‫מילי מעליותא טז‬

‫‪www.ybm.org.il‬‬

‫"ותענה שרי" ‪ -‬האם "חטאה אמנו בעינוי זה"?‬
‫הרב אלחנן סמט‬
‫א‪.‬‬

‫הקדמה‬

‫ב‪.‬‬

‫גברתה"‬
‫המושב בחיים‪" :‬שפחה כי תירש ִ‬

‫ג‪.‬‬

‫הפרשנות המילולית‪" :‬ותענה שרי"‬

‫ד‪.‬‬

‫המשך הסיפור‪ :‬דברי מלאך ה'‬

‫ה‪.‬‬

‫ההקשר‪ :‬סיפורנו אף הוא ניסיון לאברם ולשרי‬

‫א‪ .‬הקדמה‬

‫ישנם סיפורים במקרא‪ ,‬בהם מתוארת התנהגותו של אחד מאבות האומה או גדוליה‪ ,‬והתיאור‬
‫מעורר בנו אי נחת ותהייה מוסרית‪ :‬האם התנהגות זו ראויה לאותה דמות מופת‪ ,‬האין היא פגומה‬
‫מבחינה מוסרית?‬
‫כזה הוא הסיפור אודות הסתבכות היחסים בבית אברם בפרשתנו )בראשית טז‪ ,‬א‪-‬טז(‪ .‬ראשיתו‬
‫במעשה האצילי של שרי‪ ,‬אשר בראותה כי עם עבור השנים לא ילדה לאברם ‪ -‬נתנה לו את הגר‬
‫גברתה בעיניה"‪ .‬שרי‬
‫ַתּ ַקל ִ‬
‫שפחתה לאישה‪ .‬אולם כאשר הרתה הגר השתבשו העניינים‪" :‬ו ֵ‬
‫מתלוננת באוזני אברם‪ ,‬והוא עונה לה‪" :‬הנה שפחתך בידך‪ ,‬עשי לה הטוב בעיניך"‪ ,‬והתוצאה היא‪:‬‬
‫"ותענה שרי‪ ,‬ותברח מפניה"‪.‬‬
‫ַתּ ַקל‬
‫על מנת להעריך נכונה את תגובתה של שרי‪ ,‬יש להקדים ולעמוד על התנהגותה של הגר‪" :‬ו ֵ‬
‫גברתה בעיניה"‪ .‬סתם הכתוב ולא פירש כיצד בא דבר זה לידי ביטוי‪ :‬האם בדיבורים שדיברה הגר‬
‫ִ‬
‫אל שרי )רש"י(‪ ,‬או שמא בחוסר ציות למצוות שרי )רד"ק(‪ ,‬ואולי במעשים המביעים זלזול בה‪ .‬כך או‬
‫אחרת‪ ,‬ודאי שהתנהגותה של הגר מגונה‪ :‬לא זו בלבד שיש בה התאכזרות לאישה עקרה‪ ,‬אלא‬
‫שיש בה אף כפיות טובה כלפי גבירתה‪ ,‬אשר נתנה אותה לאברם לאישה‪ ,‬ואשר בזכותה הרתה‬
‫לו‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬קשה להשלים עם תגובתה של שרי‪ :‬עם כל ההבנה למרירותה כאישה עקרה‬
‫ולהשפלה שהושפלה בידי שפחתה כפויית הטובה והמתנשאת‪ ,‬האם ניתן להצדיק את שתי‬
‫גברתה בעיניה"‪ ,‬המתארות את‬
‫ַתּ ַקל ִ‬
‫המילים "ותענה שרי"? אף מילים אלו )בדומה למילים "ו ֵ‬
‫התנהגותה של הגר( סתומות הן ‪ -‬קשה להבין מהן מה בדיוק עשתה שרי להגר ‪ -‬אך תוצאתן‬

‫‪1‬‬

‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬

‬‬ ‫בארבעה תחומים צריכה הבדיקה להיעשות‪:‬‬ ‫הרקע של הסיפור בזמן ובמקום שבו הוא מתרחש )מה שקרוי במחקר "המושב בחיים" של הסיפור(‪:‬‬ ‫א‪.‬יש לעיין היטב במשמעות המילים‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מהקשרו לפגוע בהבנתו הראויה‪ .‬יא(‪" :‬כי שמע ה' אל עניך"‪.‬המבקר אף הוא את התנהגות שרי‪.‬אפשר כי "זה הסיפור נכתב בתורה לקנות אדם‬ ‫ממנו המידות הטובות ולהרחיק הרעות"‪ .‬אל האמור בראש דברינו‪ :‬אל תחושת חוסר הנחת והתהיה המוסרית כלפי‬ ‫התנהגותה של שרי אל הגר‪ .‬ומהנמקת השמות אתה למד שהיא‬ ‫רואה אותם כבניה‪.‬‬ ‫מעשיה של שרי‪ .‬‬ ‫ראיית הסיפור בשלמותו‪ :‬האם היא מובילה למסקנה שכוונת הסיפור היא לבקר את‬ ‫ג‪.‬בא אליה‪ .‬‬ ‫אלפי שנים מפרידות בין תקופת האבות לבינינו‪ .‬חז"ל ומפרשים ראשונים ואחרונים ביארו לא אחת מעשי אישים‬ ‫במקרא בדרך זו‪ .‬‬ ‫נדמה כי האמפתיה של הקורא נתונה להגר‪ .‬אלא בעינוי‬ ‫המביא את הגר להחלטה דרמטית וקשה ביותר לאישה במצבה‪ :‬לבריחה אל המדבר‪.‬דן ונפתלי‪ .‬א‪-‬ג(‪" :‬ותרא רחל כי לא ילדה‬ ‫ליעקב‪ .‬‬ ‫"ותענה שרי"‪ .‬‬ ‫גברתה"‬ ‫ב‪ .‬ופרשנותנו עלולה לנבוע מאנכרוניזם‪.‬משמע‪ :‬אין מדובר בעינוי קל ערך אשר ניתן לחיות עמו‪ .‬אם כן‪ .‬טו(‪ .‬המצוי בסתירה‬ ‫קשה בין ההבטחה ה‪-‬לוהית לאי מימושה המתמשך‪.‬בלהה יולדת‬ ‫ליעקב שני בנים‪ .‬ואבנה גם אנכי ממנה"‪ ..‬‬ ‫חזרנו‪ .‬אישור לכך מוצא הקורא בהמשך הסיפור‪ .‬ואף במקומנו ידועים דברי רמב"ן )שעוד נחזור אליהם בהמשך(‪" :‬חטאה אמנו בעינוי‬ ‫הזה‪ .‬אלא שעדיין יש לעיין היטב בכל סיפור הנדמה ככזה‬ ‫האם על פי פשוטו של מקרא‪ .‬‬ ‫ודאי כי ישנם סיפורים במקרא שזו כוונתם‪ .‬וה‪-‬להים יבקש את נרדף"‬ ‫)קהלת ג‪ .‬סיפורנו הוא חלק ממערכת הסיפורים על האבות בספר‬ ‫בראשית‪ .‬ועליהן נסבו דברי‬ ‫המפרשים‪.‬הנעשית בגיבויו של אברם‪.‬בבית יעקב )בראשית ל‪ .‬שהיא הנרדפת בסיפור‪" .‬‬ ‫דבר זה חוזר בסיפורי האבות פעם נוספת‪ .‬הן בעצם התגלות מלאך ה' להגר והן‬ ‫בדבריו )בראשית טז‪ .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬המושב בחיים‪" :‬שפחה כי תירש ִ‬ ‫כבר למקרא הפסוקים הראשונים של סיפורנו אנו חשים כי ניצבים אנו בפני מוסד חברתי עתיק‬ ‫ובלתי מוכר‪ :‬האפשרות של אישה שלא ילדה לבעלה לתת לו את שפחתה כדי 'להיבנות ממנה'‪.‬ותלד על ברכי‪ .‬וגם אברהם בהניחו לעשות כן"‪ .‬‬ ‫הפתרון הפשוט העולה על הדעת לבעיה זו הוא לראות את סיפורנו כסיפור ביקורת על שרי‪ ..‬אם כך‪ .‬באמת מתכוון הוא לבקר את האישיות עליה הוא מספר‪.‬כדברי רד"ק‪ .‬ורחל היא הקוראת להם שמות‪ .‬אין‬ ‫התורה מציגה את דמויות האבות וגדולי האומה כחפות מכל ביקורת‪ .‬ובייחוד הוא חלק מסדרת הסיפורים המתארים את בית אברם ושרי‪ .‫מילי מעליותא טז‬ ‫ודאית‪" :‬ותברח מפניה"‪ .‬‬ ‫תחום הפרשנות המילולית‪ :‬במה שנוגע לסיפורנו‪ .‬או אולי כוונה אחרת לו?‬ ‫ההקשר המקראי הרחב יותר שבו משובץ הסיפור‪ :‬לעיתים עלול בידודו של סיפור‬ ‫ד‪.‬שהרי אלו המילים המעוררות את תחושת הביקורת המוסרית‪ .‬לא היו‬ ‫יכולות לשמש לנו דמויות מופת‪ .‬ותאמר‪ :‬הנה אמתי בלהה‪ .‬אם כך היו מוצגות‪ .

‬אולם‪ .‬‬ ‫ובכך להוציאה מן הבית‪.‬עולם התנ"ך‪ .‬ושפחה זו ממלאה חלק מחובות הבית‬ ‫המוטלות על גבירתה‪ .‬אם לא תלד בנים‪ .‬אם )האמה( תלד‬ ‫בנים ואחרי כן תשווה עצמה לגבירתה‪ .‬מה שאירע‬ ‫בסיפורנו ולא אירע בבית יעקב )תרגום‪ :‬משה וינפלד‪ .‬היא תשים עליה אות )עבדות( ִ‬ ‫הא ָ‬ ‫ֲמהות‪ .‬אולם בפועל נשתנה מעמד האמה עקב היותה אשת בעל הבית‪ .‫מילי מעליותא טז‬ ‫בהמשך )שם ל‪ .‬כל עוד שוררים יחסים תקינים בינה לבין גבירתה )שהרי כל מעמדה‬ ‫החדש נועד לכך שגבירתה 'תיבנה ממנה'(‪ .‬והיא תיתן לאישהּ אמה‪ .‬המוסד החברתי‬ ‫המסויים שאנו דנים בו ‪ -‬נתינת השפחה לבעל כדי שתלד בן‪ .‬‬ ‫נראה שאלו הם פני הדברים‪ :‬כאשר האישה נתנה את אמתה לבעלה ‪ -‬לא פקעה בכך בעלותה על‬ ‫אמתה‪ .‬העבדים בעולם העתיק היו מסומנים‬ ‫בדרכים שונות‪ .‬ותקח את זלפה‬ ‫שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה"‪ .‬הם חוקי חמורבי‬ ‫מלך בבל‪ .‬‬ ‫ִש ַבּע‪-‬ל ֶ‬ ‫ָבל כִּי י ְ‬ ‫וְנ ָ‬ ‫‪3‬‬ ‫ְבּע‬ ‫אַר ַ‬ ‫לא‪-‬תוּכַל‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬זאת‪ .‬לאחר שבסעיף ‪ 144‬שם נקבעת עצם האפשרות‬ ‫שאישה שאינה יכולה ללדת לבעלה תיתן לו את שפחתה‪ .‬הטעם לביטול מוסד זה הוא בדיני העבדות‬ ‫שהנהיגה התורה‪ :‬השפחה שאישה מכניסה לבית בעלה‪ .‬אף זלפה יולדת שני בנים‪ .‬ד(‪.‬כא‪ -‬כג(‬ ‫שׁלוֹשׁ ָר ְגזָה ֶארֶץ‬ ‫ַתּ ַחת ָ‬ ‫ְת ַחת‬ ‫וַ‬ ‫ש ֵאת‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ִמלוֹ ְך‬ ‫ֶבד כִּי י ְ‬ ‫ַתּ ַחת ע ֶ‬ ‫ָחם‪.‬רשאית גבירתה אף למכור אותה‪.‬ה(‪ .‬העדיף על פני זה של גבירתה‪.‬וכך תיבנה ממנה גבירתה ‪ -‬זאת אין‬ ‫אנו מוצאים עוד במקרא לאחר תקופת האבות‪ .‬שפחה זו אינה מותרת לאדם מישראל‪ .‬‬ ‫אם לא ילדה האמה‪ .‬דנים סעיפים ‪ 147-146‬באפשרות‬ ‫הסבירה‪ .‬תיתן אותה בכסף‪.‬השייכות לכמה תרבויות במזרח‬ ‫הקדום ‪ -‬שנחשפו בחפירות‪ .‬והיא תפקדה בבית‬ ‫כאישה בת חורין‪ .‬‬ ‫העביר אותה על דעתה והשכיח ממנה את מעמדה האמיתי עד שהיא רואה עצמה כגברת הבית ‪-‬‬ ‫אז מעמיד החוק הזה לרשות הגברת האמתית כלי )מוגבל( להתמודד עם מצב זה‪ :‬היא רשאית‬ ‫להחזיר את אמתה למעמדה הקודם בבית‪ .‬אולם אם האמה "משווה עצמה לגבירתה" עקב היותה‬ ‫אם ילדיו של בעל הבית‪ .‬גבירתה לא תיתן אותה בכסף )לא תמכרנה(‪ .‬היה קיים גם בתקופת המשנה )כתובות ה‪ .‬ועל כן גם רשאית גבירתה "לשים עליה אות עבדות" ‪ -‬כלומר אות חיצוני‪.‬שהמצב המשפחתי החדש יביא להסתבכות היחסים בין שתי הנשים‪ .‬ט( מסופר דבר דומה על לאה‪" :‬ותרא לאה כי עמדה מלדת‪ .‬כלומר‪ :‬אם מצבה המשפחתי החדש‪ .‬המקור החשוב ביותר‪ .‬וגם הנוגע ביותר לסיפורנו‪ .‬ועל כן ראוי לחדד את תחושת העוול‬ ‫הזועק שהורגש בעולם המקרא בסיטואציה המתוארת כאן‪ .‬‬ ‫אנו רחוקים מאוד מעולם שיש בו אדונים ועבדים‪ .‬‬ ‫הנוהג שאישה מכניסה עם נישואיה שפחה לבית בעלה‪ .‬שזמנם מקביל בערך לתקופת האבות‪ .‬‬ ‫הנוהג החברתי הזה שאנו דנים בו מוכר לנו היום מכמה תעודות‪ .‬בהכרח היא שפחה 'כנענית' )אמה עברייה‬ ‫אינה עניין לכאן(‪ .‬כשפחה בפועל‪ .‬שבה שפחה מנסה לתפוס את מקום‬ ‫גבירתה‪:‬‬ ‫משלי‬ ‫)ל‪ .‬מפני‬ ‫ותמנה אותה בין‬ ‫שילדה בנים )משמע‪ :‬וזו אכזריות להפריד בין האם לבניה(‪ .‬ואין כאן בעיית ההפרדה של אם מבניה‪ .‬בראשית ‪ -‬עמ' ‪:(113-112‬‬ ‫כי ייקח אדם אישה כוהנת )שאינה רשאית ללדת בנים(‪ .‬אלא רק לעבד עברי שנמכר בגנבתו ואדוניו‬ ‫נתן לו את שפחתו הכנענית )שמות כא‪ .‬ולאה היא הקוראת להם שמות‬ ‫ורואה אותם כבניה‪.

‬ומפסיקה לתפקד בפועל כשפחת שרי‬ ‫)בפסוק ד נאמר‪" :‬ויבא אל הגר"‪ .‬מהי הדרך שעומדת לרשות אדון להעניש בה את עבדו? למצער‪.‬‬ ‫להעבידו בפרך‪ .‬היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו ולא לענותה‪ 1.‬עם‬ ‫גברתה בעיניה" ‪ -‬היא "השוותה עצמה‬ ‫ַתּ ַקל ִ‬ ‫הריונה‪ .‬וזו הפעם הראשונה בסיפור שאין היא מכונה "שפחה"(‪ .‬והוא מסכים עמה‪" :‬הנה שפחתך בידך‪ .‬עשי לה הטוב בעיניך"‪.".‬יג(‪ִ " :‬‬ ‫למען ענֹּתו ִ‬ ‫‪1‬‬ ‫משמעות המילה "מוסר" בלשון חכמי ימי הביניים )וכך בדברי רד"ק בנוגע ליחסה של שרי אל אברם( הינה לעתים‪:‬‬ ‫"דרך ארץ‪ .‬‬ ‫כיצד פירש זאת פרשן המגנה את התנהגותה? נראה את דברי רד"ק‪:‬‬ ‫עשתה עמה יותר מדאי‪ .‬מידות נאות ומקובלות בין בני אדם להתנהג בהן בין איש לחברו" )מילון בן‪-‬יהודה‪ ..‬יותר מכך ‪ -‬להכותו )ועל אפשרות שנייה זו כתב רד"ק "ואפשר"(‪.‬כי אף על פי שאברהם‬ ‫מחל לה על כבודו‪ .‬כלשון החוק‪ ..‬וזאת עוד לפני הנאמר בהמשך‪) .‬שלרגל פירושו זה המשיך רד"ק וכתב‪:‬‬ ‫ולא נהגה שרי בזה לא מידת מוסר ולא מידת חסידות‪ :‬לא מוסר‪ .‬שם א‪ .‬ואת רשאית לנהוג בה בהתאם לכך‪.‬הפרשנות המילולית‪" :‬ותענה שרי"‬ ‫כאן אנו מגיעים לשתי המילים שהן המפתח להערכת דמותה של שרי בסיפורנו‪" :‬ותענה שרי"‪.‬‬ ‫אולם‪ .‬וכאשר יענו אֹתו‪ .‬למד זאת מתגובת הגר ש"לא הייתה יכולה‬ ‫לסבול וברחה מפניה"‪ ..‬‬ ‫ג‪ .‬ולא מידת חסידות‬ ‫ונפש טובה‪ .‬נדמה שאנו רשאים לפרש את "ותענה שרי" פירוש ֵמקל‪:‬‬ ‫העינוי לא היה אלא החזרת הגר לשיעבודה ולמעמדה הקודם כשפחה‪ .‬כי תהיה גבירה‪ .‬ולא הייתה חוששת למצוות שרי גבירתה לאשר תצווה"‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬אף שהיא ניתנה לי לאישה )ועל כן שרה אינה רוצה לעשות דבר שלא ברשותו( הרי היא‬ ‫"שפחתך"‪ .‬ואמר החכם )בעל מבחר‬ ‫הפנינים(‪" :‬ומה נאה המחילה בעת היכולת"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ..‬‬ ‫מדוע החמיר רד"ק כל כך בפירוש המילים "ותענה שרי"? ראשית‪ .‬וגם אברהם בהניחו לעשות כן‪.‬כי אין ראוי לאדם לעשות כל יכולתו במה שתחת ידו‪ .‬שיעבודו של בן חורין‬ ‫והפיכתו לעבד נקרא אף הוא "עינוי" בלשון המקרא‪ .‬ולכן הביע אף הוא את עמדתו כי‪:‬‬ ‫חטאה אמנו בעינוי הזה‪ .‬‬ ‫שרי מתלוננת באוזני אברם‪ .‬ושלישית‪ ..‬ערך מוסר‪ .‬כנאמר )שמות א‪ .‬ה(‪.‬ולא הייתה יכולה לסבול וברחה מפניה‪.‬‬ ‫עם נתינת הגר לאברם היא הופכת לו לאישה )פסוק ג(‪ .‬‬ ‫אין פלא‪ .‫מילי מעליותא טז‬ ‫שנוּאָה כִּי ִת ָבּעֵל‬ ‫ַתּ ַחת ְ‬ ‫ְתּהּ‪.‬וכך פירש רד"ק את התנהגותה‪" :‬חשבה כי מאחר שזרע אברם יהיה‬ ‫ממנה‪ .‬‬ ‫ְבר ָ‬ ‫ְשׁ ְפ ָחה כִּי‪ִ -‬תירַשׁ גּ ִ‬ ‫וִ‬ ‫נראה שלפנינו רקע משפטי‪-‬חברתי היכול להועיל מאוד להבנת סיפורנו‪..‬‬ ‫נראה כי פירושו זה של רד"ק הוא שעמד לפני רמב"ן‪ .‬הוא סבר בודאי כי המילה‬ ‫"ותענה" כשלעצמה רומזת למעשים קשים‪ .‬שנית‪ .‬יא‪-‬יב(‪" :‬וישימו עליו שרי מסים‬ ‫ויעבדו‬ ‫בסבלֹתם‪ .‬ועבדה בה בפרך‪.‬‬ ‫ואפשר שהייתה מכה אותה ומקללת אותה‪ .‬לאור מה שמצאנו בחוקי חמורבי‪ .‬אירע מה שהיה צפוי במקרים דומים‪" :‬ו ֵ‬ ‫לגבירתה"‪ .

‬המשך הסיפור‪ :‬דברי מלאך ה'‬ ‫נתבונן עתה בסיפור כולו‪ .‬בפסוק‬ ‫ח ובפסוק ט‪ .‬יאמרו לו הדברים במפורש בהמשך השיחה‪ .‬ועתה נתאמרה אליה )נתגאתה עליה הגר(‪ .‬‬ ‫נמצא כי לפירוש זה‪ .‬הטעם לכך ברור‪ :‬עצם שלילת החירות מאדם‪ .‬ומדוע אינך שם'? בורחת את‪.‬עניין "חמסי"‪ .‬אלא שהיא במסגרת ה"חוק" ששרר בימים ההם )המשקף‬ ‫נורמה חברתית‪ .‬אולם לאחר עבור זמן שבו טעמה את טעם החירות‪ .‬כך הוא‬ ‫הדבר אף במקומנו‪' :‬הרי שפחת שרי את‪ .‬רבינו חננאל‪ .‬ונראה עד כמה מתאים להם הפירוש שהוצע‬ ‫בעיוננו‪:‬‬ ‫"הגר שפחת שרי" ‪ -‬פונה אליה מלאך ה'‪' :‬זה מעמדך הצודק והחוקי'‪ .‬וננסה לדלות מתוכו תשובה לשאלה הנידונה בעיון זה‪ :‬האם יש בסיפור‬ ‫גינוי לשרי או הצדקה למעשיה )ואולי אין להוכיח ממנו דבר(?‬ ‫מובן כי דברי מלאך ה' )בפסוקים ח‪-‬יב( הם הבסיס העיקרי לדיון בשאלתנו‪ .‬או כדבריך‪ .‬אלא ליתן לה פתח ליכנס עמה בדברים"‪ .‬ואנה תלכי" ‪" -‬אל המדבר השומם‪ .‬ארבע פעמים נושא מלאך ה' את דבריו אל הגר‪ .‬הינה עינוי‪ .‬בייחוד במובן הנפשי‪.‬כי היית במקום קדוש ובבית צדיקים"‬ ‫)ספורנו(‪" .‬שאף שלא הכיר את חוקי חמורבי ‪ -‬פירש את סיפורנו בדרך‬ ‫דומה מאוד למה שהוצע כאן )מובא בחומש תורת חיים‪ .‬ואף בהיותה אישה לאברם לא פקע ממנה מעמדה הקודם‬ ‫באופן פורמלי‪ .‬‬ ‫אולם‪" :‬אי מזה באת" ‪" -‬הביטי וראי מאיזה מקום נסעת‪ .‬‬ ‫והנה מצאנו פרשן קדום‪ .‬ואף דימתה להיות גבירה‬ ‫בבית אברם‪ .‬לא זו בלבד שאין בהתנהגותה של שרי על פי רשותו של אברם מעשים קשים‬ ‫ואכזריים כמו אלו שייחס לה רד"ק‪ .‬כי שרה הייתה משתעבדת בהגר והייתה‬ ‫כפופה אליה‪ .‬ואברהם אמר לה כי הוא עוון פלילי לענותה )נראה שכוונתו‪ :‬לאחר שהפכה לאישה שלו(‪.‫מילי מעליותא טז‬ ‫מצרים את בני ישראל בפרך"‪ .‬ואצל גברתך מקומך‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬ועל כך יש להוסיף‪ :‬שאלת ה' הזו‪ .‬החשיבות העיקרית לבירור שאלתנו נמצאת אפוא בדבריו הראשונים של‬ ‫מלאך ה'‪ .‬שהרי דבריו מבטאים את‬ ‫העמדה ה‪-‬לוהית‪ .‬ללא כל מטרה‪ .‬‬ ‫אמנם‪ .‬משלא קלט האדם‬ ‫את התוכחה הנסתרת הרמוזה בשאלה‪ .‬רומזת תמיד לתביעה ה‪-‬לוהית מן האדם שעליה תיסוב השיחה בהמשך‬ ‫)כך בשאלת ה' את האדם "איכה"‪ ..‬הייתה הגר שפחה קודם לכן‪ .‬לפחות במסופוטמיה ובתחומי השפעתה(‪.‬הקרוב והרחוק‪ .‬ועל כן אמרה‪ :‬ישפוט‪ .‬נחשבת החזרתה למעמדה הקודם כעינוי נפשי וגופני‪.‬ובשאלת ה' את קין "אי הבל אחיך"‪ ..‬ואילו שני הדיבורים האחרים )בפסוקים י‪-‬יב( מתייחסים אל‬ ‫העתיד‪ .‬אף אם אינה כרוכה‬ ‫בעבודת פרך ובייסורים פיזיים כל שהם‪ ..‬וכן בכל מקום דומה במקרא(‪ .‬‬ ‫ומנעה עצמה מלהשתעבד בה‪ .‬הן מפאת תוכנם והן מפאת מיקומם בסיפור‪ :‬הם נמצאים במרכזו‪ .‬וכי נשתבשה דעתך"? )שם(‪.‬‬ ‫הבה נבאר את דברי המלאך מראשיתם כסדר‪ .‬עוסקים בבריחתה של הגר‪ ..‬הניצבת‬ ‫בפתח שיחה עם האדם‪ .‬והמלאך אמר‪ :‬הדין עמה ‪" -‬שובי אל גברתך והתעני" כמו‬ ‫שהיית עושה כבתחילה‪.‬מדרשות אבן שועיב(‪:‬‬ ‫"ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך"‪ .‬שני דיבוריו הראשונים‪ .‬שאני משתעבדת‪ .‬וזוכים על ידי כך‬ ‫להבלטה מיוחדת‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬אם‬ ‫כדבריי‪ .‬ואם כן‪" :‬אי מזה באת‬ ‫ואנה תלכי" ‪ -‬רש"י פירש כפי שהוא מפרש בכל מקום במקרא שה' או מלאכו שואלים שאלה מעין‬ ‫זו‪" :‬יודע היה‪ .

‬‬ ‫דיבוריו הבאים של מלאך ה' נועדו לרכך את הדרישה מהגר לשוב אל שיעבודה לשרי‪ .‬אלא בעצם היות שרי " ִ‬ ‫"שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה" ‪ -‬דברים אלה קשים מאוד לפירושם של רד"ק והרמב"ן‪:‬‬ ‫אם "חטאה אמנו בעינוי הזה"‪ .‬ונתן לה בן שיהא‬ ‫פרא אדם‪ .‬‬ ‫כדת וכדין‪ .‬וכאשר תלד את בנה באוהל אברם‪ .‬תזכור ברגש תודה כי שמע ה' אל‬ ‫עונייה במדבר ושלח מלאכו להנחותה בדרך הנכונה והטובה‪.‬לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי"‪ .‬‬ ‫את בריחתה במעשים כלשהם שעשתה לה שרי‪ ..‬ללא מטרה וללא אמצעי קיום‪ .‬שובי אל גברתך‪ .‬וקשר זאת‬ ‫לחטא שייחס לשרי ולאברם בעינוי הגר‪ .‬כי "זה שעשתה שרי לא היה טוב בעיני ה'|" )לשון רד"ק(‪ .‬‬ ‫אם צודק פירושנו‪ .‬יג(‪ .‬רמב"ן פירשו כ'איש מלחמות'‪ .‬ואכן‪ .‬כי 'עונייה' של הגר אינו אלא מצוקתה במדבר‪ .‬שהם מפרשים‬ ‫"עניך" ‪ -‬עינויך‪ .‬על פי שימושו בעברית המאוחרת‪ .‬‬ ‫"והוא יהיה פרא אדם" ‪ -‬מה פירושו? צירוף יחידאי זה במקרא‪ ..‬אולם פירושם קשה ביותר‪ :‬אם שמע ה' לעינוי שעינתה אותה שרי ‪ -‬כיצד ציווה‬ ‫אותה מלאכו "שובי‪ .‬ויציל אותו ואת אמו‬ ‫)בראשית כא‪ .‬הן בשעה זו‪ .‬רבינו חננאל‪ .‬ומחמת דבר זה‬ ‫מפציר בה המלאך לשוב אל בית אברם‪ .‬שדבריו הובאו בסוף הסעיף הקודם‪ .‬ושים לב‪ :‬אין הגר מנמקת‬ ‫גברתה" של הגר‪.‬מסיבה זו ייקרא שמו של הבן "ישמעאל" ‪ -‬בלשון עתיד‪.‬אז ישמע ה' אל קול הנער‪ ..‬כמו הופעתו במדבר באר שבע‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬ואפשר שהייתה מכה‬ ‫אותה ומקללת אותה"‪ .‬והתעני"? שני פסוקים אלו מכחישים זה את זה‪ .‬ואין די בהצדקתה הפורמלית של שרי בדבריו‬ ‫הקודמים של מלאך ה'‪ .‬רגיל להתפרש שלא כדין‬ ‫ב‪.‬נראה‪ .‬טו‪-‬יז(‪ .‬בנה את פירושו במידה‬ ‫רבה על דבריו אלו של מלאך ה'‪.‬שכתוצאה ממנו "שמע ה' אל עונייה‪ ..‬וללדת בו את בנו‪.‬כאשר בורחת היא בו‪.‬ז(‪.‬‬ ‫במשמעות של גנאי‪ .‬אולם בדברי המלאך אין כל רמז לכך‬ ‫שתכונותיו של ישמעאל קשורות בזרע אברהם ושרה‪.‬אין 'עינוייה' של הגר אלא השבתה למעמדה כשפחת שרי‪.‬על פי הביאור שהוצע בעיוננו‪ .‬אנכי‬ ‫בֹּרחת" ‪' -‬משום שאינני יכולה לשאת את החזרה למעמדי כשפחה'‪ .‬‬ ‫‪6‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬לכך אפוא מתכוון גם המלאך באמרו "והתעני תחת ידיה" ‪' -‬קבלי על עצמך להיות‬ ‫שפחתה'‪ .‬לאחר שהייתי חופשייה ממנה'‪" .‬‬ ‫אולם‪ .‬נועדה‬ ‫לחלצה מעונייה וממבוכתה‪ .‬ועוד‪ :‬על עינוייה של הגר‬ ‫בידי שרי היה ראוי להיאמר 'כי ראה ה' בעניך' )ראה למשל שמות ג‪ .‬קיומה של‬ ‫דרישה זו על ידי הגר הרי כרוך בקושי נפשי רב‪ .‫מילי מעליותא טז‬ ‫"מפני שרי גברתי" ‪' -‬הנוהגת בי כגברת בשפחתה‪ .‬ואני אצילך מעינוייה של שרי'‪.‬הינה בגדר חסד ה' להגר בשעה זו עצמה‪ .‬ראו רד"ק ורמב"ן‬ ‫א‪.".‬מתברר כי הופעת מלאך ה' אל הגר בסיפורנו‪ .‬‬ ‫על כן נראה‪ .‬‬ ‫עוד עלינו לעמוד על שתי נקודות בדבריו האחרונים של מלאך ה'‪:‬‬ ‫בהנמקת הציווי "וקראת שמו ישמעאל" במילים "כי שמע ה' אל עניך"‪ .‬‬ ‫עת יכלו המים מן החמת והיא תשא קולה בבכי‪ .‬כיצד זה שולח מלאך ה' את הגר בחזרה אל המשך העוול והדיכוי? הרי‬ ‫בכך נותן הוא להם לגיטימציה! על פי פירושם היינו מצפים לדברים אחרים שיאמר להגר‪' :‬שובי אל‬ ‫אברם אישך‪ .‬‬ ‫ראיה לפירושם‪ .‬‬ ‫נבוכה ובודדה‪ .‬על כן 'מרפד' המלאך את דרישתו בהבטחות לעתיד הגדול הצפוי לזרעה‪.‬‬ ‫אלא תוצאה מכך שזרעה של הגר ‪ -‬זרעו של אברהם הוא )ראה בראשית כא‪ .‬הוראתו לה‪" .‬ומשמעו של העינוי הוא "כי עבדה בה בפרך‪ .‬נמצא כי בדבריו אלו הצדיק מלאך ה' את שרי‪ .‬ותבע מהגר לנהוג כדין ולשוב אל‬ ‫מעמדה החוקי‪ .‬ויותר מכך בעתיד ‪ -‬כשתתעה במדבר באר שבע‪.‬‬ ‫יעוד זה לעתידו של ישמעאל אינו פיצוי להגר על כך שעונתה בידי שרי )כפי שתפסו זאת רד"ק ורמב"ן(‪.

‬וכפירוש ראב"ע‪" :‬חופשי בין‬ ‫האדם‪ .‬בהיותו בן אחי אברם‪ .‬מתנסה זוג האבות בסדרה של ניסיונות‪ :‬האם יאמינו אברם ושרי בהתגשמות‬ ‫הבטחת ה' להם אודות הזרע‪ .‬היה משמען שהזרע‬ ‫המשותף לאברהם ושרה הוא שיהיה לגוי גדול והוא שיירש את הארץ הזאת‪ .‬אין לכך כל נגיעה ליחסם של הערבים אל היהודים בימי‬ ‫הביניים או בעת החדשה‪ .‬ובפירושים המפקיעים את הבטחת ה' ממשמעה הפשוט‪ .‬או שמא‪ .‬כתוצאה מן המתח המתמיד בין הבטחות ה' להם לבין המציאות הרחוקה כל כך מהגשמתן‪..‬נותר רק דמשק אליעזר לרשת את אברם‪ .‬מבלי להסתיר מפניה את האמת‪.‬‬ ‫יד( ומוכנים להילחם תמיד‪ .‬לשם אותה חירות יאבק בנה בכל הסובבים אותו‪" .‬וכך היה בפרידה מלוט‪ .‬ועל שינוי‬ ‫שמה של שרי ועל הבן שתלד היא לאברהם‪.‫מילי מעליותא טז‬ ‫הן ההקשר שבו מופיע הצירוף 'פרא אדם' והן ניתוחו המילולי מובילים למשמעות שונה‪ .‬יחפשו מנוס‬ ‫מאמונה זו בתחליפים שונים‪ .‬דברים אלו לא נאמרו‬ ‫במפורש עד לאחר סיפורנו )בראשית יז‪ .‬‬ ‫תמורת נכונותה של הגר לשוב אל גבירתה ואל שיעבודה אצלה‪ .‬וה' מבטיחו‬ ‫והאמן בה' ויחשבה לו צדקה" )טו‪ .‬אולם שם מתבררת למפרע הבחירה ה‪-‬לוהית הכפולה‬ ‫באברם ושרי‪ :‬שתי נבואות מקבילות ניתנו לאברם‪ :‬על שינוי שמו ועל הזרע שיוולד לו‪ .‬‬ ‫ישמע" )איוב לט‪ .‬ועתה באה יוזמת שרי לתת‬ ‫לאברם את הגר שפחתה‪ .‬כך היה‬ ‫בעת ירידתם למצרים‪ .‬כי המכנה המשותף לרוב הסיפורים אודות אברהם ושרה הוא בניסיונות הרצופים שהועמדו‬ ‫בהם‪ .‬ההקשר‬ ‫הוא דברי הכיבושין להגר‪ .‬משמש הפרא כסמל לחיים חופשיים במדבר ‪ֶ " -‬פּרֶה ל ֻ‬ ‫תשאות נֹגש לא‬ ‫מדבר" )ירמיה ב‪ .‬ידו בכל ויד‬ ‫כל בו"‪ .‬כדי להשיבה אל גבירתה‬ ‫ועל מנת לעזור לה להתגבר על הקושי הנפשי הכרוך בכך‪ .‬שיש בהם ברכה וייעוד טוב לזרעה‪ .‬ולאחר הפרידה מלוט‪ .‬והטעם‪ :‬שלא ימשול בו זר"‪.‬זהו סוג של חמור בר שאינו ניתן לאילוף ולביות )בניגוד‬ ‫ִמּד‬ ‫גמור לאחיו הביתי‪ .‬לנוכח המציאות המרה‪ .‬על פי זה‪ .‬‬ ‫עם עבור השנים‪ .‬שעליו ייסובו כל הבטחות הזרע והארץ‪.‬סומך המלאך דברי כיבושין ועידוד‬ ‫להגר‪ .‬שיכול היה להיחשב‪ .‬‬ ‫השבטים הגאים שוכני מדבר ערב‪ .‬א‪-‬ו(‪.‬פירושו איפוא הפרא שבין בני האדם‪ .‬ללא נכונות להשתעבד לעול תרבותי ‪" -‬ישחק להמון קריה‪ֻ .‬כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך"‪" .‬‬ ‫הבחירה ה‪-‬לוהית חלה מראשיתה על אברהם ושרה כמשפחה‪ .‬כפי שנרמז בדברי הרמב"ן‪.‬ועדיין לא נפקדו בזרע‪ .‬הנודדים עם עדריהם אחר מרעה )ראה ישעיה לב‪.‬‬ ‫עשר שנים חלפו על זוג האבות בארץ כנען‪ .‬מובטח לה כי בנה וצאצאיו יזכו‬ ‫לחירות שאין כמותה בין בני האדם‪ .‬פשוטה כמשמעה‪ .‬כד(‪ ..‬ו"לזרעך אתן את הארץ הזאת"‪ .‬אוהבי החירות‪ .‬אלא אדרבה‪:‬‬ ‫הראנו שהוא מצדיק את שרי ושולל את חוקיות בריחתה של הגר‪ .‬כבר משעה שנאמרו‬ ‫לאברם ההבטחות "ואעשך לגוי גדול"‪ .‬על כן‪ .‬‬ ‫מרגע בחירתם‪ .‬המטה שכמו לסבול(‪ .‬והניתוח המילולי‪' :‬פרא' הוא שמו‬ ‫של בעל חיים הנזכר כמה פעמים במקרא‪ .‬ז(‪" .‬ההקשר‪ :‬סיפורנו אף הוא ניסיון לאברם ולשרי‬ ‫נדמה‪ .‬‬ ‫ִ‬ ‫"לא יירשך זה‪ .‬לבנו‬ ‫המאומץ וליורשו‪ .‬מתוארות כאן תכונותיהם של בני ישמעאל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האם מעשה זה הוא ביטוי של ייאוש מהיות שרי שותפתו של אברם‬ ‫בהתגשמות ההבטחה ה‪-‬לוהית והחזון הגדול?‬ ‫‪7‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬‬ ‫לסיכום דיון זה‪ :‬לא מצאנו בדברי מלאך ה' אישור לפירושיהם של רד"ק ורמב"ן‪ .‬לפיכך‪ .‬טו(‪ .‬אך סופו שינצח‪" :‬ועל פני כל אחיו ישכֹּן"‪ .‬אולם‪ .‬פרא אדם"‪ .

‬שנית‪ .‬אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה‪ .‬אולם לדעתו לא רק הגר חשבה "כי זרע אברם יהיה ממנה"‪..‬ביאר זאת רד"ק‪" :‬חשבה כי מאחר וזרע‬ ‫אברם יהיה ממנה‪ .‬‬ ‫לדעתו‪ .‬התגרותה של הגר בשרי מעוררת את שרי לתבוע את עלבונה‪ .‫מילי מעליותא טז‬ ‫לדעת רד"ק התשובה חד משמעית )טז‪ ...‬כי היא אשתו והוא אישהּ‪ .‬שתיבנה ממנה‪..‬נמצא כי תלונתה של שרי והעינוי שעינתה את הגר )ונפרשנו‬ ‫בכל דרך שנפרש( לא היו אלא מתוך הפגיעה האישית שנפגע כבודה‪.‬‬ ‫אולם חולק הרמב"ן על דברים אלו וכותב‪:‬‬ ‫"וישמע אברם לקול שרי"‪ .‬הן דבריה "הנה נא עצרני ה' מלדת" והן האמור כעבור כארבע עשרה‬ ‫שנה )בראשית יח‪ ..‬מהגר יהיה‪.‬‬ ‫וממני לא יהיה לו זרע עוד‪ .‬כי לא בן השפחה יהא נושא הברית עם ה'‪ .‬ואילו לדעת‬ ‫רמב"ן זהו מעשה שנועד להקל את מצוקתם המתמשכת‪ .‬א(‪:‬‬ ‫כיוון שראתה שרי שלא ילדה לאברם‪ .‬כי שרי איתנה באמונתה בהבטחת ה'‪ .‬כדברי‬ ‫רבותינו )בראשית רבה עא‪ .‬ניתן איפוא לומר‪ .‬‬ ‫אולם‪ .‬למחלוקת זו תוצאות מפליגות בהבנת המשך הסיפור‪.‬כי חשב כי אחר ששרי בלתה מלדת‪ .‬ירמוז כי אף על פי שאברם מתאווה מאוד לבנים‪ .‬והיא רואה עצמה כגבירה בבית‪ .‬מאישה אחרת יהיה לו‪ .‬טוב לי‬ ‫שאתן לו שפחתי לאישה‪.‬‬ ‫שיהיה לה נחת רוח מבני שפחתה‪ ..‬לאברם אישהּ" לרמוז כי שרה‬ ‫לא נתייאשה מאברם ולא הרחיקה עצמה מאצלו‪ .‬חולקים‬ ‫הם בכל תפישת המעשה בסיפורנו‪ :‬לדעת רד"ק זהו מעשה של ייאוש מצד שניהם‪ ...‬כי אני זקנה‪ .‬אלא המשך אמונתה בכך שהיא תהיה שותפתו של אברם לייעוד‬ ‫הגדול שייעד ה' לשניהם‪ .‬‬ ‫משמעות הסיפור היא איפוא‪ .‬מה‬ ‫שיעדו ה‪-‬ל לתת לו זרע‪ .‬יא‪-‬יב(‪" :‬חדל להיות לשרה אֹרח כנשים" מחזקים את פירוש רמב"ן‪ .‬‬ ‫אלא אף אברם ושרי בעצמם חשבו כך‪ .‬כי תהיה גבירה"‪ .‬ואף אברם מסכים‬ ‫עמה‪ .‬ולא השפחה המצרית‪ .‬והבן שיהיה לו‪ .‬אף אברם שותף היה לייאושה של שרי‪:‬‬ ‫"וישמע אברם"‪ :‬לומר שישר בעיניו הדבר‪ .‬לא נתכוון‬ ‫שייבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה‪ .‬כי אם בנם המשותף של אברם ושרי‪ .‬נחלקו אם שרה עדיין ראויה לילד בסיפור זה‪ .‬‬ ‫אולם לא כך היה‪ .‬או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן‪ .‬לאחר‬ ‫‪8‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬שותפתו היחידה של אברם להקמת המשפחה‬ ‫והעם העתידיים‪ ..‬האם יראו בבנה של הגר תחליף‬ ‫להבטחת הזרע שהבטיח ה' לאברם ‪ -‬ובמשתמע‪ :‬משרי ‪ -‬מראשית בחירתו בהם? האם יפרשו את‬ ‫ההבטחה ביחס לאברם לבדו? אם כך יעשו‪ .‬מתוך עליבות והשלמה עם גורלה‪ .‬אבל רצתה‬ ‫שתהיה גם הגר אשתו‪.‬או שכבר עתה‬ ‫מצויה היא אחרי בלותה‪ .‬ולהכריז בכך כי‬ ‫אין היא מוותרת על היותה גבירה יחידה בבית זה‪ .‬על פי פירושו של רמב"ן יש לבאר אחרת את תגובתה של שרי לזלזול הגר בה‪ :‬לא כבודה‬ ‫האישי כשלעצמו גרם לתלונתה‪ .‬כי הריונה של הגר הוא ניסיון‬ ‫נוסף לאברם ושרי )אמנם ניסיון שבמידת מה הם הביאו על עצמם(‪ .‬אמרה‪ :‬הנה כי ה‪-‬ל אמר לאברהם שיתן לו זרע שיירש הארץ‪.‬והוא בן שמונים וחמש והיא בת שבעים וחמש ‪-‬‬ ‫חשבה כי אין לה תקווה עוד‪ .‬יהא זה בבחינת יאוש מאמונתם בהבטחת ה'‪.‬‬ ‫הגר הרתה לאברם‪ .‬והזכיר הכתוב "שרי אשת אברם‪ .‬ז(‪ .‬‬ ‫מחלוקת כפולה היא זו‪ :‬ראשית‪ .‬אך אין בו כל ביטוי של ייאוש וחוסר‬ ‫תקווה‪ ..‬לו הייתה מוחלת על עלבונה‪ .‬הייתה משמעות‬ ‫הסיפור כי שרי הפסיקה להאמין בכך שהבטחת ה' נוגעת אף אליה‪.

.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ .‬הביטו אל‬ ‫אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם‪.‬בא הסיפור הבא )בפרק יז( לאשר דבר זה עצמו במילים מפורשות‪ .‬‬ ‫הנה בדקנו את משמעות סיפורנו בכל ארבעת התחומים שהצבנו בראש דברינו‪ .‫מילי מעליותא טז‬ ‫שעמדו בניסיון ונאמנו‪ ..‬ומצאנוהו מספר‬ ‫בשבחם וצדקתם של אמנו ואבינו )ישעיה נא‪ .‬שינוי‬ ‫שמה של שרי ל'שרה' )שפירושו גבירה( הוא כשינוי שמו של יעקב לישראל‪ :‬עמידתה על שררתה מול‬ ‫עירעורה של הגר שפחתה מלמדת כי 'שרתה שרה עם ‪-‬לוהים ועם אנשים ותוכל'‪.‬א‪-‬ב(‪:‬‬ ‫שמעו אלי רֹדפי צדק מבקשי ה'‪ .‬הביטו אל צור ֻחצבתם ואל מקבת בור נֻקרתם‪ .