‫ריבאונד‬

‫(אהבה ראשונה)‬

‫מעולם לא אהבתי כדורגל‪ ,‬אבל את עצמונה אהבתי תמיד‪.‬‬
‫ליתר דיוק מאז שהייתי בן עשר‪ ,‬בערך‪ ,‬שזה כמעט כמו תמיד‪ ,‬או לפחות מאז שהגעתי לבגרות‬
‫מינית‪.‬‬
‫כשאני אומר "בגרות מינית"‪ ,‬הכוונה שאזרתי מספיק אומץ להיכנס לבית מרקחת ולקנות‬
‫קונדומים; עד היום בוערות לי הלחיים מבושה‪ .‬ומאחורי הדֶּ לְ פֵּ ק בבית המרקחת עמדה בלונדינית‬
‫חלוקה בלבן – נצחית‪ :‬עד היום אני רואה אותה מסתובבת במרכז הכרמל‪ ,‬וכבר אז היא הייתה בת‬
‫‪ ,98‬להערכתי‪ ,‬למרות שבדרך נס כיום היא נראית לי בערך בת ‪ – 06‬בעלת תווי פנים חדים כשל‬
‫אוח יתדות‪ ,‬שהביטה עליי באותה חדווה שבה בוודאי הייתה מביטה על צואת כלבים במרקם פֶּ ְסט ֹּו‬
‫שדבקה בעקב הנעל החדשה והיקרה והלבנה במיוחד שקנתה‪ ,‬אלמלא העובדה שתמיד הלכה‬
‫בנעליים אורתופדיות בצבע בז'‪ ,‬על פי צו האופנה המחמיר של הזבניות של אז‪ ,‬נשים חסודות‬
‫למראה‪ ,‬שתמיד עו ררו בי רצון למדוד את המידות הטובות שלהן בסרגל מתכת‪...‬‬
‫אבל אני סוטה‪ .‬איפה הייתי?‬
‫אה כן – עצמונה‪ .‬אין לי שום זיכרונות ילדות לפני שיחת הטלפון לעצמונה‪ ,‬שבה התוודיתי על‬
‫אהבתי אליה‪ .‬מספרי הטלפון המקומיים היו מורכבים אז מחמש ספרות‪ ,‬ושלה יצרו על גלגל החוגה‬
‫כוכב מחומש שבעת העתיקה סימל את הטירוף‪ ,‬ובזמני סימל את האהבה‪ ,‬שני קרובי דם מנישואי‬
‫קרובים‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬כשבוחנים את ההיסטוריה של הכוכב המחומש ואת המשמעויות השונות‬
‫והמגוונת והסותרות שהדביקו לו לאורך הדורות‪ ,‬ממסופוטמיה של שנת ‪ 0666‬לפני הספירה ועד‬
‫היום‪ ,‬מתבהר שכל אחד מרח עליו איזו משמעות שרק רצה‪ ,‬ובסופו של דבר כולם נותרו עם צורה‬
‫ַּייּבט א חזיר! (חיפאים מתחילים לדבר יידיש‬
‫שניתן לבנות מחמישה קיסמים‪ .‬נו טוב ‪ -‬א חזיר ּבל ְ‬
‫כשהם מתבגרים‪ .‬זה חוק עזר עירוני)‪ .‬בקיצור‪ ,‬קשקוש אחד גדול‪ .‬מה שמחזיר אותי לנושא האהבה‪.‬‬
‫אז כן‪ ,‬צלצלתי להגיד לה שאני אוהב אותה; אני חושב שפלטתי את זה ישר‪ ,‬בלי הקדמות‪ ,‬בלי‬
‫שיחה על מזג האוויר או על שיעורי הבית‪ .‬היא לא הבינה אותי‪ .‬היא לא הבינה את מילות האהבה‬
‫שהשמעתי באוזניה המפורכסות‪ ,‬את התיאורים הספרותיים שתיארתי אותה‪ ,‬את כל הדברים‬
‫היפים שאמרתי‪ .‬היא אמרה משהו כמו "טוב‪ ,‬בסדר"‪ ,‬וניתקה‪.‬‬
‫ייחסתי את זה לחוסר בגרות נפשית‪ :‬היא כנראה עוד לא הייתה בשלה לאהבה ולרגשות‬
‫מתוחכמים כמו אלה שפרשתי בפניה‪ .‬אני לעומת זאת הייתי מאוד מפותח רגשית‪ .‬כלומר‪ ,‬בכיתי‬
‫הרבה‪.‬‬
‫חיכיתי שתתבגר ותלמד לאהוב אותי חזרה‪.‬‬
‫זה לא קרה בשנה‪-‬שנתיים שאחרי שיחת הטלפון הראשונה‪ ,‬אבל מה שכן קרה היה שהתחבבתי‬
‫על עצמונה ועל שתי החברות שלה‪ ,‬לילך ודיצה‪ ,‬שאהבו לשחק איתי בהפסקות ביסודי‪ .‬ולתר דיוק‬

‫אהבו לשחק בי‪ :‬מדי הפסקה הן היו גוררות אותי הלוך ושוב לאורך שבילי ומגרשי המוסד החינוכי‪,‬‬
‫מהשיער‪ .‬הייתי הילד המקריח היחיד בגילי‪ ,‬שהרי שלושת הנימפות המשתוללות תלשו ממנו נתחים‬
‫שלמים מדי יום‪ ,‬קווצות התייחסות‪ ,‬ואילולא התום הכללי והטוהר שאפיינו את התקופה ההיא‪,‬‬
‫בוודאי היה מישהו קופץ למסקנה שאלה קרחות אזוריות שנובעות מעגבת או משהו כזה‪ ,‬ואני נשבע‬
‫שבחיים לא נגעתי באף זבנית בנעליים אורתופדיות!‬
‫אבל המשיכות מהשיער לא הפריעו לי‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬הייתי בגן עדן‪ :‬מ די יום טיפלו בי במלוא המרץ‬
‫שלוש נשים יפות‪ ,‬ג'ינג'ית‪ ,‬שחורה ובלונדינית‪ ,‬טריקולור‪ ,‬והייתי נועץ מבט חלומי בעננים הקסומים‬
‫שחלפו מעליי דיכרומטית‪ ,‬כחול ולבן‪ ,‬בעודי נגרר מחייך מהשיער‪ ,‬כל הפסקה‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬עולה‬
‫על דעתי שמשמעות הדבר שיותר משהייתי ילד מושך‪ ,‬הייתי נמשך‪ .‬אבל ניחא‪.‬‬
‫את הקונדומים‪ ,‬אגב‪ ,‬מילאתי במים וניפצתי על המכונית של המורה לספרות‪ .‬אני בטוח שיש לזה‬
‫הגדרה ב‪.DSM-‬‬
‫* ~*‬
‫מעולם לא אהבתי כדורגל‪ ,‬כאמור‪ ,‬אבל תמיד אהבתי את עצמונה‪ ,‬ואבא שלה היה המאמן של‬
‫הפועל חיפה‪.‬‬
‫עצמונה לא שמה עליי‪ .‬כלומר‪ ,‬מלבד המשיכות בשיער‪ ,‬לא הייתה לה שום אינטראקציה איתי‪ .‬את‬
‫השיחות והחיוכים והמגעים הקלים היא החליפה עם אנשים כמו נוני‪ ,‬מלך הכיתה‪ ,‬שהיה בלונדיני‬
‫כמו ההוא מ"עשיר ועני"‪ ,‬וגם היה טוב בספורט‪ .‬התחלתי לרקום מזימה‪ :‬אני אתעלה על נוני‬
‫בספורט‪ ,‬ואשחק ככה כדורגל שעצמונה לא תוכל שלא להתאהב בי; זה הרי בלתי נמנע‪ .‬בינתיים‬
‫ניסיתי קיצור דרך‪ :‬הכנסתי מכות ליוני‪ ,‬העבירו אותו לבי"ס אחר‪ ,‬ועצמונה עדיין לא התאהבה בי‪.‬‬
‫ובכל זאת שמרנו על יחסים‪ .‬הייתי רץ אליה הביתה עם מגשי בורקסים‪ ,‬מגיע רענן כמו אחרי‬
‫מקלחת עם ריח של תיאדנט מהפה‪ ,‬וגם זה לא עשה עליה כל רושם‪" :‬יש לך ריח של משחת שיניים‬
‫מהפה"‪ ,‬הייתה אומרת‪ ,‬כאילו זה דבר רע‪ .‬מוזרה‪ .‬את הבורקסים דווקא אהבה‪.‬‬
‫בינתיים עצמונה התגייסה לצופים‪ ,‬ואני אחריה‪ .‬לא אהבתי את הצופים‪ ,‬לא הבנתי את הרעיון‪,‬‬
‫וזה לא עזר לי להתקרב אל עצמונה‪ ,‬למרות שהיו הרבה מאוד הזדמנויות להפגין גבריות‪ :‬טיפוס על‬
‫חבלים‪ ,‬כריתת עצים‪ ,‬ע"ש לילה‪ ...‬אבל כלום‪.‬‬
‫וכל הזמן הזה שיחקתי כדורגל‪ ,‬והרבה‪ .‬כל הפסקה אפשרית (מכיתה ז' הפסיקו למשוך לי‬
‫בשערות והתפנה לי זמן)‪ ,‬במשחקים נגד בית הספר היריב‪ ,‬בשכונה‪ .‬אני לא יכול להגיד שהייתי‬
‫ממש טוב בזה‪ .‬הייתה לי גישה קצת אחרת למשחק‪ .‬אמנם כשעמדתי בהגנה היה קשה מאוד לעבור‬
‫אותי‪ ,‬ורצתי טוב‪ ,‬אבל לא רצתי טוב עם הכדור‪ .‬כל העסק הזה של לרוץ ולהעביר את הכדור קדימה‬
‫עם הרגליים‪ ,‬נראה לי מעט לא טבעי‪ .‬תמיד ציפו ממני להתפרץ קדימה או למסור כשהגיע אליי כדור‬
‫או כשהוצאתי אותו משחקן של הקבוצה היריבה‪ ,‬אבל אני רציתי להבקיע‪ ,‬למען עצמונה ביציע‪.‬‬
‫להבקיע‪ .‬אבל תמיד הייתי רחוק מהשער‪ .‬כפיצוי אבולוציוני פיתחתי בעיטת טיל אימתנית‪ ,‬שפיץ‬

‫אכזרי שכולם נזהרו לא להיכנס למסלול שלו‪ .‬כשאני אומר "כולם"‪ ,‬זה כולל גם את השער‪ .‬לעיתים‬
‫מאוד רחוקות הבקעתי‪ .‬רוב הפעמים הייתי מכניס בעיטה איומה שהייתה עפה גבוה מעל השער‪.‬‬
‫חצי מהמשחקים העברנו בחיפוש אחר כדורים שבעטתי לחורש‪ .‬וכולם היו נועצים בי מבטים‬
‫חורשי רעה‪.‬‬
‫* ~*‬
‫מבני בטון אכזריים התנשאו מעליי במשחקים שעצמונה צפתה בהם‪ ,‬גורדי מורל‪ .‬תמיד הרגשתי‬
‫את גודל הרגע רובץ על כתפיי ומכביד על רגליי‪ .‬הייתי שם קטן וחסר אונים‪ ,‬למרות שלפני‬
‫המשחקים תמיד הרגשתי עצום וכל יכול‪ .‬אבל הייתי חייב להוכיח את עצמי ולזכות באהדתה‪.‬‬
‫באהבתה‪.‬‬
‫התחלתי להתעניין בהפועל חיפה‪ ,‬והשם היחיד שאני זוכר כיום הוא רפעת טורק‪ .‬אולי הוא היה‬
‫בפועל‪ ,‬אולי לא‪ ,‬אבל כזו הייתה ההתעניינות שלי במשחק‪ :‬שטחית‪ .‬ניסיתי להיות בעניינים בלי‬
‫להיות בהם‪ .‬זרקתי כמה שמות‪ ,‬חזרתי על כמה דברים ששמעתי מאחרים וברדיו‪ ,‬וזה הספיק‪ .‬אולי‬
‫זה מה שכולם עושים‪ .‬וכששאלו אותי איזו קבוצה בינלאומית אני אוהב‪ ,‬אמרתי ללא היסוס‬
‫"קווינספארק ריינג'רס"‪ .‬אני לא יודע אם הם היו אלופי העולם או אפסים גמורים‪ .‬ממילא החדשות‬
‫האלה לא הגיעו ארצה‪ .‬בחרתי בהם בגלל אהבתי העזה למערב הפרוע‪ :‬ריינג'רס‪ ,‬אתם מבינים‪.‬‬
‫לא זוכר מהם כלום‪ ,‬אבל היה לי פוסטר שלהם‪ .‬אולי לא לי‪ ,‬אלא לחבר טוב‪ ,‬ואולי זה בכלל היה‬
‫פוסטר של מנצ'סטר יונייטד‪ .‬קיבינימט‪ ,‬הכדורגל הזה‪ .‬הכל כל כך מסובך ורובם לובשים אדום!‬
‫* ~*‬
‫הייתה תקופה שניסיתי לשחק כדורסל‪.‬‬
‫זה יותר אינטליגנטי‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬ואפשר לרוץ כמו בני אדם‪ ,‬בלי הכדור המטופש בין הרגליים‪.‬‬
‫אחרי הכל – כדור זה כדור‪ ,‬ועצמונה תדע להבחין בי גם אם אצטיין במשחק הקליעה לסל‪ ,‬מה גם‬
‫שהכדור כתום ומושך יותר תשומת לב‪ .‬זה רפלקס טבעי‪.‬‬
‫אבל גם הכדרור היה לי קשה‪ .‬מילא ההינתקות מהקרקע‪ ,‬אבל למה לכל הרוחות לא רצים עם‬
‫הדרעק הזה בידיים וזהו? למה השטויות האלה עם כדרור‪ ,‬צעד וחצי וכל הביורוקרטיה הזו? מי‬
‫הפקיד נושך החותמות שהמציא את המשחק הזה?‬
‫הסתדרתי איכשהו‪ ,‬אבל הפחד הגדול שלי היה הריבאונד‪ .‬ריבאונד‪ .‬ריבאונד! משום מה נכנס לי‬
‫לראש שחשוב במיוחד לתפוס את הריבאונד‪ .‬ותפסתי לעיתים קרובות‪ ,‬אלא שהסתבר שמסיבות‬
‫שהטבע מעדיף לא להרחיב עליהן‪ ,‬הזרתות שלי התכווננו לכדור הנוקשה כמו מחט ממוגנטת אל‬
‫הצפון‪ .‬תפסתי ריבאונדים‪ ,‬אבל בעיקר על הזרתות‪ .‬זה היה סיוט‪ .‬כמעט כל משחק כדורסל נגמר עם‬
‫נקע‪ ,‬שבר‪ ,‬פריקה‪ ,‬מועקה‪ ,‬משהו‪ .‬התחבושות על הידיים לא עזרו לי להרגיש בנוח בשיחות‬
‫המסדרון עם עצמונה‪.‬‬
‫הרגשתי גמלוני מתמיד‪.‬‬
‫כל פעם שהגעתי בזרת מגובסת לבית ספר‪" :‬מה קרה‪ ,‬שוב תפסת ריבאונד?"‬

‫לפתר ון זמני הגעתי אחרי שתחנת הטלוויזיה של ירדן שידרה משחק פוטבול אמריקאי‪ .‬זה‬
‫משחק! אמרתי לעצמי‪ .‬פה מדובר באנשים נורמליים‪ ,‬בני תרבות‪ ,‬שאוחזים בכדור ביד‪ ,‬רצים בלי‬
‫הפרעה‪ ,‬ומדי פעם נתקלים אחד בשני‪ .‬בכוח‪ .‬זה מצא חן בעיניי‪ .‬זה הולם גלדיאטורים‪ .‬בפעם הבאה‬
‫ששיחקנו כדורגל‪ ,‬ניצלתי את ההזדמנות הראשונה שהכדור הגיע אליי כדי לתפוס אותו ביד‪,‬‬
‫ולהתחיל לרוץ כמו משוגע לכיוון השער‪ .‬זה כמובן די הפתיע את כל השחקנים האחרים‪ ,‬בשתי‬
‫הקבוצות‪ ,‬מה גם שצעקתי בקולי קולות "פוטבול!" ונכנסתי בהם במלוא העוצמה עם הכתפיים‪.‬‬
‫השוער ברח‪ ,‬והבקעתי‪ .‬הב‪-‬קע‪-‬תי!‬
‫אני לא זוכר איך בדיוק השתלשלו העניינים באותה תקופה‪ ,‬אבל כנראה שהיו מיני תככים‬
‫ומזימות בחוגים החברתיים בכיתה‪ ,‬כי קצת אחרי זה הפסיקו לשחק איתי כדורגל‪.‬‬
‫אז עברתי לשחק עם הגדולים‪ .‬הם חיפשו מישהו שנוח לתקל אותו‪ ,‬אבל כאמור‪ ,‬הייתי טוב‬
‫בהגנה‪ .‬טוב מאוד‪ .‬מה שעיצבן בחור גדול ממני בשנתיים‪ .‬הוא לחש לי‪" :‬אם אתה לא נותן לי לעבור‪,‬‬
‫אני מכניס לך מכות אחרי בית ספר"‪ .‬הוא למד קראטה‪ ,‬ואני הייתי מהאסכולה שדגלה בדעה‬
‫שבעיטות זה לא גברי‪ .‬אני חושב שאני הייתי מייסד האסכולה והמיישם הנלהב היחיד שלה; כל‬
‫האחרים בעטו‪ .‬בכל אופן‪ ,‬המשכתי לבלום אותו‪ ,‬ואחרי בית ספר הוא חיכה לי‪ ,‬וניסה לבעוט בי‪,‬‬
‫אבל שוב בלמתי אותו‪ ,‬והוכחתי שיש משהו באסכולה שלי‪ .‬הוא היה בלונדיני והזכיר במשהו את‬
‫נוני‪ ,‬אז הוצאתי עליו גם תסכולים מן העבר‪ .‬נדמה לי שבפסיכולוגיה קוראים לזה סובלימציה‪ .‬אבל‬
‫לא בטוח‪ .‬אולי קוראים לזה השלכה בעצם? איפה ה‪ DSM-‬שלי?‬
‫לסיכום‪ ,‬כל ההשגים שלי בתחום הספורט התחרותי לא עלו יפה‪ .‬לפחות לא מבחינת האפקט על‬
‫עצמונה‪ .‬היא נשארה אדישה אליי ויצאה עם בחורים מכוערים ופחות מרשימים ממני מכל בחינה‬
‫אפשרית‪ ,‬כמו שעשו גם הרבה נשים אחריה‪ .‬לך תבין‪ .‬היא פשוט לא הצליחה להתאהב בי‪ ,‬ולא‬
‫משנה מה עשיתי כדי להוכיח את עצמי‪.‬‬
‫ומתישהו לקראת הצבא היא נעלמה מחיי‪.‬‬
‫* ~*‬
‫כשהייתי בן ‪ 98‬פגשתי בה שוב‪ ,‬במקרה‪ .‬היא בדיוק חזרה מאוסטרליה‪ ,‬או משהו כזה‪ .‬התיישבנו‬
‫בבית קפה‪ ,‬דיברנו קצת‪ ,‬החלפנו חוויות‪ ,‬ואחרי חצי שעה היא הסתכלה עליי מוזר ואמרה‪" :‬אני לא‬
‫מבינה אותך"‪ .‬הפליא אותי שגם אחרי כל כך הרבה שנים היא עדיין לא הבשילה נפשית ולא‬
‫התקרבה לרמה המילולית שלי‪ ,‬וזאת למרות שהתנסחתי במילים די פשוטות‪ .‬טוב‪ ,‬פיגור סביבתי‬
‫קוראים לזה בפסיכולוגיה‪ .‬לא אשמתי שהיא הסתובבה עם כל הספורטאים של בית ספר‪.‬‬
‫"לא אמרתי שום דבר מסובך"‪ ,‬אמרתי לה‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אני פשוט לא מבינה אותך‪ .‬האוזניים‪ .‬אני לא מבינה את מה שאתה אומר‪ .‬אתה בולע מילים‬
‫או משהו כזה‪ .‬תמיד היה לך קול עמוק כזה‪ ,‬נמוך‪ ,‬מעורפל‪ ,‬שלא הצלחתי להבין‪ .‬אתה גונח יותר‬
‫מאשר מדבר‪ ,‬אתה נשמע כמו רעש אדמה ולא כמו בנאדם; מין גרגור תת‪-‬קרקעי; צריך סיסמוגרף‬
‫כדי להבין אותך‪ .‬אתה נורא נמוך‪ .‬סאב‪-‬וופר"‪.‬‬

‫משהו בי נשבר‪ .‬כל חיי המוקדמים ירדו לטמיון‪ .‬את מיטב האמירות הרומנטיות שלי בזבזתי על‬
‫מישהי עם אוזניים לא נכונות‪.‬‬
‫* ~*‬
‫בגיל ‪ 03‬התחתנתי עם מישהי רק בגלל שהיא נראתה בדיוק כמו עצמונה‪ .‬ואם לא בדיוק‪ ,‬אז‬
‫בערך‪ .‬אבל רגע‪ :‬אני מביט למעלה על הדף ורואה את גורד המילים הזה מתנשא מעליי‪ ,‬כובע‬
‫צילינדר מילולי שמשקלו המופרז מאיים להכניע את צווארי‪ ,‬ועדיין לא תיארתי אותה‪ ,‬אפילו לא שבב‬
‫ממנה‪ .‬אז הנה‪ :‬עור רגליה היה חלק ובוהק‪ ,‬והן היו שריריות‪ ,‬ואחרי כל חופש גדול היא הייתה‬
‫חוזרת לבית ספר מאילת וחוצה את החצר שחורה כמו פנתר‪ ,‬ולי לא נותר אלא לבהות משתאה‬
‫בנפלאות הטרנספורמציה הנשית‪ .‬מעולם לא קרה שבן חיוור חזר שחור אחרי החופש; לכל היותר‬
‫עם גבס‪ .‬הבנים נשארו אותו הדבר‪ ,‬ואילו הנשים כל הזמן השתנו בדרכים פלאיות‪.‬‬
‫וכך נראתה גם אשתי‪ ,‬שאפילו אהבה כדורגל‪ ,‬מה שבזמנו נתפס בעיניי כיתרון‪ ,‬דביל שכמותי‪.‬‬
‫עשר שנים עברו מאז שנישאנו‪ ,‬וגם היא עברה טרנספורמציה נשית פלאית‪ ,‬רק לכיוון ההפוך (אני‬
‫לוקח על עצמי חלק מהאשמה‪ .‬קלקלתי אותה באין אהבתי‪ ,‬בכך שלא אותה רציתי אלא את עצמונה;‬
‫בכך שהשלכתי לתוכה את כל הזבל שלי וציפיתי שתעכל אותו ותגיש לי ג ֵַּּרת פרחים; בכך‬
‫שמבחינתי היא מעולם לא הייתה בנאדם בפני עצמה‪ ,‬עצמוני‪ ,‬אלא פיצוי; אולי כל הציפיות הלא‬
‫מציאותיות שלי ממנה החמיצו בתוכה ותססו ומיררו אותה ואת גופה)‪ :‬השיער הדבשי הגלי הארוך‬
‫הפך לקארה דבלולי בגוון לא ברור; העור החלק המבהיק הדרמטי לקה גם הוא באותה תסמונת‬
‫אובדן הפיגמנט; הגוף הספורטיבי ( היא הייתה אלופת נס ציונה בהתעמלות קרקע) רפס ותפח‬
‫ונראה כסופלה שלא עלה יפה‪ .‬כיום היא מהלכת בחן הקופצני שאפיין את אורסון וולס המאוחר‪,‬‬
‫ופה הבוטיצ'לי שלה התמלא שיניים פראיות‪ ,‬זועמות‪ ,‬מפגינות‪.‬‬
‫ואם להוסיף לפיגמנט ולאקספרימנט ולצורך באורתודנט את הטמפרמנט – אז זהו‪ .‬הנה‪ .‬מה אני‬
‫יכול להוסיף? עשור שלם לקח לה להשתנות מטקסנית חייכנית לאיטלקייה צרחנית‪ ,‬והעיניים שלה‬
‫רושפות לכיווני בשנאה תהומית‪ .‬נחמה יחידה אני מוצא בכך שהיא לא טורחת להביט בי לעיתים‬
‫קרובות‪ ,‬כי רוב היום היא רבּוצת‪-‬ספה ומזפזפת אופרות סבון ספרדיות‪.‬‬
‫וכדורגל!‬
‫אלוהים‪ ,‬הושע – ימיי מלאים בשאגות אוהדים ובקשקושי פרשנים ובהבל ספרדי‪ .‬קוֹּראזוֹּן‪ ,‬קוראזון‬
‫כל היום! פֵּ נדֶּ ָּחה!‬
‫והילדים! אלוהים – הילדים‪ :‬יש לנו ארבעה ילדים‪ ,‬בנים (בנים! איך זה קרה? איך זה קרה בנים‪,‬‬
‫ואיך זה קרה ארבעה? מה שתיתי? כמה שתיתי?!)‪ ,‬אוהדי מכבי חיפה‪ ,‬שנוסעים איתה בשבתות‬
‫לאצטדיון בקריית אליעזר (הזמן השקט היחיד שאני זוכה לו בבית)‪ ,‬זרים לי לחלוטין‪ ,‬שיושבים איתה‬
‫על הספה מול הטלוויזיה בצעיפים ירוקים – צבע שמסמא את עיניי ‪ -‬שיורקים גרעינים‪ ,‬שמוציאים‬
‫ראש או יד מהחלון‪ ,‬ששואגים איתה‪ ,‬שבולעים בשקיקה ומשננים את פרש הפרשנים‪ ,‬שכל צ'יקמוק‬

‫שעולה למגרש מעניין אותם יותר ממני‪ ,‬אני‪ ,‬עצמם ובשרם‪ ,‬אם כי יש להודות שגם הם לא מעוררים‬
‫בי עניין רב‪ .‬היא והם בקיום קולני נפרד‪ ,‬ואני נבדל‪.‬‬
‫* ~*‬
‫מעולם לא אהבתי כדורגל‪ ,‬אבל תמיד אהבתי את עצמונה‪ ,‬ואת אשתי לא אהבתי מעולם‪ ,‬והיום‬
‫אני אוהב כדורגל ואת אשתי עוד פחות מתמיד‪ .‬אולי זאת לא אשמתה‪ ,‬ואולי זאת גם לא אשמתי‬
‫שאני כבר לא רואה בה מה שראיתי בעבר וגם לא רוצה להסתכל‪ ,‬אבל פעם היא כל כך דמתה‬
‫לעצמונה‪ ,‬שפשוט לא יכולתי להימנע מלהתחתן איתה‪ ,‬כדי לפצות את עצמי על אהבת נעורים‬
‫נכזבת‪.‬‬
‫נדמה לי שבפסיכולוגיה קוראים לזה ריבאונד‪ .‬ריבאונד? ריבאונד!‬

‫ארז אשרוב ©‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful