‫בעזה״י פתיחה למסכת נימי[ דברי אגדה ‪t‬‬

‫‪ ("IDS‬דברינו יאימ לפרש מ״ש הוקי גשם ר« ורב האי גאון דלכן כוחבי' י׳׳ב שורו׳ בגט דכחיב ספר כריחוח כשיעור י״ב שיט״ המפסיק*׳ בין‬
‫ארבעה חומש ספר מורה כדאמר בב״ב י״ג ע״׳ב שצריך להניח ד׳ שיטי׳ בין כל קפר וקפד והפסק שבין וידבר למשנה הורה לא חשיב שאינו‬
‫אלא חתר ושונה מה שלמעלה ע״כ‪ .‬והעכין ל י ‪ 7‬ביאור מה ענין ורמז בגט לארבעה שיעי שנין ספר לספר וגם מה נועם יש בה שבין וידבר למשנה‬
‫הורה לא קחשיב מפני שחוזר ישונה מה שלמעלה ולהבין כל זה א ק ד ם ‪.‬‬
‫בקהלה אני דורש ככהוב אדם א׳ מני אלף מצאהי ואשה בכל אלה לא מצאחי ואמרו ז״ל אדם א מני אלף מצאהי אלף כככסי׳לבהמ״ד‬
‫א׳ יוצא מהם להוראה ‪ .‬וצריך להבין לפ׳׳ז סיפא דקרא ואשהבכל• אלה לא מצאהי‪ .‬וטל בהקדם שאמרהי לפרש בש״ס קחשץ אמר שמואל‬
‫י‬
‫הלכחא ישא אשה ואח״כ ילמוד חורה ר״י אמר רחיים בצווארו ועוסק בהורה‪.‬ויש לדקדק דשמואל אמר ישא אשה ואח״כ ילמוד הורה ור*י השיב רחיים‬
‫בצווארו ועוסק משני מלישנא דשמואל דאמר ילמוד והוא אמר ועוסק בהורה הלא דבר הוא ובעי ישוב‪ .‬ונ״ל עפמ׳׳ש בכוונה חז׳יל במהני׳ אבוח וההקן‬
‫»צמך ללמוד חורה שאינה ירושה לך שנורחו המפרש״ בהא דאמרו שאינה ירושה לך‪ .‬ואענה נם אני כי הורה מורשה וירושה היא לנו מאבוחיכו‬
‫שקבלוהו בה״ס וכן חורה שבע״פ וש״ס ירושה הוא לנו שכבר אחזו בה וידעו אבוחיכו‪ ,‬אבל לא סג׳ כשלומד אדם כל הכחוב לפניו‪.‬אלא צריך לעיי׳ולהחבוק‬
‫למצוא דעה קדושי' ולחדש חדשו׳ כי יש לכל א׳ חלק בחורה הצפון לו ומקו׳ הניחו לו מן השמים וכ״פ נראה לעין המעיין כי הקדמוט׳ קנונם עבה‬
‫ממחניו ולא באו אל האמה הפשונו כי הוא חלקו ומן השמי׳ זכה בו והי׳ צפון ל ו ‪ .‬והיינו יצפון לישרי׳ חושיה שקביה צופן ומסחיר מישרי׳ חושי זו‬
‫מורה כי הוא חלקו של הבא אחריי וזהו שאמרו יגעה ולא מצאה אל האמין כי מוצא מציאה אשר אבודה היחה מאשר היו לפניו‪ .‬ואמרו ז״ל כהיבכי‬
‫אם בחורה ד׳ חפצו והדרכחיב ובחורחו יהגה כד החלה היא חורה‪.‬ד׳ ואח״כנעשה הורהו היינו החלה לומד חורה ד שכבר כחובה לפניו ולבסו׳אחר‬
‫שטרח יגע ומצא מציא׳ מחדש חדשו׳ כעשה הורהו היא חלקו בחורחו‪ .‬ולכן אנו מחפלל״ וסן חלקינו בחורחיך חלק של כ״א ואי שמוכן לו מה שעחיד‬
‫לחדש ולכך אנו מברכי׳ מחן ההורה ולא כחן כי בכל יום כוחן לכל היגע להבין דבר מחוך דבר מה שלא הי׳ לעולמים‪ .‬וכ׳׳ל שזהו מונח ז״ל אס למדה‬
‫חורה הרבה אל החזיק טובה לעצמך כ׳ לכך נוצרה כווכחו רצוי׳ אם למדה חורה הרבה מה שהיי לפניך מאשר קדמוך אל החזיק טובה לעצמך שהיא‬
‫שלך כי לכך נוצרה והי׳ עד שלא באח לעולם אלא יעמול בחורה ויגלה לו ד׳ כפלאוח מחורחו מה שהי׳ מופלא מבט אדם בחורה ד ׳ ‪ .‬הה כויכחם‬
‫זיל והחקן עצמך ללמוד חורה שאיכה ירושה לך דלא סג׳ כשלומד מה שהיא ירושה לו מאבוחיו‪ .‬אלא יחדש חיחשיןוישמח בחלקו אשר חק ד׳ אוחו‪.‬‬
‫ודבר זה צריך הככה דרבה לאורייחא כי טוב לב משחה חמיד אלו בעלי משכה שלא יקשה על האדם ללמוד בלי עיון ובלי פלפול ובטוב לב הוא ח מ ד‬
‫ואלו בעלי משכה‪ .‬אבל כ״י עכי רעי׳ אלו בעלי גמרא שיקשה על האדם ומחלישו ואמת מפכ׳ מה כקרא שמה חוש״ שמחשח כחו ואורייחא הוא‬
‫דארחחא לי׳ ובעי זמן זמט׳ טובא להעמיק בעכין א׳ ולברר כל דבר ודבור על אופטו פכים מסבירו׳ להלכה‪ .‬והיימ שאמרו והחקן עצמך בהם בהככה‬
‫דרבה ללמוד חורה שאיכה ירושה לך‪:‬‬
‫ההורה אכו מברכי׳ לעסוק בד׳׳ח וכ׳ הנףז דבחרו בלשון לעסוק ולא ללמוד כי לימוד הוא שלומד בלי עיון‪ .‬ולעסוק ה״כו שעוסק‬
‫ומחעסק בה טובא מעמיק ומעין מוחיב ומפרק ‪ .‬וי״ל משו׳׳ה אמרו כל העוסק בחורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא אמרו כל הלומד‬
‫מורה לשמה‪ .‬אלא כל העוסק הייכו שעוסק מעיין ומעמיק אם זה לש״ש זוכה לדברים הרבה דכהירין ל״ שער* חורה וחכמה וד׳ מאירעיטו בכל יום •‬
‫ולא יגע לריק ולא ילד לבהלה‪:‬‬
‫הדברים האלו כבוא לפרש הא דאמר ר״י רחיי׳ בצווארו ועוסק בחורה כי שמואל אמר ישא אשה ואח*כ ילמוד מורה כשאיכו מעמיק ומעיי׳‬
‫זה אפשר גם כשרחיי׳ בצווארו שאין צריך זמן כ״כ ולא בעי דיעה צלולה כ״כ ויוכל להיוח טוב לב משמה ממיר ולכן אמר ר״י מיכח ללמוד‬
‫חורה אבל איך אפשר רח״ בצווארו ויעסוק בעיון היטיב הדק בהורה זה א׳׳א וא״ש‪:‬‬
‫לפרש בזה הא דאמרו שם ולא פליגו הא ל ד ק הא לדידהו עי״ רש׳׳•׳ וחיש׳ שם‪ .‬וי״ל ע״פ דברינו הא לדידן הא לדידהו‪ .‬דלבכ׳ א״י‬
‫דאוירא דא״י מחט׳ לא צריך טורח וזמן כ״כ להעמיק ולעי ׳ כי אוירא דא״י מחט׳ ואפשר שישא אשה ויע‪p‬ק בחורה‪ .‬אבל בח״ל דבעי‬
‫טרחא ויגיע׳ יהירה להבין דבר על בורי׳ ולחדש חדשוח לזה א*א אס רחיי׳ בצווארו כ ט ל ‪:‬‬
‫‪ 1‬ל ה ב ץ ולפרש הא דאמר רחי״ בצווארו והמשיל האשה לרחיי׳ טל עפמי׳ש לא טוב היו׳ אדם לבדו אעשה לו עזר ככגדו ודרשו ז״ל זכה עזר כי‬
‫י היא פשחן לובש חיט״ מ ס ס הכלל כי אשה כשירה ויש לה אהבה חורה וחעש ב ח ק כפי׳ היא לו לעזר עוזרחו עה״ח והעבודה עיט׳ חמיד‬
‫על צרכי חביח עוסקה במו״מ להביא טרף לביחה ומסחפק׳ במועט ‪ .‬והיא מביאו לבעלה לקכו׳ טוב האמיחי אין טוב אלא חורה וטל לפרש גמלחהו‬
‫טוב היא גמלחהו טוב האמיח׳ והיא גם היא הזכה בטוב ויש לה חלק בחורה ועי״ז לא להבל וריק יגעה בעה״ז‪ .‬והיינו גמלחהו לבעלה טוב‪ .‬ועי׳׳ז ולא‬
‫רע כ׳׳י חיי׳ רק טובי׳ המה ימי חי״ יחכו לה מפרי ידי׳ ס ׳ או יאמר ולא רע דצ״ב טון דאמר גמלחהו טוב‪ .‬לא צ״ל ולא ר ע ‪ .‬נראה ט ע י פ הרוב‬
‫אם האשח מפרכס׳ בעלה מושלח עליו ומבקשה הככע׳ והודא׳ ואמרו ז״ל ג׳ חייה׳ אין חי״ מ׳ שאשחו מושלה עליו‪ .‬אבל א׳׳ח שדבר בה שלמה היא‬
‫גמלחהו טוב‪ .‬ולא רע כ״י ח״׳ שאיכה מצירה לו חמור שגמלחו טוב‪ .‬ואמרחי ע״ד הלצ׳ שאמר אאע״ה למען ייטב לי ב ע ט ‪ p‬שיחכו לי בעבורך מחט׳‬
‫הרבה ובכ״ז וחיחה נפשי שלא חמרר ח״ בשביל שכחכו לו מחמח עבורה‪:‬‬
‫הולך ו ט ו ח ן ו ה נ ה‬
‫‪. p 3 3‬‬
‫מבין בחורה בקרא דלא יחבול רחיי׳ ורכב רחיים הוא האבן העומד במקומו‪ .‬ורכב הוא ההולך ע״ג האבן‬
‫אשה כשירה בכש״ א״ח היא מקבלה עלי׳ שהפקח על עסקי פרכסה ובעלה יהי׳ יושב בביחו על החורה והעבודה והיא סובב׳ הולט להביא‬
‫טרף לבימה אבל אם היא מבקשה וחחק׳ על בעלה שיעסוק במו״מ ויה״ סובב הולך בחובו׳ ובשווקי׳ ויביא טרף לה והיא הטח יישב׳ בקחדרא‪ .‬א״א‬
‫י ן ולטי* אל עמק השווה‪ .‬ואם היא סובב׳ הולכח בשווקי׳ לפרכס בעלה וב״ב היא בבחיט רכב ש‪p‬ב‪ 3‬הולך וטוחן והבעל כמשל ‪-‬‬
‫לי ל ס י ח‬
‫לרחיים‪ .‬אבל אם כהפוך הוא‪ .‬היא כמשלה לרח״׳ שעומד במקומו ומקבל קמח הטחון ע׳יי הרכב וזהו שאמר ר״י רחיים בצווארו שהיא רחיים מוכה‬
‫במקומו ומבקש׳ שיה״ הבעל הרכב ואיך אפשר שיעסוק בחורה ‪ft‬״‪: c‬‬
‫‪ j f l‬״ ‪ g‬דברי׳ הדבר״ האלי מובן מקרא בקהלת שאנו דורשי׳ ע״פדרשחחז״לאדסח׳ מט אלף מצאתי אלף כככסי' לבהמ״ד אחד יוצא מהם להוראה‪.‬וחמוה‬
‫למה יה״ כדבר הזה ולא יהי׳ רק א׳ מט אלף שיה״ שלם בחורה עד שיגיע להורא׳ לדמוח מלחא למלמא לחן ולהודו׳ הלכה למעשה יגעת‬
‫ולא מצאמ אל מאמין וכי משוא פט׳ יש בדבר אי ק מ ח יש אצל כוחן ההורה יח׳׳ש להשפיע ולהאיר לכל א׳ ולהביאו שערי חורה והוראה אממה׳‪.‬׳‬
‫אבל הככךון ילמדכו ובעיטכו א ט רואי׳ ט דין גרמא‪.‬שלא מצא לו עזר אשח היל אוהב׳ חורה מסחפק׳ במועט וצועק׳ הב הב‪ .‬ומה ל׳ ממך ומה‬
‫וראה לפרכסכי בכבוד ברייח ילא בצמצום ועי״ז כמה וכמה שמוכרח״‬
‫לי ממורמך צלח רכב כרכגו של לח״' לטחון טחון ולהביא קמח למזון פקח‬
‫לפרוק עול לימוד המורה מעליהם ולכל היומר אפשר להם ללמוד מורה בל• עיון‪ .‬אבל לא לעסוק ולאוקמי גרסא לכווץ להלכה‪ .‬ולק א' אלף כ מ ס ״‬
‫לבהמ׳׳ד א׳ יוצא מהםדראוי׳ להוראה‪ .‬והייכו אדם א׳ מכי אלף מצאמיא׳ יוצא מהם להורא׳ והטעם ואשה בכל אלה אלף שכככסי׳ לבהמ׳׳דלא מצאהיאשה‬
‫כשירה אשח חיל מ ימצא בעויה‪ .‬ולכן א׳ מכי אלף מצאמי שראף׳ להוראה יוצא מגדר הטבע ואי׳ש‪:‬‬
‫‪ B I T O T‬בואינו למטרמ כווכמיכו נקדים עוד משחז״ל ט כחן הקב״ה ריווח בין פרשה לפרשה כדי להחבוכן בו‪ .‬וטל עוד שיור ד שיטו׳ ‪3‬ין ספר לספר כ ד‬
‫לימן ריווח גדול להמבוכן בכל הספר ודי שיטו׳ רמז ל פ ר ד ס ד׳ דרכי׳ שמורה כדרשמ בו‪ .‬והיינו דאמח ז״ל אין לו להקב״ה בעולמו אלא‬
‫ד׳ אמוה של הלכה הם המה ד׳ דרכי׳ שמורה כדרשמ פרד׳׳ס‪ .‬וההולך ד״א אלו בא״י מובטח לו שהוא בן עה״ב כי אדרא דאי״ יזכומ״ דא״י מחכים כ״‬
‫משיג חמיהמ ד׳ דרכי׳ אלו כט׳ל והבן‪:‬‬
‫רמזו בכהיב׳ גטאשה רעה מצוה גרש לץ ויצא מהן כדאיהא שלהי מסכי וכל ׳סורי הגוף אפשר לסבול‪ .‬אבל ביטול עיון ההורה שהיא‬
‫מנגדמו לא טמן למחול ומלוה לגרשה בגט כריחוח לרמז גא שבטלה אוהו מעיון ההורה שלזה מרמז״ ד שיטי׳ גץ ספר לספר כדי להחבוק‬
‫ב ו ‪ .‬ונגד ספר חמיש לא חשיב שאינו אלא חוזר ושוכה מה שלמד זה אפשר בקל בלא המגוככמ ולכן לא קחשיגככ*ל‪.‬חהו שאמר ר*ע שלהי מ ס ט א פ ״‬
‫מקדיח מגשילו ע׳ד שאמרו ולא יה״ מלמיד מקדיח חגשילו וכחיג אשחך כגפן פור״ דחמרא פקחין בכיך כף הכה ט כן יבורך גבר יברכך מציון ש ע ד ׳‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ממרא‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ובברכה‬
‫ואחרי‬

‫‪,‬‬

‫!יאפשר‬

‫‪,‬‬

‫ע‬

‫ב ח ו ר ה‬

‫ב ע י‬

‫‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫ןלןף‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫מצויט׳ גהלכה אמן‪:‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful