You are on page 1of 9

‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.

il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫מתממטיקה לכלכלנים א' – הרצאה ‪4‬‬

‫תלות ליניארית של וקטורים‬


‫במרחב וקטורי ‪ V‬נקראת תלויה ליניארית אם אפשר למצוא מספרים‬ ‫‪ 1 , ... ,  n‬‬ ‫קבוצת וקטורים‬

‫‪n‬‬

‫‪∑ ai⋅i =0‬‬ ‫שלא כולם אפס כך ש‪-‬‬ ‫‪a1 , ... , a n‬‬
‫‪i=1‬‬

‫הם בלתי תלויים ליניארית‪.‬‬ ‫‪ 1 , ... ,  n‬‬ ‫אחרת‪ ,‬נאמר שהוקטורים‬
‫מכך ש‪-‬‬ ‫‪a1 , , a n‬‬ ‫בלתי תלויים ליניארית אם לכל ‪ n‬מספרים‬ ‫‪ 1 , ... ,  n‬‬ ‫כלומר‬
‫‪n‬‬
‫נובע ש‪a1=a2 ==a n=0 -‬‬ ‫‪∑ ai⋅i =0‬‬
‫‪i=1‬‬

‫דוגמאות‬
‫‪2‬‬
‫כי‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫תלויים ליניארית במרחב‬ ‫‪ 1=−1,1 2= 2,−2‬‬ ‫א‪ .‬הוקטורים‬
‫‪21 2 =−2,2 2,−2=0,0‬‬
‫‪ . ℝ 3‬כי נניח ש –‬ ‫הם בלתי תלויים ליניארית במרחב‬ ‫‪ 1=0,1,1 2=1,0,1‬‬ ‫ב‪ .‬הוקטורים‬
‫צריך להראות שאז ‪. a1=a2 =0‬‬ ‫‪a1⋅1a2⋅2 = 0,0,0‬‬
‫ואמנם‪,‬‬
‫‪a1  1a2 2 = 0,a 1, a 1  a2,0, a 2==a2, a 1, a 1a 2 ‬‬
‫נקבל ש‪a1=0,a 2=0 -‬‬ ‫‪a1  1a2 2 = 0,0,0‬‬ ‫אם‬

‫‪3‬‬
‫‪ℝ‬‬ ‫‪ −2‬ו ‪  1‬בלתי תלויים ליניארית ב‪-‬‬ ‫כלומר‪,‬‬

‫הגדרה‬
‫כך‬ ‫‪a1 ... a n‬‬ ‫אם יש מספרים‬ ‫‪ 1 , , n‬‬ ‫הוא צירוף ליניארי של הוקטורים‬ ‫‪‬‬ ‫נאמר שהוקטור‬

‫‪n‬‬
‫ש ‪=∑ a i i‬‬
‫‪i=1‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬וקטור האפס הוא תמיד צירוף ליניארי של כל קבוצה סופית של וקטורים אחרים )לוקחים‬
‫כל אחד מהמקדמים כאפס(‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪1‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫משפט‬
‫במרחב וקטורי ‪ V‬היא תלויה ליניארית אם ורק אם אחד מהוקטורים‬ ‫‪ 1 , , n‬‬ ‫קבוצת וקטורים‬
‫בקבוצה ניתן להצגה כצירוף ליניארי של הוקטורים האחרים בקבוצה‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫תלויים ליניארית ונראה שאחד מהם הוא צירוף ליניארי של האחרים‪.‬‬ ‫נניח תחילה ש ‪ 1 , , n -‬‬
‫תלויים ליניארית נובע שיש מספרים ‪ a1 , , a n‬שלא כולם אפס כך ש‪-‬‬ ‫מכך ש‪ 1 , , n -‬‬

‫‪n‬‬

‫‪∑ ai i =0‬‬
‫‪i=1‬‬

‫)יש ‪ k‬כזה כי הוקטורים תלויים ליניארית(‬ ‫‪ak ≠0‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫‪1≤k≤n‬‬ ‫נבחר‬
‫כעת‬
‫‪n‬‬
‫‪ak  k =∑ −a i⋅i‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪i≠k‬‬

‫לכן אפשר לחלק את שני האגפים ב‪ a_k -‬ונקבל ש‪-‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ai‬‬
‫‪ k =∑ −‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪ak i‬‬
‫‪i≠k‬‬

‫‪  k‬הוא צירוף ליניארי של הוקטורים האחרים‪.‬‬ ‫כלומר‪,‬‬


‫הוא צירוף ליניארי של האחרים‪ ,‬אזי‬ ‫‪ 1 , ... n‬‬ ‫נותר להראות שאם אחד מהוקטורים בקבוצה‬
‫הוא צירוף ליניארי של‬ ‫כך ש‪ k -‬‬ ‫תלויים ליניארית‪ .‬נניח ש‪1≤k≤n -‬‬ ‫‪ 1, ,  n‬‬
‫‪  1 , , k −1 , k 2 , , n‬כלומר יש מקדמים ‪ a_i‬שמתאימים להם כך ש‬
‫‪n‬‬
‫‪ k=∑ ai⋅ i‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪i≠k‬‬
‫‪ ∑ a i⋅i − k =0‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪i≠k‬‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪2‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫הגדרה‬
‫נניח ש‪ A={1, n } -‬היא קבוצה של וקטורים במרחב וקטורי ‪ .V‬תת‪-‬המרחב של ‪ V‬שנוצר על‪-‬‬
‫ידי ‪ A‬מוגדר כקבוצת כל הצירופים הליניארים של איברי ‪ ,A‬והוא מסומן ב‪(Span(A -‬‬
‫אפשר להראות ש‪ (Span(A-‬הוא תת המרחב הקטן ביותר של ‪ V‬שמכיל את ‪.A‬‬

‫דוגמא‬
‫‪n‬‬
‫על קבוצת הוקטורים‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫נסתכל במרחב‬
‫‪e1 =1,0, , 0‬‬
‫‪e2 =0,1, , 0‬‬
‫⋮‬
‫‪en =0,0,, 1‬‬
‫)כלומר ‪ ( ℝ n=Span B‬כי‬ ‫‪ℝ‬‬
‫‪n‬‬
‫פורשת את‬ ‫}‪B={ei∣1≤i≤n‬‬ ‫קבוצת הוקטורים‬
‫‪n‬‬
‫אזי‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫הוא וקטור ב‪-‬‬ ‫‪ x 1, , x n ‬‬ ‫אם‬
‫‪ x 1 , x 2 , , xn = x1 e1 x 2 e 2 xn e n‬‬
‫‪n‬‬
‫הוא צירוף ליניארי של ‪e1 , , e n‬‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫כלומר כל וקטור ב‪-‬‬

‫הגדרה‬
‫מרחב וקטורי ‪ V‬נקרא נוצר סופית אם קיימת קבוצה סופית ‪ A‬של וקטורים ב‪ V-‬כך ש‪-‬‬
‫)‪V=Span(A‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫נוצר סופית כי } ‪ℝ =Span{e1 ,, e n‬‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬כפי שראינו – המרחב‬

‫הגדרה‬
‫קבוצה ‪ B‬של וקטורים במרחב וקטורי ‪ V‬נקראת בסיס של ‪ V‬אם‪:‬‬
‫א‪ .‬הוקטורים ב‪ B-‬הם בלתי תלויים ליניארית‬
‫ב‪ ,(V=Span(B .‬כלומר כל וקטור ב‪ V-‬ניתן להצגה כצירוף ליניארי של וקטורים ב‪.B-‬‬

‫דוגמאות‬
‫‪. ℝ3‬‬ ‫מהווים בסיס למרחב‬ ‫‪ 1=1,1,1 ,  2=0,1,1 , 3=1,0,1‬‬ ‫הוקטורים‬
‫כדי להוכיח זאת‪ ,‬צריך להראות ש‪-‬‬
‫בלתי תלויים ליניארית‬ ‫‪i‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪3‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ a1 , a 2 , a 3‬כך ש‪-‬‬ ‫אזי יש מספרים‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫הוא וקטור כלשהו ב‪-‬‬ ‫‪ x 1 , x 2 , x 3‬‬ ‫ב‪ .‬אם‬
‫‪ x 1 , x 2 , x 3=a1 1a2  2a 3  3‬‬

‫בלתי תלויים לינארית‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך להראות שאם‬ ‫‪ 1 , 2 , 3‬‬ ‫א‪ .‬נבדוק ש‪-‬‬
‫‪a1  1a2 2 a3 3 = 0,0,0‬‬
‫‪ a1 =a2 =a 3=0‬‬

‫‪a1  1a2 2 a3 3 = a1 , a 1 , a1 0, a 2 , a 2 a3 , 0 , a 3‬‬


‫‪=a 1a 3 , a1 a 2 , a1 a 2a 3 =0,0,0‬‬
‫‪ a1a3=0‬‬
‫‪a1 a 2=0‬‬
‫‪a 1a 2a3=0‬‬
‫‪ a1=−a3 , a 1=−a 2  a3=a2 =−a1‬‬
‫‪ a1 =a2 =a 3=0‬‬

‫‪3‬‬
‫אזי אפשר למצוא מספרים‬ ‫‪ℝ‬‬ ‫הוא וקטור כלשהו ב‪-‬‬ ‫‪ x 1 , x 2 , x 3‬‬ ‫נותר לנו לבדוק שאם‬
‫כך ש‪-‬‬ ‫‪a1 a 2 a 3‬‬
‫‪ x 1 , x 2 , x 3=a1 1a2  2a 3  3‬‬

‫צריך לפתור את מערכת המשוואות הליניארית שמתקבלת מהשוויון‪.‬‬

‫‪ x 1 , x 2 , x 3=a1 1,1,1a 2 0,1,1a 3 1,0,1‬‬


‫מנוסחת ‪ Cramer‬נקבל ש‪-‬‬

‫∣ ∣ ∣ ∣ ∣ ∣‬
‫‪x1 0 1‬‬ ‫‪1 x1 1‬‬ ‫‪1 0 x1‬‬
‫‪x2 1 0‬‬ ‫‪1 x2 0‬‬ ‫‪1 1 x2‬‬
‫‪x3 1 1‬‬ ‫‪1 x3 1‬‬ ‫‪1 1 x3‬‬
‫=‪a1‬‬ ‫=‪a 2‬‬ ‫=‪a 3‬‬

‫∣ ∣ ∣ ∣ ∣ ∣‬
‫‪1 0 1‬‬
‫‪1 1 0‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫‪1 0 1‬‬
‫‪1 1 0‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫‪1 0 1‬‬
‫‪1 1 0‬‬
‫‪1 1 1‬‬

‫∣ ∣‬
‫‪1 0 1‬‬
‫‪1 1 0 =1≠0‬‬
‫‪1 1 1‬‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪4‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫‪ a1 , a 2 , a 3‬מוגדרים היטב‪.‬‬ ‫לכן‬

‫כאשר‬ ‫} ‪B={e1 , , e n‬‬ ‫ב‪ .‬הקבוצה‬


‫‪e1 =1,0, , 0‬‬
‫‪e2 =0,1, , 0‬‬
‫⋮‬
‫‪e3=0, , n‬‬

‫‪. ℝn‬‬ ‫והיא נקראת הבסיס הסטנדרטי של‬ ‫‪ℝ‬‬


‫‪n‬‬
‫מהווה בסיס למרחב‬
‫ראינו כבר ש‪ . ℝ n=Span B -‬כעת ‪ B‬היא גם בלתי תלויה ליניארית כי לכל ‪ n‬המספרים‬
‫‪a1 , , a n‬‬
‫‪n‬‬

‫‪∑ ai e i = a1, a2 ,, a n ‬‬


‫‪i=1‬‬

‫וכן אם‬
‫‪n‬‬

‫‪∑ ai e i =0,0, , 0‬‬


‫‪i=1‬‬

‫אזי‬
‫‪a1=a2 ==a n=0‬‬

‫משפט‬
‫אם ‪ V‬הוא מרחב וקטורי נוצר סופית‪ ,‬אזי בכל בסיס של ‪ V‬יש אותו מספר וקטורים‪.‬‬
‫מספר הוקטורים בבסיס כלשהו של ‪ V‬נקרא המימד של ‪ ,V‬ומסומן ב‪.(dim(V-‬‬
‫‪n‬‬
‫‪dimℝ =n‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ראינו שהוקטורים ‪ e_1‬עד ‪ e_n‬מהווים בסיס ל‪ , ℝ n -‬לכן‬

‫דוגמא‬
‫של כל המטריצות מסדר ‪.2x2‬‬ ‫‪M2‬‬ ‫נסתכל במרחב הוקטורי‬
‫הוא מהצורה‬ ‫‪M2‬‬ ‫איבר כלשהו של‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪5‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫‪‬‬ ‫‪a11 a12‬‬


‫‪a21 a22‬‬ ‫‪‬‬
‫אם נסתכל בקבוצת המטריצות‬

‫=‪E1‬‬ ‫‪       ‬‬


‫‪1 0‬‬
‫‪0 0‬‬
‫=‪E 2‬‬
‫‪0 1‬‬
‫‪0 0‬‬
‫= ‪E3‬‬
‫‪0 0‬‬
‫‪1 0‬‬
‫= ‪E4‬‬
‫‪0 0‬‬
‫‪0 1‬‬

‫אם‬

‫=‪A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a 11 a 12‬‬
‫‪a 21 a 22‬‬ ‫‪‬‬
‫מטריצה כלשהי ב‪ M_2 -‬אזי‬

‫‪A=a 11⋅E 1 a 12⋅E 2 a 21⋅E 3 a 22⋅E 4‬‬


‫פורשת את ‪.M_2‬‬ ‫}‪{ E1 , E2 , E3 , E 4‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הקבוצה‬
‫מאידך‪ ,‬לכל ‪a,b,c,d‬‬

‫=‪a E 1b E 2c E 3d E 4‬‬ ‫‪ ‬‬


‫‪a b‬‬
‫‪c d‬‬
‫לכן איבר ה‪ 0-‬מתקבל כאשר ‪.a=b=c=d=0‬‬

‫‪ E 1 ,... , E 4‬בלתי תלויות ליניארית במרחב ‪ ,M_2‬ולכן גם מהווים בסיס ל‪.M_2-‬‬ ‫לכן המטריצות‬

‫מכאן ש‪-‬‬
‫‪dim M 2=4‬‬

‫במקרה הכללי‪ ,‬אם ‪ M m×n‬היא המרחב הוקטורי של כל המטריצות מסדר ‪ ,mXn‬קל להראות ש‪-‬‬
‫‪dim M m×n=m⋅n‬‬
‫בתור המטריצה שהאיבר שנמצא בשורה ה‪ i-‬והעמודה ה‪ j-‬הוא ‪ ,1‬וכל שאר‬ ‫‪E ij‬‬ ‫כי אם מגדרים‬
‫האיבירם הם ‪ ,0‬אז קבוצת המטריצות‬

‫} ‪B={ E ij∣ i=1,, m‬‬


‫‪j=1,n‬‬
‫‪dim M =m⋅n‬‬ ‫ולכן‬ ‫‪M m×n‬‬ ‫מהווה בסיס למרחב‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪6‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫משפט‬
‫התנאים הבאים על מרחב וקטורי נוצר סופית ‪ V‬הם שקולים‪:‬‬
‫א‪dimV = n .‬‬
‫ב‪ .‬כל קבוצה של ‪ n‬וקטורים ב‪ V-‬שהם בלתי תלויים ליניארית מהווה בסיס ל‪.V-‬‬
‫ג‪ .‬כל קבוצה של ‪ n+1‬וקטורים שונים ב‪ V-‬היא תלוייה ליניארית‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל קבוצת וקטורים שפורשת את ‪ V‬מכילה לפחות ‪ n‬וקטורים‪.‬‬

‫מכפלה סקלרית של וקטורים‬


‫הגדרה‬
‫נניח ש‪ V-‬מרחב וקטורי‪ .‬מכפלה סקלרית על ‪ V‬היא פונקציה המתאימה לכל שני וקטורים ‪ , ‬‬
‫ב‪ V-‬מספר שמסומן ‪) ⋅‬אלפא “‪ ”dot‬בטא(‪ ,‬כך שמתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬

‫‪  , ‬ב‪.V-‬‬ ‫א‪ .‬סימטריה‪ ⋅=⋅ :‬לכל שני וקטורים‬


‫ב‪ V-‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪ , ,‬‬ ‫ב‪ .‬לכל שלושה וקטורים‬
‫‪⋅=⋅⋅‬‬
‫‪⋅=⋅⋅‬‬
‫‪⋅0‬‬ ‫‪ ≠0‬מתקיים‬ ‫ג‪ .‬לכל וקטור‬
‫מתקיים‬ ‫‪ , ∈V‬‬ ‫ד‪ .‬לכל מספר ‪ a‬ווקטורים‬
‫‪a ⋅=a ⋅=⋅a ‬‬
‫הערה‬
‫‪⋅0=0⋅=0‬‬ ‫‪ ‬מתקיים ‪-‬‬ ‫לכל וקטור‬

‫דוגמאות‬
‫‪ ℝ n‬לכל שני וקטורים‬ ‫א‪ .‬במרחב‬
‫‪x= x 1 , , x n ‬‬
‫‪y= y 1 , , y n ‬‬
‫נגדיר‬
‫‪n‬‬
‫‪x⋅y=∑ x i y i‬‬
‫‪i=1‬‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪7‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ℝ‬‬ ‫קל לבדוק שזה מגדיר מכפלה סקלרית על‬

‫‪n‬‬
‫‪, ℝ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אם לוקחים ב‪ ℝ n -‬את קבוצת הוקטרוים שהרכיבים שלהם אי‪-‬שליליים‪ ,‬ומסמנים זאת ב‪-‬‬
‫אפשר לחשוב על זה כמרחב המצרכים של שוק שנסחרים בו ‪ n‬מוצרים וכל וקטור‬
‫‪n‬‬
‫‪ ℝ‬מייצג סל של מוצרים כאשר ‪ x_i‬הוא הכמות מהמוצר שנמצאת בסל ‪.X‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ב‪-‬‬ ‫‪X = x1 , , x n ‬‬
‫הוא מערכת המחירים בשוק‪ ,‬כלומר ‪ p_i‬הוא המחיר של יחידת מוצר ‪ ,i‬אזי‬ ‫‪P = p1 ,, p n‬‬ ‫אם‬
‫המחיר של סל ‪ x‬בשוק הוא‬
‫‪n‬‬

‫‪∑ pi xi =P⋅X‬‬
‫‪i=1‬‬

‫אם ההכנסה של פרט היא ‪ I‬אזי קבוצת התקציב שלו ביחס למערכת המחירים ‪P = p1 ,, p n‬‬
‫היא‬

‫‪n‬‬
‫} ‪B  P ={X ∈ℝ +∣P⋅X ≤I‬‬

‫‪ M n‬של כל המטריצות מסדר ‪ nXn‬ומגדירים‬ ‫ב‪ .‬אם מסתכלים במרחב‬


‫‪t‬‬
‫‪A⋅B=trace B ⋅A‬‬
‫היא העיקבה של ‪ – A‬כלומר סכום האיברים על‬ ‫כאשר עבור מטריצה ריבועית ‪trace  A ,A‬‬
‫האלכסון הראשי של ‪ .A‬הפעולה שהגדרנו על ‪ M_n‬מהווה מכפלה סקלרית‪.‬‬
‫הנורמה )אורך( של וקטור‬
‫אם נתון מרחב וקטור ‪ V‬שמוגדרת עליו מכפלה סקלית‪ ,‬ו‪  -‬הוא וקטור כלשהו ב‪V-‬‬
‫‪) ‬או אורך( מוגדרת כ‪-‬‬ ‫הנורמה של‬
‫‪ ⋅‬‬
‫הנורמה של ‪ ‬מסומנת ∥‪∥‬‬

‫דוגמא‬
‫‪n‬‬
‫‪ ,‬אזי הנורמה של וקטור‬ ‫‪∑ x i yi‬‬ ‫‪ ℝ n‬הגדרנו מכפלה סקלרית של ‪ x, y‬בתור סכום‬ ‫אם במרחב‬
‫‪i=1‬‬

‫‪ x= x 1, , x n ‬ב‪ ℝ n -‬נתונה על ידי‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪8‬‬


‫יוני בראל ‪bareljon@bgu.ac.il‬‬ ‫מתמטיקה לכלכלנים – שיעור ‪4‬‬

‫∑‪‬‬
‫‪n‬‬
‫=‪∥x∥= x⋅x‬‬ ‫‪xi 2‬‬
‫‪i=1‬‬

‫למשל‪ ,‬אם ‪ ,n=2‬אז הנורמה היא בדיוק אורך היתר המוגדר על ידי משולש ישר זוית שניצביו הם‬
‫)אורך הוקטור(‬ ‫‪x 1, x2‬‬

‫תכונות הנורמה‬
‫‪∥∥≥0‬‬
‫‪ ‬מתקיים‬ ‫א‪ .‬לכל וקטור‬
‫‪∥∥=0⇔ =0‬‬

‫מופץ תחת רשיון ‪ CC-by-nc-sa‬ייחוס‪-‬לא מסחרי‪-‬שיתוף זהה‬ ‫‪9‬‬