‫ספר אבודרהם סדר העיבור‪ ,‬המולדות והשנים‬

‫סדר העיבור‬
‫הקדמה לדעת יסוד העיבור‬
‫דע שכל חשבון העיבור כל מה שיתקבץ לך מן הימים‪ ,‬השליכהו ז' ז' במספר ימי‬
‫השבוע ותמנה השאר‪ ,‬שאין הכוונה לדעת מספר הימים רק לדעת באי זה יום מימי‬
‫השבוע יהיה מולד הלבנה‪ .‬והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור היא מן השעות‬
‫המעוותות‪ .‬שהם י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה בכל זמני השנה קור‪ ,‬וחום‪ ,‬קיץ‪,‬‬
‫וחורף‪ .‬וכשיתקבץ לך כ"ד שעות‪ .‬תחשבם יום ותחברם אל הימים‪ .‬כמו שיתבאר בע"ה‪.‬‬
‫והתחלת כל יום מתחילת הלילה‪ .‬ואם יבא לך המולד ביום מן הימים בעשר שעות‪ ,‬תדע‬
‫שמולד אותו שנה או אותו חדש עשר שעות מליל אותו יום‪ .‬ואם יצא לך המולד‬
‫בעשרים שעות תדע שאותו מולד בשמונה שעות מן היום‪ .‬והשעה שהסכימו עליה‬
‫בחשבון העיבור נחלקת לאלף ושמונים חלקים‪ .‬וסימן לדבר אפשע"ה בה‪ .‬אלף ופ' שעה‬
‫בה‪ ,‬והטעם שחלקו השעה למניין זה‪ ,‬מפני שיש בו חצי‪ ,‬ושליש‪ ,‬ורביע‪ ,‬וחומש‪ ,‬ושתות‪,‬‬
‫ושמינית‪ ,‬ותשיעי‪ ,‬ועשור‪ .‬מה שאין כן בשאר החשבונות תק"מ חלקים חצי שעה‪ ,‬תש"כ‬
‫שני שלישי שעה‪ .‬ש"ס שליש שעה‪ .‬רס"י רביע‪ ,‬רי"ו חומש‪ .‬ק"פ שתות‪ ,‬קל"ה שמין‪,‬‬
‫ק"כ תשיעי‪ .‬ק"ח עשור‪.‬‬
‫ודע כי מעת שתתקבץ הלבנה עם השמש במדרגה אחת‪ ,‬עד שתתקבץ פעם שנית‪ ,‬יש‬
‫כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים‪ ,‬וזהו מדת חדש הלבנה‪ .‬וכשתכפול המספר הזה‬
‫י"ב פעם במספר חדשי הפשוט'‪ ,‬יהיה המקובץ מזה שנ"ד יום ותתע"ו חלקים וזהו מדת‬
‫שנת הלבנה‪ ,‬אבל מדת שנת החמה לפי דעת שמואל שאנו סומכין עליה‪ ,‬בחשבון‬
‫העיבור‪ ,‬הם שס"ה יום ורביע‪ ,‬שהם ו' שעות והזמן הזה הוא מהלך החמה מחלק אחד‬
‫מחלקי הרקיע עד שתיסוב ותחזור אל החלק ההו' בעצמו שהתחילה ממנו לסובב והוא‬
‫שונה משם להלוך כבראשונה‪.‬‬
‫ושנת הלבנה אף על פי שאינה נוהגת המנהג הזה‪ ,‬ואינה שונה לסבוב מן המקום‬
‫שהתחילה ממנו‪ ,‬ראויה הייתה להיקרא שנה‪ .‬מפני שהלבנה בסוף כל שנים עשר חדש‬
‫היא שונה להתחדש במזל שהייתה מתחדשת בו בראשיתן‪ .‬אבל לא בחלק ההוא עצמו‬
‫מן המזל‪.‬‬
‫‪-1-‬‬

‫ומפני שאמר הכתוב זאת עולת חדש בחדשו‪ ,‬כלומר חדש שיתבאר בו החידוש‪ ,‬ואין זה‬
‫תלוי אלא בלבנה‪ .‬וגם אמר שמור את חדש האביב‪ ,‬ותלה הדבר בקיץ ולא יכוונו זמני‬
‫השנה שבהם הקיץ‪ ,‬והחורף‪ ,‬והקור‪ ,‬והחום‪ .‬אלא בחשבון השמש‪ ,‬הוצרכנו מפני זה‬
‫לעשות חדשנו חדשי לבנה‪ .‬ושנותינו שנות חמה‪ .‬וכשקבצנו ימי שנת הלבנה‪ .‬שהם‬
‫שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים‪ .‬וימי שנת החמה שהם שס"ה יום ושש שעות‪.‬‬
‫מצאנו שנת החמה מוסיף על שנת הלבנה‪ ,‬עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים‪.‬‬
‫והסימן יב"א ‪/‬יכ"א‪ /‬ר"ד‪ .‬וכשלקחנו יתרון שנת החמה על שנת הלבנה‪ ,‬וכפלנו המספר‬
‫ההוא בי"ט שנה שהם מספר שני המחזור‪ ,‬יהיה המקובץ מזה שבעה חדשי לבנה ושעה‬
‫אחת ותפ"ה חלקים‪ ,‬והוספנו אלו השבעה חדשים בכלל חדשי השנים ועשנו בי"ט שנה‬
‫שבע שנים מי"ג חדשים כל שנה‪ .‬וקראנו אותם מעוברות‪ ,‬ושמנו אותו החדש הנוסף‬
‫לפני חדש ניסן‪ ,‬ועשנו שני אדרים אדר ראשון ואדר שני‪ ,‬מפני שבגלל הפסח שהוא‬
‫בחדש ניסן הוספנוהו כמו שאמרנו‪ ,‬כדי שלא יהיה בא פסח פעמים בימות החמה‪,‬‬
‫ופעמים בימות הגשמים‪ ,‬שאי אפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים‬
‫שנאמר לחדשי השנה‪ ,‬מפי לשמועה ‪/‬השמועה‪ /‬למדו שחדשים אתה מונה לשנה ואי‬
‫אתה מונה ימים לשנה‪ ,‬וחלקנו אלו השבעה חדשי' המעוברות בשנות המחזור‪ .‬והם‪,‬‬
‫שנה שלישית וששית ושמינית‪ .‬ואחת עשרה וארבע עשרה‪ ,‬ושבע עשרה ותשע עשרה‪.‬‬
‫והסימן גו"ח אדז"ט למעוברות משפט‪.‬‬
‫ולפי דעת רב אדא בר אהבה שנת החמה היא שס"ה יום וחמש שעות ותתקצ"ו חלקים‬
‫וארבעים ושמונה רגעים‪ .‬והרגע אחד מששה ושבעים בחלק‪ .‬ולפי חשבון זה יהיה‬
‫תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים וכ"א שעות קכ"א חלקים ומ"ח רגעים‪,‬‬
‫והסימן יכ"א קכ"א מ"ח‪ .‬ולא תמצא תוספת כלל למחזור של י"ט שנה אלא בכל מחזור‬
‫מהם ישלמו שנות החמה עם שנות הלבנה הפשוטות והמעוברות‪ .‬ודע כי מלת חדש היא‬
‫מלשון חידוש ואינה ראויה להאמר אלא על חדש לבנה המתחדשת בו‪ .‬ומה שאומרים‬
‫חדשי חמה הוא דרך השאלה‪ .‬או מפני שחודשי חמה קרובים במידתן מחדשי לבנה‪ .‬או‬
‫מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש מחדשי חמה‪ ,‬וקראו לחלק אחד מי"ב חלקים‬
‫בשנת חמה חדש מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש מהם‪ ,‬וראש חידושה נקרא מולד‬
‫הלבנה‪ ,‬וראוי היה להיקרא חידוש הלבנה אלא שרז"ל קראו לו מולד מפני שבכל חדש‬
‫הלבנה נסתרת בכמו שני ימים או פחות מעט‪ ,‬קודם שתדבק בשמש ואחר כך מתחלת‬
‫להתילד ולקנות אור ואין באורה כח להראות לבני העולם והיא כעני' הילוד שאין בו כח‬
‫לנהוג מנהג בני אדם וללכת ולנוע כשאר בעלי חיים‪ ,‬וגדר המולד לדברי רז"ל הוא הרגע‬
‫‪-2-‬‬

‫שהחמה והלבנה נבדקים בו יחד בחלק אחד מחלקי הרקיע במהלכם האמצעי והוא‬
‫הנוהג על דרך אחד לעולם‪ .‬והוא ראש לחדש הבא וסוף לחדש שעבר‪.‬‬
‫וראוי היה לפי מהלך המאורות לשוותו ראש החדש‪ .‬לולי שאין שעת המולד גלויה לבני‬
‫העולם‪ .‬ואין אדם מגיע אליה אלא מדרך חשבון וסברא‪ ,‬ושניהם קשים על רוב העולם‪,‬‬
‫והספיקות באות מהן ואין מחשבות לב האדם באות בהן לדעת אחד‪ .‬ומפני זה לא‬
‫החמיר הקב"ה ולא ציונו לשמור ראשי החדשים משעת התחלתם ברקיע שהיא שעת‬
‫המולד‪ ,‬אבל הרחיב לנו הדבר הזה ונתן לנו רשות לקבוע החדש על עצת חכמינו מפני‬
‫שאין לנו אות שתהא מעידה לנו על התחלתו ברקיע והתחלתו למראית עינינו הוא‬
‫הגלויה לנו‪ .‬וההתחלה הזאת אינה שווה לעיני כל אדם ומפני זה היא צריכה לסיוע וסיוג‪.‬‬
‫והקב"ה נתן הרשות והכוח בזה בידי חכמינו כדי לסייגו לדעתם ולחכמתם‪ ,‬ולכן תלה‬
‫הכתוב המועדים בקריאה ואמר אלה מועדי י"י אשר תקראו אותם מקראי קדש‪,‬‬
‫להראות כי הרשות בידינו בקבוע המועדים‪.‬‬
‫ודע כי ניסן הוא ראש החדשים‪ ,‬ותשרי הוא ראש השנה‪ .‬וזה יתבאר מן הפסוק שאמר‬
‫בראש חדש ניסן‪ :‬החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה‪ .‬ולא‬
‫ראשון הוא לשנה‪ .‬להודיענו כי ראש השנה הוא בחדש אחר לא בחדש ניסן‪.‬‬
‫ומצאנו שאמר הכתוב חג האסיף בצאת השנה וחג האסיף תקופת השנה‪ ,‬ומכאן ידענו‬
‫שראש השנה נמנה מתשרי מפני שקרא חג האסיף צאת השנה‪ .‬וידוע כי בצאת שנה זו‬
‫מיד תבוא השנה השנית ואין ביניהם הפסק כלל‪.‬‬
‫ודע שהאומות שהם מונים לחמה מונים שנותם שלש מאות וששים וחמשה יום שלש‬
‫שנים זו אחר זו‪ ,‬ובשנה הרביעית מונין שלש מאות וששים וששה יום‪ ,‬וקורין לה‬
‫כבושה מפני היום הנוסף‪ .‬וכן בכל ארבע שנים סובב על העניין הזה עד שישלימו ימי‬
‫השבוע‪ ,‬בסוף עשרים ושמונה שנה‪ ,‬וקורין למחזור הזה מחזור גדול מפני שלעולם הוא‬
‫חוזר בראש שנת עשרים ותשעה לנהוג כמנהגן הראשון‪ ,‬ולכל ארבע שנים קורין מחזור‬
‫קטן‪ .‬ולכן אתה מוצא בתקופת שמואל בכל עשרים ושמונה שנה תקופת ניסן חוזרת‬
‫לתחילת לילי רביעיות לשעה שנבראת בה ובכל ארבע שנים תקופת ניסן חוזרת לתחילת‬
‫הלילה כמו שנבראת בתחילת הלילה כמו שיתבאר בעזרת האל יתברך‪.‬‬

‫‪-3-‬‬

‫שער המולדות‪.‬‬
‫כבר ביארנו שמדת חדש הלבנה כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים‪ .‬וביארנו שכל‬
‫חשבון העיבור צריך להשליך המקובץ ממנו ז' ז'‪ ,‬וכשתשליך מדת חדש הלבנה ז' ז'‬
‫יהיה המותר שיש בין מולד חדש‪ ,‬ומולד חדש הבא אחריו מימי השבוע‪ .‬יום אחד וי"ב‬
‫שעות ותשצ"ג חלקים‪ .‬והסימן א' י"ב תשצ"ג‪ .‬וכבר ביארנו שמספר ימי שנת הלבנה‬
‫הפשוטה שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ד' ימים וח'‬
‫שעות ותתע"ו חלקים‪ ,‬והסימן ד"ח תתע"ו‪ .‬וכבר ביארנו שהשנה המעוברת מי"ג‬
‫חדשים‪ ,‬ומספר ימיה שפ"ג יום וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים‪ ,‬וכשתשליכם ז' ז' יהיה‬
‫המותר ה' ימים וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים והסימן ה' כ"א תקפ"ט‪ .‬וכבר ביארנו‬
‫שהמחזור י"ט שנה י"ב פשוטות וז' מעוברות‪ .‬כשתקח ימי השנה הפשוטה ותכפול אותה‬
‫בי"ם ‪/‬בי"ב‪ /‬פעמים‪ ,‬וימי השנה המעוברת בז' פעמים ותקב שני המספרים ותשליכם ז'‬
‫ז' יהיה המותר ב' ימים וי"ו שעות ותקצה חלקים והסימן בי"ו תקצ"ה‪ ,‬ודע כי מסורת‬
‫בידינו מאבותינו שחמה ולבנה נבראו בתחילת ליל רביעי בסוף חדש אדר‪ ,‬ולא הדביקה‬
‫הלבנה לחמה עד ט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי‪ .‬והמולד הראשון בעולם שהיה‬
‫ללבנה מולד חדש ניסן‪ ,‬היה בט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והסימן ד"ט תרמ"ב‪,‬‬
‫ומפני שאנו חושבים ראש השנה מתשרי הוצרכנו לדעת מולד תשרי שעולה על הלב‬
‫שהיה קודם לבריאת עולם ששה חדשים באי זה שעה ובאי זה יום היה יכול להיות‪.‬‬
‫ומפני זה השלכנו ממולד ניסן שהוא ד"ט תרמ"ב מותר ששה חדשים והוא ב"ד תל"ח‬
‫ונשאר המותר ממנו סימן בהר"ד לראש המולדות נגרד‪ .‬ועלה לנו שמולד תשרי בשנה‬
‫שנברא בה העולם היה בה' שעות‪ .‬ור"ד חלקים מליל שני‪ .‬וכאשר תרצה לחשוב‬
‫מולדות משנת בריאת עולם תחשוב כמה מחזורים שלימים של י"ט שנה עברו עד השנה‬
‫שאתה עומד בה או שאתה דורש את מולדה ותן לכל מחזור מהם מותרו‪ .‬שהוא בי"ו‬
‫תקצ"ה‪ .‬כמו שביארנו וכלול החלקים ועשה מהן שעות של אלף ושמונים חלקים כל‬
‫שעה ושעה ושמור הנשאר בידך מן החלקים שלא השלים שעה‪ .‬וכלול השעות שעשית‬
‫מן החלקים עם השעות שנתת לכל מחזור ועשה מהן ימים של כ"ד שעות כל יום‬
‫והנשאר מן השעות שמרהו עם החלקים שנשארו בידך וכלול הימים שעשית מן השעות‬
‫עם הימים שנתת לכל מחזור ותשליך כלל הימים ז' ז' והנשאר מהן פחות משבעה‬
‫שמרהו עם השעות ועם החלקים ששמרת‪ .‬ואז תדע המרחק שיש בין מולד העולם‬
‫למולד השנה שאתה מבקש ותוסיף עליו בהר"ד שהוא מולד השנה שבה נברא העולם‪,‬‬
‫וכלול הכל על הדרך הזה שאמרנו‪ ,‬והנשאר בידך מן הימים והשעות והחלקים הוא מולד‬
‫ראש חדש שאתה מבקש‪ .‬ואם ישארו בידך שנים שלא השלימו מחזור תחשוב כמה‬
‫שנים מעוברות יש בהן ותן לכל שנה ושנה מהן מותרה שהוא הכ"א תקפ"ט ולשנים‬
‫‪-4-‬‬

‫הפשוטות שבהן תן לכל שנה ושנה מהם מותרה שהוא ד"ח תתע"ו‪ .‬וכלול הכל על הדרך‬
‫שאמרנו‪ ,‬והנשאר בידיך מן הימים והשעות והחלקים תוסיפם על מולד ראש המחזור‬
‫שבקשת‪ .‬ואז יצא לך מולד תשרי של השנה שאתה מבקש‪ .‬ואם תרצה לדעת מולד‬
‫חדש שאתה מבקש תחשוב כמה חדשים עברו מראש חדש תשרי עד ראש החדש‬
‫שאתה מבקש ותן לכל חדש מהם מותרו שהוא אי"ב תשצ"ג‪ .‬וכלול הכל על הדרך‬
‫שאמרנו‪ ,‬והנשאר בידיך מן הימים והשעות והחלקים תוסיפם על מולד תשרי של אותה‬
‫שנה‪ .‬ואז יצא לך מולד החדש שאתה מבקש‪.‬‬
‫ואם תרצה להוציא מולדות השנים למפרע תדע אם היא השנה שאתה בה פשוטה אחר‬
‫מעוברת תוסיף א"ב תצ"א לתשלום שבעת ימים על הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה‬
‫מעוברת ויצא לך מולד שנה שלפניה‪ .‬ואם היא השנה מעוברת אחר פשוטה תוסיף בט"ו‬
‫ר"ד עד ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה ויצא לך מולד שנה שלפניה‪ .‬ואם תרצה‬
‫להוציא מולדות החדשים למפרע תוסיף הי"א רפ"ז על אי"ב תשצ"ג שהוא מותר מולד‬
‫חדש ויצא לך מולד חדש שלפניו‪.‬‬
‫והנה אכתוב לך מותרות החדשים והמחזורים ואחרי כן אכתוב לך בלוח אחד מולדות‬
‫ראשי ט"ו מחזורים ממחזורנו שהוא מחזור רס"ט להיותם חרושים על לוח לבך ולא‬
‫תצטרך לטרוח ולחשוב מולדות המחזורים מבריאת העולם‪/ .‬במקור מופיעה טבלה‬
‫מפורטת‪/‬‬
‫מאזנים‪ .‬לכוין המולד כשתרצה לדעת אם הוא מכוון החשבון שחשבת במולד או לא‪:‬‬
‫קח כנגד כל יום שיש בסימנך ו' ובכנגד כל שעה ב' וכנגד כל חלק א' וסימני' וב"א‬
‫וחבר הכל ועשה ממנו סימן ואחר כך תיקח כנגד כל מחזור שלם של י"ט שעבר ב'‬
‫והשנים שלא השלימו מחזור תיקח כנגד שנה פשוטה ו' וכנגד שנה מעוברת ג' וכנגד‬
‫כל חדש שעבר מאותה שנה שאתה מבקש ד' וסימנך בוג"ד‪ .‬וחבר הכל ועשה ממנו‬
‫סימן‪ .‬והנה עלו בידך שני סימנים אחד מוב"א ואחד מבוג"ד‪ .‬השלך כל אחד מהם ז' ז'‬
‫וקח בידך מותר כל אחד לבדו ושים השני מותרות בכף מאזנים אם ישקלו שווה תדע‬
‫שהחשבון הוא אמת‪ .‬ואם לא ישוו תדע שטעית בחשבון ותחזור ותחשוב בדקדוק‪.‬‬
‫וטעם סימן וב"א שנקח לכל יום ו'‪ .‬מפני ששעות היום הם כ"ד‪ ,‬קח לכל שעה ב' ויהיו‬
‫מ"ח השליכם ז' ז' ויישאר ו'‪ .‬ולשעה ב' כי תתר"ף חלקי השעה אחר שתשליכם ז ז ז'‬
‫יישאר ב'‪ .‬ולכל חלק א' מפני שחשבונו אחד ואין חשבון למטה ממנו‪ .‬וטעם סימן בוג"ד‬
‫שניקח לכל מחזור ב' מפני שיש בו שנים עשר שנים פשוטות וז' מעוברות‪ .‬ויש לכן‬
‫‪-5-‬‬

‫לקחת לכל שנה פשוטה ו' ולכל שנה מעוברת ג' ויהיה הכל ב"ג ויישאר ב' על ז' ז'‪.‬‬
‫ולשנה פשוטה ו' שיש בה י"ב חדש קח לכל חדש ד' והוא מח‪ ,‬יישארו ו' על ז' ז'‬
‫ולמעוברת ג' כ' בתתך ד' של חדש העיבור על ו' שהוא מותר שנה פשוטה יהיו עשרה‪,‬‬
‫השלך שבעה יישאר שלשה‪ .‬ולכל חדש ד' כי החדש עשרים ותשעה ימים וי"ב שעות‬
‫ותשצ"ג חלקים‪ .‬כ"א כלים שבעה שבעה‪ ,‬וליום הנשאר יש לנו לקחת ו' ליום‪ .‬ולי"ב‬
‫שעות קח כ"ד ב' לשעה יישאר ב' על שבעה שבעה ומתשצ"ג גם כן יישאר ב' על שבעה‬
‫שבעה הרי ארבעה לחדש‪.‬‬

‫שער הקביעות והדחיות‬
‫כאשר יהיה ידוע אצלך מולדות ראשי שנים כמו שביארנו ותרצה לדעת אי זה יום יהיה‬
‫ראש השנה באותה שנה‪ ,‬יש לך לדעת בתחילה הימים הדחויים בשבוע והימים הראויים‬
‫לקבוע בהם ראש השנה‪ ,‬ודחיות ראש החדש וקביעותיו‪.‬‬
‫דע כי הימים שאין ראוי לקבוע בהם ראש השנה הם שלשה ימים לעולם ואלו הן יום‬
‫ראשון ויום רביעי ויום ששי‪ ,‬והסימן אד"ו ואצוה אותם על אד"ו הראש‪ .‬והימים‬
‫הראויים לקבוע בהם ראש השנה הם ארבעה ימים‪ .‬ואלו הן יום שני ויום שלישי ויום‬
‫חמשי ויום שבת‪ ,‬והסימן ב"ג ה"ז כשר‪ .‬ודחיות ראש החדש הם ארבעה‪.‬‬
‫דחיה ראשונה‪ .‬אם יהיה מולד תשרי בימי אד"ו ידחה קביעות החדש ליום של אחריו בין‬
‫בפשוטה בין במעוברת‪.‬‬
‫דחיה שניה‪ .‬אם יהיה המולד בימים הכשרים שהם ב"ג ה"ז קודם ו' שעות מן היום‬
‫אפילו פחות חלק אחד יקרא מולד בחור וקובעין אותו בו ביום‪ ,‬ואם יהיה בשש שעות‬
‫ממש ואין צריך לומר משש שעות ולמעלה יקרא מולד זקן ואינו ראוי לקביעה‪ ,‬והטעם‬
‫מפני שאחז"ל נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה‪ .‬נולד אחר חצות‬
‫בידוע שאינו נראה סמוך לשקיעת החמה כי כשיהיה מולד משש שעות ולמעלה החדש‬
‫יכול להתחדש מהלבנה יכולה להראות בעולם במקום אחד מן הישוב מפני שהיום לא‬
‫נטה עוד לערוב‪ ,‬ולכבוד העניין‪ ,‬קדשו היום כולו ומנו החדש מראשיתו‪ .‬ואם יהיה המולד‬
‫משש שעות ולמטה נקר' מולד זקן מפני שאין באור הלבנה כח להראות בו ביום‬
‫במקום בעולם‪ ,‬והוא כזקן שכהו עיניו מראות‪ ,‬ועוד מפני שהיום נוטה לערוב הוא חשוב‬
‫כאדם זקן שהוא נוטה מן העולם‪ ,‬ולכך דוחין אותו ליום של אחריו‪ ,‬ואם יארע כך ביום‬
‫שלישי או ביום חמשי או ביום שבת שאין יום שלאחריהם ראוי לקביעה ידחה לאחר‬
‫‪-6-‬‬

‫אחריו כלומר מיום שלישי ליום חמישי ומיום חמשי ליום שבת ומיום שבת ליום שני‪.‬‬
‫והסמן בדחייה זו נולד קודם חצות כשר אחר חצות פסול וחצות כאחר חצות‪.‬‬
‫דחייה שלישית‪ .‬אם היה המולד ביום שני בשלוש שעות ותקפ"ט חלקים מן היום או‬
‫ינתן והסימן בט"ו תקפ"ט‪ .‬רואין אם אותה שנה מוצאי מעוברת כגון שהייתה השנה‬
‫הסמוכה לה שעברה מעוברת‪ ,‬דוחין אותו מולד ליום של אחריו שהוא יום שלישי‪ .‬ואם‬
‫יהיה המולד בט"ו תקפ"ח כיון שחסר אפילו חלק אחד יקבע בו ביום‪ .‬ואם היה השנה‬
‫מעוברת או פשוטה אחר פשוטה‪ ,‬והוא קודם חצות היום אפילו פחות חלק אחד נקבע בו‬
‫ביום‪ ,‬ואם הוא לאחר חצות נדחה לאחריו כמו שביארנו‪.‬‬
‫דחייה רביעית‪ .‬אם יהיה המולד ביום שלישי בתשעה שעות ור"ד חלקים מן הלילה או‬
‫יותר והסימן גטר"ד‪ ,‬אם אותה שנה פשוטה דוחין אותו לאחר אחריו וקובעין אותו‬
‫בחמשי‪ .‬ואם יהיה המולד בגטר"ד כיון שחסר אפילו חלק אחד יקבע בו ביום ואם היא‬
‫השנה מעוברת דין קביעותה כדין קביעות יום שלישי ויום חמשי ויום שביעי‪ ,‬ואלו שתי‬
‫דחיות אחרונות אינם נופלים אלא מעט‪.‬‬
‫והטעם שדוחין מולד בט"ו תקפ"ט לאחר שנה מעוברת מפני שאם היינו קובעין המועד‬
‫בו ביום הנה היה מולד השנה שעברה בי"ח שעות מיום ג' וזהו כשתוסיף א"ב תצ"א על‬
‫הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת יהיה נדחה ליום ה' מפני שהוא מולד זקן‪ ,‬והנה‬
‫יהיה בין קביעות לקביעות במעוברת ארבעה ימים‪ :‬ולא יתכן כי אפילו כשהשנה חסרים‬
‫יהיה ביניהם חמשה ימים‪ ,‬והטעם שדוחין מולד ג"ט ר"ד בשנה פשוטה מפני שאם היינו‬
‫קובעין המועד בו ביום הנה יהיה מולד השנה הבאה בי"ח שעות מיום ז' וזהו כשתוסיף‬
‫ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה על גטר"ד והיינו צריכין לדחותו ליום ב' מפני‬
‫שהוא מולד זקן‪ .‬והנה יהיה בין קביעות לקביעות שנה פשוטה ז' ימים וזה לא יתכן כי‬
‫אפילו כשחודשי השנה שלימים אין ביניהם כי אם ה' ימים ונצטרך לפי זה להוסיף ב'‬
‫ימים באותה שנה ולא יתכן כי מסורת בידינו מאבותינו שאין לעבר שום חדש חוץ‬
‫מכסלו וטבת‪.‬‬

‫שער קביעות השנים השלמים והחסרים וכסדרן‬
‫כאשר יהיה ידוע אצלך קביעות תשרי על הדרכים שבארנו ותרצה לדעת קביעות השנה‬
‫אם החדשים שלמים או חסרים או כסדרן כבר ידעת שמדת חדשי הלבנה כ"ט יום י"ב‬
‫שעות תשצ"ג חלקים ולולי התשצ"ג חלקים היינו קובעים חדש אחד של שלשים יום‬
‫‪-7-‬‬

‫והוא הנקרא מלא ואחר שבא אחריו של כ"ט יום ונקרא חסר וכן לעולם שאי אפשר‬
‫לומר שראש חדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מהחדש שעבר ומקצתו‬
‫מהחדש הבא שנאמר‪ :‬עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב ואין אתה‬
‫מחשב שעות לחדש‪ .‬ולכן מפני התשצ"ג חלקים הנוספים יש לנו להוסיף לפעמים יום‬
‫אחד בשנה ונקראת שנה שלמה ולפעמים נחסר יום אחד ונקראת שנה חסרה‪ .‬ולפעמים‬
‫לא יצטרך להוסיף ולא לגרוע ויבאו החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר ונקראת שנה‬
‫כסדרה‪.‬‬
‫ואתה צריך לדעת החדשים שהם לעולם שלמים ולא ישתנו החדשים שהם לעולם‬
‫חסרים ולא ישתנו‪ ,‬ודע תחלה כי כל ראש חדש שהוא שני ימים נקרא החדש ההוא‬
‫חסר מפני שיום ראשון בא לתשלום החדש שעבר כמו שביארנו‪ ,‬ואנו מתחילין למנות‬
‫חדש מיום שני לכן החדש שעבר שהיה ראש חדש של יום‪ ,‬אחד הוא בן שלשים ונקרא‬
‫מלא‪ .‬אבל לפעמים יש חדש שראש חדש שלו שני ימים ואעפ"כ הוא מלא וזה‬
‫כשהשנה מעוברת יהיה אדר ראשון שני ימים והוא מלא שאדר השני גם כן שני ימים‪,‬‬
‫ואל יקשה בעיניך אחר שיום שלשים יום מן החדש שעבר למה אנו קורין אותו ראש‬
‫חדש הואיל וברוב החדשים המולד ביום שלשים‪.‬‬
‫ואלו הן החדשים שאמרנו שהם לעולם שלימים כלומר‪ :‬שכל אחד מהם בן שלשים יום‬
‫וראש חדש שלהם יום אחד‪ .‬תשרי‪ ,‬שבט‪ ,‬ניסן‪ ,‬סיון‪ ,‬אב‪ ,‬והסימן תשנס"א‪ .‬ואלו הן‬
‫החדשים החסרים שראש חדש שלהם שני ימים מרחשון‪ ,‬אדר‪ ,‬אייר‪ ,‬תמוז‪ ,‬אלול‪,‬‬
‫והסימן מאאת"א‪ .‬וכשהשנה מעוברת אף אדר שני ימים והסימן כל זוג בחשבון חדשי‬
‫השנה הוא זוג ומה שאינו זוג הוא אחד חוץ מכסלו וטבת שאין להם קביעות ידועה‬
‫ולפעמים הם כל אחד מהם שני ימים ראש חדש ושנה זו נקראת שלמה‪ ,‬ולפעמים כל‬
‫אחד מהם יום אחד ראש חדש ושנה זו נקראת חסרה‪ .‬ולפעמים הם כסדרן אחד מלא‬
‫ואחד חסר כסלו יום אחד וטבת שני ימים ושנה זו נקראת כסדרה‪.‬‬
‫ומה שקבעו החיסרון והיתרון הזה בכסלו ובטבת‪ ,‬מפני שלא היו יכולין לקבעו לא בניסן‬
‫ולא בתשרי מפני המועדים שבהם‪ ,‬וכן לא היו יכולים לקבעו בחדשים שיש בין ניסן‬
‫לתשרי כדי שלא יהיו מדת הימים שיש בין מועד למועד עודפים פעם אחת וחסרים‬
‫פעם אחרת‪ .‬כי לעולם בין פסח לעצרת חמישים יום כמו שנאמר‪ :‬תספרו חמישים יום‬
‫והקרבתם מנחה חדשה‪ .‬ובין עצרת ליום הכיפורים קכ"ב יום מהם ממתן תורה ועד‬
‫שנשתברו הלוחות עד שנתכפר העוון ארבעים יום שנאמר‪ :‬ואתנפל לפני ה' בראשונה‬
‫‪-8-‬‬

‫ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר‬
‫חטאתם וגומר‪ .‬וארבעים יום שעמד בהר בלוחות אחרונות שנאמר‪ :‬ויהי שם עם ה'‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה ויכתוב על הלוחות וגו'‪ .‬הרי קכ"א יום‪ ,‬וירד מן ההר או יום‬
‫הכיפורים או ערבו כמו שהוא מסורת בידינו ואין אנו יכולין להוסיף על החשבון הזה‬
‫ולא לגרוע ממנו‪.‬‬
‫וכן לא היו יכולין לקבעו בשבט ואדר מפני העיבור שהוא באדר הראשון והוא מלא‬
‫לעולם לצורך העיבור ולא נוכל לחסרו אם תהיה השנה מעוברת וחסרה‪ .‬ולא להשלים‬
‫אדר הסמוך לניסן בשנה פשוטה ושלימה‪ ,‬מפני שאדר הסמוך לניסן לעולם חסר‪ ,‬ולא‬
‫יישאר רק שלשה חדשים שהם מרחשון וכסלו וטבת‪ .‬והן שלשתן משמשות בדבר הזה‬
‫כי אין יתרון החדש וחסרונו נראה אלא בראש החדש הבא אחריו‪ .‬אם ראש החדש יהיה‬
‫שני ימים יהיה החדש שעבר מלא ואם ראש החדש יום אחד יהיה החדש שעבר חסר‪.‬‬
‫ולכן אם יהיה מרחשון מלא או חסר אינו נודע אלא מראש חדש כסלו‪ ,‬וכן אם יהיה‬
‫כסלו מלא או חסר אינו נודע אלא מראש חדש טבת‪ ,‬נמצאו שלשה חדשים אלו שהן‬
‫מרחשון וכסלו וטבת משמשים ביתרון השנה וחסרונה מהם במניינן ומהם בראשי‬
‫החדש‪.‬‬
‫ואם תאמר למה עשו אדר שני מלא משלשים יום‪ ,‬ויש לומר שאדר שני הוא במקום‬
‫שבט מה שבט שלשים אף אדר שני שלשים יום‪.‬‬
‫ובמכילתא מפרש טעם אחר מה מצינו בדחויים כשהם נדחים לפסח שני היו נדחים‬
‫שלשים יום מט"ו בניסן עד ט"ו באייר‪ ,‬כך חג פסח היה נדחה שלשים יום דהיינו מט"ו‬
‫באדר השני שהוא במקום ניסן עד י"ד בניסן שהוא במקום אייר‪.‬‬

‫סימני השנים הפשוטות והמעוברות‬
‫וכאשר תרצה לקבוע סימני השנים על פי משפטי המולד כמו שביארנו להעמיד קביעות‬
‫ראש השנה ומשפטי כל הארבע דחויות צריך אתה גם לדעת סימני השנים הפשוטות‬
‫וסימני המעוברות‪.‬‬
‫ואלו הן סימני הפשוטות‪ :‬בח"ג‪ ,‬בש"ה‪ ,‬גכ"ה‪ ,‬הכ"ז‪ ,‬הש"א‪ ,‬זח"א‪ ,‬זש"ג‪.‬‬
‫ואלו הן סימני המעוברות‪ :‬בח"ה‪ ,‬בש"ז‪ ,‬גכ"ז‪ ,‬הח"א‪ ,‬הש"ג‪ ,‬זח"ג‪ ,‬זש"ה‪.‬‬
‫‪-9-‬‬

‫וזהו פירושם האות הראשונה סימן לראש חדש תשרי והאחרונה סימן לראש חדש ניסן‬
‫והאמצעית לכסלו וטבת‪ .‬וכיצד תדע השלש אותיות של כל סימן וסימן‪ .‬תחלה תקבע‬
‫האות הראשונה על פי משפטי המולד כמו שביארנו‪ ,‬וכשתרצה לקבוע האות האחרונה‪,‬‬
‫תקבע ראש השנה של שנה הבאה ובאי זה יום שייפול תיקח למפרע שלשה ימים ויום‬
‫הקבוע בכלל‪ .‬ואותו יום הוא סימן לאות האחרונה של אותה שנה‪ .‬כיצד הרי שאתה רוצה‬
‫לקבוע סימן של שנה זו היא שנת חמשת אלפים ומאה ליצירה‪ ,‬וידעת לפי משפטי‬
‫המולד שביארנו שהאות הראשונה שלו ז' וראש השנה יום ז'‪ ,‬ואתה רוצה לקבוע האות‬
‫האחרונה שלו ולדעת באי זה יום יהיה ראש חדש ניסן‪ ,‬תקבע ראש השנה של שנת‬
‫ק"א ותמצא לפי המשפט שיהיה יום ז' תיקח למפרע ג' ימים ויום שביעי בכלל תמצא‬
‫שהוא יום חמישי‪ .‬הרי עלה בידך מסימן ק' שהאות הראשונה ז' והאחרונה ה'‪ .‬ועדיין‬
‫אינך יודע אות האמצעית תעיין אם היא שנה פשוטה או מעוברת ותמצא אי זה סימן‬
‫שהאות הראשונה שלו ז' והאחרונה ה' והוא סימן אותה השנה‪ .‬כיצד שנת ק' מעוברת‬
‫נמצאת האות הראשונה ז' והאחרונה ה'‪ .‬ולא תמצא בסימני המעוברות כך אלא סימן‬
‫זש"ה הנה עלו בידך שלש האותיות כתקנן‪.‬‬
‫ועוד אבאר לך סימנים לקבוע‪ ,‬דע כי ד' סימנים נמסרים לפשוטות לבדם‪ .‬וד' סימנים‬
‫למעוברות לבדם‪ ,‬וששה סימנים לפשוטות ולמעוברות‪ ,‬והם ג' דרכים ואלו הן‪:‬‬
‫הדרך הראשון‬
‫בארבעת הסימנין שהן לפשוטות לבדם‪ :‬לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן ב'‬
‫והאות האחרונה ג' תדע שהשנה פשוטה והחדשים חסרים והסימן בח"ג‪ .‬ואם האות‬
‫הראשונה ז' והאות האחרונה א'‪ .‬תדע גם כן שהשנה פשוטה והחדשים חסרים והסימן‬
‫בח"ג‪ ,‬ואם האות הראשונה ה' והאות האחרונה ז' תדע גם כן שהשנה פשוטה אבל‬
‫החדשים כסדרן והסימן הכ"ז‪ .‬ואם האות הראשונה ג' והאות האחרונה ה'‪ ,‬תדע גם כן‬
‫שהשנה פשוטה והחדשים כסדרן והסימן גכ"ה‪.‬‬
‫הדרך השני‬
‫בארבעת הסימנין שהם למעוברות לבדם‪ :‬לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן ג'‬
‫והאות האחרונה ז'‪ ,‬תדע שהשנה מעוברת והחדשים כסדרן והסימן גכ"ז ואם האות‬
‫הראשונה ב' והאות האחרונה ז' תדע גם כן שהשנה מעוברת אבל החדשים שלמים‬
‫והסימן בש"ז‪ .‬ואם האות הראשונה ה' והאות האחרונה ג'‪ .‬תדע גם כן שהשנה מעוברת‬
‫‪- 10 -‬‬

‫והחדשים שלמים והסימן הש"ג‪ .‬ואם האות הראשונה ז' והאות האחרונה ה'‪ .‬תדע גם כן‬
‫שהשנה מעוברת והחדשים שלמים והסימן זש"ה‪.‬‬
‫הדרך השלישי‬
‫בששת הסימנין שהם לפשוטות ולמעוברות‪ :‬לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן‬
‫ב' והאחרונה ה' יש לך לדעת שאם השנה פשוטה יהיה הסימן בש"ה‪ .‬ואם יהיה מעוברת‬
‫יהיה הסימן בח"ה‪ .‬ואם האות הראשונה ה' והאחרונה א' לפשוטה הסימן הש"א‬
‫ולמעוברות הסימן הח"א‪ .‬ואם האות הראשונה ז' והאחרונה ג' לפשוטה הסימן זש"ג‬
‫ולמעוברות הסימן זח"ג‪.‬‬
‫דרך אחרת לדעת השלמים והחסרים וכסדרן‪ .‬אם תהיה השנה פשוטה דע אי זה יום‬
‫יהיה קביעות ראש השנה באותה שנה ובאי זה יום יהיה לשנה של אחריה‪ .‬ותחשוב‬
‫מספר הימים שיש ביניהם‪ ,‬אם יהיה ביניהם ג' ימים אותה שנה חסרים‪ .‬ואם יהיה ביניהם‬
‫ד' ימים אותה שנה כסדרן‪ ,‬ואם יהיה ביניהם ה' ימים אותה שנה שלמים והסימן גד"ה‬
‫בפשוטה חכ"ש‪.‬‬
‫כיצד הרי שרצינו לדעת סדור חדשי שנת ק"א שהיא בשנה פשוטה‪ ,‬ומצאנו לפי‬
‫המשפט שיהיה ראש השנה ביום שבת‪ ,‬וראש השנה של שנת ק"ב יום הו'‪ ,‬וידענו‬
‫ששנת ק"א שלמים‪ ,‬שהרי יש ביניהם ה' ימים‪ :‬יום א'‪ ,‬ויום ב'‪ ,‬ויום ג'‪ ,‬ויום ד'‪ ,‬ויום ה'‪,‬‬
‫ואין יום הקבוע של שנה ראשונה במניין‪ .‬מפני שכבר נקבע אלא יום הקביעות של שנה‬
‫שניה‪ .‬ומזה החשבון תתבונן השאר‪ .‬ואם תהיה השנה מעוברת‪ ,‬תעשה כמעשה הזה‬
‫בעצמו‪ .‬ותראה אם יהיה בין יום שנקבע בו ראש השנה באותה שנה‪ ,‬ובין יום שנקבע‬
‫שנה שנייה ה' ימים אותה שנה חסרים‪ .‬ואם יהיה ביניהם ו'‪ ,‬יהיה אותה שנה כסדרן‪ ,‬ואם‬
‫יהיה ביניהם ז' ימים אותה שנה שלמים והסימן הו"ז‪ ,‬במעוברת חכ"ש‪ .‬ואם יהיה ראש‬
‫השנה בשנה מעוברת יום ז'‪ ,‬ובשנה הבאה גם כן יום ז'‪ ,‬אותה שנה המעוברת שלמים‬
‫שהרי יש ביניהם ז' ימים‪ ,‬כי אין יום הקבוע של שנה הראשונה במנין כמו שאמרנו‪.‬‬
‫והטעם שיש בין קביעות שנה זו לשנה אחרת‪ .‬בשנה פשוטה כשהם חסרים ג' וכסדרן ד'‬
‫ובשלמים ה'‪ .‬מפני שהשנה שהם כסדרן היא משנ"ד יום‪ .‬והנה יצאו ש"ן ז' ז' ולכן ד'‬
‫סימן כסדרן‪ .‬ובתוספת יום שלמים‪ ,‬ובחסרונו חסרים‪ .‬ובשנה מעוברת כשהם חסרים ה'‬
‫ימים‪ .‬ובכסדרן ו' ובשלמים ז'‪ .‬מפני שהשנה כשהם כסדרן היא משפ"ג יום‪ .‬והנה יצאו‬
‫שע"ח ז' ז' נשארו ה' ימים ולכן ו' סימן כסדרן‪ .‬ובתוספת יום שלמים‪ ,‬ובחסרונו חסרים‪.‬‬
‫ודע אם יהיה ראש השנה יום ג' אותה שנה כסדרן לעולם‪ .‬והסימן לא גח"ש‪ ,‬ופירושו אם‬
‫‪- 11 -‬‬

‫יהיה ראש השנה בג' לא תהיה אותה שנה לא שלמים ולא חסרים‪ ,‬ואם יהיה ראש‬
‫השנה יום ז'‪ ,‬או יום ב'‪ ,‬לא תהיה אותה שנה כסדרן‪ ,‬אלא או שלמים או חסרים‪ ,‬לפי מה‬
‫שיצא מן החשבון שבארנו והסימן בזה‪ :‬לא ז"ך ולא ב"ך‪ .‬ואם יהיה ראש השנה ביום ה'‬
‫אם השנה פשוטה אי אפשר שיהיו חסרים‪ .‬ואם היא מעוברת אי אפשר שיהיו כסדרן‪.‬‬
‫והסימן‪ :‬לא חפכ"ע בחמשי‪ ,‬ופירושו לא חסרים בפשוטה ולא כסדרן במעוברת כשיהיה‬
‫ראש השנה בחמישי‪.‬‬
‫ודע כי בשנה פשוטה אם יהיה קביעות תשרי ביום ב' וקביעות ניסן ביום של אחריו‬
‫שהוא יום ג' אותה שנה חסרה‪ .‬ואם יהיה ביניהם יום אחד אותה שנה כסדרן‪ .‬ואם יהיה‬
‫שני ימים אותה שנה שלמים‪ ,‬והסימן‪ :‬ד"ח‪ ,‬א"כ‪ ,‬ב"ש‪ ,‬בפשוטה‪ .‬ופירושו אם יום קביעות‬
‫תשרי ויום קביעות ניסן דבקים זה אחר זה אותה שנה חסרים‪ ,‬ושאר הסימן מפורש‬
‫הוא‪ .‬אבל בשנה מעוברת הסימן‪ :‬ב"ח ג"כ ד"ש במעוברת‪ .‬ופירושו כפירוש הסימן‬
‫הראשון‪.‬‬
‫והנה אכתוב לך שני לוחות‪ :‬בלוח האחד סימני השנים מראש מחזור רס"ט שהוא‬
‫מחזורנו עד סוף רפ"ג‪ ,‬שהם חמשה עשר מחזורים‪ ,‬ואכתוב בראש כל מחזור מהם‬
‫בכמה שנים ליצירה הוא מתחיל‪ .‬ובזה יהיה נודע לך בכמה שנים מן המחזור אתה עומד‬
‫ותבא אל השנה שאתה עומד בה מן המחזור ההוא‪ .‬והסימן שתמצא בו כנגדה‪ .‬הוא‬
‫סימן אותה שנה‪ ,‬והסימן ההוא תעיין אותו בלוח השני‪ ,‬ותדע קביעות חדשי השנה‬
‫ותיקון המועדים והארבע פרשיות‪/ .‬הלוחות נדפסו בסוף הספר עמודים תיד ‪ -‬תטז‪/‬‬

‫‪- 12 -‬‬