ים המלח‪ .‬לפי הערכת האגף‪ ,‬נתח הממשלה ברווחי כיל צפוי לעלות מכ‪-‬‬
‫‪ 35%-30%‬כיום לכ‪ 55%-50%-‬בעקבות הסכם הפשרה‪ .‬זהו שיעור של נתח ממשלה דומה לזה‬
‫‪.‬שנקבע בוועדת שישנסקי לגבי רווחי חברות הגז‬
‫כמו כן‪ ,‬באגף החשב הכללי קובעים כי מדובר בנתח ממשלה גבוה מזה הנלקח בבריטניה ובספרד‬
‫ מדינות בהן פעילה כיל ‪ -‬ונמוך במקצת מזה שגובה ממשלת קנדה ממתחרתה הגדולה של כיל‪,‬‬‫‪.‬חברת פוטאש‬
‫הגידול בנתח הממשלה נובע משלושה גורמים בו זמנית‪ :‬הוצאתה של כיל מחוק עידוד השקעות‬
‫הון לפני כשנה‪ ,‬העלאת המס על הדיבידנד בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג והסכם הפשרה על‬
‫‪.‬גובה התמלוגים‬
‫חוק עידוד השקעות הון ‪ -‬כיל שילמה מס מופחת‪ ,‬במסגרת חוק עידוד השקעות הון‪ ,‬של כ‪-11%-‬‬
‫‪ .12%‬בחלק ממפעליה האחרים שילמה כיל מס של ‪ .17%‬בעקבות השינוי שנעשה לפני שנה‪,‬‬
‫הוצאו חלק ממפעלי החברה מתכולת החוק‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬שיעור המס שתשלם החברה צפוי‬
‫לעלות לשיעור לא ידוע‪ .‬הוא עשוי לעלות עד לשיעור מס החברות הרגיל של ‪ ,25%‬אבל אין וודאות‬
‫בכך מאחר שהחברה צריכה עדיין להגיע להסכם עם רשות המסים על מעמדה המיסויי כחברת‬
‫‪.‬כרייה‪ .‬ההערכה היא ששיעור המס של החברה יגדל בלפחות ‪ 50%‬לסביבות ה‪ 18%-‬לפחות‬
‫העלאת המס על הדיבידנד ‪ -‬מכיוון שכיל מחלקת חלק גדול מרווחיה‪ ,‬הרי שהרווחים ממוסים גם‬
‫כדיבידנד‪ .‬ועדת טרכטנברג העלתה את המס על דיבידנד ב‪ 25%- 5%-‬לבעלי מניות רגילים ו‪-‬‬
‫‪ 30%.‬לבעלי שליטה‪ .‬לכן גם העלאה זו צפויה להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה מרווחי כיל‬
‫גובה התמלוגים ‪ -‬כיום משלמת כיל‪ ,‬באופן תאורטי‪ ,‬תמלוגים של ‪ 5%‬על כל הכנסותיה‪ .‬להבדיל‬
‫משני המסים שצויינו כאן‪ ,‬התמלוגים משולמים מההכנסות ולא מהרווחים‪ ,‬הם משולמים גם במקרה‬
‫שבו החברה מפסידה‪ ,‬וגם נתונים הרבה פחות למניפולציות חשבונאיות‪ .‬שיעור התמלוגים‪ ,‬לפיכך‪,‬‬
‫‪87‬‬

‫‪.‬הוא מהותי מאד בנתח התשלומים שמקבלת המדינה מהחברה‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1603110‬‬

‫הסכמה בין האוצר למפעלי ים המלח‪ :‬החברה תשלם תוספת של ‪ 5‬מיליארד שקל‬
‫כיל ישלמו במזומן ‪ 3.04‬מיליארד שקל מעלות קציר המלח ■ התמלוגים שמשלמת החברה יוכפלו‬
‫משיעור של ‪ 5%‬כיום לשיעור של ‪ ■ 10%‬ח"כ ניצן הורביץ‪" :‬המדינה התקפלה ‪ 10% -‬תמלוגים‬
‫"זה לעג לרש‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1602907‬‬

‫"סכם ים המלח‪" :‬עוד תהיה כאן ועדת חקירה‬

‫ארגוני סביבה וחברי כנסת תקפו את ההסכם שחתמה המדינה עם כיל‪ .‬ידידי כדור‬
‫הארץ‪ :‬זה יסכל אפשרות לתוכנית להצלת ים המלח‪ .‬אדם‪ ,‬טבע ודין‪ :‬הסכם עלוב‪.‬‬
‫התנועה הירוקה‪ :‬לא ייתכן שהמדינה לא תדאג לטפל בבעיות הסביבתיות‪ .‬ח"כ דב חנין‬
‫שאחראי לדברים שבכותרת‪ :‬התעוררו שאלות חוקתיות‬
‫‪28.12.11‬‬

‫בילי פרנקל פורסם‪:‬‬

‫‪, 12:29‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4168044,00.html‬‬

‫'בכנסת מגנים את ההסכם עם 'כימיקלים לישראל‬
‫‪28.12.11 - 12:08‬‬

‫"מנכ"ל 'אדם טבע ודין'‪" :‬האוצר הפקיר את ים המלח‬

‫‪88‬‬

‫השר להגנת הסביבה‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬מותח ביקורת על ההסכם שנחתם בין משרד האוצר‬
‫לבין חברת כימיקלים לישראל המחזיקה במפעלי ים המלח‪ .‬על פי ההסכם‪ ,‬ישלמו המפעלים ‪3‬‬
‫מיליארד שקל שהם ‪ 80%‬מעלות קציר המלח מקרקעית הים‪ .‬המפעלים גם ישלמו תמלוגים‬
‫מוכפלים בעבור כריית מחצבים‪ .‬לטענתו של השר ארדן‪ ,‬הבעייה העיקרית בהסכם היא שאם‬
‫יחליטו המפעלים להגדיל את השאיבה מהאגן הצפוני של ים המלח יוותר חלקו של הציבור במשאב‬
‫‪.‬רק ‪ 10%‬של תמלוגים‪ ,‬ואילו על מפעלי ים המלח לא יוטל מיסוי יתר‬
‫השר ארדן אמר לירון דקל בתוכנית הכל דיבורים כי בגלל ההסכם‪ ,‬לחברת הכימיקלים לא יהיה‬
‫תמריץ לשמור על ים המלח כמשאב טבעי‪ .‬הוא הבטיח כי בניגוד לעמדת האוצר‪ ,‬הוא יפעל להקמת‬
‫קרן להשקעה בים המלח לשיקום נזקים שגורמת כריית האשלג ולפיתוח תיירותי וסביבתי של ים‬
‫המלח מכספי‬
‫\‪.‬התמלוגים שתשלם חברת כי"ל ‪ -‬כימיקלים לישראל‬
‫‪http://www.iba.org.il/bet/?entity=810176&type=1‬‬

‫"ריח השקשוקה עולה באויר‬
‫ח"כ דב חנין )חד"ש(‪ ,‬יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות קורא לשר האוצר‬
‫‪.‬להימנע מחתימה על ההסכם המתגבש עם מפעלי ים המלח‬
‫פרסום ראשון‪17:05 ,27/12/11 :‬‬
‫חזקי עזרא‬
‫רק בכנסת‪ .‬חנין‬
‫פלאש ‪90‬‬
‫ח"כ דב חנין )חד"ש(‪ ,‬יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות ויו"ר השדולה הסביבתית חברתית‬
‫בכנסת פנה הערב לשר האוצר‪ ,‬ח"כ יובל שטייניץ בקריאה להימנע מחתימה על ההסכם המתגבש‬
‫‪.‬עם מפעלי ים המלח‬
‫‪http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230894‬‬

‫"יחימוביץ'‪" :‬ההסכם בין כיל לבין משרד האוצר ‪ -‬כניעה‬
‫יו"ר מפלגת העבודה‪" :‬העלאת התמלוגים ל‪ 10%-‬ממילא הייתה כבר קיימת בחוק" ■ יו"ר ועדת‬
‫הכלכלה‪" :‬מדובר באינטרסים כבדי משקל הקשורים במשאב טבע חשוב‪ ,‬ולכן חשוב לעגן ההסכם‬
‫"בחקיקה‬
‫‪09:54‬‬
‫‪28.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬צבי זרחיה‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪25‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫‪89‬‬

‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫'שלי יחימוביץ‬
‫צילום‪ :‬עופר וקנין‬
‫יו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬שלי יחימוביץ'‪ ,‬אומרת כי ההסכם שחתם האוצר הלילה עם כימיקלים‬
‫לישראל על מימון קציר המלח ועל התמלוגים הוא הסכם כניעה‪" .‬העלאת התמלוגים ל‪10%-‬‬
‫‪".‬ממילא הייתה כבר קיימת בחוק‪ ,‬ולא נדרשה לכך הסכמת כיל‬
‫לדברי יחימוביץ'‪" ,‬מדובר בשיעור תמלוגים מגוחך על אוצרות הטבע השייכים בכלל לציבור‬
‫בישראל‪ ,‬ואשר משפחת עופר הפיקה‪ ,‬ועודה מפיקה‪ ,‬עליהם הון עתק תוך שהיא משלמת שכר‬
‫מופרז ומושחת למנהליה‪ .‬על כיל יש להכיל לאלתר‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬את מה שהושת על חברות הגז‬
‫בוועדת ששינסקי‪ .‬גם מימון קציר המלח אינו בגדר טובה שכיל עושה למדינה ובכל מדינה מתוקנת‬
‫‪".‬היא הייתה נושאת ב‪ 100%-‬מהעלות‬
‫גם ח"כ ניצן הורביץ‪ ,‬יו"ר השדולה להצלת ים המלח‪ ,‬תקף בחריפות את ההסכם‪ .‬לדבריו‪" ,‬המדינה‬
‫התקפלה והפקירה אוצר טבע מדהים‪ .‬אין כל הישג בהסכם של משרד האוצר עם כימיקלים‬
‫לישראל של משפחת עופר‪ 10% .‬תמלוגים זה לעג לרש‪ .‬ממילא כך קובע החוק‪ ,‬אך במשך שנים‬
‫‪.‬אפילו את האחוז הזעום הזה המדינה לא גבתה‬
‫סכום התמלוגים מגוחך במיוחד מול הנזק האדיר שהמפעלים גורמים לים המלח‪ .‬הם מייבשים את"‬
‫הים ‪ -‬אוצר טבע מרהיב ששייך לכולנו ‪ -‬מרוויחים הון עתק‪ ,‬ומחזירים למדינה פרוטות‪ .‬הגיע הזמן‬
‫לשנות כיוון בים המלח‪ :‬להפסיק את ייבוש הים‪ ,‬לנצל את היתרונות היחודיים שלו שאין כמותם‬
‫‪".‬בעולם ולפתח את תיירות המרפא שיכולה להיות מקור אדיר להכנסות ותעסוקה‬
‫כרמל שאמה הכהן‬
‫צילום‪ :‬אפלבאום תומר‬
‫ח"כ דב חנין‪ ,‬יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות ויו"ר השדולה הסביבתית חברתית בכנסת‪,‬‬
‫פנה לשר האוצר יובל שטייניץ בקריאה להימנע מחתימה על ההסכם עם מפעלי ים המלח‪ .‬אתמול‬
‫תקף חנין במליאת הכנסת בחריפות את ההתנהלות ואת פרטי ההסכם ואמר בין השאר‪" :‬ראשית‪,‬‬
‫מו"מ חשאי כאן הינו פסול‪ .‬דלתיים סגורות זה מתכון בטוח לשקשוקה‪ .‬ומריח השקשוקה כאן אי‬
‫אפשר להתעלם‪ .‬שנית‪ ,‬כשחושבים רק על כסף שוכחים את הסביבה‪ .‬תחת כובד האינטרסים‪ ,‬ים‬
‫‪.‬המלח ימשיך לשקוע ויעלם‪ .‬ההסכם מייצר תמריץ כלכלי עצום להגברת השאיבה מהאגן הצפוני‬
‫שלישית‪ ,‬הציבור הולך להפסיד ובגדול‪ .‬התמלוגים על חלק מהמשאבים יעלו רק ל‪".10%-‬‬
‫בפרשת הגז כעסנו על ‪ 12.5%‬תמלוגים כנקודת מוצא‪ .‬ושם עוד היה צריך לחפש גז בים ‪ -‬את ים‬
‫המלח לא צריך לחפש‪ .‬ומפיקים שם בשיטה הזולה ביותר ‪ -‬מייבשים את הים‪ .‬שמעתי אתמול את‬
‫‪90‬‬

‫נציגי האוצר מסבירים שלא יצטרכו את הכנסת בעניין זה‪ .‬ואני אומר בדיוק ההיפך‪ :‬עתיד ים המלח‪,‬‬
‫‪".‬הסביבתי והכלכלי‪ ,‬יכול להיות – וחייב להיות ‪ -‬מוכרע רק בכנסת‬
‫מנגד‪ ,‬בירך יו"ר ועדת הכלכלה על ההסכם בין כיל למדינה‪" .‬ההסכם בין מפעלי ים המלח לבין‬
‫משרד האוצר הוא היסטורי ומבורך אולם ראוי שיעוגן בחקיקה"‪ ,‬אמר ח"כ כרמל שאמה‪-‬הכהן‬
‫בפתח ישיבה נוספת בוועדת הכלכלה בנושא חוק זכיון ים המלח‪" .‬יש לשבח את מפעלי ים המלח‬
‫שפנו להידברות תחת התנצחות והגיעו להסכם טוב עם משרד האוצר‪ ,‬אולם אינני סבור שיש‬
‫להותיר את ההסדר בהחלטת ממשלה‪ ,‬שאז קל מאוד לפתוח אותו מחדש לתספורת מאוחרת ככל‬
‫שיהיה שינוי בזהות נושאי המשרה במשרד האוצר‪ .‬מדובר באינטרסים כבדי משקל הקשורים‬
‫‪".‬במשאב טבע חשוב‪ ,‬ולכן חשוב לעגן ההסכם בחקיקה‬
‫במהלך הדיון‪ ,‬טענו נציגי האוצר כי מדובר בהצעת חוק תקציבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬הציע היו"ר שאמה הכהן‪,‬‬
‫כי על מנת שלא להכביד על המדינה‪ ,‬מפעלי ים המלח יישאו ב‪ 100%-‬מעלות קציר המלח‪ ,‬כאשר‬
‫שר האוצר יהיה רשאי‪ ,‬באישור הוועדה‪ ,‬להחליט שהמדינה תישא ב‪ 10%-‬מהעלות‪ ,‬ובסכום שלא‬
‫יעלה על ‪ 150‬מיליון שקל‪ .‬הצעתו של שאמה התקבלה‪ .‬לדבריו‪" ,‬קל מאוד לפתוח הסכם חתום‬
‫‪".‬ולכן צריך לעדכן אותו בחקיקה‬
‫"לא ניצחון ציבורי אלא הסכם עלוב"‬
‫גם בארגוני הסביבה תוקפים את ההסכם‪ .‬עו"ד עמית ברכה‪ ,‬מנכ"ל אדם‪ ,‬טבע ודין‪ ,‬אמר היום כי‬
‫"לא רק שהמשא ומתן עם כיל נעשה במחשכים מבלי שהציבור ידע מה מתרחש בו ומדוע מדינת‬
‫‪.‬ישראל מוותרת לכיל על מיליונים‪ ,‬גם ההסכם עצמו מעולם לא נחשף לציבור‬
‫החלטתו של שר האוצר שלא להקים ועדה ציבורית שקופה לבחינת שיעור המס שיש להטיל על"‬
‫המפעלים‪ ,‬מעידה על כניעה למפעלים וויתור על מאות מיליוני שקלים המגיעים לציבור הישראלי‪.‬‬
‫האוצר מנסה לסמן ניצחון ציבורי בעוד שלמרבה הצער מדובר בהסכם עלוב‪ .‬שהרי ‪ 10%‬תמלוגים‬
‫‪.‬הינו גובה התמלוגים הקבוע על פי חוק‪ ,‬אשר ממילא מפעלי ים המלח מחויבים לשלם‬
‫בנוסף‪ ,‬חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה קובעת מפורשת שאין לכרוך בין גובה"‬
‫התמלוגים לבין מימון הקציר ועל כן הסכם שכורך בין הדברים ומשאיר את גובה התמלוגים על אחוז‬
‫‪.‬אפסי‪ ,‬הוא מנוגד לכל כלל של שלטון תקין ורומס את האינטרס הציבורי‬
‫אנו עדים לתופעה מסוכנת של ניסיון להונות את הציבור באמצעות מראית עין של הגנה על ים"‬
‫המלח ועל האינטרס הציבורי‪ .‬בפועל‪ ,‬ההסכם ממשיך לאפשר למפעלים ליהנות מאחוז תמלוגים‬
‫‪".‬אפסי עבור ניצול ים המלח לצרכיהם התעשייתיים‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1603054‬‬

‫‪Israel says ICL underpaid royalties by $300 mln‬‬

‫‪91‬‬

in
Share
Share this
Email
Print
Related News
bRIEF-Israel Chemicals gets $675 mln credit line
Tue, Mar 15 2011
JERUSALEM, March 15 | Tue Mar 15, 2011 6:14am EDT
(Reuters) - Israel Chemicals (ICL.TA), a maker of fertilisers and specialty chemicals, said it has been
told its Dead Sea Works unit underpaid royalties to the government by nearly $300 million during the
past decade.
The state has claimed Dead Sea Works, which extracts minerals from the Dead Sea, underpaid
royalties by $265 million plus interest from 2000-09 and by another $26 million in 2010, ICL said on
Tuesday.
ICL and the government have agreed to arbitration on the issue.
ICL, a subsidiary of holding company Israel Corp (ILCO.TA), denied it had underpaid royalties to the
state, saying it was "reviewing the statement of claim and is considering its measures, including filing
of a counterclaim".
The company said, based on its own legal opinion, it had not included a provision in financial
statements for the shortfall claimed by the state.
ICL shares were down 3.5 percent at 52.29 shekels at midday in Tel Aviv, outpacing losses of 2.5
percent on the broader bourse. (Reporting by Steven Scheer; Editing by Dan Lalor) ($1 = 3.55 shekels)
http://www.reuters.com/article/2011/03/15/israelchems-royalties-idUSLDE72E0VT20110315

‫ "צריך להקים ועדת ששינסקי ב‬:‫"'אורה קורן עם נציגת אדם טבע ודין‬
57% ‫האוצר מודה שההסדר עם משפ' עופר יביא רק חצי ממה שדיווח ■ טען אתמול כי יגדל לעד‬
‫ האוצר כלל גם הכנסות מדיווידנד‬:‫■ הסיבה העיקרית להבדל‬
16:00
29.12.2011
‫ צבי זרחיה‬,‫ מירב ארלוזורוב‬,‫ אורה קורן‬:‫מאת‬
‫הוסף תגובה‬
156
92

‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫ש‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1604439‬‬

‫'יל‪ :‬הטבות של ‪ 2.2‬מיליארד ש‬
‫כיל תשלם יותר בעתיד אך הרווחים האדירים שעשתה בשנים עברו ‪ -‬ישארו‬
‫‪30/12/2011, 12:03‬‬
‫אלי ציפורי‬
‫>> נושאים למעקב‬
‫ים המלח‬
‫כיל‬
‫מפעלי ים המלח‬
‫משרד האוצר‬
‫כותבי טורים‬
‫אבי טמקין‬
‫אבישי עובדיה‬
‫אהוד יערי‬
‫אופיר ברנע‬
‫אורית מוסינזון‬
‫איתי פלג‬
‫אלדר גנזל‬
‫אלה אלקלעי‬
‫אלון גל‬
‫אלי ציפורי‬
‫אמנון אברמוביץ‬
‫בתיה פלדמן‬
‫'גד אריוביץ‬
‫גלי וינרב‬
‫גלית חתן‬
‫גתית פנקס‬
‫דובי בן גדליהו‬
‫דורון אביגד‬
‫דפנה פפר‬
‫‪93‬‬

‫דרור מרמור‬
‫דרור פויר‬
‫ורד רמון‪-‬ריבלין‬
‫חן מענית‬
‫טל זוהר עבדה‬
‫יובל זעירא‬
‫יובל יועז‬
‫יוסי פרנק‬
‫יזהר שי‬
‫רונן מנחם‬
‫יניב מגל‬
‫מתי גולן‬
‫ליאת רון‬
‫ליהיא כהן דמבינסקי‬
‫לילך ויסמן‬
‫נועה פרג‬
‫יעל מהודר‬
‫יעקב שיינין‬
‫מירב מורן ולטר פולק‬
‫ניר קיפניס‬
‫צבי סטפק‬
‫שי ניב‬
‫עירית אבישר‬
‫עירן פאר‬
‫מורן צור‬
‫סטלה קורין ליבר‬
‫משה ליכטמן‬
‫שלי קלינג‬
‫משה שלום‬
‫שמואל חרל''פ‬
‫שמוליק שלח‬
‫שמחה סיגן‬
‫משה גביש‬
‫יואב קרני‬
‫יואב פרידור‬
‫ערך מוסף‬
‫‪ RSS‬עידכוני‬
‫כתבות ארכיון אלי ציפורי‬

‫‪94‬‬

‫עוד דעות של אלי ציפורי‬
‫תגובות מהיועץ המקושר ‪3‬‬
‫טענות של הגופים המוסדיים ‪6‬‬
‫חקירה בדלק נדל"ן? הצחקתם אותי‬
‫חברת אוטוטו‬
‫זהו יוסי‪ ,‬זוהי אירית‬
‫>> לדף של אלי ציפורי‬
‫הסיפור לכאורה פשוט‪ :‬האוצר והעומד בראשו איימו על כיל בוועדת ששינסקי ב'‪ ,‬כיל התרצתה‬
‫וחתמה על ההסדר‪ ,‬שלפיו תממן כמעט באופן מלא את שיקום ים המלח ותסכים להעלאת‬
‫התמלוגים מ‪ 5%-‬ל‪ .10%-‬נפלא! שוב הצליח משרד האוצר לכופף את בעלי ההון ואת אחת‬
‫החברות הגדולות במשק‪ .‬כל הכבוד לאוצר‪ ,‬לכל אלה שעסקו במלאכה‪ ,‬שעמדו בגבורה ונלחמו‬
‫‪.‬ללא חת מול האנשים החזקים במשק וסוללת יועציהם‬
‫האם זה אכן הסיפור? לא ממש‪ .‬הדרישה למימון כמעט מלא הועלתה זה מכבר ע"י משרדי התיירות‬
‫והגנת הסביבה‪ ,‬בראשות סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן‪ ,‬אלא שבאוצר חשבו אחרת‪ .‬אנשי המשרד‬
‫טענו שזה צעד קיצוני‪ ,‬וסביר יותר שהמדינה וכיל יחלקו ביניהם באופן שווה את מימון השיקום של‬
‫ים המלח‪ .‬הם אף תקפו את ארדן ומיסז'ניקוב‪ .‬עכשיו האוצר רק מיישר קו‪ .‬גם בעניין התמלוגים‬
‫האוצר מיישר קו עם שטר הזיכיון של כיל‪ ,‬המאפשר גביית תמלוגים של ‪ ,10%‬הנחשב נמוך‬
‫ממילא‪ .‬רק התחייבות שלטונית שערורייתית שניתנה לכיל ע"י שני שרים עוד ב‪) '95-‬בתמורה‬
‫לסלילת כביש במימון החברה!( מנעה מהמדינה לגבות את מלוא התמלוגים‪ .‬לכן‪ ,‬למרות כל‬
‫הדרמה שהייתה מסביב להסדר והאולטימטום בחצות הליל‪ ,‬אין פה דרמה‪ :‬המדינה לוקחת מה‬
‫‪.‬שמגיע לה ממילא והשאלה היא אם למדינה לא מגיע הרבה יותר‪ .‬ומגיע לה‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‬
‫ההסדר עם כיל הוא דוגמה טובה ליחסי המדינה עם תאגידיה הגדולים‪ ,‬במיוחד עם תאגיד כמו כיל‪,‬‬
‫שיונק את רווחיו ממחצבי המדינה‪ .‬אפשר לנהל דיונים אין‪-‬ספור על הפרטת מחצבים‪ ,‬כן או לא‪,‬‬
‫אבל זה לבכות על חלב שנשפך‪ .‬כיל הופרטה זה מכבר‪ ,‬עוד כשהייתה חברה בינונית יחסית‪ .‬מאז‪,‬‬
‫בזכות הביקושים מהמזרח והעלייה במחירי מוצריה‪ ,‬היא הפכה לפרת מזומנים בשווי ‪ 14‬מיליארד‬
‫‪.‬דולר‪ ,‬שמרוויחה מאות מיליוני דולרים לפחות בשנה‬
‫התמלוגים‬
‫איך אמורה כיל להחזיר חלק מההשבחה שלה‪ ,‬חלק מרווחיה הגבוהים‪ ,‬למדינה‪ ,‬לקהילה? דרך‬
‫אחת‪ ,‬טריוויאלית‪ ,‬היא באמצעות תמלוגים‪ .‬כיל משתמשת במחצב ‪ -‬ים המלח ‪ -‬ונהנית ממנו בלי‬
‫שהסתכנה במציאתו‪ ,‬בניגוד‪ ,‬למשל‪ ,‬ליזמי הגז‪ .‬החברה קיבלה את ים המלח על מגש של כסף‬
‫ומפיקה ממנו זהב‪" .‬הודות" לשלומיאליות של המדינה‪ ,‬התמלוגים שמרו על רמה נמוכה יחסית‪,‬‬
‫שלא לומר עלובה‪ ,‬בהשוואה לרווחי הענק )ראו טבלה( ‪ -‬כ‪ 40-‬מיליון דולר בשנה בממוצע ב‪6-‬‬
‫השנים האחרונות‪ .‬ההפסד שנוצר כתוצאה מההבטחות לרף תמלוגים נמוך שנתנה המדינה לכיל‬
‫‪95‬‬

‫ומחוסר האונים הממשלתי בשינוי ההסכמים עם החברה‪ ,‬מוערך בעשור האחרון במאות מיליוני‬
‫דולרים‪ ,‬וספק אם הנוסחה החדשה לגביית התמלוגים )בינתיים די סודית( תפצה על כך‪ .‬וזה לא‬
‫הכול ‪ -‬גם על התמלוגים שכבר נגבו יש מחלוקת ומתנהלת בוררות‪ :‬המדינה טוענת שכיל מכרה‬
‫במחיר נמוך את האשלג לחברה בת שמכרה אותו הלאה ללקוחותיה במחיר גבוה ‪ -‬כדי להתחמק‬
‫‪.‬מתשלום אמיתי של התמלוגים‬
‫המסים‬
‫דרך אחרת להחזיר למדינה‪ ,‬החזר אמיתי ומשמעותי‪ ,‬היא בתשלומי מס תאגידיים‪ .‬זה נושא מורכב‪,‬‬
‫שדשנו בו לא מעט בעבר‪ ,‬והוא שווה הרבה‪-‬הרבה כסף‪ .‬לכאורה‪ ,‬לתאגידים יש מס משלהם‪ ,‬מס‬
‫החברות הישראלי‪ ,‬שבשנים האחרונות היה בתוואי ירידה‪ ,‬עד שוועדת טרכטנברג עצרה אותו‪ .‬אבל‬
‫שיעור מס החברות )‪ ,26% ,25%‬תלוי באיזו שנה( הוא רק השיעור הרשמי‪ ,‬התיאורטי; בפועל‪,‬‬
‫המס שמשלמות החברות נמוך בהרבה‪ .‬מדינת ישראל הרי מעודדת הקמה והרחבה של מפעלים‬
‫תעשייתיים ופרויקטים אחרים‪ ,‬על ידי מתן מעמד של "מפעל מאושר" או "מפעל מוטב" או "מפעל‬
‫מועדף" או "מפעל מועדף מיוחד" או כל שם אחר שמעניק למפעל המיוחד הטבות מס‪ ,‬חלקן‬
‫מפליגות‪ .‬הקריטריונים לקבלת ההטבות כוללים את מיקום המפעל‪ ,‬יכולת תחרות בשווקים‬
‫בינלאומיים‪ ,‬יצירת מקומות תעסוקה‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועוד‪ .‬עד כמה מפליגות‬
‫ההטבות? מפליגות מאוד‪ ,‬עד שיעורי מס של ‪ .10%-5%‬מדובר בהטבות השוות עשרות ומאות‬
‫‪.‬מיליונים לאורך השנים‪ ,‬תלוי בגודל החברה ובהיקף רווחיה השנתיים‬
‫כיל נהנתה לאורך שנים רבות מאוד מהטבות מס באדיבות המדינה‪ ,‬עד שבאחרונה הוחרגה בצדק‬
‫מחוק עידוד השקעות הון החדש‪ .‬עד כמה היא נהנתה? ובכן‪ ,‬בעיה‪ :‬אין מידע‪ ,‬אין שקיפות‪ ,‬יש‬
‫עמימות גדולה מאוד בחלוקת המתנות‪ ,‬כי האוצר אינו מחויב על פי חוק לפרט את הטבות המס‬
‫שמעניקה המדינה לתאגידיה‪ ,‬בטענה מגוחכת של חיסיון מס‪ .‬כך נוצר מצב אבסורדי‪ :‬המדינה‬
‫‪.‬מעניקה למעשה הטבות מהקופה הציבורית בלי שהציבור יודע מהו הרכב ההטבות‬
‫באין מידע‪ ,‬לא נותר לנו אלא לצלול לדוחות הכספיים של כיל‪ ,‬ושם מצאנו את הסוד הגדול ואת‬
‫האוצר הבלום של החברה‪ :‬הטבות המס הענקיות שניתנו באדיבות המדינה‪ .‬בטבלה המצורפת‬
‫אספנו את שיעור המס האפקטיבי של כיל בשנים האחרונות‪ .‬זה המספר שמשקלל את שיעורי‬
‫המס במדינות שבהן פועלת החברה ‪ -‬בעיקר ישראל‪ ,‬אבל גם הולנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬ספרד‬
‫וארה"ב‪ .‬כיל מודה בדוחותיה ששיעורי המס ה"רשמיים" בחו"ל גבוהים למדי‪ 25% :‬בהולנד‪28% ,‬‬
‫בגרמניה ובאנגליה‪ 30% ,‬בספרד‪ ,‬וכ‪ 40%-‬בארה"ב‪ .‬שיעור המס האפקטיבי הנמוך יחסית נובע‬
‫משיעורי המס הנמוכים שמשיגה כיל בישראל ומורידים את הממוצע‪ .‬בקיצור ולעניין‪ :‬חיסכון של‬
‫כמה אחוזים במס שווה לכיל‪ ,‬מדי שנה )תלוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬ברווחים( כמה עשרות מיליוני דולרים ואף‬
‫‪.‬מאות מיליוני דולרים‬
‫בדוחות חושפת כיל את הסוד הגדול‪ :‬בביאור קטנטן המופיע בהם מפרטת החברה את המס‬
‫התיאורטי שהייתה אמורה לשלם ואת הטבות המס שהוענקו לה‪ .‬המספרים מדהימים‪ .‬לאורך שש‬
‫השנים האחרונות נהנתה כיל מהטבות מס בהיקף של כ‪ 590-‬מיליון דולר‪ ,‬כ‪ 2.2-‬מיליארד שקל!‬
‫פי שניים ויותר מהתמלוגים ששילמה החברה באותה תקופה למדינה‪ .‬הטבות המס הללו לא שירתו‬
‫את התעסוקה‪ ,‬הצמיחה‪ ,‬ההשקעות וכל הסיסמאות היפות של חוק עידוד השקעות הון‪ .‬כיל הייתה‬
‫מעסיקה ומשקיעה ממילא‪ ,‬בלי עזרתן האדיבה של ההטבות; היא הרי לא יכולה לברוח מים המלח‪,‬‬
‫להעמיס אותו על מטוס ולכרות ממנו אשלג בסין או בהודו‪ .‬הטבות המס‪ ,‬אם כן‪ ,‬שירתו בעיקר את‬
‫בעלי המניות של כיל והרבה פחות את המדינה‪ ,‬והן ימשיכו לשרת את כיל בשנים הקרובות‪ ,‬למרות‬
‫‪.‬ההחרגה מהחוק‬

‫‪96‬‬

‫ההפסדים למדינה‬
‫כך יוצא‪ ,‬שהמדינה נרדמה בשמירה על זכויותיה והפסידה פעמיים‪ :‬פעם אחת כשהפסידה תמלוגים‬
‫במאות מיליוני דולרים שהגיעו לה ופעם שנייה כשחילקה הטבות מס מיותרות במאות מיליונים‪.‬‬
‫עשור של נמנום עלה למדינה לפחות כמיליארד דולר‪ ,‬בהערכה מאוד נמוכה‪ .‬איך המדינה מתקנת‬
‫זאת עכשיו? בדיל לילי‪ ,‬לא שקוף במיוחד‪ ,‬בלי דיון רציני על רמת התמלוגים הראויה לחברות‬
‫מסוגה של כיל ועם חיבור מיותר בין הקציר לתמלוגים‪ .‬אכן‪ ,‬הקציר יתבצע‪ ,‬גם הקציר של תמלוגי‬
‫כיל למדינה‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000711076‬‬

‫כיל גורפת ‪ 190‬דולר לטונה פוספט ומעבירה למדינה ‪ 44‬סנט‬
‫החברה מוכרת פוספטים במיליארד דולר ומשלמת רק ‪ 0.3%‬בתמלוגים‬
‫לפי חוק משנת ‪ ;1925‬התשובה של כיל‪ :‬הנתונים בדו"חות הכספיים אינם‬
‫רלוונטיים לחישוב התמלוגים‬
‫‪22:50‬‬
‫‪02.01.2012‬‬
‫מאת‪ :‬מירב ארלוזורוב‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪60‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫התנהלותה של המדינה מול כיל בנוגע לתמלוגים הנגבים מהחברה על כריית‬
‫משאבי טבע ממשיכה לעורר תמיהות‪ .‬השבוע נמצאת הממשלה בעיצומו של מאבק על אישור‬
‫הסכם הפשרה בינה לכיל בנוגע לתמלוגים שתשלם החברה על כריית האשלג מים המלח‪.‬‬
‫במסגרת הסכם הפשרה‪ ,‬נקבע כי החברה תשלם תמלוגים של כ‪ 10%-‬מההכנסות‪ .‬באותה עת‪,‬‬
‫‪.‬כיל משלמת על משאב טבע אחר‪ ,‬הפוספטים‪ ,‬תמלוגים של ‪ 0.3%‬בלבד‬
‫כיל כורה פוספטים בנגב‪ ,‬ואמורה בקרוב לקבל היתר לכרייה גם בשדה בריר שליד ערד‪ ,‬שנחשב‬
‫לשדה גדול במיוחד‪ .‬פוטנציאל הכרייה בשדה התגלה על ידי ממשלת ישראל בשנות ה‪.80-‬‬
‫החברה מכרה פוספטים ב‪ 1.06-‬מיליארד דולר ב‪ 2010-‬ורשמה רווח תפעולי של כ‪ 109-‬מיליון‬
‫‪97‬‬

‫דולר ‪ -‬ומתוך סכום זה שולמו רק כ‪ 3.3-‬מיליון דולר תמלוגים למדינה‪ .‬מדובר בשיעור תמלוגים של‬
‫כ‪ 3%-‬בלבד מהרווח‪ ,‬ושל כ‪ 0.3%-‬בלבד מהמכירות‪ .‬על פי חוק הכרייה אמורה כיל לשלם ‪2%‬‬
‫‪.‬מהתפוקה כתמלוגים למדינה‬
‫מחיר הפוספט מ‪ 1960-‬עד ‪2011‬‬
‫חוק הכרייה נקבע על ידי המנדט הבריטי ב‪ ,1925-‬כשבתקופה שבה הסבירות למציאת פוספטים‬
‫בארץ ישראל נחשבה לנמוכה ביותר‪ .‬ב‪ 87-‬השנים שחלפו מאז נחקק החוק השתנה דבר או שניים‬
‫בנוגע לכרית פוספטים‪ .‬במיוחד‪ ,‬התחוללו שינויים חדים בעולם הפוספטים בשלוש השנים‬
‫‪.‬האחרונות‬
‫במשך כ‪ 35-‬שנה היה מחיר הפוספט בעולם קבוע ‪ -‬קרוב ל‪ 50-‬דולר לטונה‪ .‬המציאות הנינוחה‬
‫הזו השתנתה בחדות ב‪ ,2008-‬עם הגאות העולמית הגדולה של חומרי הגלם‪ .‬באותה שנה זינק‬
‫מחיר הפוספט לשיא של כל הזמנים של ‪ 345‬דולר לטונה‪ .‬בעקבות המשבר הפיננסי ירד מחיר‬
‫הפוספט חזרה לכ‪ 100-‬דולר לטונה‪ ,‬אבל מאז חזר ועלה לכ‪ 190-‬דולר לטונה ‪ -‬משמע מחיר גבוה‬
‫‪.‬כמעט פי ארבעה מהממוצע ההיסטורי‬
‫במקביל להתפתחויות ההיסטוריות במחירי הפוספט‪ ,‬נכנסה גם המדינה לבחינה של תמלוגי‬
‫הפוספט‪ .‬פרדוקסלית‪ ,‬ב‪ 2009-‬הסתיים הליך גישור בין המדינה לכיל ‪ -‬המגשר היה דרור שטרום‪,‬‬
‫‪.‬לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים‬
‫בנוגע לשיטת חישוב התמלוגים‪ ,‬כלומר לא לגבי שיעור התמלוגים‪ ,‬אלא רק לגבי דרך החישוב‬
‫שלהם‪ ,‬פסק שטרום כי על כיל לשלם למדינה ‪ 11‬מיליון דולר נוספים‪ ,‬בגין השנים ‪,2009-2000‬‬
‫התמלוגים נקבעים כסכום כספי לטונה‪ .‬בעקבות זאת זינקו התמלוגים מכ‪ 2.5-‬סנט לטונה לכ‪26-‬‬
‫‪.‬סנט לטונה‪ .‬ב‪ 2010-‬עודכנו התמלוגים שוב‪ ,‬לפי נוסחת שטרום‪ ,‬ונקבעו על ‪ 44‬סנט לטונה‬
‫עקיבא מוזס‬
‫צילום‪ :‬אייל טואג‬
‫לכאורה‪ ,‬המדינה ניצחה בבוררות‪ ,‬והתמלוגים התייקרו פי ‪ 18‬בתוך שלוש שנים‪ .‬בפועל‪ ,‬עם זאת‪,‬‬
‫כיל משלמת כיום תמלוגים של ‪ 44‬סנט לטונה‪ ,‬לעומת מחיר שוק של ‪ 190‬דולר לטונה ‪ -‬שיעור‬
‫‪.‬תמלוגים מגוחך של ‪ 0.3%-0.25%‬בלבד‪ ,‬והדבר מתבטא גם בשיעור הרווחיות הגבוה של כיל‬
‫המספרים של כיל במיליוני דולרים‬
‫בשנת ‪ 2010‬מכרה כיל פוספטים בסכום של ‪ 1.06‬מיליארד דולר‪ ,‬הרוויחה ‪ 109‬מיליון דולר‬
‫)רווח תפעולי( ושילמה תמלוגים של כ‪ 3-‬מיליון דולר‪ .‬התמלוגים‪ ,‬משמע‪ ,‬היוו שיעור תשלום‬
‫התמלוגים ‪ 0.3% -‬בלבד מהמכירות ורק ‪ 3%‬מהרווח ‪ -‬נמצא הרחק מתחת לרף התמלוגים שנקבע‬
‫לכיל בתחום האשלג השבוע‪ ,‬וגם הרחק מתחת למה שנקבע בחוק הכרייה‪ .‬רווחיות כיל בתחום‬
‫הפוספטים רק השתפרה מאז‪ ,‬בעקבות הזינוק במחירי הפוספט ¬ את תשעת החודשים הראשונים‬
‫של ‪ 2011‬היא סיימה עם מכירות של ‪ 1.34‬מיליארד דולר‪ ,‬ורווח של ‪ 192‬מיליון דולר ‪ -‬ושילמה‬
‫‪.‬תמלוגים )עבור החציון הראשון( של ‪ 2.24‬מיליון דולר‬
‫משרד האנרגיה והמים‪ :‬נבצע סקר מקיף בנושא‬
‫הסיבה לשיעור התמלוגים הנמוך הוא שהבוררות התבססה על החוק המנדטורי הקיים‪ ,‬הקובע‬
‫‪98‬‬

‫כאמור שיעור תמלוגים של ‪ .2%‬המדינה‪ ,‬כלומר‪ ,‬נכנסה לבוררות מול כיל ‪ -‬אבל התמקדה רק‬
‫בשאלת חישוב התמלוגים ולא בגובהם של התמלוגים‪ .‬המגשר שטרום אמנם העיר בבוררות כי‬
‫‪.‬ראוי לבחון את סבירות החוק המנדטורי‪ ,‬אבל המדינה לא עשתה כן‬
‫גם כאשר החלה ועדת ששינסקי לבחון את גובה נתח הממשלה ברווחי חברות הגז‪ ,‬ושינתה לשם‬
‫כך את חוק חיפושי הנפט ההיסטורי מ‪ ,1952-‬לא טרחה הממשלה לבדוק שוב את עמדתה לגבי‬
‫‪.‬חוק הכרייה המנדטורי ושיעור התמלוגים הראוי מהפוספטים‬
‫והנה‪ ,‬השבוע נקבע הסכם פשרה היסטורי בין כיל לבין המדינה לגבי תמלוגי האשלג‪ ,‬ושוב‬
‫המדינה לא טרחה להכניס להסכם גם את שאלת תמלוגי הפוספט‪ .‬אלו נשארו ברמתם החוקית של‬
‫‪ ,2%.‬שהיא כיום מעשית ‪ 0.3%‬בלבד‬
‫עידן עופר‬
‫צילום‪ :‬אלי הרשקוביץ‬
‫ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה כי גביית התמלוגים נעשית עבור כל טונה כרוי )מעל ל ‪6‬‬
‫מיליון טונות בשנה סלע פוספט( ולא עבור כל טונה פוספט מזוקק בפועל‪ .‬קיים הבדל משמעותי בין‬
‫כמויות החומר הכרוי ובין התוצרת המוגמרת הסופית‪ .‬נוסחת התמלוגים היא נוסחה מורכבת‬
‫‪.‬המתבססת על מחיר סלע הפוספט‪ ,‬בניכוי הוצאות מוכרות לייצורו‬
‫במשרד האנרגיה והמים הוסיפו כי "בכוונת המשרד לבצע סקר מקיף בנושא תמלוגים מאוצרות‬
‫טבע במדינות שונות בעולם‪ .‬המלצות הסקר יעובדו וייבחנו על מנת לעדכן‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬את‬
‫‪".‬גביית התמלוגים בישראל‬
‫מכיל נמסר בתגובה כי "הנתונים בדו"חות הכספיים אינם רלוונטיים לחישוב התמלוגים ‪ -‬הם‬
‫כוללים נתונים של פעילות בחברות זרות‪ ,‬וכן מכירות של מוצרי המשך מורכבים"‪ .‬בכיל‪ ,‬עם זאת‪,‬‬
‫סירבו למסור את הנתונים הרלוונטיים ‪ -‬מכירות‪ ,‬רווח והיקף תמלוגים מכריית הפוספטים בישראל‬
‫‪.‬בלבד‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1607457‬‬

‫כבר חתמו על העצומה‪ .‬עזרו לנו להגיע ל ‪20,000‬‬
‫‪:‬עודכן בתאריך‬
‫‪http://www.avaaz.org/he/save_the_dead_sea/?rc=fb&pv=78‬‬
‫מנכ"ל כיל עקיבא מוזס פורש אחרי ‪ 37‬שנים בכיל‪ ,‬מהן ‪ 13‬כמנכ"ל; צבר יותר מ‪ 300-‬מיליון שקל‬
‫מוזס‪" :‬בנינו חברה לתפארת ‪ -‬זו דרכו של עולם" ■ מועד הפרישה לא נקבע‪ ,‬והיא תואמה עם ניר‬
‫גלעד ■ זוהי הפרישה השלישית של בכיר במשק הישראלי בשבוע‪ ,‬לאחר שבשבוע שעבר הודיעו‬
‫מנכ"ל בנק לאומי ומנכ"ל טבע על פרישתם מהתפקיד‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000713387‬‬
‫‪99‬‬

‫עתרנו לבג"צ‪ :‬לבטל את ההסכם בין ממשלת ישראל למפעלי ים המלח‬
‫‪3/01/2012‬‬

‫אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון הגישו עתירה לבג"ץ בטענה כי ההסכם עם כיל מבוסס על'‬
‫תשתית עובדתית שגויה והינו בלתי מידתי ופוגע בעקרונות הצדק החלוקתי ובאינטרס ציבורי רחב‪.‬‬
‫כמו כן מציינים הארגונים בעתירה כי ההסכם גובש ללא שקיפות ודיון ציבורי מקדים‪ ,‬באופן המהווה‬
‫‪.‬הפרת חובות הממשלה כלפי אזרחיה מכוח עקרונות המנהל התקין‬
‫בעתירה מפורטות שגיאות משרד האוצר בחישוב הנתונים שהוצגו לציבור ערב חתימת ההסכם‪,‬‬
‫כאשר לדברי 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון‪ ,‬ההנחות השגויות עליהן התבסס משרד‬
‫האוצר משליכות על תקינות ההסכם כולו‪" :‬ההסכם הוצג לציבור כהסכם המעלה באופן משמעותי‬
‫את חלקה של המדינה ושל הציבור מפעילות מפעלי ים המלח לסך של ‪ 60%‬ובכך דומה למהלך‬
‫שהתבצע באמצעות ועדת ששנסקי‪ ...‬אך למעשה‪ ,‬אישור ההסכם מאפשר למפעלי ים המלח‬
‫‪.‬להמשיך ולשלם אחוזים אפסיים אל מול רווחיהם העצומים"‪ ,‬כך על פי העותרים‬
‫משרד האוצר‪ ,‬על אף שידע שטעה מהותית בנתונים עליהם התבססה החלטתו לאשר את ההסכם"‬
‫וכי התועלת הציבורית מההסכם נמוכה משמעותית מהתועלת עליה התבסס‪ ,‬לא עצר לבחון מחדש‬
‫את הנתונים"‪ ,‬כך נכתב בעתירה והודגש כי גם לאחר התיקון‪ -‬המשיך משרד האוצר לחשב את‬
‫רווחי ההסכם באופן שגוי המערבב מין בשאינו מינו‪" :‬גם לאחר תיקון הטעות‪...‬החישוב שגוי‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬חיבר המשיב ‪) 2‬משרד האוצר( את התמלוגים ביחד עם מס החברות ללא התחשבות בכך‬
‫‪.‬שהתמלוגים מבטאים אחוזים מהמכירות בעוד מס החברות מבטא אחוז מהרווחים"‪ ,‬נכתב בעתירה‬
‫בהמשך העתירה נכתב כי לא רק שמשרד האוצר נכשל בתפקידו אלא גם נצמד לטעויותיו‪ ,‬לא בחן‬
‫את ההסכם מחדש וקידם את אישור ההסכם בממשלה וזאת על חשבון האינטרס הציבורי‪" .‬על אף‬
‫שידע שטעה מהותית בנתונים עליהם התבססה החלטתו לאשר את ההסכם וכי התועלת הציבורית‬
‫מההסכם נמוכה משמעותית מהתועלת עליה התבסס‪ ,‬לא עצר לבחון מחדש את הנתונים‪ .‬לדעת‬
‫העותרות‪ ,‬על משרד האוצר בהיותו רשות ציבורית החובה לבחון מחדש את ההסכם‪ ,‬לאור טעותו‬
‫‪.‬המשמעותית המשליכה על מיליוני שקלים אשר אמורים להגיע לקופת הציבור‬
‫לדברי עו"ד עמית ברכה‪ ,‬מנכ"ל 'אדם טבע ודין'‪" :‬ממשלת ישראל לא ביצעה את המוטל עליה‬
‫ואישרה הסכם רצוף בטעויות שנרקח במחשכים‪ .‬לא ייתכן שהתנהלות שלטונית מופקרת תעבור‬
‫‪".‬ללא ביקורת ציבורית ומשפטית ואנו בטוחים כי בית המשפט העליון יבחן את העתירה בכובד ראש‬
‫לדברי עו"ד צרויה מידד‪-‬לוזון‪ ,‬היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון‪" :‬התנועה מצפה‬
‫‪100‬‬

‫מהממשלה להגן באופן נחרץ על האינטרסים של הציבור ועל אוצרות הטבע שלנו‪ .‬כריכת חובת‬
‫הנשיאה בעלות "קציר המלח" עם גובה התקבולים המועברים לקופת הציבור ‪ -‬פוגעת באינטרסים‬
‫של הציבור‪ .‬הגנה על משאבי הטבע ועל זכויות הציבור בהם מחייבת אסטרטגיה ארוכת טווח ולא‬
‫‪".‬הסכמים המשרתים צרכים נקודתיים‬
‫העתירה נכתבה על ידי עו"ד אלי בן‪-‬ארי‪ ,‬היועץ המשפטי של אדם טבע ודין‪ ,‬ע"י דנה טבצ'ניק‪,‬‬
‫ראש תחום כלכלה וסביבה באט"ד וע"י עו"ד אליעד שרגא‪ ,‬יו"ר התנועה‪ ,‬עו"ד מיקה קונר –קרטן‪,‬‬
‫‪.‬ממונה על תחום ליטיגציה מהתנועה לאיכות השלטון‬
‫‪http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=876&ArticleID=1404‬‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000714255‬‬

‫החלטת האוצר הייתה מוטעית‪ ,‬ולא הביאה בחשבון את האינטרסים התיירותיים והסביבתיים"‪ ,‬כך"‬
‫אמר היום )ג'( השר להגנת הסביבה‪ ,‬גלעד ארדן )ליכוד(‪ ,‬בדיון סוער שקיימה ועדת הכספים של‬
‫‪.‬הכנסת‪ ,‬בעניין ההסכם שחתם האוצר עם כיל‬
‫ארדן תקף ישירות את האוצר‪ ,‬ואמר "למשרד האוצר לדורותיו‪ ,‬יש גישה מתנשאת וכוחנית כלפי‬
‫יתר משרדי הממשלה‪ ,‬פחות מול בעלי ההון‪ .‬האוצר מסתכל על הכול לפי יכולת הרווח‪ .‬קרי‪ ,‬הם‬
‫‪.‬רואים בים המלח אמבטיה עם מינרלים‪ ,‬וצריכים למקסם רווח‬
‫האוצר פעל בחוסר שקיפות‪ ,‬וגם בחוסר הבנה‪ .‬כאשר אנו באים לדון מי יממן את הנזק‪ ,‬לא הייתה"‬
‫הצדקה לכרוך את זה עם התמלוגים‪ .‬היה צריך לעשות ועדת ששינסקי ‪ .2‬היה צריך להיות מיסוי‬
‫עולה‪ ,‬בהתאם להפקה ולנזק הסביבתי‪ .‬אני מזהיר‪ :‬אם תהיה הגברת ההפקה בבריכה ‪ ,6‬אדרוש‬
‫את פתיחת ההסכמים‪ .‬צריך לדרוש בהמשך את הגדלת חלקו של הציבור"‪ .‬כמה שעות לאחר‬
‫הדיון‪ ,‬פנה השר להגנת הסביבה לראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬בדרישה רשמית להקים "ועדת‬
‫‪".‬ששינסקי ‪2‬‬
‫)הלאמת ים המלח )ועוד משאבי מדינה‬
‫‪2,000,000‬‬

‫‪0%‬‬

‫‪82‬‬

‫פורסם בתאריך‪07/01/2012 :‬‬
‫זוהי לא עצומה‪ ,‬זו תהליך קלאסי של דמוקרטיה ישירה‪ ,‬מימוש של הלאמה או הפרטה אזרחית‬
‫‪.‬לטובת כלל בעלי המניות במדינת ישראל‬
‫אנחנו‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬בעלי המניות האמיתיים במדינת ישראל‪ ,‬החלטנו להודיע להנהלה ששכרנו‬
‫‪.‬ושמנו בבנין ההנהלה של המדינה‪ ,‬הכנסת והממשלה‪ ,‬שמעכשיו אנחנו נקבל החלטות‬
‫‪101‬‬

‫אמנם זה היה אמור להיות כך מאז ומתמיד אבל המנהלים בשכר ששמנו שכחו עבור מי הם עובדים‬
‫!ואת מי הם משרתים‬
‫אנחנו‪ ,‬אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬מודעים בזאת לעובדי ההנהלה שהחלטנו להלאים בחזרה את ים‬
‫‪.‬המלח )ועוד אוצרות ומשאבי טבע אשר שייכים לכלל האזרחים( בחזרה לידי הציבור‬
‫בנוסף‪ ,‬ים המלח ושאר אוצרות הטבע שרשימה שלהם תועבר בהקדם‪ ,‬לא יועברו לידי חבר‬
‫המנהלים בשכר שכרגע יושב בבניין הכנסת אלא יועברו אל חברות לתועלת הציבור שיוקמו‬
‫‪.‬בהתאם להחלטת בעלי המניות‪ ,‬היינו‪ ,‬אנחנו‪ ,‬האזרחים‬
‫הגוף"‪ ,‬הארגון שמייצר מהלך זה‪ ,‬שייך מלכתחילה לכלל בעלי המניות וינהל את המהלך הזה"‬
‫‪.‬כמובן בהתאם להחלטות של בעלי המניות‬
‫הרינו להודיע בזאת להנהלה הקיימת שעליהם להעביר את ים המלח ושאר הנכסים שנציין בהמשך‬
‫מיידית לידי הגוף‪ ,‬היינו‪ ,‬לידי כלל בעלי המניות‪ ,‬האזרחים‪ ,‬אשר יחליטו מה לעשות עמם ותחת‬
‫‪.‬איזה מסגרת עסקית או אחרת הם יוצבו‬
‫זוהי לא עצומה ‪ -‬זו החלטה של אזרחי המדינה ‪ -‬החלטנו להלאים את הנכס הציבורי מידי גופים‬
‫עסקיים תאווי בצע‪ ,‬כאלה שהורסים משאב נדיר ואף מעיזים למסור אותו למדינות אחרות ללא‬
‫‪.‬התייעצות עם בעלי המניות‬
‫שוב‪ ,‬בכדי להדגיש‪ ,‬זוהי לא עצומה אלא הודעה להנהלת המדינה ששכרנו ואינה עושה את‬
‫‪.‬עבודתה נאמנה‬
‫אל כלל החותמים והחותמות ‪ ,‬אתם יכולים לציין נכסים נוספים שיש לצרף אל הרשימה פה‪ ,‬או‬
‫לגשת אל הקבוצה הרשמית של הגוף‬
‫‪.‬או לקבוצה המיועדת לתהליך ההלאמה והפרטה אזרחית ולציין שם נכסים שיש לכלול בתהליך זה‬
‫אם אין ברצונכם להשאיר מייל פה בעמוד זה אתם יכולים לשלוח מייל לכתובת‬
‫ונדאג לעדכן אתכם בכל המהלכים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אתם כמובן יכולים להתעדכן ‪haguf.hq@gmail.com‬‬
‫‪ http://twitter.com/#!/haguf_hq‬בעמודי הפייסבוק או בחשבון הטוויטר של הגוף‬
‫חותמים וחותמות יקרים‪ ,‬אנא השאירו מייל שלכם בכדי שמוכל לעדכן אתכם בבאות ובבקשה ‪-‬‬
‫הפיצו‪ ..‬הפיצו‪ ..‬הפציצו‪ ..‬שתפו‪ ..‬זה המהלך שכולנו חיכינו לו‪ ..‬המהלך שישנה פה הכל‪ ,‬בלי‬
‫‪..‬צעקות ובלי כעסים‪ ,‬משנים פה את המציאות ‪ -‬הבטחה‪ ..‬בעיקר שלכם אל עצמכם‬
‫‪.....................‬‬
‫מתוך פניות ותגובות הוצעו מטרות הלאמה נוספות‪) :‬רק שיהיה ברור‪ ,‬ים המלח הוא רק תירוץ‬
‫)!!להחזיר אלינו הכל‪ ,‬הכל‬
‫‪.‬שירותי הבריאות‪ ,‬התחבורה הציבורית‪ ,‬כלל הקרקעות‪ ,‬החברות הגדולות‬

‫‪http://www.atzuma.co.il/halaama‬‬

‫‪102‬‬

‫שודדים לנו את ים המלח‬
‫]ים המלח‪ .‬מכה אנושה מהון נואף ]צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬

‫ח"כ דב חנין היה הראשון שתקף את ההסדר שיצר מצד אחד מנגנון‪ ,‬המתמרץ כריית מלח ועקב‬
‫כך הסבת יותר נזקים לאזור ים המלח‪ .‬מצד שני לא הקימו קרן לשיקום ופיתוח ומסרבים להתחייב‬
‫לפיתוח האזור בעקבות הגדל התמלוגים‬
‫‪http://www.news1.co.il/Archive/003-D-67829-00.html‬‬

‫זה האשלג‪ :‬כך מתעשרת כיל על חשבוננו‬
‫‪07/01/2012‬‬
‫את הרווח העצום שלה חייבת כיל‪ ,‬יותר מכל‪ ,‬לטבע ששייך לכולנו ■ אז למה אנחנו‬
‫לא נהנים ממנו יו‬

‫מאת‪ :‬חגי עמית‪.‬דהמרקר‬
‫אם ים המלח היה מתגלה כיום לראשונה‪ ,‬לא בטוח שהיו מעניקים לו את הכינוי "ים המוות"‪ .‬דגים‬
‫אמנם אינם יכולים לחיות בו‪ ,‬אבל עושר המחצבים שלו‪ ,‬והעובדה שאוצרות האשלג שבתוכו‬
‫מספקים דשן שמאפשר להגביר את תפוקת המזון בעולם ולהביא אוכל לפיותיהם של מאות מיליוני‬
‫‪.‬בני אדם‪ ,‬הופכים את הכינוי "ים המוות" לפרדוקסלי‬
‫עם כל הכבוד למאות מיליוני הסינים וההודים הנהנים בעקיפין מאוצרות ים המלח‪ ,‬מי שיכול‬
‫להגדיר עצמו כמדושן יותר מכולם הוא משפחת עופר‪ ,‬ששולטת בחברה שכורה את המחצבים‬
‫האלה מים המלח ‪ -‬כימיקלים לישראל )כיל(‪ .‬במאי ‪ 1999‬ביצעו האחים עופר את ההשקעה הטובה‬
‫ביותר בתולדות משפחתם ואת אחת ההשקעות הטובות בתולדות המשק הישראלי‪ ,‬שבזכותה‬
‫‪.‬נכללת המשפחה כיום בחמישייה הראשונה של המשפחות העשירות בישראל‬
‫זה קרה כשמשפחת עופר רכשה את החברה לישראל לפי שווי של ‪ 620‬מיליון דולר )היא שילמה‬
‫‪ 330‬מיליון דולר עבור ‪ 53%‬ממנה(‪ .‬בתחילת ינואר ‪ 2012‬היתה שווה החברה לישראל ‪4.8‬‬
‫‪.‬מיליארד דולר‪ ,‬כך שההשקעה של משפחת עופר צמחה פי שמונה בשנים שחלפו‬
‫הסיבה לצמיחה הזו היתה האחזקה המרכזית של החברה לישראל ‪ -‬יצרנית האשלג כיל‪ ,‬שבה‬
‫מחזיקה החברה לישראל ‪ 52%‬מהמניות‪ .‬שווי השוק של כיל הוא כ‪ 50-‬מיליארד שקל‪ ,‬ותשואת‬
‫מניית החברה בעשור האחרון היתה כ‪ 30%-‬בשנה‪ .‬בעשור האחרון הכפילה כיל את שוויה כמעט פי‬
‫‪103‬‬

‫‪ .10.‬כיל והחברה לישראל מהוות כיום כ‪ 16%-‬משוויו של המדד המוביל בבורסה‪ ,‬תל אביב ‪25‬‬
‫בעשור הזה קיבלו האחים עופר מזומנים רבים שהגיעו מכיל‪ .‬סך הדיווידנדים ששילמה כיל לבעלי‬
‫המניות שלה הסתכם ב‪ 4.7-‬מיליארד דולר מאז ‪ 2.4 .2001‬מיליארד דולר הועברו לחברה‬
‫לישראל‪ ,‬וממנה הגיעו כ‪ 1.2-‬מיליארד דולר לסמי עופר ולילדיו‪ ,‬שקנו את חלקו של יולי עופר‬
‫‪.‬בחברה בתחילת שנות ה‪2000-‬‬
‫סביב כיל מתחולל בשנתיים האחרונות מאבק קשה‪ ,‬שנוגע להיקף התמלוגים שתשלם החברה‬
‫למדינת ישראל עבור המחצבים שהיא כורה בים המלח‪ .‬התמלוגים שמשלמת כיל למדינה הם ‪5%‬‬
‫משווי המוצרים היוצאים משער המפעל‪ ,‬בניכוי הוצאות אריזה‪ ,‬עמלת מכירות וביטוח והפחתה‬
‫נוספת של ‪ 10%‬לאחר ניכויים אלה‪ .‬יישום נוסחה זו מביא לכך שבפועל נתח הממשלה מרווחי כיל‬
‫‪.‬כיום הוא ‪ .18.5%‬לאחר יישום הסכם התמלוגים החדש‪ ,‬הוא צפוי לגדול ל‪33.5%-25%-‬‬
‫בימים שבהם השאיפה לצדק חברתי מנסה ללבוש צורה גשמית‪ ,‬וחלק ניכר מהציבור חש כי הוא‬
‫אינו שותף לעוגת המשאבים‪ ,‬ראוי לבחון את המקור לזרם הדיווידנדים ורווחי ההון האלה‪ .‬במשפחת‬
‫עופר רואים את הסיבה לצמיחה הזו בניהול המושכל של כיל בעשור שחלף‪ ,‬וכך היא מסבירה את‬
‫עלויות השכר האסטרונומיות של בכירי החברה בשנים אלה‪ .‬מנכ"ל החברה לבדו‪ ,‬עקיבא מוזס‪,‬‬
‫נהנה בתקופה זו מעלות שכר של כ‪ 80-‬מיליון שקל ומימש אופציות שהוענקו לו למניות בשווי של‬
‫‪ 130‬מיליון שקל‪ .‬עד כמה ביצועי החברה בעשור האחרון נובעים מהכישורים הניהוליים של‬
‫?העומדים בראשה‪ ,‬ועד כמה הם מבוססים על מגמות עולמיות‬
‫כיל מייצרת אשלג‪ ,‬ברום‪ ,‬חומצה זרחתית נקייה‪ ,‬פוספטים מיוחדים‪ ,‬מעכבי בעירה על בסיס ברום‬
‫וזרחן וכימיקלים למניעת התפשטות שריפות‪ .‬בשבעה מהמוצרים שהיא מייצרת היא מובילה את‬
‫השוק העולמי‪ .‬מוצריה נמצאים בשימוש בחקלאות‪ ,‬באלקטרוניקה‪ ,‬בתעשיית המזון‪ ,‬בקידוחי נפט‬
‫‪.‬וגז‪ ,‬בטיהור והתפלת מים‪ ,‬בדטרגנטים‪ ,‬בנייר‪ ,‬בקוסמטיקה‪ ,‬בתרופות‪ ,‬ברכב‪ ,‬באלומיניום ועוד‬
‫אבל מעל לכל‪ ,‬הסיפור של כיל הוא האשלג ‪ -‬המחצב שמכירותיו אחראיות כיום רק ל‪38%-‬‬
‫מההכנסותיה של כיל‪ ,‬אבל ל‪ 60%-‬מהרווח התפעולי של החברה‪ .‬רווחיה של כיל והדיווידנדים‬
‫שהיא מחלקת נשענים בראש ובראשונה על הביקושים הגוברים לסחורות חקלאיות‪ ,‬בזכות‬
‫‪.‬הצמיחה החדה של מדינות העולם השלישי ובראשן הודו וסין‪ ,‬שהזניקו את מחירי האשלג‬
‫כשכיל נרכשה מהמדינה היא ייצרה ‪ 1.7‬מיליון טונה אשלג בשנה‪ ,‬ואילו כיום היא מייצרת ‪5-5.5‬‬
‫מיליון טונה בשנה‪ 1-1.5 :‬מיליון טונה בחברות אירופיות שרכשה‪ ,‬והיתר בים המלח‪ .‬כיל שיפרה‬
‫את מיקומה בעולם ומספקת כיום כ‪ 10%-‬מהביקוש העולמי לאשלג ‪ -‬לעומת ‪ 7%‬לפני עשור‪.‬‬
‫במקביל עלה המחיר‪ :‬אם ב‪ 2000-‬היה מחירה של טונה אשלג כ‪ 100-‬דולר‪ ,‬עלותה כיום היא כ‪-‬‬
‫‪ 460‬דולר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחיר האשלג ידע זמנים טובים יותר‪ :‬באפריל ‪ 2008‬הגיע מחירה של טונה‬
‫אשלג ל‪ 1,000-‬דולר‪ .‬הזינוק הזה התבטא במניית כיל‪ ,‬שהציגה תשואה של ‪ 1,260%‬בעשור‬
‫‪.‬האחרון‬
‫העלייה בביקושים העולמיים לאשלג והשינוי במכירות היו אמורים לגרור צמיחה של ‪1,200%‬‬
‫בביצועיה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מכירותיה של החברה ב‪ 2010-‬הסתכמו ב‪ 5.7-‬מיליארד דולר ‪ -‬צמיחה של‬
‫כ‪ 200%-‬לעומת היקף מכירות של ‪ 1.8‬מיליארד דולר לפני עשור‪ .‬הצמיחה ברווח הנקי של כיל‬
‫מרשימה יותר‪ :‬את ‪ 2001‬סיימה החברה בהפסד‪ ,‬ואילו מ‪ 2002-‬ועד היום היא רווחית‪ .‬בעשור‬
‫האחרון היה הרווח הנקי המצטבר של כיל ‪ 5.5‬מיליארד דולר‪ .‬אחת הסיבות לכך שהצמיחה‬
‫במחזור וברווחיות לא הדביקה את השינוי במחיר ובהיקף הייצור היא שהחברה נכנסה לפעילות‬
‫‪.‬בתחומים שבהם הרווחיות נמוכה יותר‬
‫‪104‬‬

‫מספר שתיים בעולם‬
‫ומה ראתה מדינת ישראל מהמחצבים שבשטחה? המסים שמשלמת החברה על הכנסותיה צמחו‬
‫מאז ‪ 2002‬ב‪ .430%-‬בסך הכל שילמה החברה למדינה בעשור האחרון מסים בהיקף של ‪1.1‬‬
‫‪.‬מיליארד דולר‪ .‬היקף התמלוגים ששילמה כיל למדינה הסתכם ב‪ 300-‬מיליון דולר ב‪2000-2009-‬‬
‫רווחי המדינה לא מרשימים‪ ,‬מפני שים המלח הוא אתר מושלם לכריית אשלג‪ .‬כמויות האשלג בים‬
‫המלח הן כמעט בלתי מתכלות‪ ,‬ובקצב ההפקה הנוכחי הן צפויות להספיק למאות שנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בניגוד לשאר העולם ‪ -‬שם כורים את האשלג בחפירה ובקידוח ‪ -‬ההפקה מים המלח הרבה יותר‬
‫פשוטה ונשענת על טכניקות אידוי זולות‪ .‬אפשר ללמוד עד כמה זולה כריית האשלג יחסית לרווחים‬
‫ממנו מכך שהעלויות התפעוליות של מגזר האשלג דומות לאלה של מגזר הפוספטים ‪ -‬שאחראי ל‪-‬‬
‫‪ 1%.‬בלבד מהרווח התפעולי של החברה ב‪2009-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תוצרי הלוואי והפסולת מתהליך הפקת האשלג משמשים את כיל להפקת מוצרים נוספים‪,‬‬
‫כמו ברום שמבוסס על תמיסות הלוואי מייצור האשלג והמגנזיה‪ .‬הברום הוא רכיב משמעותי ברוב‬
‫החומרים מעכבי הבעירה במוצרים הסובבים אותנו‪ .‬גם מיקומו של ים המלח‪ ,‬בקרבה גיאוגרפית‬
‫לאירופה ועם גישה למזרח הרחוק דרך הים האדום‪ ,‬משחק לטובתה‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬הרי שהטבע‬
‫העניק לכיל תנאי אחסון משובחים בזכות היובש הקיצוני השורר בים המלח‪ .‬הר האשלג של כיל‬
‫‪.‬פשוט מונח תחת השמים הפתוחים‬
‫ב‪ ,2006-‬כשסין החליטה לשבור את יצרני האשלג ולא חתמה על הסכמי רכישה במשך שמונה‬
‫חודשים‪ ,‬צברה החברה מלאי בסדום‪ .‬כך היא עשתה גם ב‪ ,2009-‬כשהביקושים התכווצו בגלל‬
‫המשבר העולמי והמתחרים סגרו קווי ייצור‪ .‬הגמישות הזו השתלמה עם התאוששות הכלכלה‬
‫העולמית ב‪ :2010-‬מתוך מלאי של ‪ 3‬מיליון טונה שצברה החברה ב‪ ,2009-‬נמכרו ‪ 1.2‬מיליון טונה‬
‫‪.‬בשנה זו‪ .‬התוצאה היתה עלייתה של כיל מהמקום השישי בעולם במכירות אשלג למקום השני‬
‫משפחת עופר קיבלה לידיה בסוף שנות ה‪ 90-‬חברה ממשלתית לא יעילה‪ .‬יכולתה של הנהלת כיל‬
‫תחת שליטת משפחת עופר התבטאה ברכישות שביצעה‪ ,‬בניהול מלאים יעיל‪ ,‬בכך שהזינוק‬
‫בתפוקה נעשה מבלי להגדיל את שטח הבריכות‪ ,‬במערכת שיווק והפצה יעילה‪ ,‬באיחוד זרועות‬
‫הפעילות השונות שהיו מפוצלות בין מפעלים שונים ויצירת סינרגיה ביניהן‪ ,‬בהתרחבות החברה‬
‫בעולם תוך ניסיון לא להיות תלויה במפעלי ים המלח בלבד‪ ,‬ובכך שבכיל שמים כיום דגש על מוצרי‬
‫‪.‬המשך בנוסף לייצור חומר הגלם‬
‫אחת הטענות בנוגע לתמלוגים שמשלמת כיל למדינה נוגעת למוצרי המשך אלה‪ :‬המדינה טוענת כי‬
‫כיל מחשבת את התמלוגים המגיעים לה בדרך שגויה‪ ,‬וכי היא "מבריחה" חלק ניכר מהערך המוסף‬
‫שלה דרך מכירת מוצרי ההמשך היקרים יותר‪ ,‬להבדיל ממכירת האשלג והברום כחומרי גלם ‪-‬‬
‫‪.‬באמצעות עסקות מסובכות בין החברה האם לחברות הבנות בישראל ובחו"ל‬
‫גם מבחינת ההפצה נקטה כיל בעשור האחרון אסטרטגיה של הגדלת נתח המכירות בארה"ב‪,‬‬
‫בהודו‪ ,‬בסין ובברזיל‪ ,‬וצימצמה את ההפצה באירופה מ‪ 50%-‬ממכירותיה ל‪ .30%-‬החברה פיתחה‬
‫‪.‬מערך שיווק באמצעות חלוקה למרכזים גיאוגרפיים‪ :‬בסין‪ ,‬בברזיל ובצפון אמריקה‬
‫אבל כל אלה לא פוגעים בעובדה שעיקר הצלחתה של כיל נובעת מגורמים חיצוניים‪ ,‬שלא עומדים‬
‫להיעלם בשנים הקרובות‪ .‬אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול ורמת החיים ממשיכה לעלות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬זמינות השטחים החקלאיים ממשיכה להתכווץ והביקוש לדשנים גדל‪ .‬אם ב‪ 1981-‬היתה‬
‫‪105‬‬

‫‪.‬צריכת האשלג העולמית כ‪ 22-‬מיליון טונה‪ ,‬הרי שב‪ 2011-‬היא תנוע בין ‪ 50‬ל‪ 60-‬מיליון טונה‬
‫המדינה תובעת בימים אלה מכיל החזר של ‪ 290‬מיליון דולר בגין תמלוגים המגיעים לה‬
‫רטרואקטיבית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בעימות סביב קציר המלח ‪ -‬הנובע מתופעת הלוואי של כריית האשלג ‪-‬‬
‫ההצעה הנוכחית קובעת כי כיל תשלם ‪ 3.04‬מיליארד שקל מתוך עלותו הכוללת של הקציר‪ ,‬שהיא‬
‫‪ 3.8.‬מיליארד שקל‪ ,‬והמדינה תוסיף ‪ 760‬מיליון שקל‬
‫את כל הנתונים האלה ראוי לשקול כשבוחנים את המאבק הנוכחי על היקף התשלומים שישלמו‬
‫בעלי השליטה בכיל‪ ,‬את גודל ההטבה שבה יזכה הציבור הישראלי מהמשאב הטבעי המונח בים‬
‫ ‪.‬המלח ואת היקף המסים שתשלם משפחת עופר‬

‫סכמי ים המלח‪ :‬הישג האוצר הוא בעצם כישלון‬
‫מאת‪ :‬אמנון פורטוגלי‪ ,‬מאמר אורח‬
‫יום רביעי‪ 18 ,‬בינואר ‪16:12 ,2012‬‬

‫משרד האוצר הציג את ההסכם שהושג עם מפעלי ים המלח כהישג‪ .‬אמנון פורטוגלי סבור‬
‫שלמעשה מדובר בכישלון וכי ההסכם החדש גרוע יותר מהמצב שלפניו‬
‫‪:‬תגיות‬
‫כיל‬
‫מפעלי ים המלח‪ ,‬שהיא חלק מכימיקלים לישראל )כיל(‪ ,‬הינה החברה השישית בגדלה בתחום‬
‫האשלג בעולם‪ .‬בעקבות הגאות במחירי האשלג‪ ,‬שעלו בעשור האחרון מרמה של ‪ 100-150‬דולר‬
‫לטון ל‪ 400-‬דולר לטון ויותר‪ ,‬רווחי החברה נסקו‪ ,‬וכיל חילקה דיבידנדים בהיקף עצום שהסתכמו‬
‫בשנים ‪ 2010 - 2009‬בכ‪ 6.5-‬מיליארד שקל‪ .‬בקופת החברה יש עוד כ‪ 7.6 -‬מיליארד שקל‬
‫‪.‬הניתנים לחלוקה כדיבידנדים )לפי מאזן ‪ .(2010‬המדינה קיבלה רק פירורים מהמטמון הזה‬
‫על פי ההסכם עם מפעלי ים המלח שאושר על ידי הממשלה‪ ,‬סוכם על פתיחה בהסכמה של 'מכתב‬
‫השרים' משנת ‪ 1995‬וכי שיעור התמלוגים יעלה ל‪ 10%-‬בעד כל כמות של אשלג שתימכר בשנה‬
‫מעבר ל‪ 1.5 -‬מיליון טון ולא מעבר ל‪ 3 -‬מיליון טון על פי 'מכתב השרים'‪ .‬כמו כן הממשלה‬
‫‪.‬התחייבה לא ליזום ואף להתנגד לחקיקה שתשנה את המיסוי על החברה‬
‫מכתב השרים היה עדיף‬
‫ חלק הממשלה ברווחים שהאוצר ראה כשיעור הנכון‪ 60% -55% ,‬לא הושג )צילום‪ :‬אימג'בנק‬‫‪106‬‬

‫)‪GettyImages‬‬
‫האוצר הציג את הסיכום כהצלחה גדולה‪ .‬לדברי שר האוצר‪ ,‬בעקבות ההסכם‪ ,‬חלק הממשלה‬
‫ברווחי מפעלי ים המלח צפוי לעלות לכ‪ ,55%-60%-‬בדומה לאחוז שנקבע בוועדת שישנסקי לגבי‬
‫רווחי חברות הגז‪ .‬אלא שהאוצר שגה‪ ,‬ולשבחו‪ ,‬לאחר שקיבל תלונות מהציבור על שגיאותיו‪ ,‬תיקן‬
‫את טעותו תוך ‪ 24‬שעות‪ .‬המשרד הודה כי הנתונים האמיתיים נמוכים הרבה יותר‪ ,‬וחלק הממשלה‬
‫‪.‬ברווחי מפעלי ים המלח יהיה‪ ,‬על פי האוצר בגרסה המתוקנת‪ ,‬כ‪33.5% -25%-‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬חלק הממשלה ברווחים שהאוצר ראה כשיעור הנכון‪ 60% -55% ,‬לא הושג‪,‬‬
‫והשיעור שיהיה בעקבות ההסכם נמוך בלמעלה ממחצית‪ .‬לכן חייבים לתקן את ההסכם כך שחלק‬
‫‪.‬המדינה ברווחי מפעלי ים המלח יהיה אכן בסביבות ה‪60%-‬‬
‫האוצר הציג כהישג את "פתיחה בהסכמה של מכתב השרים משנת ‪) "1995‬הדגשה במקור(‪ .‬אלא‬
‫שאין כאן כל הישג לאוצר אלא כישלון‪ .‬האוצר החליף התחייבויות שנתנו ב'מכתב השרים' שחלקן‬
‫פג בשנת ‪ 2010‬ושהיו מוגבלות רק להיקף התמלוגים‪ ,‬ואשר תוקפן המשפטי מוטל בספק‪,‬‬
‫במחויבות ממשלתית לאי שינוי המדיניות הפיסקאלית החלה על החברה‪ .‬מדובר בהתחייבות חדשה‬
‫בעלת היקף רחב הרבה יותר עם השלכות כספיות עצומות ולטווח שלא הוגדר‪ .‬התחייבות זו מונעת‬
‫‪.‬לדוגמה הקמת ועדה ציבורית או הטלת מס על רווחי היתר כפי שנעשה במשאבי הנפט והגז‬
‫למרות שלטעמי אין למכתב השרים תוקף משפטי מחייב‪ ,‬עדיף היה לקבלו כפי שהוא‪ ,‬לדרוש‬
‫תמלוגים בשיעור של ‪ 10%‬ממכירות האשלג מעל ‪ 3‬מיליון טון לשנה ולא לתת התחייבויות חדשות‪.‬‬
‫ההחלפה של 'מכתב השרים' במחויבות החדשה משמעותה‪ ,‬במונחים כספיים‪ ,‬וויתור על האפשרות‬
‫‪.‬למס רווחי יתר בהיקף של כ‪ 250-‬מיליון דולר לשנה תמורת סכום של כ‪ 20-‬מיליון דולר לשנה‬
‫‪.‬אציין שעמותת אדם טבע ודין ביחד עם התנועה לאיכות השלטון הגישו בגץ כנגד ההסכם‬
‫?מה ניתן לעשות‬
‫לאשר את ההסכם אך ללא ההתחייבות החדשה בדבר שינויים נוספים במדיניות הפיסקאלית‪1. .‬‬
‫‪.‬לחילופין‪ ,‬לאשר את ההסכם עם ההתחייבות כשהיא קצובה בזמן‪ ,‬לדוגמה לשנה‪ ,‬וללא כל התניות‬
‫להטיל על מפעלי ים המלח מס רווחי יתר בשיעור של ‪ 50%‬על הרווח לאחר מס חברות‪ ,‬בדומה ‪2.‬‬
‫‪.‬למס שהוצע ע"י ועדת ששינסקי ונקבע בחוק‬
‫לבדוק ולתקן את שיטת חישוב המכירות בשער המפעל )והתמלוגים בפועל( שהוגדר בשטר ‪3.‬‬
‫‪.‬הזיכיון מ‪ 1961-‬כאשר מחירי האשלג הין כעשירית ממחירם היום‬
‫אמנון פורטוגלי ‪ -‬המכללה הכלכלית חברתית‬
‫‪http://finance.walla.co.il/?w=%2F4997%2F2501638‬‬

‫‪107‬‬

‫‪16/12/2010 52.3052.3052.29664,752,548‬‬

‫כיל חברה‬

‫חברה לישראל‬

‫‪26,39‬‬
‫‪0,676‬‬
‫כיל חברה פוטשקורפ אגודה‬
‫‪04/02/2010 13.8513.8513.85176,088,630‬‬
‫‪6,990‬‬
‫‪,719‬‬
‫כיל חברה פרסון‬
‫‪31/05/2006 0.18 0.18 0.17 2,216,131 87,980‬‬
‫כיל פרטי מוזס עקיבא‬
‫‪16/12/2010 0.03 0.03 0.03 433,231‬‬
‫‪17,199‬‬
‫עופר הולדינגס‬
‫חבר‬
‫למרות הטעויות בסכומים‪ :‬האוצר ימליץ מחר לממשלה לאשר ההסכם עם כיל‬
‫אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון לנתניהו ולממשלה‪ :‬אם יאושרו ההבנות נפתח בהליכים‬
‫משפטיים נגד הממשלה ■ שאמה‪-‬הכהן‪ :‬להעביר את ההסכם לדיון בכנסת‬
‫‪19:55‬‬
‫‪31.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אורה קורן‪ ,‬צבי זרחיה‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1605577‬‬
‫האוצר מציג‪ :‬ששינסקי בשבע שגיאות‬
‫משרד האוצר חישב את חלקה של הממשלה ברווחי כיל בניגוד לנוסחת ששינסקי‬
‫‪07:04‬‬
‫‪01.01.2012‬‬
‫מאת‪ :‬יורם גביזון‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪5‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬

‫משרד האוצר נקלע למצב לא נעים ביום חמישי‪ ,‬כאשר נאלץ לתקן את אומדן חלק הממשלה >>‬
‫ברווחיה של כיל מהפקת אשלג‪ .‬התיקון נעשה לאחר שמבקרי‬
‫ההסכם תקפו את האומדן בטענה כי "לא מקובל" לכלול בחלקה של הממשלה את המסים שתגבה‬
‫‪.‬על הדיוובידנדים שכיל תחלק‪ ,‬ולראיה כי גם ועדת ששינסקי לא עשתה זאת‬
‫אך לרוע המזל טעות זו היא רק אחת משורה של טעויות מביכות בתחשיביו של האוצר‪ .‬באופן לא‬
‫מפתיע‪ ,‬את הטעויות האלה לא נחפזה עמותת אדם טבע ודין לתקן‪ ,‬אולי מפני שהן סותרות את‬
‫‪.‬עמדתה ואולי מחמת הבורות‬
‫‪108‬‬

‫על פי )‪ (Goverment Take‬משרד האוצר חישב את חלקה של הממשלה ברווחי האשלג של כיל‬
‫שיעור התמלוגים מהרווח התפעולי של פעילות זו‪ .‬אלא שהדו"ח המקורי של ועדת ששינסקי לא‬
‫התייחס לרווח התפעולי‪ ,‬אלא לרווח לפני מס‪ .‬אם משרד האוצר היה מעיין בחוות הדעת של היועץ‬
‫המשפטי של ועדת ששינסקי‪ ,‬פרופ' דניאל ג'ונסטון‪ ,‬שמופיע בנספח ב' לדו"ח‪ ,‬הוא היה מגלה‬
‫מחושב על ידי חילוק כל הכנסות הממשלה ממשאב הטבע בהכנסות )‪ (GT‬שחלק הממשלה‬
‫‪.‬הכוללות מהמשאב‪ ,‬ובניכוי כל ההוצאות‪ ,‬כולל עלויות ההון‬
‫טעות נוספת בהצגת חלקה של הממשלה ברווחי האשלג נוגעת לצירוף התמלוגים שתקבל‬
‫הממשלה כשיעור מהרווח התפעולי של פעילות האשלג עם מס החברות שחל עליה‪ .‬אלה הם שני‬
‫‪.‬חלקים בגדלים שונים‪ ,‬משום שמס חברות מוטל על הרווח לאחר הוצאות מימון נטו‬
‫טעות מגוחכת אחרת בחישובי האוצר נובעת מעיוות בנוסחת החישוב של התמלוגים המגיעים‬
‫לממשלה‪ ,‬כפי שמופיעה בשטר הזיכיון שאותו כתבה רשות החברות הממשלתיות‪ .‬האוצר קובע‪,‬‬
‫ובצדק‪ ,‬כי בעקבות ההסדר המוצע יעלה שיעור התמלוגים המשוקלל שתשלם כיל ל‪8.21%-‬‬
‫מההכנסות‪ ,‬וקובע שחלקם של התמלוגים יעלה ל‪ 9.64%-‬מהרווח התפעולי של חברת מפעלי ים‬
‫המלח שמפיקה את האשלג‪ .‬מה שנגזר מחישובי האוצר הוא שהרווחיות התפעולית של מפעלי ים‬
‫המלח מגיעה ל‪ 85%-‬מהכנסותיה ‪ -‬שיעור הגבוה ב‪ 20-‬נקודות האחוז מהרווחיות התפעולית של‬
‫מגזר האשלג בכיל בשנה הרווחית בתולדות החברה‪ .‬גם אם ננכה את פעילות כריית האשלג‬
‫‪.‬בספרד ובבריטניה‪ ,‬שרווחיותן נמוכה יותר‪ ,‬לא נתקרב לשיעור הרווחיות שמופיע בחישובי האוצר‬
‫אם היה משרד האוצר מחשב את שיעור התמלוגים מהרווח לפני מס‪ ,‬כפי שאמור היה לפי‬
‫המתודולוגיה של ועדת ששינסקי‪ ,‬היה האוצר נאלץ להודות שבעקבות העלאת השיעור המשוקלל‬
‫‪.‬של התמלוגים ל‪ - 8.21%-‬מגיע חלקה של הממשלה ברווח לפני מס מהפקת אשלג ל‪15%-‬‬
‫משרד האוצר טוען כי שיעור התמלוגים שכיל משלמת בפועל נמוך משיעור התמלוגים הנקוב )‪5%‬‬
‫בניכוי הוצאות אריזה עמלת מכירות וביטוח‪ ,‬והפחתה נוספת של ‪ 10%‬לאחר ניכויים אלה(‪ .‬אלא‬
‫שטענה זו נובעת מהעובדה שמשרד האוצר מתייחס להכנסותיה של כיל ברוטו‪ ,‬כלומר להכנסות‬
‫שהיא גובה מהלקוח‪ ,‬כולל עלויות הובלת האשלג באניות וביטוח הסחורה‪ .‬זו טענה אבסורדית‪ ,‬שכן‬
‫איש לא מצפה מכיל לשלם תמלוגים לממשלה מהוצאות התובלה הימית שלה‪ ,‬כפי ששטר הזיכיון‬
‫‪.‬עצמו קובע‬
‫מיליון דולר בשנה ‪20‬‬
‫החישוב של האוצר בנוגע לחלק של הממשלה ברווחי האשלג של כיל מבוסס על רמת מחירים‬
‫ורווחיות מסוימת‪ ,‬אלא שמשרד האוצר שכח לעדכן כיצד חושבה הרווחיות התפעולית המייצגת‬
‫שעליה מתבססים חישוביו‪ .‬ואולם משיחה עם בכירי האוצר עולה שהאוצר התבסס על השנים‬
‫‪2007-2010.‬‬
‫ארבע שנים אלה כוללות את ‪ ,2008‬שבה הגיע מחיר האשלג ל‪ 1,000-‬דולר לטונה והרווח‬
‫התפעולי של כיל במגזר האשלג הגיע ל‪ 1.6-‬מיליארד דולר‪ 2008 .‬מעלה את הרווח התפעולי‬
‫השנתי הממוצע ל‪ 884-‬מיליון דולר בהשוואה ל‪ 654-‬מיליון דולר בנטרול שנה חריגה זו‪ .‬שנה כמו‬
‫‪ 2008‬לא תחזור בשנים הקרובות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬נוכח תוכניות הרחבת כושר ייצור האשלג של‬
‫‪.‬מברזיל ‪-Vale Do Rio Doce‬חברות כמו פוטאש ו‬
‫בתרחיש של ירידת מחירי האשלג צפוי חלקה של הממשלה מרווחיה של כיל לטפס עוד מעבר‬
‫‪109‬‬

‫למה שמצגת האוצר מגלה‪ ,‬היות שתמלוגי המדינה מבוססים על המחזור ולא על הרווח‪ ,‬ואילו חלק‬
‫‪.‬ניכר מעלויות ייצור האשלג קבועות‬
‫חישוב חלק הממשלה ברווחיה של כיל מתעלם מהעובדה שרשות החברות הממשלתיות קיבלה‬
‫עבור מניות כיל סכום נומינלי של ‪ 1.07‬מיליארד דולר‪ .‬סכום זה התקבל על בסיס הזיכיון שנתנה‬
‫‪.‬המדינה לכיל להפיק אשלג תמורת תמלוגים של ‪ 5%‬ממכירות האשלג‬
‫אי‪-‬הכללת הסכום אכן תואמת את המתודולוגיה שקבע היועץ של ועדת ששינסקי‪ .‬ג'ונסטון הסביר‬
‫גבוהים למדי‪ ,‬ביתר ‪ Signature Bonuses‬שלמעט ארה"ב‪ ,‬שלפיה תשלומים עבור מכירת הזיכיון מסוג‬
‫‪.‬המדינות הם זניחים‪ .‬נימוק אחר היה שיש קושי לאמוד את השפעתם בתחום הנפט‬
‫אלא ששני נימוקים אלה אינם תופסים במקרה של כיל‪ .‬התשלום שקיבלה הממשלה עבור מניות‬
‫כיל בין ‪ 1992‬ל‪ 2007-‬מהותי‪ ,‬וניתן לקבוע את ערכו הנוכחי בקלות יחסית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬גם חלוקה‬
‫נאיבית של הסכום שקיבלה הממשלה עבור המניות ב‪ 38-‬השנים שחלפו מאז הפרטת החברה ועד‬
‫לתום תקופת הזיכיון ב‪) 2030-‬בהנחה ששוויה של פעילות האשלג הוא ‪ 70%‬משוויה של כיל‬
‫כולה(‪ ,‬מעלה שבכל אחת מהשנים קיבלה הממשלה ‪ 20‬מיליון דולר‪ ,‬ששקולים להגדלת חלק‬
‫‪.‬הממשלה מהרווח לפני מס של פעילות האשלג ב‪ 2.0%-‬במונחי ‪2010‬‬
‫בכירי האוצר שניהלו את המשא ומתן מודים שהתשלומים שקיבלה המדינה ממכירת מניות כיל‬
‫לכל דבר ועניין על פי המהות )‪ (Goverment Take‬משתייכים לחלק הממשלה מרווחי האשלג‬
‫הכלכלית‪ .‬התשלומים מהפרטה הם כסף אמיתי שנצבר בקופת רשות החברות הממשלתיות והיו‬
‫מקור למימון הגירעון בתקציב הממשלה‪ ,‬בדיוק כמו הנפקת אגרות חוב‪ .‬בכירי האוצר מסבירים‬
‫שהם לא נכללו בחלק הממשלה ברווחי האשלג בגלל "שמרנות"‪ ,‬מילה מכובסת שפירושה‬
‫בעברית מדוברת הוא ככל הנראה "קיבלנו היתר גורף משר האוצר יובל שטייניץ לתקוע את כיל‬
‫‪".‬ובעליה‬
‫יותר בכל שנה ‪7%‬‬
‫קביעת הערך הנוכחי של התמורה למדינה ממכירת מניות כיל‪ ,‬בהתאם לריביות הנומינליות שהיו‬
‫בכל אחד משלבי ההפרטה‪ ,‬מגדילה את חלק הממשלה ברווחי האשלג ב‪ 7%-‬בכל אחת משנות‬
‫הזיכיון‪ ,‬מעבר למס החברות ולתמלוגים ‪ -‬ומעלה את כיל למקום הראשון בין חברות האשלג‬
‫העולמיות בכל הקשור לחלק המדינה ברווחיה‪ .‬זה המקום לשאול מדוע המיסוי על הדיווידנדים‬
‫‪".‬התשובה המקובלת היא "שזה לא מקובל ‪-Goverment Take.‬שכיל מחלקת אינו נכלל גם הוא ב‬
‫אלא שלא ברור מה משמעותו של "לא מקובל"‪ :‬האם פירושו הוא "אין זה מנומס" כמו "לא מקובל‬
‫לגהק בחברה" או שמשמעותו "לא מקובל לצפות ממשרד האוצר להסברים סבירים כאשר מדובר‬
‫בעניין שנוגע למשפחת עופר"? ואם הדיווידנדים מחולקים‪ ,‬ממוסים במקור על ידי הבנקים אבל‬
‫אינם נחשבים כחלק המדינה ברווחי כיל ‪ -‬מה קורה להם‪ ,‬האם הם נעלמים באחד משלושת חלקי‬
‫?חליפתו של אלי ישי‬
‫אחד מאנשי עמודת אדם טבע ודין התנדב לפתור את התעלומה‪" :‬דיווידנד הוא מס על יחידים‪,‬‬
‫וחברה יכולה גם לא לחלק אותו כמה שנים"‪ .‬זו היתממות במקרה הטוב וטענה מניפולטיווית‪,‬‬
‫שמבוססת על חוסר ידע במקרה הפחות טוב‪ .‬חלק מבעלי מניות כיל‪ ,‬כמו יחידים וקרנות נאמנות‬
‫‪.‬חייבות‪ ,‬משלמים מס על דיווידנדים בשיעור של ‪ 20%‬עד אמש ו‪ 25%-‬החל מהבוקר‬
‫לכיל יש מדיניות דיווידנד של חלוקת עד ‪ 70%‬מרווחיה כדיווידנד‪ ,‬אך בפועל חילקה כיל‬
‫‪110‬‬

‫דיווידנדים בסכום של ‪ 2.1‬מיליארד דולר‪ ,‬שהיו ‪ 98.5%‬מרווחיה מתחילת ‪ .2010‬אם נניח שרק‬
‫‪ 20%‬מבעלי המניות של כיל חייבים במס על דיווידנד‪ ,‬הרי שאוצר המדינה התעשר כתוצאה‬
‫ממיסוי הדיווידנדים שחילקה כיל ב‪ 85-‬מיליון דולר מתחילת ‪ 2010‬בלבד ‪ -‬סכום אדיר ממיסוי‬
‫חברה אחת‪ ,‬שמעמיד באור מגוחך את הטענה שאין לכלול דיווידנדים בחלק המדינה ברווחי‬
‫‪.‬האשלג‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1605857‬‬

‫ניתוח "כלכליסט"‪ :‬ההסכם בין האוצר לכיל ‪ -‬הקרב על הכסף עובר לוועדת התכנון‬

‫ההסכם שנחתם בין האוצר למפעלי ים המלח פתר את שאלת מימון קציר המלח והתמלוגים‬
‫העתידיים‪ .‬אלא שכעת נותרו על השולחן ארבע סוגיות מרכזיות‪ ,‬שעוד עשויות לשבש את החגיגה‬
‫ליאור בן דוד‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3556903,00.html‬‬

‫"התעשיינים בטורקיה‪" :‬לעצור את משפחת עופר‬

‫העיתון הטורקי "אקסם" מדווח כי חברי לשכת המסחר והתעשייה הטורקית קוראים לאנשי עסקים‬
‫בארצם למנוע מחברת גלובל‪ ,‬שלטענתם קשורים למשפחת עופר‪ ,‬לרכוש בטורקיה נמלים עקב‬
‫טענות על התנהלות לא תקינה של מכרז שגלובל זכתה בו לאחרונה לרכישת שטח תיירות בעיר‬
‫קושדסי‪ ,‬שגלובל רכשה בו נמל‪ .‬קבוצת עופר‪" :‬אנחנו לא שותפים בחברת גלובל‪ ,‬לא רכשנו‬
‫"נמלים"‪ .‬מקורבים למשפחה‪" :‬התקשורת הטורקית מסיתה נגד משפחת עופר‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3426506,00.html‬‬

‫‪U.S. Announces Sanctions Against Israeli Company‬‬
‫‪By ISABEL KERSHNER‬‬
‫‪111‬‬

Published: May 26, 2011
Linkedin
Sign In to E-Mail
Print
Reprints
Share

JERUSALEM — Even as Prime Minister Benjamin Netanyahu was praising the United States in a
speech on Tuesday for imposing tougher sanctions on Iran for its nuclear activities, the State
Department announced that it was imposing sanctions on a leading Israeli company, Ofer Brothers
Group, for activities supporting Iran’s energy sector.
Related
Israelis See Netanyahu Trip as Diplomatic Failure (May 26, 2011)
Netanyahu Gives No Ground in Congress Speech (May 25, 2011)
While the State Department’s decision caused Israel considerable embarrassment, it was the timing
that created the greatest stir. It came soon after Mr. Netanyahu’s friction with Mr. Obama over using the
1967 borders as a basis for solving the Israeli-Palestinian conflict.
“Nobody wants to over-interpret the choice of timing,” said an Israeli official who was speaking on the
condition of anonymity for diplomatic reasons, “but there was no objective reason for the State
Department to come out with the announcement on that precise day.”
“Does this carry meaning? I am unable to tell you. But you cannot blame anybody for being
suspicious,” he said.
The Obama administration dismissed any connection between the sanctions and Mr. Netanyahu’s visit.
“These sanctions take months” to work through the Department of Treasury’s vetting process, a senior
administration official said. “There is a process.”
Still, the awkward fact remains that a corporation owned by one of Israel’s most prominent business
families has been blacklisted for dealings, however indirect, with Iran.
According to the State Department, the Ofer Brothers Group and its Singapore-based subsidiary,
Tanker Pacific, are being sanctioned along with Associated Shipbroking of Monaco for their roles in a
September 2010 transaction that provided a tanker valued at $8.65 million to the Islamic Republic of
Iran Shipping Lines.
The shipping company has been cited by the United States and the European Union for its role in
supporting Iran’s proliferation activities. Deputy Secretary of State James B. Steinberg told reporters in
Washington that “Iran uses revenues from its energy sector to fund its nuclear program, as well as to
mask procurement of dual-use items.”
The State Department determined that Tanker Pacific and Ofer Brothers Group “failed to exercise due
diligence and did not heed publicly available and easily obtainable information” that would have
112

indicated that they were dealing with the Iranians. As a result, the two companies are barred from
security financing from the Export-Import Bank of the United States, from obtaining loans over $10
million from American financial institutions and from receiving United States export licenses, the State
Department said.
Tanker Pacific issued a statement saying that it was “startled to learn” of the sanctions over the sale of
one of its tankers, the MT Raffles Park, and that it believed the American decision was taken “in error.”
The company said that it had been working closely with American authorities since it first received
inquiries relating to the sale, and that it had taken “all appropriate action” at the time of the transaction
to ensure that the parties involved were not connected with Iran.
Motti Scherf, the media adviser of the Ofer Brothers Group, at first went on Israeli television and
described the allegations as a misunderstanding. Reached by telephone on Thursday, Mr. Scherf refused
to comment.
The Israeli news media have reported that the tanker eventually ended up in the hands of Crystal
Shipping, a company based in the United Arab Emirates, and that from there it went to Iran.
The Tel Aviv-based Ofer Group, founded by the brothers Sammy and Yuli Ofer in 1956, is a
multibillion-dollar global holdings group. Its growth is “a classic tale of a family’s journey from rags to
riches,” according to its Web site.
There have long been grumblings in Israel about how a small business elite wields disproportionate
power in the national economy. The Ofers are counted among the top 20 families, which together
control 25 percent of the country’s listed companies.
However, the Israeli official said that the Ofer family would have to deal with American authorities
themselves.
Steven Lee Myers contributed reporting from Deauville, France.

http://www.nytimes.com/2011/05/27/world/middleeast/27israel.html?_r=3

Scandal-hit Israeli billionaire Sami Ofer found dead
03 June 11 10:19 GMT
Sami Ofer, an Israeli billionaire at the centre of a scandal over business contacts with Iran, has died at
his home in Tel Aviv.
113

Israeli media reported the 89-year-old had passed away after a long illness.
The US last month imposed sanctions on the Ofer Brothers Group, co-owned by Mr Ofer and his
brother Yuli, accusing it of selling an oil tanker to a blacklisted Iranian firm.
The Ofers denied any wrongdoing, saying the US had made an unfortunate mistake.
Forbes magazine recently said the brothers were the richest men in Israel with interests in shipping,
chemicals, real estate worth $10.3bn (£6.3bn) in total.
Forbidden contact
They have faced a mounting backlash in their home country over the allegations that Ofer Brothers
Group and its Singapore-based subsidiary, Tanker Pacific Management, were involved in a sale to
Iran's national shipping company, Islamic Republic of Iran Shipping Lines.
Many are shocked that two of Israel's most prominent businessmen could have benefited from trading
with a country which the Israeli government believes is developing nuclear weapons - a charge Iran
denies.
After the sanctions announcement, Ofer Brothers Group said it had never sold ships to Iran, and that
the Israeli government would confirm this.
But US state department Mark Toner dismissed the denials, saying: "Ofer Holdings Group is the parent
of a company called Tanker Pacific, and that's the company that actually sold this tanker to the Iranians.
"And the company and its subsidiary, frankly, has failed to do proper due diligence and to prevent this
transaction. So they're responsible."
Then on Sunday, it emerged that several tankers part-owned by Tanker Pacific had repeatedly
transported oil and petroleum products to and from Iran over the past decade, while Israeli officials
were engaged in an intense diplomatic effort to tighten international sanctions.
Tanker Pacific said the shipments to and from Iran were legal at the time, and that it had stopped
transporting refined petroleum products to Iran last year in compliance with unilateral US sanctions
unveiled in July 2010.
On Thursday, sources close to the family said Sami Ofer had instructed all Ofer Brothers Group ships
not to dock in Iran last year.
It came after a report that one of their vessels had stopped in Iran in February.
The Israeli parliament's economic committee tried to debate the affair, but its meeting was halted after
only 15 minutes when the chairman received a note warning that such a discussion could be
"damaging".

114

This prompted speculation that the Ofer brothers might have been helping the Israeli security services
spy on Iran.
Prime Minister Benjamin Netanyahu has meanwhile asserted: "Israel's policy on Iran is very clear - any
and all contact with it is forbidden."

http://www.bbc.co.uk/news/mobile/world-middle-east-13638780

115

https://www.facebook.com/events/188311457907011/

116

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.588347‬‬

‫הטבות מס שקיבלו דלק ונובל גבוהות ב‪ 90-‬מ' ש' מהתמלוגים ששילמו‬
‫לפי ועדת ששינסקי‪ ,‬העבירו למדינה תמלוגים בסך ‪ 650‬מיליון שקל ‪ -‬אך‬
‫זכו להטבות מס ב‪ 740-‬מיליון שקל‬
‫‪07:10‬‬
‫‪08.11.2010‬‬
‫מאת‪ :‬אבי בר‪-‬אלי‬
‫חברות דלק ונובל אנרג'י לא שילמו למדינה ולו שקל נוסף עבור הגז הטבעי שהפיקו ממאגרי ים"‬
‫מקורב לוועדת ששינסקי‪ ,‬הבוחנת את ‪-TheMarker‬תטיס מול חופי אשקלון" ‪ -‬כך אמר אתמול ל‬
‫המדיניות הפיסקלית של ישראל בענף חיפושי הגז והנפט‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות חישוב שערכה הוועדה‬
‫‪.‬באשר לסך התמלוגים שגבתה המדינה מן הגז שמכרו שותפות ים‪-‬תטיס מאז ‪2004‬‬
‫מהחישוב עולה כי סך התמלוגים שהעבירו השותפות בשנים אלה למדינה הסתכם בכ‪ 650-‬מיליון‬
‫שקל‪ .‬ואולם‪ ,‬הטבת המס הייחודיות שלה זכו השותפות )ניכוי אזילה( קיזזה מתשלומי המס שחוייבו‬
‫להעביר לקופת המדינה סכום גבוה בהרבה שהסתכם בכ‪ 740-‬מיליון שקל‪" .‬הטבת המס‪ ,‬שהיא‬
‫ייחודית בעולם‪ ,‬הביאה למעשה את הערך הריאלי של התמלוגים שהועברו למדינה בעבור הגז‬
‫‪.‬שלה ל‪ ,"0-‬הוסיף המקורב‬
‫ספקית הגז הטבעי הישראלית היחידה במשק היא שותפות ים‪-‬תטיס‪ ,‬שבה מחזיקות דלק קידוחים )‬
‫‪ (26.5%‬ואבנר חיפושי נפט )‪ (26.5%‬מקבוצת דלק של תשובה‪ ,‬וכן נובל אנרג'י האמריקאית )‬
‫‪ ,(47%.‬המשמשת כמפעילת הקידוח‬
‫ב‪ ,1999-‬איתרה השותפות את מאגר הגז הטבעי מארי ‪ 17 -‬ק"מ מערבית לאשקלון ‪ -‬שבו גז טבעי‬
‫באספקת הגז למשק הישראלי החלה החברה ב‪ (BCM). -‬בנפח משוער של כ‪ 32-‬מיליארד מ"ק‬
‫‪ .2004‬שיעור התמלוגים שבו מחוייבות ספקיות הגז הטבעי למשק נקבע בחוק הנפט )‪ (1952‬על‬
‫‪ .12.5%‬ואולם‪ ,‬מדובר בערך ברוטו‪ ,‬שכן המדינה השתתפה בחלק מהוצאות הפיתוח של מאגרי‬
‫‪.‬מארי וצמצמה שיעור זה לטווח של ‪ 11%-10%‬בלבד‬
‫מהחישוב שבוצע בוועדת ששינסקי עלה כי מ‪ 2004-‬ועד ‪ 2009‬שילמה השותפות למדינה תמלוגים‬
‫בסך כולל של ‪ 649‬מיליון שקל‪ .‬ואולם‪ ,‬המדינה מעניקה לספקיות הגז או ל"שותפות לחיפושי‬
‫נפט" שתי הטבות מס המעוגנות בתקנות מס הכנסה‪ .‬האחת‪ ,‬שייחודית לענף חיפושי הגז והנפט‪,‬‬
‫היא הטבת "ניכוי אזילה"‪ ,‬שתכליתה להפחית את המס שבו הספקית מחוייבת ביחס לכמות הגז‬
‫‪.‬האוזלת בכל שנה מן המאגר‬
‫לשם כך‪ ,‬נבנה מנגנון המעניק הנחה במס שבו מחוייבת הספקית בשיעור של ‪ 27.5%‬מהמחזור או‬
‫מאפשר הטלת המס רק על ‪ 50%‬מההכנסה החייבת במס )הגבוה מבין השתיים(‪ .‬משמעות ההטבה‬
‫עבור שותפויות החיפושים כיום היא מס חברות מופחת בשיעור של כ‪ :7%-‬מכפלת הניכוי )‪(27.5%‬‬
‫‪117‬‬

‫‪.‬בשיעור מס חברות שעומד כיום על ‪25%‬‬
‫הטבת המס השנייה מאפשרת לשותפויות לקזז את ההוצאות השוטפות בפרויקטים אחרים ‪ -‬כאילו‬
‫מדובר בהפסד עסקי שוטף בפרויקט הנדון‪ .‬כך למשל‪ ,‬קיזזה דלק קידוחים את הוצאותיה בקידוח‬
‫‪.‬תמר מן הרווחים שהניב פרויקט ים‪-‬תטיס‪ ,‬ולכן לא שילמה כלל מס ב‪2009-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החליטה באחרונה רשות המסים אף להרחיב את תחולת ההטבה‪ ,‬וקבעה כי זו תחול גם על‬
‫עלויות תשתיות והפקה‪ ,‬כמו בניית צינור ימי ומתקן קליטה בחוף ‪ -‬ולא רק על עלויות החיפוש‬
‫והקידוח‪ .‬כלומר‪ ,‬שדלק תוכל לקזז בשנים הבאות גם את עלויות התשתית של מאגר תמר מרווחיהן‬
‫‪.‬בים‪-‬תטיס‬
‫מחישובי הוועדה עלה כי הפחתת החבות במס בזכות הטבות אלה הסתכמה ב‪ 2004-2009-‬ב‪737-‬‬
‫מיליון שקל‪ .‬כלומר‪ ,‬שהתשלום למדינה בגין הגז הטבעי שמכרה ים‪-‬תטיס היה אף שלילי‪ ,‬מכיוון‬
‫שניכוי האזילה והפחתת ההכנסה החייבת במס קיזזו לחלוטין את התמלוגים‪ ,‬ועלו עליו בפער של‬
‫‪ 88.‬מיליון שקל‬
‫מכאן עולה כי ביטול הטבת ניכוי האזילה עשויה לבדה להעלות את שיעור נתח המדינה בתגליות‬
‫‪.‬בשיעור של ‪ (government take), 9%-8%‬הגז‬
‫מתעתדת ועדת ששינסקי לבטל את הטבות המס מהן נהנו חברות הגז ‪-TheMarker, -‬כפי שנחשף ב‬
‫‪.‬וכן לקבוע מנגנון מיסוי חדש ופרוגרסיווי על רווחי הספקיות‬
‫מנגנון זה צפוי להאמיר את נתח המדינה בהכנסות ממכירת משאבי הטבע משיעור של כ‪- 30%-‬‬
‫כיום לשיעור משתנה שיגיע עד לכ‪ 60%-‬וייקבע בהתאם לשורת משתנים‪ .‬טיוטת מסקנות הוועדה‬
‫‪.‬הופצה אתמול בין חברי הוועדה וצפויה להתפרסם עד ‪ 15‬בנובמבר‬
‫‬‫ניכוי אזילה‬
‫הטבה שמפחיתה את המס שבו מחוייבת ספקית גז בהתאם לכמות הגז האוזלת כל שנה מן‬
‫‪.‬המאגר‪ .‬משמעותה כיום היא‪ ,‬למשל‪ ,‬מס חברות של ‪ 7%‬בלבד‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.588347‬‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1528491‬‬
‫למרות המלצות טרכטנברג‪ :‬לנדאו יאריך את תוקף רישיונות הגז של תשובה‬
‫ועדת טרכטנברג הזהירה מההשלכות של מונופול הגז של דלק ונובל על מחירי‬
‫האנרגיה‪ ,‬ראש הממשלה ייסד ועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז אך משרד‬
‫התשתיות החליט להאריך את תוקף הרישיונות‬
‫חודש חלף מאז פרסום המסקנות של ועדת הריכוזיות ושל ועדת טרכטנברג ורוח המאבק‬
‫‪118‬‬

‫בריכוזיות והשלכותיה על יוקר המחייה זוכות להתעלמות ראשונה‪ .‬משרד התשתיות מתכוון להודיע‬
‫בימים הקרובים כי יאריך את תוקף רישיונות הקידוח שהעניק בעבר לקבוצת דלק של יצחק תשובה‬
‫‪.‬ולשותפתו‪ ,‬חברת נובל אנרג'י‪ ,‬שתוקפם אמור לפקוע בחצי השנה הקרובה‬
‫זאת על אף שהחברות לא עמדו עד כה באבני הדרך לפיתוח‪ ,‬כפי שנקבעו בתנאי הרישיון‪ .‬את‬
‫המהלך אישר בערב החג שר התשתיות‪ ,‬עוזי לנדאו‪ .‬מדובר בהפתעה‪ ,‬שכן רק לפני כשלושה‬
‫שבועות הקים לנדאו עם ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ועדה בין‪-‬משרדית לבחינת מדיניותה של‬
‫‪.‬ישראל במשק הגז הטבעי‬
‫בכתב המינוי של הוועדה‪ ,‬עליו חתומים השניים‪ ,‬צויין במפורש כי אחד מיעדיה יהיה גיבוש מדיניות‬
‫ממשלתית לפיתוח משק הגז‪ ,‬תוך שקלול קיומה של תחרות במשק המקומי‪ .‬זאת בין היתר‪ ,‬נוכח‬
‫‪.‬העובדה כי קבוצת דלק ונובל מחזיקות כיום בכל עתודות הגז המוכחות של ישראל‬
‫אלא שבנוסף לארבע תגליות הגז המוכחות של שתי החברות‪ ,‬דלק חולשת כיום‪ ,‬באמצעות‬
‫שותפויות החיפושים דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט‪ ,‬על ‪ 18‬רישיונות קידוח‪ ,‬כאשר נובל אנרג'י‬
‫מחזיקה ב ‪ 15‬מרישיונות אלה‪ .‬יש לציין שחוק הנפט מתיר אחזקה של עד ‪ 12‬רישיונות בלבד‪,‬‬
‫‪.‬אלא אם מועצת הנפט שבמשרד התשתיות אישרה אחרת וזו אכן אישרה את החריגה‬
‫בפרק העוסק ביוקר המחייה בדו"ח ועדת טרכטנברג‪ ,‬הדגימו חברי הוועדה את כשלי השוק שגרמו‬
‫הרגולטורים באמצעות תיאור חלוקת רישיונות הקידוח למספר מצומצם של יזמים‪" :‬החלטה‬
‫רגולטורית זו היא בעלת השלכות מהותיות לגבי מחירי האנרגיה בישראל‪ ,‬עקב הריכוזיות שנוצרה‬
‫בתחום הגז הטבעי‪ ,‬מעמדן של קבוצות דלק ונובל בענף והחשש מהיעדר תחרות בטווח הנראה‬
‫לעין"‪ .‬הוועדה העירה למשרד התשתיות כי "דומה‪ ,‬שניתן היה לבחור בהקצאת זכויות אחרת מזו‪ ,‬לו‬
‫‪".‬הרגולטור היה שוקל גם שיקולי תחרות עתידית‬
‫כי דלק ונובל הגיעו לאחזקה של ‪ 22‬ו‪ 16-‬רישיונות )בהתאמה( ‪ TheMarker‬לפני שנה וחצי חשף‬
‫שכיסו כ ‪ 60%‬משטחי המים הכלכליים של ישראל‪ ,‬והביאו למעשה את החברות לחלוש על מרבית‬
‫השטחים הפוטנציאליים לאיתור תגליות גז טבעי ונפט‪ .‬סך השטחים של קבוצת דלק השתרע על‬
‫‪ 7,750‬קמ"ר )‪ 7.7‬מיליון דונם( ושל נובל עמד על ‪ 6,100‬קמ"ר אף שסעיף ‪ 17‬לחוק הנפט הגביל‬
‫‪.‬את השטחים שיוחזקו בידי גוף אחד ל ‪ 4‬מיליון דונם בלבד‬
‫בעקבות החשיפה הורה משרד התשתיות לחברות דלק ונובל להחזיר למדינה חמישה רישיונות‬
‫ואולם‪ ,‬במהלך שנוי במחלוקת‪ ,‬התיר המשרד לחברות להסתפק בדילול אחזקותיהן ל‪) 25%-‬כל‬
‫אחת( בארבעה רישיונות נוספים שהן מחזיקות ואף הותיר בידיהן את האפשרות לבחור על אילו‬
‫‪.‬שטחים יוותרו ובאילו ידללו‬
‫למרות פרק הזמן שחלף‪ ,‬דלק ונובל עדיין מחזיקות במלואם ברישיונות אלה‪ .‬בשניים מן הרישיונות‬
‫עדיין לא אושרה העברת הבעלות‪ .‬ברישיונות קרן ואביה נסוגה הרוכשת )‪ E‬ואלון ‪ D‬שבחרו )רות‬
‫‪.‬מהכוונה לרכוש את האחזקה של דלק ונובל בהן )‪(ATP‬‬
‫ממשרד התשתיות נמסר כי הוא "בוחן הארכה של רישיונות מתוך כמה קבוצות של רישיונות אשר‬
‫ניתנו בעבר כמימוש זכות קדימה בהיתרים מוקדמים לחברת נובל ושותפותיה ולחברת פלאג'יק‪.‬‬
‫החלטה בעניין הארכת הרישיונות תהיה כפופה לאישור תוכנית עבודה מעודכנת ולעמידה במספר‬
‫"הרישיונות כפי שקבוע בחוק‪ .‬רשימת הרישיונות תתפרסם בתוך כמה ימים‬

‫‪119‬‬

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1528491‬‬
‫הממשלה פרסמה מכרז ליועץ שימליץ על מדיניות גז טבעי‬
‫המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז טבעי ■‬
‫המכרז‬
‫מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר‬
‫משרד התשתיות פרסם היום מכרז לקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי בנושא מדיניות גז טבעי בשווקים‬
‫העולמיים‪ .‬המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז‬
‫‪.‬טבעי בראשות מנכ"ל המשרד שאול צמח‬
‫נושא הייצוא שנוי במחלוקת בין מדעני המשרד בראשות ד"ר שלמה ולד לבין ראשי האוצר‬
‫והיזמים‪ .‬בעוד המדענים טוענים שישראל צריכה לשמר בידיה עתודות גז למשך ‪ 50‬שנה ויותר ולא‬
‫לייצא גז כמעט כלל‪ ,‬טוענים היזמים והאוצר כי ללא ייצוא לא ייכנסו לשוק שחקנים חדשים ולא‬
‫‪.‬תתפתח תחרות בינם לבין קבוצת דלק‪-‬נובל אנרג'י השולטת בשוק‬
‫המכרז מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר כשהמשקל המכריע‬
‫בהצעה )‪ (70%‬יינתן לניסיונו של הצוות הזר בייעוץ בתחומי מדיניות גז טבעי לממשלות זרות‬
‫ולתאגידים בינלאומיים גדולים‪ .‬בדברי ההסבר למכרז נאמר כי בשנים האחרונות התגלו בישראל‬
‫‪.‬ובמרחב הימי של חופיה מאגרי גז ניכרים‪ ,‬אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח‬
‫על פי ההערכות‪ ,‬קיימת האפשרות להימצאות מאגרים משמעותיים נוספים בעתיד‪ ,‬אשר התמריץ‬
‫לגילויים ופיתוחם תלוי בין היתר‪ ,‬במדיניות שתינקט לגבי משק הגז הטבעי במדינת ישראל‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬נדרש לגבש ולקבוע את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי‬
‫‪.‬בישראל‬
‫היועץ שיישכר על ‪-‬ידי המשרד אמור בין היתר לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז‬
‫הטבעי במדינות בעלות סממנים דומים‪ ,‬תוך לקיחה בחשבון של המאפיינים הגיאופוליטיים‬
‫הייחודיים של מדינת ישראל‪ .‬בנוסף הוא יידרש לבצע ניתוח היצע‪-‬ביקוש מקומי תוך התייחסות‬
‫לגילויים הנוכחיים ולפוטנציאל משימתו המרכזית של היועץ תהיה להציע מדיניות ממשלתית‬
‫לפיתוח משק הגז הטבעי בישראל‪ ,‬תוך איזון בין הבטחת בטחון אנרגטי למשק‪ ,‬קיומה של תחרות‬
‫‪.‬במשק הגז והשאת התועלת הכלכלית והמדינית של ישראל‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000689747‬‬
‫?גילויי הגז ‪ -‬האם התמלוגים למדינה נמוכים מידי‬
‫שינוי התמלוגים רטרואקטיבית יסב נזק תדמידי לישראל‬
‫כל תושב המתגורר יותר משנה באלסקה מקבל פעם בשנה‪ ,‬מאז ‪ ,1982‬צ'ק של אלף דולר‪>> .‬‬
‫הכסף מגיע מקרן שבה נצברים תמלוגי הנפט של המדינה‪ .‬תמלוגי הנפט והגז שמקבלת נורווגיה‬
‫מקידוחי הים הצפוני הם כ‪ 25%-‬מזרם הכנסותיה ומשמשים בסיס למדינת הרווחה נטולת העוני‪.‬‬
‫‪.‬המשותף לשתי המדינות הוא שיתופם של אזרחיהן בעושר שמוצאו במשאבי הטבע‬
‫‪120‬‬

‫השאלה המתעוררת אצלנו כעת היא אם ישראל יכולה להגדיל את חלקה ב‪ 300-‬מיליארדי‬
‫הדולרים שנפלו באופן פוטנציאלי בחיקם של יצחק תשובה ונובל אנרג'י‪ ,‬המרוויחים העיקריים‬
‫?מגילוי מאגרי הגז העצומים בקידוח הימי תמר‪ .‬מה קובע החוק‬
‫חוק הנפט מ‪ 1952-‬קובע כי בעל חזקה בשטח הפקה חייב לשלם למדינה תמלוגים בשווי ‪12.5%‬‬
‫‪.‬מהגז המופק מדי חודש‬
‫?האם זהו שיעור תמלוגים נמוך‬
‫כן‪ .‬השוואה לחו"ל מגלה כי מדובר בשיעור תמלוגים נמוך יחסית‪ .‬בארה"ב נהוג שיעור של ‪12.5%‬‬
‫בעיקר בקידוחי נפט ימיים בעלי סיכון גבוה ועלות גבוהה‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬שיעור התמלוגים גבוה‬
‫יותר‪ ,‬ויכול להגיע ל‪ .25%-‬בארה"ב נבחנה בשנים האחרונות העלאת שיעור התמלוגים לאחר‬
‫שמחקרים הראו כי שיעור השתתפות הציבור ברווחי הנפט והגז המופקים שם הוא מהנמוכים‬
‫‪.‬בעולם‬
‫במדינות רבות נהוג ששיעור התמלוגים הוא פרוגרסיבי‪ ,‬ועולה ככל שהיקף התגלית גדול יותר‪.‬‬
‫בישראל אין מנגנון כזה‪ .‬שיעור התמלוגים הנמוך שנקבע בישראל לצד מדיניות מס המעודדת‬
‫השקעה בחיפושי נפט וגז היו הגיוניים בהתחשב בסיכון הגדול ובחוסר ההצלחה שאיפיינו את‬
‫‪.‬חיפושי הנפט והגז עד לאחרונה‬
‫?גילויי הגז שינו את תמונת המצב‪ .‬האם ניתן בעקבות זאת לשנות את גובה התמלוגים‬
‫המציאות החדשה מחייבת לבחון שינוי של שיעור התמלוגים באופן שיחול על חיפושי נפט וגז‬
‫שיבוצעו בעתיד‪ .‬שינוי החוק וייקור התמלוגים מסורים לכנסת‪ .‬הצעות לשינוי כזה הועלו כבר ב‪-‬‬
‫‪ ,2001.‬כך שהחברות אינן יכולות לטעון כי הסיכון לא היה ידוע להן‬
‫?ניתן לשנות את החוק כך ששיעור תמלוגים גבוה יותר יחול גם על מי שכבר גילה גז‬
‫מדובר בחקיקה רטרואקטיבית‪ ,‬והיא חריגה ביותר‪ .‬סביר להניח שחוקתיותו של שינוי כזה תותקף‬
‫על ידי חברות הגז בעתירה לבג"ץ שבה יטענו כי הוא פוגע בזכות הקניין שלהן‪ .‬פגיעה בזכות הקניין‬
‫בחוק מותרת כשהיא הולמת את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬נועדה לתכלית ראויה‪ ,‬ונעשית במידה‬
‫שאינה עולה על הנדרש‬

‫‪.‬‬
‫בניגוד למצב שבו שיעור התמלוגים נקבע על ידי שר או גוף מינהלי‪ ,‬העובדה שמדובר בתמלוגים‬
‫שנקבעו בחוק משמעם כי גם חברות הגז מודעות לאפשרות לשינוי שיעור התמלוגים על ידי‬
‫המחוקק‪ .‬העובדה שחלפו כמעט ‪ 60‬שנה מאז נחקק חוק הנפט מחזקת את העמדה שלפיה שינוי‬
‫העתים ושינוי הנסיבות מצדיקים עדכון של שיעור התמלוגים‪ ,‬אם כי לא בטוח שיש הצדקה להחלה‬
‫‪.‬רטרואקטיבית של השינוי‬
‫המדינה קיבלה תיאבון בגלל פוטנציאל הרווח‪ .‬זו הצדקה לשינוי רטרואקטיבי? מכיוון שמדובר‬
‫‪121‬‬

‫ כאשר מתרחש אירוע קיצוני כמו מלחמה או נזקי טבע נדרשת‬.‫ כן‬- ‫בגילוי בהיקף כה קיצוני‬
‫ כשמתרחש אירוע קיצוני חיובי כמו מציאת גז בכמות‬,‫ לפי ההיגיון הזה‬.‫המדינה לסייע לנפגעים‬
‫ יש זכות לנתח יותר גדול מהזכייה‬,‫ כבעליו של המשאב‬,‫ גם לנו‬,‫מדהימה‬.
‫ כדברי תשובה‬,‫?לא מדובר בהלאמה של הגז‬
‫ אלא בהעלאת שיעור התמלוגים באופן‬,‫ לא מדובר בנטילת שדות הגז מידי חברות הגז‬.‫זו הגזמה‬
‫סביר‬.
‫ שינוי חוק רטרואקטיבי הוא‬.‫איך יקבלו את זה החברות הבינלאומיות? ישראל תספוג נזק תדמיתי‬
‫ גם זה שיקול שכדאי‬.‫מעשה חריג שלא יתקבל באהדה בחדרי ההנהלה של תאגידים בינלאומיים‬
‫לקחת בחשבון‬.
http://www.themarker.com/law/1.569307

▼ ▲■▐▌▄▀○ ◘ ۵ 了Ⓥ 6. Policy makers and companies should consider the following means
whereby affected communities can share directly in the benefits of
the mines:
• Recognizing that such benefi ts may be made available through a
variety of means that may or may not include taxation.
• Balancing the overall mineral taxation system, including the royalty tax, in such a way that provides
an incentive for companies
to invest in sustainable development initiatives at the community
and regional levels.
• Requiring mining companies to pay a share of royalty (or other
mining taxes) directly to communities without the funds moving through the central tax authority, or
alternatively, setting up a
system in which the designated community share is paid centrally
but is distributed in a transparent and timely manner.
7. Policy makers and companies should bear joint responsibility for
treating royalty payments in a transparent manner that promotes
public accountability. Overall, the aim should be for revenues generated by the mining sector to
contribute to economic growth and
social development. Particularly in developing countries, a lack of
accountability and transparency in such revenues often exacerbates
poor governance and contributes to corruption, confl ict, and poverty. Introduction 5
To that end, the Extractive Industries Transparency Initiative (EITI),
which is gaining international support, is a process by which countries
and companies voluntarily agree to systematically record and disclose
the revenues paid by extractive industry companies and received by
governments.
8. From a macroeconomic governance perspective, the optimization
goal should be to maximize the net present value of the social benefi ts fl owing from the mineral
122

‫‪sector over the long term, including‬‬
‫‪government tax receipts. This approach implies a balance, because‬‬
‫‪if taxation is too high, investment and the tax base will decrease as‬‬
‫‪investors shift their focus to other alternatives, and if taxation is too‬‬
‫‪low, the nation will lose revenue useful to serve the public welfare. ▼ ▲■▐▌▄▀○ ◘ ۵ 了Ⓥ‬‬

‫‪http://siteresources.worldbank.org/INTOGMC/Resources/336099‬‬‫‪1156955107170/miningroyaltiespublication.pdf‬‬

‫חוק_הנפט‪http://he.wikipedia.org/wiki/‬‬
‫‪http://www.energianews.com/newsletter/files/0d4de49311fe41ec1590d981feed3903.pdf‬‬

‫?השאלה הראשונה שתבחן היא למי שייך הנפט‬
‫בפקודת המכרות המנדטורית משנת ‪ 1925‬נקבע כי כל המחצבים שייכים למדינה •‬
‫"חוק הנפט מ ‪ 1952‬קובע כי משניתן הרישיון יחשב בעל הרישיון " בעל זכות נפט •‬
‫"והחוק לא מעביר את בעלות הנפט לבעל זכות נפט גם אם החיפוש הפך ל"תגלית‬
‫הזכות היחידה היא לחפש ולהפיק נפט המצוי בבעלות המדינה או בבעלות פרטית •‬
‫‪.‬בשטחי המדינה‬
‫מכאן ניכר כי הזכות הקניינית של הציבור חזקה היא ולחלופין הזכות הקניינית של •‬
‫‪.‬בעל זכות נפט חלשה מאוד‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק הנפט מחדד זאת בקובעו כי בעל זכות נפט פועל כנאמן הציבור או •‬
‫‪.‬המדינה ‪ .‬היינו בעל זכות בנפט פועל כבעל רישיון‬
‫‪.‬הנפט המתגלה הוא נכס‪ -‬קניינה של המדינה ורק היא מוסמכת למוכרו •‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק יסוד משק המדינה וכן סעיף ‪) 29‬ג( )ד( מעידים מיהו בעל העניין •‬
‫‪ .‬המשמעותי בנפט מיהו השולח בפועל‬
‫סעיף ‪) 29‬ה( מאפשר לבעל החזקה הרואה עצמו נפגע או מקופח לפנות לבית המשפט •‬
‫‪.‬יום מיום קבלת ההודעה מהשר המקפחת או פוגעת בו ‪30‬‬

‫הזכות הקניינית במשאבי הטבע בישראל היא קודם כל של ציבור האזרחים ללא התניה ‪(̃̃̆ღ ,‬ڿڰ✿‬
‫וכל זכות קניינית אחרת ‪ -‬זכות לחיפוש‪ ,‬גילוי או הפקה של מינרלים )גז‪ ,‬נפט ומנירלים אחרים(‬
‫מסוייגת ב ‪ 82‬הסעיפים בחוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪ , 1952 ,-‬פקודת המכרות המנדטורית משנת ‪, 1925‬‬
‫‪(̃̃̆ღ‬הנחיות הבנק העולמי בענייני ניצול אוצרות טבע ורווחת הציבור‪✿ .‬ڿڰ‬

‫‪123‬‬

‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-254651-00.html‬‬
‫חברות זרות מעסיקות בישראל כ‪ 108-‬אלף עובדים‬
‫]‪: AP‬לכמה מן החברות הזרות נוכחות משמעותית בישראל ]צילום‬

‫בישראל ישנן כ‪ 2,200-‬חברות‪-‬בת של חברות זרות‪ ,‬המוכרות סחורות ושירותים בהיקף של ‪27‬‬
‫מיליארד דולר ‪ -‬כ‪ 14%-‬מתפוקת המגזר העסקי חברות ישראליות הפעילות בחו"ל מעסיקות כ‪-‬‬
‫‪ 103‬אלף עובדים‬

‫"גילה ידרוש מתשובה ונובל‪ :‬מיכרו את "תמר" או את "לוויתן‬
‫דיוויד גילה נחוש לפרק את אימפריית המאגרים של דלק ונובל כדי לייצר תחרות‬
‫במשק הגז ■ המהלך עשוי לעורר התנגדות מצד גורמי ממשל אחרים ‪ -‬ובראשם השר‬
‫עוזי לנדאו ■ "גלובס" בדק את הסיבות‪ ,‬ההשלכות והסיכונים של המהלך‬
‫‪77080‬‬

‫ביטול האחזקות הצולבות של קבוצת דלק )‬

‫‪1.66%‬‬‫)‬
‫ונובל אנרג'י‬
‫(‬
‫‪100.5‬‬
‫‪+0.41%‬‬
‫)‬
‫במאגרי הגז הגדולים של ישראל‪ ,‬זו המטרה שאליה חותר‬
‫הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה‪ .‬גילה עשוי עוד לשנות את דעתו לאחר שימוע‬
‫שיערוך לחברות דלק ונובל‪ ,‬אולם בשיחות שקיים לאחרונה עם נציגי החברות הבהיר כי הוא רואה‬
‫באחזקות הצולבות ב"תמר" וב"לוויתן" את המכשול העיקרי שמונע היווצרות תחרות בין המאגרים‬
‫‪.‬על שוק הלקוחות הישראלי‬
‫משום כך מעריכים גורמים במשק הגז כי גילה ינסה לכפות על תשובה ועל נובל‪ ,‬בניהולו של‬
‫צ'רלס דיווידסון‪ ,‬למכור את אחזקותיהם באחד מהמאגרים‪ .‬המהלך עשוי לעורר התנגדות מצד‬
‫גורמי ממשל אחרים‪ ,‬ובראשם שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו‪ ,‬על רקע חשש מפגיעה באמינות‬
‫‪.‬האספקה והגברת האי‪-‬ודאות בשוק‬
‫אין עדיין מועד להחלטתו הסופית של הממונה ולפי אחת ההערכות הוא ממתין למסקנות הוועדה‬
‫לקביעת מדיניות יצוא הגז של ישראל שיתפרסמו בסוף פברואר‪ .‬ייתכן תיאורטית כי המלצות‬
‫הוועדה ייתרו את הצורך בהתערבות הממונה )אם למשל יוחלט שכל הגז מלוויתן יהיה מיועד ליצוא‬
‫‪.‬ולא לשוק המקומי( אך ההסתברות לכך נמוכה מאוד‬
‫התמוטטות השלטון במצרים והפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל הפכו את תשובה ואת נובל‬
‫‪124‬‬

‫לשחקנים היחידים בשוק ספקי הגז‪ .‬בשנת ‪ 2013‬צפויה ישראל להתחיל ביבוא גז נוזלי מחו"ל‬
‫בהיקפים משמעותיים‪ ,‬אך גילה אינו רואה בגז הנוזלי מתחרה אמיתי לגז המקומי משום שמחירו‬
‫‪.‬הנוכחי בשווקים גבוה פי ‪ 2-3‬ממחיר הגז המקומי‬
‫המונופול של תשובה‬
‫מאז הפסקת הזרמת הגז ממצרים מנסה הממשלה להתמודד עם המונופול דה‪-‬פקטו של תשובה‬
‫ונובל בדרכים שונות‪ .‬החשש ממחיר הגז שייקבע בעסקת הענק בין "תמר" לחברת החשמל הכניס‬
‫את האוצר ללחץ‪ .‬בהנחייתו הודיעה רשות החשמל כי לא תכיר לחברת החשמל בכל "פרמיה"‬
‫במחיר הגז שזו תסכים לשלם ל"תמר" בגין "ניצול כוח מונופוליסטי"‪ .‬במקביל יזם שר האנרגיה‬
‫הטלת פיקוח על מחירי הגז והוגבלה כמות הגז שחברת החשמל הורשתה לרכוש בהסכם הוגבל‬
‫‪.‬על מנת "לשמור מקום" לספקים נוספים בעתיד‬
‫אך בממשלה מבינים שגם אם יתגלה גז בקידוחים חדשים‪ ,‬יהיה ליזמים כמו הכשרת היישוב‬
‫ושותפות מודיעין של נוחי דנקנר קשה מאוד להתמודד מול עוצמתן של דלק ונובל‪ .‬שני השותפים‬
‫המתרוקן ‪-B‬הוותיקים שולטים לא רק בשניים ממאגרי הגז הגדולים בעולם‪ ,‬אלא גם במאגר מרי‬
‫שישמש בעתיד מאגר אחסון אסטרטגי‪ ,‬וכן בתשתיות הימיות של הולכת הגז שבהקמתן ישקיעו כ‪4-‬‬
‫‪).‬מיליארד דולר )ראו תרשים‬
‫גילה‪ ,‬שנכנס לתפקידו במאי‪ ,‬הביא עמו נקודת מבט שונה לחלוטין‪ :‬במקום לטפח תחרות מול‬
‫מאגרים עתידיים הוא סבור כי ניתן לייצר כבר היום תחרות של ממש בין שני המאגרים הגדולים ‪-‬‬
‫‪.‬תמר ולוויתן ‪ -‬אך האחזקות של דלק ונובל בשני המאגרים מהוות מכשול ליצירתה‬
‫גילה אותת לראשונה על כוונותיו בספטמבר כשזימן את שותפויות תמר‪ ,‬לוויתן וים תטיס לשימוע‪.‬‬
‫את הכותרות תפסה כוונתו להכריז על ים תטיס ותמר כמונופולים בשוק אספקת הגז‪ ,‬אך את‬
‫הפצצה האמיתית הטמין גילה בהמשך‪ :‬כוונתו להכריז על שותפות לוויתן ‪ -‬דלק‪ ,‬נובל ורציו ‪-‬‬
‫כפועלות תחת הסדר כובל‪ .‬לקראת השימוע הצפוי נערכו כמה פגישות בין עורכי הדין של דלק‬
‫ונובל לבין גילה ואנשיו‪ .‬לחלופין הועלתה אפשרות שאת המו"מ המסחרי מול לקוחות ישראלים‬
‫‪.‬תנהל רציו‪ ,‬השותפה הזוטרה בלוויתן שאין לה אחזקות בתמר‬
‫ואולם‪ ,‬התרשמותם של הגורמים המעורבים במגעים היא כי גילה נחוש להגיע להסדר של מכירה‬
‫כפויה‪ .‬לשיטתו‪ ,‬יש לראות בדלק ובנובל גוף אחד מבחינת התחרות‪ .‬גילה גם דוחה את הרעיון של‬
‫ויתור על השליטה באחד המאגרים תוך צמצום האחזקות של שתי החברות ודורש פיצול מוחלט‬
‫‪.‬שיבטיח כי לבעלי השליטה במאגר אחד לא יהיה שום אינטרס כלכלי במאגר השני‬
‫"מכירה כפויה ‪ -‬לא ריאלי"‬
‫כיצד יפעלו דלק ונובל אם אכן יתממש התסריט של מכירה כפויה? אנליסטים ומומחים לשוק‬
‫שנשאלו על כך היו בדעה כי נכון להיום עדיפה מבחינתם של תשובה ונובל מכירת האחזקות בתמר‬
‫על פני מכירת האחזקות בלוויתן‪ .‬תמר נחשב להשקעה בטוחה יחסית שעתידה לספק תזרים‬
‫‪.‬מזומנים יציב וברור כבר מאמצע השנה הבאה‬
‫בלוויתן יש עדיין סימני שאלה רבים‪ :‬הסיכוי למציאת נפט‪ ,‬אפשרויות יצוא הגז למזרח‪ ,‬אולי תוך‬
‫שיתוף פעולה עם קפריסין‪ .‬השווי המהוון של תמר או התמורה שניתן לקבל במכירה כיום ‪ -‬גבוהים‬
‫יחסית לזה של לוויתן‪ .‬מצד שני‪ ,‬גם העניין של קונים פוטנציאליים בלוויתן גבוה יותר מבתמר‪.‬‬
‫"לחברה בינלאומית בסדר גודל של נובל יהיה יותר מסובך להיכנס לתמר בגלל שהוא מיועד‬
‫‪125‬‬

‫‪.‬ברובו לשוק המקומי"‪ ,‬אומר האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל‬
‫מציאת קונה מתאים לאחזקות של נובל ודלק צפויה לעורר קשיים רבים‪ .‬להערכת ירון זר מכלל‬
‫פיננסים אין כיום גורם ישראלי בעל יכולת כספית לרכוש את האחזקות‪ ,‬למעט אולי גופים מוסדיים‪.‬‬
‫בעיה נוספת‪ ,‬שגדולה לא פחות מהמחיר‪ ,‬היא מציאת חברה שיש ברשותה הידע המקצועי שיש‬
‫‪.‬לחברת נובל אנרג'י בהפעלת המאגר שאותו גילתה ותכננה‬
‫לדעתי‪ ,‬השיקול של מציאת מתפעל מנוסה צריך לבוא לפני השיקול של קידום התחרות"‪ ,‬אומר"‬
‫זר‪" ,‬אמינות האספקה צריכה להיות קודמת לשיקולי יתירות או מחיר‪ .‬מספיק לראות את משבר‬
‫הגז המצרי כדי להבין איזה מחיר יכול להיות לחוסר אמינות"‪ .‬להערכת קפלן ייתכן שנובל תעדיף‬
‫‪.‬להלאים את המאגר מאשר למכור אותו למתחרה עסקי‬
‫נובל ממש לא תרצה לראות איך כל העבודה והכסף שהשקיעה במאגר הולכים בסוף למתחרה"‬
‫שלה‪ .‬סביר להניח שהיא תדרוש לקבל פיצוי על כך ומדובר בסכומים מאוד גבוהים‪ .‬באופן כללי‬
‫נראה לי שהתסריט של מכירה כפויה הוא כל כך מורכב ומסובך שהסיכויים שהוא יתממש אינם‬
‫‪".‬גדולים‬
‫זר מסכים‪" :‬הפער בין הרצוי למצוי ממלא כאן תפקיד מכריע לטעמי‪ .‬העלויות שיידרשו כדי להגיע‬
‫‪".‬למצב שאליו שואף הממונה כל כך גבוהות שספק רב אם זו אפשרות ריאלית‬
‫הסדר כובל‪ ,‬אך לא פלילי‬
‫ההכרזה הסופית של ראש רשות ההגבלים העסקיים‪ ,‬פרופ' דיוויד גילה‪ ,‬כי אכן התקיים הסדר‬
‫כובל בין נובל אנרג'י‪ ,‬דלק ורציו בעניין החזקותיהן הצולבות ב"תמר" וב"לוויתן"‪ ,‬תלויה בטענות‬
‫הקבוצות בשימוע שייערך בחודשיים‪-‬שלושה הקרובים במשרדי הרשות‪ .‬הרשות אינה לוחצת על‬
‫קביעת מועד מוקדם לשימועים‪ ,‬ומאפשרת לחברות להיערך מראש בשל מורכבות הנושא‪ ,‬חשיבותו‬
‫‪.‬והכסף הרב שמונח על הכף‬
‫כוונת גילה להכריז על שותפות לוויתן כפועלות תחת הסדר כובל מתנהלת כרגע במישור האזרחי‪.‬‬
‫ברשות ההגבלים לא טוענים כיום כי מעשיהן של השותפויות נגועים בפלילים‪ ,‬אלא כי עצם‬
‫‪.‬הפעילות העסקית המשותפת בקידוח מונעת תחרות‬
‫השימועים שעתידים להתקיים מוגדרים כשימועים לפני הכרזה אזרחית‪ ,‬ואם ייקבע כי אכן מתקיים‬
‫פה הסדר כובל‪ ,‬תוכל כל אחת מהחברות שתידרש למכור את החזקותיה באחד משני הקידוחים‬
‫להגיש על הכרזה זו ערר לבית הדין להגבלים עסקיים‪ .‬ברשות לא מתייחסים למקרה זה כ"קרטל"‪,‬‬
‫‪.‬וככל שידוע ל"גלובס" כתבי אישום לא יוגשו במקרה זה‬
‫חוק ההגבלים מגדיר הסדר כובל ככזה העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים‪ .‬על הגדרה‬
‫‪.‬רחבה זו נשמעה לא מעט ביקורת בעבר בקרב עוה"ד העוסקים בתחום ההגבלים‬
‫ברשות ההגבלים סבורים כי המקרה של קידוחי לוויתן ותמר עונה להגדרת הסדר כובל‪ .‬בעיניהם‬
‫התמונה ברורה‪ :‬לפני שדלק ונובל אנרג'י השקיעו בלוויתן‪ ,‬היה המאגר בבעלות ובשליטה של רציו‪,‬‬
‫ומנגד תמר ודלית היו בבעלות ובשליטה של דלק ונובל יחד עם אחרים‪ .‬במצב כזה יכולה הייתה‬
‫להתפתח תחרות בין הקידוחים הללו‪ .‬כעת‪ ,‬כשמי ששולט בתמר ובדלית שולט גם בלוויתן‪ ,‬היא‬
‫‪.‬מתאיינת‬
‫‪126‬‬

‫הסדרים כובלים אחרים פורקו‬
‫בעבר הכריזה הרשות לא אחת על הסדרים כובלים במישור האזרחי‪ ,‬שאינם עולים כדי קרטל‬
‫ודומים במהותם להסדר הקיים בין שותפויות הגז‪ ,‬והסדרים אלה אף פורקו‪ .‬למשל‪ ,‬בעבר הייתה‬
‫חברת ויזה כ‪.‬א‪.‬ל בבעלות משותפת של לאומי ודיסקונט‪ ,‬ומכוח התערבות רשות ההגבלים‬
‫העסקיים פורקה השותפות‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬הממונה הקודמת‪ ,‬רונית קן‪ ,‬קבעה כי תנובה‪ ,‬שטראוס‪-‬‬
‫עלית וטרה מקיימות הסדר כובל בשוק החלב העמיד בשל החזקתן בחלקים שווים במחלבות רמת‬
‫‪.‬הגולן‪ .‬קן חייבה את קבוצת תנובה למכור את אחזקותיה במחלבות‬
‫גורמים במשק האנרגיה אמרו ל"גלובס" כי יש משהו מדאיג מאד בהתנהלות המדינה‪ .‬נובל אנרג'י‬
‫ודלק הן היחידות שעמדו בתנאי הרישיונות שקיבלו‪ ,‬לקחו סיכונים‪ ,‬השקיעו ופיתחו‪ .‬אם המדינה‬
‫תבוא ותדרוש מהן למכור מאגרים ‪ -‬היא תתן יש בכך תמריץ שלילי ביותר ליזמים לבוא ולהשקיע‬
‫‪".‬בשוק‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000712291‬‬

‫‪127‬‬

128

‫'נתג"ז וקצא"א‪ :‬מתקן הנזלת גז ב‪ 6-‬מיליארד ד‬
‫ע"פ התוכנית יוקם בנמל הנפט של קצא"א באילת מתקן בעל הספק של ‪ 5‬מיליון‬
‫טונות בשנה ■ נתג"ז‪ :‬בידי ישראל יישארו עתודות גז ל‪ 30-‬שנה‬

‫באילת בעלות של ‪ LNG 6‬חברות נתג"ז וקצא"א הממשלתיות מבקשות להקים במשותף מתקן‬
‫מיליארד דולר‪ .‬על‪-‬פי ההצעה הראשונית שהוצגה לאחרונה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ המתקן‬
‫יוקם בנמל הנפט קצא"א בחוף הדרומי של אילת‪ .‬הבחירה באילת נועדה לנצל את קרבת הנמל‬
‫לשווקי היעד המועדפים במזרח הרחוק‪ .‬לאחר שלב ההקמה ותחילת הפעלת המתקן ב‪2018-‬‬
‫מתכוונות שתי החברות הממשלתיות לדלל את אחזקותיהן ולמכור חלקים מהן לגופים פרטיים ובהם‬
‫‪.‬ספקי גז ולקוחות‬
‫על‪-‬פי התכנית‪ ,‬יוקם בנמל הנפט של קצא"א באילת מתקן בעל הספק של ‪ 5‬מיליון טון או כ‪7-‬‬
‫בשנה‪ .‬לפי נתג"ז כמות כזו מבטיחה שבידי ישראל יישארו עד שנת ‪ (BCM) 2030‬מיליארד מ"ק‬
‫עתודות גז המספיקות לצריכת המשק ל‪ 30-‬שנה‪ .‬עלות הקמת המתקן תגיע ל‪ 5 -‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫כשמחירי הגז ‪-mmbtu,‬על‪-‬פי תחשיבי נתג"ז העלות הכוללת של הנזלת הגז תגיע ל‪ 3.2-‬דולר ל‬
‫הנוזלי בעולם נעים כיום בין ‪ 8‬דולר במדינות אירופה ל‪ 11-12-‬דולר במזרח הרחוק‪ .‬מדובר במחיר‬
‫‪.‬המותיר בידי היזמיות רווח המגלם תשואה של ‪ 10%‬על ההון הרב שיושקע בפרויקט‬
‫שליטה ציבורית‬
‫נתג"ז‪ ,‬המונופול הממשלתי בהולכת גז טבעי‪ ,‬הגישה לאחרונה את התחשיבים במסגרת נייר עמדה‬
‫לוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז הטבעי‪ .‬הוועדה בראשות מנכ"ל משרד‬
‫האנרגיה שאול צמח אמורה להחליט בחודש הבא האם להתיר ייצוא גז מישראל ואם כן – באלו‬
‫קוראת נתג"ז למדינה להכריז ‪ CFL‬תנאים וכמויות‪ .‬במסמך‪ ,‬שהוכן על‪-‬ידי בנק ההשקעות הצרפתי‬
‫שיאפשר את הנזלת הגז לצורך שינוע במיכליות לשווקי ‪-LNG‬על המיזם פרויקט לאומי‪" .‬מתקן ה‬
‫חוץ‪ ,‬מהווה את אבן הראשה בבניית ופיתוח שוק הגז הטבעי בישראל" נאמר במסמך שנכתב על‪-‬ידי‬
‫בארץ מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב‪ .‬במסמך מדגישה נתג"ז את החשיבות שיש לכך ‪ CFL‬נציג‬
‫שהמתקן יהיה בשליטה ציבורית ומזהירה מפני מתן שליטה במתקן לקבוצת דלק ושותפיה למאגרי‬
‫תמר ולווייתן‪ .‬לאחר הפעלת המתקן סבורה נתג"ז כי ניתן יהיה להוריד את חלקן של החברות‬
‫‪.‬הממשלתיות מתחת ל‪ 50%-‬תוך שמירת מניית זהב‬
‫גז ‪ BCM‬קיבל תאוצה רבה בעקבות גילוי מאגר הגז לוויתן במכיל כ‪ LNG 470-‬רעיון הקמת מתקן‬
‫טבעי‪ .‬היוזמה העיקרית כיום היא של ממשלת קפריסין שמבקשת‪ ,‬בתיאום עם קבוצת דלק של‬
‫יצחק תשובה‪ ,‬להקים את המתקן בדרום האי לצורך ייצוא גז ישראלי וגז שהתגלה בבלוק ‪12‬‬
‫מחוץ לגבולות ישראל מסיבות ‪ LNG‬הקפריסאי‪ .‬בממשלת ישראל ישנה הסתייגות מהקמת מתקן‬
‫אסטרטגיות ומשיקולים כלכליים‪ :‬הקמת המתקן צפויה לייצר כ‪ 4,500-‬מקומות עבודה ו‪500-‬‬
‫עובדים נוספים יועסקו בהפעלה‪ .‬שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו הביע תמיכה בהקמת המתקן‬
‫‪129‬‬

‫‪.‬באילת‪ .‬בהמשך המסמך מסבירה נתג"ז כי יש חשיבות רבה שהמתקן יהיה בשליטה ציבורית‬
‫קצא"א )קו צינור אילת אשקלון( בניהולו של אייל כהן ובראשותו של האלוף במיל' עמוס ירון היא‬
‫חברה פרטית שהוקמה על‪-‬ידי ממשלות ישראל ואירן ב‪ 1968-‬על‪-‬מנת לייצא נפט איראני דרך‬
‫אילת ומשם באמצעות צינור לאשקלון‪ .‬נמל הנפט של קצא"א באילת כולל שני מזחים וחוות מיכלי‬
‫‪.‬אחסון בנפח כולל של ‪ 160‬אלף קוב‬
‫מנתג"ז נמסר‪" :‬לאור החשיבות האסטרטגית של מתקן לייצוא גז טבעי למשק הישראלי בכלל‬
‫ולהתפתחות משק הגז הטבעי בפרט‪ ,‬נתג"ז וקצא"א בוחנות אפשרות לשתף פעולה לצורך הקמת‬
‫מתקן לייצוא בעיר אילת‪ .‬הנושא נמצא בבחינה ראשונית ואף הוצג בהרחבה בשבוע שעבר בפני‬
‫‪".‬הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000714015‬‬

‫תמר תספק גז לרמת נגב ואשדוד אנרגיה ב‪ 1.2-‬מיליארד דולר‬
‫האספקה תחל מהמחצית השנייה של ‪ 2014‬ותימשך ‪ 16‬שנה‪ .‬דליה אנרגיות תרכוש מהחברה גז‬
‫תמורת ‪ 5‬מיליארד דולר‬
‫‪07:10‬‬
‫‪11.01.2012‬‬
‫מאת‪ :‬ואדים סבידרסקי‪ ,‬איתי טרילניק‬
‫הוסף תגובה‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫שותפות תמר חתמה על שני הסכמי אספקת גז טבעי בהיקף של ‪ 330‬מיליון מטר מעוקב לשנה >>‬
‫‪.‬עם חברת רמת נגב אנרגיה וחברת אשדוד אנרגיה )‪(BCM 0.33‬‬
‫השותפות בפרויקט ‪ -‬נובל אנרג'י )‪ ,(36%‬ישראמקו )‪ ,(29%‬אבנר )‪ ,(15.5%‬דלק קידוחים )‬
‫‪ (15.5%‬ודור )‪ - (4%‬מעריכות כי ההכנסות המצטברות ממכירת הגז למזמינים עשויות להסתכם‬
‫בכ‪ 1.2-‬מיליארד דולר‪ .‬בתמר מעריכים כי אספקת הגז תחל במחצית השנייה של ‪ 2014‬ותימשך‬
‫‪130‬‬

‫‪.‬כ‪ 16-‬שנה‬
‫החוזה הראשון‪ ,‬בהיקף של ‪ 220‬מיליון מטר מעוקב לשנה‪ ,‬נחתם מול חברת רמת נגב אנרגיה‬
‫המוחזקת על ידי אדלטק )‪ (58%‬וזורלו )‪ ,(42%‬וזאת למטרת ייצור ואספקת קיטור וחשמל עבור‬
‫המפעל מכתשים מפעלים כימיים‪ ,‬הממוקם באזור התעשייה ברמת חובב‪ .‬החוזה השני‪ ,‬לאספקת גז‬
‫‪.‬בהיקף של ‪ 110‬מיליון מטר מעוקב‪ ,‬נחתם מול חברת אשדוד אנרגיה‬
‫שני המפעלים שירכשו את הגז הם של חברת מכתשים אגן‪ ,‬המייצאת קוטלי עשבים ומוצרים כימיים‬
‫שונים לחקלאות‪ ,‬והשליטה בה נרכשה בשנה שעברה על ידי כמצ'יינה הסינית‪ ,‬על פי הערכת שווי‬
‫‪.‬של כ‪ 2.4-‬מיליארד דולר‬
‫שלשום חתמה שותפות הגז על חוזה עם לקוחה פרטית ראשון‪ ,‬חברת דליה אנרגיות‪ ,‬לאספקת ‪23‬‬
‫גז טבעי ב‪ 17-‬שנים‪ ,‬בשווי ‪ 5‬מיליארד דולר‪ .‬בדומה להסכם עם דליה אנרגיות‪ ,‬גם בחוזה עם ‪BCM‬‬
‫אדלטק מוצמד מחיר הגז לתעריפי החשמל‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי המחיר שהצליחה אדלטק להשיג‬
‫‪ BTU.‬גבוה בכ‪ 7%-‬מהמחיר שתשלם דליה‪ ,‬ומשקף עלות של כ‪ 6.3-‬דולר למיליון‬
‫אודי ווילד‪ ,‬מנכ"ל אדלטק‪ ,‬בירך על ההסכם והדגיש כי "לאחר חתימת הסכם הגז עם תמר‬
‫מתכוונת הקבוצה לחתום על הסכמי גז נוספים לתחנות הכוח המתוכננות לקום במפעל סולבר‬
‫‪".‬חצור באשדוד ובמפעל חיפה כימיקלים במישור רותם‬
‫גדעון תדמור‪ ,‬מנכ"ל אבנר ויו"ר דלק קידוחים‪ ,‬אמר כי בחברה "רואים בהסכם זה‪ ,‬המצטרף‬
‫להסכם שנחתם אתמול‪ ,‬צעד חשוב נוסף בכניסתם של יצרני חשמל פרטיים למשק החשמל‪.‬‬
‫שותפי פרויקט תמר רואים באספקת הגז ללקוחות נוספים לא רק מטרה עסקית חשובה‪ ,‬אלא גם‬
‫‪".‬משימה לאומית חשובה‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1614262‬‬

‫דיווח‪ :‬ישראל וקפריסין חתמו על הסכם שת"פ ביטחוני ברקע לתגליות‬
‫הגז הטבעי‬
‫שר הביטחון‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬אמר "‪ 2012‬תהיה שנה היסטורית עבור החלטות‬
‫אסטרטגיות"‪ .‬אתמול נקבע כי חיל הים יאבטח את אסדות הקידוח‬
‫הישראליות‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=300196&p_id=&maavar=1‬‬
‫קפריסין וישראל ממשיכות להדק את היחסים על רקע גילויי מאגרי הגז הימיים שבשטחם‪ :‬היום‬
‫חתמו המדינות על שני הסכמי שיתוף פעולה ביטחוניים לצורך הגנה וחילופי מידע מסווג‪ ,‬כך מדווח‬
‫‪.‬העיתון הכלכלי הקפריסאי פייננשל מירור‬
‫ההסכמים נחתמו במהלך ביקור רשמי של שר הביטחון הקפריסאי דימיטריס אלידס שנפגש עם‬
‫ממלא מקום ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק שאמר במהלך הביקור "ישראל וקפריסין‬
‫‪131‬‬

‫‪".‬חולקות ערך משותף ‪ -‬שאיפה לשלום עם המדינות השכנות שלהן‬
‫על פי הדיווח ברק הביע רצון לשיתוף פעולה הדוק ולשלום איזורי ואמר ששנת ‪ 2012‬תהיה שנה‬
‫‪".‬היסטורית עבור החלטות אסטרטגיות‬
‫פרסום‬
‫אלידס בחר להדגיש כי לקפריסין יש זכויות ריבוניות וכלכליות וציין כי הקהילה הבינלאומית מכירה‬
‫‪.‬ותומכת בכך‬
‫נראה כי הסכם מסוג זה והידוק היחסים הינם הכרחיים זאת לאור העובדה כי בשלוש השנים‬
‫האחרונות התגלו מרבצי גז בשטחים הימיים של ישראל וקפריסין בסדרי גדול משמעותיים‪.‬‬
‫בישראל מדובר במאגרים ים תטיס‪ ,‬תמר ולווייתן ובקפריסין לאחרונה התגלה מאגר 'בלוק ‪ '12‬בו‬
‫אבנר יהש ו‬
‫שותפות גם חברות ישראליות ‪-‬‬
‫‪.‬דלק קידוחים יהש‬
‫רק אתמול פורסם כי חיל הים הישראלי ייקח אחריות על אבטחת אסדות הקידוח הישראליות‪ ,‬כך‬
‫הוחלט בדיונים שהתקיימו בחודשים האחרונים במטה הכללי‪ .‬במסגרת ההחלטה נקבע כי שייטת ‪3‬‬
‫‪.‬תסייר בין מתקני הקידוח "ים תטיס"‪" ,‬תמר" ו"לוויתן" וכמו כן על אבטחת המרחב הימי שלהן‬
‫‪".‬תגובת משרד הביטחון‪" :‬משרד הביטחון אינו נוהג לספק פרטים בנוגע לתכני הסכמים‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=300196&p_id=&maavar=1‬‬

‫"ישראמקו חוששת‪ :‬מאגר תמר יופלה לרעה מול "לוויתן‬
‫לשיטתה‪ ,‬עיכוב ביצוא יטיל על מאגר תמר לשאת לבדו בצרכי השוק המקומי במשך‬
‫כ‪ 5-‬שנים; כמו כן‪ ,‬קיים חשש לניגוד עניינים עם המדינה בבואה לקבוע את המדיניות‬
‫ שכן היא הבעלים של חברת החשמל ‪ -‬צרכן הגז הגדול במדינה‬‫‪21:02‬‬
‫‪08.01.2012‬‬
‫מאת‪ :‬איתי טרילניק‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪6‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫‪,‬עיכוב ביצוא הגז‪ ,‬גם אם למשך תקופה מוגבלת‪ ,‬יפלה את ישראמקו לרעה"‬
‫משום שהגבלה שכזו תטיל על מאגר תמר לשאת לבדו בצרכי השוק המקומי במשך כ‪ 5-‬שנים )עד‬
‫לתחילת אספקת הגז ממאגר "לוויתן"(‪ ,‬דווקא בנקודת הזמן הקריטית ביותר בה ניתן למקסם את‬
‫יכולתה לייצא‪ .‬כל זאת‪ ,‬בעוד שכל יתר בעלי הזכויות במאגרים שיפותחו בעתיד‪ ,‬יוכלו לפעול בשוק‬
‫חופשי ומשוחרר מכבלים החל מיומם הראשון"‪ ,‬כך טענה ישראמקו בנייר העמדה שהגישה לוועדה‬
‫הבין‪-‬משרדית‪ .‬כך גם חשפה את חששותיה מניגוד העניינים בו מצויות לכאורה קבוצות דלק ונובל‬
‫‪".‬אנרג'י‪ ,‬השותפות איתה במאגרי תמר ודלית ‪ -‬אך מחזיקות באותה עת גם במאגר "לוויתן‬
‫‪132‬‬

‫לטענת ישראמקו‪" ,‬יש לקבוע מדיניות ברורה‪ ,‬המחלקת בדרך שוויונית והוגנת את הנטל הכרוך‬
‫באספקת הגז לשוק המקומי בין כלל השחקנים בשוק‪ ,‬באופן יחסי לגודלם של מאגרי הגז השונים"‬
‫‪ -.‬באמצעות מתן אפשרות לייצוא גז מתמר כבר כעת‬
‫קידוח תמר‬
‫צילום‪ :‬אלבטרוס‬
‫לפי חישובי ישראמקו‪ ,‬ניתן לייצא מהמאגרים המוכחים עד שנת ‪ 2035‬כמות כוללת של כ‪280 -‬‬
‫מבלי לפגוע בצריכת הגז של ישראל‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא מציעה לאמץ מדיניות שתתיר יצוא גז החל ‪BCM,‬‬
‫‪.‬משנת ‪ 2016‬בנפח שלא יעלה על היקף הביקוש באותה השנה בשוק המקומי‬
‫באמצעות משרד עו"ד ארדינסט‪ ,‬בן נתן ושות' )ושלא דרך משרד עו"ד הקבוע של הקבוצה‪,‬‬
‫גורניצקי ושות'( ‪ -‬טוענת ישראמקו כי איסור על יצוא יהווה "פגיעה מופרזת‪ ,‬בלתי סבירה ובלתי‬
‫‪".‬חוקתית בזכויות היסוד של ישראמקו ובפרט בזכותה לחופש העיסוק‬
‫בנוסף מזהירה ישראמקו מניגוד עניינים של המדינה בבואה לקבוע את מדיניות הגז הטבעי‪ ,‬שכן‬
‫היא בעליה של צרכן הגז הגדול ביותר במדינה ‪ -‬חברת החשמל‪ ,‬ולכן בעלת אינטרס באיסור על‬
‫יצוא‪ ,‬כדי לדאוג לירידת מחיר הגז‪ .‬ישראמקו טוענת כי כמות הגז אותה מתחייבת חברת החשמל‬
‫‪.‬לרכוש במשך ‪ 15‬השנים הבאות לא מגיעה ל‪ 20%-‬מהמאגר‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1612119‬‬

‫אדם טבע ודין לרשות ההגבלים‪ :‬להכריז על שותפות תמר כמונופול‬
‫בארגון טוענים כי ההסכם שנחתם עם חברת החשמל ימנע כניסת מתחרים‬
‫לשוק הגז‪ ,‬וכי השותפות בתמר הודו שביכולתן לשווק את הגז בנפרד‬
‫בדיונים על המלצות ששינסקי‬
‫‪09:16‬‬
‫‪23.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬איתי טרילניק‬
‫ארגון אדם טבע ודין פנה באחרונה לממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬דיויד גילה‪ ,‬בדרישה >>‬
‫להכריז על שותפות תמר כמונופול ובטענה כי המשא ומתן המאוחד של השותפות מול חברת‬
‫החשמל מהווה הסדר כובל‪ .‬זאת‪ ,‬לטענת הארגון‪ ,‬נוכח מחיר הגז שסוכם בין חברת החשמל‬
‫לשותפות‪ ,‬הגבוה בכ‪ 13%-‬מהמחיר שעליו סוכם לפני שנתיים‪ ,‬לפני שנפסקה העברת הגז‬
‫‪.‬ממצרים‬
‫בארגון חוששים שהמבנה הנוכחי בשוק הגז הטבעי יעכב את כניסת הגז לתחומי האנרגיה‬
‫והתחבורה‪ ,‬תוך המשך הסתמכות על דלקים מזהמים יותר כמו סולר‪ ,‬מזוט ופחם‪ .‬כמו כן טוענים‬
‫‪.‬בארגון כי מדובר בעניין עקרוני הנוגע לחלוקה הוגנת של משאבי טבע‬

‫‪133‬‬

‫הארגון קורא להכריז על השותפות בתור מונופול באספקת הגז הטבעי לישראל‪ ,‬לאחר שהזרימה‬
‫בצינור הגז המצרי הופסקה השנה בשל פגיעות חוזרות ונשנות בו והידלדלות מאגר ים תטיס‪.‬‬
‫לטענת הארגון‪ ,‬חתימה על הסכם ל‪ 15-‬שנה בין חברת החשמל לתמר תמנע את כניסתן של‬
‫חברות גז אחרות למשק‪ ,‬שכן חברת החשמל היא צרכנית הגז העיקרית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הארגון קובל על‬
‫בחוזה‪ ,‬הקובע כי מחיר הגז שתשלם חברת החשמל יהיה המחיר הנמוך ביותר ‪-MFN‬סעיף ה‬
‫‪.‬שתגבה שותפות תמר מכלל לקוחותיה‬
‫בנוסף לדרישה להכריז על השותפות כמונופול‪ ,‬הארגון קורא לקבוע את מחיר הגז על פי המחיר‬
‫טווח המחירים בקנדה‪ BTU - ,‬שהיה מתקבל לטענתו בתחרות חופשית‪ 3-3.5 :‬דולרים למיליון‬
‫ארה"ב ואוסטרליה‪ .‬לחלופין‪ ,‬הארגון קורא לחייב כל אחת מהשותפות בתמר )נובל אנרג'י‪,‬‬
‫ישראמקו‪ ,‬דלק קידוחים‪ ,‬אבנר ודורגז( לנהל משא ומתן נפרד ותחרותי עם כל הלקוחות‬
‫הפוטנציאליים‪ .‬במכתב‪ ,‬החתום על ידי עו"ד דנה טבצ'ניק‪ ,‬נכתב כי השותפות במאגר נועדה‬
‫‪.‬לחיפוש והפקת גז ‪ -‬ולא למכירה ושיווק שלו‬
‫אדם טבע ודין קובעים כי השותפות בתמר הצהירו בוועדת הכלכלה של הכנסת על יכולתן למכור‬
‫את הגז בנפרד‪ .‬לאור הצהרות אלה‪ ,‬הארגון טוען כי על הממונה להכריח את השותפות לנהל משא‬
‫‪.‬ומתן מקביל או להכריז על השותפות כמונופול‬
‫‪.‬מדלק אנרגיה סירבו להגיב לכתבה‬
‫קידוח תמר‬
‫צילום‪ :‬אלבטרוס‬

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1599264‬‬

‫התגלית החדשה של חברות הגז‪ :‬גז זול הוא סכנה‬
‫נובל אנרג'י מתריעה כי גז זול יביא לבזבזנות‪ ,‬דלק מזהירה מגורל דומה לזה של ענף הטקסטיל‬
‫הקורס ‪ -‬ושתיהן ממליצות למדינה לא להתערב בתמחור הגז במשק‬
‫‪08:23‬‬
‫‪09.01.2012‬‬
‫מאת‪ :‬איתי טרילניק‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪9‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪134‬‬

‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫"נובל אנרג'י‪" :‬רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו‬
‫עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית‪ ,‬גם לצד יצוא‪ ,‬ואם‬
‫תוגבל מכירת הגז לחו"ל‪ ,‬לא יפותחו מאגרי גז נוספים ‪ -‬כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית‬
‫בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז‬
‫‪.‬והנפט‬

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1612377‬‬

‫‪135‬‬

‫תביעה ייצוגית נגד יצחק תשובה ב‪ 720-‬מיליון שקל‪ :‬אחראי לנזקים בדלק נדל"ן‬
‫התובעים טוענים‪ :‬קבוצת דלק נפטרה מדלק נדל"ן כדי שתוכל להמשיך לחלק דיווידנדים ‪ -‬ויותר‬
‫ממיליארד שקל מהם זרמו לכיסו של תשובה‬
‫‪10:08‬‬
‫‪29.11.2011‬‬
‫מאת‪ :‬סיון איזסקו‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪16‬‬
‫‪136‬‬

‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫עו"ד רנן גרשט‪ ,‬המחזיק באופן אישי במניות דלק נדל"ן‪ ,‬הגיש לבית >>‬
‫המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף ‪ 720‬מיליון שקל נגד יצחק‬
‫‪.‬תשובה‪ ,‬איליק רוז'נסקי ודירקטורים בהווה ובעבר בדלק נדל"ן‬
‫צילום‪ :‬בכר דודו‬
‫בתביעה כותב גרשט כי "נושאי המשרה בחברה ביצעו רישומים כוזבים בדו"חות הכספיים‬
‫ובדיווחים של החברה‪ ,‬והכל תוך עצימת עיניים ורשלנות חמורה של חברי הדירקטוריון של החברה‪.‬‬
‫זאת כשבעל השליטה וחברי הדירקטוריון לא רק שלא מנעו את ביצועם והצגתם של הפרטים‬
‫המטעים‪ ,‬אלא ביצעו חלוקות דיווידנדים ועסקות בעל עניין על בסיסן‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬כתוצאה‬
‫מאותם מעשי מרמה מכוונים‪ ,‬שגרמו לאובדן כספם של בעלי המניות מטעם הציבור‪ ,‬נאלצו בעלי‬
‫‪".‬המניות לספוג הפסד בשל שכר ומענקים לנושאי משרה בחברה‪ ,‬לאור ה'ביצועים' שהפגינו‬
‫תביעה זו הוגשה בגין הנזק שנגרם‪ ,‬לטענת גרשט‪ ,‬לבעלי המניות של החברה‪ .‬התביעה מוגשת‬
‫‪.‬ללא קשר להסדר החוב שמגבשת החברה בימים אלו מול בעלי האג"ח‬
‫הטענה המרכזית בתביעתו של גרשט נוגעת לחשדות של רשות ניירות ערך בעניין ההטעיה‬
‫שבוצעה לכאורה בדו"חות הכספיים‪ ,‬שבגינה נפתחה בעבר חקירת רשות ני"ע‪ .‬הרשות העבירה את‬
‫החומר לפרקליטות‪ ,‬אך הפרקליטות עדיין לא הגישה כתב אישום‪ .‬בתביעה‪ ,‬מציין גרשט‪ ,‬כי‬
‫"באוגוסט ‪ 2010‬הודיעה רשות ני"ע כי לפי ממצאיה‪ ,‬רוז'נסקי‪ ,‬שכיהן אז כמנכ"ל החברה‪ ,‬עבר‬
‫עבירות חמורות בניירות ערך‪ ,‬תוך הצגת מצגי שווא והטעיות לציבור‪ ,‬לרשות ניירות ערך ולרואי‬
‫‪.‬החשבון של החברה‬
‫לפי הודעת הרשות והממצאים שמצאה‪ ,‬בוצעו בחברה העלאות ערך לשווי החברה באמצעות"‬
‫רישומים כוזבים בדו"חות הכספיים ובהערכות שווי שפירסמה החברה‪ ,‬בניסיון 'לייצר' לחברה שווי‬
‫גבוה וכוזב‪ .‬לפי ממצאיה של רשות ניירות ערך‪ ,‬חלק מפעולות המרמה החלו )לכל המאוחר(‬
‫בנובמבר ‪ ,"2008‬נכתב בתביעה‪ .‬גרשט טוען כי "חשיפתו של המצב האמיתי‪ ,‬הובילה לקריסת שווי‬
‫‪".‬החברה‬
‫מעבר לטענה מרכזית זו‪ ,‬מעלה עו"ד גרשט סדרה של טענות נגד התנהלותה של דלק נדל"ן‬
‫‪.‬לאורך השנים‪ ,‬שלטענתו הובילו למחיקה הערך לבעלי המניות בחברה‬
‫תשובה מופיע כנתבע הראשון בתביעה‪ ,‬על אף שאינו נושא משרה באף לא אחת מהחברות‬
‫הציבוריות שבשליטתו‪ .‬גרשט מסביר בתביעה כי "מתוקף היותו בעל השליטה בחברה‪ ,‬מינה‬
‫‪137‬‬

‫תשובה חלק מחברי הדירקטוריון כדירקטורים מטעמו‪ ,‬והוא זה שניווט ומנווט את החברה‪ ,‬לרבות‬
‫באמצעות אנשי קש‪ ,‬וכן אלה מטעמו שסרו למרותו תוך הפרה וזניחה של חובותיהם כלפי בעלי‬
‫‪".‬המניות וכלפי החברה‬
‫לטענת התובע‪" ,‬אינדיקציה ראשונה למעורבותו של בעל השליטה נלמדת מההחלטה להפריד את‬
‫עסקי החברה מעסקי קבוצת דלק"‪ .‬באוקטובר ‪ 2008‬הודיעה קבוצת דלק שבשליטת תשובה על‬
‫כוונתה לחלק את אחזקותיה בדלק נדל"ן לידי בעלי המניות שלה כדיווידנד בעין‪ .‬גרשט טוען כי‬
‫המהלך "איפשר לתשובה להפריד בין נכס 'מכביד' על הון החברה )דלק נדל"ן( לבין נכס 'מכניס'‪,‬‬
‫‪)".‬שממנו ניתן לחלק דיווידנדים )קבוצת דלק‬
‫גרשט טוען כי מאז שקבוצת דלק נפרדה מדלק נדל"ן‪ ,‬קבוצת דלק חילקה דיווידנדים בהיקף כולל‬
‫של ‪ 1.8‬מיליארד שקל‪ ,‬כשעיקר הכספים זרמו לכיסו של תשובה המחזיק ב‪ 65%-‬ממניות קבוצת‬
‫‪.‬דלק‬
‫בתביעה כותב גרשט כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי נושאי המשרה ובעל השליטה‪ ,‬שפעל‬
‫מאחורי הקלעים לצורך ביצוע ההפרדה המבנית‪ ,‬ידעו כי מצבה של דלק נדל"ן הוא בכי רע‪ ,‬ופעלו‬
‫להוצאתה כדי שלא תיפגע ברווחיות החברה האם‪ ,‬המסמלת בור מזומנים לבעל השליטה ‪ -‬שממנו‬
‫הוא ניזון תוך משיכת דיווידנדים בהיקפים עצומים כמתואר לעיל‪ ,‬וכן למתן פתרון לזניחתה של דלק‬
‫‪".‬נדל"ן ואת השקעותיה‪ ,‬ולתת לה ליפול‬
‫מעבר לכך‪ ,‬נטען בתביעה‪ ,‬כי מעורבותו של תשובה בדלק נדל"ן באה לביטוי גם בהתקשרות‬
‫החברה בהסכמים עם בני משפחתו‪ ,‬עם חברות אחרות בשליטתו‪ ,‬וכן בפגישות שקיים עם גופים‬
‫‪.‬מוסדיים‬
‫התביעה הוגשה באמצעות עו"ד אופיר נאור‪ ,‬שותפו של גרשט למשרד עורכי הדין ועורכת הדין‬
‫שגית סולומון ממשרדו‪ .‬בכוונת התובע לבקש מימון להליך מרשות ני"ע במסגרת נוהל מימון‬
‫‪.‬תביעות ייצוגיות שהציגה הרשות‬
‫כי "יש כאן עוול שנגרם לא רק לנושים של החברה‪ ,‬אלא גם ‪-TheMarker‬עו"ד נאור אמר אתמול ל‬
‫לבעלי המניות שלה‪ .‬אובדן הערך לבעלי המניות הוא הנזק‪ .‬הדבר אינו גורע מזכויות הנושים‬
‫להיפרע מהחברה ולעמוד על זכויותיהם‪ .‬אני מקווה שגם הם יבחרו לעשות מעשה ולא יסתפקו‬
‫‪".‬בניסיון לייצר לחץ ציבורי גרידא‬
‫רוז'נסקי מסר כי התביעה עדיין לא נמסרה לו‪ ,‬ועל כן בחר לא להגיב בשלב זה‪ .‬עד לרגע פרסום‬
‫‪.‬הכתבה‪ ,‬לא נמסרה תגובתו של תשובה‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1578498‬‬

‫‪138‬‬

139

140

‫מנכ"ל שטראוס מודה‪ :‬ישראל ‪ -‬מהמדינות היקרות בעולם בתחום המזון; ראשי‬
‫המחאה דחו ההצעה להאריך מבצעי החג‬
‫עדכון( שטראוס הודיעה על הארכת מבצעי החג ‪ -‬ראשי המחאה דחו ההצעה; דורשים להוזיל ב‪(-‬‬
‫‪ 30%‬את כלל מוצרי המזון‬
‫‪http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1515843‬‬

‫‪141‬‬

‫גולן פרידנפלד‬
‫הקפה של עלית‪ ,‬התרגיל של תנובה‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3541785,00.html‬‬
‫מה שעשתה עפרה שטראוס לא שונה ממה שעשתה זהבית כהן‪ .‬שטראוס פשוט החביאה את זה‬
‫טוב יותר‬
‫‪17.10.11, 08:02‬‬
‫תגובות ‪4‬‬
‫מנוי לעיתון פייסבוק אפליקציה באייפון אפליקציה באנדרואיד‬
‫עפרה שטראוס נחמדה‪ .‬היא מדברת בקול מרגיע‪ ,‬היא עניינית והיא בעלת אינטליגנציה רגשית‬
‫מפותחת‪ .‬הטיפול של שטראוס במחאה החברתית עבד פחות או יותר באופן הבא‪ :‬כל מה שתנובה‬
‫‪.‬עשתה‪ ,‬אבל ההפך‬

‫בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט‬

‫סעלית‪ ,‬היתה‬
‫ההתחלה של זהבית כהן‪ ,‬יו"ר תנובה לשעבר‪ ,‬ושל עפרה שטראוס‪ ,‬יו"ר שטראו ־‬
‫דומה‪ :‬שתיהן העדיפו להצטרף תחילה לסדנה של ויפאסנה‪ ,‬מתוך הנחה ‪ -‬שגויה ‪ -‬שהעניין הזה‬
‫של כמה מוחים טורדניים יחלוף במהרה כל עוד הן ישתקו‪ .‬כל מילה שלנו‪ ,‬הן חשבו‪ ,‬רק תייצר עוד‬
‫כותרות‪ ,‬והמטרה היתה להשיג בדיוק את ההפך‪ .‬בשלב השני נתפסו שתיהן באמירות לא ממש‬
‫‪.‬מחמיאות‬
‫הרבה סימפטיה‪ ,‬מעט תוצאות‬

‫כהן החליטה שהיא צריכה להפגין שרירים והבטיחה שהמחירים של תנובה לא יירדו עד אשר כל‬
‫שרשרת הערך בענף תשלם משהו על החשבון‪ .‬אז אמרה‪ .‬שטראוס‬

‫‪142‬‬

‫נתפסה כמי שמדברת על האנשים שם בחוץ כאילו היו עב"מים שאין להם כל קשר לעולמה שלה‪.‬‬
‫אבל מאותה נקודה האסטרטגיה של שטראוס השתנתה‪ .‬היא ‪ -‬בניגוד לכהן ‪ -‬הבינה שעשתה טעות‬
‫נוראית‪ ,‬החליטה לפתוח ערוץ הידברות עם המוחים‪ ,‬שוחחה עמם במשך שעות‪ ,‬הכירה בעוולות של‬
‫החברה שבראשה היא עומדת והבטיחה שיהיה בסדר‪ .‬כהן העדיפה להמשיך ולדבוק באסטרטגיה‬
‫‪.‬המקורית שלה וכשהבינה שהיא טועה‪ ,‬זה כבר היה מאוחר מדי‬

‫עם זאת‪ ,‬הנתונים שמתפרסמים היום ב"כלכליסט" מראים שמעבר לטיפול התקשורתי‪ ,‬להכלה‬
‫ולסימפטיה‪ ,‬שטראוס הרוויחה בכבוד את המקום שלה ברשימה השחורה של המחרימים‪ .‬ועדיין‪,‬‬
‫משום מה‪ ,‬בציבור הרחב היא אינה נתפסת כדורסנית כמו תנובה‪ .‬מדו"ח ועדת המזון עולה כי‬
‫שטראוס אחראית ל־ ‪ 9.6%‬מהמכירות הקמעונאיות ‪ -‬שנייה רק לתנובה‪ ,‬המספקת ‪ 15%‬מהמכירות‬
‫‪ -.‬וכי תחת ידה לא פחות מתשעה מוצרים שבהם היא אחת מהספקים העיקריים‬
‫לתנובה יש יותר‪ ,‬זה נכון‪ ,‬אבל כדי שיצרני המזון יפנימו שמשהו כאן השתנה‪ ,‬לא מספיק להילחם‬
‫רק במי שנוח להילחם בו‪ .‬הכי קל זה להילחם בחשודים המיידיים‪ ,‬קשה יותר לזהות את אלו‬
‫שהצליחו לחמוק אבל לא נושאים באחריות קטנה יותר‪ .‬ההבדל בין שטראוס לתנובה הוא תדמיתי‪,‬‬
‫‪.‬ולא הרבה מעבר לכך‬
‫'ממש כמו תנובה והקוטג‬

‫המספרים מספרים את הסיפור הזה בצורה הטובה ביותר‪ :‬מחיר המטרה של החלב עלה בין השנים‬
‫‪ 3.5%‬בעוד שמחיר הקוטג' עלה בכ־ ‪) 40%‬נכון לתקופה שלפני המחאה(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2008‬ל־ ‪2011‬בכ־‬
‫מחיר הרובוסטה‪ ,‬שהוא אחד מחומרי הגלם המרכזיים בייצור נס קפה עלית‪ ,‬ירד בין השנים ‪2008‬‬
‫‪ 2%‬בעוד שמחיר קופסת נס קפה של עלית עלה ב־ ‪ 26%‬באותה התקופה‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬ל־ ‪2011‬ב־‬

‫באתר שלה כותבת שטראוס כי כל כוס שלישית של קפה נמס מכילה בתוכה נס קפה של עלית‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בדו"ח ועדת המזון מצוין כי שטראוס מחזיקה ב־ ‪ 78%‬משוק הקפה הקלוי‪ .‬כשמחברים את כל‬
‫הנתונים הללו להתנהגות המחירים של שטראוס במוצר הכל כך פופולרי הזה ‪ -‬קשה להתנתק‬
‫מהדמיון להתנהגות החזירית של תנובה עם הקוטג'‪ .‬ההבדל היחיד הוא ששטראוס‪ ,‬בניגוד לתנובה‪,‬‬
‫‪.‬לא נדרשה לדו"ח של מקינזי כדי לשחק עם המחירים‬

‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3541785,00.html‬‬
‫‪143‬‬

‫מיזוג שטראוס‪-‬עלית‪ :‬הצרכנים לא ירגישו בהבדל‬

‫הגם שמדובר באחת העיסקאות הגדולות ביותר במשק הישראלי בזמן האחרון‪ ,‬המשמעות העיקרית‬
‫של המיזוג בין עלית לשטראוס היא פיננסית‪ .‬כבר היום קיים שיתוף פעולה הדוק בין שתי החברות‬
‫והצרכנים לא ירגישו הבדל גדול במדפי החנויות בעקבות המיזוג‪ .‬פרשנות‬
‫‪ 14:36 ,16.07.03‬אורנה יפת פורסם‪:‬‬
‫הגם שעדיין לא ברור מהו היקפה הכספי של עיסקת המיזוג הענקית בין שטראוס לעלית‪ ,‬נראה כי‬
‫אפשר כבר עתה לקבוע כי הצרכנים לא ירגישו במיזוג באופן בולט‪ ,‬מלבד אולי הלוגו המשותף‬
‫‪.‬החדש‪ ,‬שכבר אתמול הוחל בהחדרתו‬
‫כבר היום‪ ,‬עוד לפני המיזוג‪ ,‬קיים שיתוף פעולה הדוק בין שטראוס לעלית והן פועלות כגוף אחד‬
‫גדול תחת שליטה אחת של משפחת שטראוס‪ .‬המהלך הדרמטי של איחוד שתי החברות הללו‬
‫נעשה כבר לפני ‪ 6‬שנים‪ ,‬עם רכישת השליטה בעלית על ידי משפחת שטראוס‪ .‬המהלך הנוכחי של‬
‫מיזוג פורמלי הוא במהותו מהלך פיננסי ללא פן שיווקי או צרכני מיוחד‪ .‬הפעולה המשולבת‬
‫)הסינרגיה( של שתי החברותתורגש בעיקר ברמות המטה הגבוהות ומשמעותה תהיה פחות‬
‫‪.‬מנהלים‪ ,‬הפעלת מרכז לוגיסטי משותף‪ ,‬ובאופן כללי הקטנת הוצאות המטה‬
‫עם זאת‪ ,‬יש גם סיכון במיזוג הזה‪ ,‬דווקא מן הבחינה השיווקית‪ .‬ידוע שצרכנים לא אוהבים חברות‬
‫גדולות ומונופולים‪ ,‬וכעת כששטראוס‪-‬עלית הופכת להיות החברה השנייה בגודלה בענף המזון‬
‫‪)".‬אחרי תנובה( היא עלולה להיתקל גם בתגובות עוינות של הצרכנים לעצם היותה "גדולה מדי‬
‫מירון קצפ‪ ,‬מנהל המחלקה הכלכלית בבית ההשקעות מנורה גאון‪ ,‬מעריך שעלית תהיה חברה מעט‬
‫יותר רווחית ממה שהיא היום‪ ,‬אך המהלך לא ישפיע באופן משמעותי על הרווחים‪ .‬ברמה התפעולית‬
‫לא תהיה תרומה גדולה לעלית כתוצאה מהמיזוג כי היא מפיצה מוצרים ללא קירור ומערכת ההפצה‬
‫‪.‬שלה שונה מזו של שטראוס‬
‫קצפ מעריך שגם אחרי המיזוג‪ ,‬עלית לא תתקרב לתנובה )חברת המזון הגדולה במשק(‪" .‬היא‬
‫תהיה חברה גדולה אבל מולה יש גם קניינים גדולים‪ .‬התחרות לא תקטן בגלל המיזוג ואין סכנה‬
‫לקרטל‪ .‬יכול להיות שהצרכן ירוויח מהיכולת של החברות לנצל את הסינרגיה בין המוצרים ויוצעו‬
‫‪".‬לו יותר מבצעים‬
‫למעשה"‪ ,‬מסביר קצפ‪" ,‬משפחת שטראוס מנזילה את אחזקותיה והופכת את החברה לסחירה"‪".‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬רואה קצפ את המהלך כחיובי מבחינת עלית כיוון שזה יהפוך אותה לחברה גדולה יותר‬
‫שתיכנס למדד המעו"ף בבורסה ותהפוך‪ ,‬במונחים ישראליים ובינלאומיים‪ ,‬להיות חברת ענק כמו‬
‫‪144‬‬

‫נסטלה‬-‫"אסם‬.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2695637,00.html

145

146

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1520478‬‬
‫"בתנובה דיברו על מחירים מופקעים תוך מודעות לניצול הכוח כמונופול"‬
‫לדברי מקורבים לתחום ההגבלים‪ ,‬חקירת תנובה הועמקה באחרונה בעקבות חשיפה של סדרת‬
‫מיילים; לפי המקורבים‪ ,‬חוקרי הרשות הופתעו מהתכתובות שנחשפו ‪ -‬אך טרם גיבשו מסקנות‬
‫"בתנובה דיברו על מחירים מופקעים תוך מודעות לניצול הכוח כמונופול"‬
‫לדברי מקורבים לתחום ההגבלים‪ ,‬חקירת תנובה הועמקה באחרונה בעקבות חשיפה של סדרת‬
‫מיילים; לפי המקורבים‪ ,‬חוקרי הרשות הופתעו מהתכתובות שנחשפו ‪ -‬אך טרם גיבשו מסקנות <<‬
‫"חקירת רשות ההגבלים בנושא הסתרת מסמכים על ידי תנובה התרחבה בעקבות המיילים‬
‫שנחשפו בפשיטה על משרדי החברה"‪ ,‬כך מסרו אתמול מקורבים לתחום ההגבלים‪ .‬הם הוסיפו כי‬
‫"רשות ההגבלים בונה לתנובה תיק של תמחור יתר על ידי בעל מונופולין"‪ .‬לבעל מונופול אסור‬
‫להפקיע מחירי מוצרים תוך ניצול מעמדו בשוק‪ ,‬גם אם המוצר אינו מפוקח רשמית על ידי המדינה‪.‬‬
‫‪.‬ברשות ההגבלים סירבו להתייחס לחקירה‬
‫מדובר בחקירה ראשונה של בעל מונופולין‪ ,‬לאחר חקירת עלית כמונופול שוקולד בפרשת יצרנית‬
‫השוקולד קדבורי‪ .‬בשנים האחרונות לא נפתחה חקירה נגד מונופול בנושא הפקעת מחירים‪,‬‬
‫ולדברי המקורבים‪ ,‬עובדה זו כנראה גרמה להתרופפות הערנות לכאורה בתנובה‪ ,‬כפי שהדבר בא‬
‫‪.‬לידי ביטוי במיילים שנתפסו‬
‫בפשיטה של חוקרי רשות ההגבלים על תנובה הוצאו מהחברה כ‪ 27-‬ארגזי מסמכים‪ .‬בדיקת‬
‫‪147‬‬

‫המסמכים נמצאת בעיצומה וברשות רחוקים עדיין ממסקנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬המקורבים ציינו‪ ,‬כי חוקרי‬
‫הרשות הופתעו מתוכן המסמכים ובמיוחד מבוטות השיח בתנובה‪ ,‬כשבתכתובות פנימיות דיברו‬
‫‪.‬גורמים שונים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על מחירים מופקעים‪ ,‬תוך מודעות לניצול כוחה של החברה כמונופול‬
‫במוקד ההתכתבויות בנושא היה דו"ח מקינזי‪ ,‬שנמצא בידי רשות ההגבלים‪ .‬הדו"ח המליץ לחברה‬
‫על העלאת מחירים תוך ניצול מעמדה של תנובה כמונופול‪ .‬חשיפת הדו"ח ותוכנו כמוקד בחקירת‬
‫רשות ההגבלים מעוררת מורת רוח במקינזי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מקורבים לתחום ההגבלים ציינו כי במקרה‬
‫‪.‬זה שימשה מקינזי יועצת בלבד‪ ,‬ואילו האחריות הביצועית היא של הנהלת תנובה בלבד‬
‫כחלק מיישום דו"ח מקינזי העלתה תנובה את מחיר הקוטג'‪ ,‬שמיתוגו כבית ישראלי גרם לכך‪,‬‬
‫שהפך לאחד מסמלי המחאה החברתית‪ .‬כצעד תגובה ראשון למחאה הורידה תנובה את מחיר‬
‫‪.‬הקוטג'‪ ,‬אך התעקשה לא להוריד מחירי מוצרים נוספים‪ ,‬עד לאחרונה‬
‫חקירת תנובה היא חלק מחקירת ענף החלב כולו‪ ,‬הכוללת גם את טרה ושטראוס‪ .‬נראה כי חברות‬
‫אלה העבירו לרשות ההגבלים את מלוא המסמכים שדרשה‪ ,‬כולל אלה המפרטים את תמחור מוצרי‬
‫‪. http://www.themarker.com/news/1.1520478‬החלב‬
‫‪http://www.atzuma.co.il/zaadkatanahavagdola‬‬

‫‪148‬‬

149

‫"זהבית כהן ומנכ"ל תנובה אריק שור נחקרים ברשות ההגבלים; תנובה‪" :‬נשתף פעולה באופן מלא‬
‫עדכון( ‪ -‬החשד‪ :‬תנובה לא מסרה מידע שהתבקש ממנה בהיקפו המלא ■ אי‪-‬מסירת מידע(‬
‫והסתרת פרטים הינם בגדר עבירה פלילית ■ במקביל התקיים הבוקר דיון בבית המשפט על‬
‫חשיפת הדוחות הכספיים של תנובה‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000685478‬‬

‫‪http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FGIHEH&c41t4nzVQ=EE‬‬
‫‪150‬‬

‫יוזמי מחאת הקוטג' על החקירה נגד "תנובה"‪" :‬לא יתכן שהכל יתנהל בחדרי חדר‬
‫?התפטרות זהבית כהן‪ :‬מה יקרה לבורסה ולחשבון הבנק של הציבור‬
‫הציבור הוריד את חברת המזון הגדולה בישראל לברכיים‪ :‬תנובה חותכת מחירים ונפרדת מהיו"ר;‬
‫תפרסם מחר את דו"חותיה‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1487089‬‬
‫שופרסל‪ :‬נעביר את כל הורדת המחירים של תנובה מיידית לצרכן; מקווים כי יצרנים נוספים יוזילו‬
‫אף הם את המחירים‬

‫תנובה הודיעה על הוזלה של עד ‪ 15%‬לצרכן‪ .‬ירידת המחירים תחול על מוצרי הגבינות הלבנות‪,‬‬
‫הגבינות הצהובות ומעדני תנובה‪ .‬שטראוס וטרה עשויות להודיע בקרוב על מהלך דומה‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3535977,00.html‬‬
‫קרטל הלחם‪ :‬עורכי הדין לא נכחו במפגש ראשי המאפיות‬
‫נציגים ממשרד פישר‪ ,‬בכר‪ ,‬חן‪ ,‬וול‪ ,‬אוריון ושות' העידו בנוגע לפגישה שקיימו במשרדם נציגי‬
‫"המאפיות הגדולות ‪ -‬אנג'ל‪ ,‬ברמן ודוידוביץ' ■ המשרד‪" :‬איננו חשודים בתיק של קרטל הלחם‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1589972‬‬
‫"רווחיות תנובה ממוצעת; חסר ביאור מגזרים בדוח" ‪I:‬‬
‫תנובה מציגה את היחס הגבוה ביותר של הכנסות לעובד" ‪ IBI:‬גיל בשן‪ ,‬אנליסט בבית ההשקעות‬
‫בהשוואה לאסם ושטראוס" ■ מזהיר‪" :‬השקעה בענף המזון מסוכנת בימים א‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000687790‬‬

‫בלעדי ל"כלכליסט"‪ :‬רשות ההגבלים הציעה פשרה‪ ,‬אפי רוזנהויז ושופרסל סירבו‬

‫בפשרה הציעה רשות ההגבלים העסקיים למנכ"ל שופרסל לשלם קנס תקדימי של‬
‫‪ 10‬מיליון שקל‪ ,‬ולהימנע מעונש מאסר‪ .‬לשופרסל הוצע להימנע לחלוטין מענישה‪,‬‬
‫"אך להסתכן בחשיפה לתובענות ייצוגיות‪ .‬מקורבי רוזנהויז‪" :‬התיק יסתיים בזיכוי‬
‫טל ליטמן ‪06:48 ,07.12.11‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554416,00.html‬‬

‫‪151‬‬

‫"ייצוגית ב‪ 1.4-‬מיליארד שקל‪" :‬תנובה ושטראוס תיאמו מחירים‬
‫לטענת התובע‪ ,‬תנובה ושטראוס היו צד להסדר כובל אסור והתנהלו באופן שהגביל‬
‫את התחרות בשוק מוצרי החלב הישראלי‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000679824‬‬
‫הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג בין קוקה קולה לטרה‬
‫מאת‪ :‬מיכאל דבורין |‬

‫| תגובות‬

‫קוקה קולה ישראל תרכוש את מחלבת טרה בכ‪ 40-‬מיליון דולר‬

‫ברשות להגבלים עסקיים מקווים כי המיזוג יאפשר לטרה להתחרות טוב יותר‬
‫בשטראוס ותנובה שהוכרזו כמונופול‬
‫‪http://www.news1.co.il/archive/001-D-47094-00.html?tag=7-43-05‬‬
‫הסטודנטים מאיימים להתחיל בשבוע הבא בחרם צרכני על חברת שטראוס‪ ,‬לאחר שזו לא נענתה‬
‫לבקשתם להוזיל את מוצריהם באופן קבוע‪ .‬רק אתמול הם הצליחו להביא את אסם להוריד‬
‫מחירים‪ ,‬אחרי שבשבועות האחרונים כופפו גם את ענקיות המזון תנובה ויונילוור‪ .‬בשטראוס‬
‫"אומרים‪" :‬אנחנו מעניקים הנחות אדירות על מבחר מוצרים‬

‫‪http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=92322‬‬

‫גזי קפלן בוחן מהלך משולב להוזלת מוצרי מזון‬
‫יצרני המזון מארגנים הוזלה משותפת של עשרות מוצרים בכ‪15%-‬‬
‫‪12‬‬
‫‪http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1519608‬‬

‫‪152‬‬

‫לא קונים יותר תנובה ‪ -‬החרם הגדול‬
‫‪https://www.facebook.com/no.more.tnuva‬‬
‫קוראים‪-‬לממונה‪-‬על‪-‬ההגבלים‪-‬לפרק‪-‬את‪-‬קרטל‪-‬המזון‪https://www.facebook.com/pages//‬‬
‫‪166663386750732?sk=wall‬‬
‫‪http://www.antitrust.gov.il/‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=8UfpqSb1I-o&feature=youtu.be‬‬

‫רווח של איפקס מתנובה‪ :‬מיליארד דולר בשלוש שנים‬
‫ב‪ 2008-‬השקיעה איפקס בתנובה ‪ 172‬מיליון יורו‪ .‬שווי האחזקה היום‪ 878 :‬מיליון יורו‪ ,‬פי חמישה‬
‫על ההשקעה ו‪ 46%-‬מעל השווי שלפיו מוכר שמיר את אחזקותיו‬

‫‪http://www.themarker.com/markets/1.632176‬‬

‫האם המינוי של רודב לתנובה בעייתי? רשות ההגבלים מסתייגת אך לא תמנע את‬
‫המינוי‬
‫רודב שותף של אי‪.‬די‪.‬בי ביפאורה תבורי ומחזיק במונופול הטוגנים תפוגן ‪ -‬אך ברשות‬
‫נמצא כי אלה אינם מתחרים בתנובה‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1488868‬‬

‫"לעדי ל"כלכליסט" ‪ -‬תנובה רומניה לספקים‪" :‬הגענו לחדלות פירעון‬

‫‪153‬‬

‫ל"כלכליסט" נודע כי בהודעות מייל ששלחה אתמול תנובה רומניה לספקים נמסר כי הייצור‬
‫והמכירות שלה הופסקו‪ .‬על פי המייל‪ ,‬תנובה ישראל לא תכסה את החובות‪ .‬במקביל‪ ,‬נמשכים‬
‫הפיטורים במטה החברה בישראל‬
‫טל ליטמן ודותן לוי ‪07:00 ,10.01.12‬‬
‫תגובות ‪28‬‬
‫מנוי לעיתון פייסבוק אפליקציה באייפון טוויטר‬
‫המייל האדום‬
‫תגובה לכתבה‬
‫הדפסת כתבה‬
‫שלחו כתבה‬
‫שתף כתבה‬

‫ההסתבכות של תנובה ברומניה עולה מדרגה‪ :‬החברה הודיעה אתמול )ב'( לספקים כי הגיעה‬
‫לחדלות פירעון ולכן לא תוכל לפרוע את חובותיה‪ .‬על פי לשון ההודעה שהגיעה לידי "כלכליסט"‪,‬‬
‫הייצור והמכירות הופסקו‪ .‬החברה הוסיפה כי החובות לבנקים גבוהים‪ ,‬ולכן הסיכוי שחובות‬
‫הספקים ישולמו קטנים‪ .‬עוד הודיעה החברה כי תנובה ישראל‪ ,‬המחזיקה ב־ ‪ 100%‬מתנובה‬
‫‪.‬רומניה‪ ,‬לא תזרים כספים לפירעון החובות‬

‫תנובה הודיעה בתחילת דצמבר האחרון כי ביצעה הערכת מצב מחודשת לגבי השקעתה במחלבה‬
‫ברומניה‪ ,‬ובעקבותיה החליטה לצאת מפעילות זו‪ .‬תנובה החלה‬

‫בפעילות ברומניה ב־ ‪ ,2004‬אולם לא הצליחה לעבור את רף המכירות של ‪ 100‬מיליון שקל בשנה‬
‫ הרבה מתחת ליעדים שקבעה החברה לפעילות זו‪ .‬השוק הרומני‪ ,‬בניגוד לשוק הישראלי‪ ,‬חשוף‬‫ליבוא של מוצרים בעלי תוקף קצר ממדינות שכנות‪ ,‬מה שמגדיל את ההיצע לצרכן ומגביר את‬
‫התחרות‪ ,‬והקשה על פעילות תנובה במדינה‪ .‬מאז הקמת המחלבה ברומניה‪ ,‬שב־ ‪ 2007‬עברה‬
‫לבעלות קרן אייפקס ומבטח שמיר‪ ,‬היא הביאה להפסדים של יותר מ־ ‪ 100‬מיליון דולר לתנובה‬

‫‪http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3558177,00.html‬‬

‫‪154‬‬

155

156

‫קוראים לממונה על ההגבלים לפרק את קרטל המזון‬
‫‪Community‬‬

‫קוראים‪-‬לממונה‪-‬על‪-‬ההגבלים‪-‬לפרק‪-‬את‪-‬קרטל‪-‬המזון‪https://www.facebook.com/pages//‬‬
‫‪166663386750732‬‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000687561‬‬

‫הגיע זמנן של אסם ושטראוס‬
‫מסביב לזהבית כהן יושבים הרבה בעלי עסקים ואנשי ממשלה שסוחטים את כספנו‬
‫‪04/10/2011, 06:37‬‬
‫סטלה קורין ליבר‬

‫‪157‬‬

‫בדיקת "כלכליסט"‪ :‬חומר הגלם הוזל ב‪ ,2%-‬הקפה הנמס התייקר ב‪26%-‬‬

‫יצרניות המזון הגדולות רוצות שנאמין שהן נאלצו לייקר את מוצריהן בגלל עליית מחירי חומרי‬
‫הגלם‪ .‬אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה כי כאשר מדובר במוצר מונופוליסטי‪ ,‬מחירו מזנק גם‬
‫כשחומר הגלם דווקא מוזל‪ .‬שיטת השוקולית‬
‫נעמה סיקולר ואורנה יפת ‪06:55 ,17.10.11‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3541783,00.html‬‬
‫הסכמי‪%20‬סחר‪http://www.yamyabasha.co.il/‬‬

‫העם בוחר דמוקרטיה ישירה ]מקוונת‬
‫‪https://www.facebook.com/groups/156937344384796/‬‬

‫‪158‬‬

‫בישראל בשנות ה ‪ 50‬בשל מחסור ששרר בארץ ובשל מדיניות ההקצבה של השר דב יוסף‪ ,‬פרח"‬
‫‪.‬לו שוק שחור‪ ,‬שבו נמכרו בעיקר מוצרי מזון לשוק בניגוד לחוק ובלי להתחשב בהקצבות‬
‫הכסף הרב שזרם לכיסיהם של יצרני מזון וותיקים שפעלו בשוק השחור‪ ,‬איפשר להם בהמשך‬
‫להשתלט על המימסדים הפוליטים והכלכליים וכך הוזרמו כספים רבים שהיו אמורים לטפל‬
‫ברווחתם של תושבי המדינה בעיקר בערי הפתוח היישר לכיסיהם של התעשיינים שרכשו עותמה‬
‫‪.‬והריצו מפלגות ומועמדים מטעמם‪ ,‬כך נוצרה אוליגרכיה השלטת על המימסד הישראלי‬
‫דוגמא לכך אפשר למצוא בפנחס ספיר‪ ,‬שר האוצר המיתולוגי שלא צמח במערכת הצבאית וכל‬
‫מניגותו באה מכך שהזרים כספי מדינה רבים לפתוח התעשיה כביכול‪ ,‬אך יותר נכון לכיסיהם‬
‫שלה"מאפיונרים" שתפחו על חשבון המדינה ןאלה הקימו תעשייה שאינה מושתת על הרווחיות‬
‫הכלכלית כך שביום פקודה‪ ,‬או שהתעשיה הזו קרסה‪ ,‬או שאנשים כמו דן פרופר ‪,‬לאוטמן ואחרים‬
‫‪159‬‬

‫מימשו את הנכסים)האחד מכר את אסם לנסטלה והשני העביר את מפעליו לירדן( שהמדינה‬
‫" ‪.‬מימנה את מרביתם‬
‫‪http://www.fresh.co.il/dcforum/Scoops/26964.html‬‬

‫לא‪-‬קונים‪-‬אסם‪-‬החרם‪-‬הגדול‪https://www.facebook.com/pages/162244470524303/‬‬

‫החברה המרכזית לייצור משקאות קלים יו"ר המשקאות המיוצרים על ידי החברה תחת זכיון קוקה‪-‬‬
‫‪160‬‬

‫‪.‬קולה‪ :‬קוקה‪-‬קולה‪ ,‬ספרייט‪ ,‬פאנטה‪ ,‬קינלי סודה‪ ,‬קוקה‪-‬קולה דיאט‪ ,‬קוקה‪-‬קולה זירו ונסטי‬
‫‪.‬בשנת ‪ 1990‬קנתה החברה את "משקר"‪ ,‬חברה למכונות אוטומטיות‬
‫‪".‬בשנת ‪ 1992‬נכנסה החברה גם לשוק הבירה בישראל והקימה את "מבשלות בירה ישראל‬
‫‪".‬בשנת ‪ 2000‬החלה החברה לשווק מים מינרליים‪ ,‬במותג "נביעות‬
‫בשנת ‪ 2005‬רכשה "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" את מחלבות "טרה"‪ ,‬המחזיקות בכ‪-‬‬
‫‪ 12.‬אחוז משוק מוצרי החלב בישראל‬
‫‪".‬בשנת ‪ 2006‬החברה רכשה את "יקבי תבור‬
‫בשנת ‪ ,2007‬על מנת להוסיף מגוון מוצרים לחברת החלב "טרה"‪ ,‬נרכשו "מחלבות גלעד" ו"משק‬
‫‪".‬צוריאל‬
‫בשנת ‪ 2008‬החלה "טרה" בשיווק מוצרי חלב של חברת "מילר"‪ .‬כמו כן רכשה ה"חברה‬
‫המרכזית לייצור משקאות קלים" ‪ 95.6%‬מקרלסברג טורקיה‪ ,‬ובנוסף רכשה גם את ‪20%‬‬
‫‪ - wikipedia.‬הנותרים של קרלסברג ישראל והפכה לבעליה בשליטה מלאה‬
‫‪October 18, 2011 at 2:14pm · Like‬‬

‫רווחי שופרסל נחתכו ב‪ 59%-‬בעקבות המחאה החברתית‬
‫שופרסל הרוויחה ‪ 29‬מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה‪ ,‬לאחר שנאלצה להוריד מחירים נוכח‬
‫האיומים בחרם צרכנים ■ היו"ר רפי ביסקר‪" :‬היינו קשובים לשיח הציבורי" ■ אמש הודיעו שני‬
‫המנכ"לים‪ ,‬אפי רוזנהויז וריצ'י הנטר‪ ,‬על פרישתם‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000701463‬‬

‫‪161‬‬

‫כשאין תחרות‪ :‬בשופרסל בשדרות משלמים ‪ 30%‬יותר מבירושלים‬
‫שופרסל‪ :‬המחירים של יותר מ‪ 90%-‬מהמוצרים בסניף בשדרות זהים לסניף ■ ‪ TheMarker‬בדיקת‬
‫בירושלים‬
‫מאת‪ :‬עדי דברת‪-‬מזריץ ‪07:01 14.09.2011‬‬
‫‪http://www.themarker.com/consumer/1.1473167‬‬

‫יבואנים‪ :‬רשתות המזון מוכרות מזון מיובא ברווח של ‪60%‬‬
‫אריה זייף‪ ,‬סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ולשעבר מנהל המכס והמע"מ‪ :‬יש לגבש‬
‫מדיניות מכס חדשה שלא תפגע בחקלאים‬
‫‪07:02‬‬
‫‪17.07.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אורה קורן‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪http://www.themarker.com/consumer/prices/1.669797‬‬

‫‪162‬‬

‫מוצרי מזון ישראליים זולים יותר בארה"ב‬
‫המשך בדיקת "גלובס" על יוקר מחירי המזון‪ :‬תה ירוק ויסוצקי עולה‬
‫בישראל יותר מכפליים‪ ,‬ומחיר מסטיק מאסט של עלית גבוה ב‪85%-‬‬
‫מהמחיר בארה"ב ■ בישראל אין לחברות הוצאות שינוע ‪ -‬ובכל זאת כאן‬
‫"יותר יקר ■ בכיר לשעבר בתעשייה‪" :‬ספקים מעטים שולטים כאן בשוק‬
‫אילנית חיות ‪13/06/2011, 19:03‬‬

‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000653853‬‬

‫‪163‬‬

164

http://youtu.be/bL7HCBk-YsM

165

‫כך פעל קרטל הלחם‪ :‬תיאום מחירים ומניעת תחרות‬
‫רשות ההגבלים החליטה השבוע להגיש כתבי אישום נגד ‪ 3‬קבוצות המאפיות הגדולות בישראל ‪-‬‬
‫אנג'ל‪ ,‬ברמן ודוידוביץ ■ טיוטת כתב האישום הגיעה לידי "גלובס" ■ בשוק מגיבים בתדהמה‪" :‬זה‬
‫"גועל נפש אחד גדול ‪ -‬הם עשו את זה במוצר בסיסי‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000707120‬‬

‫‪166‬‬

167

‫הסיבות למצוקת הדיור פתיחה‬
‫מצוקת הדיור בישראל אינה מכת גורל – ניתן לפתור אותה‪ .‬אולם מדיניות הממשלה הכוללת‪2. ,‬‬
‫– ובמיוחד‬
‫המדיניות הקרקעית – תורמת למצוקה זו ומובילה לעליית מחירי הדיור‪ .‬חמור מכך – הממשלה‬
‫פועלת לכך‬
‫שלא יעמדו לרשות אף אחת ממשלות העתיד בישראל את הכלים הנדרשים לפתרון מצוקת הדיור‪.‬‬
‫נכון‬
‫‪.‬לעכשיו הממשלה מאפשרת לספקולציה‪ ,‬על מגוון צורותיה‪ ,‬להעלות את מחירי הדיור‬
‫אגירת קרקעות בידי החברות הגדולות‬
‫החברות היזמיות הגדולות בתחום הבנייה אוגרות בידיהן שטחים גדולים המיועדים לבנייה ‪2.‬‬
‫למגורים‪ .‬חלק‬
‫מהקרקעות הללו הן פרטיות וחלקן בחכירה ממינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬תחת חוזה פיתוח‪ .‬למרות‬
‫שהחברות‬
‫לא עומדות בתנאי חוזה הפיתוח (כלומר אינן בונות ואינן משווקות דירות למגורים) המינהל אינו‬
‫מממש את‬
‫‪.‬זכותו (וחובתו‪ ,‬כלפי הציבור) לבטל את החוזה ולהעבירו ליזם שיבנה וישווק‬
‫קצת נתונים על תופעת אגירת הקרקעות ‪3.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫חברת אלעד ישראל מגורים‪ ,‬אשר עברה משליטת דנקנר השקעות לשליטת יצחק תשובה‪ ,‬אגרה‬
‫קרקע‬
‫לבנייה של למעלה מ‪ 2,000-‬יח"ד בת"א לבדה‪ ,‬כאשר לכל הקרקעות הללו תוכניות מאושרות זה‬
‫‪.‬מכבר‬
‫‪.‬אלא שהחברה נמנעת מלבנות‬
‫חברת מנרב‪ ,‬שבשליטת משפ' קוזניצקי‪ ,‬מחזיקה קרקע לבניית ‪ 568‬יח"ד אשר אישורן התכנוני‬
‫‪.‬הושלם‬
‫אלא שהחברה בונה במשורה‪ ,‬טיפין טיפין – במתחם צוריאל בראשל"צ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יש לחברה‬
‫קרקע לבניית‬
‫יח"ד בארבעה בניינים‪ ,‬אך רק שניים מקודמים‪ .‬בשכונת כפר סבא הירוקה‪ ,‬בכפר סבא‪278 ,‬‬
‫משווקת‬
‫‪.‬החברה ‪ 4‬בניינים מתוך ‪ 6‬מאושרים‬
‫חברת שיכון ובינוי שבבעלות שרי אריסון‪ ,‬מחזיקה בבעלות קרקע לבנייה של למעלה ‪5,000-‬‬
‫יח"ד‪ .‬הערכת‬
‫גורמים שונים בענף היא כי ‪ 2000‬יח"ד מעוכבות ביוזמת החברה לצורך השאת רווחים‪ .‬מדובר‬
‫בקרקעות‬
‫‪.‬בקרית‪-‬אונו‪ ,‬גני יהודה‪ ,‬רמת אפעל וירושלים‬

‫‪.pdf‬מצוקת‪-‬הדיור‪-‬והמדיניות‪-‬הממשלתית‪http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2011/07/‬‬
‫‪168‬‬

‫כמה דירות ציבוריות ריקות מסתיר השר אטיאס? י‬
‫‪https://www.facebook.com/events/227353870657887/‬‬
‫הפרטת הגנים הלאומיים של ישראל ? בעד ‪ -‬נגד‬
‫‪https://www.facebook.com/groups/156937344384796/?id=174307995981064‬‬
‫מצילים את חוף נחשולים ‪lic Event · By‬‬

‫‪https://www.facebook.com/events/270438552987144/‬‬
‫‪http://freedom-israel.blogspot.com/2011/09/blog-post_05.html‬‬
‫יושבים על ‪ 86%‬מהקרקע ‪%‬‬
‫כיצד מממנים דמי הארנונה של דימונה את המועצה האזורית היוקרתית בסמוך לה‬
‫‪06:43‬‬
‫‪16.01.2012‬‬
‫מאת‪ :‬מירב ארלוזורוב‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪37‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫כאשר ראש העיר דימונה‪ ,‬מאיר כהן‪ ,‬רצה להמחיש את העוול שנעשה לעירו‪ ,‬הוא לא צריך היה‬
‫ללכת רחוק‪" .‬בארון התרופות של כל אחד מתושבי דימונה"‪ ,‬הוא אמר בקיץ האחרון במסגרת‬
‫מסיבת עיתונאים של פורום ראשי הערים לצדק חלוקתי‪" ,‬יש כדור שאמור לעכב את מותו בשעה‬
‫וחצי‪ ,‬אם יקרה משהו בכור הגרעיני הסמוך לעיר‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬במשך שנים‪ ,‬כל הארנונה ששילם‬
‫‪".‬הכור הגרעיני בדימונה זרמה לכיסה של המועצה האזורית תמר‬
‫בעיר דימונה מתגוררים ‪ 40‬אלף תושבים על שטח של ‪ 172‬אלף דונם‪ .‬המועצה האזורית תמר‪,‬‬
‫הסמוכה לה‪ ,‬חולשת על שטח עצום של ‪ 1.65‬מיליון דונם‪ ,‬וזאת כאשר מתגוררים בתחומה ‪1,300‬‬
‫איש בלבד‪ .‬למרות המספר הזניח של תושבים בתחומה‪ ,‬המועצה האזורית נהנית מהכנסות ארנונה‬
‫של עשרות מיליוני שקלים בשנה ממפעלי הכימיקליים במישור רותם‪ ,‬מפעלי ים המלח‪ ,‬בתי המלון‬
‫שלאורך ים המלח‪ ,‬מחנות צבא הנמצאים בתחומה‪ ,‬ועד לפני חמש שנים ‪ -‬גם ‪ 1.2‬מיליון שקל‬
‫‪169‬‬

‫בשנה דמי ארנונה מהכור הגרעיני הסמוך דווקא לדימונה‪ .‬לחץ של דימונה הביא לכך שהחל מ‪-‬‬
‫‪ 2005.‬ההכנסות מהכור הועברו מהמועצה האזורית לעיר‬
‫הספרייה העירונית בקרית שמונה‬
‫אלא שדימונה אינה מסתפקת בכך‪ .‬העיר דורשת כי הכנסות ארנונה נוספות הזורמות לכיסה של‬
‫המועצה האזורית העשירה יועברו לעיר הפיתוח הענייה‪ .‬היא אינה היחידה‪ .‬בפורום ראשי הערים‬
‫לצדק חלוקתי חברות כיום לפחות שמונה ערים‪ .‬רובן ערי פיתוח עניות יחסית )אך לא רק‪ ,‬גם נתניה‬
‫נמצאת ברשימה(‪ ,‬הגובלות במועצות אזוריות עשירות יחסית‪ ,‬וכולן דורשות תיקון גבולות והעברת‬
‫‪.‬מוקדי הכנסות מהמועצות אל הערים‬
‫מאזרחי מדינת ישראל מתגוררים במועצות אזוריות‪ .‬מדובר ב‪ 587-‬אלף איש בסך הכל‪ ,‬מתוך ‪8%‬‬
‫‪ 7.3‬מיליון אזרחים‪ .‬אותם ‪ 8%‬יושבים על ‪ 86%‬מאדמות מדינת ישראל‪ .‬לעומתם‪ 92% ,‬הנוספים‬
‫של אזרחי ישראל מצטופפים על ‪ 14%‬מהאדמות בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוך סך שטחי אזורי התעסוקה‬
‫‪.‬בישראל ‪ 62% -‬נמצאים בשטחים של המועצות האזוריות‬
‫המועצות האזוריות הן המועצות הכפריות‪-‬חקלאיות של ישראל‪ .‬הן משתרעות על שטחים נרחבים‪,‬‬
‫הכוללים שטחי חקלאות וכן שטחי טבע )שמורות טבע‪ ,‬יערות( רבים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬בתחומן יש מספר‬
‫מועט יחסית של יישובים ‪ -‬בעיקר יישובים חקלאיים‪ .‬מרבית המועצות האזוריות יושבות בפריפריה‪,‬‬
‫אך לא כולן‪ .‬המועצה האזורית חוף השרון‪ ,‬למשל‪ ,‬עם אזור התעסוקה הענק והמצליח של קיבוצי‬
‫געש ושפיים‪ ,‬ממוקמת במרכז המדינה‪ ,‬בואכה יישובי היוקרה הרצליה פיתוח וכפר שמריהו‪ .‬היא לא‬
‫המועצה האזורית היחידה היושבת על קרקעות אטרקטיביות במיוחד‪ ,‬ומנקרת את עיני שכנתה‬
‫‪.‬העירונית הענייה‬
‫זו בעיה"‪ ,‬מודה פרופ' ערן רזין‪ ,‬ראש המכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית‪" .‬קרית"‬
‫שמונה צריכה לבקש תרומה של ‪ 2.5‬מיליון שקל כדי שהספרייה העירונית לא תיסגר‪ ,‬ובה בשעה‬
‫למועצה האזורית גליל עליון יש קניון צמוד‪ ,‬שמכניס לה ארנונה מהקניות שעורכים בו תושבי קרית‬
‫שמונה‪ .‬ערי הפיתוח הן מסכנות‪ ,‬עם אוכלוסייה חלשה הדורשת הרבה השקעה ועם מחסור‬
‫‪".‬בקרקעות אפשריות לפיתוח ‪ -‬ובלי קרקעות לפיתוח קשה להן מאד להתאזן‬
‫כדי להתאזן ראשי הערים לוטשים עיניים לעבר מוקדי הכנסות גדולים מאוד הנמצאים בסמוך‬
‫להם‪ ,‬ושרובם הגדול זורם אל כיסיהם של בעלי הקרקע העיקריים במדינה ‪ -‬המועצות האזוריות‪.‬‬
‫"מזל‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מיקום וגם יזמות מקומית ‪ -‬זה מה שהופך רשות מקומית לבעלת הכנסות‬
‫ולמצליחה"‪ ,‬אומר רזין‪ ,‬ומביא כדוגמה את עיירת העולים רמת השרון‪ ,‬שזוכה עקב הגדרתה כעיירת‬
‫עולים להכנסות גדולות יותר מארנונה ממשלתית‪ .‬אין צורך להזכיר‪ ,‬כי ב‪ 50-‬השנים שחלפו מאז‬
‫הוגדרה רמת השרון כעיירת עולים‪ ,‬היא מזמן שכחה את ההגדרה הזאת‪ ,‬אבל את הטבת הארנונה‬
‫‪.‬הממשלתית היא ממשיכה לקבל‬
‫שוב המעטים מנצחים את הרבים‬
‫חוסר הצדק הזועק לשמים‪ ,‬בחלוקת הקרקעות וכתוצאה מכך בפוטנציאל ההכנסות‪ ,‬הוציא את ערי‬
‫הספר בישראל למלחמה נגד המועצות האזוריות השכנות להן‪ .‬הדברים הגיעו לידי כך שהקשת‬
‫המזרחית ‪ -‬אותו גוף שהביא להפסקת הקצאת הקרקעות לבני הקיבוצים לפני כעשור ‪ -‬פנה אל שר‬
‫הפנים‪ ,‬אלי ישי‪ ,‬בדרישה לפרק את המועצות האזוריות ולהעביר את הקרקעות שלהן לידי הרשויות‬
‫‪.‬העירוניות המשוועות לקרקע‬

‫‪170‬‬

‫ההתיישבות האידיאולוגית החקלאית עברה מן העולם"‪ ,‬כותבת הקשת המזרחית לשר הפנים‪",‬‬
‫"ויישובי המועצות האזוריות נהפכו לפרוורי וילות בעבור העשירון העליון בישראל‪ .‬המועצות‬
‫‪".‬האזוריות בישראל הן שריד ארכיוני לחלוקת הארץ בימים רחוקים‪ ,‬ואין יותר טעם בקיומן‬
‫הבהרה‬
‫שורה של מאמרים הנוגעים לטיפול המדינה בשיקום ‪ TheMarker‬במהלך השנים האחרונות פירסם‬
‫מתיישבי גוש קטיף‪ .‬במאמרים אלה נמתחה ביקורת על מהלכי הממשלה בכל הנוגע לפרויקט‬
‫השיקום‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהתבסס על מסמכים רשמיים של גורמי השלטון השונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במאמרים‬
‫אלה נמתחה גם ביקורת על חלק ממתיישבי קטיף ובאשר לכך ברצוננו להבהיר את הדברים‬
‫‪:‬הבאים‬
‫‪.‬אין אנו מזלזלים בעומק הטרגדיה ובסבל שעברו מתיישבי קטיף‪ .‬אכן מדובר בפינוי טראומטי‬
‫העיתון אינו סבור שמפוני קטיף התעשרו על חשבון הציבור הישראלי‪ .‬זאת‪ ,‬מבלי לגרוע ממסקנות‬
‫ועדת החקירה הממלכתית לגבי שווי הקרקעות שקיבלו המפונים ומבלי לגרוע מהעובדה שרבים‬
‫‪.‬מהמפונים איבדו את מקור פרנסתם ונקלעו למצוקה כלכלית‬
‫יובהר כי אין בפרסומינו משום הטלת דופי או טענה נגד עובדת היותם של המפונים אזרחים שומרי‬
‫חוק ופרודוקטיביים של מדינת ישראל‪ .‬כן יצוין כי חברי הוועדים המוניציפליים של גוש קטיף לא‬
‫‪.‬קיבלו שכר על כהונתם‬
‫כאמור‪ ,‬מטרת סדרת המאמרים היתה לבקר את ההתנהלות של משרדי וגופי הממשלה‪ ,‬לא‬
‫‪.‬להיכנס לפולמוס הפוליטי ולא לזלזל במפוני קטיף ובחוויה הקשה שעברה עליהם‬
‫‪.‬ככל שהדברים לא הובנו באור זה‪ ,‬אנו מצטערים על כך‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1618148‬‬

‫‪171‬‬

172

173

http://alllies.org/blog/wp-content/uploads/2011/04/israel-media-map.jpg

http://www.meshanim.com/map.gif

174

‫ציפי רוזנבלום‪ :‬מאחורי הקלעים של תעשיית הריאליטי‬

‫‪http://www.youtube.com/watch?v=6-0TA5UK54s&feature=channel_video_title‬‬

‫דיווחים מהשטח‪ :‬מאחורי הקלעים של תעשיית הריאליטי‬
‫)"הרצאה של ציפי רוזנבלום‪ ,‬יוצרת ועורכת תוכן )"הישרדות"‪" ,‬משפחה חורגת‬
‫במסגרת יום עיון בנושא מציאות אחרת‪ :‬תרבות "האח הגדול" בישראל‬
‫‪20/2/11‬‬

‫‪http://youtu.be/6-0TA5UK54s‬‬

‫?מהי עמדת חברי ועדת הכלכלה בנושא הבעלויות הצולבות בתקשורת‬
‫גלובס" פנה לחברי ועדת הכלכלה‪ ,‬שאמורים לדון בדוח על הריכוזיות"‬
‫והבעלויות הצולבות בתקשורת ■ האם יש להם אלטרנטיבות למצב הקיים‬
‫?מעבר לסיסמאות‬
‫גלובס" פנה לחברי ועדת הכלכלה‪ ,‬שאמורים לדון בממצאי דוח מחלקת המחקר של הכנסת על"‬
‫הריכוזיות והבעלויות הצולבות בתקשורת‪ .‬האם יש להם אלטרנטיבות למצב הקיים מעבר‬
‫‪.‬לסיסמאות? לא בהכרח‬
‫"ח"כ כרמל שאמה‪-‬הכהן )ליכוד(‪" :‬לרוב ריכוזיות מעוותת את המציאות‬
‫חשוב לי שתהיה הפרדה בין הריאלי לפיננסי‪ .‬יש פה המון ניגודי עניינים מובנים‪ ,‬ולכן נדרשת"‬
‫‪.‬הפרדה בתחום האחזקות הצולבות‬
‫יש תחומים מעטים שריכוזיות יכולה להועיל בהם‪ ,‬אבל ברוב התחומים היא רק עושה רע ומעוותת"‬
‫‪.‬את המציאות‬
‫‪175‬‬

‫עיוותים מסוג זה שמופיעים בתקשורת מעוותים גם את הדמוקרטיה‪ .‬הרבה שאלות כלכליות"‬
‫‪.‬וחברתיות עולות כאשר דנים בבעלות של אנשי הון על אמצעי התקשורת‬
‫הרי האינטרס של כל בעל הון הוא להרוויח כסף‪ .‬אבל בתקשורת אנחנו רואים דווקא תופעה"‬
‫הפוכה ‪ -‬רוב הזמן בעלי ההון מפסידים כסף ללא שינוי באופק‪ .‬מה האינטרס שלהם? יש‬
‫‪.‬שמסבירים את זה ברצון למעמד וכבוד‬
‫אני טוען שחלק מהרצון הוא משום שהם רוצים להשפיע על סדר היום הציבורי‪ .‬זה לא בריא"‬
‫‪".‬בשלטון דמוקרטי‬
‫"ח"כ רוברט אילטוב )ישראל ביתנו(‪" :‬אני מקדם הקמת ערוץ חדשות נוסף‬
‫‪.‬אני נגד הריכוזיות בשוק התקשורת ובעד הרחבת התחרות בשוק זה"‬
‫לכן‪ ,‬אני מגבש בימים אלה הצעת חוק להקמת ערוץ חדשות נוסף שיופעל על‪-‬ידי פלטפורמות"‬
‫הכבלים והלוויין במשותף‪ ,‬במסגרת ההתחייבות הרגולטורית שמוטלת עליהם‪ .‬ערוץ חדשות נוסף‬
‫‪".‬יגוון ויוסיף לשיח ולחופש הביטוי בישראל‬
‫"ח"כ דני דנון )ליכוד(‪" :‬אסור לשפוך את המים עם התינוק‬
‫אני בעד לבחון את הנושא לעומק ולדאוג שהתוצאה תהיה הגדלת מספר כלי התקשורת והבעלים‪",‬‬
‫ולא שניצור מצב של טיפול בריכוזיות וצמצום מספר כלי התקשורת‪ .‬אני חושש שבעקבות‬
‫התערבות לא מושכלת‪ ,‬יהיו פחות כלי תקשורת‪ .‬המצב הנוכחי בעייתי‪ ,‬וצריך להגדיל את מספר‬
‫‪.‬הבעלים וכלי התקשורת‬
‫גוף תקשורת הוא בדיוק כמו כל מוצר אחר ‪ -‬ברגע שיש למישהו אחד מונופול על מוצר כלשהו‪",‬‬
‫כמו הקוטג'‪ ,‬אז הוא שולט‪ ,‬ולעתים קרובות ללא התחשבות בצורכי הציבור או בטובתו‪ .‬צריך‬
‫‪".‬חקיקה נכונה שתפתח את השוק לעוד מתחרים‪ ,‬אבל אסור שבטעות נשפוך את המים עם התינוק‬
‫"ח"כ יצחק וקנין )ש"ס(‪" :‬זה לא בריא שבעלי ההון יכתיבו את סדר היום הציבורי‬
‫אנחנו יודעים הרבה שנים על הבעייתיות של הריכוזיות בתחום התקשורת‪ .‬זה עלה בכנסת עשרות"‬
‫?פעמים בשנים האחרונות‪ .‬איך אפשר לקבל כלי תקשורת נטול אינטרסים במצב כזה‬
‫אני לא מאמין שלבעלי אמצעי התקשורת בישראל אין השפעה על התוכן שמשודר או מודפס‪ ,‬על"‬
‫‪.‬מה כותבים או על מה אומרים‪ .‬זאת התוצאה של ריכוזיות‪ ,‬וזה גם מתכון לאנרכיה‬
‫הנושא הזה משפיע על הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬שבה חייבת להיות עיתונות חופשית‪ .‬התכנים היום"‬
‫בעיתונים מוטים לכל מיני כיוונים‪ .‬הרגולטור חייב להתערב ולמנוע מבעלי ההון לעשות ככל העולה‬
‫על רוחם‪ .‬זה לא בריא למדינה שבעלי ההון יכתיבו את סדר היום הציבורי שלנו לפי סדר היום‬
‫‪".‬שנוח להם‬
‫"ח"כ ישראל אייכלר )יהדות התורה(‪" :‬התקשורת חד‪-‬גונית מבחינה אידיאולוגית‬
‫כל ריכוזיות היא רעה‪ ,‬והפתרון הוא שיהיו יותר כלי תקשורת חופשיים‪ .‬אני טוען כבר שנים שצריך"‬
‫‪176‬‬

‫‪.‬לבטל את התמלוגים שכלי התקשורת משלמים למדינה‬
‫צריך לאפשר לכל אדם להקים כלי תקשורת ללא שום רגולציה‪ ,‬כמו שכל אחד יכול להדפיס כיום"‬
‫עיתון‪ .‬המונופולים הכלכליים סותמים את הפה למיליוני אנשים שלא יכולים להביע את דעתם‪ .‬הייתי‬
‫מפריד בין ריכוזיות של אינטרסים כלכליים‪ ,‬שאלה דברים שאפשר לבדוק‪ ,‬לבין ריכוזיות של‬
‫אג'נדה אידיאולוגית של כלי התקשורת‪ .‬זאת סכנה חמורה לדמוקרטיה יותר מאשר ריכוזיות‬
‫‪.‬כלכלית‬
‫התקשורת הישראלית ריכוזית וחד‪-‬גונית מבחינה אידיאולוגית‪ ,‬במיוחד בכל מה שקשור לעניינים"‬
‫‪.‬אנטי‪-‬דתיים‬
‫הגוון היותר דתי בתקשורת שמייצג את רוב העם‪ ,‬משקלו הוא כמשקל נוצה‪ .‬לעומת זאת‪",‬‬
‫האידיאולוגיות שמייצגות מיעוט קטן של שמאל קיצוני בעם הן אלה ששולטות‪ .‬יש כיום סתימת‬
‫‪".‬קולות טוטאלית‬
‫"ח"כ ישראל חסון )קדימה(‪" :‬צריך הידברות עם בעלי ההון עם איום של שוט‬
‫סוגיית הריכוזיות היא בעיה מובנית במשק הישראלי‪ ,‬שצריך לפתור בצורה תהליכית‪ .‬אני מאמין"‬
‫בשיטה של הידברות עם בעלי ההון שמשולבת באיום של שוט‪ .‬אני נגד השיטה של 'קודם להלקות‬
‫‪'.‬ורק לאחר‪-‬מכן לשבת ולדבר‬
‫כמעט שאין תחום בישראל שהוא עתיר בהשקעות שאין בו ריכוזיות‪ ,‬ולפיכך השינוי חייב להיות"‬
‫שינוי בתרבות ההתנהלות של בעלי היכולת‪ ,‬ועל הדבר להיות מגובה באיומים של הרגולטור ושל‬
‫‪.‬הציבור‬
‫ברור לי שהתקשורת חייבת להשית על עצמה כללי אתיקה ותרבות‪ ,‬ואז סוגיית הריכוזית תהפוך"‬
‫‪".‬להיות הרבה פחות בעייתית‬
‫"ח"כ נחמן שי )קדימה(‪" :‬לבחון את מתן הרישיונות הבלתי מרוסן‬
‫שוק התקשורת שונה מכל מערכת כלכלית אחרת‪ .‬יש לבחון מחדש את תהליכי ההפרטה ואת מתן"‬
‫הרישיונות הבלתי מרוסן‪ .‬שוק פרוע הוא פתח ללחצים כלכליים‪ ,‬וממילא לפגיעה מהותית בחופש‪,‬‬
‫בעצמאות התקשורת ובאיכות שידוריה‪ .‬יש למנות ועדה ציבורית עצמאית ובלתי תלויה‪ ,‬שתוליך את‬
‫‪".‬התקשורת לעידן חדש‬
‫"ח"כ יואל חסון )קדימה(‪" :‬הרגולציה לא עמדה בקצב ההתקדמות של המגזר הפרטי‬
‫המגזר הפרטי התקדם בצעדי ענק‪ ,‬והרגולציה לא עמדה בקצב של ההתקדמות‪ .‬דבר זה הביא"‬
‫‪.‬לעיוותים במשק שמשפיעים גם על יוקר המחיה וגם על שוק התקשורת‬
‫יש חובה לצמצם את הפער שנוצר‪ ,‬והממשלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית ביכולת שלה"‬
‫לרסן את הריכוזיות ולשמור על שוק התקשורת חופשי‪ ,‬ושלא יהיה כלי בידיהם של אנשי עסקים‬
‫‪".‬לקידום מטרות עסקיות‪ ,‬ללא כל קשר לעיסוק בעיתונות ובתקשורת בכלל‬
‫"ח"כ יוליה שמאלוב‪-‬ברקוביץ' )קדימה(‪" :‬לציבור אין מושג מתי יד אחת רוחצת יד שנייה‬

‫‪177‬‬

‫ברגע שאדם מחזיק מניות בכמה כלי תקשורת‪ ,‬היכולת שלו לעצב את המציאות היא הרבה יותר"‬
‫גדולה‪ .‬אני לא מאמינה בחקיקת חוקים שיעצרו בעלויות צולבות בשוק התקשורת‪ .‬אני כן מאמינה‬
‫שכל אזרח צריך להיות אחראי על חייו‪ ,‬ולכן חשוב שהציבור יהיה מודע לבעלויות הצולבות‪.‬‬
‫כמחוקקים‪ ,‬מחובתנו לדאוג לזה‪ ,‬לשקיפות שתוביל לכך שהציבור יהיה אחראי לסינון המסרים‬
‫‪.‬מהתקשורת‬
‫לצד זה‪ ,‬כל מה שקשור בבעלות גם על כלי תקשורת וגם על עסקים מצריך פיקוח רגולטורי‪".‬‬
‫לציבור אין מושג מתי יד אחת רוחצת יד שנייה‪ ,‬והוא מקבל תמונה לקויה של המציאות‪ .‬אסור‬
‫‪".‬שבגלל רגולציות מחמירות אנשים יפחדו לקחת יוזמה ‪ -‬מצב שהופך את המצוינות לבינוניות‬
‫"ח"כ עמיר פרץ )עבודה(‪" :‬השמן והרזה של נתניהו התחלפו מזמן‬
‫תהליכי ההפרטה והריכוזיות בוצעו במקביל‪ ,‬בהשראת האידיאולוגיה הקיצונית שהביא איתו בנימין"‬
‫‪.‬נתניהו כשר האוצר‪ .‬תהליכים אלה יצרו דינמיקה של פערים שרק הלכה וגברה עם השנים‬
‫היום ברור שהשמן והרזה התחלפו ‪ -‬אם בעבר השמן זוהה כמגזר הציבורי‪ ,‬הרי שהיום השמן‪",‬‬
‫שרוכב על כתפיו של הציבור הישראלי‪ ,‬מורכב בעיקר מאותן קבוצות ריכוזיות של בעלי הון‪ ,‬שגם‬
‫יוצרים קבוצה של אצולת ממון וגם גורמים לעליות המחירים בכל התחומים ‪ -‬החל ממזון‪ ,‬דרך‬
‫‪.‬החינוך‪ ,‬ועד לשיכון וקורת‪-‬גג‬
‫יש לפעול במהירות על מנת להגביר את הרגולציה ולממש את ההמלצות שמצמצמות את כוחם"‬
‫‪".‬של בעלי השליטה‬
‫"ח"כ איתן כבל )עבודה(‪" :‬אם הריכוזיות לא תשתנה‪ ,‬אנחנו במדרון חלקלק‬
‫הריכוזיות חייבת להשתנות ולקבל פנים אחרות‪ ,‬אחרת אנחנו במדרון חלקלק שסופו הפיכת כלי"‬
‫‪.‬התקשורת בישראל לכלי שרת בלעדי של בעלי ההון‬
‫מבנה המשק הנוכחי‪ ,‬שבו מספר מצומצם של כוחות שולטים ומשפיעים על המערכת הכלכלית"‬
‫‪.‬של ישראל‪ ,‬הוא מבנה לא בריא ‪ -‬גם בבעלויות צולבות‬
‫איני נגד תחרות או נגד זכותם של בעלי הון להחזיק בגופי תקשורת‪ ,‬אלא שכדי למנוע פגיעה"‬
‫בדמוקרטיה‪ ,‬על המדינה לייצר רגולציה חזקה ומשמעותית שתהווה מערכת בריאה של בלמים‬
‫‪".‬ואיזונים‬
‫מה האינטרס של ח"כ עינת וילף? ‪ /‬פרשנות‬
‫המלצות מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא הריכוזיות והבעלויות הצולבות באמצעי‬
‫התקשורת נראות מפורטות ומעמיקות‪ .‬אולם באופן תמוה‪ ,‬הן משמיטות כמה מרכיבים משמעותיים‬
‫‪.‬בשוק התקשורת המקומי‬
‫ראשית‪ ,‬הן מתעלמות ממצבו ההתחלתי והבסיסי‪ .‬אם אכן התקשורת המקומית היא כלי משחק ‪1.‬‬
‫?כה נחשק בעיני בעלי הון‪ ,‬מדוע היא ענייה ודואבת‬
‫גופי התקשורת במדינה‪ ,‬כמו מקביליהם בעולם כולו‪ ,‬סובלים מאיום משמעותי על קיומם ונלחמים‬
‫על חייהם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית שגוזרת לכאורה מיתה על הפרינט; ומצד שני‪,‬‬
‫‪178‬‬

‫שינויים דרמטיים בשוק הפרסום ‪ -‬ישראליים ייחודיים ואוניברסליים ‪ -‬שפוגעים ללא רחם בגופים‬
‫‪.‬העיתונאיים ובעובדים בהם‬
‫בעלי הון המחזיקים בחלקים נרחבים אחרים במשק‪ ,‬נרצה או לא‪ ,‬הם חבל ההצלה היחיד שקיים‬
‫לעיתונות בישראל‪ .‬הם שמזרימים מיליוני שקלים כדי לקיים את הגופים ‪ -‬בטלוויזיה‪ ,‬בעיתונות‬
‫‪.‬המודפסת וגם באינטרנט‬
‫נכון‪ ,‬אסור להיתמם‪ .‬אף אחד מהם לא עושה זאת‪ ,‬כנראה‪ ,‬מזולתנות יתר‪ ,‬וכנראה שלכל אחד‬
‫מהם יש תפיסות עולם משלו‪ ,‬שמובילות אותו להשקעה בנכס הבעייתי הזה‪ .‬אבל האם כלי‬
‫?התקשורת במצבם הנוכחי הם הבוכנה החשובה ביותר במנוע עסקיהם‬
‫האם נוחי דנקנר‪ ,‬על כל נכסיו העצומים וקשרי השלטון שלו‪ ,‬באמת צריך את העיתון השלישי‬
‫בכוחו במדינה‪ ,‬שהשפעתו הולכת ונעלמת‪ ,‬כדי לבסס את מעמדו? הלא כבר כאחד המפרסמים‬
‫‪.‬הגדולים במשק‪ ,‬השפעתו בתקשורת חזקה יותר‬
‫מה שלא מציב המחקר הוא אלטרנטיבה לאותם משקיעים שכה מאיימים לשיטתו על חופש ‪2.‬‬
‫העיתונות‪ .‬הלא מדינת ישראל‪ ,‬במו חקיקתה‪ ,‬יצרה אינספור כללים המגבילים כל מי שרוצה‬
‫‪.‬להתפתח ולהתבסס בעולם עסקי התקשורת בלבד‬
‫כשחוקקו את חוקי הבעלויות הצולבות הישראלים‪ ,‬מהמחמירים בעולם‪ ,‬טורפדו ניסיונות לחוקק‬
‫במסגרתם סעיפים המגבילים אחזקה בכלי תקשורת על‪-‬ידי גורמים משמעותיים במשק הרחב‪ .‬כך‪,‬‬
‫נותרנו עם שורה ארוכה של החמרות המגבילות בעלי עיתונים‪ ,‬בעלי ערוצי טלוויזיה ובעלי‬
‫‪.‬פלטפורמות שידור‪ ,‬אבל מתעלמות מכל גורם חיצוני שמגיע לתחום‬
‫המחוקק הישראלי הוא זה שייצר מציאות שלפיה בעלי ההון הם החמצן היחיד של המדיה‬
‫‪.‬הישראלית‪ .‬כעת ממליצה מחלקת המחקר של הכנסת להדיר גם את רגליהם‬
‫למרות כל הנכתב כאן למעלה‪ ,‬בעיתונות הישראלית יש כיום שתי דוגמאות חיות לכך שלדוח‬
‫המחקר הנ"ל יש היתכנות‪ .‬האחת היא "ישראל היום" של שלדון אדלסון‪ ,‬והשנייה היא "הארץ‪-‬דה‬
‫‪.‬מרקר" של עמוס שוקן ושותפו החדש ליאוניד נבזלין‬
‫אדלסון ונבזלין הם בדיוק האנשים שרוצה כנראה ח"כ עינת וילף‪ ,‬שהזמינה את הדוח‪ ,‬לראות‬
‫מחזיקים בכלי תקשורת‪ .‬הם‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬דוגמה ומופת לבעלי שליטה חפים מאינטרסים ונקיים‬
‫‪.‬מניסיונות השפעה‬
‫הם אמנם מיליארדרים ועסקיהם עצומים‪ ,‬אבל וילף יודעת היטב כי לא הצורך להניע את עסקיהם‬
‫הוא שהביא אותם לקנות עיתון ישראלי‪ .‬לח"כ וילף )"עצמאות"( ולעמיתיה במכון המחקר אין בעיה‬
‫עם השפעה פוליטית‪ ,‬חברתית‪ ,‬או סתם כזו שמגיעה לטובת הלבנת שם ועבר‪ .‬הרי שני אלה בדיוק‬
‫הם שמממנים את העיתון היחיד במדינה שנותן לה שוב ושוב במה להציף את משנתה‪ .‬העיקר‬
‫‪.‬שקברניטי המשק הישראלים יישארו בחוץ‬
‫זו אחת התקופות הקשות למשק התקשורת הישראלי‪ .‬לא רק קושי כלכלי רודף אותו‪ ,‬אלא גם ‪3.‬‬
‫הממשל הנוכחי‪ .‬השלטון הישראלי הנוכחי הוא מהמתערבים והקשים ביותר לחופש הביטוי זה‬
‫שנים‪ .‬הוא מקים עיתון שמשרת את מטרותיו‪ ,‬מחסל את ערוץ ‪ ,10‬עוקץ את ערוץ ‪ ,2‬וכובש את גלי‬
‫‪.‬צה"ל ואת רשות השידור‬

‫‪179‬‬

‫נראה כי וילף מיישרת קו עם תפיסת העולם של ממשלת ביבי‪-‬ליברמן‪-‬ברק‪ ,‬לה היא שייכת‪,‬‬
‫ומבקשת לייבש עכשיו גם את המעוז האחרון של העיתונות החופשית ולגדוע את עורקה הראשי‪ .‬אין‬
‫‪.‬לדוח הזה כעת כל משמעות אחרת‬
‫המלצות מרכז המחקר של הכנסת‬
‫יצירת תפיסה כוללת של רגולציה על הבעלויות הצולבות בכל המדיות‪ ,‬תוך החמרת כללי *‬
‫‪.‬הבעלויות הצולבות כך שתהיה מניעה מוחלטת של בעלות צולבת‬
‫‪.‬החמרת הדרישות לקבלת אישורים לרכישת כלי תקשורת על‪-‬ידי כלי תקשורת או עיתון אחר *‬
‫הגבלות על אחזקות של קבוצות העסקים הגדולות במשק על כלי התקשורת‪ ,‬לפי גודל הקבוצה *‬
‫‪.‬או לחילופין לפי שיעור ההוצאה שלה על פרסום‬
‫רגולציה על הבעלות על העיתונות הכתובה‪ ,‬לרבות גילוי נאות תקופתי על הבעלות ועל *‬
‫‪.‬האינטרסים הכלכליים האחרים‬
‫‪.‬יישום רגולציה של בעלויות צולבות גם על אתרי האינטרנט החדשותיים *‬
‫‪.‬עידוד השקעות טכנולוגיות לשידור הטלוויזיה דרך האינטרנט *‬
‫‪.‬רגולציה בשוק הפרסום שתוביל להגדלת נתח ההכנסות מפרסום המנותב ליצרני תוכן *‬
‫חיזוק השידור הציבורי *‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000697696‬‬

‫בישראל יש רשות שידור ממלכתית המופעלת ע"י המדינה‬
‫‪.‬והיא מפעילה תחנות טלויזיה ורדיו‬
‫תקציב רשות השידור לשנת ‪ 2011‬הוא ‪ 870‬מיליון ש"ח‪ .‬רשות השידור כפופה לביקורת של‬
‫‪.‬מבקר המדינה ובמסגרת פעילות הממשלה ממונה לה שר שתפקידו לפקח על רשות השידור‬
‫‪180‬‬

‫חוק רשות השידור ‪ -‬פעילות הרשות ‪ -‬היסטוריה ‪ -‬מנכ"לי רשות השידור‬
‫לאחרונה ויתרה הכנסת‪:‬‬
‫'הכנסת מוותרת לרשות השידור על ‪ 150‬מיליון ש‬
‫ידיעות אחרונות ‪ 26 -‬דצמבר ‪ynet 2011‬‬
‫ערוץ הכנסת עצמו‪ :‬ערוץ ‪99‬‬
‫מופק ומופעל ע"י חברת החדשות של ערוץ ‪2‬‬
‫חברת החדשות הישראלית בע"מ‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/broadcast/heb/BroadcastAbout.aspx‬‬
‫בערוץ הכנסת יש שידורים חיים ממליאת הכנסת ומוועדות הכנסת ובנוסף תוכניות משודרות עם‬
‫מגישים וראיונות ותוכניות עם דיבורים אחרים‬
‫ישנה אפשרות כי נעשה שימוש בתוכניות למטרה של "הרצת" מועמדים פוליטים‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/elections17/heb/law/PropagandaLaw.htm‬‬
‫בישראל שיטה הדמוקרטית היא של בחירות בלבד פעם ב ‪ 4‬שנים לרשויות מקומיות או עיריות‬
‫ובנוסף למפלגה בכנסת‪ .‬לאזרחים אין כל אפשרות אחרת להשפיע באופן רשמי והאפשרות היחידה‬
‫‪.‬שלהם להשפיע היא בבחירות‪ .‬בנוסף פועלים בעלי אינטרסים שמפעילים לוביסטים בכנסת‬
‫לאחרונה עולה המודעות של תושבי מדינת ישראל וישנה פעילות התחלתית של ‪.‬הפעלת לוביסטים‬
‫שמפקחים על עבודת חברי‬
‫הכנסת ופעילות ציבורית אחרת‬

‫‪181‬‬

‫דרשה תשלום נוסף עבור ערוצים בחבילת הבסיס ‪ HOT:‬ייצוגית ב‪ 20-‬מיליון שקל נגד‬
‫יום ראשון‪ 2 ,‬באוקטובר ‪ 14:45 2011‬מאת‪ :‬אופיר בר‪-‬זהר‬
‫פמילי ונשיונל ‪, HOT‬יורוספורט ‪ ,2‬ניקולודאון ‪ MTV, VH1,‬לטענת התובעים הסירה את הערוצים‬
‫ג'יאוגרפיק מחבילת הבסיס והחלה לדרוש בעבורם תשלום‬
‫‪: HOT‬תגיות‬

‫‪http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=104792‬‬

‫‪182‬‬

183

‫‪http://lekohot.co.il/index.php?id=47232‬‬

‫'מתארגנת קבוצת תביעה ייצוגית נגד אורנג‬

‫שתי תביעות ייצוגית נגד פלאפון בסך של ‪ 43‬מ' שקל אושרו בסוף השבוע שעבר‬
‫זר ‪-SIM -‬פלאפון גבתה מלקוחותיה ‪ 84.99‬שקל עבור שירות פתיחת מכשיר ל‬
‫התובעים וכמו כן הפקיעה את שירות שיר בהמתנה לצרכים פירסומים‬
‫ערן צ‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=286157&p_id=&maavar=1‬‬
‫"תביעה נגד פרטנר‪" :‬טעויות ב‪ 80%-‬מהחשבוניות‬
‫"תביעה נגד פרטנר‪" :‬טעויות ב‪ 80%-‬מהחשבוניות‬
‫‪http://news.walla.co.il/?w=%2F3%2F1892427‬‬

‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-283979-00.html‬‬

‫סלקום הפסידה בתביעה ייצוגית‪ :‬תשלם ‪ 22‬מ' ש' ללקוחותיה‬
‫תגובות | ‪ | globes.co.il‬מאת‪ :‬יוסי ניסן |‬

‫| גלובס‬
‫‪184‬‬

‫]צילום‪ :‬פלאש ‪[90‬‬

‫ביהמ"ש קבע כי סלקום חייבה את לקוחותיה בגין קבלת מידע על פירוט השיחות‬
‫"בסלולר‪ ,‬ללא הסכמתם סלקום‪" :‬ההחלטה שגויה‪ ,‬ובכוונתנו לערער‬

‫▪‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000703342‬‬

‫משרד התקשורת שוקל קנס של ‪ 18‬מ' ש' על סלקום‬
‫לפי מסמך של משרד התקשורת‪ ,‬סלקום הציגה בפני המשרד דוחות פיקטיביים כדי‬
‫לייצר מצג‪-‬שווא שלפיו היא עומדת בדרישות המשרד לגילוי נאות בחשבונות הטלפון‬

‫‪185‬‬

‫‪Corporate welfare is a term describing a government's bestowal of money grants, tax breaks, or‬‬
‫רווחה ‪,‬תאגידית‪other special favorable treatment on corporations or selected corporations. ,‬‬
‫הוא מונח המתאר ההשפעה של הממשלה מעניקה כסף‪ ,‬הקלות במס‪ ,‬או ליחס מועדף‬
‫‪.‬מיוחד על תאגידים או חברות שנבחרו‬

‫פראיירים לא מתים‪ ,‬הם משלמים מסים‪ :‬דיקטטורת האוצר תעניק‬
‫הטבות במיליארדים לחברות ענק כמו טבע וישקר ‪ -‬ותרמוס את‬
‫מעמד הביניים במסים עקיפים‬
‫האוצר יפחית לתאגידים יצואנים את המס בהדרגה ל‪ 12%-6%-‬עד‬
‫‪ ■ 2015‬הנתינים הכנועים ישלמו את מחיר ההטבות לאייפקס‪ ,‬סבן‬
‫ויורק ■ אלי ציפורי‪ ,‬סגן עורך "גלובס"‪ ,‬בטור שיש‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000661788‬‬

‫‪186‬‬

187

‫ותודה לרונית קן על מונופול התפלת המים בישראל‬
‫תחלוש על ‪ 75%‬מהתפלת המים אינה מצדיקה את ‪-IDE‬קן קבעה כי העובדה ש‬
‫התערבותה‬
‫מה שמרתיח בתיאור המשא ומתן בין המדינה לזכיינים על הרחבת מתקני ההתפלה הוא לא רק‬
‫ההשלכה הבוטה של הריכוזיות הענפית על מידת נכונותם לספק עוד מים לציבור‪ ,‬אלא גם העובדה‬
‫כי התנהלות זו היתה כה צפויה‪ ,‬ואינה אלא תוצר ישיר של מדיניות קצרת רואי‪ ,‬על גבול הרשלנית‪,‬‬
‫‪.‬מצדם של הרגולטורים השונים במשק‬
‫בהודעה קצרה שפורסמה לפני שנה‪ ,‬קבעה מי שהיתה אז הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬רונית‬
‫תחלוש על ‪ 75%‬מהתפלת המים בישראל אינה מצדיקה את ‪ IDE‬קן‪ ,‬כי העובדה שחברת‬
‫‪.‬התערבותה‬
‫חוות הדעת המוזרה התבססה על שתי קביעות‪ .‬האחת ‪ -‬שכמות המים המותפלים ומחירם מעוגנים‬
‫‪188‬‬

‫בענף ההתפלה לא ‪ IDE‬בהליך מכרזי‪ ,‬ולכן לא ניתן לשנותם אחריו‪ .‬האחרת ‪ -‬שהדומיננטיות של‬
‫‪.‬תפגע ביכולת ההתמודדות של המתחרים בה‬
‫לגבי הטענה הראשונה ‪ -‬כבר אז נודע כי כל נפח התפלה או מחיר למים מותפלים שנקבעו במכרז‬
‫הם רק נקודת המוצא לשינויים שיידרשו בהמשך‪ ,‬כפי שאמנם התברר כבר שלוש פעמים בשנתיים‬
‫האחרונות‪ .‬מעל דפים אלה נטען שוב ושוב כי משא ומתן על רכישת מים נוספים מול גוף שמחזיק‬
‫‪.‬ב‪ 75%-‬מההתפלה כבר יהיה קשה יותר‬
‫על שוק ההתפלה‪ ,‬די בהתבוננות על כל שוק כדי להבין מה ‪ IDE‬באשר לביטול ההשתלטות של‬
‫משמעות היתרון לגודל ברכש ציוד מספקים‪ ,‬כמה חשובה צבירת ידע וניסיון במכרזים העתידיים‪,‬‬
‫וכמה נכון )עסקית( מצידה של השחקנית הדומיננטית למנוע בכל מחיר כניסת מתחרים חדשים‬
‫‪.‬לענף הפורח של ההתפלה‬
‫באותה חוות דעת‪ ,‬אגב‪ ,‬קבעה קן כי גם האחזקה האנכית של קבוצת דלק‬
‫בשוקי הגז הטבעי‪ ,‬החשמל הפרטי וההתפלה אינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות ‪ -‬אף שעלות‬
‫האנרגיה אחראית לעד כמחצית מעלות ההתפלה‪ ,‬ומחיר הגז הטבעי אחראי לכשני שלישים מעלות‬
‫באשקלון ובשורק נהנים וימשיכו להנות מתחנות ‪ IDE‬הייצור של החשמל‪ .‬כך‪ ,‬מתקני ההתפלה של‬
‫כוח שתקים עבורם דלק תשתיות ‪ -‬ואלה יוסקו בגז שמספקת שותפות ים תטיס שבשליטת דלק‪ ,‬או‬
‫‪.‬שתספק שותפות תמר‪ ,‬שגם בה שותפה דלק‬
‫במכרז ‪ IDE‬רשות ההגבלים טענה אז כי "רכיב מחיר האנרגיה לבדו אינו מסביר את זכייתה של‬
‫נהנתה ממחיר חשמל נמוך יחסית‪ .‬עוד הוסיפה הרשות כי "אין בעת ‪ IDE‬שורק"‪ ,‬אך לא שללה כי‬
‫הזאת בסיס לחשש כי שחקנים אחרים יימנעו מהגשת הצעות למכרזים נוספים בעתיד"‪ ,‬מבלי‬
‫‪".‬לפתור את הדילמה שתגיע עם פרסום מכרזי ההתפלה לאחר "העת הזאת‬
‫‪http://www.themarker.com/markets/1.1361979‬‬

‫הטייקונים מסתערים גם על המים‬
‫התחזיות שבעוד שלוש שנים ‪ 70%‬ממי השתייה יהיו מותפלים לא השאירו את‬
‫הקבוצות הגדולות במשק אדישות‪ .‬כיל‪ ,‬דלק‪ ,‬שיכון ובינוי וגרנית הכרמל כבר‬
‫מחזיקות ב‪ 30%-‬מאספקת המים‬
‫רויטל חובל‬
‫שראל אמנם מאבדת את מקורות המים שלה‪ ,‬אבל אלה שעוד לא אבדו ‪ -‬הים התיכון‪ ,‬הבארות‬
‫‪.‬המזוהמות והמים המליחים ‪ -‬עוברים מידי המדינה לידיים פרטיות‬

‫מנהל רשות המים‪ ,‬פרופ' אורי שני‪ ,‬שבימים אלה עומד בלב דיון סוער בנושא ייקור תעריפי המים‬
‫שעתיד לעלות לדיון היום בוועדה לביקורת המדינה‪ ,‬חוזר ואומר‪" :‬בתוך שלוש שנים צפוי שמשבר‬
‫המים בישראל יסתיים"‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שני מדגיש כי בעוד שלוש שנים יהיו ‪ 70%‬ממי השתייה‬
‫‪.‬שלנו מים מותפלים‬

‫‪189‬‬

‫בין מקורות לבין משרד האוצר והחברות הפרטיות הפעילות בשוק ההתפלה יש ויכוח בנוגע לזיכיון‬
‫להקמת מתקן ההתפלה באשדוד‪ .‬ויכוח זה ממחיש את הקונפליקט הקיים בשאלה בידי מי הבעלות‬
‫‪.‬והשליטה על המים בישראל‪ :‬המדינה או המגזר הפרטי‬
‫צילום‪ :‬סבסטיאן שיינר אורי יוגב‪" .‬יש בעיה לתת משאב מוגבל למגזר פרטי"‬

‫ועדות החקירה שקמו במשך השנים לבדיקת ניהול משק המים הגיעו למסקנה שהפתרון למשבר‬
‫‪.‬המים הוא התפלה‪ ,‬אך הקמת המתקנים עוכבה ונמשכה שנים‬

‫מכרזים של המדינה בשיתוף המגזר הפרטי( שונים שיצאו ממשרד( ‪ BOT‬עם זאת‪ ,‬בניגוד למכרזי‬
‫האוצר‪ ,‬כגון הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים והנתיב המהיר לתל אביב‪ ,‬המכרזים להקמת‬
‫‪.‬מתקני ההתפלה דווקא נחשבים למוצלחים‬
‫‪.‬כיום המגזר הפרטי משקיע בעיקר בשלושה תחומים‪ :‬התפלת מי ים‪ ,‬טיוב בארות וטיהור שפכים‬
‫היא השחקן הדומיננטי ‪ - IDE‬התפלת מי ים‬

‫החלטת הממשלה מ־ ‪2008‬קובעת כי היקף התפלת מי ים יגדל ל־ ‪ 505‬מיליון מ"ק מים בשנה עד‬
‫‪2013.‬ול־ ‪ 750‬מיליון מ"ק לשנה עד ‪2020‬‬

‫ההתפלה נחשבת למקור הפקת המים הגדול ביותר‪ ,‬היות שמי הים הם משאב בלתי נדלה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עצם ההתפלה וסינון המלחים ממי הים צורכים אנרגיה ונחשבים ליקרים לעומת מקורות מים‬
‫‪.‬אחרים‬

‫חברה זו נמצאת בבעלות שווה של כיל ) ‪ IDE.‬השחקנית הדומיננטית בשוק ההתפלה היא חברת‬
‫‪3,999.0‬‬
‫‪0.48%‬‬
‫)‬
‫שבשליטת משפחת עופר‪ ,‬ושל קבוצת ‪,‬‬
‫דלק )‬
‫‪77,050.0‬‬
‫‪1.70%‬‬‫)‬
‫שבשליטת יצחק תשובה‪ .‬החברה הוקמה בתחילה ‪,‬‬
‫‪.‬כחברה ממשלתית בשם הנדסת התפלה‪ ,‬והיא בעלת ניסיון של ‪ 50‬שנה‬
‫‪:‬מה דעתך על מניית כיל‬

‫‪190‬‬

‫מכירה חזקה‬
‫‪16%‬‬

‫מכירה‬

‫המתן‬

‫קנייה‬

‫קנייה חזקה‬

‫? מה חושבים הגולשים‬
‫‪79% 5%‬‬

‫לדף מניית כיל‬
‫‪643.9‬‬

‫שיכון ובינוי )‬

‫‪1.17%‬‬‫)‬
‫שבשליטת‬
‫שרי אריסון‪ ,‬גרנית הכרמל )‬
‫‪486.0‬‬
‫‪0.69%‬‬‫)‬
‫שבשליטת דוד‬
‫עזריאלי ואוליה ישראל ותהל מקבוצת קרדן )‬
‫‪842.0‬‬
‫‪0.77%‬‬
‫)‬
‫שבשליטת יוסף‬
‫גרינפלד‪ ,‬אבנר שנור ואיתן רכטר הן שחקניות נוספות בשוק בקונסורציומים שונים שמקימים‬
‫‪.‬ומתפעלים את מתקני ההתפלה בארץ‬
‫טיוב בארות ‪ -‬המומחיות של שרי אריסון‬

‫בעקבות הגברת שאיבת המים שחלה בעשורים האחרונים‪ ,‬בעיקר באקוויפר החוף‪ ,‬ירדו מפלסי‬
‫המים המתוקים‪ .‬בעקבות הדרישה למצוא עוד מקורות מים החליטה רשות המים שיש לטהר את‬
‫בארות המים שזוהמו במשך השנים כדי להשתמש בהם למי שתייה‪ .‬טיוב )להפוך את המים לטובים‬
‫ ר"ח( נעשה לאחר שאיבת המים מהבאר והעברתם דרך מתקן טיפול‪ ,‬לרוב באמצעות ממברנות‬‫מיוחדות המפרידות את המזהמים מהמים‪ .‬כיום ישנן כ־ ‪ 20‬בארות מים המלווים על ידי רשות המים‬
‫כדי להשמישם כמי שתייה‪ .‬כמות מי השתייה המופקת או הצפויה להפקה במסגרת המפעלים לטיוב‬
‫‪.‬מי בארות נאמדת ב־ ‪ 30‬מיליון מ"ק בשנה‬
‫פרשנות‬
‫פתאום מים זה סקסי‬
‫אין הצדקה לתת למקורות להתפיל מים כאשר חברה פרטית תעשה זאת במחיר נמוך יותר‪ .‬בוויכוח‬
‫על הפרטה‪ ,‬טובת הציבור היא הרלבנטית ושאלת הבעלות לא מעניינת‬
‫רויטל חובל‪ 7 ,‬תגובות‬
‫לכתבה המלאה‬

‫הבת של שיכון ובינוי‪ ,‬חתמה לאחרונה על הסכם שבמסגרתו היא תתכנן‪ ,‬תקים‬
‫חברת ניטרון‪ ,‬חבר ־‬
‫ותתפעל למשך ‪18‬שנה מתקן לטיוב מי באר לתושבי נס ציונה‪ .‬סכום העסקה כ־ ‪ 17‬מיליון שקל‬
‫‪.‬והבאר תפיק מיליון מ"ק מים לשנה‬
‫בשיטה של ניטרון פועלים כיום כבר ‪ 13‬מתקנים‪ .‬ישנן עשרות בארות שטרם טויבו‪ ,‬ומי שאחראי‬
‫‪.‬לשחרר את הבארות היא רשות המים‪ .‬כל באר יכולה לספק מיליון מ"ק מים בשנה‬
‫‪191‬‬

‫מקבוצת גרנית הכרמל ואלקו שבבעלות ‪, GES‬החברות המובילות בענף טיוב הבארות הן ניטרון‬
‫‪.‬גרשון זלקינד; מולם מתמודדת מקורות‬
‫טיהור שפכים ‪ -‬ישראל ראשונה בעולם‬

‫ישראל ניצבת כיום במקום הראשון בעולם בשימוש חוזר במי קולחין‪ .‬מדובר בשימוש חוזר‬
‫בשפכים‪ ,‬בעיקר להשקיית גידולים חקלאיים‪ 75% .‬מהשפכים בישראל כיום ממוחזרים וישנה‬
‫החלטת ממשלה מ־ ‪ 2008‬להגדיל שיעור זה‪ .‬לצורך כך הקצתה המדינה תוספת של ‪ 2‬מיליארד‬
‫‪.‬שקל עד ‪2020‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3385133,00.html‬‬

‫‪http://vimeo.com/10528513‬‬
‫יש מים ! ‪There is Water in Israel‬‬
‫‪by Tsur Shezaf‬‬
‫הנה זה קרה‪ .‬לקחו לנו את המים‪ .‬הפריטו אותם‪ .‬ייבשו אותנו‪ .‬למי שזה לא היה ברור קודם‪ ,‬זה‬
‫ברור עכשיו‪ ,‬כתוב באותיות קידוש לבנה‪ .‬קיראו בדה מרקר – בעוד ‪ 10‬שנים‪ ,‬ב‪75% 2020-‬‬
‫‪.‬מהמים שנישתה ייוצרו על ידי חברות פרטיות‬
‫מה שקיבלנו באיכות טובה‪ ,‬במחיר סביר‪ ,‬בלי להזיק יותר מדיי‪ ,‬נקבל מעכשיו במחירים גבוהים‪,‬‬
‫‪.‬באיכות הרבה פחות טובה והמשפחות העשירות יתעשרו‬
‫וזה הרבה יותר חמור ממה שנשמע‪ ,‬כי על פי כל המומחים‪ ,‬לא היתה אמורה להיות בעיה של מים‬
‫במדינת ישראל עד ‪ .2020‬ובעיה אמיתית‪ ,‬שתלויה בגידול האוכלוסיה‪ ,‬על פי נתוני היום‪ ,‬היתה‬
‫‪.‬אמורה לקרות רק ב‪2050-‬‬
‫?אז מה קרה‬
‫‪.‬נכון‪ .‬משבר המים‬
‫‪192‬‬

‫?רק שמשבר המים מלאכותי‪ .‬ולמה הוא קרה‬
‫כי מישהו קיבל את הזיכיון למפעל ההתפלה הגדול ביותר שעומד לקום בשפך נחל שורק‬
‫‪)").‬פלמחים( מפעל שיתפיל ‪ 175‬מליון קוב‪ .‬האחים עופר ויצחק תשובה )"דלק‬
‫האחים עופר זה כימיקלים לישראל‪ ,‬זה תחנות כוח פרטיות בכל מיני מקומות‪ ,‬ועכשיו זה משק‬
‫‪.‬המים‬
‫‪There is no water crisis in Israel, just bad management and old believes. It rains the same amount in‬‬
‫‪Tel Aviv and London - 560 mm per Annum.‬‬
‫‪The crisis was made as a Shock doctrine. It succeeded. Israel is going to drink from the sea expensive‬‬
‫‪privatised water. money and politics as the Chicago school of economics wants.‬‬

‫המדינה תבחן הקמת מתקני התפלה בים‬
‫בתוכנית האב למשק המים נבחנת הקמתם של מתקני התפלת מי ים על אסדות או על איים‬
‫מלאכותיים בגלל הקושי לייעד לכך שטחים לאורך החוף‬
‫צפריר רינת‬
‫‪25.09.2011‬‬
‫‪05:12‬‬
‫‪19‬‬
‫הוסף תגובה‬

‫ישראל תצטרך להשקיע בארבעת העשורים הקרובים ‪ 200‬מיליארד שקל בפיתוח מתקני מים‪ ,‬אך‬
‫תוכל לעשות זאת בלי לייקר את תעריפי המים לצרכנים הפרטיים‪ .‬זו ההערכה המופיעה בתוכנית‬
‫האב למשק המים‪ ,‬שאושרה באחרונה במועצת רשות המים‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬יש לבחון הקמת מתקני‬
‫‪.‬התפלה על איים מלאכותיים בלב ים‪ ,‬בגלל הקושי לייעד לכך שטחים נרחבים לאורך החוף‬
‫על פי התוכנית‪ ,‬פיתוח משק המים הישראלי ימשיך להתבסס על הרחבת מערך מתקני ההתפלה‪.‬‬
‫כמות המים שמוקצית לחקלאות כמעט שלא תקטן‪ ,‬אולם היא תתבסס בעיקר על קולחים )שפכים‬
‫‪.‬מטוהרים( ועל מי תהום מליחים‬
‫לפי ההמלצה בתוכנית האב‪ ,‬יש להמשיך ביעד שקבעה הממשלה‪ ,‬ולהגיע להיקף התפלת מי ים‬
‫של ‪ 750‬מיליון מטרים מעוקבים בעוד עשור ‪ -‬כמות כפולה מהכמות הנוכחית‪ .‬עם זאת‪ ,‬החל‬
‫מהעשור הבא יהיה צורך להגדיל את היקף ההתפלה פי שניים עד שנת ‪ .2050‬בתוכנית המים‬
‫נקבע שישראל תזדקק לתוספת של ‪ 1.5‬מיליארד מטרים מעוקבים להיצע המים העומד לרשותה‪.‬‬
‫‪.‬מתוך זה‪ ,‬שליש יהיה מיועד לירדן ולרשות הפלסטינית‬
‫מתקן להתפלת מים בחדרה‪ .‬צילום‪ :‬טואג אייל‬
‫למרות שלצורך הקמת מתקני התפלה‪ ,‬הובלה וטיהור יידרשו ‪ 200‬מיליארד שקל‪ ,‬ברשות המים‬
‫מעריכים שהתעריפים ‪ -‬שכבר מבטאים עלייה משמעותית ‪ -‬לא יעלו‪" .‬גם אם כל תוכנית הפיתוח‬
‫‪.‬תועמס על התעריפים באופן מלא‪ ,‬התעריף לבית לא יגדל מעבר לתעריף הנוכחי"‪ ,‬נכתב בתוכנית‬

‫‪193‬‬

‫תוכנית האב קובעת כי בניגוד להערכות קודמות‪ ,‬צריכת המים לנפש בישראל לא תגיע לשיעור של‬
‫‪ 110‬מטרים מעוקבים לשנה‪ .‬ההערכה כעת היא שהצריכה תהיה בשיעור של ‪ 95‬מטרים מעוקבים‬
‫לנפש לשנה‪ ,‬על אף העלייה הצפויה ברמת החיים‪ .‬הגורמים העיקריים לכך הם ייעול השימוש במים‬
‫‪.‬והכנסת קולחים לשימוש במסגרת הגינון העירוני‬
‫מה שעשוי להיות בעייתי בקידום התוכניות להקמת המתקנים הוא איתור שטח מתאים‪ .‬הקושי קיים‬
‫בעיקר לגבי מתקני ההתפלה‪ ,‬שאמורים לקום ליד חופי הים התיכון‪ ,‬אזור שבו כבר יש צפיפות רבה‬
‫של מתקני תשתית‪ .‬לכן מומלץ בתוכנית האב לבחון הקמת מתקני התפלת מי ים על אסדות בתוך‬
‫הים‪ ,‬או על איים מלאכותיים‪ .‬הקמת איים כאלה כבר נידונה במוסדות התכנון הארציים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫‪.‬נבחנת כיום ההצעה להקים גם חלק ממתקני הטיפול לגז הטבעי על מתקנים ימיים‬
‫עורכי תוכנית האב‪ ,‬שהם אנשי אגף התכנון ברשות המים‪ ,‬טוענים שיש עיכוב בהקמת מתקנים‬
‫לטיוב בארות )טיהור מים שזוהמו או הומלחו(‪ .‬זאת‪ ,‬עקב הקשיים שמערים לטענתם המשרד‬
‫להגנת הסביבה במתן אישורים לסילוק הרכז )המלח שהוצא בטיהור הבארות( אל הים‪ ,‬והחשש‬
‫שהוא ישפיע על הסביבה‪" .‬כתוצאה מכך‪ ,‬עשרות פרויקטים לטיוב בארות אינם מקודמים ושיקום‬
‫‪.‬מקורות המים הטבעיים נפגע"‪ ,‬מצוין בתוכנית האב‬
‫בכיר במשרד להגנת הסביבה הכחיש בתוקף טענות אלו‪ .‬לדבריו‪ ,‬רשות המים לא ניצלה עד עתה‬
‫נקודות מוצא לסילוק רכז לים‪ ,‬שכבר אושרו‪ .‬לדבריו‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה הסכים לשקול‬
‫אישור לסילוק רכז בכל מקום שבו יהיה ריכוז בארות שאותן יש לטהר‪ ,‬אבל רשות המים לא פנתה‬
‫אליו בעניין‪ .‬כמו כן הוא טען שרשות המים היתה אמורה להציג עבודת תכנון שבה תפרט את כמות‬
‫‪.‬המים שהיא מתכוונת לטייב‪ ,‬אבל עבודה כזו לא הוצגה למשרד עד היום‬
‫באשר לשיקום נחלים ומעיינות בשמורות טבע‪ ,‬נקבע בתוכנית האב שכמות המים המסופקת לטבע‬
‫תעלה מ‪ 10-‬מיליון מטרים מעוקבים כיום לכמות גדולה פי חמישה בעוד עשור‪ .‬כמו כן הוחלט‬
‫להזרים ‪ 30‬מיליון מטרים מעוקבים של קולחים ברמה גבוהה יחסית‪ ,‬לנחלים שורק וירקון‪ ,‬כדי‬
‫לסייע בשיקומם‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1482480‬‬

‫יש פיתוחים מתקדמים בתחום המים – חסר מימון ליישום‬
‫‪02/01/12‬‬
‫מאת ‪ :‬איילת גרינברג‬
‫הביקוש הגובר לטכנולוגיות שיסייעו לפתור את משבר המים בארץ ובעולם‪ ,‬אמור היה לעודד מימון‬
‫מחקרים בנושא‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא קיים היום גוף שיתמוך במחקרים אקדמיים עם סיום שלב‬
‫המעבדה ועד שהוכחה היתכנותם בשטח‪ .‬התוכנית שהתקבלה בממשלה עוד ב‪ 2008-‬להקמת‬
‫מרכז לאומי לפתרונות מים טכנולוגיים מתקדמים בשדה בוקר‪ ,‬תקועה בשל עיכובים בירוקרטיים‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה בעייתי בשלבי הפיתוח הראשונים הדורשים השקעות בסיכון‬
‫גבוה לאורך שנים‬
‫העולם צמא לפתרונות טכנולוגיים בתחום המים‪ ,‬ואין לנו את הפריבילגיה לחכות להם זמן רב"‪",‬‬
‫אמר בוקי אורן‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל נטפים ויו"ר מקורות בפתיחת אירוע האקתון המים‬
‫שהתקיים ב‪ 23-‬באוקטובר באוניברסיטת תל אביב‪ .‬אירוע זה מהווה אחת ‪(WaterHackathon),‬‬
‫הדרכים להעלאת המודעות בקרב חוקרים ואנשי אקדמיה בישראל לצורך הגובר בעריכת מחקרים‬
‫‪194‬‬

‫‪.‬ובפיתוח מוצרים חכמים‪ ,‬שיסייעו לפתור את משבר המים‬

‫למצוא מקורות מים זולים‬
‫האתגר המרכזי העומד בפני משק המים הוא התייעלות‪ ,‬הסביר אורן‪" .‬הביקוש העולמי למים עולה‬
‫ב‪ 2%-‬לשנה‪ ,‬מה שאומר שבתוך ‪ 20‬שנה העולם יצטרך למצוא מקורות זולים להוספת עוד ‪50%‬‬
‫מכמות המים"‪ .‬על פי הנתונים שהציג אורן‪ ,‬הביקוש העולמי למים עומד היום על ‪ 4,500‬מיליארד‬
‫קו"ב מים בשנה‪ ,‬כאשר מתוכם צורכת מדינת ישראל ‪ ,0.04%‬כ‪ 2-‬מיליארד קוב‪" .‬במידה וישראל‬
‫תמשיך להתפיל מים בטכנולוגיות הקיימות‪ ,‬תעלה התפלת תוספת של ‪ 50%‬מים ‪ 1.2‬טריליון דולר‬
‫לשנה‪ .‬מדובר בסכום עתק ולכן יש צורך להפחית עלויות ולמחזר מים‪ .‬בשל ההתחממות‬
‫‪.‬הגלובאלית לא נוכל להסתמך עוד על מי הגשמים ונדרש סיוע טכנולוגי"‪ ,‬אמר אורן‬
‫פער בין הפוטנציאל למימוש‬
‫למרות הביקוש הרב לטכנולוגיות ושיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין האקדמיה לבין התעשייה‬
‫טוענים חוקרים בתחום המים‪ ,‬כי קיים פער אדיר בין הפוטנציאל של המחקרים הנערכים באקדמיה‬
‫לבין המימוש המתבצע על ידי התעשייה‪ .‬לטענת פרופ' אילון אדר‪ ,‬ראש מכון צוקרברג לחקר המים‬
‫של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬הפער נובע מהשוני הבסיסי הקיים בין האקדמיה לבין התעשייה‪.‬‬
‫"התעשייה מדברת בשפה עסקית בעוד אנשי המחקר חושבים בשפה מדעית‪ .‬כלומר‪ ,‬הצלחה של‬
‫חוקר נמדדת על פי מספר הפרסומים שמקבל המחקר שלו בכתבי עת מדעיים‪ ,‬ולאו דווקא על פי‬
‫יישומם בשטח‪ .‬התעשייה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ממוקדת בבעיות הקיימות בשטח ומחפשת פתרונות מהירים‪,‬‬
‫מוכחים וישימים שבתוך שנתיים‪-‬שלוש יוכלו להיות ממונפים למוצר‪ .‬מדובר בבעיה‪ ,‬מאחר וממצאי‬
‫מחקרי המעבדה בתחום המים נמצאים לרוב ברמה בוסרית‪ .‬המחקר בתחום מורכב ועלול לארוך‬
‫‪ 5-6".‬שנים ולשם כך נדרשות השקעות בסיכון גבוה‬

‫יזמים מחפשים רעיון מוכח‬
‫מרבית היזמים מוכנים לבחון ממצא רק במידה והוא בר פטנט‪ ,‬בשלב שעבר פטנט‪ ,‬ולאחר שיוצר"‬
‫אב טיפוס‪ .‬בשלבים מוקדמים יותר ייתכן ויסתבר בהמשך שחסר מרכיב טכנולוגי שבלעדיו הרעיון‬
‫אינו בר מימוש למוצר‪ ,‬ולכן גם אם מדובר ברעיון נהדר‪ ,‬יהיה קשה למצוא יזמים שיסכימו להשקיע‬
‫בו"‪ ,‬מסביר פרופ' אדר‪" .‬לדוגמא‪ ,‬נניח שבמעבדה הצלחתי לפתח אוכלוסיית חיידקים שמסוגלת‬
‫לפרק חומר בעייתי שנמצא במים‪ .‬אני בא ליזם ואומר שפיתחתי פטנט‪ ,‬שבמידה ויצליח יהיה לו‬
‫ביקוש רב בארץ ובעולם‪ .‬היזם יאמר לי שללא אב טיפוס‪ ,‬ממנו ניתן ללמוד על ההיתכנות הטכנית‬
‫של הפטנט בקנה מידה גדול‪ ,‬לא ניתן להעריך את היכולת של המוצר הסופי‪ ,‬לתמחר אותו‬
‫‪".‬ולהעריך את הפוטנציאל שלו בשוק ולכן לא יוכל להשקיע בו‬
‫גם הקרנות לא מממנות‬
‫קרנות המו"פ שתומכות במחקרים האקדמיים לא מוכנות גם הן להשקיע בשלב ייצור האב טיפוס‪.‬‬
‫"רק כ‪ 20%-‬מכלל הרעיונות שעולים באקדמיה ברי מינוף ברמה הטכנולוגית הקיימת והיתר‬
‫דורשים פיתוח של רכיבים שעדיין לא קיימים כדי לקדם אותם‪ .‬אך חבל שאת ה‪ 20%-‬הללו אין‬
‫היום מי שימנף"‪ ,‬אומר פרופ' אדר‪ .‬הוא מוסיף‪ ,‬כי קושי נוסף נעוץ בעובדה שהמעבר מרמת‬
‫היתכנות אקדמית לאב טיפוס ולאתר ניסוי בטא סייט‪ ,‬אינו תהליך ליניארי‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר בתהליך‬
‫שקשה לחזות מראש לאן הוא יתפתח ואת ההוצאות שכרוכות בכך‪ .‬בשל התנהלות זו‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫‪.‬רבים מהרעיונות לא מוצאים מימון מעבר למחקר הראשוני ‪ -‬ומתפספסים‬

‫‪195‬‬

‫חסרה החוליה המקשרת‬
‫אדר מסביר כי חסרה החוליה המקשרת בין האקדמיה לתעשייה‪ ,‬שתיקח על עצמה את אותם‬
‫ממצאים מדעיים ותשקיע בשלב בדיקת ההיתכנות שלהם‪ .‬מסיבה זו הוא פעל בשיתוף האיגוד‬
‫לקידום הקמת מרכז לאומי לפתרונות מים טכנולוגיים מתקדמים )‪-WaterFronts‬הישראלי למים )ה‬
‫בשדה בוקר‪ .‬מטרתו הרשמית של המרכז‪ ,‬כפי שהוגדרה בהחלטת ממשלה ‪) 3953‬חכ‪(121/‬‬
‫משנת ‪) 2008‬שבאה בהמשך להחלטת ממשלה ‪ 828‬משנת ‪" :(2006‬לפעול באופן יזום לאיתור‬
‫חוקרים ומחקרים בעלי פוטנציאל בתחום המים‪ ,‬לקדם פרויקטי מו"פ שמטרתם בדיקת היתכנות‬
‫ראשונית לטכנולוגיה‪ ,‬ולהכשרה והפעלה של שטחים לניסוי"‪ .‬לדברי פרופ' אדר‪ ,‬להקמת המרכז‬
‫אושר תקציב בסך ‪ 40‬מיליון שקלים והוא אמור היה להיות מופעל על ידי תאגיד פרטי שישקיע‬
‫סכום דומה‪ .‬הרעיון היה‪ ,‬שמהכספים שיכניסו פיתוחים‪ ,‬שיצליחו להימכר בסוף התהליך ליזמים‪,‬‬
‫יוכל המרכז להמשיך ולתמוך בקידום פרויקטים נוספים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עקב עיכובים בירוקרטים עד היום‬
‫‪.‬לא פורסם המכרז לבחירת התאגיד‬
‫?אולי בווטק תבוא הבשורה‬
‫אך אדר לא מתייאש‪" .‬אני מקווה שבתערוכת ווטק ‪ 2011‬יכריזו שר התמ"ת או מנכ"ל המשרד‪,‬‬
‫שהמדינה יוצאת למכרז ושמצפים שבתוך ‪ 3-4‬חודשים יקום תאגיד שכזה"‪ ,‬מוסיף פרופ' אדר‪.‬‬
‫במושב בשם "מהאקדמיה לתעשיית המים"‪ ,‬שיתקיים במסגרת התערוכה יציגו מומחים מהעולם‬
‫מודלים דומים למרכז שכזה‪ ,‬שהוקמו בשנים האחרונות בסינגפור‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬הולנד‪ ,‬קנדה ובמדינות‬
‫נוספות‪" .‬היתרונות בהקמת המרכז מוכחים ונכון להיום פועלים במרכזים בעולם חוקרים ישראלים‪,‬‬
‫אשר מוציאים את הרעיונות שלהם החוצה ובכך נגרם הפסד למדינת ישראל"‪ ,‬מסביר אדר ומזהיר‪:‬‬
‫"אנחנו מפספסים את הרכבת בשל פקידות לא מקצועית שמונעת מהממשלה למשול‪ ,‬ומסיבה זו‬
‫‪".‬אנחנו בפיגור של ארבע שנים בתחום המים‬
‫התעשייה משקיעה רק כשהיא מוכרחה‬
‫קושי נוסף עמו נאלצים חוקרים להתמודד נובע מחוסר המוטיבציה של אנשים בתעשייה להשקיע‬
‫בטכנולוגיות שאין להם צורך בהן היום‪ ,‬גם במקרים בהם ברור שיהיה בהן צורך בעתיד‪" .‬אנחנו‬
‫כחוקרים הרבה פעמים עובדים על המחר‪ ,‬כאשר התעשייה מתרכזת באתמול ובהיום"‪ ,‬מציין פרופ'‬
‫דרור אבישר‪ ,‬ראש המעבדה להידרו‪-‬כימיה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשיתוף עם ד"ר הדס ממן‬
‫פיתח פרופ' אבישר טכנולוגיה לטיפול בשארים תרופתיים במים‪ ,‬שמיועדת ליישום בתעשיית‬
‫הפרמצבטיקה‪ ,‬בבתי חולים ובמכוני טיהור שפכים )מט"שים(‪ .‬הוא מסביר‪ ,‬שמאחר והיום התקינה‬
‫לא מגדירה חומרים מיקרו‪-‬מזהמים שמקורם בתרופות כאסורים‪ ,‬החומרים הללו לא מנוטרים ולא‬
‫נמדדים‪" .‬השפכים היוצאים היום מהמט"שים כמי קולחין משמשים להשקיה חקלאית‪ ,‬להזרמה‬
‫לנחלים ולשימושים אחרים ומזהמים את הסביבה בחומרים תרופתיים ואנטיביוטיים בריכוזים הנעים‬
‫‪.‬מננו‪-‬גרמים למיקרו‪-‬גרמים"‪ ,‬אומר פרופ' אבישר‬

‫תהליכי חימצון מתקדמים עם פטנט‬
‫לטיפול במפגע פיתחו החוקרים שיטה ייחודית‪ ,‬המשלבת תהליכי חימצון מתקדמים עם פטנט‬
‫שפותח במהלך המחקר‪ ,‬ומהווה מוצר שמאפשר לזהות ולפרק את החומרים הללו במים ובכך‬
‫להקטין את הזיהום הסביבתי שהם גורמים‪ .‬השיטה הוכחה במעבדה וכעת מחפשים החוקרים‬
‫משקיע למימון שלב בדיקות ההיתכנות בקנה המידה של השטח‪ ,‬על מנת שבסופו של דבר תוכל‬
‫השיטה להפוך למוצר מסחרי‪" .‬הבעיה היא שלתעשייה‪ ,‬למט"שים ולבתי החולים אין כרגע‬
‫מוטיבציה לשתף איתנו פעולה מכיוון שאין להם ראייה לטווח ארוך‪ .‬הרי ברור שבסופו של דבר‬
‫תתקבל תקינה כזאת"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬לאחרונה הופיע אבישר בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של‬
‫‪.‬הכנסת‪ ,‬שעסקה בשפכי בתי חולים והוא פועל לקידום חקיקה בנושא‬
‫‪196‬‬

‫חוקרים שרוצים יישום בשטח‬
‫אבישר מכנה את עצמו ואת שותפיו למחקר "חוקרים מהזן החדש"‪" .‬מעבר לפרסומים המדעיים‬
‫ולקרדיט בכתבי העת המקצועיים חשוב לנו מאוד שהמחקרים שלנו ייושמו בשטח‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫מעבר לתיאוריה מעניין אותנו לפתור בעיות סביבתיות קיימות"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬על מנת לגייס כספים‬
‫לשלב הפיילוט פועלים החוקרים באוניברסיטת תל אביב בימים אלה להקמת מכון מים שיתמוך‬
‫בפרויקטים‪ ,‬בדומה לזה שהתכוונה המדינה להקים בשדה בוקר‪" .‬הבעיה היחידה שלנו היא‬
‫תקציבית‪ ,‬ואני בטוח שבמידה ונצליח להשיג את התקציב הדרוש יזמינו אותנו התעשיות ובתי‬
‫החולים לבצע את המשך המחקר אצלם‪ ,‬כדי להקטין את ריכוז המזהמים התרופתיים שהם פולטים‬
‫‪".‬לסביבה‬
‫רעיונות טובים ימצאו מימון‬
‫אני לא שמעתי על רעיונות טובים שלא מומשו בשל היעדר מימון ו‪/‬או פלטפורמה למחקר"‪ ,‬טוען"‬
‫לעומתם פרופ' נח גליל‪ ,‬ראש מכון גרנט לחקר המים בטכניון‪" .‬אין יום שאני לא מקבל טלפונים‬
‫ממשקיעים פוטנציאלים שמחפשים פרויקטים למימון"‪ .‬לדבריו‪ ,‬העולם צמא לטכנולוגיות מים‪,‬‬
‫ישראל היא אחת המובילות בתחום ולכן המחקרים שמתבצעים בה מושכים תשומת לב עולמית‬
‫וקיימת נכונות רבה לשיתופי פעולה‪" .‬אם ממשלת ישראל תמצא לנכון להקים גוף שיתמוך‬
‫במחקרים בשלבי בדיקות ההיתכנות זה יהיה מבורך‪ ,‬אבל חשוב להבין שמשק המים הישראלי לא‬
‫עצר מלכת בהמתנה להקמת הגוף הזה"‪ ,‬אומר גליל‪ .‬לראייה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬ישראל היום היא בעלת‬
‫מספר הסטארט‪-‬אפים בתחום המים הגבוה ביותר פר‪-‬תושב‪ .‬המימון לפעילותם מגיע מקרנות‬
‫הפועלות במסגרת שיתופי פעולה עם מדינות אחרות‪ ,‬מתחרויות ארציות ובינלאומיות על תקציבי‬
‫‪.‬מחקר ומצרכים יישומיים שבאים מהתעשייה‬

‫לשפר את מיחזור החנקן והזרחן בשפכים‬
‫המחקרים בתחום המים מהווים בסיס לייצוא טכנולוגי ויש לנו במה להתגאות"‪ ,‬מצהיר גליל‪ .‬הוא"‬
‫מונה מספר נושאים בהם נחשבת ישראל למובילה בעולם‪" .‬נתחיל מנושא השימוש החוזר במים‬
‫ובשפכים‪ .‬העובדה שהיום ישראל ממחזרת למעלה מ‪ 75%-‬מהשפכים שלה להשקיה חקלאית‬
‫התאפשרה בזכות מחקרים שבוצעו על ידי גופי המחקר השונים"‪ ,‬אומר גליל‪ .‬הוא מסביר‪ ,‬כי‬
‫השפכים בישראל מרוכזים יותר מאשר במדינות אחרות עקב החיסכון במים הנהוג כאן מזה שנים‪.‬‬
‫"בזכות מחקרים הצליחו החוקרים הישראלים להתאים את תהליכי טיהור השפכים והפיכתם‬
‫למשאב בקנה מידה גדול‪ ,‬למרות הריכוזים הגבוהים‪ ,‬ומכל העולם באים ללמוד מאיתנו"‪" .‬בנוסף‪,‬‬
‫אנחנו מהראשונים בעולם שחושבים על הצעד הבא"‪ ,‬הוא מציין‪ .‬לדבריו‪ ,‬בימים אלה בוחנים‬
‫בטכניון כיצד ניתן לשפר את מיחזור החנקן והזרחן שנמצאים בשפכים‪ ,‬שנמצאו כבעלי ערך כלכלי‬
‫רב בחקלאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שמתקדמים מדעי הכימיה ניתן ללמוד על השפעות לא מטופלות במים‬
‫ומתקיימים שיתופי פעולה עם גרמניה וארה"ב בפיתוח יישומים נוספים‪" .‬חשוב להבין שמשמעות‬
‫‪".‬המחקרים הללו גבוהה עבור העולם כולו ולא רק עבור ישראל‬
‫למחקרים מהתעשייה קל יותר לגייס מימון‬
‫פרופ' גליל מספר כי רבים מהמחקרים מתבצעים ביוזמת התעשייה‪ ,‬שפונה לאקדמיה למציאת‬
‫פתרונות לבעיות הקיימות בשטח‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬למחקרים כאלו קל יותר לגייס מימון‪ .‬כך‪,‬‬
‫מאמצע שנות ה‪ '90-‬מיושמות בהצלחה מערכות למיחזור שפכים תעשייתיים בתעשיות‬
‫הפטרוכימיות ובבתי הזיקוק‪ .‬גליל מסביר כי גם השפכים התעשייתיים בישראל מרוכזים עד פי ‪5‬‬
‫משפכי תעשייה במקומות אחרים ולכן משמעות ההצלחה להפוך אותם לברי שימוש במערכות‬
‫הקירור של המפעלים‪ ,‬למשל‪ ,‬גבוהה ביותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלתה יוזמה חדשה להקמת מפעל במפרץ‬
‫‪197‬‬

‫חיפה שיעביר את השפכים טיפול נוסף‪ ,‬כך שיוכלו לשמש גם לצרכי הפקת קיטור ואנרגיה‬
‫בתעשייה‪" .‬אנחנו לומדים את הבעיות ובוחנים מה קיים בספרות המקצועית ומה עוד יש לפתח"‪,‬‬
‫הוא מסביר‪ .‬לדבריו‪ ,‬במפעלי נייר חדרה מיושמות עבודות שעשו חוקרים לתוארי מאסטר ודוקטור‪,‬‬
‫נמל הדלק בחיפה מפעיל בהצלחה מערך ביולוגי מתקדם לטיפול בשפכי נפט‪ ,‬ומחקרים רבים‬
‫‪.‬מתבצעים גם בתעשיות המזון‬
‫האקדמיה בשירות ההתפלה‬
‫לדברי גליל‪ ,‬גם בתחום ההתפלה תורמת האקדמיה בפיתוח אמצעים טכנולוגיים שצפויים להחליף‬
‫את שיטת האוסמוזה ההפוכה המיושמת היום‪" .‬ההתפלה היא קרש ההצלה למשק המים בישראל‬
‫וחשוב לבחון דרכים שיובילו למתקנים חסכוניים באנרגיה על מנת שיהיה ניתן לעשות בה שימוש‬
‫רחב בטווח הארוך"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתבצעים מחקרים בתחום הפוסט‪-‬התפלה‪ ,‬לבחינת‬
‫‪.‬העשרת מים מותפלים במינרלים הנחוצים מבחינה בריאותית‬
‫תקן ישראלי למיחזור מים אפורים‬
‫גליל מונה תחומים רבים נוספים בהם תורמת האקדמיה בישראל לקידום משק המים‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫בימים אלה פועלים חוקרים בשיתוף עם מכון התקנים הישראלי במטרה להכין תקן ישראלי למיחזור‬
‫מים אפורים‪ ,‬שצפוי להיות מהראשונים בעולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישראל מובילה היום בעולם בכל הנוגע‬
‫למערכות ביטחון איכות מים ובימים אלו עובדים צוותים של הטכניון על אמצעי איתור וניטרול‬
‫‪.‬מפגעים שונים‪ ,‬כמו גם על מערכות לניהול רשתות המים במקרה של מפגע‬
‫הבעיה המרכזית‪ :‬מחסור בכ"א‬
‫הבעיה המרכזית בתחום המים בישראל עליה מצביעים מנהלי כל מוסדות המחקר היא מחסור בכוח‬
‫אדם‪ .‬דו"ח שפרסם מוסד שמואל נאמן בטכניון בשנת ‪ ,2008‬שעסק במחסור בכוח אדם מדעי‬
‫וטכנולוגי ייחד פרק שלם למשק המים‪ ,‬ובו נכתב כי גילם הממוצע של החוקרים בתחום המים‬
‫בישראל גבוה וכי "לאור הגידול הצפוי בפעילות בענף עולה בבירור שצפוי בשנים הקרובות מחסור‬
‫בכוח אדם בתחום המים"‪ .‬הבעיה העיקרית עליה הצביע הדו"ח היא כי אין מספיק סטודנטים‬
‫הבוחרים ללמוד תחום זה‪ ,‬והמליץ לממשלה ולמוסדות האקדמיים לנקוט בצעדים דחופים על מנת‬
‫להגדיל את כוח האדם בתחום‪" .‬יש מחסור בכוח אדם בתחום המים ואנחנו עובדים על זה ורואים‬
‫בכך משימה חשובה"‪ ,‬אומר גליל‪ .‬בשנים האחרונות החלו המוסדות האקדמיים להפעיל תכניות‬
‫ייעודיות להכשרת הנדסאים‪ ,‬מהנדסים וחוקרים בתחום המים‪ ,‬מהלך שתוצאותיו יורגשו בשנים‬
‫‪.‬הקרובות‬
‫הכשרת מהנדסים בשיתוף התעשייה‬
‫בעקבות המחסור בכוח אדם עובדים במרכז לעיצוב ולטכנולוגיה אריאל בשומרון בשיתוף משרד‬
‫התמ"ת והתאחדות התעשיינים על מנת להקנות לבוגרים כלים פרקטיים‪ ,‬שיאפשרו להם להתמודד‬
‫עם האתגרים בשטח מיד עם סיום הלימודים‪" .‬תכניות הלימוד פותחו כך שיחברו ישירות בין‬
‫האקדמיה לשטח"‪ ,‬אומרת מיטל בודה‪ ,‬ראש המחלקה לטכנולוגיות מים‪ .‬לדבריה‪ ,‬בתכניות הלימוד‬
‫קורסים שנכתבו על ידי אנשי מקצוע מהתעשייה‪ ,‬הסטודנטים יוצאים לסיורים ולכנסים מקצועיים‬
‫ומשולבות בהם הרצאות אורח של אנשי תעשייה‪ .‬מאחר והכשרת מהנדסים בתחום המים אורכת‬
‫כארבע שנים פתחו באריאל תוכנית להסבת מהנדסים מתחומים אחרים והכשרתם לעסוק בתחום‬
‫המים‪" .‬כבר במחזור הראשון כ‪ 76%-‬מבוגרי התוכנית מצאו עבודה בתחום‪ ,‬נתון מרשים בתקופה‬
‫‪.‬של משבר כלכלי ומיתון"‪ ,‬היא מציינת בגאווה‬
‫מהמעבדה לשטח‬
‫לדברי בודה‪ ,‬ההבדל בין מחקר במעבדה לבין מחקר בשטח מאוד גדול‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬גם המחקרים‬
‫הנערכים במסגרת עבודות הסטודנטים עוסקים בבעיות קיימות בתעשייה ובשטח ובניסיון למצוא‬
‫‪198‬‬

‫להן פתרונות יעילים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חוקרים במחלקה בודקים שימוש במיקרואורגניזמים לטיהור מים‬
‫ולמזעור נזקים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מזיהומי דלקים‪" .‬המחקר מתמקד בפיתוח טיפול יישומי‬
‫במפגע כזה‪ ,‬במידה ויקרה‪ ,‬ובעקבות תוצאותיו יהיה ניתן לייעל את השפעת החיידק בעת הצורך"‪,‬‬
‫היא אומרת‪ .‬במחקרים אחרים עובדים סטודנטים על פיתוח דרכים יעילות וזולות יותר לחיטוי מי‬
‫קולחים לשימושים חקלאיים‪ ,‬נבחנים התוספים המוספים למים לאחר התפלה‪ ,‬נבדקות דרכים‬
‫להגביר את יעילותם האנרגטית של מט"שים ועוד‪ .‬רבים מהמחקרים מתבצעים במפעלים ובמתקנים‬
‫עצמם‪ ,‬ובהנחיית אנשי המקצוע‪" .‬מדובר בשיתוף פעולה שעונה על צורך הדדי‪ .‬התעשייה זקוקה‬
‫לכוח אדם ולפתרונות במגוון נושאים בתחום המים ובקונסטלציה הזאת‪ ,‬במידה והסטודנטים‬
‫והחוקרים מצליחים למצוא דרכים להתגבר על הבעיות ‪ -‬הפתרונות ייחשבו קניין רוחני של המפעל‪,‬‬
‫‪".‬כך שכולם מרוויחים‬
‫מרכז מידע לתעשיית המים‬
‫לשיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה חשיבות רבה ביצירת יתרון טכנולוגי ועסקי אל מול"‬
‫העולם ובשימור על מעמדה של הטכנולוגיה הישראלית כמובילה בעולם"‪ ,‬אומר עדי שאולי‪ ,‬מנהל‬
‫פורום תעשיות המים בהתאחדות התעשיינים‪ .‬בשיתוף המוסדות האקדמיים הקימה ההתאחדות צוות‬
‫היגוי‪ ,‬על מנת לבחון את הפרויקטים השונים וליצור את "השידוכים" בין החברות התעשייתיות לבין‬
‫המחקרים‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההיענות מצד התעשיינים גבוהה ובימים אלה מתבצעים מחקרים בחברות‬
‫נירוסופט‪ ,‬הנדסת התפלה‪ ,‬תהל‪ ,‬שיכון ובינוי‪ ,‬עמיעד ורבות נוספות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מסייעים שיתופי‬
‫הפעולה להשמת מהנדסים עם סיום לימודיהם בחברות תעשיית המים‪ .‬שאולי מספר כי בקרוב תחל‬
‫ההתאחדות להפעיל מרכז מידע לתעשיית המים‪ ,‬שירכז את כל המחקרים המתבצעים במוסדות‬
‫האקדמיים ויקל על יצירת החיבור מול המפעלים שרואים בהם פוטנציאל עסקי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהווה‬
‫‪.‬המרכז פלטפורמה להצפה )תרתי משמע( של בעיות המחפשות פתרון‪ ,‬מהתעשייה לאקדמיה‬
‫‪http://www.industry.co.il/Index.asp?ArticleID=3373&CategoryID=49‬‬

‫‪199‬‬

‫"לא אאשר הקיצוץ הרוחבי בלי הנחת מים לנכים"‬
‫]גפני‪" .‬מכסת המים לנכים צריכה להיות גדולה פי שלושה" ]צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬

‫יו"ר ועדת הכספים אמר כי אם לא תינתן הנחה במים לנכים‪ ,‬לא יביא לאישור הוועדה את הקיצוץ‬
‫הרוחבי למימון חינוך חינם מגיל ‪ 3‬עם זאת‪ ,‬גפני עדכן על הסכמה עם האוצר‪ ,‬על הנחה בתעריפי‬
‫המים לנכים שתמומן מתקציב המדינה‬
‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-286716-00.html‬‬

‫מחירי המים יעלו‪ ,‬אך התאגידים יזכו לפטור ממס‬

‫‪200‬‬

‫למרות שמחיר המים לתעשייה יזנק ביום א' ב‪ ,25%-‬מציע האוצר הטבה מפנקת לתאגידי המים‪:‬‬
‫פטור ממסים בסך ‪ 50‬מיליון שקל‪ .‬בהתאחדות התעשיינים ממהרים להצהיר‪ :‬הפטור ייקר מוצרי‬
‫מזון‪ .‬פעיל חברתי ששובת רעב נגד התאגידים‪" :‬זה מטורף‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4167516,00.html‬‬

‫ניהול המים חוזר לרשויות ‪ -‬ואנחנו משלמים ביוקר‬

‫בימים אלו נחתם עוד פרק בתולדות משק המים הישראלי‪ ,‬כשהממשלה החליטה להחזיר את‬
‫השליטה בתאגידי המים לרשויות המקומיות‪ .‬ושוב נדמה כי משק המים ממשיך להתנהל לבדו‬
‫והציבור ימשיך לשלם את המחיר‪ .‬דעה‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4145176,00.html‬‬

‫‪201‬‬

‫הרכב מחיר הדלק‬
‫‪, : news.walla‬בפברואר ‪9 2011‬‬

‫‪202‬‬

‫חברת החשמל מבקשת מהמדינה שורה של הקלות מס‬
‫מאת‪ :‬אבי בר‪-‬אלי‪ ,‬מערכת וואלה! חדשות‬
‫יום ראשון‪ 9 ,‬באוקטובר ‪8:40 ,2011‬‬

‫עקב מצוקה תזרימית אליה נקלעה חברת החשמל ביקש דירקטוריון החברה משרי התשתיות‬
‫והאוצר לנקוט בצעדים לפתרון המצוקה‪ .‬מלבד העלאת תעריף החשמל מבקשת החברה הלוואות‪,‬‬
‫הנחות מס ועוד‬
‫‪:‬תגיות‬
‫חברת החשמל‬
‫‪,‬‬
‫מחיר החשל‬
‫‪,‬‬
‫מס בלו‬
‫‪http://finance.walla.co.il/?w=%2F3%2F1866881‬‬

‫‪203‬‬

‫בפעם השנייה בחודשיים‪ :‬החשמל יתייקר ב‪4.5%-‬‬
‫רשות החשמל תפחית את התחזית להזרמת גז ממצרים לאפס‪ ,‬וגם אספקת הגז הישראלי צומצמה‬
‫ב‪30%-‬‬
‫‪07:06‬‬
‫‪09.10.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אבי בר‪-‬אלי‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪49‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫‪:‬‬
‫חודשיים לאחר שזינק בשיעור חד של כ‪ ,10%-‬צפוי תעריף החשמל במשק להתייקר שוב >>‬
‫בימים הקרובים‪ .‬מחישובים ראשונים של העדכון הצפוי עולה כי מחיר החשמל במשק יתייקר ב‪-‬‬
‫‪ 5%-4%‬נוספים‪ .‬מליאת רשות החשמל עשויה לדון בייקור הנדרש כבר מחר‪ .‬בשל הרגישות‬
‫‪.‬הפוליטית‪ ,‬לא ברור אם ההחלטה על הייקור תתקבל כבר במהלך חג סוכות ‪ -‬או מיד לאחריו‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1518672#.TpE5gPeaUWQ.facebook‬‬

‫חברת החשמל מתקשה לגייס ‪ 2‬מיליארד שקל באג"ח‬
‫חברת החשמל נקלעה למצוקת מזומנים וזקוקה ל‪ 2-‬מיליארד שקל מיידית ■ מוסדיים מביעים‬
‫דאגה בהגדלת החשיפה שלהם לחוב של חברת החשמל ■ החברה סיכמה עם בנק הפועלים על‬
‫הלוואת גישור מיידית במקרה של כישלון הגיוס‬
‫‪09/11/2011, 19:25‬‬
‫רון שטיין עמירם ברקת‬
‫אם חברת החשמל מתקשה בגיוס חוב של ‪ 2‬מיליארד שקל? המונופול‬

‫הממשלתי בעל הר החובות של ‪ 62‬מיליארד שקל מנסה זה שבועיים‬
‫לגייס את החוב מהציבור באמצעות איגרות חוב‪ ,‬אך ההצבעה על אישור‬
‫‪.‬הגיוס נדחתה אתמול )ג'( למועד בלתי ידוע‬
‫>> נושאים למעקב‬
‫אג"ח‬
‫חברת החשמל‬
‫בנק הפועלים‬
‫האם חברת החשמל מתקשה בגיוס חוב של ‪ 2‬מיליארד שקל? המונופול הממשלתי בעל הר‬
‫החובות של ‪ 62‬מיליארד שקל מנסה זה שבועיים לגייס את החוב מהציבור באמצעות איגרות חוב‪,‬‬
‫‪.‬אך ההצבעה על אישור הגיוס נדחתה אתמול )ג'( למועד בלתי ידוע‬
‫‪204‬‬

‫בשיחות עם "גלובס" הביעו גורמים מוסדיים דאגה בהגדלת החשיפה שלהם לחוב של חברת‬
‫‪.‬החשמל והסתייגו מהגיוס המתוכנן‬
‫ב‪ 6-‬באוקטובר אישר דירקטוריון חברת החשמל להנהלת החברה לגייס מימון בסך ‪ 2‬מיליארד‬
‫שקל באמצעות הנפקת איגרות חוב‪ ,‬או הלוואה בנקאית‪ .‬מדובר באישור חריג‪ ,‬שניתן על מנת‬
‫למנוע מהחברה להיקלע למצוקה תזרימית קשה‪ .‬הסיבה למצוקה היא הצורך לרכוש סולר לייצור‬
‫חשמל במקום הגז המצרי‪ ,‬שהזרמתו לישראל סובלת משיבושים קשים‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000696554‬‬

‫חברת החשמל במגעים להקמת תחנות סולאריות בסין‬
‫החברה מעוניינת להקים בקפריסין חברה בת עם שותף סיני )‪ (50%‬לתכנון מיזמי ענק‬
‫בשני מחוזות בסין; היקף ההכנסות הצפוי לחברה ‪ 150 -‬מיליון דולר‬
‫‪07:04‬‬
‫‪10.10.2011‬‬
‫‪Android‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫חברת החשמל מנהלת מגעים עם חברות יזמות מסין לשותפות בהקמת תחנות כוח סולאריות >>‬
‫‪-TheMarker.‬בהיקף של ‪ 240‬מגה‪-‬ואט ‪ -‬כך נודע ל‬

‫‪http://www.themarker.com/news/1.1519550‬‬

‫מונופול נכנע למונופול‪ :‬חברת החשמל תשלם עוד ‪ 8‬מיליארד ש' על הגז‬
‫מתמר‬
‫המחיר שבו הסכימה חברת החשמל לרכוש את הגז ממאגר תמר גבוה‬
‫בכ‪ 13%-‬מהמחיר שהסכימה לשלם בהסכם העקרונות שחתמה עם חברות‬
‫הגז לפני שנתיים ■ הנימוק‪ :‬היעדר אלטרנטיבה לתמר אילץ את החברה‬
‫להתפשר ■ התירוץ‪ :‬המחיר נותר זהה ‪ -‬אך הוצמד לנוסחה עלומה‬
‫‪205‬‬

‫‪06:45‬‬
‫‪14.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬אבי בר‪-‬אלי‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪7‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫שלח לחבר‬
‫יצחק תשובה‬
‫העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי‪-‬טק בידי ענקית מחשוב זרה‪>> ,‬‬
‫וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי‪ .‬העסקה‬
‫הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית ‪ -‬עסקה‬
‫‪.‬שתספק את צורכי החברה ל‪ 15-‬השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל‪ 19-‬מיליארד דולר‬
‫אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה‪ ,‬למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני‬
‫החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז ‪ -‬נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד‪,‬‬
‫ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים‪ .‬חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט‬
‫לגבי רכישת הגז‪ ,‬ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד‪ .‬זאת‪ ,‬אף שלתנאי‬
‫הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים‪ ,‬ומכאן ‪ -‬לגבי מחיר‬
‫‪.‬החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה‬
‫דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה‪ ,‬שיובא לאחר מכן לבחינת‬
‫מצביעים ‪ TheMarker‬רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים‪ .‬זאת‪ ,‬כשפרטי העסקה שהגיעו לידי‬
‫על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר ‪-‬‬
‫מחיר שיעלה ב‪ 15%-10%-‬מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו‬
‫בדצמבר ‪ .2009‬ייקור שרירותי לכאורה‪ ,‬שמשמעותו תוספת של כ‪ 2.1-‬מיליארד דולר לפחות‬
‫‪.‬מהכיס הציבורי לטובת חברות הגז במשך ‪ 15‬השנים הבאות‬
‫מנכ"ל חברת חשמל‪ ,‬אלי גליקמן‬
‫צילום‪ :‬ארצי דרור‬
‫רכש הגז הוכפל ‪ -‬אך גם המחיר‬
‫יחידת( ‪ BTU‬מחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר יהיה ‪ 5.2-5.3‬דולרים למיליון‬
‫מידה תרמית(‪ .‬מחיר הגז האמיתי נגזר משורת נוסחאות מורכבות‪ ,‬והוא נבנה על שלל רכיבים‬
‫משתנים והצמדות מסובכות שמשנות את ערכיו באופן שוטף‪ .‬ואולם לצורך פישוט העסקה מצוין‬
‫בדרך כלל מחיר הבסיס של הגז הנרכש‪ .‬זה‪ ,‬כפי שמסתמן כעת‪ ,‬יהיה גבוה מהמחיר שעליו סיכמו‬
‫‪.‬בלבד ‪ BTU‬שותפות תמר וחברת החשמל בהסכם העקרונות‪ ,‬שאז היה ‪ 4.7‬דולרים למיליון‬
‫( ‪ BCM‬בהסכם העקרונות סיכמו אז הצדדים כי חברת החשמל תרכוש גז בנפח שנתי של ‪2.7‬‬
‫מיליארד מ"ק( למשך ‪ 15‬שנה‪ ,‬בהיקף כספי שעשוי להגיע ל‪ 9.5-‬מיליארד דולר‪ .‬מחיר הגז‬
‫בעסקה זו היה גבוה מהותית ממחיר הגז שרכשה חברת החשמל משותפות ים תטיס )‪ 2.75‬דולרים‬
‫‪206‬‬

‫גם לאחר שמצרים ‪ EMG -‬וגבוה ממחיר הגז ששילמה החברה לספקית המצרית )‪ BTU‬למיליון‬
‫עם זאת‪ ,‬המחיר היה נמוך מהמחיר ששילמה ‪ BTU.‬ייקרה את הגז ב‪ 46%-‬לכ‪ 4-‬דולרים למיליון‬
‫חברת החשמל לים תטיס בהסכם מאוחר יותר שחתמה מולה‪ ,‬ללא מכרז‪ ,‬עבור רכש שנתי של ‪1‬‬
‫‪).‬ראו טבלה( ‪ BTU‬במחיר של כ‪ 5.6-‬דולרים למיליון ‪BCM‬‬
‫כבר בהסכם העקרונות הפתיע תג המחיר שלו הסכימה חברת החשמל ‪ -‬תוך התעלמות מהיתרון‬
‫שברכש גדול יותר של הגז‪ ,‬ומהרווחיות הגבוהה פי כמה של מאגר גז גדול כמו תמר‪ ,‬הגדול פי‬
‫של ים תטיס‪ .‬אלא שבנוסף‪ ,‬כלל החוזה מנגנון הצמדה תמוה שהצמיד את ‪-B‬שמונה מתגלית מארי‬
‫‪.‬מחיר הגז למדד המחירים לצרכן ‪ -‬והוסיף עליו הצמדה מסוכנת יחסית למחירי פחם ונפט‬
‫יפתח רון טל‬
‫דירקטוריון חברת החשמל הנחה את הנהלת החברה לחתום על חוזי אספקה מחייבים בתוך חצי‬
‫שנה‪ .‬ואולם בחלוף התקופה נסוגו שותפות תמר משולחן המשא ומתן‪ .‬הן הקפיאו את הדיונים עד‬
‫לסיום עבודתה של ועדת ששינסקי‪ ,‬תוך איום כי העלאת נתח המדינה בתגליות תביא לייקור החוזה‬
‫של החברה‪ .‬בוועדת ששינסקי התייחסו לאיום בביטול בטענה כי שולי הרווח הגדולים במאגר אינם‬
‫מצדיקים כל ייקור‪ .‬כדי להמחיש את הרווחיות הזו‪ ,‬הציגה הוועדה מודל שמרני שהתבסס על‬
‫‪.‬ובהצמדה למדד שנתי של כ‪ 2%-‬בלבד ‪ BTU,‬מכירת גז במחיר של ‪ 4.5‬דולרים למיליון‬
‫על בסיס נתונים אלה הוכיחו חישובי הוועדה תשואת פרויקט של ‪ 19%‬למאגר כמו תמר‪ .‬אלא‬
‫שלאחר חקיקת חוק מיסוי רווחי הנפט החדש )חוק ששינסקי(‪ ,‬דרשו השותפות להעלות את מחיר‬
‫המשמעות המיידית של ‪ BTU.‬הגז לחברת החשמל ב‪ 40%-35%-‬לטווח של ‪ 6-6.5‬דולרים למיליון‬
‫‪.‬דרישה זו היתה ייקור הרכש ב‪ 3-4-‬מיליארד דולר‬
‫במקביל‪ ,‬חברת החשמל הציעה לשותפות תמר להכפיל את רכש הגז מהמאגר לכמות שנתית של‬
‫למשך ‪ 15‬שנה‪ ,‬שנועד ‪ BCM‬בשנה‪ .‬מדובר ברכש נוסף של גז בנפח שנתי של ‪4.94 BCM 2.24‬‬
‫להחליף את ייצור החשמל של החברה ביחידות הייצור הפחמיות בחדרה‪ .‬למכרז‪ ,‬בהיקף כולל של‬
‫‪.‬כ‪ 7-‬מיליארד דולר‪ ,‬ניגשה לפני כשנה וחצי רק שותפות תמר‬
‫בחברת החשמל סברו כי הגדלת נפח רכישת הגז תרכך את עמדת שותפות תמר ותביא לביטול‬
‫הייקור שדרשו‪ .‬בחברה אף בחנו אפשרות להארכת תקופת ההתקשרות בחמש שנים נוספות ‪ -‬ל‪-‬‬
‫‪ 20‬שנה‪ .‬אלא שפיצוצי צנרת הגז הטבעי במצרים‪ ,‬והסתלקותו למעשה של המתחרה היחיד‬
‫לשותפות תמר בשוק הגז‪ ,‬הובילה רק להקשחת עמדותיהן‪ .‬אלה הסכימו אמנם להפחית מדרישתן‬
‫‪ BTU.‬המופרזת‪ ,‬אך רק לסביבת מחיר של ‪ 5.8‬דולרים למיליון‬
‫צ'רלס דיווידסון‪ ,‬מנכ"ל נובל אנרג'י‬
‫צילום‪ :‬בלומברג‬
‫בחברת החשמל סברו כי שותפות תמר מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה‪,‬‬
‫ולהכתיב מחיר גז שרירותי לכאורה‪ .‬החברה פנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן מול‬
‫השותפות‪ .‬פנייה זו גררה הודעה מצד שר התשתיות עוזי לנדאו‪ ,‬שלפיה בכוונתו להכריז על הגז‬
‫הטבעי כמוצר בר‪-‬פיקוח כדי לפקח על תמחורו‪ .‬במקביל‪ ,‬החליטה רשות החשמל כי לא תכיר‬
‫לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק‪ .‬כלומר‪ ,‬תעריף החשמל לציבור לא‬
‫יועלה במידה שחברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא‬
‫‪.‬ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי‬

‫‪207‬‬

‫לאחר מכן היה זה הממונה על הגבלים העסקיים‪ ,‬פרופ' דייויד גילה‪ ,‬שנזעק לרסן את הלחצים‬
‫שהופעלו על החברה‪ ,‬והורה לצמצם את נפח הגז שתרכוש בשנים הראשונות של החוזה בכ‪40%-‬‬
‫בלבד‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות חשש כי אספקת גז גבוהה יותר עשויה למלא את הקיבולת ‪ BCM‬לסביבות ‪3‬‬
‫של צינור הגז התת‪-‬ימי הבודד לאשדוד‪ ,‬ובכך לחסום כניסת יצרני חשמל פרטיים מתחרים‪ .‬מגבלה‬
‫‪.‬זו עשויה להיפתר כבר בסוף ‪ - 2015‬עם הנחת צינור תת‪-‬ימי נוסף לאשקלון‬
‫הצמדה למדד היתה חוסכת מיליארד דולר‬
‫תחת חרב הבנקים המממנים את פרויקט פיתוח המאגר‪ ,‬נלחצו השותפות הישראליות בתמר‪ :‬דלק‬
‫)‪ ,(31.25%‬ישראמקו )‪ (28.75%‬ואלון גז )‪ (4%‬למהר ולחתום על חוזה העוגן מול חברת החשמל‬
‫עד סוף ‪ .2011‬משבר הגז הטבעי בעקבות הפסקת אספקת הגז ממצרים והידלדלות מאגר ים‬
‫‪.‬תטיס דחקה גם בחברת החשמל‪ ,‬והצדדים התכנסו בשבועות האחרונים לכדי חוזה חדש ומחייב‬
‫חוזי הגז הטבעי‬
‫אלא שחרף הוראת רשות החשמל סיכמו כאמור הצדדים על מחיר גז גבוה יחסית של כ‪5.2-‬‬
‫המחיר נומק בכך שמדובר למעשה במחיר המקורי מדצמבר ‪) 2009‬סביב ‪ BTU.‬דולרים למיליון‬
‫שעליו נוספה "ההצמדה"‪ .‬איזו "הצמדה"? ההצמדה שעליה סיכמו )‪ 4.7 BTU‬דולרים למיליון‬
‫הצדדים עקרונית בלבד בדצמבר ‪ ,2009‬או נוסחת ההצמדה החדשה והעלומה שעליה סיכמו‬
‫‪.‬הצדדים ‪ -‬ואף היא כבר מעוררת תמיהות‬
‫ראשית‪ ,‬לא ברור מדוע הסכימה חברת החשמל להתבסס על המחיר שנקבע בסוף ‪ .2009‬תנאי‬
‫השוק הרי רק היטיבו עם שותפות תמר בפרק הזמן שחלף‪ .‬הן נהפכו למעשה למונופול בשוק‬
‫שעומד ערב משבר‪ ,‬ואף נהנו מזינוק של כ‪ 80%-‬בנפח הגז שיירכש מהן בחוזה‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר‬
‫עלויות הפיתוח וההפקה ממילא לא גילמו עלייה בשיעור הייקור הנדרש‪ ,‬וחברת החשמל הרי לא‬
‫‪.‬התחייבה כלל להצמדה כלשהי‬
‫חמור מכך‪ ,‬לא ברור מדוע נבחרה ההצמדה של ‪ 2009‬כבסיס לתמחור הגז כעת‪ .‬ראשית‪ ,‬מעוררת‬
‫תמיהה עצם הבחירה להצמיד את המחיר המקורי לנוסחה כלשהי שמעלה את מחירו‪ .‬מכאן‪ ,‬קשה‬
‫להבין אם ההצמדה היתה בגדר תנאי חוזי ‪ -‬או שנשלפה כדי "להלבין" ייקור לא מנומק‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫הצמדת מחיר הגז למדד שקלי היתה מוסיפה לערכיו ‪ 6.1%‬בלבד בגין השנתיים שחלפו )‪4.98‬‬
‫הסתפקות בשיעורי הצמדה זה היתה חוסכת לצרכני החשמל כמיליארד ‪ BTU).‬דולרים למיליון‬
‫‪.‬דולר‪ .‬בחירה בהצמדה ששוקללה בדיוני ועדת ששינסקי היתה גורעת מייקור זה ‪ 2%‬נוספים‬
‫לכאורה‪ ,‬תטען חברת החשמל כי בתנאי השוק שנוצרו השיגה את המחיר המיטבי שיכולה היתה‬
‫להשיג מול מונופול‪ ,‬ערב משבר גז לאומי‪ .‬אלא שתהיה זו טעות לתפוס את החוזה שייחתם בין‬
‫‪.‬הצדדים כאירוע נקודתי בלבד ו"למחול" על תנאיו‬
‫לא כאן המקום להתנהלות כנועה של הסתפקות במועט‪ .‬מחיר חברת החשמל משמש בנצ'מארק‬
‫גם ליתר החוזים שעליהם תחתום שותפות תמר מול יצרני החשמל הפרטי המתחרים בחברת‬
‫החשמל‪ .‬משום כך‪ ,‬נדרש משנה זהירות בכל הנוגע ל"ויתורים" נקודתיים לכאורה‪ ,‬הנעשים ברוח‬
‫‪.‬נסיבות זמניות ‪ -‬אך נושאים בפוטנציאל להשלכות רוחב מהותיות‬
‫השאלות הקשות בעסקת הגז‬
‫הסכמה לייקור הגז עשויה לגרור העלאה דרמטית בעלות סל הדלקים במשק ‪ -‬ולקבע תג מחיר‬
‫‪208‬‬

‫גבוה לשחקנים עתידיים ולעשורים הבאים‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם לנוכח העובדה כי חברת החשמל‬
‫היא הלקוח הדומיננטי בשוק‪ .‬כפי שפורסם רק בשבוע שעבר‪ ,‬חברת החשמל מתעקשת להכניס‬
‫שלפיו מחיר הגז שתרכוש משותפות תמר יהיה ‪ MFN (Most Favorite Nation),‬לחוזה הגז סעיף‬
‫הנמוך במשק‪ .‬בכך‪ ,‬יקבע למעשה מחר דירקטוריון חברת החשמל "מחיר רצפה" עבור כל שוק‬
‫‪.‬הגז‪ ,‬שלא על בסיס תחרותי‬
‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.1591016‬‬

‫חברת החשמל משלמת את מחיר המונופול‬
‫איש לא נושא באחריות חוזה הגז בין חברת החשמל לשותפות תמר‬

‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.1594104?cache=1464635%3FhideOthers‬‬
‫‪%3D7.2083888%2F1.681554%3FhideOthers%3D7.2083877%3FhideOthers‬‬
‫‪%3D7.2083892%3FhideOthers%3D7.2083892‬‬

‫חברת החשמל תלווה מיליארד שקל מבנק הפועלים לשלוש שנים‬
‫ההלוואה ‪ -‬על רקע קשיים תזרימיים וכישלון הנפקת האג"ח האחרונה‬
‫‪18:02‬‬
‫‪15.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬איתי טרילניק‬
‫הוסף תגובה‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫הדפס‬
‫חברת החשמל הודיעה היום על קבלת הלוואה מבנק הפועלים בסכום של מיליארד שקל‪ ,‬שתיפרע‬
‫במלואה בעוד שלוש שנים‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר אישורו של שר התשתיות‪ ,‬עוזי לנדאו‪ ,‬לקבלת ההלוואה‪,‬‬
‫המובטחת כנגד שעבוד צף על נכסי החברה‪ .‬המימון נדרש בשל המצוקה התקציבית הקשה של‬
‫‪209‬‬

‫חברת החשמל‪ ,‬בעקבות הפסקת הזרמת הגז המצרי וצמצום הזרמת הגז מים תטיס‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫השימוש המוגבר בסולר ומזוט יקרים יותר להפקת חשמל‪ .‬רשות החשמל היא זו שהורתה לחברה‬
‫לגייס את ההלוואה‪ ,‬כתנאי לדחייה של חודשיים בהפקדת בעודפי גבייה בסך כ‪ 350-‬מיליון שקל‬
‫בחשבון ייעודי‪ .‬עודפי הגבייה‪ ,‬שאמורים היו לשמש למימון השלב השני של תוכנית החירום במשק‬
‫‪.‬החשמל‪ ,‬מנוצלים לרכש הסולר והמזוט‬
‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.1592670‬‬

‫אריסון תמכור לנמל אשדוד חשמל ב‪ 170-‬מיליון שקל‬
‫שיכון ובינוי זכתה במכרז של החברה הממשלתית לאספקת חשמל פרטי‬
‫ל‪ 12-‬שנה ■ החברה תמכור לנמל ‪ 10‬מגה‪-‬ואט חשמל בשנה מתחנת‬
‫הכוח אתגל הסמוכה‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1594985‬‬

‫חברת חשמל שיעבדה נכסים כדי לקבל הלוואה של מיליארד שקל מבנק הפועלים‬
‫ההלוואה תיפרע בתשלום אחד בתום שלוש שנים ממועד העמדתה ונושאת ריבית קבועה בתוספת‬
‫הצמדה למדד המחירים לצרכן‬
‫שהם לוי‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3555453,00.html‬‬

‫חברת החשמל חוששת להידרס בידי המתחרים‬
‫דיון פתוח על עתיד משק החשמל חשף אתמול בפומבי את המאבק הנסתר שבין חברת החשמל‬
‫למתחריה הפרטיים ■ "צריך לעודד תחרות אבל לא צריך לדרוס אותנו"‪ ,‬הלין מנכ"ל חברת‬
‫החשמל אלי גליקמן ■ "מי שיבנה תחנות כוח יהיו שחקנים אחרים"‪ ,‬הבהיר סגן הממונה על‬
‫התקציבים באוצר‬

‫‪210‬‬

‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.1579382‬‬

‫עסקת הגז בין חברת החשמל לשותפות תמר היא ספין‬
‫‪18/12/2011‬‬
‫לראשי חברת החשמל לא היו תשובות ברורות ל"שאלות הקשות" שהופנו‬
‫כלפיהם‬
‫מאת‪ :‬אבי בר‪-‬אלי‪ ,‬דהמרקר‬
‫חוזה הגז בין חברת החשמל לשותפות תמר נהפך למועקה טורדנית שהכל רוצים כבר בפתרונה‬
‫המהיר‪ ,‬אך איש לא מוכן לשאת באחריות להשלכותיו‪ .‬משרד התשתיות כרע תחת יללות יזמי‬
‫החשמל הפרטי‪ ,‬שמשוועים כבר לחתימה כדי שיוכלו להפשיר את המשא ומתן המוקפא שלהם‬
‫לרכש הגז‪ .‬משרד האוצר נזהר שלא ידבק בו כתם עיכוב בפיתוח מאגר תמר ‪ -‬ולכן העדיף לשתוק‪.‬‬
‫רשות החשמל מעדיפה שחברת החשמל תפרש בעצמה את הגבלתה ל"מחירי שוק"‪ ,‬ואילו רשות‬
‫‪.‬ההגבלים חמקה בקושי מניסיונות של הרגע האחרון לערב אותה בכוח בניסוח החוזה‬
‫כך‪ ,‬מצאה את עצמה חברת החשמל‪ ,‬ערב ההכרעה‪ ,‬מול שר תשתיות שנוזף בה על הימשכות‬
‫המשא ומתן; שר אוצר שחותם במפתיע על הקלה מיסויית נוספת לטובת תמר; רשות חשמל‬
‫שטרודה בעיקר בזהות היו"ר הבא שלה; ורשות הגבלים שהתביישה ארבעה חודשים מלחשוף את‬
‫‪.‬הוראתה לקצץ את נפחי הגז בחוזה‬
‫הכל חיכו שחברת החשמל תוציא עבורם את הערמונים מהאש ‪ -‬כלומר‪ ,‬תיקח על עצמה את האשם‬
‫בעיכוב הסגירה הפיננסית של יצחק תשובה או שתספוג אש ציבורית על כניעתה למונופול‬
‫המתהווה של תמר‪ .‬ביטוייה של התמודדות אמביוולנטית זו עמדו בבסיס התדרוך שערכה החברה‬
‫ביום חמישי‪ .‬מחד‪ ,‬חזרו ראשי החברה שוב ושוב על דאגתם לטובתו של האזרח הקטן‪ ,‬שנשכחה‬
‫משום שכלל המעורבים במשא ומתן אדישים למחיר הגז‪ .‬במקביל‪ ,‬דיווחה החברה לבורסה כי‬
‫היקף החוזה יאפשר את מימון פיתוח שדה תמר ‪ -‬והפתיעה בדאגה מעין אפולוגטית למצבו הפיננסי‬
‫‪.‬של הספק שלה‬
‫תחרות מתי שנוח‬
‫אף שלא נרתעו מלהופיע פומבית‪ ,‬לא היו לראשי חברת החשמל תשובות ברורות ל"שאלות‬
‫הקשות" שהופנו כלפיהם מעל דפים אלה בשבוע שעבר‪ .‬הם הדגישו כי מחיר הגז לא התייקר מאז‬
‫הסכם העקרונות ב‪ ,2009-‬אך לא פירטו לאיזה סל הוצמד‪ ,‬כך שמחירו הריאלי ייוותר לכאורה‬
‫זהה‪ .‬גם התשובה לשאלה מה קיבלו בתמורה להכפלת נפחי הגז בחוזה נענתה בתשובה כללית‬
‫‪.‬לגבי תרומת ההסכם למשק ובשיפור החוזה הסופי לעומת קודמו‬
‫אם היו לנו ספקים מתחרים‪ ,‬מצבנו היה משתפר"‪ ,‬פלט אחד הנוכחים‪ ,‬וקרע מעל פני החברה את"‬
‫הארשת הגאה שהתעקשה לשמר‪ .‬זו שכופפה ב‪ 2000-‬שתי ספקיות גז‪ ,‬הוציאה מהן מחיר זול‬
‫בקנה מידה עולמי‪ ,‬ולו רק היתה יכולה‪ ,‬היתה שולחת את תשובה להתעסק בהסדר החוב של דלק‬
‫‪211‬‬

‫‪.‬נדל"ן‪ ,‬וממתינה עד שיחזור אליה על הברכיים‬
‫אלא בעוד שהיא לומדת על בשרה את המחיר של שוק מונופוליסטי ממשיכה חברת החשמל‬
‫בניסיונותיה לשמר את המונופול שלה בשוק החשמל‪ .‬את המחיר שנאלצה לשלם בשל הצבתה‬
‫בודדה בחזית המאבק על מחיר הגז‪ ,‬היא דורשת כעת לכסות באמצעות התחייבות לבכורה‬
‫בתמחורו‪ .‬מי שכפה על חברת החשמל להתמודד לבדה מול מונופול ‪ -‬ייאלץ לבלום את הניסיון‬
‫להנציח אותה כמונופסון‪ .‬במקרה הטוב‪ ,‬היא תמנע ממתחריה לרכוש גז זול‪ .‬במקרה הרע‪ ,‬תמיד‬
‫‪.‬תוכל להאשים את הממשלה בכך שנכנעה למונופול גז וגילגלה לציבור מיליארדים מיותרים‬
‫‪http://www.energianews.com/article.php?id=11802‬‬

‫"היקף התחרות בשוק הגז מהווה מקור לדאגה"‬
‫הארגון ממליץ להקים קרן הון ממשלתית לרווחי הגז‪ ,‬ולהעלות את הבלו על דלקים לייצור חשמל‬
‫עד פי ‪ ,16‬על מנת שישקף את העלות הסביבתית כמקובל באירופה‬
‫‪10:50‬‬
‫‪12.12.2011‬‬
‫מאת‪ :‬איתי טרילניק‬
‫הוסף תגובה‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫שתף‬
‫ה‬
‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.1589247‬‬
‫ארדן לשטייניץ‪ :‬הגבל מס סולר וצמצם ייקור חשמל‬

‫לקראת העלייה החדה הצפויה במחירי החשמל‪ ,‬שיגר השר להגנת הסביבה מכתב לעמיתו‬
‫מהליכוד‪ .‬על הפרק‪ :‬קריאה להגביל את היקף גביית המס על הסולר מייצור חשמל לרמה בה היה‬
‫ב‪2010-‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4166099,00.html‬‬

‫‪212‬‬

http://www.quora.com/When-will-photovoltaic-solar-panels-become-cost-effective

http://www.solarfeeds.com/solar-2011-in-review/

‫ נשיא ומנכ"ל‬,‫ דיוויד קריין‬NRG Energy ‫ עלות מועברת האנרגיה מן‬,‫" בשנתיים האחרונות‬,‫ ציין‬PV
‫נחתך בחצי‬. NRG ‫ אשר יגרום חשמל סולארי‬,‫צופה כי עלות ליפול במחצית שוב בשנתיים הקרובות‬
‫ הוא אמר‬,‫ מדינות‬20 ‫זול יותר מאשר החשמל הקמעונאי בערך‬. "
"David Crane, the president and CEO of NRG Energy observed, “In the last two years, the delivered
cost of energy from PV was cut in half. NRG expects the cost to fall in half again in the next two years,
which would make solar power less expensive than retail electricity in roughly 20 states, he said. "

213

‫עזריאלי ישלם ‪ 33‬מיליון שקל על קרקעות בנגב לבניית פרויקטים סולאריים‬
‫חברת סופר סולאר של גרנית הכרמל זכתה בשני מכרזי קרקע למתקנים סולאריים של מינהל‬
‫זכתה במכרז אחר ותשלם ‪ 30‬מיליון שקל; סה"כ ‪ EDF‬מקרקעי ישראל; חברת החשמל הצרפתית‬
‫תפוקת הפרויקטים ‪ 16 -‬מגה וואט‬

‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.1615779‬‬

‫משרד האנרגיה והמים יתכנן ‪ 20‬אלף דונם להקמת מתקנים סולאריים‬
‫המשרד יקצה ‪ 10‬מיליון שקל לצורך הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מהשמש ב‪ 6-‬אתרים בנגד‬
‫‪http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=302101&p_id&maavar=1‬‬

‫‪orporate Rule Is Not Inevitable‬‬
‫‪7 signs the corporatocracy is losing its legitimacy ... and 7 populist tools to help shut it down.‬‬
‫‪Document Actions‬‬
‫‪Email‬‬
‫‪Print‬‬
‫‪Feed‬‬
‫‪Share‬‬
‫‪214‬‬

by Sarah van Gelder
posted Jan 20, 2012

A parody of corporate personhood in D.C.
Photo by takomabibelot
You may remember that there was a time when apartheid in South Africa seemed unstoppable.
Sure, there were international boycotts of South African businesses, banks, and tourist attractions.
There were heroic activists in South Africa, who were going to prison and even dying for freedom. But
the conventional wisdom remained that these were principled gestures with little chance of upending
the entrenched system of white rule.
“Be patient,” activists were told. “Don’t expect too much against powerful interests with a lot of money
invested in the status quo.”
With hindsight, though, apartheid’s fall appears inevitable: the legitimacy of the system had already
crumbled. It was harming too many for the benefit of too few. South Africa’s freedom fighters would
not be silenced, and the global movement supporting them was likewise tenacious and principled.
In the same way, the legitimacy of rule by giant corporations and Wall Street banks is crumbling. This
system of corporate rule also benefits few and harms many, affecting nearly every major issue in public
life. Some examples:
Powerful corporations socialize their risks and costs, but privatize profits. That means we, the 99
percent, pick up the tab for environmental clean ups, for helping workers who aren’t paid enough to
afford food or health care, for bailouts when risky speculation goes wrong. Meanwhile, profits go
straight into the pockets of top executives and others in the 1 percent.
The financial collapse threw millions of Americans into poverty. 25 million are unemployed, underemployed, or have given up looking for work; four million have been unemployed for more than 12
months. Poverty increased 27 percent between 2006 and 2010. And students who graduated with
student loans in 2010 had borrowed 5 percent more than the previous year’s graduating class—owing
more than $25,000. Meanwhile, those who caused the collapse continue the same practices. And the
unwillingness of the 1 percent to pay their fair share of taxes means the the public services we rely on
are fraying.
Scientists say that we are on the brink of runaway climate change; we only have a few years to make
the needed investments in clean power and energy efficiency. This transition could be a huge job
creator—on the order of the investments made during World War II, which got us out of the
Depression. But fossil fuel industries don’t want to see their investment in dirty energy undermined by
the switch to clean energy and conservation. So far, by paying millions to climate deniers, lobbyists,
and political campaigns, they’ve succeeded in stymieing change.
Agribusiness get taxpayer subsidies for foods that make us sick; for farming practices that destroy
rivers, soils, the climate, and the oceans; and for trade practices that cause hunger at home and abroad.
Through ALEC, the private prison industry crafts state laws that boost the numbers behind bars,
lengthen sentences, and privatize prisons.
215

Big Pharma jacks up prices; insurance companies raise premiums and delivers fewer benefits; the
burden of inflated care drags down the economy and bankrupts families. But only a very few
politicians stand up to the health care industry's war chests and advocate for Canadian-style singlepayer health care, which would go a long way toward solving the cost problem.
Corporations and wealthy executives fund an army of lobbyists and election campaigns, spreading
untruths and self-serving policy prescriptions.
It’s not that we, the people, haven’t noticed all this.
In a recent poll by the Pew Research Center, 77 percent of Americans said too much power is
concentrated in the hands of a few rich people and large corporations. In a poll by Time Magazine, 86
percent of Americans said Wall Street and its lobbyists have too much influence in Washington.
And 80 percent of Americans oppose Citizens United, the pro-corporate Supreme Court ruling that
turns two years old today. Eighty percent—that’s among Republicans, Democrats, and Independents.
Some say corporations have such a strong grip on politicians and big media that it is impossible to
challenge them, no matter how many of us there are.
But I believe we can do it. In the past few months, YES! Magazine has been researching ways that
ordinary people can challenge corporate power (look for strategies in our spring issue, out in February).
And we found that there are actually a lot of tools at our disposal:
Corporations were created by public law to provide a public benefit. If we the people no longer feel
that a corporation is providing a benefit—or if we feel that it is operating in a lawless and destructive
manner—we can revoke their charter. That’s what Free Speech for People has asked the attorney
general of Delaware to do to Massey Energy, which has been one of the worst culprits in mountaintop
removal and which has operated its mines in a lawless and negligent manner, resulting in 29 deaths at
the Upper Big Branch Mine.
We can insist that, in exchange for use of our public airwaves, broadcasters provide free airtime to
candidates for public office. If they don’t need to raise millions for media buys, they don’t need to be as
beholden to the 1 percent.
We can get our governments to quit banking with Bank of America and Chase, and start our own state
banks—14 states, including California and Washington, are considering such a move. And while we're
at it, we can localize food, energy, and other aspects of our economy so local, independent businesses
and cooperatives can thrive.
We can stand up to specific parts of the corporate agenda by engaging in the sort of direct action that
halted the KXL Pipeline.
We can call for a constitutional amendment overturning Citizens United, corporate personhood, and the
ridiculous notion that money is the same thing as speech. So far, Los Angeles, New York City, and
about 50 other towns and cities have done so far.
We can use mechanisms like clean elections, electoral transparency, citizen review of legislation, and
recalls to keep corporate control of our democracy in check.
Finally, the reason I am most hopeful today: We can take a cue from Occupy Wall Street and continue
to name the source of political corruption—something the political establishment and mainstream
media have refused to do. We can occupy homes that are slated for foreclosure, as people have been
doing all over the country. We can mic check places like Walmarts that intimidate and fire workers who
want to unionize. We can set up tents in public places and in other ways join with the Occupy
216

movement to take a stand for a world that works for the 100 percent—a world where we all benefit.
None of these actions will be easy. It will take time—potentially years of work—to make big change.
But just as the legitimacy of apartheid crumbled well before the institutions of apartheid went down,
the legitimacy of corporate rule is crumbling. So I’m convinced that, with you and me and all the others
out there creating alternatives and taking a stand, we will see change.
Sarah van Gelder will deliver these comments at Seattle's rally on the second anniversary of the
Citizens United ruling. Sarah is YES! Magazine's co-founder and executive editor, and editor of the
new book: "This Changes Everything: Occupy Wall Street and the 99% Movement."

http://www.yesmagazine.org/blogs/sarah-van-gelder/corporate-rule-is-not-inevitable

https://www.facebook.com/groups/171497799585661/

217

http://hasinut.aa.gov.il/index.html

218

219

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful