You are on page 1of 7
‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫‪ 2008-12-03‬מתמטיקה לכלכלנים הרצאה ‪3‬‬ ‫מציאת מטריצה הופכית בעזרת המטריצה המצורפת‬ ‫משפט‬ ‫‪ , ∣A∣≠0‬במקרה זה‬ ‫נניח ש‪ A-‬היא מטריצה ריבועית‪ .‬אזי המטריצה ‪ A‬הפיכה אם ורק אם‬ ‫ההופכית של ‪ A‬נתונה ע"י הפונקציה‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ‪A‬‬ ‫‪adj A‬‬ ‫∣‪∣A‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫נניח ש‪-‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪0 1 1‬‬ ‫‪A= 1 0 1‬‬ ‫‪1 1 0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫רוצים לחשב את ההופכית )אם היא קיימת(‬ ‫∣ ∣‬ ‫∣ ∣‬ ‫∣‬ ‫∣‬ ‫‪R1 0 1 1‬‬ ‫‪R 2 1 1 R2 R 2−R 1 2 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪C 1  C 1C 2 C 3 1‬‬ ‫‪∣A∣= R 2 1 0 1‬‬ ‫‪R 2 2 0 1 R 3  R 3−R 1 0 −1 0 =2−1−1=2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R3 1 1 0‬‬ ‫‪R3 2 1 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 0 −1‬‬ ‫עבור מטריצה מהצורה שעל האלכסון יש מספר אאחד וכל שאר האיברים מספר שני‪ ,‬הטריק הוא‬ ‫לקחת את המטריצה ולשים בעמודה הראשונה את סכום כל העמודות‪ ,‬ואז לחסר מכל שורה את‬ ‫השורה הראשונה‪ .‬כך תתקבל מטריצה משולשית עליונה או תחתונה‪.‬‬ ‫עכשיו אנחנו רוצים לחשב את ‪.adjA‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪1‬‬ ‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫=∣‪∣A11‬‬ ‫∣‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫∣‬ ‫‪=−1‬‬ ‫=∣‪∣A 12‬‬ ‫∣‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫∣‬ ‫‪=−1‬‬ ‫∣‬ ‫∣‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫=∣‪∣A13‬‬ ‫‪=1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪adj A= 1 −1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 −1‬‬ ‫∣‬ ‫‪∣A 21∣= 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫∣‬ ‫‪1 =−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A = ⋅adjA‬‬ ‫∣‪∣A‬‬ ‫=∣‪∣A22‬‬ ‫∣‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫∣‬ ‫‪=−1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=∣‪∣A 23‬‬ ‫∣‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫∣‬ ‫‪=−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫= ‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫=∣‪∣A31‬‬ ‫∣‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫∣‬ ‫‪=1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=∣‪∣A 32‬‬ ‫∣‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫∣‬ ‫‪=−1‬‬ ‫=∣‪∣A33‬‬ ‫∣‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫∣‬ ‫‪=−1‬‬ ‫שימוש לדטרמיננטות‬ ‫היא פונקציה של ‪ n‬משתנים שיש לה נגזרות חלקיות רציפות‪.‬‬ ‫‪f  x 1, , x n ‬‬ ‫נניח ש –‬ ‫היא נקודה שבה הנגזרות החלקיות של ‪ f‬מתאפסות‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫‪a=a 1, , a n ‬‬ ‫נניח ש‪-‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫=‪a‬‬ ‫=‪a=‬‬ ‫‪a=0‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂ x2‬‬ ‫‪∂ xn‬‬ ‫נסמן‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪2 a‬‬ ‫‪a ‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂ x 1 ∂ dx2‬‬ ‫‪∂ x1 ∂ xn‬‬ ‫=‪A‬‬ ‫⋮‬ ‫⋮‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a ‬‬ ‫‪2 a‬‬ ‫‪∂ x n ∂ x1‬‬ ‫‪∂ x n ∂ x2‬‬ ‫‪∂ xn‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪2‬‬ ‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫נסמן ב‪ (A_k (k=1,...,n-‬את המטריצה מסדר ‪ k‬על ‪ k‬שנתונה על‪-‬ידי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a11 a12‬‬ ‫‪ a 1k‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a 22‬‬ ‫‪ a 2k‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪Ak = 21‬‬ ‫= ‪aij‬‬ ‫‪ a , i , j=1,, k‬‬ ‫⋮‬ ‫⋮ ⋱‬ ‫‪∂ xi ∂ x j‬‬ ‫‪a k1 a k2‬‬ ‫‪ a kk‬‬ ‫מתקבלת מ‪ A-‬ע"י מחיקת ‪ n-k‬השוורות והעמודות האחרונות של ‪(A‬‬ ‫) ‪Ak‬‬ ‫אם |‪ A_k| <0‬לכל ‪ , k‬הנקודה ‪ a‬היא נקודת מינימום מקומית של הפונקציה ‪.f‬‬ ‫‪k‬‬ ‫אם ‪ −1 ∣A k∣0‬לכל ‪ k‬אזי הנקודה ‪ a‬היא נקודת מכסימות מקומית של ‪.f‬‬ ‫דוגמא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪f  x 1, x2, x 3=x1 2⋅x 2 x 1 x2 −2⋅x 2 x 3‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪f  x 1, x2, x 3‬‬ ‫רוצים למצוא נקודת מכסימום ומינימום מקומית של‬ ‫הנקודה שחשודה כנקודת קיצון מקומית היא ‪.0,0,0‬‬ ‫נגזרות חלקיות ואיפוסן‪ ,‬פתרון משוואות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪2 0,0,0‬‬ ‫‪0,0,0‬‬ ‫‪0,0,0‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂ x1∂ x2‬‬ ‫‪∂ x1 ∂ x3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫=‪A‬‬ ‫‪0,0,0‬‬ ‫‪2  0,0,0‬‬ ‫‪0,0,0‬‬ ‫‪∂ x2 ∂ x1‬‬ ‫‪∂ x2‬‬ ‫‪∂ x2∂ x3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪ 0,0,0‬‬ ‫‪0,0,0‬‬ ‫‪2 0,0,0‬‬ ‫‪∂ x3 ∂ x1‬‬ ‫‪∂ x 3 dx2‬‬ ‫‪∂ x3‬‬ ‫להשלים נגזרות חלקיות בנקודה ‪0‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪3‬‬ ‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫‪A= 1 4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪A1 = 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‪A 2‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪A 3=A‬‬ ‫‪∣A 1∣=20‬‬ ‫‪∣A 2∣=70‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫∣‬ ‫‪0‬‬ ‫⋅‪∣A3∣= 1 4 −2 =2‬‬ ‫‪0 −2 0‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪1 −2‬‬ ‫‪=−80‬‬ ‫∣‬ ‫∣‬ ‫∣‬ ‫סיכום‬ ‫דוגמא נוספת‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪f  x 1, x2, x 3=−x1 −3⋅x 2 x1 x 3‬‬ ‫רוצים למצוא את נקודת הקיצון המקומית של ‪f‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫=‪0‬‬ ‫‪=−2 x1 x 3‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫=‪0‬‬ ‫‪=−6⋅x 2‬‬ ‫‪∂ x2‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫=‪0‬‬ ‫‪=x 1‬‬ ‫‪∂ x3‬‬ ‫‪x 1=x 2 =x3 =0‬‬ ‫הנקודה החשודה היא )‪.(0,0,0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−2 0 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪2 =−2‬‬ ‫‪2 =−6‬‬ ‫‪A= 0 −6 0‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂ x2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪∣A∣=6‬‬ ‫‪∂ x1 ∂ x2‬‬ ‫‪∂ x2∂ x3‬‬ ‫‪∣A 1∣=∣2∣=−2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ x1∂ x3‬‬ ‫‪=1‬‬ ‫‪∂ x3‬‬ ‫‪2 =0‬‬ ‫=∣‪∣A2‬‬ ‫∣ ∣‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪=2‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪4‬‬ ‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫]בשלב הזה המרצה החליט שכנראה הדוגמא לא ממש מסתדרת לו‪ ,‬אז עוברים לדוגמא אחרת[‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪f  x 1, x2, x 3=x1 x 2 x3 − x 1 x 2‬‬ ‫רוצים למצוא את נקודות הקיצון המקומיות של ‪.f‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫‪∂f‬‬ ‫=‪0‬‬ ‫=‪=2 x 1−x 2 0‬‬ ‫=‪=2 x 2− x1 0‬‬ ‫‪=2 x 3  x 1= x2 =x 3=0‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂ x2‬‬ ‫‪∂ x3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪2 =2‬‬ ‫‪2 =2‬‬ ‫‪∂ x1‬‬ ‫‪∂ x2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪=−1‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪∂ x1∂ x2‬‬ ‫‪∂ x2∂ x3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪∂ f‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪2 =2‬‬ ‫‪∂ x1∂ x3‬‬ ‫‪∂ x3‬‬ ‫דטרמיננטות של ‪A_k‬‬ ‫מרחבים וקטוריים‬ ‫מרחב וקטורי הוא קבוצה ‪ V‬שמוגדרות עליה שתי פעולות‪ (1) :‬חיבור של איברים ב‪ ,V-‬ו‪ (2)-‬כפל‬ ‫של איברים במספר‪ ,‬כך שיתקיימו התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪1if  , ∈V then ∈V‬‬ ‫‪ 2if  , ∈V then =‬‬ ‫‪3 ,  , ∈V then =‬‬ ‫‪ 4∃ 0∈V s.t. 0=‬‬ ‫‪5∀ ∈V ∃− s.t. −=0‬‬ ‫‪6if a is a number, and  ,  ∈V then a⋅ = a=a a ‬‬ ‫‪7if a and bare numbers,∈V then ab=a b‬‬ ‫‪8∀ ∈V 0⋅=0 −1⋅=−‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫}‪R ={ x1,  , x n ‬‬ ‫‪ .1‬המרחב ‪ Rn‬של כל ה‪-n-‬יות הסדורות של מספרים ממשיים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הוא המישור‪.‬‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫היא הישר‪ .‬אם ‪ ,n=2‬אז‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אם ‪ n=1‬אזי‬ ‫‪n‬‬ ‫יוגדר על ידי‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫החיבור של שני וקטורים ב‪-‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪5‬‬ ‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫‪ x 1, , x n ...‬‬ ‫‪n‬‬ ‫במספר הממשי ‪ a‬יוגדר על‪-‬ידי‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫ב‪-‬‬ ‫הכפלה של הוקטור ‪= x1 ,, x n ‬‬ ‫להשלים‪...‬‬ ‫‪ .2‬אוסף כל המטריצות מסדר ‪ mXn‬מהווה מרחב וקטור כאשר החיבור הוא חיבור רגיל של‬ ‫מטריצות ומכפלה של מספר במטיצורת גם כן מוגדר באופן הרגיל‪.‬‬ ‫‪ .3‬אוסף כל הפונקציות הרציפות שמוגדרות על הקטע )‪.(0,1‬‬ ‫‪∀0≤ x≤1  f g  x= f  xg  x‬‬ ‫סכום של שתי פונקציות ‪ f,g‬מוגדר על ידי‬ ‫‪. a f  x=a⋅f  x ∀ 0≤x≤1‬‬ ‫אם ‪ a‬מספר ו‪ f-‬פונקציה אזי‬ ‫הגדרה‬ ‫נניח ש ‪ V‬מרחב וקטורי‪ .‬קבוצה חלקית ‪ U‬של ‪ V‬נקראת תת‪-‬מרחב של ‪ V‬אם ‪ U‬בעצמה מהווה‬ ‫מרחב וקטורי ביחס לפעולות החיבור והכפל במספר שמוגדרות על ‪.V‬‬ ‫משפט‬ ‫נניח ש‪ V-‬מרחב וקטורי‪.‬‬ ‫אזי תת קבוצה ‪ U‬של ‪ V‬היא תת מרחב של ‪ V‬אם ורק אם‬ ‫)‪0∈U (1‬‬ ‫נמצא ב‪.U-‬‬ ‫‪ab ‬‬ ‫הם וקטורים ב‪ U-‬ו‪ a,b-‬הם שני מספרים אזי גם‬ ‫‪ ,‬‬ ‫)‪ (2‬אם‬ ‫דוגמא‬ ‫‪ . ℝ 3‬נגדיר‬ ‫)‪ (1‬נסתכל במרחב הוקטורי‬ ‫‪3‬‬ ‫} ‪U ={ x 1, x2, x 3∈ R ∣x1  x 2 x 3=0‬‬ ‫‪. ℝ3‬‬ ‫נבדוק אם ‪ U‬מהווה תת מרחב של‬ ‫הואיל ו‪ 0=0+0+0 -‬אזי הוקטור ‪ 0,0,0‬נמצא ב‪.U-‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪6‬‬ ‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים שיעור ‪3‬‬ ‫הם שני וקטורים ב‪.U-‬‬ ‫‪= y1, y2, y 3 ‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫נניח ש‪= x1, x 2, x 3  -‬‬ ‫נמצא ב‪.U-‬‬ ‫‪ab ‬‬ ‫צריך לבדוק האם לכל שני מספרים ‪ a‬ו‪ b-‬גם‬ ‫‪a b = ax1, ax2, ax 3by 1, by 2, by 3= ax1by1, ax2 by2, ax3 by3 ‬‬ ‫נמצאים ב‪-‬‬ ‫ימצא ב‪ U-‬צריך להתקיים שסכום האיברים הוא ‪ .0‬מכך ש‪ ,  -‬‬ ‫‪ab ‬‬ ‫בכדי ש‪-‬‬ ‫‪ U‬מתקיים‬ ‫‪x1 x 2x 3=0‬‬ ‫‪y 1 y 2 y 3=0‬‬ ‫‪ax 1by 1 ax2 by2 ax 3by 3=a x 1 x2 x 3b  y 1 y 2 y 3=a⋅0b⋅0=0‬‬ ‫לכן ‪ U‬מקיימת את התנאים ‪ 1‬ו‪ 2-‬במשפט ומכאן ש ‪ U-‬מהווה תת מרחב של ‪.R^3‬‬ ‫)‪ (2‬נבדוק האם הקבוצה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫} ‪U ={ x 1, x2 ∈ R ∣x 2=3⋅x 1‬‬ ‫‪. ℝ2‬‬ ‫מהווה תת‪-‬מרחב של‬ ‫‪2‬‬ ‫הוקטור )‪ (0,0‬נמצא ב‪.U-‬‬ ‫‪0=3⋅0‬‬ ‫הואיל ו‪-‬‬ ‫לא נמצא ב‪ U-‬כי‬ ‫‪‬‬ ‫נמצאים שניהם ב‪ ,U-‬אבל‬ ‫והקטור ‪=−1,3‬‬ ‫‪=1,3‬‬ ‫הוקטור‬ ‫‪ . 6≠3⋅02 =0‬כלומר‪ U ,‬לא מקיימת את התנאי מספר ‪ 2‬במשפט‪ ,‬ולכן היא אינה תת מרחב של‬ ‫‪. R2‬‬ ‫‪( f  x =x 3‬‬ ‫)לדוגמא‪,‬‬ ‫‪f −x =− f  x‬‬ ‫)‪ (3‬הפונקציה ‪ f‬נקראת אי‪-‬זוגית אם לכל ‪ x‬מתקיים‬ ‫נסמן ב‪ V-‬את המרחב הוקטורי של כל הפונקציות שמוגדרות על המספרים הממשיים עם הפעולות‬ ‫‪ f g  x= f  x g  x f , g∈V‬‬ ‫‪a⋅f  x=a⋅f  x , f ∈V and a∈ℝ‬‬ ‫נסתכל בתת קבוצה ‪ U‬של ‪ V‬שמורכבת מכל הפונקציות האי‪-‬זוגיות‪ .‬הפונקציה שהיא אפס באופן‬ ‫זהותי היא בוודאי פונקציה אי‪-‬זוגית‪ .‬ולכן ‪. 0∈U‬‬ ‫נותר לבדוק שאם ‪ f‬ו‪ g -‬הן פונקציות אי‪-‬זוגיות ו‪ a,b-‬שני מספרים ממשיים אזי גם הפונקציה ‪af+bg‬‬ ‫היא פונקציה אי‪-‬זוגית‪.‬‬ ‫ואמנם לכל ‪ x‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪a⋅f b⋅g −x =a⋅f −xb⋅g −x=−a⋅f  x −b⋅g  x =− a⋅f b⋅g  x‬‬ ‫ולכן ‪ af+bg‬פונקציה אי זוגית ותנאי )‪ (2‬במשפט מתקיים‪.‬‬ ‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪7‬‬