You are on page 1of 3

‫תולדות הקולנוע שיעור ראשון‬

‫‪ – 28/12/1985‬היום שבו נולד הקולנוע – הוקרנו מספר סרטים מול קהל ששילם כסף ובאולם שהוכשר‬
‫לכך‪.‬‬

‫‪ – 1895-1927‬הקולנוע האילם‪.‬‬
‫‪ – 1927-1959‬הקולנוע הקלאסי‪.‬‬
‫‪-1959‬ימיינו – הקולנוע המודרני‪.‬‬

‫היום שנקבע להולדת הקולנוע אומר שהקולנוע הוא תעשייה (היום הולדת זה מתי שהסרט הראשון‬
‫הוקרן‪ ,‬כאילו כבר המוצר הסופי‪.‬‬
‫הקרנה‪+‬קהל‪+‬מסחריות = קולנוע‪.‬‬

‫האדם תלוי בחברה‪ ,‬יוצר תקשורת‪ ,‬כלי תקשורת (שפות)‪ ,‬הקולנוע נוצר מהצורך האנושי לריבויי שפות‪.‬‬
‫הצורך לשחזר את המציאות‪.‬‬
‫האומנות היא בניית מודל הדומה למציאות אך לא אותו דבר‪ ,‬בגלל שזה לא מציאות גמורה (בדייה)‪.‬‬
‫באמצעות השחזור של המציאות האדם שולט (כמו שאלוהים ברא את האדם‪ ,‬האדם בורא את המציאות‬
‫בסרט)‪ .‬כמו טכס וודו שיחזור בובה עם פרטי לבוש או שיער של האדם‪ .‬דוגמא נוספת היא פרסומת "רק‬
‫על הקווים"‪ ,‬הילד חושב שבעזרת המציאות שהוא בונה לו (ללכת רק על הקווים) האבא לא יכה‪.‬‬

‫הצורך לשמר – הקמת אנדרטאות‪ ,‬הולדת ילדים‪ ,‬חניתה במצרים‪ ,‬הפירמידות‪ ,‬הטאג' מאהל‪.‬‬
‫מה שמעסיק את הבן אדם זה המוות‪ ,‬לכן האדם עוסק בשימור‪.‬‬
‫המילים על המצבות משמרות את הרגש למנוח‪.‬‬
‫הצגות משמרות את כותביהן‪ ,‬מוזיאונים‪.‬‬
‫כמה שתגיע בסרט יותר קרוב למציאות ככה תוכל לשמר את זה יותר טוב‪.‬‬
‫זמן‪ ,‬תנועה‪ ,‬שינוי – רק בקולנוע ותיאטרון משמרים את כל ההבטים האלה יחדיו‪ ,‬אבל ברגע שאתה‬
‫מסיים לצפות אזי השימור נגמר (בניגוד לאנדרטאות‪ ,‬פיסול‪ ,‬בנייה וכו' שתמיד נשארות שם אבל לא‬
‫משמרים גם זמן גגם תנועה וגם שינוי)‪.‬‬
‫האדם מוכר דרך עקבות שהוא משאיר בטבע (ציורי המערה בתקופה הפרה היסטורית וכו')‬
‫ישנו ביטוח למימד התנועה בציורי המערה‪ ,‬לדוגמא ציור של אריה עם ‪ 16‬רגלים מתאר כאילו האריה זז‪.‬‬

‫מימד הזמן בציורי מצרים מצויין ע"י מספר ציורים של שלבים‪ .‬נניח בכיבוש ארץ ישראל שמתארים‬
‫שלבים שונים בכיבוש‪ .‬גם מימד תנוע מיוצג ככה בציורים‪.‬‬
‫מימד התנועה לפני התיאטרון והקולנוע נוצר ע"י הצופה‪ .‬דוגמאות‪ :‬האגרטל עם מספר ציורים של איש‬
‫שעושה כל פעם תנוע אחרת‪ ,‬או הפסל של האיש שזורק דיסקוס‪ ,‬שנתפס שנייה לפני הזריקה‪ ,‬הצופה‬
‫מדמיין בראשו את השלבים הבאים של הזריקה‪.‬‬
‫הקולנוע מביא את כל המימדים‪ ,‬משמרת את כל ההיסטוריה‪( .‬סירטי הנצחה‪ ,‬כמו רצח רבין לדוגמא)‪.‬‬

‫הקולנוע מבוסס על שלוש תהליכים מדעיים‪ ,‬בגלל זה גם הגיע הכי מאוחר כי המדע לא היה מפותח עד אז‬
‫(התחיל להתפתח ברנסנס)‪.‬‬
‫הקרנה של תמונה קטנה (‪ 35‬מ"מ) ולהפוך אותה לגדולה ע"י הקרנה על קיר‪ ,‬לא היו אפשריים עד לימי‬
‫הרנסנס שם מדען בשם גלילאו גליליי‪ ,‬שהיה ממציא האופטיקה (טלסקופ ומיקרוסקופ) והמציא את‬
‫העדשות שעזרו בפיתוח הראשוני שהיה ע"י אתנאוס קיראו‪ ,‬מגלה את העיניין של הקרנת אור דרך‬
‫תמונה‪ ,‬ישנן עדשות שמגדילות את התמונה והקרנת התמונה החוצה‪ .‬קוראים לזה פנס קסם (=לטרנה‬
‫מגיקה)‪ ,‬ככל ששיכללו את מקור האור ואת מערכת העדשות כך גדלה יותר התמונה והייתה באיכות טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫כל מי שיכל לרכוש את פנס הקסם קונה זאת כבידור ביתי‪( .‬שיקופיות) ‪ 1634‬לספירה בוינה – מתחיל‬
‫המכשיר להתפשט ולההפך לפופולארי‪ ,‬ניכנס לכל תחום‪ .‬ברגע שזה הופך לבידור לילדים נוסף לזה מימד‬
‫של תנועה (כדי שיהיה יותר מעניין בשבילם)‪ .‬יוצרים מניפולציה עם הידיים כאילו התמונה זזה (דוגמאות‬

‬יצר הצגות שזכו להצלחה‪ .‬‬ ‫האלמנט השני‪ .‬מעמיד ‪ 24‬מצלמות במרחק ‪ 90‬ס"מ בין אחד לאחד עם חוט‪ .‬מוצא חומר כימי קצר טווח (כמה דקות)‪.‬שימש אז לציירים בעיקר (התמונות בתקופתו התחילו להיות תלת מימדיות ויותר מציאותיות עם‬ ‫פרופורציה ופרספקטיבה‪.‬רק פה וכו'‪.‬יצר יצירות שלאימה‪ .‬‬ .‬‬ ‫צילום מורכב מפיזיקה וכימיה‪ .‬איסטמן (מייסד קודאק) –‬ ‫אלכימאי פיתח חומר גמיש שמורחים עליו את החומר הכימי לחשיפה (צוללוייד – החומר שעליו הדפיסו‬ ‫את הצילומים) ואין צורך יותר בנחושת‪.‬‬ ‫אדוארד מייברידג' – צלם שמצלם במערב הפרוע (סן פרנסיסקו בעיקר)‬ ‫וויליאם סטנפורד – מתערב עם חבר לגבי סוס‪ ..‬וידאו ‪ 25‬תמונות לשנייה)‬ ‫הומצאו מכונות שמזיזות את התמונות‪ .‬‬ ‫‪ – 1834‬הומצא תוף התמונות‪.‬אמיל פושט את הרגל בגלל תחילת ניצני הקולנוע‬ ‫וברגע של ייאוש זורק את כל העבודה שלו לנהר (נשאר רק סרט אחד שהוקרן בכיתה)‪.‬‬ ‫וורן נקש עשה סרטים על תחילת התפתחות כל הדבר הזה (הוקרן בכיתה)‪.‬צלם צרפתי בשם דגר‪ .‬חשב גם על לעשות סיפורים יותר ארוכים ע"י הגדלת התופים‪ .‬הסוס‬ ‫מושך החוט ומפעיל את המצלמות בדהירה‪.‬מדעי (קשור לפיזיקה) דיפדוף בין תמונות שכל פעם זזים קצת ונותנים אשליה של תזוזה‪.‬‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 19 -‬הופך פנס הקסם למסחרי‪.‬השתמש‬ ‫ביסודות התיאטרון וגם בפנס הקסם‪.‬‬ ‫הקולנוע עוד רחוק כי מדובר על תצלומים על נחושת ולא על משהו גמיש שיכול להעביר ‪ 24‬תמונות‬ ‫בשנייה‪.‬העין מחברת בין הרצף (בקולנוע משתמשים ב ‪ 24‬תמונות לשנייה‪ .‬‬ ‫‪ – 1815-1830‬חוק רציפות הראייה – העין האנושית לא יכולה לקלוט חפץ בבירור כשהוא זז מהר‬ ‫(פלופלור או גלגל – רואים רק את התזוזה) מעל ‪ 12‬תמונות בשנייה זה משהו שהעין כבר לא יכולה‬ ‫לקלוט ברציפות‪ .‬קורא לזה תיאטרון אופטי‪ ..‫מהסרט הצרפתי שנצפה בשיעור המשחזר את המאה ‪ )17-18‬מימד הסיפור נכנס‪ .‬‬ ‫‪ – 1860-1870‬בעיית המהירות של החשיפה נפתרה לכדי כמה דקות בלבד‪ .‬אמרגן‪ .‬סרט אילם ‪20-14‬‬ ‫תמונות לשנייה‪ .‬‬ ‫שנות החמישים של המאה ה‪ 19 -‬היה חיבור של פנס הקסם עם חוק רציפות הראייה עשה זאת אמיל‬ ‫רנו‪ .‬‬ ‫‪ – 1831‬הומצאה תזוזת התמונות ע"י מניפה‪.‬‬ ‫נייפס – ממציא המצלמה‪ .‬רק שזה היה חומר שצריך לעשות‬ ‫אותו בחשיפה מאוד ארוכה (‪ 8‬שעות)‪.‬טריקים של תמונה זזה‪.‬‬ ‫רקע נשאר קבוע והדמויות זזות בקטנה‪ :‬רק ידיים‪ .‬רק עיניים‪ .‬‬ ‫במצלמה יש חומר כימי שצורב את התמונה‪.‬שימוש במראה ורקע לא משתנה‬ ‫ומקור אור לצורך ההקרנה‪ .‬‬ ‫דגרוטיפים – כינוי לתצלומים הראשונים‪.‬במאי‪ .‬אם בדהירה יש רגל אחת על הריצפה או נוצר מצב‬ ‫שלסוס כל הרגליים מעל האדמה‪ .‬‬ ‫תלמיד של נייפס‪ .‬ליאונרדו דה וינצ'י מבטא את המצאות בצורה הכי מציאותית‬ ‫(הפסלים והציורים שלו) גילה שאם בונים תא חושך ומעמידים מקור אור הדמות תשתקף בצורה הפוכה‬ ‫לתוכו‪ .‬מצא את החומר הכימי שצורב את התמונה‪ .‬‬ ‫טאלבוט – אבי פיתוח התמונה המודרנית‪.‬‬ ‫רוברטסון – היה שחקן‪ .‬מכשיר על בסיס מניפה (ציור בסיכום הכתוב)‬ ‫תוף מסתובב (ציור בסיכום הכתוב)‪.

‬רק בסוף המאה ה‪ 19 -‬מתחילים (לצלם אדם‬ ‫בתנועה)‪.‬‬ ‫אטייל ג'אן מרה – רופא בכלל‪ .‬‬ . ‫ברפואה עד אז נותחו רק גופות לא חקרו אדם חי ונע‪ .‬שמחפש דרכים כדי לרשום תנועה של בע"ח ובני אדם‪ .‬‬ ‫‪ – SHOOT MOVIE‬בגלל שהמצלמה הראשונה הייתה עם מנגנון של אקדח‪.‬‬ ‫תומס אלווה אדיסון – יצר את המצלמת וידאו הראשונה אבל לא הכניס את מימד ההקרנה ולכן לא‬ ‫נרשם בתור התחלת הקולנוע‪.‬חשב על‬ ‫תצלומי הסטילס ככלי רישום‪ .‬‬ ‫האחים לומייר – גם מקרינים ועל כן הם התחילו את הקולנוע‪.‬ממציא החומר הגמיש‪.