‫קסם מזרחי באוזבקיסטאן‬

‫חלק א' – חיווה )‪(Khiva‬‬

‫טיילו‪ ,‬צלמו וערכו ‪ -‬אביבה ועמי וינד‬
‫אוקטובר ‪2011‬‬

‫הפעילו רמקולים‬

‫כמו רבים וגדולים מאיתנו שחלמו על אוצרות המזרח וקסמיו‪ ,‬גם אנו‬
‫הלכנו שבי אחר מקומות שמעצם שמיעת צלילם הפלגנו בדמיוננו‬
‫לעבר שיירות הגמלים בדרך המשי; סמרקנד‪ ,‬בוכרה‪ ,‬חיווה‪....‬משי‪,‬‬
‫זהב‪ ,‬צריחי מינרטים‪ .‬נסענו כמו כל נוסע מערבי לחפש את אגדות‬
‫"אלף לילה ולילה"‪.‬‬
‫אוזבקיסטאן משתרעת במרחבי מדבר אדיר ובשטח הזהה בגודלו‬
‫לספרד‪ .‬ביוון העתיקה כונה חבל ארץ זה בשם טרנס אוקסיאנה –‬
‫מעבר לנהר האוקסוס‪ .‬כאן מעבר לנהר עברה הדרך לאוצרות הודו‬
‫וסין‪.‬‬

‫עד עצם היום הזה ניתן לראות בעריה הקסומות של אוזבקיסטאן את‬
‫מורשתה העתיקה והעשירה הטומנת בחובה פגאניות‪ ,‬בודהיזם‬
‫וכמובן אסלאם‪ .‬מורשת של אמירים וחאנים‪.‬‬

‫העיר חיווה )‪ (Khiva‬שוכנת באזור חורזם )‪ (Khorezm‬בדלתה הגדולה והפוריה של נהר‬
‫האמו‪-‬דאריה )‪ (Amu Darya‬בלב מדבריות רחבי ידים‪ .‬חיווה הינה עיר עתיקת יומין‪,‬‬
‫האגדה מספרת שהיא נוסדה כששם בנו של נוח גילה בה באר שקראו לה חייבה‪ ,‬ומכאן‬
‫מקור שמה של העיר‪.‬‬

‫מפת דרך המשי‬

‫איצ'אן קאלה היא העיר העתיקה של חיווה‪ ,‬מוקפת בחומה מלבני בוץ מהמאה ה‪18-‬‬
‫המשתרעת לאורך שניים וחצי ק"מ‪ .‬בחומה שלושה שערים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית דרך‬
‫השער המערבי‬
‫‪ Ota Darvoza‬ששוחזר‬
‫בשנות ה‪.70-‬‬

‫חיווה עלתה לגדולה והפכה לבירת המחוז במאה ה‪ ,16-‬והעיר נודעה לשמצה כמרכז‬
‫סחר עבדים‪ ,‬אכזריות וברבריות‪ .‬מסע נועז לאורכן של מדבריות הביא אליה רק את‬
‫האמיצים שבאמיצים‪.‬‬

‫בחוצות חיווה ניתן לפגוש בשלל פרצופים‪ ,‬הודים‪ ,‬טאטרים‪ ,‬רוסים‪ ,‬פרסים וכו'‪ ,‬וזאת‬
‫בשל שוק העבדים ששגשג במקום עד סוף המאה ה‪.19-‬‬

‫לאחר הכיבוש הרוסי עברה העיר מהפך‪ :‬מחד קל להגיע אליה‪ ,‬ומאידך העיר "מתה"‪.‬‬
‫תכנית שימור סובייטית בשנות השבעים והשמונים הפכה את חיווה ל"עיר מוזיאון"‬
‫נקיה ומצוחצחת‪.‬‬

‫יש צורך בדימיון רב כדי לראות בעיר שווקי עבדים‪ ,‬צפיפות וזוהמה‪ .‬עד ‪ 1819‬היו בה‬
‫‪ 30,000‬עבדים כורדים ופרסים‪ .‬כיום חיים בעיר העתיקה כ‪ 3,000-‬איש בלבד‪.‬‬

‫מינארט ‪ Kalta Minor‬הוא אחד משמונת המינארטים שנותרו בעיר‪ ,‬בעל בסיס רחב‬
‫מצופה באריחי טורקיז מרהיבים‪ .‬המינארט קטום בגובה ‪ 29‬מ'‪ ,‬בנייתו החלה‬
‫ב‪ 1851-‬ע"י מוחמד אמין חאן‪.‬‬

‫המינארט תוכנן להיות הגבוה ביותר בעיר כך שניתן יהיה לראות ממנו את בוכרה‬
‫(מרחק ‪ 450‬ק"מ)‪ .‬העבודה הופסקה באמצע משום שהאדריכל שוחד ע"י בני בוכרה‪,‬‬
‫הוצא להורג והחאן עצמו מת אף הוא‪.‬‬

‫‪ – Kukhna Ark‬מבצר ומקום מגוריהם של שליטי חיווה‪ .‬המבצר הורחב במאה ה‪ 17-‬ע"י‬
‫החאנים ושכנו בו הרמון‪ ,‬אוצר‪ ,‬אורוות‪ ,‬קסרקטין צבאי‪ ,‬מסגד ובית כלא‪.‬‬

‫מסגד הקיץ הפתוח והיפיפה‬

‫בחיווה נותרו מספר מדרסות ששוחזרו והפכו בחלקן‬
‫כמו במקומות רבים באוזבקיסטאן לבזארים‪,‬‬
‫מוזיאונים ומלונות‪.‬‬

‫במדרסה (כיום מלון) נחלקו הלומדים לשלוש קטגוריות גיל‪ .‬הלימודים כללו חצי יום‬
‫לימודי דת וחצי יום לימודי מלאכה – מקצוע לעתיד‪ .‬בשלב האחרון המקביל לקולג'‬
‫מערבי נלמדו מקצועות כמו מוסיקה‪ ,‬מדעים וכדומה‪.‬‬

‫שפת הלימוד היתה ערבית ולפעמים גם חורזמית (שפה עתיקה ממקור פרסי)‪ .‬בחדרים‬
‫שהו שלושה‪-‬ארבעה תלמידים והתנאים היו צנועים ביותר‪.‬‬

‫כיום חוק לימוד חובה כולל‬
‫תלבושת אחידה ונוצצת‪,‬‬
‫כאשר המצולם בקש "דמי‬
‫צילום"‪.‬‬

‫פסלו של יליד העיר המתמטיקאי אבו עבדאללה אל‪-‬ח'ווארזמי‪ .‬גישתו השיטתית‬
‫לפתרון משוואות הביאה לפיתוחה של האלגברה‪ ,‬מילה שמקורה בשם ספרו משנת‬
‫‪" ,830‬חיסאב אל‪-‬ג'אבר ואל‪-‬מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה")‪ .‬המונח‬
‫"אלגוריטם" נקרא על שמו‪.‬‬

‫בעיר מספר רב של מסגדים‪ ,‬רובם אינם פעילים‪ .‬נהוג ללכת אל המולות (אנשי הדת)‬
‫לקבל ברכה בארועים שונים כמו לפני חתונה‪.‬‬

‫השער המזרחי הנמצא בדיוק מול השער המערבי הוביל לקרוואן סראי (אורחאן) בו ניתן‬
‫היה לארח ‪ 200‬איש על סחורותיהם ובהמותיהם‪ .‬מחוץ לשער מצוי המנארט הגבוה‬
‫בחיווה המתנשא לגובה ‪ 45‬מ' ונראה כמגדלור‪.‬‬

‫אבני הריצוף ברחוב הישן שומרו וניתן להבחין בהן בחריצי העגלות שעברו בו‪.‬‬

‫מאוזוליאום ‪ Pahlavon‬מוחמד נחשב לחשוב בעיר בשל חצרו המפוארת ופסיפסיו‬
‫המרהיבים‪ Pahlavon .‬היה משורר‪ ,‬פילוסוף ומתאבק אגדי‪ ,‬שנהפך לפטרון העיר במאה‬
‫ה‪ 14-‬ולקדוש מקומי‪ .‬לימים הופקע המקום ע"י החאן השליט שהפכו למאוזוליאום‬
‫משפחתי לאצילי חיווה‪.‬‬

‫בתרבות האיסלאם חיפוי הקיר באריחי קרמיקה מזוגגים ומצוירים מסמל משטח‬
‫אינסופי חסר כיוון בדומה לבריאה‪ .‬הוא רווח בכל רחבי הממלכה העותומאנית לשעבר‬
‫מפרס ועד הודו‪.‬‬

‫עיקר הקישוטים מבוססים על מוטיבים צמחיים או על צורת האות הערבית‪ ,‬זוהי‬
‫הערבסקה‪ .,‬דגם עשוי צורות מסתלסלות ומשתלבות המאפשר כיסוי שטחים‬
‫באפשרויות בלתי מוגבלות‪ .‬ריבוי השימוש בקרמיקה אף הוא לקוח מהקוראן‪.‬‬

‫נושאי הקישוטים מוגבלים מאוד בגלל האיסור התיאולוגי בקוראן‪ ,‬האומר‪" :‬היום שבו‬
‫לא יהיה ערך לרכוש של העולם הזה ורק מעשים טובים הם שיצילו את האדם"‪ ,‬כלומר‬
‫אין צורך בחומרים יקרי ערך‪ ,‬את מקומם תפס החומר הפשוט והטבעי ורק כשרונם של‬
‫האומנים הפך את דלות החומר לפאר אותו אנו רואים‪.‬‬

‫מסגד ג'ומה הגדול‪ 218 ,‬עמודי עץ מגולפים שהובאו כמתנות לחאן של חיווה במאה‬
‫העשירית‪ .‬העמודים כולם עשויים מגזעי עץ שלמים ומקוריים מהתקופה‪ .‬הבניין עצמו‬
‫מהמאה ה‪ ,18-‬וחמשת אלפים איש יכולים להתפלל כאן בו זמנית‪ .‬כיום לא מתפלל כאן‬
‫איש‪.‬‬

‫המוסיקה – עממית חורזמית‬

‫סוף‬
‫לחץ‬

‫לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד‬