‫תחנת רכבת‬

‫‪-1-‬‬

‫סוף כל סוף‪ ,‬אחרי תכנונים רבים ותוכניות אין קץ‪ ,‬היא קיימת‪ .‬זה לקח אמנם לא מעט שנים‪,‬‬
‫עלה מאות מיליוני שקלים – אשר רובם נזרקו לפח בגלל תכנונים לקויים‪ ,‬מכרזים אשר הזוכים‬
‫לא עמדו בהם‪ ,‬ועוד לא מעט סיבות שבגינן הרבה מאד ראשים נערפו‪ ,‬אבל יש תחנת רכבת ראויה‬
‫לשמה בעיר עתיקה של ירושלים‪ ,‬תחנה אשר יגיעו אליה קרונות מתל אביב‪ ,‬באר שבע‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫נהריה ואילת‪ ,‬ויהפכו את האגן הקדוש לנגיש לכל אזרחי ישראל המעוניינים לבוא ולהטמין פתק‬
‫בכותל מבלי לבזבז זמן מיותר ומאמץ ומבלי להוציא כסף מיותר על דלק שמחירו מאמיר ללא קץ‪.‬‬
‫עבור שלושים שקלים יוכלו עוד מעט יהודי הארץ לבוא מקצה הארץ אל ליבה ולבקש מבוראם את‬
‫כל אשר חפץ ליבם‪.‬‬
‫כאשר הודיע השר לענייני ירושלים וממלא מקום ראש הממשלה לראש הממשלה עצמו את‬
‫ההודעה בדבר מוכנותה של תחנת הרכבת בעיר דוד הוא תפס אותו בהפסקה בין הדיונים עם‬
‫נשיאת ארצות הברית בנושא משא ומתן עם הפלסטינים‪ .‬כבר למעלה משבוע נמשכות השיחות‬
‫וכמעט כל המחלקות הגדולות נפתרו – ראש הרשות הפלסטינית הסכים להשאיר תחת ריבונותה‬
‫של המדינה שבדרך את התושבים בגושי ההתנחלויות הגדולים ולשמור את זכותם לחופש דת‪ ,‬כמו‬
‫גם הסכים להעניק להם גישה מלאה לחלק מהמקומות הקדושים ליהודים‪ ,‬בנושא הפליטים סוכם‬
‫שרק מי שנותרו לו קרובי משפחה עד דרגה שנייה בקרב ערביי ישראל יורשה לחזור לגבולותיה‬
‫ולקבל אזרחות‪ ,‬השאר ישובו לשטחי פלסטין‪ ,‬ישראל מצידה הסכימה לחזור לגבולות ‪ ,76‬לפרק‬
‫את חומת ההפרדה‪ ,‬ולהחזיר לשטחה את כל המתנחלים אשר גרים בישובים שמחוץ לגושים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בנושא ירושלים לא הייתה כל התקדמות‪ .‬בעוד הפלסטינים דרשו לקבל תחת ריבונותם את‬
‫העיר העתיקה‪ ,‬כאשר הכותל המערבי יישאר בידי ישראל‪ ,‬סירב ראש הממשלה וטען שרק אש‬
‫תוכל לקחת את החלק הקדוש ביותר בבירה מידי ישראל ולהעבירו לגורם זר‪ .‬שלל הרעיונות‬
‫שהעלו אנשי מחלקת המדינה ובינם הנשיאה עצמה לא הועילו ושני הצדדים סירבו לחתום על‬
‫ההסכם בלי שיש הסכמה בעניין ירושלים‪ .‬נראה כי רק מצב קיצוני ובלתי מתוכנן יכול להפשיר‬
‫את השיחות שקפאו בגלל כמה קירות ומגדלים מלפני מאות ואלפי שנים‪.‬‬
‫בהודעה לראש הממשלה‪ ,‬ביקש השר לדעת האם ניתן לקבוע תאריך לטקס חנוכת התחנה או שיש‬
‫להמתין לשובו של האחרון מוושינגטון ואז להביא את ההחלטה על התאריך לישיבת הממשלה‪.‬‬

‫●‬

‫בעוד כחודשיים‪ ,‬בחג הכי חשוב לעם היהודי‪ ,‬נחנוך את יציאתם לדרך של קווי רכבת מכל‬
‫קצוות הארץ לעיר הקודש‪ .‬יהיו אלה קווים ישירים‪ ,‬בלי עצירות ובלי תחנות בדרך‪ ,‬קווים‬
‫שכל תכליתם תהיה להביא את עם ישראל – גברים ונשים‪ ,‬בריאים ונכים‪ ,‬קשישים‬
‫ותלמידי בית ספר ‪ -‬במינימום זמן לבירתנו‪ְ .‬קבע את התאריך לעוד תשעה שבועות‪,‬‬
‫ארבעה עשר בחודש ניסן בתשע בבוקר‪ .‬תדרך את שר החוץ להזמין את כל השגרירים‪.‬‬
‫במעמדם ובמעמד הרבנים הראשיים‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪ ,‬ראשי ערים מהן יצאו‬
‫הקווים‪ ,‬שרים‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬תקשורת ועוד מכובדים‪ ,‬ולעיני כל העם שיצפה בשידור‬
‫המרגש בערוצי הטלוויזיה השונים‪ ,‬נעשה ביעור חמץ מרכזי בו ישתתפו כל אזרחי‬
‫המדינה‪ ,‬נחתוך את הסרט ונפתח רשמית עידן חדש בהיסטוריה שלנו‪ .‬עד אז כולי תקווה‬
‫שהמשא ומתן עם שכנינו העקשנים יסתיים בהצלחה‪ ,‬דבר בו אני מטיל ספק רב כרגע‪ ,‬ומי‬
‫יודע? אולי גם הנשיא הפלסטיני יוזמן‪ .‬אם הכול ילך כשורה‪ ,‬והפלסטינים יקיימו את‬
‫הסכם השלום עליו ייתכן ונחתום בקרוב ישנה אפשרות שנפתח גם קו רכבת מרמאללה‬
‫לירושלים לטובת המתפללים המוסלמים אשר יבקשו להתפלל בהר הבית‪.‬‬

‫ממלא מקום ראש הממשלה ראה בעיניו חובה לבצע את הוראותיו של הממונה עליו אותו בחר‬
‫הציבור‪ ,‬אולם בהיותו גם השר לענייני ירושלים ואיש דתי אדוק‪ ,‬הוא לא שש מכך שיתכן שלבירת‬
‫העם היהודי ‪ -‬למקום בו שכנו בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬בו מלכו דוד ושלמה ואליו התפללו‬
‫מיליוני יהודים במשך אלפי שנים‪ ,‬תגיע להתפלל רכבת מלאה בישמעאלים‪ .‬עצם המחשבה על‬
‫שיירה של גברים מוסלמים בני גילאים שונים המטמאים את קודש הקודשים גרמה לו לחוש‬
‫תחושת חנק‪ .‬הוא הסיר את מקטורנו היוקרתי ואת עניבתו‪ ,‬הרים טלפון לראש סיעתו בכנסת‪,‬‬
‫האיש הכי קרוב אליו מכל חברי המפלגה‪ ,‬והחליט לצאת לתפילה בכותל למען שלמות העיר‪.‬‬
‫●‬

‫אתה יודע שאול‪ ,‬אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה של ראש הממשלה שגם‬
‫הישמעאלים יבואו בהמוניהם להתפלל בהר הבית‪ .‬נראה לי ששם בגולה‪ ,‬במקום בו הוא‬
‫יושב היום עם הראש שלהם‪ ,‬הרחק מאווירם ורוחם של הרי ירושלים השתבשה דעתו‬
‫וגורלה של בירתנו הקדושה כבר נחרץ‪ .‬אני חש שאנחנו חוטאים לקדוש ברוך הוא בזה‬
‫שאנו יושבים בממשלה בה מוסרים את הלב של היהודים לאויבינו זה דורי דורות ולא‬
‫עושים דבר נגד זה‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬היינו שותפים בכירים‪ ,‬ואני כשר האחראי על‬
‫ירושלים – השותף המרכזי‪ ,‬בכך שסללנו דרך מהירה וזולה לכל עמנו היושב בציון לכיוון‬
‫הכותל‪.‬‬

‫●‬

‫מחר יהודה‪ ,‬כנס את ישיבת הממשלה‪ ,‬תודיע להם כי בבוקר של ערב פסח אנחנו חונכים‬
‫את התחנה לא לפני שנעשה ביעור חמץ בשם כל העם‪ .‬אחר כך כנס מסיבת עיתונאים‬
‫וספר כי לאחר שיחה עם ראש הממשלה‪ ,‬נודע לך כי משא ומתן עלה על שרטון עקב‬
‫דרישות מוגזמות של הצד השני‪ ,‬אי לכך אין אנו יכולים לסמוך על שכנינו והרכבת תהיה‬
‫זמינה רק לאזרחי המדינה‪ .‬אני בספק אם אחרי האירועים שיפרצו‪ ,‬תינתן להם אפשרות‬
‫להגיע להר הבית‪.‬‬

‫לאחר שיחה קצרה בין השר לראש הסיעה ברחבת הכותל פנו שני הגברים להתפלל‪ ,‬איש – איש‬
‫ותפילתו הוא‪.‬‬
‫במשך כל אותו הלילה לא הצליח השר לישון שינה עמוקה ורציפה‪ .‬אין סוף חלקי מחשבות שלא‬
‫התחברו לקו קוהרנטי אחד מילאו את ראשו‪ .‬מחשבה על המשימה שהטיל עליו ראש הממשלה‬
‫הייתה רק חלק קטן מהן‪ .‬רעיה השוכבת לידו ואשר הוזנחה בשנתיים האחרונות עקב תפקידו‪,‬‬
‫שתי בנות תאומות המתקרבות לגיל מצווה ומראות סימנים לא נעימים של מחלה עלומה והבן‬
‫המורד אשר במקום להמשיך בדרכו של האב ולהישאר בצילה של תורה‪ ,‬בחר להתגייס לצבא‬
‫המדינה‪ ,‬לפשוט את השחור והלבן של הבית וללבוש ירוק זית המזוהה עם כל מה שזר ומנוכר‬
‫לחברה בה גדל ‪ -‬לא נתנו לו מנוח‪ .‬אך יותר מכל הדאיגה אותו המחשבה כי העיר הקדושה תימסר‬
‫לגורמים אשר לא ידעו את אדוני‪ .‬לא‪ ,‬הפחד שלו לא נבע מדעה פוליטית כזו או אחרת – כי‬
‫פוליטיקה לכשעצמה מעולם לא היוותה מטרה עבורו‪ ,‬אלא רק אמצעי‪ ,‬אלא מאמונה עיוורת בכך‬
‫שליהודים הובטחה ירושלים בתורה הקדושה‪ ,‬ואין בידו של איש הזכות למוסרה לעמים אשר‬
‫כפרו בדת היהודית‪.‬‬
‫שבע שנים עברו בין לידתו של בנם הבכור של יהודה ותמר ללידת התאומות‪ ,‬שבע שנים בהם‬
‫הפילה תמר פעמיים‪ .‬את כמות התפילות שנשא הזוג לאל בשביל לפחות עוד ילד או שניים‪ ,‬לא‬
‫יספור אף לא מתמטיקאי מדופלם‪ .‬דמעות מילאו מקוואות ודם תרנגולות את חצרות המקובלים‬
‫– אך ילד אין‪ .‬ודווקא אז‪ ,‬אחרי שש שנים בהן לא נולד להם ילד‪ ,‬ובתחילתה של השנה השביעית‪,‬‬
‫בה קבע רבו של יהודה כי מכיוון שאין התמר יכולה יותר לקיים את מצוות פרו ורבו‪ ,‬יש לגרשה‬
‫לאלתר‪ ,‬דווקא באותו יום חם והביל בו השמים העידו כי הקיץ נמצא בשיאו הודיעה תמר ליהודה‬
‫כי היא הופרתה‪.‬‬
‫●‬

‫תחת פיקוח רפואי הדוק‪ ,‬ילד אחד עוד יכול לעבור‪ ,‬אך תאומים זה מסוכן‪ ,‬במיוחד לאם‬
‫שעברה כבר שתי הפלות‪ .‬אין לי אלא לייעץ לך להפסיק את ההיריון באופן מידי‪.‬‬

‫קביעתה של הגניקולוגית שלה השאירה בנפשה של תמר צלקת שלא ידעה כמותה‪ ,‬מילא האיסור‬
‫הדתי אבל איך היא יכולה‪ ,‬אחרי שנים בהן נלקחו לה שני ילדים‪ ,‬לוותר במודע על ילד נוסף?‬
‫החשש הגדול ביותר שלה היה לספר על דברי הרופאה ליהודה‪ .‬היה ברור לה מעבר לכל צל של‬
‫ספק כי אם הוא יידע את אשר נאמר לה‪ ,‬הוא יגרש אותה מיד‪ .‬לא היה בה פחד להישאר לבד ולא‬
‫חשש מתוויות של אישה המתקשה ללדת‪ ,‬אלא אהבה פשוטה וטהורה אשר נתגלתה מחדש בכל‬
‫מבט בשותפה לחיים היא זו שגרמה לה לרצות לחיות לצידו ומנעה ממנה לעזוב את עולם הדת בו‬
‫מאסה‪ .‬רק אישה אחת נותרה לה בעולם הזה להיוועץ עימה ללא יראה פן בושתה תדלוף החוצה –‬
‫אשת רבו של יהודה אליה פנתה כמוצא אחרון למצוקתה‪ .‬קביעתה של הרבה הייתה חד משמעית‪:‬‬
‫●‬

‫חסד גדול עשה עימך האל‪ ,‬בגלל אמונתך האדוקה ותפילותייך הרבות‪ ,‬השיב לך הקדוש‬
‫ברוך הוא את אשר לקח ממך בשנים עברו‪" .‬בעצב תלדי בנים" כתוב בספר בראשית‪ ,‬ואת‬
‫את העצב שלך כבר קיבלת‪ ,‬עכשיו העת ללדת‪.‬‬

‫אישה אמיצה הייתה תמר והפחד היחיד השכן בליבה היה להיוותר ללא יהודה‪ .‬לא תחושת כבילה‬
‫היא חשה עימו‪ ,‬אלא תחושת שותפות‪ ,‬כי כזה הוא היה – יהודה‪ ,‬יותר בן זוג ושותף מאשר בעל‪.‬‬
‫עד היבחרו לתפקיד השר לענייני ירושלים וממלא מקום ראש הממשלה‪ ,‬היה שותף בכל עם‬
‫רעייתו‪ .‬לאחר לידת בנם הוא לא חש כל בושה להתעורר בשעות הקטנות של הלילה ולבדוק אם‬
‫שנתו של הבן עמוקה או לדאוג שיגיע מסודר לכיתת הלימוד‪ .‬בימי שישי‪ ,‬שעה שתמר בישלה מכל‬
‫טוב לקראת שבת המלכה‪ ,‬היה אפשר למצוא אותו מסתובב עם מטאטא ויעה בין חדרי הבית‪ .‬רק‬
‫פעם בשנה ‪ -‬ביום ירושלים‪ ,‬שם את כל עיסוקיו בצד והלך לכותל להודות לאל על כך שבחר בעמו‬
‫מכל העמים ונתן להם את עיר דוד‪ .‬רצה הגורל ודווקא ביום הזה‪ ,‬ביום בו צעדו ברחבי העיר‬
‫נכבדי מדינה רבים וצלילי שופרות נשמעו מרחוק‪ ,‬לא ביקר יהודה בכותל אלא ישב בחדרה של‬
‫האם הטריה בבית חולים 'שערי צדק'‪ ,‬הביט בה בהיותה ישנה‪ ,‬שוחח איתה בערותה והתענג על‬
‫זוגתו ובנו בעת ההנקה‪ .‬כאשר שוחררה תמר לביתם‪ ,‬פניו של יהודה קרנו בכל החלפת חיתול‬
‫לבנם‪ .‬לא פעם‪ ,‬ללא קשר לשום דבר היה ניגש לזוגתו ונושק לה‪ ,‬על עצם היותה עימו ועל כך‬
‫שהביאה לו בן ביום שמעתה יהיה בשבילו בעל שמחה כפולה‪.‬‬
‫שתי ההפלות ערעורו מאד את אמונתה של תמר בטיבה של הדת בה האמינה‪ .‬כששאלה נשים‬
‫מבינות מדוע מקשה עליה האל‪ ,‬נענתה כי נסתרות בן דרכיו – תשובה שהכעיסה אותה אף יותר‪.‬‬
‫אמנם בחברת אנשים היא הצליחה להסתיר את הרהורי הכפירה‪ ,‬אך בינה לבין עצמה לא פעם‬
‫פתחה תמר את ליבה‪ ,‬וקיללה את יומה‪ .‬כל בוקר העירה תמר את יהודה לתפילת שחרית‪ ,‬בחוסר‬

‫רצון הפצירה בו להשקיע את הסכום הדרוש ולרשום את בנם לישיבה הכי מכובדת בעיר ובשיחות‬
‫בין בני הזוג דאגה על כל דבר לברך את אלוהים פעמיים – פעם בקול ופעם בלב‪ .‬היא הייתה‬
‫בטוחה כי מלאכת ההסתרה מבוצעת על הצד הטוב ביותר וכי אין בן זוגה חש בטענותיה כלפי‬
‫בורא העולם‪ .‬היא טעתה‪.‬‬
‫לא פעם הרהר יהודה בתוכו פנימה‪ ,‬בדבר האפשרות שביום מן הימים יצטרך לבחור בין התורה‬
‫לבין תמר ולא יכול היה להגיע להכרעה חד משמעית‪ .‬מאז ההפלה השנייה‪ ,‬לא קיימו בני הזוג‬
‫יחסים‪" ,‬אם אין ביכולתנו להביא ילד לעולם‪ ,‬אזי זה זרע לבטלה‪ ,‬ועל כך יש איסור חמור‬
‫בתורה"‪ ,‬היה עונה להפצרותיה של זוגתו להתייחד עימה‪ .‬במקום זאת בשכבו ליד רעייתו‪ ,‬היה‬
‫מנהל בינו לבין עצמו דו שיח עימה‪.‬‬
‫●‬

‫אני מרגיש שאמונתך בספר הקודש ובכותבו הולכת ודועכת‪ ,‬אך אנא‪ ,‬אל לך להמעיט‬
‫בערכה של תורה‪.‬‬

‫●‬

‫מה הטעם בתורה אם כבר בהתחלה היא מצווה עלי ללדת‪ ,‬אך את היכולת לכך דורש‬
‫המצווה לא נותן לי?‬

‫●‬

‫זכרי את איוב עבד אדוני אשר לא קילל את אלוהיו וזכה לתמורה גדולה‪.‬‬

‫●‬

‫לא מקללת אני‪ ,‬לא מקללת‪ .‬רק שואלת‪ ,‬ותשובות לא מקבלת‪.‬‬

‫● נסתרות הן דרכי האל‪.‬‬
‫●‬

‫הדרכים אולי נסתרות‪ ,‬אבל את קיום המצווה איני יכולה לקיים‪ ,‬ואם אין יכולת לקיים‬
‫מצווה אחת‪ ,‬אזי נעלם גם הרצון לקיים את השאר‪.‬‬

‫●‬

‫זכרי את נס אברהם בן מאה ושרה בת תשעים שנה‪.‬‬

‫●‬

‫אני לא שרה‪ ,‬ואם בגילי איני מסוגלת ללדת ילד בריא‪ ,‬אז בוודאי לא אוכל בגילה‪.‬‬

‫את כל אמרות התורה וחז"ל ואת כל הנסים המופיעים בספרי קודש העביר יהודה בראשו‪ ,‬אך לא‬
‫ראה כיצד הוא עוזר לאהובתו להישאר בעולם התורה‪ .‬היה ברי לו שבלעדי ילדים גם אהבתם‬
‫העזה לא תמנע ממנה ללכת‪" .‬אולי"‪ ,‬תהה‪" ,‬דווקא האהבה היא זאת שתבריח אותה? הרי איזה‬
‫הוא גבר החי רק עם ילד אחד?" מלילה למשנהו נראו השיחות שניהל בינו לבין עצמו יותר ויותר‬
‫מציאותיות בעיני יהודה‪ .‬הוא ידע בתוכו שהשיחות לא יובילו לשינוי‪ ,‬ובכל זאת היה נחוש למצוא‬
‫את המילים שבעזרתן יצליח לשמור על משפחתו המתפוררת‪.‬‬
‫●‬

‫אולי ננסה עוד פעם? אתה הרי ויתרת די מהר‪.‬‬

‫●‬

‫פעמיים זה מספיק‪ ,‬מעבר לכך זו כבר אובססיה‪.‬‬

‫●‬

‫פעם שלישית זו עוד תקווה‪ ,‬הרי מספר שלוש הינו קדוש‪.‬‬

‫●‬

‫אני עומד על דעתי‪ ,‬ודעי לך כי אובססיות אינן ברות ריסון או גבול‪ .‬אם יש אחת תפרוצנה‬
‫לחייך גם אחרות‪.‬‬

‫●‬

‫אז לא נדע יותר זו את גופו של זה?‬

‫●‬

‫אולי בבוא העת והסימן‪ ,‬עד אז צריך להתאפק‪.‬‬

‫●‬

‫העת עדיין לא הגיעה? הרי עברו כבר שש שנים‪.‬‬

‫●‬

‫יתכן והיא תגיע‪ .‬יש להמתין בסבלנות‪.‬‬

‫●‬

‫הסבלנות נגמרת לי‪ ,‬הינני מרגישה כמו מכונה הנועדה רק לצורכי העבודה ולא כמו אישה‬
‫עם גוף ונפש‪.‬‬

‫●‬

‫שימי מבטחך באדוני‪ ,‬משם יבוא עזרך‪.‬‬

‫●‬

‫מזרעך יבוא עזרי‪ ,‬בלעדיו גם הקדוש לא יעזור‪.‬‬

‫במשך שש שנים‪ ,‬כמעט כל לילה עברו בנפשו של יהודה מחשבות אילו ודומיהן כשביניהן יש רק‬
‫מכנה משוף אחד – הכישלון של יהודה לשכנע את רעייתו לתת סיכוי לדת‪ ,‬אך רק כששמע בתוכו‬
‫את קולה של תמר המתחננת לזרעו‪ ,‬הבין כי טעה לאורך כל התקופה והסכים להפרותה‪ .‬אולי אלו‬
‫השנים שהשכיחו ממנה את תחושת ההנאה‪ ,‬אולי האקט השמרני של רעּה‪ ,‬שרק חדר ויצא ממנה‬
‫ללא חשק וללא רגישות ‪ -‬כאילו כפאו השד‪ ,‬ואולי זה הייאוש מהרעיון להביא עוד ילד לעולם‪ ,‬על‬
‫כל פנים תמר לא חשה דבר‪ .‬היא שכבה עירומה על המיטה המוצעת‪ ,‬מביטה על התקרה‪ ,‬ספק‬
‫מתפללת ‪ -‬ספק מקללת לכל אורכן של מעט הדקות בהן ביצע יהודה את פועלו‪ ,‬והמשיכה לשכב‬
‫כך דקות ארוכות הרבה יותר‪ ,‬אחרי שזה סיים את המלאכה‪ .‬רק כאשר תבקר במרפאה של ד"ר‬
‫גבריאלי‪ ,‬ותתבשר על הריונה‪ ,‬תבין תמר שלא כל כך מזמן ביקר בתוכה גבר שכה אהבה פעם‬
‫ושהאמינה שקרוב הוא לעזבה‪.‬‬
‫ביום בו הודיעה לו זוגתו כי הרה היא‪ ,‬חש יהודה כנמצא במעמד הר סיני‪ .‬הוא שמח יותר על כך‬
‫שיכול עתה לוותר על מחשבות בחירה ועל כך שקיבל את רעייתו בחזרה ולא יצטרך לגרשה מאשר‬
‫על העובדה שהוא הולך להיות אבא בשנית‪.‬‬
‫הפעם הצדק היה עם יהודה‪ ,‬לאחר הלידה נעלמו הרהורי הכפירה של תמר‪ .‬עצם העובדה שלמרות‬
‫דבריה של הגניקולוגית ילדה תמר תאומות בריאות והיא עצמה יצאה ללא נזק גופני החזירה לה‬
‫את אמונתה בהשגחה העליונה‪ .‬גם הפחד כי אצל הבן הצעיר בן השבע תתעוררנה מחשבות קנאה‪,‬‬
‫התבדה במהרה‪ .‬את אחת עשרה השנים הבאות ניתן לתאר כשנים שגרתיות במשפחה‪ ,‬אך לא את‬

‫היום ההוא באמצע אוגוסט‪ ,‬בו הודיע בנם של תמר ויהודה כי החליט שלא להיות עליהם נטל‬
‫ולהתגייס לצבא‪.‬‬
‫בין המחשבות על ישיבת הממשלה שתתקיים מחר בה צריך להודיע על התפתחויות בוושינגטון‬
‫וההחלטה של ראש הממשלה בדבר חנוכת התחנה‪ ,‬על הדאגות לירושלים ולמשפחה ששוב‬
‫מתחילה להתפורר‪ ,‬וכעס המהול בגעגועים על הבן האובד שלא ידוע על מקום הימצאו‪ ,‬יש גם‬
‫צורך להתחיל לארגן את מסיבת פורים החל עוד כחמישה שבועות‪ .‬השנה הוא הבטיח לבנות‬
‫שמכיוון שמדובר בשנת המצווה שלהן‪ ,‬הוא ידאג לכך שמסיבת הפורים תהיה מהמפוארות ביותר‬
‫שידעה ירושלים בשנים האחרונות‪ .‬כל הבנות מהסמינר תוזמנה‪ ,‬תהיה מוסיקה המתאימה לגיל‬
‫ולדת‪ ,‬ואמא תכין כיבודים שרק היא יודעת להכין‪ .‬תחרות תחפושות תפאר את האירוע‪ ,‬תחרות‬
‫אשר בסופה תזכה במשלוח מנות מיוחד במינו זו אשר תתחפש לאישה הקדושה מכולן‪ .‬רק שלא‬
‫תתרחש סערה‪.‬‬
‫הפורים הזה הוא בעל משמעות מיוחדת – זו הפעם הראשונה בה האח הבכור לא יתחפש בבית‬
‫לדמות מקראית וילמד את הבנות את דיני היהדות‪ ,‬טקס שהתקיים כל פורים ולווה בציפייה רבה‬
‫מצד התאומות ושמחה רבה יותר אחריו‪ ,‬אותו אח שאם יוודא על בואו לחופשה יסתיים תפקידו‬
‫של האב במפלגה ובממשלה‪ ,‬ועם זה ‪ -‬כך חשש‪ ,‬יגיע גם קיצה של בירת היהודים‪ .‬מוזר נראה בעיני‬
‫יהודה כי על תמר‪ ,‬שסגרה את רחמה אחר לידת הבן‪ ,‬לא בהכרח היה מוכן לוותר גם לא תמורת‬
‫היכל אלוהים‪ ,‬ואילו מהבן היחיד‪ ,‬זה שימשיך לשאת את שם משפחתו‪ ,‬חשוב לו יותר אפילו הקיר‬
‫החיצוני של מתחם המקדש‪ .‬למרות שהייתה רק אפשרות אחת חש יהודה צורך להיוועץ עם תמר‪,‬‬
‫רק הסכמה של אשתו‪ ,‬בה לא היה לו ספק‪ ,‬תרגיע את מצפונו בכל הנוגע לבן‪.‬‬
‫●‬

‫אתה יודע? תשע עשרה שנים לא זכרתי את הלילה ההוא אבל כשאמרת לו שזה או הבית‬
‫היהודי או הבית הצבאי נזכרתי בו‪ .‬נזכרתי בנציב המלח שהייתי באותו הלילה‪ ,‬נזכרתי‬
‫איך חדרת לתוכי הלוך וחדור בצורה מכאנית‪ ,‬בלי להביט בי ולּו בעין אחת‪ ,‬נזכרתי איך‬
‫החל מהבוקר שלמחרת עשיית התאומות התייחסת אליו אחרת – כאילו היה בו אשם‬
‫כלשהו‪.‬‬

‫●‬

‫הוא הבן הזכר היחיד שיש לי‪ ,‬אני לא יכול לא לאהוב אותו‪ ,‬אבל את צריכה להבין ‪ -‬הוא‬
‫עשה מעשה שלא ייעשה‪ ,‬הוא מרד במשפחתו‪ .‬ואת הרי מכירה את דברי התורה על כיבוד‬
‫אב ואם‪.‬‬

‫●‬

‫אתה לא מקשיב‪ .‬לא ויתרת עליו כשהחליט להתגייס לצבא‪ .‬עשית זאת כאשר שכבת עלי‬
‫והאמנת שתוך כדי רכיבה עליי שאתה עושה לי טובה ולא מנסה ליצור חיים חדשים‪.‬‬

‫●‬

‫מובן לך גודל החטא של שפיכת זרע‪ ,‬והיו לך כבר שני כישלונות בלידה‪ .‬לקחתי על עצמי‬
‫סיכון גדול בחטא איום רק מאהבה עזה אלייך‪.‬‬

‫●‬

‫היום מובן לי רק דבר אחד‪ ,‬שהכיסא בממשלה וקיר פרה – היסטורי חשוב לך יותר‬
‫מהמשפחה‪ .‬אני אוותר לך הפעם‪ ,‬כי אני יודעת עד כמה חשובה לך תחנת הרכבת‪ .‬אבל כך‬
‫או אחרת את סדר הפסח בני יעשה יחד עימי ועם אחיותיו‪ ,‬יהיה זה איתך או בלעדייך‪.‬‬

‫לאחר המילים הללו הפנתה תמר את ערפה ליהודה ושבה לתאומות‪ ,‬אשר במפתיע‪ ,‬כאילו כאקט‬
‫של סולידריות אחת כלפי השניה נראו שתיהן חיוורות‪ .‬לראשונה‪ ,‬אחרי עשרים שנות נישואים‪,‬‬
‫נשמעה תמר כאחת העומדת על שלה‪ .‬לא שלא היו דברים הנעשו על פי רצונה בבית‪ ,‬אולם‬
‫ההחלטות אותן רצתה להעביר תמיד נעשו במשותף עם יהודה‪ .‬הפעם לא היה ספק‪ ,‬היא את בנה‬
‫תחזיר אליה‪ ,‬גם אם יגרור הדבר את גירושה‪ .‬הדיבור התקיף של אם בנו הפתיע את יהודה עד כדי‬
‫קיפאון‪ .‬לאחר שהתעשת כעבור כדקה רצה להעמיד את האישה הסוררת על מקומה אך גילה כי‬
‫הריב כבר מאחוריה ושהיא עסוקה בדברים אחרים‪ .‬כדי לא להלהיט את הרוחות מעבר ללהט‬
‫נוכחי הבליג הפעם – בכל זאת‪ ,‬תקופה די עמוסה עומדת לפניו ועדיף שלא להסתכן שלא לצורך‬
‫בלאבד את האישה היחידה העומדת לו לעזר‪ .‬תמר החליטה שלא לקחת שום סיכון‪ ,‬הודיע לאביהן‬
‫של התאומות כי היא לוקחת אותן לרופא‪ ,‬ובלי להמתין לתגובתו‪ ,‬טרקה את הדלת ויצאה‪.‬‬
‫אחרי שעשתה מספר בדיקות ושאלה כמה שאלות‪ ,‬קבעה הרופאה כי אין לבנות שום דבר מיוחד‪,‬‬
‫אולי קצת לחץ ותשישות הנובעים עקב התרגשות מהאירועים המצפים להן במהלך השנה‪ .‬ליתר‬
‫בטחון רשמה להן ויטמינים והמליצה על מנוחה וארוחות סדירות ומזינות‪ .‬תמר יצאה מהמרפאה‬
‫לא מסופקת‪ .‬תחושת בטן שלה אמרה לה כי מסתתר משהו אחר מאחורי המחלה של בנותיה‪ ,‬הרי‬
‫היא לא מעמיסה עליהן עבודות בית ומחייבת אותן לעזור לה רק בימי שישי וחג‪ ,‬וגם הארוחות‬
‫שלהן הן סדירות ובריאות‪ .‬היא הבינה את הבעיה האמיתית כאשר יצאו שלושת הנשים‬
‫מהמרפאה וצעדו לכיוון שוק מחנה יהודה‪ ,‬לקנות מעט פירות ובדרך גם לרכוש את הויטמינים‬
‫אותם רשמה הרופאה‪.‬‬
‫הבנות סיפרו כי הן נורא מתרגשות ממסיבת פורים הצפויה להן‪ ,‬ואמרו שהודיעו כבר לכל הבנות‬
‫בכיתות שלהן‪ ,‬וכולן אמרו כי תבואנה‪ .‬מה שבאמת מרגש אותן זאת תחרות התחפושות וכולן‬
‫באות במיוחד בשבילה ומקוות לזכות‪ .‬אבל את מארחות המסיבה התחרות לא מעניינת‪ ,‬ומה‬

‫שהכי מרגש אותן הוא האח אותו הן מקוות לראות בחג פורים‪ .‬הילדות ביקשו מאימן לאשר את‬
‫הגעת האח‪ ,‬אך שפתי האם נותרו חתומות‪ .‬מצד אחד מעולם לא שקרה לבנות אך מאידך פחדה‬
‫לאכזב אותן‪ .‬רק לאחר מספר רגעים‪ ,‬בהן הוצפה בשאלות מסוג "למה הוא לא בא?"‪" ,‬מתי הוא‬
‫יבוא?"‪ ,‬ו"האם הוא מת?"‪ ,‬חדלה תמר משתיקתה וציינה כי כל המשפחה תתראה בליל הסדר ועד‬
‫אז האח לא יכול לבוא הביתה כי הוא נסע ללמוד בישיבה חשובה בחיפה וצריך להישאר שם ככל‬
‫שהוא יכול‪ .‬לפי הבעת פניהן‪ ,‬נראה בבירור כי האחיות אינן מסופקות מהתשובה ולא מבינות מדוע‬
‫בפסח אפשר לבוא אך בפורים לא‪ ,‬ובכל זאת הן לא שאלו יותר דבר בכל הקשור באח הנעדר‪,‬‬
‫אולם נראה כי הצבע חזר מעט על פניהן‪.‬‬
‫הלילה השקיט במעט את רוחו של יהודה‪ .‬אמנם עדיין היה טרוד ולא הצליח לעצום יותר מעין‬
‫אחת‪ ,‬אך יחסית למה שעבר עליו מהבוקר‪ ,‬הטרדות של הלילה היו נוחות מאד‪ .‬פרץ של געגוע‬
‫לרעייתו שטף אותו‪ .‬במטרה לבדוק את ערותה נתן לה חצי חיבוק‪ ,‬וכאשר חש את תנועתה שמח‬
‫על כך שהיא ערה ואף הניח כי זוגתו נענית לחיבתו‪ .‬הוא החל להמטיר את תמר בנשיקות על צידי‬
‫הפנים‪ ,‬אולם במקום הדדיות‪ ,‬שאך לפני פחות ממחצית השנה הייתה עניין של מה בכך‪ ,‬זכה‬
‫לקרירות בלתי אופיינית מצד תמר‪ ,‬ובאמירה כי עד ערב פסח הם נשואים רק ברבנות‪.‬‬
‫‪-2‬‬‫חווה קפאה במקומה‪ .‬ארבע עשרה שנים אחרי שעזבה עם בנה בן השנתיים את הבית בירושלים‬
‫ועברה לתל אביב לא דיברה עם איש ממשפחתה‪ ,‬ועכשיו ברגע הכי לא צפוי מבחינתה‪ ,‬כאשר כבר‬
‫חדלה להאמין כי מישהו מהעולם ההוא עוד מתעניין בה‪ ,‬עמדה מולה‪ ,‬בצדו השני של מפתן הדלת‪,‬‬
‫אחותה הגדולה ממנה בשלוש שנים‪.‬‬
‫ההחלטה לעזוב את החברה בה גדלה לא הייתה החלטה קלה עבור חווה‪ .‬עם כל הבעיות שהיו בה‬
‫היה שם מין בטחון ביום המחר‪ .‬החוקים היו ברורים מאד‪ ,‬ללא צורך בתהיות לגבי טיבם או‬
‫בפרשנות כלשהי וכך גם הסנקציות על הפרתם‪ .‬היה ברור מאד מה מותר לעשות ומה אסור‪ .‬לא‬
‫היה שם אמצע או מקום לשיקול דעת‪ ,‬ודאי שלא עבור נשים‪ .‬בתל אביב זה אחרת‪ .‬כל כך הרבה‬
‫אפשרויות לבחור מהן‪ .‬אין שום דבר ברור ומובן‪ ,‬וגם אחרי כה הרבה זמן בעיר היא עדיין לא‬
‫יודעת מה מותר ומה אסור‪ ,‬מי מאמין ובמה‪ ,‬ואיך להשתלב בעיר ללא אובדן הזהות אשר‬
‫התחלפה כבר מספר פעמים לאורך השנים‪ ,‬אך עדיין לא התגבשה למשהו שלם ואחדותי‪.‬‬

‫●‬

‫לא קרה שום דבר איום‪ .‬הוא יהיה כל היום בישיבות ובדיונים‪ ,‬אז החלטתי לקפוץ‬
‫ולראות איך את מסתדרת‪.‬‬

‫●‬

‫את מודעת לכך שאם תצא שמועה על כך שהיית כאן את תהיי גמורה שם וקרוב לוודאי‬
‫תצטרכי לומר שלום לתאומות?‬

‫●‬

‫את התאומות ייקחו ממני רק כשאהיה בקבר ומשאר הדברים כבר לא באמת אכפת לי‪,‬‬
‫רק אתמול הבנתי שמה שחשוב באמת זה מה שבא מאותו הרחם או מרחם של עצמך‪ .‬כל‬
‫השאר אלו רק תוספות שאפשר להסתדר בלעדיהן‪.‬‬

‫●‬

‫את לא מתארת לעצמך כמה קשה לבד‪ .‬גם היום‪ ,‬כשיהונתן כבר בן שש עשרה והתבססתי‬
‫כלכלית עדיין אני לא מרגישה שייכת לכאן‪.‬‬

‫●‬

‫את צריכה למצוא לך מישהו‪ ,‬הרבה יותר קל כזוג‪.‬‬

‫●‬

‫הזוגיות היא לא העניין‪ .‬פעם גם אני האמנתי שברגע שאמצא לי גבר הכול יהיה פשוט‬
‫יותר‪ ,‬אז מצאתי לי אחד וחייתי איתו במשך שנתיים‪ .‬גם יוצא בשאלה‪ ,‬ממעלה אדומים‪.‬‬
‫למען האמת גבר משכיל ואינטליגנטי עם עבודה טובה‪ ,‬אבל לא הרגשתי איתו אחרת ממה‬
‫שהרגשתי לפניו או שונה מההרגשה היום‪ ,‬אז עזבתי‪.‬‬

‫●‬

‫ניסית לדבר איתו‪ ,‬אולי הוא השתנה ומוכן יהיה לקבל אותך בחזרה כמו שאת‪ ,‬אולי‬
‫אפילו תמצאו מקום משותף לשניכם‪.‬‬

‫● הוא הרביץ לי‪ ,‬תמר‪ .‬את כל העצבים שלו הוציא עלי‪ .‬כל פעם שהיה חוזר מלימודים‬
‫והשולחן לא היה ערוך לכבודו‪ ,‬או האוכל לא היה חם מספיק – חטפתי‪ .‬יכולתי לעמוד‬
‫עוצמת כף ידו‪ ,‬מביטה לאי שם‪ .‬את יודעת‪,‬‬
‫שם דקות שלמות ללא תנועה‪ ,‬לא משנה ְ‬
‫שכשהוא היה מגיע הביתה במצב רוח טוב הייתי מופתעת מהיעדרן של סטירות? אחרי‬
‫לידתו של יהונתן היה בו איזה להט לקיים את 'פרו ורבו' כל לילה ולהביא עוד ועוד ילדים‬
‫כאילו מדובר ברחם שלו‪ ,‬להט כל כך חזק עד שאחרי כל בדיקת הריון שלילית ‪ -‬המכות‬
‫של היומיום נראו לי כגן עדן‪ .‬אם הוא היה יודע על הגלולות הוא היה פשוט הורג אותי‬
‫ולא רק כדימוי‪ .‬מאד רציתי שיהיה לבני עוד אח או אחות שירגיש מה זאת משפחה‬
‫אמיתית אבל פשוט לא הייתי יכולה להביא עוד ילד או ילדה למציאות הזו‪ ,‬אז ויתרתי‬
‫וחטפתי‪ .‬ניסיתי להיאבק בו‪ ,‬עזבתי אפילו להורים לכמה ימים‪ ,‬אבל הם הטיפו לשלום‬
‫בית ולחשיבות המשפחה עבור יהונתן והחזירו אותי חזרה לגהנום‪ .‬כשחזרתי לא ציפו לי‬
‫הפתעות מיוחדות‪ .‬בשלב מסוים תמר‪ ,‬חוסר האלימות שלו הפתיע אותי ולא האלימות‪,‬‬
‫אז הבנתי שדי‪ .‬לא כעסתי עליו‪ .‬שנאתי אותו‪ ,‬אבל לא כעסתי‪ .‬כעסתי גם ובעיקר על‬

‫אלוהים‪ .‬באותם ימים היה ברור לי שהוא עזב אותי‪ ,‬זרק אותי לגוב אריות ורצה לראות‬
‫איך אצא משם ‪ -‬ואני יצאתי‪ ,‬בקושי‪ ,‬אבל יצאתי‪ ,‬ולקחתי את בני איתי‪.‬‬
‫●‬

‫אני לא יודעת הרבה ממה שקורה בחייך היום‪ ,‬ולמען האמת זה מה שהוביל אותי לכאן‪.‬‬
‫בילדות הרי היינו כמו תאומות סיאמיות‪ .‬רק ניתוח מסובך‪ ,‬כפי שסבתא אמרה‪ ,‬יכול היה‬
‫להפריד בינינו‪ .‬אבל מה שזה לא יהיה‪ ,‬את הרי לא חושבת שאין לזה שום קשר להשגחה‬
‫עליונה? בכל זאת יש לך קורת גג‪ ,‬ילד ואוכל לשים לו בפה‪.‬‬

‫●‬

‫אחרי שעזבתי אותו לקח לי הרבה מאד זמן למצוא את עצמי‪ .‬התחלתי לעבוד בשרות‬
‫לקוחות‪ .‬שמו אותי בצוות מיוחד שטיפל רק בלקוחות חרדים‪ .‬אחרי חמש שנים הצלחתי‬
‫להשלים תעודת בגרות‪ .‬יש איזו עמותה כאן שעוזרת לאלו העוזבים את הדת ועזרה גם לי‪.‬‬
‫שם גם פגשתי את יוסי‪ ,‬הגבר שסיפרתי לך עליו‪ .‬בעזרתם עשיתי גם שני תארים‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬והיום אני כותבת דוקטורט בדבר מיקומו של אלוהים במחשבה חילונית של‬
‫המאה העשרים‪.‬‬

‫●‬

‫ומה מיקומו? ברור לי כי לא תטעני שאלוקים לא קיים‪ .‬אני זוכרת אותך כאחת עם ראש‬
‫על הכתפיים ושכל בתוכו‪.‬‬

‫●‬

‫הוא שם‪ ,‬תמר‪ ,‬וכאן‪ .‬הוא למעשה בכל מקום‪ .‬אבל תגידי לי את‪ ,‬בשביל מה צריך דתות‬
‫כדי להאמין באלוהים‪ .‬תגידי לי את‪ :‬יש שלוש דתות מונותיאיסטיות‪ ,‬יש הינדים‪ ,‬יש‬
‫פגאנים ויש עוד אינספור דתות שכולן יוצאות זו נגד זו‪ ,‬איך נדע מי מהן נכונה? אולי הן‬
‫כולן שקריות‪ ,‬חשבת על זה?‬
‫עכשיו תסלחי לי‪ ,‬תצטרכי לעבור איתי למטבח‪ .‬עוד מעט יהונתן חוזר הביתה מבית הספר‬
‫ואין לי במה להאכיל אותו‪.‬‬

‫דבריה של חווה הלמו בתמר‪ .‬היא לא האמינה כי המחשבות אשר עברו בראשה לפני הריונה‬
‫האחרון‪ ,‬אי אז לפני כשלוש עשרה שנה‪ ,‬עברו גם בראש אחותה‪ ,‬ועוד הפכו לדרך חיים‪.‬‬
‫חווה ביקשה לדעת מה קורה בחייה של תמר ולא כל כך הופתעה ממה ששמעה‪" .‬תאומות או לא‬
‫תאומות?" שאלה וניגשה לפתוח את הדלת לקול רשרושיו של יהונתן בחיפוש אחר מפתח הבית‬
‫בילקוטו העמוס בספרים ומחברות‪.‬‬
‫בהתחלה נרתע יהונתן מתמר‪ ,‬היא נראתה לו כמשהו זר‪ .‬את החרדים הוא הכיר בעיקר ממהדורות‬
‫החדשות של חודשי אוקטובר נובמבר אשר עסקו בדיוני תקציב של השנה הבאה‪ .‬חווה‪ ,‬שעד עתה‬
‫המציאה תירוצים שונים כדי להסביר לבנה את המצב אליו נקלעו‪ ,‬ניצלה את ההזדמנות הלא‬

‫צפויה כדי לספר לו את האמת מתחילתה ועד סופה‪ .‬התגובה הראשונה של הבן לדבריה של חווה‬
‫שמדובר באחותה הגדולה הייתה הלם‪ ,‬אך לאחר כמה דקות הוא ביקש לדעת הכל על העולם‬
‫ההוא‪.‬‬
‫●‬

‫צר לי‪ ,‬אבל אין לי הרבה זמן בשביל זה היום‪ ,‬פנתה לחווה‪ ,‬אני עוד צריכה לחזור‬
‫לירושלים‪ ,‬אבל בפסח אנחנו עורכים סעודה גדולה לכל המשפחה ואני מאד מקווה לראות‬
‫אתכם שם‪ .‬חשוב שאחרי כל כך הרבה שנים הילדים יכירו זה את זה‪.‬‬

‫●‬

‫אם להם לא תהיה בעיה עם זה אנחנו נבוא‪.‬‬

‫● לא תהיה‪.‬‬

‫‪-3‬‬‫בתפילת הבוקר בבית הכנסת השכונתי ביקש השר מאלוהים רק לעבור את היום הזה בשלום‪ .‬בינו‬
‫לבין עצמו החליט כי כל מה שיעשה היום בישיבת הממשלה יהיה לעדכן את השרים בדבר שיחתו‬
‫האחרונה עם ראש הממשלה‪ ,‬ויבקש מהם לסקור את הדברים החשובים ביותר המונחים על‬
‫שולחני משרדם‪ .‬את הרושם שתפילתו לא נענתה הוא קיבל מיד אחרי התפילה בשיחה עם ראש‬
‫סיעתו ושכנו לבניין‪.‬‬
‫●‬

‫לאיזו שעה קבעת את מסיבת עיתונאים יהודה?‬

‫●‬

‫לא תהיה אחת כזו‪ ,‬לפחות לא היום‪.‬‬

‫●‬

‫וכי למה לא? הרי רק אתמול היית מודאג מעתיד ירושלים‪.‬‬

‫●‬

‫אני עדיין מודאג שאול‪ ,‬עדיין מודאג‪ ,‬אך טרם התקבלה בראשי החלטה מהי הפעולה‬
‫הנכונה והמידתית ביותר שיש לנקוט‪ .‬בשיחה עם ראש הממשלה אתמול‪ ,‬הוא אמר כי‬
‫הוא מטיל ספק בהצלחתו של המשא ומתן‪.‬‬

‫●‬

‫ואתה מוכן יהודה לקחת על עצמך את הסיכון לכך שיקרה דבר מה ובסופו של יום נשאר‬
‫בלי קודש הקודשים של העם היהודי?‬

‫●‬

‫ראש הממשלה מעדכן אותי בפרטי השיחות על בסיס יומי‪ ,‬אם וכאשר הוא יודיע שהם‬
‫קרובים לסיכום אני מאמין כי הקדוש ברוך הוא כבר ינחה אותי כיצד לנהוג‪ .‬בינתיים יש‬
‫לנו מעט זמן לפני שאצטרך להגיע לישיבת הממשלה המסכמת את השבוע‪ ,‬בוא נשב‬
‫איפשהו ונאכל ארוחת בוקר הגונה‪ ,‬אתה יודע איך אני‪ ,‬לא שם דבר בפי לפני תפילת‬
‫שחרית‪ ,‬אך לא מסוגל לתפקד על בטן ריקה‪.‬‬

‫ישיבת הממשלה נפתחה בשעה עשר בדיוק בסקירה זריזה של מזכיר הממשלה אשר העדיף‬
‫להישאר בארץ על פני נסיעה עם ראש הממשלה עקב העובדה כי אישתו אמורה ללדת בכל יום‪,‬‬
‫בדבר הנושאים שנדונו בתחילת השבוע‪ .‬מיד אחרי זה הודיע ממלא המקום על השיחה מאמש עם‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬הודעה אשר הלהיטה את הרוחות כמו לפיד בפח של דלק‪ .‬השרה לבטחון פנים‬
‫טענה כי למשטרה אין מספיק כוחות לאבטח גם את הפלסטינים‪ ,‬כי הרי מובן מאליו שברגע שהם‬
‫יגיעו‪ ,‬במפגש הראשון שלהם עם המתפללים היהודים תהיינה מהומות‪ .‬שר החוץ הודיע בזעם כי‬
‫הוא מעדיף שידו תיכרת מאשר תצלצל או תחתום על ההזמנה אל ראש המדינה הפלסטינית‬
‫ותזמין אותו או את בני עמו לבקר בעיר דוד‪ .‬שר הדתות זעם כי עצם הרעיון הוא מבחינתו הסכמה‬
‫עם ויתור על ירושלים‪.‬‬
‫●‬

‫אתה יהודה הרי לא רק השר האחראי על שלמות עיר הקודש‪ ,‬אלא גם אדם מאמין‪ .‬אני‬
‫לא מבין איך אתה נותן יד לפשע כזה נגד ה' ונגד עם ישראל‪.‬‬

‫●‬

‫עוד לא נתתי שום יד‪ ,‬רק שמעתי את מה שיש לראש הממשלה לומר והעברתי את דבריו‬
‫לפורום זה‪ .‬על כל פנים הוא מטיל ספק בדבר האפשרות שפלסטינים יחתמו על ההסכם‪,‬‬
‫והרעיון שהם יוזמנו נשמע טוב באוזני האמריקאים‪.‬‬

‫● היית צריך לומר לו שכל עוד הדבר תלוי בך לא יהיה כדבר הזה‪.‬‬
‫שר הדתות קם מכיסאו ועזב את החדר‪ ,‬משאיר אחריו שאון טריקת דלת שהופר רק על ידי דבריה‬
‫של שרת האוצר שאמרה כי אין בקופת המדינה תקציב לבנות דיור לכל המתיישבים שראש‬
‫הממשלה מתכוון לפנות רק כדי לספק את האמריקנים ואת האויב הפלסטיני‪ .‬באומרה דברים‬
‫אלו‪ ,‬קמה והלכה בעקבות עמיתה‪ .‬אחרי השרה עזבו בזה אחרי זה גם שאר השרים‪ ,‬משאירים את‬
‫מנהל הישיבה יושב על כסאו מכונס בתוך עצמו ומתפלל שראש הממשלה ישוב בהקדם לארץ‬
‫ויפתור אותו מתפקיד ממלא המקום‪.‬‬
‫לממלא המקום לא נותר אלא להודיע בפני הקצרן כי ישיבת הממשלה ננעלה‪ .‬בהמשך יומו נפער‬
‫פתאום חור עצום‪ .‬השעה היא רק רבע לאחת עשרה ומוקדם מדי להתפלל מנחה‪ ,‬אחרי ליל אמש‬
‫לא היה בו הרצון לחזור הביתה ולראות את פניה הסוררות של אישתו‪ ,‬לעבוד במשרד במצבו ברור‬
‫שלא יוכל‪ .‬אחרי שעבר במשרד לענייני ירושלים ושמע שם סקירה על כל ההודעות ומיילים‬
‫שקיבל‪ ,‬גמר בליבו לחרוג ממנהגו לאכול צהריים בבית‪ ,‬לצאת למסעדה כשרה הכי משובחת‬
‫בבירה‪ ,‬ולאכול שם ארוחה דשנה‪ .‬היה בטוח שעל בטן מלאה יוכל לחשוב יותר טוב כיצד לפתור‬
‫את הבעיות שנוצרו עם השרים‪.‬‬

‫כאשר הביא המלצר את ההזמנה גילה יהודה שתאבונו נעלם‪ .‬כדי לא להסתכן בהלבנת פני‬
‫הטבחים‪ ,‬הוא דחף לגרונו מספר חתיכות סטייק צלוי היטב‪ ,‬קינח בכמה תוספות והחל לקום‬
‫לכיוון היציאה‪ .‬לאחר מבט זריז בשעון‪ ,‬ראה שיום שלם עוד לפניו ואין ברירה אלא לשוב למשרד‬
‫או לנסוע לכיוון הבית‪ .‬לאחר שיקול של 'את פני מי אני רוצה לראות פחות?' החליט לנצל את‬
‫ההזדמנות ולהעביר את היום עם תמר – אולי כך יצליח לפייס אותה‪ .‬הוא שֹם פעמיו לעבר הבית‬
‫בו קיווה להפתיע את רעייתו ולגשר על חילוקי הדעות ביניהם אחת ולתמיד‪ .‬לראשונה זה הרבה‬
‫זמן מצא יהודה את הבית ריק‪ .‬היה מובן מאליו כי הבנות עדיין בלימודים‪ ,‬אבל על מיקומה של‬
‫תמר הוא לא יכול היה לדעת‪ .‬לאחר שיחה טלפונית עם אביה בה נענה כי בתו לא ביקרה אצלו‬
‫ואצל רעייתו החל תחילה לדאוג ואז לכעוס‪ .‬בעבר‪ ,‬כאשר הייתה תמר עוזבת את הבית באמצע‬
‫היום היה זה בדרך כלל להורים‪ ,‬וגם אז האוכל היה על פלטת שבת‪ ,‬שמא אם תתעכב משום מה‬
‫ותגיע הביתה אחרי הבנות ואחרי יהודה‪ ,‬יהיה אוכל חם והודעה בדבר מיקומה הייתה צמודה עם‬
‫מגנט על דלת המקרר‪ .‬הפעם היא לא השאירה דבר‪.‬‬
‫יהודה חש חסר אונים לנוכח היעלמותה הפתאומית של תמר‪ .‬לא היה לו אדם אחד לפנות אליו‪.‬‬
‫פניה למשטרה אינה באה בחשבון בחברה בה הוא חי‪ ,‬מה גם שאפילו אם יעשה זאת בשקט‬
‫המשטרה לא תעשה דבר טרם תעבור יממה תמימה מרגע ההיעלמות‪ ,‬ותמר הרי רק הבוקר שכבה‬
‫לצידו במיטה‪ .‬הוא הוציא את הסירים עם התבשילים מאתמול‪ ,‬הניח אותם על הפלטה וישב על‬
‫הכורסא בסלון לקרוא פרקי תהילים לשלומה של הנעדרת‪ .‬כשחזרו הבנות‪ ,‬לא הייתה ליהודה‬
‫בעיה להאכיל אותן והוא אף נהנה לטפל במעט בבנותיו‪ ,‬טיפול אותו הזניח כליל מיום התמנותו‬
‫לתפקיד השר‪ ,‬ולאחר שמזג להן מרק בקערות הכי גדולות שמצא בארון הכלים‪ ,‬נעל אותן ויצא‬
‫לכיוון בית הכנסת להתפלל מנחה וערבית‪.‬‬
‫כאשר שב הביתה ונכנס לחדר השינה‪ ,‬תפס יהודה את תמר מסדרת את שביסה אחרי שהספיקה‬
‫להחליף בגדים‪ .‬לא לה או לו זכורה עוצמת הכעס של יהודה‪ .‬באותו הרגע נראה שבמשך כל השנים‬
‫שלהם יחד הוא יותר סבל אותה מאשר אהב‪.‬‬
‫●‬

‫איפה היית כל היום?!? כל המשפחה על הרגליים‪.‬‬

‫●‬

‫ביקרתי אצל המשפחה שלי‪.‬‬

‫●‬

‫את משקרת‪ .‬דיברתי אם שלום ולא היית שם‪.‬‬

‫●‬

‫להזכירך יהודה משפחה זה לא רק הורים‪ .‬גם אחים וילדים עונים להגדרה הזו‪.‬‬

‫●‬

‫אז איפה היית?!? אצלו?‬

‫תמר מאסה בוויכוח‪ ,‬ופנתה לכיוון המטבח לפנות ולשטוף את הכלים מהם אכלו התאומות‪ .‬בפעם‬
‫הראשונה בעשרים שנות חייהם המשותפים חש יהודה פרץ אלימות בלתי נשלט כלפי אישתו‪ .‬הוא‬
‫תפס אותה בכוח ומשך את כל כובד גופה‪ ,‬שלרגע נראה לו בלתי מזוהה‪ ,‬אליו‪.‬‬
‫●‬

‫לכל הרוחות תמר‪ ,‬תגידי לי איפה היית‪.‬‬

‫●‬

‫נסעתי לחווה‪ ,‬מגיע לי אחרי כל השנים האלה לפגוש את אחותי ואחייני‪ .‬הגיע הזמן שגם‬
‫אתה תתחיל להשלים עם המשפחה שלך אחרת לא יישאר לך איש‪.‬‬

‫●‬

‫את משוגעת לחלוטין! את יודעת מה יקרה אם הם ידעו? זה הסוף שלך‪ ,‬הסוף של הבנות‬
‫ואולי גם הסוף שלי ושל הקריירה שלי!! לא אכפת לך מאף אחד חוץ מעצמך?‬

‫●‬

‫שידעו‪ ,‬שכולם ידעו! אני מבקשת ממך שתלך עכשיו לרב ותספר לו על כך שנסעתי לאחותי‬
‫ועל כך שהזמנתי אותה אליי לפסח‪ .‬לך ספר לו כי אני מתעקשת לעשות את הסדר עם בני‬
‫בכורי‪ ,‬אותו סחבתי תשעה חודשים ברחמי‪ ,‬ואותו גידלתי במשך תשע עשרה שנים ועם‬
‫אחותי הקטנה שלאורך כל ילדותינו ושנות נעורינו היינו בלתי נפרדות ומה שהפריד בינינו‬
‫זו דווקא הדת שאתה מאמין בה עד כדי מוכנות לפרק משפחה‪ .‬אני רוצה לדעת מה יאמר‬
‫לך הרב לנוכח העובדה כי הדת שהוא כה אוהב ועליה הוא שומר מכל משמר הורסת‬
‫משפחות‪ .‬לא אכפת לי אם ידעו או לא‪ ,‬אכפת לי רק מהמשפחה שלי ומעצמי‪.‬‬

‫●‬

‫ואני והבנות בשבילך כבר לא משפחה? עלינו ויתרת בקלות רבה אני מבין?‬

‫● לא אני ויתרתי‪ ,‬אלא אתה‪ .‬אתה קידשת את התורה‪ ,‬את ירושלים ואת הממשלה והזנחת‬
‫את המשפחה‪ .‬את הבן היחיד שלך זרקת מהבית בשביל לרצות את הרבנים שלך‪ .‬אבל לא‬
‫עוד‪ .‬הבטחתי לתת לך זמן עד פסח לחשוב על סדר העדיפויות שלך‪ ,‬ואת הבטחתי אקיים‪,‬‬
‫אבל מרגע שיגמר הסדר‪ ,‬אתה תצטרך לבחור‪ :‬או כל המשפחה או שום משפחה‪.‬‬
‫התגובה של תמר הבהילה את יהודה‪ .‬הוא ראה בראשו איך כל המשפחה מתפרקת לחלקים‬
‫קטנים ובלתי ניתנים לאיחוי‪ ,‬ראה כיצד תמר הולכת בעקבות אחותה ולוקחת איתה את‬
‫שאמן של התאומות תטפל‬
‫התאומות והוא אינו יכול לעשות דבר‪ .‬בינו לבין עצמו לא היה לו ספק ִ‬
‫בהן טוב יותר ממנו‪ ,‬ועל אף שאצלם נהוג שהילדים נשארים עם בעל המצוות ולא עם היוצא‬
‫בשאלה‪ ,‬הוא לא ילחם עליהן אם יצטרך אלא יוותר מראש‪ ,‬כי כך טוב יותר בשבילן‪.‬‬
‫הרעַ המבולבל לא העז להתקרב למיטת רעייתו‪ .‬סירב להיענות לקור עז שציפה לו מתחת לשמיכה‬
‫ֵ‬
‫זוגית בה מתכסה הצמד לילה – לילה‪ ,‬אך על הספה בחדר מגורים‪ ,‬על אף העייפות הכבדה מהיום‬
‫המתיש שעבר עליו‪ ,‬העיניים סירבו להיעצם‪ .‬את תפילת שחרית של יום שישי הוא החליט‬

‫להתפלל בכותל‪ ,‬ואת הדרך הארוכה לשם ובחזרה לעשות ברגל‪ .‬כך מצא את עצמו לובש בשלוש‬
‫לפנות בוקר את חליפתו המהודרת ביותר‪ ,‬עונב עניבה בצבעי צהוב – אדום‪ ,‬שם את המעיל השחור‬
‫שלבש רק בחגיגות יום ירושלים ויוצא מהבית לכיוון הכותל המערבי‪ ,‬לא לפני שהשאיר מכתב‬
‫לאהובתו בצד שלו של המיטה‪.‬‬
‫●‬

‫לפעמים נראה לי שאת קוראת אותי כמו ספר פתוח‪ .‬זה אמנם לא קורה הרבה‪ ,‬אבל‬
‫כשיוצא לנו לעתים לדבר‪ ,‬אני חש שלפני כן ריגלת אחרי המחשבות שלי‪ .‬בפעם האחרונה‬
‫שדיברנו רצית להביא ילדים וגם השיחה הזאת הייתה פרי דמיוני‪ .‬לאחרונה אני חושד (או‬
‫שמא חושש?) שוויתרת עליי‪ .‬לא כי את לא יודעת על הרגשות שלי כלפייך או כי לא‬
‫אוהבת‪ ,‬אלא כי פשוט מאסת בהמתנה שלא בטוח שיש לה תכלית למי שפעם היה שותפך‬
‫לחיים ועם הזמן הפך לבעל‪ .‬זה לדעתי לא בגלל הפער באמונה בינינו – אשר רק מתרחב‬
‫כשאנו שוכבים באותה המיטה‪ ,‬אלא דווקא בגלל הפער האישיותי‪ ,‬שהוא‪ ,‬תקני אותי אם‬
‫אני טועה‪ ,‬לא כל כך גדול‪ ,‬אבל בזמן האחרון אנחנו משום מה לא מצליחים לגשר עליו‪.‬‬
‫ואולי המרחק הזה הוא בגללי‪ ,‬אולי אני הוא זה שצריך לעשות את הצעד בכיוון הגישור‪,‬‬
‫כי כפי שכבר אמרתי‪ַ ,‬את אֶ ת שלך עשית‪ ,‬אבל אני פשוט גרוע בלבטא רגשות‪ .‬לא יודע אם‬
‫שמת לב אבל אפילו בכתב אני לא מצליח לציין את שלושת מילות הקסם אותן את כה‬
‫כמהה לשמוע‪ .‬אך למרות החשדות שלי‪ ,‬בכל זאת עדיין נדמה לי שאם אמצא את דרך‬
‫המלך הכל בסופו של דבר יסתדר בינינו‪ .‬ואת יכולה לומר‪ ,‬ובצדק‪ ,‬שעם "אם" לא הולכים‬
‫למכולת ויש צורך בצעדים ממשיים‪ ,‬אך אני אינני יודע באילו צעדים עליי לנקוט‪.‬‬
‫אין בכוונתי לברוח מאחריות‪ ,‬דווקא ההיפך הוא הנכון‪ .‬אני שוקק לקחת עליי את‬
‫האחריות הזו אלא רק לא יודע מה היא‪ .‬בזמן האחרון אני מוצא את עצמי לא מעט יושב‬
‫ומנסה למצוא דרך לפנות אלייך‪ ,‬מחפש את המילים הנכונות‪ ,‬כאלה שלא ירתיעו אותך‬
‫מצד אחד אך יתארו היטב את הביפנוכו של הרגשות מצד שני‪ .‬אולם‪ ,‬כמה שאני מנסה‪,‬‬
‫אין לי די דמיון‪.‬‬

‫הדבר היחיד שקטע את חוט מחשבותיו של יהודה על הדרך הטובה ביותר להחזיר את המשפחה‬
‫לתקופה בה כל בניה היו מלוכדים והמריבות הגדולות ביותר היו סביב השאלה מי יהיה הראשון‬
‫שיקדים במצווה – היו הצעקות שנשמעו כמה עשרות מטרים ממנו והשמיעו ללא הרף את השם‬
‫'אברהמ'לה'‪ .‬קולות נשיים המהולים בבכי ילדים וזעקות גברים הפריעו לדממה של שעות הבוקר‬
‫המוקדמות‪ .‬בתנועה בלתי רצונית הטה הגבר הפצוע את ראשו לכיוון הקולות וראה ענני עשן שחור‬
‫הנהדפים מחוץ לאחד החלונות של בניין בן ארבע קומות על ידי להבות אש המסרבות להישמע‬

‫לקול הכבאים‪ .‬עוצמת הלהבות והעדר צלילי סירנות של רכבי ההצלה העידו כי השרפה נמשכת זה‬
‫זמן רב‪ .‬בלי להתקרב ולו במטר אחד לעבר ההתקהלות שנוצרה לא רחוק מהמבנה הבוער‪ ,‬הצליח‬
‫יהודה לאסוף טלאי מילים של ההמון ובעזרתם להבין שהשם הנצעק ללא הפסק מפי הקהל‬
‫ההמום הוא שמו של ילד אשר או שתקוע בדירה או שאחראי להצתה ‪ -‬במכוון או לא‪ ,‬או אולי אף‬
‫שניהם יחד‪ .‬רק כשהיה בטוח שדבר מכל המתרחש סביבו אינו נוגע לו‪ ,‬ואין בידו לעשות דבר ברגע‬
‫זה כדי לעזור למשפחה האומללה‪ ,‬הצליח יהודה להשתחרר ממקומו והמשיך בצעדתו לכיוון קיר‬
‫הדמעות – אולי בדרך חזרה יציע את עזרתו‪.‬‬
‫בדרך חזרה‪ ,‬ההמולה הרגילה של יום שישי תפסה את מקומם של אירועי הלילה‪ .‬מהחלונות אותם‬
‫ציפה לראות חרוכים במקום ענני עשן יצאו אדי תבשילים שבישלו הנשים לקראת שבת וריח‬
‫הרהיטים השרופים הוחלף בריחות נעימים של מזונות‪ .‬לרגע התעורר ביהודה הצורך לגשת אל‬
‫הבניין בו נמצא הבית השרוף ולשאול אם אברהמ'לה שרד את השריפה‪ ,‬אך לאחר מחשבה קבע כי‬
‫אילו קרה אסון‪ ,‬אזי הייתה השכונה מתמלאת בקולות של קינה ולא בקולות צעדיהם של גברים‬
‫ונשים ההולכים אל המכולת והשוק ושבים עם שקיות המלאות בכל טוב‪.‬‬
‫לקח ליהודה זמן מה טרם פתח את דלת הבית ונכנס פנימה‪ .‬במשך מספר דקות הרהר בדבר הדרך‬
‫הטובה ביותר לפנות לתמר ומה יאמר לה‪ .‬שקל לאן ייגש קודם – אל חדר השינה להחליף בגדים‬
‫או למטבח לבדוק מה מכינה זוגתו לערב שבת‪ .‬ריחות התבשילים שבהם נתקל לפני שעה קלה שבו‬
‫אליו בגדר תקווה כי אתמול אינו אלא היסטוריה רחוקה ושבת המלכה המתקרבת הוציאה מליבה‬
‫של רעייתו את אירועי היום הארור הזה‪ .‬רק כעבור רבע שעה הוציא את המפתחות‪ ,‬פתח את‬
‫הדלת ונכנס לתוך ביתו‪ .‬על אף הרעש החזק שגרמה טריקת הדלת לא פנתה תמר לבן זוגה‪ .‬הוא‬
‫מצידו המשיך לחדר השינה שם נדהם לגלות כי המכתב נותר בדיוק באותו מקום בו השאיר אותו‪.‬‬
‫כשגילה כי אישתו לא קראה את אשר כתב‪ ,‬הרים את הדף מהמיטה והשליכו קרוע לפח אשפה‪.‬‬
‫קרום דק של שקט אפף את המשפחה לכל אורכו של סוף שבוע‪ ,‬בני הזוג לא החליפו בינם מילה‬
‫והילדות שחשו במתח בין ההורים‪ ,‬העדיפו להסתגר בחדרן ויצאו ממנו רק לארוחות‪ .‬לכל אורכה‬
‫של השבת לא היה ולו רמז דק להתפייסות בין בני הזוג‪ ,‬ושניהם שכבו לישון כאשר גביהם מופנים‬
‫זה לזה‪.‬‬

‫‪-4‬‬‫צלצול טלפון מחוץ לארץ העיר את יהודה בשעה רבע לחמש בבוקר יום חמישי‪ .‬רק לאחר חצי דקת‬
‫שיחה הבין כי על צדו השני של הקו נמצא ראש הממשלה עצמו‪.‬‬

‫●‬

‫טלפנתי להודיע לך יהודה שבשעה טובה הגענו לסיכום גם בנושא ירושלים‪ .‬הפלסטינים‬
‫ישלטו על כל השכונות בעלות רוב ערבי‪ ,‬ואילו אנו בכל שער העיר‪.‬‬

‫●‬

‫גם באגן הקדוש?‬

‫●‬

‫האגן הקדוש היה מרכז המחלוקות בינינו‪ .‬הוחלט כי באופן רשמי השטח יהיה תחת‬
‫ריבונות ישראלית אך לא תהיינה הגבלות לתנועת פלסטינים באזור‪ ,‬ובמקרה של הפרות‬
‫סדר מצדם‪ ,‬העבריינים יעצרו ויועברו במיידית למשטרת פלסטין להמשך הטיפול‪.‬‬
‫במחלקת המדינה עובדים עכשיו על הודעה לתקשורת שתשלח לכל העיתונים‪ ,‬תחנות‬
‫הרדיו והטלוויזיה מחר בשבע בבוקר שעון וושינגטון‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כנס את הממשלה‬
‫והודע להם כי ביום שלישי בצהריים יערך טקס החתימה ברחבת הבית הלבן‪ .‬אני רוצה‬
‫ששר החוץ ומזכיר הממשלה יגיעו לטקס‪.‬‬

‫●‬

‫הממשלה לא תתמוך במהלך הזה‪ ,‬דוד‪ .‬כשהודעתי להם ביום חמישי על הרעיון שלך‬
‫לבנות רכבת מרמאללה לירושלים‪ ,‬הישיבה התפוצצה תוך פחות משלושת רבעי שעה‪ ,‬לא‬
‫לפני שכל השרים הוציאו את עצביהם עליי ואני לא מעוניין להעלות שוב את חמתם של‬
‫דווקא עליי‪.‬‬

‫●‬

‫הנושא אינו נתון לדיון‪ .‬חלק מההסכם הוא שאם תוך חצי שנה מחתימת ההסכם לא‬
‫תהיינה הפרות סדר מצד הפלסטינים‪ ,‬נתחיל במשותף לבנות את קו הרכבת מרמאללה‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫●‬

‫הממשלה תשטוף את נשמתך דוד לפני שתיתן להסכם הזה לעבור‪.‬‬

‫●‬

‫ההסכם הוא סופי‪ .‬ביום רביעי בלילה אני שב לארץ וביום ראשון הבא ההסכם יועלה‬
‫להצבעה בכנסת שתחליט האם לקבל אותו כלשונו או לאו‪ .‬בסופו של דבר הפרלמנט הוא‬
‫הריבון והממשלה היא רק גוף ביצוע של החלטותיו‪.‬‬

‫מסיבה שלא הצליח להסביר לעצמו השיחה עם ראש הממשלה הזכירה לממלא המקום את‬
‫השריפה בה חזה ביום שישי לפני פחות משבוע‪ .‬כשהעלה זכרונו את תמונת השכונה בעת חזרתו‬
‫הביתה‪ ,‬נדמה היה לו כי כל המאורע לא היה אלא הזיה פרי דמיונו‪ .‬לאחר תפילת שחרית הוא‬
‫התיישב בחדר האוכל עם כוס קפה שחור וסיגריה של בוקר וניסה לקבל החלטה עם המידע החדש‬
‫שברשותו‪.‬‬
‫ממלא המקום צלצל למזכיר הממשלה‪ ,‬הודיע לו כי אינו חש בטוב‪ ,‬ביקש ממנו להודיע לשרים כי‬
‫ישיבת הממשלה תתקיים בארבע אחר הצהריים ומיד אחר כך לטוס לוושינגטון מכיוון שראש‬
‫הממשלה רוצה שיהיה לצידו ברגעים המכריעים של משא ומתן‪ .‬הוא האמין שאם הידיעה‬

‫תתפרסם בוושינגטון בערך בשעה שמונה בבוקר‪ ,‬שלוש בצהריים בישראל‪ ,‬אין ספק כי בשעת‬
‫הישיבה כל השרים כבר יהיו מעודכנים בפרטים‪ .‬לאחר שיחה קצרה עם המזכיר טלפן ממלא‬
‫המקום אל יועץ התקשורת שלו וביקש ממנו לכנס מסיבת עיתונאים בשעה שמונה וחצי בערב‪.‬‬
‫לאחר ארוחת בוקר תפלה‪ ,‬התלבש השר ושם את פעמיו לרב המפלגה לעדכן אותו בדבר שיחתו עם‬
‫ראש הממשלה ולהיוועץ בהמשך הדרך‪.‬‬
‫●‬

‫זה רק צעד ראשון כבוד הרב‪ ,‬ברגע שיורשו הישמעאלים לנוע ללא הגבלות בכל העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬ולהתפרע מבלי להיענש על ידינו הם יאמינו כי ויתרנו על המקום ויעשו בו‬
‫כרצונם‪.‬‬

‫●‬

‫אם לא היית איש נבון יהודה‪ ,‬לא הייתי נותן לך להיות השר האחראי על ליבו של העם‬
‫היהודי‪ .‬אני סומך על הקדוש ברוך הוא שיראה לך את הדרך ועליך שתבצע את הדבר‬
‫הנכון‪ .‬כל דבר שתעשה לשמור על הר הבית יזכה בתמיכתי‪.‬‬
‫עכשיו לך‪ ,‬תיכף צריכים לבוא כמה מחברי הסיעה ואני רוצה שתשקול את הדברים בשקט‬
‫ובשלווה‪.‬‬

‫שש שעות נותרו ליהודה עד ישיבת הממשלה‪ ,‬ושוב אין לו לאן ללכת‪ .‬אם יופיע עכשיו בכנסת –‬
‫יסתכן במטר של גידופים מחברי הממשלה וחברי כנסת מהימין‪ ,‬וזאת כאשר אינם יודעים עדיין‬
‫על ההתפתחויות מהבוקר אלא מסתמכים על הישיבה שהתקיימה ביום חמישי והדיה פתחו את‬
‫כל מהדורות החדשות של אותו ערב וכיכבו בכותרות ובטורי דעה בכל אתרי האינטרנט‬
‫החדשותיים ובעיתוני סוף שבוע‪ .‬גם בבית הרבה לא מצפה לו – רק אישה כועסת שכל מילה מפיו‬
‫פרט למה שהיא רוצה לשמוע‪ ,‬תרגיז אותה עוד יותר‪ .‬הוא נכנס לאוטו והורה לנהג לנסוע לרחבת‬
‫הכותל‪ .‬כאשר הגיעו ליעדם הודיע לנהג כי לא ישן כל הלילה וברצונו לנמנם מעט‪ .‬אם מתחשק לו‬
‫לטייל באזור העיר העתיקה הוא יכול לעשות זאת אך עליו לחזור לכל המאוחר בשעה אחד וחצי‪.‬‬
‫כאשר נשאר השר לבד הוא קיים את הבטחתו לנהג‪ ,‬הוריד את כיסא העור של מכונית השרד‪ ,‬עצם‬
‫את עיניו ונרדם‪ .‬לראשונה מאז גירש את בנו הצליח הממונה על ירושלים גם לחלום‪ .‬בחלומו ראה‬
‫את עצמו עומד למרגלותיו של הר הבית‪ ,‬רוח חזקה נשבה במקום ומבול שטף את רחובות העיר‬
‫העתיקה‪ .‬ברד לבן היכה באדמת ירושלים וכיסה אותה בשמיכת חורף אותה לא ידעה העיר‬
‫מעולם‪ ,‬נהרות של שלוליות זרמו לכיוון קיר הדמעות ולא התירו לאיש להישאר במקום וברקים‬
‫העידו על זעמו של הרקיע‪ .‬רק במעלה ההר נראה הכל שונה‪ ,‬לא רוח ולא ברקים‪ ,‬לא גשם ולא ברד‬
‫היו בפסגת ההר אלא להבות של אש ותמרות עשן אשר כיסו אותו ואמרו כי ירושלים לא תהיה‬
‫עוד כבעבר‪ .‬למראות האש הבוערת האמין יהודה כי הנה הגיע המשיח על אפם וחמתם של כל‬

‫הציניקנים והספקנים‪ .‬הוא הסית את עיניו שמאלה וימינה בחיפוש אחר איש זקן לבית דוד‬
‫המחיה את העם הנבחר‪ ,‬ומיד הרים את פניו השמימה ממתין בהתרוממות נפש לצניחתו של בית‬
‫אלוהים אשר יחדש את עירו של האל ויקדשה‪ ,‬אך ככל שהסתכל לכל כיוון אפשרי לא נמצאו לא‬
‫הזקן ולא הבית‪ .‬רק כלייתה של בירת היהודים נמצאה בטווח המציאות‪.‬‬
‫כשהתעורר מבוהל ושטוף זיעה גילה השר כי הנהג עומד מחוץ לרכב ומעשן סיגריה‪ .‬כאשר הביט‬
‫בשעון גילה לשמחתו כי לא עברה יותר מחצי שעה מאז הירדמותו ונותר לו זמן עד לישיבת‬
‫הממשלה‪ .‬בתחילה רצה לשוב אל הרב ולספר לו על החלום‪ ,‬אולם נזכר בכך שכל הסיעה עכשיו‬
‫אצלו וגמר לשוב הביתה ולהתקלח‪ ,‬קיווה שמקלחת תרענן ותרגיע אותו לקראת הצפוי לו ליד‬
‫שולחן הממשלה‪ .‬הוא ביקש מהנהג להסיעו הביתה ולהמתין לו עד שיצא‪.‬‬
‫לא הייתה ליהודה ברירה והוא נאלץ לטלפן לאישתו ולבקש ממנה להדליק את הדוד‪ .‬השיחה‬
‫הייתה קרה‪ ,‬כמעט רשמית‪ ,‬אך טון דיבורו הסגיר כי דבר מה לא שקט בליבו‪ .‬לאחר שהתקלח‬
‫ביקשה תמר לדעת מה פשר חוסר הרוגע שלו‪ .‬תחילה ניסה להרגיעה ותירץ את הלחץ בישיבת‬
‫הממשלה הקרובה אשר הולכת להיות ישיבה חשובה ביותר וידונו בה על דברים מכריעים שעליהם‬
‫הוא לא יכול לדבר כרגע‪ .‬אבל היא מכירה אותו‪ ,‬היא יודעת מתי המתח שלו נובע מעבודה ומתי‬
‫ממועקה אישית‪ .‬היא לא ויתרה לו ודרשה שיפתח את ליבו‪ .‬כאשר הביט בשעון ראה כי השעה‬
‫דוחקת בו והוא צריך להגיע למשרד ולבדוק שמא יצאה כבר ההודעה שדיבר עליה ראש הממשלה‬
‫לתקשורת בארצות הברית והגיעה עד לירושלים‪ .‬מאידך‪ ,‬אם יעזוב עכשיו וישאיר את רעייתו ללא‬
‫הסבר‪ ,‬היא תקיש מכך כי הוא לא סומך עליה וגורל זוגיותם‪ ,‬אם טרם נחרץ‪ ,‬אזי יחרץ ברגע זה‪.‬‬
‫יהודה נזכר במכתב שהשאיר על מיטת אישתו ביום שישי טרם יציאתו לתפילה בכותל והחליט‬
‫לספר לה את כל אשר קרה לו מרגע שיצא לתפילת בוקר לפני כשבוע עד הקיצו מחלום הבלהות‬
‫אותו חלם בכותל‪.‬‬
‫●‬

‫אתה יודע? כבר הרבה זמן לא דיברת על החלומות שלך‪.‬‬

‫●‬

‫כי הרבה זמן לא חלמתי‪ .‬החלום האחרון שזכור לי היה לפני כחצי שנה‪ ,‬לילה אחרי שהוא‬
‫הודיע כי הוא עוזב‪.‬‬

‫●‬

‫אתה חייב לתת לו לחזור‪ .‬לא רק בשבילו‪ ,‬בשבילי או בשביל הבנות‪ ,‬אלא גם ובמיוחד‬
‫בשבילך‪ ,‬אתה לא תהיה רגוע עד שתפתור את המחלוקות ביניכם‪.‬‬

‫●‬

‫נדבר על זה בפעם אחרת‪ .‬עכשיו אני באמת צריך לנסוע למשרד‪.‬‬

‫בנסיעה למשרד ביקש ממלא המקום מהנהג לפתוח תחנת רדיו כלשהי בעלות תוכניות אקטואליה‪.‬‬
‫כשזה נענה לבקשתו‪ ,‬גילה השר לתדהמתו כי הנושא אותו ביקש לשמור בסוד עד שעה לפני תחילת‬

‫הישיבה הודלף לתקשורת והפך לנחלת הכלל‪ .‬מסתבר שעל אף שהשעה הייתה עכשיו רק שתיים‪,‬‬
‫קרי שבע בבוקר שעון וושינגטון‪ ,‬הידיעה הופצה כבר לפני שעות רבות‪ .‬הדיווחים מהרחוב היו‬
‫מגוונים‪ ,‬היו אזרחים ששמחו וכאלה שבכו‪ ,‬היו הקראו לצאת במחולות והיו אשר הטיפו לצאת‬
‫למלחמה בבוגדים‪ .‬גם בפלסטין הרחובות היו הומי אדם מי עם סוכריות ביד ומי עם אבנים‪ .‬אנשי‬
‫דת מכל הדתות יצאו ברובם נגד ההסכם המתגבש‪" :‬לא תיתכן אנדרלמוסיה בעיר הקודש‪ .‬עירו‬
‫של האל שייכת לעמו של האל‪ ,‬וכזה יש רק אחד" אמר אחד מהם‪ ,‬והשאר הסכימו‪ ,‬רק הסכמה‬
‫בדבר מי הוא עמו הנבחר של האל לא הייתה בין בכירי הדתות‪ .‬תגובותיהם של חברי הכנסת לא‬
‫היו שונות בהרבה מתגובתו של הציבור‪ .‬הצעות אי אמון הוכנו בהמוניהן ותוך פרק זמן קצר וכנגד‬
‫הוכנו בקשות ליושבת ראש הכנסת להזמין את הנשיא הפלסטיני לנאום בכנסת ישראל‪ .‬הפרשנים‬
‫הפוליטיים נותרו המומים ומבולבלים‪ ,‬אף לא אחד מהם ציפה להצלחת משא ומתן‪ ,‬הרי הסרט‬
‫הזה אינו חדש ואין ספור שיחות נעשו כבר – גם בין שני המנהיגים הללו‪ ,‬ומשום מה עכשיו הכל‬
‫שונה‪ .‬משום מקום שמו המנהיגים את האגו בצד ועומדים הם לחתום על הסכם שלום היסטורי‬
‫בין מדינה אחת שקיימת כבר עשרות שנים ואף הצליחה להגיע למעמד של אחת המדינות החזקות‬
‫בעולם ומדינה שתיכף תקום‪ .‬אחד הפרשנים אף העיר בשידור‪ ,‬בין אם בצחוק או בין אם ברצינות‬
‫כי זה מה שקורה כשאישה עומדת בראש הממשל החשוב והעוצמתי ביותר בעולם‪.‬‬
‫כל הקולות האפשריים נשמעו‪ ,‬רק לא קולות השרים‪ .‬יושב ראש הקואליציה התייצב מול‬
‫המצלמות והמיקרופונים והוציא הודעה קצרה ולקונית כי "עד אחרי ישיבת הממשלה אין לשרים‬
‫מה לומר בנדון"‪ .‬במילים של היושב ראש חש ממלא המקום את השחזת הסכינים של השרים‪.‬‬
‫הוא ידע כי מה שעבר עליו ביום חמישי היה רק הכנה להיום‪ .‬הפעם הם לא יעזבו את אולם‬
‫הדיונים אחרי משפט אחד אלא יוציאו את כל הרעל שלהם עליו‪ .‬לרגע אחד שנא יהודה לא רק את‬
‫תפקידו כממלא מקום ראש הממשלה‪ ,‬תפקיד שרב המפלגה הורה שינתן לו בתמורה לישיבת‬
‫חבריה בקואליציה‪ ,‬אלא גם את תפקידו כשר לענייני ירושלים‪ .‬אבל ברגע הזה הוא שנא יותר מכל‬
‫את ירושלים עצמה‪ ,‬ירושלים אשר בגללה הוא מרגיש כעובר בדרך הייסורים וסוחב עליו צלב עליו‬
‫ייצלב בסוף היום‪.‬‬
‫את ישיבת הממשלה פתח שר התחבורה‪ ,‬איש מפלגתו של ממלא המקום אשר לאחר פרישתו‬
‫מהחיים הפוליטיים של היושב ראש האחרון של המפלגה הפסיד ליהודה בתחרות על ליבו של הרב‬
‫ולא זכה לעמוד בראש המפלגה‪ ,‬הפסד שאחריו חיפש בנרות את הפגמים של היושב ראש החדש‬
‫כדי לגרום לרב לסלקו מהמפלגה לאלתר‪ .‬האירועים האחרונים הביאו לו את אשר חיפש‪.‬‬

‫●‬

‫אתה יהודה יכול לטלפן לראש הממשלה ולהודיע לו שלא תקום ולא תהיה רכבת‬
‫מרמאללה לארץ הקודש‪ ,‬על אחת כמה וכמה לירושלים – בוודאי לא כל עוד אני השר‬
‫האחראי על פיתוח ואישור כל נושא התחבורה‪ .‬אם לך‪ ,‬כשֹר ירושלים‪ ,‬אין עמוד שדרה‬
‫לעמוד מול הממונה עליך ולהגן על קודש הקודשים של העם הנבחר מפני עמלקים‪ ,‬אזי‬
‫כדאי מאד שתעזוב הן את הממשלה והן את המפלגה לאלתר‪ .‬אנחנו לא צריכים מנהיג‬
‫שדואג לכיסאו ולתפקידו על חשבון ארץ ישראל‪.‬‬

‫יתר השרים המשיכו את הקו של שר התחבורה‪ .‬מילים שונות התעופפו באוויר‪ .‬שמות כמו 'חסר‬
‫עמוד שידרה'‪' ,‬רכיכה'‪' ,‬משת"פ' נאמרו בקלות רבה ובלי הבנת המשמעות העומדת מאחוריהן‪.‬‬
‫הגדיל לעשות שר החוץ שסירב לבקשתו של ראש הממשלה להצטרף אליו בטקס החתימה‪ ,‬בקשה‬
‫עליה שמע בתקשורת – וקרא ליהודה 'בוגד ואנטישמי'‪ .‬היחיד שיכול היה להרגיע את הרוחות‬
‫בישיבה הוא מזכיר הממשלה‪ ,‬אך זה לדאבונו של ממלא המקום נאלץ להיענות להזמנתו של‬
‫מנהיג המדינה‪ ,‬לעזוב את אישתו ולטוס לבירת ארצות הברית‪ ,‬כאשר הוא כבר יודע שהוא לא טס‬
‫להיות יועץ בהחלטות גורליות‪ ,‬אלא דמות שולית בתמונה שתופץ לכלי התקשורת בעולם לאחר‬
‫חתימה על הסכם השלום‪.‬‬
‫לאחר למעלה משעה של הטחת עלבונות בממלא המקום‪ ,‬התפזרה הממשלה וכל שר הלך‬
‫להתראיין בכל אמצעי תקשורת שביקש לשמוע את דעתו‪ .‬רוב הראיונות התאפיינו באותו קו בו‬
‫התנהלה ישיבת הממשלה – האשמת ראש הממשלה וממלא מקומו בכך שהם נותנים יד לטרור‬
‫ובכך מסכנים את מדינת ישראל ואת אזרחיה‪ ,‬בכך שהם מוליכים שולל את העם היהודי‪ ,‬ושהם‬
‫מוסרים את מה שלא שייך להם לאויב המר ביותר של היהודים‪ .‬היה גם מי שהתבטא כי ראש‬
‫הממשלה והשר לענייני ירושלים קשרו קשר נגד עמו של האל‪.‬‬
‫שלוש שעות נותרו ליהודה עד למסיבת עיתונאים‪ ,‬שעות אותן רצה להעביר עם הקרובים לו ביותר‪.‬‬
‫הוא ביקש מנהגו לקחת אותו הביתה ולחזור בשעה שבע ושלושים בערב‪ ,‬עד אז הוא חופשי לעשות‬
‫ככל העולה על רוחו‪ .‬עודדה אותו העובדה כי תמר החליטה להמשיך בקו הפייסני של הצהרים ולא‬
‫רק שלא התעלמה ממנו‪ ,‬אלא אף ניסתה לעודדו‪ .‬בהיותו עם זוגתו נשכח מיהודה כל היום כולו‪,‬‬
‫החל משיחת טלפון שקיבל בחמש בבוקר מראש הממשלה עד המילה 'אנטישמי' שנעלה את‬
‫הישיבה האחרונה‪ .‬את הבית עזב בתחושת הקלה על כך שבמעט השעות בהן שהה בבית בין ישיבת‬
‫הממשלה למסיבת העיתונאים בה אמנם ידע מה יאמר אך לא ידע כיצד‪ ,‬הצליח לפצות את‬
‫אהובתו על אותו לילה עגום לפני שלוש עשרה שנים בו כך הסתבר כמה שבועות לאחר מכן נוצרו‬
‫התאומות‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful