פנית האגודה א' כמקרה מבחן

‫פברואר ‪2012‬‬

‫זכויות קטינים בהליך הפלילי בשטחים –‬
‫מ ק ר ה מ ב ח ן ‪ :‬ה ק ט י ן א ' מ ה כ פ ר א‪ -‬נ ב י צ א ל ח‬
‫תקציר ‪:‬‬
‫•‬

‫בשעות הלילה המאוחרות של ה‪ 23.1.2011 -‬נעצר א' בן ה‪ 14 -‬בביתו השוכן בכפר‬
‫הפלסטיני א‪-‬נבי צאלח שבמחוז רמאללה‪ .‬המעצר התבצע בנוכחות מאסיבית של‬
‫כוחות ביטחון חמושים בבית ובכפר‪.‬‬

‫•‬

‫א' מסר כי בילה שעות ארוכות במעצר בטרם העבירו אותו החיילים בבוקר שלמחרת‬
‫לתחנת המשטרה לשם חקירה‪ .‬באותן שעות שבין מעצרו לבין חקירתו‪ ,‬א' דיווח על‬
‫תנאי מעצר קשים ולא נאותים‪ ,‬כאשר היה מפוחד ומבוהל‪ ,‬ללא שינה‪ ,‬ומבלי‬
‫שהוצעו לו אוכל או שתייה‪.‬‬

‫•‬

‫במהלך היום שלמחרת‪ ,‬לאחר לילה ללא שינה‪ ,‬נחקר א' שעות ארוכות על‪-‬ידי מספר‬
‫חוקרים במקביל‪ ,‬אשר רובם לא הוסמכו כחוקרי נוער‪ .‬במהלך החקירה הפרו‬
‫החוקרים את זכות ו הבסיסית של א' להליך הוגן ומנעו ממנו הגנות מיוחדות‬
‫המוענקות לקטינים‪ ,‬על פי החקיקה הישראלית וה משפט הבינלאומי כאחד‪.‬‬

‫•‬

‫ביום ‪ 30.1.2011‬הוגש נגד א' כתב אישום המייחס לו עבירות של יידוי אבנים וארגון‬
‫והשתתפות בהפגנה לא חוקית‪.‬‬

‫•‬

‫א' שהה במעצר למשך חודשיים עד לשחרורו למעצר בית ‪ ,‬אשר עודנו נמשך‪ ,‬נכון‬
‫ליום פרסום נייר זה ‪.‬‬

‫•‬

‫בתאריך ‪ 9.1.2012‬נתן בית המשפט הצבאי החלטה מנומקת ביחס לבקשת עו" ד גבי‬
‫לסקי‪ ,‬עורכת דינו של א' לפסול את אמרותיו של א' במהלך החקירה במשטרה‪ .‬בית‬
‫המשפט דחה את טענות ההגנה נגד קבילות האמרות‪ ,‬ובכללן הודאה ביידוי אבנים‪,‬‬
‫וזאת חרף קביעותיה הברורות של השופטת בדבר הפגמים הרבים והחמורים שנפלו‬
‫בחקירת הקטין‪.‬‬

‫•‬

‫ההחלטה המפורטת של בית המשפט במקרה הזה פורשת‪ ,‬באופן יוצא דופן‪ ,‬שלל‬
‫הפרות של זכויות קטינים בהליך הפלילי‪ ,‬הן ברמת המדיניות והחקיקה הן ברמת‬
‫הפרקטיקה‪ ,‬ולאורך כל שלביו של ההליך ‪ -‬החל מהעיכוב והמעצר‪ ,‬עובר בשלבי‬
‫החקירה וכלה בהליכים המשפטיים בבתי המשפט הצבאיים‪.‬‬

‫•‬

‫ההחלטה מדגימה ומשקפת תופעה רחבה של הפרת זכויות קטינים בהליכים‬
‫הפליליים שמתנהלים נגדם בשטחים‪ .‬יש להתייחס אליה כעדות לפגמים העמוקים‬
‫הקיימים בהליכים אלו ולצורך בשידוד מערכות רציני על מנת להביא לתיקונם ‪.‬‬

‫רקע‬
‫א'‪ ,‬קטין בן ‪ 14‬מהכפר הפלסטיני א‪-‬נבי צאלח שבמחוז רמאללה‪ ,‬היה‪ ,‬עד למועד מעצרו‪,‬‬
‫משתתף מדי שבוע בהפגנות המחאה השבועיות שמתנהלות מזה יותר משנתיים בכפר‪ ,‬כאות‬
‫מחאה נגד השתלטות מתנחלים מההתנחלות "חלמיש" הסמוכה על אדמות הכפר וכנגד‬
‫ההגבלות המתמשכות על גישתם של התושבים לאדמותיהם החקלאיות ולמעיין אל‪ -‬קוס‪,‬‬
‫אשר שימש את תושבי הכפר במשך שנים עד להשתלטות עליו בשנת ‪.2006‬‬
‫א' נעצר תחת איומים בביתו‪ ,‬ביום ‪ , 23.1.2011‬בשעות המאוחרות של הלילה ‪ ,‬על‪ -‬ידי קבוצה‬
‫גדולה של כוחות צבא וביטחון‪ .‬זאת‪ ,‬שבוע בלבד לאחר פשיטה לילית דומה לביתו של א' ‪,‬‬
‫אשר לא הסתיי מה במעצר ‪.‬‬
‫במהלך ביצוע המעצר‪ ,‬התעלמו כוחות הבי טחון מזכויותיו הבסיסיות של א' כחשוד שהינו‬
‫קטין ‪ .‬למרות שבזמן מעצרו וחקירתו היה ילד בן ‪ 14‬בלבד‪ ,‬א' הוחזק שעות ארוכות במעצר‬

‫בתנאים קשים‪ ,‬תוך מניעת שינה ומבלי שהוצע לו דבר לאכול או לשתות ‪ .‬כל זאת עוד בטרם‬
‫הועבר לתחנת המשטרה בבוקר שלמחרת למטרת חקירה ‪.‬‬
‫חקירתו של א' החלה לפני שניתנה לו האפשרות להיוועץ בעורך דין‪ ,‬וזאת למרות שעורך דינו‬
‫ביקש מהחוקרים מפורשות להמתין עד להגעתו לתחנה בטרם יחלו בחקירה ‪ .‬עורך הדין הגיע‬
‫תוך שעה לתחנת המשטרה‪ ,‬אך המפגש בינו לבין א' נמנע במשך שעות ארוכות‪ .‬החוקרים‬
‫אפשרו את המפגש רק לקראת סוף החקירה‪ ,‬כחמש שעות לאחר שהחלה‪.‬‬
‫החקירה עצמה ‪ -‬אשר התנהלה על ידי ארבעה חוקרים במקביל‪ ,‬כשרק אחד מהם מוסמך‬
‫כחוקר נוער ‪ -‬נמשכה שעות ארוכות‪ ,‬ב רובן נראה הקטין עייף ותשוש‪ .‬בשלב כלשהו החל א'‬
‫להתייפח ושאל את חוקריו מספר פעמים מתי יוכל ללכת הביתה ‪.‬‬
‫לאורך כל החקירה‪ ,‬אשר התקיימה ללא נוכחות הורה או קרוב‪ ,‬הקטין לא יודע כראוי בדבר‬
‫זכותו לשמור על שתיקה‪ .‬נהפוך הוא – החוקרים חזרו והדגישו כי עליו לומר את האמת‪ ,‬כל‬
‫האמת‪ .‬לדברי השופטת בהחלטתה‪ ,‬דברים אלו מהווים פגם חמור באופן ניהול החקירה‬
‫וי כולים "ליצור מצג שווא‪ ,‬לפיו האפשרות היחידה שלו ] של הקטין[ היא למסור מידע‬
‫בחקירה"‪.1‬‬
‫ביום שלמחרת חקירתו הוארך מעצרו של א' בארבעה ימים נוספים‪ ,‬ולאחר תום התקופה‬
‫בעוד שמונה ימים לבקשת התביעה הצבאית‪ .‬בחלוף ימים‪ ,‬בית המשפ ט החליט לשחרר את א'‬
‫למעצר בית ברמאללה‪ ,‬אולם כיוון שמשפחתו לא הצליחה למלא אחר תנאי השחרור‪ ,‬הוארך‬
‫מעצרו שוב ‪.‬‬
‫א' בילה כחודשיים במעצר עד להחלטת בית המשפט הצבאי לשחררו למעצר בית בתנאים‬
‫מגבילים‪ ,‬ביום ‪ ,21.3.2011‬וזאת בעקבות עדות שלו בפני בית המשפט על ההתעללות הפיזית‬
‫והנפשית שעבר במהלך שהותו במעצר ‪.‬‬
‫ביום ‪ ,30.1.2011‬הוגש נגד א' כתב אישום המייחס לו שתי עבירות על החקיקה הצבאית ‪:‬‬
‫•‬

‫זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש‪ ,‬עבירה לפי סעיף ‪ (2)212‬לצו בדבר הוראות ביטחון‬
‫]נוסח משולב[ )יהודה והשומרון ( )מס' ‪ ,(1651‬התש"ע – ‪. 2009‬‬

‫•‬

‫ארגון ונטילת חלק בתהלוכה ללא רישיון‪ ,‬עבירה לפי סעיפים ‪ 1,3‬ו‪ 10-‬לצו בדבר‬
‫איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת )יהודה ושומרון ()מס' ‪ ,(101‬תשכ"ז ‪.1967‬‬

‫מיד עם הקראת כתב האישום‪ ,‬ביקשה הסנגורית של א' לקיים משפט זוטא כנגד קבילות‬
‫אמרותיו של הקטין בחקירה המשטרתית אשר בהן הוא מודה כביכול בעבירות המיוחסות לו‬
‫בכתב האישום ומו סר מידע ופרטים נוספים ש מהווים הבסיס הראיתי במשפטם של שניים‬
‫ממובילי המחאה העממית ‪ ,‬ומארגני ההפגנות בכפרו‪ .‬ביום ‪ 22.2.2011‬הגישה הסנגורית את‬
‫טענות הזוטא לבית המשפט )ר' פירוט של הטענות בהמשך המסמך(‪ .‬ביום ‪ 9.1.2012‬דחה בית‬
‫המשפט הצבאי טענות ההגנה כנגד קבילות אמרותיו של א'‪.‬‬
‫היות ומדובר בהליך פלילי‪ ,‬הכללים במשפט הישראלי מגבילים את האפשרות לערער על‬
‫החלטת בית המשפט במשפט הזוטא לשלב הערעור על פסק הדין בתיק – ולכן‪ ,‬בינתיים ‪,‬‬
‫התיק ממשיך להתנהל‪.‬‬
‫יש לציין כי אמרותיו של א' שימשו כחומר הראיות המרכזי למעצרם והעמדתם לדין של‬
‫שניים ממארגני ומובילי ההפגנות בכפר א‪ -‬נבי צאלח‪ ,‬והמאבק העממי בכפר‪ ,‬נאג'י תמימי‬
‫ובאסם תמימי ‪ ,‬וזאת חרף הטענות הרבות בדבר הפגמים שנפלו הן בשלב המעצר והן בשלב‬
‫החקירה של הקטין‪.‬‬
‫ניתוח החלטת בית המשפט – חשיפות הפגמים בחקירתו של א'‬
‫טענותיה של ההגנה כנגד קבילות אמרותיו של א' בחקרה המשטרתית התייחסו הן לשלב‬
‫המעצר הן לשלב החקירה במשטרה‪ ,‬כאשר הן מסתכמות באמירה הבאה‪" :‬אופן מעצרו‬

‫‪ 1‬ר' עמ' ‪ ,28‬ש' ‪ ,14-15‬להחלטה במשפט הזוטא' לינק להחלטה‪:‬‬
‫‪http://www.btselem.org/download/20120109_1367_11_juvenile_military_court_ruling.pdf‬‬

‫האלים‪ ,‬המשפיל והבלתי חוקי וכן חקירתו תוף רמיסת כבודות וזכויותיו כחשוד וכקטין‬
‫בהצטברותם גרמו לו למסור הודעת שקר שלא מרצונו הטוב והחופשי"‪.‬‬
‫להלן טענות ההגנה ביחס לפגמים במעצר ובחקירה‪:‬‬
‫• פגמים בשלב המעצר‪ :‬אלימות‪ ,‬איומים ותנאים לא נאותים‬
‫• פגמים בשלב החקירה‪:‬‬
‫‪ O‬חקירה חרף עייפות הקטין ומניעת השינה ממנו בשלב המעצר ‪.‬‬
‫‪ O‬חקירה שהתנהלה במשך שעות ארוכות ע"י ארבעה חוקרים במקביל כאשר‬
‫רק אחד מהם הוסמך כחוקר נוער ‪.‬‬
‫‪ O‬אי נוכחות הורה במהלך החקירה ‪.‬‬
‫‪ O‬פגיעה בזכויות חוקתיות – אי הזהרה לגבי זכות השתיקה ומניעת מפגש עם‬
‫עורך דין‪ .‬חקירה שהחלה ללא מתן אפשרות לפגישה עם עורך דין‪ ,‬כאשר‬
‫הפגישה נדחתה מספר שעות גם לאחר שעורך הדין הגיע לתחנת המשטרה ‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬ההחלט ה המנומקת במשפט הזוטא של א' הינה דוגמה נדירה וחשובה‬
‫שממחישה את התופעה הרחבה של הפרת זכויות קטינים בהליכים פליליים שמתנהלים‬
‫נגדם בבתי משפט צבאיים בשטחים‪ .‬את ההחלטה יש לבחון בעיניים ביקורתיות תוך איתור‬
‫הפגמים העמוקים הקיימים בהליכים אלו בניסיון להביא לתיקונם ‪.‬‬
‫לצורך כך ‪ ,‬נעמוד בקצרה על הפגמים העיקריים אשר נידונו במשפט ועל קביעת השופטת לגבי‬
‫כל אח ד מהם‪:‬‬
‫המעצר‬
‫על אף שהשופטת מתחילה את הדיון בנושא המעצר באומרה כי " אין חולק על כך שבנסיבות‬
‫מסוימות ‪ ,‬הפעלת אלימות‪ ,‬איומים ‪ ,‬או יחס בלתי הולם כלפי העצור בסמוך לחקירתו‪,‬‬
‫עשויים להשפיע על חופשיות הודאתו‪ "...‬וממשיכה ומותחת ביקורת על התביעה הצבאית‬
‫אשר "נמנעת דרך קבע מלהביא עדים לסתירת טענות זוטא הנוגעות לאופן ביצוע המעצר" ‪,‬‬
‫עדיין‪ ,‬היא מגיעה לכלל מסקנה כי לא היה בראיות שהוצגו בפניה "תימוכין לטענה ‪ ,‬כי אופן‬
‫מעצרו של הנאשם השפיע עליו עת נתן אמרתו במשטרה"‪ ,‬ודוחה את טענות ההגנה לעניין‬
‫כנגד חוקיות הליך המעצר של א' ‪.‬‬
‫החקירה‬
‫נוכחות הורים בחקירת קטין‬
‫על אף שחקיקה הצבאית הקיימת היום‪ ,‬להבדיל מהחקיקה הישראלית‪ ,‬אינה מעגנת זכות‬
‫מפורשת לנוכחות הורים בחקירת קטינים‪ ,‬עדיין‪ ,‬השופטת שרון ריבלין אחאי מחליטה‬
‫להתייחס לתחולת " רוח" חוק הנוער הישראלי גם בשטחים‪ ,‬ולחשיבות עיקרון טובת הילד‬
‫ויישומו גם על קטינים פלסטיניים באומרה כך‪:‬‬
‫"התיקון לחוק הנוער לא הוחל בתחיקת‬
‫הביטחון באזור‪ ,‬אולם בסמוך לכניסתו לתוקף ‪,‬‬
‫כבר חיווה בית המשפט הצבאי לערעורים כי 'לא‬
‫ניתן להתעלם מהרוח הנושבת מהן ומהעקרונות‬
‫העומדים ביסודן בדבר ההגנה על זכויותיו של‬
‫קטין ‪ ,‬גם אם הוא חשוד בביצוע עבירות‪ ,‬ומתן‬
‫משקל דומיננטי לעיקרון העל של טובת הקטין‪,‬‬
‫כפי שנאמר בהצעת החוק ‪ .‬בסופו של דבר קטין‬
‫הוא קטין בין אם הוא מתגורר במקום שהחוק‬
‫הישראלי חל עליו במלואו ובין אם הוא מתגורר‬
‫במקום אחר שהחוק הישראלי אמנם אינו חל בו‬
‫במלואו‪ ,‬אך הוא נתון להשפעה ממשית של שיטת‬
‫המשפט הישראלית' ) ר‪/‬ע"מ ‪ 2912/09‬התוב"צ נ'‬
‫‪2‬‬
‫א'ר‪".(.‬‬

‫‪ 2‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,24‬ש' ‪29-35‬‬

‫השופטת ממשיכה וקובעת כי " על המשטרה לנסות ולקיים את חובת נוכחות ההורים‬
‫בחקירה‪ ,‬גם כאשר מדובר בקטין פלסטינאי ]כך במקור[ תושב האזור‪ ,‬כל עוד תנאי האזור‬
‫הייחודיים מאפשרים זאת ‪ ".‬אולם בהתייחסותה למקרה הספציפי של א' ‪ ,‬וחרף קביעתה כי‬
‫"לא נעשה מאמץ אמיתי לבדוק את האפשרות של נוכחות ההורים בחקירה‪ ".‬השופטת‬
‫מסייגת את אמרתה וקובעת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי‪ ,‬ולאור כך שמדובר בפרשיה רבת‬
‫משתתפים בה מעורבים שכניו וקרוביו של הקטין ‪ ,‬היא לא מוצאת בחקירת הקטין ללא‬
‫נוכחות הוריו פגם היורד לשורשו של עניין‪.3‬‬
‫מניעת מפגש עם עורך דין‬
‫השופטת אינה חולקת על הזכות החוקתית לאפשר מפגש של הנחקר עם עורך דינו‪ ,‬ואומרת‬
‫כך‪" :‬לא הייתה מחלוקת ‪ ,‬כי החוקרים ידעו שסנגורו של הנאשם בדרכו לתחנת המשטרה‬
‫ובחרו להתחיל בחקירה בכל זאת‪ .‬לטעמי‪ ,‬ככלל ראוי היה ‪ ,‬כי כשמדובר בנאשם קטין ‪ ,‬כבן‬
‫‪ ,14‬אשר נמצא בחקירה ללא נוכחות הוריו‪ ,‬ימתינו החוקרים זמן סביר לבואו של הסנגור"‪.‬‬
‫אולם השופטת מסייגת את דבריה בקובעה כי בשל החשש שהסנגור יתעכב "קשה לומר‬
‫שההחלטה שלא להמתין‪ ...‬היא החלטה כה בלתי סבירה והגונה שיש בה כדי לפגוע באופן‬
‫אנוש בהוגנות החקירה"‪ .‬כך היא גם קובעת לעניין דחיית המפגש עם עורך הדין של הקטין גם‬
‫‪4‬‬
‫לאחר הגעתו לתחנת המשטרה ‪.‬‬
‫מעצרי לילה ו מצבו הנפשי והגופני של הקטין במהלך החקירה‬
‫בעניין זה קובעת השופטת כי התרשמותה היא ש עייפותו של הנאשם לא הגיעה עד כדי עייפות‬
‫אשר לא אפשרה קיום חקירה עניינית‪ .‬לאחר קביעתה הפרטנית‪ ,‬השופטת חוזרת לעקרון‬
‫הכללי וקובעת כי‪" :‬ככלל ‪ ,‬יש לאפשר לקטין שנעצר בלילה מנוחה לפני חקירתו ובמקרים‬
‫המתאימים יש לעצור את החקירה ולאפשר לנאשם לנוח ‪ ,‬במידה והוא מתלונן על עייפות ‪ .‬אני‬
‫מודעת לכך כי תחנות המשטרה אינן תמיד ערוכות לוגיסטית לאפשרות של הלנת עצור קטין ‪,‬‬
‫אולם לטעמי יש למצוא פתרון לבעיה לוגיסטית זו‪ ,‬על מנת להבטיח הן את טובת הקטינים‬
‫והן את איכות החקירה"‪.5‬‬
‫בסיכום ביניים לקביעותיה ‪ ,‬אומרת השופטת כך‪:‬‬
‫"למען הסר ספק‪ :‬כל אחת מהנסיבות שנסקרו‬
‫לעיל‪ :‬החקירה ללא נוכחות הורים‪ ,‬אי המתנה‬
‫לסנגור‪ ,‬מניעת מפגש ועייפות נאשם‪ ,‬הייתה‬
‫יכולה בנסיבות מסוימות ‪ ,‬כל אחת בפני עצמה‬
‫ובוודאי שבהצטברותן‪ ,‬להביא למסקנה כי‬
‫הוגנות החקירה נפגעה באופן משמעותי היורד‬
‫לשורשו של עניין‪ .‬במקרים קיצוניים המסקנה‬
‫אך עשויה להיות כי אמרה שנגבתה בנסיבות אלו‬
‫‪6‬‬
‫לא ניתנה מרצון טוב וחופשי של הנחקר‪"...‬‬
‫זכות השתיקה‬
‫השופטת מתחילה את התייחסותה לאי הסברת זכות השתיקה לא' באומרה‪" :‬פגם של ממש‬
‫‪7‬‬
‫בהוגנות החקירה אני מוצאת באי הסברת זכות השתיקה באופן מפורש לנאשם‪".‬‬
‫השופטת ממשיכה וקובעת כי "גם אם מדובר בטעות 'טכנית' של החוקר‪ ,‬הרי שמדובר בפגם‬
‫מהותי שבשום אופן לא יכול להיחשב כפגם 'טכני'‪ .‬העובדה כי פעם אחר פעם‪ ,‬הזכות‬
‫המהותית שלא לומר דבר בחקירה‪ ,‬נשכחת על ידי החוקר‪ ,‬חרף העובדה שהוא טורח להקריא‬
‫את יתר הזכויות מנוסח ההזהרה ובד בבד אומר לנאשם שוב ושוב כי עליו לומר את האמת ‪,‬‬
‫עשויה ליצור בפני הנאשם מצג שווא ‪ ,‬לפיו האפשרות היחידה שלו היא למסור מידע בחקירה ‪.‬‬
‫חובת החוקר ליידע את הנאשם בדבר זכויותיו באופן ברור ומפורש התואם את גילו ורמת‬
‫בגרותו של הנאשם היא חובה מוחלטת‪ ,‬הנגזרת הן ממילותיו המפורשות של חוק הנוער‬
‫‪ 3‬שם‪ ,‬ת עמ' ‪.26‬‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬
‫‪ 5‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,27‬ש' ‪30-34‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,27‬ש' ‪36-39‬‬
‫‪ 7‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,28‬ש' ‪.6‬‬

‫הישראלי והן מחובת ההגינות הכללית עליה עמדתי קודם לכך‪ ,‬חובה זו הפרה במפורש‬
‫בעניינו של הנאשם"‪.8‬‬
‫בסוף הדיון בפגמים שנפלו בהליך המעצר והחקירה של א'‪ ,‬השופטת מסכמת את דבריה‬
‫באומרה כך ‪:‬‬
‫"בשולי הדברים אעיר ‪ ,‬כי אמנם במקרה‬
‫הקונקרטי בשל הנסיבות המיוחדות שפורטו‬
‫לעיל‪ ,‬החלטתי שלא לפסול את האמרה‪ ,‬אולם‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬התנהל ות גורמי החקירה בעניינו‬
‫של הנאשם לא הייתה נקייה מפגמים‪ .‬פגמים‬
‫אלו עשויים בהחלט להביא לפסילת אמרות‬
‫נחקרים בנסיבות מסוימות‪ .‬התביעה הצבאית‬
‫מתבקשת להעביר החלטתי זו לגורמים האמונים‬
‫על חקירות נוער באזור‪ ,‬על מנת שאלו ילמדו ‪,‬‬
‫יפיקו לקחים וידאגו לתיקון הדרוש תיקון"‪.9‬‬
‫חרף כל האמור לעיל‪ ,‬השופטת מחליטה לדחות את בקשת ההגנה לפסול את אמרותיו של א'‬
‫ומנמקת את החלטתה באומרה כך ‪:‬‬
‫"כאמור ‪ ,‬הפגם שנפל בחקירתו של הנאשם הינו‬
‫פגם חמור‪ .‬מאידך הגעתי למסקנה כי לפגם זה‬
‫לא הייתה השפעה ממשית על אופן מסירת‬
‫הודאתו של הנאשם‪ .‬מכאן שלטעמי‪ ,‬הפגיעה‬
‫בזכויותיו של הנאשם במקרה הקונקרטי‪ ,‬לא‬
‫הביאה לפגיעה במדיה העולה על הנדרש בזכויות‬
‫להליך פלילי הוגן ‪ ,‬עד כדי פסילת הודאתו של‬
‫הנאשם וכפועל יוצא‪ ,‬פגיעה בחשיפת האמת‬
‫העובדתית ובאינטרס הציבורי של לחימה‬
‫‪10‬‬
‫בעבריינות‪".‬‬
‫מהפרט אל הכלל – מה ניתן ללמוד מההחלטה בעניינו של א '?‬
‫מאז כיבוש הגדה המערבית בשנת ‪ ,1967‬קטינים פלסטינים מועמדים לדין בבתי משפט צבאיים על‬
‫פי תחיקת הביטחון‪ .‬אף לאחר שני התיקונים האחרונים לתחיקת הביטחון ‪ -‬הקמת בית משפט‬
‫צבאי לנוער ב‪ 2009-‬והעלאת גיל הבגרות של קטינים בשטחים מ‪ 16-‬ל‪ 18-‬שנים ב‪ - 2011-‬עדיין‬
‫כוללת החקיקה הצבאית בגדה המערבית הוראות רבות הפוגעות בקטינים‪ ,‬והיא חסרה הגנות‬
‫מיוחדת לקטינים המקובלות בישראל ובעולם‪.‬‬
‫תוצאתה האמיתית של החקיקה הקיימת היא פגיעה קשה וממשית בזכויותיהם של קטינים‬
‫פלסטיניים ובהגנות המוענקות להם במסגרת ההליך הפלילי‪ .‬מדובר בפגיעה חריפה וקשה‬
‫הפוגעת במספר רב של קטינים בכל שלבי ההליך הפלילי המתנהל בשטחים ‪ -‬פגיעה המנוגדת‬
‫להוראות המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫מעבר לבעיות ברמת החקיקה הצבאית הקיימת ‪ ,‬אנו עדים גם לפגיעות רבות וחמורות‬
‫בזכויות קטינים פלסטיניים בכל שלבי ההליך הפלילי ‪ ,‬הנובעות מפרקטיקות פסולות ולא‬
‫חוקיות של כוחות הביטחון ביחסם לקטינים‪ ,‬כדוגמת שימוש באלימות פיזית ומילולית‬
‫במהלך ביצוע המעצר‪ ,‬הפחדה ואיומים‪ ,‬כבילת ידיים ועצימת עיניים של הקטינים‪ ,‬ומספר רב‬
‫מאוד של פרקטיקות נוספות שמעצרו של א' ממחיש רק חלק קטן מהן‪ .‬אחד הגורמים‬
‫העיקריים למצב הקיים הינו מחדל של הכוח הכובש בקביעת‪ ,‬העברת וחידוד הנהלים‬
‫וההנחיות לכוחות בכל הנוגע ליחס הראוי והרגיש לקטינים בהליכים פליליים בשטחים‪.‬‬
‫‪ 8‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,28‬ש' ‪11-21‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,30‬ש' ‪17-21‬‬
‫‪ 10‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,30‬ש' ‪11-15‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬המקרה של א' ממחיש חלק מהמגוון הרחב של הפרות של זכויות קטינים‬
‫פלסטיניים החיים תחת כיבוש בגדה המערבית‪ ,‬הן ברמת החקיקה הצבאית הן ברמת‬
‫הפרקטיקות הפסולות של הכוחות בשטח ‪ .‬הפגמים הרבים במעצר ובחקירה של קטינים אינם‬
‫צורמים רק לאוזן המוסרית – הם מהווים הפרות בוטות וחמורות של דיני זכויות האדם‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬המטילים חובה מפורשת להתחשב בעובדת היותם קטינים בכל שלבי ההליך‬
‫הפלילי‪ ,‬אשר בבסיסה עומד עיקרון טובת הילד‪ ,‬ומייחדים כללים ומנגנונים לטובת הגנה ראויה‬
‫על זכויות ילדים בהליך הפלילי‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬קובעים חובת נוכחות הורים בחקירת קטינים‪ ,‬חובת‬
‫תיעוד חקירות‪ ,‬ותנאים ומגבלות על הליכי עיכוב‪ ,‬מעצר‪ ,‬חקירה והעמדה לדין של הקטינים‪.‬‬
‫אפשר ללמוד על הסטנדרטים הראויים לטיפול בקטינים פלסטינים בשטחים הכבושים‬
‫מהסטנדרטים החלים במדינת ישראל‪ ,‬והמוחלים בהקשר זה על קטינים ישראלים‪ ,‬החיים אף הם‬
‫בשטחים הכבושים‪ ,‬סטנדרטים אשר כביכול מותאמים לנורמות ולקביעות של המשפט הבינלאומי‬
‫בהקשר זה‪ :‬החוק הישראלי‪ ,‬ולהבדיל מהחקיקה הצבאית החלה בשטחים‪ ,‬אוסר על הטלת‬
‫עונש מאסר בפועל על קטינים בני פחות מ‪ 14-‬שנים‪ .‬דוגמה נוספת אפשר למצוא בכך‬
‫שהחקיקה הישראלית מע גנת באופן מפורש את החובה לנוכחות הורה או קרוב בחקירת‬
‫קטינים חשודים‪ ,‬כאשר בשטחים‪ ,‬חובה זו אינה מעוגנת בחוק והחלתה תלויה במידה רבה‬
‫בשיקול דעתו הסובייקטיבי של הקצין הממונה על החקירה המשטרתית‪ ,‬ומיושמת לעיתים‬
‫רחוקות ובמקרים בודדים בלבד‪.‬‬
‫בנוסף לכל האמור לעיל‪ ,‬המקרה של א' הינו דוגמה טובה לפגיעה הקשה והממשית בחופש‬
‫הביטוי והמחאה בשטחים ‪ ,‬אשר נגרמת כתוצאה משילוב של נורמות משפטיות לא חוקיות‬
‫ושימוש בכלים ובאמצעים פסולים למעצר‪ ,‬חקירה והעמדה לדין של משתתפי ומארגני‬
‫הפגנות בשטחים‪ :‬מעבר לעובדה שא' בעצמו נעצר ונחקר בחשד להשתתפות בהפגנה לא‬
‫חוקית ויידוי אבנים במהלך אותה הפגנה‪ ,‬אמרותיו במשטרה של א' ‪ ,‬שאת נסיבות גבייתן‬
‫והפגמים הרבים שנפלו בתהליך גביית ם פירטנו באריכות לעיל‪ ,‬מהוות חומר הראיות העיקרי‬
‫שעליו בוססו שני כתבי אישום נגד שניים ממובילי המחאה העממית ומארגני ההפגנות בכפר‬
‫א‪-‬נבי צאלח – באסם תמימי ונאג'י תמימי‪.‬‬

‫כתבה‪ :‬עו"ד רג'ד ג'ראיסי‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful