You are on page 1of 67

‫ספר‬

‫מאמר האחדות‬
‫והוא חבור הראשון‬
‫מן השלשה חבורים שחוברו בשרשי האמונה‬
‫מאת‬
‫החכם החסיד מוהר"ר יוסף יעבץ זצ"ל‬
‫אהספרים היקרים האלו כבר נדפסו פעמים רבות‪ ,‬רק היו כספר החתום מרוב השבושים‬
‫שנפלו בהם ובמקומות הרבה נשתנו הענינים מצורתם‪ ,‬לזאת הגיה אותם‬
‫אאמ״ו הרב ר׳ חיים אשר שליט״א מ"ץ דראדזין‬
‫כאשר יראה הקורא בהסכמות שמעבר לדף‬
‫והבאתים לביה״ד‬
‫יעקב ליינער מראדזין פלך שעדליץ‬

‫פיעטרקוב‬
‫בדפוס של ר' העניך בה"ר ישעי' וואלף נ"י פאלמאן‬

‫שנת אעת"ר לפ"ק‬

‫א נוסח השער מדפוס פיעטרקוב‪ ,‬וישנם עוד שערים מעוד דפוסים???‪.‬‬

‫בהסכמות הרבנים הגאונים המאוה"ג שליט"א‬
‫ב"ה‪.‬‬
‫הנה ש"ב הרב המאוה"ג החסיד המפורסם ביראתו וצדקתו כש"ת מו"ה חיים אשר נ"י‬
‫ליינער מ"צ דפה עירנו מדפיס ע"י בנו האברך היקר החסיד וכו' מו"ה יעקב נ"י ליינער‬
‫את שלשת החיבורים מהגאון המפורסם הרב החסיד וכו' ה"ר יוסף יעבץ זלה"ה הלא‬
‫הם ס' 'אמר האחדות' 'יסוד אמונה' וספר 'אור החיים' ועל ספר הנ' ס' אוה"ח ניתוסף‬
‫כעת ביאור יקר )נקרא מעין גנים( מהרה"צ המפורסם וכו' ר' צבי אלימלך מדינוב‬
‫זלה"ה‪ .‬והנה הספרים האלה אינם צריכים להסכמה כי המה ממחבר קדמון המפורסם‬
‫בישראל גדלותו וקדושתו וחסידותו אך לבקשת ש"ב הרב הנ"ל להיות הסכמתו לו‬
‫לעזר ולהועיל למוכרם ולהפיצם בישראל והנה באמת הספרים הנ"ל המה נצרכים‬
‫מאוד בעתים הללו וכל מבקש אמונה ומחבר תוה"ק ודברי חז"ל יודע ומבין גודל‬
‫התועלת בהדפסת הספרים הקדושים האלה וש"ב הרב הנ"ל תיקן תיקונים הרבה‬
‫בהספרים האלה )ס' מאמר האחדות וס' יסוד האמונה( מהשיבושים שעלו בדפוסים‬
‫הראשונים עד שנשתנו הענינים מצורתם והוא העמידם על מכונם‪ .‬לזאת ידי תכון עמו‬
‫לעורר את אנ"ש וכל אחב"י שיביאו את הברכה הזאת לתוך ביתם לקנותם ויהי' בזה‬
‫ג"כ ממזכי הרבים שיהיו נטפלים לעושי מצוה להפיץ הספרים הקדושים הנ"ל בישראל‬
‫שהשעה צריכה לכך להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬
‫כ"ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה וחותם בברכה יום ג' פ' מסעי כ"ו תמוז שנת ה'עת"ר‬
‫לפ"ק פה ראדזין‪.‬‬
‫מרדכי יוסף אליעזר ליינער בהרב הגאון הקדוש מראדזין זללה"ה‬

‫ב"ה‪.‬‬
‫אמנם נודעים לשם ולתהלה בישראל הני תלתא ספרי 'מאמר האחדות' 'יסוד האמונה' 'אור‬
‫החיים' מחד גאון וחסיד מחסידי קמאי צדיק וקדוש בדורו דור גולי ספרד הר' ר' יוסף יעבץ‬
‫זצוק"ל דבריו כגחלי אש מלאים זיו ומפיקים נוגה להאיר נתיב בדרכי האמונה ועבודת ה'‬
‫ית"ש ואינם צריכים לסהדותא דדרי בתראי גם הספר 'אור החיים' כבר נדפס עם ביאור‬
‫מהרב הגאון הקדוש רצ"א זצוק"ל מדינוב‪ .‬אך ברבות השנים נתמעטו הספרים האלה ואין‬
‫חזיונם נפרץ ומלבד זאת הנה הספרים 'מאמר האחדות' 'ויסוד האמונה' מהדפוסים הנמצאים‬
‫אצלינו מלאים שיבושים רבים מאוד ובמקומות הרבה ביחוד בס' 'מאמר האחדות' הדברים‬
‫כספר החתום ואינם מובנים כלל מרוב השיבושים אשר לזאת דבר טוב עשה בעמיו הרב‬
‫ב אלו ההסכמות הם מדפוס פיעטרקוב‪ ,‬ואולי‪???..‬‬

‫‪2‬‬

‫המופלג בתורה ויראת ה' חו"ב צמ"ס מוהר"ר חיים אשר ליינער נ"י מו"צ בפ"ק ראדזין אשר‬
‫טרח להגיה את הספרים הללו מרוב השיבושים ומוציא אותם לאור ע"י בנו היקר המופלג‬
‫החסיד מו"ה יעקב נ"י ובפרט בדורנו אשר דברי תורה ודברי חכמי' צריכין חיזוק ספרים‬
‫כאלה המדברים מעיקרי האמונה והרחקת ס' החיצונים תועלתם מרובה ונחיצתן כפולה‬
‫ומכופלת‪ .‬ואמינא לפעלא טבא יישר וזכות הרבים מסייעתו‪.‬‬
‫באתי עה"ח יום ד' כ"ז תמוז שנת עת"ר‪.‬‬

‫חיים פיין אב"ד דפ"ק ראדזין‬

‫ב"ה‪.‬‬
‫הן הרב המופלג השנון ז"רג חריף ובקי צמ"ס יא"מד וכו' מו"ה חיים אשר ליינער שיחי' מו"ץ‬
‫דראדזין מדפיס ע"י בנו היקר מאד נעלה וכו' מו"ה יעקב נ"י שלשה ספרים המפורסמים ה"ה‬
‫מאמר האחדות‪ .‬יסוד האמונה‪ .‬אור החיים‪ .‬והגיה אותם מהשיבושים שהיו בדפוסים הקודמים‬
‫והי' העקוב למישור למען יאורו רבים לאור הגנוז באוצר הזה ותאורנה עיני הרואים מזיו‬
‫הדרת קדושתם והספרים האלה אינם צריכים להסכמה ולא באתי רק לבקש מאחב"י להיות‬
‫מסייעים לדבר מצוה רבה הזו‪ .‬עושו גושו חושו והביאו ברכה אל תוך בתיכם ולמדתם את‬
‫בניכם קחו בכסף מלא את הספרים האלה המסולאים בפז ואבטח בשלומי אמוני ישראל‬
‫שישכילו לחזק את המוציא לאור לזכות את הרבים ושלום רב להתומכי'‪.‬‬
‫ובאתי עה"ח ג' דברים ד' מנחם אב ה׳ עת"ר‪.‬‬
‫שמואל שלמה ב"ר אברהם ז"ל חונה בלוקאוואה‪.‬‬
‫הן כבוד הרבני המופלג המהולל כש"ת מו"ה יעקב נ"י בן הרב המופלג החריף כש"ת מו"ה ר'‬
‫חיים אשר נ"י שהוא מו"ץ לעדת ישורון בק"ק ראדזין‪ .‬הוא מדפיס ס' 'ארבעה מטיבי לכת'‬
‫ובו ארבעה ספרים נפתחים‪ .‬הא' הוא ס' 'דברי כבושין' מהרב הא' הקדוש ר' אליעזר אזכרי‬
‫זצוק"ל בעל ס' חרדים‪ .‬והספר הזה הוא מלא יראת ה' ומרפא לנפש ההוגה בו מאירה את‬
‫עיניו ללכת בדרך ה' כראוי והרבני מו"ה יעקב עשה ופעל לטוב שהדפיס זה באותיות‬
‫מרובעות וחלק אותו לקע"ו סעיפים אשר יוכל כל איש לעיין במקצת כפי הזמניה‪ .‬והשני ספר‬
‫'בריכת אברהם' מהרב הגדול והמקובל ר"א אזולאי זצללה"ה‪ .‬בעל המחבר ס' זהרי חמה‪ .‬וס'‬
‫'חסד לאברהם'‪ .‬והשלישי ספר 'דרך חכמה' מהרב המקובל ר' משה חיים לוצאטי זצוק"ל הוא‬
‫מלא מוסר ויראת ה' בדרך חכמה‪ .‬והרביעי ספר 'דרך עץ חיים' ג"כ מהרב המקובל הנ"ל‬
‫וראוי לכל אדם להגות בהם תמיד כי בוודאי יתעורר לבו אל אהבת ויראת ה' ללכת בדרכיו‬
‫ולשמור מצותיו‪ .‬וגם הוא מדפיס שלשה ספרים היקרים ה"ה ס' 'מאמר האחדות' 'יסוד‬
‫האמונה' 'אור החיים' כל אלו השלשה הם ספרים יקרים למאוד מיישר שכל האדם להטות‬
‫לבבו ועיניו אל תורתינו הקדושה בכל פרטיו והם מהרב החסיד ר' יוסף יעבץ זצ"ל אשר הי'‬
‫ג אולי היינו 'זך רעיון'‪??.‬‬
‫ד ירא אלקים מרבים‪.‬‬
‫ה ????‬

‫‪3‬‬

‬ג( ספר אור החיים‪ .‬‬ ‫אך הנני להעיר בזה להיות כל החרד לדבר ה' נטפל לעושי מצוה ולסייע עכ"פ בקנין ספרים‬ ‫הקדושים האלה‪ .‬והנה‬ ‫ספר הנוכחי הוא שלשה חבורי טהרה מהחסיד הקדוש ר' יוסף יעבץ זצ"ל )מובא הרבה בספר‬ ‫'מדרש שמואל' על מסכת אבות וקורא אותו בשם הח׳ ז"ל( והם‪ .‬הרי שרב הונא קנה הירק שהביאו בעלי הגינות בערב שבת‬ ‫שלא לשום תועלת‪ .‬ב( ספר‬ ‫יסוד האמונה‪ .‬‬ ‫והנה בני האברך ר' יעקב נ"י מדפיס בעזרת ה' יתברך כמה ספרים קדושים כולם מגדולי‬ ‫רבותינו זכרונם לברכה המפורסמים אשר מכבר נתפשטו ספריהם הקדושים בישראל‪ .‬והנה לפאר ולהלל ולספר גודל קדושה הספרים‬ ‫האלה ותועלתם הרב הוא אך למותר כי מי יהלל אור השמש בצהרים‪.‬‬ ‫ויש להעיר עוד בזה מגמרא )תענית ב‪ (:‬מעובדא דרב הונא דכל מעלי פניא דמעלי שבתא הוה‬ ‫משדר שלוחא לשוקא וכל ירקא דהוה יתיר לגינאי זבין להו ושדי להו בנהרא וכו' ע"ש עד‬ ‫נמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא‪ .‬וקניית ספרים הקדושים הוא חלק וענף ממצות כתיבת ס"ת כאשר מבואר‬ ‫שם בהקדמת ס' 'ילקוט טוב' ע"ש מה שהעתקתי מספר החינוך ועוד ספרים הקדושים‪ .‫בימי גירוש ספרד ומובא בשם הגדולים לר' חיים יוסף דוד א' וז"ל אור החיים חיברו הרב‬ ‫החסיד מוהר"ר יוסף יעבץ זצוק"ל צדיק הראשון מחסידים האחרונים עכ"ל‪ .‬‬ ‫נאום יהודה ליבוש ליכט חופ"ק פרשעדבארז‬ ‫הסכמת והקדמת אדוני אבי מורי נ"י‬ ‫הנה כבר הקדמתי אמירה בס' 'ילקוט טוב' גודל המצוה מהעתקת ד"ת להדפיסם ולהפיצם‬ ‫בישראל ושהוא בכלל מצות כתיבת ס"ת ע"ש באריכות מה שהבאתי מס' החינוך מצוה תרי"ג‬ ‫מצות כתיבת ס"ת וגם הבאתו שם מעוד ספה"ק גודל המצוה בזה‪.‬והנה ידוע מדברי חז"ל מדה טובה מרובה ממדת‬ ‫‪4‬‬ .‬ע"כ אומר לבני‬ ‫ישראל קנו לכם ברכה לתוך בתיכם אשרי אדם ההוגה בהם תמיד וחי בהם‪.‬ובספר‬ ‫'אילני דחיי' מביא בהקדמת הספר בשם הרה"ק ר' צבי מזדיטשוב בשם קדוש אחד שמי‬ ‫שמדפיס ספרו של צדיק הוא בכלל מאחז"ל )ב"ר פנ"ח סי' ח'( שכל מי שהוא מברר מקחו‬ ‫של צדיק כאלו מקיים עשרת הדברות ע"ש ונראה שבוודאי המסייע לזה הוא ג"כ בכלל זה הן‬ ‫בסיוע השתדלות וטרחת הגוף או באופן אחר וכן הקונה הספר הם כולם בכלל מברר מקחו‬ ‫של צדיק שהוא כאלו מקיים עשרה הדברות‪.‬א( מאמר האחדות‪ .‬רק כדי שלא יהיו נפסדים הירק שישאר להם כדי שיבואו ג"כ בערבי‬ ‫שבתות הבאות כדי שיקוים מצות עונג שבת‪ .‬א"כ ג"כ הוא לענין קנית ספר מספרים‬ ‫הקדושים אף מי שאין לו צורך כל כך אל הספר מ"מ מצוה לקנות הספר לטובת מוכר הספר‬ ‫כדי שיהיו מצויים ספרים קדושים ללמוד בהם לשמור לעשות ולקיים‪.‬‬ ‫ובס' 'דבש לפי' להרה"ק ר' חי"ד אזולאי במערכת ב' אות ד' שראה בס' כתיבת יד ישן דחכם‬ ‫אחד הי' לו ס' הזוהר ומכרו ובלילה היו מצערים אותו וקורים אותו בהמה וביום סיפר החלום‬ ‫ואמר לו ת"ח אחד כי הוכיחו אותו על שמכר ס' הזוהר וזהו שהיו קורים לו בהמה כי בהמה‬ ‫ר"ת ב'ערתי ה'קדש מ'ן ה'בית עכ"ל‪ .‬ועל הספר אור החיים ביאור ארוך מהרה"ק ר' צבי‬ ‫אלימלך זצ"ל מדינוב נקרא בשם מעין גנים‪ .

‬ולכאורה מקומו כאן יותר משם ש'מאמר האחדות הוא הראשון מהג' חיבורים‪?? .‬אחד' העם )תולדות כו י( ‪ -‬מיוחד‬ ‫שבעם ‪ -‬והוא המלך אשר אין כמוהו בעמו‪' .‬מדפוס ווארשא תרל"א‪ .‬אשר הם‬ ‫פירוש השם הנכבד והנורא שם ההוי"ה‪ .‬‬ ‫והנה האחדות נחלק לשלשה חלקים‪ .‬והם בעצמם פירוש ]תיבתי[ אחד‪ .‬וזה אותה הקדמה שלפני ה'יסוד‬ ‫האמונה'‪ .‬וזה כי שם 'אחד'‬ ‫יורה על שהנקרא בו מיוחד במעלה שלא נמצאת בזולתו‪' .‬אבל הם שלשה‪ .‬‬ ‫ז לציין?‬ ‫ח לציין?‬ ‫ט לציין?‬ ‫י ??‬ ‫יא לכאורה זה הנכון‬ ‫יב אולי צ"ל 'אם'??‬ ‫‪5‬‬ .‬כי הוא ית' בורא לבדו‬ ‫ואין אחר אתו‪ .‬‬ ‫ובמקום הזה מעדו קרסולי קצת חכמינו האחרונים המתפלספים‪ .‬כמאמר הכתוב )נחמי' ט ו( אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים וגו'‪.‬ולזה שם 'אחד' יורה ‪ -‬על בוראנו יתברך שמו ‪ -‬על מעלה‬ ‫אשר איננה נמצאת בזולתו לא מן המלאכים ולא מן הגלגלים‪.‬‬ ‫חיים אשר בן לא"א הרבני החסיד מו"ה "משה צבי" ז"ל בן החסיד החריף המופלא‬ ‫מוהר"ר נטע אחיו של הרב הצדיק הקדוש כקש"ת אדומו"ר ר' מרדכי יוסף זצוק"ל‬ ‫מאיזביצא בעהמ"ח ס' הקדוש מי השלוח ולמעלה בקודש כאשר נדפס סדר היחוס בסוף‬ ‫ו‬ ‫הקדמת ס' האבן הראשה‪:‬‬ ‫מאמר האחדות‬ ‫בשרשי האמונה להחכם החסיד ה"ר יוסף יעב"ץ זצ"ל‪.‬האחד והוא האחדות במוחלט‪ .‬והענין הזה ואםיב הוא אמת גמור‪ .‬אחד' היה אברהם )יחזקאל לג כד( ‪ -‬שלא נמצא‬ ‫בזמנו כמוהו קורא בשם השם‪ .‬למדנו מזה כמה שכר הרבה יגיע לו לזה וכמה גדלה מעלת זה שקונה ספר מספה"ק‬ ‫שמכניס קדושה לתוך ביתו‪.‬‬ ‫ובס' 'פרי צדיק' פ' תרומה סוף אות ב' כתב וז"ל וצריך לקנות ספרי כל הצדיקים שבכל דור‬ ‫הידועים לרודפי צדק מבקשי ה' וחברו ספרים בחידושי תורה שהם דברי אלקים חיים מהם‬ ‫תקחו את תרומתי )לעשות משכן מקום להשראת שכינה( מהם או מפי כתבם מהספרי קדש‬ ‫שיצא מפיהם שמהם תלמדו לאהבה וליראה את ה' ולזכות להשראת השכינה בתחתונים ע"ש‬ ‫באורך במאמר הנ"ל שזה הוא בחי' עשיית משכן ונכלל בפ' ויקחו לי תרומה וגו' ועשו לי‬ ‫מקדש ושכנתי בתוכם‪.‬שחשבו שפירוש ה' אחד‬ ‫)מחולק( ]מסולקיא[ מן הגשמות‪ .‬ולא שבעה כמו שהניח הרב ר' חסדאי‬ ‫ז"לח‪ .‫פורעניות‪ .‬אין הש"י לבדו נבדל בזה‬ ‫ו אולי להכניס כאן ההקדמה של המדפיס הראשון רבי יצחק אלחכים‪ .‬‬ ‫פרק א‪.‬‬ ‫עיקרי האמונה אינם י"ג כמו שהניח הרמב"ם ז"לז‪ .‬ולא אותם השלשה אשר הניח הר"י אלבו בעל העיקריםט‪ .

‬כמו‬ ‫שכתבתי )( ]בביאור פסוק[ טוב שם משמן טוב )קהלת ז א(‪ .‬‬ ‫אלה העיקרים‪ .‬והיה זה לאבן נגף לצור מכשול ‪ -‬להניח כלי חמדה שבו‬ ‫נברא העולם והשם יכפר‪ .‬ברוך ]וכו'[ אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא‬ ‫ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי‬ ‫בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים‪ .‬‬ ‫פרק ב‪.‬כי הוא ית' לבדו יֵָעבֵד‪.‫מזולתו‪ .‬יהיה'‬ ‫כנגד השלישי‪.‬ומן הפירוש הזה נתחייב להם‬ ‫לרדוף אחר חכמת הפילוסופים‪ .‬אבל אחרי שהכל בחפצו ורצונו‪ .‬יכפול השם שכרו בזה‪ .‬וכבר חשב ר"ליג להנצל מן הספק אשר הבאתי עליהם בפירוש ה'‬ ‫אחד‪ .‬הוה' כנגד החלק השני‪' .‬ופי' רש"י‪ :‬פועלי אמת הן‬ ‫שאינם משנים את סדרם‪.‬שהוא ית' המשגיח האמתי ואין מבלעדיו‪ .‬‬ ‫‪6‬‬ .‬ואמר( ]יֵ‪0‬מַר[ עליו אחד באמתות‪.‬‬ ‫כאמרו )צפני' ג ט( כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם‬ ‫אחד‪ .‬ואין כח לשום אחד האמצעיים לשנות‬ ‫מאמרו‪ .‬להיות שכנגדו רב‬ ‫הספיקות‪ .‬כי כמו שמלך בשר ודם יהיה כבודו להתבונן במלכות השרים‬ ‫ולא בפועלים‪ .‬כי היה לבדו‪.‬‬ ‫טז בדפוס פיעטרקוב כתוב‪ :‬ידוע ע"פ כללי הדקדוק אשר אותיות 'איתן' משמשות בראש התיבה להורות על לשון עתיד‪.‬דאמר רב יהודה‪ .‬ואם קשה הציור‪ .‬‬ ‫יז כעת נ"ל כך עפ"י דפוס אלטונה תקנ"ד‪.‬כאחז"ל )סנהדרין מב‪ (.‬כי אז‬ ‫יהי' אלהות הש"י ומלכותו ניכר ומפורסם למטה כמו שהיא למעלה‪ .‬וכמו שביאר הרב )‪ (.‬להיות שכנגדו‬ ‫דבר נאות בתחלת המחשבה‪ .‬‬ ‫יח כ"ה באלטונה תקנ"ד ושנ"ז‬ ‫יט בדפוסים אלטונה תקנ"ד ווארשא שנ"ז תרכ"ב כתוב 'יחברו'‪??.‬כי גם המלאכים נבדלו מחומר‪ .‬היותר קל להאמין הוא הראשון‪ .‬והעולם הזה לחסרונו די בהנהגת‬ ‫העליוניםיח‪ .‬‬ ‫והשני באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו וגו' )תהלים מד ב(‪ .‬והמתבונן בזה החבור הקצר יתבאר לו האמת‪.‬והשני יכבד מעט‪ .‬‬ ‫והיה במחשבתו לברא העולם בזמן אשר רצה כפי אשר רצה‪' ..‬‬ ‫וזהו פירוש שם ההוי"ה הרומז היה הוה ויהיה‪' .‬ולפי שאז יהי' האחדות שלם התחיל השם הנכבד והנורא שם הוי"ה ביו"ד‪ .‬ולזה אמרו בספרי )ואתחנן פסקא ל"א( ה' אלהינו בעוה"ז ה' אחד לעולם הבא‪ .‬שהוא‬ ‫אחד מאותיות אית"ןטז‪ .‬המורות לעתיד גם זה פי' 'אהיה'יז כי לעתיד יתברר אחדותו בפי כל‬ ‫ברואיו כי זה תכלית הבריאה‪.‬והחלק הזה‬ ‫איננו אחדות במוחלט כחלק הראשון‪ .‬היה' בעד האחדות הראשון‪ .‬אך‬ ‫החלק השני‪ -‬לפעמים על ידי אמצעי ‪ -‬ולפעמים לבדו‪ .‬וכאשר יחובריט עם זה רוע הסדר בצדיק ורע לו ורשע וטוב לו‪ .‬‬ ‫והחלק השלישי אינו בזמן הזה אבל עתיד להיות ואליו עינינו צופיות‪ .‬שפעולתם אמתטו‪) .‬יראו עינינו וישמח לבנו‪.‬אמנם זה צריך להאמינו באמונה‬ ‫מוחלטת‪ ..‬‬ ‫והחלק השני מאחדותו של אלהינו‪ .‬כאמרו )תהלים קלו ד( לעושה נפלאות‬ ‫גדולות לבדויד‪ .‬‬ ‫ועיקר האמונה בזה השלישי‪ .‬לפי שהש"י ברא את העולם מהאפס המוחלט לבדו‪ .‬תקובל זו הסברה‬ ‫יג ??‬ ‫יד לברר מה הראי'‬ ‫טו ז"ל הגמ' סנהדרין מב‪ .‬כי הראשון שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה )ישעי' מ כו(‪.‬כן הוא ית' ינהיג המלאכים והגלגלים‪ .‬גם נפש האדם אחרי אשר השלימה חוקה‪ .

‫הרעה בתחלת המחשבה‪ ,‬והעיקר השלישי הוא יותר זר ורחוק מאוד מאוד‪ ,‬כי אנחנו רואים‬
‫בעינינו שהאדם בחיריי במעשיו‪ ,‬ומזגי בני אדם משתנין זה מזה‪ ,‬עד שעל הפלא ימצאון בני‬
‫אדם מסכימים לגמרי מכל צד במזגם ובמדותיהם‪ ,‬והבחירה נמשכת אחר המזג‪ ,‬ואיך יצוייר‬
‫שהתחתונים כולם עובדים את ה' באופן אחד‪ ,‬ולא יהיה חלוק ביניהם כמו שאין בעליונים‪,‬‬
‫כמאמר הכתוב )צפני' ג ט( ולעבדו שכם אחד‪ ,‬ולכן נתייחס זה להש"י‪ ,‬כאמרו )שם( 'אהפוך'‬
‫אל עמים וגו'‪ ,‬ואולם לשון 'אהפוך'‪ ,‬כי מתחלה היה כל העולם מדבר בשפה אחת‪ ,‬ועל צד‬
‫הפלא נתבלבל לשונם‪ ,‬גם לעתיד יהפוך לשונם אל לשון אחת‪ ,‬והנס הזה תחלה והכנה לפני‬
‫הנסים האחרים‪' ,‬לקרוא כולם בשם השם' זה הראשון‪ ,‬והשני 'לעבדו שכם אחד' בלי חלוק‪,‬‬
‫כפי כחם‪ ,‬אך כל אחד ואחד כפי מדרגתו כי כן בעליוניםכ‪.‬‬
‫אמנם כאשר תטיב העיון ימצא הדבר בהפך‪ ,‬כי באמונת העיקר הראשון יהיה השני דבר הגון‬
‫ומתקבל הכרחי ומחויב‪ ,‬וזה כי אחרי היות העולם )נטרד( ]נברא[‪ ,‬ועלה במחשבתו ית' לברא‬
‫אותו‪ ,‬והיה זה בלי ספק על צד החסד והחנינה כדי להטיב את בריותיו‪ ,‬כאמרו )תהלים פט ג(‬
‫אמרתי עולם חסד יבנה‪ ,‬ומזה יתחייב שתהא השגחתו יותר בתחתונים מבעליונים מב' צדדין‪,‬‬
‫האחד כי אף אם העליונים והתחתונים כולם צריכים אל השגחתו ית'‪ ,‬כי אין קיומם בלתו‪,‬‬
‫כאמרו )נחמי' ט ו( אתה עשית את השמים וגו' ואתה מחיה את כולם‪ ,‬אמר כי אין מעשה‬
‫שמים וארץ כמעשה בשר ודם‪ ,‬כי מלך שבנה מדינה אחרי הבנותה תתכונן ותתקיים על תלה‬
‫זולת המלך‪ ,‬אמנם מעשה שמים וארץ אינו כן‪ ,‬כי במאמרו ובהשגחתו חיים כולם‪ ,‬וזהו אתה‬
‫מחיה את כולם‪] ,‬מ"מ[ התחתונים צריכים יותר להשגחתו ית'‪ ,‬להיותם בעלי שינוי ותמורה‪,‬‬
‫על כן למעשה ידיו יכסוף להעמידם ולחיותם‪ ,‬משל לאב שיחמול וירחם ]יותר[ על החולה‬
‫והנכאב מבניו‪ ,‬כי כולם בניו‪ ,‬זה הצד הראשון אשר ממנה יתחייב היות ההשגחה בתחתונים‬
‫יותר מבעליונים‪.‬‬
‫והצד השני‪ ,‬כי אחרי שכוונת הש"י להטיב‪ ,‬יותר )יתבאר( ]יתברר[ טובו וחסדו להטיב‬
‫בעולם השפל החסר הזה‪ ,‬ממה )שיתבאר( ]שיתברר[ בעולם הקיים‪ ,‬כאומן המובהק אשר‬
‫תתפרסם חכמת אומנותו ]יותר[‪ ,‬כאשר יפעל בכלים בלתי נאותים ובחומר בלתי נכון‪ ,‬ולזה‬
‫הפליג דוד המע"ה לספר שבחיו ית' במזמור ההשגחה‪ ,‬והוא )תהלים קלט( ה' חקרתני ותדע‪,‬‬
‫להיות האדם חסר מאד‪ ,‬והקב"ה הפליג חסדו עמו ביצירתו‪ ,‬עד שחתם "פליאה דעת ממני"‪,‬‬
‫ביאר בתכלית הביאור הכונה הזאת‪ ,‬כי יותר יראה חסדו וטובו במין האדם מבמין המלאכים‪.‬‬
‫א"כ טעו טעות מפורסם הפילוסופים בהכחישם ההשגחה האלהית ויחסו אותה לגלגלים‬
‫ולכוכבים‪ ,‬אמר )שם פסוק כ( אשר יומרוך למזימה נשוא לשוא עריךכא‪ ,‬ודעתי בפי' הפסוקים‬
‫כי האשימם בב' עונות עצומות‪ ,‬הא' "אשר יומרוך למזימה"‪ ,‬כי המורה הוראה בפני רבו חייב‬
‫מיתה אף אם יסכים אל האמת‪ ,‬וק"ו ובן בנו של ק"ו המעיז פניו לדבר בדברים האלהיים‬
‫מסברתו החלושה והקלושה מבלי קבלה מהנביאים‪ ,‬אמר )קהלת ה א( האלהים בשמים וכו'‬
‫על כן יהיו דבריך מעטים‪) ,‬ישעי' נה ט( כי )כאשרכב( גבהו שמים מארץ‪ ,‬כי שמים לרום‬
‫וארץ לעומק‪ ,‬והם בתכלית ההפך )וההתנכרות( ]והתנגדות[‪ ,‬כן גבהו מחשבות השם‬
‫ממחשבות בשר ודם‪ ,‬ומה שירוחק אצל השכל האנושי יתקרב אצל השכל האלקי‪ ,‬על כן יהיו‬
‫כ הב' שורות האחרונות צ"ב????‬
‫כא פי' מצודת דוד‪ :‬אשר יומרוך למזימה הם מרוממים אותך למען עשות את הזמה ר"ל שאומרים הנה רם ה' ואין זה כבודו‬
‫להשגיח בעולם השפל וכל עצם כוונת מחשבתם לעשות את הזמה‪:‬‬
‫כב בפסוק לא כתוב מילה זו ??‬

‫‪7‬‬

‫דבריך מעטים‪' ,‬ולבך אל ימהר להוציא דבר' על דרך הסברא וההקש לפני האלהים‪ ,‬ודע פי'‬
‫אלו הפסוקים אשר הזכרתי‪ ,‬כי לא יצדק פחות ויותר כי אם על הנכנסים בסוג אחד‪ ,‬והשמים‬
‫רמים והארץ עמוקה‪ ,‬הנה זה היה עון המתפלספים‪ ,‬שדברו באלהות לפי מחשבתם‪ ,‬וזהו העון‬
‫הראשון אשר אליו רמז באמרו "אשר יומרוך למזימה"‪ .‬העון השני ?]נשוא לשוא עריך[‪ ,‬כי‬
‫דברו שוא ושקר‪ ,‬באמרם כי מרוממותו לא ישגיח בשפלים‪ ,‬והדבר להפך כי מגאונו ורוממותו‬
‫אשר אין לו קץ תתחייב ההשגחה כאשר בארתי‪.‬‬
‫ואבאר עוד‪ ,‬כי בטוב התבוננות הפלוסופים חשבו שרוממו את הש"י‪ ,‬ולפי האמת הוא להפך‪,‬‬
‫כי יחסו לו ליאות וחסרון‪ ,‬יתעלה האל מזה עילוי רב‪ ,‬וזה‪ ,‬כי אם נאמר במלך בשר ודם שהוא‬
‫מנהיג ומשגיח בגדולים ולא בקטנים‪ ,‬לפי שיכלתו פרטי‪ ,‬ובשעה שהוא רואה ומשגיח בקטנים‬
‫אינו נעשה כן בגדולים‪ ,‬לפיכך גנאי הוא לו כשהוא משגיח בקטנים ואינו משגיח בגדולים‪,‬‬
‫אבל הש"י שיכלתו בלתי בעל תכלית‪ ,‬ואין השגחתו בקטנים מעכבת השגחתו בגדולים‪ ,‬אם‬
‫אתה אומר פסקה השגחתו בגלגל הירח הרי אתה מיחס לו ליאות וקצור‪.‬‬
‫וז"ש )ישעיה מ כז‪-‬כח( למה תאמר יעקב וכו' נסתרה דרכי וכו' הלא ידעת וכו'כג‪ .‬הנה באר‬
‫תכלית הביאור‪ ,‬כי המסלק ההשגחה מייחס עייפות ויגיעה‪ ,‬ואמנם החסרון כי מלך ב"ו אשר‬
‫שלמותו תלוי בעמו בהיותו מנהיג השרים יעזר מהם יותר מהשפלים‪ ,‬אמנם הש"י הוא להפך‪,‬‬
‫כי הוא שלם בתכלית השלימות‪ ,‬ולא ברא עולמו כי אם להטיב לזולתו‪ ,‬ולא ירד ולא יעלה‬
‫מגדולתו יותר מלהשגיח באלה מבאלה‪ ,‬אדרבה כי בהטיבו לאלה השפלים יורה יותר על‬
‫שלימותו‪ ,‬וכי אינו משתלם מבריותיו רק הם נשלמים מצד חסדו וטובו‪ .‬ומי הביא לפלוסופים‬
‫להעיד השקר הזה בבורא הכל‪ ,‬יען כי האמירו הש"י מצד מחשבתם לבד‪ ,‬ודמו הבורא‬
‫לנבראיו‪ ,‬וזהו שאמר "אשר יומרוך"‪.‬‬
‫והענין הזה כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים‪ .‬כתוב בתורה )עקב י טז‪-‬יז‪-‬יח(‬
‫ומלתם את ערלת לבבכם‪" ,‬לבבכם" זו היא אמונת הפלוסופים שלא האמינו אמונת ההשגחה‪,‬‬
‫ונתן אלו הב' סבות‪" ,‬כי השם אלהיכם הוא אלהי האלהים עושה משפט יתום ואלמנה" ר"ל‬
‫כי יכלתו בלתי בעל תכלית‪ ,‬ובהיותו מנהיג העליונים מנהיג גם התחתונים הפך מלך ב"ו‪,‬‬
‫והשני "ואוהב גר" להטיבו לא לקבל ממנו‪ ,‬והכל הפך מלך בשר ודם‪.‬‬
‫שנוי בנביאים )ישעי' נז טו( כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמוכד‪ ,‬זכר הג' סבות‬
‫שהביאום הפלוסופים לקיים סברתם המקולקלת‪ ,‬הא' רוממותו‪ ,‬השני שהוא נצחי והנצחי לא‬
‫יתבונן בהווה נפסד כי הוא הפכו‪ ,‬הג' כי הוא נבדל מחומר ואיך יתבונן באלו הדברים‬
‫החומריים‪ ,‬וכנגד הראשון אמר "רם ונשא"‪ ,‬ולשני "שוכן עד"‪ ,‬ולג' "וקדוש שמו"‪ ,‬והשיב‬
‫ואמר ]כמו שבארתי למעלה בפסוק[ )ישעי' נה ט( כי )כאשרכה( גבהו שמים וכו'‪ ,‬כי הוא ית'‬
‫הפך בשר ודם כמו שהקדמתי‪ ,‬ולזה אמר "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"‪ ,‬שוה‬
‫ִׁש ָּפטִי יַעֲבֹור‪) :‬כח( הֲלֹוא יַָד ְע ָּת אִם לֹא ָׁש ַמ ְע ָּת‬
‫ִׂש ָראֵל נִ ְס ְּתרָה ַד ְרּכִי ֵמה' ּו ֵמאֱלֹהַי מ ְ‬
‫כג ישעי' מ )כז( ָלּמָה תֹאמַר יַעֲקֹב ּו ְת ַדּבֵר י ְ‬
‫אֱלֹהֵי עֹולָם ה' ּבֹורֵא קְצֹות הָ‪0‬רֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין ֵחקֶר ִלתְבּונָתֹו‪ :‬ופי' מצודת דוד‪ :‬נסתרה דרכי ‪ -‬העלים עיניו מכל מה‬
‫שעבדנוהו והעביר מלפניו משפט הגמול כי לא שלם לנו הטוב כפי הגמול‪ :‬הלא ידעת ‪ -‬הלא תוכל להשכיל מדעתך אם לא שמעת‬
‫ממלמד ומורה‪ :‬אלהי עולם ה' ‪ -‬ר"ל ואת זה תשכיל אשר ה' הוא אלהים עד עולם והוא ברא כל הארץ מהקצה אל הקצה ובכל ידו‬
‫משלה ולא ייעף ולא ייגע וכחו שוה בכל זמן א"כ יכול הוא לשלם גמול בכל זמן ובכל מקום‪ :‬אין חקר לתבונתו ‪ -‬ר"ל ומה שמאחר‬
‫לשלם הגמול הוא על כי אין חקר לתבונתו כי באמת בתבונה יעשה את זאת ואנחנו לא נדע‪:‬‬
‫ּוׁשפַל רּו ַח ְל ַהחֲיֹות רּו ַח ְׁש ָפלִים ּו ְל ַהחֲיֹות‬
‫ֶׁשּכֹון וְאֶת ַּדּכָא ְ‬
‫ִּׂשא ׁשֹכֵן עַד וְקָדֹוׁש ְׁשמֹו מָרֹום וְקָדֹוׁש א ְ‬
‫כד ישעי' נז )טו( ּכִי כֹה ‪0‬מַר רָם וְנ ָ‬
‫לֵב נִ ְד ָּכאִים‪:‬‬
‫כה אינו כן בפסוק‪?.‬‬

‫‪8‬‬

‫למה שאמר בתורה "הוא אלהי האלהים וכו' עושה וכו' "‪ ,‬כי בהיותו מרום וקדוש ישכון עם‬
‫הדכא ושפל רוח‪ ,‬ואולי שכוון ב'דכא' 'ושפל רוח' לשני הצדדין שאמרתי למעלה‪ ,‬שמהם‬
‫תתחייב ההשגחה יותר בתחתונים מבעליוניםכו‪ ,‬ואמר "להחיות רוח שפלים" כנגד "ואוהב גר‬
‫וכו' "‪ ,‬ויתכן לפרש שכוון לגלות אשמת הפילוסופים כמו שאמרתי‪ ,‬שיחסו לש"י ליאות‬
‫וחסרון‪ ,‬ולזה אמר "כה אמר רם ונשא" כי מרוממותו אשר אין לו קץ ותכלית יתחייב שיהיה‬
‫משגיח בכל הנמצאים יחד כאמרו "לא יעף וכו' "‪ ,‬ולהטיבם‪ ,‬לא לקבל מהם‪? ,‬‬
‫וזה נ"ל נפלא מאד שנתבאר בכתובים ]משולש בכתובים כפי מ"שכז[ בפירוש )תהלים קמה‬
‫יג‪-‬יד‪-‬טו( מלכותך מלכות כל עולמים‪ ,‬יען כי אתה מולך בכל העולמות ומלכותך נצחי "לדור‬
‫ודור" אתה "סומך לכל הנופלים"‪ ,‬וזה ימשך מן המלכות הכולל‪ ,‬ומן הנצחיות יתחייב "עיני‬
‫כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו"‪ ,‬כי אינך כמלכי בשר ודם שיצטרך לעמו‬
‫להעמיד מלכותו ולסעדו‪ ,‬וע"כ יבחר יותר בחברת הגדולים ממה שיבחר חברת הקטנים‪ .‬הנה‬
‫נתבאר ת"ל כי העיקר השני דבר הגון ומתקבל אצל השכל‪ ,‬אמנם אם הג' יהי' הכרחי ומחויב‬
‫יתבאר בס"ד‪.‬‬

‫פרק ג‪.‬‬
‫אחרי שנאמין בשני העיקרים הנזכרים‪ ,‬נתחייב בהכרח להאמין בשלישי‪ ,‬כי איך יצוייר בשכל‬
‫האנושי‪ ,‬שמלך גדול ונורא אשר בנה מדינה בחכמתו לכסא מלכותו‪ ,‬והוא יכול בתכלית‪ ,‬לא‬
‫יבצר ממנו כל אשר יחשוב לעשות‪ ,‬יסבול שיבואו אויביו ויהרסו בית מלכותו אשר בנה בכחו‬
‫ובעוצם גבורתו‪ ,‬וישבו את אשתו ואת בניו‪ ,‬ויבוזזו את כל אשר לו ויתחלל שמו‪ ,‬הלא זו‬
‫פליאה נשגבה‪ ,‬לכןכח אחר שנאמין שה"י ברא העולם מאין‪ ,‬ולא בראו אלא לכבודו‪ ,‬ואנחנו‬
‫רואים עתה בעונותינו ביתו חרב ובניו גולים בין האומות ושמו מחולל‪ ,‬איך יעלה על הדעת‬
‫שיהיה העה"ז נוהג כמנהגו‪ ,‬אלא על כרחן שכל העולם צריכין להאמין כי אז אהפוך אל עמים‬
‫שפה ברורה וכו' )צפני' ג ט(‪.‬‬
‫****‬
‫גם מצד הנבראים ימצאון עתה שני פליאות עצומות‪ ,‬האחד מצד האומות בכללם‪ ,‬והשני‬
‫מצדנו אנחנו עם ה' חלקו ונחלתו‪.‬‬
‫אמנם אשר הוא מצד האומות‪ ,‬כי האומות היום מאמינים בחדוש העולם ובמעלת האבות‬
‫ותורה מן השמים גן עדן וגיהנם ותחיית המתים‪ ,‬ברוך ה' אלהי ישראל אשר הותיר הפליטה‬
‫הזאת אחר חרבן בית שני‪ ,‬כי לולא זה כבד מעדו קרסולינו ח"ו מן האמונה לו היתה אמונת‬
‫ע"ז בעולם כמו שהיתה מקודםכט‪ ,‬אבל עם היות מודים בעיקרי אמונתינו ובמעלת אבותינו‬
‫ושנתנה התורה אלינו‪ ,‬נעמוד בחזקתינו בטענות נכוחות ובצורות עד השמים כמו שאבאר‬
‫בס"ד‪.‬‬
‫כו לבאר‬
‫כז פיעטרקוב‬
‫כח היה כתוב כאן )לפני הפסיק( וכו'‪ ,‬דהיינו 'פליאה נשגבה וכו' '‪ ,‬ואכן כ"ה בדפוס פיעטרקוב ווארשא‪ ,‬ואין לזה פשט‪ ,‬ובדפוס‬
‫הקדום יותר כתוב 'לכן'‪ ,‬והמדפיסים הנ"ל העתיקו 'וכו' במקום 'לכן'‪ ,‬וזה טעות‪.‬‬
‫כט כ"ה באלטונה תקנ"ד‬

‫‪9‬‬

‬ומשמחתי עליהם‬ ‫שמתי להם סימן 'בשב"ת נשפ"ת'‪ .‬‬ ‫השלישי בריתו אשר שם בבשרנו וקראו ברית עולם )לך יז(‪ .‬ואין אומה )שלא??( תשמור אפילו יום אידם שלהם שאומר שהוא יום שבת‪.‬החמישי הנסים המפורסמים אצל כל העולם‪ .‬ב' ברית‪ .‬כי ב'שובה' ונחת 'נשוף' בעיר אויבינו‬ ‫להרוס בתיהם ולעקור אמונותיהם‪.‬אם להיות אומתו מושלת בכל העולם‪ .‬כי בא' משני‬ ‫פנים יכול לטעון כל בעל דת‪ .‬וגר זאב עם כבש וכו' )ישעי' יא ו(‬ ‫ושעשע יונק וכו' )שם פסוק ח(‪ .‬דהיינו 'למה שאמר הכתוב'‪?.‬‬ ‫השביעי כי גדולים מעשה הש"י ניכרים ומפורסמים‪ .‬‬ ‫הנה אלו השמונה טענות חזקות ותקיפות‪ .‬ופי' הסימן‪ .‬וזה דומה למשהלג ביציאת מצרים )בא יא ז( ולכל ב"י לא‬ ‫יחרץ כלב לשונו‪ .‬‬ ‫השני השבת אשר נתן לנו‪ .‬ואין לאומות דבר‬ ‫מזה‪ .‬כי יציאת מצרים לא היה כי אם בפאה אחת מן‬ ‫הישוב‪ .‬ואף ע"פ שאין זולא‪ .‬ת' תורה‪ .‬הרביעי תורתו אשר נתן לנו‬ ‫פנים בפנים בפלאים עצומים‪ .‫ואחזור בענין האומות‪ .‬‬ ‫לב צ"ב???‬ ‫לג 'למשה' כ"ה בכל הדפוסים‪ .‬‬ ‫לד באלטונה תקנ"ד כתוב 'ת' תוקף הצרות'‪??.‬שי"ן שבת‪ .‬ואין לזה פירוש‪ .‬אף( ]אך[ אחרי אשר נתעכב ב' אלפים ותמ"חל שנה עד‬ ‫שבאו ישראל‪ .‬וידוע שביאת‬ ‫המשיח יותר גדולה וחזקה מיציאת מצרים‪ .‬הראשון כי הם מודים שהש"י בחרנו לחלקו‪ .‬ולא לבד הב"ח כי גם בעלי נפש צומחת יכירו‪ .‬שי"ן‬ ‫שבועה‪ .‬וכשהרבה מופתיו במצרים היה כדי‬ ‫לפרסם שמו‪ .‬כי פליאה גדולה‪ .‬אלא אצל‬ ‫הב"ח בלתי מדברים יִוָדַע ויתפרסם שכבר בא משיח‪ .‬לבל נטעה לאורך הגלות ותוקף הצרות לחלקת‬ ‫לשון נכריה האומרים ללשוננו נגביר‪ .‬וענין המשיח יהיה בכל העולם‪ .‬היה ראוי להתעכב עוד אלף שנים ויבחר בטוב‪.‬איך לא‬ ‫יחזרו לדתינו מכח שמונה טענות עצומות‪ .‬והוא ית' יודע ומביט עד סוף כל הדורות‪ .‬כי אפילו הכלבים יכירו בגאולי ה'‪ .‬וא"ת ידע‪ .‬והוא )ישעי' כז יג( והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול‬ ‫וכו'‪.‬אחרי היותם מאמינים בעיקרי תורתינו‪ .‬ולכאו' היינו ר"ת 'למש"ה'‪ .‬יתחייב שביאתו תהיה יותר מפורסמת מיציאת מצרים‬ ‫הפלא ופלא‪ .‬‬ ‫השמיני כבר נתן לנו אות מפורסם וניכר‪ .‬ושמו עליו בפי‬ ‫כל האומות‪ .‬‬ ‫ל באלטונה תקנ"ד ווארשא שנ"ז תרכ"ב כתוב ות' וצריך לברר את הנושא???????‪.‬והנביאים אינם מדברים לבד בפרסומו )אבל( ]אצל[ האנשים‪ .‬וכתיב )נחמי' ט י( ותעש לך‬ ‫שם כהיום הזה‪ .‬לית נגר ובר נגר דיפרקינון‪ .‬ועתה חולקים ומסתפקים כל העולם אם בא ואם לא באלב‪ .‬אם כן היה ראוי לבחור בהם ולא בנו‪ .‬היה מקום להשיב בחר בכם בהיותכם טובים ומאס בכם‬ ‫]בהיותכם לא טובים[ ובחר בנו‪) .‬הששי השבועה שנשבע לנו ולאבותינו שלא יחליפנו באומה אחרת‪.‬האף אין זאת ראיה‬ ‫גדולה ועצומה‪ .‬איך לא ידע‬ ‫שהיינו עתידין להכעיסו‪ .‬דכתיב )ישעי' לה ב( הדר הכרמל והשרון‬ ‫המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו‪.‬ב' בחירה‪ .‬נ' ניסים‪ .‬פ' פרסום‪ .‬דכתיב )וארא ט טז( ולמען ספר שמי בכל הארץ‪ .‬וזה שחתם "למען תדעון אשר יפלה ה'‬ ‫"‪ .‬ת' לד)?תור'( ]תקיעה[‪ .‬‬ ‫לא לע"ע לא הבנתי ד' תיבות אלו‪???.‬וכיון‬ ‫שכן לפי דבריהם שהחליפנו בהם‪ .‬והשבת א"א לשנותו כי הוא אות על חדוש העולם‪ .‬ובתנאי שיהיו מודים בהם כל העולם‪ .‬ויציאת מצרים מודעת בכל הארץ ממזרח שמש עד מבואו‪ .‬ואלו היה נותן‬ ‫התורה סמוך לבריאת העולם‪ .‬‬ ‫‪10‬‬ .‬ואם‬ ‫לנסים היוצאים מטבעו של עולם‪ .

‬ויעשה עצמו כאלו אינו‪ .‬ומדוע אלו יהיו שרים ואנחנו עבדים‪ .‬והלא כלנו קבלנו עלינו מלכותו‬ ‫שוה בשוה פה אחד‪ .‬אבל יקשה שאם יעשה החלוקה הזאת בתחלה יטיל קנאה‬ ‫עצומה בעמו‪ .‬ומצד אחר‬ ‫נחלל שם אלהינו בעשותינו נאצות גדולות בדברים שבינינו למקום ובינינו קצתינו בקצתינו‪.‬ויאמר להם‪ .‬‬ ‫****‬ ‫וצריכים אנחנו לתרץ ב' הספיקות הללו‪ .‬‬ ‫אשים משל‪ .‬מהשכל לבותם‪ .‬ונתן לו ממשלה‪ .‬מהאומות המודים בעיקרי דתינו ומבקשים האמת‪ .‬חזר וערער עד )שנותן( ]שניתן[ ברשותו‪.‬כי תמיה גדולה היה‪ .‬וא"ל שהוא יראה עצמו כאלו הוא חולק על המלך‬ ‫והמלך )יסתור( ]יסתיר[ פניו מעמו‪ .‬ושאר עמו יהיו טפלים‬ ‫אליהם‪ .‬והוא ידע בחכמתו כי יש מיראה ויש מאהבה‪ .‬והוא ?המטה לבות בני‬ ‫אדם מעבודתו ברשותו‪ .‬איך טח‬ ‫מראות עיניהם‪ .‬האחד }מצידינו{ )מצד כי ראינו( ]ומצדנו[ והשני‬ ‫מצד האומות )ומצדנו(לה‪ .‬ואתרץ הכל ביחד ?כסדר‪.‬ואצרף אליהם מבוכה גדולה ועצומה‪ .‬אך לא אשלם לכם כמעשיכם‪ .‬‬ ‫ולא יספיק בזה דברה תורה כלשון בני אדםלו‪ .‬‬ ‫זהו סוד בוראנו מחוללנו‪ .‬ואין ראוי שישוו כלם‬ ‫במדרגה אחת‪ .‬יסבול שיבוא השטן‬ ‫לערער ולהשחית עבדו‪ .‬אשר העיד עליו ית' )איוב א ח( כי אין כמוהו בכל הארץ‪ .‬איך נסבול מצד אחד‬ ‫הגלות הקשה הזה והצרות הנמרצות אשר לא עברו על אומה מהאומות כמונו‪ .‬וזהו סוד כל‬ ‫הגליות והצרות‪ .‬ולתקן זה לקח אחד מהשרים אשר‬ ‫אתו‪ .‬והוא נתיעץ עמו‪ .‬ואמר כי השטן היה איש שונא לאיובלז‪ .‬‬ ‫וזה היה )חכמה( ]התימה[ של אליהו )מלכים‪-‬א יח כא( עד מתי אתם פוסחים על שתי‬ ‫הסעיפים‪.‬ענו כלם ואמרו החייתנו נמצא חן בעיני‬ ‫אדונינו והיינו עבדים לעבדיך‪.‬ולעוצם זו הקשיא בא חכם אחד והכחיש פשט‬ ‫הכתובים‪ .‬כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול )האזינו לב ד(‪ .‬למלך שכבש מלכות גדול בעוצם כחו וגבורתו‪ .‬אותם אשר עמדו קיימים בעבודתי הם יהיו שרים‬ ‫עומדים לפני כל הימים‪ .‬וכבר רמז אל זה )האזינו לב כח( כי גוי אבד עצות וכו'‪ .‬כי יאמרו הקטנים למה שפלנו מערכנו אנחנו‪ .‬וכי צופה ומביט עד סוף כל הדורות כולן‬ ‫על )הכלל( }הכל{‪ .‬אין ראוי להאמין לו ולתרץ אלו הספקות העצומות‪.‬‬ ‫הפלא השני }מצידנו{ )מצאנו( ]ומצדנו[ אנחנו בעלי ברית אלהינו‪ .‬ובפי'‬ ‫אותה פרשה הארכתי וכאן אין מקום להאריך‪.‬הרי היה מן הראוי להעניש המורדים‬ ‫עונש נפלא‪ .‬ובאו כל אנשי המלכות‬ ‫להשתחוות לפניו ארצה‪ .‬ועוד כי אין מעלת המלך על עם אין מספר שיהיו כלם שוים במדרגה אחת‪ .‬ואתם תהיו עבדים להם‪ .‬ובזה יתברר מי עובדו מאהבה‬ ‫ומי עובדו מיראה‪ .‬כי ברא השטן לכתחלה לנסות את בריותיו‪ .‬וז"ש חכמי הזהר )בראשית מ' ע"א( וחשך על פני תהום דאחשיך פני‬ ‫לה ???‬ ‫לו צ"ב?‬ ‫לז צ"ב?‬ ‫‪11‬‬ .‬ובזה תכון מלכותו מאד‪ .‬‬ ‫)והיה( ]והוא[ ענין השטן הנזכר בתחלת ספר איוב‪ .‬ולא הספיק זה אלא עד שאמר לו‬ ‫השם יתברך )שם ב ג( ותסיתני בו לבלעו חנם‪ .‫ונחזור לענין‪ .‬אך‬ ‫מעלתו להיות לו שרים גדולים עם קטנים משרתים אותו רואים פניו‪ .‬למען יתבררו ?ויודעו ברי לבב ויעמדו לפניו כל הימים‪ .‬ואחר כן נתגלה לעמו‪ .‬ואף על פי שכוונת החכם היתה טובה‬ ‫במאמרו‪ .‬ואחרי‬ ‫עדותו ערער ואמר )שם פסוק ט( החנם ירא איוב אלהים‪ .

‬אחתום הפרק הזה בביאור כלל מזמור נכבד‪ .‬אלא שהוא עושה עצמו כאלו אינו למען נסות את הבריות‪.‬להיות להם מעלה על אנשי הארץ כמעלת המדבר על החי‪" .‬אמר )תהלים יא ב( כי הנה הרשעים ידרכון‬ ‫קשת וכו'‪ .‬ולא דקדקתי הנה מלות המזמור כי לא כוונתי‬ ‫לכך‪ .‬דמה הראשון 'עם נבל' "הלא הוא אביך" שבראך מאין‪" .‬בתורה מ)האזינו לב יב( ה' בדד ינחנו‬ ‫ואין עמו אל נכר‪ .‬ולמען אעמידך על דבר אמת בפסוק הזה אצטרך לבאר המשך הפסוקים‪.‬וכך הוא כי זהו המפסיח }הפסחת{ בני אדם על ב' סעיפים‪ .‬חדוש העולם‪ .‬‬ ‫כמו שאין אחד מעם הארץ שימרדו במלך הגדול והתקיף לפניו‪ .‬הוא אשר אמרנו‪ .‬‬ ‫)שם פסוק ו( הלה' תגמלו זאת עם נבל וכו'‪ .‬כמו שידענו ה' אלהינו שהשלטן לפניך"‪ .‬והרשעים לגיהנם‬ ‫ולצרות ולשעבוד עולם כל אחד לפי מעשיו‪ .‬וראו כל בשר יחדיו‪ .‬כי כל זה נסיון לברר הצדיקים לחלקו‪ .‬ויחתו וייראו מלפניו‪ .‬ומתן תורה‪ .‬ויכוננך" שנתן לך‬ ‫ארץ טובה ורחבה‪ .‬ויציאת מצרים‪ .‬ולא יהיה עוד מורדלט ומכעיס‪.‬ונסי מדבר‪ .‬ולא חכם" לדעת מה יהיה באחרית‪ .‫ברייתא‪ .‬הנה זכר‬ ‫חמשה עניינים בקצור מופלג‪ .‬כי אם להעמידך על כללו‪.‬כי בהנהגה המלאכיית הזה ובקבלת התורה נעשו מטבע‬ ‫המלאכים‪ .‬וביארו‬ ‫הסוד אשר בארתי )פרק ג'(‪" .‬והם מצליחים ומכתירים את הצדיקים אשר הם יסודו של עולם שנאמר )משלי י‬ ‫כה( וצדיק יסוד עולם‪ .‬כי הכירו שהוא פלא גמור מאתו יתברך עד אותו הזמן‪.‬ובכן תן פחדך ה' אלהינו על כל מעשיך וכו'‪ .‬אשר גלה בו דוד‬ ‫ענין המשל הזה בצורתו כאשר הצגתיו לפניך‪ .‬‬ ‫בהגלות כבוד ה'‪ .‬‬ ‫מ להביא כאן הפסוקים הנחוצים????‬ ‫מא לבאר‬ ‫‪12‬‬ .‬והתשובה "ה'‬ ‫צדיק יבחן"‪ .‬‬ ‫ואח"כ פרט אותם‪ .‬להכין אותך בשני השלימיות שלמות ראשון ושלמות אחרוןמא‪ .‬אלה הם שני חלקים כלליים‪.‬‬ ‫לח ??‬ ‫לט כ"ה באלטונה תקנ"ד ובשאה"ד כתוב 'מורה'‪??.‬קנ ָך" ממצרים‪.‬אמרו כי כבר אנחנו‬ ‫יודעים שהממשלה כלה לפניו‪ .‬כי פעמים יטו אחריו‬ ‫ופעמים אחר הש"י והותרו כל הספקותלח‪.‬קראם "עם נבל" כי אינם מכירים בטובה אשר‬ ‫עשה להם השם יתברך‪" .‬‬ ‫פרק ד‪.‬‬ ‫****‬ ‫והדבר הגדול הזה נתבאר בתורה ובנביאים ובכתובים‪ .‬‬ ‫"הוא עשך" במדבר ובמתן תורה‪ .‬ותוכלו להקשות ולומר "צדיקו" של עולם‬ ‫"מה פעל" בעולמו‪ .‬‬ ‫וזהו הטבע האמתי בבריותיו‪ .‬‬ ‫ולמען תאמין המשל והנמשל‪ .‬הנה ברא העולם כרצונו ולעבודתו ואיך יעבור הדבר הזה‪ .‬וירושת‬ ‫הארץ‪.‬וזהו "כי השתות יהרסון"‪ .‬ועל זה הזמן התפללו אנשי‬ ‫כנסת הגדולה )בתפלת הימים הנוראים(‪ .

‬ואחר שהכל מעשי ידיו יחוייב להשגיח‪ .‬והוציאנו משם‪ .‬יהיה מוכן להדבק בשם יתברך‪ .‬ולמה כל זה "כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו"‪ .‬וזהו הוראה חזקה על החדוש‪.‬כי מי שתדבק בו ההשגחה הכללית‪ .‬ימצאהו וכו' "כדי להעלותם ממדרגה אנושית‬ ‫למעלה אלהית וזה 'הוא עשך )ויכוננך('מג‪ .‬מהם בריאים וחזקים וזריזים ועשירים‪ .‬‬ ‫מב'קנ ָך' "שאל אביך ]ויגדך זקינך[ ויאמרו לך"‪ .‬‬ ‫ולהיותם כלם בניו ישגיח בחולים ובדלים יותר מבחזקים והזריזים‪ .‬כי במצרים מצא‬ ‫הש"י את ישראל‪ .‬‬ ‫וזהו )וישב לז טו( וימצאהו איש והנה תועה במדבר‪ .‬כן אב העולם להיות כל הברואים מעשה ידיו‪ .‬למספר בני ישראל" שהיו שבעים כשבאו למצרים‪ .‬אמר )ישעי' סו ב( ואל זה‬ ‫אביט אל עני ונכה רוח‪ .‬כך עלה‬ ‫בגורלו‪.‬האחד השגחה‬ ‫טבעית כי למעשה ידיו יכסוף‪ .‬כי בכחם וזרזותם יבטחו‪.‬המנין אשר אנו מונין לבריאת עולם דמוה על‬ ‫אמונת החדוש‪" ..‬וזהו‬ ‫סוד יסורי הצדיקיםמו‪.‬מכל מקום יוכן יותר לשמור מצותיו מזולתו‪ .‬ויזכה מתוך כך‬ ‫להשגחה הפרטית‪ .‬מהם דלים וחולים ועצלים‪..‬ולמה‬ ‫שביאר אונקלוס 'ספיק צרכיהון'‪ .‬העשירים והחזקים‬ ‫יניחם ביד עשרם‪ .‬כי אז חשק בנו‪.‬‬ ‫ואומר בתירוץ זה הלשון‪ .‬ואמרו חכמים זכרונם לברכה )ילקוט‬ ‫וישב רמז קמ"א( איש זה גבריאל‪ .‬‬ ‫ולמען העבד צריך שיהיה דומה לאדוניו‪" .‬אביך' "זכור ימות עולם"‪ .‬ואמר תחלה )שם( ואת כל אלה ידי עשתה‪] .‬כי השגחת השם יתברך על ברואיו בשני פנים‪ .‬כי הכל מעשה ידיו‪ .‬כי זה‬ ‫הלשון הוא בודד‪ .‬ולהיותו יוצא היה ראוי להיותו מבנין‬ ‫הפעילמה‪.‬וחכמים זכרונם לברכה דקדקו לשון 'וימצאהו'‪ .‫אחר כך בארם‪' .‬כי הם דקדקו שהיה ראוי לומר 'ויראהו' או 'ויפגעהו'‪ .‬‬ ‫ודע‪ .‬‬ ‫מה צ"ב?‬ ‫מו צ"ב???‬ ‫מז בפיעטרקוב כתוב 'הקדמה ]זאת['??‬ ‫מח לברר למי כוונתו??‬ ‫‪13‬‬ .‬והמקשה‬ ‫ר"אמח חשב שדרשו לשון 'איש'‪ .‬לאמר )ואתחנן ז ז( כי לא מרובכם‬ ‫חשק השם בכם כי אתם המעט‪ .‬וצריך להתעורר בלשון 'ימצאהו'‪ .‬אלא ישנו שם מכאן עד סוף המשך אחר‪ .‬המתחיל במילים 'אחרי שהודיע הש"י‬ ‫לפרעה'‪ .‬וכבר‬ ‫הקדמתי כי אשר יושגח מהשגחה האלהית‪ .‬הוא כמו שנתבאר‬ ‫למעלה פרק ב' בפסוק[ )ישעי' נז טו( מרום וקדוש ]אשכון[ ואת דכא ושפל רוח‪ .‬‬ ‫והם שבעים אומות‪" ..‬ויקחנו לעם נחלה‪ .‬כמו )בהעלתך יא כב( ומצא להםמד‪ .‬‬ ‫ואחר ההקדמהמז אבאר לך לשון 'מציאה'‪ .‬כי היו באים אחרי עמוד עננו‪ .‬‬ ‫והביאנו בכור הברזל‪ .‬והשנית מיוחסת למעשה בני אדם וזהו השגחה פרטית‪.‬‬ ‫מג כמ"ש לעיל‪' :‬הוא עשך' במדבר ובמתן תורה‪.‬לא במדבר‪ .‬וכן דקדקו בזוהר )נח ע"ד‬ ‫מב מכאן עד סוף הפרק חסר בדפוס ווארשא‪ .‬כי "בהנחל עליון גוים והציב גבולות עמים"‪.‬כי הוא יתברך הביאם שם‪ .‬ולזה הקשה מעוברי דרכים‪ .‬‬ ‫ולא ישגיח עליהם כל כך‪ .‬דבריו צריכין פירוש‪ .‬ואצלינו הוא לקמן בפרק ה'‪????.‬כי היה צריך שיאמר 'ימציאהו'‪ .‬ולא הבין דרך רבותינו זכרונם‬ ‫לברכה‪ .‬כי הקרובים אל הבריאה האריכו ימים ונתמעטו‬ ‫שנותם בכל דור עד שבאו לשבעים שנה‪ .‬והעניים ישגיח עליהם‪ .‬וההשגחה הכללית הטבעית תדבק בברואים כפי הצורך וההכרח‪ .‬בינו שנות דור ודור"‪ .‬כאמרנו )בברכת‬ ‫המזון( ומכין מזון לכל בריותיו וכו'‪ .‬‬ ‫מד בפיעטרקוב כתוב כאן‪) :‬ידוע בכללי הדקדוק(‪?.‬כמו אדם‬ ‫שיש לו בנים רבים‪ .‬דע כי זה הלשון נאמר על מי שמבקש דבר ומצאו‪.

‬וכמו שאמרה תורה )ראה‬ ‫יג ב( כי יקום בקרבך נביא וכו'‪ .‬לז"א 'יזכרו וישובו'‪ .‬הנה אמר‬ ‫בפי' כי עקור יעקור השם יתברך הע"ז ‪ -‬אין צ"ל עבודתה אלא אפילו שרשה‪ .‬והיה ראוי לומר מתחלה‬ ‫הממשלה ואחריה המלוכה‪ .‬כל זה מצד ההשגחה הטבעית‪ .‬ואינו רשות‬ ‫בפני עצמו כמו שחשבו הנוטים אחריו‪ .‬‬ ‫וראוי לעיין בפסוק הזה שני דברים‪ .‬והשני ידוע כי המלוכה גדולה מהממשלה‪ .‬‬ ‫ולעתיד כשהש"י יעבר הסבה אשר חדשה )ונראה( ]ובראה[ לסבת הנסיון‪ .‬כי כבר נשלם זמן הנסיון ונתבררו ונצרפו הראויים לברר‬ ‫וללבן‪' .‬כי כל אחד‬ ‫מבקש במה להרויח‪ .‬ואחר‬ ‫שנתבררו ונצרפו האוהבים מהיראים הסיר המלך ממשלת המושל‪ .‬כי כלם יכירו וידעו מה שאמרו אנשי כנסת הגדולה 'כמו שידענו ה' אלהינו‬ ‫שהשלטן לפניך'‪ .‬ועוד "יסובבנהו" בענני כבודו‪ .‬וזהו שאמר 'כי לה' המלוכה' וגם 'המושל בגוים' הלא לה' הוא‪ .‬השם בדד ינחנו" כי מצד קבלת‬ ‫התורה נזכה להיות מונהגים מאתו יתב' מבלי אמצעי כלל‪" .‬לזה הבטיח "וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה" שהוא‬ ‫שרש הע"ז ויסוד שאר עונות "אעביר מן הארץ"‪ .‬ושם סבת זה )שם‬ ‫פסוק ד( כי מנסה ה' אלהיכם וכו'‪ .‬וזהו תרגומו של אונקלוס 'ספיק צרכיהון'‪ .‬רדף הענין‬ ‫ולא הלשון‪ .‫ע"ב( וימצאו בקעה דהא אשכחו‪ .‬וזהו "יבוננהו"‪ .‬אשר סבתו להכין‬ ‫מלכות שמים ולסעדה במשפט וצדקה‪ .‬אלא ביאור הפסוק הזה הוא ענין‬ ‫המשל אשר הזכרתי למעלה‪ .‬אשר אליו‬ ‫נרמז באמרו )בראשית א ב( וחשך על פני תהום‪ .‬מצד היצר הרע המחשיך עיני הבריות‪ .‬ושכח שרשו ועיקרו‬ ‫ונתרחק מבית אביו‪ .‬והאיר ה' את עיניו וירפא מחוליו‪.‬מצאם בארץ מדבר‪ .‬ואז תפקחנה עיני עורים לשוב אל ה' בלב‬ ‫שלם‪ .‬ישוב הכל לאיתנו ולטבעו הישר הראוי להיות כפי‬ ‫טבע הבחירה‪ .‬והמתפתים למצותו עד עתה‪.‬ויצליח בשליחות כי יבוא האות והמופת‪ .‬ויכוננך' "ירכיבהו על במתי ארץ" הנה נתבררה כוונתי מצד התורה‪.‬ואפילו בזכירה‬ ‫בלי הוצאה בפה לא תזכר לא תעלה על לב‪ .‬ואין עמו אל נכר" הוא השטן‬ ‫אשר ברא לנסות את הבריות‪ .‬דומה לבן מלך יחיד שנכנס בו רוח שטות‪ .‬וזהו הפך הטבע כמו שאמרתי למעלה‪.‬כי כן דרך הכתובים לחזק בכפל‪ .‬וכל זה מטעם הנסיון הנזכר‪ .‬‬ ‫‪14‬‬ .‬הרי באר כי עתה‬ ‫בזמן הזה בני העולם טבועים בים השכחה‪ .‬ולז"א כי ישובו אל ה' כל‬ ‫אפסי ארץ‪ .‬ולטוש עין שכלך בסבה אשר זכר )תהלים כב כט( כי לה' המלוכה ומושל בגוים‪.‬‬ ‫****‬ ‫וכן נתבאר בכתובים )תהלים כב כח( יזכרו וישובו אל ה' כל אפסי ארץ‪ .‬ועל הזמן ההוא אנו מתפללים בכל יום 'יתגדל ויתקדש‬ ‫שמיה רבה'‪ .‬וילך שפי מדחי אל דחי ומצרה ליגון‪ .‬וענינו כלשון )ויקרא ה כב( או מצא אבדה‪ .‬וכאשר דבקה בהם‬ ‫השגחתו ית' באלו השני ענינים‪ .‬ולפי שכוכבי השמים וכסליהם יחייבו לפעמים‬ ‫הקמת נביא מעורר ומכריז על הע"ז‪ .‬האחד כי הי' ראוי לומר 'כי לה' המלוכה והממשלה' או‬ ‫'ה' המולך והמושל בגוים'‪ .‬כי הש"י יבקש להעמיד ברואיו וההשגחה‬ ‫הטבעית הכללית‪ .‬גלה להם הסוד אשר אני בו‪" .‬ואמר הכתוב 'ימצאהו'‪ .‬ואז דבקה בהם‬ ‫ההשגחה הפרטית הזאת‪ .‬‬ ‫זוכר כי הוא בן מלך ושב אל ביתו בשמחה ובשירים‪.‬‬ ‫****‬ ‫אמנם בנביאים )זכרי' יג ב( והיה ביום ההוא נאום ה' צבאות אכרית את שמות העצבים מן‬ ‫הארץ ולא יזכרו עוד בשמם וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ‪ .‬כי ענין כל העולם‪ .‬שהמלך נתן לו ממשלה כדי שיוכל לפתות ולהטות לב אנשי‬ ‫המלכות החניפים אשר אינם אוהבים את המלך ואינם עובדים אותו אלא מיראתו לבד‪ .‬הוכנו לקבל התורה‪ .

‬השם אשר הזכיר לו מרע"ה בשליחותו )שם ה א( כה‬ ‫אמר ה' אלהי ישראל‪.‬אם כן אני בראתיו‪ .‬ההקדמה‬ ‫הראשונה אשר אמרת שהוא מהווה הנמצאות זה הדבר הוא מעמוד השכל‪ .‬ואני אשנהו‪ .‬יעידון יגידון כלם על אמתת )דבריו( ]דברי[‪.‬ולזה אמר "מי ה' אשר אשמע בקולו" בדבר הזה לשלח את ישראל‪ .‬‬ ‫שנאמר )וארא ט טז( ולמען ספר שמי בכל הארץ‪ .‬‬ ‫ושאלו הג' העיקרים אשר הנחתי‪ .‬ואין אתי שום חכם‬ ‫שיתפאר שידע הדבר הזה במחקרו‪ .‬כבר הקדמתי )בפרק א'( שפי' ה'נב הוא‪.‬‬ ‫ושם נזכרו )שם( ]שש[ ידיעות יקרות ועצומות‪ .‬‬ ‫ועל זה באו אלה השש ידיעות‪ .‬הד' )שם ט יד(‬ ‫בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ‪ .‬השנית )שם ח ו( למען תדע‬ ‫כי אין כה' אלהינו‪ .‬וגם אם אאמין לדבר הזה לא אוכל להאמין השליחות‪ .‬כמופתי מצרים‬ ‫אשר נתבארו לעיני החולקים והודו בהם‪ .‬‬ ‫אשר חדש העולם‪ .‬וזהו אמרו "בזאת‬ ‫מט בדפוס ווארשא פרק זה הוא פרק ו'‬ ‫נ צ"ב?‬ ‫נא מכאן עד השורה הג' 'אלהי ישראל' חסר בדפוס ווארשא???‬ ‫נב היינו השם 'הויה'‪.‬ואומר‪ .‬יען כי שם אמונה‬ ‫יפול על מה שיקשה אצל השכל להשיגו במחקרו‪ .‬אמר )תהלים קיט פו( כל מצותיך אמונהנ‪.‬כי נראה שהוא סותר סופו לראשו‪ .‬הג' )שם פסוק יח( למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ‪ .‬וזהו אמרו "אלהי ישראל"‪.‬לא ידעתי את ה' "‪ .‬כי זה פירוש היה הוה ויהיה‪.‬אלו‬ ‫היה אומר אלי שנעבדהו אני והעם הייתי חושב בדבר‪" .‬הלא תראה כי מרע"ה לא נתוכח עם פרעה וחכמיו‬ ‫במחקר השכלי‪ .‬הששי‬ ‫)בא יא ז( למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל‪ .‬‬ ‫ואמרנג עוד כי הוא יתברך נתיחד בהנהגת ישראל מכל האומות‪ .‬נמצאהו הכרחי ומחוייב‪.‬רק הביא ראיה על כל דבריו מן הנסים והנפלאות‪.‬ועשה לו הקש קצר אמתי‪ .‬אף כי אם בתחלת המחשבה העיקר השלישי היה זר ורחוק מטוב‬ ‫ההתבוננות‪ .‬מי‬ ‫שברא העולם יכול )לאמתו( ]לשנותו[‪ .‬והוא לבאר‬ ‫שהוא אלהי ישראל הראה 'בזאת תדע כי אני ה' ' המחדש‪ .‫וכבר נשלם הביאור ת"ל‪ .‬כי אם היה אומר לי שנעבדו אני והעם היה דבר שאפשר‬ ‫לשמוע‪ .‬כי היה ראוי לומר 'ואת ישראל לא אשלח'‪.‬‬ ‫אמנם יתבאר אצל המאמין מפני המופתים הנאמנים אשר לא יקבלו הכחשה‪ .‬הם פי' השם הנכבד והנורא שם ההוי"ה‪ .‬והלא הכל מעשה‬ ‫ידיו‪ .‬‬ ‫מטעתה באתי להשכילך‪ .‬‬ ‫נג מי אמר??‬ ‫נד לבאר‬ ‫‪15‬‬ .‬אם אמת‬ ‫כדבריך שהאלוה הזה ברא כל היצורים‪ .‬כי ראוי שיקראו אלו הג' עיקרים ‪ -‬עיקרי האמונה‪ .‬‬ ‫כי זהו שליחות של משה )ראו( ]רבינו ע"ה[‪ .‬‬ ‫הדבר הזה קשה וזר‪ .‬וכל אלו הידיעות פי' השם‪.‬ומה הרבה מלת גםנד‪.‬‬ ‫נאולפיכך אצטרך לבאר אלה הפסוקים תחלה‪ .‬אבל שיתיחד בהנהגת העם שהוא משועבד לי‪ .‬הוא השם אשר הכחיש פרעה באמרו‬ ‫)שמות ה ב( מי ה' אשר אשמע בקולו‪ .‬והם פי' אחדותו‬ ‫של אלהינו‪ .‬וזהו טעם 'וגם'‪ .‬והוא עתיד ליעבד לבדו‪ .‬‬ ‫פרק ה‪.‬והוא משגיח בו‪ .‬החמישי )שם פסוק כט( למען תדע כי לה' הארץ‪ .‬כי‬ ‫למה יתיחד בהנהגת עם זולת עם‪ .‬‬ ‫ופרעה נתקשה לו המאמר הזה הרבה מאד‪ .‬וגם ענין השליחות יקשה‪ .‬למה יתיחד בהנהגת עם זולת עם‪ .‬ואני לא אהיה בכלל ההנהגה הזאת‪.‬הידיעה הראשונה )וארא ז יז( בזאת תדע כי אני ה'‪ .‬הראשונה לבאר 'כה אמר השם' )וארא ז יז(‪ .

‬הלא יהי' המופת האחרון גדול מן הראשון‪] .‬וגזר כפי רצונו‬ ‫עליו‪ .‬‬ ‫השלישית 'למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ'‪ .‬ובכן נתבאר העיקר הראשון‬ ‫שהוא יתב' לבדו המחדש כאמור )נחמי' ט ו( אתה הוא ה' לבדך ]וכמבואר בתחלת הספר‬ ‫בפרק א'[‪.‬וכן כל מעשה‬ ‫בראשית‪ .‬כי הוא הבורא לבדו ואין אלהים אתו‪ .‬משל לשליח‬ ‫נה כ"ה באלטונה תקנ"ד ולכאו' צ"ל 'השנית'‪.‬אם נאמר שתמצא בים‬ ‫ספינה עצומה ונוראה מחזקת אלפי אלפים איש עם מזונות וכליהם וכל הצריך אליהם זה יהיה‬ ‫מופת עצום‪ .‬ולז"א 'למען‬ ‫תדע כי אני ה' בקרב הארץ'‪.‬‬ ‫השנינה 'למען תדע כי אין כה' אלהינו'‪ .‬כי ידוע כי שר מצרים הוא‬ ‫השר הגדול אשר בשרי האומות‪ .‬ולזה היה הגלות שם למען יתפרסם שם השם בכל הארץ‪ .‬כי הראשון אם יקשה ציורו יקל אמונתו‪ .‬והמבחן בזה במכת הברד‪ .‬וכן אמר הכוזרי אחרי‬ ‫אשר הביא לו החבר ראיות כפי כחו על חידוש העולם‪ .‬כי בראשונה ברא חומר‬ ‫מן האפס המוחלט אשר ממנו עשה הכל‪ .‬ממנו אור וממנו רקיע‪ .‬וכמו שאחז"ל ?)כתובות קיב‪ .‬כי עשו שלום האש‬ ‫והמים ‪ -‬האש לא התיך את המים והמים לא כבו את האש ‪ -‬מאימת יוצרם‪ .‬ואם נאמר שזאת הספינה עם כובד משאה תוכל לכנוס סמוך אל היבשה כמשפט‬ ‫הספינות הקטנות הקלות מאוד‪ .‬למען הודיעם כי שקר נסכם‪ .‬ומאלה יכירו כי יד ה' עשתה‬ ‫זאת כי הוא עשה את השמים ואת הארץ‪ .‬‬ ‫הד' 'בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ'‪ .‬והוא[ אחרי שהודיע הש"י לפרעה הענף‬ ‫הראשון משמו שהוא 'היה'‪ .‬אשר‬ ‫כח אלהי מצרים הוא לדעתם‪ .‬כמו שהודיעו שהאמינו באמונת החדוש שאין‬ ‫זולתו מחדש‪ .‫תדע כי אני השם הנה אנכי מכה וכו' "‪ .‬‬ ‫ולז"א )וארא ח יח( והפלתי 'ביום' ההוא את ארץ גושן‪ .‬ביאר לו 'הווה' במכת הערוב‪ .‬אלא מתחיל מכאן 'וע"כ בראם מהאפס המוחלט' עד 'כי יהפוך שפה'???‬ ‫‪16‬‬ .‬חדש מכת הצפרדעים מן היאור‪ .‬‬ ‫נו ההמשך שמכאן אינו בדפוס ווארשא‪ .‬אשר טרד )את( הש"י את הב"ח‬ ‫אשר משכנם הטבעי במדברות‪ .‬אז‬ ‫תדע כי אין כה' אלהינו‪ .‬בעבור כי המצריים זדו על האלהות כלם‪.‬והוא מחיה את כלם ובידו נפש כל חי‪ .‬ואותו חומר צפו מים על ראשו‪ .‬שאל אליו‪ .‬ואף אם יש אמצעיים‬ ‫בהשגחה‪ .‬וכן היה בכאן כי המים פשטו צורתם ולבשו צורת דם בכחו ברצונו‪.‬אחר שאודה שיש מחדש אולי‬ ‫יש שם מחדש אחר‪ .‬שנאמר )תהלים כד כ( תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער‪.‬וכבר היה מי שפי' עתה‬ ‫ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים )יתרו יח יא(‪ .‬וכך היה בבריאתו של עולם‪ .‬לבא בישוב הפך טבעם‪ .‬האיך התחזק בנפשכם‬ ‫הדבר הגדול הזה ‪ -‬שיהיה לבורא הגופות והרוחות והנפשות והשכלים והמלאכים אשר‬ ‫נתעלה ונתקדש והתגדל מהשגת השכלים )כ"ש( ]כל שכן[ החושים ‪ -‬חבור עם הבריאה הזה‬ ‫הנבזה המגונה בחומרהנו‪ .‬כי טבעם‬ ‫לנוח וללכת בלילה‪ .‬לפי שאולי יאמר פרעה‪ .‬סוטה לד‪ (:‬מצרים שנית‬ ‫לא"י‪ .‬כבר כתבתי )בפרק ב'( כי העיקר השני יקשה‬ ‫אצל השכל יותר מן הראשון‪ .‬‬ ‫והמנצח את הגדול כ"ש אשר למטה ממנו‪ .‬כך הודיעו באמונת ההשגחה כי אין משגיח זולתו‪ .‬והוא הש"י‪ .‬וזה הוא ענין‬ ‫ידיעה השלישית 'למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ'‪ .‬למשפטיו הם עומדים כי הכל עבדיו‪ .‬ומה שנאמר בתשובת הספק העצום הזה‪ .‬כי אם אלהיהם יש בו כח איך‬ ‫יחדש מכה עצומה לעובדיו‪ .‬כי 'ביום' תהיה המכה ולא בלילה‪.‬ועוד כח שני שיבואו ביום‪ .‬אבל בהשריץ היאור צפרדעים ועלו ובאו וכו' )וארא ז כח(‪ .‬לזה הודיעו ממכת הצפרדעים שאין הדבר כן‪ .‬והפשיט צורתו והלבישו הצורה אשר רצה‪ .‬‬ ‫והנס הג' כי יהיה בהם הכרה ובחינה שלא לבוא בגבול ישראל‪ .

‬שנאמר )יהושע י יא( וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו'‪.‬ואולי כי בא זה בלשון‬ ‫עתידנח‪ .‬כבר הקדמתי כי העיקר הג' הוא הקשה מאד ורחוק רחוק‪.‬להורות כי לעתיד יוכר ההבדל הזה בשלימות‪ .‬וכפי מדרגת אלו ההשגות כך קיומם ונצחיותם בנפש המאמין‪.‬תהיה בא' מג' דרכים‪ .‬כי היא כבדה מן המים‪ .‬ואפי' הב"ח הבלתי מדברים יהיה להם בחירה והכרה להכיר‬ ‫עבדי ה'‪ .‬‬ ‫פרק ו‬ ‫נטלהיות אלה הג' עיקרים הם הם יסוד האמונה‪ .‬וכפי הטבע היה ראוי להיותה מכוסה‬ ‫במים‪.‬וזהו פלא נשגב מאד מכל אשר‬ ‫ָׂש ְכּתִי לעת צר ליום קרב ומלחמהנז‪ .‬ולז"א 'בעבור תדע'‪.‬‬ ‫החמישי 'למען תדע כי לה' הארץ'‪ .‬למען תדעון אשר יפלה ה' '‪ .‬בזה תדעון אשר יפלה השם בין וכו'‪ .‬כי טבע הבריאה לא מחייב הוא‪.‬‬ ‫כי הוא הפך מה שאנו רואים בעינינו‪ .‬כגון הניסים אשר נעשו במצרים לעיני החולקים‪ .‬‬ ‫והשלישי במדרגת הנבואה‪ .‬הם אשר‬ ‫לפניו‪ .‬ודרך האמונה בעיקר הזה‪ .‬כי האדם בחיריי במעשיו‪ .‬ואחרי תום הזמן‬ ‫אשר עלה במחשבתו תהיה הבחירה לטובה ולא לרעה‪ .‬כענין שנאמר )תהלים פט כ( אז דברת בחזון לחסידיך‪.‬כל אחד אמר אני אמשול‪.‬לא כן השנית כי ישאר‬ ‫רשומה בלב המאמין יותר‪ .‬‬ ‫ובזה תדע כי לה' הארץ ומלואה‪ .‬ולא יחרץ כלב לשונו‪ .‬הראשון המופתים הנאמנים בלי דופי ובלי‬ ‫פקפוק כלל‪ .‬והברד לא ירד למטה אלא ישאר באויר‪ .‬בהיות ישראל עובדים את השם‬ ‫והעו"ג כולם עובדים אותנו משתחוים על כפות רגלינו‪ .‬והשני אשר יושג לעין‬ ‫החסידים במדרגת רוח הקדש‪ .‬כי‬ ‫לא היו העולם נוטים אחרי תאותם אם לא שכך גזרה חכמתו מטעם הנסיון‪ .‬‬ ‫הנה נתבאר פי' השם הנכבד והנורא שם ההויה ‪ -‬בשלשת ענפיו ‪ -‬היה והוה ויהיה‪ .‬‬ ‫נז פי' מצודת דוד‪ :‬אשר חשכתי ‪ -‬אשר מנעתי מלרדת במצרים כמ"ש ויחדלו וכו' לא נתך ארצה )שמות ט( ונשארו תלויים באויר‬ ‫להיות מוכנים לעת צר להצר לחמשת מלכי האמרי כמ"ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים )יהושע י( וליום קרב‬ ‫ומלחמה של גוג כמ"ש ונשפטתי וכו' ואבני אלגביש וכו' )יחזקאל לח( כן דרז"ל‪:‬‬ ‫נח 'אשר יפלה'???‬ ‫נט בדפוס ווארשא הוא בפרק ה'‬ ‫‪17‬‬ .‬כאמרו )עובדי' א כא( והיתה לה' המלוכה )זכרי' יד ט( והיה‬ ‫ה' למלך על כל הארץ‪ .‬כי השיגו אמתתם ברוח הקדש‪ .‬כי אפילו הקולות‬ ‫אשר התחילו יפסקו‪ .‬וזה כי השגת וידיעת הדברים האלהיים אשר קצרה‬ ‫בהם יד החקירה האנושית‪ .‬‬ ‫והידוע כי המדרגה הראשונה אפשר שהיצר יביאה לידי שכחה‪ .‬אמנם הג' תתקיים יותר לעד‪.‬שוררו אותם אבותינו על‬ ‫ים סוף‪ .‬כמ"ש )בא יא ח( וירדו כל עבדיך‬ ‫וכו' והשתחוו לי לאמר וכו'‪.‬הזכירו הש"י לאיוב )איוב לח כג( אשר ח ַ‬ ‫נפלו בימי יהושע‪ .‫המלך שנכנס במדינה אשר היו שם כתות מוחלפות מתנשאות‪ .‬זה לאות כי אין למדינה‬ ‫ההיא מלך אחר זולת המלך אשר זה בא בשליחותו‪ .‬וזה דומה למ"ש דוד )תהלים כד א‪-‬ב( לה' הארץ ומלואה וכו' כי הוא‬ ‫על ימים יסדה ‪ -‬הפך טבעה‪ .‬ושהכל תלוי בהם‪ .‬אח"כ פי'‬ ‫מ"ש )שמות ה א( 'אלהי ישראל' בידיעה הששית‪' .‬‬ ‫ולהודיע הדבר הזה אמר )וארא ט כט( הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד‪ .‬כי בהיות‬ ‫המכה במצרים ולא בישראל‪ .‬‬ ‫ובראותם אותו עשו שלום ביניהם וקבלוהו בכבוד ועשו מאמרו‪ .

‬אין הדבר כן אצל הש"י‪ .‬‬ ‫וז"ש מי כמוך נאדר בקודש וכו'‪ .‬כי אין שם אלא הציווי מאת המלך לבד‪ .‬‬ ‫‪18‬‬ .‬ולא‬ ‫קנה טבעם זה הבטחון וזאת האמונה‪ .‬לא כמלכי‬ ‫ב"ו שעושים ע"י שליחם‪ .‬ולזה אמר 'מי כמוך באלים ה' '‪ .‬הם‬ ‫האמצעיים אשר הפקדת ומנית על הנסים‪ .‬כי החוקרים שמוהו‬ ‫סבה ראשונה‪ .‬לא נפרד הסוס מן הרוכב ולא הרוכב‬ ‫מן הסוס‪ .‬אחר שהכתוב העיד שהאמינו העם‪ .‬אבל השליחות נעשה בכח‬ ‫השליח‪ .‬ולא די זה אלא‬ ‫שגם במ"ת נאמר )יתרו יט ט( וגם בך יאמינו לעולם‪ .‬ובמה‬ ‫שאמרתי הוא מתורץ‪ .‬וברא‬ ‫המלאכים ממונים כל אחד ואחד על מלאכתו‪ .‬ושרתה עליהם רוח הקדש ושוררו אלה‬ ‫הג' עיקרים‪.‬וראו הנסים העצומים על הים‪ .‬וכי מלך גדול מושל על כל‬ ‫העולם בחכמתו וגבורתו לבדו‪ .‬גם בפרטים ההם‬ ‫אין כמוך‪ .‬והוא ית' בראם סבמהאפס המוחלט‪ .‬ולז"א )בשלח טו ב( זה אלי ואנוהו‪.‬קנה טבעם את האמונה‪ .‬כענין שנאמר )משפטים כג כא( כי שמי בקרבו‪ .‬וארא ז יז( כי אני ה'‪) .‬אמר )בשלח טו יא( מי כמוך באלים ה'‪ .‬ויש לנו להאמין כי הוא ית' עושה הדבר הפרטי ההוא‪ .‬אף אם הם פרטיים וכחך כולל‪ .‬כענין הפלא אשר זכרתי מן הספינה הכבדה והגדולה בתכלית שנכנסה אל הנמל‪.‬אלא ביאור‬ ‫הפסוק הזה הוא ענין משל הספינה אשר הזכרתי למעלה בפרק ה'‪ .‬ולא כדברי מי שאומר כי לצדדין קתני‪ .‬לא נמצא הסבה בלי‬ ‫המסובב ולא המסובב בלי הסבה‪ .‬‬ ‫ס בפיעטרקוב כתוב 'תסוב'??‬ ‫סא כ"ה באלטונה תקנ"ד‪ .‬אבל האמינו שהסבה והמסובב נקשרים יחד לעולם‪ .‬כענין‬ ‫שנאמר )ישעי' י טו( היתפאר הגרזן על החוצב בו‪ .‬וזהו שאמר 'ויאמינו'‪ .‬וכי‬ ‫מי יחשוב שיש באלים כמוהו‪ .‬וכנגד ]הידיעה[ הד' )וארא ט‬ ‫יד( כי אין כמוני‪ .‬כי אין כח במלאך‬ ‫ההוא לעשות שליחותו אלא בכחו‪ .‬ואז האמינו אמונה יותר אמתית מן הראשונה‪ .‬וז"ש 'פלא'‪ .‬יֵ‪0‬מַר לו כי אין כמוהו בכל הגבורים אשר בכל מדינות‬ ‫מלכותו‪ .‬מהו אשר אמר על הים )בשלח יד לא( ויאמינו בה'‪ .‬כי אין האמצעיים אצל הש"י אלא ככלי האומן בידו‪ .‬נתגאה שהוא סבת עולמו‪ .‬מדה כנגד מדה כמדת אמונתוסא‪ .‬כי )יהיה וראוי( ]היה ראוי[ לומר 'עושה‬ ‫פלאים'‪.‬‬ ‫ועכ"ז אתה עושה הפלא הפרטי‪ .‬‬ ‫וכנגד הידיעה הג' אמר )ואנוהו( ה' איש מלחמה מרכבות וכו'‪ .‬וזה כנגד השתי ידיעות‪) .‬והוא נתגאה שהיה הוא ית' בעצמו קודם שחדש‬ ‫העולם‪ .‬שם‬ ‫ח ו( כי אין כה' אלהינו‪ .‬נראה שעד כאן לא האמינו העם‪ .‬כדכתיב‬ ‫)שמות ד לא( ויאמן העם‪ .‬וכל ימי תמהתי על השבח הזה‪ .‬כי לפי גבהו ורוממותו‬ ‫אשר אין לו קץ השמים והארץ שוים‪ .‬שזהו כוחך הכולל אשר בו נבדלת ונקדשת מכל נבראיך‪.‬והכתיב )תהלים קיג ה( מי כה' אלהינו המגביהי לשבת וגו'‪ .‬‬ ‫ולזאת גאה גאה‪ .‬כי טבע הכולל והפרטי‬ ‫מתחלפים בתכלית החילוף‪) .‬וזהו קנין‬ ‫הטבע‪ .‬וכמאמר חז"ל )ב"ר פ"נ סי' ב'( אין מלאך אחד‬ ‫עושה שתי שליחות‪ .‬אבל לא נתישבה האמונה בלבם‪ .‬וייראו‬ ‫העם את ה' )בשלח יד לא( היראה היא הסוגס הנפש אחור ותתקבץ כחותיה אליה‪ .‬הפך האמת הנאמר בפסוק )נחמי' ט ו( אתה הוא ה' לבדך‪.‬וכן( ]כי[ השם יתברך יכלתו כולל מלכותו בכל משלה‪ .‬‬ ‫ועל הא' והוא חדוש העולם אמרו )בשלח טו א( אשירה לה' כי גאה גאה‪ .‬ובפיעטרקוב כתוב‪ :‬מדת מכתו קנתה מדת מדעת אמונתו???‬ ‫סב מכאן עד סוף הפרק אינו בדפוס ווארשא‪ .‬אלא שם ממשיך 'אלא ביאור הפסוק הזה' עד 'נמצאהו הכרחי ומחויב' מסוף פרק‬ ‫ד'‪???.‬והכופר בזה נקשר עם סוסו ורמה אותם בים‪ .‫ועם זה נתבאר הספק אשר עמד למפרשים‪ .‬כי אמת הוא שהאמינו במצרים‪ .‬אבל אחרי אשר הלכו אחר הש"י במדבר בארץ לא‬ ‫זרועה‪ .

‬באמרו )איוב מב‬ ‫ה( לשמע אוזן שמעתיך‪ .‬‬ ‫והתשובה כי אליהוא דבר לו כפי קבלתו‪ .‬אלא הכל דירה אחד‪ .‬כי‬ ‫הוצרך לשום אבן תחת מראשותיו‪ .‬כי היה בים שני רוחות‬ ‫הפכיות בבת אחד‪ .‬אך כל אחד עמד במשמרתו כאש המתלקחת בתוך הברד‪ .‬ונתפייס פיוס נפלא כאלו הגיע זמן פרעון הרשעים ושכר הצדיקים‪ .‬כי כבר הגיד לי אליהואע אלו הדברים בעצמם‪ .‬ואמר שהוא נקשר עם 'אז ישיר'‪' .‬כי כשיש סלם בין‬ ‫סג להביא את דבריו‬ ‫סד בפיעטרקוב כתוב‪) :‬בהסכמ'( ]בהסכנה[?‬ ‫סה לבאר‬ ‫סו ???‬ ‫סז כמו שביאר בתחילת פרק ו' שהידיעה שבמדרגת הנבואה היא החזקה ביותר‪.‬ובה נחם הש"י את יעקב אבינו בצאתו‬ ‫מבית אביו מגורש יחיד בורח ועני‪ .‬כי יהפוך שפה ברורה לקרוא וכו' )עפ"י צפני' ג ט(‪.‬ואם אמר האמת מה חדש לו הש"י‪.‬וכ"ש וק"ו שראוי להאמין ָשׁיִעָׁשּו כן כל העולם להמשך אחר רצון הש"י בהגלות‬ ‫אליהם כבוד ה'‪ .‬‬ ‫והרמב"ן נדחק בקשר כי בא סוס פרעהסג‪ .‬והספיק להשתיקו ולא לפייסו‪ .‬אבל היו על פי הקבלה‬ ‫לבד‪ .‬‬ ‫וכן עשה ליעקב אבינו לפייסו ולהניח לו מרגזו ומעצבונו‪ .‬הראהו אמתת ההשגחה במראה‬ ‫הנבואה‪ .‬או אליהואסט אמר האמת או לא‪ .‬ומזה נאמין כי‬ ‫)בשלח טו יח( ה' ימלוך‪ .‬ומה תועלת‬ ‫לחזור ולומר כי היה זה ביום שבא סוס פרעה‪ .‬‬ ‫האמונה הזאת תקותינו ונחמתנו בגלותינו ודלותינו‪ .‬אבל לפי דעתי שהוא נתינת טעם לעיקר הג' ‪-‬‬ ‫שהוא זר ונפלא ‪ -‬כמו שהקדמתי בתחלת הדרוש הזה )בפרק ב'(‪ .‬ועתה עיני ראתך על כן אני מתפייס ומתנחם וכו'‪.‬אם‬ ‫לא מדוע לא נכלל עם חבריו אשר לא דברו נכונה‪ .‬ואמר אל תתמה אם השם‬ ‫יהפוך לב כל האומות למטה‪ .‬‬ ‫סחהלא תראה מה שהתנצל איוב לש"י אחד שהודיעו בסערה אמתת הדרוש‪ .‬כי‬ ‫הלא תראה שהפך לב פרעה ועבדיו לרדוף אחרי ישראל ולהכניסם בסכנהסד עצומה‪ .‬שהיה ראוי כפי טבע הבריאה אף אם אינו כפי טבע הבחירה‪ .‬ועוד כי לא‬ ‫היה צריך לומר כך כי כבר אמר )בשלח יד לא טו א( וירא ישראל אז ישיר‪ .‬אז' ביום הנס‬ ‫ולא למחרתו‪ .‬האחד מייבש מקום רגלי בניו‪ .‬כי היא הידיעה אשר לא ישאר ספק כלל בלב היודעסז‪.‬‬ ‫ע כ"ה באלטונה תקנ"ד ובפיעטרקוב‪) :‬לאליהו(]לו אליהו[??‬ ‫‪19‬‬ .‬כי ידוע שהלל והשירה ראוי להיות ביום ההוא‪ .‬וז"ש )ויצא כח יב( והנה סלם מצב ארצה‪ .‬כי ראו‬ ‫בעיניהם המופת הגדול ההוא‪ .‫ועל העיקר הג' והוא הידיעה )הד'( ]החמישית[ אמר )בשלח טו יח( ה' ימלוך לעולם ועד‪.‬וזה כי ראוי לשאול לא ימנע‪ .‬וז"ש‬ ‫לשמע אוזן שמעתיך‪ .‬ולא‬ ‫חלקו זה כנגד זה‪ .‬ועוד הביא ראיה אחרת כי הש"י מושל על ההפכים‪ .‬‬ ‫פרק ז‪.‬ואין האמת כן‪ .‬ואינו מספיק לי‪ .‬וה' סגר בעד שכלם ובחירתם ונכנסו לים מעצמם ומדעתם‬ ‫לרעתם‪ .‬והשני מתיך מקום רגלי המצריים‪ .‬‬ ‫סח מביא ריה שההשגה שע"י נבואה כוחה גדול ביותר‪.‬והש"י הראהו‬ ‫במראה הנבואה‪ .‬כי אפילו לפרוע המלון לא היה בידו לפי הפשטסה‪ .‬ולפי שקושית‬ ‫'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' מביאה מבוכה גדולה באמונת ההשגחה‪ .‬הודיעו השם ית' אמתתה‬ ‫במראה הנבואה‪ .‬‬ ‫סט היינו אליהו חבירו של איוב‪.‬לאות שצדקו דברי רז"ל שגזלו אליפזסו‪ .‬כי הכופרים בהשגחה יחשבו השמים‬ ‫והארץ כאלו הם בדירות מחולפות‪ .

‬הלא תראה פי' דניאל לזו‬ ‫הפרשה‪ .‬והכל מטעם הנסיון והבחירה כמו שזכרתי למעלה )בפרק ג'(‪ .‬‬ ‫עב‬ ‫דניאל פרק ז )ב( ָענֵה ָדנִּיֵאל וְ‪0‬מַר ָחזֵה ֲהוֵית ְּב ֶחזְוִי עִם לֵי ְליָא וַאֲרּו ‪ְ M‬רּבַע רּוחֵי ְׁש ַמּיָא ְמגִיחָן ְליַּמָא ַרּבָא‪) :‬ג( וְ‪ְ M‬רּבַע חֵיוָן ַר ְב ְרבָן‬ ‫ְׁשר לַּה ָחזֵה ֲהוֵית עַד ּדִי ְּמרִיטּו גפיה ַגּפַּה ּונְטִילַת מִן ‪ְ M‬רעָא וְעַל ַרְג ַליִן‬ ‫ָס ְלקָן מִן יַּמָא ָׁשנְיָן ּדָא מִן ּדָא‪) :‬ד( ַק ְד ָמיְתָא כְ‪ְ M‬ריֵה וְַגּפִין ּדִי נ ַ‬ ‫ֵאׁשּה ַּכ ֲעמַר נְקֵא‬ ‫ּוׂשעַר ר ֵ‬ ‫ְבּוׁשּה ִּכ ְתלַג ִחּוָר ְ‬ ‫ֶּכ ֱאנָׁש ֳהקִימַת ּו ְלבַב ֱאנָׁש יְהִיב לַּה‪) :‬ט( ָחזֵה ֲהוֵית עַד ּדִי ָכ ְר ָסוָן ְרמִיו וְ ַעּתִיק יֹומִין יְתִב ל ֵ‬ ‫ָּכ ְר ְסיֵּה ְׁשבִיבִין ּדִי נּור ַּג ְלּגִּלֹוהִי נּור ָּדלִק‪) :‬יג( ָחזֵה ֲהוֵית ְּב ֶחזְוֵי לֵי ְליָא וַאֲרּו עִם ֲענָנֵי ְׁש ַמּיָא ְּכבַר ֱאנָׁש ‪0‬תֵה ֲהוָה וְעַד ַעּתִיק יֹו ַמּיָא ְמטָה‬ ‫ִּׁשנַּיָא לֵּה יְִפלְחּון ָׁש ְל ָטנֵּה ָׁש ְלטָן ָעלַם ּדִי לָא יְֶעּדֵה ּו ַמלְכּותֵּה‬ ‫ּו ְקדָמֹוהִי ַה ְקרְבּוהִי‪) :‬יד( וְלֵּה יְהִיב ָׁש ְלטָן וִיקָר ּו ַמלְכּו וְכֹל ַע ְמ ַמּיָא ֻא ַמּיָא וְל ָ‬ ‫ּדִי לָא ִת ְת ַחּבַל‪???:‬‬ ‫עג ??‬ ‫עד מלשה"כ יואל ד ד‪.‬כענין איוב‪ .‬הוא עצמו מה שפירשתי )בפרק ו'( בפסוק‬ ‫)בשלח טו יא( מי כמוך באלים ה'‪ .‬מן שר בבל לשרי פרס ומדי‪ .‬ואז יגלה כבוד‬ ‫ה' וינהיג עולמו הוא בעצמו‪ .‬סוף דבר זה מבואר מאד שכוונת המראה הזאת להניח לו‬ ‫מעצבו ומרגזו‪ .‬ומשולש בכתובים כל מזמור‬ ‫)תהלים קמט( שירו לה' שיר חדש וכו' לאסור מלכיהם‪' .‬כמו שנתמוטטו השרים‪ .‬כאלו שלוחי ההשגחה דירתם וקביעותם למטה‪ .‬חזֵה ֲהוֵית‬ ‫עַד ּדִי ָכ ְר ָסוָן ְרמִיו )שם פסוק ט( אלה הכסאות והממשלות יושלכו לארץ לגמרי‪] .‬כי בהיותינו בתכלית‬ ‫השפלות ואפס עצור ועזוב‪' .‬ככה יהיו בניו‪.‬והראיה על שנתפייס פיוס גמור כאיוב‪ .‬כי הוא נצב על הסולם ומשגיח מן החלונות מציץ מן החרכים )שיר השירים ב ט(‪.‬וז"ש 'ויורדים'‪ָ .‬וכן משר לשר תמיד‪ .‬אמרו )ב"ר פ"ע סי' ח'(‬ ‫וישא יעקב רגליו כי נעשה קל ברגליו מעוצם הרושם אשר קבל‪ .‬והיה זרעך ופרצת' ְּכבַר ֱאנָׁש וכו' וְלֵּה יְהִיב ָׁש ְלטָן וכו' )שם פסוק יג‪-‬יד(‪.‬וז"ש )ויצא‬ ‫כח יג‪-‬יד( והנה ה' נצב עליו וכו' והיה זרעך וכו' ופרצת וכו'‪ .‬ובסוף ירידת כלם‪ .‬אח"כ הזכיר ירידת כל אחד ועליית חברו במקומו‬ ‫)שם פסוק ד( ָחזֵה ֲהוֵית עַד ּדִי ְּמרִיטּו ַגּפַּה וכו'‪ .‬ולהורות על חוזק ההשגחה אמר‬ ‫עולים ויורדים‪ .‬לומר כי אין שליחותו ית' כשליחות ב"ו השולח‬ ‫שלוחים ואינו יודע מה השלוחים עושים‪ .‬ומזה‬ ‫נתחייבו הצרות והגליות‪ .‬והבוטח בה' קל מהרהעד סבב אותה‪ .‬‬ ‫עא כ"ה באלטונה תקנ"ד‪.‬ולזה‬ ‫הראהו אלו המלאכים 'עולים' והוא בזמן הזה‪ .‬והם‬ ‫אלו השרים הממונים על אלה הד' מלכיות‪ .‬כמ"ש )שם פסוק ב( ‪ְ M‬רּבַע רּוחֵי ְׁש ַמּיָא ְמגִיחָן ְליַּמָא ַרּבָא‪ .‬‬ ‫‪20‬‬ .‬‬ ‫והשלוחים אינועא אלא כגרזן ביד החוצב בו‪ .‬והראי' עוד ענין ויגל את‬ ‫האבן )ויצא כט י(‪ .‬ואז ינתן המלכות לבניו בל ימוט עולם‬ ‫ועד‪ .‬הודיעו כי הוא סימן‬ ‫לבניו‪ .‬והוא ישפוט תבל בצדק‪ .‬ושליחות בוראנו יתברך אינו‬ ‫כן‪ .‬ואחר שהודיעו אמתת ההשגחה‪ .‬ו'ירידתם' בהשלם זמן הנסיון‪ .‬דומה למ"ש רז"ל‬ ‫)ישעי' נג ג( נבזה וחדל אישים וכו'‪ .‬כפי אשר יפרש המפרש על הפסוק )דניאל ז ג(עב וְ‪ְ M‬רּבַע חֵיוָן ַר ְב ְרבָן ָס ְלקָן מִן יַּמָא‬ ‫זהו 'מלאכי אלהים עולים'‪ .‬שנוי‬ ‫בנביאים[ )ישעיה כד כא( כי יפקוד ה' על צבא המרום במרום‪ .‬ולהורות עוד על פליאת‬ ‫ההשגחה אמר 'והנה ה' נצב עליו' על הסולם‪ .‬והיה זרעך' והוא עצמו כבר אנש ולא אנשעג‪ .‫הבית והעליה שעל גביו הנה הוא יורה שהכל דירה אחד‪ .‬כי כמו שהוא עתה היה בתכלית השפלות והדלות ויעלה במעלה אשר לא עלה אליה‬ ‫אדם מבריאת העולם ועד עתה‪ .‬והנה ה' נצב עליו' וְ ַעּתִיק יֹומִין יְתִב‬ ‫)דניאל ז ט(‪' .‬כי ירמוז באמרו )ויצא כח יד( והיה זרעך וכו'‪ .‬וזהו טעם הספור‪.‬והם הם עיקר מעשה‪ .‬כי היו צריכים כל הרועים להאסף וייעפו הרועים וייגעו לגוללה‪ .‬‬ ‫והסבה לכל זה כי עתה בזמן הזה היה חפץ הש"י להנהיג את עולמו ע"י אלו האמצעיים‪ .‬וקוי ה'‬ ‫יחליפו כח )ישעי' מ לא(‪ .‬‬ ‫וקרוב אני לומר‪ .

‬רק כענין העבדים המקבלים פרס משלחן המלך ברשותו וברצונו‪ .‬‬ ‫עו ??‬ ‫‪21‬‬ .‬‬ ‫וא"ל שיעלה אֶל בית אֵל‪ .‬‬ ‫והש"י לא צוהו כי אם על המזבח‪ .‬‬ ‫שודד ומוריד כח השרים אשר נתתי להם‪ .‬ומההשגחה ההיא מעצמה יושגחו שאר האומות‪ .‬ומה הגיע אליו במראה השנית אשר הציבה‪ .‬ה' מלך תגל הארץ )תהלים צז ג(‪ .‬רק שיוסיף שיעור מה‪ .‬‬ ‫ראוי להתעורר ולדקדק במעשה יעקב אבינו ע"ה‪ .‬ומה טעם‬ ‫החליף‪ .‬כי בשמירתו‬ ‫יושגחו כל הנבראים כמו שאמרתי‪ .‬ולא אמר שם 'כי שם נגלו'‪ .‬השלישי כי )בראשונה( ]בשניה[ נתן טעם‬ ‫קריאת המקום )שם פסוק טו( 'אשר דבר אתו'‪ .‬לרמוז אל השגחת הש"י ‪ -‬הכוללת ‪ -‬קודם ביאת‬ ‫משיחנו‪ .‬‬ ‫ובמראה השנית הראה לו הש"י שררותו וממשלתו‪ .‬ואין ספק שלא נפלו הדברים במקרה ובהזדמן וראוי לשום להם ענין‪.‬ישמחו השמים ותגל הארץ )שם צו‬ ‫יא דברי הימים‪-‬א טז לא(‪ .‬בג' דבריםעה‪.‬ויסך עליה נסך )שם פסוק יד( לרמוז אל שמחת הש"י בעולמו בזמן ההוא‪ .‬למה קראו בב' שמות‪ .‬כי‬ ‫בראשונה קרא למקום 'אֵל ּבֵית אֵל' ובשנייה קראו 'ּבֵית אֵל'‪ .‬כי מצד הדבור‬ ‫אשר דבר אתו השיג וידע זה‪ .‬כשנגלה אליו הש"י אחרי מעשה שכם‪.‫פרק ח‪.‬ונרמזו בתורה בארבע מלכים ובמראה בין‬ ‫הבתרים‪ .‬מה שלא אמר למעלה‪ .‬ולמה לא הציבה תחלה‬ ‫במראה הראשונה‪ .‬רק תהיה פרטית מיוחדת‬ ‫בישראל‪ .‬‬ ‫ויקרא שם המקום 'בית אל'‪ .‬כי בשתי הפעמים דבר‬ ‫אתו‪ .‬‬ ‫והנ"ל כי יעקב אבינו השיג סוד הש"י בעולמו‪ .‬ונתן טעם‬ ‫לקריאת זה השם‪ .‬‬ ‫הראשון כי תחלה בנה מזבח ואח"כ בנה מצבה‪ .‬ולזה ירמוז מ"ש )דניאל ז יד(‬ ‫ָׁש ְל ָטנֵּה ָׁש ְלטָן ָעלַם ּדִי לָא יְֶעּדֵה‪ .‬ואמר "את שם המקום אשר דבר אתו"‪ .‬לרמוז אל האחדות ההשגחה האלהית‬ ‫בישראל‪ ..‬כי‬ ‫הוא מקיף הבית ההוא‪ .‬כאשר עלה במחשבתו יתברך‪ .‬והוא בנה מזבח וקרא למקום בית אל‪ .‬כי כבשה אחת בין כמה אריות גדול הרועה שמצילה‪ .‬לא שתהיה להם השגחה בפני‬ ‫עצמה‪ .‬ולז"א )שם פסוק יא( אני אל שדי‪.‬האמת כי השגחתו עלינו יותר נפלאה לאין קץ‬ ‫מהשגחתו על האומות‪ .‬כענין שנאמר‬ ‫)ישעי' ס יב( כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו‪ .‬כי שם נגלו אליו האלהים )שם פסוק ז( ושם ראה עליונים וממשלתם‪.‬כי שאר חיות אלו ֶה ְעּדִיו‬ ‫עה להביא הפסוקים של הב' מראות??????????‪.‬ולזה קרא למקום 'אל בית אל'‪ .‬הראשון 'אֵל ּבֵית אֵל' והשני ' ֵּבית אֵל'‪ .‬ויצוק עליה שמן )וישלח לה יד( לרמוז אל ההתמדה והקיום‪ .‬כי גם שמירת שאר הארצות תחת השגחתו הכוללת‪ .‬נקרא שמו 'ישראל'‪ .‬כי אין צ"ל שלא‬ ‫יחסר ברוב הזמנים כשאר הדברים‪ .‬ומה ראה להציב אח"כ מצבה‪ .‬לרמוז אל זמן‬ ‫המשיח צדקנו‪ .‬ולזה בנה מזבח‬ ‫אשר הוא בנין מחובר מכמה חלקים‪ .‬כפי קבלת רז"לעו‪ .‬כאמרו )וישלח לה יד( ויצב יעקב מצבה‪.‬אשר דברו בם כל הנביאים‪ .‬שלא תהיה השגחה כוללת כמו קודם אותו זמן‪ .‬כי הוא‬ ‫העולם דברא כרעותיה‪ .‬ומזה יתחייב היות השגחת הש"י כוללת גם שאר כל האומות כל‬ ‫ימי ממשלתם‪ .‬ונותן הממשלה והמלכות לבניך‪ .‬ואז הציב מצבה שהיא אבן אחת‪ .‬בהנהגתו על ידי השרים האלה ‪ -‬הד' אשר הם‬ ‫שרי ארבע מלכיות‪ .‬והשני חלוף השמות‪ .‬מטעם ממשלת השרים אשר ראה אותם עולים‪ .‬כי‬ ‫אין בכל הדברים אשר ברא הש"י בעולם התחתון קיים ומתמיד כמוהו‪ .‬כאלו אין עליו שמירה כי אם הבית ההוא לבד‪ .‬כי שניהם כשמן ‪ -‬יעמוד זמן מרובה ‪ -‬ויהיה יותר נכבד‪.‬כאמרו )שם(‬ ‫ומלכים מחלציך יצאו‪ .

‬‬ ‫אלהינו ולא אלהי האומות‪ .‬עוד יבא זמן שתהיה לי המלוכה ואהיה למלך על כל הארץ‪ .‬כי המצריים היו חכמים גבורים ועשירים‪ .‬כאלו קריעת ים סוף לא היתה אלא לברר וללבן הדבר הזה‪.‬כי כל אחד מתנשא לאמר אני בן הגבירה‪ .‬ואשא אתכם על כנפי נשרים' שלא מת אחד‬ ‫מכם‪ .‬למלך שהיו לו ב' בנים‪ .‬כתובים אשר התנה עִם עם סגולתו קודם מ"תעח‪ .‬אז נתברר לעין כל כי אנחנו לבדנו עמו וצאן מרעיתו‪.‬‬ ‫כי לא נשאר בהם עד אחד‪ .‬ולא‬ ‫נודע מי בן הגבירה‪ .‬ושאר חיותא‬ ‫ּוׁש‪0‬ר חֵיוָתָא ֶה ְעּדִיו ָ‬ ‫עז מלשון הפסוק דניאל ז )יב( ְ‬ ‫ושאר החיות הם שלש הראשונות‪ :‬העדיו הוסר ממשלתם והמתנת זמן להשאר בחיים‪.‬‬ ‫וע"ז התחיל במתן תורה )יתרו יט ד( 'אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים' במכת בכורות‬ ‫ובקריעת ים סוף‪ .‬וחזר ופירש מה‬ ‫ׁש ְל ָטנְהֹון וְ‪ְ M‬רכָה ְב ַחּיִין יְהִיבַת ְלהֹון עַד זְמַן וְ ִעּדָן‪ :‬פי' מצודת דוד‪ .‬ויחגור חרבו‬ ‫ויהרוג האחד להציל )האחד( ]האחר[ מידו‪ .‬‬ ‫פרק ט‪.‬אחד בן הגבירה ואחד בן השפחה‪ .‬כי אם על )הפסוק( ]הספק[ אם שמוע תשמעו‬ ‫עשיתי מה שעשיתי מה יהיה אחר שמעכם‪ .‫ָׁש ְל ָטנְהֹוןעז‪ .‬אך )האחד( ]האחר[ אומר כי הוא יודע סודות אביו‪ .‬ומשהפג אמר )שמות ד כב( בני בכורי‪ .‬‬ ‫פב ???‬ ‫פג ??‬ ‫‪22‬‬ ..‬ואין‬ ‫חברו מודה לו‪ .‬ומבני ישראל לא מת אחד‪.‬ויוגד הדבר לאביהם‪ .‬אלהי אבי' ולא אלהי המצריים‪.‬כמו‬ ‫שאמר מרע"ה אל פרעה )שמות ה א( כה אמר ה' אלהי ישראל‪ .‬זה 'אלי' דווקא‪' .‬אמר )יתרו יט ד(‬ ‫אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וכו'‪ .‬תחלה הודיעם כי אנחנו ראשית מחשבתו ית'‪ .‬כאלו הייתם גבוהים אצל )הקונה( ]הקב"ה[‪ .‬ויהי היום וינצו שניהם בשדה ואין מציל‪ .‬רק כתוב וחתום‬ ‫בשם המלך מ"ה הקב"ה‪ .‬‬ ‫עח להביא הפסוקים‪???.‬נמצאת נבואת דניאל פירוש מראה הסולם‪ .‬כשישתדל וירפאנו על אחת כמה‬ ‫וכמה‪.‬כי אע"פ שעתה אין עובדים אותי כי‬ ‫אם אתם לבד‪ .‬אם המלך צוה לקראות רופא לבנו‪ .‬ואז יתראה ויגלה‬ ‫היותכם סגולה‪ .‬אז נודע בוודאי כי זה בן הגבירה‪ .‬וזה לכם האות כי )יתרו יט ה( אם שמוע‬ ‫תשמעו בקולי והייתם לי סגולה מכל העמים‪ .‬‬ ‫הענין הגדול הזה אשר נאמר בפרקים שעברו‪ .‬כי לא נשאר בהם עד אחד‪' .‬ואמרו רז"ל בספרי )‪(?.‬והנה האחד מהם היותר יפה‬ ‫ויותר חכם ויותר גבור ויותר עשיר‪ .‬לא מלוה על פה היא אצלנו‪ .‬והבחירה בידו להשתדל ברפואות‪ .‬השני שיאמר ממש תהיו לי סגולה כאשר תהיה לי כל הארץ‪ .‬ונתן לו מתנה‬ ‫גדולה בעבור דרכו לבד‪ .‬וכשראו על הים‬ ‫שחגר השם יתברך חרבו ונלחם עמם‪ .‬והיא הידיעה )הוא( ]הששית[עט אשר יפלה ה' בו‪ .‬ע"ד )וארא‬ ‫ט כט( כי לה' הארץ )לעיל פרק ה' הידיעה החמישית(‪ .‬‬ ‫וזהו שאמר )בשלח טו א( אז ישיר משה וכו'‪ .‬‬ ‫עט ??‬ ‫פ באלטונה תקנ"ד כתוב לא כתוב 'ופתח' אלא כתוב 'ובה'?????‬ ‫פא לא הבנתי היכן 'סיים' והיכן 'פתח'‪????.‬ואלו המראות האחרונות‪ .‬והחוט‬ ‫המשולש לא במהרה ינתק‪.‬סיים בנסי‬ ‫מצרים ופתחפ בנסי היםפא‪ .‬האחד כי אני מודיעכם כי לי כל הארץ‪ .‬‬ ‫כי לי כל הארץ )שם( יסבול ב' פרושים‪ .‬וישראל בידם מעונים בחומר‬ ‫וכו'פב‪ .‬וכן הענין אצל‬ ‫המצריים וישראל‪ .‬ויהי כמצחק בעיני המצריים‪ .‬‬ ‫ובצד ביאורו אמשול לך משל‪ ..

‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים'‪ .‬ומבלעדי רשותו אין להם קיום להיות 'אלים'‪.‬‬ ‫פרק י‪.‬וכשתראה ותתנשא מלכותו ותתפרסם הידיעה‬ ‫פד ביאור??‬ ‫פה ביאור??‬ ‫פו ??‬ ‫פז לבאר‬ ‫פח וכמבואר בפרק ה' ששתי ידיעות אלו הם כנגד העיקר הראשון‪.‬‬ ‫צ צ"ב קצת ???‬ ‫צא כמבואר בפרק ה' ששתי ידיעות אלו הם כנגד העיקר השני‪.‬אמר אמת כי יש אלים אבל‬ ‫אינם 'מבלעדיו'‪ .‬‬ ‫צב וכמבואר בפרק ה' שידיעה זו היא כנגד העיקר השלישי‪.‬נראה מבואר‪ .‬ועוד כמה פעמים‬ ‫נזכרו האומות בתורה ולא אמר שהשם עשאםפה‪ .‬‬ ‫וישראל מספיקים להם מזון‪ .‬כי אני ה' )וארא ז יז(‪ .‬‬ ‫פט פי' שהקב"ה נותן להם רשות להתקיים‪ .‬על דרך מה שפירשתי )בפרק ז( והנה ה' נצב עליו )ויצא‬ ‫כח יג(פז‪ .‬כי להיות הארץ שלו‬ ‫תשכון שכינתו לבטח בתחתונים כמו בעליונים‪ .‬כי אין כה' אלהינו‬ ‫)שם ח ו(פח‪ .‬כלשון )מקץ מא מד( 'ובלעדיך' לא ירים איש את‬ ‫ידוצ‪ .‬ולזה אמרו )יומא סט‪ :‬ילקוט עקב רמז תתנ"ו‬ ‫ילקוט נחמי' רמז תתרע"א( גוים מרקדים בהיכל איה 'נוראותיו'‪ .‬כאמרו בנביאים )ישעי' סא ו( אתם כהני ה' תקראו‪ .‬כי הוא המנהיג ולא האמצעיים‪' .‬ועוד היה ראוי לומר 'בתהלה ובשם'‪ .‬כי 'האל הגדול' יורה על השתי ידיעות‪ .‬ולא כמו שפי' הרב 'כאשר דבר' קדושים תהיופו‪ .‬‬ ‫‪23‬‬ .‬‬ ‫הספינה הגדולה והעצומה שתכנס לנמל סמוך ליבשה כמשפט הספינות הקטנות הקלות‪.‬האל הגדול הגבור‬ ‫והנורא'‪ .‬כי הגוי כולו‬ ‫יהא קדוש מופרש ומובדל לעבודת השם יתברך‪ .‬היותו הוא ית' בורא וכלם נבראים‪ .‬כי גדולתו במוחלט על כל הנמצאים‪ .‬‬ ‫'והנורא' הוא מה שנתבאר בידיעה הה' )וארא ט כט( כי לה' הארץצב‪ .‬אין עוד מלבדו' הוא עצמו 'כי לה' הארץ' )וארא ט‬ ‫כט(‪ .‬והעו"ג עובדים אותנו כי לכך נוצרו‪ .‬כי במ"ת התנה כן‪ .‬כי יעבדוך עמים ואתה תעבוד לש"י‪ .‬אבל התחלה אין כי אם אלהינו לבדו ואין זולתו לבדו‪' .‬הם העטרה שהחזירו אנשי כנסת הגדולה ליושנה‪' .‬אמר )ואתחנן ד לה( אתה‬ ‫הראית לדעת ]כי ה' הוא האלהים[‪ .‬ויש לשאול כי )היופי( ]היות[‬ ‫עם קדוש הוא מהתנאים המוטלים על ישראלפד‪ .‬‬ ‫צג פי' התואר 'נורא'‪.‬‬ ‫אלה הג' עיקרים‪ .‬והיה ראוי ליכתב למעלה‪ .‬וכמו שכתבתי )פרק ו'( בפסוק )בשלח טו יא( באלים ה'‪ .‬כי הוא נותן להם רשותפט‪ .‬וישראל כלם‬ ‫כהנים‪ .‬כי גבורה גדולה היא‪.‬האחד 'לתהלה ולשם' כי הכל מעשה ידיו והם תהלה‬ ‫לעושיהם‪ .‬כי זה התואר‬ ‫הג'צג יורה על שכון שכינתו בתחתונים‪ .‬הגבור' הוא מה שנתבאר בידיעה‬ ‫הג' והד'צא‪ .‬ואמרו‬ ‫ז"ל )ברכות לה‪ (:‬כתוב אחד אומר ואספת דגנך וכתוב אחד אומר ובני נכר אכריכם‪ .‫היא הסגולה‪' .‬וכמו‬ ‫שייעד הדבר הזה הראה להם במראה הנבואה אמתת הדבר ופרושו‪ .‬והפי'‬ ‫כי אמר כי השם עשה הגוים לב' תכליות‪ .‬‬ ‫והדבר הזה בארו משה רבינו ע"ה במשנה תורה )כי תבוא כו יט( ולתתך עליון על כל הגוים‬ ‫אשר עשה ]לתהלה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש וגו'[‪ .‬ועוד כדי שתהיה אתה עם קדוש‪ .‬נתבאר מן התורה עוה"ב טרם נתינת התורה‪.‬ולעתיד יהיו כל האומות במדרגת ישראל עתה‪ .‬וז"ש‬ ‫"כאשר דבר"‪ .‬כי עתה שבט הלוי לבדו עובד את ה' תמיד‪.‬ל"ק כאן‬ ‫בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכו'‪.‬וזה אמר 'וגוי קדוש'‪ .‬אמר‬ ‫)תהלים יח לב( כי מי אלוה 'מבלעדי' ה' ומי צור זולתי אלהינו‪ .

‬והרי הדבר הזה ברור ומפורסם‪.‬והיות השם בורא ‪ -‬זה יהיה בערך האלהי‪ .‬שולטניה שולטן עלםק‪ .‬אשר אפשר שיעלה על הלב היותם בוראים‪ .‬‬ ‫והוא עצמו שבארתי )פרק ה'( בידיעה הב' למען תדע כי אין כה' אלהינו )וארא ח ו( )צטוטעם‬ ‫כי אין כה' אלהינו(‪" .‬לא הוספנו עליו דבר‪ .‬קדיש לעלם לעלמי עלמיא"‪)? .‬קדיש על ארעא וכו' "‪ .‬וזהו מה שראו אבותינו במ"ת )ואתחנן ד לט(‬ ‫כי ה' הוא האלהים בשמים וכו' )קאקדיש על ארעא עובד גבורתיה( אין עוד‪ .‬לא הוספנו על עצמותו דבר‪ .‬ושוב אמרנו שהוא מאירה מסוף‬ ‫העולם ועד סופו‪ .‬‬ ‫צו עיין בהערה הקודמת‪.‬תראה פירוש יונתן בו עוזיאל לקדושה )ישעי' ו ג(צח‪ .‬אמרנו על מרגלית שהיא מאירה‪ .‬מיוסד על‬ ‫כל מה שפירשתי בזה החבור‪" .‬ונאמר שכן הוא‪ .‬ולז"א )ישעי' ו ג( מלא כל הארץ כבודו‪ .‬אלא‬ ‫שבארנו אותו‪ .‬‬ ‫צה כ"ה בדפוס פיעטרקוב בסוגריים מרובעות ובדפוס שנת 'תרכ"ב'‪) .‬שם תראה קדושתו‪ .‬‬ ‫צז תיקנתי את לשון הפסוק‪.‬כי זהו התואר הראשון‪ .‬כי לא תהיה תפארתו לומר כי אין בתחתונים בורא כמוהו‪ .‬וגם לפי שאר הדפוסים שצ"ל 'נשוב' נראה טעות וצ"ל‬ ‫'נשיב'‪?.‬רק שהודענו התואר שלו‪ .‬כי הוא ית'‬ ‫בראם מהאפס המוחלט וזולתו אין אלים בורא‪ .‬קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה"‪ .‬אך בעליונים‬ ‫הנקראים אלים‪ .‬ומלכותיה‬ ‫לא יעדי ולא תתחבל‪ .‬שהרי בפרק ה' מבואר שידיעה זו‬ ‫היא הידיעה השישית(‪.‬‬ ‫****‬ ‫צד כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד ווארשא תרל"א בפיעטרקוב בסוגריים )ונראה טעות(‪.‬אבל גם זה לא נראה נכון‪ .‬כי כשנשאל ע"י הבורא אם משגיח בתחתונים‬ ‫כמו בעליונים‪ .‬וזהו( ]זהו[ כשיהיה למלך על כל הארץ‪ .‬והידיעה הד' )שם ט יד( כי אין כמוני‪ .‬אין בכל זה רק תואר אחד‪.‬‬ ‫‪24‬‬ .‬ע"כ אמר קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה‪.‬תהיה השכינה‬ ‫בתחתונים כמו בעליונים בד בבד‪ .‬ואז תמלא הארץ כבודו כמו השמים בד בבד אין‬ ‫הפרש‪ .‬‬ ‫קב בדפוס שנת תרכ"ב ובווארשא תרל"א כתוב במקום 'נשוב' 'נאמר'‪ .‬כי לשון קדושה יורה על‬ ‫הפרש והבדל אשר נתיחד המקודש מזולתו‪ .‬‬ ‫****‬ ‫והתארים האלה שלשתם אינם אלא תואר אחד‪ .‬לעתיד‪ .‬ונשובקב כן‪ .‬וז"א 'קדיש' מובדל ומופרש כי אין‬ ‫כמוהו‪" .‬דרך משל‪ .‬וכשנשאל‬ ‫עוד אם מלכותו לעד‪ .‬‬ ‫צח עה"פ ישעי' ו )ג( וְ ָקרָא זֶה אֶל זֶה וְ‪0‬מַר קָדֹוׁש קָדֹוׁש קָדֹוׁש ה' ְצבָאֹות מְלֹא כָל הָ‪0‬רֶץ ּכְבֹודֹו‪ :‬ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש‬ ‫בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יי צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה‪:‬‬ ‫צט כ"ה בדפוס שנת תרכ"ב ווארשא תרל"א אלטונה תקנ"ד?????‬ ‫ִּׁשנַּיָא לֵּה יְִפלְחּון ָׁש ְל ָטנֵּה ָׁש ְלטָן ָעלַם ּדִי לָא יְֶעּדֵה ּו ַמלְכּותֵּה‬ ‫ק מלשה"כ דניאל ז )יד( וְלֵּה יְהִיב ָׁש ְלטָן וִיקָר ּו ַמלְכּו וְכֹל ַע ְמ ַמּיָא ֻא ַמּיָא וְל ָ‬ ‫ּדִי לָא ִת ְת ַחּבַל‪:‬‬ ‫קא כ"ה בווארשא תרל"א ונראה טעות‪.‬היא עצמה הידיעה הג' )שם פסוק יח( כי אני ה'‬ ‫בקרב הארץ‪ .‬וכמו שביארתי )פרק ח'( בפסוק )וישלח לה‬ ‫טו( ויקרא ]יעקב את[ שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל‪ .‬ושהאור הזה יתמיד‪ .‫)היהצד( ]החמישיתצה[ }השישיתצו{ )בא יא ז( אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל‪ .‬וזהו אמר‬ ‫מליא כל ארעא וכו'‪.‬‬ ‫****‬ ‫ולמען הודיעך אמתת הדבר‪ .‬צזוהלכו‬ ‫עמים רבים ואמרו לכו ונעלה וכו' )ישעי' ב ג(‪ .‬לא‬ ‫בערך התחתונים‪ .

‬גם מספר הח' ירמוז לח'‬ ‫רקיעים‪ .‬‬ ‫****‬ ‫אתה אחד ושמך אחד וכו' )תפלת מנחה שבת(‪ .‬ויעד אותנו שכשישלם אחדותו ישלם ג"כ אחדות ישראל‪ .‬הם ]ג"כקי[ הג' פרקי האחדות‪ .‬וזו ראיה כי‬ ‫עיקר ההשגחה הם ישראל‪ .‬קיטוזהו כי מן הפרק הראשון שהוא החדוש עשה להם פלא }הב'קכ{ }שכ'קכא{‬ ‫)מב'( ]במצרים[‪ .‬כי 'אתה‬ ‫קדשת' כנגד 'הגדול'‪ .‬‬ ‫קטו יותר מסתבר שזה נכון???‬ ‫קטז כ"ה רק בפיעטרקוב ולכאורה אינו נכון שהרי כבר כתוב בתחילת הקטע?‬ ‫קיז כ"ה באלטונה תקנ"ד ונ"ל שכצ"ל‪.‬ובדפוסים אחרים משובש‪?.‬ואולי נפל לכאן בטעות‪???.‬ודעהו‪.‬‬ ‫קי זה רק בדפוב פיעטרקוב??‬ ‫קיא היינו קריאת השם שהוא באדנות‪.‬כי מאס בכל האומות ובחר‬ ‫בישראל‪ .‬‬ ‫קז לחפש ולציין מקור???‬ ‫קח צע"ק מה שכפל את ענין הד' ב' פעמים כאן ובתחילת הקטע???‬ ‫קט כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד‪ .‬‬ ‫קה כ"ה בווארשא תרל"א ונראה טעות ובשנת תרכ"ב‪.‬כללו באלו המדות‬ ‫כל מה שאמרנו‪ .‬כמו שהש"י יעבד אז ואין לזרים אתו‪ .‬כדכתיב )שם קד כ(‬ ‫תשת חשך ויהי לילה‪ .‬כך לא תהיה שום מלוכה כי אם בישראל‪ .‬ובא ביום הפך טבעו‪ .‫אז"ל )ברכות יג‪ (:‬קגצריך שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם‪ .‬כי אדוןקיא יורה על שכובש }העבדיםקיב{ )המתעדיםקיג( ]המתעבדיםקיד[‪ .‬קיחלשמך בפי הבריות אחד‪ .‬כי אז ישלם האחדות הגמור‪ .‬תחת היותינו כל הגלות בלי מלכות‪.‬ובמ"ת}וכמ"שקכב{ בפרק הג'‪ .‬וז"א )יתרו יט ה(‬ ‫קכג'והייתם לי סגולה' באשר 'לי כל הארץ'‪ .‬כי האלילים‬ ‫כרות יכרתון‪ .‬התפלה הזאת היא כנגד 'הנורא'‪ .‬ו'ישמח משה' כנגד 'הגבור'‪ .‬וסימן לדבר‬ ‫'אחד'קד‪ .‬הד'‬ ‫רמז לד' רוחות העולם‪ .‬וכתיב שם )וארא ח יח( למען תדע וכו'קו‪ .‬‬ ‫קיח כ"ה בכל הדפוסים ול"נ שצ"ל 'ושמך'‪??.‬הח' כי הוא חי העולמים‪ .‬וזהו‬ ‫)זכרי' יד ט( ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד‪ .‬ובקריעת ים סוף הוא הפרק הב'‪ .‬ובא אל הישוב‪ .‬‬ ‫קיט צ"ע?‬ ‫קכ כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד??‬ ‫קכא כ"ה בדפוס שנ"ז??‬ ‫קכב כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד ובדפוס שנ"ז ????‬ ‫ּוׁש ַמ ְרּתֶם אֶת ְּברִיתִי וִ ְהיִיתֶם לִי ְסֻגּלָה ִמּכָל ָה ַעּמִים ּכִי לִי ּכָל הָ‪0‬רֶץ‪:‬‬ ‫ִׁשמְעּו ּבְקֹלִי ְ‬ ‫קכג וְ ַעּתָה אִם ָׁשמֹו ַע ּת ְ‬ ‫‪25‬‬ .‬‬ ‫קו צ"ע מה ענין הערוב לכאן )ענין שביאר לעיל בפרק ה'(‪ .‬בד' רוחות‪ .‬‬ ‫קיג כ"ה בווארשא תרל"א ובשנת תרכ"ב ובפיעטרקוב בסוגריים ולכאו' טעות?‬ ‫קיד כ"ה בפיעטרקוב ואין לזה פשט לכאו'‪?.‬‬ ‫קיב כ"ה באלטונה תקנ"ד ולכאו' כצ"ל‪.‬הב' ּתֹורֶה‬ ‫עליו הקריאה‪ .‬כמש"ה )נחמי'‬ ‫ט ו( ואתה מחיה את כולם‪ .‬וגם ישראל ישלם להם האחדות כאחדותו‬ ‫של הקב"ה‪ .‬הא' כי הוא יחיד בעליונים אין בורא זולתו‪ .‬הג'‬ ‫)יום( ]יו"דקטו[ העתיד ?]קטזלקיים מה שנאמר ה' אחד ושמו אחד[‪ .‬שהרג כל הרודפים ובקש את הנרדף‪ .‬מלא כל הארץ כבודו )ישעי' ו ג(קח‪.‬‬ ‫נתבאר מכל זה כי פי' שם הגדול שם 'ההויה' הוא קטאומרו 'אחד' לקיים מה שנאמר )זכרי' יד‬ ‫ט( ה' אחד ושמו אחד‪ .‬כי בראשית הבריאה עלה במחשבתו‬ ‫ישראל‪ .‬אתה אחד‬ ‫)כפעול( }הפעילקיז{ תמיד‪ .‬‬ ‫קג אינו ממש בלשון זה???‬ ‫קד היינו המילה 'אחד'‪.‬ולהיות בידו נפש כל חי יצא )העדותקה( ]הערוב[ ממכון שבתו‬ ‫הטבעי שהוא המדבר והיערות‪ .‬אשר הם כלי אומנות של הקב"ה ‪ -‬בחיים האלה שהוא מחייה את התחתוניםקז‪ .‬כי אז נודע שישראל בנו בכורו‪ .‬וכ"נ גם בדפוס ווארשא תרל"א‪ .‬האחד ּתֹורֶה עליו הכתיבה‪ .‬לה' הארץ )תהלים כד א(‪ .‬הוא עצמו )תהלים כד א( לה' הארץ ומלואה‪ .‬ואמר כי כשמו כן תהלתו‪ .

‬ועוד ידו נטויה תמיד בהשגחה פרטית בכל עת ובכל רגע‪ .‬כי כמו שבריאת העולם היה דבר נסתר לא נודע כי אם לשם לבדו‪ .‬והנורא' שכינתו‬ ‫למטה כמו למעלה‪.‬היא תפארת החדוש‬ ‫כנגד 'הגדול'‪ .‬‬ ‫****‬ ‫נדיבות הנדיב בב' פנים‪ .‬קלגנמצא 'הגדול' מעלתו בשמים‪' .‬קכדידוע}יודע{}וידוע{ כי האבות כנגד הגדול ?]הגבור והנורא[‪ .‫ואומות העולם כולם במלכותם‪ .‬וזה חסד נפלא ממש כפלא חדוש העולם‪.‬וע"כ אמר‬ ‫אברהם וגו'קכה‪.‬וע"ז אומר "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם"‪ .‬ובראו באופן יתקיים לעולם‬ ‫בטובו‪ .‬כך ביאת‬ ‫הגואל יום נקם בלבי ושנת גאולי באה )ישעי' סג ד(‪ .‬ויצויין שחרונות ודילוגים אלו הם גם בדפוס‬ ‫ווארשא‪ .‬האחת 'אבות' על חדוש העולם‪ .‬כי כבר}כ"כקכט{‬ ‫יפלא הבאת הגואל קלבהתחדש העולם לאור }בבריאתקלא{כבריאת העולם‪ .‬אבל זו כפי מעשה בני אדם‪.‬וזה }יותר{)יותר(‬ ‫]סתר[ ביאתוקלב‪ .‬וישבקכו{ וישוב כל אחד לתחיית‬ ‫המתים כמו שהיה בעוה"ז ממשקכז‪ .‬ויש להפך‪ .‬והברכה הב' ספר ההשגחה השנית‪.‬שהיה הקב"ה מתפאר בישראל טרם נברא אדם הראשון עד‬ ‫שחשבו שהיה אדם וכו'‪ .‬הגבור' מעלתו‬ ‫בארץ‪ ..‬מנוחה וקדושה' כנגד 'הנורא'‪ .‬וכשהגיעו ליעקב אמר להם הקב"ה זהו‪ .‬ושם }יצדקקלד{ יצחק תואר הגבורה‪' .‬והשבות וכו' ה' אחד‬ ‫מצוה עלינו לספר וכו'‪} (:‬קלזוהקדים לפסוק הזה אהבת האל יתברך לישראל )שם פסוק לז(‬ ‫קכד צ"ע???‬ ‫קכה אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו‪.‬‬ ‫ואף אם הראשונה נפלאת מאד להמצא העולם הזה מאין‪ .‬וכנגדה ובמדרגתה‬ ‫ביאת המשיחקכח‪ .‬אבל לא יתמיד להתנדב בכל‬ ‫יום‪ .‬כי יזכור‬ ‫בריתו עם הצדיקים להחיותם מאותו העצם הנקראת לוז‪} .‬היא‬ ‫השגחה כוללת{ )קלווידעת היום תמורת ה' אלהינו ולא אלהי האומות‪ .‬ועטרת ישועה' ?]הוא הפרק הב' הנודע בקריעת י"ס[‬ ‫ויושע ה' ?]כנגד הגבור[‪' .‬‬ ‫קכו כ"ה כמעט בכל הדפוסים?‬ ‫קכז צ"ע איך נפל לכאן ענין תחיית המתים‪???.‬וז"א 'ומי כעמך וכו' תפארת גדולה'‪ .‬‬ ‫****‬ ‫}קלהוידעת היום והשבות וכו' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת וכו' )ואתחנן ד לט(‪ .‬‬ ‫ושתי ההשגחות האלה הם שני הברכות‪ .‬‬ ‫קכח איני מבין??‬ ‫קכט כ"ה באלטונה תקנ"ד ובשנת שנ"ז‬ ‫קל ל"נ שצ"ל 'כהתחדש'‪??.‬‬ ‫וחתם בה "ונאמן אתה להחיות מתים"‪ .‬שנאמר )ישעי' מט ג( ויאמר‬ ‫לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר‪' .‬יש נדיב יתנדב נדבה גדולה בפעם אחד‪ .‬אשר היא בעלת שינוי ותמורה‪ .‬‬ ‫קלא כ"ה באלטונה תקנ"ד ובדפוס שנ"ז?‬ ‫קלב כעת איני מבין??‬ ‫קלג בדפוס פיעטרקוב כתוב כאן‪ :‬מכאן עד סוף הפסקא השניה המסיימת בתיבת הכוללת לקוטן ידיעתי קשה לי להבין דבריו‬ ‫הקדושים וכפי הנראה יש בהם חסרונות ודילוגים ולא יכולתי לעמוד עליהם לתקנם‪ .‬והקב"ה ברא העולם ע"צ החסד בפעם אחד‪ .‬וכעת תיקנתי על פי דפוס אלטונה תקנ"ד???‬ ‫קלד כ"ה באלטונה תקנ"ד ובדפוס שנ"ז?‬ ‫קלה המוסגר בסימנים כאלה }{ הוא מדפוס אלטונה תקנד‬ ‫קלו המוסגר בכאלה )( הוא בדפוסים פיעטרקוב ווארשא??‬ ‫קלז המוסגר בסימנים כאלה }{כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד‬ ‫‪26‬‬ ..‬גם השניה נפלאה בתכלית‪ .‬ואז"ל )‪ (?.‬יען כי אז תהיה עיקר שכינה‬ ‫בתחתונים‪ .

‬‬ ‫כי כל הנמצאים עליונים ותחתונים כלם מחודשים‪ .‬כי‬ ‫אם נשב?חנו מצד הכולל לא יודע אם הוא יתב' ברא העולם‪ .‬ובשא"ד כתוב 'קו המאור'?‬ ‫קמד כ"ה באלטונה תקנ"ד ונראה שכצ"ל‪ .‬ובשא"ד כתוב 'בגוף'‪???.‬ופרעה הקשה‪ .‬‬ ‫****‬ ‫אחדותו של אלהינו ית' מהמושג אצלי הוא בג' ענינים‪ .‬כאמרו )נחמי' ט ו(‬ ‫אתה הוא ה' לבדך‪ .‬התחיל מן המיוחדת לא מן‬ ‫הכולל‪ .‬והוא )בראשית א א( בראשית ברא‪.‬ואינו כח הגוףקמד כאור השמש‪ .‬זה{ לפי שרשעי הדור אפילו בכולל לא היו מודים‪ .‬וזה עלוי עצמותו‪ .‬וכאשר נתארהו באחדות הזה לא נתארהו בערך אלה הנמצאות השפלות‪.‬כי העבודה והאהבה מן המיוחדת לא מן‬ ‫הכוללת‪.‬ועוד לטעם אחר נפלא‪ .‬ולשון 'אחד' יורה על שאין כמוהו מכל הנמצאים‪ .‬כי אינו גוף‪..‬כי אם זה‪.‬עושה וכו' בארץ‪} .‬כי ידוע כי הפסוק הפך סברת הפלוסופים‬ ‫ידבר שנאמר )‪ (.‬‬ ‫וז"ש }בהגדה{ ואפי' כלנו חכמים וכו'‪ .‬‬ ‫ואף לא בערך כוכבי שמים‪ .‬‬ ‫קלח יש לעיין ולבאר?‬ ‫קלט יש לעיין ולבאר‬ ‫קמ מה זה פסוק או מאמר ??? ואלי זה דברי רבינו על משקל לשון הפסוק שם דברי הימים‪-‬א כח )י( ְראֵה ַעּתָה ִּכי ה' ָּבחַר ְּב ָך‬ ‫ֲׂשה‪:‬‬ ‫ִלבְנֹות ַּביִת ַל ִּמ ְקּדָׁש ֲחזַק וַע ֵ‬ ‫קמא המוסגר בכאלה )( הוא בדפוסים פיעטרקוב ווארשא??‬ ‫קמב מי טעה והיכן טעה ובמה טעה‬ ‫קמג כ"ה באלטונה תקנ"ד ונראה שכצ"ל‪ .‬קמאהקדמה אהבת האל‬ ‫יותר תהיה השגחתו המיוחדת מן הכוללת תורת ה' אלהינו ואהבת הנביאים אהבתי אתכם‬ ‫הלא אב א' וג' כתובים ואתה בני דע את אלהי אביך אשר לא בחר ה' באחיו כי אם בו( ופלא‬ ‫בעיני איך טעוקמב )בדבר( }ב{מקראות מפורשות‪ .‬‬ ‫א"כ הכרח }שההלול{)שהכלל( יהיה מצד הפרט‪ .‬כי היא יותר אהבה מכוללתקלח‪ .‬אבל אין זה נקרא אחדות ‪-‬‬ ‫ואף אם הוא אמתי ‪ -‬כי כן במלאכים‪ .‬וגם בנביאים מצינו‬ ‫)מלאכי א ב( אהבתי אתכם וכו' הלא אח עשיו ליעקבקלט‪) .‬וזה שאמר )( ה׳ אלוהינו ולא אלהי העכו״ם‪ .‬הראשון בעצם כבודו ית'‪ .‬כי תורתינו הקדושה התחילה באחדות אלהינו‪ .‬על כן לא אמר 'אשר בראתי שמים וארץ'‪ .‬רק בערך המלאכים שהם נמצאים נכבדים‪ .‬דברי הימים‪-‬א כח ט( ו}א{)ע(תה‬ ‫}שלמה{ בני דע את אלהי אביך‪ .‬ע"כ‬ ‫אני אומר‪ .‬‬ ‫קו מהאורקמג‪ .‬ועדיין לא הבנתי פי' המילות??‬ ‫‪27‬‬ .‬סוף דבר אין מקום להתפקר כלל‪ .‬אבל אפשר ליפול בחברת‬ ‫הפלוסופים }ח"ו האומרי'{ )כי( הדברים נמשכים )אצל( }על צד{ החיוב‪ .‬‬ ‫אם כן מצוה עלינו לספר וכו'‪ .‬ובשבחנו מצד‬ ‫ההשגחה המיוחדת }ובא{ נבא להכרח כי כמו שבחר בעם זולת עם כך בחר בעת זולת עת‪.‬וז"ש )שמות ה א( כה אמר ה' אלהי ישראל‬ ‫שלח וכו'‪ .‬כי היא ההשגחה המיוחדת‪ .‬אלא אמר שכל חסד ומשפט וצדקה‬ ‫מאתו הוא בין כולל בין מיחד‪} .‬ע"כ לא‬ ‫באר אלא כלל‪ .‬והוא ית' לבד קדמון‪ .‫ותחת כי אהב וכו' היא השגחה מיוחדת‪ .‬לא יחסר מהם‬ ‫שלמות לעצמותם כמעט‪ .‬קמכי לא בחר באחיך כי אם בך‪) {..‬ומ"ש )ירמי' ט כג( בזאת יתהלל המתהלל‬ ‫השכל וידוע וכו' כי אני ה'‪ .‬וכך התחיל הש"י )( אנכי ה' אלהיך‪ .‬אבל‬ ‫לעתיד ה' אחד{‪.‬לא באר המיחד מן הכולל‪ .‬המכות באו היוד לבאר ה'‬ ‫והיה( ]חיו"ד המכות באו לבאר פירוש שם ההוי"ה[ וקריעת ים ומ"ת לבאר 'אלהי ישראל'‪.‬וכל }המכות באו לבאר שם 'הויה'{‪) .

‬כמאמר רבינו הקדוש )( לאותו המין בשאלת‬ ‫מי שברא אור לא ברא חשך‪ .‬ואז יונחו‬ ‫לטבעם האמתי‪ .‬כמו שיהיה‬ ‫אחד בעה"ב כך הוא אחד בעה"ז‪ .‬אך הטובות מכוונות לעצמם והרעות לזולתם‪.‬וז"ל שוטה שפיל‬ ‫לסיפיה אני ה' עושה כל אלה‪.‬ואנחנו נאמין כי אף אם‬ ‫הפעולות רבות והפכיות כלם באות מאתו ית'‪ .‬וזה הדבר הטבעי‪ .‬וכמו שהיה סברת אנשים רבים‪ .‬‬ ‫וכאשר נדקדק יותר נמצא כי תכלית הרעות כתכלית הטובות שוה בשוה‪ .‬כי ההקשה מביא לחשוב כי יש בו שינוי אחר שהפעולות הפכיות‪ .‬ובשנ"ז כתוב 'והאמות' ואולי זה יכול להיות נכון‪.‬והכתוב צוח )ישעי' מ כח( לא ייעף ולא יגע‪ .‬והיא מעלת העקידה‪ .‬וזו‬ ‫עצמה הצעת איוב‪ .‫השני הוא מצד פעולותיו מצד עצם הפועל‪ .‬נסתלק מהכרח השניות והשנוי‪ .‬‬ ‫קמט לכאו' הכוונה לקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫השלישי מצד הפעולות בעצמם‪ .‬סבת הטובות וסבת הרעותקמו‪ .‬נודע ה' משפט עשה וכו' )תהלים ט יז(‪ .‬וזהו ובכן תן פחדך וכו' ויראוך כל‬ ‫המעשים‪ .‬שמשל על ההפכים ברגע אחד‪ .‬‬ ‫והאותקמח על זה הדבר‪ .‬רצו‪ .‬להושיע את ישראל‬ ‫ולהכירם מכל העם אשר על פני וכו'קנ‪ .‬‬ ‫ובשנת תרכ"ב כתוב 'והעדות'‪?.‬ואז"ל )ספרי ואתחנן פסקא לא( ה' אלהינו בעוה"ז ה' אחד בעה"ב‪ .‬ע"כ השמח ביסורין )תורה( ]מודה[‬ ‫באחדותו ית'‪ .‬ואלמלא הרעות לא היה אדם ירא מהשם יתברך‪ .‬כי למה יהיה זה הליאות והקצור במעשה הצור תמים פעלו‪ .‬‬ ‫והוא מה שבארה התורה )ואתחנן ו ה( בכל מאדך‪ .‬כי אינם‬ ‫מספיקים לסברת החדוש‪ .‬כדרך הבן שיכיר בטבע את האב‪ .‬והוא שמוקמה עוצם כחו וגבורתו‪ .‬וחן להם על טרחם וכוונתם לא על דבריהם‪ .‬כי כל מה שברא‬ ‫הקב"ה לא בראו אלא לכבודו‪ .‬וע"כ גזרו היות שם ב' סבות‪ .‬‬ ‫וכתיב )קהלת ג יד( ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם וכו' והאלהים עשה‬ ‫שייראו מלפניו‪ .‬הרי נתבאר כל הדרוש הזה‪ .‬והשיג כל החפץ‪ .‬הכלל העולה כי הטובות תכליתם אהבת‬ ‫הש"י‪ .‬הנה הודה על חולי הגוף יותר מעל רפואת הנפשי‪.‬‬ ‫אמנם אחרוני חכמי המתפלספים כרלב"ג וזולתו‪ .‬וכן יהפוך את העמים כלם ‪-‬‬ ‫ואם הם הפכים ‪ -‬לעובדו‪ .‬ובפיעטרקוב ובווארשא כתוב 'והאמת' ואין לזה פשט‪ .‬ומתוך שלא‬ ‫לשמה באים לשמה‪ .‬כי אף שנאמין שהוא מושל על ההפכים לא הגענו‬ ‫לרום אחדותו‪ .‬והנכון בזה כי הטובות‬ ‫והרעות כלם באות מכוונות מהשם יתברך‪ .‬אבל כאשר‬ ‫נאמין שברגע אחד יפעל פעולות הפכיות‪ .‬כי אין בו שינוי כלל‪ .‬כמו שהש"י מתקדש בצדיקים כך מתקדש‬ ‫ברשעים‪ .‬וזה החלק‬ ‫נקרא רום האחדות‪ .‬אלא שהוא מסתתר מטעם הנסיון‪ .‬ובעבור שתיהם נברא העולם‪ .‬כי הטובות נמשכים בעצם‬ ‫מהש"י‪ .‬היםקמט‪ .‬שהיתה סברתו כסברת בעלי ההקש והסברא‪ .‬כי איך אפשר דברים הפכים ימשכו מסבה‬ ‫אחת‪ .‬והענין הזה‬ ‫קמה כ"ה באלטונה ובשנ"ז ובשא"ד כתוב 'כמו'???‬ ‫קמו בפיעטרקוב ווארשא שנת תרכ"ב כתוב 'סבות' 'וסבות' ונראה טעות?‬ ‫קמז לחפש ולציין??‬ ‫קמח כ"ה באלטונה תקנ"ד‪ .‬‬ ‫קנ איני יודע מאי וכו' שייך הכא וכי זה פסוק??‬ ‫קנא ??‬ ‫‪28‬‬ .‬ר"ל שכל היצורים וכל המעשים ימשכו בחפצו ורצונו ית'‪.‬ובכתובים‬ ‫)תהלים ל( ארוממך וכו'‪ .‬והרעות היראה‪ .‬ואמרו רז"ל )ברכות נד‪ (.‬וזו היא המעלה הגדולה שיוכל אדם להשיג בעוה"ז‪ .‬התחכמו ואמרו‪ .‬בכל מדה שהוא‬ ‫מודד לך‪ .‬עד שמצדם כבר אפשר יחושב‬ ‫שניות הסבות‪ .‬והאחדות הזה‬ ‫הוא מיוחד בזה העולם התחתון אשר בו חלוף הפעולות והפכו‪ .‬וכמו שפירשתיקמז בפסוק )ישעי' נג י( וחפץ ה' בידו יצלח‪.‬לכן אתה אל מסתתר וכו'קנא )ישעי' מה טו(‪ .‬וכבר אמרו ז"ל )שבת לא‪ (:‬אין לו להקב"ה אלא יראת שמים בלבד‪.‬כי עתה הם חוץ מטבעם מטעם הנסיון‪ .‬והרעות במקרה מהכרח החומר‪ .

‬ומי ימלל גבורות דבריהם‪ .‬ידענו באמונה כי כן יהיה לעתיד‪ .‬אך נתעכבה עד יום הדין שעה כיוצא בזה‪.‬ה' ימלוך ]לעולם ועד[ מפני מה כי בא סוס פרעה )וכו'( ]ברכבו‬ ‫ופרשיו בים וישב ה' עליהם וגו'[ עכ"לקנב‪ .‬ואם יחפוץ הש"י אבאר מפרק )ישעיה סג‬ ‫ז( חסדי ה' אזכיר עד סוף ישעיהו‪ .‬כבר עלו בידינו ג' פרקי האחדות מקוצר השגתי כי מי ימלל גבורות כל‬ ‫אחדותו‪.‬ומהו ההפרש‪ .‫השיגוהו הנביאים בדמיונם‪ .‬והנה על הים לא היה זה כי אם שעה אחת‪.‬ובמאמר הזה גליתי )הכל( כי רום אחדותו של‬ ‫אלהינו ב"ה היותו מושל על ההפכים וברגע אחד‪ .‬ואיני מצייר ענין לזה‬ ‫המאמר‪ .‬או אף מן הדין‪ .‬וכן‬ ‫הוא אומר )תהלים פט טו( צדק ומשפט מכון כסאך וכתיב )שם צז ב( ענן וערפל סביביו צדק‬ ‫ומשפט וכו' ואומר )האזינו לב ד( הצור תמים פעלו וכו' עד כאן לשונו‪ .‬ירמיהו )ירמי' כג יט שם ל כג( הנה סערת ה' חמה יצאה וכו'‬ ‫)דניאל יב ב( אלה לחיי עולם וכו'‪ ..‬שנאמר )הושע יב‬ ‫יא( וביד הנביאים אדמה‪ .‬זה אלי ואנוהו ר' אליעזר‬ ‫אומר מכאן שראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים ישעיהו ויחזקאל‪ .‬אחד להעניש‬ ‫הרשעים ואחד לעדן הצדיקים‪ ..‬וזהו קדושתו ואחדותו של אלהינו‪ .‬ביאר היות הצדיקים בטוב מתמיד והרשעים בהפכו‪ .‬ישעי' סו כד( ויצאו וראו‬ ‫בפגרי האנשים והיו דראון‪ .‬כי אם זה שאמרתי שאחדות הש"י בהמצא יחד רחמים לצדיקים ועונש לרשעים‪.‬‬ ‫אז"ל במכילתא )בשלח פ"י( משל נפלא‪ .‬מגיד שאין הדין ניטל מלפניו לעולם‪ .‬טעמו טעם עוה"ב‪.‬כי ששת ימים וכו' וביום השביעי שבת וינפש‪.‬ועוד כי אז"ל )‪ (..‬ואז יתקיים כל פעל‬ ‫ה' למענהו וכו' )משלי טז ד(‪ .‬נראה סוף דברי ר' יוסיקנג "ה' ימלוך מפני‬ ‫מה כי בא סוס פרעה"‪ .‬‬ ‫שיתמיד עונשם של רשעים ושמחתם של צדיקים‪ .‬‬ ‫וכבר בארתי )פרק ו'( הענין הזה כלו בשלימות ת"ל בפ' השירה‪ .‬‬ ‫שבת ממחשבת עבודה‪ .‬כי כאשר ראינו ב' רוחות הפכיות בים ברגע אחד‪ ..‬על עמך[ )אבל לעלם עמך עדרי( צאן מרעיתיך זרע‬ ‫אברהם אוהבך בני ]יחידך[ יצחק )ידידך( עדת יעקב ]בנך[ בכורך גפן שהסעתה ממצרים‬ ‫וכנה אשר נטעה ימינך‪ .‬או ראיה‪ .‬באמרו )שם סה יג( הנה‬ ‫עבדי יאכלו וכו'‪ .‬והוא תימה גדול איך ימנה הגיהנם עם התורה וכסא הכבוד‪ .‬אז"ל )תנחומא פ' נשא סי' י"ט שוח"ט תהלים צ'( ז' דברים קדמו לעולם‪.‬א"כ ראו ישראל בעיניהם מה שיהיה לעתיד‪ .‬‬ ‫קנב התיקונים שמסומנים בכאלה ][ הם מלשון המכילתא‪ .‬ע"ד משל כרואה הדבר מרחוק‪ .‬‬ ‫ושניים מהם גן עדן וגיהנם‪ .‬אלא‬ ‫אמרו ה' ימלוך ]לעולם ועד לעתיד לבא‪ .‬וכתיב )יחזקאל א א( נפתחו השמים ואראה מראות אלהים‪.‬ומה שמסומן בכאלה )( הם מלשון במדפיס ??? מפיעטרקוב??‬ ‫קנג כצ"ל ובכמה דפוסים כתוב בטעות 'יוסף'?‬ ‫‪29‬‬ .‬ת"ל וינפש‪ .‬‬ ‫ולעתיד אחרי יום הדין יהיה לעולם‪ .‬ואבותינו על ים סוף‬ ‫ראוהו בעיניהם‪) .‬כי שם נתבאר הכל ביאור רחב‪ .‬ר' יוסי ]הגלילי[ אומר אילו אמרו ישראל ]על הים[‬ ‫ה' מלך ]לעולם[ ועד לא היתה אומה )ומלכות( ]ולשון[ שולטת )בהם( ]בהן[ לעולם‪ .‬גם‬ ‫מצינו לנביאים עושים עיקר גדול מעונשי הרשעים התמידיים‪) .‬ועל אותו הזמן נאמר‬ ‫)זכרי' יד ט( ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‪ .‬‬ ‫****‬ ‫מצאתי במכילתא )כי תשא פ"א( מאמר נפלא‪ .‬כשם שקלוסו של הקב"ה עולה מתוך‬ ‫הצדיקים בגן עדן כך עולה מתוך הרשעים‪ .‬וקרוב( ]וכבר[ ארז"ל )מכילתא בשלח ‪ (?.‬כי אם התדבקו ישראל‬ ‫בהקב"ה דבוק שלם כבר הגיעה שעת אחדותו ית'‪ .‬והענין הזה מבאר ספק גדול‬ ‫מספקות התורה‪ .‬כי זה היה‬ ‫לשעה וזה יהיה תמיד‪ .

‬הג' )שם פסוק כ( "שומר ה' את כל אוהביו" כלם לעבר אחד‪" .‬במקרה ‪ -‬ובנפלאות ובניסים הנעשים‬ ‫לצדיקים‪ .‬ואת כל הרשעים‬ ‫ישמיד" לעבר אחר‪ .‫וזהו וינפש )שאותו( }שעונש{קנד הרשעים בגיהנם‪ .‬וכל ההשגחה‬ ‫הזאת מיוחסת אל 'הנורא'‪ .‬הנה עבדי יאכלו וכו' )ישעי' סה יג(‪.‬והפרק‬ ‫הזה הוא סגור אין שכל האדם משיג בו כל עיקר‪ .‬כי הגדולה‬ ‫כנגד הפרק הראשון‪ .‬‬ ‫לומר שאפילו הם ברוב מעלתם ורוממותם נבראים מאתו ית'‪' .‬‬ ‫****‬ ‫ומאלו הג' פרקים נמשכו ג' מיני השגחות הנזכרות במזמור תהלה לדוד )תהלים קמה(‪ .‬כי אם מי שטרח בע"ש יאכל בשבת‪ .‬ובלאו הכי איני מבין פי‬ ‫המילות‬ ‫קנה הלשון 'העליון והתחתונים' כ"ה בכל הדפוסים‪ .‬קדיש על ארעא וכו' '‪ .‬על כן תמצא לדוד בתהלתו מזכיר אלו הג'‪' .‬‬ ‫קס כ"ה באלטונה תקנ"ד ובשאה"ד נראה טעות?‬ ‫‪30‬‬ .‬מלבד בדפוס שנת תרכ"ב שם כתוב 'העליון והתחתון'‪ .‬והיה כצדיק כרשע שוים בזו כי הכל מעשה ידיו‪ .‬האל הגדול הגבור והנורא'‪ .‬אשר יעשה שני הפכים גמורים ברגע‬ ‫א'‪ .‬הוא הפרק הג'‪ .‬כמאמר ישעיהו )ישעי' סה יג( הנה עבדי יאכלו וכו'קנז‪ .‬א"כ השבת יהיה שם‬ ‫עוד שכר עבודה מחודשת‪ .‬‬ ‫****‬ ‫ולדעתי אלו הג' פרקים הם עצמם פרקי קדושתו‪' .‬הגדול הגבור והנורא'‬ ‫איש על עניניוקנח‪ .‬וזהו עם האחדות כאומ'קס )זכרי' יד ט(‬ ‫ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‪.‬ואמר )תהלים קמה ג( גדול ה' ומהולל מאד‬ ‫ולגדולתו וכו'‪ .‬כי בקדיש וכו' ‪ -‬וקדיש על ארעא ‪ -‬העוה"ז‪ .‬כי אף אם הפעולות הנמשכות בעוה"ז רבות והפכיות הוא ית' כגבור העושה‬ ‫כל אלו‪ .‬כי נסגר שער הסגירה איך יהיה זה שהשם ית' חדש העולם בעת שעלה‬ ‫במחשבתו ולא יחדש בו שינוי רצון‪' .‬זהו דודי צח ואדום‪ .‬אלא 'לעלם עלמיא'‪ .‬המין הא'‬ ‫כל השגחת הטבע‪ .‬וכמו‬ ‫שבארתי ת"ל }בארבע מיני ההשגחה{ )בארבעתם( ]בשלשתם[ )כי ההשגחה(קנו‪ .‬‬ ‫קנד בפיעטרקוב כתוב 'שאותו' ובאלטונה תקנ"ד כתוב 'שעונש' בדפוס ווארשא ובשנ"ז ובתרכ"ב שאו'‪ .‬ובעלם עלמיא ‪ -‬העוה"ב‪.‬והרי הוא כמו 'מן‬ ‫העולם ועד העולם'‪ .‬‬ ‫וזו היא העטרה שהחזירו אנשי כנסת הגדולה ליושנה‪' .‬כמאמר דוד )דברי הימים‪-‬א כט יא( לך ה' הגדולה והגבורה והמתנשא לכל לראש‪.‬וצ"ע‪???.‬הפרק‬ ‫הב' אשר בארתי‪ .‬ולעתיד לבא תנהג המדה ההיא תמיד‪ .‬‬ ‫קנו צע"ג??????????‬ ‫קנז לבאר‬ ‫קנח לבאר‬ ‫קנט הלשון 'והם' כ"ה בכל הדפוסים ונ"ל טעות וצ"ל 'והוא'‪??.‬קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה' זהו‬ ‫הפרק הראשון‪ .‬וכבר נתבאר כי 'הנורא' נוהג בעוה"ז לשעות ידועות‪ .‬בריאת העולם‪ .‬והרשעים מצטערים‬ ‫והצדיקים מתענגים‪ .‬והםקנט כשנעשים‬ ‫הנסים לצדיקים‪ .‬כי הוא ית' מושל על ההפכים‪.‬אשר ב' העולמות העליון והתחתוניםקנה שוים בעבודת הש"י‪ .‬והענין הזה יתרץ רוב‬ ‫קושיות 'רשע וטוב לו'‪ .‬‬ ‫'והנורא' כנגד הפרק הג' על התמדת הענין הזה לעתיד לפעול תמיד עונש הרשעים ועדן‬ ‫הצדיקים‪.‬אך עיקר התירוץ עם הב'‪ .‬‬ ‫'קדיש לעלמי עלמיא' הוא הזמן העתיד‪ .‬וטעות הם גורסין‪ .‬והמון העם אומר 'לעלם ולעלמי עלמיא'‪ .‬ורומז‬ ‫לעוה"ב‪ .‬הגבור' כנגד הפרק הב'‪ .‬כי הוא גדולה המוחלטת כי הוא לבדו ית' הבורא וכלם נבראים‪ .‬כי זה יאמר בערך הנמצאים היותר נכבדים שהם המלאכים‪.

‬אשרי יושבי ביתך' ומהו האושר כי‬ ‫'עוד יהללוך סלה'‪ .‬ועל ההשגחה הג' הנוהגת לפרקים בעוה"ז‬ ‫ותנהג תמיד לעולם הבא‪ .‬ודע כי מה שיצייר האדם דרך כלל במעלה השייךקסא‪ .‬אמר )תהלים קמה ה( הדר כבוד הודך וכו'‪ .‬ואמר לשון 'ברכה' על ההשגחה ההווה תמידקסג‪ .‬ואלו הם גבורותיו התמידיות‪ .‬וז"א )שם פסוק כא( תהלת ה' ידבר פי‪.‬יוכל לספר ולהביא ראיות נצחיות על האמונה ההיא שהכל תלוי בה‪ .‬‬ ‫וע"ז אנו מתפללים בקדיש אמן יהא שמיה רבה‪ .‬לומר אין קץ ברכות לאין קץ‪ .‬הוה' כי כל מה שמתהווה הוא‬ ‫קסא ??‬ ‫קסב )א( תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד‪:‬‬ ‫קסג )א( תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד‪:‬‬ ‫קסד )ב( בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד‪:‬‬ ‫קסה לכאו' זה הנכון‬ ‫קסו ???‬ ‫קסז ??‬ ‫קסח בכמה דפוסים כתוב 'אמר'‪ .‬ולמה באותו זמן ולא בזולתו‪ .‬וזה נקרא רוממות‪ .‬כי עיניו פקוחות על כל‬ ‫דרכי בני אדם‪ .‬ואמר 'הלול' על הנסיםקסד‪ .‬תהלות ה' אשר‬ ‫ידברו בהם בעוה"ז דרך כלל‪ .‬חזר‬ ‫ופרט‪ .‬ע"כ התחילה בלשון‬ ‫'רוממות'קסב‪ .‬והוא לבדו קדמון‪' .‬רק‬ ‫שברא עולמו‪ .‬אבל לא נדע איך בראו‪ .‬‬ ‫****‬ ‫ודע כי אלו ג' פרקי האחדות הם פי' שם המיוחד שם ה' ההויה‪ .‬אמנם "כל‬ ‫בשר יברך שם קדשו"‪ .‬ידענו כי‬ ‫"גדול ה' ומהולל מאד"‪ .‬אז"ל )‪' (.‬אין לנו לחקור‬ ‫זה‪ ..‬גדול ה' ומהולל מאד )תהלים קמה ג( זהו כנגד הכרת הראשון‪ .‬בלי ספק יש טעמים אמתיים אצלו בבריאת העולם באותו הזמן‬ ‫מזולתו‪ .‬ואחר שאמר אלה השלשה בדרך כלל‪ .‬אח"כ פי'‬ ‫בביאור שלשה כללי ההשגחה כמו שבארתי )בד'( ]בג'[ מיני ההשגחהקסז‪ .‬כמ"ש‬ ‫)תולדות כז כ( כי הקרה ה' לפני )חיי שרה כד יב( הקרה נא לפני‪ .‬והוא יתברך‬ ‫וכו' לעילאקעא‪.‬ואולי שלזה כיון בראש המזמור שדבר בעד הכל‪ .‬ואם אזכה להיות מה'מברכים' שהיא‬ ‫מעלת החכמים אזכה 'להללך' לעתיד בעוה"ב‪ .‬ובדפוס אלטונה תקנ"ד 'יאמר' ולכאו' כצ"ל‪ .‬‬ ‫'היה' חדוש העולם‪ .‬‬ ‫קסט אולי צ"ל 'מסכימות'‬ ‫קע לכאורה זה הנכון‬ ‫קעא ???‬ ‫‪31‬‬ .‬ומה שאנו אומרים עתה‬ ‫דרך כלל בענין הרוממות יאמרקסח אח"כ דרך פרט‪ .‬ולפי שאנחנו לא נוכל להשיג מהש"י‪ .‬כי כל הוה מחודש‪ .‬כי לא נוכל לדבר רק טענת‬ ‫)שכלית( ]כללית[קסו בגדולתך שחדשה העולם מאין‪ .‬אלה יבואו לחצר הפנימית ואז יכנסו לפני ולפנים‪ .‬ולפי שאלו הנפלאות‬ ‫הוראה חזקה על הענין האחד שהכל תלוי בו ‪ -‬והוא חדוש העולם‪ .‬אבל בענין מעשיו אשר ברא נוכל לדבר‪ ..‬כי "לגדולתו אין חקר"‪ .‬אם 'ארוממך'‬ ‫בעוה"ז והוא הרוממות הכללי אזכה 'לברך' שמך לעתיד‪ .‬וגם בדפוס אלטונה תקנ"ד יש מקון לטעות‪?.‬כי אז יתיחד הש"י אחדות גמורה‪ .‫אמר תהלה לדוד וכו'‪ .‬עכ"א )שם פסוק ו(‬ ‫וגדולתך אספרנה‪ .‬‬ ‫כי יהיו הנפלאות מסמיכותקסט )שהיחדים( ]שהמיחדיםקע[ ידברו בפיהם‪ .‬ובאותו האופן אשר בראו‪ .‬הנה ע"י הנוראות והם הניסים היוצאים‬ ‫מן הטבע‪ .‬והוא החדוש‪ .‬ואמר "לעולם ועד" כי לא יפסק הלול המיחדים והברכה מההמון לעד‪.‬ובכמה דפוסים כתוב 'ואמר' ונראה שנתחלף להם‬ ‫בטעות הי' בו'‪ .‬כמו שיצייר‬ ‫האדם במעלת מלת 'גדול'‪ .‬כי‬ ‫אין אומרים הלל על דבר )היוצא( ]ההווהקסה[‪ .‬כלומר אעפ"י כי "לגדולתו אין חקר"‪ .‬אבל זה דרך כלל‪ .‬ובאופן ההשגחה שהיא הנהגת המקרה‪ .‬כי הוא רומז 'היה והוה ויהיה'‪.‬ואמר בסוף )שם‬ ‫פסוק כ( שומר ה' את כל אוהביו‪ .

‬ובאלטונה תקנ"ד כתוב 'הגדולה' ולכאו' זה הנכון‪.‬הרצון והיכולת והחכמה‪ .‬ומצפה לשכרו ולנעימות העוה"ב‪ .‬והוא קדושקעב שמו לעד‪ .‬כאומרו )זכרי' יד ט( ביום ההוא יהיה וכו'‪.‬אמר )שם פסוק ב( ה' אלהים מה תתן לי‪ .‬‬ ‫****‬ ‫והג'קעג פרקים‪ .‬‬ ‫‪32‬‬ .‬ועדיין צ"ל פי' המילים??‬ ‫קפא לברר מה הראי' מפסוק זה?‪??.‬ואלו היה מצייר בתחלה מה שצייר באחרונה לא היה אומר דבר‪ .‬‬ ‫שהוא מורה על העתיד‪ .‬כל מה שאנו מייחסים לו ית' מענין ההשגחה‬ ‫בעוה"ז‪ .‬ולהיות זה‬ ‫העיקר‪ .‬במחזה אחר‬ ‫שאמר לו הש"י )לך טו א( שכרך הרבה מאד‪ .‬וכשמתרחק מן העבירות מיראת העונש בעוה"ז ומפחדה של‬ ‫גיהנם‪ .‬ואז הגיע למדרגת היראה‬ ‫העליונה אשר היא קרובה מאד למעלת האהבה הפנימית‪ .‬אחרי‬ ‫שהוא מאמין בהש"י כי הוא ברא העולם מאין‪ .‬‬ ‫קעו לכאו' זהו הנכון?‬ ‫קעז לכאו' זהו הנכון?‬ ‫קעח צ"ל פי' המילים?‬ ‫קעט ???‬ ‫קפ לכאו' צ"ל 'והוא' וכ"ה באלטונה תקנ"ד ולמחוק המילה ''כי'‪ .‬‬ ‫הב' שיכיר חכמת השם יתברך‪ .‬‬ ‫והם עצמם פי' השם המיוחד‪ .‬כי‬ ‫הש"י היה מעכב לידת יצחק בחכמה נפלאה‪ .‬יהיה' כל תקותינו וחפצנו מהגאולה‪ .‬וזה כי העוסק בתורה ובמצות‪ .‬ובהשלים הזמן יגלה כבוד ה' וראו כל‬ ‫אפסי ארץ את ישועת אלהינו )ישעי' נב י תהלים צח ג(‪ .‬דכתיב )וירא כב ב( אשר אומר אליךקפא‪ .‬רק הכל בחכמהקעח‪ .‬ו'החכמה' הוא ענין 'הנורא' וכמו שאבאר בע"ה‪.‬וכל התורה‬ ‫כולה נארגת ומיוסדת עליהם‪ .‬וא"ת ולמה לא נייחס אליו זו גם קודם העקידה‪ .‬הרי הוא נכנס תחת כנפי הגבורה‪ .‬כי הוא מקור‬ ‫הטובות‪ .‬על כן התחיל שם השם ביו"ד‪.‬אשר הסכימו הברואים בעלי דיעה לייחס לבורא‬ ‫כאילו הטבע הכריחם לכך‪' .‬‬ ‫אמנם מלת 'הנורא' כוללת שלשה מעלות נפלאות‪ .‫מחפצו ורצונו‪' .‬ולא ימשך ממנו שום נזק וצער‪ .‬ואין לנו‬ ‫טעם ברצון הזה‪ .‬אף אם כוונתו לקבל שכר‪ .‬הנה הוא‬ ‫יכנס תחת מדת הגדולהקעה‪ .‬וזו מעלת אברהם אבינו ע"ה‬ ‫בשעת העקידה‪ .‬ולא היה נודע זה אליו‪ .‬קפ}והוא{)כי( היה חפץ בהם להדריכם‬ ‫בדרך ישרה‪ .‬‬ ‫****‬ ‫ולהיות שלשה פרקי העטרה 'גדול גבור ונורא'‪ .‬ואלה הם אהבה‬ ‫)החשאית( ]החיצוניתקעז[ והיראה החיצונית‪.‬ויצייר כי יש טוב טעם ודעת לכל דבריו‪ .‬אחר שהוליד הבן החביב וגדולת תשוקתו אליו צוהו לשוחטו הוא בעצמו‪.‬אולי היה חושב‬ ‫שלחסרונו אצל הש"י לא היה נותן לו בנים עתהקעט‪ .‬הרצון' הוא 'הגדול'קעד אשר להש"י בבריאת העולם‪ .‬התשובה‪ .‬ואז אמר לו )שם פסוק יב( עתה‬ ‫קעב כ"ה באלטונה תקנ"ד‬ ‫קעג כ"ה באלטונה תקנ"ד‬ ‫קעד אולי צ"ל 'הגדולה'‬ ‫קעה בדפוס פיעטרקוב כתוב כך‪) :‬הגאולה( ]הגדולה[‪ .‬וימשך אחרי מצותיו כעבד נאמן שלא‬ ‫על מנת לקבל פרס‪ .‬ו'היכולת' הוא 'עובד גבורתיה'‪ .‬הם יסוד ההשגחה העוברת והעתיד וההווה‪.‬וזה היתה מעלת אברהם אבינו קודם העקידה‪.‬היראה הפנימית אשר היא נחלקת לג'‬ ‫חלקים‪ .‬כי עד שישלם זמן הנסיון קדושתו ית' נסתרת‪ .‬אמרינהו ‪ -‬משה באורייתא ‪ -‬ואנשי כנסת הגדולה‪ .‬‬ ‫והלך לשחטו בשמחה‪ .‬ומזה נתחייב‬ ‫נסיון העקידה‪ .‬החלק הראשון אשר יצייר העובד מעלת הש"י‪ .‬שהוא הפרק )הג'( ]הב'קעו[‪ .

‬ואז יתגדל האהבה לאין קץ‪ .‫ידעתי כי ירא אלהים אתה‪ .‬אמרו )שהש"ר פ"א פסוק‪.‬‬ ‫קצא כנ"ל‬ ‫קצב כ"ה באלטונה תקנ"ד‪ .‬הלא אין לפניו עולה ולא משוא פנים‪ .‬‬ ‫הנהקצד נתבאר תהלה לאל כי העטרה כוללתקצה כל מדרגותקצו התורה‪.‬כי לא עשית זאת בשמחה אלא‬ ‫}מאחרקפג{מאשר אני נורא עליךקפד‪ .‬שיתחייב שמי שיש לו ך' מעלות בחכמה וי"ט במעשה‪.‬ונשיגה אנחנו בזמן המשיח‪ .‬‬ ‫}קפוראה מאמר חז"ל‪ .‬ואם הסכימו לכך מסיבה ידוע אצלם למה‬ ‫נמנעו‪ .‬כהן או מלך המזכה את הרביםקצג‪ .‬כי לחסידים אולי תזיק‪ .‬והוא זכה את הרבים‪.‬ויש נתיב צדק ויושר לכל דבריקפה‪ .‬קפז תנחומא פ' מצורע סי' א'( בקשו‬ ‫למנות שלמה עם ג' מלכים קפחאחאב ירבעם ומנשה יצתה בת קול )תהלים קה טו( אל תגעו‬ ‫במשיחי ובנביאי וגו'‪ .‬א"כ נתבאר מזה‬ ‫שמי שהשיג אלו הב' מדרגות השיג להכתיר עטרה לבראו‪.‬לכן לא תאות להם הדבר‪{..‬‬ ‫‪33‬‬ .‬‬ ‫קצו כ"ה באלטונה תקנ"ד ולכאו' כצ"ל ודלא כבשא"ד שכתוב 'מדרגת' לשון יחיד‪.‬אבל זו הידיעה לא תאות‬ ‫כי אם לנביאים‪ .‬והתשובה זה שלםקפט במילתאקצ וזה חסר‬ ‫במילתאקצא‪ .‬וכי בנין בית המקדש‬ ‫וחכמתו אשר נחכם מכל האדם הכל היה הבל‪ .‬וז"ש אל תגעו במשיחי ובנביאי כו'‪ .‬ובאתה התשובהקצב כי זכות רבים עדיף‪ .‬‬ ‫קצג 'משיחי' היינו כהן ו'בנביאי' כפשוטו‪.‬‬ ‫אחרי מרע"ה לפי דעתי לא קם כמהו‪ .‬והתשובה צריכה לקושיא גדולה במשנת )אבות‬ ‫פ"ג מ"ט( כל שמעשיו מרובים וכו'‪ .‬אמר ר' יודן בר סימון ולא עוד אלא ששרתה עליו רוה"ק ואמר ג' ספרים הללו משלי שה"ש וקהלת‪.‬ואם משום אז יבנה שלמה‬ ‫)מלכים‪-‬א יא ז(‪ .‬וזה לרוב חכמתו‪ .‬‬ ‫קפט באלטונה תקנ"ד כתוב 'שלו' ונראה טעות‪??..‬‬ ‫****‬ ‫קפב ???‬ ‫קפג כ"ה באלטונה תקנ"ד ובשא"ד 'מאשר'???‬ ‫קפד ????‬ ‫קפה ????‬ ‫קפו קטע זה המסומן לע"ע בסימנם כאלה }{ כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד )כ"ה מכונה באיברובוקס בסימן שאלה?(‪ .‬‬ ‫קפח בדפוס אלטונה תקנ"ד כתוב כאן 'אחרים' ובדפוס אחר כתוב כאן 'אחר'‪??.‬‬ ‫קצ כ"ה באלטונה תקנ"ד וכעת נ"ל שכצ"ל ובשא"ד 'במילתיה'‪??.‬ועמדו לו זכות רבים‪ .‬בפועל לא במחזהקפב‪ ..‬והוא ידיעת טעמי‬ ‫כל מה שצוה אלינו בוראנו‪ .‬אבל שאר‬ ‫חסידים שאינם מיישרים את העם תוכל להזיק להם רוב חכמתם‪ .‬כי )מהם( ]משם[ והלאה לא יהיו ראוים לשכר‪.‬ואין צ"ל‬ ‫נביאים כי הם מיישרים את העם‪ .‬‬ ‫והמדרגה הג' הוא אשר השיגו הנביאים קצתה‪ .‬ובשא"ד 'והתשובה כי זכות וכו' '‪..‬‬ ‫קצד כ"ה באלטונה תקנ"ד ובשאה"ד כתוב במקום המילה 'הנה' 'כבר'?‬ ‫קצה באלטונה תקנ"ד כתוב 'כוללות' לשון רבים ונראה טעות‪?.‬כי הפרש יש ‪ -‬בין היודע דרך כלל‬ ‫כי דברי הש"י כלם נכוחים וישרים ‪ -‬למי שיודע פרט כל דבר ודבר‪ .‬ויש לתמוה מאד למה בקשו למנותו‪ .‬נמצא כי הפה שאסר הוא הפה‬ ‫שהתיר‪ .‬ובדפוס‬ ‫פיעטרקוב הוא מעורב בהמשך הדברים‪ ??.‬הלא הם עצמם אמרו )שבת נו‪ (:‬בקש לבנות ולא בנה‪ .‬כמו שרוב ענפים סיבת נפילת האילן‪ .‬ובדפוס ווארשא הוא כמו בדפוס פיעטרקוב‬ ‫קפז ז"ל המדרש שהש"ר פ"א‪ :‬אמר ריב"ל בשעה שנמנו וגמרו ג' מלכים וד' הדיוטות אין להם חלק לעוה"ב בקשו לצרף שלמה‬ ‫עמהם יצתה בת קול ואמרה אל תגעו במשיחי אמר ר' יהודה בר סימון ולא עוד אלא שנתייחס ראש לשלשת יוחסין שנאמר‬ ‫ורחבעם בן שלמה‪ .‬‬ ‫נגרע מערך מי שיש לו ב' בחכמה וג' במעשה‪ .‬סי' ‪.‬אם כן רוב חכמת שלמה תחייבהו‪ .‬ושלמה ע"ה זכה בשתיהם‪ .‬ולזה‬ ‫בקשו למנותו מרוב חכמתו‪ .‬בפיעטרקוב כתוב 'והתשובה למה לא מנוהו'‪ .

‬רק מילים אלו‬ ‫‪34‬‬ .‬ברגע אחד יהיו אלה הפעולות ההפכיות‪ .‬אשום" ]אנשיםרד[ לצדיקים "ואשאף"‬ ‫לרשעים יחד‪ .‬ולא אמר 'ונאמן' כמ"ש בשנית‪ .‬והוא ערוב}מרוב{ הכחות "אתם אלהינו"‪ .‬ואז "נסוגו אחור" "האומרים‬ ‫למסכה"‪ .‬אלה הדברים" כבר‬ ‫"עשיתים" על הים "ולא עזבתים" כי פעולותיו נצחיות‪ .‬כדכתיב )צפני' ג ט( אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו‬ ‫שכם אחד‪ .‬‬ ‫רא מה זה 'עצמות השחור'‪???.‬יש למוחקו שכבר סדרנו את הכל על מקומו הנכון עפ"י דפוס הנ"ל‪ .‬‬ ‫רז מכאן עד 'כי"ר' המוסגר בסוגריים כאלה )( הוא עפ"י דפוס פיעטרקוב )ושא"ד( ולפי הכרעתינו עד עתה )עכ"פ ביסודו ועיקרו‬ ‫של פרק י'( עפ"י דפוס אלטונה תקנ"ד‪ .‬‬ ‫ִׂש ָראֵל ָהלְכּו‬ ‫ָׁשב ה' ֲע ֵלהֶם אֶת מֵי ַהּיָם ּו ְבנֵי י ְ‬ ‫ָׁשיו ַּבּיָם וַּי ֶ‬ ‫רב שמות טו )יח( ה' יִמְלֹ ְך לְעֹלָם וָעֶד‪) :‬יט( ּכִי בָא סּוס ַּפרְעֹה ְּב ִרכְּבֹו ּו ְב ָפר ָ‬ ‫ָׁשה ּבְתֹו ְך ַהּיָם‪:‬‬ ‫ַבּיַּב ָ‬ ‫ֵׁשב‬ ‫ִׂשאּו ִמ ְדּבָר וְ ָערָיו ֲח ֵצרִים ּת ֵ‬ ‫ְיֹׁשבֵיהֶם‪) :‬יא( י ְ‬ ‫רג ישעי' מב )י( ִׁשירּו ַלה' ִׁשיר ָחדָׁש ְּת ִהּלָתֹו ִמ ְקצֵה הָ‪0‬רֶץ יֹו ְרדֵי ַהּיָם ּומְלֹאֹו ִאּיִים ו ְ‬ ‫ָׂשימּו ַלה' ָּכבֹוד ּו ְת ִהּלָתֹו ָּב ִאּיִים יַּגִידּו‪) :‬יג( ה' ַּכּגִּבֹור יֵצֵא ְּכאִיׁש ִמ ְלחָמֹות יָעִיר‬ ‫יֹׁשבֵי ֶסלַע מֵרֹאׁש ָהרִים יְִצוָחּו‪) :‬יב( י ִ‬ ‫ֵקדָר יָרֹּנּו ְ‬ ‫ֶׁש‪M‬ף יָחַד‪) :‬טו( ‪ֲ M‬חרִיב ָהרִים‬ ‫ֱׁשיתִי מֵעֹולָם ‪ֲ M‬חרִיׁש ֶאתְ‪ּM‬פָק ּכַּיֹו ֵלדָה ֶא ְפעֶה אֶּׁשֹם וְא ְ‬ ‫ִקנְ‪0‬ה יָרִי ַע ‪M‬ף יְַצרִי ַח עַל אֹיְבָיו יִ ְתַּגּבָר‪) :‬יד( ֶהח ֵ‬ ‫ְׂש ְמּתִי נְהָרֹות ָל ִאּיִים וַ ֲאַגּמִים אֹובִיׁש‪) :‬טז( וְהֹו ַל ְכּתִי ִעוְרִים ְּב ֶד ֶר ְך לֹא יָדָעּו ִּבנְתִיבֹות לֹא יָדְעּו ‪ְ M‬דרִיכֵם‬ ‫ֶׂשּבָם אֹובִיׁש ו ַ‬ ‫ּוְגבָעֹות וְכָל ע ְ‬ ‫בֹׁשת הַּבֹ ְטחִים ַּב ָּפסֶל‬ ‫ֲׂשיתִם וְלֹא ֲעזַ ְבּתִים‪) :‬יז( נָסֹגּו ‪0‬חֹור יֵבֹׁשּו ֶ‬ ‫ַּׁשים ְלמִיׁשֹור ֵאּלֶה ַה ְּד ָברִים ע ִ‬ ‫ְׁש ְך ִל ְפנֵיהֶם לָאֹור ּו ַמ ֲעק ִ‬ ‫‪ׂ0‬שים ַמח ָ‬ ‫ִ‬ ‫הָאֹ ְמרִים ְל ַמ ֵּסכָה ‪ּM‬תֶם אֱלֹהֵינּו‪?????? :‬‬ ‫רד איני רואה שום פי' למילה זו בכאן‪??.‬ועד כן הוא לפי דפוס אלטונה תקנ"ד‪.‬והראיה כי נשללה בחירת פרעה וחכמיו ליכנס בים‪ .‬אמנם בגבור שלעולם פועל ואין סתירה אמר 'אתה גבור לעולם'‪ .‬כלה מדברת‬ ‫בחדוש העולם‪ .‬כי בעינינו אנחנו רואים‪ .‬וזה טעם כל‬ ‫הברכה‪ .‬כי הברכה הא' פי' 'הגדול'‪ .‬כך הבחירה תחייב היות סברות הפכיות‪ .‬‬ ‫)אחכם( ]אמנם[ להיות זה לפי שעה היה 'שירה' לשון נקבה‪ .‬ומכאן ואילך הוא מדפוס פיעטרקוב )וכ"ה בדפוס ווארשא(‪ .‬והוא משובש‬ ‫בחסרונות ודילוגים ועירבובי דברים‪-‬כהודאת המדפיס עצמו‪ .‬על כן יבושו כולם ויעבדו את השם ית' לבדו שכם אחד‪ .‬כי יראו בעיניהם הש"י}?{ פועל‬ ‫פעולות הפכיות יחד‪ .‬ואמר 'ומביא גואל' לשון הווה‪ .‬‬ ‫)ו(להיות הענין הזה חדוש נורא ונפלא לא יציירהו השכל האנושי כלל‪) .‬ויהפכו כלם‬ ‫לצד אחד‪ .‬כי קצחבגליות‬ ‫שנראה לכאורה מסותרת אמונת החדוש‪ .‫קצזוגם אלו שלשה פרקים הם הם הברכות הראשונות‪ .‬יראו עינינו‬ ‫רו‬ ‫וישמח לבנו אמן כי"ר‪{.‬א"כ‬ ‫עתה מביא‪ .‬אפ"ה יהיו כל לבבות בני אדם לב אחד לעבודתו יתברך‪ .‬כי א"א שאלף אלפי אלפים עצמות השחור‬ ‫יפלו כלם ומצד אחד‪ .‬ובדפוס פיעטרקוב הוא מעורב בהמשך הדברים‪.‬‬ ‫וכ"ה בדפוס ווארשא‪ ??.‬ופירש}ופירוש{ בצדם "אחריב הרים‬ ‫וגבעות"‪ .‬בעבור ש"בני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"‪.‬‬ ‫רה ???‬ ‫רו לפי דפוס אלטונה תקנ"ד הספר מסתיים כאן‪ .‬‬ ‫רז)א"כ אלו התארים נצחיים ע"כ תקנום )אלה השורות נראה שצריך ג"כ איזהו תיקונים ולא‬ ‫יכולתי לעמוד על אופן התיקון ואלו התיבות שמכאן ואילך עד תיבות ארז"ל נראה כעין‬ ‫קצז מכאן הוא עפ"י דפוס אלטונה תקנ"ד‪ .‬אינה אלא להביא הגואל מתוך סבלינו אותם‪ .‬והולכתי עורים" פי' )אנשיםרה( ]'אשום'[‪" .‬אמנם 'הנורא' 'אתה קדוש וקדושים'‬ ‫והם המלאכיםקצט‪} .‬אבל לעתיד שיהיה זה כולל לכל‬ ‫האומות יהיה לשון זכר‪) .‬אז"ל(}לזה אמר{ )(‬ ‫שירה חדשה שבחו גאולים‪ .‬וזהו )בשלח טו יח‪-‬יט(רב ה' ימלוך לעולם ועד כי בא סוס פרעה‪.‬ושם נתבאר‬ ‫"ה' כגבור יצא" תמורת אמרו )( 'ה' איש מלחמה'‪" .‬ולז"א 'ונאמן אתה'‪ .‬מסופקני בהמילה 'זה' שלא ברור כ"כ‪???.‬ישעי' מב י(רג שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ‪ .‬וז"א ?)בשלח טו יח( ה' ימלוך לעולם ועד‪.‬ועוד כי הש"י פעל בהם‬ ‫ובישראל פעולות הפכיות‪ .‬‬ ‫ועוד )שם( וישב ה' עליהם את מי הים‪ .‬והעלו כלל נפלא‪ .‬וקצת תיקונים עפ"י שאר הדפוסים‪?.‬‬ ‫קצח אולי צ"ל 'הגלויות'??‬ ‫קצט צ"ב?‬ ‫ר מכאן עד 'אמן כי"ר' המסומן בסימנים כאלה }{ כ"ה בדפוס אלטונה תקנ"ד‪ .‬רזה האחדות הג'‪ .‬כמו שמצינו סבות הפכיות נדרשו לרצונו יחד ברגע‬ ‫רא‬ ‫אחד‪ .‬פי' 'אשאף'‪" .

‬ויש לתמוה מאד למה בקשו למנותו והלא הם עצמם אמרו בקש לבנות ולא‬ ‫בנה )כי( ]וכי[ בנין בית המקדש וחכמתו אשר נחכם מכל האדם הכל היה הבל ואם הסכימו‬ ‫לכך מסבה ידועה אצלם למה נמנעו והלא אין לפניו עולה ולא משוא פנים והתשובה צריכה‬ ‫לקושיא גדולה במשנת כל שמעשיו מרובים וכו' שיתחייב שמי שיש לו כ' מעלות בחכמה‬ ‫וי"ט במעשה נגרע מערך מי שיש לו שנים בחכמה וג' במעשה והתשובה זה שלם במילתיה‬ ‫וזה חסר במילתיה א"כ רוב חכמת שלמה תחייבהו כמו שרוב הענפים סבת נפילת האילן ולזה‬ ‫בקשו למנותו מרוב חכמתו והתשובה ]למה לא מנוהו[ כי זכות הרבים עדיף והוא זכה את‬ ‫הרבים אחרי מרע"ה לפי דעתי לא קם כמוהו וזה לרוב חכמתו נמצא כי הפה שאסר הוא הפה‬ ‫שהתיר וז"ש אל תגעו במשיחי כהן או מלך מזכה את הרבים ואצ"ל נביאים כי הם מישרים‬ ‫את העם ושלמה ע"ה זכה לשתיהם‪) (.‬ועכ"פ צריך כאן למי‬ ‫שיש בכוחו להכריע‪ .‬ולדעתי העניה יש למחוק את הכל מכאן עד 'כי"ר'‪.‬‬ ‫רח הנוסח מכאן ואילך הוא מדפוס אלטונה תקנ"ד‬ ‫‪35‬‬ .‬ועוד כי‬ ‫הש"י פעל בהם ובישראל פעולות הפכיות וזהו ה' ימלוך לעולם ועד כי בא סוס פרעה ועוד‬ ‫וישב ה' עליהם את מי הים בעבור שבני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ולהיות הענין הזה‬ ‫חדוש נורא ונפלא לא יציירהו השכל האנושי כלל אז"ל שירה חדשה שבחו גאולים והעלו‬ ‫כלל נפלא וז"א ה' ימלוך לעולם ועד )אחכם( ]אמנם[ להיות זה לפי שעה היה שירה לשון‬ ‫נקבה אבל לעתיד שיהיה זה כולל לכל האומות יהיה לשון זכר )ישעיה מב( שירו לה' שיר‬ ‫חדש תהלתו מקצה הארץ ושם נתבאר ה' כגבור יצא תמורת אמרו ה' איש מלחמה אשום‬ ‫אנשים לצדיקים ואשאף לרשעים יחד ברגע אחד יהיו אלה הפעולות ההפכיות ופירש בצדם‬ ‫אחריב הרים וגבעות פי' אשאף הולכתי עורים פי' אנשים )יש בזה מקושי הבנה והי' נראה‬ ‫לדעתי איזה תקון ברוחק ומחמת דחוקו לא כתבתיו וכן למעלה באיזה מקומות מועטים לא‬ ‫יכולתי לעמוד על התיקון כראוי והנחתי הדברים כהווייתן ומי שדעתו רחבה יתקן ויפרש‬ ‫הדברים על מכונם( אלה הדברים כבר עשיתים על הים ולא עזבתים כי פעולותיו נצחיות ואז‬ ‫נסוגו אחור האומרים למסכה והוא ערוב הכחות אתם אלהינו כי יראו בעיניהם הש"י פועל‬ ‫פעולות הפכיות יחד על כן יבושו כולם ויעבדו את השם ית' לבדו שכם אחד יראו עינינו‬ ‫וישמח לבנו אמן כי"ר‪:‬‬ ‫רחתם ונשלם זה המאמר הכולל‬ ‫אמונת האחדות‪ :‬קדושה‪ :‬עטרה‪ :‬השגחה‪ :‬תהלה לדוד‪ :‬יסוד גיהנם‪ :‬פירש השם‪ :‬כוונת כל‬ ‫התורה‪ :‬עיקרי סוד היראה‪ :‬שלשה ברכות‪ :‬רצון‪ :‬יכולת‪ :‬חכמה‪:‬‬ ‫שבתחילת קטע זה "א"כ אלו התארים נצחיים ע"כ תקנום" איני יודע פשרם מניין נפלו לכאן ומה כוונתם‪ .‬אצל האחדות הג' כמו שמצינו סבות הפכיות נדרשו‬ ‫לרצונו יחד ברגע אחד כך אם הבחירה תחייב היות סברות הפכיות כי א"א שאלף אלפי‬ ‫אלפים עצמות השחור יפלו כולם מצד אחד אפילו הכי יהיו כל לבבות בני אדם לב א'‬ ‫לעבודתו ית' ויהפכו כלם )מצד( ]לצד[ אחד כדכתיב אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם‬ ‫בשם ה' ולעובדו שכם אחד( והראיה כי נשללה בחירת פרעה וחכמיו ליכנס בים‪ .‫קיצור ומפתח מהענינים שביאר שמרמזים על ג' פרקי האחדות( אמונת האחדות קדושה‬ ‫עטרה השגחה תהלה לדוד יסוד גיהנם פי' השם כוונת כל התורה עיקרה סוד היראה ג' ברכות‬ ‫רצון יכולת חכמה ריח ניחוח לה'‪(:‬‬ ‫)ארז"ל בקשו למנות שלמה עם שלשה מלכים אחאב ירבעם ומנשה יצתה בת קול ואמרה אל‬ ‫תגעו במשיחי‪ .

‬אלא כל זמנין דעתיק דעתיקי רישא‬ ‫חיוורא איתגליא רעוא דרעוון רחמי רברבין אשתכחו ובשעתא דלא איתגליא כל דינין דזעיר‬ ‫אנפין זמינין ר"ל כי הדין אינו נעשה אלא בהסתרת פנים‪ .‬ז"ל‪ .‬‬ ‫בראשית ברא שית‪ .‬ועל זה אמרו רז"ל בת קול‬ ‫יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני‪ .‬‬ ‫ומצוירות בו נפשות של ישראל‪ .‬וברצון האל תתעבר האשה‪ .‬כמו שהם מצוירות בפרגוד‪ .‬עוד כתיב שם הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך‬ ‫אסתר מאי ומפניך אסתר אלא סתיר מבנינ' דילי ר' אבא ב?כד"א ויסתר פניו ממנו ועל דא‬ ‫ומפניך אסתר מאינון פנים דילך אהא נסתר דלא ישגחון בי ועל דא והיה כל מוצאי יהרגני‬ ‫ע" כ ‪:‬‬ ‫הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו‪:‬‬ ‫תם ונשלם שבח לאל בורא עולם‬ ‫רט מובא גם בדפוס ווארשא‬ ‫‪36‬‬ .‬ועבדים כנעניים לבד והשפחות‬ ‫לבד‪ .‬ושם מצאתי בשם גדול אחד לא נתפרש שמו‪.‬ואומר לו לך‬ ‫ראה בפרגוד והסתכל בצורה הפלונית‪ .‬כולם הם זוגים זוגים‪.‬ובה' גוים זכרים‪ .‬כי כך הם למעלה מצוירות זכר נקבה‪ .‬הג'‬ ‫עבדים כנעניים‪ .‬והטור השני נשמות של נקבות מישראל‪ .‬והזכרים מישראל מלמדים לנשים כל המצות חוץ ממצות עשה שהזמן‬ ‫גרמא שהן פטורות‪ .‬כלומר ואחר כן ברא את הגוף מן‬ ‫הארץ בדמות וצלם‪ .‬השמים נשמת?ה בגמטריא ואת הארץ‪ .‬אנשים לבד ונשים לבד‪ .‬והוא כיריעה פרוסה‪.‬‬ ‫שהנשמות מצוירות באותו פרגוד ושמו גוף‪ .‬ובו' נשיהם‪ .‬וכן לעבדים ולשפחות ולגוים מלמדין להם מצות שנצטוו בני נח‬ ‫ופירושם‪ .‬שנא' )( והסתרתי פני מהם והיה‬ ‫לאכול‪ .‬אינו אומר ונתתיו לאכול‪ .‬והנשמות המצוירות הם רוח מבינות ליוצר‬ ‫נשמות של ישראל‪ .‬ובד' נשיהם‪ .‬ואז קורא אל המלאך הממונה על ההריון‪ .‬‬ ‫ומזה תוכל להבין סדר העבור הפנימי‪ .‬והגוים הזכרים לבד והנקבות לבד‪ .‬באותה צורה ובדיוקנו שעתיד הגוף להיות נוצר‬ ‫ונברא מזרע האיש והאשה‪ .‬ואם אין ראיה לדבר זכר לדבר‪.‬עד כאן בזוהר‪:‬‬ ‫כתיב בספר הזוהר הגדול ונמצא בספר הרקאנאטי‪ .‬‬ ‫כל הנשמות מששת ימי בראשית מצוירות הם בפרגוד ששמו גוף‪ .‫שבח לאל בורא עולם‬ ‫רטגליון‬ ‫בשם הר' אליעזר מגרמיזא ז"ל נמצא זה וכתבתיו פה‪.‬ופרצוף של נשמות מצוירות זה על גבי זה בפרגוד לששה טורים‪.‬ונותן לו אות ומופת בה‪ .‬‬ ‫הטור העליון נשמות של זכרים של ישראל‪ .

‫ספר‬ ‫יסוד האמונה‬ ‫והוא חבור השני מן השלשה חבורים שחוברו בשרשי האמונה‬ ‫מאת‬ ‫החכם החסיד מוהר״ר יוסף יעבץ זצ״ל‬ ‫הובא לבית הדפוס ע"י ר' יעקב ליינער נ״י מראדזין פלך שעדליץ בה״ר ר' חיים אשר נ״י‬ ‫מ״ץ דראדזין‬ ‫פיעטרקוב‬ ‫בדפוס של ר' העניך בה״ר ישעי׳ וואלף נ״י פאלמאן‬ ‫תרע״א‬ ‫הקדמת‬ ‫הרב ר' יצחק אלחכים המדפיס הראשון ז"ל‬ ‫שלמה המע"ה בספר משלי המשיל התורה לעץ‪ .‬מה שאין כן בפוגם בפרי ובמחשבה באחד משרשי‬ ‫ועיקרי האמונה שדומין לשרשי האילן‪ .‬העובר על אחת‬ ‫ממצות התורה עשה או לא תעשה‪ .‬לא נאמר עליו שבטל והרס כל התורה כולה‪ .‬בעבור זה לא יפסד גוף האילן או הפרי‪ .‬שנאמר )משלי ג יח( עץ חיים היא למחזיקים בה‪ .‬עוד יש‪ .‬שאם יכרת או ירקב מלמטה נפסד כל האילן‪.‬‬ ‫להדריכנו בדרך ישרה‪ .‬למה נמשלו דברי תורה כעץ‪ .‬להסיר מסוה העורון מעל פנינו‪ .‬כך יש שני‬ ‫עניינים כתובים בתורה‪ .‬וביאר‬ ‫רי ז"ל הגמ' שם‪ :‬אמר רב נחמן בר יצחק‪ .‬המשומד‬ ‫לדבר אחד אינו משומד לכל התורה כולה‪ .‬וכולם לצורך הוצאת וקיום הפרי‪ .‬אמנם כך‪ .‬הוא הרב הרמב"ם‪ .‬כך‬ ‫יש מצות קלות וחמורות‪ .‬ורז"ל כתבו טעם במסכת תענית )ז‪ (:‬למה נמשלת התורה לעץרי‪ .‬ופי' רש"י‪ :‬תורה כעץ‪ .‬ששואלין כל שעה‪:‬‬ ‫‪37‬‬ .‬אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים‪ .‬למען לא ניגע לריק‪ .‬ולע"ד יש‬ ‫דמיון בענין‪ .‬ולזה טרחו הראשונים‬ ‫יכפול ה' שכרם‪ .‬והם מגזע אשר‬ ‫השמש מכה עליו כי הוא נגלה‪ .‬הכורת ענף או בד‬ ‫או עלה אחד מהאילן‪ .‬כי כשם שקיום כל מה שבאילן תלוי בשני חלקים‪ .‬כמה שאמר )משלי ג יח( עץ חיים היא‬ ‫למחזיקים בה‪ .‬להאיר עיני ההשכלה לבאים אחריהם‪.‬זולת השארות הנצחי‬ ‫בעולם הרוחני‪ .‬דכתיב עץ חיים היא‬ ‫למחזיקים בה‪ .‬כשמדליק את האור מצית את העצים דקין תחלה‪ :‬קטנים מחדדין‪ .‬גם לדמיון‪ .‬‬ ‫וא"כ עיקר הכל לדעת על מה אדני התורה הוטבעו ועמודיה ושרשיה‪ .‬אשר דלה דלה לנו מים חיים להשקות עמו בחירו‪ .‬והם סבה וקיום חיי הגוף והנפש בעולם הזה‪ .‬כי כאשר יש באילן בדים וענפים ועלין‪ .‬הראשון אשר ראינו שצלל במים אדירים והעלה‬ ‫אבן ספיר בידו‪ .‬אשר טעמם נגלה לאדם כמו גוף האילן‪ .‬לומר לך‬ ‫מה עץ קטן מדליק את הגדול‪ .‬והשרש הטמון ומכוסה בארץ בלתי נראה לעין‪ .

‬ולהיות מנוחלי העוה"ב‪ .‬וגם‬ ‫שני לו קראו יסוד האמונה‪ .‬‬ ‫והודיע דעת הראשונים וגלה מצפונים‪ .‬והוא אחדותו‪.‬‬ ‫ואתנה לבי ‪ -‬עם עזר הנותן עוז ותעצומות לעמו ‪ -‬להדפיסם‪ .‬צריך שיאמין אמונה שלימה בלי דופי‬ ‫ופקפוק‪ .‫הענין בפרק חלק )סנהדרין פ"י מ"א(‪ .‬וחפץ במין‬ ‫האנושי ורואה מעשיהם ומשלם לאיש כמעשהו‪ .‬וכולם דרך אחד‪.‬ונזדרז גם על השלישי קראו אור החיים‪ .‬האיר ה' עיני ההשכלה לחכם לב נאה דורש ונאה מקיים החסיד ר' יוסף יעבץ ז"ל‪.‬הב' שהשגחתו ית' בעולם בכלל ובפרט‪ .‬הכלול שרשי התורה ועיקריה בשלש עשרה שרשים‪.‬שלש יסודות‪ .‬‬ ‫ריג בדפוס ווארשא תרל"א ליתא‪.‬ובדורנו יתום זה שנתמעטו הדורות ונתמעטו‬ ‫הלבבות‪ .‬הא' חדוש העולם‪ .‬יוציא כוונתי לאורה להדפיס גם פי' מסכת אבות אשר לו‪.‬‬ ‫ומתחנן אני ליוצרי וקוני יהיה מגן בעדי ויגמור בעדי כמאמר המשורר )תהלים קלח ח( ה'‬ ‫יגמור בעדי‪:‬‬ ‫חבור שני חברו החכם החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל קראו‬ ‫יסוד האמונה‬ ‫ריבנרמז שמו וכנויו בראשי אותיות שבפסוקים יוסף יעב"ץ‪:‬‬ ‫ספר יקר מפנינים‬ ‫העלים שמו מחברו והוא יסוד האמונה על מה אדניה הטבעו‪:‬‬ ‫יושר לבי ֲא ָמרָי ודעת שפתי ּבָרּור ִמּלֵלּו )איוב לג ג(‪:‬‬ ‫סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם )תהלים כה יד(‪:‬‬ ‫פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך )תהלים קיט קלה(‪:‬‬ ‫יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך )שם פסוק עו(‪:‬‬ ‫ִּׁש ְרּתִי ּכָל אורח שקר שנאתי )שם פסוק קכח(‪:‬‬ ‫על כן ּכָל פקודי כֹל י ָ‬ ‫בצדק כל אמרי פי אין בהם נִ ְפּתָל וְ ִעּקֵׁש )משלי ח ח(‪:‬‬ ‫צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה )תהלים קיט קמ(‪:‬‬ ‫ג' יסודות האמונה‬ ‫כל מבקשי ה' ודבקותו‪ .‬ואחריו בא הרב ר' חסדאיריא וכללם‬ ‫בשבעה‪ .‬הג' שהוא ית' לבדו יהיה לעד ]והוא לבדו‬ ‫יעבד לעדריג[ ולנצח נצחים‪ .‬‬ ‫ועליהם נאמר )קהלת ד יב( והחוט המשולש לא במהרה ינתק‪.‬והרב בעל העיקרים כללם בג'‪ .‬‬ ‫ריא לברר ולציין?‬ ‫ריב שורה זו אולי צריכה להיות לפני הפסוקים‪??.‬ואתחיל בהדפסת הראשון‪.‬‬ ‫‪38‬‬ .‬‬ ‫ובבקשת 'יגדל אלהים חי' הם רשומים ומפורסמים‪ .‬וחבר חבור נאה בענין זה קראו מאמר האחדות‪ .‬‬ ‫והעוזר ואוזר ישראל בגבורה‪ .

‬ועיקר החבור הזה הוא לבאר ענינים רבים )שרשום(‬ ‫]שדשים[ בהם הכל ואינם מבינים אותם‪ .‬ותחת 'האחדות'‪ .‬שהוציא החומר‬ ‫שלה מאין‪" .‬והקב"ה ברא אלו שניהם מאין‪ .‬הפירוש ‪ -‬כל חכמה‬ ‫תניח הקדמות בתחלה אשר עליהן תבנה דרושים‪ .‬וידיעת השם‬ ‫יתברך‪ .‬כי מבואר בנפשו‪.‬כתב רש"י‪ .‬אין בו‬ ‫ממש‪ .‬שאם בא להורות כך‪.‬אם כן תמה על עצמך‪.‬ואותן ההקדמות צריך שיקבל מבקש‬ ‫החכמה ההיא‪ .‬עד הגיענו בהכרח אל אדם האחד אשר בראו ית' בלי חבור זכר ונקבה‪.‬ותורה מן השמים‪ .‬ועתה שמע פירוש המקרא על‬ ‫פשוטו נכון וברור‪ .‬דברים יח ד( ראשית דגנך‪ .‬ובמקרה הוצרכתי לבאר אלה שלש יסודות דרך‬ ‫העברה‪.‬‬ ‫ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה‪ .‬נקרא ליונים "היולי"‪ .‬ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה‪ .‬ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו‪ .‬שתחת ה'חדוש'‪ .‬לפי האמת הכל תלוי בו‪ .‬ורבות כן במקראות‪ .‬ואת הארץ‪ .‬ואחר‬ ‫ההיולי לא ברא דבר‪ .‬אבל תקן כי‬ ‫הו"ו במלת "והארץ" אינה משמשת‪ .‬ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"‪.‬משמעותו‪ .‬‬ ‫ועתה אשוב לדבר על כל אחד ואחד מן השלשה יסודות הנזכרים‪ .‬וידוע שכאשר נחשוב אבות המולידים יתמעטו‬ ‫מהנולדים‪ .‬וז"ל‪ :‬בראשית‪ .‬ומשיח‪. אמר קודם שברא‬ ‫השמים היתה הארץ תהו ובהו.‬והכל נעשים מהם‪ .‬מציאותו‪ .‬שכר ועונש‪ .‬היסוד האחד הוא 'חדוש‬ ‫העולם'‪ .‬ושהוא לבדו ראוי שיעבד‪ .‬ותחת 'השגחתו'‪ .‬‬ ‫וכן הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות )תהלים קמח ז(‪ .‬ואין צורך לבאר איך רטזתקיים התורה כלה על‬ ‫עמוד זה‪ .‬‬ ‫ריז‬ ‫הנה כן פי' רש"י שם את מאמר הכתוב‪ .‬אלא שאני מזכיר מה שבא בתורה‪ .‬וכשתעיין בדברינו יתבאר לך זה‪.‬‬ ‫ריד לברר מי זה‪?.‬‬ ‫רטז אולי צ"ל 'תתקיים'‪?.‬בתחלה ברא אלהים את השמים‪ .‬ורבי אברהם פירש כענין זה בעצמו‪ .‬‬ ‫ותחיית המתים‪ .‬הא למדת שקדמו‬ ‫המים לארץ‪ .‬הווה מן האין התחלה ראשונה‪ .‬והנבואה‪ .‬כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד‪.‬שתכלול כל הכדור התחתון‪.‬וכו'‪ .‬ונצחיות התורה‪ .‬וקדמותו‬ ‫יתברך‪ .‬על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום‪:‬‬ ‫והרמב"ן שם פי' בד"א‪ .‬והארץ‬ ‫היתה תהו ובהו וחושך‪ .‬ופירוש 'בראשית בריאת'‬ ‫איננו נכון כי הוא דוחקריז‪ .‬כדי‬ ‫לישב יותר את לבם באמונתם‪ .‬כי בביאורו ואמתתו תתגלה אמתת הב' הנשארים‪ .‬וכו'‪ .‬ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו‪ .‬וזולתם רבים‪:‬‬ ‫‪39‬‬ .‬ועוד וא"ו 'והארץ' יתרה‪ .‬מוכן לקבל הצורה‪ .‬בראשית י י( ראשית ממלכתו‪) .‬כי הוציא חומר שלהם מאין‪ .‬ומהמופתים אשר באו על חדוש העולם‬ ‫היותר קרובה אל הדעת לאמת זה השרש ‪ -‬כי שום דבר לא יפעל את עצמו‪ .‬ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו‪ .‬‬ ‫והארץ וכל אשר בה חומר אחד‪ .‬וכמו שאנו רואים‬ ‫בחוש כי האנשים נולדים מזכר ונקבה‪ .‬‬ ‫שהרי המים קדמו‪ .‬אם כן הכל נמשך לבריאת האור‪ .‬כי בראשית בריאת הרקיע והיבשה לא היה בארץ ישוב‪ .‬אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד‪ .‬כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן‪ .‬וזה‪ .‬ועוד שהשמים מאש ומים נבראו‪ .‬שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו‪ .‬והטעם‪ .‬כמו‬ ‫בראשית ברוא‪ .‬‬ ‫ולא נעלם ממני כי יש בזה עומק הרבה ומופתים רבים מבארי זה השרש‪ .‬והארץ" תכלול ארבע היסודות כלם‪ .‬אבל כוונתי אינו‬ ‫אלא לדבר עם יראי ה' ומאמינים בו מבלי מחקר‪ .‬וכבר‬ ‫ביאר הדיין ז"לריד בפסוק אחד מהתורהרטו‪ .‬כמו )שם כו א( בראשית‬ ‫ממלכות יהויקים‪) .‬אבל‬ ‫היתה תהו ובהו מכוסה במים‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬וכו'‪ .‫ומאלה הג' נסתעפו הי"ג עיקרים שהניח הרמב"ם‪ .‬שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים‪ .‬ושניהם לבדם נבראים‪ .‬‬ ‫ועל זה רמז הכתוב באמרו )בראשית א א( בראשית ברא אלהים‪ .‬הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת‪ .‬אם כן יהיה פשט‬ ‫הכתובים על נכון‪ .‬ויאמר הקב"ה יהי אור‪ .‬אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו'‪ .‬ודע‪ .‬ועוד סותר את נפשו.‬בראשית בריית שמים וארץ‪ . ואם לא נבראת עדיין אין ראוי להזכירה‪ .‬בטול הנשמות‪ .‬אבל יצר ועשה‪ .‬וז"ל‪ :‬ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ‬ ‫היתה תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬ופירושו בראשית הכל ברא אלו‪ .‬כי אני בראתי שמים וארץ‪ .‬ונבואת משה‪ .‬‬ ‫היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו'‪ .‬ולצאת מן הכח אל הפועל‪ .‬‬ ‫רטו באיזה פסוק‪??.‬והוא החומר הראשון‪ .‬כמו ויכלו השמים והארץ וכל צבאם )להלן ב א(‪ .‬ולפי דעתו לא נברא ביום ראשון רק האור‪ .‬אבל הוא כח ממציא‪ .‬כי נתבארו כבר במקום אחר ‪ -‬אמר נותן התורה יתברך ההקדמה אשר צריך‬ ‫שיקבל מקבל התורה‪ .

‬כי הם יאמרו דברים רבים ואינם מאמתים אותם במופת‪ .‬‬ ‫רכ לכאורה כצ"ל‪?.‬אבל מה שנתבאר בחוש הראות אין כח בשום‬ ‫מפלפל להכחיש‪ .‬‬ ‫רכד לכאו' כצ"ל‪??.‬ולזה היה אומר משה‬ ‫רבינו עליו השלום )ואתחנן ד ג עקב יא ז( 'עיניכם הרואות' )ואתחנן ד לד( ככל אשר עשה‬ ‫?]לכם[ ה' אלהי)ך?(כם במצרים 'לעיניך'‪ .‬האחדרכג 'לעיני העמים'‬ ‫שוה לאומרו )ברכה לד י‪-‬יב( ולא קם נביא ]וגו'?[ 'לעיני' כל ישראל‪ .‬מה שזה מקיים מכחיש זה‪ .‬כי אין להם פה להשיב ולא מצח להרים ראש‪ .‬ענין אמרו 'לעיני העמים'‪ .‬שהיא )היראה?( ]הראיה[ היותר חזקה‬ ‫שאפשר‪ .‬שהגיע פלפולו לשמים והיה מראה פנים לאסור שהוא מותר‪ ..‬ועתה ראו היש‬ ‫מהפלא]להפלארכד[ מהמכחישירכה ההשגחה במענותיהם המזוייפות‪ .(?.‬וזה שהמופת השכלי המחובר בהקש אפשר שיקבל‬ ‫הכחשה‪ .‬אם כן )אדםריח( אחר הוא בראו ולבוראו יתייחסו‬ ‫צאצאיוריט‪.‬ואין סוף להתפלספות‪ .‬‬ ‫וההשגחה נתבארה לחוש בכל דור ודוד מהצדיקים הקוראים בעת צרה ונענים‪ .‬ולזאת )תהלים סו ו‪-‬ז( רכאהפך ים‬ ‫ליבשה.‬‬ ‫ריט מפרש את הכתיב והקרי יחד‪' .‬כמו שאמר דוד )תהלים לא כ( מה רב‬ ‫ריח כ"ה בשני הדפוסים‪ .‬‬ ‫רכה אולי צ"ל 'ממכחישי'‪??.‬ממה שראינו בעינינו שהפך ים‬ ‫ליבשה‪ .‬ואל המופת‬ ‫הזה ירמז משה רבינו עליו השלום )ואתחנן ד ו( ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתם‬ ‫לעיני העמים‪ .‬וא"כ ע"כ ש'ולו אנחנו'‪ .‬וצריך ביאור‪??..‬כאלו אמר ראו ההפרש הגדול אשר ביניכם ובין‬ ‫האומות וחכמתם‪ .‬להכחיש ולסתור מה שנתבאר‬ ‫בחוש הראות‪.‬ואלמלא שהייתי יוצא מהדרוש‪ .‬ולא אנחנו' שהאדם לא עשה עצמו‪ .‬‬ ‫היסוד הב' והוא 'השגחתו יתברך' הנתבאר בחוש‪ .‬ומזו מה שנתבאר )שם‬ ‫פסוק ז( כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו‪ . מושל בגבורתו עולם עיניו בגוים ִּת ְצ ֶּפנָהרכב‪ .‬אפשר להכחישם‬ ‫אפילו לפי התפלספותם‪ .‬ואפילו יביא בביאורו אלף מופתים‪ .‬רצה‪ .‬אחר ראותם בחוש הפך‬ ‫טענותיהם המבדילים ביניהם לבין בוראם‪ .‬ולא'‬ ‫כתיב 'ולו' קרי‪ .‬וה'סוררים‬ ‫בל ירומו למו'‪ .‬וממה אשר נתבאר לנו בנגלות נעמוד‬ ‫על הנסתרות‪ .‬ומטעם זה לא )פסיקו?( ]פסקורכ[ הלכה כרבי‬ ‫מאיר‪ .‬רמז המשורר )תהלים ק ג( דעו כי ה' הוא האלהים הוא עשנו ולא אנחנו‪' .‬יראה איך ביאר הדרוש הזה במופת עצמו אשר סדרתי‪ .‬הייתי מבאר ענין‬ ‫)שם פסוק יט( אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים‪ .‬כי אין קץ למתן שכרנו לעולם הבא‪ .‬שהקב"ה שחידש את העולם אליו‬ ‫אנו מתייחסים‪??.‬ולא הגיעו חכמים לסוף דעתו‪ .‬יתבאר על כרחם של מינים כי הוא "מושל בגבורתו עולם" והוא משגיח‪ .‬‬ ‫רכא תהלים סו )ו( הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו‪) :‬ז( משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל‬ ‫ירומו למו סלה‪:‬‬ ‫רכב פי' מצודת ציון‪ :‬תצפינה מל' צפיה והבטה‪:‬‬ ‫רכג בדפוס ווארשא תרל"א אינו מוסגר‪?.‬וכמו שהרב המורה ביאר )‪ .‬תדע ראיה כי יש‬ ‫מחדש‪ .‫הדרוש האחד‪ .‬ואחר כך היה סותר‬ ‫הטענות ההם‪ .‬והרי מעשים בכל יום בויכוח הפלוסופים‪ .‬כי אין אדם עושה את עצמו‪ .‬כלומר אין אני אומר לכם מאומד ומשמועה‪ .‬‬ ‫‪40‬‬ .‬אלא‬ ‫מה שנתבאר לכם בחוש אשר לא יקבל הכחשה לומר לעיני העמים‪ .‬ומה שזה‬ ‫מכחיש מקיים זה‪ .‬ואתם מאמתים ענינים בחוש לעיני החולקים‪ .

‬והבינהו‪ .‬יעיין בספר חובת הלבבות בשער היחוד‪ .‬ר"ל היותו אחד בפי הבריות‪ .‬כי הרשעים עצמם פחדו‪ .‬‬ ‫פי' הפ' 'שמע ישראל'‬ ‫ואמונת הג' יסודות האלה‪ .‬וטען המשורר‬ ‫עליהם "הלא ידעו כל פועלי און" כי הם "אוכלים עמי" כ"אוכל לחם" בלי יגיעה ועמל‪.‬כמו‬ ‫שאמר בעל המצוה הקצררל‪ .‬אלא שההודאה היותר גלויה‬ ‫בתחלת המחשבה היה חדוש הנמצאים‪ .‬ומה שאמר‬ ‫"ה' משמים השקיף על בני אדם"‪ .‬אבל "הכל‬ ‫סרו" מזאת ההשגחה‪ .‬וגומר( ]ואומר[ השם )פי' עם( ]פעם[ ב'‪ .‬לכן אמר‬ ‫"השחיתו התעיבו עלילה" כי אין השגחה‪ .‬כטעם האומרים עזב ה' את הארץ‪ .‬כטעם )צפני' ג ט( כי‬ ‫אז אהפוך אל עמים שפה ברורה‪ .‬הרי נתבאר לך כי השם המיוחד ]מורה[ על הכל‪ .‫טובך אשר צפנת ליראיךרכו‪ .‬כמו שאמר )זכרי' יד ט( ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‪ .‬והוא מלשון 'הויה' כי ממנו יתב' נהיו ונמצאו כל‬ ‫הנמצאים‪ .‬‬ ‫והרוצה לעמוד על היסוד הג'‪ .‬וצ"ב למה נקט 'המתפלסף'‪??.‬כי המאמין ב'חדוש העולם' ו'בהשגחה' מעצמו יאמין ה'אחדות'‪.‬‬ ‫רכט לכאו' כצ"ל‪ .‬‬ ‫ולא נסתפק שום אדם בזה אלא ה ְמ ֻעּוָת? העולה בלבות בני אדם בדרושים הראשונים‪.‬וכל ישראל מוטבעים בזו האמונה‪ .‬והוא מכחיש שלא )עשאנו( ]עשאורכח[‪ .‬‬ ‫וכבר ראיתי לאחד מחכמי הדור פירשו לזה המזמור נוטה למה שאמרתי‪.‬ז"א "שם פחדו פחד"‪ .‬ובכפירת זה תפול כל התורה‪ .‬והוא‬ ‫האחדות‪ .‬כי בעצמותו יתב' א"א לומר‬ ‫'יהיה' ‪ -‬כי היה והוה ויהיה‪ .‬‬ ‫באשר עמי "לא קראו" את ה'‪ .‬כי גדרו הוא‬ ‫שיכפור בטובה שקבל‪ .‬ויחדיו "נאלחו"‪ .‬וכיון שהמציאם לא היה ראוי שיניחם למקרה ופגע‪ .‬‬ ‫ִׁשקִיף עַל ְּבנֵי‬ ‫ִּׁש ַמיִם ה ְ‬ ‫עֹׂשה טֹוב‪) :‬ב( ה' מ ָ‬ ‫ִׁשחִיתּו ִה ְתעִיבּו ֲעלִילָה אֵין ֵ‬ ‫רכז תהלים יד )א( ַל ְמנַ ֵּצ ַח ְל ָדוִד ‪0‬מַר נָבָל ְּבלִּבֹו אֵין אֱלֹהִים ה ְ‬ ‫עֹׂשה טֹוב אֵין ּגַם ֶאחָד‪) :‬ד( הֲלֹא יָדְעּו ּכָל ּפֹ ֲעלֵי ‪0‬וֶן‬ ‫ַׂשּכִיל ּדֹרֵׁש אֶת אֱלֹהִים‪) :‬ג( הַּכֹל סָר יַ ְחּדָו נֶ ֱאלָחּו אֵין ֵ‬ ‫‪0‬דָם ִלרְאֹות ֲהיֵׁש מ ְ‬ ‫אֹ ְכלֵי ַעּמִי ‪0‬כְלּו ֶלחֶם ה' לֹא ָקרָאּו‪) :‬ה( ָׁשם ָּפחֲדּו ָפחַד ּכִי אֱלֹהִים ּבְדֹור ַצּדִיק‪) :‬ו( ֲעצַת ָענִי ָתבִיׁשּו ּכִי ה' ַמ ְחסֵהּו‪) :‬ז( מִי יִּתֵן ִמּצִּיֹון‬ ‫ִׂש ָראֵל‪:‬‬ ‫ִׂשמַח י ְ‬ ‫ִׂש ָראֵל ּבְׁשּוב ה' ְׁשבּות עַּמֹו יָגֵל יַעֲקֹב י ְ‬ ‫יְׁשּועַת י ְ‬ ‫רכח לכאור' כצ"ל‪??.‬לכן ביארו‬ ‫ואמר 'אלהינו'‪ .‬גם )נכון הוא( ]הוא נכון[‪ .‬בהזכירנו השם הנכבד אנו מודים על שלשתם בבת אחת‪ .‬וכבר כתבתי כי הכל תלוי ביסוד האחד‪ .‬כי זה המהוה משגיח עלינו‪ .‬ונעמוד על זה ממה ש"פעלת לחוסים בך 'נגד בני אדם'"‪ .‬גלה דעתו כי המתפלסף לבד הוא המושגחרכט‪ .‬ואין צורך להאריך בה‪ .‬אנו מקבלים בכל יום "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" )ואתחנן ו‬ ‫ד(‪ .‬והנבל הזה הוא כופר בחדוש העולם‪-‬והוא הטובה שקבל שעשאו‬ ‫הש"י‪ .‬‬ ‫‪41‬‬ .‬כי אין כוונתי במה‬ ‫שזכרתי עד הנה כי אם כדמות הקדמה למה שארצה לבארו בס"ד‪.‬‬ ‫וכבר גלה המשורר דעת סותרי האמת‪ .‬אבל יחמול על מעשה ידיו‪.‬וכן עושים המינים שהם מתהפכים בכל יום לכמה גוונים בדעותיהם‪.‬והוא על‬ ‫רכו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם‪.‬וכשיש צדיק מתפלל עליהם בדור משגיח על כלם ומרחם‬ ‫עליהם‪ .‬ואחרים‬ ‫אמרו שבא לומר כי לא נתחדש בעצמותו יתב' דבר אחר‪ .‬ואם כן ראוי שיהיה נקרא "ה' אחד" ושנעבוד‬ ‫אותו לבדו ולא נשתף אחר עמו‪) .‬הסכים‬ ‫עם או'? 'לעיני העמים'‪.‬קרא למכחישי החדוש 'נבל'‪ .‬ממזמור )שם יד( רכזאמר נבל בלבו אין אלהים‬ ‫השחיתו ]וגו'[ הכל סר ]וגו'[ הלא ידעו ]וגו'[‪ .‬‬ ‫רל לברר ולציין‪??.‬והם עצמם אשר חזרו ואמרו )שם ו ט(‬ ‫מקרה הוא היה לנו‪ .‬‬ ‫ואחר שידעו הכל כי הוא המציאם והשגיח עליהם בכל עת ראוי שיעבדוהו לבדו‪ .‬‬ ‫היסוד השלישי 'אחדות'‪ .‬כמו שאמרו הפלשתים )שמואל‪-‬א ד‬ ‫ח( אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה‪ .

‬ואע"פ שרבים ונכבדים דברו בזה ולא עלה בידם דבר שלם‪ .‬‬ ‫ולזאת אמר )וארא ט טז( למען ספר שמי בכל הארץ‪ .‬ולכן היה‬ ‫מתגאה על הכל‪ .‬לא היתה אלא לבאר לנו הג' יסודות כמו שאמרתי‪.‬והוסיף בחצאי לבינה 'שאמרו'‪ .‬וזאת היתה אמונתם אשר נתגדלו עליהם‪ .‬שלא יתואר הש"י ביכולת להאריך כנף הזבוב או לקצר‬ ‫רגל הנמלה‪.‬‬ ‫רלא לכאורה הכוונה‪ .‬כי אין לעבוד זולתו כי הוא מלך‬ ‫כל הארץ ולמה נעבוד אחר‪ .‬‬ ‫רלד לפי הענין נראה שזהו הנכון‪ .‬האחד מה שאמר אונקלוס )שמות ה ב( שמא דה' לא אתגלי לי‪.‬בברד )שם ט כט( למען תדע כי )אני( ]ל[ה' )בקרב(‬ ‫הארץ‪ .‬יש מהם שדברו בסדור‬ ‫המכות ובכוונתם ולא הסכימו ענינם עם לשון הכתובים הנזכר‪ .‬עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר‬ ‫זדו )יתרו יח יא( המצריים על האלהות כלם‪ .‬והמושל באלהי מצרים מושל בכלם‪.‬אבל איני‬ ‫מבין מה ראיה מהפסוק 'אל רחום'‪???.‬ואחד מגדולי הדור אמר‪ .‬גם לא יאמין כי ידבר אלהים אל האדם‪ .‬ולזה היו‬ ‫נמשכים לעבוד טלה שהיה מושל בארצם‪ .‬שהיה מכחיש זה פרעה על דעתם‪) .‬‬ ‫ולפי שהכל הסכימו שבאמרורלג "בזאת תדע כי אני השם" )הודה( ]הורהרלד[ על מציאות‬ ‫השם‪ .‬‬ ‫ועתה אגיד דעתי‪ .‬על ענין נביאי הבעל‪ .‬וכן כתב‬ ‫הרשב"א בפירוש ההגדות )‪ (?.‬ואם היה מודה בחדושו לא היה מודה‬ ‫שהוא ית' ידבר במשה‪ ..‬ומזה היה נמשך לו בטול‬ ‫ההשגחה‪ .‬ולכן העתיק בסוגריים 'שנאמרו'‪ .‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם"‪.‬לומר כי לא נתחדש בעצמותו יתברך דבר‪ .‬ובצפרדעים )שם ח י(‬ ‫כי אין כה' אלהינו‪ .‬ונ"ל ברור‬ ‫כנ"ל‪?.‬ושראוי לעבוד את הגרמים השמימיים בכל מקום ומקום כפי מנהגו‪ .‬ובחתימת מטבע הארוך לא הזכירו כי אם השם הנכבד והנורא‬ ‫הכולל כמו שביארתי‪ .‬וי' מכות סובבות על זה‪..‬‬ ‫וחז"ל ביארו לנו כל מה שאמרתי במטבע הברכות‪" .‬‬ ‫רלג 'שבאמרו' כ"ה ]כמעט ברור[ בדפוס ווארשא תרל"א‪ .‬‬ ‫רלה כעת נ"ל שצ"ל 'ואצטרך'‪ .‬‬ ‫רלב צריך ביאור‪?.‬‬ ‫‪42‬‬ .‬כלומר בלי י' 'ואצטריך'‪??.‬‬ ‫באמרם "מלך העולם" רצו האחדות שעניינו כאשר ביארתי‪ ..‬בערוב )שם ח יח( כי אני ה' בקרב הארץ‪ .‬שלכן אמר את השם הוי"ה פעם ב'‪ .‬פרעה היה מכחיש חדוש העולם‪ .‬כמ"ש אני אני הוא‪ .‬‬ ‫נראה שדעתו לא היה מכחיש מציאות השם‪ .‬ראוי להשגיח על שינוי הלשונות‬ ‫שנא'?מרו במכות‪ .‬ולכאו' כצ"ל שזה המתאים ביותר‪ .‬‬ ‫גלות מצרים ועשר מכות‬ ‫וכוונת הש"י בגלות מצרים ובכל המכות‪ ..‬ביאר תכלית הביאור כי הכל בכלל שמו‬ ‫יתב'‪ .‬ודלא כבדפוס ווארשא‪?.‬סבר על הנ' שהוא ב'‪ .‬והמדפיס בפיעטרקוב שכפי הנראה‬ ‫העתיק מדפוס ווארשא הנ"ל‪ .‬כי זה היה מפורסם בדורות ההם‪ .‬כי מזל טלה הוא הבכור משרי מעלה‪ .‬וזה שאמר בכל מקום )וארא ו ז בא י ב בשלח טז יב( וידעתם כי אני ה' )וארא ז ה‬ ‫בשלח יד ד שם פסוק יח( וידעו מצרים כי אני ה'‪ .‬וצריך‬ ‫אתה לדעת מה שנתגלה בספר הזוהר )‪ (?.‬ואף גם זה לא עלו בידו הכתובים כלם כהוגן‪.‬כי 'אלהינו' ו'אחד' אינו אלא ביאור השם האחד הנזכר בפסוקרלב‪.‬ועוד כי הלשונות אינם מסכימים‬ ‫לדעתם כמו שאבאר‪ .‬ולשון הכתובים עצמו מורה‪-‬שאמר )שמות ה ב( מי השם אשר אשמע‬ ‫בקולו ‪ -‬שהיה דעתו כדעת הפילוסיף‪ .‬ויש מי שדבר בלשון‬ ‫הכתובים ולא השגיח בענין המכות‪ .‫דרך )תשא לד ו( אל רחום וחנון )האזינו לב לט( אני אני הוא‪ .‬בדבר )שם ט יד( כי אין‬ ‫?)כמוהו( ]כמוני[ ]בכל[ ]ה[ארץ‪ .‬ואצטריךרלה( ]ואני צריך[ להודיעך הסבות אשר‬ ‫הציקוני לצאת מכללם הזה‪ .‬והכל הולך אל מקום אחדרלא‪.‬במכת הדם אמר )וארא ז יז( בזאת תדע כי אני ה'‪ .‬‬ ‫ותחלה יש להעירך קצת הערות כדי שתובן הכוונה‪ .

‬כי אולי יש מחדשים אחרים‪ .‬‬ ‫ולזה אמר "בזאת תדע כי אני ה' " מהוה וממציא‪ .‬‬ ‫‪43‬‬ .‬והוא כמכה את אויביו בידו‪ .‬ואם‬ ‫היה מודה בחדוש יאמר "בזאת תדע כי אני" המדבר במשה‪ .‬אמר כן‪ .‬אמר דוד )תהלים פו ז(רלט "ביום‬ ‫צרתי" וסמיך ליה )שם פסוק ח( "אין כמוך"‪ .‬ופתח 'על דרך שאמר'‪ .‬‬ ‫רלח לכאורה הכוונה שהשפעת הטלה היתה ביאור‪??.‬ולזה אמר "למען תדע כי אין כה' אלהינו" שבזמן שתאמר אסיר המכה‪.‬שלפי שהיה אפשר‬ ‫שיחשבו המלחים‪ .‬יאמר כאשר תראה שאני מהוה וממציא דבר חדש‪ .‬והנה הודו החרטומים על‬ ‫כרחם כי אצבע אלהים הוא‪ .‬אבל הדברים הנופלים תחת הזמן‬ ‫אין להם יכולת כי אם בזמן מוגבל‪ .‬אבל הש"י אינו צריך לזמן‪ .‬וזה כי כל אחד מן הככבים והמזלות יצטרכו‬ ‫לזמן מוגבל בו תראה פעולתם‪ .‬הורה במכת הצפרדעים כי אין מחדש‬ ‫זולתו‪ .‬הורה לו בסימן עד"שרמ 'ההשגחה'‪ .‬היות מורה על חדוש העולם‪ .‬כי איך יחדש היאור רע לעובדיו כמו שאמר )שם פסוק כט(‬ ‫ובך ובעמך‪ .‬כן הפשטתי צורות והלבשתי עד שבראתי הכל‪ .‬ויאמר ]למחר[ כדברך‬ ‫למען תדע כי אין כה' ]אלוהינו[ )וארא ח ו(‪ .‬האחד‪ .‬ולזה המציא‬ ‫מהיאור עצמו הצפרדעים‪ .‬‬ ‫שמקודם ביאר את ענין הסימן הראשון 'דצ"ך'‪ .‬ופתח בטעות מר את הר"ת שהיה כתוב כאן 'עד"ש'‪ .‬וברור שאין לזה שום פי'‪ .‬‬ ‫ולפי שהיה אפשר שיחשב כי הוא מושל ביסוד המים‪-‬שהוא פשוט‪ .‬יאמר ממה שתענה 'ביום צרתי' איזה זמן שיהיה‬ ‫אשר בו אקראך הוראה על ש'אין כמוך' שאינך צריך לזמן‪ .‬אמר )שם‬ ‫פסוק יח( והדגה אשר ביאור תמות ובאש היאור‪ .‬אלא המעתיק רצה להראות את‬ ‫חכמתו העצומה שיודע לפתוח ר"ת‪ .‬‬ ‫ולפי שאמר אמונת החדוש אפשר שתתחדש מבוכה‪ .‫והשם הורהו בעשר מכות השלש יסודות אשר הקדמנו‪ .‬והודו על חדוש העולם‪ .‬ואח"כ מבאר את ענין הסימן השלישי 'באח"ב'‪ .‬שבים הוא לוחם עמו ואין כן ביבשה‪ .‬ולפי שלא‬ ‫יחשב שהיה למראית העין לבד ‪ -‬לא ענין אמתי בעצמו ‪ -‬כמעשה אוחזי העינים‪ .‬כי אינם מאמינים מה‬ ‫רלו לכאורה פי' 'מה שלא עלה על דעתם'‪??.‬ונמצא שם‬ ‫שמים מתכבד‪ .‬ובזה )נקמה( ]נלקה[ ‪ -‬מה שלא יעלםרלו‪ -‬שהיאור עצמו אשר היו‬ ‫עובדים אותו שרץ צפרדעים להלקותם ולהכאיבם‪ .‬ישתו הדגים מן הדם וימותו‪ .‬וכאן מבאר את ענין הסימן השני‬ ‫'עד"ש'‪.‬ושהש"י יכול בעולמו‪ .‬והשפעתו היתה ביאוררלח‪.‬וכמו שטען טיטוס אין ממשלתו אלא בים‪ .‬הביא מכת כנים שהיתה‬ ‫ביבשה להורות שהוא ית' אשר עשה את הים ואת היבשה‪ .‬וזו הוראה על‬ ‫שאין מחדש בעולם זולתי הש"י‪ .‬ויחשוב‬ ‫פרעה כי אלהותו מחדש לו ומשפיע לו כל שצריך‪ .‬וזה נכון בעיני‪ .‬‬ ‫רלז לכאורה כוונתו על מה שהקדים מהזוהר שה'טלה' הוא גדול השרים‪??.‬ואומר "ואין כמעשיך" כמעשיך אשר תוציאני מהצרה בו‬ ‫ביום‪ .‬כי הוא המחדש והפועל ושאר המנהיגים לא ירים איש את ידו ואת רגלו‪ .‬כמו שימשול וישגיח‬ ‫במלאכים שהם פשוטים‪ .‬במכת הדם אמר )וארא ז יז(‬ ‫הנה אנכי מכה במטה אשר בידי‪ .‬‬ ‫ואחר שביאר כי הוא המציא מצויים מאין‪ .‬וזה אמרו "שמא דה' לא אתגלי לי" שאם רצונו כך יתגלה אלי‪.‬‬ ‫ֲׂשי ָך‪:‬‬ ‫רלט תהלים פו )ז( ּבְיֹום ָצ ָרתִי ֶא ְק ָר ֶא ָּך ּכִי ַת ֲענֵנִי‪) :‬ח( אֵין ּכָמֹו ָך ָבאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין ְּכ ַמע ֶ‬ ‫רמ בב' הדפוסים הנמצאים אצלינו כתוב כאן בטעות 'על דרך שאמר'‪ .‬לא כסברת‬ ‫הפלוסופים שהמציאות נמשך מהש"י כהמשך האור מן העין‪.‬בו נראה על כי אין כמוהו‪ .‬וברור שזה אינו‪.‬והוא‬ ‫שיפשטו המים צורתם וילבשו צורת דם‪ .‬‬ ‫ומצד הזמן ‪ -‬אשר היתה בו המכה ‪ -‬גם כן‪ .‬שאעשה על ידו מופתים‬ ‫מחודשים‪ .‬וכבר הקדמנו כי הוא היה גדול השריםרלז‪ .‬כי עדיין היה‬ ‫אפשר לחשוב כי הש"י מסר עולמו לנוטרים כסברת הפלוסופים בזה‪ .‬וכמו שנשמר מזה יונה כשאמר‬ ‫)יונה א ט( את ד' אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה‪ .‬והיאור עצמו יקבל התפעלות שיבאש‪.

‬ובמכת הערוב הודיעו שהשגחתו בארץ‪ .‬וזה אמרו "כי אין‬ ‫כמוני בכל הארץ"‪ .‬וידוע כי הדבר הקורה מצד הפסד האויר לא יבחין בין טוב לרע‪ .‬וכשהם‬ ‫חוטאים קוצצין בנטיעות‪ .‬‬ ‫ובסימן באח"ב הוראהו כי אין עוד מלבדו‪ .‬‬ ‫ולזה אמר במכת הדבר "למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ"‪ .‬וזה השרש לא יתקיים אם לא בהודעת‬ ‫שרש אחר‪ .‬ואף ישראל בזמן שהם עוסקים בתורה ובמצות מיחדים את הש"י‪ .‬כמו שאמרו )שמו"ר פי"א סי' ו'( החרטומים לא יכלו לעמוד בטענותיהם לפני משה‪.‬צריך‬ ‫שלשה פנות‪ .‬כי אין באחד מהמזלות וכוכבים‬ ‫שיורה על דבר והפכו‪ .‬ומכת השחין על אשר לא הודו‪ .‬ולזה אמר "כי אני ה'‬ ‫בקרב הארץ"‪ .‬ר"ל כי‬ ‫שמים והארץ יפשטו צורה אחרת לבלתי תת מבוא לאנשים לחטוא‪ .‬ולכן יהפוך כל העמים ‪ -‬ואם‬ ‫הם הפכים בדעותיהם ‪ -‬לרצונו‪ .‬הביא הארבה שהוא מורכב בשני הפכים עפר ומים‪ .‬והועד( ]הוא עד[ אותו זמן שירצה האל‪ .‬א"כ לא‬ ‫היה זה בטבעו של עולם‪ .‬ולזה אמר )ישעי' נא ו( ּכִי ָׁש ַמיִם ֶּכע ָ‬ ‫ָׁשן נִ ְמלָחּורמב‪ .‬וידמה שהודו על‬ ‫כרחם‪ .‬האחד שהוא אדון כל הארץ ומושל על ההפכים‪ .‬וזה היה נמנע אם לא מצד ההשגחה‪ .‬‬ ‫רמב פי' מצודת ציון‪ :‬נמלחו ענין השחתה וכליון כמו ּובְלֹויֵ ְמ ָלחִים )ירמיה לח יא(‪.‬ויתחדשו פני האדמה‪ .‬ואם כן איך ישתנו מאותו‬ ‫הענין אשר הושם להם בטבע‪ .‬כי המורה על השלום לא יורה על המלחמה‪ .‬‬ ‫ולבאר שאותו הזמן עתיד לבא‪ .‬וזה יורה כי הוא אדוני כל הארץ‪ .‬נדה טז‪(:‬‬ ‫הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪) .‬ואנו מודים שיש ממציא ומשגיח ושראוי‬ ‫שיעבד הוא לבדו‪.‬אבל בגלות]בכלותרמג[ הזמן ההוא‬ ‫רמא במכת צפרדע‪??.‬וזה )הודאה( ]הורה[ כשהפלה‬ ‫בין מקנה מצרים‪ .‬‬ ‫ודע שענין האחדות ביאורו כמו שכתבתי‪ .‬ורוח הקדים נשא את הארבה‬ ‫כי רוח סערה עושה דברו‪ .‬שאם תאמר כי אינו פועל לעולם אלא בכליו שהם‬ ‫הגרמים השמימיים והמלאכים‪ .‬ר"ל שהכל יעבדו את האל וימלוך במלכות שלמה‪ .‬כי באותה שעה אנו מיחדים הש"י‪ .‬ולזאת אמר "למען תדע"‬ ‫כאומרו )תהלים כד א( לה' הארץ ומלואה‪ .‬ולזה תקנו בכל המצות "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם" כמו‬ ‫שפירשתי‪ .‬כמו שאמר )(‬ ‫בעלמא די ברא כרעותיה‪ .‬שאנו מקוים זמן שישלוט הש"י בתחתונים כמו‬ ‫בעליונים‪ .‬ולפי שלא יאמר כי זה היה בהפכים הפשוטים‬ ‫באש וברד‪ .‬‬ ‫רמג לכאו' כצ"ל???‬ ‫‪44‬‬ .‬וכמו שביאר שאין‬ ‫מושל בעליונים כמוהו‪ .‬כי כמו שאני מושל בעליונים כך אני מושל בתחתונים‪ .‬וזה כי מכת הברד היתה בהפכים ואש מתלקחת‬ ‫בתוך הברד כבד מאד‪ .‬והוא העברת רוח‬ ‫הטומאה‪ .‬וכמו שאין עובר על דעתו בעליונים כן יהיה הענין בתחתונים‪ .‬כי הבעלי חיים יעשו שליחותו לכל‬ ‫אשר יצום על פני תבל ארצה‪ .‬שהוא ית' פועל בלא אמצעי‪ .‬לא יתכן זה‪ .‬אבל הוא מאת השם צבאות המשגיח בפרטים‪ .‬כדי לתת שכר לצדיקים וליפרע‪ .‫שלא נתבאר להם לפי שכלם‪ .‬כמ"ש "כי אין כה' אלהינו"רמא‪ .‬ויעשה שלום ביניהם‪ .‬כי הוא ית' ברא הגלגלים ההם ושמם מנהיגים‬ ‫בעולמו‪ .‬ועכשיו אין עושי‬ ‫דברו אלא ישראל‪ .‬והיתה בהפסד האויר‪ .‬שאע"פ שאמר]ו[ )ברכות לג‪ :‬מגילה כה‪ .‬ולפיכך הביא הש"י המכות האלה בין ידי המצריים לבאר זה‬ ‫כמו שהקדמתי‪ .‬ומכת החשך ג"כ היתה מזה המין כי שם חשך לאור ואור לחשך‪.‬ועוד‬ ‫צריך שרש ג' כי הוא ית' מושל בבחירה‪ .‬שאמר )זכרי' יג ב( ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ‪ .‬כן ביאר כי אין משגיח בעולם כמוהו‪.‬וכמו שאמר אחד מן המפרשים )מלבי"ם‬ ‫וארא ז יד( במכה השלישית לעולם לא תבא התראה‪ .‬ונתן בהם טבע לפעול הדברים אשר הם פועלים תמיד‪ .

‬כמו שאמר המתרגם )יתרו יח‬ ‫יא( עתה ידעתי כי גדול ה'רמז‪ .‬וגבורתו היתה‬ ‫במצרים והממשלה עליהם‪ .‬ופי'? תעלה בעידניה סגיד ליה‪ .‬ולכן יוכל לשנות טבעו של‬ ‫עולם‪ .‬כי פלגי מים לב מלכים ביד ה'רמה‪.‬יראה מי שהיה במדרגת ישראל לא נתחדש להם דבר‪ .‬אבל העם יראו את ה' עתה והאמינו בו‪ .‬זה אמרו )ואתחנן ד לז( ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים‪ .‬‬ ‫וכל שכן לבות בני אדם שאינם נמשכים גם כן אחר רצון לבם‪ .‬ומזה נתגייר יתרו‪ .‬שיכירו בודאי כי ]הוא[‬ ‫המושל על השכר והעונש‪.‬הרי נתגלה לך טעם‬ ‫המכה‪ .‬כמו שיקרה לפעמים שימשול‬ ‫הקטן על הגדול מפני השעה‪ .‬כמו שהיה בבריאת העולם‪ .‬ויתבאר כי הוא אלהי האלהים‪ .‬ולכן עזב ארצו ותענוגיו והלך למקום שממון‪ .‬וכחו הגדול הוא בלי אמצעי‪ .‬קל וחומר על השאר‪ .‬וזה התועלת הגדול הגיע לנו בהטביע פרעה בים‪ .‬וידעו הכל כי העוזבים רצונם בעבור‬ ‫תורת האל‪ .‬וידוע כי לא יצאו בלילהרמח‪ .‬וזה אמרו‬ ‫)תהלים קלו ב‪-‬י( הודו לאלהי האלהים לעושה נפלאות גדולות למכה מצרים‪ .‬‬ ‫שירת הים‬ ‫רמד לכאו' צ"ל 'יעבד'??‬ ‫ֲׁשר יַחְּפֹץ יַּטֶּנּו‪ :‬ופי' מצודת דוד‪ :‬פלגי מים כמו פלגי מים המה‬ ‫רמה עפ"י לשוה"כ משלי כא א‪ַּ :‬פ ְלגֵי ַמיִם לֶב ֶמ ֶל ְך ְּביַד ה' עַל ּכָל א ֶ‬ ‫ביד האדם להטותם אל מקום הנרצה ע"י חפירות חריצים כן לב המלך ביד ה' להטותו אל כל אשר יחפוץ‪:‬‬ ‫רמו צ"ב?‬ ‫רמז וז"ל המתרגם‪ :‬כען ידענא ארי רב יי ולית אלה בר מניה ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למדן ית ישראל ביה דננון‪:‬‬ ‫רמח לבאר?‬ ‫‪45‬‬ .‬‬ ‫קריעת ים סוף‬ ‫ובאמת שבזה היה די‪ .‬כי‬ ‫הספיק להם מעשה במצרים‪ .‬אלא שהיתה סבה מאתו הש"י להטביע פרעה בים‪ .‬ולזה אמר )בשלח יד לא( וירא ישראל את היד‬ ‫הגדולה אשר עשה ה' במצרים‪ .‬ומי יתן והיה יזכו הכל לזו המעלת?‪ .‬זה אמרו )וארא ט טו‪-‬טז( כי עתה שלחתי את ידי ]וגו'[ ]ו[למען ספר שמי‪.‬וכדי להנקם מפרעה‪ .‬ולזה אמר )בא י ב( את אשר התעללתי‬ ‫במצרים‪ .‬שלא יחשוב כי השמש בגבורתו נלחם עם טלה‪ .‬והיתה המכה‬ ‫בחצי הלילה‪ .‬והיתה המכה בבכורות‬ ‫להורות יותר על זה הענין כמו שהקדמתי )(‪ .‬ולמה בבכורות‪ .‬יעשה האל רצונם לעולם הבא‪ .‬אלא כדי לבאר במראית העין יותר להוציא מלב‬ ‫הטפשים סכלותם לגמרי‪ .‬וזמנה‪.‬וממשיל הדבר לגבור לוחם עם איש ריבו והיה יכול לנצחו במהרה בפעם אחד אלא‬ ‫כדי להראות גבורתו הוא מצחק בו שיחשוב שאינו יכול לו כיון שאינו מתנקם ממנו בפעם‬ ‫אחד‪ .‬ועוד ענין‬ ‫הבחירה כאשר הזכרתי‪ .‬כי אלהי מצרים הוא הבכור‪ .‬והם המון עם והיראים‬ ‫את השם מפחד העונשים‪ .‬וזה טעם )ראה טז א‪-‬ב( הוציאך‬ ‫ה' ]אלהיך[ ממצרים לילה וזבחת פסח‪ .‬כי ידע באמת‬ ‫שהש"י מודד מדה כנגד מדה‪ .‬וזה טעם )תהלים יט יב( גם‬ ‫עבדך נזהר בהםרמו‪ .‬להורות לכל כי הוא‬ ‫מודד מדה כנגד מדה‪ .‬‬ ‫ובמכת בכורות הודיעו השרש השני שהוא פועל בלי אמצעי‪ .‬ובזה תתקיים התורה על תלה‪ .‬וכחו הקטן הוא כשפועל‬ ‫על ידי אמצעי‪ .‫אף יראת שמים בכלל הכל‪ .‬‬ ‫ובאמת שבזה היה די בלא קריעת ים‪ .‬וכמו שנבאר בעזרת השם‪ .‬ובזה מצא להאמין‬ ‫ענין העולם הבא‪ .‬ולא יעבררמד דבר שלא כרצונו‪ .‬ולזה אמר )בא יב יב( ועברתי בארץ מצרים אני ה'‪ .‬ואלו השלשה שרשי' הודיע השם יתעלה לפרעה בסימן באח"ב כי הוא‬ ‫פועל הפכים‪.

‬אחד‪ .‬ועוד מה יחוס ל"ויקח משה את עצמות יוסף" בכאן במקום הנסיעה‪ .‬וזה‬ ‫בשרמה סוס ורוכבו כמשליך מלמעלה למטה‪ .‬אמר הקב"ה בני חושק אני בכם שאפי' בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם‬ ‫רמט מה הראיה ???‬ ‫רנ לכאורה כצ"ל‪?.‬והודו באלהרנ השלשה דרושים שאני עומד בביאורם‪ .‬ויש להעירך מקצת הערות‪ .‬מאי דכתיב )ואתחנן ז ז( לא מרובכם מכל העמים‬ ‫חשק ה' בכם‪ .‬שהכופרים בחדוש לא יודו בזה‪.‬כי יראה בדעתו שקבל טובות‬ ‫הרבה‪ .‬נמצא לרבותינו זכרונם לברכה על הגאוה בפרק כסוי הדם )חולין פט‪.‬היה‬ ‫צריך להקדים מעט‪ .‬זה אמרו )עקב ח יד( ורם לבבך ושכחת )שם‬ ‫פסוק יז( כחי ועוצם ידי )שם פסוק יח( וזכרת כי ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח‪.‬‬ ‫ולדברי אונקלוס שתרגם אונקלוס )בשלח טו א( ארי אתגאי על גאותניא וגאותה דיליה‪ .‬והוא מחויב לעבור את המלך יותר‪ .‬אומר "ויהי בשלח פרעה" ר"ל שהשליחות ייחס‬ ‫לפרעה‪ .‬משל לשני בני אדם שנכנסו למדינה ואכלו ושתו‪ .‬כדי לגלות חרפת הגאו'?ת וטומאת המתגאים כטומאת הנדה‪.‬המתגאה במה שקנה מנכסיו ומטובות העולם‪ .‬והטעם שעשה כן שראה את העם בלתי בוטחים לגמרי וינחמו וישובו‪ .‬‬ ‫ועם מה שהקדמנו יתבאר לך טעם הכתובים‪ .‬ועלרנא מה שהוסיף בטובה יוסיף להכנע ולהצנע לכת‪ .‬‬ ‫אמר רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי‪ .‬כי גאה גאה" הורה שהוא עליון על הכל‪ .‬מורה כי אין נותן הטובות‬ ‫ההם אלא הם מובאות במקרה‪ .‬והוא‬ ‫כוונת החבור‪ .‬כדי שיצא מלב קטני אמנה כל ספק‪ .‬‬ ‫רנא אולי צ"ל 'וכל'??‬ ‫‪46‬‬ .‬והשני סובר שכל מה שנטל היה חסד מאת‬ ‫אדון המדינה שהניחו לעשות חיל‪ .‬אבל לפי מה שראה הש"י כי ישראל עדיין לא‬ ‫האמינו אמונה שלימה הוצרך להענישו עוד‪ .‬ועיקר נס קריעת ים סוף היה שהטביע‬ ‫פרעה בים ומשל עליו‪ .‬היה‬ ‫ראוי שיכתב בפרשת בא אל פרעה‪.‬ועוד שנית שהוא משכיר ומעניש ברגע אחד‪ .‬זה ישפיל עצמו ויכניע‬ ‫בטובה‪ .‬ולא גבה לבו ולא רמו עיניו‪ .‬‬ ‫אף על פי שאצא מעט מהכוונה‪ .‬‬ ‫ובכתוב נראה בהפך שאמר )בשלח יג יז( ולא נחם אלהים ]וכו'[ כי אמר ]וכו'[‪ .‬כי כפי רחמי האל ית' כיון שהוכה פרעה במכת‬ ‫בכורות לא היה ראוי שיעניש אותו עוד‪ .‬היל"ל 'בהוציא ה' את ישראל'‪ .‫וזהו שהקדים הכתוב )בשלח יג יז‪-‬יט( ויהי בשלח פרעה.‬ומדה כנגד מדה בעוד‬ ‫ישראל הולכים בתוך הים ביבשה הוטבעו המצריים בתוך הים‪ . ויקח משה את עצמות‬ ‫יוסף‪ .‬וכדי שיתבאר לכל כמו שאמר )תהלים סו ו( הפך ים ליבשהרמט‪.‬זה יתגאה במחשבתו כי ידו הושיעה לו‪ .‬ולא היה מתעורר על זה איש מישראל‪ .‬שמכל עצתו ועצת חכמיו‪ .(. ויסב אלהים.‬‬ ‫אכתוב מאמר אחד‪ .‬והאחד סובר בדעתו שאין מושל במדינת ההיא‪ .‬נראה שהיתה‬ ‫הטביעה במקרה‪ .‬ועוד כי נראה שטביעת פרעה היתה הכרחית להנקם‬ ‫ממנו בדבר אשר זדה‪ .‬והוא הוא הפלא הגדול‪ .‬תחלה שיש עליון על הכל והוא אב העולם בורא‬ ‫הכל‪ .‬ובראותם הנס‬ ‫הגדול והוא להכנס בים‪ .‬‬ ‫וזה אמרו "אשירה לה' " בזאת תדע כי אני ה'‪" .‬ועוד שעלו‬ ‫חמושים והלא לא בחרב ובחנית נלחם להם במצרים‪ .‬ואז נסתם כל פה לחלוק‪.‬אלא שנפל הכל‬ ‫במקרה‪ .‬ולא נחם אלהים" כי כן היה ראוי שלא ילקה עוד‬ ‫פרעה‪ .‬וזה שאמר 'רמה' שאל"כ הי' ל"ל 'הטביע בים'‪.‬ונסו ושמו‬ ‫מטובות המדינה בכליהם‪ .‬וזה שאמר‬ ‫"ויהי בשלח פרעה את העם" וכבר הודה‪" .‬והראיה‬ ‫שהוצרך משה לקחת את עצמות יוסף עמו‪ .‬‬ ‫ושררו כלם השירה הנכבדת‪ .‬והוא ה' אלהים ה' אחד?‪ .

‬אחד שיערוך‬ ‫עצמו לדבר ששויו מעט‪ .‬‬ ‫רנד לכאו' צ"ל 'ראוי'‪?.‬כי שפלות משה‬ ‫ואהרן היה גדול משפלות אברהם‪ .‬הג' שיודה גדולתו ומעלתו עליו וירצה להדמות‬ ‫אליו ושיהיו שוין‪ .‬הא' לקח נמרוד‪.‬‬ ‫ודע שבזמן נמרוד רוח הטומאה היה מתגבר‪ .‬ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו שאינו רוצה להכנע אליו‪ .‬כי מי לנו גדול כמותורנו‪ .‬ולפיכך הודה במעלת השם יתברך אלא שנתגאה )ביצוריו(‬ ‫]ביצרו[ להדמות אליו‪.‬כי לפני אנשים צריך להרים לבו ולהטיל מורא עליהם איש‬ ‫כפי עבודתו‪ .‬אבל אומות העולם אינם כן‪.‬אמנם בזמן פרעה התחיל להחליש כח הטומאה‪ .‬אמנם‬ ‫הצדיקים כל שהשפיע להם השם יתברך טובה נכנעו‪ .‫ממעטים עצמכם לפני‪ .‬‬ ‫ודקדק המאמר ענין נכבד מאד‪ .‬‬ ‫ודע שהגאוה ג"כ מתחלקת לג' חלקים‪ .‬כאדם שיש לו שקצים ורמשים ויתן ממונו כדי שיפנו ביתו‪ .‬שאמר "ממעטים עצמכם לפני"‪ .‬הב' שלא יערוך עצמו לכלום אלא כאלו לא יהיה‪ .‬וזה כי השפלות הוא מג' פנים‪ .‬אבל עכ"ז יודה שעד שישוה אליו שראוירנד שיכנע אליו‪ .‬כי הם קבלו יותר ממנו‪ .‬‬ ‫נתתי גדולה לדוד אמר )תהלים כב ז( ואנכי תולעת ולא איש‪ .‬ולכן היה מתגאה ביותר‪ .‬ולזה לקח הצד‬ ‫האמצעי‪ .‬ודוד היה מלך על כל ישראל לבדו‬ ‫השפיל עצמו יותר‪ .‬‬ ‫רנה ופרש"י‪ :‬ומעטרא ליה כי סאסא לשיבלתא ‪ -‬גסות מועט נאה והוגנת לו לתלמיד חכם ומעטרתו כסאסא המעטרת את השבולת‪.‬‬ ‫רנו חסר ביאור והבנה‪?.‬דוד אמר שהיה בוחר העדרו על‬ ‫מציאותו‪ .‬הא' שלא יערוך זולתו לכלום ויתגאה עליו ויחשוב כי‬ ‫לו לבדו נאה הכבוד‪ .‬עד שבא אברהם והשפיל גאותו עם ארובות‬ ‫ידיו‪ .‬לא אצל הכל‪ .‬אברהם‬ ‫לקח הצד א' ואמר ואנכי עפר ואפר‪ .‬וז"ש במלך‬ ‫)שופטים יז כ( לבלתי רום לבבו‪ .‬ובזמן נבוכדנצר גבר כח‬ ‫הטומאה והשפיל כח הטהרה‪ .‬נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו )בשלח טז ז‪-‬ח( ונחנו מה‪.‬כי השפלות ההוא יהיה לפני‬ ‫השם יתברך ולא לפני אנשים‪ .‬ומשה ואהרן אמרו )בשלח‬ ‫רנב אצלינו ברש"י הוא כך‪ :‬לא מרבכם‪ .‬הג' שיהיה עליו‬ ‫למשא כבד טוב העוה"ז‪ .‬ר"ל לבבו לא ירים אשר אני חוקר אותו‪ .‬נתתי גדולה לנבוכדנצר אמר )ישעי' יד יד( אעלה על במתי עב‪ .‬לחירם מלך צור אמר‬ ‫)יחזקאל כח ב( מושב אלהים ישבתי בלב ימים‪.‬‬ ‫הנה אלה רשעים היו מתגאים וכופרים בעיקר בחשבם שגדולתם היתה מעצמם‪ .‬נתתי גדולה לפרעה אמר‬ ‫)שמות ה ב( מי ה' אשר אשמע בקולו‪ .‬‬ ‫ולכן תמצא כל עמודי עולם שגלו זה הענין‪ .‬ואמר ואנכי תולעת ולא איש‪ .‬ועיין בעין שכלך‪ .‬ופירוש רש"י לא נאמר לפי שאין אתם מרבין עצמכם אלא ממעטין‬ ‫לפיכך חשק ה' בכם כי אתם המעט ממעיטין עצמכם בענוהרנב‪ .‬ומתעטרא ביה בי סאסא לשבלתארנה‪ .‬וכמו שאז"ל )סוטה ה‪ (.‬‬ ‫משה ואהרן לא העריכו עצמן לכלום אלא כמי שלא היו‪ .‬‬ ‫‪47‬‬ .‬לסנחריב אמר )מלכים‪-‬ב יח לה( מי בכל אלהי ארצות‬ ‫וגו'‪ .‬אברהם אמר ?)וירא יח כז( הנה נא הואלתי לדבר‬ ‫אל אדוני ואנכי עפר ואפר‪ .‬ושאין ראוי‬ ‫להכנע לשום אדם ואע"פ שהוא גדול ממנו‪ .‬העריך עצמו בדבר ששויו מעט אבל עכ"ז שוה קצת‪.‬והשוה עצמו לתולעים שיקוץ אדם בהם‪.‬‬ ‫נתתי גדולה לנמרוד אמר )נח יא ד( הבה נבנה לנו עיר ומגדל‪ .‬רנגנתתי גדולה לאברהם אמר‬ ‫)וירא יח כז( ואנכי עפר ואפר‪ .‬אבל נגד העם‬ ‫בדברים הגלויים ראוי שישתרר ובלבד שבחדרי לבו ומחשבתו ישפיל לפני‪.‬אבל יחשוב שהוא שוה לו‪ .‬לפי שאין אתם מרבין עצמכם אלא ממעטין לפיכך חשק בכם כי אתם המעט ממעיטין‬ ‫עצמכם בענוה‪:‬‬ ‫רנג המשך הגמ'‪.‬הב' שלא ישתרר עליו אדם‪ .

‬שהיה ראוי להיות מקודם‪ .‬נתבאר מן המאמר כי המתגאה כופר‬ ‫בעיקר‪ .‬ואולם שרמז לשרי‬ ‫מצרים ולפרעה שהם גאוני עולם כמו שהקדמנו‪ .‬ואז "ארוממנהו" מכמות‬ ‫אלו התארים עלוי רב‪ .‬ולזה רמה? "סוס ורוכבו‬ ‫רמה בים" מדה כנגד מדה‪ .‬והוא 'חדוש העולם'‪ .‬ולפי שהיה מעריך עצמו עם‬ ‫האבות‪ .‬אשר אליו רמז המשורר‬ ‫)תהלים ק ג( הוא עשנו ולא אנחנו‪.‬ולא יתוסף‬ ‫בעצמותו כלום‪.‬שוררו היסוד השני‪ .‬ויש חלול השם בדבר‪ .‬אמר‪ .‬אחד מצד‬ ‫שהוא משגיח בשפלים‪ .‬שכבר הזכיר‬ ‫שטבע הוא וחילו‪ .‬ובפסוק האחדרנח שוררו היסוד‬ ‫האחד מן הג' אשר אנו עומדים בביאורם‪ .‬ור"ל ב'סוס' כי חושב שאין לו רוכב‪ .‬ז"א "עזי וזמרת" שהוא מלשון )ישעי' יח ה(‬ ‫וְָכ ַרת ַהַּז ְלזַּלִים ַּב ַּמזְמֵרֹות‪ .‬כי "אנכי תולעת ולא איש" בערך‬ ‫קרבתם אליך‪ .‬ולזה רצה השם יתברך שיצחקו בו המים‪ .‬ויאמרו "גול אל השם ימ?לטהו"רנז‪ .‬זהו אמרו "וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש" על ידי‬ ‫רנז צריך ביאור?‬ ‫רנח היינו בהפסוק הראשון 'אז ישיר' וגו' )בשלח טו א(‪?.‬‬ ‫וברוב גאונך )שם פסוק ז(‪ .‬והורה בזה שהגאוה שלו הוא‪ .‬וכן דוד הזכיר )תהלים כב(‬ ‫"בך בטחו אבותינו"‪ .‬וכל שכן שהיה זה מחויב כי במים חטא‪.‬‬ ‫הב' כי הגלגלים האלה הסובבים עלינו הם סוסו של הקב"ה‪ .‬ובזה הורה נפסד דעת פרעה שהשם יתברך‬ ‫אינו מנהיג השמים‪ .‬ז"ש "זה אלי" מצד שהוא משגיח כי אושיבהו בנוה כאלו היה דר‬ ‫בינינו‪ .‬והנה המתגאה מכחיש בסוס‬ ‫ורוכבו שהוא האל יתברך‪ .‬שנאמר )חבקוק ג ח( כי תרכב‬ ‫על סוסיך‪ .‬והוא היה בוטח בשם‪ .‬ולזה אני מתפלל‬ ‫שלא יתחלל שמך בי‪ .‬ב' מצד עילויו ורוממותו שהוא סבת הסבות‪ .‬וזה התנצלות למה שיאמר‬ ‫)שם פסוק ג( ה' איש מלחמה ה' שמו‪ .‬משכיר ומעניש ברגע אחד‪ .‬אלא שתעשה למען שמך הגדול‪ .‬אצל פסוק )שם פסוק ט( אמר‬ ‫אויב ארדוף‪ .‬כי בהתרעמם כנגדם יודה כי להם היכולת‪.‬ויהי לי לישועה"‬ ‫השכר לצדיקים‪" .‬שצריך לתאר לו תארים‪ .‬לא שנכנס הסוס וטבע ונפל הרוכב אלא 'סוס ורוכבו'‪ .‬רמז על כריתת האויב והוא העונש לרשעים‪" .‬‬ ‫רסא אולי צ"ל 'בחינות'?‬ ‫‪48‬‬ .‬חלילה שהוא דמה מעלתו אל מעלתם‪ .‬‬ ‫רנט לבאר הלשון 'עולם השכלי'??‬ ‫רס אולי צ"ל בב'‪.‬כמו ארך אפים ורב חסד )כי תשא לד ו(‬ ‫אזני ה' )בהעלתך יא א‪-‬יח( עיני ה' )בראשית ו ח ועוד???( וברוח אפך )בשלח טו ח(‪ .‬כאלו היה‬ ‫קשור הרוכב עם הסוס ולא יכול להפרד ממנו‪ .‬קודם )שם פסוק ד( טבעו בים סוף‪ .‬שאע"פ שלבש לבוש נקם 'ה' שמו'‪ .‬וזו היא הקדמה הא' שאני צריך )ושאר( ]לבאר[ כוונת אונקלוס‪.‬שתצילני למען שמך הגדול כי "כל‬ ‫רואי ילעיגו לי"‪ .‬ז"א )( אני מתגאה על פרעה שהוא ראש הגאים‪ .‬וי"ל שהמשיל משל לשר מתגאה על חברו‪ .‬ומתנקם ממנו בפחותים‬ ‫שבביתו‪ .‬לבאר זה הפסוק צריך להקשות‪ .‬ומצד שהוא "אלהי אבי" שהוא סבת הסבות "ארוממנהו"‪ .‫טז ח( ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם כי על ה'‪ .‬אלא הצד אשר ממנו אני מבקש מלפניך‪ .‬‬ ‫והם התעוללו בו‪ .‬זה אלי ואנוהו"‪ .‬‬ ‫עזי וזמרת יה זה אלי ואנוהו )בשלח טו ב(‪ .‬‬ ‫לכן השפילו עצמם ואמרו כי אינם כלום אלא הכל בידי שמים‪ .‬והוא 'אלהינו' שהוא משגיח‬ ‫בעולם השכלירנט‪ .‬וכמו שנאמר )ברכה לג כו( רוכב שמים בעזרך‪ .‬דברה‬ ‫תורה כלשון בני אדם‪ .‬ורצה להתנצל‪ .‬אמר כי הב'רס בחירותרסא יש לדבר בו יתברך‪ .‬ולא כמו‬ ‫שהיה חושב פרעה לי יאורי ואני עשיתני )ב"ר פ"ק סי' א'(‪ .

‬‬ ‫רסז לבאר?‬ ‫‪49‬‬ .‫השליח‪ .‬כי אין קצה לתהלותיו‪ .?????.‬אל תחשבו שאלו התארים כלם אשר הזכרתי הם מחדשים בו רבוי חלילה‪ .‬וזה לא נתקיים מעולם‪ .‬ויהיה להם נפשם לשלל‪ .‬שעשו גם הם בערמה‪ .‬אין ספק שכללו חלק גדול משבחיו‪ .‬והטעם כי הוא עושה פלאים‬ ‫נסתרים מבני אדם‪ .‬והוא מה שאמרנו‪ .‬אפשר שיסופק‪ .‬לכן אמר אל‬ ‫תחשובו כך‪ .‬והוזכרנו לצורך שעה קצת מה שעשה לנו‪.‬ולא דברנו‬ ‫כטפה מן הים משבחיו‪ .‬אבל לא זכינו עדיין לאחד מהם‪.‬זו היא‬ ‫שיטת אונקלוס שאמר )שם פסוק ח( 'חכימו מיא'‪ .‬תדע שכן הוא ש"נטית ימינך" וזכו‬ ‫לקבורהרסז‪ .‬מי כמוך באלים ה' )שם פסוק יא(‪.‬ואמר לכל זמן‬ ‫לרדוף ולהשיג‪ .‬שאין‬ ‫כמוהו "נאדר בקדש"‪" .‬‬ ‫רסו צריך ביאור‪.‬אלא דעו כי קצרנו כפי היכולת‪ .‬כי הוא יראוי מלהלל‪ .‬‬ ‫שהיעוד היה שיהיה מעשה ידיו ויהיה נצחי לעד כמ"ש )שם פסוק יז( "פעלת ה' " "כוננו‬ ‫ידך"‪ .‬זהו היעוד האמתי‪ .‬והוא מאמר חכמים ז"ל )ילקוט‬ ‫כי תצא רמז תתקל"ו??( כל דעבדין משמיא לטב‪ .‬כי כיון‬ ‫שזאת השירה שררוהו שלמים וכן רבים‪ .‬לא אמר 'טב' כי טבעת המצרים בים רע‬ ‫ומר היה להם‪ .‬כי ראה ברוח הקדש שלא יתקיים בעבור היותו מעשה ידי אדם‪ .‬שאמר לו כדבריך כן הוא ששתים הם‪ .‬‬ ‫נחית בחסדך עם זו גאלת )שם פסוק יג(‪ .‬ולזה התפלל שינהלם‬ ‫אל נוה הקדש‪ .‬‬ ‫נטית ימינך )שם פסוק יב( תירץ ספק ג'רסה‪ .‬בשעתא )שם פסוק י( "נשפת ברוחך" ונזלו במהרה ו"כסמו ים"‪ .‬והקדימו הכתוברסב שלא היה זה האופן‬ ‫התחבוליי מחסרון הכח חלילה כדרך המתחבילים מחמת חסרונם‪ .‬שלא נחשוב שהיה כל זה מצד אכזריות חלילה‬ ‫כדרך אויב ומתנקם‪ .‬ולפיכך נתיירא שלמה ואמר )תהלים קכז א( אם ה' לא יבנה‬ ‫בית שוא עמלו בוניו בו‪ .‬והשיב לו שנים‪ ..‬וירצו להדבק עמו יתברך‪ .‬תירץ ספק אחד‪ .‬ולזה לא הזכיר ירושת הארץ זולת "מכון לשבתך פעלת‬ ‫ה' " )שם פסוק יז(‪ .‬כי הוא לא ירצה אלא בפשוטו‪.‬אלא היה זה מרוב הגאוה כמו שכתבתי?‪ .‬שישרה‬ ‫השם שכינתו בתחתונים כשם שהוא שוכן בעליונים‪ .‬א"כ אבדה תקותכם דכתיב )חגי ב ט( גדול יהיה כבוד‬ ‫הבית הזה האחרון מן הראשון‪ .‬כמו שאמרה אסתר )אסתר ט יג( ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן‬ ‫]וכו'[ ואת עשרת בני המן יתלורסו‪ .‬הוא‬ ‫רסב הקדימו למה?????‬ ‫רסג אלא 'ימינך ה' נאדרי בכח'‪??.‬אבל הנכון‬ ‫והאמת מה שהשיבו‪ .‬כמו שאמר )יחזקאל ג יב( ברוך כבוד ה'‬ ‫ממקומו‪ .‬שנצבו כמו נד והיו נוזלים בדמיון מים‬ ‫הנקפאים בחורף מתחילים להיות נוזלים‪ .‬מי הוא השליח המים‪ .‬רסג"ימינך יי נאדרי בכח"‬ ‫)שם פסוק ו(‪ .‬‬ ‫כאומר‪ .‬כמה בתים ייעד‬ ‫לכם השם יתעלה‪ .‬נורא תהלות עושה פלא"‪ .‬‬ ‫והתירוץ האחד? שיחזור לכבוד אינו נכון כי )לדחוק( ]דחוק[ ג"כ בדוחק הראשון‪ .‬אלא היה לתכלית טוב‪ .‬ואיך יוכלו להשיג מהללו‪ .‬והורה כי זה התכלית‪ .‬ואע"פ שתירץ הרב ר' חסדאי ז"ל כמו את רחל ואת יוסף‬ ‫אחרונים )וישלח לג ב(‪ ..‬‬ ‫אחר כך התחיל בצד הב' שהוא מצד היות סבת הסבות‪ .‬אמרו ששאל מין אחד את ר' אלעזר‪ .‬‬ ‫רסד היינו הצד הא' שהקב"ה משגיח בשפלים‪?.‬כדי שיכירו הכל כי הוא‬ ‫המושל‪ .‬ממה שנראה שלא נהג כדרך המתנקמים‪.‬אין זה מספיק לפייס את המקשה‪ .‬וכל שכן אנחנו אשר קורצנו מחמר‪ .‬התחיל לבאר השרש הג' והוא ה'אחדות'‪ .‬אבל כל זה היה מדת רחמים‪ .‬ובספר הזוהר )‪ (?.‬זהו הצד האחד אשר אליו ירמוז‬ ‫"ואנוהו"רסד‪.‬‬ ‫רסה לעיין לברר ולבאר היכן היה לנו עד הנה ב' ספיקות‪??.‬ואז חשב האויב שהוא דרך טבע‪ .

‬לא‬ ‫ידעתי למה נתירא אונקלוס‪ .‬כי הראה עתה כי הוא מלך ושלטון על הכל‪ .‬‬ ‫שלש קדושות‬ ‫והגיעה השעה לגלות לך סוד הקדושה‪ .‬יאמר כי מהיות משכיר ומעניש מדה כנגד‬ ‫מדה יכיר ב' דברים‪ .‬וז"ש כי בא סוס פרעהרסט‪ .‬ומשל בו על כרחו‪ .‬כן יהי‬ ‫הרצון מלפניו לעשות בכל הדורות לעולם‪ .‬יתגדל ויתקדש‪ .‬כי זה נאמר ע"ד המופת‪ .‬יהי שם ה' מברך מעתה ועד עולם )שם קיג ב(‪ .‬וכבר ביארתי בסימן דצ"ך‪ .‬אבל ביאור כל מה שאמרתי‪ .‬שהושיע את עבדיו ואבד את מורדיו‪ .‬כי בג"פ שנא' קדוש ביאר השלשה יסודות‪ .‬אם האחד‬ ‫שהוא ה'? אמר "קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה"‪ .‬ואמר‬ ‫)בשלח טו יט( "וישב ה' עליהם את מי הים" בעוד "בני ישראל הולכים ביבשה"‪ .‬‬ ‫ואחר שפרסם האמונה הנכבדת הזאת‪ .‬נתבאר‬ ‫רסח ולמה הוצרך לומר שהשירה הייתה 'כי בא סוס פרעה'‪?.‬אבל האמת כמו שכתבתי ובכלל דברי דבריו‪ .‬יאמן ויגדל שמך )דהי"א יז כד(‪ .‬ואם יתמהמה חכה‬ ‫לו כי בא יבא ולא יאחר‪ .‬והב' ב"ה של‬ ‫מטה‪ .‬הם שכר‬ ‫ועונש‪ .‬כמו שביאר יונתן ב"ע )עה"פ )ישעי' ו ג( וקרא זה אל‬ ‫זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו( קדיש בשמי מרומא בית‬ ‫שכינתיהרעב‪ .‬וימלא כבודו את כל הארץ )שם עב יט(‪ .‬‬ ‫כגון ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה )תהלים קמו י(‪ .‬ולפיכך עשאו לשון הוה ה'‬ ‫מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא‪ .‬שהרי כתוב יהי‬ ‫כבוד ה' לעולם )שם קד לא(‪ .‬ולא יעלימהו מן הרשעים המריעים‪ .‬והלא הלל הגדול ביום הנס מיד נתחייב‬ ‫לקראו‪ .‬והנ"ל בכוונת אונקלוס שהניח הפסוק כפשוטו כאשר פרשתי‪ .‬והיה ה' למלך‬ ‫על כל הארץ )זכריה יד ט(‪ .‬כל‬ ‫המפרשים נדחקו בזה הפסוק לקשרו עם "אז ישיר משה"‪ .‬ומצינו למדין שנתבארו בזה הפסוק שלשה היסודות על שלמותם‪ .‬ולפיכך הוצרך‬ ‫להבדיל בינו ובין הנאמר בנבואה‪ .‬להורות ג"כ על הידיעה‪ .‬‬ ‫רעב ז"ל‪ :‬ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי‬ ‫עלמיא יי צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה‪:‬‬ ‫‪50‬‬ .‬וזה לאות כי כמו כן יבטל )הכפירה( ]הבחירה[ כמ"ש )צפני'‬ ‫ג ט( אז אהפוך אל עמים שפה ברורה ִלקְרֹא ]וגו'[‪ .‬‬ ‫רסט היינו 'ה' ימלוך ועולם ועד' לעת"ל והא ראיה' 'כי בא סוס פרעה וכו' '‪??.‬והוא אות ממה שיהיה לעתיד לבא‬ ‫וכמ"ש ז"ל אז ישיררעא‪.‬אחד "גדול העצה" שהוא היודע מחשבות החוטא‪ .‬והוא תקותנו‪ .‬‬ ‫ְּביַד ה' עַל ּכָל א ֶ‬ ‫וכאומר]ו[ )בשלח יד כז( וינער‪ .‬ואונקלוס נתיירא ממנו בעבור שהמלכות לאלהים היא לעולמי עד‪ .‬כי הביא שני מופתים מוחלטים‪ .‬והיא ראיה חותכת על ש"ה' ימלוך לעולם ועד"‪ .‬ב' יכלתו ז"א "ורב‬ ‫העליליה"‪ .‬הא' ש ַּפ ְלגֵי ַמיִם לֶב ֶמ ֶל ְך‬ ‫ֲׁשר יַחְּפֹץ יַּטֶּנּו )משלי כא א(‪ .‬ויתכן‬ ‫שטעמם כסוד הברכות‪:‬‬ ‫רעא צריך ביאור‪??.‬כדרך מלכותך מלכות כל עולמים )תהלים קמה יג(‪ .‬ז"א )בשלח טו יח‪-‬יט( ה' ימלוך לעולם ועד כי בא סוס פרעה‪ .‬ואלו הב' מקדשות‪ .‬וז"ש )ירמי' לב‬ ‫יט( גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות‪ .‬שרמז לכל מה שאמרנו‪ .‬הב' כי השכר‬ ‫והעונש ברגע אחד )בעונו( ומדה כנגד מדה ]בעונו[‪ .‬וכי עלה הדעת שיאחרוה עד למחררסח‪ .‬ויהי' הפסוק כפשוטו‪.‬ולא הבינותי דעתו בזה‪ .‬ובאו כזה פסוקים רבים‪.‬‬ ‫והרמב"ן ז"ל אמר בו פי' נאהרע‪ .‫שכתוב )שם קמז ב( בונה ירושלים ה'‪ .‬וכיון שכן מעתה נתבאר "כי‬ ‫מלכותיה לעלם ולעלמי עלמיא"‪ .‬והוא השרש הב' 'אלהינו' ומדה כנגד מדה‪ .‬ולא ידעתי למה יצטרך לבאר‬ ‫השירה‪ .‬והביאו לים שלא ברצונו‪.‬וזה לאות כי ימשול על ההפכים‪ .‬וכאלו נתבאר לנו בחוש וכמו שכתבתי‪ .‬יהי רצון שכמו שהודה מלכותו עתה שאבד מורדיו והושיע‬ ‫עבדיו כן יהי' לעד‪ .‬לא יגרע מצדיק עיניו‪ .‬שכתב "ה' מלכותיה" שהרי כתיב "ימלוך ה' לעולם" "יהי כבוד‬ ‫ה' לעולם"‪ .‬הביא ראיה לקיומה‪ .‬ועוד כי ראו הכל‬ ‫את היד הגדולה ושוררו ולא נשאר ספק כלל באמונה‪ .‬והוא עיקר‬ ‫השירה‪ .‬הא' ב"ה של מעלה‪ .‬ועוד כתב הרב ז"ל‪ .‬כמו שרמז "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך" ולא ידי אדם‪.‬‬ ‫רע וז"ל‪ :‬ה' ימלוך לעולם ועד ‪ -‬יאמר‪ .

‬‬ ‫ואמרו רז"ל )ברכות לג‪ (:‬הני תלת אי לאו דאתא משה ואמרינהו ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו‬ ‫לא נמרינהו‪ .‬האחד 'אתה קדשת'‪ .‬ובהזכירו "צבאות" רמז‬ ‫שזה השם הנכבד והנורא הוא מנהיג בכחו כל הגלגלים‪ .‬ה' צבאות‬ ‫מלא כל הארץ"‪ .‬כי הג' תארים כוללים אחדותו בתכלית‪ .‬ולכן תהיה לו ית' הגדולה במוחלט כי ברא הכל‪ .‬‬ ‫‪51‬‬ .‬הגדול' הוא‬ ‫היסוד האחד 'חדוש העולם'‪ .‬ופחד יצחק היה לי‬ ‫)ויצא לא מב(‪ .‬‬ ‫ובזה זכה הוא הע"ה?‪ .‬לא יתערב זר בתוכנו‪ .‬‬ ‫רעה צ"ב‪.‬‬ ‫האבות הק' אברהם יצחק יעקב‬ ‫ודע שאלה הג' יסודות‪ .‬והוא זמן התגמול אשר אליו עינינו צופות‪ .‬ועל השורש השלישי אמר "ה' מלכותיה לעלם‬ ‫ולעלמי עלמיא"‪ .‬ובזכותו אנו‬ ‫נוחלין העוה"ב כלו קדש לה'‪ .‬‬ ‫שלא כדרך הכופרים האומרים עזב ה' הארץ‪ .‬אבל נשאר להסתפק אם היה משגיח לארץ‪ .‬הגבור'‬ ‫הוא השרש השני 'אלהינו'‪ .‬והנורא' הוראת השרש‬ ‫השלישי שהוא אחדותו ונצחיותו‪ .‬בהזכירו השם הנכבד רמז ל"בזאת תדע כי אני ה' "‪ .‬ובזכותם לקחו הבנים אלה הג' עטרות‪.‬יצחק היה מבאר השרש הב'‪ .‬הרי נתבאר לך‬ ‫שיסודות האמונה נתבארו במצרים לעיני הכופרים בהם‪ .‬והוא סודו ובאורו‪ .‬וידוע שעיקר ההשגחה לתת את התורה‪ .‬משכיר ומעניש‪ .‬כאומר 'עובד גבורתיה' והוא מה שהיה מכחיש פרעה‪" .‬‬ ‫שוה לאומרו בסימן הג'רעד "למען תדע כי לה' הארץ"‪.‬השני 'ישמח משה במתנת חלקו'‪ .‬כמו שאמר )ישעי' נח יד( והאכלתיך נחלת יעקב אביך‪ .‬והוא אחדותו ונצחיותו‪ .‬והם משועבדים אליו לכל אשר יצום‬ ‫על פני תבל ארצה‪ .‬שהשגחתו הגיע עד לארץ‪.‬‬ ‫ג' תפלות שבת‬ ‫ולגלות לנו זה הענין תקנו לנו חז"ל שלש תפלות בשבת‪ .‬שקויים אצלו שכר ועונש כשפשט צוארו על גבי המזבח ומכל יסורין רבים‬ ‫כמ"ש ז"ל?‪ .‬נותנים לו‬ ‫נחלה בלא מצרים‪ .‬‬ ‫רעד במכת ברד‪.‬ולזה אמרו רז"ל )שבת קיח‪ (.‬כפר בגדולתורעה‪' .‬כמו שאמר 'עובד גבורתיה'‪ .‬‬ ‫רעג במכת ערוב‪.‬והוא אות על ההשגחה‪ .‬והוא יראוי מהעליונים ומהתחתונים‪ .‬ראה איך ביאר הכתוב כוונת יונתן ב"ע‪" .‬ופרעה‬ ‫בהכחישו זה השרש אמר )שמות ה ב( מי ה' אשר אשמע בקולו‪ .‬יעקב הוא הזמן שאנו מיחלים‪ .‬ישמעאל בצד זה ועשו בצד זה‪.‬והוא הראיה על‬ ‫היסוד הא' שהוא חדוש העולם‪ .‬מה שאפשר לאזן לשמוע‪' .‬כמו שאמר )ברכה לד יא( לכל‬ ‫האותות והמופתים אשר שלחו‪.‬ועל היסוד הב' אמר "קדיש על ארעא עובד גבורתיה"‪ .‬ואז נאמר )יתרו יט ט(‬ ‫וגם בך יאמינו לעולם‪ .‬וששכינתו בתחתונים כמו בעליונים‪.‬הם הם סוד האבות הקדושים‪ .‬‬ ‫אברהם ביאר שהיה לעולם מחדש‪ .‬וידוע ששם אלהינו‬ ‫הוא מדת הדין שבה ברא ית' עולמו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות‪' .‬‬ ‫הג' תארים הגדול הגבור והנורא‬ ‫ובכן יתגלה לך טעם הג' תארים שהזכיר אדון הנביאים )עקב י יז( האל הגדול הגבור והנורא‪.‬שהיתה מטתו שלמה בלי ספק כלל‪ .‬אבל נחלת אברהם‬ ‫ויצחק היתה ב ְמ ָצרִים‪ .‬שנאמר לו )ויצא‬ ‫כח יד( ופרצת ימה וקדמה‪ .‬ויקרא שם )אברהם( בשם ה' אל עולם )וירא כא לג(‪.‬ולזה הוצרך לומר‬ ‫בסימן הב'רעג "כי אני ה' בקרב הארץ"‪ .‬ולכ"א לבאר השרש האחד "קדיש בשמי מרומא בית‬ ‫שכינתיה"‪ .‬כמו‬ ‫שאמרו )ואתחנן ה כא( היום הזה ראינו כי ידבר אלהים אל האדם וחי‪ .‫לפרעה כי היה לעולם מחדש‪ .‬כי בה אנו עושין רצון הש"י‪.‬מלא כל הארץ‬ ‫כבודו" רמז בפירוש שהוא ית' ראוי שיעבד לא זולתו‪ .

‬לא כעורים המגששים קיר‪ .‬‬ ‫‪52‬‬ .‬כמו העונה אמן דכלא‬ ‫ביה‪.‬כי לא באנו עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה‪.‬והזכיר שלשה אבות 'אברהם יגל יצחק‬ ‫ירנן יעקב ובניו ינוחו בו'‪ .‬ולכן יעדיף העונה על המברך‪ .‬וכמו שהיו מכות במצרים‪ .‬‬ ‫רעז הלשון צ"ב‪?.‬ובעבורה שכר ועונש‪ .‬והעונה אמן במלה‬ ‫אחת‪ .‬ומלחמת גוג ומגוג ללבן ולברר הראוים לירש את הארץ‪ ..‬ודינה של גיהנם לגלות‬ ‫סוד אלהינו‪ .‬בסעודת הלילה יצייר בשכלו‬ ‫'חדוש העולם'‪ .‬וזהו שכבר כתבנו‪ .‬ואע"פ שכבר הקדמנו שבכל אחד‬ ‫מהיסודות נכללו שלשתם‪ .‬ועושין עיקר מתענוגי הגוף‪ .‬כי המקיים ג' סעודות הוא מורה הג' יסודות שאמרנו‪ .‬יעלה בהר ה' ויקום במקום קדשו‪ .‬ולידע ולהודיע שזהו העיקר אשר עליו נוצרנו‪ .‬ומתחלף להם העצם במקרה‬ ‫והמקרה בעצם‪ .‬בסעודת המנחה 'אחדותו'‪ .‬ושלא כדברי‬ ‫רבינו תם )מובא בתוספות פסחים קה‪ .‬בסעודת הבקר 'השגחתו ית''‪ .‬והמקיים אלה השלש סעודות‬ ‫אינו ירא מאותם הפורעניות כלל‪.‬והזכיר מדתו 'מנוחת שלום השקט ובטח מנוחה שלמה שאתה הוא‬ ‫רוצה בה'‪ .‬ולכן‬ ‫צריך שתהיה כל סעודה וסעודה בציור שרשה ויסודה‪ .‬כאומר‬ ‫)שם ד ג( והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו‪ .‬‬ ‫וכתב הרמב"ן ז"ל בספר שלחן של ארבע )‪ (?.‬ד"ה והנ"מ( שאסר לקבוע בתפלת המנחהרעו‪ .‬ומדין תורה שכר‬ ‫ועונש‪ ..‬ולא יעבור מנגד עיני שכלו‪ .‬וחבלו‬ ‫של משיח הוא להודיע לכל כי יש מחדש‪ .‬‬ ‫רעט הלשון צ"ב‪?.‬הסתכל‪ .‬שהזכיר באברהם 'גילה'‪ .‬‬ ‫ג' סעודות שבת‬ ‫ודע שבני ישראל בני קדושים‪ .‬ניצול מג' פורעניות מחבלו של משיח ומדינה‬ ‫של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג‪ .‬ולפיכך‬ ‫הפליגו רבותינו ז"ל בשכר המקיים שלש סעודות‪ .‬‬ ‫וביעקב ובניו ה'מנוחה'‪ .‬אבל היותר מפורסם הוא שבכלל השלישי השנים‪ .‬ולו דומיה תהלה מלות מועטות רביםרעט‪ .‬וכמו‬ ‫שהזכירו שם ג' האבותרעח‪ .‬נמצא שהעיקר הוא תפלת המנחה‪.‬שעל אותו הזמן אנו אומרים 'בעלמא דברא‬ ‫כרעותיה'‪ .‬ולכן צריך שתהיה הסעודה סמוך לתפלה‪ .‬כל אחת סמוכה לתפלה‪ .‬לא כמנוחת העוה"ז שאינה כרצונו‪ .‬ושמו השלישית עיקר כלול בה‪ .‬מעורבות עם אלה‬ ‫השכליות‪ .‬כמ"ש )ישעי' נז יג(‬ ‫)והמותר( ]והחוסה[ בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי‪ .‬תחלה‬ ‫הסעודה הנפשיית ואח"כ הגופניית‪ .‬הג' 'אתה אחד'‪ .‬‬ ‫ודקדק מה שהפליגו חז"ל באומרם )שבת קיח‪ (.‬צריכין לעשות ג' סעודות גופניות‪ .‬ואלה אינם עובדים הש"י כי אם את עצמם‪ .‬ולכך אמרו‬ ‫)ברכות נג‪ (:‬גדול העונה אמן יותר מן המברך‪ .‬והוא סוד האחדות האמתי‪ .‬‬ ‫רעח בתפלת מנחה של שבת כנ"ל‪.‬ועיקר הסעודות האלה השלשה כמו שבארנו הנזכריםרעז‪ .‬כיצד‪ .‬ועוד יוסיף בזה‬ ‫לקח בס"ד‪ .‬שהשלש יסודות האלה‬ ‫מפורשים במטבע הברכות‪ .‬שזה העולם אינו כרצונו כשאנו חוטאים‪ .‬אלא שהוצרכתי לגלגל זה על הסעודה הג' שהיא העיקר‪ .‬וביצחק 'רנה' שהוא יותר מגילה‪.‬והנה המברך מייחד את השם במלות רבות‪ .‬‬ ‫רעו ז"ל התוספות שם‪ :‬והנ"מ דאכלו ושתו מעיקרא ‪ -‬משמע שהיו אוכלים בשבת סמוך לחשיכה ותימה שלא נהגו לאכול בין מנחה‬ ‫למעריב וגם ר"ת כעס על רבינו משולם שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב דאמר במדרש השותה מים בשבת בין השמשות גוזל את‬ ‫קרוביו המתים וכתב שפעם אחת אירע מעשה בלותיר ובא לידי סכנה ובקושי התירו ערב יום הכפורים לאכול אחר וידוי משום‬ ‫שכרות וגם תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה התירו בקושי ויש לדחות דמיירי הכא שהתחילו בהיתר ובאמצע סעודה התפללו‬ ‫מנחה והיכא דהתחילו בהיתר מותר להשלים‪.‫ואנו מושגחים‪ .‬וכן כתב‬ ‫הרמב"ן בספר הנ'?זכר‪ .

‬‬ ‫ותחלה יש לעורר קצת ספקות‪ .‬אברהם עם התאר האחד 'הגדול'‪ .‬כי היו הם סוד האחדות‪ .‬ועוד כדי שתזכר הישועה כי היא אלהית ואינה דרך טבע‪ .‬וירא אחת דתו להמית‪ .‬בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה מה שאמרת באיזה זכות אוציאם ממצרים הוי‬ ‫יודע שבזכות התורה שהן עתידים לקבל על ידך בהר הזה הם יוצאים משם‪.‬שהגיע עד החצר‬ ‫הפנימית אשר לא יקרא‪ .‬‬ ‫שעד הגיעו עד החצר הפנימית ראוי להחזיר פעמיו אחור‪ .‬‬ ‫ועוד מה ענין אומרו )וארא ו ב( אני ה'‪ .‬‬ ‫שלא הגיע הקץ‪ .‬‬ ‫האחד‪ .‬וז"ש )ויצא כח טז( אכן יש ה' במקום הזה‪ .‬והש"י למען שמו מהר את הקץ‪ .‬אמר )שמות ה יב( ויפץ העם לקושש קש לתבן‪ .‬שנראה שמה‬ ‫שאמר לו עתה לא היה לאמר לבני ישראל‪.‬מה שאמרו ז"ל בב"ר )ש"ר פ"ה סי' יט( שכל הנזכר בפרשה של מעלה מכובד השעבוד‪.‬עד שיתנו לו רשות ליכנס‪.‬ע"מ כן הלך מתחלה‪.‬א"ל הקב"ה כי אהיה עמך‪ .‬מה זכות יש בידם שאוכל להוציאם‪ .‬לזה אמר )שמות ג יא( מי אנכי כי אלך‬ ‫אל פרעה כמו שאמרו ז"ל )ש"ר פ"ג סי' ד'(רפג‪.‬‬ ‫אלא שאין הדור ראוי לכך‪ .‬‬ ‫היה כדי שתתמלא סאת המצריים‪ .‬וכמו שקרה במכת‬ ‫רפ לבאר איזה ענין?‬ ‫רפא שלפני"ז כתוב 'ושמי ה' לא נודעתי להם' שהוא שלילה‪ .‬כי יודע היה שבתשלום ארבע מאות שנה יגאלו‪ .‬‬ ‫ביאור פר' וארא‬ ‫ועם זה העניןרפ נתבאר פרשה סתומה מאד‪ .‬ובכאן בא חיוב על שלילהרפא‪ .‬אבארנה כיד אלהי הטובה עלי‪ .‬ומקובל היה בפי כלם‬ ‫זמן הגאולה‪ .‬וכל זה גלו חז"ל בד' תיבות )ב"ר פמ"ז סי'‬ ‫ו'( האבות הן הן המרכבה‪ .‬מה טעם אומרו )שם ה כב( למה הרעות‪ .‬‬ ‫וקודם שאפרש אני צריך להקדים ארבע הקדמות מתוכן תתברר ותתלבן כוונת הפרשה‪.‬הגבור' עם יצחק כמו שכתוב )ויצא לא מב( ופחד יצחק היה לי‪' .‬ובסוף ביאורה‬ ‫תגלה לך אמתת דבר‪.‬הסב‬ ‫הרבוי אל וארא‪ .‬וזה לך האות כי אנכי שלחתיך‪ .‬ועל זה אמר )לך יב‬ ‫ב( ואגדלה שמך‪' .‬והנורא'‬ ‫כנגד יעקב באו' )שם כח יז( מה נורא המקום הזה‪ .‬הקשה הרמב"ן ז"ל‪ .‬וכי אוציא את בני ישראל‪ .‬ואח"כ אומר 'וגם אני שמעתי' שהוא חיוב‪.‬וכל כך למה כדי שלא יאמרו‬ ‫המצריים פרעה חטא ועלינו הוא כועסרפד‪ .‫נמצאו מסכימים התארים עם האבות‪ .‬‬ ‫הב'‪ .‬ובדבר הזה תהיה ניכר שאתה שלוחי לפי שאהיה עמך וכל מה‬ ‫שתרצה אעשה אני‪ .‬אחר שאמר הש"י )שמות ג יט(‬ ‫ואני ידעתי כי לא יתן אתכם‪ .‬וז"ש )שם פסוק יז( ויירא ויאמר מה נורא‬ ‫המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים‪ .‬אחד‪ .‬ועל זה נזהר רש"י ז"ל ופי' וגם כשנראתירפב‪ .‬שזמן הגאולה עדיין לא הגיע‪ .‬אין אומר אהיה‬ ‫עמך אלא למי שהוא מתיירא‪ .‬ואע"פ‬ ‫שאין בידם זכות‪ .‬ואע"פ שאצא מעט מהדרוש אשר אני בו‪ .‬רביעית‬ ‫מלת )שם פסוק ד( וגם הקימותי‪ .‬מלמד‬ ‫שהיה המצרי רואה את היהודי בשדה ומקפח את שוקיו‪ .‬ומזה טען משה אדוננו‪ .‬ה' מה ענין אומרו )שם פסוק ו( לכן אמור לבני ישראל אני ה'‪ .‬ומה חדש לו בזה‪ .‬אבל קודם הקץ היו צריכין זכות‪ .‬‬ ‫רפד לבאר??‬ ‫‪53‬‬ .‬שלישית הזכרת השם‪ .‬המשיל הענין לשר גדול השתדל לראות פני המלך‪.‬שלעולם לא תבא מלת 'גם' אלא חיוב על חיוב שלילה על‬ ‫שלילה‪ .‬וראוי היה יעקב שתנתן תורה על ידו‪.‬והיא וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב )וארא‬ ‫ו ג(‪ .‬‬ ‫רפב ז"ל‪ :‬וגם הקמתי את בריתי וגו'‪ .‬ואני מוסיף עוד כדי למרק עונותיהם של ישראל‪.‬וגם כשנראיתי להם באל שדי הצבתי והעמדתי בריתי ביני וביניהם‪:‬‬ ‫רפג ז"ל המדרש שם‪ :‬ד"א מי אנכי אמר לפניו רבש"ע היאך אני יכול ליכנס למקום לסטים ולמקום הורגי נפשות הוי מי אנכי כי‬ ‫אלך אל פרעה וגו'‪ .

‬ז"א )שמות ה כב( למה הרעות לעם הזה‪ .‬עד שיהיה הוא והמדע שני דברים‪ .‫הצפרדעים לדעת קצת שהכבידו אחר אומר התפאר עלי )וארא ח ה(‪ .‬והוא היודע‪ .‬וזה לשלימות מציאותו מחסרון‬ ‫דעתנו‪ .‬ואלו היה‬ ‫השם יתברך יודע במדע היה מתחייב הרבוי‪ .‬‬ ‫רצז ברמב"ם כתוב 'בהן'‪?.‬ז"א )שם ג יא( כי אלך אל פרעה וכי‬ ‫אוציא‪ .‬וטעות‪??.‬אבל‬ ‫אמר 'חי ה' צבאות'‪ .‬והיכולת אשר בו יוכל‪ .‬כקוצר אור הראות‬ ‫מהשיג את השמש‪ .‬ולא נשאר להם‬ ‫דבר מצדם‪ .‬כבר נתבאר במה שאחר‬ ‫הטבע‪ .‬וכבר נתבאר גם כן בספר הנזכררצד‪.‬והוא אשר ימשיך לעצמותו החיים‪ .‬וברמב"ם עצמו כתוב 'הם שני'‪ .‬וז"ש )שם פסוק ח( על‬ ‫דבר הצפרדעים‪ .‬אשר שם עתה מחדשרפה‪.‬וכן כל תאריו‪ .‬כי‬ ‫המצורף והמצרףרפט אליו בעשררצ דברים חלוקים‪ .‬‬ ‫ימתין עד שיבא הקץ‪ .‬‬ ‫רצה ברמב"ם כתוב 'וחסרון'‪?.‬אלא שאין הדור ראוי לכך‪.‬‬ ‫רצד הלשון ברמב"ם הוא‪ :‬כבר התבאר גם כן בספר הנקרא "מה שאחר הטבע"‪??.‬בבא קצם‪ .‬‬ ‫רצח ברמב"ם כתוב 'ושקצרה'‪?.‬וא"ת כי מצד שמך הגדול יגאלו ולא מצד הזכות "והצל‬ ‫לא הצלת את עמך"‪ .‬והיו הקדמונים רבים‪ .‬שמשה רבינו ע"ה חשב מתחלה‪ .‬ושקוצררצח דעתינו מהשיגו‪ .‬לא התיררפוהלשון העברירפז לומר 'חי ה' ]צבאות[' כמו‬ ‫)מקץ מב טו‪-‬טז( 'חי פרעה' )שמואל‪-‬א א כו ועוד( 'חי נפשך'רפח‪ .‬‬ ‫רפז ברמבם עצמו הלשון 'העברית'‪.‬רצוני לומר‪ .‬מה שכתב רמב"ם ז"ל בשמונה פרקים שלו )פרק ח'(‪ .‬כבר כתבתי אותה‪ .‬ואמר‬ ‫)שם פסוק כג( ומאז באתי אל פרעה‪ .‬והמדע אשר בו‬ ‫ידע‪ .‬והוא החי‪ .‬אז למען שמו הגדול יגאלו‪ .‬אבל הוא ית' ותאריו אחד‪.‬ולזה נתן מקום לפרעה להכביד עולם‪ .‬ו"למה זה שלחתני" )שם( חזר לתלונתו‪ .‬ואינם דבר אחר זולתו‪ .‬‬ ‫רפט ברמב"ם עצמו כתוב 'והמצטרף'‪??.‬כי האבות השיגו מה שהיה אפשר להשיג מצד עצמם‪ .‬‬ ‫‪54‬‬ .‬‬ ‫רצט צריך ביאור‪?.‬להיות זה האור יותר חזק מאשר ירצה להשיג‪ .‬‬ ‫רצג ברמב"ם כתוב 'ועצמו הוא חייו'‪?.‬וכשראה שהכביד פרעה עולם נבהלו‬ ‫רעיוניו‪ .‬ואינו חי בחיים‪ .‬ורמז שזכותו וזכות הזקנים לא הספיק‪ .‬השם‪ .‬‬ ‫ועתה אבאר הפי'‪ .‬ולא יצרףרצא הדבר אל עצמו‪ .‬ובמקור בשני הדפוסים כתוב 'חי נפשי'‪ .‬והוא עוד רגע אדבר והנסתרות גלויות‬ ‫לפניו ית' הצדיק עליו את הדיןרצט‪ .‬הכוונה שהוא והחיים דבר אחד‪ .‬‬ ‫רצב ברמב"ם כתוב 'עצמו'‪?.‬‬ ‫הוא המדע‪ .‬‬ ‫רצו ברמב"ם כתוב 'ושאין למציאותו וכו''‪?.‬והחיים אשר הוא חי‪ .‬שם מצורף‪ .‬שהש"י אינו יודע במדע‪ .‬ולזה העקר הגדול‪ .‬וכן כל‬ ‫שאר התארים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫רצה‬ ‫שאין יכולת בדעתנו להבין מציאותו ית' על השלימות‪ .‬ולכאו' כצ"ל‪??.‬ז"ל‪ .‬‬ ‫הד'‪ .‬אח"כ דבר אתו‬ ‫רפה לבאר??‬ ‫רפו ברמב"ם עצמו הלשון 'התירה'‪.‬וכדי לשכך רתיחתו ענה לו הש"י בסבר פנים יפות‪ .‬וכאשר היו‬ ‫חיי השם הם עצמותרצב‪ .‬‬ ‫רצ 'בעשר' כ"ה במקור בב' הדפוסים‪ .‬ועכשיו נהפכו‬ ‫כקשת רמיה‪ .‬כי הבאת אותם בנסיון ולא‬ ‫עמדוהו‪ .‬ושאיןרצו סבות שיודע מה הןרצז‪ .‬לא אמרו אותו בצירוף‪ .‬והוא החיים‪ .‬אלא שנתרעם‪ .‬כי כיון שלא הגיע זמן הקץ למה הרע להם‪.‬ואמר אולי שהש"י ראה אותם בעת אשר שלחני והיו טובים לפניו‪ .‬‬ ‫רצא ברמב"ם עצמו כתוב 'יצטרף'‪?.‬האמת שאע"פ שישראל לא היו ראויים‬ ‫מצד זכות‪ .‬והעלים הזקנים לענותנותו ותלה בעצמו‪ .‬ועצמו וחייורצג‪ .‬‬ ‫רפח כ"ה ברמב"ם עצמו‪ .‬‬ ‫הג'‪ .

‬כדרך הארוס אשר האריך זמן הנשואין‬ ‫ואח"כ ראה לקצר נשואיו ולמהרו‪ .‬א' בצרכי גופו‪ .‬וכי לה' הארץ‪ .‬וכמו שעצמותי לא יודע בשלימות כן הם מחשבותי‪ .‬והאמין בהשגחה‪ .‬והב' אור כשדים‪ .‬‬ ‫בשלשתם נסהו הבורא ומצא לבבו נאמן‪ .‬‬ ‫כי האבות זכו בימיהם לכל הטובה הזאת‪ .‬אלא שלא היה הדור ראוי לכך כי אין הקב"ה משרה שכינתו אלא‬ ‫בסכום ידוע‪ .‬ועוד שאני )סברתי( ]סדרתי[ כל זה לשמוע דמעות העשוקים‬ ‫למרק עונם‪ .‬וז"א "וארא אל אברהם ושמי ה' לא נודעתי להם"‪.‬שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ויאמרו ראה ראינו וגו' )שם כו כו וכח(‪.‬ולמלאות סאתם של מצרים‪ .‬ואלה הטענות הם לעצמו‪ .‬ואח"כ שלם שכרו‪ .‬האחד כי "אני ה' " ומרחם על המדוכאים "והוצאתי אתכם מתחת‬ ‫]סבלות[ מצרים"‪ .‬אשר לבאורו נתייחד סימן דצ"ך‪.‬וזהו אמרו "ולקחתי אתכם לי‬ ‫לעם והייתי להם לאלהים"‪ .‬‬ ‫אבל אברהם נתן מקום לשעה וברח מנמרוד מלך הכשדים שנאמר לך לך וגו'‪ .‬וההשגחה תהיה בג' דברים‪ .‬‬ ‫ביאור ה'עשרה נסיונות'‬ ‫וכאשר תתבונן בי' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו‪ .‬ובאלו השלשה‬ ‫אמצעיות רמז מה שרמז בסימן עד"ש‪ .‬כי כן היה ראוי‬ ‫בהכרח אפי' ירשיעו הרבה‪ .‬הא' נמרוד שהוא היה כופר כפרעה כמ"ש )נח יא ד( ונעשה לנו שם‪ .‬ועוד כי אני רוצה למהר הגאולה‪ .‬אמנם לעצמו הודיע סוד הענין‪.‬ולז"א "אני ה' "‬ ‫כאו' אינך יודע שאני ה'‪ .‬והי' ראוי‬ ‫שיהרהר ולא הרהר‪ .‬‬ ‫ובד' האחרונות הורה מציאות הש"י והאמינו הנצחיות‪ .‬או שיקוה לאל‪ .‬ב' בצרכי‬ ‫אשתו שהיא כגופו‪ .‬וחלק על דעותיו‬ ‫וברח ונחבא בקרקע י"ג שנה‪ .‬כמו שעשה בשלשה הראשונות‬ ‫שהצילו מידיו‪ .‬כי הוא חפץ מאד בבת זוגו‪ .‬ונתכבד אברהם שנתברר שאתו האמת‪ .‬ונתבאר הענין אשר אליו כוונתי‪ .‬וא"א לך להבין דעתי עד שיצא לפועל‪.‬והוא השרש הא'‪ .‬וילך אברם וגו' )בראשית יב א וד(‪ .‬כי בזה יושגח הצדיק העובד את אלהיו‪.‬ולא החמיץש ענין יותר‪ .‬שהוא מורה על ההשגחה‪.‫משפט והוכיחו על שקפץ להקשות‪ .‬ואלה שלשתם הורו על‬ ‫חדוש העולם‪ .‬וטענות שיספיקו לעם‪ .‬נחלקים לד' חלקים‪ .‬‬ ‫גלה לו הש"י טענות שיספיקו לעצמו‪ .‬ובזכותם זכו הבנים שיעשו‬ ‫המכות במצרים‪ .‬וכי גבהו‬ ‫מחשבותי )(‪ .‬ודע שיתחייב‬ ‫המעולה למסור נפשו על קדושת האמת‪ .‬וכן עשה השלם עם נמרוד‪ .‬‬ ‫ש מה זה????????‬ ‫שא וז"ל מדרש אגדת בראשית פרק מז‪ :‬ד"א לך עמי‪ .‬בשעה שאתה רואה שעה חצופה אל תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום לך עמי‬ ‫וגו' הסתכלו לי כביכול בשעה שראיתי שעה חצופה בעונותיכם נתתי לה מקום שנא' השיב אחור ימינו וגו' )איכה ב ג( אף אתם לך‬ ‫עמי וגו' שכל מי שעמד נגד השעה נפל בידה וכל מי שנתן מקום לשעה נפלה בידו נבות עמד כנגד השעה ומה נעשה לו ויעידוהו‬ ‫וגו' לאמור ברך נבות אלהים ומלך ויוציאוהו מחוץ לעיר ויסקלוהו באבנים וימות )מ"א כא יג( ומי גרם לו לפי שעמד כנגד השעה‪.‬כי כן אני חפץ‪ .‬לבאר מהם הג' דרושים אשר נתייחדו בם האבות‪.‬ובזה נתקדש שמו ית'‪ .‬והג' 'לך לך' מנמרוד ברחשא‪ .‬כי האבות יחדו את הש"י‪ .‬וז"ש וגם‬ ‫הקימותי‪ .‬ויהי רעב בארץ )לך יב י( בתחלת עליותיו‪ .‬‬ ‫ובשלשה אמצעיות נתנסה בהשגחה‪ .‬אמנם לבני ישראל אמור‬ ‫להם טענות הלציות‪ .‬זהו פירוש הפסוקים האלה וקצורם לפי קוצר‬ ‫שכלי‪ .‬‬ ‫‪55‬‬ .‬ונאמן הוא לשלם שכר‬ ‫טוב למתהלכים לפניו‪ .‬ג' בקרוביו ר"ל בשלוחם‪ .‬וגם הקימותי" יאמר לא שמתי תנאי בשבועה‬ ‫אלא הקימותי דבר בין יהיו ראויין ובין לא יהיו ראויין‪ .‬ולזה תמצא כשעשו העגל אמר )כי תשא לג א( לך עלה מזה‪ .‬‬ ‫וזה היה מצדי לא מצידם‪ .‬ועתה שפרו ורבו הגיעה השעה‪" .‬והוא מה שנתבאר בסימן באח"ב‪.‬הג' הראשונים כלם‬ ‫בגופו‪ .‬כיון שהם בחייהם זכו לכך‪ .‬וחזרה‬ ‫השעה ונפלה בידו‪ .

‬ולא אשכחן הכא ברכה דאיתבריך יוסף‪ .‫עם האחד‪ .‬אבל קיום כל איש ואיש‬ ‫מישראל יהיה על תנאי כשיפעלו רצון ית'‪ ..‬וייעד כי מצד זה הברית נתייחד לנו לאוהב ואנו‬ ‫לו לעם‪ .‬וזה היה לכל איש מאישי המין‪.‬שאינו ראוי לידבק בו האלהות‪.‬כי מתחלתו היתה אהבתו עמו‬ ‫בתכלית האהבה‪ .‬ויברך את יוסף לא‬ ‫אשכחן הכא ברכה דבריך ליה ליוסף אלא לבנוי‪ .‬נסה‬ ‫אברהם לא כתיב אלא 'את אברהם'‪ .‬את דייקא ודא יצחק ע"ה‪ .‬ובחר שעבוד מלכיות‪ .‬ואין ספק‪ .‬אלא שהיה נסיון‬ ‫גם ליצחק‪] .‬וכד אתברכו בנוי איהו איתברך‪ .‬ולזה תמצא שנתייחד זה הברית מברית הקשת בב'‬ ‫דברים‪ .‬יקוו' 'תדשא' 'יהי מאורות' כלם השגחה על הארץ‪' .‬אלא אע"ג דאמר‬ ‫אברהם‪ .‬והיא‬ ‫מלכותו בשמים‪ .‬אלא את יוסף דייקא‪ .‬כי הוא מבואר מעצמו לזו הכוונה‪ .‬אבל עם מה שפתחתי בזה הפתח די‪.‬דברכתא דבנוי דבר נש כברכתיה איהו‪ .‬לא כברית הראשונים אשר בענן‪ .‬‬ ‫שב צ"ב?‬ ‫שג חסר ביאור?‬ ‫‪56‬‬ .‬כי כ"א וא' קיים באיש ב'שב‪ .‬סנהדרין לז‪ (.‬ולז"א )לך יז ט( ואתה את‬ ‫בריתי )שם פסוק יד(? ונכרתה )שם( את בריתי הפר‪ .‬וענין הכורת ברית להורות כאלו הם שוים‬ ‫במעלה‪ .‬והיא תכלית התכליתות לא זולתו‪.‬וכאומר )שם פסוק יח( לו ישמעאל יחיה לפניך‪ .‬ובפרשת ויחי כיוצא בו )רכ"ז‬ ‫ע"ב(‪ .‬הגה"ה‪ .‬מצאתי בספר הזוהר פרשת והאלהים נסה את אברהם )וירא קי"ט ע"ב(‪.‬כל‬ ‫המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא‪ .‬שהראה לו הש"י שעבוד מלכיות וגיהנם‪ .‬מבוארים‬ ‫בעשרה מאמרות באופן שנתבארו במצרים‪ .‬והוא קיום הברית‪ .‬היא המורה הנצחיות באומה‪ .‬עכ"ה‬ ‫יצחק אלחכים[‪.‬דומיא דעשר מכות שהיתה השלמתם במכות‬ ‫בכורות‪ .‬סבר וקבל גליות‪ .‬אשר אבדו עשרה דורות‬ ‫שמנח ועד אברהם )אבות פ"ה מ"ב(‪ .‬וכביכול רצה הש"י שנהיה נצחיים כמוהו‪.‬כי ברית בני‬ ‫נח לא היה בהם אלא בענין שיראהו האלשג‪ .‬הרחיקו מעליו‪ .‬‬ ‫כמ"ש )ש"ר פנ"א סי' ז'( אם לא כי צורם מכרם )האזינו לב ל( זה אברהם שנא' )ישעי' נא א(‬ ‫הביטו אל צור חוצבתם‪ .‬היו השלשה מאמרות 'בראשית'‬ ‫'יהי אור' 'יהי רקיע' בעליונים‪' .‬ולזה כרת עמו ברית‪ .‬וזה‬ ‫לאות על אמונתו השלמה‪ .‬‬ ‫הב' המילה‪ .‬והא אבוי לאו‬ ‫בר עונש הוא‪ .‬ולדברי הזוהר )‪ (?.‬‬ ‫ואלה נסיונות נשלמו בהקרבת בנו יחידו‪ .‬מהאי קרא דכתיב נסה את אברהם‪ .‬ישרצו'‬ ‫'תוצא הארץ' 'נעשה אדם' 'פרו ורבו'‪ .‬אחת שברית בני נח היה אחד לבד כנגד כל העולם‪ .‬אי לבנוי ויברכם מיבעי ליה מהו ויברך את‬ ‫יוסף‪ .‬דאלמלא אמר יצחק לא בעינא לא יתענש אבוי עליה‪ .‬התפלל עליהם‪.‬‬ ‫וזה יורה כי מעלת כל אחד ואחד כמעלת הכלל‪ .‬‬ ‫ובאלה העשרה נסיונות קיים העולם שנברא בעשרה מאמרות‪ .‬והוא מעמד בין הבתרים‪ .‬‬ ‫ונסיון העקדה אין צריך לבאר‪ .‬גרוש הגר וישמעאל‪ .‬כי החוטא מכחיש באלה השלשה יסודות‪ .‬ולא כתיב יצחק‪ .‬‬ ‫השלשה‪ .‬אלמלא האריכות הייתי מסכים כלם זו עם זו‪ .‬יצחק נמי איתכליל ביה‪ .‬כמ"ש "קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה"‪ .‬היסוד האחד "בזאת תדע כי אני ה' "‪ .‬‬ ‫הכא אית לאסתכלא‪ .‬ברכתא‬ ‫דבנוי הוה‪ ..‬הוראה על נצחיות האדם ומעלתו על שאר בעלי חיים‪.‬כמו שאמרו )בבא בתרא יא‪ .‬ויברך את יוסף ויאמר האלהים וכו'‪ .‬את יצחק מבעי ליה דהא יצחק בר ל"ז שנין‪ .‬ולז"א )שם פסוק יג( והיתה בריתי‬ ‫בבשרכם‪ .‬דכתיב את יוסף‪ .‬וכשידע שלא היה רצון‬ ‫האל בו‪ .‬והב' שהיא בלא תנאי‪ .‬האי קרא אית לאסתכלא בי'‪ .‬וזה אמונתו ג"כ בעולם הנסתר‪ .‬את אברהם‪ .

‬והנסיונות ביצחק‪ .‬וראה גם ראה איך‬ ‫)נמשלו( ]נשלמו[ הי' מאמרות באדם שבה תכלית העולם השפל‪ .‬שאם יאמרו אומות העולם לסטים אתם‬ ‫שכבשתם לכם ארצות שבעה גוים‪ .‬ולזה נתן להם דם פסח ודם מילה‪ .‬ועתה יתבאר לך חכמת היונים ‪-‬‬ ‫שרצו לבטל ממנו שלשה מצות אשר מורות אלו השלשה יסודות‪ .‬לכך אמר רבי יצחק‬ ‫שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא‪ .‬שאין הצורך בהם גדול‪ .‬שהוא מצוה תורה על חדוש העולם‪ .‬וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו‪ .‬הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל‪ .‬‬ ‫שבתא‪ .‬וזה לאות ולמופת‪ .‬ורצה‬ ‫הש"י שיורשמו הבנים בחותם אביהם‪ .‬ונהיו ממדרגה למדרגה‪ .‬אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא‬ ‫מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ .‬כל הארץ של הקב"ה היא‪ .‬‬ ‫כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם‪:‬‬ ‫שז צ"ב‪.‬והאריכות‬ ‫ביצירת אדם וחוה‪ .‬וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם )להלן ט כז(‪ .‬מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן‬ ‫המקראות‪ .‬והוא התכלית‪ .‬החדוש‪ .‬ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו‪ .‬וזרעם חטאם גרם להם להפיצם במקומות‬ ‫ולזרותם בארצות‪ .‬ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה‪ .‬כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלהים‪ .‬כי התחילה התורה בבראשית ברא אלהים וספור כל ענין היצירה עד בריאת אדם‪ .‬כי הי' לו הי' מכות מכוונות בזכות האבות דורשין ייחודו ית'‪ .‬כענין שכתוב )תהלים קה מד( ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו‬ ‫ותורותיו ינצורו‪ .‬ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב‪.‬כמ"ש הזוהר )ויקהל קצ"ח ע"ב( ובנוי דיעקב על שמא דא סבלו תבירו‬ ‫דגלותא בידעין ליה ולא אנשו ליה לעלמין ועוד כתיב ואמרו לי מה שמושד‪ .‬וברצונו נתנה להם‪.‬ויודעיו חייבין להסתיר אותו‪ .‬שהם קיום האמונה כולה‪.‬ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה‪ .‬‬ ‫ונשלמה הכוונה האלהית "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים" )(‪ .‬כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים‪ .‬כי כן הוא משפט האלהים בארץ‬ ‫מעולם‪ .‬על מעלתו נבדלת ממעלתם כגבוה‬ ‫השמים על הארץ‪ .‬כי שינוי אלה‬ ‫הגרמים השמיימים יורה על שיש עליון למעלה מהם‪ .‬‬ ‫ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו‪ .‬עאכ"ו דזכאין אתון למעבד לכו נסין ופורקנין ותזכון לחיי עלמא דאתי‪??????.‬ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ .‬בגין דהוו ידעי ליה ולא אנשו ליה לעלמין וסבלו‬ ‫תבירו דגלותא על קודשא בריך הוא ובגין כך זכו לפורקנין ולנסין ולאתוון סגיאין‪ .‬וכל שכן ספור דור‬ ‫המבול והפלגה‪ .‬לברר ולבאר??‬ ‫שה לבאר?‬ ‫שו ז"ל הרמב"ן )בראשית א א(‪ :‬בראשית ברא אלהים‪ .‬וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו‪ .‬כלומר‪ .‬או ששמרו השבת‬ ‫המורה באמת על זה‪ .‬כמו שהטיב לראות רבי יצחק‪ .‬כאשר יוסיף הגוי לחטוא‪ .‬ותשאר הידיעה ליחידים‬ ‫שבהם הלכה למשה מסיני עם התורה שבעל פה‪:‬‬ ‫ונתן רבי יצחק טעם לזה‪ .‬שגירש משם מורדיו‪ .‬והפסח הוא רמז לשרש הב' שהוא‬ ‫'אלהינו'‪ .‬ואתון קדישין עליונין דסבלין תבירו דגופא‬ ‫מאתר לאתר על קודשא בריך הוא‪ .‬ולזה כמו שאמרו )שמות ה ג( פן יפגענו‬ ‫בדברשז‪ .‬ומעתה לא נצטרך )לדחות( ]לדחוק[ המאמר כמו‬ ‫שדחקוהו רבים מחמת הקושיא שהקשה הרמב"ן ז"לשו‪ .‬והתשובה‪ .‬ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות‬ ‫)שמות כ יא( כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי‪ .‬ירחא‪ .‬והספור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים‪ .‬ובו הוראות שתים‪ .‬הם אומרים להם‪ .‬שידעו כי בעבודתו ינחלוה‪ .‬שאל"כ לא יהיה יחס ביניהם‪ .‬לידע ולהודיע כי תכלה הבריאה אל היותר חשוב‪.‬שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו‪ .‬‬ ‫וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪ .‬ושאינו מאמין בזה‬ ‫וחושב שהעולם קדמון‪ .‬וזו אגדה בלשון שכתבה רבינו שלמה בפירושיו‪:‬‬ ‫ויש לשאול בה‪ .‬ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם‪:‬‬ ‫אם כן ראוי הוא‪ .‬וההשגחה‪.‬ודם מילה הוא הקיום והנצחיות כמו שפירשתי‪ .‬והמכות‬ ‫בבכורות‪.‬‬ ‫‪57‬‬ .‬ועוד שהיא‬ ‫מצוה ראשונה‪ .‬‬ ‫חודש‪ .‬ולזה נעבוד אותו כרצונו ומצותו עלינו‪ .‬וזה מצד החלק השכלי אשר בו‪ .‬עד שגירש אותו חטאו משם‪.‬ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ‪.‬ודע כי הר"ח זמן כפרה‪ .‬‬ ‫ואמר 'פרו ורבו' 'וכבשוה' 'ורדו'‪ .‬כי הוא שורש האמונה‪ .‬באו' לא‬ ‫היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש‪ .‬ועל דא כתיב במשה )שמות ג( ואמרו לי מה שמו מה‪ .‬שבת‪ .‫וזה כי הם היו הכנה‪ .‬והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו‪ .‬מילה‬ ‫ונחזור לענין הראשון‪ .‬כי כבר‬ ‫שד ז"ל הזוהר שם‪ :‬ובנוי דיעקב סבלו תבירו דגלותא ולא אשתנו מגו רזא דמהימנותא דאבהתהון ושמא דקודשא בריך הוא הוה‬ ‫בגלותא רגילא בפומייהו‪ .‬או שהיה )החדוש( ]החדש[ רמז לו‪ .‬והשכין בו עובדיו‪ .‬פסח‪ .‬וחטאם וענשם‪ .‬כמו שאמרו ז"לשה‪ .‬‬ ‫אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו‪ .‬ושהמשילו במעשה‬ ‫ידיו וכל שת תחת רגליו‪ .‬ויסוד האחד שהוא 'חדוש'‬ ‫מוטבעים רובו‪ .‬כי הבנים האמתים הם‬ ‫הדומים מצד המעלות האלהיות‪ .‬ומהילותא‪ .‬וא"כ דאית בה תרתי עדיף‪ .

‬ולפי"ז שהוא מלשה"כ נראה יותר נכון הגירס' שבתוך החצאי לבינה(‪.‬ואף‬ ‫על פי שתוכל לעשות כן בלי פחד הבריות‪ .‬ובזו המעלה‬ ‫נשתתפנו עם כל האומות‪ .‬שם פסוק יא( כבד את אביך‪ .‬‬ ‫שח לחפש ולציין‪??.‬היה נמנע‬ ‫להם לקבל התורה‪ .‬‬ ‫ברכת המזון‬ ‫ובברכת המזון נתקנו אלה השלשה עמודים‪ .‬אלא היתה כוונתי דרך כלל לבד‪.‬‬ ‫‪58‬‬ .‬כי כיון שהיה משדד ומעביר ממשלת גדול השרים‪.‬‬ ‫שי ועז"א בברכת המזון "ועל תורתך שלמדתנו"‪..‬הוא ולא מלאך‪.‬לא תכפור בקיומו ובנצחיותו‪ .‬‬ ‫וכמ"ש )בא יב יז( בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותי‪ .‬הן אשר‬ ‫הולידוהו בדרך מקרה‪ .‬לא תשא )שם פסוק ו( על היסוד השלישי‪ .‬ומזה יצדקו אלה‬ ‫הדברות 'זכור' ו'כבד'‪ .‬‬ ‫וכשכופר בשבועתו כופר ג"כ בנצחיותו יתברך‪.‬ואל תחשוב שהיתה כוונתי בכאן לבאר ענייני עשרה‬ ‫נסיונות וי' מאמרות‪ .‬בפסוק האחד צייר השלשה יסודות‪ .‬אבל המכבד ממציאו‪ .‬אמנם נתייחדנו מהם בשנים‪ .‬ומ"ש "מבית עבדים" רמז אל‬ ‫)ואתחנן ד לז( ויוציאך בפניו בכחו הגדול‪ .‫נרשמו בצורת האבות‪ .‬ובאו בברית מעתה‪ .‬אבל ישכיר את הכסיל ואת העוברים על דת למען יהיו הם בחברתו להכאיב עמהם את הבריות‪ .‬הורה היסוד הב' )כי לו לבדו ראוי שנעבוד(‬ ‫]השגחה[‪ .‬כי הם יצטרכו לפי' יותר ארוך מזה‪ .‬לא‬ ‫תשתחוה להם ולא תעבדם )יתרו כ ד(‪ .‬כמו )שנמנעו לחמר( ]שנמנע לחמור[ לקבל המושכלת‪.‬ובזה תורה על אמונת ההשגחה‪ .‬כדי שלא תשכח ממנו האמונה הנכבדת הזאת‬ ‫לעולם‪ .‬ולמה תחמוד הדברים‬ ‫הנפסדים ההווי'‪ .‬אשר ברא בו צבאות השמים וחייליהם‪ .‬לא עשה כן לכל גוי‪ .‬הזהיר שנקיים אותם במעשה‪ .‬וקצת מזה רמז‬ ‫החכם ראב"ע ז"ל בפיוט אם תארבשח‪ ..‬‬ ‫ואחר שהזכיר שלא נכפור באלה השלשה יסודות‪ .‬וכ"ש )‪ (?.‬כל שכן ממציא ממציאו‪ .‬ולהשתדל לקנות אלה הדברים התמידיים‪ .‬‬ ‫להעיר ולרמוז ציור אלה היסודות‪ .‬הברכה הא' תרמוז לבריאת העולם‪ .‬וכי מזה הצד זן השם יתברך את הכל‪) .‬ולז"א "ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא"‪ .‬כמו שמפורש )בתורה( ]בתוכה[שיא באר היטב‪ .‬חי השם‪.‬‬ ‫לא יהיה זה אלא בכחו הגדול‪ .‬ובונה ירושלים גם כן מבוארת‪.‬כי‬ ‫הנשבע יאמר כי הוא יקיים אותו הדבר כמו שהשם ית' )יקיים( ]קיים[‪ .‬בהוראת היסוד הב'‪ .‬והוא התכלית שמתייחד שמו עלינו‪ .‬שוכרי‬ ‫כסיל ושוכרי( ]שוכר כסילים ושוכר[ עובריםשט‪ .‬ולא יניחם למקרה‬ ‫ופגע‪ .‬וכיון שכן לא יהיה לך‬ ‫בדעתך שיש אלוה אחר מבלעדי‪ .‬ופי' מצודת דוד‪ :‬רב איש ריב ירבה חללים כל הקרב ואין מי‬ ‫יגש אליו‪ .‬‬ ‫וכנגד היסוד האחד אמר )שם פסוק ז( זכור את יום השבת‪) .‬אמנם האומות אשר לא טעמו טעם מכל זה‪ .‬ועוד כי אולי יחזרו בתשובה‪ .‬כי‬ ‫באמרו "אשר הוצאתיך"‪ .‬וכי עליהם תוקף כל התורה‪.‬‬ ‫שט מלשה"כ משלי כו )י( רַב ְמחֹולֵל ּכֹל וְׂשֹכֵר ְּכסִיל וְׂשֹכֵר עֹ ְברִים‪ .‬אין ראוי לקנאה‪ .‬ולפיכך לא יכבדוהו‪ .‬אבל תבין שאני הוא בורא הכל והוא היסוד האחד‪ .‬אחד שנתן לנו את תורתושי‪ .‬אלא שנעשה איזה דבר מורה על אמתתו‪.‬לא תרצח לא תנאף לא תגנוב )שם פסוק יב(‪ .‬כי לא יספיק‬ ‫לנו בעלי חומר‪ .‬ולזה היה בהם הכנה לקבל עשר הדברות‬ ‫הסובבים על אלה השלשה יסודות‪ .‬יורה כי הוא לבד בו היתה ההוצאה ממצרים לילה‪ .‬וכאן הכוונה שהקב"ה‬ ‫זן את הכל גם את הכסיל והעובר על דתו‪) .‬כי‬ ‫הכופר בחדוש העולם יחשוב שיהי' בעולם כן בדרך מקרה‪ .‬בשיהיה היסוד מצוייר בשכלו‪ .‬‬ ‫שיא נ"ל שצ"ל 'בתוכה'‪?.‬וזה מצד שהם בריותיו‪ .‬ועל זה באה‬ ‫ברכת הארץ‪ .‬‬ ‫עשרת הדברות‬ ‫פתח )יתרו כ ב( אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך‪ .‬לא תחמוד )שם‬ ‫פסוק יג( הורה על השארות נפשותינו במציאות יותר שלם מזה‪ .‬ב' שרצה‬ ‫להשכין שכינתו בינינו‪ .

‬כי כל דבריהם‬ ‫לא נפל דבר ארצה כחוט השערה‪ .‬‬ ‫וע"ד זה פירשתי בפירוש הפרקים‪ .‬ולכן מכבד בריות שבראם ית'‪ .‬ולזה היה ראוי שנאהוב זה את‬ ‫זה כבני איש אחד‪ .‬היש ע"ז וטומאה חמורה מזו‪ .‬כי בהתקיים חדוש העולם תתקיים‬ ‫כל התורה כלה‪ .‬ופנה אל רהבים ושטי כזב‪ .(?.‬הוא אבינו המייחד אותנו ומקשר אותנו קשר של‬ ‫קיימא לעד‪ .‬וכמו שהקדמתי כי בקיום חדוש העולם נתקיימו‬ ‫שלשתם‪.‬‬ ‫או שונא את הש"י‪ .‬ויש צד אחר בינינו‪ .‬ולזה התחילה התורה בראשיתשיז‪.‬הג'( ]הב'שטו[ גבורת גשמים שבהן יתן אוכל למכביר‪ .‬‬ ‫ברכת 'ברוך שאמר'‬ ‫וכן נתבאר ב'ברוך שאמר'‪ .‬ולזה היה אומר רבי עקיבא כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך )ירושלמי‬ ‫נדרים פ"ט ה"ד‪ .‬צד ייחדם ויעשם כאיש אחד‪ .‬‬ ‫להיות לך ]?לאלהים[ ולזרעך אחריך )לך יז ז( קיום האומה בכללה‪ .‬אבל על צד הדקדוק האמתי‪ .‬‬ ‫ַּׁשּקּוץ מְׁשֹומֵם‪ :‬ופי מצודת דוד‪:‬‬ ‫שיח מלשה"כ דניאל יא )לא( ּוזְרֹעִים ִמּמֶּנּו יַעֲמֹדּו וְ ִחּלְלּו ַה ִּמ ְקּדָׁש ַהּמָעֹוז וְ ֵהסִירּו ַה ָּתמִיד וְנָתְנּו ה ִ‬ ‫ונתנו השקוץ משומם במקום המקדש יעמדו צורת עכו"ם המשוקץ הנאלם ומושתק כאבן דומם‪:‬‬ ‫‪59‬‬ .‬כי זה היה מצד שבראם‪ .‬והם הב' פלאים‬ ‫עצומים‪ .‬ולמה לא נכבד ונפאר בני קדושים‪ .‬והוא באמת כח הטומאה‪ .‬לז"א התנא "איזהו מכובד המכבד"‪ .‬אשר כל אחד משתדל לעלות‬ ‫על חברו‪ .‬איזהו מכובד המכבד את הבריות )אבות פ"ד מ"א(‪ .‬ראה כי אלהינו קיים‪ .‬והוא השררה והעושר‪ .‬כלומר אם מת אבינו המקשר אותנו‬ ‫ועושה אותנו כאיש אחד‪ .‫והוא מלכותו בשמים ובארץ בשלמות‪ .‬‬ ‫וצ"ע‪??.‬כי השונא את חבירו ללא דבר הוא מכחיש בחדוש העולם‪.‬אפי' אם יבא בן אדם חשוב לביתו‬ ‫של אדם האם ]לא[ יכבדוהו‪ .‬אשר אמרו ז"ל )יומא ט‪ :‬גיטין נה‪(:‬‬ ‫שבעבורו נחרב בית שני‪ .‬בנים הם לה' אלהיכם‪ .‬הב'( ]הא'שיג[ אשר שמתי )חק( ]חולשיד[‬ ‫גבול לים חק עולם ולא יעברנהו )ירמי' ה כב(‪ .‬‬ ‫וזה היה עון שנאת חנם המכלה מנפש ועד בשר‪ ..‬ואין צריך לדחוק במה שנדחקו המפרשים‬ ‫שיב מכאן עד סוף הקטע צ"ב השייכות לכאן שמדבר מברהמ"ז‪ .‬וזה כי הרגיש האלהי חדוש העולם‪ .‬שיבוכבר כתבתי כי בפרשת המילה נרמזו שתיהם‪.‬וזה כי עקרי הע"ז הוא שמגבירים כח הטומאה‬ ‫על כח הטהרה‪ .‬והוא פלא גדול מורה על ההשגחה על כרחם‬ ‫של מינים‪) .‬ואפילו עשו הרשע הקפיד על זה ‪ -‬יקרבו ימי אבל אבי ואהרגהו‬ ‫)תולדות כז מא(‪ .‬אין‬ ‫זה כי אם רוע לב‪ .‬אלה ההבלים המכלים את‬ ‫הנפש ומוליכין אותה לאבדון‪ .‬ואין זה על צד הגוזמא‪ .‬שהיה ראוי‬ ‫שיאהב את חברו אהבה שלמה מצדו‪ ...‬‬ ‫שיד כ"ה בלשה"כ שם‪???.‬אבל אם היתה השנאה בדברים אחרים‬ ‫אינם מן הדת‪ .‬‬ ‫שיז לכאורה כוונתו למ"ש שאחז"ל )ויק"ר פל"ו סי' ד'( וז"ל‪ :‬ואין ראשית אלא ישראל שנאמר )ירמי' ב ג( קדש ישראל לה' ראשית‬ ‫תבואתה‪??.‬כמו שכתבתי במקומות הרבה מזה החבור‪ .‬היסוד האחד עד "ברוך מרחם על הבריות"‪ .‬ומהו 'ללא דבר' שלא עבר על דת‪ .‬הוא ִּׁשּקּוץ מְׁשֹומֵםשיח עובד ע"ג‪ .‬והוא‬ ‫עבודת השם יתברך אשר בה נשתתפנו כולנו והיינו לאחדים‪ .‬כי‬ ‫הוא מודה בחדוש העולם‪ .‬‬ ‫שטו לפי הענין נראה שכצ"ל‪??.‬והיתה בריתי בבשרכם‬ ‫)שם פסוק יג( קיום לפרט בנפשו‪.‬ואחר שזה השונא לא שת לבו אל דבר ה'‪ .‬אנא שא נא )ויחי נ יז( ועתה שא נא )שם(‪ .‬וידוע שכל אחר מישראל שמש לה'‪ .‬ודקדק באו' )'בריותיו'(‬ ‫]'הבריות'שטז[‪ .‬‬ ‫שטז לכאורה כצ"ל שהרי עכשיו מדבר על מה שאו' ב'ברוך שאמר' 'ברוך מרחם על הבריות'‪??.‬ואולי קאי על מ"ש 'בברכה השניה "ועל בריתך שחתמת בבשרנו"‪.‬‬ ‫שיג לפי הענין נראה שכצ"ל‪??.‬ראה איך ביארו השבטים כל זה‬ ‫בפירוש‪ .‬כי הוא יתברך עושה עם הכל בכל יום‪) .

‫בביאור זו הראיה‪ .‬‬ ‫ביאור ענין 'עולם הבא'‬ ‫ורבים שאלו למה לא נתבאר בתורה ענין עולם הבא‪ .‬נהודך נגדלך נשבחך נפארך ונרוממך ונמליכך ונקדישך ונעריצך‬ ‫ונזכיר שמך מלכנו אלהינו‪ .‬‬ ‫שכ כנ"ל‪.‬ואז יבואו לקבל שכרם בגוף ונפש‪.‬‬ ‫ביאור פר' 'בחקתי'‬ ‫וזה התכלית הנכבד נתבאר בתורה במקומות הרבה‪ .‬כמו שרמז הרמב"ן ז"ל )‪ .‬אבל הענין אשר אני רוצה לבאר הוא‪ .‬ברוך אל חי לעד וקיים לנצח‪.‬כי נתבטל הבחירה לטוב ולעבוד האל תמיד‪ .(?.‬שיבא זמן התחייה וישכון האל שכינתו‬ ‫בינינו‪ .‬לא שנעלה אליו השמים‪ .‬כי‬ ‫רוח הטומאה )התעורר( ]המעורר[ היצר הרע חלף הלך לו‪ .‬נזכה לעטרותינו בראשנו ונהנה‬ ‫מזיו השכינה‪.‬הוא התכלית‬ ‫האמת שתשכון שכינתו בינינו שהוא הטוב המוחלט‪ .‬וזה להם לסכלותם‪ ..‬ברוך אומר ועושה‪ .‬אלא הוא ית' אשר מלא כל הארץ כבודו יבא וישכון בינינו‪.‬וזה יהפך להם עד זמן התחיה‪ .‬כמ"ש )שמואל‪-‬א כה כט( והיתה נפש אדוני‬ ‫צרורה בצרור החיים‪ .‬ובשירי דוד עבדך נהללך ה' אלהינו בשבחיו ובזמיריו‪ .‬ואם אחר‬ ‫התחייה לזמן ארוך יקרה לנו ההסתלקות‪ .‬ויהיה השם אחד ושמו אחד ביום‬ ‫ההוא‪ .‬ואימתי כשיעביר אפלת הטומאה ויביא‬ ‫אורה של טהרה‪ .‬ברוך אל חי לעד וקיים לנצח‪ .‬ברוך הוא וברוך‬ ‫שמו ברוך זכרו לעולמי עד‪ .‬ברוך מעביר אפילה ומביא אורה‪ .‬וכמו המלאכים הזוכים לזה כי אין להם‬ ‫חומר מבדיל ביניהם לבין אלהיהם‪ .‬ואומר לך מה הטעה לאלה השואליםשכא‪.‬וכן הוא גם באבודרהם‪.‬‬ ‫‪60‬‬ .‬ומה היתה השואת הקדושה הזאת‪.‬בא"י מלך מהולל בתשבחות‪ .‬זה באמת כן הוא‬ ‫בנפשות הצדיקים הזוכים לכך כדוד וזולתו‪ .‬צדיק הוא בכל דרכיו‪] .‬בא"י אמ"ה האל המלך הגדול והקדוש אב הרחמן מהולל בפי עמו משובח ומפואר בלשון כל חסידיו‬ ‫ועבדיו‪ .‬יהיה בסימן טוב‪ .‬ונ"ל שכצ"ל‪??? .‬וז"ל‪ :‬וכשנכנסין ישראל בבתי כנסיות להתפלל עומד חזן‬ ‫הכנסת ופותח‪ :‬ברוך שאמר והיה העולם ברוך הוא‪ .‬ומ"ש במתן תורה )יתרו יט ו( ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש‪ .‬יחיד חי העולמים משובח ומפואר שמו עדי עד‪ .‬כי עתידה שכינה‬ ‫שתשכון בתחתונים כמו בעליונים‪ .‬ונסתלק עם נפשו‬ ‫לאור באור החיים‪ .‬שהייעוד המיועד לכלל האומה הוא‪ .‬ולא תסתלק לעולם ועד‪ .‬ולזה הזכיר שאין לפניו עולהשיט‪ .‬כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב‪ .‬ואחד מהם בפרשת בחוקותי‪ .‬ובכל‬ ‫מקום )שמיני יא מד‪-‬מה( והייתם קדושים כי קדוש אני‪ .‬והוא ענין גן עדן הנזכר לעולם בדברי קדמונינו הצדיקים‪ .‬וראה התארים אשר הזכיר 'אל חי לעד וקיים‬ ‫לנצח'שכ‪.‬ולז"א "ברוך מרחם על הבריות ברוך משלם שכר טוב"‪ .‬היש עוה"ב יותר ממה שאמר בתורה )וארא ו ז בחקתי כו‬ ‫יב( והייתי לכם לאלהים‪ .‬מכל מקום איני נכנס עתה במחלוקת זו‪ .‬‬ ‫ואפילו שיש צדיקים שישארו שם לעבוד‪ .‬כי מה לנו שנהיה עמו בשמים ובארץ‬ ‫אחר שהכל הוא מלא‪ ..‬ברוך גוזר ומקיים ברוך עושה בראשית ברוך מרחם על‬ ‫הארץ ברוך מרחם על הבריות‪ .‬ברוך משלם שכר טוב ליראיו‪ .‬‬ ‫שהם חשבו שענין עוה"ב הוא שתצא נפשו מגופו ותלך לה באור החיים‪ .‬‬ ‫שכא במקור שונה קצת‪ .‬לא יעכב עלינו‪ .‬כי ידמו לאדם‬ ‫האוכל ואומר למה אנו אוכלים‪ .‬בזכות המילה ובריתו אשר שם בבשרנו מופת גדול מכל המופתים‬ ‫אשר בעולם‪ .‬וזאת ההליכה היתה מחיל‬ ‫אל חיל ומנצחיות אל נצחיות‪ .‬‬ ‫אם בהפטר האדם מזה העולם יחשב כבהמות נדמו‪ .‬ובשבת אומר ברוך אשר נתן מנוחה‬ ‫לעמו ישראל‪ .‬ולזה אבאר‬ ‫הפרשה ההיא כפי קוצר דעתי‪ .‬ולא תסתלק השכינה לעולם‪ .‬‬ ‫ונעבדהו הכל לב אחד‪ .‬אלא‬ ‫כוונתי לומר‪ .‬שכשיזכו קצת לזה האור ולכל בני ישראל‬ ‫היה אור‪ .‬כמו שקרה לאליהו שלא מת‪ .‬‬ ‫ברוך שאין לפניו עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד‪ .‬ואנו אם נהיה עדיין מוטבע בחומר‪ .‬ובמועד אומר ברוך אשר נתן מועדי שמחה וחגי נדבה לעמו ישראל‪ [.‬ואי נמי צריך להקדים לביאורה הקדמה אחת אשר עליה‬ ‫שיט כך הוא נוסח הברכה סדר רב עמרם גאון )סדר פסוקי דזמרה(‪ .

‬אחד‪ .‬והנה הצד האחד אשר בו נשתתפנו עם‬ ‫הבעלי חיים הזכיר בפסוקים הראשונים‪ .‬יאמר כי יכנס כל אחר בגבול חברו וישיגהו‪ .‬ואתן הגשמים אשר נתן בטבעם לצרככם‪ .‬‬ ‫‪61‬‬ .‬צריך שתדע‪ .‬אחי ורעי הביטו וראו יש נס גדול כמו )בחקתי‬ ‫כו כו( ואכלתם ולא תשבעו‪ .‬כיד האדם המתנועע‬ ‫ברצון מניעה‪ .‬וזו המעלה ומעלת התורה – אחיות.‬וזהו נס גמור כנס דניאל חנניה מישאל‬ ‫ועזריה שלא שלטה בהם האש הפך טבעו של עולם‪ .‬רצה‪ .‬וישנה האל טבעם‬ ‫לעצור המטר‪ .‬וכמו שיתבאר‬ ‫במעט התבוננות למי שזכה לאור באורו‪ .‬שאף על פי שנמצא להם קצת מושלים על קצת‪ .‬ומי שלא הרגיש בזה לא מצא בדעתו ראשית לעולם‪ .‬ובה‬ ‫נתייחדנו מהבעלי חיים‪ .‬עד 'ורדפתם'‪ .‬ומשם ואילך ביאר הצד השני‪ .‬‬ ‫והיתה הסבה בזה כדי שיהא עולם ומתכונתו משועבד למקיימי התורה‪ .‬והבן בהחלט יש לו יחס עם האב מודה בהחלט על מציאותו הקיים‪.‬‬ ‫איישיר הטבע על מתכונתו‪ .‬לכך נפרעת‬ ‫מתחלה‪ .‬אח"כ אמר מה שנתייחדנו אנו אמוני ישראל בזכות שבטחו בו‪ .‬אם אותם החקים אשר חקקתי ‪-‬‬ ‫שהם צורה לחקים אשר נאמר עליהם )ירמי' לג כה( חוקות שמים וארץ לא שמתי – תשמרו‪.‬כי השם ית' עשה את העולם ישר ונתקלקל בחטאו של אדם‬ ‫הראשון‪ .‬אדרבה הרשעים‬ ‫הם משנים טבעו של עולם‪ .‬ובזה נשתתפנו עם האומות‪ .‬והוא טעם הפרשה הזאת )בחקתי כו ה( והשיג לכם דיש את בציר‪ .‬וביאור זה הדבר ארוך מאד‪ .‬כי העולם מקולקל עתה‪ .‬כי הדת‬ ‫תאציל בנו הכח הנכבד הזה‪ .‬וזה שדקדק בכנוי 'גשמיכם' ובכנוי 'בעתם'‪ ..‬שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם‪.‬ז"א "חביבין ישראל‬ ‫שנקראו בנים למקום"‪ .‬אשר בה נשתתפה עם הבעלי חיים‪.‬והוא‬ ‫שכב אולי צ"ל 'תתאוה'‪??.‬ואלו לא‬ ‫חטא אדם הראשון‪ .‬והארץ לא תתן את יבולה שנתן בטבעה‪ .‬וכן כל העונשים הנזכרים בתורה הם‬ ‫הפך הטבע‪ .‬בעבור‬ ‫שיש זמן מוגבל לדיש ולבציר‪ .‬כי בשלכם זכיתם אחר‬ ‫ששמרתם התורה‪ .‬ועתיד לחזור לכמו שהיה‬ ‫בתחלת הבריאה‪ .‬ולזה‬ ‫התחילה הפרשה )בחקתי כו ג( אם בחוקותי תלכו‪ .‬והג'‪ .‬לא היה להם זה כי‬ ‫אם בטבע‪ .‬כי אין בזה שינוי כלל‪ .‬ור' עקיבא אשר נכנס בשלום ויצא בשלום גלה לנו‬ ‫הסוד הנכבד‪ .‬כי ביום קנותכם את התורה זכיתם בארץ וכל אשר בה‪ .‬והיא‪ . ולא יתפרדו‪ .‬כי הנפשות ג'‪ .‬או מי שנכרת בחצי ימיו‪ .‬מה שאמרו ז"ל )ב"ר פ"א סי' א'‪ (?.‬‬ ‫ולהיישרות כוונתי‪ .‬‬ ‫וזה הכח יוציאנו לפעל ההתעסקות בתורה ובמצותיה‪ .‬וכן הבציר ישיג‬ ‫גבול הזרע‪.‬ולא היה נמשך שום רע כלל בזה המציאות‪ .‬כי העולם נברא בתורה‪ .‬שירצו השמים לתת מטר ארצכם בעתו כטבעו‪ .‬כי הוא שופט כפי מה‬ ‫שרואה עכשיו‪ .‬בפירוש הפסוקים תמצאהו אם‬ ‫תאוהשכב לראותו‪ .‬והצעתי זה המעט המספיק לכוונתי‪ .‬כמו‬ ‫שאמר רבי עקיבא אדון הסודות )אבות פ"ג מי"ד(‪ .‬ולא ידע כי בנפשו הוא‪ .‫תסובב הפרשה‪ .‬‬ ‫אליו נתייחס המאכל והמשתה והתענוג הנפשיי‪ .‬היא בעלת השררה והכבוד‪ .‬וכן אמר הכתוב )עקב יא יז( ועצר את‬ ‫השמים ולא יהיה מטר‪ .‬‬ ‫והדקדוק הנפלא שיש באלו הג' מאמרים המסולאים בפז‪ .‬אמר )אבות פ"ג מי"ד( חביב אדם שנברא בצלם‪ .‬וכתבתי‬ ‫הרבה ממנו בפירוש הפרקים‪ .‬וזה אמר על המין האנושי‬ ‫כלו‪ .‬היה בזה טבע קיים‪ .‬שני‪ .‬כמו שימשול החתול על העכבר‪ .‬ולזה החסידים פועלים נסים במציאות‪ .‬ובזכות ישראל יחזיר העולם לטבעו‪ .‬לז"א "חביבין ישראל שנתן להם כלי‬ ‫חמדה" שבו נברא העולם‪.‬המשכלת‬ ‫העובדת את בוראה ובה נתייחדנו מאומות העולם כלם‪ .‬כל אחד כפי השגתו בתורה‪ .‬וספר הזוהר בנה דרושים רבים על זה היסוד‪ .

‬כי אלה היעודים לא נתקיימו בבית ראשון וכ"ש בבית שני‪ .‬לא יטהרו ממנו‬ ‫לגמרי‪ .‬ואם יש לך לב לזו‬ ‫שכג לשה"כ‪ :‬והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם‪.‬וקבלנו‬ ‫התורה‪ .‬כשהרגישה השכלים הנבדלים תרצה בהם ולהניח את‬ ‫הגוף העכור‪ .‬כן‬ ‫חומר משה אדוננו‪ .‬כי כימי צאתנו‬ ‫משם יראנו נפלאות‪)?" .‬‬ ‫‪62‬‬ .‬כי לא היה בו צד כלל מהחומרי‪ .‬לא נפל ממנו דבר‪ .‬כי האדם נצב הקומה‪ .‬כמו‬ ‫שיקרה לנער קטן הובא בשבי‪ .‬‬ ‫וזהו בגן עדן‪ .‬ולזה רמז באומר 'קוממיות'‪ .‬‬ ‫וכתב הרמב"ן ז"ל‪ .‬אבל רמז שיחול האל בנו ולא יסתלק לעולם כמו שנסתלק בשאר פעמים‪.‬‬ ‫והמעלה הנפלאה הזאת זכינו אליה ביציאתינו ממצרים‪ .‬יאמר‬ ‫נפשי אשר נפחתי באפכם כד"א )בראשית ב ו( ויפח באפיו נשמת‪ .‬לא תגעל אתכם‪ .‬וכמו שחומר הגלגלים לא יגעל השכל הנבדל אותו או נפשו‪ .‬לפי דרכי אשר אנכי הולך עליה‪ .‬כי הנביאים בראותם המלאך המדבר בם היתה נפשם פורחת מגופם‪ .‬והוא החומר אשר בהם‪ .‬כי אדון הנביאים השיג עולמו בחייו‪ .‬ובהגיעי לברכת כהנים אפרשם בס"ד‪ .‬דומה לחומר הגלגלים‪ .‬ז"א )בחקתי כו‬ ‫ו( ונתתי שלום בארץ‪ .‬וזו הראיה על הממשלה אשר לו‬ ‫]על[ הב"ח‪ .‬‬ ‫אלא לקבץ כלל הפרשה לבד‪ .‬כי אינו כמחשבת האומר שאנו נלך אליו ונעלה אל השמים‪.‬והענין‬ ‫הגדול הזה רמז יתב' באומר )כי תבא כח א( ונתנך ה' אלהיך עליון‪ .‬הוא שטן הוא‬ ‫יצה"ר הוא מלאך המות‪ .‬רמז באומרו )בחקתי כו יב(‬ ‫והתהלכתי בתוככםשכג‪ .‬והיה חומרו זך‬ ‫מאד‪ .‬והטעם‪ .‬ויתכן לפרש כמו )איוב ג י( ּכִי לֹא ָסגַר ַּד ְלתֵי ִב ְטנִישכד‪ .‬ותבחנו אז אור הגדול וערבותו‪ .‬וישמעו את קול ה' מתהלך בגן לרוח היום‪.‬וכן הנשמה הטהורה‪ .‬ובאור‬ ‫זה‪ .‬וזה ההפרש אשר בין האדם לב"ח‪.‬והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול‪ .‬וביאר הכתוב תכלית כוונתי‬ ‫באומרו "והתהלכתי בתוככם"‪ .‬וזה יתחייב מצד העברת רוח‬ ‫הטומאה המבדלת בינינו לבין אלהינו‪ .‬ז"א )בחקתי כו יג(‬ ‫מבא' כל מה שאמרנו "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"‪ .‬ולפי זה ירמוז 'ולא תגעל' להסתלקות הבחירה לחטוא‪.‬להעלות ממנו הצד אשר בו ירגיש לגמרי‪ .‬לא תגעל נפשכם את הגוף‪ .‬כמו שאמר רבי עקיבא חביבין ישראל שניתנה להם כלי חמדה‪ .‬‬ ‫הוא ההפרש אשר בינינו ובין האומות‪ .‬כמו שגעלה לפנים בישראל‪ .‬ושברתי( ]ואשבור[ מוטות עולכם והולכתי אתכם קוממיות"‪ .‬שנתקדש שמו הגדול עלינו‪ .‬‬ ‫אלא שיבא הוא יתברך בתוכנו כאשר בתחלה‪ .‬להעביר גלולים מן הארץ‪ .‬‬ ‫וישתוקק עליהם‪ .‬‬ ‫ותשכון השכינה בתחתונים‪ .‬כמו שרמז‬ ‫המשוררשכה‪ .‬היה יכול לקבל אור השכינה‬ ‫עומד על רגליו‪ .‬וז"ש )בחקתי‬ ‫כו יא( ולא תגעל נפשי אתכם‪ .‬יהיה חומרנו מתקבל על נפשנו ויסתלק ההפך מהם‪ .‬‬ ‫שכד צ"ב??‬ ‫שכה צ"ב‪?.‬ויצאה נשמתם ברתת ושברים‪ .‬וכשיזכרו לפניו בית אביו ואחיו מיודעיו תפרח נפשו ממנו‪.‬וזהו מאמר ולא תגעל נפשי‬ ‫אתכם‪.‬וישראל נצב הקומה כנגד העו"ג‪ .‬לזה הבטיח שלא יקרה כן‪ .‬ולפיכך ישתעבדו תחת ממשלתנו‪ .‬מי יתן לה בשמים ועמהם לא תחפוץ בארץ‪ .‬ולא רציתי לדקדק קצת דקדוקים נחמדים שהיו בפרשה שלא להאריך‪.‬תורה‬ ‫בזו המלה הנפלאה כל מה שאמרנו‪ .‬כמו הב"ח‬ ‫המשועבדים תחת האדם‪ .‬והוא מפורש בתכלית הבאור "והייתי לכם לאלהים"‪ .‬והלא עכשיו ג"כ לאלוה‬ ‫הוא להם‪ .‬כי אע"פ‬ ‫שאתן משכני בתוככם‪ .‬והצד השלישי שהוא האחרון חביב‪ .‬והטעם כי‬ ‫הדבר הקורה לנביאים היה מצד ההפך הנמצא בהם‪ .‬והם השני קומות שאמרנו‪ .‫שררתנו וגאותנו על העו"ג‪ .‬שיקרה לנשמה החצובה ממרום‪ .

‬‬ ‫והכלל העולה מכל זה‪ .‬‬ ‫‪63‬‬ .‬שבאמירתו‬ ‫נתהווה מיד‪ .‬‬ ‫המשך ביאור ברכת 'ברוך שאמר'‬ ‫ואשוב למה שהייתי בו‪ .‬ובאמת ראוי הוא להקרא בזה השם‪ .‬מלאה הארץ קניניך" שוה לאמרו כי לה' הארץשלב‪.‬כי החבור הקצר הזה הוא מפתח לפתוח כמה אוצרות מלאים כל טוב למי שיתבונן בו‪.‬ברוך שאמר' כנגד בראשית )בראשית א א(‪ .‬כטעם )שמואל‪-‬א י כד( ויריעו תרועה גדולה ויאמרו יחי המלךשלג‪ .‬שמלך הש"י אז על מעשיו‪" .‬‬ ‫פי' 'מזמור לתודה'‬ ‫ודוד חבר מזמור אחד גלה בו כל מ"ש בחבור הזה‪ .‬על הבריות' תדשא הארץ‪' .‬לבאר חדוש‬ ‫העולם והשגחתו ונצחיותו יתב'‪.‬וקיים העולם שנברא‬ ‫בעשרה מאמרות‪ .‬ולזה רמז בכאן גם הב'‪ .‬‬ ‫שכח רמב"ן בראשית???‬ ‫שכט צ"ב‪?.‬ומי שיש לו שכל ישכיל‬ ‫מעצמו‪ .‬וזה החכמה הנמצאת בכל הב"ח ‪ -‬שילאו לשונות האנשים לספרם ‪ -‬ראיה גדולה על‬ ‫ההשגחה‪" .‬‬ ‫ובמעט התבוננות תמצא עשרה מאמרות רמוזים בזה המטבע הנפלא ‪ -‬אשר קראוהו החכמים‬ ‫כתם פזשכז‪ .‬עבדו את ה' " ביראהשלד‪ .‬ומכאן ואילך )אומר העשרה‬ ‫מאמרות( ]שאר המאמרות 'אומר'[ 'ועושה גוזר ומקיים'‪ .‬כי הוא‬ ‫יסוד האמונה כלה‪' .‬וכבר‬ ‫כתבתי כי בהתבאר זה השרש יתבאר הכל‪ .‬ולא נאמר כן בא' מן הי' מאמרותשל‪' .‬‬ ‫פי' הפסוק 'מה רבו מעשיך ה''‬ ‫אמר דוד )תהלים קד כד( מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית‪" .‬‬ ‫שלב צ"ב‪?.‬וז"ל‪ :‬ברוך שאמר וכו' צריך לאומרו בניגון ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמד וכתב בספר‬ ‫היכלות שיש בו פ"ז תיבות וסי' ראשו כתם פז וכן הוא נוסח אשכנזים‪.‬‬ ‫המורה 'שאמר' שכל הדברים נבראו בבת אחת בלי התחלת הזמניםשכח‪ .‬מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ‬ ‫)תהלים ק(‪ .‬וכמו שאמר למעלה "נוטה שמים כיריעה"‪ .‬שלא מונה כאן רק ששה מאמרות‪??.‬אמר "ברוך אל חי לעד וקיים לנצח"שכו‪ .‬וכל המזמור סובב על חדוש העולם‪ .‬‬ ‫שכז כדאיתא בטור אורח חיים סי' נא‪ .‬ברוך עושה בראשית' הוא מאמר יהי רקיע‪ .‬והכה את מצרים בכל מכה בעבורם‪ .‬נתן שכר טוב לבניו‪ .‬כי הוא משגיח בכם ורואה‬ ‫שכו כ"ה הנוסח בסדר רב עמרם ובאבודרהם‪.‫הפרשה ‪ -‬היא ביאור פרשת כי תבא‪ .‬‬ ‫שלא צ"ב‪ .‬והוא מה שרמז הכתוב באומר )יהי( ]ויהי[‬ ‫אור‪ .‬ןצ"ע וצ"ב‪???.‬משלם שכר טוב ליראיו' כי ברא‬ ‫דגי הים ועופות וחיות הכל לצורך האדם שייראו מלפניו‪ .‬‬ ‫של צ"ב‪?.‬והוא ענין הפסוק‬ ‫הראשון בבראשית‪ .‬‬ ‫שלג פי' שהלשון 'תרועה' שאמר הוא לשון המלכה‪ .‬ז"א "בחכמה עשית" והוא‬ ‫לאות על השגחתו יתב' בהם‪ .‬וכדי שלא להאריך‪ .‬כאומר )קהלת ג יד( והאלהים עשה‬ ‫שייראו מלפניושלא‪.‬מעשיך ה' " רמז היסוד‬ ‫הא'‪ .‬כי מנו התיבות ומצאום כמנין פז‪ .‬והוא חדוש‬ ‫העולם‪ .‬די בזה‪ .‬כי בזכות אברהם שנתנסה בעשרה נסיונות‪ .‬וכי רחמיו על כל‬ ‫מעשיו‪ .‬לא כשאר המאמרים שנעשו בזמן‪ .‬כי מי יכין לעורב צידו ‪ -‬והפקחות הנראה בב"ח כלם איש איש‬ ‫על טרפו ‪ -‬אם לא השגחת בוראם עליהם‪ .‬‬ ‫'מרחם על הארץ' יקוו המים‪' .‬אשר‬ ‫בתנועתו נהיה כל הווה‪ .‬והש"י הוא המניע אותו‪ .‬ולזה נייחס העשייה לבעליו למי שבראו‪.‬שהוא ג"כ מאמרו צדק‪.‬לרמוז אל השרש השלישי‪.‬כנגד יהי אור )שם א ג(‪ .‬שוה לאומרו 'שאמר והיה העולם' בכללושכט‪ .‬‬ ‫שלד מפרש שמ"ש 'עבדו את ה' ' היינו ביראה‪ .‬אשר המציא ומכין טרף לכלם‪ .‬שהקב"ה מלך על מעשיו‪?.

‬לפי שיש דברים רבים‪ .‬בהזכירו גדולתו יתברך אהב אותו אהבה עזה כמות‪ .‬‬ ‫שלהואלישע בעל כנפים ]?שלו[וכיון )שנפל( ]שנטל[ תפילין מעל ראשו‪ .‬עבדו את ה'‬ ‫]וגו'[ בואו שעריו בתודה"‪ .‬דעו כי‬ ‫ה' הוא האלהים הוא עשנו" ענין התרועה נתינת המלכות לאשר יאתה‪ .‬ובזה יודה בחידוש העולם‪ .‬ואם ירצה בכם‬ ‫תהיו קיימים לעד‪ .‬ובזה אנו‬ ‫מודים בשורש הב' שהוא ההשגחה‪" .‬והתכלית הנכסף ממנה‪ .‬כמו שאמרו )שבת קל‪ .‬הוא התכלית‬ ‫האחרון‪ .‬‬ ‫‪64‬‬ .‬או שמשהוא משובש‪??.‬אשר אליו ספו‬ ‫תמו כל תשוקותיו‪ .‬‬ ‫שלז קטע זה צ"ב‪???.‬ואיך נטלן מעל ראשו‪ .‬ולא‬ ‫בשם 'תכלית'‪ .‬כי אין ראוי לאדם לשמוח‬ ‫אלא כשיעלה בידו התכלית הנכבד הזה‪ .‬הזכיר לשון‬ ‫'רנה' להורות כי זהו התכלית לא זולת‪ .‬ופחד יצחק היה לי )ויצא לא מב(‪ .‬וחלק על המציאות עד‬ ‫שהביאום ברסן לשונו תחת כנפי השכינה‪" .‬כמו שייחדוהו‬ ‫הקדושים אברהם יצחק ויעקב‪ .‬ובזה יודה במציאות העולם האמתי‪ .‬וידוע שבשעת השמד‬ ‫אפי' על ערקתא דמסאנא אנו חייבין למסור נפשנו‪ .‬וידוע שיעקב אבינו ע"ה היתה מטתו שלמה‪.‬כלל ואח"כ פרט‪" .‬והוא מה שכלל ראשונה‪" .‬‬ ‫רמז מצות לא תעשה "בואו לפניו ברננה"‪ .‬וע"ז נאמר באברהם )נחמי' ט ח( ומצאת את‬ ‫לבבו נאמן לפניך‪ .‬וכמו שהזהרנו הבורא יתב'‬ ‫בתורתו )ואתחנן ו ה( ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך‪ .‬א"כ‬ ‫באו' בכל נפשך רמז למדתו של יצחק ע"ה‪ .‬ובכל נפשך" שנעבדהו ונמסור נפשנו על מצותיו‪.‬וא"ת א"כ למה מתחייב בנפשו להניחן‪ .‫במעשיכם ונותן לאיש כדרכיו‪ .‬אמר דוד כי כל ההכנות אשר לנפשו‪ .‬כי טוב הוא לכל ‪ -‬כ"ש לדבקים בו‪ .‬והתדבקו בו‪ .‬ונתדבק בו‪ .‬ולכן עבדוהו ותהיו מן הקרובים אליו‪ .‬צ"ב?????‬ ‫שלו נראה שחסר כאן‪ .‬וכמו שהיה משתבח דוד )תהלים פד ג( נכספה וגם‬ ‫כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי 'ירננו'‪ .‬ויתכן‬ ‫לפרש מלשון 'מאד' שנדבק בו 'מאד מאד'‪ .‬כמו שאמרו )עקב י כ( ובו תדבק‪ .‬וכאו' )ויק"ר פל"ב סי' א'( מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בנישלז‪ .‬‬ ‫וידוע מן השרשים התלמודים שלא נתחייב למסור נפשנו כ"א על מצות לא תעשה‪.‬שניתן את כל הון ביתינו באהבתו ית'‪ .‬כי הם הכנה להם‪ .‬הם ראשית לדברים אחרים‪ .‬רמז מצות עשה ביראה‪.‬כי "עד דור ודור אמונתו" ועבד מלך מלך‪.‬בכל מאדך" כמו שאמר יעקב )שם כח כב( וכל אשר‬ ‫תתן לי‪ .‬וזה יהיה כשנאהוב אותו בכל לב‪ .‬‬ ‫פי' ג' פרשיות קריאת שמע‬ ‫וחייבין אנו כל בית ישראל‪ .‬הוא להיות בחצרות ה'‪ .‬ועל המייחד הזה‬ ‫נאמר )ישעי' מט ג( ישראל אשר בך אתפאר‪.‬כי הוא תכליתכם וחיותכם בעצם‪ .‬ולזה לבי ובשרי 'ירננו' אל אל חי‪ .‬אף על פי שהם תכלית‬ ‫בב"ח עצמם‪ .‬וכמו שנתבאר מדברינו במה שקדם‪ .‬ואלו נקראו בשם 'סוף'‪ .‬ובאלה הג'‬ ‫נאחוז מעשה אבותינו בידינו‪ .‬אלא שהעיקר כמו‬ ‫שאמרתי‪ .‬וליראה מפניו‪ .‬ונמסור‬ ‫נפשנו על קדושתו‪ .‬כבר תירץ הר"ן ז"ל שרשאי לעשות כן על‬ ‫מצות עשה‪ .‬כפי שאנו נוסיף בכל יום ויום‪ .‬לז"א "בואו לפניו ברננה"‪ .‬כי‬ ‫)השלום( ]השלם[ והטוב ראוי שיאהב מהכל‪ .‬לקבל עלינו עול מלכות שמים‪ .‬‬ ‫שלה מכאן עד "בכל מאודך"‪ .‬עמו וצאן מרעיתו" הוא היסוד הב' ההשגחה‪ .‬ולזה הזכיר 'ברננה'‪ .‬ספרי ראה פסקא ע"ו( כל מצוה שמסרו נפשם עליה‬ ‫נתקיימה בידם‪ .‬וליחדו בלב שלם‪ .‬‬ ‫ונתדבק באל ית' כל מה שבכח המין לידבק‪ .‬והוא המלך בכל‬ ‫מעשיו‪" .‬ויתקיים הייחוד בבנים כמו שנתקיים באבות‪ .

‬ז' וכתבתםשמד‪ .‬‬ ‫שמז 'קשר הפרשה' היינו מה שנאמר "ואבדתם מהרה" ‪" -‬ושמתם את דברי אלה"‪ .‬ד' הליכתו אל מקומות הרחוקים‪ .‬והוא היסוד הב'‪ .‬אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה‬ ‫לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים‪ .‬ולזה נאה הפרשה האחד‪ .‬ה' צרכי עצמו‪ .‬וכאן נכללו הב' יסודות האחרים‪ .‬ב' הביטול הוטבע‬ ‫באנשים‪ .‬לא שיהיו סבה עצמיתשמח‪ .‬הא' והיו הדברים‪ .‬בעבור שתזכו לטוב העליון הוא הטוב האמתי‪..‬כדאיתא בספרי הנ"ל‪) ???.‬שכר ועונש‪ .‬‬ ‫ולזה תמצא שהקפידו רז"ל )‪) (?.‬‬ ‫שמ היינו המלה 'לבבך'‪.‬‬ ‫שמד צ"ב‪??.‬ושמתם את דברי אלה וגו'‪ .‬‬ ‫שמה צריך תיקון‪?.‬‬ ‫שלט אולי צ"ל 'יסוד'‪????.‬ג' כי כלם חפצים בטבע הטיול והמנוחה‪ .‬ועדיין לא הבנתי מה‬ ‫שנקט 'תחיית המתים'(‬ ‫שמח צ"ב?‬ ‫‪65‬‬ .‬ד' ובשכבך‪ .‬נמצאת כל הפרשה בעצם וראשונה ביאור המלה‬ ‫האחדשמא‪.‬עד( ]על[ למען תזכרו )שלח טו מ(‪ .‬והביאם‬ ‫אל זה ‪ -‬קשר הפרשהשמז‪ .‬‬ ‫ובהעת?יקשמב יותר תמצא שם שכלל כל הדברים שהם סבה להסיח דעתו מהבורא יתברך‪.‬ה' וקשרתם‬ ‫לאות‪ .‬‬ ‫שמג לכאורה צ"ל 'והם'‪??.‬אמר אע"פ‬ ‫שתגלו מן הארץ יש לכם לשום דברי אלה‪ .‬ורומזת‬ ‫שלשה היסודות‪ .‬הכל בכלל הייחוד האחד‪ .‬כי אברהם אבינו ע"ה זכה ליסוד כל הבנין‪.‬האחד בעצם )ושנית ה"א( כי הוא חייכם והב'‬ ‫במקרה ]ושנית[שמה‪ .‬וכמו‬ ‫שעושים האומות שמשימים פרצוף המלך בשער המדינה להודיע לכל כי הוא מושל עליה‪..‬‬ ‫ועםשמג המחשבות והרהורים העולים בלבות בני אדם‪ .‬וכן "ושננתם" "ודברת בם" שלא יסורו מלבבך כל ימי חייך‪.‬‬ ‫"וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך" והם על המוח‪" .‬הג' ודברת בם‪ .‬כי אז‬ ‫יפנה לבבו מן הכל ויחשוב בעניינים הצריכין לו בדרך‪ .‫ודע כי הג' פרשיותשלח הם ביאור אלה השלשה מלות‪' .‬כי כח הא'??‬ ‫שימשך הענין‪ .‬הכל לזכירה והיא בלב‪ .‬לכם לא נאמר אלא להם‪ .‬וכתבתם" כי הוא אדון ]הבית[‪ .‬ועוד לשון "למען" שלא יאמר כי אם על התכלית‪ .‬הב' ושננתם‪ .‬וכתבתם על מזוזות ביתך‬ ‫ובשעריך"‪ .‬כי 'הזה'?? בלשון 'אם בחוקותי ונתתי גשמכם בעתם'‪ .‬א' צרכי הבנים‪ .‬וזה יעלה בידינו על השלימות בהיותינו בארץ הקדושה‪ .‬ואמר בסופה )עקב יא יח( ושמתם את‬ ‫דברי‪ .‬ועוד‬ ‫הציקם אומר )עקב יא כא( אשר נשבע ה' לתת להם‪ .‬‬ ‫ויצחק ויעקב בניו גלו ופרסמו אמונתו‪ .‬ו' והיו לטוטפות‪ .‬ובהרבה מקומות‬ ‫מן החבור בו כתבתי‪ .‬ולהענש אם נעבור על דבריו‪ .‬‬ ‫והפרשה השנית היא מיוסדת על ההשגחה‪ .‬‬ ‫שמו ז"ל הספרי עקב פסקא מ"ג‪ :‬דבר אחר ואבדתם מהרה‪ .‬ו' ההתעסק עם בני‬ ‫אדם‪ .‬משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה אמר לה‬ ‫הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מצויינים במצות שכשתחזרו‬ ‫לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיהו אומר )ירמי' לא כ( הציבי לך ציונים וגו' אלו המצות שישראל מצויינים בהם‪.‬אלה השבעה סבות מטרידות לב האדם ומגרשין אותו מעל אלהיו‪ .‬ובכלל הלשון כאן צ"ב ???‬ ‫שמב נ"ל שצ"ל 'ובהעמיק'‪??.‬שהיא שלטסוד‪ .‬ועקרה על האהבה‪" .‬‬ ‫ואז"ל )ספרי עקב פסקא מ"ג( שזה אחד מהמקומות שנתבאר בהם תחיית המתיםשמו‪ .‬כי לפי שלתורה הזאת ב' תכליות‪ .‬רצה‪ .‬ולא על וזכרתם את‬ ‫כל מצות)י( ]ה'[ )שם פסוק לט(‪ .‬שרמז ה' אלהינו כי‬ ‫מצד זה נתחייב לעבדו‪ .‬והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך"‬ ‫באור המלה הראשונהשמ‪ .‬כי "וקשרתם"‬ ‫"והיו" הוא לרמוז כי אנו עבדיו חתומים בחותמו‪" .‬ז' צרכי ביתו‪ .‬‬ ‫שמא אולי צ"ל 'המלה הא' דהיינו 'המלה הראשונה' ולא 'המלה האחד'‪ ??.‬לכן‬ ‫הזהיר על כלם‪ .‬ועוד תשמעו‬ ‫שלח ג' פרשיות של קריאת שמע‪.‬לבבך' 'נפשך' 'מאדך'‪ .‬כאומר )האזינו לב מז( ובדבר הזה תאריכו ימים‪.

‬ואלה הג'‬ ‫ברכות מיוסדות על אלה הג' שרשים‪ .‬כמו שפירשתי‪ .‬כמ"ש "ואשר דבר לי"שנד‪.‬כי הוא אחד פשוט בתכלית‪ .‬וזכר בה התכלית והוא )שם פסוק מ( והייתם קדושים‪ .‬ביארנו כאן מעלתינו על כל האומות‪ .‬שלא עשנו כגויי הארצות" כשלקחנו תחת ממשלתו והיינו לו לעם‬ ‫שמט צ"ב???‬ ‫שנ צ"ב???‬ ‫שנא צ"ב???‬ ‫שנב בראשית לב )י( וַּיֹאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי ‪0‬בִי ‪ְ M‬ב ָרהָם וֵאלֹהֵי ‪0‬בִי יְִצחָק ה' הָאֹמֵר ֵאלַי ׁשּוב לְ‪ְ M‬ר ְצ ָך ּולְמֹו ַל ְד ְּת ָך וְאֵיטִיבָה ִע ָּמ ְך‪:‬‬ ‫שנג לכאורה היינו מה שזכר ב' פעמים את שם ה'‪' ".‬שתשכון השכינה בינינו לעד‪ .‬כאומר )האזינו לב לט( אני אני הוא‪ .‬ולזה הזכרנו הג' אבות ומדותיהם‪ .‬לזה זכר‬ ‫'זוכר חסדי אבות ומביא גואל'‪ .‬שזכה אברהם ליסד כל הבנין‪ .‬כי ה'שלום' הוא רמז לדבקתינו בשכינה‪.‫הכתוב )שם( כימי השמים על הארץ‪ .‬וצריך גבורה רבה בבריאת שמים‬ ‫וארץשנ‪ .‬לרמוז על‬ ‫השרש הג'‪ .‬וכללנו‬ ‫מכאן היחוד השלם‪ .‬הג' 'אתה קדוש' מדתו של יעקב‪ .‬אלהי' אבי אברהם ו'אלהי' אבי יצחק"‪.‬‬ ‫פי' תפלת 'עלינו לשבח'‬ ‫ואנו משבחים בכל יום על הענין הנכבד הזה‪ .‬כמו שכתבתי‪?) .‬‬ ‫יעקב אבינו ע"ה זכר )וישלח לב י( אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחקשנב‪ .‬לרמוז אל אחדותו כי אין בו שינוי‪ .‬התם( ]חתם[ בתכלית‬ ‫התכליות‪ .‬כי‬ ‫התארים הג' הגדול הגבור והנורא הם כנגד אברהם יצחק ויעקב‪ .‬וכן אמר )כי‬ ‫תשא לד ו( ה' ה'‪ .‬וכבר רמזתי כי ביסוד האחד נכללו כלם‪ .‬קדיש בשמי מרומא' 'קונה הכל'‪ .‬והזכיר כאן שמו הגדול 'שים‬ ‫שלום'שנה‪ .‬הותר לנו כמ"ש? לומר אלהינו ואלהי אבותינו‪ .‬וסמך לזה פרשת‬ ‫ציצית )שלח טו לט( וזכרתם את כל מצות)י( ]ה'[‪ .‬וזכר 'וקדושים בכל יום יהללוך סלה' לרמוז כי לה'‬ ‫הארץ ומלואהשנא‪.‬‬ ‫ואחר )שהתפללו( ]שהתפללנו[ על טובות זה העולם‪ .‬ואמר 'למען שמו' כי ידמה‬ ‫בריאה חדשה להחזיר העולם למה שהיה בתחלהשמט‪ .‬קטע זה עדיין צ"ב???{{‬ ‫פי' תפלת שמונה עשרה‬ ‫ואחר שנקבל עלינו עול מלכות שמים‪ .‬ואלהי הארץ'‬ ‫ְל ָק ַחנִי ]? ִמּבֵית ‪0‬בִי ּו ֵמ ֶארֶץ מֹו ַל ְדּתִי[ וַא ֶ‬ ‫שמשגיח בה‪' .‬רמזתי למעלה‪ .‬והוא כזמן האחרון‪ .‬ואנו זוכרים הייחוד השלם‪" .‬ואמר "האומר אלי שוב לארצך"‪ .‬לתת גדולה ליוצר בראשית"‪ .‬על הא' נאמר 'אל עליון גומל‬ ‫חסדים'‪' .‬‬ ‫כמאמר )בחקתי כו יא( ולא תגעל נפשי אתכם‪ .‬ולזאת 'מחיה מתים' כי זה על צד‬ ‫השכר‪ .‬שיהי' השלום מוטבע בין הגוף והנפש‪ .‬הוא החדוש של יעקב‪ .‬ואין לזרים אתנו‬ ‫ 'עלינו לשבח'‪ .‬וזכר שני פעמים‬ ‫ה'שנג‪ .‬‬ ‫שנד צ"ב???‬ ‫שנה צ"ב?‬ ‫‪66‬‬ .‬וזו מדתו של יצחק‪ .‬וז"א "וכל החיים יודוך סלה"‪ .‬הרי הוא היסוד‬‫האחד‪ .‬הב' 'אתה גבור' 'עובד גבורתיה' הוא השרש הב'‪ .‬והוא ביאור כל מה שאמרנו‪ .‬כנגד 'אתה קדשת'‪" .‬מאברהם אמר )חיי שרה כד ז( ה' אֱלֹהֵי ה ָ‬ ‫ֲׁשר ִּדּבֶר לִי‪' .‬והוא ברכת 'רצה'‪ .‬אלהי השמים' אשר בראם‪' .‬אשר בו נתייחדנו מן האומות‪ .‬וכאלו אמר אבא לפניו בתודה כי טוב הוא לעולם‪.‬אשר אני בבאור]ם?[‪ .‬כמו שמסודר בפרשת בחקותי‪ .‬כיעקב שהיתה מטתו‬ ‫שלמה‪}}.‬ובכללם יציאתנו לחירות מבין העו"ג‪.‬ורמז לענין ההוא שיעבדוהו הכל‬ ‫בלב שלם כמו שקוינו לו‪ .‬ואשר דבר לי' הוא הקיום‪ .‬ולא‬ ‫יצר זה את זה‪.‬‬ ‫ֲׁשר‬ ‫ַּׁש ַמיִם א ֶ‬ ‫ותקון זו התפלה למדו ז"ל מן האבות‪ .‬‬ ‫ומשלנו עליהם‪ .‬והוא לידבק מאד כנגד המלה הג' 'ובכל‬ ‫מאודך'‪ .

‬כי איך יזכה ילוד אשה להתערב עם המלאכים‬ ‫ולרשת מעלתם‪ .‬כי אני‬ ‫רומז בכאן כל מה שפירשתי בפרשת בחוקותי‪ .‬תצטרך לקרא‬ ‫כלו פעמים שלש‪ .‬וזכינו אליה בהאמיננו היסוד האחד שהוא החדוש‪" .‬נשא ו כד( "יברכך ה' וישמרך" כאן ירמוז הברכות עולמיות‬ ‫המפורשות בפסוקים הראשונים מפרשת אם בחוקותי כמו שכתבתי במקומו‪ .‬ונהנה באור פני מלך‬ ‫יהיה כמו שיהיה‪.‬וא"א לך לעמוד עליו בזולת זה‪ .‬אבל מ"מ נתדבק )באלו( ]באלהים[ דבקות שלמה‪ .‬וזה נשיאות פנים אין למעלה ממנו‪" .‬ומי שלא זכה לראותו לא יבין דברי אלה‪.‬וישם לך שלום" הוא מ"ש )בחקתי כו‬ ‫יא( ולא תגעל נפשי אתכם‪ .‬והדבקות האמיתי אשר לא תפסק‬ ‫לעד‪ .‬ישא‬ ‫ה' פניו אליך"‪? .‬‬ ‫ואל זה הענין הגדול‪ .‬יאר ה' פניו אליך" לבדך‪.‬וכלל אומר לך‪ .‬וכמו שארז"ל‬ ‫)במדבר פי"א סי' ה'( יברכך בעושר בנים ובנות‪ .‬והוא עתיד לייחדנו מכל האומות‪ .‬וכן כתוב )שם פסוק לה( אתה הראת לדעת כי ה' האלהים אין עוד מלבדו‪.‬וזו היא המעלה אשר בה נשתתפנו עם‬ ‫האומות‪ .‬וזהו ענין השלום הניתן לפנחס ולא טעם טעם מיתה‪ .‬כי אם תרצה לזכות בזה החבור‪ .‬ולזה הזכיר 'אור פנים'שנז כי בו זכינו‬ ‫'תורה וחיים'‪ .‬‬ ‫תם ונשלם שבח לאל בורא עולם‬ ‫שנו כן הוא נוסח הספרדים??‬ ‫שנז בברכת 'שים שלום' "כי באור פניך נתת לנו וכו' תורת חיים ואהבת חסד"‪??.‬כי ממנו זכינו אל התורה ואל הטוב המוחלט‪" .‬אין עוד"‬ ‫אחדותו ונצחיותו‪ .‬והיו מברכים‬ ‫לישראל בנשיאת כפים‪) .‬והביא ראיה על שלשתן‪) .‬כי כל ענייניו מתגלים זה עם זה‪ .‬היו מכוונים הכהנים בהזכירם השם המיוחד מפורש‪ .‬כמו שהאל יתברך אחד כן עמו אחד‪ .‬וזהו אשר אנחנו מקוים‪.‬‬ ‫וכן כתיב )האזינו לב יב( ה' בדד ינחנו‪ .‬אמת‬ ‫מלכנו"‪ .‬ואתחנן ד לט( "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא‬ ‫האלהים בשמים ממעל" כנגד 'יהי אור' 'יהי רקיע'‪" .‬והנה רמז שהיא משוא פנים‪ .‬‬ ‫‪67‬‬ .‬‬ ‫"ויחונך" היא השגחתו יתב' הדבקה בנו‪ .‬‬ ‫וכבר כתבתי שאיני גוזר אם אחר התחיה נסתלק )אליהו( ]כאליהו[ או אם יזכו יחידים לזה‬ ‫או איך יהיה הענין‪ .‬כאמרו )פנחס כה יב( הנני ]נותן[ לו את בריתי שלום‪.‬הוא אלהינו ואין עוד אחרשנו" רמז האחדות‪" .‬כנגד 'ישמח משה'‪" .‬ועל הארץ" כנגד 'יקוו המים'‪" .‬ואנו סבלנו‬ ‫גליותינו על ייחודו‪ .‫ונתן לנו את תורתו‪ .‬‬ ‫והכלל כי באמרו "לך שלום" רמז הטוב העליון בהחלט‪ .