‫‪1‬‬

‫תפיסת החטא של ר' צדוק – צדקת הצדיק‬
‫‪ .1‬חלום באיזביצא‬
‫ג) חלם לי [בהיותי באיזביצא] שהיו מגלין לי איזה דברים משורש נשמתי ובכלל הדברים היו אומרים‬
‫לי כי הדור של משיח יהיה אותם הנפשות עצמן של דור המדבר [ומשיח נשמת משה רבינו ע"ה כנזכר‬
‫ברעיא מהימנא (זוהר ח"ג רמ"ו ב)] והם עצמן אותן הנפשות של דור המבול [דגם משה רבינו ע"ה היה‬
‫שם כדאיתא בזוהר (ח"ג רט"ז ב) וכמו שאמרו בחולין (קל"ט ב) בשגם גימטריא משה] ואז השחיתו‬
‫דרכם וחטא זה נקרא בספרים חטאת נעורים וכן אמרו בהם (בראשית ח'‪ ,‬כ"א) כי יצר וגו' מנעוריו‬
‫ותיקנו זה בדור המדבר והיה נקרא אז חסד נעורים [כנודע בסוד (משלי י"ט‪ ,‬כ"ב) תאות אדם חסדו]‬
‫כמו שכתוב (ירמיה ב'‪ ,‬ב') זכרתי לך חסד נעוריך‪ .‬והדור של משיח יהיה בסוד תתחדש כנשר נעורייכי‬
‫שיהיה גם כן אותו הדור של חסד נעורים שיתחדש שנית‪ .‬עד כאן תורף הדברים מה שאני זוכר עדיין‪:‬‬
‫(ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬דברי חלומות אות ג)‬

‫‪ .2‬זכרונות יחזקאל קוטיק ‪,‬פרק ‪11‬‬
‫אבא שכר איש אחד‪ ,‬שמו היה י' וו'‪ ,‬כדי שיעזור לו בהנהלת ספרי החשבונות ובעוד דברים מסוג זה‬
‫שאבא נאלץ לעשותם‪ .‬י' וו' זה היה חסיד איזביצה‪ .‬נתנו לו דירה בבית המרזח של הכומר‪ ,‬מקום שבו‬
‫התגוררה גם משפחתנו וששימש גם כמחסן היי"ש שלנו‪ .‬וכך גרנו דלת ליד דלת‪ .‬הוא היה ברנש חכם‬
‫ונמרץ אבל גם עז פנים ופורק עול‪.‬‬
‫תמיד התעלל באמי בשל אבותיה הגאונים המתנגדים‪ .‬כך למשל אמר על הסבא שלה‪ ,‬ר' חיים מוולוז'ין‬
‫ "ר' חיים זיכרונו לסרחה‪ "...‬בביתנו היתה תלויה תמונתו של הגאון מווילנה‪ ,‬והוא דקר את האף‬‫שבציור‪ .‬אמא בכתה פעמים רבות בשל השייגעץ הזה‪ ,‬אבל אבא‪ ,‬כדרכו‪ ,‬רק חייך ואמר‪" :‬טיפשונת‪,‬‬
‫למה את נפגעת‪ .‬ככל שתיעלבי יותר‪ ,‬כך הוא גם יעשה את זה יותר‪ ,‬להכעיס‪ ".‬ואגב‪ ,‬אין לשכוח ‪ -‬אבא‬
‫היה לצדו‪ ,‬הרי היה חסיד!‬
‫אבא היה מאוד מרוצה ממנו‪ .‬הוא יכול היה לצוות עליו הכול‪ ,‬והלה ביצע את הוראותיו על הצד הטוב‬
‫ביותר‪ .‬הוא אף פעם לא למד‪ .‬תפילתו נמשכה עשר דקות‪ .‬הוא שתה הרבה שנאַ ּפס ושיחק בקלפים‪.‬‬
‫אבל כל זה כלל לא פגע בעסקים‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬בשבת אחר הצהריים‪ ,‬נכנסתי לחדרו‪ .‬הוא ישן על הספה ולצדו היה מונח ספרו של הרבי‬
‫מאיזביצה ‪" -‬מי השלוח"‪ .‬לקחתי את הספר ועיינתי בו‪ .‬עיני נפלה על פרשת "פינחס"‪ ,‬ושם נכתב‪ ,‬כי‬
‫זִ ְמ ִרי בן סָ לּוא נהג כדת וכדין בנוגע לכָזְ בִ י בת צּור‪ ,‬שכן הוא ראה שהיא זיווגו מששת ימי בראשית‪.‬‬
‫בהמשך נכתב‪ ,‬כי פינחס דקר את זמרי בלי שידע בדיוק את כל פרטי המעשה‪ ,‬ומשה רבנו הצדיק אותו‬
‫משום שהיה דודו של פינחס‪ .‬את זה כבר לא יכולתי לשאת‪ .‬לקחתי את הספר‪ ,‬הבאתיו אל דודי הרב‬
‫וביקשתי ממנו שיסביר לי את פשט הכתוב‪.‬‬
‫הרב קרא את הספר ותלש את שערותיו‪ .‬הייתכן שמחבר הספר‪ ,‬שהוא רבי‪ ,‬יכתוב כך על משה רבנו?!‬
‫ומה יגיד על כך סתם יהודי פשוט! "אתה רואה‪ ,‬ילדי‪ - ",‬אמר בכעס ‪" -‬עד כמה הרחיקו החסידים‬
‫לכת‪ .‬בשבת הבאה תראה זאת לאבא‪ ,‬כאשר ישב לשולחן עם החסידים‪ .‬אדרבה‪ ,‬שהוא יגיד לך את‬
‫הפשט‪".‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ .3‬מי השילוח לפרשת פנחס‬
‫וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן‪ ,‬ויקח כו'‪ ,‬ולא יעלה ח"ו על הדעת לומר שזמרי הי' נואף ח"ו כי מן‬
‫הנואף לא עשה הקב"ה פרשה בתורה‪ ,‬אך יש סוד בדבר זה‪ ,‬דהנה יש יו"ד נקודות בזנות‪ ,‬הנקודה הא' מי‬
‫שמקשט עצמו והולך במזיד לדבר עבירה היינו שהאדם בעצמו מושך עליו היצ"הר‪ ,‬ואח"ז יש עוד ט'‬
‫מדרגות‪ ,‬ובכל המדרגות שניטל מהאדם כח בחירתו ואי אפשר לו להמלט מעבירה‪ ,‬עד המדריגה היו"ד‪,‬‬
‫היינו מי שמרחיק עצמו מן היצ"הר ושומר עצמו מן העבירה בכל כוחו עד שאין ביכולתו לשמור א"ע יותר‬
‫מזה‪ ,‬ואז כשנתגבר יצרו עליו ועושה מעשה אז הוא בודאי רצון הש"י‪ ,‬וכענין יהודה ותמר‪ ,‬ואיהי בת זוגו‬
‫ממש וזה הענין הי' גם כאן‪ ,‬כי זמרי הי' באמת שומר עצמו מכל התאוות הרעות‪ ,‬ועתה עלתה בדעתו שהיא‬
‫בתו זוגו מאחר שאין בכוחו לסלק א"ע מזה המעשה‪ ,‬ופנחס אמר להיפך שעדיין יש בכוחו לסלק עצמו מזה‪,‬‬
‫וזה שמרמז הגמ' יו"ד נסים נעשו לפנחס‪ ,‬וכדאיתא שם אלו פירש זמרי והרגו לפנחס הי' פטור כי באמת הי'‬
‫כאן שקול הדעת כי גם על פנחס הי' מקום לבע"הד לחלוק שמצוי בו מדה הנראה לעינים שהוא כעס כמו‬
‫שבאמת טענו עליו זאת והי' הדין בזה שודא דדיינא ופירש ר"ת ע"ז שיכולת הדיין ליתן לקרוביו‪ ,‬ולכך יצא‬
‫פנחס זכאי לפי שהי' קרוב למרב"עה‪ ,‬וז"ש ושם האיש ישראל המוכה‪ ,‬היינו שהקב"ה הראה לפנחס אחר‬
‫מעשה שעשה עם מי הי' המלחמה שלו שאל יחשוב כי נואף גמור הי' ח"ו‪ ,‬ופנחס מחמת שהי' בא מזרע יוסף‬
‫שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין זה ולכך הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי‪ ,‬וע"ז נאמר כי נער ישראל‬
‫ואוהבהו‪ ,‬וזה ממש ענין פנחס שהי' דן את זמרי לנואף בעלמא‪ ,‬ע"כ דן אותו קנאין פוגעין בו ונעלם ממנו‬
‫עומק יסוד הדבר שהי' בזמרי כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית‪ ,‬כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל‪,‬‬
‫עד שמרב"עה לא הכניס א"ע בזה לדונו במיתה ונמצא שפנחס הי' במעשה הזה כנער היינו שלא הי' יודע‬
‫עמקות הדבר רק ע"פי עיני שכל אנושי ולא יותר‪ ,‬ואעפ"כ הש"י אוהבו והסכים עמו‪ ,‬כי לפי שכלו עשה דבר‬
‫גדול בקנאתו ומסר את נפשו‪:‬‬
‫‪ .4‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות כט‬
‫מתחילה הוא חורבן הבית [הפנימי‪ .‬בית דירה ובו די רק חורבה שחרב מאין דרים] ואחר כך שריפת ההיכל‬
‫[החיצון‪ .‬וחורבנו היינו שריפה] ואחר כך גלות ישראל‪ .‬וכן החוטא מתחילה בלב שחרב מיראת שמים ואחר‬
‫כך במוח [ששם אינו מדור קבוע‪ .‬כי בית זו אשה שהיא הלב‪ .‬והוא נשרף לגמרי שאיננו מקום מכיל אף‬
‫לפרקים מחשבת שם שמים שאולי יבוא הרהור תשובה ללב] ואחר כך כל איברי המעשה גולים למקום‬
‫הטומאה‪ .‬ובתשובה להיפך כמו שמובא (זוהר ח"א קל"ד א) מתחילה בונה ירושלים והדר נדחי ישראל יכנס‬
‫[ובירושלמי דמעשר שני (פרק ה' הלכה ב') דבנין הבית על ידי מלכי אומות העולם] דמתחילה תיקון המדות‬
‫והלב ואחר כך למעשים‪ .‬ונראה דהיכל קודם בבנין לבית וכן מתחילה המוח כמו שכתב הרמב"ם ריש פרק‬
‫ב' מיסודי התורה (הלכה ב') וכיצד הדרך וכו'‪:‬‬
‫‪ .5‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות נה‬
‫עיקר העבירות באים מחמת השכחה‪ .‬שהוא בלב כדאיתא במגילה (י"ח א) שאפילו זוכר במח מכל מקום‬
‫אינו זוכר בלב כי אילו היה באמת זוכר בהרגשת הלב שהשם יתברך צוה על זה לא תעשה כן אי אפשר כלל‬
‫שהיה עושה רק שהיצר מעלימו מלבו כענין שמנת עבית וגו' (דברים ל"ב ט"ו) תדע שמצות ציצית הוא לזכור‬
‫על ידו מצוות ה' ואמרו ז"ל (מנחות מ"ד א) במעשה דתלמיד שזכר על ידי הציצית ושם היה מזיד ויודע‪ ,‬רק‬
‫שעמדו הציצית נגדו שנתחדש לו הזכירה רק מן המוח ללב‪ .‬וכן אמרו הקדמונים דלכן נסמך פרשת ציצית‬
‫למקושש שלא יארע עוד כזה לשכוח שהוא שבת והרי מקושש מזיד היה‪ .‬ולכן אמרו בפרק קמא דנדרים (ח'‬
‫א) נשבעים לקיים המצוות ואף על גב דמושבע ועומד מהר סיני לזרוזי נפשיה ומה זירוז הוא‪ ,‬אבל הוא כמו‬
‫שאמרנו‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ .6‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות מג‬
‫פעמים יש אדם עומד בניסיון גדול כל כך עד שאי אפשר לו שלא יחטא כדרך שאמרו (ברכות ל"ב‬
‫א) מה יעשה הבן וכו' ובזה הוא נחשב אונס גמור דרחמנא פטריה‪ .‬וגם בהסתת היצר בתוקף עצום‬
‫שאי אפשר לנצחו שייך אונס [ואם ה' יתברך הסיב את לבו הרי אין חטא זה חטא כלל רק שרצון‬
‫ה' יתברך היה כך] ועיין מה שאמרו (כתובות נ"א ב) גבי תחילתו באונס אפילו צווחת לבסוף‬
‫שאלמלא מניחה היא שוכרתו מותרת לבעלה‪ ,‬מאי טעמא יצר אלבשה הרי דזה מיחשב אונס גמור‬
‫אף על פי שהוא מרצונה מכל מקום יצר גדול כזה אי אפשר באדם לכופו והוא אונס גמור ואין בזה‬
‫עונש אף דעשה איסור כיון דהיה אנוס‪ .‬אבל האדם עצמו אין יכול להעיד על עצמו בזה כי אולי‬
‫עדיין היה לו כח לכוף היצר [וכמו ששמעתי בזה מענין זמרי שטעה בזה]‪:‬‬
‫‪ .7‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות עו‬
‫בעת כשלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב ואם יזכה באותה שעה יוכל לעלות‬
‫למדריגה גדולה מאד כפי גודל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל לקלוט אז אם‬
‫יהפוך תשוקה זו וחמדה זו לטוב ומאותו ענין ממש הוא הטובה היפך הרעה‪ .‬וכמו שמובא בזוהר‬
‫(פנחס רט"ז סוף ע"א) כי בעת המבול היו ראוים לקבל התורה והיה אז משה כמו שדרשו חז"ל‬
‫(חולין קל"ט ב) על בשגם עיין שם‪ .‬ומים היינו תורה והם הפכוהו למים הזידונים‪ ,‬והתורה היא‬
‫תכלית קיום העולם ושבשבילו נברא ואלמלא וכו' והם גרמו אבדונו ואותו עת היה מוכן‪ ,‬אילו זכו‬
‫ממש להיפך שהוא ירידת מימי התורה לקיום העולם‪:‬‬
‫וכן בעת החורבן נולד משיח (ירושלמי פרק ב' דברכות הלכה ד') כי אותו עת היה מוכן אם זכו‬
‫לביאת משיח ובנין הבית המקדש הנצחי וקיים לעד‪ ,‬וזה היה טעות אנשי ירושלים ונביאי השקר‬
‫שהיו חושבים כי אדרבה ייטיב ה' להם שראו העת מוכן לכך אם זכו‪:‬‬
‫‪ .8‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות קצו‬
‫"‪...‬ואהבת תורה בלא השם יתברך היינו אהבת החכמה בלבד זהו דור המבול שמובא (זוהר ח"ג‬
‫רט"ז ב) שהיה ראוי אז מתן תורה דהמה אהבו תורה וחכמה מאד [וזה טעם בני האלהים אל בנות‬
‫האדם דידוע נוקבא הוא החשק ודכורא המילוי‪ .‬ומלאכים יש להם חכמה והשגה רק שאין להם‬
‫יצר הרע ותשוקה כמו שמובא במדרש הנעלם (זוהר ח"א קל"ח א) דגם חשק לדברי תורה צריך‬
‫יצר רע‪ .‬ואדם יש לו חשק רק שאין לו השגה ואז נתחברו ואין כאן מקומו] רק בזולת השם יתברך‬
‫מזה נמשך זנות‪"..‬‬
‫‪ .1‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות צט‬
‫סימן לתשובה גמורה כשאינו זוכר כלל החטא כמו שאמרו (בבא מציעא נ"ח ב) שלא יאמר לבעל‬
‫תשובה זכור וכו' וכן השם יתברך אין מזכיר לבעל תשובה הגמור וממילא אינו זוכר‪ .‬כי כל כוחות‬
‫האדם מהשם יתברך מי שם פה וגו' (שמות ד' י"א) וכן כוחות המחשבה והזכירה ואם אין השם‬
‫יתברך שופע לו ומזכיר לו אינו זוכר‪ .‬ובתנא דבי אליהו רבה (פרק א') שעתיד הקדוש ברוך הוא‬
‫לומר איני זוכר עוונותיו ואין עולין על לבי‪ ,‬וכבר אמרו ז"ל (שיר השירים רבה ה' ב') הקדוש ברוך‬
‫הוא לבן של ישראל שנאמר (תהלים ע"ג כ"ו) צור לבבי וגו' ממילא גם על לבו של אדם אינו עולה‬
‫וזהו מעין עולם הבא וכל זמן שלא הגיע אדם לעומק התשובה כזה שהוא תכלית שלימות הכפרה‬

‫‪4‬‬
‫אינו בנייחא‪ ,‬ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום (תהלים נ"א ד') הרב כבסני וגו' כי פשעי אני אדע‬
‫והאדם מצידו צריך להיות חטאתו נגדו תמיד‪:‬‬

‫‪ .11‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות ק‬
‫תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל השם יתברך‪ ,‬רצה לומר שמכיר שהכל פועל השם יתברך וכוחו‬
‫אפילו המחשבה טרם נוצרה בלבו של אדם‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה ט' ג') נמצא השם‬
‫יתברך נתן לו כח אז גם בהעבירה ועל ידי זה אחר התשובה הגמורה הוא זוכה שזדונות נעשין‬
‫זכויות כי גם זה היה רצון השם יתברך כך כמו שאמרו (שבת פ"ט ב) אם יהיה חטאיכם כשנים וגו'‬
‫(ישעיה א' י"ח)‪ ,‬וכענין שאמרו ז"ל (תנחומא וישב ד') על פסוק (תהלים ס"ו ה') נורא עלילה על בני‬
‫אדם‪ ,‬וכדרך שאמר דוד המלך ע"ה (שם נ"א ו') למען תצדק בדברך רצה לומר לכך ניטלה ממנו‬
‫הסייעתא‪ ,‬ואם כן הוא ממש כזכויות מאחר שגם זה רצון השם יתברך‪:‬‬
‫וזה שנאמר (שם קל"ב ט') וחסידיך ירננו‪ ,‬ואמרו ז"ל (ילקוט ישעיה רמז רצ"ו) אלו רשעי ישראל‬
‫וכו' וכן על פסוק (תהלים נ' ה') אספו לי חסידי וגו' פירוש כי חסיד הוא הנוטה משורת הדין‬
‫להתחסד וכן רשע נוטה משורת הדין להרשיע‪ ,‬וכשיפתח השם יתברך לעתיד אחר התשובה‬
‫הגמורה ויכירו הכל כח מלכותו נמצא הזדונות שהיו נטיה משורות הדין היו חסידות כיון שלא היו‬
‫נוטים מאמיתות רצון השם יתברך‪ .‬ודייק חסידי וחסידיך ולא חסידים רק שאצל השם יתברך הם‬
‫קרויים חסידים ולא לעיני בני אדם‪ .‬וצדיק וחסיד הם שתי מדריגות באדם ובתולדה ועל זה אמרו‬
‫(בבא בתרא ט"ז א) בראת צדיקים בראת רשעים ואף על גב דאילו צדיק ורשע לא קאמר כמו‬
‫שאמרו בנדה (ט"ז ב) רק אלו הם שני כוחות בעולמות עליונים רק תמור רשע הוא שם חסיד כנזכר‬
‫לעיל ושני הכוחות מעורבים בכל אדם רק אינם שוים באחד זה גובר ובאחד זה גובר ואין כאן‬
‫מקום להאריך‪:‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful