You are on page 1of 3

‫מבוא לתיאוריות קולנועיות – שיעור מס' ‪4‬‬

‫‪25.11.2008‬‬

‫הגישה הפורמליסטית צמחה בבריה"מ בין השנים ‪ .1915-1930‬היא צמחה מכל מיני גישות‬
‫ודיונים של אינטלקטואלים חוקרי ספרות‪ ,‬בלשנים‪ ,‬משוררים‪ .‬מדובר בשתי קבוצות עיקריות‬
‫שפעלו באותה התקופה‪:‬‬

‫‪.1‬חוג הבלשנים של מוסקבה – פעלה ב‪ .1915-‬אנשי מוסקבה עסקו במקצוע‬


‫הזה‪ ,‬היו בלשנים‪ .‬הם ניסו להכניס את לשון השירה לתחום הבלשנות‪,‬‬
‫לתחום של חקר השפה‪ .‬הם ניסו להכניס את השירה הפואטית אל השפה‬
‫הדיבורית‪.‬‬
‫‪.2‬האגודה לחקר לשון השירה – פעלה בפטסבורג ב‪ .1916-‬חבריה היו‬
‫היסטוריונים וחוקרי ספרות‪ .‬הם מאוד לא היו מרוצים מהדרכים המקובלות‬
‫והשגרתיות שחקרו את הספרות באותה התקופה והם גרסו שיש לחקור את‬
‫הספרות בלי להסתמך על מתודולוגיות שלקוחות מתחומים אחרים‪ .‬יש‬
‫לחקור את הספרות כספרות ללא הסתמכות על מתודולוגיות אחרות כמו‬
‫בלשנות‪.‬‬

‫לשתי הקבוצות יש מכנה משותף‪ :‬הן יצאו נגד התפיסה שאמנות זה יישות אסתטית בפני‬
‫עצמה‪ .‬אמנות יש לה חוקים ייחודיים משלה‪ ,‬אותם צריך לבדוק‪ ,‬לבאר ולנתח ולייצר תיאוריה‬
‫שהיא אמנותית טהורה‪ ,‬תיאוריה שהיא אך ורק באה ונובעת מתוך האמנות‪ .‬יש כאן איזשהו נסיון‬
‫שיטתי‪-‬ראשוני להפוך את התחום של האמנות לתחום עצמאי‪ .‬תחום אמנותי כלשהו לא יהיה‬
‫נגזרת של חוגים אחרים (ספרות‪ ,‬הסטוריה‪ ,‬לשון וכד') אלא יהיה בעל צביון עצמאי – לימודי‬
‫קולנוע‪ ,‬לימודי אמנות‪ ,‬לימודי שירה וכד'‪.‬‬

‫הם דגלו בכינון חוקים בסיסיים בינלאומיים‪ ,‬בלי להסתמך על תחומים אחרים‪.‬‬

‫הפורמליסטים יצאו נגד גישות שהיו באמנות לפניהם‪.‬‬

‫‪.1‬הגישה הגנטית ‪ -‬גישה שחוקרת את ההתערבות של טקסט קולנועי מסוים‪.‬‬


‫את הסיבות‪ ,‬את המקורות‪ ,‬את תהליך ההיווצרות של סרט מסוים‪ .‬למשל –‬
‫כמה גרסאות היו לסרט "קזבלנקה"? מה המקורות שלו? כמה טייקים עשו?‬
‫וכד'‪ .‬שאלות גנטיות מסוג זה מובילות למחקרים היסטוריים וביוגרפים אבל לא‬
‫במחקרים העוסקים באמנות עצמה‪.‬‬
‫‪.2‬הגישה המימטית – אין לנו לשפוט אמנות בהקשר של התאמה או אי‪-‬התאמתה‬
‫למציאות‪ .‬אין לזה שום בסיס‪ .‬יש לחקור אך ורק את החוקים הבסיסיים של‬
‫הקולנוע‪.‬‬
‫‪.3‬הגישה האקספרסיבית – יצירת אמנות היא תמיד ביטוי לאישיותו של היוצר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬סרטיו של אלפרד היצ'קוק מבטאים את השקפת עולמו‪.‬‬
‫הפורמליסטים יצאו נגד כי אם הם יחקרו את האמנות לפי הגישה הזאת‪ ,‬הם‬
‫יגיעו למחקרים ביוגרפים אודות היוצר‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬הם באים לבודד את האמנות מכל תחומי הידע האחרים ולחפש את החוקים‬
‫הבסיסיים הקיימים באמנות ולא קיימים בשום מקום אחר‪ .‬הקולנוע הוא אחד הכלים הטובים‬
‫ביותר בשביל הגישה הפורמליסטית‪ .‬הקולנוע הוא אמנות חדשה‪ ,‬אמנות מתהווה‪ ,‬אמנות‬
‫המתחילה להגדיר את השפה שלה‪ ,‬את אמצעי הביטוי שלה‪ ,‬לכן קל לנתח את החוקים הללו‪.‬‬
‫קולנוע‪ ,‬יחד עם ספרות ושירה‪ ,‬הוא אחד התחומים שנחקרים ע"י הפורמליסטים‪.‬‬
‫בכדי להגיע לכך‪ ,‬צריך להבדיל את הקולנוע והאמנות מהחיים‪ .‬אם נבין איך החיים‬
‫פועלים‪ ,‬אנחנו נלך על דרך השלילה ואז נוכל להגדיר מהו הקולנועי שבקולנוע או הספרותי‬
‫שבספרות‪ .‬מה שבולט באסכולה הפורמליסטית‪ ,‬הם החוקים‪ .‬לא התוכן‪ .‬התוכן לא מעניין אותם‪.‬‬
‫זה עניין של צורה‪ .‬חוקים צורניים שהם ייחודיים לקולנוע‪.‬‬

‫מה שכן‪ ,‬הם לא משתמשים במילים של "תוכן" ו‪"-‬צורה" אלא "חומר" ו‪"-‬תחבולה"‪,‬‬
‫בהתאמה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬החומר הוא רצח‪ ,‬והתחבולה היא המונטאז' דרכה אני מעצב את התוכן‪/‬חומר‪.‬‬
‫הם ניסו להבין מה התחבולות בהם משתמשים בספרות‪ ,‬בקולנוע ובשירה‪.‬‬

‫לפי הפורמליסטים‪ ,‬התחבולה המרכזית שבה משתמשים באמנות בכלליות היא תחבולה‬
‫הנקרא "הזרה" – זרות‪ .‬הכוונה היא לקחת משהו מוכר‪ ,‬שגרתי‪ ,‬יומיומי ולהפוך אותו ללא מוכר‪,‬‬
‫להפוך אותו לזר‪ .‬האמנות לוקחת חומרים מוכרים‪ ,‬שגרתיים מהיומיום ועושה להם תחבולה הזרה‪.‬‬
‫התחבולה הזאת נעשית בכדי לתת פרשנות אחרת ומרתקת‪ .‬ככה אנו נגרום לצופה‪/‬קורא להבין‬
‫באופן אחר את המציאות‪ .‬לספק תובנה אחרת לגבי המציאות‪.‬‬

‫הזרה היא בדיוק הגורם שהופך את האמנות לאמנות‪ .‬בלי הזרה – אין אמנות‪ .‬טקסט שלא‬
‫עבר הזרה‪ ,‬שלא הופעלה עליו תחבולה שכזאת‪ ,‬הוא לא טקסט אמנותי‪ .‬פלהרטי שמצלם את‬
‫נאנוק שהורג את הכלב‪-‬ים – מבחינת הפורמליסטים זה חסר משמעות‪ .‬ריאליסטי מדי‪ .‬לא מעניין‪.‬‬

‫התהליך הזה דורש מהצופה מאמץ בכדי לפרש את הסרט‪ .‬זה כבר לא סתם חלון‪ ,‬או‬
‫סתם דלת‪ ,‬או סתם מה שזה לא יהיה‪ .‬לכל דבר יש משמעות‪ ,‬לפי הגישה הפורמליסטית‪ .‬הקליטה‬
‫הזו של הצופה הוא מטרה אסתטית בפני עצמה‪ .‬זו מטרה של במאים פורמליסטים לגרום לצופה‬
‫להיות מאותגר על‪-‬ידי מה שהוא רואה‪ .‬כלומר‪ ,‬כמה שיותר הזרות ותחבולות מופעלות שם‪ ,‬לפי‬
‫הפורמליסטים זה יותר אמנותי‪.‬‬

‫בתחבולה הזו של ההזרה יש שני שלבים‪:‬‬

‫‪.1‬סיכול המבע – לסכל את היומיומי‪ ,‬לשבש את היומיומי‪ ,‬לקחת את הדבר‬


‫המוכר ולהפוך אותו לזר‪ .‬סרטו הטוב ביותר של דג'יג'א ורטוב‪ ,‬במאי סובייטי‪,‬‬
‫"האיש עם מצלמת הקולנוע"‪ ,1929/‬מראה זאת באופן מיטבי‪ .‬כאן הוא לוקח‬
‫את החומר היומיומי‪ ,‬עושה לו הזרה ומראה אותו באופנים אחרים‪.‬‬
‫‪.2‬סיכול הצורה – הבחנה פנים‪-‬אמנותית‪ .‬הקולנוע ההוליוודי מייצר הזרה‬
‫למציאות על‪-‬ידי עריכה שהוא משתמש בה‪ .‬עצם זה שיש עריכה בקולנוע זה‬
‫כבר עריכה‪ .‬אבל ההזרות האלו שהקולנוע ההוליוודי עושה הן כאלו שהרבה‬
‫פעמים נשחקות‪ .‬כלומר‪ ,‬הזרות שאנחנו לא שמים לב שיש פה הזרה‪ .‬הורגלנו‬
‫להזרה הזאת ואנחנו תופסים אותה כטבעית‪ .‬התחבולה הזאת של ההזרה‬
‫שנעשתה בסרט מסורתי‪ ,‬הוליוודי‪ ,‬מיינסטרימי‪ ,‬נשחקת‪ .‬אז לא מספיק סתם‬
‫לעשות הזרה‪ ,‬לעתים צריכים לעשות הזרה להזרה‪.‬‬
‫כשהתחילו הוידאו‪-‬קליפים‪ ,‬זה היה סוג של הזרה‪ .‬היום‪ ,‬ההזרות הללו שחוקות לגמרי‪,‬‬
‫כך שיש צורך לעשות הזרה להזרה בכדי להביא אפקט חדש ואחר‪ .‬טרנטינו לקח את‬
‫ההזרה של סרטי הקונג‪-‬פו ויעשה עליהם הזרה בכדי שאנו נוכל לשים לב לכל‬
‫הניואנסים של הקונג‪-‬פו אך ללא ההזרות השחוקות שלהם‪.‬‬
‫הקליפ של אבבא – "מכירה אותי‪ ,‬מכירה אותך"‪ ,‬בתרגום חופשי‪ ,‬הוא משום מה סיכול‬
‫צורה לקולנוע של ברגמן‪ ,‬שהוא בעצמו סיכול צורה של המציאות‪.‬‬

‫הפורמליסטים מבטלים את ההבחנה המקורית בין תוכן לצורה לחומר ותחבולה‪ .‬באופן‬
‫מסורתי אנחנו חושבים שקודם כל בא התוכן ואז באה הצורה‪ ,‬קודם בא החומר ואז עושים לו‬
‫תחבולה‪ .‬הם אומרים שהתוכן לא קודם לצורה‪ .‬אם אני אומר זאת‪ ,‬אז אני מניח שיש פה קודם כל‬
‫משמעות שקודמת לצורה‪ .‬הם רוצים לומר ההיפך – הצורה‪ ,‬היא זאת היוצרת את המשמעות‪ .‬היא‬
‫זאת המעניקה והיוצרת את המשמעות של התוכן‪ .‬לפני‪-‬כן‪ ,‬התוכן והחומר לא היה קיים בכלל‪ ,‬לא‬
‫היה לו שום חשיבות‪ .‬הצורה היא שבנתה את המשמעות‪.‬‬

‫איך עושים הזרה בספרות? את ההזרה עושים דרך הבחנה נוספת שהם עושים ‪ -‬פאבולה‬
‫לסוז'ט‪.‬‬

‫‪.1‬פאבולה – רצף האירועים בסדר כרונולוגי‪ .‬מתקיימת ללא הזרה‪.‬‬


‫‪.2‬סוז'ט – לוקח את הרצף הכרונולוגי של האירועים ומערבב אותם‪ .‬הצגה של‬
‫האירועים אך לא בסדר כרונולוגי ואף לא בסדר סיבתי‪ .‬ההזרה של‬
‫הפאבולה‪.‬‬

‫כאשר אנו קוראים ספרים של אגתה כריסטי‪ ,‬כל פיענוח של רצח מתחיל מהגופה ולאט‬
‫לאט חוזרים אחורה אל ההתחלה‪ .‬הפיענוח של הרצח‪ ,‬זה שמתחילים להכיש לאט לאט מה היה‪,‬‬
‫יהיה סוז'ט‪.‬‬

‫הבחנה נוספת היא בין תחבולה לפונקציה‪ .‬חשיבות ההזרה היא הפונקציה אותה ממלאת‬
‫התחבולה‪ .‬יכול להיות שאותה תחבולה יהיה לה לא פונקציה אחת אלא מספר פונקציות‪ ,‬מספר‬
‫תפקידים שונים‪ .‬אני יכול להשתמש בתחבולה מסוימת‪ ,‬נגיד ‪ .Dissolve‬לתחבולה הזאת יכול‬
‫להיות מספר פונקציות‪ :‬לסמן חלום‪ ,‬לסמן מוות‪ ,‬לסמן היזכרות וכד'‪ .‬במקביל‪ ,‬ייתכנו תחבולות‬
‫שונות בעלי אותה פונקציה‪.‬‬

‫עבור הפורמליסטי‪ ,‬התחבולה לא קיימת לבדה על עצמה‪ ,‬אנחנו צריכים לשאול איזה‬
‫תפקיד היא ממלאת‪ ,‬מה הפונקציה עליה היא עובדת‪.‬‬