‫‪:‬ג‬

‫‪%‬‬
‫ה‪,,‬‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫""ר‬

‫והר תורה‬

‫הואפירוש הזהר הקדבורש עלז"להתורה‬
‫מאת התנארבישמעון יוחאי‬

‫מסורר על כל פסוק הפירושיםוהעניניםהשייכים לו‪ .‬וגם הפירושים‬
‫והענינים של הפסוקים הנמצאים בשאר מקומות הזהר נלקמו ונקבצו‬
‫ונסררו במקומם בלשון הזהר עם העתקת לשון הקודש שורה לעומת‬
‫שורה ועלירלזהיוכלו כלבאישערי ז הר תור ה לכנוםולמייל‬
‫בפררםהזהרויתקיים מה שאמראליהו לבריוהאי שמפר הזהריחגליא‬
‫לתהאי במוףיומיאובניניה ושבתםאיש אלאהוזהווגו'‪.‬‬
‫וכרי להקל עלהמעייןהצגתיהפירוש‬
‫זיו הזהר‬
‫עלפי דרך המקובלים המפורסמים מפורשי הזהר‪.‬‬
‫כלזההכינותי בעזרת השם יתברךאני הקמן‬

‫יהודהיורלראזענבערנ במהו"ר ישראל יצחק‬
‫מגזע ר‪1‬יהורהחמירז"ל‪.‬‬

‫ז"ל‬

‫מלפנים רב בווארשא‪ ,‬לטדז‪ ,‬מדינת פולין‪ ,‬אה"כ ראב"ד בערי טוראנטא ומאנטריאל‪,‬‬
‫טדינת קאנאדא‪ ,‬מחבר הספרים ‪ -‬ידות נדרים‪ ,‬רפאל המלאך‪ ,‬ילקים אליהו‬
‫הנביא‪ ,‬קריאה הקדושה‪ ,‬מקיה יהודה‪ ,‬ועוד מפרים בכתובים‪.‬‬
‫בעיר נויטרק‬
‫רזגאל מהרה‬
‫נדפס בשנת‬

‫ם פר שמות‬

‫ון‪8‬נ‪,‬זוו‪:,-1‬‬

‫‪5141‬‬

‫‪8] %058%88%0‬ס‪0‬ז‬

‫‪%4661‬‬

‫נדפס בדפום המהויל והמשובח "טריט פרעם‪ ,‬אינק‪-4--28 ,".‬טע סטריט‪ ,‬ניו‪-‬יטרק‪,‬‬
‫‪),‬מ‪1155, 1‬ע ‪110‬ד )‪11‬זי‪1‬‬
‫‪.111)4 ,‬יק‬
‫ע‪ 5 1, 19‬ע‪,‬ויי) ו‬

‫י‬

‫ו‬

‫‪4-‬בס‪,‬‬

‫‪11~11‬ל‪)09‬‬

‫)‬
‫לו ת‪",0‬תיללבלו‬

‫וווששקוועכנסלאינטואצצ‬
‫‪5‬שס‪8.‬אסאםמשע‪8‬ז‪86‬א‪.,‬שוש‪141‬‬

‫ק'עו?לל‪13‬וצעילן"נ‬

‫פרשר‪ 2‬שכמרר‪2‬‬

‫לשון הזהר‬

‫‪)6‬ואלה‬

‫לשון קורש‬

‫בנ‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫רנ‪53‬יתססתפפתוסן‪,‬ן‪.‬תכויגסןכ‪336‬כג(‪5‬ות‪66‬תרדת‪5‬דרייססר‪ 56‬נ‪5‬כותי‪.‬ק‪.3‬תתןו‪(6‬ססכסיתגתו‪6‬ת ' רבי שסעון למדנו בכל מקום שנלו ישפ‬

‫ת‪6‬י‬
‫‪3‬כי יסר‪ 56‬ונו'‪ .‬כיון דכתי‪3 3‬גי יסר‪ 56‬תסו ‪6‬ת יפק‪.3‬‬
‫ס‪63‬יס ‪6‬תו ‪56‬סריך (תיתר‪ 056 656 .‬סתופ ‪3‬גי יסר‪6‬ל‬
‫‪6‬יגון רתיכין ‪,‬תסריין ט(‪6‬ין דגמתו עס יפקכ ‪03‬די‬
‫סכיגת‪3 6‬נלות‪ 6‬דת‪5‬ריס‪ .‬נ) תו ‪6‬יר סתפון גד גחתת‬
‫סכינת‪ 6‬למ‪5‬ריס‪ .‬גחתת מיס מד‪ 6‬דסתס יסר‪ (6‬כדי‪,‬קנ‪6‬‬
‫דסס‪ 61‬ט‪61 ]6[ 63‬ר‪3‬פין ותריןסתסין קדיסין פתיס וכל‬
‫מד ומד ‪6‬ת קדיס‪ 6‬עתיס תסת‪ 6‬קדיס‪[ 6‬נ]‪,‬כ(ס‪ ,‬נמתו‬
‫פס יפקנ לת‪5‬ריס סס*ד ו‪ 0(6‬סתות ‪3‬גי יסר‪ (6‬ס‪63‬יס‬
‫י‬
‫ת‪5‬ריתס ‪6‬ת יעקכ [נ] ‪*6‬ר י‪5‬מק תתסתפ דק‪6‬תר ‪3‬נ‬
‫יסר‪6‬ל ו‪6‬ח"כ ‪5‬ת יעק‪ .3‬ו(‪ 6‬כ‪6‬תר ‪6‬תו‪ .‬נ) ס‪6‬יל ר'‬
‫י ‪ 60‬דסתעכ‪6‬‬
‫יוסי ‪5‬ר' ‪(6‬טור ‪"3‬ר סתעון‪ .‬קסי‪5 6‬‬
‫ת‪513‬יג‪ 6‬קדיס‪[6‬י] דסוס ‪6‬תר ‪ 0(61‬סתות ‪3‬גי יסי‪.(6‬‬
‫נ [‪ ]1‬תסו‬
‫לנלת‪ 6‬נסדי יעקנ‪ .‬דכתינ יע‪,‬‬
‫דכתי‪6 3‬יס ‪31‬ית‪63 1‬ו[י‬
‫] ‪ 5*6‬וד‪6‬י סכי סו‪60 656 .6‬‬
‫תניגן כ( דתק‪3‬ל ת‪6‬מר‪6 6‬יסו ‪3‬ית‪ 6‬תססו‪ 6‬דיסי‪[ 3‬ח]‬
‫וע"י ‪6‬יס וכית‪63 ,‬ו י‬
‫) ס‪6‬י( ר' יס‪,‬דס ‪5‬ר' ‪56‬עור‬

‫שסה נלתה‬

‫ק מרכבות וסחנות עליונים שירדו עם יעקב ביחד עם‬
‫השכינה בנלות מצרים‪ )3 .‬עוד א'ר שמעון כאשר ירדה‬
‫השכינה למצרים‪ .‬ירדה חיה אחת ששסה ישראל בדסות‬
‫הזקן ההוא ["] וארבעים ושנים שמשים קתשיםעסו‪.‬וכל‬
‫אחד ואחד אות קדושה עסו מהשם הקדוש [נ]וכלםירדו‬
‫עם יעקב למצרים‪ .‬זש"כ ואלה שמות בני ישראל הבאים‬
‫י‬
‫סצריסה את יעקב [ג] א"ר יצחק כך נשסע שאסר בנ‬
‫ישראל ואח"כ את יעקב‪ .‬ולא נאסר אתו‪ .‬נ) שאל ר'‬
‫טסי לר' אלעזר ב'ר שמעון‪ .‬קשה לי סה ששמעתי מן‬
‫המנורה הקדושה[י]שהיה אומר ואלהשסות בני ישראל‪.‬‬
‫וה ישראל הוקן [ס] וכל אותן החילות והסחנות שהיו‬
‫] מה‬
‫יורדים בנלות עם יעקנ‪ .‬לפי שכתוב את יעקב[י‬
‫זה שכתוב איש וביתו באו [ז] א"ל ודאי כך הוא‪.‬‬
‫שהרי‬
‫למדנו כל המקבל מאחר הוא נקראבית לוה שנותן לו[ח]‬
‫וע"כ כתוב אישוביתו באו‪ )7 .‬שאל ר' יה‪,‬רה לר' אלעור‬
‫ב"ר שסעון‪.‬כיון ששסעה סאביך פרשת ואלה שסות בסוד‬
‫עליון‪ .‬סה וה שאמר איש וביתו באו‪ .‬א"ל זה הדבר‬
‫שאמראבי‪ .‬הם היו מלאכים העליתים שהם במעלה יותר‬
‫על אלה שהם לממהמהם‪.‬זהו שכתוב אישוביתו באו[ס]‬
‫וכך אמר אבי‪ .‬כל אותן דמיאכים שבמדרנה העליונה‬
‫‪6‬קר‪,‬ן נו‪3‬רין ווכרין‪61 .‬יכ‪,‬ן ד‪3‬דרנ‪ 6‬תת‪6‬ס תגס‪,‬ן ן נקראים נברים וכרים‪' .‬איתן שבסדרנה תחתונה סהם‬
‫‪6‬תקר‪,‬ן [נוק‪3‬ת‪3 ]6‬ית כ‪6‬תת‪ 6‬גוקכ‪ 6‬דתקג‪ 65‬תן דכור‪ 6‬ר' נקראים [נקבות] בית‪ .‬כאש‪ -‬נקבה המקבית מן הזכר‪ .‬ר'‬
‫יצחק היה עומר לפמ ר' אלעור ב"ר שמעון‪ .‬א"ל האם‬
‫נתע ירדה השכינה למצרים עם יעקב [י] א"ל ולא‪ .‬והרי כהוב‬
‫אנכי ארד עמך סצריסה‪ .‬א"ל בוא וראה השבינה ירדה‬
‫לתגריס ‪6‬ת יעקנ‪ .‬וסית ת‪6‬ס ‪(6‬סין רתיכיןקדיסין פתס‪ .‬למצרים עם יעקב‪ .‬ושש סאות אלף סרכבות קדושותעמה‪.‬‬
‫וסיי‪3‬ו דכתי‪ 3‬כסם ת‪6‬ות "ל‬
‫ף רגלי‪ .‬דתני‪3‬ן סית ת‪ 06‬ווהו שכת'ב כשש סאות אלף רנלי‪ .‬שלמרנו שש סאות‬
‫‪(6‬פין רתיכין קדיסין כחתו פס יפק‪5 3‬ת‪5‬ריס וכ(סו ס(יקו אלף סרכבות קדושותירדו עם יעקב למצרים‪ .‬וכלן עלו‬
‫תתתן כד כפקו יסר‪ 56‬תת‪5‬ריס סס*ד ויסעו ‪3‬גי יסר‪6‬ל משם כשיצאו ישראל ממצרים‪ .‬זש"כ וטעו בני ישראל‬
‫מרטתסס סכותס כסס ת‪,6‬ת ‪6‬לף רנ‪5‬י ונו'‪ .‬סס תחות סרעססס סכותה כשש מאות אלף רנלי ונו'‪ .‬שש מאות‬
‫ל‪ 6‬כ‪6‬תר ‪6‬ל‪ 6‬כסס ת‪5‬ות כנווג‪ 5‬רגפקו ‪5‬ליןכך גפקו לא נאמר אלא כשש סאות‪ .‬כסו שיצאו אלו כך יצאו‬
‫ר‪'3‬ן [י"‬
‫] ות‪ 6‬מזי רז‪ 6‬זח(ס כעדג‪ 6‬דגפקו ‪(5‬ין רת'כין אלו[י"] ובוא וראה סודהדבר‪ .‬בומן שיצאו אלה מרכבות‬
‫ו הקדושות ומחנות הקרושים‪ .‬ראו יש‪-‬אל יירעו שהיו‬
‫קדיסין תסירית‪ 6‬קדיכת‪ 6‬מתו יסר‪ (6‬וידפו רסי‬
‫‪1‬תפכנין כניכיסון‪ .‬וכ‪5‬סו ‪3‬סילו דפ‪3‬דו יסר‪3 56‬גיגיסון מתעכבים בשבילם‪ .‬וכל החפזון שעשו ישראל בשבילן‬

‫נן‬

‫את‬

‫ם‬

‫‪1‬נו‪"1‬וק‪:‬ן‪111~1:‬ן~‪.‬יג‬

‫מראה מקומות ‪)6‬י‪9‬‬

‫‪3‬‬

‫‪)3‬‬

‫ד‪9‬י‬

‫ס‪,‬ס‬

‫נ)‬

‫‪ 9‬ז‪.‬י) ‪9‬י‬

‫היה‬

‫ו הזהר‬
‫זי‬

‫נ‪ ]6‬פי' החיההיינ‬
‫ו החיות וכח האלהות של עולם היצירה הנקרא עלמא רדכורא הסשפיע לעולם ר;שיה‬
‫פרשת ואלה‬
‫הנקרא עלמא רנוקבא‪ .‬ווה העולפ הוא שורש ~שמת יעקב ש‪.‬ק‪-,‬את 'שראל וירך משם כח אלרוח עס‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ל‬
‫השג'נה כנלות‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫הראשונה‬
‫ם‬
‫ו‬
‫'‬
‫ק‬
‫מ*נ שמשים היינו מ*ב מלאנים שאות‬
‫ישראל כגלות‬
‫ולטען‬
‫טשטותיהם מן השםמ‪.‬כ‬
‫ןהסנ]רמו כהר*ת של תפלת אנא ככה נהנא כע‪,‬לם היצירה‪[ :‬נ] נ' ואל*ה כני' מ*כ‪ .‬מהרה*ו‪ :‬נו] בך גקרא ר' שטעון כד יוחאי‬
‫היינ‬
‫ו כח האלהות שבעולם היצירה‪ ]1] :‬ולא כתוב אתו‪ ]]] :‬וכי ישנני נית למלאכים‪[ :‬ח) בוה מתורץ איש וביתו שטדת המלכות‬
‫והשכינה הקרושה נקיאת נית לכח האלהות של עולם היצי‪-‬ה המשפיע בה בבחי' איש‪ :‬ןט]מביון וה התירץ הוא כנובר קורם רק‬
‫‪18‬זו*בלוון אחר‪ .‬מלאכיפ שבטררנה העלונה היינו של עולט היגלה‪ .‬וובמררגה התחתונת היי*ו של עול‪ 6‬הזשיה שהם ם‪-‬נבה‬

‫שמות‬

‫‪.‬‬

‫להשנינה הקדושה‪ )1 :‬פי' בלבדה‪ :‬מ‪6‬ןפי' שהשש מאות אלמב"י למפה כהשש מאות שלמעלה‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫שמות‬

‫לשדן קודש‬

‫ןהיהר‬
‫ישי‬

‫היה [ינ] וזהו שכתיב ולא יכלו להתמדמה‪ .‬שהיה לו לומר‬
‫ולא רצי לההמדמה‪ .‬אבל לא כהוב אלא ולא יכלו [יג] וו‪ 6‬ך‪5 15‬סתתי‪,‬תס‪5 .‬כ‪65 5‬‬
‫והכירו ממש שבלבניישראלהיובניישראלשברקיע [י‪]7‬וזהו‬
‫שכתוב בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב‪ .‬וע"כ לא‬
‫נאסר ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה אתו‪ .‬אלא ואלה‬
‫שפות ב"י הבאים מצרימה את יעקכ‪ .‬הבאים מצרימה‬
‫בההלה‪ .‬ועם מי‪ .‬את יעקב‪ .‬אמר ר*י קל וחומר‪ .‬ומה כקדמית‪ .6‬ופסחי‪6 .‬ת יפקכ‪6 .‬חרקר*י ק‪ 5‬ומ‪,‬חר‪ .‬ותס‬
‫כאשי ניצל יעקבמלבן כתוב‪ .‬ויעקב הלך לררכו ויפגעו‬
‫בומל"כי אלהים‪.‬כאשר ירר בג‪14‬ת והקב"ה אמראנכי ארר‬
‫עמך מצרימה‪ .‬אינורין הואיל והארון ירר שיררו שמשיו‬
‫עכו‪ .‬זהו שכתוב הבאים מצרימה את יעקב רבי יעקב‬
‫רכפר דנן אמר בשם רבי אבא‪ .‬מי הם בני ישראל‬

‫ם"אוט‪'1‬י"וו‬
‫ןןצנ‪,‬ו‪:‬ן";ם‪;-‬‬
‫;‪4]1‬ל)‪,;:1‬י‪:‬ו‬
‫פ‪:‬‬
‫‪:1,‬נשל‪,41‬ק?נ‪,‬י‪%‬‬

‫‪ 6!1 556‬יכ‪5‬ו [י‪]:‬‬

‫שנזכר כאן‪ .‬הם הנקראים בני ישראף‬

‫ממש [ס~ן ‪ )6‬ר'‬

‫‪2‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ך‬
‫ק‬
‫"‬
‫‪%‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬ץ‪%‬ופ‬
‫ם"‬
‫ש‬
‫יני)יזגץנ‪,‬י"לעו‬

‫יהורה אמר חש‪ .1‬בשעה שאמר הקב"ה אנכי ארד עמך‬
‫מצריכה‪ .‬התעלה על רעתך שהשכינה יררהעסו בשעה‬
‫ההיא ממש‪ .‬אלא בזמן שהיתה ירידה לבניו אז יררה‬
‫השכינה‪ .‬זש"כ אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך נם‬
‫יש עליה נםלי‪.‬‬
‫עלה‪ .‬כל זמן שתהיהלךעליה‪.‬‬
‫יארר עמך‪ .‬וכאשר‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ובשער שתהיה לךירידה‪ .‬כביכ אנכי‬
‫מת יוסף וכל אחיו יהיתה להם ירידה‪ .‬עמרה דשכינה‬
‫ווון‪ .‬מה וווש‪4,‬ן נן ווש ‪',5‬ן ‪.,‬‬
‫ן 'מ'‬
‫וירדה עמהם‪ .‬כמו שיררו אלה כך ירדו אלה‪ .‬א'ר יוסי‬
‫ב"ר יהורה מה כתוב קורם לזה‪ .‬וימת 'וסףבן סאה‬
‫‪.'1‬‬
‫ועשר שניםונו'‪ .‬בומן ההוא שמת יוסף וכל השבמים‬
‫והיתה לרם ירירה‪ .‬יררו בני ישראל בנלוה‪ .‬והשכינה‬
‫ומלאכים העליגים יררו עמהם‪ .‬זש"כ ואלה שמותב"י‪.‬‬
‫ו'ותווסת‪,,‬‬
‫ר'‬
‫נקוספו‬
‫הראשונים‬
‫י‬
‫שהם בכ‪ 4‬יוםעוליום היו באיםלרורהתלכובגלולתהם [סז]דוזסשת"אכ ינ‪',‬נ(‬
‫אמר‬
‫‪.‬‬
‫הבאים מצרימה‪ ,‬ולא כחוב אשר באו‪ .‬וזהו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ש‬
‫יוו'‪,‬ו (ייל'ת‪,‬‬
‫דבאים מצרימה בתחלה את יעקב‪ .‬ואח"כ כאשר היתה‬
‫להם ירירה‪ .‬איש וביתו באו‪ .‬ובא וראהבני יעקב כלם‬
‫היו מהים בומן ההוא‪ .‬ויררו אלה ואלה ['ו] ר'יו‬
‫סיו ע' "נן "‪ '"11‬ע‪:‬ת‪,‬‬
‫ור' אלעזראמרו פרשה זו ענינים עליונים יש בה‪ .‬שלמרנ‬
‫בשעה שיררו אלה המרכבות ומהנות הקרושים‪ .‬צורות‬
‫השבמים החקזקות למעלה כלם נכנסו לרור עמהם‪ .‬זש"כ‬
‫איש וביתו באו‪ .‬וכתוב ראובן שמעון לוי ונו' ‪ .‬למרנו‬
‫‪.‬‬
‫שא"ראלעזר בןערך‪ .‬בזמן שהלכוישראל בגלות‪ .‬ההאמפו‬
‫בל הנשמות של השבמים לסערת הכככלה‪ .‬צעקו ואמרו‪.‬‬
‫וגוין ג‪,‬קות‪,‬‬
‫וקן זקן‪'4‬ח] המכאיב ומיצר של הבניםאין ‪2‬לאה בעולם‬
‫נשנ"‬
‫הזה‪ .‬כל בניך משתעבריםבעבורה קשה‪ .‬עם אחר עושים סג" סג"‬
‫בהם כל הנקסות שבעולם‪ .‬באותה שעה נתעורר רוח‬
‫הזקן‪ .‬שאל רשות וירד‪ .‬אז קרא הקב"ה לכל מרכבותיו‬
‫ומחנאיו ומלכם בראשם‪ .‬וירדו כלם עם יעקב ועםבניו‪.‬‬
‫'ענונמתו‬
‫השבמים ירדו בחייהם עם אבידנ‪ .‬והשבמים יררו בסותם‬
‫‪6‬נוסוז * וסכסין נחתו חתין‬
‫סס*ד ‪0561‬‬
‫עם אביהם‪ .‬זש"כ ואלה שמות ב"י וגו'‪ .‬וכתוב ראובן עס‬
‫שמעןלויונו'‪ .‬ובוא וראה מהים היו ויררו‪ .‬וכתוב ויוכת‬
‫היה במצרים מס] א"ר אבא בזה נקראו כרחם אב על‬
‫בנים‪:‬‬

‫ית‪,‬‬

‫נ'‪ ::‬נ‪256‬ת‪2‬נינ‪,‬ןיג‪,‬יי*נסיז‬
‫ס‪2‬ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫'‬
‫ויי‪,,,‬ע‪,‬ןנ!ול‬
‫"‪'":‬ע‪%(;.(,‬נ ו‬

‫‪:"%‬ן‪3‬ן‬

‫ך‬

‫יב‪11‬ן‪:22‬ןה‪2‬ו‪65‬י‪:‬עי'ן"‪,.‬ע‪1‬ןנן‬
‫ציעע‪,‬יויים‪114‬ןיוצה‬
‫ני;ןן‪:‬פ‪61122‬ז‪5‬יץ‪:‬מ‪2556‬פ~מ(‪:16‬ם‬
‫‪:2‬ע‪::‬ל‬
‫וע‬
‫" ‪,,‬ו‬

‫ש‪%",‬קש‬

‫ג‪"",1‬‬

‫י‪11‬ר‪1,‬ך‪=.‬נטגיי‪,‬ש‬

‫ויהי‬

‫‪:2111‬י‪"%4‬יי‬

‫ע‪1%4,%-1‬ע‪51,‬שזיג‪,‬‬
‫מראה מקוסות ‪ )6‬ף"‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫זיו הזהר‬

‫‪%‬‬

‫לשון הזהר‬

‫שמות‬

‫י כ( גסס י‪85,‬י ירך יטקג סכעיס גפס‪ .‬ר'‬
‫‪)6‬דיו‬
‫ק חיי‪ 8‬סוס יתיכ קחיס דרכי סתעון ‪ 5"6‬תס‬
‫מחת ‪16‬ריית‪( 8‬תתגי כגוי זיעקכ ד‪:'6‬ון תייסר כקדת'תק‪.‬‬
‫ו‪35‬תר גן ס‪3‬עיס‪ .‬זכתי‪ 3‬כ‪ 5‬סגפס ‪5‬כית יעקכ סכ‪6‬ס‬
‫מגריתס סכעיס‪ .‬וכתי‪ 3‬ויסי כג גטם י‪651‬י ירך יעקכ‬
‫סכעיס גפס‪ .‬וח‪6‬י טעת‪ 8‬סכעיט ו(‪ 6‬ית'ר‪ 5"6 .‬לקכל‬
‫ע' ‪6‬וחיןד‪6‬ינין ‪3‬ע‪5‬ת‪ .6‬ומי‪:‬וןסוו‪6‬יחס יחיז‪6‬ס (קנ(כ‪5‬סין‪.‬‬
‫סס'ך י‪5‬כ נכ'('ת עייס ‪5‬תספר ‪3‬גי יסר‪ .56‬וסיעו זכת'כ‬
‫י כ‪6‬ר‪3‬ט רומ‪1‬ת ססחיס טרסתי ‪6‬תכס‪5 .‬מחז‪?6‬‬
‫נ) כ‬
‫‪1‬ק ‪1‬‬
‫כ‪6‬‬
‫ז‪6‬י ‪6‬ססר (ט‪5‬יו‪6 653 6‬רכע‪ .‬רומות‪ .‬גך ‪6‬י‬
‫"פ‪:‬ר (ע(ת‪ 6‬כ(‪ 6‬יסר‪56‬‬
‫נ)ןנםני יסר‪ (8‬סרו ויסר‪5‬ו ויר‪3‬ו ויע‪5‬חו כח‪6‬ז ח‪6‬ז‪.‬‬
‫‪"6‬ר י‪5‬תק‬
‫‪6‬עון זזמיין סכיגת‪6‬‬
‫חע(ת‪ .6‬ונרמין זזיוריס‬
‫ת(ת"זקכ"ס (‪ 6‬סוי כע(יו‪.8‬‬
‫וכגי גס‪15 6‬והין ‪6 851‬סתיזע ק(יס‪1‬ן‪'561 .‬ן ‪6‬יגין‪:‬‬
‫ח‪6‬ן זסכיכ כגדס כגין ז‪5‬ית חסמכו תקיף כט‪5‬ח‪ 6‬כר‬
‫נוס"כו זגזס‪ .‬תס‪6‬כי זגזס קסי‪ 6‬חכ‪ 5‬חס‪8‬כו זע(ח‪.6‬‬
‫‪6‬סת‪6 36‬יסווגל זתתקרכין כסזיס יסת‪6‬כון עחיס‪3 .‬כ‪5‬‬
‫‪6‬תר ז‪6‬ז(ין ‪6‬תזמי‪ 6‬סכיגתמ חן קחייסו ע‪ 6‬טוז ‪6(6‬‬
‫זגריס חרעיןכיסין ע‪ 5‬גרחיס וע( ססו‪ 6‬זרע‪ 8‬זיו‪5‬יז‬
‫זכיון זיקרכ כר גס ‪5‬נכי גזס‪ .‬ססו‪ 6‬חס‪6‬כו ך(ינ‬
‫ע‪5‬יי ויכת‪,‬ר ככ‪ 5‬סייסין די‪5‬יס ורע‪ 6‬זיי‪5‬יד‬
‫ס‪6‬‬
‫‪:,‬ו חסכין עלי רומ חס‪6‬כו‪ .‬וכ(יוחוי יס‪ 6‬כחסכמסכסוי"‬
‫זתס‬
‫ויסיז‪ 6‬זי(יס ‪6‬יסו נתס"‪3‬ו רכ ותקיף חכ‪5‬‬
‫ג"‬
‫מס"כ'כג‬
‫יד‬
‫ע(ח‪ .8‬זחיז זקרי‪ 3‬כר גם ‪5‬גכי נדס ססי‪6‬‬
‫תס‪6‬כו ז‪5‬יג ע‪5‬וי‪ .‬זכת'כ ותסי גדתס ע‪5‬יו מהן‬
‫דס‪:‬יכ ככת ‪ (6‬גכר‪ .‬זמעי‪ 5‬כרית קודם ומת קייה‪6‬‬
‫כרסו "מר‪[ 6‬כ] דכתיכ ‪ )7‬וכע( כת ‪ 58‬גכר‪ .‬ותג'גן‬
‫~"ס ‪3‬ר קג‪6‬ס ז‪3‬רית קזים‪ 6‬ז‪6‬יסו‬
‫‪5‬ית קג‪6‬ס‬

‫יחי‬

‫(‪1‬גות ‪3 (6‬גות מו‪ .36‬חיז וימר ‪6‬ף ס' כיסר‪ (6‬וע"ד‬
‫‪6‬תדמי‪ 6‬סכיגת‪ 8‬תקתיס‪ .‬ח‪6‬ן זתסקר כ‪3‬רית ק‪7‬יסח זמת'ס‬
‫כ‪3‬סריס דכ'ג‪ .‬כ‪ 156‬תסקר כסי‪ 8‬זקכ"ס ח‪6‬ן דוי‪:‬קר‬
‫כמותץ‪ 6‬זמ(כ‪ 8‬חסקר כיס ‪3‬ח‪5‬כ‪( .6‬ית ‪5‬יס מו(ק‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ן‬
‫י (‪3 8‬מי(‪ 6‬זתיוכת‪ 6‬תזיר‪ .‬ח‪ 8‬כמ(~‬
‫זיסר‪6 56‬‬
‫כגוי ססו‪ 6‬עו‪3‬ר‪ 6‬זחתעכר‪6 6‬תתיס‪ .‬תריס (יס (קע(‪6‬‬
‫‪5‬יס ‪3‬חעס‪ .8‬זסתיר כגיג‪ 6‬זק‪'3‬ס ‪61‬ומגות‪ 8‬וי(יס‪ ..‬חי‬
‫‪5‬ססו‪ 6‬כ*ג‪11 .‬י(יס‪ .‬ס‪53‬יס ד‪ 65‬יח‪3‬רי כע‪5‬ח‪ .6‬זכ‪8‬ין‬
‫‪6‬יגון יסר‪ .56‬ז‪6‬ע"ג זסוו כנ(ות‪ 8‬זמ‪5‬ריס ‪6‬סתחרו תכ(‬
‫סגי ת‪5‬ת‪ .6‬חגזס תכת ‪ (6‬גכר וחקטו( זרע‪ 6‬ו‪6‬כחן(ו‬
‫‪3‬סרססיס כסריס ורכיס‪ .‬ז‪6‬ע*נ דנזרס ‪6‬תגזרת כ‪ 5‬סכן‬
‫סי‪5‬וז סי‪,8‬רס תם‪5‬יכוסז‪6 6( .‬סתגמ ‪3‬יגיסון מ‪6‬ן זקטי(‬
‫עוכר‪ 6‬כחע?‪ 6‬ז‪6‬תת‪ .6‬כ(סכן ‪5‬כתר‪.‬ו‪3‬וכות‪ 6‬ז‪ 6‬גפקויסר‪(6‬‬
‫תן ג(ות‪ 6‬חגדס‪ .‬זתני ר' מיי‪ 6‬מ‪6‬י זכתינ ויטס ‪6‬ת‬
‫סכיור גמסת ו‪8‬ת כגו גמסת כמר‪6‬ות ס‪5‬וכהזת‪ .‬תסגי תס‬
‫זכ‪1‬גסין ‪3‬גין ד‪6‬סתחרו נרחייסו‬
‫זח‪5‬ריס ז(כתר‬
‫ז‪6‬תןכיין‪5‬ס‪6‬יסוו ‪6‬תיין תתקססן‪.‬כנ(וותמ"‬
‫סתכ(ן כחר‪6‬ס‬
‫‪3‬כע‪5‬יסון‪ .‬וחעוררן ‪5‬ון כסריס ו‪-‬כיס‪ .‬ת‪3‬ת ‪56‬‬

‫גכר‪ .‬דכתי‪ 3‬י‪65‬ו ג( ‪5‬כ‪6‬ות ס' מירז מ‪5‬ריס וכתי‪3‬‬
‫ס‪3‬עייס טזות ‪5‬יסר‪ .(6‬פדות (יסר‪ 56‬וז‪6‬י [כח] ו‪56‬ס‬
‫סתות‬
‫טראה מקומדת ‪ )6‬ז‪ 4‬ש‪ 0 1‬חי*' ג' ‪ 0‬ז‪ 4‬נ‪ .‬ז) טנ‪6‬ני נ‬

‫ישדן‬

‫קרדש‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫י כל נפש ייצאי ירך יעקב שבעים‬
‫") דיוק‬
‫חייא היה יושב לפני רבי ‪.‬טכען‪.‬‬
‫ראתה התי*ה למנותבני יעקכ שהם ‪.:‬ים עטר גתרלק‪.‬‬
‫ואח"כ שהםשבעים‪ .‬שכהיב כל הנפש לביה יעקכ דבאה‬
‫מצרימה שבעים‪ .‬וכתיב !יהי כל נפש תצאי ייך יעקב‬
‫‪.‬ם זלא י‪.‬הר‪ .‬א"ל וה כננר‬
‫שבעים נפש‪ .‬ומה טעם שבעי‬
‫ע' אזמות שבע‪.‬לם‪ .‬והם הי א'מה יחירה כננד כלם‬
‫זש"כ יצב נב‪,‬לת עמים למספיבני ישראל‪11 .‬הו שנהיב‬
‫נ)כי כארבע רוחית השמי‪ :‬פרשהי אקכם‪ .‬להראות‬
‫שהם מתקכימי‬
‫‪.‬מים בעביר ישראל‪ .‬בא*בע לא נאמר אלא‬
‫'‬
‫ד‬
‫אפטר‬
‫כארבע‪.‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ך‬
‫כ‬
‫שאי‬
‫בלי‬
‫אי‬
‫אפשר לעזלם בלי ישראל‪:‬‬
‫נ)דבנני ישראל פרווישרצ וירבו ויעצמו במאד מאד‪.‬‬
‫א"ר יצחק שלשה‬
‫י הם הד‪.‬חים את השכינה‬
‫מהעולם‪ .‬תירמים שמרורו של הקב"ה לא יהיה בזה‬
‫העולם‪ .‬והאנשים צ‪:‬עקים ולא נשמע ק‪.‬לם‪ .‬ואלה הם‪:‬‬
‫מי ששיכב עם נדה‪ ,‬לפי שאין ט‪.‬מאה חזקה בע'לם‬
‫כמומאה הנרה‪ .‬מ‪.‬מאת הנדה קשה ככל מומאות שבעילם‪.‬‬
‫היא נממא וכל המהקיבים אליו נמטאים עמו‪ .‬בנל‬
‫מק‪.‬ם שה'לך נדהית השכינה מלפניהם‪! .‬לא עוד אלא‬
‫שנורם חלאים רעים על עצמו ועל ז‪-‬ע ההוא שי‪.‬ליד‪.‬‬
‫כי כאשר יקיב אדם אצל הנדה‪ .‬אזתה הם‪.‬מאה ק'פצה‬
‫עלל‪ .‬וסהפשמת בכל איבריו‪ .‬הזרע שיליד במימאה‬
‫ו יריה בם מאה‪,‬‬
‫ההיא נמוטך עליו רוח ממא‪ .‬וכלימי‬
‫י הוא בם‪.‬מאה נדולה וחוקה מכל‬
‫שהרי הבנין‬
‫שבעולהםיס‪.‬ידכישל‬
‫מ‪.‬מא‪.‬ת‬
‫מיד שיקרב אדם אצל נדה‪ .‬קזפצת‬
‫עלין‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫מי‬
‫ותהי‬
‫ששוכב עם בת אל נכר‪ .‬שסכניס בדיה קודש ואות היסור‬
‫ברשות אהר [ג] שכתוב ד) ובעל בת אל נכר‪ .‬ולמדנו‬
‫שאין קנאה לפני הקב"ה כמו קנאת הבריה הקרוש‪ .‬שהוא‬
‫יסוד השם הקדוש וסוד האטונה‪ .‬מה כהוב ויהל העם‬
‫לזנוה אל בנות מואב‪ .‬מיר ויחר אף ה' בישראל‪ .‬וע"כ‬
‫נדחית השכינה מלפניו‪.‬מי שמשקר בנרית הקודש שנחתם‬
‫בבשר האדם‪ .‬כאלו משקר בשמו שלהקב"ה‪ .‬טי שמשקר‬
‫בחוהם המלך משקר במלך עצמו‪ .‬אין לו חלק באלהי‬
‫ישראל‪ .‬אם לא שמתקן בכח תשובה נדולה‪ :‬מי שהורנ‬
‫בניו זה העובר ההוא שנחעברה אשתו‪ .‬ינירם לו שיהיה‬
‫נהרנ במיעיה‪ .‬זה ס‪.‬הר בנין הקכ"ה ואמנות ש‬
‫‪.‬לו‪..‬וי‬
‫ילז‪ .‬מימבלו שלא היה ננרא בעולם זכאים‬
‫אישהזה‪.‬ו‬
‫הם ישראל‪ .‬שאע"פ שהיו בנלות מצרים נשמרו מכל‬
‫שלשת אלה‪ .‬טנדה מבת אל נכר ומהרינת ורע‪ .‬ועסקו‬
‫בפרסום בפריה ורביה‪ .‬שאע"פ שננורה הנזרה כל הבן‬
‫הילוד דיאורה תשליכוהו‪ .‬לא נמצא ביניהם מי שיהרנ‬
‫עובר במיעי האשה‪ .‬כל שכן אה"כ‪ ,‬ובוכותזהיצאו ישראל‬
‫טן הנלוה‪ .‬מנדד‪ .‬שלמד ר' חייא מהו שכתוב ויעש את‬
‫הכיור נחשת ואת כנו נחשת בסראות הצובאות‪ .‬מנני מה‬
‫זכו הנשים"זה‬
‫‪.‬לפי שהיו נשמרים בנלוה מצרים‪ .‬שלאחר‬
‫שנמהרו באו דנשיםלבעלירן מקושמוה‪ .‬והסהכלו במראה‬
‫עם בעליהן‪ .‬והיו מעוררות אוהם לפריהורביה‪ .‬מבת אל‬
‫נכר‪ .‬שכהוב יצ"ל כל צבאוה ה' מארץ מצרים‪ .‬וכהוב‬
‫שבטייה עדות לישראל* עדות לישראל ודאי [כ"] ואלה‬
‫שמוה‬

‫זיו הזהר‬

‫נפ‪ .:‬ר'‬
‫א"ל מה‬

‫מ) *" שזה החטא נורט *השפע דקדושה חטוגנת לישראל תלך מן הקדושה לטקום טוטאה שברשות אלה;ים אהרים‪, :‬כ‪6‬ן ווהשם ית‬
‫עדות לישראל שכלם בניםנשרים‪ ,‬נירוע שוח השפ גחתם לגל שטות טשפחותיהם בתחלה ובסוף‬

‫היי‬

‫ן הזהר‬
‫לשון קודש‬
‫שמות‬
‫ישו‬
‫תשאל סתותכתכנ''כיסר"‪ 3‬סכסיכגייסר"‪ 3‬דכר"‬
‫‪ .‬ואם‬
‫שמותב"י‪ .‬שבמי בני ישראל‪ .‬רבר אל ב"י‬
‫‪3‬כ"י‪.‬וחי‬
‫תסינפו"‬
‫ן איש מצרי‪ .‬הרי וראי אחר היה ופרסמו‬
‫ו‬
‫כן ‪6‬יס נו‪5‬רי‪ .‬וד‪6‬י מז סוס ופר‬
‫ההכריחיבכ‪,‬תובשכוההוואבבושם אמו שלומית בת רברי למטהדן‪ "01 .‬דכתי'‪0‬‬
‫‪"1‬וסס "נו‬
‫ו ס(ונוית‬
‫כ‬
‫‪ "0‬כת דכרי ‪3-‬נו‪0‬ס זן‪.‬‬
‫ס ורכיס דכת'כ וכג' 'סר"‪ 3‬פרו ‪'1‬סר‪ 15‬וירכו ונו'‬
‫"‬
‫רי‬
‫קר‬
‫פריה ורביה‪ .‬שכתוב ובני ישיאל פרו וישרצו וירבו וגו'‪ .‬פ‬
‫‪.‬‬
‫ימכל אלו נשתמרוישראל‪ .‬בני ישראל נכנסו‪ .‬בני ישראל ונוכ‪ 3‬סג' "סתנורויסר"(‪ .‬כנ' 'סר"‪ 5‬ע"(‪ .1‬כני יסר‪56‬‬
‫סתות כני 'סר"‪:5‬‬

‫יצאו‪ .‬וש"כ ואלה שמות בני ישראל‪:‬‬
‫נפקו‪ .‬סס"ד וח‪5‬ס‬
‫ר מדס ע‪ 3‬נו‪5‬ריס‬
‫")ךיקם מלד חדש מציים‪ .‬א"ר שמעון ביום ההוא ‪)6‬ריקב‪2‬יו(‬

‫העמים‪.‬‬

‫עי‬

‫נתנהלו ממשלהלשרו שלמצרים על כל שאר‬
‫שלמרנו קורם שמת יומף לא נתנה ממשלה‬

‫ף או ויקם‬
‫לשר של מצרים על ישראל‪ .‬ביון שמתייס‬
‫מלך חרש על מצרים‪ .‬ויקם כוה שהיה שפל וקם‪ .‬נ) בזא‬
‫יראהשייסף הוא מודברית העליון[נכ] כל זמן שנתקיים‬
‫הברית‪ .‬נתקיימה השכינה בין ישראל בשלום כראוי‪.‬כיון‬
‫ף מור ברית העליון מן העולם‪ .‬או השכינה‬
‫שנמתלקייס‬
‫‪41‬שראל כלם יצאו בגלות‪ .‬והרי ביארנו שכתוב ויקם‬
‫מלך חרשעל מצרים אשר לא ידע את 'וסף‪ .‬והכל היה‬
‫מלפני הקב"ה כראיי‪ .‬נ) ובספרו של רב המנינא הוקן‬
‫כך נאמר‪ .‬מהו שכתוב ויקם מלך חדש על מצרים‪ .‬בוא‬
‫וראה כל אזמית העילם וכל מלכי העולם לא נתחזקו‬
‫בממשלתם אלא בשביל ישראל‪ .‬מצרים לא היו מושלים‬
‫שם בנלות‪ .‬אז‬
‫על כל העזלם‪ .‬ער שבאו ישראל‬
‫נכ‬
‫סילא נתגברו על‬
‫בנל‬
‫ההנברו על שאר איפזת העולם‪.‬וב‬
‫כל אימיה העילם אלאבשביל 'שראלשיהיו אצלםבנלות‪.‬‬
‫ארום לא נתגברו על כל אומות העולם אלא בשביל‬
‫ישראל שיהיו אצלם בנלית‪ .‬שהרי אימיה האלה היו‬
‫בשפלות בין שאר העמים‪ .‬וחלשים היו מכלם‪ .‬ובשביל‬
‫ישראל נתנברו‪ .‬מצרים‪ .‬שכהזב מבית עברים‪ .‬עברים‬
‫מצרים בשפלות של שאר האיסית‬
‫ממש נקראו‪.‬‬
‫הת‪ .‬בבל‪ .‬שכשתהורביד) הן ארץ כשרים וה העם לאהיה‪.‬‬
‫ארים‪ .‬שכתוב ‪ )0‬הנה קטן נתחיךבגויםבווי אהה מאר‪.‬‬
‫זכלם לא לקחו גבורה אלאבשבילישראל‪ .‬שכאשר ישראל‬
‫בגלות אצלם מיר מתנברים על כל שאר אומות העולם‪.‬‬
‫מפנימה‪.‬לפי שישראל הם בלנרםעומרים נגר כל אומות‬
‫דעולם‪ .‬וכאשר נכנמו ישראל בנלוה מצרים מיר היתה‬
‫תקימה למצרים‪ .‬ונהנברה ממשלתם למעלה על כל שאר‬
‫האומות‪ .‬שכתובויקם מלך הרש על מצרים‪.‬ויקם‪ .‬תקימה‬
‫היחה להם‪ .‬שנתגבר וקם הממונה ההוא שר של מצרים‪.‬‬
‫ונתנה לו נבורה וממשלה על כל הממונים של שאר‬
‫האומוה‪ .‬שהרי בתהלה נתנה הממשלה לאותו הטמינה‬
‫שלמעלה‪ .‬ואח"כ להעם שלו למטה‪ .‬ולפיכך ויקם מלך‬
‫חרש ע‪ 4‬מצ‪-‬ים‪ .‬והו רממונה שלהם‪ .‬חרש היה‪ .‬שער‬
‫ם הזה לא היתה לו ממשלה על שאר האומות‪ .‬ועתה‬
‫יי‬
‫עמר לשלוט על כל שאר אוטות העולם‪ .‬ואו נהקיים‬
‫‪ ),‬החת שלש רנזה ארץ תחת עכר כי ימלך‪.‬י‬
‫) רבי‬
‫היי‬
‫י‬
‫י‬
‫א שהי ויקם סלך חרש‪ .‬חרש ממש היה‪ .‬רב יוס‬
‫אמ‪-‬ה סחרש נזרוה מה שלא חידש מלך אחר מקורם‬
‫אמר‬
‫לזה‪ .‬אשר לא ירע את יוסף‪ .‬כל הטוב ההוא שעשה‬
‫יוסף באיץ טצרים‪ .‬שכתוב ויבא יומף את הכסף ביתה‬
‫פרעה‪ .‬ודחיה אותם בשני רעבון‪ .‬כל וה לא זכר‪ .‬ועשה‬
‫עצמוכאינו מכירו‪ .‬ר' יוס' ור' יהורההיועשביםועיסקים‬
‫בהורה לפני רבי שמעון‪ .‬א'ר יהורה והו שכתוב ויקם‬

‫"*ר סתעו;‬
‫ס(‬
‫(סרו ‪ 50‬נוגריסנע‬
‫"‬
‫ו‬
‫ס‬
‫כ‪3‬‬
‫י‬
‫עת'ן "ת'סיעגד('סרסנוותי"ת יוסף "תיס‪.‬כ ס(סטח‬
‫גו‬
‫‪3‬‬
‫דר‬
‫תגנר"יס ע‪' 3‬ס‬
‫דת‬
‫ד‬
‫"‪ 3‬גיון דנוית יוסף כדין ויקס‬
‫ן זסוס‬
‫ך וקס‪ .‬נ)‬
‫‪5‬תס‪(5‬ךסגמ"זס ע‪( 5‬ו‪5‬ריס ‪'1‬קסכנו"‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫ו‬
‫י‬
‫מזי דיוסף ז"יסו כרית ע‪"5‬ס [גכ] כ‪5‬‬
‫ד‪6‬תק"ס‬
‫~מ‬
‫כרית‬
‫ס‬
‫"תקייס כסזייסו זיסר"‪ 5‬כס‪3‬‬
‫;" י‪4‬וק‪.‬‬
‫דק"‬
‫‪.‬ג(תק" יוסף כרית ע‪"3‬ס נוע‪5‬ת"‪ .‬כדכ‬
‫כת‬
‫סס‬
‫כ'ין ד‪6‬‬
‫ין‬
‫ויסר‪ 36‬כ‪?3‬ו‬
‫נפקו‪.‬‬
‫דכתיכסכיוניתק"‬
‫ט‬
‫נו‪3‬ך מדס ע‪3‬כננו‪5‬‬
‫‪,‬יתס" ‪6‬סר ‪5‬חויסז"‬
‫וגו"‬
‫"‪,‬‬
‫‪5‬ר‬
‫ת‬
‫ע‪6‬‬
‫סף‪.‬‬
‫קיני‬
‫ת נ) וכטפר‪ 6‬זרכ סתטונכ‪0"36‬ו"‬
‫נועס‪6‬קתכת"רס כ '"י‬
‫דיק"זכת'כ ויקס נו(ך מדס ע‪ 3‬נו‪5‬ריססג"‬
‫סכי‬
‫(ו‪6‬‬
‫‪1‬כ‪( 5‬ו‪5‬כין דע‪3‬נו‪6‬‬
‫‪6‬תתקפו‬
‫מ~י כ‪ 5‬ענו'ן‬
‫ינ‬
‫‪6‬נ‬
‫‪5‬יתי"‬
‫זנע‬
‫כס‪(1‬עכ;(י‪:‬ון"(‬
‫?ו דיסר"‪ .5‬נו‪5‬ריס ‪ 110‬ס‪5‬עין‬
‫עןז"תויסר"‬
‫ע‪5‬‬
‫‪3‬וע"‪3‬ו תנון‬
‫‪ .‬כזין‬
‫תתת"‬
‫"ו‬
‫"תתקפועלע(‪"15‬ס"ר ענוין זע‪(5‬וח ככ‪ 5‬כנ‪5‬‬
‫קפו ע‪3‬‬
‫כ‪ 5‬עתין‬
‫כנין ד'סר"‪ 5‬ד(סוי‪.‬ן כנ!ותסון‪.‬‬
‫ק"‬
‫נו‬
‫"זוס ז‬
‫‪3‬ת‬
‫"עת‬
‫סו ע‪ 5‬כ‪ 5‬ענוין‬
‫כני‪:‬י‪0‬ון‬
‫ד'סר"(‬
‫"כספ(וק‬
‫ענדועי‪5‬ןנו"‪6'56‬ן(‬
‫‪.‬‬
‫סוו כס"דר‪:5‬וייןעתיכןנ‪1.5‬תסוןונו"יכיד‬
‫ן‬
‫ס" סוו (וכ‪3‬סו ‪ .‬וכנין‬
‫'סר"( "תתקפו‪ .‬נו‪5‬ריס זכתיכ נו‪:‬ית‬
‫ת‪,‬טכד'ס‪ .‬עכדיס‬
‫"קרון נונוס‬
‫(ו(ריס כסספ דס‪6‬ר עתין‬
‫ס)‬
‫' ככ‪ 5‬דכתיכדד‬
‫‪:‬י‬
‫"סן"רן כסדיס ~‪ 0‬ס‪2‬ס סיס‪.‬‬
‫"ד'ס דכת'כ ‪ )0‬סנס ק‪0‬ן נתת'ך כנויס כזוי"תס נו"ד‪.‬‬
‫נס‪15‬‬
‫כניניסוןדיסר"‪ 3‬דכן יסר"‪3‬‬
‫וכ(?'‬
‫פ‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫"י ע‪ 3‬כ‪5‬‬
‫כנלת?ון תיז‬
‫‪.‬‬
‫עתין‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ן כ‪5‬חתיי‪0‬ו ‪5‬קנ( כ‪3‬‬
‫ה"' טעת"* כנין ד'סר‪"36‬ינו‬
‫תי"‬
‫וין‬
‫דע(ע‬
‫כז ע"‪' 15‬סר"‪5‬‬
‫דת‪5‬ריס (ויז סוס‬
‫קדיעי(ו‪0‬ק"‪3‬נו‪5‬ריס ו"תתקף כנ‪15‬תז"‪05‬ון ע‪ 3‬כ‪5‬ס"ר‬
‫‪5‬ס‬
‫ות"ע‪( 5‬ו‪5‬רי‬
‫גס‬
‫טד‬
‫סו‪5‬מ‬
‫ע'‪'1"5‬קס‪ .‬קיתס‬
‫עיוין זכת'כ ויקס נו(ך‬
‫‪0‬וס (‪1‬ן‪ .‬ז‪6‬תתקף וקס ס‪0‬ו‪6‬‬
‫דנו‪5‬ריס‪.‬‬
‫ח(‬
‫נוע‬
‫‪61‬תיסיכ ‪5‬י‪0‬‬
‫נ" סכ‪551‬עגנ"ונונן דס"ר‬
‫נות"‬
‫ענוין‪ .‬ו‪5‬כתךתוקפ" וס"‪'5‬עת‬
‫תכ"‬
‫‪.‬זס‬
‫‪00‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪5‬ח‬
‫סת‬
‫" כקדנוית"זי‪5‬יס ז‪5‬ת‬
‫"‬
‫ך‪"1‬ויקסנונ"ו‪:‬‬
‫נוו‬
‫נין‪5‬כ‬
‫לך‬
‫ז‪50‬דעסי("ענ נונריס ‪5‬עי‪"1‬‬
‫ןג‪0‬ון‪ .‬מדס סוס דעך‬
‫גו‬
‫"סו‬
‫יו‪3‬יעו‬
‫סו‬
‫?ןין ‪0‬ו? ‪3‬יס‬
‫" ע‪ 3‬ס‪6‬ר ענוין‪.‬‬
‫ו"‬
‫ונ‬
‫ק‬
‫י"‬
‫י"‬
‫ית‬
‫ק‪:‬‬
‫תס‬
‫‪,‬ו‬
‫ס‬
‫וכזיןו"‬
‫קם (ס(ט"ס ע‪ 3‬כ‪ 3‬ס"ר עתין‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫ז‬
‫‪0‬‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ע‬
‫)‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫ס‬
‫(‬
‫ס‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ת" 'נו(ך‪ .‬רכי‬
‫כי‬
‫"(ור ויקס נו(ך מןס מזס נותם סוס‪ .‬רכי 'וסי‬
‫" ד‪0‬וס נומדס‬
‫יר‬
‫יו‬
‫מנ‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬דס‬
‫‪6‬מרח נוקדנות‬
‫"סר ידנע~'רין‪6‬תז‬
‫נו(כ" פ'כו דעכך‬
‫"וסף‪ .‬כ‪5‬‬
‫‪'5‬‬
‫זנוגריס‪ .‬זכתיכ יוסף‪0‬סו‬
‫‪"6‬ת ‪0‬כסף כיתס‬
‫"ף‬
‫נס‬
‫זו‬
‫י‬
‫"ס ‪13‬ן כסני כפנ‪6‬ויככ"‬
‫"‬
‫כ‬
‫עי‬
‫רי‬
‫וק‬
‫פרעס‪.‬‬
‫( ס‪6‬י ‪ 65‬זכיר‪ .‬ועכד‬
‫נרנויס ד‪' 65‬זע ‪3‬יס ר'יוסי ור' יסוזס ‪ 110‬יתכ' ‪51‬ע"ן‬

‫ז'ו הזהר‬

‫יונוח‬

‫‪"3‬‬

‫ת"‬

‫"‪"5‬‬

‫‪"3‬‬

‫‪ "5‬ת"‬
‫‪"5‬‬
‫‪"5‬‬

‫‪"3‬‬

‫"‪"5‬‬

‫‪"5‬‬

‫‪ "5‬ד"‬

‫‪"5‬‬

‫אנן*י' סור קדושת ספירת היסוד‪:‬‬

‫ס"ר‬

‫לשון הוהר‬

‫שמות‬

‫לשון קורש‬

‫ך‪1‬‬

‫ת(ה מזם על ת‪5‬ריס‪ .‬תגיגן ד‪6‬יסו קס תנרתיס‪ .‬תס זסוס‬
‫(חלכן‪.‬‬
‫סס( קס‪ .‬ו(‪6‬‬
‫סכ‪6‬יתמזיסו‪ 6‬כנווג‪ 6‬וזכ‪6‬ימוסתור‬
‫‪"6‬ר‬
‫ר‬
‫יוס‪ .‬דל‪6‬‬
‫‪6‬תמזיסת(טתו(ןכ‪6‬כו(ק"‬
‫ס תנרתיס‪ .‬וקס‬
‫‪ .‬ו‪3‬ע‪ 6‬ל‪16‬כז‪6‬‬
‫‪5‬יסר‪ (6‬תע(ח‪6 6‬וף ס‪6‬י כ‪5‬ע‪6‬ותר‪"6‬תמזי (יזיכ‬
‫‪ 6‬וקס‬
‫תנרתיס‪ .‬ו‪3‬ע‪65 6‬ו‪3‬ז‪6‬סכ"‬
‫‪5‬יסר‪ 56‬תט‪5‬ח‪ 6‬זכתי‪ 3‬וי‪6‬נזר‬
‫‪ 56‬טתו ונו' ס‪3‬ס נתמכתס (ו ונו'‪ .‬וכז סוס קס ת(כ‪6‬‬
‫‪5‬עי(‪ 6‬קס ת‪5‬כ‪5 6‬תת‪6‬‬
‫"‬
‫) די‪14‬מך ‪ 56‬עתו סגס עסנגי יסי‪ (6‬ונו' ‪"5‬ר ס‪-‬עון‬
‫ת‪ 6‬סזי דס‪ 6‬ע( כ( סג'ס ח‪65‬כח כילט‪:‬ח‬
‫זחחג‪ 6‬ע‪ 5‬ח‪5‬ר‪6‬י סוס‪ .‬וסגי סו‪ .6‬ךרי‪ 63‬זסרסתז (‪6‬‬
‫‪6‬תיור ‪(6‬ח ח(ך נו‪5‬ריס סתס‪ .‬וסייגו רחג‪ 6‬רכרכח ע(‬
‫ת‪5‬ר"י סרעס תגך חגריס פרעס תתס‪ .‬וכגין כך‬
‫כתי‪ 3‬וי‪6‬חר כ‪5‬ותר ‪6‬כגיס ‪3‬לכסון‬
‫ת‪ 6‬ז‪ .6‬גז"‪ 6‬נ)כי‬
‫ס' ‪6‬תר ‪ 15‬קל‪6 5‬ת זוז‪ .‬תחסכת‬
‫(ת"ד‪353 635‬ד‪ .‬וכן‬
‫וי‪6‬תר ‪3(3‬ו ס(‪3‬ן ת‪6‬ס סגס יו(ז וכן וי‪6‬יוי סתן‬
‫יוס‬
‫‪3‬ל‬
‫‪5‬ע‬
‫גחי ‪6‬כגיס חחס‪3‬ת‪3(3 6‬סין זיחרון ר‪3 3‬ו‬
‫ח‪6‬וחףגו‪.‬סכ"‬
‫ח‪6‬י חתגו ר‪5‬וכו (וחר מזלת רלסין ‪5‬ינון ‪5‬זרו‬
‫‪3‬ל‪3‬ייסו ךה'ל‪ 6‬ותוקס‪ 6‬ז'(כון ר‪3‬ר‪ 63‬ותקיפ‪ 6‬חתגו‬
‫לק‬
‫יח‬
‫רג‬
‫סי‬
‫חסו(טג‪ 6‬זי‪5‬סין‪ .‬ר'‬
‫' ‪6‬חר כ( ‪6‬יחין זע(יו‪ 6‬מככין‬
‫יי‬
‫ננרין חי(יסון רק‪?"3‬‬
‫תו‪9‬פ‪ 5‬פסרייע‬
‫י‪6‬יגצ‬
‫‪6‬תקרון עזוו‪ .‬דכתי‪ 3‬וי‪6‬תר ‪ (6‬עחו‪ .‬וסקס כתיכ ר‪6‬ס‬
‫ר‪6‬יתי מת עגי עתי‪ .‬טתי תחס‪ .‬יסר‪6 (6‬קרון עס ס'‪.‬‬
‫כ( סעחיסיזי(כוראיסע‪3‬ססיס‪56‬סיו ו‪6‬גחגו' ג(הי‬
‫‪3‬סס ס'‬
‫י ססוק‪ 6‬סוס ליס (חיתר‬
‫‪(6‬סיגו ‪5‬עי(ס ועז ‪"6‬ר "‪63‬ס"‬
‫סגס עס יסר‪ 15 .(6‬לני יסרתל רכ וטלומ מז‪:‬י חסו‬
‫עס ‪3‬גי יסר‪ 6(6 (6‬עס ‪3‬גי יסר‪ (6‬נזחם חססי‪ 6‬יסך‪(6‬‬
‫ז(עי(‪[ 6‬גנ] זחסי‪3‬ו זעס ‪3‬גי יסר‪ (6‬סוו‪ 6% .‬עס ס'‪.‬‬
‫וכתי‪3‬‬
‫( ויקו‪5‬ו תפגי ‪3‬כי ייססרר‪ .((66‬ו(‪ 6‬כתי‪ 3‬חפגי‪(6‬עס ‪3‬כי‬
‫יסר‪6‬‬
‫תתם וי‪6‬נזר‬
‫טחו‪.‬‬
‫נופגי ‪3‬גי‬
‫יסכ (סון עיס‪5 6‬תע‪3‬ד ענזסון כיסח‪"6 .‬ר תגחיס ידטין‬
‫ק‬
‫סו‪5‬טג‪6‬סד‪5‬סון ‪5‬ט‪3‬ז‬
‫ים‬
‫שר‪6‬ל‪.‬תוננין כך‬
‫י‬
‫) ת‪6‬ג‪3 6‬סעת‪ 6‬זחסר ק‪3‬יס (יסר‪ (6‬לכר‪6‬‬
‫זח‪5‬ר‪6‬י נזר ע‪5‬ייסו ז' נורוס ס'סט‪3‬דו ‪3‬סון חגר‪6‬י‪.‬‬
‫סס"ז ויתררו ‪6‬ת חייסס ‪3‬ט‪3‬וזס קסס ‪3‬מתר ו‪3(3‬גיס‬
‫ונו'‪ .‬ו(קכ(יסון ס‪3‬עס (טכ‪ .‬ו‪3‬גי יסר‪ (6‬פרו ויסר‪5‬ו‬
‫ויר‪3‬ו וישתו ‪3‬ת‪6‬ד ת‪6‬ד ותת(‪ 6‬ס‪6‬רן ‪6‬ותס‪:‬‬

‫מלךחדשעלמצרים‪ .‬לטדט שהוא עמד מעצמו‪ .‬מי שהיה‬
‫שפל קם‪ .‬ולא היה ראוי למלוך‪ .‬אלא בכח עשרו קם‪.‬‬
‫א"ר שמעון הכל כך הוא כסו באחשורוש‪ .‬שלא הי'‬
‫ראוי למלוך ועטד טעצמו‪ .‬וקם בכח עשרו‪ .‬ובקש להאביר‬
‫לישראל מהעולם‪ .‬אף כאן לא הי' ראוי למלוך ועמד‬
‫מעצמו‪ .‬ובקש להאביד לישראל מהעולם‪ .‬שכתוב ויאמר‬
‫אל עמו וט' הבה נהחכמה לו ונו'‪ .‬וכאשר היה קם מלך‬
‫למעלה קם המלך למטה‪:‬‬
‫‪ )6‬דיאכטך אלעטו הנה עםבניישראלונו'‪ .‬א"ר שמע‪.‬ן‬
‫בואוראהשהריעלכלפניםזה‬
‫י‬
‫מוש‬
‫המלאךה‬
‫לא‬
‫הפרשה‬
‫שר של מצרים היה‪ .‬וכך הוא‪ .‬שהרי ברוב‬
‫נאמר אלא מלך מצרים סתם‪ .‬וזהו השר הנרול של‬
‫מצרים‪ .‬פרעה מלך סצרים‪ .‬זהו פרעה ממש‪! .‬לפיכך‬
‫כתיב !יאמר‪ .‬כלומר הכניס בלבם דברזה‪ .‬כמש"כ נ)כי‬
‫ה' אמרלו קלל אתדוד‪ .‬והו מחשבת הלב בלבד‪ .‬וכן‬
‫ויאמר בלבו הלבן מאה שנהי‪:‬לד‪.‬וכןויאמר המןבלבו‪.‬‬
‫אף כאן כך שהכנים מחשבה גלבבם שיאמרו רב ועצום‬
‫מממ‬
‫‪ .‬מהו ממנו * כוונתם על השר שלהם * הם אמרו‬
‫בלבבם‪ .‬שהכח והגבורה של ישראל נדול וחזק טמנו‪.‬‬
‫טהשרשלהם‪.‬ר'יצחק אמר כלאוטות העולםממשיכים להם‬
‫גבורה מהשרשלהם‪.‬וישראלממשיכיםנבורהם מהקב"ה‪.‬והם‬
‫נקראים עם ה'‪ .‬ולא עם של שרים‪ .‬ר' יהודה אמר כאן‬
‫נקראים עמו‪ .‬שכתוב ויאמר אל עמ‪.‬‬
‫‪ .‬ושם כתוב ראה‬
‫דאיתי אתעניעמי‪ .‬עמי ממש‪ .‬ישראל נקראים עם ה'‪.‬‬
‫י‬
‫ושאר אומזת נקראים עמו של השר שלהם‪ .‬שכתוב נ)כ‬
‫כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנהנו נלך בשם ה'‬
‫אלהינו לעזלם ועד‪ .‬א"ר אבא זה רגמעוב היה לו לומר‬
‫הנה עם ישראל‪ .‬או בני ישראל רב ועצום מטני‪ .‬טהו‬
‫עם בניישראל‪ .‬אלא עם בגי ישראלמסש‪ .‬ישראל ההוא‬
‫שלמעלה [גנ] שחשבו שעםבנ‬
‫י ישראל הם‪ .‬ולא עם ה'*‬
‫וכתוב ויקוצו מפני בני ישראל‪ .‬ולא‬
‫ממשכתווביאממפרני עםבני‬
‫ישראל* אלא מפני בני ישיאל‬
‫‪..‬‬
‫אל עמו‪.‬‬
‫נחן להם עצה לעשוח עמהם רעה‪ .‬א"ר הנחום יודעים‬
‫היו המצרים באצטננינות שלהם שסופם ללקוה בשביל‬
‫ישראל‪ .‬ולפיכך הקדים השר שלהם לעשות עמהם רעה‬
‫‪ )7‬ולמדנו בשעה שממר הקב"ה את ישראל לשר של‬
‫מצרים נזר עליהם ו' נורות‪ .‬שישעבדו עמהם המצרים‪.‬‬
‫וש"כ וימררו את חייהם בעבודה קשה בחמר ובלבנים‬
‫וט'* וכננדן שבעה למזב‪ .‬ובני ישראל פרו וישרצו‬
‫וירבו ויעצמו במאר מאד ותמלא הארץ אוחם‪:‬‬

‫ס) ןץננוץ גתחכיזס לו ר‪3‬י יוסי ‪6‬חר ‪6‬ין ס‪3‬ס ‪6(6‬‬
‫(‪:‬ון סונזגס (ייע‪3‬ז זיג‪ 6‬כז"‪ 6‬סכס גרזס‪.‬‬
‫ו) ס‪3‬ס תיז'ס ר' יוחגן ‪6‬תר ס‪3‬ס (סון ססכנזס וסזחגס‪.‬‬
‫כחו‬
‫יס‪.‬ס‪3‬סר'ג‪3‬יג‪?5‬מקלגו עיר‪ .‬ז) ס‪3‬י לכס ע‪5‬ס‪ .‬ס‪3‬ו (ס'כגי‬
‫‪(6‬‬
‫התר ס‪3‬ס נתחכחס (‪ .1‬נסוי ‪73‬סכתת‬

‫ס) ךץננה נתחכמה לו‪ .‬רבי יומי אמראין הבה אלא‬
‫לשון הזכנה לעשותרין‬
‫‪ .‬כמש"כ הבה נרדה‪.‬‬
‫ו) הבה המים‪ .‬ר' יוחנן אמר הבה לשון הככסה והזמנה‪.‬‬
‫כמו הבה נבנה לנו עיר‪.‬י) הבו לכם עצה‪ .‬דבו לה' בני‬
‫אלים‪ .‬ר' יצחק אמר הבה נתחכטה לו‪ .‬נהיה בדסכמת‬
‫הדין אליו‪ .‬פן ירבה‪ .‬ורוח הקודש אומרת‪ .‬כן ירבה וכן‬
‫יפרץ‪ .‬ומלאכי השרתהיו להם לשכים ולצמנים [גן] ‪,‬ש"כ‬

‫קס‪.‬‬

‫"("‬

‫‪"6‬זיסי‬

‫עה‪.‬שג‪1:111:3:1,‬ןיס‬

‫ן‬
‫י‬

‫‪5516‬גיגיסכנגד]נ‪:‬ס"ד‬

‫זיו הזהר‬

‫ויקוצו‬

‫וגג] רל לירש רחנה ירוע שכל אומה ולשון יש לה שר בשסים‪ .‬ונשמות אותן האנשים שמהס יצאו האומות ונקראות על שסם‪ .‬כמו‬
‫גוטר ומגוגוסריויון עמון ‪1‬מואכ‪ .‬הן טשולבות עם השרים שבישטים בהשתתפות לה(ה‪,‬ת האוטות‪ .‬ופרעה חשנ על האומה הישראלית‬
‫ל שאר האומות‪ .‬ולגן נקראיפ‬
‫שנשטת יעקב הנקראת ישראל בהשתתפות עט שר בשסים הם הטמונים לה‪:‬הגת עם ישראל וגורלם כ_ור‬
‫בני ישראל נמו בגי עמון ‪1‬מואב והשא‪ -‬ולא ירע שהם עם ה' ורק בירו כל עניני הת‪:‬הגותם‪ .‬ולפיכך ויקוצו טפני גני ישראל ממש‪:‬‬
‫‪,‬גד] ישראל ‪:‬קראים בוה העולם טלאני השרת על שם אטונתם ועבורתם להקג"ה‪:‬‬

‫‪8‬‬

‫לשון קודש‬

‫שמות‬

‫וכיאקוותצון מקפוצנייםבנשימהירשחרקאיל‪.‬ם שה‬
‫מהם‬
‫י אנשים‪ .‬א"ר יודאי‬
‫יצחק מה היתה מחשבתם של מצרים למנוע מישראל‬
‫פריה ורביה‪ .‬והשר הממונהעלירםלמה הכניס בלבםכך‪.‬‬
‫אלא אסר להם תדעו שעהיד בן אחדלצ"נ‪ :‬מישראל‪.‬‬
‫שיהיה נעשה דין באלה‬
‫הבהינו עלידו‪..‬לור' שמעיורןבהברובהייהעסי‬
‫אומר סה שכתוב‬
‫נתחכמה פן‬
‫י‬
‫כ‬
‫הקראנה מלחמה‪ .‬נהנבאו על העתיד כסו שקרה להם‪.‬‬
‫נומף נם הוא על שונאינז‪ .‬נהנבאו על מחנות העליונים‬
‫‪ .‬נהנבאועל מה שכהוב ה'‬
‫שהיו שוכניםביניהם‪ .‬ונלחםבנו‬
‫ילחםלכםונו'‪.‬ועלה מן הארץ‪ .‬כמש"כוכני ישראליוצאים‬
‫ביד רסה‪:‬‬
‫ך מצרים את בני ישראל בפרך‪ .‬א"ר א~עזר‬
‫‪)6‬ריעב‪:‬ד‬
‫לרבישמעוןאביו‪ .‬מה ראה הקב"ה להוריד‬
‫את ישראל למצרים בנלוה‪ .‬א"ל שאלה אחתאההשואלאו‬
‫שתים‪ .‬א"ל שהים‪.‬נלות למה‪ .‬ולמצרים למה‪ .‬א"ל שהיס‬
‫הן ומחוברת להיות אחה‪ .‬א"ל עמוד וההחזק‪ .‬בשבילך‬
‫יהקיים למעלה בשמך זה הדבר‪ .‬אמירבני אמר פהה‬

‫מתרחקים ממלאכי השרת‬
‫א"ר‬

‫ואטר סוד הדבר הוא שלמדנו בעשרה מאמרות נברא‬

‫העולם‪ ,‬וכאשר תבין רק שלשה הם‪ .‬והעולם נברא בדם‪.‬‬
‫בדכסה בתבינה ובדעת‪ .‬והעולם לא נכרא אלא בשביל‬
‫ישראל‪ .‬וכאשר בקש לקיים את הע לם עשה לאברהם‬
‫בסיד ההכמה‪ .‬ליצחק בסור ההבונה‪.‬זליעקב במיד הדעת‪.‬‬
‫וע"ז נאמר כ) ובדעת חדרים ימלאו‪ .‬ובשעה דריא נהימד‬
‫כל העולם‪ .‬ומשנוירו ליעקב י"ב שגטים נתיסד הכל‬
‫כדמיון שלמעלה‪ .‬כאשר ראה דקב"ה שמחה דנדולה של‬
‫מעלה‪ .‬אמר פן ח"ו‬
‫עולם ההההון‪ .‬שנתיסד כדמיון של‬
‫יתערבו ישראל בשאר עמים‪.‬ויפגמ‪.‬ע"י זה כלהעילמ‪.‬ה‪.‬‬
‫מה עשה הקב"ה‪ .‬היה ממלמל לכלם ממק‪.‬ם למקים עד‬
‫שירדו למצרים‪ .‬להיזת מדרם בין עם קשה עורף‪.‬‬
‫שמבזים מנהני ישראל ומואסים אותם להתחהן בהם‬
‫ולהתערב עמהם‪ .‬וחושבים אוהם לעבדים‪ .‬הזכרים מאסו‬
‫בהם ודנקבות סאסי בדם‪ .‬עד שנתיסד הכל בזרע קדוש‪.‬‬
‫נשלם עון שאר עמים‪ .‬שכתוב נ)כי לא‬
‫בין כך כך‬
‫שלם עוןוביהןאסוריונו'‪ .‬וכאשריצאו‪ .‬יצאוזי_אי‬
‫ם קדושים‪.‬‬
‫שכהיב שבמי יה עד'ת לישראל‪:‬‬
‫י ויקח את בתלוי‪ .‬א"ר יוסי‬
‫‪ )7‬ךילך איש מביתל‬
‫וילך איש‪ ,‬זה‬
‫‪ .‬זו‬
‫י עמרם‪ .‬ויקח את נה לוי‬
‫ייכבד‪ .‬ובת קול יררה ואמרה לו להזדוינ בה‪ .‬שהרי קרוב‬
‫י הבן שיילד מהם‪ .‬והקב"ה‬
‫זכן נאולת ישראל עליר‬
‫ע;רבזה‪ .‬שלמדנו שדהטכינה שרתה על ממתם‪ .‬ומחשבהם‬
‫בדבק ה אחת היתה בהשכינה‪ .‬וע"כ לא זזה השכינה‬
‫מדבן ההוא שהולידו‪ .‬לקיים מה שכתוב וההקדשהם‬
‫קאהם קדושים‪ .‬אדם המקדש עצמו מלממה‪ .‬הקב"ה‬
‫טקדנהן למעלה‪ .‬כסו שהמחשבה שלהם היתה בדבקות‬
‫ד‪.‬כינה‪.‬כך דהדבקה השכינה בסעשה ההוא מסש שעשו‪.‬‬
‫א"ר יצחק זכאים הם הצדיקים שהמחשבה שלהם דבוקה‬
‫חשיד בהקב"ה‪ .‬זכמו שהם מתדבקים בו המיד‪ .‬כן נם‬
‫ילרשעים שהמחשבה‬
‫הוא מתדבק בהםואינועוזבם לעולם*ו‬
‫שלהם והדבקות שלהם רחוקות ממנו‪ .‬ולא די להם‬
‫שמהרהקים ממנז‪ .‬אלא שמתרבקים בצר המומאה‪ .‬בוא‬
‫וראה עמרם שנדבק בהקב"ה המא ממנו משה‪ .‬שהקב"ה‬
‫לא סר מממ לעולם‪ .‬והשכינה התדבקה עמו תמיר‪.‬‬
‫אשרי חלקו‪:‬‬

‫ויק~ו תפכי ככי יסר‪6‬ל‪ .‬דסוו תתפקלי תת(‪5‬כי ססרס‬
‫‪'6‬ר‬
‫‪3‬סו ‪6‬יגסי‪"6 .‬ר‬
‫כסני קוגי ות‬
‫תעק‪5‬תיחס‪3‬תסון וע(ר‪6‬י (תתגפיון‪6‬יתיסר‪(6‬‬
‫'‪5‬מק תס סוס‬
‫פריס ור‪3‬יס וסו(סג‪ 6‬דתתג‪ 6‬ע(יסו( ד‪6‬עי( ‪3(3‬סון כה‪.‬‬
‫‪6 6(6‬תר לסון ס‪ 11‬יועין דזתין ‪3‬ר‪ 6‬חד‪( 6‬תיפק תיסר~‪.‬‬
‫דיתעכיד יע‪(63 6‬סנ‪ 6‬על 'ד'ס‪ .‬ר' סתעון ‪3‬ר‪3‬ייוסי‬
‫‪5‬תוקתרר‪6‬נסס‪6‬תלמותכסת‪.‬יככתנ‪3‬ס‪136‬סע(גתסמטכתתיזן ל‪ 1‬פןתסילס‪63‬ס'רעוסי(סססכי‬
‫‪.‬‬
‫כפי‬
‫וגוסף גס סו‪ 6‬ע( סג‪6‬יכו‪ .‬ג‪63‬ו ע( תסיריין ע(‪6‬ין‬
‫דסוו סריין ‪3‬גויסון‪ .‬וגלחס ‪3‬כו‪ .‬ג‪63‬ו פ( (וס וכתיג ס'‬
‫י(מס (כס ונו'‪ .‬וע(ס (ון ס‪6‬רן‪ .‬כד"‪ 6‬ו‪3‬ני יסר‪ (6‬י‪6(1‬יס‬
‫‪3‬ין רתס‪:‬‬
‫‪)6‬ךיעב‪:‬דאך ת(ריס ‪6‬ת ‪3‬גי יסר‪3 (6‬פרך‪*6 .‬ר ‪6‬לע‪1‬ר‬
‫(ר‪ '3‬סיועון ‪6‬כוי תס חיוה ק‪"3‬ס לגחת‪6‬‬
‫יכי‪( (6‬תגריס ‪3‬ג(ות‪ 6‬מ"( מן‪ 6‬ס‪(6‬ת‪ 6‬את ס‪6‬י( ‪16‬‬
‫תרין‪"6 .‬ל קרין‪ .‬נלות‪ 6‬לתם ו(תלריס לתס‪"6 .‬ל תרין‬
‫ך‬
‫‪3‬רי סית‪6‬‬
‫יתקייס (עי(‪ 6‬תסתך ס‪6‬י ת‪.:3‬‬
‫‪61‬תר ר‪ 61‬דיו(ס סי‪ 6‬דתגן ‪3‬עסרס ת‪6‬תרות ג‪3‬ר‪6‬‬
‫סעילס וכן תסתכ( ת(ת‪'6 6‬גון‪ .‬וע(ת‪ 6‬כסו ‪5‬תכרי‪.‬‬
‫‪3‬מכיוס כתכוגס ו‪3‬ךטת וט(ת‪6 6( 6‬תכרי ‪6‬ל‪3 6‬ניניסון‬
‫ויסר‪ .(5‬כן ‪3‬ט‪ 6‬לקיית‪ 6‬עליו‪ 6‬ע‪3‬ך (‪6‬כרסס‬

‫ג‬

‫‪3‬רו‪ 6‬דמכתס‪('( .‬מק ‪3‬רוח דתכוגס (יטק‪3 3‬ר‪ 61‬דדעת‪.‬‬

‫וכס‪6‬י ‪6‬תקרי נ)וכדעתמדריסיע(חו ו‪3‬ססו‪ 6‬סעת‪6 6‬סתכלל‬
‫כ( ט(ת‪ 6‬ותך‪6‬תי(יוו (יטק‪ 3‬תריסר ס‪3‬טין ‪;6‬תכלל כ(‪6‬‬
‫כגווג‪ 6‬ד(טיל‪ .6‬כד מע‪ 6‬ק‪"3‬ס מדוות‪ 6‬סניחס‬
‫וס‪ '6‬ט(יו‪ 6‬תת‪6‬ס ד‪6‬כתכ(( כנ‪,‬וגמ ד(‪ 5(':‬חער ו'(ת‪6‬מ"ו‬
‫יתטר‪3‬ון ‪3‬ס‪5‬ר טיותין ויכתהר פניתות‪ 6‬גכ(סו עלת'ן‪.‬‬
‫מס ע‪3‬ד ק‪"3‬ס‪ .‬טלע( לכ(סו תסכ‪( 6‬סכ‪ 6‬ען‬
‫דגחקו (ק(ריס‪ .‬לת'דך דיוריס‪,‬ן ‪3‬טם קמי קןל‪.‬‬

‫ן(‪:‬תוז‬
‫י‬
‫ב‬
‫ך‬
‫~‬
‫‪:6340‬ש"‬
‫‪.1‬‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫(‬
‫(‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ז‬
‫כ‬
‫‪3‬סון תוק‪3‬ת‪ 6‬נטלן כסון‪ .‬עד‬
‫קויס‪.6‬‬

‫‪3‬ין כך‬
‫וכין כך ס(יסונוח'ו‪.‬כ‪6‬וכוןס‪5‬רגסקעותין דכתזיכנ‪6‬יןנ)קכוי‬
‫יסין‪.‬‬
‫גכק'‬
‫סלס עון ס‪6‬תורי‬
‫וכתיכ ס‪3‬טייס עד‪,‬ת (יכרה(‬
‫ויק‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫) ךילך ‪5‬יס ת‪3‬ית‬
‫ל‬
‫"‬
‫‪6‬‬
‫ח וי‪5‬קתח כ‪6‬תת (וי‪3‬ת ‪.‬יוסי‬
‫וי(ך ‪6‬יס‪ .‬ך‪6‬לויעתרס‪.‬‬
‫(וי ך‪6‬‬
‫יוכ‪3‬ן‪ .‬ו‪3‬ת קו( גמתת ‪61‬תרת ('ס(חזדוונ‪3 6‬ס דס‪ 6‬קרי‪3‬‬
‫זתכ‪ 5‬ופורקכ‪ 6‬ויכר‪5‬ל טליך‪ 5‬וכר‪ 5‬ויתילירתגייסו‪ .‬וק‪"3‬ס‬
‫סייע ‪3‬יס‪ .‬דתג'נן סכיגת‪ 6‬סרי‪ 6‬ע( ערסייסו‪ .‬ורעות‪6‬‬
‫(‪6‬‬

‫י‬

‫ד(סון‪3‬ו‪3‬קות‪6‬מד‪ 6‬סוס ‪3‬ס‪3‬סכיגת‪ 6‬וע"ד (‪66‬תעויסכיגק‪6‬‬
‫תססו‪3 6‬ר‪ 6‬ך‪6‬ולידו‪ .‬לק"ת‪ 5‬ת‪6‬י וכתי‪ 3‬וסתקדסתס‬
‫וסייתס קדוסיס ‪3‬ר נס דתקדס נרתיס ת(רפ‪ .‬ק‪"3‬ס‬
‫תקדס ליס לטי(‪ .6‬כו‪,‬ס ורטות‪ 6‬ו(סון סוס ‪3‬ד‪3‬קות‪6‬‬
‫וככיגת‪ .6‬סכי ‪6‬תוכק‪ 5‬ככיגת‪3 6‬ססו‪ 6‬עוג‪-‬ן‪ 5‬תחם ןטכךו‬
‫‪"6‬רי(מקוכ‪6‬ין היגון (ויק'‪ 6‬ורעות‪ 6‬ו(סון ‪3‬ו‪3‬קות‪ 6‬דק‪"3‬ס‬
‫תדיר וכנוס ך‪6‬עון תתוכקן כיס תדיר‪ .‬סכי גתי‬
‫‪6‬יסו ‪6‬תו‪3‬ק כסו ‪6(1‬ס‪3‬יק (ון(ע(תין‪11 .‬י (רסיע'‪6‬ורעות‪6‬‬
‫דלסון וד‪3‬קות‪ 6‬ןלסון תתרמק‪ 6‬טכיס‪1 .‬ל‪ 6‬וי (סו‬
‫ותתרחקן חג'ס‪6 .‬ל‪ 6‬ותתד‪3‬קן ‪3‬ססך‪6 6‬מר‪ .6‬ת‪6‬‬
‫חזי עתרס ך‪6‬תדכק ‪3‬יס ‪3‬ק‪"3‬ס כפק תניס תס‪ :‬וקכ'ס‬
‫ל‪6 6‬עוי תניס (ע(נוין וככיגת‪6 6‬תוכקת ‪3‬סויס תויר‬
‫זכ‪6‬ס חעקיס‪:‬‬

‫י‪0 .‬עכג‪.‬ג'י ג) גו*סית ע'וי) ‪6.‬‬
‫מראהטקוטות")י‪.9‬‬

‫ד"‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫י‬

‫שמות‬

‫לשון הזהר‬

‫ותהר ס‪6‬סם‬
‫ותרמ מותו טוכ סומ תמי‬
‫‪4‬‬
‫כ‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י טוכ [כס]‬
‫זנרית טונ מקרי‪ .‬זכתיכ ‪ )6‬מתרו ‪5‬זיק כ‬
‫זסכינתמ זגסיר כיס מתמת‪ .‬זכסעתמ‬
‫רו‬
‫ת‪~5‬‬
‫ר' יוסי‪,‬תר גסי‪1‬‬
‫י עו‪3‬‬
‫זמתי('ז מתת(ימ כ( כיתמ נסור‪ .6‬זכתיכ ותר‪ 6‬מותוכ‬
‫סו‪ .6‬וכת'כ וירמ ‪(6‬סיס ‪6‬ת סמור כי סוכ וע"זכי קוכ‬
‫כתיכ‪ .‬וכ(‪ 6‬סוס‪ .‬ות‪5‬פגסו ס‪5‬סס 'רמיס‪ .‬נ' 'רמיס‬
‫‪*6 .‬ריסוזס רתוסומ זק‪ 6‬רתז‪ .‬ז(‪6 6‬סתתודע‬
‫ת‪ '6‬ק‪6‬תיירי‬
‫חסס כ‪1‬סרמ ט‪5‬מס עז נ' 'רטיס‪ .‬זכתיכ כמזם סס‪5‬יסי‬
‫‪55‬מת כ"' תמרן ת‪5‬ריס זסמ כזין מתיסיכת ת‪,‬רסע‪5‬יזוי‪.‬‬
‫וסכיגתמ מתנ‪ 6'5‬וסרי‪ 6‬ע(וי (טיניסון זכ(מ‪ .‬זכת'כ ותסס‬
‫ע‪5‬ס מ‪ 5‬סמ(סיס ויקרמ מ(יו ס' ונו'‪51 .‬מ יכ(ס עון‬
‫ס‪5‬פינו‪ .‬זטז ססו‪ 6‬סעתמ (‪ 6‬מסתתוזע ת(ו(יס כקכ"ס‪.‬‬
‫וכזין כתיכ תסס יזכר וסמ(סיס יעננו כקו‪ 5‬יתקמ ‪5‬ו‬
‫תיכת נתמ‪ .‬רת‪ 1‬ע‪ 5‬ס‪,‬רון ז(ימות קיית‬
‫ס‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מורעמ‪5‬ויכן‪1‬סתכנוזיס‬
‫ת'נת נתמ מרון סכרית מיסו‪ .‬ותמתרס כמנ‬
‫סמרון סוס תמופס ת‪5‬נו ונו(כר ר' יסוזס מנור זמ‬
‫סי‪ 6‬מורייתמ‪ .‬זממתרס ק‪"3‬ס כיו‪5‬ות עסס וכתנות‬
‫‪5‬מ תעסס ותסס כס ‪6‬ת סי(ז מ(ו יסרמ( כז"מ כ) כי‬
‫גער יסרמ( ומסגסו ותסס כסוף‪ .‬ז(‪ 6‬סוו פקוזי ‪16‬ריית‪6‬‬
‫חותרמ ‪5‬יועכז [כו] ען יע(ו 'סר‪"5 (6‬רע‪( 6‬סוף‬
‫מרכעין סג'ן‪ .‬ע( ספק סי‪6‬ור‪ .‬ט‪ 5‬תיתרמ ז‪6‬יג'ן‬
‫זתוריס‬
‫ומוקס ‪5‬יסרמ‪ 5‬נ) ‪1‬תרז כת‬
‫י(‬
‫רע‬
‫ית"‬
‫פרע? (רמומןו‬
‫סי‪6‬ור כסעתמ זסוו פסקי 'טרמ‪5‬‬
‫ריי‬
‫ות‬
‫חז‬
‫תיז ותרז כת פרעס ‪5‬רמון ע‪ 5‬סי‪16‬ר סות גמת‪6‬תת‬
‫"ן‬
‫תי‬
‫סו‬
‫‪5‬מסתח‪6‬ס תזת‪ 6‬זיסרמ‪ 5‬ע‪ 5‬ע‪5‬כונמ ז‪,‬ורייתמ‪ .‬ונערותיס‬
‫ס‪51‬גות ע( יז סימוי‪ .‬מ‪5‬ין מויזי‪ 6‬דמיגון ‪'(16‬ן ורזפין‬
‫מכתר"סו‪ .‬ע(יז סימור‪ .‬ע‪ 5‬סכת ע‪5‬כונמ זמורייתמ ומינון‬

‫זתוריס כס‪ .‬זרפו 'ז"סו ת'גס ותפתמ ותרמסו מת‬
‫ס'‪5‬ז וסגס גער כוכס‪"6 .‬ר יסוזס כ( ת(ין זע(תמ תל"ן‬
‫כתסוכס ‪1‬כ‪(5‬ותמ ז‪ '(5‬ג"נ ‪5‬ק‪"3‬ס וכ‪ 5‬סכן ת‪6‬ן‬
‫זמוסיז זתעין כג(ותיס‪ .‬ז(ית ‪5‬ך קרעמ ז‪ 65‬ט‪'56‬ן מיגון‬
‫זתעי‪!1 .‬חי כת'כ ותפתמ ותרמסו מת סיגז‪ .‬ותפתמ‪ .‬זמ‬
‫סכינתמ זקייתמ ע‪'5‬יסו זיסרמ‪ 5‬כמיתמ ע‪5‬כנין וסי‪ 6‬פתמפ‬
‫תד'ר כזכיתסון זיסרמ‪ 5‬כיון זסתה? ותרמסו ‪6‬ת סי‪5‬ז‪.‬‬
‫‪'6‬נין יסרח‪ 5‬ז‪6‬קרון ד) י‪5‬ז מטכ‪,‬טיס‪ .‬זחתחט‪6‬ן קתי‬
‫תחרי?ון ככ‪ 65‬ות'ד זיותמנגן קתי קכ"ס סזרי כתסוכס‬
‫‪,‬ככ‪6‬ן קתיס ככרמ זככי קתי הכוי תמי כתיכ וסגס‬
‫י נותכרי כ‪ 5‬נ‪1‬רין כיסין זע(ת‪.6‬‬
‫גער גוכס כ'ון יככ‬
‫תמי כתי‪, 3‬תחיוו‪ 5‬ע(יו‪6 .‬תערת ט‪5‬וי כרמתיס וחרמתת‬
‫(יס ות‪6‬יור תי(זי סעכריס ‪1‬ס זמיגון רכי (כ‪ .6‬ו(מ‬
‫תי‪5‬די סעכו"ס ז‪6‬ינון קסי קד‪ 5‬וקסי ‪5‬כ‪ 6‬תי‪5‬זי סעכריס‬
‫רכי (כ‪ 6‬תמכסן ות"תסן ‪65‬ת‪ 63‬קתי תמריסון‪ .‬ותקר‪6 6‬ת‬
‫י‬
‫‪ 06‬סי(ז סס‪.‬תס כוכס‪ .‬סס"ז ס) קו‪ 5‬כרתס נסנוע נס‬
‫‪3‬כ' תתריריס רח‪ 5‬נו‪3‬כס ט‪ 5‬כגיס ונו'‪ .‬סומ כוכס ‪061‬‬
‫סי(ד כוכס‪ .‬מ"ר יסוזס ‪15‬נונ‪ 6‬ז‪6‬ת' ‪6!1‬י כתי‬
‫כ‪1‬כ‪1‬ו)תכככי‬
‫כ‬
‫יכ‪,‬מו וכתחנוניס מוכי(ס‪ .‬נוסו כככ' יכומו‪.‬‬
‫ככי‬
‫זמס סי‪5‬ז כסימ רמ( יכימו ויתכגמון תן נ(ותמ‪ .‬י‪"6‬ר‬
‫'‪5‬חק פורקגמ ז'סרמ( (מ ת‪'5‬מ ‪56‬מ כככי כז יסת(תון‬

‫נמרי*וה טקומות‬

‫ויכ‪15‬ן‬

‫ישיןקייש‬

‫הפ‬

‫דרןהר האשץ וה‪4‬ר בן ותרא אותי כי מוב הוא‪ .‬מהו‬
‫כי טוב הוא‪ .‬א"ר ח"א שנולרמהול‪ .‬לפי שמור‬
‫הברית נקרא מוב‪ .‬שכתוב‪ )6 .‬אמרו צריקכי מוב [כ‪):‬‬
‫ר' יוסי אמר אור השכינה שהאיר בו ראתה‪ .‬שבשעה‬
‫י טוב‬
‫שנולר נתסלא כל הבית אור‪ .‬שכתוב ותרא אותוכ‬
‫הוא‪ .‬וכהוב וירא אלהים את האור כיטוב‪ .‬וע"כ כי מוב‬
‫הוא כתיב‪ .‬והכל היה‪ .‬ותצפנהו שלשהירחים‪ .‬ג' ירחים‬
‫מה ענינם‪ .‬א"ר יהורה רמו הזא שמרמז‪ .‬שלא היה מכיר‬
‫משה בזהר העליון ער נ' ירחים‪ ,‬שכתוב בחרש השלישי‬
‫לצאץ ב"י מארץ מצרים‪ .‬שהרי אז נתנה ההזרה על ירו‪.‬‬
‫והשכינה נתנלחה ושרהה עליו לעיני הכל‪ .‬שכתוב וסשה‬
‫ע‪4‬ה אל האלהים ויקרא אליו ה' ונו'‪ .‬ולא יכלה עור‬
‫הצפיני‪ .‬שער השעה ההוא לא נורע ריבורו עם הקב"ה‪.‬‬
‫ואז כהוב משה ירבר והאלהים יעננו בקול‪ .‬והקח לו‬
‫היבת גסא‪ .‬רמז על הארון שלוחות הברית מונחים בו‪.‬‬
‫י‬
‫היבת נמא ארון הברית הוא‪ .‬ותחמרה בחמר ובופת‪.‬שדי‬
‫הארון היה מחופה מבית ומבחוץ ר' יהורה אמר ואת‬
‫היא התורה‪ .‬שהיפה אותה הקב"ה במצות עשה ובמצות‬
‫ל"ת‪ .‬ותשם בה את הילר‪ .‬אלו ישראל‪ .‬כמש"כ כ) כ'‬
‫נער ישראל ואהבהו‪ .‬ותשם בפוף‪ ,‬שלא היו סצוות התורה‬
‫חמירוה לעשותם [ג'] עד שנכנסו ישראל לארץ למוף‬
‫ארבעים שנה‪ .‬על שפתהיאיר‪ .‬עלפי הכאמר של אותן‬
‫הם‪-‬רים את ההורה וחוקותיה לישראל נ) ותרר בת‬
‫פ‪-‬עה ‪4‬רחץ על היאור‪ ,‬בזמן שישרא‪ 4‬פוסקים מן התורה‪.‬‬
‫מיר ותרר בת פרעה לרחץ על היאור‪ ,‬יורדק מדת הרין‬
‫לרהץ מדמם של ישראל בעבור עלבין התורה‪ .‬ונערותיה‬
‫הולכוה עליר היאיר‪ .‬אלו האומות שהולכים ורורפיםאחרי‬
‫י מבת עלבון דוזורהואותן‬
‫ישראל‪ .‬עליר היאור‪ .‬עליר‬
‫הפורים בה‪ ,‬שטיפים יריהם טמנה‪ .‬ותפתח ותראהו את‬
‫הילר והנה נער בוכה‪ .‬א"ר יהודהכל רברי העולם תולין‬
‫בתש‪-‬בה והפלה שמהפ‪4‬ל האדם להקב"ה‪ .‬וכל שכ‬
‫מון מי‬
‫ששופך רכעית בהפיהו‪ .‬שאין לך שער שלא יכנ בר‬
‫הדמעות‪ .‬מה כהוב והפתח והראהו אתהילר‪ .‬ותפהח‪ .‬זד‬
‫השבינה ששורה על ישראל כאם על הבנים‪.‬והיא פוהחת‬
‫תמיר בזכותן של ישראל‪ .‬כיון שפתחה והראהו אההילר‪.‬‬
‫אלו ישראל שנקיאיםי‬
‫)ילר שעש‪,‬עים‪ .‬שמתאהבים לפני‬
‫רבונםבכל‪ .‬ומיד שמתחננים לפני הקב"ה חוורים בתשובה‬
‫ובוכים לפניו‪ .‬כבן הבוכה לפני אביו‪ ,‬מה כהוב והנה‬
‫נער בזכה‪.‬ניון שבוכה נקרעין כל נויות רעות שבעולם‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מה כתוב ותחמולעל?‪ .‬סהעררתעליו ברחמים וסרחמונ‬
‫אותו‪ .‬ותאמרמילרי העברים זה‪ .‬שהם רכי לבב‪ .‬ולא‬
‫מילדי עכו"ם שהם קשה עורף וקשהלב‪.‬מילרי העברים‬
‫רכי לב מאבותם ואמותם לשוב לפני רבונם‪ .‬ותקרא אה‬
‫אם הילר‪ .‬שהיתה בוכה‪ .‬זש"כ ס) קיל ברמה נשמע נהי‬
‫בכי תמרורים רחל מבכה על בניהומ'‪ .‬הוא בוכה ואם‬
‫הילר בוכה‪ .‬א"ר יהורה לעתיר לבוא מה כתובי‬
‫) בבכי‬
‫יבאו ובתחנונים אובילם‪ .‬מהו‬
‫‪ .‬בבכי יבאו‪ .‬בזכזתבכי ש‪4‬‬
‫אם הילד שהיא רחל‪ .‬יבוא ויתאספו מן הנליח‪. ,‬א"ר‬
‫יצהק נאולת ישראלאין תולה אלא בבכי‪ .‬כאשר יושלמו‬
‫ויכלו‬

‫ש יסס" ג' ט סוטע *'‪ 6‬ג) ‪7‬ףיכ‪ )7 .‬ירפי' ל"‪ 6‬ס) ילפי' ג"‪ 6‬ו) גס‬

‫זיך‬

‫זקןוהך‬

‫ונסןכי ספירת חיסוד נקדאת בשם יסוד צדיק ןגו‪ ,‬כי להמרברהיה רין חוץ לארץ ולא נתמייבו בכל המצות רק בסצות של ‪,‬ובז‬
‫מה שהיח אפשר לק"מן נפרברו‬

‫בית‬

‫‪,‬י‬

‫ישדן‬

‫‪10‬‬

‫ן הוהר‬
‫ישו‬

‫שמות‬

‫קדדש‬

‫‪ .‬שכתוב וישא‬
‫ויבלו דמעית הבני שבכה עשו לפניאביי‬
‫עשו קיל‪ .‬ייבך‪ .‬א"ר יומי בכיה זו שבכה עשו‪ .‬ואוהן‬
‫דמעות‪ .‬הורידי לי‪.‬טראל בנלות שלו‪ .‬כשיכלואוחן דמעות‬
‫ע"י בכיית ישראל יצאו מן נלזתו‪ .‬וש"כ בבכי יבאו‬
‫ובתחנונים אובילם!‬

‫ויכ(ון ךתעות ככי זככס טסו קקי ‪6‬כוי ךכתיכ ויס‪5‬‬
‫עמו קו(ו ויכך ‪"6‬ר יוסי ‪16‬תו ככי ךככס טסו ו‪6‬ינון‬
‫ךתטין‪6 .‬מיתו (יסר‪ (6‬כנ(ותיס‪ .‬כיון ךיכ(ין ‪6‬יגו; ותטין‬
‫‪ .‬סס"ן כככי יכ‪6‬ו‬
‫נככי זיסר‪ (6‬יסקון תן נ(ותיס‪.‬‬
‫וכתמגוגיס ‪6‬וכי(סי‬

‫מהרי הורה‬

‫מתרי תורה‬

‫") רבי‬

‫סכ' ‪'(16‬סג‪6‬‬
‫כך‬
‫אתלבמוד;נו‪ .‬וי[לגךו]איש מאביישת‪.‬לזוהי ")רבי חומיה‬
‫חזמיה‬
‫י‬
‫'(ן ‪'6‬ס תכית(ו‬
‫‪6‬יתקי‬
‫אן‪-‬‬
‫‪1‬ז‬
‫מ ‪6‬ת ‪3‬ת (וי [;‬
‫ו‬
‫יוי(ך ‪6‬יס ך‪6‬‬
‫תקח‬
‫תלך‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫ליק‬

‫רקב"ה‪ .‬כמש"כ ה' א'‪ 8‬מלחמה [גק] מבית‬
‫זה קכ"ס‪ .‬כך"‪ 6‬ס' ‪'6‬ס‬
‫הקכ"ה‪ .‬מקום שהחכמה העלקנה ודנהר ההוא מתהברים קכ"ס‪6 .‬תר ךמכ‪-‬ס‬
‫יחר ואין נפרשים לעולם [ככ] מבית לוי‪ .‬שהשרה את‬
‫הלויחן להיותו לשמחה בע‪.‬ים‪ .‬כם"ש לויתן זה יצרת (ויתן (מיךו ‪3‬ע(מע‪ .‬כמס‬
‫'‪( 3‬ו'תן זס‬
‫ל‪.‬טחק בו [ג] ויקח את בהלוי‪ .‬וה הקב"ד‪ .‬מקום שמאור (סמק ‪,[ 13‬‬
‫] ויקח ‪6‬ת כת (וי‪ .‬ך‪ 6‬קכ*ס ‪6‬תר ךנסירו‬
‫י [‪]3:‬‬
‫ס‬
‫הלבנהמאיר [נק] וההר האשה ותלדבן‪ .‬האשהידא‬
‫ק‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫כם"ש לואת יקיא אשה‪ .‬בתחלה בתליי‬
‫‪ .‬כך הואבודאי‪.‬‬
‫‪-:‬ו וד‪6‬י‪.‬‬
‫‪1‬ני בת לוי בתחלה ועתה אשה‪ .‬אלא כך למדנו‪ .‬אשה וכי ‪3‬סלוי ‪3‬קוןית‪ 5‬וטבסתת‪:‬י‪,‬לןסכי ‪6‬ו(יסנ‪" 6‬תת‪6‬‬
‫ט‪-‬ם שנזרונה נקראת בת פלוני‪ .‬לאחר שנזדונה נקראת טו (‪6 6‬ןוונת‪6‬תקרי‪6‬ת כת ס(וגי‪ .‬כתר ך‪6‬זרוונת ‪5‬סקרי‪5‬ס‬
‫אשה‪ .‬וכאן בת ואשה הכל במררנה אחת הוא [(נ] ‪5‬סס‪ .‬וסכ‪ 6‬כת ו"כס כ(‪ 6‬כמן ךרנ‪ 6‬ס‪]:([ 61‬‬
‫ת‪6‬ו‬
‫‪;1‬צפנהו שלשהירהים‪ .‬אלו נ'ירחים שהדין הקשה שורה‬
‫בעולם‪ .‬ואיזה הם‪ .‬המוו אב ומבת‪ .‬סכאן נשמע שמרם ‪3‬ט ות‪ '6‬נינכו תייז'עכנ‪:‬טכת'ותף‪4‬כ‪6‬נןסן‪':‬ןט‬
‫ןך(‪6‬‬
‫שירד משה לעולם היה הוא שכיח למעלה‪.‬ועלכןנודונה גמת תסס (ט(ת‪ 6‬סכימ סוס ס‪( 6,‬סי(‪ 6‬וס"ך ‪6‬זךוונת‬
‫עמו השכינה מן היום שטלר‪ .‬טכאן אמר רבי שמעון כיס סכינת‪ 6‬תן '‪1‬ת‪ 6‬ך‪6‬תי(ץ תכ‪6‬ן ‪'6‬ר סתטון‬
‫שרוחוה הצדיקים שכיחים הם למעלה קודם ש'ורדים לזה‬
‫העזים‪ .‬ולא ינלה עוד הצפינו ותקח לו תיבת נסא‪ .‬סהו לט(ת‪.16‬‬
‫(‪1‬‬
‫ותקח לו תיבת נמא‪ .‬שכמתה לו בסימניה‪ .‬שיהיה נשמר ותקמ (‪ 1‬תיכת ננז‪ .6‬ךמסת (יס כסיתנס‪( 6‬תסוי נסיר‬
‫סדני הים הצפים בים הנדול [(ד] כמו שכהוב שם רמש ת‪'6‬נוןנוני ית‪6‬ךס‪6‬טין כית‪ 6‬רכ‪([6‬י] כיוס ךכקיכ סס רתס‬
‫ואין ממפר‪ .‬והיא כסתה לו שיהי' נשמר מהם במחסה ו‪'5‬ן תססר‪ .‬וסי‪ 6‬מפת ('ס (נזסף נעיר תנ"סו כמסו‬
‫דתך'ן גווג'ן מ'וורו"וכס [(ס]ויג‬
‫יקר של גונים לבן ושחור [(‪ ]:‬והניחה לו לסשה‬
‫ס ליס למסט‬
‫לשוט בינשינהים להיותי ניכר ביניהם‪ .‬לפי שעתיר הוא ילקתיירכ"‬
‫ט ‪3‬ינייסו (‪6‬סתתתט ‪3‬יג'סון‪ .‬כגין דויוין ט‪61‬‬
‫לעלות ביניהם פעם אחרת לקבל התורה‪ .‬ותרד בתפרעה‪.‬‬
‫כינייסו זמכ‪6 6‬הר‪(6‬קכ(‪6‬‬
‫ותרן כת סרטס‪.‬‬
‫זו היא הבאה מצד שמאל של הדין הקשה כטו שאמרנו‪( .‬ס(ק"‬
‫‪16‬ריית"‬
‫היאזר‪ .‬על היאיר דוקא ולא על הים [י!]‬
‫לרחוץ‬
‫ואם חשאל הרי כתוב נ) ומטך אשר דנית בו את היאוד‪.‬‬
‫‪ .‬אלא‬
‫וסשהיא הכה אלא את הים‪ .‬וקראו הכתיביאיר‬
‫זה היאור שהכה אהרן עלידי משה‪ .‬וחשב ףכחוב כאילו ימור סוס ךתמ‪6 6‬סרן ט( יך‪ 6‬ךתסס‪ .‬וסוייס קר‪6‬‬
‫הוא עשה‪ .‬כדמיון וה כתיב וימלא שבעת ימים אחרי ך‪'6‬סו טכין‪ .‬כס‪ '6‬ג‪11‬נ‪'1 6‬ת(‪ 6‬סכטת 'ת'ס ‪6‬מרי‬
‫הכות ה' את היאור‪ .‬והלא אהרן הכהו‪ .‬אלאכיון שבא סכות ס' ‪6‬ת ס'‪5‬ור‪61 .‬סרן סכסו‪ 6(6 .‬ט( ך‪6‬ת‪6‬‬
‫מכח דקב"ה קראו הכתוב הכית ה'‪ .‬ואח"כ קראו בשם תססר‪ 6‬ךקכ"ס קר"ס קר‪ 6‬סכ‪,‬ת ס'‪3( .‬תר קר"ס כסת‪6‬‬
‫משה‪ .‬ונערותיה ה‪.‬לבות על יד היאור‪ .‬אלו שאר מחנות ךתכס‪ .‬ונערות'ס סו(כות ט( 'ן ס'‪6‬ור‪6 .‬ינון ס‪6‬ר תסירחן‬
‫הבאים מצד הוה‪ .‬ותפתח והראהו את הילד‪ .‬והראהו‪ .‬ך‪6‬ת"ן תססר‪ 6‬ך‪ .6‬ותפתח ותר‪6‬סו ‪5‬ע סי(ן‪ .‬ותר‪6‬סו‬
‫הלא ותרא צריך לומר‪ .‬סהו ותראהו‪ .‬ודוי א"ר שמע‪.‬ן‬
‫‪16‬סתטת‬
‫‪1‬‬
‫שאין לך תיבה בהירה או אזת אהה בתזרה שאין בה‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫ן‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫"‬
‫סודית יקרים ועליונים‪ .‬אלא כך למדנו‪ .‬שרושם של רג!לך רזין יקירין וט(‪6‬ין‪ 6(6 .‬סכי ‪(16‬יסג‪ 6‬רסית‪ 6‬ךמ(כ‪6‬‬
‫והממרונה נמצאו בו [(ז] היינו הרושם של וא"ו ה"א‪ .‬ותטרתית‪6 6‬סתכמת כיס [(יןו‪6‬יכון רסית‪ 1"611 6‬ס"‪.6‬‬

‫ת(מתס‬
‫ת‪3‬ית (וי‬
‫"‬
‫ךן‬
‫ט(‪6‬ס וכסו‪ 6‬נסר‪ 6‬י!תמכר‬
‫[כק]‬

‫בסי‪:‬יסז‬

‫צי‪.‬‬

‫'‬

‫ג"ןיקמ)סנליג(סנ‪::‬וזות)' גג‬

‫‪.‬י‪!:‬‬

‫ל)םו"‪,‬וו‪,‬ש‬
‫וןו‬
‫‪,‬‬
‫ג;‪"%",‬‬
‫י~"‪':,:‬וה‬
‫"יו‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ג‬
‫"‪1‬‬
‫'‪3‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪:‬י‬
‫‪%‬כ‬
‫גויתנ‬
‫‪.11,‬סיצג‬
‫‪%,‬כ‬

‫עי‬

‫עט‬

‫סיר‬

‫מראה מקוטות ‪ )5‬ס'ת קע‪ .7‬נ) ‪:‬ט‪,‬ת י'ז‬

‫י‬

‫טיי‬

‫זיו הזהר‬

‫"‪ 11‬כאן מ‪-‬י! רווהר איך נשמת משה ‪4;;,‬ש‪4‬ה נתחלה מן ז'ונ חכמה ובינה והגיעה לתפארת אח'כ ליסור ואח*כ נתעכרה המלכות‬
‫עס ‪4*.‬ת‪ ,‬נעת שגתעכרה 'וכבר עם "ופו‪ .‬ובזה תבין המאמר‪, :‬כח] זה‬
‫שנתעברה תפארת‪, .‬כטו וה ויונ חכמה וניגה אבא ואימא תרין‬
‫ו זו מלכות‬
‫ריעין ילא מתפרשן‪,:‬גו זה יסוד !ג‪6‬ן זו מלכות‪,1:‬כ‬
‫עם גשמת משה כעת שנתעברה יובבר עס גופו‪ .‬ולכך‬
‫כתו‪ 2‬ותהר האשה בה'א הירוע ולא כתוב ותהר אשתו ‪,‬גגן ספירת מלכות כך היא‪ .‬טרם ה!דו"ותה עס האיש שהוא עלמא ררכורג‬
‫נקראת בת‪ .‬וע"י זוונה נקראת אשה‪71, :‬ן פי' שכסתה והצפיגה נשמתו מפגי המקטריגים והשרים רצפים ומשוטטים בעולם המלכות‪:‬‬
‫!גקןהי‬
‫ינושכלחימתלבוותאורבופתיםשלשלחסברינוהגנלוהרהמת‪,‬י‪,‬קגו) ים רמז על מלכותעוו)יאור רמז על עולם הבינה מקום המתקתהרינים‪ .‬והיינו ענין‬
‫חרחיצה‬
‫הרינים שבמלכות‪ :‬פי' שהבירה נש‪0‬תו שבאה טן ויונ קב'ה ושניגתיה ששרשן‬

‫יטיןקייש‬

‫שפות‬

‫לשון הזהר‬

‫ו‬

‫‪11‬‬

‫‪ .‬נוכ‪6‬ן ו(?ל‪6‬ס‬
‫ת'ד ותהתל ע‪ "5‬ונו'‪ .‬עד כ‪6‬ן‬
‫ל"כ ‪6‬מותו תרהוק‪.‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫עת‬
‫לת‬
‫י קר‪ 6‬דגת'כ ו‬
‫[(ק] ‪3‬י ס‪,‬‬
‫(כגסת יסר‪6 (6‬חותי [(י]‬
‫תק‬
‫תו‬
‫(ק‬
‫‪6‬‬
‫"ו דנו‪6‬ן מחותו דס‪6‬י‬
‫"תרחוק‪ .‬כד'‪ )6 6‬נורחיק‬
‫‪6‬‬
‫"‬
‫ד‬
‫כ‬
‫‬‫ק‬
‫ד‪.‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ס‬
‫רעי‬
‫(י‬
‫קסתטתי ד‪6‬יגוןוכ‪,‬ין טדדל‬
‫‪ ,‬כחקו‬
‫י ‪1‬מן‬
‫ס' גר"סל‬
‫(נכ' כלח וכ( סכן תס?‪.‬‬
‫מכתת‪,‬דען היגון‬
‫לוערלבת‪ 2"-‬דג‪0‬נותסון (עי("מת‪.‬וסך נו"תר טל‪6‬ס כיז?‬
‫ד‪6‬וקינוג‪ .6‬ור‪ 61‬דד‬
‫דס‬
‫ג(‬
‫נו‬
‫'ק'"מוליסג‪ 6‬דתסנוע ד‪6‬כ ו‪6‬ס ‪'6‬ת‬
‫לגם‪-‬ת‪ 6‬גתס ד‪6‬ית ‪6‬כ ו‪6‬ס לנופ‪ 6‬כ"‪-‬ע‪ .6‬ונוסת!‬
‫דככל סעי'‪ 1‬כ'‪ 1‬לטיל‪ 6‬גיו לתק‪ ,‬נודכר וגוקכ‪ 6‬כלח‬

‫מיד יהחמל עליו ונו'‪ .‬עד כאן לטעלה‪ .‬טכאן ולהלאה‬
‫לטטה (‪ ]:‬טלבר זה הכתוב שבקוב והתצב אה‪.‬הוטרהוק‪.‬‬
‫‪.‬אחותו ש‪ 4‬זה שקרא לכנסת ישיאלאחוהי [)טן‬
‫אהית שלמי‬
‫) מ‪-‬ריק‬
‫כמש'כ פהחי לי אחוהי רעיתי‪ .‬מיהוק‪ ,‬כמ'‪":‬ב"‬
‫ה' ניאה לי [ת] נשמע מכאן שהצריקים מרם נב"ים‬
‫לעלם נורעים הם למע"ה אצל הבל‪ ,‬כל שכן בשה‪,‬‬
‫נשמע שנשם‪.‬ת הצדיקים נם'טכין ממקוםעליון כמו‬
‫עשוכי‬
‫יארנ‪ ..‬ום‪,‬ד הדבר למדנו שיש הוכחה שאב ואם יש‬
‫לבשמה כמ‪ -‬שייט אכ ואם להנוף בזה העולם‪ .‬ועודמיכח‬
‫שבכל הצדדים בין למעלה בין למטה מזכר ונקכה הכל‬

‫גכ'‪ '6‬טלת‪ .6‬ע"כ‪:‬‬

‫משה נביא הנאסן על כל שאר נביאי העולם‪ .‬ע"כ‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬וגוועא;‪-2‬נו‪,‬‬
‫ב‪111%),‬ס~ושה‪%‬‬
‫דתסס נכ'‪6‬ס תסינוג‪ 6‬על כל ס"ר‬
‫‪'6‬ס‪.‬‬
‫‪)3‬ו*פן כס וכס הו‪ 6‬כי‬

‫ה‬

‫ם‬
‫[ת"]‬

‫חת‪63 6‬לין‬

‫סיוע יסר‪6‬ל סענויס‪ .‬ד‪6‬ית כ?ון כ'ס כ*ס תר' ונוגי‬
‫חנו‪ 6‬כיס‪ .‬ר'‬
‫מיורויסן כס‪ .‬חיו‪ '6 6‬סוו ‪'3‬ס‬
‫וטל‪",‬‬
‫כ"ותין לנסק‪ 6‬נוגי? ‪3‬ר‪ 6‬נוטלי‪ 5‬יויד‬
‫‪5‬י‬
‫כדיןדכסרין וכס ‪6‬‬
‫כ‪-‬וח קיןס‪6‬‬
‫‪6‬כי ‪'6‬ס‪.‬‬
‫הר‬
‫זתין‬

‫‪1‬‬

‫מיו"‬

‫דל"‬

‫לגפק"‬

‫דייפקי כג' נוע(י‪ 6‬יתיר ת‪6‬יגון זכ‪6‬ין‪ .‬וססו‪ 6‬כר‪ 6‬נוטלי‪6‬‬
‫דגפיקנון חחכ‪'6 6‬סו חט(י‪6‬יתיר לת?וי ט?ור חטינ‪ 6‬ג?יר‪6‬‬
‫תנו‬
‫חכיזת‪ 5‬תנו‬
‫וד‪6 6‬יסו נוט(י‪ 6‬טכ(‪.6‬‬
‫יוכ‬
‫כס‬
‫ויר‪6‬מ‬
‫‪,‬תכ‬
‫ס‪6‬‬
‫סכ‬
‫טס‬
‫"ן ‪'6‬ס‪ .‬ויר‪ 6‬ד‬
‫"ל‪ 6‬כרוח קודכ‪6 6‬סתכל‬
‫‪5‬י‬
‫‪,‬חת‪ .6‬וכבין כך ‪6‬סתכל כיס וקס( ליס וקכ"ס סככ‬
‫כיר‪.6‬‬
‫כל‪ 6‬לנוסך ל?סון כיר‪ 6‬כנוס ד‪6‬ול יעקכ לגכי‬
‫יס‬
‫סג‬
‫סס‬
‫דכת'כ ‪ 30'1‬על ס‪53‬ר כיעק‪ 3‬כתיכ ויר‪ 6‬ו‬
‫" כ‪.-6‬‬

‫ן נה וכה וירא כיאין איש‪ .‬ראה באוהן חמשים‬
‫נ)דיפ‬
‫אותיוה שמיחדים ישראל לרקב"ה ואימרים בכל‬
‫עם שמעי'ם‪"-‬לפעמים‪ .‬שיש בהם כ"ה כ"השניפעמים[תי]‬
‫וז"ק לא ראה בו‪ .‬ר' אבא אמר ויפן כה‪ .‬ראה אםיש בו‬
‫מעשים טובים‪ .‬ונה‪ .‬אם עתיד לצאת ממנו בן ט‪.‬ב‪ .‬מיד‬
‫ויראכי אין איש‪ .‬ראה ברוח הקידש שאין עתיד לצאת‬
‫ממנ‪ .‬בן טוב‪ .‬שאמר ר"א כמה רשעים יש בעילם‬
‫טטלידים בנים מ‪:‬נים יתערמןו"צדיקים‪ ..‬וזה הבן המוב‬
‫שנלר מן רשע הוא יותר מוב‪ .‬להיוהו מהור מטמא‪ .‬אור‬
‫מתוך חשך‪ .‬חכמה מתוך כמילות‪ .‬חה הוא מוב מהכל‪.‬‬
‫וירא כי אין איש‪ .‬וירא שכהוב כאןהיינו שהסהכל ברוח‬
‫הקודש‪' .‬לפיכך נתןעיניו בו והרט‪ .‬והקב"ה היה מסננ‬
‫הכל שילך אל הבאר ההיא‪ .‬כטו שהלך יעקב הבאר‪.‬‬
‫שכתוב וישג על הבאר‪ .‬ביעקב כהוב וירא והנה באר‪.‬‬

‫י‬

‫אי‬

‫‪3‬תסס כתי‪ 3‬ו‪,‬ס‪63 3‬רן מדין ו'ם‪ 3‬על ט‪53‬ר‪ .‬כג'ן בסשה כהונ וישנ בארץ טדין וישבע הב"ר‬
‫‪ .‬לפי‬
‫י נתעלה פשה‬
‫סוו מסת(ק‬
‫שבמדרנה אחת היו‪.‬‬
‫שטשה ויעקב אע"פ‬

‫חדח‬
‫דתסס ‪'1‬עקכ ‪6‬ט'נ‬
‫ר(‬
‫ד'‬
‫כ‪6‬‬
‫כ?‪6‬י יתיר נוג'ס [מכ]דס‬
‫נ"ר' 'וס' לר'יכחק ססו‪ 6‬כמר‬
‫דחנו‪ 6‬יעקכ וחנו‪ 6‬נוסס‪5 .‬י ד‪ 6‬סוס ססו‪ 6‬כיר‪6‬‬
‫דחסרו ‪5‬כרסס ויגמק‪"5 .‬ל ל‪6‬ו‪ 6(6 .‬נ‪0‬עת‪ 6‬ד‪6‬תכרי‬
‫ע(נו‪6 6‬תגרי ס‪6‬י ניר‪ .6‬וכטרכ ככת כין סכנוטות‬
‫‪6‬תכרי סונו‪ 6‬ד'לס‪ .‬וס‪5‬י ‪6‬יסו כ‪6‬ר דמנוו יעקכ ומסס‪.‬‬

‫בזה יותר ממנו [תכ] שאל ר'יוסי לר'יצחק‪ .‬באר ההיא‬
‫שראה יעקב וראה משה‪ .‬אם וו היתה אוהה הבאר‬
‫שחפרו אברהם ויצחק‪ .‬א"ל לא‪ .‬אלא בשעה שנברא‬
‫העלם נבראה באר הזאת‪ .‬ובערב שבת בין השמשות‬
‫נברא פה שלה‪ .‬וזאת היא הבאר שראו יעקב ומשה‪:‬‬

‫נ) דלכהן מדין סכע כנות ות‪63‬נס ותד(גס ונו'‪'6 .‬ר‬
‫יסודס ‪6‬י כיר‪ 6‬ד‪'5 6‬סי גיר‪6‬‬
‫דיטקכ‪ 60 .‬כחי‪3 3‬יס מ‪5‬כסו סתס כל סעדריס ונללו‬
‫ובו' וסכ‪ 6‬כגות יתרו ל‪56 6‬סריכו לס‪6‬י‪6 .‬ל‪ 6‬ותכ‪6‬גס‬
‫‪,‬תד(נס כ(‪ 6‬טירמ ‪6‬חר‪"6 .6‬ר חיי‪ 6‬יעקכ ‪6‬טדי ל‪0‬‬
‫נון כיר‪ .6‬דס‪ 6‬כתיכ כד נותכגסי תנון כל עדרי‪.6‬‬
‫וססיכו ‪6‬ת ס‪6‬כן ו‪3‬יעק‪ 6( 3‬כת'‪ 3‬וי‪6 30‬ת ס‪6‬כן‪.‬‬
‫דס‪ 6‬ל‪6 6‬לסך'ה (כתר כן‪ .‬דס‪3 6‬קדנזית‪ 6‬נו'‪ 6‬ל‪ 6‬סוו‬
‫סלקין‪ .‬כיון ד‪6‬ת‪ 6‬יעק‪ 3‬סל'קו חי‪6‬לנכיס וססי‪6 6‬כנ‪6( 6‬‬
‫סוס עג סוס כירח‪ .‬וכנ*כ ותכ‪6‬נס ותדגגס‪.‬‬
‫ז) ‪'6‬ר ‪(5‬עזר זכ‪6‬ס מו(קסון ד‪5‬דיקי‪ .6‬יטק‪ 3‬ערק‬

‫נ) רלכהן מדין שבע ננות ותנאכה והדלנה ונו'‪.‬‬
‫יה דה אם זו היא הבאר היא אךתה הבאר‬
‫של יעקב‪ .‬הרי כהוב בו ונאספו שמה כל הןדרים ונלל‪.‬‬
‫לזה‪ .‬אלא ותבאנה‬
‫וט'‪ .‬וכאן בנות יתרו לא‬
‫כא‬
‫רי‬
‫צי‬
‫ותדלנה בלא מירח אחר‪ .‬א"רנח‬
‫י יעקב המיר אה דאנן‬
‫מן הבאר‪ .‬שהרי כתוב כאשר נאספו שמה כל העדרים‪.‬‬
‫והשיבי את האבן‪ ,‬וביעקב לא בהזב וישב את האבן‪.‬‬
‫שהרי לא נצרך לזה אח"כ‪ .‬כי בתהלה המים לא היו‬
‫עולים‪.‬כיון שבא יעקב עלו המים לננדו‪ .‬ואבן ההיא לא‬
‫היתה עוד על פי הבאר ולכיכך ותבאנה ותדלנה‪.‬‬
‫ד) א'ר אלעור אשרי הלקם של הצדיקים‪ .‬יעקב ברח‬

‫נוכס‬

‫א"ר‬

‫‪.‬‬

‫מפני‬

‫זיו הזהר‬
‫הפסוקים על‬
‫האות'ות וא'ו ה"ה מן השם הו'"ה ב"ה ‪(1‬ח] מעתה מתהיל לרגר מוך העולם הגש ‪11 :‬ס] פי' גיון שמרמו‬
‫באל‬
‫יחותי ימז על‬
‫מירק מצד ה‪14‬פות לכן דורש‬
‫ניחא‬
‫מ שאחותו היינו צפורה כי היא היתה אחותו‬‫השתלשלות נשטת‬
‫מוה לאמן ;ולםלו לו‬
‫א‬
‫ 'פ‪.‬קרא אבא שקוא רחוק סלהש‪ 14.‬נשפע אור ה'שועה למלכות‪ .‬וכן כאן היתה מצפה‬‫חווכינה הקדושה‪, :‬נון‬
‫החכטה‬
‫"‬
‫פ‬
‫י בהפסוק שמע 'שראליש ב*ה אותיות‪] :‬טל באר סרסז על מלס‪ 411‬על הבאר פ" גבוה 'ותר ממרר‪,‬ה זוז‬
‫י*ועה משם‪,:‬ט‪5‬ןכ‬

‫לאורו‬

‫שמות‬

‫לשון קורש‬

‫‪12‬‬
‫מפני אהיו ונזרמן‬

‫ן הוהר‬
‫ישר‬

‫איתו‪.‬‬
‫לו באר‪ .‬כיון‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬נ‪:‬ו‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ג‬
‫עלמלפני פ‪-‬עה ינזדמנהל‪ .‬נו‪2‬‬
‫ס‬
‫‪(%‬י‬
‫י וזגיס‪.‬‬
‫(יס‬
‫ערק מקתי‬

‫דכי‪ 1-‬המים את רבונם [‪-‬נ]‬
‫נזדונה לו בת זוגי‪ .‬משה ב*ח‬

‫שהבאר ראתה‬
‫נגדו זשסחו‬

‫ישם‬

‫קזדוונת‬

‫מסס‬

‫‪3‬ת‬

‫סרעס זמזדיון‬

‫ועלו אליו‪ .‬ס?י‪36‬יר‪ 6‬וקיין מתו ("םז‪6‬סתתודעו (ת‪6‬רי‪0‬ון וס(ק‪(,‬ע‪3‬יס‪.‬‬

‫והכירו רבינם‬
‫באר ה‬
‫הזיגאה‪ .‬לווהמיכםתרזאונו‪,‬אוהי‬
‫מה בין משה ליעקב‪ .‬יעקב‬
‫ושם נזד‬
‫כתיב בו‪.‬ויהי כאשר ראה יעקב את רחל ונו'‪ .‬וינש‬
‫יעקב וינל את האבן וגו'‪ .‬משה מה כתיב בי‪ .‬ויבאו‬
‫הרועים ויגרשים ויקם משה זי‪.‬שיען וגו' [מד]‬
‫שם בוראיירע‬
‫תזדמן לו‬
‫משה כיון שראה שהמים עלי ל‪4.‬ד‪ ..‬כי‬
‫בת זונו‪ .‬ועיר שהרי רוח הקודש לא סרה ממני לעולם‪.‬‬
‫יבו היה יודע שצפי*ה תהיה בה ענו‪ .‬אמר משה‪ .‬וראי‬
‫יעקב בא לכאן ‪,‬המים עלו ננדו‪ .‬נודסן לו איש אשר‬
‫אמפי אל ביהן ונתן לו כל מה שנצרך‪ .‬גם אניכך‪ .‬עיד‬
‫למרנו שיתרו כזמר לע"ז היה‪ .‬כיזן שראה שע"זאיז בה‬
‫מסש נפרש סעבידתה‪ .‬ויקםעליו העם ונדוהו‪ .‬כיין שראו‬
‫את בנותיוהי‪ .‬מנרשים אותן‪ .‬שהרי בתהלה רעו הרועים‬
‫אה צאנו‪.‬כיון שראה משה ברוח הקודש שעל דבר הע"ו‬
‫עשו כך‪ .‬מיר ויקם משה ויושיען וישק את צאנם‪ .‬ונעשה‬
‫משה קנאי להקב"ה בכל‪:‬‬
‫‪ )6‬דות‪14‬כמרן איש מצרי דצילט מיד הרועים‪ .‬ר' חייא‬
‫אמר הרי ביארו ההברים שנצנצה בהן‬
‫רוח דקידש‪ .‬ואברו ולא ידעו מה שאסרו‪ .‬סש‪ 4‬לאדם‬
‫ם אחד‬
‫שהיה יושב בסדבר‪ .‬והיויטים שלא אכל בשר‪.‬יי‬
‫בא דוב למרוף כבש אחד‪ .‬ברח דכבש והדוב רדף אחריו‪.‬‬
‫עד שהניעו אצל האיש ההוא למדבר‪ .‬ראה האיש את‬

‫ות‪-‬ן מזרתנת (יס ‪3‬ת זוניס‪ .‬מס ‪'3‬ן תסס (יטק‪ 3‬יטק‪3‬‬
‫י כ‪6‬סר ר‪6‬ס יעק‪3‬‬
‫רמ( וגו' ויג‪0‬‬
‫כת'כ כיס ‪,‬יס‬
‫'טקכ ויג( ‪6‬ת ס"‪3‬ן ונו' תסס תס כת'‪'3 3‬ס‪ .‬וי‪"3‬ו‬
‫סיוטיס ז'נר‪':‬ס ו'קס נז‪:‬סויוסיטןוגו' [תד] ‪3‬וד‪' '6‬דע סוס‬
‫נוכס כיון ןמת‪6‬‬
‫דם(קין (גכ'ס‪ .‬דתתן תזןתן ('ס‬
‫כת ז'ניס זתו דס‪6‬ק‬
‫"ומ‬
‫'ר‬
‫‪6‬תעד' יוניס (טית'ן‪.‬‬
‫י‬
‫'י‪3‬טיקס‪ 3‬כ‪' ?,‬דע ד‪5‬ס‪,‬רס קזדס"‪3‬ת זזג'ס‪6 .‬תר מכס וד"‬
‫(‪-‬כח וטיק ס('קו (נכ'ס‪6 .‬זדמן ('ס ‪3‬ר גס‬
‫תי‬
‫דהכג'םה(‬
‫ףסכי תי‬
‫"סית(ר‪3‬ו'ת'סויסי‪(3‬יסכ( מסד‪56‬טריך ‪6‬ג‪66‬י‬
‫דע"ו ('ת ‪03‬‬
‫"ו(יסג‪ 6‬ן כזיור (טכו"ס סזס כיין‬
‫ק‪-‬סו ‪6‬תסרס‬
‫"‪0‬ו‪ .‬כיון דמתו‬
‫וו‬
‫יך‬
‫הנ‬
‫ד'(ס קקו ע?‪6‬ד'‬

‫"ת‬

‫ת‪"( '.:‬‬

‫צע‪::‬ב;‪:‬מנסזו(חגת"נג‪.‬ויייו‪3‬ס‪:‬ימען)ן"ד‪11‬ג‪11‬תביך‪:‬הו‬

‫רבבש החזיק ט ושחטו ואכל הבשר [מ‪:]0‬‬

‫נ) ןישמע אלהים את נאקתםויזכר אלהים את בריהו‬
‫וגו'‪ .‬אה בריהו‪ .‬זו השכינה‪ .‬את אברהם‪.‬‬
‫לאברהם צריך לומר‪ .‬אלא את אבדהם הייט הההחברוה‬
‫ורזדוגות שלה בהאבות [‪ ],-‬את אברהם זהו מערבית‬
‫ררזמית‪ .‬אה יצחק זהו צפונית סערבית‪ .‬ואתיעקב זהו‬
‫~‪-‬נ אחד‪ .‬כלל אחר‪ .‬זיונ שלםכראוי ‪:-‬‬
‫א מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך יכגר‪ .‬מה‬
‫נ) דיר‬
‫הטעם ש‪ 4‬מנה‪ .‬א"ר הייא סשף למלך שסת‬
‫בנו‪ .‬סה עושה‪ .‬כופה את מ‪:‬תו בשביל אבלוה בנו‪ .‬ואינו‬
‫מהקן ממתו‪ .‬אלא שנוטל קוצים וררדרים כנירם תהה‬
‫טטהו ושיכב עליה‪ .‬כך הקב"ה כיון שנלי ישראל נחרב‬
‫דמקדש‪ .‬נטל קיצים ודרדרים ודרהם תחתיו‪ .‬זש"כ יי*א‬
‫סלאך ה' אליו בלבת אש מהוך רסנה‪.‬לפי שיש‪-‬אל היו‬
‫בנל תי‬
‫‪ )7‬דיאמר משה מטה וי"מר דנני‪ .‬אמר הילר דרכם‬
‫מפנ‪ .‬מה כתיב משה משה‪ .‬בלי רפמק טעם‪.‬‬
‫מדוע לא כמו שכתוב אברהם אבררם שיש מע‪ 2‬מכמיק‬
‫באמצע‪ .‬אלא לפי שאברהם עתה נשתלם‪ .‬סה שלא היה‬
‫י דנרית‬
‫מקודס לזה‪ .‬לפי שבזטן ההוא היה מקבל עלי‬

‫מראה מ‪,‬וטות") סיי‪.‬‬

‫מילה‬

‫‪*1 0‬י‪ 6‬קג‪.‬‬

‫נ)וי"‬

‫ק‪:‬ס י)‬

‫סזו ע‪3‬די‪ .‬ת'ד ויקס ת‪0‬ס‬
‫קג‪6‬ס (ק‪*3‬ס ‪3‬כ(‪:6‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪'6‬ס ת(רי ס‪('5‬גו תיד סרועיס‪ .‬ר' מי'‪6‬‬
‫‪6‬תר ס‪6 6‬וקיווס מ‪3‬רי‪ 6‬דג‪5‬ג(‪3 6‬סו‬
‫ר‪,‬מ קזדס‪ 6‬ו‪:6‬ורו ע‪ 6‬ידטז תס ‪6‬תרו (‪3‬ר גס‬
‫הן‬
‫‪6‬כ( ‪3‬סר‪6‬‬
‫ך‪0‬וס 'ת'‪ 3‬כיודכר‪ .6‬זסזו 'ות'‪1‬‬
‫'ז‪3‬מת"‬
‫ריס‪.‬‬
‫‪6‬ת‪ 6‬ךוכ‪( 6‬גט(‪ 6‬מד ‪6‬י?ר‪ .6‬טךק מי?ר‪ 6‬ורי‪6 63‬‬
‫עד דתטו (גכי ססז‪3 6‬ר גס‬
‫‪ .‬מת‪6 6‬יתר‪6‬‬
‫‪3‬ר‬
‫‪["6‬מ‪:]0‬‬
‫דר‬
‫ס‬‫ו‪6‬תקיף ‪3‬יס וסמעיס ו‪6‬כ((‪3‬‬

‫ויכק ‪6‬ת ‪65‬גס ו‪6‬תט‪3‬יד‬

‫ן‬
‫דיעאכתרי‬

‫י‪"5‬‬

‫נ) ןישמע‪'"6‬ס‬
‫ונו'‬

‫‪6‬ת נ‪6‬קתס ויזכר ‪(6‬סיס ‪6‬ת ‪3‬ריתו‬

‫‪6‬ת ‪3‬ריתו‪ .‬ן‪ 6‬ככינת‪ 6‬מת "‪3‬רסס‪.‬‬

‫"ת‬

‫(‪36‬רסס מכטי (יס‪6(6 .‬‬
‫‪36‬רסס ד‪ 6‬סו‪ 6‬ה‪3‬רות‪6‬‬
‫די(ס ‪3"3‬סן [תי] ‪6‬ת ‪36‬רסס ד‪ 6‬סז‪ 6‬מער‪3‬ית‬
‫"‬
‫נ‬
‫זיזר‪.‬ו'‬
‫ית‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫‪' .‬נמק ך‪ 6‬סו‪56‬פוניתתער‪3‬יט‪ .‬ו‪6‬ת יעקכד‪ 6‬ס‪61‬‬

‫"ת‬

‫זוונ‪ 6‬מר‪ .6‬כ((‪ 6‬מד‪ .6‬זווג‪(0 6‬יס כוק‪ 6‬י‪6‬ות ‪:-‬‬

‫נ) ןירא ת(‪6‬ך ס' ‪3(3 1'(6‬ת ‪ 06‬מת‪,‬ך ססכס‪ .‬ת‪6‬י‬
‫טעת‪ 6‬סגס‪"6 .‬ר מיי‪( 6‬ת(כ‪ 6‬דתית‬
‫‪3‬ריס מ‪ '6‬ע‪3‬יד כס‪( 6‬יס (ערסיס ע( ‪ 6(36‬ד‪3‬ריס‪6(1 .‬‬
‫‪6‬תקין (יס (ערסיס ‪ 6(6‬נט(כי‪3‬ין ודרדרין ו‪6‬עי( תמות‬
‫טרס'ס וסכ'‪ 3‬ע(יס כך קכ"סכיון ד‪6‬תנ(‪' 1‬סר‪ (6‬ו‪6‬תמר‪3‬‬
‫ו‬
‫‪.‬‬

‫ק וווםתי‪:‬צן;‪:‬ז'ט‪,‬‬
‫ל‬

‫י""‪1‬ול‬

‫י‬
‫) ויאמר מסס מב? "הייר סגנ'‪-6 .‬ר ס‪6‬י יגוק‪6‬‬
‫‪6‬כרססק‬
‫(יו? (‪ 6‬כ‬
‫דכת'‪ 3‬ה‪3‬ריוס‬
‫דססק‪6‬‬
‫טט‪-‬ק‬
‫‪3‬נין ן‪36‬רסס סכת‪(0 6‬יס סוס‪ .‬מס ד(‪ 6‬סוס‬
‫תקדקת דג‪3 .6‬נין דגססז‪ 6‬ותנ‪ 6‬ק‪3‬י( ‪3‬רית‪.‬‬
‫ומס‬

‫"("‬

‫ק קטו‬
‫ג‪,‬‬

‫זיו הזהר‬

‫‪,‬עגן סי הנאר מרמויתעי"רה שפעויהקהססרים שנשפע למ'כות ע'י קדושת סשה‪ .‬ולכן הוא נקרא רבונם וכן יעקכן‪,‬מי‬
‫) נ'ל ההילוקכי ויגש‬
‫היינו ענורה‬
‫מן‬
‫‪ ,‬ש‪:‬וא בכה גרול ‪1‬נמח בלי שום מפק ‪1‬טסןפיי הג‪.:‬ל הוא שהרוכ היינו האיש מצרי שהרגו טשה‪.‬‬
‫והכנש שביח מאימת הדובהיינ משה שברח סאימת הריגתו לאיש סצרי‪ .‬והאדם הרענ היושנ במדבר ומצפה לאכילת נשר היינו‬
‫צפורה שהיתה סצפה להנשא לאיש‪ .‬וכמו שהדוב גרם שתנרה הככש להאיש שבטדבר‪ .‬כן האיש‬
‫גרפ שיברה משה אל צפורה‪:‬‬
‫וטון התמברות השכינה באנהןהיינו נהספירות חסר גגורה תפארת‪.‬וירוע שהשכינה שרויה במעמרצבר‪.‬י וררוםהיינוימין חמד‪ .‬צפוןהייט‬
‫נבורה שמאל‪ .‬ועיקר חויונ הוא את יעקב פרת חתפארת‪ .‬וכוה יובן גל המאמר‪:‬‬

‫שמות‬

‫לשון הזהר‬

‫ישין‬

‫ז‬

‫קדדש‬

‫‪18‬‬

‫‪4‬הס זסוס ‪6‬תכמי עך כ‪2‬ן נוג‪.‬ס "תחזי (יס ?‪:‬ת‪ ,‬מילה‪ .‬ומה שהיהנעלם ממנ‪ .‬ער עהה נ;ג‪4‬ה לו לכם‪.‬ף‪.‬‬
‫("כרסס לפיכך יש הפ*ש בין אברהם שלבסף לאבררם‬
‫נגין ך‪'6 6‬ת פרי‪0‬ו כין ‪6‬כרסס‬
‫משה מיר שנולד איר המאיר היה עמז‪.‬‬
‫‪?6‬זת עתיס שבהחלה‪.‬‬
‫"‬
‫ק‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫?‬
‫ךקדטית‪ 6‬חכ( יו‪?0‬יוין ך‪6‬ת'('ן ‪6‬ספק(רי‪6‬ךז?ג‬
‫שכה‪.‬ב וה‪-‬א‬
‫אב"אהובי טזב הוא‪ .‬וכתובוירא אלהים את‬
‫ס‪6‬ור כיטיכ ךנו‪ ?0‬יוין "תק‪0‬ך כךרנ‪ 6‬ךי(יס‪ .‬כנ‪,‬כ האור כי ם ב‪ ,‬שמשה נתקשר מיד בסירגה שלו‪ .‬לפיכך‬
‫כתוב משה משה בלי טעם מפסיק‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫נוס? רו‪0‬ס ו(‪" 6‬פסיק‬
‫ריאכמי אל תקרב הלם של נעליך מעל רנליך ‪1‬נ‪.'1‬‬
‫") רי‪14‬בהך ‪ (6‬תקךכ ס(ס ‪ (0‬גט(יטה‪2‬יו"‬
‫‪ (2‬רנ‪3‬יך ונו'‪.‬‬‫א"ר אלעזר מהענין הנ;ל כאן‪ ,‬אלא נתבאר‬
‫' ג‪32‬‬
‫‪6‬קיור‬
‫‪6‬ע"(ר ‪(5‬עז‪-‬וכי‪6‬יו"‬
‫שפקר לו על אדות אש;‪ ..‬להתפרש סטנה ולהזרווג‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫פ‬
‫חתת‪6( 6‬‬
‫רסקין (יס‬
‫"‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫כ‪6‬יוג‬
‫‪,‬ג" בבחינת אשה אחרת שלאורהעליוןהקדזש‪.‬והיינו השבינה‪.‬‬
‫תו‬
‫ן'‬
‫‪(0‬‬
‫כ‪6‬תת‪6 6‬חר‪ 6‬ךכ?ירו קדי‪ 60‬עי(‪6‬ס ו‪6‬יסי ו‬
‫וע( ד‪ 6‬העביר אקו מעולם הזה והקים אתו בעילם אחר‪ .‬וע"כ‬
‫עי‬
‫כ‪(5‬טכרנו?(יסךיסניוכס‪6‬י ע(יו‪(6‬כור‪5‬וקגיססכ(חי(סת‪6‬כןלעקכ"‪".‬חגך‬
‫"( יו"גי?‬

‫‪,‬‬

‫"*‬

‫‪, .‬‬

‫הע‪-‬י"' יי‪,‬ת"י‪,‬ת"‪-";.‬ןן'" י' ויי'"י‪4.‬מי בי ‪':‬י"יהיי‪.‬ןשילג‪:‬מ"‪.‬גן"‪:‬ס"ה"‪,‬מג‬
‫כין מכרי‪6 6‬יסי ר‪:‬י בגעיים בת נריב‪ .‬ש‪.‬ד‬
‫ז‪5‬‬
‫יר‬
‫כג‪(2‬יס נת‬
‫‪.‬‬
‫ייוע בין החברים‪ .‬רבי‬
‫‪,‬‬
‫‪%‬‬
‫"‬
‫ג‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו חזקיה‬
‫נעליך םעל רנל‪.‬ך‪.‬‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫"‬
‫שהפריש‪.‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫בהשכינה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫~‬
‫‪:‬‬
‫[‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ס‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ק‬
‫‬‫ס‬
‫ד‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ךכ‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫עליי‬
‫גן'כ‬

‫ךיו(?‬

‫‪:‬ו‬

‫קיד‪0‬‬

‫הת?‬
‫ע('‪1‬‬
‫סו‪6 .6‬ךתתקודס ז‪6‬‬
‫"תדכק ‪-‬ם?‬
‫ין'ס("'ס כקכיכית‪,‬‬
‫"ן ‪6‬תקדככ"קסות‬
‫"‪:‬יק‬
‫(עי(‪06‬כי‬
‫כססי‪6‬‬
‫תי‬
‫גר‬
‫וכ‬
‫ק‬
‫ע( כית‪'6 6‬סו נזור‬
‫ז(טי(‪0 6‬עק‪6"1‬תפקן רכ‬
‫וקכ"ס עכין דכתיכ ופ‪5‬יתו?‪-‬ג‬
‫"ס‪6‬ךיו? חק סיס זנ" וכת'כ‬

‫ייסי ככ‪3‬ותו (דכר ונו' ‪,‬ת‪:‬קע ס‪6‬דחס וכת'כ קייוס ס'‪.‬‬
‫סוכס ס'‪ .‬ד) וכיסו‪0‬ע‬
‫כ‪6‬נפי סיסר‪ 6‬כתיכ‬
‫כט(ך וגו' ך(‪6 6‬תפךר‪6‬סכפוימ‪6‬תתי? ‪ 6(6‬כזנוכין יריען‪.‬‬
‫כ( כך ‪6 6(1‬ת‪:‬זי (יס‪.‬‬
‫‪6‬תגסיכת עיויס‬
‫"‪ ),‬ויס( יסוסע ע‪(0‬כיגסת‬
‫ני‬
‫ךכסת"יכ(‬
‫"ו ‪6‬ר‪5‬ס‪ .‬וכ‪6‬ס מו(קיס‬
‫ך‬
‫ךנו‪0‬ס‪ .‬ךט‪6‬ריס כעי כיקריס ע( כ( ‪60‬ר כני ט(נו‪:6‬‬

‫ק) ‪(0‬‬

‫‪)1‬ן‪4‬ירן‪( 1‬ס(י(ונויןט(יים ‪"6‬ל ו‪6‬רן‪6 .‬רן ‪-‬כעי(יס‪.‬‬
‫‪ 6(6‬ו‪6‬רן כקדי‪,‬ית‪6‬מי‬
‫"'‪-‬תי‪ .‬כד גחת יטקכ‬
‫י‪6‬‬

‫(מ‪5‬ריס ‪ ,‬ו(תס‪.‬‬

‫נוין מ‪5‬ריס‪ .‬ך‪(6‬ת(‪ 6( 6‬סוס‬

‫י‬
‫((‬
‫יכ‬
‫‪5‬ס‬
‫סו‬
‫(נ‬
‫כיכייסו (‪ 6‬יכ(ין (‬
‫כן"‪ 6‬עט‪6 1‬ככי כ‪5‬רס‬
‫(ותו‬
‫"‪6‬ככדסו‪.‬‬
‫נו‬
‫‪6‬ה(‪5‬ס‬
‫ח)ןי‪4‬יכמ‬
‫ך ‪(6‬סיס ‪ (6‬נוסס חס'ס ‪06‬ר ‪?6‬יס עו'‪"6 .‬ר‬
‫וו‪,‬ן ת‪ 6‬מזי ס‪6‬יך גהיק נודרנ‪( 6‬ךרנ‪.6‬‬
‫נע‬
‫סו‬
‫ךנ‬
‫ס‬
‫קד'‪( 60‬יומ? [ת‪ ],‬כקדנוית‪6 6‬סיס‬
‫(‪6‬ודע‪ 6‬לו‪6‬‬
‫כ((מךכ(‪6‬סתיס ך(‪66‬תנ‪3‬י‪ 6‬כ‪,(3‬יסיתנךס)ו‪6‬סיס‪(56‬ו‪.6‬זון‬
‫ונו' וכתיכ י) (‪' 6‬ךע ‪6‬כו‪ 0‬ערכס ונו' [תח] (כתר‬
‫‪6‬פיק רז‪6‬‬
‫ע(‪6‬ס‪ .‬ר‪06‬ית‪ 6‬ךכ(‪[ 6‬תט]‬
‫ת"‬
‫ו‪6‬‬
‫ר(‬
‫גסר‪6 5‬ינו‪6‬ך‪0‬יע‬
‫ר‬
‫? "תעכרת וזנויכ‪(16( 6‬ן‪[ 6‬ג]וו‬
‫ס‪6‬סיוו"‬
‫מסר ‪6‬סיס‪.‬‬
‫(‪5‬ו(זח ו(תקג‪ 6‬כ(‪3( .6‬תו ‪0‬קרי‬
‫" חכר ‪ 635‬הסיס‪ .‬כ(וטר‬
‫יג‬
‫ל‪(16‬ן‪ 6(1 6‬ו‬
‫יפיק‬
‫כ‬
‫ו‪.‬‬
‫נת‬
‫כ‬

‫ותת‪,‬ןנ‪ ",‬נ;‪ 1,‬ג ‪::11‬‬

‫תס‬
‫'"י‬
‫תן" ‪%,.‬‬
‫תי‬
‫‪(6‬‬

‫הרבר‬
‫נ)‬
‫אמר שף‬
‫זה הבתוב נהבאר‬
‫הקב"ה מאשקו‪ .‬בשביל להתדבק‬
‫המקום אשר אתה עומד‬
‫אדמת קודש‬
‫הוא‪ ,‬אדמת קודש‪.‬זו השכינה‪ .‬דבקות קדזשה נדבק משה‬
‫בשעה ההיא למעלה‪ .‬שאז קשר ל‪ 1‬הקב"ה בהחביבות‬
‫ל הבית‪ .‬הוא‬
‫שלמע‪4‬ה‪ .‬ינהטבה להיות ממנהנדי‬
‫זי‬
‫ב‬
‫נו‬
‫והקב"ה עשה‪ .‬שבתזב ופצהה האדמה אק פיה ונו'‪ .‬ובה‬
‫ויהי ככלותו לרבר וט' ותבקע האדמה‪ .‬וכתוב קומה ה'‪.‬‬
‫שובה ה'‪ .‬ד) וניהושע שפניו כפני הלבנה כתוב ס) של‬
‫נעלך ונו'‪.‬כי לא נפרש מאשתו אלא בזמנים ירועים‪.‬‬
‫שהרי לא נזרונה עסו השכינה כל כך ולא נראקה לו‪.‬‬
‫שכתוב ‪ ),‬ויפל יהושע על פניו ארצה‪ .‬אשרי הלק‪ .‬של‬
‫משה‪ .‬שרנונו חפץ בכנודו על כל שאר בני הע‪.‬לם‪:‬‬

‫ע"‬

‫ו) רארך להצילו מיד מצרים‪.‬וארד‪ .‬ארר צריך לומר‪.‬‬
‫למצרים‪ .‬ולסה‪ ,‬גההצילו טיר טצרים‪ .‬כילילא‬
‫בינירם לא יבלו לסבול הגל‪,‬ת‪ .‬כמש"כ עסו אנבי בציה‬
‫אחל‪1‬הו ואכבדהו‪:‬‬
‫ח)רי‪4‬פמך אלהים אל משה אהיה אשר אהיהוגו'‪ .‬א"ר‬

‫קג‬

‫עדונש‪"":‬סי"י;‪:‬קו"‪::'",‬ג("ו‪]':‬כןו?יחןי‪,‬י_‪.‬ןי"ןע)‬
‫וגו'‪ .‬וכתוב י) לא ירע אניש ערכה וגו' [תה] אח"כ‬
‫הוציא סוד ההתחלה העליונה‪ .‬ראשיה הכ‪[ 4‬תט] והנהר‬
‫ההוא אם העליונה נתעברה והוכנה להוליר [נ] ואמר‬
‫אשר אהיה‪ .‬מוכנת להוליר ולתקן הכל‪ .‬אח"כ התהילה‬
‫להוליך‪ ,‬ולא כחיב אשר אלא אהיה‪ .‬כל‪.‬מר עתה יצא‬
‫לההגלזת ויתזקן הכל [;"] לאחר שיצא ונתגלה הכל‬
‫ונתתקןכל אתר ואתד במקומו‪ .‬הנית הכל ואמר‪ ,‬כה תאמר‬

‫אל‬

‫'ה'י) ‪5‬יוכג'פ‬
‫מראה מקומות")"קתקפ‪ .‬כ)סיר ‪ 1‬ג)פק‪,‬ד'רגכ‪)7 ,‬כסטני;ךקמח‪.‬ס)'סוסעס' ו) ;ס ו) סתו'גורגח‪.‬ח)‪5‬חר' טותסס ס)טסי‬

‫זיך יקזןקך‬

‫‪,‬טו‬
‫ן רוא רשמא קדישא היינו סור העשר ספירות‪ .‬ובזה יובן הג' פסזקים בג' אמירות שהשיב השי'ת למשהעל שאלתו מה שמו‪ .‬אמירה‬
‫א'‪ .‬ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה‪ .‬אמירה ב'‪'1 ,‬אמר כה תאמר לבנ"י אהיה ש"חני אליכם‪ .‬אמירהג'‪ .‬כה תאמר אל‬
‫ב‪,‬י הוי'ה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ‪1‬ג‪'1‬י בכל אמירה נרמו סור אחר‪, :‬מח] זו ספירת כתר רלית מחשנה תפימא ביה‪:‬‬
‫זו‬
‫] זו ספירת ביגר ש‪:‬קורה השם אהיה‪,‬‬
‫ספירת חכמה הנקראת אבא‪ .‬ונרמזת כתיבת אש"ר‪ .‬אותיות רא"ש‪ .‬המורה על ראשית הכל‪;,:‬‬
‫וכשהיא בנחינת עיבור עם הו' ספירות התהתונות נקראת אש'ר אהי'ה‪ .‬שאו חכמה ובינה אגא ואימא ת‪-‬ין רעק רלא אתפ‪-‬שן‪,‬‬
‫ובשהיא בומז הלידה והתנ‪5‬ת ממנה הו' מפירות התחת‪1‬נ‪1‬ת אוהיא נפרדת מן אנא ולא נזכר אצלה אש"ר רק השם אהי"ה ב‪4‬בר‪,‬‬
‫י מן ספירת בינה שנקראת אימא יוצאין להתגלות בפרט‬
‫וע'ז סרמזת אמירה ב'‪ :‬מ‪]5‬פי‬
‫י הבנ?‬
‫בשה‪:‬יות הו' ספירות התהתוגות שלו' ימ‬
‫שנקראות בדרך כלל בהשם הוי"ה‬

‫"ט‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫לשון קורש‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫שכךת‬

‫אל ב"י הוי"ה אל‪ :4‬אבותיכם ונו'‪ .‬זהו הפרט וזדו ‪ (6‬נגי 'סר‪ (6‬סוי"ס ‪(6‬סי‬
‫ייא הבין סשה סור שם הקר‪.‬ש נסתר קיותמ [גנ] ו‪3‬ססי‪6‬סעת‪ 6‬ידטנוסס רז‪ 5‬ךסיו‪ 6‬קדי;‪ 6‬סתיס‬
‫הקיים[‪:‬כ] ובשעה הה‬
‫וננלה‪ .‬והשינ פה שלא השיט שאר בני העולם‪ .‬אשרי ונ(י‪61 .6‬ת‪37‬ק תס ‪6 6(7‬תד‪3‬קו סמר ‪3‬גי ע(תמ‪ .‬זכמס‬
‫הו(קיס‪:‬‬
‫חלקו‪:‬‬

‫ד‪ 6‬פרע‪ 6‬וך‪6‬‬
‫‪36‬ותיכס ו‬
‫נו'‪. .‬‬
‫ן‬

‫רעיא מה'מנא‬

‫רעיא מהיסנא‬

‫‪ )6‬וה שמיזכלרע‪.‬ו"ם וזה ז לרר רר‪ .‬וה שמיירן‬
‫‪ )6 .‬זךן סתי (עו(ס וזס זכרי (דר‬
‫כריעם י"ה‪ .‬שס"ה‪ .‬זכיי עם‬
‫וזס זכרי ךךץ‪ .‬סנוי עס י"ס כס"ס‪ .‬זכרי עם‬
‫וזה‬
‫ך‪1‬ק‪ .‬שמי‬
‫ו'ה‪ .‬רם"ח‪. .‬הכל תיי"נ‪ .‬היינו תרי"נ מצות שנתנו לבנים ' ו*ס‪ .‬רנו"ח וכ(סו תרי'ג‪7.‬סייגו תרי"נ פק~דין דמתייסיכו(‪3‬גין‬
‫י ח(ק ס'‬
‫הקרושים‪ .‬להיוח לרם חלק בש‪:‬מו‪ .‬זש"כ כי חלק ה' קד'סין‪( .‬נוסוי (ון חוט(תקו‪ .6‬כעכ*עכי‪.‬ז‪ .‬סס"‪7‬כ‬
‫עם‪ ..‬ע"כ‬
‫כ) פקד פקרתי אהנם ‪1‬נ‪ .'1‬א"ר חייא בוא וראה כהוב ‪ )3‬פקר פקדתי ‪5‬תכס עו'‪*6 .‬ר חיי‪ 6‬ת‪ 6‬חוי כתי‪3‬‬
‫ז‬
‫פקר פקרתי‪.‬‬
‫פקר פקדה‬
‫בהקדושהי בארתיכנםת‪.‬נהקיבתהכן[‪,‬נ] ואעזומהריאברבשנוולהת‪,‬רותי פסקויתז‪.‬ס ‪3‬ג‪ 4‬קקיפיקנןו‪[ 6‬ננ]‪311 -‬ססומ ‪%1‬ת'‪3‬נ(ז‪6:‬‬
‫פקירה שייך‬
‫ו‪6‬יי‪ '.‬חתרת פקדת'‪.‬‬
‫היתה‪ .‬ואיה אמיה פקד פקרהי מי שאינו‬
‫‪ .‬נו‪6‬ן ‪ 6(7‬ק"נומ כרס‪,‬ת'ס‬
‫טה יכול לפקר ומה יבול לעש‪.‬ה‪ .‬אלא פקר מלמעלה‬
‫פקרקי מימטה [‪:‬ד] מפני מה‪ .‬לפי שהיא כבר היהה פקדתי ח(תת‪[ 6‬גז] נו‪ '6‬ט‪:‬נו‪3 .6‬נין ‪7‬סה' זכ'רס סות‬
‫ן ‪7‬כת'‪3‬‬
‫עליה זכירה‪ .‬שכת‪.‬בזיזכיאלהים את בייתו‪ .‬וכיון שכתיב ט(ס תקדתת דגמ ‪7‬כתי‪3‬ויזכרח(סיס הת‪3‬ריתו‪.‬כי‪,‬‬
‫ויזכר הריזכירה כבר נתמנה עליה‪ .‬ולפיכך אמרה אה"כ ויוכר ס‪ 6‬זכירס ‪6‬ת"נ‪ 6‬ע(ס‪ .‬י‪3‬נין כך ‪6‬נורת (כתר‬
‫פקר פקרתי‪ .‬שהרי סימן הנאולה החזיקה מקורם לזה‪:‬‬
‫פק‪ 7‬פקדתי‪7 .‬ס‪ 6‬סינונ‪ 6‬גקעת נוקדתת דכ‪:6‬‬

‫ןר‪ .‬זס סנוייוץ‪.‬‬

‫"‬
‫י‪,‬ין‪4;,'):,5:‬ג'ף;וןוך‪,‬‬
‫'‪".‬ע'ז"‪,‬י‪;,,‬נ‪.‬גי'ן‪;1::,‬ייי‪%‬‬
‫יס'‬

‫י בררך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו‪ .‬ויבקש‬
‫נ)‬
‫‪ .‬למשה‪ .‬א"ל הקב"ה הרי אתה‬
‫ךיךע המיחו למי‬
‫הולך להוציא את ישראי ממציים‪,‬ויהכניע מלך ושלמון‬
‫‪ .‬מיר‬
‫נדוי‪ .‬ואחה נשכח ממך הברית‪ .‬כי בנך לאניטוי‬
‫גב‪:‬רי*‪4‬פלך‬
‫ויבקש המיהו‪ .‬למרנו שירר גבריאל בשלהבח אש וי‪3‬קס סת'תו ת‪6‬נ‪6‬‬
‫‪3‬כ(סו‪3‬מ ד‪6‬סת‬
‫לשורפ‪ ..‬ינרמז נחש שרף אחר לבלוע את משה בקרבו‪.‬‬
‫מפני מה נחש‪ .‬שא"ל הקב"ה אתה הזלך להרונ נהש‬
‫נרזל וחזק‪ .‬ובנך לא נימול‪ .‬מיר נרמו לנחש אחר שיהרנ‬
‫‪ .‬זש"כ (יס טד דמתת ‪5‬פורס ונזרת (‪3‬רס ו‪6‬סתזי‪ .3‬סס"ך‬
‫אותי‪ .‬עד שראתה צפורה זמלה את בנה וניצ"‬
‫והקחצפורה צור‪ ,‬סהוצור‪ .‬אלאזורפיאה‪ .‬וסהוהרפואה‪ .‬ותקח (פורס גיר נוסו (ור‪5 6(6 .‬סיית‪ .6‬ונו‪6‬י ‪5‬סיות‪.6‬‬
‫וו שכתובותכרת אתערלתבנה‪.‬שנצנץ בהרוחהקודש[‪,‬ס]‪7 :‬כתי‪ 3‬ותכרת ‪6‬ת טר(ת ‪3‬לס‪ .‬רננלג‪3 6‬סרומקודס‪[ 6‬נ‪:]:‬‬

‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫י‪;11‬גי‪,1:‬פןו"‪"11‬יןם"ע‬
‫י‬
‫~‬
‫י‬
‫ץ‬
‫י)ךייממר*‬

‫‪ )7‬ךיאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו ונו'‪ .‬א"ר‬
‫אבא ביא וראה בפרעה הרשע ההוא‪ .‬שדוא‬
‫אמר לא ידעתי אתה'‪ .‬ופרעה היה הכם מכל מכשפיו‪.‬‬
‫סיו‪6‬‬
‫א‪4‬א וראי השם אלהים היהיורע‪ .‬שהרי כתוב רנטצא מ(‪6‬‬
‫כזה איש אשר רוח אלהים בו‪.‬ולפי שמשה לא בא אצלו‬
‫‪'6‬ם‬
‫אלא בשם ה'‪ .‬ולא בהשם אלהים‪ .‬וזה היה קשה לפניו ‪ 6 6(6‬דס'‪.‬וו(‪:(6‬ם‪6‬כ‪(67‬סט ‪:‬ד‪6‬ססוס‬
‫קנויס‬
‫כים‬
‫יוהר מהכל‪ .‬שהוא היה יורע שהשם אלהים הוא המושל‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬סץ‪6‬‬
‫ס(יט‬
‫באיץ‪ .‬ובדשם ה' לא היהיודע‪ .‬ו?"כ היה קשה לו השם‬
‫(ייעוסיסמ‪ .‬י‪66‬‬
‫הזה‪ .‬וזדו שכחוב ויחזק ה' את לב פרעה‪ .‬שהשם הזה‬
‫היה מחזק את לבו והקשהאוחו‪ .‬ועלכן לא הודיעלו‬
‫ו‪%‬‬
‫טוה ע‪.‬ין שם אחר‪ .‬אלא השם ה' בלבד‪ ,‬ווה נהבאר‪ :‬נו(ס ‪7‬סנו‪6 6‬חר‪ 6‬מל‪ 6‬סנו‪ 6‬דס' כ(חודף ‪161‬קנווס‪:‬‬

‫‪,‬ו‪6‬ייד‬
‫ו‬

‫פרעסמי ס' ‪6‬סר ‪6‬סתע ‪3‬קו(ו ונו'‪"6 .‬ר‬
‫ת‪ 6‬מזי ‪3‬ססו‪ 6‬רכע דפרעס‪ .‬דהיסו‬
‫דס‪6‬ס‬
‫‪"36‬ד‪(6‬סיס*‬

‫ןע‪,5‬‬
‫‪:‬וססי‪;:‬ס ‪:‬‬

‫‪ 6(42‬וי‪6‬יי‪:‬י‬

‫ה‬
‫ל‪,‬ת;"‬

‫"י‪6‬‬

‫‪4:.;1‬ק‪:‬ו‬

‫מראהמקומווצ ‪ )6‬ט‪6‬יית‪:‬‬

‫‪ 0‬וע‪ 6‬קנע‬

‫‪0‬גר ‪1‬נ‪ )7 :‬פקזק‪,‬ס‬

‫‪5‬יסי‬

‫=‪4‬ס‪,4‬ש‬
‫‪,‬גן‬
‫‪.‬‬

‫"‬

‫זוך ד‪-‬זדיך‬
‫מכן פי' שאמירחנ' שנזבר בח והשם הוי'ה ב*מ ומ רמז על הפרט‪ .‬כי טה שגתחלה היו הו' ספירות מתחתונות נכללין בהבינה בבחי'‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ן‬
‫'‬
‫בספרי קבלה? [נגן פי'‬
‫פקד‬
‫מלעילא זה הכח‬
‫ינה הקרושה;‪,‬גזן פי' תן‬
‫נ‬
‫י‬
‫*‬
‫ע‬
‫ןמילה;‬
‫שהמילה תהיה רפואה להצלה ואפשר שהשם צפרה טמהכך‪.‬בי צפור'ה צירוף צו"ר פ'ה‪ .‬צורהיינו רפואה‪ .‬ופ'ה בגי'‬

‫‪1‬‬

‫ש ‪:::‬ע‬

‫שמות‬

‫ישון‬

‫הזהר‬

‫לשון הזהר‬
‫תולדות משהרבנו ע‪.‬ה ממדרש הנעלם‪ .‬נכתב בלשדן קודש‪.‬‬

‫ח‬

‫‪16‬‬

‫‪ )6‬ןילך איש מנית לוי ויקח את בת‪5‬וי‪ .‬א"ר יוסי האנשים הסבקשים את נפטך ייאנחו‬
‫אלא ייאנחו [‪:‬יבןניכליוש‬
‫תאנא באוהה שעה וג‪,‬לר ליי‬
‫יאנחו‬
‫ראנ‬
‫מר‬
‫‪ ,‬נמלי הקב"ה העבידה‪ .‬ויאנחו לא כהב‬
‫ן לממה כי‪:‬ן שאנחה היתה בשבילם למעלה‪ .‬ר' ברכיה‬
‫ובחרו מכל אחיו‪ .‬והושיבו בארץ והוליר לקהת‪.‬‬
‫הוליר לעמרם‪ .‬והוא הוליר לאהרן ומרים‪ ,‬פירש מאשהון אמר בני ישראל שלמעלה היו‪ .‬ומי הם בני ישראל‬
‫והחזירה‪ .‬באותה שעההיו המשוררים של מעלה עימרים שלמעלה‪ .‬אוהםשנקראים בניעבורה‪ .‬כלומר אותם שהם‬
‫ומשיררים‪ .‬נער בהם הקב"ה ונשתכך השיר [‪ ]'.‬ער מן העבודה של מעלה‪ ,‬ותעל שזעתם אל הא‪5‬הים‪ .‬שעד‬
‫שנמה קו ימינו והושים לעמרם‪ ,‬מה מעם נקרא עמרם‪ .‬אותה שעה לא עלתה שועתם לפניו‪ .‬ויזעקו‪ .‬א"ר יצחק‬
‫שיצא מסנו עם רם על כל רמים‪ .‬ולא נזכר שמו כאן‪ .‬שלשה ענינים יש כאן‪ .‬אנחה‪ ,‬שועה‪ .‬צעקה‪ .‬וכל אחר‬
‫מה מעם לא נזכר שמו‪ .‬ר' יהורה אמר בשם רבי אבהו יפורש במעם אחד‪ .‬אנחה‪ .‬שכתוב ויאנחו בני ישראל‪.‬‬
‫טכני שבצנעא הלך‪ ,‬ובצנעא ה‪,‬ר לאשתוכרי שלא יכירו צעקה‪ .‬שכתובויצעקו‪[ .‬היינו כמו וי‪,‬עקון שועה‪ .‬שכתוב‬
‫בו‪ .‬הה"ד וילך איש‪ .‬ולא נאמר וילך עמרם בפרהסיא‪ .‬ותעל שועתם‪! .‬כל אחד בלבדו יפורש במעם אחר‪ .‬וכלן‬
‫‪ .‬אף היא בצנעא חזרה זלא נזכר שמה‪ .‬עשו ישראל‪ .‬ר' יהודה אטר צעקה ושיעה עבדו‪ .‬אנחה‬
‫ויקח את בתלוי‬
‫רבי אבהו אמר וילך איש‪ .‬זה ‪3‬בריאל * ףכתיב לא עבדו‪ .‬כך נשמע סרכהיב ויאנחו‪ .‬שלמעלה היתה‬
‫‪ .‬א"ר‬
‫נ) והאיש נגריאל‪ .‬שהלך הוא והדזירהלעמרם‪ .‬ר' יהודה האנחה בשבילם‪ .‬צעקה ושועה מה דפרש ביניהן‬
‫אמר עמרם ממש היה‪ .‬ולא נזכר שמו‪ .‬מפני שרליכה יצחק אין לך שעעה אלא בהפלה‪ .‬שנאמד שמעה תפלתי‬
‫זו לא היתה ממכ להזדוונ לאשתו אלא מלמעלה‪ .‬רבי ה' וש‪:‬עתי האז‪.‬נה‪ .‬צעקה שצ!עק !אינו אימר כל‪:‬ם‪ ,‬א"ר‬
‫יצחק אמר באהרן ומרים לא נאמר ‪11‬נ אבותםבתירה‪ .‬יהורה הילכך נרולה צעקהסכולן‪ .‬שצעקה היא בלב‪ ,‬הה"ד‬
‫‪.‬להורות שהשכינה נקראת נ) צעק לבם אל ה'‪ .‬וע קריבה להקב"ה יותר מהפלה‬
‫ובמשה כו~וב ויקח את בת‪5‬וי‬
‫על שם לוי‬
‫‪ .‬ולא היה עמרם ראוי להוליד למשק עד ואנחה‪ ,‬שכתיב כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע‬
‫שנמל חלק בשכינה והוליד למשה‪ .‬הה"ר ויקח את בת צעקתו‪ .‬ונרולה צעקה שקורעת נזר רינו של אדם מכל‬
‫לוי‪ .‬ולפיכך כהוב ותרא אותי כי מוב הוא‪ .‬רבי אלעזר ימיו‪ .‬ר' יצחק אסר נדו‪5‬ה צעקה שמושלת ע‪ 5‬מדה הדין‬
‫אמר זכה עמרם שיצא ממנו בן שזכה ‪5‬קזל נרול‪ .‬רכתיב שלמעלה‪ .‬ר' יוסי אמר נדולה צעקה שמושלת בעולם‬
‫והאלהים יענני בקזל‪ .‬ועמרם זכה לבת ק‪:‬ל‪ .‬רכתיב הזהובעוה"ב‪ .‬ובשביל צעקה נוחל האדם העוה"ז והעיה"ב‪.‬‬
‫‪ .‬כלומר בת סול‪: .‬לפיכך כתוב וילך‪ .‬שכתוב ד) ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם‪:‬‬
‫וימח את בתלוי‬
‫בל~מר שהלך לסדרגה זו‪ .‬תאנא כשנולד משה ייחד‬
‫הקב"ה שמועליו‪ .‬רכתיב וקרא א‪,‬תוכי מוב הוא‪ .‬וכתוב ס)דכמשוק היה רועה את צאןיתרו‪ .‬א"ריוסי תרע‪5‬ך‬
‫י מוב ה'‪2‬‬
‫שכל !מן שהרועה חבם לנהל אה צאנו‪ .‬הוא‬
‫פוב ה' לכל‪ ,‬וכתוב מעמו וראוכ‬

‫י‬

‫‪.‬קהת‬

‫מן‬

‫מוכן לקבל ע ‪ 5‬כלבית שמים‪ .‬ואם די‪:‬עה שזמה‪ .‬עליו‬
‫בימים הרבים ההם‪ .‬דבי יהושע רמכנין אמר ויהי נקרא ו) תקוהיכסיל ממנו‪ .‬א"ר יהורה משה הכם היה‪.‬‬
‫בימיםדיבים ההם‪ .‬סוף נלותם היהשהיו יש*אלן והיה בקי לנהינ את ןאנו‪ .‬בוא וראה סדוד‪ .‬שנאסר‬
‫משועבדים בכל עבורה‪ .‬ביסים הרבים ההם‪ .‬שהיו רבים ו) ודנה רועה בצאן‪ .‬ללמדך שרוד הכםנדיל היה‪ .‬והיה‬
‫שנשתלם קץ גלותם סה כתוכ‪ .‬רועה צאנו כרין וכשורה‪5 .‬פיכך עשהו הקב"ה מלך על‬
‫לישראלנמצרים‪.‬‬
‫וימת מלך מצרים‪.‬וכיוןמה מעם‪ ,‬שתריר לשר מצרים כל ישראל‪ .‬ולמה צאן ‪51‬א בקר‪ .‬א"ר יהורה ישרןל‬
‫מטעלתו ונפל מנא‪:‬תו‪ .‬וכיון שנפל מלך מצרים שהוא נק"אים צאן‪ .‬שנאמר ה) ואתן צאני צאז מרעיתי אדם‬
‫השר שלהם‪ .‬זכר הקב"ה לישראל ושמע תפלתם‪ .‬א"ר אתם‪ .‬וכתוב ס) כצאן קדשים כצאן ירושלים‪ .‬מה הצאן‬
‫כשנקרבים על רמ‪,‬בח‪ .‬זוכה בשבילם לחיי דעולם הבא‪.‬‬
‫בך המנהיגלישראלכרין וכשורה הכהלהיי הע‪.‬לם הכא‪.‬‬
‫ועוד הרזעה את הצאן כשהצאן יולרת‪ .‬נוכל הרועה‬
‫אותם מלאים בחיקו‪ .‬כרי שלא ילאווינעו‪ .‬ומוליכם אח‪-‬י‬
‫אמותם ומרחם עליהם‪ .‬כך המנהיג לישראל צריך להנהילם‬
‫להבין הרי כתוב והנה מצרים נוסע אחריהם‪ .‬וא"ר יוסי ברחמים ולא באכוריות‪ .‬וכן אמר משה‪ ,‬כי תאמר אלי‬
‫של מצרים הוא‪ .‬ואיך נאמר ויטת מלך מצרים‪ .‬שאהו בחיקך ונו'‪ .‬מה הרועה את הצאן‪ .‬כשהוא רועה‬
‫זה שר‬
‫זה שר של מצרים‪ .‬א"ר יצחק האי מלה קא מסייע מוב מציל את הצאן מן הזאבים ומן האריות‪ .‬כך המנהינ‬
‫לההוא ר‪5‬עילא‪ .‬כתוב כאן ויסת מלך מצרים‪ .‬וכתוב לישראל אם הוא מוכ מצילן מן האומות עוברי עכו"ם‪.‬‬
‫שם והנה מצרים כסע אחריהם‪ .‬מלמד שאז לא היה מ‪5‬ך ומרין של סטה‪ .‬ומרין ש‪ 5‬מעלה* ומדריכןלרוי העוה'ב‪.‬‬
‫שהורירוהו מנרולתו‪,‬ולפיכך כתוב והנה מצרים‪ .‬ולא כתוב וכך משה רועה נאמן היה‪ .‬וראה הקב"ה שכראי הוא‬
‫י מתו כל ‪5‬רעות את ישראל נאותו הדרך מטש שהיה רועה את‬
‫מלך מצרים‪ .‬ומה שכתוב וימת‪ .‬כד'א כ‬
‫הצאן‬
‫האנשים‬

‫י‬

‫מראה מקומות ‪9 )6‬י*‬
‫‪ .‬ט זמ‪1‬‬

‫נ) ‪6‬יסס נ' ו) חאיס ק*ז ס) ו‪ 4‬ט‪ -‬ו) פס‪ 4‬טש ‪ 0‬סטו"ן ‪ '6‬ס*‪ 1‬ט) 'ת‪1‬ק"ל ו'ד ט) כס‪**1‬‬

‫דו היד‪:‬ר‬

‫‪ )1,‬גשגיל צרת ישראל גהגלות‪ )1:1 :‬ג'ל לפרש שהיצ"ל ויאנחו בש‪":‬א תחת היו"ד ולא בצ'ר‪-‬ה‪.‬כ הנקודח צ'ר‪-‬ה תחת היו*ר מורח‬
‫ידכיה מפרש שנאנחו למעלה נשטות‬
‫עלגגין גפעלע*י אחר לכן טפרש גזה ש‪,‬י פירושים שנאנחו למטה ע"י האגחה שלמעלה‪ .‬וריג‬

‫י אנהתי*ראל *לממהנ‬
‫השבטים והסלאכיםע‬

‫‪16‬‬

‫לשון הוהר‬

‫ישין‬

‫שמות‬

‫הראף ‪1‬ייטא‬
‫הצאן‪ .‬יכשבים כפי הראוי להם‪ .‬ולנקבות כפי‬
‫[‪]-:‬ולפיכך כהוב ומשההיהרועה אתצאןיהרודיתמ‪.‬‬
‫להן‬

‫ולא של‪ ..‬דא"רי‪:‬סי וכי מי שנהן את צפירה בתו למשה‬
‫לא נהן לו צאן ובקר‪ .‬והלא יחרו עשיר היה‪ .‬אלא משה‬
‫בשביל שהיה‬
‫לא היה רועה אק צאנו‪.‬‬
‫שלאוי‬
‫צאנו עמו היה רועה א‪.‬קןכריבםב‪.‬‬
‫מייכהיב את צאן‬
‫אן‬
‫לכ‬
‫יתרו הותנו‪ .‬ולא אק שלז‪ .‬כ‪-‬ן כדין‪ .‬א"ר תנהים אע"פ‬
‫שהיה עובד עכ'"ם‪ .‬בשביל שעשה עמ' הסד היה רועה‬
‫צאנו כדין וכשורה במרעה טדב שמן ודשן‪:‬‬

‫דינהנ‬

‫את הצאן אחר המדבר‪ .‬א"ר יוסי משה מיום‬
‫‪)6‬‬
‫שנ'לד לא זזה סמנו רוח הקידש‪ .‬ראה ברוח‬
‫הקודש שאותו מרבר הוא קדוש‪ .‬ומוכן לקבל עול מלכות‬
‫י‬
‫שמיםעליו‪ .‬מח עשה הנהינ את הצאן אחר המדבר‪ .‬רב‬
‫יצחק אמר אחר המדבר רזקא‪ .‬ולא במדבר‪ .‬שלא רצה‬
‫שיכנסו בתוכו‪ .‬אלא הרחיקם אחר המרבר‪:‬‬

‫ה‪1‬הו‬

‫מלאך ה' אלי‪ 1‬ב?בת אש מחיך הסנהונו'‪ .‬א"ר‬
‫תנחום שעת המנחה היהה שמדק הדין שולמת‬
‫בו‪ ..‬נ) רבייוסי אמר הכל נשהרש בשורש אחד‪ .‬כתיב‬
‫ויבא אל הר האלהים ח‪.‬רבה‪ .‬וכתוב ובחרב הקצפתם‬
‫את ה'‪ .‬וכתוב וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מת‪.‬ך‬
‫הסנה‪ .‬מתוך שהם עת‪.‬דים להיות כמנה‪ .‬כהאי רכתזב‬
‫נ) קוצים כסיחים באשיצתו‪ .‬א"ר יהודה מכאן למדנ‪1‬‬
‫רחכנ'תו של כקום על הרשעים‪ .‬שכתיב והנה הסנה‬
‫ באש‪ .‬לענוה רין ברשעים‪ .‬ורסנה אע‬‫ש‪4‬נו אוכל‪.‬אין‬
‫ביע‬
‫בהם כליה‪ .‬בזער באש‪ .‬וה רמז יאש‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫אבל‬
‫הסנה איננו אוכל להיות בהם כליה‪ .‬ד"א וירא מלאך‬
‫ה' אליו בלבת אש‪ .‬מה טעם למשה בלבת אש‪ .‬ולשאר‬
‫נביאים לא‪ .‬א"ר‬
‫לאשיה'רה אין משה כשאר נביאים‪ .‬רהנן‬
‫מי שמתקרב‬
‫בו נשרף‪ .‬ומ‪:‬ה החקרב לאש ולג‬
‫נשרף‪ .‬דכתיב ומשהה'ננש אל רערכל אשר שם האלהים‪.‬‬
‫וכתיב וירא מלאך אליוביבת‬
‫להסתכלאשבומתוך הסנה‪ .‬רבי‬
‫אבא אטר זה של משה יש‬
‫בהכטה‬
‫עליונה‪.‬‬
‫על מה כת‪.‬ב כי סן המים מש‪.‬קיהו‪ .‬כי מי שנתמשך‬
‫כשתלשל משה לא נשת‪4‬של ב]י אדם אחר‪ .‬א"ר‬
‫נעשר מדרנית נאחז‪ .‬שכהוב בכל ביהי נאמן הוא‪.‬ולג‬
‫כתוב נאמן ביתי‪ .‬אשרי הלקו של אדם שרבינו מעיד‬
‫עליו כך ד) וע‪.‬ר א"ר ייהנן א"ר יצחק משה היה‬

‫‪21'1‬ד‪4‬ש אל הר האלהים חורבה‪ .‬דוא לכדו בלי צאן‪.‬‬
‫אר"י זה האבן המושך ברזל‪ .‬כאשר מחט קרוב‬
‫אצלו כדלנ עליו‪ .‬כך משה והר סיני כשנראו זה עם זה‬
‫‪ .‬הה"ר ויבוא אל הרהאלהיםחורבה‪ .‬א'ר אבא‬
‫רלנעליו‬
‫טוכנים הין מששתימי בראשית זה עםזה‪ .‬וא'תו היום‬
‫נחרגש ההר למול משה‪ .‬וכיון שראהו שנכנם לתוכו‬
‫ודלנ בו עבר ההר‪ .‬מלסר ששמהיםהיו זה עם וה‪ .‬א"ר‬
‫ינאייורע היה משה שאוהו הר הוא הר האלהים‪ .‬שכהוב‬
‫ויבוא אל הר האלהים‪ .‬רהנן מה ראה משה באותו הר‪.‬‬
‫ראה עופות שהיו פורהים ופ‪.‬רשים כנפיהם‪ .‬ולא היו משועברים הם בןבודה קשה‪ .‬אבל והסנה איננו אוכל‪.‬‬
‫נכנסיםב‪.‬‬
‫‪ .‬ר' יצחק אמר ראה ע‪.‬פית פורהים וטסים וכאים הם ישרחל שהקב"ה הבריל אותם מכל העמים‬
‫משם ונופלים לרנליו של משה‪ .‬מיר היניש בענין‬
‫ו!והעטיר וקרא אותם בנים‪ .‬כמהז' לשעכותלזםב בנים אהם לה' אלהיכם‪.‬‬
‫את הצאן אחר המרבר‪ .‬וה‪:‬א נכנם לבד‬
‫ברוך‬
‫אסן ואמן‪:‬‬

‫~~שק~פע‪%,4‬לן‪,‬‬

‫סנן‬

‫ב‪",‬י"‪:‬י‪,‬יו;‪"1‬‬

‫לשוןקורש‬

‫רשון הזהר‬

‫בנלל כבודן של בתיה בת פרעה שנדלה למשה‪ .‬ויוכבד‬
‫אשת עמרם שילדה את משה‪ .‬נזנר נאן ההיכלות אשר‬
‫בגן עדן עבור נשים צדקניוה‪.‬‬

‫ייאש‬

‫הישיבה ואמר ‪.14‬‬
‫כ)יטנ‪2‬י שמעון ש"ל‬
‫דבר אחר אבקש לדעת‪ .‬אם תוכל‬
‫להזדיע לי‪ ,‬נש‬
‫שםי‪.‬ם באע"יללם ההוא אם דכות לעלותבזהלמיעשללהנ‪.‬‬
‫ו ‪"5‬ורט‪56‬י‪ .‬נסין ‪3‬ססי‪ 6‬טלת‪6 6‬י זכהן ‪5‬סלק‪ 6‬לטי‪.65‬‬
‫שמערבי‪ .‬שמערבי‪.‬‬
‫או איך רן‬
‫סיד נדול‪ .‬לפי שאין לגלות הגסהרית אשר שם‪ .‬אבל‬
‫אקח רשות ואומר לך לאהר שלקח ישית א"ל ראש‬
‫הישיבה‪ .‬על שאלה ז‬
‫י מה שלא ידעהי מקודם‬
‫ששהו ההירכאלוותל‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫ס‬
‫בכמה‬
‫לזה‪ .‬שמערבי‪.‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪6‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫(‬
‫כ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ת‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫טג‪,‬נין‬
‫‪5‬י ‪53‬תר ךסרוכת‪ 6‬פריכ‪( 6‬י‬
‫וערונים‪ .‬במקום שהפרוכת פרום בדנן‪ .‬שדרי מהפרוכתן וטךוגין‪.‬‬
‫ךס‪6‬‬
‫יהוא‬
‫‪3‬כנזנרת‬
‫ין‬
‫סרוכת‪ 6‬ולס‪65‬ס (‪ 6‬ט‪56‬ין ך‬
‫"‬
‫" כ(‪ 5‬תססו‬
‫‪21‬היכנל אחדוהיניששאיהםבאיזבןירכעוההיזהכריבםת נכפענרמסעיההם‪..‬יככוללכלמ‪:‬האהתרבובאוחתהן בהיכלאיי‬
‫‪6 6‬ית בתיה ‪3‬ת סרטס וכהם ר‪3‬ו‪6‬‬
‫להיוה‬
‫ז‪(5‬סי נסין זכיי‬
‫ן ‪3‬סדס‪ .‬וכ‪ 5‬חד‪ 6‬וחד‪6‬‬
‫ואלפי‬
‫‪.‬‬
‫טיאה מקוטות"‬
‫‪ 97 )7‬גנ‪ .‬ס) ב‪:‬ח קסי‪.‬‬
‫) ז‪ 4 9‬ט ‪ 97‬פ נ)‬
‫‪.‬סע'ם~ ‪1‬ר הזהר‬

‫ס) רבי שמעון‬

‫‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫ס‪6‬י( (ר‪3‬‬

‫‪61‬תר ‪5‬יס‪.‬‬

‫ש‪"1,‬פיפ‬

‫‪4‬ש ובן צריך ‪4‬היות מנהינ ישראל שיוכל להלוך כנגד רוחו ול כל‬

‫זוהך‬

‫ואהד‪:‬‬

‫תת'‪3‬ת"‬

‫שמות‬

‫לשון הזהר‬

‫מ‬

‫לשרן קרדש‬

‫‪17‬‬

‫תג"סו דוכת'ן דנסירין וטדיגין כ‪5‬ח‬
‫ית ‪5‬ס‪ .‬מהן מקומות של מאורוה ועדונים בלי דוהק כל‪ 4‬יש לה‪.‬‬
‫כ‪"55‬‬
‫"‪6‬‬
‫כרוז' הכריזודוהקס‬
‫דיץסס נ' פעמים ככל יים כרוז מנריזים‪ .‬הרי הצורה של משה‬
‫תגת זתגי ככג‬
‫יומ"‬
‫וגתיס נסקת לחתר די‪,‬קנ" דמית נביא הנאמן באה‪ .‬ובהיה יוצאת ימקים וילין אחר שיש‬
‫גכ'‪6‬ס‬
‫(? ותחסייץת"גת" ‪6‬תי דתםס וסנ'דת דסר(ננוכדיס"‪.‬חד‬
‫"והיורס לה‪ .‬והיא רואה הצורה של משה ומשתחוהלפניו‪ .‬ואומרת‬
‫‪,‬דח ‪6‬יסו עגונין די‪5‬ס אשרי חלקי שנדלהי מאור הזה‪ .‬וזה הוא התענונ שלה‬
‫וקג"גסירו‬
‫'י‬
‫דת‬
‫זכ"ס חו(קי דרכי‬
‫‪ .‬יותר מהכל‪ .‬חוזרת אצל הנשים ועומקות במצוה ההורה‪.‬‬
‫דן‬
‫יתיר תכ(סו‪" .‬סדרק (נכ' גסי‬
‫" ו‪6‬סתד‪5‬ן כסקודי‬
‫כ(סו כ"'גון די‪,‬קנין דסוו כס‪ '6‬ע(מה‪ .‬כ(כו‪:‬חהוריית‬
‫" כלן הן בא‪.‬קן הצזרות שהיו בזה העוים‪ .‬במלבושי אור‬
‫סיורר‬
‫" כמיבישי א‪.‬ר ש‪ 4‬דזכרים‪ .‬מלבד שאין מאירים כך‪.‬‬
‫דדכירין כר‬
‫ין‬
‫גק‬
‫יס‬
‫נסרי סכ'‪ .‬ו‬
‫כ(כוס"‬
‫זכו ד(" (ין כס‪6‬י ע(טק ומעוות ההורה שלא ז‪2‬ו לקיים אוקן בזה העולם‪ .‬הן‬
‫ד("וכעטיץייסו(קיייץ"‬
‫ת‬
‫דח"סיתר‬
‫" כסו‬
‫ו‪ 5:‬סגי גסין ע‪.‬סק ת בהן ובמעמיהן בעולם ההוא‪ .‬וכל אוהן הנשים‬
‫יי‬
‫י(‬
‫ד‬
‫"‬
‫ויתג'ן כסד' ‪3‬תיס כת כססרסטוס" "עק(‬
‫" נמים ס"ננות‪ .‬ד‪,‬י‪,‬שבוה עם בתיה בת פיעה נקראוק נשים שאננ‪.‬ת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫י‬
‫דני?‪:‬ס כ((‬
‫ד‪6 65‬גטערו‬
‫‪ ,‬שלא נצטערו בצער של נירנם כלל‪:‬‬
‫בה'כלא "'ת כ‪:‬ע‬
‫י"נת ה‪:‬י ונת? ג‪:‬ין רכו‪ 6‬בהיכל אהר יש סרח בח אשר‪ .‬ובמה נשים רבבית‬
‫מרח‬
‫"ן כסדס‬
‫רכ‪'-‬ז'ן ק"ס‬
‫ואלפים עמה‪ .‬נ' פעמיםביים מכריזים לנניה‪.‬‬
‫ת(ת זתג'ן‬
‫מ(‬
‫‪66‬‬
‫‪1‬‬
‫ד'ק‪,‬‬
‫יפ'יוסף ‪5‬‬
‫ץ‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫" הדהת ‪,‬נפקת הרי הצזרה של ייסף הצדיק באה‪ .‬והיא משמהת ויו‪1‬את‬
‫ד‬
‫'‬
‫ס‬
‫'‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫'‬
‫ת‬
‫"‬
‫(נכי ד'וקג"‬
‫דת'ת נס‪ .‬וה'!‪6‬ת נ?ירו דדיוקג‪ ,‬אצל וילון אחד שיש לה‪ .‬ודיא רואק האר של צי‪-‬ת‬
‫דיוסח‪.‬סרנוומךד"‪6‬תהוךס"‬
‫ניות (נכיס ו"יץרק זכ"ס סקי יותח יוסף‪ .‬ומשמחת ומשהחות לפניו וא‪.‬מרה‪ .‬אשרי זה הי ם‬
‫ד"תערית כסורס‬
‫י‪5 .‬כתר "סדרת ‪5‬גכי שנתעיררהי לבשר בשורהך אל זקני‪ .‬אהר כך חיזיה אצל‬
‫ך‬
‫ל‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪5‬נכ' ס‪"3‬‬
‫שאר הנשים‪ .‬ועזסקוק בהשגהות שי רבין הע‪4.‬מים‬
‫ס"ר נסין‪ .‬ויץכתד‪5‬ן כתוככקן דיו"רי‬
‫ו(‪6‬וד‪6‬ס כיויס וכיץס דוכתין וקיןו ‪6‬ית ‪5‬כ‪5‬ע(‪.‬ץ‬
‫" ולהודות את שמו‪ .‬וכמה מקימ ת ושמחות יש לכל אחת‬
‫ד‪:‬‬
‫הו‬
‫‪,‬כטטתייס‬
‫" ואחת‪ .‬ואח"כ חוזרות לעסוק כמציות ההו*ה ובמעמידן‪:‬‬
‫וחד"‪ .‬ו‪5‬כתר ‪:6‬ךרן ("סתן(‪ 6‬כפקיד'‬
‫‪6‬ור"ת"‬
‫‪6‬ית'ך‪2:‬בך ‪6‬ת'סד'וססנ‪3‬י"סרסיתנ‪ 6‬ב?היכל אחר יש יןכבך אמו של משה נביא הנאמן‪.‬‬
‫נ‪2‬ך‪:‬יכ‪2‬לא‬
‫"‬
‫ר‬
‫ה‬
‫וס‬
‫י‬
‫"כ‬
‫ו‬
‫‪(6,‬פין ורככן כסדס‪.‬‬
‫וכמה אלפיםנ' ודבבות עמה‪ .‬בהיכל הזה אין‬
‫תכרזי כ‪ (" .(5‬נ' זת"ג''סןו כוככ(‪5‬יות"כסיכו(יו"יץחד""ו(ן"‬
‫ת מכריזים כלל‪ .‬אלא פעמים בכל יום ויום מהליה‬
‫י ומשבחת לרבין העילמים‪ .‬היא וכל אותן הנשים אשר‬
‫‪.‬‬
‫"'נון נס'ן ד‬
‫וכיסודםס‪3‬מת (ת"רי‬
‫ורין ככ(‬
‫וי"‬
‫""רת עמ‪ .-‬ושירה הים מזמרות בכל יום‪ .‬והיא בלבדה אומית‬
‫יז‬
‫ט(ת‬
‫יויו" ו"'סי‬
‫יית‬
‫ס‬
‫דר‬
‫ת"יז‬
‫ווס‬
‫רת‬
‫יק‬
‫ת‬
‫" כידס מהפסוק והקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה‬
‫סף‬
‫ןו‬
‫ות‬
‫"סגכ'"ס "הוק "?רן ‪6‬תכ(קס‬
‫ס'‬
‫נו‬
‫ות‬
‫ד' כנן עדן ‪"5‬תין (ק( ונז'‪ .‬וכל הצדיקים אשר בנן עדן שמעים נעימת הקזל‬
‫כ" וכ‪ 5‬ח'‪:‬ון‬
‫י"‬
‫ק'‬
‫ן קדיכין "ודהן ויץסכהין עתס שלה‪ .‬וכמה מלאכים קדושים מהללים ומשבחים עמה‬
‫'כ‬
‫דה‬
‫נ(‬
‫נעיתו ד'‪5‬ס‪ .‬וכתס ת‬
‫להשם דקדוש‪:‬‬
‫(סנ‪,‬‬
‫ד"בק‬
‫יסה""וף סכי וכ(ס"‬
‫נ‪2‬היכלא "'ת‬
‫ר נמין בך‪:‬יכל אחר יש ךיךרה נמו כן‪ .‬ובל שאר נשים‬
‫ודר‬
‫עמר‪ .‬מהליית ומומרות באותה השירה שהיא‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ת‬
‫~‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ו‬
‫כסוס ‪6‬‬
‫כססי" סירת" ד"י‬
‫סיי אמרה בזההעוים‪ .‬שמערבי‪ .‬שמערבי‪.‬מיזיכ‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫הלראית‬
‫‪6‬תרת‬
‫ן‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫'‬
‫כ‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬י‬
‫חת‬
‫‪3‬ס‪6‬י ע(""‬
‫השמחה של הצדיקים והצדקניות שעושים לפני הקב"ה‪.‬‬
‫לפני ולפנים של אוהן היכלוהיש ר' הינלות נמהרים של‬
‫ן דמנוי האמהות הקדושת‪.‬שאינם נמפרים לההנלות‪.‬ואיןמישיוכל‬
‫קדיסין ד(" ‪6‬תתסרן ("תנ‪"5‬ס ‪(,‬ית ת"‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫צ‪5:‬יס‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫וכן‬
‫שאטרתי‬
‫נם הזכרים‪ .‬ובכל לילה נכללים כלם ביחד‪ .‬לפי שזמן‬
‫ד~וונ‪'" 6‬ס‬
‫ו כס(גות‬
‫‪ ',‬ט‪5‬ת" כין כססו‪ 6‬הזינ הוא בחצות ההלדיולאה‪ .‬בין בע‪.‬לם הזה בין בעים‬
‫‪ .‬כין כס‪6‬‬
‫‪5‬ע'‪(5‬‬
‫'?‬
‫‪1‬‬
‫ההוא‪ .‬זיונ שבע לם‬
‫"‪"6‬תדכקית דנסחת‪6‬‬
‫היינו הההברוח נשמה בנשמה‪.‬‬
‫ע(יז" זו‬
‫כגסיית‬
‫" אור עם אור‪ .‬זיוג שבעולם הזה הזא נוף בנוף‪ .‬ודכל‬
‫ונס"ו ד‪.‬ס?ו" דס"י‬
‫עי(‬
‫נ‬
‫" נוס" כנכ‬
‫תס‬
‫גי‬
‫ר"‪ .‬זוונ" כתר ז‬
‫‪ .‬הויונ הולך אחר וווגו‬
‫ופת"ר וכ(" כראוי להיוה‪ .‬מין אהרמינ‪.‬‬
‫גכסתוסר" ד"כתמ‬
‫זי זיג‬
‫כתר‬
‫זוונ"ט‪5‬וי‪ 6‬זויג"‬
‫"‪.‬‬
‫הדומח לו‪ .‬נוף אחרנות‪ .‬והזיונ של ע‪.‬לם ההוא הזא איר‬
‫ק גסור" אחר אור‪ .‬ההיכלות של ארבע האמהוה נקיאים היכליק‬
‫וו‬
‫יו‬
‫נוס"‬
‫'ג"נסודססו" "‬
‫נזר‬
‫"(יזזכ‬
‫נוגפג‬
‫דכנוק‬
‫‪.‬‬
‫ו‪5‬קיסון של בנות כימחות‪ .‬ולא זכיהי לראיהם‪ .‬אשיי ה‪4‬קם ‪:‬ל‬
‫‪ .‬הצדיקים זכרים ונקכ ת הה‪.‬יכים בדרך הישר בע‪.‬ה"ז‪.‬‬
‫דנד'קי‪ 6‬נ‪'-31‬ן ונ‪,‬קכי ד‪6‬ז(י כ‪6‬רה תיסר כס‪6‬י‬
‫‪ .‬שסק‬
‫וזכהן לכ(סו עגונין דססו‪6‬‬
‫‪6‬י רכי‪.‬‬
‫ע(ח"‪6‬י וזוכים לכל ההעננים שלע‪.‬ים רריא‪ .‬שמע רבי‬
‫ות‬
‫ת ע(יה‬
‫"תסר (ג(הס ‪1113‬נ‪ 6‬רבי‪ .‬אלמלא בן יוהאי אהה לא נככר לגל ה זאת‪ .‬כ‪-‬זי‪.‬נ‬
‫רכ' "(יץ(" כר‪6‬תויכויקד"י""ג'כ‪(6‬‬
‫"'ת'ר‬
‫ד"תעכיד של עולם ההוא נעשה פירוה יותי‪ .‬מדפירזה שנעשד‬
‫סי" ע(‪:‬ו" כז'וג‪ 6‬ד‪5‬סון כז‪,‬ינ‪6‬ת"‬
‫כס‬
‫'ד‬
‫"ס‪ 61‬ט‪5‬תת בזה העולם מהזיזג שלהם‬
‫‪ .‬מ‪-‬זי‪,‬נ ‪:‬ל עזל‪ :‬דה א‬
‫דס"‬
‫‪3‬‬
‫"‬
‫ת‬
‫(‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ז‬
‫כאשר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ה‬
‫מ‬
‫דנשמ‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ם‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫‪3‬ת‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ק‬
‫‪.‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ס‬
‫(‬
‫ד‬
‫ן‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ק‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ח‬
‫עו‪:‬ין‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫כי‬
‫ד"‬
‫פירוה וייצאים ארותנוהן ונעשין נ‪'-‬ה‪ .‬והן נשמ ת‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ל‬
‫אדד‪.‬‬
‫נכנכין‬
‫אותן‬
‫וכאשר מהנייר נר אחר פורחת מהיכל הדיא נשמה‪.‬‬
‫ונכנסח החהכנפי השנינה ומנשקח להי לפי שהוא פרי‬
‫י‪51‬טי‪6‬י‪5‬קת'‪.6‬תחוותתסינרדתפס‪065‬ד‪5‬סנכויגסת‪6‬סו‪316‬סניקותר‪56‬יס‪.,‬סר‪63‬נתיןכידס‪.6‬יסיותס‪6‬ס‪,‬ו‪ "63‬הצדיקים ושולחתי‬
‫ה לתוך נר דה א ישיה בו‪ .‬וכזמן‬

‫"הי"‬

‫‪":1‬עע'"'" עט;י‬
‫גה ג‬
‫י‬
‫י‬
‫גטש‪,‬ו‬

‫"‪:‬‬
‫דנ‪71‬נ" ‪:‬סגצ‬

‫ג‬
‫‪""%‬‬
‫‪1%‬‬

‫ט‬

‫‪::‬גנ‪..‬‬

‫‪:2‬גימיו"‪%‬מ‬

‫ייי"זז‪":‬נ‬
‫‪"" ,‬ץ‬

‫"י~‬

‫זתנ‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫גימל‬

‫‪8‬‬

‫החא‬

‫‪18‬‬

‫לשון קורש‬

‫ישיןהיהי‬

‫שמות‬

‫פט‪[.‬יןגי‪;:‬זן"ע)‪~%‬ישע‬

‫ההוא נקרא נר צרק‪ .‬ווהו הסור שכתיב ‪ )6‬פרי צדיק עץ‬
‫חיים‪ .‬מהע'ן החיים ם ציא נשטוק‪ .‬אף כך הצדיק פירות‬
‫ש‪ 14‬ה‪.‬א שעו?ק נש?ות נ) שמע רבי מה שאני אומר‬
‫לך‪ ,‬בכ‪ 4‬ר"ח ושבק ‪.‬מיערויום מ‪.‬ב ע לוה נשמית הוכרים ‪5‬ה ‪3‬ג‪ 5‬ריס ירמי וסכתי יתועדי‪ 6‬ו~טכי‪6 6‬יגון רכורין‬
‫ס(קין ‪65‬תהו‪6‬ס קטי ט(כט קזיס‪ 6‬זכורין ‪ 651‬גוק‪3‬ין‪ .‬כד"‪6‬‬
‫יר‪6‬ס כ( זכורך‪ .‬וכן ‪6‬סזרן טסדרן ‪3‬כטס‬
‫זטג‪6‬ו‬
‫נ ‪3‬כ‪5‬‬
‫נ) ‪'6‬ר‪3‬י‬
‫ררומ'ן זכורין סלקין (טי(‪ 6‬גסין‬

‫‪3‬ססי"זטג‪ 6‬גפק'כלסו וטתכגסי לנו סיכ(‪ 6‬ז‪:‬נרניה‪'.‬מיחן‬

‫פרשת וארא‬

‫אלהים אף משה ויאמר אליו אני ה'‪ .‬א"ר י‬
‫) ריד‪18‬נ‪6 81‬לסיס ‪6‬ל טסס ו'‪6‬טר ‪6‬ליו ‪5‬כי ס'‪'6 .‬ר‬
‫ר)‬
‫ם אל משק‪,‬‬
‫אבא בוא יראהכתובוידבראיהי‬
‫‪ 636‬ת‪ 6‬מו' כת'‪ 3‬ו'ז‪3‬ר ‪6‬לס'ס ‪ 56‬טסס‬
‫וו גזרתהדין שעמרהעליו‪ .‬טה כתיב למע"ה וישב משה‬
‫א) ה' ויאטר ארני‪ .‬באל"ף דל"ת נו"ןיו"ד‪ .‬ראה ת‪.‬קפו‬
‫שי משה‪ .‬בתחלת נביאתו לא נח רוחו בסקום הוק ["] ‪:,1‬ן‪.‬‬
‫ו‪ ,‬יגזס נס"' "תן‬
‫אמר ארני למה הרעקה לעם הוה וגו'‪ .‬ומאו באתי אל ‪6‬טר ‪6‬זגי ‪5‬קס סרעתס ‪5‬עס סוס וני'‪ .‬וט‪6‬ו ‪63‬תי ‪(6‬‬
‫פרעה לדבר בשמך הרע לעם הוה והצל לא הצלה את‬
‫עמך‪ .‬מי הוא שיכ'ל לומר כך‪ .‬אלא משה שידע שהרי‬
‫מררנה אחרת עליונה מזימנת לו‪ .‬א"ר יצחק בתחלה‬
‫ק'ן‬
‫כשניתנה לו המדרנה שנקראתבית‪ .‬הי' מפקד לה כאיש‬
‫שמפקד לביתו ואימר כל מה שרוצה בלי פחד‪ .‬אף כך‬
‫משה אמר לביתו ולא היה מפחד [נ] רבר אחר וידבר ט‪:‬ס ק‪"6‬ר ‪35‬יתיס ‪ 6%‬זמע [נ] ד‪3‬ר ‪5‬מר וירכר‬
‫אלהים‪ .‬וו נורת הדין‪ .‬ויאסר אליו אני ה'‪ .‬וו סדרגה ‪(6‬סס נרת‬
‫וי‪5‬טר ‪6‬ליו ‪5‬כי ס'‪ .‬ררנ‪6‬‬
‫אחרת של רחמים‪ .‬וכאן נהקשר הכל ביחדרין ורחמים‪.‬‬
‫וש"כ ויאמר אליז אני ה'‪ .‬א"ריוסי אם הי' נכתב וידבר‬
‫אלהים אל משה אני ה'‪ .‬הייתי אומרכך‪ .‬אגל לא‬
‫כתוב אלא וידבר אלהים אל משה בתחלה‪ .‬ואח"כ ויאמר‬
‫אליו אני ה'‪ .‬משמע שהיתה מדרגה אחר מדרנה [נ]‬
‫וא"רייםי משה אלמיא שהיה אד‪,‬ן הביתאיש האלהים‪.‬‬
‫הי' נענש על מה שאמר‪ .‬אבל בשביל זה לא נענש‪.‬‬
‫משל לארם שנפלה לו מריבה באשתו [ד] ואמר לה‬

‫דידבך‬

‫ו'י'"ות"'‪'.‬ינוג'"ית'‪.‬‬

‫‪",‬‬

‫ע‬

‫ם‪.‬‬
‫ק;‬
‫נ‬
‫עי‬
‫כנ*‪.‬יס‪5‬ייס‪:‬ן‬
‫ו‪:‬ג‪:‬נ‪%1‬ןם‪,%‬תינ‪ ,4‬ו‪,‬ינ‪6‬‬

‫שקע‬

‫ריוי‬

‫ן‬

‫דברים קשים‪ .‬התהילה דיא להתרעם‪ .‬כיון שהתחילה‬
‫לרנר היה שם המלך‪ .‬לקח המלך את הרכיר והיא‬
‫שתקה ופסקה לרבר‪ .‬אמר לו המלך‪ .‬וכי לא ירעת שאני‬
‫דוא המלך‪ .‬ילפני דברת דברים האלה‪ .‬כביכול אף כך‬
‫משה‪ .‬וישנ משה אל ה'ויאמר‪ .‬ארגי למה הרעתהונו'‪.‬‬
‫מיד וירבר אלהים אל משה‪ .‬התחילה להתרעם‪ .‬מיר‬

‫מראה מקולות ת) מ‪:‬גי י'‪ 6‬ג) זף קסח‪ .‬סס נ) זף קע‪ 6‬כס ז) זף גג?‬

‫נשא'‪:‬יז ואראי"]‬

‫ך דיזןיך‬
‫זי‬

‫‪,‬כ‪,‬‬

‫היינו מרת המיכות שהיא מרת הרין ונקואת בר'‪:‬ס א‪4‬הי‪ :‬וכהשם ארני‪:‬‬
‫מדת המלכות שהיא עלמא רגוקכא‬
‫נק‪-‬אח בית ‪,‬ג‬
‫ן שכתחלה נתגלה אליו רשם א‪4‬הים מרת ר‪:‬לכות ואח"ב נת‪4,‬ה אליו מרת התפארת עלמא‬
‫ררגורא שהיא מרת הרחמים שנקראת בהשם היי"ה ב"ה‪,:‬ון פי' שהיא בת מלך‪:‬‬

‫ן קרדש‬
‫ישד‬

‫וארא‬

‫לשדן הזהר‬

‫'‬

‫‪19‬‬

‫ואיא"( ‪5‬נרסס ה( '‪:‬הק ומ( יעק‪ 3‬כ"‬
‫י‬
‫י ר‪14‬רא אל אברהם א‪ 4‬יצחק ואל יעקב באל שדי‪ .‬מפנ‬
‫‪5‬י(סקד' ‪5‬מ"‬
‫משף‬
‫מה נשהנה השם נאן מאלה שימע‪4‬ר‪ .‬אלא‬
‫ק(‪.‬ן ד(ט‬‫מנ‪6‬‬
‫‪::‬י סממ‬
‫למיך שהי' לי בה ש)א נשאית‪ .‬והי' לו אהב‪ .‬כאשר‬
‫כ‬
‫ס‬
‫" ‪6‬תגס‪31‬ק יסוס ('ס‬
‫(‪(-‬גמ דסוס (יס ‪3‬רת‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫ד‬
‫"ר הי' מבקש דמלך לדבר עם האיהב ההוא‪ .‬הי' ?‪41‬ח אה‬
‫רהי‬
‫וך‬
‫יס‬
‫מ‬
‫כד כעי נו(כ‪( 5‬מ((‪ 5‬כססו‪5‬‬
‫מדבר‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫?‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫לדבר‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י‬
‫(‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫"‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ישנשאיה אמ‪4‬‬
‫כרתיסוילוגנ‪5‬ולל‪5‬דכטריתוייסס ו(ס‪5‬ותסגס‪-‬כלמכ‪5‬טסלסויקד דקתגסי‪3‬ת "יור בא הזמן של בה‪4 .‬הנשא‪ .‬ביום ההובאת‬
‫המלך קראו לה ‪4‬בקי גברת ממרונה‪ .‬ואמר לה עד באן‬
‫ר (ס עד‬
‫‪5‬ת" קרון(ס (כרת‪ 5‬קרוססונימתט‪-‬וניי‬
‫וה‬
‫ה‬
‫נו"ו"‪-‬‬
‫כו"‪ 6‬דברתי על ידך ע‪ 2‬מי שדברהי‪ .‬ככאן יאילך אגי אימר‬
‫סי‬
‫רלכ" ט( ידך (נו‪5‬ן דח(י(גח‪ .‬מכחן ו(ס(‪5‬ס ‪6‬נמ הי‬
‫"ך‪ .‬וסי‪ 5‬יינו‪( 6‬ת‪5‬ן ד‪5‬לטריך (‪.‬ו‪-‬ין מנור (ס כט(ס לבעלך‪ .‬זהוא יאמר למי שיצטרך‪ .‬לימים א?ר ‪4‬ה בעלה‬
‫(ו‬
‫נ‬
‫גי‬
‫((‬
‫(ע‬
‫כ‬
‫‪ .‬מרם שהההילה להשיב לקח‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ג‬
‫נולין קתי מלכ‪ 5‬טד דסי‪ 5‬סרהת (‪5((-‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ל‬
‫י עתה‬
‫לד‬
‫המ‪4‬ך את הדבור‪ .‬א"ל דאםאין אני דמלך שע‬
‫דטן י'נו‪5‬‬
‫מ(כח נו(ס "יו‬
‫רי(יס ‪1‬פ((‪16‬יד‪56‬ג‪6‬דברמת(י‪":‬‬
‫ך לא ריבר איש עם‪ .‬אלא ע"י בתי‪. .‬אני נההי לך את‬
‫"‬
‫ד‬
‫ה י?יכ‪6:‬‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫י‬
‫ת‬
‫(‪ 6‬יו(יל ‪6‬י‪ ::‬ט‬
‫נ(ימ רס ד(ח טכידנ‪"( 5‬קר‪[ 5‬סן בתי ודברהי עטך בההגלוה‪ .‬טק שלאעשיתי כן לאחר[י]‬
‫"‬
‫(‬
‫מ‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫כרתי ומ(י(נק טיוך כ‬
‫כך ו‪5‬ר‪ 5‬מ( הכרסס ‪' (6‬כקק ו‪ (5‬יטקכ כק( כדי‪ .‬כך וארא א‪ 4‬אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי‪.‬‬
‫ית‪:‬ס'כת ול‪ 5‬מ('(ו טיוי הנסין כאשר היתה בביהי מרם שנשאית‪ .‬ולא דברו עמי פנים‬
‫כד ‪5‬יסי ככיתי‬
‫"ח (ך והת ‪:3‬ירות‪ 5‬דמ(ו(ה נו(י(ת בננים כמ‪ .‬שעשיתי לך‪ .‬ואהה בהתחלת רבורך דברת‬
‫י‬
‫(ג‬
‫ך‬
‫כ‪:5‬סין כנוס דטכי‬
‫לכרתי קנוהי מלין ‪(6‬ין כני‪:‬י כך והר‪ 5‬הל ‪6‬כר?ס לבתי בפני דברים האלה‪ .‬לפינך נתוב וארא אל אביהם‬
‫( ילמק ‪ (51‬יטקכ כ‪: (5‬די ו‪-:‬י סי (‪ 6‬גודטתי (סס אל יצהק ואל יעקב באל שדי‪ .‬ושכי ה' לאנודעהי להם‪.‬‬
‫"‬
‫ר' 'וסי כתה‪ .‬לדבר עמדם במדרגה זו שדברהי ע?ך‪ .‬ר' יוסי פתח‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫(‬
‫ו‬
‫י‬
‫דטחך‬
‫( טנוסון‬
‫"ו‪:‬כי כס ס‪5‬רן לדוד מזמור לה' הארץ ומליאה תבל ויושבי בה‪ ,‬הארץ‪.‬‬
‫מ(‬
‫(דוד מזנוור (ס' ס‪5‬רן ות(ו"ס ת‪3‬‬
‫(י(נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‪5 5‬רט‪ 5‬קדיס‪ 5‬דיסר‪[ (6‬י] ד‪6‬יסי קיינו‪"( 5‬תסקי‪ 5‬זו ארץ ישראל דקדושה [י] ?היא קיימת להיוהה שיהה‬
‫נוגיס ו(התכרכ‪ 6‬נוגיס כקדנוית‪(1 6‬כתר נוגס מתמקי‪ 5‬טליו‪ 6‬ממני ולהתברך ממנו בההלה‪ .‬ואח"כ היא השקק לבל‬
‫העלם‪ .‬תבל ויזשבי בה‪.‬אלו שאר ארציה השותזת כמנה‬
‫תכ(‬
‫נוגס‬
‫‪3‬ס ד‪5‬‬
‫כ‬
‫"‬
‫‪1.5(,‬ת‪ 5‬הויוייסכסי‪5‬י הרן הסק‪5‬ררי מרט‪55‬רןן ידסכרת‪5‬ק(ן יטקכ יב‪.‬א‬
‫נק‬
‫האר"ל ל יא‬
‫[י]‬
‫ד"‪.‬סו יסר‪6 (5‬נו"י (‪ 5‬כ(יט יט‬
‫( ד‪ 5‬כחסס [‪ ],‬ךס‪5‬‬
‫‪6‬ל ‪5‬כרסס ‪' (5‬גהק י‪ (5‬יטקכ כ"( סןי‪ .‬כתיב וארא אל אברהם אל יצהק 'אל יעקב באל שרי‪.‬‬
‫כת'כ‬
‫" ‪5‬ל‪ 6‬יטקכ ‪5 50‬וקי‪ 6:-‬נ‪(:‬‬
‫דלתת‪[ 5‬ת] ולאיוהר‪ .‬אלא הריביארני שיעקכ לקח רביח ש‪4‬ממה [ח]‬
‫ר‬
‫"‬
‫ור‬
‫יתי‬
‫כתכיק וגיס כית‪ 6‬ד(טי(‪ 5‬וטסכית"כית‪ 5‬ן(תת‪ 5‬ונעזב ממני הבית שלמע‪4‬ה‪ .‬ועם הבית שלמטה היה‬
‫ו(""‬
‫‪1‬‬
‫חקקין ‪3‬ית‪ 5‬דלטילמ‪ .‬כתריסר סכס'ן כסכטין טנפין‪ .‬מהקן הבית שלמעלה‪ .‬בי"נ שבמים בשבעים ענפים‪.‬‬
‫יס‪5 5‬וקנויס חסס נס( ‪'3‬ת‪ 5‬ד(סי(‪ 5‬ו‪:‬כק ‪'3‬ת‪ 5‬וזה נתבאר‪ .‬ומשה לקח הבית שלמעלה יעזב הבית‬
‫וט"ד כתיכ ‪3‬יטק‪ (53 3‬סךי ‪3‬ה( סדי מ(י( שלמטה‪ .‬וע"כ כתוב ביעקב באל שדי‪ .‬באל שדי דיבר‬
‫עמו הקב"ה ולא יותר [טן ושמי ה' לא נידעקי להם‪.‬‬
‫ד(תת"‬
‫ר לדבר עמהם במררנה זו שהיא עלי‪.‬נה‪ .‬ר' חייא אמר‬
‫(מ‪ 5%‬ן נמ ד‪ 5‬ד‪5‬יסו פ(‪5‬ס ר' מיי‪" 5‬זו‬
‫ו‪6‬ר‪6 (5 6‬כרסס ‪6‬ל ילמק ו‪ (6‬יטקכ תיסנהן ד‪6‬כסן וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב‪ .‬מובחר שבאבות‬
‫יטקכ סוס‪ .‬דסו‪ 5‬ס('נוו דכ(‪ .5‬ככ(סו כתיכ ‪5 (5‬כרסס יע~ב היה* שהיא שלמות הכל‪ .‬בכלם כתוב אל אברהם‬
‫‪ (5‬ילמק וכיס ‪6‬תוסף ‪5‬ת חד דכתיכ ומ( יטק‪ 3‬אל יצהק‪1 .‬ב‪ 1‬נתזספה אות אחה‪? .‬כהוב ואל יעקב‪.‬‬
‫‪5‬תוסף כיס ‪5( 1'51‬הו‪6‬ס ד‪5‬יסו כ(ינו‪ 5‬יתיר נוכ(סו וטס נה'ספה בו וא"ו להראית שהיא בשלמיהיותר מכלם‪ .‬ועם‬
‫כיס כמסס ונס סקימותי הת כל זה לא זכה להשקמש בה במשד‪. .‬גם הקימותי אה‬
‫כ( ד‪ 6( 6‬וכס‬
‫"ת ‪6‬רן כגטן כגין ד‪5‬תנזרו רכ( בריהי אתם להת להם את ארץכנען‪ .‬בשביףשנימולו‪ .‬שבל‬
‫תס‬
‫סס‬
‫כריתי ‪5‬תס (תת(‪5‬ל‬
‫יוס‪5‬‬
‫מ‪6‬ן ד‪5‬תנור ירית ‪6‬רט‪ 5‬ד?‪ 5( 5‬ירית ‪5‬רט‪ 5‬מי שנימול נוחל את הארץ‪ .‬שהריאין ניהל את הארץ‬
‫‪ 5(6‬לדיק וכ( ח‪5‬ן ד‪6‬תנזר ‪6‬קרי כדיק דכתיכ נ) וט‪-‬ך אלא צדיק‪ .‬וכלמי שנימול נקראצדיק‪ .‬שכתוב נ) ועמך‬
‫כ(ס לדיקיס לפו(ס יירסו ‪5‬רן‪ .‬כ( נו‪5‬ן ד‪5‬תנור וגטיר כלם צדיקים לעזלם יירשו ארץ‪ .‬כל מ‬
‫י ננימול ונ מ‪-‬‬
‫ל‬
‫אות הברית דזה נקרא צדיק‪ .‬בוא וראהמן ?סף‪ .‬שכ‬
‫ימיו לא נקרא צדיק‪ .‬עד שנטר ברית ההוא אית הימור‬
‫ולו‪4( ,‬‬
‫הקדוש‪ .‬כיון ננמר לו נקרא צדיק‪ .‬טסף הצדיק‬
‫‪ ..‬נ)רבי‬
‫יטקכ ניילרינ יה‪,‬דה אמר וארא אל אברדם אל יצחקואל יעקב ביעקכ‬
‫ק]‬
‫‪5 (6‬נ ‪ (5‬י‪:‬הק‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫כמש"כ‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ד‬
‫‪6‬‬
‫"‬
‫ד‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ס‬
‫תוסטת‬
‫ן‬
‫ס‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫‪(5‬ס'‬
‫אלהי‬
‫כי‬
‫אברהם‬
‫‪6‬כרסס‬
‫‪ .‬מ שט‪ 4‬ש ‪ 97 0‬ג‪1‬‬
‫בשץאה כקוכות ‪ )6‬ז‪ 9‬גנ‬

‫עמ‪.‬‬

‫נו ‪:‬ה"י'‬

‫צ‬

‫ל"י‪%‬ג'ו'ע'‪:‬ע'נג‪1.‬י‪:‬ו‬
‫וב"‬

‫ע‬

‫‪ 141‬הזהר‬

‫הטשל י'ל בקצור‪ .‬הבת שלא נשאיתהיינו השכינה הקדושה טרם שנזדוונהבעיה"ז עם חבל נחלתה ישראל לסנולתה וי"ב‬
‫ש)‬
‫‪ ,‬כוונתישורון‪ .‬האוהג שרצה המלה לדבר עמו היינו הצדיק ש‪4‬סצא נ;וה"ז‪ .‬הדבורע'י בתו היינו שהצדיק לא השיג דבר אלהיס‬
‫י‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ו להשיג רברי נבואה מעולם היותר נבוה‬
‫'שראליוכי‬
‫אלאע"י השגינה הקדושה‪ .‬מגאן ולהל אנא אימא לבעליך‪ .‬היינו‬
‫ןא‪:‬ה‪11‬ן היינו מדת המלבות והששכצידניהקיהקדושה שכל השפע מעלמא דדכורא נשפע בה ואח"ב היא‬
‫שנקרא עלמא דדגורא שהוא מלך‬
‫‪.‬עלי‬
‫]ושהיה בבחי' בו אליה‪ ,‬איש אלהים‪ .‬עדה'כ והוא ימשל בה‪ :‬ןח] ה"נו כח הארת השכי‪:‬ה‬
‫מחלקת השפע לכל באי העולם ‪,‬ו‬
‫לם להשיגע"י אמצעית מדת המלכות וק מדרגה האחרונה מי‪:‬למא דדכורא שהיא‬
‫)פי' שבשעת הדבור נתגלה לה‬
‫הקדושה בעולם הזה‪,:‬ט‬
‫שיג בעת הדבור השם הוי'ה ב'ה והיינו ספירת התפארת הכולל כל עלמא דדכורא‪:‬‬
‫*נקראת אל שדי* וסואה ה‬
‫ס*ירת‬

‫היסוי‬

‫‪26‬‬

‫דארא‬

‫לשדן קודש‬

‫אברהם א"הי יצחק ואלהי יעקב‪ ,‬ביעקב הוספה וא"‪.1‬‬
‫א"י י‪.‬סי אםכן דרי בתוב") אני ה' אלהי אברהם אביך‬
‫ואל‪-‬י יצהק‪ .‬היי ביצדק ה‪.‬ספת וא"ו‪ ,‬א"ל נכון הדבר‪.‬‬
‫לפי שיעקב היה ק"ם‪ .‬זהכ"יל את יעקכ ביצחק שגהשכו‬
‫עיניו והשוב כמה‪ .‬שהרי כל זמן שהאדם קיים בע ‪4‬ם הזה‬
‫לא נזכרעליו שם הקדיש‪. .‬ע"כ הכליל אה יעקב ניצחק‪.‬‬
‫עבשי שמת יעקב בא הדבר במקימו [י] זש"כ יארא אל‬
‫אברהם אל יצהק ואל יעקב‪ .‬בהוספה וא"ו‪ .‬ובלאא‪ 4‬שדי‬
‫ננלתי להם‪ .‬מקוך המראה שאינו‬
‫י‬
‫או כעצמו‪ .‬ננלת‬
‫יי[יח] יאפשר האמר‬
‫ממ‬
‫לרם מה‪.‬ך ה‪2‬ראה ‪-‬כאיר פעצ‬
‫ששמש' ב‪-‬מד‪-‬נה של בחיגת נקבה בלבד ‪,‬לא יזתר‪ .‬ביא‬
‫וראה שאין נפ‪-‬דים לעזלם‪ .‬ז'‪":‬כ ונם הקימזהי אתנריהי‬
‫אהם‪ ,‬שהרי הברית נהחבר עמד [י‪ ]3‬מן הקב"ה יש לו‬
‫לאדם להה‪4‬מד‪ .‬שהרי הזא א‪.‬מר שאין פיר‪,‬ד ביניהם‪.‬‬
‫שכהזב באל שדי‪ .‬וכהוב ונם הקימותי את בריתי אהם‪.‬‬
‫ב‪2.‬ביף לקיים הברית ביחד אהד [ינ] ונם הקימותי את‬
‫בריקי אקם ונו'‪ .‬הרי נהבאר שמי שזוכה לברית ניחל‬
‫הארץ‪ .‬כ) א"ר איעזר לרבי יממעון אניו‪ .‬וה הכהוב‬
‫שכה‪,‬כ וארא אל אברהם אל יצהק ואל יעקבוגו'‪ .‬מהו‬
‫וארא‪ ,‬ואדבר צריך לומ‪ .4‬א"ל אלעזרבני מודעליון היא‪.‬‬
‫ט גונים דנראים‪.‬ויש נונים שאין נראים‪ .‬ואלו‬
‫בוא וראהי‪.‬‬
‫ואלוהםסודעללןשלהאם‪.‬נה[יד] והאנשיםאיןיודעים איתם‬
‫ואין טסתכלים בהם‪ ,‬ואלו הנראים לא זכה בהם אדם עד‬
‫שבאו האבותוהשיגו איהם‪ .‬וע"כ כתוב וארא‪ ,‬שראז אלו‬
‫נונים הננלים‪ .‬ואיזהנונים הננלים‪ .‬אלו של אל שדי [עי]‬
‫שהם המראה שלנוניםהעליונים[טי] ואלה נראים‪ ,‬והבונים‬
‫שלמעלה מהםהנסתרים שאיןנראים לא השיג ארם א‪.‬הם‬
‫מלבד משה [יז] וע"כ כתוכ ושמי ה' לא נידעתי להם‪,‬‬
‫לא נגלתי להם בנונים העליונים‪ ,‬ואפשר תאמר שהאבות‬
‫לא היו יורעים בהם‪ .‬אלא היו יודעים אותם מתוה א‪4‬ה‬
‫הניאים [יק] ‪ .‬וע"כ כתוב וארא אל אברהם אל 'צדק‬
‫ואל יעקכ באלשדי‪ .‬באלה נונים הנראים‪ .‬ושמי ה' לא‬
‫נודעתי להם‪ .‬אלה נינים עליונים נמתרים הזוהרים‪ .‬שזבה‬
‫בהם משה להסתכל בדם וע"כ כתזב וארא‪ .‬במראה‬
‫שאינו מאיר מעצמו שהוא בהתנלות [יט] כהוב בו ראיה‪.‬‬
‫ובמראה המאיר מעצמו שדוא בהסהר [ג] כתוב בוידיעה‪.‬‬
‫‪2.‬כתיב לא נודעהי‪:‬‬
‫נ) ד‪3‬במ הקמיתי אה כ‪-‬יהי אתם להת להם את ארץ‬
‫כנען וגו'‪ .‬א"ר שמעון כל מי שניטר לו לברית‬
‫הזה‪ ,‬הוא נורם שיהעירר הברית הזה לסקומי [ג"]‬
‫ונתביכיםעליונים ותחק‪.‬נים‪.‬מי מעורר ברית הזה למקמו‪.‬‬
‫צדיקים דנמצאים בעולם‪ ,‬מניין כך‪ ,‬מכאן שכתיב וגם‬
‫הקמזהי‬
‫ף גג‪ .‬ג) לףג‪,‬‬
‫מראה מקומות ר"דת נ"ט נ)י‬

‫לשון הזהר‬

‫"‪0-:‬ס ‪?56‬י י(מק ‪0561‬י יפקכ‪ .‬כיעק‪ :‬ת‪1‬ססת ‪1""1‬‬
‫מ"ר י‪1‬סי תי סגי ס‪ 6‬כתי‪ 3‬ה) ‪6‬גי ‪ '0‬ק(ס' ח‪3‬יסס ‪6‬כיך‬
‫‪' '?561‬גמק ס‪ 6‬כי‪5‬הק תיספת ‪ ("6 1""1‬כפיר סיס‪.‬‬
‫כנין ויעק‪ :‬ס‪1‬ס קייס י‪6‬כ(י( ('ס (יעקכ כ'‪5‬הק ן‪6‬הה‪:‬כו‬
‫עיגיי ‪1‬ס‪1‬ס כיות‪ .‬וס‪3 6‬ע‪1‬ן לכ"ג ‪6‬יסו שים כ?‪6‬י ע(‪.‬ו‪6‬‬
‫קך';‪ 6‬וע"ך ‪6‬כ‪5‬י‪5 5‬יס ‪3‬יגקק‬
‫גח הזכר ע‪15‬י‬
‫"‬
‫‬‫ס‬
‫‪6‬‬
‫סכק‪,‬ד‪.‬וית יעקכ‬
‫הל‬
‫ת‪ 6‬ת(? כהתייס [י] סס"ד‬
‫""(ר"‬
‫‪ 5‬י‪5‬הק וה‪ 5‬יעקכ כת'ססת כו‬
‫הכרסס"‬
‫די‬
‫‪,‬‬
‫כ‪:‬‬
‫י""ו‪6 65.1‬תקזי‬
‫‪6‬תקזיג‪5 6‬סו‪ .‬תני ‪6‬ספק(רי‪6‬‬
‫נסרת‪.‬‬
‫(""‬
‫]‬
‫די‬
‫וכסרמ [‬
‫תית‪6‬‬
‫ויג'‬
‫יק‬
‫ג'‬
‫"‪(3 63‬מ‪1‬ך ‪61631‬י ית‪.‬ר ךס"‬
‫‪6‬כק‪-‬כ‪61‬ססק(‪3‬ר‬
‫"‬
‫ה‪ ',‬התכ‪-‬כן (ע(תין‪ .‬סס"ך גס סקיק'תי ‪6‬ת כר‪.‬ת‬
‫תי‬

‫‪,‬‬

‫ד(‬
‫" ס‪("3‬ק'ת‬
‫גס‬
‫ד?‪36‬ל‪6‬יסו סק‪6‬תר‬
‫‪1‬‬
‫(וככ‪,‬ת‪-‬יככ‪ (,‬כו' 'כתי‪ 3‬ינס סקיתותי ‪6‬ת כריתי הת‪.2‬‬

‫פרי‪( :‬ין‪.‬‬

‫סקיתיתי "ת‬

‫וכנין לק"ץ‪,‬‬
‫‪3‬יהור‪ 6‬מר [יג] ונס‬
‫י‪1‬‬
‫קב‬
‫כריתי "תס י‬
‫‪'1‬י‪.‬ו" התיור ח‪6‬ן ןזכי (‪3‬רית ירית‬
‫(‪6‬רע‪)3 .6‬‬
‫"זר‬
‫סע‬
‫‪(6‬‬
‫י סיועין ‪6‬כוי סמי קר‪6‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫(‬
‫"‬
‫‪(6‬‬
‫ה‬
‫וכת'‪3‬‬
‫י‪6‬כרסם ‪' (6‬נחק ‪ %1‬יעקנ ונו'‪ .‬תס‪1‬‬
‫רר‬
‫מנ‬
‫ור‬
‫‪"1‬‬
‫ע‪65‬ס ‪.1?'6‬‬
‫" תכע' ('ס ‪(" 5"6‬עזר כרי‬

‫‪61‬ר"‬

‫ו"מ"ו‬

‫רז"‬

‫ון‪':‬עית‪,[,‬י]ע;' מ עע'ן‪14‬‬
‫"(ץ"עון‬
‫"ו כר נס עך‬
‫;ס‬
‫‪ 651‬תסתכנין כיס ו"(ין ותתחזין (‪ 6‬זכסנכ‬

‫;צ‪:,5‬ק‬
‫ך‪:‬‬

‫‪6‬עתמ'י'זן ג‪5‬ין ‪6‬יןר"‪5‬סיי‬
‫י‬
‫י‬
‫[‬
‫ס;'ת'ןיגם 'ן ‪ 65‬ק"וס‬
‫‪6 ,‬יג'ם ע‪5‬יי‪1:‬‬
‫כי מסס ['י] וע"ך כת'כ וסתי ס'( כידעתי ‪5‬סס‬
‫~תנ(יתי ‪15‬ן כנךג'ן ע(‪'6‬ן‪.‬‬
‫ז‪6‬כסן‬
‫(ע‬
‫זמ‬
‫ך"‬
‫‪5‬‬
‫ו‪6‬י ת'ת"‬
‫דהתג‪"5‬ן [‪.‬ח] ‪1 .‬ע"ך כת'כ ‪61‬ר‪6 (6 6‬כר?ם ‪ (6‬י‪5‬הק‬
‫‪1‬ה( יעקכ כ‪ (6‬סדי‪ .‬כ‪'6‬ג‪1‬ן נ‪11‬לן ן‪6‬תקז‪.‬ן‪1.‬כ‪.‬וי ס' (‪6‬‬

‫ב‪-‬‬

‫"‬

‫(‬

‫(‬

‫ז נע"ית‪6[61.‬י'סך'ע‪ .‬יהס‬
‫פ‬
‫‪1‬ן‬

‫ג?ר‪ 6‬ך‪'6‬סו כתתי"‪5‬י‪[ 6‬יכ] כיס כתי‪ 3‬ראיס‬
‫ונ(‬
‫ה‬
‫"ספק(רי‪ 6‬וגסר‪ 6‬ן‪'6‬סו ‪3‬מסיזו [ג] כת'‪ 3‬כי‪ :‬יויטס‬
‫וגתיכ ‪ 65‬גודטתי‪:‬‬
‫נ)‬

‫ן‬
‫ד‪3‬בם כסנק‪-:‬ן‪.‬תינ'ו' מ‪6‬ת"רסכיר~'עותן'כ(התוסו‪6‬ן‪5‬דגתסהיר((סיס? "תכר"‬
‫רן‬
‫ית‬

‫(סתי‬
‫‪6‬י‪ 1:‬נךיס‬
‫(סהי ‪3‬יית (התריס [כ"]‬
‫' כרית (‪6‬תיי?‪.‬‬
‫‪61‬קכרכ"ןע‬
‫("מי‪1‬ן(ו‪6‬תקקע‪6‬רין"‪ .‬מקן ‪6‬קער ס"‬
‫זכהין דקכתכ כע(‪ .6-‬תנה (ן‪.‬‬
‫יכתיכ ונס‬
‫תסכ"סקתות'‬

‫זיו הזהר‬

‫‪,‬י‬
‫] פ" ש‪;:‬שה השכינה הקדושה גשלמות על 'עקגובניו‪.[ :‬הן אספקיריא שאינה מאירה מעצמה ה"גו מדת ה‪":‬כות עלמא רנוקכא‬
‫ועליה רומו השם שד'יהי‬
‫א כמו הלבנה‪4,‬אין לה אור של עצמה אלא מן החמה וכן המלכות יבא יה האור מן אספקלריא המאירה‬
‫שהיא מפירת התפארת עי‪:‬א דדכורא ע"י ספירת היסוד‪'1 :‬גן כי כל השפע נשפע לה ע"י היסוד הקרוש ;נקרא בדית‪'] :‬גןשדירימז‬
‫ספירת היסוד מע‪,‬מא דדכורא‪ .‬וכן הארם צריך לקיים בבקר ורע זרעך ולערב אל תנח ידך‪:‬‬
‫מ‪4‬נ!ת‬
‫לדעתעשלימשאבד'‪',‬חקלכואק‪.‬ימובברכילתה"ני‬
‫הררשות הא"‪ 1‬על המשמעות אל שדי‪' .‬ש דורשים שאל שדי הוא שם אחד ורומו על ספירת יסוד‬
‫וצריך‬
‫שנקרא כך‪ .‬ויש רורשים שאל ור' משמ;‪1‬ת‪ 1‬היא הכח של השט שד' ורומו על טדת המלכות שנקראת גהשם שדי‪ :‬ןיר] גוגימ הנראים‬
‫היינו הספירות וול מדת המלכות עלמא ד‪3‬וקכא וגוגים שאינס ‪:‬ראיםהיינו הספירות של עלטא דדבורא הנכללין במרת התפארת‪:‬‬
‫‪,‬ט] לפעמים ‪:‬קראת טדת המלכית בהשם אל שדי כשתודוג עם ספירת היסוד טעלטא דדכורא לקבלת השפע כנזכר בשערי אורה שער‬
‫ב'‪,:‬ע]ן פי' שהספ'רות אשר במלכות מאירות באותן הנונים של הספירות אשר בעלמא דדכורא המ‪4:‬פיע כה‪ .‬ולגן אפשר להב'ן‬
‫להשיג ויהכיר מן הספירות 'טל מדת הטלכות את הספירות הנע"מות שב;ל‪:‬א ררבורא [י‪,‬ן שהשיג מדת התפארת בגחי' ראיה‪ ,‬ולכן‬
‫פני משה כפני חמה; ‪1‬יח] פי' באמצעית הארת רספירות ה‪:‬ג‪,‬ית שבמדת רמלבות‪'[ :‬טן היינו טלכות‪,:‬ג‬
‫ן ה"נו תפארת‪:‬‬
‫(כ"ן להשפיע השפע נטלכות דקדושה‪:‬‬

‫ע‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ןארא‬

‫לשון הזהר‬

‫לשון קורש‬

‫יא‬

‫‪21‬‬

‫'‬

‫‪6‬תר ך‪6‬קךי מנור 'כע(מ‪] 6‬ג‪ ]:‬יע"ן נורו (כם המקים המפיל פהד בעולם [כנ] וע"כ כהוב ג‪*.‬י לכם‬
‫מרכ ‪6‬סר גרו כ?‬
‫ד‪6‬קקייכו (נ‪3‬י ק‪":‬ס מפני הרב‪ .‬אשר נרו בה‪ .‬מיום שנתקיבו אצל הקב"ה‬
‫ךממפיג(יו כס ךמי(ו ודמי(ו ע(‪6‬מ‪0‬יות"‬
‫כ? (ת'טר פקידי' [כנ] פחד בה פחד‪ .‬ויראה עליונה בה לשם'ר מצוהיו [‪:‬נ]‬
‫'סרי ומי(ו ט( ריסי‪"37 0‬ג‬
‫דח'( שאם בזה לא תשרה יראה על ראש האדם‪ .‬אינו נהירא‬
‫דחי ‪'6?3‬‬
‫(‪( 0.‬קנ"ס (ע(מין נם‪6‬ר פקוךוי‪ .‬ת‪ 6‬מזי נ"תטרית‪ 6‬מהקכ"ה לעולם גם בשאר מציהיו‪ .‬כוא י‪-‬אה ברהעוררת‬
‫דלססל כר ‪:‬תטריי‪:‬ר"( (נכי קכ"? ונווקו לקכ('‪ .0‬שלסמה כאשר נתעוירו ישראי אצל דקב"ה וצעקו לפניו‪.‬‬
‫ככיית ?יי זכיר [‪:‬י‬
‫] מהכקוכ‪ .‬ואוכר אתבריתי‪ .‬שהריבבריה היא ‪-‬זני‪-‬ה[ג‪]-‬‬
‫מקי כתיכ ומזכי ‪6‬ת כר'תי‬
‫ד‪"0‬כ(‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ק‬
‫("ת‬
‫וכד'ן מתער‬
‫מד‬
‫ן ואז נתעורך השתיקקת‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫שהקקשר הכל בקשר אהד‪ .‬כיון‬
‫תת‬
‫דס‪6‬י כרית ח‬
‫י"טורכת"‬
‫כק‪:‬יר"‬
‫מתטר [גס] שזה דכרית נתעורר‪ .‬הרי קש‪ 4‬של הכל נחעורר [ג?]‬
‫""ת‪-‬יד?‬
‫‪61‬וכר ‪6‬ת כריתי ?" ‪5‬קי‪?:‬ירכ‬
‫כ("יט"ך (כן "תור ו'"זכי את בריתי‪ .‬שיזדווג במקימי‪ .‬זע"ז כהוב לכן אמיר‬
‫ס'‬
‫ד)‬
‫(‪6‬ו‪:‬‬
‫'וג"ר' ‪6‬יוי ו‪6‬זכי חק כרית' ‪ 1‬לבבי ישראל אני ה'‪ .‬נ) ר' הייא אמר יאזכר אתבריהי‪.‬‬
‫גכ‬
‫‪6‬ג‪,‬יכך י‪60:‬רמזגכיחרגסיכניןד"'?ימיי"‬
‫י‬
‫דהיסי (עי(קן ואזכרהריזכירה‪.‬לפישהואלמעלה‪ .‬שזההמזל שהיאלמעלה‬
‫י‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫טיק(י"ד?‪" .‬ךזה('"‬
‫כדכור‪6‬‬
‫ע( (ס‬
‫?י כנ('תח‬
‫הק‬
‫(תת‪ 6‬כגו‬
‫ויזכי ‪(6‬סיס ‪6‬ת‬
‫תכ"‪.,‬‬
‫רמ( [כ‪],‬כנ'וג" ו‪6‬זכר ‪6‬ת כרית'‬

‫ל"‬

‫("‬

‫כן""‬

‫ך"‬

‫נ)טכנז‬
‫‪5‬כגי יסר‪6 (6‬גי ?' ‪,‬סיג‪6‬ת' ‪6‬תכס רני נ) לנן אמר לבני יש‪4‬א‪ 4‬אני ה' והוצאהי א‬
‫שבתיבהכם‪ .‬רבי‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫פ‬
‫"‬
‫אמר‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ת‬
‫כ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ז‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ת‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ודוצאתי‬
‫‪5‬תכס מתמת סכ(ות מ‪5‬ריס‬
‫ו(כתר יס‪(5‬תי אתכם מהחת סבלית מציי‪ :‬בקקלה‪ .‬ואהר כך והצלתי‬
‫סת" סוס (יס (יויע‬
‫כ‬
‫קת‬
‫‪6‬תכס מעכוךתס ו(‪3‬תר יג‪5‬לתיכ‪5‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ר אהכם טעבורהם‪ .‬ואחר כן תאיהי אהכמ‪ .‬היה לו לומר‬
‫ך והוצאהי אתכם‪ .‬אלא שעיקר‬
‫מעיקר‪ 6‬ונ‪(6‬תי מתכס ו(כתר וסי‪65‬ת' מתכס טקר‪ ,‬תחיה ונאלתי אקכם‪ .‬אהרע‬

‫כקדתית‪ .6‬ו‪3‬ע‪ 6‬קכ"ס (‪3‬סר‪( 6‬ין‪(6‬‬
‫"כ‪:‬כמ‪6‬‬
‫(‪6‬‬
‫כ(‬
‫דכ‬
‫ו‬
‫י ‪3‬קומית‪*6 .6‬ר 'וסי וס‪ 6‬סכמ‪ 6‬דכ(‪ 6‬י(קחתי‬
‫‪6‬תכס ‪5‬י ‪5‬עס וסייתי (כס (‪56‬סיס ו‪6‬תר ‪5‬יס ‪5‬כתר‪.‬‬
‫‪ 5"6‬כססו‪ 6‬זקג‪5 6‬ית ‪5‬ס‪ 1‬סכח‪ 656 6‬י‪6'5‬ס דמסיכו‬
‫ד‪ 65‬יפקון תעגדית?ון (ע(תין‪ .‬כנין דסוו חע‪6‬ן תען דכ(‬
‫‪6‬סירי דסוי כינייסו תקסרו (ון כקסר‪ 6‬דמרסי‬
‫‪ 6(1‬יכ(ין (נפק‪ 6‬תכינייסו (ע(מין וכנ"כ מס ךחכיכ‬
‫ע(ייסו מכ(‪6 6‬תכסרו כיס‪ .‬ו‪6‬י תימ‪6 6‬ע"נ‬
‫דגפקו‪ .‬די(נו‪ 6‬יז(ון חי(יסון כתרייסו (‪6‬כ"ס‪( 6‬ין‬
‫כתיכ וס‪5‬גתי חתגס תעכודתס וכי תייו‪' 60 6‬פקין‬
‫‪ .‬תן( ינ‪(6‬תי ‪6‬תכם‬
‫זימתזכוז ‪ 6(1‬יס‪5 6‬ון‬
‫‪3‬זריע ;טויס‪ .‬ו‪6‬י סרוק" (‪ 6‬יק‪(3‬ס‬
‫יס‬
‫תע‬
‫כתיכ ו(קהתי ‪6‬תכס (י (‬
‫" ו‪6‬י ת'מ‪ 6‬כסיק‪(3‬ס‬
‫ת‬
‫ס (‪6‬רן‪ .‬ס‪ 6‬כת'כ וסכ‪6‬תי ‪6‬תכס ונו'‪:‬‬
‫יכי"‬

‫הכל מזביר הה‪-‬ה‪ .‬שרצה רקב"ה לבשר להם בשבח של‬
‫הכי בתחלה‪ .‬א"ריימי ו‬
‫הרי שבח של דכל הוא ולקההי‬
‫אקכם לי לעם ודייתי לכם לאלהים‪ .‬וזה נאמר אחר כך‪.‬‬
‫א"ל בזמן ההוא לא היה ‪4‬הם שבח אלאהיציאה‪ .‬שהשבו‬
‫שלא‬
‫י מעב‪,‬דתם לעולם‪.‬לפי שראז ום שכ‪ 4‬האסורים‬
‫ים‬
‫והענדי‬
‫צאשהיי ביניהם היו מקשרים להם בקשר כשפים‪.‬‬
‫ואין יכולים לצאת מהם לעולם‪ .‬זלפיכך מה שהי' חביב‬
‫עליהם מהכל נתבשרו בזה החלה‪ .‬ואם תאמר אע"פ‬
‫שיצאו‪ .‬הרי אפשר שילכו חיילוהם אחריהם להרע להם‪.‬‬
‫ע"ז כתוב ותההציל'תי אהכם מעבורהם‪ .‬וכי האמרהרי יצאו‬
‫וינצלו ולא‬
‫להם נאולה‪ .‬הלמוד לומר וגאלתי אתכם‬
‫בזרוע נטויה‪ .‬יאם תאמר אפשר ;לא יקבלם לעם‪ .‬ע"ז‬
‫כתוב ולקחהי אתנם לי לעם‪ .‬ואם תאמר כשיקבלם לא‬
‫יביאם לארץ‪ .‬ע"ז כהיב והבאתי אהכם ונו'‪:‬‬

‫רעיא מהימנא‬

‫רועה הנאמן‬

‫ס"‬

‫"‬
‫ס‬
‫("‬

‫יקחתי‬
‫‪ )7‬דל‬

‫[;‬

‫ם‬

‫‪6‬תכס(י (עס וס‪,‬יתי (כס ‪0(63‬יס וידטתס‬

‫י ‪6‬ני ס'"(סיכס ונו'‪ .‬סקוד‪ 6‬ך‪ 6‬קךטהס‬
‫כ‬

‫ת גע‬

‫(‪0.‬‬

‫*?‬
‫ח‬
‫מ‬
‫רכין ע(נז‪ 6‬וכו‪ 6‬ט(יוין כ(?ו‬
‫ומרע‪ 6‬וכ( מי(י?ין‪.‬‬
‫"ע‪( .‬תגדע (יס ‪3‬סרט‬
‫יר‬
‫מפ‬
‫‪6‬י‪0‬ו ככ((‪ .6‬וסופ‪ 6‬דכ(‪:6‬כ‬
‫ד(‬
‫וג‬
‫ו‬
‫"( וסרע ‪6‬יסו ריס‪6‬‬
‫רז‪ 6‬ךךכר יניקכ‪6‬‬
‫(‬
‫כמד‪.6‬כר גס כס‪6‬י ע(מ‪6 6‬יסווסוכפ‬
‫"(וסרק‪ .‬תקוג‪ 6‬ךס‪6‬יט(יו‪6‬‬

‫טראה מקומות ‪6)6‬ייג‬

‫(‪1‬יעיי‬

‫חט ג)‬

‫‪"'1‬‬

‫‪.‬‬

‫;נע‪ :‬נ) דף גד ד)‬

‫ןננ] ביון שיש תגבורת היצר נוה ל*גופ אותו‪ :‬הג‪,‬‬

‫ד) רלקדשתי אהכםלי לעםוהייתי לכם לא‪-‬הים וידעקם‬
‫‪ .‬כצוהזו ראשינק‬
‫כי אני ה' אלהיכם וגו'‬
‫לכ‪ 4‬דמגדת‪ .‬ההחלה הראשונה ככל הכציה ידעה אה‬
‫הקב"ה בכלל‪ .‬טדובכלל‪ .‬לדעק שו* מושל עלייןשדיא‬
‫רבון העולם‪ .‬וברא כל הע'למוה 'נמים יארץ וכל צבאם‪.‬‬
‫וזה היא בכ‪,‬ל‪.‬וסוף של הכל בפיט‪ .‬ירעה אותו בפרט‪.‬‬
‫וכל‪ 4‬ופרט היינו ראש וסיף‪ .‬פור של בהי' זב‪ 4‬ינקכר‬
‫םהזה‬
‫ביחד‪ .‬הארםבעילם הזההוא כללופרמ‪.‬תקוןעיל‬

‫דף גס‪.‬‬

‫גגתוג יראת ה' ראשית דעת‪ .‬היינו להיות נוטר הברית ערה'כ והארם 'דע‬

‫את חוה אשתו‪ .‬הראשית ‪4‬זה היא הרפואה יראת ה'‪1 :‬ג‪ ]7‬בל זכירההיינ‬
‫ו פקירת איזו ישועה להשפיע לזה העולמעזי ‪:‬פ'‪-‬ת‬
‫היפוד שנקרא ברית‪( :‬גסן קשורא דבלא ה'ינו מרת המלכות שמתעוררת לקבל השמע מן ספירת היסור‪ .‬והת;וררת הואת נקראת‬
‫רתל רמו על מלכות עלמא דגיקנא‪ .‬וכשגא לה שפע *ל ישועה מ;למא ררכורא נקראח‬
‫נלשון המקובלים בשםסיין נוקכין‬
‫הש*עח ‪ 11‬בלשון וכירה‪:‬‬

‫‪,.‬כו‪,‬‬

‫ןארא‬

‫לשון קורש‬

‫‪22‬‬

‫דוא כלל ופ*מ[ג‪],‬יכיבך יאיטית דכל לדעת שיש מזשל‬
‫ודיין על העילם‪ .‬זהוא דב'ן כל העולמים‪ .‬יברא את האדם‬
‫כעבי‪ ,‬ונפח באפי' נשמתהיים‪ .‬יזה ה א בדרך כלל‪.‬‬
‫כאשד יצאו יש‪-‬אל ממצרים לא היו יידעים אק הקב"ה‪.‬‬
‫כיון שבא משה אצלם‪ .‬טצוה ראשונ‪- -‬זאת ימדם‬
‫י אני ה' אלדיכם דמז‪1‬יא‬
‫בההלה‪ .‬שכתיב וידעהם ב‬
‫אקכם ונו'‪ .‬ולזלא מצוה הזאת לאהיו ישיא‪ 4‬מאמינים‬

‫בכל אותן הנמים והנבורווע שעשה להם במצרים‪ .‬כיזן‬

‫לשון הזה]‬

‫‪5‬יסו ג‪ 55‬וסרס [כו] ‪3‬נ"כ רממיתח‬
‫‪'*5‬נדע ד‪'6‬ת ס(יע‬
‫וד"ן ע( ט(נו‪ 6‬וחיסו רכון כ( ט(הידןכ‪.‬‬
‫("ו‪3‬רמ (יס (‪3‬ר נס‬
‫טטכר‪ 6‬ונפמ ‪63‬פוי נסתת‪ 6‬זחי'‪ .‬וד‪'6 6‬סו ‪53‬ורמ כ((‬
‫כן נסקו יכר‪ (6‬נונועריס (‪ 6‬סיו ידע' (יס (קכ"ס‪.‬‬
‫כיון זהת‪ 6‬לוסס (נ‪"3‬סו‪ .‬פקון‪ 6‬קךנו‪6‬ס ז‪ 6‬מו(יף‬
‫י ‪6‬גי ס' ‪(6‬ס'כס‬
‫('ן זכת'‪" 3‬דעתס כ‬
‫'ן‬
‫‪5‬י‬
‫תנ‬
‫"‬
‫התכס ונו'‪.(61 .‬ו(‪ 6‬פקון‪ 6‬זמ (‪ 6‬סוו יכר‪ (6‬נסולסויי‬

‫ונ‪3‬ור‪:‬וז‬

‫ן‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫‪%‬‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫וננךוינג‪;':‬ן;‪:‬ג‬
‫י‪";.:‬ו"‪:"-,1,‬ין‪:‬ו"‬
‫ויי""‪7‬ןל‪:‬ץ‪4‬י‪:‬ן'ו'יי"‪:‬וין‬
‫‪2‬‬
‫זב‪1,,‬‬
‫‪1‬נמ‬
‫‪,‬ג‪:‬‬

‫בדרך כלל נעשה להם נסים תבורית‪.‬‬

‫העופריג‬

‫'ז‬

‫ז‪ 6‬נ‪6‬ורחרזכ(( ‪6‬תט‪'3‬זווקסון נסין‬

‫שירעו מצוה‬
‫ז?סזף מ' שנה שעסקו בכל אוקן מצות התורה שלמד‬
‫להםמשה‪.‬ביןאותןהנוהג‪.‬תבארץ‪.‬ביןאותןהנוהטתחזץלארץ‪.‬‬
‫אן למד ‪4‬הם בדרךפרמ‪ .‬וש"כ ‪ )-‬וידעתדיום יהשבית אל‬
‫יה'‬
‫לבבך‪.‬דיוםדיקא‪ .‬מה שלאהי' להם רשות מקודםלזה‪.‬כ‬
‫היא האלהים‪ .‬וה בדרך פים [כק] בפמזק זה כמה רזים‬
‫ומודזת יש ב‪ ..‬וזה הפס'ק והפס‪.‬ק הראשון הכל ענין‬
‫‪.‬‬
‫אהד‪ .‬זה ככלל וזהבפרט‪ .‬ואם חשאל הרי כתוב נן יראת‬
‫ד' דאשית דעת [כטן יהויץ שזה הפסיק מוסב על דרך ס' ר‪:6‬ית דעת [גט]‬
‫‪ .‬ז‪ 6‬נחייח‬
‫"‬
‫תיר‪.51‬‬
‫דפיט‪ .‬לדעת ראשית מה זאת ידאת ה'‪ .‬ואע"פ שצריך‬
‫ב (‪3‬ע' (וה(‪,‬‬
‫דאדם לירא כמני מרם שידע‪ .‬אבל כאן אומר הכת‪.‬‬
‫‪64‬ת‪,‬נדע ‪6‬נ("בסכ‪'6‬תכתי‪3‬‬
‫שיאשיח רדעת הוא לדעת היראח ה'‪,‬היינו שזהו ראשית ר‪6‬כית ךעת (זונדט ('ס זס‪6 6‬יסו ר‪6‬כית‪6‬‬
‫הידיע‪.‬ה בידיעתהבורא בדרך פרמ‪ .‬לפיכך מצוה הראשעה‬
‫לנו היא לרעת את הקב"ה בכלל ובפרט‪ .‬בראשובסזף‪.‬‬

‫זי‬

‫~‬
‫י‬
‫וויז"‬

‫בגשיו‪;":‬י‪%‬ע"‪:‬ת‪"1.‬‬

‫‪1‬בנבךשז‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫זליאבל‪%‬ח‪-‬וז‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫י‪:‬י‪:‬‬
‫‪:2‬גדז‪:‬‬
‫הקג"ה את ההורה לישראל על הר מיני‪.‬‬
‫יכאשר נהן‬

‫דבור הראשין הי'אנכי ה' אלהיך‪ .‬אנכי‪ .‬כימז על כודות‬
‫עיי'נים נד'לים‪ .‬וכאן הוא המיד של מצוה הרא‪.‬נונה‪,‬‬
‫‪4‬ד;ת א'הו בדרך כלל‪ .‬לפי שכתוב אנכי‪ .‬הרי מרכו‬
‫י היא מצוה הראשונה‬
‫שישאלהים מושלעליוןעלהעולם‪.‬‬
‫בד*ך כלל‪ .‬ובפרט‪ .‬לפי שכהוב ה'‬
‫' ס'‪6‬יכ(ססק‬
‫זאלהיך [(] זהו בדרך‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫ג‬
‫כן"ח'טכ‪ :‬ס'‬
‫פרמ‪ .‬כמיט"כ כי ה' אלהיך אש א כלה‪ ,‬והייבו כלל‬
‫‪:6‬‬
‫וד‪ 6‬כ((‬
‫ס‬
‫ופדמ‪ .‬מצוה דדאשונה שצריך לדעת אותו בדאש ובכוף וכרס‪ .‬פקיד‪ 6‬קדיו‪ 6‬ד‪6‬נטריך ("נזע כריכ‪ 6‬וכסיפ‪6‬‬
‫כמו שביארני‪ .‬ע"כ ד"ם‪:‬‬
‫כתס ז‪6‬וקי"נ‪ 6‬ט"כ ר"ת‬
‫מכס כן ה( ‪3‬ני יכרה(‬
‫כנועו‬
‫ולא שמעו אל‬
‫י‬
‫) ןידנכך כשה כן אל בני‬
‫א‬
‫רו‬
‫שה‬
‫כשה כקוצר רזח‪.‬ימ‬
‫ימק'צר ר'ח‪ .‬א"ר‬
‫זן‬
‫‪117 ,‬‬
‫ו ;ועו‬
‫"'‬
‫ידורה שלא היו נוחים ולא יכלו לשאוב רח‪ .‬א"דשמעי‬
‫‪,‬ין;'‬
‫ן '‪7‬וזי‬
‫‪.‬וו'י‬
‫מק צ‪ 4‬רוח‪ .‬שעיד לא הופיע יובל דעליין להת לדם‬
‫כניחה [(‪ ]6‬ודוח ההחהון עוד לא שלם לעשותסשכניי‪.‬‬
‫(‪-‬ינו‬
‫‪.‬‬
‫וו‬
‫ייבןהי' אז קזצר רוח‪.‬ומי הוא‪ ,‬רוח ההחתון שאכרנז‪ :‬ו;ז'ן (‪,‬ד‪1‬‬

‫טןט‪-‬‬

‫י)וידבר‬

‫וו‪,,‬ייוו‬

‫ו(" "‪5‬‬
‫ג‬

‫סה'‬

‫וו‪:‬‬
‫דידבר חכ? (סג' ס' (‪5‬מר סן ‪3‬ני יכר‪ 6( (6‬סחטי‬
‫י ונו'‬
‫"(‬
‫וחסגהי ער( כסתיס‪"6 .‬ר סנועון נוהי‬
‫ער( ככת'מ ו‬
‫כהי‪6 6( 3‬יס זכריס‬

‫ווו"" ו"‪,‬י"'י"‬

‫ר כשה לפני ה' לאמר הז בני ישדאל לא שמעז‬
‫רידנכ‬
‫] אל וגו ואני ערל שפהים‪ .‬א"ר שמעון מהו‬
‫ואני ערל שפתים‪ .‬והרי בתהלה כהוב לא איש דברים ו‪6‬גי‬
‫אנכי וגו'‪ ,‬כי כגד פה וכבד לשין אנכי‪ .‬והקב"ה השיבו מגכי וגו' כ' גכן פס וגכד‬
‫""‬
‫תןית‬
‫‪3‬ק(ד‬
‫בו‬
‫גכי וקכ"ס סוס ‪6‬ותי‪(3‬יס‬
‫?ם פה לאדם ונו'‪ .‬ואמר לו זאנני אהיה עם פיך‪.‬‬
‫מהיהעלה על דעקך שלא היה כן ועהה אמר אבי עדל ס‪5‬ק‪ 6‬ךטהך י‪ 65‬סוס כן‪ .‬וסגת‪5 5‬טר ו‪6‬ני ‪51‬‬

‫שפתים‬

‫זיו הזהר‬
‫ננון כלל ופרט בח" וכר וכח" נקנה ביחך היינו הי‪-‬וגות של כח דמשפיע עם כח המקבל‬
‫‪.‬עוזההזןהדרך של כל‪,‬הבריאה וזח הימוד והסור‬
‫הקכלה שהשפע הנשפע מן סבת הסבות שהיא רוח‪2‬י ביוהר‪ .‬גרם שת‪4‬יע ל‬
‫של חכמת‬
‫משתלשלת להתגשם קודם מן גלל לפרט‬
‫ב' פעמים דרך ד' עולמות שהם ב' פעסים הודוטת של נח" וכר ונקגה ואמיו‬
‫נדרך משל אבא ואמא ברא ונרהא על ד' ה‪,‬ןולמוח‬
‫'‬
‫י‬
‫פ‬
‫אצילות בריאה יצירה עשיה‪ ,‬ואין כאן מקום לבאר זאתויל גסור ותכיןן ‪,‬גחן‬
‫שהשפע נשפעת מן עלמא דדגורא שעליו רומז השם‬
‫הוי'ה ב'ה אל האלהים הסרמו על עלמא דנוקבא‪ .‬וזה היסוך והסוך של האמוגה הישראלית‪ :‬עט] פי' והלא יראת ה' מרמו על מלכות‬
‫עלמא דנוקבא דרך הפרט שהיא ראשית הדעתן ואתה אומר שראשית הידיעה הוא דרך הכלל‪1 :‬ו] אלהיך מרמו על מדת המלבות‬
‫והשבינה הקדושח המח‪4‬קת לך שפעשמגיע אליה מעלמא דדכורא‪"(1:‬‬
‫] יובל העליון ה"נו עולם הגינה שמשם נמשך החירות לעולם‬
‫‪1‬‬

‫לשון קורש‬

‫ןארא‬

‫לשון הזהר‬

‫יכ‬

‫‪28‬‬

‫סכי ‪6‬ן ?י‪ 6‬ת(ס ר‪:3,‬ת (יס קכ"סן שפתים‪ .‬אם כן איה דבר ההוא שהכמיח לו הקכ'ה‬
‫ס‬
‫כפקתדיתס'ת‪5,.‬‬
‫י ‪ 6(6‬רז‪6 6‬יסו‪ .‬תסס ק(‪ 6‬ודכורן בתחלה‪ .‬אלא סור הוא‪ ,‬משה הוא בבחינת ק‪.‬ל‪ ,‬ובהינק‬
‫[(נ] וסוס ‪'6‬סו "טיס הדבוי שהוא דבור שלו היה בנלזת [‪,‬נ] והוא היה ע‪-‬ל‬
‫י ת(ס ןי(י? סוס‬
‫ד"י‪0‬‬
‫‪:‬מ;נ'‬
‫מלפ‪:‬רובור‪:.‬בשכיל זה‬
‫ת" ‪6‬תר‬
‫ו‪6‬‬
‫(פ‪-‬ס‪ 6‬ת(ין וכנין כנ(ן‬
‫יסיוטגי‬

‫ן‬
‫ן‬
‫ןץ‬

‫ב‪(1‬יתגלס וט*ך"ס‪:%‬ונס‬
‫ומ(ס סוס ‪6‬טיס‬

‫‪":-:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‪.?,‬ד‪6‬שן‬
‫ס שיהף הקצ"ה לאה‪-‬ן‬
‫בהנלות‪.‬וע‬

‫יי הת"קיי‪:‬ס חתל ק‪(1‬ן‪:‬ג‪:‬ב'ר‬

‫‪6(3‬‬

‫רדכור ?וס ‪3‬נ(ות‪ 6‬תסס"‪!1‬‬
‫( ק(ח כ(‪6‬‬

‫"תמנו‬
‫‪'1‬ך‪:‬ר‬

‫‪::,‬י‬

‫‪:‬‬
‫י‬

‫י"‬
‫"ק(ק?(‬
‫ס‬

‫נרכור‬
‫מת כ( סדנרים‬
‫וכך';‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬
‫ן‬

‫מ('‪3‬‬
‫וכד'ן ‪-‬סס‬

‫מל?‬

‫ס?"ר‬

‫ס"(ס‬

‫כןתח(תיי(ת‪( (6‬פמרתעו?עת‪(6‬ךכרע(וכיסת‪.‬ך‪ .‬כזתימךג" ויךכךרכתי"כ(סיס "(‬

‫ות‪6‬ז‬

‫תסס‪ .‬ת‪ 6‬הזי ךסכי סו‪ 6‬ךסר‪ 6‬ת(ס (יו((‪ 6‬ופטק (‪.0‬‬
‫‪ .‬דכת'כ ויןכר "(?'ם ונו'‪.‬‬
‫‪3‬נין ןטך (‪ 6‬תט‪6‬‬
‫תג" ס?"ך וי"תר ‪(6‬יו‬
‫וססק ו"ס('ס ק(‪6‬ז‬
‫‪.‬‬
‫"גי‬
‫(‪6((-‬‬
‫ןןכור סוס כנ(ות‪ 6(1 6‬תט‪6‬‬
‫ס'‪.‬‬
‫כנין ככנךין נוסס (‪ 6‬סוס כ(יס כת(ס זמג‬
‫" ך‪'6‬סו‬

‫כקןיוית"‬

‫‪(:3‬יתו‪ .‬ת‪ 6‬מזי כ( יותין ןסוס תסס כת‪5‬ייס‪.‬‬
‫(‪ 6‬ת(י( ת(ס ן‪6‬י?ו‬
‫(‪6‬פק‪ 6‬ת(ס תן‬
‫"‪6‬תמכר ק'(‬
‫ססי‪6‬‬
‫נ(ות‪1‬‬
‫כיון רנפיק מן‬
‫ות"וןכר (ון ‪5‬יסר‪3(6‬ך‪3‬וי‪6( (36‬‬
‫(נ‬
‫ני‬
‫ד‪6‬יסו דכור ‪6‬נ?‬
‫‪ .‬ופתמ‬
‫ען ךקריכו (סור‪6‬‬
‫‪.‬ריית"‬
‫‪6‬ס‬
‫כי‬
‫י תית‪ 6‬ןכסייגי ‪6‬נור "(ס‬
‫פן‬
‫‪6‬תמזי‪ .‬ו"‬
‫סעס [(נ] (‪ 6‬כתיכ כי דכר ‪ 6(6‬כי ‪-6‬ר‪ .‬ן‪6‬יסו‬

‫וס‪16 6‬קימכ‪:6‬‬

‫ד(‪63‬‬

‫פ"‬
‫ךן‬
‫כר‬
‫כו‬

‫ת(ס‬
‫ת(י(‬
‫ןסכי‬
‫יגמס‬

‫לעות"‬

‫ס‪6‬‬
‫כמ‬
‫סי‪6 (61‬סרן וי‪5‬וס ‪ (6‬כגי 'סר‪(6‬‬
‫) ךיזאננך ס' ‪ (6‬תס‬
‫"‬
‫ונו' ר'יוסי "תל וי‪5‬וס ‪ (6‬כ*י‪( .‬זכר‪( 6‬ון‬
‫כגמת כזק‪ 6‬מזי‪ (61 .‬סרעס‪6( .‬גסנ‪ 6‬כיס יקר ‪61‬וקעוס‪.‬‬
‫י כית "כותס‪6(6 .‬‬
‫‪(""66‬ריקיכס* ‪6‬ת"י סנויך סכ‪0(6 6‬ר"ס‬
‫"ס‪ .‬דגרו לון (כגי יסר‪ (6‬כנמת ך‪6‬ע"ג ד"יכון‬
‫ן‪ .‬וכנ"כ‬
‫‪ .‬ת(כין כגי ת(כין "יגו‬
‫'תכי‬
‫"ית "כותס‪(" .‬י‬
‫קסיכ‬
‫ן ך‪6‬ת מיוי ר‪6‬סי‬
‫כתיכ ‪6‬כ(פסו(מגר""סי‬

‫)‬
‫‪.‬‬

‫"ת‬

‫אם‪:‬גיך‬

‫היהואמ‪:‬ם‪:‬י קיל‪ .‬כא‬

‫בוא‬

‫משה בי" דקזל‪.‬‬

‫זסן שהדבור היה בגלות הלך משהבקיך בלי רבור‪ ,‬וכך‬
‫ה ז‬
‫זש"כ‬
‫ר עם ר‬
‫‪ .‬ואז ר‪,‬יה מרני‬
‫וידבר אלהים את כל הדברים האלה‪ .‬ואן נטצא משה‬
‫שלם בהדבור כראוי‪ .‬דקיל והרביר היו ביהר בשלמוה‪.‬‬
‫וע"כ ההרעם משה שהרביר ננרעממנו‪ .‬מלנד בזמן ההיא‬
‫שהי' הדבור מדבר ~ההרעם עליי‪ .‬בזמן שכהוכ יכאז‬
‫באתי אל פרעה לרבר בשמך‪ .‬מיד וירבר א"הים אל‬
‫משה‪ .‬בוא וראה שכך הוא שרההיל הדבור לדכר ונפטק‪.‬‬
‫לפי שעיד לא הניע הזבן‪ ,‬שכהוב וירבר אלהים וגו'‪,‬‬
‫תפסק והשלים הקול את האמירה‪ .‬זש"כ ויאמי אליואני‬
‫ה'‪ .‬לפי שהדבור היה בגלות ולא הגיע הזסן שירבר‪.‬‬
‫לפיכך לא הי' משה שלם בהרבור בתחלה‪ .‬שהזא הי'‬
‫בבחינת קול ובא בשביל הדבור להוציאו מן הנלוו‪ .:‬כיון‬
‫שיצא מן הגלות וט‪:‬חברו קול ורבור ביחד בהר סיני‪.‬‬
‫נשהלם משה ונרפא‪ .‬ונמצאו אז הקול והרבור ביחד‬
‫בשלמות‪ .‬בוא וראה כל הימים שהי' משה במצרים‪ ,‬ובקש‬
‫להוציא הדבור מן הגלות‪ .‬לא הי' הריבור מדבר רבר‪.‬‬
‫ן שיצא מן הנלות ונתחבר הקול בהרבור‪ ,‬זה הכח‬
‫כיי‬
‫שנקרא דבור הי' מנהינ ומנהל לישראל‪ .‬אבל לא ריבר‬
‫עדושקרבו להרסיני‪ .‬ופתח לרבר בהתורה‪ .‬שכך ראוי‬
‫להיוה‪ .‬ואם תשאל הרי כהובכי אמר אלהים פן ינחם‬
‫העם [ונ] לא כתוב כי דיבר אלא כי אמר‪ .‬שהוא רצון‬

‫ד‪%‬‬

‫הלב בלהש‪ ,‬וזה נהבאר‪:‬‬

‫‪ )6‬ןיךבך ה' אל משה ואל אהרןויצום אלבני ישראל‬
‫וט'‪ .‬ר'יומי אמר ויצום אל ב"י‪ .‬להנהיגם‬
‫בנהת כ‪-‬איי‪ .‬ואל פרעה‪ .‬להנהינ בו כבור כמו שביארו‪.‬‬
‫א"ר יימא "טה נסמך כאן אלה ראשי בית אבותם‪ .‬אלא‬
‫אטר לי הקב"ה‪ .‬הנהיגו את ישראל בנחה‪ .‬שאע"פ שהם‬
‫עומקים בעבודה קשה‪ .‬מלכים בני מלכים דם‪ ,‬ולפיכך‬
‫כתוב אלה ראשי בית אבותם‪ .‬אלה שאתה רואה ראשי‬
‫בית אבות הם‪ .‬א"רחייא שכלם לא בטלו מנהגיהם‪ .‬ולא‬
‫ההערבו בעם אחר‪ .‬אלה הם שנתקיימו במקימם הקד'ש‪.‬‬

‫ו ‪6‬סון ‪(6‬יסכפ כת עמינדכ ‪6‬מות כמסוןן כ) ןיקףן אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון‬
‫ריקד‬
‫לולאשה‪ .‬א"ר שמעוןויקח אהרן אתאלישנע‪.‬‬
‫(‪6( 1‬ס‪*6 .0‬ר סתפון ויקמ ‪6‬סרן ‪6‬ת ‪(6‬יסכע‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫‪ 1‬להטתיק לה לשמחה‪ ,‬לחבר אותה עם המ~ך בזיונ‬
‫(כסת‪( 0( 6‬תמזי (ס‪( .‬מנר‪0( 6‬‬

‫מראה מקומות‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫‪ )6‬ז‪ 9‬ט ג)‬

‫סטיף (ת‪.‬‬

‫ס(יס‬
‫כת(כ"‬
‫כזוונ"‬

‫זיו הזהר‬

‫י‬

‫שלם‬

‫ענן קול רומז על מדת התפארת ודגור רוטז על מרת המלבות והשכינה הקרושהששייך גהע*ין גלות‪,:‬גג] ואלהים הייגו הך ‪1‬ה הכח‬
‫שנקרא יבור‪ ,‬ומשמע מוה שהיה הרבור מרבר עור קורט‪:‬‬

‫*צ‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫דארא‬

‫לשון קורש‬

‫‪ ,‬כו‪5‬סו ט‪ 5‬יך‪6‬‬
‫י ס(יס [‪5‬ד] ‪65‬סתכמ‪ 6‬נרכ‪6‬ן ‪5‬ע‪5‬תיו‬
‫שלם [(י] שיהי' נשפע ברכות לכל העזלמות יד‬
‫אדרן‪ .‬לפיכך הי' נצרך אהרן להמצא בהארת פנים ד"סרן‪3 .‬ג"כ כעי כסג‪65 6‬כתכמ כ‪3‬סירו ך‪36‬סין‬
‫בשטחה‪ .‬הכל כדמיזן שלמעלה‪ .‬שהרי על ירו ב‬
‫י כרכקן‬
‫הכלרככוטתו וכתחדיוריון‪ .‬כ‪ .65‬כנרו'וג‪(66‬עזרד‪5‬טי‪6.56‬זר ד?‪ 6‬ע( ידו‬
‫זשמחוה נמצאות ר' אלעור אמר ויקח אהרן‪.‬‬
‫ן‪ .‬כ‪ 65‬כ(וס‬
‫‪6‬סי‬
‫(וסתכ‪:‬ן‬
‫שנצרך‪ .‬הכל כדמיון שלמעלה‪ .‬בוא וראה ראויה היהה‬
‫בה שבע לדוד מיום שנברא העולם הס] ראויה היתה כת ‪:‬כע (דוד וזיויוח דהתכרי ע(יו‪([ 6‬סן ר‪6‬ויס סיתס‬
‫י (ס‪6‬י‪.‬‬
‫אלישבע לאהרן מיום שנברא העולם‪ .‬מה בין זה לזה‪ .‬ה;'‪:‬כ‪?6( :‬רן ‪.-‬וק‪ 6‬ד‪6‬תכרי ט(יו‪ 6‬תסכיןס"‬
‫אלא הכל אחר‪ .‬אבל שם לדין וכאן ליחטים‪ ,‬באשר הגה כ(ה מד מכ( סתס (ךיכ‪ 6‬סכה (רמיוי‪ .‬כן‬
‫'‪7‬‬
‫נהחברה בדוד‪ .‬לדין‪ .‬להתגר מלחמות לשפוך דם‪ ,‬כאן‬
‫נתחברה באהרן לשלום לשמחה יהארת פנים יההברך‪.‬‬
‫ילךן נקראה שם בת שבע‪ .‬וכאן אלישכע‪ .‬אלישבע כורה ה'ו‬
‫ע‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫'‬
‫‪7‬‬
‫ן‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ‬
‫על שנהחברה בהסד‪ .‬בת שנע בדין‪ .‬לירש ממלכות ך‪6‬תהכר‪ 6‬כהסד כת ככ‪ :‬ךינ‪5 .6‬ירתס (ו(כית‪6‬‬

‫עי‬

‫וצ‬

‫;פ‪,‬י'י"‬

‫'‪:',".‬נע‬

‫ו(‪6‬קקפ‪6‬‬

‫ולהתגגר‪:‬‬

‫‪ )6‬ואלעזרבן אהרן לקח לו מבנוה פימיאל לו לאשה ‪ )6‬ן‪4‬שלעזר נן‪06‬ין (קח ‪5‬ו תכנות פיקי‪( 15 (6‬הכס‬
‫ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבית‬
‫ית(ן (ו הת טיכתס ‪(6‬ס ר‪6‬סי ‪6‬כות‬
‫סו‪ 6‬כ‪5‬מורוי סוס‪.‬‬
‫הלוים‪ .‬א"ר אחא האם אלהראשי‪.‬והרי הוא בלבדוהיה‪ .‬ס(ויס מ"ר וכי ‪56‬ס רהסי‬
‫‪6‬מ"‬
‫וס"‬
‫אלא לפי שופינחס דחיה כמה איפים ורבבית מיש*אל‪.‬‬
‫והוא החיה לראשי האביה‪ .‬כתוב בו אלה‪ .‬ועיד ותלד לו‬
‫את פינחס אלה ראשי‪ .‬האברה של ראש הלוים נמצאה ‪6‬ת ט'‪:‬מם ‪(6‬ס ר‪6‬סי‪6 .‬יכד‪ 6‬דריכי ד('ו‪6‬י ‪6‬סתכח‬
‫כי‪ .‬ומה שהם ננרעו ונשרפן הוא השלים והרויח הבהונה כיס‪ .‬וווס ד‪'6‬נון נרטו י‪6‬תיקדו סי‬
‫‪6 6‬ס('ס ורווח כסונת‪6‬‬
‫הלוים ד'(סין‪ .‬וכרי‪ 6‬כיס‬
‫שלהם‪ .‬ונתעברו בי נשמות שניהם‪ .‬אברת‬
‫סוסס‪,‬קח דהר‪,‬וייסו ‪6‬וכך‪ 6‬ךריסיך‪6,'5‬י‬
‫נמצאה בו‪.‬ומי הם‪ .‬נרב ואביהו‪ .‬הם הפרידוראאושתי הברית ‪6‬כתכח כיס ו(וקןכינס כי‬
‫כי‪6‬כיס‪6 61‬יכון סריס' ‪6‬תק"יו‪6‬‬
‫ומ‪3‬ר (ון‪.‬‬
‫] וסוח‬
‫ממקומו [‪ ]1:‬והוא בא וחבר אוהם‪ .‬לפיכך נתנה ל‪( 1‬וההן'ס[יי‬
‫שהתיסיכת ('ס‬
‫מת"‬
‫הירושה והרוח של שניהם‪ .‬זנזכר כאן על שם העתיר‬
‫להיות‪ .‬ואם תשאל כפני סה נוכר כאן פינחם‪ .‬אלאלפי ‪5‬כת‪ -,‬ו‪6‬י ת'תח מק‪6 '6‬זכד סכ‪ 6‬פיגחס‪6(6 .‬‬
‫שראה הקב"ה לאהרן‪ .‬בשעה שאמר ואזכר את בריהי‪.‬‬
‫שעהידים שניבניאהרןלפ~ום את הבריתהזה‪.‬ועתה כשהיה‬
‫משלחו למצרים‪ .‬בקש להעביר לאדרן שלאילד בשליחזת יוסדר ‪5‬ריס ~עכר‪56‬יס (מסרןד‪565‬תיסךכם"‪,‬יחו‪6%‬‬
‫לכ‬
‫דואת‪ .‬וכיון שראה הקב"ה שיעמד פינחם ויקים לו לברית ‪7‬ח כ"ן ‪7‬הקמכיק‬
‫"‪.‬ס ךק‪'6‬ס סיכהס וקייס (יס ‪5‬ס‪6‬י‬
‫הוה במקכו‪ .‬ויהקן הפנם שלהם‪ .‬מיד ננהבעליו הוא כרית כהתריס‪ .‬ו‪6‬תקין טקי‪ 6-‬ך‪5‬סון‪( .‬וין סו‪6‬‬
‫אהרן ומשה‪ .‬אמר הקב"ה עתה הוא אהרן‪ .‬הוא אותו הסרן ונוגס ‪6‬תר ק‪"3‬ס ססת‪ 6‬סי‪6 6‬סרן ‪6‬יסו‬
‫אהרן שבתח‪4‬ה‪ .‬הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם‬
‫ת‪6‬ך‪7‬ו‪6 6‬סיל‪:‬ךס‬
‫ס ‪6‬סר ‪(6‬ור ס' ‪5‬סס‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ס‬
‫היציאו אה ב"י מארץ מצריםוגו'‪ .‬הוא אהין ומשה‪.‬‬
‫הם‬
‫'‬
‫אדרן ומשה הי' צריך לימר‪ .‬אלא להכליל זה בזה‪ .‬רוח‬
‫‪'2‬‬
‫במים‪ .‬הוא משה ואהרן‪ .‬להכליל מים ברוח [נו] וע"כ‬
‫‪.‬‬
‫כהיב דוא‪ .‬ולא הם‪:‬‬
‫ג) דאמרר‪ 2‬אל אהרן קח אק טטךוהשיך לפני פרעה ‪ )3‬ואמררצ ‪?6 56‬ין קח ‪6‬ת (וסך וסנ‪5‬ה ‪5‬ס‪3‬י סרטס‬
‫ס‪'1"7 ,,:‬‬
‫ונו'‪ .‬טפני מה מטה אהרן ולא מטה משה‪.‬‬
‫ן‬
‫אלא זה של כש‪ -‬הוא קריש ייהר‪ .‬שנחקק עליו בנ‬
‫דע‪4‬יין השם דק?'ש‪ .‬ולא רצה הקב"ה לטמא איהו ע‪"3‬ס כסמק ק‪7‬יכ‪ .6‬ו(‪ 6‬כע' קכ"ס (ס‪6‬כ‪( 6‬יס‬
‫באתן הטטיח של המכשפים‪ .‬ולא ע‪.‬ר איא להכניע‬
‫לכל איתן הכחות הבאים מצר השטאל‪ .‬לפי שאהרן בא‬
‫ס‪4‬ן‪,-‬היטין‪ .‬ישמא‪ 4‬נכנע ע"י הימין [("]‬
‫הקב"הר' חייא שאל (וית'כ‪ .6‬וסיו‪ 6(6‬חתכפי‪ 6‬כית'כ‪([ 6‬ח] ר' חיי‪6‬ס"י‪5‬‬
‫שהם מכשפים‬
‫יוסי‪ .‬הלא נלי וידוע הי' לפני‬
‫ייכילים לעשות הנינים‪ .‬מה ואת נבירה לעש ת לפני‬
‫פ‪-‬עה תנין‪ .‬א"ל לפי שמשם היא התחלת מטשיתו‪.‬‬
‫ומההחלת ממשלתו התחיל להלקית‪ .‬ואז שמחו כל‬
‫המכשפים‪ .‬שהרי ההחלת החכמה של הניחוש שלהם כך מוס'‪ .‬וס‪ 6‬ריס מכתת‪ 6‬וכמס וי‪5‬סון סכי‬

‫גוגי‪::36‬יסכגזכטעסוי‪:‬וגך"‪5‬ן‬
‫‪:11‬‬

‫‪1‬‬

‫נ‪:‬ו‬

‫~?ל י‬
‫מעי‪:‬ע ;~‪:‬ן‪;"1,1.‬מעו‪1‬נ‬

‫על‬

‫‪ ,!,‬גישיונ)לרןיעי‬
‫")ניזננ‪";:‬‬
‫הי'ע‪,‬ך‪:‬ע‪,7‬ן‪:1(12‬מ‪,‬ליננ‪7"",‬י"יגן‬

‫היה‬

‫מראה מקוטות ‪ 97 )6‬ט‪ :‬ט ‪ 97‬עש‬

‫‪,‬וז‪,‬יו‪1‬ןז"‪:':‬יז‪5‬ן;‪.‬‬

‫עאנצ~אע‬
‫סוו‬

‫דו הזהר‬

‫‪, :‬עהיהי" ‪".:,1‬‬
‫‪,‬י‪:‬רו‪1‬ךותב‪:‬ן‪":‬יוו‪:;:‬ן‪:7:",‬ב‪%‬ין"‪ ,.‬יוז‪':‬ן‪;:;,‬וש‬

‫ןארא‬

‫לשון הזהר‬

‫סיס [(ס]תיד ‪6‬תסדר ססו‪ 6‬תנינ‪ 6‬ד‪6‬סרן("ע‪6‬‬
‫לון‪ .‬וע"‪ 7‬תווסו וי‪7‬עו ‪7‬סו(עג‪ 6‬ע(מ‪'6 :‬ת‬
‫"גח‬
‫עע‬
‫י(‬
‫ר‪6‬יכון מסי‪3‬ו ‪7‬ס‪( 6‬תת‪3 6‬ר נוג"סו (‪ 6‬חית‪63‬ס‬
‫‪5‬מעכו תי‪7‬י כ‪7‬ין ‪53,1‬ע מעס ‪6‬סרן‪ .‬תעס ‪6‬סרן‬
‫‪7‬ייק‪67 6‬תס‪7‬ר (חע‪(31 6‬ע (ון‪ .‬וע"‪ 7‬ע‪3‬ד ‪6‬סרן תרין‬
‫‪6‬תין מ‪( 7‬עי(‪ 6‬וח‪( 7‬תתה מן (עי(‪ .6‬תג'ג‪6‬‬
‫ע(חס ‪7‬כ(ע‪ 6‬ע( ‪'6‬גון ‪(7‬סון [‪9‬ן ח‪( 7‬תת‪7 6‬ס('ע‬
‫‪6‬ע‪ 6‬ענ תג'ג‪ 6‬דיגסון‪ .‬ופרעס חכיס סוס תכ‪5‬‬
‫מרסוי‪ .‬ו‪6‬סתכ( ‪7‬ס‪5‬טנ‪ 6‬ע(‪6‬ס ס('ט ע‪ 5‬חרע‪ .6‬ס(יע‬
‫(עי(ח ס(יע (תת‪"6 .6‬ר 'וסי ‪6‬י ת'נ!‪ 6‬מרסי‪6‬‬
‫כ( תס ‪7‬ע‪73‬ין (‪6 16‬יסו ה(‪3 6‬חי‪1‬ו ‪7‬עיג‪7 .6‬סכי ‪6‬תקזי‬
‫‪ 651‬יתיר ק‪ 6‬יוסמע (ן ויסיו דייק‪7 .6‬כת'‪ 3‬וי‪:‬יו‬
‫(תגיגיס ‪"61‬ר יום' חפע‪6 1‬יגוו תגיגי‪(7 6‬סון ‪6‬סךרו‬
‫(יו‪:‬וי חעין‪ .‬ומעח ‪7‬מסרן ‪(3‬ע (ון ‪"6 .‬ר הי'‪ 6‬תק‬
‫חזי מוער‪ 6‬ד‪6‬סרן ‪67‬יסו מעה יכיסח‬
‫‪ .‬קכ"ס ס'רות‪ 6‬דגסן‬
‫'‪'3‬כק‬
‫ע‪3‬ן ‪'3‬ס ותר' ס('חות' ‪3‬יס ‪6‬תע‪'3‬ד‪ .1‬חן ‪7‬ת'סו‬
‫ו‪3‬גע (‪'6‬ג‪1‬ן תג'‪':‬ח ‪7‬י(סון וחן דס‪5 6‬סעתחחע‬
‫"מת‪:‬דר‬
‫‪3‬ך'ה‪ 6‬ו‪6‬תעכי‪3 7‬ריס‪ .‬ח"ר ח(עזך תסמ יוחיסון‬
‫‪7‬י;נורין ‪ 6(7‬ונוין ק‪":‬ס (‪6‬ח'‪6‬‬
‫‪7‬וה‪:‬ייגךוןיחע‪3‬יד י!גייסו ‪3‬ריס ח‪7‬תח ייתון ויחנווןת‬
‫"גון‬
‫י'‬
‫תה‬
‫ספ‪6:‬ין מיי‪3‬י‪ 6‬רהיקין נו‪6‬ור"ת‪ 6‬רחיקין תג'ס‪3 .‬ידיס‬
‫ח?דר‬
‫‪:67‬רן סוס מוטר‪ 6‬חעח '‪3‬יס‪ 6‬וק‪"3‬ס (פוס‬
‫" ד‪:‬יו‬
‫עסת‬
‫ין‬
‫‪5‬יס ‪3‬ריס תכג'ח כרוח‪ 6‬ונוסה מיגון כגו‬
‫‪3‬סו רוחין וגכי!ת'ן קדיכין‪ .‬ונטןו פקוךי קור"תק וקכתד(ו‬
‫י וק‪"3‬סטנויר ‪5‬ון ‪3‬עפרח‪3( .‬תך כו‪:-‬ק‬
‫‪63‬וריית‪' 6‬י!תחו(י(‬
‫ד'חדי ע‪5‬ז!‪ .6‬ע( ‪6‬הת כתס וכי!ס ז'עכד גסז‬
‫‪3‬ריס מ‪7‬תח‪"6 .‬ר מיי‪ 6‬ו(ח עו‪ 7‬ח(ח ך‪'::‬ח ניעח‬
‫‪7‬סוס יקוס‪ .‬תכי!ע ‪7‬כת'‪' )" 3‬היו תת'ך וגח‬
‫כת'‪ 3‬י‪3‬ר‪ 6‬דתכתע ך‪3‬ריין חיגון חכ( 'היו ‪:7‬ח‬
‫ן ניכח תמות חרעק וססומ (ח חתרקג‬
‫נרנו‪ 6‬חד יבתחךי‪,‬‬
‫ו‪5‬מ ‪6‬ת‪5:‬י כ"פרח (ע(יוין ו‪?3‬סומ ‪1‬יוגה קכ"ס ירכךגיס‬
‫ויעכיד ('ס כמזוירת ‪53‬יסס ויסת(ק ויתפכט ("ר‪3‬עזוייןי‬
‫וי!גיס יכתכ(( נוכה וכ( ‪"5‬כוי וק‪"3‬ס יסיכ ‪'3‬ס רוהח‬
‫(‪3‬תר התר ('ס רג' "‪:‬עור סכי סו‪ 6‬ותח חזי ססוח‬
‫י ט( מורות ט(ך ונו'‬
‫נ‪3 6!:-‬י!‪ :‬מתרכךי ‪3‬ט‪7 5‬כת'‪ 3‬ג)כ‬
‫י‪3‬יס‪(31 6‬ע‬

‫ינ‬

‫לשון קךדש‬

‫‪25‬‬

‫היה [(ט] מיד חזר אותוהתנין של אהרן לעץ יבש זבלע‬
‫א‪,‬המי וע"כ תמהו יהכירו שממשלה עלי'נה יש באיץי‬
‫שהם השבו שאין מלבדם בעזלם שלממה איזה מ'של‬
‫שי‪,‬בל לעשית דברי או ויבלע טמה אירן‪ .‬ממה אה‪-‬ן‬
‫רוקא‪ .‬שנהפך יעץ ובלע אותמי וע"כ ‪,‬שה אה‪-‬ן שני‬
‫אוהות‪ .‬אהר ‪24‬עיה ואהר למטה‪ .‬אחד למעלה‪ .‬זק תגין‬
‫העליון הסושל על אהן שלהם [ת] אחד לטטקי ששלט‬
‫העיו על ההנינים שלהם‪ .‬ופרעה הי' חכם יזתר מכל‬
‫מכשפיוי והבין שיש מושל עליון השולט על הארץ‪ .‬סזשל‬
‫למעלה ‪1‬טושללמטה‪ .‬א"ריוסי אפשר קאמר שהמנשפים‬
‫כ‪ 4‬מה שעשז לא הי'‬
‫שטיאעלנא‪ .‬למראות העין‪ .‬ש;רסה כן‬
‫על וה מ‬
‫‪,‬לא‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ויהיי‬
‫יהריוא"ר יוסי אפילז אוהן ההנינים שלהם ניפכו‬
‫י‪.‬‬
‫לקנינים‬
‫להיות עצימי וטטה אהרן בלע א'תם‪ .‬א"ר חייא ב'א‬
‫‪,‬ראה ממהאררן שה א עץ יבשי הקב"ה עשה בו ההחלת‬
‫הטופתימי ושתי שליח'ת בז נעשוי אהר שק א עץ יבש‬
‫זנלע לאותן תנינ'ם שלהמי ואחר שהרי לשעה ק‪2‬נה נהפך‬
‫לה'זת ברוח חיים ונעשה ב‪-‬יה‪ .‬א"ר אלעזר קינח ‪-‬וחם‬
‫של אזתן הא'מרים שאין עתיר הקג"ה לההיית מתימי‬
‫שאי אפשר להעש'ה מהם בריה חרשהי יבאו וירא' א'תן‬
‫המפשימי הרהוקים סההורה ורחוקים מדקב"הי בירו של‬
‫ך‬
‫הפ‬
‫אהרן היה מטה עץ יבשי והקב"ה לנעה ק‪2‬נק שה‬
‫י‪.‬‬
‫הממה להיותו ביי‪ :,‬טשינה ברוח ונ'ף‪ .‬זא‪4‬ה רנופי‬
‫הת'רהםועמק‪.‬‬
‫בדם רזהזת ונשם ת קרושזתי ושמרו מצ'ה‬
‫בהורה יומם ולילהי והקב"ה טכנם געפר‪ .‬זאח"כ בז‪2‬ן‬
‫שתב'א שמחה על העולם‪ .‬על אחת כמה ובמה שיעשה‬
‫איהם ברי' חרשהי א"ר הייא ולא עוד אלא שאהו הנף‬
‫שהי' הזא יקום‪ .‬כן נשמע כהי_ת'ב ק) יחיו ב‪:‬י‬
‫"‬
‫מחדשיך‪ .‬ז"‬
‫אלא‬
‫כה'ב יברא שמשמעותז היא להיוה נברא‬
‫יחיו‪ .‬שעצם אהד נשאר כן הגוף באר‪,‬ןי ודוא‬
‫נ‪-‬קב‬
‫א'ה'ינ‬
‫ונבלה בעפר לעזלפי ובזמן הרוא ירכך א‬
‫יהקב"ה‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ויעשה אותו כשאור ב;יכהיוית;לה ‪:‬יתפיטם יא‪ -‬ז‪,‬יותי‬
‫איברי'י ורקנ"ה יהן בו היוח‬
‫וממנו יהיס‬
‫אמרר להזנףרבי‪,‬בי‬
‫אלעז‪ -‬כך הזאי ובזא ו‪-‬אה עצם‬
‫אח"כ‪.‬‬
‫דדזא ב‪:‬ה יתרכך‪ .‬ב‪42‬י כנתבנ)כי ט‪ 4‬א'‪-‬זת מלך‪1‬נ‪:'1‬‬

‫נ) דד‪:‬נו‬
‫ק (‪ 6‬סמעת ע‪ 7‬כס‪"6 .‬ר ח‪3‬ח תקגק ‪:‬ה'‬
‫‪5‬ד"ק חתקרי כ"סי וכ( ‪7‬יגין י!תצ‪-‬ין‬
‫תכ"ס‪ .‬וסייגו ‪7‬מתר ר' ‪56‬טזרת‪6‬י תכס ר‪ .:3‬ג‪'5‬תר נוכס‬
‫תן כ"ס‪ .‬סס"‪ 7‬וסגס (ח סחעת ע‪ 7‬כ"ס כי‪ :,‬דמנזיס‬
‫נוס‪ .:‬וכתי‪"613 3‬ת תדע כי מגי ס'‪ .‬וכ(‪ 6‬מן‪ .‬וכתי‪3‬‬
‫‪ 6(1‬סת (‪ 13‬נס (‪"61‬ת‪7 .‬ונ!יג‪( 6‬מר‪3‬ח חרעיס‪.‬‬

‫נ) דןקנןק לא שמעת ער כהי א"י אבא לכרמ יטהמדה‬

‫‪ (6‬חסרן קח נ!טך וגעס‬
‫י) ויאמר יסד'ך ‪6‬ט(( נת!יכנוסי‪6‬תתג‪,‬רי‬
‫יס ע‪ 5‬גסרותס ט( יחוךיסס‬
‫‪1‬ע‪ 5‬מננז'סס ונו'‪ .‬ה"ר 'סו‪7‬ס סח' קךח מית (‪6‬סתכגח ‪3‬יס‬
‫וסיה יכי‬
‫( (נוסך (כ‪ 5‬סגי קחרי‪ .‬ותו דס‪ 6‬גת'‪3‬‬
‫וינו‪ 65‬ס‪3‬עת יתיס ‪6‬מרי סכות ס' ‪6‬ת סי‪6‬ור‪ .‬חת סיחור‬
‫כתיכ‪ .‬ו‪6‬ת ‪6‬מרת ע‪ 5‬ת'נוי נוגריס ע( גסרותס ע(‬
‫י נוגריס ני(ום סוס‪.‬‬
‫י‪6‬וריסס וט( ‪6‬נתיסס‪(6 .‬ח תייו‬

‫‪ )7‬ךיאמר‬

‫ותתתן ‪6‬תנו(יין כ‪6 5‬יגון ס‪6‬ר מננוין וי‪6‬ורין‬

‫וק‪'2'3‬ן‬

‫וכ‪ 5‬תינוין די‪5‬סון‪ .‬וע'ו ‪6‬סרן (‪ 6‬גטס (תהחס ‪(6‬ח‬

‫מראה טקומות ה יכעייי‪,‬‬

‫(גי(ים‬

‫ט סס ‪ 6;; 0‬קטס ‪7 )1‬ף גח‬

‫זיך‬

‫צר"ק נקראת נ"ה‪ .‬ובל הדינים נתעררים מן‬
‫ככק‬
‫כ"ה‪ .‬ווהו שאמר ר אלעור ברו בבה רב‪.-‬‬
‫יינדם‬
‫מן כ"הי זש"כ ידנה לא שמעת ער כ"ה‪ .‬ככבלוומש‬
‫משה‪ .‬ב‪:‬וב בזא"ת תרעכי אני ה;‪ .‬והכל אהד‪ .‬וכתוב‬
‫ולא שת לבו נם לוא"ת‪ .‬שעתירה להחרינ הארץ‪:‬‬
‫ה' אל משה אמז* אל אהרן קח מ‪2‬ך ונמח‬

‫ירךעלטימי מצרים על נירוקםעי יא‪-‬ירם‬
‫ועל אנמיהם 'נ'‪ .‬א"י יה‪,‬דה וה דבהיב יש לע'ין ב‪.‬י‬
‫איך הי' יכזל ללכת לבל מק ‪2‬וח האלרי וע ד הרי כה'ב‬
‫ויכ‪4‬א שכעת יבים אהרי הכות ה' אק היאורי את‬
‫'‪-‬‬
‫ל‬
‫נהבי וכאן נ"מ‪ -‬על מימי כצרים על נהרזתםהיאע‬
‫אנביהם‪ .‬אלא מימי מצרים ניל'ם היה‪.‬‬
‫יא‪-‬יהם‬
‫;ל‬
‫וכ‬
‫ומשם נת‬
‫יא' כל אקן שא‪ -‬אגמים ויאירים ומעינ‪.‬ת‬
‫וכל מיכזת ש‪4‬המי ‪.‬ע"כ ל" ;נה אהרן ידו להכית אלא‬
‫לנילוס‬
‫;קזהך‬

‫ע_ה‬

‫~‪ 19‬טל הכטת הכשוף היא טטח טוטאת נהש רק‪-‬מוני‪ .‬נט; ת‪.‬ין רק‪1-‬נק ?י ‪,‬ת זה ל;ו‪:‬ת יק‬
‫פ"‬
‫ני‬

‫דלית‬

‫‪4‬‬

‫אלה'ט‪:‬‬

‫‪26‬‬

‫לשון קורש‬

‫ןארא‬

‫(‬

‫לשדן הזהר‬

‫י‬

‫לנילום בלברו‪ .‬יבוא וראה שכך הוא‪ .‬שכחוב ולא יכלו (ני(וס כ(הודוי‪.‬‬
‫מצרים לשתות מים מן היאור א"ר אבא בוא וראה חנריס (סת‪,‬ת‬
‫" מזי‬
‫ת‬
‫בזמן שהדין שורה‪ .‬עולם שלמטהיונק מן צר השמאל‪.‬‬
‫י לאותן שי‪.‬נקים או‬
‫‪;%( .‬יגקהמין‬
‫יאז נקרא ה) חרב לה' מלאה דם‪.‬ו‬
‫ממנה ושותים כמעה‪ .‬שבזמן ההוא הים שיינק משני‬
‫הצדדיםהיה נהלק לשניחלקים לבן ואדום[ת"] ואזהשליך‬
‫להיא‪.‬ר החלק של מצרים‪ .‬והכה למעלהוהכהלמטה‪.‬וע"כ‬
‫הי' שותה הישראלמיםוהמצרי דם‪ .‬ואפשר תאמר שבשביל‬
‫וע"(‪1‬‬
‫מיאוםהי' ולא י‪.‬הר‪ .‬ביא וראה כאשר שתו הדם ונכנס נייצו(ג סוס ו( ית'ר‪ .‬ת‪ 6‬סת"ן‬
‫במעיהם נתנפחינבקע‪ .‬עד שמכרו להםישראלמיםבדמים‪( .‬תעייסוו"סת(קו‬
‫"כקע עדדסוו נווכג'ן(וןיכרח(דנו"כת‪'-‬ג"‪.‬‬
‫ן נוי‪ .6‬כנ"כ‬
‫וי‬
‫ואז שהו כים‪ .‬לפיכך מכה הראשונה להם היה דם‪ .‬וכדיןכת"‬
‫ו‬
‫(ת(ק"ס (יןנס‬
‫"ס דיוח‪.‬‬
‫סירות"‬
‫כ) רבי יצהק אמר בוא וראה בזמן שבקש הקב"ה לקחה‬
‫ע"ז נתעורר צד השמאל‪ .‬והלבנה‬
‫נקמות מהעכים‬
‫נהמלאיתדםמן עצודבדיההוא [תנ]ואו נובעים מעינוהינהלים‬
‫[תנ] וכדין ן נוכועין וגמ‪5‬ין‬
‫ת(‬
‫דכ‬
‫"ר‬
‫רט‬
‫סס‬
‫ד‪5‬‬
‫שלמטה כל אותן אשר מצד השמאל דם‪ .‬וע"כ העזנש‬
‫" י"ו'?גוס;ו" ס‬
‫דנו‪ 6‬וע"ד‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ל‬
‫שלהם הוא דם‪ .‬בוא וראה כאשר זה הדם נתעזרר ע‬
‫"‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫יע‬
‫ן‬
‫י‬
‫?‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫ת‬
‫ס‬
‫י‬
‫ז‬
‫ח‬
‫נ"‬
‫"תערד‬
‫ס‪6‬י‬
‫‪ .‬דכת'‪3‬‬

‫מוי דסכי‬
‫תס‬
‫וי‬
‫נו‬
‫סו"""ר‬
‫" נון סי"ור‪..‬‬

‫ו("‬

‫יכ(ו‬

‫מון‪:%‬ין)נן‬
‫‪%‬‬
‫"‬
‫ל‬
‫~עשןיי"ח(‬
‫"‪,‬ו ‪"5‬י‪,‬ן‬
‫צ;מ‬
‫'יג‬
‫"ק‬
‫וו‬
‫"לירי‬
‫ם‬
‫יו "כ"‬

‫סו‬
‫"(ין מיסו יתער ע(ידי?‬
‫תו‬
‫דקט‬
‫עם בעבור דם הנרצחים‪ .‬הוא מעורר עליהם עם אחר עחק ‪3‬נין‬
‫" עיות ‪6‬חרת‬
‫ה‬
‫שיהרניאותם‪ .‬אבל במצרים לא רצה הקב"ה להביא עליהם וקט'( ('ןדנו‬
‫"כ( כנוגריס‬
‫כעח קכ"ס (‪6‬יית"ס ע(ייסו‬
‫עם אחר לעורר עליהם דם‪ .‬לפי שישראל‬
‫הקב"ההיודבהביאנויתהםם ע?" הקך" ("תעף" ע(ייסו(‬
‫"דתק כנ'ן דיסרה( ס‪3 11‬יכייסו‬
‫(‬
‫כ‬
‫"‬
‫ילא יצטעיו‪ .‬כיע שישבו בארצם‪ .‬אכל‬
‫ק‬
‫יז‬
‫שהשר ‪:'"(,‬טעי‬
‫י‪,‬י‬
‫בדם בנהרוה שלהם‪ .‬שלא יכלו לשתוה‪.‬‬
‫‪"3‬רע"יי'(ג‬
‫י‬
‫פ‬
‫ל‬
‫כ?סוח נ?רח סקיד קכ*ס‬
‫שלהם היה שולמ בנהר דהוא‪ .‬פקד הקב"ה על השר ד(סון‬
‫כ(ס"‬
‫שלהם בתחלה‪ .‬כדי שהלקה יראתם בראשונ‬
‫(סו(ט‪':‬ת"‬
‫שארה‪ .‬לפי‬
‫אלילים‬
‫שהנילזס היה אחד מן האלילים שלם‪ .‬וכן‬
‫שלהם נבעו דם‪ .‬זש"כ והיה דם בכל ארץ מצרים בעצים‬
‫יבאבנים [תג]‪ .‬ר' חייא אמר אמור אל אהרן קח כטך‬
‫ינטה ידך על מימי טצרים‪ .‬מפני כה אהרן ילא משה‪.‬‬
‫אלא אמר הקב"ה‪ .‬אהרן מהקיימים דמים במקומי [תי]‬
‫יצד ה‪:‬מאל צריך להמ‪:‬יך מים משם‪ .‬אה‪-‬ן שבא סן‬
‫הצד ההוא יעירר לו‪ .‬זכאשר צד השמאל יקח הכים‬
‫ירפכולדם‪ .‬בוא וראה שהתחתנה סכל רמדרנות ניקה‬
‫לראשונה [תס] א"ר שמען מן התחתוגה ההחיל הקנ"ה‪.‬‬
‫ויד שלו הכהה בכל אצבע ואעבע‪ .‬וכאשרהניע לכדרנה‬
‫העלינה מכל המדרנות [‪,-‬ן עשה הוא את שלו ועבר ע("ס דכ( דרנין [ת‪ ],‬עכד היסו‬
‫ד'(יס וטכ‪-‬‬
‫בארץ כציים והרנ לנלם‪ .‬ולפיכך הרנ לכל הבכ;רים‬
‫בארץמצרים‪ .‬לפי שהוא רמדרגה העלי‪,‬נה והבכור לכל‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫וגוא וראה פרעה היתה טכשלתו במים‪ .‬שכתוב נ) התנים‬
‫הנדול הרובץ בצעוך יאוריו‪ .‬לפיכך נדפך רנהר שלו לדם סגד'( סרוכן ‪3‬תוך יקוריו‪ .‬כנ"כ ‪6‬קססך גסריס‬
‫בראשונה‪ .‬ואח"כ באו הצפרדעים שדויסציאעון כעיהמ‪ .‬ובקילות כקדנוית" ‪5‬כתר גסרדעיס דנוכיוטי ‪5‬ין‪ .‬גכקד(ניון"‬
‫כן היאור ועיו‬
‫חוקים היו מקרקרות בכעיהם‪.‬‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ל‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ביבשה‪ .‬וירימו קלות בכל הצד‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫‬‫ח‬
‫י‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ן‬
‫י‬
‫(‬
‫ק‬
‫ן‬
‫י‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫נפ‪;5‬ן‬
‫ככקים בבהיהם‪.‬ום‪.‬דהדבר שכלעשר אוהוק שעשההקב"ה‪.‬‬
‫כלם היו מתוך יד החזקה [ר‪ ],‬ויד ההיא התגברה על‬
‫כל אותן הפדרנית של השר שלהם‪ .‬כדי לבלגל את‬
‫רעתם‪ .‬ולא היו יודעים לעשות דבר‪:‬‬

‫פ‬

‫זזיי';ז‬

‫*‬
‫ןעש?זיי‪,‬ש'‪':,‬ש;‪:‬ל‪%‬‬
‫‪':‬י!‪5‬ויי=" מיעי‪:‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫"‬
‫ל;י "ו'‬

‫‪%‬קנ‪,:%‬שז‪"-‬ין‪:‬י‪,‬הם‬
‫םנט"‬

‫‪)7‬דיב‬
‫ן אהרן‬
‫אתתהידוושערלצהמימוינתכמלצארהיםהאורתעץלמההםצ‪.‬פרודהעי‪.‬ו י)דיבט ‪6‬סרן הת ידו ט( ת'יוי נוגריס ותע‪ 5‬ס‪5‬פרדט‪.‬‬
‫אחת הי‬
‫"‪ .‬ונת'ג וגתווו‪.‬ך‪1‬גי‪11‬יות‪.‬ך‪.‬‬
‫בלםמוסריםעצמםלמותבאש‪.‬שכהיביבתנוריךיבוסשמאהרותיך‪ .‬נ‪,‬מ תסיין נוהיוו(";‬

‫מר"מן טקומות ה) ‪,‬גע‪ ',‬ג*‪ 7‬ג) ‪ 47‬גט‪ .‬ג) יחוק"ג ג"ט ד) דף גע‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫ייי‬

‫זקזד?ר‬

‫ףי‪:‬י‪,‬ןש"‪1‬לןשען‪1‬ךל'‪:‬ג‪:‬י"‪"13::)1:2‬‬

‫םקזכ‬
‫ז‪"ú‬ג‬
‫‪"1‬ג‬

‫‪ñ‬ז‬

‫‪ú‬ג‪6ú‬‬

‫כו‪¢‬ו‬

‫הסה‪¢‬‬

‫‪í‬‬
‫"‬
‫"‪¢ú‬ז ‪ñ.‬יג ‪"ú)6‬ג‪63‬דזי‬

‫זי‪ú‬ג‪ ñ‬ז‪ú‬ג‪5‬ג"דז‬
‫(‪ñ‬ז (‪5ú‬ז"ג ╞ץ"(גכ‬

‫(‪¢‬זג‪. ñ‬‬

‫("‪ñ‬ח ד‪"6 5‬ג'דזכ ףז‪╞¢‬ץ‪:‬גכ "גיף‪ú‬י‪ñ5‬ז ץ"(גכ("‪:‬‬
‫" ז"ס(גכ‬
‫(‬
‫" ÷‪ú‬ג‪ í‬ז"(גכ"‬
‫‪ 6‬ף‪╞3‬ז ‪.‬‬
‫‪'4ú‬‬
‫‪ 6‬ג‪÷ú‬ג‪í‬‬
‫‪5‬‬
‫י‪ú‬דז‪1 "¢‬‬
‫" ז‪÷3úú‬ץגכ‬
‫÷ זדף÷ז‬
‫‪,‬ץ"(גכ ‪3‬ך ד‪ú0‬‬
‫╨‪ñú‬דחג"ג‪ñ‬ז ‪ñ‬ז‪ ñ‬י‪ú‬דז‪"¢‬‬
‫ל‪ú‬ז (חגד‪5‬‬
‫כ‬
‫ג‬
‫י‬
‫"‬
‫‪ú‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫ז‬
‫ץז‪¢‬י╞‪:‬ץ‪╨ñ‬חג"‬
‫"‬
‫"‪¢‬דגכף‪"ú‬‬
‫ז‪╞÷¢‬כ‬
‫ז‬
‫‪ú‬גי? ‪ññ‬‬
‫ל‬
‫"‬
‫י‪ú‬ץגג‪ñ‬ז‬
‫"‪¢╞ñú‬‬
‫ץסג÷יד‬
‫גי זץ(ז‪¢ñ‬כ‪ú‬ץ‪ú‬ט‪ñ‬ג"ז‪ ¢‬ף‪¢‬ץ‪50‬ף‪╞¢‬ףג‪ ñ‬ז‪ 1(í‬ז╨"‪ú 1‬י‪ñ5‬זט‬
‫זיח╞‪ñú ¢‬ייט‬
‫ג ‪ú‬כ÷╞ח"‪ñ‬‬
‫ץ(ח‬
‫" זץ╞‬
‫ט(÷‬
‫זג‪ú‬ג‪ ¢‬חי‪ñ5‬ז ‪ñ5‬זג ‪ñ‬חג‪ ñ‬כג ‪"60(6‬ג‪ñ‬זחי‪"¢‬‬
‫ץ(÷‪ñ╞ 6‬ז‬
‫" ף÷ג╞ ץג‪╞3‬גכ ג‪3‬דג ד‪6ñ‬‬
‫‪¢ ñú‬ץיכגכ ‪.‬‬
‫╞"‪ú‬דךגי‪( ñ¢ñ ú‬דיג‪ú¢ ñ‬ס ("ז‪ú‬דגכ‬
‫ד‬
‫) ף‪¢‬ץ‪ñ6ú╞÷ ñ‬‬

‫‪1‬‬

‫ז‪5‬גג‪¢‬ז‬

‫ל‬
‫ד‬

‫‪5ñ‬ג÷‬
‫‪ñ‬‬
‫ז‬
‫‪ñ‬‬

‫‪ññ‬ג‪6‬‬

‫ץ‪,ú‬‬
‫גגזי‬
‫‪"ñ‬‬
‫÷י‬

‫‪5‬ץ‪ñ¢‬ג‪ñ‬‬

‫‪0‬‬
‫÷ (‬
‫‪5ñ‬ג‬

‫╞ץ‪ú‬ג‪ñ‬‬

‫לגזג‬

‫╞ץ‪╞3‬זי‪¢╞6‬ג‪ñ‬גגז÷ד"‬

‫╞‬
‫ף‬

‫םקזכ‬

‫‪5‬‬
‫י‬
‫ץ‪ñ¢‬ג‪ñ‬‬

‫‪5‬‬
‫ץ‬

‫‪ñ¢‬ג‪ñ‬‬

‫( ‪(ú‬י"‬
‫ץחג‪. 0‬י‬
‫‪1101‬‬

‫‪ññ‬ג" ╞גז÷ד" ‪5ú‬גג‪5 "¢‬גז‪. "¢‬‬

‫‪.65ú‬‬
‫‪3‬די‪í‬י‬
‫‪,‬ז‬
‫'ג‬

‫סה‪"ú‬‬

‫‪6‬‬
‫‪5‬‬

‫זד╞‬

‫ךה‪5‬גכ"‪¢ú3‬ג‪ñ‬‬

‫דג÷ז‪ú¢‬ג‪.ñ‬‬

‫ט‬
‫ג‬

‫÷ז╞ק‬

‫‪2‬‬
‫‪7‬‬

‫זלה הגז וגל‪¢‬ג‪, .í‬‬
‫) ‪á‬ו╨ז‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ג‬
‫ו‬
‫‪í‬‬
‫זו‪ú í‬קום ו‬
‫ז‬
‫╨‬
‫÷וםו ק╨י╨‪ñ‬ז‬
‫וזה‬
‫םוק זהגיז‬
‫כ הפף‪╞¢‬ץג‪.í‬‬
‫םוק‬
‫‪╨úá‬ז‪ ¢‬זם‬
‫ה הגז ץזקג‪.í‬‬
‫ו ך‪ú‬ז‪ .‬זוםה ק‪úñ‬ז ל‬
‫ה‬
‫הםח‪╨úá í‬ז‪╨ ¢‬י╨‪ñ‬ז ‪úá‬זט הםח‪ í‬זהגז ל‪÷áú‬ץג‪ .í‬יזק‬
‫גה‬
‫הו‬
‫גפ‬

‫ם‬
‫י‬

‫‪á‬וק‬

‫כ‬
‫י‬

‫ז‪ú‬גפגו╨ז ם‪¢‬סגה‪.‬‬

‫ז‪á‬לג‪í‬‬

‫םלפ‪¢‬ג‪í‬‬

‫הגה‬

‫‪í‬‬
‫ם‬
‫י‬

‫ק╨‪á‬ד‪.ñ‬‬

‫ה‬
‫ס‬
‫‪á‬‬

‫כ‬
‫הםח‪ .í‬זהק‪¢‬גפההף‪ ú‬ץםק‪ñ‬םח‪íú‬זוח‪╨¢‬גה‪í‬ףט ז╨‪á‬םםפץףה‪╞¢‬ץג‪áí‬הםח‪.áí‬לץגהי‪í‬ק‪.‬ויםזז‪╞÷¢‬זי‬
‫ל╞‪í‬‬

‫‪ñ‬הים‪.‬‬

‫ז ק‬
‫╞‬
‫‪ í‬ץ‬
‫ז÷‪¢÷¢‬‬
‫הלפ‪¢‬ג‪ .í‬ז‬
‫ה הג' ÷קה םה‪í‬‬
‫ו ז‪¢‬וה‬
‫ז‬
‫‪á‬‬
‫זק‪ Σ¢‬הגוס‪ ¢‬פף‪╞¢‬ץג‪ í‬זץםז ז‪á‬וז ‪áá‬גהט‬
‫ם ‪ñ‬ל‪ú‬ט‪ .‬ף‪¢‬ץה ╨ם÷ה ם‪¢‬ו‪,‬ךז╨ה ך‪á‬ם‪í‬‬
‫ז‪á‬ח╞‪ñ ¢‬קי‪á‬טי‪ú‬ג‪á‬זץ‬
‫‪ í‬זץ╞‬
‫כ הץסם‬
‫זגז‪ú‬ם לים‪ .í‬גהג ק‪ í‬הוםהג‪ í‬ל‪á‬ז‪¢‬ט ל‬
‫‪í‬‬
‫ה‬
‫ק‬
‫הץגם‪í‬‬
‫ץזקג‪í‬‬
‫‪ .‬קהזו ףז÷╞ לץקג הו╨קג‪í‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה ק‪¢‬ה‬
‫ה‬
‫ץ‬
‫‪¢‬‬
‫ף‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ק‬
‫ו‬
‫‪¢‬‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ז‬
‫ג‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ו םוזל╨ג‪í‬‬
‫╨ם÷ח‬
‫זפגג‪¢‬ז ‪ñú‬ז╨ה קםהיוק‪á¢‬ח╞‪¢‬ז ופם לל‪ú‬ז ץ‬
‫ו‬
‫ם÷‪¢‬היג‪ú‬ם‪ .‬ם‬
‫╨חה ╞ץ‪ú‬ז ץ╞ קץקג הךז╨‪ ú‬ק‪¢‬ה ‪á‬ח÷ג÷‪ ú‬ץ‪Σ‬‬
‫‪ .‬זיוק‪¢‬‬
‫ץםה ץ‬
‫ט ק‪á‬ו וח‪¢‬גז‬
‫ם ךך‪ú‬ז הץםה ה‪ñú‬ז╨ה ץלז‪ñ .‬ם‬
‫ז זחז÷‬
‫הגה ‪¢‬זוה וז‪ú‬ה ה‪ú‬ל'╨ה ‪ñ‬פגג‪á ú¢‬פג‪¢‬ה‪ .‬ז‪á‬ו ם‬
‫‪ñ‬סה‪ .‬זיוק‪ ¢‬ץםה ץ‬
‫כ הפז‪¢‬ה הסוה‪.‬‬
‫ם לך‪ú‬ז הגה ╨ה╨ה ‪ñ‬‬

‫ם‬
‫י‬
‫‪á‬‬

‫)‬
‫י‬

‫זים‬

‫ג‬
‫י‬
‫י╞גלגכ‪ .‬ז‬
‫" ג‪ú‬ג‪¢‬‬
‫ט הלםט‬
‫י‬
‫ג‬
‫ף‬
‫ם‬
‫ז╞‬
‫?"‬
‫‪ññ‬‬
‫‪ .‬י‪ñ‬‬
‫" זיל)‪¢-‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪ñ‬‬
‫‪ú‬‬
‫"‬
‫"‬
‫(‬
‫י‬
‫‪ú‬‬
‫י ז‪á‬ח╞‪¢‬‬
‫י‬
‫‪ñ‬‬
‫כ גהץ‪ñ ¢‬הים‪' ,‬כק"‬
‫"‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪ú‬‬
‫ה‬
‫÷‬
‫ם‬
‫╨‬
‫÷גי‪ ¢ú‬זייג‪ ú‬ץיגג‪ ¢‬זיץלט זיי‪ñ5‬ז ךקי‪á‬ט זץם לך‪ú‬ט‪ .‬זוחי‬
‫("יחד‪':‬כד‪:‬טי‬
‫"‬
‫((‬
‫טזץ‪ 5‬חץ‪ú‬ט "ז‬
‫וי ז‪áá‬ג‪ ú‬ץ‪╞á‬גט ז‪á‬ץלט‪ .‬ז‪á‬ים‪í‬‬
‫" (ג‪ñ‬‬
‫ץ‬
‫‪¢‬יג‬
‫(‬
‫‪ú‬‬
‫ז ‪á‬ם‪╞á‬ז‬
‫‪á¢‬ג ו‪á‬ו ול‪¢‬‬
‫‪ú6‬ג םו י‪ú‬ז‪ á‬ץם ךל‪ íú‬וםו ם‬
‫( ‪ú‬ך‪ñú‬‬
‫חח‪ú:‬יט הץםה ה÷‪"á‬ה ץ‬
‫÷י"‪ñ‬י‪ú‬גי‪ ÷'5ñ‬ץ( ף‪¢‬ץ‪" ñ‬גדזכ ךז‪╞¢‬ץיד(גלז"╞ג‪ñ5÷╞ ñ‬זכ‪5‬‬
‫י‬
‫""‬
‫ם ף‪¢‬ץה ‪ú‬ו הפף‪╞¢‬ץג‪ í‬ק÷זםל וגכ לקהיט‬
‫ג‬
‫"‬
‫(‬
‫ז‬
‫(÷י"‪÷ ñ‬‬
‫ז ו╨קג‬
‫ג‬
‫ץך‪ í‬זםגםה לםק‪á‬ח םח÷‪"á‬ה‪ .‬זםו ס‬
‫ז‬
‫‪ñ‬‬
‫‪3 0‬קד‬
‫‪5ñ‬ג÷‬

‫!‬
‫ה‬
‫ד‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫╞גי'( ‪5‬חי‪ú‬ץג‬

‫(ץ‪ñ¢‬ג‪ñ‬‬

‫‪0‬‬
‫ז‬
‫‪0‬‬

‫(‪¢‬‬
‫÷ד‬
‫÷‪ú‬‬
‫זי‬
‫‪ñ‬גז‪ñ‬כ‬

‫‪1‬ג‬
‫‪¢‬‬
‫‪ñ1‬‬
‫"י‬
‫ג‪ñ‬‬
‫(‬
‫פ‬
‫‪1‬‬
‫"‪ú‬חי‪¢" ú5‬ץ‪6‬‬
‫‪ñ‬‬
‫‪ó‬ג‬
‫"‪¢‬‬
‫(‪¢‬זץ‪ 65‬לס‪6‬ז‬
‫‪1‬‬
‫חז‪6 6¢ñ‬‬
‫ס ‪656‬‬
‫‪%‬‬
‫ג ‪ñ‬ג‪ ú‬גזגד‪ñ‬י‬
‫כז‪,‬ס(‬
‫‪╨ú ñ‬ז ╨סץ‪. "ñ‬‬
‫╨‬
‫י‬
‫"‬
‫ג זך‪¢‬ץ‪ñ‬ג‬
‫זד‪÷ñ‬גכ‬
‫"‬
‫ג ג‪ñ‬זז ‪úú‬חדץג (‪3¢÷ú‬‬
‫‪.‬ץ‬
‫‪÷5‬ץ‪ú‬‬
‫ץ╨‬
‫÷‪ú‬‬
‫"‬
‫~‬
‫י?‪1‬‬
‫" י‪6‬כץ‪6‬‬
‫‪ ú‬ג╞ז‬
‫ט‬
‫ג‬
‫ז‬
‫╨) ╞גי‬
‫כ ז‪ñú‬ג‬
‫ךף‪¢"ñ ¢‬‬
‫כ ‪6‬‬
‫ך ‪6‬י‪¢‬‬
‫י‪ú‬ץ‪ñ‬ז‬
‫‪¢╞ñ‬ג‪ .‬ז‪ú‬דגג‪ñ‬ז‬

‫‪á‬גיזם‪ ú‬ם‪ñ‬ף‪ ¢‬סה םסה‬
‫‪ .‬זךה‪╨ í‬קחהה ╞ו‪ .Σ¢‬זל÷סם‪í‬‬
‫ו ג╨ם‪.‬‬
‫ה‪╨ú‬ז÷זה גהגם╞ג‪úñ í‬ג‪ .í‬זו‪ í‬הקום ל╞גץ ם‬
‫ם וז ו‪á‬כ םה‪¢‬גד וח‪.ú‬‬
‫םה‪ .í╨¢‬וםו ו‪ í‬ה‪¢‬ג‪ í‬וגק ל÷‬

‫הגג‬

‫╨‪÷áú‬ץה זגפוז‬
‫‪á‬ו‪,Σ¢‬‬

‫ל‪ ú‬ט יץגה‪ .‬זהםיז‬

‫ק‬
‫לל╨ה‬
‫ץ╞ קהגז ╨ל╨ץג‪í‬‬

‫ג╨÷‪¢‬ג‬

‫‪:í‬‬
‫לם÷‪ á¢‬םה‬

‫כ וה‪¢‬כ‬
‫╨) טגף‬
‫ף‪¢‬ג קפ‪.‬ךח‬
‫הי╨‬
‫‪ú‬‬
‫"‬
‫‪á í‬ו‪ í¢‬ז‪áá‬הלה‪'á .‬ו ז‪¢‬וה‬
‫הללז╨ה קםךץם‬
‫ג ‪úú‬דח ז"ס╞‪¢‬ץ ך(‪ñ‬‬
‫כ‬
‫‪á‬ו‪ñ .Σ¢‬‬
‫‪5'ú6¢‬ג╞‪ú‬‬
‫ה הלקףגץ ץ‪4‬גה הסו ‪á‬ו‪.‬‬
‫╞‪5‬ףץחגג(זג‪ 6‬זםגגזם‪ 6ú‬לסג ‪ñ‬יץ‪÷¢ ñ‬גץגכ "ג‪ñ‬זץי╞ זהי‪ 4‬הזו י‬
‫זיד‬
‫" ‪ñ‬ז‪ñ‬‬
‫ח קםךץםה‪ .‬ג‪.á‬ו ז‪¢‬וה ק‪á‬ץה ‪÷¢‬גץג‪ í‬ץ'ךה‬
‫י╞ךגזכ‬
‫י"‪ ñ‬י╨זגד‪╞6‬‬
‫" ‪ñ‬יך‪ ñ‬ה‪¢‬ץ"‬
‫כ ז‪6‬גלכ ‪ú‬לגגזגכ טץ‪ú‬ף‪:¢‬כ‬
‫÷ יד‪,‬ז‬
‫÷' ‪÷¢‬גץגכ (ץג(‬
‫' ‪ú‬לז‪ú‬ג ‪¢6‬ץ‪5 6‬ךג‪]÷ú[ 65‬‬
‫" ס‬
‫יס‬
‫ה‪ .í‬ס' ‪¢‬ץגץג‪ í‬םלץםה‪ .‬ס' ╨‪á‬זםזטהו‪¢‬גכ םלץ‬
‫םה ╨‪]÷ú‬‬
‫" (‪úú‬‬
‫‪ñ‬‬
‫ס‬
‫' ‪÷¢‬גץגכ ‪11‬‬
‫" ‪úú‬ף‪ñ¢‬כ ס‪¢‬דגכ ס‬
‫' ‪÷ú‬גגג‬
‫ה םלךה ╨ף‪¢‬קג‪ í‬ך╞‪¢‬דזז‪ .ú‬ס‬
‫זזד‬
‫י╞גי‪ú‬גגד‬
‫' ‪÷¢‬גץג‪, í‬ס' ╨‪á‬זםז÷‬
‫כ סיגו‪¢‬ז הח‪¢á‬ג‪á í‬ץ╨גכ ס' ו*פזה קהכ‬
‫╞‪ñ‬גם‪í‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ג‪Σ‬‬
‫ך‪¢‬‬
‫ג ז‪ú÷'6 6ñ‬ז‪ ñ‬לי‪¢‬ג‪3 6‬ס' ח‪¢‬ץגכ ד‪ñ‬ס‪:ñ‬ח י‪¢‬ו‬
‫"‪6‬‬
‫‪ñ‬ץ‬
‫י‪¢‬‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫‪ú‬‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ג‪ú‬‬
‫קז‬
‫' ד‪á‬זםזה גו‪Σ¢‬יל╞*ד‬
‫לץםה‬
‫"‬
‫╞‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫ג‬
‫÷‬
‫ז‬
‫(‬
‫‪ 6‬ץ‬
‫‪5‬ץג‪"5‬‬
‫ז [ל‪]ñ‬‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ז םךץםה ל‬
‫' ‪ú‬ל‪ú1‬ג‬
‫ס‬
‫[‪]ñú‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫(ץל‪¢‬‬
‫ק‪¢‬ג‪í‬‬
‫זל╞‬
‫ד‬
‫(‬
‫זלג╨זכ ל‪ú‬ף‬
‫ל‪ñ¢ñú‬‬
‫כ (ץ' ‪ú‬לדכ‬
‫"‬
‫ץ‬
‫‪¢‬‬
‫"‬
‫ט‬
‫ל‬
‫( וח╞ גוח‪ú╨ ¢‬ק‪á‬חץ‪5‬ג÷‪ í‬םץק‪ . ¢‬זה‪╨ í‬ף‪¢¢‬ג‪ í‬םץ'‬
‫וזףז‪ .ú‬זוםז הו‪¢‬פג‪ ú‬קה‬
‫╞‪-ú‬דכ ץ‬
‫ם‬
‫‪ú‬ח'‪-‬ח ה‪ññ‬ז╨ג‪ í‬ץ‬
‫‪ñ 5‬יץגכ ץחגכ ז?‪ñ‬ג"‬
‫כ ╨‪'á‬ג‪ú.‬‬
‫ם גק‪¢‬ו‪.4‬‬
‫ץ‬
‫‪¢‬‬
‫"‬
‫(‬
‫ץ‪ í‬זץ‪ í‬לז‪áá‬ז‪ ú‬םו‪ Σ¢‬ג÷‪¢‬גקה ק‬
‫╞י( ץ‪"ú‬‬
‫ל‬
‫ץ‬
‫ז‬
‫"‬
‫ץ‬
‫‪¢‬‬
‫"‬
‫‪5"¢‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫" ÷╞ג÷" ט‬
‫" ‪ñ‬ח‪6¢‬‬
‫"‬
‫י‪¢‬‬
‫‪á‬‬
‫‪( 3‬‬
‫‪ñ‬‬
‫‪¢‬‬
‫‪ . ñ‬זץל‬
‫"ה‬
‫קג‬
‫לק‬
‫יץ‬
‫‪ .‬ז‬
‫לץ‪ú‬ז ‪(ñ(ñ‬זז‪ññ ñ‬ג‪╨ ñ‬יז‪¢‬ג‪ñ í‬יג‬
‫" ה╨ה לך‪ú‬ז קםקםלה קקג‪ í‬ק‪á‬ץג‪á╨í‬ז‪¢‬ג‪áñ í‬ג‪ á‬םה‬
‫╨‬
‫י‬
‫ה‪ñ‬ג‪áá‬ג‪ í‬םוג‪╞÷╞ Σ‬זקה‪.‬‬
‫‪ ñ‬לג‪"5ú‬ל]‬
‫╞(‪úú‬ד ז‪"ú‬ל ÷‬
‫ם‬
‫‪á‬חזי‪í‬סח ╨ץהזםולג‪í‬םל[ץ‪],‬םה‪.‬זה‪ í‬זי‬
‫╞‬
‫י‬
‫‪í‬לגזכ ז‬
‫ז╞""‬
‫"‬
‫ז‬
‫‪ñ‬‬
‫ה םלךה‪ .‬ז‪á‬גו ז‪¢‬וה סו‪ú‬‬
‫‪ú‬לז‪╞ 6ú‬ל‪ú╞ "÷(1‬ד‪"¢‬ג‬
‫הו‪ Σ¢‬ד‪á‬זם חם‬
‫" ‪16‬יגך‬
‫ז‪ú‬ד‬
‫÷ לפ‪¢‬ג‪á .í‬סלכ ההזו הזקגך ה÷ד"ה ופ‪á‬ץ‬
‫ץ‪ñ‬‬
‫(ג‬
‫"ג‬
‫╞‬
‫‪6‬זכ קםז‪ .‬ז╨זם╞ז קםהז‪á‬ג וק ‪á‬ד‪á‬זם ההזו‬
‫גד‬
‫י‪ññ‬ז‪ú6‬לזל‪ 6‬ז"‪'ú‬י‪:‬ז÷ד"‪6╨5" ñ‬ץ‬
‫‪ 6‬ז"‪ú‬ג(ג╞ז ץף‪ñ‬ג‪¢‬גכ ‪ññ3‬ז‪6‬‬
‫‪ .‬ז╨הג‪á‬קז‬
‫וזהכ‬
‫‪¢‬‬

‫י‪¢,‬ף‪,‬‬

‫ו‬
‫ג‬
‫‪ ú‬ג╞ז ‪á‬לךהז ז‬
‫ט ו‬
‫‪ ú‬ץף‪ ¢‬הו‪ Σ¢‬ז‪ú‬הג‬

‫ם‬
‫י‬

‫÷‬
‫ף‬
‫‪á‬‬

‫ם‬
‫י‬

‫ך " "‬
‫י‬

‫ל‬
‫ג‬
‫כ‬
‫זסץ‪ú‬כגו╨‪ú1",,‬ג"(‪,4‬חי(‪╨á 1‬ג" ‪67‬גטוכץ‪ 6‬ג‪ú‬גג╨"י(ץ‬
‫╞‪¢ñ6‬כ‬

‫יו*וה‬

‫‪ñ‬‬
‫ז‬
‫‪ñ‬‬

‫‪ú‬לג‪.‬‬

‫ך÷זלז‪ú‬‬

‫)‬
‫‪6‬‬

‫‪ñ',ú‬‬

‫כ‬
‫ג‬
‫╨‬
‫י‬

‫‪1"ñ‬‬

‫‪.‬‬
‫) ז‪5 ó‬‬
‫י‬

‫‪ñ‬ז?‬

‫כ‪"5‬לס‪06‬‬
‫"‪¢ñ‬‬
‫‪ó‬‬
‫) ╞‬
‫╨‬

‫‪úú‬ג‪.‬‬

‫ם‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬

‫ם‬
‫י‬

‫‪4‬‬
‫י‬
‫ךלג‪ .í‬ז‬

‫ג‪÷¢‬‬
‫קפךח ללג‪ í‬קהגג‬
‫לץף‪ ¢‬הו‪ .Σ¢‬זה‪¢‬ג ╨וך‪ ¢‬קו╞‪¢‬כ‬

‫ה╨‪á‬זםג‪ í‬הל‪╨.¢‬יג‪í‬‬
‫╨ז‪á‬ץג‪ í‬ו‬
‫ס םךךה‬
‫ז‬
‫ק‬
‫ץ‬
‫╨‬
‫ה וז‪ .íú‬ו‪á‬ם י╨ג‬
‫‪áí‬ק‪á‬גם‬
‫הגה לי‬

‫ה‬
‫ס‬

‫הגה‬

‫‪5‬‬

‫ו‪¢¢‬כ‪.‬‬

‫י‪á‬‬
‫הםה‪¢‬וז‪ú‬‬

‫י╞ג‬

‫ג‬
‫ס‬
‫ז הסה‪¢‬‬

‫' ‪÷¢‬גץגכ הגג‪ 1,‬הז' ‪ñ‬ףג‪¢‬ז‪ ú‬ק‬
‫הגג‪:‬ז ל‪ú¢‬‬
‫ם ץםלו ╞╞יז‪¢‬ו הלקףגץג‪ í‬קףץ גו‪ Σ¢‬ה;*ז‪:‬ה‬
‫]ל‪ú‬כ ז‬
‫ק‬
‫ל ה"קל' ג‬
‫קם‬
‫חג÷ הו‪'¢‬כ ‪'÷¢‬ד‬
‫ה הגג╨ז הז' ‪ñ‬ףג‪¢‬ז‪ ú‬קםה‪ .‬זי╞לגזכ ס‬
‫ה ‪á‬ץז‪ í4‬הץקגה ץזם‬
‫]‬
‫ץ‬
‫‬‫‪,‬‬
‫‪ú‬‬
‫ץ‬
‫╞‬
‫' ח‪÷,‬ג‪í‬‬
‫ם ה‪ú‬ח"÷ג‪¢: ú‬ז‪ ¢‬הו‪ Σ¢‬םס‬
‫חדל' ה"ץו‪-,‬ףגו‬
‫םףג‬
‫÷ הו‪:Σ¢‬‬
‫ם‬
‫םוז‪ú‬ז ח‬
‫ד‬
‫םה‪:‬זדהפג‪ ¢‬ץהפף╨ג זפג‪ ¢‬ה╞‪¢‬ז‪í‬ג ;‪,‬‬
‫קד‬
‫ם וח‪ú‬‬
‫וזז‪:‬ך‪-‬םגו ולץ‪¢‬ג÷ו זץזט ‪ú 'á‬ם÷ג‪ í‬ק‬
‫"‬
‫]*‬

‫ם‬
‫י‬
‫ם‬

‫הלם‪á‬ז‪ú‬‬

‫ץגלו‬

‫‪,'í‬ח‪¢‬‬
‫קה‪í‬‬

‫יזםם‪ú‬‬

‫╞╨ז÷‪á‬ו ‪úá‬זט ס‬
‫' ‪ú‬הזלגכ‬
‫‪ú‬דו ‪¢‬ק)ץ‬
‫קץ‪╞' 4‬ז‬

‫ו"ו‬

‫ץק‪:¢‬‬

‫וף‪-‬ג÷ו‬

‫וג‪¢‬ז"ו‬

‫לשון קדדש‬

‫‪28‬‬

‫ןארא‬

‫לשרן הוהר‬

‫לרראית שימינו של רקב"ה משברת השונאים‪ .‬כם'ש (‪6‬קז‪6‬ס‬
‫דקכ"ס תכר‬
‫ן קכ"ס‬
‫זירת‬
‫ג"‪6‬ייכ‬
‫‪,‬ויי‬
‫ין‬
‫ט‬
‫ימינך ה' הרעץאויב‪ .‬כרמיון זהעתיד הקב"ה להביא על 'ו!י‪:‬ך ס' ת‬
‫יג‬
‫העיר רומא הנדילה‪ .‬שכהיב ")ינהפבו נחליהל;פת ועפרה ע( ררויי ר‪3‬ס? רככ‬
‫" עיססו נהל'ס לוסת ומפ‪-‬ס‬
‫י‪3‬‬
‫גי‬
‫ת‬
‫"וע‪ 5‬כ‪ 5‬עפר סהרן סי? כניס ‪3‬כ‪ 3‬י‪,‬גריס‪:‬‬
‫ת‬‫לנפ‪-‬יה‪.‬וע"כ כלעפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים‪( :‬נפ‪-‬ק‬
‫‪:‬ת‬
‫ךיע;ם ה' כן ייבא ערב כבר ביתה פרעה‪ .‬מהו ערב‬
‫טרנ כנז כית?‬
‫' טר‪.3‬‬
‫ס‪ ,‬כן‬
‫"יססרע?‪ ,‬ט"‬
‫‪4‬א‬
‫"‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫כ‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ק‪-‬כיביא‪ .‬כמש"כ ובנדכלאים‪ .‬ערב‪.‬ג‪ .‬שדך‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ט‬
‫כדך‬
‫"י"‬
‫הזרע כלאים‪ .‬מינים הרבח במפולת יד‪ .‬ב‪.‬א וראה כמה הזרט כ("'ס‪ .‬זי‪:‬יןכסמ‬
‫ן כ"רז!ות 'ז"‪ ,‬הח מזי כי!ס‬
‫וה‬
‫ני‬
‫ן קכ"ס‬
‫‪.‬‬
‫חילות נתעוררו למעלדביחד‪ .‬ובלבל אזהם הקב"ה ביחד‪ .‬מי‪'5‬ן "תערו (ני(ה כהן וכ(כ( (י‬
‫וכ( ‪'6‬נוןכהגן‬
‫מ'('י?ו‬
‫"רן‬
‫כו‬
‫כדי לבלבל כחותיהם ההזקים למעלה‪ .‬וכל אוהן הגבירית כנין‬
‫‪5‬ע‬
‫ו'ס(" ר‪6‬ריס יד'ס ט(ייסו‬
‫פד‬
‫תקיח‬
‫"‪ 6‬ס‬
‫ככ‬
‫שעשה הקג"ה במצרים ביד אחההיה‪ .‬שהריםידו עליהם ךעכד(ק‬
‫‪5‬כ"‪5‬ס"כט‪5‬ריס כידה‬
‫למעלה ילמטה‪ .‬ומשם נאבדה רכמת מצרים‪ .‬שנתיב (ט'(ח‬
‫וטקטן התחכ‪7.‬ת הכטקת ד‪,‬ץ‪:‬ריס דכתיכ‬
‫תס‬
‫וך‬
‫ג) ואבדה חבמת חכמיו ובינת נבוגיו המההר‪ .‬וביא זראה נ) ו"כ‬
‫ק" מכטת הכטיו וכיגת ככוגיו תסתקר ות‪ 6‬הזי‬

‫‪ .‬ריעש‬

‫ז"‬

‫ןד"‬
‫‪.‬‬

‫(כ‪:‬וין‪.‬‬

‫"‬
‫(היכידק"‬
‫ה?‬

‫"רן‬

‫‪"3‬‬

‫ן‬

‫'‬

‫בתובנ)ונכככהי מצריםבסצרים‪ .‬מצריםשלמעלה במצרים כקיכ נ) ‪1‬טכסכת' ט‪5‬ריס ‪-3‬נריס ‪5-‬ריס‬
‫דלעיל"‬
‫שלמטה‪ .‬לפי '‪2‬אוהן הכחזת שלמעלה סמונים ע‪ 4‬החי‪14‬ת‬
‫ק‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫שלמטה ונתערבו כלם‪ .‬נתערגולמעלה‪ .‬שלאיכלוהמצרים‬
‫ז‬
‫‪'6‬‬‫לההקשר בכשופיםבאוהןהמקימוקשהיו מהקשרים בחחלה‪.‬‬
‫שהרי נתבלבלו[‪ ],:‬וע"כ הביא עליהם ערוב‪ .‬חיות רעות‬
‫~;ן ‪.‬‬
‫‪"77‬‬
‫ען"‬
‫מעזרבבים זה בזה‪:‬‬
‫‪)7‬ךתנה ה' הויה במקנך אשר בשדה‪ .‬שלש מיהית ד] וקבה 'ד ס' סויס נטקכך ‪6‬כר ככדס חלת תוחני‬
‫היה בבהמוה‪ .‬אחה דבר‪. .‬אחת אותן שדיג‬
‫סיו ככעירי הד זכר‪ .‬והז היג!ן זקסי‪5‬‬
‫הביד‪ .‬ואחת שהומתו בכזרי הבהמיה‪ .‬ומה היתה המיהה כרז‪ .‬והד‬
‫ן כוכרי זכעירי‪ .‬וטס סוס ז!ותנה‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫ר ככדס‬
‫כת'כ סכ? יז ס' סויסכתקגך"ס‬
‫שלהן‪ .‬אלאה כהזב הנהיד ה'ה‪.‬יהבכקנך אשר בשדה‪ .‬די(?ין‬
‫ד ס'‬
‫לאריכהזב בכלםיד ה' אלאכאן‪ .‬אלא זו היא ‪6‬ייה' ככ‪((6‬ס"‬
‫" כת'כי‬
‫?ח‬
‫י‪5‬‬
‫מפני מה‬
‫ה‪5‬ח ‪?'6‬י‬
‫היד בחמשה אצבעות‬
‫החמש‪ .‬שהרי בהוחכללה כהוב אצבע אהלרהניםה 'סרי‪6‬ח ‪3‬ה'יסיככח?כ"(?גוכבחן ז?‪ 6‬כקד'!יוהכח(סככק"יג ‪6‬גכעז‬
‫"‪(6‬סיס‬
‫כל‬
‫היא‪.‬‬
‫אצבעות‪.‬‬
‫מטס‬
‫קע‪5‬‬
‫"‪5‬כעכ"‬
‫מין אחוכדא‪.‬ן וחמשה מיניםהיו‪ .‬שכהובאצבבסעיסויםאצבבעחמזרים זינה חדחככקךוחטכס ז'גיהן‪5‬כעסהיןי זכת'"כ‪5‬כעכ"‬
‫וס‬
‫סוסי‬
‫הנווריס‬
‫בגמ‪4‬ים בבקר ובצאן‪ .‬הרי חמשה כינים לחמש אצבעוה כנט(יכ‬
‫וכנ"ן‬
‫מטכסס'‪,‬יג'ן (חיוכס ה‪5‬כע"ן‬
‫שנקראזתיד‪ .‬לפיכך כהיב הנהיד ה' הויהעי‬
‫' דבר כבד זהקרין יז כנ'גי כךסס‬
‫סייס ונו'‬
‫"כס יז‬
‫ככד‬
‫י‬
‫מאד‪ .‬שהימתו מעצמם ונמצא‪ .‬מתים‪.‬בי יאחר ‪:‬לא ח"ד דסוי ויתים מגרו!ייסו וחסהכחו‬
‫כר‬
‫זה‬
‫כ‬
‫חזרי רמציים בחשיבה אלוהאיהי ת כמש נהפכו ‪.‬ררנו "סדרי ניגרה' היכ'ן "ת'ון ז!יס‪-‬הי‪-‬ה?דרו וק‪:-‬ן("‬
‫‪1‬‬
‫לכל הנשארית‪ ,‬ודב"ר נ‪-‬פך לבר"ד‪ .‬מיו בין ~ה ‪;4‬ה‪ .‬כ(‬
‫‪,‬היג'ן דהכתהך' ודכ"ר ‪?6‬דר (כר"ד ר‪6‬י כין ס‪6‬י (?הי‬
‫אלא ;ה בחולשות וזה בההנכרוה הריגו‪ .‬ושתי אלה ריו "‬
‫ן ?וו‬
‫( ך‪ 6‬כ‪':‬הית‪ 6‬וד‪ 6‬כהקיפ' דרוגז‪ 6‬ותרין ‪58‬י‬
‫ך‬
‫כ‬
‫ד‬
‫בכקים אהד בחמש אצכעוה‪ .‬בוא וראה דבר‪ .‬איו‬
‫ח‬
‫ת‬
‫מ‬
‫‬‫ה‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬הוין‬
‫הזי‬
‫בחילשוה‪ .‬מיתהבמניהה‪ .‬שמה‪ .‬מעצמם‪ .‬זסיו כ‪':‬ה!הח‬
‫האזהיוה‬
‫דסוווקנ‪:‬ז(תין טנרת'יסו‪.‬‬
‫תיקה‪:‬‬
‫מי‬
‫הב‬
‫שפ‬
‫ברד‪ .‬שנה‬
‫"‬
‫יאוקיווע בהגבורת היונז והרנ אה כלם‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כרד הת?דרו‬
‫יהה‬
‫תי‬
‫מף‬
‫יו‬
‫יק‬
‫גה‬
‫"וןככ‬

‫כ?‪:‬ריס‬

‫זזעת‪:‬‬
‫ג "‪'%:‬‬
‫‪;:.‬ענבן‪[:‬‬

‫ש'‬

‫יי‬

‫)"‬

‫"י‪6‬‬

‫רונז"‬

‫כ("‬

‫ס) דיך;זס ס' ‪6‬ת ‪3‬כ סרט? ו‪ 63‬כמע "ליסס ‪1‬נ‪.'1‬‬
‫ה"ר 'גהק ‪6‬ככהג‪ 6‬ט‪6‬ן דהתקיף (כיס‬
‫‪5‬נכי ""(קכ"? כפ‪-‬עס ("‬
‫"ר י‪,‬ס‬
‫'‪(6‬סיחין ועינ סכי‬
‫ר‬
‫כ‬
‫'‬
‫ד‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫כיו' ‪"5‬‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫"‬
‫‪ 1‬סכ'‪ .‬חי‪:‬ון‬
‫י‬
‫כ‬
‫ג‬
‫(‬
‫‪5‬נכי‬

‫ס) דידקזק ה' את לב פרעה ולא שמע אליהם וגי'‪.‬‬
‫א"ר יצחק לא מצינו מי שהקשה אה לבו‬
‫לפני הקב"ה כפרעה‪ .‬א"ריופי דוי נם סיחון וןת כך‬
‫היו‪ .‬א"ף לא כן‪ .‬הם לנגד ישראל ההנברו‪ .‬אבל לנגד‬
‫רוהם כמו שרקשה פרעה אתרוחולנגדו‪.‬‬
‫שההקיב'"הרולאאההבקכש‬
‫ליייםהגבייית שלו ולא הזר בהשובה‪ .‬א"ר‬
‫יהידה גשם ר' יצחק ניעה היה טחוכם מכל מכשפיי‪.‬‬
‫ן יזיען ‪6‬סתכ‪ .5‬וככ‪5‬‬
‫ובכל אוהן רכהרים ובנל איהןהידיעית הי'מסהכל‪.‬ובכל ובכ( ‪6‬י‪:‬ין כתרין וככ‪'" 5‬נו‬
‫צד שלהם לא ראה גאולהן של ישראל‪ .‬ולא היה הזלה‬
‫באחד מהם‪ .‬ועוד שהרי בכל הקשריס קשרעל ישראל[‪:‬כ] כהדתינייסו 'טו‪ 7‬זסח ככלסוקכירי קכרט(ייסו זיסר‪36‬ךינ]‬
‫ופרעה לא חשבשיש קשר אחר של השכינה שהוא מושל‬
‫על הכל‪ .‬וע"כ היה מחזק את לבו‪ .‬רבי אבא אמר לא ט( כ("‪ .‬וט"ז סוס ‪6‬תקיף ‪5‬ניס‪ .‬רני ‪6‬כ‪" 6‬ט‬
‫ר ‪65‬‬

‫שג"‪%‬ינע"י")‪:,4‬ע‪:‬עש‬

‫תטן‬

‫מראה טקומות ‪ )6‬יסט" ו'ד נ) יסט‪ 4‬ג'ס נ) ‪:‬ס ד) דף (‪ .6‬ס) נ‪(:‬ח ננ‪:‬‬

‫ול‬

‫ךיקזך‪:‬יי‬
‫יי‬

‫‪6‬תקז‬

‫ןג‪ ]6‬ש‪:‬ח‪4‬פו למעלה הממונים הכחות הפועלים למטה באר'ן ‪41‬א ידעו שמותם איך להשתמש בהם ענ] ככל כחות הטוטאה פעל‬
‫ועשה שלאיוכ‬
‫לולואשורראחל‪1‬לצאת סהנלורה אבל טסשלה העליוגה שהוא השם הו'"ה ב"ה היה מנטל כל התפעלות שלו והוצ'א*‬
‫טאפילה‬

‫לחירות‬

‫ישרן קירש‬

‫רארא‬

‫לשון הזהר‬

‫‪6‬תקיף (כ‪ 6‬ך‪0‬רעס ‪ 6(6‬כיו‪ 6‬וח ‪-‬כן ?י? ‪-6‬ר נוסס כס‬
‫‪6‬נור ס' ל‪ 6‬נו(ס נויוס ‪6‬תקיף (כיס סס*ן ויהזק ס' ‪6‬ת‬
‫(כ כרעס ךס‪ 6‬ככ( הכיותק ז'('ס (‬
‫‪ ,‬חכתכח דסיו‪6‬‬
‫ס('ע כ‪6‬רע‪ .6‬וע"ד חנור נ!' ס' וגו'‪ .‬ו(כתר חנור ס'‬
‫סנן'ק ‪"6‬ר 'וס' (כתר ‪6‬יור מע‪6‬ת' ‪5‬ס'‪ .‬ססו‪ 6‬פונו‪ 6‬ך‪6‬יור‬
‫ך‪6 6‬מר ך‪6‬‬
‫‪ )8‬דתיףיא מת ךנו ס' תענךי פרטס סג'ס וגו' ‪*6‬ר הייה‬
‫ךגפקו יכי‪(6‬‬
‫ק ‪6(6‬‬
‫‪6‬יוכ "(‬
‫יכ' כ( ‪6‬כ‬
‫נח‬
‫זי‬
‫ס‬
‫ונ"בוין‪ .‬תס ירסע‬
‫מנוגייס ‪6‬נור ‪"6‬כ ‪ '6‬ס‬
‫י ס'‪6‬כר הכייע‬
‫?יח ‪-‬ג(? פרעס ‪6‬הקיף ‪3‬סו כיכר‪(6‬והיוריו‬
‫כק'(ו והנ‪6 6( 6‬תקיסגח כסו ו(‪ 6‬עכיךג‪ 6‬יויךי תס ורסע‬
‫סומ רכ(?‪ .‬סס"ן סירח הת דכר ס' נועכךי סרעס ך‪6‬‬
‫‪6‬יו‪ 3‬ר' יסתס ‪6‬נור ‪6‬ינין מכנ' כרד‪ 6‬ךסון גהתין‬
‫‪6‬העכ‪3‬ו ט( 'ךוי דיס? (כקר עכדו נוקת'ן כיוטי ךיסוכע‬
‫י(ז‪-‬גת ך‪6‬ת' זווינין (ההתח הינון ך‪6‬כקקרו ע( ‪6‬דיס‬
‫וכג'תי?‪ .‬מ*ר יוס' סס‪,‬ד ג) כיתי גההך ר‪6‬רן תגריס‬
‫‪6‬ר‪6‬גו נס(מות‪ .‬כרוך ס' (ע‪(,‬ס ‪-6‬ן ו‪6‬תן‪:‬‬

‫ך"‬

‫("‬

‫טו‬

‫‪89‬‬

‫החזיק לב כרעה אלא זה השם‪ .‬שכאשר אטר משה כה‬
‫אם‪ -‬ה'‪ .‬רבר זה ממש החזיקלבי‪ .‬זש"כ ויחזק ה' אח‬
‫לב פיעה‪ .‬שהרי בכל ההכפוה שלו לא נמצא ‪:‬השם הזה‬
‫מ‪:‬ל בארץ‪ .‬וע"כ אמר מי ה' וט‪ /‬ואח"כ אמר ה'‬
‫הצייק‪ .‬א"ר יוסי אח"כ אמר חטאתי לה‪ /‬רפה שאסר‬
‫כך אמרכך‪:‬‬
‫י את דבר ה' מעבדי פרעה המם וגף‪ ,‬א"ר תיא‬
‫‪)6‬ן‬
‫ץ *)* א‪-‬ב לא נלקה אלא בזמן שיצאו יויאל‬
‫ממצרים‪ ,‬אמר אהב אםבן כל הפמםעיים‪ .‬הם ירשע‬
‫היא מכלה‪ ,‬פרעה ההףק בישראל ואמרמי ה' אשר אשפע‬
‫בק ואמ לא החזקהי בהם ולאעשיתי כלום‪ .‬תם ורשע‬
‫הוא מכלה‪ .‬זש"כ הירא את דבר ה' מעבדי פרעה‪ .‬זה‬
‫אי‪.‬ב‪ .‬ר' יהודה אמר אותן אבני ב‪-‬ד שהיו יורדים‬
‫נתעכבו עלידי משה‪ .‬ואח"כ עשי נקמ ת בימי יהוןע‪.‬‬
‫ולעתיד לביא עתידים לירד אוהן דנשארים על אדום‬
‫ובנותיר‪ .‬א"רי‪.‬מי זש"כ נ) כימי צאהך מארץ מצרים‬

‫י‪.‬‬

‫איאני נפ"א‪.‬ה‪ .‬ברוך ה' לעולם אטן ואםן‪:‬‬

‫פרשת בא‬

‫ג) ןיאמר ס' ‪ 56‬חכס נ‪ (6 6‬פרעס‪*6 .‬ל כחע‪,‬ן‬
‫סכת‪6 6‬ית (נ(‪6‬ס רזין ד‪6‬יגין חתוכקין‬
‫("‬
‫ס‬
‫'ט‬
‫יתק‪ ,‬נו‪ '6‬כתי‪ 3‬כ‪ (6 6‬פרטס (ך מ( (כער‬
‫מכט' ('?‪ .‬נוסו כ‪ 6(6 6‬דט"( ('?‬
‫חךרין (גכי תגיג‪ 6‬הד‪ 6‬ע(ה? הקןיפח‬

‫‪(:‬יעה‪:::‬‬
‫‪,‬ב‬
‫ךרגין‬

‫קכ*ס מדרין‬

‫‪11‬ו‬

‫כקר‬

‫דכחס ךרג'ן‬

‫ך ו(ק ‪",‬מךן‬
‫ג‬
‫‪.‬ו(גהך‪63,‬נ‬
‫ש‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ךי(י?‪6 .‬כ( לנכיס דה‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫כנין‬

‫ימת‪'( 6‬ס נוסתרס כסרם'ן על‪'6‬ן כיין ךמנו‪ 6‬קכ'ס‬
‫דוהי( נוכס וכ(יהן נומגן מהרגין (ע'(‪' 6( 6‬כ‪'3‬ן‬
‫(קרכ‪( 6‬גכיס ‪6‬נור קכיס ד) סגגי ט(יך פ‪-‬ע? נו(ך נוגריס‬
‫סתגיס ?נדי‪ 5‬סר‪,‬כן כחיך יחריו ‪,‬ק‪"3‬ס ‪6‬נטריך (‪6‬נה‪6‬‬
‫‪3‬יס קרכ‪ 6‬ו(ח ‪6‬מר‪ 6‬כתס דמק מיר מגי ס'‪.‬‬

‫נ) דיאכ‪1‬ך ה' אל משה בא אל פרעה‪ .‬א"ר שמעה‬
‫עכשו יש לגיוה סודות שהם נונעים למעלה‬
‫ולממה‪ .‬מה כהוב בא אל פרעה‪ .‬לך אל פרעה הי'‬
‫צריךלומר‪ .‬מהו בא‪ ,‬אלא שהכניסי הקכ"ה בחדריםלפנים‬
‫מחדרים אצלהנין אחד עלתן החזק‪ .‬שהרבה מדרטת‬
‫נשהלשלוה ממנו‪ .‬ומי היא‪ .‬זה סוד רהניז הנדול ["]‬
‫ומשה נתירא מסנ‪ .‬ולא קיב אלא אצל אוהן יאורים‪ .‬והן‬
‫המדרגות שלו‪ .‬אבל לגשת א~יי נתירא ולא קרב‪ .‬לפי‬
‫שראה אותו נשרש בשרשיםעלינים‪ ,‬כתן שראה הקב"ה‬
‫שנהירא משה‪ .‬ושלוחים סמונים אחרים למעלהאיןיכולים‬
‫לקרב אליו‪ .‬אמר הקב"הי) רנניעליך פרעה מלך מצרים‬
‫התנים הגדול הרובץ בתיך יאריו‪ .‬ונצרך הקב"ה להתנר‬
‫בו מלחמה ולא אחר‪ .‬כמי שכהוב אני ה'‪:‬‬

‫ס) ןץןץך;ץ סזס (כס ר‪6‬ס הדכיס ר‪6‬ס‪,‬ן סו‪( 6‬כס ונו' סן ןקדזרש דהה לכם ראש הדשים ראשון הוא לכםוגו'‪.‬‬
‫א"ר יצחק לא גציכה ההורה להכהב אלא‬
‫‪"6‬ר יגחק (‪" 6‬נטך'ך ‪6‬יריית‪( 6‬חכתכ ‪6(6‬‬
‫מסמךס סזס (כס ר‪6‬ס חדכיס נו‪6‬י סעמ‪ 6‬ווסיס דכיר‪:‬ת‪ ,‬מהחדש הזה לכם ראשהדשים‪.‬מפנימה‪ .‬מפעי שההההלה‬
‫?'ס ‪56‬עריך לתכתכ היא מן הלבנה [כן ועל כן התורה היתה צרוכה לההחיל‬
‫ךסי?ר‪ 6‬סוי [נ] וע( ך‪6‬‬
‫מסכ‪ .6‬ך?ח כקכ*ס ‪6‬תקסר נו(ס [נ] ‪ 651‬קס'‪ 6‬םנאן‪ .‬שהרי בהקב"ה נקשר זה הדבור [נ] ואין להקשות‬
‫שלא‬
‫ן(‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫ק‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫מראה מקומות ‪ )6‬גכ(ח ננ ג) מ'גס ו' ג) ‪7‬ף (‪)7 .7‬‬
‫כ'ט ד‬
‫‪( ,‬ס‬
‫זיך ןקזן‪:‬ך‪.‬‬

‫"‪.‬ך"תח‬

‫פרשת בא ‪:%161‬ה‬
‫ב‪;:‬‬
‫‪"!:::‬יי‪1;:‬ק‪'%‬ן";‪::‬ך‪:.‬י)‪:,:‬םינ‪1;,1""11:‬נג‪~,::‬יני‪;:‬ים‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫"‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ן‬
‫מס‪:‬ץ‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫ק‬
‫ימ"ז‪1:‬נעל‪%:‬יגוע"ם‪,':‬ג‪11‬ןיי‪;:‬ון‪4‬ג‪:2::‬ש וניש"ש‪2:‬‬
‫המצרים שבשמים‪,:‬ג] פי' שבפסוק זה נרמז יסור אמונת ישראל שתהתמלה שייבתלחלינח‪ .‬והיינו‬

‫הזה נקשר גמרת הטלכות והיי*ו כנ"ל‪ .‬ואסןהשם קב"ה כאן‬

‫ק‬

‫ו‬

‫התחט‬

‫ערטזק הזה נרמז שרק‬

‫*‪8‬‬

‫לשדן קודש‬

‫בא‬

‫שלא כתוב זאת‪ .‬החדש הזאת‪ .‬שהרי ז"ה וזא"ת כאחד‬
‫מהקשרים‪ .‬ובמקום שיש בו בחינת זכר ובחינת נקבה‬
‫כאחד אין השבח אלא לבחינת זכר‪ .‬וע"כ ראשון הוא לכם‬
‫לחדשי ה‪:‬נך‪4 .‬חדשי השנה ודאי [ן] א"ר יהודה לכם‬
‫שני פעמים למה‪ .‬א"ר יצחק מהם נשמע יותר כסו‬
‫שכהובכי חלק ה' עמו‪ .‬והיינו שההקשרות הזאת היא‬
‫רק לכם‪ .‬ולא לשאר עמים‪:‬‬
‫דברד אל נל עדת בני ישראל לאמר‪ .‬בעשור לחדש‬
‫דשה ויקחו להם תו'‪ .‬למה בעשור‪ .‬א"ר אבא‬
‫בזמן שמאיר היובל להלבנה [ס] שכתוב ביובל אך בעשזר‬
‫לחדש השביעי הזה יום הכפירים הוא‪ .‬ויקחו להם איש‬
‫שהלבית אבוה‪ .‬למה‪.‬לפי שבזמן הזה נצרך למשוך השה‪.‬‬
‫שהרי למדנו שבדבר הזה נשבר כהר ההחתון‪ .‬שנאחזים‬
‫בו כל שאר כתרים ההחתזנים‪ ,‬ועל כן פירש משה‬
‫משכו וקחו לכם צאן‪ .‬כמו שכהוב צאן ועבד ושפחה[‪],‬‬
‫אמר הקב"ה אהם העשו עשיה לממה‪ .‬ואני אשבר תוקפם‬
‫‬‫למעלה‪ .‬וכמו שאתם העשו באש‪ .‬שכחובכי אםצליואאשמ‪.‬‬
‫כן נם אני אעבי* אוחו באש בנהר דינור‪ ,‬ומפני מה‬
‫נמשך בעשירי וגשחמ בארבעה עשר‪ .‬א"ר אבא לפי‬
‫שבמצרים נתקשרוישראל ארבע מאותשנה‪ .‬ואע"פ שארבע‬
‫מאוה שנה לא השתעבדו בהם‪ .‬סכלמקים הואיל שעתיד‬

‫היה כך להתקשר בהם‪ .‬מעלה עליו כאילו השתעבדו‬
‫בהם כל ת' שנה‪ .‬לפיכך מענבים השה ארבעה ימים‬
‫קשיר ברשותם של ישראל‪ .‬ואח"כ ושחטו אזחו כל קהל‬
‫ן הערבים‪ .‬לפי שאז‬
‫ערה ישראל בין הערבים‪ .‬למה בי‬
‫הדין הולה‪ .‬יבאו;ה שעה נמסר דבר הגלות על‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫אביהם‪ .‬שכהוגויהי השמש באה ותרדמה נפלהעל אברם‪.‬‬
‫והנה איסה השכה נרולה נ פלתעליו‪ .‬אימה‪ .‬כתר אחד‪.‬‬
‫ח‪2.‬כה‪ .‬כחר אחר‪ .‬גדזלה‪ .‬זה שהיא גדול סכלם[י‪1‬יאע"פ‬
‫שביארנו כתוב זה על נאר שעכודם של ישראל‪ .‬דכל‬
‫נרמז בו‪ .‬כדמיין זה כ;יבכי מהה אמהה‪ .‬אהם מלכטה‬
‫ואני מלמעלה‪ .‬למדנז שלא יצאי ישראל כמצרים עד‬
‫שנשברו כל השרים שלמע‪4‬ה מןמשלהם‪ .‬ויצאו ישיאל‬
‫מרשותם‪ .‬ונכנסו לרשות קדושהעליונה של רקב"הונהקי‪-2‬ן‬
‫בו‪ .‬זש"כ כילי בני ישראל עבדים עברי הם‪ .‬מפני מה‬

‫עבדיהם‪ .‬א‬
‫אח‪4‬וצאתי אוהם סארץ סצרים‪ ,‬שהוצאתי‬
‫מרשוקשר ה‬
‫‪,‬דכגם;י אוקם בישיתי‪".‬‬
‫) לסדנו‬
‫אותם‬

‫שא"ר שמעון כהיכ בעשזר לח דס הזה ונו'‪ .‬וכתיב אך‬
‫בעשור לחודש ה‪:‬ביעי י מ דנפירים הא‪ .‬נשמע מזה‬
‫כטו שנהבאר‪ .‬שנהזכ בעשזר לחדש הזה‪ .‬מה דככי‪,‬ן‬
‫כאן‪ .‬אלא בעשו‪ .-‬דבר זה‬
‫רן‪ -‬בעשזר תזלה [ק] להדשהזה‪.‬‬
‫בהד'ם הזה צריך לימר‪ .‬אלא המכיזן כשתבוא הארה‬
‫לכדרנהזי‪ .‬לכך כהיב בדייק להדש הזה [נ] ויקחו להם‬
‫איש שה לבית אבות שה לבית‪ .‬למדנו שיס שלשה‬
‫בהמה‪ .‬בכור השבי‪ .‬בכור השפחה‪ .‬שכל‬
‫קשרים [']‬
‫שאר הכחוהבננוק‪-‬שיים בהם באלה שלשה נונים שלטעיה‪.‬‬
‫ובזה הכח שנקרא צאן נקשר הכל‪ .‬והכל נכלל בצאן‪.‬‬
‫אז‬
‫ף ט‪:‬‬
‫מראה סקוטות")י‬

‫‪,‬מ‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫‪ 6(7‬כת'‪ 3‬ז‪6‬ת סמדס סז‪6‬ת ‪7‬ס‪ 6‬ז"ס ‪'611‬ת כמז‬
‫תתק‪:‬רין‪ .‬ו‪63‬תר ן‪6‬ית כיס ןכר וגוקכ‪ 6‬כמך‪6‬‬
‫(ית סכמ‪( 6(6 6‬ןכור‪ .6‬וט( ן‪ 6‬ר‪6‬כון סו‪( 6‬כס‬
‫[י‬
‫] ‪"6‬ר יסוןס (כס‬
‫ט‪6‬‬
‫(מוסי ס‪:‬גס‪( .‬מןם' ס‪:‬גס וך‬
‫ייסו'‬
‫ג'‬
‫תר' זנוג' (נוס‪"6 .‬ר '‪5‬מק‬
‫‪6‬סתתע יתיר כטס‬
‫‪7‬כתי‪ 3‬גי מ(ק ס' עטו‪6 .‬תק‪0‬רות‪( 57 6‬גס‪.‬‬
‫‪(6(1‬ס"ר עתין‬
‫ן*‪*:‬רן ‪ 56‬כ( עדת ‪3‬גי יסר‪,( (6‬תר‪ .‬כעסור (הד‪:‬‬
‫סזס ויקמו (סס ונו'‪6 .‬נו‪3 '6‬ע‪:‬ור ‪"6‬ר ‪6‬כ‪6‬‬
‫‪3‬זטג‪67 6‬גסיר יו‪( 6(3‬סי‪:‬ר‪ ]?[ 6‬ןכת'‪3 3‬יוכ(‪6 6‬ה כט‪:‬וך‬
‫(מןס ססכיעי סזס יוס סכפוריס סו‪ .6‬ויקמו (סס היס‬
‫סס (כית ‪6‬כות‪6 .‬ת‪6‬י‪ .‬כנין ן‪3‬זתג‪ 6‬ן‪56 6‬עריך (תיגך ('ס‬
‫ןס‪ 6‬ת‪':‬גן כנו(ת‪ 6‬ן‪6 6‬תכר כתר‪ 6‬תת‪6‬ס‪ .‬ןיות‪6‬מרין‬
‫כיס כ( ‪6:‬ך כתרין תת‪6‬ין‪ .‬וע( ך‪ 6‬סריס טסס ו‪6‬טר‬
‫ת‪:‬כו וקמו (כס גהן‪ .‬כטס ‪7‬כתיכ ‪65‬ן ועכך וססהס [‪],‬‬
‫‪6‬יור ק‪"3‬ס עכיןו חת'ן עו‪3‬ך‪( 6‬תת‪ 6‬ו‪6‬ג‪6 6‬תכר תקפיסון‬
‫(ע'(‪ 6‬וכנוס ן‪6‬תון ת‪32‬דון כגור‪7 .6‬כתיככי ‪(5 06‬י ‪.06‬‬
‫‪6‬וף סכי ‪6‬ג‪ 6‬יעכי‬
‫ר ‪5‬ות' כ‪6‬ק ‪3‬גסר ן'גור ו‪6‬ת‪'6‬‬
‫"ת‪:‬ג'ך כע‪:‬וס ו‪6‬תגכיס כ‪6‬רכ‪2‬ס עסר‪'6 .‬ר ‪ 636‬כד‪6‬‬
‫‪6‬תק‪:‬רו '‪:‬ר‪6 (6‬רכע ת‪6‬ס סנין‪ .‬והע"נ ן‪6‬רכע‬
‫תח? ‪:‬ג'ן (‪:6 6‬ת‪2‬כיןו כ?ו‪ .‬תכ( טקוס סו‪, (.6‬סוס‬
‫זת'ן (‪6‬תק‪:‬ך‪ 6‬כסו‪6 .‬תח‪':‬כ ע('ס כ‪('6‬ו "‪:‬ק‪'32‬וו‬
‫כסו כ( ת' ‪:‬ג'ןן‪:'.‬ר‪5‬כ(נ"כ תעככ'ן ‪'5‬ס ‪6‬רכ‪' 2‬וט‪.‬ן‬
‫קע'ר‪ 6‬כרכוק"סו‬
‫ו‪3%‬תר וכ‬
‫ןמ‪:‬וס‪2‬רכ‪6‬ויתסו‪.‬כ(כ‪:‬קצ?ת(‪,‬‬
‫עדת יסרח( כין סטר‪3‬יס‪6 .‬ט"י כי‬
‫ןדיג‬
‫‪6‬ססת(י‪6‬ןכת'כוכ‪ 2:‬ן‪6‬ת"סר מ(ס ן‪( 6‬י? ע( 'ךוי‬
‫ן"‪3‬ר‬
‫;"ס‪:‬ט‪,3:‬ס ותרויוס גכ(ס ע( ‪36‬רס‪.‬‬
‫ויס'‬
‫וסג? ‪6‬י‪ ?-‬הככס נךו(? גופ(ת ע('ו‪6 .‬י"ס כתר‪ 6‬מך‪.6‬‬
‫מ‪:‬כס כתך‪ 6‬ממך‪ 6‬נזו(ס ס‪6‬י ןס'‪ 6‬רכרכ‪ 6‬נוכ(‪6‬ח] ו‪6‬ע"ג‬
‫ן‪ '6‬קך‪ 6‬ן‪ 6‬ע( ס"‬
‫ר ‪32:‬ידייסו ןי‪:‬ר‪ .(6‬כ‪65‬‬
‫סוס‬
‫קינוג"כגוונ‪ 6‬ן‪ 6‬כי תחס ‪6‬טח?‪6 .‬ת‪,‬ן טתת‪6‬‬
‫ומג‪ 6‬נוט'(ה‪.‬‬
‫(‪ 6‬גסקו י‪:‬ך‪ (6‬טע‪5‬ייס עד‬
‫הגגי"‬
‫ן ן(עי(‪ 6‬ק‪:‬ו(טג'סון וגסקו יסר‪(6‬‬
‫‪7‬התכרו כ(?ו ‪:(:‬י‬
‫טר‪':‬ת?ון ומ‪(2‬י ‪%‬ר‪:‬ות‪ 6‬קדי‪ 5:‬ע("ס כקכ"ס ו‪6‬תקטירו‬
‫‪3‬יס ס?"ך כי (י ‪3‬ניי‪:‬ר"‬
‫( טכד‪.‬ס ט‪3‬ד' ?ס ט‪ '6‬טטיו‪5‬‬
‫‪,‬ח‪ -:‬סו‪"5‬תי ‪15‬תם ט‪6‬רן ט‪:‬ריס ן‪6‬פק‪,‬ת‬
‫(טסכון'טסרס‪.:‬‬
‫ת ‪5‬חר‪ 6‬ו‪2‬הלת ‪4‬ן ‪3‬ר‪,:‬ק‪ )6 .‬תג‪6‬‬
‫‪"6‬ר ‪:‬יי‪ ,.2‬כתי‪ 3‬כ‪.:2‬‬
‫ר (הדם סז?‬
‫וכתיכ מך‬
‫כן‪':‬ך (קי‪::: :-‬י‪2‬י ס‪ ?1‬יום סכ‪,:‬רים ס'‪:6 5‬תטע‬
‫כטס ~ה;ט‪ -‬רכקיכ ‪:23‬ור ‪%‬קד‪? :‬וס ת‪'6‬‬
‫מיירי‪(6 .‬ה ‪3‬ע‪:‬ור ט(ס ‪ 67‬כע‪:‬ור ת‪[ 6'%‬חן (מןס סזס‪.‬‬
‫כקד‪ :‬סזס נוכ‪2‬י ('ס ‪(6‬ח כן‬
‫(?‪6‬י‬
‫ןרגק‬
‫כת'‪( 3‬חר‪ :‬סז?‬
‫‪5‬‬
‫ק]‬
‫[ע‬
‫מו‬
‫קס‬
‫יו‬
‫וו‬
‫" גיי‬
‫" (סס‬
‫ןיכייקת"‪ .‬תג‬
‫‪6‬ים ‪:‬ס (כית "כוק סס ‪%‬‬
‫‪ ,‬ת(ת ק‪0‬רין‬
‫‪6‬יגון [י] ככיר כ?ט? ככיר ס‪3:‬י‪ .‬ככוי סמסחס‪ .‬ןכ(‬
‫כ"ר מתק‪:‬י' כ?' ‪'(53‬ן ת(ת נווג' כ('( ‪.‬‬
‫ו‪3‬ס"' ‪67‬תקרי ‪5‬הן ‪6‬תק‪:‬ר כ(‪ 6‬וכ(‪ 6‬ן(ע‪"6(5'3‬‬
‫ן‬

‫זיו הזהר‬

‫‪.‬ג"‬

‫ק"‬

‫‪6‬תק‪:‬ר‬

‫שנה כני' ספ‪,‬רה ו‪:‬פירת סלבות ייא רראשי‪.‬י מ"חא "‪,‬י‪,‬א‪?1 .‬ן פ"עולם הג'נה כהעו‪4‬ם של מדת המלכות‪( :‬יןי‬
‫ש צאן בקרושה‬
‫היומז ע‪ 4‬ספי‪-‬ת הה"ארת‪ .‬ועל שס זה נקראים 'ש‪-‬א‪ .‬גשם צאן‪ .‬ככתוכ ואתנה צאני צאן מ‪-‬ג'ה'‪ .‬ויע טת זר 'ש בקל ‪:‬ה כח‬
‫אחד גדול שנק‪-‬א באן הכו"ל הרגה כחות הטומאה שעל'‪ 1‬שלה 'עקג לעשו שהגניע תחתיו כחות הטומאה שגק‪-‬אים צאן ו;נד וג"חה‪:‬‬
‫י נלות אד‪,‬ם‬
‫י כזה 'תרץ למה לא כתוכ געשירי בחרש הזה‪'1 .‬רסז שענורת קרגן פ‪:‬ה ת"רום שעוים הכ"ה המא'ר ב'ום‬
‫(‪]1‬ז‬
‫פי‪,‬ע~‬
‫חגהקרנת רק"ס דד‪-‬ה לחדש הזההיינו למלכות ותפארת‪ :‬וט] כלמ"ר ולא בנ'‪,‬ת‪1'1 :‬פי' אלו ג' כחות הטומאה‬
‫הכ"‪,‬ריס הוא יו‬
‫הנדולים שמה‪ 1‬נסשנימ הרבהנהוה‪ .‬ולנן נקראים נתרים וגם נכורים‪:‬‬

‫בא‬

‫לשון הזהר‬

‫‪6‬תקסר ‪65‬ן כ‪65‬ן ‪ 6(1‬יכי( (‪,‬תפרם‪ 6‬מקסרוי [י"]‬
‫וכ?הי כ(?ו ‪5‬קקסרו וע"ד כתיכ ו?יס (כס (מסמרח‪.‬‬
‫ו'‪5 6:‬תתסר כיךיכק ‪3‬רסותכון עד‬
‫קסירו ('‪:‬‬
‫דתנכסין (יסכקועתיעי‬
‫תו‬
‫כד‬
‫"ן כיס ד'ג" ו(זיוג‪ 6‬ד‪5‬תי כמיל פי‬
‫זס כ‪ 6‬מ‪6‬דוס‪ .‬וכת'כ נ)‬
‫‪3,‬ח (ס' כ‪3‬נרס וכתיכ‬
‫כיכיים ס‪:‬ו‪ 6‬יסיס ס' "חד‬
‫יסיס ס' (מ(ך פ( כ( ס‪6‬רן‬
‫ימקו ‪6‬חד‬
‫י כ‪6‬רן מ‪5‬ריס כ('(? סזס וסכ'ת' כ( ככור‬
‫נ)ן‪:‬נבבררצ‬
‫ונו' ‪6‬נ' ס'‪ 6?1 .‬כיו? ס('חין ונו(‪6‬כין‬
‫‪6‬ית (יס לקכ"ס ‪"6 6(6‬ר ‪:‬מעון כניןד"'כין (ה 'דע' ‪3‬ין‬
‫עפ? דכיכר‪( 6‬ססו‪ 6‬ד(‪ 6‬כוכר‪ 6‬כר ק‪"3‬ס כ(חידוי‬
‫ד‪ 6‬י) וממיימ מו מל מגהות ס"נסיס ו‪6‬ק‪6‬י‬
‫"‪ 6(6 .‬כנין ד‪6‬ינון (‪ 6‬ידפי ‪ 6(6‬יו?‬
‫כ‬
‫נן‬
‫וי‬
‫וכ‬
‫ני‬
‫(ר‬

‫ין‬

‫ש‬

‫ז‬

‫' כנין‬
‫(‪'5‬ת"‪ :‬פ( פ(מ‪ 6‬ית‪6‬י‬
‫ככ(?ו רקיעין כ?‪ 6':‬מ(ס דזחין (חית‪6‬ס פ(‬
‫כרו‬
‫י‬
‫ז" כנוונ‪ 6‬ד‪ 5‬כ‪:‬עתח דיזחכ(‪6 6‬סתכח כע(נו‪ 6‬כפ‬
‫פר‬
‫כ‬
‫"ס (‪6‬תכסי‪6‬ככיתי‪ 6(1 :‬יתמזי כסיק‪ 6‬כנין ד(‪6‬יתחכ(‪.‬‬
‫(מג‬
‫כד*‪ 6‬ו‪6‬תס (‪ 6‬ת‪65‬ו קיס חפתח כיתו פד כקר יוג'י?‪1‬‬
‫דיכי( (‪6‬סתתר‪'6 6‬ן ‪6‬כ( מקח' קכ*ס (‪ 6‬יכי(‬
‫(‪6‬סתחי‪ 6‬מס כחיכ ‪ 06 ):‬יסתר ‪6‬יס כמסתריס‬
‫ו‪6 6( 6‬ר‪6‬נו כ‪6‬ס ס'‬
‫ני חגות ת‪6‬כ(ו ‪6‬ך כיוס סר‪5‬חון תמכיתו‬
‫י‬
‫) שבעת ימיס‬
‫י כ( ‪6‬כ( חמן עכרתס ונו'‬
‫ר‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י כ( ‪6‬כ(‬
‫וכת'כ סכפת ימיס כ‪6‬ר (‪ 6‬ית(‪ 6‬ככתיכס‬
‫כ‬
‫מחיזלת עכרתס עו'‬
‫?חי ס‪6‬יר‬
‫‪*6 .‬ר סנוטון סכ'‬
‫יד‬
‫וס‪6‬י מחת‪5‬ת זרנ‪ 6‬חד ‪6‬ינון וכ(סו חח‬
‫קיחג"רסו חוהרי‬
‫מינין ס(סנין דממגן פ( ס‪6‬ר עמין וקריגן (?ו יגר סרפ‬
‫רכ‪,‬ת‪6 6‬חר‪ (6 6‬גכר ‪(5‬סיס החריס ‪6‬וףסכי ס‪6‬ור ומחמ(ת‬
‫וחמן כ(‪ 6‬חז ‪6‬זזר קכ"ס כ( סני סגי ק"יזתו‬
‫ין‬
‫כרסות‪6 6‬חר‪ 6‬עכדין (עס ‪5‬מר‪ 6‬מכ"ן ולס(‪?6‬ד"ת‬
‫ן ‪6‬ך כיוס סר‪6‬סון תסכיתו ס‪6‬ר תנתיכס כ(‬
‫כנימירי‬
‫מחמ‪5‬ת (‪ 6‬ת‪6‬כ(ו ‪ 6(1‬יר‪( ?6‬ך ח‪-‬ן ה"ר י?זדס‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫סכי כ( יתי כתק גנזי ‪5‬יז‪6‬י סכפ‪' :‬ויוין ו(‪ 6‬יתיר‪.‬‬
‫ק"( כ( זמגמ דחתקייכ כ*ג (חתק‪ ?",‬נרחיס כן חורין‬
‫סכי ‪(6‬עריך כ( זחג‪ 6‬ד(‪ 6‬מממיי‪ 3‬ל‪ 5‬ילעריך‪.‬‬
‫כ(‬
‫דר]‪"3‬ס‬

‫(ח(כ‪ 6‬דעכד (מד כר גם רופינום‪.‬‬
‫ן דס(יק (ס‪6‬י דרנ‪ 6‬חד ו(כיס‬
‫‪6‬ינון יומי‬
‫י‬
‫(סת‪6‬‬
‫סר‬
‫וי‬
‫כס‬
‫י ‪6‬חר‪( 6‬נ‬
‫יקר‪( .‬כתר (ח "גסריך‬

‫‪')'4‬נ' "" "'ליי"‪"1‬יייח‪1‬‬
‫ק‬

‫י‬
‫'ן‬
‫ימי‬
‫'‬
‫"‬
‫ע‬
‫ין‪2‬‬
‫בראש‬

‫סכעת יתיס מ‪5‬ות ת‪6‬כ(ו‪.‬‬
‫י)‬
‫כ‪6‬י‪3‬פס ע‪:‬ר יוס (חזס כפרכ תמכ(ו‬
‫ת‪5‬ת ‪"6‬ר מיי‪ 6‬כתיכ ח) סכטת ימיס‬
‫ת‪6‬כ( פ(יו מ‪5‬ות (חס‬
‫נ‪( .‬חס פני כתיכ‪ .‬ו?‪6‬י ר(?‬
‫‪6‬תפרו כס חכרי‪ 6‬פ‪6‬כ‬
‫י( ת‪ 6‬חזי כד סוו יסרה(‬
‫נמ(ריס סוו כרסות‪6 6‬מר‪ .6‬כד כע‪ 6‬קכ"ס לקרכ‪( 6‬ון‬
‫נפואאהכקומות‬

‫ן קדדש‬
‫ישד‬

‫גגכי‪0‬‬

‫‪ )6‬יסטי' ס*ג ט סס ‪ 1'1‬נ) ףר‪ 5‬קה ז) יח‪1‬ק‪6‬‬

‫מז‬

‫‪81‬‬

‫אז יהי' נקשר צאן בצאן‪ .‬ולא יוכל להפרד מקשרו[י‪1,‬‬
‫ועי"ז כלםיהיו נקשרים‪ ,‬וע"כ כהוב והיה לכם למשמרת‬
‫קשרו אזהו בחבל‪ ,‬ויהיה ממור בידכם ברשוהכס עד‬
‫שהשחטו אוהו והעשו בו דין‪ ,‬ולעתידלה'לבוא כתוב ")מי‬
‫בבצרה‪ .‬וכתוב‬
‫זה בא מאדום‪ .‬וכהוב נ) כי זבח‬
‫והיה ה' לם"ך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד‬

‫ושסו אחד‪:‬‬
‫ג) ר‪7‬נברףני בארץ מצריםבלילה הזהוהכיהי כל בכור‬
‫ונו' אני ה'‪ ,‬והרי הרבה שלוחים ומלאכים‬
‫יש לי ‪4‬הק‪"3‬ה‪ .‬אלא א"ר שמעין שהם לא ידעובין‬
‫טפה של בכור לטפהשאינה של בכור‪ ,‬רק הקב"ה בלבדו‪.‬‬
‫כדמין זה כתובי‬
‫ן והחוית תועל מצחוה האנשים‪ .‬ולמה‬
‫נצרך לזה‪ .‬אלא לפי ששלוחי מעלהאין יודעים אלא מה‬
‫שנמסר להם לדעת‪ .‬כנזן כל אלה הענינים שעהיד הקב"ה‬
‫להביא קל העילם‪ .‬ומאי המעם‪ .‬לפי שהקב"ה מעביר‬
‫כרוז בכ‪ 4‬ה‪-‬קיעים אדית דבר ההוא שעתיד להביא על‬
‫העולם‪ .‬כדמיין זה בזמן שהטשחית נמצא בעזלם‪ ,‬צריך‬
‫בביהו ולא יתראה בשוק‪ .‬כדי שלא ינזק‪,‬‬
‫האדם‬
‫כם"ש ואהם לא הצאו איש מפתח ביהו קד בקר‪ .‬האמנם‬
‫‪4‬הסתה‪-‬‬
‫שמהם יש בי‬
‫כולה ‪4‬הסתתר‪ ,‬אבף מלפני הקב"ה אין‬
‫ביכזלה להסתהר‪ ,‬כמי שכהוב ?) אם יסהי אישבמסתרים‬
‫ואני לא אראני נאם ה'‪:‬‬
‫) שבעת ימים מצות תאכלו אךביום דראשין תשביהו‬
‫י‬
‫שאר מבהיכםכי כל אכל חטץ ונכרההונו'‪.‬‬
‫וכהוב שבעתימים שאר לא ימצא בגקיכםכי כל אכל‬
‫מחמצת ינכרתה ונו'‪ .‬א"ר שמעון כךביארנו‪.‬הייני שאר‬
‫והיינו מהמצת מדרנה אהת הן והנל אחד‪ .‬רשות אחר‬
‫הם‪ .‬שיים דממונים על עמים אחרימ‪ .‬ונקיאים יצר הרע‪.‬‬
‫רשיהאחר‪.‬אלנכר‪ .‬אלהים אחרים‪.‬וכן נם שאור ומחמצה‬
‫וחמץ הכל אחד‪ .‬אמר דקב"ה כל אוהן דשנים עמדהם‬
‫ברשוה אחר‪ ,‬עבדים לעם אהר‪ .‬כבאן ולהלאה שאתם‬
‫בני חורין‪ .‬אך ביום הראשין השביהי שאי מבתיכם‪ .‬כל‬
‫מחמצהי‬
‫א האכלו‪ .‬ולא יראה ‪4‬ך חמץ‪ .‬א"ר ירודה אם‬
‫כן נם כל ימי השנה כך‪ .‬ילמה שבעה ימים 'לא יותר‪,‬‬
‫א"ל כל זמן שמדויב האדם ‪4‬היאזת אה עצמו בן הויין‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬וכל זמן שאינו כהייב לא‬
‫כןמשלנצלרמךלך שהרים ‪4‬איש אהד זילהייח שר ננצדרוהל‪.‬‬
‫כל אזהןהיסים שגהע‪4‬ה לבדרג" הוא סשסח ולובש‬
‫מלבושי כבוד‪ .‬אח"כ לא נצרך‪ .‬לשנך אחרה הוא שומר‬
‫אוהן הימים שנהעלה לכבוד הזה ול בש אוהן מלבושי‬
‫כביד‪ .‬וכן בכל שנה ושנה‪ .‬כדמיין זה כהוג בישראל‬
‫שבעהימים שאור לא ימצא בבהיבם‪ .‬נהםיטי שמחה‪.‬‬
‫לכבוד הזהויצאז משעביד אחר‪ .‬וכעביר‬
‫ימים‬
‫יכל שנה ושנה אלה הימים שנתעיו לנב ד‬
‫ע‪4‬ב‬
‫הם‬
‫ני‬
‫שר‬
‫זה שומ‬
‫הזה‪ .‬שיצאו מרשוה אחר‬
‫ב‪-‬שוה דקרושהיוע"ככהוב‬
‫סי‬
‫צזת האכלי‪:‬‬
‫נבנט‬
‫ום‬
‫שבעה ימי‬
‫בארבעה עשר יום להדש בערב האכ‪4‬ו‬
‫')‬
‫מצה‪ .‬א"ר הייא כהונ הן שבעה ימים‬
‫‪ .‬לחם עני כתוב‪ .‬בדכר זה‬
‫האכל עליו מצות לחםעני‬
‫כבר העירו החברים‪ .‬אבל בוא וראה כאשרהיו ישראל‬
‫בכצרים היו ברשוה אחר‪ .‬וכשרצה הקב"ה לקרבםאליו‬
‫נתן‬
‫י‪ 6‬קנ‪,‬‬
‫‪ .‬מ) דנויס ק*‪1‬‬
‫‪ )-‬י‪-‬תי' ג'גי) דף מ‪,)1 .‬‬

‫בראשי‬

‫זיו הזהר‬

‫או פי' בעבורה זו ש‪ 4‬המשכת השר ועקירתו ר יסימ ירי' ר גר ‪*1‬עקר רכח ר‪-.‬וי רט ן) ה ש‪,‬קיא צאן ע" כח הצאן דקדושה ולא‬
‫*יבל להתיר עצמו מקשרו לעשות רע לישראל וסמילא עי"ו נם ישאר הכחות דטום ‪' -,‬היו געקדים ומקושייט‪:‬‬

‫לשון קודש‬

‫‪85‬‬

‫בא‬

‫ן הוהר‬
‫ישר‬

‫(נכ'ס יסכ (ון ‪6‬קר ך(הם עג' נו"ןעגי‪.‬ד‬
‫‪ ,‬ןוך נו(כ‪.6‬‬
‫י‬
‫יכתי‪3 3‬יס ה) כ' עג' וקכ"ן ‪6‬ני ‪1‬ס"י (הס עגי חקי‬
‫‪:‬ס [י‪ ]:‬גוקכ‪ 6‬כ(‪ 6‬ןכ‪1‬ר‪ 6‬נוסככיתק סוי והתקריכ‪1‬‬‫(נכי נונס כקדי‪,‬ית‪ .6‬כי‪1‬ן ןקריכ‪( ,‬ון יתיר ע"(‬
‫(ון ק‪"3‬ס ‪3‬דרנין ‪6‬מרגין‪1 .‬חתחכר ןכור‪ 6‬כנ‪1‬קכ‪.6‬‬
‫וכןין נו(ס כן ‪6‬תח‪3‬רת כדכור‪6 6‬קרי‬
‫וו‪'5‬ס ‪3‬תוססת ו‪ 1"6‬סס"ן כ) כ' ס‪-‬ג‪,‬ס‬
‫סזקת כנ"כ ‪:‬ו‪5‬ס ‪3‬קד‪-‬יק‪(1 6‬כתר נונוס‪ .‬נ) ‪"6‬ר סי‪,‬עון‬
‫ח‪,‬ת כתי‪ 3‬כך"‪ 6‬טך"ת ה(סיס [נ] ‪(1‬נוס ‪6‬תק‪ '-‬יונת‪.‬‬

‫המים‬

‫‪ .‬זה רור הטלך‪,‬‬
‫טץ להם‬
‫שנקרא לחםעני‪.‬מיעני‬
‫שכת‪.‬ב בו י)כי עני ואביון אני ‪ ,‬וזה לחם עני נקרא‬
‫מצה [י‪ ]:‬נקבה בלי זכר עניות היא‪ .‬ונתקיבו ישראל‬
‫אצל מצה בתחלה‪ .‬כאשר הט‪-‬יבם יותי הכניסם הקב"ה‬
‫במדרטת אחרות‪ ,‬ונתחכר העלם של בחינת זכר בהעולם‬
‫של בחי' נקכה‪ ,‬ואז מצה כשנתחברתעם הע‪.‬לם ש‪4‬כחי'‬
‫זכר נק‪-,‬את מצוה בתוספת וא"‪ .1‬ככהוב נ) כי דמציה‬
‫הזאת‪ ,‬לפיכך מצה נתח‪4‬ה יאח"כ טצ‪.‬ה‪ ,‬ג) א"ר יטמע‪.‬ן‬
‫מצת כהוב‪ ,‬כמ"ש טראת א‪4‬הים [ינ] ‪41‬מה גקראת מצתי‬
‫דין‪ ,‬מדת הדין דקדישה‪ ,‬דין שבדבק בהשם הקדוש [יד]‬
‫‪3‬סע‪ 6‬ק‬
‫ן(‪6‬‬
‫ח( ןסח‬
‫דין שלא היה הק‪.‬ף כל זמן ההוא בתוך ישראל‪ ,‬שרוי‬
‫הלבנה היתה פנומה‪ ,‬לפי שלא קיימו מצות פריעה ‪1‬לא ק"יו‪ 6‬סיסר‪6‬‬
‫‪6‬קסרעו ‪(1‬ח‬
‫‪3 .‬נין‬
‫(‪1‬‬
‫נעגיה אות הקדזש [‪1:‬ן מילים היו בלי פריעה‪ .‬אניסמהזו‪,‬י התנ(י‪ 6‬סחי ‪6‬ת קכןפינס"‪,6‬ו[תס"‪],‬נזירין ס‪11‬ן‬
‫"(‪ 6‬התפרעו חינותי‬
‫נתפיעו‪ .‬בזמן שכת‪.‬ב שם שם לז חק ומשפט ושם‬
‫התכרע‪1‬‬
‫ןכתי‪ 3‬סם סס (‪ 1‬מק ‪1‬נוססט וסס גסס‪1‬‬
‫כיכק‪:‬ית‬
‫ג‬‫ואע"פ שביארט זה הכתוב בענין אהר‪ ,‬הכל נרמ; ב‪.‬וכך ‪61‬ע"נ ןח‬
‫ס‪1‬ס‬
‫"‪ 6‬ס"'‬
‫כי‪5,‬ס ‪6‬הר‪.6‬‬
‫היה‪ ,‬ואפשי תאמר שבימי יהזשע נהפרעז‪ ,‬לא כן‬
‫" ‪(6‬ק‬
‫במדבר‪ ,‬אלא ‪1‬י"‪1‬ת ‪61‬י תיעחדכ"‪',‬י יקסרו"‬
‫(‪.‬‬
‫סע חקפךע‪ 16( 1‬סכי‬
‫בדרך "'ג'ן ןכתי‪ :‬י)‬
‫י א‪.‬תן שכת‪.‬ב ‪ )-‬וכל העם הילודים‬
‫חכק(‪ .‬סעס ס‪'(.‬ן'ס כנון‪3‬ר כדרך‬
‫שם'‪.‬ה‬
‫י‪4‬אדר שנקפרע‪ .‬אמר הקב"ה‪ .‬בהחלה אכלהם מצת‪ .‬ונו' ‪3‬תר דחתס‪:-‬ו‬
‫וגו‬
‫קכ"‪3 :‬קדי' תק ‪6‬כ(תין נונת‪.‬‬
‫ע‪ 4‬שעמדה הלבנה בפנם‪ ,‬ונקראתיחםעני‪ ,‬מבאן ולהלאה‬
‫סיסרח כסנייויתח וחק‪-‬י (הם ‪::‬י נוכהן ‪(1‬ס(חס‬
‫‪:‬ה הלהם ממק'ם‬
‫י ס‪1‬ח ןכקי‪ 3‬סגגי נו‪-‬טיר‬
‫אח‪-‬ם י[ה‪:‬י‪,‬ד]‪ ,‬לאמה היא‪,‬השלכבתנה‪.‬ב הננימהמהמזיא‪,‬ר סן(קקכייס"ץ("(חהססי‪,‬י‪,‬חןתךס‪:‬ה‪-‬הי‪-‬ס (ס‪1‬י יו‪,‬‬
‫לבם לחם מן השמי‬
‫" [ג'ן (ק ‪-‬ן סיסרק כססוק זי‪,‬גת‬
‫מן‬
‫כזמן‬
‫מן ס‪:‬עיס תיוס גיוס ןגתי‪ :‬ויתן (ך ס"(סיס ‪-‬ט(‬
‫א‪4‬א מן השמים ממשי כמו שכה‪.‬ב ויתן ‪4‬ך האלהים ממל‬
‫(י‬
‫‪6‬מ‬
‫רשמים‪ ,‬וישראל קדושים 'טימרים אותן הימים שנכנסו ס‬
‫ן דעק(ו‬
‫"ויס‪1 .‬י‪:‬רה( קדיבין נט‪'-‬ן ‪6‬ינ‪1‬ן יוייי‬
‫נסנו‪ 6‬ן‪6‬תיח טס‪:‬רס‪6‬‬
‫החת כנפי השכינה‪ ,‬זשימרים להם ההוא שבא מצדה‪ .‬תק‪,‬ת נדסי ן‪:‬כי‪:‬ת‪::1 6‬רין‬
‫‪1‬ו‬
‫סי‬
‫ס‪:‬‬
‫וע"כ כתיב את חנ דמצית תיטמר ונו'‪ ,‬וכת‪.‬ב ושמרתם ‪1‬ע"ך כת'כ ‪6‬ת חב ס‪-‬גית ת‬
‫"ר ‪1‬ט'‪1 .‬כתיכ ‪1‬סנורתס‬
‫את הכצ‪.‬ת‪ ,‬מהו ושמרתם את המצות‪ ,‬כמ"ש ושמרתם ‪6‬ת סנוג‪,‬ת נוחי ו‪-:‬ןתס חת סטג‪1‬ת‬
‫וסקרתם‬
‫"‬
‫"‬
‫ך‬
‫כ‬
‫ך‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫ק‬
‫(‬
‫אח בריתי [י‪. ],‬הכל במדרגה אחת ע‪41‬ה וגאדז‪ .‬ואם חת ‪3‬ריתי [יי] ‪1‬כ(ח כחד ןרנ‪ 6‬ס‬
‫‪ .‬ו‪6‬י‬
‫השאל מדוע מי‪:‬ה לא פרע להם‪ .‬אלא בשביל שלא ת'ר‪- 6‬כס סיך (‪ 6‬סרע (ס‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫כנין י(‬
‫יש‬
‫יתעכב‪.‬עלי‬
‫‪-.‬אל שם עד שיק‪-‬פא‪ ,.‬וע"כ כה‪.‬ב ‪:‬בעתימים‪' ,‬תעכנין יסר‪ (6‬ת‪-‬ן עד ד'תס'‪6‬י ‪1‬ע‪.‬ך כתי‪ 3‬סכעת ימיס‬
‫תאכ‪4‬‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‬‫ק‬
‫י‬
‫צ‬
‫מ‬
‫(‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע(יו‬
‫‪ .‬מפני מה להם עני‪ .‬לפיכי ן‬
‫לחםענ‪.‬‬
‫(קס ע;י‬
‫"‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י ע‪-:‬ק (ה‪ :‬עני נום'ם כ'‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫‬‫צ‬
‫מ‬
‫לההמהמה‪:‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ו‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫ן כהפזון‬
‫וכתיכ ו(מ יכ(ו נסתנוסיץס‬
‫בהפזון‬
‫מארץ‬
‫טח‪:-‬‬

‫ד‪6::‬‬

‫סוטיגס‪;([,‬סו‪,‬ק‪,:‬ת‪3‬‬

‫"("‬

‫ן‬

‫ס) כבל מחמצה ‪4‬א תאנלוזנו'‪ .‬א"ר אלעז* כה‪.‬ב כל ס) כנל טהינה ל‪ 5‬ת‪5‬כלו וגו' ""ר מ(‪:‬וך כהי‪ 3‬כל‬
‫מרטצקוזה נחיה'אכל‪.‬נ‪.‬קבהזכ;[‪.‬יבק]לא יאכל הם'ן‪ .‬א‪4‬א‪ 1,‬ן‪ 6‬רהנוגת (ח תקכ(‪ .1‬וכתי‪ 3‬יהכ( הי‪,‬ן "(ח‬
‫זה בהינה זבר‬
‫א"ר נמען אלעזר‬
‫("‬
‫ןכר 'ד‪ 6‬ג'ק‪:‬ה [יח] מ‬
‫"ר ס‪-‬עון י ה(‪:‬זר‬
‫בני‪ .‬בזה כת‪.‬ביא האבלז‪ .‬וכזה כק‪.‬ביא‬
‫שכףיאכי‪.‬‬
‫‪4‬מה כ(ךח' כקכ'ן‪3‬ח כ(תה'כת"‪5‬כ"(‪ 1‬קהג(ו‪.‬חו(כ‪6‬דמגוקככתקי‪' 6( 3‬הכ(‪".‬מ"'‬
‫לא כתב לא תאכ‪4‬ז הם'ןי אלא ה"קבה‬
‫מעגיזת‪.‬ה‬
‫י ‪5‬ס‪:‬יקת‬
‫ה‪-‬ן‬
‫יה'ס‬
‫נ‪-‬וז‪ ,‬דרי היא בא;היה ידאי‪ .‬ודזכ‪ -‬שהיא נאהז בה‪.‬נ ‪:‬ן הרהסח כחזס‪-‬ס וזקי‪ .‬ןכר ןהיסו ההיך‬
‫'(‬
‫קכ‬
‫'ה‬
‫בהרה י‪.‬קי‪ .‬נכתב אצלו ‪4‬שון כק‪:‬ה‪ .‬וע כ כק‬
‫‪":‬‬
‫י ‪33‬קבס יע"ד כתי‪( 3‬ח ‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫קאנ‪.4‬בע‪44‬יזא ך(דחכיות‪,‬כ(י'תי‬
‫‪ .‬מ"( הכק‬
‫יאב‪ ,4‬לא האכלי‪ .‬א"ל אבי‪ .‬הרי כת‪.‬ב לא‬
‫כתיכ (‪ 6‬ת‪6‬ג( ט(י‪1‬‬
‫וס"‬
‫חמץ‪ ,‬א'ל ייבההיב‪.‬ת יהירוה ‪4‬נביר דקרבן כסחן ‪]:‬‬
‫אבל מתךלה כקב ב‪4‬שן בקיטה לא יאב‪ , 4‬ואח"ב באו‪-‬רה‬
‫‪4‬א תאבל‪ ,‬שייא ק‪:‬ה כש*ירם‪? .‬רמצת כפני מה קשה‬
‫יוהר‪ .‬לפי שריח כהקה יש שם‪ .‬חמ'ן בהי' זכר‪ .‬מדמצת ננין‬
‫ןנו‪,‬ת‪'6 6‬ת ת‪-‬ן מיון ןכר נומיוגת‬
‫בחי'‬
‫לריה"‬

‫‪.‬א‬

‫ן‬

‫י‬
‫~‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫ןי‬
‫ליח‪,,‬ם'ויעי~ש‬

‫זיו הזהר‬
‫‪'1‬כן דור המ‪4‬ך שרשו ספ‪.‬רת מ‪4‬כות‪ .‬ונק‬
‫‪.‬רא עגיגי ספירת המלבות שהיא ע‪4‬מא דנוקכא אין לה מ‪,‬רמה שפע גלום אלא מה שבא אליה‬
‫האית השפע מ;ו"מ‪.‬ק העי'ונ'םע‬
‫" ה‪,‬דוו‪,‬ה עם עלמא דדגורא שגקרא ספ'רת תפארת‪, .‬מצה ‪,‬קראת להם‬
‫י‪,‬ביון שמרמ‪,‬ת על‬
‫נ‬
‫ע‬
‫קרושת מדת המלב ת שנכ‪:‬סו בה 'שראל לדאשונה בעוד ה'ותם במדר‪,‬ה ק‪4‬נה בט;ת גאויהם ממצרים‪,:‬ינן זה רמ שמצה מורה על‬
‫מרת המ‪4‬גות ש‪,‬ק‪-‬את כשמ אלהים ובשם אדני‪ .‬והיינו מדת הך'ן‪, .‬י~‬
‫ן פי' שהשם אלהים או השם אדגי מצפה להזרווג עס הטט‬
‫הק‪-‬וש שהוא הש‪ :‬הוי"ה ב"ה ש;י"‪ 1‬נמתק הדין ' וע‪1‬ן ע"י מצות מרי;ה נת‪,‬לה העטרה שגקראת אות הקרוש וזה גורם שתתב*ל‬
‫למעלה לגמרי ק‪,‬י?ת ה‪:‬רלה שרוצה המיר לי‪,‬ק השפע דקרושה‪ ,‬ולמי שבמצרים לא קיימו ישראל מצות פריעה לא נתבטיה למ;‪4‬ה‬
‫קייפת הערלה ו‬
‫‪,‬ע'"ו היתה הלבגה פגומה‪.‬היינו שמדת המלכות לא היתה בשלמות בשביל יניקת קליפת הערלה מן הימוד רקדושה‪:‬‬
‫ןוח השמ'מ רומ על סמירת התפאדת מדת הרחמים בהארת השם הוי"ה בשה‪ ,‬והיינו שיהי' נשפע להם מ‪,‬ון הלהט מן מרת הרהמימ‪,‬‬
‫ולא מן הלב*הי פ" לא מן השם אלהים שהוא מרת הדין‪ .‬אלהיס ;ה"כ גגי' לבנ"ה‪[ ,‬יו] לפעמים נקראת גם מרת המלבות בשט‬
‫כרי"ת‪:‬ו‪.‬הי הן שהי כחות הסו‪:‬אה פו"ל‪ .‬ויע] שמ‪,‬ה'ר כיוחר נשביל הק"מ שלא יהי' או המץ בבית‪:‬‬

‫בא‬

‫לשון הזהר‬

‫ישיןקייש‬

‫יז‬

‫‪88‬‬

‫רנ‪5‬יס י'רד'ת תוק‬
‫וסיפ‪ 6‬רתיכ?‬
‫יס"‪3‬פסה ‪6‬ק‪7‬ייות (יס‬
‫" ‪5‬ס וכנין דת ‪,-‬ן ד‪6‬כי‪ 5‬ק‪3‬‬
‫ג‬
‫‪:‬ת‬
‫ק‪:‬‬
‫יב‬
‫ת‬
‫רן‬
‫יו‬
‫תוק‪ 6‬ו('גד‪ 2‬רתית סוה כן(ייק ד'; וכ‪52‬יו‪67 6‬תי‬
‫' ‪6‬תקרי‪6‬ת תג?‬
‫‪7‬כת'כ וגכרתס סגסס ססי‪ 6‬ט‪-" ?5‬ק‬
‫י ‪5‬עו(קו ‪7‬י ‪61‬תר‬
‫‪ 6(6‬סכי תגיגן שרי נגין י‪6‬ת‬
‫‪55‬רותיגו ‪7‬י‪6 .‬וף סכי נו‪5‬ס כנין דקן טסן‪7‬ת וטגרמפ‬
‫‪5‬כ( סערין כיסין ועכךת קט‪ ?:‬כ?ו כגווג‪ 6‬רסן*י‬

‫בהי' נקבה‪.‬רנייה יורדוה ט‪.‬ה‪ .‬בראש וסוף של התיבה‬
‫נמצא מ"ת‪ .‬ולפיכך מי שא‪.‬כל המץ בפמח מקדמת ‪4‬ו‬
‫מיתה‪ .‬ועליו לדעת שהוא מת בעולם דזה וכעילם הבא‪.‬‬
‫שכהוב ונכרהה הגפש ההיא‪ .‬מצה‪ .‬מפני סה נקיאה מצה‪.‬‬
‫אלא כך למדנו‪ .‬עשךי‪ .‬בשביל שאמר לע‪41‬ם די יאמר‬
‫לצרותיני די‬
‫‪ .‬אף כן מצה‪ .‬לפי ש‪,-‬יא טשדדת זכב‪-‬הת‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ב‬
‫השם‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫לכל צדדים‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫ד‬
‫כ‬
‫שד"י‬
‫של רמךוה‪ .‬שמנריה לשרים ומרקים שבשער הביק‪ .‬אף‬
‫כן היא מברחת איהם מכל משכן קדוש‪ .‬ועושה מריבה‬
‫וקממה בהם‪ .‬ככתוב מסה וט‪-‬יבה‪. .‬ק"כ כהוכ מצה‪ .‬ואף‬
‫שמסה היא בסם"ך‪ .‬אבל תרנומז של מסה דוא מצותא‪:‬‬

‫רשא מהימנא‬

‫רעיא מהימנא‬

‫‪7‬נ?כרימ (סדיס ונוזיקיס ‪7‬תרע‪6‬‬
‫דתזוזס‬
‫סכי ‪6‬יסי תכרהת (ון נוכ( תסכגי קד‪:1‬ס ועכךת תרי‪?3‬‬
‫וקטע? כסו כן"‪ 6‬תסס וקריכס וע"ו כתיכ ת‪5‬ס וס‪6‬‬
‫טסס ‪3‬סת"ך ‪6‬יסי ‪ 656‬תרנוץו דקס? ‪'6‬סו נו‪5‬ות‪:6‬‬

‫‪6‬וף‬

‫כל‬

‫‪)6‬‬

‫כ?ון‬
‫‪'1‬‬

‫יה‪5,‬ט ‪ 65‬ה"כ(י ‪6‬תר י‪2‬י‪ 6‬טסיתגם‬

‫יו‪. ?5‬ה‪'"-‬‬

‫י‪6‬כ( ו‪6‬יו"י (‪ 6‬ת"כ(ו‬

‫‪6‬ט‪6‬י‬
‫‪6(6‬‬

‫"גכ"‪:[ 5‬ן ‪6‬יגין יזסטר‪ 6‬ד‪:‬וכ ויע‪.‬‬
‫ככ‪3‬י ‪5‬כק ‪"5:‬ם ה‬
‫‪5‬‬

‫גס'ר‪ 6‬ר(נו ניגס [ג"] ק(יפ? ר‪5‬כר‬
‫מ?ך‬
‫יוגס ר‪5‬גו‬
‫נוהץ‪5‬ת‬
‫ו‪6‬יג'ן מיון ‪7‬כר‬
‫" (תת גס תכית‬
‫‪3‬ת‬
‫קו‬
‫גוי‬
‫סנוירס ו‪6‬י‪':‬ן ‪:‬כע סג‪-2‬ות סי‪,‬‬
‫סמ(ך [‪ ]::‬ו‪6‬ת‪'.‬ר ע‪5‬יי?ו ו‪:‬קרתם ‪6‬ת סת‪'5‬ת תג? ‪'6‬סי‬
‫סתור? ‪5‬כע(? ד"יסו ך וכיס ‪6‬ת‪2‬כין נוגו"ס [כנ] ות‪6‬ן‬
‫דגט'ר ‪6[ 05‬תקין ‪5‬ס] (‪:‬כי 'וק ‪7‬נגיזין כיז"‪ 5‬תן נז‪:‬ס‬
‫ק‬
‫‪4' ,‬ן‬
‫י ‪3265‬י‪-6‬גס‪,‬ן חטן ‪,‬ץהת‪5‬ת ‪'67‬נון‪2‬גג'ס המוכין דחכם"ן‬
‫‪1‬ע‪,‬‬
‫ג גסורין רסכעס כככ' (כת רהתתר ‪-3‬ון ‪1‬תכ‪6‬ג? ‪(6‬‬
‫(‬
‫קרכגס ‪ 6(1‬גו‪ 27‬כ' כהו ‪ (6‬קיכג? וקר‪6‬יסן ר‪ 2‬המוך‬
‫כהסר כתמנס דכ( כך המוכ‪ 6‬דענגין ד‪?5‬ון‬
‫(ו‬
‫כה‬
‫"‬
‫'ג(ין ג?ור" (‪?:6‬ר‪?5 6‬ין ‪3.‬ג'ן ר‪ 6‬י(‪ 6‬גודע כ' ד‬
‫‪ 56‬קרכג? ‪"2‬כ ר"ת‬
‫נ) כטשכך וקהו ‪5‬כס ג‪6‬ן ("‪:‬סה‪1‬תיכס ו‪:‬ק‪- ':‬עסק‬
‫‪"6‬ר ‪'6‬ייר‪ 6‬ד‪6‬יס' ססמ‪6 6‬נו‪ '6‬ה(‪,‬‬
‫"ריג?‪,‬ן סו? ‪'6‬יור‪6 6‬יור קכ"ס‬
‫יי‬
‫הה‬
‫דת‪5‬ר‪6‬י ו‪6‬לס‬
‫‪7‬קהכ(‪"2‬סו‪( -‬הירס סיכ' דה(‪ 6‬ד‪ )1?(.‬ד"‪-5‬קי ‪1‬קפ‪:‬ו ‪5‬יס‬
‫"‬
‫?ק‬
‫י‪-‬‬
‫יו‬
‫ן 'נ' ‪'31‬‬
‫‪6‬סי ותפיכ כתסים? די‪5‬כון יויו‪ 6‬מד ותיי‬
‫ך' ‪6‬‬
‫יפ'קו ל'ס (ד'ג‪"1 6‬קכ‪:‬סי ‪(2‬יס ‪::31‬ת‪ '"-:-7 6‬סו'‬
‫מוו‪'2‬ן ק‪5‬יה(‪ 6‬ד'(ס'ן דתס'‪3 :‬קפ'מכ ד'בו‪ (6‬ו(‪ 6‬יכ(ין‬
‫ו ג‪"-‬י"?ו‬
‫‪:5‬ז‪3‬ה (יכ סוו ‪3‬כ‪6‬ן י?'ס ק‪:‬יה ע("שו כ"'(‬
‫ק‪ ?":‬י‪:‬ח תסי‪3 :‬רכותייכו‬
‫‪6‬‬
‫ץ‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫"תגקידו‬
‫"‪-‬‬
‫טת‬
‫‪ 6‬רכי‪:‬‬
‫ק‪(:‬י"‬
‫יו‪-‬ק (‬
‫ס‬
‫י‪-‬ין כגין דיקייין ית'?תפיב‪3.‬יוני‬
‫הר‪3‬עס‬
‫‪6‬פיקו (יס (קט(‪ 6‬ויקהין (י? ‪:-‬רהי ?יך ‪6‬תין ע‪3‬דין‬
‫קסיח ‪:5‬י קן כ‪ 5‬יוכת‪ ':‬ד‪32‬ד (‪1‬ן ק‪?":‬‬
‫כיס‬
‫"‬
‫ג‬
‫דייגין‪5‬י? כג'ר‪ 6‬דכתיכ‬
‫‪27‬‬
‫‪'1‬‬
‫ין ד‬
‫"‪3‬דון כד‪(:‬י‪:‬ון‬
‫ג‬
‫יי‬
‫‪6‬יגוןדד‬
‫כסי(י ח(?יסם תסןסין כה‪5:‬בת‬
‫‪",‬ס ‪ (6‬ת"כ(ו‬
‫י‪6‬יור ק‪3‬‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫"‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ו‬
‫דדתלגת ‪5‬כלין‬
‫מתגו ג‪ 6‬ד(‪ 6‬יינירון‬

‫נ‪:‬ז'‪4‬גו"ד‪[6‬כן]נצ‬

‫‪(2"1:-300‬‬

‫"‪-‬ר‬

‫‪3‬י‪:‬ית"‬
‫כמ*אה טקוטוקי‬
‫) פ קם‬
‫‪",-‬‬

‫ג)‬

‫פ‪,‬קס ר‪.6,‬‬

‫יס‬

‫") כל מהמצה לא תאכל‬
‫ו‪.‬ל אמר רעיא מהימנא ספני‬
‫מה צוה שלא לאכ חמץ שבעת ימים‪ .‬ולאכל‬
‫ברם מצה‪ .‬ולמה כת‪.‬ב לא יאכל ולמה לא תאכלו‪ .‬אלא‬
‫ו' ככבי לכה שצ"ם הנכ"ל [ג] הם מצד של טוב ורע‪.‬‬
‫האור שמבפנים הזא מצה [‪ ]":‬הקליפה שמבחזץ המץ‪.‬‬
‫ורם המץ בהי' כר‪ .‬מרסצה בהי' נקבה‪ .‬מצה שפבפנים‬
‫הייני שסורה‪ .‬והן שבע דבע‪-‬ית הראיוה לתת לה סבית‬
‫המלך [‪ ]::‬וןליהן נאמי ושמרהם אק המצות‪ .‬מצה דיא‬
‫שסירה לבעלה שה אן‪ .‬יעמו נעשה מצי"ה [כנ] ימי‬
‫שוומרה [מעלה איתה] אצליך; הננ‪ 1‬ה במ"צ מן מצה‪.‬‬
‫והן י"ם ה"ץ [‪:‬י] וצוה הקב"ה לברך לה ו' ברכוקבייל‬

‫פשה [ג‪ ]:‬שהן שבע דגע‪-‬וק שלה שו"ם הנכ"‪ 4‬וצוה‬
‫להעביר מהן ךמין ומהטצת‪ .‬שהם עגנים השבים רמכמים‬
‫עף המאזרזת של ז' ככבי ‪4‬בת‪ .‬שנ"מר בהן ותכאנה אל‬
‫ק*בנק ולא נ‪.‬דעכי באו אף קרבנק‪ .‬וט‪-‬איהן רע השוך‬
‫כאשר בההלה‪ .‬שכי כך נדול השך דעננים שלהם עד‬
‫שאין יבול האור להאיר לרם‪ .‬ולפיכךיל‬
‫א נדע כי באו‬
‫א‪ 4‬קרבנה‪ .‬ע"כ ר"ם‪:‬‬
‫נ) כטשבך וקהו לכם צאן למשפחיקיבם וטהמ‪ .‬רפסח‪.‬‬
‫א"ר הייא כבש לקרבן פסה ‪4‬מה‪ .‬איא‬
‫שיראתם של המצרים ואל ה שיהם ריה כב'ט‪ .‬אמר רקב"ה‬
‫מבעשיר ‪4‬הידש קקי י‪-‬אקם של המגרים ותפשול‪.1 ..‬הי'‬
‫אנורונהפם במאמי ש‪,‬נםיי‬
‫ם ארד ויטנים ושלשה‪. .‬ב'ם‬
‫דרביעי הוציאוהן לרי‪. ,‬התאספי עלי‪ .,‬ובש;ה שרמע‪-‬ים‬
‫שמעו ק‪1‬ל יראתם שנאם‪ -‬במאם‪ -‬ישראל‪' .‬אין י‪:‬יים‬
‫להצילו‪ .‬היו ב‪.‬כים‪ .‬והיה קשה ע‪4‬יהםכאייו רם בעצ‪:‬ם‬
‫י נתכם ברשוהכם יים אהר‬
‫נעקדו ליהרנ‪ .‬אמי דקב"ה יה‬
‫יזם‬
‫ארבעה‪.‬ימים‪ .‬כדי שיראן אותו נתפם‪ .‬יבי‪.‬ם ררביעי‬
‫הזציאו אות להשהט‪ .‬זיראו דמצרים איך אתם עיי‪2‬ים‬
‫בודין‬
‫‪ .‬וזה קשה להם מכל רמכ‪.‬ת שהביא ע‪4‬יהם הקב'ה‪.‬‬
‫אזהן הדינים שיעשו ביראתם‪ .‬אה"כ דינו באש‪ .‬ש‪:‬תכ‬
‫פמילי אלהיהם השרפון באש‪ ,‬אמי הקב"ה א‪ 4‬ק‪,‬ב‪4‬ו‬
‫ממנונא‪ .‬שלא יאמרושברצון ובהשהוקקת לאל‪-‬יגן א נ‪4‬ים‬
‫אוהו‬

‫זיו הזהר‬

‫(ג] שהמ שבתאי צדק מאדים חמה ‪.14‬ה כומנ "ג‪4‬ה‪ .‬והכטי אסטרא‪,‬אטיא קורין ‪4‬רם ‪".‬לאנעטין'‪,:‬ג‪,‬‬
‫] פי' שהניצוץ הק‪-‬וש ר‪:‬חיר‬
‫אותם כא‪.‬ר‬
‫י הוא מן הארת מדת המ"כות שנקראת מצה‪ .‬והחיצונ'ות שלהן היא המץ ומחמצת‪:1 :‬ג] הן המשמשות ‪-24‬ת‬
‫פניטטונ מבפנים ורע מבחוץ ‪,‬צרך להשטר מהם כמו נקליפת נוגה‪1 .‬כ‪ ]:‬מצה ;ם וא‪1.‬היינו יחודרדק מ"בות יקפאין‬
‫מ‪4‬כות‪ .‬וכיו‪ ,‬שהן‬
‫ק חכמה ובינה אגא ואימא ‪ )7:1‬כ' גא"ת ב"ש מתה‪4‬פית רא‪.‬קי‪.‬ן‬
‫קב"ה ושכ'‪4‬תיה‪ .‬וע"י השמירה כראוי נתעורר 'חודא דלעילאיד‬
‫ט*ם על ירד וצד"י ;ל ה"א‪1 :‬גס] כידוע שקודם אכילת טצה יש זי ברמות‪ .‬וזהו שאמרו כל האוכל מצה גע'פ כאלו גא ע' א‪-‬יסתו‬
‫גבית המיו‪ .‬והיינו ג'ג בלי השגע ברכות‪:‬‬

‫*‪8‬‬

‫בא‬

‫לשון קדדש‬

‫ישדןהיהר‬

‫~‪%‬תו כר‪ .‬אלא הכיט אותן צלי זלא מבושל‪ ,‬שאם מבזשל (יס סגי‪5 5(5 .‬תקיגו (יסג(י ול‪ 6‬תכוס(‪ .‬ז‪ 1(5‬ת‪3‬וס(‬
‫יהי מננסה ולא יראו איה'‪ .‬אלא הקון שלו שיראו א'הו יסק טיויר ‪5(1‬יה‪:‬זין (יס‪ .‬מ(‪ 5‬תיקוגח וי(יס וימתון (יס‬
‫כה מושרף באש‪.‬לפי שדיחן נודף‪ .‬ועוד שראשויהי ככוץ רכי יווקד‪ 5‬כגור‪ 5‬כנין זרימיסגיוף ותורימיס ט(יס כסוף‬
‫על כרעיו‪ .‬שלא יאמרו שחיה או בהמה אחרתהיא‪ .‬אלא‬

‫שינירו י‬
‫' שהוא א‪5‬ק שלהם‪ .‬ועוד שלא יאבלז אותו‬
‫יעל השובעדרך קלון ובזטן‪ .‬ועוד‬
‫בחשק'ה של רענ‪ .‬א‪4‬א‬
‫עצם לא השברו בו‪ .‬א‪4‬א שיראו עצמותיו מ‪:‬שלכיםבש‪.‬ק‪.‬‬
‫ולא י‪,‬כ‪ 14‬להבי‪4‬ו‪' .‬ע"כ כהוב יבאיהיהם עשק ה' שפטים‪,‬‬
‫הרבה דיגים ‪:-‬‬
‫רי‪:‬ין סג'‪5‬ין ‪-‬‬
‫*) ךע‪22‬ר ה' לננה את מצרים ויאק את ררם ונו'‪ .‬א'ר ‪ )6‬ך‪7‬נ‪22‬ך ס' (גגף הת וו‪:‬ריס ורהס ‪5‬ת סוס עו'‪"6 .‬ר‬
‫אבא מהו 'עבר‪ .‬שעכי על ח'מות הרין של‬
‫כתרים [התההוגימ‪ ,‬שקיו נקשרים בכתרים אחרים‬
‫ש‪4‬כע‪4‬ה [ג'ן וקתי*ם מעמדתם עבי ע‪4‬ררכיו‪ .‬בשביל‬
‫לע‪.‬טות בהם דין ו‪4‬שמר את יש‪-‬א‪ .4‬וכך הוא כל ועבר‬
‫ועברתי ויעב*‪ .‬שהקב"ה ע בר ע‪ 4‬כל דרכיו‪ .‬א‪ .‬לדין וטכרתי ויטכר‪ .‬וקכ"‪5 :‬עכר ע( כ( הורגסי‪( 16 .‬ויג‪6‬‬
‫או לרחמים‪ .‬כאן ועבר בשביל לעשרת דין‪ .‬שם ייעבר ל‪( %‬רחתי‪ .‬סג‪ 6‬ועכר כגין (תעכך זיג‪ .5‬סתס ויע‪3‬ר‬
‫בשביל ליחם‪ .‬נן ר'יסי אמריעבר ה' יננף אקמציים‪.‬‬
‫בוא וראה יש רין קשך זיש דין רפה‪ ,‬דין הקשה דזק‪.‬‬
‫דין י‪-‬פה רלש‪ .‬וכאשי יזנק זה הדין הרפה מן הדין‬
‫הקשה‪ .‬אז מתגבר 'ה א חזק‪ ,‬בזבן שנעשה דקעל ישראל‪,‬‬

‫‪5‬ב‪:',~5‬ד)‪%14‬נ‪1‬‬
‫נ"ע"ילולקגג‪1"14‬‬

‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫נ‬
‫איא‬

‫נעשק בזה הדין דרפד‪ ,‬ויא נהגבר בדין הקשה ההוא‪,‬‬
‫וכאש‪ -‬נעשה דין על עמים עיכדי עכ‪".‬ם‪ ,‬נתנבר זה‬
‫הדין ריפה גדין הקשה שלמע‪4‬ה‪ ,‬בשביל להייק הזק‪.‬‬
‫ה' לננף את מצרים‪ .‬ועבר‪ .‬שנהם‪4‬א עברה‬
‫זש"כ‬
‫ה‪-‬‬
‫וזעם‪1 ,‬זענב‬
‫נבר בדין הקשה‪ ,‬וראה אק הדם על המשקף‬
‫ועליעעי המזז ת ופסח וט'‪ ,‬נ) למדנ שא"ר יומי זה‬
‫הכהוב קשה‪ .‬וכי וראה את הדם ואח‬
‫י"כ ופכח משמע קר‪ 6‬קסי‪ .6‬וכי ורחס הת סזס ו‪5‬ק'כ ו‪:‬סק‪ .‬זתסתט‬
‫שע"י דסימן נעשה כך [ק‪ ],‬ואפשי האמר שפסח בזנזת‬
‫הדם של מצוה‪ ,‬למה הי' הדם מבהוץ ולמה בג' כקומיה‬
‫הפתה‪ .‬והרי כהובד‪ ,‬הוא נלי ע?יקתא ‪,‬ט'‪ .‬ומפני מה‬
‫נציך להיית בהתנ‪4‬ות הדם ע‪ 4‬הסשקק ועל שתי הפזוזוה‪.‬‬
‫אלא ל?דנו כתובייר‬
‫א ה' וינאק‪ .‬כתיב וירא ה'כי רבה‬
‫רעק האדם בארץ‪: .‬למדנו שאין ניאית ההשנחה‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ז‪;,‬ונ'~ו‬
‫אלא כאשר נה*אה למטק עשיה‪ ,‬שנעשה מעישה מזה‪ .‬ון‪ ,‬גל‪,‬פין'‬
‫ועד שנעשה מעשה למםהאין משעיהין למעלה לעניש‪.‬‬
‫ע‪,‬גז"‬
‫מיבד הרהור של ע"ז‪ .‬שכקב השמרו לנם פן יפהה ‪3‬ר סרסור‪ 5‬וט"ז זכקיכ סכחרו (כס פן יכתס‬
‫לבבכם‪ .‬זכשנע'סה כעשה אן נתעוררה ההשנחה העליונה‪( ,‬כככס ותדהקטכיד עיכד‪25 5‬גהות‪ 6‬ז(טי(ח "קטך‪.‬‬
‫ילפיכך הכל בין יטוב בין לרע בעטיה הויה הרבר‪ ,‬וכגין כך כ(ה כין (סכ כין (כיס ‪3‬נ‪,‬כד‪ 6‬ת('‪ 5‬ח(ת‪.5‬‬
‫א'ריוסי כל שוקי כצרים ריו כלאים ע"ז‪ ,‬ע'ד שבכל ‪"6‬ר יוסי כ( כיקי ח‪5‬ריס י(יי‬
‫ן טטוין סוי יטוך וככ‪5‬‬
‫בית ובית הע נמצאיםמיני כשפים‪ ,‬שנהקשרו ע"י כשפיהם כיתח וכיתק סוו ככיה' זיג'ן ורתקטי' כמרכייסו‬
‫בכתרים תחתנים שלממר‪,‬יריו מעור‪-‬ים רוחמיכא‪-‬בהם‪3 .‬העון כתו‪-‬ין תת‪'6‬ן ז(תתה ץ'ת‪:‬ריןרי‬
‫ה יומה‪ 5:‬כנווייד‪.‬ו‪.‬‬
‫ים'ד דדבר לכדנו שכתוב ולקהתם אנרה אזב ונב‪4‬הם‬
‫בדם אשר בכף‪ ,‬אבדת אז ב למה‪ ,‬בשביל לבער ייח נדס ‪5‬בר כסף‪6 .‬נות ‪16‬י‪( 3‬מס כנין (כער‪ 6‬רות‬
‫דטוכאה מביניהם‪ ,‬ולהראית בפתהיהם בא'קן נ' מק מ'ת וום"‪ 63‬ווניגייסו ו(‪5‬הוקס ככהק"סו כ?ני ת(ת זוכתי‬
‫יישם האבונה דשלמה‪ ,‬אחד ככאן ואהד מכאן אהד תסיזוגות‪ 6‬כ(יוות‪ .6‬מד סכ‪ 5‬והד סכ‪ 6‬וחר‬
‫בינידם [‪:‬ק] לפיכך 'פסח ה' על יפהח ולאיהן דכשהיה ‪3‬נווייסו [גח] ‪3‬נין כך וססח ס' ט( סטתק ‪5(1‬יתןסווסחית‬
‫יני'‪ .‬בעבו* שיראה שם הקרוש רשזם על רפקח‪ .‬א"ר וגו'‪ .‬תסוס וקקי מוו‪ 6‬קך'כ‪ 5‬רכיס ט( פתח‪"6 .6‬ר‬
‫יהודה א"כ לטה דם‪ ,‬הרי לכדנו רושם ראם'נהלבן ואדום‬
‫‪1‬‬
‫ונן'ן אחד הכיללבין ב' הנוונים [גט] א"ל ב' דביםהיו‪ .‬ומז זכ(י( ‪3‬יגי נווגי [גט] ‪ ("6‬תרי ומ‪6‬‬
‫אחד‬
‫סו‬
‫ס ד) ד‪:‬י‪ 16‬ג'‬
‫מראה מקומות ט‪1‬י‪ )3 .‬מקןי‪ .6‬ג) דףי‬

‫‪,‬ריות‪',‬תש‪,1:‬‬

‫י‪':‬י‪.‬‬

‫‪!?1‬‬

‫;נ‪;"%‬ו"‪1‬‬
‫"‬

‫י‪:‬‬

‫'‬
‫‪4‬‬
‫'‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫"‬
‫'‬
‫ם‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫‪:11‬קן ‪5‬ן‪:‬נל‪:‬מ"צןץפ‬
‫זיך‬

‫ךקזי;י‬

‫בא‬

‫לשדן הזהר‬

‫מז‬
‫נ‪ ,‬זתיגס ומז זססח‪ ,‬זהינס רת ‪.‬‬
‫"‬
‫הק‬
‫תעיג‪ 6‬ךזפ"ס‬
‫זי ""ר יסוד? (‪ 16‬ס‪ 6(6 ':‬כתס זלע(י‬
‫זר‬
‫סם‪ 6‬ד ק‪*3‬ס (רמתי כ‪,‬י(ו ?וס מוור כט גאגי‬
‫ת"ו"ע‪'3‬ר ע(יך ו‪6‬רמך תת‪3‬וכה)ת כדמהך ‪%%‬תי‬
‫סס*ז ה)‬
‫(ך ‪3‬זיויךחיי ונו' ו"!"נ זסו? כהתק‪6 ,‬פיער (רסמי‬
‫דכתי‪ 3‬כדנויך תיי ו‪3‬נ"כ רסיס סתחח כק(ת סטרין‪.‬‬
‫חז רג‪1 6‬מז‬
‫ומז כיגייסו ה‪5‬נ' רכ' ת~קיס‬
‫תרין זתי ~צו‪,‬וסכ‬
‫"(קכ( תרין כתדין ז‪6‬תצה (עיל‪6‬‬
‫נ??י‪6‬‬
‫מ) ר' יום' ‪6‬יוי חו כתר‪6‬‬
‫‪3‬תרין‬
‫ערתי"‬
‫ן כרמזוי וייכ‪ 6‬כ) ‪"6‬ר דכ‬
‫(ס‬
‫'ת‬
‫כ(כ‬
‫ס'‬
‫סטרין סת‬
‫" חתרין‬
‫ע(‬
‫‪0‬ס‬
‫כית‪ 6‬וקכ"ס ‪6‬קר (יס כתו‪3‬‬
‫ק‪*3‬ס‪:‬וי כלגוסיתהךעכזכו*‪5‬י‬
‫ת סר' (ני ‪'3‬קך ו‪5‬ג‪6‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫סותתיכ (כר ‪3‬פתחך (סער‪( 6‬ך‪ .‬וסכ‪6 6‬תר רסיס ע( פתה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫דנוסיתגות‪5‬זי(' והט‪0‬רי (נו גיתך‪ .‬ל‪6%‬כעיר (ך (כר‬
‫רזכ"‬
‫ת‪ 3.‬י‪6‬תס ת(לו לרס תשסם‬
‫ד‬
‫וכת'‪3‬‬
‫ימ‪.‬ת (כ‪,‬‬
‫‪3‬עא‪ 6‬יפתזן סכ‪.‬ק‬
‫" פ( סמסקף עו' ‪(1‬‬
‫(ס‬
‫יר‪6‬ם ‪6‬ת סז‬
‫ז‪:‬‬
‫‪3 (6‬תיכס (נגוף‪ .‬תו ה"ר ‪6%‬‬
‫דסתח‬
‫"‬
‫ס‬
‫'‬
‫ן‬
‫ק‬
‫"‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ו‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ה טנדו ‪?3‬כף‪ 6‬סעת‪0 .6‬ם‬
‫‪600‬‬
‫כסחי‬

‫"כ"‬

‫סעהמויכ‪15.6‬ףסכ‪66‬תתזר ד‪3 6-‬כל‪ 4‬סטת‪ 6‬ד*נ‪ 6‬זכפיכ‬
‫ור"ס ‪6‬ת סזס ס( סיזסקף ופ( סת' סת‪~%‬ות ר‪:‬ייז‪6‬‬
‫זכ(סו סוקק‪6( .6‬תו‪14‬ס‬
‫וג‪ ,‬ז‪6 %‬תתזר ‪3‬זיג‪( 6‬תצנד‬
‫זת(? כנו זסו' (ע'(‪ 6‬נסס'‪ 6‬סעתה‬
‫נוקיוין‬
‫"התקזהס‬
‫(‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫כך נפי‬
‫‪6‬י רתת' רהתי ‪1‬ה'‬
‫ת" ‪3‬דס ‪6‬סר כסף ו?נטתס ח(‬
‫זינ‪ 6‬ד'ג‪ 6‬סס"ד יס‪(3‬תס‬
‫סקכ(ף ו(אג‪ 6‬ףהתי כתיג ג) תי ה? ‪ 63‬מ‪6‬זוס מת'ן‬
‫גנזיס תנגרס ז‪,‬תין (‪6‬ה‪ ?",‬כ(סו זיגי (תעכד גאעמין‬
‫ו‪6‬קס (‪ 6‬תל‪5‬ו ‪6‬יס נז‪0‬תח ‪3‬יי;‪ 1‬מד ‪3‬קר‬
‫מק‪,‬‬
‫יו‬
‫טס‬
‫‪.‬ג'סמ(‪6‬ת'ה(ס‪3‬‬
‫ת‪:‬יס זתג'גן ‪"6‬‬
‫ר י‪5‬הק (‪( 6‬יכעי (יס ל‪6‬י‬
‫ו(‪6‬סתכמ‪:3 6‬וק‪ ,‬כזקג‪ 6‬זזיגה ת('‪ 6‬כתת‪ 6‬זכיון זרשתק‬
‫‪% .‬ן זפבפ ני? ‪6‬תוק וסכ‪ 6‬נזסוסזזיג‪,‬‬
‫‪5‬תייי‪3‬‬

‫י)י‬

‫ישוןידש‬

‫יח‬

‫‪86‬‬

‫אחרע‪1‬ל מילה ואהד ש) פסח‪ .‬של ‪0‬ילהרהמים‪ .‬של פסח‬
‫דין‪ .‬א"ר יועדה‬
‫כן אלא כגע ש‪4‬מרנ‪ ..‬שדפך הקב"ה‬
‫דם הויא ‪4‬רדגדם‪ .‬כאי‪ .4‬הי' פיאה לבן ברעך דצ~ונים‪.‬‬
‫זש'כ ת) וא‪.‬גכ‪.‬י עליך ואראך מהבו‪0‬סת בדמיך ואומר‬
‫לך ברסיך היי וט'‪ .‬ואע*פ שרן' איזם נהפך לרהמימ‪.‬‬
‫שבהיב ברסיך הי‪ .‬ולפיכך נרשם הפהה בנ' ‪0‬קוטת‪.‬‬
‫או)ר מבאן וג‪-‬ו מכאן י'וק‪ -‬בעיהם‪ .‬רבי העדה למר‬
‫שנראו שני כהנידמים‪ .‬כננדשניכתרים שנתעזררי לס;לה‬
‫בצץ הדדא ך(ן ר'יזסי אמי נמד כהר אהר 'טנב‪4‬ל בשן‬
‫צרדים וצעלמים ברחמיםודין‪ .‬א"ר אבא בכמה מק מות‬
‫חם הקכ"ה על בביו‪ .‬ששה ארםבית‪ .‬הקב"ה א ל כהוב‬
‫שמי ותביה אוהו לפהוך‪ .‬אהה תשב תך הבית‪ .‬זאני‬
‫אמר חרשים על הפהד‬
‫אשב מבהי'ן לפתחך לשסרך‪.‬‬
‫סוד האםזנהשלי‪ .‬אקה תשב בבעעך‪ .‬זאגי אשמרךבהיץ‪.‬‬
‫שנהיב יאהםלא הצאי איש מ‪2‬תח ביע עד בקר‪ .‬יבת‪.‬ב‬
‫וראה אה הרם על המשקף ות"כ‪-‬ולא יהן המשחיהיבא‬
‫‪ :‬מהשם‬
‫אל בהיכם לע‪.‬ף‪ .‬עוד א"ר אבא נדמיון י‪%‬הך‬
‫רורוש זטו בשעה ההיא‪ .‬כם שהשם הקרוש נהפך נשעה‬
‫צ לדין‪ .‬כן נם נהפך דם הוה בשעה ‪ 11‬לרין‪ .‬שכתוב‬
‫וראה את הרם על המשקה ועל עע‪:‬י המזטק‪ .‬רושם של‬
‫ר‪ 43‬היה אדום‪ .‬לרואזה שהרי נקפך הכל לדין לעע‪%‬ת‬
‫נקמית‪ .‬וסזד היבר כדמיון שרץה למעלה נשעה ההיא‪.‬‬
‫כך היה נצרך להראת לממה‪ .‬אם רהנרם רהמים‪ .‬ואם‬
‫דין דין‬
‫‪ .‬זש"כ וטבלהם בדם אשר בסף והנעהם אל‬
‫רמשכף‪ .‬ולעתיד לכוא כתיב נ) מי וה בא מאדום הם‪.‬ץ‬

‫יא‬

‫‪,-‬‬

‫בנדים מבצרה‪.‬שע‪:‬יר לההנלווןכל הדיניםלעע‪%‬ה נקמית‪.‬‬
‫ואהם לא הצאו איש מ‪8‬תח ביהו עד בקר‪ .‬מה הפעם‪.‬‬
‫לפי שלמדנו שא"ר יצרק לא נצרך לו לאדם להלוךבשיק‬
‫ולהמצא ברהובות ב‪,‬טן שהדין הולהבעיר‪ .‬שכיון שנתנה‬
‫רשוה למשדרת‪ .‬מי שפונע בו ינזק‪.‬יכן כאן לפי והדין‬
‫דדה נמצא לא נצרך לצאת לחוץ‪ .‬למדנו שאכר ר'ייסי‬
‫שבזה הבה ממש שנמ?אדיןלמצ‪-‬ים‪.‬נמצאבאוהוהכה ממש‬
‫רחמיםלישראל‪.‬וש"כח‪4‬איהיאכ‪:‬הדם‪.‬פכחקיעליכם‪.‬וכןלמדט‬
‫שבכל א‪.‬הן כתרים הקדויטים שלמע‪4‬ה‪ .‬כמו שנמצא בהם‬
‫דין כך מטצא בהם רחמים‬
‫‪ '.‬ודכל בשעה אחה‪ .‬רבי‬
‫חוקיה למר טיב ז) ענף ה את מצרים ננוף ויפא‪.‬‬
‫נגוף למצרים ורפא לישראי‪ .‬מהו ורפא‪ .‬ממה שנ'מילו‬
‫נציכו לרפואה‪ .‬ולמרט שבאזתה שעה שננפו המצרים‬
‫באוהה שעה נהרפ‪,‬צ ישיאל‪ .‬כמו שלמדנו שא"ר יוסי‬
‫על הפתה‪ .‬ופמה‬
‫המ'הועלדיככתםיבצרויפךסחלוהמ'ר‪.‬עלאברגלע‪:‬חע‪.‬למרי‬
‫הפתה וה פתה ו‪:‬זף‪.‬‬
‫ואיזהו פהח הטף * ‪ %‬המילה ‪:-‬‬
‫י בדצי הלילה וה' הכה כל ככיר ונו'‪ .‬אמר ר'‬
‫ס)ןיך‬
‫‪ :‬יוסי כמה פעמים שאלקי במה שכתוב‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫בחצי הלילה וה' הכה כ‪ 4‬בכיר ונו'‪ .‬מפני מה לא היה‬
‫זאת ביום שיהנלה לכל פ‪-‬סום הנם‪ .‬ומפני מה כתו נל‬
‫אוהן חישים שאחר הרחים‪ .‬ואותןבכירי רבהמוה‪ .‬ולא‬
‫מו‪:‬ו מלכים ושרים ואנשים נבורי מלחמה‪ .‬כטו שהיה‬

‫ת‪6‬‬
‫"‪00‬כמ ((‬
‫ת‪3(3‬‬
‫יי!י‪( 6‬כפקק (נר‪ .‬תני‪"6 6‬ר יס'‬
‫‪?3‬סו‪ 6‬תמס ז‪6‬סתכח זיגו (ת‪5‬ר‪6‬י ‪3‬י‪?4‬ו‪ 6‬תתס ‪6‬סתכמ‬
‫רז)עי (יסר‪ (6‬סס*דתי‪6‬יס' ‪6‬ת סוס ופסמקי פ(עס וקתנ‪,‬‬
‫ככ( ‪'6‬גון כתרין קזיסין ז(עי(‪ 6‬כתס ז‪0,‬תגק‬
‫זיג‪6 6‬סתכמ ר‪0‬מי‪.‬‬
‫כסט‪ %‬פ"‪ .‬תגי‬
‫כס‬
‫"' ‪6‬ת ‪(0‬ריס ע‪ 9‬ירפ‪6‬‬
‫ר‪3‬י מ‪1‬קיס כתי‪ 3‬ד) ועף‬
‫‪1‬‬
‫כנוף (תכריס ור‪( %‬שר‪ .(6‬ת‪6‬י ורפ‪ .6‬מת‪6‬י סג'חו(‪1‬‬
‫גנרכו רס"‪,‬‬
‫ם‪ .‬ותג‪ 6‬נ‪6‬ותס סטס סגנפו מלר‪6‬י‬
‫‪163‬תזסכת'כספוסססמגסס'רפ‪6‬ע‪ (1‬סיפסתרה‪ .(6‬זתגעי(‪"6 6‬ר ייסי‬
‫ספתמ ‪1‬פסמ‬
‫נו‪'6‬‬
‫ת‪6‬י‬
‫ס' ע('כס מכעי (יס ‪6‬ג( ע( ססתמ ~סו פתמ כנוף‪.‬‬
‫‪51‬יז? ‪0‬תמ סנוף‪ 11 .‬ת'(ס ‪:-‬‬
‫ס)‬
‫י נה‪ '5‬ס‪('3‬ס וס' סכס כ( ככור ונו' ‪6‬תר ר'‬
‫ק‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪3‬כת?‬
‫ח‬
‫ג‬
‫(‬
‫'‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ז‬
‫'‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫"‪ 1‬ויסי‬‫‪6‬י‬
‫ס‪6‬‬
‫גמ‪5‬י ס(עס וס' סכס כ( גכור ונו'‬
‫(‪ 6‬ס‪1‬ס‬
‫כיתת‪ 6‬זיתנ(' (כ(‪ 6‬פרס‪1‬תי ג'ס‪ 5‬ו‪6‬ת‪6‬י תיתו כ(‬
‫שטן מ(סי זנתר רמיי‪61 .6‬יגון ע(י‪ 6‬ז‪3‬נ' ע‪5‬ג‪ 6‬ו(‪6‬‬
‫מיתו ת(כ' ופרזסכי ונו‪3‬רי מגקהי קר‪ .63‬כתס זסוס‬
‫‪3‬טגמרי‪3‬‬
‫)‬
‫ס‬
‫)‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫ט‬
‫"‬
‫י‬
‫כראה מקומות יאט ‪ 0 1.9‬ז‪ 0 .6 9‬יץ" ‪'0‬נ‬
‫דף **‬
‫ןקזהך‬

‫אצל‬

‫"‬
‫י‬
‫ז‬
‫מתחת‪ .‬ירוק‬
‫‪ .‬קו‬
‫יממעי‬
‫עשב באמצע‪ .‬כי זה סימן‬
‫‪8‬ק נצרך לגו לעשות הדנל של כלל אעמה הישראלית‪ .‬קו לבן‬
‫ץולונג‪:‬מסנטש‪74‬נ‪:‬יגיג‪,4‬ךי‪:‬ג‪:‬לה"יכה'ייג‪::,‬דז‬
‫ממ‪:‬עעי‪2:‬ע‪%‬מעמויבמ‪:‬בי‪,:‬לבמג‪:‬ג‪:‬ב‪,‬ונם‬
‫ורין‬
‫אדום‬

‫רחמ'ם‬

‫‪1‬ק‪1‬‬

‫כמראה‬

‫‪86‬‬

‫ישון‬

‫בא‬

‫קודש‬

‫אצ) םנ‪--‬יב נכ;יב ‪ )-‬ויצא מל"ך ה' ויך במחנה‬
‫אשי ‪.‬ט'‪.. ,‬כר*‪ .‬שנים היו מלבים בנ‪ .‬מלבים שרים‬
‫ונצ‪.‬בי‪ .:‬שם נ‪-‬אה נב ר; שליח אהר ‪2.‬ל רקב"ה יותר‬
‫טזה‪ ,‬הרי יפך הי' ‪4‬היות גבורהו של הקב ה עחר‬
‫נ) א"ר שם;זן בוא וראה כת ב יהי ברבי ‪-‬יי) ‪ ,-‬נחצי‬
‫ציק לומ‪ -‬או בינו;‪ .‬כמו שאכר משה‪ ,‬ואם ב‪ :‬ש"מרו‬
‫החברים‪ .‬שלא יאמרו אצננניני ‪-2‬עה משק בראי היא‪.‬‬
‫הרי יקי‪2‬יא במק מה עוסדת בג' אזפ‪,‬ים שאפילו ישראל‬
‫יאמ‪ .-‬כן‪ .‬א'‪ .‬שאם כן דיה ‪4‬זל מד זי"סר ס‪2‬ך כחיב‪.‬ת‬
‫הי‪.‬יד‬
‫‪ .‬מפני סה אמר כה אמר ה' ‪.‬נ'‪ .‬ב‪4‬ם‪,‬ן נאין‬
‫השער מבזנ;‪ .‬שהרי לא ית‪ 22‬בזה למש‪" -‬לא לאד‪.‬נו‪.‬‬
‫לפי שאמר כה אמי ה'‪ .‬נ'‪ .‬שה‪-‬י משה א‪ -:‬ער בב‪.‬ר‬
‫השפחה אשך אהר הרחים‪ .‬ולא היה כך‪.‬‬
‫ער בכ‬
‫השבי אשר בבי; הבר‪ .‬ואפילו ישראל יש"אל‪"4‬כן‪ .‬שה‪-‬י‬
‫לא נ;בררו הרב‪-‬ים‪ .‬נ'‪ .‬שהוא‬
‫ב‪.‬טם ארונ נחו‪.‬ה‪.‬‬
‫וכת‪.‬ב ייקי בהב‪ .‬הלילה‪ .‬ועידאמ‪-‬שאל ת הברנו קש ת‬
‫בעק* כסשא כבד שנם ע‪ 4‬בזמך אין לךעמימה‪ ,‬מפנ‪.‬‬
‫סה הי' הנם בחצי הלי‪4‬ה ולא ביום‪ .‬ו‪4‬מה מ;י כל א‪.‬קן‬
‫שאקי‬
‫הכ‪ 4‬ם‪.‬ד עליון הזא כת‪.‬ב‬
‫נה)הלמשייםזאתעלההרמחןים‪ .‬אל"‬
‫המדבר כתמרק עשן‪ .‬מק עשן עלה‬
‫שנק‪-‬א זא'ה ‪.‬נקרא‬
‫בגיון לבן ו‪2‬דער‪ .‬אף כן זה‬
‫רכ;‪ ]-([-‬הכל נב‪4‬ל בה‬
‫אש"ה‪ .‬כסש"כ ל‪,‬אק ‪.‬ק‪-‬א אשח‬
‫בשעה אהת‪ .‬לבן לישרא)‬
‫ה)ילה לעשות‬
‫ובשקהציי‪ -‬לע‪.‬בדי עב‪".‬ם‪.‬מושעפרמייש‪,‬י‪4‬ה הוקי‬
‫א נה‪4‬י אינו‬
‫עושה סשפמיי‪ .‬סני‪.‬ן‪ .‬טאב‪-‬הם‪ .‬שנה‪.‬ב ויךיק עייהם‬
‫לי‪4‬ר‪ .‬שנחלק לעש'ת משבני‪ ..‬אף כאן משה‬
‫כהצת‪.‬‬
‫אמ‪-‬יש‪ .‬אן‬
‫מה‪ .‬כחלוק‪ ,‬כמש"כ כע‪,‬ו; הכנזה‪ .‬כעיית נד‬
‫יע‪2‬ק משפםי‪.‬‬
‫באן כחצוח כאשר יח‪ -4‬ש‪2‬שההי‬
‫עה של‬
‫עד שיהלק‪ .‬וכך היה‬
‫ש‪4‬א עשה הליל‬
‫"מ‪.‬יערשנהיק‪.‬‬
‫שה‪2‬‬
‫מ‬
‫י בחצי הלילק‪.‬‬
‫‪.‬בחצי האק‪.4‬ן עשה כ‪22.‬מי‪ ..‬זש"נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫מרו בחצי‪ .‬בח*י האיר‪.‬ן‪ .‬בז‪:‬ן שהיא ש ‪4‬מת ונמג"ק‬
‫זא"ת הז לעט‪.‬ת משפנים ת‪:‬יר‪ .‬וכל כטפם ש‪2;.‬ה‬
‫בלילר‪ .‬גחצי האחרן נעשק‪ .‬וה' הכה כל בבה‪ .-‬וה'‪ .‬ה א‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫כם‪:‬קרי‪ .3‬דגתיכ ‪5.1 )6‬ח ת("ך ס' ויך‬
‫תסיר וגו'‪ .‬ותגיגן כ(ס‪ 1‬ק‪5‬כין ‪3‬גי ת(כין י!פ‪.‬גוס‬
‫י נ‪3‬ורפח דמן‬
‫די(יס יתיר‬
‫ופרךסכי‪ .‬סהס ‪6‬תחי‬
‫נוס‪6‬י‪ .‬דסו? תק י‪.6‬ת ‪5‬יוסו' כ(ז''מ‪'"3‬ס יחיר‪.‬‬
‫נ) ‪*6‬ל סקע!ן‬
‫הזי כת‪.‬כ וי?י ‪3‬ק‪:‬י ס(י‪ ?5‬כח‪5‬י‬
‫י כק‪:‬ית‪.‬‬
‫י כיוס‬
‫ד‪6‬יזר ‪.?:-‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‬‫‪6‬‬
‫ד‬
‫"‬
‫ו‬
‫נהו‪3‬כךטני‪(6‬יס‪6‬‬
‫"‪':‬גי סרטס נו‪:‬ס כד‪6‬י סו‪.6‬‬
‫‪:‬נ‬
‫י‪:‬‬
‫וג‬
‫ייקרין כגק‬

‫‪-3‬קגז‬

‫‪ ':3‬ניוגי ד"פי(ו י‪:‬ר‪(6‬‬
‫ד‪"5‬כ‪-;,‬י?‬
‫‪ 60‬קוסי‪6‬‬
‫ו"‬
‫'יתרזן סכי חד ד‪6‬י סכ'קיי‬
‫יי‬
‫ס‬
‫ס (יס (יז‪:.‬יר וי‪6‬יזר תסס כחגות‬
‫?(י(ס ‪6‬ת‪6‬י ק"יזר כס ‪6‬נזר ס' וגו' כיזס ך(‪6‬‬
‫קק‪":‬ן ‪!:‬ת‪ 6‬דס‪6‬‬
‫'תס‪:‬ון כ‪.‬ו‪?:‬‬
‫‪3‬פ‪:‬יזג‪.6‬‬
‫(‬
‫ה‬
‫" עד ככור‬
‫כנ'‪ ,‬דהקך כ? "יזר ס' תי' ד?‪ 6‬יו‪:‬ס‬
‫יז‬
‫י עד ‪3‬כור‬
‫‪6‬‬
‫ה(‬
‫ס‪:‬פקס ה‪:‬ו הקו סיהיס‪ 651 .‬סוס ס‪:‬י‪6 .‬‬
‫י‪:6 '::‬ך ‪3‬כית ס‪:‬ור‪ .‬ו‪6‬פע‪ 1‬יסי‪6‬‬
‫( ייתרון סכ' דס‪6‬‬
‫(‪6 6‬תכ‪-‬רו ת(י‪ .‬הלק ד"‪.‬ס‬
‫ו ‪6‬תר נזםץ‪6‬‬
‫כחגת‪.‬‬
‫וכקיכ ויסי ‪3‬ח‪5‬י ס(ילס ועוך‬
‫דפ‪:‬רוג" יתיר‬
‫ע( ת‪(':‬‬
‫" ?וס‬
‫ת‪5‬‬
‫ג‪:‬‬
‫‪6‬ס‬
‫סת‬
‫יכי( כ!'ך‪( 6‬‬
‫‪6‬כ‬
‫"‪ .‬דמ‬
‫ר"גי‬
‫יז‬
‫ס‬
‫(‬
‫י‬
‫(‬
‫"‬
‫(‬
‫ד‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫י ת'תו כ( ‪'6‬ג‪,‬ן‬
‫מ‪(3‬פס(ינןות רמי‪3 .6‬חי(ת‪ 6‬ו"ת‪,‬‬
‫יו"כ(‪ 6‬רז‪ 6‬ע‪65‬ס ס‪,‬ח כתיכ‬
‫דכת‪-‬‬
‫ג) ת' ‪61‬ק פו‪3‬ס תן סחד‪3‬ך כת'וןת עסן‪ .‬תס עסן ס('ק‬
‫ה"ר ‪'61‬כס‪16 .‬ף ס‪ '6‬כתר‪ 6‬ך"קרי ז‪"6‬ת ו‪6‬תקר'‬
‫‪"([ ?:6‬ן‬
‫‪":6‬ס‪ .‬כד"‪ 6‬לוהפ‬
‫כ‪5‬י‪ 5‬כס‬
‫‪3‬ס(גות (י(ס (עעכן כיני‬
‫לה‬
‫ר"" כהד ‪.‬כ‬
‫"וור (י‪:‬רמ‪3‬‬
‫קס‬
‫וי‬
‫ת("‬
‫עי‬
‫והיכס (!י‪3‬ד' סכו"ס ו‪3‬טוד דס‪6‬יס(‬
‫יח (‪6 6‬תס(ג‬
‫("‬
‫ס‬
‫ט‪:‬יד נייזוסוי‪ .‬ווג‪( 6‬ן ת‪:6‬רסס דכתי‪ 3‬וימ(ק ט('ס‬
‫(י(ס‪ .‬ד‪;6‬פ(נ (יוטכד גץ'ס‪,‬י‪ .‬היף סכח ר‪6 ?:‬יור כח‪:‬ות‪.‬‬
‫כ'‬
‫ס"‬
‫ת‬
‫‪ ,‬כחגוק‪ .‬כד"ח כ!('ת סיז‪:‬ק?‪ .‬כ!(ות נזיס ‪6‬וף‬
‫כה‪'5‬ת כ‪.‬ופ(ג דיזסס ידע ד(ק יעכיד גייזוסוי‬
‫טד ד‪6‬תסנג וסכי סוס‬
‫ע‪':‬ד‬
‫ג'‪'!.‬ס" עד ד‪6‬תס(ג‪.‬‬
‫"‬
‫ל‬
‫ד‬
‫וכפ(נ'ת כתרה‪ :‬ט‪:‬ד‬
‫'‬
‫(‬
‫(‬
‫"ד‬
‫"‬
‫'‪:‬‬
‫ס‬
‫‪,‬י ‪(0‬י(ס‪.‬‬
‫קג‬
‫כ‬
‫'‬
‫ס‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫!‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫רה' כק‪5‬י ‪3‬ס!גית ‪;3‬דחס‬
‫דהי?י כ(ט ‪"1‬נת‪:‬מ‬
‫ג" ו‪ (:‬גי‪,.‬יסק ד‪6‬תעגין‬
‫גיטוס'ן תכ‬
‫וח‬
‫'ר‬
‫ז'‬
‫ך‬
‫' זח"ת‬
‫ס‪,‬‬
‫ר וס'‬
‫‪3‬ליליק ‪3‬פלג(‪-.‬ת‪:,:‬י‪3‬תר‪6‬ס‪6‬ת!‪3‬יד‪ .‬ו?' סכס כל ככי‬
‫ה'‪ ,.5‬וגחוסוי‪ .‬סכס כ( ככ'ר‪ .‬נו‪:‬ססו("‬
‫ובי; דיני‪ .‬וה'‪.‬הי‬
‫א ומשפטיו‪ .‬הכהכל נטר‪ .‬משה לא ונ'ת דיגו‪1 .‬ס‬
‫‪6‬‬
‫אטר הכאק אלא ומ;‬
‫הכה‪ .‬אלא שנתע'‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫וו‬
‫שמע;‪-‬ערהר חתי סכס ס‬
‫"תה ונו'‪ .‬ת"י סכס "ל‬
‫‪ 6‬ד‪6‬תער‬
‫הםרהשנקראקב"ה ש‪-‬נזיםמהי‬
‫והנהלא‬
‫םסה‬
‫כ"ס כ‪:‬וס ד‪6‬גזיס‬
‫כתעת עו‬
‫נ"ה‪ .‬ולטרנז ‪.‬טפכרמעי‬
‫ה הי'‬
‫‪:‬וי ו‪6‬סתכ(‬‫הכםע;שימנרב;ה‪4‬ולכהמהנישיפבייא‪.‬רצ‪.‬ז‪.‬ננכהמבול כ"ס זחוותת"ג"ך'עכיפדיע?כ‪-.‬ס‪?:‬הזכייגסד‪6‬כתיסכיס ותסגכ?((ה"‬
‫ו‬
‫‪ .‬וש‬
‫בזא"ח הז שנעשה ב רין‬
‫‪ .‬וזיוין (קוכ‪ 6‬הרעיס‪ .‬כיזס‬
‫י‬
‫"‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ת‬
‫'‬
‫ס‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ת‬
‫"‬
‫ה‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫'‬
‫כ‬
‫ן‬
‫פ‬
‫י‬
‫ו‬
‫שאמר טשק כזא"ה תדעכי אני‬
‫ויץ‪6‬י‬
‫ויפן‬
‫‪6‬ני‬
‫פרעה‪ .‬מהו יפן‪ .‬שרפנה לב' כמ‪-‬שבה‬
‫שקזז‪ .‬ככר‪"2‬כ ויפן סרעס‪ .‬ת"' ויפן דהסגי לכיס ח?ר?ור‪ 6‬דק‪ .‬כד*‪ 6‬ויסן‬
‫אהרן א‪ 4‬מרים‪ ,‬ויבוא אל ביתו ‪41‬א לב' נם ל;א"ת‪?6 .‬רן ‪ 36‬תריס ויכוה ‪3 (6‬יתו‬
‫כת (‪:‬ו נס (ז""ת‪.‬‬
‫נם לרבות מה שע‬
‫ננק*אקתירה להדריב ארצו‪ .‬ולא שת לבו גס ל‪-‬כות ס‪6‬י דזתינ‪ 6‬למר‪3163‬‬
‫‪6‬‬
‫"רטי? ו(‪ 6‬סוי (כיס‬
‫לנגר המדה‬
‫זא"ת‪ .‬כל בכ‪.‬ר‪ .‬אףכ‪4‬כררנותע‪4‬יונוה (ק‪(:‬יס ךז‪"6‬ת‪ .‬כ‪3 5‬כיר‪ .‬הס'(ו דרנין ע‪5‬הין‬
‫וקחהני;במ‪.4‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ן‬
‫ק‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫ר‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫דכלסין‬
‫ותתקין‬
‫באר‪,‬‬
‫‪4‬ן בכח רכמחם‪ .‬מבכור פיעה ה‪ .‬שב על כסא‪ .‬עד ‪3‬ה‪-‬עח ‪3‬חכתת‪ 6‬ך(סון מ‪3‬כיר כרטס סיוס‪ 3‬ע( כס‪6‬ו עד‬
‫בב‪ .‬השכךה אשר אחר הרהים ‪.‬כל בכ‪.‬ר בהמה‪ .‬ככ‪.‬ר סספמס ‪:6‬ר ‪6‬מר סרהיס וכ( ככור ‪3‬סיזס ס‪6‬‬
‫כל א‪4‬ה דן כררטתעייזנו; והחהזנ‪.‬ה שבמלו מממשלתן כג?ו ןרנין ט("ין ותע"‪.‬ן דהתכרו ת‪:‬י(‪:‬ג?ין‬
‫‪.‬נ‪-‬מוו בפפוק הזך‪ .‬מ;ם הדבר מבכר פרעהה שב על הת‪-‬עיזו‬
‫ד‪(-‬ס ת‪3‬כור פרעס סיוס‪ 3‬ע(‬
‫י‪.‬נה ‪(,‬נ] עו‪-‬ק ‪3‬פס'ק" סתי!"‬
‫כסאז‪ .‬זה כתר התההון שבמנש‪ ;4‬מ‪4‬בו; העלי‬
‫ס‪,‬יז‪6(6‬ת‬
‫עד בכור השפחה‪ .‬זה כהר הנסאל שה א למטה ממני‪.‬‬
‫‪3‬כ‪1‬ך סססמס * ד‪ 6‬כתך‪6‬‬
‫תתהס*‪6‬תיכס‪5‬‬

‫י‬

‫שמכשלהו‬

‫מראה מקרמות"‬

‫‪"5‬‬

‫ךקווקי‪6:‬‬

‫מ(גיס נ' '*ט ג) וף לט נ) ‪:‬יו נ'‬

‫זיו הזהר‬

‫מ‪ ]6‬ה"נו מדת המיכ‪1‬ת ע'מא דנוקבא נכלל בה בהצי הלילהלבן ושחור חסרודין‪ :‬ןגנן תיבת קוומיטא ה'א קיצור מן ת'נת קוומקרטורא‬
‫שמשמעותו היא מטולה גדולהמאי‪1 .‬עיין בערוך ערך קוומקרמור‪:‬‬

‫בא‬

‫לשון הזהר‬

‫ן קירש‬
‫ישי‬

‫ים‬

‫‪87‬‬

‫ן [!נ]‬
‫היא לאחי איכע רחים שהן ארבע מדניה [)נ]‬
‫וקוזחיע‪ 6‬מכתך ‪6‬רכע רמיין ‪6‬רכט יומיריי‬
‫א מן הרהיב‪1 .‬ב‪ 4‬בכיי‬
‫שש‪4‬מתעי ש‪;:‬ב אח‪ -‬הרהיםיי‬
‫שך‬
‫מסתע זכת'כ ‪6‬חר ‪0‬רחיס ‪ 6(1‬נון סלחיס וכ( ‪3‬כיר כ‬
‫ממנ‬
‫כ?ווס‬
‫ניקכ‪6‬‬
‫בהמה‪ .‬סושלים החקינים שבקדקינים‪ .‬נקבית מנקבוה‬
‫תת"ין יותתקין‬
‫קרכ‬
‫דהםתכהו ‪3‬התגי 'ח‪-‬י' יכ‪3‬טירי רכרכי מיג‬
‫ית" הנמצא‪.‬ק באתיניה ודםרים יכבהמות נדו‪14‬ה יקננית‪.‬‬
‫זומ‬
‫ו‪-‬קכ(ין ‪-‬גסין גוכ‪'-‬ן ‪,‬נ‪,‬ק‪:‬ין טן ככור ססכי ח‪:‬ר וכקביים מקן כשפים נביים ונ'‪2‬ים‪ .‬ער נכור הי‪:‬בי אשר‬
‫ככית סכוך ‪6‬יגון דגפקין וו‪:‬סק‪ :‬די כס‪,‬ן כבית הנור‪ .‬איקן היוצאים מן הק)יפה שנקראק שפחה‪.‬‬

‫דיסתעכוון כ?ין (ב(יוין‬
‫"‬
‫(ו‬
‫יכ‬
‫ן ךרנין סיי‬
‫('סך‪(6‬י"('‬

‫ע‪3‬דין (‪6‬סירי‬
‫יפק‪,‬ן (מיר'‬
‫וניגר‪6‬י ד‪3‬ס'ן עכדו‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪5‬גות" ך(‪ 6‬יסקין יון ע‪3‬דית?ון‬
‫גפגייין ו‪?3‬הי‬
‫וס(עגוק‪ ,‬דק‪?"3‬‬
‫ג"‬
‫ד'‬
‫תי"‬
‫ד‪;' 6‬ת‪6 '5‬נתומי‪:1‬יי‪(6‬נכי‬
‫‪6‬‬
‫י‪7‬‬
‫ככ‬
‫'?‬
‫?ו‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫רר‬
‫(ד‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫‪-:4‬ו"כ(((‬
‫הי(ת(‬
‫"וגכורת‪ 6‬דק‪"3‬ס כ( 'ו(כיט‪'.‬ין‬
‫"הרסי ט("'ן‬
‫ע‬
‫‪' 6‬כ(ו (‪6‬פק‪6‬‬
‫ן‬
‫‬‫וחכייו'‬
‫ן‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫(‬
‫ע‬
‫עכד';"‬
‫רו‪:.‬‬
‫‪ 1‬ו‪4( ,‬‬
‫נת'נ‪,‬‬
‫ננ'ן ";‪2‬ון‬

‫‪,‬‬

‫יונז‬

‫לוו"‬

‫שבהם עושים כשפים לאסזיים שיעבדו בהם יעו‪4‬ם ויא‬
‫יצאו לחייוק‪ .‬יבכחהבכחון על כד‪-‬גוה האלי היו משרכים‬
‫המצרים‪ .‬שבהן עשו קשר ליש‪-‬אי שיא‬
‫ש‪4‬ינאו מעבריהם‬
‫‪4‬עילם‪ .‬יבז‪ -‬נהנלה הנבייה והבמש‪4‬ה הקב"ה‪ .‬וזנרזן‬
‫הוה ‪4‬א יכלה מיש‪-‬אל לרורי רורות‪ .‬שאם לא היה נזה‬
‫כחגבירתי של הקב"ה‪ .‬כל מלכי עמים וכל מבשפי עי‪4‬ם‬
‫זהכמי עילם לא יכלי לרעציא אה ישראל מן העברוה‪.‬‬
‫והקב"ה ההיר הקש‪-‬ים ש‪4‬הם‪ .‬ושיבר כל אותן הכהיים‬
‫בשבי‪ 4‬להוציאם‪ .‬על זה כהוכי)מי ‪4‬א ייראך מ"ךהניים‬
‫כי ‪4‬ך יאהה כי בבל חכמי הניים ובכל מ"כ‪,‬תם מאין‬
‫במיך נ) ומה ששא‪4‬קם מפני מה לא הי' הנםביים‪.‬‬
‫למדנז שכתוב היום אקםיצאים נחדש הא‪:‬יב‪ .‬וכ‪:‬יב‬
‫נא‪-.‬ת ישראל לא היתק א‪4‬א בלילה‪ .‬שהלילה‬
‫ר‬
‫הקשרים ועשה נקטוק‪ .‬והיום הוציאם ביר רמד‪ .‬זש"כ‬
‫נ) יצאי בני ישראי ביר רמה לעיני כ‪ 4‬מצרים‪ .‬יכהוב‬
‫ימצרים מקברים אה אשר הכה ה' בהם כ‪ 4‬בכור‪ .‬זה‬
‫היא פרמום דנם יעור כהוב כי אין בית אשר אין שם‬
‫כףע‪ .‬שנעשחהדיןנכלם נזמן שהיז נאספים כלם בבקידם‪.‬‬
‫י‪4‬א היו מפו;‪-‬ים במרבר ובשדד‪ .‬ועשה הלילה רעים בכל‬
‫בשעה ההיא‪ .‬ו‪4‬מרנו שהי' מאיר הלילהכיום תק פה המז;‪.‬‬
‫וראהכל העם דיני של דקב"ה‪ .‬וש"כ ד) ולילה כיוםיאיר‬
‫כהשכה כא‪-‬ה‪ .‬ובשעה טיצאו ישראלנמצאו כל הבבורים‬
‫‪ .‬וזה‬
‫מהים בשוק‪4‬עינייף‪ .‬נקש לקתקרב להם י‪4‬איכיו‬
‫הי' קשה להם מ‪-‬כ‪ .4‬ראו שישראל יזצאים לעיעיהם בצד‬
‫אחד‪ .‬וראו אה מתיהם בצרשגי‪ .‬זבכל היה פרם מ הנם‪.‬‬
‫ש‪4‬א היה כזה מים שנברא העולם‪ .‬ק) א"ר אבא בא‬
‫וראה בלילה ההוא‪.‬טיצה הקב"ה לררה כ‪4‬יהן הנכרים‪.‬‬
‫בשעה שנחשך הלילה באן המשוררים לזמר לפניו‪ ,‬אמר‬
‫להם אין עתה העק לור‪ .‬שהרי שירה אחרה מזמרים בני‬
‫באיץ‪ .‬בשעה שנחיק הלילה נקעייר רזח צפון‪ .‬ורקב"ה‬
‫עשה אז נקמוה‪ .‬וישרא‪ 4‬היו בומ‪-‬ים שירה כקול רסי ואז‬
‫עשה אותם בני הירין מהכל‪ .‬ומלאכי מעלה זכ‪ 4‬מהנית‬
‫הרקיע היו שימעים קילם של ישראל ‪:-‬‬
‫י) ויקם פיעהייל‬
‫ההיא וכל עבריווגו'‪ .‬א"ר שמעין‬
‫בוא יראהנקמההעליונה שעשה הקכ"ה במצרים‪.‬‬
‫שלש מיתית היו‪ ,‬אחר שעשו הבבורים במצי‪.‬ם שהרני‬
‫לבלמי ‪:‬מצאז‪ .‬ואהד שהרנ הקב"ה בהצי הלילה‪ .‬ואהר‬
‫כשראה פרעה המיה בביהו בבניו ובענדיו‪ .‬עמר ודזדיין‬
‫עצמו והרנ אה השרים והנציבים ‪1‬ב‪ 4‬מי שיעצהי ‪4‬סיב‬
‫בעם ישראל‪ .‬ער שההורה מעידה עליו שהזא קם בלילה‬
‫ממש‪ .‬וכמנ שהקב"ה בחצי הלילה הרנ הבכורים ועשה‬
‫נקמוה‪.‬כן קםפרעה בארץ מצריםוהרג‪ .‬ועשהנקמות בשריו‬
‫נציביו ושלישיו ובכל אוהן הנמיכים‪ .‬זש"כ ויקם פרעה‬
‫לייה‬
‫‪ .‬שעמר להרונ ולהנרית‪ .‬ררט של כלב כשמכים‬

‫כקוך ‪ )3‬וקס דס‪6‬י(תו ‪6‬יו‪6‬י (‪ 6‬כוס‬
‫ז‪.‬כו‬
‫תגיגן כתיכ סייס ‪6‬חם יו‪'65‬ס כמדם ס‪6‬כיכ‪.‬כי‬
‫"יכ‬
‫ת‬
‫יו‬
‫ס'‬
‫ת‪6‬גח עקר‪6‬‬
‫ח‪5-‬ריס (י(ס‪.‬‬
‫"‬
‫ס‪7‬ופגויר"קךנ‪ 6‬ד'סר‪5(66‬סיך(‪0 6‬וס ה(‪6('(3 6‬‬
‫?‬
‫סר‪6‬‬
‫(‪.‬‬
‫''(י‬
‫" ‪":0‬ד‬
‫‪.‬‬
‫קסרין וטכד כוקתין‪.‬‬
‫((‬
‫‪6‬פיק (ון כרים דנ‬
‫ות‬
‫"רמס געיגי כנ י‪5‬ריס וכת'כ‬
‫י‪7‬‬
‫וי‬
‫נן '‪ 1"5‬כג' 'סר‪6‬נ כ‬
‫ויוגריס ווקכריס ‪6‬ת "‪:‬ר סכס ס' כ?ס כ( ככיר י‪6‬‬
‫ס‪,‬ח פרם‪,‬יו' ג'סת וטיד כק'כ כ' ‪'6‬ן כית ‪6‬בר ‪6‬ין בס‬
‫נוה דהתעכיד דיגה ככ(?‪ 1‬כסטת‪ 6‬ד‪6‬תכגמי כ(סו כ‪3‬ת'?‪1,‬‬
‫דיגוי ככ(ק‬
‫י(ה ‪0‬יו תתפזר' כיודכר‪ ,‬ו‪3‬חק(‪, 6‬ע‪3‬ד‬
‫"תקיס? דתקיז‬
‫(‪6‬‬
‫‪,‬תג‪ 6‬ד?וס ג‪0‬יר (י(יה כ'ות‬
‫‪'(,‬ד‬
‫כ(‬
‫י" כ‬
‫"‪ 6-‬דיגוי דקכ"ס סס"די) ו(י(סכי‪,‬ס י"יך‬
‫עתט‬
‫ה‬‫?‪-‬‬
‫כה‬
‫ו‬
‫כק‪:‬כ? כ"ורס‬
‫דגסק "סתכהו כ(סון תתין‬
‫ין (‪6‬קןכ‪ 6‬לסו ו(‪ 6‬ה‪:‬כחו וד‪6‬‬
‫עעתי"‬
‫כב‪,‬קין (טיגיסון דכ(‪6‬וכמכ‬
‫‪6‬קכ' (סו מכ(‪ .6‬הנו' (יברח( גכקין (טיגיסין כהד‬
‫ניסה ומתו ‪5‬תיחיסון כ"ידך גיסה וככ(‪? 6‬ו‪ 0‬פרםתי גיסח‬
‫ס) ה*ר ‪ 6:6‬ת‪6‬‬
‫ז(ה סיס כ‪60‬י נויותח ד"ת‪:‬רי‬
‫חק‬
‫ה~' כ‪:‬סוה (י(י‪7 6‬כטח קכ"סט((‬
‫"ט(‪ 6‬כ( ‪'6‬גין ככ‪,‬רי‬
‫‪6‬תו נוז‪-‬רין (זו‪ 6-,‬קיויס‪ .‬התר‬
‫כ‪:‬עת‪ 6‬דרתס‬
‫'ח‬
‫(ו‬
‫ו עי‪7‬ן ס‬
‫(ון ("‬
‫('" ך?‪ 6‬ס'רתח ‪6‬חר‪ 6‬וו‪1‬זזרין כגי‬
‫ן יקכ"?‬
‫כהרע‪3 6‬מעתח דהתס(ינ‬
‫התער רוח גפי‬
‫יי‬
‫(ד‬
‫יכ‬
‫כדין טכיך גיקתין וימרח( (ט‬
‫"ן כירתק כקו( רס יכד'ן‬
‫וכ( חמריין‬
‫עכיד (‪1‬ן כגי ח‪,‬רין נוכ(‪ .6‬ויו(הכין‬
‫יה‬
‫הר‬
‫(מ‬
‫י‬
‫י( ‪.-‬‬
‫כ(סו ס‪,‬ו ניית'‪0( 1‬ון (ק(יסו] זט‬
‫ו) ףיכ)ם פרעס ('(ס סו‪ 6‬וכ( עכד'ו ונו'‪ .‬ח"ר ס'זמ‪,‬ן‬
‫ת‪ 6‬ח‪ '1‬נוק‪ 6-‬ע(‪ :6‬דטכד קכ"ס כיו‪:‬ריס‬
‫ת(ת חותגי סוו‪ .‬חד ועכדי כוכרין כ'ז‪:‬ריס ןקעי(ו‬
‫כ( ‪6‬יגון ד‪6‬סכמו והד דקע( קכ"ס כפ(נית ('(יה והד‬
‫ככיתיס ככגוי 'כעכןוי‪ .‬קס ו‪,‬ריז‬
‫כד המ‪ 6‬סרעס‬
‫נ"וסרכין וכ( ז‪6‬נו('כו (יס (ם‪63-‬‬
‫ניי!'? וקע'( ‪6‬פרתכוית‬
‫ן‬
‫כט'וח ע‪ 7‬ז"ור"תח הססידת ט('ס דהיסו קס כ('('ח‬
‫חמס וכיוס זקכ"ס כפ(נות ('(י‬
‫‪ ,‬קט( כיכרין וטכן‬
‫גוקתין סכיקס פרעסכ‪6‬רעחדנוגריס‪,‬קע( ‪,‬עכד גוקץ';כסךכ‪,‬י‬
‫‪61‬סרכוי ‪6,‬תרכ(וי וככ‪6 5‬יכון רכרכין‪ .‬סס"ד ויקס פרע?‬
‫‪5‬י(ס‪ .‬וקס (קט(‪(1 6‬סי‪65‬ס ‪6‬ורחוי וכ(כ‪ 6‬כד נוהיין‬
‫(יס‬
‫מראה מקומות ") ירמי‪,.,‬‬
‫ג) ד‪ 9‬נ) גטדג‪ .", -‬ז) תייס קו‪ :.‬י'‬
‫זיך ך;זך‪:‬ך‬

‫י"‬

‫‪-3‬טותך קטט‪ .‬ו) דף‬

‫פס *‬

‫‪(1‬ג] הן ד' מח*ות ממונים מן כחות הטוטאה והן רחוקים ונמוכים הרנה מן‬

‫רק‪-‬זשה‪1‬‬

‫אותו‬

‫ש‪8‬‬

‫ןהיהו‬
‫ישי‬

‫בא‬

‫לשון קודש‬

‫‪6‬יסו "תי וגסיך ‪5‬חכריס כך סרע?‪.‬‬
‫אוהו באבן‪ .‬הוא רץ זנישך לכלב אהר‪ .‬כך עשה פרעה‪'5 .‬ס‬
‫אח"ב הוא היה הולך בשוקים‪ ,‬והיה מכריז וא מר קימו (‪:‬תך‬
‫ר ק‪,‬תו‬
‫" סוס "‪1‬י( כסוקי ו‪:‬וס מכריז י"ת‬
‫כ‬
‫"‬
‫כ‬
‫יו‬
‫יס‬
‫"‬
‫ן קס(ת!ן‬
‫צאו מךעך עטי‪ .‬אי‪,-‬ם הרנתםלכל בני העיר‪ .‬אתם דינתם ‪"5‬ויית‪.‬ך טיוי "תון ק‪:‬וקין (כ( ‪3‬גי יות‪" 6‬ת'‬
‫רשרים והנ‪1‬יבים ‪1‬כ‪4‬בניביתי‪ .‬וש'כויקרא למשהולאהרן סרכי והסיכי וכ( כגי ‪'3‬ת' ס‪":‬ד ויקר‪( 6‬תס? ו(חסרן‬
‫ו‪3‬רכת‪ :‬נס‬
‫ן ך‪3‬ידכון סו?‬
‫לילה‪ .‬כיזן שבידכם ריה רבל‪ .‬וברכהם נם א'הי‪ .‬שלא (י(ס כיו‬
‫‪"5‬‬
‫‪.‬‬
‫ד"‬
‫(""וזיף (ון והכיק"(וותןית"רנ‬
‫ג?‬
‫"'‪ 17‬כנ‪-‬נוי‬
‫הררטי‪ .‬ואח"כ הוא בעצכןליוה ~והם והוציאם כן האר*ן‪ .‬תק‪(:‬ון(י‪ .‬ו‪5‬כת‪-‬‬
‫כיוס דכתי‪ 3‬ויסי ככ‪5‬ח פרע? הת סנס‬

‫כמו שכתיבויהי בשלח פרעה את העם‪:‬‬
‫‪)6‬ליל שמזרים דצא לה' לדוציאם מארץ סצרים דצא‬
‫רלילה הזה לה' שמ‪.‬רים ונו'‪ .‬א"ר שמעון בוא‬
‫וראה שזה דפסיק קשה‪ .‬כיו‪ ,‬שאמר ליל מהו שמזרים‬
‫ולא שמור‪ .‬כי שמור הי' צריך לזמר‪ .‬יכהזב דצא הלילה‬
‫הזה‪ .‬בהחלהאנשיליל ואח"כ לילה‪ .‬אלא כך למדנו כהיב‬
‫י‬
‫נ) כי יהיה נקעבייההבזתכורלה‪ .‬נער כרצב‪ .‬סה המעם‪.‬יפ‬
‫‪ .‬משקבלר זכר נק*אק‬
‫שכלזמן שלא‬
‫נקראהנער‬
‫נערה‪ .‬אף כאן ליל ק דם התיחדה עם הע לם של‬
‫בק"‬
‫זכר‪ .‬ואע"פ ‪.‬טבתוב ‪2.‬מזרים [(ד] היינו בינביל יטבהיי‬
‫נר ה" מיק בי‬
‫ל‪-‬ההבר עמך‪ .‬יבשעה שמהדבר עמה בה"‬
‫כ ה א דלי"ך רזך ‪4‬הי ימכורים‪ .‬יחצזרים זכר‬
‫זכ כ‪-‬י‬
‫ק‪-‬בה‪ .‬ולפיכך כתב ה‪4‬ייה דזך‪ .‬ובמקום וטנמצאים זבר‬
‫ת‬
‫עקבה אץ היטבח אלא "‪-‬דנר [(ס] זכן יטברע ישראל‬
‫בתושנךצ‪:‬ם לבהעק זכי ז)א‬
‫נקבה‪ .‬כנהוב זה אלי‬
‫ואנ רה שאין ה‪:‬בח בכקים "שבזהכ"ר זנקבה נמצאים א"א‬
‫להזנר‪ .‬יעל זה מיהיים ישראל‪ .‬שכת‪,‬ב נן זל ה' קוינו‬
‫לו ננילה ונשמרה בישעקו‪ .‬לבי שבן ;תיר לעשזת לרם‪.‬‬
‫שכחיב ד) כימי צאהך כארץ כצרים א‪-‬אני נפ‪-‬אזת‪ .‬וכ ר‬
‫נפיאיה הזה כך דוא‪ .‬כמו כאן ביצייה מצרים נקהבר‬
‫ליל עם לילה‪] .‬כך ע;יד דקב"ה לעש‪,‬ת ל‪-‬ם‪ .‬שכתזב‬
‫‪ ):‬שומי מהכלייר שומר ם‪,‬כליי‪ .‬כה שם שמירהיליי‪,‬‬
‫אף כאן שמירהוליל‪ .‬מה 'טם שמירה‪:‬ליל‪ .-‬את כאן גמירה‬
‫ם של‬
‫‪.41‬לה‪ .‬זלילה נקראת בשכיל הההברו;ה עםיעי‬
‫בחי'זכר‪ .‬זש"כ ‪ )1‬אהא בקר ונם לילה‪ .‬בקר‪ .‬כמש"כ‬
‫וישבם אברהם בבקר‪ .‬שהיא מדתו ממש [יו] וכתובון ה'‬
‫בק‪ -‬תיטמע קולי‪ .‬בק‪ 4‬במש‪:‬‬

‫כקר תמתט קו(י ‪3‬קר תתס‪.‬‬

‫רעיא ‪2‬ה‪2.‬נא‬

‫רעיא מהימנא‬

‫ת) רהיה כייאמרו אליכם בניכם מה העברה הזאתלכם‪.‬‬
‫ואם‪-‬הם זבח פמח הזא לה' ונו'‪ .‬מצ'ה זו‬
‫לספי בשבח של יציאת כצרים‪ .‬שהוא חיוב על האדם‬
‫למפר בשבח הזה ‪4‬עולם‪ .‬וכך ביארנו‪ .‬כל ארם המכפר‬
‫ביציאה מצ‪-‬ים‪ .‬ובמפור ההוא משמח בהדוה‪ .‬עתיד הזא‬
‫לשמה בהשכינהלעולםהבא‪ .‬שהיא השמחהדגדולהמרבל‪.‬‬
‫לפי שזה האיש הי' משמח ברבימ‪ .‬והקב"ה משהעשע‬
‫בספיר ההוא‪ .‬ובאותה שעה מאסף הקב"ה לכל פכליא‬
‫שלו יא'מר להם לכו ושמעו ספור השבח שלי שממפרים‬
‫בני ושכהים בנאלהי‪ ,‬אז מהאסכים כלם ובאים ומתרברים‬
‫עם ישר"ל‪ .‬ונומעים מפ'ר השבח של השמחים בשמהה‬
‫הנאולה של רב‪,‬נם [גי] אז באים המיאכים ומשבהים‬
‫להקב"ה על כל הנסים והנבורות‪ .‬ומהללים לו על העם‬

‫ח) דך‪:‬יוק כ' י‪6‬יייו ‪(6‬יכס נגיכס מס סט‪3‬דס ט‪"1‬ת ‪5‬כס‪.‬‬
‫(ס' וגו'‬
‫ו‪6‬מרתם ‪1‬כח פסה‬
‫"‬
‫‪5‬ספר ככ‪3‬קק כדכיגחיחהק מגריס‪ .‬סדוההי?ו‪6‬וקיהייוונ‪3‬ק" טס(הוד‪63‬רד‬
‫נ‪:‬‬
‫כ‪ 5‬כר נם‬
‫(קכתטי כ?הי‬
‫(ט(נוין סכי‬
‫דהסתעי ‪3‬יג'הת תגך'ס‬
‫ספ'ר מןי ‪3‬מדוס זתין"'?ו‬
‫ד"‬
‫(‪(:‬וווח‪3‬ססו‬
‫הדו‬
‫חתי‬
‫(יומדי‬
‫כס‬
‫כי‬
‫דס‪6‬י מ‬
‫"‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ד‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫כ‬
‫"‬
‫(‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫"‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫ו‬
‫כויגת"כ"ג דמדי‬
‫מדי‬
‫‪3‬ססו‪ 6‬ססור‪3 .‬יס‬
‫כגס ק‪"3‬ס (כ‪ 5‬סנו‪5‬י‪6‬‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‬‫מ‬
‫ו‬
‫די(יס ו‪5‬תר (ון זי‪5‬ו‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ס‬
‫"‬
‫ת‬
‫ט‬
‫כ‬
‫יוכתעו‬
‫די(י‬

‫(ס' (סיג'"ס‬
‫"‬
‫) ליל כתוריס‬
‫‪,‬‬
‫ת"רןה"רתגכר‪.‬ויטס'ןסת‬
‫" (ס' כתוריס ונו'‬
‫ו"‬
‫ו?‬
‫סו‬
‫ס(י(ס ס‬
‫כיון ד"ת‬
‫ר ‪ 5,5‬ת?ו כי'‪,‬ך'ם‬
‫חזיס"‬
‫‪?(.(:‬‬
‫ייוורססוק"סתורקכי"‬
‫‪ ,(1‬כ‬
‫נו‪3‬צ' ‪'5‬ס וכת'‪3‬‬

‫סזס ('(‬
‫‪3‬קדת'ת‪ 6‬ו(‪3‬תר ('‪5‬ס ‪:‬כ'סות"‬
‫ג'גן כת'כ‬
‫ת"‬
‫כ) כי 'ס'‪ :‬גטר? ‪3‬תו(ס נער כת'כ‪(6‬‬
‫' טטי!ח תכים‬

‫ש‪1‬ו‬

‫ק"‪-‬י‬

‫ע‬

‫ים‪,1:‬ן‪:‬גיי‪1‬היי‪.;,‬ו'ו'עוןנ‪,‬י]קננ‬

‫טיי?‬
‫‪31‬כטתה ד"תחכר טמס‬
‫ונוין‬
‫"תהס‪.3‬ך‬
‫ה‬
‫" ס(י(ס סז? ‪ '?5‬כ‪!:‬וריס כנ!וריס דכר‬
‫(כ‬
‫דכר כת‪.‬‬
‫ו‪3‬גיגי כך כת'‪(: 3‬י(ס סזס ו‪3‬קקך דחכתכהו דכו‬
‫[(סן וככי כ‪3‬חו יסרח(‬
‫ונוק‪( "3‬ית‬
‫וכנתו'קכ‪"33‬התיי?וסכ(ה‬
‫"'רקחג"‬
‫רכ‬
‫‪ .‬ס?"ד זס‬
‫ו"גו‪:‬ו ד‪5‬ית ככה‪3 6‬ית‬
‫‪(1‬ך" (נוקג"‬
‫הכתכמו‬
‫ד(‬
‫ול( דח ‪-‬הכהן יברה‬
‫ו‬
‫‪6‬י‬
‫") זס ס' קו‬
‫וכ‬
‫"כתי‬
‫דכורד‬
‫גוק‪3‬נ‬
‫(ג"‬
‫(ודכו‬
‫ן (יוטכד (?ו‬
‫רי‬
‫ננ‬
‫"(ס ונכייה? ‪'3‬ב'לתי נ!מוס דסכי ונוי‬
‫דכת'‪ 3‬י‬
‫) כייו' ג"תך מ"רן נ!גריס הר‪6‬גו גס(‪6‬ות‪.‬‬
‫‪5‬י‪5‬‬
‫ורזח‬
‫‪.‬‬
‫ו(י‪5‬ס‪ .‬כך סזיכיין סקו‬
‫כ‬
‫וד‬
‫גכ‬
‫""ס ‪-5‬כט‬
‫'ג" (?ודסכ" דכתיכ‬

‫‪5‬דכ‪"-.‬‬

‫"‪5‬י‬

‫ד"‬

‫ן ‪'51‬שי"ייגג‬
‫יי‪,‬רי]‪,‬ן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫'‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ס ‪6‬כרסס כ‪3‬קר דסו‪ 6‬תדתו נ!תס [(ו] וכתי‪ 3‬ו) ס'‬
‫פסכ‬
‫וי‬

‫מראה טקוסות ‪."( 97‬‬
‫"‬

‫רקר‪,‬ש‬
‫ט ינד'‪.; 0‬נ ג) '‪:‬ס" ג"נ‬

‫מנ‪6:,‬ניס‪3‬יפנה(ק‬

‫דככה" דק"‬

‫ו~י‪ 1‬וקיג]"ט‪:‬י‪ .‬ל‪,‬‬
‫‪1,‬‬

‫‪ )7‬מ‪,‬ג? ו'‬

‫זיו הזהר‬

‫וס‬

‫דכ‪3‬ח"‪1‬‬
‫'ק"עד"ן‬
‫סר" ‪:‬‬
‫קד‬

‫כחדוח‬

‫ס) '‪5‬ע" ג'‪ 6‬ו) טט ו) תג'‪ 0‬ס' ש ‪7‬ףט‪:‬‬

‫ע‪ )7‬שהואלשון רבים‪(,:‬ס‬
‫‪ ,‬ול*ימך כתוג הוה‪(1:‬ון מרתו של אגרהם היא מרת ההסר שנקראת בקר! הון בידוע ררשת הו'ל עה'פ‬
‫אשר פרית לך מסצרים עים ואלהי‪ 1‬ושמואל נ' ני גבל נלות ישראל נט שבינתא בנלותא‬

‫י)‬

‫בא‬

‫לשון הזהר‬

‫ן‪0‬ר‪.‬‬

‫כוזוום דפורקגח‬
‫ו‪6‬ית ‪'5‬ס כ‪6‬רע‪.6‬‬
‫"סון כך'ן‪6‬תומף‪5‬יסמי(‪6‬וגכולת‪5,‬פי‪.65‬ויטר‪56‬‬
‫ק‬
‫מ'‬
‫'ר‬
‫ךמ‬
‫דח‬
‫‪5‬ת‪6‬ריסון‪ .‬כת‪5‬כ‪ 6‬ד‪6‬משסף ‪ 65%‬כס‪"1:‬‬
‫עטרת‪6‬‬
‫ספורמ‬
‫רת"ס ו‪5‬וך‪6‬ן‪5‬יס‪ .‬וס‪4‬סז ‪7‬מ‪'5‬ן חקיוש‬
‫י(ט"‬
‫"מנ‬
‫כן חסכימסיכ‬
‫ן‬
‫(‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ס‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫ס‬
‫(‬
‫כ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ך‬
‫נ‬
‫ו‪6‬סת(ק י‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫ג‬
‫ו(הכתעי‬
‫וכנ'‪1‬‬
‫ן‪ 6‬מוכ‪66‬י‪0‬י ע( כר גט‬
‫כת‪ 0‬ן‪6‬תתר‬
‫כסשר‬
‫ופ‬
‫למכת‪:‬י תריר קיוי קכ"סכניע‬
‫רסותה ג'סק ככ(היגון ג'סין‬
‫ג"‬
‫דטכד וח' ת"זח ‪6‬תחי חיסו הוכתח ‪,‬ס‪ 6‬קכ"? 'וע‬
‫ן‪6‬‬
‫(כתר‬
‫כ( נוס וסוס‬
‫מי‪,‬חי‬
‫כק(ת"יס ע( מ‪0‬ו‪6‬י‪0‬ו ועיסכודיו"יסו ידוגע"‬
‫"גטריך‬
‫ר'סויץ‪6‬‬
‫פמ‬
‫וו‬
‫כ*ג‪5‬פרסונוי גיס‪ 6‬ו‪65‬מק‪:‬ר קפיס ככל ‪6‬‬
‫חס‬
‫("ו"יסו עכיך‪.‬כגין‬
‫ן ח(ין ס(קין וכ( סח(י‪6‬‬
‫יץתכגסין‬
‫מי‬
‫ו"‬
‫ד‬
‫ו‪.‬‬
‫גי‬
‫תי‬
‫"(ק 'קריס‬
‫‪5‬ת‬
‫יס‬
‫פמ‬
‫וחוד‪6‬ן כל?‪( 1‬ן"ס‪ .‬ד(ו‬

‫ד"‬

‫"‪-‬ח‬

‫‪26‬‬

‫"(מ‬

‫חע‪,‬וי ע( נ( חס וענד‪6.‬י ת'נוח ‪5‬ח‪6‬י מגטריך‬
‫ק‪6‬יס תדיר קתי קנ*ס‪ .‬נג'ן (הסתעי‬
‫ן ו"קד'ס נ"ג‬
‫"י נסח ולעתכע ע‪'5‬סון דינח‪ .‬כיו‬
‫נג‬
‫ערנ‬
‫)'‬
‫כנ‬
‫מו‬
‫ר‬
‫ותפריע תס‪6‬וי כ( מד וחד‪6 .‬סחיר פטר‪ 6‬דפות‪6‬‬
‫י"‬
‫" ע(י‪ 0‬דיג‪ 6‬וס‪0( 6‬תסךו‬
‫ר‬
‫לט‬
‫יכי( (תתכ‬
‫תתקגעערנ" כ‪1‬ק‪5‬‬
‫"חית‪ .6‬ו‪5‬כת‪ -‬חסתעי ונוקערנ פ(‪1‬גי טנידכך‪.‬‬
‫ר‬
‫‪.‬כיוןונוקערנ‪6‬‬
‫"סריה‪5‬יס(כ*נ ל"קדת‪ 6‬ו(סרטתס"יי‬
‫יעלד‪6‬דיג‬
‫וסוק‪ 6‬ט‪'5‬ס וכדין "תפדם תגיסתכ‪5‬‬
‫חתי ן‪(566‬יתליס‬
‫וכ(‬
‫ת והי (הו‪60 .‬‬
‫תכפטר"‬
‫י"ו‬
‫נוקטרנ‪"6‬סתכמע(יסכות‪6‬יתורכתפ"‬
‫(קתך כתיקפחוהפין‬
‫(ונ'‬
‫ת ‪"5‬זדסר‪ 6‬כ*ג‬
‫"'‪6‬י‬
‫ת‬
‫"ד‬
‫ו*‬
‫כעיע נתריס טנוי כך וכך‪ .‬וע‬
‫קנוי קכ"ס‪.‬‬
‫ככ‪ 5‬סני‪ .‬כנין דיסתכמ‬
‫עכד" נוסיתג"‬
‫")די)יכ~‪ 4‬ס' ‪ (6‬תסס ‪61‬ר‪4‬לן ז"ת מקת ספסמ ונר‪.‬‬
‫פנךך‪ 6‬לחסחע פסמ כין סטרכים כי*ד‬
‫ככיסן דוכרגו"סחעו‪,‬ססו‪6‬ד‬
‫"ססח דנו‪5‬ריס וד‪'"5‬סו ח‪,‬כת‪ 6‬ע‪5‬‬
‫י כ( ק?( עדתיסר"ג כין סערכיס‬
‫כ‪65‬‬
‫ה‪:‬יות‬
‫ן ול?(‪6‬ם‪ .‬וכת'כ‬
‫י געיר תעסרס‪.‬ויוי‬
‫פגא‪ :‬כד*‪4‬‬
‫"עריך (יו‬
‫כעמזרד‬
‫"‪5‬חדס סז‪ 0‬ויקחו (סס וגו'‪ .‬נו‪6‬י עעח‪ 6‬כנין דס‪6‬‬
‫תעסרס 'וחין וס(‪,‬ס עך‬
‫כדין סרימת‬
‫סה‬
‫יע‬
‫סו‬
‫כ‬
‫דחכת(יס‬
‫רי"סר‪.‬ל‪6‬יסי"וך(יסוי נכיס כ"רכיסר‬
‫כסעת‪ 6‬דדינ‪ 6‬ת(י‪ 6‬ע‪5‬‬
‫רז‪ 6‬דמ (‪6‬עכרח‬
‫"‬
‫וווגסדח‬
‫""תסג"ס‬
‫"קמי כרית קויס‪([ 6‬ח]עלנו(‬
‫יף‬
‫טזי גור‪ .‬וע"ך‬
‫כעס‬
‫ה‬
‫‪6‬תי‪6‬‬
‫י‪6‬‬
‫רע‬
‫(סו"סכ‬
‫" וע"ד‬
‫(‬
‫ייכו(כי‪0‬‬
‫"ת‪6‬ןד"ית כ"ט כרית‬
‫‪1‬כ( ער( (‪6‬י‪6‬כ(כו‪.‬‬
‫קוד‬
‫נז‪6‬ן ד(‪6 6‬ית כיס כרית‬
‫(‪6‬ייכ‬
‫‪5‬יסכ‬
‫"יס‪ .‬ד?חי‬
‫נוכגי כרית "'סו‬
‫קויס"תוקס‪ 6‬דמי(‪6 6‬מרח‪.‬‬
‫(תכרכ‬
‫ער‪5‬ס חקי‪,‬י‬
‫"רית כנ"כ ס‪6‬י ככגי‬
‫כר""יס‬
‫עת‬
‫"י‬
‫לר‬
‫כ‬
‫ו (תמכד‬
‫ככגי ער(ס כד ‪6‬תח קכ"ס‬
‫" ססמ דס‪,‬ס רסיס ע(‬
‫(ת‪5‬ריס דת‪ 6‬ו(‬

‫"י‬

‫לשון קורש‬

‫*‬

‫כ‬

‫‪89‬‬

‫ש לו בארץ‪ .‬השמךדם בשמחה הנאולה של‬
‫הקדוששיו‬
‫רבונם‪ .‬או נתוסף לו כח וגבורה לסעיה‪ .‬ישראל‬
‫‬‫זו‬
‫כפ‬
‫נס‬
‫ז לרבונם‪ .‬כמלך שנהוסף לו כח ‪.‬ב‬
‫יה‬
‫דו‪-‬יא נהניםעי‬
‫כאחשר משבחים ננירהי ומהלייםלו‪ .‬וכלם מפחדים מפניו‬
‫וכצזרוב)ם כבודו על כלם‪ .‬ולפיכך נצ‪4‬ך לשבח ולספר‬
‫בספור וה כמו שנסדד‪ .‬כדסי‪.‬ן זה רעב הוא על הארם‬
‫לספר תמיד לפני הקב"ה‪ .‬זלפרסם דגם בכ אתן הנשים‬
‫שעשה לו‪ .‬ואם‬
‫י הקב"היזדע‬
‫מדזע הואחיוב‪ .‬והרי‬
‫או‬
‫ייהי' אררכ‪ .‬ולמה נצ‪-‬ך פיסום הוה‬
‫שה‬
‫תי‬
‫הכל כל מה שה‬
‫לפניו על מה שהוא עושה מצא יודע‪ .‬א‪4‬א ודאי צריך‬
‫הארם לפרסם רנס ו‪ 4‬לפניז בכל מק שעשהלו‪ .‬לפי‬
‫ספ‪-‬וכל פמליא שלמעלה מהאספים‬
‫שאלה הדברים עולים‪.‬‬
‫ורואים הדכזיים ומשבחים כלם להקב"ה‪ .‬וכע‪:‬רומם כנורז‬
‫עליהם לסעלה ילממה‪ .‬כדמיון זה מי שמספר וכפימ‬
‫חמאיו על כל מה שעשה‪ .‬אם תשאל למה נצרך‪ .‬אלא‬
‫לפי שדגטקטרג עזמד המיר לפני הקב"ה‪ .‬בשביל לספר‬
‫‪ .‬כיזן שמקדים האדם‬
‫חמאי האנשים ולהבי‪ :‬עליהם דין‬
‫ומפרם חמאיו אחה לאהת‪ .‬לא נשאי כתחון פה למקמרנ‬
‫הע‪:‬וא‪ .‬ואיט יכול להבוע עליו הדין‪ .‬שהרי המיד ווא‬
‫הובע הרעבהחלה‪ .‬ואח"כ מספר וטקמרג‪ .‬פלזני עשהכך‪.‬‬
‫ולכךנצרךלו לאדם לההקדם ולפרמ המאיו‪.‬וכין שדומקמרנ‬
‫ו נפרד ממנו מכל‬
‫רואה כך אין לו פרעקין פה עליו‪ .‬יא‬
‫וכל‪ .‬אם האדם ועור בתשובה הרי טב‪ .‬יאם‬
‫נמצא המקמרנ עליוואימר‪ .‬פלוני שבא לפניד בעזוה טצח‬
‫‪ .‬חמאיו כך וכך‪ .‬וע"כ שב שה"דם יהי'נוו‪:‬ר‬
‫בעט ברבנו‬
‫בכל זה כדי שרהי' נמצא עבד נאמן לפני הקב'ה‪:‬‬

‫יא‪.‬דיי‬

‫‪)6‬רי‪4‬וכמר‬
‫י ה' אל משק ואהרן זאת חקת הפסה עו'‪,‬‬
‫ן מצוה וו לשרעם הפנהבין הערבים בי'ד‬
‫בניסן‪4 .‬וכרון פסק ההוא על מצרים‪ .‬וזה דעא היוב על‬
‫הכל‪ .‬כ‪:‬הוב ושהמי א‪.‬הו כל ק‪-‬לערת ישראלבין הערבים‪.‬‬
‫פסח וה צריך להיות נשמר סיום העשיריולהלאה‪ .‬שכת‪:‬ב‬
‫בעשיר לחרש הזה ויקחו להם וט'‪ .‬מאי המעם‪ .‬לפי שאז‬
‫טקהלת הלבנה להאיר בתוקפה מיום העשירי והלאח עד‬
‫שמשהלמת בחמשה עשר בו‪ .‬והפסח יהי' נשחט בי"ד‬
‫בשעה שהדין הולה על העולם‪ .‬סוד וה כדי לבמל הזוהם‬
‫מלפני ברית הקדוש [(ח] ולידגות מן ריח ההוא הנודף‬
‫מן צלי אש‪ .‬וע"כ אעו בא אלא ע‪ 4‬השובע‪ .‬ולכך כתיג‬
‫וכל ערל לא יאכלבו‪.‬מי שיש בו ברית קידש יאכלבז‪.‬‬
‫מי שאין בו בריה קודש אל יאכל בו‪ ,‬שהרי זה הקרבן‬
‫בא מן בני ברית בשביל לשבר תיקף כח הכיכאה‪.‬‬
‫להעביר הערלה מלפני ברית הקרוש‪.‬לפיבך קרבן זה בבני‬
‫ברית נצרך להעשוח ולא בבני ערלה‪ .‬כאשר בא ו‪"4,,‬ק‬
‫למצרים ראה דם פמח ההזא שהיה נרשם על הפהח‪ .‬זנם‬
‫מת"‬
‫ו‪0‬סו"‬
‫פתמ" דם ברית טילהאיך היונרשמימעל הפהח‪ .‬שכהוב ולקההם‬
‫אנדתאווב ומבלתם בדם אשר בסף‪ .‬כח האדב הריביארנו‬
‫שהוא מעביר רוריתרעים‪ .‬וכל צד רוח רעה ט‪:‬במלע"י‬
‫‪~7‬ן‬
‫ההעוררה שלו בזסן נאזלה העליונה של ישראל‪ .‬ילעהיד‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫לטא‬
‫ר‬
‫צ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫בנאולה‬
‫דרע‬
‫ק‬
‫‪ 4‬וגו'‪ .‬להרנ‪6‬‬
‫כתיכ וססעו ‪6‬ותו כ‪ 5‬קס‪ 5‬עות יסי‬
‫דזתג‪67 6‬תי כססו‪ 6‬פורקנ‪ 6‬ע(‪6‬ס‪ .‬וסנטתס ‪ (6‬העתיד לבוא ולריטע בומן ‪,‬ה העלינה‪.‬‬

‫"("‬

‫מן‬
‫י"ו"‪:1‬‬
‫י‪;":‬שע‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪1‬נח"ני ש~ו"‪:‬ן‪%,‬יגנ‬
‫‪111 :‬‬
‫כש‪4‬חמץנ)קוב)ות ‪ )6‬ד‪4‬י‪.6‬‬

‫סתסקיף‬

‫"‬
‫נ‬

‫המשקף‬

‫זיך הזהר‬

‫‪4‬ש טזוהםהיינו קליפתטילה השואפת תטיד לינק שפע הקדושה מן ספירת היסוד שנקרא ברית הקדושכי הוא מעביר השפש‬

‫בא‬

‫לשון קודש‬

‫"‪4‬‬

‫ואל שתירטזזזותתו'‪ .‬ברושם זהשל אות ע'ד[‪5‬ט]ן סתסקיףו"‪5‬‬

‫מןרבית‪.‬ן‬

‫שו‬
‫רא‬
‫יה בזהרישם ב‪-,‬ית הקדוש‪ .‬ומתבטלת הערלהמיפני ("חזחס‬
‫לדהט‬
‫כאשר עבר משדיה ‪-‬רוא היה רואה הדם וקפץ‬
‫כמש"כ ולא יתן המשחית וט'‪ ,‬ואם הקב"ה ב‪4‬ברז הי'‬
‫הורנ לסה כהוב לא יתן דטשהיה‪ .‬שנשמע שסשחית ה*ה‬
‫הו‪4‬ך ‪.‬לא הקג"ה‪ .‬א‪4‬א וראי שהקב"ה היההו‪-‬נ‪ .‬והמשחית‬
‫היה ר‪.‬יך ימציא עי‪4‬ה ליטראל‪ ,‬זכין שראה אוהה‬
‫הב‪ 4.2‬קל הערלה בשניצדדים [ת] היהבזרח ועפררטהם‪.‬‬
‫וספני שה‪-‬נ הקב"ה כל אותן הבכייים ש‪ 4‬צד ההוא‪ .‬נהן‬
‫בכורי ישראל יפריון‬
‫‪ .‬כדי שלא ‪.‬מצאעלידם צר ועןסאה‬
‫שלה כלל‪ .‬ובבלענין שעסר הקכ"ה לישראל כאב לבנים‪:‬‬
‫יאכ‪ 4‬ומ‬
‫א'כ‪..4.‬עצ‬
‫‪ .‬טח‬
‫אקם לא תשברו ב‪.‬‬
‫") בבית‬
‫י‬
‫ח‬
‫"‬
‫הבשר‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ד‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫צלי‬
‫אש ומצוה על מררים יאכ‪4‬הו‪ .‬מצוה זו לאי_‬
‫ל הקרכן‬
‫פמח על מצ‪.‬ת ימיורים‪ .‬כה ;נ‪.‬ן זהלזר‪ .‬אל" להרא ת‬
‫נ‪:4‬ת השכינה עם ישראל ככל המרירזת שלהם‪ .‬שכת‪.‬ב‬
‫ויסררו את חייהם בעבזרה קשה הו'‪. .‬כאשר אוכיים‬
‫הקרבן פסח לרראות כל מה שנעשה להם במצריםכניזק‬
‫ההוא ‪.‬בשעביר הרוא טה כת‪.‬ב בזה‪ .‬ועצם לא השברו‬
‫בי‪.‬‬
‫כדי יהיאזה בובזיון ובכל אזחן א‪4‬הי מצרים‪ .‬שהרי‬
‫דעצמ ת‬
‫י מושיכים בש‪.‬ק‪ .‬וכא כיבים ונררז אזהם‬
‫י‬
‫מ‪:‬קום ‪4‬מק‪.‬ם‪ .‬וזה הי' קשק להם מהכל‪ .‬שהרי‬
‫העגף‪,‬ה תקן הגוף הם‪ .‬ורומים לגו‪.‬ן אחר [ץ‪ ],‬וישראל‬
‫השליכו א‪.‬קם בשזק ררך בז‪..‬ן‪ .‬וע"כ כתוב ועצם לא‬
‫השברו ב‪ ..‬אקם יא קשב‪-‬ו‪ .‬אבל הכלבים היו באים‬
‫ומשביים אוקם‪ .‬וע ר שדמנרים באו אח"כ‪ ,‬וכשהיו רואים‬
‫אוהן העצמוק שנירו הכלבים מסקום לטק‪.‬ם ‪.‬נפצ‪.‬ם‪ .‬היו‬
‫המ‪3‬רים ט‪2‬מירם אזחם היך העפר‪ .‬כדי שהכיבים לא‬
‫ימצאום‪ .‬זזה די'‬
‫ע"ז בי‪:.‬י ‪.‬טבא מצרם‪. .‬נקר מם‬
‫בזה כבירז ש‪ 4‬קקב"ה‪. .‬נכנע‪ .‬כל כדות אח‪-‬י‪ .2‬ש‪-‬רי‬
‫אז נכנעים‬
‫כאשי רבמוי נמצא מצר ש‪4‬הם‪ .‬וע"כ‬
‫ישראל לא שביו אהן‪ .‬שכה‪.‬ב יעום לא השברו בו‪:‬‬
‫יוק‪-‬‬
‫על ידכך ‪.‬למי‪2‬פ; בין עיניך'גו'‪ .‬מציה‬
‫נ) רהיה‬
‫זו היא מצ‪.‬ה שנקראק ע‪.‬ד בענ‪.‬ן אהר‪ .‬ש‪4‬א‬
‫נק*אק מצוה בלבר א‪4‬א מב ה דקר‪.‬שה‪ .‬ואלו רןהפילין‪.‬‬
‫הפ‪4‬ה ‪2.‬ל יד והפלה ש‪. 4‬אש‪ .‬שרם קקן הפאי והיופי‬
‫של‬
‫ן "קראים מז‪2‬פו‪ .:‬כמש"כ נ)ישראל‬
‫אשרנזניםהע‪4‬יזנים‪,‬ויב‬
‫אקפאר‪ ,‬יכתזב ד)כי גער ישראל ואדבהז‪ .‬נער‬
‫ך‬
‫ב‬
‫ישראי היינ‪ .‬שטע ישראל‪ .‬זקן ישיאי היינו היפי של‬
‫דנו‪.‬נים‪ .‬למעלה ולמטר‪ .‬יזפף עיה ונהעכר בשני מונים‬
‫ש ע‪:4‬י מדרגוה‪ .‬בהחיה נע"ר י‪4‬בם‪.‬ף צדי"ק‪ .‬כסה יפיה‬
‫בו‬
‫יהגוניס לרא‪.‬ת‪. .‬זהו הם‪.‬ד ויהי יזמף יפה הא* ויפה‬
‫מיאה‪.‬יפהבשניצדדים בשהי מררנות בשני נוונים למעלה‬
‫ולממה‪.‬כתיב ס) ועשיה היש"יהמיב‬
‫‪ .‬הישר‪.‬זו הכלה של‬
‫‪ .‬להמשיכה בהפלהשל ראש לההיחד כאחר [תכן והפלה‬
‫יד‬

‫במ‪..‬‬

‫יאית‬

‫של‬

‫סת' סמחזית ונו'‪3 .‬ס‪6‬י רסיתו ר‪6‬ת יו"ר[!ע]‬

‫רסיתו רכך'ת‬

‫קדיס"‬

‫וחתכר טר‪5‬ס תקתי‬

‫ו"זרקיף‬

‫כר ע‪3‬ר‬
‫ת‪:‬חית סוס‬
‫ססו‬
‫תר"‬
‫"ן סתסחית ומננוו'ירנוח"י קכ"ס ת‪3‬כ‬
‫ית‬
‫וי‬
‫יו‬
‫‪5‬ה‬
‫כע‬
‫ק‬
‫"‪5‬‬
‫רי"("‪6‬ק‪1‬‬
‫ן סת‪:‬חית ךתסתע רתסמית ?ו?‬
‫"כתיכ ו‪ 65‬ית‬
‫י‬
‫‪16‬י‪ 651 5‬קכ*ס‬
‫ודמי קכ"ס סוס קעי‪ 5‬ותסהית‬
‫סזס ‪6‬ד‪ 5‬ה(‬
‫" טי(ס (יס‪ 5"-‬כיון רסוס מיוי‬
‫כחכ"‬
‫ס?‬
‫ה‪5‬‬
‫‪5‬ר‬
‫תכירו דע‬
‫תריןס‪:‬רין [ת]סוס טרק והתפרס חג"סו‪.‬‬
‫ס(‬
‫סט‬
‫ו‬
‫ו"רקע( קכ"ס כן ‪6‬ינון כיכרין ד?סוק סערח י?יכ‬
‫יס‪:‬ח ‪(:‬ייסו ס‪-:‬ח‬
‫כיכרין ד'‪:‬רה( ‪5‬פירקג"‪.‬‬
‫"כ*ס(יסר"(‬
‫גסירך‬
‫‪5‬ק‬
‫עי(ס ‪.55:‬‬
‫ר"‬
‫הגה‬
‫'ן‬
‫ע‪ 5‬כ‬
‫וככ("‬
‫‪ )6‬בבית ~ד יהכ‪ 5‬ינו'‪ .‬וט‪5‬ס ‪ 65‬ת‪:‬כךו כו‪ .‬ת‪6‬י‬
‫כקיכ‬
‫ו‪6‬כ‪5‬ו ‪6‬ת סכ‪:‬ר כ‪5‬י(ס סזס ‪(5‬י‬
‫ויוג'ת ‪ 5:‬נורו(רגי'‬
‫ס‬
‫‪'"3‬הכנ‪:‬ו פקון‪ 6‬ךמ (‪'.‬יכ‪ 5‬סהי‬
‫‪,‬ע( יוגית ‪1‬יורורין ‪:‬וח' סה' (קכ( ס‪6‬י‪(6 .‬ה (‪6‬מ‪"1‬ס‬
‫פכ)ה‬
‫ק‬
‫נ‪.5‬‬
‫טיו‪'-‬ן די‪:‬ר"( כ??'‪ 6‬תרירורי‪5‬כון דכת'כ‬
‫כת‬
‫ויי!ירו רמה‬
‫יגת"חייסס כ‪:‬כוןס קכ? ונו'‪ .‬וכר חכ(ין‬
‫ן ‪3‬ת‪5‬ריס ‪??3‬וח‬
‫‪"?5‬י פסח ‪65‬מו‪ ?6‬כ‪ 5‬סהי רעכדו ‪5‬ו‬
‫סע‪:‬וד‪ 6‬תח' כתיכ‪ .‬וע‪5‬ס (‪ 6‬תסכרו‬
‫ן ךץ‪5‬רקי‪ .‬ר?‪6‬‬
‫כנו‪13‬ת"‪"5‬חז‪"1‬כסס?וכ"יסק‪5‬נ" וככ( "'גון טע‪.,‬‬
‫ו‪6‬קו כ‪5‬כי וסוו נררי (ון‬
‫נרתין סוו רח"ן‬
‫סד‬
‫נו‪6‬תר ‪65‬תר כו‬
‫ו‪6‬ק" ק‪1( 6':‬ן זי‪65:‬‬
‫ה(‬
‫"‬
‫[ת"ן ויסדר?‬
‫; תק‪6,1‬‬
‫נרי‪,‬י"'גו‬
‫‪1‬דיוי‬
‫"‬
‫"יכ ועגס‬
‫עמ‬
‫ור‬
‫נו‬
‫ר‪6‬‬
‫רת‬
‫(נווועג""דחהכ‬
‫ן (ון‬
‫ריו"‬
‫ת"‬
‫הק‬
‫תב‪3‬ךו כו‪.‬כם‪1‬‬
‫‪:‬ר‬
‫‪5‬כ‬
‫ק‪:‬‬
‫ין (‪ 6‬ת‬
‫"ו ה‪ 53‬כ(כי סוו "ת"ן‬
‫ותקכרין ‪5‬ון ת' יוגך"' ס‪6 11‬תיין ‪5‬כתר וסוו העתי‬
‫ח'נ'ן נןת' דסוו גט‪ '5‬כ‪5‬כ' זו‪6‬תך (‪6‬תך ותדקן (ון‪ .‬סוו‬
‫נו‪:‬רחי קתכי ‪5‬ו‪ :‬נו עפר‪ 6‬כג'ן ךכ‪5‬כי ‪65‬‬
‫יסכקין‪5‬ון וד‪6 6‬י?ו כט'‪ ?5‬דטכו"מ'ת'י ממטר‪ 6‬ו‪5‬סון‪.‬‬
‫וכיח קכ"? חסת‪5‬ק כיקך'? וקק‪:‬ע"ן כ( הי('ן הקךג'ן דס‪6‬‬
‫כד'ן הקכס'‪.‬ן 'ת‪ -.‬כד כ‪(.:‬ו הסק‪:‬ק הס‪:‬ך‪ 6‬ז‪':5‬ן וע( ר‪6‬‬
‫יכרה‪ 5‬ינת‪'-:‬ן ‪15‬ן רכתי‪ 3‬וטנם (ק תבכ‪-‬ו ‪3‬ו‪.‬‬
‫נ) ןוקיה מ‬
‫‪,‬וק ע‪' 5‬דכס ו(‪:.:‬פת ‪'3‬ן ג'ג‪.‬ך 'נ" פקיד‪6‬‬
‫ר ‪'6‬סו סק'ד‪ 6‬דמקר' כנ'‪.‬גה‬

‫‪.‬‬

‫כ"כ"‬

‫"ס‬

‫("‬

‫("‬

‫ן‬

‫רך" ד("‬
‫"ק‬
‫מה‬
‫תק‪,‬גח‬
‫‪ ,‬ויו‬

‫תפ‪5‬ס כ‪ -,' 5‬ותפ(ס‬
‫ר‪6‬ס‬
‫דג'וג'ן ע‪'65‬ן וע"ך הקרון סוטפ‪1‬ק כד"ה נ) י‪:‬ר‪56‬‬
‫‪6‬כי כך התן‪:‬ר 'כתיכ י) כי ג‪:‬ר יכך‪ 56‬והסכ?ו‪.‬‬
‫עךה‪5‬‬
‫סחע '‪:‬ר"‪' 5‬סרמ( סכ‪: 6‬פיח‬
‫רנ"‪:‬ין ח‪":‬‬
‫ימסף ס‪'5‬ק והה‪:‬טר כתרין נתגץ‬
‫י‪ "5‬ותק" גע"ר וכסיפח גרי"ק כ"ס יח‪,‬‬
‫עץ‬
‫רת‪-‬ין ררנ‬
‫קדטיו‬
‫תר"ז‪ 6‬דמ ויסיי ייסף יפס ת‪,‬ר וי‪?:‬‬
‫כי‬
‫כ'? גחגץ !עח‪1‬‬
‫תר"ס‬
‫כתריןן ס‪:‬רין כתרין ררנין כז;רין ניוגין‬
‫(‬
‫כ‪:‬תפ'יכר"‪ ):‬ון‪:‬ית סי‪:‬ר וסטוכ‪ .‬סיסר ד‪ 6‬תס‪?5‬עי(‪":‬‬
‫ורתת"‪65‬י‪:‬כ‪6‬ימ‬
‫י‬
‫? ‪3‬תפי(ץ ‪ 5:‬ר‪6‬ס ‪65‬ת'חר‪ 6‬כמךח[תכן וקפ(ס‬

‫‪ 9‬ט‪ :6‬ט ‪ 9‬טנ ‪' 0‬סעי' ט*ט ו) ס‪1‬סע י'‪ 6‬ס) ונליסו'‬
‫מראה מקומות ‪)6‬י‬

‫זיי‬

‫ישין‬

‫הדהר‬

‫‪50‬‬

‫ד;יד;ך‬

‫‪(1‬ט] ל;י‬
‫‪ .4‬מובא רעה שרושם רדם הי' נצורת אות ה*א‪ .‬וי"ל שרם הקרנן פסח נרשם גצורת אות ה"א ודם רמילה נרשם בצו‪-‬ת אות‬
‫יז'ד ‪,‬ת‬
‫ן פי' ע'י הש‪,‬י מיג' רמים של פסח ומי‪,‬ה‪1 .‬מ‪ ]6‬היינו גוון ורמות רע"‪ 1‬שלהם שהוא המול מלה שנשמימ‪[ .‬י‪:‬ן גל‬
‫הע‪,‬ין כאן היא סויזה ;מוקים שלא 'וב‪14‬בי אם למבין נספר ;ץ חיים נסור התפלין‪ .‬אבל ‪1‬ה יש להבין בקיצור שהפלה טל יר עס‬
‫ד' פרשיות טיה מרמ‪;1‬י הכמה ונ"ה תפארת ומ‪,‬נות של עו‪4‬ם המלכות שהוא נבחי‪,‬ת ;למא רנוקנא‪ .‬ותפלין של ראש ע‪ 4‬ד' פרשיות‬
‫בד' בתים מרמו ;י הגטה וכינה תפארת ומלכות של עוימות היותר ‪,‬בוהים שהן גבחינת עימ'ן ררכירא והארם המניחן גורם ויוג‬
‫ויחור שנימיני עולמות‪ .‬וע'"ו תורק שמ‪ ,‬הנונ על שבעה קנ' המנורה לה;פיע שפע רנ טוב לעמו 'שראל‪:‬‬

‫יסין‬

‫בא‬

‫לשון הזהר‬

‫י‬

‫ו חקויס (ם‪ 5‬ר‪6‬ם ו‪:(6‬ריך ד(‪( 6‬סוי פרון‪6‬‬
‫מ( י‬
‫כינ"ס' כ(( ח‪6‬ן דחת‪::‬רח כתפ(ין קהיס כרז‪ 6‬דנ‪,,‬גח‬
‫ט(הס יק‪6‬יס כחיג‪,‬ן תרין רזין דק‪,‬מרן כיוסף ד‪6‬ק‪-‬י‬

‫ימידה'וצן ‪'6‬נת תפ(ס ‪' (0‬דיתפ‪,.‬ס ס( ~ס והיכ'ןכ(ה‬

‫חך‪ 6(3 6‬כרודמ ‪6‬רכע פרסיין דתפ(ין כד' כת'‪ 2‬כח'גון‬
‫תפנין ם( רהם יכמ? דמיגון ד' סרמיין כת‪'(:‬ן ‪(:‬‬
‫ד ככית מחן ד?‪6‬‬
‫ר"ב הוף סכ' כ(סו כתפ(ין כ( י‬
‫ח?‬
‫מסג? ‪ (:‬יד (ית (ס חנרח? כ(יס‬
‫"‬
‫" סיס דג'ק‬
‫((‬
‫) כ( ?כח(יס ?ו(כיסהמ‬
‫‪:‬נו‬
‫יי‬
‫מ(!י(ח ‪,‬רז‪ 6‬ך‪"6‬‬

‫קרדש‬

‫כא‬

‫‪41‬‬

‫ןשל יד לדקדים לגל ראש‪ .‬ונצרך שלא להיות הפסק‬
‫ביניהם כלל‪ .‬מי שסתעטר בתכלין ה‪.‬א עימד בשד דמיון‬
‫העלקן‪ .‬ועימד באזהן שני דסידות שאמרט‪ .‬כיוסף שנקרא‬
‫נע"רונייא צדי"ק‪ .‬במזר נל עבד נאמן ובסוד של בן‬
‫יחיד‪ .‬ואלה הם תכלה של ידזהפיהש ראש‪ .‬והם כלל‬
‫ין בד' בהים הן‬
‫אחדביי פרוד‪ .‬ארבע פרשות של הפלי‬
‫בהפלין של ראש‪ .‬וכמו שדן איבע פרש‪.‬ה בהפלין של‬
‫ראש‪ .‬כסוכן הן בהפלין של יד בביה אחד‪ .‬שהרי‬
‫הפלה של יד אין לה מעצמה כלם‪ .‬אלא מה שמקכלת‬
‫מלמעלה‪.‬יזהי דסיד‪ (-‬כ‪ %‬דנהלים היכי‬
‫ם אלהים‪ .‬זכתוך‬
‫שסקב‪%‬ת השפעמלמעלה נקיאהתכל"ד‪.‬ולבעבורשמהקדשה‬
‫בקדישהם נקראת קדוש"ה‪ .‬ואז נקראה פלכו"ת‪ .‬כלכות‬
‫שכים ש"מה‪ .‬ד' פרשית הריביארנו סדן בכמה מקמות‬
‫אש*יהם ישראל שיודעיס סור זה‪ .‬יצ‪-‬יך האדם ‪4‬רניח‬

‫כין‬

‫כצ‪4*1‬אימ‪488‬כ‬

‫‪-4‬ן*‪""4‬‬

‫פרשת בשלה‬
‫‪3 :‬ם(מ פרעס ‪6‬ת סטט ‪'6 .'131‬ר ‪:‬תע'ן ת‪6‬‬
‫נ)ןיר‬
‫י חזי כו נפקו י‪:‬ר‪ (6‬יונו‪5‬ריס רומיסזן סו? ת‪:‬יר‬
‫כנו‪,‬ייסו [ח] וסוו סי‪,‬עין ‪6‬יגון תו‪:‬כמן ‪ 6(1‬יכ(ין‬
‫(יומדי וכסעת‪ 6‬דכ(סו ‪6‬יכ(סין ורתיכין נפקו‬
‫כמכיגת‪ 6‬כ(סו ‪6‬ריחו תוסכמן ‪1‬סירין קטי קכ"?‬
‫ו‪6‬תטר קכ"? רימי?ון דיסימ( וסוו מתעין ‪6‬ינין תו‪:‬כחן‬
‫פווק(‪6‬חיגס‪6‬רוחיסוןידכענוויתיכסיורוד(" פ‪-‬מןתכירכורדרגוסמיכסן ‪6‬כיךסוי‪::‬יכ‪6‬י(ף‬
‫כדין‬
‫דנרתוי‬
‫כן כפק' יוח(ריס כדין טעיחו ‪::‬ק‪6‬‬
‫וקכ"ס‬
‫תכו‬
‫' (ון דכתיכ וס' סו(ה(סגי?ס יוטסינ"דו‬
‫(ת"הורחין סוו‬
‫"ס‬
‫(‬
‫ק‬
‫ו‬
‫תוסכמתן‬
‫ס(קין רימין ו‪6‬סות‪ 6‬ועה(ין (גיפיי?ו ו‪6‬קסיין‬
‫דסוו סתטין סוו מך‪6‬ן וניימין כיומיסון 'סרטס וכ(‬
‫‪6‬יגון"וכ('סיןדי(יססוו‪6‬ז(יכתריי?ו(‪,6‬זפח('ן עדדנפקוח"רע‪6‬‬
‫דטטגן ין('סין ‪1‬ט(‬
‫כ( ‪5‬יכין‬
‫‪7‬מ‪5‬ריס‪..‬‬

‫וכע‬

‫רכר‪3‬ן‬

‫י ‪3‬כ(ח סרטס הק‬
‫רס"רו ‪63‬יהס ‪3‬ק‪5‬ס סטדגר‪ .‬סס"דויס‬
‫סעס ונו' כ' קרוכ סו‪ 6‬כי קרו‪ 3‬ססי‪'6 6‬ח‪6‬ס ד‪'6‬תי‬
‫‪6‬כית(ך ‪65‬כ?ן ע( ססו‪ 6‬טי‪3‬ו דעכדו פ(סמיס‬
‫(חכסן‪ .‬דכתיכ כחסד ‪:6‬ר עכיתי עתך תטס? טחדי‬
‫וטס ס‪6‬רן ‪6‬כר נרמס כס‪.‬‬
‫‪'?(6‬ס ‪6‬ת סעס דרך סתדכר יס סוף‬
‫‪)7‬‬
‫(תקנ‪16 6‬רמח (‪6‬תריס [נ] ‪"6‬ר 'סודס‬
‫מ‪6‬י סג‪ 6‬כן סוו יסר‪ 56‬כתגריס דכת'כ ס(מ הת עמי כי‬
‫‪ 06‬נו‪6‬ן ‪6‬תס (ס(מ ‪6‬ת עמי ככי ככורי יסרמ(‪ .‬וכס?‪61‬‬
‫זמג‪ 6( 6‬סח נזירין‪6 6(1‬תקסרו כיסגדק‪6' 6‬ות וסכח דסוו‬

‫ריכפנ‪:‬‬

‫ני"‪,3‬ט‪3‬דוס‪,‬וסמ" ‪6,3‬תק דכק‪,‬‬

‫מיאה‬

‫‪6, 3‬תערכ' כ?ד"סו‬

‫קרי‬

‫מקומוה ") קסגת ‪ '6‬ט דגויס ג"ח ‪ 0‬ד‪4‬‬

‫בשלח פ‪-‬עה את ה‪,‬ם וני'‪ .‬א"ר שסעין בוא‬
‫נ)‬
‫וראה כשיצאו ישראל ממצרים רוחם היה נשבר‬
‫בהוכם ["ן והיו שומעים תשבחוה שלמעלה ולא יכלז‬
‫לשמה‪ .‬יבשעה שכל החיל‪,‬ת והם‪4‬כבזה העליינים יצאו‬
‫עם השכינה‪ .‬כלם נשאי שירוה וקשבחיה לפני הקכ"ה‪ .‬אז‬
‫דעיר הקב"הרוחם של ישראלוהיו שומעיםאותן ההשבחות‪.‬‬

‫ריהי‬

‫ונתקיים רוהם בתוכם שלא נפרחמהם‪ .‬האדם כאשרעוזב‬

‫כלאכהו אז פ‪-‬גיש שבר עצמוהיו ושבר רוהו‪ .‬כך ישראל‬
‫כאשר יצאו ממצרים היו מעמים מעם מיהה והקב"ה‬
‫רפאם‪ .‬שכהוב יה' הולך לפניהם י‪.‬פם וגו'‪ .‬וכל דדרכים‬
‫הע‪ 1%‬ריח של רפואהשנכנם בניפםוניפאו‪ .‬ומקל התשבחות‬
‫שהיו שוסעים היו שמחים ודניח אק רוחם‪ .‬ופרעה ובל‬
‫החילות שלו הלכו אחריהם ללוזת אותם‪ .‬עד שיצאו מאר'ן‬
‫מצרים‪ .‬וכן כל אותן השרים שימעלה הממזנים עליהם‬
‫זעל שאר עמים היו מל‪,‬וים להשכינה ולכל ישראל‪ .‬עד‬
‫י בשלח פרעה את‬
‫שהנו באיתם בקצה המדבר‪ ,‬זש"כויה‬
‫העם וט'‪ .‬כי קרוב הוא‪,‬כי קרובה שבועה ההיא שהשביע‬
‫אבימלך להאביה בשביל דגווב ההוא שעשו הפלשתים‬
‫להאבוה‪ .‬שכתוב כחסד אשר עשיתי עמך העשה עמדי‬
‫ועם הארץ אשר נרהה בה‪:‬‬
‫מ אלהים את העם דרך המדבר‬
‫ם‬
‫י‬
‫‪)7‬ריכמ‬
‫כדי‬
‫להכץ להם הדרך למקום הים [נ] א"ר יחדה‬
‫מפמ כה כשהט ישראל במציט כתוב שלח את עמק מ‬
‫אם מאן אהה לשלח את עמה במ במח ישראל‪ .‬ובזק‬
‫הדוא לא היו ממזלים ולא נתקשרו בי כראף‪ .‬וכק שהע‬
‫נימויים ועשזקיב‪ ,‬פמח ונתקשרו בז ק רא איתם אתהעם‪.‬‬
‫אלא בשביל ערב רב ההוא שנרבקי בהם ונתערבו עכדםי‬

‫טס ‪7 )7‬ף ט?‬

‫זיך ילזךתך‬
‫פרשתבשלח‪ .‬א] מן עול הנלות נשבר רוחם‪1 .‬כ] כדי שיהי'‬

‫ואו‬

‫מי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫נעשה הנם של קריעת ים סוףן‬

‫‪*2‬‬

‫לשדן קדדש‬

‫בשיח‬

‫קירא אותם את רעם סתם‪ .‬כמש"כוינף ה' אתהעםעל אשר‬
‫עשו אה העג‪ 4‬זיקה' רעםעל אהרן‪ ,‬וירא רעם כי בשש‬
‫משה‪ .‬וכן כ‪4‬ם וביא ראה אם לא היו אוהן ערב רב‬
‫ששתחברו בישיאל לא הי' נעשה מעשה ההוא‪ .‬ולא היו‬
‫כע‪:‬ים מישראל כלאותן שמת‪ .‬ולא הי' ננרם להם ליש*אל‬
‫כ" מה קגנרם‪ .‬וביא וראק שמעשה הךוא וחמא ה‪ -‬א‬
‫ממש הי' נורם נלותם של ישראל‪ .‬ש‪4‬מדנו בקש הקב"ה‬
‫שיש*אליהיו נמצאים בשעה ההיא כמלאנים העייונים‪.‬‬
‫ילעשותםבני חורין מהכל‪ .‬חירות ממיהה‪ ,‬חירות מ'מעבוד‬
‫מ‪4‬בעת כמש"י חרותעלהלוחות‪ .‬א"ת חרות אלא ח'רית‪.‬‬
‫יכיין שנעשה אותה מעשה נרמו הכללהיפוך‪ .‬נרמו מיהה‪,‬‬
‫נרמז שעבור מ‪4‬כיזת‪ .‬נרמו שנשברו אותן לוחות דיאשנזת‪.‬‬
‫שמהומישיאל כמחאלפים‪ .‬וכל זהבשביל ההחחביוה‬
‫מיהערב רב שנקחברובהם‪ .‬אף כאן בעבורם לא נק‪-‬אים‬
‫רל‬
‫נש‬
‫‪ .‬איא דעם סתם‪ .‬ואם‬
‫בני ישראל ולא ייטראל ילא עמי‬
‫השאל שכתוב וחמישים עלו בני ישראל‪ .‬זהו כאשר עלו‬
‫ממצרים ‪?1‬יד לא נתחברו עמהם הערב רב‪ .‬קורא אוהם‬
‫ן שנהחברו עמהם‪ .‬ככהוב ונם עיב רב‬
‫בנ' ייפראל‪.‬כיי‬
‫עלה אקם‪ .‬קירא איהם העם‪ .‬ר'יימי הקשה ואמ*‪ ,‬כתיב‬
‫כי אשר ראיהם את מצריםהיום לא‬
‫לראוהםעוד‬
‫עד עו‪4‬ם‪ .‬א'כ הלא בכל יום היו רהוזאמייםפילהערב רב‪.‬‬
‫א"ר יהודה ערב רב כתוב ולא טצרים‪ .‬שהרי דרבה‬
‫עמים אחרים היו דרים במצרים‪ .‬ולא עיד אלא שכ‪4‬ם‬
‫ל פי משה‬
‫נימולו‪ .‬וכיון שנימולו אין נקראים מצרים‪.‬יע‬
‫קבלו אותם‪ .‬ווהו מה שאמר הכחוב לך רדכי שחתעמך‪.‬‬
‫מכו מהר טן הדרך אשרצויתם‪ .‬צויהםכהיב [נ] וחמשים‬
‫בני ישראל מארץ מצרים‪ .‬אחד מדמשה היו‪ .‬ור'‬
‫‪4‬סי‬
‫י אומר חמשה מישראל ואהד מהם‪ .‬רבי יהודה אומר‬
‫עו‬
‫י‬
‫וחמשים‪ .‬אחר מחמשים‪ ,‬א"ר שמעין לפי שהיובל ההוא‬
‫הוביאםממצרים [ד] לפיכך ההמשיםע‪4‬ובני ישראל מארץ‬
‫מצרים‪ .‬ולולא זאת לא היועזלים‪ .‬וע"כ נהעכבו חמשים‬
‫יום לקבלה התורה‪ .‬ומהמקזם ההוא יצאה ההורה ונהנה‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫ק‪-‬י (ון ‪6‬ת סעס סתס‪ .‬כן*‪ 6‬ויגף ס' ‪6‬ת ספס פ( ‪6‬סר‬
‫ע‪6 1:‬ת ‪0‬פג(‪ .‬ויקס( ספס פ( ‪6‬סרן ויר‪ 6‬ספס כי ‪:3‬ס‬
‫תסס וכן כ(‪0‬ו‪.‬‬
‫‪ .‬ות‪ 6‬חזי ‪6‬י (‪ 6‬ט‪6 11‬יגון ערג רכ‬
‫ן‪6‬תחכרו כסון כיס‪6 6( (6-‬תעכין ‪ 6100‬פוכך‪.6‬‬
‫(‬
‫‪61‬‬
‫ן וחיתי ‪ 6(1‬נריס (ון (יסר‬
‫("‬
‫נז'תו סיסר‪ (6‬כ( "יגו‬
‫כ( יו‪ 0‬דגריס יתת חז' ‪ 6,00‬עו‪01 673‬סו‪ 6‬ח‪1‬כ‪6‬‬
‫ן ו'סר‪ .(6‬דת‪:‬יגן כע‪ 6‬ק‪":‬ס‬
‫תייס ‪:‬ך'ס נ(‪.‬תסו‬
‫ו'בתכמון יסר‪ (6‬כססו‪ 6‬ספתח כח(‪6‬כי פגחי‪.‬‬
‫חירין תן סעכ'ך‪6‬‬
‫‪(1‬טעכך (סון מירין חכ(‪ 6‬חירין‬
‫(‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫"קרי הרותחנחחיר‪,‬ת‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ומחיעיוין כתך*‪6‬חריתפ( ס(ומ‬
‫ת‬
‫כיון ד‪,‬קע‪3‬יד סכץ‪ 6‬עוכך‪ 6‬גריתו כ(ח נריתו נוות‪.6‬‬
‫נוייוו סעכוך ת(כוון נריתו ך‪6‬תכרו ‪6‬יג'ן (והי קדת‪6‬י‪.‬‬
‫ן טגייסו וכ(ד‪36‬נין ‪6‬תק‪:‬רית‪6‬‬
‫ני'יזוןיויתו יוי‪-:‬ה(כ‪(":'.‬פי‬

‫‪:‬‬

‫ער(‬

‫‪5‬‬

‫ף‬

‫ת'ח‪ 6‬והיווסיס ע(‪:3 1‬י 'סר‪ (6‬כו סוו ס(הין‬
‫נויוגריס ‪6 6(1‬תח‪:‬רו ‪03‬זיי‪0‬ו הי‪:‬ין ערכ רכ קרי ('ן‬
‫ן ך‪6‬תק‪ 1-:‬כ‪:‬די'‪:‬ו כיוס ךכתיכ ונס ערכ ר‪3‬‬
‫כ‪:‬י ימרח( כיו‬
‫פ(ס ‪6‬קם‪ .‬קר‪( 6‬ין ‪0‬פס ר' יים' ‪6‬קסי ו‪6‬תך כת'‪3‬‬
‫ר רהיתם ‪6‬ת יו‪:‬ריס סי‪,‬ס (ק תוסיפו (ר‪6‬ותס עוך‬
‫"כ‬
‫כ רכ‪.‬‬
‫כפין פו(ס ‪ '6‬סכ' כ( 'ווו" ‪ 110‬התהן (ססו‪ 6‬עי‬
‫‪'6‬ר יסווס פרכ רכ כתיכ ‪ 6(1‬תגריס ךס‪ 6‬כיו‪ 0‬ס‪6‬ר‬
‫‪ 1‬ו'ירי כטנריס ‪ 6(1‬עוך ‪ 6(6‬ךכ(כע‬
‫פנוין ס‪.‬‬
‫‪6‬תנוןו‪.‬וכי‪,‬ן ד‪6‬תג‪,‬רו "קרון רנר‪6‬י‪. .‬ל‪5‬‬
‫ךחסס‬
‫ל‪5‬‬
‫ק‪3‬י(ו לון‪.‬וייילו פס ר‬
‫" פפך‪.‬‬
‫ופ‬
‫"ת‬
‫"פר סכתוכ (ך רך כי‪5‬ס‬
‫סרו תסר מן סורך ‪6‬סר ‪5‬ויתס‪ .‬גויתס כתי‪[ 3‬נ] ‪1‬חתסיס‬
‫י יסר‪ (6‬ח‪6‬רן נו‪5‬רים‪ .‬הך קהטכ‪ .110 0‬ול'‬
‫פ(ו ככ‬
‫יוסי ‪6‬ותר מתסט חיסר‪ 56‬ומן חגייסו‪ .‬ר‪3‬י 'ס‪,‬דס ‪6‬ויור‬
‫וחיוסיס‪5 .‬הך פט‪-‬סיס‪'5 .‬ר סזפון לגין רס‪:‬י‪5‬‬
‫ל"‬
‫ס(יק (ון תת‪5‬ריס[י] כנ"כ וחתסיס פ(ו כגי יסר‪(6‬ימו‬
‫ן‬
‫כר‬
‫‪6‬‬
‫מגריס ו‪6‬י (‪ 6( 16‬ס(יקו ופ"ן ‪6‬תע‪:‬כו מתסין‬
‫‪6‬יריית‪ 6‬ויוססו‪ 6‬ןתר נפקת‪6‬וריית‪61 6‬ת'סיכת‪.‬‬
‫יותין‬
‫ו(‬
‫לישראל‪ .‬וע"כ כתוב וחסשים חסר וא"ו‪ ,‬שבכח זה עלו וע*‪(7‬קכ‬
‫הח‬
‫"סיס חסר‪37 .‬גין ‪ 67‬ע‪ 15‬כני י‪56%‬‬
‫חת‪5‬ריס‪:‬‬
‫ב"י ממצרים‪:‬‬
‫‪)6‬‬
‫משה את עצמיה יוסף עמ‪ .1‬מדוע העלה הוא ‪)6‬ךיקומ טסס ‪6‬ת פ‪5‬תות יוסף פתו‪6 .‬ת‪6‬י ס(יק‬
‫ןנחו(ס‪:‬וסע‬
‫עצמיתיו‪ .‬אלאלפי שהיההראשון לרדהלגלוה‪.‬‬
‫ולא עוד אלא שהיא הי' לו מימן הגאויה‪ .‬והשביע את ‪ 6(1‬פון ‪656‬נן‪!6‬ס‪ 1‬סיתג‪6‬‬
‫(י‬
‫ס‪161 .‬תי (ר‪14‬‬
‫ישראל על זה [‪ ]:‬זש"ככי הי?בעהשביע אתבני ישראל‪'( .‬סר‪ (6‬פ( ן‪[ 6‬ס] סס"ו כי ססכפיסכיפ ‪6‬פכוי יסר‪.(6‬‬
‫ותח‪5‬ר‪6‬יו(ק‬
‫וזה נתבאר‪ .‬אשרי הלקו של משה‪.‬‬
‫שישראלעהוהיושלעימוקמיף‪.‬ם (תכ‪6;1:(6‬‬
‫לשאל סםן ממצרים‪ .‬ומשה הי' ע סק בשבז‬
‫יק ן‪,‬ס ךיוספ?‬
‫וי'ט אומיים שארונו בנילום היה‪ .‬ובהשם הקדוש העלה ‪'61‬ת דהוורי ‪6‬רוג‪ 6‬כגי(וס סוס‪31 .‬סט‪ 6‬קךיס‪ 6‬ס(יק‬
‫אוהו‪.‬ועיד אמר משה‪ .‬יומףדגיע זמן נאילתן של ישראל‪.‬‬
‫ס(יק‪~ .‬ית‬
‫ואמר עלה שור ועלה‪ .‬ויש אומרים שבין מ‪4‬כי מצרים ‪"1‬ר‬
‫נין ת(כי ת‪5‬ר‪6‬י‬
‫הי' ארינו ימ'טם עלה‪ .‬ויש אומרים שב‪:‬ביל שלא יעשו סוס ותתתן ס(יק ‪61‬ית ר‪6‬מרי כנין ז(‪ 6‬יככז‪1‬ן‬
‫אותו ע"ז דניחודובנילום‪ .‬וסרח בת אשרהגידהלו לסשה‪( :‬יס פ*ז כוו 'תיסגגילוס‪ .‬וסרמ ‪3‬ת ה‪:‬ר מוי‪6‬ת (יס (ח;ס‪:‬‬

‫ייקח‬

‫פ" סי‬

‫דןק' טלך לפניהםיזמם‪ .‬הקב"ה ובית דיני‪ .‬א"ר יגרק‬
‫ש‪4‬כדנו שהאבות הם מרכבה לדשכינ‪ .-‬דזלך‬
‫לננ'הזםה‬
‫ייזמם‪ .‬זה אברהם‪ .‬בעמודענן‪ .‬זה יציק‪ .‬לגה הם‬
‫הדרך‪ .‬זה יעקב‪ .‬שכתוב בו ויעקב הלך לדרכו‪ .‬ולילה‬
‫בעמוד‬

‫מראה מקומות‬

‫ל ‪ 9‬פה‬

‫ןני‬

‫דףן' סו(ך (כגיסס יותס‪ .‬קכ"‪ 0‬ו‪3‬ית ךיג'ס‬
‫סייגו רתגיגן סכי‪:‬תז‬
‫גסל‪.5‬‬
‫ת‬
‫לסג'ססיויוס‪ .‬ו‪ 6‬הכר‪0‬ס כפתוכך"כ‬
‫" ך‪ 6‬י‪5‬מק (גחיתס‬
‫סן‬
‫פג‬
‫סךרך‪ .‬ך‪ 6‬יפקכ‪ .‬ךכתיכ גיס ויפקכ ס(ך (ךרכו‪ .‬ו(י(ס‬
‫כפתוו‬
‫‪*6‬ל‬

‫יגהק‬

‫‪0‬ו(ך‬

‫דו הזהר‬

‫מ] רורש צו'חם לשון צוחא והתחברות‪ .‬ומשמעותו טרו מהר מן הדרך אלה אשר אתם צויתם והברת אותם לישראל‪ .‬והם הערב רב‪:‬‬
‫נדן פי' שהופ'ע עליהם אור עולם הבינה שמשם בא החירות‪ ,‬ודורש וחמשים לאמ‪,‬וינים אל* שהוא מפפר חמשים‪ .‬לפי שעולם‬
‫הבינה יש בו חמשים שערי בינה‪,:‬ס] השביעם שלא ירחש את הקץ לצאת קודם‪:‬‬

‫בשרח‬

‫לשון הזהר‬

‫ישדן‬

‫קורש‬

‫כב‬

‫‪48‬‬

‫כעקוד ‪5 06‬ס"'ר (סם ד‪ 6‬דוך‬
‫‪ .‬וכ‪5‬סו רת'כ‪ 6‬בעמזד אש להאיר להם‪ .‬זה דוד המלך‪ .‬וכלם מרכבה‬
‫(יוסך יכרק( כם('חותה ח‪5‬כ‬
‫ע‪"5‬ס‬
‫" וכגין דיחזון עליונה קדזשר שילכוישראל בשלמות דנל‪ .‬ובשביל שיראו‬
‫‪6‬כסן קדיס" דכנ"דודכת‪.‬כ ‪1‬קגכ'דכח‪5‬‬
‫"(ך גס ע‪5‬ס עס האבות נאזלה בניהם‪ .‬שכתזב ואנכי אעלך נם עלד‪ .‬עם‬
‫ע‬
‫י סוו‬
‫יוקס דמ‪-‬כבה [י] ללכת יומם ולילה‪ .‬מפני מה הלכ'י מם‬
‫וס(ייו(רסככפסיוסרכ[ק‪11‬ןג]"כ‪5‬י(תכחת‪6‬י‪,‬תסיסוכ‪5‬וין‪ ?5‬וכי "תה‬
‫ככגי"גם‪6‬ןערקין כיון ולילה‪ .‬ילכו ביום ולא ילכו בלילה כאנשים הב'רןים‪ .‬כיין‬
‫דקכ"ס נ‪0‬יר ‪5‬ון ו(‪"6‬‬
‫שהקב"ה שמרם למה הלכו ביים ובלילה‪ .‬אלא שיהי'‬
‫ן(י"‬
‫י'‬
‫כ((‬
‫ק"י "‪1‬‬
‫‪5‬מסתכח" כסוס‪5‬ית‪,‬תחךכ‪5‬ה ד(ית כ(יכייותו‪,‬ו" ויכוי(ויס(י"ו‪5‬י‪5‬סה[‪5‬‬
‫‪],‬‬
‫;אין שלימוה אלאיומםולילה [‪],‬‬
‫" ן נמצא בהםשלימותהכל‪.‬והש‬
‫"זר‬
‫וס' סו‪5‬ך (פ‪:‬יסס‬
‫סכ'‬
‫ח("יותס כפנוודעגן ן א"ר אבא כךביארני‪ .‬הולך לכניהם יימם בעמזדענן‪.‬‬
‫קי‬
‫גפ‬
‫תכ‬
‫‪1‬ס‬
‫"(‬
‫"כרסס ו‪5‬י‬
‫י‪5‬הק‬
‫"ת'ד ‪06‬‬
‫סכ' יעקכ וה אברהם‪ .‬ולילה בעמוד אש‪ .‬זה יברק‪ .‬ואם ‪3‬ן יעקב‬
‫‪6‬ן ט‪ 6(6 61‬כ‪:‬ץ‪5‬ס קד‪,‬ו"? "תער ‪1‬תיון‪"0‬רי‪ .‬כיו?ן היכן הוא‪ .‬אלא שבהיבה הראש'נה הוא נ"מר ישם נ‪-‬מז‪.‬‬
‫דכת'כ וס' [ה] ‪('(1‬ס כטתוד"‬
‫‪ 0‬סיס ג‪:‬יר כסטר‪ 6‬דח‬
‫ן ככתוב וה' [ה]ולילה בעם ד אש שהי'מאיר בצד זה ‪:‬בזה‪.‬‬
‫ץ וכן‬
‫" כדי שירדפו מצרים אחריהם ויתכבד שמו של הקב"ה‬
‫'‬
‫"‬
‫ח‬
‫ת‬
‫י‬
‫כרתיכון'ש‪0‬ויךג‪:‬ין ‪(3‬תתן‬
‫ו‪5‬י‪5‬י‪6‬‬
‫ברכבוופרשיו‪ .‬וכדי ללכת יומם ולילה עם הסאור המאיר‬
‫ס מעצמו ועם דב‬
‫[ט] ות‪ 1‬כנין ‪"5‬טפ"‬
‫םאישריאמשראועו מאיר טעצכו [ס] ועור כדי‬
‫דינוס‬
‫רס‬
‫סר‬
‫גק‬
‫"ן ח‬
‫רו‬
‫) ג'"(‪ 1‬סרי להמעות למצרי‬
‫" ‪ .‬דכתיכ "‬
‫ר‪"6‬י דיונדו‪5‬‬
‫מקרה הוא‪ .‬שנתוב") ניאיו‬
‫‪5‬ר‬
‫(‬
‫ו‬
‫סס‬
‫‪'5‬ען וכתיכ כ) חסיכ מכתי‬
‫" ‪6‬דאר וע"ד‬
‫שדי צוען‪ .‬וכתיב ‪ ):‬משיב חכמים אחור‪ .‬וע"כ הלנוביום‬
‫י‬
‫(‬
‫ז‬
‫"‬
‫‪ .‬רכי "תר‬
‫ו"‬
‫יכ‬
‫יק‬
‫ד‬
‫ח"‬
‫מ‪(1‬קיסון ד'סיה( כ‬
‫ס ובלילה‪ .‬רבי אבא אמר אש‪-‬י דלקם של ישראל שהקב"ה‬
‫וכ(יק(י"(‪1‬ן תת‪5‬ריהסכ"‬
‫היציאם ממצרים ‪4‬היוה הלקו נהיה'‪ .‬ובוא 'ראה בצד ש‪4‬‬
‫(קסוי חו‪5‬קיס ו‪6‬מסגת'ס‪.‬‬
‫חזי‬
‫ו‬
‫ר‬
‫"מטכח מי‬
‫"‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫כ‬
‫]‬
‫‪.‬‬
‫[‬
‫"‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫ר‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫א‬
‫צ‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ז‬
‫(‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫]‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ו‬
‫שכקזב‬
‫‪' 1‬כן‬
‫ד"תי‬
‫נ)וכ‬
‫(י‬
‫וס‬
‫'וב‪4‬‬
‫"ס כיוס‬
‫יתקע כסופר נדו( ונו' וכנין סס‪,‬ח נ) והיהביום ההוא יהקע בש פר גדול זט'‪.‬‬
‫פ‪"5‬ס "סתסעוכ"‬
‫בל‬
‫וב‬
‫כו חת‪0‬ין יזתין [י"] (קכ(‪ 6‬כ‪5‬י‪5‬י‪ ,‬העליין ההוא נהעכבו המעים יום [‪ ]4,‬לק‬
‫שביידת'רה‬
‫"‪(1‬י"וריית‬
‫" וליקרב להר סיני‪ .‬יכי‪:‬ן שהלכו ביום הלבו נם ב‪4‬ילה‬
‫יוו(כי‪5‬ז"קרכ כ(‪:65‬זך"חדדסיגי‪ .‬וכען ד‪6‬י‪5‬י‬
‫ו(ק‬
‫ח"‬
‫יכת‬
‫כין‬
‫‪ .‬שלא‬
‫ין‬
‫כו‬
‫להלת הכל יום שלם‪ .‬הן עם היום והן עםדלייה‬
‫ו"‬
‫י]‬
‫כ‬
‫‪5‬היםו?תוכיח ‪0‬ריסו [יי‪,‬‬
‫י‬
‫'ו‬
‫ס‬
‫תת""(‪ 6‬דכ((‬
‫פת‬
‫(י" כגייהק יהי' נמצא פירוד בהם [ינ] ולא עוד אלא שכלם הלכו‬
‫דנפס"?ו‬
‫"ן(ין‬
‫דקכי‪'5‬‬
‫סיו חח‪:‬ין בנחת לפי רצן נכש קם‪ .‬וביום שקבלו ההורה דיוהמשים‬
‫ק‬
‫‪.‬‬
‫ג‬
‫'‬
‫"‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫כ‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫'‬
‫"‬
‫"‬
‫ו‬
‫י‬
‫"‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫'‬
‫"‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ב‬
‫יוי‪,‬ין‬
‫ן‬
‫י‬
‫ק‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫ו‬
‫'‬
‫ס‬
‫(‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫'‬
‫(‬
‫ד‬
‫ה‬
‫'‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫(‬
‫'‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫ואין‬
‫בלי‬
‫(י‪ ?5‬כ‪ 65‬יוס ו(עסכ‪1‬דיק‪1‬ס" "קרי יוס "טד‪.‬כ‬
‫‪5‬ו‬
‫"כיון דהז(‪ 1‬לילה בלי י‪,‬ם‪.‬ולילה עם יוםנקר‪ ".‬יזם אחד‪ .‬וכיזן שהלכו‬
‫חמשיםיום שלמים‪ .‬אז הופיע עליהם אור חמשיםיום של‬
‫ס"ת'ו‬
‫ז‬
‫'‬
‫היבל [ינ] ומצד היובל נתנה לרם ההורה‪ .‬ו‪4‬ביכך הלכו‬
‫‪(1‬י‪5‬י‪" )7 6‬קר ססוח‬
‫י‪,‬גוקק כקיכ וס' סז‪5‬ך (סגיסס יום ילילה‪ .‬ד) אסר העלם ההוא‪ .‬כתוב וה' דו‪-‬ך לפניהם‬
‫עק‪6‬ס‬
‫יענ‬
‫מטיי"זק‬
‫יומם בעמוד ענן וגו'‪ .‬וה'‪ .‬ע כד טעם דזק למעלה [ד]‬
‫למה‪ .‬אלא בשעה ההיא כמה יופי והפארת היה לכלהזו‬
‫דחתכסי‪6‬תכ‪6‬כפ(ד‪1‬ס?ס‪6‬כתה כנ(‪.‬ת‪[6‬ט‪ ].‬ףו‪-‬סכ‪0‬וסת'‪6 6‬ז(ת כ‪1‬קי‪ 10‬שנכנעת עד עתה בנלזת[ס‪.‬‬
‫] ועהה היא מהלכה בה‪4‬מה‬
‫'‬
‫ה‬
‫'‬
‫ב‬
‫כחדותח‪ .‬וע"ד‬
‫ראש עם מהניהיה בשכהה‪ .‬וע"כ‬
‫זקיף‬
‫ע מד מעם הזק‬
‫ד‪0.-‬‬
‫" ‪:‬ו(ה (ס‪':‬סס יו‪:‬וס מן‬
‫" למעיד‪ .‬ה'לך לפניהםיימם‬
‫‪ .‬עד כאן לא נודע א‪ 2‬כלה‬
‫זי‬
‫יק‬
‫"תידפ ע‪:‬ס‬
‫(כע(יס(" צקחייסו‬
‫סכ"‬
‫י‬
‫ס‬
‫פ‬
‫"‬
‫ק כוס' [טו] זו ‪41-‬כהלפניהם אולא‪ .‬שה‪-‬ימעם מפסיק עוכד בוה'[טו]‬
‫‪(6‬ח"יסי סוח תתן חנ‪5‬ד‬
‫זי(ו" קחייסו "יס‬
‫"ע‬
‫"דס‬
‫סן‬
‫חח‬
‫ו סכ‪ 6‬אלא היא היתה שם‪ .‬אב‪ 4‬זק שדלך לכניהם היא זקן‬
‫[י‪],‬‬
‫ע(‪6‬סנו"ר‬
‫דחותי ‪'3‬ס קכ"ס ירי‪ 1:‬העלי‪ 1‬אדון הבית [‪.‬ו] זה שנשבעלו הקב"ד‪ .‬זמי הוא‪.‬‬
‫יכתד'ככי‬
‫תס‬
‫מכרסס‪ .‬ד‬
‫וס‬
‫") יותססיס‪5‬ו‬
‫כ ‪06‬‬
‫" ס' מסיו‪. .‬כת'‬
‫אברהם‪ .‬שכה'ב ס) יומם יצזה ה' חסדו‪ .‬וכהיב אם לא‬
‫כריתי 'ותס ו‪3‬י(ס ך'ח] יוח‪ 6‬דכ( יוחין כ(י‪5‬ן כיס בריתי יומם ‪4,‬ילק [יק] וה היום שכל הימים נכל‪4‬יםבז‪.‬‬
‫י ופ"ד "קך' 'וחס‬
‫יום הראשי לשאר כל הימים ב'דאי‪ .‬וע"כ גקרא יוסם ולא‬
‫י'ו‪1‬סק"וכנדיםן‪6‬רכךכ‪ 5‬יות(ין‪0‬ג'סוסד"‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ו‬
‫'‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫סו(ך‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫וכ(ס‬
‫ו‪4‬פיכה לך לפנידם‬
‫הוא הלה ביום והכ‪4‬ה‬
‫דכתיכ ו(י‪5‬ס כעתוו סו‬
‫"‪.‬‬
‫תס‬
‫חס‬
‫" ‪5‬ס‪6‬ירכי(‬
‫הלכה בלילה‪ .‬שכתוב ‪.‬ל'‪4‬ה בעמזד אש‪.‬ל‪-‬איר להם‪ .‬זו‬
‫כ‪5‬י‪5‬י‬
‫" כ(ס כ( הן‬
‫ח‪1‬י (יס‪.‬‬
‫דכלה‪ .‬כל אהד כ‪-‬איי לו‬
‫ו)‬
‫"‬
‫ק‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ח‬
‫ח‬
‫י‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ך‬
‫נ‬
‫י‬
‫ן‬
‫ך‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫(‬
‫ד‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫)‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫"‬
‫ק‬
‫ס‬
‫י‬
‫(‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫‪6‬‬
‫ח‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ג‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ע‬
‫ד‬
‫למלך‬
‫כי‬
‫מי לו‪.‬‬
‫כי‬
‫מכתוי והרכוי ‪6‬תכג‪:‬ו (נכיס ‪"1‬ודעוסו כי כרמ‬
‫חכמיו ומ‪3‬שפיו נאמפו אצלו והודיעוהי כי ברח‬

‫"עי‬

‫ד""כ"‬

‫ן‬

‫ו"י‬

‫ד"‬

‫"ס[ח‬

‫יכ"ס‬

‫‪"(.‬‬

‫"‬
‫ש‬
‫שי‬
‫ן[ין]‬

‫"י‪5‬ס‬

‫"‪%‬בג‪:‬ו‪:1‬רע"יג‪:11‬גפ‪:‬ן‬
‫‪,‬ךנ‬

‫עטססיי(ר‪".-‬יש‬

‫עי‪",‬‬

‫"י‪"5‬‬

‫‪"5‬‬

‫"י‬

‫‪"5‬‬

‫"י‪3‬ת‬
‫רינד‬

‫מראה מקומות ‪ )6‬י‪:‬עי‪,‬י‪.‬ט‬

‫"‪0‬‬

‫ד"‬

‫ר‪4‬עס‬

‫נ) כס ט"ו ג) טס ג"ו‬

‫ס) ת‪.,‬ס ט‪.‬גי)‬
‫ר) ג‪:‬ק‬
‫ק‪":‬‬
‫ויו הזהר‬

‫העם‬

‫דף פו‪:‬‬

‫‪,‬ו] נם לרבות מרכבת השכינה‪,:‬ו‬
‫ן ביום מופיע אור מהעוים טל בחיגת וכר‪ .‬ובלילה מופי; מה;‪4,‬ם של בחינת נקבה‪ .‬וזה בלי זה אין‬
‫שלמות‪, :‬ח]‬
‫אותתוא"‪ 1‬מן וה' מרמז על קדושת יעקב ‪1‬ט] האור שבלילה הוא מהיג‪,‬ה וא‪ 1.‬מאירה מעצמה אלא מאור רחמה‪ .‬וכן‬
‫מאירה ספירת מיכו מן ספירת‬
‫התפארת ןין עולם רגינה נק‪-‬א יובל נ‪".‬‬
‫ן ‪,:‬י החמשים שערי בינה ]‪.‬נ] פי' שלא יהיה פירוד בין‬
‫עלטא ד‬
‫מעםרכורא לע‪4‬מא דנוקבא‪1:‬יגן היינו הארת חמשים שערי בי‪:‬ה ‪.1‬ד] שהוא טעם פז"ר ‪1‬טון שכינת כגויו יתגרך גקראת כלה‪.‬‬
‫‪,‬טו]‬
‫שורשפוזר הוא מן המלגים‪,1 .‬קרא טעמ מפסיק וכ'ון שהוא מפסיק אין כרור שוה' הוא ההולך לפניהם ['ון היינו אור ספירת‬
‫חסר‬
‫אויות קדושת אברהם אבינו ‪'1‬ח] התורה הקדושה שיש בה תרי"‪ ,‬מצית‪ .‬רם'ח מ‪ ;-‬הן אורות ח‪0‬יים בחינת יומ ושם'ה מל'ת‬
‫הן‬
‫גבורות בחינה ל‪.‬לה‪ .‬לפיכך נקראת התורה גריתי יומם ולילה ופפירת חסד שהיא נגר יוט הראשון של ששת ימי המעשה‬
‫נקראת יומם לפי שהיא הכוללה לשאר הימים‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪44‬‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫ננשלח‬

‫לשדן קודש‬

‫סעס ו‪6‬ת"י ק"תרו‬
‫‪5‬ז(י‬
‫‪5‬‬
‫רון‪6‬וד‪5('56‬טחריוקוין ‪'5‬גון ך(סוןעוד "(‬
‫"מ‬
‫"ויסוכו וימט‬
‫ו(‬
‫" ו(י(י‬
‫'הת‬
‫‪3‬‬
‫"וו ‪5‬ז(' ‪3‬קורח נזיסר כתס דכת'‬
‫ס‬
‫תו‬
‫נז‬
‫ד‬
‫ד("‬
‫(פני פ' סחירות‬
‫‪3‬מכתת‪5‬‬

‫העם‪ .‬וכפני מה אמרו כך‪ .‬אלא שראו בחכמתם שהלכו‬
‫‪ .‬אמרז כי בוראי בירחים דם‪ .‬ולא עוד אלא‬
‫יומם ולילה‬
‫שראו שאינם הזלכים בדרך ישר‪ .‬כמו שכהובויעיבו ויחנו‬
‫לפני פי החירוה‪:‬‬
‫ךיקך] שש כאות רכב בחור‪ .‬שש כאוה למה‪ ,‬א"רייסי‬
‫כננר כ‪0‬פר ישראל‪ .‬שנהזב כשש מאיה אלת‬
‫‪ .‬בחיר‪ ,‬כננר הנברים שהם העיקר של ישראל‪ .‬וכל‬
‫רנ"י‬
‫רנב מצרים‪ .‬שאר מרכבות שהן מפלות לאחרים כננר‬
‫דנף‪ .‬שבהיב לברממף‪ .‬והכל עשה בעצת מכשפיווהכמיו‪.‬‬
‫ונלישים על כלו‪ ,‬הכל בהכמה כנגר מדרטת העליונות‪.‬‬
‫שין שתים ואחת [ ט] ר' יצחק אמר כתרגימו ומזיזין‪.‬‬
‫ז*י‪,‬ים היז בכ"‪ .‬ויקח שש מאוה רכב בחור‪ .‬ר' חייא‬
‫אמר כתיכ") ‪.‬כקר ]ה' על צבא המרום בם*ים ועלמלכי‬
‫הארמה על הארמה‪ .‬בזמן שהקב"ה נזהן ממשלה לשרי‬
‫עמים ימעלה‪ ,‬אז היא נותן ממשלה להאומות שלהם‬‫לממה‪ .‬וכאשרמויירם ממררגהם למעלה‪.‬אזמוריר לדאימות‬
‫ש"הם לממה‪ .‬ויקח שש מאות רכב בחור‪ .‬זה השר שלהם‪,‬‬
‫ינתבאר שהנהינ עמן מרכבות עמים אחרים‪ .‬וכלם נפלו‬
‫בטרנה של סיסרא אח"כ‪ .‬וזהו רכב בהור ואח'כ וכל רכב‬
‫מצרים‪ ,‬כתיב נ) למומתי ברכבי פרעה רמיהיך רעיהי‪.‬‬
‫ביא וראה כרמות סום נקבה ניאתה ‪4‬הם למוסים של פרעה‬
‫וזה נתבאר [כ] אבל עור יפורש לסומהי ברכבי פרעה‪.‬‬
‫בוא וראה פרעה כאשר ררף אחרי ישראל מה עשה‪.‬‬
‫לקח סוסים נקבות וקשר אוהן במרכביהיו לראשונה‪1 .‬םוסש‬
‫זכרים קשר אוהם לאחוריהם‪ .‬והיו רוהרים הזכרים ננד‬
‫הנקבות‪ .‬והנקבותסיאנו ומיהרו ללכת‪ .‬כין שהקריב אצל‬
‫ישראל לקח הנקבות והעמירן לאהזר‪ .‬וסזסים הזכרים‬
‫מלפנים‪ .‬להרע לישראל ולההנר בם מלחמה‪ .‬כרסיון זה‬
‫וה' הולך לפניהם יומם‪ .‬ואח"כ חזרה השכינה לארעריהם‬
‫של ישרא"‪ .‬שכתוב ויסע מלאך האלהים וגו'‪ .‬לפיכך‬
‫כתוב דמיהיך רעיתי [נ"ן‪:‬‬
‫נ)רכשרעה הקריב וט'‪ .‬זה הכהוב נתבאר שהקריב לכל‬

‫דסוו‬

‫ריקךץ מס ת‪'5‬ת רככ כקור סס נז‪'5‬ת ‪5‬נז‪5‬י‪'5 .‬ר 'יסי‬
‫(קנ( ‪-‬ג‪,‬ג‪ 5‬ד‪,‬מר"( דכתי‪ 3‬כסס נ‬
‫ל‬
‫'זס‪5‬רו‪5‬ת( קוג‬
‫‪(:‬‬
‫רג( ‪3‬הוך (ק‪ (3‬סגכ‪-‬יס דמיגין טקר‪ 5‬דכ(‬
‫י נונך'ס כ‪6‬ר רת'כין ן‪'6‬גון טפ('ן (‪5‬חרגין (ק‪(3‬‬
‫רככ‬
‫טכיד‬
‫דמרסוי ומכתוי‬
‫ססף דכת'‪3( 3‬ך ?יטף‬
‫ט(‬
‫ו‪(:‬יסיס ט( כ(ו‪ .‬כ(‪,6‬כ("‪3‬הכיות‪5‬כ‬
‫ן ט(מין‬
‫יקט‪ ("3‬דיני‬
‫תרין ומך [יט] ר' יגמק ‪5‬טר כתרנומו זתזרזין‬
‫ת רכ‪3 3‬מור ר' מייק‬
‫ויקח סס ת"ו‬
‫ז‪'-‬זין סוו‬
‫‪)3‬‬
‫מחר כתי‪" 3‬‬
‫כ("'עקך ס' ט( ‪ 535‬סנזרוס ‪3‬תרוס וע( תגכי‬
‫סהדנזס ט( ס"דנזס ‪:‬זיוג‪ 5‬דק‪"3‬ס יסי‪ 3‬כ(טג‪,‬ת‪( 6‬ר‪3‬רכי‬
‫ע‪-‬ין (טיל‪ .6‬יס'‪( :‬סו‬
‫‪.‬‬
‫" גדמיי(תסון(ון(תת"‬
‫ו‪:3‬טת‪ 6‬דגמית (ון יוד‪-‬ג'?ון ד(לטט‬
‫ת‪6‬‬
‫י(‬
‫ת"‬
‫(תת‪ 5‬ויקמ סס ת‪5‬ות רככ ‪3‬מור ‪ 60‬מנוג‪ 5‬ד((סט‬
‫ון‬
‫טתין וכ(סו גפ(‪1‬‬
‫ו‪6‬וק‪-‬ן? דד‪3‬ר רת'כין‬
‫כ"‬
‫ד‬
‫גו‬
‫‪3‬תסרית‪ 6‬דסיסר‪3( 5‬תר וסיי‬
‫ירכ‪3 3‬מור ‪3(1‬תר וכ( רכ‪3‬‬
‫נוגריס כת'‪ 3‬נ) (סוסתי כרכ‪3‬י פרטס דת'תיך רעיתי‪.‬‬
‫מזי כןינתת ס‪,‬ס'‪ 6‬גוק‪5 63‬תמזי (סון (סוס'סון דסרעס‬
‫ו‪5‬וקיווס [כ] ‪( 6(6‬סוסתי ‪3‬ככ‪ '3‬סרעס‪.‬‬
‫מזי כרטס ‪3‬סעת‪ 6‬דסוס רך'ף ‪36‬תרייסודיסר"( נזס טכך‪.‬‬
‫גע( סיסוון כיקנן וכסת (ון ‪3‬רתיכוי כקדנזית‪ .6‬וסוסוון‬
‫(‪ 6‬כט‪6‬ן ‪41‬מן (תיז(‪.‬כיון דקריכ (גגייסו‬
‫‪.‬‬

‫ת"‬
‫ת"‬

‫ש‬

‫ות'ן‬

‫ושי‬

‫‪( 6:636( .‬יסר"( ‪6(1‬גמ‪ 6‬כסו‬
‫סעך (פכיסס יותס ו(‪3‬תר מזרסקרסכ‬
‫כי‬
‫"גת‪6( 6‬מוריסון‬
‫ד'סר‪ (6‬דכתיכ ויסט נז(‪5‬ך ס‪(5‬סיס ונו' גניכי כך‬
‫דיוית'ך רטיתי [ג"]‬
‫נ)רנפר‪ 7127‬סקף‪1 3‬ט'‪ .‬ס‪ '6‬קר‪ 5‬ס‪6 6‬וקתוסן"קריכ (כ(‬
‫מיל‪1‬י ‪1‬רתיכוי (‪6‬גמ‪ 6‬קךנ‪ .6‬ש‬
‫חילותיו ומרכבוהיו לרהנר מיהמה‪ .‬ועור‬
‫ופרעה הקריב‪ .‬רבייוסי אמר הרי אמרו שיקריב ישראל‬
‫לתשיבה משלליונה עם דנץ וכו' ךכ‪ ]3‬כך ישראלהיו‬
‫קריבים להים‪ ,‬והיו רואים את הים לפניהם הולך וסוער‪,‬‬
‫עיניהם וראו‬
‫יה‪-‬ים נליו למעלה‪ .‬אז היו מפךדים‪.‬‬
‫ייה‪ .‬אז וייראו‬
‫אא‬
‫שר‬
‫נמ‬
‫את פרעה ומהנזהיו ואבני ניראוה ‪.‬ב"ס‬
‫בני ישראל‪ .‬מי נרם זאת שקרבו‬
‫מאר‪ .‬מה ~שו‪.‬‬
‫צעק‬
‫ילמעלה‪ .‬פרעה‪ .‬זהו שכהוב ופרעה‬
‫ש‬
‫ים‬
‫ישיאל אצל אביוה‬
‫סקי'‪:3‬‬
‫דק‪-‬יב‪:‬‬
‫ריאמר משה אל העם אל היראו‬
‫וראז אתישיעה‬
‫ת‪:‬ס ‪ (6‬סמס ‪ (5‬תיר‪5‬ו סת'‪5‬כו ור‪6 16‬ת יסוטת‬
‫יצב‬
‫יליש‪-‬א"‪.‬‬
‫'ט‬
‫תם‬
‫ה'‪ .‬א"ר שמעון אשריהיהק‬
‫ס'‪'5 .‬ר ‪:‬יוצון זכ‪(1: :6‬קיס‪1‬ן ‪7‬יסר‪7 .(6‬כ‪5‬‬
‫)‬
‫"‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫נ‬
‫כ‬
‫‪)7‬‬
‫ל‬
‫'‬
‫ז‬
‫מ‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫ב‬
‫שזה משה הרועה הלך ביניהם‪ .‬כת‬
‫ם‬
‫"‬
‫ז‬
‫ע‬
‫י עו(ס‬
‫ימי‬
‫'נז‬
‫משה‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫‪ .‬זיזכרימי עולם‪ ,‬זה הק‬
‫משה;מי‬
‫שקיי‬
‫ט‪,‬ומ(‪,‬פכ‪6‬‬
‫היה משה ככל ישראל‪ .‬ו"מדני ככאן שכנהינ דעם הוא‬
‫י‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ממש כל ד?ם‪ .‬אם הוא זכאי כל ה;ם זנאים‪ .‬יאם הוא‬
‫רטיי‬
‫אינו זכאי נל העם אינם זכאים‪ ,‬יג;עשים בשבילו‪ .‬זזה‬
‫נתבאי‪ ,‬התיצכו ויאי‪ .‬אין לכם לדהנר מ"רמה‪ .‬יצהרי‬
‫הקב'ה ילהם ב'טבייכם‪ ,‬כמש"כ ה' ילחם לכם ואהם‬
‫החרישון‬
‫תמריסון‬
‫כנווכ‪ 6‬ן‪6‬‬

‫עש‪,1‬ע‪,‬גו‪,5,‬‬

‫ן‬
‫ן‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ש‬
‫צ"‪5‬ישי‪.3‬ו;' ‪~:‬פ‬
‫ייאמר‬

‫ני‪,‬עי"שנץ‬
‫סם‪:‬םר‪,‬סן‬
‫‪:‬‬

‫טראה כקומותי‬
‫) '‪:‬גי ג'ו ג) נ'ך ‪4‬‬

‫נ)‬

‫‪7‬ף טע ‪:' )7‬ג‪'.‬‬

‫זיו הזהר‬

‫טיומ‪,‬צ‬

‫"‬

‫מט] פי' שכמו שמדוגות הקדושה היינו העשי ספ'רות הןנב"ינת שת'ם ואחת‪*,‬י' א"תימנית ואחת שמא‬
‫המ"אליתנ'כוהשנלפידשריותכךמ‪.‬גרעתגיגיהה‬
‫כמו ה‪:‬ד ונבורה והמכ‪-‬עת היא תפארת מרת הרהמיס‪ .‬כן זה לעומת זה עשה אלקים שכהות‬
‫משך‬

‫לשון הזהר‬
‫ן קודש‬
‫בשלח‬
‫ישו‬
‫ככס ק‪3‬ז?‬
‫תחיי‪:‬ון‬
‫תחרישון‪ .‬בוא ו‪-‬אה כיייה ההוא כנם הקכזה לפמליא‬
‫ת"דיגמיזייסו ?ד?י‪,‬ב"ר‪(56‬י(י"‬
‫?"‬
‫(‪.‬‬
‫ד'‪?'5‬‬
‫ב‬‫ו"‪5‬יו(‪ 6‬ד"קדינזולס"‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫ד‬
‫י‬
‫ן שלו והי'דן די‪,‬םשי ‪.‬ש‪-‬ן‪ ,4‬ואלמיא שקרמה זבי‪:‬אבית‬
‫‪ .‬ר‪3‬י 'סוד? חנוך‬
‫ע(ייסו דיבר"( "מתזי‪3‬ו נון‬
‫‪4‬א היו ביצלים מן הדין‪ .‬רבי יהודה אמר‬
‫י‬
‫ע‬
‫יג‬
‫")‬
‫ד'עקכ "נ(‬
‫"סס"ד‬
‫" ע(יי?ו דיסך"‪5‬ד‪.‬‬
‫רל‬
‫ס' זכותוישש‬
‫ין‬
‫א‪-‬יעקב הנינה על ישראל‪ ,‬זש*כ ‪ )6‬לילא ה'‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫(‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫ר‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫זכות" ססי' (גו י‪6‬יי‪ -‬ג‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א‬
‫נ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫הזי נ) ךן' י‪4‬הם לכם ואקם החרישון‪,‬‬
‫נ) ך‪ ':‬י‪5‬הס ‪5‬כס ו"תס תקייסון‪'" .‬ר‬
‫ש‪4‬א"ר אבא בוא וראה‬
‫וקקעי‬
‫"‬
‫ת‬
‫דכור ההיא שיוצא מפיו הארם עילה‪,‬‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫ססוח תנס דגפיק תסינז'? ד‪"3‬ג‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ה‬
‫"‬
‫ק‬
‫!‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ל‬
‫' ‪5‬כים‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫‬‫ו‬
‫א‬
‫‪6‬קצלות" ‪5‬ע'(ח "' (ט‪"5 3‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫ן‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫'‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ו‬
‫"‪ 5‬ד?ק שיושב בע‪:‬ב השבתאשיר לו לנויר רבור ש‪ 4‬חול‪ .‬מי‬
‫ד‬
‫'‬
‫ק‬
‫ד‬
‫?‬
‫'‬
‫?‬
‫‪5‬‬
‫ט‬
‫דית'‪3‬‬
‫בשמהתו ומשעהו‪-‬רי‬
‫‬‫סניס פ‪3‬‬
‫"‬
‫גונ" דבכת"קד'ה‪:‬סה'‪ -‬נו"ן‪65‬ךת'‪:‬‬
‫‪:‬‬‫ת'‬
‫עו‬
‫מנ‬
‫דנו‪:5‬ק פיגם פעם ביום הקדוש‪ .‬מי שיישב‬
‫‪:‬ל מ‪4‬ך‬
‫ק"‬
‫כו‬
‫ונ‬
‫תי‬
‫יתקזי י‪3‬‬
‫ויתעסק‬
‫ס‬
‫‪3‬ס‪5‬יו(‪' (:"3‬ונוח אינו ראוי שיעזוב את המיך ‪;.1‬סוק עם אחר‪ ,‬ובכי‪.‬ים‬
‫כ"‬
‫(‬
‫(יו‪5‬י‬
‫" (הקז"ס‬
‫ל"ת‪2‬ר‪3 6‬החי"טנוסך"גע‪-‬יך‪ .‬צריך להראוה מעשה‪ .‬ו‪4‬עורר התעוררות טטה שבצרך‪,‬‬
‫‪3‬וע‪3‬י‪3:‬ת ‪3‬ת(י ‪,2‬כד"‬
‫‪6‬תערוק" ‪5 '23‬קתצרמ‪ .‬וביום השבת גדברי שמים ובקרושת היום צריך ל;ו‪-‬ר‪,‬‬
‫ו(‪3 -‬יו‪5‬ס "הרד‬
‫זן‬
‫ה‪ "'-:‬ו‪3‬חק‬
‫י‪,‬ס" דיויוכ"‬
‫ד "תקרי‪ 3‬פרעס ולא ברבר אהר‪ ,‬בוא וראה כאן כאשר הקריב פרעה‬
‫‪.‬‬
‫ר"‪? .5‬כ"‬
‫("גה" יסר"(‪3 ?3‬ית‪":‬‬
‫‪5‬ח ‪ '23‬ק‪"3‬ס להתנד מלחמה עם ישראי‪ ,‬באותה שעה לא בקש הקב*ה‬
‫"‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ז‬
‫דית‪2‬רוןקר‪"3‬‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫?‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫(‬
‫כ‬
‫למטד‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מפני שהיתה‬
‫?ו‬
‫די‬
‫דינוו ו‪6‬קע‬
‫סן(ת‪6‬‬
‫"‬
‫ק‬
‫‪5‬עי‪ 60 65‬דה?ת‪6‬צךו‬
‫תק"‬
‫ג‬
‫"‬
‫" "תציות" התעוררות למ;לה‪ ,‬שהרי האגוה קרמוועוררו התעוריות‬
‫י‪5‬יתנר‪;1‬י"'(תת"‪3‬כע‪5‬יד"י‪:‬ס"ד‪.‬ו'ס'‪.‬‬
‫"ת‪2‬רות" הזאת למעלה‪ ,‬חכוהם עמרה לפניו‪ ,‬ולא רצה הקב"ה‬
‫י(מס ‪5‬כס‬
‫דיסר‪56‬‬
‫שישראי יעוררו לממה כלל‪ .‬זש"כ ה' ילחם לכם ואתם‬
‫תתערון נו‪5‬ס‬
‫י‪.‬‬
‫‪:,‬ין‬
‫כי‬
‫?י‬
‫ומ‬
‫תתרישן‪ .‬ת‬
‫"‬
‫ד‬
‫ו‬
‫‪56‬סריך תחרישון‪ .‬תהרישון בודאי‪ ,‬ואל תהעוררו רבור שלא נצרך‬
‫(כו [כנ] מתכ(ע ‪"51‬‬
‫‪63‬תו‪,‬ן רר‪5‬‬
‫‪:‬י‬
‫"נון [כו] לכם [גנן וכאן ככלל שם הקורש באיהיות נרשמות [גי]‬
‫‪:‬ת"""קך‬
‫דיס"‬
‫וסק ‪6‬תן‪-‬ו ‪3‬י? ח‪.6'-3‬‬
‫יוסי ‪5‬ר‪3‬י '?‪,‬דס וד"י והרי נהעוררו בזה החברים‪ ,‬א"ר יוסי לרבי יהורה הרי‬
‫תגיג‪ 6‬ס' ‪3‬כ( "תר רחטי "'סו ‪6.‬צ"‬
‫נ יהנח למרנו שבכל מקום שכתוב ה' רחמיםהוא‪.‬ואע"פ שההנר‬
‫"'סו‬
‫וע‪3‬יד‬
‫מלהמה ועשה רין‪,‬רין ההוא ב‪-‬חמיםהיה‪.‬וכאן רואים‬
‫'ג‬
‫ס‪",‬ד'ג"‬
‫ת"‬
‫סס‬
‫"‪5‬כ‬
‫יס‬
‫"‪ 3‬ס' '‪5‬ה‬
‫"ת'היו‪ "(:5':‬שבקוב ה' ילחם לכם‪.‬ואין נראהברין ההוא רהאמנייםכיל‪,‬‬
‫'?‬
‫היו‪3‬‬
‫‪'3‬‬
‫ית‬
‫ק;‬
‫ד‬
‫כח‬
‫סו‪ 6‬ו?ר‬
‫"תח‪3‬זר'‬
‫כתי‪ ,5 3‬גס‪,‬כ ‪51‬‬
‫"י? ת‪5‬ס‬
‫ד מתר‬
‫ד'ג‪5‬‬
‫ח‬
‫"‬
‫" עד‬
‫‪?3‬ס‬
‫שהרי כתוב לא נשאר בהם ער אחר‪ .‬אמר לו‬
‫וה‬
‫כרמיוי סיךס"‬
‫דסט"‬
‫ים‪,‬‬‫במ‬
‫‪ .‬שמעהי מרבישמעון שאמרשאפילוכאןהיה הרין ברח‬
‫ענ‪ 6‬טרכי ‪:‬יוצן ד"יור ד‪6‬פי(ו‬
‫ס‬
‫יג‬
‫כך השליכם הים להוץ‪,‬‬
‫י‬
‫דפ‬
‫כ" ‪6‬‬
‫סר‬
‫דתפ‪ 6‬ט‪5‬יסון ‪ 6-.‬ןטיתן ‪!1‬כת‬
‫"ק (ון ‪1‬ט‪ 6‬שבמה עליהם היםומתו‪.‬‬
‫‪1‬ק‪"3‬ס ‪3‬ע‪3 6‬יק‪-‬יקין ‪1‬חתק‪3‬ר‪1‬‬
‫‪"23 .‬ק "?ע‪ 6‬והקב'ה בקש בנבורם ונקביו בארץ‪ ,‬ולא בקשה האיץ‬
‫"מר‬
‫עי‬
‫יג‬
‫‪15‬ן עד ד‪6‬י‪:‬י‪( :‬ס קכזס‪3‬י‬
‫‪5‬י‬
‫‪31‬‬
‫"ס ‪1‬ק‬
‫קאבה‬
‫"(ת (‪,‬ן ססזד לקבלם‪ .‬ער שהושימ לה הו‬
‫"‪-‬ה ימינו וקבלה אוהם‪ .‬זש"כ‬
‫‪3‬ת‬
‫קי‬
‫‪5‬ע‬
‫ג‬
‫‪'"5‬תינך ת‪:53‬ייו ‪6‬רן ו‪3‬ג'ן‬
‫כרחיזי נמ‪.‬ת ימינך תבלעמו ארץ‪ ,‬ובשביל זה היה הרין ההוא‬
‫י‬
‫"‬
‫ס‬
‫"‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫"‬
‫ג‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫ס‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ס‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ס‬
‫"‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫ד‬
‫'‬
‫ט‬
‫ו‬
‫וע"כ לא רצה הקב"ה שישררוישראל דבור‬
‫דית‪2‬ר‪,‬ן‬
‫(‪2‬‬
‫‪3‬ט‪5‬נו‪ 6‬י 'ת‬
‫"רון י‪:‬ר‪ 56‬נו‪5‬ס ‪ 65‬יתערון סת‪ 6‬דרהיוי‪ .‬בעולם‪ ,‬שאם יעוררו ישראל רכורלאיעוררו שם הרחמים‪.‬‬
‫‪6‬י דיג‪3 6‬רה‪-‬י‪ .‬סס"ד ס' י(הס ‪5‬כס ו‪,‬ת‬
‫ו‪ 65‬ית‪2‬כיד‬
‫ס ולא יהי' נעשה הדין ברחמים‪ ,‬זש"כ ה' ילחם לכםואהם‬
‫תמריסון‪ .‬ד‪ 65‬ממפרון טירי‪ .‬רס‪ 6‬סט‪ 6‬דרמטי כט‪ 6‬החרישון‪ ,‬שלא תעוררו כלום‪ ,‬שהרי שם הרחמים צריך‬

‫כג‬

‫‪65‬‬

‫ג‪:‬‬

‫ל‪6‬תפר‪ 6‬טלייסו לטפ‪3‬ר ריגמ כ‪-‬מיזי‪ .‬וט‪.‬ר ‪3‬טי רל‪ 6‬להתעורר עליהם לעשותהדין ברהטים‪ .‬ולכך נצרך שיא‬
‫תט‪3‬רון פגינוו והתמרין תלס ‪6‬מר‪.6‬‬
‫העשו כגם ותעוררו כח אהר‪:‬‬
‫נ)רין"כמיי ס' ‪ 56‬תסס נוס תגטק מ(י ונו'‪"" .‬‬
‫ר יגהק נ) ר'אכמך ה' אל משה מה הצןק אלי וגו'‪ ,‬א"ר יגחק‬
‫‪3‬סעת‪ 6‬דכרו יכ‪-‬ה( ע( ינו‪ 6‬חיוו ‪;5‬טס‬
‫בש‪:‬ה שחנו ישראל על הים‪ ,‬ראו דיבה‬
‫ות‪ .":‬צבאות הרבה חי‪4‬וה והרבה מדנית מלבע‪4‬ה וכ‪,‬כבה‪,‬‬
‫"‪1‬כ‪.5‬סי‬
‫ן (כי‪,‬ס מיי‪5‬ין ‪5‬כיי? נו‪:‬ריין‬
‫ע"‬
‫נוצ'(‬
‫וכ(?ו ‪3‬כ‪:‬ופימ ע(ייסו דיסר‪ 56‬סרימו ‪ 1(:3‬נוג‬
‫"קו ד‪5‬סין‪.‬‬
‫י נוכ( סט‪'-‬ן‪.‬‬
‫‪33‬ני(ס'סיסעדתז"קפן מקיומיי‪.‬סויסר‪356‬תרייעס"‬
‫יין'"‬
‫ו‬
‫ק כ‪ 5‬ה'גי‪6 ,,‬וכ‪,5‬כי‬
‫כ(‬
‫ע!יי?ו כשס‬
‫דטגריס‪.‬‬

‫‪5‬י'‪65‬‬
‫‪6‬ינין יכליין‬
‫‪3‬סכ‪-‬ה‬
‫ח‪-6‬ר ס' ‪ 56‬תמס ‪-‬ס ת‪5‬טק ‪.‬‬
‫הלי די‪.‬‬
‫יקקה"‪(6 ,‬י ותמג"‬
‫י"‬
‫"‬
‫‪6‬‬
‫לי‬
‫תפ‬
‫תכס ר‬
‫דגגי‪,2.‬ת‪"3‬יס כפת‪6 6‬ק‪:‬לי טת קויס'‪236‬ת‪.‬יק‪",‬ס‬

‫ן כוין ג?ירו רכל‪ 6‬הת‪:‬סיר‪ .‬וכד‬
‫"סי טלזין על‪,‬י‬
‫!ל‬
‫ככ‬
‫‪3‬‬
‫קקגסיר‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ס ק; ד נ) לף ‪ .‬נ) לף ‪,‬ג‬
‫מראה טקומוה ת‪.‬‬

‫"‬

‫וו"טצ‪:4‬י‪4‬י'זבעי‬

‫עי‬

‫וכ‪4‬ם ההחברו ישראף‪ ,‬הההילו לדהפיי‬
‫באוקך שעה ראו ישראל צרוה ככל הנדדים‪ .‬הים‬
‫בדתריךמות ג‪4‬יו לכניהם‪ .‬לאחר‪.‬הם נל איתן הגבאות‪.‬‬
‫כ‪ 4‬א‪,‬ק המייות של מצרים‪4 .‬מנלה הרבה מק‬
‫שעהןי רגים‬
‫בק‬
‫י לגעק להקב"ה‪ ,‬על אוקה‬
‫ב‬
‫עלירם‪.‬יהההיי‬
‫ה' אל משה מה תצעק א‪ ..4‬יברגו בכ‪:‬רא‬
‫וריצאנמי‪-‬עותא ‪ ,‬א‪4‬י רוקא‪ .‬בהקדמי"ן ‪,-‬יה‬
‫הכל ‪ ,‬ואז הובי; הקדמן"ן הקד ש‪.‬‬
‫ונמצא רחמים בכל ה;ולמות‪ ,‬והאירו בל הא‪,‬רות‪,‬‬
‫מהוך ציקם‪,‬‬

‫ונשהאירו‬

‫זיו הזהר‬

‫עגב‪:‬ני"‪"::‬יי"גיג'‪::‬יע"גע‬

‫"‪:‬צ‪%‬ייג"‬

‫‪46‬‬

‫ישון‬

‫קודש‬

‫ן הזהר‬
‫ישד‬

‫בש?ח‬

‫‪" .‬ת‪0:‬יר כגמ כמוח עכו 'תח‬
‫וכשהאירו כלם יחד עשח הים משפמים עליינים‬
‫ונמס*ו בירו העליונים והתחתונים‪ .‬ולפיכך אמרו קשה ו"תעסרו ‪'3‬דוי ע("'ן וקק"'ן 'כג"כ‬
‫לפני הקכ"ה כקריעק ים סוף‪ .‬מה המעם‪ .‬לפי שקריעת קת' קכש? כקריעת יס סף טחי עציוח כנין וקריעת‬
‫ים סוף בהקרמון הקדוש תולה [ג‪:- ]:‬‬
‫יס סיף‬
‫ןכ‪- ]-‬‬

‫נייווסין צ("ין‪.‬‬
‫"תיור‬

‫קב'‪6‬‬

‫כעתיק"" ת(י"‬

‫‪ )6‬ראיעוק הרם את מטך ינו'‪ .‬ה*ם את ממך שבו‬
‫ת תעך וי כיס‬
‫השם ") ר‪4‬ויער‪ 2‬רססריסס"ת נוטך 'נו'‪".‬רסכריס "‬
‫ן יוך כססר‪6‬‬
‫נרשם השם הקריט‪ ,‬נטה את ירך בצר‬
‫וכיון ויחיווסן‪.‬ו"קויס"‬
‫'ערקק‪ .‬תקט‬
‫וכי‪.‬סו"‬
‫הקדוש‪ .‬וכיון שיראי המים אק השם הקר‪.‬ש יביח מפניו‪.‬‬
‫ולכך ונמח את ירך לצר אחד‪ .‬כי בדרים האקרים של‬
‫תי" סת" קדיס"‬
‫המטה נל‪-‬ך לנו לענ'נים אחיים‪ .‬א'י אלעזר רואה אני תעס ‪:6‬ער'ך ‪5‬ן לת'(ין המרגין ""ר "(עזר‬
‫' תע‪ :‬תעס‬
‫נ"‬
‫שלפעמים נקיא זה הממח מטק האלהים‪ ,‬ולפעמים נקיא וז‪.‬זנין ‪6‬תקרי ס"‬
‫י‬
‫יר‬
‫תק‬
‫הת‬
‫ס"‪5‬סוירסכ יס(זחתננויןנ‪"6‬‬
‫של מ'טה‪ .‬א"ר שמע'ן בספ‪ 1-‬של רב המגינא הזקן תע‪ 0‬ךתס‪"6 0‬ך כיוע'ן כספר‪6‬‬
‫וקסככ""‬
‫ס‬
‫ש‪:‬אמר שהיא של הקב"ה ספיר‬
‫מפטה" אמר שהבל אחר‪.‬‬
‫י‬
‫דכ(‪ 6‬הד כין‬
‫ובין שתאמרשי משק‪,‬בכיין זה המטה הוא לעו‪-‬ר צר וכין תיי‪,‬קה"יו‪ -‬ותסס‪ .‬וסקי תעס תית"‬
‫סטר‪6‬‬
‫דגבירה‪ .‬וע"כ ונטה אק ירך‪ .‬יר שמאל שהיא בצד טדת ונכורס‪ .‬וע"ך ונע‪":‬ת יוך יוך ("קער"‬
‫וסת"(" ו"'סי כסער"‬
‫י לאיתן שאיןריאיםואין מםתכלים‬
‫הגבורה‪ .‬א"ר שמע‪.‬ןו‬
‫בחורה‪ .‬התירה תקיא לפניהם בכליום‪ .‬ואין י‪.‬רעים ‪.‬אין‬
‫מיטניחים‪ .‬בוא וראק בצר הנב‪.‬רה נתע‪.‬רר מים בעלם‬
‫‪6‬‬
‫'‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫ויוצא מים‪ .‬ועתה בקש הקב"ה ל‬
‫ו"הי‬
‫הרםננבאקהממימםך‪4.‬נאנ"בכהמלימם‪ .‬וחנעפקסי"ת ידךוחי‪0‬י ‪3‬עי"(ח סרס(‪6‬נתנכ"תסך "י‬
‫ונטח אקירךיר שמא?‪ .‬אלא‬
‫תי‬
‫גכ"‬
‫ינטה אק ירך להשיב המים‪ .‬לע‪.‬רר צר הנבורה ילהקזיר חעס‬
‫ת יוה‪"5‬ת‪3‬חכיו‪"(6‬‬
‫נס‬
‫(ר‬
‫ונכו‬
‫"‬
‫"‬
‫עןך" ‪ .‬ו(וח‬
‫‪5‬רחיתןער"תיס‬
‫וי‬
‫יש‬
‫"‬
‫ננ‬
‫ע( ת‪5‬ריס וכ‬
‫('‬
‫ככ‬
‫ת'‬
‫כת‬
‫המים על‬
‫"כ ת‬
‫את ממצטרךיםו‪.‬נטוהלפיאקזהירךשניעלדבהרייםם ובקעהכ‪.‬א‪.‬ן‪.‬והשריכתומבי ת‬
‫ת תעה ונסס‬
‫"ס‬
‫יר‬
‫ס‬
‫"‬
‫"‬
‫"קעסו‬
‫ככ‬
‫ת יוך ע‪ 5‬סיססו‬
‫הרם‬
‫קכ"ס ט‪3‬ן‬
‫נו ג'ס‪ .6‬וס"‬
‫‪ .‬אלא שהקב"ה עשה נם תך נם‪ .‬כמש"כ תסותי סוו‬
‫הההום‬
‫י‬
‫'‬
‫ה‬
‫ס'‬
‫יכ‬
‫"ך‬
‫ד"‬
‫כס‬
‫"ככתק כנו ית‪ 6‬ס‬
‫"‬
‫קפאו תהומות בלבים‪ .‬והלכו ביבשה בת‪.‬ך הים‪ .‬זש"כ קס"ו תסותות כ‪5‬כ יס‪ .‬וי‪,‬וו ‪6‬ו('ןנ‬
‫ויבאו בני יש*אל בתוך הים ביבשה‪:‬‬
‫"כ"ו ‪3‬ני יסר"‬
‫‪ 5‬כת'ך ס'ס כ'כס‪0‬‬

‫נס"‬

‫""וייי'שיע~בי‬

‫ט‪,‬וי~ע'יען‪!,‬ן‬

‫י'י'""‬

‫"("‬

‫טיןו"‪1-‬י‪74,-,‬גון‬

‫ת ‪?5‬‬
‫כ‪0‬יכ(‪ 6‬קת‪.‬ס ‪(6‬ין"'‬
‫(עע‪-‬וגית"‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫חרב עומדים סביבה‪ .‬הרבח מהם נכנם‪.‬ם זהרבהיוצאים‪.‬ך‪". ;:‬בךן"‪",‬דעעל‪:‬ע‪:‬‬
‫ן ע‪:‬ף‬

‫(ק‪(':‬‬

‫בשש כנפים יפרחו כ‪ 4‬העולם‪ .‬לכני כל אחד ואחר נחלי‬
‫א'ט רזלקים‪ .‬לבושם אש ‪4‬הם‪ .‬בכקפם חיב חרה מתלרג~ע‬
‫בכל העלם לשמ‪.‬ר לפניה‪ ,' .‬זש"כ ואת להט החרב‬
‫המזהפכת לשמ ר אה ררך עץ החיים‪ .‬ט‪-‬ו דרך עץהחיים‪.‬‬
‫ז‪ .‬השני"ה הנרולה‪ .‬שהיאממקה‪.‬ררך לעץ הבדזל והתקיף עץ‬
‫החיים [כ‪ ],‬שכתוב הנה‬
‫שלשימח ששים נבורים‬
‫כביב לה מגבורי ישראל‪ .‬יש‪4‬אל שלמע‪4‬ה‪ .‬כלם אהוזי‬
‫חרב‪ .‬ובאשר השכינה מסעת כלם נ‪.‬סעים עמי‪ .‬זש"כ‬
‫וימע מלאך האלהים‪ .‬וכי מלאך ראירים נק‪-‬אק‪ .‬א"ר‬
‫‪ .‬התקין הקב"ה‬
‫אבאכן הוא‪ .‬בוא וראק כך א"ר ‪,‬טם;ן‬
‫‪4‬בניו היכל קרזש‪ .‬היכלעליזן‪ .‬עיר קרישה‪ .‬קירעייינך‪.‬‬
‫ייושלים עיר וקקורש נקיאת‪ .‬מי שמבקש ליכנם ‪24‬לר‬
‫אינונכנם אלא אםמןהעה* הקרושק לוקח ררךלהמלך[נ‪],‬‬
‫שהריך ךב"ן נעתקן‪ .‬זש'כ זה השער לה' צריקים יבאו‬
‫בו‬

‫כ‪2‬י"ה מקוכצוע"י‪ 9‬פטג ג)יף‬

‫ג נ) וף ‪6:‬‬

‫תם'ןייןחז"נין‪.‬‬

‫‪1,‬ט‪1‬‬

‫ומרד‪':5‬ע‪%3‬עת(ין")נו‬
‫‪3‬כ(‬

‫ע(ת" (גטר"‬

‫כנ‪3‬ויי‬

‫ק?ס‬

‫ג)‬

‫ומו‪"3‬מ‬
‫תת(?טצ‬

‫סגנ"‬
‫ס‪":‬ו‬
‫והת ‪5‬סע ?הרכ‬
‫‪,‬סמיים‬

‫ו"סיקיזע‪,-,‬ג‪,‬תק‬

‫(ס‪:‬וה‬
‫דהי' ‪1‬גי]רכתו"כתייסכר"סחגיסנ‬
‫‪:‬‬
‫י‪:‬‬
‫ח(‬
‫"וסתי כ(‪:‬‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ג‬
‫יס‬
‫צס‬
‫הס‬
‫" נ‪-1'3‬יס‬
‫מ(‬
‫( 'סיח(‬
‫‪6‬סי‬
‫" ‪5‬ס‬
‫גכ‬
‫(י‬
‫כ‬
‫כ(ס‬

‫יונכ'רי‬
‫מרכ וכד נ‪!:‬ח‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ם‬
‫י‬
‫?‬
‫(‬
‫וימע י‪51‬הך סה‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫וכי ת(‪6‬ך‬
‫‪"6‬ר‬
‫תק הזי ?כ‪ .‬ה*ר סתטון‪6 .‬תקין‬
‫ירוכ(יס עיל ?קדב "קרי ‪1‬י‪61‬ן וט"(‬

‫יי‬
‫דס(‪5‬צ‬
‫ן("כסדס‬
‫כ‪5‬סו נ‬

‫"כ" ‪4‬‬
‫והורמ"‬

‫זיו הזהר‬

‫תסכה התתקן סס"ך זס ססצר‬

‫ההיזי‬

‫סס"ן‬

‫גס‬

‫י‬
‫(ת‪5‬כ"("‬

‫(‪5 ':‬ויקיס יכ"ו‬

‫נגס] ולאו בכל זמנא מתרדהט ניסא שנוגל לפעול ע'י עבודתנו להמשיך משם ישועה ורחמים‪:‬‬
‫‪ 1‬היינו ספירת התפארת עלמא דדכורא‬
‫שו‬
‫ןג‬
‫ן ש‪,‬קרא זעיר אנפין ונם נצא בשם ישראל ד~עילא או ישראל סגא‪ :‬ןג)] היכל‪ .‬ציון‪ ,‬ירו‬
‫ליב‪ .‬כל זה מרמז על ספירת המ‪,‬כות‬
‫עלמא דנוקבא דצשחלקת השפע לעולם הוה ע"י השכינה הקדושה‪ .‬והיא הדרך והמבוא להמלך הקדוש‪ .‬היינו לעלמא דדבורא הגבוה ממנה‬
‫שמשם נשפע אליה השפע‪:‬‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬

‫‪ 13‬כ‪ 3‬ס(יחות‪ 6‬דכע' נו(כ‪ 5‬טכי נוערוגי‬
‫ת‪5‬כקגדפתקי‪5‬ת‪,‬‬
‫‪1‬כ(‬
‫יותת‪( 6‬ח(ג‪( .5‬כ' נו‪:‬רוג'ת‪ 5‬ע"(‬
‫ס(יק(יית‬
‫ו(‬
‫"כ‪5 6‬סתכמ דתערוגיתח ‪5‬יסי ס(ימ‪ 5‬דכ(ח‬
‫ונות‪-‬ן‬
‫‪%‬ט'(‪( 6‬תת‪ 5‬ותתת‪2( 5‬י(‪ 5‬וי( ד‪ 5‬דחי‪:‬י‬
‫ס('ה‪ 5‬דכ(‪ .5‬כת'כ ו'סע נו(קך סק(סיס ס‪:‬י(ך (פג'‬
‫חמג‪' 0‬סר‪' (5‬כ‪-‬ה( ד(ע'(‪ .5‬נו(‪6‬ך ס‪(5‬ס'ס‪ .‬סס"ן‬
‫ג'ס וס' ס'(ך (פג'סס וגו'‪ .‬וסח' ((כת 'ותס ‪?(41‬‬
‫כנוס ד‪6‬וקקו? [;ח] וכ' 'קר‪ 5‬סו‪ 5‬דמ(כח‬
‫ות‪:‬רונית‪ 6‬תוי( ‪:1‬י‪ 5‬תנמ קרכ‪ 6‬וסי‪6 6‬ז(ת‬
‫‪(5 .‬ח‬
‫(יץ(כ‪ 6‬ד‪5‬זדוינ כנוטרוגית‪ 5‬ע(‪ .?6‬מיו‪: 5‬‬
‫הי‬
‫יק‬
‫('‬
‫"רו די(?‬
‫"כמין‬
‫כת‬
‫(כ‬
‫ע( כ( ס‪5‬ר תעווג'ת‪ 5‬דע(ת‪5 6‬יור כ(סונוט‬
‫די( סי‪ 5‬ס(קת ע‪3‬‬
‫"‬
‫תד‬
‫;י‬
‫'כ‬
‫נוס(מע‬
‫(קכ( ס‪6‬י‬
‫ייד‪ ,‬כיךסק מפיקכ‬
‫(ל‬
‫‪3‬‬
‫(ס ‪ 5(5‬כ‬
‫"י(כ‪ 5‬כרוז‪.5‬‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ת‬
‫'‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫(‬
‫י‬
‫ר‬
‫כ( ת(ין כ'ס‬
‫"רת‪:‬ךוג‪.‬תק ית‪.‬וסיון נו‪5‬יטכיך‪.‬‬
‫(‬
‫כ‬
‫" כ( זייגין די(יס‬
‫כ‪5‬‬
‫דס‬
‫ה‬
‫תפסקכי"ד נו(כ‪ 5‬דכיי(‬
‫‪6‬יגון נו‪5‬רי‬
‫‪6.‬יור(‬
‫נו"ו'ןדי‪3‬טייך]‬
‫מסכ‪.5‬כ‪3‬‬
‫(ת((‪ 5‬עתי (‪5‬‬
‫נגזי‪6‬‬
‫כך קכ"ס‬
‫יכי( (יו((ח עיוי עד ד‪5‬ורפ (ס‬
‫רותגייתס"‬
‫ר‪5(5‬פקייכ(‪6‬‬
‫מסנימות‬
‫עס‬
‫תג‬
‫(כ‬
‫ורהיתות‪ 6‬ד'(יס כ‬
‫ר‪,‬תס‬
‫כרסותס מוכ‪5‬יתכ‬
‫"‪ 5‬כ( ס‪5‬רי (‪ 5‬נוסתכח' כ(יס (נכס‪.5‬‬
‫כד*‪ )"5‬ס‪:‬יס סתס ח(כות ונו' ‪5‬הת סי‪ 5‬יוגתי תתתי‪.‬‬
‫תס ‪5‬טכיד (‪ 50 5(5 0‬כ( כיתח די(י כידס‪5 .5‬פיק‬
‫כיד‪6‬רתסרוגית‪' 5‬תתסרון‪.‬‬
‫כרוז‪ 5‬מסכ‪ 5‬כ(יו(ין‬
‫"ד כידס‪ 5‬כ( זייגין ךדייו((יכ‬
‫כי‬
‫(ק‬
‫תפ‬
‫‪5‬‬
‫ס" רונומין וסייפ'ן קסת'ן‬
‫מג'ן ומרגין‪ .‬כ(סטרין קס‪:‬ירהין ‪5‬עין ‪5‬כג'ן וכ( ‪6‬יגון‬
‫טנימי קרכ‪ 5‬דקכ"ס ס‪":‬ן סגס תטתו כ(‪(:‬ת? סכיס‬
‫גכיןיס סכיכ (ס כ(ס חח‪,‬זי הרכ נו(ינוד' ר(מיו? ונו'‪.‬‬
‫קי‬
‫ ך‪5‬תזי‪%:‬‬‫גטר‪(5‬י סס"ך סות‪' -‬סר‪ (5‬תכ‪6‬ן ו(ס(‪6‬ס נו‪5‬ן ד‪55‬טריך‬
‫(י (‪ 5‬יכי(‬
‫פיוי עך ד‪5‬ודפ (יו‪:‬ייג'ת‪ 5‬סס"ר ‪"5,3‬ת‬

‫די‬

‫ן‬
‫‪:‬‬
‫י‬

‫קששן‪,‬‬
‫תכ‪,15‬יך‪"12,,‬‬

‫ת‪3‬‬
‫'כ‪ 5‬מכרן (‪6‬‬
‫(("סקרם [כס] ‪61‬יסי ם(ימח רת(כ‪ 5‬ככ(‪5‬‬
‫כנו? רהיקייוג‪ 5‬מ‪:‬קכמ דכ(‪ 6‬כידס‪ 6‬וך‪ 5‬סו‪ 5‬יקר‪5‬‬
‫דנו‪:‬רוגית‪ 6‬סס"ד ויסע מ(‪6‬ך ס‪':(6‬ס וגי' כת? ך‪6‬ת‪-‬ר [(]‬
‫וי(ך ת‪5‬הליסס‪ .‬ת‪6‬י טעת‪ 6‬מ‪6‬מריסס כגין דימתכהו‬
‫י תנימי קרכ‪ 5‬ת‪5‬רי כ(סטר‪5‬ות נו‪5‬רי רויומין‬
‫(קיו‪5:‬ת"ר‬
‫‪2(:‬י(‪6‬סוו ‪5‬ת"ן תס'ריע ‪6‬ק‪-/‬ג'ן (‪6‬י‪.‬ה‪ 5‬קרכח‬
‫'נסןיכפרי‪(6‬‬
‫הקק ‪-‬כרכ‪2(: 6‬ג‪ 6‬דתתגק ע( מגר‪ '5‬וככם סית מקס‬
‫ס‪2‬ת" י‪,‬קטרנין וט( כ( רת'כ‪ 5‬ורתיכ‪ 6‬כית מה? כ‪:3‬גין‬
‫כ"ק‪:‬ינ‪,‬רין‪ .‬ס?'ד "קמ סס מ‪5‬ות רככ כהיר יכ(‬
‫רות‬
‫ין‬
‫חג‬
‫נ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫ת‬
‫ו‬
‫"‬
‫ו‬
‫נ‬
‫'‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ההר‪:‬כקכי‬
‫תגריס מ‪5‬י טטמ‪ 5‬וכ( רככ י'‪5‬רים ‪ 6(5‬סכי‬

‫כד‬

‫לשון קורש‬

‫‪47‬‬

‫בו‪ .‬כל שליחית שמבקש המלך לשלוח יוצא מן השכינה‪.‬‬
‫וכלשליחוה שמ‪4‬מטה אל המלך‪ .‬אל השכינה נכנם תחלה‬
‫ומשם למלך‪ .‬נמצא שהשכינה היא השליח של הכל‪.‬‬
‫בימע‪4‬הש‪4‬עד לממה ומלמטה עד למעלה‪ ,‬ולבעבור שהיא‬
‫שליח‬
‫מרגק דכי‪ .‬כיניכ ויסע מלאך האלהים ההולך לפני‬
‫יש‪-‬אל‪.‬ישר"ל שיכעלה‪ .‬מלאךהאל‪,‬קים‪ .‬זה שנהוב‬
‫בויה' דו‪4‬ך ‪4‬בעיהם ונו'‪ ,‬ימה שכתיב ללכה יומםולייה‬
‫היינו ככו '‪2‬נקכא‪]-:[ -‬ויש לשאיל האם זה כבוד דמלך‬
‫שדמיכה ההג‪ -‬מ‪4‬חמה‪ ,‬ושהיא תלך בשליחות‪ ,‬אלא זה‬
‫דומה למלך שנזרג במט‪-‬ונה ככורה‪ .‬ראה הכלך לכבדה‬
‫על כל שאר דכויונ‪.‬ת שבעולם‪ .‬אמרכלן ראויוה לפל"שים‬
‫ננד זאק המםיונק של'‪ .‬ריא תתעלה על הכל‪ ,‬מה אעשה‬
‫לה‪ .‬אלא ‪,‬טבל דביהשלי יהיה בידה‪ .‬היציא המלךכרוז‪.‬‬
‫מעתה כל רב‪-‬י המלהבירי רממרונק ייסמרו‪ .‬סק עשה‪.‬‬
‫הפקיד דמיך בירה כל הנלי ז'ין ?לו‪ .‬וכל אותן השרים‬
‫מתגירי מ‪4‬חמה‪.‬יכ‬
‫ל אותן אכנים יקיזה של הם‪4‬ן‪ .‬וכל‬
‫גנזי המלך‪ .‬ואמי מעתה כל מי 'טי‪.‬צרך לרבר עמי‪ .‬לא‬
‫יוכל לדבר עמי עד שיידיע מוק להמנר‪.‬נה‪ .‬כך רקב"ה‬

‫מנודל החביבוק והארבה שלו בבנסה ישראי דפקיד הבל‬
‫ברשיהה‪ .‬ואמךהן כל‬
‫לא יהי' נמצא כ‪4‬זם אצלן‪.‬‬
‫השא‪-‬תינו‬
‫ככתוב ‪ )6‬ששים המה מלכו‬
‫' אחה היאיונתיחמתי‪.‬‬
‫מה אעשה לר‪ .‬א‪4‬א הרי כל ביתי יהיה בידיה‪ .‬הוציא‬
‫המלך כרוז‪ .‬מעתה כ‪ 4‬דב‪-‬י רמלך בידי השבינהיוכמרו‪.‬‬
‫ן שלו‪ .‬רמהים חרביה קשתית‬
‫הפקיר בידה כל דכליזיי‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫ד‬
‫חצים וחניתות‪ .‬כדורי ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ואבנים‪ ,‬יכל אוהן‬
‫מתנירי מלחמה הקב"ה‪ .‬וש"כ דנה ממת‪ .‬שלשלמה ששים‬
‫גבירים פביב לה כלם אח‪.‬זי חרב מלומדי מיהמה ומ'‪.‬‬
‫אמר דסלך מכאן זלהלאה מלחמתי נמסרה בידך‪ .‬כליויין‬
‫שלי ודש‪-‬ים מהני*י מלחטה בידך‪ .‬מכאן ולהלאה אה‬
‫השמרני‪ .‬זש"כ שימר ישראל‪ .‬מכאן 'לה‪4‬אה סי שיציך‬
‫ק‬
‫י אל יובל ‪4‬רבר עמי עד שיוריע ל‪-‬שבינר‪ ,‬זש"כ‬
‫ל‬
‫רמ‪4‬ךבז"‬
‫בכ‪4‬‬
‫יבא אהרן אל דקרש [;ט] והיא ?ליהו ש‪4‬‬
‫כמו שנתכאר‪ ,‬נמצא שהכל כידר‪ .‬יוה הוא כבורך ול‬
‫השכינד‪: .‬ש כ יימע כלאך ריל ים ונו' כמו שנ‪:‬כאר[‪:‬ן‬
‫‪1‬י‪4‬ך מאהריהם‪ ,‬מפני כה מאררי‪-‬ם‪ .‬כדי שיהיו נמצאים‬
‫מלפניה ב;לי מתנירי מלחמה‪ .‬בעלי כדורים‪ .‬בעלי רמחים‬
‫והיבת‪4 .‬כי שכאי מהניה אחיות להתני מלדסה עם‬
‫יש‪-‬אל מלםעל‪ .-‬יע"כ וילך מאדרירם‪ .‬זלןדני שבשגה‬

‫דהיא בא דשר רם ?ל רמכ נך מצרים‪ .‬ואמ? ש‪,‬ט מאית‬
‫רכב מקם‪-‬נים‪ 4;1 .‬כל רככ י‪-‬כב ש? מאיה 'טרים‬
‫ממינים מקטינים‪ .‬זש"כ ויקח 'טש מא ק רכב בהיר יכ)‬
‫רכב מצרים‪ .‬וכי דשש מאות דכב בהוי היו רכבי‬
‫מצ‪-‬ים‪ .‬ימה נכתב ובל ר‪:‬ב מצרים‪ .‬א‪4‬א כך ‪4‬כדני‪.‬‬
‫‪':‬כי‪51‬יתק‬
‫ממא"ל היד מלוך לו שש מאזת ס‪4‬כבות כקםינים ‪4‬‬
‫םעזל‪-‬‬
‫ז‬
‫(כ( לז‪ .‬זש"כ ויקח ש'‪ 2‬כאיק רכב בףר‪ .‬אימתי ?יי‬
‫קכ"ס (סק‪ ("5‬כקרכ‪ 5‬דסיסרה דטק‬
‫הקב"ה לממא"י‪ ,‬בכלרמת כימיא‪, .‬טעקי דקב'ה‬
‫ר קכ"‪-‬‬
‫ן‬
‫חיגון רת'כין '‪5‬תנוסרוכיד‪ 5‬דנוטרוגיתח ס‪":‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ק‬
‫א‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫)‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ק‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪.‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫"‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ר‬
‫נ‬
‫)‬
‫נ‬
‫י‬
‫‬‫ם‬
‫מ‬
‫נ‬
‫קישין‬
‫סנרספ"סך גמ( קוותיס ‪1(1 .'1%‬טג‪5‬יהת‪, ,‬תי‪,‬סרו כ(כו ‪3‬י‪-‬יה ניבןננ‪,‬רל קרומים ונו'‪ .‬ייעקיר לבא יומסרו בלם בידה‪.‬‬
‫ג) יץ' זס כ‪ 5‬ת‪6‬דוס הנוון כנדיס ‪,‬נו' ‪.‬ט"ד יי'ך ;ש"כ מי זה כא טאדום המוין בגדים גו'‪ .‬וע"כ וילך‬
‫תחמריסס דזיויג‪ 5‬ככינת‪ 6‬כסז יונוימ (חטקר‪( 6‬יןיון ט(י'‪.‬ן מאחריהם‪ .‬שעהירה רשכינה בקץ הימים ל;קרם מן דעולם‪.‬‬
‫ויסע ענוון סענן מסג'סס וגו'‪ .‬ט‪5‬ן ענות ס‪:‬ג‪ ,‬ד‪ .5‬ר' ויכע עמור הענן מפניהם ום'‪ .‬מהו עמוד הענן דזד‪ .‬ר'‬

‫(ימו‪-‬נמףף‪14‬ר‪%‬ס‪%,.‬זןם‬
‫כש‪"4‬ה מקופוה ח)‪.:‬יי'‬

‫גי‬

‫יא‬

‫ג‪.,‬וף'‪%‬י‬
‫"ס'‬

‫יכל‬

‫יוסי‬

‫נ) ‪:‬יסליס ס' ג) י‪:‬עי' ס"נ‬

‫זיו הזחר‬

‫‪,‬כח] לפי זה מלאך הא~הים ה"נו השכינה רקדושה ומלאך משמעותו שליח‪ .‬וה"נו הך של וה' הולך לפ‪,‬ירם כמבואר לעיל שמוסב על‬
‫השכינה הקדושה‪:] :‬ט] השכיגה הקדושה נקראת זא"ת‪ ]([ :‬נתנאר שוהו השכינה שנקראת גשם טלאך על שפ השליהות‪,‬‬

‫בשלח‬

‫לשון קודש‬

‫‪48‬‬

‫יוסי אמר וה הענן הנ‪-‬אה המיד עם השכינה [("] וזהו‬
‫הענן שנכנם סשה בתיכי‪ .‬רבי אבא אמר הרי‬
‫ה‪,‬לךלפניהםי מם[(‪ ]3‬אלא שהיאעזיהדצדי"ק וההפשטות‬
‫הרושםשיי‪ .‬וע"כ ה‪4‬ך זה הענן יזסם‪ .‬ככהיב") יומם‬
‫יצוה ה' חסדו‪ .‬ומצד החמד בא ד;נן הזה‪ .‬ודוא נקרא‬
‫הם‪ .-‬יע‪.‬ן אח‪ -‬דלך ביייה ינקיא עמיד אש [(נ] רבי‬
‫‪ .‬זה אברדם‪ .‬ועמוד האש‬
‫שמעין אמר עמיד הענן יימם‬
‫לייד‪ .‬זה יצףק‪ .‬ושניהם נמצאו מן השכינה [‪:‬ד] ומה‬
‫ש""י אבא כך דוא בדאי שמכדיגה הזאק נמצאז‪ .‬ומה‬
‫שכתוב וימע כלאך האלהים ההלך לנני מרבה ישראל‬
‫וילך מאחריהם‪ .‬ויסע‪ .‬שנמע מצד החסד והתדבק בצד‬
‫הגבירה‪ .‬לפי ש‪-‬ניעה השעה לההלבש בדין‪ .‬בוא וראה‬
‫שבאוהה השעה נשתלמה השכינהמהכל‪ .‬ינהלה ע"ב שמית‬
‫קדישים בשלשה אופנים‪ .‬אופן אחד נהלבש בעמרות של‬
‫חם"ד עליין אזפן שני נתלבש ברמהים ש‪ 4‬נבור"ה‬
‫בששים שומין של אש איפן השלישי נתלבש בלבושי‬
‫ארנמן‪ .‬שייבשמיך העלי‪.‬ן הקדיש‪ .‬שנקראים הפאר"ת‪..‬‬
‫חהי השם רקדיש הדקוקבא‪.‬תיות‪ .‬וכך היא צרוף אותיות‬
‫האלה‪ .‬אוהי‪,‬ת ה‪-‬אשונ‪.‬תנמנצראשומקות כמדר בדרהישר‪ .‬לפי‬
‫שכל אותיוה הראשונות‬
‫בהם"ד‪ .‬הולכות בדרך‬
‫ישר במדר מהוקן‪ .‬אוהיזת השניותנישמות בגללל לאחור‪,‬‬
‫לפישכי אוהיות השניות נמצאוה בגבור"ה‪ .‬שיהנלה הדין‬
‫ומיני הכחוה הבאים מצד השמאל‪ .‬איהיות השלישיוה הן‬
‫אוהיות נרשמות ישר‪ .‬להראות המנים שמתעם‪ -‬רמלך‬
‫הקדוש [(‪-‬ן וכל אלו האוהיות בו מחיברזה ומקושיוה‪.‬‬
‫והוא מהעם‪ -‬בעטריק שלו בדרך ישר‪ .‬נרשם לצדימין‬
‫ולצד שמאלכמ‪,‬ך שםתעמר בכל‪ .‬כאן נרשם דשם הקדוש‬
‫חקיק בע"ב היביה [(‪.‬ן שהן ההעיררות להאבוה שהם‬
‫המיכבה הקדישה העלינה ‪:-‬‬
‫נ) רלא קיב זה אל ז‪ -‬כל הלילה‪ .‬א"ר יצחק כשהיו‬
‫ישראל עיברים את הים‪ ,‬באו כלאניםהעלי‪,‬נים‬
‫י הקב"ה בלילה דהיא‪ .‬אמר ‪4‬הם הקב"ה‬
‫ל מר שייהיפנ‬
‫והרי מעשיידי מיבעים בים יאקם אימריםשירה‪ .‬אן !לא‬
‫ק‪-‬ב וה אל זה כל היי‪4‬ד‪ .‬ונמז כן בכל פעם שיש‬
‫איבוד רשעים מן העולם‪ .‬אן עצבות נמצאה עליהם‪:‬‬

‫כהוב וה'‬

‫ס ט*ג כ) כו‪:6‬ית גו‬
‫מראה מקומות ‪)6‬ת‪,‬י‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫ויהי‬

‫'וס' ‪6‬טר ז‪6‬‬
‫י תזיר עס סכיגת‪1 ]"([ 6‬ד‪6‬‬
‫ג"ד"תמו‬
‫עו""‬
‫דס‬
‫היור כת'כ וס'‬
‫גס‬
‫‪5‬עט‬
‫ס כנויס‪ .‬רכ'‬
‫"ך ע‪5‬גפגג"‬
‫ופריסו‬
‫'סס יונזס [(נ]‬
‫דגדי"ק‬
‫ו‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫ע"'וטס יכת‪0‬‬
‫דרם'נזו די‪5‬יס‪ .‬וע*ד"‪,1‬‬
‫)'ויוס‬
‫ו""‬
‫ון‬
‫יג‬
‫‪ 5‬סע‬
‫'כ‬

‫"כ‪6‬‬

‫"‪65‬‬
‫'‬
‫"‬
‫ס‬
‫'גוס ס' חסדו‪ .‬ונזטער‪ 6‬דחסד "תמ עגגח‬

‫חסד‬
‫והתקר' טיווד‬
‫"תקר' וטגג‪5'1" 6‬‬
‫ד(‬
‫" ו[‬
‫ד‬
‫"ג]רכ'‬
‫סטעון "טר עיווד ‪0‬עגן יכו‪5‬ט'‬
‫ס‬
‫‪ "'5‬דח "‪:‬רסס ועו!וד ‪60‬ס‬
‫יגהק ותייי"הו טכתכה‪,‬‬
‫‪05'5‬‬
‫[גד] ויוס‬
‫ד"זר‬
‫סכ' ‪0‬ומ ודח' דטסת'טככיגת" "סתכחו‪.‬‬
‫וסהי וחיכ‬
‫" נז‪"5‬ך ס"‪5‬סיס ס‪0‬ו‪5‬ך ‪5‬סג'דרני‬
‫סע‬
‫"זחגס 'כר"‪5‬‬
‫וי‪5‬ך תחמריסס ויסע ןגט'‪ 5‬מסטרח דהסד וחתדכק‬
‫ר~"‬
‫כה‬
‫ת‬
‫דגכויס כנין דסה יוטח‬
‫י‬
‫ס‪:‬ה‬
‫(הת(ככ"סככעדייןג‬
‫"כ‪5‬ח‬
‫סעת‪4‬חכת‪'5‬ס כעתמ‬
‫"ותרין ‪:‬ט‪0‬ן‬
‫ס'‬
‫כד‪0‬י‪0‬‬
‫" כת(ת סטך'ןסיסר"‬
‫ין‬
‫ק‬
‫וירת" "ת‪5‬כס כעערוי‬
‫‪:‬הר"התק(דכ"‬
‫ס‪:‬‬
‫דחס"ד ע(הס ס‪-:‬ח תג'‬
‫מת כרונומי דגכיר"ס‬
‫כבתין כי‪5‬סי דגת‪:-‬‬
‫ת('תקי "ת‪5‬ככת כ(כוס'‬
‫‪:‬ס‬
‫סה‬
‫ד(כיס נז‪5‬כה ע(‬
‫ר"קד'כה ד‪6‬קרון תכ"ר"ת ‪.‬‬
‫"רגיג‬
‫" כנוח‬
‫כחת‪,‬וי נרוסח ד"ת'ון‬
‫קזד"'‬
‫'כ"רס'נגז‪5‬‬
‫'ן‬
‫'פ"כסדרן כ"רח ח‪,‬מר כג'ן‬
‫‪1‬ז‬
‫‪'0‬‬
‫‪51‬‬
‫‪6‬‬
‫" "תוון קדנ‬
‫ן קדת"' חכתכהו כהס"ד ‪5‬ת?ך כקורח‬
‫דכ(סו "ת'ו‬
‫ט'סך‬
‫‪5‬יופרע‬
‫יותתקן "תוון תג'ג' רכ'ט'ן‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫כ‬
‫ד‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫נ‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫כ‬
‫"‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ז‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫(‬
‫ג‬
‫(‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫נ‬
‫כ‬
‫כנ'ן‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ק‬
‫"‬
‫ד‪,‬ג'ן‬
‫תג'ג'‬
‫‪'11‬ג'ן ן"ת"ן י!ס‪:‬רח דסתה‪5‬ח מתוין ת(יתחי חיג'ן‬
‫‪6‬תוון רכיחין‪"5 .‬חן"‬
‫כ'ץ‪5‬כ‪6‬‬
‫ס נווגין‬
‫[יה‬
‫‪6‬ן‬
‫‪5‬ר‬
‫] וכ‪05‬ו כיס נזתמכ‬
‫תצ‪:‬ר"ונזתקכרן‬
‫ק‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫דו'חם""תעטר כעטריי כ‪6‬ורח טיכר ורכיס ג‪"0‬י‬
‫"‬
‫טיר‬
‫ו‪6‬‬
‫ו‪5‬סהי סערה כט‪5‬כח ד"תעטר ככ‪5‬ח סכה התרכיססכ‬
‫קד'כ‪ 6‬נ(יסח כע"כ ת'כין [ן‪].‬‬
‫רתיכח קדיכח ט(ח‪- :‬די!ת‪:‬רי כ"כסת"‬
‫כ) רץ~ש קרכ ‪1‬ס ‪1 56‬ס כ‪ 5‬סי‪5‬‬
‫ס ח"ר 'גהק כד‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪0‬ו י‪:‬רהג עכרק יתה‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫נ‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע(‪6‬‬
‫‪5‬ת'טר פירס קת' קכ"י‪ :‬כסס‪61‬‬
‫‪ .‬ח"‪ 5‬קכ"ס‬
‫‪5‬ן‪"41‬‬
‫כירס כד'ן‬
‫ותס עוכדי יד' סכעין כיט‪ 6‬והת'ן ‪6‬קרי‬
‫קרכ ‪1‬ס ‪ 56‬כ‪" :5'50 5‬יף ‪0‬כ' ככ‪1 5‬ת!ג‪"'5‬‬
‫ן‬
‫י‪'6‬כוד רסיע'‪'"6‬ס‬
‫ו תע‪5‬ת‪ .6‬כד'ן עגיכו ‪6‬בתכח ע‪'5‬יסו‬

‫ד"‬

‫"חר"‬

‫"ס‬

‫ויס'‬

‫זיו הזהר‬

‫‪,‬ן‪6‬‬
‫] זה המלאך מיכאן שהוא מלאך של חסד‪ ]3([ :‬פי' דאמ כן משמע שאין זה מלאך אלא כח השיית ב;צמו‪ .‬ומתרץ ריא‬
‫שוה היה מין כח המ‪2‬וצעבין ;צ‪2‬יות האךוהותובין כח‬
‫ש‪ 4‬מ‪-‬אך רהיי‪,‬ו שהוא ‪.‬בוה יותר ‪2‬ן כח ה‪42‬אך וקרוב‬
‫ירי‪,‬ת כגין ;צמיות הא‪,‬ורית ומפרש שוה עמיר ה;גן ה"נו‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫רך ;י וה' הו‪4‬ך יפנ'הם 'וממ כ' וה ה" הרושם של כח ן ‪ -‬יל‬
‫‪------‬‬‫י‪-‬‬
‫הרתפשנות מדת ההסר ןישראל ;נ;פע להם‬
‫ע"יוההוסאפיערזהר הזי אלד לאו ההע יזל מבה ‪ ,‬הרי הקמ‬
‫ש‪.‬קיאת יסור צריק‪ .‬וזה הרושם ‪,‬קרא עמוד ה?נן‬
‫]‬
‫ן‬
‫ו‪:‬יו‪ 4; ,‬ר‪:‬פירה 'סוד צר'"ק שמם'יע לו‬
‫י מלה ' חהו‬
‫שהחפריםה;‪,‬יןושהפועאו לאו כגי לוו פהל נלך יי‬
‫ויא היו נ‪,‬זלימ ע" המ"א‪ .‬כ' זה ;‪2‬וד‬
‫רקי'‬
‫שרא‪-‬‬
‫ה ממנינ המחשיך בעד הס"א‪ .‬ו‪,‬ם עהה הוא נ;שה‬
‫צ‬
‫י‬
‫ח‬
‫מ‬
‫כמי‬
‫‪,‬‬
‫האא‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ‬
‫שאה‬
‫ם‬
‫ו‬
‫א‬
‫' לכב‬
‫ריי‬
‫מחיגה רמחשיך להמצרימ שלא יראו את ישראל ]גנן זה הי'‬
‫‪8‬‬
‫רנה ש‪ 4‬צד ה‪.‬נו‪-‬ה ]נדן פי'הן החמרים והן הג‬
‫כחבוהרתופתארפ'עתל‪.‬ו ן יתו להח‬
‫טם ע"י היפ;ה אורם וכהם ברשמינה ‪]:,1‬היינו‬
‫ו מן ה‪ ',‬פסוקימ ויכ"‪ ,‬ויב"א וייט יוצא השם הקדוש‬
‫ן‬
‫ב‬
‫‪1‬ע'"ב תיבית משולשות כ' נכל פסיק יש ע'ב אותיות‪ .‬טן ההה טיכ‬
‫ן‬
‫ומן ו'"ם‬
‫וי‪. ;-:‬ס‪-‬רו ראות'ותישי‪ .‬מן ויב"א הן‬
‫חסד ד'ן ורחם'יסמ‪.‬פרז?אלו ה‪ ',‬כחוהןת ן והו דני החש עמם ננאן נית מבה פוי‬
‫וה"נו כחות של‬
‫נ"כ‬
‫יוררות ק‪-‬ושת ה‪ '.‬אנות אכרהמ 'צחק ‪'1‬ע‬
‫שע‬
‫ית‬
‫הם ה‬
‫הפסוקקבויבו'כאך נמם‬
‫הרתן מ‪-‬צר‪ -‬ומב יהה ענו ' מחי‬
‫חוא הסדר על השם ע"נ הפסוק ‪.1‬ם"ע ישר‪.‬‬
‫הפוך‪ .‬הפכוק זי'ט ישר‪ .‬כזה‪:‬‬

‫‪,‬‬
‫'‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫ו~]‪11‬וךון‪,‬ל)‪~,,‬ן;ו‬

‫ן ייל‬

‫ן‬

‫ן‬

‫דמב מנק איען חבו‬

‫ן‬
‫‪,‬‬
‫'‬

‫ראהן יבמ ן היין‬

‫מום‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬

‫י כ"סערת סכקי ‪'1‬סקף ס' ‪ (6‬תחגס ענריס ונו'‪.‬‬
‫‪)8‬דידק‬
‫‪"6‬ר 'נחק תג'גן דקם'ן יוזוגותיו ךכ"ג‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ק‬
‫קכ"ס כקריעת 'ס סוף סכ‪ 6‬תרין נווג'ן ‪'6‬גון ותר‪11‬ייס‪1‬‬
‫וק‪:‬וע‪.‬‬
‫‪"3‬רח קמוע חד כנין דקכ"ס כ( עוכדוי‬
‫"ונו‪ 6‬וכג(‬
‫דיג‬
‫וי‬
‫כ‪6‬‬
‫וע( דיגח 'קסוס התק"ס כ( ט(ע‪ 6‬ו‪3‬כ( יוט‬
‫‪3‬ן'ג‪(( 6‬דיקי ‪(1‬רסיעי י(כ(‬
‫וזנו‪:‬ח דן כ(‬
‫נ)‬
‫כי (‬
‫גדםי‪,‬ק ס' נדקית ‪?6‬כ י‪:‬ד‬
‫(ע"‬
‫‪ ":‬ע(יו‪ 6‬כד"‪ 6‬ע‬
‫עי‬
‫זג‬
‫כ‬
‫חיסו דן כג' ג‪6:‬‬
‫כיו? ק‪'3'.‬ן יכע? ה‪:‬ק‪.‬ן‬
‫י‬
‫ג‬
‫כ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ו‬
‫קעיס כד'ן קס? כעיגו (עי?‪( :‬ין יוזו‪:‬ח ‪3‬כ(‬
‫כנין‬
‫ייכ'‪ 6‬ו(קיג'ן הע‪,‬ן והזיעסג‬
‫ו" עכיד‬
‫דחית (יס (יויזן חי‬
‫לייסון (נו נום‪.‬רת סד'ן וזן ונופיגם (ון כ‪:‬יס המד‬
‫ו(ח‪ :‬ד‪6‬תתמ‪,‬ך וחקנניר ע( כ( כ‪:‬י ע("‪ 5‬וכי?‬
‫‪( .‬גדיק' ‪(1‬חס‪.‬די ו‪:43‬יע' ו(‪(:‬‬
‫הי‪ 1:‬זן ותפ‪-‬גם‬
‫(‬
‫כ‬
‫(‬
‫חיגון כגי ע(נו‪6‬‬
‫"‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ח‬
‫"סו‬
‫''‬
‫ו‪5‬‬
‫יד‬
‫קרג‪ 1‬ר‪6‬תים עד ‪'3‬ג' כלעי‪.‬וכעירי‪6‬כק"ר ועכועס(יקקס‬‫(ח זן יי‪:‬יגם (ון ‪6‬י"נ ד‪1‬‬
‫(‪:‬‬
‫ק‬
‫"ס קעי? (פיס עוכי'ן‬
‫דכג' ע(נוה כקריעק 'ס סוף וכ' קר'עת 'ס ס'ף ק‪:‬ס‬
‫כ נ) ניער כיס ויכ‪ 1?:‬ד)‬
‫קנו'ס‪ .‬יסכתי‬
‫ךק‬
‫‪,‬ת‬
‫ק'‬
‫סע‬
‫ן דם(יק ‪-‬‬
‫"‬
‫(טי סיס ויכסכס ע( סגי ס‪6‬רן וס‪6‬כיו‬
‫קעיס‪ .‬כ(‪ 5‬קת'? כ‪6‬ין ס‪ 61‬חמיכ‪61 .‬ת ‪:5‬ורת דק‪-‬יעת‬
‫די‪:‬ר‪6 (5‬עכ‪ 1-‬לגכי יעה‬
‫יס סוף ק‪:‬ס קעיס ה(ה‬
‫ו‬
‫רס"כ‬
‫"ף‬
‫‪:‬י‬
‫עס‬
‫כ(ע‪ 6‬קכ"ס (נוקרע(ין כזד‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ס‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫ט‬
‫"‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫'‬
‫ד‬
‫‪6‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ו‬
‫"‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ר‬
‫"‬
‫ה‬
‫ס‬
‫"‬
‫כ‬
‫ק‬
‫'‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ו‬
‫נ‬
‫תקרי‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫(‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫כעי (טעכד דיג‪ 6‬טל נונריס ‪(1‬יוקרע‬
‫‪5‬עהי‬
‫ינו‪( 6‬יכרה( ‪ 60‬כ(?ו חייכין קתך וכ( חורהך‬
‫יגו"‬
‫ןי‬
‫ת‬
‫כר‬
‫יקסו‪ :‬ה(ין פ(מי ע"ז ‪(61‬ין ס(קי ע"ז ‪5‬לין כנ(וי ע‬
‫‪(61‬ין כנ(‪,‬י עריות‪'(6 .‬ן ‪6‬ונדי דתין 'ה('ן‬
‫יג‪,‬חוכד' דנוין‬
‫כסס‪61‬‬
‫סוס קס‪0‬קנויס(נוע‪3‬ר ע( ‪'5‬רחד ‪(1‬תק*ע(ון‬
‫'ת‪ 6‬דסכ‬
‫‪:‬ת"והלט(‪ 4‬ד‪6‬כנה קכ"ס‬
‫דהכר?ס דחקדיס‬
‫יף‬
‫‪53‬סר‪(6‬נוטכדפקיד‪6‬דמהריסורעותחדזיכ(''ת‬
‫ס"כדכתיכויככס‪6‬כרסס‬

‫ננקר‪ .‬כ(סוהת"‪3‬יךו ‪3‬נין ד‪3‬כ( סס'‪('( 5‬יח ‪3‬דינ‪6‬‬
‫(‬
‫" נו‪ '6‬כתיכויסי כחסנוורת סכקר‪.‬‬
‫נו‬
‫סוס ק‪'3‬ס נ(‪,‬יסו דיסרכ"י‬
‫‪6‬סנמ קכ"? כזכות‪ 6‬דהכרסס ד‪6‬קד'ס כגפר‪( 6‬יועכד‬
‫רעות‪ 6‬דנוריס כדין ח?דרינוח וערקו נו"ן נ‪:‬קטייסו דיכרמ(‬
‫דכת'כ ויס‪ 3‬סיס (סגות כקר ל‪5‬ית‪:‬ו יתגיגן (היתג"ו‬
‫‪.‬‬
‫(תג‪ 6100( .1"6‬תג‪6‬י דסתג‪ 0‬ענוו קכ"ס כד כר‪6‬‬
‫"תן‬
‫טי‬
‫(ה‬
‫ות' (‪6‬יתגו‪ .‬כתי‪ 3‬סכ‪6( 6‬יתגי וכת'כ כתס נוככ'(ע(‬
‫ז"גח‬
‫סחזרחי‪ .‬ד‪36 6‬רסס וע"ר (סגות כקר‪.‬‬
‫ד‪6‬קדיס ‪36‬רסס (נוע‪3‬ד רעות‪ 6‬ד‪:‬ו‪6‬ריס כדין כה?ת?קור"טית"‪.‬‬
‫וע"ד קסס סוס קיויס קריעת 'ס ס‪.‬ף‬
‫י‬

‫ן קודש‬
‫ישו‬

‫כה‬

‫‪49‬‬

‫")דיר‪:‬י‬

‫באשמרת הבקר יישקף ה' אל מהנה מצריםונו'‪,‬‬
‫א"ר יצחק למדנו שקשין מזינותיו של אדםלפני‬
‫הקב"ה כקריעקים םף‪ .‬זה יפ רש בשני אופנים‪ ,‬ושניהם‬
‫בדרך אמת‪ ,‬אחד‪ ,‬לפי שהקב"ה כל כעשיובדין ובאמת‪,‬‬

‫ועל הדין ועל האמת העילם עזמד‪ .‬ובכל יום ויום ובכל‬
‫זמן זזמן דן אקכ העילם בדין‪ ,‬לצדיקים ולרשעים ולכל‬
‫י ‪ ):‬כי צדיק ה' צדקות אהב‪ ,‬וכשהוא‬
‫באי העילם‪ ,‬כנתזב‬
‫דן את האנשים ריאק בהם היבה רש‪:‬ים והרבה חומאים‬
‫לפניו‪ ,‬אז קשה בעיניו לקת ל‬
‫הקם מזונ ת בכל זמן‪ .‬לפי‬
‫שיש לו לפ‪-‬נם אה הרש;ים וא ההימאים‪ ,‬והוא ע שה‬
‫עמזםלפ_י‬
‫ם משורת הדין‪ .‬וזן ימפרנם אוהם לפי חמד‬
‫עליזן שנמשך ינשפע ע‪ 4‬כל באי העלם‪ ,‬ובחמד הע"יון‬

‫י‬
‫הואזן ומפ*נם לבל‪ .‬יצד'קים לחמידים ל‪-‬שעים ילנ‬
‫העזלם‪ ,‬לכל חיוק יבהמות השדה ועופית השמים‪.‬‬

‫באי‬

‫מקרני ראמים עד ביצי כנים‪ ,‬ולא נשאר בעלם‬
‫ן ומפרנם אותם‪ ,‬אע"פ שקשה לפניו לפי מעשק‬
‫איגי ז‬
‫האנשים כק‪-‬יעתים סוף‪ .‬ועיד האם קייעת ים סוף קטה‬
‫לפניו‪ ,‬הרי כהיב נ)נוער בים ויביטהי‪ ,‬זבתוב ד) הק יא‬
‫למי היםוישפכםעל פני הארץ‪ ,‬והרי כיון יטעילק במהטבה‬
‫לפניי‪ ,‬הכל לפניו כאין הזא חש ב‪ ,‬זאיך נאמר שקריעק‬
‫ים סוף קשה לפניו‪ ,‬אלא בזמן שישראל עמדו אצל הים‪.‬‬
‫ובקש הקב"ה לקרוע להם הים סוף‪ ,‬בא רה"ב השר ההוא‬
‫שע‪ 4‬מצרים‪ ,‬והבע דין מלפני הקכ"ה‪ .‬אמרלפניו‪ .‬רבון‬
‫העזלמים סדוע אתה רוצה לעשזת דין על מצרים ולקרוע‬
‫הים ‪4‬ישראל‪ .‬הרי כלם חוטאים לפניך‪ ,‬וכל דרכיך בדין‬
‫ואמ‪ ,:‬אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז‪ ,‬אלו בנלוי ערטת‬
‫ואלז בגלי עריות‪ ,‬אלז שופבי דמים ואלו שופכי דמים‪,‬‬
‫אז הי' קשהיפניז לעבור על דרך הדין ולקרוע להם‬
‫הים‪ .‬יאלמ‪,‬א שהשגיח הקב"ה בזכות אברהם‪ ,‬שהשכים‬
‫בבקר לעשוה מצ‪,‬תרביני ורצין שלו‪ ,‬ככתיבוישכם אברהם‬
‫בבקר‪,‬היו נלםאובדיםבים‪,‬לפי שבכלהלילה ההואהיה‬
‫י באשמורת הבק‪,-‬‬
‫הקב"הבדין על ישראל מה כתובזיה‬
‫שהשניח הקב"ה בזבותו של אברהם שהשנים בבקר‬
‫לעש ה רביןרבינו‪ .‬אזחזר הים וברהו המ'ם מ‪4‬פני ישראל‪,‬‬
‫שבתזב וישב הים לפנית בקר לאיהנו‪41 .‬מדנו לאיקנ"‪1‬‬
‫להנא"'‪ .‬לתנאי ההוא שההנה עמו הקב"ה כ‪:‬בראהעזים‪.‬‬
‫ועיד לאיקבו‪ .‬כהוב כאן לאיהנו‪ .‬יכתוב שם משכיל לאיקן‬
‫האזיהי‪ ,‬זה אברהם‪ .‬וזהז שכתוב לפנות בקי‪ ,‬בזמן ההיא‬
‫שהשכים אביהם לע‪:‬זהרצון רבונו‪ ,‬אז נקיע הים‪ ,‬יע"כ‬
‫מה שה'א‬

‫י קריעת ים סוף‬
‫היה קשהלפני‬
‫~‬
‫י‬
‫נ‬
‫[‬
‫[גז~‬
‫ס)ריכ]‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ך ‪6‬ת ‪16‬סן תרככת'ו ‪'1‬גסנסו ככנדות ונו' ‪'6‬ר ס)‬
‫ך את אזפן מרכבקיי וינהנהו בכבדות וגו'‪ ,‬א"ר‬
‫סנועון וד‪6‬י כד ‪5‬תכר חי(ה ד(?ון (עי(‪6‬‬
‫שמע‪.‬ן בודאי כאשי נשבר הכח שלהם למעיך‪.‬‬
‫‪5‬תכר חי(ה דכ( ‪5‬יגון דחחיןן כיס כיון ד‪,‬תכר נשבר לממה הכח של כל אוהן שנאחזים בי‪,‬כיון שנשבר‬
‫מקכיו‬
‫הבח של כלם למעלה‪ ,‬נם כל אלה שלממה נשברו‪.‬‬
‫הי(ה דכ(?ו (עי(‪ 6‬כ( סגי‬
‫ד(קת"וכנ"כ ‪'1‬סר לבעבור זה הכח שלמעלה‬
‫כנין סה' ח'(‪ 6‬ד‪5‬ת‪3‬ר ‪3‬קןנוית‪6‬‬
‫ההלה‪ ,‬ולפיכך וימר‬
‫‪6‬ת ‪6‬יסן תרככתיו כתי‪ .3‬ויגסנסו ‪3‬ככדת דסה כד אה אזפן טרכבתיו כהוב‪ ,‬וינדנךו‬
‫שנשב‪-‬בכבדת‪ .‬שהרי כשנשבר‬
‫ת‪ 6‬חזי דסכי סי‪ .6‬הכח שלהם למ;לה לאיכלי ללכת‪ ,‬בוא וראה שכך היא‪,‬‬
‫ד‪6 6‬קכר (‪6 110 6‬ז(ין‬
‫ד(ח כקיכ ויסר ‪6‬ק חוסגי תרככותיו ‪15 16‬סן נירככתו‪ .‬שלא כתוב ויםר את איפני מרכביתיו‪ .‬או אופן מרכבתו‪,‬‬
‫ויסר ‪6‬ת ‪16‬סן נורככתיו כג'ן סחי חילה דכלסו סוו אלא ויסר אק אופן מרכבהיו‪ ,‬והיינו זה הנח שכלםהיו‬
‫ה(ת"‬
‫ת‬
‫ד‪3‬קן כיס‪ .‬וי‪5‬נור נו(ריס חגוסס נופגי ינר"( תח מזי נדבקים בו‪ .‬ויאמר כצרים אנומה מפני ישרא‪ ,4‬בוא וראה‬

‫ככטת"‬

‫בשעה‬

‫זיו הזהר‬

‫אחוהיינו פירושו בשני אופנים שלהענין קשהלטניו‪.‬בי הישועה לא הי' ביכולת לה"שות עפ"י מעשיהםבי אם או על‬
‫חסועליון שהוא למעלה מן התורה‪ .‬או עלפי התעוררות זכות אבות לפגות בקר של אברהם אב'*‪.1‬‬

‫ייין‬

‫?‬

‫‪:‬‬

‫פי הת;וררוט‬

‫לשון קורש‬

‫‪60‬‬

‫בשיח‬

‫ויצ‬

‫ד הזהר‬
‫ישו‬

‫בשעה שבקש הקב"ה להעביר צבאות פרעה ימטה‪ ,‬רעבי‪ -‬כסעתח דכע' קכ"ס("ע‪3‬רח (‪6‬יכ(וסין דפרטס ‪5‬תת‪6 6‬טכר‬
‫קהלה לאיהי הכח שלהם ימעלה כמו שביארנו‪ .‬מ‪ -‬עיט‪ .-‬כקדשיתח (?סוה הי(ק ד‪?5‬ון כת? ד"קיץ‪ 6:‬תס ע‪3‬ד‪.‬‬
‫העבי* והעלה לא‪.‬ת‪ .‬מקום קדוש העליון שהיה מניל את‬
‫כל א‪.‬תן דם‪-‬כבות‪ .‬כיון שזה נתעלה‪ .‬כל אלה דמהנוה‬
‫ן שהם לא יכלו לנהל העבירו את‬
‫לא יכל‪ .‬לנהל‪ .‬וב‪..‬‬
‫ק‬
‫י‬
‫(‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ג‬
‫ע‬
‫(‬
‫'‬
‫ס‬
‫ת‬
‫השר ההזא של מצרים מממשלהו‪ .‬והעבירוהו באש בועי‪( .‬ססו‪6‬‬
‫כגורה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‪5-‬ר‪6‬י‬
‫ג"‬
‫ואו מפשלת מצרים בתבטיה‪ .‬וע"כ אמרו אנוסה מפני וכדין סש(ת‪:‬ג‬
‫ית‪ 6‬ריו‪5‬ר‪6‬י ‪6‬קטדי וט"ד ‪:6‬ורו ‪6‬ג'מס תסגי‬
‫ישראל‪ .‬מפני מה‪ .‬לפי שיאו את השר של מצרים ניט‪-‬ף ‪,‬קך‪ (6‬ח"‪1‬‬
‫ית‪5‬ריס הת'קד‬
‫‪3‬נין דמ‪-‬ו‬
‫יץ‪"-‬‬
‫אמר וינהנהו בכבדוה‪ .‬מהו בבבדוק‪ .‬כגור‪ 6‬ה) רכיטעה‬
‫ג"‬
‫ות ת?ו כככדות‪.‬‬
‫וד‬
‫‪.‬כ‬
‫מכ‬
‫ה חיור ויג‪:‬גסי כ‬
‫באש‪ ), .‬רבי תייא‬
‫א"א מכאן נלמד שבזה הדרך שאדם רוצה‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ל‬
‫דחקדכר כי? נך גם תד‪*3‬ין‬
‫דכ?הי‬
‫כ"ן‬‫אוקו‪ .‬כפיעה כתוב ויכבר לב פיעה‪ .‬באוה‪ .‬דבר‪.-‬ליכ‬
‫"כ ויככדדכ(דכ‪,‬ק"‬
‫ק?‬
‫" ככרע‬
‫(?‬
‫ק'‬
‫‪( .‬‬
‫כ*טס‪ .‬כ?ס‪,‬ח ‪(-‬ס דכר ('ס‬
‫ג‪.‬‬
‫פת‬
‫ו(יג‬
‫(‬
‫"‬
‫ח‬
‫הכבדק‬
‫הקב"ה‪ .‬בכבדותממיט‪ .‬אמרל‪ .‬הקנ"ה‪ .‬רשע אתה‬
‫קכ"ס רכע ‪6‬ת ‪16‬קיר‬
‫כ ס ‪3‬ככד!ת תחס‬
‫ה‬
‫‪.‬הו בכבדה‪( .‬כך‪ .‬ן‪6‬ג‪6 6‬ד‪3‬ר (ך כס"' ס*ן וי‪?:‬בס' ‪3‬ככדות‪.‬‬
‫את לבך‪ .‬אני אזייך אי‪:‬ך בזה‪ .‬זוהו יינהנ‬
‫ויאמר מצרים אנימה מפני ישראל ונו'‪ .‬ויאם מצרים‪ .‬וה וי‪5‬תר תגריס חנוסס תפנ' 'כר"( ונו' וי‪6‬יור נונריס ד‪6‬‬
‫השר הממונה על מצרים‪ .‬א"ר יוסי וה הדבר קשה‪ .‬כיון תתג‪ 6‬ד‪6‬תתני ע( ת‪5‬ר‪6‬י‪ .‬ח"ריוסי ס‪6‬י ת(? קסיה ‪:‬יון‬
‫ד‪6‬עכרו (יס תכו(עגות'ס סיך 'כי(‬
‫(יורדף הכקך'יסו‬
‫היה ביכולהו‬
‫יששהרעאבלי‪.‬רואלאודמאמימשכךלתהיוא‪.‬איאךבל סה שכתוב וילאמר*רףמצראיחםר‪.‬י ד'ס*‪ 6(6 (6‬ודמ' סכי סו‪6 6‬כס(ו"ד‪ 6‬וייזו‬
‫ר תגר'ם‪.‬‬
‫כי ס' ג(מס (סס כק‪5‬ריס תגריס‬
‫זה מצרים שלממה‪ .‬כי ה' נלחם להם במצ"ים‪ .‬זה מצ"ים נוגריס‬
‫"‬
‫ת‬
‫ת‬
‫(‬
‫ד‬
‫ש"מעלה‪ .‬שניון שנשבר כח שלהם ל‬
‫‪)- ,‬‬
‫ימעהל'ה‪.‬נלאחוםנשלבהרם ג(טי(‪,6‬תיקס‬
‫י ס'‬
‫(סס‬
‫דק ס"ד כ‬
‫כחם ונבירהם למטה‪ .‬זהו שכהינ כ‬
‫במצרים‪ .‬במצרים ד‪.‬קא‪ ,‬וה‪ .‬הכח שיהם אש" למעלה‪ .‬כת‪5‬ריס כעגיים )תת" ?ו‪ 6‬תוקעח ד‪5‬סין ד(עי(‪.6‬‬
‫י?‬
‫ד'‬
‫וזהו מה שב‪.‬א*‪ 1‬שזה מלך מצרים מתם [(ק] יכך יפורש ודמ סו‪ 6‬ד‪6‬יקש‬
‫ק" ‪(-‬ך ח‪5‬ריס סת‪[ 2‬יח‬
‫] סכ‪6‬‬
‫כאן ויאמר מב*ים אנומה מכני ייטראל‪.‬לפי שראו שניטבר וי‪6‬תר תגך'ם הג'ס? ‪-‬פ;י יבך"( ןה‪-‬ו דס‪6 ,‬תכר‬
‫הכח ודגבורה שלהם למעלה ‪:-‬‬
‫קי(י?'ן ‪,‬ת‪,‬קכ‪ 6‬ד(?ון ד(‪:‬י(ה ‪-‬‬
‫ט ממס הת 'דו ט( סיס ויככ סיס (פנות כקל‬
‫ן מ‪:‬ה את ידו על הים וי'‬
‫בשעהטבשקהייבםו לפנות בקי כ)ןיב‬
‫נ)דיפ‬
‫ישיאל אלל‬
‫לאיקנ‪ ..‬א"ר יצחק‬
‫הים‪ .‬קרא הקכ"ה להשר הגדל הממזנהעל הים‪ .‬ואמרלו ('ת‪ .6‬קר‪ 6‬קכ"ס (יעוג‪ 6‬רכרכ‪ 6‬דע( י~ייק‪6‬תו (יס‬
‫בשעה שביאחי העולם הפקדחיך על הים‪ .‬והנאי יש לי כסעת‪ 6‬דעכד'ת ‪6‬ג‪6‬ע(יוחתג'ת' (ך ע( ית‪ 6‬ותג‪6‬י‪6‬ית (י‬
‫על הים שיקרע מיםיו מלפני בני‪ .‬עהה הניעה השעה ע( '‪611‬די יכזע ווי‪-‬וי תקתי כגי‪ .‬ססת‪6‬‬
‫עדג‪6‬‬
‫טס‬
‫וי‬
‫שיעברו בני בתוך הים‪ .‬אח"כ מה כת‪.‬ב וישב הים לפנות דיעכיון כגי ‪3‬נו יחה !כתך ויס כתיכ ויסכוס‬
‫" (פ;‪,‬ת‬
‫לאיהנ‪ ..‬ל‪:‬נאו שהיה לז עם הקב"ה כקר (‪6‬ית;ו מ‪6‬י (מיתגו לתג‪ 16‬דס‪,‬ס (י? כקכ"ס‬
‫בקר לאיהנו‪.‬‬
‫כו כר‪ 6‬ע(יו‪6‬‬
‫מדי כשברא את הע‪.‬לם‪:‬‬
‫נ)רירשע ה' בי‪.‬ם הרוא את ישראלינו'‪ .‬וירא ישראל נ)רירשע' ס' ניוס ססיח הת יכר‪1 56‬נ‪ .'1‬יסר"‪5‬‬
‫י‪6‬‬
‫וג‬
‫‪6‬ת נונריס תת ?סו‪ 6‬סלט‬
‫ר"‬
‫את מציים מת‪ .‬אזהו השר הממונה על‬
‫ה‬
‫מצ‪-‬ים הראה להם הקב"ק שרעבירו בנהר דינו"‪ .‬שהי‬
‫ס‬
‫'ו‬
‫‪.‬ס‬
‫יי קמ‪( '-‬ון קכ"ס ד‪6‬טכר ליס כגסר ד'גור תד‬
‫ג"‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫ד‬
‫בשפת הים דגדזל [‪:‬טן מת‪ .‬מדזמת‪ .‬כמושביארזשהעבירו ‪3‬ססת‪ 5‬דירתר‪([ ,3‬ט] נות ת‪6‬י סעיו‪ 6‬חת כיוס ךהוקיויס‬
‫מן ממשלת‪.‬‬
‫ד‪6‬עכרו (יס נוססו‪ 6‬ס(‪:‬ג‪,‬תה די(יס‬
‫א ישיאל את היד הנדולה ונו'‪ .‬רבי הייא אמר ןיך‪4‬ן 'כך"( מת סיד סנדו(ס ונו' רכ' ח"‪6 6‬תר‬
‫ריר‬
‫כאן נשת‪4‬מה יד העליונה עם האצבעיה‪.‬‬
‫'‬
‫ד‪6‬תכ('( כיס‬
‫תשתלמה היד שנתכליה בבחינת היסין [ין שכך למדנו ו‪6‬סת('ס‬
‫[ת] דסכ' תג'גן‬
‫הכל בימין נתכלל ובימין ת‪.‬לה הכל‪ .‬זשכ"‪-‬כ ימינך ה' כ(‪ 6‬כייויג‪6 6‬תכ('(‬
‫ת('‪ 6‬סס"ד יתיגך ס'‬
‫וכיתיג"‬
‫נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב‪.‬י) ד"א וירא‬
‫רואפי‬
‫‪.‬‬
‫ישס‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫ד‬
‫י‬
‫?‬
‫‪6‬‬
‫ך‬
‫ק‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫ו‬
‫ס‬
‫(‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ג‬
‫כ‬
‫את היד הגדולה ונו'‪ .‬זה הכתובאין ראשו סופו‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫פ‬
‫י‬
‫ס‬
‫'‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ויר‪ 6‬י‪:‬ר‪ 56‬ו‪5‬כתר וייר‪ 16‬סטססי‬
‫דאשו‪ .‬בתהלה כת‪.‬בוייא ישראל‪ .‬ואח"כ וייראו העם אה ריסיס‬
‫כקותית"‬
‫קז‬
‫ת‪.,‬ו";'‪ 1‬ננ‪,‬ות‪,‬‬
‫ממש ראה‬
‫"‬
‫נ‬
‫‪ '-- :‬ה‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫וסןעליו עולהגל'ה‪.‬וינ ‪-‬‬
‫יקנ‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫(‬
‫וכ( נכורהן דטכד קכ"ס ‪3‬ת‪5‬ך'מ‪.‬‬
‫כל אותן דנקמות וכל הגברית שעשה דקב"ה במצרים‪ .‬כ‪'6 5‬גון‬
‫וש'כ וירא ישראל‪ .‬ישראי ממש‪ .‬וא'ר יהודה העלה‬
‫הקב'ה לאוהו הוקן ואמר ל‬
‫‪ .1‬עסוד וראה בניך היוצאים קכ"ס ‪5‬ס‪6‬י סנ‪ 6‬ו‪6‬תר (יס‪ .‬קוס התי כג'ך דגפקין‬
‫תמ‬
‫מהוך‬
‫ג'קת~‬
‫‪ .‬נ) ‪7‬ף טט ג) ‪7‬ף גנ‪7 )7 .‬ף ‪.‬‬
‫כטץאה מקוטות ‪97 )4‬ג‬

‫י‪1‬ו‪%‬‬
‫;ינא‬

‫יו‬

‫עס‬

‫"ת‬

‫ומני‬

‫זיו הזהר‬

‫מ" """‬

‫אט פי' שנתבאר בכטה מקומות שבאם נכתב סתם מלך טצרים ולא נזכר השם פרעה אזיו לפרשן על השר שלמעלה‪ .‬ומן כאן שמתו‬
‫סחםכי ה' נלחט להם במצרים הי'נו השר שלהם‪,:‬נט]פי' בשפת וסיום מקום שביגתא ד‪;4‬ילא'‪,‬מ‬
‫ן כי ה' אצבעות של'ר השמא‬
‫ורות נכללו בה' אצנעות של 'רימין שהן ה' מסרים‪ ,‬וה‪:‬ל הן עשר ספירות‪:‬ןט‪,‬ןוכי לא ה"רי במה שראו קורםלהיותם‬
‫שוק ‪ %‬נב‬

‫עי'ו יראי שטים‬

‫בשלח‪.‬‬

‫לשון הזהר‬

‫ן קודש‬
‫י‪:‬ו‬

‫כו *‪6‬‬

‫מתוך עםחזק‪ .‬עמוד וראה הבבורות שעשיהי‬
‫במצרים עמוד וראה בנאי‪,‬קבניך‪ .‬שהרבה כחוהינבי‪ -‬ת‬
‫עשיתי להם‪ ,‬ויעקב היה שם וראה הכל‪ .‬זש'כ יירא‬
‫ישראל את היד הנד‪,‬לה‪ .‬ח) אש‪ -‬עשה ה' במג‪-‬ים‪ ,‬א"ר‬
‫שמעון וכי עהה עשה‪ ,‬והרי כק דם ‪4‬זה נעשה‪ .‬ומהו אינ‬
‫היד הנדולה אשר עיטה ה'‪ .‬אלאיד אינה נקראת פהורנ‬
‫מחמש א‪3‬בעוה‪ ,‬הברולה‪,‬שנכללותבה המשאצבעותאהרוהי‬
‫ואז נקראה גדולה‪ .‬וכל אצבע ואצבע עולהלחשבון גדולי‬
‫והקב*ה עושה עמהן נמים ונבורות‪.‬וביד הזאת נעקרוכל‬
‫המדרגות מהשקלשלוהן‪ .‬ומנאן למדנו כך‪ .‬כי בחמש‬
‫אנבעוה הראשינוה כהיב ויחזק לב כרעה‪.‬כיון שנשלמו‬
‫איהן חמש לא היה עוד הדבר ברשיה פרעה‪ .‬אז כתוב‬
‫ויחזק ה' את לב פרעה‪ .‬וע"כ כהוב וירא ישראל אתהיר‬
‫הגדולה וגו'‪ .‬ויאמינו בה'‪ .‬ובי עד עהה ‪%‬א האמינו בה'‪.‬‬
‫והרי כהוב ויאמן העם וישמעו ונו'‪ .‬והרי ראו כל אוהן‬
‫הנבורות שעשה להם הקב"ה במנרים‪ .‬אלא מהוויאמיני‪.‬‬
‫שהאמינו כמו שכתב ויאמר משה אל העם אל היראו‬
‫ההיצבו וראו את ישועת ה' ונו'‪ .‬ר' ייכא שאל ואמר‬
‫כהיב וירא ישראל את מצרים מת‪ .‬וכהוב לא תוסיפו‬
‫י הרי מתים ראו להם‪,‬‬
‫לראוהם עוד עד עולם‪ .‬א"ר יומ‬
‫א"ל אם נכתב לא הוכיפו לראותם היים תינח כן‪ ,‬א"ל‬
‫ר' אבא יפח שאלת‪ .‬אלא ביא וראה כהוב נ)מן העו‪%‬ם‬
‫ועד העילם‪ .‬ולמדנו עילם ימעיה ועולם לממה‪ .‬ע‪,‬ים‬
‫טלמעלה משםהיא ההתחיה ול הא‪-‬ה הנרוה ןתנ]ע ‪4‬ם‬
‫שיממה שם הוא הנמי‪ .‬והוא כלל מהכל‪ .‬ומזה העלם‬
‫שימנה נהעורר נבורות להקהחונים‪ .‬ובזה העולם עושה‬
‫הקב"ה אוקוה לישרא‪ ,‬ומזמין להם נסים‪ .‬וכאשרנהעורר‬
‫זה העולם לעשוה נמים‪ .‬נשקקעו כל המצרים בים על‬

‫טנז ענו‪ 6‬תקיס‪ .6‬קוס מטי נכו‪-‬ן ןעכד'ת כנין כגיך‬
‫ניו‪5‬ריס‪ .‬קיס חתי נפורקג‪ 6‬ןכרך דכהס ח'לין ונכורחן‬
‫טכדית (סו‪ .‬ויעקכ סוס תיון והנוח כ(‪6‬י סס"ך ויר‪6‬‬
‫'ס‪6-‬ל ‪6‬ת סיד סנדו‪5‬ס ק)"כ‬
‫ך עם? ס' כנוגריס‪"6 .‬ר‬
‫מחעון וכ' ס‪:‬ת‪ 6‬ע‪:‬ס וס‪ 6‬נוקדנות דג‪6‬‬
‫ונוח‪6 .‬ת‬
‫עכ'י‬
‫סיד סכדו‪3‬ס ‪6‬סר עסס ס' ‪' 6(6‬ד חת‬
‫‪65‬‬
‫‪6‬קר' סחות‬
‫נוהיוס ‪56‬כע‪6‬ן סנדולס דכ('‪3‬ן כס חתם הגכעחן ‪6‬קרג'ן‪.‬‬
‫ו‪6‬תקרון כך'ן נדולס וכ‪ 5‬ק‪:‬כן‪:61 6‬כעק ס('ק (הו‪:‬כגחרכה‪.‬‬
‫וקכ'ס עכ'ך כסו ג'סין ונכ‪,‬רן‪, .‬כסח' התעקרנ כ(סו‬
‫ןרנין נוס(סול'סון‪ .‬ונוכ‪6‬ן ‪'5,6‬פג‪ 6‬ן‪ .6‬דכקיום‬
‫‪56‬כע‪6‬ן קיו‪ .6‬כת'כ ויה;ק ‪5‬כ פרעס כיון ן‪:6‬ת(נוו‬
‫‪'6‬נון חתם תו (‪ 6‬סוס נעס‬
‫דפךעס כדין כת‪.‬כ‬
‫" 'סך‪ (6‬הת סיך‬
‫ויחזק ס' ‪6‬ת ‪5‬כ פרעס‪ .‬ועכ"ודסית‬
‫סגןו‪5‬ס ונו'‪ .‬וי‪6‬נויני כס'‪ .‬וכי עדויר"‬
‫ססתק (ה ס‪6‬נויגו כס'‪.‬‬
‫וס‪ 6‬כת'כ ו'‪'6‬ון סעס ויכנוט‪ ,‬ונו'‪ .‬וסח היוו כל ‪6‬יגון‬
‫גכור‪6‬ן ןעכד ‪5‬סו קכ"ס כיונריס ‪ 6(6‬נו‪ '6‬וי‪'6‬ויגו‪.‬‬
‫ססו‪ 6‬נו‪5‬ס ןח‪-‬ר וי‪6‬חר נוםס ‪ (6‬סטס‬
‫ת'ר‪16‬‬
‫סת'נכו ור‪6 16‬ת יסועת ס' ונו'‪ .‬ר' 'יס‪: 6‬היל ו‪6‬חר‬
‫כתיכ ויר‪' 6‬ם‪6 ("-‬תיו‪5‬יי‬
‫ס תת וכתיכ ל‪ 6‬תוסיפו‬
‫‪5‬ר‪6‬ותס עוד עד עו‪5‬ם‪"6 .‬ר יוס' חתין הנוו ‪5‬סוי‬
‫‪5‬רהוקס ח"ס ס‪,‬ס ‪6‬עיג‪ 6‬סכי‪ .‬ח"‪5‬‬
‫‪ 3"6‬כת'כ‬
‫רו'עך‪6‬כ‪6‬י‪,6' 6‬תל"סחתיו‪5‬סתי‪6‬פ‪.‬י"ל‬
‫‪ 6‬חזי כזיכ כ] תן סעולם‬
‫סעו‪5‬ס‪ .‬ותגיגן עו‪3‬ס ת‬
‫" ועו(ס‬
‫עו(ס‬
‫ת;‬
‫ת[‬
‫ן‪5‬ע'(‪ 6‬יותתןס'ס‪,‬ו‪ 6‬ס'ר‪,‬ת‪( 6‬עי(" כ'ג'ג'ןל‬
‫"נן עילס‬
‫ק(‬
‫ל'‬
‫ן(‬
‫חכ‬
‫‪6‬ת‬
‫ס'ו‪ 6-‬ו‪5‬‬
‫ן‪5‬תת‪ 6‬תנון‬
‫" נוכ(‪ .6‬ומס‪ '6‬עולס‬
‫ו‪5‬תת‪ 6‬תת(רן נכ'רן ‪3‬תת"י‪ .‬וכסקי עי(ס עכיך‬
‫קכ'ס ‪6‬ת'ן לי‪:‬ךה( ורהי‪'( :‬ן ג'סק וגך חתער‬
‫ס‪6‬י ע'‪5‬ס ליי(כד גסין כנסו ט‪:‬רחי הבתק‪:‬י כינו‪ 6‬ע‪3‬‬
‫'ד‪ 6‬דסהי ט'(ס‪ .‬ו‪6‬קךהים ‪'3‬ן ('סךח( ג'סקכס"יע‪(.‬ס‪ .‬ידי זה העולם‪.‬ונזדמן להם לישראל נם עם זה העולם‪.‬‬
‫וע*ד כתיכ (ח קוסיפז ‪5‬ר"וקס עיד עד ע‪(,‬ס‪ .‬עד דית‪:‬ר וע"כ כהיב לאהומיפו לראוהם עוד עדעולם‪ .‬עדשיתעורר‬
‫‪0‬ס‪ 61‬עו(ס ו'ת‪,‬סיוןכדיג‪.‬י‪ .‬וגיון ד‪6‬ת‪:‬וס‪-,‬ו כיסלנותדן‪ .‬עלם ההוא ויהיו נמ‪:‬רים ברינה וכיון שנמסרולו לרין‪.‬‬
‫כןין כתיכ וירח יסר‪6 (6‬ק חנדיס טת על סכת סיס‪.‬‬
‫ב‪:‬ן כה‪,‬ב וירא ישיאל אה מצ‪-‬ים מה על שפת הים‪:‬‬

‫בשביל נ(יך‬

‫"ל‬

‫‪148‬‬

‫‪1"1‬י‬

‫‪"-‬ה‬

‫‪1‬ףר‪1‬‬

‫‪4 %"-"1‬ח ‪1‬א"‪-1‬י‪4‬‬

‫הז‪-‬ו"‬

‫‪%‬רו'‬

‫כתח ו‪6‬נור‬
‫ככ( ת'‪::‬קן‬
‫רכ'‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫דסכחו לק‪":‬ס‬
‫"וכ(?ו פתקו כ‪6‬ז‬
‫סחת‪,‬כ‪63‬גז" יסיר יכרהג‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬ז ‪,‬ןכר 'סוסע‪ .‬חז חנור ס(נוס‪ - .‬ט(קק ‪(6‬ק ס‪':‬‬
‫ת‪6‬ג‪ 6‬כ‪ 3‬גסין וכ‪ 3‬גכ‪,‬רן ד‪6‬ק‪:‬כ'דו ל?‪ ,‬לי‪:‬רח(‪.‬‬
‫כך ‪6‬תגסיר גסירו דעתק"‪ 6‬קך‪.‬ם"ה כעטרוי‪.‬‬
‫נ‪5‬יפין רסינוין כ‪*6‬ז‪ .‬כחל"ףי וה‪"3‬ף כזיי"ן חגקיכ‬
‫ונסיך ‪5‬כ(‬
‫‪ .‬וכד‬
‫חקהכרס' גסיךי‬
‫כדקה‪(:‬ו"כף' ונוט' ‪15‬יי'ן‪.‬יו"ןעזי‬
‫ין‪ .‬ן‪ 6‬י‬
‫) היכ ג וו(הס‬
‫כ"‬
‫יי‬
‫דס * כר'ן עכיך גסין וג‪,:‬ר‪6‬ן כג'ן דהתקכר חל"ף‬
‫עס ז""ן ‪,‬ט'] וד‪ 6‬סיה‬
‫חכ‪ ,':‬סיה דכל ס‪:‬ן'ן‪.‬‬
‫ודח סו‪"6 6‬ז 'סיר 'סירכרתכ‬
‫"ך ס'רת"‪'3‬ס‬
‫נו(ס דה‬
‫ו‪'(:6‬ס‬
‫"‪ 6‬דח;י‪.‬‬
‫וג‬
‫וק‪(:‬יס לז‬
‫‪6‬יל‬
‫קז(‬
‫כ?הו‬
‫‪?:‬‬
‫"ג‪.‬ן 'ס‪-‬חל ‪35‬‬
‫נר‬
‫ז'‬
‫ה" ס‬
‫‪'.‬‬
‫י;‬
‫ן‬
‫וגת"‪ 6‬ןה חסס יכגי 'ס‪.(6-‬‬
‫ן ח'('‪6::‬‬
‫"‬
‫כ‬
‫ת‬
‫קןנו‪6‬יי ח‪":‬נ דק‪:‬ק(קו כווגין‬
‫ט!קן י(ן'(הדנד'קיו"‪6‬קקכרו נקסור‪ 6‬דג‪-.-‬‬
‫ה רהיי‬
‫זי'‪.:.‬ן כ(סו ("ק'‪ 6‬ננופ‪ .6‬ו‪3‬נוחנוי ‪6‬ת'ן ונ‪,:‬רן‬

‫מראה מקומות ט‬

‫טכיד‬

‫‪91‬‬

‫ע‪-‬‬

‫דק"‬

‫‪.‬ף‬
‫ו*"* עי‬

‫י‬
‫ימ‬
‫נ‬
‫י רבי אבא פקח‬
‫*‬

‫י‪ 44‬י‪4‬ין‬

‫‪**4‬י‪444‬‬

‫‪44‬י‪4‬‬
‫‪,1%‬‬
‫"‪4‬‬

‫‪*4*44‬ו‪%‬‬

‫ת‪/‬‬

‫**‪4‬ק =‪6‬‬
‫תו* ויטןיו ו‪,,‬ת‪*,‬‬

‫‪44‬יד‪*144 4‬שיץ ‪'4‬ד‪14‬‬

‫‪/‬וו*‬

‫ואמר ע"נתי בכל התשבדות‬
‫ששבהו ינ‪-‬אל להקב'ך‪,‬וכלן פתחו באה אזי‪2‬יר ישראל‪,‬‬
‫אז ידבר יהושע‪ .‬א; אמר שלמה‪ .‬מה המעם‪ .‬אלא נך‬
‫כל הנסים וכל הנבוהת שנעשו להם לי‪2‬רא‪.%‬‬
‫"יר האור של הקרמו*ן הקדוש בעמרוהיו‪,‬‬
‫ךא‬
‫מה‬
‫לש‬
‫כ‬
‫נהקקים ונרשמים בא"ז‪ .‬באל"ף‪ .‬ואל'ף בזיי"ן‬
‫‪ .‬זה האור‬
‫מבייק ברשך ומאיי לכל עד‪ .‬וכאשר מ‪:‬חברת החרה‬
‫האל"ף ומגעת ל;יי"ן‪ .‬מיו זיי"ן‪ .‬זו ד) חרב לה' מלאה‬
‫דם‪ .‬אז נעשה ‪14‬ים וגבירות‪ .‬לבעבור שב‪:‬הבר הא‪;",‬‬
‫נם הזיי"ן[‪,‬נןוזו היאשירה‪ .‬היא השירה נל כל הצררים‪.‬‬
‫וזהו א"ז ישיר‪ .‬ישיר‪ .‬אז שר נריך לומר‪ .‬אלא דברד‪,‬ה‬
‫הולה ומשלים לזמן ההוא‪ .‬ומ'‪:‬לים גם לעהיד לב א‪,‬‬
‫שעתירים ישראל לשבח שירה זו‪ .‬משה ובני ישראי‪.‬‬
‫מכאןלבדנוש‪-‬צדיקים הראשונים‪ .‬אע"פשנתעלו במדרגית‬
‫נליונוה ש‪%‬מעלי‪ ,‬ונתקשרו בהקשר של צרור ההיי‪,2‬‬
‫עהידים כלם לההייהבגוף‪ .‬ולראית אוהות ונבורית אשי‬

‫ג) דס‪ 6.‬ט'ו ‪ 41 0‬גז ‪ )1‬יסע‪"( '.‬ד‬

‫ןטנ] עולם דל‪,‬ילא חיינו עולם הגינה הנקרא אימא עלאה‪ .‬עולפ רימ‪4‬ק היינו עו‪%‬ם המלכות הנקיא אימא‬

‫יעשה‬

‫‪ 1‬אוק‬

‫א ‪;_-‬‬

‫קתא‪:-‬פי‪-‬‬
‫ר ת התחתונווע‬
‫ע‪ -‬ספירה הראשינה ספ‪.‬רת כת'ר שהוא מקורא דכלא ואות ‪ '1‬רמז ע‪ :‬ספירת מלכו"ת ספירה ה*ביע‪.‬ה טן שג;‬
‫ובאשר מ‪41‬יע אור גדול כזה או נעשה נסים ונגורות‪2‬‬

‫בשלח‬

‫לשון קורש‬

‫‪62‬‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫ס?"ך"ז‬

‫יעשה רקב"ה לישיא‪ .4‬ולימר שירה הזאת‪ ,‬זש"כ אזישיר‬
‫משד ‪.‬בגי ישראל א'ר שמע‪.‬ן מה דמעם‪4 .‬פי שכתוב‬
‫י] ‪:‬ימי עאתך מאר‪,‬ן מצ‪-‬ים אראנו נפלא‪.‬ה‪ ,‬א‪-‬אנ‪ ..‬אראך‬
‫י שראה בתח"ה יראה‬
‫לציריך מ‪ ..‬אלא אראנ‪ .‬ממשימ‬
‫אראני‪ .‬כמו שבתוב אראנו בישע אלהים‪.‬‬
‫הי‬
‫ואריאשהניית‪.‬ביו‬
‫אז ישיר משה ‪,‬בני ישראל את‬
‫עתי‪.‬‬
‫זו‬
‫ש‬
‫השירד דזא'ת לה'‪ .‬השייך של השכינח לדקב"ד [יד]‬
‫למדנ‪ .‬כש ארם שאומר שירה הזאת בכל יום מכזון בה‪.‬‬
‫הוא ז‪.‬נה לאמרה לעתיר לבוא‪ .‬שהרי יש בר עולם‬
‫העב‪ .-‬ויש בה עולם הבא‪ .‬ויש בה קש‪-‬י האםנה‪ .‬ויש‬
‫בה ימי מלך המשיח‪ .‬את‪ .‬לרבות כל אותן תשבחות‬
‫אחרות שאומרים הע‪4‬יונים ורהחהונים‪ .‬השירה דזאק‪' .‬טיר‬
‫וה צריך לומר‪ .‬אלא השייה שמשבחת השכינה לימ‪4‬ך‪.‬‬
‫[ר‪ ]-‬וזה נהבאר‪4 .‬ה'‪ ,‬בשבי‪4‬‬
‫ומשה מלממה למעלה‬
‫שהאיר לה המלן אתפניו‪ .‬ר' ינסי אמר כלמיני דשפע‬
‫נ‬
‫ק‬
‫המלך הקדוש אליה‪ .‬ובשביל זה‬
‫שרי' משפיעים‪ .‬המשיך‬
‫אמ‪-‬‬
‫""ר י?ודס‬
‫'י כת'כ ‪-‬ב?‬
‫ע‬
‫י‬
‫(‬
‫טשבחת לי השנינר‪ .‬א"ר יהורה אם כן למה כתזב משה‬
‫‪:‬יבמ"'כר"(‬
‫מ‪:‬רוגיתח‬
‫תכס‬
‫ובני ישראל‪ .‬והרי השכינה היהה צריכה לשבח‪ ,‬אלא ו‬
‫‪3‬צי" (ס‪3‬מ"‬
‫ו?"‬
‫אש‪-‬י הלקם של משה וישראל‪ .‬שהם היו ערעים לשבח‬
‫למלך בשביל ה‪::‬כינה כראוי‪ .‬לבעביר שכל הכח ההוא‬
‫מן מ(כט ר'‬
‫ר'ייסא אמר השירה ונניר? ךי(ס‬
‫"יו‬
‫ר ססירס‬
‫והנב‪.‬רה שלה תנחל‬
‫ן ךכ(‬
‫מאת ההימולצךא מן הערן‪ .‬שכל השפע סו"ק ‪ '?5‬ירת"‬
‫יצסך"‬
‫יו‬
‫ךנפיק נ‬
‫הזאק לה'‪ .‬זה היא הנהר‬
‫סו" נסי"‬
‫סח"‬‫ודנדילה יוצא ממנו להאירהנרות [תו] ונשמע‬
‫שמה‪,‬שכותלוכבך ‪;,;";;,,:1‬ן‪,‬ו‪,;:‬וסק‪,:,‬‬
‫אח"כ אשירה לה' שוה הוא מלך הקרוש דעליון‬
‫לא כתוב אשירה לו ["ט ויאמרו לאמי‪ .‬לרורי רורות‪.‬‬
‫כרי שלא תשכח מהם לעולם‪ .‬שכל מי שזיכה לשירה‬
‫הזאת בעזלםהזה‪ .‬זוכה לה בעולם הבא וזוכה לשבח‬
‫בה בימי המלך המשיח‪ ,‬בשמהתה של כנסת ישראל‬
‫‪.‬‬
‫בהקב"ה‪ .‬שכתוב לאמר‪ .‬לאמר בזמן ההוא‪ .‬לאטר בארץ‬
‫הקרושה בזמן ששכנו ישראל בארץ‪ ,‬לאמר בנלות‪ ,‬לאמר‬
‫‪3‬טידק‪ ,:‬ד(?ון ך'סר‪"( 56‬קר‬
‫בנאולתן של ישראל‪ .‬לאמר לעילם הבא‪:‬‬
‫ד‪6‬תי‬

‫י‬

‫'סיר‬

‫ק‪("-:'5 ?"3‬‬
‫ע‬
‫' '‪:‬רה(‬
‫י‪:‬‬
‫כס‬
‫ת‬
‫י‪.‬כג‬
‫") כייו‪5 .‬חתך ייהרן יוגייססר"ג' גפ(‪'6‬ת הר"גי ‪6‬רטך‬
‫ת‪3‬צי ‪5‬י? "(‪6‬‬
‫ג נזתם (תחן דקי'ח‬
‫'חת'‬
‫י"גו כ‪ ?-‬ןכתי‪":‬רהגו‬
‫חי‪6‬קר‬
‫ו‪2‬‬
‫נם‬
‫וי‬
‫כק‪3‬‬
‫ית""(סיס‪.‬‬
‫('? תגי‪:‬ית‬
‫"'סו‬
‫"וכדין ‪6‬ז יסיר ‪-‬כס יכ;' '‪:‬רה( ‪6‬ת‬
‫דת‬
‫וצ‬
‫'"ר‪6‬ס' כיכ'‬
‫?כירס ?זק"ת (?'‬
‫(קכ"ס [תי]‬
‫ו(‬
‫רכ‬
‫" ד‪3:-‬‬
‫ת‪':‬גו כ( כ"נ ד"נור סיסריתרחת‬
‫גית" ‪-,‬כוון ‪3‬ס‪.‬‬
‫ו‪,‬‬
‫" כ? ‪(2‬יו‪6‬‬
‫ד"ת'ד"ך?ח "יית‬
‫זכ' (ייתר?‬
‫ו"ית‬
‫ד‪3:‬י וקית ‪(?3‬זנונ" דהתי‬
‫קו"'ת ‪ ?3‬קכרי‬
‫"‪" 6‬‬
‫וג‪,‬ת"‬
‫"?‬
‫כ‪ 5‬ת‬
‫ומ‬
‫יי‬
‫(ס‬
‫ט‪-‬‬
‫‪3:,‬ה"ן‬
‫יו‪.‬ן‬
‫יג‬
‫"כק?ןיניוןיוי דךתק‪"5‬כ‪"-‬רי צ("' 'תת"י("צ(‬
‫"ססיר? סזהת כיר‬
‫יוככהת‬
‫זי?‪-?:-‬כצי ‪5‬יס(צ"'‪5‬‬
‫‪6‬ו‪-‬ק‪:‬‬
‫"ת‬
‫ק‪-‬‬
‫"חכי‬
‫"רו[קת"‬‫(‬
‫ס]‬
‫י?‬
‫רו‬
‫יו‬
‫"ין‬
‫נית"‪('?5‬ק(כנ‬
‫ת?‬
‫ד"ג?ירת(‬
‫ו?"חיור כ( ‪6‬יג‪:- 1,‬חין‬
‫ת"ת(כה ‪:6‬כ?ח ר' 'וסי‬
‫ח"יר(ק‪,‬ס‪---‬צין‪1:‬ר‪-‬תח"‬
‫"‬
‫ד‬
‫'‬
‫‪:‬צת"‬

‫‪.‬בכן‬

‫כנין זכתי‪3‬‬

‫"י‬

‫עריגיג"‬‫"‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫‪:7‬ל‪",‬יו"'נ‪,‬ןע'עלט‬

‫מ"ע‪,‬י‪:‬ן‬

‫י‬

‫ך"‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫"‬
‫ן‬
‫‪4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שג"‪:1‬‬

‫‪:‬ע"י'‪;-:‬ייש‪,‬י‪%‬ו'‪",:‬ש'לינ;‪1,7,1‬ה ~מ‬
‫‪):‬ע‪7‬יג‪"'7'%;.‬י זויי"יד‬
‫יניי!"‬
‫‪"-"(,‬וי‬
‫‪5‬צ‬

‫אשירהיה'‬

‫? ונו'‬
‫כי גאה נאה וט'‪ .‬אשירה יה'‪ .‬נשיר נ) אשירה ‪5‬ס'כ' נ"ז נ"‬
‫‪)3‬‬
‫צריך לימר‪ .‬מהו אשירה‪ .‬אלא לפי שהיו‬
‫[תח] (ס'‪.‬‬
‫משבחים תושבחה השכינה [תח] לה'‪ .‬זה המלך הקרזש‪ .‬נוס‪3‬מן‬
‫תוסכמת" דנו‪:‬רוג'ת"‬
‫יי(כ"‬
‫כי גאה נאה‪ .‬שעו‪4‬ה ומתעמר בכתריו לרמשיך ברכות‬
‫וכחוה וגבירות להעלזה בכל‪ ,‬כי גאה נאה‪ .‬נאה בעולם‬
‫הזה‪ .‬גאה בעולם הבא‪ .‬כי גאה בזמן ההיא‪ .‬גאה בשביל‬
‫שיתעטר בכתריו בשמהה שלמר‪ .‬סום ורוכבו רמה בים‪.‬‬
‫רכמ'טלה שלמטה זהסמשלה ‪.‬נימעלה שנאחזים זה בזה‬
‫נממר‪ .‬בדים הנרול ורממשלה הנר‪:‬לה ההיא‪ .‬לעשות בהם‬
‫נק‪:‬ה‪ .‬למרנושאין הקב"ך עושהרין לממה‪ .‬ער שיעשה‬
‫רי בה‪:‬רים ‪:‬ל‪-‬ם לכעיה‪ .‬זש"כ נ) יפקר ה' על צבא‬
‫ןריםבמ‪-‬ים ועל מיכי הארמה על הארמה‪ .‬רמהבים‪? .‬נורוס ‪-3‬ריס וט(‬
‫?מדיוס ‪ 5:‬ס"ךיוס רנו? ‪'3‬ס‬
‫המ‬
‫נו(כ‪:‬‬
‫ דחה;באיהי הלילה נתעוררה נבורה הקשה‪ .‬שכתוב‬‫א"ר‬
‫י‬
‫בו ויו‪4‬ך את הימ ניוח קרים עזה כ' הלילה‪ .‬בזמן‬
‫הדוא בקשה השכינה כן המלך כל א‪.‬תן החיל‪.‬ת שלממה‪,‬‬
‫כ("ינו‬
‫ן ‪6‬וכ‪5‬וסין ך(תת‪6‬‬
‫וכל א‪.‬הן השרים שלמעלה‪ .‬שיהיו נמסרים כלם בירה‪.‬‬
‫וכלם נממרו בירה לעשות בהם נקמוה‪ ,‬זש"כ סזם ורוכבו‬
‫רמהבים‪ .‬בים סתם‪ .‬למעלה ולמטה‪:‬‬

‫"סיוס‬

‫(ס' גסיר‬

‫ן‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ג‬
‫‪2‬‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫'‬
‫‪5‬‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ננ;‬
‫ך"‬

‫קדיכ"‬

‫;םנזנו""צ‪%:‬י"""‪1‬‬

‫אנ‪:‬יףע‪,‬י"‪;,2:‬ןוןץ;[‪5,;:",‬‬
‫ג‪"1"4‬ו‪1:‬שנן‬
‫‪%‬נד‪(:1‬כקח‬

‫מראה מקומות‪ ,-‬י'‪,?:‬‬
‫' כ) ‪ 97‬גז‬

‫וי‬
‫ע‬
‫נ) 'סטי' ג'ד‬

‫נ"נייגיע‪%‬ש~‪:‬ש‬
‫נב'‬
‫‪,2‬י‬

‫ויו הזהר‬

‫עז] נ' השכינה נקראת וא"ת נמוןמן מפירת מלכות ער ספירת כתר‪,:‬טון מפ‪-‬טו שזה לה' הראשוןהיינועולמ הנינה מקור החירוח‬
‫שגק‪-‬א נהר היוצא ‪:‬ערן‪ ,‬פ" מן ספירת החכמה‪ .‬ואשירה לה' השניהיינו ספירת התפארת שנקראת מלך הקדוש ‪; ,‬תוןכי לח‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬

‫י‪~:‬ות‬
‫")עי‬
‫‪:‬‬
‫"'גון ("סתפק‪,‬‬

‫(י (י‪:‬יע? ‪"6‬ר יוס' עז' "טרע‬

‫ד‪6‬תןד‪(:(, 6‬ט'ן‬

‫ן קרדש‬
‫ישו‬

‫כחכיכוק‪ 6‬כרעות‪ 6‬הד‪ 6‬רזתיון לב?כסי‬

‫כ(‪ 6‬ו(כיכ‪ 6‬כ(‪[ 6‬טי]‬
‫‪%‬ביכין רכסלין ו‪%‬כיטיוןי?~‬
‫כד'כו ת"ו' י‪,‬כוט'ן כד"‪ 6‬נ) וכיוו‪ 65‬ת'ס‬
‫("ת יכזכו תית'ו וט'ד ויסי (י ('סוטס‪ .‬דכניג' כך ‪6‬סי‬
‫‪5‬‬
‫(כ‪":‬‬
‫ד‬
‫ת‪:‬‬
‫קדיס‪ 6‬נוסיה ו‪6‬מסין (תת‪ ],[ 6‬ו‪6‬תער ית'ג‪( 6‬ט‬
‫יק‬
‫כ‪,‬‬
‫די‬
‫כית‪,‬דטנ'? גכקין כרכ"ן‬
‫כגזמוייןנ‪ .‬זו‪6‬סגוס‪6‬ו(‪.‬י כו‪06‬גסווסו‪6 6‬תדר‪ 6‬ד‪5‬מ‬
‫ח‪:‬תכח כיס‪ .‬ודת‬
‫סו‪ 6‬תקדס‪0(6 .6‬י ‪6‬כי ו‪,‬רוט‪.‬וג?ו ת‪:‬ס קקתר ד‪( 6‬נכי‬
‫ן יוססו‪ 6‬ס‪:‬ך‪ ]",[ 6‬וט"ן‬
‫‪6‬תר‬
‫‪6‬תיי‬
‫(יכנ'ועי?ת"‬
‫כי‬
‫י (‬
‫רכל‪ 5‬דס(וי‪6‬ו‪6‬יכס‪6‬יקי‬
‫‪ .6‬ר' ינמק ‪6‬יור‬
‫(‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‪ 6‬נו(כ‪ 6‬קד'כ‪ ]:,[ 6‬וסכי סו‪ 6‬ויוג‪3‬ן‪ .‬תקן‪ 6‬ההרינ‪6‬‬
‫‪6‬סכחג‪( 6‬יס דכת'כ נ) כ' טזי וזיורק יס ס'ויסי ('('‪:‬ועס‬
‫(י‪:‬וע? [נג] ד‪6‬‬
‫תתסתט דק‪6‬תר ס' וי‬
‫סיר ז(סי‪(6‬י והגו‪0‬ו‪ .‬דכ( 'תמ!רכ‪"6‬‬
‫(‬
‫קדיס‪ .6‬ד) ר' ייס‪6 6‬ת‬
‫מתו ט( יט‪ 6‬יו? דן‪6‬‬
‫'מזק‪ (6‬גכי‪ ?6‬ו‪6‬פי(ו ‪6‬יג'ן‬
‫ן ויו‪:‬כמן (ק‪,3‬ס‪ .‬וכ(?ו‬
‫טוכרי דכתעי היוס‪1‬י‪6‬ן‪,?1:‬סמויוו"מת"‬
‫‪(6‬סי ‪6‬כי ו‪6‬רויוחגסי כד‪64‬‬
‫סוו ‪6‬תרין ז? ‪'(6‬‬
‫‪(6‬סי ‪6‬כי ‪6‬ב‪?-‬ס ךגן] ‪"6‬ריוסי ‪6‬י סכ' ‪6‬יו‪6' '6‬ריתיוגסו‪.‬‬
‫דס‪(6 6‬סי מכ‪?-‬ס (טי!‪ 6‬ס'‪6 (46 6‬פי(ו סכי ‪56‬ס‪'-‬ך‪.‬‬
‫וכ(‪ 6‬מד ת(ס‪.‬ס‪,%‬ו‪6‬רותיוגסו ככ(‪[ 6‬גס] (‪6‬כ‪(3‬ו‬
‫ת‪6‬ןדידט ('חד‪6‬‬
‫סו‪ 6‬סו(מג‪6‬‬
‫?רי‪ 5:‬ר‪.53‬‬
‫ט(‪6‬ס דקכ"ס‪:‬‬
‫"‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ס) ןק' איש מלהמה ס' סתו‪"6 .‬ר ‪ 636‬ת‪ 6‬מזי‬
‫ן‬
‫ור‬
‫"ק‬
‫כד תתערין נכור‪6‬ן(ו‬
‫סכעי‪,‬‬
‫דקג'ס‪ .‬כנזס נוד'גי טסירין את‪:‬רין‬
‫קרכין ככ‪6 3‬תר‪ .‬ו(‪,‬ומ‪ 6:‬מי(ין ונכור‪6‬ן (כ( טיכר‬
‫כד'ן ית‪ 6‬התרנימת ונ(נ!וי ס(קין‪ .‬ו‪6‬רכין ד‪6‬ז!ין ו‪:‬חסע‬
‫גמתין וס(קין וזטפ‪:6 6‬תכמ‪ .‬כד'ן תתטרין תנימי קרכ‬
‫‪363‬גי כ(ס‪:‬ר‪6‬ין ‪5%‬רי ררוזחין וסייפין גירין וס‪?:‬ין‬
‫כר'‪% 5‬ליך ‪:‬לוליגן וקכ'ס ‪6‬תתקף כחי(וי (‪6‬תטר‪6‬‬
‫קרכ‪ .6‬וף (‪:'6‬ון דת(כ‪ 6‬קד'ם‪ 6‬יתטר ע‪"5‬סו קרכ‪6‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫כדין כפיכ ס' ‪5‬יםזי‪3%‬ל‪5‬ה‪%‬ס‪ .‬ופ‪%‬יסיכ‪53‬י‪5%.5‬עון ‪5‬מוון ו‪%‬י‬
‫י ר‪33‬ו‬
‫ל‪5‬ילון‬
‫לתיליןי‪5‬י‬
‫לפקין סורי‬
‫ור‪, 64‬תפרסגט(יןוי‪6164‬ת‬
‫ליור ס'‪61‬י‬
‫םיות(התס ס' סתו‪.‬כיון‬
‫‪ ,‬יוטנ‪ 5‬ר ס?ו‪5 .‬ל‪ 5‬כ‪%‬ס‬
‫רכפי‪ 3‬ס' ‪5‬יס ‪5%‬ז‪%‬ס‬
‫רכפי‪ 3‬וס' ס‪:%‬יר טל מרום ונו' [גו]‪.‬‬
‫כמרכבדרנ סרטס ומי(ו ירס כיס ר' יסודס סתמ ו‪6‬תר‬
‫‪ )1‬ר‪6‬וך תיס ‪(6‬סיס ר‪6‬וך תיס ימ'!י ונו'‪.‬‬
‫‪3‬סטת‪ 6‬דטכרו יסר‪ (6‬ית ית‪6 6‬נור קכ"ס (ת(‪6‬‬
‫‪(46‬כה די‬
‫תנוג‪ 6‬ט( ית‪ 6‬ס(ינ תיתך ‪( ("6‬תס‬
‫כנין‬

‫?רי‬

‫כז ‪*3‬‬

‫"‬
‫) ען' יזמיה יה ויהי לי לישזעה‪ ,‬א"ריוסי עזי וזמית‬
‫יה‪ .‬היינ‪ .‬אלה הנבללים זה בזה ואינם נפרדים‬
‫וה מן זה‪ .‬ויעז"ם הן כחביב‪.‬ת ברצון אחר‪ .‬שסשם נמצא‬
‫השפעת הנחלים וסעיגות להמפיק לכל ולברך לכל [יט]‬
‫לא ינזבו מימי המעיגית‪ ,‬כמש"כ כ) וכמוצא מים אשר‬
‫לא יכזבו מימיו‪ ,‬זע"כויהילילישיעה‪ .‬שבשביל זה המלך‬
‫הקרוש משפיע זמנהיל למטה [‪ ],‬ונהעוררההיסיןלעשית‬
‫נסים‪ .‬זה אלי ואניהי‪ ,‬היינו צדי"ק‪ ,‬שממנו יוצאות הביכזת‬
‫בזוונ‪ ,‬ואנוהו‪ ,‬במק ם הה א שההביביה נמצאת בו‪ .‬וזה‪.‬‬
‫בית המקרש‪ ,‬אלהיאכי ואר‪.‬ממבהו‪ .‬משה אמר כך לעומת‬
‫המקים שהל‪:‬ים באים מצד ההיא [‪ ]",‬יע"כ שלמות של‬
‫הכל היא במקיא הזה‪ .‬ר' יצהק אטרויהי לי לישיעה‪.‬‬
‫וה המלך הקרוש [ג‪ ]:‬וכך היא‪ .‬ומביין‪ .‬ממקרא אחר‬
‫מצעו כן‪ .‬שכתוב‪):‬כי עזי וזמרתיה ה'ויהיליליש‪.‬עה‪.‬‬
‫וכך נשמע מזח שאמר ה'ויהילי לישועה [גנ] שזה המיה‬
‫הקדוש ד) ר' יימא אטי זה אלי ואנוהו‪ .‬שכל ישיאל‬
‫ראו על הים סה שלא ראה יחזק‪5‬ל הנביא‪ ,‬ואפילו אוהן‬
‫הולדות שבמעי אמם היו רואים ומשבהים להקב"ה‪ .‬וכלם‬
‫היו אימרים וה אליואנוהי‪ .‬אלהי אבי ואריממנהו‪ .‬כמש"כ‬
‫אלהי אבי אברהם [גי] א"ריוסי אם כן לסה וארוממנהו‪.‬‬
‫הרי הסדה אלהי אברהם למ;לקהיא‪ .‬א"ל אעפ"כ נצרך‬
‫וארוממנהו‪ .‬והכלענין אחד‪ .‬וארוטמנהו בכל [‪,‬ה] להכליל‬
‫מי שיודע ליחד שם הקרושוהנדזל‪ .‬שהרי זאת היא עבודה‬
‫עליונה להקב"ה‪:‬‬
‫ס) ןק'‬
‫מלהמה ה' שמו‪ .‬א"ר אבא בוא וראה‬
‫כאשריתעוררוהנבורותוהמלחמות‬
‫של הקב"ה‪ .‬כמה שומרים של מדת הגבורה מתעיררים‬
‫לנמש מלחמות בכל מקום‪ .‬ולנמש הילותוגבורותלכלצד‪.‬‬
‫אז הים מזעי וגליו יתרוממו‪ .‬והאניות ההולכות ושמזת‬
‫יוררות ועולות‪ .‬וועף נסצא‪ .‬אז מתעזרריםסתגירי מלחסה‬
‫באבני בליסמראוה‪ .‬בעלי רמחים וחרבית חצים וקשתות‪.‬‬
‫כמש"כ חציך שנזנים‪ .‬והקב"ה מתנבר בצבאותיו לעורר‬
‫ן שהסלך הקד ש יעורר עליהם סלחטה‪.‬‬
‫י לאאו‬
‫מלחמה‪.‬ו‬
‫ת'‬
‫יש‬
‫בכן כהוב ה'‬
‫מלחסה‪ .‬ומבאן מאלה האוהיות ומפמוק‬
‫הזה יוצאים הרי מלחמה לאוהן הרשעים‪ .‬לאותן השונאים‬
‫שחמאו להקב"ה‪ .‬וצירופי האותיות נתגלו לבעלי האמת‪.‬‬
‫והרי נתבארו הרברים‪ .‬ה' איש מלחמה ה' שם‪ ..‬כיון‬
‫שכתוב ה' איש מלחמה לא נורעכי ה' שמו‪ .‬אלא כמו‬
‫שכתוב וה' הממיר על סדום ונו' [גו]‪:‬‬
‫מרכבות פרעה וחילו ירה בים‪ .‬ר' יהודה פתח ואמר‬
‫‪ )1‬ראוך מים אלהים ראזך מים יהילו ‪1‬ג‪.'1‬‬
‫בשעה שעברו ישראל את הים‪ .‬אמר הקב"ה להמלאך‬
‫הממונה על הים קיע מימיך‪ .‬א"ל לטה‪ .‬א"ל בשביל‬
‫שיעכרו בני בת‪.‬כך‪ .‬א"ל הן הנאולה על שנהמלאה דמאה‬
‫עם רוגז היא אמתית‪ .‬אבל מה נשהנו אלה מאיה‪ .‬א"ל‬

‫איש‬

‫על‬

‫מראה כקומות‬

‫‪ 97 )6‬גס נ) '‪:‬ע" ג'ח‬

‫‪' 0‬כע"‪".‬נ‬

‫‪)7‬‬

‫זף‬

‫זיו הזהר‬

‫שט] היינו הזרוגות של חכמה ובינה הנקראים אבא ואימא שהןתריןרעין רלא מתפרשין לב;בור קיוםהעולס‪1:‬ג] לעורר הזרוגות תפא‪-‬ת‬
‫ומלכות הנקראיפ גרא וכרתא שעי‪ 14‬נשפע השפע למלנות ע"י ספירת יסוך צרי‪4‬ק ש;ליו ‪4‬אמר זה אלי ואנוהו ‪ 1‬כי משה‬
‫] היינו מפירת התפארת‪,1 :‬ג] ביון שבזה הפ‪:‬וק *וסף השם הוי'ה שסתמו‬
‫משכט לוי בא‪ .‬והיינו עולם הבינה רמינה רינין מתערין‪,:‬גכ‬
‫] היינו ספירת החפך ‪1‬גס] ר' יופי מקשה שאין שייך וארוממגהו אלא בספירת מלכות להרימה ע'י תורה‬
‫הוא ספירת התפארת‪7:1 :‬‬
‫ותפלה שת‪1‬רוג עם עלמא' ררכורא להשפעתשפע‪ .‬אגל נספירת חסך מה הרמה שייךבה‪ .‬ומתרץ ש*ם כה שייך הרמה שע" ענורח‬
‫ישראל נתיחך שם הגרול והקיוש ותתרומם ספירת החסך למעלה ראש לקבל החסיימ ולהשפיעם למלכות‪ .‬וזהו שאמר וארוממנהו בבל‪,‬‬
‫פי' שבכל ו' ספירת הבנין שייך הרמה להכלילם בג' ספירות הראשונות שעי'ו יתמלאו כלם כשפע מן הנהר היוצא מערן‪,:‬נו‬
‫]פי' ה'‬
‫איש מלחמה היינו תפארת‪ .‬ה' שמו היינו מלבות שנקראת שמו‪ .‬ונקראת גט נן ביתרינו‪ .‬וכך נררש נמ עה"פ וה' המטיר ע‪ 4‬סרפ‬

‫‪]" .‬‬

‫‪.‬‬

‫רהייע הוא וב ת רינו‪:‬‬

‫בט?ח‬

‫לשון קודש‬

‫*‪6‬‬

‫ן הזהר‬
‫ישו‬

‫עף תנאי זה עשיקי לים כשבראהי דעו‪4‬ם‪ .‬מה עשה‬
‫דקב"ה‪ .‬העיי נכ רה ‪.‬נתכוצו המים‪ .‬זש"ב ראוך מים‬
‫‪ .‬א"‪- 4‬קב"ה הרנ כל אותן ההילות‪ .‬ואח"כ‬
‫איהיםוני'‬
‫דשליכם הח‪.‬צה‪ .‬אהר זה כםק הים עליהם‪ .‬זש"כ סרכביה‬
‫פיעה זהילו ירה ביסי א"ר אלעזר צא וראה כמה סרכבוה‬
‫עשה רקב"ה ‪4‬מע‪4‬ה‪ .‬כמך לבאוה כמ‪ -‬הילות‪ .‬וכלם‬
‫נקש*ים אלה באלה‪ .‬כלם מ‪-‬בב‪.‬ת אלח ל"‪ .-4‬מדרנוה‬
‫י מדרג‪.‬ה ימצד השמאל מתע ירות מ‪:-‬ב ת השרים‬
‫עאינם קדושים‪ .‬נ‪4‬ן מדרנות ידיעיתימעיה כמו שנתבאר‬
‫ש‬
‫יכי‪ :‬נמסיו ביד ביה דין המלכות שנקיאק י‪ :‬דגדול‬
‫‪4‬שב‪-‬ם ממד‪-‬נקם‪ .‬וכאשר דם נ‪:.‬ב‪-‬י‪ :‬למעלה‪ .‬כל אלה‬
‫ש‪4‬ממ‪ -‬נשב‪-‬ים ונאבדים בים התהקון‪ .‬זש"כ מרכב'ה‬
‫פ‪-‬עה ‪.‬קיל‪ ,‬י‪-‬ה בים‪ .‬בים סתם‪ .‬ומבהר שלישיו טבעו‬
‫בים‪.:‬ט[‪,‬י] יכבחר ש‪4‬ישיו הרי נקבאר בדכק ב ‪.‬שלישים‬
‫ע‪4‬כ‪ .‬שכ‪ 4‬המדרנזההן שתים ואהת‪,‬איה אי‬
‫ה [נה]‬
‫ין ‪:‬למעלה כך נם הם נעשז‪. ,‬כלן נמסרו בירה‬
‫יכדמיי‬
‫לשבר‪ :‬מטמשלהם אלה ואלה‪ .‬בוא ז‪-‬אה הרי אמיו שכל‬
‫עשר מכו‪ :‬שעשק הקב"ה במצריםכלן היו בבהיד אהה‪.‬‬
‫שהשמאלנכיל בימין‪ ,‬כי העשר אצבעות נכללוה זי בזוי‬

‫ע‪.‬‬

‫ע( תג‪6‬י ט‪:‬דית‬
‫כד כרהת' ע‪5‬יוח‪ .‬תס עכע‬
‫"נכירתק ד‪3‬‬
‫קכ"? התעד‬
‫ר‬
‫" ו‪5‬תקנוטו מי‪ 5‬ס‪'0‬ד ר‪6‬וך יויס‬
‫תס‬
‫'י‬
‫י(‬
‫( קכ"? קט‪ 3,‬כ( ‪5‬יגון ‪5‬וכ‪3‬יסין ‪:(1‬ת*‬
‫ה(?יס ונו' ""‬
‫ע(ייסו סס"ד תרככוח‬
‫ן (כר לכתר‬
‫חדטי ‪3‬י‬
‫סרע? וח'(‪ 1‬ירס כים‪ .‬ח‪5‬פ"י‪ -‬י‬
‫*(‬
‫ח‬
‫ן"עזר פיק חיו' כיוס רתיכין‬
‫טכד קכ"‪ 6('23 0‬כיוס הוכ('סין כיו? ה"‪3‬ין‪ .‬וכ‪1?3‬‬
‫קסירין ‪(5‬ין כח(ין כ(סו רתיכין ‪35‬ין (‪(6‬ין‪ .‬דרג'ן‬
‫ע( דרנין ותסער‪ 5‬דסיו‪ 5(5‬מתערין רתיכין‬
‫קד'‪:‬ין ס('ס'ן וכ(סו דרנין 'דיען (עי(ח כת? דחתיודר("‬
‫וכ(סו ‪5‬תטסרו כיד‪ 5‬כי דיג‪ 5‬דיו(כיתח דהק‪-‬י יתח רכ‪5‬‬
‫(תכית (ין יודרניכון וכד ‪'5‬גין ‪6‬תכרו (עי‪3‬ח כ( ‪'5‬גין‬
‫(תתח חת‪:‬רו ו‪5‬תהכידו כיר‪ 5‬תת‪5‬ס‪0 .‬ס"ד תרככ'ת‬‫פרע?‪.‬הי(‬
‫ו ירס כיס כיס סתס ותכמר ס('מיו טכעו‬
‫כיס סיף [ו] ונוכחר כ(יסיו ?ח ‪6‬תטר י‪:'(:‬יס‬
‫(ו‬

‫סוסכידר"העכידוז‬

‫כניוג‪ 5‬ע("ס‬

‫ו‬

‫ון(‪0‬ו‪'5‬עתתסרו‬

‫מ"‬
‫"ז‬
‫(חתכר‪ 6‬תכו‪3‬טגיסין ח(ין וח(ין ת‪6‬חזי ‪5 50‬תתר‬
‫ו‬
‫?‬‫ו(‬
‫יכ‬
‫כד‬
‫ל‪:‬ר נוח‪6‬ן דעכד קכ"ס כטגריס כ(ק סוס יד‪. 5‬‬
‫דכיו‪ 5(5‬חכ('‪ 3‬כיטיגח דעכך ‪55‬כמן ג‪('3‬ן ד‪ 5‬הכדד"‪.5‬‬
‫כנגד דעשרה כאמרוק שהקב"ה נק‪-‬א בהם [‪,‬כ] ואח"כ (קכ( פ‪:‬ך ‪5‬נוירן דקכ"? ‪5‬תקרי כסו [גט] (כקך‬
‫כננד כ‪ 4‬הככוה היקף דמכה של הים חזקה ונדולהביוה‪ .-‬לקכ(יס‬
‫סה' ד'יוח תקיף ורכ‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬ו‬
‫י(‬
‫ככתיב ודאח‪-‬ין רכביד‪ .‬זש'ב כרכב‬
‫(" סככין ‪0‬ס"ד מרככות פ‪-‬עס והו‬
‫"יס‬
‫(יטי‬
‫כן‬
‫דו‬
‫י ירה כד"‪ 5‬וס‪6‬חר‬
‫דקב"הוהלהפרורנעה ודיל‬
‫‪ .‬ו‪4‬עקיד ‪4‬ביא עהיד‬
‫בים‪.‬נו'‬
‫הצבאות עם כיסונו'‪ .‬ו(ז‪-‬ג‪ 5‬דהת' זת'ן קכ"‪( 0‬קט(‪'" 6‬כ(יסין וע‪,‬תורג‪:‬ין‬
‫הפהות ורנציבים והנמיכים של אדום‪ .‬זש"כ י) מי זה בא וקיגסיריסין וק(ערולסין דהן‪,‬ס ‪0‬ס"ך ה) ת' ‪,‬ס נוחזיס‬
‫מאדום דםץ בגדים מבצ‪-‬ה‬
‫הטון כנד'ס תכ‪5‬רס‬
‫ס' ג‪5‬דו' נכהוני‬
‫ה' נאדיי בכח ‪1‬נ‪ .'1‬כד‪1‬נאד‪-‬יי נאדר צריך נ)‬
‫נ)‬
‫'ק ח‪6‬י ג‪6‬דרי גחךר תכעי‬
‫('ס ‪ 5(5‬כ‪:‬עת‬
‫למר‪ .‬אלא בשעה שהשמאל באך ‪4‬רזרז‪.‬נ‬
‫"ת'‪( 5‬ח‪,‬דווג‪5‬‬
‫בהימין‪ .‬בכן כהוב נאדרי בכחי רמז על שתים‬
‫"רי [ס] ו(ט'(ס‬
‫‪]:~4‬ולעולם כינויג‪ 5‬כד'ן כתיכ גחדרי ככדחכיו‪(6‬ת‬
‫כך הוא‪ .‬שהשמאל במ‪3‬את בהימין‪.‬נכ‬
‫‪ .‬בך‪ .‬א"ר סכ' סו‪ .5‬כנין ד‪:‬תה(‪ 5‬ה‪:‬תכח‬
‫וחתכ(י‪ 3‬כ? ק"ר‬
‫האדם נמגא שנהלק כיוע‪1‬ן כנוס דקוקיטגק סכיכינ‬
‫י‪5‬‬
‫וו‬
‫ס‬
‫ג" דכ"ג ה‪:‬תכח‬
‫שמעון כמו שביארנו כך הוא‪ .‬כי‬
‫להיותהצי הנוף‪ .‬מה המעם‪ .‬כדי שיקח עמ‪ .‬בה זונ‪ 1‬נעשז דחהס(נ תהי ‪2:‬ת‪ 5‬כנין (קכ(ח עתי? כת זוניס דיתמכידו‬
‫נוף אהר ממש‪ .‬כך הואהימין נמצא ‪:‬נהלק‪ ,‬מה הנעם‪ .‬הד נו‪:‬ק מ‪-‬כ כך 'יויגך חכת‪:‬ח דהתס(נ ת‪5‬י טעטח‬

‫ימ'נך‬

‫יב‪:‬ינך‬

‫י‬

‫יפי‬

‫‪.‬כך‬

‫[‪:‬י]‬
‫בדי שיקח‬
‫רוא נעשה רכ‪ 4‬אהר‬
‫אא‬
‫הו‬
‫באחה‬
‫באדד‪. .‬ע"כ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י ככה ורפא‪ .‬זש"כ ימינך ה' הרעץ‬
‫אויב‪ .‬ב‪.‬א וראה שירה הזאה נאמרה על זמן הדוא‪ .‬ועל‬
‫זמן העהיד בימי‪ :‬שיהעורר כלך דמשיח‪ .‬שכהיב ימינך‬
‫ה' הרעץ אויב‪ ,‬רעצת לא כהוב אלא הרעץ‪ ,‬מה נכהב‬
‫ההלה על החורבן‪ .‬נ) השיב אחורימינו מפני איב‬
‫‪ .‬בזכן‬
‫דהזא‪ .‬היא הרעץ אויבלזמן העקיד‪ .‬והכלכן ה'א‪ .‬הד‪-‬ם‬
‫קמיך‪ .‬ה‪-‬סה לא כתוב אלא תררס‪ .‬תשלח חרנך יאכ‪4‬מו‬
‫כקש‪ .‬דכל לזמן העהיד‪ .‬ימינך ה' נאדרי בכח‪ .‬ב‪:‬מן דזה‬
‫בע לם דזד‪ .‬ימינך ה' תרעץ אייב בזמן מלך דמניח‪.‬‬
‫וב‪-‬ב נאינך ההרס קמיךי לכשיבאננ ומגנ‪ .‬השיה הרנך‬
‫יאנ‪4‬מו כקש‪ .‬להחיית המהים‪ .‬שכהוב ד‪-1 ,‬בים מישני‬
‫אדמת עפי יקיצו‪ .‬אלהלהיי ע‪4.‬ם ואלה להרפוה לד‪-‬אין‬
‫י‪4‬שםא‪.‬ר‪.‬ע‪ 4‬זמן ההיא א'ר שמעון אש‪-‬י הלקם‬
‫ש‪.‬‬
‫ע‬
‫של אוקן‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫בעילם‪ .‬ומי דם‪ .‬ב‪.‬א וראק לא‬
‫כבני‬
‫הע‪,‬לם אלא איד דנימלים שקבל‪ .‬עלירם א ק דב‪-‬יק‬
‫הקריש‪. .‬נכ‪.‬נו בבריה הקרוש באוהן שני דדיקיב כבו‬

‫עמי‬

‫מראה‬

‫מ‪,‬ומות ין ‪:.‬וי‬

‫כ"‬

‫ס‪-‬נ ג) דף נו‬

‫שנהבא‪-‬‬

‫נ) ה‪.‬ג‪ -‬י) ‪-‬‬
‫ג‪,‬‬

‫"‪1‬‬

‫כנ'ן פ‪-‬יי ‪-:‬ה(ח [מ"]‪,‬מכ‬
‫‪ .‬מ'‪ 6‬כ(‪6‬‬
‫(ן‬
‫‪"3‬‬
‫קע‬
‫כקך (ו‬
‫י‬
‫ח‬
‫" כקן תהי יתס' ?ס"ד ימיגך‬
‫תורעע(ז‬
‫הויכ תה הזי סירת‪ 5‬ד‪ 6‬חת‪-‬ר ט( ‪?0‬וח ‪,‬תגח‪.‬‬
‫‪'0‬‬

‫‪,‬ווג‪ 5‬דהתי כיית' ד'תער ט(כ‪ 5‬ויכיהה דכת'כ יטיגך‬
‫‪'0‬‬
‫"ויכ‬
‫‪ .‬ר‪2‬גת (ה כת'כ‬
‫תרטן תס ‪:‬ת'כ‬
‫כקדתתירתטחן ג) סכ'כ ההור 'קיגיה("‬
‫תפגי ‪'5‬יכ כס?וח‬
‫‪,‬ץ‪:‬ק‬
‫י וכ(‪ 6‬סכי ס‪ 6,‬ת?רם‬
‫"כתתר(עחן כחיתייככ (זתג‪5‬ד"ת‬
‫יר‬
‫קתיך ‪0‬ס‬
‫ה?רס הם(ח הרגך יהכ!טו‬
‫"יויגך ס' גהדרי ככח כות‪:‬הד‪,‬‬
‫כק‪:‬‬
‫(זו!גמ דההיח(י‬
‫דת(כח יי‪:‬יהק‬
‫; ייוינך ס' תרען הייכ‬
‫(י"‬
‫כך‬
‫"‬
‫כג‬
‫‪2‬ר(כט"נהונך ת?רם קת'ך (כיהת ני‬
‫ני‬
‫זרי‬
‫ככ‬
‫ו‬
‫וג'נ תכ(ה ה‪-‬גך‬
‫י"כ(טי כק‪ :‬לתחיית כ‪-‬ק‪ :.‬דכתיכי‬
‫) ורכ‪.‬ס וו‪.‬כג'‬
‫הדית ע‪:‬ך 'קיגו ‪6‬ל‪5 0‬ה" טי(ס ‪3 0(61‬חרפות (דר‪6‬ון‬
‫מו(ס כס?ו‪ 5‬זטגח ‪"5‬ר כנוטון זכ‪5‬ין ‪6‬יגון‬
‫ד'‪:‬תקרין כ‪(2‬יוה ימקן ה'ג'ן תח הזי (‪ 6‬יכקקר יוכגי‬
‫לנייה כ‪ -‬הינון גוייי‬
‫ן דקכי(ו הת קחת‪5‬‬
‫קדיכ‪ 6‬ועה(ו כקינו‪6‬‬
‫כהיגון תרין חי(קין כתס‬

‫קד'‪":‬‬

‫"נ‬

‫ד‪5‬וקייונ"‬

‫דו הזהר‬

‫נגון ים סיףהי'‪.‬ו סופא דכל דיג'ן שהיא כפירת מיכות‪,; .‬ח‪ ,‬אחת רסד ואחת ד'ן 'ם'ן ושמאל‪ .‬ואחח מנריע באמצע שהיא מדת‬
‫ה‪-‬רמים ;ל‪ ,‬היינו ר;נר כפ'רות ונק‪-‬אין נם כן בשם ען‪ -‬אצבעיק ה' של דכדים ור' של ‪,‬כויית ‪,‬כ‬
‫‪ ,‬הישון רנים מרמז שהיד‬
‫ים'ן 'ש בה התכל‪14‬ת של 'ך שמאל‪ .‬היינו שהחמש גגורות נכללות בהחמ'נה הסרים וכ"ן פי' כד' שתוגל להיות התכללות חסד'ם בנבורות‬
‫ונבורות גחסריפ‪:‬‬

‫ישון‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬

‫קודש‬

‫כה‬

‫‪55‬‬

‫[סג] וסו‪ 6‬גסיר (יס‬
‫‪,‬ס‬
‫וי‬
‫י(‬
‫(י‬
‫עי‬
‫קייס ‪ ,(1‬ע‬
‫"‬‫"'‬
‫יחג" ‪56‬טריך ‪(6‬ין"'ג'ן ך'‪3‬ססתס‬
‫‪"3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬ותק‪-‬‬
‫'ן וי‪:‬תכון (קיי‬
‫"‬
‫) וסיס‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ס‬
‫‪3‬יריס(ים‬
‫"תיכ‬
‫(כ‬
‫תג(ן‪.‬ד‪7‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫יג‬
‫יס‬
‫קךום י‪6‬תר (‪ .1‬כ( סכתיכ (חו‬
‫ם'תי‪3‬ירוס(יס‬
‫חס'וע סגם‪6‬ר ‪'53‬ון וס‪:‬ותרע‪ (6‬כירוס(יס ך‪ 3:‬יו"ן‬
‫[ס]'"' ‪:‬טיר(‪.::‬ח‬
‫ך‪6‬תנ‪1‬ר ‪("3‬ין תרין ‪7‬רנין‬
‫ק"ס‬
‫מ‪ '1‬ו'זדס‪ :'3 -‬ע('ס ‪:‬ת'כסגם"ר כג'ון‬

‫[טכ] והוא מן מטרי הביית ההוא‪.‬שיא הכנימו‬
‫שנקבא‪-‬שלא נצרך‪ .‬אלה הם שימארי ויכתבולחיי עו‪4‬ם‪.‬‬
‫במק‪.‬ם‬
‫מניין‪ .‬שכתוכ") והיה הנשאר בציון והנותר בירושיים‬
‫קדוש יאמי לו‪ .‬כל רגתוכ לחיים בירושלים‪ .‬כך נשמע‬
‫ממהמי‪4‬שנתוב הנשא‪ -‬בציין והניתר בירושלים‪ .‬שכל מי‬
‫ש"י כיאזי נבנם בשתי א‪4‬ה המדרגות [ס‪ ]:‬ואם ניטר‬
‫ב‪-‬ית הזה כראיי ינזהרבי‪ .‬ע‪4‬יי כתיב הנשאר בציוןיהביתר‬
‫ביריש?ים‪ .‬אלה ישארו בזמן ההוא‪ ,‬ועמהם עתיד הקב"ה‬
‫יכבור‬
‫לחרש העזלם ולשמח עמהם‪ .‬עלזמן ההוא כתוביה‬
‫ה' לעילם ישמח ה' במעשיי כ) רבי חייא אמר ימינך‬
‫‪ .‬זעלכן ימינך ה' הרעץ אויכ‪,‬‬
‫ה' נאדרי בנח‪ .‬זו התיה‬
‫שאין לך דבר בעולם שישבי כחם של העמיםעובדי ע"ז‪.‬‬
‫מלבד בזמן שישראל עומקים בתורה‪ .‬שכל זמן שישראל‬
‫עומקים בתזרה נתחזק בהינתהימין‪ .‬ונשבר כהם וגבורהם‬
‫של העמים עיבריע"ז‪, .‬לפיכך נקראת ההורהעזז‬
‫‪ .‬כמש"כ‬
‫ה' עוז לעטי יתן‪. .‬בזמן שישראל אין עוסקים בתורה‬
‫בחינההשמ נתגבר‪ .‬ונתהזק כחם שלהעמים עובדי ע"ז‪.‬‬
‫"יישר"ל ומזיים עליהם נ‪1-1‬ת שאין יכילים‬
‫ומושלים על‬
‫לעמרבהן‪.‬‬
‫ו גלו ישראל זנתפזיובין העמים‪ .‬זש"כ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ו‬
‫נ) על מה אברה הארץ ונו'‪ ,‬ויאמר ה' על עזבם א;‬
‫הורתי‪ ,‬שהיי כל זמן שישראל עמיים בתויה נשבי כהם‬
‫וגבזיהם שי העמים עובדי ע"ז‪ .‬זש'כ ימינך ה' תרע'ן‬
‫אויב‪ .‬אמר ר' אלעזרודאי כך הוא‪ .‬שב‪4‬זמן שקילם של‬
‫מדרשוק‬
‫ישךאל נשמע בבתי כ‬
‫‪.‬נסויאזםה לואב‪.‬בתאיז הידים יריובעיש'ו‪..‬כ!מזי‬
‫ה‬
‫שלמדני הקל קוליעקב‬
‫נתבאר‪:‬‬
‫‪)7‬דנ‪2‬רדנ‪ 2‬גאונך תהרםקמיד‪ .‬א"ר אבא בשם רבייסא‬

‫ד‪6‬תי [סד] ד‪'6‬סו מ‪7‬וות‪ 6‬דכ( ע(תין‬
‫אמר ‪6‬ויכ ‪6‬יה ‪6‬סינ ‪6‬מ(ק ס((‪6 .‬חר ‪6‬ויכ‪67 .‬‬
‫ססו‪ 6‬חתג‪ 6‬ר‪3‬רכ‪ 6‬ע( ח‪5‬ר‪6‬י ככעת‪7 6‬ההיסיכ ('ס‬
‫ס(טגות‪ 6‬ע( יסר‪ (6‬מסי‪7 3‬יסי‪'5‬גון ההימ ס(טג'ס ח(ח‬
‫דדכר ק‪"3‬ס טורי עלח‪ 6‬דסוו חניגין ע("סו ‪ 6(1‬תיח‪6‬‬
‫כ( ‪6‬יגון רכר‪3‬ין ‪7‬חתגן ע(‬
‫כד(‪ 6‬כ(מוךוי‪.‬‬
‫" פ*‪ .1‬כד "ת'סיכ (סו‬
‫ל‬
‫‪6‬‬
‫עחין‬
‫י‬
‫ך‬
‫כ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה(‬
‫"‬
‫ת‬‫וס(טנוה‪ 6‬ע( יכר"( כ(סו כעחן ‪7‬יסי‪.:‬ן ריכ‪':‬‬

‫הבא [סד] שרוא שמחה כל העולמות‪:‬‬

‫‪.7,‬יןתי‪.‬יז‪,‬י"‪),.‬ג?ןע‪:%‬החה‪%"":‬שש‬
‫וס‪.:‬תי‬

‫כדק"‬

‫ס'נ"ורי ‪3‬כח "'ריית‪ ,‬וע"דיחיגך ס' ת‪-‬ען ‪6‬ויכ‪.‬‬
‫‪7‬גית ח(ס ך" ‪7‬ית‪ 4:‬חי(יסון ךעתין טו‪73‬י ע*‪.1‬‬
‫י"‬
‫(ך‬
‫צס‬
‫כ'‬
‫ד‬
‫( ניק‪:‬סק‪.‬ן כ"וךיית‪ 6‬דכ( ותן ‪7‬יסר‪(6‬‬
‫ו"‬
‫‪3‬ר‬
‫עת"‬
‫וותעסכקס‬
‫חת‪5‬תוקרף"ת‪,‬ו"קכי‬
‫ין‬
‫"‪.‬רעי"י‪1‬ת‬
‫קפ""‬
‫ח'‬
‫(ע‬
‫‪6‬‬
‫'ד‬
‫"ו‪1‬ותכ‬
‫"ויכ'גו'י‪:‬ג'"כך (‪6‬תק‪"'-‬ת‬
‫כ'‬
‫ךעת'ן עינן‬
‫דיסר"(‬
‫ס' ע'‪( 1‬עיוייתן‪.‬‬
‫‪ ,‬יותעמקין‬
‫‪"3‬וריית"‬
‫"‪,‬ססי(יס‬
‫ת‪,‬‬
‫"שוף ונסענ‬
‫'כ"ן (ת‪.‬קם‬
‫ונ‪1‬וץ‬
‫וס(טין‬
‫ן‬
‫וע(‬

‫ד("‬

‫יסך‪(6‬‬

‫ס‪":‬ד‬
‫חתנ('"ו‬
‫ו‪6‬תכדרו כ'ג'‬
‫ג) ע( חס ‪6‬כדס ס"‪4‬ן ונו' וי‪6‬תר ס'‬
‫(‬
‫ע‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫"‬
‫"ו‪3‬ם‬
‫ו"'ע‬
‫כ‪,‬יייית‪6 ,‬תכרמי(‪,‬‬
‫כ( ד'סר"(‬
‫ת‪,‬רת'‬

‫כסו‬

‫נ‬

‫ד‪6‬‬

‫ךס" ‪1‬יוג"‬

‫יכתר‪'3‬ן‬

‫יעק‪3‬יןי‪,‬ן י;‪',‬ג‪:‬נל‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫;ס‪,‬‬
‫?ו‬
‫ךתגיג‪6‬‬
‫י‬
‫י ("ו‪ .‬סי‪7‬יס י‪7‬י עסו‪.‬‬
‫ו"‬
‫‪.,‬ן"‪'..‬‬

‫סק( קו(‬

‫"וקיחג‪.6‬‬
‫י‬
‫) ד‪2‬נרךנ‪2‬נ"וגך תסןסקחיך ‪"6‬ר חכחיס דר‪3‬ייס‪6‬‬
‫"חין קכ"ס ("ה'‪6‬‬
‫סכ‪ 6‬וסכי ‪*6‬ר סחעון‪36.‬ז‬
‫(((כ‪(1‬פיכ‪6‬יוגסון (גח‪(3‬וככיךןג‪5‬ר‪67‬ע(קסוגמר(ייכסר‪(6‬ו(כ(ו(ירוסס"('רכע (‪6‬ג‪7‬ריע‪6‬יגוויסן "ימןדסיבששדייו ווי'י‪,‬שי'מ‪.‬א‪:‬יי'"נוס‬
‫ר שהחריבוביתו‪ .‬ולהמשילם כבהחלה‪ ,‬ויהאמפו עמהם שאי‬
‫ויתכגסוןחמ(יכויס‪,‬ןכ"‬
‫דסריכו כיתיס ו(ם(ט‪6‬ס (ון‬
‫ךסח‬
‫חכ‬
‫"‪6‬תנ(י‪ 6‬סמרני'רום(יס‪ .‬עמים‪.‬ועתיד הקב"הלהפרע מהם בהתגלות סביב י‪-‬זש‪4‬ים‬
‫ויתכ‬
‫פפין‪ .‬וופין ק‪"3‬ס‬
‫קי‬
‫גי‬
‫(‪6‬תספחרגעפי‬
‫ת) ‪411‬ת‬
‫ס ‪6‬סר ינוף ס' ‪6‬ת כ‪ 5‬סעחיכ זש"כ ס) וזאת תהי' המגפה אשריג'ף ה' את כל העמים‬
‫ר יל‪63‬ו (‪ 6‬כתי‪6 6(6 3‬סר אשר צבאו על ירושלים‪ .‬אשר יצבאו לא כה‪,‬ב אלא אשר‬
‫ס‪6‬סס*רי‪5‬כ‪6‬ו ע( יתרוסס"('ס‪" .‬כ‬
‫ך תסרם קחיך‪671 .‬‬
‫‪5‬כ‪ .16‬כ‪7‬ין כת'‪ 3‬וכרכ נ"וג‬
‫צבאו‪ .‬בכן כתיב וברב גאונך תהרם קמיך‪ .‬וזה על זמן‬
‫"‬
‫ך‪6‬תי פסימ‪ 6‬כתי‪ .3‬וסירת‪ 67 6‬ס'רט‪7 .5‬עגחין (ס‪1‬וח‬
‫ביאת המשיח נכתב‪ ,‬ושירה הזאת שירה עזלם היא‪:‬‬
‫‪6‬ג‪:‬‬
‫ד‪2‬נרד‪1‬ק ‪6‬פיך נפרחו חיס כססו‪ 6‬וחג‪ 6‬וננ"כ ‪6‬ית ‪3‬יס דבנרוח אפיך נערמומים‪ .‬בזמן ההוא‪ .‬ולפיכךיש בשירר‬
‫הזאה לזמן ההוא‪ .‬ולזמן של מלך המשיח‬
‫(ססו‪ 6‬ופג‪ .6‬ו(‪1‬חג‪ 6‬ךח(כ‪ 6‬נוסימח‪.‬‬
‫ו(ופנ‪ 5‬דנונ ופנונ‪ .‬ג‪5‬כו כחו נ‪ 7‬גו‪(1‬ימ‪1( .‬זוי‪7 6‬ע(ת‪ 6‬ולומן של גוג ומניג‪ .‬נצבו כסו נד נוזלים‪ .‬לזמן של עולב‬
‫‪.‬‬

‫‪:‬נל‬

‫‪2‬די'‪,1:‬ןוע*‪,:‬ייז(נ‪:‬גיתןן סושוז‪~7‬סג‬
‫זת‪:‬נ‪4‬‬
‫טירי‬
‫מראה מקומות") י‪:‬עי ‪ '1‬ג) זף‪ .",‬ג) יומ‪'.‬‬

‫ט'‬

‫‪..‬שראי‬

‫אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל‪ .‬אמר אויב‪ .‬זה‬
‫הממונה ההוא שרו של מצרים‪ .‬בשעה שנהנה לו‬
‫הממשלה על ישראל חשב לכליהם ההה ממשלהו‪ .‬אלא‬
‫שזכר הקב"ה גבעות עולםשהיו כגיגים עליהם‪ .‬ואל תאמר‬
‫שרק זה השר בלבדו‪ .‬אלא כל אותן השרים הטמונים‬
‫על כ‪ 4‬העמים עיבדי ע"ז‪ .‬כאשר נהנה להם רש ה‬
‫ו?מ?לה על ישראל‪ .‬כבקשים כלם לכלוה את ישראל‬
‫חחהם‪ .‬וע"כאיהן ה‪4‬כים שהם תחה ממשלה אוהן השרים‪4‬‬
‫גיזרים כלם נזרות לכלות את ישראל‪ .‬אלא שיקב"ר זוכר‬
‫גב ‪ ,‬ק‬

‫‪7 )7‬ד ‪,‬ח ס) וגר‪ '.‬י"‪7‬‬
‫ןיך דקזךקך‬

‫‪,‬סגן ב' החלקיטהיינו טילה ופריעה‪":‬ג] ה‪,‬קראותצ‬
‫מעולמותיוהןעל‪.'1‬ורגו'שםן‪'.‬ם שהן יסור ומלכות‪.‬כי מילה במלטת ופריעח ביסוד‪1:‬סיןי‬
‫ת טלא הארי! בהריט ‪,1‬בעות של שפע‬

‫שא‪,‬‬

‫א‪%‬‬

‫יטרו רורד*וש‬
‫י‬

‫יי‪-64‬ו‬

‫*יייל‬

‫‪-1-‬י‪%‬‬

‫*‬

‫ן ע‪5‬ייסו‪ .‬וכד‬
‫י"ני‬
‫קסס ד‪ 6‬טר‪6‬‬
‫‪5‬קכ"ס‪"1‬מר‪ .‬תי כיכסחמ"‬
‫כח‪5‬יס ס'‪:‬‬

‫נבעות עולם וסנין עליהם‪ .‬וכאשר ראה משה כך התחיל ‪1‬‬

‫לשבח ליקכ"ה ואמר‪.‬מי כמכה באלים ה'‪ :‬ן סורי ט‪5‬ת"‬
‫‪5‬ס‪3‬ת"‬
‫בוי כמבה וכהאק)ייף‪,‬ם ה' ונו'‪ .‬א"ר שמען יש ע'ן אחד גדול בוי כטכסכ"‪5‬י‬
‫ס ס' וגו' ‪"6‬ר סתט‪,‬ן חי‪5‬גח מד רכר‪63‬‬
‫ניזנים עליונים יתרתנים‪, .‬הוא‬
‫עליון‬
‫ע‪"5‬ס תקיפ‪ .6‬כיס חתזנו ‪(2‬הין ‪,‬קת"'ן זסו‪6‬‬
‫בי‬
‫מוגב‪4‬‬

‫י‪~~"54‬ז‪1‬‬

‫בשנים עשר נבולין [‪ ]-:‬ומההזק בא‪-‬בעה צררי‬
‫העילם המובבים איהו במקזמהם‬
‫‪ ,.‬שבעים ענפים עולים ט(ת" ד‪6‬סתהר"ן כדוכתייסו‪.‬‬
‫ב‪-‬ניני ונז‪.‬נים ממני [‪ ]':‬מנזעשישי יונקים הע~פיםפביביו‪.‬‬
‫יאלה הענפים הנמצאים בהעץ כאשר מניע זסן ממש‪4‬קו‬
‫ש‪ 4‬כל ענף ;נף‪ .‬כ‪4‬ם מבקשים לכיות כל ניפו של הע'ן‪.‬‬
‫ש‪-‬יא רעיקר שלכל הענפים‪ .‬והוא המ של ע‪4‬ירם‪ .‬וישראל‬
‫נו‪,0‬‬
‫ן ‪3‬יס כד‬
‫ע‪"5‬סו‬
‫רבקי‪ :‬בו‪ .‬כאשר מניע עליהם ממשלת נופי של העץ "היד‬
‫ש‪ -‬א הלקם של ישראל‪ .‬מבק'ט ‪4‬שמ‪.‬ר איהס וליהן שלום מו‪5‬קח דיסרה(נוק"כ‪2‬י ‪5:‬סגית"(וןדסס‬
‫וו‬
‫"‬
‫נ‪6‬‬
‫‪5‬ק‬
‫י‪:‬‬
‫"(חו?‪ 3‬ךהס‬
‫ג‬‫טמ‬
‫בנ‪4‬ם‪.‬זלכך נקרבים שבעים פ‪-‬י החג ליהן שלים לשבעים ‪3‬כ(סו ‪"21‬ד ס‪3‬עיס פרי(גס‬
‫" ‪5‬נויסכ כ‪5‬ייה ‪:5‬כ‪'2‬ן‬
‫הענפים שבתוך העץ‪ .‬ולנך מי כמכה באלים ה'‪ .‬מקו‬
‫ס ?'‬
‫דכנו‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬וע"ד מי‬
‫יו"י‬
‫ייבשו מאלים אשר‬
‫המרהם‪ .,‬ענסין "י‪5‬ג"‬
‫באלים‪ .‬ב;צים‪ .‬כמש"כ")כ‬
‫שהיא עץ שהיו עיברים ‪"4‬יז צו*ה שיקקו בהוכו‬
‫הרי שעצים נקראים אילים‪ .‬סי כטכה שיעשה כמעשיך‬
‫וירהם על הכל‪ .‬מי כמכהבכי דענפים הסיבבים להע'ן‪.‬‬
‫שאע'פ שה‪.‬א המושל הוא שומר לכל‪ .‬שומר לכל השאר‪.‬‬
‫יאיני רוצק לעשזק עמהם כליה‪ .‬מי כמנה נארר בקדש‪.‬‬
‫בזה דכה העליון שנקרא קדש [סו] נארר‬
‫בקרשם‪:‬ממש‪ .‬כס?'" מ'‪5‬ח ‪2‬להסס'דתקרי קדס [סון ג"דר כקךס נונוס‪.‬‬
‫ינקרא כח ה' ניעם ה'‪ .‬והרי נהבארו‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫'‬
‫ס‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ס‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫וס‪" 6‬וקינוג"מי‪5‬י‬
‫‪)3‬ננוירצ ימינך תבלעמו ארץונ‬
‫הקב"הו'‪ .‬מסאנ"ור נשהמעעוירןר בכולא נ)נבטיין 'ת'נך תכ‪25‬תו ד"קר‬
‫ן עו'‪"6 .‬ר סמטון ת‪6‬‬
‫וראה ימימ של‬
‫ס‬
‫"‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫מתערין כ‪5‬‬
‫הארות כל הברכזת וכל השמח‪.‬ה‪ .‬בו נכ‪4‬ל השמאל‪ .‬כמו‬
‫יתיג"‬
‫שיש בארם ימין ושמאל‪ .‬והשמאל נכלל בהיכין‪ .‬והימין‬
‫ל הכל‪ .‬וכאשר נקעוררהימין גם השמאל נהע ררן‬
‫היאכיי‬
‫עמו‪ .‬שררי בי נאחז ונכלל‪ .‬ובוא וראה בשעה שנ שא‬
‫הארם את ירו גתפלה‪,‬וטכוון באצבעוהיו למעלה‪ .‬כמש"כ‬
‫והיה‬
‫ן‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ר‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫ך‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫‬‫י‬
‫תסס‬
‫לק כאשר ירים משה ירו ינבר ישראל‪ .‬שהרי בהיכין‬
‫יכ‪-‬ק‪ 5‬רס‪3 6‬ימיג‪6‬‬
‫ה דכל‪ .‬וכחוב וישא אהרן אה ירו‪ .‬כהוב חמר [‪:‬חן‬
‫אז דבנה לעורר ב‪-‬כהק למעלה‪ .‬אבל רקב"ה אינוכן‪.‬‬
‫בשעה שמשא הימין למעלה וי להם להתחתנים‪ .‬שהרי‬
‫כל עורה וכל הברכות מסהלקות מהם‪.‬מניין‪ .‬ננהוב נטית‬
‫ימינך הבלעסי ארץ‪ .‬מהו נטיה ימינך‪ .‬כתרגזמו‪ ,‬ארימת‬
‫ימינך‪ .‬מיד הבלעמו ארץ‪ .‬וכאשר רימין נמצא נם השמאל 'תיגך ת'ד ת‪53‬עיו‪ 1‬הרן‪ .‬וכך‬
‫"סתכמ‬
‫נמצא עמו‪ .‬ואזאיןהדינים שולמים בעלם‪ .‬מפני סה‪ .‬לפי מכתכח‪2‬נויס וכדין‬
‫"‬
‫הנ(‬
‫ין‬
‫" ס(טין ריגין ינוינ" נו‪6‬י סמכ‬
‫שהימין נמצא עמו‪ .‬ואם הימין נמהלק אז‬
‫(‬
‫"‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ט‬
‫ג‬
‫"‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ו"סת'‪:‬ג‪'6‬‬
‫ר‪,‬‬
‫השמאלונמ)ובכזרן‪'.‬הןיכךין"‬
‫ואו רינים נהעיררים בעולם‪ .‬והרין שזרה בכל‪.‬‬
‫יצחק אמר נטית ימינר הבלעמו ארץ הרי העיר‬
‫‪(2:‬ת"‬
‫‪3‬כ("‬
‫החכרים‪ .‬שכאשר הוציא הקב"ה לסצרים מהים מהוך הים‪.‬‬
‫אמר לארץ אמוף איהם בהוכך‪ .‬ולא בקשה עד שהושיט‬
‫הקב"ה ימעו כננרה והשביע אותה‪ .‬אז כלעה הארץ אותם‪.‬ן‬
‫וש"ב גמיה ימינך תבלעמי ארץ‪ .‬א"ר אלעזר נטית‬
‫להפרידה מןיד השמאליה‪ .‬ואז נעשה בהם הריןימ‪:‬ינךן‬
‫נחת נויו ןי‬
‫‪ :‬ו‪4‬חמית בעת"‪ .‬נס ש‪'":‬נ נחיה נ‪:7‬י‪ 7‬ננ ן‬
‫‪:‬לתנ‪:.‬ין ו‪,‬ו' נ‪,‬ן ונתינ‬

‫קך‬

‫‪:2‬סין ס(רךן‬

‫מא‪21‬‬

‫פ‬

‫!דכ‪:::‬ד‬

‫ן‬

‫מראה סקומות‪.‬ן ‪:‬יי'"‬

‫נ) דף‪.,:‬‬

‫""‬

‫""‬

‫ג) דף ~ט ו) ת‪:‬יס ט'ו‬

‫זיו הזהר‬

‫ד‬
‫)‬
‫די‬

‫כמסדך‬

‫כ‪-‬ורייי‬
‫ז ט‪9‬ירת ת*ארת*י*ג"י'ב נב‪1‬לי אלגסון המסתעפים מ‪ ,‬י‪.‬ג ציר‪61‬י הוי'ה ב'ה‪ .‬היינו ע' *ריטו*ל א‪1‬טוח חעולם‬
‫!נקיא קודש יהוא כהו‬
‫‪,‬סו] חיי‪:‬ו ספירח‬
‫י אכא ש‪,‬ק א ‪,‬ועמ ‪-‬ה"נועיי יזר הכח והנועם 'וצא טן העדן ונ**ן‬
‫ש‬

‫‪:‬סג‬

‫‪1.1‬‬

‫בשלח‬

‫לשון הוהר‬

‫י יתינך‪ .‬ד‪ 6‬נדו(*ס‬
‫כחסדך ‪ ,‬ד‪ 6‬זכתיכ כ‬
‫נכור'ס‪ (6 .‬גוס קדסך ד‪ 6‬דכת‪.‬כ‬
‫דכתיכ וזרו‪2‬ך‬
‫דת‬
‫"ור סגיך כי ר‪'5‬‬
‫ד‪6‬‬
‫ו‬
‫"ם ד‪5 6‬דיזק [סט] וכ(סו תסתכמי‬

‫נס(ת כ‪2‬זך‪.‬‬

‫כקר‪:6‬‬

‫"*ר‬

‫‪14 )6‬ז ג‪3‬ס(ו "(ופי‬
‫כססו‪6‬‬
‫"ר‬
‫תכ‬
‫ית‬
‫ג‪6‬‬
‫"ןס(‪:‬ד‬
‫דט‪5‬ריס "תכי‬
‫ס"‬
‫גו‬
‫זי‬
‫ר עיוין זנכ‬
‫י(‬
‫חכ‬
‫מי(‪ 6‬דם"ר עת'ן תג(ן‪ .‬דכתי‬
‫" ‪6‬ז גכס(‪ 1‬ה(וסי‬
‫"דוס ונו' וכתיכ ס‪-‬עו עתיס ירנזון ונו'‪ .‬כגין דכ(סו סוו‬
‫דחגריס‪.‬ו"מידן כיונריס‬
‫ד(?ין‬
‫"מיזן‬
‫דחגריס (ם‪.6‬‬
‫‪2‬ק‬
‫ית‬
‫ת‬
‫"ס‪ 6‬וע"ד‬
‫יכססו‪6‬כסו(חג"כ(סו כ‪62‬ן‬
‫ת‪1‬‬
‫""‬
‫י‪2‬‬
‫כ(סו‪3‬והגכרו‪.‬‬
‫ינ‬
‫ג"([ז ‪:‬ן‪2‬ז(עסף‬
‫ז‬
‫'כי(ו‬
‫חסווטגתסין‬
‫נ) ןעם!ל ע('?ס "'מתס וסחד ‪6‬י‪-‬ת? ‪6‬יתס תכצי‬
‫‪6‬דוס ונו'‬

‫ן קורש‬
‫ישו‬

‫סחעון ת‪ 6‬מזי‬

‫דמ‪5‬ריס סו? ס(יע ‪ (2‬כ(‬

‫ם‬

‫כםי‪6‬‬

‫בחטדך‪ .‬והו שכהוב כיימינך‪ .‬ן גרוי"ה‪ .‬נהלה בעזך‪.‬‬
‫‪1‬הושנתיב וורועך‪ .‬ן נבור"ה‪ .‬אל טה קרשך‪ .‬זהו שכהוב‬
‫ואור פניך כי רציתם‪ .‬זה צדי"ק [סט] וכלן נרמזין‬
‫בכתוב‪:‬‬
‫‪ )6‬או נבהל‪ 1‬אל‪1‬פי ארום ונו'‪ .‬א'ר שמעון בוא וראה‬
‫בזמן ההוא ממשלק מצרים היתה שזלמת על כל‬
‫שאר העמים‪ .‬כיון שנשבר הכח של מצרים נשבר נם‬
‫הכח של שאר העמים‪ .‬מניין‬
‫‪ .‬שכהוב א‪1‬‬
‫ארם‬
‫ם‬
‫בתיב שמעו עמי‬
‫י"ם היו‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ו‬
‫נבהשלכ‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ר‬
‫י‬
‫לפי‬
‫נא‪-‬ז‪.‬ם בעבירה מציים‪1 .‬נקשרים במברים לעזור לרם‪.‬‬
‫זבזמן ההוא בקשז כלם לעז ר למצ‪-‬ים להתגבר‪ .‬ועיכ‬
‫כיי‬
‫ן ששמעו הנב‪:‬רית שעשה הקכ"ה במצרים‪ .‬רפו ירידם‬
‫ולא יכלו לעמר‪ .‬ונזרעזעו כלם ונשברו מממשיקם‪:‬‬

‫א‪.‬פי‬

‫יגי‪:‬‬

‫‪ )3‬ר;‪2‬ל עליהם אימתה ופחר‪ .‬אימהה‪ .‬אימה צריך‬
‫(ית (ך"ת"ו‬
‫י הי‪-‬תס‪.‬‬
‫לומר‪ .‬מרו איסהה‪ .‬שהרי אין לך אוה או‬
‫(יס מ"‬
‫דס"‬
‫‪"(2‬ין‬
‫ת(ס מד‪ 6‬כ‪6‬ו‪-‬י‪.‬ת‪ ,‬ד(‪ 6‬חית כס רזין‬
‫י חיחת? היבה אחת בהורה שאין בה סורוק עליונים‪ .‬טהי אימהה‪.‬‬
‫"‬
‫ת‬
‫‪*6‬ר מיוצון כ(וחר דהי(ו דנכיגתח [ט]‬
‫א"ר שמעון כלוכר איסת השכינה [‪:‬ן‪:‬‬
‫רנבני‪14‬כמך ית‪2:‬טו כסר גה(תך ונו' ""ר כיי‪'2‬ן ת‪:‬יק‪'.‬ו הביאמויתנעמו בדר נרלהך וגו'‪ .‬א"רשמעין תביאמו‬
‫ותנעמו‪ .‬הביאם ‪,‬תטעם צריך לזמר‪ .‬מהו‬
‫ותעעחו תכי"ס וקס‪2‬ס מכ‪2‬י גיס ייהי‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫אמר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ר‬
‫רש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ך‬
‫כ‬
‫תכ'‪6‬יוו "(‪6‬‬
‫מיור ‪ (2‬היגין‬
‫האררון‬
‫"‪:‬ק כת‪-‬ה? שכל ירושאע‪4‬‬
‫רי‬
‫דד‬
‫דרסי‪-‬ח ק‬
‫"‬
‫כו‬
‫דס‬
‫דנזר יסומ‪ 2‬רוק" דקיכ‬
‫‪ ".‬זנתגלה ברם רהגלוה רושם הקרוש של שם‬
‫‪,‬ת יה"ו וקלין ‪6‬תקדז‪:‬יח""‬
‫י"‬
‫דקכ"ס [ע"ן"(ו‬
‫‪6‬קנ‪6‬גח‪.‬י"דן כיסגגיכ‬
‫ין‬
‫ו דקב"ה [יקן אלה נאהזים בו באוה וא"‪ .1‬ואלה ראוים‬
‫כתס רכה‪.‬כ נ) וט"ךכלס נדיקי‬
‫(טי‪-‬ת‬
‫ם ללילם לי‪-‬ש אה הארץ‪ ,‬כמ שנהזב נ) ‪1‬עמך כלם צריקים לע ‪4‬ם‬
‫כיס ר‪:‬י‪ ,-‬ק‪-‬יב‪ ,‬יירשו ארץ‪ .‬שכל‬
‫‪6‬‬
‫יירמו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫ןע"רכל‬
‫ונקגיה בו רושם הקרוש‪.‬‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ך‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫מדויי‬
‫"כ למולם יי‪:-‬ו יוט מר אותו מפנם נקיאשנצ‬
‫ק‪ .‬ובשביל זה לע‪,‬לם יירשו‬
‫י‪.‬‬
‫ל‪:‬‬
‫וגעיר ליס ‪5‬סרי לויק‪.‬ו‪,‬פ‪:‬כ‬
‫ו‪"2‬ד הכי‪6‬תו ו‪"6‬ו יתרס קבי‪,‬יוו ל‪?,‬ון ארץ‪ .‬ולכך כה‪.‬ב תכיאמו ב א"‪ 1‬יהרה‪ .‬תביאמו לאלה‬
‫"רן‬
‫‪:‬‬
‫_‬
‫‬‫י‬
‫כ‬
‫ס שנאהזים באק וא"‪ .1‬והטעמו‪ .‬כמש"כ נצר ממעי מעשה‬
‫פ ו"*‪ .1‬ותט‪-2‬ו כן"‪ 6‬גגר ח‪2:‬י‬
‫רהתירן‬
‫י ירה‪2‬א‪ .-‬לאלה שנאהזים באה וא"‪ .1‬ועל אזהו רדור‬
‫'ךי (סתפהר‪"( .‬ינון דהחידן ‪,3‬ת ו‪",‬ו ו(קי‪.:‬ן יר‬
‫י הת ז‪:‬ירה ר"חרון מ‪.‬מב הדבר‪.‬ואין לך תיבה בתירה‬
‫י א‪,‬ת קננה‬
‫ככ‪6‬תורר"ייית‪.6‬קת‪:‬ךד(יחת(ס כוס(יתרז(יךן מ‪'?"((2‬ןכ"וורקי‪:‬י‪.‬ת"""‬
‫א‬
‫ן קדיכין‪ .‬וכהס בהורה‪ .‬שאין בה םורזה עלי‪,‬נים ומעמים קרושים‪ .‬אשרי‬
‫חלקם של המבינים בהם‪:‬‬
‫מולוייין רירפין כסו‪:‬‬

‫ר‪.‬עיא מו?ימנא‬
‫סטל? ס'‪ .‬פקור‬
‫ממרן‬
‫יל(י‬
‫יכ‬
‫י‬
‫‪ ,‬דל‬
‫‪,‬‬
‫רכי ליתר‪:‬‬
‫ק‬
‫ט‬
‫(‬
‫מקר‪":‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫ק‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ל‬
‫(כתדת"ח"‬
‫יזכון (מכתך ס‪(2‬תכ‪:‬סל'ג"דהנטייך‬
‫ס‬
‫ו(ג("ס כגויס‬
‫ככ(יויו" (‪-‬ס((‪.‬הו‪:(:‬ייסכ('קכ"‪-‬‬
‫"‪6‬‬
‫כ?‬
‫קדד‬
‫‪6‬קרי עכודס ג(ות"‬
‫ס‬
‫הגטייך (י‪:‬גי‪('(5‬תי"‬
‫י‬
‫כ‬
‫וססו("יס ככ(תכקג‬
‫כססירו‬
‫‪:‬ן‬
‫יי‬
‫ונ‬
‫ת"דס כי‬
‫ג(‬
‫סכ‬
‫(ק‬
‫י"כיון"תקג"‬
‫"‬
‫הת‬
‫"ד‪ :‬כגיכחתי"?'ד(קת‬
‫כית סזוק‬
‫יס‬
‫(קכי(‬
‫כגיסת"‬
‫ו?‪6‬י‬
‫כקגיוחו"ג"קדכית סיזקדם דד((עעיי((‪ "6‬דק"יס ד‪( 6‬תת"ד"‬

‫ריעה‬

‫רנאטן‬

‫ישבתך פעלה ה'‪ .‬רמז על המצוה לבניה כקדש‬
‫ן למ‪:‬ה כדמי‪.‬ן ביה רמקרש שלמעלה‪ .‬כטש"כ‬
‫מכון לשבהך פעלת ה'‪ .‬ננצרך לבנית ביהט"ק לממה‪.‬‬
‫ולההכלל בתוכו ב~ל יום לעביד לו להקב"ה‪ .‬שהרי הפלה‬
‫נקראה עבורה הלב‪ .‬ואוהובית הכנסת צריך לבנ‪.‬ה אהו‬
‫ינרול‪ .‬ולהקנו בכלהקינים‪ .‬שהריביה הכנפת שלממה‬
‫בייפ‬
‫ע‪.‬מר ננר ביהכ"נ שלמעלה‪ .‬בית דמקרש שלמכה עומד‬
‫כרמיין ביה המקרש שלמעלה‪ .‬וע‪.‬מרים זה ננר זה‪. .‬בית‬
‫הכקרש הזה כל הקוניו וכל עבודהו וכל הכלים שלו‬
‫‪(:‬סו ‪6‬ינון כניוג‪ 6‬ד(ע'(ח מככג‪ 6‬דק‪ 6‬ו ט‪:‬ס ורמ‪:‬משים כלם דםכרמיון שלמעלה‪ .‬המשכן שעשה מ‪:‬ה‬
‫כ(ה סוס‬
‫כי תקדכ‪ 6‬דכגס במרבר הכל היה כרמיון שיכעיר‪ .‬בית המקרש ‪:‬בנה‬
‫""ממד(טי("‬
‫ע(הס‬
‫דס‬
‫תת‬
‫כ(‬
‫ם‬
‫כ'נווגנ‬
‫ככ( שלמה המלך הדא בית מנוההכרמיון ביהמ"ק העל‪-‬ן‪ .‬בכל‬
‫כר"מ(כ‪ 6‬סי‪ 6‬כ‬
‫"‬
‫‪8‬יגוז תקיג'ן (חסוי כתקוג‪ 6‬ד(עי(כ‬
‫אזהן תקנים להיות כההק‪.‬ן שלמעלה ביה מנ‪.‬הה ונה‪4‬ה‪.‬‬
‫גי‬
‫‪6‬נויכ‬
‫ו‬
‫'סכי כי כגיכת‪5" 6‬טריר ככ( הקוגי כסי‬
‫"חסנת"‬
‫גירי‬
‫יי‬
‫מ"(‪.‬י?י‬
‫;ס‪.‬‬
‫ג"‬
‫ס‬
‫וי‬
‫'‪:‬‬
‫‪"(:‬ס (תסי' כית ג(ית‪6( ,‬תקג( תקעיס כג‪'5‬ת‪6‬כגג‬
‫ד‪6‬וקתוס וסס‪ 6,‬כ' מקדכח ד('סוי כיס מ(וגות דכתיכ‬
‫בו מו‬
‫ג‪,‬ו סקוש ?ו'‪1‬‬

‫מכון‬

‫'‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫נ‬
‫"‬
‫ר‬
‫ו‬
‫"‬
‫י‬

‫טראה טקוכרת ‪)6‬יו‬

‫;'‪,‬נ‪.‬‬

‫וכוין‬

‫טט נ) דף גע ג) 'כע" ס'‬

‫ס‪.‬יו יה‪.5‬ך‬
‫וכיין‬

‫זיךיקזךיך‬

‫כטן ‪:‬כרש ור רכסיק לרמז ‪,‬אנשפע כחות מן מדת החסר לישראל‪ .‬ומן מדת ה‪,‬בורה למצרים‪ ,‬והכל ע'י יסוד צרייק ;ט] רורש א‪.‬מתה‬
‫נטתי הינוח אימת ה"א‪ ,‬וסתט אות ה' רמו על השכי*ה הקרושה‪ :‬ןט‪,‬ן ע'י מצות פריעה נאחז האדם ונקשר באות וא"ו הרוטז על‬
‫רהפארה ועל היסוד‪:‬‬

‫חית‬

‫‪8‬‬

‫‪68‬‬

‫בשלח‬

‫לשון קודש‬

‫‪ )6‬וכוין פהיהן ליה‪ .‬יהיינו כדמהן שלמעלה‪ ,‬וע"ז כתוב‬
‫נ) טשניח מן הח‪%‬וגות מציץ מן החרכים‪ ,‬ואפשר תאמר‬
‫שנם בשדה ט‪.‬ב ליהכלל‪ ,‬כדי שרזח התפלה יעלה יש*‬
‫לשמים‪ .‬לאכן שהיי אנו צריכים לביה‪ .‬שיהי' נמצא בית‬
‫יע‪4‬יון למרור‬
‫למטה ‪-‬רמיין ביה ‪-‬ע‪4‬ין‪ .‬לרמשיך‬
‫כ‪-‬‬
‫יו‬
‫ד‬‫הה‪-‬ה‪.‬ן‪ .‬ועיד ש‪-‬הפיה וקרוח ההיא ‪1‬ט‬
‫ה לעלוה ולצאת‬
‫מת‪.‬ך מק ם צר בדרך יש* נגד יריש‪4‬ים‪ .‬וע"ז כהוב מן‬
‫המצר ק‪-‬אקייה‪ .‬שנצ‪-‬ך מקום דהיק יצר יש‪4‬ח מהוכו‬
‫רוח ההפלד‪ .‬שלא יטך ‪4‬ימי‪ 1‬ילשמאל‪ .‬ובשד אי אפשר‬
‫‪.‬ל השופר‬‫לש‪4‬ח אה הקיל באיכן זה‪ .‬והרי ברכיון ק‬
‫נדח‪ -‬להוץ בדרך ישר מהיך סק‪.‬ם ‪-1‬ז‪-.-‬י‪4‬ך ‪.‬בוקע‬
‫רךעים‪ .‬ועילה במעיה לע‪.‬רר רצזן יררמים "ך;‪4‬ד‪ .‬ואם‬
‫השא‪ 4‬היי כת‪.‬ב ויצא יצהק לשיה בשדד‪ .‬י‪ ,‬נן יצחק‬
‫שענין אחרדיה בו מה שלא היה בכל דעו‪4‬ב ;יד שזה‬
‫הכה‪.‬ב אינו בא יהשמיעני כפשיטו‪ .‬כי ודאי בע‪ --‬אחר‬
‫הי' מ‪-‬פ"ל ךן‪ ]:‬וזה נקבא‪ .-‬ע"כ ר'?‬
‫נ) ף‪2‬ניא א"ר אבא אשרי חיקם של אוהם דזיכים לומר‬
‫שירה הזאה בע‪.‬לם דז‪ .-‬שדם יזכי‬
‫‪4‬ה‬
‫בעיים הבא‪ .‬ושירה הזאת נבנית בעשרים ושהים‪4‬ואכו‪-‬קיות‬
‫קדיש ה ההק‪.‬קת‪ .‬ובעשרה מאמרית‪ .‬ודכ‪ 4‬נ‬
‫‪.‬רשם בשם‬
‫הקידש‪ .‬זהכל הזא שלמזת שם הקודש‪ .‬ונתבאר דדכרים‪:‬‬

‫‪ )7‬ערדי יל"‬
‫ך זשנ‪2‬א נז‪-2‬תי ענין אחד ששמעתי‬
‫מהכנ רה הקד שה ששמע משמז‬
‫‪,‬טל רבי אלי?זר‪ .‬יום אחד בא ‪4‬כניז נוי הכם יאל‪ .‬זקן‬
‫זקן‪ .‬נ‪4‬ש ‪2.‬יל ק "ני רוצה להנ‪.‬ע לנניך‪ .‬אהת‪ .‬אהם‬
‫אימ‪-‬ים שיבנק לכם בית מקרש ארר‪ .‬ודרי לא היה‬
‫ליבנ ה איא שהי פעמים‪ .‬ביק ראשן יבי‬
‫‪.‬ה שני‪ .‬אבל‬
‫ביה ש‪4‬ישי לא נסצא בהורה‪ .‬יסה שהיהל לבנית כבר‬
‫י‬
‫נבנה‪ ,‬יךע‪.‬ים ‪4‬א נמצא בהורה יותר‪ .‬שהרי שני בה‬
‫ישרא‪ 4‬קירא להם דכקוב‪ .‬שכהזב ס) נדז‪ 4‬ידיה כבור‬
‫הבית דזד האהרןכן הראשון וע‪.‬ד אהם אימרים שאתם‬
‫קי‪.‬כים למלך דעלין ייהר מכל ‪:‬ארהעמים‪ .‬סי שנתקרב‬
‫למ‪4‬ך יוא ישכח ה?יר ב‪4‬י צער בלי פיר ובלי דוהק‪.‬‬
‫והרי אתם בצעבר‪ 4‬בדיהק וב‪:‬ין תכיד יוקר ככ‪ 4‬באי‬
‫הע‪ .:4‬יאנהט יק‪-‬ב אלינו צער ידוהקוינון כלל‪ .‬אנחנו‬
‫קרוב‪.‬ן ‪4‬מלךה;ייון‪ .‬יאהם רח‪.‬קים ממנו‪ .‬וע"כ יש לכם‬
‫צער יד חק אבל ץגיה מה יטאץ כך לניי ועיד או;ם בל‬
‫תאכ‪ 4‬נביה וכרפ‬
‫נההנ‪.‬כרי שהיע ברשים‪ ,‬ורטף שלכם‬
‫יהיה בבריאוה‪ .‬וא איכלים כל מה שאבי רוצים‪ .‬ואנהנו‬
‫רזקים בנח ובבריאוה‪ .‬וכ‪ 4‬אכרים שלנו בקיומם‪ .‬ואהם‬
‫שאיגנםאוכלים הכל הננםחישים בכחליה רעוה ובשבירת‬
‫דיב‪ ,‬יותר מכל שאר העמים‪ .‬ואהם העם ששונא לכם‬
‫י כלים שלא אשמע‬
‫איה‪.‬כם בכי‪ .‬זקן זקן‪ .‬אל תעןל‬
‫‪4‬ך ולא אקב‪ 4‬טמך‪ .‬נשא עיגיו רבי א‪4‬יעזר ודציץ בו‬
‫ועשאו נל של עצמות‪ .‬כיון שנח רונזו דרזיר ראש‪ .‬ובכה‬
‫ואמר‪ .‬ה' אדונט מה אדיר שטך בכל הארץ‪ .‬כמה ה‪.‬א‬
‫חזק כח השם רקדוש‪ .‬נביר בכל הארץ‪ .‬וכמה חבובים‬
‫הם דברי התורה‪ .‬שאין לך דבר קטן שלא תמצאנו‬
‫בההורה‪ .‬זאין דבר קטן כובא בתורה אשר לא יצא מפי‬
‫הקב"ה‪ ,‬דברים יאלה ששאל רשע ההוא אני שאלתי‬
‫אוהם ‪-‬ם אדד ‪4‬אליהו‪ .‬ואסר שהרי בהישיבה שברקיע‬

‫‪4‬‬

‫ן הזהו‬
‫ישו‬

‫‪ )6‬וכוין פתימן (יס כגוונ‪ 6‬ד(עי‪ .63‬וט'ד כת'כ‬
‫נ) תסנימ מן סמ(וגות ת‪5‬ין תן סמרכיס‪ .‬ו‪6‬י תית‪6‬‬
‫‪6‬פי(ו נמק"‪ .‬נגין דרומ‪( 6‬סוי ס(יק‪.‬‬
‫(‪6‬ו סכי‪ .‬ןס‪6 6‬גן ‪5‬ריכין גית‪6( .‬כתכחח נית‬
‫(תת‪ 6‬כנווג‪ 6‬דנית ע(‪6‬ס‪( .‬נחת‪ 6‬דיור‪ 6‬ע(‪6‬ס (ד'ור‪6‬‬
‫תת"ס‪ .‬ותו דסס‪(5 61‬ות‪ 6‬וססו‪ 6‬רומ‪56 6‬עריך (ס(ק‪ 6‬ו(גסק‪6‬‬
‫תגו ט‪6‬קו נמורמ תיסר (קכ( יריכ(ס וט"ד כתיכ יון‬
‫כגויס‬
‫סת‪5‬ר קר‪6‬קי יס‪ .‬דמ(עריך ‪6‬תר דהיק נע‪6‬קו‬
‫ר"(‪'6‬כי(‬
‫ד‪6‬‬
‫ב(‬
‫(ק‬
‫ססו‪ 6‬רומ‪ .6‬ד(‪ 6‬יססי (יתיג‪ 6‬ו(סנ!‪ .6(6‬ונמ‬
‫ק(‪( 6‬סדר‪ 6‬ליס סכי‪ .‬וס‪ 6‬כגיוג‪ 6‬ד‪ 6‬ק(‪ 6‬דס‪,‬סר‬
‫‪6‬תדח'‪( 6‬נר נ‪6‬ורמ תיסר תגי ‪6‬תר ןמיק !‪6‬וי( וכקע‬
‫רקיעין וס(יק ‪3‬ס(יקו (מת‪2‬ר‪6‬‬
‫‪,‬קי‬
‫(‬
‫י‬
‫ע‬
‫(‬
‫"‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫תית‪ 60 6‬כתינ וי(‪ 6‬י(חק (‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫"י י‪:‬קק‬
‫‪.‬‬
‫ס‪6‬ג‬
‫דת(ס ‪6‬מר‪ 6‬סוס ניס תס ד(מ סוס ‪3‬כ( ע(ק‪ .6‬ותו דסהי‬
‫ר סוס‬
‫קר‪6( 6‬ו (סכי ‪6‬ותס‪6‬ק דוד‪6‬י כסרס "מ‬
‫ת‪[ '(5‬ענ]‬
‫הוקיתג‪ .6‬ט‪-‬כ ר'ת‬
‫נ) תניא ‪"6‬ר‬
‫רת‪ 636,‬וכח‪ :‬מו(קס‪,‬ן ד‪'6‬נין ןזכ‪6‬ן (יויתר‬
‫סי ד‪ 6‬כס‪6‬י ע(יוה ד‪6‬יגון זכ‪6‬ן (ת'יור לס‬
‫‪3‬ע(ת‪ 6‬ד‪6‬תי‪ .‬וסירת‪ 6‬ד‪6 6‬ת‪3‬גי ‪3‬עסרין ותרין הת'ין‬
‫קריבין ג(יסן ו‪3‬עמר ‪5‬ווירן וכל‪5 6‬תרכיס כסח‪6‬‬
‫קדי‪ 6:‬וכ(מ ס‪'3‬תות‪ 6‬דסת‪ 6‬קדיס‪ .6‬וס‪6 6‬תטרג‪ 6‬ת'(י‬
‫מ(ס הד‪6‬‬
‫‪ )7‬ן;ך א"ך אבא‬
‫ס‬
‫מכיגיג‪ 6‬קדים‪ 6‬דכנועדכמתכטתגי"‬
‫דר‪3‬י ‪6‬ליעור יות‪ 6‬מד ‪6‬ת‪( 6‬קטיס נוי מכיס וח‪-‬ל‬
‫סתכ'"‬
‫ן‬
‫ס‪ 63‬ת(ת ‪3‬עי‪.‬ן ‪3‬עיג‪( 6‬יקכע תגך מך דה‬
‫‪6‬נולין דיה‪3‬גי (כ‪3 1‬י ויקךכח ‪6‬מר‪1 6‬ס‪ 6( 6‬סוו‬
‫(ת‪3‬גי ‪(6‬ה הך'ן זמג'ן כית רהכון !‪'3‬ת סגי‬
‫‪'3‬ת כ('כי גח הבכק ‪'63‬רייתה וו!ס דסוס ('ס (ת‪3‬גי כ‪3‬ר‬
‫ההכג‪,‬‬
‫(ן ‪(1‬טי(ם ('ס כיס יהיר דסח תרי ‪3‬תי‬
‫יסרה קרמ (ו; קר‪ 6‬דכתי‪ 3‬ס) גךיל יסיס ככיך‬

‫‪6‬יכי"‬

‫‪111‬ששך‪)11‬נ‪;313;:‬תנ‪,‬נ‪:11‬‬

‫מראה טקוסות ה) ‪,7‬י‪5‬גי' טסיי‬

‫נמררו‬
‫ג נ) ד‪ 4‬כ‬

‫ו‬
‫סוהיק‪6‬תין ‪(3‬ט(קר‪ 6‬ו‪3‬דחק‪ 6‬ו‪3‬יגיג‪ 6‬תדיר ית'ר תג( כני‬
‫ט(‬
‫‪6‬תקרי‪( 3‬ן (טר‪6‬‬
‫וק‪;:‬‬
‫ויג‪,‬ג‪ 6‬כ(( רגן‬
‫י"‬
‫ודהק‬
‫גערחן‬
‫ד(ה'ז‪6‬ית (ן ותון"קון (‪6‬‬

‫‪1‬מהג"סהנג~ה‪:‬ס‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬ת‪6 6‬גן וכ('גן כ(‬
‫דנ‬
‫(סוי‬
‫והגן‬
‫תקיפין ‪3‬מי(מ וכ‪3‬ריהית‪ 6‬וכ(כייסיןדי(ן ‪3‬קיותייסו ו‪6‬תון‬
‫ד(ה ‪6‬כ('ן מ(כין כ(סו גמרטין ‪'3‬סין וגתכירו‬
‫יתיך יוכ( כחר עתין ו‪6‬ת'ן ע‪-‬ין דסג' (כין‬
‫סכה (‪6‬‬
‫ה(ס‪:‬ין ככ‪1‬ה‬
‫(י תידי ד(‪6 6‬כתטיגך‬
‫'‬
‫ו(ה ‪6‬ק‪ (3‬תגךסנ"זקיף עיגויתירת‬
‫" ‪(6‬יטור וממנח ‪'3‬ס‬
‫ו‪6‬תעכיד ת(ח דנרתי כיון דגח רוגזי‪6 :‬ס‪7‬ר ריכיס ו‪3‬כס‬
‫ו‪6‬קר‪ .‬ס' מדוג‪:‬ו תס ‪6‬דיר כמה ‪3‬כ( ס‪6‬רן כיוס‬
‫דסת‪6‬‬
‫תקיפ‪3 6‬כ( ‪6‬רע‪ 6‬וכיזס‬
‫ת~ף‬

‫מי("‬

‫ייס‪6‬‬

‫הכיש‬

‫‪63‬ור"ת‪'(1 6‬ת ת(ס זעיר‪6‬ד"תי‪ 6‬כ‪6‬וריית‪6‬דל‪ 6‬גפקתתפייויס‬
‫דקנ"ס‪ .‬י!(‪'(6 1,‬ז דם‪ (,6‬ססו‪ 6‬רכט ‪6‬ג‪ 6‬ס‪'6‬לג‪6‬‬
‫יות‪ 6‬מד ‪5‬ח(יסו‪ .‬ו‪5‬נור ‪7‬ס‪ 6‬כתתיכת‪7 6‬רקיע‪6‬‬

‫ד) פ‪:‬חס רג ס) חנ‪ .‬ג'‬

‫זץ הזהר‬

‫שט שדה הנקדא מקל תפוחין קדושין משם סח~כן דוחות הצדיקיםו‬

‫‪6‬תסדרו‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬
‫"תסדרו קיויס דק‪"3‬ס וסכי‬

‫‪:‬‬

‫ס‪61‬‬

‫"ו*ס‪,‬‬
‫ת"(('זק‪-‬‬
‫יתכ‬
‫‪,‬י‬
‫יס‬
‫‪5‬י‬
‫(ין‬
‫סתי רק'‪'2‬ן‬

‫ד‪:‬ו ‪:‬פקז‬

‫‪("-:.‬‬

‫)(יק‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫ו‬
‫ו‪"::‬‬
‫" קד‬
‫סס'"(זג;ע"ת‪"':‬ת‪ ,‬ותי‪:‬ע‪.5‬יז‪:‬‬
‫‪":‬‬
‫סר‬
‫'?‬
‫כ‬
‫וח‬
‫" כנג‬
‫ן‬
‫קק‬
‫;ךןד‪.‬וכ‬
‫ו'ג" כ‪.‬ו‪:‬יז (סכתך סע‪5‬ק ס'‪.‬‬
‫דפע(ת‬
‫ת‪2‬‬
‫"ג‬
‫ו‬
‫יוכון ‪5‬ס‪:‬תך פע(ק‬
‫"‬
‫ו‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫‪6‬גת‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫"‬
‫ר‬
‫תקדם ס'‪"(1‬כוגג‪1‬ידיך ד‪ 6‬כית סג' וקיויייסו "‪.1‬וגוק‪,‬‬
‫ו"כ‪:‬ם (ע ק‪":‬ס‬

‫ן‬
‫"‬
‫נ‪2‬כד‪:‬כ‪'~:‬ןכגדס‪.,:‬ן‬
‫[ק‪:::‬‬
‫"‬
‫מ‬
‫~‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫ך‬
‫התקייס‬
‫יד‬
‫"קך"‬

‫‪1‬מ(‪.‬ו?‬
‫ס‬
‫"‬
‫יתק‪'.‬ס וע"ד‬
‫‬‫ו‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫"‪ ":‬כ' ד?" (‪.‬ק (י? ‪(.‬‬
‫('‬
‫‪3‬‬
‫"כ‪.‬ותיי‬
‫סוס‬

‫ס'‬

‫ד"‬

‫כד"‬
‫ית‬
‫עי‬
‫יכ‪: ?:‬‬

‫דכך נם‬

‫עת(ו‬

‫" ח;‪,‬ס‬
‫וס‬
‫סר‬
‫נ‬
‫‪;:,1‬רכין "‪.:.‬‬
‫ן (ת‪ '::‬ק"יו"סו? כיס דעזך" ‪2,‬ד כען‬
‫קדיו‪,‬ס דק‪":‬סו("(‪ 6‬סו? קיז‪.‬ו"‬
‫תג‬
‫‪',‬‬
‫ד‪:‬‬
‫כ‬
‫" כת'‪ :‬כ'ג? יך‪.‬ם‪:‬יס ס'‪6 .‬יסו ‪6‬כ‬
‫י!" ו(זת‪":‬‬
‫‪65‬‬
‫מער‬
‫י‬
‫כ((‬
‫"כ‪.‬ס וכג'ג"‬
‫ת‬
‫‪ .::‬דכ"כ‪ .‬ד(י‬
‫ד"‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫"‪:‬ן תמ‪":‬ן‬
‫"כיתכ‪' ":':‬מית (ון ק‪ ?":‬ק'‪:1‬ו"‪.‬ו(ע‪5.‬ק‬
‫כית ר"ס‪,‬ןו(‬
‫ו‬

‫לשיןקירש‬

‫ל ‪"9‬‬

‫נסדרז לפני הקב"ה‪ .‬וכך הוא‪.‬‬
‫י‬
‫שכאשרלאכייצםאזהקירשוישא‬
‫ים‬
‫ממציים בקש הקב*ה לעשותם באיץ כמ‬
‫שלמעיה‪ .‬ובקש לבנ‪.‬ת להם בית קדיש‪ .‬ולהורידו מתיך‬
‫רקיע השמים‪.‬ילנטיע את ישראל נפן קרושכרמיון הצ‪4.‬ה‬
‫שלמע"ה‪ .‬וה‪ .‬שבתובתביאמו ותטעמו בהר נחלחך‪ .‬באיזה‬
‫מק‪.‬ם‪ .‬במבון לשבתך פעלת ה'‪ .‬במכון ההוא שפעלת‬
‫אתהה'‪ .‬ולא אחר‪ .‬מכזן לשבתך פעלת הלוה ביתראשון‪.‬‬
‫מקרש ה' כזנגויריך‪.‬‬
‫ז‪.‬זק בית שצי‪ .‬ושניהם אומנתו של‬
‫הקב"ה הם‪ .‬ובשקיג‪4 .‬פ‪,‬יו במדבר מתו‪ .‬והכנים הקב'ה‬
‫י אנשים‪ .‬ולפיכך לא‬
‫לבעיהם‬
‫‪ .‬ובשאל‪-‬מץה‪ .‬הויקהב‪.‬ת נבבק על יד‬
‫נתקיים‬
‫שזה הוא מעשה אנשים‬
‫יודע‬
‫שה'‬
‫לא יתקיים‪ .‬וע"כ אטר‬
‫לא יבנה בית שוא עמ‪4‬י‬
‫אם‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪ .‬שהיי לא יהיהלו קיום‪ .‬בימי עזרא נרם ההמן‬
‫ביניזב‪.‬‬
‫ד עתה‬
‫ונצטרכו הם לבמת הבית‪ .‬ולא היה בו קיום‪.‬יע‬
‫בנין הראשן של הקב"ה לא היה עור בעילם‪ .‬ולעקיר‬
‫לבוא כתיב בונה ירושלים ה'‪ .‬הוא ולא אחר‪.‬ולבנין הזה‬
‫אנהנו מחכים ולא לבב‪.‬ן בן ארם‪' .‬טאין בו קי‪.‬ם כ"ל‪.‬‬
‫בית רא'טין ובית שבייוייר א‪.‬קם הקכ"ה ביחדמ"מ;"ה‪.‬‬
‫בית ראשןיהיה בהמת‪.4‬וב‪.‬ת ש‪,‬ייה‪.‬הבהקנלית‪.‬וזה הב‪.‬ת‬
‫ש‪.‬ק‪-‬א בי‬
‫שםת שני יהיה בקת‪:‬לות שיתיאה לכל ה;י"ם‬

‫כית ר"סקי‬
‫כקך" כ‪.‬ת‬
‫'כית ם‪:‬י‬
‫‪"'5‬ע!"ק‬
‫"‬
‫'‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫ק‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫"‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪::‬‬
‫(?‬
‫"י ו‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫י כ ‪::‬י (‪.‬ו?‪.‬י‬
‫וק‬
‫ית‬
‫ד‪",‬‬
‫ריקקז‬
‫רת‬
‫גי‬
‫"‬
‫כ‪ 5:‬איםניתו הקב"ה‪ .‬שקיא שמחה‬
‫ם‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫ק דק‪ ?":‬ן"'?' מדו?‬
‫שלמה ורצין האבוקי‪.‬ם‬
‫בהםת‪4‬‬
‫יתעלה למ;לק‬
‫?‪:‬‬
‫של הנל‪ .‬והביק רא‪12‬ן שיק‪.‬ה‬
‫"‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ו‬
‫חמת(‬
‫‪3‬ית יקס'ן‬
‫ן(קכ"‬
‫י‬
‫נבי הבית ההזא הננלה‪ .‬זבל העלם יראה ענני כב‪.‬ד‬
‫קעי(ית"‬
‫דקק‪ (:‬וכ(דכ"תכ‪'"':‬חי‪,‬ון ע‪('::‬עיי(ק"‬
‫נכוי‬
‫דסקרן ‪(2‬‬
‫‪.?:‬‬
‫ע(יז"'‪::‬ו חי‪:‬ון ע‪ ,'::‬ש‪.‬ם‪.‬בבו ממע" על גבי הביח הננלה‪ .‬ובתיך א‪.‬תן הע‪,‬נים‬
‫"ג‪':‬‬
‫ן ס?ו" דקת‪ .".(.‬דס(יק עד ריס יקי יהיה בית הראשין במלאנה נעלמק‪ .‬שיתעלה כב‪.‬רו ער‬
‫יסוי כית ר"סי‬
‫"‬
‫ר‬
‫'‬
‫!‬
‫י‬
‫ט‬
‫"‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ס‪ :,‬שטי מרום‪ .‬ולבנין הזה אנחני מחב‪.‬ם‪ .‬וער עתה היה‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ן‬
‫"‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫ן‬
‫ע‬
‫כ‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫ו‬
‫סכנ‬
‫"‬
‫(‬
‫"‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫"ו‪6‬‬
‫ינ‬
‫ז(‬
‫ע‬
‫דירוס(ס‬
‫עודבעילם‪ .‬ונם העיר ירושלים לא תקי' ל" של‬
‫'‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫(‬
‫מב;י‬
‫ת"ם אדם‪ .‬שהריכתיב") ואני אהי' לה נאום ה'א‬
‫ך‪3‬ר גס ך?‪ ,‬כתיק‪-3‬ת"‬
‫"‬
‫(‪0‬‬
‫) ‪:61‬י ‪?6‬י' (‬
‫יח‬
‫מת אש‬
‫‪,‬ייזזוו‬
‫" ג‪'6‬ס סכ'יתמת‬
‫ת‪':‬ה‬
‫סכיכ ונו'‬
‫ד"'?ו סניבונו'‪ .‬ואם להעיר נכתב כך‪ .‬כל שבן להבית שהיא‬
‫כתיכ סכי‪ .‬כל סכן‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ה‬
‫"‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ק‬
‫(‬
‫של‬
‫?‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫'‬
‫דיור‪ 6‬ד‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫י להיות בהחלה‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫ן‬
‫ובנין‬
‫ראי‬
‫סוי "קקזי (י!?וי‬
‫י‬
‫גך כפקו 'כי"‪3‬וע‪,‬כמך‪".‬ו‪5‬יי‬
‫" כאשר יצאו ישראל ממצרים‪ .‬וגסתיק עד למוף הימים‬
‫‪:‬ין‬
‫נו‬
‫רו‬
‫ס ‪61‬סת(ק עד (סוףכי‬
‫כסירקג‪ 6‬כתר"ס‪:‬‬
‫בנאולה האהרונה‪:‬‬
‫ע‪"5‬ס יתיר מכ( שאלה שניה‪ .‬שאנחנו קרובים למלך העלייןיותי מכל‬
‫ן קונין‬
‫ד"‪:‬‬
‫"י‬
‫תג‬
‫ר‬
‫שאלתאס‬
‫‪,‬שארהעמים‪ .‬ודאי כך הוא שישראל עשה א‪.‬הם‬
‫(ת(כס‬
‫ג"עתין‬
‫"‪61‬ויסר"‪ 5‬עכד (ון‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ט‬
‫דכ‪5‬‬
‫ק‪"3‬ס‬
‫וטגי ‪'6‬גון יסר"( כין הקב"ה שיהיו הלב של כל העולם‪ .‬וכך הם ישיאל בין‬
‫ע(ת"‬
‫"‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫שאר העמים כהלבבין האברים‪ ,‬כמו שהאברימאיןיכז"ים‬
‫כ(ח ‪ .‬סכי ע‪.‬וין לההקיים בעולם אפילו רנע אחר בלי לב‪ .‬כך העמים‬
‫(‪,‬יויקס פת‪6 6‬פי‪4‬‬
‫כ"‬
‫(ר‬
‫יס‬
‫כ(סו (‪ 6‬יכ(ין (נזיקרסנע"‬
‫"‬
‫( ‪61‬וף סכי כלם אין יכזלים להתקיים בעולם בלי ישראל‪ .‬ואף כך‬
‫ירוס(ס כנו ס‪6‬ר ‪6‬רע"ןכמ(טכ"(ככ‪"(6‬‬
‫כנו סייסין וע( ד‪ 6‬ירושלים בין שאר הארצות כהלב בתוך האברים‪ .‬ולכך‬
‫כ(כ‪ 6‬נו סייפין ויכר"‪ 5‬היא באסצע העולם כמו הלבבין האברים‪ .‬וישראל‬
‫"‪.‬סי כ"‪.‬וגעית‪6‬‬
‫מתנהנים תוך שאר העמים כדמיון הלבבין האברים‪ .‬הלב‬
‫נזת‪?:‬נן נו ס‪6‬רדכ‪(1‬עיתיןע(יו"‬
‫נו מייפין‪.‬‬
‫" הוא רך והלש‬
‫‪ .‬והוא הקיום של כל האברים‪ .‬הם אין‬
‫חיטו רכיך ומ(ס‪61 .‬יס‪1‬כנווג" ד(‪":‬ןכ( סייפין‪(.‬כ‬
‫‪ 6‬יודעיםמן צע‪ 4‬וינון כלל אלא הלב‪ .‬שבו הוא קיום דחיוק‬
‫וינוג‪ 6‬כ‪ 55‬ק‪.‬ונז"‬
‫דכיס קיית‬
‫ידעין‬
‫"‬
‫(‬
‫"ריכ כסו כ(( ובו היא הבינה‪ .‬שאר האברים אין בהם התקיבות כלל‪.‬‬
‫כק‬
‫(ת‬
‫וכיס סנוזכ‪2(5‬תרג"ו‪ .‬ס"ר סייסין "‬
‫עין ‪:‬וד'‪ .‬כ( סהר שהרי אין בהם קיום החיותואין מבינים כלום‪ .‬כל שאר‬
‫וס‪'( 6‬ת ג?ו‬
‫"‬
‫(ן‬
‫י‬
‫האבריםאין קרוביםלהמלך‪ .‬שהיא החכמה והע‪:‬כל השורה‬
‫"‪,.‬ד‬
‫"‬
‫(‬
‫ס"ם'ן (‪ 6‬קר'כין (קנ'‬
‫ו‪6‬‬
‫יכ‬
‫ו(‬
‫ז‬
‫'סו מכתת‪6‬‬
‫כתומ‪6‬‬
‫(כ‪ .6‬ס‪6‬ר סייפין רמיקיו‬
‫ןסוכלנ‬
‫גזוגתי"? דמר‪'1‬‬
‫(‪6‬‬
‫" בהמיח‪ .‬אלא הלב‪ .‬שאר האברים רהוקים ממנו ואין‬
‫‪ .‬יודעיםממני כלל‪ .‬כך ישראל קריבים להמלך רקדוש‪.‬‬
‫'דעין תגיס כ((‪ .‬כך ינר"( קריכין‬
‫ושאר העמים רחזקים ממנו‪:‬‬
‫וס"ר ענזין רחיקין תגיס‪(.‬נז(כ" קדיס"‬
‫שאלרזאת(ית"י‪ .‬דיסר"( ו‪ 6‬רכ‪5‬ין נכ(‪1‬ת וערפות שאלה שלישית‪ .‬שישראל אין אוכלים נבלות ומרפ‪.‬ת‬
‫ומיאום ולכלוך של שקצים ורמשים כשאר‬
‫ו(כ(וכ‪ 6‬דסקג'ס ורנזסים כ‪":‬ר‬
‫ד‪6‬יסו רכיך ומ(ס‪ .‬העמים‪ .‬ודאי כך הוא‪ .‬שהרי הלב שהוא רך וחלש‪ .‬והוא‬
‫ענזין‪ .‬סכי וטגופ"‬
‫‪1‬ד"י‪ .‬דס‪6‬‬
‫כס'( (נז‪,‬וגיס המלך והקיים של כל שאר האברים‪ .‬אינו לוקח למזזנז‬
‫"‪.‬‬
‫כ‬
‫(‬
‫ן‬
‫י‬
‫סו" ןכ( ס"ר סייס‬
‫‪61 .‬יס‪ 1‬אלא הברור והזך של בל הדם‪ .‬ומזונו נקי וברור‪ .‬והוא‬
‫ו‪6‬ת‪(5‬‬
‫וו‬
‫‪6‬כ"כריר‬
‫"קי‬
‫קיות" ןכ( וע‪ .6‬ועווגיס(ג‬

‫" "‬

‫עי‬

‫"י‬

‫נו"‬

‫"("‬

‫"("‬

‫‪51‬מות"‬
‫מראה מקומות ט אה'*‬

‫"כז‬
‫וכרירר‬

‫‪66‬‬

‫לשון קודש‬

‫בשלח‬

‫יך יח"ש מדכ‪ .4‬ושאר פסולת הוא מניח ‪4‬כל שאר‬
‫האב‪-‬ים‪ .‬ישאר ד"ביי‪ 2‬איןמשניחים זמדקדקיםבזך‪ .‬אלא‬
‫כל הפמילה והרע של‬
‫ש"*רכי הם יוקחים‪ .‬והם חזקים כראוי‬
‫להם‪ .‬יע"כ בנף‬
‫דאברים נמצאים נגעים שאק אי‬
‫מפחק ננע צרעז‪ .‬ובהלב אין מכ‪ 4‬זה כ‪14‬ם‪ .‬א‪4‬א הוא‬
‫נקי זבו‪ 41‬מנלם‪ .‬אין בי מום כל‪ .4‬כך הקב"ה לקח לו‬
‫את יש‪-‬אל‪ .‬שהוא נקי וברזרואין בו מום‪ .‬ועל זה כתוב‬
‫") כלך יפה רעיתי ומום אין בך‪ .‬בא ר'יומי נשקידיו‬
‫י‪:‬‬
‫ואמי‪ .‬אלמלא לא באהי אלא לשמיע דבר זה דיל‬

‫; משה אק ישראל מים כוף ויצאי אל‬
‫נ)ךיכ‪:‬‬
‫שיר‪ .‬א"ר שמעין בשעה ההיא שהיו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫‬‫כ‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ע‪.‬מדים ע‪ 4‬דים‪ .‬והיו אימרים שירה‪ .‬נגלה הקכ"ה ע‪4‬יהם‬
‫ינ‪4‬‬
‫וצבאיז‪ .‬כדי שיכירו אק מלכם שעשה להם‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ר‬
‫מ‬
‫כ" א"ה הנמים יהנבירוה‪ .‬וכל אחד ואחד ידע והמהכל‬
‫במה ש‪4‬א ידעו והסקכלו‬
‫נביאי העולם‪ .‬שאם הר‪1‬ה‬
‫יומר ש‪4‬א ידעו ולא השיגו‬
‫שא‪-‬חכמה העליינה‪ .‬מן השירה‬
‫דזאק מיבן שכלם בחבמה הסהכלווידעי הדברים ואסרו‪.‬‬
‫שאם לא כן איך אמרו כלם דברים אהדים שלא נמו אלה‬
‫מאלה‪ .‬ומה שאמר זה אמר זה‪ .‬ולא הקדים כל אהד‬
‫דכזר זה‬
‫זה‪ .‬אלא כלם אמרו במשקל אהד‪ .‬ורוח‬
‫דעבו‬
‫פי כל אחד ואחד‪ .‬והדברים נאמיי מכלם‬‫הק'דש הינלי‬
‫ב‬
‫כאילו יצאו מפי אהד‪ .‬אלא ודאי כ‪4‬ם בחכמה העלינה‬
‫הכהכ‪ ,4‬וידעודברי העליונים‪ .‬ורוח הקידש הוכיע בפי כל‬
‫אהר ואחד‪ .‬ואפילו העיברים שבמעי אמם היו אומרים‬
‫שירה כלם ביחד‪ .‬והיז רואים כלם מה שלא ראך יחזקאל‬
‫הנביא‪ .‬ועל זה היו כלם מס‪:‬בלים כאילי ראועיןבעין‪.‬‬
‫יכאשר נמ*‪ 1‬השירההיו כ‪4‬ם מהענניםבנפשוהם‪ .‬והשהוקש‬
‫לראוה ולהמתכל עוד‪ .‬ולא היו רוצים לנסוע משם מיוב‬
‫דהשהוקקי‪ .:‬כ‪:‬עה ההיא אמר משה להקב"ה‪.‬בניך מבידל‬
‫‪.‬ע כןהים‪ .‬מה‬
‫ההשהיקק ה להסתכל בך אין רוצים לנפו‬
‫עשה הקב"ה‪ .‬הסתיר כבידו משםיהרהיק לח‪'.‬ןלהמדבר‪.‬‬
‫ושם נהנלק ולא נהגלה‪ .‬אמר להם כשה לישרא כמה‬
‫פעסים לנסזע משם ולא נסעי‪ .‬עד שאהז‬
‫בהםי משה‬
‫והראה להם זיו כבודו של הקב"ה במרבר‪ .‬אז מגידל‬
‫השה‪.‬קקות ורצון יהמהכ‪ 4‬דסיע משך אוהם‪ .‬זש"כ ויסע‬
‫משה אה ישראל מים כוף ‪.‬יצאו אל מדבר שיר‪ .‬מהו‬
‫מדבר שור‪ .‬מדבר שהיו מכקשים ל‪-‬סהכל זיז כבודו‬
‫שיהמ‪4‬ךהקדוש‪.‬וע"כ נק*א מדברשי‪.-‬על ב‬
‫שם‬
‫יההמתנלות‬
‫אשר שם‪ .‬וילכו ש‪4‬שת ימים‬
‫במדבר ו‪4‬א מצאו מים‪,‬אין‬
‫מים א"א הירה‪ .‬שנאמי נ) היי כ‪ 4‬צמא‬
‫י למים‪ ,‬א"י‬
‫יימא ובי מי נהן להס ההורה כאן‪ ,‬זהרילכ‬
‫ער אוהו הזמן‬
‫עיד לא נהנך להם דה‪.‬רה‪ .‬א"ר אלעזר הם יצאו ‪4‬מדבר‬
‫להסהכ‪ .4‬זהקב"ה לקחזי‬
‫ו כבידו משםו‪4‬אמצאיהי‪, .‬למדנו‬
‫שהקב"ה הורה נקיא‪ .‬ואין מים אלא תורץ‪ .‬ואין הורה‬
‫אלא הקדוש בריך דוא‪:‬‬
‫לשתיה מים ככרה ונו'‬
‫י) רינ‪2‬אך‬
‫מיההשמועליאןי‬
‫‪4‬ש‬
‫ככ‬
‫א"ר‬
‫ידלכו ישראל במדבר ננלה‬
‫להם רשוה אחר של שא‪ 4‬דעמים‪ .‬זההשזימ בכדבר‬
‫שאין זך‬
‫אי‬
‫בי‬
‫יפגעו בו שם‪.‬ייו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫י יותז הזיו של [טג"‬
‫‪.‬איע‪:‬ר‬
‫מיהה‬
‫מ‪4‬כם‪ .‬דט"כ‬
‫איי‪4‬א יכל ‪4‬שהות מים ממ‪-‬ה‪.‬‬
‫מפני מה‪ .‬כי מרים הם‪ .‬לא נמהק‪.‬נפש‪.‬ה‬
‫ם כבראשונה‪.‬‬
‫ילא‬
‫‪:3‬ראה מק‪1‬מ‪1‬ת סיד ‪ '7‬ג) דף ג ג) '‪:‬ל יס ד) דף כ‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫ן הוהר‬
‫ישו‬

‫רכיך ומלס תכ(‪ .6‬זם‪6‬ר ססו(ת ‪6‬כמ (כ(‬
‫ן (‪ 6‬תסנימין כס‪6(6 '6‬‬
‫סכ'(יסין וכ( ס‪6‬ך סייסי‬
‫ו‬
‫פ‬
‫י‬
‫ק‬
‫ת‬
‫כ‬
‫כיוס‬
‫כסו(ח ו‪3‬יס דכ(‪ 6‬נס('ן‪ .‬ו"ינון‬
‫ד‪6‬תחזי לו;‪ .‬וע"ד ‪3‬כ( ס‪6‬ר ס"סין הית "כעכיעין כ‪6‬ת ‪6‬ו‬
‫ספקת סג'רו דנרטת ‪( 63((1‬חו קג( סני כ(וס ‪ 6(6‬ה'ס‪1‬‬
‫‪:‬ק' יכך'רח ‪-‬כו(‪( 6‬ית כיס‬
‫כל( כך קכ"ס נסי(ליס‬
‫גיסרחג ןחיס' נהי ו‪3‬רירו‬
‫"‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ג‬
‫ד‬
‫חו‪ 6-‬ע( דה כתי‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫‪6‬‬
‫'‬
‫ר‬
‫"‬
‫ק‬
‫'‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ן‬
‫'‬
‫) כ(ך 'פס רטיתי וטוס ‪6‬‬
‫ך‬
‫כ‬
‫י‪,‬ם‬
‫'‪'. 6‬דוי‬
‫ו"חך "'(‬
‫‪6 6( 1‬ת';ח‬
‫"(ח (‪-‬סתע ד די'‬

‫(!(ת"‬

‫ע ‪.‬וםס ‪6‬ת 'סר‪ (6‬חיס סוף ויגחו ‪6‬ל‬
‫כ) ךיכמ‬
‫ד?וו הייתיו‬
‫סור ‪"6‬ר סיועוו ‪3‬ססיח‬
‫'‬
‫" קכ"ס עלייסו‬
‫כ(‪ ("-‬טל יוו‪ 6‬ו‪:‬יוהיוי'‬
‫ת'‬
‫ע(‬
‫סג‬
‫‪6‬ת‬
‫כ‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪.‬ן‬
‫ו רקיכוי וה'(וי כנ'ן דינד!ון (נו(כיס‪,‬ן דעכד (‬
‫כ( ה'נון נסין ונ‪3‬ורהן וכ( מד והד ידע ו‪6‬סהכ(‬
‫י עליו‪6‬‬
‫מ? ד(י"דעייןדעו‪6(1‬י‪6‬סת‪6‬כד(כויקוכ‪6‬ר ‪:‬כי"‬
‫קדןהי ת‪.‬יו"‬
‫ד(‬
‫"‬
‫נ‬
‫עכ‬
‫'ח‬
‫"תקתי דכ(סו נ‬
‫עו"‬
‫יד(‬
‫זו‪%‬וט‬
‫(‪1‬‬
‫כס‬
‫ח‪6‬‬
‫רית"‬
‫סי‪,‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫(‬‫‪,‬ין‬
‫קי‪4‬‬
‫ותו(כת'‬
‫ד‬
‫יטות‪66‬לש‬
‫ור‬
‫ן ‪61‬‬
‫ך"‬

‫ג‪,‬יק‬
‫זו‪.::‬י‪11‬‬

‫‪-‬ד‪3‬ך‬

‫סטי"(ת‬

‫(‪?(-‬‬
‫כ(סו כסקו(‪ 6‬מד‪6‬‬
‫ור‪,‬ק‪6‬‬
‫(כ‬
‫דקד‪2‬ח כסי‪6-‬חד‬
‫"‪ 5‬מד והד וח(ין קתיורו יוכ(סו‬
‫הן‬
‫וד כ(סו‬
‫גה'(' נפק'ן‬
‫פ(‪,‬ס‬
‫"יס כ(‬
‫קסתכ(ו וידעו‪.‬וכ‬
‫‪6‬יח‪ 6‬כהכטת‬
‫"‪ 1‬ע("'‪ .1‬ורו‬
‫כס‬
‫ו'‬
‫י(‬
‫יק‬
‫הכד'יתקוחד‪ .‬ו‪6‬ס'(‪6 1‬יגון דכיועי הדיק‬
‫‪,‬י‬
‫וס‬
‫דןכ" סוו היירי‬
‫וסיו חיוקן כ(סו יו? י(‪ 6‬מיוח 'הוקק(‬
‫כ(?'‬
‫דו‬
‫גהס‬
‫‪::‬י"‪ :‬וע( כך‬
‫כעינח‬
‫"ו כ(?ו חסתכ(י כ‪('6‬והיו"ן‬
‫'כד סייחו ח(ין סוו כ(סו נזתכסנו‪6‬ן כ‪:‬פבייס‬
‫עוינ‬
‫" ות‪6‬כין‬
‫(ייי‪6(. '-‬סתג(ה‬
‫סוו כע‪6‬ן‬
‫'ותיון יוסנ'‪6‬ות‬
‫(ה‬
‫וט‬
‫ק'היגקק עססי‪ 6‬ס‬
‫"‪ 6‬הקך ‪-‬כס(ג‬
‫(טק(‪"":‬ס ‪3‬ג‪,‬ך ‪-‬סנ'‪.6‬ת‬
‫‪3‬ך (‪ 6‬כע‪6‬ן (נט(ק ‪-‬ן י‪-‬ח תס‬
‫(ס‬
‫דיכק"ק‪"3‬‬
‫ע‬
‫כה‬
‫קי‬
‫‪6‬סתכ(" ‪6‬סת'ס יקרי‪( :‬כר כ‪--‬כרח‬
‫ן נוס? ('‪-:‬ח( ג‪?-‬‬
‫התנ(' ו(‪6 6‬תנ(י הנוי ל‪,‬‬
‫ז‪-‬נין (‪:‬ט(‪ 6‬חתטן ו(‪ 6‬נט(ו עד דההיד ‪- ':3‬כ‪:‬‬
‫‪61‬ה‪.‬ו' (ין‬
‫דקכ"ס כיודכרה‪ .‬כדין טסג'הית‬
‫תיהוכתק זיי י‬
‫רה‬
‫ק(‬
‫"סתכ(ח הגטי((ון נומס סס"ד ויסע‬
‫ת‪6‬‬
‫ור‬
‫פכ‬
‫ניכס ורי‬
‫"(כרחנודיססווסיכףע‪6‬ןוינ‪(6‬ו‪6‬סת‪6‬כ((‪6‬יודככיר?סור יו"י‬
‫מדכך כור חד‬
‫'קר‪6‬‬
‫זי‬
‫דק(כ‪ 6‬קד'ס‪ 6‬ופ"ד ‪6‬קר' חדכר ס'ר‬
‫יתען ‪.‬‬
‫סכ(ות"‬
‫וי(כ' כ(כת ינזיס כנזד‪3‬ר ‪ 6(1‬נוג‪6 16‬תסית‬
‫‪6‬ין תיס‬
‫ה(ק תווס‪ .‬סג‪6‬יור נ) סו' כ( ‪5‬נו‪( 6‬כו (תיס‪"6 .‬ר‬
‫ן י?כ (סו ‪'6‬רייתה סכ‪6‬‬
‫"קס וכ' ח"‬
‫פד כען‬
‫(‬
‫קו (חדכר‪6‬‬
‫"התתכי(?ח'כתו(וקן‪"3‬סקנוטר'י(ית"זיו הי"קרר‪6‬חד(יע(זירס הינוןונסס"‬
‫(הס‬
‫לותיוןו(‪6%‬סכמוסו‪.‬‬
‫וה'(יכגן ךקכ"ס תורס‪6‬קרי והין יויס ‪(6‬חתירס ‪61‬ין תורס‬
‫‪(6‬ח‬
‫כריך סוח‬
‫ד)ךי‪:‬ב~שך‪"6‬לרורתס ‪6(1‬קו'עדכך(כו" דס(ווכתות יו'ס חחרס ונו'‪.‬‬
‫י‬
‫ע‪"3‬סו רכיתח המרסיחופדונןחד עיו'‪3 '(16 1‬חד‪3‬ר‪6 6‬תנ‪5‬‬
‫דס('ט ‪3‬טד‪3‬ר‪[ 6‬ענ]‬
‫ו‪6‬ערעו כיס ת‪ 1-‬מנזו יסר‪,‬ל ססו"סוס ססו‪ 6‬זיו‪' 6‬קר‪6‬‬
‫‪7‬ת(כיס‪.‬ן סס"דויכ"ו חרת? ‪(1‬ד‪(6‬‬
‫"יכ(ו (סתות חיס חחרס‪.‬‬
‫תמ' טעת‪ 6‬כי תריס סס‪6 6( .‬ת‪3‬סס נכסייסו כקדתיט‪.6‬‬

‫ד"‬

‫"(‪,‬‬

‫‪.‬ת‪-‬ן‬

‫זיו הזהל‬

‫"ת‬

‫י ‪,‬ה ממא'ל השולט על המדבר‬
‫יטנ‬

‫‪651‬‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬
‫י כת'כ‬
‫ו(" טוד"(‪6‬ד"תק (קטרנ" ט(יי?ו יץ"‬

‫ויג‪2‬ק"(‬
‫י‪:‬גןהן‪:,‬‬

‫‪,":‬יני‪4‬ני"‪?1‬ג‪,‬ווי‪.‬י‪7.‬‬

‫קכ"? דכתיכ כי סקדס ען ‪:‬כדס טן‬
‫חין טן‬
‫י דח !ן ?‪:‬ד? דתסומין קדיס‪.‬ן [עי]‬
‫סמד‪:‬‬
‫"‬
‫ד‬
‫ו‬
‫וכד"תנ(י זיו‬
‫דיו(כ?ון ‪(2‬יי?‪ .1‬כריןוי‪(:‬ך הל סיויס‬

‫"("‬

‫"‬
‫י ‪1‬י‪!:‬תקו ?יויס‪.‬‬
‫ר"‬
‫ייתתקו סי‪,‬יס יקמ‬
‫סגינ‪1‬רה‪:‬‬
‫‪ )6‬שם סס (‪ 1‬חק וחספט ומס נס?י ‪"6‬ר ‪:6‬ח‬
‫כד טק(‪ 1‬יכרה( כקי‪-‬ח‬
‫חזי‬
‫' ‪:‬ט‪'-‬ק ‪3‬נין דהתנ‪1‬רו ו(ק‬
‫‪6‬לתקס‪3‬ר"טס‪ ,‬ע"(‪ 1‬כקדחית‬
‫י"ות י?"‬
‫כדק"‬
‫קדיכה כ'‪1‬ן דייע' ככח‬
‫"ק וי‪,‬כ‪:‬ט היון טה(' 'כרה(‬
‫" ר(מ‬
‫ו‬
‫"תנ‬
‫"סס‬
‫ייוח‬
‫‪(1‬‬
‫ח‪ '6‬כתיכ‪.‬‬
‫יס‬
‫(כ‬
‫דחתנ(יק‬
‫כתרין חו(קין קדיכח‬
‫ח"‬
‫ג(וי‬
‫?ו‬
‫ס?‬
‫ד(סון ו"קרון הק ותכ‬
‫‪ ".‬הק‬
‫סט‬
‫ף‬
‫יר‬
‫" כד"מ ותתןרכט‬
‫(כ'הס וחק גגער‪,‬ה'ס 'נו‪:‬פט כתס דחת חי‪,‬ר חכפט (ה‪'?5‬‬
‫הת קדיכה‬
‫יעקכ [עה] ‪ 0-41‬כססו‬
‫כד""‬
‫כ חק (ים‪(6-‬‬
‫סססופ"‬
‫‪ .‬ככ‬
‫רח דרכ‬
‫‪3‬ר'‬
‫"‬
‫י‪"3‬נ)ס‬
‫‪6‬יי‪,‬ר ח(ס ע( סו‬
‫" היטרה קד'סק [!‪]1‬‬
‫י‪.‬‬
‫כס כם (‪1‬‬
‫?‪"1‬‬
‫("סהכ(ח‬
‫‪(6‬צזר הנור "'סה‬
‫כהיכ‬
‫ככ"ס נס?ו‪ .‬ה‪"(3‬יווז‪6‬ח'י ס‬
‫"זו(ס‬
‫כד‬
‫חק וח‪:‬סטכו‬
‫"‬
‫די?יכ‬
‫ט! ריח כו? נגין דנו‪5‬ר‪6‬י סוורז‬
‫ס'‬
‫"ה‪-‬רי דכ‪:‬‬
‫דיסר‪ (6‬סוו תגי'?ו וסוו כ‪-‬ס כ'‪ (6-:‬דה‪:‬דו ("גהתיי?'‬
‫‪ .‬עד ןק‪"3‬ס‬
‫(ין (סה' התר וכטח (יץ‪3‬דק (ין‪.‬‬
‫ט'‬
‫" כמיכ וי‪1‬ר?וחס‬
‫סמיס‪ .‬המר קכ"?‬
‫"טן וים‪5‬ך‬
‫די‬
‫‪63‬‬
‫ת‬
‫גחכ? רמ? ויס‬
‫‪.'23‬‬
‫כח? הכינין קייתין‬
‫נכייכו סכח‬
‫(יו‪3‬דק‬
‫ג‪'?':‬ן ךיכרח( כת'כ‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫קך'סחו‬
‫כ" כ(סו גכין ‪1‬ג'כרין‬
‫?ן‬
‫י‪3‬טיג"‪ .‬ויכדקו‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ו‬
‫סיז" 'כתחר נטז (קעיל"‬
‫ועך דיכדקו‬
‫ה(‬
‫"‬
‫ו(ג‪ "6‬הכרי ס"ו' ע‪5‬ייסו‪ .‬ת‪'3‬גדי ויורסו ס' ‪2‬ן כ‪1‬ג'?כי(ךסב‬
‫דסיס כתכ כ?גה גחכןק‬
‫סחיס‪.‬‬
‫כ(‬
‫נסי?ון דיסרה‬
‫"סס‬
‫ת"כדיק‬
‫סס‬
‫כ‬
‫דיככ‬
‫ן‬
‫ו"(ו חק ויוכס‪ :‬וכ‪ 0‬כס?י 'קי‬
‫דקטינ‪,‬ר"‬

‫התעג'ד‬

‫ת"‬

‫("‬

‫"(‬
‫ס"‬

‫"ת‬

‫ד"‬

‫ת'ת גבי?ון דיסר‪ (6‬יהות‪6 .‬ינון ‪6‬ע"י‬
‫"יגון‬
‫" כ‪"2‬ן ‪3'"5‬דק‪ .‬ז(ח ‪6‬סההכ' כנמיסון ד‪-‬נרהי‬
‫וגסיס‪1‬ן די‪ ("-:‬ד(ח ‪6‬סת"כו ‪-3‬ג‪6-‬י כ( היגין כגין‬
‫דסוו כיג'י?'‪ .‬וכ(?ו גסקו נוכרין ‪1‬גוקכין זכה‪.‬ן‬
‫‪6‬סרי סזויס ‪3‬ינייסו וטי(‬
‫הק‬
‫ורקיזכס ‪--‬‬
‫‪(6‬ח ‪6‬יף‬

‫ן‬

‫‪.‬ו‬

‫י"‬
‫ד‬
‫?ו‬
‫וס‬
‫"וכס נג‬
‫ונוכסט‬
‫‪ )3‬ןיאכץך"‬
‫ט כת‪ 2‬ה‪:‬תע (ק'( ס' ה(?'ך ה"ר 'גהק‬
‫סהס‬
‫קח חז' ‪3‬כג קקר‬
‫כ‬
‫י‬
‫ק‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו ה‪-‬ר סקם סי‪ ,‬י'(הכה‪.1‬קח‬
‫‪ 16‬ויקרח סתס "‬
‫דיכיית‬
‫'‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫[טן]וי"חר‪ .‬דכה‪ 3.‬וי"יזר הס כ‪-‬ע הכתט ‪"(1‬‬
‫דכהיכ ייקרה ח‪- 5‬כ?‬
‫ו‬
‫‪6‬יחהרט"רק"זוו(רח ק"זוסיוסת"‪1‬‬
‫"ח( ח‪ ?:‬הטר ט‪5‬ס ח( ס'‬
‫רו‬
‫"חס‬
‫רו"דכהוייכק‬
‫חהן‬
‫ן סוס‬
‫ככ( כגי נו(‪6‬כח ד‪3‬ריק סי?‪.‬‬
‫וו(("ח ‪6‬יורח"‬
‫וכ(ח כק‪"3‬ס "תתרח‬
‫([‬
‫"עה] ד) ר' יוסי ‪5‬יוי מב‪-‬ט‬
‫דכתיכ וי‪5‬טק ‪ (6‬ס' ויורסו ס' טן‪ .‬חסכה חב‪-‬ט‬
‫וי"י‪,‬ר‪' .‬חמעט חהן "תר ח‪5‬ס‪( .‬ק‪ (1‬ס' "(סיך‪.‬‬
‫‪ .‬ר'‬
‫קו( דמ"(‪ 1‬כיס [טס]‪.‬‬
‫(קי(' חכעי (יס‪.‬‬
‫" (?סו"‬
‫"(‬

‫חכ"‬

‫בשיאה מקומות ‪ )6‬ד‪ 4‬ס ‪ )3‬נ‪ 6:‬קגו נ) ‪'1‬ר‪ 6‬קכ ד) דף‬

‫ישרןקייש‬

‫לא‬

‫‪81‬‬

‫ולא עיד אלא שבא לקמרנ עליהם‪ .‬מה כתוב‪ .‬ויצעק אל‬
‫ה' ויורה‪ -‬ה' עץ‪ .‬ואין עץ אלא הו‪-‬ה‪ .‬שכ;וכ ע'ןחיים‬
‫היא למהזיקים בה‪ .‬זאין תזרה אלא הקב"ה‪ .‬ר' אבא אמר‬
‫אין ע‪,‬ן איא הקב"ה‪ .‬שכהוב כי דאדם עץ השדה‪ .‬עץ‬
‫השדק בדאי‪ .‬זה ע'ן של שדה הפזחים הקדישים [עדן‬
‫נתגיה זץ כביד מלכם עליהם‪ .‬אווישלך אל המים‬
‫וימתקו המים‪ .‬מהי וימהקן ימים‪ .‬שהקניגיר נעשה‬

‫כנינור‪:‬‬
‫וכאש‪-‬‬
‫‪ )6‬שבם '‪2‬ם לו חק ומשפמ ושם נסהו‪ .‬א"ר אבא ביא‬
‫וראה ב‪"-‬שיבה כשנכנמי ישר~ול בב‪-‬יהז של‬
‫הקב"ה לא נינמו רראזי‪ .‬כה הנעם‪ .‬לפי שנמי‪ 14‬ולא‬
‫נהפרעי‪ .‬ולא נקנלה בקם רושם הקדוש‪ .‬כיזן שבא לבאן‬
‫מהי כה‪-‬ב‪ .‬שם שם לן הק ומשפמ‪ .‬שם נכנמו ישראל‬
‫בשניהחלקיםהקדושים‪,‬ע"י ההנ‪4‬ית ההיא שנ;גיך הרישם‬
‫שלהם‪ .‬והם נקראים הק ימשפמ‪ .‬הק‪ .‬כמש"נ ותהן מרף‬
‫לביהה וחק לנ;רוהיה‪ .‬ומשפמ‪ .‬כמש"כ משפמ לאלהי‬
‫יעקב [טה] ושם נסהו‪ .‬במצות איה הקדוש ההזא‪ .‬כמש"כ‬
‫י הק לישיאל ה‪.‬א‪ .‬במפרו של ר'‬
‫כ‬
‫הקדזש דהייאיבא[‪:‬ד‪.‬זןק‪.‬ן נןנזכרי‬
‫'‬
‫שאמר זה הדבר על הממה‬
‫אלעזר אמר כאן יש לעיין‪ .‬למה כתוב כאן שם שם לו‬
‫הק ומשפמ ושם נמהו‪ .‬אבל ודאי כוד הדבר שבאן הי'‬
‫הנמ?ן על המים‪ .‬לפי שהמנריםהיז אימרים שבניקם של‬
‫ישראי היז מהם‪ .‬והיו היבה ביש‪-‬אל שחשדז לנשיהם‬
‫בזד‪ .‬עד שהקב"ה הבי"ם למק ם דזה ‪.‬בקש לבדוק אהם‪.‬‬
‫דקב'ה‬
‫מה כקוב וי‪,‬רהו ה' ע'ן וישלך אל יכ‬
‫הרבהיםמ‪-.‬יא‬
‫מת‬
‫ב‪-‬‬
‫י נמבאוה‬
‫למשה‪ .‬מ'‪2‬ה מה אקך ‪.-‬עה‪ .‬הרי‬
‫אצלבם כאן‪ .‬ואני כבקי‪ 2‬לבדוק כ"ן *ע‪:‬י י‪2.‬רא‪ .4‬כקיב‬
‫שם דקדזש והינ‪4‬ך למים‪ ,‬זייבדקי ב‪4‬ם דנשים ודנב‪-‬ים‪.‬‬
‫וי‬
‫א יהי' נשאי תי'נה על בני‪ .‬ועד שייברקו כלם כאן‬
‫ו ה'‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫אשרה‬
‫א‬
‫ך‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫הלמים‪ .‬זק השם דקדוש דהיא שהי דכהן כהב לבדאיי‬
‫ק‬
‫נשי ישראל‪ ,‬אז ‪2.‬ם שם לו הק ‪.‬משנ‪ 2‬נם נסי‪"1 .-‬ם‬
‫השא‪ 4‬הינה נשי ישראל‪ .‬אבל דמ לךה יוברק‪ .-‬א‪4‬א אף‬
‫דם נברכו ל‪-‬בדק‪ .‬אםיא נבכאו ב*שיהם שי כציים‪.‬‬
‫ונשי ישיא‪ 4‬אם לא ננמאז בדמצ‪-‬ים כ‪ 4‬איהן הונים‬
‫שהיי בינידם‪ .‬ובלם הן הנביים זהן הנשים יצאו זכאים‪.‬‬
‫ונמצא שזרע יש‪-‬אל דם קדושים‪-‬זבאים‪ .‬אז דש‪-‬ה דקב"ה‬
‫שמז ביניהם‪ .‬ועל כן על רמים זדאי שם שםלז הק ומשפמ‬
‫ושם נסרו‪:‬‬
‫ג) ריאבץך אם שמע השמע לקיל ה' אלהיך‪ .‬א"ר יצדק‬
‫בי‬
‫א וראה כ‪ 4‬מקזם שנאמ‪ -‬ייא‪2‬ר סהם‪.‬‬
‫או ויקרא מהם‪ .‬אי אמר סתם‪ .‬היא כל"ך הבריה‬
‫אחר [ט]] ויאמר‪ .‬שכהב ויאם* אם שמע השמע ונו'‪.‬‬
‫ויאמר ולא אמר כי הוא‪ .‬ויקרא‪ .‬שכקוב ויק‪-‬א אל מ'‪2‬ה‪.‬‬
‫ולא אמרמיהיה‪ .‬אמר‪ .‬שבת‪-‬ביאל משה אמר עלה אל ה'‪.‬‬
‫ולא אמי מי דיה‪ .‬אלא בכי א‪4‬ה מלאך הברית היה‪.‬‬
‫י אמר נשמע ממק‬
‫והכל בהקב"ה נאמי [יק] ‪ )-‬ר' יומ‬
‫שכתיכ ויבעק אל ה' ויורדו ה' עץ‪ .‬מכאן נשמע שעליו‬
‫מיסב ויאמי‪ .‬ימיבןמי ש"מי ידב‪ .-‬לקזל ה' א‪4‬היך‪.‬‬
‫לקולי צריך לומר‪ .‬אלא לק ל ההיא ננבנסי בו [‪-‬טן ר'‬
‫אבא‬

‫י‬

‫ייא‬

‫זיו הז‪-‬ר‬

‫]עך] וה הגן עדן מקום משכן נשמות דצדיקים שנמשלו לתפוח ]!?ן ש‪.‬י רהיק ם רק‪-‬ישיס היי‪3‬ו שתי רר‪.-‬שוק ושל מפירת מ‪4‬כוח‬
‫וספירת יסוד‪ .‬מלכות ‪3‬ק‪-‬אח חק‪ .‬ויסוך נקרא משפמ‪ .‬עלירי מילהוגו רקיושח רמ‪,‬בוח וע'י פרי;ה יק‪ -‬שק היסור‪.‬‬
‫אפשר‬
‫ן וו השכ'‪3‬ה הקדושה‪, :‬טח] ו‬
‫*מר כו‪3‬תו שם ‪3‬תן השי'ת כה ‪3‬סי חדש להטטה שהיה ביד משה‪,:‬ע‪,‬‬
‫‪,‬בל‪-‬א במלאך‪ .‬ןטט] דעת ר'יוסי‬

‫‪.‬‬

‫כי‬

‫‪,‬ן‪.‬ן‬

‫לשון קורש‬

‫*‪6‬‬

‫בשלח י‬

‫אבא אמר‪.‬ויאמר‪ .‬זה המלך הקרוש‪ .‬ומה אמר‪ .‬אם שמע‬
‫תשמע לקול ה' אלהיך‪ ,‬ככתובכי ה' אלהיך אש אוכלה‬
‫הוא‪.‬זו השכינה הקרושה‪ .‬והישרבעיניותעשה‪ .‬וה צדי"ק‪.‬‬
‫והאזנה לסצ‪.‬תיו‪ .‬זה נצ"ח‪ .‬ושמרת כל חקיו‪ .‬זה הו"ר‪.‬‬
‫למלך הקדוש [ס]‬
‫כין שהכנמו באלה ‪-‬רי אז‬
‫אח'כ מה כתוב‪ .‬כל רמהלהתתקרבישמקי במצרים לא‬
‫אשים עליך כי אני ה' רופאך‪.‬‬
‫אש‪-‬כי אני ה'‪ .‬זה המלך‬
‫י שנ מר רושם הקרוש הזה [כ‪]-‬‬
‫הקד‪,‬ש‪ .‬נשמעמכאן שכלמ‬
‫עולה ע"י זה עד מלך הקדוש העליון ר' יצחק אמר‬
‫ה בנצ"ח ‪1‬ה‪"1‬ר‪ .‬זשלשת אלה‬
‫ודאי מי שזוכה נצרי"ק ‪.,‬כ‬
‫מתנרכת בהן כנמת ישראל‪ .‬ומי שזוכק בהן ז בה בייך‬
‫הקהוש‪ .‬ונכנם בכל הארבע [ס‪. ]:‬כננר ארבע קדזשוה‬
‫דאור נצרך שזה ה‪-‬ושם הקדישיהי' גשמר מארבעה דביים‪.‬‬
‫שמירה שף כנסת ישראל לדז‪-‬ר מנרה‪ .‬שמירה של צדי"ק‬
‫להזהר משפהה‪2 .‬ומירה של נצ"ח להזהר מןגויה בתעכו"ם‪.‬‬
‫שמירה שלהי"ר להזדרכן זונה‪.‬וע"כ לק‪.‬ל ה' אלהיך‪ .‬זו‬
‫השכינה הקדושה‪ ,‬ובמח זוכים ישראל לקבל פני השכינה‪,‬‬
‫בזהי‪-‬וה מן נרה‪ .‬וע"ז כהוב ואל אשה בנרה ממאתה לא‬
‫תקרב לנלות ערותה‪ .‬מהו לנ‪ 4‬תערותה‪ .‬זו כנסהישיאל‪.‬‬
‫ובזה נאך;ים ונקימרים ענינים אחרים שהשכינה נהקשרה‬
‫בדם‪ .‬וזה נתבאר‪.‬והישר בעיניו תעשה‪ .‬זה צרי"ק‪ .‬ככתוב‬
‫עיני ה' אל צדיקים‪ .‬להזהר מן שפחה‪ .‬וזה נתבאר על‬
‫פי רכה‪.‬ב ") ‪.‬שפקהכי תירשגבירתה‪ .‬שטרם לצרי"ק‬
‫שיקרבק בשפהה [‪ ]::‬זדאזנת למצותיו‪ .‬זה נצ"ח‪ .‬לרזהר‬
‫שלא יכניס רושם הקדוש בבת אל נכ‪ .4‬ולא ישקי בנצ"ח‪.‬‬
‫שכתוב כ) וגם נצח ישראל לא ישקר‪. .‬מי שנשמר מזה‬
‫קשתחוה לאל אחי‪.‬‬
‫הוא קיים מצותיז‪ .‬שכתוב כי‬
‫ושמרת כל הקיו‪ .‬זה הו"ר‪ .‬להזרו מן הנך ואז‬
‫טכה האדם להדבק בסלך הקרוש כראוי‪ .‬מכאן ולהלאה‬
‫כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליךכי אני‬
‫ה' רופאך‪ .‬זה המלך הקדוש‪ .‬וע"כ הזהירם על ארות‬
‫רבר ההוא שנתן להם ורשם בהם [סד] ‪.‬לאיוהר‪ .‬ועד‬
‫עתה לא נתנה להם התורה‪ .‬אלא כיון שכתיב שם שם‬
‫‪ 1‬חק ומשפמ [פה] מיר זיאמר אם שטע השמע וט' !‬
‫*‬

‫ן הזהו‬
‫ישו‬

‫וי‪6‬נוי ד‪ 6‬נו‪3‬כ‪ 6‬קן'‪ 60‬ונו‪ '6‬ק‪6‬חר ‪ 06‬סתע‬
‫י‬
‫תק‬
‫"וט‪(6‬‬
‫י( ס' ‪36‬סיך כד"‪ 6‬כ' ס' ‪(6‬סיך ‪6 06‬וכ‪3‬ס‬
‫‪3‬י‬
‫חב‬
‫ת‬
‫סו‪ 6‬ד‪ 6‬כגסת '‪0‬ר"( וסי‪0‬ר ‪3‬טיג'ו תטסס‪ .‬ד‪5 6‬די"ק‬
‫וס‪6‬וגת ‪3‬ת‪5‬יתיו ד‪ 6‬ג("מ 'סחרת כ( הקיו ד‪ 6‬סו"ן‪.‬‬

‫נרי"‪112‬‬

‫'; ‪!,-?,‬ו‬

‫כתו כ(‬
‫י ניוגריס [(‪6‬‬
‫ח‪"',.2:‬נת‬
‫‪6‬ס'ס צ('ך כ' ‪6‬ג' ס' ריסחך כ' ‪6‬ג' ס' דת‬

‫ק(כ"‬

‫קדימק טלח? ר' י‪5‬הק ‪6‬ייר‬
‫מג'ס ס‪3‬יק טד‬
‫"‬
‫כ‬
‫(‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ל‬
‫?‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ק‬
‫'‬
‫י‬
‫"‪6‬ן ווכי ‪3‬לר‬
‫י ‪3‬גל"ס וסו"ד‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‪,‬ת‪:‬ר‪:‬יביו ילכוס י‪:‬ר"‪ 5‬וח‪6‬ן דזכ' כסו זכ' ‪3‬די‪,:5‬‬

‫‪.‬ד"י‬

‫(‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪,1‬ן‪.‬‬
‫‪,‬מי‪,‬ועז‪%%‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫"‬
‫"סת‬

‫י‬
‫ו‬
‫פ‬

‫יא‬

‫ד‪3‬ת טכו"‪ 0‬גסי‪-‬ו‬

‫ד‪:‬כק? גטי‪-‬ו דגג"ח‬
‫(‬
‫דה‪7‬ס‪1‬ק"ידידוק‪"6‬סתטריתה ד‪,‬יג? וע"ד י(ך‪,-‬ית‬
‫" ס' ‪?(6‬יך ד‪6‬‬
‫כגסת '‪:‬יה‪' 5‬כ'ז? זכ"ן '‪:‬רח( (קכ(‪6 6‬פ' סכיגתק‬
‫‪3‬הסתזרוס‪- ,‬ן גד? 'ט"ד כת'כ ‪:6 (61‬ס כגדת עיו"ת‪6( 7‬‬
‫תק‪( 3-‬ג('ק ערותס יו‪( '6‬נ('ק טוות? ד‪ 6‬כג‪:‬ת '‪0‬ר;(‬
‫""'דן י‪-‬תק‪:‬רןיילי‬
‫ן הה‪-‬גין רכנסת יבר‪5‬ל ‪5‬סקב‪?-‬‬
‫וכס‬
‫י"'י?‬
‫ כטיג'ו קצבס ד‪56‬ריק כק? דכתי‪:‬‬‫‪,‬תוסיייייילי‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪3‬י‬
‫טיגי ס' גד'קיס‬
‫יובסח? וס‪6 6‬וקיתג‪ 6‬ת(י‬
‫דכקיכ י‬
‫("סתת"יר‬
‫ר‪0‬‬
‫" גכירת? דגיי‬
‫) ו‪:‬סח? כ'‬
‫ס (‪"'-5‬ק‬
‫ד"קד‪3‬ק כ‪:‬פה? [פנ] ‪,‬ס"וגק (טגיתי‪ .‬ך‪ 6‬ג‪"5‬ח‪6( .‬סת‬
‫ך‪:3 6‬ת"‬
‫'ט'(‬
‫( גכך '(‪ 6‬י‪:‬קר ‪3‬יס ‪3‬ג‪".‬ק‪.‬‬
‫(‬
‫ק‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫תי‪ 3‬כ)‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ג‬
‫ח‬
‫(‬
‫ס‬
‫ג‬
‫י‬
‫דד(כ"‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫ן‬
‫"‬
‫ט‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‪ '6‬ק"ס ט‪'5‬ת'ו דכתי‪ :‬כ'‬
‫תי‪::‬תקח‪-‬יס (‪ (6‬ד‪6‬גה‪-:‬י‪.‬‬
‫ניות‬
‫קן‬

‫"(‬

‫י‪"-‬‬

‫ען‪:‬זן'ן‬
‫? מ?ע‪[4‬ק‪:‬גד (ק(ס"קיויג ב‬

‫כ‪ 3‬סטח(ס‬
‫י ‪:‬טתי ‪5-3‬ריס (‪':6 6‬ס ט('ך כ' ‪6‬ג'‬
‫‪ :‬ת‪3‬כח‬
‫‪66‬‬
‫ס' רופ‪6‬ך ד‬
‫וכ"ז מזסך (ון ט‪6'-? 3‬‬
‫‪3:‬‬
‫"?ו [כן] ו(קיתיר‬
‫ת(ס טת‪ :‬דיס‪ 3‬ורמיסקדי‬
‫וטד‬
‫כטן (‪ 6‬מתי?יכת (סוה‪,‬ריית‪ 6(6 ,‬כיין דכת'‪0 3‬ם בס‬
‫(‪ 1‬מק וח‪:‬פט [פסןיייד וי"טי הס ‪:‬יוע ת‪"0‬ט ונו'‪.‬‬

‫ן אילמה ושם שתים‬
‫נ)דיבנא‬
‫ר ‪3'6‬טס ו‪:‬ס ‪:‬ת'ס ט‪:‬רס ט'ג'ת נויס וס‪3‬טיס‬
‫עשרהלעמידננוותמשייםשולושבעים נ)ריבב~ש‬
‫תמרים ונו'‪ .‬א"ר יומי‬
‫עץ‬
‫] וס?ו‪6 6‬ילכ‪6‬‬
‫‪3‬ק‪"3‬ס[ס‪.‬‬
‫‪ 06 0'31‬נוזוג‪6‬‬
‫רכר‪' "3‬תקיס"‬
‫ב‬
‫ץעשרנפיגםב‪.‬לניאםרזיבםמ"ב‪:‬וקל[כ[פחו]]ווינשתרהאזלק ‪3‬ד' רומי ט(וי‪. 6‬ט‬
‫' עגסין וה‬
‫בר' רוחות העולם‪ .‬וע' ע‬
‫נמצאים בגוף עץ ההוא‪ .‬ואוהן 'מבעים ענפים מסביב להם‪ .‬ט‪0‬תכמ'כגופ‪ 6‬דס?ו‪66‬י(ג‪ 6‬ו‪6‬יג'ן ‪0‬כטין ‪6‬גסין סהרג‪ 6‬ד(סון‪.‬‬
‫ווהו שכתוב ויבאו אילמה זשם שתים עשרה עינ‪.‬ת מים וסייגו דכת'‪ 3‬וי‪"3‬ו חי(יוס ומס ‪:‬תים טברס טיגות נויס‬
‫ושבעים תמרים‪ .‬וזה נהבאר בכמה כקימ‪.‬ה‪ .‬ומהו ויחנו‬
‫‪6,‬תטך‪0‬גס‬
‫שם עלהסים‪ .‬אלא שבזמן דהוא שלמו ישראל על אוקן‬
‫חםים שהם תחת ענפי רעץ [פמ] שנק‪-‬אים המים תי‪ 6‬ד‪6‬יגון תחות טגסין‬
‫[פט] ד‪6‬קרון סנויס‬
‫הי(‪":‬‬
‫סזד‪,‬גד‬
‫הזר‪.‬נים‪:‬‬
‫יס‬
‫י) ריאכמך ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן י)‬
‫ס' ח( נו‪0‬ס סגג' טנוקיר ‪3‬כס ‪3‬חס נון‬
‫השמים‪ .‬א"ר יהורה בוא וראה בכליום ויום‬
‫סכת'ס‪"6 .‬ר יסווס ת‪ 6‬תוי כ‪ 3‬יוק‪ 6‬ויונו‪6‬‬
‫נומף‬
‫גפז‬
‫כש~אה מקומות פ"י‪%‬י ג) ‪:‬א‬
‫נ) דף סד‪ .‬ד) ‪4-‬‬

‫~בג~שבל‬

‫לג‪?,"1‬ח‬

‫ט‪:::‬מ‪21‬מ‪1‬‬

‫מנ‪,‬מישן‬

‫ךי~יכמך‬

‫"‬

‫זיו הזהר‬

‫ט‪-‬א וה‪,‬היר לשמוע כקול המיכות והשכ'‪.‬ה ה~דושה‪.‬וכן הוא גם דעתר' אבאו[פ‪,‬‬
‫דדכור‬

‫שויאמר מוסב ע המלך היינו עלטא‬
‫התפארת נפ‪4 ]6‬‬
‫"בל יפ"ם בריתו בנשג'‪ 1‬כמנואר הלאה‪, :‬פג] היינו ד' קדושות של מ"כות יסור הוד ונצח‪1 .‬ח‪ 1‬עומר קרוב למלך‪.‬ה"גו‬
‫התפארת ?נקרא מלך יקי‬
‫א בשם ועיר אנפין‪[ :‬פגן פי' שישפיע השפע ‪4‬שרי עמימ אחרים ופון ‪ 11‬מצות ם'‪4‬ה ‪61‬ריעה‬
‫לקדושת‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬פסןפי' ביון שנתן להם מצות מילה ופריעה הוהירם תיכף נענין שמירת הברית הקדוש מן פגמשי נשג"‪,:1‬פי‬
‫ן ה"‪ 14‬פפ'רת התפארת‬
‫*לר אנפין‪ :‬ןפו)היינו י*גנבולי אלבסון מן י*בצירנפי השם הו"ה‪,:‬פת] אלה הם ע' שרימ של אומות העולט' "טן 'פישראל 'חלקו‬
‫להט השפע הנצרכת להם '‬

‫‪.‬‬

‫יום‬

‫‪ 11‬קדושח‬

‫ף?"יי‬
‫גסיף‬

‫ט(‪6‬‬

‫וחתכרכקן‬

‫חפתיק‪6‬‬

‫ייף"‬

‫ה?הר‬

‫(ופיר ‪6‬גפין‪.‬‬

‫כ(ד(תמתקה(‪ .‬תפומיןקדיקסד"וסין‪.‬‬
‫מתזגו נוגי?‬

‫וט?סו‪(: 6‬ח‬

‫כ(‬
‫‪6‬גניד‬
‫מד וחד(‪6‬יכגפוןום חיכ(יס ו‪-‬ס(סק"כדיןי)קדי(סקיסן ‪'36‬ריס"כ‬
‫( ‪'6‬ם‬
‫וטססו‪6‬‬
‫‪6‬כ(ו 'סר‪ (6‬כיודכרח ‪"6‬ר ס‪.‬ועין כטס‬
‫כגי גכ‪6‬י!חתז‬
‫"כס‪6‬יזתנ‪ 6‬חניס וק"ן‪6‬יגין‬
‫גן‬
‫וי‬
‫זג‬
‫דח‪:‬תך(י‬

‫"‬
‫י ו(י(י וכ'‬
‫יך‬
‫רת‬
‫כע‬
‫חד‬
‫יויו‬
‫ע(‬
‫ח(‬
‫‪:‬ח יו‪ :-‬ד‪:‬ק'‬
‫קי"‬
‫‪3‬ה‪.‬ך'‪.‬ת"‬
‫"‬
‫??ו‬
‫(ו‬
‫קם (ח "(ח כפין ססוקסט‬‫טחזדיגת"‬
‫יין ת‪ 6‬מז' '‪:‬ר"( כד ע"(‪ 1‬ו‪6‬תדכקו ‪.3‬ו(‪:‬ח‬
‫ת‪1,‬כ‪( 1‬יויכ( גס‪6-‬קד'‪":‬‬
‫כנין נ(‪1‬י‪6‬‬
‫ין‬
‫וי‬
‫כד‬
‫קו‬
‫"‬
‫'ע‪(:‬ךח"‪(0‬יתירחיזדגח‪--‬ח‪.‬סס"י'ח"דקפ?"די(י?'‪":‬כקד‪ .‬כקך‪.‬וית‪ 6‬כדהגהעי‬
‫דחקרי ח‪5‬ס [י]‬
‫""‬
‫‪?,‬יו‬
‫ו‪:‬‬
‫וס‪:‬ק‪ ,‬זכו ופח(ו (קיכ(ג?י‪3‬‬
‫מר‪ 6‬ע(הס יו"תר ט(‪?,‬‬
‫ית'ר דכת'כ סגגי וי‪:-‬יר (כמ‬
‫‪( ,‬קס חן ס‪:‬קיס יון‬
‫ז‪-‬‬
‫נ ה‪:‬תכמ (סו (י‪:‬רק(‬
‫ס‪:‬חיס נוחס [נ"]‬
‫י"‬
‫('‬
‫דס‬
‫תס‬
‫ו‪3‬‬
‫חהתר‬
‫מכרי‪6‬‬
‫טהתר ‪6‬חר‪ 6‬ע("?‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ד‬
‫דז‬
‫יתיי חת‬
‫'ו‬
‫י'נ‬
‫ת)" סמכ‪-‬סתחיס כט(י?‪.‬‬
‫כ‬
‫‪'6‬‬
‫כת‬
‫' סו‪ .6‬כטס דכ‬
‫";‪ 1‬ח"‬

‫‪6‬תר ‪(2‬ה? יתיר ‪ ("6‬ר' ה(עזר‬
‫"‬
‫י סכי ‪6‬ת‪6‬י‬
‫ט(‪-‬ק‬
‫דסק‬
‫נס‪:‬ייסו יתיריום"ר‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫ח(‪, ":‬תוקס‪ 6‬יקיר "תמזון‪3‬גי ה"( יהות ‪('":‬ת‪3 6‬גתיהנה‪:‬‬
‫זי‬
‫זוג' ד‪3‬נ' ט(יו‪ 6‬מ(ע'(ק‬
‫כ(‬
‫ח'(ט"‬
‫ק"ךכה(ת"ן‪(2‬יוס‪66‬ינ'וסז'יגק ד"תי‬
‫חן סנו'‪ 6‬ו"רפח דח ‪-‬זי;ח‬
‫" חז'ג'‬
‫דכו(‪6‬‬
‫גס ופכ‬
‫י ‪(-‬עי(‪6‬‬
‫" ‪-‬ז'ג‪6‬מ‪:‬דת"כתחק"תי‬‫יתיר סו‪6‬וסוח"זונ‪-‬‬
‫זיגי‬
‫תו‬
‫"ס‬
‫?‬‫"תיר זקיק יו‬
‫מ‬
‫‪.,‬‬
‫ו‬
‫ד‪6‬כ(ו י‪:‬ר‪ (6‬כד נדכדקי‬
‫ודח סו‪6‬‬
‫נ"יוחנריס יוזיג‪6‬‬
‫"'‪:‬ר‪??3 (6‬וק‬
‫ג(‬
‫ז‪,‬‬
‫ו‬‫ד"סתכמ (ס‬
‫‪:‬י!ד‪3‬ר‪ 6‬חהת‪ .‬ע("ס‬
‫זנוג‬
‫ד‬
‫'ת'ר‬
‫ד‪6‬קר' כיו'ס‪ .‬סו‪6‬‬
‫"ק'קה יע"ל 'תי‪-‬‬
‫יז‬
‫חכג‪ 6‬וחתסרם נו‬
‫‪":‬‬
‫גר‬
‫ו'‬
‫ת‬
‫‪:‬ס‬
‫‪':‬‬
‫(ך‬
‫" ‪.‬יגוסח והק‪-‬י (מס ‪36‬י‬
‫נוז‪,‬נח ‪06(2‬יתי‬
‫ר נוכ(ח נוז'ג‪6‬‬
‫חינין דנו‪:‬תד(י‬
‫כ"וריית"‪ .‬ך‪6‬כ(י חזיגה‬
‫?ו"דרומ‪ 6‬דהכ*י"‬
‫י‬
‫(‬
‫כ‬
‫"‬
‫"ירמ‪,‬ט‬
‫(‬
‫תק‬
‫חזוג‪ 6‬דגוס‪ 6‬כ(( וסייגו נו‪6‬תר ע(‪6‬וסג‪:‬תי‬
‫"( כ(‪.6‬‬
‫‪ ,‬כך ה(ים נופ‪ 6‬דהכרי‪ 6‬יתיר‬
‫(י‬
‫ו‪6‬קרי חכחס‪ .‬כג'ג‬
‫ע(ח‪ 6‬דס‪6‬‬
‫י‬
‫(‬
‫כ‬
‫"‬
‫דניכ‪ 6‬כ(( 'הכ(י‬
‫!ק‬
‫ר רמדי‬
‫חחז‪3‬ונגי‪ 6‬דרומ‪ 6‬ונסחתה יו"ת‬
‫ז'ק;" ע(‪6‬ס יקירח יוכ(ח‬
‫יתיר‬
‫זכ"ס‬
‫ו‪3‬נ"כ ס?ו‪ 6‬יוזוג‪ 6‬דקיק רן‬
‫(?‬
‫כה‬
‫תכ‬
‫"ע(יס ז‬
‫ס‬
‫"‬
‫קיק‪3‬‬
‫מו(ק?ון‪ .‬סס"ד סחכ‪ ?-‬תמיד‬
‫ו"‬
‫יק‬
‫"(‬
‫נ) רכי ה'‬
‫דכוס‪ 6‬ויכי( (חתזכח‬
‫ר‬
‫כר גס כד גפיק (ס‪6‬יכתעז(וחג‪ "6‬ד(גח;‪":‬ידע נודי פדמיי‬
‫"ד‪6‬סעיס‬
‫כיון ד‪6‬כ( גסיו‪6 6‬תער (חנדע ‪(1‬ח‪:‬תיווד‪:‬ח כךכד‬
‫חו‬
‫סק‬
‫כפ‬
‫ג‬
‫" יסר‪ (6‬חח‪5‬ריס (‪ 6‬סיו ידפי חדי‪ .‬עד דהספ'ס (ון‬
‫ק‪3‬זס (חס חס‪6‬י ‪6‬רן דכתיכ ד) ‪-6‬ן ר‪:-‬ס 'נ‬
‫(חס [נכ] וכדיןע‪(6‬ו יסר‪( (6‬חגדע ‪6(1‬סתחוךע‪( 6‬יס (קכ"ס‬
‫וכע‪ 6‬ק‪'3‬ס דעדפון יסר‪ (6‬יתיר ‪3‬ססו‪6 6‬תר דהקקזי‬
‫(ס‪6‬י ‪6‬רן [ננ] ‪ 6(1‬יכי(‬
‫ו עך דספיוו (מס‬
‫תר ות‪6‬ן ‪6‬יסו‪ .‬סחיס דכתיכ סגגי חחסיר (כסחס?('מ"‬
‫ס‬
‫חן ס‪:‬חיס‪ .‬וכדין ידעו ו‪6‬סתכ(ו כססו‪6 6‬תר ועד ד‪6‬כ(ו‬
‫(חס חסס'‪6 6‬קר (‪ 6‬ידעו חדי ו(‪6 6‬סתנוודפו‪:‬‬

‫**‪"...4 *%-‬‬

‫נוטף מלמן הקדמון הקדוש לההפאיה שנקרא פניקמנוה‪.‬‬
‫ומקביכים‬
‫שדה תפוהים הקדשים‪ .‬ומן המי ההוא‬
‫נסשך לאוהן ש‪-‬ממה‪ .‬ומלאכים קדושים נזזנים מסנו כל‬
‫אהד ואחד לפי כאכלו‪ .‬זש"כ ") לךם אבירים אכל איש‪.‬‬
‫ומן הכזון ההיא אכלו ישראל במדבר‪ .‬א"ר שמעון כמה‬
‫אנשים נזונים בזמן הזה ממני‪ .‬ומי הם‪ .‬החברים העמלים‬
‫בהורהיומם ולילה‪ .‬וכי הע~העלדעתך שנזונים מןהמזון‬
‫ההוא טמש‪ .‬לא‪ .‬אלא כעין א תי רכזין ממש‪ .‬יהוא חשוב‬
‫פי שנים‪ .‬בוא וראה ‪-‬שראל כשעל ונדבקי בכלךהקרוש‪.‬‬
‫בשביל ההגלית רושם הקרוש‪ .‬אז‬
‫יזכו לאכול מוון אחר‬
‫עליון יותר כמה שקיק להם בהחלה‪ .‬מתחלה כשיצאו‬
‫ישראל סמצרים נכנ‪:‬ו בקדושק דלרם שנק‪-‬א מצה[‪],‬‬
‫זעכשו זבו ינ‪:‬נסז לאכול ל‬
‫ךהם אהר עליזן כמקים עליון‬
‫יוהר‪ .‬שכתוב הנני מממי לכם לחם כן השמים‪ .‬מן‬
‫השמים ממש [;"] זבזמן ההזא היה נמצא לדם לישראל‬
‫ססקים דזה‪.‬‬
‫חב‪-‬ים כהמעימלים בהורה כמקים אחר עליין‬
‫מה‬
‫יזהרנזזנים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ש‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫ההכמה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ח‬
‫ה‬
‫כעליהנ‬
‫זה כקום‬
‫ז יותר‪ .‬א"ל ר' אלעזר אם כז מפני מה‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫חלשה נפש‪.‬הם יותרכאצ" שאר אנשים‪.‬שהרי שאר אנשים‬
‫הם בכח נבורה יהיה נ‪-‬אים‪ .‬א"ל יפה שאלה‪ .‬בוא וראה‬
‫כל כזנ ה בני הע‪.‬לם כימעלה הם באים‪ .‬זה הכזן הבא‬
‫כן השמי‬
‫ם ו‪-‬א‪-‬ץ הוא דמזן של כל העולם‪ .‬זהוא מזון‬
‫הכל‪ .‬והוא כזון גסועכ‪.‬והמזיןקהיא הבא כמקום הגבורה‬
‫יז הוא מזן דק יותר‪ .‬זסמקזם שדדין נמצא הוא בא‪.‬‬
‫וה‬
‫ה‪-‬הוא המזן שאכלו ישראל כאשר יצאוכמצרים‪ .‬והמזון‬
‫שנמצא‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫במדבר‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ק‬
‫כ‬
‫כ‬
‫העליון‬
‫שנקרא שמים הוא מזין היזתר דק‪ .‬שנכנם יוהר בהנפש‬
‫מבנלדאברים‪.‬והוא נפרשיותרמהניף‪ .‬ונקרא לחםאבירים‪.‬‬

‫כי‬

‫והמז‪.‬ן היותרעליון מהכל הוא מדן החברים‪ .‬הםהעמלים‬
‫בהירה‪ .‬והם אזכלים מזין של הרוה ידנשמה‪ .‬ואין אוכלים‬
‫כז‪.‬ן הנוף כלל‪ .‬והיינו ממקים העליין הנכבד על הכל‪.‬‬
‫שנקרא חכמה‪ .‬לפיכך גוף החברים הזא היש יותר משל‬
‫שאר אנשים‪ .‬שהרי אין אוכלים כהן דניף כלל‪ .‬ואוכלים‬
‫מזון של רוח ונשמה ממקום מרהק העליין ודנכבד מכל‪.‬‬
‫ולפיכך מזון ההוא היא רק מן הדק ייהר מהכל‪ .‬אשרי‬
‫חיקם‪ .‬זש"כ החכמה החיה בעליה‪ .‬אשריהלקי של אותו‬
‫הנוף שיכיל להיותנוון במזון הנפש נ) רבי חייא אמר‬

‫כאשר בא האיש לזה העולם אינו יודע כלום עד שיטעום‬
‫לא הבינוכנ‪ .‬עהטעים לדם‬
‫ארץ‬
‫ובקש[‪5‬כ]?אזזנכנסיהישיגל להבין‪41‬ה לו לר‪,‬ב"ה‪.‬‬
‫הקב"ה שיבעו יש‪-‬אל יותר במקים ההוא שמהג"ה‬
‫וסזרזנ לארץ זו [ננ] ולא יכלו עד שטעמז לחם ממקום‬
‫ההוא‪ .‬ואיזה הזא‪ .‬שמים‪ .‬שכהוב הנני ממטיר לכם לחם‬
‫מן השמים‪ .‬ואז ידעו ולבינו במקום ההוא‪ .‬וער שאכלו‬
‫לחם ממקום ההוא לא ידעו כלום ולא הבינו‪:‬‬
‫ס) דיצא ‪6‬סיגטוןס ו(קסו דכר יוס ‪3‬כעיהוןחוככ(ח"ר יוסיויוחכ‪ (6‬ס)ריפר~‬
‫ו העם ולקמו דבר יום ביומו‪ .‬א'ריוסי כל‬
‫‪3‬ג'‬
‫האנשים בעלי האמינה צריכים בכליום ויום‬
‫‪5‬ס‪ 6(6‬טזונייסו מקכ"חססי‪.‬חג'ת"ל‪6(5‬ס ‪(5‬ותסוי‬
‫ן‬
‫וח"ע(יס לבקש מזינותם מאת הקב"ה‪ .‬ולהתפלל תפלתם עלזה‪.‬‬

‫ט‬
‫"‬
‫ינימי‬

‫ח"י‬

‫זיו הזהר‬

‫ט בקדושת המלכות עלמא דנוקנא‪, :‬נ*‬
‫ןחיינו קדושת התפארת עלטא דדכורא‪11 :‬ג] מן עולם המלכות שנקראת ארץ‪(] :‬נ] מן עולם‬
‫התשארת עלמא דדכורא שנקרא שמים!‬

‫*‪8‬‬

‫בשלח‬

‫לשון קורש‬

‫ן הוהר‬
‫ישו‬

‫ת"ן‬

‫י ללותיס לנכי ק‪"3‬ס ע(‬
‫טה המעם‪.‬לפ‪ .‬שכל מי שמהפללתפלתו אל הקב"ה על‬
‫עטת‪ .6‬כנין ןכ( רילל‬
‫ט‪9‬נו‪ .‬נ רם שיתברך כל יום על ירי עץ ההיא שמזונות תחניס‪ .‬נריס ריתכרך כל יומ‪ 6‬טל ידוי ססו‪5‬‬
‫כיס‪ .‬ו‪5‬ט"נ ד"סהכמ עי‪,‬יס‬
‫כל העזלם ת‪41‬ר בו‪ .‬ואע"פ שנמצא אצלז מטן‪ .‬צריך‬
‫‪':3‬‬
‫כ(‬
‫כו‬
‫די‬
‫לבקש מלפני הקב"ה ויהקפל" הפלה על סזונות בכליום‪( .‬‬
‫ט( מזומגז‪6‬וג"‬
‫(ס"‬
‫"( קתי קכ"ס ו(כ("ס‬
‫ו"‬
‫ות"כל יוה‪ 6‬ויותת ל'‬
‫ה‬
‫נל‬
‫וי‬
‫ט‬
‫לן‬
‫‪65‬‬
‫רין ריבתכתו טל ירוי כרכ‬
‫וג‬
‫בשבילש‪.‬הי' נשפע על יר‪ .‬ברכוה בכל יוםויום למעלה‪ .‬כ‬
‫‪ ,‬סו‪5‬כרוך ס' יוס יוס וט"ד ל‪ 5‬ליכעי ('ס(‪6‬יגס‬
‫חהו ב‪-‬ך ה' עםים‪ .‬לכך אץ לו לארם לבשל סהמת‬
‫(‪5‬כחמר(‪"5‬‬
‫‪5‬מריג‪ 5‬דל‪( 5‬טכ‪' 3‬ומ‪6‬‬
‫מן ל"ם אחר‪ .‬כר שלא לעכב ברכת העם ליום אחה‬
‫תן‬
‫"טו דכר יוס כיומו יוס ‪3‬ילוימוומ"‬
‫כן‬
‫ו"‬
‫זס‬
‫ס‬
‫"צס(יו‬
‫‬‫ו‬
‫י‬
‫ץק‬
‫יל‬
‫ו‬
‫יו דבר יום ביומו‪ .‬יום בךמו רוקא‪ .‬מ‬
‫" ויג‪5‬‬
‫ס‬
‫זש"כ יצא העם ולקמ‬
‫י(‬
‫ונו"ן דידיכקה"‬
‫מלבי מערב שבת ליטבת כמו שביארנו ומי שמבקש כר יו‪:‬רכ ס‪3‬ת ל‪:‬כת כמס‬
‫טיקב"ה מזונות בכליום ויום הוא נקרא בן הנאמן‪ .‬בן מזוג' ככ(‬
‫וג‬
‫קי‬
‫סס'‪" 6‬ד‬
‫"‪6‬‬
‫ר‬
‫יכ‬
‫ק"רוי‬
‫כך‬
‫וו‬
‫ני‬
‫יוכי"‬
‫"‬
‫" כ‪3‬תך‬
‫ו‬
‫יו‬
‫'ו‬
‫"ן לטיל‪ .5‬ר' ‪535‬‬
‫‪.‬כ‬
‫יכ‬
‫ר‬
‫ו"ן ו‪3‬‬
‫ימ‬
‫כ‬
‫שבענירו נשפע ברכוק למעלה ר' אבא אמר כהזב ד‪3‬ג'כיס מ‪:‬ת‬
‫רוצה ה' אתיראיו אהדמיהיים לחסרו‪ .‬אלה הם המיחלים רוגס ס' הת 'ר‪'5‬ו ‪5‬ת סמיהליס (חסדו‪ .‬ד‪'5 5‬גון ד‪-‬ג‪:‬חן‬
‫‪1‬דק‬
‫ומהכיםבכליוםויום להתפללעל מזזנם מאה רקב"ה וזהו ונוהכ"‪ ,‬ככ(‬
‫למכטי מזוכייסו מן קכ"ס‬
‫"‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫'‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫ריכם של אותן יראי שמים ויראי חמא‪ .‬ואלה הרשעים סיה חורהח‬
‫" קכ"ס דחלי מס"ס‪ .‬וקיגון‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ג‬
‫'‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫"‬
‫היב בהם")הוימשכימי ד"ז(ין טקיי‪,‬ין ‪3‬הירהדיה(י מס כת'כ כסו") סויקחכיכייכ‬
‫י'‬
‫‪:‬ו‬
‫ה‪-‬זיכיםנלוזבררכי התזרה מהכ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‪5‬‬
‫יו‬
‫יר‬
‫י‬
‫"‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו ‪6‬ת ס‪-‬יחליס‬
‫"ד‬
‫בבק* שנריררפו‪ .‬וע"כ רוצה ה' את יראיו אק המיהלים כ‪3‬קי ככר 'רדפ' וט"‬
‫"ס ס' ‪6‬ת‬
‫‪6‬כתיורטן‪6‬ינון כניתסיתכוח‪,‬ככל‬
‫האם‪.‬נה בכל להסדו (הסד'‬
‫לחסרו‪ .‬לחמרו רוקא‪ .‬ובזה ניכרים אוהן‬
‫יק‬
‫יום ויום‪ .‬זהו שכהוב ‪.‬יצא העם ולקטוברניבר י‪,‬ם ב‪.‬וסו‪ .‬יות‪ 6‬ויויית ד‬
‫""רוכסו‬
‫ס‬
‫יס‬
‫"י‪ 6:‬כטס ילקטי רכר יומ כייהי‪.‬‬
‫יום ביומו אמר‪ .‬ולא רבר ליום אחר‪.‬וכי כך למה‪ .‬יוסכיויווקית‬
‫ר ול‪ 6‬רכר יוס ליוס ההר יכל כך לזס‬
‫לכען אנמנוהייך בתירהי אם לא‪ .‬בזהניכיי‬
‫ם אוהן בני ל‪-‬טן ‪6‬כס‪:‬וידסכי(לך כתוית' ‪ 05‬ככ"ן הכת"'ד!ן"'‪:‬וןכגי‬
‫‪6‬יג'ן ‪3 '(16‬הירמ תיכר‬
‫האמזנה‪ .‬שבכי יוםויים רולכים הם בדרך הישר ברהירה‪ .‬ת‪':-':‬ת‪6‬‬
‫" מסכ‪ 5‬כ) גן'ק הוכ(‬
‫‪,‬מ‬
‫ר' 'ו'נו‪"5‬קקוי‬
‫רבי יצהק אם* רבר זה נשמע מכאן שכהוב כו צדיק‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫"‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫כ‬
‫פ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫פ‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ט‬
‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫שהשביע נפשו מהפ‪4‬ה ומהלמור‬
‫אוכל לשובע נפש‬
‫ת(נו‪ '(:‬ו(נוקרי‬
‫‪ ..‬לא‬
‫ת‪ 6‬מוי טך ל‪ 6‬יסכ תכ"ן‬
‫רכ' ‪:‬ווטון‬
‫אמרריבוא וראה מרם שנהן הקב"ה את‬
‫הורה‪ .‬ר' שמעון‬
‫ההורה לישראל רבהין בין בני האמ‪.‬נה‪ .‬ובין הרשעים כחיןייה"('כר‪"(6‬כהיןכיןמ'גוןכג' יוסימכוה‪ 6‬וכין‪6‬יגוןמייכ'‪6‬‬
‫רייה‪"5‬‬
‫שאינם בני אמונר‪ .‬ואין מקיימים התורה‪ .‬ובמה דבחין ‪6‬‬
‫ו(הקייווין‬
‫וכמס"כהין‬
‫יגוןכגי‬
‫ו"‬
‫ד(‬
‫ית"‬
‫"ר הכסגי וכ(כהחייר‬‫וה‬
‫‪:‬ו‬
‫"גה‬
‫שהם (ון כתן כיויסוסיד‬
‫אותם‪ .‬במן‪ .‬כמו‬
‫אנמנו‪ .‬וכל אוהן שנמצאו‬
‫דה‪:‬תכהו ד‪6‬יכ‪,‬ן‬
‫ין‬
‫ג'‬
‫בני האמונה רשם להם הקב"ה בר‪.‬שם כהר רחס"ר‪ .‬ככהב כ‪ ':‬יו‪':‬יוג'הת ר‪':‬ס לסו קכ"ס כרכיתו רכתרת רהס"ד‪ .‬כר"‪6‬‬
‫שנאמ‪-‬חוב למען אנסנו‪ .‬וכלאיתן שאין סמימלימ לתסדי וט"ך לתטן ה‪:‬ס‪:‬ו וכל תיכון רל‪6‬‬
‫המיחלים להמדו‪ .‬ולכך כ‬

‫מ"י‬

‫"'לג"‬

‫דיוז'ן‬

‫ים‬

‫יים‬

‫("‬

‫‪,‬יי‬

‫‪ .‬ומ‪6:‬‬
‫נמצאים בניהאמינה הזמר מהם כתר עליון הזה‪ .‬והמן מכתכהי כ‪- ':‬סית‪:‬ות‪6 ,‬טדי מגייסו כתר‪ 6‬טלהס‬
‫ד"‬
‫הכריז ואמר וב‪2‬ן ר‪;:‬ים הדמר‪ .‬ועם כל‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫סען'ף‬
‫כ!ת‪6 5‬כתלי‪-‬ן‬
‫שבשעה זהההיאלאנ‪:‬ההע‪4‬רמיוף הסכ"ר'ירז‪:‬סו‪6‬ןו'סית‪-‬ועכ'טטן לחר‪:‬טסיהססירהחסרהה‪6:‬ו‪2‬כסססוכלהד"‬
‫דמרבה זהממעיט לא דחמי‪ .-‬למרנו‬
‫ישראל למ‪2‬ה כדמיזן שלמעלה‪ .‬כמ‪ .‬שביארנו שכתוב יכרקל (תתה‬
‫דלעי(ה כתס דח‬
‫ד‪:‬ת'כ‬
‫י‪'-‬כ‬
‫וס‬
‫ויבאו אלימה ושם שהים עשרה עינ ת מים ושבעים וי‪3‬קו ה(י‪-‬ס כיג‪:‬‬
‫וג"כתיס ע‪:‬רס טיכיתקת‬
‫ס" וס‪:‬עיס‬
‫קךי‪:‬ה כתריסר הקייזין‬
‫המר‪.‬ם וגו'‪ .‬זנההזק עץ הקרוש בשנים עש‪ 4‬הדומים ה*'ריס וגו' וקקקקף‬
‫(‬
‫"כ‪3‬טין ענסין וכ(‪6‬‬
‫כ‪3‬‬
‫יף‬
‫הק‬
‫בא*בעה צרריהעילם‪ .‬ונהחזק בשבעך ענפים‪ .‬ודכלכדמיזן כהרכ‪ 2‬ס‪:‬רי ט(קח ‪61‬תת‬
‫‪,‬‬
‫וק‬
‫תנ'‬
‫ג"‬
‫כט'ף ט(ח קד'כ‪ 6‬מעכ‬
‫ש‪4‬מעלק‪ .‬בשעה רדיא נ‪2‬ף מל הקדוש טן הקרכזןהנעים‪ .‬ןל!‪ 5(.‬כס?'ח‬
‫כרטית‬
‫כי‬
‫ונשפע להתפארה שנקראפני קטנת‪ .‬ורוא ה?קום שנקרא כת'ייהס ו‪(-‬ימ (‬
‫"ס דזטיר "גסין "תר ד‪6‬קרי‬
‫אור‬
‫דריא‬
‫דקדוש היה‬
‫טל‪ 5‬רניורה טל‪5‬ס קרימ‪ 6‬כוס כגיר‬
‫כ‪'-‬ס‬
‫ושימרידם‪.‬המ‪.‬ןמןלמהממדי‪ .‬וכאשרשדליהי רעד‪4‬יורןיך כתפרר לההנימכשיהך יכק‪.‬ת ליכתו‪:‬יל?סתית"ת וכדיי‬
‫ס כהית כוס תתסרס גלירין‬
‫קטמת של קרח ונק‪-‬ש ימטה‪ .‬זש"כ דק ככפ‪.‬ר על נלירין י‪5‬קריב להה‪ 6‬כס"ד רק ככסור טל‬
‫הארץ ‪:-‬‬
‫סירך ‪-‬‬
‫נ) ר‪4‬בתןאן ב;מר וני' איש לפי אכ‪4‬ויקטו‪ .‬א"ר יצהק נ) ןיכמן‪-‬ך נעייר ו‪ ":‬הי‪ :‬לסי ‪6‬כ(ו (קט' ‪"6‬ר ילהק‬
‫‪,‬י‬
‫‪ :‬ל‪:‬י ‪:6‬לי לקטו וכי תהן ד‪5‬כיל‬
‫י מי שאכ‪ 4‬כ;ם‬
‫איש לפי‬
‫כזלה לקט‪ ..‬יכ‬
‫לק‪ 2‬מעט‪ .‬ומי שאבלאי‬
‫יר לק‪2‬יתר‪-1 .‬רי כק ב לא‬
‫י‬
‫ט‬
‫‬‫ק‬
‫קייטח‪ .‬ויו‪,‬ן רת‪:‬יל יתיר לקיס יתיר יסה כהיכ‬
‫לקטירי‬
‫רעריף רמרבה והממעימ לא רחמי‬
‫ליל"‬
‫‪.‬ר‪ .‬אלא לפי אזתן ס‬
‫ן‬
‫יף סוורכס וסי‪-‬טיט ל‪ 6‬סתסיר‪ .‬חל‪ 6‬לסוס ‪'5‬נ‬
‫דאוכלים לקמו‪ .‬והמשמעזת לפי אכל לפי מי שהי'‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‬‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫ר‬
‫יס ‪5‬כי‬
‫ן‬
‫י‬
‫ט‬
‫ק‬
‫(‬
‫ן‬
‫‪6‬‬
‫ת‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ך‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל‬
‫פי הכילתו תתי ק‪ ,‬תיירי‪.‬‬
‫ככ‬
‫לאכיו‪ .‬ולפיכך לא כהזבלפי אכילהו‪ .‬ובמה הכתוב מרבר‪ .‬לי‪ .:‬וכ‪ :":‬לח כחי‬
‫תיתל‬
‫דוא‪ ,‬בא חברו ‪5‬היד כ"כ בטכדת ‪16‬‬
‫דרזיק איש בעבר או בשפחה יאמר‬
‫‪ ,‬י‪5‬יור ד'('ס‬
‫ה‪3‬ריס‬
‫תך‬
‫יו‬
‫ואמר שלי הא‪ .‬קרב‪ .‬לפני משה לרישןל‪.‬י אמר להם כמה וה‪-‬רס"' ט‪3‬דהךי('סוה‪.‬קך'‪3‬ילק""ס דקכסלסדו'"גה"ה‬
‫"לוןכיוס‬
‫כך וכך‪.‬‬
‫"מר‬
‫נפשוה בביהך‪. .‬כמה נפשותבבית חביר‬
‫ך‪.‬זאכמלרי‬
‫ארר‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫אז א?ר ל‪-‬ם משה לקם' מן ביום מח‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫מ‬
‫מכם‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ויגיי‪:‬י‬
‫ז ק‬
‫יבא אגי‪?4 ..‬רר יצא ‪ 12-41‬ויבאו לבני כשד‪ .‬רנ‪.‬הו‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫"‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ט‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫לפני דכז‪ .‬ד‪ -.‬מ דד לי‪ .‬ואם העבר הי' של זה נמצא‬
‫ן‬
‫לפ‪--,‬יהק ‪-‬י י‬
‫הע‪.‬מי שי ‪-‬עברב‪-‬כן של זה‪ .‬שדרי צריך להי ת ע‪,‬מר‬
‫נוג‪ .6‬דס‪ 5‬הד ע'‪':‬ן‪6‬‬
‫(כ(‬
‫טיחר" דטכן" כ?סו"‬

‫מ‪:‬ממן‪:‬‬
‫י"‪,‬ןק‪::‬ונקטו‬
‫;‪-:5‬‬

‫מראה טקוטות ‪.‬ן ‪:‬וי ‪ ':‬ג) ‪" .:-‬ג ג) דף‬

‫לכל‬

‫ג‬

‫"‬

‫א‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬

‫נוכית'ס נודיך(דין ו‪6‬סתכח חסר‪ 6‬ססו‪6‬‬
‫(כ( גפס‪6‬‬
‫חך פונו‪6-‬‬
‫נויכ(ה וגפם"‬
‫נע‪ 6‬ד'(יס‬
‫(כ( גסםך‪6‬פ‪3‬ן" כ?סוי"וכית'ס ‪6‬תר ‪56‬‬
‫" דד'ן‬
‫"(ת‬
‫וג‬
‫ס(‬
‫(ג‬
‫ססזך "ים ‪:(1‬פסיס" ‪6‬כ(ו (קעו ‪.‬כת‬
‫עיכ‪:‬ד"עתי‬
‫תספ‪ -‬גפם‪,‬תיגס‬
‫י ס'‬
‫ן ?‪5‬ריס ו‪3‬קר‬
‫‪6‬תכס‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫גנרב ווי‪-‬י‪6‬עיתתססכ‬
‫'‬
‫'ס‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫ערכ ויד‪2‬תס‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫כט‪ '6‬י‪:‬ךע‪,‬ן ‪56‬‬
‫‪3‬כ( ייס~ י‪1.‬ט‪, ,‬בתכק‪.‬‬
‫‪ ,‬סכי‬

‫"ת‬

‫""י‬

‫ת‪,‬ג"‬

‫ד‪6‬ק‪'-‬‬
‫קת‪2‬ר הסד '‪",1‬‬
‫ג'נו'כ' קכ"ס‬
‫ו‪:‬‬
‫עיכ ת!'ח כ‪5‬סי"‬
‫וו‬
‫יי‬
‫(ק‬
‫!'‬
‫‪?1‬ן כ"‬
‫" '‪:‬קק‬
‫ך‬
‫"יס דב‪':':‬ויכ‬
‫תקן תם(ת ?"י‪:‬ק‪:‬‬
‫?‬
‫'‪-2,:‬כ ‪.1‬דעת‬
‫ד‬‫!‪5‬י"‪"!.‬‬
‫סן "י‪.‬כיד‪'-:‬םקת!י‬
‫‪.‬‬
‫פ‬
‫"‬
‫ק ?' יתכ'‬
‫‪2:‬ייח ת‪:‬ד!‪.‬ן‬
‫קי‬
‫?'‬
‫ית‪ :‬קק כ‪:‬ידד‪3‬ס‬
‫דו'ר‪:‬ק"‬
‫?'" ד?ח‬
‫ד‬
‫כס‬
‫‪,‬י'‪:‬ח קק!ך וח‬
‫"‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫כ!(‪'.‬ה "ק‪5 ,‬כ'‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫"‬
‫נוח' כת'כ‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ק‬
‫(‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫"כר ונו'ה‪.‬ם‪":‬כיס כ!ת‪,‬‬
‫ה‪:‬‬
‫(‪2‬י;ק כככתגו ע( סיר הס‬
‫הת!ך‬
‫ו"נח ד"תער‬
‫ע‪-‬כ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪6‬ת!‪-‬יסן ‪(!3‬יו‪? ]-'[ 6‬ס"ד וידעקס כי ס'‬
‫" התכס‬
‫‪'":‬‬
‫'‪,‬‬
‫‪5‬ג‬
‫קסך ד!‪:‬ן !טכ‪.‬ן ‪?3‬ז'‪-‬‬
‫"‬
‫טק‪ --‬ט‪-:‬יס ת‪:‬ן‪.2‬ן‬
‫דד'?‪"':‬‬
‫סג'ר"‬
‫יס ו‪3‬קר '‪-‬היק‪ :‬קת כבוד‬
‫‪':‬‬
‫ך"‬
‫ז‪6‬פ'ק 'ת‪':‬ן‬
‫עע"['?] וכ( כך (יו? כ‪:‬יין‬‫‪ .‬ת(ו‪:‬קיכם‬
‫ה'‬
‫וד‬
‫ככוד ס' ?חיי‬
‫‪ '? :2‬ה"ר‬
‫ס‪:‬י קכ"‪ 0‬גייווסי' כ‪ -‬דחיגין ה"כי‬
‫כ"? דחתטך‬
‫"‬
‫ס‬
‫י‬
‫'‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪(2‬ייה כג"ן‬
‫'‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫" ("'כ(‬
‫יוסת' ורקח'י‪:‬ו'ין (דיג‬
‫ק"‪- ':‬‬

‫רי‪":‬‬

‫‪.‬כ?‪:‬ו"‬

‫דכ?ס‪".‬‬

‫"ת‬

‫‪"5‬‬

‫'ת‬
‫‪2‬י(ךט"‬
‫(‬
‫גד'ק'"‬
‫"ח(י‪2‬ויתיתה כט?‪'"":‬‬
‫ךז(הההי ?'ס' כן (י(ת'ן ס'‪1‬ט"ניויג"ח‪,‬סו(" כ‪?-‬ה‪5‬‬
‫"ד"וק'‪-‬ג‪6‬‬
‫דכת'כ ‪ 16‬לקוות ‪:3‬וטס ‪:(1‬קי כ?';(ו ‪.‬כתי‬
‫כ ‪ ):‬עין‬
‫התס"(סיס וו(תךוג‪'.‬‬‫נ) ן‪-‬בבך "('(‬
‫י כ‪:‬ך ‪1‬ככקך‬
‫?"ס ("טר נין ס‪2‬רנ‪.‬ס ת"כ(‬
‫תמכ‪( 12‬חס ‪"6‬ר יגהק כ'ן ?‪2‬ר‪3‬יס‬
‫מטתה דדינח ת‪6‬כ(‬
‫‪3 .‬נר וכתיכ ?‪3‬ס‪.2 4‬ד‪ 1:‬כין כ‪':‬סם‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫(‬
‫"‬
‫ך‬
‫כ(יט‬
‫ך ?' ה‪-‬ס כ!ם ט‪.:‬ס דכין ?ע‪-‬כיס‬
‫י"‬

‫ד‪".:‬‬

‫נד‬
‫'ס‬
‫ח‬
‫"‬
‫וככקר תסכ!ו (חם ‪.‬ו‪:‬ום דחקרי ד‬
‫ל ;( ס"ס יכת'כ ‪'.‬ק‪'?(" 6-‬ס‬
‫וכת'כ קסד "‬

‫??'ח‬

‫כעתח‬
‫יוס‬

‫וד(ה"ו‪-‬ח‪'.‬ר‬

‫דהי?י‬
‫רכ' ת‪:‬ה‪,‬ם הוייר דח ס‪,‬ייק‬
‫‪:‬ןס‪"-‬‬
‫סונוק ך‬
‫?פרכיס‪ .‬דכת'כ כין ס‪2‬ר‪3‬ים‬
‫כי‬
‫ר כ‪5‬פר‪ .6‬וכת'כ וככקר תסכ!ו (קס‬
‫יה‪'.‬‬

‫תחכ(ו ‪:3‬ו‪.‬‬

‫ד) ן'‪4‬לבמר‪ .‬תכס ‪'6 00'(6‬ם ‪' (6‬ותר קיו‪:‬ו עד ‪:‬קר‬
‫ייט‪6‬‬
‫‪"6‬ר י?וד? כ‪' 5‬ונוח ויויו‪" 6‬תכיך‬
‫ע(חס ""‪ 6‬ככי‪[ ?"2‬ני] ו‪-‬תכרכ‪6‬ן כ( יוס?י""ת'ן‬
‫ת"י!ס?יק‬
‫ו'ס‬
‫'ס‬
‫('‬
‫כ( חד‪.‬ח‬
‫'ס'כ‬
‫ד כלק‪,‬י" 'כל‬
‫'ויו"‬
‫כ‪-‬כס ךקכי‪5‬‬
‫‪(2‬קס וע"ד ה‪ --‬תכס "'‪:‬‬
‫ה! 'ית‪- -‬ת‪:‬ות?ע?‬
‫כיוטח ר(ק‬
‫דו"כקר‬
‫ס(יע‬
‫"‬
‫?‬
‫ך‬
‫"ין כיוטייס‪.‬‬
‫דיגי? [י‪ ],‬וכ(‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ח‬
‫כ‬
‫'‬
‫י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫"‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ג‬
‫י‬
‫ה‬
‫ס(י‪:‬‬
‫ו"בתכר כ?ו ט? דק‪3‬י(י וי‪,‬יו‪ ,‬כתית‪,‬ס ח‪:‬תכח כיז'תיי‪.‬‬
‫וה‪(,‬ק ?ק כס‪ 6‬ן""ר "(ע‪,‬ר קח' דכתיכ 'וס סכס'‬
‫"‬
‫‪.5‬‬
‫‪'1‬‬
‫יונז'ן ח(ח סכי ‪'6‬קטו?‪ .‬סס‪:‬‬
‫ד‪6‬הטזר‪-‬ייסגכהי‪3‬י‪3‬סכ‪5‬טסרסו‪::‬י‬
‫ית‪6‬‬
‫פתור‪(-( 6‬כ‪'[ 6‬ח] ‪1‬כג"כ‬
‫ג"("תיס וחד‪5‬תק‪ 6:.‬כחדוות‪6‬‬
‫קד‬
‫‪:6‬תכחו ‪3‬יס טרין ה'‪5‬קין(חתח‬
‫ונו(כ‪ 6‬כנוטרוג'ת"‪ .‬וססו‪( 6‬י(י‪ 6‬מד‪11‬ת‪ 6‬ותערוגית‪ 6‬כט(כ‪6‬‬

‫‪""..‬‬

‫כ'‪"".‬‬

‫("‬

‫‪1111‬נ‪6‬‬

‫מראה כקומות ")ת‪,‬יס ;"‪ 1‬ג) 'סע"ס‪-‬י נ) מעות ג‪.6‬י)‬

‫~ד‪,‬‬

‫לשרן קירש‬

‫ל‬

‫לכל נפש זגפ‪,‬ש מביתי‪ .‬מדד לחבירו 'נמצא שחסר שם‬
‫סאכ‪ 4‬העבר בהמן ש‪ 4‬חבירו‪ .‬ולא היה אצלואי‬
‫א עימ‪-‬‬
‫ד‬
‫אחד לכ‪ 4‬נפש זנפש מביתי‪ ,‬אז אמר שזה העב שיי‪-‬‬
‫‪ .‬זש"כ איש יפי אכ‪4‬ו לקמו‪ ,‬וכתיב‬
‫לטי שהמן‬
‫יר לנלנלת מספר נפשתיכם‪:‬‬
‫צמ‬
‫אע‬
‫ערב וייעתם ני ה' היציא אהכם מארץ מצרים ובקר‬
‫ויאיתם את ככ'ד ה'‪ ,‬א"ר ייסא ערב וידעקם‪,‬‬
‫ע‪ ,‬אלא כך למרנו בב‪4‬יום ויום נמצאים משפמי‬
‫בטהיי‬
‫הקב"ה‪ ,‬בבקר נתעויר חסר בע'לם‪ ,‬ובזמן ההוא שנקיא‬
‫עיב תולה הדין בעילם‪ ,‬והרי ביארו שבעביר זה הקן‬
‫יצחק הפ‪4‬ת המנקה‪ ,‬וע"כ עיב יידעתם‪ ,‬כאשר יתעורר‬
‫הריןבעולםתדעושבדיןההואהוציאה' אתבם מטצרים‪.‬ובקר‬
‫וראיקם את כבוד ה'‪ ,‬שהרי בזמן הקוא נתעירר הסד‬
‫בעי‪4‬שויהן לבם לאבל‪ .‬רבי חייא אמ* להיפוך‪ .‬מה כתזב‬
‫למע‪4‬ה בשבהמעל סיר הבשר יגו'‪ ,‬בשעה שהתלוננו ע‪4‬‬
‫בשר נתעורר ערב כזה שבאתזזמן שנתעירר הדיןנתעורר‬
‫נם חסד בעילם [נד] זש"כ זידעתםכי ה' הציא אקכם‬
‫מארץ מצרים‪ .‬הדעי חמד הקזא שעשק עמכם בזמן הדין‪.‬‬
‫והזציא אהכם מאר*ן מנרים‪ .‬ובק* וראיתס אח כביד ה'‪.‬‬
‫ע [י?]יכלכך למה‪ ,‬בשמעו אק הלניתיכם‬
‫כבוד ה~ הזאידי‬
‫ן הקב"ה משנה משפטיו‪ ,‬אלא שיש;י‬
‫על ה'‪ ,‬א"ר יימאאי‬
‫העולם נורמים השתנית‪,‬וכהפכיםרחמיםלדין כמו שנתבאי‪.‬‬
‫למר ר' איעזר שמזה המן עתידים הצדיקים לאבל לעתיר‬
‫לבא‪ ,‬ואפשר תאמר שבדמיון הזה‪ ,‬לא‪ ,‬אלא במדרנה‬
‫יהרה‪ ,‬שלא הי' כן לעילם‪ ,‬ומה היא‪ ,‬כמו שביארנו‬
‫שכתוב ‪ )6‬לחזות כנועם ה' ולבקר בהיכולנוי'‪ ,‬וכתוב נ)עין‬
‫לא ראתה אלהים זולתך ‪:‬‬
‫נ) ן‪-‬נבך אליהם לאמרב הערבימי‬
‫בשר ובבקי‬
‫אנ‪4‬הי‬
‫ין"ר יצהק בת‬
‫ערבים שהיא‬
‫תשבעו לחם‪ ,‬א‬
‫ין‬
‫שעת הדין תאכלו בש‪ ,-‬וכתיב הבשר עורנו בין שנירם‬
‫ואף ה' הרה בעם‪ ,‬לפישבין הערביםדין הכ‪4‬כות שולמ‪,‬‬
‫ובבקר השבעו לחם‪ ,‬לפי שהשעק ההיא נק‪-‬את חכד‪.‬‬
‫ובתזב הסד אל כל היום‪ ,‬ובהיב ויק‪-‬א איהים לאירים‪.‬‬
‫שהוא משעק הבקר‪ .‬רבי הנה ם אימר זה אדום וזה לבן‪.‬‬
‫אדום לבין הערבים‪ .‬שכתוב בין הערביס האכלו בשר‪.‬‬
‫ולבן בבקר‪ ,‬שכתזב ובבקר קשבעי לרם‪:‬‬

‫ך משה אליהם איש אל יותי ממנו עד בק*‪.‬‬
‫י)ריזיבט‬
‫א"ר יהידה כ‪ 4‬יום ויום כתברך מן יום‬
‫העליון ההואיום השביעינ‪5‬י] ומקברכים כף ששה ימים‬
‫כל אחד ואחד בלברו‪ .‬וכל יום משפיעביומו מן הברכה‬
‫ההיא שקבל מן היומ העליון ההיא‪ ,‬וע"כ אמר משה איש‬
‫א‪4‬יותר סמנו ערבקי‪ ,‬שררי אין היום שולםבי‬
‫י‬
‫םםשש‬
‫שלו [‪5‬י] וכל אוהן החמשה ימים שוימיםבהימי‬
‫נ‪.‬‬
‫ים‬
‫לאה‬
‫ונמצא בהם מה שקבלו‪ ,‬ויום הששי נמצא בו יותר‪,‬ויובן‬
‫זה על דרך שא"ר אלעזר מפני מה כהוביום הששי‪ ,‬ולא‬
‫נאמר כך בכל שאר הימים‪ .‬אלא כך ביארו‪ .‬הששי‪,‬‬
‫שהשכינה מזמנה עצמה בו לרכיןשלחן למלה [‪5‬ח] ולפיכך‬
‫נמצאו בו שני חלקים‪ .‬אחר ליומו‪ .‬ואחד להכין בשמחה‬
‫המלך עם המלכה‪ ,‬כי כיי‪4‬ק הזה היא שמהת המלכה‬

‫וף ס"נ‬

‫' געבור הח"א שהתוונ‪1.‬על בשר נחעורר בעיב ומן ררין דין היוהר קשה עליהמ ש‪,‬צרך ‪4‬רמקקר של חמד [)?ן ‪ 11‬שכי‪.‬ת ‪:‬בי‪1-‬‬
‫פי‬
‫הייגו 'ש'ומ השגת רוא מקור הנר‪:‬ה לבל ששה ימי הסעטה‪,1 :‬ון פ' שב‪ 4‬יום ‪.2‬פיג נפ‪ .‬ברבה רק עבור יום ט‪:1.‬‬
‫יתב‪-‬ך‬

‫‪.,[.‬ן‬

‫ןנח] דורש ה"א יתרה של השש' לרטו על השכינה הקרושה‪:‬‬

‫מית‬

‫ס‬

‫‪4;6‬‬

‫לשון קודש‬

‫בש?ח‬

‫ן הזהו‬
‫ישו‬

‫עם המלך והזדונוה שלהם‪ .‬ומהברכים כל ששת הימים‬
‫כ‪ 4‬אחד ואהד בלבדו‪ .‬לפיכך צייך האדם לסדי שלףנו‬
‫ב‪4‬י‪ 4‬השבק‪ .‬כיי שינזרו עליו הכרכוה מ‪4‬מעיה‪.‬‬
‫יהברכה אינה שורה על ש‪4‬חן ריקן‪! .‬לפיכך הלמ‪.‬די‬
‫חבמים היידעים סוד זהזיזנ שלהם מערב שבה לערב‬
‫שבה‪:‬‬
‫‪::‬ת‬
‫רארכי ה' נהן לכם השבת‪ .‬מה‪ .‬שבח‪.‬יום שבו‬
‫'טשקשובהים ראו כי ס' גתן (כס סכנת חחי כ‪3‬ת יותמ דכיסגייהין‬
‫ימימ‬
‫שאר הימים‪ .‬והזאהכייל ‪.‬טל כל‬
‫כ"‬
‫ן סיתח‬
‫ריג'סיויוין וסו כ((ה ‪7‬כ( "יגי‬
‫אח‪-‬ים וממנו מתברכים‪ .‬ר' ייסא אמי וכן נם כנמק הקרגין 'י ‪-‬תכיכין‪.‬‬‫"רכי ייסה ה‪ --‬וכן ג"י כגסת‬
‫ישראל נק‪-‬את שבת‪ .‬לפי שהיא בח ז‪,‬נ‪ ..‬יז‬
‫ז היא הכלה‪' .‬כרמ( מקר' ‪:‬כה כנ'ן דהיס' ‪3‬ת זונ'‬
‫סיה כ(ס‬
‫ס (כס ו(ק‬
‫שכתוב ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם‪ .‬לכם ולא דכת'כ וכ‪-‬רתם‬
‫"‬
‫ודכ"‬
‫ת ססכתכי קיס ס'ה ל‬
‫יסרח(‬
‫לשארעמים‪ .‬זש"כ ביני וביןבני ישראל‪ .‬וזאה היא י‪-‬ושה ‪5‬ס"ך ט‪-‬ין‬
‫‪'31‬ן‬
‫סיח הקסגת‬
‫של נחיה עזלם לישראל‪:‬‬
‫‪6‬י‪ :‬תסקסת'"ו‪3-'-‬ו‪'6‬תג(תי ט(נזיןכגי(יסרט‪(-6‬ק‪.‬ו"ווד"‬
‫שבו איש תההיו א‪ 4‬יצא איש ממקיסו‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫'‬
‫"‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ס‪3:‬יעי‪.‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫מקקי"ז קסס‪- 6,‬קום ןהתהזי (גוסך‪ .‬ורז‪ 6‬ד‪(-‬ס‬
‫ממקומו‪ .‬ממק מ ההזא שראוי לילךבו‪ .‬דדבי‬
‫ברוך כבוד ה' ממקימ‪ .‬וזה ה‪.‬א מקום ['נ] וזהו הם ד כרוך ככוד ‪ ':‬יו"קיטו וד‪"6‬י‪:‬ו נוקוס [(ט] וד‪'" 6‬סו‬
‫"‬
‫שכקיבכי המקום א‪2.‬ר אתה ע‪.‬מד עליו אדמת קדש הוא‪ .‬דכתיכ כ' סיוק'‪ :‬הסר הקס צ'‪.‬יד ע('‪ 1‬מדנות קדס ס'ר‬
‫ו‪.‬‬
‫ח‬
‫מק מ הידזע נקיא מקים‪ ,‬שניכי בז כבזד העליזן‪ .‬ולפיכך‬
‫יזהי זה האדם שמתעםר בעטרה הקדושה שלמעלה [ק]‬
‫(‪"3‬ג דקח‬
‫י‪6‬‬
‫קד'ס‪ 6‬ןלעל‪[ 6‬ק]‬
‫י"‬
‫סרות‬
‫כי‬
‫ו‪6‬‬
‫~(‬
‫חשלא יוציא מ‪2‬יו דבור של ח‪,‬ל בשבה‪ .‬ואם יצא ממקימו ד‬
‫' 'פיק‬
‫קקק יקט(כ(וי!'ס נו('(" דכקינ('‪":‬ר"כככת‪ .6‬ד"‬
‫דקדושק הוא מהלליי‬
‫ם השבת‪ .‬הן בידיו במלאכה‪ .‬הן נוג'ס‬
‫דכ‪3‬קח‬
‫‪.‬‬
‫יומ"‬
‫ברנליו ל‪4‬כת חוץ לאיפים אמה‪ .‬כל אלה ח‪4‬זל שבת‬
‫‪3‬ידוי כעוכדת"‬
‫הם‪ .‬אל יצא איש מטק‪.‬מו‪ .‬זהו מקום הכב‪.‬ד דקד‪,‬שה‪.‬‬
‫שהרי לחי*ן ממני א"הים אהרים הם‪ .‬ברוך כביד ה'‪ .‬זה‬
‫יכב‪.‬ד שלמעלה‪ .‬ממק‪.‬מו‪ .‬זה דכביד שלממה‪ .‬וזהו הסזד ככיד ד(סי(‪ 6‬נוייקיי‪:‬י‪ .‬כ‪3‬וד‬
‫ד‪6 6‬יסו‬
‫ד"‬
‫של עטרת השבת ןק‪-‬ן לפיכך אל יצא איש ממקימו‪.‬‬
‫ד(תת"‬
‫רז"‬
‫אשרי חלקו של הז כח יכבודו של השבת‪ .‬זכאיהיא בעולם‬
‫יזה ובעזלם הבא‪:‬‬
‫ן‪.‬ן‬
‫ז‬
‫")די~שנ‪1‬ך ה' א‪ 4‬משה עבזרלפני העם ונו'‪ .‬א"רהייא‬
‫)‬
‫"‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫~‬
‫י‬
‫ד‬
‫ר ס' רסס עכור (כ‪ ':‬סטס וגו' ‪"6‬ר ה"‪5‬‬
‫בכל מק‪.‬ם הבע הקב"ה עלבזן הצדיקיםיוהר‬
‫ככ( התר ת‪3‬ט ק‪":‬ס טלכינ‪6‬‬
‫יתיר‬
‫על שלויכאן אמר ס'טה עוד מעט וסקיוני‪ .‬א"ל הקב"ה ע(ו די(יס‪ .‬סכח הי‪:‬ל תסס טוד נ!עס וסק(וג'דגדימק"י‬
‫‪5‬‬
‫"קג"ס‬
‫משה אין עקה הזמן להב‪.‬ע עלבזנך‪ .‬אלא לכני ‪-‬םסל"‬
‫‪ '"1‬טטיהדןן'וססו'‪6‬ט לחתכע טל‪3‬וגךכרכית"‪:‬וטכור ‪5‬פגי‬
‫העם ואראהמי יישיט ידו ננדך‪ .‬וכי ברשוהם אהה עומד ס‪:‬ס והה‬
‫‪5‬ס'רדו'סכ(יקתכ(ך‪3‬ויכי"ק ‪6‬ל"‬
‫"‬
‫ת קמיס‬
‫אי ברשיהי‪ .‬ומטך אשר הכית בו‬
‫אה היאורעבקוח‪-‬הקביידדךש "‬
‫ו כ‪:-‬ות' י"כך‬
‫סיהור קמ ‪3‬ידך‬
‫ם‬
‫י‬
‫ס‬
‫נ‬
‫והלכת‪ .‬מה הטעם‪4 .‬פי שהקיק ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫(‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‬‫‪:‬‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ק‬
‫מ‬
‫‬‫ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫הח'‬
‫‪3‬נסין‬
‫וסט‪ 6‬קד‪,‬סה‬
‫הע‪4‬יון נרשם בו‪:‬‬
‫ט(הס רכיתה ‪3‬יס‬
‫הצזר‬
‫הננ' עמדלכניך שם‬
‫י (פ‪':‬ך סס ט‪ 5‬סנ'ר ‪3‬קר‪ 3‬וסכ'ת ‪(3‬ור‬
‫בחרבר‪ .‬וכהככהיוהב בהצעוורר וקנני עח‬
‫ויעאו ממנו מים‪ .‬א"רהייאסהי צז‬
‫תמים פעלו‪: .‬אין לךכל שם ושם מ"הן שמוההקדו‪.‬מים‬
‫של רקכ"ה שלא יעשה נמים זנבר‬
‫זה‪ .‬וטניא כל מה‬
‫שנצרך לעולם‪ .‬כל שכן להיצי‬
‫אב‪.‬כאן מים‪ .‬א"ל ר' יה‪.‬דה‬
‫הרי כתזב ‪ )3‬הן הכה צור ‪.‬יז‪ .‬כים‪.‬מי ראה אק השם‪.‬‬
‫א"ל בזא וראה בכ‪ 4‬מק ם צור נבזיהה‪,‬א‪.‬‬
‫הקב"ה‬
‫ננ'יז"‪ :11‬י‪'"'77‬‬
‫כבקש למחון אז לרכ‪.‬ת נקעוררה גבירה‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫;~י‪':‬ג‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫המהץ והכה‪ .‬וזהו שכהוב הן הכה צ‬
‫‬‫ש‬
‫א‬
‫ב‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ם‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ס‬
‫'‬
‫ר‬
‫ממי‬
‫ו‪6‬י‬
‫לא היח נהע רר זה‬
‫וו‬
‫לרכוה במק ם שנצרך לא גבעו ‪5‬הו זהתילר סהי‪(:‬‬
‫"ר ו(קי כהתר‬
‫;‪3‬יי‪:‬ין‬
‫מים ר' אבא אמר מים בכל מקום ידוע הרמז [קכ]‬
‫ד‪56‬סרן ‪"5‬‬
‫ורר להשכיע מים‪ .‬והריאין זה‬
‫ע‪-‬‬
‫תו‬
‫נצ‬
‫והקב"ה בזה הצור ה‬
‫וד‪6‬ק‬
‫ראזי להיות אלא מן מדת הנדיל"ה [קנ] וזה הוא אוה‬
‫‪6‬תחזי ה‪ 55‬חנדו‪5‬זס [קנ]‬
‫כו‪6 6‬ת‬
‫ס"‬
‫ר‬
‫י'‬
‫‪5:‬‬
‫דקנ"ס‪ .‬וע"ד ס‪3‬מ דוד וחרר ססככ' וס‬
‫ונם של הקב"ה‪ .‬וע"ו הי' דוד משבח ואומר ההפכי‬
‫ס‬
‫ב‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫אנם מיםונו'‪ .‬משמעות ההפכי היא לפי שאין דר‬
‫ס‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ד‪15‬ר"ורהוי‬
‫הצור‬
‫הצו‪-‬‬
‫ג) ת‪'.‬ס ע"ח‬
‫מראה מקוטות ק) דףסי‬

‫וזוונ‪ 6‬דלסון‪ .‬וטתכרכ‪6‬ן כל סית‪ 6‬יות'ן כ‪5‬‬
‫כמ(ד'('‪,‬ומד ‪3‬להודוי ‪3‬נ"כ ‪3‬טי ‪"3‬נ ‪5‬סדר‪ 6‬פתיריס‬
‫‪.‬‬
‫דככתהחכתכק כטג('ן ד'מרי ט(יס כרכ"ן‬
‫‪5‬ח‬
‫"‬
‫(‬
‫'‬
‫ט‬
‫(‬
‫ו‬
‫י‬
‫ך‬
‫כ‬
‫סתור‪ 6‬ריקג'‪3 6‬נין ת(תודי‬
‫מ‬
‫וכנרזכ'ק‬
‫ס" דידטין רזק ד‪ 6‬זו‪,‬נ‪ 6‬ד(סון ‪-‬ערכ כנת (ערכ‬

‫לי‬
‫‪,‬‬
‫‪,.,18‬ני"‪(-,‬יו‪:‬ןי‪.,‬י‪:‬ת‪.?-.‬‬
‫!"יע‪,‬ןיען‪?%‬י‪-':‬וג‬

‫י‬

‫עי‬

‫"‪5‬פ"‬

‫מ‪151‬נו‪1‬‬
‫י"‪=:,‬ה‪2‬‬
‫‪,‬ילל"י‬

‫ש‬

‫‪01,‬ן מקימ כי‪.-.‬‬

‫זיו הזהר‬

‫'הבק‪-‬‬

‫הי'‪4‬ו‬

‫מדק רמינות ‪,‬קן פי' ענית השנת קודש‪, :‬קח‬

‫שאו רוא ומן ע‪"4‬ת העו‪-‬מית והתקשרות עלמא דנוקבא‬

‫בשלה‬

‫לשון הוהר‬

‫ישון‬

‫קודש‬

‫לך‬

‫‪87‬‬

‫ר ככך‪ .‬וט*ד כ‪5‬ור ט(‪6‬ס ‪6‬פיק תי‪ 6‬ת‪6‬ת‪ -‬ד(תת‪ .6‬הצזר בכך‪ .‬ולכך בצור העליון הוציא מים ממקים שלמטה‪.‬‬
‫י‪5‬ו‬
‫ותס סתיס דססו‪ 6‬וגתתה‪ .‬סגט דכתיכוסו‪"5‬ת גסס תיס ומה שם המקום שלממה‪ .‬סלע‪ ,‬שכתוב והוצאת להם מים‬
‫טן סם(ט‪ .‬וכטס ‪6‬פיק ס‪6‬י ס(ט טי‪ 6‬כמי(‪ 6‬ד‪5‬ור סן הסלע‪ .‬ובמה הוציא זה רסלע מים‪ .‬בכח הציר‬
‫ש‬
‫ן(טי(‪.6‬‬
‫שלמעיה‪:‬‬
‫) ךיכ]ך‪ 14‬סס סטקיס תס? '‪-‬ר'כס ינו' !‪(:‬‬
‫)‬
‫"‬
‫קרא שם המקום מסק ומ‪-‬יבה זנו' ועל נסתם את‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ג‬
‫"‬
‫י‬
‫ך‬
‫‪1‬‬
‫ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין‪ .‬א"ר‬
‫ן‪*6 .‬ר‬
‫ס'("‪-‬‬
‫ר סים ס' כקרכגו‬
‫"‬
‫ס מי‬
‫‪6‬כ‪ 6‬וכ' ספם'ן סוו '‪:‬רח( ו(‪' 6‬וטי ת(ס ד‪ .6‬יס‪6‬‬
‫אבא וכי טפשים היו ישראל שלא ידעו דבר זה‪ .‬והרי‬
‫מקו ככיגת‪ 6‬קת"סו ועגגי ככוך ט‪'3‬יסו ןסקרין (ון ראי השכינה ‪4‬פניהם ועטי כבוד עליהם הסובבים אותם‪.‬‬
‫ו כב ד‬
‫והם אמרו היש ה בקרבנו אם אין‪ .‬אנשים שראזזי‬
‫‪'61‬יין‪6‬טיו ס‪,‬ם ס' כקרכגו ‪6 06‬ין ניכרין וחתוזיו‬
‫מינם על הים‪ .‬ולמדנו 'טראתה שפחה ע‪ 4‬הים מה שיא‬
‫ן "‪:‬קכקו טפ‪:‬ין ו‪6‬י!רו סי‪ '? :‬כקר‪:‬גו ראה יחזקאל‪ .‬והם נמצאו מפשים ואמרו היש ה' בק‪-‬בנו‬
‫ר‪6‬ס יחזקח(‪'".‬גו‬
‫ס ‪'6‬ן‪ 636 .‬סכי‬
‫רכ' סטטון כטו (י!גךע אמאין‪.‬א‪-‬אכך אמר רבישמעין‪ .‬בקשו לדע;בין כח דאלהות‬
‫"ין עת'ק‪ 6‬סת'י!"‪ :‬ק"‬
‫ת(‬
‫דכ‬
‫ן‪ .‬שהואמקורהכלוסתוממכלהמהומימשנקראאי"ן‪.‬וביןכחהאלהות‬
‫"‬
‫י‬
‫"‬
‫כ‬
‫ סתיתין ר‪6‬קרי‬‫י ס'‬
‫וט*ך‬
‫זכין זטיר‬
‫ן‬
‫ש‬
‫"‬
‫כתיכ הרהוקמןהמקור שהואפני קממתונק‪-‬אהוי"ה‪.‬וע"כלאכהיב‬
‫ר‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫סיס ס' גקרכגו ‪( 06‬ח כתס דכתיכ ס'(ך כת(ו"‬
‫רתי ‪6‬ס היש ה' בקיבנו אם לא‪ .‬כמו שכתוב הילך בהורתי אם‬
‫(‪ 636 .6‬סי‪ :‬ס' כקרכגו ‪6 06‬י*ן‪6.‬י סכי‪6‬יו‪6‬י "תע‪::‬ו‪ .‬לא‪ ,‬אלא היש ה' בקרבנו אם אי"ן‪ .‬אםכן למה נענשו‪.‬‬
‫‪ 6(6‬ע( ועכידו פרוד‪ .6‬וטכידו כגסיוג‪[ 6‬קדן דכתיכ אלא על שעשו פרוד‪ .‬ועשו זאת בדרךנסיון[קי] שכה‪,‬כ‬
‫וט( גסותס ‪6‬ת ס' קנ!רוי‪:‬ר"( ‪6‬י ס‪6‬י ג‪ 56:‬כגווג‪ 6‬ועל נמותם את ה'‪ .‬אמרוישיאל אם כך הוא נבקש באפן‬
‫י גסח( כנווג‪ 6‬ממר‪[ 6‬קסן וט"ד טיךויכ‪ 6‬זה‪ .‬ואם אין כך הוא נבקש באיפן אחר [ק?] וע"כ סיד‬
‫מך‪ .‬ו‪6‬י ס"‬
‫ויבא עמלק‪:‬‬
‫טתגק‬
‫כ)ךיננ‬
‫א עת(ק וי(מם טס 'סך"( כרפיך'ס‪"6 .‬ר ‪:‬ט‪:‬ון נ)ןיבנא עמלק‪.‬ילחם עם ישיאל ברפירים‪ .‬א"ר שסעון‬
‫רז‪ 6‬וחכתת‪ 6‬סכ‪ 6‬תנזרת ו'ג‪ 6‬קם'‪ 6‬ק‪6‬‬
‫סיד של חבמה הטכאן‪ .‬מן מרת דין הקשה באה‬
‫‪5‬ת'‪ 6‬קרכ‪ 6‬ו‪ .6‬וקרכ‪ 6‬ן‪6 6‬סתכמ (פ'(‪6‬‬
‫ו('ת (ך מלהמה זו‪ .‬ומלהמה !‪ 1‬נמואק למעלה ולמטה‪ .‬ואין לך‬
‫ו!(ס‬
‫ז(‪'6 6‬ת כס רוין ט(‪6‬ויתןת"‬
‫דבר בהורה שלא יהיה בו מידזת עליזנים של חכמה‪.‬‬
‫ס"‬
‫ית‬
‫מכי!‬
‫וך‬
‫כת‪ 6‬קך'ס‪ 6‬ככיכו( ‪6‬תר קכ"ס כ‬
‫יכ‬
‫"‪6‬‬
‫ר‬
‫ותתקס‬
‫ר‪ (6‬הנקשרים בהשםהקדוש‪ .‬כביכל אטר הקב"ה‪ .‬כאשר ישדאל‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫"יגוןזכ"ין (תת‪" 6‬תנכר מי(‪ 6‬וי(י ט‪ 3‬כ(‪ .6‬יכך‬
‫זכאים הם למטה נהנבר כח שלי על הכל‪ ,‬וכאשר אין‬
‫("‬
‫‪6‬סתכמו זכ‪6‬ין‪ .‬ככיכו( תתיסין מי(‪ 6‬ו‪3‬טי(‪ 6‬ו"ת‪::‬רהי(‬
‫‪ 6‬נמואים זכאים‪ .‬כביכול מהישים כח שלמעלה ונהנבר הכח‬
‫דה‪3‬ו י‪:‬ר‪( (6‬תת‪ 6‬של הדין הקשה‪ .‬בוא וראה בשעה שחמאו ישראל לכמה‬
‫וךיג‪ 6‬ק‪:‬י‪.6‬‬
‫" מוי‬
‫"‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ת עת(ק‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מ‬
‫(‬
‫י‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ס יסר‪6 (6‬ת‪( 6‬ק‪:‬רג‪ 6‬מהכתיב‪.‬ויבא עמלק וילחם עם ישראל‪.‬שהדין בא לקמרנ‬
‫‪3‬וה' כתיכ‬
‫ויג‪ 6‬כרמתי‪ .‬וכ(‪:6 6‬ת‪:‬ח (‪:‬י‪ ,3‬ותת‪ ,‬על הרחמים‪ .‬כי הכל נמצא למעלה כמו שהוא לממה‪.‬‬
‫ךקכ"‪ :‬ברפירים‪ ,‬ברפייןירים‪ ,‬שרפו יריהם כהירתו של הקב"ה‬
‫גרפין'ס‪ ,‬כרפו' יךיס‪ ,‬ולפו ידיסין‬
‫"כ‪ 6‬עתלק כמו שביארנו‪ .‬א"ר יהזדה שניפעמים ההגיר עמלק מלחמה‬
‫מ‬
‫נ‬
‫‪6‬‬
‫כתס ו‪!6‬קי‪!:‬ג‪"6 6‬ר יסוו? תרי זתגי נוחור"קר‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫כ‬
‫אהד‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ש‬
‫כי‬
‫י‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ה‬
‫והכנעני‬
‫סר"ג‪ .‬חך סכ" וחך דכתיכ וירך סטי!גמי וסכגעגי‬
‫'נו'‬
‫וקכ"ס ‪1‬נ‪ .'1‬א"ר שמעין למעלה ולמטה היהה המלהמה נגד‬
‫‪:‬יע'ן (ע'ל‪ 6‬ותת‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬ט"יי(‪ 6‬כטס ן‪6‬תתר ‪( .‬תת‪6‬ק‪:‬ר‬
‫סוס (‬
‫נכ‬
‫יק‬
‫כ‬
‫""ס סוס‪ .‬הקב"ה‪ .‬למעלה כמו שאמרנו‪ .‬ולמטה היתה ננד הקב"ה‪.‬‬
‫מהם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫תופמים נב‪-‬ים וחהכו‬
‫האות ברית קזדש‪ .‬והיו‬
‫ורסית‪ 6‬קדיס‪ 6‬וגע(ו (סו‬
‫י 'נזרי (ון‬
‫ו?וו גסכ'‬
‫י‬
‫כ‬
‫נ‬
‫(‬
‫‪61‬רת‪( 1‬ון (עי(‪ 6‬ו"תרי טו‪,-(6‬‬
‫"(ך נוס ו"תיעית‪ .‬וטכ"פ משליכים אוהם למעלה‪ .‬ואמרוקח לך מה שבחרת‪ .‬ועכ"פ‬
‫ננד הקב"ה היה הקמרונ בכל‪:‬‬
‫קטרונ‪ 6‬דקכ"ס סוס כ(‪6‬‬
‫ר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם‬
‫רי‪4‬שכטר טכטסטס(ק"( ו'וס?ומסי‪ 6!:‬וכוחסר? (גו ‪6‬גביס ‪ 651‬קסי(כח‪6‬ס ןיאכה‬
‫בעמ‪4‬ק‪.‬וכי מה ראה מ‪:‬ה שסלק עצמו כסלחסה‬
‫וס(יק גרי!'?י!?"'‬
‫וכי‬

‫'ג"‬

‫קדת"ס וקכ"ס סק'ך "(‪3 6‬וסס זכ"ס הו(קיס הראשונה ה!‪ 1‬שצוה דקב"ה עליה‪ .‬אלא משה אשדי היקו‬
‫והכתכ( ויוט טקר‪ 6‬ות(ס‪ .‬הוור תםס‬
‫"זי!'ן נרווי‬
‫(?סו‪ 6‬קרכ‪ 6‬ו(עי(‪ 6‬ו"ג‬
‫ת יסוסע זת'ן ג‪-‬טך (קרכ‪6‬‬
‫ולתת‪ .6‬וסייגו וכתיכ וסיס כ‪6‬כר יריס ‪:-‬ס יוו וגכר‬
‫רמ(רת"‬
‫י‬
‫(‪ ,‬יסר‪ (6‬ו(טי(‪ 6‬וכנ"כ ס(יק טכס נ‪-‬י!יס תקךכ‪6‬‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ג‬
‫ג‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫(‬
‫ט‬
‫‪6‬‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ז‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ידוי‬

‫"ג"‬

‫ן(טי("‬

‫'‪:‬תכח גיתיס ("‬
‫' כנין מי'(ין תקיפין‬

‫זסנ'‪'6‬ן‪(" .‬ת‬

‫שהסתכל והבין שורש‬
‫הדבר‪ .‬אכר משה אני אכין עצמי‬
‫לטלחמה ההיא שלמעלה‪ ,‬ואההיהושערכן עצמך להמלחמה‬
‫שלכטה‪ .‬וזהו שכה‪.‬ב והיה כאשר ירים משה ידו ונבר‬
‫ישראל‪ .‬ישראל שלמעלה‪.‬ולפיכך כלק משה עצמו מהמלחמה‬
‫שלממה‪ .‬כדי להזדרז בהמלהמה שימע‪4‬ה לנצח עלידו‪.‬‬
‫א"ר שמעין וכי קלה היא בעיניך כלהמה זו של עמלק‪.‬‬
‫בוא וראהמן היום שנברא העולם עד !מן ההוא‪ .‬ומןזמן‬
‫ההוא עד שיבא מ‪4‬ך המשיח‪ .‬ואכילו בימי נונ ומנ‪,‬נ ‪4‬א‬
‫תהי' מלהמהכזו‪: .‬לא בשביל חיילות גבורים ורבים‪ ,‬אלא‬
‫בשביל‬

‫זיו הזהר‬

‫הי] שת'ם רעות עשו נ!ה‪ .‬א'‪ .‬מה שעשו פירור‪ .‬כי באמת הכל אחר ועברת ישרא‪ 4‬מנעת ער אי'ן סו'ף‪ .‬ב'‪ .‬מה שעשו נסיון על !ה‪:‬‬
‫או‬
‫‪,‬ק?] והאמת הוא שאין זה ב' מי‪4‬י ע‪,‬י‪,‬ים ואין לחשוג‬
‫הראשו‪14‬תל‪!:‬ה בלני‪.‬גי הבלעניןאחי וקשר אחרלמו‪.‬היבוי‬
‫להתפללאלנזגה'בלבי‬
‫הי‬
‫במלגות‪ .‬הקול בתפא‪-‬ת שהוא הזעיר‪ .‬המחשבה ע"י חנ‪.‬י‬

‫‪68‬‬

‫בשלח‬

‫לשון קורש‬

‫בשביל שבכל הצדדים של הקכ"ה היהה מלחמה הזו‪.‬‬
‫ויאמר משה אל ידישע‪: .‬פני מה לירושע ולא לאחר‪.‬‬
‫והרי בזמן ההוא עיד נער היה‪ .‬שכתוב ויהושע בן נון‬
‫נעי‪ .‬והרבההיו ביש‪-‬אלנבזרים מכנו‪ .‬אלא משה בדכמה‬
‫דסתכ‪ 4‬זידע‪ .‬מה ראה‪ .‬ראה לממא"ל שהיה יורד מצד‬
‫שלמעלה ףעזור לעמלק לממה‪ .‬אמר משה ודאי מלחמה‬
‫חזקה אניריאד כאן‪ .‬ויהזשע בזמן ההוא היה נמצא במדרנה‬
‫עליונה ויהרה‪ .‬אפשר האמר שבמירנת השכינה נמצא‬
‫בזמן ההוא‪ .‬לא כן‪ .‬שהרי במשה נזדונה ונקשרה‪ .‬נמצא‬
‫במדרנה שימבה מכנך‪ ,‬יבמה‪.‬‬
‫שיהושע‬
‫א"‪-‬‬
‫ב‬
‫שמעון בכקניהםקשד‪-‬היא שנקרא נע"ר [;'ן וזהוהמיד שנת‪.‬‬
‫'יהישע בןנו; נעי‪ .‬נע"י ודא‪ ..‬לא ימיש כתוך האה‪.4‬‬
‫ני‪.‬יףנו שאמר ר"י מה זה שנקוב‪ ,-‬עיניך היאינהירשיים‬‫‪.‬מאגן איל בי יועןבי ימע יתדותי לנצה‪.‬י‪-‬שלים‬
‫שימע‪4‬ה שנק‪-‬א אהי‪ .‬כל יצען שלא ההי' נמצאק יזקר‬
‫י‪4‬נת נגי ק‪ .‬יזהי ‪4‬א ימי'פ מתך האדל‪ .‬היינו מה‬
‫שנק‪-‬א אדיכי יצען‪ .‬מלמרשבב‪ .‬יים ויום היהיזנקמן‬
‫השבינה‪ .‬כמו ש‪-‬נער ההוא ש‪4‬מעלה לא יכיש מת‪.‬ך‬
‫דאהל וינק כמנה המיד‪.‬כן זה דנע‪ -‬שימטך לא ימיש‬
‫מק‪.‬ך דאיל‪ .‬וי‪4,‬ק מסנה המיד‪4 .‬פיכך כשראה משה‬
‫שססא'ל יז‪-‬ד ‪4‬עז ר ל;מיק אמר משה וראי זה רנער‬
‫י;מד בננדו וי‪4:‬םעיי‬
‫ו זיננה איקו‪ .‬מיד ויאמר משה אל‬
‫יך‪.‬שע בהר‬
‫אנשים וגא דיהם בעמלק‪ .‬שלך היא‬
‫‪44‬‬
‫מינ‪ .-‬זאני אזד‪-‬ז ל‪-‬מ‪4‬חמה שלמעלה‪ .‬בחר‬
‫מ‪4‬חמה זז של‬
‫‪4‬נו אנשים‪ .‬צדיק‪.‬ם בני צריקים ‪:‬יהי' רא‪.‬ים ללכה עמך‪.‬‬
‫א'ר שכע‪.‬ן ב!ימעה שיגא למ‪,‬רכה יר‪.‬שע נער‪ .‬נ‪7‬ע רר‬
‫ינע"ר שימעיה ינקתקן בכמה קקנים ככמה כלי זיין‪.‬‬
‫שהכינה לו דשבינה למיהמהזו‪ .‬לגקום גקמת דברית‪ .‬יזהו‬
‫שבה‪.‬ב ה‪-‬ב נ קמק נקם ב‪-‬ית‪ .‬וזהו רם ר שבקוב זירלמ‬
‫ירו‪.‬נע אה עמ‪4‬ק יאק עמי לפי חרב‪4 .‬כי הרב ודאי‪ .‬ולא‬
‫יזיין‪ .‬איא בהיב ידאי‪ .‬היינן מה‬
‫יכי רמהים זשא*כי‬
‫ש_קרא הרב נ‪.‬קמק נקם בריה‪ .‬ומשה נהתקן לרמיהמה‬
‫מלמע‪4‬ך‪.‬וידי משהבברים‪.‬כברים ממש‪ .‬מכובד ה וקד שה‪.‬‬
‫לא נממאי‪4‬עי‪4‬ם‪ .‬מכובדוה שראויוק לרתנרבהן המלהמה‬
‫ש‪4‬מע‪4‬ה‪ .‬ייקהן אבן וישימו תההיו וישב ע‪,‬יה‪ .‬לפי‬
‫שישיא‪ 4‬היו שרוים בצע‪ -‬ידיהעמים בצער‪ .‬יאהרן וחור‬
‫המכו בידיו כזה אהד וכזה אדד ‪'1‬הי ידיו אכינה ‪1‬נ‪.'1‬‬
‫‪.‬י יריו אמונה‪ .‬וכי ‪4‬בעבור‬
‫מהו המכו בידי‪' ..‬כהז ייד‬
‫שאדרן וחור המכו לידיו הי יריו אם‪:‬נה‪ .‬אלא משך הכל‬
‫בדכמה עשה מה שעשה‪ .‬א‪-‬רן זח ר זה מצד שלו וזה‬
‫כצד‬
‫ייריו כאמעע [קין וע"כ ויהיידיו אמינה במיד‬
‫ל‬
‫ש‬
‫יאהרןבשבי‪4‬לע רר‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫דאמ‬
‫י שף‪ .‬והור בנביל שיע רר‬
‫צד ש‪4‬י‪ .‬והיז נאדזים בידי צככאן ומכאן לרמשיך עז‪-‬ה‬
‫שימע‪4‬ר‪:‬‬
‫כ) רןקי‪1‬ק כא'מר ירים משהירו ונבר יש‪-‬אל‪ .‬כ"שרירים‪.‬‬
‫שרניף הימין על השמאל ונקכון כך ברפרשה‬
‫ידיו‪ .‬ונבר ישראי‪ .‬יש‪-‬אל שימ;ל‪ .-‬וכאשר יניח ידו‬
‫זנבר עמלק‪ .‬בשעה נישראל לממה היו מפמיקים מהכלך‪.‬‬
‫לאיכלוירי משה לרי תכזקיפר‪ .‬אז ונבר עכ‪4‬ק‪.‬ככאןלמדנו‬
‫שהנם שהבהןכניף יר' ביקיבק הקיבן להקן עצכו בכל‪.‬‬
‫מ"מ ‪-1‬יביםישר"י ‪-4‬מוא בקפ‪4‬ה עמו‪.‬ולמדנו ;במלהכת‬

‫מראק מקומות י) '‪:‬יי' י"ג ג) דף סו‪.‬‬

‫מ_ימ‬

‫עמלק‬

‫ישין‬

‫הזהר‬

‫נ‬
‫‪.‬‬
‫וניי"ןחר חדב‪3‬ס‪(5 (:‬סס‪-‬י'סןיכפ דק‪-2‬ס סיס ס"'‬
‫"‪.‬‬
‫רכה‬
‫קה‬
‫(‪5‬‬
‫י (יסוכע‬
‫ה‬
‫ק‬
‫"‬
‫וס‪6‬‬
‫(נ‬
‫וי‬
‫רנ‪ 5,‬ס‪- ?1‬כהיכ וין‬
‫"ע כן ג'ן‬
‫?כ?י'‬
‫טג"‬
‫זס‬
‫כ'‬
‫‪3‬יסר"( תקיסין ת‪':‬ס ה(ח תס? ‪3‬קכ"‪,-‬ת‬
‫ז'‬
‫" סי‬
‫גפי‬

‫"סתכ( יידפ חה' הי;‪ 6‬הטה (ס‪'.‬ק"( דסי? גחית חס‪:‬דת‬
‫ד(‪2‬י(ח (סייע (עט(ק (תקק הטר ט‪ ?2‬ודהי קר‪3‬ח‬
‫תקיפח התהזי‪ .‬ויסו‪:‬ע כסס‪,‬ק זיוגה‬

‫גק‬
‫ר‪:‬‬
‫דת‬
‫ככ‬
‫"? 'תיר חכתכח ‪ '6‬ת'ייח דכככיכתח ה‬
‫‪:‬ה‬
‫סג‬
‫ע‬
‫"‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫‪:3‬‬
‫ק‬
‫ג‬
‫ט‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫ל‬
‫כטב?‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ו"תההדת‬
‫סכי‬
‫הכה‪:‬ה י‪:‬יכע דחתההדד?"(קק‪ 6‬נויגס ו‪3‬חס‪ .‬מ‪.‬ר‬
‫כ‪-‬עין כ??וק ‪5‬ת‪ -‬דהתקר' גמ"ר [קי] וד‪ 6‬סו‪ 5‬ר‪ 51‬דכת'כ‬
‫ינזיס חתוך סהס(‬
‫ייס'כע כן ‪':‬ן געי גע"רוד"'‬
‫"‬
‫יגיך חר‪'5‬גס ירוכ('ס‬
‫סי‪.‬כו זהוור ר"‪ ('3‬ח‪5‬י דכתי‪()6 3‬פ‬
‫ג'ס כח‪:‬ן"?(‬
‫י‪5‬ען כ( יספ יתדותיו (נ‪5‬ח 'רוס(יס‪.‬‬
‫(‬
‫?‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ירוכ(ים ד(מי(‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫'‬
‫ן‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫'‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ה‬
‫י‬
‫יתי‪-‬‬
‫(ק?ך כ‪5‬גס(('תחכ( ורת סוה ל‪ 6‬יטיכ טתידך(‬
‫"ס"ס(‪ .‬ס?יח‬
‫'גמן יז(תד דככן "ח‪5‬‬
‫ס‪,‬ס י‪:‬יק‬
‫ד‪6‬קרי‬
‫‪ .‬כטס‬
‫"‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫(‬
‫גער ד(פיל‪5‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫טת'ך‬
‫ס‪(;6‬‬
‫"‪6‬‬
‫ור‬
‫ס'‬
‫סד‬
‫דת‬
‫י‪1'-‬‬
‫חטק‬
‫יו(ווסתכי‪.‬כיךיהג"ת(ו"'סגנ'‪6‬קהסי(תחי'גיסגיק ניליגעסט(קתכ‪.‬דך'רחסחח"'ר גכתענכרזסכד(כתדת"ג‬
‫" ני‪2‬ס‬
‫וד‪ '5‬ס‪ '5‬ג‪-2‬‬
‫"ע"‬
‫'קיס (ק‪'(3‬ס ויל‪2‬ם‬
‫ט('ס (גגה‪'( 5‬ס קיד וי"יזר יוכ? ה(‬
‫(ט‬
‫יסיסע כהר גנו הגכיס 'גה סגהמ ‪3‬לויגק‪ .‬די(ך ?'ת‬

‫סה' קר‪3‬ח דלתחט וחנת ‪5‬וררו‬
‫דלפילן ‪3‬יר‬
‫קזי‬
‫(גו "‪:‬סי‬
‫ון‬
‫לק‬
‫ס וכ‪'5‬ן כגי וכ‪'5‬ן דית‬
‫‪-( "3‬סך מווך‬
‫‪"6‬ר סטע‪,‬ן כסעתק דגפיק 'סוכע גער התמר‬

‫נע*ר ד(פ'(ה וחהתקן ככ‪-‬ס תקוג'ן ‪3‬כיוס זייג'ן‬
‫ד‪6‬תקיכת (יס ‪6‬נויס (קרכח ד‪( 6‬גקיוה ג'קי‪ 5,‬דכרית וסי'‪:‬ו‬
‫דכתיכ חר‪ 3‬נ'קטה כקס ‪3‬רית וד‪ 5‬סו‪6‬‬
‫דכת'כ ויה(ס‬
‫יסי‪2‬ע הת מט(ק 'הת מיוו (כי הרכ‬
‫"‬
‫ז‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫ה‬
‫'‬
‫פ‬
‫(‬
‫ו‬
‫(סוס רוטהין וזייגין ‪ 6(6‬כהר‪3‬‬
‫?ד‪,‬קיי י("‬
‫י‬
‫"‬
‫ד‬
‫י‬
‫י"‬
‫ת‬
‫ק‪2‬‬
‫י הרכ ניקטת גקס כרית וטכס התהקן (קר‬
‫ד"קר‬
‫ד(‪(':‬ה‬
‫י טכ? ככדיס כ‪3‬דיס טחכ יהיריו ה]ד'כ‪..‬‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫(ח הסתקכן ל‪:‬לי‪.,‬ן 'קירין דחתהזון (‪5‬נהג ‪-‬סו קר]‪,‬‬
‫ד(ע'(ה 'יקק' קכן ויכייזו תהת'ו ויכ‪ 3‬ע(י? כנין‬
‫ד'כרה( כ‪'-‬ין ‪3‬גער‪ 6‬ויס‪ 6‬עחסון ‪53‬פרסון‪ .‬ו‪5‬סרן ‪,‬ה'ר‬
‫ס ‪1‬נ‪'1‬‬
‫תקכ‪'31‬די‪- .‬זס ההך וי!זס קהך ‪'1‬ס' יך'‪" 1‬תוג‬
‫טה' תתכ‪'3 1‬ד'‪1 1‬תהי ויסי יריו ‪6‬קינס וכי נ(‬
‫דהמרן וח‪,‬ר הטיכ‪( ,‬ידוי סיו ידי‪5 1‬ח‪,‬גס ‪ 6(5‬נזכס כלח‬
‫‪3‬חכיות‪ 5‬פ‪3‬יד טס דע‪3‬יד ‪?5‬רן והור ד‪ 5‬חסטר‪ 6‬די(‪.‬ס‬
‫ן?‬
‫יג‬
‫י כהטנליתק [ק‪ ],‬ומ"ד ויסי ידיו ‪6‬י'‪,‬‬
‫"‬
‫חסער‪ 5‬די(יס יידו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫'‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ס‬
‫'‬
‫ן‬
‫'‬
‫ד‬
‫ה?רן‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫'‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫("סתכקק ד'ת‪2‬י‬
‫גית‬
‫ח‬
‫ד'‬
‫ט‪5‬‬
‫ססעיר‬
‫מי'כח‬
‫"('ס '?'י חהידן כיד" טכ‪,‬ן ויזכחן‬
‫ד(עי(ה‬
‫כ) ךדקיו‪ 7‬כה‪:‬י 'ריס חכ? 'ד' 'גכר 'כ‪-‬ה( כח‪:‬ר 'ייס‬
‫ךזקיך יטיגה מן‬
‫ו‪6‬תכוון ‪2‬סך‪2.‬ו‬
‫ק(ק‬
‫עי‬
‫ד'דוי 'נכר 'כרח( י‪:‬רה( דכ(ט‬
‫" וגחמר י;‪.‬ח ידו‬
‫וגכר עח(ק ככ‪:‬ת‪ 5‬ד'כרחל (תהק תכתכ‪':‬ן קג(ותה‬
‫(‪' 6‬כ('ן 'ד' יים? (ת'קס ‪3‬זק'פ‪ 1‬ונ‪3‬ר עט(ק טכ"ן"‪1‬ל'כג‪5‬‬
‫דהע"נ דכסגה סר'כ 'ד‪3 ',‬קר‪3‬ג‪( 6‬תקכח נרט'? כ‪(:‬ק‬
‫כע"ן 'סרה( להכתכהח ‪3‬ג('תסון פנו'ס‬
‫‪3‬קךכה ד‪6‬‬
‫תח‪":‬דעח(ק‬

‫זיו הזהר‬

‫שי רפ‪'.‬ם ש‪,‬קיא נער‪ .‬והיא מררנה נמוכה מסדרגת השכינה‪ :‬ןקון פי' אהרן‬

‫קו ה"‪:‬י מדי‪,‬ת המיאך ר‪'-.‬י‬
‫קרושת ה"בי‪-‬ר‪ .‬ו‪:‬ש‪ -‬נאבעע היי*ו ק‪-‬ושת החפארח‬

‫‪11‬ה‪ 1‬סוד האמונה‪:‬‬

‫קרושת הקסד‬

‫בשלח‬

‫לשון הזהר‬

‫ישין‬

‫קדדש‬

‫רה "‪8‬‬

‫דטיו‪5‬ק "כתכק' ‪(2‬הין ותתהין ו‪"2‬ד 'י?י 'ד'ו הי"‪::‬‬
‫כדקח קזי ‪,‬יסי 'דו "נווגס‪ .‬ויסיו ידיו תכטי (יס‬
‫"‬
‫סיהתגכ‪,‬‬
‫כ(‬
‫ח‬
‫כתיכ ויסי וכת'כ יד' כג'ן‬
‫תן‬
‫נ'‬
‫ך ?'‬
‫יי'וניג"‬
‫כת‬
‫"וכ‬
‫דה('"כ‪.‬‬
‫(‬
‫זסיה טקרה‬
‫ית'גך ס' ‪:‬קדרי ככח יי"ג‬
‫ךכג"‬
‫חרטן ה"כ‬
‫ר ס' ‪ 56‬תמס כחכ !הח זכי'ן כסמר 'נו'‬
‫רי‪14‬כו חזי תה' כת'כ ג‪:‬י;ח ויתגם י?יבצ תה ט‪-‬קו"‬
‫ז‬
‫‪1‬הק ‪"2‬ו (סי ה‪-‬כ ויק( ‪,‬יסרנ "כצי (יס‬
‫'יה(ם‬
‫‪-5‬ג"ס י?‪,‬כ‪ 2‬ס‪,‬ס הי(ס טויי‪1-‬‬
‫) ח'(כ ט‬
‫כו‪ ?,‬דהתתר"‬
‫וס?וח חרכ גיק‪,‬ת גקס כרית קט( (ון דכתיכ ‪5‬פ' היכ‬
‫‪ .‬כת‪ :‬זקת זכ‪-‬ון זק"ק‬
‫‪ ,‬דיקח [קק] וכיס‬
‫כטס ד"תתר‬
‫זיוין (קכ(‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫‬‫ה‬
‫"‬
‫כחי‪' ':‬סום‪2‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫י‬
‫כ‬
‫הת זכך ד‪--,‬גק‬
‫ס"סו‬
‫" הייק?‬
‫רהס‬
‫ווקס "יוהס ך‬
‫" כת'‪ 3‬כי‬
‫(תתר‬
‫(ק‬
‫יק‬
‫טג‬
‫(י‬
‫"יק? "ייק? 'כתיכ‬
‫דתגיטויה‪5‬ס‪ 6‬ותתזהכרה‬
‫הטי ק‪ ?":‬הת'ן ייק‪,‬ן דוכ‪:-‬י?‬
‫י‪5‬ק‬
‫"‪,‬‬
‫עי‬
‫"? (‪2‬י(ח‬
‫‪'5‬‬
‫הג‬
‫קקקס דוכר‬
‫(תת‪6‬‬
‫ייס' טיו(ק עי"ן‬
‫ק‪-‬‬
‫כ"‬
‫" עט'ס ‪1‬כ(?‪ 1‬דהי(‪( ,‬קיה‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫‬‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫?‬
‫כ‬
‫ן‬
‫"חרגי‬
‫‬‫‪:‬‬
‫‪6‬יסו‪, .‬ננ"כ י?יכצ ס‪,‬ס קז(כ ט(יי?‪- 1‬כי ייסק קייר‬
‫ויה(‪.?' :‬כע דת‪3‬ר ק‪(.‬ה ד(? יי‪._:‬גק‬

‫י ידיו א‪ 1-‬ה‬
‫עט‪4‬ק נמצאו ע‪4‬ינ‪,‬ם יהקקעים ו‪"..‬ב יי‪-‬‬
‫במיד האכונהכראוי‪.‬ויהיידו אמונה‪ .‬וי‪-‬יזידיו צריך למ‪.-‬‬
‫אלא לפי שקי‪4‬ה הבף בימין כתיב ויהי יכהוב ידי‪ .‬לפי‬
‫שהימין עיקר הכל‪ .‬וכהוב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה'‬
‫הרעץ איב‪:‬‬
‫ה' אל משה כתכ זאת זכרון במפר ונו'‪ .‬ב א‬
‫וראה מה כהוב ‪4‬מעלה ויהלש יהישע אתעמיק‬
‫ואה עמו לפי חרב‪ .‬ייה‪4‬ש‪1 .‬יהרנ צריך ‪4‬ימר‪ .‬א‪4‬א ייהלש‬
‫כמה שגאמר ה) הו‪4‬ש על גוים‪ .‬יהישע היה חילש עליהם‪,‬‬
‫והדיב נוקמה נקם ברית הרנה אוקם‪ .‬שכתוב לפי דיב‬
‫ככו שבתבאר‪ .‬כתב זאת זכרון‪ .‬זא'ה דוקא [קך] ושים‬
‫באזני יהושע‪ .‬שהרי ה‪.‬א עתיד להרנ כלנים אדרים‪ .‬כי‬
‫מדה אמרה‪ .‬מחה לכ;‪4‬ה אמהה לממה‪ .‬את זכי‪ .‬זכרין‬
‫ש‪4‬כ;‪4‬ה וש‪4‬כ‪2‬ה‪ .‬א"ר יצרק כהיבכי מהה אמהה‪ .‬ונתוב‬
‫ה‪:‬הה את זכרעמ‪,‬ק‪ .‬אלא אמ* הקב"ה אקם תמהיזביונו‬
‫למ‪ .-2‬ואני אמחה זכריני ‪4‬מע‪4‬ה‪ .‬א"* ייפי עמ‪,‬ק עמים‬
‫;מי‪ .‬וילם פדדי לר‪4‬הם בישראף כ‪4‬בר‬
‫א‪-‬רים‬
‫רני ייסא אמר‬
‫דלבניי"נך יהזשע היה הויש‬
‫עמ‪4‬ק‪ .‬י‬
‫ויה‪,‬ש יהישע‪ .‬ששבר הכח ש‪5‬דם כימעלה‪:‬‬

‫ייכ? יי‪,‬כק‬
‫ק"ך‬
‫כ)‬
‫בט' ס' גסי‬
‫וןיקי‬
‫"(קקק ‪1‬ק‪-‬י‪(':( ,‬ק [ק‪:‬ן קד‬
‫י יי‪--‬קקן קי‪:‬י‬
‫סגייו‪ ?6‬ד‪,:‬ה די!תק‪'-‬כ כ‪ ?.‬ק‪-:‬ה כג'"ק? ודק?‬
‫וכ?גה ט(ק?‬
‫הקקכר ק‪2‬י‪-‬קק דח‬

‫ן מימה מזבח ויקיא שמי ה'נ‪:‬י‪ .‬א"ר אבא שגי‬
‫נ)רי‪:‬ב‬
‫מזבהוק הם למנך וש*ים ‪4‬מעלך [קכ] אהד‪.‬‬
‫ק‪*2‬ה פנימית ודק‪ .-‬נריא‬
‫דכנימי של הבל‪ ,‬שנקרב‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ימבלם היך מקיטי קמי‪-‬קזי‬
‫קשי האמיגה‪,‬‬
‫בקשר הא‪4,:‬ה [וקהיכ]דןזזההעלניקןיא מזבה דזרב‪ .‬יכזק דק_‪-‬ק‬
‫נדבק זנקשר קשר ה"מובה בקשר אחד [קי] וה'‪2‬ני‪ .‬הייגי‬
‫מזבח אהרימנקרא מזבה דנחשת‪ .‬זה הזא מזבח ההיוןןק‪.‬כן‬
‫ומיבאל השר הנדול מקריב עיי‬
‫ו ק‪-‬בן ניהזה לדקב"ר‪.‬‬
‫ו‪4‬ממה יש מזבח דזדב ימזבח הנחינק‪ .‬בזה ק‪2‬ית‪ .‬ובזק‬
‫ה‪4‬בים ואמורים‪ .‬וע"ז כתוב 'ן שמן יקמיח ישמח לב‬
‫ויבן משה מזבח זנז'‪ .‬נגר כזבה דפנימי בנה ;ה‪ .‬וע"כ‬
‫נקרא ה' נכי‪ .‬מדו נמי‪ .‬שנתחזק ה‪-‬ושם של אוה הבריק‬
‫הקרוש‪ .‬שכאשי יב‪,‬אעמיק ‪4‬במ‪ 4‬הרושם הקד ש כן‬
‫‪' .‬ק ם זה המזבח כננדו ל(קים אוהה דנקמה של‬
‫ישראי‬
‫ובזה‬
‫אזת הבריק‪ .‬יע"כ נק‪-‬א הרב נזקמת נקם בר‬
‫יה‪.‬דז‪-‬‬
‫נההזק אצל ישראל הר‪,‬שם דקדוש‪ .‬ומשק בנך ננד זה‬
‫מזבה ויקיא לו ה'נמי‪ .‬ד)רביימי אמרויבן משה כזבח‪.‬‬
‫‪ .‬א"ר הייא שמי‬
‫לבפי ע‪5‬יהם‪ .‬ויקיא שמו‪ .‬שמו של מי‬
‫של המזבח ההוא‪ .‬ה' נמי‪ .‬כמש"כ ושם נסהו [קינ] והכל‬
‫ענין אחד‪ ,‬בשביל שנהפיעו ישראל ונתנלה אוה דב‪-‬יה‬
‫רושם הקדיש הדוא‪ .‬מנאן למדנו שכאשר ימו‪ 4‬איש אק‬
‫בני‪ .‬ונהנלה בו אוה דרושם הקדיש של הביית‪ .‬זה נק‪-‬א‬
‫כזבח לכפר עליו‪ .‬ומה שמו‪ .‬ה' נסי‪ .‬כדמיזן זה ביעקב‬
‫שבנה כזבה‪ .‬וכתוב ויצב שם מזבה ייקרא לו וגו'‪ .‬למי‬
‫קרא‪ .‬למק מ הד‪,‬א שנקרא מ;בח‪ ,‬ומהו השם שקרא ‪4‬ז‪.‬‬
‫אלהי ישרא‪ 4‬ס) ויאמר כי יד על כם יה מ‪4‬המה‬
‫אה‬
‫ל‬
‫י' בעכלק מד‪ -‬דר‪ ,‬כדר דר נכתבי הסרימ‪ .‬לרמו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫הד‬
‫ש‪4‬מנה ]קי‪ ]-‬א"ר יהודה בכל‬
‫שלמע‪-4‬‬
‫דור זרור דבאי‬
‫ם ‪4‬עי‪4‬ם אין לך דור שאין בי כן ז‪-‬ע‬
‫הרע‬

‫"("‬

‫"ת‬

‫ן‬

‫ריבן‬

‫קכה ה‪'-‬ן‬

‫כק‬
‫קק [ק] ודח הקר' י‬
‫טוכז;‬
‫" דיז'י?‪?.,‬י''יג''‪:‬ת‪",‬‬
‫קכ‪,‬ר‬
‫"?י‪:-‬‬
‫‪3‬קד‬
‫ר ק‪-:‬ח‬
‫כ‪,‬קחכתוקרכ"‬
‫ייו?ייי‪,‬ג‪,‬ינתק‬‫"קרח ך‪4‬ןד‬
‫" סגקכת דח‬

‫וי'?כח‬

‫‪-:‬‬
‫קכרח ]קי‪ ]-‬ההוק‬
‫הד‬
‫(‪3‬ר [קיכ]‬
‫דק‪?"3‬‬

‫ז(יו'די‪3‬כחק(" סנךי( טקרי‪ 3‬ע(יס ק‪-‬כ‪:‬ק כו"‬
‫נ‪,‬ז‬
‫קט‪-‬ק‬
‫רכ‪3-‬ק ס ?‪1 3‬י'‪31‬ה י‪:‬קכק ‪3‬ךקגייה"‬
‫"ו"ו‪,‬ורי‬
‫‪3‬ד"‬
‫קס‬
‫ת‪.‬‬
‫גכ‬
‫י(‬
‫ה‬
‫‪1‬כ‬
‫ם ‪":1‬ד כתיכ נ) כיין 'ק‪2‬ךת יסייה (‬
‫ויכן יוכס נוז‪3‬ק ונו' (ק‪ (:‬ס?וח סגיייה? ‪3‬גס ?הי וט"ד‬
‫י ‪:‬סי דרכיס רכיטח דרק‬
‫התקרי ס' כם' ייה‬
‫"‬
‫דטיו(קהתה‬
‫וו‬
‫י?‬
‫י'‬
‫יי‬
‫קג‬
‫ח‬
‫סה'‬

‫כה‬
‫'‪-‬‬
‫דם‬
‫קי‬
‫ד‬
‫"(‪.‬דכבס‪2‬ההי"תזכח קייר‪(6‬ה(‪2‬קכ‪(3‬ךי"ס רכית"סק?דויקכ"‬
‫קי‬
‫'"‬
‫הוס‬
‫‪ .‬וט"ד ההקך' מרכ גוהטת(גג‬
‫ח‬
‫יד‬
‫קכ‬
‫" כרית ג'ו‬
‫דהת‬
‫הי‬
‫וס‬
‫י(‬
‫"ו‪5‬יסר"‬
‫ההקגת‬
‫‪ 5‬רכיטק קדיכה יטכ? ‪3‬גס (קכ‪ 5‬סל'‬
‫ריכה יקרי (יס ס' נס' י) רכ' "ס' הייר וי‪3‬ן "כסי‪,,‬כח‬
‫ע("סו‪'1 .‬קר‪ 6‬ס‪:‬וו כת' ךטחן ק"ר‬
‫כי"ס‬
‫‪]:‬‬
‫וכם גס?ו [ק‬
‫(כפר" ס?'ח‪ .‬ס' גם'‪.‬‬
‫"‬
‫ה'"‬
‫ךכהה"ד ט( ד"חפרטו 'סר"כ‬
‫רס‬
‫ד(‬
‫ט‬
‫‪5‬ד""ו"תנ(יק ס?וח ‪5‬ת וכ("‬
‫ו"‬
‫רכיתח‬
‫ס‬
‫יי‬
‫יר‬
‫תכ"ן הו‪5‬יסג‪ 6‬דכיון דהתגזר קכ‬
‫דכ"ג‪ .‬קד'כ" כיס הת‬
‫‪ .‬סק'ד'כ" קייכ'נ" ס"‬
‫י הקרי‬
‫"‬
‫ט‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫וויכח ו"תג('"‬
‫ס‬
‫'‬
‫ת‬
‫ס‬
‫טגיס וטס‬
‫ווג‪ 6‬דח יעקכ‬
‫כס'‬
‫כג? גכסר" דכת'כ ויגכ כס תיכח ויקך‪( 6‬ו וגו'‪.‬‬
‫ת"ן‪.‬תדכח" ‪6‬חך דהקך' רז‪:‬ח ויוס סת'ס‪.‬‬
‫(‬
‫יה‬
‫סר‬
‫סס‬
‫ה( ח(סי('‬
‫"‪ 5‬סן ו'"טר כ' יד ט( כס 'ס ת‪5‬התס‬
‫ל?' כטת(ק נודר דר‬
‫יוןר זל הסך'ן‬
‫י ר' 'סודס ‪3‬כ(‬
‫[קיי]‬
‫נוד'‪.‬רין ד(טי(ה ויודיירין‬
‫ט‬
‫"‬
‫(ך דור ד(ית כסו חס?וק‬
‫תת"‬
‫ד(‪5‬יה‬
‫דרח ודר‪ 6‬ד‪6‬תיין‬
‫(‪(2‬ט"‬
‫זרט‪6‬‬
‫ב‪:‬ראה מקוכות ") יסע" י‪ 7‬ט ט ג) טסגי ג"ו ‪ )7‬דףס‪,‬‬

‫י‬

‫רי~יבמף‪.‬‬

‫ע‪.‬יים‪.‬‬

‫ס) דף סו‬

‫זיו הזהר‬

‫הח] זא'ת רמז על השכינה הקרושהו ןקט) בהיכלהעליון שברקיע השמים ןקן זה המזבח רמו עלב'‪.‬ה אימא עיאד‪] :‬ק‪,.‬ן פי' שעי‪-‬ז‬
‫מתאחד'ם ומתקשרים בל העשר ספירות ‪,‬ק'ג] זה המזבח רמז על המיכות אימא תתאה וק‪ ]..‬ש‪ :‬נתבאר פייוגו ע‪ 4‬דבר מצות‬
‫מילה ופריעה‪ .‬ובן כאן ה' נס' מרמז דל קרושת הברית‪ :‬ןק‪.‬דן פי' מן רורותיו של עמ‪,‬ק‪ .‬ויפיבך חסי'ם על שהס"א תמיר החסר‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'תקגן ותבטל ער שתבערלגמר'‪ .‬אבל הרורות רקדושה הם סלאים לפ' שהם תם'ו בהתמלאות שפע ותוספות ה"ס‬

‫ער בל' רי*‬

‫‪76‬‬

‫לשון קורש‬

‫בשלח‬

‫ישין‬

‫הזהר‬

‫‪ .‬וק‪"3‬ס ‪6‬נמ כסו קרכ‪'6 .6‬ר י‪5‬טק‬
‫ההוא‪ ,‬ורקב"ה סתניר בהם מ"חמה‪ .‬א"ר יצהק זר‪62‬‬
‫עהיריעהם כתוב יהמו חמאים מן הארץוני'‪ .‬מן הארץ‪ .‬ע‪5‬ייסו ‪3‬כ'ת‪"':‬כ ית‪-‬ו ח‪":‬ים חן ס"רן ונו'‪ .‬תן ס‪6‬רן‪.‬‬
‫דין‬
‫נעולם הוה ובעולם הבא‪ ,‬ועל אוהו הזמן כהוב בדני‬
‫כ‪(2‬ת" ך"ת'‪ .‬ס‪'3‬י? זחג" גת'כ‪.‬כרגי‬
‫" ‪6‬ת ?‬
‫נפשי את ה' הלל‪,‬יה‪ .‬בריך ה' לעזלם אמן ואמן‪:‬‬
‫ו' ?(("‪ :‬כרוך (מו(ס ‪6‬תן ‪61‬תן‬
‫כ‪-(2‬גססי‬

‫פרשה יתרו‬

‫") ריעןבטעיתרו כהן מדיןיני'‪ .‬א"ראלעזר בומן שעמים ‪ )6‬וישמ;' 'ת‪ 1-- 1-‬תדיןיגו' ""י "(ע‪ -1‬כ‪:‬ית דם"ר‬
‫ן ו‪6‬ודחן ‪5‬יס (ק‪"3‬‬
‫"ס כיון‬
‫אהרים נכנעים‪ ,‬יבאים ומידים להקב"ה‪ .‬כיון‬
‫ן עניין "קכפ"ן "ת"‬
‫(יסק‬
‫"סקג'‬
‫ש‪-‬ם נכנעיםימודים‬
‫‪ .‬אז נש‪,‬לם כביד הקב"ה למעלה ותתקו‬
‫שבאלו משה לפרעה ואמר י‬
‫ולמם‪ ,-‬בשעה‬
‫"ת‪:3‬ס'_י'יע"ו"ד"ת‪"5‬תס?"ע ו‪ ?6‬ס' "‪?5‬י‬
‫ו ה' אלהי‬
‫העברים נק‪-‬א עלינו וט'‪ .‬פתח‬
‫שהואהיננכאתד סס'פכרוי‪:‬עםקגקק‪-‬כח"‪:‬ע(יגי יני'סיויססתח"'סו ו"תכרתס("ד‪'6‬סיודפת'"ת‬
‫מ‪.‬הוא ואמר לא ידע‬
‫ה'‪ .‬ורצה הקב"ה שיתכבד ש באיץ‪ ,‬כמו‬
‫י‬
‫ד‬
‫ח‬
‫‪5‬‬
‫'‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫כס‬
‫יס ו(‪.2‬וי‬‫תייק(‬
‫למעלה‪ .‬כיון שהכה אותי ואת עמו בא והודה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫(ק‪?"3‬י"‬
‫"רע" ו‪6‬ודי ‪5‬יס יקי‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫דה(קי‬
‫שכקוב ה' הצריק‪ .‬הוא שהיה מיך המ‪.‬של בכל הא‪-‬ץ‪ .‬דכתיכ ?' סגדיק "'?ו ד?‪ ?.‬ט(כח ק‪-‬ופיגוס דכ( ע(יו‪6‬‬
‫; שה‪.‬א ה‪.‬דה‪ ,‬כל שאר מלנים הודז‪. .‬טכהוב אז נבהלז כיין דח'?ו קודי כ( בחר ת(כין ‪16‬ד‪1‬ן דכתיכ ‪ 16‬גכס(ו‬
‫כיי‬
‫י הדיס וני' "תק יתרו‬
‫ע("ס‬
‫אל)פי ארום בא יה‪ 14‬כומ‪ 4‬עליון ונדול‪ .‬ממינה הנדול‬
‫רכ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫כותר"(י? (ק‪:‬ו"רס‪3‬רכ"‬
‫פתס‬
‫ו"‪.‬ור חחג"‬
‫ש כל אלהים אח‪-‬ים‪ .‬והודה לו להקב"ה ואמר עתה דכ( טויין "קי‪:‬ין‬
‫יעתי כי נדול ה' מב‪ 4‬האלהים‪ ,‬אז נתעלה ונתכבד 'ך‪2‬תי כי נדו( ?' טכ( ‪:‬ה(‪':‬ס כדין הסת(ק ו"תיקר‬
‫יד‬
‫הקב"הבכבידו לכעיה ולמטה‪ .‬יאח"כנהן ההורהבשיימות ק‪":‬ס כיקריס עי(ח יתתק ו(‪3‬תר יסכ‬
‫ית" כס‪'5‬יוי‬
‫הידיעה שהוא מושל על הנל‪ .‬איר שמעון לר' אלעזר דכ(פגו מ‪5‬‬
‫י'‬
‫(ר‬
‫ט"ר סתעון הור‬
‫פז‪-‬‬
‫כ("‬
‫כר'ס מ( ןח כת‪:,‬‬
‫בנו‪ .‬ע"ז כהוב יוריך עמים אלהים יודוך עמים כים‬
‫(ס‬
‫ה(‬
‫‪.1‬ד‪,‬ך ע'ץ‪,‬ס "(ס'ס 'ודוך עחיס כ‬
‫ת ‪,5‬סתכ(‪3 6‬י?‬
‫ואף‪4‬בו‪ ,‬נ‪)3‬קןתר‪3‬י'ת‪,‬ה"ק"'וך ו'‪2":‬יתיו ס"' ק‪'"6-‬‬
‫נ) רבי דייא אמר וישטעיהרו‪ .‬זה הכתוב יש לעיין‬
‫"‬
‫כת'‪3‬‬
‫ת כ‪ 5‬הבר פסס מ(סיס (ת‪:‬ס‬
‫בהחיה כה ב אק כל אשר עשה א‪4‬חים למשה‪.‬‬
‫ך‬
‫כ‬
‫?'‬
‫‪6 .‬ת כ( הםר‪:(1‬ת‪-‬‬
‫אשר‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫ע‬
‫כתיב הזציא ה'‪ .‬אלא זהופ‪.‬ד‪ .‬את כל‬
‫מב?‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫"‬
‫ד‬
‫אלהים‪.‬כיזה השם שהגין על משה ועל יש‪-‬אל‪.‬ילא ‪:‬ר "(סיסכיד‪,‬סוג‪.:‬י"יק ךהג'ן ע(ר‬
‫זנ‬
‫"וס? וע( '‪:‬ך"( "קעדי‬
‫מהם בנ"ית‪ .‬ואח"כ השם העלי‪:‬ן הוציאם ממצרים‪ .‬שהרי חגיי‬
‫‪-:‬קסו כג(וקק י(‪:‬תר פ‪5‬ה? הסיק (ון יוטוג(ר"‬
‫ים‬
‫"‬
‫סו? ["ן‬
‫קדי‪:‬ח ד‪:‬פ'ק (ין‪:‬י‪"1‬‬
‫השם הקרוש שהזניאם במיד של היובל היה [‪ 1-‬ד"א אה‬
‫?ת‬
‫דח‬
‫כל אשר עשה אלהים ‪4‬משה‪ .‬כאשי נשלךלנהר‪ .‬יכא‪:.‬ר כ("סר ע‪:‬ס ק‪?5‬יס ‪5‬ת‪?3:‬ר‪.‬‬
‫"ד‬
‫ךכ‬
‫"ו' (‪?:‬רח ו‬
‫‪5‬י‬
‫‪3‬ר‬
‫ות‬
‫ז"כדד'ה‬
‫"סזי‪3‬‬
‫מחרב פיעה‪ .‬ויי'טראלעמו‪ .‬שכהוב וישמע איהים ‪'5‬ס י‪,‬מרכט דסרע‪(1 :‬י‪:‬ר"( פחו‪ .‬ןכת'‪ 3‬וי‪:‬יוע "(?י‪:‬‬
‫הצ‬
‫"‬
‫את‬
‫ת ג"קתם וכקי‪ 3‬וכחסר יפגו"יקו כן יר‪3‬ס וכן יסרן‬
‫ילינאקתם‪ .‬וכהוב וכאשריענו אוהו כן ייבה וכןיפרין‬
‫'‬
‫ר‬
‫ף חת‪ -‬ייב‪-‬פ יתרו וכי 'תרו סטע וכ(‬
‫לא‬
‫ר' י‪,‬כף אמר וישמעיהרו‪, .‬כי יהרו שסע‬
‫שמע‪ .‬הלא כתוב שמעו עמים ירנזון‪,‬‬
‫איואנלכלהעלהםעלם סיועי'היתסכרו כתי‪: :‬יופו מי‪,‬יס ירנ‪1‬ון כ‪ 5‬מ‪5‬עי‪5‬ות‪"6‬סיו(‪"2‬‬
‫'‬
‫שמע ולא נכנע‪.‬וזה שמע ונכנעינכפף לפני הקב"הונתקרב ו‪5‬ט וס"י?טי מטפ ו"תכרו"קכפיט טקחי(‬
‫ו'‬
‫"ס דקכ"סו"קקר‪3‬‬
‫‪-6‬ק‪"3‬ס כן‬
‫בכמה מקומ‪,‬ת למדני שרקב"ה כל ‪5‬דח(תיס ר'‬
‫ככיוס התו תגיגן ד‬
‫ליראתו‪ .‬ר' אבא‬
‫‪-.‬‬
‫"ת‬
‫ת‪6‬‬
‫אמ‪-‬ה ולממה‪ .‬הכל אמת פעויקו אכת‪ .‬ט? דעכד (ני‪3(6‬ה"‬
‫קיסו ק‪:‬וע ועוכד דק‪:‬וק‬
‫"‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫מה שהיא עושה‬
‫י("‪( ("3‬דחיח (יס מגיס ‪(1‬חגסנ‪,‬‬
‫ד‪3‬פכ‬
‫ואין לך דבר בעולם שיצרך האדם לדחותי ממנו וינהג ו(ית‪5‬ך י‪5,‬ס‬
‫בו בויון‪ .‬שהרי כלם פעי‬
‫(גח ‪3‬ע(ט"‬
‫ה של אמת הם‪ .‬והכל נצרך‬
‫(חספ(ט"כון‪" .‬נטריך‬
‫וכ("‬
‫לקייה בעולס ולולא שנצרכים להעולם לא דיה בראם כע(תח‬
‫דברים ק‪?"3‬‬
‫‪3‬סו‬
‫‪3‬ע' ‪"3‬ג‬
‫‪3‬ט('‬
‫כ"‬
‫רקב'ה‪,‬ם ושעב"עכי‪4‬אםי‪,‬ן בלדוברילוהאודבמםעשילונהנשלבזיון ב‬
‫ארה דמ‪5‬ח‪ .6‬ופ*‬
‫הקב"ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫(י‬
‫יכט(‪,‬‬
‫נק‬
‫" ו‪3‬טו‪3‬דוי (ח‪?:‬ד‬
‫הנמ‬
‫" ‪6‬חת‬
‫"כ"ס קפ((ג‬
‫כמהוכיוכמה בוא וראה יתרו הוא שנהן עצה למשה על כיוס וכטס ק‬
‫(חס? ע(‬
‫‪ ,‬ח‪1‬י יתרו‬
‫כ‬
‫ס‬
‫'‬
‫ד‬
‫ט"(ק‪"3‬סיסד‪.‬‬
‫וזהו הס‪,‬ד שה‪.‬דה להקב"ה וסדר‬
‫סו‬
‫יס‬
‫פי‬
‫" דטוךי (‬
‫לתפקנינותהדהיקנינםת‪ .‬ומכשךפמינציר‪.‬ך‪.‬להראיה מה שכהיב כי דמשפט תקקתויגס" תדןק'‪,‬גגיחן ?ד;דייגוי"געריך("חוזר"ז?"ןח"‬
‫' דכתי‪ 3‬כי סוו‪:‬סע‬
‫"‬
‫לאלהים הוא‪ .‬ולא לצד אחר‪ ,‬ורדינים לישראל נהנו ‪"1‬א (ה(‪:‬יס‬
‫(ס‪:‬רח‬
‫ודיגין ('‪:‬רח‪5‬‬
‫לאהר‪ .‬ככתיב הקיו ומשפכיי לישראל‪ .‬ובוא וראהשיא (תתר‪.6‬ס'"זכתיכ(‬
‫"‬
‫י‪3‬וי‪"5‬‬
‫"ו (יסר‪ .(6‬הת'ח?‬
‫רי‬
‫חט‬
‫‪:‬ס‬
‫"תקיו וט‬
‫זי‬
‫ינהנ‬
‫‪1‬ת"ינסינ ד("‬
‫ף סו ג) לף סח‬
‫מראה מקומות")י‬

‫"ת"‬

‫ו"‪.‬די‬

‫ו‪6‬יד?("י(?~קןי‬

‫ממ‪2'4‬רעיוערך‪,1‬ן‬

‫ייי‪-‬י‪.-‬‬

‫מה‪'-‬ן טר שם איה'ט ה"‪,‬ו מרק רמ‪-‬בות והשכ'‪4‬ה הקרושה שה‪4‬י*ה עליהם בגלותם‪ .‬והשם הוי"ההיינו מרת הג'גה‬
‫אי‪:‬א גי‪".‬ה ש‪,‬קראת יובי מטס נאה להם החירוה וה"אולה‪:‬‬

‫יתרו‬

‫לשון הזהר‬

‫‪"3‬חר‪ 6‬ונץ(ס‬
‫'נסיג נ"כ‬
‫ו‬
‫"ת‬
‫הו‬
‫םג"‬
‫"יסנוצ נץסס (קי(דסד‬
‫נו‬
‫ק‪5‬‬
‫‪3‬יומ? כתיכ‬
‫"'ור‬
‫נ) ע( כן הודך ‪3‬נויס ס' ו(מטך "זיורס‪ .‬דוד‬
‫"ס‬
‫"‬
‫ץכ‬
‫נק‬
‫ד‬
‫כרוח קוד‪.":‬‬
‫(כ‬
‫דהנץח‬
‫יק‪6‬ר"‬
‫ד‪6‬‬
‫סצת" כצ(יו‬
‫דמהר‬
‫" ‪(6‬‬
‫כה‬
‫"מת!'ק ‪3‬ס('קו ו(‬
‫ס‪.‬‬
‫רס‬
‫ק"‬
‫'כ‬
‫תק‬
‫כט'‪,‬‬
‫" הת"קר נץם‪:‬ר"‬
‫ס‪"6‬‬
‫("'ד'‪:‬תר'ה‪ "(-‬סכי וד"'‪ .‬דסה 'ברכהצ‪(5‬נץה"י‪:‬וןהס;ו"‬
‫ו‬
‫כניג'סון‬
‫'סון‪ 6‬דסרנח‬
‫ן והון;‬
‫סו"הכ( כך כקךצי‪.,‬ן"תח‬
‫ר‬
‫ס‬
‫נ‬
‫"‬
‫(‬
‫('‪:‬‬
‫"דקכ"ס‪ ,‬כד'ן הת'סף 'סודח‬
‫‪.‬‬
‫חדח ו‪'!:‬טדכרקנכ"‬
‫"?‬
‫ק!‬
‫צכודע"(ד'כ‬
‫‪2‬ף‬
‫והתתכק‬
‫" עיכדוי‬‫‪3‬ח‪3‬וכר("‬
‫דה'(ו‬
‫כ(הודוי‬
‫ת"‬
‫""';וכויורחו‪6‬י‬
‫עו‬
‫גפ( צ(חס‬
‫ס‬
‫ץח‬
‫נ(‬
‫צ‬
‫"‪":‬סכ‬
‫י‬
‫'תכר!ויוד‬
‫ו'‬
‫"ץקק‬
‫(נ‬
‫תתק‬
‫"ן‬
‫נו‬
‫וי‬
‫‪.‬נוכ‬
‫דכ! טעוין הק‪-‬יין‪ .‬וכד'ן ";תקף 'כ‪'.‬ט‬
‫דק‪":‬ס ע(‬
‫ן‬
‫כנין דכ( ט(‪-‬ח כד בי~!' 'כקירו"‬
‫(‬
‫כ‬
‫"וצו וכ(סו סוו נץסתכ(ן כית‪-‬ו דה'?ו הכ'ס‬
‫ס‬
‫נכורתיס דק‪":‬‬
‫דכ( ס‪'2‬ין דע(‪ .6-‬כיון דהקו דהי?ו הת‪,‬‬
‫ירכ‬
‫ר עת? 'דצת' כ' נדי( ס' מכ(‬
‫נץ'נסץג"(ק‪":‬ס יהיי‬
‫יס(ח (‬
‫סה(סיס כד'ן כ(?ו "ת‪-‬הקו נץפו(ה‪?':‬ון וידצו ד('תכסוןיויו‪:‬ו‪.‬‬
‫וכד'ן ‪6‬ת"קר יקיה‬
‫קי'‪2‬ה דקכ"ס ככ( ס‪'-:‬ן‬
‫‪1‬ס'ןוקה‬
‫ס'ס‬
‫"‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‪6‬‬
‫דד‬
‫וע"ד ‪6‬תרכ'ס פ‪2-‬ת"‪'3‬ס ‪3‬כ'הת'רךו"ת"‪.-‬‬
‫דכרכת"‬
‫יתיו התן טכס ונו' ו‪6‬ת סני נניס‪"" .‬ר‬
‫נ)‬
‫"‬
‫הכי‬
‫י נניס ו(ה נגיו כ( "‪?2‬‬
‫ין‬
‫ני‬
‫וכ‬
‫(ת‬
‫יי‬
‫דהיסי ‪6‬סתד(ת "כתך"הו כ!(‪ :‬ק‪-‬ח (ון הור‪6‬‬
‫"ק כ‪:‬יס‬
‫כ‪"3‬‬
‫ו(ח ‪3‬ניו ""ר‬
‫‪6‬צ"נ‬
‫דכגיי דט‪? ?2‬יו ‪(-‬ס ךק‪:‬וט‬
‫כגיס וד‪6‬י [כ]יורסי' ה(ע‪,‬ר "טך‬
‫נץ‪2‬ס סו? נץוךיינ‬
‫מ(חס ו!"ו ס‬
‫" די(יס‬
‫כהתר‬
‫(ון‬
‫‪ ":‬דכנוי סוו וכי‬
‫‪6‬התר‬
‫כניו סס‬
‫ך" דסס(יווהקרי"קר‬
‫ינ‬
‫ד"‬
‫קצ‬
‫ה" ח‬
‫קן‬
‫ני‬
‫ד"ודווג ‪3‬יס‬
‫‪5‬ון כגיס ‪( .‬כתר'קר" (ון ‪3‬ג'ו‪.‬‬
‫" טם? מט((‬
‫קר‬
‫כ"ת‪ 6‬דנוטו סקיר‬
‫ס‬
‫סצ‬
‫"ין דססי‪ 6‬ס‬
‫‪3‬ג‬
‫ט‪6‬י‬
‫טענו‬
‫"(כתר דהתכרס ונפק (נ‪3‬י חיווי כדין כת'כ‬
‫‪3‬סכינ'תת"רו התן מ‪2‬ס יכג'ו וחכתו ונו' "‬
‫תי‬
‫יו‬
‫י"רת(כסיוצון ‪6‬י(הצ‬
‫וי(כ‬
‫"‪,‬ר‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫ד"תס"ר‬

‫‪(-‬ס ‪'6‬ס' ")‬

‫ונו‬
‫'‪,‬‬

‫דיסו"‬
‫ר‬
‫סתח וה‬

‫ן"‬

‫("‬

‫("‬

‫ד"‬
‫ד"ת"‬

‫ריקח‬

‫"‪":‬‬

‫ד"‬

‫ן קדדש‬
‫ישד‬

‫כדק" ‪.‬‬

‫לו ‪:1‬‬

‫ינדנ אדם בזי‪.‬ן באחר‪ .‬ודברי דריוט רבר הוא‪ )6 ,‬שהרי‬
‫במשה כהיב וישמע משה לקול חוהנו ונו'‪ ,‬פתח ואמר‬
‫נ) על כן אורך בנוים ה' ולשמךאזמרה‪ .‬רור המלך אמר‬
‫זה ב‪-‬וח דקידש‪ .‬כאשר ראה שכבורו של הקב"ה לא‬
‫מתעיה במע‪.‬ה‪ .‬ולא מהבבד בעולם‪ ,‬אלא מצר עמים‬
‫אחיים‪ .‬ואם השאל הלא הקב"ה אינו מהכבר בעולםאיא‬
‫בשביל ישראל‪ .‬כך הוא בוראי‪ .‬שהרי ישראל הם נעשי‬
‫ים המא‪,‬ר להאיר‪ .‬אבל כאשרעמים אהריםבאים וטירים‬
‫בשעבור ‪5‬כבידו של הקב"ד‪ .‬אז נה‪.‬סף ים‪.‬ר המא‪.‬ר‪.‬‬
‫י כל מעשיו בהבוי אהר‪.‬ונתנ‪4‬ה ממש‪4‬ה הקב"ח‬
‫בויסבהחרזוקע‬
‫למעלה ולמטה‪ .‬כרמיון זה בכל הע‪.‬לם יראה ופהד‬
‫נפל עלירם מלפני דקב"ה‪ .‬כיון שבא יה‪-‬י כומ* הגדי‪4‬‬
‫ש‪ %‬כל א‪4‬הים אחר‪ .2.‬ואז נקי‪:‬קה ממ‪:‬לק כבורו ול‬
‫דקב"ה ע‪ 4‬יכי‪ ,‬יפי שנ‪ 4‬העז‪ 25‬כאנר שמע‪: ,‬מי;ק‬
‫גבורקו ש‪ 4‬הקב"הז;‪ ..‬וכים דס;בלו ביתיו ש‪-‬וא דכם‬
‫וראש הממונח של כל ע"ז שבע‪,‬לם‪ .‬כיון שראו שיזא בא‬
‫והשקהיה יהקב"ה‪ .‬יאמר עתה 'רעתיכי גיול ה' מכל‬
‫האלרים‪ ,‬אז ההרהקוכלם מייאק‪ 2‬זידעושאין בדם ממש‪.‬‬
‫שםו יקדוש של רקב"ה בבל הצדרים‪.‬‬
‫ואז נתכבד כב ר‬
‫ולבך ננתבה פישהז‪ .‬בק‪.‬רה‪ ,‬ורתחלת פרשה זו היא בו‬
‫ביהרז ‪:-‬‬
‫נ) ריקרן יתיו ההן מטהוגי' יאק שני בניה‪ .‬א"רחייא‬
‫וכי בניה רם ולא ב‪.4‬ו של משה‪ .‬אלא לפי‬
‫שהיא עמלה ב‪-‬ם בלי ב;‪ ."4‬ק‪.‬ראה להם התירה בניה‬
‫בבי‪ .‬א"רימי אע"פ שב‪4‬י של משה רין‪ .‬רבי אמק‬
‫ו‬
‫הלו"א סה שנק‪-‬א‪ .‬בניק ביראי [‪ ]3‬רבי אלעזר אמר דרי‬
‫משק‬
‫לקר‪.‬הם‬
‫נזרוונ במק ם אקר קדוש עליון‪.‬ואין‬
‫בני‪; .‬תה‪ .‬אע"פ ש‪-‬יו בניו‪ .‬וביטביל כבודכבדוסרקיים ההיא‬
‫שנזד‪.‬ונ בו ק‪-‬א להם כאן בניה‪ .‬ואח"כ קרא להם בניו‪.‬‬
‫מה המעם‪ .‬לפי שבאוהה שעק שבא יהיו הי' כשה מדבר‬
‫עם השבינה‪ .‬לאהר שנפרש ויצא אצל ה‪.‬ה‪ .14‬אז כת'ב‬
‫ויבא יהיז ההן משהובניו ואשתו ‪.‬נו'‪ .‬א"ר שמען‪ .‬אלעזר‬
‫אלעזי‪ .‬אני רואה בפרשה זו שאהה התחלה לרבר כראי‪.‬‬
‫אבי נמי דבריך לא כן‪ .‬ודאי בשביל כבור השכינה‪.‬‬
‫שהיא הזרונזת העליונה שנזר‪.‬נה בו בסשה‪ .‬כהוב כניה‪.‬‬
‫ואם השאל הרי כהזב ייבא יה‪-‬ו חהן משה זבניו יאשתו‬
‫אל מש‪ .-‬הכל היא כלל אחר [נ] ובניו‪ .‬בנים של יהרו‪.‬‬
‫שררי לאחר שבא משה אצלו היי לו בנים‪ .‬וכך היה‬
‫בי;קב‪ ,‬שכיון שבא איל לבןי ועשה מרורו בביתו‪ .‬ייו‬
‫לז בנים‪ .‬אף כאן במשה כך‪ .‬כי‪.‬ן שעשה מרורו בבית‬
‫יתיו היול‪ .‬ליהרובנים‪ ,‬וכל בניביה‪ .‬הביא עמו להכניכם‬
‫החה כנפי רשבינה‪ ,‬וזקו שיהרו אמר למשה אני ההנך‬
‫יתרו בא אליך ‪.‬אשתךושני בניה עמר‪ .‬ויט‪-‬י בניה כתיב‪.‬‬
‫ולא כת ב ושני בניך [דן בנים ריו לו לית‪ .1-‬שכקוב‬
‫)ובניקיני התןמיטהעלי כעירההם‪-‬ים‪.‬ונניו דניח‪2‬להיות‬
‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫(‪6‬וחנץ'‪":‬כפ‪-‬מת" נגין‬
‫ד‪:‬כיכ‪:‬גתי"‬
‫ס‬
‫וסיונו" ע("ססכ'ד"זדווונד‪6‬יניס כתם?יקר‬
‫"כתיכ‬
‫זידוונות"‬
‫יתןו חתן נץ‪ ::‬וכניו והכתו‬
‫כת'כ‬
‫"ה‬
‫‪,‬‬
‫יו" "י?ו ויכ"‬
‫ו‪,‬‬
‫יס‬
‫תמ‬
‫ח( ח‬
‫[נ] וכג'י כגי' דיתר‬
‫ד‬
‫כ(("(‪:‬כה‬
‫(כתרכ(‬
‫"סוו (יס ‪3‬גין‪ .‬וסכי סוס‬
‫" ‪-‬סס‬
‫יס‬
‫ד‪6‬ת" (נכיס ד(כן‪ .‬ון‪,‬י דיוריס כי‪: :‬יו‬
‫סצ‬
‫די‬
‫כ‬
‫"ק‪ 3‬דכיון‬
‫" סכי יומס כיון דכוי דיוריס‬
‫(יס כגין דק‬
‫תף‬
‫הו‬
‫‪3‬יתרו סוו (יס (יתרונגין‪ .‬וכ( ‪3‬יתיס ‪'6‬ית' ט‪-‬י? (נויע((ון‬
‫יתרו חיור (יו‪ ?2‬הגי הת‪:‬ך‬
‫תח‪,‬ת נדפי‬
‫וס"‬
‫'תרי כ‪'(6 6‬ךדסכוי‪6‬ג‪:‬תת"‬
‫כגיס עיוס ונגי ‪3‬ג'ס כתיכ‬
‫ך וכנ'‬
‫ו(ח כתי‪ 3‬וכגי כג'ך [ד] ‪3‬גין סוו ('ס ('תרו‪ .‬דכתיכ‬
‫ד) ו‪3‬נ' קיגי התן טסס ע(‪ 1‬נוציר סתתריס וכגוי סכק‬
‫ע‪ 2‬משה‪.‬‬
‫טס גוכס‪:‬‬
‫י חתן משך‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א‬
‫ו‬
‫(‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫י משה אל‬
‫)‬
‫ס‬
‫ו‬
‫א יתרו התן טמ‪ :‬וכ‪':‬‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ו‬
‫'‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ס)רינב‬
‫א‪.‬באל משה‪.‬‬
‫דמרבי וני'‪ .‬א"ר שמעזן כיין שכה‬
‫סטדכר ונו'‬
‫נץ‪:‬ס‬
‫"‬
‫"‬
‫ר כיוצוןכיון דכת'‪3‬‬
‫דכ(‪ ?-( 6‬מכני מך נת‪.‬נ א‪ 4‬המרבר‪ .‬אלא שמוריעעיקר הכל לסה‬
‫‪6‬נץה' כתיכ "‬
‫( סנודכר חנח‬
‫ו דיה בא אל המדבר‪ .‬ומך היא‪ ,‬הר האלהים‪ .‬שזה הוא‬
‫דסוס חתי ‪ (6‬סנץדנר‪.‬ונץ"ן ‪6‬יסי סרע‬
‫"יס דדה "יס‬
‫ר?‬
‫ק(‬
‫ס"‬
‫דמקום‬
‫מתר‬

‫ס"‬

‫"( "‪5‬‬

‫מראה מקומות לי‪9‬‬

‫סט‪ .‬ג) תניס י'ט ‪ 0‬לף סט‬

‫ד) ס‪,‬פטיס‪6‬י ס) לףט‪.‬‬

‫זיך ןקי‪:-‬ך‬

‫נ‪-‬כ‪'- 2‬ם כי מה שכהיב וב‪',‬י 'אשח‪ .‬רבי מ‪:.‬כ ;י של‬
‫) כידוע שכח האם בהגנים וכח האב בהננוה‪ :‬ננן פ" שא מתירר‬
‫‪,‬ג‬
‫יןלומר בי‬
‫נק‪-‬א'ם‬
‫ואשקך‬
‫וש‪ '.‬ב‪'.‬ך עמה‪ ,‬אבל לפ' פ" ר"ש שפיר שב‪',‬‬‫יתרו‪[ .‬ן] לפי פירוש ר' אלגור קשה שגם כאן ה" צייך‬
‫כאן בכל הפסוקים גניה ולא בניו ספנ' כבוד השכ'‪4‬ה‪:‬‬

‫מ_ה‬

‫יתרו‬

‫לשון קורש‬

‫*ד‬

‫ן הוהר‬
‫ישו‬

‫וט"ך "ל‬
‫המקום לנרים להתגייר [?] וע"כ כתוב אי טשה אל יתך (נייר‬
‫יוס?("תג‪'.‬ר"(ון[‪( ],‬וןכתתהיו‪:‬ת נדס‪.‬‬
‫פי השכינה‪ .‬סעד‪3‬ר (‪.‬‬
‫הטדבר‪ .‬לטשה‪ .‬שינייר אותם ויכניסם תחהכנ‬
‫כי‬
‫‪:‬ס‬
‫גפ‬
‫"‬
‫'‪:.‬סתו"‬
‫‪:‬ג"ס‪(6‬סיס (טע‪3‬ד ד‬
‫‬‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫( ?יוד‪3‬ר סוי"(‬
‫‪1‬‬
‫"ןחיסו‬
‫"ר‬
‫(ס‬
‫אל המדכר באים ששם הוא הרהאלהים להקןנפשיהם‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ן ךכ(‬
‫ולפיכך עוהסירי טקום ההוא בהסור של הר [ין שכל סי ‪31‬נ"כ קיית" ססו" ‪6‬תר ‪3‬ך‪1‬ק דסר [‪.‬‬
‫נר‬
‫ד"ת' ‪1‬כ' כ'ס‬
‫נר גדק‬
‫שבא לההגייר ‪.,‬כה ונקרא גר צדק‪.‬והרי ביארט‬
‫ו"קר' ד"כיו"ן? ו‪" ":‬וקינ‬
‫ים הע‪4‬י‪1‬ן הקדזש הזה‪ .‬כיון שעזב‬
‫בי‬
‫אע'פ שמתדבק במק‬
‫וג‪"4‬תרסד(ק‬
‫דכוי "נודוריסכ‪3‬‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫עטו ואבותיו נקרא נר‪ .‬כמי שעושה מדורו בטק‪.‬ם שלא‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫"‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫נ‬
‫שהנ‪-‬‬
‫‪,‬דע הקי"ק‬
‫כק‪.‬רם לוה‪:‬‬
‫")רי‪:‬ך‪4‬ש טשה לקרידאעה חוהביזנו'‪ .‬א"ר חייא אהרן ראה ")ריצא טסס (קרהת הות‪:‬ו ונו' ה"ר "?רן‬
‫""‬‫"‬
‫'‬
‫ח'‬
‫טזר וגס‬
‫גסק‪( .‬יזס‪ :‬דגפק ו‪::‬ק עע'ס‪ .‬ה"(‬
‫למשה שיצא ‪.‬יצא עמו‪ .‬אלעזר ודנשיאים‬
‫וכ( 'כרה(‬
‫ס‬
‫'‬
‫‬‫ע‬
‫יהזקנים יצאו עמו‪ .‬ראשי האבית י דעדה ונל ישראל‬
‫'‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ן‬
‫?‬
‫כ‬
‫"‬
‫'‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ויוצר‪':‬‬
‫"‪(3‬יס ד'תר‪.‬‬
‫קציאי‪.‬אינלם לקראת יקרו‪ .‬גסקי צ‪.‬ו‪':‬ן "‪:‬ת‪:‬ח דכ(יס‪"-‬‬
‫כק‪:‬ו'כת‬
‫(ק‬
‫( כל?ו ג‪:‬‬
‫יצאו עמרם‪ .‬נמצא‬
‫לי‬
‫שכ‪4‬והויאשרא‬
‫א יצא‪ .‬יאהרן ולהנשיאים ‪-‬ק ה‪,.‬ק (‪:-‬ס דנסיק‬
‫י‪:‬וק ("?רן ו(רכיכ‬
‫מ‪- .‬אה למווה שיצא‬
‫דגסק' יפוק ה‪:‬ת‪:‬קו("‬
‫שיצאו והוא לא יצא‪ .‬נמצא שבשביל טשה יצאו כלם‪:‬‬
‫ד‪2‬גין ט‪ ?:‬גסקו כ!סון‬
‫‪-‬ס? ‪(6‬‬

‫‪"-‬ן‬

‫‪1‬ג‪::‬עף‬
‫ו("‬

‫מור המודות‬
‫נ) ראתה החזה מכל העםונו'‪ .‬כתוב זה פפר תולדוה‬
‫אדם‪ .‬זה ספי מאוהןספרים סתימים ועמיקים‪.‬‬
‫להבין חכמה רסת‪.‬מה יהעמוקה שנכס‪-‬ה לאדם הראשון‬
‫בדבר צירוה הא‪,‬שים‪ .‬חכמה זו נכסרה לשלמה המיך‪,‬‬
‫ונחל אוהה וכקב‪ -‬בספיו‪ .‬למדנו שסשה נתקשה בזה‪ .‬עד‬
‫שכאק הששכני‪4‬נאה‪ .‬זלמדהלו‪ .‬והיא ראתה וביררה לכל איתן‬
‫בפרצ‪.‬ף הראוי‪ .‬ושם למד משה חכמהזו‬
‫האנשים‬
‫ונכנם בתובר‪ .‬זש"כ ואהה החזה מכל העם‪ .‬זה שכתיב‬
‫בו ‪.‬אתה ריא ו‪:‬נתיך לא יתמי‪ .‬ואתה סהיה את כלם‪.‬‬
‫ואהה ה' מנן בערי‪ .‬ואהה החזה והסתכל בזה‪ .‬אתה ולא‬
‫אחר [‪ ],‬ל‪-‬בין ולהסתכל בהששים רבוא ישראל‪ .‬בששה‬
‫צדדים יש יהמהנ‪ 4‬בצורות האנשים‪ .‬להבין החכמה על‬

‫בוריר‪ .‬ואל‪ .‬רם‪ .‬בשערות‪ .‬בעינים‪ ,‬בחומם‪ .‬בשפהים‪.‬‬
‫ברפנים‪ .‬בידים בא‪.‬הן קיי הידים‪ .‬ובששה צרדים ראלה‬
‫כהוב זאתה תהזה‪ .‬בהשערוה‪ .‬בקממים של הבצח‪ .‬בנבוה‬
‫העינים‪ .‬סכל העם‪ .‬בהעי‪4‬ים‪.‬בדזקיןשבעין יבקממים שתחת‬
‫העין‪ .‬א‪4‬שי היל‪ .‬שיש בהם כח לעמד בהיכל המלך‪.‬‬
‫בהפנים‪ .‬בצייבת יפנים‪ .‬בקממים של הפנים‪ .‬בהישומזת‬
‫שבדם ‪.‬בח‪,‬קן‪ .‬שונאי בצע‪ .‬בירים בקיי הידיםובדרש‪.‬מית‬
‫שבהן‪ ,‬וכל הששה צדיים נרטזים כאן‪ .‬שנמסרו לטשה‬
‫להסתכל ולהבין רחכמה הסה טך‪ ,‬וחכמהזו נוחליםצדיקי‬
‫אכה כראוי‪ .‬אש‪-‬י חלקם זה מפר ת‪.‬לדות אדם מזמן‬
‫לזמן‪.‬לפי סעשיו של הארם כך נולדים ונ‪-‬שכים ובהחלפים‬
‫בו הרשוכ‪.‬ת מזמן לזמן‪ .‬שהרי לפי ה‪,‬סן שרוח הקידש‬
‫שורה בתוכו כך יוא עושה הולדות‪ ,‬והרוח ההוא טראה‬
‫רשומית מבחוץ‪ .‬ובזמן שעובר וזז ממנו רוח רקורש‪ .‬ובא‬
‫שטהריח מומאי‪ .‬רוח רטומאה ההוא טכשכש בתוכז‪.‬‬
‫וסרא‪ -‬מבחזץ מראות ורשוסוה ידיעוה‪ .‬דניכרים בו‬
‫בהקסכדם ‪:‬בעו‪-‬ו כברו'‪ .,‬אע"פ שהשערוה והמצקו‪-‬הומם‬
‫והעינים‪.‬בל שארהכיכנים עזמדיםעלקיומם‪ .‬זרןקפם*ן‪.‬‬
‫זי"ן רי"ש ה"א פ' אסם"ך צד"י‪ .‬אלזרא‪.‬הייה מתהלפות'‬
‫הטיר בחכמה הזאת‪ .‬אוה זי"ןענין קיום השערות היא‪.‬‬

‫כ‪ ,‬יו'ן מ~‪_,‬ח‪*,‬‬

‫ינ"‬

‫ו‪:‬יכנ‪,‬‬

‫רזא דרזין‬

‫" כת'כ ‪?1‬‬
‫נ) ראותה תה‪1‬ס ‪-‬כל סעם ינ‬
‫"דס רח‪ .‬סכר יוקיגין ספ‪'-‬ן סת'‪-‬ין וציי‪.‬ק'‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫(יוגדע ה‪:‬יותק‬
‫'עיו‪.‬קח דהתייסי (הדס קך‪.‬וה‪:‬‬
‫דכ‪ ':‬נכחסת'ט"‬
‫ךק "תייסך (‪:‬לי‪?,‬‬
‫ק‪ :(":‬וכק‪ :‬כססר'‪:‬הכטק‬
‫כין‪"-‬‬
‫'ת‬
‫ו‬
‫"!‪.‬ס‪:‬ח דיכ? התק‪ ':‬כד‪6‬‬
‫הו‬
‫י'!‪":‬ט‪-‬‬
‫הטקק‬
‫ק‬
‫ר‬
‫י‬
‫ר‬
‫‬‫‪1‬‬
‫(‬
‫כ‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫דקתק ככי‪:‬קק ‪1‬קו(יכק (יס‬
‫"יג‪.‬ן‬
‫ני‪2‬רין ךחתק‪'1‬ן ‪3‬סר‪':‬סק וקיון ח'!יך יי‪?:‬‬
‫ו_יי‬
‫יות"‬
‫‪:‬ח‬
‫חו‬
‫( כנייס סס"ד והתל תק‪,‬ס טכ( ?‪ :5‬סס‬
‫ד‪:‬תי‪2‬‬
‫כ'‪ :‬וקקס‬
‫'תתי יקת‪' :‬וקיס הת כ(ס‬
‫יסנ'ת'ך‬
‫"תק‪1‬ס ותסתכ(‬
‫וההחתר?ק ס' יונ‪:‬ן‪"1‬כעד' ו‪6‬תס(‬
‫"גת‬
‫[‪,‬ן !חנדע‬
‫ככת‪.‬ן כ?"‬
‫"‬
‫(ת‬
‫ו'‬
‫כס‬
‫וד!י"‬
‫תיכן("דכגי ‪:‬בח (מנרדכעו"‬
‫ס;‬
‫וק‬
‫סטרין ה'ת !חסתכ!‪ 6‬כ‬
‫ט!‬
‫תס"‬
‫כו‪/‬י"מ וח!י‪ ,‬קיגין‬
‫כע‪'.‬נין‬
‫ו‪.‬ן‬
‫ממ‬
‫הכ‪3‬‬
‫‪63‬פין כיל'‪.‬ן כהי;ון ככ‪:‬רוכי‬
‫"ין ד'דין ו‪3‬כחכ‪,‬יט‬
‫יט‬
‫תיו"ססרין ה(‪,.‬‬
‫כת‪.‬כ והת‪ :‬תקן?‬
‫‪3‬קיויטין דחגקק כה(ין קרי‪:‬י‪,‬‬

‫ספר תי(ד‪.‬ח‬

‫ד"‬

‫ןך‬
‫כע‬
‫ו"ו‬
‫י'‪'.,:‬ן;יך"‪3:-,‬י‬
‫‪:‬ןזג‪"";,‬‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫"‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫"‬
‫ן‪6‬סין‪.‬‬
‫דהפין‬

‫‪3‬הסין כ‪.:5‬כו‬
‫כקיויסו‬
‫‪3‬רכיחין‬
‫דכ?‪ 1‬ו‪3‬דייק;ח ‪:‬וגהי כגן‪ .‬כיריןכ‪:‬רטי‪:‬י'דין ו‪-3‬סי‪.-‬ן‬
‫דכ?ו וכ(‪:‬ו ‪:‬י? סירין רנויוין סכח ד"חיוסרו (ני‪::‬‬
‫(הסתכ!ח ו(יו‪:‬דע‬
‫סתיחהס והכייקן יר‬
‫סתןוכ"י‬
‫"!ק'‪:‬ון ‪?1‬סי_‬
‫קכ'‪"' :‬ות ‪1‬הככ‪.6‬‬
‫"‬
‫תו‬
‫סוה‬
‫ד‬
‫"‬
‫דת‬
‫ר תו!ןו‬
‫"פוס עוכדוי דהדס סכ' "ת‪'!.‬דו ימתרסיחו ו‪6‬חקיח‪:!-‬ס"‬
‫(זטגחכדקג‬
‫ו‬
‫כיס רסינוין נ!‪1‬תן (‪1‬תן ךס‪6‬‬
‫דרוח‪ 6‬קדכח‬
‫כנייס סכי ט‪3‬יד תו(דות‪3.‬זיוג" רסינוין‬
‫כרך‪'1‬ח"‬
‫‪( 6‬כר וכ‪1‬נוגה‬
‫‪ 111‬נוג‬
‫'"‬
‫תו‬
‫"ס‬
‫ו'"סח‪1‬ירומ קדס‪ 6‬וס‬
‫‪6‬‬
‫רוח תסהכק‬
‫דיותערכור‬
‫מ" נוס‪36‬ח נוכסכס כנוי?‪.‬‬
‫ו"הזי (כיכ‪-‬בכק‪1',‬וססו"‬
‫ורסיתין 'ד'ע"ן ר‪,‬כס?ורטן כיס‬
‫קי"טין‬

‫(‪:‬ך‬

‫‪5‬ט"ג‬

‫רבטר‪ 6‬וטלה‪5‬‬

‫נין‬

‫ץז"‬
‫והו‪:‬י‬
‫‪.‬‬

‫‪"':‬‬
‫"תוון ייין‬
‫ן ר'"ס ס"ה ס"ה מיוק‪ -‬גך"י‬
‫תד'ר‬
‫‪ .‬חת ו"ן נו(ס דקיית‪ 6‬כסער‪ 6‬ס'‪6‬‬
‫כ‪ ":‬חכתת"‬

‫וסינו‪:‬ן‬

‫ה) א"*ס כ) ‪,‬ף‪4‬‬

‫דר הזי‬

‫רקיושה על שם כח הדבור‪ .‬וכן גט הר האיהימ מרטז על זה‪ ,‬ור‪-‬ר‬
‫מרק רמיכות‬
‫מ] המדנר מרמז‬
‫מקשר נפשו‬
‫‪241‬מהו נקרופת רן‪:‬ץ‪.‬ה יק רוא רהר האיהיס ‪4‬ז‪:‬ר לעיל‪.‬‬
‫אתזה רמז על מדת המ‪4‬כות שנחלקת שפג החעת‬
‫ש‪4‬ת‪"4‬י נעולס היז‬

‫עי‬

‫יהטיעי‬

‫‪-‬‬

‫ירערו‬

‫לשון הזהר‬

‫‪.‬כ'תנך ויין וק‪6‬גיגזקררקכ‪ ,‬ד‪:‬יוסון כס‪2‬ר" ס‪,‬ס‪.‬‬

‫וד"‬

‫ןה‪:‬ס'ס ט(יז ‪-‬‬
‫ן ו"'(ך (כון סוסר]‬
‫דרוין‪ .‬תכ"‬

‫סו‪6‬‬

‫[עד כחןנון‬
‫"‬
‫) ןעך וס ססר ת'(ןות הדם (ןיוק‪:‬ין‪.‬‬
‫דדיוקנין‬
‫זכר נם‪ .‬גה‪:‬תי'‪,‬דע‪ ,‬כהינון נתר‪,‬ו("‬
‫דות דכר‬
‫ןכר גם‬
‫;‪ :‬רוין‬
‫‪ .‬כ‪'2‬יגין‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫צ"ך‬
‫דןי'‪.‬ק‪":‬כם‪-‬טיט' ידיןכס‬
‫כ‪5‬‬
‫"נין‪.‬כנו‬
‫וד‬
‫וכ‬
‫חי‬
‫ח(‬
‫ןו‬
‫כק‪:‬כין‪ .‬כספ‪,‬‬
‫"ן סכ‪ 2‬כ‪:‬י‬
‫מכמנו‪,‬דצן‪.‬‬
‫ן י‪:‬צ‪,-‬ס קט'ט ‪,‬ס('ק‬
‫כ"מ"‬
‫גי‬
‫רן‪4‬שד‪4‬עיערא‪.‬ס"‬
‫י"‬
‫עגרי‪:‬יס נוח‪-‬י ןרגיוו היסו גכי‪(:‬קצי'‪(,‬‬
‫ט‬
‫[ח] ‪ 1"5‬כס‪"-‬ן ע'כז‪,‬י‪ .‬כ‪':‬תפו "ת‪-‬הק‬
‫‪2:‬יע יתיך ותגי גתתן‬
‫סייספס"‬
‫כנ‬
‫ת‬
‫ט‪:‬‬
‫היסו (סותפס‬
‫ו‪.‬‬
‫ערו"רוומ""‪:‬תכק כיס ‪,‬קיסוכ(חכ‪,‬רךו'‪,‬ןי("וס‪:‬ייו"יי‬
‫ןרו'ן "יס‬
‫וע‪.‬ר‪,‬ן (ח‬
‫ו כק'ג‪,‬ן רוין ‪(2‬ח'ן‪.‬‬
‫‪3‬סו‪.‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ‬
‫‪,‬כ‪:‬ר"ן‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫ע‬
‫ק)‬
‫נ‬
‫(י‬
‫וכ‬
‫כעיצ‪( .‬‬
‫"ס ( ןה'(‪.‬‬
‫"מ"‪6‬י ת(י‬
‫ת"מ'כסס‪1,‬‬
‫" כ‪,2‬כד'ן ןכברן‪ .‬יחן קיז'ס‬
‫ת‪.‬‬
‫(ו‬
‫‪:‬יהוי דודוג‪'6 6‬ס‬
‫(ף‬
‫י‬
‫סיכ חסרר (יי?וי זח'(‬
‫עכיד וכן‬
‫(‬
‫כ‬
‫ח‬
‫כיו(י‬
‫ויחן עוכןוי‪ .‬וסני וו(י כת(י‬

‫רו"‬

‫יג"‬

‫י‪(2‬יו"‬

‫‪)1%‬עף‪1.‬לו‪"1,‬י"‬
‫‪ .‬ד‪':‬עירח‬

‫יתיר‬

‫דתר‬

‫‪6‬תוון‬
‫"‬
‫עיר‬
‫גסיכ‪" .‬נ(ח כ‪ (:‬ע‪,‬כד‪,‬י‪ .‬ס‬
‫"‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫"‬
‫י‬
‫(‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ךתתקכי‬
‫"י?ו‬
‫"‬
‫ה‪(5‬ח (חודוי‪.‬ד‪(2‬מתה"ן כסה‪,‬ר‬
‫ונכסדדדניוסי (‪1‬ן"‪(5‬חות(ריןומין סגיהיןך‬
‫"ה(‪ 6‬הנ(ח מיד‬

‫ססן‬
‫ד"'סו‬
‫י"הג(ה‪,‬ת"‬
‫ות‬
‫ן‪6‬‬
‫"וגיס‬
‫סרח‪(6‬נ‬
‫"ח (‪,‬יוגין סער"‬
‫ד‬
‫((‬
‫(ג‬
‫" (ויוגין ככה‬
‫"יכ‪.‬‬
‫וס‬
‫ור‪5‬‬
‫‪6‬וכנו‪6‬‬
‫ת‪(5‬מ‪ .‬ו(‬
‫" ‪6‬יסו ד(כותפו‬
‫("‬
‫כ‬
‫כסדיס ט‬
‫תוד‬
‫" (וטן רהיק‪ .‬ו("(ס‬
‫ד‬
‫(ותן קריכ‬
‫ן(" רחיק יחסוכ‬
‫ונ‬
‫נוקסכין‪ .‬וו(‬
‫סר"‬
‫ס‪,‬ן תגיס חיסו‬
‫כנ‬
‫דפ‬
‫"ין ן(ח ית‬
‫טכ ‪5‬ותן קריכ‪ .‬ד‪ 6‬יג(מ‬
‫‪,‬ו‪-‬יית" ‪6‬י‬
‫י‪:‬תד‪5‬‬
‫כי‬
‫כס המרגין‪.‬‬
‫‪ .‬וי‪(5‬הון‬
‫"‬
‫ס‬
‫‬‫ת‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫ק‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫(‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫(ית‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ז‬
‫(‬
‫דמתיהווי‬
‫כדבגג‪,‬הויק'י‪1‬ט‪ 665‬יכ('ן (ידס"תס‪:‬ןקוי‪61 .‬ייס‪ 1‬ככ(רמ‪,,‬ד"וי י‬
‫"‬
‫כור‬
‫דהתוון דקיקיכןכ‪ "((:‬סטרה דמךה'(ט"‬
‫ו‪.‬‬
‫דהי( י‪(5‬ח כעוכד‬
‫‪-1‬וו"ס"'ס‬
‫‪(,‬י"ו‬
‫הט‪( ?6‬כר‪.‬‬
‫ו‪ .‬כפין ככ'תי‪ :‬התקוי‬

‫?כי (נו‬
‫עד (ה סיכ‪ .‬הי‬
‫"סך תכיוס דכ‪?,‬‬
‫דס‬
‫ןסיכ‪6 .‬ת‬
‫גכים וסגי מגי סערח דייך'ט כיןכקדט‬
‫ית"ע( נכי נו'ח‪.6‬‬
‫י כמתר ‪2‬יגוי ("‬
‫‪ 1‬סכי‪.‬‬
‫כהקרו"גח תס(יז ו"‬
‫סי‬
‫יה‬
‫ר(‬
‫"‪6:‬דכ‬
‫רי‬
‫יהיסורמ"ס מ‪6‬ריס חהכ‬
‫"‪:‬ו כ(ק"ריוות‬
‫"ין (‪" 6‬יסו‬
‫‪(1‬י(כונ‬
‫קגלה‪( ,‬ויוגין ןחי(מע"ס‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫"‬
‫טג‬
‫"‬
‫דהת ן כד כ('( כ"ת ‪ .‬עד סכ‪6‬ון‬
‫'ח‬
‫יר‬
‫כע‬
‫"ר‪',‬ן ךכ‬
‫(תרי מד'ן‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ור‪61‬‬
‫'ת" ‪"5‬כתיוודע"‬
‫‪'1‬דע'סת'"רוורמידכגי ד"ור‬
‫י‪:‬‬
‫‬‫נ) רןא רכמפב‪1‬קא ‪"3‬ת נגס"‬
‫י‪6‬יסי סמטו ‪"1‬ת ‪1‬ישן‪.‬‬
‫(ומגין "תכ('(ת ‪3‬ר‪61 61‬ת ויש‪.1‬‬
‫י דקיק ומ‪ 1‬ג‪ 65‬ענו‪61 .65‬‬
‫ו(ונוג'ן"יסי ‪(3‬מתס"‪ .‬ד"יס‬

‫‪5:‬ריס יוריט (כתך‬

‫סן (טכ סן‬

‫"("‬

‫י‬

‫ת‪5‬ח"‬

‫ישון‬

‫ס‪61‬‬

‫טראה מקומות ‪ )6‬ס ע‪ .‬ג) ז‪ 4‬ע‪ .6‬ג) ז‪ 9‬ע‪:6‬‬

‫קורש‬

‫ומימנך הויין וכלי טיחמק של שמשין בשעייתיו הי‪ .,‬ווקו‬

‫נו* הא"רים עליו ‪:-‬‬
‫[ער באן מן רזא דרזין‪ .‬מנאן ואילך ל‪2.‬ון הוהי]‬

‫‪ )6‬רערך זק ספר תלדית אדם‪ .‬להצוןוה‪ ,‬בסיד הצזרות‬
‫של האנשים‪ .‬לרביר על ידן מהות והלרזת‬
‫הארם‪ ,‬ס דזת של צירת הארם בשע‪-‬וה‪ .‬במצח‪ ,‬בעינים‪,‬‬
‫בהפנים‪ .‬בע‪:‬פקים‪ .‬בקי הירים ובאונים‪ .‬בשבעה אלה‬
‫ניכרים דאנשים‪:‬‬
‫‪:‬םרך‪1‬קעמע‪-‬ךרן‪ .‬מי ששע*והיו ק‪ 2‬טות ועולוה למעלה‬
‫עלראשו‪ .‬בעל כעם הוא‪ .‬לבו קמוט‬
‫כב‪4‬י מפסא [ק] מעשיי אינם ניושי‪ .‬בי‪2‬ותפית ההרחק‬
‫מ‪:‬נו‪ :‬מי ששע*והיו רלק ת ביזהר וה"יוח ל‪:‬טה‪ .‬טוכ‬
‫הזא לשותפוק‪ .‬וריוח נמצא בו‪ .‬וה א בלגדו לא כן‪ ,‬בע‪4‬‬
‫מיד ה‪,‬א באיהן מורית העליונים‪ .‬ובסורוק ק‪2‬נים אינו‬
‫עומד בהם‪ .‬מעשיו לפ;מים ביושי ולפעטים לא ביושר‪:‬‬
‫נ) אםשערותיו הליות למטקואינן חלקיה‪ .‬לבי אין ככיר‪.‬‬
‫וכאש*עשים מובימי יפים הם ‪.‬פניו‬
‫בעל ודון הוא‪ .‬יבמף במ‬
‫ואינו ע שה איהם‪.‬‬
‫יזקין מבקש להיוה ירא שמים‪.‬‬
‫ונאה במעשיו‪ .‬יכל זה בעני"י זה העילם‪ .‬אבל בעני‪.‬י‬
‫השמים יצליחמי שיתק"‬
‫יהנלו לו סידית‬
‫םב אליוה‪.‬ואלי‬
‫ל"שמרם‪ .‬טןדביקנן‬
‫עליונים‪ ,‬אבל סודותקט‪:‬י ראוי‬
‫עושה הרבה‪ .‬זדכריו נשמעים‪ .‬זמיד זה הוא זי"ן באיתן‬
‫האותיות ש"מרני מאדוננו‪ :‬מי ש‪;2‬רותיו שהזרות וצהיבזה‬
‫ביוהר‪ .‬יצליח ב‪:‬ל מעשיו‪ .‬בעניוי זק העולם במסהר‬
‫ובדומה לזק‪ ,‬פז‪-‬ן היא‪ .‬זה יצייק בלבדו‪ .‬מי שיתהבר‬
‫עמו לאיצליחלימיםרבימי אלא יגייה מיד‪ .‬וואה ההגל‪-‬ה‬
‫הפיח מטנו‪ .‬וסוד זה שהוא בכלל א‪,‬ת ן‪ :‬מי שנ;ריתיי‬
‫שההיות ואינן צהיבות‪ .‬לפעמים מגליח ויפעמים איני‬
‫מצליח‪ .‬זה ה א שלהשהתף ולעמוק עמו מוב לזמן‬
‫מחשבוה קצ‪-‬‬
‫ול לזמן אריך‪ .‬שהרי לזמן ארוך יחשוב‬
‫שלא‬
‫יוכ‬
‫"ל שוהפו להפיש טסנו‪ .‬ולפי שלא יזכל שיהפו להפ‪-‬ש‬
‫ממנו אח"כ מיב לקשתקף עטי רק לזמן קגר‪ ,‬זה יצ‪4‬יח‬
‫בהורה אם יעמק בה‪ .‬ונם יצליחו עמו אחרים בתורה‪.‬‬
‫אינו בעל סוד לזמן ארוך‪ ,‬בעל לב נשבר הזא‪ ,‬יראה‬
‫בשינאיו ולא יונל שנאיו להרע ל והיא בסיד איה‬
‫‪ .‬אלא באות בלבד‪ .‬במיד‬
‫ש"ין עזמד בכלל אות ן‬
‫איהיות הקמנוה‪ :‬מי ששע*וועיו מרשיה‪ .‬יצליח במעשיי‪,‬‬
‫‪ .‬נראה לירא הטא מבחיץ‪ .‬ואיגו‬
‫ורמאי הוא‪ .‬רעבבביהי‬
‫כןבפנים‪ .‬כל זה טרם שנזקן‪ .‬זאם שערותיו נטרטוה ל"חר‬
‫שנוקן‪ .‬היא מתדפך מכמו שהיי בהחלה‪ ,‬הן למיב ודן‬
‫לרע‪ ,‬וכל זה בם‪-‬יטת השעריה שכננדביןעיניו על המ‪.‬ה‪,‬‬
‫במקים הנחת תפילין‪ .‬ואם במקים אהר שף הראש לאכן‪.‬‬
‫ואין הוא רמאי‪ ,‬אלא בעל לשין הרע בלחש בלי הרכה‬
‫קל‪ .‬לפעמים הוא ירא הטא‪' .‬לפעמים לא‪ .‬וזה הוא בם ר‬
‫של אוהן כאשר נכללת באותי‬
‫‪ .‬עד כאן רכודוה של‬
‫השערות לגדולי תורה‪ .‬היודעים דרכי וסודוה ההירה‪.‬‬
‫להכיר נסהרות האנשים ‪:‬‬
‫ג) כמרר המצה הוא באות‪ .3‬שהיא‪-‬שלימוה איהזי'ן‪.‬‬
‫לפעמים נבללה במוד של אוה זי'ן‪.‬‬
‫ולפעסים היא בלבדה‪ .‬סי שסצוו קצר וחד בלי ענול‪ ,‬זה‬

‫‪.‬‬

‫ר הזדע*‬
‫וי‬

‫יך‬

‫‪8‬הייט הדפום של הונגין *ו של‬
‫ני‬

‫לז ‪8‬ז‬

‫הצשז סטבעות שנעשה מן עצם היותר קוהו‬

‫סן‬

‫י‬

‫י‬

‫לשון קורש‬

‫‪4‬ד‬

‫י‬

‫ירתרך‬

‫לשון הזהר‬

‫דיא אדם שאין ישזב דדעת‪ .‬יחשוב שהוא חכם ואינו‬
‫יורע‪ .‬נבהל ברוהז‪ .‬נ‪.‬שך ביש‪.‬נו ע"י לשון הרע כנחש‪.‬‬
‫הקמטים שבמצה‪ .‬נר‪.‬לים ואינם בהתרברת‪ .‬כשמדבר‬
‫נעשים א קן הקמטים במצחז ויא בדהחברות‪ .‬שאר‬
‫ררש סוה שכמבח כים בההחברות‪ .‬איש כזהאין להקהבר‬
‫עמו אלא יבעטים על זטן קצר‪ .‬ולא על זמן ארוך‪ .‬כל‬
‫מה ש‪-‬יא ע שה וח גב דכל רק להועלת‪ ..‬אינו חושש‬
‫‪5‬ת‪,‬עס‪5‬ות("‬
‫להו;ימהנלאהררסיוםר‪ ..‬אינו דבבערליוםונרהשבכי‪4‬םל‪.‬כלזלה‪ .‬הזוהאה"ו)א בהםו‪.‬לדד רדכה'ה‪5‬יגין ה‪- '?.‬הרי דרזין כ(‪5‬כ‪(5‬ו(‬
‫ך‬
‫" ‪6‬יסו ח‪1‬‬
‫רכיל‬
‫ו‬
‫דח ‪6‬יסו כרז‪6‬‬
‫איןזי"ן‪.‬ואינו נקרא רוח בההקימ‪.‬ת‪ :‬דהת נונ(? סוד ‪ 6(1‬הכיכ נו‪5‬יי‬
‫אות‪3‬יננליה כאוה‬
‫ן‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫‪,‬נ דכ('(ח ‪3‬הת זי"ן ו(ק ‪6‬קרי ‪:‬קיין רוח כקיוטח‬
‫מי שמבח‪ .‬קצרבעג‪.‬ל‪ .‬זה הואאיש הכם במה שמסתכל‪.‬ןי"‬
‫דהחי?ו ‪3‬ר גס הכ'י‪,‬ק ‪3‬י!? דחסתכ(‬
‫ה דקיק‬
‫(‬
‫'‬
‫?‬
‫‪:‬‬
‫ק‬
‫ה‬
‫לפעמים‬
‫ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫'‬
‫‬‫כ‬
‫"‬
‫(‬
‫'‬
‫נ‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ן‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫‬‫‪ ,‬ה‪.‬א נכהל ברהו‪ .‬אוהכ להיות בשמחה‪ .‬רחכןן (‪1‬‬
‫ס‬
‫'‬
‫(‬
‫'‬
‫ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫ק‬
‫כ‬
‫תן‬
‫יט‬
‫יה‬
‫‪63‬ורר‬
‫ס‪,‬ני‬
‫"סתכ‪(-3 5‬יןרהיי‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫הוא ע רכ‪ .4‬מםתכל ב‪-‬רבה ע‪.:‬נים‪ .‬אם‬
‫ל‪ .‬בהורה' היסו ט‪5‬‬
‫יהין חי יכתד‪5‬‬
‫יהי' הכם גדוף‪ .‬נ קמטים עליזנים נדולים במצח בשעה (‪:‬וי הכיםכ(‪".‬‬
‫ת'י ת(ת ק‪':'-‬ןט("'ן רכרכין ‪.3‬י‪:‬חיס‬
‫"‬
‫כיטעת‬
‫שהואמרבי‪ .‬שףשרקךניםקטניםקרוביםלעיןאחה‪.‬וג' קסטים דהי?ו ר(‪ (.‬ת(ק קיויטין קרי‪3‬‬
‫ין‬
‫כץ‬
‫‪::3‬תק(טי‪ 6:‬הד ות(ת ק‬
‫ק‪4:‬ים על עין ה‪:‬ניה‪ .‬בכה כשהיא כ‪,‬עס‪ .‬זה דואטי‬
‫ב ע( ע'גק קקרח ככ'‬
‫דחרניז "יס‬
‫ו ט‪3‬‬
‫?‬
‫ט‬
‫כ‬
‫!‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫ח‬
‫י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י קר מכפי שנראהלעין‪ .‬הואמשליך אחר כהפיו כלעניני 'ת'י‬
‫נו('ן‬
‫כתפוי‬
‫היימ‬
‫עולם דזק‪ .‬רן במעשיו הן בענינים אחרים ואינו חושש‪ .‬דט(י!ח כין כעי‪:‬ד'י כין ‪3‬יו('ן החרג'ן‬
‫והוא מג‪5‬יח בתויה‪ .‬כל איש שיעסק עמו ירויחמן ענינים ה‪(:‬ה‬
‫(י‬
‫‪1‬ת‬
‫כ( ‪3‬ר כמ ד'כתך( ‪3‬סדיס י‬
‫"ר ‪-‬י!(ין‬
‫אחרים ‪:‬בזה העלם‪ .‬לפעמים נדבקרצונו בהקב"הולפעמים‬
‫‪3‬ה‪,‬ר"ק"‬
‫עמן'ס‬
‫לא‪ .‬בדין אינ‪ .‬מצליח‪ .‬מהרחק הוא מןרין‪ .‬וזה כוד של ‪5‬חר"~וי‪:‬ח‬
‫הג(ח‬
‫‪ 3‬כ‪5‬הי'ד(ו"‬
‫א‪.‬תב ב‪4‬בדה שאינה נכללת באותוי"ן‪ .‬מתרחק מןרין‬
‫‪"4‬‬
‫יר‬
‫דת‬
‫"ת‪(:‬י‪5‬ת ‪"3‬ת זי"ן ‪6‬‬
‫גההעק"ק‬
‫נו‬
‫‪6‬‬
‫!ג‬
‫יי‬
‫רןז"זד‬
‫י‬
‫ואינו עומדבי‪ .‬והארכה היא הצד שלו‪:‬מי שמצחו הוא‬
‫"‬
‫(‬
‫ד‬
‫ח‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ק‬
‫‪?'3‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫(‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד"יסו‬
‫טנ'(ק ורהיח‪,‬ת היסי‬
‫בליעני‬
‫ל ויוא מבחנדוי‪ .‬זה הוא ארם שבכל פעם הן כ(ה‬
‫‪.‬קיס‬
‫ח(‬
‫גכ‬
‫"סו כ"ג חד‬
‫' רכר‪3‬ח‬
‫רי‬
‫" ס"'סעח‬
‫" זי!נין‬
‫כאשר ע מד והן כאשר רולךנכפף ראשי‪.‬‬
‫היאזה נהלק לשני כד קה‪.‬ם וכד ח‪1‬י( כסיף רימיס‪ .‬סחי "תפ(ינ (תיין‬
‫צדדים‪ .‬והם צדדים של שגע‪.‬ן‪ .‬צד אהד שנעוןנגלה‪ .‬כט‪'-‬ן וק'‪':‬ן ס‪'-:‬בנט‪.‬גח‬
‫היסו‬
‫ד‪6‬תחזי‪.‬‬
‫ואנשים אהרים י‪.‬דעים שגענ‪ ..‬כי ניכר לפני הכל שהוא וככי ככה הקרגי‪' ,‬דצי‪ ,‬סטר"חד" כקנ‬
‫וג" ך"יסו‬
‫עי‬
‫י!‬
‫‪3‬יי‪:‬קי?"י‬
‫יש ארבעהקמטים גד‪,‬לים‪.‬לפעמים כשסדבר‬
‫שוטה‬
‫םנ‬
‫עע‬
‫‪3‬‬
‫ק ח‪-‬‬
‫"י!יטדיןה‪:‬רתג‪-‬רי‪3‬דיען"(זנ!גיןכ("‬
‫‪,‬גק‬
‫‪.‬באמלצ‬
‫כ'(‬
‫כ(‬
‫טנו‬
‫וחיהקממים במצהו‪41 .‬פעמים נהפשמ ע‪.‬ר של ד‬
‫נעשים‬
‫צחתי"‬
‫" קייי‪.( :‬ן כיי‪:‬קיס ו(זץנין דהתס‪:‬ט כנס‬
‫ס‬
‫ונ‬
‫מצהו‪ .‬ולא נראים אוהן רקם‪2‬ים‪ .‬רק נראים קממים אהרים כי!‪:‬כיס ו(ה קתקז'ן ח‪.‬גון קיויעין ‪"1‬תקזו‬
‫ןג‪:‬קקעי‪:‬ין "הרגין‬
‫הייך (‪-‬‬
‫סוייי?‬
‫נדולים במצחו לממה ממוךלעיני‪ ..‬הוא מצדק לדנם‪.‬פיו ר‪3‬ר‪3‬ין כסטרה ךטיגוי‬
‫נדול‪ .‬ה‪ 41‬איש שאין בו הו;לה‪ .‬צד שני הוא ננע‪.‬ן ר‪3-:‬ח (הו קיסו כר גם ‪5‬תיע(ק‪ 6‬סיר‪" 6‬יסו‬
‫רנמתר בו‪ .‬והאנשים אינם כבינים‬
‫והוא מרהכם במה דהת‪:‬סי ‪ ?'3‬יכ‪:‬י ‪:‬כ‪ 6‬חסחכ‪5‬ן כי? וק‬
‫"‬
‫החק‪:‬ס‪:‬ע‪3‬ייג‬
‫חיקסרו" ס‬
‫ו?‬
‫(‬
‫ד‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ד‬
‫שלא‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫שה‪.‬איעמל‪ .‬ואפילו בהורר‪ ,‬אבל‬
‫(‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫?‬
‫ץ‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫וחכי(י‬
‫כנין‬
‫"‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫להתנאוה ב"‪ 11‬העם והיל ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ק‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫"‬
‫(‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫(‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫ו‬
‫וכנ"'ת ‪5‬כה‪.‬‬
‫כסג'‬
‫‪4‬‬
‫כ‬
‫להראות שהוא צדיק‪ .‬ואי‪ 14‬כך‪ .‬עניניו אינם לנמו של ‪5‬הקזקס דהיסי ‪1‬ג‪ 1"(1 ?6‬סכי כ( ט(‪5'.‬הו חיכון‬
‫"‬
‫וח‪:‬י‪ 3‬נוקכ‪3‬ין ו‪6‬גסינ נ(ר‪--:‬‬
‫הקב"ה‪ .‬א‪4‬א בשביל אנשים‪ .‬הישב מחשכוה ומהנהגעצמו דק‪ ?"3‬ה(ק כגין ‪3‬נ'‬
‫י?‬
‫במנהנ של כרס‪.‬ם כדי שיכהכלוכו‪ .‬זה הוא בם ד של‬
‫ס‬
‫" כיס סהי חיסו‬
‫גן‬
‫ן(כ‪ -‬ד‪.‬סי~כ(י‬
‫אות‬
‫שמצחו הוא בענול והוא כד‪-‬הכת?ג"נ די כ‪ "((:‬דהה זי"ן ק‪5‬ק‪ 6‬ך"'סו כטכנריזג"‬
‫‪6‬‬
‫ינ הננל‪4‬ה בא ה זי"ן‪ :‬מי‬
‫נדו‬
‫‪ .‬חכם הוא‪ .‬דב‪-‬ן וזכין‪ .‬איש שהכל בג מבין בכל ור‪3‬ר‪ 63‬פקיחח הי?ו דכרני ודכרגו‬
‫כי?‪ .‬ידט ככ(‬
‫ח ככ(‬
‫מה שהוא עמי‪ .‬אכילו ב‪4‬י אומן שילמד לו‪ .‬מצליח בכל תס דה‪:‬תד( הכי(ו ‪(3‬ח "'נו‪:‬ח ד'(יףדכ(י‬
‫"ס "‪55‬‬
‫מהר שהוא עמל‪. .‬בממן לפעמים מצליח ולפעמים לא‪ .‬מן וי? דזעהיכרקקד(ח‪:‬הכ‪(.‬כייי!‪,‬נ (‪1‬יו‪:‬ין חג(ה (‪1‬יוגין ‪5‬ק‪.‬‬
‫רב קטון מסהכל ברברים גדולים‪ .‬נב‪.‬ן נקרא‪ .‬אינו דואג וי‪(-‬ס‬
‫‪(-3‬‬
‫"ין סניהין‪ .‬ג‪3‬ון הקר' (‪ 6‬הייס‬
‫על עניני ז‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫'‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ו‬
‫דנע‬
‫‪.‬לם‪ .‬ואף אם יורע שיהבייש בהם אינו (ת(ין‬
‫ד'גדע ד'ת‪:‬סיף ‪3‬סו‬
‫םהואי‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫(‬
‫(‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ע‬
‫דואג עליה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ם‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫"‬
‫'‬
‫י‬
‫(‬
‫ט‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ך‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫ת‪.-‬ן‬
‫קמטים עלינים גדויים במצהו‪ .‬קמט אחד‬
‫"‬
‫(‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ס והי‪ .‬ק‬
‫ן‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ע‪ 5‬ט‬
‫ז‬
‫ז‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫ז‬
‫י‬
‫ק‬
‫(‬
‫~‬
‫ק'‬
‫"‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫אחה‪ .‬וקמם אהד ממע‪ 4‬לעין השנית‪ .‬וע‪.‬ר נמצאים שלשה הד והן קי!'‪:‬ח ל(‬
‫‪ .‬ו"ה"‬
‫'ק‬
‫‪:‬תכהו הנ‬
‫קמטים נד‪4:‬ים במצח‪; .‬ל אוהן של העינים‪ .‬כלבד קמט‬
‫ע'‪61'(":‬חר"‬
‫‪1‬‬
‫~‬
‫‪6‬‬
‫ך‬
‫"ת‪(2‬נ ע(ע‪ 5‬עייגין‪.‬‬
‫ההההין שדוא נח‪4‬ק לשני ק?טים ממעל להעינים‪ .‬זה‬
‫קהבי‪3‬‬
‫הושב מה‪:‬בוק מבפנים ולא מבהוץ‪ .‬לפי שאינו נחשב נוהכ‪3‬ין (נו‬
‫(‪3‬ר‪ .‬כגין‬
‫ה‪:‬י‪3‬‬

‫כ"נ‬
‫קת'כ‪ 63‬כדעתיס חסיכד"יסו חכיס‬
‫‪,.‬‬
‫י‬
‫"(‬
‫‪5‬י‬
‫ד?‬
‫הק‪:‬‬
‫ג כ(יכג'ס כהויק‬
‫"‬
‫ס‪-‬ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ח‬
‫'‬
‫ך‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ככעת‪,‬‬
‫?‬
‫י‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫ן‬
‫'‬
‫ט‬
‫'‬
‫ע‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫רכרכן‬
‫"'גון‬
‫ד‪(-‬י( הקל‪3‬ידו"יגון קנויטין כנו‪5‬חיס ו("וכזוונ" רכי‪.-‬ן‬
‫חהרנין די ‪3‬י!‪:‬קי? כ(סו‬
‫‪3‬עיכזוונ"‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ט‬
‫ל‪.‬ס ה(ח זי‪:,‬ק ‪1‬‬
‫ג"‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫"‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ז‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫(הזדויכ‬
‫"‬
‫ד‬
‫(‬
‫ד‬
‫"גי‪.‬‬
‫ס‬
‫מ? דע‪3‬ד וה‪:‬כ ‪'6‬סו (תוט‪5‬תיס‪ .‬זיזג‬
‫"ח‪-‬ס‬

‫‪"5‬י‬

‫ד"‬

‫ד"‬

‫"ת‬

‫בי‪.‬‬

‫"‪"1‬תרתיזיסו‬

‫("‬

‫("‬

‫‪"5‬‬

‫ס‪1~2‬‬

‫ד(" ‪"7‬‬
‫‪5‬סום‬
‫נב‪,‬‬

‫‪:35‬י‬

‫לכ"סקויו‪5‬‬
‫" וךהי‪6 5‬יסו‬
‫גסח כע‪,‬כד‬
‫הקפ"ס‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫ק‬
‫צ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫צ‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫ך‬
‫ייק‪'-‬‬
‫יהי‪-‬‬
‫(‪',‬‬
‫ה‪:.‬ין ח(ה (‪-1‬ג'ן כ‪-‬כ'ח ו(‪.1‬זג'ן נה‪:‬ייס ד‪" 6‬י?ו‬

‫במעשיו ב;יני דאנשים‪ .‬בעל פהדן הוא לפי שעה ולא‬
‫יותר‪ .‬נחליתפ‪.‬יס‪ .‬במ;שיי ההיבוניםלפני אנשים לפעמים‬
‫לא נחשב בעיניהם אאא ב‪3‬ער‪ .‬ולפעפים כחכם‪ .‬זה הוא‬
‫ק‬
‫י‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫‬‫כ‬
‫(‬
‫'‬
‫(‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫בסוד אותנ שהיא בלבדה‪ .‬וא‪.‬נה נכללת באזהזי"ן‪ .‬זהלש‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ד‬
‫'‬
‫ו‬
‫ד‬
‫'‬
‫ק‬
‫(‬
‫כ‬
‫'‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ז"ן‬
‫"ן קדנוח'‪.‬‬
‫"‬
‫(ו‬
‫דו‬
‫הוא‪ .‬בי לא נבלל באיו אותיות הראשונוה‪ .‬אלא שנסמך היסו‪(7 .‬ח התכ('( כה(ין ‪6‬ת‬
‫‪:‬ך‬
‫('‬
‫הת‬
‫‪1‬ת‬
‫‪6‬ס‬
‫ל"ות‬
‫"(‬
‫"‪5‬המ‬
‫מראה כקךמדת"‬
‫)ט‪ .;:‬י'‪6‬‬
‫‪3‬כ'‬

‫רמ?רל ף‪:‬יהר‬

‫ירקישי‬

‫"‪.‬ך‪.‬‬

‫‪44‬ך‪"4-‬ז‬

‫""‬

‫כיס‬
‫כמתוון קדנו"י‪ .‬טו‬
‫לאותכ‬
‫(מת כם‬
‫ם להתכיל בה ולא באוהייה הראשנוק‪ .‬ער כאן‬
‫ו(נ"‬
‫‪:‬‬
‫סודות החכמה של המצח‪:‬‬
‫סכ"‬
‫ותת‬
‫‪5‬חתכ(("רזין דחכ‬
‫‪ .‬לפי איהו‬
‫‪ )6‬כשדר העינים ה'א בסיד של איתכו‬
‫דת‪5‬מי"‪6‬ת ם‬
‫‪ )6‬ר~א‬
‫"‬
‫'‬
‫?‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫כבח‬
‫י פושבך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫'‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ילפ‬
‫סקיט‪ .‬סמי ("‬
‫ע( סלינוו‬
‫‪ 1‬רנו"ס עין היושבה בשלימוה הראוי שאינה שקועה‪ .‬זה איניימאי‬
‫נו‬
‫יס‬
‫טי‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬ד(‬
‫ימתיכק"‬
‫דר‬
‫" ו‬
‫" ‪6‬ית כיס כ((‪ .‬ניוני והיא רחוק מן רמאות‪ .‬ולא נסצאת בו כלל‪ .‬נינים ש'‬
‫(ו‬
‫"‪ .‬דמ‬
‫דטייגין ‪'6‬נוןמרנו‬
‫"‪1‬רו (כר‬
‫"‪6‬ר‪.‬כתט‬
‫העינים ארבעה הם‪ .‬מיאה לובן מבחיץ הסובב את העין‬
‫זכ( כר נס‪( .‬נו נוניס דסמר" טי‬
‫" כמו שרוא בכל האנשים‪ .‬לפנים ממנו סובב נון שרו‪.-‬‬
‫נ‪.‬‬
‫ג(‬
‫וג‬
‫וק‬
‫‪6‬‬
‫ר(‬
‫תכ‬
‫(גו מג'ס"וכיו" דוסממ‬
‫"י(מוורו ו‪6‬וכמו‬
‫כונ‬
‫"י( ונכלל לובן ושחור ביחד‪ .‬לפנים סטנו נון ירו‪,‬ק ונכלל‬
‫יורכויקו"‪" .6‬יס‬
‫ו בהשחור‪ .‬לפנים ממנו אישון בהעין נקזדה שחורה‪ .‬איש‬
‫‪( .‬נו מניס כמד"כת‬
‫‪6‬‬
‫וכמ"דחייך תדירססי"ומדו טי‬
‫"נ‬
‫כ"‬
‫כ‬
‫נקוד" והכיכ מחסכין בעל עינים כאלה הוא בשמחה המיד‪ .‬והושב מהשבות‬
‫"מדו‬
‫נכ‬
‫(ס‪" 6(1 .3‬סת('נוו "ינו‬
‫ן נוחסכין‪( .‬נין דם(יק (ון נויד למוב‪ .‬ולא נשלם'ה איהן המחשבוה‪.‬לפי שמעבירן מירמן‬
‫רצונו‪ .‬עמלו בעניני זה העולם‪ .‬וכאשר עמל בעניני שמים‬
‫‪(56‬ח‪ .‬ס‪6‬י"‪5‬טרי ("קתקפת כיס‬
‫הוא מצליח‪ .‬זה נצרך להחזיק בו שיעמל בהורה‪ .‬שהרי‬
‫ת‬
‫ךנוי רכרכין וכסיי(ן"‪:‬תד("‪.‬כ"כוחריי‬
‫ד‬
‫" יצליח בה‪ .‬נבוחעיניונדולים ומכמיםלממה‪ .‬באלו הנונים‬
‫סין‬
‫ונ‬
‫"נו‬
‫ין‬
‫נו‬
‫ינ(מ כס‪ .‬נכיני טי‬
‫"'גוןרכימין‪6‬קרון שלהעיןישנידין אדומוק דקות באורך‪ .‬ח‪14‬הנידיןנקיאים‬
‫‪6‬ית רסינויןסונוק'ן דק'ק'ן (תת"‬
‫כהרכ"‬
‫ךט'נ"‬
‫אוהיות קטנות של העין‪ .‬לפי שאלו נוניהעין אם מאירים‬
‫‪'6‬‬
‫בהארה‪ .‬הארה זו תעלה אוהיזת‪ .‬לההנלית לפני נדולי‬
‫התורה באותןנידין אדומות הדקוה‪ .‬וזה הוא באות כן‬
‫ק‬
‫ע ‪1‬‬
‫וכ('‪ 4‬כ‪6‬ת ה נ) ט"כין קרו‪5‬ין דסמרי‪-‬ן כמוורו ונכלל באות ה‪ :‬נ) בעלעיניםירוקות הממיבבותביובן‪.‬‬
‫ו וסתערבים הירוק עם ה‪4‬ובן ההוא‪ .‬רחמן היא זה‪ .‬והוא‬
‫"יסו‪ .‬ו"'ס‬
‫ן ירוקין‬
‫מוורו‪.‬‬
‫וחתטר‪'3‬ן"ינו‬
‫?סו" חם'‪3‬רמתג"‬
‫ד‪6‬חרנין חושב תמיד רק להועלהו‪ .‬ואיני חושב כלום לנזק של‬
‫מסיכ תדיר (תוט(ת‪.‬סכ‪.‬‬
‫ס‪,‬‬
‫ינ‬
‫"תמ‪,‬י‪"(1‬כיס‪ .‬מיויד"(‬
‫‪ .‬בעל האוה הוא ולא מצד‬
‫וק"‪ 6(1‬מסטר‪ 6‬אחרים‪.‬נון שחור לא נראהבי‬
‫נתג‪6‬‬
‫ככ(יוסס‪61.6‬י "ו‬
‫יתוכ מניס‬
‫"דיס‬
‫תי‬
‫ככ‬
‫הרע‪ .‬ואם תעלה בידו מן צד הרע לא ישוב מסנו‪ .‬נאמן‬
‫היסוכתסס‪5‬ק" וכננווססטר"כיס"‬
‫‪ .‬ובמה שאינוידוע אינו נ"פן‪ .‬בעל סוד‬
‫י הוא בדברהידיע‬
‫ר"‬
‫ונ‬
‫ויוכדנעו"‪" 1"3‬יסמוסימנ"‬
‫‪"".‬‬
‫ד"ס‬
‫דרז'ן חיסו‬
‫ט תסימנ" כ"תר הוא בדבר שהוא סיד‪ .‬עד שישמע זה המיד במקזם אחר‪.‬‬
‫תיד‬
‫כנ‬
‫תוי(וסודטד""'סור‪1‬ד"(‬
‫‪:‬ד‬
‫ט‬
‫"ו‬
‫‪6‬מר‪ .6‬גע‪ 1‬דסיט ('ס נ(י כ("‪1( .‬ס(ס‬
‫כיון ששמע אוהו מנלה הוא הכל‪ .‬ולא נשאי אצלו סוד‬
‫ז"‬
‫י‬
‫רת‬
‫‪ "1‬ט‬
‫ס '‪-‬‬
‫כ(‪ .5‬דכ(גמפי("‪"1‬ינון כס‪5‬יתו‪ .‬גחני טיג‪ 6‬ד‪::‬מרן‪3‬חור‪.‬זר"‬
‫י כלל‪ .‬שכל דבריו אינן בשלמות‪ .‬ניניעין הסיבכים בלובן‬
‫ם‪.‬עיינין ובירוקזההזא בסיד א הוק‪.‬ונכלל באית ן ובאותנם‪ :‬בעל‬
‫כירוק‪6‬ד‪"6‬יסו ד"תוקו"תכ(י(כ"תן וכ‪6‬תכ‬
‫ו עינים צהיב‪,‬ת ירוקיה שגעין ישבו‪ .‬ובשבי‪ 4‬שנעזנו הוא‬
‫‪5‬סוכין 'רוק'‪ 1‬כר‪" "1‬ית ג'ס‪ .‬וכג'ן סנט‪,‬ניס "יס‬
‫ס‪.‬‬
‫סוס נומ(( רכרכן‬
‫נטוו‪:‬ט"כיד נרנויס ככר גם רכ כרכרכ‪ .1:‬ונו‪6‬ן פה מדברעמגודזמלנוהצ‪.‬ח ואועהיוש‪.‬האעינצומוראכאדלםםדנודהילהתבונרדהל‪.‬וה‪,.‬מי‬
‫שמתזכח‬
‫מ‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫‬‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫ד"תתקף כיס ג‪5‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫(‬
‫שהרי‬
‫רזי"ןת‪.‬מזידעכיד גר‪:‬ויס רכ כסו‪ .‬לאיניחו בלבו אותן המזר‪,‬ה‪.‬כיו י‬
‫ן שע שה עצמו נדול ברם‪,‬‬
‫סכיך כ(כיס‬
‫ן‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫"‬
‫ת ן ‪(3‬מוךוי ו"תרמק וזה הוא במוד אות ‪1‬ק ינכללה באזת ן בלבדו‪ .‬ונהרחק‬
‫"'ס‪ 1‬כרזתד"ת ‪ ]1‬ד"תכ(י(כ"‬
‫‪ .‬לפי שהוא מתנדנ עצמו בנאות נתרהקה מפני‬
‫וד" ם‪.‬כנין‪"7‬יסו טכיו נךת'ס כרכרנגו "ת‪-‬הק חג'ס מאותכ)‬
‫‪ .‬ולא ההקרב עמו‪ .‬וזה כאשר הוא מדבר עושה‬
‫‪6‬תכם‪(1 .‬ח ‪6‬תקריכ כסד'ס וד‪ 6‬כד ‪'6‬סו י‪ (.(:‬טכין אותם‬
‫זעיר הרבה קמטים במצחו‪ :‬בע‪ 4‬עינים לבניה דמסיבבות מעם‬
‫קנויסין סג'"'ן כנוגהיס‪ :‬טיינ‪.‬ן‬
‫בניןירוק‪ .‬זה הואבעל כעם‪ .‬ונם רחמןיו'" הרבהפעמים‪.‬‬
‫סקר‬
‫ד‬
‫ל‬
‫יחכ‪1‬ריוק וכאשר יהמלא בכעם אין בי רחבניח כללונהפך לאבזרי‪.‬‬
‫(ית כיס רמיתו כ(( ומתסכך‬
‫וכד ‪6‬תיו(י‬
‫‪4‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫דמת ןק דהתכ(י(‬
‫ת אין הוא‬
‫ם'ד‪, .‬זה דוא במיד אות דנכללת באית‬
‫"‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‪,‬ין ודח חיסו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ד‬
‫("‪6 1‬יסו מ‪6‬רי‬
‫ם‪ :‬בעל עינים ירוק‪.‬ת ויבנוה ביחד‪ .‬ומעם מן נון שהור‬
‫כרז"‬
‫מעורב בהן‪ .‬זההיא בעי פוד ומצליח בהם‪ .‬ואם מההיל‬
‫י‪( 1,‬מ ‪.1‬‬
‫‪.‬‬
‫יכ(ין (יס להצליח הוא משליחועולה‪ .‬מש‪:‬איז אין יכזלים להרע לו‪.‬‬
‫"‪(5‬‬
‫מ וס('ק‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ת(‬
‫ומוס‬
‫והוא מישל עליהם בממינלה ‪,‬נכנעיםלכניו‪ .‬זר היא במיד‬
‫כה"ינס‪5‬‬
‫ו‬
‫קיויס‪ .‬מיסו‬
‫"יק ט('יסו‬
‫ט אותכ‪ 1‬הנכללת בסוד של אוה סמ"ך‪ .‬ע"כ היא ם של‬
‫ד"ת כנ ד‪6‬תכ('( ככ‪:‬רו‪(,‬הטנידהות‪6‬תכפסיתי"ןך וט"ד "יסו כסר(‪,‬י"‬
‫ן דטייגין (היגון חהרי אם ההחיל למשול‪ .‬עד כאן‬
‫ס‪6‬רי כיס‪ .‬טד סכח ר‪,‬י‬
‫ההכמרסודוה העינים לאוהן בעלי‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ן בעלי ההככה דפנימיה‪ .‬צורות‬
‫נ) רדא ךאנפין (העודןמכיתו‪6‬תי"י דמכייתח כניתהס ‪.:1‬ןן נ)כמוד הפביםיאיח‬

‫רעיינין ני'"‬

‫ד"‬

‫‪:‬יע‬

‫‪14::2‬ידיג‪",‬י‪::‬ןו‪ 1‬גת‪::‬ן‪.‬ונהן‬
‫("‬

‫'‬

‫("‬

‫("‬

‫‪"5‬‬
‫ת"ת‬

‫הם‬

‫ני‬
‫"י‬

‫יק‬

‫ט‪:‬גן‪::6‬ק‬

‫(" ס"‬

‫;ני‪:‬ן‪,:‬י‪,‬ו‪,‬ן"‪5‬וןיש!יי‪,‬ן‪,‬ן‬

‫י;‬

‫‪1;:51‬‬

‫כרומ‬

‫ננ ט ן וון נ ;ו סויווג שענווין‪.‬‬
‫אלא בתוך הרושם של כזדזת פנימים‪ .‬צורות הפנים‬
‫מההפנוהמןצייותשלרשומיה‪.‬כי צורוה הפניםהןפהימית‬
‫ן בה‪-‬וח השורה בפנים‪ .‬ומתוך זה הרוח נראה לחוץ צורית‬
‫(נ‪ .1‬ויונו‬
‫‪6‬תק‪,‬י (כרדייקני‬
‫הפנים‪ .‬שהן ניכרות אצל איקן החכמים‪ .‬צורוה דפנים‬
‫"‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ר‬
‫"‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ן ניכרות מתוך הריח‪ .‬רוח יש באדם שמודות שף איהיות‬
‫קיןי"שו‬

‫י;‪:‬ן"י‪,‬ו‬
‫תע‪4,‬‬
‫מראה;וו‪,‬ע‬
‫;‪:‬ש‬
‫~ ינ‪ :‬ט‬
‫זף‬
‫מקושת‬
‫ן‪",‬‬
‫דסרי"‬

‫‪9‬‬

‫‪ 9‬עמ ‪0‬‬

‫ענ‪4‬‬

‫ירערן‬

‫לשון קודש‬

‫‪6‬י‬

‫הקוקים בו‪ .‬וכל האתיות סתימות תוך רוח ההוא‪ .‬ולפי‬
‫שעה עולות הרשימות של אותן האוהיות לתוך הפנים‪.‬‬
‫וכמו שאלוהאוהי'תעזלוהכןנראים הפנים בצורות רשומת‬
‫לפי שעה‪ .‬במיאה שאינו מהקיים‪ .‬מלבד איתן בעלי‬
‫החכמה שהמיאה מהקיים בהם ואינו נשכח מהם ציזר‬
‫האוהיית בא מן צד שלמעלה‪ .‬והציור של האם נצמייר‬
‫?ל האותיות ננ‪.‬התבפנים‪ .‬וציור‬
‫ברוח ההוא לממה‪.‬‬
‫האם בילם לחיץ‪ .‬צהיצוירו‪-‬האם הםכני אדם פני אריה‬
‫פני נש‪ .-‬זהרוח עושה הציור של כלם‬
‫פני‬
‫מברוץ לפי שעה‪4 .‬פי שכל מה שהוא מצד הרזח בולמ‬
‫לרוץ‪ .‬וניאה ונטז‪1 .‬נ‪ 4‬אלה הצירוה נראוה מציירות‬
‫אותיית‪ .‬אע"פ שהן ננז'ת‪ .‬אלה ארבע הצורות‬
‫בציור‬
‫ש‬
‫ישעהלאותן בעליעינים‪.‬המבינים במודות החכמה‬
‫ת‬
‫נראי לפי‬

‫לשון הזהר‬

‫ן סתייוין נו‬
‫ר‪,‬ח‪ .6‬ו‪5‬פוס‬
‫חקיקין כיס‪ .‬וכ‪5‬סו "ת'ו‬
‫מטה‪ 6‬ס(קין רכ'יוין ןחיג‪,‬ן ‪6‬תו‪,‬ן‬
‫ססו"(ג‪6 ,‬גסין‬
‫וכיוס ןחיגון הת'ון ס(קין סכי"תחוין הגפי‪ ,‬כך'קנין רס‪.‬יוין‬
‫י‬
‫(סוס סעת‪ 6‬כמיווכסןו‪ 5‬קייתח כר חיגון ת"ר‬
‫" ‪6 6(1‬תגסי תג"סו‪ .‬גיור‪6‬‬
‫ן"תק"תן‬

‫תןת"‬
‫תכ‬
‫ן"ח‬
‫וו‬
‫ד‬

‫ן"ית"‬

‫ת‪5‬ט"ר‪6‬‬

‫"ה ןה‪1‬ת‪5‬ו'וו‬
‫תסער"(תת‪6‬ן(ט‬
‫(ר‬
‫יו‬
‫‪'5‬‬
‫ר"‪6‬תנג'זו (נו‪'51 .‬ור‪6‬‬
‫ן‬
‫ח"(כר‬
‫וט‬
‫רי‬
‫כססו" כ(‬
‫סנ' זשדכ] סגי‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪,‬הה ע‪'3‬ך‬
‫"‬
‫תר‬
‫"רןהיו‬
‫ר‬
‫י‬
‫'‬
‫ג‬
‫ןכ(סו‬
‫'‬
‫ג‬
‫פ‬
‫ר‬
‫סןגחי'‪:‬ו"ש‬
‫ר מעתח כנינןשןר‬
‫כ( תס ןחיסו‬
‫‪'5‬ור"‬
‫(כך (פיס‬
‫כ'(י‪:‬ר"‬
‫רת"קויןיר‬
‫תן‬
‫(כר ו‪6‬תחוי והת‪'::‬ו וכ( סגי ןיוקג'‬
‫ן‬
‫ןוח"תתג‬
‫סטה‬
‫ןחתיון הע"נ ן"יג'ן נגיזין‪(" .‬י‬
‫ן "רכע ןי‪,‬קג'ן‬
‫"ן (ס'ס סותח("'גון חהרין‪:‬ייגין ןידעין כרוין‬
‫רי‬
‫וי‬
‫יו‬
‫נח‬
‫כת‬
‫ה‬
‫כ?ו‬
‫להסתכל בהם‪:‬‬
‫ןחכץת"‬
‫קדמאהתכ("כד"וי‬
‫(הס‬
‫‪:)6‬נירך וקראשון‪ .‬כאשר האדם הזלך בדרך אמת‪)" .‬‬
‫( נ‪.‬ג לווח ק‪:‬ו‪:‬‬
‫אוהן היזדעים בסודות רבינם‬
‫ית'ן ין'זיייי‪:%‬וז‬
‫יבי‪4‬ים להמהכל ‪41‬הביןבו‪ .‬לפי שהרוח הפנימי מתוקן בו‪ ,‬מסתכ(ן כיס כנץ‬
‫ןססו"‬
‫ובו‪4‬ט לחיץ ציר של הכל‪ .‬וציור ההוא הוא צךרך‪:‬‬
‫אדם‪ .‬וזה היא ציור ש‪4‬ם יוהר מכ‪ 4‬ציורים‪.‬‬
‫(פוס‬
‫עינידם של‬
‫‪6‬יסו‬
‫שעה‬
‫וזה הוא ציור הנעבר‬
‫קיוי עיגייסו ןה‪':‬תי‬
‫לפנילים בפנליפוניהחי‪%‬ון‪ .‬עינידלכבמיב וך"‪5 .‬יור"כרן‪6‬טתכסיתכ(ן כ"ס‬
‫לב‪ .‬זה האיש כשמסק‬
‫" ן(כר‪ .‬עייגין‬
‫תי‬
‫עו‬
‫גס‬
‫כי‬
‫(מ‬
‫המםתנלים נהעיררוה באהבה אליו‪ .‬ד' סימ(ים של איהיזת ר‬
‫ךס‬
‫"ס (ון‪" .‬רכע סייוכין ךהתיון הית כ‬
‫ק"‬
‫יו‪3‬‬
‫י(‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ובי‬
‫יש בהפבים‪ .‬ניד דק אחד בילט ביטכיבה מגדהימין‪ .‬עיד‬
‫מך כ('ט‬
‫'גר"‬
‫וי‬
‫תסטכר‬
‫סכיכ‬
‫כ‪,‬ו‪-‬רייקן"כ('( תרין "חרג‪3‬‬
‫ת‪:‬‬
‫ס‬
‫" כ‬
‫יס‬
‫ח ר‪:‬יוה(ה‬
‫ין‬
‫ן"חירן‬
‫דק אחד הכי‪4‬לשנינידים אחיים דנאחזים בצד השמאל‪ .‬ח‬
‫ואיו ד' מיכנים דם ד' איהיוה דנק‪-‬אים ;נ‪:‬יךרן‪ .‬המימן‬
‫י‬
‫ן הוא גיד הדק ההיא של צד ימין הבזלט‬
‫של אות ‪:‬‬
‫ך‬
‫בשכיבה‪.‬אות ךעםשהי או‪:‬י הר‪-‬ע הכחברוח בה‪.‬הןניד‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ז‬
‫י‬
‫ג‬
‫(‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ן ןכסטרהככיוה(ה‪-‬‬
‫ההיא דכולל נידים אהיים שבצד ה?מאל‪ .‬יזהן‬
‫"חרגי‬
‫('ס‬
‫סדידדקהכהיב ‪ )3‬עדו"שהניביהוסף שמי‪ .‬שנלמי שראה איתז רו" דכתי‪ )3 3‬ערו"ת כיס‪,‬סף כיוו‪ .‬ןכ( ת"ן‬
‫נתעיררה אהבה בלבי אליי‪ .‬והזא נשתלם באהבה צזרה סוס רחיס (יס כ(כוי‪, .‬כרהיתו חכת‪:‬יסןחיז"‬
‫ןייקג"‬
‫זו שי צזרה אדם כילל כל הצזרות‪ ,‬וכילן נכללות בק‪.‬‬
‫האדם איני נבהל ביוחו‪ .‬בשעה שכועם הוא בכניחה‬
‫‪.‬‬
‫זה‬
‫ודבריו בטנוהה‪ .‬ומיד נהפיים ‪:-‬‬

‫שיר‬

‫ציורא‬

‫רוש‬
‫נסה~א‬
‫‪4‬ם‪%4‬ךי‪:1:‬לו‪:5‬ע"מ‪,:1:5‬י‪::‬‬

‫בי‬

‫ס"י‬

‫זי‪:‬קרוז‬
‫י'‪,1‬תץ'ענע‪1‬ז[‪:‬ך'"ו‬

‫בי‬

‫ע‬
‫יגע‬
‫"‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫יק‪:‬‬
‫עע‬

‫י‬
‫‪:‬‬
‫ם‪,‬‬
‫;‬
‫;‬
‫צ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫‪%‬הנ‪"~ 1] %;%‬‬

‫ך השני אם זה האדם לא הלך כל כך בדרך‬
‫נ) ‪:‬ביר‬
‫רץ‪ .‬והוא ניטהסן הדרך ההוא ושב‬
‫בני‪ .‬לא שהוא רניל תמיד ללכת בדרך הישר‪ .‬אלא‬
‫יר‬
‫זך ‪.‬טך‪4‬ך באוהן דרכים הרעים פר ונומה מהם ושב‬
‫לרבובי‪ .‬זה הוא שיוח מוב התריל לנוח עליו‪ ,‬שיתנבר‬
‫ע‪4‬זידםהראשזןשהיהבי‪ .‬והואבולםאצלו להץבהסהכל‪,‬ת‬
‫העינים ‪4‬פי שעה כמו ‪:‬בדרןן אריה דמהגבר‪ .‬וזה‬
‫האדם בשעה שכםתכלים בו ראיה זו נירמהל‪, ,‬העביר‬
‫בלבו צ רהארי המתנברלפי שעה‪ .‬זה האדם כ?כמהכלים‬
‫בפניוהחי‪%‬ון אקןעיני הלב של הממהכל בו לא תקערר‬
‫בהן אהבה אלי יפי שעה‪ .‬אבל מיד הוז* ה‪,‬ב לא‪-‬יב‬
‫אוהז‪ .‬כשמםתכליםבומהבייש והושב שהכלמכיריםמעשיי‪.‬‬
‫פניו אדמים כמכסים בדם‪.‬לפי שעה סתדפכים ללבן או‬
‫לירוק‪ .‬של'טה נידים דקים יש בפניו‪ .‬אהד לימין‪.‬‬
‫והוא מקפשט בפניו ונאהז ב‪ ..‬עד שעולה על‬
‫חיממו למעלה‪ .‬שני נידים דקים לשמאל‪ .‬ועיד ניד דק‬
‫אחד המהפשמ לם‪2‬ה מאזהן השנים‪ .‬והוא נאהזבזה ובזה‪.‬‬
‫אלו הן האיהיוה דנרקקוה בפני‪ .,‬והן ביים ת בשעה‬
‫שהוא נבהל ואינן שוכבוה‪ ,‬וכאשר היא מה‪-‬רם ‪,‬מיניל‬
‫עצמו ללכחבדרך אמתהן שונב ה‪-1 ,‬ם ד של אהן דא‪,‬היוה‬

‫‪.‬‬

‫מראה מקומות")י‪5‬עי‪.‬‬

‫‪":‬ן‪2‬‬

‫הוא‬

‫ט יגס פ‪ 6-‬נ) לף עו‪.‬‬

‫נ)צידרא הניינא‪ '6 .‬ס‪ '6‬כר גס "‪.1‬‬
‫( כ‪ 5‬כך‬
‫"'י‪,‬ססוק‬
‫(ט‬
‫כ"ורה‪ 6‬ו"ס‬
‫ח‬
‫וה‬
‫ה("‬‫ות‪( :‬ווהריס‪"( .‬ו ןסו" רני("כיככ‪"6‬ורהי ןתהקגן מ‬
‫ן ‪6‬ירה' כי‪:‬ייח תתטןי וסע' מג"‪:‬ו וק‪:‬‬
‫הי?ו ןסוס כ"'נו‬
‫‪,‬‬
‫כ‪6‬ר' (יוסר'ע(וי (ההתקכ‬
‫(ח"ריס סמי היסו ןיוהה‬
‫טיכס" וס‪ 61‬כ(יס (כר כ"סתכ('ת‪,‬‬
‫ט( זוסיוח קךח"ס ןסוס כ‬

‫דע"ג'ן (ס'ס‬
‫כחך ןייןקנ‬
‫אודאגרריס'ה (יי‪6‬סתנכר יס"י‬
‫ןת"כיס ססוק מיז‬
‫ןמי‪,‬סחע‬
‫' כך תסקכ(ן‬
‫כ(ככעיתס""ריס ןנותנכר" (כיס כעת" ס"‬

‫(קט‪3‬ר‬

‫ן(‪3‬ר‬

‫רחיס‬

‫חיג'ן עייגין‬

‫(ככוהןןגסוי(סוס כטת" ונויז תכ (כרי(סכ" ורח(י"‬
‫ס (יס‪.‬‬
‫תסתכ(ן כיס ‪5‬כסיף והכי‪3‬‬
‫יךעין כיס‪.‬‬
‫"כן (הוור‪16 6‬‬
‫(פ‬
‫כס‬
‫ןת‬
‫‪( .‬סים כעתה מ‬
‫""קן הית כחגפיי מך‬
‫מ(גיפרוויק"‪.‬הפיתי(ןת ךסת‬
‫ן‪6‬‬
‫ור‬
‫‪6‬תססס כ"נסוי ו‪6‬ק‪6‬היך כיס‪ .‬ע(דיתיג"‬
‫"‬
‫ק‬
‫(‬
‫ס‬
‫ן‬
‫(מוטת'ס (טי(‪6‬‬
‫וחך ר"תפכע‬
‫יך‬
‫סת"("‬
‫ח"'ג'ן תריןתרין ו"ח(‬
‫כס"י וכ?"י‪(" .‬ין‬
‫(ית‬
‫י וקיגון כ(טין ככ‪:‬קח‬
‫‪:‬ו‬
‫ה‬
‫תן""ת'ון ונותקקקן כ"נפו‬
‫ן"יסו ככ?'(‪ 1‬ו(ה ככיכין‪ .‬וכך‬
‫והרג'(‬
‫‪3‬ו"‬
‫כהורח קכיע כככין‪ .‬ורו‪ 6‬תתד'‬
‫כג‬
‫הי‬
‫ן הת'ון‬
‫מיסו‬

‫יר‪2‬רו‬

‫לשון הזהר‬

‫סוס רחיק‪.‬‬
‫‪'6‬נון‬
‫"'?ו קריב‬
‫?‬
‫‪ ,‬ך"'‪:‬ו כ‪?:‬ו‬
‫ע‪:‬ן‪4‬ו‬
‫י(‬
‫י‬
‫ו‬
‫פ‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫‪3‬‬
‫ס‪.‬ת" יססוין‬
‫ן‬
‫"יתס"ן קי'יכ"יכעי ים כ‪0‬טד‬
‫ת"‬
‫נ‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫ף ע(‬
‫‪6‬תיין ‪6‬ק‪-‬ג'ן ריביו‬
‫‪:‬ע‬
‫'יוינ"נ‪:‬‬
‫"מער ‪,' .'"(6-0‬‬
‫כ(;'ן (כר‬
‫ךס'‪"-‬כקס'‪:‬י‪6.‬כמ‪-‬רג'ןכז‪-‬ג‪66‬תוחזס'‪1‬ן‪'16 6‬כ("נפוי ("‬
‫‪:‬‬‫כ‪6‬ורח" עק'ת"‬
‫‪2)6‬ריררזש ועליועאה ‪6‬י ססו‪ 6‬נ'‪":‬ז'(‬
‫"‬
‫מ‬
‫ר‬
‫'‬
‫"‬
‫נ‬
‫"‬
‫(‬
‫ך‬
‫רוח‪,‬חתתקג‪ ,‬וסטי "רמו' ח"ורמי‬
‫‪6‬מת(ה חניס‬
‫ךקורייתח‪ .‬ססי‪6‬‬
‫ע !‪ -:‬כ"סתכ‪'5‬תק‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫דמ‬
‫הר‬
‫‪66‬תקזי כי? ‪,‬ךיוהג‪6 6‬ק‬
‫וריח‪"6‬חר‬
‫י‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ך‪4‬יןקנא רשרר כ‪:‬ות‪,‬‬
‫(פ'ס‬
‫ךע"נ'ן ךמכ'תי‬

‫י"‬

‫‪,‬‬

‫ת" ?סו‪ '6‬ךיוק‬
‫יס‬
‫"רן כ(‪::‬מ‬
‫כ‪:‬‬
‫(ו‬
‫ט‬
‫ךמ‪6-‬ן‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫י‬
‫;‬
‫גו‪::7:‬ו" 'שגוגו‬
‫נען‬
‫‪7‬ס‪4‬מד"‬
‫יד ‪'6‬סו‬
‫יכ(טין ‪3‬י‬
‫ךקיק כענו(‪ ,‬ותרין ךקיקין‬
‫('ס‬

‫ישון‬

‫ו‪6‬סת‪(:‬ן‬

‫חק‪:-‬ין ט(יס‪ .‬וכ(?ו‪:‬ור‬
‫"(‪ .6‬וכךין סקיעין ע'‪:‬וי‪.‬‬
‫קו‬
‫ינ‬
‫יו‬
‫נ‬
‫' דהינין ‪6‬תו‪,‬ן ‪ .‬מן "יס‬
‫ו כ‪. 2‬‬
‫ורז" ‪6‬חר‪':‬ן היג'ן ףירן וכן (שער‬
‫וסייו‪:‬ה ד‪6‬‬
‫תך'ל ךכת'כ כ) סכי"ת סט‪(:‬יססכ(ענתססינ‬
‫‪5‬ס‬
‫"כ‬
‫" ‪!"1‬ין מתי‪,‬ן‬
‫סי?‬
‫" כ(טין כ"‪:‬פין‬
‫ון‬
‫‪':‬‬
‫ח‬
‫כי‪"-‬קין וקי‬
‫תכ‬
‫‪:'-'3‬ח התכפי‪ 6‬ססו‪6‬‬
‫ו‪6‬ק;קף‬
‫ר‪1‬מ"ו‪6‬הרג'ן כר(ו;ק'"‬
‫ךקדכח‪.:6‬יוק!"‪'(6‬ן ס'ר"ק'ן כככין‪.‬‬
‫ן‬

‫‪":‬י‬

‫(כר ‪-‬‬

‫ציורא רביעאה‪'" .‬ט ‪"5‬י‪6‬יכ"‪:‬‬
‫תדיר‬
‫ין‬
‫ת'‬
‫עג רזק ןיוד‪:‬קקיד‪,‬‬
‫" כ‪6‬י‬
‫‪'6‬סו ה"ו‬
‫(חכיח‪( ,‬כ‪6‬‬
‫‪ ,‬כן‪4‬יחןת'תקקנגא"דנעור‬
‫י'‪,1‬ס ‪'6‬סו‬
‫יו‪,‬ק‬
‫"ךכ(;'ן(‪:‬ר‪.‬‬
‫ן‬
‫רוהק ח‪ ,:5‬ס‪6‬י‪6 5‬קקו' כח‪:‬סיןך'!י?"ת‬
‫"תק‪:‬יךו מניס ו‪,‬בתקעו‬
‫‪6‬קי‪ 6‬ר'ו(קןיוין‬
‫דס"‬
‫ןונ"כ'ס‪ .‬ורז‪ 6‬ך'‪'5‬ס‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫כ‬
‫'‬
‫ע‬
‫(‬
‫כ‬
‫טך'‪6‬נוסית(ק' יונניססרין ועכ"נן!'‪ 6(15‬כד ‪?'6‬ו כחדוס וכ‪,‬תג‪,‬‬
‫לע‬
‫דססר ס‬
‫"ך ר'‪':‬סון'‪,‬קנ'? כנ'ן ךרוהיס (‪ 6‬נ?'י ('סכ"תוין‬
‫‪:61‬תקע נ‪ '5':‬ר'(יס ךסו? ‪3‬קךיו‪,‬ת‪6( .,‬‬
‫כיס‪.‬‬
‫ד"נפין‬
‫'ת‬
‫י" נ)כ‪6‬סתו‪(::‬כוקת"‪6‬ני הת ס'(‪,‬חתס‬
‫קך"סיחו‬
‫ז"‬
‫ן‬
‫סכ("סכנר חת'ורח‬
‫סמייס ‪:6‬ר סת? מייס טרגס [ט] טן‬
‫ר‪ 61‬ר‪:6‬פין‪:‬‬

‫י"‬

‫סכ"‬

‫נ‪ 8‬יכ('‪5‬‬

‫‪ )7‬ר‪ 141‬ךששפררן ‪6‬יסו ‪63‬ת‬
‫ך‪6‬ות כ]‪ .‬כסו'ן‬
‫‪.6‬סו כ'ג ח('( כ('כגח כי‪ 6:‬ו!‪6 6‬כם'ף ‪6(1‬‬
‫(ח‬
‫מחרי ךיוק(יקת ורכי!" מיסו כיןס"י (?ה' י) ךוהיי‪:‬י‬
‫'ודניס כין ההים ("ו ‪?'6‬ומ"רי ךרזין וכר ‪:6‬תד!כ"'יייתה‬
‫הי?ו ‪ 6!1‬כ"‬
‫"'ס' מכס? רזין "כ! טח‪-‬י‬
‫ךקי(ו כ!כיס ום‪.‬יונ‪ 6‬ך'(יס ך‪6‬‬
‫ים‬
‫ך(י‪6‬בוגת"כ‬
‫"‪7‬כ‪5‬י( כ"ק ך‪.‬‬
‫כ‪8‬‬
‫‪(1‬ח ‪6‬תכ('( כהת כ]‪ .‬ס‪6‬י ‪6‬יסו ך"תקזי ד"'?ו זכחס‬
‫ךהי( חע‪6‬ס חיסו‬
‫‪:6‬ת‪-‬יס כנין ךכ‪3‬‬
‫‪3‬עי‬
‫ין עתיקין כעת'קו‬
‫(‪:‬‬
‫ו(‬
‫(ו"‬
‫‪6‬סתד‬
‫" כנוס‪6‬‬
‫כפ‬
‫"י ‪6‬י‪:‬ון‬
‫(ו‬
‫‪(1‬‬
‫מ‬
‫"‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫*‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ק‬
‫ך‬
‫י‬
‫"‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫"‬
‫ח‬
‫"רי ךזד'נ‪ ,( 6‬יכי( (ייסכ( ר(ס‪ .‬רחר"ער‪1‬י" ית'י‬‫ים‬
‫כ(( (זטנין ‪6‬סתד(‬
‫"‬
‫ג‬
‫‪ ,‬כפיססי‪6‬‬
‫כ‪6‬י‬
‫ך(יס‬
‫(ייגנותד"‬
‫ת"‬
‫ופ‬
‫יוקניס‬
‫‪,‬יס‬
‫ס"‬
‫("כ‪3‬‬
‫כ(‬
‫יחק‪ 6‬נוניס‪6 .‬תיו‬
‫כי‬
‫ו כ*נ ךכע‬
‫‪3‬טער‬

‫"‬
‫רכן‪3‬ן‪3‬רז‪6‬‬

‫ע"י‬

‫‪ 9‬טס ‪;* 0‬פ* ג' נ) קס(ת ‪ )1 '1‬וף‬
‫מראה מקומות ‪)6‬י‬

‫קודש‬

‫ךם ‪7‬ע‬

‫ה‪.‬א קאיב‪ .‬שוה היה רחוק מןהקרושה‪ .‬ועתה אלה‬
‫ה תיות בולטין בפניי בשעה שהוא נבהל‪ .‬ומוהירים בי‬
‫"י"ב שיחז ויתק‪-‬ב להקדושה* ווה השימן ק מצד‬
‫ק‪-‬‬
‫הימין‪ ,‬וא‪.‬תיזת האח‪.-‬ת ‪-‬יב‪ 2‬מצר השמאל‪ ' .‬ואע"פ‬
‫שע‪.‬ר נידים דקים אחרים נראים בפניו‪ ,‬אבל אין בולטים‬
‫להוץ כאלה‪ .‬מלבר בזמן שהזא הולך בדרך עקום ‪ -‬נ‬
‫הש‪5‬ישי* אם הילך אדם בררך לא‬
‫‪)6‬‬
‫מוכ* ונ‪.‬מה‬
‫ב‪.‬דרכיו סן‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫הת'רה‪ .‬רזח קרושה ההוא שהיה בפגימיות מטתוק ממני‪,‬‬
‫ורוח אחר נראהביעם צ‪.‬רהאחרת‪ .‬וכולמ לחץבהטתכל‪.‬ק‬
‫העינים של חכמי לב לפי שעה ‪:‬בדך‪4,‬ע שדך‪ .‬ובשעה‬
‫שמםקכ‪4‬ים בו נורמים להעביר בלבו צורה ההיא‪ .‬וני"ים‬
‫י נ' נרגרים אד‪.‬מ‪.‬ת בפניו בצדהימין‪ .‬שהם כטו ניד'ן‬
‫ב‬
‫דקים אדומית‪ .‬ושלשה בצר היטמא‪ .4‬ואלה רן האזתיוק‬
‫עינינ‬
‫‪.‬ידים דקים‬
‫הבולטיתב‪.‬‬
‫‪ .‬אחר הוא ניד דק בענול‪ .‬ושני‬
‫שקיעת‪.‬‬
‫‪ .‬וכלם הם בעצל‪ .‬ואיש כזה‬
‫אחריםעייו‬
‫והסוד של אזתיזת האלה כך הוא‪ .‬ניד אהד הוא איהכ‪.2‬‬
‫ן לצד השמאל‪ .‬ומימןלוה הוא‬
‫שנים האחרים הם ד‪4‬רע‪.‬ינ‬
‫מה שכתוב כ) הני"ת פניהם ענתה בם‪ .‬זאלה האיתיית‬
‫הן בו‪4‬ט ת בהפעים יזתי ע‪ 4‬כל שאר נידין הדקים‪ .‬יאם‬
‫ישוב מדרך ה'ט‪":‬ללימין נ‪2‬פף ריח ההואי ונתנבר הרוח‬
‫דקדוטה‪ .‬אלו נידים הדקים הם בשניבה‪ .‬והאחרים ב‪.‬למים‬
‫להוץ ‪:-‬‬
‫ציור הרבי;י‪.‬י‬
‫ק הזא צ‪.‬וי של אדם הע‪.‬מד המיד‬
‫להתתקןעבזרס‪.‬דפגמיבנלגילהיאש‪.‬ן‪.‬‬
‫?ה הוא שנראה לחכמי לב בצורק נש‪ .4‬י‪7‬ש‪4‬י"‪.‬א‬
‫רוח הלש‪ .‬זה לא נראה בפ~ים שלו אותי‪.‬ת הכו‪4‬נוקלח‪.‬ן‪.‬‬
‫בזמן אחר ב"לגול היאש‬
‫שהרי נאכרו‬
‫ן‬
‫לרכיר‪.‬‬
‫ע‬
‫כקק‬
‫"ש‬
‫ענ‬
‫מטגויו‬
‫נםת‪4‬ק‪.‬‬
‫‪ ,‬והםיד‬
‫י‬
‫ג‬
‫י ב‪4,‬מת‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫השיאאו‪.‬עיניזאינן מאירות בנציציה כשהוא ש‪4‬‬
‫יוכ‪.‬טדוא‬
‫בנמ‪-‬ה‬
‫מםפר שער ראשי ווקנו‪.‬לכי שרוחו מאיילו באותיזת‪.‬‬
‫אן‬
‫וניטתקעניצוץ ההארה שלו שהיהל‬
‫ינלגול הראיטון‪ ,‬הזא‬
‫ינב‬
‫אינו ע מד בענין המתנל‪.‬ת הפנים להםתבל בו‪ ,‬וסורו‬
‫מיומ‪ 1‬בהכת‪.‬ב נ) ושבח אני את המתים שכבר מתו מן‬
‫ההיים אשי המהחיים עדנה [ט]יי כאז כודות דפנים‪:‬‬

‫י‬

‫‪4‬‬

‫ציור‬

‫עי‬

‫ד) מור השפתים הוא באות פ הנכללת בסיד של‬
‫‪ .‬בעי שפתים נדולות זה‬
‫א‪.‬תכ)‬
‫הוא אדם המדבר בלש‪.‬ן הרע‪ .‬אינו מהבייש ואינו מפחד‪,‬‬
‫בעל מה‪4‬זקת ורולך רניל בין איש לרעהו‪ .‬י) ומשיח‬
‫מדנים בין אהים‪ .‬אין ה'א בגל כוד‪ .‬יכאשריעמל בהורה‬
‫היא מכשה םר‪ .‬אבי בעל ל'טן ה‪-‬ע דוא‪ .‬ואיגו משים‬
‫ייאה ב‪4‬בי‪ .‬והמימן שלי הזא אזת פ דננ‪4‬לת באותך‪.‬‬
‫ואינה נכ‪4‬לת בא ת ם‪ .‬וה הזא שהיה ראוי להיותזכאי‪.‬‬
‫אבל אין הוא ירא הטא‪ ,‬ולא נצרך לעסוק עמו‪ .‬לפי שכל‬
‫דבריו הם בפה ולא בניף‪ :‬בעל שפתים עב‪.‬ת ונראות‬
‫זקנות ואינן רקית והלקת‪ .‬זה הוא איש בע‪ 4‬כעם בי'תר‪.‬‬
‫עושה רע במויד‪ .‬אינו יכ‪.‬ל למבול כל דכר‪ .‬בעל לש‪.‬ן‬
‫הרע בפרסום בלי בושה כל‪ 4‬לפעמים עוסק ב‪4‬צנ‪.‬ה‪ .‬זה‬
‫הוא איש שנצרך להתרחק סמנו‪ .‬ואם נתמיא כ‪ 4‬כניו‬
‫בשעף‬

‫טס ס) מ‪ *):‬ף‬
‫‪-‬‬

‫ץךי;זך;ך‬

‫ל‪ ,‬פ" ש'ש גיכולת ו‪-‬קן ווהשביח הפ_ם ורקלקו) של הטת'ם שכבר שזו מן ומן חחיים‬

‫אור‬

‫המהחיים עודגה עוי‬

‫הפעם גג‪.4‬ול'‬

‫יר?רן‬

‫לשון קורט‬

‫‪18‬‬

‫רטון הזהר‬

‫‪6‬ורי ע(יס כסרסס'‪'( 6‬ת (יס‬
‫בשער‪ .‬זה הוא שהל'טון הרע מורה עליו בפרמזם‪.‬אין לו כב‪ .6-:‬סהי‬
‫ב‪:‬שה‪ .‬עוסק במחלוקת‪ .‬מצליח בעניני זה העולם‪ .‬רזאה כס‪,‬פח קסתד((י‪:‬ג‬
‫‪:‬ק‬
‫יו‬
‫כ(‬
‫"כתח‬
‫"ת חנ(ה כ'י(' דע(‪.‬ו‪.6‬‬
‫‪ ,‬היוי‬
‫נקמךב‪.‬טונאיי‪ .‬הוא קורץבעיניו‪ .‬עליי נאמר") העו איש כסגה‪,‬י דה היסו קורן כעיגיו ע"ד חתזור ") סע ‪.6‬ס‬
‫נר'כטלעלתבפבניאוו‪.‬תזכה]כהללו‪.‬אובלפפוערמיםשנלתחבאירתבא‪:‬י‪8‬ת בךל‪.‬ברוהב‪.‬אותשאיךן ע;‪ (4‬סנו‪,‬‬
‫נכלל‪:‬‬
‫כטרד הא‪1‬בים‪ .‬מי שאזנע גרולות מפשזת בלבו ושנעון‬
‫ןדקיוגוירנרכין טסס‪ 6‬כ(כיסיסנטונ‪6‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ר‬
‫"‬
‫ת‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫כרומיס נוחן דחודנוי ‪,‬עירין וקיינוין ט(‬
‫ברוחו‪ .‬טי שאזניו קטניה ועומרות על‬
‫סקיה‪,‬‬
‫מעכרן כראוי‪ .‬חכם לב עם ההעיר‪-‬וה הוא‪ .‬מבקשלעסוק‬
‫כ"ת‪:‬י‪,‬הה חיסו (כי ל"סתד(וק‪6‬‬
‫בכלהאירתבירו‪.‬ה‪ .‬וםע'דד שלוסהוידאות אהזצתורותהשנכלללהתאנשביכםל ‪:‬שאר קכיכו(ע‪ ."6‬ור‪,‬ה דיד(ליכס" "‬
‫ת ' דחתכ(י( ככ( ס‪6‬ר‬
‫"ת‪,.‬ן טד ר‪,‬י‬
‫כאן‬
‫ן דדי'קגין דכני נם‪- 6‬‬
‫‪-‬‬

‫ע‪,:,‬י‪%‬ן‪:;1,1!:‬לן‬

‫‪::‬‬

‫י‬

‫נ) כמוד ה‪:‬וים‪ .‬בענין בריאת הארם מה כתיב בז‬
‫נ) עור ובשר ה‪4‬בישני ונז'‪ .‬אם כן‬
‫עיקר הארם מה הוא‪ .‬אפשר תאמי ‪:‬אינו אלא עור יבשר‬
‫עצמות וגידים‪ ,‬לא כן‪ .‬שהרי בזראי עיקר הארם אינ‪.‬‬
‫איא הנשמה‪ .‬ומה שנאמר עור וכשר עצמוח ונירים כל‬
‫אלואינם אלא ס‪4‬ביש האדםבלבד‪ .‬אינם אלא כליםלאדם‪.‬‬
‫ואין הם עיקרהארם‪.‬יכשימות הארם נפשמ מאוהן מלכזשים‬
‫שהי' לבוש‪ .‬ע‪.‬ר זבשר זה מה שנתלבש בו הארם‪ ,‬וכל‬
‫אוהן עזימות וגידים כלם הם בסזד החכמה העליונהכרמיזן‬
‫שלמ;ל ‪ ,-‬העור הוא כרכיין שלמעלה כטו שלמרנו באיקן‬
‫יריע ת המשבן‪ .‬שכתוב נ מק שמיםכיריעה‪ .‬עורוה אלים‬
‫מארמיםזעורות תחשים‪ ,‬הםמרמזים ערהלבושים שלמעלה‬
‫הםככים להלבו'ם של התפשטות השטים‪ .‬שהזא לבוש‬
‫החצזן‪.‬יריעות‪ .‬מרמזים ע‪4‬לבו‪,‬ט הפנימי שהוא כמוהקרום‬
‫הסובך על הבשי‪ .‬עצמ ת יגידיםהיינו המרכביה‬
‫י אותן‬
‫כ‪,‬ה מור‬
‫וי‬
‫החיל'ת הנמצאים בפנים‪ .‬וכלם מלבושים לרפנימ‬
‫האדם העליון שהואהפנימיית‪ .‬וכך הוא נם הםד שלממה‪.‬‬
‫עיקר דאדםהיאהפנימ‪.‬ותשבו‪ .‬המלב‪:‬שים שלו הם כרמיין‬
‫שלטעלה‪ ,‬העצטות והגידיס הם כדמיון איתן המרכבית‬
‫והמחנות‪ .‬הבשר הוא הס‪,‬כך על אזתן החיל ה והמרכב ת‬
‫והוא עוסד מבחוץ‪ .‬ודןא בסוד התמשכות מצד הט'מאה‪.‬‬
‫העורהסזכך על הכלזה ה אכדמיון אתןהרקיעיםהמוכבים‬
‫עליכל‪ .‬וכלם הם לבישים להתלעש בהם‪ .‬והפנימי ת‬
‫שבפנים הוא סור הארם‪ .‬וכל הסוד שלטמה הזא כרמיון‬
‫הסור שלמעלה‪ .‬וע"ז כת‪.‬ב ויברא אלהים את האדם ב?‪4‬מ‪1‬‬
‫‪1‬נ‪ .'1‬שםוד הארם שימטה דכל ה‪,‬א כמז המ'ד שלמעלר‪.‬‬
‫ונמו שבזה הרקיע ;למעלה רמוכך על הכל נרטמז בו‬
‫רשום‪.‬ת‪ .‬להבין ולדעתבאזתן רשימזת שנקבעו בהם ענינים‬
‫ומיד'ת נעלמים‪ ,‬והם רשימות הכיכבים ומזלות שנדשמז‬
‫ונקבע‬
‫‪ .‬בזה הרקיע דםנך מבחיץ‪ .‬אף כך העזר שהוא‬
‫הככך להארםמבהיץ‪.‬י‬
‫ה א כהרקיע הסיכך על הכ‪ .4‬יש‬
‫בו רש מ ה וקוים‪ .‬והם הכ'כבים וימזלות של ה;יר‪.‬‬
‫להבין בהם ולדעה בהם ענינים וסזדזת נעלמימ כטי‬
‫בכוכבים ימזלות‪ .‬שיעייני בהם הכמי לב ‪,‬ימתכ‪4‬ו ב‪-‬ם‪.‬‬
‫להבין ההסתבלות בהפניםעםהמ'יהת שאמינו ק‬
‫ירירים‬
‫וקוי האצבעית בפנים כלם עימדים בסזדוה להכי‪.‬ענינים‬
‫הם כיכבים המאירים לדסתכל היך מזל‬
‫נעלמים‪.‬‬
‫וא‬
‫יות עלי'נים‪ :‬אצבעות האדםעומדיה ב‪:‬יר ה‬
‫לר‬
‫צ‬
‫האדם באי‬
‫עליונים צפירני האצבעות יש ומנים שמאירים בהם‬
‫כיכבים לבנים רקים‪ .‬ונראים כזרע ערשים‪ .‬והם שקעים‬
‫במראיתם כמסמר על הקרש‪ .‬ואין הם כאותן נקזרוהלבנזה‬
‫האחרות שאינן שקיעוה אלא שעומדזת ממעל‪ .‬באזתן‬
‫שאינן שקיעותאיןבהןממש‪ .‬אבלאלושהןשקיעות ולבנות‬

‫י‬

‫סכ"ד"‬

‫ג)‬
‫‪1‬אע‪1‬רכטדכ]ין י כד התכרי ‪6‬דס נוס כתיכ כיס‬
‫)‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫סכ'‬
‫ת(כיסגי‬
‫ס‪6‬דס נ!ס סיח ‪6‬י תי‪-‬חט‪-1‬ד‪'6‬נ' ‪ 6(6‬טור וכסר‬
‫וטגטות וגידיס (‪ 16‬סכ' דס‪ 6‬ורתי דס"דס ‪6 163‬יסו‬

‫"י‬

‫רן‪4‬י‬

‫‪62:11:‬י?גיץ'‬
‫י‪'211‬ן‬

‫‪61‬סור‪:‬ע‬

‫ע ‪6‬דס וכד‬
‫‪"16(1‬יג‬

‫ס‪6‬ע‬

‫ן‬

‫‪6‬דס ‪6‬סת‪',,‬ק ‪6‬תפסטנו‪.6‬נוןנו‪6‬נין‬

‫‪'6‬גון טג‪-‬ות 'נידיס כ(סו כר‪,‬ח דמכנות‪ 6‬ע(‪6‬ס‬
‫ד(עי(ח טיר כנווג‪ 6‬ד(עי(ח כנוס ד‪6‬ו(יפג‪ 6‬ככג‪6‬ויוגגו"‬
‫ן‬
‫'ריעית‪ .‬דכת'כ גוטס כנויס כיריטס‪ .‬טירות ‪'(6‬ס‬
‫נו‪6‬דנויס ועו‪-‬ות תהסיס‪'6 .‬גון ת(כוסין‬
‫‪6‬‬
‫יס‬
‫עו‬
‫ד(כ‬
‫דנוסככי (נו(כ‪.‬כ‪6 6‬תפב‪1:‬ת‪ 6‬דסוויס ד‪6‬יסו ת‬
‫("‬
‫ד(גו ‪'61‬סו‬
‫ז(כר‪' .‬ר'ט'ת ‪'6‬גון‬

‫‪311‬נק"'"מיי'‪%‬ע'שלפץ‬
‫קרונו"‬

‫ח(כ'ס"‬

‫‪6‬ןס "'סו פנייוהס (נו‪ .‬נו(כ‪.‬ם'ן די(יס‬
‫נ"‬
‫ן‬
‫וי‬
‫וכ‬
‫ני‬
‫כת‬
‫טנ‪-‬וק ונידין כנווג‪ 6‬דק"ערן ‪'"3‬גון ר‬
‫ודק("טטיה('"ז ט‪6‬‬
‫ו רן על ‪'6‬ג'‪ 1‬נוססר‪1'61 1'6‬‬

‫(כרי‬

‫ן‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ס"דס ‪5‬‬
‫גו"‬

‫נ‪-2‬אה מקומ‪1‬ת" ט~יג"‬

‫כורע‬

‫ט ‪ 47‬ט ‪6 0‬י‪,‬ג י'‬

‫ו‬

‫ד(עי(‪ 6‬וע"ך כקינ ויכר‪(6 6‬סיס ‪6‬ת‬
‫ונו' דר‪,‬ח דהךס (תת‪ 6‬כ(‪ 6‬היסו‬
‫וכ‪.‬וס דכס‪6‬י ‪-‬ק‪.‬ע‪ 6‬ד(טי(‪ 6‬ד‪:‬וסכך ט( כר‪,‬‬
‫"ת‬
‫"ך‪':‬יוו כיס‬
‫רכי‪!:‬ין (קתה‪,‬קס ו(י‪,‬גדט כ‪'6‬גון רסינוין דגה(‬
‫ת‬
‫"קכיעו כיס ח(ין‬
‫ור~ין סתימין ו"יג'ן רסינוין דכוככ'‪ 6‬ונו‪ '(,‬ד"תרכיזוו‬
‫והתקכיעי‬
‫ךסכיך (כר ‪'6‬ף סכי טור ד‪.6‬סו‬
‫(כרכסכ‪6‬כ'"נרקיע‬
‫"יסי כרקיע‪ 6‬דסכיך ט( כ(‪ 6‬הית‬
‫וה‬
‫ס‬
‫כס‬
‫כ‪.‬‬
‫ונו‪(1‬י דס‪6‬י עור‪.‬‬
‫יכ"ר‪:‬יי!ין ‪,‬ס‪-‬טוטין ו"ינין‬
‫(התקזהס כסו לניגר‪ :‬כסוכוככ‬
‫י(‬
‫נו‬
‫"ין ורוין סתי‪-‬ין‬
‫ככו‪:‬כיח '‪.(1-‬ה (ע"ג‪ 6‬כסו הכיוו' ‪3‬כ‪ 6‬ו(‪6‬סתכ(ח כסו‪.‬‬
‫(יז‪:‬דע הסת‪(:‬יתח כה‪:‬כין כיז'ןדק"‪-‬י‬
‫ן‪ .‬סרטוט' 'ד'ן‬
‫כג(י!ו‬

‫ר(טי(ה‬

‫גתנאד‬

‫סת'עין‪ .‬ומ(ק ‪6‬יגון כיככי‪?6‬גסירין‬
‫כטסירין ע(חין‬
‫‪6‬גכען קיינוי כר‪,‬ין ט(‪6‬ין‬
‫טיפרי הנכ‪:‬ן ‪6‬ית ‪,‬נוגין דגסרין כסו כיככין‬
‫הוור‪:‬ן יקיקין ו‪(6‬ין‬
‫כתו(ד‪6‬דט('פקין והיגוןסקיעין‬
‫‪'6‬ם‬
‫כקיעין‬
‫ההרגין‬
‫‪ 6‬דקייתין ‪3‬טי("‪ .‬כסג‬
‫"ס(‪" .6‬כ‬
‫ד(ח סקיעידן(‬
‫"(ית כסו נונו‬
‫( סג' דסקיעין והוורן‬

‫גו תעי‬

‫כתולד‪6‬‬

‫יתרך‬

‫לשון הזהר‬

‫לשון קודש‬

‫כמ‬

‫‪19‬‬

‫כחי‪5‬ך‪ 6‬דט‪5‬ופחין‪.6‬ת ‪:‬סו ט‪.‬זם‪61 .6‬ית כסו סיע‪6:‬‬
‫‪5‬כ'נ‬
‫כהדו וי‪(5‬ח כ??י‪ ,‬זנוג‪6 6‬ו נזרס ‪6‬תנזר ע(יסט‪3‬ו"‬
‫חמתזיכ‬
‫ת'נס ‪ )-‬מרטיטי‪.‬ןי‬
‫ן וסרטועי "(כען ‪5‬נ' כ‪:‬וס ‪.‬ו‪?:‬ג‪6‬‬
‫דכ"ג סכי יותח(פי ‪6‬י‪:‬ון סרטוטין נוזנון ‪5‬זתן כ‪:‬וס דקכ"ס‬
‫ד‪ 6‬כך‬
‫‪6‬ה(ף חי'(ין וזיוג'ן ככו‪:‬כי‬
‫ע"‪,‬‬
‫קוי‬
‫ס"י‪1‬ר‬
‫יו‬
‫‪5‬י‬
‫‪6‬הר‪ ,‬כך כסיס עוכדויד"ךסיויך"‪5‬נוי‬
‫ו""תקזין‬
‫יי‬
‫וכ‬
‫?‬
‫כ‬
‫‪(,‬זנוגין כרחיוי וכ?‪ '6‬גו‪,‬נ‪6‬‬
‫‪15‬יוגין ק‪,‬יס כדיג‪ 6‬ו‬
‫דע?‪"-‬‬
‫ם ‪6‬קזי ‪5‬כר‪5 .‬זטגין כ?" ג‪(1 6:,,‬ז‪.‬ו‪:‬ין כ?‪6‬י גווג‪6‬‬
‫דחדס תת"ס ד‪1?'6‬‬
‫ו?כי "קקזי ‪6?3‬י‬
‫!(‬
‫‪::‬‬‫י‪"26‬‬
‫‪",‬י נווגח ו(‪,‬יו‪':‬ן ‪ '6?:‬כנרוק‬
‫ו‪:‬‬
‫ין‬
‫(ז‪.‬ו‬
‫כ"כ?‬
‫ד‪-‬ה(‪:‬‬
‫כ‪6‬‬
‫'"ה('ן ‪5‬‬
‫י ק‪:‬יע (ייגך‪2‬‬
‫‪.‬ן‬
‫!‬
‫(""תי!מרו ה‪( 5‬זכ"‬

‫כזרע ערשים יש כהן סמש‪ .‬ויש בהןסימן מוב להארם‬
‫בשמחה‪ .‬שיצלח בא תן הזמן‪ .‬או שנזרה ננזרה עליו וניצל‬
‫סמנה ") קוי הידים וקיי האצבעות שכפנים‪ .‬כפימנהני‬
‫של הארםכן מתחיפים הקויםמזמןלזמן‪ .‬כמו שהקב"ה‬
‫מח‪4‬יף החילוה זדזמנים בכיכבי השמים‪ .‬יום זה כך‪ .‬וליום‬
‫אחרכך‪.‬כ‪2‬י פעו‪4‬ת סור הארם דפנימי כךנ‪-‬איםבהרקיע‪.‬‬
‫שקרי יפעמים עימד בדין ולפעמים כרחמים‪ .‬וכרמיזן זה‬
‫ממים נראה מבחזץ‪ .‬לפעמים בנון זה ולפעמים בנון אחר‪.‬‬
‫ונך נ‪-‬אה בזה העיר שליארם דהחהון‪ .‬שהזא כמו הרקיע‬
‫הכונך על הכל‪ .‬לכעמים בנון זה ולפעמים בנין אחר‪.‬‬
‫ואלה הענינים לא נמם‪ 1-‬א‪4‬אלצריקי אמ‪ .:‬לרעת וללמור‬
‫הנמה נר לה ‪:-‬‬
‫נ) ם‪5‬רצח רבי שמעון ואמר‪ .‬ואתה תהזהמקל העם אממי‬
‫היל ונ‪ .',‬הבהר לא כתוב אלא היזה לפי‬
‫ראיית העינים‪ .‬במה‪ ,‬בהצורה ול הארם‪ .‬בא‪4‬ו ששה‬
‫הצדרים שנהבאר‪ .‬והכל נרמז בזק הנתוב‪"1 .‬תה תהזה‬
‫אהר בשע‪-‬ית‪ .‬מכל העם שנים בדמצח‪ .‬אנשי היל שלשה‬
‫ביפנים‪ .‬יראי א‪4‬הים א‪-‬בעה בדעינים‪ .‬אנשי אמת חמשה‬
‫ביטפהים‪ .‬שונאי בצע ששה בידים בקקוים שלהם‪ .‬שכ‪4‬‬
‫אלה הם מימנים להכיר בהם האנשים‪ .‬ל"והן שרוח הרכמה‬
‫שזרה עליהם‪ .‬ואע"פ כן משה לא נצרך לזה‪ .‬אלא מה‬
‫כתיכ‪ .‬ויבחר טשה אנשי היל מכל ישראל‪ .‬לפי שר ח‬
‫‪1 .‬ב‪ 1‬היה רואה הכ‪,4‬‬
‫הקורש היה בא אלין והיריע לו‬
‫מניין‪ .‬שבתזב כי יהיה להם רבר באאלי‪ .‬באיםאלי לא‬
‫כחוב‪ .‬אלא בא אלי‪ .‬זה ריח הקירש שהיה בא אליי‪ .‬ובן‬
‫היהירע‪ .‬ולא היה נצרך לכל זה להמהכ‪4‬‬
‫ולעיין‪ .‬אל"‬
‫מירלפי שעה היה משהי‪,‬רע החכמים רמכירים באותן‬
‫הצורוה עליהםלרזהירלבני העזלם‪ .‬וליתן רפ אה ידאנשים‬
‫לרכאזת נפשותירם‪ .‬זכאים הם בע לם הזה וזנאים הם‬
‫בעולם רבא‪:‬‬

‫סוערי וזררה‬

‫מקרי הירה‬

‫ו(ח(פ"‬

‫קכתק‪ 6‬סני‪.- 6‬‬
‫כ)‬
‫ינ‬
‫' ‪-‬י'ון וקק‪ 4‬וח‪ ?-‬תחז‪ -‬ה‪2? 1-‬ס ‪6‬יםי‬
‫תקז? לפיס‬
‫מיג ונוי תכמר (‪ 6‬כתיכ‬
‫י כדיוק‪ 6:‬דכר ג‪:‬‬
‫ה(" כח('ן ‪:‬ית‬
‫מיזו ד‪2‬יי‪:‬יז כ‪.‬ו"‬
‫‪' .‬חת? תקז?‬
‫סעיין דק"‪.‬ו‪-‬ת'ן‬
‫כס‪'6‬‬
‫י‪:‬‬
‫(ם‬
‫‪.‬‬
‫הד ‪3‬פטר‪ .6‬טכ‪? 5‬‬
‫"‬
‫ו‬
‫ק‬
‫י הי( ת(ת‬
‫" תיין‬
‫כ‬
‫"‬
‫י "(?יס ‪6‬רכ‪ 2‬כ‪2‬כיייו‬
‫‪ ":‬ה‪::‬י "יות מיוס‬
‫‪5‬ן‬
‫גי‬
‫"‬
‫כ‪3‬סחפג'פו'ן‪'..1‬ר‬
‫ת‬
‫י‬
‫ס‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ו‬
‫?‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ט‬
‫‬‫‪:‬‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫(‬
‫"‬
‫ר‬
‫'‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫ס‬
‫היג‪.‬ןסינוגין ‪:"5‬קתוד‪ 62‬כסוכגיגם‪,5 ,‬י‪.:‬ן דריחחכיות‪,‬‬
‫ע(יי?ו ו‪2‬כ"ד יוסס ‪6 65‬געריך‬
‫"(‪ 6‬נו‪',‬‬
‫כרתיי"‬
‫כ‬
‫כ וי‪3‬ח‪:- -‬ס ‪6‬גס' מי‪ 5‬תכ‪ 5‬יסך‪3 56‬ג'ן דרוח‬
‫קד‪:‬ח סו? הת' ‪5‬נכ'? ו‪6‬וד‪5 2‬יס וכיס ?‪ ?1‬מ‪.‬וי כ(‪6‬‬
‫ת‪(:‬ן דכתיכ כי י?'ס (סס דכ‬
‫רר‪ '(6 ,:‬כ"'ס ‪65 '(6‬‬
‫כתיכ ‪5" 656‬‬
‫י ד‪ 6‬רותק ד?יס ‪6‬תי ‪:5‬כיס‬
‫‪3‬‬
‫וכיס סוס 'ד‪2‬‬
‫ק(ח‬
‫"ו(ק י‪5‬ט‪-‬יך ‪5‬כ‪ 5‬ד‪6‬‬
‫י‪:‬‬
‫"מתד‪:‬ח‪5‬‬
‫‪.‬ן‬
‫ע‪2‬‬
‫(ד‬
‫‪'.‬‬
‫"‪.‬ו‬
‫‪:‬ת‬
‫(ן‬
‫‪5‬פ‪,‬ס ס‪2‬ת‪ 6‬סוס יד‪ 2‬נוסס הכיוו‪.‬‬
‫"כח‪'(.‬ן‬
‫ד'יקגיןל‪5‬יי?י‪"5‬וסר‪6‬‬
‫י!י‪- 3?':‬ס"תק ‪35‬ג' נכת‬
‫!‪,‬יו"כ‬
‫סו‪ .‬ו‪:‬ה'‪:3(,‬יהי‪2‬‬
‫‪ '0,51‬גפס"‬
‫גי‬
‫‪;2 ."?.‬י‪.‬ק ‪,‬ז‪":‬ין הינון‬
‫כ!(י‪,‬ק דהק‬

‫כ~יעח‬

‫ד"‬

‫כ"‬

‫בחרש ססל'ס'(‪5‬‬
‫"סת כ‪:‬יי‪:‬ו"( תר"נ‪-‬ן‬
‫דס(יט ‪3‬י ‪14‬ן‪-,‬יאל‬
‫מנויס ‪-‬טג"‬
‫ת‪:1 :6‬ת'ן ומ‪7‬וס ר‪3‬ו‪6‬‬
‫וכ(סו "יק (ו; כמ"סנוסירתייסןתקן ג‪?:‬הו'ר‪:‬י‪:‬ןןי'יו'כת"‬
‫??ו‪6‬‬‫ט‪:‬רים יגו'‬

‫וק‪5‬ת‬

‫נ?ור‪6‬‬
‫נוני חמיי( ט(‪ ?6‬סג'ק"ס גגיז ו‪:‬ק‪.‬ם‬
‫דגסק"‬
‫ח‪5‬יין כיס [י]‬
‫~יס תם‬
‫הים‬
‫סת"ס(סיס‪ .‬תס דתתן סיות‪ 6‬וקסי‪6‬דמדסת‪-‬תפ(‪6‬י(‪-‬ייןרכ‪,‬ייתע"קכ "י‪:‬‬
‫פג‪..‬וח? ע(ק?‬
‫סו?‪ .‬וכד'וקגיס קיינו‪ 6‬רז‪6‬‬
‫טתיר ונניו‪ .‬וכ( כסורין סת'ת'ן ט(חין גקיס קי?ו‬

‫ש‬

‫ם‬

‫"‬

‫יכפק‬

‫תנו מסת‪5‬‬

‫וס?וח (עו‪6-‬‬

‫ן‬

‫‪"1‬‬
‫גע[‪1‬‬
‫גון(‪5‬דירני‪.6‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫[‬
‫ו'‬
‫'ג‬
‫‪:‬ו‬
‫ךר‬
‫ץ‪1‬‬
‫כיוד"‪646‬‬
‫ע‪2‬‬
‫רו‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ו‬
‫]‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‬
‫ס‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫?ק‬
‫ד'‬
‫‪5‬‬
‫י‪5‬‬
‫" תגייגח‪6‬יס ג?ור‪6‬נוג‪655‬‬
‫י‪',‬ק‪,,":‬‬
‫טון" כ‪ 4‬ס'"‬
‫מראה מקומות‬

‫"‪:‬‬

‫ג?ור"‬
‫י‪,~'7‬ונ"‪7‬‬
‫""ן'ון‬

‫ה‪1‬‬

‫איי‬

‫בהדש היט‪4‬ישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו'‪.‬‬
‫ששולמ בי אוריאל יאש דממנה‪ ,‬ונלש‬
‫מאה וחם‪.‬טה וששים רבבית סהנותעמו‪ .‬כמספרימיהשנה‪.‬‬
‫י מאויות‪ ,‬מן דמאור‬
‫ובלם יש ‪4‬הם שם"ה יפת‬
‫ייויתן הש‬
‫פגימי שהואנניז ופה‪.‬ם‪.‬‬
‫ההיאהי צא מתך השכלהעל‬
‫ודםרוה של האוהיות הקדושית העליונות מהשם הקרוש‬
‫הולין בו ['ן והוא דסיר של איש תם‪ .‬ארון הביה‪ .‬איש‬
‫האלהים‪ .‬הם‪ .‬כי שם ה‪:‬יים וקשר ההפילין‪ .‬ויעקכ איט‬
‫הם היה‪ .‬ובצורהו קים ס ד החימסל דפנימי העייון שדוא‬
‫נע‪4‬ם יננוז‪ .‬וכל טאזרזת רסהמים העלינים הוא א‪,‬ד‪,‬ם‬
‫ויוצאים ממני‪ .‬וכל דמחנזת אחזים אותן המפתהות של‬
‫הפאר דהוא היוצא כתיך ההשמל‪ .‬והמאור ההוא ננלל‬
‫] המאור הראשון ה א איף‬
‫בשני מאירות שהם אחד [י"‬
‫הלבן שאיןהעין שי‪4‬מהבו‪ .‬וזה הוא האור הנננז לצדיקים‪.‬‬
‫ככתיב אר זרוע לנריק זנו'‪ .‬רמאור ה?ני הוא אור דנוצץ‬
‫והלוהמ כמראה אד מ‪ .‬ונב‪44‬ים שני המאירות כא‪-‬רוהיו‬
‫אחר [י‪ ]3‬וזה אוריאליאש הממנה וכל אזהן דמהנות‬

‫נוטלים‬

‫‪ 97 )6‬ט‪ :‬ט ‪ 9‬עט‬

‫זי‬

‫הזהר‬

‫‪ 1‬ספירת תפא‪-‬ת‬
‫ני) זז ספיות תפארת ספירה שלישית מןהו' ספירות שלו'יטיהבנין שבמעשה בראשית והוא שולט בחדש השלישי‪".1.‬‬
‫כלולה מן שתי ספירות שלפניה שהן מסר וגבורה אור לבן ואור ארוטו ‪1‬ג]כי מן התמוגות חמר ורין נעשה מרת הרחמיט‬
‫שמקורה ספירת התפארת‪:‬‬

‫ישין‬

‫הזהר‬
‫לשון קודש‬
‫‪80‬‬
‫ירצרו‬
‫ן דכ('( כת‪-‬ין ‪6‬קף‬
‫נ'מ‪4‬ים אור ההיא‪. .‬לפי שנבלל משני רמא‪.‬רות נקראן גט(י ססיק גס‪.‬ר‪. 6‬כני‬
‫תאומים‪ .‬זע"כ שולם בו מזל ההוא שבקרא בסיר שלון ק‪-‬י‪.-‬ס‪.)- -"..‬ו‪.36‬ס ססוק טן(‪ ,‬ד‪6‬ק‪3 ,-‬ר‪1‬ק די('?‬
‫האימים‪ .‬ובז נהנה ההורה‪ ,‬ומכאן נשפעוה מדרנות למטהן ת‪,‬יטיס וכיס חתיסיכת‪.6‬ר‪.‬יקח י‪-‬כ"ן הק‪,‬ץ‪:‬כ"ןדרג'ן(תת‪,‬‬
‫‪(:‬תה כ( סחך נ!‪(1‬י (יק‬
‫ער שעויו‪ :‬ב‪:‬מות לראיי העילם‪ ,‬כל שאר המולוח אין עד דס(קין כסי!‪:‬ן‬
‫ן כ('(‪ 6‬כקד‪[ 6‬ינ]‬
‫יהם פה‪,‬לשין‪ ,‬וה יש לו פק ולשן נכללים כאקד [נן (ויען"ךס‪ :‬ו(סון וס‪6‬י ‪(6‬י‪6‬תנ?ר("'ס ס‪(. :‬כי‬
‫‪-‬ן‬

‫‪3‬ה‪".1‬קקכתי‪ )5 3‬יסגית ‪3‬י יו‪-‬ס ולילז 'ונוס‬
‫‪,‬‬
‫כיעה"יכב בנגקרובהליעטלזן‪.‬התלוירלהה נגדוההפגיהת‪ .‬ובהוכליוכמלםולוכלאילחהר‪ ..‬ויבוכמלם כתי‪( 3‬ק‪':( (:‬ן ('!ס (ק‪ (3‬פס וכ(‪ 6‬כ(י( ‪.‬ככ(‬
‫ל סיר וה כהב תימי‬
‫נתע‪4‬ה הסוךה‪".‬ימים‪.‬יע‬
‫ק‪6‬ץך‪:‬ס‬
‫נאמרם‪.‬תומויהםנ‪.‬ה קס‪-!,‬י‪,‬קס תהכי‪:‬י‪:‬חנ‪:‬ס וט( רת‪.61‬ע‪6‬ד‪ 6‬כהיכתריוייתסכ‪,‬ו‪-‬קידס" ‪.‬ס‬
‫הימים בבמנה‪ .‬אתי!ר תאמי שב'מבילשני‪-‬ם‬
‫י‬
‫"‬
‫כגין‬
‫ה בם ד וה‪ .‬אלא בשביל יעקב (חי סכי ד‪:‬ק טכו‬
‫‪4‬א כ שהריעשוו איך עי‬
‫ס!'ק כר‪ 61‬ך‪ 6‬ה(ק כנין 'עקכ‬
‫הושבח זה שהיה כמקיה של אזתה הנרק; משבח ‪.‬‬
‫"?‬
‫(ו‬
‫וב‪3‬ק‪ 6‬ר‪ 6‬דס‬
‫כ‪3‬ח‬‫רס‪:‬י‪! 6‬רקת‬
‫נהאכמקיי‪.‬ב‪41 .‬פי שהיה שם רשע ההוא נסתלקה מ'‪2‬ם אות קק‪-‬י‬
‫כע‬
‫נ‪ ,,";:::‬נוחז‪.,.‬זק"‬
‫אי"ף‪ .‬והכלסיר אחד‪ .‬יעקב לקח בסוד שלו‬
‫ק‪,‬‬
‫הדשים‬

‫ל" כים‪ .‬ט‪%;.‬י‪"%‬‬

‫תוץזין‬

‫נני‬

‫‪ .‬והוא נכלל בהסיר ש? כיון שהזא הא‬
‫נימן ןאייר‬
‫עשז לקח בסזר שלו שני חדשים המווואב‪ .‬והוא נמצא עכו גט'( כר‪ 61‬ד'(יס תריןירחין תזיו ית‪ 3‬ו‪5‬יזולת ‪5‬סתכז‬
‫ש‪4‬י" נאבד‪ .‬שהרי אלול איןשלו‪ .‬ואפילז אכ רק מ' ימים ו‪,‬ת‪3,‬יר רז" ‪5‬לול ל‪5‬ו ריליס‪ .‬ו"סילי ‪ 35‬יומ תינין‬
‫א‪ 4‬ייאייהר‬
‫‪ .‬ונאבר ‪,‬לא נטצא‪ .‬ואין הוא בהמיר של רילי? ול‪ 5‬יתיר ו‪5‬ת"‪3‬יר ול‪5 5‬סקכת יל‪5‬ו ‪5‬י?ו ‪3‬רו‬
‫המומאה‬
‫ד‬
‫צ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ל‬
‫האומים‪ ,‬אלא‬
‫ה‬
‫מ‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ר‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ר‬
‫?‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫ל‬
‫‪5‬‬
‫?‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ס‬
‫י‬
‫ז‬
‫ו‬
‫"‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪5‬קך‪535‬סיכו?וסטתו‪.‬‬
‫כמו שכתיב נ)‬
‫סת‬
‫לל‬
‫ררבית לנצח‪.‬ולפי שיעקב הזא כ‪-‬ך"‪ 5‬נ)ס‪,‬וי‪ 3‬תזו תר‪3‬ות לנ‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫טר" ו‪3‬גין ריטק‪5 3‬יסו‬
‫בבהינק האוסים נהנהתמה‬
‫יתורה לבניו בחדש האומים‪ .‬וגם ס‪,‬י‪,‬יס ‪5‬תי?י‪3‬ת‬
‫(‪3‬גוי כהרס ת"וטיס‪.‬‬
‫ייה‬
‫וימ‬
‫‪?6‬‬
‫=ק רה היא בסזר האזמים‪ .‬הורה שבכתנ והי‪-‬ה שבעל וקוריית‪3 ,‬רו‪ 5‬רת‪,‬ו‬
‫" תורס ס‪3‬כק‪ 3‬ית'רס סכט‪5‬‬
‫פ‪ .-‬בהרש המשולש‪ .‬לעםמשולש‪ .‬במדרגה המש לשה['דן‬
‫[יד!‬
‫קירה מש למת הזרה נביאים וכהיבים‪ .‬ודכל אהר‪ .‬ע"כ! תזס‪:3‬ית‪''6‬תתורס גכ'‪'6‬ס'תוכת‪,‬כיס‪7‬רג'וכ‪63‬‬

‫יסי‪,‬‬

‫י'‬

‫(ם?‪1‬‬

‫ג) בבזקדש סס(יסי (‪65‬ת כג' יסר‪ (6‬ט‪6‬רז ץגריס‪.‬‬
‫(‪:‬ור‪6‬דסיג'כגיסלסו קכ"ס (‪1‬רעי'ןןיכר‪ (,‬ו‪6‬סכח(יסככ(סו‪.‬‬
‫‪6‬ככמ פס(ו ככ(סו‬
‫זיכר"( ט(‪6‬כ(סו ‪1‬רעחקןיס‪6‬‬

‫ג) נחףץדש השלישי לצאק בני ישראל מארץ מצרים‪.‬‬
‫ימר רבי הייא‪ .‬בומן הה א שהגיעו ישר'"ל‬
‫יהר פיני אמח רקב"ה את ורעישרא‪ .4‬ודיה טשגיח בכלם‪.‬‬
‫‪4.‬א טצא כס ל בבל ורע ישראל‪ .‬אלא כלם היו ורע קידש‪.‬‬
‫כלם ו‪-‬ע אמה‪ .‬בומן הדוא אמ‪ 4‬דקב"ה למשה‪ .‬עקה אני ו("‬
‫מבקש ל‪;.‬ן ההירה יי'‪:‬ראל‪ .‬משכם אלי ע"י שתזדיעם‬
‫אהבהי להאביה‪ .‬וא‪-‬ב;י שאני אוהב איהם‪ ,‬ורא‪.‬הית רת‪?:‬ן ‪.‬‬
‫שעשיקי ‪4‬רם‪ .‬ואהה ההיה שלהי לאסרלהם א‪4‬ה הדבריס‪.‬‬
‫א"ר יומי א"ר יהזרה בן אמר הקב"ה למשה‪ .‬ברכר הזה‬
‫תהיהלי ציר נאמן לדמשיך את ישראל אלי‪:‬‬

‫ש‪.‬ין!מ‪,‬‬

‫זרט"‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫טי‪:,‬י‪:..,‬‬
‫ש‬
‫'‬
‫ס‬
‫' ררהיי‪ ,:‬מ"י‬
‫‪3‬רתייייק‪1‬‬

‫וך'‪4‬‬

‫ל?ו‬

‫ו‪3‬זתוון‬

‫י""‬
‫‪2‬‬

‫דכמע?וץעי‬
‫ה אל האיןים ונו'‪ .‬לכקים שפרישות כנפי‬
‫השכינה‪ .‬כמש"כ ד) ייט שמים‪,‬ירר‪ .‬ה‬
‫ד)האשרי‬
‫ה‪4‬ק‪ .‬של משה שוכה לבביר הוה‪ ,‬שההורה מעי עליו‬
‫בך‪ .‬א"ר יהודה בואוראה מהבין טשה לשאר בני הע‪.‬לם‪.‬‬
‫שאר בני עילם כאשר עזלים עלים לעשירוה‪ .‬עזלים‬
‫יגרילה‪ .‬עוליםלם‪4‬כ‪.‬ת‬
‫‪ .‬אב‪ 4‬משה כאשר עלה מה כהוב‬
‫‪ .‬ום'טה עלה אל האלהים‪ .‬איטרי הלקז‪ .‬רבי יוסי אמר‬
‫בי‬
‫מכאן אמרו החברים‪ .‬הבא לימהר‬
‫ו‬
‫ל‬
‫‪ ..‬שכתוב‬
‫ן‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫מ‬
‫'משהעלהאל האלהים‪ ,‬מה כהוכאחריו‪ .‬ויקראאלי ה'[טי]‬
‫כי מי שרוצה לההקרב מקרבים אותו ויקראאליו ה'מן‬
‫ההר לאמר‪ .‬א"ר יהורה אשרי חלקו של משה‪ .‬שעליו‬
‫כתוב‪,,‬‬
‫ה‬
‫תבחר והקרבישכןחצריך‪.‬וכתוב בו ומש‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬גנס ‪ (6‬סטרפ(‪ .‬וגגס‬
‫ננש אל אהשערריפל‪ .‬וגגש משה לבדו אל ה' והם לאינשו‬
‫ס' וסם (‪ 6‬ינסו‪.‬‬
‫כה תאמר לביתיעקב‪ .‬אלו הנקבות‪ .‬ותנידלבני ישראל‪ ,‬כס ת‪6‬טר (כית יעקכ ‪'(6‬ן נוקכ'‪ .‬ותניד (כג' יסר‪.(6‬‬
‫אלו‬
‫‪(6‬ין‬
‫מראה מקומות")‪.‬ס‪:,‬ע ‪ '6‬ג) ת‪4‬ס ט' נ) דף עח ד)ת"‬
‫ס י'ת ס) וף סט‪ .‬ו) תג‪.‬ס ס'ס‬

‫רכתשך‪ :‬פלס חל ס‪,‬ל?יס וגו' ל"ת‬
‫ר‪ 5‬דפריסן גרכיי‬
‫רככינח‪ 5‬כיר"‪ 5‬ד)וי‪ :‬כתיס‬
‫‪,‬וירר ?) וכ‪?5‬‬
‫ת‪,‬ליקר‪ 5‬ר‪ 5‬ר"ורייק "ס?יך ‪3‬ניניכ‪.‬‬
‫חולקיס דתבס‬
‫נן ‪',‬רין‪,‬וירוכי שייןניי ינן‪,‬ן‪-,‬נויסי‪.,,‬‬
‫לר‪3‬י‪ .‬ס(קין (י‪(,‬כו‪6 .‬כ( מכס כד מ('ק ח‪ '6‬כת'‬
‫נוכ‪6‬ן ‪-6‬רו הכך'‪ 6‬סכ‪'( 6‬טסר נוש"עין ‪16‬תו‪ .‬ךכהי‪3‬‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1%‬‬
‫ע ע‪4‬ו‪:‬ו ש‬
‫‪,‬‬

‫י‬

‫ףנ‬
‫‪ ,‬הגם שנמול בתולה 'ש ג'מ פה ולשון‪ ,‬אפשר שמול נתולה אין להציור פה אלא גגתוג נאלמתי דומ'ה‪ .‬אויש לתרץ שמול גתולח‬
‫בלובחי' גקנה ומזל תאוטים‬
‫אחדחי'בח" זבר ואחך בחי' נקבה‪ ,‬והיעו ענין פה ולשון‪.‬גי פה היא גחי' נקברע בראיתא מלכות פה‪.‬‬
‫‪1‬לש‪ 11‬הוא גח"ונר‪ .‬ווהו סדתיום ג וגר ומדת לילה גחינת גקגה‪'[ :‬ךן היינו גשלימת ספירת תפארת גגוגר לעיל‪:‬וט‪,‬ו לקיבו‬
‫למדר"ה יותר נגוה‪:‬‬

‫יתרן‬

‫לשון הזהר‬
‫ח(ין זוכרין‪.‬רכי סחטון חחר כסת"יר‬

‫לשדן קודש‬

‫מא‬

‫‪51‬‬

‫אלו הזכרים‪ .‬ר' שטעין אמר כה ת"מר‪ .‬ככהיב כה קברנו‪,‬‬
‫וכתוב והםידיךיביכוב"ה‪ .‬כ‪ 4‬מר יברכו כ"ה ונ'ן כה האכך‬
‫לביהיעקב‪.‬באמירה‪ .‬וזק מצר דדין [י‪],‬זתנירלבניייטיא‪..‬‬

‫‪4‬ט כסתכרכי‬
‫יכתיכ וחסידיך יכרכ‪,‬כ"ס כ(וחר יכרכו כ"?‬
‫כד[‬
‫"‪,‬ן כ?ה‪6‬יור‬
‫(כיהיעקכ כ‪6‬תירס וסייגו‬
‫דזינק['ו]ותניד(כג'יכי"‪5‬‬
‫חת‬
‫וינז (כס הת כרי‬
‫סוטר"(כג' 'כר"( זוכרין ד"קו ככתיב ‪:‬ינד לבם אק בריקי‪,‬לבני ישרא‪ .4‬הזנרים שב"ים‬
‫כדז" זרחת'‪.‬יככרס"(ת"תר (כית 'עהכ "ה‬
‫ר ד"תהזי מצד הרחמים כה האמר לביהיעקב‪ ,‬למקום הקזא ש‪-‬איי‬
‫ס‬‫(‬
‫(ס?דוח"תקזי (סו [יח] יהם‪.‬יהנדלבניישראל‪ .‬במק םהשים דהואשראיי לדם[י‪-‬ן‬
‫‪6‬תר כ‪5‬יס‬
‫סוטרו‬
‫"תניז (כגי‬
‫כססו"‬
‫שך‪-‬י יעקבוייט‪.‬אל לש‪:‬י מדרגית נקעלו‪ .‬ובמדרנה אדה‬
‫עז‪4‬ים [ נ] א‪4‬א ישראל ש‪.4‬מיה 'טל הכל נקרא‪ .‬וקניד‬
‫לבני יש‪-‬אי‪ .‬ינל'ת להם הכמך‪ .‬ולמפר להם ברזח חי‪-‬ה‬
‫ט'כו וקמוס זעכד (ון ק‪"3‬ס זכתיכ ויגר (כם הת ההסד ודאמק שעשה להם הקב"ה‪ .‬שכתיב וינד לכם את‬
‫בריקי‬
‫כריתו‬
‫) אתם יאיהם אש‪ 4‬עשיקי ‪4‬מצרים ואשא אקנם על‬
‫") אתם י‪'6‬תס"סר עכ'ת' ("‪5‬ריס ו"‪:‬ק "הכס ע( "‬
‫כנפי נשרים‪ .‬מהו כ(פי נשרים‪ ,‬א"‪ -‬ידזדה‬
‫כנפי גסריס יוה' כגפ' נכ‪-‬יס ק"ר י‪-‬וזס‬
‫נ'‪. .‬זהו הניר שא"ר‬
‫רה"ר ב‪-‬חמים‪ .‬שבת‪.‬ב כ(שר יעיר קני י‬
‫כ‪-‬ה"י זכקי‪ 3‬כגסר יעיר קגו יגו' יסייג'‬
‫רי‬
‫י ‪3‬ב"'ם כרק‬
‫ח "ס שמעין ‪ ):‬דרך הנשר בשמים‪,‬‬
‫"‬
‫ז‬
‫בשמים‪ .‬ב‪-‬רכים‪ .‬מה‬
‫י‬
‫‪:‬בכ‪-‬רעוןתכ‪)3‬תכחדרך‪3‬רמסחג'מרע(ככםג‪-‬ו'יס וכזייוגחח (ג‪ '3‬חקרנין כך ק‪"3‬ס נשרנמצא ברחמים ע‪ 4‬בני‪.‬יבדמ‬
‫יאצל אי‪-‬ים‪ ,‬כך הקב"ה‬
‫ין‬
‫תכתכמ כרהתי ‪5‬נ‪3‬י יכרק( ‪.‬יךיגק (ג‪3‬י עיוין ע‪3.‬ד' נמצא ביחמים אצי יש*א‪ .4‬יבדין אצל ד;מים '‪3‬יבדי‬
‫כום"ז‪:‬‬
‫כוזו"ו‬
‫‪ .‬א"ר דוקיה ימה הר מיני שהוא‬
‫נ)לא תגע ‪ 13‬יז ונו'‪ .‬מזקיס וח? ט'רח דסיג'ד"יסו נ) לא תנע בו ידוני'‬
‫חי"‬
‫דר כמו‬
‫יעגיוח וכנין דחתי~י ט(י?‬
‫הרי דעולם‪ .‬ולפי שנראק ;ליו‬
‫ככ"ר טור‬
‫שא‪-‬‬
‫זתט(וכר‪"6‬‬
‫כתיב לא ה"ע בו יד כי סק‪ 4‬ימקל‬
‫תנע כו 'ז כי סק( 'סק( כבוד המ"ך הקדזש‬
‫כת'כ‬
‫'ו‬
‫ה‬
‫ירס "רס‪.‬קז‬
‫קי"‬
‫כ"דקרי‪3 3‬קגכח כג מכז וט? טי‪-‬ה א‪ .‬ירהיירה‪ .‬מי שמתקרב לם‪4‬ך לא כ‪ 4‬שכן‪ .‬ומק הר‬
‫'ן‬
‫ח"‬
‫"‪6‬רה יקר ‪3‬זח'(' כת'‪ 3‬כיני שיכול האיש לננע בוידו בדרך כבוד ביראה‪ .‬כהיב‬
‫ד(סקינ' ז'ככיו‪ 5‬כ"ג ("'סיס כיס (‬
‫ן ז"'סיס 'ך'ס לא הנע בויד‪ .‬סהם ‪.‬אפילו בדרך כבד‪ .‬מי שנינע בידו‬
‫הגצ י(דהכ(סתסו"פי(וכ‪(3‬הי‬
‫דח‬
‫ר‬
‫" יהל‪.‬וו"‬
‫‪3‬קרה‬
‫ר כת'‪ 3‬בררךבזין לפני הם‪4‬ךיא כל שכן‪ ,‬רבי יימא אם‪ 4‬כתיב‬
‫ו‬
‫י‬
‫"‬
‫ן‬
‫כ‬
‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫דמק מ אש‪4‬‬
‫מ(‬
‫‪"3‬ס(יס ס‬
‫(ג‬
‫ס‬
‫י‬
‫קר‬
‫ה( תק‬
‫"סנוקוס הב‪ -‬א‪ 4‬הקרב הלםשי נעליך מעל רג‪4‬יך‬
‫(י‬
‫‪5‬כ"גע(‬
‫יי‬
‫"ך חע‪ 5‬רג(יך כ‬
‫ומקכי‬
‫ו‪ ?-‬וןכ? ד‪-,1 :-‬ק אקק ע מד עליו אדמה קד'ט היא‪,‬‬
‫משה שמן היזם‬
‫"ק? ע‪,‬חך ע(‪1‬ן הןקת קז‪0‬‬
‫י ‪-‬ג'? כהיכ כי? ק( ‪,‬ננולד זיו הקזדש ה;ליזן לא מר מסנ‪ ..‬כהזב בו א‪4‬‬
‫"‬
‫י‬
‫ס‬
‫דקתי(יד‬
‫‪5‬י ט(קס "עד‬
‫"‬
‫ר‬
‫ס‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ק‬
‫זס‬
‫תקר‪ 3‬ס(ו‬
‫ל‪ .‬משה עד עקה איגך כראי להיטהמש‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫"‬
‫ז‬
‫"ס חססעז כען (ה הנקכד"' (הבת‪-‬כה הקרב הלם‪.‬‬
‫שאמ‪-‬‬
‫ך‪ .‬ומה מנה שהיה מתקיב רק ביראה‬
‫כיק‪ (0 .'-‬גע(יך‪ .‬וחס חמס זסוס קריכ רק כדהי(ו בכברי‪ .‬של נעיי‬
‫(גכי להקדושה‪ .‬כהוב בו כך‪ .‬מי שמהק‪-‬ב בררך בויון אצל‬
‫ן זקריכ כחרח‬
‫(קן'סס כתיכ כיס סכי ח"‬
‫דמלך על אחה כמה וכמה‪:‬‬
‫ע( ‪6‬הת כת? ‪.‬כט? ק(ג"‬

‫"לו""ך""‪:‬ל"גףי~לךת‪51‬‬

‫"‬
‫‪1,5‬‬

‫‪"5‬‬

‫‪"5‬‬

‫"(‬

‫ח(כ"‬

‫"(‬

‫דיאמר‬

‫תנכו ה(‬
‫ד‪*44‬נמ‪ -1‬סעס סיו גכ~גיס (מ(סת יחיס‬
‫א העםהיז נכי‪,‬ים ליטל‪.‬טהימים אל הנשו אל‬
‫יר‪ .‬א"ר יומי בזמן ההיא שקרבו ישראי להר‬
‫זקריכו ימרה((סורח‬
‫אש‬
‫"מס ח"רעסי‬
‫"‬
‫י‬
‫?‬
‫ס‬
‫כ‬
‫"‬
‫ת‬
‫ע‬
‫מ‬
‫י סיני‪ .‬בלילה רהזא היה אהר שלשה ימים שלא נזדונו‬
‫ח‬
‫(‬
‫ד‬
‫ן‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪'21‬גי‬‫י‬
‫ס‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫"זד'וג‬
‫י" ת(הכ'ןטלעו‪5‬ו"י‬
‫(ו‬
‫"ית‬
‫"‪5‬‬
‫(הנקת'יסוכסס[ו‬
‫ג]‬
‫ין וקכי(ו (יכרק( לנשירם [גן ב"ו מלאכים העלינים וקבלו את יש‪-‬אל‬
‫באחזה‪ .‬שהם מי"כים למעלה‪ .‬וישראל מלאכים לממה‪.‬‬
‫"'נץ ח("כין (עי(ח ‪ .‬וימרה( מ‪"5‬כץ‬
‫הם מקד‪,‬נים שם דע‪4‬י‪,‬ן למע‪4‬ה‪ .‬וישראל מק‪-‬שים שם‬
‫כרקמחןית"חקז‪0‬ץ סקח כ("? (‪2‬י("‪ .‬המר"( חקז‪0‬ץ(תת"‬
‫ה‬
‫והתטטרו י‪0‬רח( כסכעין כתרין כסכסט‬
‫ט(חס‬
‫ו‪6‬‬
‫" העליון למנד‪ .‬ונקעמרי ישרא‪ 4‬בשבעיםלנ‪.‬כהרים בלילה‬
‫ת("‬
‫חכי ט(‪ '6‬סוו חחרו ד) ההות (גי קטגס ומן'ס ההזא‪ .‬וכלאכים העיינים אמרו ‪ 1-‬אה ק קמנה ושדים‬
‫תת‬
‫(י(י‪( 6‬ו‬
‫‪6‬ין (ס‪(1 .‬ית כסו זכתן ועוכזין ט‪3‬ץ תס נצסס אין לה‪ .‬שאין ברם מבות ימע‪.‬פים מובים‪ .‬מה נעיפה‬
‫("הותגו כ(וחר תס יקר ורכו נע‪:‬יד‬
‫לאחוהנו‪ .‬כלומר מה יק‪ -‬וגדולה נעשה ל"חהנו הזאת‪.‬‬
‫(וחההג"‬
‫ביום שהקב'ה יהנלה בהר כיני ליתן להם ההידה‪:‬‬
‫זסימ (קיסכ (ס‬
‫זק‪"3‬ס יתנ(י‬

‫ז"‬

‫‪3‬טול"‬
‫‪'6‬י"ה"‬
‫כ"מ"‬
‫ס)‬
‫י כחס ס‪ '0'50‬כס'ות סכקר ‪'6‬ר סטטון‬
‫"‬
‫דסיג'‪ .‬כ‪0‬ט(ת‬
‫כ‪5‬‬
‫ןידק זקכ"ס ("תג‪?"5‬‬

‫ריך‪:‬י‬

‫ביום השיישי בהיות דבקר‪ .‬א"ר שמעין ב‪:‬עה‬
‫ס)‬
‫שבקש הקכ"ה לההנלית בהר סיני‪ .‬קרא יכל‬
‫פח(י‪ 6‬ד'(יס ו"כ‬
‫חר‬
‫ר" ז(‪ 6‬דכם‪4‬יא שלו ואמר לרם‪ .‬עקה ישראל כמויירים שאין‬
‫קע‬
‫ע" ‪5‬ון‪ .‬כסיר"'כר"( ר‪3‬י‬
‫‪,‬זטין גיתוסי ו"ג‪ 6‬כעי (?‬
‫' יודעים משפמי‪ .‬ואני מבקש לההנלוהעליהם‪ .‬אם אקנלה‬
‫כנ‬
‫‪6‬ת‬
‫ת‪"5‬י ע("סו "תנ‪5‬‬
‫ט(ייסו‬
‫עליהם‬
‫ף ם נ) רכני (' ג)"מ‪,‬ר ק‪ .,‬ד) טיר ס) דף כת‪.‬‬
‫מראה מקוטות")י‬

‫"י‬

‫ז'ו הזהר‬

‫היא בחי' דין‪ .‬ניח] פ" לה‪,‬ביה‬

‫‪,‬ס‪,‬‬
‫ן פ" ימשיכו שפע למדת המלכות שגקראת כ'ה‪'1 :‬א כיון שמרת המלכות ה'א ע‪,‬מא ‪,-‬וקבא לכן‬
‫גשמות נש' 'שראל ולקשרם בקדושת מדת המלבות‪ ,‬ולבני ישראל בקדושת מדת התפארת ‪'1‬ט] פי' שיעקנ רמז על קדושת המלכות‬
‫דשודאל על קדושת התפארת ועולים להזדויג יחד‪ ,‬וזהו גקרא יחוד קב'ה ושכיגתיה‪,.‬ג‬
‫] הי'‪:‬ו כשימת ד'יוסי במסכת שבת פרק רע'ק‬
‫דבד' עביד סרישה ונפרשו ‪' '4‬מים עם ג' לילות ל'ל ח' ליל ו' ‪4‬יל ו'‪ ,‬ובשבת גיתגה התורה‪:‬‬

‫יא‬

‫‪11‬‬

‫‪"2‬‬

‫לשוך קודש‬

‫'רערך‬

‫ע‪4‬ירם בכח הנכירה יא יוכלולסבל‪ .‬אבל אתגלהעליהם‬
‫ביחסים ויקב‪ 14‬משפמי‪ .‬זש"כ ויהי ביום השלישי‪ .‬ביום‬
‫רשלישי וראי [ג‪ ],‬שרוא יהמים‪ .‬מניין‪ .‬שכתוב") זימ‬
‫שםים זירד‪ .‬יבסדה זו נתגלה הקב"ה לישראל‪ ,‬שהקדים‬
‫להם רחםים ברא;ונה‪ .‬ואח"כ נקנה להם התורה מצד של‬
‫נב‪.‬רה‪ ,‬ביום השלישי‪ .‬שכך ראיי ‪4‬הם [גכ] כי בעכ‪41‬זה‬
‫נקראים ישראל‪ .‬בהי‪,‬ת הבק*‪ .‬שכתוב נ) בקר לא עב‪.‬ה‪.‬‬
‫שאם היה עבית‪ .‬השכיה הי' נטןא ולא היהה נהגלה‬
‫מדת החמד‪ .‬ואימהי נתנלה חסר‪ .‬בבקי‪ ,‬כם"ש הבק‪-‬אור‪.‬‬
‫מלים‪.‬‬
‫שכאשר מאיר הבקר ח‪0‬ד נמצא בע‪4.‬ם 'הדינים מהב‬
‫ובזמ‪ ,‬שאין הבקר מאיר אין הד'‪4‬ים מתבמ‪4‬ים‪ .‬שכתזב‬
‫בק‪4‬‬
‫בר‪.‬‬
‫עי כ‪ 4‬נני א‪4‬הים~ג_] כי‪.‬ן‬
‫נש)נטקקעייםחדגיכתזןכביהביכביםויור‬
‫יא‬
‫ה‬
‫י‪ 4‬השטש‪ .‬על אזהה דשעה‬
‫כהכ בקר לא עכות‪ .‬ירמר נקעו‪4‬ר כע‪.‬לםהרעקהון‪ .‬ועל‬
‫דשעה הקיא כתיב בהיות הבקי [גה‪4‬י] א"ר יומי בהיית‬
‫הבק* התהיל הקג"ה להתגלוה ע‪ 4