B”H.

10 Cheshvan 5773 • 26 October 2012
Number 853 • Price: $5.00

‫ י' חשון ה‘תשע“ג‬,‫ ערב ש"ק פרשת לך לך‬.‫ב“ה‬
‫ דולר‬5 :‫ בחו“ל‬.‫ ש“ח‬16 :‫באה“ק‬
‫ק‬
• 853 ‫גיליון‬
‫ן‬

The international weekly heralding the coming of Moshiach

• 853 • ‫ י' חשון ה'תשע"ג‬,‫בית משיח – שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה • ערב ש"ק פרשת לך לך‬

‫"מ"לך לך" באים מיד‬
,"'‫לפרשת "וירא אליו ה‬
‫ושלימותה בגאולה האמיתית‬
‫ "והיו עיניך‬- ‫והשלימה‬
‫ נשמות‬,"‫רואות את מוריך‬
‫בגופים בתכלית הבריאות‬
‫ ועוד והוא העיקר‬,‫והשלימות‬
"‫ תיכף ומיד ממש‬-

(Shabbos Parshas Lech Lecha 5752)

BEIS MOSHIACH

(‫)ש'פ לך לך ה'תשנ"ב‬

“From Lech Lecha we immediately
come to Parshas VaYeira, ‘And G-d
appeared to him.’ The perfection
of this revelation will take place in
the true and complete redemption,
regarding which it says, ‘And your
eyes will behold your master.’
Indeed, it will be experienced [in
this world] as souls within bodies,
in the ultimate state of health and
wellbeing. The main thing, though, is
that it should take place now!”

‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
?‫'תמים' )לא( אבוד בטשקנט מי סגר את בית הספר הממלכתי‬

‫ במושבה הגרמנית‬70-‫ ל‬7

‫תנופה הרבי הורה והחסידים יצאו למשימה שהסתיימה בניצחון מהדהד‬
!‫– בתי הספר הממלכתיים נסגרו שנה בלבד לאחר הקמת בתי ספר חב"ד‬

‫ פועל בית חב"ד שנותן‬,‫אור לגויים בלב שכונה ערבית מובהקת‬
‫שירות לאלפי מטיילים ומכין את העולם לקראת הגאולה השלימה‬

853 Cover.indd 2-4

‫ נחשב על ידי ידידו הרב יוסף ויינברג‬,‫מרגש 'התמים' הקשיש‬
‫ ואך לפני כשנה ומחצה התברר כי הוא חי בטשקנט‬,'‫כ'נספה בשואה‬

LONG LIVE THE REBBE MELECH HA’MOSHIACH FOREVER AND EVER!
“WAS THERE EVER
A PROBLEM HERE?”
MIRACLE STORY

...SO TOO NOW
THE REBBE STANDS
AND SERVES

THE DIRECT PATH
RABBI GERSHON AVTZON ON
LEARNING ABOUT MOSHIACH

10/23/2012 2:37:01 AM

‫תוכן עניינים‬

‫‪24‬‬
‫כתבות‬

‫‪18‬‬
‫‪ 7 24‬ל‪ 70-‬במושבה הגרמנית‬
‫בלב שכונה ערבית מובהקת‪ ,‬פועל בית חב"ד שנותן שירות לאלפי‬
‫איך להיות 'מליונר יהודי'?‬

‫אגרות קודש מתורגמות לראשונה ללשון הקודש‬

‫מטיילים ומכין את העולם לקראת הגאולה השלימה‬

‫‪32‬‬

‫'תמים' )לא( אבוד בטשקנט‬
‫ה'תמים' הקשיש‪ ,‬נחשב על ידי ידידו הרב יוסף ויינברג כ'נספה בשואה'‪,‬‬
‫ואך לפני כשנה ומחצה התברר כי הוא חי בטשקנט‬

‫‪35‬‬
‫‪ 36‬מי סגר את בתי הספר הממלכתיים?‬
‫הרבי הורה והחסידים יצאו למשימה שהסתיימה בניצחון מהדהד – בתי‬
‫הגבס שהציל‬

‫‪36‬‬

‫סיפור מבצעים‬

‫הספר הממלכתיים נסגרו שנה בלבד לאחר הקמת בתי ספר חב"ד!‬

‫‪48‬‬
‫‪ 52‬נרות שמאירים רחוק‬
‫בדידי הווה עובדא מפעים‬
‫‪" 56‬יותר טוב מלייזר שלי – לא אמצא"‪...‬‬
‫קווים לדמותו של איש האשכולות‪ ,‬למדן וחסיד ובעל מידות תרומיות‪,‬‬
‫האם כל חסיד יכול להיות אדמו"ר?‬

‫מדורים‬
‫‪ 10‬דבר מלכות‬
‫‪ 14‬לוח שבועי‬
‫‪ 15‬דבר המערכת‬
‫‪ 16‬הפרשה החסידית‬
‫‪ 17‬מאוצר המלך‬
‫‪ 20‬התוועדות חסידית‬
‫‪ 46‬משיח במבצעים‬
‫‪ 64‬יומנו של תמים מ‪770-‬‬
‫‪ 66‬מהנעשה והנשמע‬
‫‪ 81‬חסידים איין משפחה‬

‫הארת נקודה מעניינת על היכולות שיש בכל אחד ואחת מאתנו‬

‫הרה"ח הרה"ת הרב אליעזר פרלשטיין נ"ע‬

‫‪62‬‬

‫למה אברהם בנה שלושה מזבחות?‬
‫מבט מיוחד ומרתק לפרשת‪-‬השבוע לאור תורת חב"ד‬

‫‪56‬‬
‫מוציא לאור‬
‫מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬

‫‪10/23/2012 3:18:59 AM‬‬

‫משתתפים בעריכה‬
‫מנחם מענדל הכהן הנדל‬
‫שלום יעקב חזן‬
‫עורך המהדורה האנגלית‬
‫ברוך מרקר‬
‫צלמי המערכת‪:‬‬
‫לוי ישראלי‪ ,‬אריאל נחום‬

‫משרד ראשי – קראון הייטס‪ ,‬ניו‪-‬יורק‬
‫‪744 EASTERN PKWY, BROOKLYN, NY 11213‬‬

‫פקס‪718-778-0800 :‬‬
‫עורך‪ :‬שלוחה ‪222‬‬
‫מודעות‪ :‬שלוחה ‪241‬‬

‫טלפון‪718-778-8000 :‬‬
‫מזכיר‪ :‬שלוחה ‪240‬‬
‫מנויים‪ :‬שלוחה ‪242‬‬
‫דואר אלקטרוני‪EditorH@beismoshiach.org :‬‬
‫מנוי דרך האינטרנט‪http://chabadshop.co.il :‬‬

‫ארץ הקודש ת‪.‬ד‪ 201 .‬כפר חב"ד ‪60840‬‬
‫טלפון‪03 9602-600 :‬‬
‫פקס‪03 9607-289 :‬‬
‫עריכה‪bm770@netvision.net.il :‬‬
‫חדשות‪kyr770@gmail.com :‬‬
‫מנויים‪BM_mazk@netvision.net.il :‬‬
‫מודעות‪bmmb770@gmail.com :‬‬

‫‪Mas853_A.indd 3‬‬

Mas853_A.indd 4

10/23/2012 2:48:56 AM

‫בס“ד‬

‫ים!‬
‫ע‬
‫וט‬
‫יא‬
‫ר‬
‫ב‬
‫חורף‬
‫עם גשם של מבצעים‬

‫צעים‬
‫המב‬

‫‪28/1‬‬
‫מרחשון ‪22/1 0‬‬
‫לו ‪1‬‬
‫ב‬
‫מראשון י"שי ח' כס מלאי‬
‫מר ה‬
‫מי‬
‫עד ח עד ג‬
‫או‬

‫הצלע‬
‫לע‬
‫סה הצל‬
‫מכסה‬

‫‪41.9‬‬

‫‪ ₪‬לק“ג‬

‫במקום ‪44.9‬‬

‫חזה בקר‬

‫‪41.9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪41‬‬
‫במקוםם‪1‬‬

‫‪D E S I G N‬‬

‫‪33.9‬‬
‫במקום‬
‫קום‬
‫ם‬
‫קו‬
‫ק‬

‫ק“ג‬
‫לק“ג‬
‫‪ ₪‬ללק‬

‫‪59.9‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪669‬‬
‫במקום ‪9 9‬‬
‫‪9.9‬‬

‫‪EladHalevy 054-3451915‬‬

‫מושט מתובל‬

‫צוואר‬

‫‪41.9‬‬
‫במקום ‪44.9‬‬

‫‪ ₪‬לק“ג‬

‫פרגיות עוף‬

‫בורקס תפו"א‬
‫שחף‬
‫ף‬
‫‪ 800‬גר' שח‬

‫‪9.9‬‬
‫ב‪-‬‬
‫במקום ‪12.9‬‬

‫‪₪‬‬

‫מעל ‪ ₪ 300‬שעועית ירוקה חתוכה ‪ 8000‬גר' הרב לנדאו מתנה!‬
‫בקניה ל‬
‫בקניה מעל ‪ 1/2 ₪ 550‬ק"ג הודו טחון מתנה!‬
‫ה!‬

‫שיווק מוצרי בשר‪ ,‬עופות ודגים‬

‫‪03-9521649‬‬

‫‪10/23/2012 2:48:58 AM‬‬

‫‪Mas853_A.indd 5‬‬

‫‪10/23/2012 2:52:08 AM‬‬

‫‪Mas853_A.indd 6‬‬

‫מוסדות חינוך על טהרת הקודש "אהלי מנחם" "אהלי תורה"‬
‫‪ 667‬איסטערן פארקוויי ברוקלין ניו יורק‬

‫אבל יחיד עשי לך‬
‫מתאבלים אנו מרה על פטירתה של האשה הדגולה הצנועה והחסודה "די מאמע פון אהלי‪-‬תורה"‪,‬‬

‫שרה דייטש‬

‫ע"ה‬
‫מרת‬
‫אשת חבר של ידידנו הרה"ח ר דוד ע"ה ה"שותף" ופטרונה של ישיבתנו הק' מימי הבראשית במשך עשרות שנים‪,‬‬
‫שעמדה לימין בעלה בכל מעשי הצדקה והחסד‪ ,‬וזכו לראות פירות ופירי‪-‬פירות כרצו"ק ולנח"ר כ"ק אדמו"ר מה"מ‬
‫ושולחים אנו את תנחומינו הכנים לבניה ידידנו החשובים והיקרים‬
‫הממשיכים במסורת הוריהם להגדיל תורה ולהאדירה לתפארת שם ליובאוויטש‬

‫הרה"ח ר' מרדכי שי' והרה"ח ר' יוסף שי' דייטש‬

‫ובנותיה החשובות מרת רחל סאנדמאן תחי'‪ ,‬מרת אלה זיילר תחי' ומרת חנה דבורה פינסאן תחי'‬

‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ומעתה ועד עולם אך טוב וחסד ימצאוכם תמיד כל הימים‪,‬‬
‫וזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן שהתחנכו וממשיכים להתחנך על טהרת הקודש יעמוד לעילוי נשמתה‬
‫ולזכות כל צאצאיה שיחיו בטוב הנראה והנגלה‪ ,‬עדי נזכה לקיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" בהתגלות מלכינו תיכף ומיד ממש‬

‫‪10/23/2012 2:50:23 AM‬‬

‫‪Mas853_A.indd 7‬‬

‫מועצת המנהלים‬
‫הרב ברוך בריקמאן‬
‫הרב קלמן בריקמאן‬
‫הרב יהודה לייב מוצקין‬

‫וועד‬
‫הרב שלמה לרר‬
‫הרב יצחק ריבקין‬
‫הרב מנחם נחום שטרנברג‬

‫משרד ראשי‬
‫הרב יחיאל מיכל קרעמר‬
‫הרב יוסף יצחק שור‬
‫הרב אליעזר גאלד‬
‫הרב נתן בלומעס‬
‫הרב מענדל לרמן‬
‫הרב זאב פייגען‬

‫בית מדרש‬
‫הרב אלחנן לשס‪ ,‬מנהל‬
‫הרב ישראל פרידמן‪ ,‬ראש ישיבה‬
‫הרב נחמן שפירא‪ ,‬משפיע כללי‬
‫הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב אברהם הרץ‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב אפרים אסטער‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב שלמה חיים בלומינג‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב שלמה הורביץ‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב ליפמאן העלער‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב פרץ הכט‪ ,‬ר"מ‬
‫הרב זלמן ווילנקין‪ ,‬משפיע‬
‫הרב שלום חריטונוב‪ ,‬משפיע‬
‫הרב מנחם מענדל מטוסוב‪ ,‬משפיע‬
‫הרב יקותיאל פלדמן‪ ,‬משפיע‬
‫הרב יוסף יצחק פעווזנר‪ ,‬משפיע‬
‫הרב שלמה שטרנברג‪ ,‬משפיע‬
‫הרב שמריהו רויטבלאט‪ ,‬משגיח‬

‫הרב יוסף חיים הכהן ראזענפעלד‪ ,‬מנכ"ל‬
‫הרב שלום דובער הכהן ראזענפעלד‪ ,‬מנהל‬
‫דר‪ .‬שלמה מהנה‬
‫מרת דבורה לאה בוימגארטען‬
‫מרת חי' סאנדהויז‬

‫בשם ההנהלה‪ ,‬המנהלים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬מחנכות‪ ,‬הבוגרים‪ ,‬התלמידים והוריהם‬
‫הרב מאיר ווילשאנסקי‪ ,‬משגיח‬
‫מתיבתא‬
‫הרב זושא ווילהלם‪ ,‬מנהל‬
‫הרב הלל לויפער‪ ,‬משגיח‬
‫הרב שלום דוד גייסנסקי‬
‫הרב שרגא דוד הומניק‬
‫הרב משה הלפרין‬
‫הרב חיים ישראל ווילהעם‬
‫הרב נחמן יוסף טברסקי‬
‫הרב אליהו טענעבוים‬
‫הרב דוד כהנוב‬
‫הרב ניסים לגזיאל‬
‫הרב דוד לוין‬
‫הרב שניאור זלמן לויפער‬
‫הרב חיים לפקיבקר‬
‫הרב לוי מטוסוב‬
‫הרב יחיאל מיכל מרזוב‬
‫הרב אליהו סטאליק‬
‫הרב משה סילמאן‬
‫הרב יצחק פרוס‬
‫הרב פינחס קארף‬
‫הרב מנחם מענדל שניאור‬
‫חדר‬
‫הרב צבי הירש לוטיג‪ ,‬מנהל חינוכי‬
‫הרב שלום גאלדשטיין‪ ,‬מנהל מכינה‬
‫הרב שניאור זלמן גאלדשטיין‪ ,‬מנהל‬
‫הרב יהושע לוסטיג‪ ,‬מנהל‬
‫הרב מאיר שמשוני‪ ,‬מנהל‬
‫הרב ישראל דוד אזדבא‬
‫הרב אליהו איידעלמאן‬
‫הרב מנחם מענדל איידעלמאן‬
‫הרב אשר אסטער‬
‫הרב לוי יצחק בארענשטיין‬
‫הרב מנחם מענדל בארנעט‬

‫הרב שמואל בנג'מן‬
‫הרב אלחנן דובער גולדמאן‬
‫הרב אפרים גרשוביץ‬
‫הרב לוי גאלדשטיין‬
‫הרב יוסף יצחק גאלדשטיין‬
‫הרב יצחק וואלף‬
‫הרב זאב וויינשטיין‬
‫הרב נחום ווייספיש‬
‫הרב אלסנדר סנדר ווילשאנסקי‬
‫הרב חיים זייץ‬
‫הרב אלימלך טיפענברון‬
‫הרב שלום דובער יארמוש‬
‫הרב מנחם מענדל לוין‬
‫הרב יהודה דוד לעווינזון‬
‫הרב מנחם מענדל סילמאן‬
‫הרב שלמה פורטערפאס‬
‫הרב שמואל פילר‬
‫הרב יהושע פיקארסקי‬
‫הרב מאיר פישר‬
‫הרב לוי יצחק פעלדמן‬
‫הרב שלמה צויבל‬
‫הרב יוסף קאזין‬
‫הרב זאב קארפ‬
‫הרב יוסף ראסקין‬
‫הרב משה רובינסאן‬
‫הרב פינחס רפפורט‬
‫הרב פינחס ריבר‬
‫הרב נטע שפיגלמן‬
‫הרב שמואל שפירא‬
‫הרב שניאור זלמן שפירא‬
‫הרב חיים שפרינגער‬
‫הרב מנחם מענדל זלמנוב‬
‫הרב מיכאל זעליגסאן‬
‫הרב וועלוועל מרוזוב‬
‫הרב צבי הירש מרוזוב‬
‫הרב זושא פעלדמן‬
‫גן ילדים‬
‫מרת אסתר טיילטבוים‬
‫מרת פיגא הרצל )ווינער(‪ ,‬מנהלת חינוכית‬
‫מרת רחל אבלסקי‪ ,‬מנהלת העד סטארט‬
‫מרת שטרנא איידעלמאן‬
‫מרת ליבי בארבער‬
‫מרת יהודית בייטש‬
‫מרת צירל בייטש‬
‫מרת חנה בלומינג‬
‫מרת מושקא בלומענפעלד‬
‫מרת פריידא ברוין‬
‫מרת מלכה גערליצקי‬
‫מרת אסתר גראסבוים‬
‫מרת רבקה הורביץ‬
‫מרת חנה הנדל‬
‫מרת סימא הסופר‬
‫מרת חנה העלער‬
‫מרת רודה העלער‬
‫מרת דבורה ווייס‬
‫מרת יוכבד ווילהעם‬
‫מרת חנה ווינטער‬
‫מרת מושקא ווינער‬
‫מרת חנה חריטאנאוו‬
‫מרת שטרנא שרה טיפענברון‬
‫מרת אסתר רבקה טלזנר‬
‫מרת אסתר מלכא לברטוב‬
‫מרת מיכלא לוין‬
‫מרת ברכה לוויטענסקי‬
‫מרת דובראוושי ליבראוו‬
‫מרת לאה ליפסקער‬
‫מרת יוכבד לעוויטין‬
‫מרת באשי לעווילעוו‬

‫מרת תניא מאלאכניא‬
‫מרת סימא סעליגער‬
‫מרת שטרנא שרה פאריז‬
‫מרת נחמה פוטערפאס‬
‫מרת חי' איידל פרימן‬
‫מרת דינה פרמן‬
‫מרת גיטל קאזין‬
‫מרת בתי' קארפ‬
‫מרת רחל קארפ‬
‫מרת דינה ראסעל‬
‫מרת הינדה ביילא רייצעס‬
‫מרת דינה רפפורט‬
‫מרת ברכה שפריצער‬
‫מרת רחל שפריצער‬
‫אגף הכספים‬
‫הרב צבי אלטיין‬
‫הרב צבי גרוש‬
‫הרב משה סאסקינד‬
‫מרת רחל בראנשטיין‬
‫מרת נחמה כץ‬
‫מרת דבורה ראזענבלום‬
‫מרת חנה גאטליב‬
‫אגף התחזוקה‬
‫הרב מרדכי בראנשטיין‬
‫הרב צבי אלימלך הכהן ראזענפעלד‬
‫הרב יעקב רייכמאן‬
‫ר' דוד בן‪-‬אמו‬
‫הסעות‬
‫הרב זלמן נפרסטק‬
‫הרב נפתלי סיראטא‬
‫הרב שניאור פרידמן‬
‫הרב יוסקע שטרסבורג‬

¾È¸¸Æ´»¸Ç¸É´Ç¸È
³»¸»´¼´¸»È»²°³

/HWVjPDNHWKHGLIIHUHQFH

,QWHUQDWLRQDO)UHLJKW6HUYLFHV/WG

¼¸¸½´¯»¿¸°³»°´³´¶´»¸È¸É´Ç¸È 
¶´»¸È GRRUWRGRRU ¼¸¸È¸¯¼¸Åö¶´»¸È 
³µ¸Ç¯ »»´º ³µ¸Ç¯ ¸É´Ç¸È  É´¿½´¯ ¸Åö 
²´¸Å¶´»¸È ¶´·¸°´³¿À¶¯¸É´Ç¸È ɸǶÀ½ 
ÉÇ°Á³´¼¸·Æ¸¸´Çà ¸·Ã´¯´¸¿´Ç·Æ»¯ ¸¿º½
É´¸¿´º½»¸È¸¯¯´°¸ ¼¸»Áý

Mermelsteins
Shabbos Kiddush special!
For up to 50 people!

$cas3h an6d c0arry

• Fish platter (gefilte fish) • Meat
platter • Cholent • Two types of kugel
• 15 LB of assorted salads • Hamotzi rolls

Call: 718-778-3100

All orders must be made by 4:00 pm on Wednesday before.

351 Kingston Ave. 

Ƚ½

‫מרכז ההפצה בארה"ק‬

‫ערכימ בחידות‬
‫מתוכ פר המאמרימ תער"ב מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע‬
– ‫– בענייני גאולה ומשיח‬

077-5123-770

Ƚ½

:‫הפצה ראשית‬

‫להשיג בחנויות הפרימ המובחרות‬

‫אדונננו מורנו ורבינו מלכ המשיח לעולמ ועד‬
‫יחי אדונ‬

Mas853_A.indd 8

!‫חדש‬
10/23/2012 2:49:00 AM

‫שליח‪ ,‬השנה כולנו שם!‬
‫השנה ממריאים לסעוון סעוונטי עם ‪Banana Travel‬‬

‫‪$1040‬‬
‫)ישיר(‬

‫‪$1030‬‬
‫)ישיר(‬

‫‪$850‬‬

‫‪$880‬‬

‫התקשרו כעת‪03-721-3132 :‬‬
‫או במייל‪flight@bananatravel.com :‬‬

‫‪10/23/2012 2:49:03 AM‬‬

‫‪Mas853_A.indd 9‬‬

‫דבר מלכות‬

‫צילום‪ :‬שמעון רומנו‬

‫כדי שיראו בגילוי שגם אומות העולם יודעים‬
‫ש)ה"רגשו" ו"יהגו"( זהו "ריק" ‪ -‬על בני ישראל‬
‫להראות שמה שהם אומרים שכל ארץ ישראל‬
‫שייכת להם‪ ,‬הם מתכוונים לכך באמת ‪ -‬ופשיטא‬
‫שלא להזמין‪ ,‬ח"ו‪ ,‬לחץ מצד אומות העולם‪ ,‬על‪-‬‬
‫ידי ההנהגה המוזרה של התיישבות בנקודות‬
‫ספורות מסוימות • משיחות מוצאי שבת פרשת‬
‫לך לך תשל"ח‪ .‬השיחה הוגהה על‪-‬ידי כ"ק‬
‫אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬ונדפסה ‪ -‬עם‬
‫המראי מקומות ‪ -‬בלקוטי שיחות ח"כ עמ' ‪309‬‬

‫לע"נ הרב רחמים ב"ר יואב אנטיאן ע"ה‬

‫הכרח ההתיישבות‬
‫בכל ארץ ישראל‬
‫א‪ .‬בפרשת השבוע מסופר‬
‫ש)בתחילה( אמר הקב"ה לאברהם‬
‫אבינו "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"‪,‬‬
‫"אתן" לשון עתיד; הנה לאחר מכן –‬
‫אחרי שאברהם אבינו התהלך בארץ‬
‫לארכה ולרחבה – אמר לו הקב"ה‬
‫"לזרעך נתתי את הארץ הזאת"‪,‬‬
‫"נתתי" לשון עבר‪" ,‬כבר נתתי"‪.‬‬
‫ומאז קיבלו בני ישראל את הארץ‬
‫הזאת בפועל ]הקב"ה הבטיח באופן‬
‫כזה שהדבר התממש כבר בפועל‪ ,‬כמו‬
‫שרש"י מפרש בפירושו על התורה‪,‬‬
‫ומכיון שפירוש רש"י הוא פשוטו‬
‫של מקרא – מובן שהענין האמור‬
‫)שמאז קיבלו בני ישראל את ארץ‬
‫ישראל בפועל( מובן בפשטות‪ ,‬גם לילד‬
‫בן חמש[‪,‬‬
‫שלכן בשעת כיבוש יהושע נטלו‬
‫הבכורים פי שנים – אף על פי ש"אין‬
‫הבכור נוטל פי שנים בראוי כבמוחזק"‬
‫– כי "ארץ ישראל מוחזקת היא"‪.‬‬
‫ב‪ .‬ענין נוסף בהאמור‪:‬‬
‫מכיון שה"לזרעך נתתי את הארץ‬
‫הזאת" היה באופן של כריתת ברית –‬

‫‪10‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:30 AM‬‬

‫ובכריתת ברית אין מקום לשינויים‬
‫כלל – מובן‪ ,‬שגם אחרי ש"מפני חטאינו‬
‫גלינו מארצנו" נשאר )בכל השלימות‬
‫והתוקף( "לזרעך נתתי את הארץ‬
‫הזאת"‪,‬‬
‫וכמובן )גם( מהלשון "גלינו מארצנו‬
‫ונתרחקנו מעל אדמתנו" )גופא(‪ ,‬שגם‬
‫לאחרי ש"גלינו" ו"נתרחקנו" היא‬
‫"ארצנו" ו"אדמתנו" )הארץ שלנו‬
‫והאדמה שלנו(‪ ,‬עד שהדין הוא )לכמה‬
‫דעות( שכל יהודי )גם זה שנמצא בחוץ‬
‫לארץ( יש לו חלק )ד' אמות( בארץ‬
‫ישראל )גם בזמן הגלות‪ ,‬כי "קרקע‬
‫אינה נגזלת"(‪.‬‬
‫אין זה אלא שכדי שדבר זה יהיה‬
‫בגלוי בעיני בשר‪ ,‬נדרש ה"קום התהלך‬
‫בארץ לארכה ולרחבה" )כדלקמן סעיף‬
‫ז'(‪.‬‬
‫ג‪ .‬דובר כבר כמה פעמים‪ ,‬שענין‬
‫כיבוש ארץ ישראל ישנו )כפשוטו גם(‬
‫ברוחניות‪ :‬נוסף על כך שעל כל יהודי‬
‫"לכבוש" את עשר האומות שבנפשו –‬
‫ז' האומות שהם ז' המדות‪ ,‬ו"את הקני‬
‫ואת הקניזי ואת הקדמוני" שהן ג'‬

‫המוחין – עליו "לכבוש" גם את חלקו‬
‫בעולם‪ ,‬ולעשות מכך "ארץ ישראל"‬
‫ו"ארץ הקודש" – דירה לו יתברך‪.‬‬
‫ואף על פי שממה שקוראים לכך‬
‫"ארץ ישראל" משמע שמדובר אודות‬
‫ענינים ארציים ]עד שזהו )לפני שיהודי‬
‫עושה מכך דירה לו יתברך( "נחלת‬
‫גויים"[ – מכיון‪ ,‬אבל‪ ,‬שבני ישראל הם‬
‫"ארץ חפץ"‪ ,‬שהם כוללים שתי הקצוות‬
‫של "ארץ" ו"חפץ"‬
‫"ארץ" – הקצה התחתון ביותר‬
‫]כמו שמובא הלשון ביחס לארץ‬
‫"שהכל דשים עלי'"‪ ,‬שכל ענין )"הכל"(‬
‫הוא למעלה מארץ‪ ,‬עד לאופן ש"דשים‬
‫עלי'"[‪ ,‬ו"חפץ" – הקצה העליון ביותר‬
‫]שכן "חפץ" קשור בתענוג‪ ,‬שלמעלה‬
‫)אפילו( מרצון[‪,‬‬
‫הנה מצד זה שבני ישראל )גופא(‬
‫כלולים משתי הקצוות "ארץ" ו"חפץ"‬
‫)חפץ ה'(‪] ,‬שעם היות שמצד הגוף שהוא‬
‫"מן התחתונים" הם "ארץ"‪ ,‬הרי מצד‬
‫הנפש שהיא "מן העליונים" הם "חפץ‬
‫ה'"[ – יש בכחם לעשות מהענינים‬
‫הארציים )עד ל"נחלת גויים"( דירה לו‬
‫יתברך‪.‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 10‬‬

‫ד‪ .‬ענין נוסף בהאמור‪:‬‬
‫ידוע פירוש הבעש"ט על הפסוק‬
‫"כי תהיו אתם ארץ חפץ"‪" :‬כשם‬
‫שהחכמים הגדולים ביותר לא יגיעו‬
‫אף פעם לאוצרות הטבעיים הגדולים‬
‫שטבע הקב"ה בארץ‪ ,‬כך אין באפשרות‬
‫אף אחד להגיע לאוצרות הגדולים‬
‫הטמונים בבני ישראל‪ ,‬שהם הארץ חפץ‬
‫של הקב"ה"‪.‬‬
‫מהאמור מובן ביחס לשתי הקצוות‬
‫של "ארץ" ו"חפץ"‪ ,‬שלא רק שאין‬
‫ה"ארץ" שבבני ישראל סותר ל"חפץ‬
‫ה'" שבהם‪ ,‬כי אם אדרבה‪:‬‬
‫כשם שבארץ כפשוטה‪ ,‬הטביע‬
‫הקב"ה את האוצרות הטבעיים‬
‫הגדולים ביותר דוקא בארץ )ש"הכל‬
‫היה מן העפר"( – כך גם ביחס לבני‬
‫ישראל‪ ,‬שדוקא מצד ה"ארץ" )גוף(‬
‫שבהם מתבטא )יותר( החפץ ה' שבהם‪.‬‬
‫וכמבואר בכמה מקומות‪ ,‬שדוקא על‪-‬‬
‫ידי ירידת הנשמה למטה‪ ,‬נמשך שרשה‬
‫האמיתי כפי שהיא מושרשת בעצמות‪.‬‬
‫עד ש)גם( בגוף הגשמי )ארץ( גופא‪ ,‬הנה‬
‫בו דוקא ישנה בחירת העצמות‪.‬‬
‫וכשם שהדבר ביחס ל"ארץ חפץ"‬
‫של בני ישראל עצמם – כך הדבר גם‬
‫ביחס ל"ארץ חפץ" שעל בני ישראל‬
‫להמשיך אלקות )חפץ ה'( בחלקם‬
‫בעולם )ארץ( ולעשות ממנו דירה לו‬
‫יתברך‪ :‬מצד ה"גשמיות" שבחלקם‬
‫בעולם‪ ,‬נמצא בו כח העצמות‪ .‬ועבודת‬
‫בני ישראל היא לגלות את כח העצמות‬
‫הנמצא בארץ הגשמי‪.‬‬
‫ה‪ .‬לאחרי כל זה יכולים הרי‬
‫לבוא ולטעון‪ :‬כל האמור הוא בהעלם‪,‬‬
‫ואילו מה שנראה בגילוי‪ ,‬הוא – עולם‬
‫שהקליפות גוברים בו‪ .‬זאת אומרת‪,‬‬
‫שלא רק שאינו רואה איך שעל‪-‬ידי‬
‫עבודתו הוא מזכך את העולם ועושה‬
‫ממנו "ארץ ישראל"‪ ,‬כי אם אדרבה‪,‬‬
‫הוא רואה את ההיפך‪ ,‬שהחושך מתגבר‬
‫מיום ליום ]בדוגמת "והכנעני אז‬
‫בארץ" ש"היה הולך וכובש את ארץ‬
‫ישראל מזרעו של שם"[ כיצד‪ ,‬אם כך‪,‬‬
‫יוכל הוא לכבוש את עולמו ולעשות‬
‫ממנו ארץ ישראל?‬
‫על כך ישנה ההוראה‪ :‬בשעה שאין‬
‫יהודי מתפעל מ"והכנעני אז בארץ"‪,‬‬
‫ויוצא לעולם כדי לכובשו‪,‬‬
‫והוא עושה זאת )לא ח"ו בהרגש‬
‫של "כוחי ועוצם ידי גו'"‪ ,‬כי אם( בתור‬
‫שלוחו של הקב"ה‪ ,‬ויתירה מזו‪ ,‬בתור‬

‫‪‬‬

‫נדרש שיהי' "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" ‪ -‬ליישב‬
‫כל שטחי ארץ ישראל וביחוד ‪ -‬אותם שטחים שישנם‬
‫מערערים עליהם‪ ,‬ועל התיישבות זו להיות באותו אופן‬
‫כמו שהיה אצל אברהם אבינו‪ ,‬שבבואו ובהתהלכו בארץ ישראל‬
‫הנה "ויבן שם מזבח לה' גו'"‬
‫עבדו של הקב"ה‪ ,‬שציווה לו "קום‬
‫התהלך בארץ לארכה ולרחבה"‪ ,‬יחד‬
‫עם ההבטחה "כי לך אתננה"‬
‫הנה כשהוא מתחיל לקיים ציווי זה‬
‫– זה נעשה‪ ,‬והוא רואה זאת‪ ,‬ש"לזרעך‬
‫נתתי – כבר נתתי"‪,‬‬
‫ההעלמות‬
‫כל‬
‫מתבטלים‬
‫וההסתרים‪ ,‬ויתר על כן – הם הופכים‬
‫למסייעים‪ ,‬כפי שדובר בפירוש גם‬
‫אויביו ישלים אתו )"ישלים" גם מלשון‬
‫שלימות( שלא רק שאינם מפריעים‪,‬‬
‫אלא גם מוסיפים שלימות‪.‬‬

‫"ויבן שם מזבח לה' גו'"‪ :‬להקים בכל‬
‫אותם המקומות‪ ,‬מקום תורה ומקום‬
‫תפילה‪ ,‬וכן מקוה טהרה‪.‬‬
‫ועל‪-‬ידי שיהי' "התהלך בארץ‬
‫לארכה ולרחבה" – יראו בגילוי בעיני‬
‫בשר ש"לזרעך נתתי את הארץ הזאת"‪,‬‬
‫ושגם אומות העולם מכירים בכך‪,‬‬
‫וגם אם לשעה קלה יהי' "רגשו‬
‫גויים ולאומים יהגו" – הנה האמת‬
‫היא שהם עצמם יודעים שזהו )כסיום‬
‫הכתוב( "ריק"‪ ,‬ומה ש"רגשו" ו"יהגו"‬
‫הרי זה רק מה שהם רוצים לצאת ידי‬
‫חובה לעיני מישהו‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬כדי שיראו בגילוי שגם אומות‬
‫העולם יודעים ש)ה"רגשו" ו"יהגו"( זהו‬
‫"ריק" – על בני ישראל להראות שמה‬
‫שהם אומרים שכל ארץ ישראל שייכת‬
‫להם‪ ,‬הם מתכוונים לכך באמת‬
‫– ופשיטא שלא להזמין‪ ,‬ח"ו‪ ,‬לחץ‬
‫מצד אומות העולם‪ ,‬על‪-‬ידי ההנהגה‬
‫המוזרה של התיישבות בנקודות‬
‫ספורות מסוימות‪,‬‬
‫על‪-‬ידי הנהגה כזו מראים‬
‫שמתחשבים בטענת המערערים‬
‫ואין שום סברא בשכל ובמציאות‬
‫לחלק בין נקודות ספורות אלו לכל‬
‫השאר‪ ,‬שכן‪ ,‬אותו "רגשו" ו"יהגו"‬
‫בדיוק קיים כשמתיישבים בנקודות‬
‫ספורות או כשמיישבים את כל אורך‬
‫הגבול וכל השטחים‪.‬‬
‫כשידגלו עם האמת – לא יהיו בזה‬
‫שום קושיים‪ ,‬מכיון ש"לזרעך נתתי את‬
‫הארץ הזאת"‪" ,‬כבר נתתי"‪.‬‬

‫ז‪ .‬כדי להביא דבר זה לידי גילוי‪,‬‬
‫נדרש שיהי' "קום התהלך בארץ‬
‫לארכה ולרחבה" – ליישב כל שטחי‬
‫ארץ ישראל וביחוד – אותם שטחים‬
‫שישנם מערערים עליהם‪,‬‬
‫ועל התיישבות זו להיות באותו‬
‫אופן כמו שהיה אצל אברהם אבינו‬
‫)שמעשה אבות סימן לבנים(‪ ,‬שבבואו‬
‫ובהתהלכו )התהלך( בארץ ישראל הנה‬

‫ח‪ .‬רק שלא יכריזו על כך בקול‬
‫רם‪ ,‬שתהי' ההתיישבות בשטחים בלי‬
‫רעש והמולה‪ ,‬מה שנוגע הוא מעשה‬
‫ההתיישבות בפועל‪ .‬באשר ללמעלה‬
‫הרי כשבני ישראל מחליטים כפי שצריך‬
‫להיות – הרי כלפי שמיא גליא‪ ,‬ובאשר‬
‫למטה – הרי המעשה הוא העיקר‪.‬‬
‫ומשום כך לא צריך לעשות‬
‫רעש מזה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה לא‬

‫ו‪ .‬הרי אין ענין יוצא מידי פשוטו‬
‫– הנה כל האמור הוא גם ביחס לארץ‬
‫ישראל כפשוטה‪ :‬למרות זאת שנדמה‬
‫שישנם אומות עולם המערערים על‬
‫חלקים מסוימים מארץ ישראל‪ ,‬עד‬
‫לטענתם "לסטים אתם" – אין מה‬
‫להתחשב אתם‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬מכיון שהקב"ה בעצמו אומר‬
‫"לזרעך נתתי את הארץ הזאת"‪ ,‬הרי‬
‫"כהמס דונג מפני אש גו' מפני אלקים"‪.‬‬
‫יתירה מזו‪ :‬עובדת מציאותם‬
‫של המערערים כו' – זהו רק זמנית‬
‫ולמראית עין‪ ,‬ואילו בפנימיות‬
‫ובאמיתיות יודעים גם הם ]וכפי שרש"י‬
‫כבר הודיע שבני ישראל "אומרים‬
‫להם" )לכל אומות העולם(‪ ,‬שמה‬
‫ש"ברצונו נתנה להם" )לפי שעה( הוא‬
‫כדי שלאחר מכן יהיה "ברצונו נטלה‬
‫מהם ונתנה לנו"[ שכל ארץ ישראל‬
‫לגבולותי' שייכת לבני ישראל‪.‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:30 AM‬‬

‫‪11‬‬

‫‪Mas853_A.indd 11‬‬

‫דבר מלכות‬

‫ההתפארות ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי‬
‫את החיל הזה"‪ ,‬אדרבה‪ :‬ההתפארות‬
‫ש"כוחי ועוצם ידי גו'" עלולה ח"ו‬
‫לקלקל‪ ,‬נוסף על כך שאין זה אמת‪.‬‬
‫יש לדעת שעושים זאת בשליחותו‬
‫ובכחו של הקב"ה‪ ,‬שעל‪-‬ידי כך מתווסף‬
‫יותר תוקף במעשה ההתיישבות‪ ,‬ולגבי‬
‫כחו של הקב"ה אין מקום למניעות כלל‬
‫ח"ו‪.‬‬
‫ט‪ .‬בשעה שילכו בדרך זו‪ ,‬הנה לא‬
‫רק שסוף סוף הם לא יערערו ]ועל אחת‬
‫כמה וכמה זה לא יעלה ח"ו בקרבנות‬
‫כלל‪ ,‬גם לא נפש אחת מישראל )שנפש‬
‫אחת היא עולם מלא(‪ ,‬ואפילו לא‬
‫להיפצע ח"ו באופן של "קטלא פלגא"[‪,‬‬
‫אלא אדרבה‪ :‬זה יביא את ה"הללו‬
‫את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים‪ ,‬כי‬
‫גבר עלינו חסדו גו'"‬
‫]וביחוד שבאים אנו כעת מחג‬
‫הסוכות‪ ,‬ששבעה ימים רצופים )שבעת‬
‫ימי ההיקף‪ ,‬הכוללים כל משך הזמן(‪,‬‬
‫וכן לאחר מכן בהמשך – בשמיני‬
‫)שומר ההיקף( עצרת ושמח"ת‪ ,‬אמרו‬
‫הלל גמור[‪,‬‬
‫וה"אומים"‬
‫ה"גוים"‬
‫שגם‬
‫האומרים ומשבחים בגילוי לעין כל‪,‬‬
‫ש"גבר עלינו חסדו"‪ ,‬ושחסד ה' התחזק‬
‫"עלינו" – על כל בני ישראל שבכל‬
‫מרחבי תבל‪ ,‬ביחוד על בני ישראל‬
‫הנמצאים בארץ אשר גו' עיני ה"א בה‬
‫מרשית השנה ועד אחרית שנה"‪,‬‬
‫יסייעו לבני ישראל )לא רק במה‬
‫שכבר הבטיחו‪ ,‬כי אם( כל הסיוע‬
‫)בממון וכיו"ב( שעל בני ישראל‬
‫בינתיים להיזקק להם‪ ,‬מפני שעדיין‬
‫נמצאים בגלות‪.‬‬
‫י‪ .‬שכן‪ ,‬כמדובר כמה פעמים‪,‬‬

‫‪12‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:30 AM‬‬

‫נמצאים עדיין בגלות‪ ,‬עדיין אנו לפני‬
‫האתחלתא דגאולה‪.‬‬
‫וכמו שמוכח מכך גופא ש)למרבה‬
‫הפלא ותמי' גדולה ביותר‪ ,‬מהולה בצער‬
‫גדול( עד היום טרם יישבו את כל שטחי‬
‫ארץ ישראל – על אף שהנהגה כזו היא‬
‫היפך השכל הישר‪ ,‬שכן )כאמור בסעיף‬
‫ז'( בכך רק מזמינים לחץ תמידי‪.‬‬
‫פוחדים מקול עלה נדף‪ .‬וקול עלה‬
‫נדף זה בא מאינו יהודי‪ ,‬הנה מפאת‬
‫החושך הכפול ומכופל של הגלות ישנם‬
‫כאלה שנכנעים בפני האינו יהודי‬
‫)למרות שבשכל הבריא‪ ,‬יודעים שזהו‬
‫קול עלה נדף בלבד(‪.‬‬
‫זהו חושך כפול ומכופל בחושך‬
‫הגלות עצמו‪ ,‬הגלות מצד עצמה היא –‬
‫כידוע – שרק "הגופים הלכו בגלות"‪,‬‬
‫לא הנשמות‪ .‬ובאים מתי מספר מבני‬
‫ישראל‪ ,‬וסוחבים גם את הנשמה‬
‫בגלות‪ ,‬שגם היא )הנשמה( תיכנע בפני‬
‫האינו יהודי‪.‬‬
‫לגבי מה שהיה עד עכשיו – הרי אין‬
‫צועקין על העבר‪ .‬ואילו מכאן ואילך‬
‫יהי רצון שיערה עליהם רוח ממרום‪,‬‬
‫גם על מתי המספר האמורים‪ ,‬ש)לא‬
‫רק שלא יבלבלו‪ ,‬אלא שגם הם( יסייעו‬
‫לבני ישראל להתיישב בכל שטחי ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ושלא ידחו זאת ללאחר זמן כי‬
‫אם לעשות זאת תיכף ומיד‪ ,‬בשעתא‬
‫חדא וביומא חדא ממש )שזה דוקא‬
‫יגדיל את ההצלחה(‪.‬‬
‫דבר זה דוקא הוא הדרך ל"ונתתי‬
‫שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו'"‬
‫וכל הברכות המנויות בפרשת בחוקותי‪,‬‬
‫עד ל"ואולך אתכם קוממיות"‪,‬‬
‫ועוד בהיותנו בימים האחרונים‬
‫של הגלות‪ ,‬יוליך הקב"ה את כל אחד‬
‫מישראל ]הן אלה שבחוץ לארץ‪ ,‬הם‬
‫אלה שבארץ הקודש ת"ו[ "קוממיות"‬

‫– "בקומה זקופה"‪,‬‬
‫ויהי' בכך משום הכנה ל"קץ שם‬
‫לחושך"‪ ,‬שהקב"ה יעשה סוף לחושך‬
‫הגלות‬
‫]על‪-‬ידי כך שבני ישראל )יאירו על‪-‬‬
‫ידי ש(יבנו בכל השטחים מקום תורה‬
‫ומקום תפילה‪ ,‬הנקראים "בית גדול"‬
‫הבא בהמשך ל"בית המלך"‪ ,‬דוד מלכא‬
‫משיחא‬
‫ועל‪-‬ידי שיבנו בכל השטחים מקוה‬
‫טהרה‪ ,‬שהיא הכנה ל)"מקוה ישראל‬
‫ה'" ו("זרקתי עליכם מים טהורים‬
‫גו'"[‪,‬‬
‫עד שהחושך עצמו יהפך לאור‪,‬‬
‫ולילה כיום יאיר‪,‬‬
‫שבקרוב ממש יבוא משיח צדקנו‬
‫ויבנה מקדש במקומו ו)אחר כך( יקבץ‬
‫נדחי ישראל‪ ,‬עד ש"יתקן את העולם‬
‫כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז‬
‫אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא‬
‫כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד"‪,‬‬
‫שיהי' "והיו מלכים אומניך‬
‫ושרותיהם מניקותיך"‪ ,‬ו"היתה לה'‬
‫המלוכה"‪.‬‬
‫יא‪ .‬שלכך קשר מיוחד למוצאי שבת‬
‫קודש‪ ,‬כי במוצאי שבת קודש עורכים‬
‫הרי סעודת מלוה מלכא‪ ,‬הנקראת‬
‫)והיא( "סעודתא דדוד מלכא משיחא"‬
‫ואומרים אז )או מדברים בענין(‬
‫"אל תירא עבדי יעקב" – שאין מה‬
‫לפחד‪ ,‬שכן‪ ,‬הקב"ה הולך עם כל יהודי‪,‬‬
‫הם הולכים יחד‪ ,‬עוד בהיותם בימים‬
‫האחרונים של הגלות‬
‫ולאחר מכן לוקח הקב"ה כל יהודי‬
‫)מבלי הבט על מעמדו ומצבו( ומוציא‬
‫אותו מהגלות )כפי שרש"י מבאר‬
‫בפשטות‪ ,‬גם לילד קטן(‪,‬‬
‫בקרוב ממש ובעגלא דידן‪.‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 12‬‬

ĦĕĥĕČė đĒ ĐĜĚĒĐ ĦđČĤĘ ČĜ đĜĤĕėĚđ đĜďĕďĕĘ
ĐĜēĘĥĦ ČĘ ĦđĕĥĕČ ĦđĜĚĒĐ
ĆĤõðòþí
ĆĤõðòþí 
øñïîð ñïýóíñ 
ñïýóíñ ĭñüøúî 
ĭñüøúî Ąąì 
Ąąì íñôð 
øñïîð 
íñôð ø÷ 
ø÷ øþ 
øþ Ĩïø 
Ĩïø ùõïñú 
ùõïñú ñüì 
ñüì 
Ĩõó
õ  

Ĩú 
íĄð 
ùõúĆð 
ûĆóð 
ñüõìĂìĂ 
õìñąüí
‘ˆ•—“’Œ•“ 
Ĩõóõ ‘ˆ•—“’Œ•“ Ĩú íĄð ùõúĆð ûĆóð ñüõìĂìĂ õìñąüíñü÷õò 
ñü÷õò
įĨõóƉŽŒ‰–Ž
‰ŽŒ‰–ŽĨúðøøñðúððø÷ðîĤíùþ
įĨõóĆ 
Ĩúðøøñðúððø÷ðîĤíùþ 

Ąąþ ðąõą 
ðąõą õąõúóð 
õąõúóð ùñõĹ 
ùñõĹ ôĤòúø 
Ąąþ 
ôĤòúø õĤðòþí 
õĤðòþí ĨõðĆ 
ĨõðĆ ðĀñóð 
ðĀñóð 
ĭñõóõ 
øìĄąõ 
ø÷ 
øþñ 
ñüõøþ 
ìíð 
ĭûñąóĮĄú 
ąïóø 
ĭñõóõ øìĄąõ ø÷ øþñ ñüõøþ ìíð ĭûñąóĮĄú ąïóø ùõúõ 
ùõúõ 
Ąąì 
ĭñĤĂõ 

½‰œ† 
ŸŽ† 

øą 
ĄĂóðí 
ĭð÷Ąíøñ 
ðíñôø 
Ąąì ĭñĤĂõ ½‰œ† ŸŽ†ĤĤ øą ĄĂóðí ĭð÷Ąíøñ ðíñôø 
ðíñô ðþąí 
ðþąí ĭĆõąõúóð 
ĭĆõąõúóð ðþąí 
ðþąí ĭìĤþõ 
ðíñô 
ĭìĤþõ ïĤíó 
ïĤíó ĄĀ÷ 
ĄĀ÷ ĆĤõþí 
ĆĤõþí
įĆóøĂñúñ
įĆóøĂñúñ 
ăñóĄúùìñüõĄõ÷úññüõïõïõøìĄăüííøíñôñðóúąí 
ăñóĄúùìñüõĄõ÷úññüõïõïõøìĄăüííøíñôñðóúąí 
öĄíøñ ĭñüííø 
ĭñüííø Ćóúą 
Ćóúą ùñõí 
ùñõí ĭñõïóõ 
öĄíøñ 
ĭñõïóõ ñüĆì 
ñüĆì óñúąø 
óñúąø ìü 
ìü ñøõìñõ 
ñøõìñõ 
ĆñõúąîíùõĄąñìúùõõóñĭôĤòúĆ÷Ąííĭñüøñ÷ñüĆñìñĭñõóõîñòðĆì 
ĆñõúąîíùõĄąñìúùõõóñĭôĤòúĆ÷Ąííĭñüøñ÷ñüĆñìñĭñõóõîñòðĆì
įĆñõüóñĄñ
įĆñõüóñĄñ 
ĭñõóõñĆõíõąüìññïñí÷ĆìöĄíõĭöĄíĆõìñðĭíñôðøĮìð 
ĭñõóõñĆõíõąüìññïñí÷ĆìöĄíõĭöĄíĆõìñðĭíñôðø
Įìð
įĄąíïþñąĀüúĆñĀõøìúĆñ÷ĄííĭñõóõõĤíóìøø÷öñĆí
įĄąíïþñąĀüúĆñĀõøìúĆñ÷ĄííĭñõóõõĤíóìøø÷öñĆí
ùðõïí÷úñùðõĄõăñú
ùðõïí÷úñùðõĄõăñú
ðø÷ðõĄñð
ðø÷ðõĄñð

‰Š™Ž›Š‘…‡Ž
ŠŸŽŽ—Š‘…‡Ž
™‹•žŽœ
™‹•žŽœ

žˆŠœ‰š…Ɣ›Ž•
žˆŠœ‰š…Ɣ›Ž•

ûĆóðõĄñð
ûĆóðõĄñð

‘ŒŠ‘…‘›†Ÿ‘…
ŠŸŽŽ—Š‘…‘›†Ÿ‘…
œŽÁ›™Šœ
œŽÁ›™Šœ
ŠˆŠ‰Ɖ•Š™
ŠˆŠ‰Ɖ•Š™

ïþñùøñþøóõąúðöøúñüõíĄññüĄñúñüüñïìõóõ
ď"čē ĤĠė ,770 À ď"čē ĕďĕĝē ĦďđĎČ Ħĕčč 17:15 ĐĞĥč :ęĕĜĠ ĦĘčģ
(01.11.12) Ď"ĞĥĦ'Đ ěđĥē Ē"Ĕ ,ĕĥĕĚē ęđĕč :ĐĜđĦēĐ ĦďđĞĝđ ĐĠđēĐ
'č ď"čē ĤĠė ,ĐģčĤ Ħĕč ęĕĞđĤĕČĐ ęĘđČč 18:00 ĐĞĥč

Mas853_A.indd 13

10/23/2012 2:50:30 AM

‫שבת קודש יא חשון‬
‫פרשת לך לך‬
‫ירושלים תל‪-‬אביב חיפה ניו יורק‬

‫פריז‬

‫לונדון‬

‫‪5:41‬‬
‫‪6:40‬‬

‫‪6:22‬‬
‫‪7:27‬‬

‫‪5:26‬‬
‫‪6:34‬‬

‫הדלקת נרות ‪4:15‬‬
‫צאת השבת ‪5:31‬‬

‫‪4:17‬‬
‫‪5:33‬‬

‫‪4:15‬‬
‫‪5:31‬‬

‫זריחה סזק"ש חצות מנחה גדולה פלג המנחה שקיעה‬
‫‪4:56‬‬
‫‪3:47‬‬
‫תל אביב ‪11:52 11:25 8:39 5:54‬‬
‫‪5:58‬‬
‫‪4:51‬‬
‫ניו‪-‬יורק ‪1:06 12:40 10:01 7:22‬‬
‫ג' פרקים‪ :‬הלכות מקוואות פרקים ב‪-‬ד‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות גירושין פרק ח‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע ק"ט‬

‫יום ראשון‪ ,‬יב חשון‬

‫יום שני‪ ,‬יג חשון‬

‫זריחה סזק"ש שקיעה‬
‫תל ‪4:55 8:40 5:55‬‬
‫אביב‬
‫ניו‪-‬‬
‫יורק ‪5:57 10:01 7:23‬‬

‫זריחה סזק"ש שקיעה‬
‫תל ‪4:54 8:40 5:56‬‬
‫אביב‬
‫ניו‪-‬‬
‫יורק ‪5:56 10:02 7:24‬‬

‫ג' פרקים‪ :‬הלכות מקוואות פרקים‬
‫ה‪-‬ז‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות גירושין פרק ט‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע ק"ט‬

‫יום שלישי‪ ,‬יד חשון‬
‫זריחה סזק"ש שקיעה‬
‫תל ‪4:53 8:41 5:57‬‬
‫אביב‬
‫ניו‪-‬‬
‫יורק ‪5:54 10:02 7:25‬‬
‫ג' פרקים‪ :‬הלכות מקוואות פרק יא‪.‬‬
‫הלכות נזקי ממון פרקים א‪-‬ב‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות גירושין פרק יא‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע ק"ט‪ ,‬מ"ע רל"ז‬

‫יום חמישי‪ ,‬טז חשון‬
‫זריחה סזק"ש שקיעה‬
‫תל ‪4:51 8:41 5:58‬‬
‫אביב‬
‫ניו‪-‬‬
‫יורק ‪5:52 10:03 7:27‬‬
‫ג' פרקים‪ :‬הלכות נזקי ממון פרקים‬
‫ו‪-‬ח‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות גירושין פרק יג‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע רל"ח‬

‫‪14‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:31 AM‬‬

‫ג' פרקים‪ :‬הלכות מקוואות פרקים‬
‫ח‪-‬י‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות גירושין פרק י‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע ק"ט‬

‫יום רביעי‪ ,‬טו חשון‬
‫זריחה סזק"ש שקיעה‬
‫תל ‪4:52 8:41 5:58‬‬
‫אביב‬
‫ניו‪-‬‬
‫יורק ‪5:53 10:02 7:26‬‬
‫ג' פרקים‪ :‬הלכות נזקי ממון פרקים‬
‫ג‪-‬ה‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות גירושין פרק יב‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע ר"מ‬

‫יום שישי‪ ,‬יז חשון‬
‫זריחה סזק"ש שקיעה‬
‫תל ‪4:50 8:41 5:59‬‬
‫אביב‬
‫ניו‪-‬‬
‫יורק ‪5:51 10:04 7:29‬‬
‫ג' פרקים‪ :‬הלכות נזקי ממון פרקים‬
‫ט‪-‬יא‬
‫פרק אחד‪ :‬הלכות יבום וחליצה‬
‫פרק א‬
‫ספר המצוות‪ :‬מ"ע רמ"א‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 14‬‬

‫דבר המערכת‬

‫להקדים‬
‫את הבחירה‬
‫הקדמת הבחירות למרות הידיעה כי לא מהן תצמח‬
‫הישועה‪ ,‬על רקע ההתדרדרות במצב החינוך של עם‬
‫ישראל בארה"ק‪ ,‬מחייבת אותנו לפעול לכך שהעם‬
‫והעולם כולו יקדימו את הבחירה היחידה האפשרית‪,‬‬
‫הגאולה השלימה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬

‫ב‬

‫ימים אלו הוכרזו בחירות מוקדמות בארץ‬
‫הקודש‪ ,‬למרות שהקדמת בחירות היא כבר דבר‬
‫שבשגרה‪ ,‬יש להניח כי הנושא מעסיק חלק לא‬
‫מבוטל מהקוראים‪.‬‬
‫כולנו יודעים את החשיבות המרובה שמייחס כ"ק‬
‫אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לנעשה בארץ הקודש‪,‬‬
‫ולמהלכי הממשלה‪ ,‬אשר משפיעים באופן ישיר בעניינים‬
‫של פיקוח נפש‪ ,‬כמו גם בעניינים חשובים אחרים על מליוני‬
‫יהודים בארה"ק ובעולם כולו‪.‬‬
‫מי שנמצא בתוך הציבור הרחב‪ ,‬נוכח כי שוררת אדישות‬
‫כמעט מוחלטת‪ ,‬הגובלת במיאוס ותיעוב‪ ,‬נוכח כל מה‬
‫שמתרחש בפוליטיקה‪ .‬לכאורה‪ ,‬מערכת הבחירות הנוכחית‪,‬‬
‫אמורה להיות סוערת ומעניינת‪ .‬סוף כל סוף‪ ,‬חלו בשנים‬
‫האחרונות לא מעט שינויים במפה הפוליטית‪ ,‬מפלגות‬
‫מסיימות את דרכן ואחרות מתחדשות‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שכנראה הציבור אינו כל כך טיפש או תמים‪.‬‬
‫הציבור יודע היטב‪ ,‬כי משום מפלגה לא תצמח ישועתו‪ .‬די‬
‫היה לנו בניסיון הבחירות הקודמות – וכן מערכות בחירות‬
‫קודמות‪ ,‬כמו גם משאלים למיניהם – כדי להיווכח כי‬
‫תוצאות הבחירות‪ ,‬ורצון הציבור כפי שהוא בא לידי ביטוי‬
‫באמצעותן‪ ,‬אינן משנות הרבה‪ .‬אם אחרי בחירות בהן זכה‬
‫גוש ה'ימין והדתיים' בכמעט שני שלישים מהמושבים‬
‫בכנסת‪ ,‬ובכל זאת בוצעה מדיניות שמאל שבשמאל‪ ,‬מי עדיין‬
‫יחשוב שבבחירות ייקבעו הגורלות?‬
‫הנושאים שלכאורה יעלו על סדר היום‪ ,‬נוגעים לציבור‬
‫החרדי‪ ,‬לבני הישיבות‪ .‬שאלות כגון נושא גיוס בני הישיבות‬
‫מועלות על הפרק‪ ,‬באדיבות החלטות הדיקטטורה‬
‫המשפטית‪ ,‬אולם גם כאן לא נראה שמישהו באמת חושב‬
‫שמעבר לקוסמטיקה כזו או אחרת‪ ,‬יחול שינוי מהותי‪.‬‬
‫בחורי הישיבות שאכן עוסקים בתורה‪ ,‬ימשיכו לעסוק‬

‫בה ובכך להגן ולשמור על קיומו של עם ישראל‪ ,‬ואלו‬
‫שמשום מה אינם מתאימים ימלאו את חלקם וחובתם ככל‬
‫שהרשויות ישכילו לאפשר זאת‪ ,‬כל מקום בצה"ל שמותאם‬
‫לחרדים מתמלא חיש מהר‪ .‬לכל היותר יוסיפו מסגרות‬
‫המכונות 'שרות לאומי'‪ ,‬ויקבעו בחוק כל מיני הצהרות על‬
‫מנת שהמפלגות יוכלו להציג הישגים מדומים‪ ,‬אך לא נראה‬
‫שמישהו מאמין שהמצב באמת ישתנה בפועל‪.‬‬
‫דווקא הכותרות בנושא ההתנהגות המופקרת של בני‬
‫נוער מסכנים‪ ,‬כאלו שחונכו במערכת שאינה מקנה את‬
‫הערכים היחידים שיכולים למנוע פשיעה‪ ,‬את הידיעה שיש‬
‫בורא לעולם‪ ,‬יש דין ויש דיין‪ ,‬ורק אלו קובעים את הגבולות‪.‬‬
‫בני הנוער היום גדלים במערכת 'ליברלית'‪' ,‬דמוקרטית'‬
‫ו'מתקדמת'‪ ,‬כזו המקדשת את 'זכויות האדם' והפרט‪,‬‬
‫ובעצם נוטלת ממנו את הזכות הבסיסית – הזכות לערכים‬
‫מוחלטים‪ ,‬לצדק ויושר בסיסיים‪ ,‬הזכות והחובה לחיות‬
‫כאדם‪ ,‬וכל שכן כיהודי‪.‬‬
‫החינוך היהודי האמיתי‪ ,‬נחשב אצל כלי התקשורת‬
‫ל'מיושן'‪' ,‬פרימטבי' ו'חשוך'‪ ,‬אך הדבר מזכיר את תגובת‬
‫הרבי על דברי ביקורת של עתונאי שטען כי יש כאן חזרה‬
‫ל'חשכת ימי הביניים'‪ ,‬כי יעיין בכותרות העיתונים ויענה‬
‫האם מה שקורה היום זהו האור‪...‬‬
‫אלו דברים שאמר הרבי לפני עשרות שנים‪ ,‬והם בתוקף‬
‫מיוחד גם כעת‪ .‬נוכח ההכרה של הציבור כי צריך למצוא‬
‫תשובות אחרות למצב הנוכחי‪ ,‬אנו חייבים למלא את‬
‫השליחות המוטלת עלינו‪ ,‬ולעשות הכל כדי שאכן יוקדמו‬
‫הבחירות‪ ,‬תוקדם הבחירה האמיתית והנכונה‪ .‬חינוך‬
‫לתורה ומצוות כהכנה לבחירה המושלמת – הבחירה במלך‬
‫המשיח ובגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬עם סיסמת הבחירות‬
‫האמתית היחידה‪:‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:33 AM‬‬

‫‪15‬‬

‫‪Mas853_A.indd 15‬‬

‫הפרשה החסידית‬

‫ברית בין הבתרים‬

‫פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח‬

‫כ"ק אדמו"ר הזקן‪ :‬יש להבין‪ :‬מה הטעם שצריך הקב"ה‬
‫להישבע לאברהם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"? אלא שהשבועה‬
‫ענינה הוא – שאפילו אם יגרום החטא‪ ,‬ואזי על פי הדעת והחכמה‬
‫לא יושג בשכל שתינתן להם הארץ‪ – ,‬אף על פי כן‪ ,‬מחמת השבועה‪,‬‬
‫קבע הקב"ה שכן יהיה למעלה מהרצון‪ ,‬והחכמה‪ ,‬בהתגלות‬
‫ההתקשרות עם ישראל‪ ,‬באופן שלמעלה מסדר ההשתלשלות‪.‬‬

‫על פי המדובר לעיל‪ ,‬שבדורנו זה במיוחד )הדור האחרון‬
‫בגלות‪ ,‬ודור הראשון של הגאולה( ישנה הדגשה יתירה בעבודה‬
‫של "לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬וקנין כל העשר‬
‫ארצות – הרי מובן‪ ,‬שזה צריך לכל לראש להשתקף בעבודה‬
‫מעין זה של יהודי‪ ,‬על ידי זה שהוא מוסיף בלימוד התורה‪,‬‬
‫לא רק לפי ג' המוחין שלו השייכים למידות‪ ,‬אלא גם ג' מוחין‬
‫בעצם‪ .‬שזהו במיוחד – על ידי ההוספה בלימוד פנימיות התורה‬
‫)כולל בביאור עניינים אלו דעבודת המוחין(‪ ,‬כולל – בענייני‬
‫הגאולה ומשיח צדקנו‪.‬‬

‫)לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פג‪ ,‬ג(‬

‫)משיחות ש"פ לך לך תשנ"ב(‬

‫מאת הרב יוסף אברהם פיזם‬

‫כוחה של שבועה‬

‫עלי עשור‬
‫כ"ק אדמו"ר האמצעי‪ :‬לכאורה פלא הוא‪ ,‬שניתנו ארצות קני‬
‫קניזי וקדמוני לאברהם בכריתת ברית בין הבתרים‪ ,‬ולא ניתנו‬
‫לבניו כלל? אלא‪ ,‬שלאחר בירור שבע מידות הרעות של הנפש‬
‫הבהמית‪ ,‬יזכו בדרך ממילא לשלימות של שלושת בחינות המוחין‬
‫שזה יהיה בגאולה העתידה‪ .‬ומכך ישתלשל שיקבלו את שלושת‬
‫הארצות הנוספות‪ ,‬קני קניזי וקדמוני‪ .‬זהו מה שנאמר "עלי עשור"‪,‬‬
‫שיהיה הכינור של משיח – בעשרה נימין‪ ,‬כנגד עשר ארצות שיהיו‬
‫בידי ישראל בתכלית השלימות‪.‬‬
‫)פירוש המילות פב‪ ,‬א(‬

‫קני קניזי וקדמוני – בזמן הגלות‬
‫כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‪ :‬שלושה אומות אסר להם הקב"ה‬
‫לרשת את ארצם כשיכנסו לארץ‪ .‬והם קני קניזי וקדמוני‪ .‬אולם‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אמרו חז"ל שעמון ומואב טיהרו בסיחון‪ ,‬והיינו‬
‫שחלק מזה אכן קיבלנו בזמן הגלות‪.‬‬
‫ויובן ענינם של עמון ומואב על פי פנימיות הענינים‪ ,‬באופן‬
‫שתובן הסיבה לכך שחלק מסויים מארצותיהם כבר ירשנו בפועל‪.‬‬
‫כי הנה עמון אותיות נועם‪ .‬לאמור‪ :‬שעל ידי נועם ההתבוננות‬
‫בבינה שבנפש‪ ,‬מתבררת בינה שבלעומת זה )עמון( ויבוא לבחינת‬
‫"ומה נעמת אהבה בתענוגים"‪ .‬ומואב מלשון אב‪ ,‬רומז על החכמה‬
‫שנקראת אב‪ .‬שעל ידי עבודת הנפש האלוקית בחכמה דקדושה‬
‫)מאב – שבשמים( מתבררת החכמה דלעומת זה )מואב(‪ .‬וכיון‬
‫שעבודה זו קיימת גם בזמן הגלות‪ ,‬לכן ירשנו כבר חלק מעמון‬
‫ומואב‪ .‬אולם לעתיד לבוא תהיה עבודת המוחין בתכלית השלמות‪,‬‬
‫ונקבל אז גם את שלושת הארצות בתכלית השלימות‪.‬‬
‫)אור התורה‪ ,‬דברים כרך א עמ' כח(‬

‫ויבתר אותם‬
‫כ"ק אדמו"ר מהר"ש‪ :‬ענין כריתת ברית‪ ,‬ששני אנשים‬
‫כורתים ברית‪ ,‬הם נעשים כמו שני חצאים – שהאחד בלי השני‬
‫אין לו שלימות‪ .‬זאת היא המשמעות של מעשה אברהם בברית בין‬
‫הבתרים ש"ויבתר אותם בתווך"‪ .‬שהקב"ה וישראל הם כמו שני‬
‫חצאים של שלימות אחת‪ ,‬כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו"‪.‬‬
‫)תורת שמואל תרכ"ז עמ' רה(‬

‫לזרעך נתתי את הארץ – גם ברוחניות‬
‫כ"ק אדמו"ר מהורש"ב‪ :‬זריעת המצוות צריכה להיות בארץ‬
‫דווקא‪ ,‬כשם שבגשמיות הזריעה היא בארץ דוקא‪ .‬וזהו ענין מה‬

‫‪16‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:33 AM‬‬

‫לע"נ הרב זלמן יודא ב"ר שלום ישעי' דייטש ע"ה‬
‫שהקב"ה נתן לאברהם בברית בין הבתרים את הארץ‪ .‬לא רק את‬
‫ארץ ישראל הגשמית נתן להם אלא גם את ארץ ישראל העליונה‪,‬‬
‫שבה מלובש כוח הצומח הרוחני – שבכוחו להצמיח על ידי זריעת‬
‫המצוות‪ ,‬הצמחת ישועות! לפיכך נקראו ישראל "ארץ חפץ"‪ ,‬ועל‬
‫ידם נעשית צמיחת מעשה המצוות‪ ,‬כנרמז בפסוק "וזאת המצוה‬
‫אשר ציוה ה' לעשות בארץ"‪ .‬ומהי בחינת ארץ בעבודת ה'? אלא‬
‫זוהי העבודה מתוך הכנעה ושפלות‪ ,‬בבחינת "ארץ" – "ונפשי כעפר‬
‫לכל תהיה"‪ ,‬שאז מתקיים בו "פתח ליבי בתורתך ובמצוותיך‬
‫תרדוף נפשי" – שנעשית בו הפתיחה והצמיחה בתורה ומצוות!‬
‫)סה"מ תרנ"ד עמ' קעז(‬

‫מדוע בחר אברהם בשיעבוד מלכיות?‬
‫כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ‪ :‬איתא במדרש‪ :‬ארבעה דברים‬
‫הראה לו הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים‪ :‬גיהנם‬
‫ושיעבוד מלכיות‪ ,‬מתן תורה ובית המקדש‪ .‬שאלו הקב"ה "במה‬
‫אתה רוצה שירדו בניך כשיחרב בית המקדש "? ובחר אברהם את‬
‫שיעבוד מלכיות‪ .‬וטעם הדבר‪ :‬כי על ידי השיעבוד שבזמן הגלות‬
‫בטרדות הפרנסה ובנסיונות העולם הזה הגשמי‪ ,‬הנה על ידי שעומד‬
‫בנסיונות‪ ,‬וצועק לה' מפנימיות ליבו‪ ,‬מגיע היהודי לדרגה גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬ממה שהיתה דרגת נשמתו קודם ירידתה לגוף למטה‪ .‬ויפה‬
‫כוחה של עבודה זו לזרז את ביאת משיח צדקנו‪ ,‬שכשם שעל ידי‬
‫השיעבוד זכו לגאולת מצרים ולמתן תורה‪ ,‬כך על ידי מסירות‬
‫הנפש בזמן הגלות‪ ,‬זוכים לגאולה העתידה!‬
‫)סה"מ תרצ"ב עמ' קמז(‬

‫והיא שעמדה‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ :‬ההתקשרות של הקב"ה‬
‫וישראל‪ ,‬על ידי ההבטחה בברית ביו הבתרים‪ ,‬ישנה תמיד מבלי‬
‫הבט על המעמד ומצב הרוחני של בני ישראל‪ .‬זהו שאומרים‬
‫בהגדה של פסח "והיא שעמדה לאבותינו"‪ .‬והיא – זוהי ההבטחה‬
‫לאברהם אבינו בברית בין הבתרים‪ .‬שמכוח הבטחה והתקשרות זו‬
‫של הקב"ה ובני ישראל אינו נוגע ענין התורה והמצוות – הרי "בכל‬
‫דור ודור" – בכל המצבים הרוחניים והגשמיים שנמצאים בבני‬
‫ישראל – "הקב"ה מצילנו מידם" – מאומות העולם ומהיצר הרע‪,‬‬
‫וגואלנו גאולה פרטית וכללית‪.‬‬
‫)תורת מנחם כרך יט ח"ב עמ' ‪(262‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 16‬‬

‫מאוצר המלך‬

‫תקנת המשקה‬
‫בתקפה עומדת‬
‫מענה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לאחד‬
‫התמימים שכתב ששמע שהרבי ביטל את תקנת‬
‫המשקה‪:‬‬
‫נבהלתי לכתבו ע"ד השמועה בשמי‬
‫שכאילו שניתי והקלתי בנוגע למשקה‪.‬‬
‫עא‬
‫ובצנעא‬
‫ופשוט אשר והענין בתקפו עומד‪,‬‬
‫חמור עוד יותר‪.‬‬

‫‪³"°‬‬

‫‪¸Á´°È‬‬
‫‪¸Á‬‬
‫‪´¯ ¸½´¸ À¸À° »Á ³ÇºÈ³» ɴǯ´Ã½ ´¸²´·À ɴǸ²‬‬
‫‪³È²¶ ³¸¿°° ³Ç¸²‬‬
‫‪770 ½ ³º¸»³ 'Ʋ‬‬
‫‪Ʋ 5‬‬

‫¶‪¼¸°¶Ç´ ¼¸Ã¸ ¼¸Ç²‬‬
‫‪¯»½ É´ÇÈ‬‬

‫½·‪²´¸Å³ »º ¼Á ¯»½ ¶°‬‬

‫¶¿¸‪°ºÇ» ³‬‬

‫¯´‪É´Å´°Æ» ɲ¶´¸½ ³¸ÅÃ‬‬
‫»‪17183635084 :¼¸·ÇÃ‬‬

‫אם כ‪ ‬אחד ואחת מאנ"ש ירשמו רק ‪ 10‬י‪‬דים‬

‫מסיימים השנה!‬

‫גיליון מס' ‪• 837‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:33 AM‬‬

‫‪17‬‬

‫‪Mas853_A.indd 17‬‬

‫אגרות קודש בפרסום ראשון‬

‫מהי הדרך הנכונה להפוך מ'עני' ביהדות‪ ,‬ליהודי 'מליונר'?‬

‫מליונר יהודי‬
‫"אגרות קודש" שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר‬
‫"‪ ,"Letters from the Rebbe‬מובאות כאן בפרסום ראשון‬
‫בתרגום חופשי ללשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת‬
‫"אוצר ספרי ליובאוויטש"‪ ,‬שמסרה לידינו את התרגומים‪,‬‬
‫שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב‬
‫איך לעשות מליון נשמות‬
‫מר לנדאו היה יהודי עשיר‬
‫מאוד ממיאמי‪ ,‬פלורידה‪ ,‬שתרם‬
‫את בית‪-‬הספר היהודי‪-‬חב"די‬
‫הראשון במיאמי‪ .‬וכפי שנראה‬
‫בהמשך הספר הוא עסק‬
‫בהתכתבות ענפה עם הרבי‪,‬‬
‫בכל תחומי החיים‪ ,‬שלו ושל‬
‫משפחתו‪ .‬הוא כתב ספר בשם‬
‫"איך לעשות מליון דולר"‪ ,‬ושלח‬
‫עותק ממנו לרבי‪.‬‬
‫ב"ה‪ ,‬י' אדר א'‪ ,‬ה'תשל"ג‬
‫ברוקלין‪ ,‬ניו יורק‬
‫מר מרדכי שאול לנדאו‬
‫‪North Bay Road 4340‬‬
‫‪Miami Beach, Florida 33140‬‬
‫שלום וברכה‪:‬‬
‫הנני מאשר בזאת את קבלת ספרך‬
‫המפורסם‪ .‬אני מעריך את התחשבותך‬
‫בכך ששלחת לי עותק עם חתימתך‪ .‬אני‬
‫מבין שבקרוב הנך עומד להוציא לאור‬
‫ספר שני‪ ,‬ומנצל את ההזדמנות הזאת‬
‫להודות לך מראש גם על העותק ממנו‪.‬‬
‫עולם העסקים והממון איננו‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬תחום ההתעניינות הראשון‬

‫‪18‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:34 AM‬‬

‫במעלה אצלי‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬עקרונות‬
‫רבים ואפילו שיטות הינם משותפים‪,‬‬
‫או בכל אופן קשורים‪ ,‬למערכת כללים‬
‫השייכת לכל הצלחה אנושית‪ .‬אני‬
‫בטוח‪ ,‬משום כך‪ ,‬שאני רשאי ללקט‬
‫מספריך כמה נקודות שימושיות‬
‫שיכולות להיות מיושמות בהצלחה‬
‫בשטח הקרוב יותר לתחום הענין שלי‪,‬‬
‫כלומר "איך לעשות מליון נשמות" –‬
‫בשינוי נוסח הכותרת לספרך – ליהדות‬
‫התורנית‪ ,‬אשר יש להודות‪ ,‬יכול להיות‬
‫מעט קשה יותר‪ .‬אולם השיטה והגישה‬

‫של 'מכירה קמעונאית' היא הדרך‬
‫להשגת המטרה הזאת‪ ,‬ואינה שונה‬
‫ביסודה‪.‬‬
‫איננו יכולים לצפות מכל יהודי‬
‫'עני' להפוך תיכף ומיד ליהודי 'מיליונר'‬
‫במובן של מחויבות מוחלטת לתורה‬
‫ויידישקייט‪ .‬זהו תהליך של צעד אחר‬
‫צעד – 'מכירה בקמעונאות'‪ ,‬אולם עם‬
‫ההבנה הברורה שבעוד שניתן לעשות‬
‫ויתורים לטבע האנושי בדרך לשינוי‬
‫קיצוני‪ ,‬בתורה ומצוות לא יכולה להיות‬
‫שום הפחתה או פשרה‪ .‬אם בנקודה‬
‫כלשהי של ההתקדמות ההדרגתית‬
‫הזאת לא משיגים את המטרה‪ ,‬המטרה‬
‫עדיין ברורה בוודאות‪.‬‬
‫שכן התורה‪ ,‬תורת אמת‪ ,‬אינה‬
‫ניתנת לשינוי‪ .‬ומורנו הדגול הרמב"ם‬
‫הגדיר זאת כעיקר בסיסי באמונתנו‪.‬‬
‫'מורה הנבוכים' הדגול הזה )אחת‬
‫מיצירותיו העיקריות(‪ ,‬שהיה רופא‬
‫מוכר באופן אוניברסלי – לגוף ולנפש‬
‫כאחד‪ ,‬שהתייחס לא רק לנבוכי דורו‪,‬‬
‫אלא לנבוכים של כל הזמנים‪ ,‬כולל‪,‬‬
‫במיוחד‪ ,‬אלו של ימינו אנו‪ ,‬שיתכן‬
‫שמעולם לא היה זמן שבו המבוכה‬
‫היתה גדולה יותר‪.‬‬
‫היה מעודד מאוד להיווכח שאתה‬
‫מנצל את השפעתך החשובה ויכולות‬
‫אחרות בלקיחת חלק פעיל לקדם את‬
‫פעילויות ליובאוויטש להפצת וחיזוק‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 18‬‬

‫יידישקייט בקהילתך‪ .‬השליח שלנו‬
‫שם דיווח לי על מעורבותך האישית‪,‬‬
‫שבאה לביטוי בצורה כל כך משכנעת‬
‫בתוכן הנאום שלך לבנקעט‪ ,‬כפי שאני‬
‫רואה מהעותק שהתקבל על ידי‪,‬‬
‫ונאמר לי שזה עשה רושם חזק על קהל‬
‫המאזינים‪.‬‬
‫זוהי ללא ספק הוכחה שאלו היו‬
‫"דברים היוצאים מן הלב‪ ,‬נכנסים אל‬
‫הלב"‪ ,‬כמאמר חכמינו‪ .‬ואם יורשה‬
‫לי ציטוט נוסף‪ ,‬חכמינו מביעים‬
‫בתמציותיות את השאפתנות האנושית‪,‬‬
‫שגוברת עם ההישגים‪ ,‬בפתגם "מי‬
‫שיש לו מנה רוצה מאתיים‪ ,‬ומי שיש‬
‫לו מאתיים – רוצה ארבע מאות" )לא‬
‫סתם הוספה על מאה(‪ .‬אם זה כך‬
‫בעניינים ארציים‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬
‫זה צריך להיות בנוגע לערכים רוחניים‬
‫נצחיים‪.‬‬
‫יהי רצון מה' שכך יהיה בענין‬
‫שלך‪ ,‬בהשתדלותך למען הציבור‬
‫לקידום כל העניינים ששייכים לתורה‪.‬‬
‫וכשההשתדלות היא מוחלטת ההצלחה‬
‫המרבית מובטחת בכל המובנים‪ ,‬כפי‬
‫שחכמינו מבטאים זאת‪ :‬בני – החיים‬
‫הפיזיים; חיי – החיים הרוחניים;‬
‫ומזוני רוויחי – אמצעים כספיים‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬לא רק באמצעות‬
‫תרומה כספית מכובדת‪ ,‬אלא גם על‬
‫ידי מעורבות אישית‪ ,‬כולל גיוס ידידים‬
‫למטרה‪ ,‬ועל ידי מילים ושימוש דוגמה‪,‬‬
‫ובאופן שכל המאמצים הללו חדורים‬
‫בהתעוררות ובשמחה‪ ,‬שמשתקפים‬
‫בכל הכוחות הרוחניים של הנפש‪.‬‬
‫באיחולי תפילה להצלחה בכל‬
‫האמור‪,‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫)חתימת יד קודשו(‬

‫מיאמי כדוגמה‬
‫לכל יהדות אמריקה‬
‫בשנות השישים והשבעים‬
‫מיאמי היתה אחד המרכזים‬
‫הגדולים ביותר של התבוללות‬
‫היהודים האמריקאים‪ .‬הרבי‬
‫מעודד את מר לנדאו לבנות‬
‫בית‪-‬ספר דתי‪ ,‬ואומר שזה יהווה‬
‫דוגמה לכל יהדות אמריקה כיצד‬
‫למנוע התבוללות‪ .‬בהמשך הרבי‬

‫מבקש ממנו להתערב בפעילות‬
‫למען יהודי רוסיה בארץ‪ ,‬שזה‬
‫עתה עלו משם כמה מאות‬
‫אלפים‪ .‬בסוף הרבי מעודד אותו‬
‫לקיים מצוות מכיוון שהוא איש‬
‫מפורסם בכל כלי התקשורת‪,‬‬
‫ויש בכך כדי להשפיע על הרבה‬
‫מאוד אנשים‪.‬‬
‫ב"ה‪ ,‬כ"ב אדר ב' ה'תשל"ג‬
‫ברוקלין‪ ,‬ניו יורק‬
‫מר מרדכי שאול לנדאו‬
‫‪North Bay Road 4340‬‬
‫‪Miami Beach, Florida 33140‬‬
‫שלום וברכה‪:‬‬
‫מכתבך מה‪ 1-‬למרץ הגיע אליי‬
‫באיחור מה‪ .‬אני מצטער שהבעת תודתי‬
‫התעכבה באופן בלתי נמנע בשל ימי‬
‫הפורים שהיו בינתיים‪ .‬נא קבל את‬
‫התנצלותי‪.‬‬
‫קודם כל‪ ,‬ברצוני להביע את‬
‫שביעות רצוני מהיענותך להצעות‬
‫שהצעתי בפניך במהלך ביקורך כאן‪.‬‬
‫היה זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לעונג לערוך אתך‬
‫היכרות אישית‪.‬‬
‫בכנות‪ ,‬תהיתי מה תהיינה‬
‫תגובותיך לנימוסים ה'לא אמריקניים'‬
‫שבהם קידמתי את פניך‪ .‬שכן‪ ,‬הדרך‬
‫האמריקנית המקובלת‪ ,‬אם אינני‬
‫טועה‪ ,‬היא לקדם את פניו של מישהו‬
‫במטר מחמאות ושבחים‪ ,‬גם אם לא‬
‫תמיד הוא ראוי להן במלואם‪.‬‬
‫במקרה שלך‪ ,‬כמובן‪ ,‬זאת היתה‬
‫הערכה שהגיעה בצדק‪ ,‬שכן הייתי‬
‫בהחלט מודע להישגיך ולרוחב לבך‬
‫למען פעילות ליובאוויטש בקהילתך‪,‬‬
‫שמוענקים כמיטב המסורת‪ ,‬מתוך‬
‫התעוררות ומסירות‪ ,‬אפילו כשמדובר‬
‫בשכנוע ידידיך להיות מעורבים בכך‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬במקום להביע את הערכתי‬
‫באריכות‪ ,‬רפרפתי על כך בקצרה‪ ,‬ומיד‬
‫אתגרתי אותך בפרויקטים חדשים‬
‫וגדולים‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬המצב היה שהרגשתי‬
‫דחף לנצל את הזמן היקר שעמד‬
‫לרשותנו כדי לדון אתם בעניינים הללו‬
‫אשר‪ ,‬להערכתי‪ ,‬בעלי חשיבות חיונית‪,‬‬
‫כלומר הרחבת התוכנית שלנו במיאמי‬
‫וכן הפרויקט בארצנו הקדושה‪ ,‬מתוך‬

‫ידיעה שלא משנה כמה נוכל למתוח את‬
‫השעה המאוחרת‪ ,‬הזמן היה עדיין קצר‬
‫מדי בכדי לדון בצורך החיוני שבעניינים‬
‫הללו‪ ,‬על כל השלכותיהם‪.‬‬
‫העיקרון שמנחה אותי במצב זה‪,‬‬
‫כמו גם בפגישה עם אנשים בכלל‪ ,‬הוא‬
‫האימרה ששמעתי מחמי זכר צדיק‬
‫לברכה‪" :‬כששני יהודים נפגשים‪ ,‬אין‬
‫הם צריכים להסתפק בתועלת שהמפגש‬
‫נותן לכל אחד מהם‪ ,‬אלא מיד עליהם‬
‫לעסוק באפשרות להביא תועלת ליהודי‬
‫שלישי‪ ,‬רביעי‪ ,‬וליהודים רבים ככל‬
‫האפשר‪".‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬קיוויתי ביותר שתקבל‬
‫את הצעתי ברוח הנכונה‪ ,‬ולו רק בגלל‬
‫שכבר עשית פריצת דרך מרשימה‪.‬‬
‫וכפי שכתבתי לך במכתבי הקודם‪,‬‬
‫דברי חכמינו זכרונם לברכה‪" ,‬מי‬
‫שיש לו מנה רוצה מאתיים"‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫או‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬הואיל והישג‬
‫הוא התמריץ הגדול ביותר להישגים‬
‫נוספים ושאפתניים יותר‪ ,‬היתה לי‬
‫סיבה להאמין שהישגיך בעבר ירחיבו‬
‫את אופקיך ויגבירו את תשוקתך‬
‫לדברים אפילו יותר גדולים‪ .‬משום כך‪,‬‬
‫מבלי להפסיד זמן‪ ,‬התחלתי בהעלאת‬
‫ההיבטים הפרקטיים של פגישתנו‬
‫לתועלת רבים מאוד מאחינו היהודים‪.‬‬
‫זה‪ ,‬אני מרגיש‪ ,‬יבטיח גם את החלוקה‬
‫המשותפת שלנו ברווחים‪ ,‬שלך ושלי‪,‬‬
‫ושלך אף גדול משלי‪ ,‬הואיל והיישום‬
‫המעשי של הפרויקטים הללו הינו‬
‫משהו שההשגחה האלוקית הפקידה‬
‫בידיך‪.‬‬
‫בנוגע לפרויקטים עצמם‪ ,‬אני‬
‫בקושי יכול למצוא מילים בפי כדי‬
‫לתאר את חשיבותם‪ .‬התפתחותם של‬
‫שירותי החינוך במיאמי בכל הרמות‪,‬‬
‫עד וכולל הגבוהות ביותר‪ ,‬הינם מעל‬
‫ומעבר לענין עצמו‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שהענין‬
‫צוין‪ ,‬מיאמי הינה סמל ודוגמה ליהדות‬
‫האמריקאית מכל רחבי ארצות הברית‪,‬‬
‫כך שכל הישג שם בשטח החינוך‬
‫התורני והחייאת היהדות‪ ,‬הינו בעל‬
‫חשיבות של 'תוכנית ניווט' לאחרים‬
‫שיחקו אותה‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬נתינת הנחיות חדשות‬
‫לתקשורת ולמדיה האחרת‪ ,‬תעורר‬
‫תהודה שתועיל בקנה מידה עולמי‪.‬‬
‫משום כך אפילו הישג קטן בשטחים‬
‫הללו יכול להכפיל את עצמו בהיקף‬
‫המשך בעמוד ‪23‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:35 AM‬‬

‫‪19‬‬

‫‪Mas853_A.indd 19‬‬

‫התוועדות חסידותית‬
‫היה זה כשעמדתי לחזור לארץ‪-‬הקודש‪ ,‬אחרי‬
‫שהות של שנה תמימה ב‪ 770-‬מצב‪-‬הרוח שלי‪,‬‬
‫ככל חבריי‪ ,‬היה ירוד במיוחד‪ ,‬והרבי הרי יודע‬
‫את נפש החסידים‪ ,‬ובאותה שבת – שבת פרשת‬
‫לך‪-‬לך – האריך הרבי על העניין של "ויעקב הלך‬
‫לדרכו"‪ ,‬בהתעכבו על השמחה והחגיגות שהיו‬
‫בחנוכת בית המקדש הראשון‪ ,‬ובסיומה נאמר –‬
‫"וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה‬
‫אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו"‪ .‬והרבי‬
‫תמה ושאל‪ ,‬כאשר כל מילה זועקת כאילו מתוכנו‬
‫פנימה ומרעידה כל פינה בנפשנו‪ :‬מה קורה‬
‫כאן?! מדוע "שמחים וטובי לב"? על מה ולמה השמחה?‬
‫מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג‪,‬‬
‫משפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון‬

‫הרבי זעק בקול גדול‪:‬‬

‫'מניין הולכים ולאן הולכים?'‬

‫ל‬

‫מרות שהדברים הנכתבים‬
‫להלן כבר נכתבו במסגרת זו‬
‫לא פעם‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬בכל פעם‬
‫כשעוברים מה"פריילעכע"‬
‫של תשרי ושבת בראשית אל החיים‬
‫האפורים של חודש מר‪-‬חשוון‪ ,‬וברקע‬
‫מתנגנת לה כאילו המנגינה והמילים‬
‫שהיו מפזמים להם הליצנים "ומפני‬
‫חטאינו גלינו לארצנו ונתרחקנו מעל‬
‫אדמו"רנו"‪ ,‬נזכרים בכל פעם מחדש‬
‫בשיחה זו‪ ,‬וכמים קרים על נפש עייפה‬
‫שומעים כאילו ברקע את דברות‬
‫קדשו החוצבות להבות אש של הרבי‬
‫שליט"א‪" :‬מ'גייט ניט אוועק פון מלך!‬
‫מ'גייט ניט אוועק פון בית המקדש!‬
‫מ'גייט ניט אוועק פון הקהל! – אדרבה‪,‬‬
‫מ'נעמט מיט דעם מלך‪ ,‬מ'נעמט מיט‬
‫דעם בית המקדש‪ ,‬מ'נעמט מיט דעם‬
‫הקהל – דאס אלץ ברענגט מען א היים‪,‬‬
‫לעשות לו יתברך דירה בתחתונים!‬
‫על כן לא אתעייף לחזור שוב ושוב‬
‫על אותה שיחת קודש שזכינו לשמוע‬

‫‪20‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:35 AM‬‬

‫לפני שלושים ושתיים שנה בשבת‬
‫פרשת לך לך תשמ"א‪.‬‬
‫היה זה כשעמדתי לחזור לארץ‪-‬‬
‫הקודש‪ ,‬אחרי שהות של שנה‬
‫תמימה ב‪ 770-‬במסגרת ה"קבוצה"‬
‫– מצב‪-‬הרוח שלי‪ ,‬ככל חבריי‪ ,‬היה‬
‫ירוד במיוחד‪ .‬מי שלא זכה להיות‬
‫ב"קבוצה"‪ ,‬אולי לא יבין זאת‪ ,‬אבל מי‬
‫שהיה‪ ,‬יודע גם יודע שלוקח די‪-‬הרבה‬
‫זמן עד שמתחילים לקלוט יותר ויותר‬
‫מהו באמת "‪ ,"770‬למה כה חשוב‬
‫להיות ב‪ ,770-‬ועד שכל ה"שטעל"‬
‫של כל "תמים" ב"תומכי‪-‬תמימים"‬
‫משתנה לגמרי מן הקצה אל הקצה )בלי‬
‫שום גוזמא כלל וכלל!( אחרי שהות‬
‫ממושכת ב‪ – 770-‬ועד שמתחילים‬
‫לקלוט זאת קצת‪ ,‬ועוד קצת‪ ,‬ולהתחיל‬
‫קצת להיכנס לעניינים‪ ,‬פתאום מגיע‬
‫הזמן שצריכים לעזוב את כל זה ולחזור‬
‫לארץ‪-‬הקודש‪ ,‬רחוק מ"בית חיינו"‬
‫– ריחוק בגשמיות‪ ,‬שבדרך כלל עלול‬
‫להשפיע גם על הריחוק ברוחניות‪.‬‬

‫למרות כל ההסברים והביאורים‬
‫שהמרחק הגשמי אינו תופס מקום‬
‫כלל וכלל – בפועל‪ ,‬כאשר לא "נושמים‬
‫רבי" בפשטות‪ ,‬כמו ב‪ ,770-‬דרושים‬
‫כוחות רבים‪ ,‬חזקים ונעלמים‪ ,‬כדי‬
‫שכל ה'הרגשים' הפנימיים והרוחניים‬
‫יישארו בכל תוקפם ובכל עוצמתם‬
‫בקרבנו‪.‬‬

‫הייתה התוועדות?‬
‫אני נזכר באפיזודה מעניינת‬
‫שהמחישה לי באותם ימים את המעבר‬
‫וההבדל שבין לחיות עם הרבי ב‪770-‬‬
‫ללחיות עם הרבי בארץ‪-‬הקודש‪:‬‬
‫בשבת הראשונה לשהותי בארץ‪-‬‬
‫הקודש לאחר שובי מ‪ ,770-‬הייתי‬
‫צריך‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשהות בבית הוריי בבני‪-‬‬
‫ברק‪ ,‬שכן הוריי לא התראו איתי שנה‬
‫שלימה והתגעגעו לשובי‪ .‬במושגים‬
‫הכספיים המצומצמים של אז‪ ,‬כאשר‬
‫מחירי השיחות לחו"ל הרקיעו שחקים‪,‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 20‬‬

‫ובנסיונות החיוג‪ ,‬בטלפונים עם החוגה‬
‫המסתובבת‪ ,‬בשיחות טלפוניות מעבר‬
‫לאוקיינוס‪ ,‬נדרשה השקעה גדולה‬
‫במיוחד של כסף זמן ומאמץ – לא‬
‫ניסינו אפילו לחלום על אפשרות‬
‫להתקשר לארצות‪-‬הברית כדי לשמוע‬
‫"מה קורה ב‪ ,"770-‬אבל ידענו שישנם‬
‫כאלו שיודעים ]ובפרט מקרב השלוחים‬
‫שנשלחו לארץ‪-‬הקודש על‪-‬ידי הרבי‬
‫בשנת תשל"ו ואילך‪ ,‬שבמידה מסויימת‬
‫החדירו בארץ‪-‬הקודש את המושג‬
‫"לחיות עם הרבי"[‪ ,‬וניסינו בדרך כלל‬
‫להגיע אליהם ולשמוע משהו מבית‪-‬‬
‫חיינו‪.‬‬
‫אחרי אותה שבת בבני‪-‬ברק ]אותה‬
‫עברנו ב"דכאון מוחלט" – ממש‬
‫"מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"‪:‬‬
‫מ‪ 770-‬היישר לבני‪-‬ברק‪ ,[...‬כשסוף‪-‬‬
‫סוף הגעתי כל עוד נפשי בי ביום ראשון‬
‫בבוקר לישיבת "תומכי‪-‬תמימים"‬
‫בכפר‪-‬חב"ד‪ ,‬שם היה אפשר קצת יותר‬
‫"להרגיש בבית"‪ ,‬שאלתי‪ ,‬כל עוד נפשי‬
‫בי‪ ,‬את הבחור הראשון שפגשתי‪" :‬היה‬
‫פארבריינגען בשבת?"‬
‫הלה‪ ,‬אינו מבין בכלל מה‬
‫ההתרגשות ומה 'בוער' לי כל‪-‬כך לדעת‬
‫האם הייתה התוועדות בשבת‪ ,‬השיב‬
‫לי בפשטות גמורה‪" :‬בוודאי‪ .‬שתי‬
‫פארבריינגען'ס היו – הרה"ח ר' מאיר‬
‫גרוזמן התוועד 'למעלה' )באידיש(‬
‫והרה"ח ר' משה נפרסטק התוועד‬
‫'למטה' )בעברית("‪...‬‬
‫וכעת לך תסביר לו שריחוק המקום‬
‫אינו תופס מקום כלל וכלל‪ ,‬ואפשר‬
‫וצריך "לחיות עם הרבי" בארץ‪-‬הקודש‬
‫בדיוק כמו ב‪...770-‬‬

‫עוזבים את המלך‪...‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬הרי "יודע צדיק נפש‬
‫בהמתו"‪ ,‬וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח‬
‫שליט"א מרגיש גם מה שעובר עלינו‬
‫]"דמתקריא חסידים" – אלו ששם‬
‫חסיד נקרא עליהם[‪ ,‬ויודע מה מעיק‬
‫ומציק לחסידיו‪ ,‬ואכן באותה שבת‬
‫– שבת פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬ח' מרחשון –‬
‫התוועד הרבי והאריך בדבריו על העניין‬
‫של "ויעקב הלך לדרכו" )'שיחות‪-‬קודש'‬
‫תשמ"א חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ 376‬ואילך(‪.‬‬
‫הרבי התעכב אז על הפסוק האחרון‬
‫שאומרים בהפטרה של שמיני‪-‬עצרת‬
‫)בחו"ל(‪ ,‬בה מסופר אודות השמחה‬
‫והחגיגות והקרבנות שהקריבו בחנוכת‬

‫‪‬‬

‫כאשר מתבוננים ולו לרגע 'מניין הולכים ולאן הולכים?'‬
‫– הרעיש הרבי בקולו החוצב להבות אש – עוזבים את‬
‫המלך‪ ,‬עוזבים את בית‪-‬המקדש‪ ,‬עוזבים את המעמד‬
‫של 'הקהל'‪ ,‬ולאן הולכים? – 'לאהליהם'"‪ ,‬הביתה! להתעסק עם כל‬
‫העובדין דחול‪ ,‬עם השור‪ ,‬הפרה והחמור‪ ,‬עם הכסף והכבוד‪ ,‬עם‬
‫כל הלכלוך של העולם‪-‬הזה הגשמי והחומרי! מדוע 'שמחים וטובי‬
‫לב'?! מה יש כאן לשמוח?‬
‫בית המקדש הראשון‪ ,‬ובסיומה נאמר‬
‫– "וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב‬
‫על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו‬
‫ולישראל עמו"‪.‬‬
‫והרבי תמה ושאל‪ ,‬כאשר כל מילה‬
‫זועקת כאילו מתוכנו פנימה ומרעידה‬
‫כל פינה בנפשנו‪ :‬מה קורה כאן?! מדוע‬
‫"שמחים וטובי לב"? על מה ולמה‬
‫השמחה?‬
‫]את השאלה הבנו והרגשנו היטב‬
‫היטב‪ ,‬בכל רמ"ח האברים ושס"ה‬
‫הגידים‪ ,‬הרבה יותר ממה שהרגשנו‬
‫וקיבלנו וקלטנו את התירוץ‪ ,‬למרות‬
‫שהוא אמת לאמיתו[‪.‬‬
‫והרי כאשר מתבוננים ולו לרגע "פון‬
‫וואנעט גייט מען און וואו גייט מען?!"‬
‫]= מניין הולכים ולאן הולכים?[‪,‬‬
‫'הרעיש' הרבי בקולו החוצב להבות‬
‫אש‪" ,‬מ'גייט אוועק פון מלך! מ'גייט‬
‫אוועק פון בית‪-‬המקדש! מ'גייט אוועק‬
‫פון הקהל" ]= עוזבים את המלך‪,‬‬
‫עוזבים את בית‪-‬המקדש‪ ,‬עוזבים את‬
‫המעמד של 'הקהל'[‪ ,‬און וואו גייט‬
‫מען? ]= ולאן הולכים?[ – 'לאהליהם'"‪,‬‬
‫הביתה! להתעסק עם כל העובדין דחול‪,‬‬
‫עם השור‪ ,‬הפרה והחמור‪ ,‬עם הכסף‬
‫והכבוד‪ ,‬עם כל הלכלוך של העולם‪-‬הזה‬
‫הגשמי והחומרי! מדוע 'שמחים וטובי‬
‫לב'?! מה יש כאן לשמוח?‬
‫ואנחנו כולנו – תלמידי ה"קבוצה"‬
‫החוזרת לארץ‪-‬הקודש‪ ,‬יחד עם‬
‫האורחים שהגיעו לתשרי‪ ,‬ואולי עוד‬
‫יהודים נוספים – לא זקוקים לשום‬
‫הסברים ולשום הוכחות שהרבי מרגיש‬
‫אותך היטב‪ ,‬הרבה יותר אפילו ממה‬
‫שאתה מרגיש את עצמך‪ .‬הוא חופר‬
‫אצלך עמוק בנפש‪ ,‬עוזר לך למצוא‬
‫את היסודות החתרניים שעלולים‬
‫ח"ו להחריב את הכל – את ניצוצות‬
‫הדיכאון‪ ,‬הייאוש‪ ,‬העצבות והמרירות‬

‫שהצטברו בך וניסו להביא אותך למצב‬
‫של "אסקופה הנדרסת"‪ ,‬שאין בה‬
‫אף שביב של חיות ולכן היא מסוגלת‬
‫להידרדר מטה מטה בלי שום רצון‬
‫להתרומם ולעשות את מה שצריך‪.‬‬
‫הרבי יורד אליך באהבה רבה ועצומה‬
‫לעמקי הייאוש והדיכאון‪ ,‬לוקח אותך‬
‫ביד איתנה‪ ,‬מעניק לך כוחות אין‪-‬‬
‫סופיים ועוזר לך להרים את הראש‪,‬‬
‫לקבל טיפת חיות ולצפות לנסות לעשות‬
‫את מה שמוטל עליך כפי שמצפים ממך‪.‬‬
‫והרבי ממשיך )שם עמ' ‪– 379‬‬
‫תרגום חפשי מהנחה פרטית בלתי‪-‬‬
‫מוגה(‪ :‬אילו היהודים היו יוצאים‬
‫מירושלים והולכים לטייל – אכן לא‬
‫הייתה סיבה שילכו "שמחים וטובי‬
‫לב"‪ ...‬אך כאשר היהודים יוצאים‬
‫מירושלים ומבית‪-‬המקדש לבתיהם‪,‬‬
‫בכוונה למלא את השליחות האלוקית‬
‫לעשות מהדברים הגשמיים "דירה לו‬
‫יתברך בתחתונים"‪ ,‬משכן ומקדש לה'‬
‫‪" ...‬ושכנתי בתוכם" לשון רבים – הרי‬
‫זה יותר נעלה מה"ושכנתי בתוכם"‬
‫לשון יחיד בבית‪-‬המקדש כפשוטו‪ ,‬שכן‬
‫כאן פועל היהודי חידוש‪" ,‬כיתרון האור‬
‫מן החושך"‪ ,‬שגם דבריו הגשמיים יהיו‬
‫משכן ומקדש להקב"ה‪.‬‬
‫ואם הדברים עדיין לא הובנו‬
‫ונקלטו‪ ,‬המשיך הרבי ומיקד את‬
‫הדברים יותר עד שממש כיוון אותם‬
‫אלינו )שם עמ' ‪:(382‬‬
‫ההוראה מהאמור לעיל‪ :‬בבואנו‬
‫מחודש תשרי עם כל ה'גילויים'‬
‫שקשורים בו‪ ,‬אפשר לחשוב שכאשר‬
‫החודש הסתיים וחוזרים הביתה‬
‫ומתחילה העבודה של "ויעקב הלך‬
‫לדרכו" – זוהי ירידה גדולה מהמעמד‬
‫ומצב שהיה בחודש תשרי‪ ,‬ובמילא אין‬
‫סיבה להיות בשמחה‪.‬‬
‫אומרים לו‪ ,‬שאין זו ירידה‪ ,‬אלא‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:35 AM‬‬

‫‪21‬‬

‫‪Mas853_A.indd 21‬‬

‫התוועדות חסידותית‬

‫אדרבה – כעת מתחילה העבודה של‬
‫לעשות להקב"ה דירה בתחתונים‪ ,‬שכל‬
‫יהודי במקומו יעשה מדבריו הגשמיים‬
‫משכן ומקדש להקב"ה‪ ,‬שעל זה נאמר‬
‫"ושכנתי בתוכם"‪.‬‬
‫ועל‪-‬ידי‪-‬זה – על היהודי לדעת‬
‫– הוא עושה מחלקו בעולם קדושה‪,‬‬
‫עד לקדושה נעלית יותר מהקדושה‬
‫שהייתה בחודש תשרי‪ ,‬כיון שכאן‬
‫מתווספת המעלה של "יתרון האור מן‬
‫החושך"‪.‬‬
‫ולכן עליו להיות בשמחה –‬
‫"בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו‬
‫בתחתונים"‪ ,‬ועד שעליו להיות בשמחה‬
‫מעצם העניין שהוא זה שממלא את‬
‫שליחותו של הקב"ה לעשות לו דירה‬
‫בתחתונים‪.‬‬
‫‪ . .‬ומשום כך‪ ,‬כאשר יוצאים‬
‫מחודש תשרי ש"מרובה במועדות"‪ ,‬עד‬
‫שיוצאים מ"ענייני הרגל" שמסתיימים‬
‫בז' מרחשוון‪ ,‬ונכנסים ל"ימי המעשה"‬
‫במשך כל השנה‪ ,‬ההתעסקות בעובדין‬
‫דחול‪ ,‬אזי לא רק שאל לו להמעיט‬
‫מהשמחה בה היה שרוי בחודש תשרי‪,‬‬
‫ב"זמן שמחתנו" ובשמיני‪-‬עצרת‬
‫ושמחת‪-‬תורה ‪ – ...‬אלא יתירה מזו‪:‬‬
‫כיון שכעת מתחילה העבודה של הפיכת‬
‫עניני החול ל"דירה" לו יתברך‪ ,‬יש‬
‫להוסיף יותר בשמחה‪ ,‬מצד זה שזכה‬
‫להיות שליח של הקב"ה לעשות עבורו‬
‫"דירה" בתחתונים‪ ,‬בדוגמת "וילכו‬
‫לאהליהם" )שהסתיים בז' מרחשוון(‬
‫שהיה באופן של "שמחים וטובי לב"‪.‬‬
‫עד כאן תוכן השיחה‪.‬‬

‫מה עושים כשגם בבית חיינו‬
‫לא רואים ולא שומעים‪...‬‬
‫כולנו הרגשנו אז היטב היטב כיצד‬
‫אין זו רק שיחה נוספת בהתוועדות‪,‬‬
‫אחת מיני רבות‪ ,‬אלא זוהי ממש‬
‫"יחידות" אלינו‪.‬‬
‫הרגשנו כיצד הרבי מושיט לנו יד‬
‫חזקה וחמה‪ ,‬באהבה עצומה ובלתי‬
‫מוגבלת כלל וכלל‪ ,‬לאותה דיוטא‬
‫תחתונה לשם נפלנו‪ .‬נותן לנו כוחות‬
‫אין‪-‬סופיים ועוזר לנו להרים קמעא את‬
‫הראש ולבצע את המשימה‪ ,‬השליחות‬
‫והתפקיד שקיבלנו – לצאת לעולם‬
‫ולעשות דווקא בו‪ ,‬ב"תחתון שאין‬
‫תחתון למטה הימנו"‪ ,‬את ה"דירה לו‬
‫יתברך"‪ ,‬בה ישכון ויתגלה בכל עצמותו‬
‫ממש‪ ,‬בה יתגלה שהמלך המשיח ובית‪-‬‬

‫‪22‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:35 AM‬‬

‫המקדש האמיתי )"שנסע מקדש וישב‬
‫שם"( צריכים להגיע ולחדור גם ודווקא‬
‫בעניינים התחתונים ביותר שלנו‪.‬‬
‫בבחינת "מאך דא ‪ =) "770‬עשה כאן‬
‫‪.(770‬‬
‫"מ'גייט ניט אוועק פון מלך!‬
‫מ'גייט ניט אוועק פון בית המקדש!‬
‫מ'גייט ניט אוועק פון הקהל! –‬
‫אדרבה‪ ,‬מ'נעמט מיט דעם מלך‪,‬‬
‫מ'נעמט מיט דעם בית המקדש‪,‬‬
‫מ'נעמט מיט דעם הקהל – דאס אלץ‬
‫ברענגט מען א היים‪ ,‬לעשות לו יתברך‬
‫דירה בתחתונים!"‬
‫שלושים ושתיים שנים חלפו מאז‪.‬‬
‫ניסינו‪ ,‬ואנו מנסים ללא הרף )וכל אחד‬
‫יודע הרי את מצבו‪-‬שלו לאמיתתו(‬
‫"לחיות" עם אותו מסר כל הזמן‪.‬‬
‫"לחיות עם הרבי" גם בריחוק מקום‬
‫גשמי‪".‬לנשום רבי" גם בהיותנו במקום‬
‫אחר ובתנאים שונים‪" .‬להרגיש רבי"‬
‫גם בתוך ההגבלות והאילוצים של כל‬
‫מיני מצבים שונים ומשונים‪ .‬להתבטל‬
‫לרבי ולהתאחד עם הרבי לגמרי‬
‫– כפי שהתבטא פעם הרה"ח ר'‬
‫ראובן דונין בסגנונו המיוחד‪" :‬רציתי‪,‬‬
‫פשוט ככה‪ ,‬להיכנס מתחת לנעל של‬
‫הרבי‪ ,‬ושכל הראובן הזה ייגמר שם‬
‫לגמרי‪ ,‬שלא יישאר ממנו שום דבר‪,‬‬
‫שיישאר רק הרבי בלי כל מה שמעלים‬
‫ומסתיר על זה כל הזמן"‪- ...‬‬
‫ולדעת שלמרות שזה קשה הרבה‬
‫יותר )ומי יודע אם בכלל עושים משהו‬
‫בכיוון( הרי דווקא זה מה שהרבי רוצה‬
‫ודווקא בזה 'לוקחים' את הרבי‪ ,‬את‬
‫העצם שלו )למרות שאת ה'גילויים' אין‬
‫אנו מרגישים כראוי( – השתדלנו‪ ,‬ואנו‬
‫משתדלים‪ ,‬לנסוע לפחות "אחת בשנה"‬
‫ל"בית משיח" – כדי להרגיש ולנשום‬
‫רבי‪' .‬לחיות' רבי‪ ,‬ו'לקחת' זאת לאחר‪-‬‬
‫מכן הביתה "לאהליכם"‪ ,‬כדי להביא‬
‫את הרבי גם לשם ולהחדיר אותו בכל‬
‫מקום ובכל פינה‪.‬‬
‫ולפתע הגיע זמן שגם ב‪,770-‬‬
‫ב"בית חיינו" ו"בית משיח"‪ ,‬מתחילים‬
‫לספר לנו את אותם סיפורים על 'עצם'‬
‫שלמעלה מכל ה'גילויים'‪ .‬לפתע‪ ,‬גם‬
‫ב"בית חיינו" לא רואים ולא שומעים‪,‬‬
‫לא מבינים מה קורה ולא מרגישים‬
‫מה שצריך להרגיש‪ ,‬ושוב זקוקים‬
‫לאותם 'הסברים' על ה'עצם' שלמעלה‬
‫מכל ה'גילויים'‪ .‬אותם שני קצוות‬
‫הפכיים שמילאו את ליבנו בראשית‬
‫שנת תשמ"א‪ ,‬ממלאים את לב מי‬

‫שזכה והיה כאן בחודש תשרי‪ ,‬כמו את‬
‫מי שנמצא כאן גם במשך השנה – גם‬
‫בראשית שנת תשע"ג‪.‬‬
‫לפחות שלוש פעמים בכל יום‪,‬‬
‫לפני ובסיום כל תפילה‪ ,‬פורצת השירה‬
‫האדירה של "יחי אדוננו" בחיות‬
‫מחודשת‪ ,‬כאשר הכסא‪ ,‬הסטענדר‪,‬‬
‫השטיח‪ ,‬ואף שתי המנורות הדולקות‬
‫מעל מקום קדשו של הרבי מלך המשיח‬
‫שליט"א עומדים כולם על מכונם‪,‬‬
‫ואפילו השביל נפתח‪ ,‬וכל קהל האלפים‬
‫עומד סביב ומחכה – אין דבר יותר‬
‫טבעי מזה שהדלת תיפתח והרבי ייכנס‪,‬‬
‫כך בפשטות‪ ,‬יגע בפרוכת כרגיל‪ ,‬יעלה‬
‫למקומו וישתתף עמנו בתפילה באופן‬
‫שכולנו נראה זאת בעיני בשר ונרגיש‬
‫זאת‪.‬‬
‫– זהו הדבר הכי טבעי‪ ,‬הכי מובן‪,‬‬
‫הכי צפוי והכי בטוח שעומד לקרות‬
‫בכל רגע‪ .‬והעובדה שהדבר לא מתרחש‬
‫בצורה שעינינו הבשריות תראינה זאת‬
‫בפשטות – היא הפלא הכי גדול‪ ,‬הדבר‬
‫הכי בלתי‪-‬צפוי‪ ,‬הכי בלתי‪-‬טבעי ובלתי‪-‬‬
‫מובן!‬
‫את הלב ואת המוח ממלאים כאב‬
‫וזעקה בלתי פוסקים‪" :‬מה קורה כאן?!‬
‫זהו מצב "בלתי חוקי בעליל"! עד‬
‫מתי?! אי‪-‬אפשר ולא ייתכן בשום אופן‬
‫להמשיך כך אף רגע נוסף!"‬
‫ויחד עם הכאב והזעקה הפנימיים‬
‫העולים ממעמקי הלב – ודווקא בגללם‬
‫– עולה השירה והשמחה בקול אדיר‪:‬‬
‫"אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים‬
‫גורלנו"‪ ,‬אשרינו שזכינו להיות חסידים‬
‫של הרבי מלך המשיח שליט"א!‬
‫וככל שתגדל יותר עוצמת הכאב‬
‫והזעקה‪ ,‬כן תגדל יותר השירה‬
‫והשמחה‪ .‬שכן‪ ,‬הרבי נמצא כאן – גם‬
‫אם עדיין לא זכינו לראות זאת! ומתוך‬
‫עוצמת השמחה והריקוד – יחד עם‬
‫ההרגשה הנפלאה‪ ,‬שכמעט ואפשר‬
‫לממש אותה בידים‪ ,‬שהרבי נמצא כאן‬
‫ממש‪ .‬מתפלל איתנו‪ ,‬מתוועד עימנו‬
‫ומניף ידו הקדושה לעודדנו – עולה‬
‫ובוקעת הזעקה האדירה‪" :‬אז מדוע לא‬
‫רואים?! מה קורה כאן?! הרי הובטח‬
‫לנו על‪-‬ידי מי שרק הוא יכול להבטיח‪,‬‬
‫מי שאנו מאמינים במאה אחוז שאף‬
‫מילה שלו אינה חוזרת ריקם‪ ,‬שזהו זמן‬
‫הגאולה ומזמן כבר "כלו כל הקיצין"‬
‫"ואין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו‬
‫עצמו"?!‬
‫– שתי ההרגשות ההפכיות הללו‪,‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_A.indd 22‬‬

‫הסותרות והנוגדות בתכלית זו את זו‪,‬‬
‫באופן שאין שום דבר משותף לכאורה‬
‫ביניהם – דווקא הן משלימות זו את‬
‫זו ומשתלבות יחד במנגינה האחת‬
‫והיחידה שהולכת וגוברת ומתעצמת‬
‫יותר ויותר‪ ,‬הממלאת את הכל ופורצת‬
‫ובוקעת מן הכל‪ ,‬ועד שאין פינה אחת‬
‫ויחידה שנשארת פנויה ממנה‪ ,‬עד שגם‬
‫"אבן מקיר תזעק"‪" :‬יחי אדוננו מורנו‬
‫ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"‬
‫•‬
‫המילים נגמרו מזמן‪ .‬אותיות‬
‫הדיבור‪ ,‬אותיות הכתב ואף אותיות‬
‫המחשבה – איבדו מזמן את משמעותן‪.‬‬
‫אין שכל ואין רגש‪ ,‬אין רצון ואין תענוג‪.‬‬
‫אין כלום‪ .‬יש רק 'עצם'‪ .‬עצם שלמעלה‬
‫מכל ה'גילויים'‪' .‬עצם' שמתגלה‬
‫בכל עצמותו ובכל עוצמתו בתוך כל‬

‫ה'גילויים'‪ ,‬האותיות וה'ציורים' ובתוך‬
‫כל המציאות‪' .‬עצם' שלא שייך בו‬
‫מלכתחילה שום שינוי‪ ,‬ושטות מוחלטת‬
‫היא לומר שיש בו אפילו השינוי דגניזה‪.‬‬
‫'עצם' שמאיר בגלוי בכל תוקפו )"כפי‬
‫האופן של "התגלות העצם" שהוא‬
‫למעלה מגדר העלם וגדר גילוי"‪ ,‬כלשון‬
‫המאמר ד"ה פתח אלי' תרנ"ב(‪ ,‬בכל‬
‫טהרתו ובכל עוזו ותפארתו‪ ,‬בתוך‬
‫המציאות הגשמית והחומרית של‬
‫העולם‪-‬הזה התחתון שאין תחתון‬
‫למטה הימנו‪.‬‬
‫ואת ה'עצם' הזה‪ ,‬שלמעלה מכל‬
‫גדר ולמעלה אף מלהגדיר אותו בכך‬
‫שהוא רק למעלה ולא למטה‪ ,‬שהרי‬
‫הוא הכל והכל הוא‪ ,‬והוא הממלא‬
‫את כל המציאות כולה בפועל ממש‬
‫– צריך להביא הביתה‪" ,‬לאהליהם"‪,‬‬

‫ודווקא באופן של "שמחים וטובי לב"‪.‬‬
‫להחדיר ולמלא את כל העולם כולו –‬
‫כולל גם את "המונה של רומי"‪ ,‬את‬
‫ה"חוצה שאין חוצה חוץ הימנו" ואת‬
‫ה"תחתון שאין תחתון למטה הימנו"‬
‫– באמונה הטהורה שלא 'לכלכו' אותה‬
‫ב'הגשמתו' של השכל האנושי והרגש‬
‫האנושי‪ .‬באמונה שתאיר את הכל‪,‬‬
‫תגלה את הכל ותביא את הכל בפועל‬
‫ממש‪,‬‬
‫עד שנראה את הכל – כולל ובמיוחד‬
‫את הרבי מלך המשיח שליט"א המביא‬
‫לכולנו את הגאולה האמיתית והשלימה‬
‫תיכף ומיד ממש– בעיני בשר כפשוטו‪,‬‬
‫בלי שום פשעט'לך‪.‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך‬
‫המשיח לעולם ועד!‬

‫המשך מעמוד ‪19‬‬

‫זה שלמען ארץ ישראל‪ ,‬יורשה לי‬
‫לומר עם כל הכבוד‪ ,‬שאיני מסכים עם‬
‫טענתך שאין לך היכולת להתמודד עם‬
‫זה‪ .‬אני בטוח שאתה מתאים לכך‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬זה יצטרך בכל אופן לחכות עד‬
‫שתוכנית מיאמי תתקדם במידה רבה‪,‬‬
‫כדי שלא לגרוע מתשומת הלב אליה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אני מצטער לומר‪ ,‬ישנו‬
‫עוד גורם‪ ,‬שבגללו העיתוי העכשווי אינו‬
‫מתאים ליישום מיידי של פרויקט ארץ‬
‫ישראל‪ .‬שכן‪ ,‬פרויקט כזה חייב‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫את שיתוף הפעולה המרבי של מחלקות‬
‫שונות בממשל הישראלי‪ .‬אלא שלמרבה‬
‫הצער‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬העיתוי העכשווי‬
‫הוא לא טוב להתחיל בפרויקט‪ ,‬כך שזה‬
‫יצטרך להידחות בינתיים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בהתייחס לסיום מכתבך‪,‬‬
‫בנושא קיום מצוות הלכה למעשה‪ ,‬איני‬
‫צריך להדגיש לך‪ ,‬איש עסקים מצליח‪,‬‬
‫שלמרות שיידע ומוטיבציה וכו' הינם‬
‫דברים רצויים מאוד‪ ,‬הדבר העיקרי‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הוא המעשה בפועל‪.‬‬
‫בנוגע ל'אכזבה' בשל חוסר‬
‫התקדמות רבה יותר‪ ,‬ברצוני לצטט‬
‫עיקרון חסידי בסיסי‪ ,‬שלמעשה לקוח‬
‫מאדמו"ר הזקן‪ ,‬ביצירתו הקלאסית‪,‬‬
‫התניא‪.‬‬
‫זה בקשר לנקודה שהואיל ויהודי‬
‫חייב לנצל לגמרי את כל כשרונותיו‬
‫לשם הגברת הטוב והקדושה בתוככי‬
‫עצמו ובסביבתו‪' ,‬אכזבה' )שבדרך כלל‬
‫הינה גורם שלילי‪ ,‬בהיותה קשורה‬

‫באופן הדוק עם רפיון ידיים(‪ ,‬יכולה‬
‫להיות מומרת לכוח חיובי‪ ,‬להכפלת‬
‫המאמצים בכיוון הנכון‪ .‬למעשה‪ ,‬ניתן‬
‫לעשות אותה לקרש קפיצה להישגים‬
‫אפילו גדולים יותר‪ ,‬כמו במקרה של‬
‫אדם שצריך לקפוץ למרחק‪ ,‬שזאת הוא‬
‫יכול לעשות רק על ידי הליכה אחורנית‬
‫– בהרגשת שביעות הרצון שלו‪ ,‬ולא‬
‫חס ושלום באי קיום מצוות – צעדים‬
‫אחדים‪ ,‬במטרה להשיג תנופה לצורך‬
‫הזינוק המיוחד הזה‪.‬‬
‫יהי רצון מה' ששאיפתך לשמירת‬
‫מצוות במלואן תתגשם אפילו מוקדם‬
‫יותר משאתה מצפה‪ ,‬וזכות הרבים‬
‫תסייע לך‪ ,‬הואיל ודרך חייך והנהגתך‬
‫בוודאי יהיו מקור השראה לרבים‪.‬‬
‫בהערכה ובברכה לבשורות טובות‪,‬‬
‫)חתימת יד קודשו(‬

‫בלתי צפוי; על אחת כמה וכמה הישג‬
‫מהותי‪.‬‬
‫כשם שמיאמי הינה סמל ודוגמה‬
‫ליהדות אמריקה‪ ,‬כך ארץ ישראל הינה‬
‫סמל ודוגמה ליהדות העולם‪ ,‬בזכות‬
‫התיירות הרבה שהולכת וגדלה‪ .‬הוסף‬
‫לזאת את העובדה שזוהי 'ארץ הקודש'‬
‫גם עבור דתות אחרות‪ ,‬ומושכת גם‬
‫תיירים לא יהודים‪ ,‬במספרים גדלים‬
‫והולכים‪ .‬ארץ ישראל חייבת משום‬
‫כך לשמש כדוגמה לכולם‪ .‬לפרויקט יש‬
‫אפילו ערך רב יותר בגלל שהוא קשור‬
‫ישירות בנהירה הבלתי פוסקת של‬
‫עולים חדשים‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬הנך יכול להבין היטב‬
‫שמכתבך הניח את דעתי ביותר‪ ,‬שכן‬
‫למעשה הוכחת את עצמך כמבוגר דייך‬
‫להעלים עין ממיעוט השבחים ולהקדיש‬
‫תשומת לב רצינית ואוהדת למשימות‬
‫העומדות על הפרק‪ .‬אני בטוח שמעשיך‬
‫הטובים יעמדו לזכותך לטובה‪.‬‬
‫אני שבע רצון ביותר לדעת‬
‫שהפעילויות במיאמי מתקדמים‬
‫בקצב מואץ‪ .‬ללא ספק הם כוללים את‬
‫"מחנה הקיץ" ו"מחנה היום" שהועלו‬
‫בשיחתנו‪ ,‬יחד עם זאת שהשפעתך‬
‫תהיה מורגשת יותר ויותר ברשתות‬
‫התקשורת ובאמצעי המדיה החדשים‪,‬‬
‫לאחר ההתחלה המבטיחה שעשית‪.‬‬
‫בקשר לפרויקט השלישי‪ ,‬כלומר‪,‬‬

‫נ‪.‬ב‪ .‬שמחתי לקבל דרישת שלום‬
‫אישית ממך דרך פרופסור ירמיהו‬
‫ברנובר‪ ,‬שעדכן אותי שקיבל את‬
‫הרושם הברור שפרויקט ארץ ישראל‬
‫נהיה הרבה יותר קרוב ללבך‪ ,‬לא רק‬
‫תיאורטית‪ ,‬אלא גם מבחינה פרקטית‪.‬‬
‫ולמרות‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬שהעיתוי‬
‫הנוכחי אינו מתאים‪ ,‬המצב עשוי‬
‫להשתנות בכל רגע‪ ,‬ובכל זאת תוכנית‬
‫מיאמי חייבת להיות בעדיפות עליונה;‬
‫כאמור‪ .‬ובתקווה שהפרויקט הנוסף‬
‫תורו יגיע בזמן המתאים‪.‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:50:36 AM‬‬

‫‪23‬‬

‫‪Mas853_A.indd 23‬‬

‫בשליחות המלך‬

‫‪ 7‬ל‪70-‬‬
‫במושבה הגרמנית‬
‫שוב אני נוטל את מקל הנדודים ויוצא לסייר בקרב "בתי חב"ד למטיילים"‬
‫הפרושים ברחבי הארץ‪ ,‬ומיועדים עבור מקומיים מטיילים או עבור תיירים‬
‫שמגיעים בהמוניהם לארץ הקודש‪ .‬הפעם אני מבקר ב"בית חב"ד לתיירים‬
‫– המושבה הגרמנית חיפה" המשמש גם כ"מרכז העולמי לשבע מצוות בני‬
‫נח"‪ .‬במקום הזה‪ ,‬בלב שכונה ערבית מובהקת‪ ,‬פועל לו מדי יום ביומו‬
‫בית חב"ד שנותן שירות לאלפי מטיילים יהודים ושאינם יהודים‪ ,‬ומכין את‬
‫העולם לקראת יעודו הסופי • אתם מוזמנים להצטרף לסיור‬
‫מאת מנחם מענדל ערד‬

‫ק‬

‫רניים ראשונות של בוקר‬
‫חיפאי‪ .‬השמש שוטפת‬
‫בהדרגה את רחוב בן גוריון‬
‫מראשו ועד רגליו המגיעות‬
‫עד לקו האופק של הנמל החיפאי‪.‬‬
‫במעלה שדרות בן גוריון בו פוסעות‬
‫רגליי צועדים מיליוני תיירים בשנה‪.‬‬
‫זהו הרחוב המתוייר ביותר בחיפה‪.‬‬
‫הרחוב מלא בבתי קפה‪ ,‬מסעדות‬
‫וגלריות‪ ,‬מאוכלס ברובו על ידי ערבים‬
‫חיפאיים‪ .‬עובדה זו לא מונעת מהמוני‬
‫התיירים‪ ,‬יהודים ולהבדיל גויים‪,‬‬
‫לפקוד את בתי העסק של הערבים‪,‬‬

‫‪24‬‬

‫‪10/23/2012 4:12:43 AM‬‬

‫ולבסס בעקיפין את אחיזתם בארץ‬
‫הקודש‪.‬‬
‫אחרי תפילת ותיקין בשטיבל‬
‫חיפאי החלטתי לחוש את פולחן קפה‬
‫הבוקר‪ .‬מנהג קבע‪ ,‬שהביאו התושבים‬
‫מארצות ערב‪ ,‬משמש כאן כנכס‬
‫צאן ברזל בפתיחת יום‪ .‬חרף השעה‬
‫המאוחרת בה הסתיימו בליל אמש‬
‫הבילויים ושריפת הזמן‪ ,‬נפתחים בתי‬
‫הקפה בשעה מוקדמת‪.‬‬
‫מטרתם העיקרית של רבים‬
‫מהמבקרים ברחוב זה – מרכז העצבים‬
‫של 'המושבה הגרמנית' – היא ביקור‬
‫בגני הבאהיים השובים עין בקסמם‪.‬‬

‫אמנם יש פולמוס נרחב האם מותר‬
‫לבקר במקום‪ ,‬עקב היותו מבנה‬
‫"דת"; כך או כך‪ ,‬ליהודים רבים מכל‬
‫רחבי הארץ והעולם לא מפריע להגיע‬
‫למקום כדי לבקר ולהתפעל מגני הענק‬
‫הפרוסים על כל מורדותיו הצפוניים של‬
‫הר הכרמל‪.‬‬
‫מהנקודה בה מסתיימים הגנים –‬
‫'נשפכים' שדרות בן גוריון‪ ,‬בואכה אל‬
‫הנמל‪ .‬שם‪ ,‬בדיוק בנקודה זו‪ ,‬תחת‬
‫שלט מאיר עיניים של עיריית חיפה‪:‬‬
‫"המושבה הגרמנית"‪ ,‬נמצאת פנינת‬
‫חמד שמאירה באור יהדות וגאולה את‬
‫הרחוב ואת העיר מתוך רצון ומטרה‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 24‬‬

‫בית חב"ד במושבה הגרמנית‪.‬‬
‫דרוש תורם או משקיע שיגאל את הקומה השניה מהדיירים הערבים‪.‬‬

‫להאיר את העולם כולו ולהפוך את‬
‫העמים כולם לקרא בשם ה'‪.‬‬
‫ברוכים הבאים ל"בית חב"ד‬
‫לתיירים – המושבה הגרמנית חיפה"‪.‬‬
‫ברוכים הבאים גם ל"מרכז העולמי‬
‫לשבע מצוות בני נח"‪.‬‬
‫אני יושב עם ר' משה פרס‪ ,‬הפעיל‬
‫החדש והנמרץ בבית חב"ד‪ ,‬על כוס‬
‫קפה ליד שולחן קטן בחצר בית חב"ד‪.‬‬
‫אני מבקש ממנו לשמוע על ההיסטוריה‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬וכיצד התגלגל לפתחם‬
‫של חסידי חב"ד‪ .‬שאלתי עוד‪ :‬מה מושך‬
‫אנשים לבקר בחיפה ודווקא ברחוב זה‪,‬‬
‫וכיצד גלגלה אותו ההשגחה העליונה‬

‫במסע חובק עולם כדי לשמש כשליח‬
‫הרבי מלך המשיח במושבה הגרמנית‬
‫בחיפה‪ .‬ר' משה מציץ בשעונות ומסכים‬
‫לדבר‪" .‬כיוון שהתיירים יגיעו רק בעוד‬
‫כשעה או שעתיים‪ ,‬יש לנו די זמן פנוי"‪,‬‬
‫הוא אומר‪.‬‬
‫"הבניין הזה בו נמצא בית הכנסת‬
‫ובית חב"ד‪ ,‬הוא בית טמפלרי"‪ .‬כאן אני‬
‫זוכה לשיעור מרתק בפרק היסטורי‪.‬‬
‫"בסביבות שנת תרכ"ח‪ ,‬הגיעו לארץ‬
‫ישראל קבוצת גרמנים שכונו בארץ‬
‫'טמפלרים'‪ ,‬קיצור של שמם בגרמנית‬
‫טמפלגזלשאפט )ארגון המקדש(‪ .‬כת‬
‫זו הגיעה לארץ ישראל מתוך אמונה‬

‫שבכדי להביא את הגאולה‪ ,‬יש צורך‬
‫לחיות ולעבוד בארץ הקודש‪ .‬הם הקימו‬
‫בחיפה ובמקומות נוספים בארץ ישראל‬
‫'מושבות גרמניים' תחת השלטון‬
‫העות'מאני‪ .‬מובן שכל גישתם הייתה‬
‫נוצרית מוחלטת‪ ,‬ומתוך שנאה עמוקה‬
‫ליהודים; עד כדי כך‪ ,‬שכאשר כעבור‬
‫שנים עלתה המפלגה הנאצית לשלטון –‬
‫התגייסו חבריה לטובת הנאצים ימ"ש‪.‬‬
‫באותה תקופה כבר שלטו האנגלים‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬והם הכירו בטמפלרים‬
‫כנאצים‪ ,‬וגירשו אותם‪ .‬הבתים‪,‬‬
‫ובעיקר הבניין המשמש כיום כבית‬
‫חב"ד‪ ,‬עברו מאז גלגולים רבים‪ .‬אחרי‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 4:12:47 AM‬‬

‫‪25‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 25‬‬

‫בשליחות המלך‬

‫שהזמן גרמא"‬
‫ן‬
‫"לעסוק בשבע מצוות בני נח – מצוות עשה‬
‫ק‬
‫הרבי‪:‬‬
‫"‪...‬וכאן אנו מגיעים להוראה מיוחדת – ‪...‬אודות ההשפעה על אומות העולם‪ :‬אומרים‬
‫ליהודי‪ :‬שמע! אתה אמנם למדן גדול ועסקן גדול וכו'‪ ,‬ועד שכל הענינים שלמעלה תלויים‬
‫בך )וכתורת אדמו"ר הזקן – "דע מה למעלה ממך"‪ ,‬ממך ובך הדבר תלוי(‪ ,‬אבל אף על פי‬
‫כן עליך לזכור שיש גויים בעולם‪ ,‬שאינם יודעים עדיין על דבר גודל הענין שבשבע מצוות‬
‫בני נח‪ ,‬ולכן עליך לעשות את כל התלוי בך שהגוי בתור גוי יקיים את שבע מצוות בני נח!‬
‫]אין צורך שיוותר על נוכריותו‪ ,‬שכן אין הוא מחויב להתגייר‪ ,‬ואדרבה – יש להניא‬
‫אותו מכך – אבל בתור נכרי עליו לקיים את שבע מצוות בני נח[‪ .. .‬מדובר ביהודי כזה‬
‫שאין לו שום עסק עם גויים – והוא טוען להיפך‪ :‬למה עליו ללכת ולדבר עם גויים אודות‬
‫שבע מצוות בני נח?‬
‫על כך התשובה היא‪ ,‬כנזכר לעיל – שדוקא יהודי כזה יש לו השפעה גדולה ביותר‬
‫על הגוי ‪ .‬דוקא בגלל שיהודי זה אינו זקוק לעזרתו של הגוי ‪ ,‬כי איננו מקבל את פרנסתו‬
‫ממנו )הוא מקבל פרנסתו באופן אחר ‪ ,‬על ידי יהודים או באופן ישיר מהקב"ה(‪ ,‬הרי‬
‫בשעה שבא אליו יהודי ואומר לו ‪ ,‬שלמרות שלא היה לו שום עסק אתו עד היום הזה‪ ,‬הרי‬
‫היות שנודע לו שאפשר שהוא ישיג את גבולו של מישהו או יגנוב או יגזול – הרי הוא בא‬
‫לקיים את ציווי הקב"ה ולמנוע ממנו עשיית דברים בלתי רצויים – דוקא אז ישפיע הדבר‬
‫על הגוי באופן שאף אדם אחר לא יכול להשפיע‪.‬‬
‫ובהתאם לכך מובן שההוראה מהסיפור האמור של רבינו הזקן‪ ,‬שהיא גם פתיחת‬
‫הצינור ופריצת דרך חדשה – היא ‪ :‬היות שהנך גר באותו רחוב שבו גר גם אינו יהודי ‪,‬‬
‫והיות שהגוי יש לו אמון בך ‪ ,‬והוא משוכנע שכל דבריך נאמרים ברצינות ובאמת – תמצא‬
‫עבורו כמה דקות ותדבר אתו )בעצמך או על ידי מתורגמן( ותשפיע עליו לעסוק בשבע‬
‫מצוות בני נח! וזוהי מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬שהרי‪ ,‬כאמור‪ ,‬הגוי לא יקשיב לאדם אחר‪.‬‬
‫)תורת מנחם תשד"מ‪ ,‬חלק ב' עמוד ‪ 626‬בלתי מוגה(‬

‫‪‬‬

‫מהנקודה בה מסתיימים הגנים – 'נשפכים' שדרות בן גוריון‪,‬‬
‫בואכה אל הנמל‪ .‬שם‪ ,‬בדיוק בנקודה זו‪ ,‬תחת שלט מאיר‬
‫עיניים של עיריית חיפה‪" :‬המושבה הגרמנית"‪ ,‬נמצאת פנינת חמד‬
‫שמאירה באור יהדות וגאולה את הרחוב ואת העיר מתוך רצון ומטרה‬
‫להאיר את העולם כולו ולהפוך את העמים כולם לקרא בשם ה'‪.‬‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬הולאם הבית לטובת‬
‫חברת 'עמידר'‪ .‬בעקבות העליה הגדולה‬
‫מאירופה לאחר מלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫הוקצה המקום כבית הכנסת לניצולי‬
‫השואה שקראו לו בשם "נצח ישראל"‬
‫– מתוך רצון לסמל את מאבקם הפיזי‬
‫והרוחני נגד כל מה שמתיימרת לסמל‬
‫'המושבה הגרמנית'‪.‬‬
‫בית הכנסת ידע חיים יפים‬
‫ופעילים‪ ,‬אך השנים שנגסו בו כמו גם‬
‫ניצולי השואה שהחזיקו בו נפטרו בזה‬
‫אחר זה‪ .‬אם נוסיף לכך את השתלטות‬
‫הערבים בשיטתיות על כל האזור‪ ,‬לא‬
‫ייפלא אפוא שבית הכנסת הפך לשומם‪.‬‬
‫לפני כעשר שנים‪ ,‬בשיא שפל‬
‫המקום‪ ,‬הגיע הרב בועז קלי‪ ,‬וביקש‬
‫לשמר את בית הכנסת‪ ,‬לייסד בו‬

‫‪26‬‬

‫‪10/23/2012 4:12:49 AM‬‬

‫פעילות חבדי"ת תיירותית‪ ,‬ולהפעיל בו‬
‫"מרכז שבע מצוות בני נח" עבור מאות‬
‫אלפי התיירים שמגיעים למקום בכל‬
‫שנה‪.‬‬
‫בעקבות זאת זימנה "עמידר" את‬
‫הנהלת בית הכנסת למשפט בטענה‬
‫שעשתה במקום בנייה לא חוקית‪.‬‬
‫הרב קלי ייצג במשפט את עמותת‬
‫בית הכנסת‪ ,‬ובעקבות פשרה שהושגה‬
‫– נמכר הבית לעמותת בית הכנסת‬
‫במחיר זול במיוחד‪ .‬ייזכר לטוב מר יולי‬
‫עופר ע"ה‪ ,‬שעזר מאד ברכישת הבניין‪.‬‬
‫ומאז הכל אקטואליה‪...‬‬
‫מי שאחראי בפועל על פעילות‬
‫הבית חב"ד‪ ,‬הוא בנו של הרב קלי‪,‬‬
‫הרב ישי קלי המשמש כשליח בעיר‬
‫התחתית ובשכונת 'בת גלים' בפאתי‬

‫המושבה הגרמנית‪ .‬במהלך פעילותו‬
‫עם הסטודנטים ועם העולים החדשים‪,‬‬
‫הכיר הרב ישי קלי את ר' משה פרס‪,‬‬
‫שהתקרב לחב"ד באירופה‪ ,‬והזמין‬
‫אותו לפעול באורח קבע בבית חב"ד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬גר ר' משה פרס עם אשתו ובתם‬
‫חיה מושקא בבית צמוד לבית חב"ד‪.‬‬
‫הוא פועל‪ ,‬שימו לב‪ ,‬מטעם עיריית‬
‫חיפה ובמימונה‪ ,‬עם העולים החדשים‬
‫מכל רחבי העולם במטרה לתת להם‬
‫'זהות יהודית'‪.‬‬
‫והשכנים ברחוב? כמעט כל השכנים‬
‫שלו – ערבים! אבל הוא לא חושש‪:‬‬
‫"אני רגיל לזה מצרפת ומבלגיה"‪ ,‬הוא‬
‫אומר בחיוך‪...‬‬

‫הכתובת על הקיר‬
‫‪ 7:00‬השמש כבר עומדת במרכז‬
‫הרקיע‪ .‬הרחוב החל מתמלא‬
‫במטיילים‪ ,‬בתושבים ובסוחרים‪.‬‬
‫בליל של שפות נשמע‪ ,‬ובן שיחי‬
‫מבקש להתחיל להתארגן לעבודה‪,‬‬
‫ללימודים‪ ,‬לשליחות‪ .‬בעוד רבע שעה‬
‫עליו למסור שיעור בחסידות במעונות‬
‫הסטודנטים‪ ,‬ולאחר מכן ייסע לתפילת‬
‫שחרית בישיבת חב"ד בשכונת 'הדר'‪,‬‬
‫ושוב לחזור לפעילות כאן‪ ,‬במושבה‬
‫הגרמנית‪ .‬אל סיפור חייו אחזור מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬בינתיים אני פונה לקבל את פני‬
‫הרב בועז קלי; המנהל‪ ,‬היוזם ומקים‬
‫המקום המיוחד הזה‪ ,‬ומי שלא מפסיק‬
‫לחלום ולשאוף הכי גבוה והכי רחוק‬
‫שאפשר‪.‬‬
‫הרב קלי שסדר יומו עמוס לעייפה‪,‬‬
‫מתוקף תפקידו כ'שר החוץ' של‬
‫מוסדות חב"ד בחיפה והקריות‪ ,‬הגיע‬
‫לביקור קצר בדרך לתפילת שחרית‪.‬‬
‫הראיון איתו אמנם ייקטע פעמים‬
‫רבות במשך היום‪ ,‬אך טרם דרכה‬
‫רגלנו על מפתן בית הכנסת וכבר סיפור‬
‫ראשון משתחרר לאוויר החיפאי‪ .‬הרב‬
‫קלי מחווה בידו על הקשת שבכניסה‬
‫הפנימית לבית הכנסת‪ ,‬עליה חקוקה‬
‫ביד אמן הכרזת הקודש "יחי אדוננו"‪.‬‬
‫"הבתים האלה באזור המושבה‬
‫הגרמנית‪ ,‬להם היסטוריה עתיקת‬
‫יומין‪ ,‬מוגדרים כ'בנייה שמורה'; צורת‬
‫הבנייה‪ ,‬השחזור והשיפוץ דורשים‬
‫הקפדה על שימור צורתו המקורית של‬
‫המבנה‪ .‬בבתים אלו אי אפשר לבצע‬
‫שינויים שיטשטשו את ההיסטוריה של‬
‫הבית‪ .‬כשהגענו לכאן הבחנתי שמעל‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 26‬‬

‫מימין‪ :‬הכניסה לבית חב"ד‪ .‬משמאל‪ :‬שיעור תורה עם ר' משה פרס‬

‫המשקוף חרותות מילים בגרמנית‬
‫עתיקה‪ .‬לקח לי המון זמן עד שמצאתי‬
‫מישהו שהבין את השפה הזו‪ ,‬ולבסוף‬
‫התברר לי שכתובים שם קטעים מתוך‬
‫ספרם של הנוצרים‪.‬‬
‫התקשרתי מיד לידיד שעובד‬
‫כסתת מצבות והוריתי לו‪" :‬תמחק‬
‫את הכתובת הזו ותכתוב במקומה מה‬
‫שבאמת צריך להיות כתוב בכניסה‬
‫לבית כנסת‪ :‬יחי אדוננו"‪ .‬לפועל‪ ,‬אותו‬
‫יהודי דחה כמה פעמים את הגעתו‪.‬‬
‫קרב ובא חג הפורים‪ ,‬לא יכולתי לחשוב‬
‫על מציאות של קריאת המגילה כאשר‬
‫כתובת הכפירה עודנה בבית הכנסת‪.‬‬
‫התקשרתי אליו וביקשתי ממנו שיבוא‬
‫בדחיפות‪ .‬הוא אכן הגיע מיד ושאל‪:‬‬
‫"אתה חושב שהגעתי בגללך? זה הרבי‬
‫שלך לא נותן לי מנוחה‪ .‬הוא בא אלי‬
‫בחלום ומצווה עלי לסדר בדחיפות את‬
‫הכתובת שעל הקיר‪...‬‬
‫"בו במקום העמיד פיגום קטן‬
‫והחל ללטש את השיש‪ .‬הרעש‪ ,‬הלכלוך‬
‫והאבק יצאו אל הרחוב וסחבו איתם‬
‫'שכנים טובים' מהתושבים הערביים‬
‫שהתחילו לצעוק‪" ,‬מה זה‪ ,‬מה אתם‬
‫עושים? אסור לכם לעשות שום שינוי‬
‫בקיר!" לא התפעלתי מהם והגבתי‪:‬‬
‫"זה בית כנסת ובבית כנסת אסור‬
‫שיהיו כתובים כתובות שנוגדות את‬
‫התורה והמצוות"‪ .‬אחד הערבים הזהיר‬
‫בקול‪" :‬אני אגש לעירייה ואגיש נגדכם‬

‫תלונה" אבל גם הפעם לא התפעלתי‪,‬‬
‫"אצלנו בסידור כתוב 'ולמלשינים אל‬
‫תהיה תקווה'‪ ,‬מצידי אתה יכול לעשות‬
‫מה שאתה רוצה"‪ ,‬אמרתי וסגרתי את‬
‫הדלת‪.‬‬
‫"הערבי יצא והסתת המשיך‬
‫במלאכתו‪ .‬לא חלף זמן רב והערבי חזר‬
‫ובידו ‪...‬זר פרחים‪ .‬הוא נתן את הזר‬
‫לבעל המלאכה וביקש ממנו בתחנונים‪,‬‬
‫'תבקש מכבוד הרב שלא יקלל אותי'‪.‬‬
‫אמרתי לו שאני לא מקלל אף אחד‪,‬‬
‫אבל אדם יכול להביא על עצמו קללה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם ידאג להיות אדם טוב‬
‫ולהפיץ את שבע מצוות בני נח – הכל‬
‫יהיה בסדר‪...‬‬

‫נשמות מטיילות ברחוב‬
‫"צעד קטן לאדם צעד גדול‬
‫לאנושות" – מילים אלו מקבלות‬
‫משנה משמעות כשעושים צעד קטן‬
‫אל פנים בית הכנסת שהפך למקום‬
‫שיש לו אמירה לכלל העולם‪ .‬אני מוצא‬
‫את עצמי במרכז אולם מרובע‪ ,‬משלב‬
‫בתוכו כל כך הרבה מוטיבים‪ ,‬חלקם‬
‫אפילו ניגודיים‪ .‬השילובים המגוונים‬
‫הללו יוצרים פסיפס רב‪-‬גווני והרמוני‬
‫המאחד בית כנסת וגלריה; רצפת‬
‫אבן עתיקה עליה עומד מקרן סרטים‬
‫משוכלל‪ .‬יש במקום גם פינת 'שאנטי'‬
‫בסגנון בתי חב"ד לישראלים במזרח‬
‫הרחוק לצד פלקטים ותמונות על‬

‫אודות שבע מצוות בני נח‪ .‬כן‪ ,‬אפילו‬
‫בערבית‪...‬‬
‫מחציתו של האולם‪ ,‬זה המשמש‬
‫כרגע כסלון‪ ,‬משמש – תלוי לפי הזמן‬
‫והעונה – לאירועים שונים‪ :‬פעם לליל‬
‫סדר ופעם לסדנת חלות‪ .‬בליל שישי‬
‫מתקיימת במקום התוועדות חסידית‪.‬‬
‫בשבת המקום הופך לעזרת נשים‪,‬‬
‫וביום שלישי אולם הרצאות‪ ,‬כאשר‬
‫בכל ימות השבוע מרכז למבקרים‪.‬‬
‫"כמו כל בית של שלוחים‪ ,‬הסלון‬
‫מחליף צורות לפי סוג הפעילות‪ .‬אנחנו‬
‫מכווצים את כל הפעילות לתוך האולם‬
‫המרכזי" אומר הרב קלי‪ ,‬ואני מציין‬
‫לעצמי בהערכה שהסדר המופתי‬
‫והתיחום של כל 'פינה'‪ ,‬יוצר הרמוניה‬
‫מופלאה לצד תחושת חיבור בלתי‬
‫מוסבר למקום‪.‬‬
‫"בשבת האחרונה התקיימה בבית‬
‫הכנסת בר מצווה מרגשת מאד לילד‬
‫חיפאי"‪ ,‬מספר הרב קלי‪" .‬איך הם‬
‫הגיעו אלינו? מסתבר שזו משפחה‬
‫שגרה בכרמל והיא טיילה באזור לפני‬
‫כחצי שנה‪ .‬כשהגיעו אל בית הכנסת‪,‬‬
‫התלהבו מאד מהאווירה‪ ,‬ובו במקום‬
‫החליטו‪ ,‬שאת חגיגת בר המצווה שלהם‬
‫הם רוצים לעשות דווקא בבית הכנסת‬
‫הזה‪ ,‬בטבורו של האזור התיירותי‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬המשפחה המורחבת מכל רחבי‬
‫הארץ הגיעה לחגוג אצלנו את עליית‬
‫הילד לתורה‪.‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:21 AM‬‬

‫‪27‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 27‬‬

‫בשליחות המלך‬

‫"בית הכנסת הוא ייחודי בכך‬
‫שהוא מספק גם לנו המון הפתעות"‪,‬‬
‫מספר הרב קלי ונזכר אגב כך בשמחת‬
‫תורה האחרון‪ ,‬כאשר בנמל חיפה עגנה‬
‫אוניית מטיילים 'קרוז' ענקית ובה‬
‫אלפי מטיילים שירדו לטייל בעיר‪.‬‬
‫מתוכם‪ ,‬קבוצה של כחמישים מטיילים‬
‫גויים משבדיה הגיעו אל בית הכנסת‪,‬‬
‫וביקשו לשמוע עוד ועוד על שבע מצוות‬
‫בני נח ועל נבואת הרבי "הנה הנה‬
‫משיח בא"‪.‬‬
‫באותה אוניה הייתה גם משפחה‬
‫יהודית מניס שבצרפת שמכירה היטב‬
‫את הרב פינסון‪ ,‬השליח בעירם‪ .‬סביר‬
‫להניח שכשהם יצאו לטיול‪ ,‬לא חשבו‬
‫האם ואיפה יחגגו את שמחת תורה‪.‬‬
‫כשהגיעו לבית הכנסת‪ ,‬היו המתפללים‬
‫בתחילת ההקפות‪ .‬הם כל כך נשאבו אל‬
‫תוך השמחה‪ ,‬עד שפשוט ויתרו על כל‬
‫התכניות התיירותיות בחיפה ונשארו‬
‫בבית הכנסת עד מוצאי החג‪...‬‬

‫עוד אליהו עומד היום למרגלות‬
‫הכרמל וקורא בקול גדול‬
‫על קירות הצד המערבי של בית‬
‫הכנסת‪ ,‬ישנם לוחות מידע במסגרות‬
‫יוקרתיות‪ ,‬הנותנים מבוא לעולם‬
‫הקבלה והספירות‪ .‬הם‪ ,‬לצד סרט‬
‫קצר וייחודי על אודות התגלות עולם‬
‫המדע במקביל להתגלות חכמת הקבלה‬
‫בעולם‪ ,‬מהווים כאן כלים להפצת‬
‫המעיינות חוצה‪ .‬בגירסה השיווקית‬
‫שלהם זה נקרא "תערוכת עולם‬
‫הקבלה"‪ .‬רבים הם המבקשים 'לטעום‬
‫קבלה' ומגיעים לבית הכנסת ומקבלים‬
‫יהדות‪ .‬אחרים מבקשים ללמוד‬
‫באווירה הייחודית של בית הכנסת על‬
‫זוגיות‪ ,‬על הבריאה‪ ,‬על עולמם המופלא‬
‫של אותיות הא‪-‬ב‪ ,‬או על אמונה ומדע‪.‬‬
‫בית הכנסת יוזם ומארח שלל קורסים‬
‫והרצאות‪ ,‬שהצד השווה שבהם – חיבור‬
‫שומע השיעור אל הרבי מלך המשיח‪.‬‬
‫במקום מתקיימת הרצאה ייחודית‬
‫עבור התיירים על אליהו הנביא‬
‫ה"שכן"‪ .‬מסתבר שגם אצל הגויים‬
‫להבדיל‪ ,‬אליהו הנביא מוכר ומוערך‪.‬‬
‫ר' משה פרס מוסר הרצאות בחמש‬
‫שפות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬צרפתית‪,‬‬
‫ספרדית ופורטוגזית‪ ,‬ולהרצאותיו‬
‫יש פופולאריות רבה בקרב תיירים‬
‫מרחבי העולם‪ .‬בהרצאה ייחודית‬
‫מלווה במצגת‪ ,‬משתתף כנר שמעצים‬

‫‪28‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:22 AM‬‬

‫את האווירה בניגוני נשמה ושמחה‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה מסופר סיפור חייו‬
‫המופלא של אליהו הנביא שעמד על הר‬
‫הרכמל‪ ,‬ודמותו מקבלת משנה תוקף‬
‫בהיותה סמוכה כל כך למקום‪ ...‬היותו‬
‫של אליהו מבשר הגאולה הופכת את‬
‫ההרצאה לחשיבה על הגאולה והכנת‬
‫העולם לקראתו‪.‬‬
‫"יש לנו שליחות חשובה ביותר‪,‬‬
‫להשמיע את קולו של אליהו הנביא‬
‫ולהביא את העובדות שכל העם זעק‬
‫"ה' הוא האלוקים"; ודאי שכל יהודי‬
‫צריך לדעת ש'אין עוד מלבדו'‪ ,‬ושאין‬
‫לנו מה לחפש במקומות אחרים – אבל‬
‫כיום אפילו המסר של שלילת עבודה‬
‫זרה – מובן‪ ,‬וצריך להיות מושמע גם‬
‫באוזני מי שאינם יהודים"‪.‬‬

‫'התוועדות' עם גוי‬
‫מי שמכיר את הרב בועז קלי יודע‬
‫שנושא "שבע מצוות בני נח" בוער‬
‫בתוכו‪" .‬הרבי מלך המשיח דיבר כל כך‬
‫הרבה על החובה שלנו כחסידים לפעול‬
‫בענייני 'שבע מצוות בני נח' עם הגויים‪.‬‬
‫זו אחת הדרכים לזרז את הגאולה –‬
‫לפעול שגם הגויים יקבלו על עצמם‬
‫את קיום המצוות שלהם‪ ,‬ובכך להכין‬
‫את העולם לעולם טוב ומושלם יותר‬
‫– עולם של גאולה‪ .‬לא לחינם‪ ,‬אומר‬
‫הרבי‪ ,‬סידר הרמב"ם את הלכות 'שבע‬
‫מצוות בני נח'‪ ,‬בסוף ספרו – ממש לפני‬
‫הלכות מלך המשיח"‪.‬‬
‫בינתיים חוזר ר' משה פרס‬
‫מהתפילה‪ ,‬בקושי הספיק לטעום משהו‬
‫והתיירים הראשונים להיום מתחילים‬
‫להגיע‪ .‬הוא מקבל את פניהם בשמחה‬
‫ומלמד אותם על התפקיד שהועיד להם‬
‫בורא העולם ויוצר האדם – לדאוג‬
‫שהעולם יהיה עולם מתוקן‪ ,‬וזאת‬
‫על ידי קיום שבע המצוות שנתן להם‬
‫אלוקים‪.‬‬
‫היהודים מבין התיירים‪ ,‬זוכים –‬
‫מלבד סיפור קצר על ההיסטוריה של‬
‫בית הכנסת – גם להרצאה קצרה על‬
‫מטרת המרכז ולהזדמנות ייחודית‬
‫ומרגשת‪ :‬לכתוב לרבי מלך המשיח‬
‫ולקבל תשובות דרך 'אגרות הקודש'‪.‬‬
‫ההתרגשות של האנשים שזוכים לקבל‬
‫תשובות מיוחדות ומדויקות‪ ,‬חוצה‬
‫מגזרים ועדות‪ .‬מפעים לראות קשת‬
‫כה מגוונת ורחבה של יהודים שזוכים‬
‫להתקשר לרבי מלך המשיח; אם זה‬

‫אותו יהודי מבוגר שזכה היום להניח‬
‫תפילין בפעם הראשונה בחייו‪ ,‬או אישה‬

‫דתייה שהגיעה עם בעלה לטיול ויחדיו‬
‫נכנסו לראות את בית הכנסת; או ילד‬
‫ש'סחב' את המשפחה שלו להיכנס‬
‫למקום‪ .‬אלו וגם אלו זכו וכתבו לרבי‪,‬‬
‫ויצאו מכאן עם ידיעה ברורה שיש רבי‬
‫בישראל ואין הוא נתון בהגבלות הטבע‪.‬‬
‫מבין עשרות‪ ,‬אם לא מאות‬
‫התיירים שבאים ויוצאים מבית‬
‫הכנסת‪ ,‬נחרט בי סיפורו של פאול‪,‬‬
‫מטייל גוי מארגנטינה‪ .‬ר' משה שוחח‬
‫עמו אישית כמעט שעה‪ .‬המטייל‬
‫ששמע את ההרצאה הקצרה בת ארבע‬
‫הדקות‪ ,‬כפי שמקבל כל תייר הבא‬
‫בשערי בית הכנסת‪ ,‬ביקש לשמוע‬
‫עוד ועוד‪ .‬פרס ישב איתו ובספרדית‬
‫רהוטה נתן לו תמונה מלאה של כל‬
‫'סדר ההשתלשלות' בשושלת הנחלת‬
‫התורה מה' אל משה ועד דורנו זה‪.‬‬
‫הוא התעניין במיוחד ברמב"ם וברבי‪.‬‬
‫בסיום השיחה הארוכה הודה נרגשות‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 28‬‬

‫נשמות מטיילות ברחוב‪ .‬הכניסה לבית חב"ד על רקע שלט הכניסה למושבה הגרמנית‪ .‬צילום‪ :‬אהרלה קרומבי‬

‫לשליח ואמר לו "אני כבר ארבעה‬
‫חודשים בארץ ישראל‪ ,‬ואני כל הזמן‬
‫חוקר ולומד על המורשת היהודית –‬
‫בשעה הזו אתך בבית הכנסת קיבלתי‬
‫מה שלא קיבלתי בכל המסע שלי בארץ‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫במהלך השיחה שהלכה והתארכה‪,‬‬
‫ישבתי בינתיים במשרד בית חב"ד‬
‫בשיחה טלפונית ארוכה עם הרב‬
‫בועז קלי‪ .‬סקרן אותי לדעת איך הוא‬
‫'התגלגל' לנושא של שבע מצוות בני נח‪.‬‬
‫מסתבר שהכול החל ממש בהשגחה‬
‫פרטית‪ .‬היה זה לפני יותר מעשור‪,‬‬
‫באחד מחודשי תשרי אצל הרבי‪ .‬הרב‬
‫קלי ישב עם הרב לוי יצחק גינזבורג‬
‫שהפיק באותה תקופה "ערכות שבע‬
‫מצוות בני נח"‪ ,‬בקופסאות מהודרות‬
‫בשלל שפות‪ .‬הרב גינזבורג 'נתקע' אז‬
‫עם ערכות רבות ועם חובות גדולים‪.‬‬
‫הרב קלי סייע לו להפיץ את הערכות‬
‫בקרב השלוחים ולגייס כספים עבור‬
‫הפעילות‪" .‬במהלך הזמן ששהינו יחד‬
‫סביב הנשוא של 'שבע מצוות בני נח'‪,‬‬

‫‪‬‬

‫כשהגענו לכאן הבחנתי שמעל המשקוף חרותות מילים‬
‫בגרמנית עתיקה‪ .‬לקח לי המון זמן עד שמצאתי מישהו שהבין‬
‫את השפה הזו‪ ,‬ולבסוף התברר לי שכתובים שם קטעים מתוך ספרם‬
‫של הנוצרים‪ .‬התקשרתי מיד לידיד שעובד כסתת מצבות והוריתי לו‪:‬‬
‫"תמחק את הכתובת הזו ותכתוב במקומה מה שבאמת צריך להיות‬
‫כתוב בכניסה לבית כנסת‪ :‬יחי אדוננו"‪.‬‬
‫נתן לי הרב גינזבורג הצצה מיוחדת‬
‫לשיחות של הרבי בנושא‪ .‬למען‬
‫האמת‪ ,‬הייתי מופתע"‪ ,‬מתוודה הרב‬
‫קלי‪" ,‬פתאום קלטתי עד כמה הנושא‬
‫שנראה כביכול 'זניח' – תפס מקום‬
‫חשוב כל כך אצל הרבי‪.‬‬
‫"כשחזרתי לארץ ישראל החלטתי‬
‫להקים ארגון שיטפל בנושא‪ .‬קיבלתי‬
‫כמה תשובות מהרבי בנושא‪ ,‬ועל‬
‫פיהן הקמתי וועד‪ ,‬בו היו הרב טוביה‬
‫בולטון‪ ,‬הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי‬
‫ור' גידי שרון‪ .‬בהשגחה פרטית עלה‬

‫רעיון להקים מקום קבוע לפעילות‬
‫עבור נושא זה‪ .‬השגנו את המקום‬
‫בסייעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬והפעילות‬
‫היום מבוססת וגדלה‪ ,‬אך עדיין דרך‬
‫ארוכה לפנינו"‪.‬‬

‫גאולת הקומה השנייה‬
‫מידי הערבים!‬
‫כשהרב קלי מדבר על "דרך‬
‫ארוכה"‪ ,‬הוא יודע טוב מאד על מה‬
‫הוא מדבר‪.‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:22 AM‬‬

‫‪29‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 29‬‬

‫בשליחות המלך‬

‫כאמור‪ ,‬הרחוב כולו מלא בתושבים‬
‫ערבים המתגוררים בבתים‪ ,‬חלקם‬
‫בשכירות וחלקם נרכשו בכספים רבים‪.‬‬
‫השפה הרווחת ברחוב היא ערבית‬
‫ואלה מרגישים במקום 'בעלי בתים';‬
‫מנהלים עסקים פורחים ומתהלכים‬
‫ברחוב כשליטים‪ .‬מסתבר שבעיר‬
‫ובפרט ב'מושבה הגרמנית'‪ ,‬מתקיימות‬
‫'רכישות פוליטיות'‪ .‬הערבים פשוט‬
‫מקבלים תקציבי ענק ומימון עתיר‬
‫ממדינות וגופים שונאי ישראל‪,‬‬
‫כדי להשתלט על חלק זה של העיר‬
‫באמצעות 'התנחלות'‪.‬‬
‫"בפועל‪ ,‬בית הכנסת אמנם שייך‬
‫לנו"‪ ,‬אומר הרב קלי‪" ,‬אבל בקומה‬
‫מעלינו מתגוררים תושבים ערבים‪.‬‬
‫בעלת הבית‪ ,‬יהודייה‪ ,‬השכירה את‬
‫הבית לעמותה מעורבת של יהודים‬
‫וערבים שנלחמים במדינה בחסות‬
‫החוק‪...‬‬
‫"פנינו אל האישה וביקשנו ממנה‬

‫בתנאים נוחים‪ ,‬כאשר בתחילה ישולם‬
‫רק חלקו של הסכום"‪...‬‬
‫הרב קלי מבקש לנצל את הבמה‬
‫שניתנה לו ולפנות אל חסידי חב"ד‬
‫די בכל אחר ואתר‪ ,‬לסייע לו ברכישת‬
‫הקומה ובגאולת הקומה מידי הגויים‪,‬‬
‫אם באמצעות תרומה לבית הכנסת או‬
‫כהשקעה כספית בנכס בארץ הקודש‬
‫שיעמוד להשכרה ליהודים‪.‬‬

‫גלגולים בחמש שפות‬
‫השעות נוקפות וזמן תפילת מנחה‬
‫מגיע‪ .‬רק בקושי מתארגן מניין‪ ,‬אבל‬
‫בסוף כמו כל הרצונות הטובים – גם זה‬
‫מתממש‪.‬‬
‫בשעות הרבות שחלפו מאז הבוקר‪,‬‬
‫הספקתי לעשות מחקר קטן על‬
‫שיחותיו של הרבי בנושא שבע מצוות‬
‫בני נח‪ .‬להפתעתי מתגלה לי – שהשליח‬
‫הנמרץ שקיבל באורח רוח תיירים‬

‫‪‬‬

‫זה נשמע אולי מוזר‪ ,‬אבל פתאום 'קלטתי' שהשמש והעצים‪,‬‬
‫הספסל ואני – כולנו בעצם שווים‪ ,‬כולנו ברואים מעשי ידיו של‬
‫בורא עולם‪ .‬אנחנו אמנם פרטים שונים‪ ,‬אבל חלק ממכלול יצירת ענק‬
‫של מי שברא את כולם‪.‬‬
‫לקנות את הדירה‪ .‬האישה הסכימה‪,‬‬
‫אולם כשהערבים שמעו על כך‪ ,‬הם באו‬
‫אליה בהצעה מפתה לקנות את הקומה‬
‫בסכום של יותר משני מיליון דולר –‬
‫כחצי מיליון דולר יותר ממה שהצענו‬
‫להם‪ .‬זו הצעה מפתה וניסיון לא קל‪.‬‬
‫היא התקשתה להחליט ובינתיים‬
‫החליטה להשאיר הדירה בשכירות‬
‫לערבים‪.‬‬
‫"ממש עכשיו‪ ,‬לפני שטסתי לרבי‬
‫לחודש החגים‪ ,‬ביקרנו אצלה והענקנו‬
‫לה סט מהודר של ארבעת המינים‪.‬‬
‫לקחנו את שמה ושם אמה בכדי‬
‫להזכירה לברכה אצל הרבי"‪.‬‬
‫כאשר שב הרב קלי מחצרות‬
‫קודשנו‪ ,‬הוא שוחח שוב עם בעלת‬
‫הדירה וזו סיפרה שהיא שוחחה עם‬
‫בנותיה והן החליטו שהן אינן מוכנות‬
‫למכור בית שמעל בית כנסת לערבים‪.‬‬
‫"יתירה מזו"‪ ,‬אמרה האישה‪" ,‬אני‬
‫מוכנה למכור לכם את הדירה במחיר‬
‫מצויין – רק ‪ 500,000‬דולר‪ ,‬וגם זה‬

‫‪30‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:23 AM‬‬

‫שונים )וגם משונים(‪ ,‬ובשעות הקרובות‬
‫ימסור שיעורים עמוקים ומגוונים‬
‫בשלל השפות השגורות על פיו – עובד‬
‫גם על מחקר רפואי מיוחד ומקיף‬
‫בנושא תורת ה‪..D.N.A-‬‬
‫אחרי התפילה‪ ,‬מוציאה אשת‬
‫השליח מטעמים מהמטבח‪ .‬בימי‬
‫חמישי – כאשר הגברים ספונים סביב‬
‫השולחות בלימוד מעמיק או בהאזנה‬
‫להרצאה מרתקת – עומדת השליחה עם‬
‫סטודנטיות‪ ,‬עולות חדשות ומטיילות‬
‫במטבח‪ ,‬ועמלות על הכנת סעודות‬
‫השבת לתיירים‪ .‬מי אמר שרק בבתי‬
‫חב"ד בחוץ לארץ צריך להכין סעודת‬
‫שבת לארבעים איש לקראת כל שבת?!‬
‫סביב האוכל‪ ,‬אנחנו יושבים‬
‫להתוועדות חסידית מתובלת בסיפור‬
‫חייו המרתק ומלא הנפתולים של ר'‬
‫משה פרס‪ .‬מדהים להיווכח כמה אדם‬
‫צעיר מסוגל להספיק בחיים‪.‬‬
‫"נולדתי בבריסל שבבלגיה‪ ,‬מספר‬
‫ר' משה‪ .‬אבא שלי במקורו היה מאנוסי‬

‫ספרד ואמא‪ ,‬שבמקורה היא מאלג'ירה‬
‫– הגיעה מצרפת‪ .‬ידעתי שאני יהודי‪,‬‬
‫אבל ממש לא ידעתי מה זה אומר‪.‬‬
‫'הנפקא מינא' היחידה שהייתה לי כילד‬
‫יהודי – היה הפטור משיעורי דת בבית‬
‫הספר‪.‬‬
‫"רוב שנות הילדות והנערות שלי‬
‫עברו בפורטוגל – ומשם הפורטוגזית‬
‫השגורה על פי"‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪.‬‬
‫"הוריי עסקו במלונאות ועמדו בראש‬
‫כמה בתי מלון בעוד אני הייתי מדריך‬
‫קבוצות‪ ,‬והייתי יוצא ובא עם הקבוצות‬
‫לרכיבות ארוכות על סוסים‪ .‬במקביל‬
‫למדתי אנגלית וספרדית – בעוד‬
‫הצרפתית הייתה השפה הרשמית‬
‫בבריסל"‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬נדד הנער המתבגר‬
‫לאיי 'אזורס' שבפורטוגל‪ .‬למרות‬
‫שהאיים הם יעד מועדף לחובבי‬
‫טיולים‪ ,‬לא זו הייתה כוונת משה‪,‬‬
‫שהתמקד בלימודי ביולוגיה במגמה‬
‫להיות רופא‪ .‬עם סיום הלימודים חזר‬
‫לבלגיה למשך חמש שנים ללימודי‬
‫רפואה‪.‬‬
‫"תוך כדי התקדמות בלימודי‬
‫הרפואה‪ ,‬מצאתי את עצמי תמה –‬
‫בשביל מה הגעתי לעולם? מהי בכלל‬
‫המטרה של החיים?"‪ ,‬משחזר פרס‪.‬‬
‫לא אשכח את הפעם ההיא שפתאום‬
‫משהו 'התעורר' בקרבי‪ .‬היה זה בזמני‬
‫לימודים מאד מתוחים ולחוצים‪.‬‬
‫אלו היו ימים בהם למדתי עשר שעות‬
‫כדי להיות מוכן למבחן חצי שנתי‪.‬‬
‫באותו יום הראש שלי פשוט 'התפוצץ'‬
‫מרוב לימודים; החלטתי אפוא לצאת‬
‫לריצה כדי להרגיע את כאבי הראש‪.‬‬
‫באמצע הריצה נעצרתי והסתכלתי‬
‫אל השמיים‪ .‬השמים בבלגיה אפורים‬
‫ואפרוריים‪ ,‬ולא כחולים כמו בארץ‪,‬‬
‫כמעט תמיד מעונן‪ .‬זה נשמע אולי‬
‫מוזר‪ ,‬אבל פתאום 'קלטתי' שהשמש‬
‫והעצים‪ ,‬הספסל ואני – כולנו בעצם‬
‫שווים‪ ,‬כולנו ברואים מעשי ידיו של‬
‫בורא עולם‪ .‬אנחנו אמנם פרטים שונים‪,‬‬
‫אבל חלק ממכלול יצירת ענק של מי‬
‫שברא את כולם‪ .‬זה הפך אותי למשוגע‬
‫מרוב אושר‪" ,‬תפסתי שכל מה שנברא‬
‫בעולם‪ ,‬יש לו מטרה – לעשות את מה‬
‫שמי שברא אותו רוצה‪.‬‬
‫"מאותו יום התחלתי לראות‬
‫הצלחה עצומה בלימודים‪ .‬חוץ‬
‫מהלימודים לרפואה‪ ,‬התחלתי ללמוד‬
‫גם 'מורה נבוכים' לרמב"ם‪ .‬התחברתי‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 30‬‬

‫פנים בית הכנסת ואולם הפעילות הרב אנפין‬

‫מאד לרמב"ם‪ ,‬כנראה בגלל שידעתי‬
‫שגם הוא היה רופא ופילוסוף יהודי גם‬
‫יחד‪.‬‬
‫"באותה תקופה יצא לי להכיר את‬
‫הרב משה גרליק מבריסל‪ .‬כששמעתי‬
‫אותו בפעם הראשונה מדבר‪ ,‬נשאבתי‬
‫לכריזמה שלו‪ .‬התחלתי לבוא בקביעות‬
‫לשיעורים שלו‪ ,‬ובהדרגה התחלתי‬
‫לקיים מצוות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬חששתי‬
‫עדיין שיראו עלי שאני יהודי‪.‬‬
‫"מאוחר יותר עליתי לארץ הקודש‪.‬‬
‫עשיתי סטאז' בבתי הרפואה 'הדסה'‬
‫ו'שערי צדק'‪ ,‬ונכנסתי ללמוד בישיבת‬
‫'מעיינות' בירושלים‪ .‬לא אשכח שיעור‬
‫בשיחה של הרבי על פרשת תרומה‪,‬‬
‫בה הרבי מדבר על כך שאין שום‬
‫הסבר הגיוני לכך שמשיח עוד לא בא‪.‬‬
‫זה נגד השכל‪ ,‬נגד ההיגיון וגם נגד‬
‫התורה‪ .‬הגאולה חייבת לבוא‪ .‬המגיד‬
‫שיעור חזר על הדברים בנחרצות ואני‬
‫הרגשתי שעוד רגע אני משתגע מרמות‬
‫הסודות שנחשפים כאן‪ .‬כשדיבר על‬
‫המושג )שכל ילד חב"די מכיר( "אין‬
‫עוד מלבדו!" הרגשתי שזה 'תופס את‬
‫כולי'‪ .‬אמרתי לעצמי‪" ,‬אין עוד מלבדו"‬
‫– הכול זה ה'‪ ,‬הכול שייך לה'! אין שום‬
‫דבר שלא שייך לה'!"‬
‫"כבר למחרת התחלתי להתלבש‬
‫כמו חסיד ולהתקדם בשמירת המצוות‪.‬‬
‫"מאוחר יותר נסעתי לצרפת‪ ,‬שם‬
‫פגשתי את אשתי ונישאנו‪ .‬אחר כך‬

‫הרב קלי בפעילות בבניין האו"ם‬

‫שוב עליתי לארץ ישראל‪ ,‬ובמסגרת‬
‫הלימודים פגשתי את הרב ישי קלי‪,‬‬
‫שהציע לי לנצל את מגוון השפות שבפי‬
‫כדי לפעול בבית הכנסת"‪.‬‬

‫מלמטה‪ .‬הכי מלמטה‪...‬‬
‫הערב והחושך פרסו כנפיים על‬
‫המושבה הגרמנית בחיפה‪ ,‬ואלו‬
‫מאותתים לי לסיים את הביקור‪ .‬גם‬
‫אחרי שאעזוב‪ ,‬ימשיך ר' משה פרס‬
‫לשבת ליד כוסות תה וקפה אל מול‬
‫צעירים מרחבי העולם‪ ,‬יאמר בפניהם‬
‫שיעורים‪ ,‬ימסור הרצאות‪ ,‬יעביר‬
‫סדנאות בליווי גיטרה‪" .‬שעות הערב‬
‫הן השעות הכי עמוסות במושבה"‪ ,‬הוא‬
‫אומר ושוכח לפהק‪...‬‬
‫לפני סיום‪ ,‬אני מבקש מר'‬
‫משה לספר האם יש להם תוכניות‬
‫נוספות שלא פורטו‪ .‬אני חייב לציין‬
‫שהיצירתיות של החבר'ה האלה תמיד‬
‫מפתיעה אותי‪:‬‬
‫"אני עובד עכשיו על תוכנית‬
‫תיירותית עבור גויים‪ .‬הרעיון הוא‬
‫בניית מסלול של שבעה ימים‪ ,‬בו נטייל‬
‫במקומות שונים בארץ ישראל – כאשר‬
‫בכל יום ילמדו לעומק מצווה אחת‬
‫מתוך שבע מצוות בני נח‪ .‬מלבד הרעיון‬
‫להפיץ את שבע מצוות בני נח בצורה‬
‫יצירתית‪ ,‬תהיה בזה אפשרות לכסות‬
‫את עלויות הפעילות ולאפשר לבית‬
‫חב"ד להתרחב ולהתפתח"‪.‬‬

‫רצפת פסיפס עתיקה ומקרן חדיש‬
‫הרב ישי קלי בריקוד חסידי במהלך הרצאה ייחודית‬
‫על אליהו הנביא‬

‫אני פוסע שוב במורד השדרה –‬
‫מבית מספר ‪ 57‬שבראשית הרחוב‬
‫לעבר תחתיתו‪ ,‬נזכר במשל המנוף‬
‫)"הליווע"ר"( שכאשר רוצים להרים‬
‫מקום‪ ,‬יש צורך להרים ולהעלותו‬
‫מהחלק התחתון ביותר וכך להעלות‬
‫גם את המקומות הנעלים‪ .‬כאן‪ ,‬המקום‬
‫הגבוה ביותר ברחוב‪ ,‬הוא גם המקום‬
‫הכי נמוך וקרוב אל הר הכרמל‪.‬‬
‫מסתבר שלבית מספר ‪ 57‬בשדרה – יש‬
‫תפקיד כבד מאד‪ :‬להצליח להעלות‬
‫גם את כל התחתון ממנו וגם את מה‬
‫שלמעלה ממנו‪.‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:23 AM‬‬

‫‪31‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 31‬‬

‫מחיי התמימים‬

‫תמים )לא(‬
‫אבוד בטשקנט‬
‫'התמים' הקשיש‪ ,‬נחשב על ידי ידידו הרב יוסף ויינברג‬
‫כ'נספה בשואה'‪ ,‬ואך לפני כשנה ומחצה התברר כי הוא חי‬
‫בטשקנט • בחודשים האחרונים שני הידידים נפטרו ובודאי‬
‫שמחים להיפגש למעלה ולהעלות זכרונות מימי שבתם‬
‫בתומכי תמימים אוטווצק • תגלית בלעדית ומרגשת‬
‫מאת שניאור זלמן ברגר‬

‫"א‬

‫ני יודע מה זה 'רבי'‪,‬‬
‫למדתי בישיבת 'תומכי‬
‫תמימים' באוטווצק‬
‫שבפולין וכשנכנסתי‬
‫ל'יחידות' אצל אדמו"ר הריי"צ‪ ,‬ראיתי‬
‫אור גדול ממלא את החדר‪ .‬רבי זה לא‬
‫דבר שאפשר להסביר‪ ,‬רבי זה בשבילי‬
‫הכל‪ .‬כשאדמו"ר הריי"צ הסתלק‪,‬‬
‫אמרנו שאנו מקווים שישוב אלינו‬
‫ויגאלנו; כך גם עכשיו‪ ,‬אנו מתפללים‬
‫שהרבי יגאלנו"‪.‬‬
‫הדברים האלו – שנכתבו ביומן‬
‫השליחות שלי‪ ,‬ביום ב' בתמוז תשנ"ה‬
‫– יצאו מפיו של 'התמים' ר' שמואל‬
‫ארבוז‪ ,‬מי שכיהן כסגן נשיא הקהילה‬
‫היהודית בטשקנט בירת אוזבקיסטן‪.‬‬
‫ר' שמואל הלך לעולמו בערב שבת‬
‫בראשית‪ ,‬כ"ו בתשרי תשע"ג והוא בן‬
‫‪ 91‬שנים‪ .‬זכה‪ ,‬ובקבורתו עסקו שני‬
‫'תמימים' ששהו בשליחות בחודש‬
‫תשרי השנה בטשקנט‪.‬‬
‫במשך יותר מיובל שנים‪ ,‬נחשב‬
‫'התמים' הקשיש למי ש'נספה בשואה'‬
‫– כך לפחות לפי עדותו של ידידו הרב‬
‫יוסף ויינברג‪ .‬רק בשנים האחרונות‬

‫‪32‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:24 AM‬‬

‫התברר כי ר' שמואל חי בטשקנט‪.‬‬
‫מסתבר כי ר' שמואל שרד את אימי‬
‫המלחמה והתגלגל לטשקנט‪.‬‬
‫כדי להבין את נפתולי חייו של‬
‫'התמים האבוד'‪ ,‬נתחיל לספר את‬
‫קורות חייו מתחילה‪.‬‬
‫ר' שמואל ארבוז )ארבס(‪ ,‬אשר‬
‫כונה "ר' שמיל"‪ ,‬נולד ביום כ"ו בסיון‬
‫תרפ"א‪ ,‬בוורשה בירת פולין‪ .‬בצעירותו‬
‫למד ארבע שנים בישיבות "תומכי‬
‫תמימים" בוורשה ובאוטווצק בצילו‬
‫של אדמו"ר הריי"צ‪ .‬קורות דברי‬
‫הימים ההם הלא מתועדים ברשימות‬
‫התלמידים ששרדו מאותן שנים‪ ,‬חלקן‬
‫פורסמו בספר "תולדות חב"ד בפולין"‪.‬‬
‫באותן שנים טובות בהן שקד על‬
‫לימודי הנגלה והחסידות בישיבה‬
‫החב"דית‪ ,‬התיידד עם חבריו‬
‫התמימים‪ ,‬במיוחד עם החסידים‬
‫הנודעים הרב יוסף ויינברג ע"ה והרב‬
‫איצ'ה מענדל ליס ע"ה‪" .‬הוא ידע‬
‫ללמוד היטב"‪ ,‬העיד עליו לימים הרב‬
‫ויינברג‪.‬‬
‫אלול תרצ"ט‪ ,‬עננים שחורים‬
‫מכסים את שמי אירופה‪ ,‬הנאצים‬

‫ימ"ש פולשים לפולין‪ ,‬ויהודים רבים‬
‫נמלטים למדינות הסמוכות ובהן ליטא‪.‬‬
‫בין הבורחים מצויים גם תמימים‬
‫בהווה ובעבר‪ ,‬מישיבות "תומכי‬
‫תמימים" בפולין‪ ,‬ובהם ר' שמיל‪.‬‬
‫ר' שמיל החל את מסעו לעבר‬
‫הגבול בשלהי חורף ת"ש‪ ,‬חצי שנה‬
‫לאחר תחילת המלחמה‪ .‬במהלך ניסיון‬
‫לעבור את הגבול לליטא )שנכבשה‬
‫באותה תקופה על ידי רוסיה(‪ ,‬נאסר‪.‬‬
‫דבר מאסרו נכתב באגרת אל אדמו"ר‬
‫הריי"צ שנכתבה על ידי התמימים‬
‫שהצליחו להבריח הגבול ולהגיע‬
‫לוילנא‪" :‬זה כשני שבועות שקיבלנו‬
‫מכתב גלוי מהתלמיד שלמה משה‬
‫אייזנברג‪ ,‬אשר התלמיד שמואל‬
‫ארביס ]ארבוז[ ואברהם ראייעווסקי‬
‫יושבים בפענסיאנאט ]במלון‪ ,‬כלומר‬
‫– במאסר[‪ ...‬ומתייראים המה שלא‬
‫ישלחום אל ארץ מולדת כ"ק רבותינו‬
‫הק' זצוקללה"ה ]לסיביר שברוסיה[‪,‬‬
‫כי את כל הפליטים שולחים שמה"‬
‫)תולדות חב"ד בפולין ע' רעא(‪.‬‬
‫בשנת תש"א הושגו אישורי ויזה‬
‫לארצות הברית עבור התמימים הרבים‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 32‬‬

‫תפילת שחרית‪ ,‬טשקנט‪ ,‬קיץ תשנ"ה‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬ר' שמיל‪ ,‬כותב השורות‬

‫שלמדו בתקופת פרוץ המלחמה או‬
‫בשנים קודם לכן‪ ,‬ב"תומכי תמימים"‪.‬‬
‫ברשימות הללו נמצא גם שמו של ר'‬
‫שמואל ארבס )ארבוז(‪ ,‬אלא שבתקופה‬
‫זו הוא כבר הוגלה לסיביר‪ ,‬וכעבור זמן‬
‫גוייס לצבא הרוסי‪ .‬בתום המלחמה‬
‫הגיע אל העיר קורסק שברוסיה‪ ,‬ומשם‬
‫התגלגל לטשקנט‪.‬‬
‫התלאות והסבל לא הטיבו עם‬
‫מצבו הרוחני‪ ,‬אולם כאשר ברית‬
‫המועצות התפרקה‪ ,‬הגיע לטשקנט‬
‫שליח הרבי הרב אבא דוד גורביץ‪ .‬זה‬
‫האחרון פגש בו ושכנעו לפקוד את בית‬
‫הכנסת האשכנזי החב"די בטשנקט‪,‬‬
‫בו החלה להתפתח קהילה מחודשת‪.‬‬
‫היה חסר בה בעלי תפילה‪ .‬בשל קולו‬
‫הגבוה והידע שרכש מתקופת "תומכי‬
‫תמימים"‪ ,‬החליט הרב גורביץ להכשירו‬
‫להיות בעל תפילה‪ .‬בסבלנות רבה‪,‬‬
‫לימדו את המנהגים המקובלים בקרב‬
‫בעלי תפילה‪ ,‬כמו גם את המנגינות‬
‫החב"דיות‪ .‬כעבור זמן לא ארוך‪ ,‬הפך‬
‫ר' שמיל לבעל תפילה קבוע בשבתות‬
‫ובימי חג ומועד‪ .‬במקביל שודרג מעמדו‬
‫לסגן נשיא יו"ר הקהילה האשכנזית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫השבתי לו‪ ,‬כי כאשר עזבתי את טשקנט לפני למעלה מעשור‪,‬‬
‫ר' שמיל התפלל קבוע בבית כנסת חב"ד ואף שימש כבעל‬
‫תפילה‪ .‬בכל מקרה הפניתי את השאלה גם אל השליח הרב אבא דוד‬
‫גורביץ'‪ ,‬שהשיב כי ר' שמיל אכן מתגורר עד עתה בטשקנט‪ .‬הרב לוין‬
‫הזדרז לספר על התגלית לר' יוסף ויינברג‪ ,‬שהופתע עד מאוד לדעת‬
‫כי ידידו חי עד היום הזה‬
‫בתפקיד זה פעל רבות למען היהודים‬
‫המקומיים‪ ,‬עבודה זו נעשתה בתיאום‬
‫עם שליח הרבי‪.‬‬
‫הכרתיו לראשונה לפני עשרים‬
‫שנה‪ ,‬כאשר שהיתי בשליחות בטשקנט‪.‬‬
‫ההיכרות בינינו נפרשה על פני מספר‬
‫שנים בהן שהיתי בשליחות בעיר‬
‫לתקופות ארוכות וקצרות‪ .‬רבות יצא לי‬
‫לשוחח עמו‪ ,‬כאשר את עובדת לימודיו‬
‫בחב"ד הזכיר פעמים אין ספור‪ .‬אחת‬
‫הפעמים שהעלה זכרונות מ"תומכי‬
‫תמימים"‪ ,‬היה בעת התוועדות ג' תמוז‪,‬‬
‫כפי שציטטתי אותו בפתח הכתבה‪.‬‬

‫• • •‬
‫היה זה בתחילת אדר שני תשע"א‪,‬‬
‫כאשר הרב שלום דובער לוין‪ ,‬מנהל‬
‫ספרית אגו"ח בניו יורק‪ ,‬שיגר לי שתי‬
‫תמונות של ר' שמיל ‪ -‬האחת מהשנים‬
‫האחרונות והשניה מהתקופה בה החל‬
‫ללמוד ב"תומכי תמימים" בורשה‪.‬‬
‫הרשד"ב לוין ביקש לדעת האם היהודי‬
‫הזה התגורר בעבר או בהווה בטשקנט‪.‬‬
‫הוא הוסיף וציין כי ידידו לספסל‬
‫הלימודים הרב יוסף ויינברג‪ ,‬קיבל‬
‫מידע כי ר' שמיל נספה בשנות השואה‪,‬‬
‫וכך הוא משוכנע בכך עד עתה‪ .‬והנה‪,‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:24 AM‬‬

‫‪33‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 33‬‬

‫מחיי התמימים‬

‫בטשקנט‬
‫ק‬
‫אור חסידי‬
‫בגוף הכתבה מסופר על תמימים ששהו ב'תשרי' בטשקנט והם עסקו בהבאת ר' שמיל‬
‫לקבר ישראל‪.‬‬
‫שני התמימים הם דוד דוידוב וברוך בילוב הלומדים ב"תומכי תמימים" בכפר חב"ד‬
‫והגיעו לטשקנט בחסותם ויוזמתם של הרב אבא דוד גורביץ' ור' שמחה קוליעקב‪ ,‬כאשר‬
‫הוצאות השליחות מומנו באמצעות "קונגרס יהודי בוכרה" בראשות הנגיד ר' לב לבייב‪,‬‬
‫וארגון "אור אבנר" בארה"ב בראשות ר' זלמן זבולונוב‪ .‬התמימים‪-‬השלוחים ארגנו‬
‫מנייני תפילה בימים הנוראים‪ ,‬בנו סוכות וזיכו רבים בנטילת לולב‪.‬‬
‫קשיים רבים היו בהעברת ד' מינים לטשקנט‪ ,‬ולבסוף שגריר ארץ ישראל באוזבקיסטן‬
‫דאג לשגרם מארץ הקודש בדואר דיפלומטי‪ ,‬וכך הגיעו לטשקנט במהירות ובשלמות‪.‬‬
‫התמימים מצדם הזדרזו להעביר סטים של ד' מינים לקהילות היהודיות באוזבקיסטן‬
‫כולה‪.‬‬
‫באחד מימי חול המועד ערכו התמימים שמחת בית השואבה ברוב עם‪ ,‬ובהשתתפות‬
‫יהודי טשקנט ואנשי שגרירות ארץ ישראל‪ .‬השמחה הגדולה של שמחת תורה חתמה את‬
‫אירועי השמחה בחודש תשרי בקהילה היהודית החשובה בטשקנט‪.‬‬

‫כעת הגיע מידע שהיהודי הזה לא נספה‪,‬‬
‫אלא התגורר בטשקנט כל השנים‪.‬‬
‫הרשד"ב לוין ביקש לקבל תשובה‬
‫בהקדם‪ ,‬כיון שעסק באותם ימים‬
‫בהכנת ספרו "תולדות חב"ד בפולין"‪.‬‬
‫השבתי לו‪ ,‬כי כאשר עזבתי את‬
‫טשקנט לפני למעלה מעשור‪ ,‬ר' שמיל‬
‫התפלל קבוע בבית כנסת חב"ד ואף‬
‫שימש כבעל תפילה‪ .‬בכל מקרה הפניתי‬
‫את השאלה גם אל השליח הרב אבא‬
‫דוד גורביץ'‪ ,‬שהשיב כי ר' שמיל אכן‬
‫מתגורר עד עתה בטשקנט‪ .‬הרב לוין‬
‫הזדרז לספר על התגלית לר' יוסף‬
‫ויינברג‪ ,‬שהופתע עד מאוד לדעת כי‬
‫ידידו חי עד היום הזה‪.‬‬
‫מפאת גילם המתקדם ומצבם‬
‫הרפואי של שני הידידים‪ ,‬לא נוצר‬
‫קשר ביניהם‪ ,‬וביום ז' בתמוז תשע"ב‪,‬‬
‫לפני כמחצית השנה‪ ,‬הלך ר' יוסף‬
‫ויינברג לעולמו‪ .‬מספר חודשים לאחר‬
‫מכן‪ ,‬בכ"ו בתשרי תשע"ג‪ ,‬ערב שבת‬
‫בראשית‪ ,‬הלך אחריו גם ר' שמיל‪.‬‬
‫זו תקופה ארוכה שהרב‬
‫גורביץ' אינו שוהה בטשקנט‪ ,‬לאחר‬
‫שהשלטונות אסרו עליו זאת‪ ,‬אולם‬
‫לקראת חודש תשרי שיגר אל העיר‬
‫שני תמימים שפעלו בקרב יהודי העיר‬
‫בימי החגים‪ .‬שניים אלו‪ ,‬בעזרת ר'‬
‫אליעזר )ליאוניד( גולדפרב מראשי‬
‫הקהילה‪ ,‬ערכו הלוויה בהשתתפות‬
‫חברי הקהילה‪ ,‬והביאו את 'התמים'‬
‫הקשיש לקבורת ישראל‪ .‬השליח הרב‬
‫אבא דוד גורביץ' נטל על עצמו לומר‬
‫קדיש לעילוי נשמתו במשך שנת האבל‪.‬‬

‫מבצע ד' מינים בטשקנט השנה‬

‫½‪²»Ã¿µ´Ç¾¸¸·È·Ç³¼¸Æ´·Ç¸À³Ç´Æ‬‬

‫‪¼¸Æ´·Ç¸À»Ǵƽ³‬‬
‫‪¼´¸»º¶´ÉÃ‬‬
‫‪É´Áȳ¾¸°‬‬
‫‪¾¸°¶´Éà ´¼´¸°‬‬
‫‪ ²°»°°°¸¿À‬‬

‫‪34‬‬

‫‪10/23/2012 4:44:24 AM‬‬

‫¿‪É´¿´É¶³É‬‬
‫»‪»ÈǸÈÁ´ ´ÁɯÇÆ‬‬
‫½‪¼¸¿É¶»¸È½»´²±Ƕ°‬‬
‫‪¸Æ´·Ç¸À‬‬

‫‪ÉÁ°´ÆÉ´º¸¯³¸º‬‬

‫½‪»»Ç´Æ‬‬
‫‪»Ç´Æ‬‬
‫½‪Ç´´Æ‬‬
‫´‪Ç‬‬
‫‪ƽ³‬‬
‫‪½³‬‬
‫‪¼¸Æ´·Ç¸À»Ǵƽ³‬‬

‫‪²¸¸¿»·ɽ¯ÉÃÈÆÇ°¸¿°¸¿À‬‬
‫¸¸‪²‬‬
‫‪¸¿ »·ɽ¯ÉÃÈÆÇ°¸¿°¸¿À‬‬
‫‪¸¿À‬‬
‫‪²¸¸¿»·ÁÆÇÆɽ´Æ·¸°½³ ¶Ç³»´¯±¼¸»È´Ç¸¸¿À‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 34‬‬

‫סיפור מבצעים‬

‫הברכה ברגל שבורה‬
‫המשפחה לא קיבלה את הדין‪ ,‬ולא הסכימה עם ההצעה כלל וכלל‪ .‬ארי‬
‫חפץ בכל לבו ונפשו להצטרף‪ ,‬והם היו מוכנים להסתכן‪ .‬אולם‪ ,‬המילה‬
‫האחרונה היתה כמובן של המנהל‪ .‬ביום שני‪ ,‬כשה"פיונרים" יצאו לדרכם‬
‫העליזה‪ ,‬ארי נשאר בביתו‪.‬‬
‫הרב אלי פרידמן‪ ,‬שליח הרבי בקלבסאס‪ ,‬קליפורני'‬
‫תרגום‪ :‬פ' זרחי‬

‫פותח ומספר הרב אלי פרידמן‪:‬‬
‫בקיץ תשס"א‪ ,‬הייתי המרכז‬
‫של קעמפ חב"ד באזור כפרי יפהפה‬
‫במדינת ניו ג'רזי‪ .‬בקעמפ שהו כמאה‬
‫ועשרים חניכים‪ ,‬ופעילות הקיץ זרמה‬
‫לה כמתוכנן‪.‬‬
‫יום רביעי אחד‪ ,‬לקחנו את‬
‫הקייטנים לקומפלקס ספורט ענק‬
‫ומקורה‪ .‬היה בו הכל‪ :‬מגרשי כדורגל‪,‬‬
‫משטח למשחק הוקי‪ ,‬ומגרש לגלשת‬
‫)גלישה בסקייטבורד(‪' .‬זהו מקום‬
‫אידיאלי לשבירת רגל'‪ ,‬הרהרתי ביני‬
‫לבין עצמי‪ .‬ואכן‪ ,‬גם מנהלי המקום‬
‫חששו מתאונות‪ ,‬והקימו תחנת רפואת‬
‫חירום באמצע המגרשים‪ ,‬עם מחלקה‬
‫לעזרה ראשונה‪ ,‬טיפולי חירום ועוד‪.‬‬
‫ואז זה קרה‪ :‬מיד לאחר סיום‬
‫ארוחת צהריים‪ ,‬ילד בשם ארי נפצע‪.‬‬
‫הוא שיחק הוקי על סקייטים‪ ,‬וחבר‬
‫שרצה לחבוט בדיסקוס‪ ,‬החטיא את‬
‫הדיסקוס אולם קלע במיומנות במקלו‬
‫לתוך רגלו של ארי‪...‬‬
‫מיהרנו איתו לתחנת רפואת‬
‫חירום‪ ,‬שם הפרמדיק בדק את הרגל‬
‫והביע חשש שהעצם נשברה‪ .‬הוא הורה‬
‫אפוא להעביר אותו מיד לבית רפואה‬
‫לעריכת צילומים‪ .‬לאחר שארי‪ ,‬בליווי‬
‫אנשי צוות‪ ,‬עזב לכיוון בית הרפואה‪,‬‬
‫התקשרתי להוריו של ארי ודיווחתי‬
‫להם בפרוטרוט על מה שאירע‪ .‬אחטיא‬
‫לאמת אם אומר שהם היו מרוצים‪,‬‬
‫אבל לפחות הם היו מנומסים‪.‬‬
‫הבעיה החלה למחרת‪ .‬ארי חזר‬

‫הביתה מגובס בגבס מרשים‪ ,‬גאה‬
‫מאוד מפציעתו האתלטית‪ .‬אבל‪..‬‬
‫ארי היה רשום בקעמפ בתכנית‬
‫ה"פיונרים"‪ ,‬תכנית ייחודית המיועדת‬
‫לבנים בוגרים‪ ,‬שבכל שבוע שני יצאו‬
‫מתחום הקעמפ למשך ימים ספורים‪,‬‬
‫נהנו מטיול ברמה אקסקלוסיבית עם‬
‫ביקורים לערים שכנות‪ ,‬שהייה בבתי‬
‫מלון‪ ,‬ביקור באטרקציות מקומיות‬
‫ו"כיף" לא רגיל‪ .‬כעת‪ ,‬עם ארי בגבס‬
‫וקביים‪ ,‬הרב ח'‪ ,‬מנהל הקעמפ‪ ,‬המליץ‬
‫למשפחה שארי יישאר בביתו ולא‬
‫יצטרף לטיול שהצריך עליה וירידה‬
‫במדרגות האוטובוס כמה פעמים ביום‪.‬‬
‫המשפחה לא קיבלה את הדין‪,‬‬
‫ולא הסכימה עם ההצעה כלל וכלל‪.‬‬
‫ארי חפץ בכל לבו ונפשו להצטרף‪ ,‬והם‬
‫היו מוכנים להסתכן‪ .‬אולם‪ ,‬המילה‬
‫האחרונה היתה כמובן של המנהל‪.‬‬
‫ביום שני‪ ,‬כשה"פיונרים" יצאו‬
‫לדרכם העליזה‪ ,‬ארי נשאר בביתו‪.‬‬
‫באותו ערב‪ ,‬מצאתי את עצמי‬
‫ממלא שליחות מטעם מנהל הקעמפ‪.‬‬
‫הוא שלח אותי‪ ,‬מצויד בקופסה עטופה‬
‫בחגיגיות ובתוכו מתנה‪ ,‬לביתו של‬
‫ארי‪ ,‬לשוחח עם הוריו‪ ,‬מה שנקרא‬
‫בסלנג יהודי אמריקאי "לתפוס אתם‬
‫שמוז"‪ .‬הם היו חביבים מאוד‪ ,‬למרות‬
‫תסכולם‪ ,‬והערב עבר בנעימים‪ .‬הם‬
‫הודו לי באצילות על המתנה‪ ,‬ואילו אני‬
‫הצעתי להם שארי יחזור לקעמפ ויעבוד‬
‫כסגן איש צוות עד שחבריו לקבוצה‬
‫יחזרו מטיולם‪ .‬אביו של ארי סירב‬

‫באומרו שהוא עובד למחייתו בבנין‬
‫התאומים במנהטן‪ ,‬וארי נהנה להצטרף‬
‫אליו למשרדו ולראות את הנוף עוצר‬
‫הנשימה מחלון משרד אביו‪.‬‬
‫נפרדנו לשלום ובשלום‪ ,‬ושאר הקיץ‬
‫זרם ללא אירועים חריגים ובהצלחה‪,‬‬
‫ב"ה‪.‬‬
‫•‬
‫חזרתי הביתה למיניסוטה‪ ,‬וכעבור‬
‫מספר שבועות קמתי משינה לשמוע את‬
‫הבלתי יאומן‪ :‬בנייני התאומים נהרסו‬
‫כליל‪ .‬לאחר ההלם הראשוני‪ ,‬נזכרתי‬
‫לפתע שאביו של ארי עובד שם‪ .‬בלי‬
‫לחשוב פעמיים‪ ,‬תפסתי את הטלפון‬
‫וחייגתי לביתו‪ .‬אמו ענתה‪ ,‬ואני גמגמתי‬
‫"מה שלומכם? מה שלום בעלך?"‬
‫כשהיא רגועה לגמרי ענתה‪" :‬בעלי‬
‫לא הלך לעבודה היום‪ .‬הוא ליווה את‬
‫ארי לרופא להסיר את הגבס!" נשימתי‬
‫נעתקה‪ ,‬ולא ידעתי מה להגיד‪ ,‬חוץ‬
‫מלחזור שוב ושוב על המילים "הו‪,‬‬
‫השם הטוב והמטיב"‪...‬‬
‫לפני שנתיים דיברתי עם חבר ותיק‬
‫שהדריך את ארי בקיץ הגורלי ההוא‪.‬‬
‫הוא הוסיף את חלקי הפאזל האחרונים‬
‫לסיפור הניסי‪ ,‬כאשר גילה מה היא‬
‫המתנה שהענקתי לארי‪ .‬בתוך החבילה‬
‫העטופה בחגיגיות‪ ,‬היתה משקפת עם‬
‫פתק כתוב בכתב ידו של הרב ח'‪ ,‬מנהל‬
‫הקעמפ‪ ,‬שם כתב‪" :‬לפעמים נדרש‬
‫מאתנו לראות קדימה‪ ,‬עמוק לתוך‬
‫העתיד"‪.‬‬
‫)מתורגם מאתר ‪(Calabasas Patch‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:35 AM‬‬

‫‪35‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 35‬‬

‫התושבים רדפו אחריו עם סכינים‪ ,‬והרב יצחק גנזבורג לא נרתע והכריז‬
‫הרבי הורה‪ ,‬ומיטב הכוחות יצאו צפונה ונגבה‬
‫והקימו בתי ספר במושבים מרוחקים‪ ,‬והמשימה‬
‫לוותה במאבקים ממושכים שהסתיימו בניצחון‬
‫מהדהד – בתי הספר הממלכתיים במושבים אלו‪,‬‬
‫נסגרו לחלוטין‪ ,‬שנה בלבד לאחר הקמת בתי ספר‬
‫חב"ד! • תיאור השגשוג והפריחה ברשת אהלי יוסף‬
‫יצחק‪ ,‬בשילוב מסמכים‪ ,‬אגרות וקטעי עיתונות •‬
‫פרק תשיעי‬
‫מאת שניאור זלמן ברגר‬

‫ה‬

‫מאבקים הגדולים של 'ימי‬
‫הבראשית' תמו‪" ,‬רשת‬
‫אהלי יוסף יצחק" שוייכה‬
‫סוף סוף לזרם ה'ממלכתי‬
‫דתי'‪ .‬זו הסיבה שהתקציבים החלו‬
‫לזרום באופן מסודר מטעם משרד‬
‫החינוך‪ ,‬וארבעת בתי הספר שהיוו את‬
‫ההתחלה‪ ,‬החלו להתפתח ולשגשג‪.‬‬
‫אמנם מפעם לפעם צצו מכשולים‪ ,‬אך‬
‫מנהלי 'הרשת' יחד עם מנהלי אגו"ח‬
‫דילגו שוב ושוב על התהומות שנפערו‬
‫בפניהם ולעיתים אף איימו למוטט את‬
‫המפעל הגדול‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬לאחר ההתבססות הראשונית‬
‫של השנים הראשונות‪ ,‬הגיע הזמן‬
‫לחשוב על פריצה קדימה – להרחיב‬
‫ולשכלל את ה'רשת' כהנה וכהנה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים הבאות ידעה ה'רשת'‬
‫התפתחות אדירה‪ .‬בצעדים מעוררי‬
‫השתאות‪ ,‬התפתחה רשת בתי הספר‬

‫במהירות רבה‪ ,‬ועם השנים כללה‬
‫עשרות בתי ספר וגנים שהיו פרושים‬
‫בכל רחבי ארץ הקודש‪ .‬ניתן לומר כי‬
‫ה'רשת' חוותה בהתגשמות הברכה‬
‫שבירך הרבי באותן שנים‪" :‬ופרצת‬
‫ימה וקדמה‪ ,‬צפונה ונגבה"‪ .‬וכך אלפי‪-‬‬
‫אלפי תלמידים‪ ,‬ישראלים לצד עולים‬
‫חדשים‪ ,‬למדו במוסדות חב"ד ברחבי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫איך כל זה קרה? על כך ננסה‬
‫להשיב בכתבה שלפנינו‪.‬‬

‫שליח מיוחד‬
‫בתחילת שנת תשי"ח – כחמש שנים‬
‫לאחר ההתחלה – הורה הרבי להקים‬
‫בתי ספר נוספים על אלו הנוספים‪.‬‬
‫התנופה הגדולה החלה בי"ב תמוז‬
‫תשי"ח‪ ,‬אז הרבי טבע את הסיסמא‬
‫"ופרצת" והורה לפעול ביתר שאת‬

‫ָצפוֹנָה ָו ֶנ‬
‫‪36‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:36 AM‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 36‬‬

‫הכריז‪ :‬השתתפתי בכיבוש האזור בגשמיות‪ ,‬וכעת באנו לכבוש ברוחניות‬

‫תענך‪ .‬כיתת הרב סעדיה ג'רופי‬

‫ָונ ְֶג ָּבה‬
‫‪10/23/2012 2:38:36 AM‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪3377‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 37‬‬

‫‪ 60‬שנה לייסוד הרשת‬

‫מפת הסעות לבית הספר בברוש‪ ,‬שנת הלימודים תשמ"ו‬

‫‪‬‬

‫"הרב חנזין ביקר אצלנו מספר פעמים‪ .‬יש לזכור כי נסיעה‬
‫לברוש באותם ימים‪ ,‬הייתה כמו לנסוע לקצה העולם‪ .‬היה‬
‫צריך לנסוע שעות רבות באוטובוס ישן ומקרטע‪ ,‬ואחר כך לצעוד‬
‫עוד זמן רב מתחנת האוטובוס שעמדה בכביש הראשי ועד לבית‬
‫הספר בלב המושב"‪.‬‬
‫בהפצת היהדות והמעיינות‪ .‬חודשיים‬
‫לאחר מכן שלח הרבי שליח מיוחד‬
‫לעידוד פעילי ה'רשת' – הלא הוא הרב‬
‫זושא פויזנר‪.‬‬
‫ר' זושא זכה להיות מקבוצת‬
‫השלוחים שנשלחה לארץ הקודש‬
‫לאחר האסון הנורא בכפר חב"ד‬
‫בו נספו חמישה תלמידים ומדריך‪.‬‬
‫הקבוצה כולה שבה בתום ביקור קצר‬
‫לארצות הברית‪ ,‬מלבד ר' זושא שקיבל‬
‫מברק מהרבי להישאר בארץ הקודש‪.‬‬
‫לאחר כשנתיים שב ר' זושא ל‪,770-‬‬
‫וכעבור זמן קצר זכה להשלח שנית‬
‫לארץ ישראל כשליח לחיזוק ה'רשת'‪.‬‬
‫ההוראה הייתה לפעול במוסדות‬
‫החינוך מטעם רשת 'אהלי יוסף יצחק'‪.‬‬
‫ב'יחידות' אליה נכנס באותם ימים‪,‬‬
‫דיבר הרבי על אודות מהותה של‬
‫השליחות אליה הוא נוסע‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:37 AM‬‬

‫היה זה ביום ראשון בצהריים‪ ,‬ט'‬
‫באלול תשח"י‪ ,‬כיממה לפני טיסתו‬
‫לארץ ישראל‪ .‬הרב דוד רסקין התקשר‬
‫אל בית אחותו‪ ,‬שם שהה ר' זושא‬
‫באותה שעה‪ ,‬ואמר לו כי מכיוון שהוא‬
‫נוסע בשליחות לאה"ק‪ ,‬תתקיים לכבוד‬
‫זאת מסיבת "צאתכם לשלום" מטעם‬
‫צעירי אגודת חב"ד בבית המדרש של‬
‫‪ 770‬בתום 'סדר' הלימוד של הישיבה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬באקט לא שגרתי אורגנה לכבודו‬
‫התוועדות עם מספר משתתפים‬
‫מצומצם‪ .‬ההפתעה הגדולה יותר‬
‫הייתה‪ ,‬כאשר בצעד חריג במיוחד‪,‬‬
‫הגיע הרבי במפתיע להתוועדות ודיבר‬
‫על אודות השליח המיוחד‪" :‬עיקר‬
‫סיבת התוועדות זו היא נסיעתו של‬
‫שליח לארצנו הקדושה ת"ו‪ ,‬לפעול‬
‫– בעצמו‪ ,‬ולמסור לאחרים שגם הם‬
‫יפעלו )ובתוספת המעלה שישנה(‬
‫באופן של שליחות – בחינוך על טהרת‬

‫הקודש‪ ,‬ובפרט במוסדות הנקראים על‬
‫שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ובמילא‬
‫הרי זה נקרא גם – בשליחותו של בעל‬
‫השם"‪.‬‬
‫בעיצומה של השיחה‪ ,‬פנה הרבי‬
‫אל ר' זושא ואיחל לו‪" :‬יתן השם‬
‫יתברך ברכת הצלחה‪ ,‬שהשליח ייקח‬
‫את עניני השליחות במילואם ויביא‬
‫את העניינים לשם – לאה"ק ת"ו‬
‫– במילואם‪ ,‬ובמילא יהיו הדברים‬
‫יוצאים מהלב ונכנסים אל לב‬
‫השומעים‪ ,‬לפעול על האברכים‪ ,‬על‬
‫המורים והמורות – שכל אחד ואחת‬
‫מהם יפעל בזריזות וחיות ושמחה‪,‬‬
‫להביא את דבר הוי' בכל מקום‬
‫שיקבעו להם‪ ,‬ובפרט במוסדות החינוך‬
‫הנקראים על שמו של כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר‪ ,‬שהתלמידים והתלמידות‬
‫יהיו "זרע ברך הוי'"‪' ,‬דור ישרים‬
‫יבורך'"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬ר' זושא פעל בדרכים שונות‬
‫לחיזוק אנשי החינוך שפעלו במסירות‬
‫בכל רחבי הארץ במסגרת "רשת אהלי‬
‫יוסף יצחק"‪.‬‬

‫ופרצת צפונה ונגבה‬
‫את שנת תשי"ט כינה הרבי "שנת‬
‫ופרצת"‪ .‬השיחות והאגרות הרבות‬
‫שיצאו באותה שנה‪ ,‬היו בסימן של‬
‫פריצה קדימה‪ .‬שוב ושוב עודד הרבי‬
‫להרחיב את הפעילות‪ ,‬וביקש להביא‬
‫לפתיחת בתי ספר חדשים במקומות‬
‫קרובים ורחוקים‪.‬‬
‫העבודה נעשתה בשני ערוצים‬
‫במקביל‪ .‬הראשון – פתיחת בית ספר‬
‫חדשים‪ ,‬והשני – הרחבת בתי ספר‬
‫קיימים באמצעות רישום‪ ,‬והשגת‬
‫תקציבים ומבנים הולמים‪.‬‬
‫לפעילות המתרחבת נדרשו פעילים‬
‫רבים‪ ,‬ולא היה פשוט לגייס מספר‬
‫גדול של תמימים או אברכים שיפעלו‬
‫בשטח‪ ,‬במעברות וכדומה‪ ,‬כדי לבצע‬
‫רישום תלמידים‪ .‬לעיתים נתן הרבי‬
‫הוראות לחסידים להירתם ביתר שאת‬
‫לפעולות אלו‪.‬‬
‫במקביל נעשו פעולות חשובות‬
‫לפתיחת בתי ספר חדשים‪ .‬ההתחלה‬
‫היתה במושבים 'ברוש' ומושבי‬
‫'התענכים' – ועל כך נרחיב מעט‪ ,‬כאשר‬
‫סיפורם של שניים אלו יהווה דוגמה‬
‫ומשל להקמת עשרות בתי ספר נוספים‬
‫בשנים הבאות‪.‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 38‬‬

‫הברוש צומח וגדל‬
‫ם‪-‬‬
‫מדרום‪-‬‬
‫המושב ברוש נמצא בנגב‪,‬‬
‫מזרח לנתיבות‪ .‬בתנאי התחבורה ל‬
‫של‬
‫ת‬
‫שעות‬
‫השנים ההן‪ ,‬מדובר היה בכמה‬
‫ק‬
‫הריחוק‬
‫נסיעה טובות ממרכז הארץ‪.‬‬
‫ם‬
‫הוקם‬
‫היה לא פשוט – אף על פי כן‬
‫יו‬
‫ואליו‬
‫במקום בית ספר של ה'רשת'‪,‬‬
‫ד‬
‫להעמיד‬
‫גויסו מיטב הכוחות במטרה‬
‫בית ספר על תילו‪.‬‬
‫ך‬
‫במשך‬
‫הרב אורי בן שחר‪ ,‬שניהל‬
‫ו‪,‬‬
‫ביפו‪,‬‬
‫שבע שנים את בית ספר חב"ד‬
‫עבר למושב ברוש במטרה להקים ת‬
‫את‬
‫בית הספר החדש‪ .‬הוא הגיע לשם ד‬
‫יחד‬
‫ם‪.‬‬
‫הקטנים‪.‬‬
‫עם רעייתו ושלושת ילדיהם‬
‫ד‬
‫באחד‬
‫משהגיעו למקום‪ ,‬גילו כי מדובר‬
‫ת‬
‫תנועת‬
‫המושבים שהוקמו על ידי‬
‫בו‬
‫ברובו‬
‫המושבים של מפא"י‪ ,‬ומאכלס‬
‫ם‬
‫ככולם‬
‫עולים חדשים ממרוקו‪ .‬רובם‬
‫שלחו את ילדיהם ללמוד בבית ר‬
‫ספר‬
‫ממלכתי שהיה באזור‪.‬‬
‫די‬
‫מחסידי‬
‫ר' אורי בן שחר לצד כמה‬
‫חב"ד נוספים שהגיעו למקום‪ ,‬חו‬
‫פתחו‬
‫במסע ביקורי בית במטרה להסביר‬
‫להורים בדרכי נועם‪ ,‬כי הם ששמרו‬
‫על מסורת בארצות מוצאם‪ ,‬מוטלת‬
‫עליהם אחריות לחנך את ילדיהם על פי‬
‫מסורת ישראל סבא ולא כפי שילדיהם‬
‫מתחנכים בבית הספר הממלכתי‬
‫במקום‪ .‬ואכן‪ ,‬הורים רבים נענו לפניה‬
‫וביקשו להעביר את ילדיהם לבית‬
‫הספר החדש‪.‬‬
‫כצפוי‪ ,‬ההרשמה במושב עוררה‬
‫ד‬
‫למשרד‬
‫הדים בסביבה ואלו הגיעו עד‬
‫החינוך‪ .‬עסקני מפא"י הביעו ס‬
‫כעס‬
‫ת‬
‫להעברת‬
‫רב והביעו התנגדות נחרצת‬
‫די‬
‫חסידי‬
‫הילדים לממלכתי דתי‪ .‬אולם‬
‫חב"ד לא נסוגו אחור‪ ,‬והבהירו ב‬
‫שוב‬
‫ת‬
‫פוליטית‬
‫ושוב‪ ,‬שחב"ד אינה מפלגה‬
‫ם‬
‫מטרתם‬
‫הצוברת כח נגד מפא"י‪ ,‬וכי כל‬
‫ם‬
‫התואם‬
‫היא לתת לילדי העולים חינוך‬
‫ם‪.‬‬
‫מוצאם‪.‬‬
‫את דרכי אבותיהם בארצות‬
‫ם‬
‫לקיים‬
‫לבסוף ניאותו הרשויות להסכים‬
‫רישום לבית ספר חב"ד‪ .‬זה נכנס א‬
‫אפוא‬
‫להליך מזורז‪ .‬באותה שנה נפתח ת‬
‫בית‬
‫ספר חב"די במושב ברוש‪.‬‬
‫על הקשיים וההצלחות סיפר ר'‬
‫ם‬
‫מנחם‬
‫אורי לימים בראיון לידידי ר'‬
‫זיגלבוים‪:‬‬
‫"היתה לנו סייעתא דשמיא ך‬
‫בכך‬
‫שהרוב הגדול של ההורים בברוש כו‬
‫הלכו‬
‫ם‬
‫מחזיקים‬
‫איתנו; בלעדיהם לא היינו‬
‫רי‬
‫ושומרי‬
‫מעמד‪ .‬ההורים שהיו דתיים‬
‫ם‬
‫שולחים‬
‫מצוות‪ ,‬לא הבינו פשוט לאן הם‬

‫תענך‪ .‬הרב יצחק ידגר )מימין( מנהל בית הספר‪ ,‬עם המפקח הרב יחיאל מלוב‬

‫‪‬‬

‫"בעוד המורים נאלצים להתמודד עם בעיות משונות כאלה‪,‬‬
‫נאלצתי אני לנדוד ממקום למקום לחפש ספרי לימוד עבור בית‬
‫הספר‪ ,‬שכן הורי התלמידים לא יכלו להרשות לעצמם הוצאה כספית‬
‫כה כבדה‪ .‬רק כעבור כמה שבועות מפתיחת בית הספר יכולנו לנהל‬
‫לימודים סדירים‪ ,‬פחות או יותר‪.‬‬

‫ר' שלום בער ליין )מימין( ור' אורי בן שחר‪ ,‬במסיבת בר מצווה‪ ,‬בבית הספר ביפו‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:38 AM‬‬

‫‪39‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 39‬‬

‫‪ 60‬שנה לייסוד הרשת‬

‫‪‬‬

‫מימין‪ :‬פריסה ארצית בשנים האחרונות‪ .‬משמאל‪ :‬פריסה ארצית – מתוך העיתון 'פנים אל פנים'‬

‫את שנת תשי"ט כינה הרבי "שנת ופרצת"‪ .‬השיחות והאגרות‬
‫הרבות שיצאו באותה שנה‪ ,‬היו בסימן של פריצה קדימה‪ .‬שוב‬
‫ושוב עודד הרבי להרחיב את הפעילות‪ ,‬וביקש להביא לפתיחת בתי‬
‫ספר חדשים במקומות קרובים ורחוקים‪.‬‬
‫את בניהם‪ .‬הם אמנם ידעו שבית הספר‬
‫הממלכתי עלול לפגוע ביחסם של‬
‫הילדים לדת‪ ,‬אבל סברו כי די לשלוח‬
‫את הילדים לבית הכנסת בשבת כדי‬
‫לנטרל את ההשפעה המזיקה‪ .‬מובן‬
‫שהעמדנו אותם על טעותם והרחבנו‬
‫בדבר כוח ההשפעה שיש לחינוך בבית‬
‫הספר‪ .‬הם שוכנעו אפוא ומיהרו לרשום‬
‫את ילדיהם אצלנו"‪.‬‬
‫ההצלחה הייתה גדולה ומרשימה‪:‬‬
‫"כשפתחנו את בית הספר‪ ,‬נרשמו‬
‫אצלנו ‪ 120‬תלמידים מכל האזור‪,‬‬
‫בעוד שבבית הספר הממלכתי נשארו‬
‫‪ 30‬תלמידים בלבד‪ .‬שניים משלושת‬
‫הצריפים של בית הספר הממלכתי‪,‬‬
‫עברו אלינו"‪ ,‬סיפר הרב בן שחר‪.‬‬
‫לא פלא אפוא‪ ,‬שהמפקח האזורי‬
‫מטעם משרד החינוך‪ ,‬הציב מכשולים‬
‫בכל שלב‪ .‬הדרך הייתה מלאה‬
‫תהפוכות‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬הרי שהנהלת‬
‫ה'רשת' התקשתה לגייס מורים‬

‫‪40‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:39 AM‬‬

‫שייאותו לעבור לגור במושב המרוחק‬
‫כל כך‪ .‬רק לאחר מאמצים רבים‪,‬‬
‫הסכימו הרב דוד לסלבוים ורעייתו‬
‫להגיע למושב כדי לכהן כמורים בבית‬
‫ספר‪ .‬אחריו הגיעו מורים נוספים‪.‬‬
‫שנת תשי"ט הייתה שנת שמיטה‪.‬‬
‫אם בערים המרכזיות לא קל היה‬
‫להשיג פירות וירקות בהכשר מהודר‪,‬‬
‫על אחת כמה במושב המרוחק כל כך‪.‬‬
‫בהוראת הרבי‪ ,‬היה הרב דוד חנזין‪,‬‬
‫מנהל ה'רשת'‪ ,‬שולח אל מורי בית‬
‫הספר‪ ,‬פירות וירקות‪ .‬ר' אורי בן‬
‫שחר סיפר כי לעיתים המשלוחים של‬
‫הפירות והירקות )וגם העופות(‪ ,‬היו‬
‫מגיעים בלתי כשירים לאכילה‪ ,‬ונזרקו‬
‫מיד כשבאו‪.‬‬
‫ר' אורי לא הסתפק בעבודה הרגילה‬
‫בתחום בית הספר‪ .‬את השעות של אחר‬
‫הצהרים והערב הקדיש לביקורי בית‬
‫ולשיחות עם התושבים על מנת להכירם‬
‫מקרוב‪ .‬הדבר תרם להערכה הדדית‪.‬‬

‫ברבות הימים נקשרו קשרי ידידות בין‬
‫צוות המורים לבין חלק מהתושבים‪.‬‬
‫אנשי חב"ד אף הצליחו להתערות בחיי‬
‫המושב‪ ,‬לקחת חלק בשמחותיהם‪,‬‬
‫ולהבדיל באזכרות‪ .‬באירועים אלו‬
‫כובדו חסידי חב"ד להשמיע דברי‬
‫תורה‪ ,‬שנוצלו כמובן לחזק את התודעה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫אנשי בית הספר הממלכתי חברו‬
‫לכמה פקידים בכירים מהנהלת המחוז‬
‫של משרד החינוך‪ .‬הללו לא ראו בעין‬
‫טובה את המהפך החב"די במושב ברוש‬
‫וחיפשו כיצד להתנכל לבית הספר‪.‬‬
‫בשלב מסוים‪ ,‬הצליחו בתואנות שונות‬
‫לסגור את חדר האוכל בבית הספר‪.‬‬
‫כך נמנע מהתלמידים לאכול ארוחת‬
‫צהרים מבושלת‪.‬‬
‫ההתנכלות הגיעה לשיאה בימי‬
‫חופשת הפסח‪ ,‬כאשר רוב מכריע של‬
‫צוות ההוראה החב"די נפש מחוץ‬
‫למושב‪ .‬כששב הרב בן שחר לביתו‬
‫אחרי החג‪ ,‬גילה כי אלמונים פרצו‬
‫לביתו‪ ,‬אולם לא גנבו מאומה‪ .‬הוא‬
‫הבין כי בכך מנסים ללחוץ עליו לעזוב‬
‫את המקום‪ ,‬אך הוא לא נרתע‪ .‬בשבת‬
‫הקרובה נשא דברים בפני המתפללים‬
‫בבית הכנסת‪ ,‬וקרא להם לדבוק בערכי‬
‫החינוך התורתי‪ .‬הוא סיפר על הפריצה‬
‫בהוסיפו כי הוא יודע שמעשה זה בא‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 40‬‬

‫להפחידו‪ ,‬אך לא הוא ולא שאר אנשי‬
‫שי‬
‫ם‬
‫מתכוונים‬
‫הצוות מתרגשים מכך‪ ,‬והם‬
‫להמשיך בעבודת הקודש‪.‬‬
‫ש‬
‫בברוש‬
‫לא פעם הגיע צוות ההוראה‬
‫לרגעים קשים‪ ,‬והם קיבלו לאורך ל‬
‫כל‬
‫הדרך עידוד רב ממנהל ה'רשת' ב‬
‫הרב‬
‫דוד חנזין‪ ,‬שלא חסך מאמצים די‬
‫כדי‬
‫להגיע ולעודדם‪ ,‬כפי שסיפר ר' אורי בן‬
‫ר‬
‫מספר‬
‫שחר‪" :‬הרב חנזין ביקר אצלנו‬
‫ש‬
‫לברוש‬
‫פעמים‪ .‬יש לזכור כי נסיעה‬
‫ה‬
‫לקצה‬
‫באותם ימים‪ ,‬הייתה כמו לנסוע‬
‫ת‬
‫רבות‬
‫העולם‪ .‬היה צריך לנסוע שעות‬
‫באוטובוס ישן ומקרטע‪ ,‬ואחר ך‬
‫כך‬
‫ס‬
‫האוטובוס‬
‫לצעוד עוד זמן רב מתחנת‬
‫ר‬
‫הספר‬
‫שעמדה בכביש הראשי ועד לבית‬
‫בלב המושב"‪.‬‬
‫ם‬
‫הלימודים‬
‫עונת הרישום לשנת‬
‫הבאה – תש"כ‪ ,‬נחתמה בהצלחה ה‪,‬‬
‫רבה‪,‬‬
‫ר‬
‫לסגור‬
‫כאשר משרד החינוך החליט‬
‫את בית הספר הממלכתי מחוסר‬
‫תלמידים‪...‬‬
‫בתום שנת הלימודים תשי"ט‪,‬‬
‫לאחר שהקים‪ ,‬בנה וביסס את בית‬
‫הספר בברוש‪ ,‬שב ר' אורי לתפקידו‬
‫הקודם כמנהל בית ספר ביפו‪ ,‬ומני אז‬
‫עבר בית הספר בברוש לידי הנהלתו של‬
‫ר' יהושפט אלפרט‪.‬‬
‫אחד הפירות המשובחים שהוציא‬
‫בית הספר בברוש‪ ,‬הוא הרב שמעון‬
‫דדון‪ ,‬שהתקרב לחב"ד ולימים ניהל‬
‫בעצמו את בית ספר חב"ד בלוד במשך‬
‫שנים רבות‪.‬‬

‫קבלת פנים עם נשק קר‬
‫במקביל להקמת בית הספר בברוש‪,‬‬
‫הקימה הנהלת ה'רשת' בית ספר נוסף‬
‫– במושב אביטל שבחבל התענכים‪.‬‬
‫בית הספר עמד במרכזם של שלושה‬
‫ישובים שמהם הגיעו התלמידים‪:‬‬
‫אביטל‪ ,‬מיטב‪ ,‬פרזון‪ .‬מי שקיבל את‬
‫תפקיד ההקמה והניהול הראשוני‪ ,‬היה‬
‫הרב יצחק )איצ'קה( גנזבורג‪ ,‬שהפסיק‬
‫את תפקידו כמנהל בית ספר בזרנוגה‪,‬‬
‫ובשלהי שנת תשי"ח עבר לחבל התענך‬
‫כדי לפתוח שם את בית הספר החדש‪,‬‬
‫בעוד משפחתו נשארת בתל אביב‪.‬‬
‫וכך סיפר מזכרונותיו בספר "חייל‬
‫בשירות הרבי"‪:‬‬
‫"בשלהי שנת תשי"ח הגעתי לתענך‬
‫בראש קבוצה של מחנכים והתחלתי‬
‫במגעים עם המועצה המקומית כדי‬
‫לפתוח בית ספר‪ .‬אישור עקרוני אמנם‬

‫כיתה בבית הספר בחולון‬

‫‪‬‬

‫משיפולי הגבעות הסובבות את הרחבה נהרו ללא הרף הורים‬
‫ואורחים לקחת חלק בשמחה הגדולה של בית הספר‪ ,‬שהגיע‬
‫סוף סוף למנוחה חלקית‪ ,‬כשמחצית מהחדרים הדרושים לו כבר‬
‫הועמדו לרשותו על ידי העירייה‪ .‬המחצית הנותרת עדיין פזורה בכמה‬
‫בנינים בשכונה‪ .‬כנהוג בחב"ד הכל התנהל כמעט בסדר צבאי‪.‬‬
‫קיבלנו ממשרד החינוך‪ ,‬לאחר שהצגנו‬
‫את רשימת ההורים שהביעו רצונם‬
‫לחנך את ילדיהם בבית ספר חב"די‬
‫על טהרת הקודש‪ .‬כאשר הגענו לחבל‬
‫התענך ביקשנו להיפגש עם מזכיר‬
‫המועצה האזורית של יישובי החבל‪,‬‬
‫מר צבי בן דת‪ ,‬כדי שהמועצה תקצה‬
‫עבורנו מבנים מתאימים לבית ספר;‬
‫ואכן‪ ,‬אצל מר בן דת מצאנו אוזן קשבת‬
‫נוצרה כימיה מצוינת ובהמשך קשרים‬
‫טובים שסייעו לנו רבות בהמשך הדרך‪.‬‬
‫"אך על רקע היחס הטוב שקיבלנו‬
‫אצל מזכיר המועצה‪ ,‬בלטה התנגדותו‬
‫העזה של מר דני ז'ק‪ ,‬מנהל בית ספר‬
‫האזורי של מפא"י‪ ,‬בו למדו אותה‬
‫עת כמאתיים תלמידים‪ .‬בואנו היה‬
‫לצנינים בעיניו‪ ,‬והוא החל להסית נגדנו‬
‫את חברי המושבים‪ .‬דבריו מצאו אוזן‬
‫קשבת אצל קבוצה של אנשי שוליים‬
‫שהחלו לרדוף אחריי ברחובות המושב‬
‫כשאלות וסכינים בידיהם‪ ,‬נכונים‬
‫לכלות בי את זעמם‪ .‬למקום הוזעקה‬
‫המשטרה‪ ,‬ותוך שניות נעלמו האלות‬

‫והסכינים‪ .‬בתיווך השוטרים הוסכם על‬
‫דעת כולם להתאסף במבנה בית הספר‪,‬‬
‫שם יציג כל אחד את עמדתו מתוך דיון‬
‫תרבותי"‪.‬‬
‫וכך ר' איצ'קה נכנס ללא רצונו‪,‬‬
‫לעימות פומבי עם מנהל בית הספר‪.‬‬
‫לאחר שזה השמיע את טענותיו‪,‬‬
‫החליט ר' איצ'קה לא להשיב ישירות‪,‬‬
‫אלא העדיף לדבר אל הרגש‪ .‬בתחילת‬
‫תשובתו ציין כי בימי מלחמת השחרור‬
‫לחם באזור הזה‪ ,‬והוסיף‪" :‬כעת באתי‬
‫שוב לכבוש את המקום‪ ,‬אבל הפעם‬
‫יהיה זה כיבוש רוחני ואני מודיע כאן‬
‫בפומבי‪ :‬נשלחתי לכאן על ידי הרבי‬
‫מליובאוויטש על מנת לכבוש את‬
‫המקום‪ ,‬ולהכשירו מבחינה רוחנית"‪.‬‬
‫בדבריו הוסיף להבהיר את‬
‫מטרותיו בהקמת בית הספר‪ .‬מתוך‬
‫כך לבשה האסיפה ארשת מעשית‪,‬‬
‫כשבסופה הוחלט להעביר לרשות בית‬
‫ספר חב"ד את אחד משלושת הצריפים‬
‫של בית הספר המקומי‪ .‬כך למעשה‬
‫נוסד בית ספר חב"ד בתענך הפועל‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:40 AM‬‬

‫‪41‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 41‬‬

‫‪ 60‬שנה לייסוד הרשת‬

‫יריות לעבר המורה בתום מסיבת חנוכה‬
‫בשנים הראשונות להקמת ה'רשת'‪ ,‬בעיית התחבורה של המורים גרמה לקשיים‬
‫מרובים‪ ,‬מכיון שהתחבורה לא היתה תדירה כל כך‪ ,‬וגם איכותם הייתה ירודה במיוחד‪.‬‬
‫בעיה קשה עוד יותר העיבה על הנוסעים בדרכים – בדמות מחבלי הפידאיון אשר צצו‬
‫בדרכים במטרה לפגוע ולרצוח יהודים‪.‬‬
‫והנה תיאור פרטני של תקרית ירי שהסתיימה בנס גדול‪:‬‬
‫מספר מורים ביפו התגוררו בכפר חב"ד‪ .‬הנסיעות מהכא להתם ובחזרה‪ ,‬לא היו‬
‫פשוטות כלל ועיקר‪ .‬התחבורה לכפר חב"ד וממנו‪ ,‬היתה דלילה במיוחד‪ .‬שומה היה על‬
‫המורים לעמוד בלוח זמנים מורכב‪ ,‬כדי לצאת בזמן ללימודים וכך גם בחזרה הביתה‪ .‬כל‬
‫אלו התגמדו מול הסכנה בנסיעות סביב כפר חב"ד‪ ,‬כאשר גנבי רכוש ערביים לצד מחבלי‬
‫פידאיון‪ ,‬הסתובבו בפרדסי האזור וניסו לפגוע בכל יהודי שנקרה בדרכם‪ .‬פעם אחת ניסו‬
‫לפגוע במורים שזה עתה הגיעו ממסיבת חנוכה בבית ספר חב"ד ביפו‪.‬‬
‫היה זה באחד מלילות חנוכה תשט"ו‪ ,‬לאחר מסיבת חנוכה עם ילדי בית הספר ביפו‪.‬‬
‫והמורים ר' שלום בער ליין‪ ,‬ר' לייב כהן‪ ,‬ר' לייב סגל ור' בנימין לוין שבו באוטובוס‬
‫הציבורי עמו היו אמורים להגיע עד לתחנה שבפתח כפר חב"ד‪ .‬משם היה עליהם לצעוד‬
‫רגלית לתוככי הכפר‪.‬‬
‫האוטובוס עצר‪ ,‬ר' שלום בער ליין ירד ממנו ראשון כשלפתע נורו לעברו יריות על ידי‬
‫אנשי פידאיון שהסתתרו בפרדס הסמוך‪ .‬ר' שלום בער לא איבד עשתונות ומיד נשכב על‬
‫הכביש ועשה עצמו כאילו נפגע‪ .‬נהג האוטובוס פעל כפי שקבעו אז החוקים; בו במקום‬
‫סגר את דלתות האוטובוס ונס מהמקום בנסיעה מהירה לכיוון מחנה הצבא צריפין‬
‫שבהמשך הכביש‪.‬‬
‫ר' שלום בער שכב ללא ניע‪ ,‬והמחבלים העריכו שנהרג ולכן בחרו להתרחק מהמקום‬
‫במהירות‪ .‬תוך זמן קצר האוטובוס הגיע לצריפין ונהג האוטובוס דיווח לחיילים על‬
‫המתרחש‪ .‬בו במקום נשלח כוח צבא ראשוני שגילה כי ר' שלום בער לא נפגע כלל‪ .‬אחד‬
‫הקליעים "רק" שרט את מעילו‪ .‬על הכביש עצמו נספרו לא פחות משישים קליעים! כל‬
‫הנוכחים במקום הודו כי נס גדול אירע למורה שמסר את עצמו בדביקות ובמסירות למען‬
‫התלמידים‪ ,‬בהכוונת ועידוד הרבי‪.‬‬
‫את רגעי הירי וההמתנה להגעת כוחות הצבא‪ ,‬תיאר ר' שלום בער במכתב לרבי‪,‬‬
‫וקיבל מענה ובו ברכות רבות עליהן נכתב באגרת‪" :‬שהצינור והכלים לכל זה היא עבודתו‬
‫בקודש בחינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש בבתי ספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש"‪.‬‬
‫באותו לילה בו ניצלו חייו של המורה מיפו‪ ,‬המתינו רעייתו וילדיו והמתינו לו בדאגה‬
‫כדי שידליק נרות חנוכה‪ .‬למותר לציין כי הוא שב לביתו בשעה מאוחרת מאוד כאשר‬
‫ילדיו כבר ישנו‪ .‬בעיניים מצועפות העירם ממשכבם ושיתף אותם בנס הגדול שאירע לו‪.‬‬
‫מאז נהג לחלק לילדיו בכל שנה דמי חנוכה בלילה בו אירע לו נסו הפרטי‪.‬‬
‫ברציפות עד היום הזה‪.‬‬
‫לקראת פתיחת שנת הלימודים‬
‫שיגר הרבי אגרת מיוחדת אל הרב‬
‫גנזבורג מנהל בית הספר‪" :‬נתקבל‬
‫מכתבו‪ ...‬בו כותב מההכנות להתחלת‬
‫זמן הלימודים ומצפה שיבשר טוב‬
‫מההתחלה בפועל‪ ,‬ובאופן שגם‬
‫ההתחלה תהי' באופן דופרצת"‪.‬‬
‫וכאן הרבי מביא את הפתגם הידוע‬
‫של אדמו"ר המהר"ש "לכתחילה‬
‫אריבער" ומדגיש כי על פי פתגם זה יש‬
‫לפעול בבית ספר‪" :‬ויהי' באופן כזה‬
‫במשך כל השנה בעניני בית הספר וכל‬
‫השייך לו‪ ,‬בתוככי כללות עניני הרשת‬
‫וכללות עניני חב"ד אשר באה"ק ת"ו"‬

‫‪42‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:41 AM‬‬

‫)צילום האגרת – חייל בשירות הרבי ע'‬
‫‪.(254‬‬
‫מוסיף ר' איצ'קה ומספר על תלאות‬
‫ימי הבראשית של בית הספר‪:‬‬
‫"בית הספר נפתח עם שישים ילדים‬
‫שהחלו עושים את צעדיהם הראשונים‬
‫בבית ספר דתי‪ .‬יחד עמי הבאתי גם‬
‫כמה מורים‪ ,‬ולאט לאט הצלחתי‬
‫לארגן סגל מורים‪ .‬הימים הראשונים‬
‫היו קשים מאוד לשני בתי הספר‪:‬‬
‫היות והצריפים שלנו היו סמוכים‬
‫ממש לצריפים של בית הספר הישן של‬
‫מפא"י‪ ,‬ניצלו הילדים את המצב‪ ,‬ובכל‬
‫פעם שאחד המורים‪ ,‬מאיזה בית ספר‬
‫שיהיה‪ ,‬גער בתלמידו – היה התלמיד‬

‫עובר לבית הספר השני‪ ,‬שם קיבלו‬
‫אותו בזרועות פתוחות‪ ...‬לילדים‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬אין אידיאולוגיה‪ ...‬במצב כזה‪,‬‬
‫נאלצו המורים להשקיע את רוב זמנם‬
‫במציאת דרכים מקוריות להתחבב‬
‫על התלמידים כדי שהלימודים יוכלו‬
‫להתנהל כסדרם‪.‬‬
‫"בעוד המורים נאלצים להתמודד‬
‫עם בעיות משונות כאלה‪ ,‬נאלצתי אני‬
‫לנדוד ממקום למקום לחפש ספרי‬
‫לימוד עבור בית הספר‪ ,‬שכן הורי‬
‫התלמידים לא יכלו להרשות לעצמם‬
‫הוצאה כספית כה כבדה‪ .‬רק כעבור‬
‫כמה שבועות מפתיחת בית הספר‬
‫יכולנו לנהל לימודים סדירים‪ ,‬פחות או‬
‫יותר‪.‬‬
‫"התחלנו להתאקלם ביישוב‪ .‬היה‬
‫קשה להתרגל לעולמם התרבותי של‬
‫התושבים‪ .‬פה ושם היו ויכוחים שנבעו‬
‫בדרך כלל מחוסר הבנה הדדי‪ .‬ההרגשה‬
‫הייתה שאנחנו והם חיים בעולמות‬
‫אחרים לגמרי‪.‬‬
‫"הם היו יהודים חמים לכל דבר‬
‫שבקדושה‪ ,‬אבל בכל מה שקשור‬
‫למחשבה יהודית ולימוד התורה‪ ,‬הם‬
‫היו חסרים ידע בסיסי‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫מדובר באנשים שהגיעו ממקומות‬
‫אליהם עדיין לא הגיעה הציוויליזציה‬
‫האנושית‪ ,‬ולא היה להם ידע בסיסי‬
‫בטכנולוגיה‪ .‬מושגים כמו שעון וזמן‬
‫מסודר – לא היו קיימים עבורם‪ ,‬ולכן‬
‫זמן תפילת שחרית במושב הייתה מיד‬
‫לאחר החליבה הראשונה‪ ...‬אבל למרות‬
‫הכל – האווירה הכללית הייתה טובה‬
‫מאוד‪ ,‬וחיינו מתוך הבנה וכבוד הדדי‪.‬‬
‫רב המושב‪ ,‬הרב אליהו ברזאני‪ ,‬היה‬
‫משבח בדרשותיו את החינוך החב"די‪,‬‬
‫וקורא לתושבים להעביר את ילדיהם‬
‫מבית הספר של מפא"י לבית הספר‬
‫החב"די‪.‬‬
‫לאחר שהוקם בית ספר במושב‬
‫אביטל‪ ,‬נוצר קושי עצום לאתר‬
‫מורים שייאותו לעבור להתגורר‬
‫במושבים המרוחקים ממרכז הארץ‪.‬‬
‫גם פה‪ ,‬המקום היה רחוק מאוד‪ ,‬ועם‬
‫התחבורה של הימים ההם‪ ,‬הריחוק‬
‫היה שבעתיים‪ .‬עם הזמן הצליח‬
‫לארגן צוות חינוכי מעולה שכלל את‬
‫ר' אליעזר זיגלבוים ע"ה ויבלחט"א‬
‫ר' יהושפט אלפרט‪ ,‬ר' משה ליפא‬
‫רבינוביץ ר' יצחק ידגר‪ ,‬ועוד‪ .‬גם לאחר‬
‫שהכתות שובצו בצוות חינוכי‪ ,‬הבעיה‬
‫לא תמה; כאשר אחד מהם היה צריך‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 42‬‬

‫לצאת מהאזור למספר ימים והיה‬
‫צריך להשיג מורה מחליף‪ ,‬היה צורך‬
‫להתאמץ רבות כדי לאתר מחליף‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬נוצר קושי גדול באיתור‬
‫מקום מגורים עבור אנשי הצוות‪.‬‬
‫ר' איצ'קה לא הצליח להשיג מקום‬
‫מגורים הולם בתוך מושבי התענכים‪,‬‬
‫והוא נאלץ אפוא לשכור דירה בעיירה‬
‫עפולה‪,‬‬
‫ר' איצק'ה והצוות סבלו מתנאים‬
‫קשים במיוחד‪ ,‬כפי שסיפר לימים‪:‬‬
‫"צוות המורים היו בחורים רווקים‪,‬‬
‫מלבד הרב יצחק ידגר שהגיע יחד‬
‫עם זוגתו והתגורר ביישוב אביטל‪.‬‬
‫בתקופה הראשונה לא היה לנו אפילו‬
‫מקום לישון ביישוב‪ ,‬ומכיוון שקווי‬
‫האוטובוס היחידים שהפעילה חברת‬
‫'אגד' בבוקר ובערב לא התאימו לשעות‬
‫העבודה שלנו – נאלצנו בכל יום לצעוד‬
‫ברגל כשעה על מנת להגיע לעפולה‬
‫– שם שכרנו דירה לכל אנשי הצוות‪,‬‬
‫שם גם היינו אוכלים במסעדה כשרה‪.‬‬
‫לשבתות היינו נוסעים הביתה‪.‬‬
‫"רק בקושי הצלחתי לאתר דירה‬
‫עלובה בעפולה‪ ,‬מבנה ללא רצפה‬
‫שאדמתו היתה נהפכת בחורף לבוצית‪.‬‬
‫התנאים היו קשים מנשוא‪ .‬אך מלבד‬
‫זאת‪ ,‬בכל בוקר וערב נאלצתי ללכת‬
‫רגלי את המרחק שבין עפולה לתענך‪,‬‬
‫ובימי החורף גם ההליכה הזו לא היתה‬
‫נעימה"‪.‬‬
‫במהלך השנה‪ ,‬הגיעה לתענך‪,‬‬
‫משלחת של עסקני אנ"ש לביקור‬
‫עידוד‪ .‬במשלחת היו הרב שלמה אהרן‬
‫קזרנובסקי‪ ,‬הרב אברהם פרשן והרב‬
‫ישראל ליבוב‪ .‬הביקור הפיח רוח חיים‬
‫ת‬
‫השליחות‬
‫ונסך כוחות חדשים להמשך‬
‫המיוחדת במקום‪.‬‬
‫ם‬
‫במושבים‬
‫בית הספר החב"די‬
‫שו‬
‫שחששו‬
‫הצפוניים‪ ,‬עשה חיל‪ .‬גם הורים‬
‫ת‬
‫לבית‬
‫בתחילה לשלוח את ילדיהם‬
‫הספר החדש‪ ,‬כשראו שמחנכים בו‬
‫ר‬
‫להעביר‬
‫לתורה ומצוות‪ ,‬שוכנעו רבים‬
‫ם‬
‫לימים‬
‫את ילדיהם לבית ספר חב"ד‪.‬‬
‫ת‬
‫מאות‬
‫בית הספר גדל וכבר למדו בו‬
‫ת‬
‫כפולות‬
‫תלמידים‪ .‬כתות א‪-‬ו היו כתות‬
‫של שלושים בכל כתה‪.‬‬
‫ם‬
‫הלימודים‬
‫לקראת סוף שנת‬
‫ר‬
‫הספר‬
‫הראשונה‪ ,‬הבין מנהל בית‬
‫הממלכתי כי הפסיד במערכה‪ ,‬וסגר ת‬
‫את‬
‫ה‬
‫העבירה‬
‫בית הספר בראשו עמד‪ ,‬או אז‬
‫המועצה את כל המבנים לרשות ת‬
‫בית‬
‫ם‬
‫המעטים‬
‫ספר חב"ד‪ .‬התלמידים‬

‫שביקשו ללמוד בבית ספר שאינו תי‪,‬‬
‫דתי‪,‬‬
‫הוסעו בהסעה מיוחדת לבית פר‬
‫ספר‬
‫במושב אחר‪.‬‬
‫ם‬
‫מגורים‬
‫במקביל הוקצו בתי‬
‫עבור הצוות החינוכי‪ .‬עד פתיחת נת‬
‫שנת‬
‫ם‪,‬‬
‫הבתים‪,‬‬
‫הלימודים הבאה‪ ,‬שופצו‬
‫והצוות נהנה מתנאי מגורים טובים‪.‬‬
‫ם‬
‫הלימודים‬
‫לקראת סוף שנת‬
‫ם‬
‫האם‬
‫הראשונה‪ ,‬התלבט ר' איצ'קה‬
‫ם‪.‬‬
‫במקום‪.‬‬
‫להמשיך בניהול בית הספר‬
‫הוא שיגר מכתב לרבי בו ציין כי א‬
‫הוא‬
‫עושה את עבודתו בתענך מתוך לת‬
‫קבלת‬
‫עול‪ ,‬ושאל אם כדאי לעזוב ועל כך‬
‫ה‬
‫באיזה‬
‫קיבל מענה‪" :‬כתבתי דעתי‪...‬‬
‫ני‬
‫שאיני‬
‫מקום ידורו‪ ,‬הרי כבר כתבתי‪,‬‬
‫מוצא טעם בעבודה מיוסדת אך ק‬
‫ורק‬
‫ה‬
‫העבודה‬
‫על קבלת עול אבל באם תהי'‬
‫מתוך שמחה וטוב לבב דוקא‪ ,‬אזי כון‬
‫נכון‬
‫שיהי' זה בתענך" )צילום האגרת –‬
‫חייל בשירות הרבי ע' ‪.(260‬‬
‫אה‬
‫ואכן‪ ,‬גם בשנת הלימודים הבאה‬
‫ך‪.‬‬
‫בתענך‪.‬‬
‫כיהן ר' איצ'קה כמנהל‬
‫בתום שנת הניהול השניה‪ ,‬העביר ת‬
‫את‬

‫'מעריב' מדווח על חנוכת בית הספר בעיר גנים‬

‫‪‬‬

‫היה זה באחד מלילות חנוכה תשט"ו‪ ,‬לאחר מסיבת חנוכה עם‬
‫ילדי בית הספר ביפו שבו המורים באוטובוס הציבורי לכפר‬
‫חב"ד‪ ,‬שם היו אמורים לרדת בתחנה שבפתח כפר חב"ד ומשם לצעוד‬
‫רגלית לתוככי הכפר‪ .‬האוטובוס עצר‪ ,‬ר' שלום בער ליין ירד ממנו ראשון‬
‫כשלפתע נורו לעברו יריות על ידי אנשי פידאיון שהסתתרו בפרדס‬
‫הסמוך‪ .‬ר' שלום בער לא איבד עשתונות ומיד נשכב על הכביש ועשה‬
‫עצמו כאילו נפגע‪.‬‬

‫הרב יצחק גנזבורג במשרד המנהל בבית הספר בחולון‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:43 AM‬‬

‫‪43‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 43‬‬

‫‪ 60‬שנה לייסוד הרשת‬

‫הרב אליעזר זיגלבוים ז"ל‪ ,‬מחנך כתה ד' בבית הספר בתענך‪ ,‬תשכ"א‬

‫התפקיד לר' אברהם דונין‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫יבלחט"א הרב יצחק ידגר )שהעביר‬
‫בשנים האחרונות את שרביט הניהול‬
‫לבתו הגב' רחל קיל(‪ .‬ר' איצ'קה עצמו‬
‫חזר למרכז הארץ‪ ,‬שם הקים בית ספר‬
‫חדש בעיר חולון‪ .‬יכולתו התבטאה‬
‫בעיקר בפריצת דרך ובהקמת בתי‬
‫ספר חדשים‪ .‬כך בשנים הבאות‪ ,‬על פי‬
‫הוראות הרבי‪ ,‬המשיך ממקום למקום‪,‬‬
‫כאשר בכל פעם הקים בתי ספר‬
‫חדשים‪.‬‬

‫פריחה ושגשוג‬
‫בשנים הבאות הוקמו עוד בתי‬
‫ספר רבים על ידי הנהלת 'הרשת'‪,‬‬
‫כאשר בראש הפעילות עומדים חסידים‬
‫מסורים ובראשם המנהל הגאון הרב‬
‫דוד חנזין‪ ,‬על פי הוראות ועידודים‬
‫בלתי פוסקים מצד הרבי‪.‬‬
‫העיתון "פנים אל פנים" סקר‬
‫תמונת מצב של מוסדות ה'רשת' בערב‬
‫ראש השנה תשי"ט‪ ,‬והוא מסכם תשעה‬
‫בתי ספר שהוקמו עד אז‪" :‬אהלי יוסף‬
‫יצחק ליובאוויטש – באה"ק ת"ו‪ .‬לפני‬
‫שנים מספר נוסדו במקומות שונים‬
‫בארץ בתי ספר מיוחדים לנערים‬
‫ונערות וגני ילדים בשם 'אהלי יוסף‬
‫יצחק ליובאוויטש'‪ .‬בתי הספר נמצאים‬
‫כיום בירושלים‪ ,‬יפו‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬לוד‪,‬‬
‫זרנוגה‪ ,‬רחובות‪ ,‬תענך‪ ,‬ברוש‪-‬תדהר‪,‬‬
‫שדות מיכה ועוד‪ .‬גני ילדים נמצאים‬
‫כיום בכפר חב"ד‪ ,‬חולון‪ ,‬לוד‪ ,‬נס ציונה‪,‬‬

‫‪44‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:44 AM‬‬

‫תענך ועוד‪.‬‬
‫"בבתי הספר וגני הילדים‬
‫מתחנכים אלפי תלמידים ותלמידות‪.‬‬
‫בימי החופש מקיימים קייטנות‬
‫מיוחדות בכפר חב"ד בשם 'גן ישראל'‬
‫עבור תלמידי בתי הספר‪ ,‬בהם מקבלים‬
‫הם הדרכה חב"דית מיוחדת‪ .‬מחוץ‬
‫לשעות לימודים הקבועות נסדרו בבתי‬
‫ספר אלה שעות לימוד נוספות ללימודי‬
‫קודש"‪.‬‬
‫• • •‬
‫כאמור‪ ,‬במקביל לפתיחת בתי‬
‫הספר‪ ,‬נעשתה עבודה חשובה בהרחבת‬
‫מוסדות הקיימים‪ .‬בד בבד‪ ,‬נפתחו גני‬
‫ילדים לצד בתי הספר קיימים‪ ,‬וכך‬
‫התרחב מעגל התלמידים‪.‬‬
‫לעבודה‬
‫מוצלחת‬
‫דוגמה‬
‫מסועפת זו‪ ,‬היא בית ספר עיר גנים‬
‫בירושלים בהנהלת הרב אהרן מרדכי‬
‫זילברשטרום ע"ה‪ .‬הרב זילברשטרום‬
‫עשה רבות – בסיוע רבים מאנ"ש –‬
‫כדי להרחיב את מספר התלמידים הן‬
‫בבית הספר שתחת ניהולו והן בבתי‬
‫ספר חדשים שהוקמו בסביבה‪ .‬כמו‬
‫כן השקיע רבות בהקמת רשת גנים‬
‫ענפה שנפתחה בעיר גנים וסביבותיה‪.‬‬
‫בשנים ההן‪ ,‬הפך בית הספר בעיר‬
‫גנים לאימפריה של ממש שמנתה‬
‫קרוב לאלפיים תלמידים! נוכח ריבוי‬
‫התלמידים‪ ,‬קיבלה ההנהלה מבנה‬
‫גדול ורחב‪ .‬חנוכת הבית המפוארת שלו‬
‫זכתה לסיקור נרחב בעיתון 'מעריב'‬

‫)גיליון כ' אלול תשכ"ב(‪ ,‬ומפאת‬
‫האוטנטיות שלו‪ ,‬נצטט ממנו בהרחבה‪:‬‬
‫חסידי חב"ד חנכו בית ספר בקרית‬
‫יובל בבירה‪.‬‬
‫כאשר האדמו"ר הזקן בעל התניא‬
‫מייסד שושלת חסידות חב"ד רבי‬
‫שניאור זלמן מליאדי‪ ,‬חיבר בערבות‬
‫רוסיה את אחד ממניין שירי חב"ד‬
‫שהשאיר אחריו – ודאי לא חשב כי‬
‫הלחן יושר במדינת ישראל העצמאית‬
‫ע"י תזמורת המשטרה‪ .‬אולם אפשרות‬
‫דמיונית זו של אז היתה למציאות ביום‬
‫ב' ]ח"י אלול[ הוא יום הולדתו של‬
‫האדמו"ר הזקן ויום הולדתו של מחולל‬
‫תנועת החסידות הבעל שם טוב‪.‬‬
‫ב'עיר גנים' שבמערב ירושלים‬
‫התכנסו ביום ב' ח"י באלול‪ ,‬למעלה‬
‫מאלף תלמידי בית הספר הממלכתי‬
‫דתי רשת חב"ד‪ ,‬כדי לחוג את חנוכת‬
‫הבית לבנין הברזל שהוקצב לבית‬
‫הספר מטעם עיריית ירושלים‪.‬‬
‫לפני שלוש שנים החלו לישב את‬
‫השממה הגובלת בשכונת קרית יובל‪.‬‬
‫הבתים צצו בזה אחר זה‪ ,‬ללא כבישי‬
‫גישה וללא חשמל ומים‪ .‬באותם הימים‬
‫לא בא איש לשכונה להקים בה בית‬
‫ספר‪ .‬לא כן רשת בתי ספר של חב"ד‪,‬‬
‫שמצות הרבי חזקה עליהם ללכת‬
‫למקום שאחרים אינם באים אליו‪ .‬הם‬
‫שפתחו כאן את ביתה ספר הראשון ובו‬
‫חמישים תלמיד‪.‬‬
‫השכונה גדלה ועמה בית הספר‪.‬‬
‫אמנם בינתיים נפתח גם בית ספר‬
‫ממלכתי כללי‪ .‬אולם המקום כבר היה‬
‫'כבוש' בידי הצעירים מגודלי הזקן‪,‬‬
‫העושים במקום לילות כימים על פי‬
‫פקודה מגבוה דהיינו מהרבי היושב‬
‫בגלות ארצות הברית‪.‬‬
‫מנהלי בתי הספר ניהלו מאבק‬
‫מתמיד עם המוסדות העירוניים‪ ,‬משום‬
‫מה ראו אבות העיר פחיתות כבוד‬
‫לעצמם להסכים לעובדה המוגמרת‬
‫של בית ספר חב"די‪ ,‬המתפתח יפה‪.‬‬
‫על כל חדר חדש שנרכש לבית הספר‬
‫היו מאבקים נוקשים וממושכים‪ .‬לא‬
‫פעם הוזמנו אבות העיר למקום‪ ,‬היתה‬
‫בפניה לבג"צ והיו שיחות מאחורי‬
‫הקלעים‪ .‬בית הספר הוסיף להתפתח‪.‬‬
‫‪..‬במגרש המפואר שליד ביתה ספר‬
‫הסתדרו כיתות כיתות של תלמידים‬
‫ותלמידות‪ ,‬אלף תלמידים מ‪ 36-‬כיתות‬
‫באו אחר הצהרים להשתתף בטקס‪...‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 44‬‬

‫משיפולי הגבעות הסובבות את‬
‫הרחבה נהרו ללא הרף הורים ואורחים‬
‫לקחת חלק בשמחה הגדולה של בית‬
‫הספר‪ ,‬שהגיע סוף סוף למנוחה חלקית‪,‬‬
‫כשמחצית מהחדרים הדרושים לו‬
‫כבר הועמדו לרשותו על ידי העירייה‪.‬‬
‫המחצית הנותרת עדיין פזורה‬
‫בכמה בנינים בשכונה‪ .‬כנהוג בחב"ד‬
‫הכל התנהל כמעט בסדר צבאי‪ .‬גם‬
‫התלמידים הצטרפו לקהל השרים את‬
‫שירי חב"ד‪ .‬ואם רצונכם לדעת מנהג‬
‫חב"ד מהו – הרי דוגמה‪ :‬מר יוסף‬
‫מרטון שהיה מנחה השירה בציבור‬
‫'פקד' על התלמידים‪" :‬התלמידים‬
‫לשיר‪ ,‬והתלמידות למחוא כף‪.‬‬
‫ואילו בגיליון 'ברשת חב"ד'‪ ,‬מוסף‬

‫של ביטאון חב"ד‪ ,‬הוסיפו כי בבית‬
‫הספר לומדים כבר קרוב לאלפיים‬
‫תלמידים! כולל כל הגנים החב"דיים‬
‫באזור המסונפים לבית ספר‪ .‬הם‬
‫הוסיפו וציינו כי המבנה שנחנך‬
‫זה עתה‪ ,‬כנראה לא יספיק למספר‬
‫התלמידים ההולך וגדל‪.‬‬

‫קרוב לרבבת תלמידים!‬
‫התנופה הבאה ברשת הגיעה‬
‫בעקבות העליה הגדולה מברית‬
‫המועצות בשנות הל' הראשונות‬
‫)תשל"א‪-‬תשל"ג(‪ .‬באותם ימים הורה‬
‫הרבי בהוראות חוזרות ונשנות‪ ,‬כי על‬
‫חסידי חב"ד לדאוג לעולים החדשים‬

‫הזורמים לארץ הקודש‪ ,‬וכי רבים מהם‬
‫כבר הושפעו על ידי חב"ד בארצות‬
‫מוצאם‪ ,‬אם ברוסיה ואם אוקראינה‪,‬‬
‫באוזבקיסטן או בגרוזיה‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנים‬
‫אלו נפתחו בתי ספר נוספים בעבור‬
‫ילדי העולים בנצרת עילית‪ ,‬ברמלה‪,‬‬
‫באור יהודה‪ ,‬בקרית מלאכי‪ ,‬בנתניה‪,‬‬
‫בבית שמש‪ ,‬בעוד שבלוד נפתח בית‬
‫ספר שלישי של ה'רשת'‪ .‬בסך הכל פעלו‬
‫באותן שנים עשרים ושישה בתי ספר‬
‫ושבעים וארבעה גני ילדים‪ ,‬ובהם קרוב‬
‫לרבבת תלמידים!‬
‫מקורות‪ :‬דוד עבדי‪ ,‬חייל בשירות הרבי‪,‬‬
‫אבני חן‪ ,‬ברשת חב"ד‪ ,‬בית משיח‪ ,‬כפר חב"ד‪,‬‬
‫פנים אל פנים‪ ,‬מעריב ועוד‪.‬‬

‫כוס תנחומין‬
‫בכאב ובצער רב משתתפים אנו באבלה הכבד של אמנו היקרה והאהובה‪,‬‬
‫מרת‬

‫צפורה בזל‬
‫מאיר אזולאי‬

‫בפטירתו של אביה‪-‬סבינו האהוב ר'‬

‫תחי'‬

‫ע"ה‬

‫וכן שולחים אנו את תנחומינו הכנים לסבתינו האהובה והיקרה‬
‫מרת‬
‫תחי' ולילדיהם‪-‬דודנו שיחיו היקרים‬

‫תמר‬

‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ומעתה ועד עולם אך טוב וחסד ימצאוכם‬
‫תמיד כל הימים בטוב הנראה והנגלה בהתגלות עטרת ראשנו מלכנו משיחנו בגאולה האמתית‬
‫והשלימה ותיכף ומיד ממש תחזינה עינינו במימוש היעוד "והקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם‬
‫גלעד ונחמה בזל‬

‫עינב וגיא גולדווסר‬
‫נתנאל בזל‬
‫יניב בזל‬

‫שירן ושמואל כהן‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:45 AM‬‬

‫‪45‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 45‬‬

‫משיח וגאולה בעשרת המבצעים‬

‫מבצע‬
‫אהבת ישראל‬
‫פרק נוסף בסדרת 'משיח ומבצעים' מאת‬
‫הרב גרשון אבצן‪ ,‬המסבירה את הקשר‬
‫ההדוק בין עשרת המבצעים שעליהם הורה‬
‫הרבי מלך המשיח עם ענייני משיח והגאולה‬
‫העתידה לבוא‪.‬‬
‫מאת הרב גרשון אבצן‪ ,‬ראש ישיבת ליובאוויטש בסינסינטי‬

‫ה‬

‫מקור למבצע אהבת‬
‫ישראל בתורה הוא בפסוק‬
‫"ואהבת לרעך כמוך‪."1‬‬
‫"רבי עקיבא אומר‪ :‬זהו‬
‫כלל גדול בתורה ]עיקר גדול הוא לקיום‬
‫התורה שמתוך זה יזהר במשאו ומתנו‬
‫עם הבריות ובכלל זה הקנאה והכבוד‬
‫וכיוצא באלו ועל ידי זה ימנע מהרבה‬
‫עברות ויקיים רוב המצוות[‪."2‬‬
‫הרבי עורר את החסידים למבצע‬
‫מיוחד זה בח"י אלול תשל"ו‪ .‬הרבי‬
‫אמר כי מכיון שח"י אלול הוא יום‬
‫הולדתם של שני המאורות הגדולים‬
‫– הבעל שם טוב מייסד החסידות‪,‬‬
‫ורבינו הזקן‪ ,‬מייסד חסידות חב"ד‪,‬‬
‫אשר שניהם הקריבו את עצמם למען‬
‫עם ישראל – עלינו ללמוד מהם ולצאת‬
‫במבצע אהבת ישראל‪.‬‬
‫הרבי הריי"צ כותב‪" :3‬אבי אדוני‬
‫זקני מורי ורבי שאל את הצמח צדק‪:‬‬
‫מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה‬
‫רצה בחסידות‪ .‬ויענהו הצמח צדק‪:‬‬
‫דרכי החסידות הם‪ ,‬שכל החסידים‬
‫יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה‬
‫באהבה‪ .‬חסידות זה חיות‪ .‬להכניס‬
‫חיות ולהאיר את הכל‪ ,‬גם את הלא‬
‫טוב‪ ,‬שידעו היכן קיים הרע האישי‪,‬‬
‫בכדי לתקן זאת"‪.‬‬
‫מצוות אהבת ישראל היא סגולה‬
‫עצומה לעם ישראל‪ .‬מצווה זו היא‬
‫הבסיס לכל התורה כולה‪ .‬הגמרא‬
‫מספרת‪" :4‬מעשה בגוי אחד שבא‬
‫לפני שמאי‪ ,‬אמר לו‪ :‬גיירני על מנת‬
‫שתלמדני כל התורה כולה כשאני‬

‫‪46‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:45 AM‬‬

‫עומד על רגל אחת‪ .‬דחפו ]שמאי את‬
‫הגוי[ באמת הבנין שבידו‪ .‬בא לפני‬
‫הלל גייריה ]= גייר אותו[‪ .‬אמר ליה‪:‬‬
‫דעלך סני‪ ,‬לחברך לא תעביד‪ ,‬ואידך‬
‫– פירושא; זיל גמור! ]= אמר לו‪ :‬מה‬
‫ששנוא עליך‪ ,‬לא תעשה לחברך‪ ,‬והשאר‬
‫– רק פירוש; צא ולמד!["‪.‬‬
‫כאשר יהודים מראים את אהבתם‬
‫איש לאחיו‪ ,‬האב הגאה‪ ,‬ה'‪ ,‬מעניק‬
‫להם מקורות חדשים של ברכה‪ .‬סיפור‬
‫חסידי מפורסם‪ 5‬מספר על כוחה של‬
‫ההתוועדות החסידית‪ ,‬כאשר יושבים‬
‫החסידים ומעניקים ברכות זה לזה‪.‬‬
‫לאחר פטירתו של המגיד‬
‫ממעזריטש‪ ,‬נסע אדמו"ר הזקן‬
‫לרבי מנחם מענדל מהורודוק והיה‬
‫לאחד מחסידיו‪ .‬פעם אחת ישבו‬
‫כמה מתלמידיו של רבי מנחם מענדל‬
‫מהורודוק ואדמו"ר הזקן ביניהם‪,‬‬
‫ושוחחו ביניהם בדברי תורה‪ .‬לאחר‬
‫שסיימו לשוחח ביניהם בדברי תורה‪,‬‬
‫המשיכו לשוחח ביניהם על דא ועל‬
‫הא‪ ,‬בעודם לוגמים משקאות חריפים‪.‬‬
‫באמצע ההתוועדות‪ ,‬קם אחד‬
‫החסידים‪ ,‬אדם שסבל מבריאות לקויה‬
‫ל"ע‪ ,‬והרופאים לא הצליחו לעזור לו‪,‬‬
‫והחל לבכות‪ .‬כשדמעות על עיניו ביקש‬
‫מהחסידים שיברכו אותו ברפואה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫"כאילו שיש לנו את הכח לתת‬
‫ברכות כאלה! איך אתה יכול להציע‬
‫רעיון כל כך טיפשי?"‪ ,‬התבדח חסיד‬
‫אחד‪ ,‬בעוד שחברו הסביר לחסיד‬
‫הבוכה‪ ,‬כי הוא מאמין יותר מדי‬

‫באנשים פשוטים‪ .‬ברכות יכולות‬
‫להינתן רק על ידי יחידי סגולה‪ ,‬צדיקי‬
‫הדור‪.‬‬
‫אבל זה לא השתיק את החסיד‪.‬‬
‫הוא המשיך להתחנן מקירות ליבו‬
‫בדמעות זולגות שהחסידים יברכו‬
‫אותו‪ .‬כשראו זאת החסידים החלו‬
‫לנגן‪ ,‬בתקווה שהניגון ירגיע מעט את‬
‫ייסורי נפשו‪.‬‬
‫"שא"‪ ,‬צעק אדמו"ר הזקן‪ ,‬והניגון‬
‫פסק בפתאומיות‪ .‬אפילו החסיד הבוכה‬
‫הפסיק לבכות‪.‬‬
‫"אחי ורעי"‪ ,‬פנה אדמו"ר הזקן‬
‫לאחיו החסידים‪"" ,‬האם שכחתם‬
‫אותה הפסקא אשר משמי שמיא‬
‫נחיתא בטל אודות בגזרת עירין קדישין‬
‫בסוד החבריא קדישא תלמידי רבינו‬
‫הקדוש‪ :‬מה שהתוועדות חסידים‬
‫יכולה לפעול אפילו מלאך מיכאל אינו‬
‫פועל?"‪.‬‬
‫כאשר נזכרו הנוכחים בהתוועדות‬
‫בפתקא הזו‪ ,‬התלהבו כולם בשלהבת‬
‫אהבת רעים וכולם כאיש אחד התכוננו‬
‫לברך את אחיהם החסיד בברכת‬
‫רפואה שלמה‪.‬‬
‫באותה התוועדות‪ ,‬ביאר אדמו"ר‬
‫הזקן את הפתקה האמורה במשל‬
‫נפלא‪" :‬דרכם של קטנים"‪ ,‬אמר רבנו‬
‫הזקן"‪ ,‬שהם חפצים כל דבר טוב‬
‫רק לעצמם ולזולת אינם דואגים‪,‬‬
‫ומקפידים על שלהם‪ ,‬ובטבעם מקנאים‬
‫במה שיש לחבריהם‪ ,‬ומהם גם עינם‬
‫רעה בשל אחרים‪ ,‬והם כעסנים ונרגזים‬
‫ובעלי מדות רעות‪ ,‬ומבנים ובנות כאלה‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 46‬‬

‫האב מצטער צער רב‪ ,‬כשרצה האב‬
‫להטיב חנוך ילדיו חפש ומצא מדריך‬
‫טוב מלמד בר פועל ויתן את הילדים‬
‫על ידו להדריכם ולחנכם‪ ,‬וכעבור איזה‬
‫משך זמן הסתכל בארחות חיי ילדיו‬
‫והתנהגותם הטובה באהבה באחוה‬
‫בשלום ובריעות‪ ,‬ואיש את רצון רעהו‬
‫ימלא וכל אחד דואג לטובת חברו‬
‫כלטובת עצמו ומהם גם המניחים‬
‫דאגת עצמם בשביל דאגת מילוי צרכי‬
‫חבריהם‪ ,‬אז האב נתמלא עונג ונחת‬
‫רוח מהנהגות בניו ומפליא לעשות‬
‫לקיים משאלותיהם"‪.‬‬
‫חסידות מלמדת גם כי מעשה טוב‬
‫וחסד יחידי יכול להיות סיבת ירידת‬
‫נשמתך לעולם הזה‪ .‬נשמה יכולה‬
‫לרדת לעולם הזה לשבעים או שמונים‬
‫שנה‪ ,‬אמר הבעל שם טוב‪ ,‬אך ורק כדי‬
‫לעשות ליהודי טובה גשמית או רוחנית‪.‬‬
‫אהבת ישראל היא גם אינדיקציה‬
‫לאהבת ה'‪ .‬אדמו"ר הזקן חזר על מה‬
‫שאמר המגיד ממעזריטש בשם הבעל‬
‫שם טוב‪" :6‬ואהבת לרעך כמוך"‪,‬‬
‫הוא פירוש וביאור על "ואהבת את ה'‬
‫אלקיך"‪ .‬כשאוהבים יהודי‪ ,‬אוהבים‬
‫את הקב"ה‪ ,‬כיוון שליהודי יש בתוכו‬
‫"חלק אלוקה ממעל"‪ ,‬אזי כשאוהבים‬
‫את היהודי‪ ,‬את פנימיותו‪ ,‬ממילא‬
‫אוהבים את הקב"ה‪.‬‬
‫גם חז"ל הפליאו במעלתה של‬
‫מצווה זו‪" :‬בשלשה דברים גדולה‬
‫גמילות חסדים יותר מן הצדקה‪(1 :‬‬
‫צדקה בממונו; גמילות חסדים בין‬

‫בגופו ]"כגון מספיד למת‪ ,‬נושאו‪,‬‬
‫קוברו‪ ,‬משמח חתן‪ ,‬מלוה חבירו‬
‫בדרך"‪ ,‬רש"י[ בין בממונו ]"מלוה לו‬
‫מעות משאילו כלים ובהמה"‪ ,‬רש"י[‪.‬‬
‫‪ (2‬צדקה לעניים; גמילות חסדים‬
‫בין לעניים בין לעשירים‪ (3 .‬צדקה‬
‫לחיים; גמילות חסדים בין לחיים בין‬
‫למתים‪."7‬‬
‫הרמב"ם כותב בהלכות דעות‪:8‬‬
‫"מצוה על כל אדם לאהוב את כל‬
‫אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר‬
‫ואהבת לרעך כמוך‪ .‬לפיכך צריך לספר‬
‫בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא‬
‫חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו‪.‬‬
‫והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק‬
‫לעולם הבא"‪.‬‬
‫מצוות אהבת ישראל קשורה‬
‫ישירות למשיח‪ .‬מצווה זו היא המצווה‬
‫הממהרת ומזרזת את בואו‪ .‬בית‬
‫המקדש הראשון היה בנוי על תילו‬
‫במשך ‪ 410‬שנים‪ ,‬ונחרב בגלל עוון‬
‫עבודה זרה‪ .‬היהודים גורשו מארץ‬
‫הקודש לגלות קצרה יחסית בבבל‪.‬‬
‫כעבור כ‪ 70-‬שנה‪ ,‬חזר עזרא בראש עם‬
‫ישראל לארצנו הקדושה ובנה את בית‬
‫המקדש השני‪ ,‬בנין שזכה לעמוד ‪420‬‬
‫שנה‪ .‬בית המקדש השני‪ ,‬נחרב כתוצאה‬
‫מעוון שנאת חינם‪.9‬‬
‫חורבן שני זה‪ ,‬גרם לגלות הנוכחית‬
‫הנמשכת כבר קרוב ל‪ 2000-‬שנה‪ .‬עבודה‬
‫זרה היתה הגורם לגלות שנמשכה רק‬
‫‪ 70‬שנה‪ ,‬אבל שנאת חינם גרמה לגלות‬
‫שנמשכת כבר ‪ 2000‬שנה!!!‬

‫ברור‪ ,‬שעוון שנאת חינם‪ ,‬חמור‬
‫במובן מסויים אפילו מעוון עבודה‬
‫זרה‪ .‬הרבי מסביר שמשיח יבוא על ידי‬
‫התנהגות הפוכה מכך – אהבת ישראל‬
‫ללא כל תנאי וגבול‪.‬‬
‫הרבי הוסיף ואמר‪" :10‬ויש להוסיף‬
‫ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת‬
‫ישראל להגאולה העתידה – לא‬
‫)רק( מפני שביטול הגלות הוא ע"י‬
‫ביטול סיבת הגלות )שבא ע"י ההיפך‬
‫דאהבת ישראל(‪ ,‬שהרי בעמדנו לאחרי‬
‫סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך‬
‫הגלות‪ ,‬לאחרי סיום כל מ"ב המסעות‬
‫ב"מדבר העמים"‪ ,‬ונמצאים כבר "על‬
‫ירדן ירחו" )דרגתו של משיח ד"מורח‬
‫ודאין"(‪ ,‬על סף הגאולה‪ ,‬בודאי שכבר‬
‫נתתקנה סיבת הגלות‪ ,‬ולכן‪ ,‬ההדגשה‬
‫דאהבת ישראל היא – בתור טעימה‬
‫ועד להתחלה דהגאולה האמיתית‬
‫והשלימה ‪". .‬‬
‫‪ (1‬ויקרא יט‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ (2‬ירושלמי נדרים ט הלכה ד' ובפני משה שם‪.‬‬
‫‪ (3‬היום יום כ"ד טבת‪.‬‬
‫‪ (4‬שבת לא‪.‬‬
‫‪ (5‬ע"פ מכתב אדמו"ר הריי"ץ – אג"ק שלו‬
‫ח"ג ע' תיב ואילך‪ ,‬נדפס בקובץ מכתבים בסיום‬
‫התהילים אהל יוסף יצחק‪.‬‬
‫‪ (6‬היום יום י"ב מנחם אב‪.‬‬
‫‪ (7‬סוכה מט‪:‬‬
‫‪ (8‬ו‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (9‬יומא צו‪.‬‬
‫‪ (10‬ש"פ מטות מסעי תנש"א‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:45 AM‬‬

‫‪47‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 47‬‬

‫משיח וגאולה‬

‫האם כל חסיד‬
‫יכול להיות אדמו"ר?‬
‫כשהרבי אומר שלכל אחד יש "אחריות" להביא את משיח‬
‫צדקנו"‪ ,‬לא מובן‪ ,‬כי הרי הגאולה תלויה בנשמה כללית‬
‫הנמצאת ברבי‪ ,‬ולכן יש לו אחריות על כלל העולם‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו הרי נשמות פרטיות וכל אחד מאתנו בקושי אחראי על‬
‫עצמו וסביבתו המצומצמת‪ .‬מדוע שאנשים קטנים כערכנו‬
‫יחושו אחריות כה גדולה וגורלית? • הארת נקודה מעניינת‬
‫על היכולות שיש בכל אחד ואחת מאתנו‬
‫הרב שלום בער וולף‬
‫משפיע בישיבת חח"ל צפת‬

‫"נתינת כח לכל אחד ‪. .‬‬
‫לקחת את ‪ . .‬התואר אדמו"ר" )?!(‬
‫לצערנו‪ ,‬בתשרי השנה לא זכינו‬
‫השנה לשמוע שיחה ומאמר מהרבי‬
‫מלך המשיח‪ .‬אמנם היה "קרבנו לפני‬
‫הר סיני"‪ ,‬ועל כך דיינו‪ ,‬ובכל זאת –‬
‫שומה עלינו לנהוג בקו של "בכל יום‬
‫יהיו בעיניך כחדשים"‪ ,‬ללמוד שוב‬
‫ושוב את השיחות והמאמרים שזכינו‬
‫לשמוע מהרבי‪ ,‬ולחפש בהם חידושים‪,‬‬
‫או ביטויים מיוחדים שזו לנו הפעם‬
‫הראשונה שאנחנו נתקלים בהם –‬
‫ועבורנו זה כחדשים ממש‪.‬‬
‫השנה בתשרי נפגשתי בשיחה‬
‫מופלאה של הרבי‪ :‬בשיחת הושענא רבה‬
‫תשנ"ב )בשיחה הבלתי‪-‬מוגהית( אומר‬
‫הרבי מלך המשיח דברים מופלאים‪.‬‬
‫הוא מדבר על בני ה"צמח צדק"‪,‬‬
‫שכידוע‪ ,‬מתוך שבעת בניו נהגו ששה‬
‫באדמו"רות‪ ,‬אמרו מאמרי חסידות‬
‫והנהיגו עדה‪ .‬אנו‪ ,‬חסידי ליובאוויטש‪,‬‬

‫‪48‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:46 AM‬‬

‫קשורים ומהווים המשך לנשיאותו‬
‫של הצעיר שביניהם – הרבי המהר"ש‪,‬‬
‫אך כאמור‪ ,‬גם שאר אחיו הנהיגו את‬
‫קהילות וחסידיות קאפוסט ליאדי וכו'‪.‬‬
‫חרף חילוקי הדעות התהומיים‬
‫והחריפים בעניינים שונים ומהותיים‪,‬‬
‫בין חסידות ליובאוויטש ושכנותיה‪,‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬זכרם של כל בני ה'צמח‪-‬‬
‫צדק' מכובד על ידי רבותינו נשיאינו‬
‫לדורותיהם‪ .‬כך שכשהרבי הריי"צ‬
‫ברשימותיו וסיפוריו‪ ,‬ובעקבותיו הרבי‬
‫מה"מ נשיא דורנו בהקדמתו ל'היום‬
‫יום'‪ ,‬משתמשים אכן בתואר 'אדמו"ר'‬
‫לגבי כל בני ה"צמח צדק"‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לחסידים היה ברור‬
‫שבמקרים אלו התואר אדמו"ר הוא‬
‫"בשם המושאל" – "שם הפועל" ולא‬
‫"שם העצם"‪ .‬שהרי כפי שמונח אצל כל‬
‫חסיד חב"ד‪ :‬אדמו"ר אמיתי – יש רק‬
‫אחד‪.‬‬
‫אך באותה שיחה של הושענא רבה‬
‫תשנ"ב נעמד הרבי על עובדה זו‪ ,‬ואינו‬

‫מסתפק בהסבר הפשטני‪ .‬כי הרי הרבי‬
‫הוא אמת לאמיתה‪ ,‬וכל דבריו אמת‬
‫לאמיתה‪ .‬וכשהרבי קורא לבני ה"צמח‬
‫צדק" בתואר 'אדמו"ר'‪ ,‬הרי זה צריך‬
‫להתפרש עם כל המשמעות האמיתית‬
‫של המושג‪.‬‬
‫והרבי נותן לכך הסבר מפתיע‬
‫ומופלא‪" :‬בנוגע לדורו של אדמו"ר‬
‫הצמח צדק‪ ,‬מצינו שנשיא דורנו‬
‫ברשימותיו אודות תולדות ה'צמח‪-‬‬
‫צדק' מתאר כל אחד מבניו בתואר‬
‫אדמו"ר‪ .‬ויש לומר שמזה ישנה‬
‫הנתינת כח לכל אחד ואחד מאתנו‬
‫בתוך כלל ישראל‪ ,‬לקחת את הרחבות‬
‫וההתפשטות של התואר אדמו"ר!"‬
‫והרבי ממשיך ומבאר את דבריו‪:‬‬
‫"ואף שלכאורה נאחזים חיל ורעדה‬
‫כשאומרים כזו אמירה‪ ,‬הרי בעמדנו‬
‫לאחרי ההקדמה דיום‪-‬טוב‪ ,‬שאז אומר‬
‫כל יהודי בתפילתו להקב"ה את הענין‬
‫הכי גדול שהוא גם הפלא הכי גדול –‬
‫"ויתקיים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 48‬‬

‫רוח ה'"‪ ,‬היינו שיתקיים בכל אחד‬
‫ואחת מאתנו מה שנאמר בנבואה על‬
‫משיח צדקנו!‬
‫"ומזה מובן גם בנוגע לתואר‬
‫אדמו"ר כאמור לעיל‪ ,‬שבבואנו לאחרי‬
‫הקדמת הבקשה והתפילה ד"ויתקיים‬
‫בנו כו'"‪ ,‬ישנה גם הנתינת כח לכל‬
‫אחד ואחת מישראל לקחת את הרחבות‬
‫וההתפשטות של התואר אדמו"ר‪".‬‬
‫העובדה הזו‪ ,‬שכל אחד מישראל‬
‫מתפלל על עצמו‪" :‬ויתקיים בנו מקרא‬
‫שכתוב ונחה עליו רוח ה'"‪ ,‬מוזכרת‬
‫פעמים רבות בשיחות הרבי‪ .‬הביאור‬
‫שהרבי נותן לכך הוא‪ ,‬שאכן בכל אחד‬
‫מישראל ישנו ניצוץ מנשמת משיח‪,‬‬
‫שבניצוץ זה ישנם מעין ודוגמה של כל‬
‫כוחותיו הנעלים של מלך המשיח‪ .‬לכן‪,‬‬
‫יכול כל יהודי לאחל לעצמו – שיהיה לו‬
‫את הדרגות הנעלות של מלך המשיח‬
‫)ראה לדוגמה שיחת שמחת תורה‬
‫תשמ"ו(‪.‬‬

‫‪‬‬

‫העובדה הזו‪ ,‬שכל אחד מישראל מתפלל על עצמו‪" :‬ויתקיים‬
‫בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה'"‪ ,‬מוזכרת פעמים רבות‬
‫בשיחות הרבי‪ .‬הביאור שהרבי נותן לכך הוא‪ ,‬שאכן בכל אחד‬
‫מישראל ישנו ניצוץ מנשמת משיח‪ ,‬שבניצוץ זה ישנם מעין ודוגמה‬
‫של כל כוחותיו הנעלים של מלך המשיח‪ .‬לכן‪ ,‬יכול כל יהודי לאחל‬
‫לעצמו – שיהיה לו את הדרגות הנעלות של מלך המשיח‬
‫וכנראה על אותו רעיון יתבארו‬
‫הדברים שבשיחה המצוטטת כאן‪.‬‬

‫'כתר המלכות' של המלך‪,‬‬
‫אצל כל אחד מישראל‬
‫הדברים שבשיחה הנ"ל מתקשרים‬
‫לשיחה נוספת שנאמרה באותה תקופה‪,‬‬
‫שבוע לפני כן‪ ,‬בשבת פרשת האזינו‪ ,‬י"ג‬

‫תשרי תשנ"ב‪ .‬לרגל יום ההילולא של‬
‫הרבי המהר"ש‪ .‬באותה שיחה הרבי‬
‫'מפרגן' את תואר ה'נשיא'‪ ,‬גם את‬
‫העניינים הכי נעלים שבנשיא – לכל‬
‫חסיד‪ ,‬יתירה מזו‪ ,‬הרבי מכריז שאפילו‬
‫'כתר המלכות' – השייך למלך בלבד –‬
‫שייך לכל יהודי!‬
‫וכך אומר הרבי מלך המשיח‪:‬‬
‫"שהרי הנשיא הוא הכל‪ ,‬ובפרט‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:46 AM‬‬

‫‪49‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 49‬‬

‫משיח וגאולה‬

‫‪‬‬

‫מה המשמעות האמיתית בדברים של הרבי ש"ישנה גם הנתינת‬
‫כח לכל אחד ואחת מישראל לקחת את הרחבות וההתפשטות‬
‫של התואר אדמו"ר‪ ".‬ואיך זה נוגע אלינו למעשה בפועל?!‬
‫שכולנו חלק ממנו‪ ,‬שהרי כל יהודי הוא‬
‫"חלק אלקה ממעל ממש"‪ ,‬כמו הנשיא‬
‫‪ . .‬זהו ענינו של נשיא – הנשיא הוא‬
‫הכל – לפעול בכל הנבראים שסביבו‬
‫שגם בהם יומשכו עניניו והנהגותיו‪,‬‬
‫שבזה נכללים גם הענינים הכי נעלים‬
‫של הנשיא‪.‬‬
‫"דהנה הנשיא הוא גם מלך ‪. .‬‬
‫ומסופר בענין שמחת פורים במגילת‬
‫אסתר שגם כשהמלך נותן לזולתו‬
‫כמה וכמה לבושי מלכות ועניני מלכות‬
‫– הכתר אינו ניתן אלא הוא נשאר‬
‫בשלימותו אצל המלך בלבד‪ .‬ומכיון‬
‫שכן‪ ,‬מובן הרי שהכתר ישנו בשלימותו‬
‫אצל כל אחד ואחת מישראל‪ ,‬להיותו‬
‫"חלק אלקה ממעל ממש" – עם כל‬
‫הפירושים והראשי תיבות שב"ממש"‪.‬‬
‫)את ראשי התיבות של "ממש"‪,‬‬
‫כולם מכירים‪ .‬ומבלי להיכנס לכל‬
‫עומקם של הדברים‪ ,‬הכוונה ברורה;‬
‫שעל אותו עקרון שאנו יודעים שכל‬
‫יהודי הוא חלק אלקה ממעל‪ ,‬כך אנו‬
‫יודעים שכל יהודי הוא חלק מהנשיא‪,‬‬
‫חלק מ"ממש"(‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬למרות שכעקרון המלך‪-‬‬
‫הנשיא איננו נותן את כתר מלכותו לאף‬
‫אחד‪ ,‬אך במקרה שלנו המלך נותן את‬
‫הכתר בשלימותו לכל אחד ואחת‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬הדברים מתקשרים‬
‫לשיחה הנ"ל‪ .‬שהרי התואר "אדמו"ר"‬
‫הוא‪-‬הוא כתר המלכות‪ ,‬התואר של‬
‫הרוממות וההתנשאות‪ .‬וכשהרבי‬
‫מעניק כביכול את התואר 'אדמו"ר'‬
‫לכל אחד מישראל‪ ,‬הרי הוא בעצם‬
‫מעניק את 'כתר המלכות' שלו לכל אחד‬
‫מישראל‪.‬‬

‫אחריות קולקטיבית‬
‫מפליאים‬
‫כמובן‬
‫הדברים‬
‫ושמיימיים‪ ,‬אך ככל עניני התורה יש‬
‫להשתדל להבין את משמעותם‪ .‬לכל‬
‫לראש‪ ,‬מצד היות דברים אלו חלק‬
‫מהתורה עליה נאמר "לא בשמים‬
‫היא" ועלינו החובה להשתדל להבינה‬
‫ככל שבאפשרותנו בחכמה בינה ודעת‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪10/23/2012 2:38:46 AM‬‬

‫ועוד ועיקר‪ ,‬שככל עניני התורה‪ ,‬יש‬
‫בהם מטרה עיקרית להורות לנו את‬
‫הדרך אשר נלך בה‪ ,‬ואם לא נבין את‬
‫משמעותם‪ ,‬כיצד נוכל ליישם אותם?!‬
‫ונציע בזה ביאור קצר כפי הבנתנו‪,‬‬
‫על פי דברי הרבי בשיחות נוספות‬
‫מאותה תקופה‪.‬‬
‫בשיחה הידועה של כ"ח ניסן‬
‫תנש"א דיבר הרבי על עיכוב בואו‬
‫של המשיח מצד אחד‪ ,‬ועל האדישות‬
‫וההשלמה שלנו עם המצב מצד שני‪.‬‬
‫הרבי אמר אז "הדבר היחידי שיכולני‬
‫לעשות למסור הענין אליכם ‪ . .‬אני את‬
‫שלי עשיתי‪ ,‬מכאן ולהבא עשו אתם כל‬
‫אשר ביכלתכם"‪" .‬ולוואי שימצאו מכם‬
‫אחד שניים שלשה שיטכסו עצה מה‬
‫לעשות וכיצד לעשות"‪.‬‬
‫ובהמשך לכך בשבת שלאחר מכן‬
‫הבהיר הרבי את דבריו "כל יהודי‬
‫אנשים נשים ואפילו טף יש לו אחריות‬
‫להוסיף בעבודתו להביא את משיח‬
‫צדקנו"‪.‬‬
‫כשהרבי משתמש במילה "אחריות"‪,‬‬
‫יש בכך משמעות מאד עמוקה‪ .‬כי על‬
‫פניו בהסתכלות פשוטה‪ ,‬לא מובן מדוע‬
‫שכל אחד יחוש אחריות להביא את‬
‫המשיח? הרי הרבי הוא נשמה כללית‪,‬‬
‫ויש לו אחריות כללית‪ .‬בתור שכזה‪,‬‬
‫מובן מדוע הוא חש אחריות כללית על‬
‫העולם כולו – האחריות של "להביא‬
‫לימות המשיח"‪ .‬אבל אנחנו הרי נשמות‬
‫פרטיות וכל אחד מאתנו בקושי אחראי‬
‫על עצמו וסביבתו המצומצמת‪ .‬מדוע‬
‫שאנשים קטנים כערכנו יחושו אחריות‬
‫כה גדולה וגורלית?‬
‫בדומה לכך‪ ,‬גם המושג "לטכס‬
‫עצה" אמור להיות משונה ולכאורה‬
‫אפילו מופרך בעיניו של חסיד; הרי יסוד‬
‫היסודות ועמוד החכמת של החינוך‬
‫החסידי הוא‪ ,‬לכל לראש 'קבלת עול';‬
‫למלא את הפקודות של הרבי‪ .‬ובדורנו‬
‫כשהרבי מדבר כה רבות על הבאת‬
‫המשיח‪ ,‬ברור לכל מחונך חסידי שהרבי‬
‫יודע את הדרך הנכונה להבאת המשיח‬
‫יותר מכל אחד אחר‪ ,‬והוא זה שמורה‬

‫לנו את הדרך ונותן את הפקודות בדרך‬
‫אל הגאולה‪ ,‬ולנו נותר רק להתמסר‬
‫להוראותיו וליישמם במידה המלאה‪.‬‬
‫וכפתגמו של הרבי הריי"צ‪ ,‬שראשו של‬
‫החייל מיועד רק בכדי לתלות עליו את‬
‫חגורת הרובה‪...‬‬
‫אבל‪ ,‬פתאום בשיחה של כ"ח ניסן‬
‫הרבי מדבר אתנו בסגנון שונה לגמרי‪.‬‬
‫הרבי פונה אל כל אחד מאתנו ואומר‬
‫לו להגדיל את היקף החשיבה שלו‪.‬‬
‫עלינו לחוש אחריות לא רק לסביבה‬
‫המצומצמת שלנו‪ ,‬אלא לעולם כולו‪ ,‬לכל‬
‫הדורות כולם‪ ,‬לכל סדר השתלשלות‬
‫כולו‪ .‬להבין שגורל העולם כולו מופקד‬
‫בידי שלי‪ ,‬ואני כאן הנשמה הכללית –‬
‫שלמעשיה יש השלכה ישירה ומיידית‬
‫על העולם כולו!‬
‫בהמשך לכך מדבר הרבי על טיכוס‬
‫עצה‪ ,‬שאפשר לומר שהיא המאפיין‬
‫המובהק של נטילת האחריות‪ .‬כי כאשר‬
‫אדם שואל את עצמו מדוע באמת משיח‬
‫עדיין לא מגיע? ומחפש בעצמו תשובה‬
‫לשאלה 'מה עוד אפשר לעשות שלא‬
‫עשינו?' – זוהי ההוכחה שהוא פועל‬
‫מתוך תחושת אחריות אישית ולא‬
‫מתוך מילוי חובה בלבד‪.‬‬
‫ולחוש אחריות כלל עולמית‪ ,‬זה‬
‫בעצם לחוש כאילו אני הוא המשיח‪,‬‬
‫גאולת העולם תלויה בי ורק בי!‬
‫והאמת היא כנ"ל‪ ,‬שאכן בכל יהודי‬
‫יש ניצוץ מנשמת משיח‪ ,‬חלק בלתי נפרד‬
‫מהנשיא‪ .‬ולכן מאותו ניצוץ שבתוכו‪,‬‬
‫מאותה נקודה עמוקה שבנשמתו‪,‬‬
‫אמורה להיות בו אותה תחושה של‬
‫אחריות כלל עולמית‪.‬‬
‫ואולי זוהי גם הכוונה בדברי הרבי‬
‫הנ"ל שהנשיא נותן את כתר המלכות‬
‫שלו לכל יהודי‪ ,‬שהכוונה היא שהרבי‬
‫מגלה בכל אחד מאתנו את הנקודות‬
‫העמוקות בנשמה‪ ,‬בהם חש היהודי‬
‫שהוא אכן אחראי על העולם כולו‪.‬‬
‫זהו כתר המלכות של הנשיא הנמצא‬
‫בכל אחד מישראל‪ .‬ולוואי שנדע לממש‬
‫את הכוחות והאוצרות המלכותיים‬
‫והכמוסים שמלך המשיח 'מבזבז'‬
‫עבורנו – לטובת הניצחון במלחמה‪,‬‬
‫מלחמת בית דוד בגלות הנוראה‪ ,‬ונזכה‬
‫בקרוב ממש להתראות עם הרבי מלך‬
‫המשיח‪ ,‬ולהכריז בפניו‪ :‬יחי אדונו‬
‫מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‪.‬‬
‫)מתוך דברים שנאמרו בהתוועדות‬
‫חסידית‪ ,‬בשבת בראשית בבית כנסת חב"ד‬
‫בצפת עיה"ק(‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 50‬‬

Æ°²Ä± dzŸ±® Dz®¶Æ´±

°¿² º¹²¿¹ ´¶Æ»± ·¹» ²½¶®Å² ²½Å²» ²½½²°­ ¶´¶
·¹»® º¶¶´ À¶¾²±¹

.2

¸½¯Ä - µ·¹¯ ÅÃŶ¯¬" :´¬Ã¯ ù°« ²"¹ÄÅ º¼´» '¬ Ų´Ä¬
´´²¬ «´¯ ¸½¯ Å·°½¿Ä ¸­ Ä­®°¹ ¯±¬Ä . . "µ·¹¯ ´²´" ¸´±´Ã¶¹
¸´´²¯ º´»½¬ ¯¿¼°¯ ¸´·½°¿ 𮯠´Ä»« ¸­ . . µ·¹ ·Ä ¸´´² ,µ·¹¯
.""µ·¹¯ ´²´" ¯±Ã¶¯¯ º´»½¬ ·´½· 𹫶 ,𮯠«´Ä» ·Á«
¸½¯ Å·°½¿ ´®´ ·½ (¸­) ¸´´²¯ º´»½¬ Ŵô½ ¯¿¼°¯ Å°´¯· ¯¶´ÃÁ"
º¹±¯ ½´­¯ ì¶Ä - °± ¯±Ã¶¯ ·Ä ¯»¶°ÅÄ ,"µ·¹¯ ´²´" ¸´±´Ã¶¹Ä
°Á´Â¯® ®½° °»Ã°® «´Ä» Ã"°¹®« ²"°¹ Â"¶ - ÿ½ ´»¶°Ä °»»Ã° °Á´Â¯®
"!«²´Ä¹ «¶·¹ ®°® °»»Ã°

Dz°°²¿»² Dz¶®²¶´ Dz®²ÆÇ :®"½ÆÇ ÀŲ´

Å°ÃĽ «"³´·Ä ´¬Ã¯ ¬´Ä¯ ,¬"»ÄÅ ¾Ã°² µ·¯¹¬
¸´·´½¿° ¸´²°·Ä Ž®°¯· ¯»½¹¬ Å°´¬°´² Å°¬°ÄÅ
··°¶ ,²´Ä¹¯ Å«´¬¬ ¯»°¹«¯ ÅÁ¿¯· Å°·´½¿ ·½
.²´Ä¹¯ µ·¹ ´¬Ã¯ ·Ä °Å°¯± ¸°¼Ã¿

®"¬² ´Ä» °¶Ã½ ¬"»ÄÅ ¯°ÁÅ ÅÄÿ Å¬Ä ´«Á°¹¬
·½ "Å°·°²¹¬° ¸´¿°Å¬" ¯Ã´Ä ·Ä ®²°´¹ ¬Ã½
«¯´°" :¬´Ä¯ ´¬Ã· µ¶ ·½ °½´®°¯Ä¶ .¯·°«­¯ «°¬
.² Åì­ ¯Ã¼¹ ,¸´Ã·°®¯ Å°·²¬ ,Åò¹· ."º°´Á¯ ·½ ô¶±« ¯¬Ã ¯²·Á¯¬
"®½° ¸·°½· ²´Ä¹¯ µ·¹ °»¬Ã° °»Ã°¹ °»»°®« ´²´" ¬°Å´¶¯ ¸½ ¾°Å ´¬Ã· º¯¶
¯²¹Ä¬ ·°¹Å« ¸´Ä»¯ °®Âà ¯± ¾°Å ¸½ .«"³´·Ä ´¬Ã¯ 𬽠¯± :¯Ã¹«°
®´¹ ²´Ä¹¯ µ·¹ «"³´·Ä ´¬Ã¯ Å°·­Å¯· º°²³¬¬ ,¸´Ã®­¯ ·¶ ÅÁð¿Ä
.¯¹´·Ä ¯·°«­· Ĺ¹
«¹Å¼¹ ¯± Å«" :¸´Ä°®Â¯ °´»¿ ·½ µ°¼» µ°´²Ä¶ ´¬Ã¯ ¬´Ä¯ ¯´Ã¬® ·½
"¯½°ÃÅ ´·Á·Á"¯ 𬽠¯± [:ù«° ¾¼°» ÷°® ¯· Ä´­¯ ´¬Ã¯] .´·Á« °Ã´«ÄÅ
."¯¬°³ ¯½Ä¬ ¯´¯´Ä .¸´·´¯Å¬ «Ã» ¯±Ä ´¿¶

º¶½²¶¹» ¶½¶¿¹ °²°¶¿ :®Å ±Æ¿»

µ·¹ ´¬Ã¯ ®®°½ ­"»ÄÅ ¯Ã°Å-Ų¹Ä¹ ·²¯
Ä®°Â¯ űö¯ Å« ¯»Ä¹ ÃÅ°´ µÄ¹¬ ²´Ä¹¯
;"®½° ¸·°½· ²´Ä¹¯ µ·¹ °»´¬Ã° °»Ã°¹ °»»°®« ´²´"
ðĴ«¬ - '´²´'¯ ®°®´½ î°Ä Å°¬Ã ¸´¹½¿ ÃÄ«¶
´»°´·¹· ¸´Ã®Ä¹¯ ,¸´·°®­ ¯´±´°°·³ ´Á°Ã½· - ´¬Ã¯
.°·°¶ ¸·°½¬ ¬«-´Å¬

.1

Ç­ ¹®Ä¹
±³Å¸± ¶°¶ ¹¿ Dz¸¹»±
,±"·ÄÅ ¯"î '¬ ¸°´ Ų´Ä¬
Å°¶·¹¯ Å·¬Â ´¶ ,´¬Ã¯ ½¬°Â
¯±Ã¶¯ Å°½Á¹«¬ ô½¬ ŴĽ»
.𬴮¬
¸°­ÃŬ) Ä°®Â¯ °»°Ä· ¯±°
´Ã¯ «°¯ ÿ°Ä Ž´ÂÅ" :(Â'"¯··
º´»½ «°¯ Å°´¶·¹° ,¯Ä½¹¯ º´»½
¯ÃŶ¯¯· ½­°»¬Ä º°´¶ ,𬴮¯
«·« ,¯¬Ä²¹¯ ´Ã¯ ½­°» «·
±³Æ ,·°³´¬¯ º´»½ «°¯ ô½¯
,­Ä²° Ų®¶°± ¼¶½¿® ­µ®Ç»
,®"²¶¸² ·¹»± ¶´¶ º¶Å»²­Æ
."¯¬Ä²¹¯ º´»½ «°¯ Å°»°Ã¶±°

.3

Ç­ Dz¹¯¹
´¶Æ»± ·¹»± Dz­¶Ã»
ÅÄÿ Ä®°Â Å¬Ä Å²´Ä¬
´¶ ´¬Ã¯ ô¬¼¹ ,¬"»ÄÅ Å°®·°Å
ô°«) °Å°«´Á¹ Å°·­Å¯ ´Ã²«·"
,(²´Ä¹ ·Ä °Ã°«¹ µ°Ã½ º´«¬Ä
·½ ·¶ ´»´½· Å°·­Å¯¯ ¯·´²Å¹
."(²´Ä¹ ·Ä ð«) °´Å°·°½¿ ´®´
¯Ã³¿¯¯" :¯²´Ä¬ ´¬Ã¯ µ´Ä¹¹°
¯±Ã¶¯¬ Ź´´Å¼¹ ì½Ä ½°¬Ä®
"¸·°½· ®°® µ·¹¯ ´»°®« ´²´"
«°¯ °± ¯±Ã¶¯ ·Ä ¯»¶°ÅÄ . .
.²´Ä¹¯ µ·¹® °Å°«´Á¹ Å°·­Å¯
º´½· °Å°·­Å¯ ¯«¬ ±"²«·° ±"´½°
."'°¶ °´Å°·°½¿ ´"½ ·¶

²»Æ º²¹¶¿® ÂÁ´± Æ"½­» °´­ Dz¸³¹

Mas853_B1.indd 51

10/23/2012 5:41:20 AM

‫ההוראה המפתיעה של הרבי‪ ,‬להוציא בדחיפות את החלק שני של סיפור‬

‫‪52‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:20 AM‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 52‬‬

‫סיפורי הדלקת הנרות‪ ,‬הובילה כעבור שנים להדלקת הניצוץ היהודי‬

‫נרות‬
‫שמאירים‬
‫רחוק‬
‫התברר שהספר אכן פעל את פעולתו‪" .‬הייתה‬
‫לי יום הולדת‪ ,‬בעלי הכין לי מסיבת הפתעה‬
‫גדולה‪ .‬הוא הזמין את כל החברות שלי‪ ,‬הן‬
‫אפו לכבודי עוגה גדולה ויפה‪ .‬בין המתנות‬
‫הייתה המתנה המדהימה ביותר שקיבלתי אי‬
‫פעם בחיי‪ .‬הספר שבו הופיע מאמר שכתבתי‬
‫כשהייתי במצב ובזמן הכי אמיתי וכנה בחיים‬
‫שלי‪ .‬קראתי את התיאורים שלי עצמי על אודות‬
‫יום השבת‪ ,‬חוויתי מחדש את כל החוויות‬
‫הרוחניות והעצמתיות שחוויתי בתור ילדה‪,‬‬
‫ופשוט התחלתי לבכות‪ • ...‬בדידי הווה עובדא‬
‫מפעים‬
‫מאת מנחם מענדל ערד‬

‫א‬

‫ת הסיפור המופלא הבא‪ ,‬שמעתי באחת השבתות‬
‫האחרונות מהחסיד הרב אהרן אליעזר צייטלין‪ ,‬משלוחי‬
‫הרבי מה"מ‪ ,‬ומי שמנהל את רשת גני חב"ד המפוארת‬
‫והמסועפת בעיר צפת‪.‬‬
‫הרב צייטלין שחזר אך לאחרונה מביקור בארצות הברית וקנדה‪,‬‬
‫אחד מני רבים‪ ,‬שב כשהוא נפעם מרצף השגחות פרטיות שחווה‬
‫במהלך חזרה על שיחה של הרבי בבית חב"ד של הרב משה ניו‬
‫במונטריאול קנדה‪.‬‬
‫וכך מספר הרב צייטלין‪" :‬בשבת פרשת שופטים‪ ,‬שהיתי‬
‫במונטריאול שבקנדה‪ .‬בשבת בבוקר הלכתי להתפלל ב‪MTC-‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:20 AM‬‬

‫‪53‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 53‬‬

‫בדידי הווה עובדא‬

‫)מונטריאול תורה סנטר‪ ,‬הבית חב"ד‬
‫של ידידי הרב משה ניו(‪ .‬הרב ניו ביקש‬
‫ממני לדבר בפני המתפללים‪ .‬האמת‬
‫היא שפשוט חששתי בגשמיות‪ .‬דוכן‬
‫הנאומים בבית הכנסת ממוקם מאד‬
‫גבוה‪ ,‬בסיומו של גרם מדרגות גבוה של‬
‫כמטר וחצי‪ .‬הרגשתי שכדי לדבר מכזה‬
‫מקום מכובד‪ ,‬צריך להיות דובר ממש‬
‫מקצועי‪ ,‬ואני אינני מרגיש כזה‪.‬‬
‫הרבה ברירות לא היו לי אם‬
‫להסכים או לא‪ .‬הרב ניו הוא חבר‬
‫טוב ולא יכולתי לסרב לו‪ .‬חשבתי‬
‫לעצמי מה אוכל לומר‪ ,‬האם לדבר על‬
‫אלול ותשובה‪ ,‬או על פרשת השבוע;‬
‫האם לספר סיפור מיוחד על הרבי‬
‫ששמעתי בדיוק באותו שבוע או סתם‬
‫לדבר באופן כללי‪ .‬לכל אפשרות היו‬
‫מעלות וחסרונות‪ .‬סיפור הוא לא הדבר‬
‫המושלם לנאום בשבת‪ ,‬אבל הוא היה‬
‫הכי מוכן בפי בשפה האנגלית‪ .‬לדבר על‬
‫תשובה‪ ,‬על אלול או על פרשת השבוע –‬
‫זה הכי מתאים‪ ,‬אבל לא בטוח שיש לי‬
‫את כל המילים המתאימות לומר‪.‬‬
‫תוך כדי הליכה ו'טיפוס' במדרגות‪,‬‬
‫היכן שעומד הנואם‪ ,‬עדיין לא יכולתי‬
‫להחליט‪ ,‬ולבסוף – משמים – החלטתי‬
‫לספר את הסיפור הבא‪:‬‬
‫"מי שהיה אצל הרבי בעת מעמד‬
‫חלוקת הדולרים‪ ,‬זוכר את התורות‬
‫הארוכים שהשתרכו בואכה אל‬
‫המבואה הקטנה בכניסה ל‪ ,770-‬שם‬
‫עמד הרבי וקיבל כל אחד ואחת בסבר‬
‫פנים יפות‪ ,‬כשהוא נותן ביד כל אחד‬
‫שליחות מצווה בדמות דולר לצדקה‪.‬‬
‫אלפים רבים עמדו בתור הארוך‪,‬‬
‫כאשר רבים שעברו מול פני הקודש‪,‬‬
‫נעצרו והחליפו עם הרבי מספר מילים;‬
‫מי כאלה שביקשו ברכה ומי כאלה‬
‫ששאלו שאלות וכדומה‪ .‬לא בכדי היה‬
‫צורך במי שיכוון את קהל האנשים‪,‬‬
‫יזרז אותם בשיחתם עם הרבי ויאיץ‬
‫בהם לסיים ולהתקדם הלאה – לפנות‬
‫מקום לאלפים הבאים בתור‪.‬‬
‫אצל הגברים היו אלו אנשי "וועד‬
‫המסדר" שעמדו במקום במיוחד לצורך‬
‫זה‪ .‬אצל הנשים הייתה זו הגברת אסתר‬
‫שטרנברג שתחי' מקראון הייטס‪,‬‬
‫שתפקידה היה לכוון את תור הנשים‬
‫ולזרזם‪ ,‬ובשעת הצורך – גם להוציא‬
‫את מי שהתעכבה יתר על המידה מול‬
‫הרבי ו'פקקה' את התור‪.‬‬
‫לא רבים יודעים‪ ,‬אבל במשך שנים‬
‫ארוכות עומדת הגב' שטרנברג בראש‬

‫‪54‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:20 AM‬‬

‫"מבצע נש"ק" בניו יורק‪ .‬ארגון זה שם‬
‫לו למטרה לזרז נשים ולעודדן להדליק‬
‫נרות שבת קודש‪ .‬הגב' שטרנברג‬
‫ונשות הארגון זכו ליחס מיוחד מהרבי‬
‫ולעידודים בלתי פוסקים‪.‬‬
‫באחת השנים ביקשה הגברת‬
‫שטרנברג מנשים שכבר קיבלו על עצמן‬
‫להדליק נרות שבת והתחילו בכך‪,‬‬
‫להעלות על הכתב את רשמיהן; לספר‬
‫על תחושת ההתעלות‪ ,‬הקדושה והטוהר‬
‫שנגרמו להן בעקבות הדלקת נרות שבת‬
‫קודש‪ .‬לאחר שנאסף תחת ידה מקבץ‬
‫מכובד של סיפורים ורשימות מעין‬
‫אלה‪ ,‬ריכזה את מיטב המאמרים לספר‬
‫מכובד‪ ,‬שיצא לאור וחולק לנשים שאך‬
‫החלו לעשות את צעדיהן הראשונים‬
‫בעולם היהדות‪.‬‬
‫הספר הזה חולל מהפכים מופלאים‬
‫אצל נשים רבות‪ .‬נשים שסירבו לקבל‬
‫על עצמן החלטה טובה להדליק נרות‬
‫שבת‪ ,‬קראו והתרשמו עד כמה הדלקת‬
‫הנרות משפיעה ומביאה רוגע ושלווה‬
‫על האישה – דווקא מנקודת ראות‬
‫של אישה כמוה‪ ,‬לא דתיה אך שומרת‬
‫שבת‪ .‬אותן אלה שקראו וטרם הדליקו‪,‬‬
‫התרשמו מאוד מהמאמרים והרשמים‬
‫והחליטו אף הן להדליק נרות שבת‪.‬‬
‫באחת השנים‪ ,‬חלתה מאד הגב'‬
‫שטרנברג והייתה אפילו מרותקת‬
‫לכסא גלגלים‪ .‬ואז בעלה נכנס הביתה‬
‫ובפיו מסר מיוחד בעבורה מהרבי‪:‬‬
‫"להוציא חלק ב' לספר – ועוד לפני‬
‫ראש השנה"‪ .‬היו אלו ימי סוף הקיץ‪,‬‬
‫נותרו רק חמישה או שישה שבועות‬
‫בלבד עד לראש השנה‪ ,‬זמן קצר ביותר‬
‫בשביל להוציא לאור ספר‪ ,‬ועוד במצבה‬
‫הבריאותי הקשה כל כך‪...‬‬
‫אבל כשהרבי מבקש – לא חושבים‬
‫על הקשיים – אלא פועלים‪ .‬צריך לבצע‪.‬‬
‫רק שהיא לא ידעה "איך לאכול את‬
‫ההוראה"‪ ,‬מאיפה בדיוק מתחילים‪,‬‬
‫ובזמן כה קצר?!‬
‫בו במקום התקשרה הגב' שטרנברג‬
‫לחברתה שעבדה ב'קעמפ אמונה'‪,‬‬
‫לבנות מתקרבות‪ ,‬וביקשה ממנה לאסוף‬
‫בעבורה מבנות הקעמפ מאמרים‪,‬‬
‫סיפורים‪ ,‬שירים והתרשמויות בנושא‬
‫הדלקת נרות שבת‪ .‬זו תהיה התחלה‬
‫טובה בשביל הספר‪ .‬היא ניחשה‬
‫שמהבנות אולי לא יגיעו המאמרים הכי‬
‫מקצועיים ורהוטים‪ ,‬אבל דבר אחד‬
‫בטוח – ההוראה של הרבי תקויים!‬
‫במקביל פרסמה את בקשתה‬

‫במקומות שונים‪ ,‬וביקשה מכל אישה‬
‫שהחלה להדליק נרות שבת קודש‪,‬‬
‫לעלות על הכתב את רשמיה‪ .‬גם פעילות‬
‫בארגון נענו ליוזמה‪ ,‬ופנו למעגל נוסף‬
‫של נשים‪.‬‬
‫המאמץ המשותף אכן נשא פרי‪,‬‬
‫ולפני ראש השנה יצא הספר לאור‬
‫עולם‪ ,‬כשהספר מתבסס ברובו על‬
‫רשימותיהן של בנות הקעמפ‪ .‬כל אחת‬
‫מהן קיבלה עותק‪ .‬גם הפעילות הונחו‬
‫להפיץ את הספר בכל אתר ואתר –‬
‫וכמובן שהרבי קיבל עותק ראשון‬
‫מהספר והגיב בשמחה ובתשואות חן‪.‬‬
‫חלפו מאז הרבה שנים‪ .‬ההוראה‬
‫נשכחה ולאיש לא היה מושג‪ ,‬מדוע זרז‬
‫הרבי את הגב' שטרנברג להוציא את‬
‫הספר בזמן כה קצר‪.‬‬

‫התעלומה נפתרת‬
‫יום אחד‪ ,‬לפני כשנתיים ימים‪,‬‬
‫צלצל הטלפון בביתה של הגב'‬
‫שטרנברג‪.‬‬
‫"שלום‪ ,‬רציתי לדעת האם יש לך‬
‫עוד עותקים של החלק השני של הספר‬
‫שהוצאת לאור?"‪ ,‬שאלה האישה מעבר‬
‫לקו‪ .‬הגב' שטרנברג השיבה שאין לה‬
‫עותקים שמורים‪ ,‬אולי אחד או שניים‪,‬‬
‫לא יותר משלושה עותקים ששמרה‬
‫לעצמה‪.‬‬
‫האישה מעבר לקו לא ויתרה‪:‬‬
‫"אני ממש מתחננת לפניך – כשתשמעי‬
‫את הסיפור – אני בטוחה שתסכימי‬
‫לשלוח"‪.‬‬
‫"יש לנו חברים טובים" – פתחה‬
‫האישה האנונימית מעבר לקו וסיפרה‬
‫– "שהבעל וכל המשפחה מקורבים‬
‫מאוד לחב"ד‪ ,‬אבל האישה ממש לא‬
‫רוצה להתקרב‪ .‬היא אפילו לא מוכנה‬
‫לקבל על עצמה הדלקת נרות שבת‪,‬‬
‫ממש כלום‪.‬‬
‫"לאחרונה" ממשיכה האישה‪,‬‬
‫"גילינו שכשהיא הייתה נערה צעירה‪,‬‬
‫היא שהתה ב'קעמפ אמונה' של חב"ד‪,‬‬
‫ובדיוק אז התבקשו הבנות לכתוב‬
‫על תחושת השבת והדלקת הנרות‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬שהיא בעצמה כתבה שם טור‪.‬‬
‫זו הסיבה שהיינו שמחות מאד לתת לה‬
‫את הספר במתנה – מי יודע‪ ,‬אולי זה‬
‫ישפיע עליה‪"...‬‬
‫היא צדקה‪ .‬לכזה מקרה לא יכלה‬
‫הגב' שטרנברג לסרב‪ .‬היא הטריחה את‬
‫עצמה‪ ,‬מצאה בספרייתה עותק מהספר‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 54‬‬

‫והסכימה לתת אותו במתנה גמורה‬
‫לאישה‪ .‬היא אף טרחה לגשת אל משרד‬
‫הדואר ושלחה את הספר אל האישה‬
‫שמעבר לקו הטלפון על פי הכתובת‬
‫שנתנה לה קודם לכן‪.‬‬
‫חודשים חלפו‪ .‬האישה מהטלפון‬
‫לא התקשרה ולא הגיבה על משלוח‬
‫הספר‪ .‬גב' שטרנברג הרגישה תחושה‬
‫מרירות קלה בלבה‪' .‬עשיתי את כל‬
‫המאמץ עבורה – היא לא יכולה להרים‬
‫טלפון להודיע שהספר הגיע‪ ,‬שהכל‬
‫בסדר‪ ,‬שהספר לפחות הגיע ליעדו?'‬
‫הרהרה בינה לבין עצמה‪ .‬כדרכם של‬
‫מאורעות ורגשות‪ ,‬הכול שקע במרוצת‬
‫הימים‪.‬‬
‫יום אחד שוב צלצל הטלפון בבית‬
‫משפחת שטרנברג‪ .‬על הקו הייתה‬
‫אישה אחרת‪ ,‬שנקבה בשמה‪ ,‬אך‬
‫שמה לא אמר מאום לגב' שטרנברג‪.‬‬
‫היא סיפרה כי היא הילדה לשעבר‬
‫מחניכות הקעמפ‪ ,‬והספר היה מיועד‬
‫לה ובעבורה‪" .‬הגב' שטרנברג‪ ,‬אני ממש‬
‫רוצה להודות לך‪ .‬גם על זה ששלחת את‬
‫הספר‪ ,‬גם על כך שהוצאת את הספר‬
‫לאור‪ ,‬וגם ובעיקר – שגרמת לי אז‪ ,‬לפני‬
‫עשרות שנים‪ ,‬לכתוב את מה שכתבתי‬
‫בתור ילדה"‪ ,‬אמרה בהתרגשות‪.‬‬
‫התברר שהספר אכן פעל את‬
‫פעולתו‪" .‬הייתה לי יום הולדת‪ ,‬בעלי‬
‫הכין לי מסיבת הפתעה גדולה‪ .‬הוא‬
‫הזמין את כל החברות שלי‪ ,‬הן אפו‬
‫לכבודי עוגה גדולה ויפה‪ .‬בין המתנות‬
‫הייתה המתנה המדהימה ביותר‬
‫שקיבלתי אי פעם בחיי‪ .‬הספר שבו‬
‫הופיע מאמר שכתבתי כשהייתי במצב‬
‫ובזמן הכי אמיתי וכנה בחיים שלי‪.‬‬
‫"קראתי את התיאורים שלי עצמי‬
‫על אודות יום השבת‪ ,‬חוויתי מחדש‬
‫את כל החוויות הרוחניות והעצמתיות‬
‫שחוויתי בתור ילדה‪ ,‬ופשוט התחלתי‬
‫לבכות כמו ילדה‪ ...‬תיארתי שם‬
‫ברוסית עסיסית‪ ,‬שכשאחזור לבית‬
‫הוריי‪ ,‬אעשה שם 'זץ'‪ ,‬אתן לכולם‬
‫לחוות את חווית השבת‪ .‬כתבתי שם‬
‫שאני יודעת שהדרך האמיתית והטובה‬
‫ביותר היא דרך התורה והמצווה‪ ,‬ושכל‬
‫דרך של פשרות היא דרך מוטעית‬
‫ביסודה‪...‬‬
‫"לא האמנתי"‪ ,‬סיפרה הילדה‪-‬‬
‫האישה‪" ,‬המילים שלי עצמי – השפיעו‬
‫עלי יותר מכל אלפי המשפטים‬
‫המשכנעים שאמרו לי החברות‬
‫והמשפחה‪ .‬ושוב‪ ,‬תודה‪ .‬תודה ענקית‪.‬‬

‫הרב אהרן אליעזר צייטלין‬

‫‪‬‬

‫באחת השנים‪ ,‬חלתה מאד הגב' שטרנברג והייתה אפילו‬
‫מרותקת לכסא גלגלים‪ .‬ואז בעלה נכנס הביתה ובפיו מסר‬
‫מיוחד בעבורה מהרבי‪" :‬להוציא חלק ב' לספר – ועוד לפני ראש‬
‫השנה"‪ .‬היו אלו ימי סוף הקיץ‪ ,‬נותרו רק חמישה או שישה שבועות‬
‫בלבד עד לראש השנה‪ ,‬זמן קצר ביותר בשביל להוציא לאור ספר‪ ,‬ועוד‬
‫במצבה הבריאותי הקשה כל כך‪...‬‬
‫הפרויקט שלך החזיר לי את שלום‬
‫הבית‪ ,‬את השלווה‪ ,‬ובעיקר החזיר לי‬
‫את עצמי האמיתית‪ ,‬ואת עצמי אל‬
‫הקב"ה"‪.‬‬

‫מעגלים נסגרים‬
‫סיפור זה‪ ,‬סיפר כאמור‪ ,‬הרב אהרן‬
‫אליעזר צייטלין במהלך דרשתו בבית‬
‫הכנסת במונטריאול‪ ,‬לפני קריאת‬
‫התורה‪.‬‬
‫"כשסיימתי לספר את הסיפור"‪,‬‬
‫מספר הרב צייטלין‪" ,‬הסברתי‪ ,‬לפי‬
‫עניות דעתי‪ ,‬מדוע הגיעה ההוראה הזו‬
‫מהרבי בדחיפות ובבהילות כה רבה –‬
‫שכאם אילולא לחץ הזמן‪ ,‬ודווקא בזמן‬
‫החופש‪ ,‬לא הייתה פונה הגב' שטרנברג‬
‫אל החברה מה'קעמפ' וכך לא היו‬
‫מגיעים אל הילדה הזו‪ .‬מדהים אפוא‬
‫להיווכח איך כל מילה של הרבי יש לה‬
‫משמעות וכיוון‪ ,‬ושום דבר לא נאמר‬
‫לחינם חלילה; ובעיקר – עד כמה הרבי‬
‫דואג לכל יהודי ויהודיה‪ ,‬לא רק להווה‬
‫שלו – אלא גם לעתידו‪...‬‬
‫בסיום דבריי ירדתי מדוכן‬
‫הנאומים‪ ,‬וכשאני ניגש למקומי‪ ,‬קם‬

‫לקראתי אחד הנוכחים‪ ,‬יהודי עטור‬
‫בזקן ומגבעת‪ ,‬וקרא בהתרגשות‪" :‬איט‬
‫איז מיי ווייף" – זו אשתי‪ .‬התברר‬
‫שהיהודי שהינו אורח מפילדלפיה‪ ,‬הגיע‬
‫בהשגחה פרטית באותה שבת בדיוק‬
‫למונטריאול עם אשתו‪ .‬אשתו היא זו‬
‫שביקשה מהגב' שטרנברג את הספר‬
‫עבור חברתה!‪...‬‬
‫"בבית הכנסת שררה התפעלות‬
‫עצומה שסחפה את כולם‪.‬‬
‫"בהתוועדות שאחרי התפילה‪,‬‬
‫המשיך הבעל לספר בפרוטרוט את‬
‫התגובות של אותה אישה‪ .‬מאוחר‬
‫יותר – המשיכו אנשים רבים אל ביתו‬
‫של השליח‪ ,‬שם המשיכה ההתוועדות‪.‬‬
‫במהלך אותה שבת התקבלו המון‬
‫החלטות‪ ,‬גם בקרב אנשים שנחשבו‬
‫ל"אגוזים קשים לפיצוח"‪ .‬כל מילה‬
‫פשוט הייתה מיותרת‪ ,‬הסיטואציה‬
‫דיברה בעצמה‪.‬‬
‫נוכחתי לראות‪ ,‬שחסיד צריך פשוט‬
‫לדבר‪ ,‬לא לעשות חשבונות אלא לומר‬
‫מה שיש לו לומר מהרבי‪ ,‬פשוט לקשר‬
‫יהודים לרבי‪ .‬אין חסיד שאין לו מה לו‬
‫לומר מהרבי‪ ,‬אימרה‪ ,‬שיחה‪ ,‬ווארט או‬
‫סיפור – את השאר יעשה הרבי‪...‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:21 AM‬‬

‫‪55‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 55‬‬

‫לדמותו של חסיד‬

‫קווים לדמותו של איש האשכולות‪,‬‬
‫למדן וחסיד ובעל מידות תרומיות‪,‬‬
‫הרה"ח הרה"ת הרב אליעזר פרלשטיין‬
‫נ"ע • לרגל יום היארצייט‪ ,‬ח' מרחשוון‬
‫ובמלאות כ"ה שנים לפטירתו‬
‫מאת חתנו הרב יוסף‪-‬אברהם פיזם שי'‬

‫איש חי‬

‫רב פעלים‬

‫ל‬

‫מרות מרחק השנים‪ ,‬עדיין קשה להעלות עלי‪-‬ספר‬
‫דברי זיכרון לאדם כמוהו‪ ,‬שאף שהגיע לגיל העצה‬
‫עדיין היה צעיר כל‪-‬כך ברוחו ובנפשו‪ ,‬עד שכל מהותו‬
‫ביטאה חיים וחיוּת‪ ,‬מרץ‪-‬נעורים‪ ,‬חיוּת של קדושה‬
‫ויראת‪-‬שמים‪ ,‬התלהבות חסידית וזריזות דקדושה‪ ,‬בבחינת‬
‫"חסיד הוא כדור של אש ושמחה" – כמאמר הפתגם החסידי‪.‬‬

‫"יותר טוב מלייזר שלי – לא אמצא"‪...‬‬
‫מורי וחמי ע"ה‪ ,‬בן לאחת המשפחות הוותיקות בירושלים‪,‬‬
‫נולד לאביו הרה"ג ר' נפתלי‪-‬צבי פרלשטיין ז"ל‪ ,‬מיקירי‬
‫קרתא דשופריא‪ ,‬בשנת תרצ"ו‪ .‬משפחתו מיוחסת לרבי יואל‬
‫סירקיש – הב"ח )'בית חדש'( ולרבי יצחק אברבנאל זיע"א‪.‬‬
‫בגיל צעיר התייתם מאמו‪ ,‬מרת אסתר‪-‬לאה ע"ה‪ .‬אביו ע"ה‬
‫נפטר זמן קצר לאחר נישואיו‪.‬‬
‫בשנות בחרותו שקד על התורה בישיבת 'תפארת ציון' בבני‪-‬‬
‫ברק ולאחר מכן בישיבת 'תורת אמת' בירושלים‪ ,‬שם ספג תורה‬
‫וחסידות והתבלט בהתמדתו‪ ,‬בכישרונותיו ובמידותיו התרומיות‬
‫שבאו לידי ביטוי בנועם הליכותיו עם אלוקים ואדם‪.‬‬
‫הוא היה מתלמידיו הקרובים של המשפיע הגאון החסיד‬
‫ר' שאול ברוק ע"ה‪ ,‬והרבה לספר בגעגועים על התוועדויותיו‬
‫המיוחדות והמעוררות‪.‬‬
‫עוד בהיותו בחור עול‪-‬ימים‪ ,‬בחרו הגאון החסיד רבי משה וובר‬
‫ע"ה – שהיה המשפיע בישיבת "תורת אמת" בירושלים‪ ,‬ועמו היה‬
‫קשור בעבותות‪-‬אהבה עד יומו האחרון – להיות שליח‪-‬הציבור בימים‬
‫הנוראים בהיכל הישיבה הקדושה‪ ,‬הגם שתמיד הקפיד לבחור ש"ץ נשוי‬
‫ובעל משפחה וכו'‪ ,‬והתבטא‪" :‬יותר טוב מלייזר שלי – לא אמצא"‪...‬‬
‫אופייני הוא סיפורו האישי של הרב אהרון טננבוים ע"ה מכפר‪-‬חב"ד‪,‬‬
‫כי בצעירותו ביקר בישיבת "תורת אמת" והתלבט אז בבחירת דרכו והמשך‬
‫לימודיו‪ .‬החלטתו להצטרף לישיבה החסידית נבעה מכך ששמע את תפילתו‬
‫הלבבית והחמה של "הבחור אליעזר פרלשטיין"‪ .‬או‪-‬אז – סיפר – חשבתי‬
‫בליבי‪ ,‬מקום שמחנכים בו לתפילה כה מיוחדת‪ ,‬הוא המקום עבורי‪.‬‬
‫החלטתי‪ :‬אני נשאר!‬
‫הוא חונן בחוש מוסיקלי עדין ומפותח‪ ,‬ובזכרונו השתמרו ניגוני נשמה‬
‫חב"דיים עתיקים‪ ,‬אותם ידע לשיר בדייקנות רבה‪ .‬עובדה שזיכתה אותו‬
‫בתואר הישיבתי‪-‬חסידי "בעל מנגן"‪ .‬כשערך הרב שמואל זלמנוב ז"ל את‬
‫"ספר הניגונים – חב"ד"‪ ,‬היה מקליט אותו‪ ,‬והשתמש בהקלטות אלו לצורך‬
‫כתיבת התווים של ניגונים מיוחדים שנכללו בספר‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:21 AM‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 56‬‬

‫'ספר חי' של‬
‫הרבנות הראשית לארץ ישראל‬
‫א‬
‫תבלחט"א‬
‫לאחר נישואיו עם‬
‫ך‬
‫המשיך‬
‫רעייתו הרבנית פנינה שתחי'‪,‬‬
‫ם‬
‫צמצום‬
‫ללמוד עוד חמש שנים בתנאי‬
‫ומחסור‪ ,‬ורק לאחר שהגיעו מים ד‬
‫עד‬
‫נפש‪ ,‬נאלץ לעזוב את אוהלה של ה‪,‬‬
‫תורה‪,‬‬
‫ע‬
‫מיגיע‬
‫וחיפש את האפשרות ליהנות‬
‫כפיו ולקבוע עיתים לתורה‪.‬‬
‫ההשגחה העליונה הביאה לידיו ת‬
‫את‬
‫ת‬
‫'הרבנות‬
‫האפשרות לעבודה במסגרת‬
‫ם‬
‫הרבנים‬
‫הראשית לישראל' בתקופת‬
‫ב‬
‫והרב‬
‫הראשיים דאז‪ ,‬הגראי"ה הרצוג‬
‫ם‬
‫תפקידים‬
‫ניסים ז"ל‪ ,‬ומני אז מילא‬
‫ר‬
‫כאשר‬
‫מרכזיים שונים במסירות רבה‪,‬‬
‫ת‬
‫הרבנות‬
‫תוארו הרשמי הוא‪ :‬סגן מזכ"ל‬
‫הראשית לארץ ישראל‪.‬‬
‫ת‬
‫ב'רבנות‬
‫בתפקידיו הבכירים‬
‫הראשית'‪ ,‬אותם מילא במסירות א‬
‫וללא‬
‫ה‪,‬‬
‫שנה‪,‬‬
‫לאות במשך כעשרים וחמש‬
‫במחיצתם של הרבנים הראשיים‪ ,‬פעל‬
‫רבות לסייע לרבנים ובני‪-‬תורה‪ .‬רבים‬
‫הם האברכים והרבנים‪ ,‬יחד עם בני‬
‫קהילותיהם‪ ,‬אשר חבים לו רגשי תודה‬
‫על כל אשר פעל למענם בשטח זה‪.‬‬
‫הגאון רבי מרדכי אליהו ז"ל‪ ,‬סיפר‬
‫כי במהלך השנים לא פסקו הרבנים‬
‫להביע צער ומרירות על חסרונו לאחר‬
‫פטירתו‪" .‬הוא היה מזיז עניינים ופותר‬
‫בעיות ביעילות ובזריזות"‪ ,‬מציינים היו‬
‫בכל פעם‪.‬‬
‫גם בשכבו על ערש‪-‬דווי והוא כולו‬
‫חולי ומכאוב‪ ,‬מתפתל בכאבו ומתכרבל‬
‫בייסוריו‪ ,‬לא נמנע מלנצל את קשריו‬
‫הטובים‪ ,‬כדי להיטיב עם הפונים‬
‫לעזרתו‪.‬‬
‫הרב אלי בן‪-‬דהן שליט"א‪ ,‬מנהל‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬אמר אודותיו‪:‬‬
‫"הוא היה 'ספר חי' של הרבנות‬
‫הראשית‪ .‬בכל נושא‪ ,‬הוא היה זה‬
‫שידע מהי המדיניות של הרבנות‬
‫הראשית לאורך כל השנים‪ ,‬ואיתו היינו‬
‫מתייעצים בכל תחום"‪.‬‬

‫מרביץ תורה ברבים‬
‫ושליח ציבור‬
‫גדול היה בתורה‪ ,‬עבודה וגמילות‪-‬‬
‫חסדים‪.‬‬
‫בתורה – יעידו עליו חבריו אשר‬
‫הכירוהו שנים ולמדו איתו בצוותא‬
‫בישיבה‪ ,‬או שומעי‪-‬לקחו במסגרת‬

‫כינוס והתוועדות בעיה"ק ירושלים‪ .‬נואם‪ :‬הגה"ח הרב שלמה יוסף זווין זצ"ל‪ ,‬מאחוריו עומדים‬
‫ממארגני האירוע הת' אליעזר פרלשטיין ויבדלחט"א הת' הירשל אייזנבך‬

‫‪‬‬

‫עוד בהיותו בחור עול‪-‬ימים‪ ,‬בחרו הגאון החסיד רבי משה‬
‫וובר ע"ה – שהיה המשפיע בישיבת "תורת אמת" בירושלים‪,‬‬
‫ועמו היה קשור בעבותות‪-‬אהבה עד יומו האחרון – להיות שליח‪-‬‬
‫הציבור בימים הנוראים בהיכל הישיבה הקדושה‪ ,‬הגם שתמיד‬
‫הקפיד לבחור ש"ץ נשוי ובעל משפחה וכו'‪ ,‬והתבטא‪" :‬יותר טוב‬
‫מלייזר שלי – לא אמצא"‪...‬‬
‫שיעורי התורה שמסר בקביעות‪ .‬אף‬
‫שידע היטב כיצד להסתיר את למדנותו‬
‫ולהצניע את ידיעותיו בתורה מעין זר‪,‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬לא מעטים ידעו כי תלמיד‪-‬‬
‫חכם בקיא ומבריק הוא‪.‬‬
‫במשך כל השנים קבע עיתים‬
‫ללימוד נגלה וחסידות‪ ,‬ומסר שיעורי‬
‫תורה לבעלי‪-‬בתים בנגלה ובחסידות‪.‬‬
‫הוא ייסד את "בית‪-‬המדרש לתפילה‬
‫ולתורה – לחסידי חב"ד" בקרית‬
‫מטרסדורף שבירושלים‪ ,‬כיהן בו כיו"ר‬
‫בית‪-‬המדרש ושימש כבעל‪-‬תפילה‬
‫הקבוע‪.‬‬
‫במסגרת השיעורים לימד בין‬
‫השאר את המסכתות הקשות נזיר‪,‬‬
‫כתובות ויבמות בעמקות ובהירות‪.‬‬
‫הוא הצליח ליישר הדורים ולעבור‬
‫עיקולי ופשורי בים‪-‬התלמוד‪ .‬הכול היו‬

‫מביעים פליאתם כיצד אדם הטרוד‬
‫בעבודתו החשובה והאחראית ברבנות‬
‫הראשית ובפעילותו הקבועה בצרכי‪-‬‬
‫ציבור‪ ,‬מסוגל למצוא פנאי ושלוות‪-‬‬
‫נפש‪ ,‬לשחות בים‪-‬התלמוד‪ ,‬לדלות‬
‫פנינים מדברי ראשונים ואחרונים‪,‬‬
‫ולהעבירם בשפה המובנת אפילו לילד‬
‫בעת שיעורו היומי הקבוע‪.‬‬

‫ענווה חסידית‬
‫בגמילות‪-‬חסדים – היווה סמל‬
‫ודוגמא‪ .‬כל מי שנזקק להלוואה דחופה‬
‫ופנה אליו‪ ,‬היה משתדל למלא את‬
‫בקשתו במהירות האפשרית‪ ,‬מדיליה‬
‫וממקורות אחרים‪ ,‬והכול בסבר פנים‬
‫יפות ובשמחה נדירה‪.‬‬
‫רק לאחר פטירתו‪ ,‬כאשר באו‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:40 AM‬‬

‫‪57‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 57‬‬

‫לדמותו של חסיד‬

‫‪‬‬

‫כאשר ביקרו אצל הרבי הרבנים הראשיים – הגאון הרב אברהם‬
‫שפירא והגאון הרב מרדכי אליהו ז"ל – ביקשם הרבי לדאוג‬
‫לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל המעוניין בכל רחבי ארה"ק‪ ,‬ואף העביר‬
‫להם סכום מכובד למימון המבצע‪ .‬זכורני‪ ,‬באיזו חדוות‪-‬קודש טיפל‬
‫בבקשת הרבי‪ ,‬איזו עליצות שרתה על פניו כשהטילו עליו הרבנים את‬
‫ארגון הפרויקט‪ .‬הוא הרגיש כי זו זכות נפלאה שנפלה בחלקו‬

‫הרב אליעזר פרלשטיין ע"ה מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל‪,‬‬
‫הגר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל‪ ,‬בבית הפרזידנט הרצוג ז"ל‬

‫‪‬‬

‫כאשר ביקרו אצל הרבי הרבנים הראשיים – הגאון הרב אברהם‬
‫שפירא והגאון הרב מרדכי אליהו ז"ל – ביקשם הרבי לדאוג‬
‫לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל המעוניין בכל רחבי ארה"ק‪ ,‬ואף העביר‬
‫להם סכום מכובד למימון המבצע‪ .‬זכורני‪ ,‬באיזו חדוות‪-‬קודש טיפל‬
‫בבקשת הרבי‪ ,‬איזו עליצות שרתה על פניו כשהטילו עליו הרבנים את‬
‫ארגון הפרויקט‪ .‬הוא הרגיש כי זו זכות נפלאה שנפלה בחלקו‬

‫בסעודת הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו‪ ,‬במלאות שנתיים לפטירתו‪.‬‬
‫נואם‪ :‬הגה"ח הרב טוביה בלוי שליט"א‪ .‬מימינו‪ :‬הגה"ח רבי משה וובר זצ"ל‪.‬‬
‫משמאלו‪ :‬הגה"ח הרב נפתלי הכהן רוט שליט"א‬

‫‪58‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:41 AM‬‬

‫לדווח למשפחה על חובותיהם‬
‫הכספיים כלפיו‪ ,‬התברר יותר ויותר כי‬
‫כל מה שהיה ידוע עליו בחייו במידת‬
‫החסד אינו אלא מעט‪ .‬וכל זאת ללא‬
‫פעילות רשמית בנושא‪ ,‬הרחק‪-‬הרחק‬
‫מזרקורי הפרסומת‪.‬‬
‫סיפר ידידו הטוב‪ ,‬איש החינוך‪,‬‬
‫הרב נפתלי הכהן רוט‪ ,‬רב בית‪-‬המדרש‬
‫בו התפלל‪ ,‬שכאשר היה רואה כי אין‬
‫מי שינקה את בית‪-‬המדרש במוצאי‬
‫שבת‪-‬קודש‪ ,‬לא היה מהסס והיה מנקה‬
‫בעצמו את רצפת בית‪-‬המדרש‪ .‬גם‬
‫כשהעירו לו כי אין הדבר נאה לכל בר‪-‬‬
‫אוריין‪ ,‬קל‪-‬וחומר לאדם נכבד במעמדו‬
‫– לא התייחס לדברים אלה‪ ,‬מתוך‬
‫שהיה עניו שבענווים‪.‬‬
‫"מהיכרות קרובה עימו" – ממשיך‬
‫הרב רוט – "סבורני שלא רק ענווה‬
‫נדירה יש כאן‪ ,‬אלא שניתן ללמוד ממנו‬
‫'מעשה רב'‪ ,‬עד היכן כוחה של אחריות‬
‫מגעת‪ .‬הוא לא ניסה לראות מי ולמה‬
‫אשם במחדל‪ .‬כל מה שעמד לנגד עיניו‬
‫הוא – הייתכן כי אדם ירצה להשתמש‬
‫במקום ולא יוכל? ואז פעל בפשטות‬
‫ובטבעיות‪ ,‬כאילו לא עשה כלום‬
‫בכך‪"...‬‬

‫חסיד נאמן‬
‫כבר בשנות הנשיאות הראשונות‬
‫של הרבי‪ ,‬היה מרבה לכתוב לרבי וזוכה‬
‫למכתבי הדרכה וברכה רבים‪ ,‬שחלקם‬
‫נדפסו בסדרת ספרי 'אגרות קודש'‪.‬‬
‫לאחר נישואיו היה ביתו פתוח‬
‫להתוועדויות לאברכי אנ"ש‪ ,‬והיווה‬
‫מרכז להדפסת והפצת שיחותיו‬
‫הקדושות של הרבי‪ ,‬שנתקבלו בצימאון‬
‫על‪-‬ידי אנ"ש והתמימים‪ .‬השיחות‬
‫'תוקתקו' על‪-‬ידי רעייתו הרבנית תחי'‬
‫ושוכפלו ב'סטנסיל'‪.‬‬
‫סיפר לי מורי וחמי ע"ה‪ ,‬מה 'תפס'‬
‫אותו ב'יחידות' הראשונה לה זכה‪,‬‬
‫אצל הרבי‪ .‬וכך אמר‪" :‬בנוהג שבעולם‪,‬‬
‫התמימות‪ ,‬האמונה והדבקות בכל פרט‬
‫'קטן' שב'קיצור שולחן ערוך' וכדומה‪,‬‬
‫מאירים בעוצמה בגיל הילדות‪ .‬אך‬
‫אחר‪-‬כך‪ ,‬כשנעשים 'למדן' ומבוגר‬
‫יותר‪ ,‬קורה שכבר 'יודעים' להבחין‬
‫בין קוּלות לחומרות‪ ,‬בין הידור‬
‫ומלכתחילה‪ ,‬לבדיעבד ו'יש מתירין'‪.‬‬
‫"אולם‪ ,‬ב'יחידות' הראשונה‪,‬‬
‫התפעלתי ביותר מכך שהרבי שליט"א‬
‫– עם כל גאונותו האדירה‪ ,‬האומרת‬
‫'שכלתנות' – מאיר באור של אמונה‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 58‬‬

‫ב'כוס של ברכה'‪ ,‬נושא את בן–הזקונים‪) ,‬הרה"ת( לוי–יצחק שי'‬
‫)שליח הרבי ורב העיר פרבומייסק באוקראינה(‬

‫צרופה ותקיפה בכל 'זיז קטן' של‬
‫הלכה‪ ,‬מנהג או מאמר חז"ל‪ ,‬באמונה‬
‫זכה של ילד ב'חדר'‪ .‬זה מה ש'תפס'‬
‫אותי"‪...‬‬
‫כחסיד נאמן היה מקושר בכל נימי‬
‫נפשו לכ"ק אדמו"ר מה"מ ונטל חלק‬
‫במבצעיו הקדושים‪ .‬עוד לפני כ‪50-‬‬
‫שנה‪ ,‬זכה להיות מהנחשונים שפעלו‬
‫במרץ רב ל"הפצת המעיינות חוצה"‪,‬‬
‫בהימנותו בין מקימי ומייסדי 'צעירי‬
‫אגודת חב"ד' בירושלים‪ ,‬יחד עם‬
‫ידיד נעוריו הרב טוביה בלוי שליט"א‬
‫ואברכים חשובים נוספים‪.‬‬
‫כאשר ביקרו אצל הרבי הרבנים‬
‫הראשיים – הגאון הרב אברהם‬
‫שפירא והגאון הרב מרדכי אליהו ז"ל‬
‫– ביקשם הרבי לדאוג לעריכת "ליל‬
‫סדר ציבורי" לכל המעוניין בכל רחבי‬
‫ארה"ק‪ ,‬ואף העביר להם סכום מכובד‬
‫למימון המבצע‪ .‬זכורני‪ ,‬באיזו חדוות‪-‬‬
‫קודש טיפל בבקשת הרבי‪ ,‬איזו עליצות‬
‫שרתה על פניו כשהטילו עליו הרבנים‬
‫את ארגון הפרויקט‪ .‬הוא הרגיש כי זו‬
‫זכות נפלאה שנפלה בחלקו‪.‬‬
‫לעיתים קרובות היה נוסע‬
‫להסתופף בצל כ"ק אדמו"ר מה"מ‬
‫וצהלתו הייתה בפניו כאשר חזר ומסר‬
‫כל מה שראה ושמע ב'בית חיינו'‪.‬‬
‫היה בזה משום השפעה מרובה‪ ,‬טופח‬
‫על‪-‬מנת להטפיח לרבים אחרים מכל‬
‫החוגים‪.‬‬

‫במוצאי חג‪-‬הפסח האחרון לחייו‪,‬‬
‫לאחר שסבל בדומיה ייסורים נוראים‬
‫במהלך חול‪-‬המועד וחודשים קודמים‪,‬‬
‫וכבר ידע כי לקה במחלה אנושה‪,‬‬
‫עדיין תסס במרץ‪-‬נעורים‪ ,‬ובמאמצים‬
‫עליונים התגבר על מכאוביו והשתדל‬
‫להסתירם‪ ,‬וסייע עד שעה מאוחרת‬
‫סיוע פיזי בזריזות‪ ,‬בארגון כלי הפסח‬
‫וכו'‪ .‬ולמרות התשישות‪ ,‬המכאובים‬
‫והשעה המאוחרת‪ ,‬שם פעמיו בחדווה‬
‫של קדושה להשתתף בייסוד שיעור‬
‫ברמב"ם היומי – על‪-‬פי תקנתו‬
‫הקדושה של הרבי – שמשום‪-‬מה‬
‫הוחלט לייסדו באותו לילה דווקא‪.‬‬

‫"בא בימים"‬
‫מורי וחמי הרה"ח ר' אליעזר‬
‫פרלשטיין נ"ע מחונן היה בחוש‬
‫מיוחד‪ ,‬לדעת להלוך כנגד רוחו של כל‬
‫אחד ואחד‪ ,‬והבריות הוקירוהו בשל‬
‫כך‪ .‬מוכתר בנימוסין היה‪ ,‬הליכותיו‬
‫בקודש בעדינות ובמתינות‪ ,‬הבנה‬
‫וסבלנות‪ .‬בצניעותו‪ ,‬התרחק מזרקורי‬
‫הפרסום ככל האפשר והצטיין בפשטות‬
‫הליכותיו ובענווה חסידית טבעית‪.‬‬
‫בכל שנות חייו פעל רבות בתחומים‬
‫רבים‪ ,‬ובכל הנושאים שטופלו על‪-‬ידו‬
‫פעל בנחישות‪ ,‬באחראיות וביסודיות‬
‫רבה‪ .‬דומה כי יכולתו להקיף מספר‬
‫תחומים בצורה כה עקבית ויסודית‬

‫הרבנים הראשיים דאז‪ ,‬הגר"א שפירא והגר"מ אליהו‬
‫זצ"ל‪ ,‬בשמחת 'שבע ברכות' של הרה"ת מנחם‬
‫פרלשטיין‪ ,‬כסלו ה'תשמ"ח‬

‫‪‬‬

‫כחסיד נאמן היה מקושר בכל‬
‫נימי נפשו לכ"ק אדמו"ר מה"מ‬
‫ונטל חלק במבצעיו הקדושים‪ .‬עוד‬
‫לפני כ‪ 50-‬שנה‪ ,‬זכה להיות מהנחשונים‬
‫שפעלו במרץ רב ל"הפצת המעיינות‬
‫חוצה"‪ ,‬בהימנותו בין מקימי ומייסדי‬
‫'צעירי אגודת חב"ד' בירושלים‪,‬‬
‫יחד עם ידיד נעוריו הרב טוביה בלוי‬
‫שליט"א ואברכים חשובים נוספים‬
‫נבעה משתי תכונות יסוד באישיותו‪.‬‬
‫א( סדר‪ .‬היה אדם מסודר להפליא‪,‬‬
‫אוהב סדר מושבע ודייקן במלוא מובן‬
‫המילה‪ .‬ב( ניצול כל רגע‪ .‬לא היה קיים‬
‫בתודעתו מושג של בזבוז זמן‪ .‬כל רגע‬
‫מהיממה היה מנוצל על‪-‬ידו בבחינת‬
‫"בא בימים" – שאף ששנותיו קצרות‬
‫היו‪ ,‬ימיו ארוכים ומלאים היו‪ .‬הימים‬
‫מולאו ונוצלו במקסימום האפשרי‪ ,‬ככל‬
‫שאדם יכול לדחוס בסדר יום מתוכנן‬
‫ועמוס‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬למרות ההקפדה על‬
‫ניצול כל רגע‪ ,‬היה נינוח כלפי הבריות‪,‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:41 AM‬‬

‫‪59‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 59‬‬

‫לדמותו של חסיד‬

‫מעורב בדעת עם הבריות וידע תמיד‬
‫להשרות מצב‪-‬רוח נוח ועליז‪ .‬הוא‬
‫השכיל תמיד לעודד ולהבליג על צרות‬
‫ומכאובים במבט מפוכח כלפי העתיד‬
‫ורבים נהנו ממנו עצה ותושייה‪ .‬ידידיו‬
‫הגדירוהו כאדם "העומד איתן בשתי‬
‫רגליו על הקרקע" על שום פיקחותו‪,‬‬
‫מתינותו ויושר‪-‬שכלו‪.‬‬
‫במשך שנים רבות ועד ליומו‬
‫האחרון‪ ,‬שימש גם כמנהל השבועון‬
‫החרדי באידיש "דער אידישער‬
‫שטראל"‪ ,‬ועשה רבות למען קיומו‬
‫והתפתחותו – במרץ‪ ,‬ביעילות‬
‫ובמסירות‪ ,‬משנת היווסדו ועד לימיו‬
‫האחרונים‪ .‬וכפי שמציין ראש המערכת‪,‬‬
‫הסופר החרדי איש ירושלים‪ ,‬הרה"ג‬
‫ר' גדליה סגל שליט"א – שהתפרסם‬
‫המבואר"‬
‫ה"תהילים‬
‫בחיבוריו‬
‫וה"סידור המבואר" – אשר ספד מרות‬
‫למנוח במסגרת השבועון וכתב בדמע‬
‫על כי אבל כבד הוא לשבועון ולקוראיו‬
‫הרבים שהוכו בתדהמה לשמע האסון‬
‫המר‪.‬‬

‫קבלת ייסורים באהבה‬

‫מכתב מהרבי אודות ההתעוררות ללימוד התורה‬

‫מכתב מהרבי בקשר לשידוך‬

‫‪60‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:42 AM‬‬

‫ידידיו מנוער יודעים לספר כי בכל‬
‫שנותיו‪ ,‬כאשר פקדוהו מכאובים וצער‪,‬‬
‫לא התאונן ולא התלונן על מצבו וקיבל‬
‫הכול באמונה טהורה ש"כל מה דעביד‬
‫לטב עביד" וכי "אין רע יורד מלמעלה‬
‫כלל"‪.‬‬
‫בגדולתו ובאמונתו הטהורה ניתן‬
‫היה להיווכח במחצית שנתו האחרונה‬
‫עלי‪-‬אדמות‪ ,‬כאשר חלה במחלה קשה‬
‫ונדירה‪ ,‬שלא נראתה לה תרופה‪ .‬הרי‬
‫שלמרות שראה את מצבו הקשה‪,‬‬
‫ובהיותו אדם ריאלי ביותר‪ ,‬לא שגה‬
‫באשליות והיה מודע היטב לצפוי – לא‬
‫התאונן ולא התלונן‪ .‬קיבל את ייסוריו‬
‫באהבה כגדולי החסידים‪ ,‬כבש את‬
‫אנחותיו ואנקותיו למען לא יצער את‬
‫בני משפחתו או את מאות האנשים‬
‫שפקדו את מיטת חוליו לעיתים‬
‫קרובות‪.‬‬
‫אמונתו ובטחונו בעיתות מצוקת‬
‫מחלתו‪ ,‬יכולים לשמש לסמל ולדוגמא‬
‫לרבים אחרים‪ ,‬כיצד לקבל הכול‬
‫באהבה ולהצדיק דין‪-‬שמים‪ .‬זכוּר‪,‬‬
‫כיצד נלחם בעוז במחלתו האנושה‪,‬‬
‫ובאיזו גבורה עילאית התאמץ להגיע‬
‫לבית‪-‬הכנסת בכוחותיו האחרונים‬
‫ממש‪.‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 60‬‬

‫הרבי צדק‬
‫בספר "סיפורים על הרבי‬
‫מליובאוויטש" חלק ראשון‪ ,‬מובא‬
‫בשם הרב מ‪.‬פ‪ .‬מכפר‪-‬חב"ד )הלוא הוא‬
‫גיסי היקר‪ ,‬הרה"ח הרב מנחם שי'‬
‫פרלשטיין( הסיפור המופלא הבא‪:‬‬
‫כאשר שכב אבי ז"ל בבית‪-‬הרפואה‬
‫'הדסה' בירושלים‪ ,‬עשו לו הרופאים‬
‫בדיקות שונות וקבעו שהכבד שלו‬
‫התנפח מאוד‪ .‬הם הדאיגו אותנו מאוד‬
‫וכמובן שלחנו מיד פקס לכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪ .‬הרבי הקיף בעיגול את כל‬
‫הבדיקות וכתב מילה אחת‪" :‬מוגזם"‬
‫והוסיף הוראה לבדוק תפילין ומזוזות‬
‫ו"אזכיר על הציון"‪.‬‬
‫כשקבלנו את התשובה מסרתיה‬
‫מיד בטלפון לאבי ששהה אז בבית‪-‬‬
‫הרפואה‪ ,‬והוא ניגש מיד לפרופסור‬
‫שטיין – 'המומחה' בנושא זה שעשה‬
‫קודם את כל הבדיקות‪ ,‬כולל צילומים‬
‫שונים ו'אולטרא סאונד' – ושאל אותו‬
‫מה מראה הצילום האחרון‪ .‬הפרופסור‬
‫התחמק ועשה עצמו ממהר ונכנס‬
‫למעלית‪ .‬ואולם אבי ע"ה לא ויתר‪,‬‬
‫נכנס אחריו למעלית ורצה לשמוע מה‬
‫מראה ה'אולטרא סאונד' האחרון‪.‬‬
‫"מה כל‪-‬כך בוער לך?"‪ ,‬שאל‬
‫הפרופסור‪" .‬זאת אגיד לך מייד‬
‫אחרי שתאמר לי מה ראית בצילום‬
‫האחרון"‪ ,‬ענה אבי ע"ה‪ .‬לבסוף נעתר‬
‫הפרופסור להפצרותיו ואמר לו‪:‬‬
‫"צילום ה'אולטרא סאונד' האחרון‬
‫כנראה לא היה תקין‪ .‬הוא מראה שכל‬
‫מה שאמרנו עד עכשיו בקשר לנפיחות‬
‫הכבד הוא מוגזם מאוד‪ .‬אבל זה הרי‬
‫לא ייתכן – עשינו בדיקות וצילומים‬
‫מכל מיני סוגים‪ ,‬כולל גם 'אולטרא‬
‫סאונד'‪ ,‬וכל הזמן ראינו שהמצב הוא‬
‫אחר לגמרי‪."...‬‬
‫"עכשיו"‪ ,‬אמר לו אבי ע"ה‪" ,‬אומר‬
‫לך מה בער לי כל‪-‬כך‪ :‬הרבי שליט"א‬
‫מליובאוויטש כתב לנו שזה מוגזם!"‪.‬‬
‫הפרופסור אמנם התרגש מאוד אך‬
‫לא היה מוכן לוותר‪ .‬הוא היה בטוח‬
‫שיש כאן איזושהי טעות בבדיקה‬
‫האחרונה‪ .‬הוא אסף את כל צוות‬
‫הרופאים והאחיות שבמחלקה‪ ,‬סיפר‬
‫לכולם את כל הסיפור ואמר‪" :‬עכשיו‬
‫נראה עם מי הצדק – איתי או עם‬
‫הרבי מליובאוויטש!"‪ .‬כולם ניגשו‬
‫למיטת אבי ע"ה‪ ,‬והפרופסור הכריז‪:‬‬
‫"הרי בכל הבדיקות הקודמות ראינו‬
‫שהכבד נפוח מאוד‪ .‬הרגשנו זאת‬

‫‪‬‬

‫הפרופסור היה בטוח שיש כאן איזושהי טעות בבדיקה האחרונה‪.‬‬
‫הוא אסף את צוות הרופאים והאחיות‪ ,‬סיפר לכולם את כל הסיפור‬
‫ואמר‪" :‬עכשיו נראה עם מי הצדק – איתי או עם הרבי מליובאוויטש!"‪.‬‬
‫כולם ניגשו למיטת אבי ע"ה‪ ,‬והפרופסור הכריז‪" :‬הרי בכל הבדיקות‬
‫הקודמות ראינו שהכבד נפוח מאוד‪ .‬הרגשנו זאת אפילו כשמיששנו את‬
‫האזור ביד‪ ,‬תוך לחיצה על הגוף מבחוץ‪ .‬עכשיו נראה אם אכן זה מוגזם"‪.‬‬
‫הפרופסור הכניס את ידו וניסה ללחוץ על המקום ולפתע החוויר‪" :‬מה‬
‫קורה פה?! – זה ממש כמו אצל כל אדם רגיל! – הרבי צדק!"‬
‫אפילו כשמיששנו את האזור ביד‪ ,‬תוך‬
‫לחיצה על הגוף מבחוץ‪ .‬עכשיו נראה‬
‫אם אכן זה מוגזם"‪ .‬הפרופסור הכניס‬
‫את ידו וניסה ללחוץ על המקום ולפתע‬
‫החוויר‪" :‬מה קורה פה?! – זה ממש‬
‫כמו אצל כל אדם רגיל! – הרבי צדק!"‪.‬‬
‫"אבל"‪ ,‬הוסיף הפרופסור‪" ,‬הבדל‬
‫יש ביני לבין הרבי‪ .‬אני קבעתי מה‬
‫שקבעתי כשראיתי את החולה ובדקתי‬
‫אותו‪ ,‬ואילו הוא – יושב בניו‪-‬יורק‬
‫ומשם קובע את המצב יותר טוב‬
‫ממני!"‪.‬‬
‫כהוראת הרבי‪ ,‬נמסרו התפילין‬
‫והמזוזות מייד לבדיקה וכולם –‬
‫תפילין של רש"י דר"ת והמזוזות‬
‫נמצאו פסולות! )היו אלו כמובן תפילין‬
‫מהודרות(‪ .‬החלפנו מייד מזוזות ואבי‬
‫ז"ל לקח את התפילין שלי כדי להתפלל‬
‫בהם‪ .‬כעבור כמה שבועות שלחנו שוב‬
‫פקס לכ"ק אדמו"ר שליט"א אודות‬
‫סיבוכים נוספים שמצאו אצלו‪ .‬הרבי‬
‫ענה שוב‪" :‬בדיקת התפילין‪ .‬אזכיר‬
‫עה"צ"‪ .‬מסרנו מייד לבדיקה את‬
‫התפילין שלי‪ ,‬שאותם כאמור אבי ז"ל‬
‫הניח‪ .‬התוצאה‪ :‬שני זוגות התפילין‬
‫רש"י ור"ת פסולות! )יצויין שהתפילין‬
‫נכתבו על‪-‬ידי סופרים שונים( ואז‬
‫השתמש אבי ז"ל בתפילין של אחי‬
‫הצעיר‪ ,‬שעמד לחגוג את חגיגת הבר‪-‬‬
‫מצווה‪.‬‬
‫חלפו מספר שבועות ושוב שלחנו‬
‫פקס לברכה‪ ,‬ושוב הייתה תשובה‬
‫הרבי‪" :‬בדיקת התפילין‪ .‬אזכיר‬
‫עה"צ"‪ .‬מסרנו מייד לבדיקה את‬
‫התפילין של אחי שאותם היה אבי‬
‫ז"ל מניח‪ .‬וגם בפעם השלישית הייתה‬
‫התוצאה‪ :‬שני זוגות תפילין רש"י ור"ת‬
‫פסולות!‬

‫למותר לציין שהתפילין נכתבו על‪-‬‬
‫ידי טובי הסופרים שבארץ‪-‬הקודש‪,‬‬
‫והיה לפלא‪.‬‬

‫לישיבה של מעלה‬
‫ביום פטירתו שחל ביום השבת‪-‬‬
‫קודש‪ ,‬פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬ח' במרחשוון‬
‫ה'תשמ"ח‪ ,‬זכה להתפלל תפילת שחרית‬
‫ומוסף כשהוא עטוף בטלית במיטתו‪,‬‬
‫אמר את מזמורי התהילים של אותו‬
‫יום‪ ,‬ובעת צלותא דמנחה דשבתא‪ ,‬עת‬
‫רעווא דכל רעווין‪ ,‬עלתה נשמתו הזכה‬
‫והצרופה לשמי‪-‬רום‪ ,‬כשהוא מזוכך‬
‫בייסורים‪ ,‬לעולם שכולו טוב‪ ,‬לעולם‬
‫שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים‪.‬‬
‫אף שלא פורסמו מודעות‪ ,‬ואף‬
‫שכמנהג ירושלים זכה להגיע למנוחות‬
‫בו ביום‪ ,‬במוצאי שבת‪-‬קודש‪ ,‬השתתפו‬
‫בהלווייתו אלפים רבים‪ ,‬כלאחד‬
‫הגדולים אשר בארץ‪ ,‬בראשות רבנים‪,‬‬
‫ראשי‪-‬ישיבות ואישי ציבור‪ ,‬בתוכם‬
‫תושבי השכונה ורבניה מכל החוגים‪,‬‬
‫וציבור גדול של חסידי חב"ד שהגיעו‬
‫ממקומות שונים‪.‬‬
‫אלפים דמעו למשמע דברי הפרידה‬
‫הנרגשים שנשאו הראשון‪-‬לציון והרב‬
‫הראשי לארץ ישראל לשעבר הגאון רבי‬
‫מרדכי אליהו זצ"ל‪ ,‬והדיין הגאון הרב‬
‫חיים‪-‬יהודה רבינוביץ שליט"א‪ ,‬אב‬
‫בית‪-‬דין ירושלים וידידו הקרוב‪.‬‬
‫– כי על כן‪ ,‬היה האיש אהוב‬
‫ומקובל על הכול‪ .‬זכה ומנוחתו כבוד‬
‫בהר‪-‬הזיתים‪ ,‬בחלקת חסידי חב"ד‪.‬‬
‫השאיר אחריו דור ישרים מבורך‪,‬‬
‫העוסקים בשליחות הרבי בארה"ק‬
‫ובחו"ל‪.‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:42 AM‬‬

‫‪61‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 61‬‬

‫שולחן‪-‬השבת‬

‫למה אברהם בנה‬
‫שלושה מזבחות?‬
‫אברהם אבינו בנה שלושה מזבחות עיקריים‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬לכל אחד‬
‫מהמזבחות הייתה מטרה מכוונת וסמלית עבור כל העם היהודי‬
‫לדורותיו‪ .‬איך מפענחים את המסר במזבחותיו של אברהם‪,‬‬
‫ומה המשמעות שלהם לגבינו? • מבט מיוחד ומרתק לפרשת‪-‬‬
‫השבוע‪ ,‬לפי מדרשי חז"ל‪ ,‬הקבלה והחסידות לאור תורת חב"ד‬
‫מאת הרב יוסף קרסיק‬
‫שליח הרבי ורב אזורי בת חפר – עמק חפר‬

‫לכל מזבח יש סיבה‬
‫בפרשת השבוע מסופר על שלושה‬
‫מזבחות שבנה אברהם אבינו בתקופה‬
‫הראשונה לבואו לארץ‪-‬ישראל‪:‬‬
‫המזבח הראשון נבנה מיד עם‬
‫כניסתו לארץ ישראל באזור שכם "ויבן‬
‫שם מזבח לה' הנראה אליו"‪ ,‬עליו‬
‫הקריב קורבן תודה לה' על שבירכו‬
‫בצאצאים "הבטיחו על הבנים"‪,‬‬
‫"ואעשך לגוי גדול"‪ ,‬ועל שזכה בארץ‬
‫ישראל "לזרעך אתן את הארץ"‪,‬‬
‫ובלשון רש"י "על בשורת הזרע ועל‬
‫בשורת ארץ ישראל"‪.‬‬
‫את המזבח השני בנה מיד‬
‫כשהמשיך בדרכו משם מערבה ובנה‬
‫אוהלו בין בית‪-‬אל לעי "ויבן שם מזבח‬
‫לה'" והקריב עליו קורבן לה'‪ .‬סיבת‬
‫בניית המזבח הייתה כדי לבקש סליחה‬
‫וכפרה לצאצאיו‪ .‬מדובר על שנים‬
‫רבות מאוחר יותר‪ ,‬כחמש מאות שנה‪,‬‬
‫בדורו של יהושע‪ ,‬דור הכניסה לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬כאשר לאחר כיבוש העיר יריחו‬
‫גנב 'עכן' מהשלל "אדרת שנער אחת‬
‫ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד‬
‫חמשים שקלים"‪ ,‬בניגוד לציווי יהושע‬
‫שהשלל כולו יוחרם ויוקדש לה'‪ .‬כעונש‬
‫על מעשה עכן‪ ,‬נהרגו במלחמה על העי‬
‫שלושים וששה מחיילי ישראל‪ ,‬ועל‬

‫‪62‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:43 AM‬‬

‫כך הקריב אברהם אבינו קורבן שנים‬
‫רבות קודם‪ ,‬כדי שיתכפר לישראל‬
‫החטא‪ .‬דבר זה כותב רש"י‪" :‬נתנבא‬
‫שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן‪,‬‬
‫והתפלל שם עליהם"‪ ,‬כפי שאכן היה‬
‫שמתו רק ‪ 36‬יהודים ומחנה ישראל‬
‫בכללותו נשאר בקיומו ולא נפגע ]ומיד‬
‫בסמוך ניצחו וכבשו את העי[‪.‬‬
‫את המזבח השלישי בנה אברהם‬
‫בחברון "וישב באלוני ממרא אשר‬
‫בחברון ויבן שם מזבח לה'"‪ ,‬על מזבח‬
‫זה רש"י אינו מביא שום נימוק מדוע‬
‫דווקא שם אברהם בנה מזבח! ]יש‬
‫מפרשים ומנמקים שזה היה לשם‬
‫נתינת תודה לה' על הצלת שרה מפרעה‬
‫המצרי‪ ,‬ועל שקיבל את כל הארץ‪,‬‬
‫ככתוב "קום התהלך בארץ לאורכה‬
‫ולרוחבה‪ ,‬כי לך אתננה"‪ ,‬אולם רש"י‬
‫אינו מביא סיבות אלו – ויש לומר שזה‬
‫מכוון ומדוייק‪ ,‬לדעת רש"י אין סיבה‬
‫ספציפית למזבח‪ ,‬אלא הבנייה היתה‬
‫לכבוד ה' בלבד‪ ,‬כפי שיוסבר בהמשך[‪.‬‬

‫שלוש רמות ומטרות בעבודת ה'‬
‫שלושת המזבחות שבנה אברהם‬
‫מבטאים שלושה מטרות ודרגות‬
‫בעבודת ה'‪:‬‬
‫מטרה ראשונה בקיום התורה‬

‫והמצוות – להשיג את צרכיו הגשמיים‬
‫והרוחניים כדי לקיים עצמו ובני‬
‫ביתו‪ ,‬ככתוב "אם בחוקותי תלכו ואת‬
‫מצוותי תשמרו ונתתי גשמיכם בעתם‬
‫גו'"‪ .‬שכן בזכות קיום התורה והמצוות‪,‬‬
‫ה' משפיע מחסדו הגדול להצלחה‬
‫אישית בפרנסה‪ ,‬בריאות‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫מתוך מרגוע ומנוחת הנפש‪.‬‬
‫מטרה שניה – לכפר על החטאים‬
‫והעוונות‪ .‬לימוד התורה וקיום כל‬
‫המצוות בכלל‪ ,‬ובמיוחד מצוות‬
‫התשובה‪ ,‬הקרבת קורבנות‪ ,‬עבודת‬
‫תפילה‪ ,‬נתינת צדקה ועוד – מכפרים‬
‫ומנקים את פגמי החטאים והעוונות‪.‬‬
‫דרגה שלישית בעבודת ה' – לא‬
‫לשם השגת כל מטרה‪ ,‬אף לא לשם‬
‫השגת דרגות רוחניות‪ ,‬אלא עבודה‬
‫טהורה לשם ה' בלבד‪ ,‬עבודת שאין בה‬
‫שום מחשבה אישית‪ ,‬אלא רק לכבודו‬
‫יתברך‪ .‬היהודי מגיע לדביקות מוחלטת‬
‫בה' יתברך והוא מבטל לגמרי את‬
‫מציאותו ורצונותיו ועובד ה' במסירת‬
‫נפש‪ .‬הוא מוסר עצמו לה' לגמרי לא‬
‫בשביל שכר ותועלת גשמית או רוחנית‪,‬‬
‫אלא רק לכבודו יתברך‪ ,‬בלי שום‬
‫חשבון כלל וכלל‪.‬‬
‫אברהם אבינו בבניית שלושת‬
‫המזבחות בנה את היסוד ונתן כוח לכל‬
‫צאצאיו במשך כל הדורות )"מעשה‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B1.indd 62‬‬

‫אבות סימן לבנים"(‪ ,‬להגיע לשלושת‬
‫הרמות והדרגות בעבודת ה'‪:‬‬
‫המזבח הראשון בנה אברהם‬
‫כדי להתברך בשפע משמים לבנים‬
‫וצאצאים בארץ ישראל )"בשורת‬
‫הזרע וארץ ישראל"(‪ .‬את המזבח השני‬
‫בנה אברהם כדי לכפר את חטאי עכן‪.‬‬
‫ואת השלישי לא בנה למען שום הישג‪,‬‬
‫אלא לשם שמים ממש‪ .‬לכן הוא נבנה‬
‫בחברון שמשמעות 'חברון' זה חיבור‪,‬‬
‫והחיבור העמוק ביותר של היהודי‬
‫עם הקב"ה זה בחברון ]כידוע שכל‬
‫התפלות עולות לשמים על ידי חברון[‪,‬‬
‫כי הקשר והחיבור העמוק ביותר עם‬
‫ה' הוא כשאינה עובד "בעד עצמו"‪,‬‬
‫בשביל תועלת אישית‪ ,‬אלא רק לכבודו‬
‫יתברך‪ ,‬כולו כליל לה'‪ .‬זה ההסבר‬
‫הפנימי לכך שלא ניתן שום הסבר וטעם‬
‫למזבח השלישי‪ ,‬מכיוון שהוא מייצג‬
‫את עבודת‪-‬ה' הצרופה‪ ,‬שבאה לשם ה'‬
‫בלבד‪ ,‬עבודת ה' לשמה‪ ,‬לשם שמים‬
‫ממש בלי שום מטרה אחרת‪.‬‬
‫]בשולי הדברים חשוב להבהיר‬
‫שאברהם בנה מזבח נוסף‪ ,‬רביעי‬
‫במספר‪ ,‬בהר המוריה‪ ,‬אבל מזבח זה‬
‫היה בו ענין וציווי מיוחד אישי וחד‪-‬‬
‫פעמי לאברהם לאחר מסירות נפש‬
‫שאין כמותה‪ ,‬בדמות עקידת יצחק‪.‬‬
‫ומה שהיהודי לומד לעבודת ה' שלו‬
‫בחיי היום יום הם משלושת המזבחות‬
‫שבנה אברהם אבינו מעצמו‪ ,‬שעליהם‬
‫מסופר בפרשתינו‪ ,‬ולא מהמזבח אותו‬
‫בנה אברהם בציווי מיוחד משמים‬
‫)באתערותא דלעילא([‪.‬‬

‫שלוש התפילות‬
‫שלושת הרמות האמורות בעבודת‬
‫ה' בולטים באופן מיוחד בשלושת‬
‫התפילות היומיות‪ ,‬וכן גם בשלושת‬
‫סוגי הקורבנות ובשלושת בתי‬
‫המקדשות‪ ,‬ונפתח בקשר המיוחד‬
‫לשלוש התפילות היומיות – שחרית‪,‬‬
‫מנחה וערבית‪:‬‬
‫תפילת שחרית – אותה מתפלל‬
‫היהודי עם תחילת היום‪ ,‬בה מבקשים‬
‫מה' ברכה להצליח בכל צרכיו האישיים‬
‫במרוצת היום‪ ,‬הן בעיסוקים הגשמיים‬
‫והן ברוחניים והכל מתוך שפע‪ ,‬בריאות‬
‫ומנוחת הנפש‪ ,‬שיזכה בברכת שמים‬
‫ויצליח לשמור על המצוות גם בעת‬
‫עיסוקי החולין‪ ,‬שיקבע עתים לתורה‬
‫וכו'‪ ,‬וזה מעין המזבח הראשון שבנה‬

‫‪‬‬

‫תפילת שחרית – אותה מתפלל היהודי עם תחילת היום‪ ,‬בה‬
‫מבקשים מה' ברכה להצליח בכל צרכיו האישיים במרוצת‬
‫היום‪ ,‬הן בעיסוקים הגשמיים והן ברוחניים והכל מתוך שפע‪ ,‬בריאות‬
‫ומנוחת הנפש‪ ,‬שיזכה בברכת שמים ויצליח לשמור על המצוות גם‬
‫בעת עיסוקי החולין‪ ,‬שיקבע עתים לתורה וכו'‬
‫אברהם בשביל קבלת הברכה לצרכיו‬
‫האישיים לילדים ולקבל את ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫תפילת ערבית אותה מתפללים‬
‫בסיום יום העבודה‪ ,‬לאחר שגמרו את‬
‫ההתרוצצות בעולם החולין‪ ,‬ויתכן‬
‫שנכשלו בחטא‪ ,‬בכעס‪ ,‬מריבה‪ ,‬בשמירת‬
‫הלשון וכו'‪ ,‬בתפילה זו מתחננים בפני‬
‫ה' ומבקשים שיסלח וימחול לנו על‬
‫היציאה מתחום הקדושה ושנשוב‬
‫להיות מרוצים ודבקים בו כמו בתחילת‬
‫היום‪ ,‬בטהרה ובנקיון נפשי פנימי‪.‬‬
‫דרגה זו היא בדוגמת המזבח השני‬
‫שבנה אברהם בין בית‪-‬אל לעי לשם‬
‫כפרה על חטא עכן‪.‬‬
‫תפילת מנחה אותה מתפללים‬
‫באמצע היום והעסקים אישיים‪ ,‬לא‬
‫נעשית לשם קבלת ברכה להצלחה‬
‫בעיסוקיו )על כך כבר ביקשו בתפילת‬
‫שחרית‪ ,‬ואף לא להתנקות מזוהמת‬
‫החולין של העולם‪ ,‬על כך נבקש‬
‫בערבית ובקריאת שמע שעל המטה(‬
‫אלא רק להזכיר שלא שכחנו את ה'‬
‫חלילה וחס; אדרבה רצוננו עז מתוך‬
‫תשוקה עצומה לדבוק בה' אחד‪ ,‬לא‬
‫לשם מטרה ותועלת אישית אלא מתוך‬
‫אהבה פנימית לה'‪.‬‬
‫הפסקת העיסוקים האישיים‬
‫באמצע יום העבודה מסמלת את הקשר‬
‫העמוק ביותר של היהודי‪ ,‬שהוא לא‬
‫שוכח את ה' גם תוך טרדותיו היום‬
‫יומיים ]בעצם זו הדרגה הכי נעלית‪,‬‬
‫לכן היא בתפילה האחרונה של היום‪.‬‬
‫כידוע שהיממה מתחילה מהלילה‪,‬‬
‫ותפילת ערבית היא הראשונה ביממה‪,‬‬
‫ומנחה היא האחרונה[‪.‬‬

‫‪ (1‬מקרבן שלמים נהנים שלושה‪:‬‬
‫גם המזבח – עליו זורקים את הדם‬
‫ומקריבים את חלקי הפנים של‬
‫הקורבן‪ .‬גם הכהנים – המקבלים חלק‬
‫מהבשר‪ ,‬אבל עיקר בשר הקורבן ניתן‬
‫דווקא לבעלים‪ ,‬לכן קרבן זה מסמל את‬
‫עבודת ה' לשם השגת ברכה והצלחה‬
‫אישית של היהודי‪ (2 .‬קרבן חטאת‬
‫מכפר על חטאים‪ ,‬היא העבודה לתיקון‬
‫וכפרה לחטאי האדם‪ (3 .‬קרבן עולה‪,‬‬
‫העולה כולו על המזבח ואין ממנו שום‬
‫הנאה לבעלים‪ ,‬מייצג את עבודת‪-‬ה'‬
‫הצרופה‪ ,‬הנעשית לשם ה' בלבד‪ ,‬בלי כל‬
‫מטרה והנאה לבעלים‪.‬‬
‫גם שלושת בתי‪-‬המקדשות שלהם‬
‫זוכים בני ישראל מסמלים שלוש דרגות‬
‫בעבודת ה'‪:‬‬
‫‪ (1‬בית‪-‬המקדש הראשון נבנה כשכל‬
‫העם חי בארץ ישראל‪ ,‬מתוך תפילה‬
‫לה' שנזכה להיאחז בארץ ולהצליח‬
‫במובן בבניינה הגשמי והרוחני‪ (2 .‬בית‬
‫המקדש השני נבנה לאחר החטאים‬
‫הגדולים החורבן והגלות‪ ,‬והוא מכפר‬
‫על החטאים שגרמו לכך‪ (3 .‬בית‬
‫המקדש השלישי שיבנה על ידי משיח‬
‫צדקנו – לאחר שישראל שבו בתשובה‬
‫ונמחלו חטאיהם וגם הברכה הגשמית‬
‫מצויה בשפע "כל המעדנים מצויים‬
‫כעפר"‪ ,‬והוא נעשה לשם ה' בלבד‪,‬‬
‫רומז לבית‪-‬המקדש השלישי‪ ,‬שיהיה‬
‫נצחי ושלא ייחרב לעולם‪ .‬זה כוחה‬
‫של מסירות‪-‬הנפש והעבודה לשם ה'‬
‫בלבד‪ ,‬בלי מחשבות על שום תועלת‬
‫אישית‪ ,‬שדווקא על‪-‬ידן זוכים לגאולה‬
‫האמיתית והשלמה ולבניין בית‪-‬‬
‫המקדש השלישי במהרה בימינו בקרוב‬
‫ממש‪.‬‬

‫שלוש סוגי הקורבנות‬

‫מקורות‪ :‬לקוטי שיחות חלק ל‪ ,‬עמוד ‪ .36‬ועוד‪.‬‬

‫שלושת סוגים אלו הם גם כנגד‬
‫שלושת הסוגים הכלליים של הקרבנות‬
‫– שלמים‪ ,‬חטאת ועולה‪:‬‬

‫לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות‬
‫שיתקבלו בשמחה‪ryk613@gmaul.com :‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 5:41:44 AM‬‬

‫‪63‬‬

‫‪Mas853_B1.indd 63‬‬

‫יומנו של תמים ב‪770-‬‬

‫ויעקב‬
‫הלך לדרכו‬
‫לויק‪,‬‬
‫בליקוט הראשון שמופיע ב'ליקוטי‬
‫דיבורים'‪ ,‬הרבי הריי"צ מסביר שבידידים‬
‫שנפגשים יש כל מיני דרגות – זו למעלה‬
‫מזו‪ .‬יש ידידים שמושיטים יד אחד לשני‬
‫ויש כאלה שגם מתחבקים‪ .‬יש גם כאלה‬
‫שמתיישבים ומדברים על כל מה שעובר‬
‫עליהם‪ .‬אבל יש סוג רביעי‪ ...‬אלה שלא‬
‫מדברים ואפילו לא מושיטים יד‪ .‬הם רק‬
‫מביטים זה בעיניו של זה‪ ,‬והכל עובר דרך‬
‫העיניים‪ ...‬כי את מה שהלב רוצה לומר‬
‫אין מילה שיכולה לבטא‪...‬‬
‫פחות משבוע עבר מאז שנסעת מכאן‪,‬‬
‫ושוב אני מתיישב לכתוב לך על הנעשה‬
‫והנשמע כאן‪ ,‬בבית משיח‪ .‬מעבר למה‬
‫שנכתב כאן‪ ,‬יש לי עוד הרבה מה לכתוב‬
‫ולהוסיף‪ ,‬אבל איך אמרתי "את מה שהלב‬
‫רוצה לומר אף מילה לא תצליח לבטא"‪.‬‬
‫כשהתיישבתי‪ ,‬כמעט והשארתי את הדף‬
‫חלק‪ .‬יש לך נס שהמכתב הזה צריך גם‬
‫להתפרסם בבית משיח‪ ,‬כך שלפחות‬
‫קיבלת משהו‪.‬‬
‫"משהו" וכל השאר יהיו בעיניך כאילו‬
‫הייתי פורטם‪...‬‬

‫יום ראשון‪ ,‬כ"ח תשרי‬
‫ל‪ 770-‬אנחנו מגיעים עם בוקר ואת‬
‫פנינו מקדמים מאות מזוודות‪ .‬הפעם‪,‬‬
‫בניגוד לשבועות האחרונים‪ ,‬הן בכיוון‬
‫ההפוך‪...‬‬
‫מטעם הנהלת הישיבה נתלתה‬
‫הבוקר מודעה המבשרת על תחילתו‬
‫של 'זמן החורף' בשעה טובה ומוצלחת‪.‬‬
‫"אף על פי ולמרות שישנם עדיין הרבה‬
‫אורחים ב‪ ,770-‬ויהיה קשה לשמור‬
‫על שיגרת לימודים – מתבקשים‬
‫התמימים להתחיל ללמוד מתוך‬
‫שקידה והתמדה" – כך נאמר במודעה‬
‫ואנחנו משתדלים ליישם אותה עד קצה‬
‫גבול היכולת‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪10/23/2012 2:58:47 AM‬‬

‫ביוזמתם של כמה תמימים‬
‫הודפסה היום חוברת הכוללת את‬
‫‪ 40‬העמודים הראשונים של ההמשך‬
‫הנלמד בסעוון סעוונטי – המשך "יום‬
‫טוב של ראש השנה – תרס"ו"‪ .‬בסדר‬
‫בערב‪ ,‬נערך באחד מבתי הכנסת‬
‫בשכונה שיעור פתיחה ל'המשך' ותכניו‬
‫עם המשפיע הרב יוסף יצחק )פיצ'ע(‬
‫אופן‪ ,‬המשפיע האהוב שלנו מישיבת‬
‫חח"ל בצפת‪.‬‬
‫•‬
‫הערב נערכת בבנין אש"ל התועדות‬
‫סיכום לעובדי המחלקות השונות‬
‫באש"ל‪ .‬ההתוועדות אמורה להתחיל‬
‫ב‪ ,22:00-‬אבל כדי לרכז את כל‬
‫המתנדבים צריכים שעתיים נוספות‪.‬‬
‫אחת המשאיות תקועה בניו‪-‬ג'רסי‪ ,‬היא‬
‫על אנשי צוותה‪ .‬כמה משגיחים באמצע‬
‫להתוועד עם תלמידי הישיבה "שלהם"‬
‫והצוות הטכני באמצע "לקפל" דירה‬
‫שחייבת לחזור עוד הלילה לידי בעליה‪.‬‬
‫רק לקראת ‪ 12‬בלילה‪ ,‬רוב‬
‫התמימים נוכחים וסביב שולחנות‬
‫ערוכים מתחילה התוועדות סוערת‪.‬‬
‫בזה אחר זה עולים נציגי האגפים‬
‫והמחלקות ומסכמים את הפעילות‪.‬‬
‫מתחיל מאגף הכינוסים וההתוועדויות‬
‫עובר דרך אגף השינוע וכלה בצוות‬
‫לפתרון בעיות חשמל ואינסטלציה‪.‬‬
‫כולם מודים לרבי על הזכות לשמש‬
‫את האורחים שלו‪ ,‬וכולם – אבל כולם‬
‫– מספרים על הניסים והנפלאות בהם‬
‫הם חזו במהלך החודש‪" .‬הרבי מנהל‬
‫את העולם" – זה משפט הסיכום שחזר‬
‫על עצמו שוב ושוב‪.‬‬
‫ואני – אל מול שלל התמימים‬
‫שדיברו בהתוועדות הזו – נזכרתי‬
‫בהתוועדות של הרב יי"צ ווילשאנסקי‬
‫בשבוע שעבר‪ ,‬ובדרישה שלו‬
‫מ"המתנדבים בעם"‪" :‬תמימים!‬
‫קחו איתכם את הכוחות העצומים‬
‫שגיליתם בעצמכם בחודש הזה‪ ,‬קחו‬

‫את ההתמסרות האדירה הזו לרבי‬
‫ולילדים שלו ותמשיכו איתה הלאה אל‬
‫כל השנה כולה‪."...‬‬
‫לחיים לויק! שניקח‪ ,‬שנמשיך‪,‬‬
‫שנצליח!‬

‫יום שני‪ ,‬כ"ט תשרי‬
‫לראשונה מאז תחילת החודש‪,‬‬
‫לקריאת התורה היום הוציאו את אחד‬
‫מספרי התורה הרגילים ולא הספר‬
‫תורה של משיח‪ .‬פשוט עד עכשיו‪ ,‬כל‬
‫קריאה יצאה ביום מיוחד אחר‪ .‬הפעם‪,‬‬
‫זה 'סתם יום' אצל הרבי‪...‬‬
‫סתם יום אמרתי? אז זהו‪ ,‬שלא‬
‫בדיוק‪ .‬האורחים הרבים שנוסעים‬
‫היום מזכירים לנו על היחידות הכללית‬
‫האחרונה בה שמענו את הרבי מדבר‬
‫במיוחד עבור התמימים‪ .‬בערב‪ ,‬בסדר‬
‫חסידות הגינו בשני הדפים של היחידות‬
‫הזו שוב ושוב‪.‬‬
‫"ויהי רצון" – אומר הרבי –‬
‫"שמהדיבור בכל עניינים אלו‪ ,‬יתווסף‬
‫בכל אחד מתלמידי הישיבות כאן‪ ,‬ובכל‬
‫אחד מתלמידי הישיבות בכל מקום‬
‫שהם – שילמדו את כל התורה כולה!‬
‫"וכהדיוק בזה ‪-‬שהכוונה לכל‬
‫התורה כולה בפשטות!!‬
‫ש"אסתכל‬
‫כיון‬
‫"וממילא‬
‫באורייתא וברא עלמא" הרי כשהוא‬
‫לומד את כל התורה פעולתו היא גם‪-‬‬
‫כן בכל ה'עלמא'‪ .‬ולכל לראש – בכל‬
‫העניינים המצטרכים לישיבות שלהם‪,‬‬
‫ובכל המצטרך לתלמידים עצמם‪ ,‬הן‬
‫בגשמיות והן ברוחניות‪ ,‬בכדי שתהיה‬
‫להם מנוחת הנפש ומנוחת הגוף‪ ,‬שאז‬
‫תינתן להם היכולת ללמוד תורה מתוך‬
‫מנוחה אמיתית‪...‬‬
‫"ובפרט שהמדובר הוא במנוחה כזו‬
‫שעוזרת ומסייעת להם; ישנה מנוחה‬
‫הגורמת להירדם‪ ...‬אבל אצלם הרי‬
‫זה להיפך‪ ,‬שהמנוחה גורמת ומביאה‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B2.indd 64‬‬

‫המונים בהכנסת ספר התורה לעילוי נשמת הרה"ת ר' משה אבלסקי ע"ה‬

‫הוספה בעמקות השכל‪ ,‬ובגדלות השכל‪,‬‬
‫כמדובר כמה פעמים‪."..‬‬
‫העתקתי קטע ארוך‪ ,‬לא יכולתי‬
‫להתאפק‪.‬‬

‫יום שלישי‪ ,‬אדר"ח‪ ,‬ל' תשרי‬
‫ביציאה מתפילת שחרית אני מבחין‬
‫בקבוצת תלמידים‪-‬שלוחים היוצאים‬
‫בשליחות המלך לצרפת‪ .‬מול ‪ 770‬הם עמדו‬
‫"וזהו בן חכם ונאמן בכל לבו שמשכיל‬
‫על‪-‬דבר ההסתר שאינו אמיתי‪ ...‬וגם אם‬
‫לא ימצאנו ]‪-‬את אביו[ לא יבכה כלל לומר‬
‫נואש בנפשו‪ .‬אדרבה‪ ,‬תמיד יבקשנו בכל‬
‫לבו ויחפשנו בכל דרכי נתיבות האב‪ ,‬לילך‬
‫בעקבות אביו במסילות שדרך בהן רגלי‬
‫האב ובכל מקומות שהיה רגיל להימצא‪...‬‬
‫וגם אם אינו מוצא לאביו‪ ...‬ישמח בנפשו‬
‫ומובטח שבדרכי האב הולך שם ודאי‬
‫ימצאנו!‪ – "..‬אתה בטח מכיר את הקטע‬
‫הזה‪ .‬כשראיתי היום את הקבוצה שיצאה‬
‫איתך בטיסה עומדים אחרי מנחה ליד‬
‫היציאה מהזאל‪ ,‬מחכים לשמוע מהרבי‬
‫"פאר'ט געזונטרהייט!"‪ ,‬נזכרתי בקטע‬
‫הזה‪ .‬עמדתם שם דקות ארוכות ושרתם‬
‫יחי‪ ,‬ואני איחלתי לעצמי שה"שבתי בבית‬
‫ה'" שלי‪ ,‬יראה כמו ה"לבקר בהיכלו" שלך‪.‬‬
‫"ומובטח‪ ,‬ש)אם( בדרכי האב הולך‪ ,‬שם‬
‫וודאי ימצאנו‪ ,"...‬אה?‪...‬‬
‫אחרי תפילת מנחה מגיעה ל‪770-‬‬
‫תהלוכת הכנסת ספר התורה שנכתב‬
‫במלאות שנה לפטירתו בדמי‪-‬ימיו של‬
‫הרה"ת משה אבלסקי ע"ה‪ .‬שעות ארוכות‬
‫נמשכת השמחה‪ ,‬בעוד רבנים‪ ,‬שלוחים‬
‫וקרובי משפחה מכובדים בהקפות השונות‪.‬‬

‫מראה שגרתי של הכניסה ל‪ 770-‬בימים אלה‬

‫יום רביעי‪ ,‬בדר"ח‪ ,‬א' מר‪-‬חשוון‬
‫תפילת שחרית הבוקר שנראתה‬
‫ממש כמו "אמצע שנה"‪ ,‬לא הסגירה את‬
‫מה שהתחולל פה עד לפני יום‪-‬יומיים‪.‬‬
‫לקריאת התורה הוציאו את הספר תורה‬
‫החדש שהוכנס אתמול‪ ,‬וכנהוג מקדמת‬
‫דנא‪ ,‬בהחזרתו לארון הקודש ניגנו "שישו‬
‫ושמחו‪."..‬‬
‫בחלק האחורי של ‪ 770‬סודרו הבוקר‬
‫השולחנות המשמשים בימים כתיקונם‬
‫את תלמידי הישיבה‪ .‬היום חזר לתפקד‬
‫השיעור היומי בדבר מלכות הנערך אחרי‬
‫תפילת מנחה סמוך לארון הקודש – שיעור‬
‫שבחודש תשרי מפנה את מקומו לטובת‬
‫השיעור המרכזי הנערך לכלל האורחים‪.‬‬
‫עוד דבר שחוזר היום לתפקוד זה 'השיחה‬
‫היומית' – שיחה המושמעת במערכת‬
‫הכריזה של ‪ ,770‬מידי יום אחרי תפילת‬
‫מעריב‪.‬‬

‫יום חמישי‪ ,‬ב' מר‪-‬חשוון‬
‫החורף בפתח והימים ממשיכים‬
‫להתקצר במהירות‪ .‬היום‪ ,‬הוקדמה‬
‫תפילת מעריב ל‪ – 18:45-‬השעה הקבועה‬
‫בימות החורף‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬אחרי הסדר‪,‬‬
‫נערך כמידי שבוע שיעור עיוני בגאולה‬
‫ומשיח‪ .‬השבוע מוסר אותו הרב שניאור‬
‫שניאורסאן‪ ,‬תחת הכותרת "לחיות גאולה‬
‫– בידיים שלי"‪.‬‬
‫הערב נערך גם ה'שיעור אחדות'‬
‫השבועי לתמימים בוגרי ישיבת חסידי‪-‬‬
‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש בצפת‪ .‬בדיוק כמו בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬זו ההזדמנות שלנו לשבת ביחד‪,‬‬
‫ומתוך אהבת אחים – להתחזק ולחזק‪.‬‬

‫השבוע‪ ,‬במהלך השיעור )אחדות‪ (..‬נערכה‬
‫הגרלה בין התמימים‪ ,‬בה נקבע מי ידאגו‬
‫לארגון השיעור מידי שבוע‪ .‬בכל שבוע –‬
‫שלושה אחראים‪.‬‬

‫יום שישי‪ ,‬ג' מר‪-‬חשוון‬
‫אחרי תפילת שחרית במנין כ"ק אד"ש‬
‫אנחנו יוצאים לכבוש את העולם ולהפיץ‬
‫לכל באי עולם את בשורת הגאולה‪ .‬כאן‪,‬‬
‫בניו‪-‬יורק מתווספת עוד שאלה ליהודים‬
‫הקבועים – והלא קבועים – במבצעים‪:‬‬
‫"נו‪ ..‬מתי רואים אותך ב‪."!?770-‬‬
‫עבור התמימים מקבוצה תשע"ב –‬
‫אלו היוצאים בשליחות המלך כבר בשבוע‬
‫הקרוב – המבצעים היום הם ההזדמנות‬
‫'להוריש' את המסלול לתמימים מהקבוצה‬
‫הנכנסת – הקבוצה שלנו‪ .‬זה גם הזמן‬
‫שלהם להיפרד – אם אפשר לקרוא לזה כך‬
‫– מהיהודים הקבועים במבצעים‪.‬‬
‫"מענדל‪ ,‬דבר איתנו כשהבית חב"ד‬
‫שלך עולה על המפה‪ .‬נממן אותך‪ "...‬צעק‬
‫ערן‪ ,‬ישראלי יורד‪ ,‬אחרי קודמנו במסלול‪.‬‬
‫"משיח יגיע לפני כן‪ "...‬הזכיר לו מענדל‬
‫בחיוך‪.‬‬

‫שבת קודש‪ ,‬ד' מר‪-‬חשוון‬
‫בדקות לפני תחילת תפילת 'קבלת‬
‫שבת'‪ ,‬התבשרנו על שיעור חדש בדבר‬
‫מלכות השבועי‪ .‬השיעור החדש – "שמונה‬
‫דקות" שמו – ייערך מידי שבת אחרי‬
‫תפילת מעריב‪ ,‬ויסכמו בו את הדבר מלכות‬
‫המשך בעמוד ‪67‬‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:58:47 AM‬‬

‫‪65‬‬

‫‪Mas853_B2.indd 65‬‬

‫חדשות‬

‫התוועדויות 'בואכם לשלום'‬
‫לחסידים השבים מ‪770-‬‬
‫בקהילות וריכוזי אנ"ש‪ ,‬נערכים בימים אלו התוועדויות אזוריות עם‬
‫האורחים ששבו מ‪ 770-‬בית חיינו‪ ,‬בית משיח‪.‬‬
‫ארגון 'התאחדות החסידים לקבלת פני משיח' יצא זו השנה‬
‫השמינית במבצע "חי להחיות – מביאים את ‪ 770‬הביתה"‪.‬‬
‫לקראת ז' מרחשוון ויעקב הלך לדרכו – דרך ה'‪ ,‬יתקיימו‬
‫התוועדויות בואכם לשלום‪ ,‬לאורחים ששהו בבית חיינו ‪770‬‬
‫בית משיח בחודש השביעי המשובע והמשביע בכל טוב‪ ,‬עם רבני‬
‫ומשפיעי אנ"ש‪.‬‬
‫מטרת ההתוועדויות להביא את האור וחמימות של ‪ 770‬בית‬
‫חיינו‪-‬בית משיח‪ ,‬ולחזק לרענן ולהחיות את רוח ההתקשרות‬
‫הקיימת בלב כל חסיד חב"ד‪ ,‬שתתבטא בפועל ממש בחיים‬
‫היומיומיים על פי תורת החסידות הדרכותיה ומנהגיה ובפרט‬
‫באורו הק' של המאור הגדול הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫ביום שני כ' חשון‪ ,‬תתקיים אי"ה התוועדות ארצית לרגל‬
‫הגעתם של הבאים מחצרות קודשנו לאחר חודש תשרי‪ ,‬בסימן‬
‫"ברוכים הבאים" וקבלת פני משיח צדקנו‪ ,‬ולרגל כ' חשון – יום‬
‫הולדת הרבי הרש"ב‪.‬‬

‫רמת‪-‬אביב‪ :‬התוועדות 'ברוכים הבאים' הראשונה בסדרה‬
‫בליל שישי ב' בחשון התקיימה ברמת אביב התוועדות‬
‫ראשונה בסדרת התוועדויות ואירועים המתוכננים לקבלת פני‬
‫השבים מבית משיח ‪ .770‬ההתוועדויות נערכות בארגון השלוחים‬
‫לישיבה ובסיוע 'התאחדות החסידים'‪ ,‬עם תלמידי הישיבה ואנ"ש‬
‫התוועד הרב יצחק אקסלרוד שעורר על הזכות והחובה להמשיך‬
‫את החיות שקיבלנו בבית חיינו על כל יום בשנה‪.‬‬

‫התוועדות "ברוכים הבאים" לדוברי צרפתית בנתניה‬
‫קהל רב התאסף במוצאי שבת פרשת נח לסעודת מלווה מלכה‬
‫מפוארת בבית חב"ד לדוברי צרפתית בנתניה‪ .‬הסעודה נערכה‬
‫בסימן קבלת פנים לרבים מבני הקהילה שנסעו להסתופף בחצרות‬
‫קודשינו בחודש החגים וחזרו עם חיות מיוחדת שהלהיבה את כל‬
‫הקהל‪.‬‬
‫בהתוועדות דיברו התמימים והאברכים שחזרו מבית חיינו‬
‫וסיפרו על קורות חודש החגים שחגגו בהתרוממות רוח עילאית‬
‫יחד עם הרבי מלך המשיח‪ .‬בסיום החלק הרשמי פרץ הקהל‬
‫בריקודים סוערים בליווי הקלידן מענדל'ה ששימח את הרוקדים‬
‫עד לשעות הקטנות של הלילה‪...‬‬

‫‪66‬‬

‫‪10/23/2012 2:58:48 AM‬‬

‫צפת‪ :‬התוועדות קבלת פנים לאורחים‬
‫קהל רב השתתף בהתוועדות בהתוועדות 'ברוכים הבאים'‬
‫שנערכה בצפת‪ .‬התוועדו עם הקהל‪ ,‬המשפיע הרב משה אורנשטיין‬
‫ושליח הרבי ראש הישיבה הרב יוסף יצחק וילשאנסקי שדיברו‬
‫בארוכה בחיות ובהתלהבות על העבודה של פתיחת המזוודות‬
‫בחודש חשון‪.‬‬

‫• י' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B2.indd 66‬‬

‫חנוכת מרכז מנורה בקייב‬

‫בדנייפרופטרובסק התקיימה שורת אירועים מרשימים לציון‬
‫חנוכת הבית למרכז היהודי הגדול בעולם הנקרא "מנורה"‪,‬‬
‫אלפי יהודים מהעיר צפו בגאווה בשבעת המבנים המסמלים את‬
‫המנורה ומשתרעים על פני כחמישים אלף מטר רבוע‪.‬‬
‫באירוע המיוחד‪ ,‬נטלו חלק שליח הרבי ורב העיר‪ ,‬הרב‬

‫שמואל קמינצקי ואיתו התורמים הנכבדים שהקימו את המרכז‬
‫הגדול‪ ,‬מר צבי הירש )גינדי( בוגולובוב ומר איגור קלומוייסקי‬
‫וכל ידידיהם וקרוביהם מרחבי תבל‪ .‬אירוע זה הוא אירוע ראשון‬
‫שחנך את המרכז המפואר בעולם‪ ,‬המכיל בתוכו את כל התנאים‬
‫הדרושים לקיום חיי יהדות מפוארים – תורה מפוארת בכלי‬
‫מפואר‪.‬‬
‫את טקס גזירת הסרט ביצעו מנהיגי הקהילה היהודית‬
‫שפיארו את המעמד; הרב הראשי לארץ ישראל‪ ,‬הרב שלמה‬
‫עמאר‪ ,‬נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחב"מ יו"ר קרן אור‬
‫אבנר ר' לוי לביוב‪ ,‬השר לענייני תפוצות‪ ,‬מר יולי אדלשטיין רב‬
‫הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ והרב משה‬
‫קוטלרסקי‪.‬‬
‫לאחר מכן השתתפו המוזמנים בדינר חגיגי מפואר‪ ,‬בו השמיעו‬
‫דברים תומכי ומקימי הבניין‪ ,‬מר בוגלובוב ומר קולומוייסקי‬
‫והרב שמואל קמינצקי‪ .‬כל אחד בסגנונו ובאופן דיבורו‪ ,‬הביע את‬
‫התפעלותו וההודיה הפנימית למשלח – הרבי שליט"א‪ ,‬על הזכות‬
‫לחיות בעירו‪ ,‬במקום שבו גדל וזרע בדמעה‪ ,‬כיום‪ ,‬ברינה יקצורו‪:‬‬
‫הקהילה היהודית המפוארת של דנייפרופטרובסק‪.‬‬
‫הפקה‪ :‬מיכאל כפלין הפקות‪.‬‬

‫שלוחים חדשים בצבא המלך‬
‫אוסטרליה‪ :‬בבית כנסת 'בית מנחם'‬
‫בבאר שבע התקיימה התוועדות מרגשת‬
‫לרגל צאת הגבאי המסור הרב קובי מזוז‬
‫וב"ב לשליחות במלבורן אוסטרליה‪ .‬עשרות‬
‫מאנ"ש תושבי העיר הגיעו בכדי להודות‬
‫לגבאי על ‪ 7‬שנות מסירות ושליחות למען‬
‫בית הכנסת והקהילה‪ ,‬ולאחל לו המשך‬
‫הצלחה עם יציאתו לשליחות‪ .‬הערב אורגן‬
‫וסודר בטוב טעם ע"י ר' אליהו ביטון‪ ,‬ר'‬
‫המשך מעמוד ‪65‬‬
‫השבועי בשפה קלה וברורה‪ .‬השבוע –‬
‫כך נכתב בפתקים שחולקו – ימסור את‬
‫השיעור הת' לוי אוריאן‪.‬‬
‫•‬
‫"הדבר מלכות של השבוע" – נאמר‬
‫בין התמימים – "זה המתנה הכי גדולה‬
‫שאנחנו יכולים לקבל מהרבי לקבוצה שלנו‪.‬‬
‫כי לקבוצה מגיעים תמיד עם רצון להיות‬
‫יותר טובים ויותר חסידים‪ .‬אבל ליישם את‬
‫זה‪ ,‬זה קצת קשה‪ ...‬לפעמים יכולה לעבור‬

‫ישי אוחנה ור' רונן טלקר‪ ,‬כשלצד ארוחה‬
‫ערב מלאה‪ ,‬להקת שלהבת התמימים עם ר'‬
‫יהודה הראל הביאה לשמחה וריקודים‪.‬‬
‫נס ציונה‪ :‬כוח צעיר וחדש הצטרף‬
‫לפעילות בית חב"ד נס ציונה‪ :‬השליח הרב‬
‫יפעיל בית חב"ד בפארק המדע הנמצא‬
‫בתחום נס ציונה וכמו כן יפעל גם באזור‬
‫פארק המדע השייך לעיר רחובות‪.‬‬

‫שנה ובכלל לא שמת‪-‬לב שעבר הזמן‪"...‬‬
‫"וזו בדיוק הנקודה של הדבר מלכות‬
‫הזה"‪ ,‬המשיכו ואמרו כאן‪" ,‬עברת כבר‬
‫שבוע ב'עולם'‪ ,‬שבוע עבודה סיזיפית של‬
‫'אמצע שנה'‪ ,‬אז קדימה‪ :‬בחן את עצמך!‬
‫תעשה חשבון נפש! מה היה מוצלח ואיפה‬
‫צריך להשתפר‪."...‬‬
‫•‪6767‬‬
‫לויק‪,‬‬
‫כשהיומן הזה יגיע לידיים שלך‪ ,‬כבר תהיה‬
‫עמוק בתוך 'השבוע השמח באמת'‪ ,‬השבוע בו‬
‫קוראים את פרשת לך‪-‬לך‪.‬‬

‫אז לויק‪ ,‬קח לך את אברהם אבינו כדוגמא‪.‬‬
‫בדיוק כמו – גם אם נראה לך שהעולם כולו‬
‫עומד מולך – תעמוד ותקרא בשם השם א‪-‬ל‬
‫עולם‪" .‬ניט א‪-‬ל העולם‪ ,‬נאר א‪-‬ל עולם!"‪ ,‬לא‬
‫הא‪-‬ל של העולם‪ .‬אלא א‪-‬ל עולם – כי העולם‬
‫ואלוקות זה דבר אחד ממש!‬
‫שכח מהעולם ומהנחות היסוד שלו‪ .‬תן את‬
‫עצמך‪ ,‬את כולך לרבי‪ .‬אתה רק תרוויח‪.‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח‬
‫לעולם ועד‬
‫אחיך‪ ,‬מענדי‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪10/23/2012 2:58:48 AM‬‬

‫‪67‬‬

‫‪Mas853_B2.indd 67‬‬

Mas853_B2.indd 68

10/23/2012 2:59:05 AM

‫ב"ה‬

‫ערש"ק פרשת לך לך‬
‫י' מר‪-‬חשון ה'תשע"ג‬

‫‪352‬‬

‫ַמה ְּׁשלוֹם ַה ָּבנִ ים?‬
‫ְּב ִר ִיאים וְּׁש ֵל ִמים‪ּ ,‬תו ָֹדה ָל ֵא‪-‬ל‪ .‬ה' ַי ֲעזֹר ֶׁש ּי ְִהיֶה ָּכ ְך‬
‫ָּת ִמיד‪.‬‬
‫ַחת‪.‬‬
‫ׁש ִּת ְרוֶה ֵמ ֶהם רֹב נ ַ‬
‫ֶ‬
‫ַא ָּתה ִמ ְת ַּכ ּוֵן ַל ָּק ָטן‪.‬‬
‫ַחת ּגַם ֵמ ַה ּגָדוֹל?‬
‫לֹא ִּת ְר ֶצה ִל ְרווֹת נ ַ‬
‫ֲבל ה' ָּפחוֹת רו ֶֹצה‪...‬‬
‫ִיתי ְמאוֹד רו ֶֹצה‪ ,‬א ָ‬
‫ָהי ִ‬
‫יך ַא ָּתה יו ֵֹד ַע?‬
‫ֵא ְ‬
‫ָד ְע ִּתי ֶׁש ַרק ְּב ֶד ֶר ְך נֵס‬
‫ְּכ ֶׁשה' ִּב ֵּשׂר ִלי ַעל ֵל ַדת ַה ָּק ָטן‪ ,‬י ַ‬
‫זְקנִים‪ ,‬ו ְָל ּה‬
‫ָלד‪ִ .‬אְׁש ִּתי וַאֲנִי ְּכ ָבר ָהיִינ ּו ֵ‬
‫ֶלד ְל ִה ּו ֵ‬
‫יו ַּכל ָּכזֶה י ֶ‬
‫נְתי ֶׁשאֲנִי ָראוּי ְלנֵס‬
‫ֱמ ִּ‬
‫ֵמעו ָֹלם לֹא נו ְֹלד ּו י ְָל ִדים‪ .‬אֲנִי לֹא ֶהא ַ‬
‫ֵל ְך‬
‫ּכֹה ּגָדוֹל‪ִּ .‬ב ַּקְׁש ִּתי ֵמה' ֶׁש ְּל ָפחוֹת ַה ֵּבן ֶׁש ְּכ ָבר נו ַֹלד ִלי‪ ,‬י ֵ‬
‫ְּב ֶד ֶר ְך טו ָֹבה ְוַי ֲע ֶשׂה ֶאת ְרצוֹנוֹ‪.‬‬
‫ּמה ָא ַמר ְל ָך ה'?‬
‫וָ‬
‫ָלד‬
‫ֲמ ִּתי‪ָ ',‬א ַמר ה'‪' ,‬י ְִהיֶה ְל ָך ַּדו ְָקא ֵמ ַה ֵּבן ֶׁש ִּי ּו ֵ‬
‫ַחת א ִ‬
‫'נ ַ‬
‫יך ַּד ְר ְּכ ָך'‪.‬‬
‫ִזְכה ִל ְהיוֹת ַמ ְמִׁש ְ‬
‫ְל ָך‪ .‬הוּא י ֶּ‬
‫ְקא ַה ָּק ָטן ִל ְהיוֹת‬
‫ֵש ְל ָך ֶה ְס ֵּבר ָל ָּמה ִנ ְב ַחר ַּדו ָ‬
‫יׁ‬
‫ֹׁש ֶלת?‬
‫יך ַהּׁשו ֶ‬
‫ַמ ְמִׁש ְ‬
‫ֵש‬
‫ַה ּגָדוֹל‪ַּ ,‬דו ְָקא ַל ְמ ָדן‪ ,‬יו ֵֹׁשב ָּכל ַה ּיוֹם וְעו ֵֹסק ַּב ּתו ָֹרה‪ .‬יׁ‬
‫ֲדינוֹת‪.‬‬
‫לוֹ י ְִר ַאת ָׁש ַמיִם‪ִ ,‬מ ּדוֹת טוֹבוֹת ַוע ִ‬
‫ָצא‬
‫ׁשהוּא י ָ‬
‫ׁש ּלוֹ‪ ,‬לֹא ֶּפ ֶלא ֶ‬
‫ׁשרו ִֹאים ֶאת ַההו ִֹרים ֶ‬
‫ְּכ ֶ‬
‫ָּכ ָכה‪.‬‬
‫יה ִּכ ְקט ֶֹרת‬
‫ִא ָּמא ֶׁש ּלוֹ ַצ ֶּד ֶקת ַמ ָּמׁש‪ .‬נ ִָאים ַמ ֲע ֶשׂ ָ‬
‫זְבה ָּכל ַמ ְח ַמ ֵּדי עו ָֹלם‪ְּ ,‬כ ֵדי‬
‫ֶפׁש ָע ָ‬
‫ַה ִּמ ְק ָּדׁש‪ִּ .‬ב ְמ ִסירוּת נ ֶ‬
‫ָפל ָרחוֹק ֵמ ָה ֵעץ‪.‬‬
‫ֻשה‪ .‬רו ִֹאים ֶׁש ַה ַּת ּפו ַּח לֹא נ ַ‬
‫ְל ִה ָּד ֵבק ַּב ְּקד ָּׁ‬
‫ֶלד ֶאת‬
‫יכ ְל ֵּתנוּ‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ַהעֲנִיק ַל ּי ֶ‬
‫ַחנ ּו עוֹ ִשׂים ָּכל ֶׁש ִּב ָ‬
‫ֲאנ ְ‬

‫‪22/10/2012 13:52:06‬‬

‫ַה ִחנּ ו ְּך ַה ּטוֹב ְּביו ֵֹתר ֶׁש ֶא ְפ ָׁשר ָל ֵתת‪.‬‬
‫ֲבל?‬
‫אָ‬
‫ֲבל הוּא נו ַֹלד ְּב ֵל ָדה ִט ְב ִעית‪.‬‬
‫אָ‬
‫ָמה ַרע ָּבזֶה?‬
‫ֵש‪ְּ ,‬ב ִלי‬
‫ֲלים ְּב ֶד ֶר ְך ַה ֶּט ַבע‪ִ .‬ל ְבנִי יׁ‬
‫ֶׁש ַה ַח ּיִים ֶא ְצלוֹ ִמ ְתנַה ִ‬
‫נִש ָקל‬
‫ָשר‪ ,‬ו ְָכל ְּפ ָרט ַּב ַח ּיִים ְׁ‬
‫ֹאש ָחזָק ְו ֵשׂ ֶכל י ָׁ‬
‫ַעיִן ָר ָעה‪ ,‬ר ׁ‬
‫ֹוש ֶע ְשׂ ֵרה הוּא ִה ְס ִּכים ַל ֲער ְֹך‬
‫ְּב ֶפ ֶלס ַה ִה ּגָיוֹן‪ְּ .‬ב ִגיל ְׁשל ׁ‬
‫ילה‪ִּ ,‬כי ַה ֵּשׂ ֶכל הו ִֹביל אוֹתוֹ ַל ַּמ ְס ָקנָה ֶׁש ֵאין ָּד ָבר‬
‫ְּב ִרית ִמ ָ‬
‫ֲשר ִל ְכרֹת ְּב ִרית ִעם ּבו ֵֹרא עו ָֹלם‪.‬‬
‫ּגָדוֹל יו ֵֹתר ֵמא ֶׁ‬
‫ְה ָּק ָטן?‬
‫וַ‬
‫ַה ָּק ָטן הוּא ַמ ֶּׁשה ּו ַא ֵחר ַל ֲחלו ִּטין‪ .‬הוּא נו ַֹלד ְּבא ַֹרח‬
‫ֱמין‬
‫ֻּלוֹ לֹא ֶהא ִ‬
‫ל‪-‬ט ְב ִעית ַל ֲחלו ִּטין‪ָ .‬העו ָֹלם כ ּ‬
‫נֵס‪ְּ .‬בצו ָּרה ַע ִ‬
‫ברו ְּך‪-‬‬‫ֶׁשנּ ו ַֹלד ִלי ֵּבן ְּב ִגיל ֵמ ָאה‪ַ .‬ה ֶּק ֶׁשר ֶׁש ּלוֹ ִעם ַה ָּקדוֹׁש ָּ‬
‫ֶפׁש ְללֹא ֶחְׁש ּבוֹן‬
‫הוּא‪ ,‬הוּא ֶק ֶׁשר ַעל‪ִ -‬שׂ ְכ ִלי‪ֶׁ ,‬של ְמ ִסירוּת נ ֶ‬
‫זְמן‬
‫ָמים‪ִּ ,‬ב ַ‬
‫ילה הוּא ָע ַבר ְּב ִגיל ְׁשמוֹנָה י ִ‬
‫ו ִּמ ָּדה‪ְּ .‬ב ִרית ִמ ָ‬
‫ּמ ִהי‬
‫ֶׁשהוּא ְּכ ָלל לֹא ָיכֹל ָהיָה ְל ָה ִבין ַמה ְּב ִד ּיוּק עוֹ ִשׂים לוֹ ו ַ‬
‫ַמְׁש ָמעוּת ַה ַּמ ֲע ֶשׂה‪.‬‬

‫ֵא ְיך ֶא ְפ ָׁשר ַל ְחלֹם ָּכל ָּכ ְך ַה ְר ֵּבה?‬

‫‪2‬‬

‫ו ְּבאוֹתוֹ ַה ְּז ַמן‪...‬‬

‫תוכנית מושלמת‬

‫‪6‬‬

‫תמרות עשן‬

‫ְמ ַס ְּכ ִמים ִּכי ֲח ִס ִידים ְלעו ָֹלם לֹא נִ ְפר ִָדים‬

‫‪8‬‬

‫סיפורה של ספרייה‬

‫ְוזֶה טוֹב יו ֵֹתר?‬
‫ַדאי‪ִ .‬מי ֶׁש ַה ֵּשׂ ֶכל קו ֵֹב ַע ֶא ְצלוֹ ֶאת ִמ ַּדת ַה ִה ְת ַקְּׁשרוּת‬
‫ְּבו ַּ‬
‫יע ָרחוֹק‪ַ .‬ה ֵּשׂ ֶכל ָהאֱנוִֹׁשי ֻמ ְג ָּבל‬
‫ברו ְּך‪-‬הוּא‪ ,‬לֹא י ִַּג ַ‬‫ַל ָּקדוֹׁש ָּ‬
‫ינְספוֹר‪.‬‬
‫ְל ַמ ַּדי ו ְָח ִלים ּבוִֹׁשנּ ּויִים ֵא ְ‬
‫ברו ְּך‪-‬הוּא ְּבכ ַֹח‬‫ֻמת זֹאת‪ִ ,‬מי ֶׁש ָּקׁשוּר ַל ָּקדוֹׁש ָּ‬
‫ְלע ַּ‬
‫ֶפׁש‪ֵ ,‬מ ַעל ִמ ְג ְּבלוֹת ַה ִה ּגָיוֹן‪ ,‬י ְַק ּיֵם ֶאת ְּד ַבר ה'‬
‫ְמ ִסירוּת ַה ּנ ֶ‬
‫יתנָה ַּבּׁשו ֶֹׁש ֶלת‬
‫ְּב ָכל ַמ ָּצב‪ָ .‬א ָדם ָּכזֶה ָראוּי ְל ַה ּווֹת ֻח ְליָה ֵא ָ‬
‫ֶצח‪.‬‬
‫ַה ְּמפ ֶֹא ֶרת ֶׁשל ַעם ַה ּנ ַ‬
‫)ע"פ לקו"ש ח"א ע' ‪(18‬‬

‫‪352.indd 1‬‬

‫‪2‬‬

‫ָשׁים ָרצָה ִבּ ְמ ִהירוּת‬
‫ִשׁ ְמעוּ‪ְ .‬קבוּצָה ֶשׁל ֲאנ ִ‬
‫קוֹלוֹת ִריצָה ְמבֹ ֶהלֶת נ ְ‬
‫ֲמ ִשּׁים ִאישׁ‪ָ .‬בּ ֶרגַע‬
‫ְל ִכוּוּנָם‪ְ ,‬ס ִפירָה ְמ ִהירָה ֶשׁל ֵלוִי'ק ִהגִּיעָה ַלח ִ‬
‫ֵא ָתּנוּ?" ָשׁאַל ִבּ ְד ִריכוּת‪.‬‬
‫רוֹצים מ ִ‬
‫"מה הֵם ִ‬
‫ָראשׁוֹן הוּא נ ְִבהַל‪ַ .‬‬
‫הִ‬

‫כָּאן ַו ֲאנִי ‪‬א ְס ָתם‬
‫חוֹלֵם אֶת זֶה"‪ִ ,‬ה ְתַנצֵּל‬
‫ֻלבָּל‪.‬‬
‫ֵלוִי'ק ְכּ ֶשׁכֻּלּוֹ ְמב ְ‬

‫מוּליק‪,‬‬
‫ַצבֵּץ ְשׂעָרוֹ ַהגִּ'י ְנגִּ'י ֶשׁל ְשׁ ִ‬
‫ַקּבוּצָה‪ ,‬נ ְִראָה ְמב ְ‬
‫ֵמאֲחוֹרֵי ה ְ‬
‫ְהוּדי‬
‫ידי עַל ָפּנָיו‪" .‬יָפֶה אֵי‪ֶ ‬שׁ ַבּ ְגּ ֻאלָּה יֵשׁ ְלכָל י ִ‬
‫ַתּ ִמ ִ‬
‫ְכּ ֶשׁ ִחיּוּכוֹ ה ְ‬
‫ָצים ְל ָפנָיו'‪ ,‬נָכוֹן?" ָספֵק ָשׁאַל ָספֵק ָקבַע‪ֵ .‬לוִי'ק ִנ ְזכַּר‬
‫ֲמ ִשּׁים ִאישׁ ר ִ‬
‫'ח ִ‬
‫ָשׁים‬
‫ִפנֵי ֲאנ ִ‬
‫ָצים ל ְ‬
‫ָביא‪ֶ ,‬שׁ ֶבּ ָעבָר הָיוּ ר ִ‬
‫ְבּ ַמה ֶשּׁ ִה ְס ִבּיר ַפּעַם הַמּוֹרֶה ְלנ ִ‬
‫ֲמ ִשּׁים ִאישׁ‪ַ " .‬כּנּ ְִראֶה כָּ‪ ‬זֶה גַּם ַבּ ְגּ ֻאלָּה" ִה ִסּיק‪.‬‬
‫ֲשׁוּבים ְבּיוֹתֵר‪ ,‬ח ִ‬
‫ח ִ‬

‫ַחיִּים ַבּגָּלוּת‪ ,‬הֵם ַחיִּים ְכּמוֹ ְבּתוֹ‪‬‬
‫"ה ַ‬
‫"בּשׁוּב ה'‬
‫ְשׁי ְבּ ֵלוִי'ק‪" ,‬יֵשׁ עַל זֶה פָּסוּק ְמפֹרָשׁ‪ְ :‬‬
‫יח מוֹי ִ‬
‫ֵט ַ‬
‫חֲלוֹם!" ה ִ‬
‫חוֹל ִמים"‪.‬‬
‫אֶת ִשׁיבַת ִציּוֹן‪ָ ,‬היִינוּ ְכּ ְ‬

‫מוּליק אֶת‬
‫ַכ ָשׁו?" ָשׁאַל ְשׁ ִ‬
‫ֶתכֶם‪ ,‬אֵיפֹה ֱהיִיתֶם עַד ע ְ‬
‫ַשׂ ִתּי א ְ‬
‫"חפּ ְ‬
‫ִ‬
‫ֻלבָּל‪.‬‬
‫ַתּה?" ָפּנָה אֶל ֵלוִי'ק‪ְ ,‬מב ְ‬
‫ַלּיזָה‪" .‬אָה‪ְ ,‬בּ ֶעצֶם ִמי א ָ‬
‫ַהחֲבוּרָה ָהע ִ‬
‫ָשׁר ֵמ ַהגָּלוּת"‪,‬‬
‫ַכּיר אֶת ֵלוִי'ק‪ֶ ,‬שׁ ִהגִּי ַע ֵאלֵינוּ ְבּ ֶדרֶ‪ִ ‬פּ ְל ִאית י ָ‬
‫"תּ ִ‬
‫ַראֶה לוֹ אֶת בֵּית‬
‫ְשׁי אֶת ַה ֶהכֵּרוּת‪ֵ " ,‬לוִי'ק ְמאוֹד ָרצָה ֶשׁנּ ְ‬
‫ָערַ‪ ‬מוֹי ִ‬
‫ַחנוּ ַבּ ֶדּרֶ‪ְ ‬ל ָשׁם"‪ִ ,‬סיֵּם אֶת‬
‫ַכ ָשׁו ֲאנ ְ‬
‫ישׁי‪ ,‬אָז ְבּ ִדיּוּק ע ְ‬
‫ַשּׁ ִל ִ‬
‫ַמּ ְקדָּשׁ ה ְ‬
‫הִ‬
‫ְדּ ָברָיו‪.‬‬
‫מוּליק‬
‫ָמר ְשׁ ִ‬
‫ַשּׁהוּ ְמ ַע ְניֵן"‪ ,‬א ַ‬
‫ַס ִפּיק ִל ְראוֹת ָשׁם מ ֶ‬
‫"אם ִנ ְז ָדּרֵז‪ ,‬אוּלַי נ ְ‬
‫ִ‬
‫ָחישׁ אֶת ְצ ָעדֶיהָ‪.‬‬
‫ְבּקוֹל צוֹפֵן סוֹד‪ַ .‬החֲבוּרָה ִמ ֲהרָה ְלה ִ‬

‫מוּליק‪" .‬יֵשׁ עַל‬
‫ַרבֵּה?!" ִה ְת ַפּלֵּא ְשׁ ִ‬
‫ַח‪‬ם כָּל כָּ‪ ‬ה ְ‬
‫ֶפ ָשׁר ל ְ‬
‫"אֵי‪ ‬א ְ‬
‫ֲתה‬
‫ֶרא ָ‬
‫ָמה‪ֶ ,‬שׁ ְכּבָר ה ְ‬
‫ִשׁ ְמעָה קוֹלָהּ ֶשׁל ָהֲאד ָ‬
‫זֶה ִספּוּר ְמאוֹד ְמ ַע ְניֵן!" נ ְ‬
‫ַתּ ִקים‪.‬‬
‫פּוּרים ְמר ְ‬
‫אֶת כּ ָֹחהּ זֶה ִמ ְכּבָר ְבּ ִס ִ‬
‫ַר ֶכּסֶת‪.‬‬
‫ָדים עָשׂוּ אֶת ָא ְזנֵיהֶם ַכֲּאפ ְ‬
‫ַה ְיּל ִ‬

‫‪...‬‬

‫ַמּ ַעגֵּל אֶת‬
‫ַרבֵּה?!" ָשׁאַל חֹנִי ה ְ‬
‫ַח‪‬ם כָּל כָּ‪ ‬ה ְ‬
‫ֶפ ָשׁר ל ְ‬
‫"אֵי‪ ‬א ְ‬
‫ַח ְשׁבוֹתָיו‪.‬‬
‫ַפ ִליג ְבּמ ְ‬
‫ילים‪ ,‬מ ְ‬
‫ַשּׁ ִב ִ‬
‫ַצמוֹ שׁוּב וְשׁוּב‪ .‬הוּא ָפּסַע בֵּינוֹת ל ְ‬
‫עְ‬
‫חוֹל ִמים" ְמ ָתאֵר אֶת‬
‫"היִינוּ ְכּ ְ‬
‫ָתנָה לוֹ ָמנוֹחַ‪ַ " .‬הפָּסוּק ָ‬
‫ֻשׁיָה ‪‬א נ ְ‬
‫ַהקּ ְ‬
‫ַשּׁנִי‪ ,‬זוֹ ְתּקוּפָה ֲאֻרכָּה ֶשׁל‬
‫ַמּ ְקדָּשׁ ה ֵ‬
‫ִפנֵי ִבּ ְניַן בֵּית ה ִ‬
‫ְתה ל ְ‬
‫ַהגָּלוּת ֶשׁ ָהי ָ‬
‫ַרבֵּה זְמַן?!"‪.‬‬
‫ַמּ ֻסגָּל ִלישֹׁן כָּל כָּ‪ ‬ה ְ‬
‫ִשׁ ְב ִעים ָשׁנָה! ו ְִכי יֵשׁ ָאדָם ה ְ‬

‫ָקיִּים?"‪ָ ,‬שׁאַל ֵלוִי'ק תּוֹ‪‬‬
‫ַמּשׁ ֲענ ִ‬
‫ָשׁים מ ָ‬
‫"שׂ ְמתֶּם לֵב ֶשׁ ַבּ ְגּ ֻאלָּה ָהֲאנ ִ‬
‫ַ‬
‫ֲליכָה ְמ ִהירָה‪.‬‬
‫ְכּדֵי ה ִ‬

‫עוֹשׂה?" ָשׁאַל אֶת‬
‫ַתּה ֶ‬
‫"מה א ָ‬
‫ַפ ָתּעָה‪ָ .‬‬
‫הוּא ָעצַר עַל ְמקוֹמוֹ ְבּה ְ‬
‫ָאדָם ֶשׁנּ ְִראָה ְל ֶפתַע מוּלוֹ‪.‬‬
‫הָ‬

‫ְשׁי ְבּכֵנוּת‪ֲ" ,‬אבָל‬
‫ֵשׁיב מוֹי ִ‬
‫ַלנוּ ָלזֶה"‪ ,‬ה ִ‬
‫ֱמת ִהיא ֶשׁ ְכּבָר ִה ְת ַרגּ ְ‬
‫"הא ֶ‬
‫ָ‬
‫ֲמ ִשּׁים‬
‫ֶחד ַבּ ְגּ ֻאלָּה הוּא ְבּגֹבַהּ ֶשׁל ח ִ‬
‫ֱמת זֶה ָדּבָר נ ְִפלָא‪ֶ ,‬שׁכָּל א ָ‬
‫ֶבּא ֶ‬
‫ַשּׁה ִל ְזכֹּר אֵיזֶה ְק ַטנִּים ָהיִינוּ‬
‫ַמּשׁ ִמ ְתק ֶ‬
‫מֶטֶר ְלפָחוֹת )!(‪ֲ ,‬אנִי מ ָ‬
‫ַפּעַם‪."...‬‬

‫ָשׁה ְמאוֹד ְכּ ֶשׁגּוּפוֹ רָכוּן עַל‬
‫הַהוּא ‪‬א נָח אַף ְל ֶרגַע‪ .‬הוּא ָעבַד ק ֶ‬
‫ָרים‬
‫ֲרוּבים"‪ָ ,‬ענָה ִמ ְבּ ִלי ְלה ִ‬
‫נוֹט ַע עֵץ ח ִ‬
‫ָמה ְוכָל כֻּלּוֹ ְמֻרכָּז‪ֲ" .‬אנִי ֵ‬
‫ָהֲאד ָ‬
‫ֵח ְלעֵץ ָכּזֶה ִל ְגדֹּל?" ָשׁאַל חֹנִי ִבּ ְפ ִליאָה‪.‬‬
‫ַמּה זְמַן לוֹק ַ‬
‫אֶת רֹאשׁוֹ‪" .‬כּ ָ‬
‫ָאישׁ ְבּ ִשׁוְיוֹן נֶפֶשׁ‪.‬‬
‫"שׁ ְב ִעים ָשׁנָה!" ָענָה ה ִ‬
‫ִ‬

‫ַדּירוֹת נ ְִפ ְרסוּ ְלנֶגֶד עֵינֵיהֶם‪ַ .‬החֲבוּרָה ִמ ֲהרָה‬
‫חוֹמוֹת הַר ַה ַבּיִת ָהא ִ‬
‫ִמקוֹם ַהקֹּדֶשׁ‪ֵ ,‬לוִי'ק ִמהֵר אַף הוּא‬
‫ֶיה ְבּ ֶטרֶם ִתּ ָכּנֵס ל ְ‬
‫ָסיר אֶת ַנֲעל ָ‬
‫ְלה ִ‬
‫ֲמין ְל ַמה ֶשּׁ ֲאנִי רוֹאֶה" ִמ ְלמֵל ֵלוִי'ק‬
‫ָסיר אֶת ַנֲעלָיו‪ֲ" .‬אנִי ‪‬א ַמא ִ‬
‫ְלה ִ‬
‫ְבּ ִה ְשׁ ָתּאוּת‪.‬‬

‫חוֹשׁב ֶשׁ ִתּ ְחיֶה כָּל כָּ‪ ‬ה ְ‬
‫ַתּה ֵ‬
‫"מה?! א ָ‬
‫ָ‬
‫ַמּ ַעגֵּל‬
‫ַרבֵּה זְמַן?" ָשׁאַל חֹנִי ה ְ‬
‫תּוֹממוּת‪.‬‬
‫ָאישׁ ְבּ ִה ְשׁ ְ‬
‫אֶת ה ִ‬

‫יטה ֲחָזקָה‬
‫ְשׁי‪ֶ ,‬שׁ ָחשׁ ְל ֶפתַע ְצ ִב ָ‬
‫ִשׁ ְמעָה ְצ ָעקָה ִמ ִכּוּוּן מוֹי ִ‬
‫"אַי!"‪ ,‬נ ְ‬
‫ַחנוּ‬
‫ֱמת ֲאנ ְ‬
‫יתי ִל ְבדֹּק ֶשׁ ֶבּא ֶ‬
‫ָצ ִ‬
‫"בּסַ‪ַ ‬הכֹּל ר ִ‬
‫עוֹשׂה?!"‪ְ .‬‬
‫ַתּה ֶ‬
‫"מה א ָ‬
‫ְבּיָדוֹ‪ָ .‬‬

‫‪70‬‬
‫‪22/10/2012 13:50:47‬‬

‫"ראֵה"‪ָ ,‬ענָה‬
‫ְ‬
‫ָה ִא י שׁ‬
‫ַח ת‪,‬‬
‫ְבּ נ ַ‬

‫• י' מר‪-‬חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪352.indd 2‬‬

‫‪3‬‬
‫ַחתּוֹ‪,‬‬
‫ַמּיֻזָּעוֹת ְבּ ִמ ְטפּ ְ‬
‫ְכּ ֶשׁהוּא ְמַנגֵּב אֶת יָדָיו ה ְ‬
‫ילי‪ ,‬אָז גַּם‬
‫ָבדוּ ִבּ ְשׁ ִב ִ‬
‫ָטעוּ ְוע ְ‬
‫" ַאבָּא ְו ַסבָּא ֶשׁ ִלּי נ ְ‬
‫ָאים ַא ֲחרַי"‪.‬‬
‫נוֹט ַע ִבּ ְשׁ ִביל הַדּוֹרוֹת ַהבּ ִ‬
‫ֲאנִי ֵ‬

‫ַדּין ָחזַר ְל ַקדֵּשׁ אֶת ַהחֹדֶשׁ עַל ִפּי‬
‫בֵּית ה ִ‬
‫ֶד ִרין‬
‫ָר ִאיָּה‪ָ .‬דּבָר ֶשׁ ִה ְתבַּטֵּל ִעם ִבּטּוּל ַה ַסּ ְנה ְ‬
‫הְ‬
‫ִבּזְמַן ַהגָּלוּת!‬

‫ַרהֵר בּ ְ‬
‫ְמה ְ‬
‫ַמּ ַע ְניֶנֶת ִה ְמ ִשׁי‪ ‬חֹנִי‬
‫ַתּשׁוּבָה ה ְ‬
‫ִשׁכַּב‬
‫ַרכּוֹ‪ָ .‬הֲעיֵפוּת ִה ְכ ִריעָה אוֹתוֹ‪ְ .‬בּלֵאוּת נ ְ‬
‫ְבּד ְ‬
‫ִפיוֹן‪.‬‬
‫ִיח אֶת רֹאשׁוֹ ְבּר ְ‬
‫טוּחה ו ְִהנּ ַ‬
‫עַל ֶאבֶן ְשׁ ָ‬
‫ַשׁמוּרוֹת‬
‫נוּחה ַקלָּה ‪‬א ַתּזִּיק ִלי" ָח ַשׁב‪ְ ,‬כּ ֶשׁא ְ‬
‫"מ ָ‬
‫ְ‬
‫עֵינָיו נֱֶעצָמוֹת אַט אַט‪.‬‬

‫ֻרבָּן ֶשׁ ִקּ ְדּשׁוּ אֶת‬
‫"הָיוּ דּוֹרוֹת גַּם ַא ֲחרֵי ַהח ְ‬
‫"כּמוֹ‬
‫מוּליק‪ְ ,‬‬
‫ָר ִאיָּה"‪ִ ,‬חדֵּשׁ לוֹ ְשׁ ִ‬
‫ַהחֹדֶשׁ עַל ִפּי ה ְ‬
‫ַחר כָּ‪ ‬זֶה ִה ְפ ִסיק‪.‬‬
‫ָרי"ף‪ֲ ,‬אבָל א ַ‬
‫בֵּית ִדּינוֹ ֶשׁל ה ִ‬
‫ַמּ ִשׁיחַ‪ָ ,‬שׁבוּ‬
‫ַחר ִה ְתגַּלּוּתוֹ ֶשׁל ֶמלֶ‪ ‬ה ָ‬
‫ָכּעֵת‪ְ ,‬לא ַ‬
‫ָר ִאיָּה"‪.‬‬
‫ְל ַקדֵּשׁ עַל ִפּי ה ְ‬

‫ַמּ ַעגֵּל ִמ ְמּקוֹמוֹ‪" .‬נ ְִראֶה‬
‫ַחר זְמַן ָקפַץ חֹנִי ה ְ‬
‫ְלא ַ‬
‫ַח ָשׁבָה‬
‫ָשׁנ ְִתּי יוֹתֵר ִמדַּי זְמַן" ָח ְלפָה הַמּ ְ‬
‫ִלי ֶשׁיּ ַ‬
‫ְבּמֹחוֹ‪ .‬הוּא קָם ִבּז ְִריזוּת ְוהֵחֵל לָשׁוּב ַבּ ֶדּרֶ‪‬‬
‫ִמ ֶמּנָּה בָּא‪ִ .‬פּ ְתאוֹם הוּא ָקפָא עַל ְמקוֹמוֹ‪.‬‬

‫ַתּה יָכֹל ָלצֵאת!" ָפּסַק אַחַד ַה ַדּיָּנִים‬
‫"א ָ‬
‫ַהנּ ְִכבּ ִ‬
‫ַשּׁנִי נ ְִכנַס‬
‫כוּתי‪ָ .‬העֵד ה ֵ‬
‫ַמ ִ‬
‫ָדים ָלעֵד ְבּקוֹלוֹ ַהסּ ְ‬
‫ָצאוּ הַחוּצָה‬
‫ָדים י ְ‬
‫ָעיד אֶת עֵדוּתוֹ‪ַ .‬ה ְיּל ִ‬
‫ִימה ְלה ִ‬
‫ְפּנ ָ‬
‫ָראשׁוֹן‪.‬‬
‫ְבּ ִע ְקּבוֹת ָהעֵד ה ִ‬

‫ָט ְע ָתּ אֶת ָהעֵץ ַהזֶּה?" ָפּנָה‬
‫ַתּה נ ַ‬
‫" ַתּגִּיד ִלי‪ ,‬א ָ‬
‫ֲרוּבים ֵמעֵץ ֲענָק‪ֶ ,‬שֹּׁלא‬
‫ָטף ְבּ ֶמרֶץ ח ִ‬
‫אֶל ָאדָם ֶשׁקּ ַ‬
‫ָראשׁוֹנָה‪.‬‬
‫ָהיָה זָכוּר ְלחֹנִי מֵאָז ֶשׁ ָחלַף ַבּ ֶדּרֶ‪ ‬הַזּוֹ בּ ִ‬
‫ָטע אוֹתוֹ!"‬
‫ָאישׁ צָחַק ְבּטוּב לֵב‪ַ " .‬סבָּא ֶשׁ ִלּי נ ַ‬
‫הִ‬
‫ָענָה ְבּ ִחיּוּ‪.‬‬

‫ֵדים‬
‫ָשׁבוּ כָּל זוּגוֹת ָהע ִ‬
‫ְבּ ָחצֵר ַר ֲחבַת יָ ַדיִם י ְ‬
‫ַצּ ִלים‬
‫ָרכוּ עֲבוּרָם‪" .‬הֵם ְמנ ְ‬
‫ִסעוּדָה גְּדוֹלָה ֶשׁע ְ‬
‫לְ‬
‫ְשׁי‪.‬‬
‫ידית" צָחַק מוֹי ִ‬
‫ֲס ִ‬
‫אֶת ַהזְּמַן ְל ִה ְתַועֲדוּת ח ִ‬
‫ִשׁמַע קוֹל ֵמאֲחוֹרֵיהֶם‪ ,‬קוֹלָם ֶשׁל כָּל‬
‫ְל ֶפתַע נ ְ‬
‫"מ ֻקדָּשׁ‪ְ ,‬מ ֻקדָּשׁ ְמ ֻקדָּשׁ"‪.‬‬
‫ֶד ִרין‪ְ :‬‬
‫ַח ְברֵי ַה ַסּ ְנה ְ‬

‫ַחרֵר‬
‫ַהֲה ָבנָה ָפּ ְגעָה בּוֹ ְבּחֹנִי ְכּ ָברָק‪ .‬רֹאשׁוֹ ִה ְסתּ ְ‬
‫ִפנֵי ֶשׁ ִיּפֹּל עַל ְמקוֹמוֹ‪.‬‬
‫וְהוּא ִחפֵּשׂ ְמקוֹם ִמ ְשׁעָן ל ְ‬
‫"ו ְִכי ָאדָם ְמ ֻסגָּל ִלישֹׁן ִשׁ ְב ִעים ָשׁנָה?" ִנ ְזכַּר‬
‫ְתה לוֹ זֶה ִמ ְכּ ָבר‪.‬‬
‫ַשּׁ ֵאלָה ֶשׁ ָהי ָ‬
‫ְבּ ִחיּוּ‪ָ ‬מ ִריר בּ ְ‬

‫ַשּׁנָה‬
‫ַמּה זְמַן חוֹ ְגגִים אֶת רֹאשׁ ה ָ‬
‫"מ ַע ְניֵן כּ ָ‬
‫ְ‬
‫מוּליק ְבּקוֹל‪.‬‬
‫ַבּ ְגּ ֻאלָּה" ָח ַשׁב ְשׁ ִ‬

‫‪...‬‬

‫ִימקֶ'ה ְבּ ִה ְת ַרגְּשׁוּת‪.‬‬
‫ַענוּ!" לָחַשׁ ַחיּ ְ‬
‫"הגּ ְ‬
‫ִ‬
‫ֲצי‬
‫הֵם נ ְִצּבוּ ְבּ ִפ ְתחוֹ ֶשׁל אוּלָם ְר ַחב יָ ַדיִם‪ַ ,‬בּח ִ‬
‫ָמים‪.‬‬
‫ָאים ַבּיּ ִ‬
‫ָדים בּ ִ‬
‫ָשׁים נ ְִכבּ ִ‬
‫ָשׁבוּ ֲאנ ִ‬
‫ֶשׁת י ְ‬
‫קֶ‬
‫ְשׁי ְבּ ִה ְת ַרגְּשׁוּת‪" .‬בֵּית‬
‫ֶד ִרין" ִמ ְלמֵל מוֹי ִ‬
‫" ַה ַסּ ְנה ְ‬
‫ֶחד ַדּיָּנִים‪ֶ ,‬שׁ ִה ְת ַחדֵּשׁ‬
‫ַדּין ַהגָּדוֹל ֶשׁל ִשׁ ְב ִעים ְוא ָ‬
‫הִ‬
‫ַמּ ִשׁיחַ"‪.‬‬
‫ְבּ ִביאַת ה ָ‬
‫ְהדָר‪ ,‬עַל ִכּסֵּא‬
‫ַמּיֹעָד לוֹ‪ְ ,‬בּרֹב ְפּאֵר ו ָ‬
‫ִבּ ְמקוֹמוֹ ה ְ‬
‫ַדּין‬
‫ְשׁיבָה‪ ,‬אַב בֵּית ה ִ‬
‫ָשׁב רֹאשׁ ַהיּ ִ‬
‫כוּתי‪ ,‬י ַ‬
‫ַל ִ‬
‫מְ‬
‫יט"א‪.‬‬
‫יח ְשׁ ִל ָ‬
‫ַמּ ִשׁ ַ‬
‫ָשׂיא‪ֶ ,‬מלֶ‪ ‬ה ָ‬
‫ְו ַהנּ ִ‬
‫ֶד ִרין ְכּ ֶשֲׁעלֵיהֶם‬
‫גְּלוּיוֹת ֲענָק נ ְִצּבוּ מוּל ַה ַסּ ְנה ְ‬
‫ימים‬
‫ַר ִשׁ ִ‬
‫יּוּרים‪ַ .‬ה ַדּיָּנִים ִעיְּנוּ ַבּתּ ְ‬
‫ימים ו ְִצ ִ‬
‫ַר ִשׁ ִ‬
‫תְּ‬
‫ַשּׁאֵלוֹת‬
‫ְבּכֹבֶד רֹאשׁ‪ .‬מוּלָם ִנצַּב ָהעֵד‪ְ ,‬ו ָענָה ל ְ‬
‫ֶד ִרין‪.‬‬
‫ֶשׁ ָשּׁאֲלוּ אוֹתוֹ ַח ְברֵי ַה ַסּ ְנה ְ‬
‫יּוּרים‬
‫ַצּ ִ‬
‫ֵלוִי'ק ִה ְת ָקרֵב ְמעַט ִל ְראוֹת אֶת ה ִ‬
‫ַחת נ ְִצ ְנצָה ְבּרֹאשׁוֹ ַהֲה ָבנָה‪,‬‬
‫וּבבַת א ַ‬
‫ַמּ ַע ְנ ְינִים ְ‬
‫הְ‬
‫ַמּ ַע ְנ ְינִים‬
‫ימים ה ְ‬
‫ַר ִשׁ ִ‬
‫"מעֲמַד ִקדּוּשׁ ַהחֹדֶשׁ"‪ַ .‬בּתּ ְ‬
‫ַ‬
‫וּבצוּרוֹת‬
‫ֵח ְבָּזוִיּוֹת ְ‬
‫ַשּׁמֶשׁ ְו ַהיָּר ַ‬
‫ַלַגלֵּי ה ֶ‬
‫נ ְִראוּ גּ ְ‬
‫ַלּ ָבנָה‪.‬‬
‫שׁוֹנוֹת‪ָ ,‬העֵד ֵתּאֵר כֵּיצַד הוּא רָאָה אֶת ה ְ‬

‫ַתּה ִמ ְת ַכּוֵּן?" נ ְִדרַ‪ֵ ‬לוִי'ק‪.‬‬
‫"ל ָמה א ָ‬
‫ְ‬
‫ַסּבָּה ֶשׁ ַבּגָּלוּת הָיוּ‬
‫ֶחד‪ ,‬ה ִ‬
‫"תּ ְראֶה‪ִ ,‬מצַּד א ָ‬
‫ִ‬
‫יוֹמיִם‪ ,‬הוּא רַק ִבּ ְגלַל‬
‫ַשּׁנָה ַ‬
‫חוֹ ְגגִים אֶת רֹאשׁ ה ָ‬
‫ָר ִאיָּה‬
‫ַדּ ִשׁים עַל ִפּי ה ְ‬
‫ַה ָסּפֵק; אַ‪ַ ‬בּ ְגּ ֻאלָּה ֲהרֵי ְמק ְ‬
‫ַשּׁנָה י ְִהיֶה רַק‬
‫ְואֵין שׁוּם ָספֵק‪ ,‬אָז אוּלַי רֹאשׁ ה ָ‬
‫ֶחד!‪."...‬‬
‫יוֹם א ָ‬
‫ַקרֵן ֵלוִי'ק‪.‬‬
‫"וּמצַּד ֵשׁנִי?" ִה ְסתּ ְ‬
‫ִ‬
‫קוֹמהּ! ו ְִאם כָּל כָּ‪‬‬
‫ֻשּׁה ‪‬א ָזזָה ִמ ְמּ ָ‬
‫"קד ָ‬
‫ְ‬
‫ַמ ִשׁי‪ ‬גַּם‬
‫יוֹמיִם‪ ,‬אוּלַי כָּ‪ ‬נ ְ‬
‫ַרבֵּה ָשׁנִים ָחַגגְנוּ ַ‬
‫הְ‬
‫מוּליק ְבּ ִה ְת ַלהֲבוּת‪.‬‬
‫ַבּ ְגּ ֻאלָּה‪ִ "...‬ה ְס ִבּיר ְשׁ ִ‬
‫אוֹתי ְמ ַע ְניֵן ַדּ ְוקָא הַחַג ֶשׁ ַא ֲחרֵי רֹאשׁ‬
‫"ֲאבָל ִ‬
‫יחה ְשׁנֵיאוֹר‪.‬‬
‫ַשּׂ ָ‬
‫ַשּׁנָה‪ִ "...‬ה ְת ָערֵב בּ ִ‬
‫הָ‬
‫"יוֹם ִכּפּוּר?" ָשׁאַל‪ָ -‬קבַע ֵלוִי'ק‪.‬‬
‫"מה ִפּ ְתאוֹם!" צָחַק ְשׁנֵיאוֹר "חַג אַחֵר‪ ,‬חַג‬
‫ַ‬
‫ָחדָשׁ!"‬
‫"אֵיזֶה?!" ִה ְת ַפּלֵּא ֵלוִי'ק‪.‬‬
‫"תּ ְצ ָטרֵ‪ְ ‬לחַכּוֹת עוֹד‬
‫ָרצוּ זֶה ְלזֶה‪ִ .‬‬
‫ַחים ק ְ‬
‫ָהא ִ‬
‫ְשׁי‬
‫ַתּשׁוּבָה!" ָפּסַק מוֹי ִ‬
‫ְשׁבוּ ַעיִם ְכּדֵי ִל ְשׁמֹ ַע אֶת ה ְ‬
‫ְלבַסּוֹף‪.‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪22/10/2012 13:51:25‬‬

‫‪71‬‬
‫‪352.indd 3‬‬

‫‪4‬‬

‫ּבְפֶ ּתַח הַסִדְרָה‬
‫ֲהוּבים!‬
‫ָרים ַוא ִ‬
‫ָלים ְיק ִ‬
‫ָשׁלוֹם ָלכֶם ַחיּ ִ‬
‫ַשּׁבֶת‬
‫ַמּנ ֶ‬
‫ִל ִבּי פּוֹעֵם ְבּ ָח ְזקָה ֵעקֶב ַסֲערַת ְרגָשׁוֹת ִבּ ְל ִתּי ְרגִילָה ה ְ‬
‫וּבלֵב‬
‫וּב ְר ָעדָה נ ְִכ ָתּבוֹת שׁוּרוֹת אֵלּוּ ְ‬
‫ָעים אֵלּוּ‪ְ .‬בּ ִחיל ִ‬
‫ְבּ ִק ְר ִבּי ִבּ ְרג ִ‬
‫ַת ִחיל‪ֲ ,‬אנִי‬
‫נ ְִרעָשׁ ְונ ְִרגָּשׁ ֲאנִי ִנגָּשׁ ִל ְפתּ ַֹח ִס ְדרָה זוֹ‪ .‬אַ‪ְ ‬בּ ֶטרֶם א ְ‬
‫נוּח ִתי‬
‫וּמ ְח ָשׁבוֹת ֶשׁ ִה ְט ִרידוּ אֶת ְמ ָ‬
‫הוּרים ַ‬
‫ֶתכֶם ְבּ ִה ְר ִ‬
‫ֻכרָח ְל ַשׁתֵּף א ְ‬
‫מְ‬
‫ְמן רָב‪.‬‬
‫זַ‬
‫ַמּרֵי ֵשׂעָר‬
‫שׁוֹמ ַע אוֹ קוֹרֵא ִספּוּרֵי גְּבוּרָה ְמס ְ‬
‫ָמים ֲאנִי ֵ‬
‫ַרבֵּה ְפּע ִ‬
‫הְ‬
‫ַתגְּרוֹת‬
‫וּמא ְ‬
‫ֻחדוֹת ְ‬
‫ַיּוֹצ ִאים ִל ְמ ִשׂימוֹת ְמי ָ‬
‫ַלמוֹ ִניִּים" ה ְ‬
‫ָלים א ְ‬
‫"חיּ ִ‬
‫עַל ַ‬
‫ֻתּק‬
‫ַצ ִמי ְמר ָ‬
‫תּוֹריּוֹת‪ .‬א ַפּעַם‪ֲ ,‬אנִי מוֹצֵא אֶת ע ְ‬
‫ַצּ ִעים ְפּקֻדּוֹת ִמ ְס ִ‬
‫וּמב ְ‬
‫ְ‬
‫ַתקָאוֹת‬
‫ַרפּ ְ‬
‫ֲלוֹמיִּים ְמ ֵלאֵי ה ְ‬
‫פּוּרים עַל ַמסָּעוֹת ח ִ‬
‫ְבּ ֶמ ֶשׁ‪ָ ‬שׁעוֹת ְל ִס ִ‬
‫יצים‪.‬‬
‫ַמּ ִ‬
‫ָלים א ִ‬
‫אוֹתם ַחיּ ִ‬
‫ֶשׁל ָ‬
‫ַמּ ַר ֶתּקֶת ִמ ְס ַתּ ֶתּרֶת ָתּ ִמיד ֵמאֲחוֹרֵי ָמסַ‪‬‬
‫מוּתם ה ְ‬
‫ֲאבָל ִמשּׁוּם ָמה‪ְ ,‬דּ ָ‬
‫ֻבדָּה ֶשׁ ֲאנִי יָכֹל רַק ִל ְשׁמֹ ַע ו ְִל ְקרֹא‬
‫ָשׁן ַוֲע ָרפֶל‪ְ ,‬מאֹד ִה ְפ ִריעָה ִלי ָהע ְ‬
‫עָ‬
‫ָשׁבֶת עַל כּוֹס ָקפֶה"‬
‫ִבּוֹרים ְואַף ַפּעַם עוֹד ‪‬א יָצָא ִלי "ל ֶ‬
‫אוֹתם גּ ִ‬
‫עַל ָ‬
‫ישׁהוּ ֵמהֶם‪...‬‬
‫ִעם ִמ ֶ‬
‫ַמּנוּת ְל ִה ָפּגֵשׁ‬
‫נוֹתנִים ִלי ִה ְזדּ ְ‬
‫ַצ ִמי‪ִ ,‬כּי ִאם רַק ָהיוּ ְ‬
‫ַר ִתּי ְלע ְ‬
‫ָתּ ִמיד ֵתּא ְ‬
‫ִיתי‬
‫ימים‪ָ ,‬הי ִ‬
‫ְע ִ‬
‫שׂוֹח ַח ִא ָתּם ַבּנּ ִ‬
‫ָשׁבֶת ְל ֵ‬
‫ָלים" ָכּאֵלּוּ ְול ֶ‬
‫"חיּ ִ‬
‫ַמּה ַ‬
‫ִעם כּ ָ‬
‫ִיתי מוּכָן ְלבַלּוֹת ִא ָתּם אֶת‬
‫יאה ְבּ ִה ְת ַלהֲבוּת‪ָ ,‬הי ִ‬
‫ַמּ ִצ ָ‬
‫קוֹפֵץ עַל ה ְ‬
‫ָמי ו ְִל ְשׁמֹ ַע ִמ ָמּקוֹר ִראשׁוֹן אֶת ִספּוּרֵיהֶם וְקוֹרוֹת ַחיֵּיהֶם‬
‫כָּל י ַ‬
‫ירים‪.‬‬
‫ַמּ ְס ִע ִ‬
‫הַ‬
‫ַכ ָשׁו? הַיּוֹם ֲאנִי‬
‫ָמּה ֲאנִי כָּל‪-‬כָּ‪ִ ‬מ ְת ַרגֵּשׁ ע ְ‬
‫ָאז ַאתֶּם ְכּבָר ְמ ִבינִים ל ָ‬
‫ַפ ִשׁי ֲעלֵי‪ֲ -‬אדָמוֹת ‪ -‬הַיּוֹם ֲאנִי יוֹצֵא‬
‫ְשׁים אֶת חֲלוֹם ַחיַּי‪ַ ,‬מ ְשּׂאַת נ ְ‬
‫ַמג ִ‬
‫ַמּסָּע ַהזֶּה‪ַ ,‬מסָּע ֶשׁ ְכּכָל ֶשׁהוּא י ְִת ָארֵ‪ֲ ,‬אנִי רַק י ְִרצֶה ֶשׁהוּא ‪‬א‬
‫לַ‬
‫י ְִס ַתּיֵּם ְלעוֹלָם‪...‬‬
‫ִיחַ"‬
‫סוּרים ‪" -‬חַיָּלֵי הַָמּשׁ‬
‫ָלים ְמ ִ‬
‫אוֹתם ַחיּ ִ‬
‫ַמּסָּע ְבּ ִע ְקּבוֹת ָ‬
‫הַ‬
‫ָטע ה'‪ְ ,‬דּמֻיּוֹת הַהוֹד ֶשׁל הַדּוֹר‬
‫ֲשׁר נ ַ‬
‫ַלּבָנוֹן‪ֲ ,‬א ָרזִים א ֶ‬
‫ַדּירֵי ה ְ‬
‫אִ‬
‫יח‬
‫ַמּ ִשׁ ַ‬
‫ַבּי ֶמלֶ‪ ‬ה ָ‬
‫ֱמנִים ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ידים ‪ַ -‬חיָּלָיו ַהנֶּא ָ‬
‫ֲס ִ‬
‫יעי‪ ,‬גְּדוֹלֵי ַהח ִ‬
‫ַשּׁ ִב ִ‬
‫הְ‬

‫‪72‬‬
‫‪22/10/2012 13:52:42‬‬

‫יט"א‪ .‬הֵם ָא ְמנָם ‪‬א כָּל‪-‬כָּ‪ ‬א ְ‬
‫ְשׁ ִל ָ‬
‫ֶטח ֶשׁיֵּשׁ לָנוּ‬
‫ַלמוֹ ִניִּים‪ֲ ,‬אבָל בּ ַ‬
‫תּוֹלדוֹתֵיהֶם ְונ ְִקרָא‬
‫ַכּיר אֶת ְ‬
‫ַרבֵּה ַמה ִלּ ְשׁמֹ ַע ֲעלֵיהֶם‪ְ .‬בּ ִס ְדרָה זוֹ נ ִ‬
‫הְ‬
‫ָתם בָּהּ‬
‫וּמ ְטּר ָ‬
‫אוֹדוֹתם‪ְ ,‬וכָ‪ְ ‬נ ַגלֶּה אֶת ְרצוֹנָם ַ‬
‫ָ‬
‫ימים‬
‫פּוּרים ַמ ְד ִה ִ‬
‫ִס ִ‬
‫יט"א‪.‬‬
‫ַבּי ְשׁ ִל ָ‬
‫ְמי ַחיֵּיהֶם ‪ְ -‬ל ַמלֵּא אֶת ְשׁ ִליחוּתוֹ ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ָבקוּ כָּל י ֵ‬
‫דְּ‬

‫‪...‬‬

‫ָקית‪,‬‬
‫ָכים ֲענ ִ‬
‫ַצ ִמי ְל ֶפתַע ְבּצ ֶֹמת ְדּר ִ‬
‫ָאתי אֶת ע ְ‬
‫ַמּסָּע‪ָ ,‬מצ ִ‬
‫ֵאתי ל ַ‬
‫ְבּצ ִ‬
‫ֲסידָיו‬
‫ילים נ ְִפ ְתּחוּ ְל ָפנַי ְל ֵעבֶר ְדּמֻיּוֹתֵיהֶם ֶשׁל ח ִ‬
‫ְכּ ֶשׁ ֵמּאוֹת ְשׁ ִב ִ‬
‫ַל ִתּי ְל ֶרגַע‪,‬‬
‫ַלבּ ְ‬
‫יט"א‪ֲ .‬אבָל ֲאנִי ‪‬א ִה ְתבּ ְ‬
‫ַבּי ְשׁ ִל ָ‬
‫ַבּים ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ָהר ִ‬
‫ִשׁכָּח‪...‬‬
‫ְבּז ְִכרוֹנִי צָפוּ ְועָלוּ אֵרוּעֵי אוֹתוֹ ַל ְילָה ִבּ ְל ִתּי‪-‬נ ְ‬
‫ידית סוֹ ֶערֶת‪ֵ ,‬מאֲחוֹרֵי ָמסַ‪‬‬
‫ֲס ִ‬
‫צּוּמהּ ֶשׁל ִה ְתַועֲדוּת ח ִ‬
‫ָהיָה זֶה ְבּ ִע ָ‬
‫ָרית ֶשׁ ָדּרַשׁ ָאז‬
‫ְמן ֶשׁ ָהעֲבוֹדָה ָה ִעקּ ִ‬
‫ֶטית‪ַ ,‬בּזּ ַ‬
‫ַסּוֹבי ִ‬
‫רוּסיָה ה ְ‬
‫ַרזֶל ֶשׁל ְ‬
‫ַהבּ ְ‬
‫ֻשׁלַ‪‬‬
‫וּמ ְצווֹת‪ .‬הַס ה ְ‬
‫ָתיד ְל ַחיֵּי תּוֹרָה ִ‬
‫ְתה ְבּ ִחנּוּ‪ ‬דּוֹר ֶהע ִ‬
‫ַבּי ‪ָ -‬הי ָ‬
‫ָהר ִ‬
‫ֲסידָיו ‪ -‬ר'‬
‫ֶחד ִמגְּדוֹלֵי ח ִ‬
‫ַבּי ָה ַריַּי"צ ְלא ָ‬
‫ָהל ָבּ ֶרגַע בּוֹ ָפּנָה ָהר ִ‬
‫ַבּקּ ָ‬
‫ַק ֵשׁב ִאיצֶ'ה‪ִ ,‬אם‬
‫ישׁית נוֹ ֶקבֶת‪" :‬ה ְ‬
‫ִאיצֶ'ה דֶּער ַמ ְת ִמיד‪ִ ,‬בּ ְת ִביעָה ִא ִ‬
‫"שׁ ִלּי"! ֲאבָל ִאם ‪‬א"‪,‬‬
‫ַתּה ֶ‬
‫ִשׂ ָראֵל ‪ֲ -‬אזַי א ָ‬
‫ַלדֵי י ְ‬
‫ַתּה עוֹסֵק ְבּ ִחנּוּ‪ ‬י ְ‬
‫אָ‬
‫"שׁ ִלּי"‪."...‬‬
‫ַתּה ִאיצֶ'ה‪ֲ ,‬אבָל אֵינְ‪ֶ ‬‬
‫ַבּי‪ֲ " ,‬אזַי ָא ְמנָם א ָ‬
‫ִה ְמ ִשׁי‪ָ ‬הר ִ‬
‫ַפ ִקידֵנוּ‬
‫יט"א ִכּי תּ ְ‬
‫ַבּי ְשׁ ִל ָ‬
‫הוֹדי ַע לָנוּ ָהר ִ‬
‫ֻחדֶת‪ִ ,‬‬
‫ַמּי ֶ‬
‫ִבּ ְתקוּ ָפתֵנוּ ה ְ‬
‫ַבּי‬
‫וּכ ֶשׁ ָהר ִ‬
‫יח ִצ ְדקֵנוּ‪ְ .‬‬
‫ָרי הוּא‪ֲ :‬ה ָכנַת ָהעוֹלָם ְל ַק ָבּלַת ְפּנֵי ְמ ִשׁ ַ‬
‫ָה ִעקּ ִ‬
‫ימה זוֹ ָעלֵינוּ ְל ִה ְת ַמקֵּד‪ִ ,‬מכֵּיוָן ֶשׁכָּ‪‬‬
‫דּוֹרֵשׁ זֹאת ‪ -‬בָּרוּר ִכּי ִבּ ְמ ִשׂ ָ‬
‫ֻח ִדים‬
‫ַמּי ָ‬
‫ֶב ַחר ִל ְצעֹד ַדּ ְוקָא ְבּ ִע ְקּבוֹתֵיהֶם ֶשׁל ה ְ‬
‫ ָהיָה בָּרוּר ִלי ֶשׁא ְ‬‫ַבּי" ְו ַלֲעסֹק ִבּ ְמלוֹא‬
‫"ל ְהיוֹת ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ֲשׁר זָכוּ ִ‬
‫ידים‪ֵ ,‬אלֶּה א ֶ‬
‫ֲס ִ‬
‫ִמבֵּין ַהח ִ‬
‫ַשּׁ ִליחוּת‪.‬‬
‫ַמּרֶץ ְבּ ִבצּוּ ַע ה ְ‬
‫הֶ‬
‫ַד ִתּי‪ִ ,‬בּ ְכדֵי‬
‫וּב ִמ ְשׁעוֹלֵיהֶם ָצע ְ‬
‫ַר ִכּי‪ְ ,‬‬
‫ֵיתי ְבּד ְ‬
‫ידים אֵלּוּ ִה ְת ַחקּ ִ‬
‫ֲס ִ‬
‫ַא ֲחרֵי ח ִ‬
‫וּב ְכדֵי‬
‫ַמּ ְשׁנָה "וֱֶהוֵי ִמ ְת ַאבֵּק ַבֲּעפַר ַר ְגלֵיהֶם"‪ִ ,‬‬
‫ְל ַקיֵּם אֶת ִדּ ְברֵי ה ִ‬
‫ְשׂיא הַדּוֹר‪.‬‬
‫ַשּׁרוּת ִלנ ִ‬
‫ַה ְתק ְ‬
‫ַרכֵי ה ִ‬
‫ִל ְלמֹד ֵמהֶם אֶת דּ ְ‬
‫ַשּׁנִים ֶשׁ ִלּ ְפנֵי‬
‫ַכ ִתּי‪ַ ,‬חיוּ בּ ָ‬
‫ידים ְבּ ִע ְקּבוֹתֵיהֶם ָהל ְ‬
‫ֲס ִ‬
‫ָא ְמנָם ֵחלֶק ֵמ ַהח ִ‬
‫ַשּׁ ִליחוּת‬
‫יט"א עַל "ה ְ‬
‫ַבּי ְשׁ ִל ָ‬
‫הוֹדי ַע לָנוּ ָהר ִ‬
‫ְשׁנַת ה'תשנ"ב‪ ,‬בָּהּ ִ‬
‫אוֹתם‬
‫ֻקדָּמוֹת זָכוּ ָ‬
‫אוֹתן ָשׁנִים מ ְ‬
‫ְמנֵּנוּ זֶה‪ֲ ,‬אבָל ְכּבָר ְבּ ָ‬
‫ְחידָה" ִלז ַ‬
‫ַהיּ ִ‬
‫ַכּיר‬
‫ידי" בּוֹ הֵם נֵחֲנוּ ‪ְ -‬לה ִ‬
‫ֲס ִ‬
‫ֵיח ַהח ִ‬
‫וּב"חוּשׁ ָהר ַ‬
‫חוּתם ְ‬
‫ידים‪ְ ,‬בּ ִפ ְקּ ָ‬
‫ֲס ִ‬
‫חִ‬
‫ֱמינוּ‬
‫יח‪ ,‬הֵם ֶהא ִ‬
‫ַמּ ִשׁ ַ‬
‫יט"א הוּא הוּא ֶמלֶ‪ ‬ה ָ‬
‫ַבּי ְשׁ ִל ָ‬
‫ְו ָל ַדעַת ִכּי ָהר ִ‬
‫ְבּכָ‪ְ ‬בּכָל ִלבָּם ְו ִיחֲלוּ לַיּוֹם בּוֹ הוּא י ְִת ַגּלֶּה ְלעֵין כֹּל ְו ִי ְגאַל אֶת עַם‬
‫ִשׂ ָראֵל‪.‬‬
‫יְ‬

‫• י' מר‪-‬חשון ה‘תשע“ג‬
‫‪352.indd 4‬‬

‫‪5‬‬

‫מאת‪ :‬מ‪ .‬גיל‬

‫שׁגִּלּוּ זֹאת בְּאֹפֶן‬
‫ְנָם כָּאֵלּוּ ֶ‬
‫שׁמָתוֹ • ֲאבָל ִמבֵּין הֲַחסִידִים‪ ,‬יֶשׁ‬
‫ִיַח הֶחָבוּי בְּנְִ‬
‫ֵם נִיצוֹץ ָמשׁ‬
‫ִיחִיסְט" ‪ -‬עַל שׁ‬
‫כָּל יְהוּדִי וְכָל ָחסִיד רָאוּי לַתֹּאַר "ְמשׁ‬
‫ֶל גִּלּוּי ֶמלֶ‪ ‬הַָמּשׁ‬
‫שׁכָּל חַיֵּיהֶם נָסַבּוּ סְבִיב נְקֻדָּה זוֹ שׁ‬
‫מְיֻחָד‪ ,‬עַד ֶ‬
‫ֶל הֶָחסִיד הַנּוֹדָע ר' אַבְרָהָם‬
‫ִיַח • ִמבֵּינֵיהֶם ‪ -‬בּוֹלֶטֶת דְּמוּתוֹ הַמֻּפְלָאָה שׁ‬
‫ִיַח • כְּבָר אָז הוּא קָלַט כִּי זוֹהִי הַנְּקֻדָּה הֶַמּרְכָּזִית‬
‫שׁלִיטָ"א כְֶּמלֶ‪ ‬הַָמּשׁ‬
‫שּׁבִיעִי‪ ,‬יָדַע לְהַצְבִּיעַ וּלְהַכִּיר בָּרַבִּי ְ‬
‫שׁמִּיָּד בְּהַפְצִיעַ הַדּוֹר הַ ְ‬
‫פָּרִיז‪ֶ ,‬‬
‫שָׁמּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְפַרְסֵם אֱ‪‬קוּתוֹ יִתְבָּרֵ‪ - ‬נֵצֵא לְַמסָּע ְמרַתֵּק‬
‫ַת לֶ‪-‬לְ‪ ‬בָּהּ אָנוּ 'חַיִּים' עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ ֶ‬
‫ֶר עִם פָּרָשׁ‬
‫ִיאוּתוֹ • בְּקֶשׁ‬
‫בִּנְשׂ‬
‫בְּעִקְּבוֹת הֶָחסִיד ֶ‬
‫ֵי הַדּוֹר • פֶּרֶק רִאשׁוֹן‬
‫שׁלִיטָ"א לְכָל אַנְשׁ‬
‫ִיַח ְ‬
‫שׁהִקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְפַרְסֵם אֶת הָרַבִּי ֶמלֶ‪ ‬הַָמּשׁ‬

‫רוֹיסק‪,‬‬
‫ַאבּ ְ‬
‫ָח ְר ִתּי ִל ְפתּ ַֹח ַדּ ְוקָא ָבֲּעיָרָה בּ ְ‬
‫ָעי בּ ַ‬
‫אֶת ַמסּ ִ‬
‫ָאינָה‪ֲ .‬עיָרָה‬
‫אוּקר ִ‬
‫רוּסיָה ְל ְ‬
‫מוֹהילוֹב‪ ,‬בֵּין ְ‬
‫הַשּׁוֹ ֶכנֶת ִבּ ְמחוֹז ִ‬
‫ידים‪ֲ .‬אבָל‬
‫ֲס ִ‬
‫ַבּים‪ְ ,‬ואַף ‪‬א ְמעַט ח ִ‬
‫ְהוּדים ר ִ‬
‫גּוֹררוּ י ִ‬
‫בָּהּ ִה ְת ְ‬
‫ְת ִמים‬
‫ְהוּדי פָּשׁוּט ו ָ‬
‫ָריז‪ ,‬י ִ‬
‫ַדּ ְוקָא ְבּבֵיתוֹ ֶשׁל ר' בָּרוּ‪ ‬פּ ִ‬
‫ַדתּוֹ‬
‫ידים‪ָ ,‬שׁם ָהיָה ֶערֶשׂ ֻהלּ ְ‬
‫ֲס ִ‬
‫ִמנָה עַל ֲעדַת ַהח ִ‬
‫ֶשֹּׁלא נ ְ‬
‫ֻחד‪.‬‬
‫וּמי ָ‬
‫ֻפלָא ְ‬
‫ֶשׁל אוֹתוֹ ָח ִסיד מ ְ‬
‫ֶכי‬
‫ִשׁ ַמע קוֹל בּ ִ‬
‫ִל ְפנֵי ְכּ‪ָ 124-‬שׁנִים‪ִ ,‬בּ ְשׁנַת ה'תרמ"ט‪ ,‬נ ְ‬
‫ַחדֶר‬
‫ַמּ ָטּה בּ ֶ‬
‫ָמדָה ְליַד ה ִ‬
‫ַמּיַ ֶלּדֶת ֶשׁע ְ‬
‫ַיּוֹלדוֹת‪ .‬ה ְ‬
‫דַּק ְבּבֵית ה ְ‬
‫ֹאשׁהּ‪,‬‬
‫ַלּ ָבנָה ֶשׁעַל ר ָ‬
‫ַחת ה ְ‬
‫ַמּ ְטפּ ַ‬
‫לוּלי ִס ְדּרָה אֶת ה ִ‬
‫ַפ ִ‬
‫ָהא ְ‬
‫ָריז‪ ,‬נוֹלַד לָ‪‬‬
‫"מזָּל טוֹב‪ְ ,‬גּ ֶברֶת פּ ִ‬
‫ֲביבוּת‪ַ :‬‬
‫ְח ְיּכָה ַבּח ִ‬
‫וִ‬
‫ַחר ָשׁבוּ ַע נ ְִקרָא‬
‫ְמה ְלא ַ‬
‫ַמּילָה‪ֶ ,‬שׁ ִה ְת ַקיּ ָ‬
‫בֵּן!"‪ִ .‬בּ ְב ִרית ה ִ‬
‫ְתה ַרבָּה‪.‬‬
‫ַשּׂ ְמ ָחה ָהי ָ‬
‫ָהם‪ְ ,‬וה ִ‬
‫ַבר ָ‬
‫ַתּינוֹק א ְ‬
‫ְשׁמוֹ ֶשׁל ה ִ‬
‫ֻשּׁה ָספַג‬
‫ֲמימוּת ְלכָל ָדּבָר ֶשׁ ִבּ ְקד ָ‬
‫ְהוּדי ָשׁ ְר ִשׁי ַוח ִ‬
‫ִחנּוּ‪ ‬י ִ‬
‫ֲסידוּת‬
‫רוּחהּ ֶשׁל ח ִ‬
‫ָטן ְבּבֵית הוֹרָיו‪ֲ ,‬אבָל ְל ָ‬
‫ָהם ַהקּ ָ‬
‫ַבר ָ‬
‫אְ‬
‫ַשּׁנִים‪ִ ,‬ה ְס ַתּבֵּר‬
‫ַחבַּ"ד הוּא ‪‬א ִה ְתַו ֵדּ ַע ָשׁם‪ .‬רַק ַבּחֲלוֹף ה ָ‬
‫ישׁיבָתוֹ ְואַף הוּא‬
‫ַשּׁ"בּ ִל ִ‬
‫ַבּי ָהר ַ‬
‫ָחר ָהר ִ‬
‫ִשׁ ָמתוֹ בּ ַ‬
‫ִכּי גַּם אֶת נ ְ‬
‫ימים'‪...‬‬
‫'תּוֹמכֵי ְתּ ִמ ִ‬
‫ַפ ְסלֵי ְ‬
‫ַחבֹּשׁ אֶת ס ְ‬
‫ָזכָה ל ְ‬
‫ַתּה‬
‫ָעיר ֶשׁזֶּה ע ָ‬
‫ֶח ִליט ַהַנּעַר ַהצּ ִ‬
‫ֻסבָּר‪ ,‬ה ְ‬
‫ְבּאֹרַח ִבּ ְל ִתּי‪-‬מ ְ‬
‫ִויטשׁ‪.‬‬
‫ַרכּוֹ ְל ֵעבֶר ְליוּבַּאו ְ‬
‫ָמ ְלאוּ לוֹ ‪ָ 13‬שׁנִים‪ָ ,‬לצֵאת ְלד ְ‬
‫וּבקֵּשׁ‬
‫ְשׁיבָה ִ‬
‫ְבּ ַהגִּיעוֹ ָלֲעיָרָה‪ ,‬הוּא בָּא ְבּ ַשֲׁערֵי ַהיּ ִ‬
‫ַשּׁ"בּ‪.‬‬
‫ַבּי ָהר ַ‬
‫ַ'חדֶר' ֶשׁ ַבּ ֲחצַר ָהר ִ‬
‫מּוּדים בּ ֶ‬
‫ַלּ ִ‬
‫ְל ִה ְת ַקבֵּל ל ִ‬
‫יכוֹתיו‬
‫ֲל ָ‬
‫ֲסידוּת‪ ,‬נֹעַם ה ִ‬
‫וּתשׁוּקָתוֹ ָה ַעזָּה ְלתוֹרַת ַהח ִ‬
‫ְרצוֹנוֹ ְ‬
‫ֵיטב‬
‫ֲמה בּוֹ‪ִ ,‬סיְּעוּ לוֹ ה ֵ‬
‫ִשׂ ָראֵל ֶשׁ ִפּע ָ‬
‫ְרוּח ַא ֲהבַת י ְ‬
‫ו ַ‬
‫ֲמ ִתּי‪,‬‬
‫'ת ִמים' א ִ‬
‫ְשׁיבָה‪ .‬עַד ְמ ֵהרָה הוּא ָהפַ‪ְ ‬ל ָ‬
‫ְל ִה ְשׁ ַתּלֵּב ַבּיּ ִ‬
‫ַמּלָּה‪.‬‬
‫ִבּ ְמלוֹא מוּבָן ה ִ‬

‫ַכֲּעבֹר כּ ָ‬
‫ַחתּוֹ ְל ַהגֵּר‬
‫יטה ִמ ְשׁפּ ְ‬
‫ֶח ִל ָ‬
‫ַמּה ָשׁנִים‪ְ ,‬כּ ֶשׁה ְ‬
‫ִויטשׁ וּבָאוּ‬
‫ַרכָּם ִבּ ְליוּבַּאו ְ‬
‫ָברוּ הוֹרָיו ְבּד ְ‬
‫ְל ָא ֶמ ִריקָה‪ ,‬ע ְ‬
‫ָעיר רַק ָמ ַשׁ‪‬‬
‫ָהם ַהצּ ִ‬
‫ַבר ָ‬
‫ַחד ִע ָמּם‪ֲ .‬אבָל א ְ‬
‫ַחתּוֹ י ַ‬
‫ְלק ְ‬
‫ְסיעָה‪.‬‬
‫ָחה עַל ַהסַּף אֶת ַה ַה ָצּעָה ְל ִה ְצ ָטרֵף ַלנּ ִ‬
‫ִבּ ְכ ֵתפָיו‪ְ ,‬וד ָ‬
‫קוֹמי‬
‫ִויטשׁ ִהיא ְמ ִ‬
‫וּליוּבַּאו ְ‬
‫ַח ִתּי ְ‬
‫ימים הֵם ִמ ְשׁפּ ְ‬
‫ַתּ ִמ ִ‬
‫"ה ְ‬
‫ֵשׁיב ְלהוֹרָיו ַהנּ ְִד ָה ִמים‪ֶ ,‬שׁ ִהנִּיחוּ ִל ְבנָם‬
‫ֵיתי" הוּא ה ִ‬
‫וּב ִ‬
‫ְשׁיבָה ו ְִל ְשׁקֹד עַל ִלמּוּד הַתּוֹרָה ַועֲבוֹדַת ה'‬
‫ְל ִה ָשּׁאֵר ַבּיּ ִ‬
‫ֲסידוּת‪.‬‬
‫ְבּ ֶדרֶ‪ַ ‬הח ִ‬
‫ַשּׁ"בּ‪ .‬וְר'‬
‫ַבּי ָהר ַ‬
‫ָשׁנִים ָח ְלפוּ‪ְ ,‬בּב' נִיסָן תר"פ ִה ְס ַתּלֵּק ָהר ִ‬
‫ַשּׁ"בּ‪,‬‬
‫ַבּי ָהר ַ‬
‫ֻשּׁר ְבּלֵב ְונֶפֶשׁ ָלר ִ‬
‫ָהם ֶשׁ ָהיָה ָח ִסיד ְמק ָ‬
‫ַבר ָ‬
‫אְ‬
‫אוֹשׁשׁ‪ ...‬הוּא ' ָקלַט' ִמיָּד אֶת‬
‫ְמן ְל ִה ְת ֵ‬
‫ַצמוֹ ז ַ‬
‫‪‬א ָלקַח ְלע ְ‬
‫ֲסידוֹ‬
‫ְהפַ‪ִ ‬בּ ְמ ֵהרָה ַלח ִ‬
‫ַבּי ָה ַריַּי"צ ו ָ‬
‫ַנּוֹכ ִחי ‪ָ -‬הר ִ‬
‫ַבּי ה ְ‬
‫ָהר ִ‬
‫ָהם אֶת זוּגָתוֹ‬
‫ַבר ָ‬
‫ָשׂא ר' א ְ‬
‫אוֹתן ָשׁנִים נ ָ‬
‫ַמּסוּר ְו ַהנּ ְִל ָהב‪ְ .‬בּ ָ‬
‫הָ‬
‫ַחתּוֹ‪ִ .‬בּ ְשׁ ִליחוּתוֹ ֶשׁל‬
‫וּמ ְשׁפּ ְ‬
‫ֵקים אֶת בֵּיתוֹ ִ‬
‫ָמרַת ִר ְבקָה ְוה ִ‬
‫בּוּרית‬
‫ַצּ ִ‬
‫ַסקָנוּת ה ִ‬
‫ַבּי ָה ַריַּי"ץ‪ ,‬הוּא נ ְִכנַס ְל ֶשׁ ַטח ָהע ְ‬
‫ָהר ִ‬
‫וּ ָפעַל ְל‪‬א לֵאוּת ַל ֲה ָפצַת הַתּוֹרָה ְו ַהיַּהֲדוּת ְבּ ַר ֲחבֵי‬
‫רוּסיָה‪.‬‬
‫ְ‬
‫ָהם ָלצֵאת ִעם‬
‫ַבר ָ‬
‫ַבּי ְלר' א ְ‬
‫ַמּה ָשׁנִים הוֹרָה ָהר ִ‬
‫ַחר כּ ָ‬
‫ְלא ַ‬
‫ָל ָתה ְל ֶארֶץ‬
‫ָריז ע ְ‬
‫ַחת פּ ִ‬
‫ְאכֵן ִמ ְשׁפּ ַ‬
‫רוּסיָה‪ ,‬ו ָ‬
‫ַחתּוֹ ֵמ ְ‬
‫ִמ ְשׁפּ ְ‬
‫ְמן רַב וּבֵיתוֹ‬
‫ַשּׁבָה ְבּ ֶפתַח ִתּ ְקוָה‪ .‬א ָחלַף ז ַ‬
‫ְה ְתי ְ‬
‫ַהקֹּדֶשׁ ו ִ‬
‫ַר‪-‬כּוֹכבָא ‪ָ 16‬הפַ‪ְ ‬ל ֶמ ְרכָּז‬
‫ְ‬
‫ָהם ִבּ ְרחוֹב בּ‬
‫ַבר ָ‬
‫ֶשׁל ר' א ְ‬
‫ַמּ ְר ָכּזִית ְבּ ֶארֶץ‬
‫ַכּתֹבֶת ה ֶ‬
‫ְתה זוֹ ה ְ‬
‫ַ"דּי ֶשׁל ַמ ָמּשׁ‪ָ .‬הי ָ‬
‫ַחבּ ִ‬
‫ַבּי‪.‬‬
‫ִשׁ ְלחוּ ִמ ְכ ָתּבָיו ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ֶיה נ ְ‬
‫ַהקֹּדֶשׁ‪ֵ ,‬אל ָ‬
‫ירים ֶשׁל ר'‬
‫ַמּ ְס ִע ִ‬
‫ָאוֹתיו ה ַ‬
‫ַתק ָ‬
‫ַרפּ ְ‬
‫קוֹרוֹתיו ְוה ְ‬
‫ָ‬
‫ֶמ ֵשׁ‪‬‬
‫עַל ה ְ‬
‫ַשּׁבוּ ַע ַהבָּא‪...‬‬
‫ָהם נ ְִקרָא אי"ה בּ ָ‬
‫ַבר ָ‬
‫אְ‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬
‫‪22/10/2012 13:52:44‬‬

‫‪73‬‬
‫‪352.indd 5‬‬

‫‪6‬‬

‫תקציר‬
‫בית חב"ד ברנו מתכנן התוועדות גדולה לרגל ב'‬
‫באייר‪ .‬ג'ורג' מבחין במודעות ומתכנן פעולה נגד הבית‬
‫חב"ד‪.‬‬

‫תוכנית מושלמת‬
‫"ראית את המודעות?" שאל אנדריי את ג'ורג'‪.‬‬
‫"אילו מודעות?" ג'ורג' עשה עצמו כלא מבין‪.‬‬
‫"של בית חב"ד‪ ,‬הם שוב עושים מסיבה גדולה"‪ ,‬סיפר אנדריי‪" .‬מה עושים‬
‫איתם?"‬
‫"אני לא יודע" משך ג'ורג' בכתפיו‪.‬‬
‫אנדריי בחן אותו במבט מעמיק‪" :‬אתה לא מתכוון למה שאתה אומר‪,‬‬
‫גורג'"‪ ,‬אמר בחוסר אמון‪" .‬אתה‪ ,‬ראש הקבוצה שלנו‪ ,‬מי שדחף אותנו‬
‫למלחמה ביהודי ובפעילותו‪ ,‬אתה מרים ידיים?"‬
‫"אני לא מרים ידיים"‪ ,‬התפתל ג'ורג'‪ ,‬מנסה לתמרן בין רצונו להותיר את‬
‫תוכניתו כסוד בינו לבין עצמו‪ ,‬לבין הצורך לספק לחברו תשובה מספקת‪.‬‬
‫"אבל אני רואה שזה די קשה להתעסק איתם‪ ,‬יש להם אהדה בציבור‪ ,‬כך‬
‫שאם נבוא ונפריע להתכנסות שלהם‪ ,‬לא נרוויח מכך מאומה‪ .‬צריך לחשוב‬
‫בגדול‪ ,‬בלי קשר לאירוע כזה או אחר שהם מארגנים‪ ,‬איך גורמים לאנשים‬
‫לאט לאט לעזוב את המקום לצמיתות"‪.‬‬
‫"יש לך רעיון?" סקר אנדריי את פניו של ג'ורג'‪.‬‬
‫"בינתיים לא משהו מיוחד‪ .‬אתה רואה‪ ,‬ניסינו לפרסם נגדם כתבה בעיתון‬
‫והם מיד השיגו מישהו שיגן עליהם"‪ ,‬הגיב ג'ורג'‪" .‬אולי בימים הקרובים‬
‫נכנס אסיפה בענין ונדון בדרכי פעולה‪ .‬תקבע יום ושעה עם החברים‬
‫ותגיד לי מתי מסתדר לכולם להיפגש"‪.‬‬
‫"מאה אחוז"‪ ,‬טפח אנדריי בעוצמה על שכמו של ג'ורג'‪" .‬ידעתי שלא‬
‫תאכזב"‪.‬‬
‫הוא פנה לדרכו‪ ,‬ג'ורג' מישש את כתפו‪' .‬אתה אפילו לא יודע עד כמה'‬
‫לחש לעצמו‪ ,‬חש שטפיחת השכם הזו מגיעה לו‪ ,‬בהחלט‪.‬‬

‫‪...‬‬

‫החניון הגדול של חברת השכרת הרכבים היה מלא מתמיד‪ .‬פול‪ ,‬הפקיד‬
‫התורן‪ ,‬פיהק בעייפות‪ .‬זו המשמרת המשעממת ביותר שהוא זוכר מאז‬
‫התחיל לעבוד בחברה לפני כשנתיים‪ .‬נכון שבתקופה זו של השנה תנועת‬
‫הלקוחות דלילה‪ ,‬האביב שבחוץ עושה כנראה חשק לאנשים ללכת ברגל‪,‬‬
‫או להשתמש בשרותי התחבורה הציבורית‪ ,‬ביודעם שלא יקפאו מקור‬
‫עד שיגיע האוטובוס לתחנה‪ .‬אולם יום כה שומם לא זכור לו מעולם‪,‬‬

‫‪74‬‬
‫‪22/10/2012 13:51:28‬‬

‫• י' מר‪-‬חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪352.indd 6‬‬

‫כבר חמש שעות הוא יושב כאן‪ ,‬ואף‬
‫אחד לא הגיע להתעניין על רכב‬
‫להשכרה‪.‬‬
‫'מזל שהחברה לא משלמת‬
‫לפי מספר הרכבים שהושכרו‬
‫במשמרת'‪ ,‬גיחך לעצמו‪ ,‬מתפרקד‬
‫בכסא המשרדי הנוח‪ ,‬לוגם את‬
‫שאריות הקולה שבכוסו‪.‬‬

‫אתה חייב לראות את כל המסמכים‬
‫הללו?" שאל הלקוח שאלה בלתי‬
‫צפויה‪ .‬פול הופתע‪.‬‬
‫"בוודאי‪ ,‬איזו שאלה‪ ,‬אני לא יכול‬
‫להשכיר רכב למישהו שאין לו רשיון‬
‫נהיגה‪ ,‬ובלי שאדע מיהו‪ .‬אולי הוא‬
‫טרוריסט שמבקש לבצע פיגוע‪ ,‬או‬
‫עבריין שלוקח את הרכב למטרות‬
‫עברה על החוק?"‬

‫"שלום"‪ .‬מישהו נכנס לפתע למשרד‪ ,‬קוטע את מסכת החלומות בהקיץ‬
‫אותם הספיק פול לטוות‪.‬‬
‫"שלום וברכה‪ ,‬במה אוכל לעזור לאדוני?" הזדקף פול בכסאו‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫יעל שניאורסון‬

‫עוררו אצלו חשד עמום‪ ,‬והוא לא ידע‬
‫האם הוא סתם מתעניין או שמא‬
‫הוא עבריין פוטנציאלי‪ .‬אולם הכל‬
‫היה חלק בתעודות‪ ,‬ופול לא מצא כל‬
‫ממצא מחשיד‪ .‬הוא נזף בעצמו על‬
‫חשדנותו המוגזמת‪ .‬זכותו של אדם‬
‫לברר ולהבין מדוע דורשים ממנו‬
‫להציג מסמכים כאלה ואחרים‪.‬‬

‫"חמישים יורו‪ .‬אתה משלם באשראי?" שאל – קבע‪.‬‬
‫הבחור הושיט ידו לכיסו‪" ,‬לא ‪ ,‬אני משלם במזומן"‪ ,‬ענה‪ .‬הוא שלף שטר‬
‫של חמישים יורו והושיט לפול‪.‬‬

‫"אני רוצה לשכור רכב"‪ ,‬החל הלקוח‪ .‬פול הנהן בראשו‪' .‬ברור שזה מה‬
‫שאתה רוצה‪ ,‬בשביל זה הגעת לכאן' הרהר בבדיחות‪" .‬באיזה רכב אתה‬
‫מעונין?"‬

‫פול מילא את הנתונים הנדרשים במחשב‪ ,‬והגיש לבחור את מפתחות‬
‫הרכב‪" .‬הרכב הראשון בשורה השלישית מימין"‪ ,‬הנחה את הבחור‪" .‬יום‬
‫טוב ונסיעה טובה אדוני"‪.‬‬

‫"אמ‪ "...‬הבחור המוצק שמולו נבוך מעט‪" .‬האמת היא שלא כל כך משנה‬
‫לי איזה רכב‪ .‬משהו זול‪ ,‬עדיף ישן‪ ,‬ולא צריך להיות גדול"‪ .‬הוא חכך לרגע‬
‫בדעתו ואחר הוסיף‪" :‬אבל שיסע טוב"‪.‬‬

‫הוא עקב במבטו אחר הבחור הצועד בחניון‪ .‬איך שלא יהיה‪ ,‬המשמרת‬
‫הזאת כבר יצאה מהגדרת המשמרת המשעממת ביותר‪.‬‬

‫"ברור‪ ,‬אדוני‪ ,‬ברור‪ .‬כל הרכבים בחברתנו הם רכבים מצוינים‪ ,‬מתוחזקים‬
‫ושמורים היטב"‪ ,‬הרעיף עליו פול את מלוא האדיבות‪ ,‬אותה היה אמור‬
‫לחלק היום בין לקוחות נוספים‪.‬‬

‫הפורד האדומה החליקה על הכביש‪ .‬ג'ורג' הפעיל את המוזיקה ברכב‪,‬‬
‫מרוצה מעצמו‪' .‬הכל הולך בינתיים לפי התוכנית' הרהר לעצמו‪' .‬המכונית‬
‫כבר בידיים שלי‪ ,‬גלוני הדלק הרזרביים שרכשתי בתחנת הדלק נמצאים‬
‫כבר בתא המטען‪ .‬ומחר לפנות ערב אני יוצא אל המשימה'‪.‬‬

‫הוא עלעל בפנקסו‪ ,‬ואחר החל מציע ללקוח שמולו מספר רכבים שנראו‬
‫לו הולמים‪.‬‬
‫"תן לי משהו אחד‪ ,‬לא כל כך משנה לי איזה‪ ,‬זה בסך הכל ליומיים"‪,‬‬
‫קטע הבחור את שטף דבורו‪" .‬אני ממילא לא מבין בזה"‪.‬‬
‫"אוקיי" נסוג פול‪” ,‬נראה לי שהפורד האדומה תתאים לך‪ ,‬תראה לי‬
‫בבקשה רישיון בתוקף‪ ,‬דרכון או תעודת זהות‪ ,‬ותן לי את פרטי כרטיס‬
‫האשראי שלך"‪.‬‬
‫"אתה חייב לראות את כל המסמכים הללו?" שאל הלקוח שאלה בלתי‬
‫צפויה‪ .‬פול הופתע‪.‬‬
‫"בוודאי‪ ,‬איזו שאלה‪ ,‬אני לא יכול להשכיר רכב למישהו שאין לו רשיון‬
‫נהיגה‪ ,‬ובלי שאדע מיהו‪ .‬אולי הוא טרוריסט שמבקש לבצע פיגוע‪ ,‬או‬
‫עבריין שלוקח את הרכב למטרות עברה על החוק?"‬
‫"ואיך על פי תעודת הזהות אתה יכול לדעת אם זה עבריין או‬
‫טרוריסט?" הקשה הבחור‪" .‬זה הרי לא מופיע בתעודת הזהות"‪.‬‬

‫‪...‬‬

‫הוא חזר שוב ושוב במוחו על פרטי התוכנית אותה הגה‪ .‬בשמונה וחצי‪,‬‬
‫מחצית השעה לאחר פתיחתה הרישמית של ההתכנסות בבית חב"ד‪,‬‬
‫כשיהיה בטוח שרוב רובם של האנשים כבר מצויים במקום – הוא יגיע‬
‫לשם‪ .‬או אז‪ ,‬יעביר את גלוני הדלק לחצר בית חב"ד‪ ,‬ויצית אותם‪ .‬עוד‬
‫לפני שיספיק אי מי להבחין בו‪ ,‬הוא כבר יעשה את דרכו חזרה לחברת‬
‫ההשכרה‪ ,‬להחזיר את הרכב‪ .‬האנדרלמוסיה שתתרחש במקום תהיה‬
‫מושלמת‪ ,‬בין אם יהיו נפגעים רבים מן ההצתה ובין אם לא‪ ,‬מקרה כזה‬
‫ירחיק את האנשים מבית חב"ד לזמן רב מאד‪ ,‬אם לא לצמיתות‪.‬‬
‫הוא החנה את הרכב במרחק מה ממעונות הסטודנטים‪,‬‬
‫כדי שאף אחד מחבריו לא יבחין ברכב ששכר‪ ,‬ופנה‬
‫לכיוון הבנין‪ ,‬שורק לעצמו בעליזות‪.‬‬

‫‪‰‬מ˘ך ב‚ליון ‪‰‬ב‡ ‡י"‪‰‬‬

‫"נכון"‪ ,‬הסכים עמו פול‪" ,‬אבל אם מדובר בעבריין ידוע שתמונותיו‬
‫מפורסמות בעיתונים על ידי המשטרה אני יכול לזהות אותו‪ .‬או אם‬
‫למשל אדם מראה לי תעודה שהתמונה שבה לא בדיוק תואמת למראהו‪,‬‬
‫אלו דברים שמעוררים אצלי חשד‪ ,‬אני מחויב לשים לב לפרטים הללו"‪.‬‬
‫"הבנתי"‪ .‬פול תהה אם הבחור אכן השמיע אנחת רווחה‪ ,‬או שמא רק‬
‫היה נדמה לו? "טוב‪ ,‬אז הנה קח את התעודות שלי"‪.‬‬
‫פול עיין ברישיון ובתעודה המזהה בשימת לב‪ .‬שאלותיו של הבחור‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪22/10/2012 13:51:30‬‬

‫‪75‬‬
‫‪352.indd 7‬‬

‫‪8‬‬

‫ו ְ ַה ַפּעַם‪ :‬חֲבוּרַת חַיָּל ְמסַכְּמִים כִּי חֲסִידִים ל ְעוֹל ָם לֹא נ ִ ְפרָדִים‪...‬‬
‫לו…רו…סנ¿ ט ַ‪‰‬יּ ׁ ָָ˘ן ׁ ∆˘ ָּ˙ ‪ƒ‬לינוּ ז∆ ‪ַ ‰‬מ ָּמ ׁ˘ ∆ר‚ַ ע ָﬠˆוּב‪ ,‬ו¿‚ַ ם ֲ‡נַ ¿חנוּ עו…„ ל …‡ ¿מ ַﬠ ¿ ּכ ‪ƒ‬לים‬
‫∆‬
‫‡ו…רו… ַ‪˜ּ ָ ‰‬לו ּׁ˘ ׁ ∆˘ל ַ‪¿ ‰‬פ‬
‫ָל ַ‡ ֲחרו…נָ ‪ּ ַ ‰‬ב ַּמ ֲחנ∆ ‪‡ƒ ‰≈ ,‰‬יר ַ˜לּ ו…˙ ∆‡˙ ַ‪¿ ˘ֻ ׁ ּ ‰‬ל ָחן ∆ו¿‡˙ ∆‡˙ ז∆ ‪ָ ‡ֲ ,‰‬בל ַ‪˘ָ ׁ ּ ‰‬בו ַּﬠ ֲ‡נַ ¿חנוּ ל …‡ כּ ¿ו…˙ ‪ƒ‬בים ¿ ּכמו… ¿ ּב ָכל‬
‫י‪ָ ׂ˘ƒ‬ר ≈‡ל ז∆ ‪‡ ‰‬ו… ַ‡ ≈חר‪˘ָ ׁ ּ ‰ַ .‬בו ַּﬠ‬
‫ַר ֲח ≈בי ַ‪ַּ ‰‬מ ֲחנ∆ ‪ַ .‰‬ﬠל ַ‪¿ ˘ֻ ׁ ּ ‰‬ל ָחן ַ‪ָ ˜ּ ָ ‰‬טן ָ‪‰‬יוּ ֻמ ָ ּנ ‪ƒ‬חים ַ ּ„ ּ ‪ƒ‬פים ׁ ָ˘בו ַּﬠ ַ ּכ ָּ˙ ָב‪ַ ‰‬ﬠל ¿ ּ‚„ו…ל ¿‬
‫¿ל ָבנ‪ ƒ‬ים ו ‪ּƒ‬מ ¿ס ּ ַפר ∆ﬠ ¿פרו…נו…˙ ≈ו¿ﬠ ‪ƒ‬טים‪.‬‬
‫ֲ‡נַ ¿חנוּ ¿מ ַס ¿ ּכ ‪ƒ‬מים ו ¿ּמ ַסיּ ‪¿ƒ‬מים ַ ּ‚ם ∆‡˙ ַ‪ָּ ‰‬מ„ו…ר ַ‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל‡‬
‫‪'ƒ‬ס ּפו ָּר ּ‪˘∆ ׁ ‰‬ל ‪ƒ‬ס ¿פ ‪ƒ‬ריָּ‪.'‰‬‬
‫ַ‪ָ ˘ָ ׁ ּ ‰‬ﬠ‪ַ ˘¿ ׁ ‰‬ﬠ˙ ∆ﬠ ∆רב ֻמ ¿˜ ∆ ּ„ ∆מ˙‪ ,‬ו ¿ּב ָכל ז…‡˙ ַ‪‰‬יּ ≈ָר ַח‬
‫≈ ּכן‪¿ ‰ַ ‰ַ ,‬ח ָל ָט‪ָ ‰ָ ‰‬י¿˙‪¿ ‰‬מ‡ו…„ ¿מ‡ו…„ ָ˜ ׁ ָ˘‪ָ ‡ֲ ,‰‬בל‬
‫רו…מי‬
‫¿ ּכ ָבר ‪¿ ‰ƒ‬ס ּ ‪ƒ‬פי˜ ‪ƒ‬ל ¿˙ ּפ…ס ∆‡˙ ¿מ˜ו…מו… ַ‪˜ּ ָ ‰‬בו ַּﬠ ‪ּ ƒ‬ב ¿מ ≈‬
‫ּ‬
‫ַ‪ַ ˘ָ ׁ ּ ‰‬מי‪ƒ‬ם‪ּ ¿ .‬ב ׁ ָ˘ ָﬠ‪ּ ָ ‰‬כזו… ‪ּ ƒ‬ב ¿˙˜ו ַּפ˙ ַ‪˜ּ ַ ‰‬י‪ ıƒ‬עו…„ ָ‪‰‬י‪ƒ‬ינוּ ¿ ּב ‪ƒ‬ע ¿ ּ˜בו…˙ ‪‡ƒ‬לּ ו ‪ˆּƒ‬ים ‪ƒ‬ו¿סבּ ו…˙ ¿ˆ ָ„ ‪„ƒ‬יו…˙ ׁ ∆˘ ≈‡ינָ ם ּ¿˙לוּי‪ƒ‬ים ¿ ּב ַ‡ף‬
‫יו…˘ ‪ƒ‬בים ׁ ¿˘ ָל ׁ ¿˘ ּ≈˙נוּ ו¿נ∆ ¡‪‰‬נ‪ ƒ‬ים ≈מ‡ו…רו… ַ‪ּ ָ ‰‬ב ‪‰ƒ‬יר ׁ ∆˘ל ַ‪∆ ˘∆ ׁ ּ ‰‬מ ׁ˘‪ָ ‡∆ ,‬ח„‪ֲ ‡ַ ,‬ח ≈רי ‪ּ ƒ‬כ ¿מ ַﬠט ַ‡ ¿ר ָ ּב ‪ƒ‬עים ַ ּכ ָּ˙בו…˙ ָ ּב ∆‪‰‬ם ‪ƒ‬ס ּ ַפ ¿רנוּ‬
‫ׁ¿‬
‫ָ‬
‫¿‬
‫‡ו…רי ַ‪„ּ ‰‬ו…רו…˙‪ַ ,‬ו¿ﬠל‬
‫י‪ָ ׂ˘ƒ‬ר ≈‡ל ¿מ ≈‬
‫„ו…לי ¿‬
‫יַח„ ַﬠל ¿ ּ‚ ≈‬
‫ַ‡ך ָ'מ‪ַ ‰‬רבּ וּ ַמ ֲﬠ ∆˘ׂ יך ‪ ,''‰‬ו ‪ּƒ‬בז¿ ַמ ‪ּ ƒ‬נים ≈‡לּ וּ ׁ ∆˘ל ַ‪‰‬ח ∆…רף ָו¿ל ַמ ¿„נוּ ַ‬
‫‡ו…˙ם ָ ּכ ¿˙בוּ‪ּ ¿ .‬ב ַˆ ַﬠר‬
‫ו¿נו…סיף ¿ל ָכ ¿ך ַ‪ּ¿ ‰‬ס ָפ ‪ƒ‬רים ַו¿‪ƒ ‰‬חבּ ו ‪ּƒ‬רים ַ‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל ‪‡ƒ‬ים ָ‬
‫ַ‪‰‬יּ ‪ָƒ‬מים ‪ƒ‬מ ¿˙ ַ˜ ¿ ּˆ ‪ƒ‬רים ַו¿‪ּ ≈ ‰‬לילו…˙ ‪ƒ‬מ ¿˙ ָ‡ ¿ר ‪ƒ‬כים‪ƒ ,‬‬
‫'˘עו…ן ַ‪˜ּ ַ ‰‬י‪ƒ 'ıƒ‬ל ׁ ¿˘עו…ן ַ‪‰‬ח ∆…רף; ו ‪ּƒ‬מ ּ≈מ ָיל‡ ַרב ֲ‡נַ ¿חנוּ נ‪¿ ƒ‬פ ָר ‪„ƒ‬ים ו ¿ּמ ַפ ‪ּ ƒ‬נים ∆‡˙ ַ‪ָּ ‰‬מ˜ו…ם ¿ל ‪ƒ‬ס ¿„ ַר˙‬
‫∆‡˙ ַ‪˘ƒ ׁ ּ ‰‬נּ וּי ‪ƒ‬מ ּ ׁ ¿‬
‫ָ ּכ ≈ﬠ˙ ָ‪‡‰‬ו…ר ַ‪‰‬יּ ‪ָƒ‬חי„ ׁ ∆˘ ּ≈מ ‪‡ƒ‬יר ∆‡˙ ַ‪ַּ ‰‬מ ֲחנ∆ ‪‰ ‰‬וּ‡ ‡ו…רו… ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙בו…˙ ַ‪ּ ָ ‰‬ב ָ‡‪ƒ ˙¿ ˙ַּ ˘∆ ׁ ‰‬חיל ַ ּב ּ ׁ ָ˘בו ַּﬠ ַ‪ּ ָ ‰‬ב‡ ¿ ּב ∆ﬠז¿ ַר˙ ‪,'‰‬‬
‫לו…רו…סנ¿ ט‪.‬‬
‫∆‬
‫ַ‪˜ּ ָ ‰‬לו ּׁ˘ ׁ ∆˘ל ַ‪¿ ‰‬פ‬
‫ו ∆ּב ַטח ּ‪‰¿ ˙ƒ‬י∆‪ ‰‬ל …‡ ּ ָפחו…˙ ָיָפ‪ ‰‬ו ¿ּמ ַﬠנ¿ י∆נ∆ ˙‪.‬‬
‫יָ˘ ¿בנוּ ׁ ¿˘ ָל ׁ ¿˘ ּ≈˙נוּ‪∆ ,‬ו¿‪¡ ‰‬ﬠ ≈לינוּ ז‪¿ ƒ‬כרו…נו…˙ ׁ ∆˘ל‬
‫יֻח„ ‪ּ ƒ‬ב ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ביל ַ‪˘ָ ׁ ּ ‰‬בו ַּﬠ ָ‪ֲ ‡ַ ‰‬חרו…ן‪¿ ‰∆ ,‬ח ַל ¿טנוּ ׁ ∆˘ ָ ּכל‬
‫ָ‡ז ‪ּ ƒ‬ב ¿מ ָ‬
‫¿ס ‪ƒ‬ביב ַ‪¿ ˘ֻ ׁ ּ ‰‬ל ָחן ׁ ַ‬
‫¿‬
‫ו‪ƒ‬יפ ≈רט ‪ּ ƒ‬ב ¿פנ≈ ∆יכם ∆‡˙‬
‫≈‡רו ‪ּƒ‬עים נ‪¿ ƒ‬פ ָל ‪‡ƒ‬ים‪≈ ,‬מ ַ‪ֲ ‰‬חוָיו…˙ ַו¿‪ָ „ּ ¿ ‰‬ב ‪ƒ‬רים ַ‪ַּ ‰‬מ ¿„ ‪ƒ ‰ƒ‬ימים ∆‡ ָח„ ≈מ ‪˙ָּ ‡ƒ‬נוּ ֲיַﬠר…ך ‪ƒ‬סכּ וּם ָ˜ ָטן ָ‬
‫‡ו…˙ם ָﬠ ַבר ≈מ ָ‡ז ֲﬠ ‪ƒ‬ליּ ָָ˙ ּ‪˘∆ ׁ ‰‬ל‬
‫ָ‬
‫ַ‪˘ƒ ׁ ּ ‰‬נּ וּי‪ƒ‬ים ַו¿‪ֲ ‰‬חוָיו…˙‬
‫ׁ ∆˘ ָﬠ ¿ברוּ ָﬠ ≈לינוּ ∆ ּב √ח ָ„ ׁ ‪˘ƒ‬ים ָ‪ֲ ‡ַ ‰‬חרו…נ‪ ƒ‬ים‪.‬‬
‫ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙ ָב‪ָ ‰‬ל‡ו…ר‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪22/10/2012 13:51:32‬‬

‫• י' מר‪-‬חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪352.indd 8‬‬

‫‪9‬‬

‫מאת‪ :‬ישראליק פריד‬

‫ז∆ ‪‰ָ ‰‬יָ‪„ּ ַ ‰‬י ‪ƒ‬מ ¿ ּז ַמן‪ָ ‡ֲ ,‬בל‬
‫זו…כ ‪ƒ‬רים‬
‫ַ‡ ּ∆˙ם ∆ ּב ַטח עו…„ ¿‬
‫∆‡˙ ַ‪˘ָ ׁ ּ ‰‬בו ַּﬠ ָ‪ƒ ‰‬ר ׁ‬
‫‡˘ו…ן בּ ו…‬
‫‪ּ ַ ‰ƒ‬כ ¿ר ּ‪˙ƒ‬י ∆‡˙ ַחיּ‪ƒ‬ים ≈ו¿לו‪ƒ‬י‪.‬‬
‫ָ‪‰‬יָ‪ ‰‬ז∆ ‪ּ ַ ‰‬ב ַּמ ¿ח ָסן ׁ ∆˘ל ַ‪ּ ƒ ‰‬בנ¿ יָן‬
‫בּ ו… ‪ƒ‬מ ¿˙ ּ‚ ≈ו…רר ≈לו‪ƒ‬י‪ַ ,‬מ ָּמ ׁ˘‬
‫‡כ˙‬
‫¿ ּב ‪ƒ‬ע ּˆו ָּמ ּ‪˘∆ ׁ ‰‬ל ¿מ ∆ל ∆‬
‫ַ‪ּ ƒ ‰‬כ ¿ּס‡ו…˙‬
‫ַ‪ֲ ‰‬ﬠ ָב ַר˙‬
‫∆‡ל‬
‫ַ‪‰‬יּ ׁ ָָ˘ן‬
‫≈מ ַ‪ַּ ‰‬מ ¿ח ָסן‬
‫ַ‪ַּ ‰‬מ ֲחנ∆ ‪‡ָ ˘∆ ׁ ‰‬ז עו…„ ָ‪‰‬יָ‪‰‬‬
‫ָח ָ„ ׁ˘‪˘ָ ׁ .‬ם ָ‪ָ ‰‬י¿˙‪ּ ≈ ‰∆ ‰ַ ‰‬כרוּ˙‬
‫‡˘ו…נָ ‪ ,‰‬ו ‪ּƒ‬מ ּ ׁ ָ˘ם ַר˜‬
‫ָ‪ƒ ‰‬ר ׁ‬
‫ּ‬
‫ּ‬
‫ָ‪ַ ‰‬ל ¿ך ‪ƒ‬ו¿‪ַ ˙¿ ‰‬פ ≈˙ ַח ַ‪˘∆ ׁ ˜ּ ∆ ‰‬ר‬
‫ׁ ∆˘ ‪ּ ƒ‬לי ‪˙ָּ ‡ƒ‬ם‪.‬‬
‫ָל ַמ ¿„ ּ‪˙ƒ‬י ָ‪‰‬מו…ן ָו¿ˆ ַב ¿ר ּ‪˙ƒ‬י‬
‫י‪ָ ׂ˘ƒ‬ר ≈‡ל‪,‬‬
‫„ו…לי ¿‬
‫ַי∆„ע ַרב ַﬠל ¿ ּ‚ ≈‬
‫ו¿חבּ ו ≈ּר ∆י‪‰‬ם‬
‫נ¿ ‪≈ ׂ˘ƒ‬י‡י ַח ַ ּב"„ ‪ƒ‬‬
‫„ו…לים‪ֲ ,‬וַ‪ƒ ‰‬כי ָח ׁ˘וּב‪,‬‬
‫ַ‪ƒ ‚ּ ¿ ‰‬‬
‫‪¿ ˘ַ ׁ ּ ˜ַ ˙¿ ‰ƒ‬ר ּ‪˙ƒ‬י ¿ ּב ∆˜ ׁ ∆˘ר ַﬠז‬
‫¿ל‡ו…רו… ַ‪„‚ּ ָ ‰‬ו…ל ׁ ∆˘ל ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי‬
‫יט"‡‪.‬‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫∆מ ∆ל ¿ך ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫ַ‪˘≈ ׁ ּ ‰‬ם‪,‬‬
‫ָ ּברו ¿ּך‬
‫ַ‪‰‬יּו…ם‬

‫¿ ּב ‪ƒ‬ע ¿ ּ˜בו…˙ ַ‪˘ƒ ׁ ּ ‰‬נּ וּי‪ƒ‬ים ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בים‬
‫ׁ ∆˘ ָﬠ ַב ¿ר ּ‪˙ƒ‬י ‪ּ ƒ‬בז¿ כוּ˙ ַ‪ָּ ‰‬מ„ו…ר‪,‬‬
‫ו ‪ּƒ‬בז¿ כוּ˙ ַחיּ‪ƒ‬ים ≈ו¿לו‪ƒ‬י ָו¿כל‬
‫ַ‪‰‬יּ ָ¿ל ‪„ƒ‬ים ַ‪ֲ ‰‬חמו ‪„ּƒ‬ים ׁ ∆˘ ‪ּ ƒ ‰ƒ‬כירוּ‬
‫‡ו…˙י ∆ ּ„ ∆ר ¿ך ָמ„ו…ר ז∆ ‪,‰‬‬
‫‪ƒ‬‬
‫ו ‪ּƒ‬בז¿ כוּ˙ ַּ˙ ¿ל ‪ƒ‬מ ≈י„י ַ‪ּ ƒ ‰‬כ ָּ˙‪‰‬‬
‫ַ‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל ָ‡‪˘∆ ׁ ‰‬ל ַחיּ‪ƒ‬ים ≈ו¿לו‪ƒ‬י‪,‬‬
‫י‪ƒ‬י˙י‬
‫‡ו…˙י עו…„ ¿ ּכ ׁ ∆˘ ָ‪ƒ ‰‬‬
‫ׁ ∆˘ ‪ּ ¿ ˜ּ ƒ‬בלוּ ‪ƒ‬‬
‫נ‪¿ ƒ‬ר ∆‡‪˘ׁ ‰‬ו…נ∆ ‪≈ ‰‬מ ∆‪‰‬ם‪‡ֲ ,‬נ‪ ƒ‬י‬
‫לו…מ„ ו ‪ּƒ‬מ ¿˙ ַח ≈ ּנ ¿ך ¿ ּב ַ˙ ¿למוּ„‬
‫≈‬
‫ּ‬
‫ּ‬
‫ּ˙ ָו…ר‪ַ ‰‬ח ַ ּב"„ ו ‪ּƒ‬מ ׁ ¿˘ ַ˙ ≈„ל‬
‫ַל ֲﬠ˘ׂ ו…˙ ַ‪¿ ‰‬ר ≈ ּב‪ ‰‬נַ ַח˙ ָל ַר ‪ּ ƒ‬בי‬
‫יט"‡‪.‬‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫∆מ ∆ל ¿ך ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬

‫ׁ ָ˘נָ ‪,‰‬‬
‫‪ּ ƒ‬כ ¿מ ַﬠט‬
‫‪ƒ‬ל ¿פנ≈ י‬
‫¿ ּכ ׁ ∆˘ ‪¿ ‰ƒ‬ס ַ ּכ ¿מ ּ‪˙ƒ‬י ¿ל ַב ָ ּ˜ ׁ ָ˘˙ו… ׁ ∆˘ל‬
‫עו…ר ¿ך ׁ ∆˘ל‬
‫עו…ר ¿ך ׁ ∆˘ ָ ּלנוּ‪≈ ‰ָ ,‬‬
‫ָ‪≈ ‰‬‬
‫'ב ַמ ֲחנ≈ ‪¿ ˆƒ ‰‬ב‡ו…˙ ‪,''‰‬‬
‫‪ƒ‬ע ּ˙ו…ן ¿ ּ‬
‫יַח„ ‪ƒ‬עם‬
‫¿ל ‪ָ ˆ¿ ‰ƒ‬ט ≈רף ‪ƒ‬ו¿ל ¿כ ּ˙…ב ַ‬
‫ַחיּ‪ƒ‬ים ו¿יו…נ‪ ƒ‬י ∆‡˙ ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙ ָב‪ ,‰‬ל …‡‬
‫‪¿ „ּ ƒ‬מיַנ¿ ּ‪˙ƒ‬י ו¿לוּ ¿ל ∆ר‚ַ ע ָ˜ט ׁ ∆˘ ≈‡י‬
‫ּ ַפ ַﬠם יָבו…‡ יו…ם ׁ ∆˘בּ ו… ∆‡ ¿ˆ ָט ≈ר ¿ך‬
‫מו…„„ ‪ƒ‬עם ‪ƒ‬מ ¿ס ּ ָפ ָרם ָ‪ַ ‰‬רב‬
‫¿ל ‪≈ ˙¿ ‰ƒ‬‬
‫‡ו…˙י‬
‫‪ƒ‬‬
‫ׁ ∆˘ל ַ‪‰‬יּ ָ¿ל ‪„ƒ‬ים ׁ ∆˘ ּ¿מזַ ‪‰ƒ‬ים‬
‫ו¿עו…ˆ ‪ƒ‬רים ו ¿ּמ ַ„ ¿ ּב ‪ƒ‬רים‬
‫¿‬
‫ָ ּב ¿רחו…ב‬
‫יֻח„ו…˙‬
‫‪˙ƒּ ‡ƒ‬י ַﬠל ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙בו…˙ ַ‪¿ּ ‰‬מ ָ‬
‫ַו¿‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל‡ו…˙ ׁ ∆˘ ָ ּלנוּ‪.‬‬
‫עו…מ ‪„ƒ‬ים‬
‫ָ‡ז ָ ּכ ≈ﬠ˙‪ּ ¿ ,‬כ ׁ ∆˘ ֲ‡נַ ¿חנוּ ¿‬
‫רו…ˆ‪‰‬‬
‫ַ ּב ַ ּכ ָּ˙ ָב‪ֲ ‡ַ ‰ָ ‰‬חרו…נָ ‪‡ֲ ,‰‬נ‪ ƒ‬י ∆‬
‫¿ל‪‰‬ו…„ו…˙ ¿ל ָכל ַ‪‰‬יּ ָ¿ל ‪„ƒ‬ים ׁ ∆˘ ָּ˙ ¿מכוּ‬
‫¿ל ַ‪¿ ‰‬מ ׁ ‪¿ ˘ƒ‬‬
‫‡ו…˙נוּ‬
‫ו¿עו…„„וּ‬
‫יך‬
‫ָ‬
‫¿‬
‫‪ּ ƒ‬ב ¿כ ‪ַ ˙ƒ‬יב˙ ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙בו…˙‪.‬‬
‫עו…ר ¿ך ַ‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל‡‬
‫ּ˙ ָו…„‪ַ ‰‬ר ָ ּב‪ָ ‰‬ל ≈‬
‫ּ‬
‫ַו¿ל ּ¿מנַ ≈ ּ˜„ ַ‪‰‬יּ ָָ˜ר ׁ ∆˘ ָﬠז¿ רוּ ‪ƒ‬ו¿סי¿עוּ‬
‫ָלנוּ ַרבּ ו…˙ ¿ל‡ ∆…ר ¿ך ָ ּכל ∆מ ׁ ∆˘ ¿ך ַחיּ≈י‬
‫ַ‪ָּ ‰‬מ„ו…ר‪ָ ˙ּ .‬ו…„‪ַ ‰‬ר ָ ּב‪¿ ‰‬ל ָכל ≈‡לּ וּ‬
‫ׁ ∆˘ ≈‪ƒ ‰‬עירוּ ≈ו¿‪‡ƒ ‰‬ירוּ‪ּ ƒ ,‬כי ‪ƒ‬מ ָּט ֻﬠיּו…˙‬
‫∆‡ ¿פ ׁ ָ˘ר ַר˜ ‪ƒ‬ל ¿למ…„‪.‬‬
‫„ו…ל‪ָ ‰‬ל ַר ‪ּ ƒ‬בי ∆מ ∆ל ¿ך‬
‫ו¿˙ו…„‪ƒ ‰ֲ ‰‬כי ¿ ּ‚ ָ‬
‫ָ‬

‫יט"‡‪ּ ָ ˘∆ ׁ ,‬ב ַחר ָ ּבנוּ‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫ּ‬
‫‡ו…˙נו ¿ל ‪ָּ ‰ƒ‬מנו…˙ ַﬠל ∆ˆו∆˙‬
‫ו¿ז‪ּ ָ ƒ‬כ‪ָ ‰‬‬
‫יֻח„‬
‫ַ‪‰‬כּ ¿ו…˙ ‪ƒ‬בים ׁ ∆˘ל ָ‪ƒ ‰‬ע ּ˙ו…ן ַ‪¿ּ ‰‬מ ָ‬
‫ׁ ∆˘ל ¿ˆ ָב‡ו… ‪¿ ˆ'ƒ‬ב‡ו…˙ ‪ƒ ,'‰‬ע ּ˙ו…ן‬
‫'ב ַמ ֲחנ≈ ‪¿ ˆƒ ‰‬ב‡ו…˙ ‪ּ ƒ ˘∆ ׁ .''‰‬נז¿ ∆ ּכ‪‰‬‬
‫¿ּ‬
‫ֻ ּכ ָ ּלנוּ ¿ ּב ∆ﬠז¿ ַר˙ ַ‪˘≈ ׁ ּ ‰‬ם ַל ֲﬠ˘ׂ ו…˙‬
‫לו… ָּ˙ ‪ƒ‬מי„ ַר˜ נַ ַח˙ רו ַּח ָ ּ‚„ו…ל‬
‫ָו¿ל ≈˙˙ לו… ַ‪¿ ‰‬ר ≈ ּב‪¿ ׂ˘ƒ ‰‬מ ָח‪.‰‬‬

‫‪ƒ‬מ ≈ ּכיוָן ׁ ∆˘ ∆ ּז‪˘ָ ׁ ּ ‰ַ ‰‬בו ַּﬠ ָ‪ֲ ‡ַ ‰‬חרו…ן ׁ ∆˘בּ ו… ָ‡נוּ‬
‫נ‪¿ ƒ‬פ ָ ּ‚ ׁ ‪˘ƒ‬ים ≈מ ַﬠל ַ ּ‚ ≈ ּבי ָ‪ƒ ‰‬ע ּ˙ו…ן‪‡ֲ ,‬נ‪ ƒ‬י ֻמ ¿כ ָרח‬
‫י˘י˙ ׁ ∆˘ ַח ׁ ¿˘ ּ‪˙ƒ‬י‬
‫¿ל ׁ ַ˘ ּ≈˙ף ∆‡ ¿˙ ∆כם ‪ּ ƒ‬ב ¿˙חו ׁ ָּ˘‪ƒ ׁ ‡ƒ ‰‬‬
‫¿ ּב ָכל ׁ ָ˘בו ַּﬠ ≈ﬠ˙ ‪˙¿ ‰ƒ‬יַ ּ ׁ ַ˘ ¿ב ּ‪˙ƒ‬י ‪ƒ‬ל ¿כ ּ˙…ב ∆‡˙‬
‫∆ח ¿ל ‪˜ƒ‬י ַ ּב ַ ּכ ָּ˙ ָב‪ּ ָ ‰ַ ‰‬ב ָ‡‪.‰‬‬
‫¿ ּב ָכל ׁ ָ˘בו ַּﬠ‪ּ ַ ,‬ב ּ ׁ ָ˘ ָﬠ‪ּ ָ ‰‬ב ּ‪˙¿ ‰ƒ ‰‬יַ ּ ׁ ַ˘ ¿ב ּ‪˙ƒ‬י‬
‫י‪ƒ‬י˙י ָסמו ¿ּך ו ָּבטו ַּח‬
‫‪ƒ‬ל ¿כ ּ˙…ב ∆‡˙ ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙ ָב‪ƒ ‰ָ - ‰‬‬
‫ׁ ∆˘ ∆‡˙ ַ‪ּ ַ ‰‬כ ָּ˙ ָב‪ּ ָ ‰ַ ‰‬ב ָ‡‪‡ֲ ‰‬נ‪ ƒ‬י ∆‡ ¿כ ּ˙…ב ל …‡ ַﬠל‬
‫ו¿חבּ וּר ז∆ ‪‡ ‰‬ו… ַ‡ ≈חר ¿ ּכמו… ¿ ּב ָכל‬
‫¿ ּ‚„ו…ל י‪ָ ׂ˘¿ ƒ‬ר ≈‡ל ‪ƒ‬‬
‫ׁ ָ˘בו ַּﬠ‪ַ ‡¡ ‰∆ .‬מנ¿ ּ‪˙ƒ‬י ׁ ∆˘ ֲ‡נ‪ ƒ‬י ∆‡ ¿כ ּ˙…ב ֲוַ‡ ַס ּ ≈פר‬
‫‪ƒ‬‬
‫¿ ּב ‪ַ ˙¿ ‰ƒ‬ר ¿ ּ‚ ׁ˘וּ˙ ≈‡ין‬
‫סו…פי˙ ַﬠל ּ˙ו… ָר˙ו…‬
‫ַ‪ֲ ‰‬ח ָ„ ׁ ָ˘‪ַ ‰‬ו¿‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל ָ‡‪˘∆ ׁ ‰‬ל ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי ∆מ ∆לך¿‬
‫יט"‡‪.‬‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫י˙י ≈‡ ¿‬
‫יך ֲ‡ ַס ≈ ּ˜ר‬
‫¿ ּב ≈ﬠינ≈ י רו ‪ּƒ‬חי ¿ ּכ ָבר ָר ‪ƒ ‡ƒ‬‬
‫¿‬
‫‪ּ ƒ‬ב ¿פנ≈ ∆יכם ¿ ּב ‪ַ ˙¿ ‰ƒ‬ר ¿ ּ‚ ׁ˘וּ˙ ∆‡˙ ַ‪ּ ∆ ‰‬כ ∆רך ∆‪ָ ‰‬ח ָ„ ׁ˘‬
‫ׁ ∆˘ל ַ‪ּ ƒ ‰‬‬
‫'ל ּ˜ו ≈ּטי ‪ ׂ˘ƒ‬יחו… ˙'‪ַ ,‬ו¿ﬠל ≈'ס ∆פר‬
‫ַ‪ַּ ‰‬מ ֲ‡ ָמ ‪ƒ‬רים ‪˘˙'‰‬ע"ב' ∆‪ָ ‰‬ח ָ„ ׁ˘ ׁ ∆˘ל ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי‬
‫יט"‡ ׁ ∆˘ ָיּ ָˆ‡ ָל‡ו… ר‪.‬‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫∆מ ∆ל ¿ך ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫ֲ‡ ָבל ¿ל ַˆ ֲﬠ ‪ƒ‬רי ַ‪„‚ּ ָ ‰‬ו…ל ל …‡ זָ ‪ƒ‬כינוּ ¿ל ‪‚ּ ַ ˙¿ ‰ƒ‬לּ וּ˙ו…‬
‫יח‬
‫ַ‪¿ּ ‰‬מ ≈ל ָ‡‪˘∆ ׁ ‰‬ל ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי ∆מ ∆ל ¿ך ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫יט"‡ ַו¿ל ּ˙ו… ָר‪ֲ ‰ַ ‰‬ח ָ„ ׁ ָ˘‪ƒ ‡ˆ≈ ˙≈ּ ˘∆ ׁ ‰‬מ ּ∆מנּ וּ‪.‬‬
‫ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫יֻח„ו… ˙ ַו¿‪ּ ƒ ‰‬נ ¿פ ָל‡ו… ˙‬
‫ַ‡ ַח˙ ַ‪‰‰‬ו… ָר‡ו… ˙ ַ‪¿ּ ‰‬מ ָ‬
‫יט"‡‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫ׁ ∆˘ל ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי ∆מ ∆ל ¿ך ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫¿ ּב ‪ ׂ˘ƒ‬יחו… ˙ ַ‪ּ ¿ ‰‬‬
‫)ﬠ ≈ל ∆י‪‰‬ם ָ ּכ ַ˙ ¿בנוּ‬
‫'„ ַבר ַמ ¿לכוּ˙' ֲ‬
‫ַ ּב ּ ׁ ָ˘בו ַּﬠ ׁ ∆˘ ָﬠ ַבר(‪‰ƒ ,‬י‡ ַ‪‰‰‬ו… ָר ָ‡‪ƒ ‰‬ל ¿למ…„‬
‫יח‪.‬‬
‫ו ¿ּל ַ‪ֲ ‰‬ﬠ ‪ƒ‬מי˜ ¿ ּב ‪ƒ‬ל ּמוּ„ ‪ƒ‬ענ¿ י¿ נ≈ י ¿ ּ‚ ֻ‡ ָ ּל‪ ‰‬ו ָּמ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫יט"‡ ַמ ¿ס ‪ּ ƒ‬ביר ׁ ∆˘ ‪ּ ƒ‬ל ּמוּ„ ז∆ ‪‰ ‰‬וּ‡‬
‫ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫ַ‪∆ „ּ ∆ ‰‬ר ¿ך ַ‪¿ ‰‬יּ ׁ ָ˘ ָר‪ּ ָ ˜ּ ַ ‰ַ ,‰‬ל‪ַ ‰‬ו¿‪¿ּ ‰‬מ ‪ָ ‰ƒ‬יר‪ƒ ‰‬ל ¿פע…ל‬
‫יח ‪˜≈ „¿ ˆƒ‬נוּ‪.‬‬
‫∆‡˙ ‪ּ ƒ‬ב ַי‡˙ ¿מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬
‫יַח„ ַﬠל‬
‫ָ‡ז בּ ו…‡וּ נ‪ַ ˙¿ ƒ‬ח ≈ ּז˜ ו¿נַ ¿ח ‪ƒ‬ליט ַ‬
‫ָ‬
‫‪‰‬ו…ס ָפ‪ּ ¿ ‰‬ב ‪ƒ‬ל ּמוּ„ ‪ƒ‬ענ¿ יָ נ‪ ƒ‬ים ≈‡לּ וּ‪ ,‬ו ¿ּב ∆ﬠז¿ ַר˙ ‪'‰‬‬
‫נ‪ ƒ‬ז¿ ∆ ּכ‪ ‰‬עו…„ ‪ƒ‬ל ¿פנ≈ י ּ ‪ƒ‬פ ¿רסו ָּמ ּ‪˘∆ ׁ ‰‬ל ַ ּכ ָּ˙ ָב‪ ‰‬זו…‬
‫ַל ‪‚ּ ַ ˙¿ ‰ƒ‬לּ וּ˙ ַ‪ƒּ ‰‬מיּ ‪„ָƒ‬י˙ ַו¿‪¿ּ ‰‬מ ≈ל ָ‡‪˘∆ ׁ ‰‬ל ָ‪ַ ‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי‬
‫יט"‡ ּ≈˙ ∆כף ו ‪ּƒ‬מיָּ„ ַמ ָּמ ׁ˘‪.‬‬
‫יח ׁ ¿˘ ‪ƒ‬ל ָ‬
‫∆מ ∆ל ¿ך ַ‪ָּ ‰‬מ ׁ ‪ַ ˘ƒ‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪22/10/2012 13:51:33‬‬

‫‪77‬‬
‫‪352.indd 9‬‬

‫‪10‬‬
‫ַשּׁעוּר‪,‬‬
‫"מ ָחר ָבּ ֶערֶב ִמ ְת ַקיֵּם ה ִ‬
‫ֵימי ִה ְז ָדּרֵז ָלצֵאת ֵמ ַה ַבּיִת‪ָ .‬‬
‫ַבר ִ‬
‫אְ‬
‫ִפנֵי"‪ָ ,‬ח ַשׁב ְבּ ִלבּוֹ‪,‬‬
‫ַס ִפּיק זְמַן ל ְ‬
‫ִתלוֹת אֶת הַמּוֹדָעוֹת מ ְ‬
‫ָרי‪ ‬ל ְ‬
‫ְוצ ִ‬
‫ֻחד ֶשׁה ָ‬
‫"בּ ְמי ָ‬
‫ִ‬
‫ֲשׁר‬
‫ַשּׁעוּר הוּא ‪‬א אַחֵר ֵמא ֶ‬
‫ַשּׁבוּ ַע ִמי ֶשׁיּ ְִמסֹר אֶת ה ִ‬
‫ִמסֹר‬
‫ְשׁיבָה ִבּ ְצפַת‪ ,‬עַל ְמנָת ל ְ‬
‫ֻחד ֵמ ַהיּ ִ‬
‫ַמּ ַפקֵּד מֶענ ְִדּי‪ֶ ,‬שׁ ִהגִּי ַע ִבּ ְמי ָ‬
‫הְ‬
‫בוּעי"‪.‬‬
‫ַשּׁ ִ‬
‫ַלכוּת' ה ְ‬
‫ַ'דּבַר מ ְ‬
‫ַשּׁעוּר ַהקָּבוּ ַע בּ ְ‬
‫ְל ַחיָּלֵי ִצ ְבאוֹת ה' אֶת ה ִ‬
‫ֲצי ָשׁנָה‪,‬‬
‫ִפנֵי ְבּ ֵערֶ‪ ‬ח ִ‬
‫בוּעי הֵחֵל ְכּבָר ל ְ‬
‫ַשּׁ ִ‬
‫ַלכוּת' ה ְ‬
‫ַ'דּבַר מ ְ‬
‫ַשּׁעוּר בּ ְ‬
‫הִ‬
‫ַשּׁבוּ ַע – ַא ֲחרֵי ֶשֻׁכּלָּם ָחזְרוּ ֵמחֹדֶשׁ ִתּ ְשׁרֵי‬
‫ַא ֲחרֵי חַג‪ַ -‬ה ֶפּסַח‪ֲ ,‬אבָל ה ָ‬
‫ַמּ ִשׁ ַ‬
‫ַבּי ֶמלֶ‪ ‬ה ָ‬
‫ִבּ ְמ ִחצָּתוֹ ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ַשּׁעוּר ְכּבָר‬
‫ֶטח ה ִ‬
‫יט"א– בּ ַ‬
‫יח ְשׁ ִל ָ‬
‫ַמרֵי‪.‬‬
‫ַחרֶת ְלג ְ‬
‫יֵ ָראֶה א ֶ‬
‫ָלים‬
‫ַפס ִ‬
‫ֵכין אֶת ַהסּ ְ‬
‫ֵה ָרגִיל‪ .‬הוּא ה ִ‬
‫ֵימי ָקנָה ַה ַפּעַם יוֹתֵר ִכּבּוּד מ ָ‬
‫ַבר ִ‬
‫אְ‬
‫ַמּ ַפקֵּד מֶענ ְִדּי ְלַודֵּא ֶשׁהוּא ַמגִּי ַע‬
‫ַשּׁר ל ְ‬
‫ַכּנֶסֶת‪ ,‬ו ְִה ְתק ֵ‬
‫ְבּ ִפנַּת בֵּית‪-‬ה ְ‬
‫ַבּזְּמַן‪.‬‬
‫ַמּקוֹמוֹת‪,‬‬
‫ְשׁוּבים בּ ְ‬
‫ָדים ְכּבָר הָיוּ י ִ‬
‫תּוֹ‪ֶ ‬רבַע ָשׁעָה מֶענ ְִדּי ִהגִּיעַ‪ַ .‬ה ְיּל ִ‬
‫ַמּ ַרתֵּק‪.‬‬
‫ַשּׁעוּר ה ְ‬
‫ֶר‪-‬רוּח ל ִ‬
‫ְחכּוּ ְבּקֹצ ַ‬
‫וִ‬
‫ָרים!" ָפּתַח מֶענ ְִדּי‪.‬‬
‫ָלים ְיק ִ‬
‫ַמּ ִשׁיחַ! ָשׁבוּ ַע טוֹב ַחיּ ִ‬
‫ַמּלֶ‪ ‬ה ָ‬
‫"י ְִחי ה ֶ‬
‫ָשׁתוֹ ֶשׁל‬
‫ֵיתי ְל ַבקּ ָ‬
‫ַת ָחלָה‪ְ ,‬כּ ֶשַׁנֲּענ ִ‬
‫ֱמת‪ַ .‬בּה ְ‬
‫"א ַֹמר ָלכֶם אֶת ָהא ֶ‬
‫ַלכוּת'‪,‬‬
‫ַ'דּבַר מ ְ‬
‫בוּעי בּ ְ‬
‫ַשּׁ ִ‬
‫ַשּׁעוּר ה ְ‬
‫ִמסֹר אֶת ה ִ‬
‫ֵימי ְל ַהגִּי ַע ְכּדֵי ל ְ‬
‫ַבר ִ‬
‫אְ‬
‫יחה‪ְ ,‬כּדֵי ֶשׁ ֶאֱהיֶה מוּכָן הֵיטֵב‬
‫ַשּׂ ָ‬
‫ַשּׁ ְב ִתּי ִמיָּד ִל ְלמֹד שׁוּב אֶת ה ִ‬
‫ִה ְתי ַ‬
‫יחה ָח ַשׁ ְב ִתּי ְל ֶפתַע‬
‫ַשּׂ ָ‬
‫ַד ִתּי אֶת ה ִ‬
‫ַמּה דַּקּוֹת ָבּהֶן לָמ ְ‬
‫ַשּׁעוּר‪ַ .‬א ֲחרֵי כּ ָ‬
‫לִ‬
‫ַ'דּבַר מ ְ‬
‫ָשׁה ְבּלִמּוּד ה ְ‬
‫ילים ָשׁנָה ֲחד ָ‬
‫ֶשׁ ְכּ ֶשׁ ַמּ ְת ִח ִ‬
‫ַלכוּת'‪ְ ,‬כּדַאי ְמאוֹד‬
‫ֻחד?‬
‫ַשּׂיחוֹת ָהאֵלּוּ ִבּ ְמי ָ‬
‫ַס ִבּיר מַדּוּ ַע כָּל‪-‬כָּ‪ָ ‬חשׁוּב ִל ְלמֹד אֶת ה ִ‬
‫ְלה ְ‬
‫ַבּי‪ֶ ,‬שׁגַּם הֵן – ִשׂיחוֹת ‪‬א פָּחוֹת‬
‫ַרבֵּה ִשׂיחוֹת ֶשׁל ָהר ִ‬
‫ֲהרֵי יֵשׁ עוֹד ה ְ‬
‫'שׁטוּרֶעם' ַדּ ְוקָא‬
‫ַרבֵּה ְ‬
‫עוֹשׂים כָּל כָּ‪ ‬ה ְ‬
‫ָמּה ִ‬
‫ְסוֹדיּוֹת‪ .‬ו ְִאם‪-‬כֵּן‪ ,‬ל ָ‬
‫י ִ‬
‫ַלכוּת'?‬
‫ַ'דּבַר מ ְ‬
‫ִמ ִשּׂיחוֹת ה ְ‬
‫יחה‪,‬‬
‫ַשּׂ ָ‬
‫ַת ִחיל ִל ְלמֹד אֶת ה ִ‬
‫ִפנֵי ֶשׁנּ ְ‬
‫ָלכֵן – ִה ְמ ִשׁי‪ ‬מֶענ ְִדּי – ל ְ‬
‫ַע ִתּי ֵמ ַאבָּא ֶשׁ ִלּי‪.‬‬
‫ַט ִתּי ְל ַספֵּר ָלכֶם ָמ ָשׁל ֶשׁ ָשּׁמ ְ‬
‫ֶחל ְ‬
‫הְ‬
‫ַמּלֶ‪‬‬
‫רוֹמם‪ .‬ל ֶ‬
‫וּמ ָ‬
‫ַמּ ִדינוֹת בָּעוֹלָם‪ַ ,‬חי ַפּעַם ֶמלֶ‪ ‬גָּדוֹל ְ‬
‫ַחת ה ְ‬
‫ְבּא ַ‬
‫ַרמוֹן ֲענָק‬
‫ַמּלֶ‪ָ ‬היָה א ְ‬
‫ַבּים‪ֶ ,‬כּסֶף‪ ,‬זָהָב ְוע ֶֹשׁר עָצוּם‪ .‬ל ֶ‬
‫ָדים ר ִ‬
‫הָיוּ ֲעב ִ‬
‫ָרים בּוֹ‪.‬‬
‫ַחתּוֹ הָיוּ גּ ִ‬
‫וּמ ְשׁפּ ְ‬
‫ַמּלֶ‪ִ ‬‬
‫ַרמוֹן ֶשׁרַק ה ֶ‬
‫וּמ ְר ִהיב ַעיִן‪ ,‬א ְ‬
‫ַ‬
‫ַרמוֹן‬
‫ַרמוֹן ָחדָשׁ‪ ,‬א ְ‬
‫ַמּלֶ‪ֶ ‬שׁ ִהגִּי ַע ַהזְּמַן ִל ְבנוֹת א ְ‬
‫ֶח ִליט ה ֶ‬
‫ֶחד ה ְ‬
‫יוֹם א ָ‬
‫ַכ ָשׁו‪.‬‬
‫ַרמוֹן בּוֹ הוּא ַחי ע ְ‬
‫ֵהא ְ‬
‫ַרבֵּה יוֹתֵר מ ָ‬
‫ֶהדָּר ה ְ‬
‫ְמפֹאָר ְונ ְ‬

‫‪78‬‬
‫‪22/10/2012 13:51:35‬‬

‫ָשׂ ָתה‬
‫ָטה ֶשׁע ְ‬
‫ַחל ָ‬
‫ָטה נוֹ ֶספֶת‪ ,‬ה ְ‬
‫ַחל ָ‬
‫ַמּלֶ‪ ‬ה ְ‬
‫ֶח ִליט ה ֶ‬
‫ְבּיַחַד ִעם זֹאת‪ ,‬ה ְ‬
‫ַמּפֹאָר ֶשׁהוּא‬
‫ֶחדָשׁ ה ְ‬
‫ַרמוֹן ה ָ‬
‫ַמּלֶ‪ָ ‬רצָה ֶשׁ ָהא ְ‬
‫ַמּ ִדינָה‪ :‬ה ֶ‬
‫ַרעַשׁ ְבּכָל ה ְ‬
‫ְשׁי ה ְ‬
‫ָטי ֶשׁל כָּל ַאנ ֵ‬
‫ַפּר ִ‬
‫בּוֹנֶה ָכּעֵת – י ְִהיֶה גַּם ַה ַבּיִת ה ְ‬
‫ַמּ ִדינָה‪ַ .‬ה ַבּיִת‬
‫ֶשֻׁכּלָּם י ְִחיוּ בּוֹ‪.‬‬
‫ָלים‪ֶ ,‬שׁ ַחיִּים ְבּ ַביִת פָּשׁוּט ְוצָנוּעַ‪,‬‬
‫וּשׁפ ִ‬
‫שׁוּטים ְ‬
‫ָשׁים ְפּ ִ‬
‫ֲאבָל ְכּדֵי ֶשׁ ֲאנ ִ‬
‫וּמפֹאָר‪ ,‬הֵם ְצ ִר ִיכים ָל ַדעַת כֵּיצַד‬
‫ַרמוֹן כָּל כָּ‪ ‬גָּדוֹל ְ‬
‫יוּכלוּ ִל ְחיוֹת ְבּא ְ‬
‫ְ‬
‫ִמּדוּ‬
‫ֻח ִדים‪ֶ ,‬שׁלּ ְ‬
‫ָשׁים ְמי ָ‬
‫ַמּלֶ‪ֲ ‬אנ ִ‬
‫ֱמיד ה ֶ‬
‫ַרמוֹן ָכּזֶה‪ְ .‬ו ָלכֵן‪ֶ ,‬הע ִ‬
‫ַחיִּים ְבּא ְ‬
‫אֶת ָהעָם כֵּיצַד ִמ ְתַנֲהגִים ו ַ‬
‫ַמּלֶ‪‬‬
‫ַמּלֶ‪ְ .‬בּנוֹסָף‪ ,‬ה ֶ‬
‫ַרמוֹן ֶשׁל ה ֶ‬
‫ְחיִּים ָבּא ְ‬
‫ַלכוּת‪ָ ,‬שׁם הוּא ָכּתַב ו ְִה ְס ִבּיר‬
‫וּכ ָת ִבים ִמבֵּית הַמּ ְ‬
‫ָרים ְ‬
‫הוֹציא ְספ ִ‬
‫גַּם ִ‬
‫ַמּפ ָֹאר‪.‬‬
‫ַרמוֹן ה ְ‬
‫ֶטת כֵּיצַד ַחיִּים ָבּא ְ‬
‫ְבּצוּרָה ְמפֹר ֶ‬
‫ַמּ ִדינָה‬
‫ְשׁי ה ְ‬
‫ַמּפֹאָר‪ַ ,‬אנ ֵ‬
‫ַרמוֹן ה ְ‬
‫ַכּנִיסָה ָלא ְ‬
‫ָמר‪ֶ ,‬שׁ ַכּ ֲה ָכנָה ל ְ‬
‫ַמּלֶ‪ ‬א ַ‬
‫הֶ‬
‫ַת ִחיל‬
‫ַרמוֹן – ְלה ְ‬
‫ָסים ָלא ְ‬
‫ִפנֵי ֶשׁהֵם נ ְִכנ ִ‬
‫ַכ ָשׁו – ל ְ‬
‫ְצ ִר ִיכים ְכּבָר ע ְ‬
‫ַרמוֹן‪.‬‬
‫ְל ִה ְת ַרגֵּל ִל ְחיוֹת ְכּ ִפי ֶשׁ ַחיִּים ָבּא ְ‬

‫‪...‬‬

‫ִימקֶ'ה‬
‫ְהיָה זֶה ַחיּ ְ‬
‫ַס ִבּיר אֶת ַהנּ ְִמ ָשׁל‪ ,‬ו ָ‬
‫וּלה ְ‬
‫מֶענ ְִדּי ‪‬א ִה ְס ִפּיק ְל ַסיֵּם ְ‬
‫ִפנֵי ָה ֶרגַע‬
‫ַבּי רוֹצֶה ֶשׁעוֹד ל ְ‬
‫ֶשׁ ָקּפַץ ְבּ ִה ְת ַרגְּשׁוּת‪" :‬אָה‪ֵ ,‬ה ַבנ ְִתּי! ָהר ִ‬
‫ימים לַמָּקוֹם‬
‫ֶשׁל ַה ְגּ ֻאלָּה – נ ְִחיֶה ַחיִּים ֶשׁל ְגּ ֻאלָּה‪ַ ,‬חיִּים ֶשׁ ַמּ ְת ִא ִ‬
‫עוֹמדֶת ְל ַהגִּיעַ"‪.‬‬
‫ָאים – ֶשׁכָּל ֶרגַע ַה ְגּ ֻאלָּה ֶ‬
‫ַחנוּ נ ְִמצ ִ‬
‫ְו ַהזְּמַן ֶשׁבּוֹ ֲאנ ְ‬
‫"זוֹהי ְבּ ִדיּוּק‬
‫וּמיָּד ִה ְמ ִשׁי‪ִ :‬‬
‫"נָכוֹן ְמאוֹד‪ .‬יָפֶה!" – ִחיֵּ‪ ‬מֶענ ְִדּי‪ִ ,‬‬
‫ָחים ִל ְלמֹד אֶת‬
‫ֻכר ִ‬
‫ַה ְנּ ֻקדָּה! ְכּדֵי ֶשׁנּוּכַל ִל ְחיוֹת ָכּאֵלּוּ ַחיִּים‪ָ ,‬אנוּ מ ְ‬
‫אוֹתנוּ אֵי‪‬‬
‫ַבּי ְמלַמֵּד ָ‬
‫ַשּׂיחוֹת ָהאֵלּוּ ָהר ִ‬
‫ַלכוּת'‪ .‬בּ ִ‬
‫ַ'דּבַר מ ְ‬
‫ִשׂיחוֹת ה ְ‬
‫ַבּי ַמנְחֶה וּמוֹרֶה‬
‫ַשּׂיחוֹת ָהאֵלּוּ ָהר ִ‬
‫עוֹשׂים אֶת זֶה‪ ,‬אֵי‪ַ ‬חיִּים ְגּ ֻאלָּה! בּ ִ‬
‫ִ‬
‫וּמצָּב ֶשׁ ַמּ ְת ִאים‬
‫ֲמד ַ‬
‫עוֹמ ִדים ְבּ ַמע ָ‬
‫וּברוּרָה ‪ -‬כֵּיצַד ְ‬
‫ְשׁרָה ְ‬
‫לָנוּ ְבּ ֶדרֶ‪ ‬י ָ‬
‫ַמּ ִשׁיחַ"‪.‬‬
‫ַכּנִיסָה ִלימוֹת ה ָ‬
‫ֻחדֶת בָּהּ ָאנוּ ַחיִּים – בּ ְ‬
‫ַמּי ֶ‬
‫ַתּקוּפָה ה ְ‬
‫לְ‬

‫‪...‬‬

‫הֵבַנְתֶּם חַיָּלִים? אָז קָדִימָה! זֶה הַזְּמַן לִפְתַֹּח אֶת תְּקוּפַת הַלִּמּוּדִים‬
‫הֲַחדָשָׁה בְּלִמּוּד שִׂיחוֹת הַ'דְּבַר ַמלְכוּת'! מִי שֶׁעוֹד ‪‬א הִסְפִּיק‬
‫לְהִצְָטרֵף – אַף פַּעַם ‪‬א ְמאֻחָר! אֶפְשָׁר עוֹד לִקְפֹּץ עַל הָעֲגָלָה!‬
‫ַלכוּת' ָהֲענָק ְבּיוֹתֵר‬
‫ַמּ ְקדָּשׁ! ְבּ ִשׁעוּר ְ'דּבַר מ ְ‬
‫ְל ִה ְתרָאוֹת ְבּבֵית ה ִ‬
‫יח ְל ַא ֲחרֵי ִה ְתגַּלּוּתוֹ‬
‫ַמּ ִשׁ ַ‬
‫ֶשׁ ָהיָה אֵי‪ַ -‬פּעַם‪ֶ ,‬שׁיּ ְִהיֶה ְכּבָר ְבּתוֹרָתוֹ ֶשׁל ה ָ‬
‫ֵא ִתּי ֵתּצֵא"‪...‬‬
‫ָשׁה מ ִ‬
‫ַמּלֵאָה – "תּוֹרָה ֲחד ָ‬
‫הְ‬

‫• י' מר‪-‬חשון ה‘תשע“ג‬
‫‪352.indd 10‬‬

‫‪11‬‬

‫אם גם לכם יש ציור יפה‪ ,‬יצירה מענינת או בדיחה‬
‫מצחיקה וחינוכית‪ ,‬נשמח שתשלחו לנו אותה עבור‬
‫מדור זה‪ ,‬ונשתדל לפרסמה‪.‬‬

‫רחל יהודית‬

‫)אופני השליחה מפורטים בסוף העמוד האחרון של הגיליון(‪.‬‬

‫ומתוקה!‬

‫שנה טובה‬
‫הן‪ ,‬ביתר עלית‬
‫אות השם יוסי כ‬
‫החייל בצב‬

‫יעלה ויעלה‬

‫איזו ברכה אומרים‬
‫לאדם שנתקע‬
‫במעלית? יעלה‬
‫ויבוא‪.‬‬
‫מענדי כהן‪ ,‬באר שבע‬

‫בשופר גדול‬
‫תקע בש‬

‫חייל בצבאות השם שמואל הרששקקופ‪ ,‬תל אביב‬
‫ה‬

‫ת‪-‬נ‪-"-‬ך‬

‫ניתן לשלוח רעיונות לבדיחות קרש‪ ,‬המוצלחים מביניהם יפורסמו בעז"ה‬

‫אבא שלי‬

‫הנסיך?‬

‫מלך סבא שלי מלאך‪ .‬מה‬
‫אני? שקרן‪.‬‬

‫חני בן יעקב‪ ,‬עמנואל‬

‫כמה אותיות יש בתנ"ך? שלוש‪.‬‬
‫יעקב חיים‪ ,‬תל אביב‬
‫גיליון מס‘ ‪• 853‬‬

‫‪22/10/2012 13:51:37‬‬

‫‪79‬‬
‫‪352.indd 11‬‬

‫‪12‬‬
‫מאת‪ :‬אברימי ג‪.‬‬

‫ומקורבים‪.‬‬
‫להתוועדות יום ההולדת של בנימיןן הגיעו חבריו התמימים ק‬
‫תם במעגל מסביב לשולחן‪ ,‬כך שליד כל מקורב ישב 'תמים' –‬
‫סדרו אותם‬
‫לפי ההגדרות הנתונות‪.‬‬

‫ההגדרות‪:‬‬
‫• גיל יושב ליד בנימין‬
‫ומשמאלו‪.‬‬
‫• אברימי יושב ‪ 3‬מקומות‬
‫אחרי גיל‪.‬‬
‫• יובל ולוי יושבים זה לצד‬
‫זה‪.‬‬
‫• זלמן לא יושב ממולו של‬
‫אברימי‪.‬‬
‫• בין טל לזלמן יש‬
‫מינימום ‪ 2‬מקומות משני‬
‫הכיוונים )ימין ושמאל(‪.‬‬

‫שמות התמימים‪ :‬אברימי‪ ,‬לוי‪ ,‬בנימין וזלמן‪.‬‬
‫שמות המקורבים‪ :‬טל‪ ,‬גיל‪ ,‬יובל וגלעד‪.‬‬
‫פתרון השעשועון מזכה אתכם ב ‪ 2‬נקודות במסלול הדרגות של תנועת הנוער 'צבאות השם בארה"ק'‬
‫ניתן לשלוח פתרונות‪ ,‬שאלות והצעות ל‪:‬‬
‫צבאות השם אה"ק ת‪.‬ד‪ 1035 .‬נצרת עילית‪ ,‬מיקוד‪ .17110 :‬פקס‪ 072-2765578 :‬אימייל‪,bemachane@gmail.com :‬‬
‫תא הטלמסר שלנו במערכת 'נחייג ונשמע'‪ ,08 - 9493770 :‬בתפריט הראשי הקישו ‪ .5‬בתפריט הבא הקישו ‪ ,1‬והשאירו את הודעתכם באחת מתיבות הטלמסר שיפתחו בפניכם‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬אנא אימרו את שמכם המלא‪ ,‬הכתובת ומס' הטלפון בקול ברור ‪ -‬לפני שאתם משאירים את ההודעה‪ ,‬כדי שנוכל להכניס אתכם להגרלה‪.‬‬

‫‪80‬‬
‫‪22/10/2012 13:51:45‬‬

‫• י' מר‪-‬חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪352.indd 12‬‬

‫נולדו במזל"ט‬
‫• למשפחת ר' נפתלי אבניים‪,‬‬
‫מלבורן‪ ,‬אוסטרליה – להולדת‬
‫הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אלדד אייזנמן‪,‬‬
‫שערי תקוה – להולדת הבן;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' דוד‬
‫אייזנמן‪ ,‬שערי תקווה; משפחת‬
‫ר' ציון עמוס‪ ,‬צפת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אליהו אלקין‪,‬‬
‫נחלת הר חב"ד – להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' יצחק אנגעל‪,‬‬
‫בנטלי איסט‪ ,‬אוסטרליה –‬
‫להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' יוסף ביאלו‪,‬‬
‫קליבלנד‪ ,‬אוהיו – להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מנחם מענדל‬
‫בלייר‪ ,‬צפון מיאמי ביץ'‪,‬‬
‫פלורידה – להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' יצחק בן‪-‬שמעון‪,‬‬
‫קראון הייטס – להולדת הבן‪.‬‬
‫דוד‬
‫ר'‬
‫למשפחת‬
‫•‬
‫גוסיאטינסקי‪ ,‬צפת – להולדת‬
‫הבן; ולזקניהם משפחת ר'‬
‫גבריאל גוסיאטינסקי‪ ,‬חיפה;‬
‫משפחת ר' ינאי פרידמן‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' דב דוידסון‪ ,‬אוק‬
‫פארק‪ ,‬מישיגן – להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' ראובן הורביץ‪,‬‬
‫ירושלים – להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אלעזר ועקנין‪,‬‬
‫כפר חב"ד – להולדת הבן;‬
‫ולזקניהם משפחת הרב דוד‬
‫ועקנין שליח כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫ורב היישוב מנחמיה; משפחת‬
‫ר' שמעון אמיתי‪ ,‬כפר חב"ד‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מישאל ורדי‪,‬‬
‫ירושלים – להולדת הבן;‬
‫ולזקניהם משפחת‬
‫רפאל‬
‫ר'‬
‫ורדי‪,‬‬
‫ג נ י‬

‫תקווה; משפחת ר' מיכאל‬
‫עלוש‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' יהודה זכרייהו‪,‬‬
‫בני ברק – להולדת הבן;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' יחיאל‬
‫זכרייהו‪ ,‬בני ברק; משפחת ר'‬
‫אהרן זוהר‪ ,‬בני ברק‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מנחם מענדל‬
‫ליכשטיין‪ ,‬שליח כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ אוקראינה – להולדת‬
‫הבן; ולזקניהם משפחת ר'‬
‫אליעזר אריה ליכטשטיין‪,‬‬
‫ירושלים; משפחת ר' ישעיהו‬
‫וובר‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' גואל ישראל‬
‫משה מאיירעס‪ ,‬שליח כ"ק‬
‫אד"ש מה"מ אורנבורג‪ ,‬רוסיה‬
‫– להולדת הבן; ולזקניהם‬
‫משפחת ר' גדליה מאיירס‪ ,‬כפר‬
‫חב"ד; משפחת ר' יוסף בוארון‪,‬‬
‫כפר חב"ד; משפחת ר' יהושע‬
‫ברק‪ ,‬נצרת עילית‪.‬‬
‫• למשפחת ר' לוי יצחק סממה‪,‬‬
‫ראשון לציון – להולדת הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שמואל פאס‪,‬‬
‫שליח כ"ק אד"ש מה"מ רייוור‬
‫סייד‪ ,‬קליפורניה – להולדת‬
‫הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' בנימין פינטל‪,‬‬
‫כפר חב"ד – להולדת הבן;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' ניסים‬
‫חדד‪ ,‬בני ברק; משפחת פינטל‪,‬‬
‫ברזיל; מרת שושנה קציר‪,‬‬
‫ירושלים; משפחת ר' דן מרדכי‬
‫הכהן כהן‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שלום בער‬
‫קרומבי‪ ,‬שליח כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ ירושלים – להולדת‬
‫הבן; ולזקניהם משפחת ר' זאב‬
‫ישראל קרומבי‪ ,‬מנהל 'מרכז‬
‫גראבסקי' מגדל העמק‪ ,‬צפת;‬
‫משפחת ר' אברהם דוד שיימוס‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שמואל קרנטלר‪,‬‬
‫גדרה – להולדת הבן; ולזקניהם‬
‫משפחת ר' חיים קרנטלר‪ ,‬גדרה‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שלמה רובין‪,‬‬

‫ירושלים – להולדת הבן;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' אברהם‬
‫קוט‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' משה קלמן‬
‫רייניץ‪ ,‬קראון הייטס – להולדת‬
‫הבן‪.‬‬
‫• למשפחת ר' ליאור חיים‬
‫תמסית‪ ,‬מעלה אפרים –‬
‫להולדת הבן‪.‬‬
‫•‬
‫• למשפחת ר' שמואל אבצן‪,‬‬
‫קראון הייטס – להולדת הבת‬
‫חיה; ולזקניהם משפחת ר'‬
‫יונה אבצן‪ ,‬מנהל 'ועד שיחות‬
‫באנגלית' קראון הייטס‪.‬‬
‫משפחת ר' יוסף יצחק מוניץ‪,‬‬
‫שליח כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫וויליאמסוויל‪ ,‬ניו יורק‪.‬‬
‫• למשפחת ר' חיים ברוך‬
‫אוירכמן‪ ,‬שליח כ"ק אד"ש‬
‫מאדרו‪,‬‬
‫פוארטו‬
‫מה"מ‬
‫ארגנטינה – להולדת הבת;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' משה‬
‫שמואל אוירכמן‪ ,‬שליח כ"ק‬
‫אד"ש מה"מ קריות; משפחת ר'‬
‫צבי יחיאל גרינבלט שליח כ"ק‬
‫אד"ש מה"מ בואנוס איירס‪,‬‬
‫ארגנטינה‪.‬‬
‫• למשפחת ר' דוד יוסף אליאס‪,‬‬
‫שליח כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫זפרוז'ה‪ ,‬אוקראינה – להולדת‬
‫הבת; ולזקניהם משפחת ר'‬
‫אליהו אליאס; משפחת ר' טל‬
‫דקל‪ ,‬מגדל העמק‪.‬‬
‫• למשפחת ר' יוסף יצחק‬
‫אלפרוביץ‪ ,‬כפר חב"ד – להולדת‬
‫הבת; ולזקניהם משפחת ר'‬
‫יקותיאל אלפרוביץ‪ ,‬נחלת הר‬
‫חב"ד; משפחת ר' בצלאל חיים‬
‫יקונט‪ ,‬כפר חב"ד; מרת חיה‬
‫גולדשמיד‪ ,‬נחלת הר חב"ד;‬
‫מרת רבקה טננבוים‪ ,‬כפר חב"ד‪.‬‬
‫• למשפחת ר' ניסים אלקסלסי‪,‬‬
‫באר שבע – להולדת הבנות‬
‫התאומות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' משה מרק‬
‫גוריאצ'ניק‪ ,‬אשדוד – להולדת‬

‫הבת; ולזקניהם משפחת ר'‬
‫אליק ירוסלבסקי‪ ,‬מיאמי‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אפרים דגן‪,‬‬
‫תל אביב – להולדת הבת;‬
‫ולזקניהם משפחת הלפרין‪,‬‬
‫הרצליה; משפחת דגן‪ ,‬בת ים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' פרץ וולוביק‪,‬‬
‫קראון הייטס – להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' משה ויינר‪,‬‬
‫מונסי‪ ,‬ניו יורק – להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' ישראל יונתן‬
‫קראון‬
‫זילברשטרום‪,‬‬
‫הייטס – להולדת הבת;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' טוביה‬
‫זילברשטרום‪ ,‬ירושלים; מרת‬
‫מרים זילברשטרום‪ ,‬ירושלים;‬
‫משפחת ר' נחום אברהם‬
‫יעקובוביץ‪ ,‬בלגיה; משפחת ר'‬
‫מרדכי שטרן‪ ,‬קראון הייטס‪.‬‬
‫• למשפחת ר' ישראל שלמה‬
‫יהודה‪ ,‬צפת – להולדת הבת;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' יעקב‬
‫גרשון יהודה‪ ,‬כפר חב"ד;‬
‫משפחת ר' מאיר ברנד‪ ,‬לוד;‬
‫משפחת ר' אורי וייספיש‪,‬‬
‫ירושלים; מרת מלכה רוזנבלט‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' רועי מאזוז‪,‬‬
‫קראון הייטס – להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' לייבל מוסקוביץ‪,‬‬
‫שיקאגו‪ ,‬אילנוי – להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' ברוך סוסמן‪,‬‬
‫שליח כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫לואיסוויל‪ ,‬קנטקי – להולדת‬
‫הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' משה פינסון‪,‬‬
‫קראון הייטס – להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אברהם פרידמן‪,‬‬
‫ירושלים – להולדת הבת;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' יהושע‬
‫פרידמן‪ ,‬מילאנו‪ ,‬איטליה;‬
‫משפחת ר' שמואל פרומר‪ ,‬קרית‬
‫שמואל; משפחת ר' שלמה‬
‫אולידורט‪ ,‬ירושלים; משפחת‬
‫ר' מרדכי אולידורט‪ ,‬ירושלים;‬
‫משפחת ר' זאב וואלף זלמנוב‪,‬‬
‫כפר חב"ד‪.‬‬

‫גיליון מס‘ ‪• 852‬‬

‫‪10/22/2012 2:49:19 PM‬‬

‫‪81‬‬

‫‪Mas853_B2.indd 81‬‬

‫• למשפחת ר' יצחק קליין‪,‬‬
‫קראון הייטס – להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שרגא מלך‬
‫קפלן‪ ,‬אלעד – להולדת הבת;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' ברוך‬
‫קפלן‪ ,‬ירושלים; משפחת ר'‬
‫יעקב הלוי סגל‪ ,‬מנהל ת"ת‬
‫כפר חב"ד ושליח כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ נווה מונסון‪ ,‬יהוד;‬
‫משפחת ר' מרדכי זלמן הלוי‬
‫סגל‪ ,‬ירושלים; מרת שרה‬
‫לאה גרינברג‪ ,‬כפר חב"ד‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מנחם ראפ‪,‬‬
‫מלבורן‪ ,‬אוסטרליה – להולדת‬
‫הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' נחום רייבין‪,‬‬
‫יוהנסבורג‪ ,‬דרום אפריקה –‬
‫להולדת הבת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' זאב שוסטרמאן‪,‬‬
‫קורל ספרינגס‪ ,‬פלורידה –‬
‫להולדת הבת‪.‬‬

‫הגיעו למצוות‬
‫• למשפחת ר' שמעון איגרמן‪,‬‬
‫כפר חב"ד – להגיע הבן הת'‬
‫ישראל למצוות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שלמה אצרף‪,‬‬
‫כפר חב"ד – להגיע הבן הת'‬
‫יונתן חי למצוות; ולזקניהם‬
‫משפחת ר' יעקב אצרף‪ ,‬כפר‬
‫חב"ד; משפחת לחיאני‪ ,‬מגדל‬
‫העמק‬
‫• למשפחת ר' חיים ביטון‪,‬‬
‫צפת – להגיע הבן הת' אלעזר‬
‫למצוות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מיכאל לייב‬
‫דוברי‪ ,‬צפת – להגיע הבן הת'‬
‫יעקב מנחם מענדל למצוות;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' ראובן‬
‫דוברי‪ ,‬אטלנטה; משפחת ר'‬
‫משה ללצ'וק‪ ,‬צפת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אליהו זגדון‪,‬‬
‫כפר חב"ד – להגיע הבן‬
‫הת' מתן שלמה למצוות;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' יהודה‬
‫זגדון‪ ,‬בני ברק; משפחת ר'‬

‫אהרן הכהן כהן‪ ,‬כפר חב"ד‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אשר חביב‪ ,‬צפת‬
‫– להגיע הבן הת' אריאל משה‬
‫למצוות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אהרן נעל‪ ,‬ביתר‬
‫עילית – להגיע הבן הת' יוסף‬
‫יצחק למצוות‬
‫• למשפחת ר' יצחק אלין חיים‬
‫סימן טוב‪ ,‬כפר חב"ד – להגיע‬
‫הבן הת' שמואל למצוות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' גבריאל סעיד‪,‬‬
‫צפת – להגיע הבן הת' יהודה‬
‫למצוות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' דובער הכהן‬
‫פאשטער‪ ,‬ברינוא‪,‬צרפת –‬
‫להגיע הבן הת' דוד למצוות;‬
‫ולזקניהם משפחת ר' פנחס‬
‫גדליה פאשטער‪ ,‬פריז‪ ,‬צרפת;‬
‫משפחת ר' אהרן אליאב‪,‬‬
‫בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‪.‬‬
‫• למשפחת ר' דב מאיר‬
‫קאפלושניק‪ ,‬ירושלים –‬
‫להגיע הבן הת' יוסף יצחק‬
‫למצוות‪.‬‬

‫באו בקשרי שידוכין‬
‫• למשפחת ר' דוד בקוש‪ ,‬שליח‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ בית אל –‬
‫לבוא הבן הת' פינחס יצחק‬
‫בקשרי שידוכין עב"ג שילת‬
‫למשפחת ר' ירון צ'רקובסקי‪,‬‬
‫רחובות‪.‬‬
‫• למשפחת ר' צבי הלוי גלבר‪,‬‬
‫ירושלים – לבוא הבן הת'‬
‫שניאור זלמן בקשרי שידוכין‬
‫עב"ג בינה מושקא למשפחת‬
‫ר' יוחנן הלוי לוי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫• למשפחת ר' משה מעטוף‪,‬‬
‫נחלת הר חב"ד – לבוא הבן‬
‫הת' מנחם מענדל בקשרי‬
‫שידוכין עב"ג חיה למשפחת‬
‫הרב סעדיה מעטוף‪ ,‬שליח‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ ורב המושב‬
‫ברקת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מיכאל סויסה‪,‬‬
‫ניצני עוז – לבוא הבן הת'‬

‫מנחם מענדל בקשרי שידוכין‬
‫עב"ג אילונה למשפחת מקיש‪,‬‬
‫כפר חב"ד; ולזקניהם משפחת‬
‫ר' שמעון ביטון‪ ,‬נתניה‪.‬‬
‫• למשפחת ר' אפרים פרוס‪,‬‬
‫ירושלים – לבוא הבן הת'‬
‫בנימין בקשרי שידוכין עב"ג‬
‫רבקה למשפחת ר' אליעזר‬
‫גבירץ‪ ,‬שליח כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ כפר גדעון‪.‬‬
‫• למשפחת ר' מרדכי שכטר‪,‬‬
‫כפר חב"ד – לבוא הבן הת'‬
‫שמעון בקשרי שידוכין עב"ג‬
‫שיראל למשפחת פונטרמולי‪,‬‬
‫ישראל‪-‬קליפרוניה; ולזקניהם‬
‫משפחת ר' צבי שכטר‪ ,‬כפר‬
‫חב"ד; משפחת ר' אברהם בן‬
‫ציון מייזליש‪ ,‬משפיע בכפר‬
‫חב"ד‪.‬‬

‫הקימו בית בישראל‬
‫– בית חב"ד‬
‫• למשפחת ר' מנחם מענדל‬
‫הלוי גורביץ‪ ,‬משפיע בישיבת‬
‫תות"ל 'אור שמחה' כפר חב"ד‬
‫– לנישואי הבן הת' יצחק הלוי‬
‫עב"ג דבורה למשפחת ר' מאיר‬
‫סגל‪ ,‬ירושלים; ולזקניהם‬
‫משפחת ר' ברוך גופין‪ ,‬משפיע‬
‫בכפר חב"ד‪.‬‬
‫• למשפחת הרב יוסף העכט‪,‬‬
‫שליח כ"ק אד"ש מה"מ ורב‬
‫העיר אילת – לנישואי הבן‬
‫הת' שמעיה עב"ג שולמית‬
‫למשפחת ר' יצחק אייזיק‬
‫לנדא‪ ,‬ר"מ ומשפיע בישיבת‬
‫ולזקניהם‬
‫צפת;‬
‫חח"ל‬
‫משפחת ר' שלום דובער‬
‫הלוי פופאק‪ ,‬קראון הייטס;‬
‫משפחת הרב משה יהודה לייב‬
‫לנדא‪ ,‬אב"ד בני ברק‪.‬‬
‫• למשפחת ר' חיים חוזר‪,‬‬
‫מגדל העמק – לנישואי הבן‬
‫הת' יוסף יצחק עב"ג אהובה‬
‫למשפחת ר' נפתלי שלום‪ ,‬לוד‪.‬‬

‫• למשפחת ר' פנחס טעוול‪,‬‬
‫קראון הייטס – לנישואי‬
‫הבן הת' שניאור זלמן עב"ג‬
‫מלכה למשפחת ר' מנחם‬
‫יעקב רייניץ‪ ,‬לוד; ולזקניהם‬
‫משפחת ר' דוד דב מישלובין‪,‬‬
‫לוס אנג'לס‪ ,‬קליפורניה‪.‬‬
‫• למשפחת ר' שלמה נאבול‪,‬‬
‫רחובות – לנישואי הבן הת'‬
‫יוסף יצחק עב"ג דבורה לאה‬
‫למשפחת ר' אברהם אסאייג‪,‬‬
‫צפת‪.‬‬
‫• למשפחת ר' יעקב נגר‪ ,‬יד‬
‫בנימין – לנישואי הבן הת'‬
‫יוסף יצחק עב"ג מוריה‬
‫למשפחת ר' ישראל מעטוף‪,‬‬
‫לוד; ולזקניהם מרת תרצה‬
‫כהן; מרת סעידה נגר; מרת‬
‫תמר מעטוף; משפחת ר'‬
‫יחיאל מגד‪.‬‬
‫• למשפחת ר' משה יחיאל‬
‫שאו‪ ,‬לונדון‪ ,‬אנגליה –‬
‫לנישואי הבן הת' אלעזר‬
‫ישראל עב"ג חיה רחל‬
‫למשפחת ר' מיכאל וואלף‪,‬‬
‫פיניקס‪ ,‬אריזונה‪.‬‬
‫• למשפחת קאריק‪,‬‬
‫ביץ'‪,‬‬
‫הנטינגטון‬
‫קליפורניה – לנישואי‬
‫הבן הת' צבי הירש‬
‫עב"ג גאלדע למשפחת‬
‫מענדל‬
‫מנחם‬
‫ר'‬
‫קאטלארסקי‪ ,‬קראון‬
‫ולזקניהם‬
‫הייטס;‬
‫משפחת ר' שלום‬
‫דובער אלפרוביץ‪.‬‬
‫• למשפחת שפרבר‪,‬‬
‫ערד – לנישואי הבן‬
‫הת' דניאל עב"ג‬
‫דבורה‬
‫פסיה‬
‫לאה למשפחת‬
‫גולדברג‪ ,‬צפת‪.‬‬

‫‪:khhn ujka _ ohbufsgk‬‬
‫‪chsidim@gmail.com‬‬

‫‪82‬‬

‫‪10/22/2012 2:49:19 PM‬‬

‫• ג' חשון ה‘תשע“ג‬

‫‪Mas853_B2.indd 82‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful