‫ציורי ילדים‪ -‬אשנב לעולמו הרגשי של הילד‬

‫סימונה גרוסמן‬
‫כפי שאנחנו נוהגים להתבונן בעבודותיהם של אמנים מפורסמים ולהסיק מהם על עולמם הלא מודע‬
‫שמבוטא בהם‪ ,‬כך אנחנו יכולים לגלות את עולמו של הילד המשתקף ביצירותיו היום יומיות‪ .‬יתכן שמה‬
‫שכתוב לעיל נראה לאחדים מכם מובן מאליו‪ ,‬אולם ביום יום אנו נתקלים עדיין באמירות כגון‪" :‬הוא לא‬
‫יודע כלום‪ ,‬בנוכחותו אנחנו לא מדברים על זה ‪ ,".....‬אמירות המשקפות עמדה בסיסית לפיה ילד לא‬
‫מבין ולא יודע‪ ,‬אלא את מה שמגלים לו‪ .‬אם אנחנו לא מספרים לו והוא לא מדבר על משהו משמע הוא‬
‫גם לא יודע ולא מבין אותו‪ .‬יש בכך ביטוי להמעטה בערך החוויה‪ ,‬כאשר אין יכולת או רצון לבטא אותה‬
‫מילולית‪ .‬הציור‪ ,‬העבודה בפלסטלינה והמשחק באופן כללי מהווים אמצעים‬

‫זמינים לביטוי חוויות‬

‫שהילד אינו יכול לבטא מילולית )רגשות‪ ,‬יחסים וכו'(‪.‬‬
‫בהביטם בציורי ילדיהם מגיבים ההורים‬

‫לא אחת בהפתעה או אפילו בחשש‪ ,‬כיון שאינם יודעים מה‬

‫משמעותם של הצבעים העזים או הפסטליים שבציור‪ ,‬הנושאים החוזרים‪ ,‬הגודל שלהם‪ ,‬אופן ארגונם על פני‬
‫הדף ועוד‪ .‬שאלות רבות צפות וההורים מעוניינים לדעת מה כל זה אומר ביחס לרגשותיו של ילדם‪ .‬הצורך‬
‫בתשובות מתעצם כאשר ניכר שהילד עובר תקופה קשה והציור הוא אמצעי נוח וזמין להכרה מעמיקה של‬
‫הילד‪.‬‬
‫חשוב לציין ולזכור שהציורים הספונטניים שהילד יוזם ללא כל מעורבות של מבוגר מבטאים בצורה‬
‫האותנטית ביותר את עולמו הפנימי‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לאפשר לילדים את החופש היצירתי‪ .‬זהו גם חומר הגלם‬
‫הטוב ביותר במקרה בו נרצה להשתמש בשפה לא מילולית זו להכרת והבנת עולמו‪ .‬לשם כך נזדקק לציורים‬
‫רבים מתקופות וממצבי חיים שונים לשם השוואה הדרושה לזיהוי המאפיינים הקבועים והמשתנים‪ ,‬המאפיינים‬
‫הייחודיים לילד ואלה הנסיבתיים‪ .‬באמצעות מגוון הציורים נוכל לקבל מידע על הטמפרמנט של הילד‪ ,‬על‬
‫חוויותיו‪ ,‬כישוריו‪ ,‬יחסיו עם אחרים ועוד‪.‬‬
‫על מנת להתחיל ללמוד על עולמו של הילד נצטרך לבחון כל יצירה גרפית שלו על פני שלושה‬
‫אספקטים‪ :‬ההתפתחותי‪ ,‬ההבעתי והפורמלי‪.‬‬
‫ניסיונות הציור הראשונים מתחילים בשלב מוקדם של החיים אך זמן ההבשלה ארוך‪ .‬ילדים מתחילים‬
‫לשרבט כבר בשנת החיים השניה‪ .‬לכן רצוי שבסביבתו הקרובה ימצא משטח ציור וצבעים המתאימים‬
‫לשלב הראשוני‪ .‬התהליך מתחיל באופן ספונטני מתוך ההנאה שבהחזקת הצבע והמגע עם המשטח‪ .‬הילד‬
‫אינו מתעניין בעקבות שמשאיר על המשטח אלא בעצם הביצוע שלהם‪ .‬המבט אינו ממוקד בציור וההנאה‬
‫שבתנועה ובשליטה על כלי הציור הם שחשובים לו‪.‬‬
‫לאחר מיצוי שלב ההתנסות הראשוני ועם שיפור המיומנות המוטורית‪ ,‬לקראת גיל ‪ 3-4‬השרבוטים‬
‫מתחילים להיות מאורגנים יותר‪ .‬במקביל מבשילה גם ההבנה שהציור יכול לייצג אובייקטים ומצבים‬
‫ובשיא התהליך נוצרת ההבנה שהצורה היא זו שמייצגת הכי טוב את מה שהוא רוצה לייצג‪ .‬החל מגיל‬
‫‪ 5-6‬מתחיל תהליך הדרגתי אשר במהלכו משתכללת יכולתו של הילד לייצג באופן מדויק יותר את‬
‫כוונותיו‪ .‬בתקופה זו מתחיל גם תהליך רכישת הכתיבה ובסופו של דבר עם התפתחות המיומנות הקליגרפית‬
‫מרבית הילדים מתחילים להרגיש סביב גיל ‪ 10‬שיותר קל עבורם להתבטא בכתב כיון שכך מצליחים להגיע‬
‫לדיוק רב יותר מאשר בציור‪ .‬זהו השלב שלצערנו מרביתנו מפסיקים לצייר כדבר שבשגרה‪.‬‬

‫כל קו בציור‪ -‬במהירות בו צויר‪ ,‬באינטנסיביות שלו‪ ,‬בכיוונו‪ ,‬באורכו וברציפותו‪ ,‬נושא מסר הבעתי ממנו נוכל‬
‫ללמוד בין היתר על מידת הכוח‪ ,‬הדינאמיות והרגישות של המצייר‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬קווים גמישים‪ ,‬חזקים ורציפים‬
‫יצביעו על דינאמיות‪ ,‬סבלנות ויעילות בזמן שקויים נמהרים‪ ,‬מקוטעים‪ ,‬בלחץ משתנה יצביעו על חוסר שקט‬
‫וחוסר סבלנות‪ .‬גם מידת הטיפוח של הציור כמו בהירותו והצבעים בהם נעשה שימוש נושאים מסר הבעתי‬
‫לגבי חוויותיו‪ ,‬צרכיו‪ ,‬כוחותיו וציפיותיו‪.‬‬
‫בין גילאי ‪ 3-5‬מתחילים להופיע בציורי הילדים הנושאים המרכזיים שיאפיינו את ציוריו בכל השלבים‬
‫הבאים‪ .‬הנפוצים שבהם הם‪ :‬דמות אדם‪ ,‬בית‪ ,‬עץ‪ ,‬חיות‪ ,‬פרחים וכלי תחבורה‪ .‬העדפת נושא או‬
‫והתעלמות ממנו‪ ,‬אופן ההתייחסות והטיפול הייחודי לכל נושא הינם בעלי משמעות‪.‬‬
‫להמחשה בלבד אתייחס בקווים כללים לשלושת הנושאים הראשונים‪ :‬מתוך ציורי דמויות האדם‪ ,‬מיקומם‬
‫וגודלם נוכל ללמוד על הדימוי העצמי ודימוי הגוף של הילד‪ ,‬כמו גם על יחסיו הבין אישיים‪ .‬הבית‪ ,‬כממלא‬
‫תפקיד כפול של הגנה ומפלט‪ ,‬הוא המקום הראשון בו האדם מצפה לקבל ובו יחפש חום ובטחון‪ .‬לכן‪ ,‬נוכל‬
‫ללמוד מתוך ציורי בית על מקורות התמיכה של הילד‪ ,‬על תחושת היציבות והבטחון שלו‪ .‬העץ‪ ,‬למרות‬
‫שאסוציאטיבית רחוק יותר מאשר האדם או הבית‪ ,‬מספק מידע לגבי תכני ומאפייני חייו של הילד‪ .‬דווקא בגלל‬
‫שנתפס כפחות קרוב‪ ,‬קל יותר לייחס לו תחושות ורגשות שליליות שלא נוח להביע בנושאים אחרים ולכן יכול‬
‫לספק מידע חשוב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אציין שלמרות שהאספקט הפורמלי של הציור הוא הקומוניקטיבי ביותר עבורנו המבוגרים‪ ,‬בדיקת‬
‫הציורים לא מתייחסת רק לפרטים המופיעים או הנעדרים מהציור אלא גם לרושם הכללי ולמידת‬
‫האינטגרציה בין הפרטים השונים‪ .‬בסינתזת הממצאים אנו חייבים להתייחס לכלל האספקטים‪ :‬המבניים‪,‬‬
‫הכמותיים‪ ,‬ההבעתיים והאיכותיים של כל ציור בפני עצמו וביחס לציורים האחרים‪ .‬הגיל הכרונולוגי לא‬
‫משנה את אופן הניתוח אך חשוב להתייחס לשכיחות הופעת תווים שונים בקרב בני גילו של הנבדק‪ ,‬כדי‬
‫להחליט אם הם סימנים נורמטיביים לשלב התפתחותו או לאו‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful