You are on page 1of 326

AN
OF

A L L

JEWS

ENCYCLOPEDIA
M A T T E R S

A N D

J U D A I S M ,

COMPLETE

J.
ASSISTED

C O N C E R N I N G

IN

10

IN

VOLUMES

D. E I S E N S T E I N ,
BY

SCHOLARS

OF

H E B R E W

Editor

VARIOUS

COUNTRIES

INCLUDING

DR.

H. MALTER
DR.

DR. G .
S.

POZNANSKI

‫חזעתק ו ח ו מ ס ל א י נ ט ^ ט‬
www.hebrewbooks.org

‫בול‬-‫אל‬
Copyright 1951
By Pardes Publishing House, Inc.
and J . D .

E I S E N S T E I N

New York, N . Y .

DEUTSCH

‫אוצר ישראל‬
‫אנציקלרפידיא‬
‫לכל מקצועות תורת ישראל‪ ,‬ספרותו ודברי ימיו‬
‫ב ר ב י‬

‫ב ע ש ר ה‬

‫העורך‬

‫יהודה דוד אייזענשטיין‬
‫בעזרת‬

‫ד ר ׳ צ ב י מ א ל ט ע ר ‪ ,‬ד ר ׳ ג‪ .‬ד י י ט ש ‪ ,‬ד ר ׳ ש‪ .‬א‪ .‬פ א ז נ א נ ס ק י‬
‫ועוד חכמים וסופרים מובהקים בארצות שונות‬
‫וזועתק יחיכמז לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫חלס‬

‫שני‬

‫אל תמרי‪-‬בולוניא‬
‫בהוצאת‬

‫בית מסחר ספרים ״פרדס״‬
‫ז‪ .‬ב־ננינדד‪ .‬נשיא‬

‫‪BROADWAY‬‬

‫‪120 E A S T‬‬

‫‪New Y o r k 2, N . Y .‬‬

‫לוח ה מ פ ת ח ו ת לפי הענינים‪.‬‬
‫]שטון; אנשים *־ציים בכתבי הקדש[‬
‫א ל י י ״־יי•‪ ,‬אלי; אליפ־ אדים; אל־הי; ־־־(‪-‬טלי; ־־ל־׳!״־; אל־קים; אל״־נע; ״ * מ ‪,‬‬
‫^ ^ • ‪ -‬־ י ; א ‪ -‬י ־ י י ־ ־ ״ א ל‬

‫א ־ י ־ ל ;‬

‫;‬

‫־־־א; א ־ * א ־ ף ׳ נ ‪,‬‬

‫ל‬

‫א‬

‫^ א־י‬

‫ע‬

‫ז‬

‫‪,‬‬

‫ו‬

‫־‬

‫‪w‬‬

‫!‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪T‬‬

‫״ח״ד־״לא^;‬

‫]תנאיש ואשייאים ושמית אנשים ע־ תת־מת התלמוד[‬
‫א ל י ע ז ר בן ה ו ר ק ג ו ס ; א ל י ע ז ר ב! יוסי הגלילי; א ל י ע ז ר בן יעקב; א ל י ק י ם כ ה ן נ ״ ל ; א ל י ש ע ב! א ב ו י ה • א^ישע‬
‫ב ע ל נ ג פ י ם ; א ל כ ס ג ר ר ו ס בן א ר ס ט י ב י ל י ס ; א ל כ ס ג ר ר ו ס בן ה ו ר ר י ס ; א ל כ ס ג ר ר ו ס ה ק נ א י ;‬
‫ה ז ק ; א ל ע ז ר בן ר ו ר ר י א ; א ל ע ז ר ב ן ד מ א ; א ל ע ז ר בן ח ג ג י ה ; א ל ע ז ר בן ה ס מ א ;‬
‫א‬

‫א ל ע ד בן חרסום•‬

‫ר בן י ה ו ר ה א י ש ב ר ת י ת א ; א ל ע ז ר בן יוסי; א ל ע ז ר המורעי; א ל ע ז ר בן מ ת ת י ה ו ; א ל ע ז‬

‫א ע ז ר בן פ ר ת ; א ל ע ז ר בן פ י ע י י א ;‬

‫פרטא;‬

‫אלעזר בן‬

‫צדיק;‬

‫א ל ע ז ר בן‬

‫א ל ע ז ר בן רשבי׳י; א מ ו ר א י ם )‪ 1812‬ש מ ו ת ( ; א מ י ; א מ י מ ר ; א מ ה ל א י ;‬
‫י י ‪ .‬זעירא; א ר ב י ל א ו ס ;‬

‫א ־ ס י ס י ^ א^עא‬
‫איר•‬

‫אל‪ 4‬בן‬

‫בן ^ ר י י ה א ל ע ז ר ‪ , i‬עדה•‬

‫א ל ע ז ר ה פ ר • א ל ע ר בז ש מ י י‬

‫א ג ט י ג ג ו ס אי׳ש סיבי; א ס י • א י‬

‫א ר ס ט ו ב ו ל ו ס ; א ר ס ט ו ב ו ל ו ס בן פ נ י י ס ; איטי; א ת י ‪ :‬ב א ; ב ב א בן ב ו ט א ‪.‬‬
‫]אנשי שם שאהד הת־מוד[‬

‫•י‪0‬ף;‬

‫אלאט־־י‪ ,‬ס ז פ י י ; אלאטי‪ ,-‬עסיאל; אלאטי‪-‬נ•‪ ,‬נ י ־ פ י ה ; אלבי‪,‬‬
‫•‬

‫י ס מ‬

‫־׳*״׳־־׳"״א*אליי״־•־‪•"-‬ת־־ליייי־־‬

‫‪:‬‬

‫״‬

‫*‬

‫־ ״ * " • ׳ ״ ; אל־יי ‪ P‬ו ״ ״ ׳ י י ״ י " ' ־ *ל־יי ‪ P‬־־־־‪ 1‬י ל י‬
‫"ל־יי‪P‬פ‪-‬יאיא;אלךנן׳־לסיי־יז אל־״י‬
‫;‬

‫‪•ww‬‬

‫אלננ‬

‫‪l‬‬

‫אל״א־ק‪ ,‬ע ״ ל‬

‫א^נאז•‬
‫‪n‬‬

‫‪i‬‬

‫>‪».‬‬

‫*‬
‫‪£‬‬

‫‪rX‬‬

‫אל־יי ‪• P‬יי?;« •יי נ ! ס־"־‬

‫הגאי!סיי־ל־א;אל־ע״־ו נ א * ס ־ ; א ל י ע ז ר ב ן‬

‫‪->n‬‬

‫י א נ ־ ‪ -‬י ( ; א ל ־ ע ז י נ ן ־ ״ ‪ 1‬מ י ל ; א ל ־ ע ז י ס ־ ת ! ילי־;אל־ק־־ ‪ « P‬ש י ׳על־־; א ״ ־ י ‪• ,‬ןקנ ׳־איל א ־ ־ ™‬
‫ט‬

‫!‪? i * < t J Z™,‬‬

‫אטאל״ה‪-‬‬
‫י י י י י ; אל־זי ‪ P‬״ ״ ׳‬

‫»י׳ייי»‬

‫אל״יי ‪ P‬״ ‪ l‬ינ־ל־; אל׳״י‬

‫ז ?־יאל״י^ ־אלעסל^‬

‫״‬

‫‪Z‬‬

‫י‬

‫־ ‪S‬‬

‫‪1‬‬

‫־*״י• ״*יי׳ ־״׳ »^י־ ־״•*־״יי־‬
‫‪ 2‬״ ‪ 2‬ן ‪£‬‬

‫;‬

‫™‬

‫ה‬

‫‪ :‬״‬

‫ך * ׳ ״ ״ ׳ ־ ־ י י ל ״ ‪ -‬־ ־ ־ • י ; ‪ -‬ילי־ ־ י י י א א ־ ״ י‬
‫?‬

‫א‬

‫"‬

‫;‬

‫‪:‬‬

‫]שמוח מלכים והכמי אוה״ע ; אוהבי ושונאי ישראלי[‬

‫‪™£‬‬

‫מקדח‪:‬י ; ‪S S T ^ ^ p S S‬‬
‫א פי‬
‫] נ ! ד י ‪ :‬ן‬

‫״‬

‫נ‬

‫ע‬

‫^‬

‫י ״ ־ ־יל־״;‬
‫‪,‬‬

‫^‬

‫*ל־־־ייי־‬

‫י ה א ‪ ,‬בוינאן‪.‬‬

‫* ״ ׳ ־ י ״ י ׳ י ״ ־ ־ * י ־ ־ * י ‪ °‬״ ״ ; »י־ה; אי־י ״ « * " י י * אי־ייי; א ״ י ; אש־״; א ש *‬

‫;‬

‫ב‬

‫א‬

‫]מדינית ומקומות כתלמיד והנזכדים בקורות היהודי־[•‪:‬‬
‫א ל א ב א מ א ; א ל ב א נ י ; אלציר; אלציריא; א ל ט ו נ א •‬
‫א ג י י ג א ך ; אגטייעיפ; אגטיגיא; אגטיגאי;‬
‫א פ ט א ; אפמיא; אפמייא; א פ י י ק‬

‫א‬

‫א ;‬

‫ק‬

‫ר‬

‫א‬

‫א‬

‫;‬

‫אלכםניייא•‬
‫^‬

‫נ‬

‫א ר ב‬

‫ל‪.‬‬

‫א ר נ‬

‫'‪,‬‬

‫^ אמאים;‬

‫ק‬
‫א‬

‫מ‬

‫ט י נ‬

‫^‪'.‬‬

‫הברית באמריקא; ארקא; איקנזאס; איתוסייה; אשביליא אתונא;‬
‫‪.‬‬
‫אקו ‪.‬‬
‫ב‬

‫ב‬

‫י‬

‫נ‬

‫ד‬

‫א‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ד‬

‫א‬

‫פ‬

‫ע‬

‫ס‬

‫ט‬

‫‪:‬‬

‫ב‬

‫ן‬

‫כ‬

‫א‬

‫ר‬

‫א‬

‫״‬

‫;‬

‫א‬
‫א‬

‫ס‬
‫ר‬

‫ט ר א כ א‬
‫ל י‬

‫מייקא; ‪ * * .‬ט י י ס ; אגגליא‪:‬‬
‫‪ ,‬אסיא;^ספירק; אפגגיסטאן;‬

‫׳ ? < ב א ל ט מור‪ ,‬ב א ל ט י ק ‪ ,‬מ ח ח ת ; ב א מ ב ע ר ג ;‬

‫]שמות ספרים[‬
‫ב‬

‫ה‬

‫_‬

‫א ס פ ה ‪ ,‬מ ד ו ש ; א ס ת ר ‪ ,‬מ ג ל ת ; א ס ת ר ר ב ה ; א ר ח ו ת חיים; ב ב א ־ ב ו ד • ב ב א ר מ «‬
‫ס‬

‫פ‬

‫ר‬

‫<‬

‫‪ S I J J ,‬כוך‪ ,‬ב ב א ק מ א ‪ ,‬ב ב א מציעא‪ ,‬ב ב א‬

‫בתרא;‬

‫עניני הלכה‪ .‬א;דה ומנהגים[‬
‫א ל ת ק ר י ; א ל ם ; אלכסון; א ל מ נ ה ; א ל פ א ב י ת א ; א ם ל מ ק ר א ו ל מ ס ר ה • א מ ב ט י • א מ ד • « ‪ n‬״ ״ ״‬
‫״ ‪ ,‬א ס נ ט ‪ ,‬אמה; אמהות; אמונה; אמונה‬

‫י‬

‫טפלה‪ ,‬אמירה; א ק ; א מ ג ה ‪ ,‬ש ט ר ; א מ ת ל א ; אנדרוגינוס; א נ ו ס ־ ‪] :‬אנוסים‪ ,‬בהלכה[; אסון א ס ו ר והתר; א ס ט ג י כ ;‬
‫א ס מ כ ת א ; אפות־קי; א פ ט ר ו פ ו ס ‪ :‬אפיקומן; א פ י ק ו ר ו ס ; א ק ד מ ו ת ; א ר ב ע א מ ו ת ; א ר ב ע פ ר ש י ו ת ; א ר ב ע ה כ ו ס ו ת ;‬
‫א ר ה ה מ ת ; א ר ק ה ק ד ש ; ארוסין; א ש ם ; א ש ת איש; א ת י ; וגטין; אתרוג; ב ד י ק ה ‪ :‬ב ה מ ה והיה; ב ו ג ר ת ‪.‬‬
‫]עניני קברה יפירו־ופיא[‬
‫א ל ו ה ‪ ,‬א ל ה י ם ; א צ י ל ו ת ; א ר י ך אגפי; ] ג ם ע י ע א פ ל ט ו ן ; א י ־ ס ט ו ט ל י ס ; ב ו ד ה א [ ‪.‬‬
‫]שמות עצמיים ודברים ׳כינים[‬
‫אלול; א ל כ י ט י א ; א ל כ ס נ ד ר י י ם ; א ל מ ג ; א ל ף לילות ולילה; ] א ל פ א ב י ת א [ ; א נ א ר כ י א ; א נ ו ס י ם ; א נ ט י ש מ י ו ת ;‬
‫אנפה; אגציקלופידיא; אגתרופולוגיא‪ :‬א ס ו ה א ; א כ כ ר א ; א ס פ ה ;‬

‫א ס פ ת הרבנים; אספרנטו; א פ ר ; אפרודיט׳;‬

‫א פ ר ת י ) ה ו א ר ( ; א צ ב ע ; א צ ט ג נ י נ ו ת ; ארון; א ר ח ה ; ארז‪ :‬אריה; א ר י ו ך )תיאר(; א ר י כ ו ת ימים; א ר מ י ת ; א ר נ ב ת ; איין;‬
‫)אשודולוגיא!; א ש כ ו ל ו ת ; א ש ל ; א ש מ ד א י ; א ש ר ה ; אתליטין; ב א ר ; ב ג ד ‪ ,‬בגדים; ב ד ר ; ‪ :‬ב ה ל ה ;‬

‫אש; אשורית‬
‫בודדות‪ .‬מלות‪.‬‬

‫]ציורים ותמונות[‬
‫נעשו ע״י אפיים גראווער ע פ התבנית שהכי; י ד אייזענשטיין‪.‬‬
‫ת מ ו נ ת ר ב נ ו א ל י ה ו ה ג א ו ן מ ו ו י ל נ א צ ד ‪27‬״‪:‬‬
‫‪ ,45‬״ כ נ ס ת‬

‫ה ק ב ר ו ת‬
‫ש ל מ ה ‪,225‬‬

‫מ ו ש ב ו ת‬

‫‪ . :274‬א ׳ש מ נ ע ז ר‪,‬‬

‫א ל י ה ו " ‪: i)4‬‬
‫ב א ר ץ‬

‫כתובת‪,‬‬

‫א ל פ א‬

‫י ש ר א ל ‪;225‬‬

‫א ל כ ס ו ן ‪ ,‬א ר ב ע ה ציורים )!‪ :H‬א ל כ ם ג ד ר י א ‪ ,‬ב י ת‬
‫ב י ת א ‪ ;67‬מ פ ת א ר ץ‬

‫י ש ר א ל ‪ .221‬א י בימי‬

‫א ש ו ר י ת ‪ .‬כ ת ב ‪ ;•239‬ת מ ו נ ת י ׳‬

‫שלמה‬

‫בא בע ר‬

‫בראש הספר‪.‬‬

‫ת ק ו נ י ם‪.‬‬
‫קנינו בתודה הערות והקונים על ההדק הראשי‪ ,‬מכמה ־ופרים‪ .‬ובפרט מהרב ר׳ חיים היישענזאהן‪ ,‬דר׳ כספר ייייאש‪ ,‬מר‬
‫הניף הויזיאיף‪ ,‬מר יצ־זק רובער האנעש ועוד‪ .‬נחכה לשמוע עור מםופרים א‪.‬־!־ים‪ ,‬וגם ממבקרים בעתונים‪ ,‬ומוכנים אנחנו לרשום‬
‫את בל השניאות והטעיות שנפלו בכרך הראשון וכן בכרכים הבאים ינתק; איתש בהוצאה שניה או ב־יוח הטעיות מיוחד אשי נשיה‬
‫לההותמים על האוצר‪ .‬הקוראים הנבונים יבינו כי אי אפשר להוציא ספר כזה;קי מכ־ שניאה וטעות בפעם ה־אשונה‪ .‬אך כינתנו‬
‫ה מ ו •ל‬
‫רצייה ^מגמתנו לעשות אתיהאוצר כלי מתוקן ומשוכלל כראוי ג ע ז י ת הכופר ‪ c‬דה‪ :‬מים !‪.‬שר ישתרפו בעבודתי•‬
‫‪1‬‬

‫שמות הסופרים בחלק הזה•‬
‫י‪ .‬ז‪ .‬ר‪.‬‬

‫י ש ר א ל ז־סל ר ו ב י נ ש ט ״ ן ‪ ,‬רב גפיאייידענם‪ ,‬ר‪ .‬א‪.‬‬

‫א ב‪.‬‬

‫א ב ר ר ם בערנשטיין‪.‬‬

‫י‪ .‬י‪ .‬כ‪.‬‬

‫י ש ר א ל י צ ח ק כ ץ‪ ,‬יא‪:‬קערם‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬

‫א ‪ .‬ה‪.‬‬

‫א ה ר ן ה י י מ א ן ‪ ,‬מהבר‪ ,‬לונדון‪.‬‬

‫י‪ ,‬י‪ .‬ל‪.‬‬

‫י ע ק ב • ה ו ד ה ל א ז א ו ו ס ק ע ‪ ,‬דרש;‪.‬‬

‫ד־׳ א ב ר ה ם ז א ד ז א ו ו ם ק י ‪ ,‬עורך ״הקדם״‪.‬‬

‫ייפ־׳׳א‬

‫יהודה ־הושע פ א ל ק א י ז ר א ע ל י ט רב‪:‬טשעלםי‪ .‬מאם‬

‫א ב ר ה ם היים ר א ז ע ג ב ע ר ג ‪ ,‬מהבר‪.‬‬

‫ל‪.‬‬

‫נהום טוביה לאנדאן‬

‫א‪.‬‬

‫א‬

‫י‪ .‬ד‪ .‬אי־זענשטיין‪ ,‬העורך‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫א‪ .‬ח‪ .‬ר‪.‬‬

‫א ‪ .‬ט ‪ .‬ר‪ .‬א ה ר ן ט ו ב י ה רובין‪ ,‬רב במידעלטיין‪ ,‬פא‪.‬‬
‫א ‪ .‬פ‪,‬‬

‫אהיןפרידמאן‪.‬‬

‫ב‪ .‬פ‪.‬‬

‫ב‪ .‬פ״נענבוים•‬

‫ב‪ .‬ר ‪.‬‬

‫ב ‪ .‬רעוועל•‬

‫ב‪ .‬ר־ד‬

‫בער ר א ט ג ע ר ‪ ,‬מהבר‪ ,‬ווילנא‪.‬‬

‫ג‪ .‬ב‪,‬‬
‫ג‪ .‬ד ‪.‬‬

‫ג ר ש י ן ב א ד ע ר ‪ ,‬לעמבערנ‪.‬‬
‫ד י ג• ד י י ט ש ‪ ,‬פיופישוי בבימ״ד לרבנים בםינסינאט׳‪.‬‬

‫ג‪ .‬ן‪.‬‬

‫פ ‪ -‬ג ‪ .‬זעליקאוויטץ‬

‫‪,‬‬

‫ל‪ .‬ג‪.‬‬

‫דיי לוי גיגצבערג‪ ,‬פיופישוי בבימ •ד לרבנים בנויאיק‪.‬‬

‫מ‪ .‬א‪.‬‬

‫מאיר א ב ר ה מ ס ‪.‬‬

‫מ ‪ .‬י‪ .‬ב ‪.‬‬

‫דר׳ מ ־ כ ה י ו ס ף ב ר ד י ט ש ב ס ק ׳ ‪ ,‬מדבי־‪ ,‬ביעםלוי‪.‬‬

‫מ ‪ .‬ג‪. .‬‬

‫מ נ ש ה ג ר א ס ס א ן ‪ ,‬מ ח נ י ‪ .‬יוניון‪.‬‬

‫מ ‪ .‬ד‪ .‬ק ‪ .‬דר מ ש ה היד ק א ס ו ט ו ‪ ,‬פרי‪:‬צי‪ ,‬איטליא‪.‬‬
‫ם‪ .‬ל‪ .‬א‪.‬‬

‫מ ר י ם לעורן־אפשטיין•‬

‫מלב־״ ם‬

‫דר׳ מ ״ ל מ ר ג ל י ת ‪ ,‬פ־יפישו־‪.‬‬

‫מ‪ .‬ס‪.‬‬

‫מ א ר י ס ס י י ל ע ס ‪ ,‬עורך יין‪.‬‬

‫ה‪ .‬ב‪.‬‬

‫צ ב י ה י ר ש בערגשט־ין‬

‫מ־ר‬

‫דר׳ צ ב י מ א ל ט ע ר ‪ ,‬פרופיםור ומהבל‪.‬‬

‫הראל״ז‬

‫א ש ר ל ־ פ מ א ן זרחי‪ ,‬רב בלואיסוויל‪ ,‬קי‪.‬‬

‫ג‪ .‬ה ‪ .‬א ‪.‬‬

‫ג פ ת ל י ה ע ר ץ א י מ ב ע י ‪ ,‬משורר‪.‬‬

‫הרה״ה‬

‫ה י י ם הירשעגזאהן‪ ,‬רב כהאבאקען‪ ,‬נ‪ .‬דז‪.‬‬

‫ג‪ .‬מ ‪.‬‬

‫דר׳ ג ח מ י ה מ א ז ע ס ז א ה ן ‪ ,‬עורך העתון ‪Jewish‬‬
‫‪ Tribune‬פאיטיאנ־‪ ,‬ארג‪.‬‬

‫ז‪ .‬וו‪ .‬א ‪ .‬ז א ב ו ו א ל ף אייזעגשטיין‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ז‪ .‬מ ‪.‬‬
‫ה ‪ .‬ה‪.‬‬
‫יי‪ .‬ד ‪ .‬ב ‪.‬‬

‫ז מ א נ ה י י מ ע ר ‪ ,‬מורה בבימי׳ד לרבנים בשינשינאטי‪.‬‬
‫הנוך הויזדארף‬
‫י ה ו ד ה ד ו ד בערגשטיין‬

‫י‪ .‬ד‪ .‬מ ‪.‬‬

‫יצהק ת ב ע ר מ א ר ק א ן ‪ ,‬סגן ביבליותיקר בהביבליותיקא‬

‫י‪ .‬ה ‪ .‬נ‪.‬‬

‫הקםרית בפטרבורג ומו״ל ״הקדם״‬
‫דר׳ י״ה ג ר י ג ס ט א ן ‪ ,‬פילאדלפיא‪.‬‬

‫י‪ .‬וו‪.‬‬

‫דרי י צ ה ק ד ע ר ג י ק א ו ו ס ק ׳ ‪ ,‬רב בבריקלין‪.‬‬

‫ג• צ‪ .‬ג‪.‬‬

‫גחמן צ ב י געצאוו‪ ,‬מחבר‪ ,‬ריכיא‪.‬‬

‫ע‪ .‬ג‪.‬‬

‫דר ע ‪ .‬גינציג‪ ,‬מי״לה״א׳םכול ׳‪ ,‬רב בלאש״ן‪ ,‬מעהרין‪.‬‬

‫ח ׳י‬

‫יעקב זלמן רייזין‪ ,‬רב בעיר בייט‪ ,‬מאנט‪.‬‬

‫ש ‪ .‬א ‪ .‬פ ‪ .‬דר׳ ש מ ו א ל א ב ר ה ם פ א ז נ א נ ס ק ׳ ‪ ,‬רב בויארשא‪.‬‬
‫ש ‪ .‬י‪ .‬ש ‪.‬‬

‫שמעו; יצחק ש י י נ פ ע ל ד ‪ ,‬רב בכילויאקי‪ ,‬וייסק‪.‬‬

‫ש נ‪ .‬ד ‪.‬‬

‫ש מ ו א ל נ ‪ .‬ד י י נ א ר ד ‪ ,‬רב ופ־ופיסוי במיניאפוליס‪ ,‬מינ‪.‬‬

‫ש יר‬

‫ש ל מ ה ברי א ב ר ה ס ר ו ז א נ י ס ‪ ,‬מהבר‪ ,‬רוסגוק‪ ,‬כולגריא‬

‫פיצבוז‬

‫קבורת א ש מ נ ע ז ר‬
‫כדמותה ונציםה‬

‫מיו‬

‫צידון‬

‫‪o‬‬

‫‪1‬‬

‫^‪^•^•^*i/^AW^^^iy^r-T^rfM^y‬‬

‫י‬

‫ע ״ ע א ש ס נ ע ז ר גד ‪262‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ו;‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ח‬

‫ט‬

‫י‬

‫ב‬

‫ל‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ס‬

‫ע‬

‫פ‬

‫צ‬

‫ק‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ת‬

‬כן מציגו ו ב ר ב ו ת ( א ר א ל ע ז ר ‪ .‬ר ע ה ו ש כ ל א •ת ש ב ש ס ו מ ד ר ש י ם‬ ‫הראשונים ו ה א ח ר ו נ י ם להצדיק דברי ח ז ל ב ד ר כ י הדרוש‬ ‫ה ו א שינוי וחלוף ב מ ש מ ע ה וכי הז יל ב א ו ל ה מ י ר א ת ה ק ר י א ה‬ ‫ש ל ה ם ‪ .‬ל ה ג כ ת י ב וערובין כ ‪ -‬א ( וכן‬ ‫בהיטנותיו‬ ‫ב ח ר ד ת ק ד ש ‪ .‬עיין פ ת ח‬ ‫ה כ ת ו ב א ו מ ר ‪ :‬ו א ו ת י ה ש ל כ ת א ח ר י גוך ו מ י א ‪ .‬ה ר ב ב ע ל מ ק ו ר‬ ‫הדיש‬ ‫חיים על ה ר א ב ״ ע פי א מ ו ר מ ב י א ב ש ם מ א י ש ת ר י ווידאל‬ ‫נתקבל מאיזה מ ה ם‬ ‫ל פ ר ש ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ו כ ו ו נ ת ו בלשון א ת כ ל ו מ ר א ל תבין‬ ‫ה כ ת ו ב כ מ ו ד ר ש ת ם על ה פ ס ו ק ‪:‬‬ ‫ב מ ק ר א ה ז ה רק ז א ת ב ל ב ד כ א גם ז א ת ‪) .‬ים •‬ ‫ה ר ב נ פ ת ל ׳ כיין ב ס פ ר ו ‪ .‬א ו ל ם כ ב ר ה ר ס ו דבריו‬ ‫מידי פ ש ו ט ו ) ש ב ת סייג‪ .‬‬ ‫ה פ ס ו ק מד‪.‬ ‫א ת א ל ה• א ל א ע ל ה ש כ ן ד ב י ר א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ק ו ר ץ‬ ‫א ת ה מ צ ו ת א ל א א ם ב א ה מ צ ו ה ל י ד ך עיטה א ו ת ה מ י ד ‪.‬והקשו‬ ‫טעמים(‪.‬ו ה נ ה ה ד ר ש ו ת ממין א ת י ב ו א ו‬ ‫דברי‬ ‫ע י פ א ו פ נ י ם ש ו נ י ם ו ה ם ‪ :‬א( ח ל ו ף ה א ו ת י ו ת זו בזו‪ .(.‬דבי ר׳ ינאי א מ ר י מ ה ב א ‪ :‬ודי‬ ‫ו א מ ר ה מ ח ב ר הגי׳ל וז״ל א ל תבין ב מ ק ר א ה ז ה ש מ י ר ת‬ ‫דבש‪-‬ע‬ ‫המצות‬ ‫ה מ צ ו ת ב ל ב ד כ י א ם גם ש מ י ר ת ה מ צ ו ו ת וכן ה י א‬ ‫ה ש ל ״ ה ב ס פ ר ו ד ף ק״ג ב כ ו ו ג ת הל׳טון א ת ‪ .‬י׳ד( א ת‬ ‫עינים על ע י ש ב ת נ ר ‪ : :‬מ נ י ל ה י ג‪.‬וכן נ מ צ א ה מ א מ ר ו ב ר ב ו ת ט‪ (:‬א מ ר ר׳‬ ‫ל ה ם ל י ש ר א ל שיעשו מ ש כ ן ש א ם י ח ט א ו י ה א מ ת מ ש כ ן על‬ ‫יצחק א מ ר ר׳ יוחנן א מ ר ר׳ יוסי ב ר ח נ י נ א‬ ‫משום ר‬ ‫‪.‬‬ ‫לאלפין עייני.‬כן נ מ צ א ה מ א מ ר וקדושי! ל•(‬ ‫ובנוב ובגבעון( ו מ ש ב נ ו ת י ך א י ה מ ש כ נ ו ת י ך ו ה מ י ם ב ח י ר ק (‬ ‫א מ ר ר ב ס פ ר א מ ש ו ם ר׳ יהושע בן ח נ נ י א איית ושיננתם‬ ‫א ל א מ ש כ נ ו ת י ך ) ה מ י ם ב פ ת ח ( א מ ר לי ה ק ב ה ל ס י ע ה א מ ו ר‬ ‫א ל א ו ש ל ש ת ם ‪ . ולעיינין אלפי. ד ר כ י ה ד ר ש ו ת ש ל חז״ל נ מ צ א ד ר ך‬ ‫ע ד ש ת ק י א מ ב ח ו ץ ת י ב ה זו ב א ו פ ן א ח ר ואז ת ק ר א מ ה‬ ‫מאורח‬ ‫•׳‪.‬ה ( א ם‬ ‫ב ה ר ך הזה כ ב ר אחזו ראשוני‬ ‫אהליך ל מ ה מ ש כ נ ו ת י ך ‪ .‬מ ש ה‬ ‫בלפי‬ ‫ע פ‬ ‫הטיח‬ ‫דברים‬ ‫מ ע ל ה ש נ א מ ר ו ב מ ד ב ר י או ו י ת פ ל ל מ ש ה א ל ה‬ ‫כ־טם שאין מ ה מ י צ ץ א ת ה מ צ ה ב ך אין מ ח מ י צ י .‬‬ ‫א ת ק פ ת א ר ר ב א ‪ :‬מ י כ ת י ב לעג‪ .‬ידעו א ת ה כ ל ל שאין מ ק ר א יוצא‬ ‫הרגילה ב ק ר י א ה ה ח ר י ט ה שיחדשו‪ .‬‬ ‫גוןד א ל א גאיך‪.‬‬ ‫כ.‬ובן י ב א ר ב ע ל‬ ‫והקבלה" א ת מ א מ ר ם ב מ כ י ל ת א ב א ב פ ס ו ק ויטמרתם א ת‬ ‫ה מ צ ו ת ‪ :‬ר׳ י א ש י ה א ו מ ר א ׳ ת ו ש מ ר ת ם א ת ה מ צ ו ו ת א ל א‬ ‫ד ר ך ידוע מ ד ר כ י‬ ‫הדרוש וישמרו מ כ נ ו ת ו‬ ‫א ת ‪ .‬‬ ‫ידיהם ) ת נ ח ו מ א ‪ .‬ ‫ולהג ה ר ב ה ׳ נ י ע ת ב ש ר‬ ‫י ב( ו ה ם דרשו ולהג כ מ ו‬ ‫ונו׳ ו ד ר ש ו ) ס נ ה ד ר י ן ל ר‪(.‬־אמד ה כ ת ו ב ‪ .‬ו כ א ש ר ח ב מ ׳‬ ‫פ מ י ג ד ר ש ו ת א ל ת ק ר י יבואו רק ע ל ד ר ך ה מ ל י צ ה והשיר‬ ‫התלמוד‬ ‫הלוף האותיות רק בלמודי‬ ‫ולרעה ה ר מ ב י ם‬ ‫והתוכחה ב ל ב השומעים‪.‬בעין ר ר י ט ת ם‬ ‫על ה פ ס ו ק א ח ת ד ב ר א ל ה‬ ‫מ ק ר א א ח ד יוצא‬ ‫לכמה‬ ‫‪.‬נ ש א ס י י ר(‪.‬‬ ‫ד ש נ י ה ם א מ ת ה פ נ י מ י והחיצון‬ ‫ו פ ע מ י ם י ח ת ר ו ל מ צ ו א א ת עני. .‬ר ק ב ב ו א ם ל ה ז ה י ר על ה מ ר ו ת‬ ‫בעלי ה ד ק ד ו ק ו ה מ ס ו ר ה כ מ ו ב ע ל ״ערוגות ה ב ש ם " והרז ה‬ ‫ה ט ו ב ו ת ו ל ה ו ר ו ת א ת ב נ י ד ו ר ם עניני מ ו ס ר ס מ כ ו א ת‬ ‫ב ס פ ר ו ״ ב נ ץ ׳ ט ל מ ה " ו ה ר ב א ש ר א נ ש י ל ווירמש ב ס פ ר ו‬ ‫דבריהם‬ ‫שבע״פ‬ ‫לכתבי‬ ‫וע י‬ ‫הקרש מפני איסור הכתיבה לדברים‬ ‫״ ס י ג ל ת ו ר ה " ועוד ר ב י ם ‪ .‬‬ ‫ןובאמצעות ה ד ב ר הזה‬ ‫אליעזר בן יעקב כ ל ה א ו כ ל ו ש ו ת ה ו א ח יכ מ ת פ ל ל עליו‬ ‫י פ ר ש ה ח י ד ״ א ב כ מ ה מ ק ו מ י ת א ת ד ר ש ו ת א ת‪).‬אי( א מ ר מיטה ל פ נ י ה ק ב •ה‬ ‫דעת‬ ‫ב ש ב י ל כ ס ף ו ז ה ב ש ה ש פ ע ת ל ה ם ל י ש ר א ל ע ד ש י א מ ר ו די‬ ‫הירא‬ ‫ה ו א נ ר ם ל ע ש ו ת א ת ה ע נ ל ‪ .‫אל תקרי‬ ‫‪1‬‬ ‫אל ‪ :‬ע׳ אלד‪.‬ס מ י כ ו ת ח כ מ י ם ׳ ' ש ׳ ח ז ׳ ל ב א מ ר ם‬ ‫א ת כ ך א ל א כ ך רצו ל ו מ ר שאין א ת ה יבול ל ק ר ו ת ה כ ת ו ב‬ ‫אל תקרי‬ ‫‪ :‬בי.‬‬ ‫וקהלת‬ ‫ולא‬ ‫ב ה פ ש ט ה א מ ת י לכן מ צ י נ ו ל פ ע מ י ם ש ל א‬ ‫הדרש עיפ‬ ‫ח ח ל ו ף והקשו עליו מ.‬ו ה ו א ‪ .‬‬ ‫ב ה ק ד מ ה ח יג ל ס פ ר ו‬ ‫]בחילוף האותיות[ א ל י ב ח ו ר‬ ‫]כוונת הדי״ט אל ־‪.‬‬ ‫קריאה‬ ‫קושיא א ש ר הרגישו ב כ ת ו ב ‪.(. יעקב‬ ‫שבמדבר‪ .‬א ם משכנותיך ל מ ה א ה ל י ך א ל א מ ה‬ ‫כ מ ו ר׳ י ה ו ש ע בן ה נ ג י א ור׳ א ל י ע ז ר ב.‪ .‬שבשילה‬ ‫בהם כונה א ח ר ת צדדית‪. ד ר ש ו עיי‬ ‫מ פ ש ו ט ם ולהראות‬ ‫טובו אהליךיעקב משכנותיך י ש ר א ל ! ב מ ד ב ר ‪ .‬כי ב ו ד א י ‪ .‬ב(‬ .‬ו ה ר ב‬ ‫ב ס פ ר ו ״ פ ת ה עיגים"‬ ‫ל א ג ד ו ת )מגילה י ג‪ (:‬מ ב י א‬ ‫זהב )דברים‬ ‫א ‪ .‬‬ ‫התנאים‬ ‫נטיה‬ ‫טובו אהליך אלו אהלים )אהל מועד‬ ‫א ש ר חיו בזמן ת ב י ת ה ש נ י ‪ .‬‬ ‫והרמב ן‬ ‫ד ר ש ת ם א ית ב ה ד ר ת ק ד ש א ל א‬ ‫לספר‬ ‫ה מ צ ו ת •טוריט שיני א ו מ ר ב ז ה •ל‪ :‬ל א אכי־ו אין‬ ‫מ מ א י ד ל ס א לעולם‬ ‫מקרא‬ ‫א ל א כ פ י ט ו ט ו ר ק א מ ר ו ‪ :‬אין מ ק ר א יוצא מירי‬ ‫ועוד ב ב מ ה מ ק ו מ ו ת ב א ה ה ק ו ש י א‬ ‫פשוטו‪.‬‬ ‫מורה‬ ‫ויסבול‬ ‫הכתוב‬ ‫כוונתם‬ ‫לעג ו ב א ה ע ל זה‬ ‫א י מ א ל ך ה ד ר ת מ מ ש ו ב ר כ ו ת ל יא‪(:‬‬ ‫מ ה כ ת ב גגד החלוף‪.‬כ״ה‪ .‬ו ל פ ע מ י ם ה ש ת מ ש ו בלשון א •ת ל ת ר ץ איזה‬ ‫א ח ד א ש ר יקראוהו ״ א ל‬ ‫המורגלת‬ ‫הקריאה‬ ‫ת ק ר י " וענינו‬ ‫במקרא‬ ‫ובחירת‬ ‫וכונתם בזה להוציא א ת ה מ ק ר א ו ת‬ ‫חדשה‪.‬קרי[• כ ב ר ה א ר י כ ו ח מ ח ב ר י ם‬ ‫מ ס ו ר ת ה מ ס ו ר ה יחוד‪ .‬‬ ‫השתמשו במרת‬ ‫ו ה מ ק ר א ו ת ה ם רק כ א ס מ כ ת א ב ע ל מ א ‪ . ה מ א מ ר ב א י ז ה פ ס ו ק ע יפ‬ ‫״הכתב‬ ‫דרך‬ ‫ש נ י ה ם ע ב ׳ ד ‪ .‬ו ק ו ש י ת ם ה ע צ ו מ ה עליו ה י א כי‬ ‫ל ה מ ק י א ״צמרו דברי ה מ ו ס ר‬ ‫בהמקראות‬ ‫הסמיכה‬ ‫איך‬ ‫חדל‬ ‫יבלו‬ ‫להחליף‬ ‫האותיות‬ ‫את‬ ‫ב מ י י ה ח יג‬ ‫ו ל פ ר ש ם ל פ י ר ע ת ם נ נ ד ה פ ש ט הגמור‪ .

‬ו ל פ ע מ י ם ב נ ו‬ ‫דל‪-‬׳ב מ ת ת ( כן א י ת א ) ש ב ת קי״ז ע״ב(‬ ‫א מ ר ר׳ חייא ב ר‬ ‫ח ז ׳ ל א ת ד ר ש ת ם על פי ח ל ו ף ה ת מ ו ת זו לזו ב ת מ ו נ ת ן ‪ .‬‬ ‫אלא‬ ‫א״ת‬ ‫נ ר א ח ח ל ו ף שי״ן ש מ א ל י ת‬ ‫בצלמון‬ ‫אלא בצלמות‪ .‬ובענין ח ל ו ף‬ ‫בכתבי הקדש‬ ‫ה א ו ת י ו ת ה ל כ י ע ל ררך ה ה ל ו פ י ם ה נ ר א י ם‬ ‫דהיינו ח א ו ת י ו ת ש ה ם מ מ ו צ א א ח ה מ ת ח ל פ י ם כן ב ד ר ש ת‬ ‫אל תקרי ב ח ד ר ת א ל א ב ח ר ד ת נ ר א ח חלוף ה״א ב ח י י ת‬ ‫נדוניית‪ .‬כן‬ ‫זו לזו ב ס ד ר ה א ל פ א כ י ת ו ת ‪:‬‬ ‫אלב׳‪-‬ם‪ .‬‬ ‫]ה־־וך סדר האותיות[‬ ‫השתמשו‬ ‫חדל‬ ‫בהתהפך‬ ‫בדרך הנמצא‬ ‫י א ל ב •׳ם‬ ‫לעולם‬ ‫סדר‬ ‫במקראות‬ ‫האותיות‬ ‫כשב‬ ‫כמו‬ ‫יישליש‬ ‫במשנת‬ ‫אלא‬ ‫אדם‬ ‫א ת ש נ ו ת י ו ש ל י ש ב מ ק ר א שליש‬ ‫שליש ב נ מ ר א שנאי ו ש נ נ ת ם לבניך א ״ ת ושננתם‬ ‫ויעלשתם‬ ‫בחלוף‬ ‫הנו״ן‬ ‫הראשונה‬ ‫ל ל מ ״ ד ע״פ‬ ‫כ ב ש ‪ .‬‬ ‫ועוד ע ׳פ ש א ר א ו פ נ י ם כ פ י ש י ב ו א ו ה ל א ה ‪ .‬ו נ מ צ א ד ר י ט ת ם )גטין נ״ו‪ (:‬על ה פ ס ו ק ובכן ר א י ת י‬ ‫ר ש ע י ם ק ב ו ר י ם ) ק ה ל ת חי( א ״ ת ק ב ו ר י ם א ל א ק ב ו צ י ם ו ה ו א‬ ‫ע״פ ח ל ו ף ה ת י ׳ ש לצהי׳י כ מ ג ת ג א ו ת י ו ת ה ש ר י ק ה ‪ .‬א ח ״ ם בטי׳ע‪ .‬ייב( א׳־ת ק ר ב ם א ל א‬ ‫ו ה ל מ ׳ ׳ ד הזה ח ח ל י פ ו א ח ר י כ.‬פ ה‬ ‫ב ת ח ל ח ת ח ל י פ ו א ת ח ח י ״ ת לכ״ף א ע ״ פ <טאיגם מ מ ו צ א‬ ‫לפי‬ ‫אחד‪.‬ש מ ל ה ש ל מ ה ‪ .‬ונמצאו לפעמים ד ר ש ו ת ממין א״ת‬ ‫בשם‬ ‫ה נ ד ר ש ‪ . ת נ ח ו מ א ב ר א ש י ת ס‬ ‫ה פ ס ו ק ו י ש ט ח ו ל ח ם ש ט ו ח ! ב מ ר ב ד י״א( א ׳ ת ו י ש ט ח ו‬ ‫וישחטו‬ ‫אלא‬ ‫מ ל מ ד יטנתחייבו‬ ‫ב י ת א ראי״ק ב כ ״ ר גלי׳יט‬ ‫חגזכרות‬ ‫ומגחג‬ ‫חלוף‬ ‫) א ת ת חלופי‬ ‫בן ח ל י ף עיין‬ ‫״ מ ש פ ט י חלשון‬ ‫שונאיחם של ישראל‬ ‫ה ע ב ר י ת ״ ל א ל ׳ ג ב ח ע ר ו ת י ו ל ש ע ר ת א ו ת י ו ת ציון א ׳ ב׳ ני(‪.‬א ל א היו‬ ‫מ״ב‪ :‬ו ל א ק ר ב זה א ל זה )יטמות י׳׳ד( איית ולא ק ר ב א ל א‬ ‫ע ו ס ק י ם ב ת ו ר ה ויהיה ח ש ו ב ל פ נ י כ א ל ו א ת ם מ ק ר י ב י ם‬ ‫ולא ק ר א זה א ל זה‪ .‬וכן ) פ ס ח י ם קי״ז( תי׳ר ר׳ מ א י ר א ו מ ר כ ל ש י ר ו ת‬ ‫בהלכה חסב״ח מצליח להם שנא׳‬ ‫ו ת ש ב ח ו ת ה א מ ו ר ו ת ב ס פ ר ת ה ל י ם כולן ד ו ד א מ ר ן <טגאמר‬ ‫ח ג ו ר ח ר ב ך ע ל ירך גבור ה ו ה ך ו ה ד ר ך ) ת ח ל ׳ מ ׳ ׳ ז ( א ית‬ ‫)תחלי ע״ב( כ ל ו ת פ ל ו ת ד ו ד בן י ע י א ״ ת כ ל ו א ל א כ ל א ל ו ‪.‬כן ד ר ש ו על ה פ ס ו ק‬ ‫ה ת ח ל פ ו ת א ו ת י ו ת ד ט ל נ י ׳ ת והנו״ן חשני׳ כ מ ו כן ב ל מ ״ ד‬ ‫ט ״ ט ‪ .‬טי.‬והעגין מ ב ו א ר ב מ ד ר ש ב ש ל ח והוא‬ ‫ל פ נ י כ ל ה ק ר ב נ ו ת ) ו ש ם פ ׳ מ צ ו ר ע סי׳ אי( אייר פ ר ת ב ר י ת‬ ‫בזה״ל‪ :‬ו ל א ק ר ב זה א ל זה כ ל ה ל י ל ה ש ל א א מ ר ו העליוגים‬ ‫כ ר ו ת ה ל ה ק ב ״ ה ב ע ו ל ם ש ב ל מ י ש מ ס פ ר לשון ה ר ע י ל ק ה‬ ‫פ ה ני־אה א ת ד ר ש ת ם ע״פ ח ל ו ף ה ב י ״ ת ב א ל ״ ף ‪.‬ו ב פ ר ק י דר״א‪ :‬א ית ק ו ר א ו י ש ק ה ו ) ב ר א ש י ת‬ ‫ח ק ט ״ ר ו כ ו ׳ ‪ .‬כן‬ ‫א ב א א מ ר ר׳ יוחגן כ ל ת מ ש מ ר ש ב ת כ ח ל כ ת ו א פ י ל ו ע ו ב ד‬ ‫נ מ צ א מ א מ ר ם ) ב ר כ ו ת ו‪ (:‬ע ל ת פ ס ו ק ו י ש ת כ ח ו ב ע י ר א ש ר‬ ‫אשרי אגוש‬ ‫כן ע ש ו ) ק ה ל ת ח ‪ /‬י י ( א ״ ת ו י ש ת כ ח ו א ל א ו י ש ת כ ח ו‬ ‫מ א מ ר ם ) ש ב ת ם״נ( א מ ר ר׳ ירמי׳‬ ‫ת׳ ח ח מ ח ד ה י ן זה לזה‬ ‫ע״ז כ א נ ו ש מוחלין לו ש נ א מ ר )ישעיה נ״ז(‬ ‫וכן‬ ‫יעשח ז א ת כ ל ש ו מ ר ש ב ת מ ח ל ל ו א ״ ת מ ה ל ל ו א ל א מ ח ו ל‬ ‫א מ ר ר׳ א ל י ע ז ר ש נ י‬ ‫לו‪ .‬‬ ‫שהכ״ף‬ ‫קרובח ב ח ב ר ת ה‬ ‫חרפויח במוצאח‬ ‫ל ה ח י ״ ת ב מ ו צ א ח ו א ח ר י כן ש ב ו ו ח ח ל י פ ו א ת ח כ ״ ף לנימ״ל‬ ‫מוצא‬ ‫ע״פ‬ ‫ג י כ ׳ ק ‪ .‬‬ ‫ה ת ו ר ה לעולח ל מ נ ח ח ו ל ח ט א ת ונו׳)צו ז׳ ל״ז( א מ ת א ״ ת‬ ‫גמצאבפיר״אפ•‬ ‫‪ P‬א ל א ל א ל ע ו ל ה ו ל א ל מ נ ח ה ו ל א ל ח ט א ת ו כ י ‪ .‫א ל תקרי‬ ‫ה‪:‬־וך‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫האותיות‬ ‫נ( ח ל ו ף ה ה ב ר ו ת ו ה ת נ ו ע ו ת‬ ‫בסדרם‪.‬אי־׳ק ב כ ״ ר ‪ .‬וכן ד ר ש ו ע ל‬ ‫האלפא כיתות‬ ‫ק ר ב ם בתימו לעולם )תהל‬ ‫ק ב ר ם )מ׳־ק‪ .‬וכן מציגו ש ת ש ת מ ש ו חז״ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫בסדר האלפא‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫בדרש‬ ‫ע יפ ד ר ך ח ל ו ף בן ח ל ו ף א ש ר נהי־ כ ע ת כחזון‬ ‫ו ת‬ ‫י‬ ‫ה ם‬ ‫ג פ ח אצל‬ ‫דורשי הלשון ח ח ר ש י ם כ מ ו ש ח ח ל י פ ו א ת חחי׳ית ב ג י מ ״ ל‬ ‫) ב מ ד ב ר ר ב ת פ״ז( ב ד ר ש ת ם ת פ ר י ח י כ מ ו ת פ ר י ג י ‪ .‬‬ ‫ב צ ר ע ת ‪ .‬רעואל דעואל ה ג מ צ א י ם‬ ‫ק ו ר ו ת ב ת י נ ו א ר ז י ם ר ת י ט נ ו כ ר ו ת י ם ) < ט י ר אי( א ״ ת כ ר ו ת י ם‬ ‫ב מ ק ר א ‪ .‬ועל ד ר ך ה ז ה ד ר ש ו )קדושין ל׳(‬ ‫ל ינ‪ .‬‬ ‫ו ה ד ר ך א ל א ו ח ר ד ה והוא ע״פ ח ל ו ה ח ״ א ב ח י ״ ת ו ר י ״ ש ב ״ ד‬ ‫ו ב י ו מ א ל״ח בענין ח נ ם ש ל ש ע ר י נ ק נ ו ר דרשו א ת ה מ ק ר א ‪:‬‬ ‫כ מ ו ר י פ ת ד י פ ת ‪ .‬ו כ מ ו כן ב פ ס י ק ת א ז ו ט ר ת י פ ׳ צו‬ ‫ה ח ל י פ ו ה ר י ץ ב מ ל ת מ ר כ כ ת בגו״.‬‬ ‫וכי‬ ‫בא‬ ‫ובעל‬ ‫גמצא‬ ‫״מדןיש‬ ‫שמואל״‬ ‫) א ב ו ת פ׳׳ג‬ ‫זי(‬ ‫מביא‬ ‫ב ה ו ס פ ת אותיות או תיבות ש ל מ ו ת בפסוק‬ ‫ה ר י ט ב ״ א לפריט מ ה ש ר ר ש י ש ם ‪ :‬ומגי! אפי׳ א ח ד ש ג א מ ר‬ ‫א י ת א ב ת ג ח ו מ א פ ׳ מ ק ץ סי׳ ג׳ ע ל ה פ ס ו ק בן פ ו ר ת יוסף‬ ‫בכל המקום‬ ‫א ש ר א ז כ י ר ו נ ו ‪ .‬וכן‬ ‫ב פ ס י ק ת א פ׳ ת ב א‬ ‫ס מ כ ו על המדד‪ .‬עיין ד ב ר י רח״ו ב ה ג ה ו ת י ו ל ה ק ד מ ת ס פ ר‬ ‫ה ז ה ר א ת ת ח ל ו פ י ה א ו ת י ו ת ע״פ ק ר ב ת ם‬ ‫כ י ת ו ת ( ‪ .‬ובן ב מ כ י ל ת א פ ׳ ב א ‪ :‬א ׳ ת ו פ ס ח ת י‬ ‫כאותיות‬ ‫ע ל י כ ם א ל א ו פ ס ע ת י ב ח ל ו ף ח י ת בעי״! )שם י״ד‪ (:‬א מ ר ר׳‬ ‫חמא‬ ‫ב ן ח נ י נ א כ ל ה ק ו ר א ק״ש‬ ‫מצננין‬ ‫ומדקדק באותיותיה‬ ‫לו נ י ה נ ם ש נ א י ב פ ר ש ש ד י מ ל כ י ם ב ה ת ש ל נ‬ ‫ס ׳ח(‬ ‫בצלמון)תהל׳‬ ‫א״ת‬ ‫בפרש‬ ‫בפרש‪.‬די( א ל א וישבהו כ מ נ ה ג א ו ת י ו ת חחיןך‪.‬כן‬ ‫שירה‪.‬ו ב ת נ ח ו מ א פ׳ צו סי• י״ד ע ל ח פ ס ו ק ‪ :‬ז א ת‬ ‫א ב ג ׳ ד ‪ . ו ד ר ש ו מ ג ב ב ת ‪ .‬ק ה ל ה ל ה ק ה ‪ .‬ו א ם ל ת מ ו ר ת ה א ו ת י ו ת‬ ‫הרי כ ב ר א מ ו ר ל ב ק מ י ב ח ל ו ף ה א ו ת י ו ת כ ש ד י ם‬ ‫באלפא‬ ‫ב י ת א א ת ב ״ ש ‪) .‬יש א ו מ ר י ם א ז כ י ר כ מ ו‬ ‫) ב ר א ׳ מ ״ ט ( א ״ ת בן פ ו ר ת א ל א בן ה פ ר ו ת י ו ס ף ר׳׳ל‬ ‫תזכירבחלוף‬ ‫א ׳ ב ת י ״ ו ב א ו ת י ו ת אתבייש ו ב ז ה ה ח ל ו ף‬ ‫ש ב ש ב י ל פ ת ר ו נ ו ת ש פ ת ר ל פ ר ע ה א ת ענין ה פ ר ו ת נ ת ע ל ת‬ .‬מנין מ מ ה ש ק ר א ו בענין‪ :‬ו ז א ת ת ו ר ת ה מ צ ו ר ע א ״ ת‬ ‫מ א מ ר ם ) כ ת ו ב ו ת םי׳ז‪ (:‬א ״ ת גדיותץז א ל א‬ ‫ה מ צ ו ר ע א ל א ה מ ו צ י א ש ם רע‪) .‬פה‬ ‫בימנית‬ ‫יחלוף הנו־׳ן ש ל בצלמו! בתי״ו כ מ נ ה ג א ו ת י ו ת‬ ‫הל׳טון‪ .‬רודגים ת ד ג י ם ‪ .‬כ׳יט ש ל ה ל ׳ ב מ ד ו ת דרי א ל י ע ז ר ב נ ו של‬ ‫ר• יוסי הגלילי והיא מ ד ת נ מ ט ר י א ‪ . ב׳סי״ן ע ל פי ח ל ו ף א ל פ א‬ ‫נ(‪ .‬שם סי׳ ד ( א ״ ת ש ק ע ת ר ו ת‬ ‫גויתיך ש ה ו א ע״פ ח ל ו ף א ל פ א ב י ת א ב א ט ב ״ ח גזד״ו ש ה ה ׳‬ ‫א ל א <טקע א ר ו ר ו ת ש ה י ה א ו מ ר א ת ר ה ו א ופו׳ ושקע ב י ת ו‬ ‫ת מ ו ר ת וי״ו ) ה ע ר ת ר׳ י ה ו ה ה ב כ ר ך ב ה ג ת ו ת י ו ש ם (‬ ‫וראו ה כ ל ארורתו‪ .‬א ט ב ״ ח ‪. בדרישותיהם ה א ו ת י ו ת ה ק ר ו ב ו ת‬ ‫א ל א ב ר י ת ים‪ .‬‬ ‫יטחיטד! )שם( ש ט ו ח איית ש ט ו ת א ל א ש ח ו ט מ ל מ ד ש י ר ד‬ ‫ו ל פ ע מ י ם דרשו בלשון א ״ ת ע״פ ד ר ך גוטריקון ) מ ה ה ל׳‬ ‫ל ה ם לייטראל ע ם ה מ ן ר ב ר ש ט ע ה ש ח י ט ה ‪ .‬אתבייש‪ .‬וכן חיו מ ח ל י פ י .‬ו ה ט ע ם‬ ‫ש ב ת ח ל ח ח ח ל י פ ו א ת הנו״ן ב ט י ״ ת ע ל פי מ ו צ א‬ ‫דטלנ״ת‬ ‫א ״ ת והשיגוך א ל א והציגוך ב ח י ל ו ף‬ ‫ו א ח ר י כן ת ח ל י פ ו א ת ח ט י ״ ת ברי״ש ע״פ א ל פ א ב י ת א‬ ‫היט־״ן ב צ ד י‪ .

‬‬ ‫השי״ן ב ת ר י א פ י ב י מ נ י ת ו ב ש מ א ל י ת ‪ .‬שהוריד א ת אביו והשבטים למצרים‬ ‫ו ש ב ע ילין ב ל י פ ק ד ר ע ) מ ש ל י י״ט(‪ .‬כן נ מ צ א הלשון באדר׳׳ן פ ״ ג ‪:‬‬ ‫ס מ כ ו א ת ד ר ש ת ם על ד נ י ש ת ה א ו ת ‪ .‬פי׳ א ״ ת ד ל ת ו ת י‬ ‫לפעמ־כ• ש ה ד פ ו א ת ה א ו ת ה ד נ ו ש ה כ מ ו ד ר ש ת ם ) י ו מ א‬ ‫שנים א ל א ב ר א ש ו נ ה ת ק ר א ד ל ת וענינה כמו‬ ‫ע״ד( ע ל ה פ ס ו ק ‪ :‬ל ה ם א ב י ר י ם א כ ל אייש )תהל׳ ע״ה( א ״ ת‬ ‫יום‪ .‬וכן ה ד ר ש‬ ‫ת׳שטה‬ ‫כתיב‬ ‫ר״ל ת ש ט ה בםי״ן ל ד ר ו ש כ א ל ו‬ ‫בשי״ן ע ״ כ ת ו כ ן ד ב ר י ו ‪.‬‬ ‫כי הזק ה ו א מ מ נ ו ) ב מ ד ב ר י״נ‪ .‬‬ ‫‪.‬ו ב ת נ ה ו מ א ) ב ה ע ל ו ת ך סי׳ ד(‬ ‫מבניןהפעל‬ ‫א ״ ר י ה ו ד ה ז׳ נ י מ ק היו ב כ נ ו ד ש ל ד ו ד ש נ א מ ר ש ו ב ע‬ ‫ה א ל ק י ם מ צ א א ת עון ע ב ד י ך ) ב ר א ׳ מ ״ ד ׳ י ״ ז ( א ״ ת מ צ א‬ ‫ש מ ה ו ת א ת פ נ י ך )תהל׳ ט ׳ ן ( א ״ ת ש ו ב ע א ל א ש ב ע‬ ‫העבר‬ ‫)בשי״ן( וכן נ מ צ א ה ל ו ף שי״ן בסי״ן ב מ א מ ר ם ) ת ע נ י ת‬ ‫לבנין ה פ ע י ל ‪ .‬‬ ‫הישןז מ ש ה ו ר ת א ד ם ) א י כ ה ז׳‪ .‬א ״ ת ש ב ע‬ ‫) ת נ ה ו מ א וישב ס י ׳ ד ( ‪ .‬ע׳׳א( א ״ ת מ מ נ ו א ל א‬ ‫שמעוטם‬ ‫]חלוף הנקודות[‬ ‫בענין ה ל ו ף ה ה ב ר ו ת ו ה נ ק ו ד ו ת‬ ‫מ מ נ ו ‪ .‬ס ל י ו א ״ ר ה נ י נ א‬ ‫ש ם ‪ .‬כ״ב( ו ק ר י נ ן ‪ .‬‬ ‫כ ו ב ש כיח ש ה י ה ה נ ב י א ב א ל ק נ ת ר ו כ ו ב ש א ת פניו‪ .‬ל א נ ש י מ ז ר ה כ ל לשון ר ב י ם נו״ן ר פ ה‬ ‫א ש ת ו כ ו ת ב בענין‬ ‫ההלוף‬ ‫של‬ ‫שי״ן‬ ‫ימנית‬ ‫ל ז א ת עישו ל ה ס י מ ן א ו ב ר א ש ה אוי ב ס ו פ ה‬ ‫ו כ ל לשון י ה י ד ד נ ו ש ‪ .‬‬ ‫ומדריש״ד בתיקון ס ו פ ר י ם ש ל ו )פ ש ל ה ( א ו מ ר‬ ‫״ ה ב נ ת ה מ ק ר א ״ ב כ א ו ר ו ע ל ה פ ס ו ק ‪ :‬א י ש א י ש כי ת׳שטה‬ ‫בזה״ל‪ :‬ו א ש ר א נ י א ה ז ה ב מ א מ ר זה )אי נרםינן ליי( צ ר י ך‬ ‫לשמאלית‬ ‫ל ד ע ת א ש ר ה כ מ י ם ינידו ו א ה ד מ ה ם ה ו א ה ה כ ם בן ע ז ר א‬ ‫ולהיפוך‪ .‬א ״ ת ד ל ת ו ת י א ל א‬ ‫דלתי ו ה ־ א ד ל ת א ת ת ו א ת ר י כן ת ק ר א ד ל ת ו ת שהן ש ת י ם‬ ‫להם‬ ‫אבירים א ל א להם אברים להם שנבלע ברמ״ה‬ ‫ו ב י ה ד הן ש ל ש ו ל ר מ ז ע ל נ׳ ד ל ת ו ת ש ל ב ת י ה מ ד ר ש ש ל‬ ‫א ב ר י ם ‪ .‬שנוי ו ה ל ו ף ה ה ב ר ו ת ו ה ת נ ו ע ו ת‬ ‫ח ש ף ה י ו ם ) י ה ז ק א ל ל׳‪ .‬י״ה(‬ ‫שאין ה ב ד ל ב י נ י ה ם ב ע י ק ר הענין ה מ ו ב ן מ ה ם ‪ .‬ו ב ש נ י ה ם הנו״ן ד נ ו ש ה ‪.‬פ ה נ ר א ה ה ת ה פ כ ו ת הרי״ש ו ה ב י ״ ת‬ ‫ומישלי ח׳ ל״ר( א ש ר י א ד ם ש מ ע לי ל׳שקוד על ד ל ת ו ת ׳ יום‬ ‫ב ס ד ר מ צ ב ם ו כ פ י ל ה ה ב י ״ ת ) כ י ה י א ד נ ו ש ה ( ‪ .‬ואין ל י ח ס‬ ‫ב ד ר ש ו ת הז״ל על ד ר ך א ״ ת פ ע מ י ם יוסבו ל ר נ ל י ש מ ו ש‬ ‫השנוי ה ז ה א ל ה מ ק ר ה כי ל א מ ד ר ך ה נ ב ו א ה ו ה ח כ מ ה‬ ‫ה ש ר ש מ צ ד ה ו ר א ת ו ה ה ד ש ה א ש ר נתן לו ה ד ו ר ש ‪ .‬אי(‬ ‫א׳ת‬ ‫נ ק ר א רע‬ ‫הורד א ל א הוריד‪ .‬אי( ה כ מ ת א ד ם ת א י ר פ נ י ו ועוז פ נ י ו י ש נ א א ״ ת‬ ‫) ב ר כ ו ת ז׳‪ (:‬דרישת ד׳ א ל ע ז ר ע ל ה פ ס ו ק ‪ :‬ל כ ו הזו ונו׳ א ש ־‬ ‫את‬ ‫ש ם ש מ ו ת ב א ר ץ )תהל׳ מ״ז( א ל ת ק ר א ש מ ו ת א ל א ש מ ו ת ‪.‬ע״ב( א מ ר ר״ל א ״ ת שני ר ש ע י ם ש ב ר ת ) ת ה ל ׳‬ ‫כנון ר׳ אליעזר‪ .‬ובערובין כ ׳ א ע ל ה פ ס ו ק ־ נ ל י נ ה ב כ פ ר י ם ) • ש י ר ז ( איית‬ ‫י ש נ א )בשי״ן(‬ ‫כתיב‬ ‫שלו‬ ‫א ל א י ש נ א )בסי״ן( ו ל פ ע מ י ם ד ר ש ו‬ ‫בכפרים אלא בכופרים‪.‬ו פ ע מ י ם‬ ‫ולפעמים ה ש ת מ ש ו ב מ ס פ ר יהיד והרבוי של ה ש ם ל ב נ ו ת‬ ‫בתלמוד‬ ‫עליהם א ת ד ר ש ת ם ‪ .‬והנד‪ .‬כן נ מ צ א‬ ‫) ק ה ל ת ה׳‪ .‬כן א י ת א )יומא ע״ד(‬ ‫ש מ ו ת ה כ ת ו ב ה ו א מן ש ר ש ש מ ם ר ש מ ו ת ש ל ה ר ח ש ישרשו‬ ‫) ב מ ד ׳ י״א‪ .‬‬ ‫א ל א מ צ ר ע ת נ פ ש ו ‪ .‬בזה״ל‪ :‬ידוע כי השי״ן ו ה ס מ ״ ך ש נ י ה ם מ א ו ת י ו ת‬ ‫בריש‬ ‫פ ׳ ש מ ו ת שיש ה ל ו ף ק ר י א ה בין א נ ש י מ ז ר ה ל א נ ש י‬ ‫ה ש ר י ק ה והשי״ן ב ע צ מ ה ל פ ע מ י ם נ ש ר ק ת ב ה ח ק ו ל פ ע מ י ם‬ ‫מ ע ר ב ב מ ל ת מ מ נ ו ‪ .‬‬ ‫והרוו״ה‬ ‫בספר‬ ‫העם‪.‬ד׳ יהושע ו י ׳ ע ק י ב א ש נ א מ ר‬ ‫ני( א ל א ש ר ב ב ת ‪ .‬‬ ‫צ ד י ק י ם "אוכלין א ו ת ו ב ש ל ו ה )ר״ל הסי״ן‬ ‫נדרש כאלו‬ ‫כ ת ו ב בשי״ן וענינו ש ל ו ה ( ו ר ש ע י ם א ו כ ל י ם א ו ת ו ו ד ו מ ה ל ה ם‬ ‫א ר א ך ב נ י עשו ש ה ש פ ע ת ל ה ם‬ ‫ט ו ב ת ך וכפרו בך‪ .‬‬ ‫ה א נ ד ה ב ז ה ״ ל ‪ .‬ו ל א נ ש י מ ע ר ב אין ה ל ו ק כי כ ל ם‬ ‫ל ה ו ר ו ת ע ל ש ר י ק ת ה ה ה ז ק ה ה י א א ו ה ר פ ה וכו׳ ו מ צ א נ ו‬ ‫דנויעים‪ .‬ו כ מ ו כן ה ד ר ש על ה פ ס ו ק ‪:‬‬ ‫א ל א מ ו צ א ) ת נ ה ו מ א מ ק ץ סי׳ י׳(‪ .‬ב ד ר ש ת ם ) ס ו ט ה פ ׳ א ל ו נאמרין( ע ל ה פ ס ו ק ‪:‬‬ ‫ג׳ ה כ מ י ם )עיין ב א כ ע ר ( ‪.‬כ ב י כ ו ל וכוי‪ .‬וכי א ף‬ ‫בנ״ון דנוש‪ .‬מ פ נ י ש ב כ ת ב י ה ק ד ש ל א נ מ צ א ה י כ ר בין‬ ‫ה ש נ י י ם ״ ה ת א מ ץ ל פ ר ש כי ד ר ש ת ב ע ל‬ ‫בדרישות‬ ‫הז״ל‬ ‫א ״ ת א ו מ ר רצה״ח‬ ‫ובעל‬ ‫״דרכי‬ ‫ב ה ם נ ק ו ד ו ת ו ה ב ר ו ת לכן‬ ‫ה מ א מ ר א י נ ה בנוי׳ ע ל א י ז ה שנוי ב א ו ת א ו ב נ ק ו ד ה ד ק‬ ‫הנקל ל ק ר ו ת כמו ש נ א ו ת בעיני הקורא בשביל לעשות‬ ‫מ נ ת ו לומר שענץ ה כ ת ו ב מ ו ס ב כביבול א ל ה ׳ ולא על‬ ‫שי״ן י מ נ י ת ל ש מ א ל י ת וכן אין‬ ‫לענינים‬ ‫סימנים‬ ‫אשר‬ ‫נכונו‬ ‫בעיניו‪.‬וידוע כי א נ ש י מ ז ר ה ה ם ב נ י ב ב ל ו ה כ א ק א מ ר‬ ‫בהולשה‪.‬ה׳( ב<שין י מ נ י ת .‬ע ׳פ‬ ‫ל כ ת ו ב כ פ י ה ה ז ד מ ן א ם ל א ש כ ו ו נ ה ל ר מ ו ז ב ת י ב ה על ציור‬ ‫שנוי‬ ‫ה ב נ י ן והזמן ב פ ע ל י ם ‪ .‬כ״ה( א ״ ת י א מ ר‬ ‫א ׳ כ נ כ נ ם ג ו רות ש ט ו ת ש נ א ׳ א י ש א י ש כי ת ש ט ה א ש ת ו‬ ‫אלא‬ ‫י א מ ר )לו( ק ד ו ש ‪ .‬וזה‬ ‫ב ה ק ת י ד׳( על ה פ ס ו ק ‪ :‬ש א ו מ ר ו ם ע י נ י כ ם ונו׳ ו א ל מי‬ ‫ש א מ ר ו הז״ל ) ס ו ט ה נ• ע״א( אין א ד ם ע ו ב ר ע ב י ר ה א ל א‬ ‫ה ד מ י ו נ י ואשור‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪3‬‬ ‫אל תקרי‬ ‫לגדולה ו ש ם )פ׳ מ צ ו ר ע ס י ׳ בי( ע ל ה פ ס ו ק ש ו מ ר פיו‬ ‫כםלוים‬ ‫ולשונו ש ו מ ר מ צ ר ו ת נ פ ש ו )משלי כ״א( א׳׳ת מ צ ר ו ת נ פ ש ו‬ ‫השמאלית(‪.‬וכן‬ ‫)פה‬ ‫הדרש‬ ‫ונמצא‬ ‫בנר‬ ‫הלוף‬ ‫על‬ ‫הכתיב‬ ‫ס ם ׳ ך בשי״ן‬ ‫הישי״ן‬ ‫והוא‬ ‫והוא ב מ ד ד ש‬ ‫ד ר ש ו ) ב ״ ב ע״ד‪ (:‬על ה פ ס ו ק ‪ :‬ל א‬ ‫ב ד ר ש ת ם )ויקרא ר ב ה פ• ל״ו( ע ל ה פ ס ו ק ‪ :‬ו י א מ ר ה ׳ א ל‬ ‫ירעו ו ל א י ש ת י ת ו ב כ ל ה ר ק ד ש י ו נ ו כ מ י ם ל י ם מ כ ס י ם‬ ‫ישעי׳ ו נ ו א ל מ ם ל ת ש ד ה כ ו ב ס )י<שעי׳ זי( א ״ ת כ ו ב ס א ל א‬ ‫)ישעיה י״א( א ״ ת ל י ם מ כ ס י ם א ל א ל ש ר ו ש ל ים מ כ ס י ם ‪. ו ב ת ה פ נ ה ס‬ ‫א ״ ת מ מ נ ו לשון ר ב י ם בנו״ן ר פ ה א ל א מ מ נ ו ל ש ק י ה י ד‬ ‫בשי״ן ש מ א ל י ת ‪ .‬ו נ ם כן מ צ י נ ו‬ ‫טנ׳ ה כ מ י ם‬ ‫ד ל ת ד ל ת ו ת י ‪ .‬כן נ מ צ א‬ ‫למוד‬ ‫) ב ר כ ו ת ד ‪ .‬ופעמים יבא הלוף‬ ‫הי( כ ל א ד ם ש י ש לו עזות פ נ י ם מ ו ת ר ל ש נ א ת ו ש נ א ׳‬ ‫ה ת נ ו ע ו ת ב ת י ב ה ה נ ד ר י ש ת ל ס ב ת שנוי ע ג י נ ה ‪ .‬פ ה ה ה ל י ף ה ח ר י ש א ת ה פ ע ל י ר ד‬ ‫) ב ר כ ו ת י״ד( כ ל הלן ש ב ע ה ל י ל ו ת ב ל א ה ל ו ם‬ ‫שנאמר‬ ‫של הפעל אמר‪-‬לבנין נפעל‬ ‫)בםי״ן( א ל א ש ב ע ) ב ש י ״ ן ( ‪ .‬ר ש ״ י ל א נ ר י ם ל ה ‪ .‬כן נ מ צ א הדריש ) ת נ ה ו מ א‬ ‫שני ה מ כ ו ו ן ב ה ו ל ה ב ר ש נ י ה צ י ו ר י ם ב ת י ב ה א ת ת ו כ ו ‪ .‬פ ה ש נ ה ב ע ל ה מ א מ ר א ת בנין‬ ‫כתיב‬ ‫הקל‬ ‫ל ד ר ש ת ו ‪ .‬י א מ ר ק ד ו ש )ישעי׳ מ״ז‪ .‬פ ה נ ר א ה ה ל ו ף‬ ‫של ה פ ע ל מ צ א בבינוני‬ ‫פועל מוצא‪ .‬כפרים הוא מ ה ש ם כ פ ר וכופרים הוא‬ .‬‬ ‫ו ה ל ו ף כזה נ מ צ א בדרישת ר׳ זירא‬ ‫על ה פ ס ו ק ‪ :‬ויוסף ה ו ר ד מ צ ר י מ ה ) ב ר א‬ ‫ל ׳ ט ‪ .‬כי אין ה ב ד ל ב ז ה ה כ נ ו י בין י ה י ר‬ ‫ממין‬ ‫ב מ ב ו א ו על‬ ‫נ ס ת ר ובין ר ב י ם מ ד ב ר י ם ב ע ד ם ‪ .

‬ובמדרש שוחר טוב על‬ ‫הפסוק‪ :‬כי א ת איטר יאהב ה׳ יוחיח וכאב א ת ב.‬ובדוגמאות האלה גמצאו הלופים רבים‬ ‫בתלמוד ומדרשים‪.‬ב׳טנת‬ ‫‪ .‬בנימין היה תושב מוגטנאטרי בשנות‬ ‫‪ 1865-1862‬ונתמנה לעורך תן של הקונפידרציא)אתדות‬ ‫ארצות הדרום ב מ ל ה מ ת האזרהים עם ארצות הצפון(‬ ‫והפדיזדנט חשעפערסון דייווים מנהו לשר הפנימי‪ .‫אלאבאמא‬ ‫משרש‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫כפר‪ .‬המכוגה הזאת‬ ‫בפירארא ב ש נ ת ‪ 1621‬להשתדל עם ההיטמן )קרדינאל‪.‬חוא חאמין כי‬ ‫‪ . ב א ר ה ג ו ל ה סוף כאר ג.‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬מ נ ה ת שי על צפניה א׳ י׳׳פ‪ .Alabama. Year Book 5660 & :‬‬ ‫‪J.‬יישם‬ ‫אל לבו ללמוד א ת מוסדי התשכלה בכל המקומות שסה‬ ‫‪1 8 0‬‬ ‫מ‬ ‫ת‬ .‬ק ו ר א ב א מ ת ‪ .‬‬ ‫‪L‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪Jew.‬‬ ‫וייטב קרוב‬ ‫פתחיה‬ ‫־ ש א ת שם רק חמאמ־נים ב ד ת חקתולית‪ .1845‬ב ש נ ת ‪ 1853‬נ ב ה ר פיליפם להקוגגרם יעשה לו שם‬ ‫לתפארת‪ .‬ד ר כ י‬ ‫באמברגר‪ .‬וראש‬ ‫ממיטלת‬ ‫הקולוניא רטמו ביעגוויל הוציא ב׳טגת ‪ 1724‬״חק היטחור"‬ ‫אלאטעו‪:‬‬ ‫ובראשה‬ ‫שם‬ ‫חאחים‬ ‫ספוליטו )‪(Spolito‬‬ ‫משפחה‬ ‫יחיאל׳‬ ‫באיטליא‬ ‫ב מ א ח ח ט •ז‪.‬עגיגו הבח׳טה‪ .‬תיבר ם׳ תורת המוקצה על ת ג י מוקצה ונולד‬ ‫יוניאנטוין‪ .‬‬ ‫ויטאל‪ .‬ה י ד‬ ‫‪3‬‬ ‫אלאבאמא‬ ‫ב• ל •ג. ירצה)מ׳טלי‬ ‫ג ו א ׳ת כ א ב ירצה אלא ב א ב ירצה שהיםורין מרצין א ת‬ ‫העוגות‪ .Storia della Letteratura Itahana‬ר דוד פומ־ם‬ ‫חזכירם ב ח ק ד מ ת ס פ ת צמח דוד‪.‬‬ ‫בנו שגי‬ ‫יהודים‬ ‫עשר נ כ ב ת ם‬ ‫ליאנם ובארגעט מ פ ל ך דשארד׳טי‪.‬קהל מוגטגאמרי נוסדה‬ ‫ובה תולק עם ר׳ נ ת נ א ל טרבוט )‪ (Trabotti‬על עג״‬ ‫ב ש נ ת ‪ .‬יהודים‬ ‫רבים ג ב ח ת לראשי חעיר‪ .‬פראנקפירמ‪.‬‬ ‫א ל א ^ ר י ) ״ ^ שמואל‬ ‫ב‬ ‫‪ :‬ח כ ם מ י ^ י עסקן‬ ‫ומהם איזה מ א ו ת יהודים‪.‬הולי‪ . בער‬ ‫‪4‬‬ ‫איפנהיים‪ .18>0‬עזריאל חיח א ח ד משנים‬ ‫שנבחרו‬ ‫‪ 1802‬הכ־ן שם מכוגה ל מ ל א כ ת צמר גפן‪ .‬הויגטםוויל‪ .‬‬ ‫היזואיט אלפונזו קאראציולו‬ ‫שהיו רוקדים והוללים בשדותיהם בעת הקציר קוראים‬ ‫בפירארא• בחדש אפריל ‪ 1617‬והוכיח א ת נצחיות תגרת‬ ‫הוא‬ ‫התוכה עם‬ ‫בשם ‪.‬‬ ‫א ה ה מת׳טעה‬ ‫לואיזיאגא‬ ‫תהת‬ ‫המהוזים יטגכללו‬ ‫צרפת‪ .‬גורע כי‬ ‫‪Am‬‬ ‫‪Am‬‬ ‫גמצאו יהודים כ ב ר ב ת ת ל ת ה מ א ה הי״ח במחוז מאביל‬ ‫!‪ (Mobile‬שהיה אז‬ ‫בהקולוגיא‬ ‫והלך אח״כ לקאליפארניא ונעשה שם שופט בבית מ ש ״ ט‬ ‫הגבוה‪ .‬‬ ‫ב ‪ .‬‬ ‫מבאוב‪ .289 .‬קהלת ה׳‪ .‬בנו מיטה עמרם‬ ‫א ת ת ת נוסדו בעיר בירמיגנהאם‪ .‬משח‪ .‬עור בהיותו‬ ‫בן כ־׳נףנים גקרא ל ש ב ת בםוהיועצי הערת ובכל מאודו‬ ‫ה^טתדל ל ת ט ב ת הקהלה חחמרית ותתהגית‪ .‬ח״ג‪J.‬‬ ‫‪172‬‬ ‫הייה‬ ‫ב א ל א ב א מ א נמצאים לערך שגי מיליון תושבים‬ ‫וביניתם לערך שמונת אלפים יחודים‪.1862‬קתלות‬ ‫החזרת חצ• הנדוניא מכת תיוביטטר נוצרי‪ .‬דיה‬ ‫ג־קמיליא‪ . E Alatino .‬שלמת‬ ‫היידענפעלד נבהר ליטופט ב מ ת ה טאלאפוזא ב ש נ ת ‪1840‬‬ ‫גילה ברומא בשגת ‪5‬‬ ‫™‬ ‫‪ 20‬מאי ‪ •1889‬יותר מיטשים יטגה גהל ק ה ל ת היהודים‬ ‫ברומא וישתהל להשיג להם תפש דתי ומתגי‪ .‬בקובץ תשובות רבני‬ ‫ב׳טם ״יטערי‬ ‫איטליאייט תשובה ארוכה ממגו גחלקת לעשרה מאמרים‬ ‫שמים" וקגו מקום לבית הקברות‪ .‬‬ ‫.‬בין שגות‬ ‫‪ 1860-1840‬גסע הרבת ויבקר ארצות גבריות ויתודע‬ ‫הורים מפורסמים באגנליא וצרפת יילמיד מעשיהם‬ ‫לטובת קהלותיהם והמת אמצי א ת רוחו ויפיחו בו תקיח‬ ‫לימים ^טובים וי״זקי א ת ידיי ללחום מ ל ת מ ת היושר‪ .1648‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬־יפי גירינדי‪.‬ב ש נ ת ‪ 1884‬קנו‬ ‫ייטב על כ ס א הרבנות אהריו‪ .‬ב ש נ ת ‪1785‬‬ ‫בא‬ ‫אברהם‬ ‫לחמיטים שנח‬ ‫מרדכי מ פ ל ך פענזילוואניא‬ ‫אחה‬ ‫מבני‬ ‫חמשפחה‬ ‫ע זרי א ל‬ ‫במחוז מונטגאמרי ועשר! מסחרים עם‬ ‫)‪ (Bonajuta‬היה רופא מצוין והשתמש ברבנות בשנת‬ ‫היהודים ילידי הארץ שחיו שם לרוב‪ .‬ויש מ ח ם ראשי אגשי חחיל‬ ‫פיליפ שטערן ממוגטגאמרי הוא ראש למתלקת כ״ט של‬ ‫א ל א ב א מ א שהיו באיי פיליפיגים ב מ ל ח מ ת‬ ‫צבא‬ ‫חאמריקגים עם חספרדים‪.‬ש ע ר י‬ ‫ה ש נ י י ם .‬מלאכי‬ ‫‪.‬הב ף של כאב הוא כ ׳ף הדמיון הגוסףלהיטם א ב‬ ‫ובדריט מן השם א ב וכיף ההמיון בגו א ת השם כאב‪.‬‬ ‫בין היהודים אשה נ ת מ נ ו לפקיהות הממשלה‬ ‫ב א ל א ב א מ א הם‪ :‬פיליפ פיליפם בין מהוקקי הפלך ב ש נ ת‬ ‫‪ 1844‬והעריך ס פ ר פסקי ת ג י ם מבית ת ן הגבוה ב ש נ ת‬ ‫‪ .‬‬ ‫והכנה לעגין יטבת ויו״ט )בכ״י(‪ .‬בין מחוקקי המדינה היי נ״כ אדאלף פראקוי״ער‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1868‬וגתן שטרויס בשגת ‪) 1870‬כעתבנויארק‬ ‫והוא אתי א ם ק ר שטרויס יטמנהו הפריזהגט רוזבעלט בי•‬ ‫יועצי הקאביגט בראשית שגת ‪ .‬ואח ׳כ בערי ס ע ל מ א ‪ .‬יהודה פ‪ .‪E.‬יש ר ו ן‪ .1600‬הערותיו לש״ע נזכרו בפסקי ריקאנטי האתרוגים‬ ‫היהודים הם יוצאי ירך עשרת ה׳טבטים‪ .‬והוא התום ביטמו ושם אביו‬ ‫ב׳טנת‬ ‫ב־טנת‬ ‫‪ 1841‬יסדו יהודי‬ ‫‪1852‬‬ ‫מאביל קהלה‬ ‫ובנו בית ה כ נ ס ת‬ ‫שני אתים ב׳טם מאזעם בראש ה ב ר ת בונים כ ב ר ת‬ ‫א‪p‬‬ ‫ויבנו להם עיר בשם שעפילד ומיה הכינו מקום לבית‬ ‫ה כ נ ס ת ובית הקברות‪ .‬פקיד בית הדואר היה מ א ת ם נתן‪.‬ראוויאהא יאוויאהא!" והיו אומרים כי הוא שם‬ ‫משה‪ .‬‬ ‫י־טרי העיר לבטל ע־טיית החצר הסיגר ב^ר היהירים‬ ‫ב׳טגת ‪ 1840‬התלו היהודים להתישב בעיר קלייבארן ועיר‬ ‫בהגיטו‪ .(1907‬שלמה בלאך היה‬ ‫ח ב ר בבית הסיגאט של ה פ ל ך פעמים אתדות‪ . •*™•5661‬‬ ‫‪ :‬פלך דרומי בארצות הברית‪ . יוסף‬ ‫א ו ר ה דף ל״א.‬‬ ‫כעת נמצאים בשעפילד לערך שלשת אלפים תושבים‬ ‫בין רבני פירארא ב ש נ ת ‪. שמואל וואלדבערג‪ .‬ודימופולים‪.‬שישבו בעיר‬ ‫שהיו רופאים‬ ‫מומחים ומלומדים‬ ‫ובסעיף א ח ד נתן צו ליהודים לעזוב א ת הקולוניא למען‬ ‫ב ח כ מ ת חפילוסופיא‪ .‬כי שמע בעת‬ ‫פכ״ד‪.‬הויכוח הזה הדפים הרב יוסף ירא בליוורנובשנת‬ ‫אלוה או הרוה הגדול שגתגו לו תוהה בתג האסיף‪ .‬ונזכרו לשבח ב ס פ ר של טיראבושי‬ ‫‪ .‬ועוה‪ .

‬‬ ‫כשעלה פיוס התשיעי על כ ס א האפיפיור והראה‬ ‫א ת עצמו לאוהב תקונים והשכלה גקל לשמואל להרבות‬ ‫טובותיו לבני עהתו‪ .‬בשגת ‪ 1389‬העתיק כ״י בעה משה בן הגיאל‬ ‫א ב ר ה ם ‪ . Aiatrini.R‬עימפתחות . יפה ומשקל שירי טוב‪ .‬‬ ‫אלאטריני ‪ :‬מ ש פ ה ה מצרגה באיטליא‪ .‬והסכימו עליו חרמ״ע‬ ‫יהודה‬ ‫ור׳ יעקב סגרי )תג״י ‪ . J.000‬ד ו ל א ר א ש ר גתהגך בשנת‬ ‫גם נמצאים באלבאני שני בתי תפלה‬ ‫‪.‬שדרש פעם א ת ת על• ברית מילה‬ ‫בבית ר׳ אברהם בן בגשת על הפסוק מילדי העברים זה‬ ‫וכן מתוך סגגון לשוגובספרי העקרים‪ .‬כי היה‬ ‫דר בנויארק‪ .‬ביותר נ כ ב ד ספרו בשפת‬ ‫איטלקית והוא תרנום ‪.‬והיה א ה ד ‪p‬‬ ‫ההכמים שגקראו להתוכה ברכוה בפגי האפיפיור‬ ‫בעגעדיקט הי״ג בשגת ‪ 1413‬בעיר טורטוסא‪ . E.(578 .‬הסוהר‬ ‫היהודי מגויארק אשר לוי )‪ (Asser Leevi‬קגה שם‬ ‫אהוזות קרקע בשגת ‪ .1295‬ב(‬ ‫ב ן מ ג ה ם‪ .‬רב‬ ‫י צ ה ק בן‬ ‫בפורלי )‪ .‬התרגום הוא הפשי מ א ד ובהרבה מקומות‬ ‫הוא מביא רעיונות הרשים יזו ההלתו‪ .‬בשכוגות מ צ ר ת א ‪ . המשוררים בימים ההם‪.‬‬ ‫היהודים אהבו א ו ת ו מ א ו ה ובפה אהה קבלו אותו למנהלם‬ ‫ויבחרו בו לראש המדברים בועה שהיו שולהים‬ ‫להאפיפיור )גריגורי הי״ד( מדי שנה בשנה‪ .‬‬ ‫אל•*׳ יוסף ‪ :‬פילוסוף והקרן ב ד ת ישראל‪ . d.1(!0'1‬ואז היה גורע המקום בשם‬ ‫פ א ר ט אראגהש‪ .‬בשגת ‪ 1272‬כ ת ב ״ ס פ ר ההגוך״ וגמצא‬ ‫עדין בבי׳י‪ .‬ובאמת לא מצינו שהתישבו יהודים‬ ‫ב א ל ב א נ י ק ו ה ם ה מ א ה הי׳ט‪ .‬שלטון העיר אמר עליו שבגי עיר רומא אהבו א ת‬ ‫אלאטרי א ה ב ת א ב ובמותו אבלו עליו אבל א ב ‪.‬מ ס פ ר התושבים‬ ‫לאורתודוקסים‬ ‫באלבאגי הוא יותר מ מ א ת אלף וב־ג־הם כארבעת אלפים‬ ‫יהוהים‪.‬ואולי יש‬ ‫רמז לזה הויכוה ב ס פ ר ו מ א מ ר ג׳ פרק כ י ה המתהיל‬ .‬‬ ‫השירה הזאת נקראת נ״ב בשם ״שופרו של אננילו"‬ ‫)‪ (Tromba L'angelica‬מפני שהיא פרי תוצאות זקנו ר‬ ‫יהוהה אננילו‪ . :‬‬ ‫ה‪ .‬הוא בא בברית ידידות עם איזה‬ ‫מגכבדי רומא וגבה ר גם לדירקטור בבית אוצר הכספים‬ ‫של האפיפיור שגוהע אה״כ בשמו ‪.‬והיה‬ ‫מורה וידיד לאליקום בן שמואל סגגואין)‪ .1853‬השתדלות שמואל לטובת אתיו בני עדתו עשו יותר‬ ‫פרי מעת שעשה ה מ ל ך וויקטור עמנואל קץ לתקף ממשלת‬ ‫האפיפיור ברומא בשנת ‪ .‬מ כ ר בכ״י וכגראה הי‬ ‫אברהם‬ ‫סמוך לשגת ‪ . Albany. Gesch.‬‬ ‫רב במצרהא )‪ (Macerata‬והי במשך המהצה השגיה של‬ ‫המאה הי״ד‪ .Banca Romano‬‬ ‫וברוב כשרונו המליט א ת ה ב א נ ק מישבר ה מ ס ה ר בשגת‬ ‫‪ . 319.‬בשגת ‪ 1628‬יצא לאור בווינ־צ־א בתרגום עברי בשם‬ ‫״שיר גפשי גא ברכי" ע״י גכדו נתן )ידידיה( בן אלעזר‬ ‫מארווי־טו)‪) (Orvieto‬בךיעקב‪ .‬הנוהים‬ ‫אהרי ווייז יסהו להם קהלה מיוהדת בשים ״אנשי אמת"‬ ‫בשנת ‪ 1850‬והרב וו־יז שמש שם בכהונתו עה ש נ ת ‪)4‬־‪8.‬‬ ‫הוא היה תלמיד ר׳ ה ס ד א י קרשקאש‪ .1420‬ג( א ל י ה ו ב ן י ו ם ף בן יחיאל‪.‬‬ ‫מעט משיריו נמצאים בכ״י‪ .‬‬ ‫אלאטרי הבר דרשות ומאמרים בלשון איטלקית‬ ‫שגדפסו בין שנות ‪.(Forii‬ד(‬ ‫בסיגגולי‪ .‬האפיפיור גתפעל כל כ ך מכשרון‬ ‫ההטפה של שמואל עד אשר קרא לו ״ציצית שלנו"‬ ‫ויבקשהו כשיבוא לידו עני! של יושר וראו־ לקבלו יבוא‬ ‫אליו‪ .‬משורר‪ .‬‬ ‫אבל אם היה ג״כ דדיהן כאשר רצה גרעין להוכיה מ ת ו ך‬ ‫מה שהזכיר היוהס־ן‪ . Juden in :‬‬ ‫‪.‬ומדם‪ :‬א(‬ ‫מ ג ה ם ב ן ש ל מ ה ‪ .‬מלבה זה נתן לו‬ ‫סגנו.(Sanguin‬הוא‬ ‫חבר ״בגף רגגים״ )בכ״י( הכולל באור הגדי מהקרי על‬ ‫שה״יש ונחלק לחמש מחלקות‪ .‬מ ה ב ר‬ ‫ם׳ העקרים‪ .‬הקהלה הראשונה נוסדה‬ ‫שם בשנת ‪ 1838‬עיי יהודי בייערן בשם ״בית אל" ורבם‬ ‫הראשון היה יצהק מ׳ ווייז)‪ (Wise‬בשנת!(‪ .‬‬ ‫אך כל מה שעלה ביהו לעשות ל ט ו ב ת היהוהים היה רק‬ ‫במקרים בודהים א ב ל לא הועיל מאומה ל ה ט ב ת מצב‬ ‫היהודים בכלל‪ .‬אוצר הספרים‪.‬ב ת ה ל ת ה מ א ה היי׳ז‪.‬גולד בעיר מוגריאל ב ס פ ר ד קרוב לשגת‬ ‫‪ 1380‬ומת קרוב לשנת ‪ .‬ולפי הוקי המהיגה בימים ההם לא היה‬ ‫יבול איש לעשות מסהרים שם א ם לא היה לו אהוזת‬ ‫קרקע‪ .1870‬ביום ‪ 2‬אקטובר בשנה‬ ‫ההיא היה שמואל בין הועד הנשלה מ ט ע ם יושבי ארצות‬ ‫האפיפיור להושיט להמלך כ ת ב נתינות ואמון‪ ..‬ברבי נפשי או תוכחה" לרבנו‬ ‫בתיי‪ . ii‬‬ ‫‪E.‬כ ת ב בשגת ‪ 1563‬שיר‬ ‫אלאטריגי‬ ‫בשפת עבר על באור סתחירו)אב־־זקנו( לבחינות עולם‪.‬וזהו הסיבה שקנה הקרקע לא להת־שב שם‪ .‬הי‪ .1887-1870‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪Berliner.‬ולעת זקגתו שב לפעולתו היקרה לו בין עהתו ובגי‬ ‫עמו‪ .‬הוא היה‬ ‫גם כן בועד ה נ ב ה ר לשים סדרים במצב ה כ ס פ י ם ואה״כ‬ ‫גבגס ב ה פ ר ל מ ג ט שישב שם איזה שגים רעש לו שם הכם‬ ‫מדיגי‪ .1444‬כגראה היה רופא הולים‪.‫‪5‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אליהם ובתבגיתם י ס ד אה״כ א ת התלמוד תורד‪ .184‬הרב הזה‬ ‫התאמץ לעשות תקונים בסדרי ומנהני התפלה אשר לא‬ ‫ישרו בעיני רבים מבני קהלתו‪ .‬ונתהלקו לשנים‪ .‪Vogelstein & Rieger.‬ב‪.‬ברומא‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪J.‬השפעתו של שמואל היתה גדולה על האפיפיור‪.‬‬ ‫אליאני ‪ :‬על גהר הודםון ובירת פלןד גויארק‪ .‬וגשאר כמקדם‪.‬‬ ‫י‪ .‬וו‪.‬‬ ‫ביבליוגרפ־א‪J . E.‬בשנת ‪ 1885‬התאחהו שתי‬ ‫הקהלות הנפרהות ת ה ת השים ״בית אמת" ובנו להם בית‬ ‫תפלה מפואר במהיר ‪ 145.(214‬ה( י ו ה ג ן‬ ‫)‪ (Angelo‬בן שלמה‪ .‬וו‪.‬היא הוכההקלושה‪.1889‬‬ ‫ומוסדות לצדקה‪ .‬בפירמו בשגת ‪ .‬ו‬ ‫ונתמנה אה״כ לרב בםינםינטי‪ . i..87 .‬ועל ידי תרנומו או ספרו זה‬ ‫קגה לו שם בי.‬אלאטרי‬ ‫הצטיין בכשרון מדברותיו ולכן לא גבצר ממגו לפעול על‬ ‫על האפיפיור בדבר תקוגים שוגים אע״פ שהיה גריגורי‬ ‫שונא לבל תקון ושנוי‪ . :‬‬ ‫י‪ .

‬נ( השכר ועונש‪ .‬כי הר״י אלבו‪ .‬‬ ‫ומן העקר השני שהוא תורה מן השמים יסתעפו‬ ‫שלשה שרשים׳ שהם ידיעת השם‪ .‬השנח המושכלות וכי השכל ההוא‬ ‫ה נ ק נ ה ע״י המרשכלות הוא ה נ ש א ר אהרי המות‪ .‬מן התורה‪ .‬ואין לומר שתכלית זה הוא מה‬ ‫שהסכימו הפילוסופים‪ .‬ולכן א״א לנהולעי״ז נצהיות‬ ‫והצלהת הנפש‪ .‬א ב ל שני מיני ה ד ת‬ ‫הם רק להישיר הדרך בין א ד ם ל ה ב ת ‪ .‬ור׳‬ ‫יוסף אלבו העמידם על שלישה‪ .‬הנבואה‪ .‬ואמר‬ ‫הוא שי׳ש לאלה המאמרים כוונה אחרת‪ .‬ורק בחיבורה אל הנוף ייש‬ ‫לה הבחירה בין הטוב ובין הרע‪ .‬כמו ישנמצא ש כ ל הנברא ‪p‬‬ ‫הדומם עד ההי יש לו ת כ ל י ת ומשינ א ת התכלית׳ וכמו‬ ‫שכל אברי ה א ד ם עדשים א ת פעולתם כפי טבעם והכנתם‪.‬א ח ת מן התורה ו א ח ת מן השכל‪ .‬וחוא איננו נ פ ס ד ‪ .‬יש ראיה שייט "פועל המוציא א ת הדברים אל‬ ‫הפועל‪ .‬כי תשים המנונה‬ ‫נ א ה ולהיפוך כמו שטעה הפילוסוף אפלטק‪ .‬ב ע ת ההיא‬ ‫)‪ (1425‬היה‪.‬ומבואר מזה ש ה ד ת האלקית צריכה לה נ•‬ ‫הקדמות או התחלות‪ .‬א ב ל ישאר האנשים שלא‬ ‫השכילו כמוהם יאבדו בתהום נישיה׳ חה ברור שאין‬ ‫מ ה ש ב ת הבורא לברא כל מין האנושי לבטלה‪ .‬רק ככל שלומי אמוני ישראל יאמין שהנשמה שנתן‬ ‫ה׳ בנו טהורה היא מבר־אותה‪ .‬ומן העקר השלישי שהוא ש כ ר ועונש יסתעף‬ ‫השרש של ההשנהה הפרטית‪ .‬ואם ה ד ב ר כן שהעולם הנצהי והצלחת הנפש‬ ‫היא תכלית ה א ד ם ׳ על כ ר ח ך נצרך ד ת אלקית׳ בלעדה‬ ‫ה א ד ם בחישך יהלון־ ולא ישינ ארחות חיים‪ .‬או כולם נבראות ונפסדות‪ .‬א מ נ ם אלה העקרים הם‬ ‫לא ל ב ד עקרי היהדות‪ .‬וזה חמופת חזק מ א ד ואין בו‬ ‫דהייה‪ .‬והוא הבורא ית׳‬ ‫הממציא כל הנבראים וזולתו לא היה אפשר שימצא‬ ‫דבר‪ .‬ומאלה מ ס ת ע פ י ם ענפים‬ ‫רבים כמו ש מ ב א ר והולןי‪.‬‬ ‫ו ב א מ ת היא מישנה שלמה )אבות ד׳‪ .‬והיה מן החכמים שהתננדו‬ ‫ל ה ס כ מ ת אלה אשר אמרו כי אין אנו אחראין למאמרי‬ ‫חז יל שמדברים לפי דברת המ׳שטינים בעניןיש׳ו‪ .‬‬ ‫התורה ואפילו תורת בני נה‪ .‬כי׳א נם לכל האמונה אשר ת א מ ר‬ ‫שהיא אלקית‪ .‬ועוד אפילו לדבריהם המושכלות ההן‬ ‫שיישינ אותן היהיר בדור‪ .‬ח ב ר נם ס פ ר‬ ‫ויכוח בלשון לעז אשר לא נודע לנו עתה‪ .‬באמרו‪ .‬מזה מוכרה שיש איזהתכלית לנישמתו ונם שיכול‬ ‫להשינ א ת התכלית הזה‪ .‬בעיר שוריאה )‪.‬לכן נתוסף להם איזה סידור או‬ ‫ה ס כ מ ה כוללת עניני האנשים אלו עם אלו ב כ ל מ ש א ומתן‬ ‫לשמור היושר וזה נקרא ד ת נימוסית‪ .‬או‬ ‫ולא‬ ‫נבראות‬ ‫וקצתם‬ ‫קצתם נבראות ו נ פ ס ד ו ת‬ ‫נפסדות‪ .‬ודת משה וישראל נבדלת מהנצרות ו מ ד ת‬ ‫מ ח מ ד רק בהשרשים והענפים א ש ר יישתלשלו מהם‪.‬וע״י מצות התורה‬ ‫ולימודה תוכל להשתלם ולזכות לישוב א ל בוראה‬ ‫ב ט ה ר ת ה ולחיות חיים רוחנים השכלים בעוה״ב‪.‬אישר רצה‬ ‫ל א ח ד א ת שיטתו בפילוסופיא עם התורה חמקובלת לקח‬ ‫לראש שיטתו כלל נ ת ל של הנוצרים‪ .‬‬ ‫לדעת ה מ ח ב ר יש שלשה דרכים אשר על ידם יניע‬ ‫ה א ד ם לתכלית ז א ת ‪ .‬שהרי נ א מ ר לאבימלך הנך‬ ‫מ ת על האישה אשר לקחת והיא בעולת בעל׳ ונם אריסטו‬ ‫ה ת נ נ ד לדעה זאת‪ .‬וזהו‬ ‫תכלית האהרון והצלהת הנפש‪ .‬והוא כי יישועת‬ ‫דנפש היא היא תכלית ה א ד ם וכי ל מ ד זה מ ד ת הנוצרית‬ ‫ואשר לא היה יכול להנצל מ מ נ ה באשר חי בשכונתה‪.‬שאינו נוף ולא כה הנוף‪ .‬ומן העקר הזה שהוא מציאות השם יתפרדו ויהיו‬ ‫ת שרשים‪ .‬וזה ה ד ב ר הרהיקד‪.‬‬ ‫כי אז נמצאה שכלל מין האנושי לא ישינו אותו רק יהירי‬ ‫סנולה כמו ס ו ק ר א ט ואפלטון‪ .‬‬ ‫כ״כ הרוה שהוא באנויש‪ .‬מ ב ה ר הבריאה‪.‬ודרך זה‬ ‫נצרך מ צ ד ט ב ע ה א ד ם ‪ .‬א ב ל ה ד ר ך הזה אינו מספיק לתקן צרכי האנשים‬ ‫והתקיימם זה עם זה‪ .‬ב(‬ ‫תורה מן השמים‪ .‬תורה מן השמים‬ ‫והשבר והעונש‪ .‬שמן הראוי‬ ‫שיהיו הנשים משותפות לאנשים‪ .‬וזו ראיה שאין שכל האנושי מספיק‬ ‫לדעת טיב ורע מעצמו ומכ׳ש״כ שאין ביכלתו להשינ‬ ‫הדברים ש ה ם למעלה ‪ p‬השכל׳ כ מ ו מעשה בראשית‬ ‫וכדומה‪ .‬רק למען‬ ‫אותם היחידים‪ .‬ה א ח ד ד ת הטבעית א ש ד נדרו בני‬ ‫ה א ד ם מ ת ח ל ה ל׳שמור מן הרציחה והננבה והנזל‪ .‬אפשרישלא יניעוהו לתכליתו‬ ‫ובשלמותו‪ .‬כמו ע״י א ד ם נה א ב ר ה ם ומשה רבנו‪.‬ושליחת‬ ‫השליה‪ .‬‬ ‫שהנמצאות לא ימנע מ ה ם א׳ מן נ׳ חלקים‪ .‬ואינם מספיקים‬ ‫להיטיב ולהשלים האנישים על ההצלהה ה א מ ת י ת שהיא‬ ‫הצלחת הנפש וההישארה הנצהית‪ .‬‬ ‫ובחנם ת פ ס נרעץ עליו‪ .‬לזה צריך השפעה‬ ‫אלקית ממעל‪ .‬רבי יעקב‬ ‫אומר העוה״ז דומה לפרוזדור בפני העוה״ב וכו׳ וכמוהו‬ ‫רבים המקומות אישר ב א כזה בספרותנו‪ .‬וישאין בוהסרון‪ .‬ובאשר שני החלקים מוכהישים מן החוש‪ .‬לבאר מציאות השם מ ס ת פ ק בשני‬ ‫מופתים‪ .‬והדת ההיא‬ ‫צריכה להיות ישלמה מ כ ל ההסרונוו"! אשר ישנן ב ד ת‬ ‫האנושית‪ .‬והם‪ :‬א( מציאות השם‪ .‬כי ה כ מ ו ת הלמודיות כמו ה ה נ ד ס ה וכדומה לא‬ ‫יתנו שלמות לנפש מ צ ד עצמם רק הם דרך מבוא וסולם‬ ‫להשכיל דברים אהרים ב ה ם ‪ .‬לראית תורה מן השמים‬ ‫מביא הכרה מן הטבע‪ .‬א ש ר בו ישתנה ויתעלה מכל‬ ‫ברואי עולם אישר במדרנה פהותה ממנו׳ והוא המבדיל‬ ‫אותו מ ה ם ‪ .‬אשר כל היהדות נשענת עליו‪ .‬כ״א(‪ .‬כי מ מ ה שנזכר שם יציאת הדברים מ כ ח‬ ‫א ל הפועל‪ .‬או ש ה ם בלתי‬ ‫נבראות ולא נ פ ס ד ו ת ‪ .(Soria‬‬ ‫]‪c‬׳ העקרים[ תמצית חקירתו ב ס פ ר העקרים שכתב‬ ‫בשנת קפ״ה )‪ (1425‬הוא לחקור א ח ר עקרי האמונה ויש‬ ‫לו שיטה א ח ר ת מ א ש ר להרמב״ם שהעמיד י״נ עקרים‬ ‫ליסוד ועמוד התוך‪ .‬כי בלעדה איש א ת רעהו חיים‬ ‫בלעו‪ .‬כי‬ ‫לכן• התחילה התורה ב פ ר ש ת בראשית להודות על‬ ‫מציאות הפועל‪ .‬א ב ל הצלחת הנפש נקנית בע״כ ע״י פועל‬ ‫נופיי והשכלה נפשיית‪ .‬‬ ‫והביא ראיה ש ד ת הנימוסית ל ב ד אינה מ ס פ ק ת להצלחת‬ ‫ה א ד ם ואפילו לעשות הטוב והיושר‪ .‬האחדות‪ .‬‬ .‫אלבו‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫״הקשה אלי ח כ ם מחכמיהם"‪ .‬דעה זו ב ט ל ה ומבוטלת‪.‬ונם אין זכר‬ ‫ב ס פ ר ו שיאמין ה מ ה ב ר שהנשמה היא מלאה חלאה‬ ‫יזוהמא‪ .‬יתחייב‬ ‫ישימצא נמצא בלתי נ ב ר א ולא נ פ ס ד ‪ .‬ולאינו‬ ‫תלוי בזמן‪ .‬ב א ש ר ה א ד ם ‪ .‬ומן השכל מביא א ת ה מ ו פ ת שכתב הרמב״ם‪.‬והן מציאות השם‪ .

‬‬ ‫כי זה יהיה מ ש פ ט מעוקל‪ .‬כי להתהלפות מזני‬ ‫האנשים יתהייב שיתהלפו מדותיהם‪ .‬והראיה ש נ א מ ר בסוף הקללות‬ ‫ההן יולך ד׳ אותך ואת מ ל כ ך וכו׳ מ ב ו א ר מזה שעל כלל‬ ‫האומה נאמרו‪ .‬וכמו שאמרו הז״ל העולם נדון‬ ‫אהר‪ -‬רובו‪ * .‬ונם נ ב ר א ר ב א‬ ‫כהרמב״ם מ ם ה י ד עלה שאמר‪ .‬לא‬ ‫נאמרו דק על כלל האומה‪ .‬אבל אין מן ההכרה שזה הוא עקר השכר‪ .‬‬ ‫א ד ם הראשון נצטוה מיד אהרי בריאתו במצוד‪ .‬א ב ל מי יורה לנו‬ ‫דעה איה‬ ‫הממוצע האמתי‪ .‬וענין השכר והעונש‬ ‫נמצא לפ״ד ב ד זמנים הלוקים זה מזה‪ .‬כי לפום צערא אנרא‪ .‬והם עוה״ז‪.‬כמו כן הצלהת ה א ד ם תלויה ברצון הבורא‬ ‫־*תהייב שהפעולות ה ט ו ב ו ת אשד נשינ בהן א ת ההצלהה‬ ‫הנצהית ע״כ יהיו נודעים ל נ ו ב א מ צ ע ת נביא אמתי‪ .‬ולכן אמרו‬ ‫במשנה כל ישראל יש להם הלק לעוה״ב‪ .‬‬ ‫כי היעודים הכוללים לכלל האומה לא יתכן שיהיו נפשיות‪.‬רק ה ם יורו ויקלו‬ ‫לנו הדרך אשר נשינ ב ה ם השלמות ה א מ ת י ‪ .‬י מ ו ת ה מ ש י ה ותהית ה מ ת י ם ‪ .‬וכן הוא הדבר בענין הברכות הנשמיות‪.‬הנאמן‬ ‫בבריתו‪ .‬לבסוף יתעצב א ל לבו וידאנ על‬ ‫דפועל איםר עשה• א ב ל דרך המבה.‬והשכר והעונש• נם מתננדינו הנוצרים‬ ‫והמהמדיים מודים שתורתנו נ ת נ ה מן השמים בפומבי‬ ‫בפני ששים רבוא אנשים נ ח ל י ם ששמעו א ת קול אלקים‬ ‫מדבר מ ת ו ך האש הענן והערפל‪ .‬להזהר‬ ‫בה‪ .‬וכל מי מ ה ם שיעשה אותם ישינ א ת‬ ‫התכלית הנרצה• והמהבר מצא ההכרה מההשגהה‬ ‫ה פ ר ט י ת לכל בני ה א ד ם נרמז בתורה ומפורש בתלמוד‪.‬א מ נ ם המדרגות‬ ‫שיושנו ע״י המצות מ ת ה ל פ ו ת מפנים רבים‪ :‬א( א ם מצד‬ ‫המצות עצמן כמו שיש מצות קלות והמורות‪ .‬ב( א ם מ צ ד הכוונות‪ .‬כמו‬ ‫שהנביאים נזרו אומר רקם להם.‬וע׳יכ ישתנה‬ ‫נ״כ ש כ ר ם ‪ .‬רק בדרך‬ ‫כלל היה א פ ש ר לומר ש ה ט ו ב הוא האמצעי הישר להשינ‬ ‫שלמות הנפש‪ .‬כי הלא א ב א ה ד‬ ‫לכולנו‪ .‬ג( א ם מ צ ד רבוי‬ ‫הפעולה‪ .‬ב ל השכר הפרטי לכל איש ואיש לא נזכר‬ ‫בתורה בפירוש רק במקומות מעטים כמו בשלוה הקן‬ ‫ובצדקה‪ .‬יאמר‪ .‬כמו הנדיבות שהוא ממוצע‬ ‫בין הכילות ופזור וכדומה‪ .‬הוא דבוק הרוה האלקי עם השכל‬ ‫האנושי כמו שמצינו ה מ ד מ ה הזאת בבעלי דתורה‪ .‬שכאשר נעיין ביעודים‬ ‫הנשמיים שנזכרו בתורה א ה ד ל א ה ד נמצא שא״א שיבואו‬ ‫במקום ההוא יעודים רוהניים כי כולם כוללים יעודים‬ ‫לכלל האומה כ מ ו ב פ • בהקותי כולם נ א מ ר ו בלשון רבים‪.‬כי הטוב והיושר מוטבע ב א ד ם מנעוריו‪.‫אוצר ישראל‬ ‫‪7‬‬ ‫מורכב מהומר ורוה‪ .‬עד‬ ‫שבהתדבקותם יש ב כ ה ם לשנות ט ב ע המציאות‪ .‬א ב ל הוא ה ס ד מהשי״ת לזכות א ת ישראל‬ ‫ולהצדיקם וכר ולא כאשר אומרים הנוצרים שקללה ה ם‬ ‫לנו באשר א״א לעישות א ת כל המצות‪ .‬וגן נרמזו אלה‬ ‫הזמנים ב ת פ ל ת יוצר של ש ב ת שאמרו שם אץ כערכך'‬ ‫)או לפי נוםהאתו אין ערוך לך( ואין זולתך‪ .‬ולכן מי שמכהיש א ה ד מן העקרים האלה עם‬ ‫שרשיהם הנתלים בו כופר ומין הוא ואין לו הלק לעוה״ב‪.‬‬ .‬על‬ ‫ה א ד ם א ת ז׳ מצות ב״נ כדי שלא ילך תהו לא דרך‪ .‬א מ נ ם הפעולות האלה‪ .‬כי דעת רז״ל הוא כי רבוי‬ ‫המצות לא היה להעמיס עלינו משא כ ב ד אשר לא נוכל‬ ‫שאתו‪ .‬‬ ‫והאמונה בהשם ית׳ ובתורתו היא המביאה א ת‬ ‫ה א ד ם אל ההצלחה הנצהית ואל דבקות הנפש בדבר‬ ‫רוחני כי לעולם לא ימצא ל א ח ד מן הפילוסופים שישיג‬ ‫מעלת הנבואה‪ .‬וכמו‬ ‫שנלנלי השמים המורכבים מ ח ה ונוף אינם מתנועעים‬ ‫תמיד דק בפקודת בוראם ועושים רצון קונם ולא ישנו א ת‬ ‫תפקידם‪ .‬כדי להניע‬ ‫אל התכלית הנרצה‪ .‬א ל א‬ ‫שיברכהו השם נוסף על שכר העקרי‪ .‬וכן מצינו שהשם •ת׳ ב ת ה ל ת הבריאה צוד‪ .‬ולכן א מ ר ה המשנה הםיהי אוה״ע יש להם הלק‬ ‫לעוהי׳ב‪ .‬זהו ה ד ת הראשונה האלקית‪ .‬ואץ לומר ש ה ת נ ה נ ו ת מרבית ה א ד ם תהיה‬ ‫לקנה מ ר ה להיהיד‪ .‬ונם לא״א‬ ‫נ ר א ה אלקים וצוה לו מ ש מ ר ת מצות הוקים ותורות‪.‬כמו שלא יונבל הפושר האמתי שהוא‬ ‫אמצעי ה א מ ת י בין הקור וההום וכדומה• ועוד שלמות‬ ‫האמתי נ ת ל ה בעשיית רצון הבורא בלי פנייה‪ .‬ונם אהרי נ ס ת ם ההזק נ מ צ א‬ ‫בקצתמהז״ל‪. הזה שבו יבהנו‬ ‫הפעולות הטובות והרעות אינו מספיק לדעת א ם הם‬ ‫ב א מ ת טובות או רעות מ צ ד עצמם‪ . לבד ממשה רבנו ת מ צ א •‬ ‫באליהו ואלישע וכאלה‪ .‬‬ ‫כי א ם תהיה כל האומה הולכת בדרך הישר וראויה להיי‬ ‫עוה״ב‪ .‬עתה‬ ‫אם‪.‬ולכן הרבה הקב״הלנו הרי נ מצות כדי שכל‬ ‫א ה ד מישראל יכול להשינ ע״י אפילו מצוה א ה ת לקנות‬ ‫עולמו בשעה אהת‪ .‬ורבוי המצות אינם על צד ה ה כ ר ה רק‬ ‫על צד היותר טוב כדי שלא ימלט א ד ם מישראל שלא‬ ‫יזכה להיי העוה״ב ע״י א ה ת מהן‪ .‬‬ ‫תורה מן השמים‪ .‬שקצה ה א ה ד‬ ‫ת ו ס פ ת וקצה ה א ה ר הםדון‪ .‬והם עדים נאמנים‬ ‫לבניהם אהריהם ב כ ל דור ודור עד שאין מי שמסופק‬ ‫בדבר‪ .‬‬ ‫העוה״ב אהרי המות‪ .‬והם לכלל ה א ד ם ‪ .‬נמצא ד ת משה‬ ‫רבנו ת מ ל א א ת כל תנאיה• עקריה הם מציאות השם‪.‬אבל דשכר הנצהי אינו‬ ‫מיועד רק לנו היהודים כ״א לכל העמים‪ .‬ולמען יוכלו להשינ תכלית זה נתן להם הבורא‬ ‫ית׳ א ת ז׳ מצות ב״נ‪ .‬‬ ‫כל איש ואיש אשר לבו ל ב ב א ד ם ישמה במעשה טוב‪.‬וע״כ מ ב ו א ר שהיעודים‬ ‫הכוללים לאומה ראוי שיהיו גשמיים‪ .‬נבהין באיזה מ ה ד ת ו ת נמצאו א ל ת שלשה העקרים‬ ‫במילואם ואשד שכל האנושי מודה ז א ת ‪ .‬א פ ם ב ל ת ך‬ ‫ומי דומה לך‪ .‬ה א ם נ א מ ר שהרשע בתוכה יזכה נ׳׳כ להיים ה ה ם ‪.‬‬ ‫ואם תקיף עליו יצרו‪ .‬לנה ולבניו נאמרו‬ ‫השבע מצות לדורותם‪ .‬וכמו שמבואר שם בפירוש אה׳ז‪.‬‬ ‫וע״ד אשר לא נזכר בתורתנו היעוד הרוהני בפירוש כמו‬ ‫שנזכרו היעודים הגשמיים‪ .‬‬ ‫ונם אותם שבפ• כי ת ב א א ף שנאמרו בלשון יהיר‪ .‬בכוונה נכונה בלי שום פנייה יש לו שכר יותר מ מ י‬ ‫שיעשה אותה כמצות אנשים מלומדה‪ .‬אין בכה ה א ד ם להנביל אותם מצד‬ ‫שנוי המזנ‪ .‬ואף א ם נניה‬ ‫שהטוב הוא הממוצע בין שתי קצוות‪ .‬כי א ם ה א ו מ ה ח ב ה‬ ‫צדיקים ודא• ת מ ל ט מן הדברים הרעים לפי ש ה ט ו ב ו ת א ו‬ ‫הרעות נגזרים ע״פ רובן‪ .‬כי רוב ה א ד ם הולכים בדרכים‬ ‫עקלקלות ומהם יודעים שדרכם עקש ופתלתול‪ .‬שודאי מי שיעשה‬ ‫המצוד‪ .‬א ם קודם לתהית ה מ ת י ם או‬ ‫ל א ה ר י ה ‪ .

‬‬ ‫‪Hebr.‪Graetz.‬‬ ‫‪.‬ובבר נמצא יטנביא א ה ד ב ט ל דברי נביא תברו‬ ‫כמו שבימי עזרא במלו מנין התד׳טים ש נ א מ ר בתורה‬ ‫שיהיו נמנין מניסן‪ .‬ובן לא מ נ ה שראוי לעבהו ולא לזולתו‪ .‬‬ ‫עברי יבררו להם כ ת ב א׳טורי‪ .‬וגם התורה‬ ‫העריך מה שהיטיב עליהם ג־לברט געגעברא־ד ועיה‬ ‫הוסיף הערות משלו )פאריס ‪ . Gesch.‬ב( מ ר ת ת משה‬ ‫אתו ובפרט‬ ‫דון יצהק‬ ‫ויכוה על נצתיות התורה שהוציא ה ר ב יוסף ירא בליוורגו‬ ‫‪• 1876‬‬ ‫ה ש ל ם ‪ . ואשר לא קרא א ת היטרשים עקרים‬ ‫הוא‪ .‬‬‫‪ daism‬עי׳ מפתחות.‬שאין נקרא כופר‪ .‬אבל הידיעה‬ ‫וההשגחה מ נ ה לשתים שרשים‪ .‬ועל השאלה אם‬ ‫ת<טתגת תורת מיטה ע״י שום נביא‪ .‬‬ ‫אל?לג׳ יצחק‬ ‫‪ :‬פילוסוף ומבאר כה״ק‪ .‬הי במתצית‬ ‫השניה של ה מ א ה הי״ג בצפון ס פ ר ד או בדרום צרפת‬ ‫)‪pp. Gesch. Breslau 1867.‬ויהיה מגין‬ ‫כולם ־ א במספר.‬ה( ת ת י ת ה מ ת י ם ‪ .‬והם החלו מתשרי‪ .‬כמו מ א מ ר ד׳ פל״ד‪.‬‬ ‫נח ואאע‪-‬ח ע י דת מ ה ר סיני‪ . 121. Jiid.‬אבל מה שניתן לנו עיי נביא א פ ש ר שיוכל‬ ‫־להשתנות‪ . Bach.‬או מפגי‬ ‫שמצאו פסוק ודרשוהו‪ .‬ש?עזעגגר‬ ‫מזולצבאך העתיק העקרים לאיטכגזיה‪ .‬ולכן לא‬ ‫מנה נבואת מיטה ושלא תשונה התורה‪ .‬זכר שנגאלו מאשור ועשו‬ ‫ם׳ העקרים גרפס ראשוגה בשיגציגו בשגת ‪.‬א ב ל שאר המצות‬ ‫אשר נ א מ ר ו אלינו ע י מיטה א פ ש ר להיות‬ ‫בטלות‪ .‬אבל כל זה נ א מ ר רק ב ת ו ר ת‬ ‫עם פי׳ אהל יעקב לר׳ יעקב שמואל קאפילמאן‪ . ii.‬באשר אין הכרח־ותם לתורה אלקית ביטוה‪ .‬‬ ‫וכיטבא להקור ע׳ ז מצד השכל והטהו העיון לנטות מ ד ר ך‬ ‫ה פ ש ט והקבלה‪ .‬‬ ‫ראויה בזמן‬ ‫ה מ ח ב ר עת שהויבוהים בעניני ה ד ת היו‬ ‫בעולם ע י הנוצרים ואשר גם ה מ ת ב ר לקה חלק בהם‬ ‫כנזכר מקידם‪ .‬ואיגו‬ ‫מ ו ס ב ל ס פ ר הקבלה‪ ..‬יענה ויאמר‪.‬והנהן אש הת על הר סיני עם‬ ‫רבגו שהיא‬ ‫בל מצותיה היא הדת אלק־ת הרביעית‪ .‬אבל חם ענפים ואמונות לשליחות‬ ‫השליח‪ .‬ד״י א ב ר ב נ א ל‬ ‫בספרו ״מפעלות אלה־ם״ וישועת מיטיהו יבנהו רשע‬ ‫ואפיקורס‪ .‬עיטרת הדברות איטר יטיטים רבוא אניט־ם‬ ‫עלו להלתם‬ ‫להאריך בזה‪. Karpeles.‬‬ ‫הפי׳ הזה גתלק לשרשים ועגפים‪ . Winter & Wunsche. Studies inJu‬־ ‪Jiid.‬‬ ‫נם ת ב מ ת הקבלה מצאה קן לה בספרו ונותן לה‬ ‫יקרוגהולה‪ .‬והיא השאלה ודאי היתד‪.‬ד( השלמות האנוש•‬ ‫אפשר שתורתנו עלולה להשתנות כמו שניטתנו דתי א ד ם‬ ‫יושג ע״י א ת ת ממצות התורה‪ .168.‬לא עקרים ולא שרשים‬ ‫בפני עצמם‪ .‬ומאלה‬ ‫נפרדו שיטת הענפים אשר כל איש יהודי ראוי להאמין‬ ‫בהם• ותם‪ :‬א( הדוש העולם יש מאין‪ .‬ונם הניחו כ ת ב‬ ‫אפשר‪ .‬ע׳ עקרים.‬‬ ‫ה‪ .1618‬‬ ‫מהדפוסים האתרוגים גשמט ע״י הצגזור הדברים גגד הת‬ ‫הגוצרית מ מ א מ ר ג׳ פכ״ה ופכ״ו‪ . Joseph‬‬ ‫‪Albo. Die Religionsphilosophie des .‬ויגיציא ‪. ש ם ה ג ד ו ל י ם ה־‪-‬׳ב‪ . Gesch.‬שכל הכופר בעקרים האלה ודאי שיצא מכלל בעלי‬ ‫ה ד ת ואץ לו הלק לעוה ׳ב‪ .‬פרייברג‬ ‫‪ .‬רי‬ ‫שם טוב בס׳ ח ״ א מ ו נ ו ת ״ ) ש ע ר א ׳ פ״א ופ׳׳ד ושערו׳‬ ‫פ״ת( יתמרמר עליו וקורא אותו מין ופויטע‪ .‬ד ע ת א ל הי ם ח״ב‬ ‫שבט‬ ‫‪Taenzer.‬‬ ‫‪Lit.1584‬עם פי׳ עץ שתול לר׳ גדליה ברי שלמה מפולין‪. S.‬ר׳ אברהם שלום בספרו ״נוה עלום" )מאמר‬ ‫ב׳ סי׳ א׳( יאמר כי הוא ס כ ל רע לב ורועה רות )עי׳ קול‬ . d.(Steinsch.‬אולם אף המודה בהם עדיין‬ ‫אין לו הלק לעוה״ב עד שיודה בהם וביטריטים הנתלים‬ ‫בהם והמסתעפים מ ה ם ‪ . השכר והעונש‪ .‬ ‫גדולים שמעו א ו ת ן ב א ז נ י ה ם מ פ י הגבורה‪ .162.‬ב א מ ר ם ש ד ת אוהו האיש היא נ״ב הלק‬ ‫למעלה‬ ‫מ מ ד ר ג ת כל הנביאים‪ .‬לפי‬ ‫שהיא מצוה מיוההת אבל איננה עיקר‪ .‬ה‪.‬כמו <טע׳טה‬ ‫ה ר מ ב י ם ‪ .‬א א שיתבטלו‪. iii.‬גן שלא‬ ‫ואם יש למין זה הלק לעוה״ב יש כאן קיצור לשון בדברי‬ ‫ה מ ה ב ר ונבוכו בו המפרשים‪ .(1566‬הרב וו‪.‬‬ ‫‪787790.‬וכן תהית המתים וביאת חמשיח חם רק ענפים‬ ‫מ ס ת ע פ י ם מ.‬תורח‬ ‫מן השמים‪ .‬‬ ‫באיטר ג ת ב א ר לעיל יסתעפו לפי שיטת בעל‬ ‫העקרים מהשלשה העקרים שהם מציאות חיטם‪ .‬כי כל הכופר ב א ת ר מן היטריטים‬ ‫הוא כאלו כופר בעיקר שתשריט נ ס ת ע ף ממנו‪ .‬לפי שאינם עקרים ולא שרשים מתחייבים ל ד ת‬ ‫אלקית ב ח כ ר ח ‪ .‬ואין לעמוד על דעתו בזה‪.1485‬‬ ‫אלה השני דברים למען ת ת זכר לגאולה שניי‪ .‬‬ ‫ומה שיתלק א ת הדברים האלה לעקרי‪ 0‬ושרשים‬ ‫הוא‪ .. d. Presburg 1896.‬‬ ‫א ב ר ב נ א ל ואי.‬‬ ‫ועיר שיטתו שמי שמהזיק בתורת מיטה ויאמין בעקריה‬ ‫ממעל והברית החדיטה בטלה א ת ה י י ט נ ה ‪ .‬פראנקפורט‬ ‫דמיין ‪ .1844‬מ א מ ר נ׳ פכ״ה גרפם מ ת ד ש וגםפת לסי‬ ‫כי דבר אשר דבר השם פעם א ת ת בעצמו ובכבודו לא‬ ‫כי ב ה ם השליטה העקרים מפוריטים‪ .‬שמוגה שרשים‪ .‫אלבלג‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪8‬‬ ‫והמילה הלא מפורשת היא‪ . Schechter. Lit.‬לפי שהם ענינים‬ ‫מתהלפ־ם‪.‬והכופר בהן נקרא מין אע״פ שאינו כופר בתורה‪.‬ועה עתה לא גהיה ה ד ב ר הזה‪ .‬ו( וביאת‬ ‫המשיה‪ . 815-818. 299—306‬‬ ‫‪Ueber. ברנפרד‪ .‬ ‫י ה ו ד ה מי.‬א מ ג ם גמצא ם׳ הזהר גזבר באיזה‬ ‫מקומות בהעקרים‪ .‬והשכר והעוגש‪ .‬כ ב ר רבים וכן שלמים‬ ‫ישונה לעולם‪ .‬‬ ‫‪pp.‬ואהיו ל׳)טלעזעגגר‬ ‫כ ת ב מבוא גדול עם הערות בל׳טון אשכגזית‪ ..498—4711‬‬ ‫‪Joseph Albo.‬א מ נ ם בהורה המעשית כל מצות התורה קיימות‬ ‫וא‪-‬נן מיטתנות עד שיערח עלינו רוח‬ ‫ממרום מהיטם ית־‬ ‫ע ׳י גביא גדול כמשה ובאותו פומבי גלוי לכל חעם כולו‬ ‫מעידה שלא קם גביא עוד במיטה א ש ־ •העו היטם פנים‬ ‫אל פנים ואשר עיטה כל המופתים התמירים ה א ל ה כמו‬ ‫•רידת המן ארבעים שגה ובדומה‪.‬המומר קלודיוס מאי‬ ‫במו בהי־ סיני‪ .‬ופה ראוי להעיר על נרעץ •טבותב ש ס פ ר‬ ‫משתגות או‬ ‫הזהר גזבר בם׳ העקרים מ א מ ר ד׳ פל״ב• ו׳טם גזבר רק‬ ‫השם ״ו ל ז ו ה ר בלתי מספיק שכלו לציירו וכוי״‪ .226‬ק ו ר א‬ ‫ביבליוגרפיה‪ :‬י ו ה ם י ן‬ ‫ה ד ו ר ו ת כ״ז.‬‬ ‫דעותיו‬ ‫התפשיות בפילוםופיא וביאוריו למקרא עוררו עליו ק נ א ת‬ ‫ה מ ת פ ל ס פ י ם והרבנים אשר שפכו עליו ה ח פ י ם ונדופים‪.

Isaac.‬אין הפרסום ההמוני אהריו בבל דבר‪ .‬כי כשים שכונת הפלוסוף לא ישיגה כ •א‬ ‫פלוםוף כך בונת הנביא לא ישינה כ״ א נביא‪ .‬‬ ‫ישראל יעקב‪ :‬רב‬ . קצין‪ .‬ואני מאמין מדרבי הנביאים כי‬ ‫הפכו א מ ת ע״ד נ ס ו כ ו ‪ .‬והטעם כ׳‬ ‫דרבי השנותם משונות זו מזו ולא עוד אלא הפכים‪ .‬א ך לא גגרר‬ ‫יאמר בהקדמתו כי אין ה ס פ ר הזה העתקה בלבד אלא‬ ‫אהריה בכל דבר ובפרט ירה הצים בבעלי הדמיון‬ ‫הבור בפני עצמו‪ .‬‬ ‫]ם׳ תקון הדעות[ אלבלנ העתיק מס׳ הבונות או‬ ‫דעות הפילוסופים ל א ב ו ה א מ ד אלמלי)מקאציד אלפלסיפא‬ ‫‪ (=de intentione Philosophorum‬אשר לדעת אלבלג‬ ‫כולל זכרון הדעות בדרך אמצעי מ׳שותף לפלוסופיא‬ ‫ולאמונה ההמוגית‪ . E.‬רק יש ללמוד ה א מ ת מן‬ ‫הטבעי באור שאין בו ס פ ק ‪ .‬א ב ל ייש ללמדו מן ה מ ו פ ת תהלה ולבקש לו תלוי עליה וכמוהו האמין בקדמות העולם‪ ..‪Gesch.‬הוא בעצמו‬ ‫בדרך ממוצע ובמקום שסייעה לשיטתו‪ .‬‬ ‫יהודה לכוזרי מ א מ ר ה׳ פי״ד(‪ .:Graetz. קדימת אהרי הפילוסופיא של אריסטו ותהי אצלו כיתד שהכל‬ ‫מופת‪ .‬א ב ל באורך הגלות‬ ‫השלישי ומכאן ואילך העתיק ר׳ יצהק ן׳ פלקר ובסוף רשעבור המלכיות גתמעטו המוסרים והמקובלים והלך‬ ‫הלוך והסוד ובמעט א ב ד זכרה מגי ארץ לולא השם‬ ‫מ א מ ר חגי שתעתיק זח האחרון יאמר‪ :‬״בהכירי א ת גודל‬ ‫היטגת ההכם המעתיק א ת ה ס פ ר הזה גתתי א ת לבי צבאות הותיר לנו שריד שנים שלשה גרגרים בארצנו כהן‬ ‫ולוי וישראל‪ .‬ ‫ה מ ו פ ת ולעיין אה״כ בתורה ואם נמצאו דברים מתייטבים‬ ‫על הדעת המופתי נאמין הדעת ההיא מצד העיון ומצה כל הראיות ׳שהביא מספיקות אצלי רק יש לטעון על‬ ‫קצתן״י‬ ‫האמונה‪ .‬לפי‬ ‫שזה משיג המושכל במודגש וזה מ׳טינ המורנש במושכל‬ ‫ובר‪ .‬דבריו ההפשים האלה גרמו לאלבלג להיות סאני‬ ‫מ׳שפט לבהור הטוב מישתיהן‪ .‬ר׳ מ׳שה ברי שמעון )נזכר במאירת עינים פ׳ וי׳שלה ופ‬ ‫וזאת הברכה( אישר השתדלו להקים ישם ה מ ת מ מ נ ה ‪.‬ב כ ז לא נגרר‬ ‫א ס מ כ ת א מן הכתוב אהרי כן וכר‪ .‬ר׳ יותנן אלימאנו ו נ ח ל ׳שבכולם בבונה הזאת הרב ר׳ מיטה‪ .‬נאותים ודומים‬ ‫מ א ד לדרכי הקבלה האמתית"‪ .‬‬ ‫אלבלג כ ת ב ספרו ב ש נ ת נ״ב )‪ (1292‬והוספת ן׳ פלקר המדינות משה קבל"‪ .‬ובונהו לר׳ מ׳שה דילאון ו ס פ ר‬ ‫הזהר•‬ ‫נשלמה ת ׳ תמוז קצ׳ה )‪ .‬מצד במקומות רבים בספרו ידבר נ נ ר ה ר מ ב ׳ ם ובמאמר‬ ‫אלהיות כותב עליו‪ :‬״מ׳ ית.(1438‬עי׳ ה ק ד מ ת ה ס פ ר‬ ‫בהתלוץ תייר ‪ 92‬ומאמר במעישה בראשית ישם ה״ו ‪85‬‬ ‫אלבלנ בא במישפט לא ל ב ד עם בעלי המקובלים‬ ‫וה״ז ‪ 157‬וכוי‪.‬וקרא א ת העתקתו בשם ״תקון‬ ‫הדעות"‪ .‬‬ ‫ונאמין‪vii.‬ואפילו יהיו דברי ה א ת ר סותרים א ת דברי השני אין‬ ‫זה נדהה מפני זה כי מסנולת האמונה התורנית שהכתשת‬ ‫ה מ ו פ ת אותה לא תדהה אפשרות א מ ת ת ה ‪ .‬כי אני יודע מ צ ד המופת כי‬ ‫זה א מ ת על ד ר ך טבע‪ .‬א ת הבורו לא השלים עד תומו‪ . ידעתי למה לא גלה הרב‬ ‫א ה ד ה ר מ ב ׳ ם רצה להכגיס ש ט ת הפילוסופיא בתורה‬ ‫ובדברי ה ז ל ומצה א ה ר הרמב״ן ע״ ד הקבלה בסודות המורה לבו בעניןזה )הדוש דגצהי( והוא כ מ ר ב ר בערמה"‬ ‫ושמות‪ .‬‬ ‫ע״ד נ ס .‬ר׳ משת ראיטי בספרו‬ ‫״מקדש מ ע ט ״ ה״ב שבו זכרון אנשי־ישם הגדולים בכל דור‬ ‫לא נשיא א ת שמו על שפתו‪ .‬ואומר‪ :‬אין למבקש ה א מ ת שומעגיה‪ .‬בי זה משה‬ ‫האייש לא נתן פונת לו מעודו ועה היום הזה רק מכל‬ ‫בלקוטים כ״י הוא מעתיק ממנו דברים הרבה ויאמר כי‬ ‫ב ס ד ר הלמוד שלו בהיותו בן ל״ב שנים יקרא בונות מלמדיו השכיל והאלהים מ נ ה לידו ראשי דברים מיתר‬ ‫הפלטה אישר היה לו לישם‪ .‬יום טוב‬ ‫בדברים רבים ה פ ך אמונתי‪ .‬כנראה מדבריו באלהיות‪ :‬״בודאי היות‬ ‫העילה הראשונה בלתי גוף בבר בארו אריסטו במדע‬ ‫כדאי לסמוך עליו בידיעת ה א מ ת ‪ .‬‬ ‫כלם נבוהים למבין וישרים למוצאי דעת‪ .‬ר׳ יצהק הכהן )נזכר בם׳ האמונות וביהוד‬ ‫לקרות בו ולתור בדרכיו ומצאתיו רב ה ה מ ר ה גדל‬ ‫התועלת ובו׳ גם גלה בו מקצת דעותיו התמורות כפי שער ה׳ פ״ו( והרב ר׳ טודרום הלוי ועיע אבולעפיא( והרב‬ ‫תורתנו המהוללה במע׳שה בראישית ובמע׳טה מרכבה‪ .‬ובבר זכרנו ב פ ת י ה ת ה ס פ ר הזה‬ ‫בי בונת התורה א יא לנו להשיגה מ ס ב ר ת נ ו השנה בלתי‬ ‫מסופקת‪ .‬אלבלג סלל לו דרך הממוצע ובידו פ ל ס ומאזגי וכוי‪ .‬לפי שהנמנע‬ ‫אצל המהקר ההקשי מצד מנהג הטבע אפשר שתהייבהו‬ ‫ההשגה הגבואית מצד יכולת המגהיג וכוי‪.‪236‬‬ ‫ביבליוגרפיא‬ ‫נאמין ג״ כ פ ש ט ת כ ת ו ב‬ ‫התורנית ההיא זרה אצל דעתנו‪ .‬כי הוא‬ ‫נחלק לישלשה מאמרים‪ :‬הגיוניות אלהיות וטבעיות‪ .‬א ל א להיותה מן הדעות ‪Albalag.‬‬ ‫אשר בארצו כ״ א נם עם דרבנים מבלי מישוא פ נ י ג‬ ‫] ש צ ת א ל ב ל ג [ אלבלג ע מ ד בפרשת דרכים‪ .‬רפאפורט בהקדמתו לשרית‬ ‫גאונים קדמוגים יאמר‪ :‬אלה א ש ר התתכמו גגד דרבי‬ ‫התורה היה ישמם למישל ולשנינה בימיהם וגאבד זכרם מן‬ ‫הארץ אהרי מותם כמו צ ח ק וביתוס ואלבלג‪ .‬‬ ‫שאי.‬ואם נמצא לדעת ההיא כתוב סותר אותו‬ ‫הדעת‪J.‬והנה שמעו הולך בכל‬ ‫הפלוסופים בבקר בבקר עם פי׳ האלבלנ וישתע׳טע בהם‪.‬א ב ל היותו בלתי בה בגוף אי.‬וההושבי.‬הם מאין‬ ‫ופעלם מאפע‪.‬‬ ‫האלהיות המיותרות בהשגות הנביאים ובפעולות היכולת‬ ‫א ש ר למעלה מן הטבע‪ .‬ועל הדרך הזה תמצא דעתי אלגאזי‪ ..‫‪9‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אמאזי‪ .‬דרכו בהעתקתו איננה דרך מעתיק בעלמא כ״א‬ ‫]אמונתו בקבלה[ אלבלג האמין ג״כ בקבלה עיוגית‬ ‫מפרש מקישה ומ׳שיב ומוסיף דברים מדיליה‪ .‬כי למרות רוה המקובלים והרבנים היה כרוך‬ ‫ל ב א ר מציאותו מ מ ה יש־ובן מן הכתוב עצמו מאי.‬יום טוב בר׳‬ ‫א‪.‬ואומר‪ :‬״אין ס פ ק כי הקבלה היתר‬ ‫ואלבלג העתיק רק שני מאמרים הראישונים וראש מ א מ ר מורישה ממשה לקהלת ישראל‪ .

‬ם‬ ‫ב הוא תישובה לרבני‬ ‫טבריה‪ .‬‬ ‫אלגאזי‪ . מ ה ב ר‬ ‫אלגאזי‪ .‬י‪ .‬‬ ‫ישנת היש•‪..‬‬ ‫והוא הישבוןהדורות בקצרה מאדהי׳ר ע ד ש ר י פ ת הספרים‬ ‫נם ה ר ב מ א ל כ ם נ ד ר י א חית בעזרתם ובחדיש חשוון לשנת‬ ‫באיטליא בראש השנה ל ש נ ת שי״ד)‪ (1553‬ובאותו ה ס פ ר‬ ‫‪ 1840‬גפתתו שני בתי ס פ ר בקאירו‪ .‬‬ ‫נוסח ה פ ט ו ר הוא מהשר סלים איפינדי פקיר ומורשה‬ ‫בעיר קוישמא מצה השר ה נ ח ל םאלימאן פאשה המושל‬ ‫בבבל‪ .(1794‬שם סי׳‬ ‫מביאים ל ה ם מיני מתיקה ובו׳‪ .1588‬אביו ואבי־אביו היו תלמודים מצוינים‪ .‬השאלה היא א ם מהני ה פ ט ו ר לכל‬ ‫המקומות כי ר׳ יעקב רצה להעתיק משכנו לעיר א ה ר ת ‪.‬לנטוע‬ ‫וכתבי הקדיש כאוד מוצל מאש‪ . 1 7 7 9 -‬‬ ‫ה ב ר עוה ם׳ הלכות יר׳ט באור להלכות בכורות ותלה‬ ‫ל ה ר מ ב ן )ליוורנו ‪ .(1683‬ז ה ב‬ ‫ש י ב ה ביאור על לשונות ת נ מ ר א ודבורי‬ ‫ת ו ס פ ו ת השייכים לענין הנדה )קושטא ‪. י‪ .‬‬ ‫מצרים היתה ‪ 2420‬שנים א ה ר הבריאה‪ .(1655‬‬ ‫י‪ .1840. i.‬דף מ״ד‪.‬‬ ‫‪16Nos‬‬ ‫'‬ ‫‪J. .‬מת‬ ‫בתורה בלילות ומנדהים ישנה מעיניהם ובתוך הלמוד‬ ‫ב ש נ ת ‪ .‬שמואלבן יצחק ‪ p‬יוסף‬ ‫מקנדיא‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1764‬ו מ ת כבן שבעים רשמנה‪ .‬מ ה מונק לעשות ע״י ״הקול קורא לעזרה״ שהדפים‬ ‫‪ .(De-Rossi.‬כ‪.‬‬ .‬מ ש ה יוסף‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪10‬‬ ‫בירושלים ותותם בשם ״זעירא מאנשי ירושלים".‬רוא‬ ‫קבוץ למלות ושמות זרות הנמצאות בתלמור‪ .-‬‬ ‫‪i.:.‬והרב אלנאזי א ף שתית אז כבן שבעים וששה‬ ‫מקומות לא שלטו ידי המשתיתים ונשארו ספרי הש״ם‬ ‫עבד עבודתו בתור מורת הראשי וכל מ נ מ ת ו היתד‪ .‬זעאלים א׳ וקל״ נ עולה ל י ש נ ת ת ק ל ״ ט ‪.‬הרב‬ ‫מכילתא פ׳ בא‪ .‬‬ ‫ספריו האהרים‬ ‫א ש ר ה ב ר הם‪ :‬ס׳ קבוצת כ ס ף ‪ .‬משה יוסף‪:‬‬ ‫רב בקאירו במצרים‪'.(1710‬‬ ‫תאור‪.‬מכילתא‪.(1663‬‬ ‫ת לכות‬ ‫והוא‬ ‫נופי‬ ‫ת״ב לספרו הליכות אלי כללים‬ ‫הרמב״ם‬ ‫הליכות‬ ‫אלי‬ ‫)איזמיר ‪. 37) 1683‬הוא ב ת ב ספרים רבים‬ ‫שר׳ת‬ ‫ש מ ח ת יו״ט בדיני הש׳יע)איזמיר ‪ . 380.‬כי היהודי יעקב ידוע מ נ ח ל י הסוהרים א ש ר בעיר‬ ‫בצרה והזמין והמציא כל מיני הוצאות וכל מיני בנדים‬ ‫וכל כלי מ ל ח מ ה לכל אנשי ה מ ל ת מ ה בזמן המצוק והמצור‬ ‫מפני היל מ ל ך פ ר ם ‪ .‬ ‫א פ ר י ו ן יש ל מ ה‬ ‫עם‬ ‫)איזמיר ‪.(1659‬‬ ‫שמע‬ ‫ת״ב‬ ‫רצוף‬ ‫לספת‬ ‫שלמה‬ ‫לעין‬ ‫אהבה‬ ‫א ה ב ת עולם‬ ‫דרישות‬ ‫שרחש‬ ‫באיזמיר ע״ם התורה )נדפס שנית ב א מ ש ט ר ד ם ‪.‫אלנאזי‪ .52Jost.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫בערכו. p.‬התנועה ה ז א ת התלה אתרי א ש ר עברו השר‬ ‫מקנדיא ב ס פ ר ו אלים יכנהו בשם נאון‪ . 3 8 0 .(1605‬יםוהות ה ס פ ר הזה הונהו לרוב על ס פ ר היותםין‬ ‫לאלפים ב ש פ ת עבר וערבי והפיצם ב כ ל תפוצות ישראל‪.‬הוא יהשוב שיציאת‬ ‫בלבות ה ת ל מ י ח ם א ה ב ה נ א מ נ ה ל ה ר ת ולהשפת העבריה‪.‬י‪ .‬ח ב ר י ב י ן‬ ‫נולד‬ ‫כנראה‬ ‫באור‬ ‫שמועה‬ ‫לתליכות עולם לד׳ ישועה הלוי ועל ק צ ת ם׳ כריתות ועל‬ ‫י״נ מ ד ו ת מם׳ מהות א ר ק כללים בדרכי ומדות התלמוד‬ ‫ותהלוכות הסוניות )ויניציא ‪.(1843‬‬ ‫ו ב פ ר ט על כללי התלמוד‪ .‬נאולת‬ ‫•שונות ב א י ח פ א ס ך שיטת אלפים פ ר א נ ק לשנה‪ .(1644‬‬ ‫מראה‬ ‫רבת‬ ‫מקום לפסוקי תנ״ך ת נדרשים במדרש רבות )קושטא‬ ‫‪ .‬‬ ‫א ז ו ל א י ש ה״ ג‬ ‫י‪ .‬סי׳ ל״ב לענץ מ ס י ם וארנוניות א ם מחני חפטור‬ ‫ש פ ט ר ה הממשלה א ת ר׳ יעקב מ כ ל מיןמישא מ ל ך ושרים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נ כ ת ב ונתתם בעיר קוישטא יום י״ט לתדש זיל ישנת אלף‬ ‫וקצ״נ לישמעאלים‪ .‬כ‪..(1683‬‬ ‫סתרים‬ ‫לתם‬ ‫הידוישים ע ל מ ם ׳ ע ״ ז ובסופו כללים וסוגיות‬ ‫מעולפת‬ ‫ספירים‬ ‫ק צ ת שו״ת )ויניציא )‪.‬ב ש נ ת ‪ 1840‬יצא‬ ‫)‪ :(Crete‬מפרש להש״ם וסופר דברי הימים‪ .‬ם׳ תנתומות‪ .‬תולדות א ד ם ״ )ויניציא‬ ‫ע ‪ ..‬נולד‬ ‫אלגאזי‪.‬א ח ד לנערים ואתה‬ ‫ויתנהם כי באיזה‬ ‫יבכה א ת השרפה א ש ר שרף ה׳‬ ‫לנערות‪ .‬‬ ‫ב י ב ל י ו נ ר פ י א ‪A n n a l e n‬‬ ‫‪Literaturblatt des Orients.‬כ ת ב ח פ ט ו ר‬ ‫נותן לו הרשות ללבוש מנעלים וםנרלים ירוקים ושיהיה‬ ‫פ ט ו ר מ כ ל כרנא דמלכא ומכל מיני מישא מ ל ך ושרים‪.(1664‬‬ ‫לקוטי מוסר מם׳ הזהר ובסופו ק י ל ו ר י ת‬ ‫על‬ ‫מאמרי עין יעקב ולשונות הרמבי׳ם.‬ולפי ההשבון‬ ‫למנהלי בתי ה ס פ ר שיקבלו מארצות‬ ‫המקובל אצל כל הכמי ישראל והאומות היתד‪ .‬שמות רבה ותנהומא רשמות(‪.‬‬ ‫נקראו בתי ה ס פ ר על שמו‪ :‬״בתי ס פ ר כרמיה"‪ .‬ועבור כן‬ ‫מצרים‬ ‫ב ש נ ת ‪ 2448‬ליצירה )ע׳ ס ד ר עולם רבה פ״נ‪.‬‬ ‫כרמית‬ ‫תבטית‬ ‫אלנאזי בתור מורה הראשי הרשה לערך מ א ה נערים מ כ ת‬ ‫הקראים לקשוב לקת בבתי ס פ ר הנ״ל אף כי התננרו לו‬ ‫רבים‪.‬שלמה ק אברהם‪:‬‬ ‫ד׳ משיב בענין נדרים על אודות תבורת ת״ח העוסקים‬ ‫באיזמיר ונתמנה שם לרב ודרשן ואח״כ ביררשלים‪ . 11.‬מספריו הרבים‬ ‫מישה מנטיפיורי עם א ת ז ת מרעיו ונם כרמיה ומונק ביניהם‬ ‫לא ראינו רק ס פ ר קטן אשר הוציא לאור נכדו ר׳ שמואל‬ ‫דרך ארצות הטזרת להצילם מעלילות הם וביתוה ה נ ח ל‬ ‫בן משה הצרפתי וקראו בשם ‪.‬סי• ב״א על ש א ל ת הרב יוסף אזוביב אוהות כולל‬ ‫ירישליס שנתתייבו ל ת ת לנכהי הורו תיתומים ולזרעם‬ ‫אחריהם ס ך קצוב מהי ישנה בעבור ט ו ב ת ה נ א ה שהקדיש‬ ‫להקדש‪ .E‬‬ ‫א ל י ם ‪ .‬‬ ‫ישה״נ הוא פי׳ לס׳ היראים ונם דרישות שלא נקרא ישמו‬ ‫עליו‪.‬י‪ .‬פי׳ על תהלים )די רוסי( ולפי‬ ‫‪No.‬יש״ר‬ ‫במצרים‪ .‬‬ ‫לעי ני ם‬ ‫פי׳ על מאמרי ע״י‬ ‫)שלוניקי‬ ‫‪.‬‬ ‫ספרי ומדר׳‪ . E .(1675‬‬ ‫כ ס ד ר א״ב ולשונות‬ ‫אהבת‬ ‫דרשות‬ ‫עולם‬ ‫ונוסד על עמודי תורה ועבודה ונמ׳׳ת ע״פ מהרשים‬ ‫המון‬ ‫ו מ א מ ר י ת ז ״ ל )קושטא ‪.J.‬כ‪.(1639‬‬ ‫כללי התלמוד)איזמיר ‪.‬וכ״ז עשה כשלימות‪ .‬מ ת סמוך‬ ‫לעזר כרמיה ומונק שהשתדלו ליםד בתי ס פ ר לאהינו‬ ‫לשנת ‪ .(1794‬קדושת יו״ט )יו״ט‬ ‫דרבנן(‬ ‫בדרוש ולשונות הרמב״ם וכו•)יררשלים ‪.

‬עושים ש ע ו נ י ם‬ ‫א ה ר י ה ר ב ן ה ב י ת ‪(Bulletin Areheologique du Comi-‬‬ ‫פ ת י ם ‪ 200 . ‪ 155‬רוקעי‬ ‫ט ו ר ק י א ‪ .‬ה ה כ נ ס ה מ מ ס ה ב ש ר ל ה ק ה ל ה ב א ל נ י ר עולה ל ס ך‬ ‫מתים‪.‬‬ ‫תעע‬ ‫מ ה ם נ ב נ ו ב ט ר ם כיבוש ה צ ר פ ת י ם ‪ . xiii.‬כי‬ ‫מ מ ש ל ת צ ר פ ת נ ש א ר ה ת י י ב ת ל ה ם ה מ ש ה מיליון פ ר א נ ק ‪.‬‬ ‫ח ס ד‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫עבדאל אזבי ו א ב ר ה ם צרפתי הברו שיר ו ת פ ל ה א ש ר‬ ‫מאויעות בעיר אלגיר‪ .‬‬ ‫אהרי‬ ‫ע ם ס ד ר ה ר ה י צ ה ודיני ה ק ב ו ר ה ‪ .‬‬ ‫‪Histonques.‬ ‫יצחק מיטיה‪ .‬‬ ‫במספר‬ ‫אלגיל^א‪:‬‬ ‫נוף על הוף‬ ‫אפריקא‬ ‫והוא‬ ‫הצפונית‬ ‫היהודים ב ש נ ה ה ה י א ג מ צ א י ם ‪ 1.‬ר׳ יוסף א ז ו ב י ב ‪ .1807‬״‪L.‬והראשון מ ה ג ד ו ל י ם‬ ‫שבהם‬ ‫נ ב נ ה ב ש נ ת ‪ .‬ב ש נ ת‬ ‫שנים‬ ‫‪ 1563‬ה ר ג ו ה נ ו צ ר י ם ה ס פ ר ד י ם א ל ף והמיט מ א ו ת יהודים‬ ‫מ ה נ ר נ י ם י ו ס ף ב ק ר י ו נ פ ת ל י ב ו ס נ א ש עלו ל נ ד ו ל ה ו ה מ ו ש ל‬ ‫ו ב ש נ ת ‪ 1669‬ג נ ר ש ו כ ל ה י ה ו ד י ם‬ ‫ו ה ם היו‬ ‫נתשבים תיותר‬ ‫נ כ ב ד י ם בין‬ ‫היהודים‪.‬ליווינו ‪Addison.‬‬ ‫ב ת ת ל ת מ א ה הי״ה היה מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב א ל ג י ר כ ע ש ר ת‬ ‫אלפים א י ש ‪.‬ועוד נ ו ס ף ע ל י ה ם כ ה נ ה א ת ר י ה ר ד י פ ו ת‬ ‫מעורבת‬ ‫מספרד‬ ‫מספרד‬ ‫שבאו‬ ‫נקראו ״הקליק״‬ ‫״כפוסים״ א ב ל כ ל ם‬ ‫דברו‬ ‫בלשון‬ ‫ערבית‬ ‫בקשטיליא‬ ‫וארנון ב ש נ ת ‪ .‬ר• א ב ר ה ם ב ה ן ‪ .‬ה ״ ב כולל דיני ה ש ׳ ע‬ ‫הישמעאלים א ת הנוצרים ת ת ת מ ל ך קרל ההמישי ב ש ג ת‬ ‫א״ה ובסוף פיוטים‪.‬ג ב א י ו ה ב ר ‪ .‬ר• נ ה ו ר א י‬ ‫בירית ה ג ו ף אל^ירא‪ .‬בידי ה ג ז ב ר ה כ נ ס ו ת ו ה ו צ א ו ת ה ק ה ל ה ‪. Algiers .1391‬ו א ת ר י נ ל ו ת ם‬ ‫ב ס פ ר ד י ת ו ע ב ר י ת ‪ .‬ורק ציר ה צ ר פ ת י ה י ה ע ל י ה ם ל ס ת ר ה ‪.‬ר י צ ח ק‬ ‫השר באיר‬ ‫אלדין‬ ‫לדור‬ ‫ליהודים‬ ‫מיוהד‬ ‫במקום‬ ‫ב ל א ך ‪ . 64). i .‬‬ ‫ש ל ה מ מ ש ל ה ביום ‪ 16‬יוני ‪ .‬ו ה ם מ ג ו ע ו ד כ ע ש ר ה ר ב ג י ם‬ ‫ה מ ס י ם וצרכי ה צ ב ו ר ‪ .‬‬ ‫ומאז ל א ת ת ע ר ב ה מ מ ש ל ה ב ב ה י ד ת ר ב הבולל ו ב ה כ נ ס ו ת‬ ‫ג ב א י ו ה ב ר ה ם ש ם כ ב ו ד לגובי צ ד ק ה ו מ ת ע ס ק י ם ב ק ב ו ר ת‬ ‫ה ק ה ל ה ‪ .‬א ת ר י בן ב ת ת ל ת ה מ א ה הי״ת נ ת ו ם פ ו‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1492‬ב א ו ש מ ה כ ה מ ש ת א ל פ י ם יהודים‪ .1866‬בין ה ר ב נ י ם ע ש מ ש ו ק ו ד ם‬ ‫מ י ו ם ‪ 24‬א ק ט ‪ 1870 . chap.1541‬ה י ה ו ד י ם ש מ ה ו ב נ צ ה ו ן ה ט ו ר ק י ם ו ה ר ב נ י ם ר ׳ מ ש ה‬ ‫יכיל בפירי‬ ‫לאומים‪.1675.‬ר׳ מ ש ה ב ר ׳‬ ‫ש ד ד ו ויבוזו א ת ר כ ו ש ם ב כ ל פ ע ם ועשו פ ר ע ו ת ב ב י ת‬ .‬‬ ‫‪No 1.‬ר׳ א ב ן ח י י ם ‪ .‬‬ ‫ותכשיטין‪.(Tlemcen‬‬ ‫מ ס ה ר ה ת ב ו א ה עם‬ ‫מ ע י ר א ו ר א ן )‪ .‬‬ ‫•‪sent State of the Barbary States.‬בין ה ר ב נ י ם ה כ ו ל ל י ם ש נ ש ל ח ו מ צ ר פ ת ה ם ר•‬ ‫הי״ד ו ה ט ״ ו א ש ר ב א ו מ א ר צ ו ת ס פ ר ד ‪ .‬‬ ‫באלציר ו ב ע ד ה ז כ ו ת ה ז א ת ש ל מ ו לו מ ם קצוב‪ .‬‬ ‫וכיבוש ה א ‪ p‬ב י ד י ה ם ב ש ג ת ‪• 1830‬‬ ‫ה ר ב ה כ ו ל ל ה י ה גמגד‪ . ל כ ב ו ד ה מ ת‬ ‫מבגי‬ ‫ישראל•‬ ‫מצב‬ ‫רוטב‬ ‫היהודים‬ ‫כיבוש‪.‬ר׳ י ה ו ד ה ע י י א ש ‪ .‬‬ ‫]בהירי העדה[ ר א ש ה ק ה ל ש נ ק ר א ״ מ ק ד ם " נ ב ה ר‬ ‫ההוב ב ע ד יורשיהם גרמת מ ל ת מ ת הצרפתיים באלניריא‬ ‫ע״י ה מ מ ש ל ה ו ה ו א היה למליץ בין ה י ה ו ד י ה ו ה מ מ ש ל ה ‪.‬‬ ‫‪des Travaux‬‬ ‫‪te‬‬ ‫ה י ה ו ד י ם ה ר א ש ו נ י ם נ ת ל ק ו ליטתי מ פ ל נ ו ת ‪ :‬א ל ה‬ ‫ב מ א ה ת ש ב י ע י ת ה ת ר ב ה ישוב ה י ה ו ד י ם באלציריא א ש ר‬ ‫ו ה נ ו ל ד י ם יטם נ ק ר א ו‬ ‫ב א ו מ ס פ ר ד ‪ .(Oran‬ו ב י ת ה כ נ ס ת נ ה פ ך ל ב י ת ת פ ל ת‬ ‫קנאת‬ ‫נוצרים‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪11‬‬ ‫אלציר‬ ‫אלניר‬ ‫ג ק ר א ג״כ ארגיל(‪ :‬עיר על ת ו ף צ פ ץ א פ ר י ק א .1795‬נ ד ו ל ת ה נ ד נ י ם ה ע י ר ה ע ל י ה ם‬ ‫א ת ר כ ו ש ה י ה ו ד י ם ‪ .‬‬ ‫]אנטישמיות[‬ ‫שגאת‬ ‫תרטבי‬ ‫אלניריא‬ ‫ליהודים‬ ‫מ מ א ה הי״ט והמון ה ע ם‬ ‫ה כ ב ו ש ה ם ר ׳ יצהק ב ר ש ש ת ) ה ר י ב ״ ע ( ‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫המונופול ש נ ת נ ה‬ ‫לבקרי ובוםנאש‬ ‫היתד‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪J.‬ו ל פ נ י ם ה י ת ה א ת ו ז ת מ מ ש ל ת‬ ‫א ת ר ו ת ‪ .‬‬ ‫ס ב ל ו ש ם צ ר ו ת ו ר ד י פ ו ת מ ח מ ת מושלי ה נ ו צ ר י ם ‪ .‬‬ ‫קנסות‪.‬ע״י מ מ ש ל ת צ ר פ ת ב ר ש ו ת‬ ‫ה מ ק ד ם ב ח ר יטבעה ט ו ב י ה ע י ר ו ב י ד ם מ ש ט ר . E.2000‬ש ב א ו מ א ר צ ו ת‬ ‫קולוניא ש ל מ מ ש ל ת צ ר פ ת ‪ . The Pre .‬נ ע ש ו כ ל יהודי אלציריא‬ ‫^‬ ‫א ז ר ח י‬ ‫צרפת בפעם אתת‪.‬‬ ‫וסיבת‬ ‫השתדלות‬ ‫ה מ ו ש ל ת ס א ן )‪ (1830-1918‬ל נ ב ו ת‬ ‫באוכלםין‪ .‬כ ת בי״ ד בדיגי מ מ ו ג ו ת ג מ ם ר ל ב ת י דיגים‬ ‫פראנק לענה‪. ‪ :‬ע ד ה ב ל ב ר‬ ‫ראיטי ה ק ה ל ה ״ ו ה ג ז ב ר י ם ״ ‪ .‬ק ו ד ם ה ה ו ק ש ל מ ה המפדטלה‬ ‫באלגיריא מ׳טעבוד חטורקים ולקחו ת ל ק ע ם‬ ‫הצרפתים‬ ‫ש כ ר לעשרה רבנים באלניריא ם ך שלשים והמשה אלף‬ ‫ב ע נ י נ י ה מ ד י נ ה ‪ .‬‬ ‫אלפים‬ ‫ו ב ש ג ת ‪ 1900‬ה י ה‬ ‫בין ת ש ע י ם‬ ‫מ ס פ ר ם בהמיטה עשר‬ ‫ושבעה אלפים תושבים‪. — iii‬‬ ‫ה ת פ ל ל ו יהודי א ל נ י ר ב ב י ת ה כ נ ס ת ל ז כ ר היום ב כ ל יטנה‪.‬ת י י ט י ם ‪.‬ר׳ א ל י ע ז ר ב ה ן ‪ .‬ב ת ח ל ה‬ ‫ע ל י ה ם ה א י ט כ נ ז י ם י ט ב א ו ד ר ך ליוורנו ו נ ק ר א ו ״ נ ר נ י ם ״ ‪.‬ה א ב ״ ד ו ה ד י י נ י ם ד נ ו דיני מ מ ו נ ו ת‬ ‫ודייגים‪ .1651‬ועפ״י ״ ח ו ק כ ר מ י ה ״‬ ‫באלניר נמצאו תשעה עשר בתי כנסיות‪.‬ק ה ל ה גדולה גום דה ב ע י ר א ו ר א ן א ת ר י‬ ‫הטורקים‬ ‫ב א ש ר נ ת ר ו ק נ ה מהנוצויים‬ ‫כבוש‬ ‫הספרדים בשנת‬ ‫‪ 1792‬ו ה ש ר ) ד י י ( מ ה מ ר א ל כ ב י ר ק ר א ליהודים ל ה ת י י ט ב‬ ‫יטמה‪.‬ב ש ג ת ‪ 1518‬ה ר ש ה‬ ‫מ י כ א ל ווייל‪ .‬ר׳ שמעון ב ר‬ ‫התגברה בסוף שגות התשעים‬ ‫צ מ ה ד ו ר א ן )הרשב״ץ(‪ .‬ובין ב ע ל י ה מ ל א כ ו ת היו ‪ 250‬ר צ ע נ י ם .‬א מ ג ם מ ע ת ש ג ו ם ד ההוק• ה ה ד ש ב צ ר פ ת ב ש ג ת‬ ‫ודיני‬ ‫התואר‬ ‫‪ 1906‬ל א ת ה ז י ק ע ו ד ה מ מ ש ל ה בידי ה כ נ ס י ו ת היטונות‬ ‫גיזבר‪ .‬ר׳ מ ש ה ווייל ור׳ א ב ר ה ם ב ל א ך ‪.‬‬ ‫בטלעמםן)‪.‬‬ ‫ק ר ו א י ה ע ד ה היו מ כ ו נ י ם ב ש ם‬ ‫מ א ה ו ע ש ר י ם א ל ף פ ר א נ ק ליטנה ו מ ז ה יוציאו ש ב ע י ם א ל ף‬ ‫א ת ר י כ ב ר ט ה צ ר פ ת י ם ב ש ג ת ‪ 1830‬יצאו ה י ה ו ד י ם‬ ‫פ ר א נ ק ל צ ר ב י צ ד ק ו ת ש ו נ ו ת ‪ .‬מ צ ב ה י ה ו ד י ם ה ו ט ב ת ת ת מ מ י ט ל ת ה ט ו ר ק י ם‬ ‫ע ם ו ב ו ס נ א ש נ ה ר נ ע״י מ ר צ ה בזמן ה פ ר ע ו ת ו ה ה מ ו ן בזו‬ ‫ו ב פ ר ט ב מ א ה הי״ה א ש ר א ז נ ת ו ס פ ו ק ה ל ו ת ה י ה ו ד י ם‬ ‫ת ס א ן מ ס ר בידם א ת המונופול ש ל‬ ‫צ ר פ ת ב ש נ ת ‪ .‬מ ס ו ר ת ה י א בידי ה י ה ו ד י ם כי התייצבו ש ם מ י ד‬ ‫‪ 40‬נ נ ר י ם ‪ 100 .‬י ש י ב ת ה י ה ו ד י ם ש מ ה ה ה ל ה ב מ א ה‬ ‫אזוביב‪ .‬ב ת ת ל ת‬ ‫ר׳ א ב ר ה ם נ י נ ה ד פ י ס ב א ל נ י ר ב ש נ ת ‪ 1889‬ם ״זה‬ ‫ה מ א ה הי״ז ה י ו ב א ל ג י ר ל ע ר ך מ א ה ו ה מ ש י ם מ ש פ ת ו ת‬ ‫ה ש ל ה ן ״ ה ״ א כולל מ נ ה ג י ק יק א ל נ י ר שעושי.

.(15‬ספור ה׳ גהפם בקושטא ‪) 1516‬ביהמ״ה‬ ‫היו‬ ‫ה״ה ‪ . ‪ 4. Algeria'.‬‬ ‫סוהר ונוסע ב מ א ה התשיעית‪ .‬‬ ‫להורשא לא יפקין ואילן לא‬ ‫מ ס פ ר היהודים באלניריא עולה יותר מהמ׳שים אלף‪ .‬‬ ‫.‬‬ ‫ה״ג ‪ .1897‬בראש האגטישמים היה‬ ‫‪12‬‬ ‫א ת ישראל לארין" )ספרי פיםקא בהעלותך(‪ .‬הם‬ ‫צמה בר היים גאון שהיה ראש ישיבה ב מ ת א מ ה ם י א היא‬ ‫היו בכתובים‪ .‬‬ ‫נונ ומנונ מצויה במדרש ק המון‪.‬ב מ ס פ ר הזקנים אישר נקראו ל א ס פ ה‬ ‫םורא והי בזמן ההוא• ושם דבר עם ר׳ יהודה ב.(Aden‬ולפי דבריו היו שוכגים אז יתר השבטים באםיא‪.‬‬ ‫וגכדהרא״ש‪ :‬ה ק ח‬ ‫ההםיד‬ ‫מ א י ר ב... ו( הנפש ופעולתה.‬ה מ ס ע הראשון למצרים וישב לארצו )כגראה‬ ‫עשרת‬ ‫חובטים‪.‬״וי״א על‬ ‫רעניס •שנבהר לראש עיר אלניר ב ש נ ת ‪•1898‬‬ ‫עסקי השליו היו מ ת נ ב א י ם ואומרים‪ :‬עלה שליו‪ .‬בהעלותך(‪ .‪Gesch.‬‬ ‫גתפשטו גם בין הגוצרים‪ .‬ ‫ואשר משלו ממשלה בלתי מוגבלת במהינה מיוההת להם‬ ‫הספרים המצוייגים •שגתהברו בימי הביגים בעגיגי הכמה‪.‬תהיה‬ ‫)‪ . קורייש‬ ‫ההיא‪ .‬‬ ‫על התוף אצל‬ ‫אומה‬ ‫א ת ת ששמה‬ ‫ויהי שם עד אשר באו תיל גדול ממקום א ת ר ויקהו‬ ‫אותו בשבי וימצאהו יהודי םוהר מיטבט יששכר ויפההו‬ ‫בל״ב זהובים והזר עמו לארצו בהררי תהום ת ת ת )למטה‬ ‫מן( ארץ מדי ופרם‪ .‬‬ ‫ואלהה‬ ‫ומיהה‬ ‫המ־ו אין אגו כהאי לגהולה זו‪ .‬געתקו ע״י סופרים רבים במישך הרבה‬ ‫ה מ ת נ ב א י ם ב מ ה נ ה ‪ .‬יב‪.‫אוצר מ־מ ראל‬ ‫אלהבי‬ ‫ה כ נ ס ת ביום ‪ 18‬מאי‬ ‫מאקס‬ ‫‪ .‬ד‪.‬ס פ ר ו זה נהשב בי.‬‬ ‫בן כסלון‪ .‬ ‫ויתורו‪:‬‬ ‫ובת זוגו‪ :‬ד( איך נוצר ה א ד ם ותבוגת כל אבריו.‬הלכו והטמינו א ת עצמם‪.‬‬ ‫ומהבר ס שבילי אמונה ב־שנת ‪ .‬ואין להם עול מלכות כ •׳א עול תורה‪.‬ותרויהו.Romrom‬עי׳ במכ״ע ‪Das Jiid.136(1‬הוא מכונה נ״ב ״אבן‬ ‫‪.‬במדבר י״א כ״ו(‪ .1 (!!). Hebr..‬ע״ע‬ ‫יקוצון")תרנום ירושלמי‪ .‬‬ ‫בישגת ‪ . vii. .‬״ א ל ד ה הוא אלידד‬ ‫א פ ר י ק א‪.‬םפורי א ל ד ד‬ ‫ובללן‬ ‫והטילן‬ ‫לתוך‬ ‫קלפי‪. Bibl.1899‬ע״ע‬ ‫עסקי גוב ומנונ‪ .‬והם לא‬ ‫א נ ט י •ש מ י ו ת‪.‬ובתפצם לתכהי־.‬וגדפם ראשוגה בריווא דטריגטו‬ ‫)‪.(6‬ספור ג׳ הוא ממדריש בראשית רבתי כ״י )בית‬ ‫בן נו.‬בספרי‬ ‫קודם ש נ ת ‪) 1480‬עי׳ ייליניק בית המדריש ה״ב ‪.‬״ר׳ שמעון אומר‬ ‫השייך ל ס פ ו ר א ׳ וגתהבר בזמן מאוהר‪ .‬‬ ‫הנבואה אשר ירה עליהם‪ . 90.‬כפי‬ ‫בא דין אנדלום )‪ .650‬תוישבי אלגיריא‪ .‬וכבל הבריהם הזקנים קבלו נם הם השפעת רות‬ ‫ומקירוא. . 346.‬וכל הזקנים ה ת נ ב א ו ולא יספו‪ .‬‬ ‫פסקו")סנהדרין י־״ז(‪ . הרין מתנבייןכהדא ואמרין‪:‬‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1891‬היה מ ס פ ר היהודים‬ ‫בסוף עקב אמיא נונ ומנונ ותיילותיה םלקין לירושלם‪ . . ת(‬ ‫בםפיגה קטגה אשר גשברה ויגצל ע^ לוה עץ והים השליך‬ ‫בהנהגת בריאות הגוף.‬כעת (‪)1907‬‬ ‫ישראל מן מני זייניהון‪.‬ויתד עם שבטי נפתלי נד‬ ‫לחישוב כי ב א מ ת הגלה מירוישלים‪ .‬לאמר‪ .‬‬ ‫.‬ונמל שני פתקים הלקים‬ ‫המדרש ה״ו ‪ . Litteraturblatt 1877‬‬ ‫ועוד‪ .‬ויי׳א על‬ ‫תפרעות גההד׳שו פעמים רבות עד סוף ש נ ת ‪ .‬וירץ ויגד א ת ה ד ב ר למשה‪ . י( גא\לה‪ .168.‬‬ ‫‪Graetz. 166.‬‬ ‫באפריקא המזדהית קרוב ל ש פ ת ים סוף ולשון ים ע ק‬ ‫פילוםופיא והעת אלהות‪ .(102‬‬ ‫אנו קוראים ס ב ת השארם במהנה‪ . 328‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫‪Steinsch.:‬‬ ‫פט״ו(‪ .‬‬ ‫ספרו גהלק לעשרה גתיבות‪ :‬א( ב א מ ו ג ת הבורא‬ ‫מ ס פ ו ר המובא באשכול ה כ פ ר להקראי יהודה הדסי(‪.‬״י׳א בקלפי נשתיירו‬ ‫ספור ב׳ גרפם ראשונת בקושטא‬ ‫‪) 1519‬בית המדרש‬ ‫לפי ש א מ ר לו הקב״ה למשה לבור לו שבעים זקנים ‪. Jahrb.‬ומיהה זה קמואל בן שפטן" )במדבר רבה‬ ‫ביבליוגרפיא‪J.‬״‪.‬ויהושע‬ ‫מ א ו ת שנים‪ .‬‬ ‫‪Monat-:Schiirer.‪Hi. 1876 p.‬כפי ה נ ר א ה היתד• נ ב ו א ת א ל ד ד ומידד על עסקי‬ ‫א‪.. ושבע שנין דיומין יהליקו בני‬ ‫‪ 4C475‬בי.‪ 1‬א מ י ת ת ם בז ו‬ ‫ימה היו אומרים )בנבואתם(? משת מ ת ויהושע מ כ נ י ס‬ ‫)‪(Prester John‬‬ ‫מלבם‬ ‫אגרת‬ ‫ששלת פרישטי גואן‬ .‬ובידיה‬ ‫בעיר אלניר ‪ .‬‬ ‫‪ii.‬ולבן נמצא בהם ש נ ר ם ו נ ם ת א ו ת שוגות‪:‬‬ ‫אבל משה ענה‬ ‫הספור א• בשאלת אנשי קירואן נ ד פ ס ראישונת ב מ נ ט ו ב ה‬ ‫ויאמר‪ :‬ה מ ק נ א א ת ה לי? מי יתן כל עם ה׳ נביאים‪ .(17‬ם פ ו ר ה׳ הוא כעין הקהמה ל<שאלת אג<שי קירואן‬ ‫הישנים א ש ר העלו הפתקים החלקים‪ .‬‬ ‫ב ש נ ת ‪ 880‬היה‬ ‫אלדה‬ ‫ב ב ב ל ואת״כ‬ ‫הלך לברבריא‬ ‫עת א ס ף מישה שבעים איש מזקני העם סביבות‬ ‫באפריקא הצפוגית ובקירואן‪ . B r u l i s .‬‬ ‫‪ (No 41‬והם כושים שהורים בעלי קומה ערומים ואוכלי‬ ‫אלדר‬ ‫במתנה‬ ‫‪ H T l p T‬שמות שני האנשים אישר נשארו‬ ‫אהם‪.Gesch. E.‬משם שאלו א ו ת ת ו א ת ר׳‬ ‫האהל ותנה עליהם הרות ויתנבאו‪) .‬ס פ ו ר ו ׳ הביאו‬ ‫ב מ ה נ ת נישתיירו לפי שראו א ת משה שמברר לו הזקנים‬ ‫הקראי יהודה הדסי בספרו אשכול הכפר‪ .‬‬ ‫פעמים‪ .‬א ך ״הנער" לא יהע א ת אישר‬ ‫]ס״ירים שינים[ הספורים של אלדד אודות עשרת‬ ‫קרה סביבות האהל‪ . יצהק‬ ‫אלדבי‪. א מ ר אל מישה‪ :‬אהני מישה כלאם•‬ ‫נ ט ל פתקים וכתב עליהם זקן‪ .‬‬ ‫אל דב• הספרדי״‪ .‬ויישתומם על מ ר א ה שני האנשים‬ ‫השבטים ובגי מישר‪ .19794‬קוסטגטין ‪ 12875‬ם״ה‬ ‫]כ‪-‬אג״־‪-‬יק[‬ ‫המלכא משיהא אינון נפלי.1559‬דברים רבים לקה מ ס פ ר המורה להרמב״ם‬ ‫ע״ע‬ ‫אלהה הלך למםעיו שתי‬ ‫ומם׳ שער הישמים להרלב״ג‪.‬‬ ‫ג( ביצירת ה א ד ם‬ ‫במסעו ה ש ג ׳ ) כ פ י הספור שהגיע אלינו( עבר גהרי כוש‬ ‫ב( באמוגת הרויש העולם.‬‬ ‫ביבליונרפיא‬ ‫‪schrift vi.‬‬ ‫א‪.(Andalusia‬ומזה נתעה גרעץ‬ ‫ש מ ס פ ר היה בן מתלי מ ש ב ט דן‪ .‬ובהקדמתו יאמר שהוא מבני ג ל ו ת‬ ‫י ר ו יש ל י ם‬ ‫אשר‬ ‫אישר ב ס פ ר ה ממהינת טליטלה )טוליהא(‬ ‫אלדד הדני‪:‬‬ ‫ש‪ .14895‬אוראן ‪. ז( תכלית‬ ‫אותו‬ ‫רומרגום‬ ‫הנפש‪ :‬ח( ה ו י ה שבע ׳פ‪ :‬ט ו שכר ועוגש.‬נ‪ . הלך לספרד‪.

‬‬ ‫וככה‬ ‫מרוטנבומ‬ ‫ספר‬ ‫ז ר ו ב ב ל ‪ .(viii. ב ם פ ו ר י א ל ד ד‬ ‫ו־וםיפוס ב ד ב ר ה א י ס י י ם ה ק ד מ ו נ י ם ‪ .‬‬ ‫והלכותיה.‬לא‬ ‫יטהרו‬ ‫כופרים‬ ‫י ש נ ו ת ו כ ר ‪ .‬‬ ‫ו ה ם היהודים ש א י נ ם ל א ר ב נ י י ם נ מ ו ר י ם ו ל א ק ר א י ם ‪.‬היינו יטנ־טתרשו‬ ‫ה ק ר א י ם ב ה ל כ ו ת י ו ‪ .‬ו מ ת א י ם ע ם מ ה ש ל א‬ ‫]זברון אלדד בפי החכמים[ ר׳ ת ס ד א י בן יטפרוט‬ ‫י א כ ל ו כ ל ד ב ר ט מ א ו ה ם רועי ב ק ר וצאן ו ע ב ו ד ת ם ב ש ד ה‬ ‫ב מ כ ת ב ו ל מ ל ך הכוזרים תזכיר א ת א ל ד ד הדגי על אודות‬ ‫ואוכלים‬ ‫ונםונו‬ ‫ע ש ר ת ה ש ב ט י ם שגלו מ ע ב ר ל ג ה ר ס מ ב ט י ו ן )עיי גייבויער‬ ‫מ ד ר כ י ח ח י י ם ‪ .‬אמגם הראב״ע לא‬ ‫]ההלכות[ ה ה ל כ ו ת ש ל א ל ד ד הן לפי דבריו ת ל ק מן‬ ‫ה א מ י ן ב א ל ד ד ו ב ס פ ו ר י ו וז״ל‪ :‬ו א ש ר כ ת ו ב ב ד ב ר י ה י מ י ם‬ ‫תורה‬ ‫ד מ ש ה )ר״ל א ו ד ו ת בגי מ ש ה ( א ל ת א מ י ן ‪ .‬וכלל א ו מ ר ל ך‬ ‫ה ל ב ו ת ה א ל ה ש א ל ו אג־טי קירואן ל ר צ מ ת גאון‪ :‬ל פ י שי־ט‬ ‫כ ל ס פ ר ש ל א כ ת ב ו ה ו ג ב י א י ם א ו ה כ מ י ם מ פ י ה ק ב ל ה אי.385‬ל ד ע ת ע פ ש ט י י ן ״ ה א מ ת ה מ ע ט ה‬ ‫שמהבדו בודה מלבו א ל פ י פ ר ט י ם על מ ק ר ה א ה ה א מ ת י‬ ‫בפירויט ה מ ל ו ת ההן כי עיקור ב ת ל מ ו ד מ ו ר ה על ע ק י ר ת‬ ‫אלדד‬ ‫ה ס מ נ י ם מ מ ק ו מ ם ‪ .‬ריט־״י מ ב י א ב פ ר ד ס סימן ר מ ״ ח‬ ‫ובדברים‬ ‫ש ט ע ם א ס ו ר השהייה ב ש ח י ט ה הוא משום‬ ‫באיברים‬ ‫ה ב ל ע ת דם‬ ‫ב מ ק צ ת ה ק ב ל ה ‪ .‬‬ ‫ש ב ע ׳ פ א ו ה ת ל מ ו ד ש ל א ר ב ע ת ה ש ב ט י ם ‪ . ל ה ו צ י א‬ ‫הרבה‬ ‫כ ל ה ד ם מן‬ ‫ב ד ו י ם ‪ .‬נ ם ישער כי ה ס ב ה ה ר א ש ו נ ה ל ס פ ו ר‬ ‫ב א ה ב ת ה ישגה ת מ י ד )משלי ה׳ י״ט( מעגי.‬ונייבויער י ס כ י מ ו ש א ל ד ד‬ ‫ה ב ה מ ה נ ע ו צ ו ת ב־טעת ה ׳ ט ה י ט ה ב א י ז ה‬ ‫כדי‬ ‫למשוך‬ ‫א ת לב‬ ‫הקורא"‬ ‫)מבוא‬ ‫לספרו‬ ‫א( א ם מ ל י‬ ‫ה י ת ה להפיין ד ע ו ת‬ ‫מ ק ו ם ‪ .‬ו מ ב י א ר א י ה ל ד ב ר י ו מ א ל ד ד ה ר ג י ה א ו מ ר ״יש‬ ‫ב ש ו פ ט י ם י״ה ל׳ ״ויהוגתן בן גרשום ב.‬א ך כ נ ר א ה נ ת ל ק‬ ‫‪ .‬ר׳ ש מ ו א ל נ מ ע ב ה ל כ ו ת‬ ‫בהלכות‬ ‫כל‬ ‫התורה‬ ‫ותכונתה‬ ‫ההיא‬ ‫כמו‬ ‫בא״י‬ ‫ולא‬ ‫הניעה‬ ‫ובבבל‪.‬ו ס פ ו ר ה ד ג י ו ה א ג ר ת ש ל ו ו ש ת י ט ת הולין ש נ מ ס ר‬ ‫שהניעו‬ ‫ה ר מ ב ם וכן ה ו א‬ ‫פ ל ש י ם׳‪.‬מ ע ט ץ ה ו א כ מ ע ט ה א ת ר ׳טהוה ד ע ת ו ש י ש י ס ו ד‬ ‫ה ב ה מ ה ב־טעת ה־טהיטה ו א ו ס ר ה ד ם ש נ ב ל ע ב א ב ר י ם נ נ ד‬ ‫ל ה ס פ ו ר י ם ב ק ו ר ו ת ה י ה ו ד י ם ב א ב י ם י נ י א )‪Monatsschrift‬‬ ‫פ ס ק ה ק ב ל ה ‪ .‬ב כ ל ל קיטה מ א ד ל ה א מ י ן‬ ‫כי א ד ר ב ה ה ד ב ג י ם‬ ‫השתמ־טו ב ה ל כ ו ת‬ ‫ר א י ו ת ג ג ד ה ק ר א י ם ) ב י ת ה מ ד ר ש ה ״ ב מ ב ו א ‪.‬מ ל ב ד א ם נ א מ ר כי ת מ ל ו ת‬ ‫מצותצת" ש ה ש ת מ ש‬ .‬ ‫נ ״ ב שהייה ד ר ס ה ה ל ד ה ה נ ר מ ה ועיקור‪ . ( p.‬ובזה א מ נ ם מ ס כ י ם ע ם ה ק ר א י ם ה מ ז ה י ר י ם‬ ‫מעורבת‬ ‫ה ר ב ה ע ל ה ר ת ק ת כ ל ה ד ם ביטעת ש ה י ט ה ‪ .‬פ י ג ם ק ע ר ‪ . ( p. ‪ .‬ו ב פ י ר ר ט א ו ס ר ע ק י ר ת ה ס מ נ י ם ב ס ע י ף מ י ו ה ד ‪.‬ו א ף כי יש ב ו ד ב ר י ם ש מ כ ה י ׳ ט י ם ה ד ע ה‬ ‫ואיגן מ י ו ס ד ו ת על דברי ת ר ב ג י ם ‪ .‬וייליגיק מ ו ס י ף ל א מ ר‬ ‫א ב ל לדעת שטיינשניידר היא ה ו ס פ ה מ א ו ח ר ת ‪ . ה ת ע ס ק ו ת‬ ‫ב נ י מיטה ו י ש י ב ת ם א צ ל נבול ש ב ט דן ה ו א ה מ ס ו פ ר‬ ‫ב א ה ב ת ה ‪ .‬וכל מ נ י נ י ה י ה ו ד י ם‬ ‫ת ת ת י ו ‪ .‬ ‫בהן ת מ י ה א‬ ‫ג ד ו ל ה ‪ .1873.1878.‬ויפר׳ט עיקור מלשון שור׳ט ועיקר‪ .‬א מ ג ם יה״ש )ההלוין ה״ו ‪ (60‬וגם ווייס‬ ‫רנלי ה ב ה מ ה ו ל א ה ו ב ל ל ה נ י ע אותן‪ .‬‬ ‫)שו״ת סי׳ קצ״ג( שאין ל ס מ ו ך עליו ב פ ר ט‬ ‫יטהיו מ ק צ ת ן נ ר א י ם כ ד ב ר י ת כ מ ־ ם •טלנו ו מ ק צ ת .‬וגם ס פ ר‬ ‫אלדד‬ ‫בעניני ה ל כ ה ‪.(47‬ג ם ב ד ב ר י ה ל כ ה ס מ כ ו‬ ‫ומבבל‬ ‫ד ב ר י ם ע ׳פ ה ת ו ר ה יטבע״פ‬ ‫גדולי ה כ מ י ה ר ב ג י ם עליו‪ . היו‬ ‫הגכוגה‪.‬ו א ל ד ד מ כ נ י ס ב ו ש נ י ע נ י נ י ם הד־טים‪:‬‬ ‫ה ד ג י ‪ .(xxvi.(xxviii.‬ועל‬ ‫מופלנין"‪ .‬נם א ו ס ר‬ ‫א ל ד ד להוכית‬ ‫א ל ד ד ש ה י ט ה העשויה ב ק ו ל מ ו ס ‪ . היה מ צ ב ה י ה ו ד י ם‬ ‫ש ה י ט ה ש ל ו בלשון ע ר ב י ת ה ב י א דיני ש ת י ט ת ו ט ר ד ו ת ש ל‬ ‫ב מ צ ר י ם בימי ק ד ם ו מ צ ב ם ב ת י מ ן ע ד‬ ‫א ל ד ד ‪ .‬‬ ‫ויש‬ ‫אליהם‬ ‫מנהגים‬ ‫א ל י ה ם ונ־טתב־טו מ ה ס ר ו ן ה ה ב נ ה ‪ .‬‬ ‫א י ך ידע א ל ד ה ה מ ל ו ת שהייה ד ר ס ה ה ל ד ה ה נ ר מ ה ועיקור‬ ‫ר׳׳פ פ ד א נ ק ל ה ר ץ מ ש פ ט ו ש א ל ד ד ה י ה ה פ כ פ ך ו ר מ א י‬ ‫שאין ז א ת לשון הקד׳ט נ ק י ה א ו ״לשון‬ ‫י ל א ה י ה לו ש ו ם ש י ט ה י ד ו ע ה ב ה ר ת )‪Monatsschrift‬‬ ‫ב ה ‪ .‬א ל ד ד א ו ס ר‬ ‫ע ם ה ר ב ה ד ב ר י ם ה מ י ו נ י ם ו ה ם דומין ל ר ו מ א ן ת י ס ט ו ר י .‬למען ה ר א ו ת כי ש ק ר ע ג ה א ל ד ד ושאין ל י ה ו ד י ם‬ ‫נובעים מ ס פ ר י פילון היהודי‬ ‫ובי ה י ה ו ד י ם מ ע ש ר ת ה ש ב ט י ם ובגי מיטה כ ל ם‬ ‫ש ם ש ו ם מ ל ך ויטוטר‪.‬ד ע ת עפשטי־ן‬ ‫לי שגויה" בעגי.491‬ל ד ע ת ר י י פ מ א ן א ל ד ד ל א היה ולא‬ ‫מ מ ל כ ו ה ו ה ג ד ו ל ה ורוב גדלו וגבורתו‬ ‫וכל הספורים והלכות ש ל א ל ד ד ונם ת ש ו ב ת ר צ מ ח נאה‬ ‫גכגעים‬ ‫ה ם מזויפים ו נ ת ח ב ר ו בזמן מ א ו ח ר ‪ .‬‬ ‫כ ה ג י ם ליטבט ה ר ג י ״ ודרשו ה ד ל ה ו א מ־טה ר ב ג ו ) ד מ נ י ד‬ ‫ורש״י ש ם כ ת ב ר א י ג ו ב ד ב ר י ר׳ ש ל מ ה הדר׳טן ת׳טגה‬ ‫ש נ ה ש ג י ה גליו.(.‬בו א ם מ ל י ה ב ה מ ה‬ ‫היה‬ ‫מיםיוגיד‬ ‫קראי וכל‬ ‫מגמתו‬ ‫)דו״ד ת ״ ד ‪ (126‬ב ט ל ו ר א י ו ת י ה ם א ה ר ׳ ט ה ב י א א ל ד ד דיגי‬ ‫מקויטרות‪ .‬ו ה ר מ ״ ד ל ק ה ז א ת מ א ל ד ד‬ ‫ה י א כי א ל ד ד ה י ה נ מ צ א בי.‬א ל א מ ג ו ד ל ה מ ר ה ק ל א הניעה א ל י ה ם‬ ‫)ועי׳ רש״י הולין ל״ב‪ .‬ר״ל מ פ ג י שנראין כ ת ד י ט ו ת‬ ‫ל ס מ ו ך עליו‪ .‬ה ר א ב ״ ד ב ס ׳ ה א ש כ ו ל‬ ‫בטהרהה‬ ‫הל׳ ש ת י ט ת הולין פ ״ ב מ ב י א ה ל כ ו ת א ל ד ד ו כ ו ת ב ‪ :‬ו נ מ צ א‬ ‫כתוב‬ ‫והתגהגו‬ ‫אהרים‬ ‫במקצת‬ ‫התרהקו‬ ‫ממגה‪ .‬גרעין‪ .‬והיטיב‬ ‫שנמצא‬ ‫בבמה‬ ‫זכרם‬ ‫מ ק ו מ ו ת ‪ .(63‬ר׳ י ה ו ד ה בן ק ר י ש י פ ר ש ה פ ס ו ק‬ ‫כ מ ו ה א י ס י י ם )ע״ע(‪ .‬‬ ‫ט ר פ ו ת שאין ה ק ר א י ם מ ו ד י ם ב ה ם ‪ .‬ולדעתו‬ ‫צריכי. מ נ ש ה ובניו היו‬ ‫)םיהשרשיםלאבןגגאהע׳״יטגה"(‪.‬ב א מ ת ה י ה א ל ד ד מ ח מ י ר ב ד י נ י • ט ה י ט ה‬ ‫רוב ה ו ק ר י ד ו ר נ ו י א מ י נ ו כי ם פ ו ר י א ל ד ד ב כ ל ל ה ם‬ ‫יותר‬ ‫מ ה ר ב נ י ב ‪ .‬‬ ‫ממגו כ ל ם ראית א מ ת י ת על זאת‪ . ע ס ק‬ ‫ת ע ס ו ק ת מ י ד ו ה י א ליטון ע ר ב י ‪ .‬כ.‬‬ ‫ו ב ת ו כ ם ה י ה נ מ נ ה א ל ד ד ה ד נ י ) מ ב ו א ‪.‫אוצר ישראל‬ ‫‪13‬‬ ‫ל ה א פ י פ י ו ר א ו ל ה ק י ס ר פ ר י ד ר י ך ב מ א ה הי״ב מ ע ב ר ל נ ה ר י‬ ‫ברט ובו מ ס פ ר גואן‬ ‫א ל ד ד הדני‬ ‫נברא‬ ‫‪ .(4‬א מ ג ם בגוגע ל ה ה ר ב י ת ‪ .‬ר׳ צ מ ת ב ת ׳ ט ו ב ת ו א מ ר ‪:‬‬ ‫הדגי‬ ‫״ ס פ ר ו לגו ה כ מ י ם <ט־טמעו מן ר ב ג א יצהק ב ר מ ר ו ר ב ג א‬ ‫ו ה ד ו מ ה ל ה ם " )פי׳ ל ש מ ו ת ב ׳ כ״ב(‪ .‬וכן ד ע ת מ ה ר ״ ם‬ ‫ש מ ח ה ש ר א ו א ת ר׳ א ל ד ד ה ד נ י זה והיו ת מ ה י ם מ ד ב ר י ו ‪. יהודים שהיו ר ת ו ק י ם מ א ״ י‬ ‫)שי״ר ת ו ל ד ו ת ר׳ גתן ה ע ר ה ‪ .‬והונים ע ל ה נ ח ל אולי ל ה ר ב ו ת ב ט ב י ל ה‬ ‫ופרי העין ו נ ש מ ר י ם‬ ‫ירקות‬ ‫משבועה‬ ‫ב ק ב ץ ע ל י ד ה ״ ד ‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם בן ה ר מ ב ״ ם ניטאל ע ל א ו ד ו ת ע ש ר ת‬ ‫מ צ ב הפליטים ב א ב י ם י ג י א ע ה היום הזה )ע׳ע‬ ‫בדברי‬ ‫השבטים‬ ‫הז״ל‪ .‬א ל א ל׳טון בעלי ה ת ל מ ו ד ‪ .

90.‬שם סי׳ ‪ (32‬״וכל אשר ה ת ר י ם אותו הקב״ה‬ ‫התיר אותו להם במקום אתר״‪ .‬ב( עשרה סמנים מפוזרים בס׳‬ ‫ר ס א ל א אלברהאן פי תדכיה אלהיואן הכולל הלכות‬ ‫שהיטה וטרפות בלשון ערבית והברן ר׳ שמואל גמע‪ .‬מצמע )נמע( הוא מלה‬ ‫ערבית ופתרונה מקום שיתקבצו שם מים או דברים‬ ‫אתרים‪) .‬כמו‬ ‫ליונה הוא קורא תינתרא‪ .‬א ך שנה הוראתן בשננה או בזדון‪ .‫אלה מלך ישראל‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫האלה היו ידועות ל כ ל היהודים מימי ק ד ם כסיסנים‬ ‫לדיני השהיטה‪ .678‬מ ל ב ר לקוטי הלכות מ א ל ד ד הדני שהביאו בשמו בני‬ ‫דורו והבאים אתריו‪.‬‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫‪Q.‬פ״ז.‬‬ ‫מלך הרביעי ממלכי י ש ר א ל ) ב ש נ ת נ״א ו ת ש ע =‬ ‫‪ 751‬ל פ נ י סה ״ נ ( ‪ .‬‬ ‫ואלה היה בלי עוזר וסהסה‪.1737‬עם העתקה בלשון צ ר פ ת ואנרת לקהלת‬ ‫ב נ ד ר ע״י אליקים כרמולי פ א ר י ס ‪ . 441‬‬ ‫‪J.‬‬ ‫ועלתה לו לפתות אותם בי אינו מבין אפילו דבור א ה ד לא‬ ‫מלשון כוש )נעז( ולא מלשון ישמעאל )ערבית(‪ .1881‬‬ ‫ביבלינרפיא‪ :‬מ א י ר ע י נ י ם‪ .‬‬ ‫ויקשר עליו עבדו זמרי ש ר מ ה צ י ת ה ר כ ב ‪ .‬‬ ‫‪que 1861 p.1660‬עם העתקה בלשון יהודית‬ ‫ע״י ודיל פיורדא ‪ .703‬קצת מ נ ו ס ה א העברית‬ ‫הביא אייזענמעננער ב ס פ ר ו ה״ב ‪ .1891‬נם נעתקו‬ ‫ללשון רומית ע״י ניניברארד פ א ר י ס ‪ .‬צפור=ריקות‪ .‬ד‪. iii.‬שם סי׳ ‪(5‬‬ ‫״והם שרויים בהררי ת ה ו ם״‪ .‬ספור ב׳ סי׳ ‪ (8‬״בהררי' נ נ ד״ נצר בערבית‬ ‫מורה על ה א ‪ p‬הני&אה הרהוקה ‪ p‬הים‪) .‬ח״ג פי״ג.‬ומזה יוכיה עפשטיין כי סקום סנורי א ל ד ד היה‬ ‫ב*רץ ערביא ואפריקא בדרוטית מזרתית‪ .‬משורש ס ח ץ‬ ‫בערבית‪) .‬במקום א ת ר אומר‪ :‬״כל‬ ‫אשר התרים )אסר( אותו הקב״ה התיר אותו להם בסקום‬ ‫אתר‪ :‬א ס ר לנו ה ד ם והתיר לנו הטהול‪ .‬שורע ת ר ם להוראת‬ ‫איסור הוא מערבית‪) . R.E.‬‬ ‫א ו ר שנה ששית. Neubauer in Journal Asiati‬‬‫.1849‬עם מדרש על דבר עשרת השבטים ירושלים‬ ‫‪ .1838‬יהודית אשכנזית‬ ‫ווילנא ‪ .1605.‬מ כ ל זה נראה ש א ל ד ד ידע והבין לשק‬ ‫ערבית ולא יכול ל ה מ ל ט מלהשתמש בבטוי ערבית‪ .1544‬ווירונה ‪ .‬קדסוניות ז׳ י״ב(‪.‬כזה מובא במרדכי בשם‬ ‫הנאונים‪ :‬ממצא ד מ א ב ב נ ד א או ב ס נ ד ל א ומברך על כסוי‬ ‫ה ד ם וכי מטי לדוכתא דעפרא וכו׳ ומכסה בלא ברכה‬ ‫)פ כסוי הדם(‪. Idem.‬ב״י אוקספורד‪ .‬לפי דברי‬ ‫יוסיפון קשר זסרי א ת הקשר בהיות היל הטלך הונה על‬ ‫נבתון אשר לפלשתים‪. Gesch. ii. Littera‬‬‫‪turblatt 1877 No 40.1769‬יעסניץ ‪ .‬ויבא זמרי ויכהו‬ ‫ויסיתהו‬ ‫ויסלך תהתיו )מ״א ט״ז וי‪-‬י״ד(‪ . בהלכות טרפות שלו ליהסן ליהושע‬ ‫בן נון‪ .1519.‬‬ ‫״‬ ‫]דפוסים שונים[ ס׳ א ל ד ד הדני נ ד פ ס כ מ ה פעסים‪:‬‬ ‫מ נ ט ו ב ה קודם ש נ ת ‪ . אלדד[ א ל ד ד סיפר לאנשי קירואן כי אין לד׳‬ ‫השבטים שבקרבם ישב לשון א ת ר כ״א לשון הקדש‪.‬א ס ר עלינו הלבי‬ ‫הכליות התיר לנו הלב שעל הלב‪ .‬קובץ‬ ‫‪ .‬נ‪ .1480‬קושטא ‪ .‬פטרבורנ ‪.‬‬ ‫הלכות א ל ד ד מ ת ת י ל ו ת ״ א מ ר רבנו יהושע מפי‬ ‫משה מפי ה נ מ ר ה " ‪ .‬ה ח ו ק ר ח״א ‪•159‬‬ ‫הבקר‬ ‫‪Graetz.‬א ש ר נהונים אצל הסהטדיים ולא נזכרו בספרי‬ ‫הז״ל‪ .‬עפשםיין במבוא לספר א ל ד ד ה ד נ י . v.‬וזה‬ ‫דומה למה שאמרו תז״ל בתולין ק״ט‪ :‬וסה ש כ ת ב א ל ד ד‬ ‫בדיני כסוי ה ד ם ״במקום צתיה סלע ואין לו עפר מה יעשה?‬ ‫דבר זה הבין יהו<טע בן נון ואמר יקת דפתיל א ש ר עליו‬ ‫או ה כ נ ר ויחטהו בתוכו וכוי ומוליך א ת ה ד ם א ש ר בפתיל‬ ‫א ל העפר ו מ כ ס ה בלא ברכה״‪ .‬ ‫ל א ד ם ודיני שהיטה כ ס ו קשירת רנלי ה ב ה מ ה והפניה אל‬ ‫הסקדש‪ .1772‬‬ ‫שקלאוו ‪ .‬וימלך בתרצה שנתים‪.‬נ(‬ ‫ל״ו סימנים בהלכות טרפות ובדיקה והוא ב״י פ ר מ א קובץ‬ ‫‪ .‬והוא בתרצה‬ ‫שותה שכור בית אר צא אשר על הבית‪ .‬טרפה״‪ .‬‬ ‫)יוסיפק‪ .‬אשר מ ל ך ת ת ת אביו בעשא ב ש נ ת‬ ‫עשרים ושש ל א ס א מלך יהודה‪ .‬למשל בהלכותיו‬ ‫)נוסחא נ׳ סי׳ ‪ (28‬כ ת ב ״ א ם יש מ נ מ ע בין בשר לעור‬ ‫ירעיף במים בבשר כולו‪ .1873‬ע״י א ב ר ה ם עפשטיין פרעסבורנ ‪ .1722‬זאלקווא ‪.‬א ב ל יש נ ס ת א ו ת שונות‪ :‬א( ליו‬ ‫סינזנים בהלכות שחיטה והן שהביאו אנשי קירואן‬ ‫בשאלתם לר׳ צמה נאון‪ . 473. 239.‬״ ת ט א ו ת בעשא והטאות א ל ה בנו‬ ‫אשר ה ט א ו ואשר ההטיאו א ת ישראל״)שם(‪ .100‬ה ח ל ו ץ ח״ו ‪ .‬אבל‬ ‫הקראים והשמרונים אוסרים זה‪ .‬או נקל להאמין שלמדן א ל ד ד בבואו‬ ‫לקיראון וקרא ישם ה ת ל מ ו ד או לקהם מס׳ הלכות נ ח ל ו ת‬ ‫והערים לכנוס אות.‬ ‫ל ק ו ט י ק ד מ ו נ י ו ת ‪ .‬נם בהלכות‬ ‫טרפות שלו נ ר א ה שהיה משתמש א ל ד ד לפעמים‬ ‫במ אס רים שלקה ‪ p‬התלמוד‪ .‬והיא העתקה מן ק א ט ע אלטריק‬ ‫בערבית‪) . ם ק ו ה‬ ‫י ש ר א ל ‪ .‬כי שם‬ ‫ו י ל ס ת לשונם‬ ‫הערביים‬ ‫היהודים עם‬ ‫התערבו‬ ‫ומנהנם‪.‬וממנו ש א ב הספור מבני מ ש ה ו מ ק נ א ה השט. ווייס‪ .‬‬ ‫]לשו.‬אלה הלך‬ ‫בדרכי אביו הרעים‪ .1516‬ויניציא‬ ‫‪ .‬פלפול =דרמוש‪.‬נם‬ ‫נראה מספוריו שנתנדל בין מושלמנים המאמינים‬ ‫בהקוראן‪ .1584‬ללשון ערבית‬ ‫כ״י פטרבורנ סי׳ ‪ 674‬ושי׳ ‪ .‬ספור בי( ו כ ו ר ת י ם הדרכים‬ ‫במובן שודדים ונחלים‪ .‬‬ ‫ש‪ . J. א‪ .‬הלכות ני• סי׳ ‪ (11‬״להושט שני‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ס פ ק היא מלה ערבית ״ צ פ א ק‬ ‫ספקות"‬ ‫ופתרונה עור דק‪ .‬‬ ‫אלה‪ :‬ע׳ שבועה•‬ ‫‪T T‬‬ .‬הוא ה א ח הנמוכה‬ ‫והסמוכה א ל הים‪) . 95.527‬בלשון רוסית ע״י‬ ‫פ׳ מ מ ל י ן ס ט ‪ .327‬דו ז׳ סמנים בהלכות טרפות‪ .‬‬ ‫<הלכותב׳ סי׳‪ (6‬״ולא ה ס ה י צ ו ידיוומליו״ בסוכן‬ ‫‪14‬‬ ‫שלא בעט ולא הניע ברגליו וידיו‪ .‬א ל ד ד מתיר לאכול הולד‬ ‫שבתוך השהיטה וזהו בן פקועה שהתירו נם הזיל‪ . Das Jiid.‬הלכות נ׳ סי׳ ‪ (3‬״זו כ ר ת ו מ ו ת ״ כרתום‬ ‫בערבית היא סקום נבוה ו א ל ד ד ישתמש בו במובן הבורה‪.‬‬ ‫ו ב א מ ת ידע א ל ד ד לכה״פ לשון ערבית כנראה מסופוריו‬ ‫והלכותיו שיש בהם מ ב ט א י ם ערביים‪ .‬א ס ר עלינו ה ס ת והתיר‬ ‫לנו זה הוא אשר כ ס ת )הולד בסעי אטו( בשתיטתה״‪ .‪i .64‬רייפםאן'‪.‬ולשון‬ ‫הקדש שהוא מ ד ב ר לא שמעו אנשי קירואן מעולם‪ . Metz.

‬אלא מפני הלש האוכל‬ ‫למעלה מדרך ה ט ב ע או הנראה כן להנתעים להאמין‬ ‫אותם‪ .‬אל מ ס ת ת ר )יטם מ״ה ט״ו(‪. אלה ה ס ב ר ו ת האמיתיות לא העלימו‬ ‫העמים‪ .‬מפני‬ ‫באליליהם‪.‬ואומר ת כ ם א ת ר ״אני לא ידעתי מה‬ ‫אל גערץ בסוד קדושים )תהלים פ״ט הי(‪ .‬ולכן יבא‬ ‫אותן‬ ‫עליו הפעל או הנשוא ביתיר כמו ״ברא אלהים״‪ .‬לא נשינ א ל א ישותו‬ ‫וארקא )ירמיה י׳ י״א( אלה שמיא‪ .‬ויאמר עליו אלהים לשון רבים להורות‬ ‫הגיגה פ״ה(‪ .‬כי לא יבול הנוף לטתון אותם ולעכלם כדי ׳טישינ‬ ‫בצלם‬ ‫אלהים‬ ‫ל כ נ ר אלילי‬ ‫מ ה ם תועלת‪ .‬‬ ‫המדע פ״א ופ״ב היא‪ :‬אלהי העולם אדון כל ה‪$‬רץ הוא‬ ‫]מציאותה׳[ הכמי ישראל האמינו במציאות ה׳‬ ‫מצוי ראשון והוא ממציא כל גמצא‪ .‬‬ ‫ה א ל ה ו ת ה י ת ה ידועה בשם‬ ‫]החקירה באלהות[ תמצית דברי הרמב״ם ב ס פ ר‬ ‫ידעתיו הייתיו״)עקרים ת״ב לי(‪.‬‬ ‫תוארים שליליים‪ .‬אלחא‬ ‫לבד לא מהותו״)במקורו הערבי‪ :‬ולים נ ד ר ך אלא אניתה‬ ‫חיא‪ . זה‪ .‬ועליהם א מ ר‬ ‫והם שמות תואר לה׳ ואינם שמות‬ ‫שלמה כבשים ללבושך ודרשו כבשונו של עולם יהיו‬ ‫ש מ ו ת ה׳(‪ .‬‬ ‫ובת‬ ‫אלוה‬ ‫עצמיים כשם הוי״ה )ע״ע‬ ‫ענינו א ה ד‬ ‫אלוה.‬הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה‬ ‫מציאות ת א ל ו א ת ד ו ת ו ומניעות היותו נוף ולא כ ח בנוף‬ ‫עצמה ה כ ל א ח ד ‪ . לזולתו מציאות‬ ‫תקירתם להוכית א ת מציאות האל ע״פ הדרישה‪ .‬אל גבור )ישעיה ט׳ הי(‪ .‬כ.‬‬ ‫הוא הבורא רק ידעתי מה שאינו״‪.‬כי‬ ‫בדרכי השלילה ותלקו א ת הידיעה הזאת לשליט שלילות‪:‬‬ ‫כאשר אמרגו השם אלהים יורה על דיין ושררה כמו גם‬ ‫א( שאינו נוף ואינו מונבל במקום או בזמן‪ .‬״ א ם הייתי יודע אלהי הייתי אלהי בעצמי״‪.‬נ( שלילות השנוי מצד‬ ‫בגימטריא הטבע‪ .‬ועל צד ה ה ר מ ו ת יקרא כל נברל מחומר‬ ‫)פל״ב(‪ :‬דע כי ההתהלה בזאת ה ה כ מ ה תזיק מ א ד להתמק‪.‬‬ ‫שאלו א ת ה ה כ ם א ם הוא יודע מ ה ו ת האל והשיב ״אלו‬ ‫בבה״ק ע״ע‬ ‫הגשמה‪.‬ובלשון ישמעאל דרך כבוד שידבר הנדול‬ ‫השכל בתתלתו לקב־ן אותן‪ . כה בפה לאומרו ולא באזן‬ ‫מודים בה ההבמים הקדמונים שאינם בני ברית ו כ ו אבל‬ ‫לשמעו ולא בלב ה א ד ם להכירו על בוריו‪ .‬אין ראוי לשאול על‬ ‫א ך ראוי להעיד פ ה כי ת כ מ ת‬ ‫הבורא מ ה הוא ולא איך הוא אלא א ם הוא‪ .‬הבמי הקבלה יאמרו כי‬ ‫אלהוחעלבריה‬ ‫אלהים היא מ ד ת הדין ושם הוי״ה מ ד ת הרחמים‪ .‬‬ ‫אלחים חיים )ירמיה י׳ יי(‪ .‬בארמית‪ :‬אלהיא די שמיא‬ ‫] מ ה ו ת הי[ ״ייא נדע מהותו‪ .‬ואמר הרמב״ם ב ס פ ר הטורה‬ ‫אלהי האלהים‪ .‬כלם מלשון עז ממשלה‬ ‫עמוקים מ א ד ואין כל רעת ראו־ה לסובל.‬בעל הטורים יאמר כי אלהים‬ ‫נ פ ר ד כ‪-‬א שלם בתכלית השלימות‪ .‬הוא ודעתו והייו ה ם א ת ר מכל צד ופגה‬ ‫הבורא‪ .‬ונם ל ת א ר שם ה׳ יבא אלהים בלשון רבים‪ .‬‬ ‫פילון בי א״א להשינ הבורא רק ע״י תוארים שליליים ולא‬ ‫]תוארי‪ ::‬כבה״ק[ התוארים לשם אלהים הם‪ :‬אל‬ ‫ע״י תוארים תיוביים‪ . אלהים‪:‬‬ ‫עם אל‪.‬הה נקרא מעשה מרבבה‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪15‬‬ ‫אלור!.‬ולמען הורות על מעלת נצתיותו‬ ‫מסובב צריך ס ב ה כאשר ה ת פ ל ס ף אריםטו‪ .‬״ה׳ הוא‬ ‫תורה וכר‪.‬והוא א ה ד ואין לו קץ‬ ‫העצם הנעלה בורא העולם‪ .‬על אודות ההגשמה חגראית‬ ‫פ ק ט לא מאהיתה‪ .‬ ‫הדקירה על אימות )אם הוא( )משה אבן תבון‪ .‬המנהינ ומשכלל עולמו ע״ י‬ ‫ותכלית• כל הגמצאים ה ק מהבורא מצורה הראשוגה עד‬ ‫כת נאצל ממנו‪ .‬‬ ‫לבאר בעני.‬אלהי האלהים )דברים י•‬ ‫הראשון ואין אנו משינים אותו רק ע״י‬ ‫והוא המצוי‬ ‫י״ז(‪ .‬ובדרך‬ ‫ויין איטר יהרנהו בלי ספק‪ .‬‬ ‫וע״ע א ת ד ו ת ה יט ם‪.‬ורק לפעמים רתוקיות ברבוי כמו ״נעשה א ד ם ״‬ ‫]השגת השכל[ מפני קוצר שכל ה א ד ם להבין דעת‬ ‫למדו הבמי ישראל לה׳טינ ידיעת ה•‬ ‫וע״ז דרשו הז״ל מ ה שדרשו‪ . אלחיס‬ ‫שהוא צורת כל הצורות הנצתיות ואי.‬ורמזו עליה! רמזים למען ידע‬ ‫במו המלך בלשון רבים וכוי)הראב״ע בפי׳ שם(‪ .‬ר׳ רוגש בן תמים )בתתלת ה מ א ה‬ ‫עליון קגה שמים ו א ר ץ ) ב ר א ש י ת י״ד כ״ב(‪ . השמים )שבילי אמונה נתיב בי( וזו נם דעת‬ ‫תיטוגה‬ ‫מטבעה‬ ‫ולא‬ ‫תתהפך‬ ‫למדת‬ ‫רתמים‬ ‫הוי״ה‪.‬אלהא עלאח‪ .‬ולכן לא שמו הבמי ישראל הקדמונים א ת‬ ‫דיין ושררה‪.‬‬ ‫ולכן‬ ‫נמצא נ״כ שם‬ ‫אלהים‬ ‫אותן ההכםים מפני יטייט בהן דבר רע נ ס ת ר או מפני שהן‬ ‫שהוא דרך לשון כבוד‪ .‪ .‬ויקראו השופטים המומתים אלהים באיטר ישפטו‬ ‫וידמה זה הדבר למי שמאכיל לתינוק להם ה ט ה ובשר‬ ‫)ספורנו בפי׳ בראשית א׳ אי(‪ .‬עולם‬ ‫משליב׳ ה ( ו ג א מ ר ה ת ק ר אלוה ת מ צ א )איוב י״א ז׳(‪.‬‬ ‫הקטן פ״א(‪ .‬אלה אלהין)דגיאל(‪ .‬ר״ל כי כמו ה ט ב ע כן מ ד ת הדין לא‬ ‫על‬ ‫הייטהוא המשפיע וההיוב מצד המקבל כי אין דבר רע‬ ‫כשם‬ ‫וטמא יורד מ.‬ודבר זה אי.‬הבורא והמנהינ א ת ר‬ ‫לכל ב ש ר ) ב מ ד ב ר ט״ז כ״ב(‪ .‬מ ל ת אלוה תורה‬ ‫ללבושך כלומר לך לברך ואל תדרוש אותם ברבים )ע״‬ ‫על נצהי ב ה ח ל ט ‪ .‬‬ ‫ובכל דרך ייהוד‪ .‬ננד דעת אריסטו ודבריו כי הכל נכלל במציאות‬ ‫דבר געלם ממגו‪ .‬מודה ת״א פנ״ה(‪ .‬ב( שאינו שבל‬ ‫השופטים והדייגים‪ .‬והם דברים‬ ‫א ל ה י ם הוא הרבוי מן אלוה‪ .‬ונם בלשון לעז יקרא הקטן לגדול‬ ‫הורסות יסוהות התורה‪ .‬שכל‬ ‫זולת הנאצל ממציאותו‪ .‬כ״א למדו‬ ‫אשר ממנו נאצל נצתיות ש א ר הנבדלים ' נ א מ ר שהוא‬ ‫מציאותו ע״פ האמונה‪ .‬וכתב הרמביב‪:‬‬ ‫אמונתנו וקבלתנו האמיתית כמו ש מ ס ר ה לנו משה אדץ‬ ‫דברים אלו שאמרגו הם כמו טיפה מן הים מ מ ה שצריך‬ ‫הנביאים כי השם ית׳ מצוי ומשנית והוא א ת ר ואינו נוף‬ .‬אבל העלימו אותן לקוצר יכולת‬ ‫בלשו.‬וז״ל ר׳ מ נ ת ם ן׳ זרה‪.‬אלהי הרותות‬ ‫העשירית( בפירושו לס׳ יצירה יאמר‪ .‬‬ ‫ועיכ‬ ‫נקראו‬ ‫סודות‬ ‫וסתרי‬ ‫האלהים״‪ .‬‬ ‫אלהיס‪ .‬הוא יודע הכל ואין‬ ‫הבריאה‪ .‬‬ ‫האיש‬ ‫השלם‪.‬לא מפני שהם מאכלים רעים‬ ‫השאלה יתיהס לשם זה כל ענין נ פ ל א וכל דבר שהוא‬ ‫ולא מפני שאינה מ ט ב ע האדם‪ .‬וזאת היא‬ ‫ד ע ת אלהים )הושע ו׳ ו .‬כי היצור והיוצר הכל אתר‪ .‬אלהים אמת‪. רבים‪ .‬ויש לה׳ מציאות הרן ל ה ט ב ע ונבדל מכל‬ ‫יתוש קטן הכל גמצאו מ כ ת אמתתו‪ .

‬מבבל‪ .‬והמציאהו אתרי א פ י ס ה גמורה מותלטת‪ .‬וכי‬ ‫לה• תוארים‪ .‬ב א ת ה באלול היה ר״ה למעשר בתמה‬ ‫העומד מאתוריו‪ .‬ ‫מאין.‬כי אז לא יצטרך אליו ב ה ת מ ד ת קיומו‪.‬‬ ‫מ צ ד פעולותיו ורחוק מכל רתוק מ צ ד דמות עצם כבודו‬ ‫למען ידעו לעשות ר״ה ביום שלשים לאלול )משנה ר״ה‬ ‫)חובת הלבבות שער היתוד פ׳׳י(‪ .‬רטפינוזא שהיה מרכיב הבורא עם ה נ ב ר א הפועל‬ ‫העולם קדמון‪ .‬בן‬ ‫טימי‪.‬‬ ‫ה ם תארי פעולתיו‪ . E.‬השלותים יצאו ג״כ על תשרי מפני ת ק נ ת‬ ‫נוכל ל ת א ר ה• בתוארים של מדות רעות וטובות‪ .‬אך מהשם הזד‪ .‬אמרי ביגה‪ .‬הברת הבורא לברואיו א ׳א כ״א בהגלות הבת‬ ‫ע ק ר י ם .‬וע־׳ז גוסדה התקירת א ם‬ ‫י״ת‪ .‬ש ל ש ע •ט ר ה.‬‬ ‫]קדמי.‬וזה היא תכלית עצמותו )מורח‬ ‫הגשמה.‬‬ ‫למעשר בהמה‪ .‬כי א ם נ א מ ר שהוא עילה יתחייב מציאות‬ ‫עם הנפעל‪ .‬אולם אתרים הצדיקוהו כי‬ ‫בהכרת‪-‬ולפ־ז אין חילוק בין ע‪-‬לה לפועל‪ .‬כרנפלד‪ .‫אלול‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪IG‬‬ ‫ולא בעל תמונה ובי חדש העולם בכללו‪ . הקירה‬ ‫ה ד ו •ט‬ ‫] ה כ י ת הנורא[ ה׳ ברא א ת כל הבריאה‪ .‬ע״כ א ת ה צריך‬ ‫בפני עצמן)ירושלמי ר״ה פ״א סוף הל׳ אי(‪ .‬כי הפועל‬ ‫ומקום.‬כ.‬ויש‬ ‫המועדות)שם(‪ .‬ואי אפשר ש י א ב ד‬ ‫הענינים יטאנהנו קוראים ט ב ע וכוי‪ .‬‬ ‫אתשרי למה להו? וכי תימא דלמא עברוה לאלול ו ה א מ ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ר• הנינא בר כהנא א מ ר רב מימות עזרא ואילך לא‬ .‬א ב ל ר׳ סעדיה גאון‪ .‬ובן כשתמצא הפועל פועל‬ ‫תמיד לגצת גצתים‪ .‬ ‫ה ש ם .‬שער א•‬ ‫ולדברי ר׳ לעזר ור״ש התולקים קבעו ב א ת ר בתשרי ר״ה‬ ‫עמוד גי(‪.‬ד ע ת א ל ה י ש .‬‬ ‫ה א ל ית לבדו היה גמצא ולא ד ב ר זולתו וכו• והזמן עצמו ה־אב״ד‪ .‬ ‫העולם.‬העתקת הריזי(‪. אלוה‬ ‫העלול בזמן א ת ר )כדעת אריםטוו ולכן יתארוהו בשם‬ ‫הוא בורא תמיד בלי הרף בלי תשך ובלתי גבול של זמן‬ ‫פיעל ולא יתחייב מזת מציאות הפעול תמיה‪ .‬הזאת יכנו‬ ‫בתולה‪ .‬יכלו לטעות ולומר כי‬ ‫)ע״ע(‪ .‬הרטב״ם‪ . השגתה‪:‬‬ ‫אלהים.‬ר״ל עצמותו אליל‪:‬‬ ‫חגקרא ב׳טם פ ג י ם לא יושג לשום גמצא‪ . בן כ ׳ ט יום‪ .‬כי כל שמותיו רובין ‪ . ה ק ר‬ ‫מלחמת‬ ‫שמחדש בפעולותיו גתתדטו שמות הבורא‪ .[ הפילוסופים תארו א ת ה׳ בשם ה׳טכל‬ ‫] ד ע ת שפינוזא[ בין תכמי י׳טראל נמצאו נם אלה‬ ‫והמשכיל והמושכל ואחרים יתארוהו בשם עילה ראשונה‬ ‫יטהאמינו בקדמות הבריאה כמו ר׳ יצתק א ל ב ל נ‬ ‫וסבה ראשינה‪ . לא ישיג האיש שלמות ה׳ מעצמותו‬ ‫)ר״ה פ״א אי( ונראה שהיא דעת ר״מ )בכורות ני׳ז‪(:‬‬ ‫רק ישיגהו מעצם מפעליו )סטגוב‪ .‬‬ ‫ו התוארים )ע״ע יטמות הי(‪.‬אבן גבירול‪ .‬ורצו לומר בכי׳ט אלול שהוא סוף התדש‬ ‫תז״׳ל ד ר ע ו על ״לך הומיה תהלת )תתלים ס״ה יי(‬ ‫שלפניו‪ .‬כי חבגאי קוהם‬ ‫האש בשלהבת ופתילה‪ .‬א מ נ ם גם בעילת נובל לומר שהעילה‬ ‫האלוהי הוא עילת כל הבריאה כמו שהוא ס ב ת עצמותו‬ ‫נ כ ח היא קודמת לעלולה בזמן‪ .‬‬ ‫אשר‬ ‫הנעלם המהולל כל ובהשתלמות פעולות הבורא‬ ‫ה א מ ו נ ו ת ו ה ד ע ו ה הי׳כ ה•‪:‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫יעירו ויגידו על שלימות פועלם וממציאם‪ .‬ר יל כל המציאות |‬ ‫•טמואל הנגיד‪ .‬ד״י אלבו התנגדו לבעלי‬ ‫מכלל הנבראים וכוי)ציהה לדרך מ א מ ר א פל‪-‬׳ג(‪.‬בהו״ל תיום שקדישו ביי׳ד ראש הדש אלול‪.‬ב ע ת שקדיטו‬ ‫לתטרית גפשך עד שתדע א ת בוראך יתעלת מ צ ד סימני‬ ‫התדיט עפ״י הראיה יצאו שלותי בי״ד מירושלים להודיע‬ ‫מעשיו ולא מ צ ד עצם כבודו‪ .‬אבן יתייא‪ .‬רש״י(‪ .‬וגם בעל הטורים א מ ר כי‬ ‫בלבה כי הוא נם הצורה והתכלית ועיז יותר נכון לקרותו‬ ‫אלהים בגימטריא הטבע )עי׳ נ״ב במגיד משרים פ׳‬ ‫ס ב ה ולא פועל לבד‪ .‬הכל הוא א ח ד בלי ראשית ובלי תכלית.‬‬ ‫ס מ א דכולא מ׳שתוקא‪ .‬וחוראת פגים‬ ‫זמנו בין ימי ‪ 8‬א ו נ ו ם ט ־ ‪ 6‬ס פ ט מ ב ר .‬״יש מאין״‬ ‫מלכות‬ ‫מ ד ו ת ‪ .‬מ׳של למרגגיתא דלית בת‬ ‫עזאי אומר האלולי־ם )הבתמות שנולדו באלול( מתעשרין‬ ‫כל כ מ ת ד א ת משבת לה א ת מנגה לה‪ .‬הפעולות האלה‪ .‬הראב״ע‪ . ק ה מ ו ן . בן‬ ‫ת יא פם״ת‪ . ‪J. הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשיים‪ .‬אבל בהיות הבורא צורת תעולם‬ ‫הוא מהמציאות האתרוגים וכו׳ שהקב ת עושת כל אותן‬ ‫היא מסייע אותו בקיומו והתמדתו‪ .‬ ‫ומרכבה.‬ע״ע א ת ד ו ת‬ ‫המקיים ויעמוד המקוים‪ .‬והוא משמות התרשים שהעלו עמם‬ ‫האיש‬ ‫המלוטשת א ש ר בעמוד אייט גגדד‪ .xxxi.‬וכן מבואר בההיא במשנה יטקלים )פ״א אי(‪ . God.‬כי תיא קרוב מ כ ל קרוב‬ ‫לבני הנולד‪ .‬הרמב״ן וכל בעלי הקבלה האמינו כי י‪-‬ש‬ ‫מבלעהו‪ .‬‬ ‫מהלוקת בין החוקרים‪ .‬‬ ‫י ׳ט‬ ‫ודרישה.‬אלול נזכר‬ ‫אספקלריא )‪ (reflector‬והוא דמיון גפלא כמו ה מ ר א ה‬ ‫בנתמיה ו׳ ט״ו‪ .posterior‬ההשגה‪ .‬וישאלו בנמרא‪ :‬כיון דנפקי להו אאלול‪.‬וכ׳טיבגח‬ ‫בשם אלוה‪ .‬יוסף אבן צדיק‪.‬גקראו א ת ו ר י ם‬ ‫וזהו שכתוב ״וראית א ת אתורי״ וגוי ומתרגם אונקלוס‬ ‫ש ם ה ת ד ט היטשי מניסן והשנים עיטר מתשרי•‬ ‫״ותתזי ית דבתרי ודקדמי לא יתחזון״‪ .‬ונוכל לקרותו‬ ‫מובן ה ט ב ע אינו כת בלי דעת עצמו כ״א כת שבלי אבי‬ ‫עילה ו ס ב ה א ע ׳ פ שהעלול נעדר‪ . ש פ י נ ו ז א ‪.‬באשורית נקרא התחש אולולו‪ .‬העצם‬ ‫הוא קודם פעולתו‪ .‬יהודה הלוי‪.‬שפיגוזא קורא לאלוה ט ב ע ולטבע‬ ‫•שיבנה הבית אינו בנאי בפועל א ל א בנאי בבת‪ .‬על ההעת הזאת התנגדו רבים כאלו יצא‬ ‫אז יהיה בנאי בפועל רתתייב אז במציאות דבר בנוי‬ ‫שפינוזא להכתיש מציאות ה ‪ .‬ ‫ב ר א ׳ט י ת‬ ‫מ ע ׳ט ה‬ ‫ותכלית הבריאה היא כהי להטיב לברואיו מבלי תועלת יט מ י ם .‬ועם כל‬ ‫הקדמת‬ ‫אלוה‬ ‫ה ו ב ה י״ב ע׳ב.‬והוא מתגלה ביצורי התבל כמו כח‬ ‫בפועל יתתייב מציאות פעלו בחברח‪ .‬ואינו עילה או פועל‬ ‫כל המהשבות הוא האלהים‪ .‬‬ ‫משפטים( וכן השיב ה ת כ ם צבי )׳טו״ת םי׳ י״ה( שהשם‬ ‫באשר א ם ימות הנגר לא ה ש ח ת התיבה אשר עשה כי‬ ‫יתברך והטבע הכל א ה ד וכו׳ א ב ל צריך לרע ששם טבע‬ ‫לא יסייע אותו בקיומו‪ .‬ ‫עצמו כלל‪ .‬ומזלו‬ ‫חז״ל‬ ‫‪ prior‬אתור ‪ .‬יראה אותו‬ ‫יוצאי הנולד‪ . ׳ט מ ו ת ה י .

‬ואם גתשב מט״יו ב א ב ע ר ט״ו תשרי ‪ 59‬יום‬ ‫נודע בשם אלהנ.‬צבעון‪ .‬וואנרסבק‪ .‬הליכות‬ ‫קדם ‪ .‬‬ ‫אומר‪ .13‬א ו ר‬ ‫י ש ר א ל ‪.‬אה׳ כ נ ת ה ב ר ה‬ ‫אלופי שעיר ההרי הם‪ :‬לוטן‪ .‬‬ ‫א‬ ‫אלחריזי‪ :‬ע׳ חריזי‪.‬והצוי שלא לתעב‬ ‫ביום ‪ 1‬אונוסט ש נ ת‬ ‫‪ 1641‬קבלה הקהלה א ת הרשיון‬ ‫אותם ולא לכבוש א ת ארצם נוהג דק בבגיו מן הגבירות‬ ‫לקיומה מ א ת המלך קריסטיאן הרביעי מ ד נ מ ר ק ובשנת‬ ‫ולא מפילגש )דמב״ן בפי׳ לבראשית(‪.‬המבורג‪ .‬עשוהו אלול שני‪ .‬‬ ‫אהליבמה שהיתה גקבה גבהרה ג״כ לאלוף ולפ״ז גוכל‬ ‫מראשית ה מ א ה הי״ת ער ש נ ת ‪ 1885‬היתה שם עדה‬ ‫לומר כי גם אלוף ת מ ג ע היתד‪ .‬‬ ‫ער ׳שנת ‪ 1811‬ואהרי כיבוש צרפת היתה ק ה ל ת היהודים‬ ‫והם‪ :‬אלוף תמנע‪ .‬ואולי גקרא רק‬ ‫פורטונזית ש נ ק ר א ת לראשונה בשם ״בית יעקב תקטן"‬ ‫איזראעליטען־נעמיינדע‬ ‫צו‬ .‬‬ ‫בהמבורנ לקהלה בפני עצמה וקהלת אלטונא נודעה בשם‬ ‫תימן‪ .‬קגז‪ .‬אוצר‪ . רהי״א אי(‪.‬הבר‬ ‫סוד העבור )עיי מנתות יהודה עה׳ ת פ׳ וירא(‪ .‬וההג הזה מ ת א י ם עם ט ״ ו ב א ב )ע״ע א ב‪.‬המלכים אשר‬ ‫לאמר‬ ‫אלטונא‪ . .‬‬ ‫‪ . p. :‬‬ ‫נ ו ת ב יוסיפום שהג העצים היה ביום ‪ 14‬להדש ‪Lous‬‬ ‫‪ T u n i s.‬קנז‪.‬ותז״ל‬ ‫דרשו ש ב א‬ ‫מביגיהם‬ ‫אליפז על אשתו של שעיר ויצאה תמגע‬ ‫וכשגרלת‬ ‫געשית‬ ‫פלגשו‬ ‫אלטונא‪:‬‬ ‫עיר אצל המבורנ‪ .‬פינן‪ .‬‬ ‫קורא‬ ‫ה ע ב ו ד ה ‪ .‬‬ ‫א‪. מ א ש ת ו אהליבמה‪ :‬יעו<ש‪ .‬ ‫נמצא כי הל יום הסוכות ‪ 12‬אוקטובר‪ .‬ובניהם לא היו אלופים‪ .‬‬ ‫אלופי עשו הם‪ :‬מ א ש ת ו ערה‪ :‬אליפז. שבועות כיח.‬געתם‪ . 169‬‬ ‫שהוא אוגוסט‪ .‬גקבה‪ .‬‬ ‫היה חי עוד ב ש נ ת תתקמ״ב‪) 1182--‬לוצאטו‪ .‬‬ ‫בגי רעואל‪ :‬גתת‪ .‬‬ ‫א‪.‬אהליבמה‪ .‬שמותיהן על הממשלה כמו ש נ א מ ר‬ ‫דא איצטריןד מעברינן ליה )שם יט‪.‬‬ ‫והוצרך תכתוב לדרוש שם הפלגש ת מ ג ע שהולידה א ת‬ ‫המצבה הראשונה של תבית עלמין נושא עליו ישנת ‪.‬יצחק הזקן‪:‬‬ ‫הזאת היתד! שנה פ ש ו ט ה אהרי ש נ ה מעוברת ואז נוסף‬ ‫רבנו יצהק מדאמפיר )‪ .‬‬ ‫לקהלת וואנרסביק ומאז רשמו ש ל ש ת ה ק ה ל ו ת בציון אה״ו‬ ‫דשון‪ .1‬‬ ‫שנולד.‬ולדעת הרשב״ם הוא קרה היא תמגע‪. מאשתו בשמת‪:‬‬ ‫רעואל.(Dampierre‬מבעלי התוספות‬ ‫על ש נ ת היונים עשרה יום‪ . ב.‬ש מ ו ת א מ ו ת ם לא גזברו‪. זבהים מ׳ה‪ .‬א מ ג ם במקום א ה ר‬ ‫‪No 59.‬שובל‪ .‬הבר עוד‬ ‫איזה פיוטים ותהום בםליהה ״אישת נעורים ב א ד ב ת ה "‬ ‫ליום‬ ‫ד של עישי״ת כ מ נ ה נ פולין וליטא )נמצא בסוף‬ ‫מתזור‬ ‫זולצבאך מ ש נ ת ‪ .‬ובשאר מקומות(‪.‫אוצר ישראל‬ ‫‪17‬‬ ‫אלופי א ד ו ם‬ ‫מצינו אלול מעובר! ו מ ת ח ה נ מ ר א לא מצינו ראיצטריך‪ ! .‬גמצא‬ ‫בטונים בשנות המאות י״ז וי״ה‪ .‬אלה‪ .‬‬ ‫ממשלת הנסיכים מבית שוימבורנ בראשית ה מ א ה הי״ז‪.3-17‬פין‪.‬דישן‪ . 62‬‬ ‫ביבליונרפיא‪Cazes.1731893.‬‬ ‫‪1671‬‬ ‫נתאהרה‬ ‫עם קהלת‬ ‫המבורנ‪ .(45‬ונהרנ בשנת ‪) 1184‬שו״ת מהדש׳׳ל סי׳ כ׳־טו‪.‬נם ת ב ר ״תיים ותסד"‬ ‫שעברו ‪ 197‬יום או שבעה י ר ה י ם בין שגי ההגים )עי׳‬ ‫כולל כ״ב הספרים על מות רבני טוניס‪.‬ונתלקו לשני בתי אבור^‬ ‫אלופי עשו ואלופי שעיר התרי )ברא׳שית ל״ו.‬‬ ‫ט ״ ו ב ו(‪ .(:‬‬ ‫בשמותם‪.‬י״ה‪.‬ב ס פ ר בראשית מ כ ר‬ ‫קרת שגית כאלוף מבגי אליפז וברהי״א גזבר שם אלוף‬ ‫בין בגי אליפז‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫כנסת‬ ‫ה ד ו ר ו ת י״ד‪ . Notes Bibliographiques.‬יעלם‪ .‬ונראה מזה כי‬ ‫״האברייטשע‬ ‫אלטונא"‪.‬עגה‪.‬‬ ‫'‬ ‫ומגה האלופים דרך מעלתם ע״כ הקרים קגז לקרת‪ .‬‬ ‫הרמב״ן יפרש ע״ר ה פ ש ט כי ת מ ג ע פלגש אליפז אתרי‬ ‫הוא נזכר ב ת ו ס פ ו ת )ברכות ם׳‪ (:‬שתבר סדר תקון ת פ ל ו ת‬ ‫וכנראה מישם היה כולל דינים ומנהגי תפלות' כמו מהזור‬ ‫ויטרי‪ .‬הקהלה נוסרה ת ת ת‬ ‫)סגהררין צ״ט‪.(. מ ת שם בשנת‬ ‫נ׳ בשגת ‪ 66‬הגנו הנ הסוכות ביום ‪hyperbetaeus 22‬‬ ‫הרועים" כולל אלף וחמש מ א ו ת תשובות ב ס ד ר א ב‬ ‫‪:‬הוא בלשון מ ק ר ו ג י א ‪ -‬ס ו ר י א אקטובר‪ .99‬‬ ‫ה ה י י ם סי׳ ‪ .‬עלוה‪ .‬ויותר נכון כי טעה יוסיפום או‬ ‫)ב״מ קי״א.‬‬ ‫עוזיאל‪:‬‬ ‫בטוניס‬ ‫‪.‬וגם בני‬ ‫ב ג י ו ש ל ע ש ו היו אלופים ואלו הם‪ :‬בגי אליפד תימן‪.1621‬‬ ‫עמלק להורות כי לא גכלל עם בגי עשו‪ .‬מבצר‪ .‬‬ ‫לדתה א ת עמלק ילדה בן ותקש בלדתה ו ת מ ת ותקרא א ת‬ ‫שמו ת מ ג ע בעבור הזכיר שמה ואביו אליפז קרא לו קרת‪.‬והג ה פ ס ה‬ ‫)לימדנו ‪ .‬‬ ‫באלטונאומשם‬ ‫יצא‬ ‫דבר תורה‬ ‫ודתה לכל קהלות‬ ‫ואהר א ש ר פ ס ק ת מ מ ש ל ת המלכים הזרו ובהרו להם בני‬ ‫היהודים באשכנז ונם לנסיכות האלשטיין בכלל‪ .‬‬ ‫א ה ד מהכמי העמים הצרפתי ‪Abbe Memain‬‬ ‫ל מק ו מו ת ם‬ ‫רב ודדש!‬ ‫במקום‬ ‫רצה להוכיה כי היהודים עיברו לפעמים כל הד<ש אלול‬ ‫^לחאילן‪.‬ומביא ראיה מדברי יוסיפום ה מ ס פ ר‬ ‫‪ x 1 2‬ה ב ר שו״ת ״מישכנות‬ ‫‪.‬יתת‪ .‬זה היה‬ ‫אדום אלופים לראש ״למשפתותם למקומותם בשמותם"‪.‬מובא ממנו תשובות בשבלי הלקט סי׳ אי‪ .‬ט״ו‪ ..‬‬ ‫אלופי א ד ו •‬ ‫‪:‬‬ ‫רא׳שי מ׳שפתות‬ ‫שהיו‬ ‫מושלים‬ ‫במקומות שונים בארץ אדום‪ .‬צ פ ו ) א ו צפי(‪ .(1699‬מה ר״ י קולון בתשובתו‬ ‫)סוף שורש ניב( כותב‪ :‬ומי הם פוסקים נ ח ל י ם יותר‬ ‫מרבנו יצהק ורבנו אלתנן בנו ז״ל וכוי‪ .‬מ ג ד י א ל ) ה ו א דומי(‪ .‬עירם‪ .‬‬ ‫המעתיקים בימי ההדש‪.‬א ך א פ ש ר שהשגה‬ ‫^לחנ|‪ p .‬קרת‪ .(18(50‬ויש בהם תומר רב לתולדות היהודים‬ ‫ש פגיו הגגו ביום ‪ Xanthicus 8‬שהוא אפריל‪ .‬הרב הכולל ישב‬ ‫מלכו בארץ אדום אה״כ שמו קץ לממשלת האלופים‪.‬זרה׳ ישמר״ מזה‪ .‬בנו ר׳ שמואל נזכר‬ ‫ב ת ו ס פ ת ערכין י״ה‪ :‬ונמצא לו‬ ‫נ״ב הישובה במהר״ם‬ ‫מרוטנבורנ סי׳ תקמ״ו‪.‬״ ־ ‪pp.‬‬ ‫רק שם פלגשו תמגע שילדה א ת עמלק והיה ג״כ אלוף‪.

Aitona.‬וקראו ע׳״ט תמיו ר׳ יצחק‬ ‫בר׳ יקותיאל קוסקיש כ״ץ‪ . :‬‬ ‫ת‪ .‬‬ ‫‪ .‬ומתרנם‬ ‫ואתר הנירויט ביטנת ‪ 1542‬יצאו מ ש ם והתפזרו במתינות יונתן דמן תושב וכן פי׳ ר<ט״י מארץ ששמה תושב‪ .‬משל בנימין דכתיכ ו־ערשיה‬ ‫מתנולים‪ .(1803-7‬ס ה ב ה‬ ‫ס פ ר ״ ת פ א ר ת צבי״‪.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪j .(1602‬‬ ‫ו ו א ל ף ב ך ׳ ד ו ב ב ע ר א ל ט ש ו ל ‪ . 476.(1-802‬ר• צבי תירש זאמושטש )‪ . \ .1815-35‬ר׳‬ ‫יעקב אטליגגער)‪ 71‬־‪ .‬ובסופו דיני ניקור בלשון‬ ‫א ש כ נ ז י ת ) א ו פ י ב א ך ‪.1803‬מ מ ל א מקומו היה ר׳ תיים צבי ברלין‬ ‫‪1799‬״ ‪ .‫אלטשול‪ .‬מהאה מקום ר מ ש לכל ענין ונחלק לל״ב נתיבות‬ ‫זאב‬ ‫כ ס ד ר א״ב ומועיל לררשנים )לובלין ‪.‬אלו אומרים משל נד ואלו אומרים‬ ‫נקרא תורת ת א ש ם וכולל דיני תשובת על כל עבירת‬ ‫משל בנימין‪ .‬‬ ‫‪.‬גם‬ ‫היהודים מהמבורג ומהערים מ ס ב י ב בתפצם להשתמיט‬ ‫בזכות זו הלכו לאלטונא לעסוק בעבודה ו מ ס ת ר‬ ‫אגיות‪.‬‬ ‫בית־עלמין של אלטונא מ־טתרע בעת סביב עיר‬ ‫באהרענפעלר‪ .‬אלטשולר‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ואה״כ בשם ״נוה שלום" כעין סעיף מקהלה תפרטוניזית‬ ‫בהמבורג‪ .‬ובסופו ״ א ח ח מ ד ה ״ על‬ ‫תנבולים דיהושע לבנו ר • א ל י ק י ם נ ע צ י ל מ ׳מ‬ ‫ומ״ץ בראצקי)ווארשא ‪.‬‬ ‫‪.‬ת״א כולל ת ו כ ת ת מוסר ותשובה‪ .9 9‬‬ ‫והית בדעתו ללכת לא״י א ב ל קדמתתו מ ל ת מ ת נפוליק‬ ‫ו מ ת ביטנת ‪ .‬מעהרין(‪ .:‬‬ ‫י‪ . בנו‬ ‫יצחק ברי אליעזר פערלי׳ט אלטשול‬ ‫הלך לאמישטרדם ו מ ת שם ב ש נ ת ‪ .1676‬הוא הדפים‬ ‫״תקון מוצאי ש ב ת ״ ועוד סדרי תפלה ונם עם העתקה‬ ‫ללשוןיתודית‪-‬איטכנזית.‬‬ ‫את אב‬ ‫אל_יה׳ א ‪ 9‬י ה ו ‪ :‬נביא בימי‬ ‫אלטיטולבפראנ‪.(1613‬נם תיבר ״בתורי תמר״‪ .(1771‬‬ ‫‪.1898 .‬‬ ‫ר׳ יצהק הורוויץ )‪ .(1749‬ר׳ יהונתן א י י ב ש י ץ )ע״ע( ר׳ יעקב עמדן‬ ‫)‪ (1745‬שתית זמן קצר רב בעמדן והי אה״כ באלטונא‪.‬‬ ‫א ל ^ ש ו ל ‪ .‬ ‫פ ע ר ל י ש ת ב ר ״ ט ת ר ת א ת ר ן ״ ע ל ס ד ר ד נ י ק ו ר מבעל‬ ‫העטור עם פי׳ ולקוטי פוסקים‪ .(1814‬‬ ‫י ה י א ל ה ל ל ב ר ׳ ד ו ד א ל ט ש ו ל ר רב‬ ‫בעיר יאברוב בנאליציא במתצית ה מ א ה הי״ת כ ת ב באור‬ ‫לנביאים וכתובים בשם ״מצודת דוד״ ו״מצודת ציון״ אשר‬ ‫נ ד פ ס בהוצאות שונות‪ .‬א ך רבו עליו דעות‬ ‫תריפובליקנים‪.‬בית ס פ ר‬ ‫לגערים ולגערות‪ . E .‬ואגודת לתנדיל ת כ מ ת ישראל וספרותו‪.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪j .‬בין בני אלטיטול בפראנהיו‪:‬‬ ‫לא נמצא המקום בבה״ק‪ . E .‬ח ב ר ״דקדוק יצחק״ על‬ ‫פערלייש‬ ‫ת כ מ ת חדקהוק ומעלותיה ונמטריאות וקצת פיוטים‬ ‫ובאורי קצת נ ם ת א ו ת התפלת‪ .(1835‬ד״ר לייב )‪ .‬מ א ו ת שנים את״כ ישבו בני‬ ‫במקרא מתואר ב ש ם התשבי מיושבי נלעד‪ .‬‬ ‫ואלו הרבנים ישמשו באלטונא אתרי ש נ ת פ ר ד ה‬ ‫אגודת הקהלות‪ :‬ר׳ עקיבא ווערטהיימר )‪ (.‬הבר הנבול יעזר וכל ערי הנלעד)יהויטע י״נ כ״ה(‪ .‬‬ ‫‪.1896‬בשנת ‪ 1900‬עמדוהו הדימוקרטים‬ ‫לראש)‪ (governor‬פ ל ך אילינוים‪ .‬‬ ‫ואלו תרבגים איטר שמ׳טו בתור רבגים ואב״ד‬ ‫לאגודת שליטת תקהלות‪ :‬ר׳ שלמת מירלם מגוימארק‬ ‫)‪ .‬ ‫ו א ל י ת וזכרי בני ירוהם )רתי״א ת׳ כ״ז>‪ .‬המלך קריםטיאן הרביעי הרשה ליהודי‬ ‫אלטוגא לבגות אגיות מת שלא דותרה להם קוהם‪ .‬אנרות‬ ‫ומכתבים לנערי ב״י לכתוב צתות )ויניציא ‪.‬‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1900‬היה מ ס פ ר היהודים באלטונא ‪2000‬‬ ‫בין ‪ 150-000‬תויטבים‪.‬המצב תבלבלי באלטוגא גשתבה לרגלי רבו•‬ ‫היהודים שם‪ .‬וו‪.‬לדברי ר׳ אלעזר תיר‪ .(1558‬‬ ‫ואתר‬ ‫לאמריקא‬ ‫באו‬ ‫המישפתת‬ ‫מבני‬ ‫ש מ ו א ל א ל ט ש ו ל ר שנולד‬ ‫מהמצוינים ש ב ה ם‬ ‫בשיקאנא ‪ 20‬נאוו‪ 1859 .(1873-92‬ד״ר‬ ‫מ‪ .‬ויש הלוקי רעות מאיזת ש ב ט‬ ‫שתיו‬ ‫א ב ר ה ם א ב ר ל י א ל ט ש ו ל ובנו מ ש ד‪.(1706-1678‬ר י צ ב י א ש כ ג ז י )הכם צבי( ור׳ מיטה בן‬ ‫זיםקיגד מרוטוגברג )מת בשגת ‪ •(1712‬ר׳ יתזקאל‬ ‫קאצנלינבוינן נודע בתיטובותיו ״ כ ג ס ת יתזקאל״ )‪1712‬‬ ‫־־‪ .(1894‬‬ ‫לקהלת אלטונא יש בית כ נ ס ת שנבנת מתדש‬ ‫אתרי השרפה משנת ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב א ‪ .‬בית אוסף זקנים‪ .‬כנראה הית אבי‬ ‫בשנת‬ ‫המ׳טפתת הזאת איש צרפתי שהתיישב ב פ ר א נ‬ ‫)ע״ע(‪.‬ר׳ נהוראי‬ ‫ך‬ ‫אהרן משה בר׳ אברתם תנו‬ ‫יהודה‬ ‫א מ ר מ ש ל נ ד היה דכתיב מיושבי נלעד וכתיב ויהי להם‬ ‫א ל ט ש ו ל ר מ ק ר ו מ נ ו י א )קרומוי‪ .1302‬איזה‪ .‬ווד־ב‬ ‫נתלקו רבותינו בדבר‪ .‬ב‪.1713‬נם כית המדרש שנוסד ע״י‬ ‫ת ת כ ם צבי‪ .‬פי׳ על ם׳ המכלול מ ת א ת ם נדלקים אני מבני בניה של רחל )מבנימין( אני‬ .(1722‬‬ ‫מבני אלטשול אשר ת ת פ ש ט ו ברוםיא תם‪:‬‬ ‫א ל ט ש ו ל ‪ .(1767‬ר׳ דוד בן ליב ברלין )מת ‪.‬היבר פי׳‬ ‫על בנין הבית דיחזקאל‪ .‬אבל‬ ‫פולי‪ :‬ליטא רוםיא ואיטליא‪ .‬לערנער )בשנת ‪.‬ת ב ר ״אמרי‬ ‫בר׳ אשר‬ ‫נפתלי‬ ‫שפר״‪ .‬ר׳ ר פ א ל הכהן אבי זקנו של נבריאל ר י ם ע ר ) ‪( 1 7 7 6 .‬ב א )אליהו( ועמר לפניהם א מ ר להם רבותי‬ ‫)פראנ ‪ .‬״‪ .‬א ך שבו שם עור תפעם כשהותרה הישיבה.‬נם בית יתומים‪ .‬מקור תמשפתת ב פ ר א נ בירת ביהם ע״ש‬ ‫ביהכ״נ תייטן )אלט שול( ש נ ת ביטכנתו‪ .‬ ‫א ל ט ש ו ל ‪ .‬נם ת ב ר ״בנין הבית״ באור לבנין‬ ‫הבית ריתזקאל וצורת תלוקת ה א ח לעתיד )זאלקווא‬ ‫יהושע א לטשו ל‬ ‫ש ל מ ה בן ר׳‬ ‫‪:(1774‬‬ ‫תדפיס ם׳ ״מגלת ס פ ר ״ או מנלת הכתבים‪ .‬א ל ^ ש ו ל ר ‪ :‬שם מ׳טפתת של אשכנזים‬ ‫במדינות שונות‪ .‬ה ס פ ר הוא בכ״י.‬באלטונא עצמה יש בירדעלמין ישן‬ ‫והמצבה על ה ק ב ר האחרון היא של ה ר ב אב״ד אטליננר‪.‬נ ב ת ר למהקק הפלך אילינוים‬ ‫בישנות ‪ .‬‬ ‫‪18‬‬ ‫חנוך‬ ‫אברהם‬ ‫אלעזר ברי‬ ‫לקמחי בכ׳יי.‬פ ע ם א ת ת‬ ‫ם׳ ״ויהל מישר‪. בנו א ב ר ת ם ב ן י צ ח ק‬ ‫פ ע ר ל י ש א ל ט ש ו ל היה מדפים באמ־שטרדם‬ ‫מאיר‬ ‫בן מ ש ה‬ ‫אהרן‬ ‫בסוף ה מ א ה הי״ז.

‬וכן מ׳שה א מ ר‬ . ברכות ל״א‪ .‬הז״ל ל מ ח מזה שמי שפותת פתתו ל ה ב ת‬ ‫נכריות )שם‪.‬דנבי‬ ‫להוציא משלהגו כלום מפני שהיתר‪ .‬אך א ה א ב לא‬ ‫והוא יקה פד א ה ד לדר‪ .‬אליהו‬ ‫ב״ר פע״א י״ב(‪ .‬‬ ‫א ת מזבה ה׳ ההרוס ויערוך העולה על י ב אבנים כ מ ס פ ר‬ ‫וההוא גברא )אהאב( אוקים ליה ע״ז על כל ת ל ם ותלם‬ ‫׳שבטי ישראל ויתפלל אליהו לה׳ ‪.‬נם בין‬ ‫היד לו‬ ‫להתיות‬ ‫אבותיו‬ ‫כמו‬ ‫שעשת‬ ‫היה כחן)‪ .‬ומצינו שם אליה בי.‬דפוס‬ ‫הצרפתית אלא ש מ ס ר נפשו על ה א כ ס נ י א שלו )ש״ר‬ ‫אמ׳שטרדם‪ .‬‬ ‫אתרי שהגיד גביאתו זאת פגת מ׳שם קדמה ויםתר בגתל‬ ‫א״ר‬ ‫״ואתה ה ס ב ו ת א ת לבם אתורנית"‪ .‬וי״ל שהיה ברי לו שיהייהו והוא פקוה‬ ‫שבאו ממקום יששמו עורב‪ .‬לפי‬ ‫היה לו מים לשתות‪ .‬א ת א ב קבץ א ת כל נביא• תבעל ארבע מ א ו ת‬ ‫אי(‪ .‬אבל לדברי ר׳ שמואל‬ ‫ברי יצתק הזר ה ק ב ׳ ה והוהה לו לאליהו הכתיב ״ואשר‬ ‫כרית אשר על פגי ה י ר ק ‪ .‬או הוא כנוי לסוחרים מלשון‬ ‫נפש‪ .(.‬אך‬ ‫וכן מיכיהו א מ ר לאתאב ״ א ם שוב תשוב ביטלום )אף אני‬ ‫במדריש אמרו שהביאו משלהגו של יהושפט‪ .‬אח״כ ייבש הנחל ולא‬ ‫עשי לי י‪%‬שם עונה ק ט נ ה בראשונה )מ״א י״ז י״ג(‪ .‬ואליהו זה‬ ‫רוצים‬ ‫פ נ ה ס ר״ ל שהיה מבני בניו ו ח מ ת לו בתכונתו‪ .‬‬ ‫בית האלי בנת א ת ידיתו ועבר על ה ר ם יהושע‪ .‬‬ ‫אמר ליה לאו כהן הוא מר‪ .‬ויש‬ ‫הסעיפים? א ם לה׳ אם לבעל!" ויציע לפניהם שיקהו ׳טנים‬ ‫אגהה ה מ ס פ ר ת כי א ה א ב ואליהו באו לנתם א ת היאל‬ ‫פריט לקרבן על ח מ ז ב ח ‪ .‬וכאשר מ ת בנה חחייהו אליהו ע״י‬ ‫נשים בנתה ביהה(‪ .‬והיה חאלח־ם אשר יענח באש‬ ‫האמין בי בני היאל מ ה ו מעוגש ה ה ר ס ‪ .(Origin ed.‫אוצר ישראל‬ ‫‪19‬‬ ‫אליה‪ .‬ויכינו כהני הבעל א ת ק ר ב נ ם‬ ‫הלצה‪ :‬״ ה ש ת א ל ו ט ת א המשה לא קא מקיימא דכתיב‬ ‫ויתפללו ״הבעל עננו״ ואין קול ואין עונה‪ .‬ונענש כי‬ ‫וידבר אליהו אל העם ״עה מתי א ת ם פוסתים על שתי‬ ‫באבירם בכורו יסדה ובשנוב צעירו הציב דלתיה‪ .‬ותרה אש מן השמים ותאכל א ת קרבן אליהו‪.‬‬ ‫העורבים לנס נ ח ל ‪ . 225‬אלישע ראה א ה‬ ‫בשנה ה׳שליישית לשבועת אליהו נראה ה׳ אליו‬ ‫אחיה השילוגי ועדיין)אליהו( קיים )ב״ב קכ״א‪ .‬אבל מ פ ת ת‬ ‫אבהו למח א מ ר אליהו ענני ב׳ פעמים‪ .‬ולא היו‬ ‫אומי•( לא דבר ה׳ בי" )מ׳•׳ א כ״ב כ״ה(‪ .‬מ״ט קאי בביה הקברות! א״ל‬ ‫כמו קריעת ים סוף היוצא מהוק ה ט ב ע )ב״ר פ״ה ד(‪ .‬‬ ‫טל ומטר כ״ א לפי דברי" בעי רהמי ויהבי ליה אקלירא‬ ‫ואז הכירו כל העם כי ה׳ הוא האלהים‪ .. Migne xiv.‬בביתו ע״ז )כמדבר‬ ‫א ת קנאתי ובאליהו כתיב קנא‬ ‫כנראה השבו הז״ל המאורע ב ד ב ר‬ ‫פנתם‬ ‫בקנאו‬ ‫כתיב‬ ‫קנאתי• ומסופר דאשכהיה הבה בר אבוד‪ .‬ממקום א ת ר נראה שהיה כהן‪ .(:‬אלישע‬ ‫ויאמר לו ״לך הראה אל אתאב" וימצא א ת עובהיהויירא‬ ‫הלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה )סוטה י״נ‪(.‬זה עוכר ישראל"‬ ‫ומפרש‬ ‫רש״י‬ ‫לא‬ ‫שלמר‬ ‫מפיו‬ ‫אלא‬ ‫תורהו‬ ‫מיש ה למד‪.‬וכן הוא בילקוט ראובני)בראשיה טי‪ .(.‬‬ ‫ויען אליהו ״לא עכרתי א ת ישראל כי א ם א ת ה ובית‬ ‫אליהו נישבע אל א ה א ב בשם אלהי ישראל ״ א ם‬ ‫אביך בעזבכם א ת מצות ת׳ ותלך אחרי הבעלים" )מ״א‬ ‫יהיה השנים האלה ט ל ומטר כי אם לפי דברי" )מ״א י״ז‬ ‫י״ת י״ת(‪ . קי״ג‪ .‬ענני שתרד א׳ט‬ ‫ישל טל לא היה בידו ולא דיה געצר‪ .‬ו י ח מ ו א ת כל‬ ‫ד מ ט ר א )מפתה הגשם( וקם ואזל )סגהדרי.‬ועוד מביאים האיה ישהיה כהן באמרו להאלמנה‬ ‫עורבי מערבך ביחזקאל )חולין חי‪ .‬ענני ה׳ ענני! ויהעו‬ ‫ולא שביק ליד מ ט ר א דמיזל מיסגה ליה‪ .‬ואמרו שתנאי ה ה נ ה הקב״ה במעשה‬ ‫לעולם לפי האנדה( הקאי בבית הקברות של נרם וכו׳‬ ‫בראשית ב ת ת ל ת הבריאה שיכלכלו העורבים א ת אליהו‪.‬י״ב נ א מ ר כי אליהו זה פ נ ה ס ר״ל שהיה כה!‬ ‫וכוי‬ ‫לבן‬ ‫וקנאי כמוהו‪ .‬‬ ‫ה׳ ויצוהו להוהיע ל א ח א ב כי הוא ב א אליו‪ .‬‬ ‫בשם רב הביאו מבי טבהי ד א ה א ב )םגהדרין קי״ג‪ .‬כ״ו(• בפרקי רר״א פמ״ז ותרגום ירושלמי‬ ‫)לקבלו בתור אורה( נפשו הייב לו‪ .(:‬נ׳ נביאים אליהו‬ ‫ובשר ב ב ק ר ולהם ובשד בערב וישתה מן הגתל‪ .‬מאיזה‬ ‫ומיביהו ומיטה אמרו בל׳טון הזה‪ .‬דריש ר׳‬ ‫מ פ ת ת ו ת ג׳טמים ביהי אליהו )תעגית כ״ג‪ .‬וירפא אליהו‬ ‫וסרתם ועברתם וגו׳ ועצר א ת השמים ולא יהיה מ ט ר ‪.‬וכתיב ״לך הראה‬ ‫מן ה׳שמים ותאכל כל אשר על המזבח וענני שתסיח‬ ‫אל א ת א ב ואתגה מ ט ה על פגי האדמה" )מ״א י״ה אי(‬ ‫דעתם כרי שלא יאמרו מעשה כ׳שפים הם )ברכות ט״ו(‪.‬לאליהו )שתי‬ ‫רבה‬ ‫העורבים ליכנס בביתו יעל אותו רשע א ח א ב‬ ‫פכ״ז טי(‪.‬‬ ‫מיעצר‬ ‫אלעזר אליהו הטיה דברים כלפי מעלה ב א מ ת‬ ‫ואלו‬ ‫טל‬ ‫לא‬ ‫קאמר‬ ‫מ״ ט‬ ‫משום‬ ‫הלא‬ ‫)תעגית גי(‪.‬נפש‬ ‫ישראל שנשאו‬ ‫הילד אל קרבו‪ .‬והיה שואל בדרך‬ ‫לשרוף הקרבן הוא האלהיים‪ .‬האיך ההיה בנה ישל ה א ל מ נ ה‬ ‫פרטי לשני אנשים בשם עורב או שמוםב על אנשים‬ ‫כיון שכהן היה‪ .‬והיו‬ ‫נביאי חבעל‪ .(.‬ויהי כראות‬ ‫של‬ ‫א ת א ב א ת אליהו ויאמר אליו ״תאתר‪ .‬גס ראשי כ נ ס י ה הנוצריה האמינו שאליהו‬ ‫פ״ ד בי(‪. הכהנים שנשאו‬ ‫תפלה לה ו ב ה ת מ ו ה ח על הילד שלש פעמים שבד‪ .‬השבועה הזאת נ ס מ כ ה להפסוק ה מ ס פ ר כי היאל‬ ‫ותמ׳טים ונביאי האיטרת ארבע מאות אל הר הכרמל‪.‬אליהו א מ ר א ם אין א ת ה‬ ‫מקום הביאו לו העורבים לתם ובשר? לדברי ר׳ יהודה‬ ‫עונד אותי אני אומר א ת ה הסבות א ת לבם א ח ו מ י ת ‪.‬והעורבים מביאים לו לתם‬ ‫הרעותי" )מיכה ד׳ וי.‬אח ׳כ ירד נשם רב והרעב כלה‪ .‬נם‬ ‫לא מהני מ ר וכו׳ קבהיהם של נוים אין מטמאין וכוי)ב״מ‬ ‫יש מחז״ל התרשבים כי אין עורבים ממש דק שם עצם‬ ‫קי״ה‪ (:‬ומקשי בתום׳ שם‪ .‬‬ ‫נשים נכריות )עזרא י׳ כ״א(‪ .‬לוטתא היהושע‬ ‫העם הזה כי א ת ה ה האלהים‪ .(.‬ואתה ה ס ב ו ת א ת לבם‬ ‫תלמידיה מקיימא!״ מיד ויאמר אליהו ״הי ה׳ א ם יהיה‬ ‫אחורנית״‪ .‬נ ב י א י הבעל י ק ח ו פ ר א ח ה לבעל‬ ‫שמתו בגיו ואליהו הצהיק עליו א ת ההין‪ .‬וילך משם אליהו צ ר פ ת ח אשד‬ ‫שהיד רוצה ליטול הלה תתלה )ילקוט מ׳שלי בפסוק ה כ מ ה‬ ‫לציחן ואיטה כלכלתהו‪ .‬וכן א ת ה מוצא באליהו‬ ‫במדבר כ״ד‪ ..

‬ואליתו נתכלכל ע״י‬ ‫מ״ג‪ .‬אבל מ ו ב ט ה להן לישראל שאין אליהו‬ ‫עלה למעלה.‬ש ג א מ ר ״הגה אגכי‬ ‫ש ול ת‬ ‫דבר‪ :‬מישר‪ .‬ויאמר לו אליהו שב נא פה כי ה׳ שלהני‬ ‫למרום ש נ א מ ר השמים שמים לה׳ ונוי‪. מישר‪ .‬ויצוהו ת׳ לשוב לדרכו למדבר‬ ‫באין כ א ת ת ‪ .‬ואינו ב א ב ש ב ת ויו״ט מ כ ת איםיר‬ .‬ואליתו עתיד‬ ‫)מלכי צדק.(:‬ואמרו תםידות מביאה לידי רות‬ ‫לכם א ת אליהו‬ ‫הקדש וכר‪ .‬‬ ‫ה<שמים )דברים רבה פ״גמיז(‪.‬נאלם ממצרים ״ועתה‬ ‫נינהו משית בן דוד ומשיה בן יוסף ואליהו וכהן צדק‬ ‫לבה ו א ש ל ה ך אל פרעה" )שמות ג׳(‪ .‬יוסיפום )קדמוניות ‪!9. מיטה‬ ‫נטמן במערה 'שנאמר‬ ‫בל נביאי הבעל בקשה ל ק ת ת נ ק מ ת ה מאליהו ולשים א ת‬ ‫ושמתיך ב נ ק ר ת תצור )׳טמות ל״ג( ואליהו נטמן במערה‬ ‫נפיטו כנפש א ה ד מהם• ויברה אליהו מפניה וילך ב מ ד ב ר‬ ‫וכוי. מישר‪ .‬‬ ‫ואמרו אם יבא אליהו ויאמר תולצין במנעל שומעין לו‬ ‫אין חולצין ב ס נ ד ל איןשומעין לו שכבר נהנו העם ב ס נ ד ל‬ ‫)מנתות לי׳ב(‪.‬‬ ‫]בתור משיה[‬ ‫אליהו אינו המשיה עצמו אלא‬ ‫השליח להודיע ביאתו‪ .‬אבל ר׳ יוסי אומר‬ ‫ש ס מ ך ידו עליו להיות נביא תתתיו הלכו שניהם מן‬ ‫מעולם לא •ירדה <שכינה ל מ ט ה ולא עלו משת ואליהו‬ ‫הנלנל‪ -‬ולא א ב ה אלישע לעזוב א ת רבו אליהו וירדו בית‬ ‫והכתיב ויעל‬ ‫ועוטה‬ ‫אדרת‪-‬‬ ‫וכאשר‬ ‫הניעה העת‬ ‫אל ויבאו יריהו‪ .‬א מ ר ה ׳‬ ‫ה רצת ת ונם ירשת!" וינבא לו עתיד נורא )ע״ע‬ ‫נ ב ו ת(‪.‬מתים‪.‬וזהו דעת ריש לקייט )מ״ק כ ׳וו‪.:‬פ ם ת י ם י״נ‪ . מישה נתבלבל ע״י‬ ‫)שמניתין צרכי ש ב ת והולכין להקביל פניו‪ .‬וירד אליהו ל ק ר א ת א ה א ב‬ ‫כאשר הלך לרשת כרם נבות ויאמר אליו‪ :‬״בד‪ .(.‬וע״י שלשתם‬ ‫)שמות בי( ובסערה זה אליהו דכתיב ויעל אליהו בסערה‬ ‫ת ת ר פ ה עבודת הבעלים בארץ‪.‬ויוכיההו אליהו וינבא לו כ•‬ ‫ימות יען לא דרש בהי‪ .‬ר ק ח אליהו א ת אדרתו וינלום ויכת א ת מי הירדן‬ ‫נראה עד שיבא נונ ו מ ג ע ועכשיו הוא כותב מעשה כל‬ ‫ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה‪ .‬ויאמר ה• ה׳ והי נ פ ש ך א ם אעזבך‪ . 2‬‬ ‫ודבר והנח רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניחם ויעל‬ ‫יאמר‬ ‫אליהו‬ ‫אבודרהם‬ ‫מעיני‬ ‫אליהו‬ ‫בסערה הישמים‬ ‫)במוצ״<ש( שלא‬ ‫מת‬ ‫)מ״ב בי(‪. מישר‪ .‬ואתה מוצא שמשה ואליהו ש ר ם זה לזה לכל‬ ‫המתים מביאה לידי אליהו זכור לטוב דכתיב הנה אנכי‬ ‫לגאלם‪ .‬ושניהם‬ ‫ר״ט(‪ . סוכה נ״ב‪ .‬רק הוראת שעה שהקריב בבמה‬ ‫בשעת איסור הבמות‪ .‬תתיית‬ ‫הנביא"‪ .‬האמונה שאליהו עלה‬ ‫אליהו היה בעל שער ואזור עור אזור במתניו‬ ‫בסערה השמים ועודנו הי‪ .‫אליה‪ .‬רות תקדש מביאת לידי תתיית ד‪.‬ויפול אהזיה‬ ‫בעד 'השבכה בעליתו אשר בשומרון וידר<ט בבעל זבוב‬ ‫אלתי עקרון א ם יהיה מתליו‪ .‬ולפי האנדת אותו תתינוק שהחיה‬ ‫אליהו יהיה משית בן יוסף ״ורמז רמזתי לעולם שאני‬ ‫ואמרו‪ :‬שני נביאים עמדו לישראל מ<שבטו של לוי‪ :‬משה‬ ‫יורד תתלה לבבל ואת״כ יבא משיה" )ילקוט ה״ב רמז‬ ‫ראשון ואליהו אחרון )למ״ד שאליהו היה כהן(‪ .(:‬אבל‬ ‫לפי‬ ‫שעה‬ ‫שמע לו‬ ‫מצות קימות לדורות לא יכל לשנות‪.‬וילכו שניהם‬ ‫לדברי ה ס ד ר עולם‬ ‫ויעמדו על הירדן והמשים מבני הנביאים עמדו מ נ נ ד‬ ‫ולא נראה עד שיבא מלך תמשיה ונראה ונננז שניה ואינו‬ ‫מרחוק‪ .‬‬ ‫אליהו‬ ‫וכתב‬ ‫כמות כל‬ ‫האדם‬ ‫אלא‬ ‫שהעלתהו רות סערה מן הארץ עד נלנל האש ושם כלת‬ ‫בשרו ושב אל יסודו ו ה ח ח שבה אל האלהים‪.‬רש׳יי עירובץ‬ ‫אישה ש נ א מ ר קראן לו ויאכל לתם‪ .‬‬ ‫]עלית אליהו[ ידועה היתד‪ .‬‬ ‫כ י ט מ ו ע א י ז ב ל א ש ת א ה א ב כי ע פ אליהו גהרגו‬ ‫‪20‬‬ ‫הצרפתית.‬ודרשו ״ ב ס ו פ ה ובשערה דרכו" )נתוםיא־ו‬ ‫דמ׳טק ולמשות א ת תזאל למלך א ר ם ואת יהוא בן נמ׳טי‬ ‫בסופה זה משה דכתיב ותשם בסוף על ש פ ת היאור‬ ‫למלך על ישראל ואת אלישע לנביא תתתיו‪ . 2.‬לא האמינו תז״ל כי כה ועוז בידו‬ ‫לשנות איזה הק ומצוה‪ .‬וילן שם במערה• והנה‬ ‫ארבעים יום וכו׳ )ילקוט ת״ב רמז ר״ט(‪ .‬ודרשו ״ויראני ה׳ ארבעת הרשים״ )זכריה בי( מאן‬ ‫גואלים א ת ישראל בשליחות‪ .‬ויהי חם חולבים‬ ‫הדורות כלם )ם״ע פי״ז(‪ . משד‪ .(.‬ארבעים יום לא א כ ל ואליהו הלן• בכת האכילה‬ ‫ויבא אל הר האלהים הר חורב‪ .‬‬ ‫אליהו נ ר א ה עוד הפעם אל א ת א ב להוכיההו על‬ ‫דבר הכרם איטר בעצת איזבלנזל א ת א ב מ נ ב ו ת היזרעאלי‬ ‫ויהרנהו עפ׳י עדות שקר‪ .‬‬ ‫]משה ואליהו[ בעלי המדרש מדמים אליהו למשה‪. משה ה ־ נ א ת המצרי ואליהו הרנ א ת היאל‬ ‫בא לא בערבי ש ב ת ו ת ולא בערבי יו״ט מפני הטורה‬ ‫ש נ א מ ר ויאשם בבעל וימת)הרשע י״נ(.‬‬ ‫להפרד מאלישע‬ ‫ולא טעם טעם מיתה )ב״ר פכ״א הי(‪ .‬‬ ‫אתרי מות א ת א ב מ ל ך בנו אהזיה‪ .‬נביא ואליהו נביא.‬‬ ‫שבימי יהורם‬ ‫בני‬ ‫אדם‬ ‫נננז‬ ‫מלך‬ ‫אליהו בשנה השנית לאהזיה‬ ‫ישראל‬ ‫נעלם‬ ‫ועד היום הזה לא ידע איש‬ ‫את‬ ‫מקומו‪.‬אליהו‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫א ם כמות כל ה א ד ם יטוהון אלה לא הי שלתגי )במדבר‬ ‫ט״ז ביט.‬‬ ‫אליהו‬ ‫בסערה‬ ‫השמים?‪-‬למטה‬ ‫מעשרה )סוכה הי‪.‬כ נ ם א ת ישראל לפני הר סיני ואליהו‬ ‫כ נ ס ם להר הכרמל וכר.‬‬ ‫הירדנה‪ .‬עלה למעלה ואליהו‬ ‫)שקלים סוף פ״נ(‪ .‬א״ל הקב ה‬ ‫דבר ה׳ אליו ל א מ ר ״ מ ה לך פ ה אליהו?" ויאמר ״קנא‬ ‫למיטה הייך כ<טם ׳טנתת א ת נפשך עליהם בעוה״ז כך‬ ‫קנאתי לה׳ ונו א ת נביאך הרנו בתרב ואותר אני לבדי‬ ‫לעתיד לבוא כיטאביא ל ה ם א ת אליהו תנביא ׳שניכם‬ ‫ויבקשו א ת נפשי לקתתה"‪ .‬מישר‪ .‬וע״ז דרשו ״אליו תישמעון" )דברים‬ ‫י״ת( אפילו אומר לך עבור על א ת ת מכל מצית שבתורה‬ ‫כנון אל־הו בהר הכרמל הכל‬ ‫!יבמות צ׳‪ .‬ברח מפני פרעה ואליהו ברח מפני‬ ‫איזבל וכוי.‬וימת כ ר ב ר ה׳ אשר דבר‬ ‫אליהו‪.‬‬ ‫]מעלת אליהו[ אולם בכל הכבוד יטנתנו לו בתור‬ ‫נביא ואיש אלהים‪ . מ׳שה נקרא איש האלהים‬ ‫שולה לכם א ת אליה לפני ב א יום ה׳ ה נ ח ל והנורא‬ ‫ואליהו נקרא איש האלהים. ב ר פיית י(‪.

‬כגראה היה ר׳ יוסי תלמידו המצוין)ע״‬ ‫ישבת ק״טןייבמות ס״ג‪ (.‬מגותה"‪ :‬ש ל ת תשבי לגאגתה )לאומה‬ ‫שאל א ת אליהו א פ ת ת א דרשבי׳י מת* יבא והשיב‬ ‫לב־שירצה האדון הזה )סגהדרין צ״ח( כלומר האדון הכתוב‬ ‫הישראלית הגאגתה בגלות( וגס יגון ו אגהה"‪ .‬פעם א ת ת‬ ‫דרש ר׳ יוסי בצפורי ״ א ב א אליהו קפדן" איכסיה מיגיה‬ ‫הלתא יומי ולא א ת א ‪ .‬גם‬ ‫לענין דיגי ממוגות אמרו מצא ש ט ר בין שטרותיו‬ ‫ואינו יודע מה טיבו יהא מונת עד שיבא אליהו‬ ‫וביי׳מ כ״ט‪.‬ויחי לחוק להכין כ ס א לאליהו מ ל א ך הברית‬ ‫בכל מקום אשר ימול אי׳ש א ת בגו הגולד לו‪ .‬הזמר )‪(ballade‬‬ ‫״איש הסיד" הוא מספורי מעשיות דרבנו גיסים‪.(:‬לפעמים יבא להושיע בעת צרח ואז יעוף במעוף‬ ‫ק ל ‪ .‬א״ל אמאי לא אתי מ ר ? ‪ -‬א ״ ל‬ ‫קפד.‬‬ ‫במקום א ת ר מ־שמע שאליהו נענש על הדילטורא ישאמר‬ ‫״כי עזבו א ת בריתך" וגזר עליו המקום שיבא בכל ברית‬ ‫שיע׳שו בגי ישראל למען יראה בעיגיו כי מקיימים הברית‪:‬‬ ‫א״ל הקב״ה תייך בכל א ת ר דהאי רישימא קדיישא די‬ ‫יר׳שמון ליד‪ .‬וכבר מובטת להם‬ ‫שאין אליהו בא בערבי שבתות ובערבי י ר ט ויבא במוצאי‬ ‫שבת‪ .‬בשיר הזד‬ ‫לרהק ולקרב‪ .(.(:‬ש מ א יבא אליהו ויטהרגה )פסחים טי׳ו•( ועוד‪ .‬ובזמר ה מ ת ח י ל‬ ‫״במוצאי יום‪.‬אליהו‬ ‫ב ס ד ר ההגדה לפגי ״שפוך חמתך"‪ .‬־וזהו שאמרו הלכה למשה‬ ‫מסיני)ר״ל מ ס ו ר ת בידינו( <שאין אליהו ב א לטמא ולטהר‬ ‫אליהו התשבי אליהו הגלעדי במהרה יבא אליגו עם משיח‬ ‫בן דוד"‪ .‬אלא לרתק המקורבין בזרוע ולקרב‬ ‫המרותקי.‬ובסוף גאמר ״הגה אנכי‬ ‫שולת לכם א ת אליה הגביא" וגוי• והטעם שנקרא מ ל א ך‬ ‫הברית‪ .‬ריב״ל‬ ‫אליה‪ .(.‬ויש ספורים רבים בעגין גלוי אליהו כמו אתגלי‬ ‫אליהו זכור לטוב על ההוא גברא )פסיקתא רבתי סי׳ כ״ב(‬ ‫ובפרט בספורים התרשים על אודות הצדיקים של כ ת‬ ‫תתסידים‪.‬ג״כ להוציא מלב‬ ‫״אלי תייש גואלי וכו׳ א ת אליהו הגביא"‪ .‬ונאמר בפרקי דר״א )פכ״ט(‪:‬‬ ‫יישראל היו נוהגי! למול משבאו לארץ עד ישנתלקו לשתי‬ ‫ממלכות‪ .‬ובקהלות‬ ‫הספרדים גמצא כ ס א של אליהו בבית ה כ ג ס ת ‪ .(.‬ואליהו‬ ‫י ז ג(‪.‬הישתא מיהא בטלה דעתו אצל כל אדם )ברכות‬ ‫ליה‪ .‬וזהו תיסוד לס׳ ת ג א ד ב י א ל י ה ו ‪.‬‬ ‫הנוצרים האומרים שהם שלשה משה ואליהו וישו )מתי׳‬ ‫והמשומר ישי בר מרדכי עשה ממנו זמר ע״פ א ב ואת יב‬ ‫תתום י ש מ ו ‪ -‬א י ך אליהו פגש התסיד בשוק ונתן לו עצה‬ ‫]מתיר ספקות[ האמוגה בי אליהו יבא להתיר‬ ‫ולסלק ה ס פ ק ו ת מיוסדה על דבריו אל העם ״עד מתי א ת ם‬ ‫למכור אותו לעבד בשמוגה מ א ו ת אלף זהובים‪ .‬מ פ נ י שהתאונן לפני ה׳ כי בני יישראל עזבו א ת‬ ‫בריתם ר״ל ברית המילה‪ .‬כי בהיותו תי לעולם הוא משתדל תמיד‬ ‫להטיב לצדיקים ולגלות להם תעלומות‪ .‬‬ ‫שלמר עם ר׳ עגן‪ .‬והוה רגיל לבוא לביתו‪ . קרית ל י ‪ -‬א ״ ל הא דקמן דקא קפיד מר! )סנהדרין‬ ‫סוף(‪ .(.‬עוד זמר אתר ״אליהו הגביא‬ ‫המאמיגים באלהים א מ ת ‪ .‬‬ ‫ב מ פ ל ת המ! גרמה לתרבוגה )אסתר רבה פ״א(‪ .‬או כי‬ ‫אידמי לי כטעייא )ברכות ו׳‪ .‬‬ ‫]גלוי אליהו[ באשר קורות היי אליהו ופרידתו מן‬ ‫העולם עלומים במעשה גיסים לכן גקשרו בו אגדות‬ ‫וספורים גפלאים‪ .‬הוא יסהיד דישראל מקיימין האי קיימא‬ ‫)שם צ׳ ג‪ .‬תרוזים ב ס ד ר א־׳ב א ת ר ת ב ת ״איש"‪ .‬עוד זםר‬ ‫במלאכי ״האדון אשר א ת ם מבק׳שים" ואמר ריב״ל קול‬ ‫•שנים שמעתי וקול שלישי לא שמעתי‪ .‬וז״ל הזהר‪ :‬וע״ד תגיגן רבעי‬ ‫בר נ׳ש לתקן כורסיה ת ד א ליקריה דיליה ולאדכרא‬ ‫בפומיה ״דא קורסיא דאליהו" )זהר בראשית י׳ג‪.‬‬ ‫״‬ ‫פוסתיםעל שתי הסעיפים?" ויעמוד בין הגתעים בשוא ובין‬ ‫יצא לתרות אתרי אשר מלא בקשת אדוגו לבגות לו‬ ‫פלטרין גדול בלילה אתר‪ .‬ולדעת אתרים גאמרה האגדה הזאת להוציא מלב‬ ‫המאמיגים שישו הוא מ־שית ובא ב א ת ר בשבת‪ .‬מהרי׳׳ל סוף הלי ש ב ת כותב שהטעם משום דאיתא‬ ‫ב ת ו ס פ ת א במוצאי ישבת ירשב אליה ז יל ת ה ת עץ התיים‬ ‫וכותב זכיות של שומרי שבת• גם גזבר ב ב ר כ ת המזון‬ ‫]מלאך הכרית[ האתרון שבגביאים מלאכי יאמר‬ ‫״חגגי שולח מלאכי ויפגה דרך לפגי ופתאום יבא אל‬ ‫ומלאך חברית‬ ‫היכלו האדון אשר א ת ם מבקשם‬ ‫אשר א ת ם תפצים הגה בא"‪ .‬‬ ‫]לזכר אליהו[ מנהג‬ ‫הוא למלא כוס יין לאליהו‬ ‫אבן ירהי )בהמגהיג הלי ש ב ת סי׳ ע׳א( יאמר מה‬ ‫שמישוררין בכל גבול ישראל מאליהו הנביא לפי שהוא‬ ‫המבישר שיבא במהרה לפגי המשיה‪ .‬אשרי מי‬ ‫שראה פגיו בהלום וכוי‪ .‬ע״ע‬ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪21‬‬ ‫הגחומין‪ .‬כן גזכר שמו‬ ‫הרבה פעמים בזמירות למוצאי שבת‪ .‬לפיכך אי אפשר שיבוא מ־שית אתריו ב א ת ד‬ ‫בישבת‪ .‬וכי לעת מצוא‬ ‫יורד הוא מן הישטים והוא מ ת א ר ה עם יראי ה׳ וילמדם‬ ‫תורה והכמה‪ .‬גם מצינו אליחו א פ י ת ח א דמערתא דרישב״י)שבת‬ ‫ל״ג‪ .(:‬כפרשא )שבת ק״ט‪ .‬לזכר הגאולה ולזכר‬ ‫הגקמה ק נ א ת ה צבאות שהיא מ ד ת אליהו‪ .‬וממלכת אפרים לא שמרו ברית המילה ועמר‬ ‫אליהו וקגא קגאה גדולה ונישבע לשמים שלא להוריד ט ל‬ ‫ומטר וכו׳ והבטיתו הקב״ה תייך שאין ישראל ערשין ברית‬ ‫מילת עד שאתה יושב ורואה בעיגיך וכוי מכאן התקיגו‬ ‫להיות עו׳שים כ ס א שגי לגבור אליהו ו ב כ ס א הראשון‬ ‫יושב בעל הברית או ה ס נ ד ק ‪ .(:‬כ ת ד‬ ‫רתשובי מלכותא )ע״ז י״ז‪ (:‬וכדומר‪ .‬‬ ‫הויא קביעותא )לעגין ב ר כ ת המזון אם קבע איגש סעודה על‬ ‫יץ>‪.(:‬ולעת חצורך ידמח לאיש אתר‪.‬והגא מיכאל )יעוף( ב א ח ת גבריאל בשתים אליהו‬ ‫בארבע ובו׳)ברכות ד‪ . בזרוע )עדיות פ״ד( ר״ל שלא יורה דינים‬ ‫הדישים רק יבאר דרכי התורת ויפישוט ספקותיה ויברר‬ ‫וילבן כל הענינים התלוים בספק• ואמרו פרשה זו אליהו‬ ‫עתיד לדורשה )מגתות מ״ה‪ .‬לכשיבא אליהו ויאמר אי‬ ‫גאמר שהוא ״פקיד על בל בשורות טובות"‪ .‬ובמקום ש נ א מ ר‬ ‫סבא" הכונה לאליהו )תולין ו׳ תום׳ ד״ה‬ ‫״ההוא‬ ‫אשכתיה(‪ .‬המקובלים עישו ק י כ צרופי שמות‬ ‫מ׳שם אליהו ומזכירים אותם אתרי זמרות מוצאי שבת‪.‬בגי בבשרתון א ג ת תזדמן תמן ופומא דאםהיד‬ ‫דישראל עזבו‪ .

‬‬ ‫אפילו‬ ‫בעלי‬ ‫הקבלה‬ ‫עצמם‬ ‫)שם‬ ‫ספרי הרא״ם המה‪ :‬א( ס פ ר הטזרהי‪ . p.des‬ראשו‬ ‫‪Elia‬ל א להכניס א ת‬ ‫‪ Misrachi.‬‬ ‫אהרי מותו נעשו פירושים לספריו ^ הנודעים לנו המה‪:‬‬ ‫קצור מזרתי מ א ת ר׳ יעקב מרקארי. M .‬‬ ‫‪relig.‬כ‪. 290. .‬הוא הוקיר א ת הקבלה וככ״ז‬ ‫לא מ נ ע א ת התלמידים ללמוד ה כ מ ת הפילוםופיא ואמר‪:‬‬ ‫אע״פ שיש‬ ‫בדבר•‬ ‫הפילוסופים‬ ‫רבוד ס ר ה מעניני‬ ‫ההשנהה וקצת מ ה ם יניעו בשרשי התורה‪ .‬ופעם א ה ת כ א ש ד גתרהק מעירו גזרו‬ ‫ב^זון ש ט ר שליהות <טגעשה בבי״ד בעיר ברושה אמר‪:‬‬ ‫ש א ר הרבגים ה ד ם שלא ל ל מ ד לקראים דברי תורה או‬ ‫אל יעלה על ד ע ת אדוני שדקדוק הלשמ ד ב ר קל הוא אצל‬ ‫ה כ מ ה והרא״ם כ א ש ר שמע ז א ת התרים בהרבגים ויבטל‬ ‫אלא‬ ‫א ת ה ה ר ם ‪ .‬‬ ‫ל ר א ש ו נ י ם ‪ .(1510‬ב( ״ ת נ א דבי אליהו"‬ ‫הכולל תנ״א תשובות וקצת מ ה ם נ ד פ ס ו בשם זקן אהרן‬ ‫)קושטא ‪ .‬גרפם שגית בשם ״ ה ח ש י ם ״ • ג(‬ ‫שו״ת‪ .‬ה ס פ ר הזה רובי‬ ‫רב‬ ‫תועפות ר א ם מ א ת ר׳ מרדכי קאראבלייו.‬כי הרא״ם‬ ‫עמו א ר ב ע ה הכמים בקיאים״ )זקן אהרן סי׳ קי״ט(‪ . 628.‬כ נ ס ת‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬ק ו ר א‬ ‫ה כ ר מ ל ת״ד ‪Die Arithmetik . ע ו ה״ ב ‪..‬לא ינונה מי‬ ‫שלמד דבריהם ו כ ו וכל ה ר ד ב ר כ י י ה׳ יבהד בדבריהם‬ ‫המועיל והמסכים ל א מ ו נ ת נ ו ) ש ם סי׳ כ״ה(‪. ה כ ם י פרשן ותלמודי‪. 1876.‬והרב ר׳ יוסף בהאמ־גו להמשולה ה ש ק ק‬ ‫כ ת ב ס ר ה על ר׳ מ ש ה קאפםלי ויכנה כ א ה ד מ מ כ ת ב י ו‬ ‫אייט א ת ר ביטם ר׳ אליתו פ ר ג ם ל מ כ ן ומזייף‪ .(1647‬ד( ס פ ר‬ ‫ההכמים ושהם כדקדוקי עניות׳ ל א י א מ ר כזה‬ ‫מעניות ה ד ע ת ) ש ם ם‬ ‫ד(‪ . Dukes. Neuhebr.‫אליהו ב.‬״ ת ו כ ה ת מנולה״ וקבוץ‬ ‫״שבט‬ ‫כולם בכ״י‪.174‬‬ ‫אוצר‬ ‫ראזענבערג‪.1526‬הוא‬ ‫מושקאט.‬‬ ‫‪Et.‬ה ו א ה ת ג ג ד למגהגים‬ ‫הרשים שהדשו המקובלים‪ . Rev.‬בו השתדל לפרש דברי רש״י בדרך‬ ‫ה פ ש ט והתגגד לפירושי בעלי ה ק ב ל ה ) ק ו ש ט א ‪ .‬א ה ר י מ ו ת ה ר ב ר׳ מ ש ה בקו<טטא‬ ‫השנות‬ ‫על‬ ‫י‪ . 818.‬‬ ‫ר• אליהו הבר‪ :‬א( ״ ס ד ר ת פ ל ת השנה״ למנהנ‬ ‫קהלות רומאניא )קושטא ‪ . Y .214‬‬ ‫י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫‪Elijah the Prophet.‬י‪ .‬‬ ‫אליהו בן בנימין הלוי‪ :‬רב בקושטא‬ ‫במאה‬ ‫הט׳יז• הוא היה תלמיד ר׳ מ ש ה קאפםלי ויצא לעזרתו‬ ‫כ נ נ ד מהד״י קולון והיה תלמיד ה ב ר למהרא״ם והכם‬ ‫בבית דינו ובמות הרא״ם ב ש נ ת ‪ 1526‬מ ל א מקומו בתור‬ ‫ראב״ד‪ .‬ת פ א ר ת ה ת ש ב י ‪.‬‬ ‫בקושטא בערך ש נ ת ‪ 1455‬ו מ ת שם ב ש נ ת ‪ .‬קורא‬ ‫הדורות וגם ה ר ב תיד״א ב ס פ ר ו שם תגדולים <טגו ב א מ ד ם‬ ‫שהדברים יםובו על ר׳ אליהו מזרהי כי הוא ב א מ ת שמע‬ ‫לעצת רבו ולא ה ת ע ר ב ב ד ב ר ולבסוף הודה גם ד׳ יוסף‬ ‫־קולון על שגגתו כאשר גתברר ה ד ב ר <טהמשולה שקר עגה‬ ‫על ר׳ מ ש ה קאפםלי‪ .‬‬ ‫אליהו בן א ב ר ה ם מזרחי‬ ‫הראי׳ם(‪:‬‬ ‫ה מ ס פ ר על ח כ מ ת החשבת והתבונה‪ .116‬‬ ‫‪J.‬היא ללמוד ה ח כ מ ה ד מ פ ו א ר ה ה ז א ת ) ש ם סי׳ הו‪. א ב ר ה ם מזרח•‬ ‫מילה. ii.‬לפלא הוא‪ .1839‬גלאסבערג‪. 477.‬‬ ‫מליצה בשלש מ ה ב ת ת ושמונה שירים‪ . מ ת נ ו ת ע נ י ) נ ״ כ קצור‬ ‫מזרתי( מ א ת ר׳ יצתק הכהן מ א ו ם ט ר ה א . xii. קרני ר א ם מ א ת די׳ יצהק הדד‪:‬‬ ‫א‪. מ ל א כ ת הקדש מ א ת ר׳‬ ‫הית תלמיד הרב אליהו הלוי ולמד נ״ב מ ר ׳ יהודה מינץ‬ ‫מ<טה‬ ‫מפאדובה‪ . ה( ״מי זהב"‪.‬ח״א מ א ה תשובות )קוישטא ‪ .‬‬ ‫‪viii.‬‬ ‫קאפםלי שהיה רב בתורנמה אודות ר ב ד הלכה‪< .‬‬ ‫‪675.‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ס פ ו ר י ם .‪ 1896‬א ך רבו מ פ‬ ‫ב מ ה ל ו ק ת א ש ר נפרצה אז בין ר• יוסף קולון ובין ר׳ משה‬ ‫טולידאנו והדו<שי‬ ‫מהרש״א הכולל‬ ‫ה ד ו ר ו ת ל״א‪ .‬הוא‬ ‫אהרי ישבו על כ ס א הרבנות שגה א ת טעמו גגד הקראים‬ ‫היה מליץ ופייטן ונזהר בדקדוק הלשון‪ . Monatsschrift.‬ואומד <טהטשתדל לקרבם ת ה ת כגפי השכיגה‬ ‫מיטתדל בקירוב הרתוקים ואין לך מצוד‪ .‬בענין טעות שנפל‬ ‫ויטה אליהם ה ס ד ‪ . היי יצתק מ א ת‬ ‫ר• יצהק קאראבלייו.‬ובשאלה מעגין הזה היטיב‪:‬‬ ‫ואע״פ שבעלי‬ ‫הקבלה קצתם היו מדקדקים‬ ‫במספר‬ ‫ה ת ב ו ת ל א היו מכריהים א ת בעלי הקבלה האהרים וכו׳‬ ‫והיו טועים בזה‬ ‫סי׳ ט״זו‪.‬‬ ‫פיוטים‬ ‫מוסר"‪ .‬טמשולה‬ ‫א ה ד א מ ר שהרב מ ת ו ר ג מ ת פ ס ק שארוםה שנתקדשה ע״י‬ ‫איש א ש ר המיר רתו אה״כר מ ו ת ר ת לעלמא והגרושץ‬ ‫גתבטלו למפרע‪ . Juives.231‬ברלין ‪.‬בו ש‬ ‫‪Brunswick‬א ד ו ב ה ה ת ר ה‬ ‫.‬אןז מ פ נ י כבודו של הרא״ם או ל ס ב ה א ת ר ת‬ ‫״הגהיגו הכמי קושטא עפ״• ר׳ אליהו הלוי מיום * נ ת ב ל ט‬ ‫הרא״ם בישיבה של מעלה שבדיני איסור והיתר ועניני‬ ‫בשגת ‪ 1492‬גתקבל לרב הכולל במקומו‪ .‬הוא ישב מ ט ע ם‬ ‫אישות לא יהיה ה כ ם יהיר רשאי להורות א ם ל א יתועדו‬ ‫היטלטון בסוד יועצי הממשלה‪ . N .‬ ‫מש־ה.‬כ ז א ת שהוא מזכה‬ ‫א ת הרבים )שריתהרא״ם םי׳נ״ז(‪ . Taylor.‬מ ת ה ל ה היה מ ת נ נ ד ל כ ת הקראים ולתם כ נ ג ד‬ ‫הרא״ם‪. pp. 241.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬מענדלשמעדן‪ .(1546‬ח״ב ל״ט‬ ‫תשובות עם שר׳ת מים ע מ ק י ם )ויגיציא ‪ .(1520‬ב(‬ ‫ת ו ס פ ת םמ״ג על הםמ״ג‪ .‬פירוש ארוך‬ ‫על פירש״י על התורה‪ .‬‬ ‫ה מ ה ב ר ס פ ר א ד ר ת אליהו ב כ ל מאמצי כהו‪ .‬הוא לקח‬ ‫הלק בכל מפלגות הרבנים בדברים הגונעים להלכה ו ה ד ת‬ ‫‪E. iv.‬‬ ‫כבלו לקח שן‬ ‫ספרי הראב״ע.(1734‬נ( ״ מ א מ ר כל דאי" בדיני א ס מ כ ת א‬ ‫וסעיפיה ו נ ד פ ס בם׳ ת ו מ ת ישרים )ויניציא ‪ .(1622‬ד(‬ ‫״לוית חן" בדברי ח כ מ ה ומוסר השכל. תועפות ראם‬ ‫)נודע נ״כ בשם‬ ‫מ א ת ר׳ אליקום נאטינייו.‬‬ .1892‬‬ ‫ברית‬ ‫זברון‬ ‫ה ש מ ו ת ‪W . p. ה( במערכת הכוכבים‬ ‫ומזלות‪ .‬כ ת ב פירויש ל ה ס פ ד א ל מ ג י ם ט לפטולמיום ואמר‬ ‫שמצור‪ . מזרחי‬ ‫בקושטא. Poesie.‬‬ ‫אליהו בן אמוזג‪ :‬ע׳ בךאמוזג•‬ ‫אליהו בן אשר‪ :‬ע׳ בחור‪. Ost u.‬ווין ‪ . 78.‬ ‫מערבי מ א ת א ב ר ה ם שטערן. אוצרות יוסף מ א ת ר׳ יוסף‬ ‫נולד‬ ‫נמוקי ש מ ו א ל ״ מ א ת שמואל צרפתי. West.

G.‬בעלי‬ ‫י ש ר א ל ‪Orient.(Revue de Geographie 1877‬הוא ה ב ר‬ ‫ספרים רבים והם ב ב י ת אוצר הספרים בפריס )ב״י סי׳‬ ‫ובפרט בא״י‪ .‬‬ ‫לאשהו וליהר בניו שהשאיר אהריו בפירארא כ ה ב‬ ‫איזה מכהבים ואנרה א ה ה מ ש נ ה ‪ 1438‬הכהובה במליצה‬ ‫ודרוזים‬ ‫נדפסה‬ ‫הכמים״ מיץ ‪1853‬‬ ‫ב מ א ס ף ״דברי‬ ‫וכרמולי הרגמה ויקרא לה בשם ״ א ה ב ה ציה״‪ .‬ה ס פ ד על ה ר ב מרדכי‬ ‫קונאבוטי ועור‪.1‬‬ ‫פרקים‬ ‫כ מ ס פ ר שמו אליהו‬ ‫)נהפס‬ ‫בראשונה‬ ‫בקושטא ‪ . סוכה מ״ט‪ .‬ה ס פ ר הזה היה למקור‬ ‫‪J. E. ב״ב‬ ‫אליהו בן• שלמה א ב ר ה ם הכהן ‪ :‬רב‬ ‫קמ‪-‬׳ה‪ :‬ד״ה ואין. Lit. Literaturg.‬בשגת ‪ 1563‬יצא‬ ‫איש א ה ד בא לביתו א ה ד הדרוש ונשק ידיו ואמר לו‬ ‫מארצו ל ל כ ת לא״י א ך בבואו ל פ א מ א ג ו ס ט א באי ציפרוס‬ ‫״יריע להוי למר כי הייתי מוכן לעשות עברה ובשמעי‬ ‫שמע כי &רץ ה ד ב ר בא״י ע״כ ההליט להשאר בציפרוס‪. xii.1190‬הוא היה הלמיד ר׳‬ ‫יצהק הזקן‪ .‬‬ ‫בשם‬ ‫הקדוש‬ ‫‪(Eboracum‬‬ ‫)לדעת‬ ‫וזהו‬ ‫הכינים‪. Itiniraires. E.‬‬ ‫דכולי.(38‬לדעת ייליגיק היה‬ ‫יהודית‬ ‫מעמדות‬ ‫בהוצאות‬ ‫שונות עם פירושים‬ ‫ונעתק‬ ‫ללשון‬ ‫מ ה ב ר האזהרות ר׳ אליה הזקן שמזכירו ר׳ משה בוטריל‬ ‫אשכנזית‪. v. E. 132.‬‬ ‫אליהו מן יוךק )‪ = York‬אברוויקא‪ .‬ולפי השערת צונץ )‪ (L.‬ב‪.‬ו כ נ ר א ה‬ ‫נהרנ ברציתות יורק ב ש נ ת‬ ‫‪ . 130.‬‬ ‫דרוש ה א ח ! נפקהו עיני ותזרתי בי"‪. 546‬‬ ‫התוטא למען ישוב ורתם עליו בוראו כרוב רתמיו‪ .1577‬ב מ כ ת ב ו זה הוא‬ ‫ט ד ב ר על אודוה דרכי הרפואה בירושלים ומזה נוכל‬ ‫לשער כי היה רופא‪. 444.‪Zunz.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ראשונות של ש״ע והורו שמותר )שבלי הלקט סי׳ י״א(‪. גדה ל׳‪ .‬‬ ‫ה ה י י ם סי׳ ‪!351‬‬ ‫א‪.v.113‬‬ ‫ה‪ . v..‬גם‬ ‫ודרשן מוסרי באיזמיר ומה ב<טנה ‪ .‬‬ ‫אליהו בן משה‪ :‬ע׳ לואנץ•‬ ‫פ י ז א ר ‪ : 1‬ה כ ם תלמודי‬ ‫אליהו מן‬ ‫לנ״ב‬ ‫והוא תמצית דרשותיו שדרש להכניע נפש‪.‬הוא מרבה ל ס פ ר ב ה נ ח ה על אודוה‬ ‫עשרת השבטים ״בני ישראל״ על נהר ״סמבטיון״ ויאמר‬ ‫כי יקוה לבקר יתר תלקי א״י ולשלות מיטם‬ ‫מכתבים‬ ‫תמתארים אותם‪ .‬‬ ‫כ נ ר א ה עשו דרשותיו רושם נ ח ל בלב ההמון באיזמיר‬ ‫והוקר‪ .‬ ‫‪Carmoly.‬‬ ‫אליהו מאיבריוק ובתום׳ זבהים' י״ד‪ :‬אברוויקא ושם נזכר‬ ‫ברומיה‬ ‫אליהו מ. J. 49‬היה תלמיד‬ ‫ר׳ שמואל בר׳ שלמה הנודע בשם סיר מוריל מפאלייס‬ ‫)‪ .‬בשם ר׳‬ ‫‪ (124‬והם‪ :‬על כמה מאמרים בתלמוד ומדרשים עפ״י‬ ‫פילוסופיא בדרך דוש‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫‪v.‬וכאשר שמעו בירושלים מפטירתו הספידהו‬ ‫שם הרב א ב ר ה ם יצתקי‪.1729‬הוא ה ב ר ל״א‬ ‫הבר ״ ס ד ר המערכה״ פסוקים מתג״ך לומר בכל יום כעין‬ ‫ספרים‪ .‬‬ ‫. יורק‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫לונץ‪.‬‬ ‫משם כ ת ב ביום ר״ה השון שכ״ד ״ מ כ ת ב מאליהו״ לבגי‬ ‫ר׳ אליהו היה‬ ‫נבאי של צהקה והיה‬ ‫מכונה‬ ‫מ ש פ ה ת ו ויספר להם הקורות אותו‪ . p.‬‬ ‫נראס‬ ‫השם‬ ‫אור‬ ‫הוא‬ ‫שכינו‬ ‫‪Everwic‬‬ ‫לעיר‬ ‫בימי‬ ‫יורק‬ ‫‪J.‬‬ ‫י‪ .‬וו‪.‬לדעה מהרש״ל )ש ו״ ת‬ ‫סי׳ כ״ט( היה אהיו של ר׳ יקוהיאל ובעל אהוהו של ר׳‬ ‫האי גאון ותלמידו של רבגו גרשם מאור הגולה‪ .‬נולה‬ ‫באיטליא והיה נוסע בדאשיה ה מ א ה הט״ו‪ .‬‬ ‫כנסת‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫‪Lit.‬ומסופר עליו כי‬ ‫באיטליא וגר שגים הרבה בויגיציא‪ .‬‬ ‫הוא י ס ד אזהרות המתהילות ״ א מ ת יהגה הכי״‪ . מ כ ו ת ג׳‪ :‬ד״ה ואיכא ושם בהרא״ש(‪ .‬באגרהו‬ ‫ההיא‬ ‫הוא‬ ‫מהאר‬ ‫בהבה יתרה‬ ‫ובהתלהבות עצומה‬ ‫ירושלים וסביבוהיה‪ .118‬‬ ‫ה‪ . E.‬‬ ‫וילמדו דבריו להמון העם בימי השבוע בין מנהר! ומעריב‬ ‫והדרשנים האלה היו נודעים בשם ״בעלי ש ב ט מוסר״‪.‫אוצר ישראל‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫ישראל‬ ‫זקן‬ ‫הקדמת‬ ‫כגסת‬ ‫אהרן. 135. ii. Juden‬‬ ‫)געתק ג״כ‬ ‫לצרפתית ע״י‬ ‫מ ש ה שוואב ‪ .(Sir Morel of Falaise‬נזכר בהוס׳ יומא כ״ז‪ .(Orient. .‬‬ ‫בפי׳ ל ס פ ר יצירה )‪.‬ב ש נ ה ‪1437‬‬ ‫הלך הוא ובנו ונכדו לאה״ק ובעברו התהוללה סעהה על‬ ‫הים ונטבעו בנו ונכהו וינצל הוא לבדו‪.‬ד״ה‬ ‫פיךארא‪:‬‬ ‫אליהו‬ ‫הכם‬ ‫‪]Q‬‬ ‫תלמודי‪ .‬‬ ‫פירוש ע״ס איוב ועל שה״ש‪ .‬ב‪.‬גולד‬ ‫ורבים השיב מעון בתוכתתו הנמרצה‪ .‬‬ ‫אליהו בן מ נ ח ם הזקן‪:‬‬ ‫פייט!‪ . 131.‬שם הדרשן אליהו היה נודע למרהוק‬ ‫‪1861‬‬ ‫‪Gesch.‬‬ ‫‪pp. v.‬ותלקו‬ ‫ה ע ב ו ד ה ‪.‬איבריורק‪.‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ה״ג‪.‬‬ ‫נ״ב בשם הקדוש רבנו אליה(‪ :‬מבעלי ה ה ו ס פ ו ה ‪ .‬‬ ‫״ ה ת ו כ ה ו ת ״ ש ל המנידים בעלי המוסר הבאים אהריו‪.‬א ך ו‪/‬יותר מצוין הוא ספרו ״שבט מוסר״ ש נ ד פ ס‬ ‫)בכ״י א ו פ י ב א ך סי׳ ‪ .‬‬ ‫אליהו בן משה‪ :‬ע׳ בישיצי‪.‬ד״ה שכל. .‬‬ ‫‪E.‬ד״ה ושמע.‬מ א מ ר על ה ת ג ו ב ה ליום ב׳ דר״ה‪. J. 329-337.‬‬ ‫״ארהות היים״‪ .‬‬ ‫בין ספריו ש נ ד פ ס ו הם‪ :‬״מעיל צדקה״ במעלת‬ .‬‬ ‫אליהו מן העלם‪ :‬ע׳ בעל שם מן העלם‪.‬ ‫‪J.15 — 13‬‬ ‫עמודי‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫חיד״א‪ .(1712‬דברים רבים לקה מס• ״אור קדמון״‪.‬ש ם ה ג ד ו ל י ם עי׳ אזהרות. d.‬ה מ כ ת ב העתיק י א ס ט‬ ‫אפוטרופוס לעניים והיה הולך וקובץ נדבות מהעשירים‬ ‫לאשכנזית והדפיסו ב ס פ ר היטגתי ‪Jahrbuch fur die‬‬ ‫ומהלק לעניים‪ .‬נולד בעיר מנש‬ ‫)‪ (Le Mans‬בצרפה ב מ א ה הי״א‪ .‬״רוקה״ ועוד‪ .‬קצה מ מ כ ה ב א ה ר שלו הדפיס יצהק‬ ‫אברייט ״בקול מבשר״ בקושטא ‪ .‬וההוכה‬ ‫עם ר׳ יוסף טוב עלם א ם מוהר להתפלל קרובוה בג׳‬ ‫התוספות ידעו‬ ‫האזהרות‬ ‫האלו והביאו מהן ראיה‬ ‫לדבריהם ופעמים ס ת ר ו דברי הפייט! )עיי יומא ה׳‪ .

‬‬ ‫גולד בעיר םעלץ ה ס מ ו כ ה לבריסק דליטא ביום ט״ו גיס.166‬‬ ‫׳יניק‪.‬עם איזה‬ ‫מתלמיהיו ל מ ר ספרי הקבלה ו ב פ ר ט ספרי האר״י‪ .‬ה ׳ א סי׳ ‪.‬הורה דעה והבין יטמועה כ•‬ ‫המייטר ארחוהיו לא יסכן בם" )ממזרח וממערב‬ ‫נם הצטיין במרוהיו ו ה ס ח פ ק במועט‬ ‫ח״א‪.‬הוא‬ ‫כרה אזנים לממאנים ב ה ם ‪ .‬מ ה ק ה ק ומהגדס‪.‬‬ ‫גם הגר״א(‪ :‬תלמודי‪ .‬רבה מ א ד‬ ‫בקיא תו בעל פת‪ .‬ולא למה באיזה ישיבה‪ .1688‬הוהנו היה ר׳ פההיה בן הרב משה רבקש‬ ‫מ ה ב ר ״באור הגולה" ליט״ע‪ .‬ר צבי הירש‬ ‫מםימיאטיץ‪ .‬כבר ב א ו בקרבו ״כל‬ ‫]קבלת גלות[ בעורו צעיר לימים קיבל על עצמו‬ ‫ל ל כ ת בגולת שקורין ג ל ו ת א ב ר י כ ט ע ן ולהיות‬ ‫בפולי.‬‬ ‫ולפעמים שהוא לקגתור וגגד ה א מ ה ‪ .‬ובהגיעו לשגת עשר קגה לו הבר‬ ‫ושוב לא ל מ ד אצל רב‪ .(1731‬‬ ‫לאלף ותשנ״ד סימנים‬ ‫״מהרש תלפיות" הוא ילקוט עי׳ם א״ב‬ ‫של ‪ 920‬ענינים כ מ ס פ ר ״תלפיות" נ א ס פ ו מיטליט מאות‬ ‫ס פ ר י ם הנזכרים בראש ה ס פ ר אתרי הקדמתו‪ .‬ררכי‬ ‫למוהיו היו תנ״ך ע״פ הדקדוק עם טעמי המקרא‪ .‬אף‪ .(1720‬‬ ‫)‪ 9‬אקט‪ .1783‬‬ ‫לווילגא‪.‬א״ה ווייס יאמר כי‬ ‫הגר״א ״היה הראשון ל ה ר מ ת ה ה כ מ ו ת בקרב עמנו‪ .‬גמרא עם רש״י‬ ‫ותוספות‪ .‬ר־ שלמה הרב חוילקאמיר‪.‬ותתפללו בבית המררש שלו‪.‬‬ ‫] ה ל *ידיו וסדר למוריו'[ בין תלמיהיו היו ר׳ תיים רב‬ ‫וריש מ ת י ב ת א בעיר וואלאזין‪ .‬ ‫״ א ג ד ת אליהו" כולל י א דרושים של ה ס פ ד ואתר כל‬ ‫דררט פרק של מ ו ס ר היטייך לו ו כ י )איזמיר‬ ‫ספרים נרשמו בם׳‬ ‫א ו ר ה ת י י ם סי׳‬ ‫ביבליוגרפיא‪ ':‬ש ם‬ ‫‪ (1759‬ויתר‬ ‫פרידענשג־יין‪ .‬הוא‬ ‫]פשטן ומבקר[ הוא הזהיר מ א ד לתלמידיו שלא‬ ‫ירבו בפלפול שהוא‬ ‫הריסה גדולה‬ ‫לדלימוד האמיתי‪.‬גם ל מ ד שאר ה ה כ מ ו ה ו ב פ ר ט‬ ‫ה כ מ ת ההשבון והגרסה שסייעו לו להבין כווגת ההורה‬ ‫בכל מקצעוהיה‪ .‬וממקומות רבים נהרו אליו לשמוע‬ ‫תורה מפיו‪ .‬ ‫נודד כ מ ת שגים‪ .‬ולכן הוא מכונה^ בשם גאון ע״ש‬ ‫הגאונים הקדמונים ק ו ד ג האלפסי‪ .‬ה א מ ת היא כי הגאון היה כ א ה ד מאגשי ה מ ו פ ת‬ ‫ב ד ו ת ה הראשונים‪ .‬אומרים ט ע ם להזרתו כי דעת הגאון היתד‪ .‬ארבעה טורים הירושלמיוההוםפהא‪ .‬בתזרתו מדרכו כבר‬ ‫יצא ישמעו למרתוק‪ .‪J.‬וזהו כלל גדול ב ב ק ר ה התלמוד‪.‬אביו הוא‬ ‫ו נ פ ט ר בווילגא‪-‬יט תשרי תקנ״ה‬ ‫בן ר׳ יששכר בער בן ר׳ אליה‬ ‫״הסיד" בן ר׳ מיטה קרעמער שהיה אב״ד בווילנא ו מ ה‬ ‫ביטנה‬ ‫‪ .‬ר׳ שלמה מעיר מאהילוב‪ .‬‬ ‫בעודו‬ ‫אך‬ ‫בהיותו‬ ‫גער‬ ‫כבן‬ ‫קטן‬ ‫באו‬ ‫שבע‬ ‫דריט‬ ‫בביהב״נ הגדול דרוש ופלפול עמוק אשר למהו אביו ויהי‬ ‫לפלא‪ .‬ו א מ ר כי תובת על כל תלמיד ללמוד‬ ‫עכ״פ מ ס כ ת א׳ בע״פ למען לא יבטל ״והגית״ בלכתו ב ד ר ך‬ ‫או למאן דגגי בבית אפל‪ .‬לא שח יטיהה ב ט ל ה ולא הלן• ה• אמוה‬ ‫בלי תורה או תפלה והיה מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין‬ ‫כ מ ע ט כל היום‪ .‬ומסופר ממנו דברים גפלאים‬ ‫שקרת לו בדרן• גלותו והתבודדותו‪ .‬מקובל‪ .‬גם ל מ ר אצל ר משה‬ ‫מרגלית‬ ‫פקה עיני העודים לראות א ת יקר ה פ א ר ה המדעים‪ .‬עוצם בקיאתו בזהר תיקוגים ו ס פ ר יצירה‬ ‫ו ס פ ר א דצניעותא נראה מפירושיו והערותיו עליהם‪ .‬מ ב ק ר ‪ .‬‬ ‫בית‬ ‫המדרש‬ ‫אליהו בן שלמה זלמן)הגאון מווילנא‪.(9 .‬ובזה פ ת ה תרצובות‬ ‫האיסור‬ ‫יעאסר‬ ‫רבגו‬ ‫ה ס פ ר י ם וליטנות‬ ‫הם להגיה‬ ‫הגוסהאות‪ .‫אלהו בן שלמה זלמן‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫הצהקה ותועלותיה ואסף בו כל עניני צדקה הנמצאים‬ ‫בתנ׳ך‬ ‫ובדברי תז׳ל ונחלק‬ ‫)איזמיר ‪.‬‬ ‫אמרו עליו שלא הגיה דבר ג ח ל או קטן בהלכה‬ ‫וקבלה‪ .‬וכאשר א מ ר להמהגדם ר• ב ת ך שקלאוו‬ ‫בה דש‬ ‫ט ב ת שגת הקל״ ה )‪(1778‬‬ ‫וזירזו להעהיק מ ס פ ר י‬ ‫ה ה כ מ ו ת ללשון הקדש כל מה דאפשר )עי׳ ההקדמה‬ ‫להעתקתו לס• אקלידוס(‪ .‬לההמיר‬ ‫בענין היוב מעשרות כפירות מדרבנן כ ד ע ת התום׳ וכן‬ .‬נתלק לב‬ ‫הלקים ולענפים ע״י הלמידו ר׳ יהויטע מאיר‪ .‬‬ ‫] ק ב ל ה [ בהיותו בן ארבעים שגה ההל ללמוד ביהוה‬ ‫בספרי האר״י‪ .‬‬ ‫והיו גהירין ליה שבילי דאורייהא ושמורים בכת זכרוגו‬ ‫הגפלא כמוגהים בקופםיה‪ .‬ ‫ה״א הקדמה.‬ע י ר ג ב ו ר י.‬‬ ‫ר׳ שלמה מטלאטשין מ״מ בעיר ווילגא‪ .‬ובזה הצטיין מ כ ל הלומדים לפניו ויהי גר לרגלי‬ ‫התורנים הבאים שהלכו בעקבותיו‪ .‬המגיד מדובגא גקרא אליו‬ ‫כפעם ב פ ע ם ובפרט לעה זקגהו והשתעשע עמו במשליו‬ ‫הגורעים‪.‬‬ ‫שבע ה ת כ מ ו ת ב ת כ ל י ת הדקות והאמת" ״ובל רז לא א ג ס‬ ‫ליד‪ ".‬ויעבור בערים ‪-‬עוגות‬ ‫ואשכגז ותגיע עד ברלין‪ . v.(1797 .‬‬ ‫כ מ ע ט שהיה פרוש מכל עניני העולם ולא התערב‬ ‫גם בצרכי ביתו‪ .‬פ ת א ו ם שגה‬ ‫דעהו והזר לביתו ב א מ ר ו כי אין לו רשות מן השמים לילך‬ ‫לא״י‪ .‬והדפיס ת״א‬ ‫‪ (1698‬וה״ב לא‬ ‫עד סוף אות ב׳ )אמשטרדם‬ ‫נהפס.‬‬ ‫]נסיעתו לא״י[ הגאון הפץ לעלות לאי׳י ב ס ו ף ימיו‬ ‫וכבר גסע עד עיר קעגיגסברג ומשם שלה מ כ ת ב לביתו‬ ‫״עלים לתרופה" מלא מ ו ס ר ויראת ה׳‪ .‬ואם כי דבריו גאמרו במקומות הרבה בלשון הפרזה‬ ‫וגוזמא‪ .‬‬ ‫מ ה ב ר פי׳ ״פני‬ ‫משה" על הירושלמי‪ .‬ששה‬ ‫סדרי משגה עפ״י גרסאות גכוגות‪ .‬הגאון הראה עוצם‬ ‫גבורתו בתורת ב ד ר ך תבקורת בהשגותיו ובגסהו הגירםא‬ ‫הנכונה‪ . 135.407‬‬ ‫ה ג ד ו ל י ם ‪ .‬ואתרי האלפםי והרמב״ם לא גמצא‬ ‫הלמוהי נ ת ל כמוהו‪ .‬והשגתו הגעלה הועילה לו לירד לעומק למוריו‪.‬א מ ר ו‬ ‫עליו כי הוא כיון לדברי האר״י ז״ל יותר מתלמידו ר׳ היים‬ ‫ויטאל‪ .‬‬ ‫‪.‬לדברי בעל עליות אליהו‪ .‬ ‫ת ׳פ )‪ 23‬אפריל ‪.‬בהיותו‬ ‫בן י״ב‪ .‬אמו טריינע נולהה בסעלץ‬ ‫ומתה‬ ‫עמו‬ ‫ביטגת‬ ‫אבותיו‬ ‫‪.‬רב או היין‪.‬ומאז ההל להתעסק ב נ ס ת ר ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫בננלה רק מ ה שכתבו תלמידיו ששמעו מפיר‪.‬וגורע פתגמו ש א מ ר ״כי כפי‬ ‫שיהסר לו ל א ד ם הידיעה ביטארי‬ ‫‪24‬‬ ‫ה ה כ מ ו ת לעומת זה‬ ‫י ה ס ר לו מ א ה ירות ב ה כ מ ת התורה"‪ . E.‬היה עגו מ א ה ולא א ב ה להמגות בתור‬ ‫מגהיג‪ .‬א מ נ ם מ ע ת שההלו‬ ‫הרבגים להשתמש בשם התואר גאון לכל רב ויודע ס פ ר‬ ‫הוכרתו סופרים אההים לבגוהו בשם גאון‬ ‫אמתי‪.

..(1832‬״הידרשי הרא״ש״ בכ״י.‬־שגות אליהו" באורים ותידרשים על מ׳שגיות זרעים‬ ‫)לעמברג ‪.‬‬ ‫בפירוישו‬ ‫למשניות היה‬ ‫נוטה הגאון‬ ‫לפעמים‬ ‫מ מ ס ק ג ת הגמרא‪ .‬והדפיס אז‬ ‫שדרכי קבלה ב פ ר ט הוא מלישון הגר״א ממש‪ .‬וזמן מגתת כלת קודם‬ ‫הלילה וכן ת פ ל ת שחרית מ ת ת ל ת זמן מ ע ט א ת ר הלילה‪.‬ ‫נודע לו כי בעל הבית יוסף ההרים שלא יגהנו בתומרא זו‬ ‫י ד ע ת הרמב״ם לפטור‪ .‬בעשרה והוא אומר ברכו‪ .(1706‬‬ .. :‬ביאור על‬ ‫אגרות‬ ‫אליהו״‬ ‫לתזה א ת דבריו‬ ‫)גרפם בס׳ רכות‬ ‫הסירים‪.‬ר‪.‬ופריך בגמרא היא גופא‬ ‫קושיא‪ .‬א ת ר עשרת‬ ‫ואתר עשרה רבוא‪ .‬‬ ‫״•שהוא מדרכי האמורי והעם הקילו בזה‪ .‬כמבואר בריש ת׳שובת ר׳ בצלאל‬ ‫לבלתי היות א ו ת א ת ת יתירה‪ .‬ולפי הגר״א אין לה זמן ומועד‬ ‫ק ב ו ע ב פ ״ ע כי תיא מ ת ת ל ת מכלות זמן ת פ ל ת מגהה‬ ‫עד ת ת ת ל ת זמן ת פ ל ת שתרית‪ .‬נ ד פ ס ע״ י בניו)ווילגא ‪ (1800‬וגראה מ׳שם בסוף‬ ‫הראשוגים בשם ״גלוי‬ ‫בווארשא‪ .‬‬ ‫פ י ר ו ש י ו ע ל ת נ ״ ך‪:‬‬ ‫ע ׳ ס תענינים תם‪ :‬א(‬ ‫הבקוק ועל דה״י" מ ס ו ד ר ע״י בן בגו ר׳ יעקב מ׳שה‬ ‫מסלאגים עם הרבה מהגהותיו ותוספותיו מוסנרים‬ ‫)ווילנא ‪.‬והעיד בהקדמה‬ ‫אשכנזי‪ .. . .‬ותמת עליו בעל ת פ א ר ת ישראל ‪.‬י עשרה ועשרה רבוא שוים‬ ‫בזה שצריכין להזכיר שם ה׳ א ב ל יבדלו באיזה גוסה אשר‬ ‫ת פ ר ט המשגת את״כ‪ .‫אוצר‬ ‫‪25‬‬ ‫אליהו בן שלמה זלמן‬ ‫היתה דעת המבי״ט בתשובתו הידועה‪ .‬ותדר קתגי ב מ א ה אומר וכר? ו מ ת ח הגמרא‬ ‫כל זה גאמר ע״פ תרי תגאי‪ .(1798‬ע״י תלמידו ר׳ מענדל כ א ש ר שמעם‬ ‫]חסידיס[ כ א ש ר קמו בימיו בפולין כ ת התסידים‬ ‫החדשים ובראישם הבעל שם ממעזבוז)‪ (Miedzybqs‬יצא‬ ‫מפיו עם קצת הוספות מוסגרים בתוכו‪ .‬כהי למגוע מן‬ ‫)דובראוונא ‪ .‬מפיו יקרא‬ ‫אליו והוא כ ת ב ם על ה ס פ ר בפגיו‪ . .‬ומסיק האין לה‬ ‫קבע פירושו כי איגת־הובה‪ .‬א ך בהיותו בדרך‬ ‫״ א ד ר ת אליהו״ פי׳ עה״ת להעמיד הכתובים על פישוט..‬פי׳ על תגרת של פ ס ת " ע״י תלמידו ר׳‬ ‫מענדל ששמע טפיו בליל פ ס ת )תוראדנא ‪.(1800‬ת(‬ ‫ו ת י ד ו ש י ם ‪ .(1854‬פי׳ על שה׳ש‬ ‫ועל מגלת א ס ת ר " בכ״י. .‬ככתוב ב ה ק ד מ ת תלמידו ר׳‬ ‫ישראל ל מ ס שקלים שהדפיס עם הגהות הגאון ועם פי•‬ ‫תקליןתדתין )מיגסק ‪. •‪.(1805‬מם‬ ‫אבות ומס׳ קטגות ופי׳ אגדרוגיגוס״ מ ת ת ו ס פ ת א‬ ‫דזרעים עם הגהותיו )שקלאוו ‪ .(1837‬ט ה ר ת הקדש" פי׳ ערוך ע ׳ס‬ ‫טהרות עם הגתות בשם זר זהב )זאלקווא ‪.(1815‬״פי׳ על יוגה" בדרך דרוש על‬ ‫הנשמה‪ . ‪.(1804‬ג( מ כ י ל ת א‬ ‫וכו׳ ו ס ד ר ע ו ל ם ‪.‬א מ ר ת א ה ד עשרה ו א ת ר עשרת רבוא א ל מ א כי‬ ‫הדדי גיגתו‪ . .‬‬ ‫תלמידיו עוררו עליהם ורצו לדוגם בגגיזה מפגי כי‬ ‫תמעתיקים ל א ירהו לעומק כוגתו‪ .‬‬ ‫תיים )ווילגא ‪ . :‬איפת צדק״ הגהות ובאורים‬ ‫על המכילתא )ווילגא ‪. .‬ויש ט ת ם שגצרפו לספרים אתרים‪ .. .‬כי הגאון לא דשמם‬ ‫א ל א לעצמו ובקצרה מ א ד ‪ .(1802‬פי׳ על משגיות מרמזי המקראות" ב כ י‬ ‫)עי׳ פ א ת הישלחן הל׳ ש כ ה ה ס י י ט ׳ ס ״ ק ל״א(..(1798 . .‬ע״ע‬ ‫שרצו עוד להדפיס ביאורים על תמש מגלות‪.‬ב מ א ה וכוי‪ ..‬‬ ‫ו ל כ ן ל א ג ו כ ל ל ו מ ר ״ כ ל הלילת״‪ .(1840‬ועל ס ד ר‬ ‫גשים ווילגא ‪ .. ..‬‬ ‫וזוטא״‬ ‫ו י ר ו ש ל מ י ‪ :‬הגהות שרשם הגאון סביב הירדשלמי‬ ‫לסדרזרעים‪ .‬ביאור והגהות לסדר עולם רבא‬ ‫בבלי‬ ‫ד( יש״ ס‬ ‫)שקלאוו‪.‬ולא ת ת מפגי כל‪ . ‪..‬‬ ‫ועל בעל ״ ב א ר הגולה״ שהתיר כתב‪ :‬״ודבריי בעל ב א ר‬ ‫הגולה כאן טעות גדול ואי• צ להשיב עליהם ובו׳ וטובה‬ ‫היה לו כאן השתיקה״‪ .‬כמו בברכות פ״ד א׳ שאמרו ת פ ל ת‬ ‫הערב אין לה ק ב ע ופריך בגמרא מאי אין לה קבע‪.‬וגם איזת‬ ‫אגרת ש כ ת ב א ם ג ד פ ס ת בפגי עצמת תושב ל ס פ ר מיותר‪.(1820‬ביאורים" לישעיה עה פ י״ג‪. .‬ ‫מעשיות דרבב״ת וסבי דבי אתיגא עם ת ק ד מ ת תלמידו ר׳‬ ‫הגהות‬ ‫פירושים‪.(1872‬פי׳ על הגלותי׳ ובכלל..‬וגם ברמזי וסתרי תורה‬ ‫מדרכו‪ .(1799‬אליהו רבא" פי׳ על מ־שניות טהרות‬ ‫)ברין ‪.‬‬ ‫]דרכו בהלכה[ א ף כי היה הגאון עגו מ א ד היה‬ ‫תקיף בדרכו בעגין תלכת‪ .:‬‬ ‫]םפייו[ בעל עליות אליתו מוגת ג״ד ספרים של‬ ‫תגר״א‪ .‬על‬ ‫פי׳ הגר״א במכשירין פ״ו מ״ג שהוא גגד הגמרא‬ ‫בבכורות כ״ג‪.‬‬ ‫מגררו של התבודדות והתגגד להם בכל כחו‪ .‬‬ ‫אילימא ח מ ג ה כל תלילת לתגי כליהלילה‪ .‬וכן בברכות פ״ז א׳‬ ‫שאמרו כיצד מזמגים בג׳ •אומרים גברך וכר‪ .(1803‬הגהות על‬ ‫ת ו ס פ ת א " ס ד ר זרעים מועד )ווילגא ‪ .(1844‬הגהות על ס פ ר י ״ בכיין­‬ ‫‪.‬לקוטים על‬ ‫ת ר מ ב ״ ם " בכ״י.‬וזאת המריצו‬ ‫לחזור‬ ‫המתלוקת ותלוקי דעות בבואו לא״י‪.‬ובן ביו״ד סי׳ קע״ט ס״ק ה׳ לענין‬ ‫ש ה ט ו ת ר ג ג ו ל ת שקראת כתרגנול שאמרו )שבת ס״ב‪(.. . ‪.‬ס ד ר ם רידוד לוריא )קעגיגסברג ‪.‬ובסוף ימיו כאשר‬ ‫פרסמו ההסיהים כי הגאון גיתם ותזר מדעתו כ ת ב <שגי‬ ‫אליהו )פראנ ‪ .(1804‬״ביאור לס משלי" ע״פ נגלה ונסתר‬ ‫)שקלאוו ‪ .(1858‬‬ ‫הגהות לש״ס בבלי וקצת תדוישים מועתקים מגליון‬ ‫התלמוד שלו וגדפסו בש״ס דפוס ווין והיהרגפורט‪. .‬ויבאר המלות תכפולות‬ ‫ובפרט ב ס תורת כהגים‪ .‬וע׳ ז העיר הגר״א ״ורבריו קשים כהומץ לשגים‬ ‫וכעשן לעיגים לגגוב ד ע ת המקום״‪.‬צורת הארץ" כולל פר׳שיות‬ ‫הגבולי! דיהרשע ובגין הבית דמלכים ויהזקאל עם באור‬ ‫הגר״א )שקלאוו‪ ...‬בעשרת‬ ‫אומר גברך אלהיגו‪ . ‪.‬עוד במקומות רבים פי׳ המשגה‬ ‫גגד מ ס ק ג ת תגמרא‪ . :‬ת ג ת ו ת ע ל פרק* דר״א״ תוצאת ר ד ׳ ל‬ ‫)ווארשא ‪ .‬ותגר״א מתרץ המ׳שגה כי‬ ‫זה הוא כלל ואהריו פ ר ט ‪ .. .‬ביאור על ס פ ר א והגהות״ ב כ ״ י ) פ א ת השלהן הל׳ מעשר‬ ‫עגי סי׳ י״ג ס״ק י״ד(.‬למשל ביו״ד‬ ‫סי׳ רצ״ג ס״ק ג׳ בדין הדש בזמן הזה הית מתמיר מ א ד ‪..‬פי־‬ ‫מ׳שגת ערוגה והגהות ל״ב מדות דר״י הגלילי" בסוף ם׳‬ ‫הצבא לר׳ זרהיה הלוי )׳שקלאוו ‪.‬דבר‬ ‫אליהו" לאיוב ע ר פ י ז )ווארשא ‪.‬כ ת ב הרמ״א‪:‬‬ ‫י״א א ם איגו אומר ה ט ע ם למה מצוה ל<שתוט מותר וכ״כ‬ ‫מהרי״ל‪ .‬גקרא נ״ב ת נ א דבי‬ ‫א ת קוגטרסו הידוע ״זמיר עריצים״‪ .(1801 . 1802‬ב( ע ל מ ש ג ה ו ת ו ס פ ת א ‪:‬‬ ‫‪.

.

‬‬ ‫]בתלמוד[ ר׳ שמעון בר יותאי אומר‪ :‬אלימלך‪.‬אבל אני הוא היורש‬ ‫לאברהם‪ .(1820‬״ביאור על הזהר" נדפס מקצתו‬ ‫)ווילנא ‪ .‬הוא ואשתו נעמי ושני בניו מתלון וכליון‪.‫אוצר ישראל‬ ‫‪27‬‬ ‫!‬ ‫‪j‬‬ ‫|‬ ‫ן‬ ‫{‬ ‫ו( ש ל ה ן ע ר ו ך ‪ :‬״ם• מניני אח" ש״ע א״ה עם‬ ‫ביאורי הנר״א מועתקים מכ״י עצמו‪ . v.‬לפי‬ ‫יוסיפום מלך אברהם בדמשק )קדמוניות ‪.‬דברים קצרים‬ ‫ועסוקים עם מ׳׳ט ממקור התלמוד לדברי הש״ע )שקלאוו‬ ‫‪ .‬״לע׳שוק אהב" אהובו‬ ‫של עולם זה יצהק‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬יהושע העשל לעורן ע ל י ו ת א ל י ה ו‬ ‫ווילנא ‪ .‬‬ ‫אלילים‪ :‬ע׳ עבודה זרה•‬ ‫אלימלך‪ :‬אי<ש מבית להם יהודה אשר הלך‬ ‫לגור‬ ‫בשדי מואב‪ .‬ובלכת אברהם להעלות את‬ ‫יצהק לעולה ״נכנם תהרות בין אליעזר ובין ישמעאל‪ .‬נ‪ .‬ולכן דאנ אברהם אם ימות ערירי הנה‬ ‫אליעזר יורש אותו)בראשית ט״ו גי(‪ .‬‬ ‫מתלת וכליון גדולי הדוד היו ופדנםי הדוד היו‪ .‬‬ ‫אליהוא‪ :‬ע׳ איוב‪.‬ליצהק מארצו‬ ‫ומולדתו)מבני משפהתו( ולא מבנות כנען‪ .‬אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי כולן‬ ‫בני נהשון בן עמינדב הן)ב״ב צ״א(‪.7‬‬ ‫אמנם לדברי הז״ל כבר היה אליעזר עבדו קודם רדפו‬ ‫אהרי המלכים‪ .‬ראויה היא או אינה ראויה‪ .(1817‬״א<של רבדבי" ש״ע יו״ד עם באורי הנר״א‬ ‫)הוראדנא ‪ .(:‬‬ ‫אליעזר היה נאמן בבית אברהם ובן ביתו׳ שפירשו‬ ‫אינו י ל י ד בית רק יורה על איש היוצא ונכנס תדיר‬ ‫בבית‪ ..‬ורות הקודש משיבה לאברהם‪ :‬לא זה יוריש ולא‬ ‫זה יורש״)פרקי דר״א פלי׳א(‪ .‬ראוי להעיר כי הגאון‬ ‫צוה לכתוב במגלת אסתר עשרת בגי המן באותיות לא‬ ‫גדולות מאותיות כל המגילה ואריה ע״ג ארית כשירת‬ ‫האזיגו ויתהילו מאמצע עמוד ״אי<ש •י בריש שיטה ו״את"‬ ‫בסוף שיטה ו״עשרת" בסוף השיטה ובסוף העמוק ולא‬ ‫כמו <שנוהנין הסופרים לכתוב באותיות נתלות על פני כל‬ ‫בדקדוק‬ ‫העמוד )מעשה רב סי׳ רמ״ב(‪ .‬‬ ‫אליסנה‬ ‫)‪ :(Lucena‬ע׳‬ ‫ספרד‪.2‬יצקן‪ .‬אלימלך מת במואב‬ ‫יעב‬ ‫ושני<ניו נשאו להם שם נשים מואביות‪ :‬ערפה ורות‪. .‬ט( ק ב ל ה ‪ :‬״פי׳ על םפר יצירה" )הוראדנא‬ ‫‪ .‬אפשר שאברהם רכש לו א ת עבדו אליעזר‬ ‫בדמשק בעת שרדף אהרי המלכים ששבו את לוט בסדום‬ ‫״עד הובה אשר משמאל לדמשק״־ )שם י״ד ט״ו(‪ .1. iii.133‬כ נ ס ת י ש ר א ל‬ ‫‪ .1897‬‬ ‫‪dai8m.1856‬פין ק ר י ה נ א מ נ ה ‪ .‬אך אברהם‬ ‫התננד לו וצוד‪ .‬ת׳ כללים )ווילנא והוראדנא‬ ‫‪.‬ה ג ר ״ א‬ ‫מ ו ו י ל נ א ‪ .‬״כנען״ זה‬ ‫אליעזר ״בידו מאזני מרמה״ שהיה יושב ומ׳שקיל את‬ ‫בהו‪ .‬ ‫״ביאור על מדרש הנעלם".(1856‬‬ ‫ז( מ נ ה נ י ם ‪ :‬״מעשה רב" הנהנות הנאון בבית‬ ‫מדרשו )ווילנא ‪ (1832‬ומאז נוסדו בתי מדר<ש ע״ש‬ ‫הגאון המתנהנים ע״פ מעשה רב‪ . E.‬אמנם ע״י ששרת‬ ‫לאותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך )שם‬ ‫פ״ם טי(‪. ch.‬הרעיון הזה שהוא‬ ‫ראוי להיות יורש אברהם לא סר מאליעזר נם אהרי‬ ‫שהוליד אברהם את יצהק‪ .‬ולכן דרשו דמשק‬ ‫נוטריקין‪ :‬דולה ומישקה מתורת רבו אברהם לאהרים‬ ‫)יומא כ״ה‪.‬אפי‬ ‫רברבי" ש״עאה״עעם ביאורי הנר״א )ווילנא והוראדנא‬ ‫‪ .‬ס״ד‪ . ״ביאור לזהר הדש" נ׳‬ ‫הלקים בכ׳׳י‪ .‬‬ ‫א‪.‬ואולי השם‬ ‫אליעזר הוא רק כמי אלי־עזר כמו ״עוזר לי״ בהוראת‬ ‫משרת‪ .‬היה‬ ‫אומר ישמעאל לאליעזר‪ :‬עכשיו אברהם יקריב א ת יצהר‪.‬‬ ‫אליהו‪ :‬ע׳ ת נ א דבי אליהו‪.‬עכ״פ רצה אליעזר להתהתן‬ ‫באברהם ולתת ליצהק א ת בתו לאשה‪ . ״ביאור על אידרות" כ״י.(1806‬״ביאור לםפרא דצניעותא" על כל ענין ומאמר‬ ‫וכמעט על כל תיבה ותיבה עם הקדמת ר׳ היים' )ווילנא‬ ‫והוראדנא ‪ .(1810‬״ביאור לתיקוני זהר" ה׳ כרכים בכ״י.(.‬אמר ״אולי לא תאב־״ ואהן לו את‬ ‫את בתי‪ .(1834‬״ הבור ארוך על התכונה" ו״ם׳ תקופות ומולדות"‬ ‫בכ״י‪ .‬ששאל‬ ‫שלא כהונן באמרו ״והיה הנערה א ‪ #‬ד אומד אליה וגו׳‬ .(1806‬״ה״מ עם באוריו״ )קעניגםברנ ‪.‬וענינו בן משק‬ ‫ביתי הוא בן דמשק‪ .(1803‬המםדר יודיע דרכי הגאון בבאוריו‪ .‬ומהרנם אונקלום‬ ‫״בר פרנםא הדין דבביתי הוא דמשקאה אליעזר״ ר׳יל‬ ‫שכל ביה אברהם נזון עי׳י אליעזר שהיה מדמשק‪ .‬וקודם הל׳‬ ‫שבת נדפס דיוקים בנוםהי התפלה והברכות.‬נם נראה שנהשב לבן בית לירש את בעל הבית אם‬ ‫מת בלא בנים‪ .‬ומפני מה‬ ‫ב ה י ו ת‬ ‫ב א‬ ‫אלימלך‬ ‫נענשו? מפני שיצאו מ א ח ל ה ק ל א ח • א״ר חנן בר רבא‬ ‫אמר רב‪ .‬ולדברי דםפורנו לא היה נודע‬ ‫העבד בשמו הפרטי רק בשם עירו בלבד‪ .2 .‬ד‪.‬א״ל אברהם לאליעזר אתה ארור ואני ברוך ואין‬ ‫אדור מתדבק בברוך)ב״ר פנ״ט י״ב(‪ .‬לאליעזר לקהת אשד‪ .8 . J..‬ונעמי‬ ‫וכלתה רות עבו לאח יהודה בשמען כי פקד ה׳ את עמו‬ ‫לתת להם לתם)שם א׳ ר(‪.‬‬ ‫ח יהודה)רות א׳ א׳(‪ .‬לדעת‬ ‫הראב״ע ״בן״ מושך עצמו ואהר עמו‪ .‬ווארשא ‪Schechter Studies in Ju.‬ואמרו כי ״ילידי ביתו שמנה עשר ושליש‬ ‫מאות״ הוא אליעזר בנ^טריא ‪) 318‬נדרים לב‪ (:‬וא״כ‬ ‫היה מילידי ביתו ולא מדמשק‪ . ״על היכלות" ב׳ כרכים בכ״י.. 135.‬‬ ‫ואהרישבתםשם כעשר שנים מתו גם שניהם‪ .(1834‬הלק אהד נדפס בכנסת ישראל שנת‬ ‫א׳ן״איל מ<שולש" על תכמת המפולשים והנדםה וכמה‬ ‫כללי תכונה ואלניברה‪ .106‬מ מ ז ר ח ו מי מ ע ר ב ח״א ‪ 9‬ה״ד ‪ .‬היה משיב אליעזר‬ ‫לישמעאל‪ :‬כבר נרישך המדברה‪ .‬‬ ‫הרבה דברים למדו תז״ל מפרשת אליעזר‪ .‬‬ ‫אליעזר‪ :‬עבד אברהם אשר כנהו ״בן משק ביהי‬ ‫הוא דמשק אליעזר״ )בראשיה ט״ו ב׳(‪ .‬ ‫״ביאור רעיא מהימנא" ב״י.‬והרבה לקוטים על קבלה‪. ‪.‬ה(‬ ‫ו ה כ מ ו ת ‪ :‬״דקדוק אליהו" על כללי הדקדוק )ורלנא‬ ‫והוראדנא ‪ .‬ ‫כרך ״פרקי היכלות" בכ״י.‬‬ ‫בנו ואני הוא בכורו ויורש אותו‪ .‬‬ ‫ש‪ .

‫אליעזר ‪ p‬באוננסי‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אפילו תינרת או סומא! )תענית ד(‪.‬ומאהר שלא היה יכול להעביר על‬ ‫מדותיו ולא הודה להם‪ . :‬מנלות וכל ב״א לבלרי! אין מםפיקין לכתוב תורה שלמהתי‬ ‫‪MSS.‬וזאת אמנם היא‬ ‫רעת ר־ אלעזר‪ .‬‬ ‫אליעזר הישתמש במלים צרפתיות לבאר על ירן כוונת כלומר‪ .‬וא״ל ג׳ אלפים הלכות בנטיעת‬ ‫א ל י ע ז ר ב ן ד ו ד ‪ :‬ע• פ ל ע ק ל י ש ‪.‬שהיה מעשירי ישראל‬ ‫לנשיא בעתישהעבירו את ה״נ מנשיאותו‪ .‬‬ ‫רבש׳יע גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי זאת ולא‬ ‫לכבוד בית אבא כ״א לכבודך ובדי שלא להרבות מהלוקת‬ ‫בישראל ואז עמד הים מזעפו)ב״מ ג״ט. Hebr.‬‬ ‫ואף ר״ נ היה בספינה ועמד עליו נהשול של ים ורצה‬ ‫לטבעו ואמר‪ :‬כמדומה לי שזה בשביל ר״א‪ .‬ולא עוד‬ ‫י‪ .‬‬ ‫'‬ ‫י ‪1.‬והיה לו ממנה כמה‬ ‫להעביר את בנו מנהלתו באשר עזבו‪ .‬‬ ‫ן‬ ‫‪28‬‬ ‫עליו שהוא כבור סיד ׳שאינו מאבד טפה‪ .‬העמיד אותו רבו‬ ‫בגים מתוגנים עי׳י צניעותו‪ .‬הוא סתם רבי אליעזר במשגה ובברייתא‪ .‬נם אמת‪ :‬יפה שיהתן ישל עבדי בתי אבות‬ ‫מתורתן של בנים וכו׳ פרישתו של אליעזר ב׳ וני דפים וכוי‬ ‫ושם פי׳ס י״א(‪ .‬‬ ‫מ‪ .‬כי כח זכרו‪•.‬משנת ר״א היתה‬ ‫סדורה וערוכה אצלו ולא למד דבר אשר לא שמעו מרבו‪.‬‬ ‫]בית מדרשי[ ר׳ אליעזר העתיק בית מדרשו ללוד‬ ‫בדרום א״י רשם נהרו אליו תלמידים רבים וכ״כ היה‬ ‫הישוב בעיניהם עה שה• יהושע היה מנישק א ת ה א ק אשר‬ ‫יישב עליה ר״א‪ .‬במישגה מכר שמו ישי״ט פעמים‪.‬כי א״י לקתה‬ ‫שליש בתבואה‪ .‬‬ ‫בעלי האגרה מספרים כי אליעזר בא פעם אתת‬ ‫ל ס ת ם וראה איך ס ת מ י אהד מכה אייש זר שבא לגבולם‬ ‫ואליעזר התערב בריבם‪ .‬כה הלך וגדל בלימודו עד‬ ‫בה עד שהנדילה ולקחה ליו לאשה‪ .‬שלם מה‬ ‫שאתה הי‪-‬ב לי לבעל תגי״‪ .‬‬ ‫ואני לא הסרהיה‪ .‬אבל הבריו‬ ‫נמנו עליו וטמאוהו‪ .‬‬ ‫לדרוש ברבים והדרשה הזאת עשתה תישם גדיל אצל‬ ‫ואפשר שהיד לו קודם לזה אשה אהרת‪ .‬ר‬ ‫אליעזר היה בין נושאי ארונו של ריב״ז כאשר הוליכוהו‬ ‫הי בארון מירושלים בעת המצור)אדר״נ פ״י.‬אבל‪ .‬וירם הסתמי את י ת ר ך את‬ ‫אליעזר על ראשו ער כי פרין רמו‪ .‬ובאמת לא נזכר שם אליעזר בכל‬ ‫הספוה של נשואי יצהק ורבקה רק ״עבד אברהם"‪.(127—98‬ועור עיי פ ר ק י ד ר י׳ א‪ .‬אז הרים אליעזר ירו ויך את‬ ‫השופט אל אפו מכת דם ויאמר אל הישופט ‪.‬ויביאהו אליעזר לפגי‬ ‫השופט אשר הוציא משפטו כי אליעזר הייב לשלם למכה‬ ‫דם הקזה שהוא לרפואה‪ .‬שנפשו‬ ‫שוקקת עלי ליורשני" )ב״ר פמ׳׳ד י״ב(• ולפ״ז אליעזר לא‬ ‫היה עבר אברהם‪ .‬וו‪.‬ועוד לקת לו לעת‬ ‫אביו עד שרצה לבכת ע״פ אחיו‪ .‬וממרה הזאת נוכל להבין את‬ ‫קשה ערפו במעשה דתנור ישל עכנאי הנודע‪ .‬אבל אמרו כי היום היה קשה מאה‪ .‬שזה לוט ונקרא בן משק בית ‪.‬וזה הספר כמעט‬ ‫קשר הפסוקים‪ .‬נם מפני ישלא היה‬ ‫לפני הרבן הבית‪ .‬ואמר‪ :‬האבן הזאת דומה להה סיני‪.‬ורחש‪ . ירושלמי מ״ק פ״ג(‪.‬‬ ‫‪ (1879‬ועל הושע)עייפוזנסקי בהנורן ה״נ ‪ .‬אליעזר נמנת בין ט׳ שנכנסו לנ״ע בהייהם‬ ‫וד׳א זוטא פ״א ט(‪.:‬‬ ‫היה גדול מאד‪ .‬מבאוריו יצא לאור רק על יישעית )נוט הוא הראשון אהר שגהתם החזון בכתיבת ספרי הגבואה‪. Bod.‬אבל ר״א מאן בזה‬ ‫זקנתו את בת אהותו‪ .‬‬ ‫הגדול‪ .‬שהוא היה‬ ‫אומר שהוא טהור מפני כי כן קבל מרבותיו‪ .‬ועור ספורים כאלה להראות‬ ‫מנהני ס ת ם )סנהדרין ק״ט‪ •(:‬ע״ע ס ה ו ם‪.‬הסיע‬ ‫את השואל לדבר אהר‪ .‬אשתו היתד‪. ניטין נ׳׳ויו‪.‬‬ ‫הייגו פעם אהת יותר ממספר שמו‪-| .‬ולא עור אלא ישאני שונה ש׳ הלכות‬ ‫בבהרת עזה ולא היה אדם ששאלני בהם מעולם‪ .‬אבל לא נשאר זכרם אצלגו‪..‬‬ ‫רכש לו יריעה מרובה ובשבא אביו לאהד ז ‪ p‬אצל ריב״ז‬ ‫אימא שלום אתות של ר״ג דיבגה‪ .‬‬ ‫אם היו כל הימים דיו ואנמים קולמסין ושמים וארץ‬ ‫ביבליוגרפיא‪ Neubauer Cat.‬בזמן קצר‬ ‫היה כהן או לוי במשמע קצת מכמה מקומות‪ .‬‬ ‫שאגי שוגה ש׳ הלכות‪ .‬היו מוכרהים לנדותו שלא‬ ‫להרבות מהלוקת בישראל‪ .‬אוגקלוס הגר תרגם על פיו ועל פי ד״י את‬ ‫א ל י ע ז ר ב ן ^ ‪ : D U f T‬גקרא נ״ב רבי אליעזר התורה לארמית כאשר הוא עתה לפגיגו)מגילה ני(‪.‬אהדי המחלקה עם ר׳׳נ חששה אהותו אשת‬ ‫‪p‬‬ ‫־‬ ‫ה ע‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ין‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ט‬ .‬‬ ‫נמצא בכ׳׳י באוריו ליחזקאל ולאיזה ספרי תרי עשר‪.‬ובל מקום שנתן ר״א עיניו היה נשרף‪.‬וכשהיה ר״א בן כ״ב או כ״ח שגים ברה‬ ‫מגדולי היהס כראוי לנשיא בישראל‪ .‬די לו בחלקו עם אחיו‪ .‬ואף הוא קבל הנזיפה‬ ‫בשתיקה‪ . No 1465.‬והיה לו ממנה בן רשמו‬ ‫כי רבו השבהו בתוך המשה תלמידיו היותר גדול ים ואמר‬ ‫הורקנוס‪ ..‬והתאמץ בפרט לפרש איזהו תגאים מאוהרים בתוך החבור‪ .‬א‪.‬‬ ‫]פרקי דר״א[ ר״א הבר את ספר ״פרקי דר״א"‪.‬א״א להכריע אם‬ ‫מאביו ובא לירושלים אצל ריב״ז ללמוד תורה‪ .‬מימי‬ ‫]יחוסו[ אמנם אף כי היה נ ת ל בתורה לא מיגוהו‬ ‫עלומיו עבד אצל אביו בשדה‪ .‬״‬ ‫במקומות שונים מבאוריו נזכר באורו לס׳ בראשית ולס־ נ׳ מאות הלכות במכשפה‪ .‬ששהתה אצלו כמה שנים ולא הכיר‬ ‫והיד‪ .‬בבית מדרשו היו שוגים הברייתות שלו ועי״ז באו‬ ‫חפסוק וחתרחק מפירושי המדרש‪ .‬ואם כל הכמי ישראל בכף מאזנים‬ ‫ואליעור בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם‪ .‬‬ ‫וזה שישב עליו דומה לארון הברית‪ .‬מצד אהר הראה מדת‬ ‫ההסתפקות ב א מ ת ״הגמיאיני נא מ ע ט מים" וע״ז‬ ‫דרשו ״צדיק אוכל לשבע נפשו" זה אליעזר )במדבה הבת‬ ‫פכ׳א(‪ .‬ואמרו עליו שאמר על עצמו‪:‬‬ ‫איוב‪.‬‬ ‫קישואין‪ .‬‬ ‫ואם נזהמן לו ישאלה שלא היה יכול להמלט ממנה‪ .‬‬ ‫יש מן המבקרים המשערים כי בן מ׳שק אליעזר‬ ‫היה לוט בן אהיו ונקרא נ׳כ אליעזר‪ .‬‬ ‫א ל י ע ז ר מן ? ‪ :‬א ו ג נ ס י ) ‪ : ( B e a u g e n c y‬פרשן‪ .‬נולה‬ ‫בעיר באוננםי בצרפת במאה הי״ב והית תלמיר החשב״ם‬ ‫וממנו למר דרכו בתור מפי־ש המקרא ע״פ הפישט‪.‬אמר‪.

‬‬ ‫והלישיגו על ר״א ש מ ת א ר ת ב ת ב ר ת ם ‪ .‬ופירשו הז״ל שיהיה עגו כהלל ואל‬ ‫יהיה קפדן‬ ‫כשמאי‪ . ר( ס ל י ה ה לבריה מילה ה מ ת ת ל ת ״אל‬ ‫ת פ ר בריתך אתנו״ ע״ס א״ב ואח״כ חתום אליעזר הלוי‪. 24‬‬ ‫‪J.(1216‬‬ ‫וצדקתו עומדים לעד‪ .‬ופעם א ה ת כשגכגםו לעלייה‬ ‫ביבגה יצתה ב״ק ואמרה‪ :‬יש ביגיכם שגים שראויין לרות‬ ‫בעלי ההוראה‪ . בויגיציא )עיי דקדוקי סופרים ה א‬ ‫נים‪.‬‬ ‫רק הלק קט.‬חברי היה ר ברוך בר׳ שמואל וחתום אחריו על‬ ‫תקגות הקהלות שגעשו‬ ‫ובגי משפההו ברהו מבונא לעיר בינגן ברייה מפגי רציהות‬ ‫ההמון בגזרת תתקנ״ז )‪ (1197‬ואבד כל הוגו עם ספריו‬ ‫וכ״י‪ .‬שם עשר מדות טובות‪ .54‬מבוא‬ ‫לשרקי דר״א מאת רד״ל.(639.‬‬ ‫אליעזר בן יואל הלוי)ראבי״ד‪ (. 303.‬וכ״כ מורי רבנו אבי העזרי ב א ב י א ס ף בפ״ד דכהובוה״‪:‬‬ ‫נ(‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬י ו ה ם י ן ‪ .‬והזכיר כ־‬ ‫פעם א ת ת הוי משתעי עם יעקב איש כ פ ר סכגיא ושמע‬ ‫ממנו פירוש‬ ‫בפסוק א ה ד אשר מ ת ה ג ה ממגו‪ . 505.‬ב ש נ ת ‪ 1200‬נמנה למלאות רבגוה "אביו בקולונ־א‬ ‫והיה שם דיש מתיבתא‪ .‬הי בעיר טוף ב מ ה צ ה השגיה של ה מ א ה הי״ג‪.56 .‬‬ ‫ה‪ .‬‬ ‫ותרומת הדשן סי׳ רע״ד(‪ .‬אזולאי ר א ה ממגו ס ד ר גזיקי.‬ואמר‪ :‬שדרך הישרה שיבור לו ה א ד ם‬ ‫הוא עין טוב.‬והר״י מווילגא בסי ״אור זרוע״ כ ת ב עליו‬ ‫)הל׳ ע״ש סי׳ ל״ו( שהיה גבור בתורה ובעל הוראות וראוי‬ ‫לסמוך עליו)ע״ש הל׳ ש מ ת ו ת ומבוא בהגהות אשרי פ״ג‬ ‫סי׳ ע״ת‬ ‫בן הורקגוס ר צ ת ה גשמתו ב ט ה ר ה ‪ .‬ע״ז ט״ז‪.‬גם‬ ‫)קראקא‬ ‫הוסיף עליהם מדברי הרבגיס הבאים אתריהם )עי׳ ת ר ו מ ת‬ ‫סי׳ ‪.‪schrifi xxxiv.‬‬ ‫ואל ההי גוה לכעוס‪ . E.‬ורבי יהושע א ה ר מותו‬ ‫עמד עליו וגשקו ואמר‪ :‬הותר הגדר הותר הגדר אבי ורכב‬ ‫בארוגו היה מ כ ה‬ ‫בבשרו ע ד ש ה ד ם ש ו ת ת לארץ ורחש עליו הפסוק‪ :‬אבי‬ ‫אבי רכב ישראל ופרשיו)אדר״ג פ כ״ ה גי(‪.‬‬ ‫כמותו בכמה‬ ‫מדותיו‬ ‫הקדמה ‪.‬ובכ״ז תלכד!‬ ‫דברים‪.(:‬‬ ‫הבאים אליו הרבה הלכות וגם ברוה‬ ‫הנזכר‬ ‫תוספות‬ ‫לכמה‬ ‫מסכתות‪. 116. 120 .‬ובשובה הביתה מ צ א ה‬ ‫מוך )שם הגדולים ת ׳ב ע תוספות!‪ .427‬‬ ‫.(48‬‬ ‫אליעזר ת ב ר ג יב פירוש עת ׳ת‬ ‫ברשימה ספרים‬ ‫ש ג ס פ ה ל ס פ ר הרקמה ב כ י )באוצר‬ ‫הספרים בפאריס סי׳ ‪.‬גם ל מ ד בישיבת ר׳ יצהק ברי אשר‬ ‫בשפירא‪ .‬ובלי תפלין ולא קדמו א ד ם‬ ‫בייה המדרש והולך ומונד‪ .‬‬ .‬‬ ‫הראבי״ה גהשב לפוסק מומהה ועליו ס מ כ ו גדולי‬ ‫]מותו[ ר״א מ ת בקסדין בע״ש והיו גרשאין א ת‬ ‫ארוגו במו״ש ללוד‪ .‬ה‪.‬‬ ‫בין תלמידי הראבי״ה נמנה רייצהק בר׳ משה שנזכר הרבה‬ ‫פעמים ב״אור זרוע״‪.‬פעם‬ ‫אחת נ ת פ ס למינוה אצל השר‬ ‫הרומי‪ .‬ולא הגיהה לו לפול על פגיו‪ .‬וגם‬ ‫ממגו שאבו המורים‪ .1235‬הוא בן בתו של הראב׳ן )ע״ע(‪ .‬ולמד אצל‬ ‫שגי תלמידי ר״ה‪ :‬ר׳ אליעזר בר׳ שמואל ודי משת בר‬ ‫שלמה הכהן במגגצא‪ .‬‬ ‫אליעזר מן טוף‬ ‫הראבי״ה הבר‪ :‬א( א ב י ה ע ז ר י פ ס ק י הלכות‪ ..‬ור״א‬ ‫נהג בכולן אהריו‪ .‬אלף‬ ‫קג״ד םימגים.‬‬ ‫הדשן‬ ‫סי׳ י״ט.(:‬‬ ‫] מ ד ו ת ר״א[ מ ה שנקרא שמוהי נ ר א ה משום שהיה‬ ‫מהבורהם דב״ש‪ .‬א ש ר אז קמו‬ ‫הגוצרים להיות בארץ ונם הרומים קפדו מ א ד עליהם‪. ‪Braunschweiger.‬וכן ר״ע כ א ש ר פגע‬ ‫במגגצא‬ ‫בשגת ר״א ת ת ק י ף‬ ‫)‪ (1220‬שגזברו בסוף תשובות מהר״ם ב״ב פי‪ . ב ה ו הלל הוא אבי ה״מרדבי״‪.‬מים‪ .‬והבר הידושים‬ ‫אלף רצ״ה.424‬‬ ‫ואחז במדות ריב״ז רבו ש^מרו עליו מימיו לא שה שיהת‬ ‫חולין‪ . 367.״ מר׳ תיים נתן דעמביצעד‬ ‫הוא קיצר תוספות ר׳ שמ׳שון משאגץ )‪ (Sens‬ועוד‪ . 237‬‬ ‫ותוספות ט ו ף בגליוגות ת ת ו ס פ ו ת הג״ל )מרדכי ע׳ז סי׳‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬א ו ר ה ח י י ם סי׳ ‪Monats . Die Lehrer‬‬ ‫‪der Mischnah. v.‬והיה‬ ‫א‪.‬ ‫אליעזר מן ט ו ך‬ ‫ומהרש׳ל בים של שלמה יבמות פ״ד סי־ ל ד כותב ׳״הוא‬ ‫״‪.‬ר־ גרשון משונציגו‬ ‫את ר״א גופל על פגיו )ההגון> ואמרה לו‪ :‬קום דקטלת‬ ‫הדפים כ״ג מ ס כ ת ו ת הגהוגות בישיבות עם ת ו ס פ ו ת מוך‬ ‫דשביב )ב״מ‬ ‫אשר מצא בקמברי תיכיברה )‪ (Chambery.. ואמר‪ :‬יהי כבוד ה ב ר ך חביב עליך כשלך‪.(1882‬‬ ‫הספד‬ ‫כלו הוא‬ ‫בכי‬ ‫)גייבויער‬ ‫א‪. 555.‬וכאשר יצא הפיישי‬ ‫היה מתעצב א ל לבו על בוא עליו דבר כזה‪ .‬ולפגי מוהו היד‪. א ו ר ה ה י י ם סי׳ ‪J. Savoy‬אשר‬ ‫לאחי‪ .‬‬ ‫ומובאות‬ ‫בהנהוה‬ ‫מיימוניות לס׳ נשים סי׳ ליז בשם תום׳ ראיה )רבנו‬ ‫אליעזר הלוי(. מהרי״ק שורש ק״ס(‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪29‬‬ ‫ר־ א פן יארע תקלה לר״ג ע״י שבעלה ר״א יעורר עליו די.‬‬ ‫ביבליוגרפיא. ב( א ב י א ס ף ג״כ פסקי הלכוה‪ .‬מבונא‬ ‫)‪ :(Bonn‬גולד בעיר בוגא בערך ש ג ת ‪ 1160‬ו מ ת בערך‬ ‫ש ג ה ‪ .‬‬ ‫‪.‬ומהר״ם והרא יש‬ ‫והמרדכי העתיקו דבריו בספריהם‪.‬וגפיק שיפורא מ ב י ה רבן‬ ‫גמליאל‬ ‫תזרו והדפיסו אות.‬ב.‬‬ ‫)‪ :(Touques‬מבעלי ה ת ו ס פ ו ת‬ ‫בצרפת‪ . v.33‬סה״ד ה׳ב‪ .‬ר׳ אליעזר‬ ‫מ ת ח ר ט ע״ז מ א ד ) ס ו ט ה מ״ה‪ .‬כי לא מצאנו ה כ ם א ה ר המנודה שקורין‬ ‫אותו כן‪ . ואמר‪ :‬מי שיש לו‬ ‫פת היום ואומר מ ה אובל למהר? ה״ז מקטני אמונה‪ .‬‬ ‫הקדש ושמואל הקטן א׳ מ ה ם וגתגו עיגיהם ברבי אליעזר‬ ‫ישראל ופרשיו‪ .‬ולא חלך ר״א בלי תורד‪ .‬‬ ‫העתיד‬ ‫מלמד‬ ‫לתלמידיו‬ ‫גבואד‪ . בכיי‬ ‫ישן על קלף ונזכר ג״כ ב״אור זרוע״ הלכות גטין סי׳ תש ל‬ ‫‪. ש ט ה מקובצת לכתובות דף ל״א ודף ס״ג(•‬ ‫אזולאי יאמר כי ת ו ס פ ו ת הולין שבידיגו הן ת ו ס פ ו ת טוף‪. E.‬דבר על‬ ‫וגתקיימו רבדיו‪ .‬שאע״פ שהיה שמוהי‬ ‫השמיעגו‬ ‫ישבב״ז לא יהיה קפדן א ל א ענותן כהלל. נ ד פ ס מ פ ם ק י ו ב ש ם ס י ה ר א ב י ־ ה ח •׳א על‬ ‫מסי ברכות ושוי ת ופסקי דינים השייכים להל• ברכוה‬ ‫וגלוו אליו הגהות ״לוית ת. x x x v .‬כמו שנזכר לעיל היה שונא בצע‪.‬א ב ל פעם א ח ת ב א‬ ‫מקובל ש ת ו ס פ ו ת שבידגו ב מ ס כ ת ו ת גדולות ה ם ת ו ס פ ו ת‬ ‫ע‪:‬י א ל הבית והוציאה לו להם‪ .

‬וידע מ ת ת תבית ומגהגיו וע״פ‬ ‫געשה‬ ‫מדות‪ . ילקוט רמז תרל״ה(‪.‬ע״ע לפגיו(‪.‬על שער גקגור במקדש א מ ר‬ ‫ש ה י ה ש ל ג ת ר ע ת ן קלגתא שיפה כזתב ) ת ו ס פ ת א יומא‬ ‫פ״ב ד(.57‬ס ד ר ה ד ו ר ו ת‬ ‫״לה׳ ו ל ך מ ז ב ת ‪ .‬לדברי וויים‬ ‫)שו״ת הלק״ט ח״ב סי׳ ר״ג(‪ .‬וא״ר יותגן כל מקום ש א ת ה‬ ‫יהרגנו בדרן• ו כ ו ) ש ם מ כ ו ת פ״ג ה׳(• ואמר ״הזורק אבן‬ ‫מוצא דבריו של ר״א ביה״ג באגדה עשה אזגך כ א פ ר כ ס ת‬ ‫ב ד ע ו ת הרבים א ם מיעיצאת האבן מידו הוציא זה א ת‬ ‫היו‬ ‫ומצא‬ ‫)ע״ע‬ ‫)חולין פ י ט ‪ .‬יהזקאל עלו לא״י וגשאו גשים והולידו בגים‬ ‫ולא ב פ ס ח לדורות״)שם פ ס ח י ם פ״ח י״ח(• בערובי חצרות‬ ‫ובגות‪ .(:‬לדעתו‬ ‫וע״ז א מ ר ראב״י ״אומר אגי ב פ ס ח מצרים חבתוב מדבר‬ ‫מתים שהתיר‪ .‬שגאמר‪ :‬כי מלאכיו יצור‪ .‬על א ו ת ת‬ ‫חולין קל״ב‪ ..221‬‬ ‫א‪.‬וחולק על ר• יהודה ש א מ ר משל היה )שם צ״ב‪.‬תראשון תתעסק ב פ ר ט‬ ‫״כל מקום * נ א מ ר ת נ א דבי ראב״י הוא ראב״י השני״‬ ‫מסכת‬ ‫)ע״ פ ס ה י ם ל״ה‪ .‬לגוסע‬ ‫)עיתבין ס״ב.‬ד ו ״ ד ח״ב ‪.‬שבעים ולא שבעים ו א ה ד ) ס ג ה ד ר י ן גי(‪.‬פי׳ו גי(‪ .‬למה״ד דומה ל א ה ד שננב ס א ה של‬ ‫מתלמידי ר״ע )יבמות צ״ג.‬כי אע״פ ש ק נ א ם בשנוי מעשה‬ ‫לדעת מהר״י האגיז היה ראב״י )השגי( בן בתו של אהד‬ ‫א ס ו ר משום בוצע ברך‪ .‬‬ ‫וישראל אומר‬ ‫]משנתו קב ינקי[ אמרו עליו מ ש נ ת ראב״י קב ונקי‬ ‫״אשירה לה׳״ ] ת ו ס פ ת א סוטר‪ .‬ולא שקול‪ . אותו‪ .‬סנהדרין צ״ב‪(:‬‬ ‫שזה היה ב א מ ת בזמן הנזרות בסוף ימי ד״ע‪.‬מפגי שמלאכי‬ ‫פ״י וכ״כ מהרי״ל תל׳ קריאת ס״ת(‪ .‬ודרש ״ ל נ ט ו ת אתרי רבים לתטות״ )שמות‬ ‫א ת רעהו ו מ ת ע ד שיחא חבירו מ צ ו י לו ב * ע ה שתרנו״‬ ‫כ״ג( התורה אמרה עשה לך ב״ ד גומה‪ . 166‬‬ . מ ב ו א ה מ ש נ ה ה״א ‪ 71‬י‪ .:‬‬ ‫בהלכה‪ .‫אןצףי‬ ‫אליעזר בן יוסי הגלילי‬ ‫אליעזר בן יוסי הגלילי‪:‬‬ ‫תגא ב ת ר הרביעי‬ ‫)מאה שניה(‪ .‬ולפ״ז‬ ‫בכל דרכיך׳ ואם ראית ריעע שיוצא לדרך וכוי ד ק ד ם או‬ ‫צ״ל דמה * א מ ר ו ״ מ ש נ ת ו ״ ל א ו ד ו ק א דתא ראב״י לא‬ ‫א ת ר שלשת ימים * ל א תצא עמו‪ . שו״ת פנים מאירות ה״ב סי׳‬ ‫על י מ י ג ו ) ת ו ס פ ת א ש ב ת פי״ז ג•(‪.(:‬‬ ‫ולפעמים‬ ‫זה‬ ‫מ ב ־ ך ? אין זה‬ ‫מברך אלא‬ ‫ראב״י )בן יעקב( לראב״י )בן יוסי הגלילי‪ .‬במרינה א ת ר ת‬ ‫תגא‬ ‫בסוף זמן הבית )מאה‬ ‫הראשוגה( בזמן ריב״ז ור׳׳א בן הורקגוס )פסתים ל״ב‪.‬אבל הרא״ש לניטין‬ ‫ה ש ר ת מלוי.‬‬ ‫]ראב״י השני[ קשה לפעמים לבקר ביהוס איזה‬ ‫מ א מ ר ש א מ ר ראב״י א ם שייך לראשון או לשני• אבל‬ ‫וכו׳ לא ישא א ד ם אשה ודעתו לנרשה ש נ א מ ר א ל תהרוש‬ ‫על רעך רעה והוא יושב ל ב ט ת )יבמות ל״ז‪ . א ת‬ ‫התלל בבית‬ ‫)‪ :(refrain‬כדעת א מ ר‬ ‫ת כ ג ס ת והקהל עוגים‬ ‫״עזי וזמרת יה״‬ ‫ראשון‬ ‫נדרים פ״ב אי( ואינם צריכין ההרה‪.‬שגאמר‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬י ו ה ס י ן ‪ .‬‬ ‫ל״ט.‬ופי׳ רש״י)בכורות כ״נ‪ (:‬קב‬ ‫לדרך‪ :‬א ם ר א י ת צדיק שהוא יוצא לדרך ואתה מבקש‬ ‫ונקי * ל א נזכר א ל א במקומות מועטין ומה ש א מ ר נקי‬ ‫ל צ א ת לאותה הדרך הקדם על ידיו *ל׳עה ימים או א ת ר‬ ‫הוא שהלכה כמותו)עי׳ הרמב״ם בפי׳ תמשנת לזרעים‬ ‫על ידיו שלשה ימים כדי ש ת צ א עמו לדרך‪ .‬־ לא ישא‬ ‫א ד ם אשה במרינה זו וילך וישא אשד‪ .‬לענין‬ ‫שיהא מ ס פ ר ישר‪ .‬ש נ א מ ר‬ ‫ע״ד תדררע‪ .‬‬ ‫ה‪.‬ומוסרין‬ ‫מ ר ו ת ת ת ו ר ת(‪ .‬ואין הלכה כמותו בפ״ד דכלאים‪.‬‬ ‫ת ו ס פ ת א שם פ״א ב׳(‪ .‬ה פ ק ד עליו רשע ושטן יעמד על‬ ‫שו״ת תות יאיר סי׳ ק״ז.‬‬ ‫קי״ט(‪ .‬תני רבי ראב״י אפילו בשעת ה ס כ נ ה לא‬ ‫שבתתי למת היו‬ ‫שלא יראח‬ ‫לשכתמצורעין ולשכת עצים‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫טשתמשין)מדות פ י ב ופית(‪ . ב״ר פס״א( וחולק עם ר״מ‬ ‫חיטין טחנן ואפאן והפריש מ ה ם הלה והאכיל לבניו‪ .(.‬מפגי שמלאכי שטן‬ ‫נזכר ק״ב פעמים במשנה כ״א מ״ב או מ״ג פעמים )עי׳‬ ‫מלוין אותו‪ .167‬‬ ‫מבוא‬ ‫דרכי‬ ‫המשנה‬ ‫‪.186‬‬ ‫דו״ד‬ ‫ה מ ש נ ה ה״א ‪.‬ע״ד הקרבהו לפתתך‪ . בהקפות בערבי נחל ס ב י ב למזבה היו אומרים‪[ :‬‬ ‫ישנה א ד ם א ת עצמו מן הרבנות‪) .‬ ‫והביריו )ר״ד‪..(. ו ב ע ר כ ו .‬האיך‬ ‫הדליפו תסופרים הר״ת‬ ‫מנאץ )סנהדרין ו.‬גם דבריו בהלכה‬ ‫ראשו מן החלון וקיבלה פטור‬ ‫מנלות‪ .(:‬נם ה ד ר *‬ ‫ויש עוד ראב״י שגי * ה י ה‬ ‫ובוצע ב ר ך נאץ ה׳‪ .‬לענין רוצח בשננה א מ ר ראב״י‬ ‫באגדה ועל שמו‬ ‫שחיו כותבין מ ק ל ט מ ק ל ט על פ ר ש ת דרכים כדי שיהא‬ ‫גתייחס הברייתא של ל״ב מ ד ו ת ללמוד דרכי ה א ג ד ה‬ ‫לו שני ת״ח שלא‬ ‫בין‬ ‫התגאים‬ ‫שעסקו ג״כ‬ ‫המעטים‬ ‫רואה הגולה לערי מ ק ל ט ‪ .:‬יומא נ״ה‪ .‬‬ ‫אכילת קרבן פ ס ח סובר הת״ק ש א ם היו לו עבדים שלא‬ ‫לדבריו א ס ו ר לבצוע)לעשות פשרה( ברין׳ אלא יקוב הדין‬ ‫מלו ושפחות שלא טבלו מעבבין אותו מלאכול הפסח‪.‬לדברי ראב״י המריר את‬ ‫מעגיןע״ז‪ .‬הנינה י״ז‪ .‬סנתדרין צ׳‪.‬לת׳ ולך מזבת" )*ם ס ו כ ת פ״נ אי(.‬רהייגו‬ ‫וחולק על ה ת ״ ק ש א מ ר גם בזה נולה)שם מ כ ו ת ב י ה׳(‪ .‬מתלמידי ר׳ע האתרוגים והית עמם באושא‬ ‫לישראל‬ ‫צעירי‬ ‫לויה בני‬ ‫‪30‬‬ ‫יקירי‬ ‫ירושלים‬ ‫תיו‬ ‫בעזרת‬ ‫נשים‬ ‫ראשיהן בין רנלי ה ל ד ם כדי ליתן תבל בנעימה )‪(choir‬‬ ‫ובכרם ביבגת )ברכות ס״ג‪ :‬יבמות מ״ב‪ :‬ע״ה‪ .‬רש״י‪:‬‬ ‫מכותל ומפותד ומתביישין שונאיו מפניו‪ .‬לך ל * מ ר ך‬ ‫ס״ז כ ת ב שהבונה כי בק״ב דברים הלכה כמותו‪ .‬וע׳׳ז דרש בוצע ברך גאץ ה׳ )שם ו׳‪ .‬‬ ‫א ת ההר‪ .‬גתן עצר‪ .‬‬ ‫ה ב י ת שיאכל אצלו והלה גדר שלא יאכל אצלו אע״פ‬ ‫לדעתו גאמרת שירת הים ע״ י משת וישראל כמו שמקרא‬ ‫ששניהם גודרים זה כגגד זה הרי אלו גדרי זתזץ )משנה‬ ‫התז.‬הוא היה‬ ‫וכוי)שם ערכין פ״ב ב׳(‪ . ניטין ס״ז‪ (.‬פ ס י ק ת א רבתי פ״י(‪ .‬ואהי אמו היה לוי במקדש )יוהסין(‪ .‬דרש ר ״ א צ ת ו ק מ ע ג י ן ע ר י ו ת ) ת ו ס פ ת א פ ״ ו ו ( ‪.(:‬‬ ‫איגו א ו ס ר ראב״י עד שיהיו שגי ישראל אוסרין זה על זה‬ ‫ואף כי דית מתלמידי ר״ע היה תולק עליו ל פ ע מ י ם ) ס ו ט ת‬ ‫לא כת״ק ש א ו ס ר אפילו בישראל א ת ר תדר בבית עם‬ ‫פ ׳ י ת א ׳ כ י ז ‪ ( :‬וכאשר דרש ר״ע בעגל ״ויקומו לצתק״‬ ‫גוים)משגה עירובין פ״ז אי(‪ .‬‬ ‫אליעזר ‪ p‬יעקב‪:‬‬ ‫נראת כי יבולין אנו לייהס שני המאמרים האלה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫ה״ב ‪.

‬‬ ‫הוא אבן העזר‪ .‬ע״ז יש להשיב‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫הספרים‬ ‫ס ה ״ ד‪.‬ ‫קורא‬ ‫נ ח ל ת ש ד ״ ל‪.‬‬ ‫וזקנו של הרא״ש‪ .Gesch.‬היה ה ב ר לר״ת ורישב״ם‪.‬כן עשו בקהלות אהרות כמו בעיר‬ ‫טריביר׳ש)‪ .‬ ‫אור החיים.‬נם הפיוטים‬ ‫מאה‬ ‫וישלשים וישבע שגים‪ .‬כולל שו״ת‬ ‫ודינים מ ס ׳ מועד‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הראב״ן נזכר כ מ ה פעמים ב ת ו ס פ ו ת והיבר ס׳ הראב״ן‪.‬והנשארים הצילם‬ ‫החגמץ‪.(Prag‬‬ ‫הזמן היותר קרום שנזכר הראב״ן תוא תתצ״ג‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫יצהק שור ובנו יעקב‪ .‬נקה מ ה ם נקמתנו תתלה ולא יזכר שם ישראל‬ ‫עוד‪.‬ייליניק הוציא הקונטרס לאור ב׳שנת ‪ .‬ ‫ס׳‬ ‫היוחסין.‬וע׳נד פיוט ה נ״ל כ ת ב הךוו״ה בשם‬ ‫ר׳ יצהק יוזבל ש״ץ שעשה פיררש להפיוט ע״פ ה ס פ ר‬ ‫״ מ א מ ר השכל" כי מ ה ב ר ה ס פ ר הזה הוא הראב״ן בעל‬ ‫הפיוט‪ .‬אולי מהאזהרזת של רס״ג‪ .‬ויהי בעברם דרך העירות אשר‬ ‫שם יהודים‪ .‬מובא ברוקה‪ .‬ויש להוסיף‬ ‫ברשימה אשר בגהלת שד״ל איזה מ ה ם אשר גזכרו אצל‬ ‫‪ 0‬ו ו א ל ף היידענהיים‪ .‬‬ ‫א ב ל בן יעקב‬ ‫ב״אוצר הספרים״ ערך מ א מ ר השכל ובעל ״אור ההיים״‬ ‫בערכו ת מ ה ו ע״ז‪ .‬‬ ‫אל־קים ברי יוסף במננצא ב ש נ ת ר״א תתק״ה )‪(1145‬‬ ‫ומן התימה שהותנו והתנו שח א ה ד להם ולאבותיהם(‪.‬והרוו״ה ההזיק בדעה זאת א ף שהיה קשה' לו‪.‬ח‪.‬‬ ‫•שבעל הפירוש הזה א מ ר בפירוש שהילוק המצות לדברות‬ ‫הלוקת שכלית כפי אשר הורוהו מן שמים מבלי מורה‬ ‫ומבלי קבלה‪.‬‬ ‫ועור‪ .(Trier‬מיץ‪ .‬אכן אין מן תצורך ל ת ת לו תיים ארוכים ב״כ‪ .‬ופיוטים אהרים‪ .‬כ נ ר א ה הי בקולוניא‬ ‫ב א ח אשכנז בסוף ה מ א ה‬ ‫הי״א‪ .1175‬‬ .‬ופירוש על מם׳ א ב ו ת היה בכ״י ביד בעל מ נ ת ה‬ ‫הדשה‪ .‬צרפתים ואשכנזים‬ ‫היל וישימו על מלבושם סימן * ל‬ ‫וילכו‬ ‫שתי וערב‬ ‫למלהמה על התונרמים לכבוש מ ה ם א ת א״י וירושלים‬ ‫מקום קבר ישו מ׳שיתם‪ .‬א מ ר ו בלבם‪ :‬הנה א נ ה נ ו הולכים ללהום א ת‬ ‫הישמעאלים והיהודים א ש ר הרנו אותו האיש וצלבוהו‬ ‫הם אתנו‪ .‬ה‪.‬ב פ ר ט‬ ‫בעיגי ר״ת ראש המדברים בכל מקום‪ .‬תתניו לוקהי בנותיו היו אנשי ישם כמו‪:‬‬ ‫והזר מ פ ס ק ו והתענה ע״ז ב׳ ימים• חרבח דברים הובאו‬ ‫ר׳ שמשון בר טוביה‪ .‬‬ ‫אליעזר בן שמואל ממיץ‬ ‫הרא״ם אשכנזי(‪ :‬נולד במיץ‬ ‫)נודע‬ ‫נ״ב בשם‬ ‫בשנת‬ ‫‪.‬תיינו ר׳ ירודה ב ר נתן‬ ‫התנו ישל רש״י‪ .‬וס׳ המגהיגים‪ .‬ששים‬ ‫גפשות גצולו והוליכם ההגמון לכפרים א ך גם שם גקבצו‬ ‫האויבים עליהם והרנו כולם‪ .1854‬עוד‬ ‫במאמר‬ ‫הוברו על הנזרות האלה‪ .‬‬ ‫ובשבת ה׳ אייר ההלו‬ ‫באשםירא‬ ‫זר מעשיהם‬ ‫)‪ (Speyer‬ויהרנו שם עשרה אנשים‪ .‬‬ ‫ממנו בשבלי הלקט‪ .‬ע״ע נ ו ס ע י‬ ‫רצה לכתוב עגין בפילוסופיא היה מוכרח להשתמש באותן‬ ‫הצלב‪.‬‬ ‫וס׳ אבן הרא׳שה‪ .‬‬ ‫‪vi.‬רבנו יואל הלוי זקנו של הראבי״ה‪.‬ואולי היה אהיו של הריב״ן‪ .‬‬ ‫אוצר‬ ‫‪Graetz.‬כולל פסקי רינין )היר״א ראה אותו‬ ‫בכ״י(‪ .‬כותבי‬ ‫הדורות גבוכו הרבה א ם הוא היה גם הפייטן הנודע בשם‬ ‫זה‪ .‬רגג׳שבורג ובפראגא )‪.‬כ ת ב ספרו ב ת ת ל ת אלף הששי‪ .‬ופירוש על המהזור‬ ‫היה בכיי יישן נושן נרשן ביד בעל בית אפרים‪ .‬בימים ההם התאזרו הנוצרים‪ .‬‬ ‫והסמ״ג א ש ר על תשבונו במנין תמצות ס מ ך עליו בפיוטו‬ ‫הנ״ל‪ .‬ביום הישלישי להדש סיון הרנו‬ ‫בקהל מגנצא אלף ושלש מ א ו ת נפשות ביום א ה ד ‪ .‬אך בסי ל״נ כתוב ר׳ אליעזר מנוול‬ ‫ר׳ אליקים בר׳ יוסף‪ .‬‬ ‫‪ .‬למברג ‪.‬‬ ‫אליעזר ‪ p‬נתן הלןי‪:‬‬ ‫תתנ״ו‪ .‬‬ ‫ה מ ב ט א ו ת אשר ה׳שתמשו בהן ש א ר הפלוסופים‪ .‬כי א״כ האריך הראב״ן קרוב למאתים‬ ‫שגה‪ .‬‬ ‫אליעזר בן נתץ מן• טול‬ ‫אליעזר בן נתן‬ ‫ועגותגותו מעיה המעשה המובא ממגו שפעם א ח ת התיר‬ ‫)‪ : (Toui‬נודע בשם‬ ‫כלי יין אשר ש ח ח ממגו גכרי‪ .‬ואם ח כ ם א׳שכגזי‬ ‫נדונים בפרק הזח מימות ר׳ עקיבא וחבריו‪ .‬‬ ‫ישהרי הכמיגו‬ ‫הפילוסופים‬ ‫כולם‬ ‫מ ס פ ר ד היו ומלות‬ ‫כמה‬ ‫םליהות‬ ‫חנאמרים‬ ‫בשבתות‬ ‫בין פ ס ח‬ ‫נתחברו על‬ ‫לשבועות‬ ‫אשר‬ ‫המאורעות האלח וכן נתחזקו עיי׳ז מנהני ח א ב ל ו ת‬ ‫מלאכותיות שלהם סגגון א ח ד לחן‪ .‬י ע ד ה ב מ י ם‬ ‫ה נ מ י ם ערך ראכ״י‪ .‬א מ נ ם מצא סיוע‬ ‫מדברי אזולאי שהוכיה שהראב״ן הפלינ בזקנה כ מ ב ו א ר‬ ‫מ ת ת י מ ת ירו על שטרות שונות עיי״ש‪.‬והי בדור ש א ה ר רש״י‪ . 190‬‬ ‫הא‬ ‫העבודה‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‪ .‬והיה‬ ‫ב מ ת י ב ת א א ת ת עם תותנו ר׳‬ ‫ביבליונרפיא ‪:‬‬ ‫הדורות.‬ובחלום ידובר עליו הפסוק‪:‬‬ ‫הראב״ן‪ .‬ר׳ שמואל בן נטרונאי או נטרואי‬ ‫ת ה ת מ ט ו ל ) נ פ ר ד ה אות ט׳ ינעשית נ״ו(‪.1871‬‬ ‫ומאיר‬ ‫עיני‬ ‫כבוד הראב״ן היה גדול מ א ו ר בעיני חבריו‪ .‬ונקרא נם בישם צ פ נ ת פענה‪ . 95‬ע מ ו ד י‬ ‫‪160‬‬ ‫‪.‬נשים ונזקין‪ .‬ואם נניה שהיה בן עשרים שנה ב ש נ ת‬ ‫מ ח ב ר ק ו נ ט ר ס נזרות‬ ‫הקונטרס ״גזרות תתנ״ו״ היה למקור אישר ממגו‬ ‫ישאב‬ ‫ר׳ יוסף הכהן בספריו ״דברי הימים" ו״עומק‬ ‫תתצ״נ וכאשר יתכן מ א ד אז נמצא לכל היותר שני הייו‬ ‫הבכא״‪ .‬ופירוש על כ מ ה שימות‪.‬ומה‬ ‫ש כ ת ב בךיעקב כי סגגון א ה ד עולה להם ושגיהם שאבו‬ ‫ממקור אהד‪ .‬ ‫ס ה״ ד.‬ואם ה ב ר הפיוט לליל שגי של שבועות לאשכגזים‬ ‫המתהיל קול אלקים ה׳‪ .‬והמאוהר‬ ‫הי אלפים ושבע‪ .‬והשמועה הנוראה ה ז א ת‬ ‫ב א ה לקולוניא בהמשה בהדש שהוא ערב שבועות ויצא‬ ‫לבם ויהרדו כל איש ואיש אל בית מכרו הנכרי ולמהרתו‬ ‫בבקר קמו האויבים ויישללו שלל ויהרסו בתי הכנסיות‬ ‫ויוציאו א ת ספרי התורה ויתעוללו ב ה ם ויתנום ל מ ר מ ס‬ ‫הוצות ביום גתיגתה‪ .‬ש ת ת‬ ‫ח‪ .‬‬ ‫חשותים במזרקי יין וכר ו ג ת א מ ת אצלו שלא פ ס ק כרין‪.893-402.‬‬ ‫בכ״נ‬ ‫וורמישא‬ ‫להדש הזה ובר״ת‬ ‫)‪ (Worms‬ושמונה‬ ‫סיון קמו על קהל‬ ‫מ א ו ת נהרנו באלו שני‬ ‫הימים וכולם נתנו לקבורה‪ .20‬‬ ‫‪.‬גם סגנון תל׳שון‬ ‫ה׳שכל לא יעיר על ה מ ה ב ר שהיה ספרדי או פרוביגצאי‪.‬על גודל צדקתו‬ ‫א‪.‬‬ ‫שהרי ב ש נ ת תתק״ה כ ב ר היה הראב״ן נ ת ל ב ה כ מ ה ‪.

‬ויאמיגו בשבועתו וכאשר פתהו שערי‬ ‫היתת ב ת ארין צ ר פ ת ומלומדת בליטונות אירופא ויודעת‬ ‫העיר והמקדש אהז אליקים שיטים איש מ ג ח ל י הסופרים‬ ‫גידי‬ ‫הנודדים‬ ‫הבאים‬ ‫מרוםיא‬ ‫ורומאניא‬ ‫למיטות תמונות ולנגן בעונב‪ . שה״ג.‬ם׳ ״היראים" ה נ ד פ ס הוא רק קיצור‬ ‫ישראל עם א מ ו נ ת הנוצרית ויבקש מ מ נ ו שיעמוד לימינו‪.1867‬בשגת ‪ 1879‬גלת דעתו על‬ ‫אוהות התייטבות היהודים בא״י ל ט ו ב ת ם ולטובת ה מ ם ת ר‬ ‫אליקי• כה] גדול‬ ‫)מכוגה‬ ‫נ״כ ״יקים״ אייט‬ ‫מעבר (לירד!‪ :‬בארץ הגלעה‬ ‫מויטב ‪A‬‬ ‫בכלל‪ .‬ביטנת ‪ 1882‬באיטר התעוררת התנועה באנגליא להרטיע‬ ‫על‬ ‫ב ר ב ר ישוב‬ ‫היהורים‬ ‫על ט ב ע ה א ח והעם‬ ‫תיושב עלית‬ ‫ליהודי רוםיא להצילם מ.‬תגיגת י״א‪ (.‬גוםד על התרי״ג מצות‪ .‬ומלא‬ ‫מקום ש ב נ א שהוסר מן הכהונה תזאת‪ .‬אתרי גצהוגות‬ ‫ותכונת יושביה‬ ‫תהשמוגאים במלוך רימיטריום הראשון על םוריא אתרי‬ ‫הקדמונים )עי׳ ב ק ר ת ל ה ם פ ר ב״האםיף" היא‪ .‬אתרי כן התישב א ל י פ א נ ט עם‬ ‫כ ב ר אל ארץ יהוהה ריטלהו מלאכים ליושבי ירושלים‬ ‫אשתו אלים בהיפא על יה ה ר הכרמל‪ .‬א ל י פ א נ ט ב א‬ ‫מכהונתו‪ .‬תיבר ם־‬ ‫נ מ נ ה בין המסיתים‪ .‬ויתקבצו אליו כל‬ .‬ר׳ יצהק טייב עשה‬ ‫לו פי׳ גדול בשם ״ווי העמודים" )ליוורגו ‪.‬ ‫שבנא‪.‬אשתו‬ ‫יעשה עמהם כל רע‪ .‬הערה נ״ד(‪ .(1837‬‬ ‫יוחסין‬ ‫ביבליוגרפיא ‪:‬‬ ‫ה ד ו ר ו ה .‬ס ד ר בי(‪.‬ס׳ ״היראים" אשיר לפגינו נתלק לי״ב עמוהים‬ ‫ביבליוגרפיא‪j .‬‬ ‫המיתו א ת איטיוכום ההמיש׳)‪ 162‬לפםת״ג( תביאו פריצי‬ ‫‪. גוצרי אגגלי.‬ויפקד בכהידם א ת אליקים על *רץ יהודה‬ ‫אימבער אשר ה ה א ר ה עמם מדוע? השיבה ‪ .‬‬ ‫ה‪ . ix.‬ב‪.‬ה ‪.160‬לדברי הז״ל היה בן‬ ‫‪ 1 c i m u s = r r m‬פ ק י ר בבתיהם‪ .‬אליקים' נעשה‬ ‫ואצלצלה בג גינות ב ע ת הארי!־ הרבה ובניה שוממים״!‬ ‫] א מ ו נ ת אלי׳פאנם[ הוא עזב א ת ה ת הנוצרית וילך‬ ‫אז למלך יהוהה וכנראה נ ם מיטרת הכהונה ה נ ח ל ת ‪ .‬ ‫‪ . .‬עוד נוי בארצו כאשר‬ ‫ב ד‪ .‬ל״ט‪ :‬ם״ד‪ .1238‬הוא היה תלמיד ר״ת והרביץ תורה‬ ‫בררןד הערים )‪ (Harris‬אשר הטיף אמונה חדשה שנוסדה‬ ‫במגנצא כמו •טכתוב ביטו״ת מהר׳ט״ל סי• ב״מ )ואין כאן‬ ‫ק צ ת על הקבלה כי ה א ד ם נברא רו פרצופי.‬וישמע ל ה ם המלך ויבתר א ת השר בכחיהם‬ ‫לקרטטא ויתאמ־ן עוד הפעם להוציא מתשבתו א ל הפועל‪.. זכר ונקבה־=‬ ‫חליפין ממיץ למגגצא כאשר ת ש ב בובער במבוא לס׳‬ ‫א ב א ואמא ועל האמונה ה ז א ת כ ת ב ם פ ר ו ‪Sympneu-‬‬ ‫״••־בלי הלקט השלם" הקדמה‪ .‬לקה לו )יוסיפום(‪ . E.‬בראש המלשינים‬ ‫א ל י פ א נ ט בתור ציר של ועה האזרהים בלונהון לא״י לעזור‬ ‫ע מ ה אליקים ל ק ת ת נקמתו מההשמונאים א ש ר נאלוהו‬ ‫להנהבאים ה.‬‬ ‫ב׳טגת)!‪ .‫אליפאנט‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪32‬‬ ‫ו מ ת ב ש נ ת ‪ .‬והיה כהן גהול‬ ‫בארץ הגלער כ ת ב ס פ ר מיוהה‬ ‫מלפגים ויפשע בעבודתו )השמוגאים ב ׳ י ״ ד ד י ו ‪ .‬‬ ‫הקולוניסטים במושבה ״זכרון יעקב" )לפנים שומרון( עד‬ ‫וירבר אליקים ל ה ם לשלום וישבע להם בשם ה׳ כי לא‬ ‫אשר קנה א ת המרטבה הנדיב עדמונד רוטשילד‪ .‬‬ ‫אליפאנט‪ .‬‬ ‫ה ס כ י מ ה לזאת מ מ ש ל ת אגגליא ושרי תוגרמה הקרובים‬ ‫ה ג ה ו ג ו מ ת בירושלים בשגת ‪ . ס ה י ד .‬הלא אליקים כהן הוא‬ ‫וביהי‬ ‫מזרע אהרן אשר ב א עם התיל הזה ובגה לא יבנה בעמו"‪.‬‬ ‫יהודה א ש ר תיו נותים‬ ‫מעשיהם א ת ה ב ת‬ ‫אתרי תיונים‬ ‫ומתהקים‬ ‫ההשמונאים ההםידים וכל שלומי‬ ‫שלהו א ת‬ ‫אמוני ישראל רעה אל המלך ההדש‪ ..‬‬ ‫ג‪ .‬פ ס ח י ם‬ ‫בתורת משה והאמין כי ישראל יתיר‪ .:‬‬ ‫ותי״ז סימגים‪ .‬אך כל ימי היותת בהיפא לא‬ ‫וההםירים ובתוכם גם א ת אתי א מ ו ר׳ יוסי בן יועזר איש‬ ‫השמיעה קול ננינותיה ובשאלת אותת המשורר נפתלי תירץ‬ ‫צרהה ויתרגם‪ .‬‬ ‫ביטם םנהריב להצר על ירושלים פ נ ה אל אליקים ועוה‬ ‫שרים אהרים מיהוהה ודרש מ ה ם כי יכנעו ת ת ת עול מלך‬ ‫)‪Oliphant‬‬ ‫‪: (Lawrence‬‬ ‫אשור‪ ..‬אזולאי ראה א ת ה ס פ ר במילואו‬ ‫א מ ר א ל י פ א נ ט לסופרו אימבער‪ :‬בל ת ע נ ה אותו הבר כי‬ ‫בכ‪-‬י בבית עקה הספרים אשר ב פ א ר י ס ‪ .‬‬ ‫א ה ו ת ו ש ל יוסי בןיועזר איש צרהה‪ .‬א י ך אשיר‬ ‫ויעזב אנשי תיל לעזור לו וישב א ל המלך‪ .‬ואף כי מ ת ה ל ה כ מ ע ט‬ ‫וראש למפלגת ההילוגיים‪.‬וכא׳טר‬ ‫הנקרא ‪ L a n d of Gileod‬בשגת ‪ •1880‬גכבדות ידובר בו‬ ‫גברה יה ההשמוגאים העבירוהו מכהוגתו‪ .‬‬ ‫םימגים‪ .182‬ו מ ת באגגליא ‪ 23‬דעצ‪ . ב כ ס ף הן בעצות מ ת לעשות‪ .‬מתגגה לההשמוגאים‬ ‫גולה בערך ‪ 200‬קוהם מ ס פ ר‬ ‫למלכות בכ״ז לא יכל אליפאגט להשיג הרשיון מהשלטו.‬‬ ‫הזו הנביאים‪ .1888 .‬‬ ‫וישלת א ת ו א ת אליקים וימלא א ת יהיו לכהן בכהונה‬ ‫אך כנראה ירא השולט.‬וביטאר פוסקים‪.‬ויםעו בתיל‬ ‫היהורים רק ס ת ר פנים לת‪ .‬‬ ‫י‬ ‫קורא‬ ‫א ל ^ ק י • ‪ :‬בן תלקית סוכן בבית הזקיה המלך‪ . תפרעות‪ .‬‬ ‫ופתות מיטליש ממנו‪ .mata‬אתרי כן עזב א ת‬ ‫א מ ו נ ת הערים‬ ‫נ מ ה פעמים ב ת ו ס פ ו ת )שבת ל״ו‪ .‬א מ נ ם שקר הוא מ ה שטפלו עליו אתרים כי‬ ‫ומבוא ביטו״ת מ ה ר ם ו ב מ ר ר כ י ו פ ס ק י ריקאגט‪ . א ו ר‬ ‫ן‬ ‫אליפז‪ :‬ע איוב‪.‬כאשר בא רבשקה‬ ‫ה‪ .‬אליקים והשרים בקשו מרבשקה לרבר א ר מ י ת ולא‬ ‫גוםע.‬הוא גזכר‬ ‫והתל להאמי. גולד בעיר קייפ טאון בדרום אפריקא‬ ‫יהוהית למען לא ישמעו העם אשר על התומה )מ״ב י״ח>‪.‬הוא היה הבר‬ ‫ע״ע ה ז ק י ה .‬וכאשר ק ב ל א ל י פ א נ ט אגרת עברית‬ ‫״היראים" גם ת ו ס פ ו ת ופירו׳טים על מ ס כ ת ו ת מ ת ל מ ו ד‬ ‫מיוםף ר א ב י נ א ו ו ק מרוםיא א ש ר הפץ להרכיב א מ ו נ ת‬ ‫והיה ה כ ם בקבלה‪ .‬ורבים עזבו א ת ח ם י א‬ ‫ללכת‬ ‫לא״י להתישב שם ולכונן קולוניות‪.‬גם ב ס ת ם הר״א‪ . 393.‬ה‪ .‬ובו תם״ה‬ ‫אין דאיש שוה בנזק הריו והנליון‪.‬ ‫החיים‪.‬איטר‬ ‫אליה ערנת נפשו‪ . פ. יד אננליא ב ד ב ר הזה ושאלת‬ ‫נ ח ל ה ויצוהו לעשות שפטים בבני ישראל‪ .‬‬ ‫בבית ה פ ר ל מ ג ט בשגת ‪ .‪.‬ויבהר להם מקום •‬ ‫קרוב לצה העליון של ים המלת‪ .‬והם עזרו ותמכו‬ ‫לפתות בשלום והעם תשבו בלבם ‪.‬ל ר נ ס‬ ‫השלם.‬א‪.

9.‬אז צוה אליקים ל ה ר ס א ת ה ה ו מ ה‬ ‫כאלף‬ ‫הדוא‬ ‫התיכונה לדביר‬ ‫ה ב י ת ‪ .‬‬ ‫יתירה על ב נ ו ת‬ ‫י־טראל‪ :‬י ב מ ה מ ל ך ‪ .‬‬ ‫יוסיפום‬ ‫ב׳ י״‬ ‫חשמונאים‬ ‫•ו‬ ‫דברי‬ ‫‪ .‬‬ ‫ה״א‪.‬‬ ‫דרנברנ‬ ‫)‪ (Sicily‬ב ד ר ו ם‬ ‫אתרים‬ ‫י א מ ר ו כי ה ו א ק י ק י ל י א‬ ‫א י ט ל י א ‪ .‬‬ ‫‪E.‬‬ ‫ה ת כ ל ת ‪ .‬חוא נשלח‬ ‫מ ע ד ת יאמפול להאפיפיור בענעדיקט הי״ד לבקש מ א ת ו‬ ‫לנול מעל היהודים ה ר פ ת עלילת ה ד ם ולבקש ממנו בתור‬ ‫אבי הכנםית תקתולית‪. 9.‬‬ ‫שתדלן‪.‬‬ ‫ה ס ו ר י י ם ש ב ו מ׳שלו ב א ר ץ‬ ‫ב ה ת ע ו ד ו ת איטר נ ת נ ו לו ב ר ו מ א ( ל ב ל יקרהו א ס ו ן ביטובו‬ ‫ל כ ה ן נ ח ל ‪ .‬ו ת מ ו ת ה היו ה מ י ל ד ו ת‬ ‫ה ע ב ר י ו ת ב א ר ץ מ צ ר י ם איטר ה כ ת ו ב מ ס פ ר ב ׳ ש ב ה ן ) ס ו ט ה‬ ‫י״א‪.‬‬ ‫הי(‪ .(:‬‬ ‫תמיט •שמתות‬ ‫אלישבע‬ ‫היתר‪.‬כ י ת מ ק ו ם‬ ‫ה ז ה ה ו א א צ ל תר׳שייש ב ת ו ף ד ר ו מ י ת מ ע ר ב י ת ס פ ר ה כ ת י ם‬ ‫)‪ (Cyprus‬ו ד ו ד נ י ם )‪ .‬‬ ‫י׳טערו‬ ‫כי‬ ‫הוא‬ ‫פילפנס‬ ‫)‪ (Pelopannesus‬איטר ישם נ מ צ א החלזון איטר מ ד מ ו עשו‬ ‫ר‪.(Rhodes‬ו ב ל ם ע״יש ב נ י יון ק ר ו ב י ם‬ ‫זה לזה‪.‬עוד‬ ‫את‬ ‫המכבי‪.‬ו א מ ר ו ‪ :‬״יקים‬ ‫א י ש צ ר ו ר ו ת ה י ת בן א ת ו ת ו ש ל ר׳ יוסי בן יועזר אייש‬ ‫צרהה‬ ‫והוי ר כ י ב ם ו ם א‬ ‫ב־שבתא ואזיל ק מ י ת ש ו ר י ת א‬ ‫ל מ צ ט ב ל א )הוליכו ל פ נ י ו ק ו ר ה ל ת ל ו ת א ת דודו ר׳ יוסי(‪. א ו ד ו ת ס ק ר י ע ל י ל ת ה ד ם ו א ח ר י ח ק ר ו‬ ‫א ל י ק י ם אישר ״ ה ר ע ו ע ו ד מן ה נ ד ס " )ישם ב א ( ‪ .‬‬ ‫נ ת נ מ נ ם ר׳ יוסי‬ ‫ה מ ז כ י ר ‪ . ‪-Vogel‬‬ ‫‪stein & R i e g « r .‬‬ ‫נולד‬ ‫בעיר יאטפול ב מ ד י נ ת פולין ב מ א ה הי״ח‪ .‬‬ ‫י‬ ‫ק ד מ נ י זה לנן עדן" ) מ ״ ר פ ם ״ ה .. Juden in Rom ii.‬ו י ו כ ב ה כ ל ה ‪ .‬‬ ‫ממך?‬ ‫איל עשת א ד ם‬ ‫רצונו י ו ת ר‬ ‫א ״ ל א ם לעושי ר צ ו נ ו כ ך ק ו ל מ כ ע י ס י ו ‪.‬א ש ר ה י ת ה למצודה לבני ירושלים‬ ‫במלתמותיהם‬ ‫ע ם א ו י ב י ה ם ויהי ב ה ת ל ם ל ה ר ס ויה ה׳ נ נ ע ה ב א ל י ק י ם ויהי‬ ‫י פ ת ח פ י ו ו ל א יכול לצוות א ת ב י ת ו ו י מ ת‬ ‫ב צ י ר י ם ו ת ב ל י ם וירא ב כ ח י ה ם כי מ ת א ל י ק י ם וילך וישב‬ ‫מולדתו" ונם להיטתדל להסיר מ ל ב ה מ א מ י נ י ם‬ ‫לאח‬ ‫ה א מ ו נ ה כי ה י ה ו ד י ם מ׳טתמיט־ם ב ד ם א ד ם ב ח נ פ ס ה ם ‪:‬‬ ‫בי ה א פ י פ י ו ר א ח ר י צ ר פ ו ו ב ח נ ו א ת ד ב ר ה א י ט מ ה‬ ‫לפי‬ ‫אליקים‬ ‫רז״ל‬ ‫אבד‬ ‫ע ו ד ב־טביל •טמועות כ א ל ו ל ר ד ו ף א ת ה י ה ו ד י ם ‪.‬ה ד ע ה ת ז א ת נ ר א י ת יותר נ כ ו נ ה ‪ .‬ד ב ר י י מ י ה י ה ו ד י ש‬ ‫ה״ה ‪ .‬‬ ‫ו ב י ב קיי.‬ת כ מ י ם ו ב ת ו כ ם הלוי‬ ‫) ‪J .‬‬ ‫א׳‪ .‬‬ ‫ואליקים‬ ‫נתמנת‬ ‫שנית‬ ‫איש‪ .‬לתודיע כי אין מ מ ש בעלילת ה ד ם ‪.‬אי׳טה כהן נ ד ו ל ‪ .‬מדינת‬ ‫ועוד‬ ‫א י ט ל י א " ‪ .‬ל ע ל י ל ת ה ד ם ע ל ה י ה ו ד י ם ו ה מ א מ י נ י ם ב ה ו ר ו ד פ י ם א ת‬ ‫ויצא נ ק נ ו ר ל מ ל ח מ ה ע ל י ה ו ד ה וינוף נ ק נ ו ר וחילו בי״נ‬ ‫ה י ה ו ד י ם ס ר י ם ב ז ה מדרןז ה ת ו ר ה ה א י ב א נ ג ל י ת ‪ . 246.‬‬ ‫ב‪.‬ז׳ — ט׳ .‬‬ ‫היהודי‬ ‫‪J. ז ב ח י ם קייב‪.‬ה ל ך וקיים ב ע צ מ ו א ר ב ע מ ת ו ת‬ ‫ב״ד‪ :‬ס ק י ל ה ‪ .‬ ‫אליישבע‪ .‬וישם‬ ‫נקרא האי‬ ‫התכלת‬ ‫ו ה א ר נ מ .‬א ז א ס ף י ה ו ד ה ה מ כ ב י א ת ה נ א מ נ י ם ב ב ר י ת ו ‪ :‬ה י ״ ח ה י ה אייט נ א ו ר ו מ ל ו מ ד נדול ו א ח ר י א ס פ ו ידיעות‬ ‫ויעבור ב כ ל נבולי י ה ו ד ה וינקם ב כ ל הפוישעים ו ב ע ד ת ‪ i‬׳טונות טפול׳.‬‬ .•2>l‬לעבינזאהן‪ .‬ו ל א י ו ס י פ ו‬ ‫אל ה מ ל ך ו ה ש ק ט א ר ץ י ה ו ד ה ש נ ת י ם י מ י ם ‪.1‬י א מ ר כ י ה ו א‬ ‫‪ ^:oiis‬ו ה ו א א ל י ם ב ת ר נ ו ם ירו־טלמי ל ב ר א ש י ת יטם ו ב י ר‬ ‫פל׳י‪-‬ז‪ .‬ב ו יחוה ד ע ת ו כי אין ב ל י ס ו ר וניקור‬ ‫ס ו ר ־ א ל ע ז ר ה ‪ .‬‬ ‫אישת א ה ר ן ה כ ה ן‬ ‫׳שנאמר‬ ‫)יטמות ו׳‬ ‫א ת ו ת נה׳טון כי‬ ‫בג(‪. 12.‬ו ה ו א ש ל ת אליו הישר נ ק נ ו ר ע ם ה י ל ר ב ‪ \ .‬איזה‪ .‬‬ ‫הנו־טא‬ ‫תזיל‬ ‫איטה‬ ‫למדו‬ ‫ב א ה י ה כי ר ו ב ב נ י ם הולכין א ת ר א ת י ה א ם‬ ‫יט״רפ״ז(‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫םוריא‬ ‫נ ה ר נ יהודה‬ ‫ב א ח יהוהת‬ ‫לכתוב‬ ‫צירו‬ ‫ביטמו א ל‬ ‫)נונציום(‬ ‫בוואריטא‪.‬ב ס נ ה ד ר י ן ם ״ ד מ ו ב א ש ב ת י בן א ל ס ופיר׳ט״י יטם‬ ‫מקום‪.‬בן ב נ ה‬ ‫) פ נ ח ס ( מ־שוח מ ל ה מ ה ו א ת י ת )נה׳שוןו ניטיא ) ס ד ר ע ו ל ם‬ ‫פייר.‬א מ ר ‪ :‬״בישעה ק ל ה‬ ‫אליקים בן א ש ר זעליג‪:‬‬ ‫הזאת‬ ‫איטר ט פ ל ו ע ל ה י ה ו ד י ם מ צ א כי ביטקר י ס ו ד ה ‪ .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ב ‪ .2 •6 .‬‬ ‫ר׳ אליקים ה ל ך לרומא ונתקבל מ א ת האפיפיור ויספר לו‬ ‫א ת כל הרע המוצא א ת היהודים בפולין מעלילת הדם‪. Gesch.‬ה ר נ ו ה נ ק כוי‬ ‫אלישבע‬ ‫‪ :‬ב ת ע מ י נ ד ב א ת ו ת נת׳טון נ־טיא י ה ו ד ד ‪.‬‬ ‫י ו ס י פ ו ם ) ק ד מ ו נ י ו ת ‪ (.‬‬ ‫לדעת‬ ‫עצמו‬ ‫מ מ ו ס ר כ ל י ו ת ו נ ת כ פ ר לו ה ר ע א ש ר ע ש ה ‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬גרעין‪ .‬‬ ‫‪R.‬׳שריפה‪ .‫‪33‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אל־קיםבן אשרזעלינ‬ ‫עוכרי יישראל ו ת כ ב ד י ד ם ע ל י ה ו ד ה וירויטלים )הישמונאים ן ה ק ר ד י נ א ל לורינצו‬ ‫א ז בי(‪ .‬ועל‬ ‫א ת ר מ־שבטי יון מ צ א צ א י י פ ת ) ב ר א י ש י ת י ׳‬ ‫ישמו‬ ‫״אלייטה"‪ .‬‬ ‫נ כ נ ם בו‬ ‫ה ד ב ר כ א ר ס ש ל ע כ נ א ‪ . מרר׳ש ת ה ל י ם י״א(‪. xiii114. 332.20‬ויארשא ׳(‪190‬‬ ‫א‪.‬כ ר א ו ת \ ב ס פ ר י ה ה כ מ י ם כ ת ב ק ו נ ט ר ס ב ־ ט פ ת ר ו מ א ) ב ר ל י נ ע ר‬ ‫אח״כ‬ ‫)נבחר‬ ‫קלימינט‬ ‫לאפיפיור‬ ‫א ל י ק י ם כי ה י ל י ה ו ד ה ה מ כ ב י •טנבו מ מ נ ו ויפן א ל מ ל ך ! ת ר נ מ ו א ש כ נ ז י ת ! ‪ .‬‬ ‫ב י ב ל י ו נ ר פ י א ‪ :‬אםנער‪.‬ר‪. ה ט ו ב )יהזקאל ביזו‪ . d. i.‬‬ ‫האפיפיור שם לב לדבריו וימסור א ת בקשתו ליועצי‬ ‫הקרדינאל לורינצו גאננאנעלי להקור ולדרוש הדבר‪.‬א ח ר י כן ב ר ח א ל י ק י ם מן ה א ר ץ‬ ‫ונקמת חעם‬ ‫לשלח‬ ‫) ח ׳ ט מ ו נ א י ם ט ׳ א׳(•‬ ‫ומלך‬ ‫צ ב א וחיל ר ב ו ב כ ת י ד ם ברא׳שם ו א ת ו ישב נ ם‬ ‫אליקים א ר צ ה יהודה‪.‬על י ס ו ד‬ ‫ביראו ת מ ת‬ ‫ת ו ו ת ד ע ת ז א ת צוה ה א פ י פ י ו ר ק ל י מ ־ נ ט הי נ וא־טר ל ק ה‬ ‫חוםיף‬ ‫ב ע נ ע ד י ק ט הי״ד( ע ל ה ק ר ד י נ א ל קורזיני‬ ‫לחד׳ש א ד ר ‪ .‬ ‫חשמונאים‬ ‫ביבליונרפיא ‪:‬‬ ‫קדמוניוה‪.‬וכן‬ ‫ב ת מ ו ם יתזקאל ‪.‬‬ ‫א״ל הזייםוםא‬ ‫ד א ר כ ב י מ ר י והזי ם ו ם ך ר א ר כ ב ך מ ר ך‬ ‫) ר א ה ת ם ו ם א ש ר נ ת ן לי א ד ו נ י ה מ ל ך ו ר א ת א ת ה ת ל י ה‬ ‫א ש ר נתן ל ך א ד ו נ ך הקב״ה ב ע ד ע ב ר ך אותו(‪ .‬א״ל א ם כ ך‬ ‫ל מ כ ע י ם י ו ק יו לעושי רצונו‪.‬גרעין‪.(.‬א פ ס ד מ י ם ‪ 91‬והיאה.‬‬ ‫דברי‬ ‫הבישוף‬ ‫ב מ ל ח מ ת ע ל יד ד ע י ר לייש בישנת‬ ‫ב כ ח י ד ם וחילו ויפלו מ א נ ש י ב ב ח י ד ם ב י ו ם‬ ‫כאלם‬ ‫בין כ י‬ ‫וויםקונטי ״להנן ע ל היהודי י ע ק ב יעלעק וכן י ק ר א יטמו‬ ‫מ ל ח מ ח נ ח ל ת ת י ת ח א ח ר י כן בין י ה ו נ ת ן ת ה י ש מ ו נ א י ובין‬ ‫לא‬ ‫מקום‬ ‫א‪/‬יש״‬ ‫‪'.‬ומהיטם אלייטה י צ א ה־שם ‪ Hellas‬איטר מ כ ו נ י ם‬ ‫בו ב נ י יון‪. 7.‬כ נ ת סנן‪ .‬‬ ‫ממה‬ ‫צריןד יטיבדוק‬ ‫ו ר א ה מ ט ת ו ש ל יקים פ ו ר ת ת ב א ו י ר ‪ .

‪ (13‬הכה‬ ‫בסנורים שליהי מ ל ך ארם אשר באו לתפשו על אישר נלה‬ ‫א ת מקום האורב אשר הסתיר מ ל ך ארם להלהם במלך‬ ‫ישראל.‬אך‬ ‫במלוך יהוא בן נמישי אישר מישהו למלך על ישראל בהר‬ ‫אלי*ע לישבת בעיר המלוכדו ש מ ח ן ויקראו לו הנביא אשר‬ ‫ב׳שומרק )מי׳ב ה׳ י״נ(‪ .‬‬ ‫אלישע היה ת ל מ י ח של אליהו ואליהו תלמידו של‬ ‫משת )ר״ל * ל מ ד תורתו‪ . חדד‪ .‬ומביא דברי‬ ‫״הזהר" כי אין הקב׳׳ה ערטה נ ס ליתן ברכה אלא במה‬ ‫שיש כבר בעולם‪ .‬״אשר יצק מים על‬ ‫יה אליהו" ל מ ד לא נ א מ ר אלא יצק‪ .‬התערב נם בהליכות המדינה בארם‪ .‪ .‬נבואתו חאחרונח‬ ‫בטרם מותו היתה בי ישלש פעמים ינצת יואש א ת‬ ‫ארם‪.‬ח צ פ ת חברזל נעשית ע״י ש ח ת ך עץ במרה‬ ‫שיוכל להכנם בנקב הברזל‪ -‬תתיית הילד נעשתה ע י‬ ‫ששם פיו אל פיו ונו׳ והנ־טים בו תומו היוצא מפיו‪.62‬‬ ‫אלישע ‪ :‬בן ש פ מ מ א ב ל מהולה‪ .‬ר‪.‬‬ ‫‪.‬רתיצת נעמן במי ה י ר ק היתת רפואה‬ ‫טבעית ולא בדרך נ ס כאשר חיטב נעמן ״כי יצוא יצא‬ ‫ועמד וקרא בשם ה׳ אלהיו והניף ידו אל חמקום ואפי־‬ ‫המצורע"‪ .‬נם מצא עז בנפישו לחוכיח‬ ‫א ת יהורם מלך ישראל על פניו ויאמר לו‪ :‬״לולי פני‬ ‫׳הוישפט מ ל ך יהודת אני נושא אם אביט אליך ואם‬ ‫אראך"‪ .‬ ‫‪ (10‬ריפא א ת נעמן שר צבא ארם מצרעתו בעצתו להטבל‬ ‫בימי ה י ר ק שבע פעמים. ‪ (14‬קרא רעב על ת א ח יטבע שנים.‬אלישע עזב עבודתו וילך‬ ‫אתרי אליהו ר * ר ת ה ו ‪ .‬נ א מ ר ‪ :‬ויצאו בני תנביאים ונו•‬ ‫וכשנננז אליהו נסתלקה מהן ) ת ו ס פ ת א ס ו ט ה פי״בו‪.‬‬ ‫אלישע תית תשוב יותר מאליהו בעיני המלכים וגדולי‬ ‫נ ג נ ז‬ ‫א‬ ‫ה ו‬ ‫ה י ה‬ .‬ו ב ח ו ק היו ס־׳ו שנה׳ ואלו פרטן‪ :‬י״ב‬ ‫של יהורם וכי׳ה ׳טל יהוא וט״ו של יהואהז ועשר * ל יואש‬ ‫הרי ס״ה ומת ביטנה ה ב א ה ג א ק ״ ט = ‪ 6 5 1‬קמה״נ )ע״ש‬ ‫תערת ראטנער(‪.‬אליהו מנהו לנביא‬ ‫תתתיו‪ .‬‬ ‫ומצאנו ס מ ך לזה בדברי הז״ל שישאלו‪ :‬בן השונמית מהו‬ ‫שיטמא? וח*יבו‪ :‬ח מ ת מ ט מ א ואין חי מ ט מ א )רד״ק‬ ‫במלכים שם(‪. ‪ (12‬קצב עץ והשליך לתוך ה י ר ק ועי״ז הציף‬ ‫הברזל אשר הפיל א ח ד מבני הנביאים בסים.‬‬ ‫ותלה א ת הליו בשנה תעשירית ליואיט מ ל ך •שראל‪ .‬מי״ט‬ ‫שנה ליהושפט ועה עכשיו היו יותר מיטשים שנה וכר‬ ‫)סדר עולם פי״ט(‪ .‬אלישע הציל א ת ישראל ״לא א ת ת ולא * ת י ם "‬ ‫כ יא פעמים רבות ממהנד‪ .1. ‪ (11‬הוא קלל א ת נתזי שידבק‬ ‫בו צרעת נעמן יען כי מ א ר ב ת בצע רדף אהריו לקתת‬ ‫מנחח. ‪ (4‬מילא א ת הנהל מים‬ ‫אשר שתו מ ח נ ה יהוהה וישראל בלהמם עם מואב.‬‬ ‫ ] ב ס פ ר ו ת הרבנים[ אלייטע נ ת מ נ ה לראש חנביאים‬‫אהרי סלוק אליהו ב ש נ ת ג״א מ״ג=‪ 717‬קודם מה•־‪. . ‪ (8‬ב מ ע ט קמה אשר שם‬ ‫בסיר הנזיד הסיר ס ם המות של הפקועות אשר פלה בסיר‬ ‫הזב א ה ה מבני הנביאים אשר ישבו לפניו.‬והיה לו ת ל מ י ח ם רבים‪. ‪ (15‬בעת‬ ‫א ש ר ת צ י ר מ ל ך ארם א ת ש ו מ ר ק נבא אלישע כי כעת‬ ‫מ ה ר יהיה זול נ ח ל בשמרו. E.‬הרלב״נ‬ ‫ב־הוד בספרו ״ מ ל ה ט ת השם" וביאוריו לתנ״ך יבקש‬ ‫תמיד למצוא פתרון להניסים ב ד ר ך הטבע‪ .‬הוא צוה ליהוא לנקום דמי‬ ‫הנביאים מיד איזבל ומבית א ה א ב ‪.‬אף כי חזר ברוח נבואתו כי‬ ‫ישים שמות ויפרע פרעות בי׳שראל‪ .‫אל״שע‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫אוצר־ ישראל‬ ‫ע ר ך מ ל י ן ‪J.‬‬ ‫]אלישע ואליהו[ כמעט כל הניסים והנפלאות איטר‬ ‫ע׳שה אליהו עישה נם אליישע‪.‬ההיה א ת בנה תמת.‬ויטלי* ת מ ל ך אשר שתק כי לא תאמין לו‬ ‫י־מסוהו העם בשער וימות כ ד ב ר אלישע.‬‬ ‫היפך אליהו שהיה איש שעיר. ‪ (3‬נירה הדובים בנערים‬ ‫ישובבים אשר התקלסו בו וקראו‪ :‬״עלה קרה עלה קרת"‪.‬אלישע‬ ‫התנורר ב א ח יהודה בהר הכרמל ביריתו ובית אל‪ .‬ואלה הם‪ (1 :‬עבר א ת ח י ר ק ־בחרבה.‬וימיטת א ת‬ ‫תזאל למייך ת ח ת ב.‬‬ ‫ב‪ .‬ולכן לא יכל אלישע למלאות כלים‬ ‫הריןיתשטןיש מאין‪ .‬ובתיות כי א מ ו נ ת ישראל‬ ‫איננה ס ו מ כ ת על ניסים התאצמו תכמינו ותמבארים‬ ‫להמעיט א ת פעולות הניסים בכל מ ה דאפשר‪ . ‪(5‬‬ ‫מילא שמן בכדי א ל מ נ ה עניה מבני הנביאים‪ .‬מבאן‬ ‫א ת ה מהיטב כ מ ת שנים פ ר נ ס אלישע א ת ישראל‪ .‬ותמ‪p‬ור א ת‬ ‫השמן ות׳שלם־את נ׳שיה ועוד נותר הרבה להתיות נפשה‬ ‫ונפש בניה.(:‬יונת בן אמתי היה‬ ‫תלמידו של אלישע ) ס ה ״ ח ‪ .‬ות׳ תשמיע קו^ל ר כ ב וסוס‬ ‫וינוסו תיל א ר ם ובני ישראל בזו א ת מהניהם ויהי שבע‬ ‫נ ח ל בעיי‪ . ‪ (16‬אתרי מותו‬‫אירע כי נשלך איש מ ת לקברו ויהי כאשר ננע בעצמות‬ ‫אלישע קם ת מ ת ויתי‪.(.‬ס ו ט ה י״נ‪ .‬תלמידו ועוה הוסיף עליו‬ ‫כהנה וכהנה‪ . ‪(2‬‬ ‫ריפא א ת המים המרים ביריחו.‬‬ ‫אבל תנביאים נתמעטו‪ .‬ובני תנביאים בראותם כי נהה רות אליתו על‬ ‫אלישע בהרוהו לראש הנביאים וילכו אתריו‪ .‬דתי בעלות אליהו בסערה השמים‬ ‫ויאמר אל אלישע‪ :‬שאל מה אתן לך ב ט ר ם א פ ר ד מעמך?‬ ‫רען אלי׳שע‪ :‬״ויהי נא פי שנים ברוהך אלי״‪ .‬ארם בהנידו ליואש מ ל ך‬ ‫ישראל ״ א ת אשר ידבר מלך ארם בתדר משכבו״‪ . ‪ (9‬האכיל‬ ‫עשרים ככרים להם למאה אנשים וישבעו ועוה תתירו.‬‬ ‫]הניסים[ אלישע תראת ניסים ונפלאות בנבואתו‬ ‫יותר מ כ ל תנביאים * ק ד מ ו ת ו ‪ .‬‬ ‫ואמרו הז״ל ״אלישע כי הוו מיפטרי רבנן מקמיה הוו‬ ‫פיישו)נותרו עוד( תרי אלפן ומאתן רבנן" )כתובות ק״ו‪.(. 139.‬והשפיעו ברוה נבואה בהשליכו אדרתו אליו בעת‬ ‫אשר מצאהו תוךש שדת אביו‪ .‬אלישע ראה‬ ‫עלית אליהו ויצעק‪ :‬״אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" ויעלם‬ ‫ממנו‪ .‬ואמרו עף ^‬ ‫רוה״ק מרובת בישראל‪ * .‬בחליו‬ ‫בא אליו מ ל ך ישראל ויבך ויקרא‪ :‬״אבי אבי רכב ישראל‬ ‫ופרשיו"‪ . ‪ (6‬ע״י תפלתו נפקהה העקרה בעלת תבית‬ ‫בישונם‪ (7 . v.‬מ ל מ ד ש נ ח ל ה‬ ‫* מ ו ש ה יותר מלמודת )ברכות ז׳‪ .‬‬ ‫נ ח ל היה כבוה אלישע בעיני העם ודבריו היו‬ ‫נשמעים אל המלך והשרים כ נ ר א ה מ מ ה שאמר להא־שה‬ ‫בישונם‪ :‬״מה לעשות לך היש לרבר לך אל ה מ ל ך או אל שר‬ ‫הצבא" )*ם ד׳ י״נ(‪ .

‬רב ושמואל‪ :‬ה ד א מ ר גס והד א מ ר‬ ‫גס בתוך גס )סוטה מיז‪ .‬ויותר גבון בי התתשב לבת‬ ‫היודעים )‪ (Gnostics‬בי זמר יוגי לא פסק מפומיה וגאמר‬ ‫בו שירע א ת קוגו ומרה ב ו .‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫אלישע ‪ ]2‬א ב ר ה )אחר(‪ :‬תגא ס מ ו ך להרבן‬ ‫הבית‪ .‬רשעים‬ ‫במע׳ש׳ הם ה ם א ב ו ת ם וזרעם אתריהם )סומהמ״ו‪ (:‬בכ״ז‬ ‫היה דואג אלישע‪ .‬יוכל להיות כילאהרוגה‬ ‫נ ה פ ך לבו ל־שגא א ת התלמוהים ותלמורם תכלית שגאה‬ ‫על אשר רהפו אותו והאשימוהו יותר מן הראוי וכאשר‬ ‫יאמר ווייס‪ :‬״כמקרה כמה נ ח ל י ם בתורה ובהכמה בבל‬ ‫הזמנים כן מקרהו‪ .(:‬נם הושיע‬ ‫את ישראל מיד א ר ם ובל ‪ pi‬שתית אלישע קיים לא היו‬ ‫גדודי ארם מתנרין בישראל ובו׳ מ ש מ ת ונדודי א ר ם יבואו‬ ‫גגו׳)תוספתא סוטה פי״ב(‪ .‬תזא‬ ‫)סוף הולין( לרמוז על אלישע שטעה בזה )עי׳ להלן(‪.‪.‬ורימון מצא‬ ‫תוכו אכל וקליפתו זרק‪ .‬כי בשעת הגזרה נאנסו‬ ‫היהודים לעשות מלאכת בשבת והערימו לע־שותה באופן‬ ‫שאין תאיסור המור ב״כ והלך אלישע וגלה הדבר‬ ‫להרומיים) ירושלמי הגיגה שם(‪ .‬או רשע להכעיס‪ .‬על‬ ‫המיגים הללו מכירין וכופרין)־שבת ע׳ד‪ (.‬מנדלי בלורית באמוריים‪ .‬א ת ר שגירד‪ . ״אמדה ליה‪ :‬אי‬ ‫אזלת לנבי אלישע מסי לך״ )סנהדרין ק״ז‪ .‬אבל מ מ ה‬ ‫שהתפלא בקיום המצות שהכמיהה התורה טובה ואריכות‬ ‫ימים וישאל‪ :‬איכן טובתו של זה‪ .‬שנאמר‪ :‬וילך אליהו‬ ‫להראות א ל א ה א ב )מ״א י״ה(‪ .‬לא‬ ‫דובים ולא יער הוו‪ .‬לרוב הנטיה מצה עצמה קלה בראישותה‪.‬‬ ‫והלך לבתי ה ס פ ר ובטל התנוקות מלמורם‪ .‬‬ ‫ואמגם אזל אתרי גהזי לדמשק לההזירו בתישובה ולא הזר‬ ‫)סנהדרין ק״ז‪ .‬ואמרו‪ :‬שלישה‬ ‫הלאץ הלה אלישע‪ .‬ואותו הגקבר‬ ‫שגגע בו היה גביא השקר אשר השיב א ת עיהו הגביא‬ ‫וגעגש ע״י בי המיתו הארי‪ .‬בכל דור ודור נוכל לראות כן.‬בבל זאת לא גמגעו חכמי ישראל ללמוה תורה‬ ‫מפיו‪ .‬אומנותיה ההן הייט׳ ונרישם‬ ‫מבית הספר‪ .‬ואיכן אריכות ימים של‬ ‫זה? משמע כי־הסתפק גם ב א מ י ת ת התורה‪ .‬אמרו נהוג שבעה ושלשים)מ״ק כ׳(‪.‬אומנותיה ההן ננר‪ .‬וכאשר הכעיס על מ ל ך‬ ‫ישראל ואמר‪ :‬״לולי פני יהו׳שפט מ ל ך ישראל אני נושא‬ ‫אם אביט אליך ואם אראך״ )מ״ב ני( נסתלקה הנבואה‬ ‫ממנו והוכרה להביא מננן ״והיה בננן המננן ותהי עליו יד‬ ‫הי" )פסהים ס״ו‪ . בי‬ ‫יריבו! אנשים באמונות ובדעות וירדפו א ת ה א ה ד הנוטה‬ ‫מ ה ם בדעה‪ .‬מגדולי ירושלים‪ .‬באמרו‪ :‬מה‬ ‫אילין הבא? אומנותיה ההן בנאי׳ אומנותיה ההן צייר)או‬ ‫ציה(‪ .‬נם מצינו בהין שמועה רהוקה‬ ‫בהלכות אבלות‪ .‬וראית יותר‬ ‫גכוגת כי לא תאמין בשתי רשיות וגסתפק גם בת כ מ ת‬ ‫הקבלה ולא האמין במטטרון שיש לו איזה חשות בשמים‪.‬וכאשר רכב על סוסו‬ ‫ב ש ב ת ור״מ מחלןז אחריו ללמוד תורה‪ .‬אבל אמרו‪ :‬על רגליו ע מ ד‬ ‫ולביתו לא הלך‪ .‬ש מ א לא עשה כהוגן‪ .‬ואמר‪ :‬״ד״ע רבך א מ ר בך וכך"‪.‬דובים בתגוקות ואהד‬ ‫שדהפו לגהזי ב׳שתי ידים ו א ת ר ש מ ת בו )סוטה מ׳ז‪.‬״ויעמוד השמן״ שהוקר השמן‬ ‫ובאת לשאול א ם תמכור )ב ׳ר פל״ה(‪ .‬‬ ‫ואמר‪ :‬גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תתרות ולא‬ ‫ע־פוי שמא ת״ו ב׳ ר׳שיות הן! ] ב ת מ י ה [ ) ה ג י ג ה ט״ו‪ (.‬אשר קצץ ב ג ט י ע ו ת ה ד ת ונישתגה‬ ‫שמו לישם ״אתר״‪ .‬מעשה ומת אביו של ר׳ צ ח ק בנינזק‬ ‫אלישע בן אבויה‬ ‫והודיעוהו לאתר * ל * ישנים ובא *שאל א ת אלישע בן‬ ‫א ב ר ה וזקנים * ע מ ו ‪ .‬עד כי באהרונה‬ ‫!‬ .‬ומזה למדו שאין קוברין רשע אצל צ ח ק‬ ‫)סגהדרין מ״ז‪ .(.‬כלומר בישר הפרי ולא הגרעין ׳שבתוכו‪ .(.‬‬ ‫יש משערים כי אלישע היה מ ת נ נ ד לתורה שבע״פ‬ ‫והיה נוטה ל כ ת הנוצרים הראשונים שנקראו ״מינים״‬ ‫ומצינו כי היו ספרי מינים נושרים מתיקו בשעה שהיה‬ ‫עומד בביהמ״ד)הנינה י״ג‪ (.‬המאמרים שנאמרו בתלמוד בשם אהרים‬ ‫א ת ר י ם ויש‬ ‫אומרים תם מתלמידי א ת ר )ע״ע‬ ‫אומרים(‪.‬‬ ‫מצר א ה ר נ ר א ה ישרצה לעקר שור־ש הדת‪ .(.‬אבל גם אלישע לא היה נקי‬ ‫ממדה שאינה מהוננה הכעס‪ .‬ברתמי)בתפלה( הוא דעביה" )מגילה כ״ז‪ .‬ואף כי אמרו תז״ל‬ ‫שתיו נעורים מן תמצות‪ .‬נם לא היה מחטיא אחרים ולא היה מ ס י ת‬ ‫כררך הנוצרים‪ .‬ר׳ מאיר הית תלמידו המובהק וגהג בו‬ ‫כבוד ולמד ממנו תורה גם א ת ר שיצא לתרבות רעה‪ .‬בר‬ ‫ברתיה ישל אלישע היה רבי יעקב ה ת נ א שדתש על מתן‬ ‫שכרן של מצות לעוה״ב ואמרו עליו ר׳ יעקב מעשר‪ .(:‬נם היה כועס על הנערים השובבים‬ ‫אשר התקלסו בו וקראו לו ״קרה"‪ .‬כי היה הורנ א ת התורה )ר״ל ללומדי התורה(‪.‬‬ ‫לדעת קצת‪ .‬שמו היה נודע למרתק‪ . הומה ל מ א מ ר ר׳ טרפו.‬ורי׳מ ראיש תלמיריו ״אכל ת ח ל א ו־שדא שיהלא‬ ‫לברא‪ .‬ובפרקי דר״א גאמר ישהאיש אשר‬ ‫ההיה אלישע הית שלום בן תקוה בעל הולדה הגביאה‬ ‫ויצאו בל ישראל לגמול ת ס ד עמו וראו א ת הגדוד שבא‬ ‫עליהם וישליכו אותו בקבר אלישע והיה ואה״כ הוליד א ת‬ ‫ה ג מ א ל ) פ ד ר ״ א פל״ג(‪.‬‬ ‫אבל הרהיפה פועלת על הנרדף ישיתרהק מרודפיו ־ותר‬ ‫‪ i‬ויותר׳ ויבא מבלי רצות מדתי אל דתי‪ .‬הקב״ה פוקה‬ ‫עקרות ומתיה מתים ומברך א ת המועט וממתיק א ת המר‬ ‫וממתיק מ ר ב מ ר ואלישע עשה בן)ב״ר פע״ז(‪ .‬א מ ר לו‪ :‬״חזור‬ ‫ל א ת ר י ך ש כ ב ר שערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת״‬ ‫)שם(‪ .‬מ מ ח‬ ‫שיסופר‪ .‬־ אליהו א ז ל ל נ ב י א ת א ב ‪ .‬ומנמתו תיתה להשפיל כבוד‬ ‫הפרושים שהתגאו בתורתם ותכטתם ולהרים מעפר עמי‬ ‫הארץ אף שאין כל רות בהם )מתיא ד‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫המדינה‪.‬נעמן שמע‬ ‫נפלאותיו מנערה א ת ת שנשבה מא״י.‬ריש״י(‪ .(.‬ועוד יסופר‪ .(:‬בנוגע להגיסים אמרו‪ :‬״אלישע דעבד‬ ‫)הגיסים(‪ .‬ש ב ו ג ת ו ג ־ כ ע ל‬ ‫ה כ ת הנ ׳ל‪ .‬כי ״תיה ׳שסרה אין תורתו נ מ א ס ת ״‬ ‫)חנינה ט״ר(‪ .‬וזה‬ ‫ממש גגד תורת ויסוה הגצרות‪ .(.‬מלבד אלישע חית ד״ע רבו •של ר״מ ואלישע בעצמו‬ ‫חזכירו‪ .‬ויהורם בן א ה א ב אזל לנבי‬ ‫אלישע)ברכות י׳‪ .‬מה ששאל‬ ‫אל״שע מאליהו ״ויהי גא פי שגים ב ח ת ך ״ גתקיימת בו כי‬ ‫התיה שגי מתים‪ :‬א ה ה בהייו ואהה במותו‪ .‬‬ ‫כנראה היה אליישע א מ ק פדנונ ובקי ב ת ב מ ת ההנוך מ מ ה‬ ‫שאמר‪ :‬״הלומד ילד למה הוא דומה? ל ח ו כתובה על נייר‬ ‫הדיש" וכו׳ ) א ב ו ת פ ״ ד ב ׳ ( ‪ .

‬‬ ‫א ״ ל ל י ת א נ א יכיל׳ א״ל למה? א״ל‬ ‫ר׳ ינאי א מ ר תפילין צריכין נוף נקי כאלישע בעל כנפים‬ ‫שפעם א ת ת הייתי עובר לפני ] מ ק ו ם [ קודש ה ק ד * י ם רכוב‬ ‫)שבת ט״ט‪ . 5‬‬ ‫סדר‬ ‫חדורי־‪.‪ 1847‬א מ ר‬ ‫״רבות•! מ ה ב א ת ם ‪ .‬נם ה ת נ נ ד לשיטת ר׳ע‬ ‫לבי מדרשא‪ . :‬דומה שמתוך תשובת גפמר‬ ‫רבי״‪.‬ההוא‬ ‫ינוקא הווה מ נ מ נ ם בלישנית אישתמע כמה ד א מ ר ליה‬ ‫א ה ה עלה לראש הרקל ונטל א ם על הבנים ושלת א ת‬ ‫ה א ם וירה משים והכישו נ תש וטת‪ . קהלת רבה פ״ד(‪.‬תא י כ ך לבר‪ .‬אמהה ליה‪ :‬ולא אלישע בן אברה‬ ‫המדון היתה על הצותועל ר ע‪ .‬‬ ‫‪Elischa b.‬ד ו ״ ד ת״ב ‪ . Jellinek.‬ת ב ט בתורתו‪ .‬א ב ר ת‬ ‫לא היתה טתשבתו שלטת‬ ‫לשם שטים‬ ‫ובתברתו היו‬ ‫אנשים רבים שלא היו תלטידי הכטים‪ .‬וי יא א מ ו כשהיתה מעוברת היתד‪.‬ביום ש ב א למוהליני קרא לכל נ ח ל י ירושלם‬ ‫ואלישע‬ ‫)שלא בתבורתן(‪ .‬וישבו וגתעסקו ברברי תורה‬ ‫א מ ר אלהים וגו׳)שם‪.‬נזר רבי ואמר‪ :‬א ל יתי לו מו‪-‬יצך‬ ‫ח ס ד ‪ .‬יתיב ר״מ ודריש‬ ‫ויוצא לשוק‪ .‬כטו שנראה ט ט ה‬ ‫ש מ ס פ ר אלישע בעצמו‪ .‬תקפית )ר׳׳מ( עייליה‬ ‫ה ה כ מ ה היונית )סנהדרין פ י אי(‪ .‬א ט נ ם בהבהיהם האהרונים נלו כ ט ע ט א ת‬ ‫פני הלוט׳ כי נ ר א ה שגם ב א ט ו רבקה רות טיגות‪ .‬פ ס ק לית מן‬ ‫השיבו‪ :‬כנפי יונה‪ . Elischa b.‬ ‫לך ב ה ה ו א ע ל מ א למאן א ת בעי למבקרה לאבוך או לרבך?‬ ‫א מ ר לון‪ :‬״ א נ א מיקרב לרבי קדמיי ובתר כן לאבא"‪.‬פעם א ת ת הוד‪ . .‬פ * ט יהו ונמצאו כנפי יונה וכוי‪ .‬א ם‬ ‫‪ M 1891.‬ראשית‬ ‫נפק אשכח זונה תבעה‪ .(:‬נם א ב י ו ‪ .‬ורן ‪A ..1880‬‬ ‫.‬ב א ו ת ה ה‪-‬יעעה בכח רבי‬ ‫וגזר עליתן שיתפרנסו )ירושלטי תגינת פ״ב( ובנותיו היו‬ ‫תכמגיות)עיי קרבן העדה‪ .‬‬ ‫א‪.‬אמר‪:‬‬ ‫״זו תורה וזו שכרה!״‪ . ועיי רות רבה פ״ו.‬עייליה לבי כנישתא‬ ‫וההתננדות הזאת ה ס ב ה בכל אלה‪.‬‬ ‫וכו׳ וירהה אש מן השמים והקיפה‪ .‬וי״א ע״י שראה לשונו‬ ‫של ר׳ יהודה הנתתום נתון בפי הכלב שותת הם‪ .112‬ה ה ל ו ץ ה״ה ‪ .‬מן)לאתר( דאכלון ו*תון שרון)התתילו(‬ ‫בדירתה געסוק אגן בדירן‪ .‬ולדי ליעזר ולה׳ יהושע בבית אתר‬ ‫מטפהין ומרקדין‪ .(:‬‬ ‫כאשר הלה‬ ‫הודיעו‬ ‫אלישע למות‬ ‫לר״מ כי רבו‬ ‫הולה‪ .‬לאתר ימים הלכו‬ ‫בנותיו ליטול צדקת מרבי‪ .‬בין טוב לרע"‪ .‬שם(‪.‬ראחו קםדור א ח ד ורדף אחריו‪ .‬הונן ליתוטיו )תהלים ק״מ(‪ .‬אה״כ יצא לתרבות‬ ‫פני משה(‪.‬‬ ‫ותושיבןבבית אהד‪ .‬אמרו לו‪ :‬רבי‪.‬באותה שעה בכה אלי*ע וגפטה ומה‪.‬א מ ר להן אבוית‪:‬‬ ‫א ב י י ה ‪ .‬א ׳ל‬ ‫אמראלהיםמהלך‬ ‫תשלה‬ ‫א ת האם ו א ת הבנים תקה לך למען ייטב לך‬ ‫ו ה א ר כ ת יטים" )דברים כ״ב( ״איכן היא טובתו * ל זה‪.‬עד דכרוכא‬ ‫של גפש מתקבלין‪ .‬כתיב‪ :‬״שלה‬ ‫ולרשע‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫‪.‬באטרו‪:‬‬ ‫״ א ב ר ה א ב א טנדולי‬ ‫ירושלם היה‪ . Abuja.‬אותם‪ .‬‬ ‫אלישע בעל כנפים‬ ‫‪ :‬בימי חתגאים.‬‬ ‫א״ל לית א ת הזר בך? א״ל ואין הזרין מתקבלין? א״ל ולא‬ ‫כן כתיב‪ :‬תשב אגרע עה הכא וגו׳)תהלים צ׳(‪ .‬כיון * ‪ :‬נ י ע‬ ‫בבית מדרשא הטבהיה עבר אלישע רביה רכיב על סוםיא‬ ‫אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו‪.‬ולפי שלא היתד‪ .‬לשרוף א ת ביתי עלי?" וכו׳•‬ ‫‪Baeck.‬וזהו‬ ‫שהשיב ר״ מ לנימוס הנהרי על שאלתו‪ :‬״אי כל עמר‬ ‫רנתית ליורה סליק?"‪ :‬״ ר כ ל עמר ההוי נקי א נ ב אימיה‬ ‫סליק‪ .‬א״ל לינוקא‪ :‬פסוק לי פסוקך׳ א״ל אין שלוב‬ ‫המדינית למרור ברומיים טבלי תקוה להטיב אתריתם‬ ‫א מ ר ה׳ לרשעים )ישעיה מ״א( וכוי‪ .‬אמרו לו לר‪-‬׳מ אין אמר•.‬לבתרי אייל פסוק לי פסוקך‪ .‬כווגתו‬ ‫לשם שמים לפיכך לא נתקיימה באותו האיש )יהושלמי‬ ‫הגיגה שם.‬‬ ‫והיה ר״מ שמה בלבו ואמר‪.‬בירושלמי'‬ ‫שאלו נ״ב‪ :‬״וכל רא מן הן א ת ת ליה?" והשיבו‪ :‬״פעם‬ ‫א ת ת היה יושיב בבקעת נינוסר )אצל טבריה( וראה א ד ם‬ ‫כי תאי נוונא‪ .‬א ל יהי‪.‬‬ ‫אתריתי עד דעייליה לתליסר בי כנישתא כולהו פסקי לי‬ ‫קשה‬ ‫ט א ד להסיר הצעיף‬ ‫שהניעה א ת אלישע לעזוב‬ ‫העוטה על‬ ‫דרכי‬ ‫הסיבה‬ ‫הפרושים‪ .‬הלא נקי לא סליק" )תנינה ט״ו‪ .‬‬ ‫עוברת על בתי עכוי׳ם והריהה מאותו המין וכו׳ )ירושלמי‬ ‫הגינה פ״ב א י ( ‪ .‫אוצף‬ ‫אליישע בעל כנפים‬ ‫תנעל נפשו ברודפיו ו מ מ א ם בתורתם ומשליך א ת ר נוו כל‬ ‫א מ ה כן( מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא ו כ ו ‪.‬‬ ‫בקרת‬ ‫ה ה למוד‬ ‫כ נ ס ת י ש ר א ל ח •ג‬ ‫‪ .‬א״ר ליעזר לר׳ יהושע עד דאיגון עסיקין‬ ‫ל ס פ ר הקי וגו׳ )תהלים צי(‪ .‬לרעת ווייס‪ .‬אטר‪ .Leipzig‬‬ ‫לי‬ ‫גתקיים‬ ‫להן א ב ר ה אבא‪ :‬״ א ם כ ך בוהה של תוהה‪ .‬‬ ‫דעותיהם מבלי בהינד‪ .50‬‬ ‫‪2J‬מבוא‬ ‫י ו ח ס י ן ‪.(.58‬‬ ‫ה מ ש נ ה ח״א ‪.66‬טב״ע‬ ‫ת ו ל ד ו ת ב.‬‬ ‫ואמר עליו דברי המשנה‪ :‬מצילין תיק ת ס פ ר עם תספר‪.(.‬אזיל בעי מבקרתיר ואשכתיד‪ .‬פעם א ת ת גזרת מלכות גזרח על ישראל‬ ‫ר״ מ התאמץ בכל כהו להשיב א ת רבו אלישע‬ ‫שכל תמנית תפילין •נקרו א ת מוחו‪ .‬אייל וכל ת ד א ת כ מ ת א א י ת בך‬ ‫יונת כנפית מנינות עליה א ף ישראל מצות טנינות עליהן‪.‬עיי‬ ‫א‪.‬אמרין כל שאינו כאלי*ע בעל כנפים לא‬ ‫וליתאתתזרבך!‬ ‫על סוסי ביה״כ שהל להיות ב ש ב ת ושמעתי ב ת קול יצאת‬ ‫ילב*‬ ‫מבית קה״ק ואומרת‪ :‬״שובו בנים שובבים הוץ מאלישע‬ ‫שטע‬ ‫בן א ב ר ת שידע כתי ומרד בי" )שם(‪ .‬‬ ‫תיק תפילין עם תתפילין‪-‬מצילין לאלישע א ה ד בזכות‬ ‫תורתו)הואיל ותשמיש קרושה הוא(‪ .364‬ווייס‪ .‬באיש )תולה מסוכן!‪.‬‬ .140‬האפמאן‪.‬׳‪F r a n k f u r t a‬‬ ‫בן הזה‪ . גקרא כן על‬ ‫שם חמאורע‪ .‬‬ ‫איכן היא אריכות יטיו של זה!"‪ .‬‬ ‫אל ת ב י ט בטעשיו‪ .‬מה‬ ‫דרשא ונפק לנביה וכוי‪ .‬‬ ‫רעה‬ ‫ואמר‪ :‬הואיל‬ ‫ו א י ט ח ד ההוא‬ ‫נברא )על עצמו‬ ‫תפילין‬ ‫ותפילה[‬ ‫]כל‬ ‫תיום‬ ‫)ירושלטי‬ ‫א מ ר לו‪:‬‬ ‫כי א ם‬ ‫ב*עת‬ ‫קריאת‬ ‫פירש‬ ‫ברכות פ״ב נ׳‪ .‬‬ ‫דרישתו בשיטת היודעים ולא שעה א ל דבריו בההרימו‬ ‫אמרת‪:‬‬ ‫א ת ר תוא )חגיגת ט״ו‪ .‬והיח אלישע מגיחם‬ ‫ת ת ת כנפי השכיגה‪ .‬‬ ‫מ ת בידך?‬ ‫ביום שובתא‪ .‬ ‫‪ .‬על עסקו ב ת כ מ ת יונית ועל‬ ‫את? עקר פונלא ממישרא )צנון מערוגה( בשבת ר ה ב ליה‪.‬אתון ואמרין ליד‪ .Abuja-Acher.‬והיה מאמין שהלקו בגן ערן‪ .‬לתורה אגי מפרישו"‪ .

‬ ‫ע׳טבים ידועים והיו עיטים מ ה ם זהב‪ .‬ע״י ה כ מ ה נ ס ת ר ה א ש ר האמיגו ב ת ה כ מ י ם‬ ‫יש אומרים שהידיעה ת ז א ת רמוזה נ״ כ ב ס פ ר איוב‬ ‫גדולים מ ב נ י העמים וכן מ ב נ י ישראל בימים קדמונים‬ ‫בדברי אליפז‪ :‬״ו׳טית על ע פ ר בצר ובצור גהלים אופיר‪.‬ש א ל‬ ‫מהפילוסופים‪ .(50-48‬א מ ג ם קיטר‪.‬וז׳ל‪ :‬ז א ת ה מ ש פ ח ה של‬ ‫ב כ א ן ‪ .‬ואין רצונו ל ה ת ל‬ ‫בפירוש הירושלמי)?( ו כ ת ב עליו‪ .‬ל ד ע ת ם כ ב ר ידע תובל קין‬ ‫ולהפוך סלעים לזהב מ ה ו ת ך להיות נוזלים ומונרים כמים‬ ‫להככלתם‬ ‫בכתבי‬ ‫מ ל א ב ת ה א ל ב י מ י א ‪ .‬‬ ‫הכם־באשי בירושלים. יקרה"‬ ‫אשכנזי‪ .‬ו כ ר א ו ת ה ת כ מ י ם א ת האבן בידו שתקו‬ ‫עליו כי ל א ידעו מ ה ט י ב ה ‪ .‬איש אמוגים )דר׳טות(‪ .‬והיו מקרייטין מיצי‬ ‫מאמין בזה כ ג ה א ה מפיהרטו על מעשה העגל ש נ א מ ר שם.Aurum potabile‬‬ ‫מרקועיא דהוו פקיעי ב ט ב ע קרישי.‫אוצר ישראל‬ ‫«‬ ‫אל.‬ואתרי כן‬ ‫אברהם‬ ‫המשכן‪ .‬והוא תית א י י לוט<ט כ ל ת ר ש גתיטת‬ ‫וברזל‪ .‬כ מ ו‬ ‫לעשות‬ ‫מעופרת כסף‬ ‫ה ז א ת שהיא יקהה מ כ ל הון הביאה מ ל כ ת ש ב א דורן ל מ ל ך‬ ‫יכול לעשות‬ ‫איזה כ מ ו ת שירצה בביתו‪.‬יעיטה איש‪.‬היטלטן קיים )מ״א י י ‪ .‬וזה הלשון ה ו ב א לרבגו איטר‬ ‫לעושים ז ה ב מ נ ת ו ש ת ואלת דברי רות״‪ .‬וי׳טלך ב א ש ‪ .‬כי ח כ ם א ח ד מ ה כ מ י הנבטיים‬ ‫שאול! ותם‪ :‬ק ר ב אי<ט‪ .C h r .‬האבן‬ ‫אלכיבדא ) ג כ ת ב גם ‪ P‬אלחימיאה ‪.‬ב ס פ ר י‬ ‫א ת הבהירה ושלת לו לבוש מ ל כ ו ת וכבדתו ב א ו ת כ ב ו ד‬ ‫לקוט• ר׳ יותג.‬ח ה ר ב ר מ נ ו ס ה ו א מ ת‬ ‫אביו ר יעקב היה אשכגזי מעיר ווילנא בן המקובל ר׳‬ ‫האלכימיים כי‬ ‫הוא‪ .‬‬ ‫דורן אבן א ת ת יקרר‪.‬‬ ‫ומע׳טה מ ר כ ב ה .‬‬ ‫סופרי‬ ‫ש ל ד ע ת ם הבטית אליפז א ת איוב כי א ם ירהץ בגקיון כפיו‬ ‫הי יז•‬ ‫המאה‬ ‫השם‬ ‫אלכימיא‬ ‫גזכר‬ ‫בראשוגה ב פ י‬ ‫ההמ־ישיה‪ .‬מעשה‬ ‫רטמו ״סמאן״ ה ת פ ל ס ף ב ת כ מ ו ת הרותניות והוא נ ש א א ת‬ ‫איש )שדת(‪ .‬עכ״ל‪ .‬איגיוביאי־‬ ‫‪Aug.‬וכן ה ק י ס ר ווילהעלם בבקרו א ת‬ ‫ע״ד ס ב ת תתעוררות מ ל כ ת ש ב א ליםע לירושלים לשמוע‬ ‫כבדהו ב א ו ת כבוד ש ל ״כתר"‬ ‫ת כ מ ת שלמה‪ .‬אלקימיאה=^«*>‪ ^1‬תאמצעות‬ ‫ש ל מ ה ל ג ס ו ת ב ו ת כ מ ת ו ‪ .‬גת׳טת בדיל ב ח ל ועופרת‪ .‬ו ת ם לקותים מ ס פ ר ״ י ת ר א הישמעאלי״‬ ‫ירושלים ב ש ג ת ‪1899‬‬ ‫במדרגת שגיה‪.‬‬ ‫]בספרית הדגנים[ א ב ר ת ם <טלום תי ת מ ר בספרו‬ ‫א ש ת ו מ ה י ט ב ל ב ת מ ט ר ד ב ת מ י ז ת ב )בראשית ל״א‬ ‫״ נ פ ל א י ם מע׳טיך״)כ״ד.(11»06‬אבי‬ ‫ויהיה שהור ולעולם ל א ישוב זהב‪ .‬‬ ‫אילכימיאה‪ .‬‬ ‫א ת כ ל כלי ב י ת ה מ ל א כ ה ‪ .‬גירםא דיגקותא )החיטים(‪ . ל ה פ ך וליטגות יסודות <טוגים‪ .‬‬ ‫‪61-39‬גרפיא ‪24 1906‬‬ ‫א‪.‬א ״ ר אלעזר‪ :‬כגון עתירי דבי‬ ‫וההבטה‬ ‫תהיה‬ ‫מ ה שקוהין ה כ מ י האלכימיא ב ש ם ‪.‬תרם״א‪ .‬וראינו ש ה ש ת י ת‬ ‫בשם ״אלייטר״• ב ש ג ת ‪ 1823‬ב א ו עמו אבותיו לירושלים‪.‬ה כ מ י ה א ל כ י מ י א מ צ א ו המזים רבים‬ ‫ויטהה א ת נפשו אז •בין ה ה כ מ ה לע׳טות זהב מ ע פ ר ה א ר ץ‬ ‫הקדש‪ .1765‬ו ת ת י ש ב א ח ״ כ בחברון ושם כגוחו‬ ‫ב ה ר סיני א ו למרוה מ ה ר מ ו מ י מצרים‪ .‬‬ ‫]חכמת •שלימה[ מ ס ו ר ת בידי בעלי האלכימיים כי‬ ‫ובנהונתו ז א ת שמ׳ט ע ד ש נ ת ‪ 1893‬ואז נ ב ה ר ל מ ל א ו ת‬ ‫ש ל מ ה ה מ ל ך יהע ת ב מ ת האלכימיא ע יי ״ ת א ב .‬ה ה כ ם להביא לפניו‬ ‫איש)שר׳ ת(‪.‬ובאומגות‬ ‫נגימין מ ר ד כ י גבון ויהי לו ל ר ב ולמורה‪ .‬‬ ‫מ ש ה א ת העגל ובלה כל יםוהות הזהב עה בי היה ל א פ ר‬ ‫בשגת ‪ 1824‬מ ת אביו‪ .‬‬ ‫מקים ח ח כ ם באשי ר׳ ר פ א ל פאגיגיל ה מ ת ‪ .‬בין המלכים ש מ ל כ ו בארץ אדום היה ה ד ה ויטם‬ ‫מ ת ו ך כור המצרף‪.‬‬ ‫ובימי הביגים ב מ ש ך המיטה עשר מ א ו ת שגים ע ד ה מ א ה‬ ‫והיה שדי בצריך ו כ ס ף תועפות ל ך ״ )כ״ב כ ״ ד ‪ -‬כ י ה ( ‪.‬וזאת ת ת ב מ ה‬ ‫ב ה ה כ מ ה ר ק ב ה מ פ ר ש י ם ע״ד הזה‬ .‬והוא בעצמו‬ ‫מרקועין היו ת כ מ י ם ב ת כ מ ת אלקימיא‪ . ליוורנו ‪(1881‬מביא ב ש ם ר חיים‬ ‫ליט( וח׳טבו ש נ ק ר א כ.‬עולת איש )פסקים(‪ .‬ועוד ה כ מ ה א ת ר ת‬ ‫״וי׳טרף באיט ויטהן ע ד א ש ר דק ויזר על פגי המים וי׳טק‬ ‫שהיו יודעים לברור בקלות הסיגים מ ה כ ס ף ‪ .‬אז צוד‪ . דדה^ייא‪ .‬ובשגת ‪ 1828‬גישאת א מ ו לר׳‬ ‫יא יא לעשות ז א ת ב ת ב מ ת הכימיא ה ח ד ש ה ‪ .‬ב ש ג ת ‪ 1853‬גבתר‬ ‫האלכימיא עלתה בידי משה להכין כ ס ף וזהכ לעבודת‬ ‫ר׳ יעקב שאול לדיין ב ב י ת דיגו של‬ ‫החכם‬ ‫באיטי ר׳‬ ‫בשנת‬ ‫)!‪186‬‬ ‫לראב״ר‪.‬ו ה מ ל ך הגיד לה ס ו ד האבן‬ ‫ג ק ר א ת ״ א ב .‬ ‫מלכת שבא‬ ‫לאיטה ונתן לה‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬לינץ‪ ..‬דהי״׳ב טי( ש ה ב י א ה לו מ ל כ ת ש ב א ‪ .‪#‬ר׳ יעקב שאול )ק‬ ‫אלישי‬ ‫ר׳ א ל ־עזר ירוהםו‪:‬‬ ‫א ת ישראל)שמות ל״ב כי(‪ :‬י׳ א כי וישרוף כ ס ו ר ת ך באש‪. ״אהרים אומרים המז‬ ‫ד כ ם פ י ן מ ג ו ספםגיןעכ״ל‪ .‬‬ ‫ש כ ת ב על דרוש מ ל א כ ת הצורות והאלקימיאה כמעתיק‬ ‫רי״ש ת ב ר תבורים רבים וגדפםו בירושלים מ ש ג ת •‬ ‫‪888‬ג ע ד ‪ .‬‬ ‫במכ״ע . גולד ב צ פ ת כ יג םיון תקע״ז )‪ 1‬יוגי‬ ‫ואין צורך כי יש ד ב ר שיו־טם ב א ש ע ם הזהב ומיד נשרף‬ ‫‪ (1817‬ו נ פ ט ר ע ר ב ר״ה א ב ת ר ם יו )‪ 22‬יולי ‪ .‬ובקליפהא‬ ‫הראב״ע בפי׳ )שם( א ו מ ר ע״ז..‬‬ ‫ו מ כ ס ף זהב‪ .‬ו ב פ ר ט‬ ‫מ א ד ל מ ה שלה שלמה אופירה להביא לו ז ה ב א ם היה‬ ‫מגרוע‬ ‫המתכות‬ ‫למעולה‪ .‬‬ ‫דברי איש )שו״ת‬ ‫ודרשות(‪ . ה ת כ מ י ם ״ א ו ״אבן הפילוסופים״(‪ :‬ת כ מ ת‬ ‫ופעולתה )יש״ר ב כ ר ם ת מ ר ה״ב ‪ .‬כ ל‬ ‫מיגי מ ת כ ו ת א ש ר ב ב י ת ‪ .‬ויתמתו כ ל ם על‬ ‫גודל ת כ מ ת ו ‪ . מפגי שידע ס ו ד האלכימיא איך‬ ‫ויטל ב׳טער רוח״ק וביררטלמי ד־טקלים ב ס פ )?( ע פ‬ ‫להתיך זהב לפויטרין ולעשותו מ ש ק ה ״מי זהב" וזהו מ מ ש‬ ‫בעליה‪ .‬וזה הוא‬ ‫היסוד‬ ‫לאמונת‬ ‫ה־־ם ירוחם מווילגא שהית א ת ר מ ר א ש י ע ד ת האיטבגזים‬ ‫ה ה כ מ ה ה ז א ת היא סגולת ע ם ישראל א ש ר ק ב ל מ ש ה‬ ‫ביררטליפ ב׳טגת ‪ .Jew.‬ל י ח א ״ י ‪ .‬והוא גרר מ ע ט מן‬ ‫ה א ב ק ההוא ב ת ו ך ה מ ת כ ו ת ויצא זהב ט ה ו ר מן הא־ט‬ ‫מזוקק שבעתים‪ . אלימאגו כ ו ת ב ב ש ם "אבופלה הסקרוטי"‬ ‫מאגידיאי ב מ ד ר ג ה שגיד‪ .‬די ותותר‪.1900‬ובכלם גמצאו ש ם ״איש" )אלישר יעקב‬ ‫מ ס פ ר ״המצפון" שהוא ס פ ר ה מ כ ו נ ה לשלמה ת מ ל ך איטר‬ ‫חניח אחריו בלשון א ח ר ‪ .

‬‬ ‫אנן‬ ‫והמלאכה‬ ‫)ר׳ מנא( אוף אנן עבדין כן‪ :‬אנן משלתין בתרית תלת‬ ‫קוראים אותה ״אלקימינייא"‪ .‬םא‬ ‫)קיצור משם א ל כ ס נ ד ת ס ( ‪ :‬עורך דין או‬ ‫) מ א מ ר שני שער בי( כותב‪ :‬״הבדיל הוא קרוב ב ט ב ע ו‬ ‫שופט רומאי‪ . J.‬פי׳ קול יהודה למוסקוטו(‪.‬ואה״כ אוכלים זה א ת זה עד שישאר א ח ־‬ ‫לדברים מיוהדים ל מ ל א כ ה ‪ . E.‬והם‬ ‫״היי יהודה"‪ .‬לא ינמר לו דבר זולתם‪ . Jiid. Md.‬ר׳ יעקב‬ ‫פי׳יא( ובעבור ה ט ו ב ה ה ז א ת שעשה עם ישראל נהנו בו‬ ‫עמדין ב ס פ ר ו "יטאילתיעבץ" ס י ׳ מ ״ א כ ו ת ב בתשובתו‪:‬‬ ‫כבוד וספדוהו ו א מ ת ״מעשה ו מ ת א ל כ ס א בלוד ונכנסו‬ ‫לדעת א ם ישנה אותה ה ה כ מ ה )האלקימיאה(‬ ‫כל ישראל ל ס ו פ ת ולא הניהם ר ט ר פ ה מפני שיום טבוה‬ ‫חפצתי‬ ‫עדיין במציאות‪ .‬ואפשר * י מ י ת ה ו ריהם ועיטנם‬ ‫_ _ _ _‬ ‫‪38‬‬ ‫מריה הרע שהוא כ ס ם תמות‪ .‬ויאמר * ב ע ל הכימיא צריך‬ ‫ש א ר הדברים‪ .‬ותתעו א ו ת ם נסיונות שמצאו אותם במקרת‬ ‫‪327. בעל הכימיא צריך‬ ‫למעשים ולמלאכות‪ .‬‬ ‫וכוי)הם הושבים שע״י ‪p‬‬ ‫ההום המשוער ההוא ת ה פ ך‪iii.‬כ ר ם ח מ ד‬ ‫ת״ב מ כ ת ב ג־. ה מ ל י ץ סי׳ ‪ 233‬שנת ‪Schudt.Merkwurdigkeiten.(diagonale‬בלשון ה כ מ י ם קרנזולא‬ ‫)ב״מ ק״ה‪ :‬פי׳ דיט״י זיל בה לקרנות(‪ .‬ואם נ ת א מ ת א ו ת ם דברים ב ב י ת ר נמוד‬ ‫היה" )הנינה י״ה‪.‬ר׳‬ ‫ה א פ ר למשמרת‪.‬א״ל‬ ‫ובמלאכת‬ ‫מת*בת‬ ‫מתזירים‬ ‫אותו לזהב‪.‬רבנו בהיי ב ס פ ר ו‬ ‫ת פ ת ת תבצים ותמצא בכל א ת ר תולעת‪ .1889‬‬ ‫לדם ובשר ועצם ושאר תאיברים‪ .‬‬ ‫הכיטיא ובעלי הרותניות בעשות הדבורים מ ב ש ר ה ב ק ר‬ ‫והיתושים מהיין וכוי‪ .‬‬ ‫וכתבו בעלי התום• אץ ה ה * ב ץ טכוץ ולא דק‪ .‬‬ ‫א ב ל העיטבים שהיו מקרישין מיץ‬ ‫בסיר ותסתירם ת ח ת האשפה שליטים יום או יותר ואי‬ ‫שלהם ונעשה זהב לא רצו לנלות עכ״ל‪ .Alchemy.‬ה מ ק ו ב ל ר׳ ליווא ברי‬ ‫הוציאום להפשי תיכף אהרי מותו )יוסיפום קדמוניות‬ ‫שמספר‬ ‫בספרו‬ ‫בצלאל )מהר״ל מפראג( א ש ר עשה הנולם היה עוסק‬ ‫הי״ז ‪ 4 .‬ויאמר‪ :‬כ ב ר ראינו‬ ‫כ נ ר א ה מ ס ת פ ק ה מ ה ב ר מ ע ט באמיתת‬ ‫אבל‬ ‫תנסיה וכותב‪ :‬״ברוך היודע א ם כנים הדברים"‪.‬‬ ‫סבה‬ ‫ערוך(• אגן‬ ‫עבדין ט ב ו ת‬ ‫סגין‬ ‫מנכון‪.‬‬ ‫ויש עוד אמורא בשם א ל כ ס א ש א מ ר בשם הזקיה‬ ‫ת * ל מ י כתובות פ״ה אי(‪.‬כ ה ד א א ל כ ס א א מ ר לר׳ מ נ א )עי׳קאהוט‬ ‫ל כ ס ף וכו ויש מן ההכמים האומרים כי בתהבולה נודעת‬ ‫משלהי!‬ ‫י ה ז ר ל כ ס ף כי הוא קרוב לטבעו ובמעט‬ ‫ינצל‬ ‫ד י א ט י נ מ ת י ן ) פ ת ק א ש ל בית ה מ ש פ ט ^ ! ‪( S u m m o n s -‬‬ ‫ממקריו‪ .(.‬להם‬ ‫‪.‬באופן שתעמוד מרהוה‬ ‫בכל עת ובכל מקום וכוי.95‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א ל ק ס ‪ = | D ? f t < ] * 1‬״ ‪ « 4‬־ ‪ : ( A‬קו העובר במרובע מ ז ר ת‬ ‫אל זוית שכננדו )‪ . 1867 p.‬ב ק ד ר ה א ה ר ת ו ת כ ס ה ה ק ד ר ה דגדלו תתולעים ויאכלו‬ ‫ל ב ט ה ה בה׳ ובעשרה אופנים‪ .‬‬ ‫ה ד א גו ל׳ יומין והדא גו ל׳ יומץ ו ה י א גו ל׳ יומין וכר)ע״ע‬ ‫המקובל ר׳ היים ויטל עסק ב מ ל א כ ת האלכימיא‬ ‫א ד ר כ ת א( וזהו ה ה כ ח ה של שלשים וששים ותשעים‬ ‫כמו ש מ ס ו פ ר בשבהי רח״ו לאמר‪ :‬״נם א מ ר לי)האר״י(‬ ‫יום )ירושלמי כתובות פ״ט י• ובשבועות פ״ז ט׳ הנירסא‬ ‫מהשבות‬ ‫ליכסא בהיטמטת א ו ת אל״ף ה ר י מ ה ( ‪ .‬‬ ‫כ מ ע ט ה א ה ד אשר לא האמין בה‪ .‬‬ ‫יי ני־*ה בר שלמה אבי הרלב״נ בסי שער השמים‬ ‫‪&$‬ל‪?.‬אריסטו יכתיש זת ואומר‬ ‫אינרין אין א ת א הא ט ב ו ת ואי לא אגן מתלטין נכסוי וכו•‬ ‫כי מן ה נ מ נ ע * י * ו ב מין א ה ד א ל מין א ת ר וכוי״‪.‬ה * ב ו שישערו ה א ש הטבעית במשקיהם‬ ‫ע ד שיתהוה הענין להם מ ה שירצו‪ .‬כ ז ה •‬ ‫״ ת ק ח תשעת בצי תרנגולים ותשימם בסיר ו ת כ ס ם ת י ט ב‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬ע ר ך מ ל י ן ‪-.‬‬ ‫כת׳טתנות עצמי ה מ ת כ ו ת ו כ ו ‪.‬כמו שאמרו על ה כ ס ף שהוא קרוב ל ט ב ע הזהב‬ ‫אין א ת א ת א ט ב ו ת ואין לא א ת א אנן מתלטין נכסוי‪ .‬כלל הוא‪ :‬כל א מ ת א‬ ‫בריבועא‬ ‫אמתא‬ ‫ותרי הומ׳טי ב א ל כ ס ו נ ה )סוכה הי‪(. ועי• מנילת תענית ריש‬ ‫ב נ ס ת ר ו ת האלכימיא )עי המניד ש נ ת תרל״ב(‪ .‬״השחר״ שנה ששית.‬‬ ‫עצם ה נ ה ש ת לעצם הזהב‪ .‬לרעת ר פ א פ ו ר ט‬ ‫לרמתעלב׳שניםומהצה‬ ‫הוא א ל ע ק ס א ס בעל אהותו של הורדוס אשר הוא ואשתו‬ ‫כתוב במצהי פסוק‬ ‫שראה‬ ‫לעשות‬ ‫בזהב‬ ‫ובכסף‬ ‫לה*וב‬ ‫שבטלתי מן התורה ועסקתי ב ה כ מ ת האלכימיאה"‪ . 27‬‬ ‫]סגילה לעשית זהב[ בעל ה מ ח ב ר ״נחלאים מעשיך"‬ ‫כותב שמצא בכ״י הסגולה איוו לעשות מ נ ה ו ש ת ז ה ב ‪ .‬א ף כי לוטער‬ ‫בעצמו היה משבח א ת האלכימיא ברמזיה ל ד ת הנוצרית‬ ‫)‪.‬נם ר׳‬ ‫שולמית יטינו צוואת ה ו ר ת ס אשר צוה ל י‬ ‫פ נ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫ה ר ו ג‬ ‫יהודה אריה ממודינא התעסק ב מ ל א כ ת האלכימיא כמו‬ ‫כל ההכמים שהיו יושבים ב מ א ס ר ע&״י פקודתו‪ .‬‬ ‫ב * נ ת ‪ 1545‬כ ת ב מארטין לוטער אל תנסיך‬ ‫מ ב ר א נ ד ב ו מ והזהיר אותו על מ ל א כ ת תאלכימיא אשר‬ ‫היהודים עושים‪ . .‬ולא‬ ‫ימצאם‬ ‫גדול‪ .‬‬ ‫ה ר פ ת כל מי שתיטתדל ב ה ם מהדברים האלה מבעלי‬ ‫א מ נ ם לא נוכל להכהי׳«‪-‬כי האלכימיא תיתה אם‬ ‫הכימיא מ מ א ת הי״ז ואילך ושוררת עתה בארץ בראש כל‬ ‫המדעים‪ . Zeitschrift.‬ו ת ה פ ך להם העצמים‬ ‫כ א ש ר תעשת אש תהום הטבעי בהיים א * ר יהפך המזה‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬דאבין‪ .‫אלכסא‬ ‫ידועה‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ומפורסמת‪.‬וטורתים עצמם למצוא‬ ‫כאש תזאת‪ .‬ותתזור הי־ל‬ ‫חובות ה ל ב ב ו ת שער ה ב ט ה ץ ידמה א ת ה כ מ ת אלכימיא‬ ‫‪ .8‬ומלהמות סוף ת״א.‬וךב מ ס פ ר היהודים הלוקהים הלק בהכימיא‬ ‫האמיתית כמו * ל ק ח ו הלק נ ת ל בלמוד האלכימיא‬ ‫לפנים‪.(Geiger.‬דאיבא טפי‬ .‬ספר יצירה לחערביים אי א ב ן‬ ‫ח ה כ מ י מ‪ .‬ואז ת ש ת ף אותו בקדרה‪ .‬‬ ‫מזה‬ ‫אה״כ תקה נ ה ש ת ניי‬ ‫והתיכהו ושים מ ע ט מזה ה א ב ק בו א ת ר שניתך ויחיה‬ ‫יהודה הלוי מזכיר ת כ מ ת תכימיא ב כ ת ת נ׳ כ״נ והוא‬ ‫לזהב״‪.‬לבלתי ישעה אליתם‪ .‬ונשאר ממנו אבן שרהה‬ ‫עם‬ ‫ותקה‬ ‫ת ת מ ד ת העבודה ואורך היניעה ב ה ם לילת ויומם וכוי‪ . שי״ר‪ .‬שם סי נ״נ יאמר‪ :‬וכמו זה טעו‬ ‫בעלי הכמיים‪ * .

‬כמו‬ ‫במצב הכרובים שאמרו שאינם מן המדד‪ .(.‬ל ז ה מ א ר ב ע א מ ו ת ועד‬ ‫שמונה הרי זה שכונת קברות‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪39‬‬ ‫פורתא )שם ד״ ה כל(‪ .‬גומל התביות‬ ‫בקרן זרת ושכנגדה באלכסון‪ .‬וזהו שאמרו‪ :‬ה ד ג י ס א ג י ג ר א והד גיסא‬ ‫נהרא פלגין ליה בקרגא זול )ב״ב י״ג‪ .‬והם‬ ‫לא יכלו לעמוד גגד היל הרב של נאביניוס ויגוסו תיל‬ .‬אבל הרומיים התלו לדביט על‬ ‫הופש המדיני של היהודים בע־גי ה־שד ויגסו להתלייש א ת‬ ‫כהו המדיגי של הורקנוס וישאירו בידו רק עניני המקדיש‪.‬‬ ‫מעיד‪.‬‬ ‫מתיל א ל כ ס ג ד ר גפל סביב ירויטלים בשליטת אלפים ורבים‬ ‫מהם נתפשו ונאסרו‪ .‬ר א ם נמצאו ג׳‬ ‫מתים היישיגן שהיו קבורים במערה •שפתוהה להצר‪..‬ ‫הבכור של ארסטובלוס הישגי ותתנו של הורקיוס‪ .‬‬ ‫הלכות רבות גאמרו באלכסון‪ (1 :‬לעגין מדידת‬ ‫תחומי העיר )במשגה( הקילו למדוד במדד‪ .‬מבוי שצדו‬ ‫אחד ארוך ו א ח ד קצר אפילו צד ארוך עודף על הקצר‬ ‫ארבע א מ ו ת איגו מגיח הקורה א ל א כגגע הקצר ואינו‬ ‫מגיהה באלכסון‪ .‬הוא היה ב.‬יט״ע ה״מ סי׳ קע״ד‬ ‫גי(‪ (4 .‬‬ ‫מערה‬ ‫מעיה‬ ‫מעיר‪.‬בודק הימנו ולהלן עשרים‬ ‫אמה וכו׳ )גזיר פ״ט גי.‬אמגם גאביגיוס ישמר מוצאי ׳שפתיו‬ ‫לבלתי גגועבו לרעה‪ .‬ארץ‬ ‫מרובעת שהיה גהר מקיף לה ממזרח וצפון והדרך דרום‬ ‫ומערב חולקין אותה באלכסון כדי יטיגיע לזה גהר ודרך‪.‬וכאשר עלה בידו לאסוף היל של‬ ‫ע׳שרת אלפים רגלי ואלף ותבוש מ א ו ת פרשים ערך מלהמה‬ ‫גגד הרומיים בישגת ‪ .‬ומכאירוס‪ .‬‬ ‫הורקניון‪ .ךךא‬ ‫הראשון‪ :‬ע׳ שלומית המלכה‪.‬ש״ע א״ה שצ״ט ט׳(‪ (2 .‬דקורה משום היכר ובאלכסון ליכא‬ ‫היכר )עירובין ה׳‪ .‬בראשונה כבש א ת אלכסגדריא‪.(.63‬אלכסגדרוס נ מ ל ט בדרך וישב ליררשלים וינסה‬ ‫להסיר עול רומא מעל היהודים ויישב ויבנה א ת הבצורות‬ ‫אשר הרס פומפיוס אע״פ שמצא מכישולים על דרכו זה‬ ‫מצד היל רומי והורקנוס‪ .‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ר א ב ת הורקנוס‪ :‬ע׳ הורקנוס‬ ‫השני‪.‬‬ ‫ארסטובלוס‬ ‫אשת‬ ‫אל‪?.‬במרובע‪ .‬גאביגיוס יצא אז מא״י וימצא לו‬ ‫אלכסנדרוס לגבון להשתמש בשעת הכרשר הזאת לאסוף‬ ‫היל צבא רב ויגר׳ט א ת הרומיים עד הר גריזים‪ .‬‬ ‫מעיר‪.‬מרובה‪ .‬תרי הומשי=‪ -'£‬ר״ל ארבעים עודף‬ ‫באלכסון לכל מאד‪ .. י״ת אמות‪.‬בס״ ה‬ ‫אלכסגדרוס בןארסט׳‬ ‫עשרים אמות‪.‬הלק רב מהיל אלכסגדרוס עזבוהו כי קשר עליו‬ ‫א ג ט י פ ט ר וגשארו‪-‬תהת ידו רק כשלשים אלף אייש‪ .‬כי‬ ‫תחומין מדרבגן‪ .‬אבל א מ ר אביי ובלבד שלא ירבה יותר‬ ‫ממידת העיר באלכסוגה והאלכסון עולה בערך ‪2800‬‬ ‫אמות)עירובין ג״ט‪ .‬גמצא אורך שתי מערות והצר שבגיה.‬ופריך בגמרא הא עישרים ותרתי‬ ‫הרין! ומשגי תדא באלכםוגא אמריגן‪ .‬‬ ‫בת א ר ס ט ו ב ל ו ס ‪ :‬ע•‬ ‫אלכסנררא‬ ‫ארסטובלוס השני‪.‬וכן לענין מעשר‪ . מערה‬ ‫למערה ותהצר שהמערות פתוהין לו מכאן ומכאן הוא שיט‬ ‫על שיש‪ .‬כישמוע‬ ‫גאביגיוס א ת ה ד ב ר הזה מ ה ר ליטוב טאלבםנדריא‬ ‫לירדשלים‪ .‬‬ ‫ולזה גהר ודרך‪ .‬ויתרם עם אלכסגדרוס בראיטם‬ ‫נמלטו ויתבצרו בתומות אלכסנדריון‪ .‬ובנס תיו‬ ‫עומדים‪ .‬ואהריו בא הוא והילו‬ ‫ובהם גם ירודים רבים שגעישו רומיים ו א נ ט י פ ט ר בראשם‪. אהלות פט״ז גי(‪ .‬למי שהיה לו מ א ה תביות בעשר‬ ‫שורות והפריש מעשר משורה התצוגה‪ .‬כי אין תוששין כ״ כ לבדוק באלכסון‬ ‫של מערה זו ובאלכסון של המערה שכגגדת‪ .‬ש״ע א״ה סי׳ שס״ג לי(‪ (3 .‬ואם ה פ ר י * שורת א ת ת‬ ‫למעשר ואינו יודע איזהו נוטל השורה באלכסון‬ ‫וכו׳)דמאי פרק אהרון מישנה אהרונה(‪.‬‬ ‫תחום עיר‬ ‫ל ח ל ו ק ת אחים‬ ‫‪ 4‬בית סברות‬ ‫(‬ ‫‪6X4‬‬ ‫‪6X4‬‬ ‫מעיד‪.‬הוא‬ ‫ובגו משפתתו הובאו באסורים לרומא בידי פומפיום‬ ‫בשגת ‪ .‬ושאלו‪ :‬ודלמא ב א ל כ ס ו נ א הוו קיימי!? )ב״ב‬ ‫צ״ט‪ .‬ודי כי גתשב‬ ‫האלכסון של א ח ת שהיא בערך שתי א מ ו ת בקירוב‪ .‬ס.‬לענין טומאות אהל אמרו‪ :‬המוציא מ ת וכו׳ מצא‬ ‫שלשה )מתים( א ם יש בין ז ה ‪ .‬ויש כאן ד׳ שורות‬ ‫תצוגיות א ת ת לכל רות ואיגו יודע איזהו‪ .‬תרי באלכסון לא‬ ‫אמריגן)ב״ב ק״ב‪ .‬וילהם אלכסנדרוס‬ ‫עם תיל תרב יטל גאביניוס ומארק אנטוני אבל לאהרונה‬ ‫הוכרת לקבל תגאי השלום להכגיע א ת עצמו ולתת לו‬ ‫תופיט לצאת מישם‪ .57‬גאביגיוס •שבא א ך אז לסוריא‬ ‫שלת לגגדו א ת מארק אגטוגי‪ .‬‬ ‫שהמערה ארבע א מ ו ת על יטיש רשתי אמות בי.‬‬ ‫אללם^ךרוס בן ארםטובלום‪ :‬נולד בערך‬ ‫ש נ ת ‪ 100‬ומת בשגת ‪ 48‬קודם מ ס פ ר הנהוג‪ .‬‬ ‫והאלכסון עודף ב׳ אמות‪ .‬‬ ‫עוד דברים אתרים למדו ב מ ר ת האלכסון‪ .‬‬ ‫אבל אלכסגדרוס לא א ב ד עוד תקותו ובשגת ‪ 55‬יצא עוד‬ ‫הפעם להלתם ברומיים‪ .‬ו ב א מ ת עולה האלכסון קרוב‬ ‫לארבעים רטתים א מ ו ת לכל מ א ת א מ ו ת במרובע וזהו‬ ‫הפורתא שאמרו בתוס׳‪.

‬ס כ ו ת אשר בו‬ ‫ויתוגואת ה נ ה‬ ‫הדברים האלת‬ ‫‪E.‬אגוםטום נסה‬ ‫‪ :‬לפשר בין ה א ב והבנים אבל בשנת ‪ 10‬הובא אלכםנדרוס‬ ‫‪ j‬בבית תאםורים כי שטו עליו עלילת אשר תפץ לשלות יד‬ ‫ן בהורהום אביו המלך• לשוא תשתדל ארכיליאום תותנו‬ ‫ו לפשר ביניהם‪ . Gesch.‬‬ ‫במצרים‬ ‫ומת שקרת לבית תהשמונאים קרה נם לו‪ .‬‬ ‫הג־׳ו‬ ‫מלך ם ו ר י א ב ש ג ו ת ‪.‬ובעודו צעיר לימים‬ ‫‪ .‬ואלכםגדרום‬ ‫גמלט לםוריא רשם תומת ע״ י פוטפיום בשגת ‪. :‬‬ ‫י‪ .‬‬ ‫‪Gesch.‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ת ס ובינת‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫קדמוניות‬ ‫‪.‬ ‫מ ל ת מ ו ה ה״א.‬‬ ‫לקראת ״ ז ‪i‬‬ ‫מ או ו ד ה צ‬ ‫קבל יהוגתן הכהוגה במשגה‪ .‬וגם הוא התגהג עמהם בעריצות‪.(Sebasta‬‬ ‫א ת לב יתוגתן ולבב היהוהים‬ ‫בזה קגה אלכםגדרום‬ ‫הגאה בעולם הזה‪ .‬י״ז־כ׳(‪ ..‬ובשנת ‪12‬‬ ‫ן ויתל לתשוב‬ ‫| תתאונן על בניו לפני קיסר אגוםטום‪ .344. .‬שמתה ויום טוב בשגת ‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫יוסיפום‬ ‫הש מ ו נאים‬ ‫בעצמו‬ ‫ה״א פ״י ופיי׳א.‬הוא הרבה להטיב להורקגיס‬ ‫היהודים בשביל‬ ‫שהיה אז מלך ביהודה ולבצר מצב‬ ‫ט ו ב ת עצמו * נ ש ק פ ה לו מזה‪..‬אביו היה סוחר‪ .‪Schiirer. א מ ם ובית החשמונאים‪.‬נ ת נ ו תלמי מ ל ך מצרים בתור בן־זבין )אסופי( למלך‬ ‫אגטיוכום השביעי מםוריא‪ . i.‬‬ ‫נירון מ נ ה אותו לאציל רומא ו ב מ ל ת מ ת הרומיים עם‬ ‫בישגת ‪35‬‬ ‫הפרטים‬ ‫ומת בשנת ‪ 7‬קודם מה״ג‪ .‬בשנת ‪ 46‬נתעלה ע ׳פ קלוהיוס לישלטון ביהודה‪. 246 et seq‬‬ ‫‪J.‬כשהתקוטטו‬ ‫על‬ ‫אודות‬ ‫כסא המלוכתתמך‬ ‫אביה לעשות לעתידות המלוכה בעוד מועד‪ . E.‬‬ ‫י ‪ .153‬‬ ‫ויגזור דיגו למות‪ .‬‬ ‫יהונתן שלום‪ :‬תנת שמעתי כי נבור תיל א ת ה וכי יקרת‬ ‫ו ה ו ר ת ם השה אותם כי היו בקושרים עם א ל כ ם ג ד ת ס‬ ‫מאנשי בריתי‪ .‬ויהרוג גם כשלש מאות‬ ‫בן אנטיוכום‬ ‫בראשית‬ ‫א פ י פ א נ ו ם ויחש‬ ‫מ מ ל כ ת ו שלה‬ ‫המלוכה‬ ‫בשנת‬ ‫ותרומיים‪. E.‬‬ ‫תית‬ ‫הוא‬ ‫בן אתי‬ ‫פילון‬ ‫ופנת עורף לאמונת אבותיו ונעשה צורר עם‬ ‫יהוהת‪ . i.1 2 2‬‬ ‫‪ 124‬קוהם מה״נ‪ .‬וכישבא‬ ‫אפוליוגם‬ ‫יהוגתן‬ ‫מושל םוריא‬ ‫ויעצור‬ ‫גם‬ ‫בשגת ‪ 147‬וינה ביפו‪ .‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ת ס בלס)בעלת(‪:‬‬ ‫‪40‬‬ ‫עליו ש נ א ת על אשר ש פ ך ד ס .‬בשנת ‪ 8‬התאונן ה ו ר ת ם עליו עוה הפעם‬ ‫מ ל ך םוריא‪ .‬גרשו‬ ‫בעה לגיוגו שהלך למלתמת על‬ ‫א ל כ ם ג ד ת ם דרך אישור‪ . לו ת א ר הכבוה ״שלטון המדינה ושר‬ ‫הראשונה‪.‬בשנת ‪ 23‬שולח לרומא להשתלם‬ ‫* ל אלכםגדרוס טיבריוס גרמה מ כ א ו ב לב ומורת רוח‬ ‫בלמודים וישב בבית אםיניום פוליא‪ .‬נוסף לזה‪:‬‬ ‫ויאםף תיל מצרים וישבע אותם אמוגת אומן לאםפםייגום‬ ‫ר א ה ת ו ר ת ם כי פני בניו אינם כתמול שלשום‪ .48‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬י ו ס י פ ו ס ק ד מ ו נ י ו ת ‪ .‬עמה יהונתן לעזרתו‪ .‬וו‪.‬‬ ‫י‪ .‬‬ ‫א ל כ ס נ ר ר ו ס בן ה ו ר ת ס ‪:‬‬ ‫גולד‬ ‫*ל‬ ‫דתו ונעשה שר ' צ ב א‬ ‫אביו א ל א ב א ר ך א ל כ ם נ ד ת ם נתן לו תשם‬ ‫השם‬ ‫האלבםנדרי‬ ‫״יוליום"‪.‬שגת‬ ‫לפני אגוםטום והוא הרשה ל ת ו ר ת ם לעשות בבניו כטוב‬ ‫הולדתו לא נודע ומת ב ש נ ת ‪ 145‬קודם מה״נ‪ •.‬א ל כ ס נ ד ת ם‬ ‫נשא א ת נלאפירא ב ת ארכיל־אוס קאפאהוציא׳ומאז באו‬ ‫עליו ימי חרעח‪ .‬נירון מנהו לשלוט‬ ‫ברה‬ ‫ואגריפוס‬ ‫מירושלים‬ ‫)כשהתלה שפ‬ ‫המלוכד מ צ ד אמו‪ .‬לכן הנני מונה א ו ת ך כהן גהול‬ ‫אל‬ ‫יהונתן‬ ‫להיות‬ ‫החשמונאי לאמר‪:‬‬ ‫״מלך‬ ‫להםר‬ ‫את‬ ‫המלוכה‬ ‫לעמך ואוהב תמלך יקרא לך"‪ .‬כ א ש ר ערך עליו מ ל ת מ ה דמיטריום‬ ‫השני בן דמיטריום סוטר‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪j .(69‬‬ ‫כגראת עשת זח‬ ‫בתשתדלות‬ .‬‬ ‫‪.‬שלומית ב ת ה ו ר ת ם שמעה א ת‬ ‫אםפםיגום ובימיל־ום‬ ‫אשר ידובר על אודות אלבםנדרום ותזהיר א ת ה ו ר ת ם‬ ‫אלכםגדרום בידי אםפםיגום רעש כדבריו ב מ כ ת ב ו אליו‬ ‫ב ק ע ת י ה י ם )ע״ע(‪ .‬אבל יעצהו לקרוא א ס פ ה וביניהם שרי הצבא‬ ‫‪.‬‬ ‫מתשבות איך "לתהלץ מ ה ם ‪ .. i.‬וו‪.‫אוצר ישראל‬ ‫אקבםנדרום בלם‬ ‫אצל‬ ‫אתרי מ ל ת מ ת ם‬ ‫טפגי התפרים‬ ‫אלכםגדרום‬ ‫א־טאביריום ויותר משליש הילו גהרגו‪ .‬אמו תיתת מרים תתישמוגאית‪.‬וו‪.‬‬ ‫דברי שלום למושל היהודים‬ ‫אגשים אשר ןיו משרתי ה מ ל ך ומרואי פגיו אשר בקשו‬ ‫אלכםנדרום לאתיו‬ ‫אותו להעביר א ת מ ת ש ב ת ו הרעה שגזר על א ל כ ם ג ד ת ם ‪.‬ויתד עם זה שלה לו בגה‬ ‫התשמוגאים‪.‬‬ ‫כשנשא אלכםנדרום א ת ב ת תלמי פילומיטר ממצרים‬ ‫‪D V ^ D‬‬ ‫ייליוס ‪:‬‬ ‫יהודי‬ ‫הרומיים‬ ‫במאה‬ ‫ב ש נ ת ‪ 150‬זימן א ת יהונתן ויוש־בתו אל צירו בין יתר‬ ‫שתמיר‬ ‫המלכים שזימן וית.‬‬ ‫הצבא" כיששלתו היונים מיהוהה שלוהים לאלכםנדרום‬ ‫״טיבריום״ לכבוה הקיסר טיבריום ואלכםנדרום הוסיף לו‬ ‫להתאונן על יהונתן לא א ב ה לשמוע להם‪.‬כ•־ נשאו‬ ‫ביתניקא‬ ‫)בשגת ‪.‬‬ ‫ארגמן ועטרת זהב)ה׳שמוגאים א׳ י׳‪.‬א ל כ ם נ ד ר ו ם‬ ‫בשומרון)‪.‬עליתו‬ ‫נתעלה לשר צ ב א התיל‪ .‬אלכםגדרום א כ ל מפרי שיתתו‬ ‫מבית‬ ‫ולהשיבה‬ ‫יו מ י פ ו ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ו ר ת ם עם ארםטובלום אתיו ירושלימה‪ .‬חי״ד.. 343.‬אלכםגדרום גתן ליהוגתן כמתיר‬ ‫אמוגתו והס דו א ת עקרון ובגותיה וירבת לו ציוגי כבוד‪.‬הוא הית‬ ‫בעיניו‪ .152‬‬ ‫ל א ה ב ת אותו בלב תמים‪ .i.‬‬ ‫הורתם‬ ‫ב ש ג ת ‪ 7‬הוציאו א ת א ל כ ם ג ד ת ם לתליה‬ ‫אמגם דריש בזה א ת טובת עצמו אבל גם היהודים שמתו‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫‪Schiirer.‬ב ש נ ת ‪ 17‬השיבהו‬ ‫ליהורי אלכםגדריא‪ .‬חוא חיח‬ ‫אחוב וחביב‬ ‫כאשר תתאוגגו פ ע ם א ת ת על הסדרים‬ ‫זכיותיתם שגתגו‬ ‫מהשליטים‬ ‫להם‬ ‫וידרשו א ת‬ ‫שהיו לפגיו קרא‬ ‫מ א ו ד בעיני‬ ‫אלכסגררום ללגיוגי רומא ויהרגו ביהודים תרג רב בערך‬ ‫חיחודים וחמח לא כחדו א ת מתשבותיחם כי יחכו ליום‬ ‫חמישים אלף איש בתלק שכוגת היהוהים הגקרא ליוגים‬ ‫אשר יעלה אלכםנדרום על כ ס א תמלוכת ת ת ת חורדום‬ ‫״ ד ל ת א ״ ובפי חז״ל‬ ‫ת א ד ו מ י ש נ ו א נפישם‪ .‬הוא היה יוריש‬ ‫המרידה( לברך א ת א ל כ ם ג ד ת ם במשרתו הגבוהה‪ .‬ ‫ק ד מ ו נ י ו ת הי•׳ג‪. 358.

גדול‬ ‫המשה כורים ארץ ב ה ר המוריד‪ . אנדרא ‪3/< $‬׳‪^1‬בעל(‪ .‬וכן קרא אותו אלהריזי )ריש שער ג׳‬ ‫מבקש מהכהן גדול לעשות לו זברון להעמיד צלמו בבית‬ ‫במוסרי הפילוסופים(‪.‬‬ ‫המקדש‪ .‬‬ ‫א מ ר ל ד ם אלבסנדרוס‪ :‬תשובה נצחת הישיב ו כ ו ‪ .‬א מ ר להם נב־הא ב.‬איל הריני גכגס וב׳שאצא אשוח לך‬ ‫מזרת בשנות ‪ 306‬״ ‪ 3 2 6‬קודם מה״נ‪ .‬גם לא נכון מ ה‬ ‫ויקירי ירושלים עמו וכו׳ והלך לאגטיפרס )אגטיפטריס(‬ ‫ש כ ת ב הראב״ד בי המלך התגה עוד עם הבה. בר.‫אוצר ישראל‬ ‫‪41‬‬ ‫אלבסגדרוס ם ק ד ק‬ ‫שה־תה קרובה ל א ל ב ס נ ד ר ו ס ‪ . ‪.‬אח״כ באישר ב א אלבסגדרוס לירושלים הלכו‬ ‫במלתמתו עם היהודים‬ ‫הכותים ואמרו לו הזהר * א י נ ם מניתי.‬‬ ‫היהודים בקשו להרוס א ת ההנהגה המדינית של היהודים‬ ‫והוא ב־ כל ילדי הכה נים אשר יולדו בשגה ההיא ביהודה‬ ‫בירושלים שהיתה תלויה בעבודת המקדש‪ .‬הבגעגיים טעגו כי הארץ שלהם היא דכת־ב‬ ‫א ל כ ס א ‪axx^s‬‬ ‫נגזר מן‬ ‫בתורה ״ארץ כגען לגבולותיה" )במדבר ל״ר(‪ .‬שמו נזכר בסיהישמונא־ם )ה״א א ‪.‬א מ ר להם הרי הם‬ ‫בפי בל עמי המזרה יהסו לו •שיהות רבות תבוללות דברי‬ ‫ע׳שו ב ה ם שפטים והשתיתו א ת הר‬ ‫מוסר ומשלי ח כ מ ה וביניהם האגדה ה נ פ ל א ה ע״ר עישר‬ ‫גריז־ם שלהם‪ . הנדולה ותעלנה‬ ‫שיהזירו להם כספיהם וזהביהם‪ .‬באו‬ ‫ההשמונאי הנקרא ג״כ ע״ש אביו א ל כ ס נ ר ר ו ס ינאי‪ . מכונה ״גביהא"(‪ .‬ראו כ מ ר‬ ‫המלך הראשון וגוי והנשברת ותעמדנה ארבע תתתיה‬ ‫שוה פעולתנו א ם נת׳שוב סלע א ת ר ליום! ישבו פילוסופים‬ ‫ארבע מלכיות מגוי י ע מ ד נ ה ) ד נ י א ל ז׳ הי‪ .‬אך הכהן‬ ‫]פגישתו עם שמעון הצדיק[ הישמרונים ׳שהיו שונאי‬ ‫היש־בו כי יעשה לו זכרו־ יותר טוב וגדול מאשר שאל‪.‬ולב.‬מ נ י ן‬ ‫השנים(‪.‬ ‫בספ״ו‬ ‫הנהגות א ד ם ותכונותיו זכר פלוטרבו)‪(Plutarch‬‬ .‬‬ ‫נקרא‬ ‫וביון שהגיע לבית קה״ק א מ ר לו‪ :‬אדוני תמלך עד באן ״ש‬ ‫רובי ממלכות‬ ‫לנו רשות להבנס ובו׳‪ .‬‬ ‫לשמעה הצדיק‪ .‬ואהריו‬ ‫אה יכ הפרסיים והערביים ל א ל כ ס נ ד ר ו ס בשם דול קרנין‪.‬‬ ‫א ל ב ס נ ד ר ו ס ינא‪%‬י‪ :‬ע׳ ינאי המלך‪. פסיסא‪ :‬וכי יש גזר די.( רבוא כסף‪ .‬ ‫י‪ .‬גם יסופר כי בג־ י׳שראל היו גדוגים לפג־‬ ‫פיל־פום ישם הבן א ל כ ס נ ד ר ו ס שהוראתו ״ההליפה בעל״‬ ‫א ל כ ס נ ד ר ו ס עם הכנעניים והמצריים‪ .‬ואח״כ ביאר ה מ ל א ך גבריאל ואמר לחוזה‪:‬‬ ‫פס־סא‪) :‬ת״ר( רבוא היו אבותינו והעבידום מצרים בהומר‬ ‫והצפ־ר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיגיו הוא‬ ‫ולבנים וכל עבודת ב ת נ ם א ר ב ע מ א ו ת שנים‪ .‬ובאותו יום )באהה בכסליו( עשוהו יו״ט‬ ‫השאלות ששאלו לזקני הנגב )תמיד ל •א‪ :‬והלאה(‪ .‬‬ ‫א ה ר י מ ו ת ו ‪ .‬ב״רשםו‪.‬ב־ום ההוא ״איתגט־לו‬ ‫מ ס פ ר של כותב ערבי במצרים‪ .(.‬והוא‬ ‫יקראו על שמו אלבסנדרוס‪.‬‬ ‫]אגדות[ לדוב פרסומו ומהללו של‬ ‫אלכסנדרוס‬ ‫הכותים )ישמרוגים( שעומדים לפגיך‪ .‬עיי פרסום הרמז הזה בהזןן דניאל קראו‬ ‫ביוס־פון העברי ) ס פ ר ב׳ פי״ז( יסופר‪ .‬כיון שהרגיש‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬ע ר ך מ ל י .‬‬ ‫ולפי‬ ‫יוסיפום‬ ‫אלבסנדרום בדניאל ונקרא צפיר העזים עם קרן תזות בין‬ ‫המצריים‬ ‫ממצרים‬ ‫וטענו ישכתוב‬ ‫כלי בסף‬ ‫בתורה‬ ‫וזהב ״וינצלו א ת מצרים" ובק׳שו‬ ‫עיניו‪ .‬בעד הטובה ה ז א ת נקרא‬ ‫הצדיק‪ .‬‬ ‫בשנת ‪ 332‬קמה״נ‪ . ש־תהילו‬ ‫ירד‬ ‫מגין השטרות מאותה השגה אשר נפגשו יהד ו ב א מ ת הותל‬ ‫ממרכבתו והשתהווה לו‪ . שנצת‬ ‫עלית נתקתיבור המצרי ולכן קרא‬ ‫ב״ר פם״א סוף(‪ .‬מה עשה? לביש בגדי כהונה‬ ‫גולד זמן רב א ה ר אלכסגדרוס מקרון‪ ..‬ותפץ ל ת ת ע״ז זהב הרבה לאומג־ם‪ .‬באו‬ ‫)קדמוניות ס פ ר ־״א( מרומז‬ ‫שבני י׳שראל שאלו‬ ‫ד‬ ‫בי(‪.‬ו ב א מ ת השם אלכסנדרוס‬ ‫דימסגאי מיהודה ומירושלים )מוכסג־ם שעררו על זבות‬ ‫הצלה והגנה‪ .‬‬ ‫ותענית פ״ט.‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ר ו ס השפיע ה ה כ מ ה היונית על בנ־ ישראל‬ ‫ב.‬ואנדרוס^אי׳ש‪.‬ונאמר עליו‪ :‬וכעצמו נשברה הקר.‬ואמר להם‬ ‫ר ל א־יש מצל־ה‪.‬ה׳ כ׳—ב״ב(‪.‬ב־וס־פוס יש איזה שגרם‬ ‫העיר בעל ״מאור עינ־ם" )פ יי( כ־ כעין אלה שרית על‬ ‫במע׳שה הזה וגם כי ישם הכהן הגדול היה ידוע ולא ישמעו.‬ ‫הזות ארבע‪ .‬‬ ‫וה׳שבו ולא הגיעו ל מ א ת שנה עד ישהיתה מצרים שלהם‪.‬והמליץ ביניהם היה‬ ‫ואלכסי י ‪ ^ \ \ 0 £ « 1‬ה ה ל י פ ה .‬וו‪.‬א מ ר להם ומי ה ם הללו? אמרו לו‬ ‫)ע״ע ש ט ר ו ת ‪ .‬א מ ר להם למה באתם? אמרו לו‬ ‫מנין ה ש ט ר ו ת ב ש נ ת ‪ 312‬ק מ ה יג אתרי מ ו ת אלבסגדרוס‬ ‫והודיעו‬ ‫ובו׳ ביון ש ר א ה‬ ‫א ל כ ס ג ד ר ו ס א ת שמעון הצדיק‬ ‫מקום ישאגתגו מתפללים עליך ועל מלכותך שלא ת ה ר ב‬ ‫יתעוך גרם הללו‪ .‬‬ ‫והם ארבעה שרי צבא שהלקו ביניהם מלבות אלכסנדרוס‬ ‫הלכו משם בבו׳שת פנןם )מ״ת פ״ג‪ :‬ס ג ה ד צ ׳ א ‪ .‬‬ ‫קדש הקדשים שלהם מפני ש א ת ה ערל‪ .‬ומסופר כי רצו‬ ‫וירושלים‬ ‫א מ נ ם השם‬ ‫לההר־ב הבית והלכו לאלבסנדרוס ואמרו לו‪ :‬מבור לנו‬ ‫הראשון אשר מצינו אצל י׳שראל הוא בן יוהנן כה.‬וימלא בקשתם‪ .‬‬ ‫נמ׳שך הראב״ד בסי הקבלה )ל״ב‪ (:‬ישאלכסנדתס היה‬ ‫ר ל בעל הקרניים‪ .‬ביון שהגיע‬ ‫להר הבית א מ ר לו‪ :‬א דוגי המלך ישלוף מגעליך וגעול ׳שת־‬ ‫אנפילאות הללו מפני ׳שהרצפה הלקה שלא תחלוק רגליך‪.‬ולקה י‬ ‫גביהא בן פס־סא שהוציא מ ש פ ט היהודים לאור‪ .‬וכבר‬ ‫מסורים בידכם‪. Macedonkus‬‬ ‫שתי אבג־ם טובות ובהם )שר..95‬‬ ‫גב־הא בן פ ס י ם א הלך וע׳שה לו שתי אנפילאות ונת. אותך ל ה כ נ ס לבית‬ ‫אלכסנדרוס ללוות א ת טיטוס‬ ‫בתור שר צבא תתיל‪.‬א״ל אם‬ ‫המעריך נקרא א ל כ ס נ ד ר ו ס כ־ ב ע ת שהיה פיליפוס בעל‬ ‫א ת ה עושה כן רופא אומן תקרא ובו׳ )מגילת תעג־ת פ יג‪.‬לפי דברי בעל‬ ‫גביההך )עקמומית גבו‪ . שמקצתו בטל ומקצתו קיים?‬ ‫במרה מרובה‪ .‬‬ ‫ג׳כ א ל ב ס ג ד ר הגדול(.‬מ ע ת עברו דרך א״י אחרי נצחו א ת צור‬ ‫הרי כתיב ״כנען עבד עבדים" ומה שקנה ע ב ד קנה רבו‪.‬ואותו‬ ‫אמו במלתמת בא‬ ‫‪0‬‬ ‫זאת‬ ‫מ ה ס פ ו ר ביוס־פון‬ ‫העברי א ש ר בנראה העתיקו‬ ‫היום‬ ‫כ״ ה סיון‬ ‫עשוהו יו״ ט‪ . יומא ס״ט‪ .‬‬ ‫הארץ(‪ .‬‬ ‫אלבסנדרום מקדוץ )‪. מ ל ך יו.

‬וכמו כן הלו עליהם םפורי‬ ‫א ל כ ם נ ד ר ו ס ואמרו‪ :‬המלאןז ׳טראה א ל כ ם נ ד ר ו ם בחלום‬ ‫היה דומה לחואר פני חכחן חנדול ביטכם )תחה ישמע־.‬ולאהריגא א מ ר‬ ‫אית לך ב ר ת גקבה א״ל אין‪ . E.(:‬‬ ‫הנשים המרטלות תיו עיטירות מ א ה בזהב ונהנו לו ככרי‬ ‫זהב על חשלחן במקום ככרי להם‪ .‬ולתלות‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ר א נ ק פ ו ר ט ‪.‬לפיכןז מ׳טקלו‬ ‫יכריע כל כ ס ף וזהב‪ .‬‬ ‫ו ב י ר ת למטה לארץ‪ .‬רק דבר א ח ד כ ב ד ממנו והוא ע פ ר‬ ‫מ ע ט )המיר ל״ב‪ (:‬לזכר כי ה א ד ם יישוב לעפר ב ק ב ר וזה‬ ‫הלקו מכל עמלו‪.‬אתין תרי נוברין לדינא‬ ‫קדם מלכא‪ .‬א מ ר להו‪ :‬״מי אכלי‬ ‫אינישי נ ה מ א דדהבא?" א״ל ״אלא אי נהמא בעיה לא‬ ‫הוא לך ב א ת ר ך נהמא למיכל ד׳שקליה ואתיה להבא?!" כי‬ ‫נפיק ואהי כ ה ב א ב ב א המהוזא‪ :‬״ א נ א א ל כ ם נ ד ר ו ס מקרון‬ ‫הויהי שטיא עד דאהיהי למדינה אפריקי הנישי ויליפת‬ ‫עצה מן נשי״ )שם(‪ .‬ב ­‬ ‫עיר ויקרא שמה אלכסגדריא‪ .‬ו ס ט י ת על מישפטי היונים שלא ג ו ם ת ע״פ‬ ‫הצדק והיישר‪ .‬א יל ״אי ק ט ל ת לן יאמרו נש־ ק ט ל א•‬ ‫ק ט ל נ א לך יאמרו מלכא דקטלוהו נישי!״ )תמיד ל״א‪.‬ואמרו ליה ר‬ ‫שגלגולה ׳טל בישר ודם לא ייטבע לעולם‪ .‬ויעל אל ת ם היטמים‪.‬ואם ירצה לרהת יםוב תתיכת הבשר לכימה‬ ‫מ ת ח ת התיבה והגשרים בעופם אל הבישר ירדו ל מ ט ה ‪.‬א״ל מלכא ה א ם השמש‬ ‫זורה בארצכם? הירר שם מ ט ר השמים? א״ל הן‪ .‬ומסופר עוד בהלמוד כי בא למהוזא הכוליה‬ ‫נישי‬ ‫אשר‬ ‫יהא ים‬ ‫לספות‬ ‫חק דמונים‬ ‫ישחיו‬ ‫נשים‬ ‫אמזונות )‪ (Amazons‬מרשלות באפריקא‪ :‬בעי למיעבד‬ ‫ק ר ב א בחדייהו‪ .‬ולא היה‬ ‫שמה בהלקו‪ .‬‬ ‫]כפורי השמרוניס[ דרך היטמרונים להלוה בבני‬ ‫ה ב ר ה ם םפורי היהודים ׳טנודעים ל ה ם ‪ .‬וחכה! הגדול ש א ל ו ם ‪:‬‬ ‫שמיכם״ ? ויענו‪ :‬״אגחגו ע ב ת המלך א ל ב ס ג ד ת ס‬‫ואנו נקראים על שמו״• ויטב ח ד ב ר בעיני אלכםנדרוס‬ ‫ויתן לתם מתנות)ל ירכחיים כ ר מ י ש מ ר ו ן פרק מ׳ו‪.‬אך ראיטי העם השיבו‬ ‫לו כי ב א מ ת חציבו לו זכרון‪ .‬רעש כן א ל כ ם ג ד ת ם ‪ .‬ואמרי ליה ס ב‬ ‫סימתך דחורבתא זבנית וסימתא לא זבנית‪ .‬בנין ‪ p‬ציירין‬ ‫לה )לע״ז( בכדורא ביהה )יררטלמי ע״ז פ״ג אי(‪.‬ר״ל ״עיר •של נשים״‪ .‬כעין זד‪ .‬גם יאמיגו כי הכהן הגדול‬ ‫ל ש מ ת נ י ם א ס ף ראשי בגי ישראל על הר הברכה)גריזים(‪. i.‬אזל למדינתא‬ ‫אחריתי דישמא אפריקי )ע״עו‪ .‬אחרי כן נ ס ע אלכסנהרוס‬ ‫עם אנ־שיו לארץ הח׳שך)פי אל ט ל מ א ח ( וילכו דרך •שליטת‬ ‫ימים בחישך‪ .‬במקום איטר הציג כף רגלו‪ .‬ויש אומרים שחוא‬ ‫שם כנוי מ ו י כ ב מן ק ר ת א ‪ -‬ע י ר ב א ר מ י ת ושם ‪75‬׳<״‪=7‬‬ ‫נשים ביונית‪ .‬וחרינא‬ ‫)חאחר( א מ ר אגא כי זבינית לחדין נוברא תורבתא ובל‬ ‫מה האית בה זביגית ליה‪ .‬ויהעצבו אל לבם כי לא הביאו יוחר• ויאמר‬ ‫א ל כ ם ג ד ת ם לתכמים‪ :‬״למתי אוכל לראות על נקלה א ה‬ ‫כ.‬‬ ‫והי נתן עצה בלבם ל ק ת א א ת כל הילודים בשם‬ ‫ויתי מקץ שליט ישנים כא־טר שב‬ ‫אלכסנדתס‪.‬כאלו הם‬ ‫היהודים האמיהים‪ . 341 .‬ובבוא א ל כ ס נ ד ר ו ס לישכם מ ה ר ר ד ד‬ ‫מעל סוסו לה׳שחחווח לפניו‪ .‬א מ ת ליח לא מצית‬ ‫‪12‬‬ ‫בו״• א״ל ״ א נ א נ מ י מ ל ב א ‪ .‬ובכה התיפתם ישאו א ת התיבה עד אישר תעוף‬ ‫ברום שמים‪ .‬יסופר‬ ‫)ח״ב פרקי ל״ט ומ״א‬ ‫בסי‪Pseudo-Callisthenes .‬רפאפוי־ט י׳טער כי זה מ ו ס ב‬ ‫לנסיעה א ל כ ס נ ד ת ס להיכל אליל אמו‪ :‬איטר מקומו‬ ‫ב מ ד ב ר נ ת ל ונורא של חול וסלעים באפריקא מ ה ל ך כ׳‬ ‫יום מעיר היבין בירח מצרים הדרומיח‪ .‬וזה סטירי נמרץ על דרכי‬ ‫)פסיקתא‬ ‫א ל כ ס ג ד ת ס אשר ה ל ך לריצת ארצות לא לו‪ .‬ומישפטי הברברים ת ה ה הרי ההשך‬ ‫טובים מ ה ם ‪.‬רקחו מעפר המקום וישובו לדרכם‪ .‬א נ א מיהשב חיטיבנא!‪-‬הבו‬ ‫לי מיהי!״ יהבו ליה גולגלהא‪ . עיטרה הכמי הודו‬ ‫)‪ (gymnosophists‬אשר מרדו בו• אחרי השאלות א מ ר‬ ‫לחם‪ :‬בעינא דאזיל למדינת אפריקי‪ .66‬ישראל הלוי בס׳ ת ה ל ה ל מ ש ה‬ ‫ליובל שטיינשניידער ‪J. פני הארץ?״ ויעצו אותו לבנות תיבה עומדת על‬ ‫אופנים ומכונים להמ׳שיכה למעלה ולהוריהה למטה‪.‫אלבסנדרוס סקדון‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫״היי אלכסנדרוס" מה שנדבר בינו ובי.‬א״ל‬ ‫היש ב א ר צ כ ם בהמות? א״ל הן‪ .142‬‬ .‬אמר להון יזלון ויסבו.‬ ‫אזלת דפסקי חרי חשך ובו׳ אמרו ליח אייתי חמרא לובאי‬ ‫דפריטי ב ה ב ר א וחמורים לובים חוודעיםללכתבאפלח( וכוי‬ ‫עביה הכי ואזיל )שם(‪ . ע י ר מ ל י ן ‪ .‬בזכות ה ב ה מ ו ת א ת ם נעזרים! כמו ש נ א מ ר אהם‬ ‫ובהמה תושיע ה׳‬ ‫)תהלים‬ ‫לוו‬ ‫א ד ם בשביל‬ ‫בהמה‬ ‫דר׳נ שם(‪ .(1851‬‬ ‫ג‬ ‫ביבליונרפיא ‪:‬‬ ‫תולדות‬ ‫אלכסנדר‬ ‫פאייס‬ ‫‪887‬י.‬על מ׳שפט‬ ‫הזה ה מ ה א ל כ ם נ ד ת ם ואמר כי בארצו היו דנין יטניחם‬ ‫למיתה והמלך היה יורש האוצר‪ .‬״‬ ‫ל‬ ‫תתיכת בשר ממעל לתיבה באופן ״‬ ‫לכנוע בו‪ .‬וכאשר‬ ‫ראו א ח חעפר לאור חיום וחנח הם אבנים טובות‬ ‫ומרגליות‪ .‬‬ ‫ולקשור ארבעת נשרים ב א ר ב ע קרנות התיבה‪ .‬‬ ‫ב נ .‬ביתישלמי ב״מ פ״ב ובפסיקתא דרב‬ ‫כהנא פ י ט נאמר‪ :‬מהיגת הניטים תיתה ת ה ת מלכא‬ ‫קצייא אחורי דרי החשך ושם המדינה קרטיננא‬ ‫)‪ (Carthage‬הסמוכה לעיר טונים‪ .‬ה ד א מ ר א נ א תורבתא זבנית מ ד א י גברא‬ ‫ונרפתיח ואשבחיח בה םינלא )אוצר(‪ .‬ויביאו לו ילדיהם‬ ‫י‪-‬ה‬ ‫אשר ה ת א ס פ ו לרוב‪ .‬ ‫הצדיק ביררטלים(‪ .‬‬ ‫א ל כ ס ג ד ת ם ממצרים ולא מצא פ ס ל או תמונה‬ ‫לזבתןישמו חרה אפו מ א ד ‪ .‬‬ ‫ובדרך הזה ימ׳שיכו תתיבת לכל עבר ופגת אשר יחפוץ‬ ‫ללכת‪ .‬ ‫)•תחתנו( דין לדין ויאבלון ס י מ ת א תרויהון‪ .‬סלק עד ׳טראה א ה‬ ‫העולם ככדור ואה הים כקערה‪ .‬‬ ‫]אלכםנדרוס בג״ע[ כד מ ט א ל פ ת ה א דג״ע רמא‬ ‫קלא ״פהתו לי בבא!״ א״ל ״זה הישער לה‬ ‫צדיקים יבואו‬ ‫]פורח באויר[ א״ר יונה‪ :‬אלכסנדרוס מקרון כ ד‬ ‫בעא מיםק לעילוהוה םלק וסלק‪ .‬ומשקל הגלגולה היה עתו‬ ‫מכל כ ס פ ו וזהבו ׳טל אלכםגדרום‪ .‬והם בראותם א ת הבשר יעופו למעלה להג־ע‬ ‫א‬ ‫‪ £‬ר‬ ‫א‬ ‫ה נ‬ ‫ר י ם‬ ‫אליו‪ .‬‬ ‫נ ו ם ח א בי(‪ .‬א״ל תיפת ת ה א הההוא‬ ‫נברא‪ .‬קרא מלכא לחד מגחון א מ ר‬ ‫לית איה לך ביר דבר )זכר( א מ ר ליה אין‪ .

‬סוף‪.1850 .‬עד כי קרוב‬ ‫להרבן הבית עלה מ ס פ ר ם יותר מ א ל ף א ל פ י ם ‪ .‬‬ ‫ויהרונ הרבה מהיל היהודים והרבה מ ה ם הוביל רומאה‬ ‫אבל אלכםנדרום נ מ ל ט בלי פנע‪.‬‬ ‫^ל?ם.2.‬‬ ‫ביבליונרפיא ‪:‬‬ ‫פץ‪.(1523‬ס פ ר ״אגודה"‬ ‫הוא יקר במציאות‪.‬א ב ל יכלו לנוי•‬ ‫בכל תלקי העיר באין מפריע)פילון(‪ .‬וילך לרומא להתיצב לפגי‬ ‫הקיסר אגוםטום‪ .‬אחרי כן נע^שה בלשן‬ ‫בלשונות אירופיות ויהי מורה לשון אשכנזית בשטרםבורג‬ ‫בשנת ‪ .‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬י ו ס י פ ו ם‬ ‫מ ל ה מ ו ת ה״ב ‪J.‬ואגוםטום שמר לו ה ב ט ת ת ו ולא‬ ‫המיתתו‪.000‬והיו להם פרגםים ומגהיגים‬ ‫וראש הקהל הגקרא ״אתגרך" או ״ א ל א ב ר ך ״ )ע״ע‬ ‫א ב ר ך ( שהיה מפקה על כל עגיגיהם‪ .‬ובזה גקמו גקמתם בישמרוגים על אשר הרגו בכפר‬ ‫גימא )‪ (Ginaea‬במהוז שומרו.‬‬ ‫בצרפתית‬ ‫וספרו‬ ‫ואשכנזית‪.12‬‬ ‫י‪ .‬א ב ל אגוםטום ידע‬ ‫כי לא נתעה ת ו ר ת ם בשוא ל ת ת א ת טרפו לה נצל מכפו‬ ‫וגם ידע א ת תואר אלכםנדרום בן הורדום ע״כ נער‬ ‫באלכםגדרום השקר ויבטיה לו להשאירהו בתיים א ם‬ ‫יתודה על הכל‪ .‬ו ב א מ ת גא אמון היא‬ ‫תיבין )‪ (Theben‬ששם היה היכל גדול לאליל אמון‪.‬עם‬ ‫לוה ב ס ו פ ו ) ק ר א ק א ‪ (1571‬ובו ה ק ד מ ת המו״ל בעל שו״ת‬ ‫שארית יוסף גיסו של הרמ״א‪ . E.‬״ כ פ ל י ם‬ ‫כיוצא מצרים")‪ .‬‬ ‫‪J. 350 .‬והברית‬ ‫ו ה ח ס ד הזה שמרו ל ח ם גם דרומיים )גגד אפיון ביוחסין‬ ‫השלם‪ .‬ישלטון רומא‪ . מ ס פ ר יהודים שעלו‬ ‫ירושלימה לרגל‪ .‬‬ ‫כנסת‬ ‫‪.‬מ ת ה ל ה ה ל ך הוא‬ ‫ואגשיו למקומות אשר לא ידעו א ת אלכםגדרום ובכל‬ ‫הערים שמתו לקראתו ובקריטי ומילום תמכו אותו ואגשיו‬ ‫בכסף וגם בעבודה־ ומעשה‪ .‬ויתהברו אליו אגשים רבים‬ ‫אשר הפיצו השמועה בערי יהודה‪ .‬הוא היבר ם פ ר א ג ו ה ה שבו מ ל ק ט הדושי‬ ‫דיגים היוצאים מהש״ס כ ס ד ר ה מ ס כ ת ו ת ומפסקי‬ ‫הגאוגים‪ .5‬ומתמישת תלקי תעיר שגקראו‬ ‫ע״ש ה׳ אותיות תראישונות באלפ״א בית יא גתן ליהודים‬ ‫שגי תלקים ובתוכם תלק תרביעי תגקרא ״רלתא" )אות‬ ‫היביוגית( והיא ב ק ע ת י ר י ם )ע״ע(‪ . i.(1.‬‬ ‫' ‪"Collection des Plus Beaux Problemes d ' E c h e c s‬‬ ‫אלכםנדרום הקנאי‬ ‫. E. E.‬אהרן)אלברט(‪:‬‬ ‫מצוין ביד‪-‬עת‬ ‫שהוק השאך.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬י ו ס י פ ו ם ק ד מ ו נ י ו ת ח״כ ‪.72‬‬ ‫ישראל‪.‬וו•‬ ‫אלכסנדרום‬ ‫השקר‪:‬‬ ‫א ש ר ה ת נ ש א למלוך‬ ‫ביהודה‪ .‪ (Paris 1846‬בו א ם ף ‪ 2120‬פתרונים לשאלות עמוקות‬ ‫בשהוק ה׳שאך‪ .‬בשמעו א ת‬ ‫מעשה ןי׳לכםידרום והברו יצא לעצור בעדם ולענשם‪. 358 .‬‬ ‫איטלקית‬ ‫אננלית‪.‬כפי עהות יוסיפום‬ ‫היו יהודי אלכסגדריא מ׳שלומי אמוגה ודבקים בתורת‬ ‫הי‪ .‬קיצור מהדושיו גרפם‬ ‫בסוף תישובות מהר״י ווייל )ויגיצ־א ‪ .‬יהזקאל ל׳ ט״ו(‪ .‬היהודים קוראים‬ ‫ל ה ג ׳ כ ג ו א א מ ו ן ע״פ התרגום )גהום ג׳ ה׳‪ . i. ם ׳ב ‪.‬‬ ‫אלכסגדריא גקראת ע״ש אלכםגררוס מקרון א ש ר יסדה‬ ‫בשגת ‪ 332‬קודם מה״ג')‪ 401‬לפגי הרבן הבית(‪ .‬גם היה ל ה ם‬ .‬אלכםנדרום בנו‪.‬וכן‬ ‫תרגום המון גא‪ .‬‬ ‫הוא הרביץ תורה בקהלות קולוניא וגרמייזא כנראה‬ ‫מספרו ריש מש׳ יומא‪ .‬הוא היה יושב צידון ובשנת ‪ 4‬קודם מה״נ בא‬ ‫לרישת כ ס א הורדום באמרו כי הוא‪ .‬וכן עשה‪ .‬ספריו אלו מצויינים בחריפית ובתריצות‬ ‫התהלוכות ואומרים כי ה ם היותר טובים מכל החבורים‬ ‫במקצוע זה‪.(.‬אביו להרנו עם‬ ‫אריסטובלום כי המל עליו התליון ויתן לו ל ב ת ה ולהמלט‬ ‫על נפשו‪ .‬אלכםנדרי נודע ב פ ר ט בידעותיו‬ ‫ב מ ל א כ ת שהוק השאך ובמקצוע הזה חב!־ ם פ ר‬ ‫)‪ "Encyclopedic des E c h e c s " (Paris 1837‬הכולל כל‬ ‫כללי השהוק עם מבוא ל ב א ר הכללים בלשונות צרפתית‪.‬ועוד הוסיף עליהם הדרשי דיגים מדיליה‪ .‬ולא גאשמו בשום אשמה ב ע ת שמישלו היוגים‬ ‫והמקדוגים בתוך העיר‪ .‬‬ ‫אלקםנרךי‪ .‬וישב ב מ ה ב א עד אישר קרב יום אבל אביו‪.475‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מ ס פ ר היהודים באלכםגרריא התרבה מ א ד ו ב פ ר ט‬ ‫בימי תלמי פילומטר‪ .‬קומאגום‪ .‬ולא הפריאו א ת היהודים מ ל כ ת‬ ‫אחרי מגהגיהם הקדוישים ל ח ם מימים ימימה‪ .200.‬גגד אפיו.‬וו‪.‬הי בסוף ימי בעל הטורים וגפטר‬ ‫קודם הגזרות שתיו בשגת ק״ט )מהרי״ל בהשיבה סי׳‬ ‫ע״א(‪ .‬‬ ‫א•‬ ‫אלכסנדרי זוסלין כהן מוורנקבורט‬ ‫)פראנקפורט דמיין(‪ :‬פוסק ומהבר ם׳ ״אגודה״.‬‬ ‫רבים האמיגו לו‪ .‬כי אז באו שמה גולים רבים מא״י‬ ‫א ש ר גםו על גפשם מרדיפות אגטיוכוס‪ .‬‬ ‫אלכםנדרום הקנאי )‪ :(Zealot‬בשגת‬ ‫‪50‬‬ ‫קודם מה״ג א ס ף הוא ואלעזר תברו תיל צבא יהורים‬ ‫קגאים ויתגפלו על שומרון ויהרגו בלי המלה זקגים וגש־ם‬ ‫וטף‪ .‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬א ו ר ה ה י י ם סי׳ ‪.ךריא‬ ‫)בערבית‬ ‫אלאםכנדריאה(‪:‬‬ ‫מטרופולין של מצרים על הוף ים התיכון‪ .4‬‬ ‫קדמוגיות םכ״ט ‪ .(22 .‬‬ ‫נמלט מידי המרצה אשר צוד‪ .‬בגערוהו ל מ ד בפיורדא‬ ‫תלמוד ופוסקים ו נ ס מ ך ברבנות‪ .7‬‬ ‫ק ד מ ו נ י ו ת הי׳ז‪.‬היהודים ברומא קבלהו בכל אותות‬ ‫ה א ה ב ה והכבוד ויודו לה׳ הםדו כי השאיר שם ושארית‬ ‫לבית ההשמונאים א ש ר הרנ ה ו ר ת ם ‪ .12‬‬ ‫י‪ . נולד בסוף‬ ‫ה מ א ה הי״ג ו מ ת קודם ישנת ‪ 1349‬בעיר פראנקפורט‪.‬גם א ל ה שידעו א ת בן א ל כ ם ג ד ת ם‬ ‫גואלו להאמין בסיפור הזה‪ .1795‬מ ש ם ב א לפאריס ויסד בית ם פ ר לתנוך‬ ‫ולמודים שונים‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪43‬‬ ‫אלכסנדירום אםוירום‪ :‬ע׳ אסוירוס‪. גולד בעיר האתעגפעלדעל תמיין ב ע ר ך ש ג ת‬ ‫‪ 1766‬ו מ ת בלונדון ‪ 16‬נאוו‪ .‬ויושיב‬ ‫בה עשירים וסוהרים ובהם כ מ ה יהודים א ש ר גתן להם‬ ‫תרות מדיגית ומשפט אזרהים)יוסיפום‪ .6‬‬ ‫מ ל ח מ ו ת ח ״ ב ‪J. i. 360.

‬ב מ ק ו ם א ח ר א מ ר ו כי ת ז ר י ם ק ט נ י ם‬ ‫ה ב י א ו מ׳טם ב ג נ ב ת ב ל א י ד י ע ת פ ק י ד י‬ ‫דגיאל שלהי ל א ל כ ס ג ד ר י א‬ ‫בזמן‬ ‫הממ׳טלה‪ .‬ר ש ׳י‪:‬‬ ‫^ = ‪ ( m a t r i c e‬כהי ש ל א‬ ‫מטריצ‪-‬א‬ ‫ת ל ה ) ס ג ה ד ר י ן ל״ג‪ (.‬‬ ‫שפור׳שים‬ ‫ב ת לים הנדול‬ ‫יהושע‬ ‫בן‬ ‫אלבםגדריא‬ ‫בדברי‬ ‫תורה‬ ‫מ ה ו ה ה ו ת ) נ ה ה ס ״ ט ‪ :‬ע׳‪ (. ב ב ל י נ״א‪.‬שהזירי א ל ב ס ג ה ־ י א‬ ‫ש ל א ילדו ד ו ג מ ת ן ב א ר צ ו ת‬ ‫תיו גדולים ו ט ו ב י ם ‪ .‬ו׳טבע־ם‬ ‫ובבסילקי( ש ל זהב‪. )ישה״ש ר ב ה פ * ד י״ב( והיא‬ ‫רפואה‬ ‫נגד‬ ‫המות ותועלות אחרות‪ .‬‬ ‫כ כ ל א ת ן מ צ ר י ם היתד‪.‬ב א ל כ ם נ ד ר י א עבדין א מ ב ט י ו ת ש ל ב צ ק ) י ת י ט ל מ י‬ ‫ה ק ט נ ה ‪ :‬ע ד מ ת י א ר ו ס י יושב א צ ל כ ם ו א ג י י ו ש ב ת ע ג ו מ ה‬ ‫דספרא‬ ‫עליו"‪ .‬‬ ‫שלא‬ ‫דיפלסמון‬ ‫ראה‬ ‫)דיפולי‬ ‫ו א מ ת ‪ :‬כל מי‬ ‫המסובב‬ ‫‪ -‬אפלטרין‬ ‫בעמודים בפולים( של א ל כ ס נ ד ר י א ל א ר א ה‬ ‫לי־שראל ב ל ימיו‪ .‬ואגיטי‬ ‫בדברי‬ ‫אלכסגדריא שאלו ממגו‬ ‫ב ד ב ר ה ל כ ה ) ת ו ס ׳ גגעים פ ״ ט ס ו ף ( ‪ . ( :‬ומי ה ח ר י ב ה ? ט ת ג י י ג ו ם ה ר ש ע‬ ‫וירושלמי ס ו כ ה פ י ה א ( ‪ .‬ו ב א‬ ‫‪ p‬חשוק ו ח ו ט פ ה‬ ‫מעשה לפני ת כ מ י ם ובקשו לעשות בניהם ממזרים‪.‬וכן מ פ ו א ר א י ת ר‬ ‫והובאו‬ ‫הוסדה‬ ‫שהלכו‬ ‫לאלבםנדריא[‬ ‫מיד‬ ‫אתרי‬ ‫הלך‬ ‫מלאכת הרקמה‬ ‫) מ נ ח ו ת ק ״ ט ‪ . היו מ ר פ א י .‬גם ק ו מ א )קומוםו א ל כ ס נ ד ר י ) י ש ב ת ק״י‪ .(.‬ו א מ ת עיטרה ת ל ק י ם זגות ירהו ל ע ו ל ם תיטעה‬ ‫נ ט ל ה א ל כ ם נ ד ר י א ו א ה ה כ ל העולם כ ל ו ) א ס ת ר ר ב ה פ״א‪.‬ו ב ה י ו ת ו יטם שכן א צ ל ב ע ל ת ה ב י ת ) מ ר ת א ה ב י ת א (‬ ‫) מ נ ח ו ת ל‪-‬׳ב•( ש ה ו א עץ ס ד ו ק הנרשק ד פ י ק ו ג ט ר ס ש ל א‬ ‫׳ששמה ד ב ו ר ה ) י ח י ט ל מ י ה ג י נ ה פ ״ ב ב ‪ :‬ס ו ט ה ט״ז‪ .‬ר י ה ו ד ה ב.‬ור־‬ ‫)יר^ס‪.‬ע״ע ה ו נ י ו(‪ . ה ו א ק ר ב ט ב ע ו ו א ת ת‬ ‫שהי‬ ‫מקיית !‪-‬ם‬ ‫אמת‬ ‫) י ב מ ו ת פ׳‪.‬הוניו בן שמעון ה צ ד י ק‬ ‫אלכסגדרי שהוא כמו‬ ‫ל א ל כ ס ג ד ר י א כ ד י ל ב נ ו ת ש ם מ ז ב ת ו מ ק ד ש לה•‬ ‫בעברם‬ ‫י ו מ א פ ב די(‪ .‬ונטלו מ ח ל ב‬ ‫סם‬ ‫ה־טד־ם יטל הניטים ה ק ר ו ת ו ה ת מ י מ ו ת ב ט ב ע ו ע ר ב ו ה ה ל ב‬ ‫ל ה י ו ת מ מ ו ז ג ‪ .‬והיה ל ה ם י נ ת ר )‪(natron‬‬ ‫אלכסנדריה‬ ‫) ש ב ת צי‪ (.‬א ף כי ל א הגיעו‬ ‫לשלמות‬ ‫בירושלים‪.‬כמין ב ס י ל ס י )‪(basilica‬‬ ‫סטיו‬ ‫מ ס ט י ו פ ע מ י ם שהיו ב ה‬ ‫לפנים‬ ‫כ פ ל י ם ביוצאי מ צ ר י ם ‪ .‬וגעשה ב ה ם נ ס‬ ‫]אנשי‬ ‫יפה‬ ‫כזהב‬ ‫ירושלים‬ ‫א ל כ ם נ ד ר י א ב א ו ש מ ה יהודים‬ ‫מ י ת ש ל ם והיו‬ ‫ד ר ך ה י ם )שם‬ ‫ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם מיטתי ה מ ק ו מ ו ת ‪ . ט ב א י רצו ב נ י‬ ‫ב צ י ו ר י ם נ פ ל א י ם ע ל מ צ ע ו ת ה ב י ת )‪ (tapestry‬ו נ ת פ ר ס מ ו‬ ‫ירושלים ל מ נ ו ת ו לנשיא וברח מ פ נ י ה כ ב ו ד ל א ל כ ם נ ד ר י א ‪. בן ־שטת מ פ ג י ת מ ת ה מ צ י ק ל פ ר ו ש י ם‬ ‫] ל מ א ו ר [ א ל א ש מ ן צ נ ו נ ו ת ב ל ב ד ) ת ו ס פ י ש ב ת פ ״ ב גי(‬ ‫ה ו א יגאי ה מ ל ך ב ע ל א ת ו ת ד״י בן פ ר ה י ה ) ס ה ״ ד ( ‪ .(:‬‬ ‫פרנסתו‬ ‫כגראה התפרנסו‬ ‫ה י ה ו ד י ם ב א ל ב ס נ ד ר י א ב א ו מ נ י ו ת ש ו נ ו ת ‪ .‬ו א מ ת תז״ל‪ .‬‬ ‫מ ר ת ת ת )דמן ר ו ת ת והם(‪.‬ר״ל כ ד י‬ ‫א ת ר ו ת ‪ .(Spina Aeg'yptia .‬ובישובו לא״י א מ ר כי‬ ‫ת ט י ס ה ב א ו ת מ א ל כ ם נ ד ר י א ט מ א ו ת מ פ נ י א ג ט ל י א ישלה.(.‬‬ ‫תגגיה ה ל י • ל ש ם‬ ‫והשתעשע עם‬ ‫תרשבי‬ ‫גם‬ ‫צתות‬ ‫ויטו״ת‬ ‫ש ל ם ו ב ל ת י נ ק ר ע )מ״ק כ״ו‪ >:‬והיו׳ עושים‬ ‫&‪Gruber.‫א־לבטנרר‪-‬א‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ס נ ה ד ר י א גהולה א ש ר י ש ב ו ב ה י כ ל נ ת ל ‪.‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ר י א מ ק ד ש י ן ניטים ל פ ע מ י ם‬ ‫לאיטת מ א ו ר ׳ ט ת ‪ .‬ ‫י כ פ ל ו ) ‪ . ש ב ת ל״ה‪.‬‬ ‫לרפאות סרים ת מ ה‬ ‫הספינות האלה‬ ‫וממעי אמו(‬ ‫נשיה.(.‬ב ב ל י ש ם כ״ה‪ .‬על ר׳ יוחנן ה ס נ ד ל ר‬ ‫כי״אלכסנדרי‬ ‫ל א מ ת ו ה ו א " )יררטלמי ה ג י ג ה פ ״ נ א • ( ‪.‬ה ו צ י א ו לו‬ ‫ו כ ת י ב ב ה כ ש ת כ נ ס ל ב י ת ו ת ה י לי ל א י ת ת ו כ ה ת מ ש ה‬ ‫ו י ש ר א ל )תום• כ ת ו ב ו ת פ ״ ד ט•(‪.‬ ‫ו מ פ נ י ש מ י ה י ם מ ל ו ח י ם עישו ב ה ב ו ר ישל עץ ו י מ ל א ו א ו ת !‬ ‫) ה ו א גלגל ש ל דלי א ש ר ע ל ידו ה ש ק ו ה מ צ ר י ם א ת ה ש ד ו ת‬ ‫)כלים‬ ‫מ מ י מ י גילום וע״י ה ש ת פ כ ו ת ד מ י ם ב ב ו ו ג ת א ד ם געשו‬ ‫הביאו תבואה‬ ‫ה ת ט י ם מוכשרות לקבל טומאה(‪ .‬‬ ‫וייש ל ה שוליים ו מ ת ז ק ת מ ׳ ס א ה‬ ‫פ ט י ו א .‬‬ ‫אלכסגדריא‬ ‫מ ק ו ם ז נ ו ת ‪ .‬ב י ת כ ג ס ת נ ת ל ה ה י ת ה‬ ‫באמצע‬ ‫ש ם ו ב י מ ה ש ל עץ‬ ‫והזן‬ ‫ו ה ס ו ד ר י ן ב י ת ובו׳‪ .‬‬ ‫בכתובת‬ ‫ולזה‬ ‫נשותיהם‪.‬‬ ‫מ ע ש ה ש ש ל ח ו ה ר ו פ א י ם ו ה ב י א ו מ ה ן וע־שו א ו ת ן ת ר י א ק א‬ ‫ולא נ ו ד ע ת ד ב ר לירטבי א״י‪ .‬א ל א זהבין‬ ‫ו כ ס פ י ן בפ‪-‬׳ע ו ט ר ס י י ם ב פ ״ ע כ ד י ש י ה א‬ ‫בא‬ ‫ו מ י ט פ ל ל א ו מ ג ת ו ומ׳שם היתד!‬ ‫י ו צ א ה )תוס• ס ו כ ה פ י ר .‬‬ ‫כ ב ו ד גדול‬ ‫נ ת ל ה היתד‪.‬ריש״־‪:‬‬ ‫מין‬ ‫שרף‬ ‫אלבס־ד־ית‬ ‫א ‪ -‬ל נ ו ת ‪ -‬נ ו מ א ‪ .‬ס פ י ג ה‬ ‫היתה נודעת‪.‬לפי‬ ‫זה ב ז ה ועיטו מ ה ן ה ט ר י א ק א ש צ ר י כ ה‬ ‫ע ה ו ת ת ו ה ו ס ה ר ו פ א אי.(:‬וכ. ס ו ב ה נ ׳ א ‪ . פ ר ה ותזירת י ו צ א ת מ א ל כ ם נ ד ר י א‬ ‫א א ״ כ ת ו ת ב י ם ה א ם ש ל ה ) ב י ת הריון‪ .‬‬ ‫ב מ ק ד ׳ ט היו ש ל‬ ‫נתושתן‬ ‫מ ס ו פ ר כי שערי נ ק נ ו ר‬ ‫קלנתיא‬ ‫מ א ל כ ס ג ד ר י א ‪ .‬‬ ‫)באלכסגדריא(‬ ‫ו א ח ת ק ת ד ר א ו ת היו ב ה‬ ‫כ נ ג ד ע •א זקנים‪ .‬‬ ‫ל ה ם ) ה ה כ ם ( הוציאו לי כ ת ו ב ת‬ ‫אמר‬ ‫א מ ו ת י כ ם ‪ .‬‬ ‫ט־שפתות ש ל כ ה נ י ם היו ב א ל כ ס נ ד ר י א א ת ת‬ ‫יהיו ט מ א ו ת ל י ה ו ש ע בן‬ ‫פרהיה‬ ‫ומכשירין פ ״ נ ד ( מ פ נ י ש ר ק ה ו א יודע מ מ ה ש ר א ו עיניו‪.(.‬ו ל א היו ירשבין‬ ‫עצמם‬ ‫בפגי‬ ‫אכסגאי‬ ‫ה כ ג ס ת עומה‬ ‫עליה‬ ‫טעורבין‪ .‬ו כ ל א ת ת ו א ת ת‬ ‫)תוספתא‬ ‫עשויה מ ע ש ר י ם וחמ׳ט ר ב ו א ] ד ג ר י ז ה ב [ ו כ ר‬ ‫ס ו כ ה פ ׳ ד ר.‬ו נ ט ל ו א ת פ ג י מ ת ה ו ח ז ר ה‬ ‫ל ת ת י ל ת ה )ישם ערכין פ ״ ב ד ( ‪.‬‬ ‫בקדושין‬ ‫הוכרתו‬ ‫מ״ט‪:‬‬ ‫לע׳טות‬ ‫״‬ ‫תנאים‬ ‫ו א מ ת כשהיו בני‬ ‫היה א ח ר ב א‬ ‫ערביא‬ ‫״‬ ‫במקום‬ ‫מיותדיס‬ ‫אלכסנדריא(‪.‬‬ ‫ו ת ק נ ו ה ו ל א היתד• כ ה ל כ ת ה ‪ . ש ם‬ ‫כ ת ו ב ו ת פ יג אי‪ .‬‬ ‫האומנים‬ ‫כי‬ ‫ואמרו‬ ‫הביאו‬ ‫א ו מ נ י ם מ א ל ב ם נ ד ר י א לע׳שות ל ה ם ה פ נ י ם והיו אופ־ן וכר‬ ‫ותום׳‬ ‫י ו מ א פ ״ ב ה׳ ו׳(• ה מ כ ת ש ת במקדיש ש ה י ת ה מ י מ י‬ ‫מישה ג פ נ מ ה וישלתו ה כ מ י ם ו ה ב י א ו א ו מ נ י ן מ א ל כ ס נ ד ר י א‬ ‫!‪ itheriaca‬ובה.Ersch.‬ב א ל ב ס נ ד ר י א היו ר ו פ א י ם מ ו מ ח י ם ויכלו‬ ‫וטהרות לבל ישראל‬ ‫מ י ם מתוקין‪.(paper w e i g h t‬א נ ש י א ל כ ס נ ד ר י א ל א היו ל ה ם‬ ‫ב ר ת לישם ישמעו.‬א ב ל אמרו הכמים א״כ‬ ‫מ מ צ ר י ם ל ר ו מ א ‪ .‬‬ ‫ב י מ י ת ל מ י ד י ר״י ש ל ת ר׳ ת נ ת ו ם ב ר פ פ א מן א ל כ ס נ ד ר י א‬ ‫לישאול ש ת י ש א ל ו ת מר׳ י ו ס י ) ר ב א ם י ( )ירושלמי קדושין‬ .‬ב ר א ש ו נ ה ו ק ו ה ם‬ ‫ריטבינו ה י ה ב ־ ד ק ב ו ע ב א ל כ ם נ ד ר י א ואז ה י ת ה‬ ‫ל־וחם־ן כ מ ו ב א ״ י ) ת ו ם‬ ‫לכהונה‬ ‫חזקה‬ ‫פ א ה פ ״ ד הי.‬‬ ‫הודי א ל ב ס נ ד ר י א ) א נ צ י ק‬ ‫פ ם ת י ם פ״ג אי( ויש ג ו ר ס י ם א ב ט י ו ת כ מ ו א ב ט א‬ ‫והתמרים‬ ‫ב א ל ב ם נ ד ר י א היו ד ק י ם מישל א״י‬ ‫ד מ א י פ ׳ב אי(‪ .‬‬ ‫ערך‬ ‫והיו ב ג י ירושלים כותבין ״ מ י ר ר ט ל ם ה נ ת ל ה ל א ל כ ס נ ד ר י א‬ ‫ב ב ל ( ‪ .‬ואת‬ ‫להביא מ ש ם הזרים קטגים‬ ‫ש ה ש ל י כ ו א ת ה ג ג י ה מ י ש א ל ועזריה ל כ ב ש ן ה א ש‬ ‫) ס ג ה ד ר י ן צ׳־נ‪.

‬ואולי‬ ‫התפללו בלשון יון כי עמי האו״‪-‬ן שבהם לא הביגו בלשון‬ ‫הקודש ולשון הארמית‪ .‬‬ ‫מאז והלאה לא גשמע עוד מיהודי אלכסגדריא עד ר‬ ‫שמריה השבוי אשר גפהה יטם בימי ר שרירא גאון )ם•‬ ‫הקבלה להראב״ד(‪ .‬בבבלי )מגילה כ״ו‪(. ה ו ו ע ם א ם ט פ ג ו ם " ) פ ר כ ס י ס ד׳שליהא‬ ‫ו׳ ט׳(‪.‬‬ ‫]רדיפות ומצוקות באלכסנדריא[ ‪ (1‬ב ש ג ת ‪ 38‬ש ל ש י ם‬ ‫ו א ת ת ש ג ה קודם ההרבן‪ .‬לזאת חרה אף‬ ‫]ביהכ״נ של אלנסנדרייש בירושלס[ להאלכםגדריים‬ ‫כית הקברות באלבסנדריא‬ ‫גקראת ב י ת ה כ ג ם ת ש ל טורםיים‬ ‫) א ו מ ג י ם עושים כ ל י ן ק י ר י ל ו ס ו ל ע ת מ צ ו א ה ק ה י ל א ת‬ ‫אגשיו‬ ‫ויכו‬ ‫ביהודים‬ ‫נ ח ש ת ( ‪ .‬‬ ‫אלבםנדריא‬ ‫שבאו לירושלים היה ביהכ״ג מיוהד מפגי שהיו בעלי‬ ‫מלאכות ולא התערבו עם ‪ .‬בימי ה ק י ס ר קאיוס קאליגולא‪.‬כיביןההכגםות‬ ‫אשר יקוה הוא מ ס מן ארבעים אלף יהודים שגמצאו שם‪.‬‬ ‫רצו ראיצן הפקידים לאסרו וליסרו‪ .‬מ ח ם‬ ‫מעבובבנין)סנהדרין קי ׳א‪.‬‬ ‫מלחמות חייב ‪18‬׳ ‪ 13 .‬ע״ע מ צ ר י ם ‪.‬‬ ‫כ א ש ר ב א א נ ר י פ ס ה מ ל ך ל א ל ב ם נ ד ר י א צ ת ק ו לו גערים‬ ‫ת ע ל ו ל י ם מן ב נ י ה י ו נ י ם ו ב ר א ש ם ה א ר ל‬ ‫ק א ר א ב א ם איטר‬ ‫ה ת ה פ ש בבנדי מ ל ך יהודה וקראו לפניו ״ מ ק " ‪ . העם‪ . )ע״ש(• ר׳ אלעזר ברי יוסי‬ ‫כשנכנס לאלכםגדריא מצא שם זקן א ח ד ש א מ ר לו בא‬ ‫ואראך מ ח עשו אבותי לאבותיך‪ .(. ההמון איטר שפכו דם רב דוםיפוס‪.‬‬ ‫‪2‬־ו במו עשר שנים קודם תחרבן בימי נירון קיסר‪ .‬בימי ראש הכמרים‬ ‫קיר־לום בשנת ‪ 413‬ןד׳א קע נ ליצירה( ואז נמצאו עוד‬ ‫באלכםנדריא במו מ א ה אלפים יהודים אשר מרביתם‬ ‫סוחרים עוברי ארחות ימים‪ .‬מ ה ם טבעו בים‪ .‬זכר לביהכ״ג‬ ‫בברית‬ ‫האלה גשארה עוד עדח גדולח של יחודים באלכםנדריא‬ ‫זמן רב את״כ‪ .‬ .‬יתר העם בכלל‪ .‬היהודים פנו לראש הפקיה־ם ו‪(Prefect‬‬ ‫ויתלוננו על ה כ מ ר כי הוא מעורר מדון ושנאה עליהם‬ ‫בה כל צרכו )תוספ׳ מגילה פ״ג ו׳‪ .‬‬ ‫האלכםגדריים‬ ‫בירושלם‬ ‫ה ה ד ש ה ״ ו ק מ ו הוו אגיטא מן כ ג ו י ט ת א‬ ‫ד מ ת ק ר י א ד ל י ב ר ט י ג ו ק ו ר י ג י א ו א ל כ ם ג ד ר י א ודמן קיליקיא‬ ‫ומן א ם י א ודרשי.‫אוצר ישראל‬ ‫‪45‬‬ ‫פ ינ סוף(‪ .‬ס י ב ת הפרעות היתה כי‬ ‫חלבו לבית משחק בשבת והבמר קירילום הסית בחם‬ ‫המו.‬א נ ש י א ל כ ס נ ד ר י א ה ב י א ו ת ל ו ת י ה ן מ א ל כ ם ג ד ר י א .‬גם תתפללו‬ ‫בלשון יוגי הגקרא אז אלגםתי.‬ורק‬ ‫בעמל רב הצליח בידי ראש העיר טיבריוס אלבסנדרום‬ ‫בן האלאברך אלכםנדרום בעזרת אנשי חיל רומיים‬ ‫להשקיט שאו. ויגרשום מ ב ת י ה ם ו כ ל ר כ ו ש ם בזזו‪ .‬א ת ר י ב ל ה ה ר י ג ו ת‬ ‫ולא קבלו מ ה ן ) ה ל ה פ ״ ד י ׳ (‬ ‫גמצא‬ ‫המת‬ ‫תנדולה‬ ‫שבילי‬ ‫מ פ ג י ש ג ה ש ב כ א ‪ p‬עממין‬ ‫והששו ל ט ו מ א ה ‪ .‬ואמרו כי ר׳ אלעזר בר׳ צהוק לקח‬ ‫בית ה כ ג ם ת של אלכםגדריים שהיו בירושלים והיה עושה‬ ‫והמפוארה עם כמה יהודים בתוכה ויגרשו היהודים‬ ‫מחמיצה רחובות אל רהוב א ח ת צר וימיתו מ ה ם רבים‪.‬ואנדרינום קיסר חרנ באלבםנדריא בפלים‬ ‫כיוצא מצרים )גיטין נ״ז‪:‬ו‪ 14 .‬וזה רב א ס י שלח כ ת ב לאנשי אלכםנדריא‬ ‫אע״פ שכתבו לכם )בני א״י( סדרי מועדות ובביהכ׳נ( אל‬ ‫תשני מנהג אבותיכם נוחי נפש )ירושלמי ערובין פ יג‬ ‫סוף(‪ .‬ושר צ ב א‬ ‫פלאקוס שונא ישראל מ צ א אז מקום להעיד עליהם‬ ‫היונים איטר‬ ‫פרעו‬ ‫פרעות‬ ‫וישדפו‬ ‫הבסיליקי‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫מ א ו ר עי ני ם‬ ‫פי״ב .‬הגוםע ר‬ ‫בגימין )‪ (1177‬מצא שם רק כ׳טלשת אלפים יהודים‬ ‫ואלהריזי דאה בה אגשי שכל ותושיה ומרבים צדקות‬ ‫)תהכמוגי שער מ״ו(‪ .‬הרמב״ם בא שמה מ א ם פ מ י א והרטיב‬ ‫ישיבה ב פ א ם ט א ט הגקראת ״מצר אל עתיק" או ״מצדים‬ ‫הישגה" וסמוכה לקיירו כשגי תהומי •טבת‪ .‬ובעת כבשו הערביים א ת העיר בראשית‬ ‫המאה הזי כ ת ב שר צבאם עמרו להבאליף‪ .‬ר׳ אבהו תלמיד א ה ר של ר״י בא לשם והנהינם‬ ‫ליטול לולב ב ש ב ת שהל ביום א׳ של סוכות‪ .17‬בימי טרנינום כמו כ י ו שנים‬ ‫א ח ר החרבן‪ .

‬בשנת ‪!870‬‬ ‫‪. צ י ו ן ת״א ‪) 76‬מכתב התפלייו דוב הצבור‪ . ב כ ו ר י‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ה ע ת י ם ‪ .‬‬ ‫וגם מפלימי רוסיא והם‬ ‫]פתי חניר יס‪6‬י[ ״בית‬ ‫האשכנזים כיה מ׳שפתות‪.1882‬גם תכנםת כלה ובית אוסף‬ ‫]כתי כנסיות[ בשגת ‪ 1487‬היה באלכסגרריא ר• זקגים‪ .‬תקפ״ח ‪.‬ועתה‬ ‫העניים שבהם הם בעל•‬ ‫הגדילו מספרם לשלש מאות‪.‬‬ ‫בשניהם לערך <טל<ט מאות‬ ‫]מצבם הרוחני[ הקהלת‬ ‫נערים‪ .‬בי.‬ויש שם בית‬ ‫‪ 1880‬בהיות אז בכור אגיון‬ ‫רפוס עברי יטנוסד עי׳ י חייט‬ ‫נשיא קהלת אלכסגההיא‬ ‫מזרתי ביטנת ‪ .‬בזמן‬ ‫הוא החכם באשי ר׳ אליהו‬ ‫הברה‬ ‫נוסדת‬ ‫האחרון‬ ‫חזן גכה ההכם באשי שהיה‬ ‫״עמלי תורת ע׳יי אבההם‬ ‫אביזגר סגן של התכם באשי‬ ‫בירויטלים‪ .(1370‬בביהכ״נ הזה נמצא תג״ך יש‪.‬ונקיא עתה ״כנסת אליהו" ומסורה‬ ‫ליושבי העיר( .‬‬ ‫^— ]אלכסנדריא ההדשה[ מספר היהודים בשגת עם המסורה ע״י בן אשר ובן נפתלי )עיי אבן ספיד ה״א(‬ ‫‪ 1900‬הית כעיטרת אלפים‪ .‬סוריא וא״י והם ס כ ת הספרדים שעלה סחירו לשטונת אלפים ל׳׳ש‪.21‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ערך‬ ‫מ ל י ן ‪ .‬‬ ‫מלאכה‪ .‬בבתי‬ ‫תתת הכגסת הקהל מסים‬ ‫הספר האלה לומדים מלבד‬ ‫טל בשר כיטר‪ .‬‬ ‫אורהים" גוםהת בשגת ‪ .‬ומאז גדל מספרם עד כי ויש עוה ביהכ׳־נ ״עזוז" וב״כ לפראנקים שנבנה בשנת‬ ‫בשגת ‪ 1907‬עלה בקרוב לעשרים אלף‪ .‬נערות‪ .‬ח ר ב הזה מכהן‬ ‫ותכליתה להבין מקומות‬ ‫במשרת חרבנות מ׳טנת‬ ‫ללימוהים לכל ה הורש ומבקש‬ ‫‪ •1887‬תקגות הקהלת הן‬ ‫ובפרט לבני העניים‪ .‬‬ ‫החתן והכלה להביא תעודות שהם פנוים וארבעה שבועות‬ ‫] ‪ :‬־ ת הולים ובתי צדקה[ הברון מנשה יסה בית‬ ‫לפגי חג־טואין מכריזיןבכל ביחכ״ג כי פלוגי ישא את‬ ‫החולים במחיר תמשת אלפים ל״<ט‪ .‬‬ ‫עבדיה מברטגורא בעברו מאיטליא לירושלם ואז מ צ א חברת ״בני ברית" נוסדת בשגת ‪ 1892‬ויש לה ‪150‬‬ ‫בערך כ״ה משפתות ושגי בתי כגם־ות ובסטז יטבהם חברים‪.‬‬ ‫נבנה ביהכ״ג מהדש‪ .‬בשנת ‪ 1899‬יםהה‬ ‫מתגהגת ע י ט״ז פרנסים‬ ‫שם תתברת ״כל ישראל‬ ‫ובכל שניה י ב ח ר ו א ד ר מ ת ‪I‬‬ ‫חברים" בית ספר ובו ‪200‬‬ ‫נערים‪ 150.‬רובם גודדימ ‪ 1840‬ובית מהרש ליהודי מורוקא‪.‬בין היהוהים י*‬ ‫״התלמוד תורה" יסדוהאהים‬ ‫ופקודה‬ ‫משרה‬ ‫נושאי‬ ‫משת ויצהק אניון בשנת‬ ‫מהממיטלה‪ .‬מס קהקעות ‪K‬‬‫עברית‪ .‬‬ ‫״‬ .‬הברת ״עזרת אחים" ובראשה אברהם טילכי‪.172‬ביהם כי אליהו הנביא תתפלל במקום ההוא‪ .‬‬ ‫<טי״א אתר החרבן)‪ .‬יון‪ .‬וב״כ של הברון מנשה‬ ‫מארצות טורקיא‪ .‬‬ ‫ספר מנשה" יסד הבתן יעקב‬ ‫מצבם בבלל טוב‪ . ב ק ר ת ה ת ל מ ו ד ‪ Schiirer.‬ביהכ״נ היטגי והוא הגדול נקרא‬ ‫״צ־האהיל" ונוסד ע״י ר׳ יהוהה ברי שמואל מספהה אל«‬ ‫א‪.‬נם נמצא‬ ‫‪ r u c v‬ו״ט שמשלמים עד ו‬ ‫שם נן ילדים של <טלש מאות‬ ‫עשרה ל״ש לשגה‪ .‬תברת ״תכנסת‬ ‫פלוגית‪.(Menasce‬‬ ‫‪ PP‬קימת לכלכלתו‪ . בית‬ ‫אוסטריא‪ .‬ער אשר‬ ‫״בנסת אליהו״ פאלבסנדריא‬ ‫ממ׳טלת‬ ‫תסות‬ ‫תחת‬ ‫תנמר הקהלת את בני.‬צרפתית וערבית‬ ‫ובמהלקה העליונה של ״בית‬ ‫וגרוגיא וקבורה וגררים‬ ‫ספר מנשה" לומדים נם‬ ‫וגדבותמביהבי׳ג‪-‬הרב הכולל‬ ‫אננלית ותכמת הציור‪ .‬נמצאו‬ ‫רוב מסתרם עם אגגליא‪.‬ויש ביניהם‬ ‫* ט נ ש ת ביטגת ‪ 1872‬במוזיר‬ ‫עשירים גדולים וראיט לכולם‬ ‫חמשת אלפים ל״ש והקדיש‬ ‫הברון מגשה )‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בו לערך ‪ 150‬תלמידים‪ .98‬ש ב ע ה כ ה ו ת ל״ד.‬‬ ‫חי׳ב ל׳׳ח.1874‬בשנת‬ ‫ותקדישו לזתקחקימת ונוסף‬ ‫‪ 1881‬תיתת <טם ע ל י ל ת‬ ‫לזת ״בית ספר אגיון"‬ ‫ר ם )ע״ע(‪. התקנות תיא אתת *תקן הרב חזן למובת הספר הגדול אשר תבנה והוצאותיו תעלינת לעשרים אלף‬ ‫בנות י־טראל כי השירוכין צריכין להעשות בבי״ ה ועל ליש‪.‫אלכסגדריא‬ ‫עולם‬ ‫‪Gesch. .‬נכ• יבואו |‪:‬‬ ‫וחמשים ילדים וילדות‪ .

‬ב ת ר ג ו ם‬ ‫והדשתדלות‬ ‫]תרגום השבעים ושרש שיטת האלבהנדריים[ ל א נ ו ד ע‬ ‫השבעים אגו‬ ‫ו ד ע ת גרעין!‬ ‫מוצאים‬ ‫לשגות מ ע ט א ת התוארים‬ ‫הגט־ה‬ ‫המגשימים‬ ‫את‬ ‫ע צ מ ו ת ת א ל ב ת ו ר ה ‪ .‬ואין כ ל ד ע ה‬ ‫בתורת‬ ‫מ ו ת פילון ל ע ר ך ‪ CO‬ק מ ת ״ נ ‪ .‬‬ ‫אלכסנדריים‬ ‫אלכסנדדיים‬ ‫לאמר‪ .‬ל א ה ב י נ ו ע ו ד א ת כ ת ב י ק ד ש נ ו ב כ ת ב ם ובלשונם•‬ ‫על ה ת ו ר ה ו י מ ס ר ה ו ל ת ל מ י פ י ל ו מ ט ר א ו ה ב ו ומוקירו‪ .‬ויהגו ב ם בתיטק נ מ ר ץ ‪ .‬ל ה ר א ו ת לעיני ב ל כי ׳טתיתן מ ת א י מ ו ת‬ ‫וגם דעות ב ת ו ר ה א ש ר בהן ת מ י מ ו ת ם ו פ ש ו ט ת ם איגם‬ ‫ו מ ס כ י מ ו ת זו לזו‪ .‬א ז ע מ ל ו‬ ‫מ ד ב ר י ת ‪ .‬תגר‪ .‬ו א ם ב א מ ת ג מ צ א ו ד ב ו ר י ם ו ג א ו מ י ם‬ ‫ל פ ש ר בין שתיהן‪ .‬ש כ ר ם ש ב א ל ה ם‬ ‫בקנותם א ת םגלות‬ ‫ה י ה ד ר ך מדרשים ב ת ו ר ה ‪ .‬־ ו ס ד ר י ! י ד ב ר ה כ ת ו ב ‪ .‬ע ל נוי ו א ד ם יהד‪ :‬ו מ ה ט ־ ף ל ה ם‬ ‫וצדקה‪.‬ורק ד ב ר י מ ל י צ ה ה ם ‪ . כי ל א‬ ‫ע מ י ם זרים ב א ל כ ם נ ד ר י א ‪ .‬טהשפה העברית אל השפה‬ ‫‪ . ״תי א י ש מ ל ה מ ה " ) ש מ ו ת ט״ו‬ ‫ת ל מ י ‪ .‬ו י ר א ו‬ ‫בימי ת ל מ י ה ש נ י א ו ה ש ש י ‪ .‬‬ ‫גליון‬ ‫ה י ה ו ד י שנה י״א‪.‬ל ת ם ת ר נ ו ם ה ת ו ר ה ב י ו נ י ת ו ה ו א‬ ‫התרגום הנודע לנו בשם תרנום השבעים‪.‬ו ע י זה ל ג ד ל א ת ‪ .‬ו כ מ ו ה ם ע ש ו נ ם‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫דברי שלום ו א ת ב ת ב כ ל א ש ר למדו מ ת ו ר ת ם‬ .‬א ם א ר ס ט ו ב ל ו ם‬ ‫יקדים ל ה ם כ ל י ת ר א ה י ה ם בנולד‪ .‬ועוד ת כ מ י ם ו ס ו פ ר י ם‬ ‫אתרים‬ ‫ב כ ת ו ב א ר ס ט ו ב ל ו ם ‪ . :‬ויגהם הי" ) ב ר א ש י ת ו׳ רו‬ ‫א ל נבו.‬‬ ‫ה ת ר ג ו ם הזר‪ . .‬א ם גע־טה יען ה ת א ו ו מ ל כ י ב י ת‬ ‫ה מ ק ו ם א ש ר ע מ ד ב ו ה׳״.‬ג ם ב ד ב ר ס ב ת ו א ו פ נ י עשייתו‬ ‫א ת אלתי ישראל״‬ ‫) ש מ ו ת כ ״ ד י ׳ ( מ ת ו ר ג ם ‪ .‬ו ב פ ר ט זמן ה ת ת ל ת ו ‪ .‬זה‬ ‫ו ה פ ־ ל ו ם ו פ ־ א ש ל היוגים‪ .‬‬ ‫זה ה ו א ב א מ ת א ת ר מ ת ב ר י ת ר ג ו ם ה ש ב ע י ם‬ ‫א ו ל א ‪ .‬א ש ר היו א ו ה ב י ה ב מ ה ‪ .‬ו י ק ר א ו ב ו ג ם ב פ ג י ק ה ל ו ע ד ת‬ ‫בבתי‬ ‫כנסיותיהם בשבתות ובמועדים‪.‬״ ו כ ב ו ד ו מ ל א‬ ‫תיתה‬ ‫תתתלת‬ ‫עבודת‬ ‫אתתתיבל"‪.‬ו י ת א מ צ ו‬ ‫גם כן ב ת ו ר ת י ש ר א ל ‪ .‬הוביל‬ ‫ש י ט ת ם ‪ .‬א ו רגליו‪ . ע ר ך ת ו ר ת ה י ד ו ר י ם‬ ‫ל א ת ש ת כ ת ת ו ר ה מ י ש ר א ל ש ב ג ו ל ת ‪ .‬ו ת ו א ת ו ר ת ם ‪ .‬מ ש נ ת ‪ 333‬ק ו ד ם מ ם ה ״ נ ע ד‬ ‫ה ש כ ל ת ם ‪ .‬ש פ ת יון ת י ת ה גם ש פ ת ם ‪ .. ל ה ר א ו ת ל ה ם כי אין ד ב ר‬ ‫מ צ ר י ם ב י מ י מ ל כ י ב י ת ת ל מ י ‪ . ״ויעל מ ש ה ו א ה ר ן ‪ .‬ה ת ו ר ה בעיגי ה ג ר ם ו ל ק ר ב ם‬ ‫וחתרו‬ ‫אה‬ ‫אליה‪.‬ו ל א בוגד‪ .‬ה ע ב ר י ת ‪ .‬ ‫‪J.‬ו ב פ ר ט ה כ ל י ה י ק ר מ כ ל ‪ .‬״הי•הוא ה מ ד כ א מ ל ה ט ו ת " .‬פילון ב ע צ מ ו ‪ .‬ו ל א ס פ ה א ל אוצר ס פ ר י ה ם הגדול‬ ‫א ו יען כ י ר א ש י ה י ה ו ד י ם‬ ‫באלכסנדריא‪..‬א ו ה ל ו כ ו . .‬כי ב ל הגיוני ל ב ו ־ ע ו ת ת כ מ י‬ ‫מ ת א י מ י ם כ ל ל ל מ ש ג י ם ה ד ק י ם ורע־וגי ר ו ח ה ג ע ל י ם ש ל‬ ‫אומות העולם ג מצא ו מ ר א ש י ת ב ת ו ר ת היהודים ולמדים‬ ‫ה פ י ל ו ם ו פ י א היוג־ת‪ . מ ת י ג ע ש ת ה ת ר ג ו ם ה ז ה ‪ . Alexandria.‬‬ ‫ד׳.‬‬ ‫ב ד ע ת ם מד‪ .‬ש ר ש ה ש י ט ה היה ה ש ת ד ל ו ת‬ ‫ה א ל כ ס נ ד ר י י ם להריק א ת ת ו ר ת ישראל מכלי א ל כלי‪.‬א ם‬ ‫מ ת ו ר ג ם ‪ .‬ואין כ ל צ ד ה ש ו ה ב ־ ג י ת ם ‪ .‬‬ ‫]חזיונות הסכלה[ א כ ן ל א ת ס ת פ ק ו ב ת ר ג ו ם‬ ‫ל ב ד ‪ .‬וה־טפה ה ז א ת | ו מ ו ס ר ה ש כ ל ג ס ת ר י ם ונרמז־ם בו‪ .‬כ ז א ת ת י ת ה אבן הפגה א ש ר תתלו לבגות‬ ‫כי‬ ‫בהצי‬ ‫המאה‬ ‫השגית לפגי םפה״ג כ ב ר היה ל ה ם‬ ‫עלית א ת בנין ש י ט ת ם ‪.‬ב ט כ ס י ס י מ ל ה מ ה ‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪47‬‬ ‫ביבליונרפיא ‪:‬‬ ‫‪E. ״ י ד ה ״ ) י ה ו ש ע‬ ‫הבגה‪ .‬ה פ י ל ו ס ו ף היהודי‪ .‬ל א •טבהו א ת‬ ‫ה ק ד מ ה ל ח ב ו ר ו א ש ר יבקייטהו ב ה ל ב ל ירעו בעיגיו א י ז ה‬ ‫ה א ו צ ר ה ט מ ו ן ב ה ‪ .‬ה ש פ ה‬ ‫חכמי‬ ‫היונים ש ב נ י ה ם י צ א ב ה פ ס ד ם‬ ‫ו ב ה ג ד ו ת א ל י ל י ה ם )מיטולוניא!‪ .‬״ויראו א ת‬ ‫יש ח ל ו ק י ד ע ו ת ‪ .‬ה ו ס י ף‬ ‫ב כ ל ז א ת ב ע ו ד א ש ר ש כ ה ו א ה ה ש פ ה ‪ .‬‬ ‫ה כ ת ו ב מירי פ ש ו ט ו ו ל ד ר ו ש בו כ כ ל ה ע ו ל ה ע ל ר ו ת ם ‪ .‬‬ ‫ד׳ כ י ד ( מ ת ו ר ג ם ‪ .‬א ו ב ר מ ז ודמיון )אלינוריאו‪ .‬היד‪ .‬״ ו י ש ם ה׳ א ל לבו״.‬ועוד יותר‪ .‬ג ב ה ו מ ת ש ב ו ת ת ו ר ת ם ו ד ר כ י ח י י ה ם ע ל פ י‬ ‫בהתבוננו בתרנום הזה נראה ונכיר מ י ד את השרש‬ ‫ה ת ו ר ת מ א ט ו ג ו ת ה ט פ ל ו ת ו ד ר כ י ע ו ב ד י ת א ל י ל י ם ‪ . ״ושוליו מ ל א י ם א ת ה ת י כ ל "‬ ‫תפצו ל ה ר א ו ת למלכים וליתר‬ ‫כזאת‬ ‫־‪•:‬בניהם א ת י ק ר ע ר ך ת ו ר ת ם ‪ .‬ל מ ע ן‬ ‫האלכסנדריים‬ ‫לשנות א ת מובגם‪ .‬ו ד ע ו ת ג ש ג ב ו ת‬ ‫ה נ ה ג ת ה מ ד י ג ה ‪ .‬כי ב מ ש ל ו ה י ד ו ת היא מ ד ב ר ת ‪ .‬ב ד ב ר י ימינו ו ב ס פ ר ו ת נ ו י ק ר א ו ב ש ם‬ ‫יאבד א ף מ ע ט מריהה הגעים‬ ‫היונית ט ב ל י א ש ר‬ ‫ה ט ו ב גם ל ע מ י ם‬ ‫וטעמה‬ ‫א ל כ ם נ ד ר י י ם ה כ מ י היהודים אשר י ש ב ו ב א ל כ ם נ ד ר י א של‬ ‫ש כ נ י ה ם ה ג א ו ר י ם ו ה מ פ ו נ ק י ם .‬נ ם גכיר א ת האופנים‬ ‫והדרכים‬ ‫ועל ט ש י ת ו ‪ .‬‬ ‫במקום‬ ‫התורה‬ ‫המקורית‪.‬ל א מ ר ‪ .‬ע ד כי נ ם‬ ‫האיש‬ ‫ה מ ו ר ם מ ע ם ‪ .‬ויהיו ע ם ל ב ד ד ישכון נ ם ב ת ו ך המון‬ ‫זרוע ה־ א ו ידיו‪ .‬ל א יכלו‬ ‫אשרצטהה מ מ נ ו ש י ט ת ה א ל כ ם נ ד ר י ־ ם ב ח כ מ ת ה א ל ה ו ת‬ ‫ל ת ת א פ ק מ ה ב ־ ע ל ש כ נ י ה ם הגיוני ל ב ם ו ד ע ו ת י ה ם ע ל ה׳‬ ‫הפילוםופיא‬ ‫דברי מ ו ס ר‬ ‫ה מ ו ר כ ב ת משני יסודות‪ :‬יסוד התורה ויסוד‬ ‫יטל היונים בעת ההיא‪ .‬כ י א ם ת ב ר ו גם ת ב ו ר י ם‬ ‫תתורה‬ ‫ת ר ש י ם ילדי ר ו ת ם‬ ‫הם‪.‬א ו קומו‪ .‬ויקנו ל ה ם י ד ו ש ם‬ ‫ב ת ו ר ת י ש ר א ל א ש ר זר ה ו א ל ר ו ת‬ ‫ג ש ג ב ת ורעיון נ ע ל ת ב ת י מ ה ם ו ה ש כ ל ת ם א ש ר ל א י מ צ א ו‬ ‫י־טראל ו ב ת ב מ ו ת ו פ ל ו ס ו פ י א ש ל תיונים גם י ת ד ‪ .‬א ך אין‬ ‫א ו ר בלי צ ל ל י ם ‪ .‬‬ ‫האלכםגדרי־ם‬ ‫בשדה‬ ‫תכמת‬ ‫ה ת י ש ב ם ש ם הרגישו ת צ ר ך ל ת ר ג ו ם כזה למען‬ ‫ה א ל ה ו ת ויגיעתם ל ה ר א ו ת א ת תי.‬ת ו ר ת מיטה ו ד ב ר י ה נ ב י א י ם היו‬ ‫ה ו ר א ת ם כ מ ש מ ע ם ‪ .‬נ ם ה כ מ ־ היונים ב א ל כ ס ג ד ר י א‬ ‫להתפתחות‬ ‫התאמצו‬ ‫ימצא‬ ‫באבוד קנינידם הלאמים‬ ‫ס מ ו כ י ם ורמזים ל ד ע ו ת י ה ם ה פ י ל ו ס ו פ י ו ת בשיירי ה ו מ י ר ו ם‬ ‫ה ם ‪ .‬א ת ב א ו ר ו‬ ‫כ מ ה ו ‪ .‬״ כ ה ה ״ .‬ו י א מ ר ו כי ר ק‬ ‫יהודי א ל ב ם ג ד ר י א ל מ ד ו מ ה י ו ג י ם ל ש ל ה י ד ם ב ב ל‬ ‫א ו מ ג ו ת ו מ ל א כ ת מ ה ש ב ת ‪ .‬ל ק ר א את ה ת ו ר ה ו ל ד ע ת‬ ‫גי( מ ת ו ר ג ם ‪ .‬‬ ‫א‪.‬להוציא‬ ‫במשל‬ ‫י ס כ י ם ע ל ד ע ו ת י ה ם ה פ י ל ו ס ו פ י ו ת ‪ .‬ובא״י‪ .‬א ך ז א ת ידעגו ב ב ר ו ר‬ ‫לעמים שכניהם‪ .‬א מ ו נ ת ם ו ד ת ם איטר בתן‬ ‫ג א ו מ י ם ו ד ב ו ר י ם ב ת ו ר ה הזרים ל ד ע ו ת ה פ י ל ו ס ו פ י ו ת ‪ .‬ה ת ו ר ה בי‬ ‫ה־תה ה מ פ ה ח איטר פ ת ח ל ה ם שערי ת ת כ מ ו ת ו ה מ ד ע י ם ‪ j‬ד ב ר י ה יובנו כ מ ש מ ע ם ‪ .‬ו ה ד ר ך הזר‪ .‬‬ ‫ה ע ב ר י ת נ־טכהה ל ג מ ר י מ י ה ו ד י מ צ ר י ם ‪ .‬ל מ ש ל ‪.‬‬ ‫א ש ר נ ת פ ת ח ה ש י ט ת ם ב ה ם ‪ .‬והוא תשפד‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫ה צ ט י נ ו מ כ ל ש כ נ י ה ם ‪ .‬ו ב ה מ נ ע ם מ ק ר ו א‬ ‫א ת ה ת ו ר ה ב ל ש ו נ ה ‪ .‬א ו יען כי ה י ה ו ד י ם‬ ‫ת־כף‬ ‫אתרי‬ ‫בעצמם‬ ‫)ישעיה ו׳ אי( מ ת ו ר ג ם ‪ .‬ב ש ל מ ו ת ו ‪ .

‫א ל כ ס נדריי ם‬ ‫יי^ז ראל‬ ‫ודבר־ נ ב י א י ה ם ‪ .‬גם מ ה א ם ו ר לפריש א ת ישם‬ ‫) ב מ ד ב ר י ז י׳ג()עיין גם ב י ו ס י פ ו ס ק ד מ י ג׳ ז׳ ז (‪ .‬כ ל ימיו ר ב א ת ריב ה ת ו ר ה ל א רק גגד מ נ א צ י ה‬ ‫ב ג ר ם או גגה ה מ א מ ־ ג ־ ם‬ ‫היהודים‬ ‫אלה‬ ‫באמוגות תפלות‪.‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫י‪-‬י ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב ח כ מ ת י ס ד א ר ץ ובו )משלי א׳ כ י ‪ -‬ל ״ ג ( ‪.‬ואין פ ה‬ ‫דברי ״חזיונות ח ס ב ל ה " ‪ .‬ב כ ל ז א ת ה ע ט פ ת‬ ‫האלכסגדרוגי‪. ׳ פ ג ו ל ה ם ה ע מ י ם ע ר ף ו ל א‬ ‫ב־ •שנאת ה ע מ י ם לי׳שראל כ ב ר‬ ‫ימו אז.‬ג ו ס ף על‬ ‫הוי״ה‪ .‬ב ה יצר א ת ה ע ו ל ם ומגהיגו‪ .‬בגוגע ל א ה ם ‪ .‬‬ ‫ה נ ט י ה ה ז א ת ה נ ג ו מ ו צ א י ם בו ה ד ע ו ת ה א ל ו ה ז ר ו ת ל ת ו ר ה ‪:‬‬ ‫ע ל פ י ש י ט ת ו ה ע ו ל ם נ ע ש ה מ ה מ ר ק ד מ ו ן בלי צ ו ר ה ‪ .‬״ ה ח כ מ ה " ‪ .‬ו ע ל י ת ם‬ ‫גאמר‬ ‫ב מ ק ר א ״גע׳שה" א ד ם ‪ .‬ה ג ה יש א ה ם קדמון‪.‬בבל ז א ת העד‪.‬ו ב פ ר ט ב פ י ה ס ב ל ה ‪ .‬ה נ ט י ה ל ב א ר א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה‬ ‫כ־־צל ו מ ל י צ ה נ מ צ א ה נ ם בו‪ .‬הננו רואים‬ ‫א ף ב מ ל א ג י מ א ‪ .‬והוא‬ ‫אהז‬ ‫בדעה הזאת מאותו הטעם‬ ‫האדם‬ ‫ציור‬ ‫וטופס‬ ‫במקרא‪.‬כי ב כ ל מע׳צי ב ר א ש י ת נ מ צ א ה ד ב ו ר‬ ‫‪.‬‬ ‫וסדר)‪(chaos‬‬ ‫וזה ה ו ר א ת ה ת ה ו ו ב ה ו ש ב פ ר ש ת ב ר א ש י ת ‪.‬ו מ ת א ר ה בתוארים ו מ ד ב ר פעולותיח‬ ‫אפלטון(‪ .‬‬ ‫ב א ל כ ס ג ד ר ־ א א־שר‬ ‫א ך גם ג־‪.‬ו א ף כי‬ ‫מ מ ק ו ר ת ו ר ת נ ו א ז נ ר א ה ב־ מ ע ט מ ז ע י ר הן ג ג ד ם ‪ .‬הוא לא גטת‬ ‫ב ח ב ו ר א ח ר א ש ר ה ב ר נם הוא ב ע ת ההיא‪ .‬ק ג ה לו כ ל ה י ד י ע ו ת‬ ‫בדרך‬ ‫ו ב פ ר ט דעות‬ ‫הפין כלול ב ה ד ר ו ‪ .‬ו ב ד ר ך ת ז ה‬ ‫אשר כסאו‬ ‫מ ר ב ת פילון ל ת ת פ ל ס ף על ת נ פ ש ו ת כ ו נ ו ת י ה ו ת ש א ר ת ה ‪.‬‬ ‫אתדות‬ ‫דעות‬ ‫האדם‬ ‫אותם‬ ‫וחי ב ה ם ‪ .‬‬ ‫למ׳של ו ל מ ל י צ ה ‪ .‬ב א מ ר ם כי גם ה מ צ ו ת המע־צ־ות הן רק‬ ‫ת פ נ ־ צ נ ה ב ס פ ר ה ז ה אישר מקורן ה ו א ה פ י ל ו ס ו פ י א היונית‪.‬ ‫נכון‪ .‬‬ ‫ו ה ו א ת פ ו ך ד ע ת ה ה ו ר ה כי ב ר א ייש מאין‪ :‬ת־שארת ה נ פ ש‬ ‫ב ר י א ת ת ע ו ל ם ‪ .‬ת ו ר ת מ ש ה ה ־ ת ה לו ה מ ק ו ר ה ז ך ו ה ט ה ו ר‬ ‫חכמת‬ ‫•של ב ל ה ר ע ו ת ה י ו ת ר ג ע ל ו ת והמיצגים ה י ו ת ר גיצגבים‪.‬ו א ף כי גם ב כ ת ב י קדיצגו ג מ צ א‬ ‫כי ה׳‬ ‫של הקב״ה‪..‬מ ו צ י א פילון מ ד ב ר י ה׳‬ ‫בהתגלותו‬ ‫תמנפת"‬ ‫א ל מ ש ה מ ת י ך ה ס ג ה ה ב ו ע ר ‪ ..‬ה ־ ת ה ב ד ב ר ה•‪ .‬ו ה ס פ ר ה ש ג י ״ ו י פ ה ר ו ה‬ ‫שההזיקו ה מ ד ק ד ק י ם‬ ‫תיים ב א פ י ו ״ מ ד ב ר ב א ד ם ש ל ע ו ל ם ת ת ת ת ו ן ‪ .‬ל א מ ר ‪ .. ז א ת כוגת שגי ספורי ב ר י א ת‬ ‫ב מ י מ ר א )לוגוס(‪.‬האיצה‬ ‫הזה‪ .‬ו א ם גצ־גן מ ו ל י ת ר רעיוני ו ד ע ו ת‬ ‫ה ה ו ז ה הזיונות‪ .‬א ך מ ל ב ד ה ה ו ר ה הקדו׳שה לו‪ .‬‬ ‫מקצעותיה‬ ‫בכל‬ ‫תשטה‬ ‫גמצאת‬ ‫ד ע ו ה ה ת ו ר ה ו נ ב י א ‪ :‬יישראל ב מ ע ט ה • צ פ ת ה י ו נ י ם נ ם ה י א‬ ‫]פילון[ גפ־ש פילון היתד‪ .‬‬ ‫האלתית‬ ‫״ כ י ב ג ד י ה ב ה .1‬ב ק נ א ת ״ ה ש ט ן " פר־ן ה מ ו ת ב א ר ץ )ב׳‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ח ל ת ל ת ת א ת ש ם י־שראל ל נ א צ ה ־־ ע־שו ב ע ר מ ה ו־־צ־מו‬ ‫ר ב ר י ה ם ב פ י ה ה ו ז י ם והמ־צוררים‬ ‫‪48‬‬ ‫אלה‬ ‫הן‬ ‫התה׳צות‬ ‫הדעות‬ ‫מאפלטון‬ ‫תלקותות‬ ‫ה מ ה ו ל ל י ם אישר‬ ‫ו מ ה מ ד ק ד ק ־ ם ו מ א מ ו ג ו ת א ר צ ו ת ה ק ד ם .‬ו ל א נ ו כ ל‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫הפילוסופיות‬ ‫א פ ל ט ו ן ו ה מ ד ק ד ק י ם ‪ .‬‬ ‫אלהים‬ ‫כ כ ל אישר יעשו ה מ ד ק ד ק י ם )‪(Stoics‬‬ ‫ו ה ה כ מ ת מ מ ל א ת א ת מ ק ו ם הלוגוס ב ד ב ר י ה מ ה ב ר ‪ .‬‬ ‫נם‬ ‫גקיצרות ד ע ו ת י ו‬ ‫עולם‬ ‫דעותיו‬ ‫עליון‬ ‫ממשרתי‬ ‫האל‬ ‫ה א ת ר י ם ‪ .‬‬ ‫ויאמר‬ ‫כל‬ ‫כי‬ ‫התורה‬ ‫רברי‬ ‫כל דברי‬ ‫לדעות‬ ‫ירמזו‬ ‫מ א ד ‪ .‬ו א ד ם הגוצר בארץ.‬‬ ‫א ת תיצורים‬ ‫בתכלית השלמות‬ ‫ע צ ם מ י ו ח ד נ א צ ל מ א ל ה י ם ‪ .‬ו מ ד א ג ת ם פ.‬ב ה א מ ר ה מ ה ב ר ‪.‬נ ם מ ת כ ו נ ו ת ה ש ם ה ז ה ב ע ל א ר ב ע ה א ו ת י ו ת ב ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫במהשבה‬ ‫האלהית‬ ‫ה ס פ ו ר הראשון ה א ו מ ר בצלם‬ ‫)רעת‬ ‫ב ר א א ו ת ם מ ד ב ר ב א ד ם הקדמון‪ •.‬אין א ף שמין ד ע ה‬ ‫וגמורה‬ ‫הדיצה א ש ר ל א מ ת ו ר ת י ש ר א ל מ ו צ א ה ‪ . ב פ ר ץ געצרה‬ ‫בכל‬ ‫ל ת א ר ה ו ב כ ל ת ו א ר ‪ .‬כ ק ר נ י א ו ר ה י ו צ א י ם מהישמש‪.‬כ א ר פ י א ו ס ו ס ו פ ו ק ל ס ‪ .‬ו מ כ ת ב י ע מ ל ‪ . ק־שבת ל ד ב ר י ה ם ‪.‬ויקישרם ב ה ו ט י הגיונו ע ם‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫או כ ל ת ב ת מ נ ת ל ת ‪ .‬קישורה ב י ה ד ו ת ו כגפישות‬ ‫ובהתבוננו‬ ‫מהיהדות המקבלה‬ ‫ב ה ו ס פ ה א ב נ י ם ו ה מ ר לבני.‬‬ ‫לאמר‪.‬‬ ‫המישרתים ת א ל ת ל ב ר א‬ ‫ה ד ש ה מ צ י ב מ ח ב ר ת״ש לעינינו‪ .‬״‬ ‫היה‬ ‫כן‬ ‫המאמר‬ ‫כלי‬ ‫)לונוס(‬ ‫ביזו‪ :‬מ צ י א ו ת הגפ־ש ק ו ר ם ל י צ י ר ת ה א ד ם )ת׳ י״ט(.‬ה ד ע ה‬ ‫־ זו על פ י הדר<ש ה ז ה ס פ ו ר ע מ ו ד י הענן והאיש רק מ ש ל‬ ‫ישל ה פ י ל ו ס ו פ י א ה י ו נ י ת כי א ף כי ידעגו מ צ י א ו ת א ל ה י ם‬ ‫ה י א הנמישל‪ .‬לאמר‪ .‬ועל ירה ה ו א‬ ‫ת י י ם ו ס ד ר ו ת ג ו ע ה לכל.‬ו ה י א כי ת ה כ מ ה ה י א‬ ‫ב א ו כ ל ה ר ע ו ת ב ע ו ל ם ‪ .‬‬ ‫טובי העם ב ע ת ההיא‪ .‬כ ב ר‬ ‫בישמים ובין‬ ‫את‬ ‫‪ p x n‬וכל בריותיה‪.‬י צ י א ת ו מ ת ת ו ו ב ה ו ל ס ד ר ומ־שטר‬ ‫והי־ ע ד ל צ ד י ק י ם ו נ מ ו ל צ ד ק ת ם ב ע ו ל ם ש כ ל ו ט ו ב )א׳ י״ז.‬‬ ‫לפני‬ ‫תתתתון‪.‬‬ ‫וההכמה‬ ‫ייתכ״ד(‪.‬ו ה ק ו ר א בו ית־צב כי‬ ‫קורא‬ ‫הוא‬ ‫ס פ ר מישלי א ו‬ ‫אך‬ ‫איוב‪.‬חלק החזיונות א ש ר‬ ‫ההד׳צה‬ ‫ישלמה‬ ‫בכתבי‬ ‫פילון‬ ‫בכל‬ ‫פ י ל ו ס ו פ י ת הדישה•‬ ‫בל •שיטה‬ ‫יצא מ י ד י ה א ל ב ס נ ד ר י ־ ם ב ע ת ה ה י א ‪ .‬ו ה ת ב ו ר‬ ‫הזה‬ ‫הוא‬ ‫ספר‬ ‫שלמה‪.‬ד‬ ‫והתרפו‬ ‫פרעו הק‬ ‫במע־שה ה מ צ ו ו ת ‪ .‬‬ ‫העליונה‬ ‫לעולם‬ ‫בדעת תמימרא‬ ‫הבראם‪. ט״ו ני‪ . ומ׳צגיה על ה כ ל ) ב ב מ ה ו כ מ ה‬ ‫מ ק ו מ ו ת ב ס פ ר ( ‪ .‬כן י א מ ר )ה״ש‬ ‫ז א ת ל א נ ו כ ל לה־שיג ע צ מ ו ת ו ו מ ת ו ת ו ‪ .‬כ מ ו נ י ת א ואפיון‪ .‬ת ו א ר‬ ‫היצם ב ר א א ת ה ע ו ל ם מ ת מ ר ל א ת ו א ר לו )ה״ש י״א י״זו‪.‬‬ ‫ב כ ל ז א ת יוניה ה י א ב צ ו ר ה ע ב ר י ת ‪ .‬‬ ‫בלוגוס‪ .‬‬ ‫החכמה‬ ‫ובכן‬ ‫האמצעי ל ה ת ג ל ו ת והתר׳שמות כ ת ו ת אלה־ם‬ ‫היא‬ ‫בארץ ובכל‬ ‫הבריאה‪. ת ג ו ף‬ ‫אומגתו‬ ‫ה ו א מ ׳ צ א כ ב ד לגפיצ ויעצר ב ע ד ת ־ צ ת ל מ ו ת ת )ט׳ י״נ—‬ ‫מ ה צ י ו ר המהישביי ש ל ה ע ו ל ם וישל כ ל ה ב ר ו א י ם ש ה י ה‬ ‫טיו(.‬‬ ‫את‬ ‫הבנ־ן ב ה ב נ ו ת ו ‪ .‬‬ ‫ו ח ק י ה ת ו ר ה היו בעיג־ו ה ו ק י ם איצר יע־צה‬ ‫ה ס פ ר הזה הוא ה ה פ ך מ ס פ ר‬ ‫] ־ פ ר ה ‪ : :‬־ ‪=• .‬כ׳ א ף כ ׳ נ ם ה ו א נ כ ת ב‬ ‫ב ש פ ה היונית‪. ה ש י מ ה ההה׳שה‪.‬ב ע מ ו ד ה ב ה .‬‬ ‫״ ‪ :‬ה ת ה א ת ייצראל ב ע ת‬ ‫יציאתו מ מ צ ר י ם‬ ‫בדרך נפלא‬ ‫והדעות‬ ‫אישר ב ע ת ה ה י א ‪.‬‬ ‫ג׳ א ‪ -‬ז .‬בלישון ר ב י‬ ‫ם <‬ ‫ו ע‬ ‫ל י ‪. ה ג ד ו ל היו ס מ ל כ ל ה ע ו ל ם‬ ‫ו ק ו ס מ א ס ( ועיי זד‪ .‬ה מ ל א כ י ם ו ת ר ו ת ו ת עוישי רצוגו‪ .‬‬ ‫ה ה ל ה ל ב צ ב ץ ולעלות‪ .‪•:‬צר ג מ צ א ב ס פ ר‬ ‫ה מ ח ב ר הגובע־ם‬ ‫ליונים‪ .‬ותה־ לו מ ח ס ה ביום ו א ו ר כ ו כ ב י ם ב ל י ל ה " )ת״ש י׳‬ ‫ה פ י ל ו ס ו פ י ו ת ה א ל ה א ם רק גבין מ ל י צ ת ד י ר ו ת י ה ם ‪ .‬ויאמר‬ ‫ואם‬ ‫ה׳‪ .‬לצה[‬ ‫ח ז י ו נ ו ת ה ם ב ל ה ‪ . ה ״ ה כ מ ה " ה ג א צ ל ת מ ע צ ם א ל ה י ם ה י א כלי א ו מ ג ת ו‬ ‫בתבונה‬ ‫כטופס‬ ‫מתן‬ ‫ותבגית‬ ‫ב ע ו ל ם ‪ .‬א ש ר י צ א ה ש מ ע ה א ז ב כ ל תאריו‪ .‬והוא למען יהיה ה ב ו ר ו ק ש ו ר בין ה׳‬ .‬ו א ם גבין א ת ה מ ו ס ר ה׳צבל הצפון בהן‬ ‫ו ה מ ח ב ר קשרן וארנן י ת ד א ת ד ע ו ת ה י ה ד ו ת ר ע ש מ ה ן כלי‬ ‫דייגו‪ .

‪Drummond.‬ולאו‬ ‫בדרישתם במצות תתורה‪ .‬א ד ם משליך לו‬ ‫פרוסה סוכר א ת פיו כך היו דייני ישראל )ילקוט ה״ב רמז‬ ‫שמ״ו(‪.151‬‬ ‫נבוני הזמ‬ ‫גרעץ אך הוא למד א ת כלן מדברי התורה‪.‬ואיטכת דתוו‬ ‫)ת״ב צ״ו.‬וגם‬ ‫הם מדברים מ ס ת ר י תורה‪ .‬כי אף א ם גם תכמי א״י וכיון דאלם פטור מן הראייה פטור נמי מקרבן הנינה אבל‬ ‫הייב בשמהה )רמב ם הנינה פ״ב(‪.‬יוסף אהרן די‪ :‬רב הראשי בעיר‬ ‫תשבו מעולם שבן כוגת תכתוב )ווייס(‪.‬וכי הוא לענין‬ ‫מק ת וממכר ביןבמטלטלין בין בקרקע )רםב״ם מכירת‬ ‫פעולה גדולה על הכמי א״י‪ . יבמי וכו־ )רמב •ם יבום וחליצה‬ ‫פ״ד(‪ .‬בוהקין אותו בהיקה יפה וכותבי.‬וכן בתרגומים הארמיים‬ ‫פ״ב( אף א ם כ ת ב ב כ ת ב ידו לסופר כתוב ולעדים תתומו‬ ‫נראה א ת השאיפה להרתקת ההג׳טמה כמו שהיא בתרגום‬ ‫השבעים‪ .(mute‬ויש מפרשים אלם‬ ‫מלשון נוטריקון איש תקיל מיליליה )מחזור ויטרי ‪.‬כי מצינו ברבי שהיו לו‬ ‫קדושים פ״ב.‬‬ ‫ושרה הציור מן הצדקה שהיא <טרתי בין ה מ ת ת ‪ .‬נביאי השקר נקראו כלכים אלמים לא יוכלו‬ ‫לגבוה ) י י ט ע ‪ -‬ה ״ ( ‪ .‬ ‫נמירי ה ל כ ת א וספרא וספרי וכולי תש״ס )הנינה נ׳‪.‬דכתיב‪:‬‬ ‫ואמרה האשת אמ.(Gnostics‬ועל ידיהם באו דעות‬ ‫האלכסגדריים ו ב פ ר ט תורת המימרא א ל אמוגתהגוצרים•‬ ‫וכן הלכו הלמודים האלה מדור לדור‪ .‬א ך יש תפריט בין דרך תכמי איי‬ ‫ודרך תאלכםגדריים במדרשם‪ .‬ד‪.‬אלם פסול לעדות דכתיב א ם לא יניד ונר‪ .‬והיטפיע על דרך מדר׳טם‬ ‫)ווייס(‪ .‬‬ ‫דברי יטבת ותהלה על מע׳טה הצדיקים‪ .‬מדר׳טיהם במעשה מ ר כ ב ה היו מי שנשתהק ושאלוהו א ם ירצה שיכתבו נט לאיטתו‬ ‫מעגין חזה‪ .‬וכי יש לך כלב אלם‬ ‫ובלב פקהי׳י ו כ ו ‪ .‬ומהם יצאו בעלי הסוד וההסתר )‪.‬‬ ‫א ל • ‪ :‬השומע ואינו מ ד ב ר )‪ .‬ובעי רבי רהמי עליהו ואיתסי‪ .‬חוץ‬ ‫מעדות אשה שכשר לתעיד ע״י כ ת ב משום שהקילו‬ ‫הזה לא היה זר גם לתכמים שבא״י‪ .‬‬ ‫ת ו ס פ ת א ר״ה פ״א(‪ .‬רמב •ם ממרים‪. Hausrath. Times..‬ד ו ר ד ו ר‬ ‫ו י ו ר ש י ו ‪ .‬‬ ‫המדקדקים‪.‬אבל לא‬ ‫אלמאלייה‪ .‬בבן סורר ומורה א ם ה א ב או ה א ם אלמים‪ .‬‬ ‫מוגאדור במדינת מורוקא.‬ולכן אלם ואלמית אינן‬ ‫חולצי.‬ובהגיון‬ ‫ישר יבקיט למצא טעמי המצות ולהבין כוגת •המהוקק‪. ואם הלצו הליצתן פסולה‪ .‬‬ ‫‪N. T.‬‬ ‫נ ב ל םפור פשוט ימצא רמזים לדברים משכלים‪ :‬גן תעדן‬ ‫הוא מ ש ל לגן ה ה כ מ ו ת וההתבוננות ת מ ל מ ד ל א ד ם דעת‬ ‫נפשו ומהותית • והספור מדור ההפלגה הוא ציורמתםבות‬ ‫המגיעות וגורמות בלבול תדעות ושפלת המרות• כמה‬ ‫‪.‬והרץ ק ר א כ מ א ל קבצם בספרו ״מורה‬ ‫נבוכי תזמן"‪ .‫‪49‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫על הנבואה ועל מיטה אב• הנביאים ועל המעלות והמרות‬ ‫ודרכי תתסידות ותפרישות א ש ר על ידיהן יתעלה הארם‬ ‫למדרגה אלתית‪ .‬ובדברי‬ ‫הנביאים ותבתובים )מכילתא משפטים פ״ו י״ג.‬ואמרו תזיל‪ . ב מ ד ב ר רבה‬ ‫]השפעה האלכסנדריים על הבמי א״י[ דרך תמדרש פ״ט(‪ .‬ה‪. מכילתא בא פ״ת.‬ומכל דבריו נצנצות דעות אפלטוניות‬ ‫ודעותן ‪.‬דכתיב‬ ‫בא״י‪ .‬‬ ‫אלם פטור מן הראייה ת מ ר ראייה מהקתל‪ .‬‬ ‫והיהודים‬ ‫פילון‬ ‫שיטת‬ ‫]הולדות השיטה[‬ ‫האלכסגדריים תיתה גם ש י ט ת האפלטוגים ההריטים‬ ‫באלכסגריא‪ . i i i . ת״כ מ ט ע ם שלא יוכלו ללמוד כראוי‪ .‬וביהוה בהלק ה ס פ ו ת ‪ .‬פב׳ט.‬וכן תשתדלו בא״י להרהיק ההגייטמה מעצמות והרכין בראשו לומר הן‪ .‬״•'טער חידות מני קדם"‪.‬‬ ‫אלם‬ ‫אל הדעות ההן‪ .‬מה טיבו של כלב זה‪ . קדושין ל״ב.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬ווייס‪ . א מ ן ) ר מ ב ׳ ם סוטה פ יב.(.‬בכל זאת‬ ‫בדברו על תקי ומצות תורת מיטה ילך בדרך הטעם הטוב‬ ‫והביגה הישרה מבלי לתטוא מפ<טוטו של מקרא‪ .‬ומטעם זה אין דין סוטה נוהג באלמית‪ .‬‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1840‬נ ת מ נ ה שם לראב״ד‪ . נולד בעיר ר ב א ט ב ש נ ת ‪.‬‬ ‫האלם הרי הוא כפקת לכל דבר הרן מ.‬ח״א‬ ‫‪21‬‬ ‫ה ג‪ .‬וס״ג.‬עד איטר גראו עוה הפעם בין היהודים בתואר‬ ‫ודמות ת כ מ ת הקבלה‪. הדברים‬ ‫שההורה צריכה בהם אמירה בפה‪ .‬ואין כל ס פ ק כי דרך מדר׳ט האלכסנדריים פעל ורעתו מיושבת עליו כותבין ונותנין הנט‪ .1886‬ב ן י ״ נ ש נ ת ב א למוגאדור‪.‬בעמים הוא מעות א ת פג׳ תכתובים ודורש דר׳טות על‬ ‫רמזי מ ס פ ר י ם וצרופי אותיות‪ .‬ובפרט על שמות העצם‬ ‫הנמצאים בכה״ק‪ :‬אברהם תוא תציור מעמק השכל‪.‬דו״ ד ת״א פכ״ב(‪ .‬או גנות ותתלה‬ ‫על מע׳טה הר׳טעים בלשון ת מקרא ומליצתו‪ .‬פרק ב׳ ופ־ק י״ב . ת ו ס פ ת א קדו׳טין פ״א.‬כי עליו לאמר לא הפצתי‬ ‫לקתתה‪ .‬לרב אין מ נ ת ם כי א ם להמליץ‬ ‫ה‪ .‬רכל א י מ ת דהוי עייל רבי לבי‬ ‫תולין צ״ב( וכן עשו כאלכסגדריים ל ת ת טעמים למצות מדרשא תוו עיילי ויתבי קמייהו ומניידי ברישיירוומרתשין‬ ‫בשפוותייהו‪ . 2 n d div. שני תלמידים אלמים‪ .‬‬ ‫‪The Jewish People etc.‬ישגם בפילון מדר׳טים רבים שחיו רגילים בהם‪ . ש״ע ת״מ סי׳ רל״ד(‪. Time of the Apostles.‬כי מ ת ת ל ת דרישתם‬ ‫בעגוגה ןרמב״ם עדות פ״ט.‬‬ ‫ש‪ .‬אלם או‬ ‫בתורה היה להם לכלל שהתורה גדרשת ב כ מ ה פגים‪ .‬נ‪ . יט׳ע הו״מ סי׳ ליה(‪ .‬אינם‬ ‫יכולים לאמר בננו זה וכוי)סנהדרין ע״א‪ . i .1809‬‬ ‫ישגם מ א מ ר י ם ודבורים בתלמודים ומדרשות‬ ‫תמורים על דעות האלבסנדריים או נאמרו בהתנגדות‬ ‫ו מ ת בלונדון ‪ 9‬יאנואר'‪ .‬‬ ‫ומזתיר א ת אהיו בגי דורו לבל יתרשלו בקיום המצות כי‬ ‫זה תעיקר‪. סגה׳ מ״ז‪ .‬ועליה לאמר מא.(Mystics‬‬ ‫ו ב ת היודעים )‪ .‬פשטו צורה ולביטו‬ ‫צורה‪ . Schiirer. ב״מ מ״ט.‬ ‫ונותנין ה נ ט )ש״ע אהי׳ע סי׳ קב״אי( ולהרמב״ם )נמשין‬ ‫תאל)ווייס‪ .‬‬ ‫סוף(‪ .‬‬ ‫יפריטו המקרא בדרך ציור‪ . Philo Jvdaeus or‬‬ ‫‪the Jewish Alexandrian Philosophy.(150‬‬ ‫ונאמד ואני כחרש אשמע וכאלם לא יפתת פיו )תתלים‬ ‫ל ה י״ ד(‪ .‬נם היה משנת ציר‬ .‬ד ר ך המשל היה לחכמי א״י למדת להשתמש בה‬ ‫בית למען י ל מ ת ותני עלה פ ר ט לשומע ואינו מדבר‪ .

‬מפני ׳שאין לה יכולת‬ ‫אבות‬ ‫לדבר ולריב עם אנישי ריבה‪ .‬הוא ת מ ס פירוש ה ט ע נ ה‬ ‫מ מ ת שאמרו במשגת ת מ ק ב ל מקום מתבהו לבגות בית‬ ‫אלמגות לבתו וכו׳)ב״ב פ״ו•(‪ .(1563‬״מאמץ כת" כ״ת הר׳שות והספדים‬ ‫אלמנת ויתום לא תענון" )׳שמות כ״א כ״ב(‪ .1510‬מ ת בקרשטא בערך שגת‬ ‫‪ .‬‬ ‫מערבית לעברית‪ .‬ואז צריכת ל ת ת תשבון מ כ ל‬ .‬בישנות ‪1296‬‬ ‫נישלת ה ר ב ישמחה מרומא ל ס פ ר ד להשיג תרגום עברי‬ ‫מפיהרש הנושנה תני ל והרישב״א יעצהו ללכת לסרקוםא‬ ‫כי רק ׳שמת נמצאו תמתרנמים הנכונים‪ .‬‬ ‫ועמהם‬ ‫אלמוגים הבאים מאופיר‪ .‬פלך‪.‬ופי׳ ל מ ס כ ת‬ ‫א׳שת ׳שמת בעלת‪ .‬מהם‪:‬‬ ‫‪.‬ביבליונרפיא‪E‬‬ ‫רב בקישטא בקהלת הספרדים ״גוה שלום" ו״לוית הן"‪.j.‬ומצות לא‬ ‫גם תבה בלשון ס פ ר ה‬ ‫תעישה‪ :‬״לא תתבול ב נ ר אלמנר" )רברים כ״ר י״ז( וכל‬ ‫ו ב כ ת ב אישורית ‪ .‬ומה ש נ א מ ה ״רשלת לי עצי ארזים‬ ‫מהלבנון"‬ ‫בתישים ואלמונים‬ ‫הכתוב‪ :‬שלת לי מן הלבנון‬ ‫)רהי״בב זי( ישיע־ר‬ ‫א ח י ם ובתשים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יבליוגרפיא‬ ‫‪.‬‬ ‫הוא הך ב ע מ ת במים ומתקשת אתהי העלתו מן המים‪'.‬ב׳שנת ‪ 1517‬כ ת ב מבוא בדרך ׳שיר‬ ‫ל ס פ ר ״מנן דור" לאלישע בן א ב ר ה ם בן מתתיהו ותיתה‬ ‫בו תתנצלות ל׳שטת קמהי נגר בקורתו ׳של האפורי‪ .‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L‬‬ ‫•‬ ‫א‪.‬‬ ‫י‪ .‬‬ ‫ריש י(‪ .(Mohagony.‬ולכן הזהירה התורה ״כל‬ ‫ושאלוגיקי ‪ .‬ביבליוגרפיא‪E‬‬ ‫‪i.‬הוא תקז תקגה שיהודי גיבראלטור ישלמו מ ס‬ ‫ישגתי ‪ Importa Nacionai‬ל ט ו ב ת העגיים‪ .‬‬ ‫שבהן" ומפרישים‪ :‬ה א ל מ נ ה שתיא גקראת כושל‪ .‬אודות המזלות‪ .‬רשם אלמג הוא שם כנוי מפני שהוא מתמוגג‬ ‫מ ו ג ׳ ״אל"‬ ‫מלישון‬ ‫בערבית הוא כ מ ו ה׳‬ ‫היריעה‬ ‫בעברית‪ .(1519‬תוא תבה ג״כ ס פ ה ב׳שם ״ מ א ס ף לכל‬ ‫המתנות״ והוא כעין ה מ ר וצורה לאגציקלופידיא עברית‪.‬‬ ‫א ב ל אלמולי לא תית בקי ב׳שפת עבר תתר׳שת ולפי ערות‬ ‫עצמו לא תית נם בקי בתלמוד‪.‬גם‬ ‫כםיתא )ר״ה כ״ג(‪ .‬ ‫אלמנה‪:‬‬ ‫סלים תשני לבקיש ממנו ל ת ת זכיות מהינה ליהודים‪ .:426.‬‬ ‫ב(‬ ‫צור הביא מאופיר עצי אלמנים )ט״א י׳ י״א( וממנו ע־שת‬ ‫שלמה מ ס ע ה לבית ה• וכנורות ונבלים‪ .‬‬ ‫גוסף לזה קוגטרם על‬ ‫‪etseq23:.(1564‬עור ס פ ר בהבהי הימים בלשון ס פ ר ה ‪E x t r e m e s‬‬ ‫‪ y Grandezas de Constantinopla‬וגדפם במדריד‬ ‫בישגת ‪.‬לרעת ״אבן ננאת" ׳שר׳ש‬ ‫וויניציא ‪ .‬נקרא גי׳ כ א ל ג ו ם‬ ‫‪50‬‬ ‫׳שלמת‬ ‫בן‬ ‫א ל מ ו ל י ‪ .‬כגהאה הוא‬ ‫גכר ר• יוסף אלמליית ישתבר שרית ״תקפו ישל יוסף"‬ ‫)ליוורגו ‪. כי הםרר‬ ‫ההאשון נעתק כבר ע״י אלתריזי ות׳שני והשלישי ע״י תכמי‬ ‫ארשקי נצרןל להם רק תרביעי וההמישי‪ .‬‬ ‫מטנו בלי יקר )‪ .Regimiento de la Vida‬בו מ ת ב ר‬ ‫המטלטלין ׳שלה בכלל‪ .‬שהלשה‬ ‫בגופה לתפש אתרי גכסים אתהים לגבות מהן כתובתה‪.‬כאמור בפירויש שם <ט• י(‪.‬תכי‬ ‫אבן‬ ‫אתה ש מ ת בעלה שבה לפעמים לבית אביה‪ .‬וכישבא ר׳ ׳שמתה‬ ‫לסרקוסא נרריש אלמולי לישאלתו ויתרנם ם ר ר קדשים‪.‬מג ‪'.J.‬א ם בעלת ת מ ת הגיה בעל הוב ויורשין והיה לו‬ ‫‪ .‬וו‪.‬ונם יצא לאוה‬ ‫בתהנום יהוהית‬ ‫א׳שכנזית‪ .‬‬ ‫ב ס פ ר ד ‪ .‬א ם גתארמלת בעורת ארוסת כ ת ו ב ת ה‬ ‫**למףךא‬ ‫אלמולי‪ :‬ש ם‬ ‫)*‪ :(Eimi‬ע׳‬ ‫נתנאל‬ ‫ב!‬ ‫משפתה‬ ‫יוסף‬ ‫לאביה ואם ל א ה ר שהשיאה כתובתת שלת )שם פ״ר בי(‪.‬‬ ‫‪J.187:5‬אלמלייה השתרל ביםור בית ס פ ר לנערות‬ ‫בטוגאהוה‪ .‬ט ב ע ת של מ ת כ ת ותותמת אלמוג)כלים פ״ג ר(‪.‬ופיהרשו קוראל‬ ‫!‪ (corals‬הגרל בקרקע הים והוא אמצעי בין צומת ו ת נ י ם ‪.‬‬ ‫רופא‬ ‫בםהקוםא בסוף ה מ א ה הי״נ‪ .‬ ‫תתלום ומהותו לפ״ה התלמוד והזהר ובאור לדבריהם‪.xiii.‬‬ ‫•‬ ‫א׳‪ >-‬מושנינו)‪ (Aimosmno‬משה בץ ברוד‪:‬‬ ‫״יסור מורא לאבן עזרא" )קרשטא ‪(1529‬׳ ״לשח למורים‬ ‫לאבן יתיא" )ב׳שנת ‪ (1542‬ותקן לו מבוא בהרוזים‪.(1588‬״תפלה למשה״ מאמרים על תועליות‬ ‫״׳שפטו יתום ריבו אלמנת" )י׳שעית א׳ י״ז(‪ .‬‬ ‫‪i. Sandelholy‬תירם מלוז‬ ‫להרמבי׳ם על קחשים‬ ‫ב ה פ ך ס ר ר האותיות‪ .Monatsschrift.‬‬ ‫נויארק‪ .‬ומגהג היה מהיתר‪ .‬‬ ‫בלשון תתלמוה הוא תולענה )שבת ק״י‪ (:‬מפגי שמראהו‬ ‫א ת ם כתולע‪ .‬ולפעמים‬ ‫געשית‬ ‫אפוטרופא‬ ‫ליור׳צים וישבת בבית בעלת‪ .‬‬ ‫הוא ה ב ר ס פ ר ״פתרון תלומות או מפ׳שר הלמין" על עני.‬‬ ‫ולזאת מנהו חז״ל בין עשרת מיגי א ח י ם )עי׳ ר״ה כ״ג‪.(1563‬‬ ‫הבהירה‪.:433.‬לובשת בגרים‬ ‫מ מ ר ו ת טובות ורעות‪ .‬אומר ר׳ טרפון ״יגתן לכושל‬ ‫תתורת ו כ י )שאלוגיקי ‪.‬‬ ‫‪.(1855-1823‬‬ ‫‪.‬תגוך ילדים ותופש‬ ‫מיוהרים)שהורים( כרי שיכירו ישהיא אלמגה )בהא׳שית‬ ‫תתלומות )שאלוגיקי‬ ‫ל״ת י״ד(‪ .‬‬ ‫זקנתו הוציא בעצמו איזה ספרים אישה'תקן והגיה‪ .‬תי בטורקיא )בקגסטגטיגופל(‬ ‫וקנת לו ישם טוב בתור רופא ועור יותר בתור מרקרק‬ ‫ובעל לישון עברית‪ .‬‬ ‫נולד בשלוניקי ב׳שגת ‪ .‬והנביא א מ ר‬ ‫ה ב ר ״יסור מורא" פי• לתמש מגלות‪ .‬‬ ‫‪.1638‬‬ ‫פקרו. E.‬‬ ‫והוא מכיל נ פרקים‪ .‬כללי נקודות‬ ‫)קו׳שטא ‪ .‬‬ ‫וד׳׳ע אומר‪ :‬אין רתמין ברין א ל א יגתגו ליורשין וכו•‬ ‫)כתובות פ״ט בי(‪ .(1533‬לעת‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬משפג• האורים בערכו‪.158(1‬ב ש נ ת ‪ 1565‬היה מורישה ליהודים לפני תשלט.‬הוא כ ת ב ס פ ה פיליסופי בענין הישאהת הנפ׳ש‬ ‫ויבנהו בישם ״׳שעה ה׳שם התחש" )קו׳שטא ‪ .‬הוא‬ ‫ה׳שם הוא מן א ל ם והנו״ן נ ו ס פ ת ‪ .‬אתרי‬ ‫זמן קצה הוציא לאור ס פ ר ״תליכות ׳שבא"‪ . 1.‬‬ ‫מץ עץ גבתר מ א ‪ p‬ת ו ת ופרס ישערשין‬ ‫א ‪ .‬רופא‬ ‫יעקב‬ ‫ומחבר מ ה מ א ת הטי׳ז־‪ . 434. או מלות ביר אתרים‪ .‬רע.‬יכולת‬ ‫לדור גם‬ ‫בבית‬ ‫תמית‪ .‬נהפם הא׳שונת ב׳שלוניקי בישנת‬ ‫‪ 1516‬ובהוצאות ׳שונות‪ .‫אלמנ‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אוםטריא והשינ אות כבור מקיסר פ ר א נץ יוסף בשגת‬ ‫‪ .‬א ב ל ה א ל מ נ ה היתד‪ .‬וכן מישמע‬ ‫גורעים‪ :‬א(‬ ‫אלמולי‪..

‬‬ ‫אלנאקוה‬ ‫א‪.‬והאירנא‬ ‫לא ראינו מוהים באלמנה מלגרל כלב )יש יע אה״ע סי‬ ‫־ יש ר א ל ב ן י ו ס ף א ל נ ק ו ו *א ‪ :‬מ ה ב ר ס‬ ‫״מוסר״ ונהרג על קררש ה׳שם.‬‬ ‫. קנין)בביאת( בישבת‪ . תכמי צ פ ת א ם רינה‬ ‫הלחם אישר יביאו עמהם ו א ת הנותר ‪-‬הלקו בין בני ביתם‪. הדיוט מותר גם ב א ל מ נ ת‬ ‫א‪.‬‬ ‫קיצור ממנו נ ד פ ס ב׳שם ״מנורת זהב כולה״ וכולל ה‬ ‫פרקים מספרו ״מנורת המאור"‪ .Schechter<Mil‬‬ ‫יקחו" ‪Zunz.(.‬ההמון‬ ‫מן תנשואי.‬ואם לא־הניה בעלה נכסים‪ . אישר ב׳שנת ‪ . והדייגים.‬הבעל תייב בקבורת אישתו כי הוא‬ ‫הט״ו התיישבו בני ה מ ש פ ה ה באפר־קא הצפונית רעם היו‬ ‫ראשי הקהל‪ .15(56‬א ב ל כנראה לא יכל‬ ‫זהב וגאסרו ביםוריס ומיד הורו שגנבום ותלו אותם בערך‬ ‫לעצור בער הרדיפות‪ .‬שאינן‬ ‫א ל א נואפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות ישלא‬ ‫יבדקו א ח ר י ה ן ) פ ה ד יצתק עיי אלמנה(‪.1200‬ואתר שלשה ימים גמצאו הכפות בירי א ח ד‬ ‫מ׳שפתות באלםנרריא‪.‬ונשרף‬ ‫על המוקד עם ר• יהודה ב.‬רב ומהבר‪ .‬והם‪ :‬או פרק תמצות‬ ‫בע׳שרה שערים.‬גזוגת עור מגכסי היתומים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬ומאז נישבע המלך שלא לקבל עור ערות‬ ‫גדליה אבן יחייא היה‬ ‫א ו מ ד נ א או הוכהה מאיש יהודי שהורה ע״י יסורין‪ .‬ויסר הקהלה בעיר טלמסן )‪(Tlemeen‬‬ ‫יתומים ומעשי ידיה שלה. ש״ע אה״ע‬ ‫סי׳ פ ( ‪ .‪:‬‬ ‫ר( פרק הדיג־.1337‬גם גמצאו ממגו איזה פיוטים‪.‬ ‫אישר צוה על הכומר לה׳שיב ספרי היהודים )עמק הבבא‬ ‫‪ 140‬רפוס קראקא(‪ .‬‬ ‫ע״ע כ ת ו ב ה .‬אלמנה אינה ת־יבת להניק א ת בנה בהנם‪ . תי בטולירו ס פ ר ד ‪ .13!)1‬הבר ם׳‬ ‫״מנורת המאור״‪ .‬ ‫קוני.‬ואם צריכת למכור הנכסים‬ ‫בצפון אפריקא‪ .‬מוסר ה׳שכל ע״ר ס ״רא׳שית ה כ מ ה ״ ‪. 114.‬ה״מ סי׳ רעיה‪. •שלא לישא אשה אלמנה‬ ‫בע״ש כי ב א ל מ נ ת אין תיבת הופה קונה כמו בבתולה ואי.‬ור׳ שמעון אומר א ם היא אלמנה‬ ‫ה כ נ ס ת ישבנה בטלמםן עורנו עומר ונקרא על ישמו‪ .(.‬יוסף רשלמה‪ .‬בשגת ‪2‬י!‪ 15‬גגרשו היהודים )‪103‬‬ ‫מ ש פ ה ה רמה ב ס פ ר ד מ מ א ה הי״ב והלאה‪ .‬וכהן גדול אסור גם ב א ל ט ג ת כתן‪.‬ומהם לוקהים מעט‬ ‫כ א ל מ נ ה או כגרושה )המביט ה״א נ ״ ג ‪ -‬נ״ה.‬אם נעשית אפוטרופא נזונת מ נ כ ס י‬ ‫רופא‪ .‬נ ד ב ם ב׳שנת ‪.1578‬‬ ‫ב ״ ח ‪ .‬‬ ‫י ו ם ט ו ב א ל ג ק ו ה ‪ :‬הבר ש ר ת על ארבעה‬ ‫א ל מ נ ה אסורה לכהן נ ת ל ומותרת לכהן הדיוט‬ ‫טורים וחדוישים לגפ״ת וקצת דרושים )׳שאלוגיקי ‪.‬רף ע״ג(‪. 234‬‬ ‫לא גתקבל להלכה כי כה.‬כי ב׳שנת ‪ 15!»7‬לא נותרי רק שתי‬ ‫ש ג ת ‪ . )שם( ומוכרת מנכסי בעלה‬ ‫לגבות כ ת ו ב ת ה ) ב ״ מ ל׳ב‪ .‬הראישון נרצה ב ש נ ת ‪1341‬‬ ‫הקבלה"‬ ‫והישגים האתרים מ ת ו במגפה איזה שנים אה״כ‪ .‬ב״מ ע •א‪ (.‬ויש שמיתתן קודם הישבת אם‬ ‫א ם החופה בע״ש )״פחד יצחק" ח״א‪ .‬‬ ‫בטורקיא‪ .‬א ל מ נ ה שובבית נהשבה עם בתולת ציילנית וקטן‬ ‫ישלא כלו לו הדשיו ש ה ם מבלי עולם‪ .Alanagua‬ג״כ אלנקוואה‪ .‬‬ ‫‪Zur Gesch‬‬ ‫‪.‬יהודה ושמואל‬ ‫מ׳שפתות( מאלסנרריא‪ .‬י ה ו ר ה ב ן א פ ר י ם היה תותן ר• צמת רורא.‬ומהם בעלי צדקה והכמ־ם‪. 1 5 8 5 .‪435.‬‬ ‫אפרים‬ ‫ב ן י ׳ט ר א ל‬ ‫א ל נק וו ה‪:‬‬ ‫היה‬ ‫הריב״ש סי׳ ק״ר(‪ .‬ ‫אבי הר׳שב״ץ‪. ה( פרק ר״א וכר )ע׳ בךיעקב‬ ‫אוצר הספרים ‪ .‬‬ ‫)יתזקאל מ״ר ב״ב(‬ ‫״והאלמנה אישר תהיה מכהן‬ ‫‪.0. האירוסין כתובתה‬ ‫! כ ת ו ב ו ת פ ״ א א ב ו ‪ .. ב> פרק גדול בנים.‬כ ג ס ת י ש ר א ל‬ ‫איגו צריך לגרשת )יבמות ע״ז‪ .‬יוסף הכהן‬ ‫יספר כי בשגת ‪ 1558‬לקח הכמר החוקר ספרי היהודים‬ ‫באלסגדיא ביד הזקה וישאל מ ה ם פריון כ ס ף והיהודים‬ ‫קבלו עלי* לפני הדוכוס שישה )‪ (Sessa‬המ׳שגה במילא.‬‬ ‫מהמשרתים‪ .‬‬ ‫א ל מ נ ה לא תגדל כ ל ב בתוך ביתה ולא תתאכםן‬ ‫ת כ ם בביתה מפני התשר )עיז כיב‪ .‬‬ ‫קורמת לכליהמניקות‪ .‬והוא‬ ‫חוב מוטל על יורישיו )שם פי״א א׳‪ .‬‬ ‫ולסעודה זו קוראים ״סעודה דבי רב"‪ .‬והיא‬ ‫מעפר קברו ונו׳שא־ם אותו כקמיע על צווריהם לרפואת‬ ‫הולים‪ . מוכרת שלא בבי״ד אבל מן האירוסין לא‬ ‫באים על קברו להתפלל ואחרי התפילה אוכלים •שם מן‬ ‫תמכור א ל א בבי״ ר )כתובות פי״א(‪ .‬הוא‬ ‫נודע בטלמסן ובערים הסביבות ב׳שם ״רב״ ס ת ם ‪ .‬שלישה‬ ‫‪ .‬ופי׳ אלמנה שובבית‬ ‫בעלת שכנות שהולכת ו מ ב ק ר ת שכנות־ת תמיר‪ . xxxiv.‬הקרוב‬ ‫קורם לשלם השכר )רשר״ם לאת״ע סי׳ קצ״ג( אתר‬ ‫׳שגבת כתובתה ואיגד‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪51‬‬ ‫אלגקאוה‬ ‫הוצאות והכנסות ה נ כ ס י ם השייכים ליורשין וסכום כתובתה‬ ‫שקבלה )שם פ״ט וי(‪ .‬ו מ ת ישם בשגת ‪ .‬גוהגי.‬‬ ‫)‪ .Monatsschrift.‬א ך הרב שמואל כהן הלך לבקש‬ ‫אנקוות נזכרו ב״ישבט יתורת" )תוצאת וויגער‪ (27‬שהיו‬ ‫בעדם מ ה מ ל ך פיליפו ה׳שני מ ס פ ר ד והוא ב ט ל א ת נזרת‬ ‫השובים בטולידו ונהשדו כי גנבו מהצר המלך שת־ כפות‬ ‫הניררש שיצא עוד ב ש נ ת ‪ .‬ב מ א ה‬ ‫התהיל‬ ‫ב א ל ס נ ר ר י א בין ישנות‬ ‫לכתוב‬ ‫ספרו‬ ‫״שלישלת‬ ‫באמצע ה מ א ה הי יז הציל יהודי א ח ד א ת העיר‬ .‬‬ ‫אלםנדךיא )‪ :(Alessandria‬עיר מבצר בצפון‬ ‫בתולה גשאת ליום ד׳ ואלמגה ביום ה׳ וכתובתה‬ ‫מגת )ולכן לדעת תזיל גקראת‬ ‫בשנת‬ ‫איטליא״ונוםרת‬ ‫אל־מגה( ואם היא‬ ‫שהתיישבו ש ם היו קלונימוס )‪ (Clemens‬כתן ויטאל‬ ‫מאתים כמו בתולת‬ ‫א ל מ נ ה מ.‬ומה ש א מ ר הנביא‬ ‫‪l‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬בית‬ ‫מוכרת בפני ׳שלשה שהיו בקיאין בשומא ואינה צריכה‬ ‫למכור בבי״ד מומהין‪ .‬‬ ‫ונחלק לשערים וכל ישער לפרקים‪ .‬ץ‪ .‬אלמנת שגתגר׳שה‬ ‫מבעלה <שביב מרע היא מתלוקת בי. נ( פרק מ ש א ומת.‬אגקווה(‪ :‬שם‬ ‫‪•11‬‬ ‫‪ G S‬ב י ן הידורים הראשונים‬ ‫מוואלגציא במאה ה ט ו א ח ר נידרש ס פ ר ד ‪ .(1788‬‬ ‫)ויקרא כ״א י״ד( א ב ל א ם נשא אישה ונעשה כהן גדול‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬ת ג ״ י ‪>0‬־•‪3 .‬ב מ א ה ה ס יז והי״ז נמצאו מבני מישפתתם‬ ‫•ורשה א ב ל ה א ל מ נ ה אינה ת־יבת בקבורת בעלה‪ . ק ט ל ג י ת‪.1442‬אזולאי יאמר כי‬ ‫היה מלומר בנ־ס־ם ומופלג בתס־דות וקררשה‪ .1576‬רשם‬ ‫אהים‪ :‬א ב ר ה ם ‪ .

‬ו ה ג ו ר ל ה י ה ב י ה הכהן‪.1835‬א ת ר י ו ב נ ו א ל י ה ו ב ש ג ו ת ‪.‬‬ ‫‪.‬ע ר ך ק ר י א ת ת ת ו ר ה ‪ .‬‬ ‫שלא‬ ‫להתליפו ע ם תאמורא א ש ר שמו כשמו‪.‬‬ ‫אל^אי‬ ‫)הזקן׳‪ :‬ה נ א ‪ .‬ימגעו א ו ת ו‬ ‫יצאת‬ ‫ביטגת !(‪170‬‬ ‫מרשות‬ ‫אלסנדריא‬ ‫ספרד‬ ‫מ א ר ץ ש נ ת‪48S1!)2‬ש א ז נ ת ן‬ ‫עד‬ ‫ו ב כ ע ס ו ) ע י ר ו ב י ן ס״ה‪•(:‬‬ ‫שיווי‬ ‫_ ]שמות‬ ‫הרבנים‬ ‫הרבנים[‬ ‫וגקרא‬ ‫תזקן‪.‬‬ ‫ב מ א ה הי ז‪ . ס פ ר א ( כי ש מ ן מ ׳ ט ת ת ה־‬ ‫)‪ .‬א ת ר י מ ו ת ג ה ב ו א ב י ת ו א א ה י ה ם ה ג ח ל י ם ב ה ק ר י ב ם‬ ‫ו פ ס ק י ו נ ד פ ס ו ב ם ׳ ״ מ ל ח מ ה הי".‬ו כ ת ב‬ ‫הסתיר‬ ‫שדוקא‬ ‫מפני‬ ‫ש ה א ר י ך ימים‪.‬ו ב ד ב ר ה כ ת ו ב ב ע ג ץ ת ל ו ק ת ה א ר ץ ל ש ב ט י ב ג י‬ ‫י־טראל מ ז כ י ר א ת א ל ע ז ר ברא<ט ו א ת יהויטע א ח ר י ו )שם‬ ‫ל ״ ב כ״ה‪ :‬י ה ו ש ע י״ה אי( ואולי ה ט ע ם כי ה א ר ץ גתלקד‪.139‬‬ ‫ברבנות‬ ‫‪. ‪ (4‬א ת ר י ו ש מ ש ו ב נ י‬ ‫נחמן‬ ‫ע ל פ ג י א ה ר ן א ב י ה ם ) ב מ ד ב ר ג׳ די( כי כ ל ב נ י א ה ר ן היו‬ ‫י־ב‬ ‫כהגים מ׳טוהים‪ . ‪ (3‬ר׳ יואל‬ ‫באלסגדריא‬ ‫עוזיאל בן‬ ‫ר׳‬ ‫ב ש נ ו ת ‪1729-1714‬‬ ‫יצתק".‬‬ ‫זביות‪.‬ע ה ימי מ ש כ ן ש ל מ ה ‪ .‬ר א ש י ה ע י ר ש ל ה ו א ת ר י ו ל ה ו ר ו ת ם‬ ‫הדרך אך‬ ‫ה ד ו כ ס מ ו ד י ג א ה ת ו ד ע עליו ב ד ר ך ו י ב ק ש ל ת ת לו ש ו ה ה‬ ‫י־טתית‬ ‫כ ס ף רב אם‬ ‫האבק‬ ‫את‬ ‫הגמצא‬ ‫היטרפה‬ ‫ה ש ו ת פ י ן פ ט ו ר ת מ ר א ש י ת ה ג ז ) ח י ל י ] קלייה(‪ .‬נ ם כ ת ב פזמון‪ .‬ב כ ו ס ו‬ ‫ו נ ם ת פ ה ה לםרדיניא‪ .‬‬ ‫ליהוהים‬ ‫בפרהסיא‬ ‫יפרמו א ת בגהיתם על מ ו ת א ה י ה ם ‪ .‬ש ל ה ת י ת על• ה כ ה ן ‪.‬‬ ‫א מ ם ה י ת ת א ל י ש ב ע ב ת ע מ י ג ה ב א ת ו ת גתשון ) ש מ ו ת ו׳‬ ‫ה ת ג ג ד ל ס פ ר י נ ת מ י ת חיו.1701‬וגזבר‬ ‫כ״ג(‪ .‬ו י פ ש ט א ת א ה ר ן א ת‬ ‫איזה ב ת י ת פ ל ת ו צ ד ק ה ‪.‬ב מ ש כ ן ‪ .‬‬ ‫‪ .‬ר ט א ל ג ם מ ר י יהושע ו ר א ב ״ ע ‪ .‬ס ד ר ת פ ל ת ם ע ״ פ מ ג ה ג א י ט ל י א וייט ל ת ם‬ ‫א ו ת ם א ל ה ר ה ה ר לעיני כ ל ה ע ה ה ‪ .‬ר׳ א ל ע א י ה ל ך ל ק ב ל פ ג י ר ״ א ר ב ו ב ר ג ל יטלא‬ ‫במקומו׳‬ ‫ולא‬ ‫כ ש י ט ת ר ב ו ‪ .1792-1738‬ר׳ מיטת ז ב ו ת בן ר׳ א ל י ה ו חיח‬ ‫ת ת ט א ת והגד‪ .‬ש ה י ת ש ם ר ב‬ ‫ע ל י ה ם )ייקרא י׳ י — ז ־ ( ‪ .‬ו ־ יבאו מ מ נ ו שרית ש כ ת ב ב ׳ ט נ ת ‪ 1041‬כ פ ת ר‬ ‫ה‪ .1880-1836‬‬ ‫ופקוהתו היתה שמן ה מ א ו ר ו ק ט ר ת ת ם מ י ם ומגתת ת ת מ י ד‬ ‫באותות‬ ‫ושמן ה מ ש ח ה ‪ .‬וגציג פ ת א י ז ת מ מ א מ ר י ו‬ ‫ל ד ו ג מ א ‪ . כ ה ן היה‬ ‫א ש ז ר ה ל פ ג י ה ‪ /‬ו ב ג י ם ל א היו ל ה ם ‪ .1812-1792‬א ת ר י ו ר׳ מ ת ת י ה ו די‬ ‫א כ ל ו א ת ת ת ט א ת ב מ ק ו ם ת ק ה ש ) ש ם יי׳ ט ׳ ז ( ‪.‬והרי‬ ‫ראב׳י‬ ‫תלמיד ר ׳ ע הוה‪.‬‬ ‫אמגם‬ ‫עצמו‪ . Lehrer d.‬ ‫יוחסין.1 0 7 :‬ומ׳טם נ ק ר א ל ה י ו ת‬ ‫בריניו.‬א ך ב ב ו א ו ל א ל ס ג ד ר י א גלה‬ ‫אותו‬ ‫מכירין‬ ‫וילבש‬ ‫שהורין ו י ת ע ם ה‬ ‫שחורין ר ע ש ה מ ה ש ל ב ו ח פ ץ ו א ל י ת ל ל ש ייט‬ ‫ה ר ב ר ל ר א ש י ה ע י ר )‪Efemeridi Alessandrini. :340.‬‬ ‫נוטה זכות ונהרג ע ם עוד מיז אנשים ועם ה ר ב ר פ א ל עמר‬ ‫א ל ע ז ר ת י ת ל ג ש י א גשיאי תלוי ) ב מ ד ב ר ג׳ ל״ב(‪.‬‬ ‫פינכילי‪. ב מ ד ב ר ד׳ כ ״ א ‪ -‬ל ׳ ׳ ג ( ‪ .‬‬ ‫ב ג ו ר ל ‪ .‬כ מ ו ב ה מ ת‬ ‫מציגו‬ ‫גם‬ ‫הלכות‬ ‫את‬ ‫ו מ ן ת ע ת ה ה י א היה‬ ‫ד ב ר ה ׳ א ל מיטה ו א ל א ל ע ז ר ה כ ה ן ) ש ם כ־׳ו אי(.‬ה ו א א ו מ ד א ם ר ו א ה א ד ם שיצרו מ ת ג ב ר עליו‬ ‫י ל ך ל מ ק ו ם שאין‬ ‫ב א ל ם נ ד ר י א • היהודי ת ב ט י ה ו ‪ .‬וכ.‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫ה מ ש נ ה ה״א ‪Braunschweiger.‬כ ר ב י א ל ע א י ב ר א ש י ת ה ג ז ן‪-‬טם‬ ‫קל״ו‪ (:‬נם ב א ג ה ה ה י ה לו י ד ו ש ם ‪ .‬‬ ‫אולי כ ד י‬ ‫מבוא‬ ‫ס ה״ ד .‬ר׳ א ל ע א י ה י ה ת ל מ י ד ר ״ א ור•‬ ‫י ש מ ע א ל ‪ .‬כ ה ג ו א ל ע ז ר ו א י ת מ ר‬ ‫ר ב ב א ל ם ג ד ר י א ב ש נ ו ת ) ‪ 1 0 8 2 .‬‬ ‫משאם‬ ‫חקחלח‬ ‫)יטמות ל״תיכ״א. ( .‬‬ ‫ששמעו‬ ‫מחטוא‬ ‫וכן ח י ח א ו מ ר ‪ :‬ב י ט ל ש ־ ד ב ר י ם ח א ד ם גיכר‪ :‬ב כ י ס ו ‪ .‬ב נ ו ר ב י י ה ו ה ה ‪ .‬ו כ א ש ר דר׳ט מ<טת א ת ש ע י ר‬ ‫ב־טנות ‪ (5 .‬‬ ‫יצה‪ .‬ב ב י ת אלעזר כ ב ר י ת א ש ר‬ ‫כ ר ת ה׳ א ת פ ג ת ם ב ג ו ב ק ג א ו א ת ק ג א ת ה ׳‬ ‫) ב מ ד ב ר כ״ה‬ ‫י ״ א ( ‪ .‬ואולי ר׳ יוהגן‬ ‫ו ס ו כ ה כ״ז‪ >:‬ה ו א ג• כ בגו‪ .‬פ ק ו ה ת כ ל ה מ ש כ ן ו כ ל א ש ר ב ו ב ק ד ש‬ ‫ה ו א היה‬ ‫אהוב‬ ‫איטליא‬ ‫לשרי‬ ‫ויכבדותו‬ ‫ו ב כ ל י ו ) ש ם ד׳ ט׳‪-‬׳ז(‪ .‪.‬‬ ‫שהתוס׳‬ ‫כתבו‬ ‫ב ת ל מ י ד י ר ״ א ל א מ צ א ה ב ר ‪ . .‬‬ ‫_ ביטנים ה א ת ר ו נ ו ת מ מ א ה ה י ״ ט נ ת מ ע ט ה ‪.‬‬ ‫באיטר ג פ ל ע ל י ה ם ת ב ־ ת ב מ ק ו ם יטהגגו ה ג נשוא‪-‬ן ביום‬ ‫‪ 5‬יוני ‪ (7 .‬ו א מ ר ר ג ב יי ת א י ד נ א נ ה ו ג‬ ‫ע ל מ א כ ת ג י ת ל ת ס ב י ‪ . ‪ (2‬ר׳ בנימי.‬ב מ ש ג ה בעירובין‬ ‫)כ יג( א מ ר ‪ :‬יטמעתי מ ר ״ א ו א פ י ל ו ב י ת כ ו ר וכו׳ ו ת ז ר ת י על‬ ‫על כ ל‬ ‫ת ל מ י ד י ו ו ב ק ש ת י לי ת ב ר ו ל א מ צ א ת י ‪ .‬ו מ ש מ ר ת ב ג י גרשן ובגי מ ר ר י ל כ ל‬ ‫כבוה‪.‬אןז ב ג ר ש ש ל מ ה א ת א ב י ת ר‬ .‬כ י א ת י מ ל ך בן א ב י ת ר נ ח ש ב‬ ‫ל ב ג י א י ת מ ר )הה״א כ ״ ד ג ( ו א ב י ת ר ת י ת בן א ה י מ ל ך בן‬ ‫פ ג ת ס בן עלי )ש״א כ ״ ב כ ׳ ‪ .‬‬ ‫בגהיו ו י ל ב ש א ו ת ם א ת ב נ ו ל א ו ת כ י נ מ נ ה ל מ ל א‬ ‫מ ק ו ם א ב י ו ) ב מ ד ב ר כי ב ״ ה ‪ -‬ב ״ ח ( ‪. ר א ש י ת‬ ‫ה ג ז א י ג ו נ ו ה ג א ל א ב א ר ץ ‪ ..‬ואז ע ו ד הורע מ צ ב היהודים ש ם ‪.‬ה‪.‬ה ו א‬ ‫י‬ ‫*??יי.‬‬ ‫א מ נ ם נ ס ב נ ו ריידודת תית‬ ‫ת ל מ י ד ר •ע‪ .(1647‬‬ ‫)חגיגה ט״ז( והכווגה שע־׳י ט ו ר ח ת ד ר ן ז ו ת ת כ ג ע ת א ש ר‬ ‫טלבויטיו ת־טתורים פ ו ע ל י ם עליו‪ .‬ב י ב ל י ו ג ר פ י א ‪E‬‬ ‫ולכל עבוהתם ב א ה ל מועה תיתה ב י ד א י ת מ ר‬ ‫‪i. א ס מ ר ‪:‬‬ ‫ב ש ג ת ‪ .‫•‪5‬לאעי‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫א ל ס ג ד ר י א א ש ר רצו ה צ ר פ ת י ם ובראיטם ת ד ו כ ם מודיגא‬ ‫לשום במצור‪ .j.‬וזה הדבר‪ :‬הידורי ההוא המציא ת ת ב ו ל ת‬ ‫א י ך ל ה ש ת מ ש ב א ב ־ ש ר פ ה ב א ו פ ן ש ת ל ק ק ט ן מ מ ג ו יע־טה‬ ‫היזק ר ב ‪ .‬ולבל‬ ‫ראלי‬ ‫יצאו מ פ ת ח‬ ‫א ה ל מ ו ע ה ) ב ש ע ת ע ב ו ה ה .‬ת ב ר ת פ ל ה על‬ ‫זמן מ ל ת מ ו ת‬ ‫במגטובת‬ ‫ונדפסת‬ ‫ב ש ו ׳ ת ״ ע פ ר יעקב"‪ .‬ר ו ב ת ל כ ו ת י ו א מ ר מ־טם‬ ‫רבותיו‪.‬‬ ‫ו ה ו א ת י ת מ ב י ת א י ת מ ר ‪ .Mischnah‬‬ ‫ב א ל ם נ ד ר י א ה ם ‪ (1 :‬ר׳ י ו ס ף בן מ י כ א ל ראויגד‪(Ravenna).‬ומשה צום ל ב ל יפרעו ר א ש י ה ם ולבל‬ ‫ונזכר נ״כ ב ״ פ ח ד‬ ‫מ ש פ ת ת לוי די‬ ‫שגי בגי אהרן הכהן הקטגים‪.‬כ א ש ר ק ר ב ו ימי‬ ‫ל א ט ל א ט ע ד כי ב ש נ ת ‪ 1900‬ל א נ ו ת ר ו ב ה כ ״ א ‪370‬‬ ‫א ת ר ן ל מ ו ת ל ק ה מיטה א ת א ה ר ן ו א ת א ל ע ז ר ב ג ו ויעל‬ ‫גפיטות יהודים‪ .‬ש ר ף ׳ ק צ ף ע ל א ל ע ז ר ועל א י ת מ ר ע ל כ י ל א‬ ‫ש ם ר ב ב ש נ ו ת ‪ (()-. ויחויטע‬ ‫בן גון ו א ל ע ז ר ה כ ה ן היו ר א ש י ה ע ה ה ו מ ג ח י ג י ח א ח ר י מ ו ת‬ ‫מיטה‪ .(Veaii‬ו מ ה ם ר׳ א ל י ה ו בן ר פ א ל שלמד‪ .‬‬ ‫הכתוגת תגדולת גשארת‪ . J u l y 14‬‬ ‫‪.‬א ב ל מ צ א ב ר א ב ״ י ‪ .

‬י ט א ם כ.‬ו ת מ ת וכי מאין י ד ע ת יט־היה‬ ‫ועודן ב ר א ש ו א ב ל ל פ נ י נ ו‬ ‫ל ג ו עיכוב ב ד ר ך ? אייל ר״י‪ :‬כ ו כ ב א ה ה עולה ל ש ב ע י ם ש ג ה‬ ‫ו מ ת ע ת א ת ה ם פ ג י ם ו א מ ר ת י ש מ א יעלה ויתעה ג ם א ו ת נ ו ‪.‬ש א מ ר ‪:‬‬ ‫ע ב ר ת ע ל ד ב ר י ת ב ר י ך )ע״זכ״ז‪ .‬ ‫ראש־ ב י ת א ב ו ת ו ל ב נ י א י ת מ ר ש מ נ ה‬ ‫ב ב י ת ה ׳ ‪ .‬ ‫‪.‬ד‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫״ ס פ ר ה ג ו ר ל ו ת " ח נ ו ש א עליו ש ם‬ ‫ה ה ו ז ה ‪ -‬ש ל ו הוא‪.‬‬ ‫א ל ע ז ר בן ד ו ר ד י א‬ ‫א ו ט ר א ל ע ז ר כי ק ב ל עליו ע ב ו ד ה‬ ‫פרק א ח ד מ מ נ ו ב ש ם ‪. ל ד ר ך‬ ‫ב.‬ק יטעה ש‬ ‫‪453.‬ויצאה ב י ק ו א מ ר ה ר יא בן ד ו ר ד י א‬ ‫ל מ ה מ נ ע ו מ ח ג ג י ת א ב י ו א ת ת ת ו א ר כה. ליטער‬ ‫כמר‬ ‫ב מ א ה ת ט ״ ו ו ת ב ר ס פ ר ״גיא תזיק"‪ .‬אבן עזרא‪ .‬ב ד ו‬ ‫‪457.‬יותגיס‪.‬‬ ‫א ל ע ז ר ג ק ב ר ב ג ב ע ה פ ג ה ס ב ג ו א ש ר גהן לו ב ה ר‬ ‫‪. תלמיד ר נ‬ ‫ורי׳ע‪ .‬‬ ‫)בן‬ ‫חזקיח‬ ‫גרון(‪:‬‬ ‫בן‬ ‫א ת ה ד ב ר י ם ‪ :‬״ ו י מ ת יחויטע ב.‬‬ ‫אייל ע ד ש ת ת מ ה עלי‪ .‬ע ב ד ו ת א נ י גורן‬ ‫ד ב ר י ם ב י ט מ ו ת ה כ מ י ם מ פ ו ר ס מ י ם כ מ ו א ב ר ה ם ב ר ה־־א‬ ‫ל כ ם )הוריות י ו ״ ח ו ה ה ס ת פ ק ו ת זו‬ ‫מ ו ר ה נ ם דינו‪ :‬ל א‬ ‫הגשיא‪ .‬ונזכר מ מ נ ו‬ ‫בתפלתו‪.‬א י נ ה מ.‬ ‫‪N‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב־בליוגרפיא‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪e‬‬ ‫ס ה ר .‬צ א ו‬ ‫ולילה‪.(:‬ד י ו ה ס י ן ו ם ה ׳ ׳ ד כ ת ב ו‬ ‫תקופות פרפראות להכמה‬ ‫) א ב ו ת ג י י ״ ח ו ו מ ה א י מעיטה‬ ‫ש ב י ר ו ש ל מ י א י ת א ש ז ת ש מ ת ב נ ש ־ כ ח נ ח ש ת י ת ר׳ יהו׳טע‬ ‫ד א י ר ע לר״נ ו ד י שעלו ב ס פ י נ ה ‪ . ב נ י א ל ע ז ר‬ ‫מחברו‬ ‫ובין א ת ־ מ ל ך מן ב נ י א י ת מ ר ‪ .‬ג‪ .‬מ מ ה יטגדפס‬ ‫להב‬ ‫באיטכגז‬ ‫רי׳נ ד ע ת ו להו׳טיבם‬ ‫בראיט‬ ‫ומיאנו‬ ‫עד‬ ‫שיטלה‬ ‫בלה״ק‪ .‬ו ה י א‬ ‫ל ב ס ו ף ה ר ה ר ב ת ש ו ב ה ו ח נ י ה ר א ש ו בי.‬גרעין האריןז ל ה ו כ י ח יטזח ר יא‬ ‫ה ת ש ו ב ה ‪ .‬‬ ‫א ש ר י ך ב.‬‬ ‫ממנו‬ ‫ויתכן יטיטגיהם ע ס ק ו ב ה ‪ .‬כ־ ר ב י ם ב נ י א ל ע ז ר מ ב נ י‬ ‫נחלה‬ ‫באסטרולוג־א‪.‬‬ ‫א פ ר י ם )יהושע כ י ד לי׳ג(‪. ת י ט ב ו ר ת ‪ .‬ראשית ח כ מ ה " הוא מקדיש לאבן‬ ‫לפי כוהב ס פ ר דברי הימים נהלקה פקודה עבודה‬ ‫עזרא‪ .‬‬ ‫אלעזר‬ ‫)אליעזר(‬ ‫הה! זה‪:‬‬ ‫תוכן ו א ם ט ר ו ל ו ג י .‬ולפי ע ד ו ת ד ו כ ס ‪ .‬אלבומאזאר‪ .‬‬ ‫אתת‬ ‫לרפאוהו )בלהש‬ ‫מלמד‬ ‫אלעזר‬ ‫)‪(]2‬‬ ‫חסמא‬ ‫‪ :‬ת נ א .‬ ‫ביט יס )׳טבת ייי׳ג‪ (:‬א מ ר ו מ־ כ ת ב מ ג ״ ה א מ ר ו ר׳ ח נ נ י ה בן‬ ‫»ביב ט״ו‪.‬א מ נ ם ראיותיו ל א י ת כ נ ו ‪ .‬‬ ‫והוא ב י א ו ר‬ ‫לספר‬ ‫נ מ צ א ב״י‬ ‫כ מ ו כ.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מת"‬ ‫עוהנו מ ס ו פ ק א ם ה ו א א ו אביו ה כ ו ת ב מ נ ל ת ח ע נ ־ ח ‪ . גון" וגוי‪ .‬ל ״ ת > ‪ .‬‬ ‫יסופר‬ ‫בסוף‬ ‫חזק־ה וסייעתו‪ . ב. ברכיו ונעה ב ב כ י ה‬ ‫בן חגניד‪ .‬ש ב ה‬ ‫ה כ ה ו נ ה ל כ ־ ה א ל ע ז ר ) ד ה ״ א כ ״ ד ני(‪.‬ה כ ה ן ה נ ד ו ל ‪ .‬ב ו א ס ף‬ ‫טפין ייט ב י ם ואין ל ה ם פ ת ל א כ ו ל ו ל א ב ג ד ללבויט‪ .‬אלי אבן‬ ‫יאכל פועל י ת ר על ש כ ר ו ) ב ״ מ פ ז ר ‪ .‬ב־בל־וגרפיא‪E‬‬ ‫‪v. ד מ א ו ל פ ׳ ז י״א ש ר א ב ״ ד ה י ד ‪.‬א ל י א ב .‬‬ ‫ש‪ .‬ק ר א עליו‬ ‫מ ת ק נ ו ליטם‬ ‫תורה‬ ‫הרבה‬ ‫וכי מ ד ת פ ר י ם ‪ .‬הוא מ ב י א‬ ‫כ מ ד ו מ י ן א ת ם שיטררה א נ י נותן ל ב ם ‪ .‬ויהיו ל ב נ י א ל ע ז ר שיטה ע ש ר‬ ‫בוואטיקא.J.69‬‬ ‫ביבל־וגרפיא‪:‬‬ ‫ש ל רב־‬ ‫ייטמעאל‪.‬‬ ‫יו הסין.‬‬ ‫כגון‪ ...‬ ‫נולד‬ ‫א ״ ל כ ״ כ ב י ד ך ו א ת ה עולה ל ס פ י ג ה ) כ ל ו מ ר ל מ צ א מ ז ו נ ו ת ! ‪.‬‬ ‫ב י ב ל י ו ג ר פ י א ‪ :‬י ו ה ס י ן ‪ . גדול?‬ ‫מזומן לה־י עוה״׳ב‪ .‬ו ב ס פ ר ־ ס ו ף כ־ ת צ א א מ ר ‪ :‬א י פ ה ל פ ר ו א י פ ה ל א י ל ‪.‬ואמר‪ :‬ה ק ו ר א א ה‬ ‫בספרים‬ ‫•טוגים‬ ‫רא־ל‪ .(.‬ ‫דברים באיצטגגיגוה ע״פ מ ע ר כ ת הכוכבים‪ .‬ ‫ויי‬ ‫נודנדה‪.‬‬ ‫ב ש ב ת ש א ם נ ת מ נ ה לןד מ נ ה י פ ה ׳ ט ח ה א‬ ‫ס ה יי ד ‪.‬‬ ‫ש מ ע ו מ ר מ ז בעיניו וקורץ ב ש פ ת י ו ובו עליו ת כ ת ו ב א ו מ ר ‪:‬‬ ‫גוידא ב ו ג א ט י ‪ .‬ליאופולד מ א ו ם ט ר י א ‪ .‬כ־‬ ‫את‬ ‫הפסוק‬ ‫האתרון‪ :‬י ״ ו א ל ע ז ר‬ ‫אהרן‬ ‫ב.‫אוצר ישראל‬ ‫מ ה י ו ת כ ה ן וי ת.Centiloquium‬‬ ‫העובדים עבודתם‬ ‫פטולומי־ ונם ע ל ־ ו < ת ו ב ש ם ה מ ח ב ר אליעזר החוזה ו ס פ ק‬ ‫כיד‬ ‫תהתה‬ ‫א י ת מ ר )הה׳ א‬ ‫ג = ד׳(•‬ ‫נדול ח ו א‬ ‫א ם יש‬ ‫ה כ ״ י זה‬ ‫ליחס‬ ‫לאלעזר‬ ‫שלנו‪.‬ה‪.‬ ‫ע ד ש י צ א ח גיטמחו‪ . ( :‬פ ע ם‬ ‫נ ש כ ו נהיט ו ב א י ע ק ב א י ש כ פ ר‬ ‫ה ש ב ת לקד׳טו‪ . ( .‬גה.‬ת מ ר ע ל ש ג י‬ ‫תלמידים‬ ‫•ט־יט ל ך‬ ‫ב י ב ש ה ‪ :‬ר יא ת ס מ א ור״י בן ג ו ד ג ד ה שיודעי.‬‬ ‫‪Graetz.‬א ב ל‬ ‫ה מ ג י ת א־תא ר א ב י ת ביג‪.58‬ס ה ״ ד ‪. ש נ י ה ב ת י ם ‪ .65‬‬ ‫ה‪.‬ו א מ ר עליו ר״י‪:‬‬ ‫ש א ב ד לו‬ ‫ס ״ ת •טוה מ א ה מ נ ה ועלה והקיף ו ל א זז מיטם ע ד ש ב א ו‬ ‫ו א מ ר ו לו נ מ צ א ה ס י ת ) ש מ ה ו ת פיוו‪.‬‬ ‫י‪ .‬אגדרוזאגאר‪ . ד מ א ש נ ו פ ך ט ה ו ר ו י צ ת ת נ י ט מ ת ך ב ט ה ר ה ו ל א‬ ‫ה י ה תוכן גדול ובעל תשבו.‬‬ ‫ביטם ייטו( ו ל א ה נ י ת ו ר׳ י ש מ ע א ל ו מ ת ‪ .‬ור״י הכין לו מזו. היום ו א י נ ה‬ ‫‪iii.‬‬ ‫אלעזר בן דינאי‪ :‬ע׳ בן דינאי•‬ ‫אלעלר בן ך מ א )קיצור מן א ב ד י מ ו ם ( ‪ :‬בן‬ ‫למד‬ ‫נ ו ד ע ל נ ו רק יטתי דריטות‪ :‬ב מ כ ל ת א פ י ח ר ו‬ ‫מאהד‬ ‫סכניא‬ ‫נ ח ל ה ואיפה ק ט נ ה קררה‬ ‫מע׳טה שיורה על עיטרו ועל ב ט ח ו נ ו‬ ‫א י פ ה ‪ .‬ ‫ו ל א א ו ת י ק ר א ת י ע ק ב ויומא י״ט‪ .‬ת ה א זוכרו‬ ‫• ט ב ת ‪ .‬ו ח ב ר ו ש ל ר׳ יוחגן בן ב ר ו ק ה ור׳ יוהנ.‬ל א נודע א ם‬ ‫ה ב ה נ י ם ב י מ י ד י ד בי.‬ ‫של‬ ‫"‪.‬גם ק ו פ י ר ג י ק ו ם ‪ .‬‬ ‫ה‪ .‬כ מ ו כ ה ממד‪ .‬‬ ‫בירויטלמי א ־ ת א ר ב י א ל ע ז ר בן ד מ א ‪.(.‬‬ ‫והרגוהו יטהית מ נ י ת תפלין‬ ‫מ ע ש ר ת ת ח נ י היזלבות‬ ‫ור״ג ה י ה מ ו כ ר ה ל ס מ ו ך עליו‪ .‬‬ ‫אלעזר‬ ‫מעשה‬ ‫‪]2‬‬ ‫חךךיא‪:‬‬ ‫להורות כ ה‬ ‫בזמן רבי‪..‬בערבית וברומית‪ .‬וו‪.‬ו פ ג ח ס ב ג ו ת ו ס י ף‬ ‫כ נ ר א ה ה י ה בזמן חורבן ב י ת ש נ י ו ל א נ ו ד ע מ מ נ ו ה ר ב ה ‪.‬‬ ‫מפ‬ ‫מן ה ל י ל ה ו ל מ ו ד ה כ מ ת י ו נ י ת ) מ נ ה ו ת צ ״ ט ‪ . א ת צ ד ו ק ת ת ת ־ ו ) מ יא ב׳ ב״ז‪ .‬ה‪.(:‬ונקי־א ש מ ו‬ .‬ב ה ק ד מ ת ו‬ ‫תסמא‬ ‫ר־דוואן‪ .‬ורבי ב כ ה עליו ו א מ ר ״ י ש ק ו ג ה ע ו ל מ ו‬ ‫מר״א‬ ‫עולמו ב ש ע ת א ת ת ו ל א היין ל ב ע ל י ה ש ו ב ה ש מ ק ב ל ־ ן א ו ח ם‬ ‫א מ ר ‪ :‬זכור א ת יום‬ ‫א ל א •טקור־ן א ו ת ן ר ב י " )ע״ז י״ז‪.‬יטהתרועע ע ם זונות א ך‬ ‫ה ו א א ל ע ז ר בן ענן ה פ ר י ץ א ש ר ה י ה ג יכ בזמן ה ז ה ‪ .‬א ג י • ט ל מ ד ח י כ ל‬ ‫יונית‪ .‬‬ ‫ל פ י ד ע ת תז״ל ס י י ם א ל ע ז ר א ת ס פ ד יהושע ב כ ת ב ו‬ ‫אלעזר‬ ‫‪]2‬‬ ‫הנגיד‪.:112.‬בין צדוק מ.‬א ל י ם ו כ ב ש י ם א ה ת ה י א ? א ל א‬ ‫שאיפה‬ ‫אתותו‬ ‫ושאל‬ ‫מר״־‪:‬‬ ‫חחורה כולה מ ה ו ללמוד ח כ מ ת‬ ‫ה מ ק ר א ‪ :‬ל א ימויט ס פ ר ח ת ו ר ח ה ז ה‬ ‫‪26‬י ך י ו מ ם‪471‬‬ ‫‪Gesch.

‬הוא תית אומר‪ :‬תן לו מ ע ל ו ש א ת ת ישלו עלו‪ .‬‬ ‫לדעת צונץ הית ר׳ אלעזר הזן בעיר ערפורט קודם‬ ‫שגתמגה לרב בנרטייזא‪ .‬בשנת ‪ 1233‬תיה בין הרבנים‬ ‫תגאםפים במננצא אשר עשו תקגות שו״ם )שפייעד‬ ‫ווארמם מאיגץ(‪ .‬א מ ר לפגיו רבי שמעון משם רבי אלעזר איש‬ ‫‪iii.‬ר״א‬ ‫ה‬ ‫א ל ע ז ר בן י ה ו ד ה א י ש ב ר ת ו ת א ) ס כ פ ר ב ר י א ‪.‬וביום חראשון של פ ס ח ש נ ת ע״ג‬ ‫ל מ ס פ ר הנהונ ח ת ו תאנישים א ת נשיהם ואת ט פ ם‬ ‫ו ל א ח ת נ ח גפלו נם חם על חרבם‪ . Ag.‬בעל מקובל ומחבר ס׳ ״תרקח"‪.‬‬ ‫ושט־ש בכהונה גדולת י״א שגים )יומא טי( ועשיר תיה‬ ‫פעם א ת ת ב א אל השוק לקנות צרכי נהוניא לבתו וראה‬ ‫ומתייב ע־שירים‪ .‬כלומר אתתזק‪ .‬ה יא ‪.‬י ת ו ם ו נ ר א ה‬ ‫בפירוש ת ת פ ל ת שלו אצל ישתבת‪ . 5 3.149‬‬ ‫בהוה הוא אומר‪ . בכורות‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬י י ה ס י ן ‪ .‬א מ ר לתם־‬ ‫שהנית לו אביו אלף עיירות ואלף ספינות ובכל יום ויום‬ ‫״העבוהה )שבועה( שהן קוהמין לבתי!״ וגתן לתם כל אשר‬ ‫היה נוטל נ א ה של קמח על כתיפו ומחלך ללמוד תורח‪.‬‬ ‫כ נ ר א ה גולד במגגצא )‪ (Mayence‬בערך שגת ‪ 1176‬ו מ ת‬ ‫שם בשגת ‪) 1238‬ע׳ לקוטי מתרי״ל תל׳ ר״ת(‪ .‬כטובא ב ס ׳ ״מצרף‬ ‫להכטה" )י״ר‪ .‬דאיך יקראותו בשם‬ ‫השני ו ה ע ל נ י ‪.549.‬‬ ‫בידו וגשאר לו ת ר זוזא וקגת תטים ותגיתם באוצרו והלך‬ ‫פעם א ת ת מצאוהו עבדי אביו ועשו בו אגנריא )לא‬ ‫לבית ת ט ד ר ע ‪ .‬ביום‬ ‫כ״ב כסלו תתהנ״ז)‪ (1196‬בהיותו טפרש פ וישב 'ויושב‬ ‫על שלחגו באו שגי מרצחים לביתו ופצעו א ת ר א ע ו ותרגו‬ ‫א ת אשתו מ ר ת הולצא ובתו ה נ ת ל ה ב ל ט ב ת י״ג שגים‬ ‫ובתו ה ק ט נ ה תנת ובנו יעקב‪ .‬אומרים לו‪ :‬למה‬ ‫א ת הנבאי צהקה‪ .‬אשר לא רצו לחשלים עם‬ ‫ה ח ט י ם וגם תרגו תרג ר ב ב א ת י ת ם אשר לא תיו בעצה‬ ‫א ת ת עמהם‪ .‬ב י ב ל י ו ג ר פ י א ‪iii.‬תשתוממו כאשר מצאו‬ ‫שם ת מ י ת מות‪ .‬גזכר‬ ‫ח ח‬ ‫‪-Note 19‬‬ ‫ש ל ע פעמים ב מ ע ג ת ‪ .‬בי״ד‬ ‫ויתכן ש ב א מ ת שם אביו תית כן וא״כ *אין צריך למתוק‬ ‫יטתל להיות בשבת‪ .‬רק שתי גשים ו ת מ ע ה גערים ג ש א ת מן‬ ‫תמטבת‪.‬‬ ‫י‬ ‫ח•(‪ .‬‬ ‫ויאמר״‪ .‬ולא נהירא‪ ..‬אז ראו ונוכחו כ־ אין לתם ט פ ל ט ויפתח‬ ‫אלעזר בן יאיר א ת אנשיו לחמית א ת עצמם לבל יפלו ביד‬ ‫אויב‪ .‬וכן‬ ‫ה מ ש נ ה ‪ .‫אלעזרבן חרסום‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪54‬‬ ‫ע יפ מה שקרה לו‪ :‬ששאלו מ מ נ ו לפרום על שמע ולעבור‬ ‫‪ :432.‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪:‬‬ ‫יוחסין‬ ‫‪. Tan.‬ותיה תלמיד‬ ‫״רבנו יהודה החסיד‪ . 444.‬ת‪.‬אומרים לו‪ :‬כלום עשיר ת י י ת מ א ל ע ז ר ב ן ח ר ם ו ם‬ ‫א ת ם הולכים? והשיבו לו להשיא יתום ויתוטה‪ .(:‬דשם גאטר‪ :‬״קבלתי תקון תפלות ט א ב א‬ ‫טורנו •יהודה בן קלוגיטום בן רבגו טשה בן רבגו יהודה• בן‬ ‫רבנו משה ברקלוניטום בן רבנו יהודה״‪ .‬כולם נתרצו‪ .Graetz.‬וכאשר א מ ר כן עשה‪ . 1.‬ומימיו לא הלך ולא‬ ‫טלא תטים• וחוץ תגערת אל אבית בבית מררשו לבשרו א ת‬ ‫ראה אותם א ל א יוישב ועוסק בתורה כ ל ת י ו ם וכלתלילת‬ ‫הגס שקרה לו‪ .(.‬שתי פעמים ב ת ו ס פ ת א ‪.Gesch‬‬ ‫יא‪ :‬ס ה ״ ד‬ ‫ברתותא‪ :‬״לא נתלקו״ כ״ו ) ת ו ס פ ת א זבים א׳ ת•(‪ .‬וההומה תישניית א ע ר בנו מעץ‬ ‫נשרפה באש‪ .‬אז שלת א ם פ ס י א נ ו ס ' קיסר‬ ‫א ת שר צבאו םילווא לצור על תעיר תתיא אשר כוננה‬ ‫יתודה המכבי‪ .‬כי מ ם ך הכל ומידך נתנו לך )אבות נ•‬ ‫ת‪ .‬ו ה ו ר ת ם הבציר אותת עוד יותר‪ .56‬ס ה ״ ד ‪ .Graetz.G e s c h‬‬ ‫לפני תתיבה ולא היה יכול עד שלמדו ר ע ‪ .‬ח ת מ י ם כאשר באו‬ ‫תעירת ותשבו כי עוד לתם ללתום‪ .‬‬ ‫שקבעו תלכד‪ .‬‬ ‫‪ p‬ראשי י חבריוני‬ ‫א ל ע ז ר בן .‬שתלקו עמו תכמים ולא זז משם עד‬ ‫מלת ״בן" משמו‪.‬כראב״י איש ב ר ת ו ת א )פסתים י״נ.‬וכאשר נוצתו מ כ ת‬ ‫תקנאים ברת אלעזר בן יאיר לעיר מבצר ט ס ד ה והיה‬ ‫ישם ע ד א ת ר הורבן ירושלים‪ .‬שתיתת ״משוררת‬ .‬ונקראו סקריקין ב ט ש נ ה ‪ ..‬‬ ‫תן תקדש עליןז ואין לך ב ת ם אלא כ א ת ה מעגיי ישראל‬ ‫כשהיה כ״ג עשתה לו אמו כתוגת מ׳שתי רבוא מגה‬ ‫)תענית כ״ה‪ .‬‬ ‫מלישון לא תתםום שור‪ .‬והיא על‬ ‫יד ים תמלת ועל צור תזק תיתת בנוית‪ .‬אלעזר איש בירתא היה נותן‬ ‫א י ע ז ר בן ‪!ri‬־‪ :•lD‬בדור אגטיגוגום איש סוכו‬ ‫כל מה שיע לו לנבאי צרקת‪ .460.‬בסוף תשובות מהר״ם רפוס פראג‪ .‬וכשתזר לאותו‬ ‫מקום ופרס ועבר קראו לו ת ס מ א ‪ .‬ומרי יהוהת תסיה קבל סורות הקבלה‪.(.‬כשהיה רבי עקיבא ט ס ד ר תלכות‬ ‫ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשו מפני ע ג ר א ה בערום‬ ‫לתלמידים אטר‪ :‬״כל טי ששטע טעם על ת ב י מ יבא‬ ‫)מפני זח ר הפישתן(‪.‬כאשר קבל מאביו רבנו שמואל‬ ‫הקדיש חהםיר״‪ .‬‬ ‫‪ :(Worms‬תלמודי‪ .‬ב ר ת ו ת א ( ‪:‬‬ ‫גנאי אתר שידע לפרוס על שמע ולעבור לפני תתיבה‪.‬ותנבאים ברתו מפניו תמיד‪.‬על איזת צהקה‬ ‫בנכסי‪ .‬‬ ‫תלטיד רבי •הרשע בן תנניא ואמר הלכה בשמו‪ .‬אשתו היתה מ פ ר נ ס ת אותו‬ ‫ותרבת ל ס פ ר ב ע ב ת ה בסננון אשת תיל‪ .‬הם‪ -‬ברהו מפניו והוא ררף אתריתם‬ ‫לא ע ס ק ת בתורת? א ם אומר ע׳שיר תייתי טרוד תייתי‬ ‫וישיגם‪ .‬וכאשר רצו אשתו ובתו לפתות א ת בית‬ ‫הכירוהו ורצו לתכריתו לעבוהה( א מ ר להם בבקשה מ כ ם‬ ‫האוצר ולראות מ ה שקגה לא יכלו לפתות ת ד ל ת כי תיה‬ ‫תגיתוני ואלך ללמור תורת‪ .‬ש א ם יבא עשיר לדין‪ .‬וכאשר שטע הרבר א ט ר לה‪ :‬העבורת הרי‬ ‫)יומא ליבו‪.‬והניתוהו‪ .‬‬ ‫‪.64‬מ ב ו א‬ ‫נ״ז‪ . Bacher.‬אנשי תעיר כאלף‬ ‫איש מהבריונים ואלעזר בראישם היו להם לתם ומים‬ ‫לשבוע ונם כל מיני ז־ינים והם להמו ברותם הכביר ולא‬ ‫יראו מות‪ . א י ר ‪ :‬א ח ד‬ ‫ב י ת ע ל י ם בעת התורבן‪ .‬א מ נ ם הרומיים עם כלי ת כ ס י ס ם המובהרים‬ ‫תפילו א ת ההומה‪ .‬ושאל אותם‪ :‬״במאי אסקיתו״‪ .‬ולת ר ק ע ת י מעלות‬ ‫אשר בהן תיתה תיבולת לבא אל תעיר‪ .56‬‬ ‫מבוא‬ ‫המשנה‬ ‫‪142 .‬‬ ‫ת נ א בדור‬ ‫בירתא‪ .‬‬ ‫א ל ע ז ר בן י ה ו ד ח מ ג ך מ ״ ו א‬ ‫)ררמייזא‪=.

‬‬ ‫‪gesch. ‪ (14‬ם׳ ה נ פ ש ‪ .‬לא הכעיסו‬ ‫מעולם"‪. ‪ (5‬י י ן ת ר ק ת פי׳ על תמש טגלות ג״כ באדר שגי)תום מגילה פ״א ו(‪ .‬לדעת ר׳ היים מיכלם ב״אור ההיים" הבר ם׳‬ ‫״תורת‬ ‫״רקה" קטן וגדול)כאשר עשה הרשב״א בספרו‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬י ו ח ס י ן ‪ .‬בקשת שלום‪ . G.v.‬תקטן לכלול הלכות פסוקות‬ ‫י ש ר א ל ‪ Idem.‬טכברת לעוםקי‬ ‫תורה וכו‪ .‬ונטל אנדת‬ ‫הנזירה וקרעה )מעילה י״ז‪ .‫‪55‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אלעזר בן יוסי‬ ‫זטירות ותפלות וטדברת ההגונים וכוי‪ .‬קדושה והלכות הרביעי )שבת קי״ת‪ :‬ירושלמי יבמות פ״א א(‪ .‬לעגין כתם של דם‬ ‫לשלשהד היי האדם‪ .‬וכשבאתי אצל הברי)שבדרום( אמרו לי‪ :‬יפה‬ ‫)ע׳ נובלות הכמה קצ״ה‪ .‬פיה פתהה בהבטה וכל איסור היתד‪ .‬והארוך בפלפול‪ .7 5 .(:‬כשגכגםו רבותיגו לכרם ביבגה‬ ‫אשר יעשר‪ .‬‬ ‫הנפש ומעלתה‪ . ‪ (7‬פירוש על התפלות ברמזים תתומי א״ישבכתובין גדוגין כא״י)תום׳ ב״ק פית סוף(‪.‬כרך נ ח ל יותר משלש מאות דפים‪ . בתוץ לאר^' )תום׳ סוף ערלה(‪ .(7‬הורית" )תום נדה פ״ז אי(‪ .‬ ‫‪ (16‬ש ע ר י ב י נ ה ‪ .‬ייליניק ב״כוכבי יצהק" חכ״ז‪ .‬עמי ה א ‪ p‬הזרו וקלקלו‪ .‬‬ ‫א‪.‬יודעת‪.(.‬שגאמר‪ :‬״‪.‬‬ ‫יותגן בן גורי שאמר משם ר׳ אליעזר תגדול‪ :‬״אין ערלה‬ ‫מלבד ם׳ ד ק ת תיבר‪ (1 :‬פירוש לטס׳ שקלים .‬אבל‬ ‫‪ (10 .‬גם הבר פיוטים הרבה ומערבית לליל‬ ‫א׳ דר׳ה וסוכות ושמיגי עצרת שגוהגין לאמרם בפרט‬ ‫בעיר וירמייזא‪. .‬בו נתן טעם לטגין התיבות והאותיות של תפלת ״אגי ואתת גמגין כאתר" )תום׳ םנהדדין פ״ב אי(‪ .‪ (3‬ם׳ ד‪ ..‬עניני קבלה.‬בעלה משמשת‪ .‬‬ ‫והכניסוהו לאוצר המלך ליטול מה ישירצה‪ .‬הוא אומר משום ר׳ זכריה בן הקצב שאם קראו‬ ‫תשובה בספרו ה״דקה".‬‬ ‫העבודה‬ ‫עמודי‬ ‫םי׳ ‪. ‪ (4‬פירוש על התום׳ ברטזים תמגילת באדר ראשון וגתעברד‪ .‬‬ ‫וכאשר נבתד ללכת אמד עליו ר״ש‪ :‬״מעקיטת שפתיך‬ ‫ניכר שת״ת אתה"‪ .‬אלעזר בן יוסי ב ן ‪ :‬ה ל ? ת א ‪ :‬תגא בדור‬ ‫גקיות טתטא‪ .‬‬ ‫תדלה לדוד ע״ד הקבלה.‬‬ ‫ר׳ אלעזר כתב בערך שלשים ספרים‪ .‬השגה אין קודאין אותה‬ ‫וגיטטדיאות.‬סודות הקבלה בכלל ובפרט סוד המרכבה‪ . Monatsschrift. ‪ (15‬ם׳ ה ש ע ר י ם‬ ‫או שערי תורה‪ .‬בנמטריאות ודרשות.‬מעניני טקואות פ״ד זי(‪.‬‬ ‫וגיטטריאות )עי׳ מצרף לתכמה י״ר‪ (8 .‬‬ ‫בעזיבת הפלפול והוא הגותר אתגו‪ . ‪ (12‬ש ע ר ה ס ו ד והיהוד והאמונה לטומאה‪ .‬מדבר בענין השם ואתדותו‪ .(308‬ובהקדמתו אומר‪.‬ובענין מקוד! שיש שם נקב‬ ‫‪ (13‬י ד א ת א ל על מזמור אלהים יתוננו ושבע קני כשפופרתהנוד הורה לטהרה והסכימו עמו הבריו )תום׳‬ ‫המנודה וספירת העומר.‬ם‬ ‫הנעלם‪ .‬ואומד ג״כ בשמו‪ :‬״אתר‬ ‫בגיטטדיאות וצרופים)לובלין ‪ (6 . 1 1 0 .‬הוא‬ ‫הול ושבת ויו״ט וסוד כל ברכה וברכה. 318.‬ם• הקולות‪ .‬ושם דאה כלי המקדש‬ ‫והפרוכת)יומא נ״ז‪ .‬כרך גדול‬ ‫אלעזר הלך לאלכםנדריא )םנתדרין קי״א‪ .(.‬יהייגו גם אגהגו ככל‬ ‫והנשמה ומעלותיה‪ ..(.‬והיה‬ ‫תשובת‪ .(1608‬פירוש על טזטור תבן ואתר תבת שוין בגכםי האם" )ב״ב פ״ז י־(‪ .‬וכשבא שם נעשה נם ונכנס השד‬ ‫ב ן ת ל מ י ו ן )ע״ע( בבת המלך ודי אלעזד ריפא אותה‪.‬ם׳ המלאכים‪ .‬על טוםר ומדות‬ ‫טובות..‬‬ ‫או ט ו ד ה ה ט א י ם םדד ויסוד התשובה והוידוים ותומר בשעיר שמכפר מיד וית״כ עם תשכת" )תוס׳ סוף‬ ‫באישד סבלם טרבותיו )ויגיציא ‪ (1543‬והוא כעין דרכי יומא(‪ .‬‬ ‫‪E.‬וממנו לקוה ס׳ ״רזיאל המלאך" כי רזיאל‬ ‫הוא נוטריקון ״ ח י אלעזד". ‪ (18‬ס ו ד י‬ ‫ר ז י ‪ .‬רומז בו הרבה מדרשות הז״ל‬ ‫בפסוקים בדרך גיטטריאות ונוטדיקון)מובא ממנו בם׳‬ ‫מנות הלוי לאלקבץ(.‬פרישות וזהירות‪ . ‪ (11‬ם׳ ה ה כ מ ד‪ .(.‬השם‬ ‫‪J.‬‬ ‫כי כל אדם צריך לרשום שטו בספרו‪ .‬ואומר‪ :‬״תומר ביום‬ ‫‪ (2‬תום׳ למסי ב״ק ומסכתות אתרות.221‬א י ר ה ח י י ‪c‬‬ ‫כנסת‬ ‫‪ . ‪ (19‬ס׳ ה ש ם ‪ .‬ולא רצה ד־ יוסי טתהלה‬ ‫להנית את בנו ללכת עם רשב״י שלא יענשו בדרך‪.‬קבלת תכטים‪ .‬ויבאר עגין ד׳ תשובות ויסוד תשובת הטעשית מתלמידי ר״ע)שבת ל״ג‪ .(1562‬ם׳ ה ה י י ם ‪ . Lit.‬ואמר‪ :‬״הלכה זו תורתי ברומא‬ ‫דרכי הלמוד.‬היי הבהמה והיי האילן וההבדל שנמצא על בית יד אוגקלי שלה אם טגיע כגגד תורפה‬ ‫שביניהם .‬כמו‪ :‬סוד הזווג‪ .‬ועניני ההיים אשר הוא מהלק המים ושפטגו מלכיגו" )שם פ״ד הי(‪ .(:‬טעמי וסודי פעם אתת הלך עם אביו לעיבור שגה ואמר לאלעזר בגו‪:‬‬ ‫התפלה‪ .‬זקגים שלא‬ ‫״יצירה" )קצת ממנו נדפס עם נוף הספר במגטובה שאלו כהלכה‪ .‬את״כ יבואו בו דיגי א״ה בתוספתא‪ .‬אתדות השם‪ .‬נהלק‬ ‫לע״ג שעדים כמנין הכמה‪ . 487‬‬ ‫הבית" הקצר והארוך(‪ .‬‬ ‫״רקה" בגטטריא שמו ״אלעזר" )‪ .‬תאדם לכפרת כל תטא ועוץ)ע״ע ת ש ו ב ה ( ‪ .‬‬ ‫ביום השבת יושבת דורשת‪ .‬שגאטר‪ :‬״תגה לגו טלך לשפטגו"‪ .‬ערום ביראה‪ .‬וההוטא ושב לתומו אין זז‬ .‬כ פ ר ו ת תכפורים שמכפר בלא שעיר ושעיר איגו מכפר בלא יו״כ‪. ‪ (21‬א ד ר ת ד ש ם ‪ .1505‬הספר הזה גתלק לתצ״ג סימנים ברברי מוסר‬ ‫והלכה‪ .‬ם הכבוד‪ .‬מקורה ופעולתה .‬הספר יכיל‪ :‬הלכות‬ ‫תםידות‪ .24‬שין‪. xxxvii. ‪ (20‬פיררש על פיוט‬ ‫״האוהזביר".‬לא גזבר במישנה רק‬ ‫וגוסת ״תפלת תשב בכל כתו"‪ .‬היה שם ר׳ יהודה וראב״י ור״ש‪ .‬‬ ‫בעניני סודות השם והלופיהם.‬אמגם הבות‬ ‫העקרי הוא ם׳ ״רקה" שנדפס ראשונה בעיר פאגו בשגת‬ ‫‪ . Z.‬ועור חבורים‪ . 131 . )עיעו‪ .‬לדעתו‪. ‪ (9‬פירויש על ספר דרש על הפסוק ״ואמרת אשימה עלי מלך"‪ .‬ואמר משם ר׳ יוסי הגלילי שאמר משם ר׳‬ ‫ר״ד‪.139‬־‪Zunz. ‪ (17‬ש ע ר ק ו ט ר ‪ .‬ומ־ותם אליו בטעות‬ ‫ס ׳ ת ת נ י .‬באגדה אמד כי אסכרה בא על‬ ‫לשון הרע )שבת ל״ג‪ .‬נהלק‬ ‫להלכות‪ .‬או שיעוד‬ ‫קומה ופרקי דר׳ ישמעאל‪ . ‪ (22‬לקוטים ומובאים בפי׳ רקנטי עת ׳ת ריש פ׳‬ ‫תזריע(‪ .‬ולרוטי‬ ‫עם ר׳ <שמעון ב״י לבטל השטר‪ .‬בם״ה שערים כולל טמאה ואם לאו טהורה‪ .

‬‬ ‫ע‬ ‫]דעותיו באמונה[ דעות ת מ ת ב ר קרובות לדעות‬ ‫שפינוזא‪ .‬לפי ס׳ ״ ה ה ש מ ו ג א י ם ״ היה זה המעשה‬ ‫א ת ר ט ה ר ת המקדש משקוצי היוגים ובעקבותיו הלךגרעץ‪..‬הוא הלך‬ ‫אתרי‬ ‫פ ש ט תכתובים עי׳פ תוקי הדקדוק בהגיון ישר‬ ‫ולפעמים‬ ‫מכניס‬ ‫בפירושו‬ ‫דעות‬ ‫הפלוםופים‪. Juden‬‬ ‫'‬ ‫‪in Rom. ( :‬הוא היח דודו של בר כוכבא או ברכוזיבא‬ ‫ובמצור ביתר היה עסוק בשקו ותעניתו מ ת פ ל ל ואומר‪:‬‬ ‫״ ר ב ע ״ ע א ל תשב בדין היום״ והידורים מנצתים א ת‬ ‫האויב‪ .‬א ת ה הרגת א ת רבי אלעזר המודעי‪ .‬‬ ‫]?ל ההשגחה והנבואה[ לדעתו ההשנהה ה פ ר ט י ת‬ ‫שיש בעולם השפל היא על הצדיקים התכמים בעלי שכל‬ ‫א ב ל דםכלים והרעעים הם משולתים ת ת ת המקרים‪ .‬עפעטיין ישער שהוא רבו של ר׳ יוחנן מאבירדא‬ ‫)בולנריא( שפירש א ת השאלתות )שטיינשניידער‪ .‬ויקצוף בר‬ ‫כוזיבא ובעט ברגלו ברבי אלעזר והמיתה מיד יצאה ב ת‬ ‫קול ואמרה‪ :‬״הוי רעי האליל! עזבי הצאן‪ .‬כי כל זמן שרבי אלעזר‬ ‫תמוהעי תי אין א ת ה יכול להם‪ .‬ויוסיף לאמר‪ :‬״אלו תדרשות הן ס ב ו ת‬ ‫תזקות להעלם א מ ת ת התורת מאומתנו‪ .(.‬לפיכך זרועו ע ל אותו האיע'‬ ‫יבש תיבש ועין ימיט כ ה ת ת כ ה ת " ‪ ..‬ה ר כ ב ת חצמחים בעלי חיים בלתי מדברים‬ ‫והרכבה תאתרונה שהיא תכלית כלם והוא ת א ד ם ‪ .‬הרטב״ם ורע״י עקורא‬ ‫לפעמים תיצתקי‪ .‬הרב על זרועו‬ ‫ועל עץ ימיט‪ .‬ותשעת הרשע מקצרת‬ .‬וכן פענת ואברןז‪ .‬‬ ‫אלעזר בן נתן הבבלי‬ ‫‪.‬במסום א ת ר‬ ‫יאמר‪ :‬״וכל אלו תדרשות נ ת מ ד ו ת לשמוע בין ה נ ע י ם‬ ‫והטף ולא להם הברתי זה התבור‪ .‬‬ ‫ומביא‬ ‫דברים הרבה מספרי אריםטו‪ .‬א ך לועג על דרשת נוטריקון ושנאמרו‬ ‫בדרך גוזמא וחוץ מן תשכל הטבעי‪.‬ן‪ . 412 • Vogelstein & Rieger.(.‬ז א ת ה כ ת ‪ -‬י א מ ר‬ ‫תבין ענינים אשר א ם ישמעון אומות תעולם יאמרו•‬ ‫״ ר ס עם נ ב ל וסכל הגוי הקטן הזה!״‪ .‬ו ת ס ד לאומים ת ט א ת ‪ :‬כל צדקח ו ה ס ד‬ ‫ש נ ר ם עושי.‬‬ ‫ודק הלכה א ת ת מ מ נ ו ) ס נ ה ד ר י ן כ‪-‬׳ב‪.‬אני אפרים הצעיר בכ״ר שבתי ה מ ל מ ד ן יל‪-‬‬ ‫ו כ ו ‪ . d.•246‬‬ ‫‪Tan.‬פ י ׳ ע ה ״ ת ב ד ר ך‬ ‫תפשית• תב״י‬ ‫תקירת‬ ‫ש כ ת ב עליו‬ ‫בקרת ר׳ א ב ר ה ם‬ ‫עפשטיין תביאו ר״נ ראבינאוויץ מקושטא‪ .‬ואשר על ידו נתקנו שמוגת ימי‬ ‫תנוכה‪.‬‬ ‫‪1i. 31.‬ש א ם נאמרו על‬ ‫דרך א ת ר ת יבינו בו ההמון על זו הדרך ויותר יאמינו וייטב‬ ‫בעיניהם מלהאמין בפשוטי התורה‪ .‬ומפריט ה ע ם פ נ ח ס כמו ת ח פ נ ת ם ‪ .‬זרוע‬ ‫של כל ישראל ועין ימיגם‪ .‬‬ ‫אלע‪1‬ר ב] מ ת ת י ה ו ‪:‬‬ ‫א ח ד מ ח מ ע ת ב ט מתתיהו‬ ‫הכהן מבית חחשמוגאים איטר חציל‬ ‫א ת ישראל‬ ‫מיד‬ ‫היונים בימי אנטיוכוס‪ .‬ויתננב ה ק מ ר ו נ י‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫ב י ב‬ ‫א ת ת אל העיר ויבא אל ר׳׳ע תמודעי בעת ת פ ל ת ו וילח‪-‬ש‬ ‫באזנו איזה דברים והלך לו‪ .‬אנ׳טים אתרים א ש ר ראו זאת‬ ‫הגידו לבר כוזיבא ויאמר לתביא לפניו א ת השמרוני עם‬ ‫רבי אלעזר וישאל א ת השמרוגי‪ :‬מ ה א מ ר לך ר״א? והשיב‬ ‫כי הוא רוצה להסגיר א ת העיר ביד תאויב‪ .‬עד כי הית תפץ‬ ‫אדריינוס‬ ‫לעלות מ! העיר‬ ‫ו ש מ ת נ י א ה ד ב א לפניו ואמר לו‪ .‬אבל‬ ‫לא נתשבו כ ס ד ר מפני שנתכוון משה רע״ה בשנויים‬ ‫האלה כדי לתזק ק ד ו ע ת יום תשביעי לשבות בו‪ .‬‬ ‫ב מ נ ת ‪ 1634‬ת ב ר ס פ ר ״ צ פ נ ת פ ע נ ח " ‪ .‬ומיד גלכדת ביתר‬ ‫וגהרג בן כוזיבא )ירועלמי ת ע נ י ת פ ״ ד ה ־ ‪ :‬מדר׳ איכה‬ ‫פ״ב ה׳(‪.‬‬ ‫״תנא״‬ ‫‪56‬‬ ‫הסופר‪.‬כיטיטאל רבן יוחנן בן זכאי א ת‬ ‫תלמידיו מחו ש א מ ר חכתוב צדקה תרומם נוי ונר‪ .‬הובא רק פעם א ת ת במיטנה‪ :‬״המהלל א ת‬ ‫הקדשים ותמבזה א ת המועדות והמלבין פני תברו ברבים‬ ‫והמפיי־‬ ‫בריתו של א ב ר ה ם אבינו והטנלה פנים בתורה‬ ‫ש ‪ /‬א כהלכת א ף על פי •טייט ב י ת תורה רמעשים טובים‬ ‫אין לו חלק לעולם ה ב א ״ )אבות פ ׳ ג י יא. i.‬לשון מצרים'‬ ‫העתיקה‪ . :‬נשלם זה ה ס פ ר ה נ כ ב ד בי״נ ל ת ת ט ניסן שנת‬ ‫ליצירה )‪ (1399‬וכתבתיהו לעצמי בעיר קריטי‬ ‫הקנ״ט‬ ‫מקום נלותי‪ .‬א מ נ ם אין לנו רק‬ ‫ח מ ש אנדות ממנו‪ .‬‬ ‫‪Ag.‬‬ ‫ח‬ ‫_‬ ‫ה <‬ ‫‪ ) -‬נ ק י א ג׳כ אלעזר‬ ‫אשכנזי(‪ :‬כ נ ר א ה הי במצרים או ב א ת יון ב מ א ה הי״ד‪.‬א ב ל אנכי אסגיר א ת‬ ‫העיר בידך בתתבולות מזימה‪ . ח ט א הוא להן שאין עושי! א ל א לתרף אותנו‬ ‫ב ו ״ ) ב ׳ ב ‪ -‬ד ‪ .‫אלעזר המודע•‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ממקומו ע י שמוחלין לי )אדר״נ פרק ל״ט(‪.‬כי ששת ימי‬ ‫הרכבת בטבע‪ .‬התמזגות נצוץ ה ש מ ע הפועל בהם‬ ‫כתות נפשיות‪ .‬‬ ‫ביבלינרפיא‪ :‬ה ה ״ ד ‪ : 65‬ד ו ״ ד‬ ‫חייב‬ ‫מביא‬ ‫ת מ ש נ ה היא ‪.‬וע״ז ראוי לבכות בל‬ ‫ח כ ם לב על שנשתקעו בים הדרשות‪ .‬ובסופו כ ת ב‬ ‫א‪.‬וכל כןז היה גדול‬ ‫בהו ב א נ ד ה ע ד שרבן‬ ‫גמליאל אומר עליו‬ ‫בארבעח‬ ‫מקומות‪ :‬״עדיין צריכין אנו למודעי״‪ .‬כי אות‬ ‫היא בין ה׳ ובין מאמיני החרוש‪.‬כ נ ר א ה הית תלמיד ת ב ר לרבן יותנן בן זכאי‬ ‫)ב ב יו׳ד‪ .‬בעת‬ ‫ט ל ת ט ה הפיל א ת עצמו על פיל א ה ד וידקרהו‪ . Gesch.‬ואמר‪ .• 187‬‬ ‫‪Bacher.‬‬ ‫לא נודע ממגו רק אמוץ לבו בגבורים‪ .‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫לע ל יי‪-‬ייד‬ ‫‪:‬‬ ‫מדור הראשון עד‬ ‫ד ו ־ השלישי‪ .‬וכי הנילוס‬ ‫נקרא יאורבלעון מצרים‪ .‬יעורר‬ ‫ת״ז ‪•>*6‬‬ ‫אלעזר ידע הליטון ת ק א פ ט י ת ‪ .‬כי‬ ‫בראות ה ח כ ם כי צרה קרובה הוא מכין עצמו מ ת ה ל ה‬ ‫לתנצל מ מ נ ת ותפקת יכין מזנ נופו ב ט ר ם יבא תחלי ועליו‬ ‫א מ ר המשורר כי תוא יצלו מ פ ו יקיש ונר ת נ ת עי ה א‬ ‫יראיו לתצל ממות נפשם ו נ ו ‪ .‬לתאמין ב ט ב ע האלהית‪ .‬במתצבים‪ .‬‬ ‫] ע ל דרשות ואגדית[ אלעזר מ ש ת ד ל למצוא בדרשת‬ ‫תז״ל כוונות פנימיות׳ ולא יאמין בנמנעות אשר בפשוטי‬ ‫תתורה ובדברי תנביאים ואנדות ח ד ל ‪ .‬ובגפול תפיל‬ ‫המית נם אותו‪ .‬הרכבה‬ ‫הבריאה הם שש המדרגות‪:‬‬ ‫ביסודות‪ .‬סוף ד ב ר אני האיש‬ ‫א ש ר לא יכיר פנים ב מ ש פ ט תורת א ל ה י ט ‪ . סנהדרין צ׳ט‪.‬ואיני תושש להם א ם‬ ‫י א מ ס ו ד ב ר י ״ ‪ .‬נם לא אחיש‬ ‫על גנות המון בני א ד ם א ת דעתי והכרעם לדעות‬ ‫זולתי״‪.‬‬ ‫א ב ל לפי מגלת היונים ה נ ד פ ס ת בסידור עבודת ישראל‬ ‫ק ר ה המקרת מקודם‪.‬השיב‪:‬‬ ‫״אלי ייטראל‪ .

‬אמר.‬‬ ‫הכמה ונימוס קיטורות זו בזו כ׳טלהבת הקיטורה בגתלת‬ ‫וכלם בלא מע׳טה אין להם כל יסוד‪ .‬הרי‬ ‫>‪.‬וזה ב א מ ת ראוי שיפלא עליו כל‬ ‫מ׳טכיל ויתמה על שלמות מרע״ה ש מ ה פ א ר בו אדון הטבע‬ ‫בי בכל ביתו נאמן הוא‪ .‬״והיה כאשר ירים מיטה א ת ידו"‬ ‫והתפלל לאלהיו והוא בראש הגבעה וכל אנ׳טי המלהמה‬ ‫הביטו בו ובטה לבם באלהיו וגתהזק לבבם וגבר ישראל•‬ ‫את קרעת ים סוף מפריט ג״כ בדרך הטבע‪.‬כי‬ ‫לבבי הייתי אובל תזיר‬ ‫יאמר בבל חפץ‬ ‫אם‬ ‫ולוביט שעטגז‪ .‬עיר ק ט נ ה בין יבגח ולוד‪.‫אוצר ישראל‬ ‫‪57‬‬ ‫ימיו‪ .‬‬ ‫ע׳שירות רחום גבחר לגשיא ת ת ת רבן גמליאל שהורד‬ ‫מגדולתו)ברכות כ״ז‪ .‬‬ ‫פעם א ח ת באו שגי ת״ח‪ :‬ר״י בן ברוקח ור״א ה ם מ א‬ ‫לבקר א ת ר׳ יהושע בפקיעין‪ .‬אך אניטי‬ ‫דמים ומרמה לא יהצו ימיהם על רוע מעלליהם הבאים‬ ‫ממזגם‪ . גבול וקצבה להוצאות ד א ד ם על‬ ‫המהיה ועל הכלכלה לפי מ ד ת הכנסותיו! מי יטי׳ט לו מגה‬ .‬ובגלל שלישת תמעלות האלה‪ :‬הכמה‪.‬ואז תוכיהם ד״י על פניהם בדבי־ים האלה‪:‬‬ ‫מרגלית טובת היתד‪ .‬עברות‬ ‫שבין א ד ם למקום יום הכפורים מכפר‪ .‬מצות התורה הן להעתו‬ ‫גזירות תיוצר ואין לתן דבר עם תקי ת ט ב ע ‪ .‬אי אפ׳שי בלבי׳שת‬ ‫ישעטגז‪ .‬׳שעטרת חכמים עישרם‬ ‫)תוספתא סוטר‪ .‬ני כבן •שמונים שנה ולא זכיתי לדבר זת בלתי תיום‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫בדור השגי של‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫‪.‬כ י מ ה נדע אנתנו ולא תדע אתה? אבל‬ ‫כא׳טר הפציר בם ר״י מ א ד הודיעו לו החישו של ראב״ע‬ ‫באגדה‪ .‬‬ ‫ראב״ע גת.(:‬חרא גבחר ביחד עם ר״ג‪ .‬גם התצלתד‪ .‬‬ ‫א מ נ ם י׳ש להשתומם ולתתפלא על ח ת ו הכביר של‬ ‫המהבר בימים ה ה ם בי תשב מזימות תפישיות כאלה וכתב‬ ‫אוהן על ספר‪ .‬והברו בענין קריעה ים סוף היה הוי‬ ‫הכלבי א ש ר כ ת ב עליו הראב״ע ישתקו עצמותיו )פיררש‬ ‫הראב״ע לשמות י״ד כ״ז(‪.‬עשרו היה רב מ א ד‬ ‫ועם מותו בטלת ע ט ר ת תכמים‪ .‬כי אי! ה י ״ ת ת פ ץ ב מ ו ת‬ ‫הרשע‪ .‬כי הצדיק בעל מזג הישר ימות בעתי‪ . אם ייש בדור הזה‬ ‫שיודע לתוכ־ת )ערכין ט׳ז‪ .‬ישבי.‬אדר ינ‬ ‫פי״ה(‪.‬א ך עווגותיו ילכדוהו‪ . p‬‬ ‫^ ‪.‬עישרו ויהוסו היה גם עניו‬ ‫גדול‪ .‬‬ ‫גם העיר על דבריו בקריעת ים סוף לאמר‪ :‬״פיחיש זה‬ ‫תתבם קרע ים לבי ולכן לא כתבתיו שלא להיות מן‬ ‫הטובעים בו‪ .‬כאייט‬ ‫היודע להלוך גגד תהיים ההליט ל א מ ר בי תורה בלא‬ ‫הכמה ודרך ארץ איננה גתשבת למאומה‪ .‬‬ ‫מ ט ר ת הנסיעת תזאת ותוצאותיה לא נזכרו בשום מקום‪.‬גמשכת אתרי‬ ‫שכל האגוישי‪.‬גמצא‬ ‫פוריש מן העברה ומקבל עליו מלבות שמים)םפרא(‪.‬א ך בנראה לא היה הוא היהיר׳ במינו‬ ‫בספרות ישראל אז‪ .‬ואמרתי אשמרת דברי מ ת ט ו א בלשוני"‬ ‫וכר‪ .‬אין הדור יתום שראב׳ ע שרוי בתוכו )ילקוט‬ ‫׳שמות רמז דייו(‪ . :‬‬ ‫התנאים מן הבמי ישראל ביבנה‪ .‬א ב ל‬ ‫באופן הזה‪ .‬אבל תמיהגי‪ .‬ר׳ יהודה הנשיא כשהיה מונה ׳שבתן ישל‬ ‫הבמים היה קורא לראב׳ע קופה •טל רוכלים שנמצאו‬ ‫בתוכה כל מיני בשמים‪ .‬כי ת מ ת מזיקים לבריאות ה א ד ם ‪ .‬בי מיטת ב ת כ מ ת ו ידע המקומות שיורד ש נ המן‬ ‫והנהיג לשם א ת ב״י‪ .(:‬גוסף על תבמתו‪ .‬י י נאים‬ ‫דדברים א ך כ׳שהם יוצאים מפי ע ו יט י ה ם )בי׳ ד‬ ‫פליד(‪.‬אבל בוראי צוגי לבלתי ע׳טות‪ .‬‬ ‫מקדמוניות‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬אברהם עפשצ״ן‪.‬דברי הבמהו היו‬ ‫א לעזר בן עזריה‬ ‫יקרים ונהיטבים מ א ד גם בעיני גדול הדור כד״י בן חנניה‪.138—125‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫במ׳טנה‪ .‬מזה נ ר א ת ׳שהכותב ה׳שמיט עוד דברים הרבה‬ ‫הנוגעים לקריעת ים סוף‪.‬ולזאת לא היה ח ת ו‬ ‫נוהה מבן עזאי שהרהיק עצמו מ ד ר ך ארץ ולא נ׳טא אשת‬ ‫ואמר עליו כי הוא נאה דור׳ט ואיננו נ א ה מקייה‪ .‬זו‬ ‫רחש ראב״ע‪ :‬מכל ת ט א ת י כ ם לפגי ת׳ תטהרו‪ .‬כי תורה‪.‬ולזר גאמר וימיתהו הי‪ .‬‬ ‫מצוה גדולה הוא להוכית א ת עמיתו אם רואת אותו גוהג‬ ‫שלא כ׳שורה‪ .(:‬ביחוסו היה דור‬ ‫עיטירי לעזרא‪ .‬אמר! אי לך כנען •שהייבת‬ ‫לבגיך בין צדיקים ובין דישעים‪ .‬כ ך ר א ב ׳ ע היה מלא במקי‪-‬א‪.‬‬ ‫וישאל מ ה ם ר׳ יהושע‪ :‬מה תדוש נתהדש בביהמ״ד‬ ‫בשבתו של ראב״ע? בתהלה היו מסרבין ל א מ ר והשיבו‬ ‫לו‪ :‬תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין‪ .‬כלומר לא לנולהודיע‬ ‫לך תדשות‪ .(:‬וכישם •שמצות לתוכיה בך‬ ‫מצוה להגיד שבהו ׳של א ד ם ‪ .‬בדין הוא ׳שיהא טב׳ יו׳שב‬ ‫ואני מיטמשו )מדריט מישלי ט׳ בי(‪ .‬יאמר ראב״ע‪ :‬אומרים בפגיו א ך מקצת שבהו‬ ‫וכלו ׳שלא בפגיו )ב״ר פל״ב(‪ .‬ולזאת אמרו‪ :‬הרואה ראב״ע‬ ‫בהלום יצפה לעישירות )ברכות נ״ז‪ .‬דבריו באגדה דיו מכווגים על פי רוב‬ ‫לעורר א ת ת׳שומעים למע׳שים טובים ומדות יישחת‪ .‬ר יהושע‬ ‫ור׳ עקיבא להיות ׳שלוחי ישראל ללכת לרומא )מכות כ״ג(‪.‬במדריט‪ .‬ובזה המקום נתגלה חובו והמיעוט יעיד על הרוב"‪.‬אם אי׳ש יישר הוא‪ .‬‬ ‫א ב ל כ׳ היא היתה נחוצה מ א ד נוכל לישפוט מזה כי לא‬ ‫המתינו ההכמים ת א ל ת בגסיעתם עד א ח ר ההג והיו‬ ‫מוכרחים לעישות סוכה על האניה שנסעו בה לרומא‬ ‫וסוכה ט״א‪ .‬‬ ‫]על נסים ונפלאות[ ירידת המן הוא מ ב א ר ע״ד‬ ‫טבעי‪ .‬‬ ‫כפי הגראת תית כתו באגדת רב יותר מאיטר‬ ‫בהלכה ולכן הרהיב בגפיטו עוז לאמר פעמים א ה ח ת לר׳‬ ‫עקיבא‪ .‬בהלכה אנדה )ניטין פ״ו‪ .‬‬ ‫אשריך א ב ר ה ם אבינו שראב״ע יצא מהלציך )תוספתא‬ ‫סוטה פי׳ז(‪ .‬‬ ‫היהודים‬ ‫‪.‬‬ ‫דבריו ההפ׳שים האלה תעירו סתורת בלב הסופר‬ ‫המעתיק ו כ ת ב על גליון הכ״י‪ :‬״עתה הפעם לא אוכל‬ ‫לסבול ס ב ר ת זה ה ה כ ם הפוצה פה לבלי הוק בעגין עישר‬ ‫מכות‪ .‬פעם א ת ת גתארה אצל רבן גמליאל וטבי עבדו של‬ ‫רבן גמליאל הית משמשו‪ .‬כ׳טהיה חריט באגדה‪ :‬עקיבא מה לך אצל אגדה?‬ ‫כלך מדברותיך ו ל ך א צ ל ג ג ע י ם ואהלות )סנהדרין ל ה ‪:‬‬ ‫פ״ז‪ .‬פט״ו(‪ .‬לזאת אל‬ ‫יאמר אדם‪ :‬אי אפ׳שי באכילת תז־ר‪ .‬בידכם ובקשתם ל א ב ד ה ממגי‪ .:‬הגיגה י״ד(‪ . א ד ם לתבירו‬ ‫אין יוה״ כ מ כ פ ר עד שירצה א ת הבירו)מ׳שגה סוף יומא(‪.

‬והיה מוטל מסוף העולם עד סופו‬ ‫והיה הקב״ה מעביר לפניו דור ודור וצדיקיו‪ .177‬‬ ‫י‬ ‫אלע‪1‬ר‬ ‫המשנה‬ ‫א‪ .‬דור ודור ומנהיניו‪ .‬ו נ ו י י מ י י ש ר א ל ח״ב ‪. ערף‪ :‬״לב‬ ‫טוב" )אבות פ״ב ט (‪ .‬ו נ פ מ ר ‪ p‬העולם בלא ח ט א ויש ל ך לקבל‬ .‬נם היה‬ ‫מ ת נ נ ד לר׳׳ע עדייה עוסק ב נ ס ת ר ו ת ‪ .‬שנאמר‪ :‬שמעי נא‬ ‫ז א ת ענית ועבודת ולא מיץ )ישעיה נ״א( ושיכור איננו‬ ‫נ ת פ ס על עונו)עיחבין פ ׳ה(‪.‬א ם יש לו עשרה מ נ ה יקח‬ ‫לטרא דנים‪ . י״ז‪.‬פ ת ת ר״א בן ערף‬ ‫במעשה מ ר כ ב ה וירדה אש מן השמים וםיבבח כל‬ ‫תאילנות‪ .‬מ י ד ירד ריב״ז מעל תתמור‬ ‫ונתעטף וישב על תאכן ת ת ת תזית‪ .‬ולזאת כשהיה ר״ע‬ ‫מפשר תכתובים בדניאל ז המוכיתים כי שני כ ס א ו ת‬ ‫בשמים‪ .‬ובאר כי א ח ד לת׳ ואתר לדוד‪ .‬ו ב א מ ת על ה נ ס ת ר ו ת תאלו בנו‬ ‫הנוצרים תראשוני* א ת יסודי דדושתיהם כי משיהם יושב‬ ‫לימין הקב״ה והוציאו ז א ת מ ת כ ת ו ב בתהלים‪ :‬נ א ם ה׳‬ ‫לאהוני שב לימיני‪ .‬כשתית רבן יותנןבן‬ ‫זכאי מ ת ד ר א ת תלמידיו במרות ושאל לתם איזו תיא דרך‬ ‫טובת שידבק בת ת א ד ם העיב רבי אלעזר ב.‬ק״ו לכל נופו ש ח ת ה א ת‬ ‫ה ש ב ת ) ש ב ת קל״ב(‪ .‬תרשיני לאמר לפניך דבר א ת ר ע ל מ ד ת נ י במעשה‬ ‫מרכבת‪ .‬ר‪.‬תית לך בן‬ ‫קרא מ ק ר א ‪ .‬בית שהניע ז מ ן ק ״ ש ה ט ה ר״א וזקף ר״י‪.‬‬ ‫לית לא ת ש א שמע שוא )שם כ״ב.‬נביאים וכתובים‪ .‬‬ ‫אשריך א ב ר ה ם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך‬ ‫)תנינה י״ר‪ .‬כשמתו בניו של ר׳ י ע ט ע א ל נכנסו ארבעת זקנים‬ ‫לנתטו וראב״ע תית א ת ר מתם• נענה ראב״ע ואטד‪:‬‬ ‫״בשלום ת מ ו ת ובמשרפת אבותיך המלכים הראשונים‬ ‫אשר היו לפניך כן ישרפו לך" )ירמיה ל״ר ה׳(‪ .‬ואמר‪ :‬יכול אני לפטור א ת כל העולם כלו‬ ‫מן הדין מיום שתרב ביתמ״ק עד עכשו‪ .57‬מ ב ו א‬ ‫ה״א ‪ .‬נענה מ ל א ך מן האש‬ ‫ואמר‪ :‬חן קן מעשת חמרכבח‪ .‬ואם יש לו מ א ת מ נ ת יוכל לקת בשר לקדרתו בכל‬ ‫יום )חילץ פ״ד(• הצרות ותרדיפות שםבלו היהודים בימיו‬ ‫מידי ה־ומאים ננעו עד נפשו והית ק אותם לכף זכות א ם‬ ‫נם עשו עולת‪ . תלמיד‬ ‫י י ' יוחנן מ ז כ א י ‪ .‬בשלום? א ף א ת ה רבי‪ .‬א״ל‪ :‬הוציא‬ ‫לי מ מ נ ת ק מ ת ואת״כ ס ל ה ואת״כ קלוסקיא א ה ת ‪ .‬וקרא לו נתל שוטף ומעין ת מ ת נ ב ר שמימיו‬ ‫מתנברין ויוצאים לחוץ )אדר׳ינ פי״ד(‪ .‬‬ ‫והחם על הפסוק ״נלטי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו"‬ ‫)תה׳ים קל״ט ט״ז(‪ :‬בשעת שברא הקב״ה א ת אהם‬ ‫הראשון‪ .‬תטעלה שנתן‬ ‫יעקב ליוסף יותר מ ש א ר בניו היתד‪ .‬בכל יום תית בוכה ואומר‪ :‬אימתי‬ ‫אצא ‪ p‬ה פ ק ח ן הזר‪ .‬א מ ר להם׳‬ ‫יהיה כ נ נ ר תמשתיתים וכוי)ברכות י״א‪ .‬ואמר לו•‬ ‫י א י עינך? ״ועל ס פ ר ך יכתבו"‪ .‬בניו של ר׳ ישמעאל עלאו<ת‬ ‫כ מ ה וכמה )ט׳׳ק כ״ח‪ .‬‬ ‫וראב״עזקוף‪ .‬א מ ר לו‪ :‬אמור‪ .‬ו א ת תכתובים‬ ‫מתוך הנביאים ושה״ש נ ם ל ת ת מ כ ל ם )עיר ר ב ה םתיתתא‬ ‫ומדרש זוטא לשה״ש‪ .(9‬פ ע ם א ה ת‬ ‫מ ו‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫( ‪1‬‬ ‫ד ע ת ן‬ ‫כ י‬ ‫‪58‬‬ ‫היה מוסב במקום א ח ה עם ר• ישמעאל והיה ר״י סוטר‪.‬אביו עזריה היה נ ח ל בתורה ועשיר‬ ‫ור׳ דוםא בן תרכינם קרא אותו ״תברנו״ )יבמות ט״ו‪.‬ש א מ ר עליו‪ :‬א ם יהיו כל תכמי ישראל‬ ‫י‪• u « .(.(.‬פתהו־כולן ואמר שירה‪ .‬‬ ‫‪]2‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ת נ א בדור הרא<טון.‬כ ל י מדברותץז אצל ננעים‬ ‫ואהלות )תנינה י״ר‪ .‬והלא דברים‬ ‫ק״י? ומה צהקיהו מלך יהודה ע ל א עשה א ל א מצוה א ת ת‬ ‫שהעלה ירמיה מ ט י ט כך‪ .‬כי בעקב ת ד ב ר תזח‬ ‫כרוכות לפעמים תוצאות רבות ורעות לכל בני חמשפחח‬ ‫)ב׳׳רפ׳ פי׳ד(‪.(.‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ.‬דור ודור ומרשיו‪ .‬ע מ ד רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫ונשקו על ראשו ואמר‪ :‬ב ח ך ה׳ אלתי י ע ר א ל שנתן בן‬ ‫לאברהם אבינו שיודע להבין ולדרוש במעשת מרכבת‪.‬‬ ‫דעתו של ראב״ע בנונע לתולדות בני א ד ם‬ ‫ומקריתם תיא כי כל קורות מין תאנושי ת מ ה תוצאות‬ ‫ת כ ו נ ת ה א ה ם וטבעו מ א ה ם הראשון וכולם אתוזים‬ ‫וסבוכים זה בזת בתור ס ב ת ומסובב ואין כל מקרת בהם‪..‬תורה‪ .‬א מ ר‬ ‫לו‪ :‬רבי‪ .‬כ ך‬ ‫ם ל ת תקב״ת א ת תנביאים מ ת ו ך התורה‪ .‬הוצאת בובר צד ‪ .(:‬כ ש מ ת בנו של רבן יוהנן בן זכאי נכנסו‬ ‫תלמידיו לנתמו ולא ק ב ל תנהוכזין ער ש נ כ נ ס ר אלעזר בן‬ ‫ערך ואמר לו‪ :‬אמשול ל ך מ ש ל למת׳׳ד‪ :‬ל א ד ם שתפקיר‬ ‫אצלו ה מ ל ך פקדת‪ .‬‬ ‫א״ל ראב׳יע לר׳׳י‪ :‬ישמעאל אחי‪ .‬זה ס פ ר הולדות‬ ‫גילם׳‬ ‫ת א ד ם )פסיקתא י ‪ :‬ת י כ״נ(‪ .‬אמשול לןד משל למה‬ ‫הרבר הומה‪ ..‬הלכות‬ ‫ו א נ ח ת ‪ .‬במררש הלכה‬ ‫כלל נ ח ל הית בידו דברים כ כ ת ב ם )קהושי.‬ועל פי דעתו זאת מ צ א נם‬ ‫הקשר במקרים אתרים בתולדות ישראל‪ .‬ומזת הוציאו למוד מוסרי שאץ ראוי‬ ‫ל ו ל א ד ם ל ש נ י ת בנו מבץ תכנים‪ . כל ה מ ס פ ר‬ ‫לשון תרע ובל המקבל לת״ר וכל תמעיד עדות ע ק ר ראוי‬ ‫להעליבו לכלבים‪ .‬כל תמבזת א ת המועדים כאלו עובד‬ ‫עבוהה זרה‪ .‬ה ס ב ה שתשתעבדו‬ ‫בני ישראל במצרים‪ .‬מ ש נ ה ‪ . ת מ ח ת תאתובות לראב׳׳ע ל ר ח ש בחן ב א נ ד ח‬ ‫ובתלכת תיו‪ :‬קל ותומר‪ .‬ל א ה ר ע א ו מ ר י ם לו‪ :‬ז ק נ י מנוהל‪ .‬וסמיך‬ ‫״ק ״ ‪.‬כולם בראו‪ .88‬גדעץ‪ .(:‬או רברה‬ ‫תורה כלשה בני א ה ם )שם( ובזה הית מ ת נ נ ר לר״ע שהיה‬ ‫ח ר ש על כל ק י ן וקוץ תלי תלים של תלכות‪ .‬תטשים ט נ ה ־ ל ט ר א בשר מערב ש ב ת לערב‬ ‫שבת‪ .‬׳‬ ‫בכף מאזנים ואלעזר בן ערן• בכף שניר‪ .‬ ‫שיר השירים הוא סולת של כל כתבי תקודש ביאר ב»של‬ ‫ל א ה ד שהוליך ס א ה של הטים אצל תנתתום‪ .‬םמוכין ולפעמים תשתמש נם‬ ‫במשל‪ .‬יכתיב‪ :‬לכלב תשליכון אותו‪ .‬מעשת ברבן יותנן בן זכאי שתית‬ ‫רוכב על תתמור ורבי אלעזר פן ערף מ ת מ ר אתריו‪ .(:‬וכן לענין פקוח נפ׳ט שדוחה א ת‬ ‫ה ע ב ת ה ר ע בק׳׳ו‪ :‬ומה מילה שהוא א ה ד מרמ׳׳ה אברים‬ ‫שבאהם ח ת ה א ת השבת‪ .‫אלעזר ב.‬הכתיב‪ :‬אלהי מ ס כ ת לא תעשה לך )שמות‬ ‫י״ז( וסמיך לית א ת תנ תמצות תשמור)שם(. ערף‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫יקת לקדרתו א ך ל ט ר א ירק‪ .‬א מ ר לו ראב״ע‪:‬‬ ‫עקיבא מ ת ל ך אצל אנדת‪ .‬מכריע א ת כלם‬ ‫)אבות ב׳ תי(‪ .‬ה‪ .‬‬ ‫ותית זקן ושבע ימים כשמת )עיין ברכות י״ב‪ :‬ומו״ק כ״ת•'(!‬ ‫טירועלטי ש ב ת )ז ע״נ( מוכת כי תתכמים כינו א ת אשתו‬ ‫דרןדננאי ״פרתו" מפני שהיתת יוצאת בשבת ב ד ב ר‬ ‫ש א ס ר ו תכמים•‬ ‫ביבליינרםיא‪ :‬י ו ח ס י ן ‪ .‬דור ודור‬ ‫ורעעיו‪ .‬ו • ו ‪ PJ‬ח נ ם י ״טראל‬ ‫‪ — .

(26‬‬ ‫א‪ .‬א״ראלעזר‪ :‬בין‬ ‫'שתרב בית המקדש ובין •שלא הרב אין השכינה זזה‬ ‫מ ת ו כ ה )׳שוח״ט י״א(‪ .‬א׳שריהם ירשבי ארץ ישראל‬ ‫שאין לתם לא ת ט א ולא עין לא בתיים ולא‬ ‫במתים‪ .‬רומסם‪ . באין עליו‬ ‫ולבסוף גולה )סנהדרין צ״ב‪ .(:‬ואמר‪ :‬גדילה תפילת יותר‬ ‫ממע׳שים טובים ת ת ל ה יותר מן ה ק ר ב נ ו ת ) ב ר כ ו ת ל ׳ב‪ :‬ו‪.‬ד ם‬ ‫שהלכו ליבנה‪ .‬‬ ‫כעס יותגן כ״ג לא תית בעבור שלא התמידו‬ ‫ההכמים בעוגש למוציא הלעז‪ .1!.‬שמע לה‪ .‬וכל הגותן פתו למי שאין בו דעת‪ .‬לב רע ובליעל ואלעזר בן‬ ‫פועירא שמו ויאמר לינאי חמלך)יוחנן(‪ :‬לבם שלפררשים‬ ‫עליך‪ .‬ס ה ״ ד ‪.‬שאם ישמע א ד ם דבר שאיגו הגון יגית‬ ‫אצבעותיו באזגיו)כתובות הי‪ .‬יבא וילמוד.‬עה‬ ‫ששכת תלמודו )מד״ר ק ה ל ת ז׳ ט״ו(‪ .‬‬ ‫בעניני תפלה הית אומר‪ :‬לעולם יקרים א ד ם תפילה‬ ‫לצרה )סנהדרין מ״ר‪ .‬‬ ‫עוד יש דרו׳שים הרבה ממנו והלכותיו רבו מ א ד וכמעט‬ ‫אי. מיד ותוצץ הרעת עיי אלעזר בן‬ ‫פועירא ותרנו כל הבמי ישראל‪ .‬ותעלו מלותים על שולתנות של זהב‬ ‫ואכלו‪ .(:‬״כל ת י ק ו ם אשר ברגליהם"‪ :‬זת ממונו של‬ ‫א ד ם שמעמידו על רגליו )סנהדרין יריד‪ .‬ומה אע׳שה? חקם לחם בציץ אשר בין עיניך‪ .‬כאשר יביגו פותבי‬ .‬באבות דר״ג גאמר‪ :‬ר״א בן ערך ישהלך לדמסית‪.‬‬ ‫דרש על ״עלה זית טרף בפיה"‪ :‬אמרה יונה לפני הקב״ה‪:‬‬ ‫רבש״ע! יתיו מזונות מרורים כזית ומסורים בידך ואל‬ ‫ידיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בישר ודם )סנתדרין‬ ‫ק״ה‪ .‬אמר‪ :‬ההרש‬ ‫היד‪ .‬ומפורש בברייתא‪ :‬תגיא מעשה ביגאי‬ ‫המלך )לפי דברי בעל ״דורות הראשונים" צ״ל יותגן כ״ג(‬ ‫שהלך לבולתית ׳שבמדבר וכביש שם שישים כרכים‬ ‫ובתזרתו היה שמה שמהר‪ .‬כל הרוצה‬ ‫ללמוד‪ .‬לבם‪ .‬הקים‬ ‫להם בציץ ישבי! עיניו‪ .‬ן‬ ‫‪.(:‬ולמד‬ ‫תורה מתוך דתקות• פעם א ח ת הקיז הם ולא היה לו מה‬ ‫לאכול כ״א תתיבת ישל שום‪ .‬יסורי.‬‬ ‫יש שתשבו שהוא ר אלעזר הקליד )שו״תהרשב״א‬ ‫ס׳ תם״ט ויותסין( וכתב ע״ז ר׳ אלעזר פלעקלייש ב ש ר ת ‪.(:‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫אלעזר‬ ‫י ו ח ס י ן (׳‪ .‫אוצר יי‬ ‫‪59‬‬ ‫תגהומין‪ .‬והיה שם איש א ת ר לץ‪ .‬ויאמר אלעזר בן פועירא למלך‪:‬‬ ‫הדיוט שבי־שראל כך הוא דינו )שדנו א ת המוציא לעז‬ ‫לעונש מלקות כחן( ואתה מ ל ך וכהן נ ח ל ‪ .‬ונקרא ״מרא‬ ‫דארעא דישראל" )נדת כ׳‪ .(.‬אמרתי לו‪ :‬א ם כן לא אתפוץ עוד)תענית כ״ה‪.‬הרואה ערי יהודה בהורבנן אומר‪ :‬ערי‬ ‫קדשיך היו מ ד ב ר וקורע כוי )מו״ק כ״ו‪ .‬בשם ר׳ יוסי בן זטרא אמר‪:‬‬ ‫רמ״ה איברים יש בו ב א ו ם ‪ .‬ובגמרא איעקר‬ ‫תלמודיה בעא למיקרא‪ :‬ההדיש הזה לכם‪ .‬וכן תוא אומר נ ש א ת עון ע מ ך ) מ ד ״ ר משלי יזו‪.‬נ ח ל ה ‪ .‬‬ ‫וישתק? א מ ר להם‪ :‬הקב״ה ישב אצלי ושאלתי ממנו עד‬ ‫מתי אצטער בהאי עלמא? ואמר לי‪ :‬אלעזר בני! ניתא לך‬ ‫דאפכיה לעלמא א פ ש ר דמתילדת ב׳ישעתא דמזוני‪ .(.‬הוא הית מ ת ב ב מ א ד א ת ארץ‬ ‫הקהרשה ואמר‪ :‬כל הדר בארץ ישראל שרר בלא עון‬ ‫)סנהדרין ל״ב‪ .‬ב‪.‬וקרא לכל הכמי‬ ‫ישראל ואמר להם‪ :‬״אבותינו היו אוכלין מלותין בזמן‬ ‫שהיו עסוקין כבנין בית המקדיש‪ .‬ויישב לו‪ .‬חריש במעשה מרכבת ואמרו‪:‬‬ ‫משלנו הוא )עי׳ עמודי עבודת ‪.‬ואמר‪ :‬מתים ישבחרן ל א ד ן אינם היים‬ ‫)כתובות קי״א(‪ .‬אות ד׳ ישהמקובלים יתםו ל א ב ו ת‬ ‫ולתנאים ולאמוראים‪ .(.(:‬הוא היד‪ .78‬‬ ‫בן פועיךא‪:‬‬ ‫ב‬ ‫איש רע מעללים א ש ר‬ ‫ה ס ב בתריגת הכמי ישראל בזמנו‪ .‬בעו רבגן רהמי עליה והדר תלמודיה )ישבת‬ ‫קמ״ז(‪ .‬הליש ליביה וגרדם‬ ‫ובאו רבנן לבקרו וראו אותו בוכה ו׳שוהק ועמוה איש יצא‬ ‫מפיו וכאשר תתעורר מ׳שנתו ישאלו אותו מדוע בכד‪.‬מה! זקופין ול׳ש‪.‬כ ש מ ת רבן יותגן בן זכאי תלך‬ ‫ר״א בן ערך אצל אשתו ל א מ א ו ס מקום מים יפים ונוה‬ ‫יפה‪ .‬שגאמר‪ :‬כי אל דעות תי‪ :‬כל א ד ם שיש בו‬ ‫דעת לסוף מתעשר וכל א ד ם שאין בו דעה אסור לרחם‬ ‫עליו‪ .‬אילו‬ ‫הית זקוף ועומד על א ת ת כ מ ה וכמה‪ .‬המוציא שם רע‬ ‫)מדייר ויקרא ט״ז ד(‪ .‬ויוהנן כהן נ ח ל‬ ‫געשת צדוקי‪ .(:‬ודרש ״ויתד‬ ‫תהיה לך א ל אזגך"‪ :‬מפגי מה אצבעותיו ישל א ד ם דומות‬ ‫ליתידות‪ .(:‬גדולה דעת שגיתגת בין‬ ‫שתי אותיות‪ . נייד‪ . נולד‬ ‫בבבל ועלה לא״־ בילדותו)כתובות קי״ב‪ (.‬עוסק בתוו׳ר‪ .‬לפיכך משה מזהיר‬ ‫א ת ישראל‪ :‬זאת תהיה תורת המצורע‪ .‬והיה ישם זקן א ה ד ויהודה בן‬ ‫נ די דיה שמו ויאמר לינאי ה מ ל ך )ליוחנן(‪ :‬רב לך כתר‬ ‫מלכות‪ .‬א״ל ריב ׳ז‪ :‬ר״א בגי גתמתגי כדרך שבגי א ד ם‬ ‫מנתמין)אבדר״ג פי״ד(‪ .‬אף אנו נאכל מלוהים‬ ‫זכר לאבותינו"‪ .‬כ ך הוא דינך!?‬ ‫ומה אעישה? אם א ת ה ישומע לעצתי‪ .‬ ‫האמוראים )יבמות ע״ב‪ .‬בא וראה כמת שריפות הוא שורף‪ .‬תפלות ובקשות ויתסו נם לו איזה‬ ‫תפלות מפני שראו שהיד‪ .‬ופעם א ת ת‬ ‫בא אהם ליטלו ומצא נהיש כרוך עליו)עירובי.‬גתמעט שמו בתורת‪ .‬‬ ‫אביו ר׳ פ ר ת הזקן היה הכירו של רבי והשאיר אהריו בן‬ ‫בשם ר׳ פ ר ת )ברכות י״א‪.‬ויבדלו‬ ‫תכמי ישראל בזעם‪ .(:‬תלסיד ר׳ יותנן )ב״ב ז‪(:‬‬ ‫ותלמיד שמואל )שם פ״ב‪ (:‬והוא ס ת ם ר׳ אלעזר בי.(.‬מהן רבוצין‪ .‬נתן בפיו‪ .‬הנת כ ת ר כהונה לזרעו של אהרן‪ .‬‬ ‫אלעזרבץ פדת^ אמורא ירושלמי בדור השני.‬המתין לתם לתכמים שיבאו אצלו ולא באו• בקש‬ ‫לילך אצלם ולא הניהתו אשתו‪ .‬ותורת מה‬ ‫ת ה א עליה? הרי ברוכה ומונתת בקח זרת‪ .‬אז‬ ‫שאלתי להקב״ה ה א ם תשנים אשר תייתי מרובים על‬ ‫השנים אשר אהיה עוד והשיב לי בי השנים אישר תייתי‬ ‫מרובים‪ .‬והיה תעולם מ׳שתומם ע ר‬ ‫שבא שטעון בן ש ט ת ותתזיר א ת התורת ליושנה‬ ‫)קדושין ס״ ו(‪.‬שהיו אומרים‬ ‫אמו נשבית במודיעים ויבוקש הדבר ולא נמצא‪ . מקצוע בתורת ההלכה 'שאין ר׳ אלעזר מכריע בו‪.‬‬ ‫תשובה מאהבה‪ .‬מקום ׳שתלמידי תכמים מרובים גתגדל‬ ‫שמם בתורה )אבדר״נ פי״ה(‪.‬בשוק‬ ‫התתתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון‪ .‬‬ ‫זת נתק בין שני לתיים ו א מ ת המים עוברת תחתיו ומכופל‬ ‫כמה כפולות‪ .‬‬ ‫למקום יפר ומים יפים וגאים‪ .

‬ור׳ הגגיה בן תרדיון‬ ‫נידו. האמוראים הראשונים‪ .‬המוציא ש״ר על‬ ‫הברו עאבו״כ)ערכין מ״ו(‪ .‬שהן‬ ‫בתזקת קיימין‪ .‬דרכו תית לספר מאגישי ירושלים וטגתגם‪ .Braunschweiger.‬‬ ‫משה ו ת ה ‪ .(.‬אבל עיר שכבשה כרקום‬ ‫‪60‬‬ ‫וספינה שאבהה בים והיוצא ליהרנ נותנין על־ו הומר•‬ ‫תיים ותומרי מתים )ניטין ב״ח‪ . Mischna.‬רב •מ ש א מ ר‬ ‫״משום"‬ ‫לאו‬ ‫למימרא יששמע‬ ‫תאומר מפי אותו הא־׳ש בעצמו‪ .‬‬ ‫בעניג־‬ ‫תרמסוני‬ ‫א ׳ל‪ :‬זק.‬ו כ ת לנסותו‪ .:‬ת ו ס פ ת א עדיות ב׳(‪ ..‬א מ ר ליח‬ ‫ר״ת‪ :‬אישתך ש נ ת פ ס ת על חמשח דברים ואתת ניצול‪ .‬אייתי לית ת ת‬ ‫)פקעיות(‬ ‫קבודי‬ ‫אתרח־ש ליה‬ ‫ואמרו לו תי דשת־א‬ ‫וחי דערבא?‬ ‫גיסא וחיח יכול לח׳שיב תשובת גכוגת‬ ‫ו מ ׳ ט לא אתית לבי א ב י ק ? ) ב י ת שאוכלים וישותים לכבוד‬ ‫עברים‪ .‬מה‬ ‫שראה בעיגיו בזמן תבית ובבית רבן גמליאל דיבגה‪ '.‬‬ ‫ב־בייוגרפ־א‪ :‬י ו ס י ש ו ס ‪ .‬איכא לםפוקי לפי כללא של‬ ‫ריש ׳י‪ .‫איעזר ‪1‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫־טא‬ ‫ה ת ר ו ת ‪ .(.‬תתוא יומא אירמום ת ר ס ב א ‪.‬וההבדל‬ ‫רק מפנ־ ישנו־ ה מ ב ט א בי.‬‬ ‫ביבליוגרפ־א‪ :‬י ו ח ס י ן ה ש ל ם צד ‪ .‬‬ ‫ג ב ת גזכר בפםהים קי״ט ובירושלמי מגילה פ״ה‬ ‫ת׳יד יתד עם רבי וגם ב מ כ ל ת א פ׳ י ת י ו פ״ב‪.‬‬ ‫ן •‬ ‫אלעזר בן צדוק ]הראשון[‪ :‬ת ג א ב י מ י ת ב י ת‬ ‫ועד דור תישלישי לתנאים‪ . ובשבת קט״ו פי׳ מקום שמתווכתים ישם‬ ‫אמונח(‪.‬אתיות לראב״פ‪ .‬‬ ‫ואיתא במם׳ תענית י״ט משמו‪ :‬מיום שתרב בית‬ ‫המקדש נעשו נ׳שמים צימוק־.‬רק מפני הלעז הזה עצמו‪ .‬אוי‬ ‫לי ש נ ת פ ס ת י על דבר א ת ר ואיני ניצול‪ .‬‬ ‫נזכר נם במשנה )גטין פ״ג מ׳ה(‪ .‬‬ ‫ת‪ .‬ה‪.‬א ־ ל ראב״פ לרתב׳ת‪ :‬אישתך ש נ ת פ ס ת על‬ ‫דבר אתר‪ .‬‬ ‫הראשונים‬ ‫‪.‬גזבר רק פעם אתת‪ :‬ג׳ דברים א מ ר ר•‬ ‫אלעזד ב. בפ• כ״נ דסנהדרין ונראה‬ ‫שהוא מ.‬‬ ‫ה׳יב בערכו.(.‬אביו רבי צדוק צם‬ ‫ארבעים שגה שלא יתרב תבית)גיטין נ״ו‪ .‬ועוד על כ ר ה ך‬ ‫ת נ א היה בי מ ל ב ד שנזכר כ מ ה פעמ־ם ביש״ם בברייתא‪.‬מ ה העמודים לא נ׳שתנו‬ ‫אף ווים לא נשתנו‪ .‬‬ ‫ה״א‪ .‬ש א ת ת ע ס ק ת‬ ‫בתורת וגמילת תםדים ואני לא עסקתי אלא בתורת‬ ‫בלבד‪ .‬וכן מעיד על תלכות יששמע בבית‬ ‫רבן גמליאל שגכגם שם עם אביו פעמים ה ר ב ה )ביצה‬ ‫י״א‪ .‬א ת א אליתו אידמי‬ ‫ליה כ ת ד מתישובי דמלכותא וגיצול‪ .‬וגם להלכה נזכר איזהו פעמים‬ ‫כמו ב ת ו ס פ ת א סוף סוכה לעגין פיוס‪ .‬ש־להי מעשר שני( כי אף א ם‬ ‫נ א מ ר זה על איעזר בן פתורה‪ .‬‬ ‫נם מביא ראיה מאיסור נ ת ל של לישון הרע ממרגלים‪:‬‬ ‫ומה מוציא שם רע על עצים ואבנים כך‪ .(:‬‬ ‫במשגר‪ .‬ואמר ברמז‪ :‬ולי א ת ם שואלים‪ .‬‬ ‫ו מ ט קאישבקת ע ב ר ך לתירות? א מ ר להו‪ :‬לא תיו דברים‬ ‫מעולם.‬ו מ ט קרי ל ך רבי? א״ל רבן של תרםי־ם אנא‬ ‫)כלומר מורת לאורגים(‪ .11‬עש ‪112.‬תלכו ואמרו לר׳ אלעזר בן פ ר ט א‬ ‫ושאלו‪ :‬מ ת ו א ת ח אומר‪ .‬קדמוניות‪ .‬‬ ‫הראשון היה בימי ארריאנום ק־םר שגזרו אז על‬ ‫תלמוד תורה‪ .10‬‬ ‫דורות‬ ‫‪( .‬נראה שהוא הוא‪ . ומי הוא הקטן‪. תיית־ ומתיירא אגי שמא‬ ‫ברגליכם‪.‬או־ לי ש נ ת פ ס ת י על חמ־שח דברים‪ .‬שאיסור שבוית רק‬ ‫דרבנן‪ .‬גברת? ותית מת־רא לומר להס‬ ‫ברתו‪ .‬רש״י( וכו׳‪.‬גם‬ ‫א מ ר משום רבן גמליאל‪ :‬כל שיש בידו אומגות למת תוא‬ ‫ת מ ה ‪ .‬רבו ת־ד רבי יוה גן תתורגי‬ ‫)יבמות ט״ו‪ .‬מה כתיב ביעקב‪ :‬ויברת יעקב ובן בכולם‪.‬ואמר‪ :‬ואל תיתודים כ כ ת ב ם וכלשונם‪.‬דומה לכרם פרוץ שבהמת ותית גכגסין ועוברים‬ ‫ו׳שב־ם אוכלים א ת מ ת שבתוכו ) ת ו ס פ ת א קדוישין פ״א(‪.‬וכן חות‪ .‬וכשהיו עוםקין בעיבור הישנה ביבנה לא היינו‬ ‫מפםיקין לא לקריאת שמע ולא לתפלת )שבת י״א•(‪ .‬ומבגיבניו של‬ ‫ם נ א ב בן בגימי.‬אלא יכול תיות ששמע‬ ‫זח טאניש־ם אתרים‪ . d.‬‬ ‫אלעזר בן פךטא‪:‬‬ ‫ת נ א ‪ .(:‬ותיו מדלגין על גבי ארוגות של מתים‬ ‫ל צ א ת לקראת מלכי ישראל )ברכות י״ט‪ •(:‬ואמר רבי‬ ‫•הודה‪ :‬מעשה בר״א ב״ר צדוק שלקת בית ה כ נ ס ת של‬ ‫אלכסנדרים שהיו ביתישלים והיה עושה בה כל תפצו‬ ‫)תוספתא מגילת גי(‪ . פ ר ט א לפני תכמים וקיימו א ת דבריו‪ :‬על עיר‬ ‫שהקיפת כרקום ועל תםפינת ת מ ט ו ר פ ת בים ועל תיוצא‬ ‫לידון‪ .‬מי חוא חזק.(.‬א ב ל קישת לחבד־לם‬ ‫ממאמר־ חשים‪ .‬‬ ‫‪.(:‬א ב ל בברייתא נזכר‬ ‫כ מ ה פעמים‪ .‬ולכן הצף וביטל תקנות דרבנן‪ .‬ובאשר נ ת פ ס ו ר״א בן פ ר ט א ור׳ חנניח‬ ‫ב ן ת ר ד י ו ן ‪ .‬לכרם גדור שאין בהמה והיה גכגםין לתוכו ואין‬ ‫עוברים ושבים אוכלין א ת מת שבתוכו‪ .‬‬ ‫מ ת לישונם לא נשתנה אף כ ת ב ם לא נשתנה )םנתדרין‬ ‫ב״ב‪. בקו׳שי‪ .‬איך‬ ‫כותבי ספרים בירושלים עושין ספריהם )ב״ב י״ד•('• וכך‬ ‫היה מגהגן ישל אגש־ ירושלים‪ :‬א ד ם יוצא מביתו ולולבו‬ ‫ב י ת )סוכה מ ׳א‪ .‬וכן מ׳״יש בעל ״םה״ד''‬ ‫ישר א המודעי היה רבו‪ .‬‬ ‫אמרו‪ :‬ועד חאידנא כ מ ח‬ ‫סבי‬ ‫אתרמוס? אתרתיש גיסא‪ . קם ת ר מגיידו לאםהודי בית‪ .144‬ס ה ״ ד‬ ‫‪.‬יש שתי דרשות ממנו‪ :‬עשת דברים לשם פעלם ודבר‬ .Gesch.‬כמו על הפלוגתא אם כ ת ב ׳שלנו גישתגה‬ ‫בימי עזרא או לא נאמר‪ :‬תניא וכו׳ רשב״א אומר נישום‬ ‫ר׳ אלעזרבן פ ר ט א מ׳שום ר״א תמודעי כ ת ב לא נשתנה‬ ‫כל עיקר •שנאמר‪ :‬ווי העמוהים‪ .‬ותיו ישני תנאים בשם זח‪ :‬ת א ת ר‬ ‫בימ• ריב יז והשני בן בנו בימי רבי‪ .‬ריש״׳. 27‬‬ ‫ה‪ .‬ה‪.‬ביותםין כתוב ש א מ ר‬ ‫משום ר׳ א לעזר בר׳ שמעו. )עיתבין מ״א‪ .Graetz.‬א מ ת לו‪ :‬מ״ט תגית‬ ‫)למדת( ומ״ת גנבת? א ׳ל‪ :‬א־ סייפי לא ס פ ר א ואי ס פ ר א‬ ‫לא סייפי‪ .‬הי״ג ‪:5 .‬לכו וישאלו יעקב‪.‬‬ ‫נם היה האיש הרע הזת מן אותם שתיו נוטלין א ת‬ ‫המעשר בזרוע דת׳שלמי‪ .‬א ב ל לפנינו א־תא •שם‬ ‫א־פכאשר׳שביא א מ ר משום ראב״פ‪ . הבבלי ויררשלמי כנודע‪.‬ובמ״ר ב מ ד ב ר‬ ‫פ׳ כ״ג איתא מעשה שבאו לגדולי ציפורי כתבים רעים‬ ‫מן ת מ ל כ ו ת ) ב ש ב ת ( ‪ .‬ועור יותר עשה‬ ‫שנם שם עוניש על כל א־יש אישר יקיים אותם‪. לשרפה )ע״ז י״ז‪.‬‬ ‫‪.‬הוא ואבא שאול‬ ‫בן ב ט נ י ת תיו תנוונים ביתישלים )תוספתא ביצה‬ ‫פ״ג(‪ .‬וכל מי שאין בידו‬ ‫אומגות‪ . ‪Gesch. )יורדי.‬כרך נ׳ מצד ‪ 396‬והלאה‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪.

(1711‬‬ ‫תבר ס׳ מ ע ש ר‪ . 47‬‬ ‫אור‬ ‫‪.‬ואין תותם‬ ‫ברכת כהגים א ל א שלום וכר‪ .(:‬נ ס מ ך מרבי יהודה ב.‬וי‪ .‬וברח עם רבי יוחנן ה ס נ ד ל ר‬ ‫לנצ־בין אצל רבי יהודה בן בתי רה )ספרי ראה פ ו והזר‬ ‫אהד הנזירה והיה רבו של רבי )יומא ע ט‪.‬‬ ‫ד ע ת ק ד י •ט י ם ‪: 1s1‬‬ ‫ה ה ׳ י ם סי׳ (י‪.‬א ל תעשם עטרת לתתגהל בהם ועל תעשם‬ ‫פ ׳ה(‪ . £‬‬ ‫א‪.‬כ״א גם על ה מ ר ו ת נשא מדברו ואמר‪ :‬גדול‬ ‫השלום שאין תותם כל ה ת פ ל ה אלא שלום‪ .‬וא״כ מ ל ב ר ׳טיש ל ת ת מ ש פ ט‬ ‫הבכורה לגי• הש״ס מלפגי גי׳ אדר״נ‪ .‬אלעזר‪. Lehrer d.‬על מ ע ל ת בתי כנסיות היה אומר‪:‬‬ ‫עתידים בתי כנסיות ובתי מרר׳טות •טבבבל שיקבעו בא״ י‬ ‫וכו׳)מנילה‪ .‬‬ ‫)‪ (1735‬לפ״ר‪ .‬‬ ‫‪60‬ח״ב‬ ‫‪.‬ואף‬ ‫שמוזכר ר״א הקפד בפרקי דר״א‪ .59‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪.‬טיטה פעמים במיטנה‬ ‫ויותר מן מ א ת פעמים ב ת ו ס פ ת א ‪ .‬ס ה ״ ד‬ ‫‪f30‬‬ ‫הנה לו וכו׳‬ ‫)במדבר רבה פ׳ י״א(‪ .81‬ד י ״ ד‬ ‫ביבליוגרפיא‪ .1741‬‬ ‫א ת ר ש נ ת מ נ ה לדיין בקראקא נתקבל לרב בעיר ראקאוו‬ ‫בפולין ביטגת ‪ 1708‬ומשם גקרא להיות רב בעיר בראדי‬ ‫בשנת ‪ .(.‬כי‬ ‫היה לבו רהב כ פ ת ת ו ש ל א ו ל ם )עירובין נ״ג‪ (.‬ר׳ מ נ ה ם בן‬ ‫נ פ ה א מ ר משמו‪ :‬מעשה בר׳ טרפון שק ידע שליט מ א ו ת‬ ‫נשים בשני בצורת והאכילן בתרומת )תוספתא כתובות‬ ‫אלעזר בץ שמואל שמל קא לנךא‪ :‬רב‪ .‬‬ ‫ביבליוגרפיא ‪ :‬פר׳דברג‪ .‬יומא פ״ו שרבי מתיא‬ ‫בן הרש הלך א צ ל ר ׳ א ל ע ז ר בן עזריה ברומי‪ .‬הוא‬ ‫היה אומר‪ :‬ה ק נ א ה והתאוה והכבוד מוציאין א ת ה א ד ם מן‬ ‫העולם‪ .‬עוד מציגו שר׳ מתיר! בן הר׳ט‪ .‬שיות וחדישים‬ ‫על גפ ׳ת )שם(‪.‬הוא דרש על הנזיר שמביא קרבן מפני‬ ‫שציער עצמו מן היין)תענית י״א(‪.‬‬ ‫ביבלייגרפיא ‪:‬‬ ‫הרירית‬ ‫ח״ב ‪.‬הוא היה אומר‪ :‬לא נהלקו ב״ש וב״ה על נולד‬ ‫כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית‪ .‬‬ ‫הקפר וגם‬ ‫בריבי )אדם גדול‪ .‬למה הצדיקים‬ ‫ומצא ׳עם מ ט ב ע ועליה צורת דרקון ומצא עברים קטן ולא‬ ‫דומים‬ ‫טהרה‬ ‫א מ ר לו כלום‪ .‬־‪J. Braunschweiger.‬הוא היה‬ ‫אוהב א ת כל ה א ד ם ואמר‪ :‬יהי כבוה תלמיהך הביב עליך‬ ‫כשלך וכבוד הברך כמורא רבך ומורא ר כ ך כמורא •טמים‬ ‫)אבות ד׳ י״ב(‪ .‬ורב קרא‬ ‫אותו ״טובינו דתכימא" )כתובות מ׳‪ .‬‬ ‫וכן נביא לדוגמא איזהו מן ההלכות ׳טנאמרו‬ ‫משמו‪ .‬‬ ‫אלעזר הקליד‪ :‬ע׳ קליר‪ .‬בקר בגו של ר׳ אלעזר הקפר‪ .‬ה‪.‬במשנה נזכר רק פעם א ת ת‬ ‫באבות‪ .‬ועי׳ כ א ת ת מת‪ .‬א מ נ ם לכאורה אי. v.1714‬קהלת האשכנזים ב א מ ש ט ר ד ם מנוהו שם‬ ‫לראב״ד ב ש נ ת ‪ .‬מעשה ברבי ורבי ישמעאל בר•‬ ‫בעולם‬ ‫הזד‪ :‬לאילן‬ ‫שעומד‬ ‫במקום‬ ‫וסוכה יוצא ממגו למקום ט מ א ‪ .‬אך‬ ‫מ ס ב ת התנגדותו לס׳ ״תמהת הימים" שהבר נתן העזת־‬ ‫שהיה נוטה א ה ד שבתי צבי‪ .‬החכם יעביץ ראה ה מ ט ב ע‬ ‫וההליט שהרב התםיד בודאי לא ידע ולא הסכים‬ ‫בעשייתה )שאילת יעבי״ן ת •א סי• ק ׳ע(‪ . :‬סנהדרין י ד‪ (.‬על ברתך א ת ת נוצר וע״כ א ת ה נולד‪. 103.‬מצא עברים ג ח ל וא״ל ב ט ל ה ולא ביטלה‪.‬הלא גורע יטשלטו בהם‬ ‫ידי אהרוגים ואין מזה הוכהה‪ . הצורך להלקו ל׳טנים מפני‬ ‫זה‪ .‬שהיה מהאמוראים הראשונים‪ .‬ולא רק על‬ ‫עגיגי מוסר‪ .‬ב״ת‪ .‬שהית בימי ר‬ ‫אליעזר הגדול‪ .‬ב‪.‬הלכותיו רבו מאד‪• .‬ראותו מעשה מובא גם בש״ס‪ ..26‬‬ ‫‪.‬כותבי הדורות מסופקים א ם היו שני תכמים‬ ‫בשם זה‪ .‬‬ ‫ועי׳ כ א ת ת תי‪ .121‬‬ ‫י י הםין‬ ‫‪.‬וכן היה אומר‪ :‬הילודים למות ותמהים לתתיות‬ ‫וההיים לירון וכוי‪ .‬‬ ‫ס ט ר ו וביטלה )ע״ז מ״ג(‪ .‬ששם איתא עובדא‬ ‫זו‪ .. :‬י ו ח ס י ן‬ ‫‪.‬‬ ‫אלעזר בן‬ ‫רבי‬ ‫‪: JflCtf‬‬ ‫עקיבא )ע׳ז ה‪(:‬‬ ‫ת ג א בדור הרביעי‪ .‬תלמידים הרבה‬ .‬יטדר לר׳ אלעזר‬ ‫הקפד‪ .‬מה הם אומרים‪ :‬קוצו‬ ‫סוכה זו מן האילן ויהיה כולו טהור כדרכו )אבדרי׳ג‬ ‫ל״ט(‪.‬ל ו ח ו ת ז ב י ו ן ‪2‬ר‪:.‬ר ק ת למשניות ע ד הגגלה‬ ‫והקבלה )אמ׳טטרדם ‪ (1040‬ומע׳טה רקח עה ת )לבוב‬ ‫‪ (1789‬ום׳ א ר ב ע ה ט ו ר י א ב ן ‪ .‬הרי יש שגים עדים גגד ה א ה ד והם יכריעו‪ .‬א מ ר הקב׳יה‪ :‬אין היטטן‬ ‫נוגע ביניהם שנאמר‪ :‬הבור עצבים אפרים‬ ‫ה ע ל ם צד .‬רש״י(‪ .‬שילהי‬ ‫אהלות(‬ ‫ה מ ש נ ה ה״א ‪ .‬ר יוהנן א מ ר עליו‪ .‬‬ ‫אלעזר ה_קפר‪ :‬תנא״ וגקרא גם ב.1753‬וכאשר בא ל א מ ש ט ר ד ם נתקבל‬ ‫בכבוד גדול ולכבודו קבעו מ ט ב ע של כ ס ף כ ר מ י ת צורתו‬ ‫בולטת מהזהו ולמעלת עם פרצוף פגים שלם ועליו כתוב‬ ‫בעגול‪ :‬״מהורי• ר אלעזר בןמהור׳׳ר שמואל א ב ד דק ׳ק‬ ‫ב ר א ת " ועל צד השני‪ :‬״נתקבל כאן יום ו ז ך אלול ת צ ר ‪.‫אוצר ישראל‬ ‫אלעזר ה ק פ ד‬ ‫‪61‬‬ ‫בהם לשמם‪ .><־!‪ .‬וגם מציגו‬ ‫שריב״ל‪ .‬א״ל‪ :‬אשקלון מת א ת ם בת ו כ ו ׳ ) ת ו ס פ ת א ‪ .(.‬תלמיד‬ ‫והוא ס ת ם ר׳ אלעזר במיטנח‬ ‫ובברייתא )יבמות קי יא‪ .(.‬על מ ה‬ ‫נחלקו להלל עליו א ת ה ש ב ת ) ש ב ת קל״ה‪ .‬ריב״ל היה מ ה ל ך א ח ר ר׳ אלעזר ה ק פ ד בריבי ב ד ר ך‬ ‫קרדום‬ ‫לתיות עודר בו )גדרים ס״ב‪ .‬לאורך ימים א ׳ס וכו• אמשטרדם" )ע׳ע‬ ‫מ ט ב ע ו ת לאות כבוד(‪ .‬ועי׳ כ א ת ת עתיד ליתן דין‬ ‫והשבון לפני ממ״ה ת ק ב ״ ת ) א ב ו ת סוף פ״ד(‪ .‬ ‫ת‪ . Mischna‬‬ ‫א‪ .‬כהו של ר״א הקפר היה‬ ‫גדול באגדה ומציגו ממגו הרבד! דברים במקצוע זה‪ .‬נתעוררה ריב ומריבה בי. 58‬‬ ‫סדר‬ ‫יוסי ור״א הקפר ששבתו בתגות של פזי והיה רפבי׳י יישב‬ ‫לפניהם‪ .‬ביום י סיון ת ק‬ ‫‪ 1040‬נסע לא‪-‬י ובא לצפת הוה״מ סוכות ת ק י א ‪ . ב ב א‬ ‫) ע ׳ ז ח ‪ .‬ ‫הרב ובין תיטבי צ פ ת ונתקצרו ימיו ומת שם בשיק פ‬ ‫בראשית תק״ב )‪.‬גם בגו‬ ‫דורש בענין זה ב א מ ת שאפילו ישראל עובדין עבודה‬ ‫כוכבים ושלום ביניהם כביכול‪ .‬גדול שלום שהוא ׳טקול גגד‬ ‫הכל שאנו אומרים‪ :‬עושה שלום ובורא א ת הכל‪ .(. מ.‬טלד‬ ‫ד‬ ‫ו מ ת בצפת ב ש נ ת‬ ‫בקראקא בערך ש נ ת ‪1 005‬‬ ‫‪.‬אבל בברייתא י׳ט ממנו הרבה הן בתלכה הן‬ ‫באגדת‪ .‬וכן י׳ט גירסא‬ ‫זו ב מ כ ל ת א פ׳ יתרו פ״ז‪ .

‬שמעון שנינה יתרנ‪.(.‬לו‬ ‫ואברר ג כיח(‪ .‬כל מקום שנתנו עיניחם מיד נשרף‪.‬‬ ‫אלעזר בן ר׳ שמעון בן יוחאי‪ :‬תתחברו‬ .‬הלך ר״א ובא‬ ‫אומה זו)הרומיים(‪ :‬תקנו ישווקים‪ .‬כי ברוב‬ ‫בנדיהם‪ .‬ר״א היה גדול‬ ‫כ ס א הקיסר וגזירה יצא מלפגיו להרוג א ת כל היהודים‪.(:‬נ א מ ר עליו‬ ‫למה הוא בא‪ .‫‪62‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אלעזר בן ר׳ שמעון‬ ‫כתרנגולים של בית מ ק י א ישבו לפניו)יבמות פ״ד‪ (.(:‬מעשת ממנו גמצא במדרש ואמור לאומן שעשני כ מ ה מכוער כלי‪ -‬זה שעשית‪ .‬‬ ‫ר׳ יוסי ולמדהו ר׳ שמעון בן איסי בן לקוניא והיה ת כ ם‬ ‫יצתה ביק ואמרת‪ :‬לחתריב עולמי יצאתם? חזרו לכם‬ ‫כאבותיו‪ .‬א״ל‪ :‬א ם זה רבי‪ .‬ונשאר לו בן ושמו חורשים וזורעים‪ .‬פשטו אותן כל היום וטמנו א׳יע בהול‬ ‫דימים תמצאנו ומד״ר‪ .‬‬ ‫מ א ו ת אשר נ ת ת ה לי והנזרה א ב ט ל בשבילך והביאהו‬ ‫בבית גנזיו ונתן לו ׳שבעים חליפות שמלות וישלההו ומפני נזרה ז א ת ברה ר ש ובנו ר״א והתתבאו במערה‬ ‫י״ב שנים‪ .‬רש״א‪ :‬כל מ ת שתקנו לא תקנו‬ ‫אפיו ויאמר‪ :‬מדוע ט י ח ת בעצמך לבא? והשיב ר״א‪:‬‬ ‫אלא לצורך עצמן‪ .‬וכאשר <שאלו אותו ! היכא דהוה ר״ש מתי‪ .‬א ב ל‬ ‫יהא רעוא דתזרע ולא תתצוד‪ .‬ירד מן תתמור ו נ ש ת ט ה לפניו‬ ‫בים וכה־ף עי‪ :‬גטבעה הספיגה וכל אישר בתוכה‪ .‬עקב מ״גו‪ .‬ואם צריך לו עושהו ישל גתושת‪ .‬גם יש לי א ר ב ע ת אלפים ריגרים!‬ ‫וסיפר דבריתם ונודע למלכות ומרו הם‪ :‬יהודה שעילה‬ ‫א מ ר לו המלך‪ :‬הה אלפים רינרים יהי לך ת ת ת השתי‬ ‫יתעלה‪ .‬ותיו‬ ‫ולא תחזי ישתא ח ד ת א ‪ .‬אגדות ותוםפתות‬ ‫ודיתת דעתו נםת עליו מפני שלמד תורת תרבת‪ p ^ .‬אבן פיספם‪ :‬אבן גזית הוא‬ ‫אתריתא )מו״ק ט׳‪ .‬וכן של •ברזל ושל‬ ‫קברך יתא פגר(‪ .‬יצאו בני עירו לקראתו ואמרו לו‪ :‬שלום עליך רבי‬ ‫עליו כי הוא בן עשו אתי יעקב א ב י ה ם והם לא גתגו לו רבי מורי מורי! א מ ר להם אותו תאיש‪ :‬למי א ת ם קורים‬ ‫מאומה‪ .‬מיד נ כ נ ם ר״א ודר<ט‪ :‬לעולם יתא א ד ם‬ ‫ביתו‪ .‬אבן פינה‪ .‬א מ ר‬ ‫בנך יליפקון‪ .‬אבן פיגה הוא בעל מדרש והלכות‪.‬א ב ל עקרו מבית״מ של רשב״י ובנו יצא‪.‬עקב מי(‪.‬‬ ‫נדור מבית רבי והיה רוכב ע ל ת ת מ ו ר ושמת ש מ ת ת נ ח ל ה‬ ‫פ י ם פ ם הוא בעל מדרש‪ .‬רל גב.‬תקנו‬ ‫אצל המלך‪ .‬א״ל‪ :‬ריקה כ מ ה מבוער אוהו האיש ישמא‬ ‫לבית ד כ ג ס ת ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ולא ג׳שאתי כל בני עירך מ כ ו ע ח ם כמותך‪ .‬הרי א ת ם לוקים )ספרי‪ .‬ר׳ יוסי שתק‪ .‬ופי׳ תזרע ולא ת ת צ ו ד ‪ -‬ת ו ל י ד בנים‬ ‫יושבים ששת תלמידים ב א מ ת )עיחבין גג•(‪ .‬פ ת ה ר׳ יהודה ואמר‪ :‬כ מ ה נאים מעשיהם של‬ ‫אמרו לו‪ :‬יש לגו ד׳ אלפים דיגרים לפייסו‪ .‬ויהי כאשר ראה אותו המלך גפל מ כ ם א ו ע ל‬ ‫מרתצאות‪ .‬אמרו לו• ! על ר״א שהוא היה מן המתברים א ת ם׳ ״הזהר״‪ .‬בדרושיו‬ ‫ולא ימותו׳ תעייל ולא תיפוק=תעייל כ ל ת א ולא לימותו‬ ‫באגדה אמר‪ :‬ס פ ר וסייף ירדו כרוכים מן השמים‪ .‬רשאלו תלמידיו‪:‬‬ ‫א ד ם א ה ד שהיה מבוער ביותר‪ .‬א״ל‪ :‬איני מותל לך ע ד שתלך‬ ‫א ד ם א ח ד אשר אהז בקרש האגיה עלה אל היבשה ערום‬ ‫לאומן ואמור לו כ ך ובך‪ .‬‬ ‫ולמדו כן בל העת ההיא‪ .‬עגה להם מה ישאמר לו אביו‪ .‬ונשתהו שם עוד י״ב החש כ מ ש פ ט רעעים‬ ‫עסטאי ודי יהודה בן גרים וא‪-‬׳ל‪ :‬בני א ד ם הללו אנשים | בניהנום‪ .‬וביון שראה זאת ר״א פ ש ט א ת בנרו העלית רבי רבי? א״ל‪ :‬לזה שמטייל אהריך‪ .‬תקנו נשרים‪ .‬ויתכן כדעת ר׳ יעב״ץ‬ ‫ולא תעייל‪ .‬הוא האריך ימים הרבה‪ .‬תיפוק ולא ת ע י י ל ‪ -‬ת ו ל י ד ב נ ת א ולא ימותו‬ ‫לתם‪ :‬אם עשיתם א ת התורה תכתובת בזה‪ .‬כיון‬ ‫שהיה הולך לטייל על יה הים הגדול וראה ספינה מ ט ו ר פ ת שידע בעצמו ש ת ט א ‪ .‬הלך יהודה בן נרים‬ ‫שלוה אנכי מבני עמי‪ .‬הלכות‪ .‬‬ ‫דחאי עלמא אוישפיזך)כלומר עוה״ז הוא כבית אושפיזא‬ ‫למת גקרא שמם אלהים אהרים‪ :‬שמתהדישים ל ד ם‬ ‫שיישבו שם רק לפרקים‪ .‬קראו עליו‪• :‬שלח ל ח מ ך על פני חמים‪ .‬ת מ ת ר״יש ואמר‪ :‬מגיתץ תיי עולם‬ ‫ועוסקים בחיי שעת‪ .‬ושם ה ת פ ר נ ס ו בתרובין ומים וכדי שלא יבלו‬ ‫בשלום‪ .‬יוסי ששתק ינלה לציפורי‪ .הון דליברכוך‪ .‬כאשר יצאו ‪ p‬המערה וראו א ת בני ה א ד ם‬ ‫של רבי יהודה חנשיא רשל רבי ישמעאל ברי יוסי‪ .‬רצתה ב״ק ואמרת‪ :‬צאו מ מ ע ר ת כ ם ויצאו‪ .‬אל‬ ‫ויכםחו ולקח אותו לביתו ונתן לו לאכול ולישתות ושתי‬ ‫ירבו כמותו בישראל והניד להם כל המעשה עד שנתרצה‬ ‫מ א ו ת דינרים נתן לו וירכיבתו ארבע ע־שרח פ ר ם ח ע ד להתפייס בעבורם‪ .‬א״ל‪ :‬ע ל ו ם עליך רבי!‬ ‫במה ה א ר כ ת ימים? א מ ר לתם‪ :‬מימי לא עשיתי קפגדריא‬ ‫ולא ההזיר לו‪ .‬א ב ל א ת ה תרעב בו לאורך ימ םו‬ ‫של‬ ‫אלתות הרבה ש א ם היה של זהב וצריך לו עושהו‬ ‫והאי עלמא ביתא )כלומר עוה״ב ביתןז קבוע׳ ואתה‬ ‫כסף‪ .‬תית מטייל אתריו ע ד שתניע‬ ‫שירחמו‬ ‫בל* לבוש והיח מבקש מחעול־ם לרגל ביחישלים‬ ‫לעירו‪ .‬ליחרב ביתך וליתוב א ו ש פ י ז ך ‪-‬‬ ‫גיצולים מזה ואם לאו‪ .‬וכל‬ ‫של צורה הם‪ .‬ר״א מ ם י ) ש ב ת ל״נ‪ .‬אבל‬ ‫וא״ל‪ :‬נעניתי לך מתול לי‪ .‬ר׳ אלעזר למד אצל רישב״נ עם רבי ומקשי‬ ‫ומפרקי לפניו• אביו שלת אותו פעם א ה ת אצל ר׳ יונתן בן ! למערתכם‪ .‬שפעם א ת ת היו‬ ‫אז באו כולם אצל ר״א ובקישו שילך ל ב ט ל א ת הגזירה‬ ‫ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳י<ט יושבים יהד ויהודה בן נרים‬ ‫ויאמר להם ר״א‪ :‬הלא יהעתס כי ה מ ל ך לא יע־שת בתגם?‬ ‫עמתם‪ .‬‬ ‫מרבי בתורת ומעשים ומלומד ב נ ס י ם ונשתהה עם אביו‬ ‫במערה י״ב שנים מפני ת מ ת הרומיים‪ .‬לבלבל פ ת ו ר ך ־ ב ב ג י ובנתי‪ .‬קחלת י״א בי(‪.‬ולא תהזי‬ ‫עופרת וישל עץ)ספרי‪ .‬שלש מדות בתלמידי ש ת א ת ד ת א ‪ -‬ד ל א ת מ ו ת א נ ת ת ך ולא ת נ ם ו ב א נ ת ת א‬ ‫תכמים‪ :‬אבן גזית‪ .‬ודרש הכל לננאי‪ .‬‬ ‫עד שבאה עליהם השמועה כי הקיסר מ ת ונזיחתיו‬ ‫נתבטלו‪ .‬ולפי‬ ‫מקור א ת ר תתנו •של ר׳ פ נ ח ס בן יאיר‪ .‬רק בשעת התפלת לבשו אותן‪.‬ויהי היום ר מ ת הקיסר תרשע והאיש חתוא עלת על רך כקנה ואל יהא קשת כארז )תענית כ׳‪ .‬ליתרב ביתך וליתוב אוישפיזך לבלבל פתורך ‪ I‬שתלו בו ידים‪ .‬א ת ם‬ ‫נובריחן וליחדרי ליותך‪ .‬תעייל ולא תיפוק‪ .‬תיפוק | כבר יצאו על עני זת מערערים‪ .(:‬ומעשת ש ב א ר״א בר׳׳ש מ מ נ ד ל‬ ‫אבן‬ ‫בעל המדו׳ש‪ .‬א״ל‪ :‬איני יודע אלא לך‬ ‫כפי בלא ברכה )מנילה כ־׳ז‪ .

‬ה‪.‬ה י ה ר ע ה ב א ה ל ע י ר ם ‪ . ( :‬ו כ ת ב ת ע ר ו ך ע ׳ פ ט ר כי‬ ‫לא‬ ‫קבלו‬ ‫כ ל ו ם ‪ .‬עישר‪ . 217.‬ל א ש ת ו ל ב ר ק ל ד ק ד ק ב ק ר י א ת ה ו ל ה ר ח י ב‬ ‫ב ע י ה ״ כ א ה ד כ א ש ר ה י ו ט ר ו ד י ם ‪ .‬ו א ע פ ״ כ ל א‬ ‫כבוד התורה ו ל ה ש ת כ ה ה ביגותם‪.‬ש ל ה ליה‪ :‬י ב א ב ע ל ה כ ר ם ויכלה א ת‬ ‫רכיל להלשין א י ש א ת ר ע ה ו ל פ נ י‬ ‫קוציו‪ . הי‬ ‫‪pn‬‬ ‫הגירוש מ ס פ ר ד‬ ‫) ל י פ ס י א ‪.‬ו ז א ת היתד‪ .‬ועולם‬ ‫ה״כ ‪ .‬יורת ל נ ו כי אין כ ל הדיש ה ה ה השמיש‪ .‬מ ה ז א ת ע ש ה א ל ה י ם ל נ ו וכו׳ א ז‬ ‫עצמו)קהוישין מ־‪ (:‬ע ל ה א דת״ר‪ :‬ל ע ו ל ם י ר א ה א ה ם א״ ע‬ ‫ר א י ת י וידעת־ כ י א נ ת ג ו ה פ ר ג ו ה נ ו מ ץ א ש ר ב ו נ פ ל נ ו "‬ ‫תציו ת י י ב והציו ז כ א י ‪ .‬ו י מ א ס ו ב ה י ר ה‬ ‫מ ו ס ר ע מ ו ש ל ה ק ב ״ ה להריגה? ש ל ה ליה‪ :‬קוצים אג*‬ ‫ו ב ע ט ה ו מ ל א כ ת ו א ו מ נ ו ת ‪ .‬א ת ר זמן ר ב ר צ ו ת ה כ מ י ם ל ק ב ר ו א צ ל א ב י ו ולא‬ ‫ו כ ר ‪ .‬ר ק ח ו ל ה ם פ ר ד ו ת‬ ‫למרכבות‪.‬‬ ‫גסוה‬ ‫ב כ ל ל י ר א ה ל נ ו א ל ע מ י א ה מ צ ב ב ג י •דורו ב י מ י ם‬ ‫ה כ י נ י ם א ש ר כ מ ע ט ל א ישונה ה ו א מ מ צ ב ה ד ו ר ו ת ב י מ י נ ו‬ ‫ב י ב ל י ו ג ר פ י א ‪ :‬י ו'ה ס י ן ‪ .(:‬‬ ‫א פ ל ט ו ן ו א ר ם ט ו ב ת ק י ר ת ו מ מ ר ע ׳ ׳ ה ב ת ו ר ת ו וכוי‪.‬מ צ ו ה א ׳ אשריו ש ה כ ר י ע‬ ‫והתגאו בעשרם‪ .‬ור״א‬ ‫י ד ו ש ם ב ה צ ר ה מ ל ך תיו מ צ ו י ם ל צ ל ו ת ת ר ג ג ו ל ה ב ש ב ה ו ה‬ ‫א ת ר ש נ ת בעםו רצת לפדותו ולא היה ביכלתו עוד וקרא‬ ‫ה׳‪ .‬הר״ש כ ת ב עליו ) ב ר כ ו ת ‪ .‬‬ ‫מתילול ש ב ת העלימו עיניהם‪ .13111‬ת ב ר‬ ‫״אגרת‬ ‫מוסר״‬ ‫ששלח‬ ‫לתלמידו‬ ‫מ פ ו ר ט ו ג א ל בישגת ‪ 1415‬ובו הצדיק א ת ה ר ץ ש ג ג ז ר ע ל‬ ‫ובני ת ם ויכולין א ג ו ל פ ט ו ר א ת כ ל ה ע ו ל ם מן הדין ו ס ו כ ה‬ ‫יהודי ס פ ר ד מ פ ג י כ י ל א ש מ ר ו ה ר ך ה׳ להתזיק ב מ ד ו ת‬ ‫נ ת ב ר ר לרישב״י ש כ ל‬ ‫טובות ולהתרחק מ מ ד ו ת רעות א ש ר מ ג ת אותן ב א ג ר ת ו‬ ‫הצהיקים ק ב ל ו בעוה״ז מיין המישומר ל ה ם לעוה״ב ואלו‬ ‫ב ה ק ד מ ת ו י א מ ר ‪ :‬״ כ ת ב ת י זה ע ל ה מ ב ו כ ה א ש ר‬ ‫מ ה ‪ .‬״ א ל ת ע מ ו ד בין ד י ו ש ב י ם ו א ל ת ש ב‬ ‫ר״א ת י ה לוהם ע ם‬ ‫ד א מ ר ו ב פ ס י ק ת א ‪ :‬כ ד ד מ י ך ר א ב ר ״ ש ק ר א ו עליו‪ :‬מ כ ל‬ ‫בין ה ע ו מ ד י ם ו א ל ת ר כ י ב ר ג ל ע ל ר ג ל כי יורה ע ל‬ ‫א ב ק ת ר ו כ ל ‪ .‬וגם ל א א ל ה י ת ו ם כי ה ו א מ ה ס ה כזב"‪.‬א ל ע ז ר(‪.‬והיא ה ס י ב ת ל ה ש פ ל ה‬ ‫על עצמו‪ :‬ש ו מ ר פ י ו ולשונו‬ ‫ע ד ש א מ ר ו לו‪ :‬ה א י ש ה ז ה ה י ת ב ו ת ט א מ ו ת ‪ .• 52‬ס ה ״ ד .‬ועשירי ה י ה ו ד י ם ורועיהם נ ה ל ו ה כ מ י ה ם ב ל ת ם צ ר‬ ‫שומר מ צ ר ת נפשו‪ .‬פ ע ם א ת ת אגסוחו‬ ‫ה ר ו מ י ם ל ח י ו ת ׳שוטר ל ת פ ו ס ג ג ב י ם )ומן ת ת י מ ה ע ל גרעץ‬ ‫ישהתריס‬ ‫ל ו מ ר ש מ ד ע ת ו עישר‪ .‬ס ו ף‬ ‫ת ת ל ל ד ב ר ך ומוצא ש פ ת י ך ל א תשגה‪ .‬ופי׳ ר ״ א ל פ י ש ה ע ו ל ם ג ח ן א ת ר‬ ‫ו כ ר ‪ .‬דרשן ופייטן ו ה ו א תיקן‬ ‫ד ע ת ך " ‪ .‬‬ ‫‪Gesch. d.‬ס י ב ת ג פ י ל ת ם ‪ .‬‬ ‫ה כ ו ת י י ם )שומרונים( ו א מ ר‬ ‫אלעמי מזהיר א ת תלמידו מ ל ד ב ר ב ע ת ה ת פ ל ה‬ ‫להם‪ :‬זייפתם א ת ת ו ר ת כ ם ולא תועלתם לעצמכם כלום‬ ‫״ ל א כבגי ח ר ג ו העורכים ב ע ת ת פ ל ת ם שיתותם"‪—..‬גם א ת ל ו מ ה י ה ה ו ר ה ה ר ב נ י ם ו ה ה כ ם י ם ל א י נ ק ת‬ ‫ה ג י ת ו ם א ג ש י ע כ ב ר י א ‪ .‬ויהי א ת ר‬ ‫וקדושתה וכר‪.‬והיד‪ .‬ופגע ר ״ א ב כ ו ב ם א׳ ש ק ר א לו ג״כ ת ו מ ץ בן יין ו א מ ר‬ ‫ה א ש י מ ם כי ה ל כ ו‬ ‫הממשלה‪. .‬ו ת ב א ג ת ב ע ד י‬ ‫ש ב א ו ג ם הוה( ו ש ל ת ל י ה ריב״ק ת ו מ ץ בן יין‪ :‬ע ד מ ת י א ת ה‬ ‫עהיים ז ה ב ו כ ס ף ופגיגים ו א ב ג י ם י ק ר ו ת ‪ .‬ו ת ת ת ב ת י מ ה ו ת ועליות מ ר ו ו ת ו ת‬ ‫בעלייתי ו א ל ת י ר א י ‪ .‬מ פ ג י כי כ ל אותן ה ש נ י ם ש ה י ה‬ ‫ויאמר‪ :‬שגו ב ר ו א ה ק צ ת ח כ מ י א ח ר ו ג י ם ב ש ג א ת ם ז ה א ת‬ ‫ר ״ א ש ו כ ב ד ו מ ם ל א היתד‪ .‬וישכה ישראל א ת‬ ‫א״ע ו א ת כ ל העולם ל כ ף זכות ו כ ר ‪ .‬וזה‬ ‫הייתי ג ב ו ך זה כ ׳ה ש ג י ם כי כ ל ת ה א ל י ג ו ה ר ע ה ש ג ת‬ ‫ה מ א מ ר איגו כ״ כ מ ה מ י ה א ב ג ה ב ר ה ו א ל מ ה ש א מ ר ר״א‬ ‫תקני׳ א )‪ .‬‬ ‫ולכן געגשו ל ד ע ת ו כי‬ ‫ה י ו ש ל א ג ה ו ד ע ה ם מ מ ג ו וכאישר ק ר ב ו ימיו ל מ ו ה א מ ר‬ ‫ת ת ת ה ש ת ת ת פ א ת זקגגו ו פ א ת ר א ש ג ו גגזר עליגו ל ג ד ל‬ ‫ל א ש ת ו ‪ :‬י ד ע ת י כי רבגן ד ר ת י ה י עלי ו ל א מ י ע ם ק י בי ש פ י ר ‪..‬‬ ‫‪Braunschweiger. ד ו ״ ד א ל ה ‪ .22‬‬ ‫ה א ג ר ת נ ד פ ס ה ר א ש ו ג ה ב ק ר ש ט א ב ש ג ת ‪1609‬‬ ‫ח‪.‬י ש ה מ ש בו‬ ‫וילבישוה ב ג ד י ח כ מ ה יוגיח וכוי‪ .‬לכן ז כ ו ת ם‬ ‫ההיא‪.(1391‬ל א מ ר ‪ .‬ש ם בעלייתו ש ג י ם‬ ‫ו י פ ו ת גורשנו ו ה ש ל כ נ ו על פ נ י ה ש ד ה ו ב ש ע ר ה א ש פ ו ת "‬ ‫השכיבגי‬ ‫ה ר ב ה ‪ .‬א ב ל ל פ י ה ק י ר ת ה ס ת ק ר י ם ת ה ד ש י ם ה ד ב ר איגו‬ ‫כי מ ק ו ר ו א כ ז ב ‪ .‬ג‪.(1854‬‬ .236‬‬ ‫כ מ ג ה ג ו גור‪ .‬״לא‬ ‫)יחישלמי‪ .‬א ב ל‬ ‫זה ו ב ק ג א ת ם ‪ .‬ד ת ו א ת ג א ק ר ו ב ץ ‪ .‬ס ו ט ה פ״ז גי(‪ .‬והמקיל ב ת ר מ י ת‬ ‫פ ר ק א״ע( וכן ה ת ו ס ׳ )הגיגה י״ג‪ (.‬‬ ‫אתריתם‬ ‫ומצד א ח ר‬ ‫עצות‬ ‫צדקתה‬ ‫ירעים ע ל ק צ ת‬ ‫מתכמי‬ ‫ה ד ב ר י ם ת א ל ת ש ל ה ר ב ג ו ה ק ד ו ש ל א ש ת ר״א ל ה נ ש א לו‬ ‫ה א ח ר ו ג י ם א ש ר ה ר ע י מ ו ל ה ס ב י ר ה ת ו ר ה ב ס ב ר ו ת זרות‬ ‫ו ל א ר צ ת ה ו א מ ר ה ‪ :‬כ ל י שנישתפדש ב ו ק ד ש ‪ .‬״ כ י ה ק ה ל ך אישה א ו ל ב נ ך א ל ה פ ן א ל ה א ו ש ר‬ ‫ק ר ו ב ו ת ‪ .‬רובו‪ .‬גם‬ ‫מ כ ל ה מ ן ת כ ר ם ‪ .‬ואתר‬ ‫ומים ל ת ץ ל ב ש ת ם ו ל ת ר פ ת ם ‪ .‬‬ ‫גדולות ו ט ו ב ו ה‬ ‫וילבשו ב ג ד י מ ל כ ־ ת ה מ ח ל צ ו ת ו ת מ ע ט פ ו ת ‪.‬ש ה ו א ר ״ א ה ק ל י ר‬ ‫ה ע כ ו ״ ם ש ק ר ע ו נ ה " ‪ — .‬‬ ‫כן‪ .iv.‬א נ י‬ ‫בישגת ‪ .‬כן‪ .‬‬ ‫ו ב ה ו צ א ה י פ ה ע ם ה ק ד מ ה א ש כ ג ז י ת ע ל ידי ייליגיק‬ ‫אל^מי‪* .‫אוצר ישראל‬ ‫‪63‬‬ ‫א י ך י ק ר ה י ה ע ר כ ו בעיגי א ב י ו ג ר א ה מ מ ה ש א מ ר ‪:‬‬ ‫ר א י ת י א ת ב ג י עליה ו ה מ ה מ ע ט י ם ‪ .‬ובהיות ליהודים‬ ‫ר״ע‪ :‬מ ד ה צ י ף כולו ה א י ש ״ מ ר ש י ע א ה ו א ו ת פ ס ו ה ו ‪ .‬‬ ‫גת ד ע ת ו ו ק ב ל א ת היסורין ה ב א י ם עליו ב א ה ב ה )ב״מ פ״ג‬ ‫״ ת ה ה ה י ו ת נ ו ל ב ו ש י ם מ ל ב ו ש י ה ם )מלבושנו( ה ל ב י ש ו נ ו‬ ‫ו ה ל א ה ( וע״י מ ע ש ה זה ה י ו ל ו ש ו ג א י ם ו ג ס מן ת ת כ מ י ם‬ ‫ב ג ד י ם שונים ל ת י ו ת נ י כ ר י ם ב ה ר פ ה ובוז ו כ ל ה ע ם ר ו א י ם ‪.‬א ם ש ג י ם מ ה ם ‪ . Gesch. ה י כ ל ו ת ‪ .‬ב ה ר פ ה ובוז מ ה ז ר י ם על‬ ‫ש ה מ י ת ו א ת ה א י ש ה ז ה ב כ ה ר ״ א עליו ו ל א א ב ה ל ה ת נ ת ם‬ ‫ת ג ב א י ם ל ת ת ל ה ם א ת מ נ ת ם ‪ .‬‬ ‫ש ע ר ר א ש נ ו וזקגגו‪ .‬ב א ו ב ג י בירי ו ג ש א ו א ת‬ ‫פרישתה‬ ‫החשים‬ ‫וישליכו‬ ‫ארוגו ל מ ע ר ה במירון א ש ר ב ו א ב י ו ה י ה ק ב ו ר ‪ .185‬מ ב י א ה מ ש נ ה ח״א ‪Graetz.‬ה ו א י ת ר ע ם ב פ ר ט ע ל נרולי ו ר א ש י ה צ ב ו ר ש ע מ ד ו‬ ‫רובו ו ח י ח י ד א ח ר ‪ .‬ולפי ד ב ר י ה ם הועילגו‬ ‫ה ו ל ? ) ש ם פ״ד‪.‬ומן‬ ‫הגמרא‬ ‫מלכים‬ ‫בתצרות‬ ‫עושה ו ר ב . Mischnah.‬‬ ‫גדול מ ש א ר ה צ ה י ק י ם ‪ .‬ו מ ד ‪ .‬ועהיין ל א‬ ‫ג ת ת ך ההין• ט י ת י ה‬ ‫ב א מ ה ה ק ל י ד ואית‬ ‫מ ק ו מ ו ) ע ״ ע ק ל י ר ‪ .‬שלמה‪:‬‬ ‫מוכ־ה.‬‬ ‫מוכח‬ ‫ותלבשגה נשיהכ ובגותיהם כשרות וגברות‪ .

41‬אלי ש א ה וזומורוד.‬‬ ‫אלף לילית ולילה‪:‬‬ ‫‪64‬‬ ‫קבוצת‬ ‫ספורים‬ ‫בספרות‬ ‫לרעת אתרים י׳ש בערן• ‪ 45‬ספורים או התלק‬ ‫תת׳שיעי מ כ ל הקובץ הנובענם ממקור י׳שראל‪ . ix. 395. Arabian NightsJew.119‬הקארי‬ ‫ומלך ישראל.‬ונקרא נ ׳ כ כ ת ב רועץ או‬ ‫דועץ א ש ר השתמישו בו השמרונים מאז ועד עתת‪ .‬הראת לדעת כי איזה ספורים‬ ‫הנוספות מק‪-‬ירו‪. ‪ (3‬הוספות מספורי מצרים‬ ‫)קיירו(‬ ‫אחמר" אשד מקורם בספודי הנוצרי ד א נ א מ א ר ם צובה‬ ‫הבא‪.:‬‬ ‫‪que le Professeur Ollendorff.‬ומצירופן נע׳שו תמלות לכתוב ב ה ם מאמרים‬ ‫נ א ל א נ ד וביניהן‪ :‬״אלי באבא"׳ ״אלאדין"‪ .‬‬ ‫בהלק הראשון והשלישי ״ש ספורים ממקור ישראל‪.. ‪ .‬‬ ‫הקהמה ובה יישער כי דספורים נהלקו לארבעה סדרים‬ ‫ב מ א ת השישית.‫אלענרארף‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬ח ג י ״ ‪ .‬‬ ‫א מ ר מ ר עוקבא‪ :‬ב ת ח ל ה גתגת תורת לישראל ב כ ת ב עברי‬ ‫ונרשמו ע״ס הסימנים בהוצאת בורטון‪ :‬סי׳ ‪ .163‬עבהאללה אבן‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫יאחימ ‪'137‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ii.122‬העדשה קערות‬ ‫)•שופט( היהודי ואישתו ההסיהה.‬‬ ‫אלעגרארף גולר בעיר ראוויטיש מ ת ה פוזגא בשגת ‪1802‬‬ ‫ומת ב פ א ר י ס ‪ 3‬א פ ־ י ל ‪865‬ן‪ . xxii. ‪.‬ר״ל קוהם תולהות האהם‬ ‫)‪ . 1861 p. ‪ .‬ב ( ספור ישל יאמ׳שאה.‬‬ ‫^לע^דארף‪ .‬‬ ‫•שונות‪ xi‬ש נ ד פ ס ו ״ש שנויים רבים ב מ ס פ ר‪Qu..‬ואמר מ ר ה ס ר א‬ ‫ואלו הם הספורים אישר בנראה הם ממקור יישראל‪.‬‬ ‫>*לף אלפין‪ :‬ע• שירים‪.‬‬ ‫‪ Joseph Jacobs . 141-143‬‬ ‫‪.183‬הארק אלרישר‬ ‫ו ת כ פ א ת אלבולוב.‬א ב ל הלקים רבים עולים רק לםפוה אהה‪ . ‪xi. ‪ . ‪ .‬‬ ‫‪ .‬בהוצאת ליין)‪ (Lane‬כ ת ב יוכף יעקבס‬ ‫א‪. ‪ .‬‬ ‫‪Jew. מפני שהוא מאושר‬ . Esquisse Biographi.‬ ‫‪ . 1896‬‬ ‫ובנוםהיהם‪ .‬‬ ‫ביבלייגרפיא‪S. ‪.‬בהוצאת בורטון עם הוספות יש קרוב לארבע‬ ‫' ״‬ ‫‪J.116‬מ ל א ך המות‬ ‫אזכאנדר‬ ‫)אלכסנדרום מקהון(‬ ‫‪.347‬בקרת ב״ה׳בהי•׳ שנה‬ ‫ד ‪) BenChananja.‪Israel Levi in Rev.‬‬ ‫הסיה.‬‬ ‫מ א ו ת ספורים‪ .‬בהוצאות‬ ‫..133‬‬ ‫׳שבע הנסיעות של 'אמי^אח.‬ולפי תנראת מםונית תגמרא ב־שבת )קכ״א‪. J.‬ ‫‪ .‬לישם בכל ארצות אירופא‪ .22‬אלא‬ ‫ולשון חק רש כיון שעלו בגי הגולה בימי עזרא בררו להם‬ ‫אלדין אבו אלישמאה.‬מ ה ב ר ״ספוד האיש מירו׳שלים״ שהיה מומר‬ ‫ובטעות נתיהס לאברהם בן הרמב״ם‪ .126‬המנצח בער א מ ו נ ת מ ח ס ר .‬ה״מעטהאדע״ שלו געתקת‬ ‫ללישוגות רבות בבל תלקי התבל‪.128‬הנביא וההשנהה.‬‬ ‫.‬פערלעם‬ ‫במאמרו בירהון •של נרעץ‪ . ‪ .130‬ה מ ל ך המושל‬ ‫על‬ ‫האי‬ ‫ויהוהי הסיה..‬‬ ‫הספורים‪14.‬ע= הקרי•־‪.‬ ‫ע׳ י משה ב כ ת ב אשורית ונקרא כ.117‬‬ ‫ובה״ק כתבו ב כ ת ב אשורית‪ .‬ ‫מת־ט.114‬מ ל א ך המות ומלך נאה.‬‬ ‫ומלך עיטיר. 44. ‪London.‬בהוצאת לובלין ‪ 1893‬נהלקו הספורים לאלף‬ ‫ו א ה ר ‪ .115‬מ ל א ך המות‬ ‫כלומר ל כ ת ב של חול‪ . ‪ .:‬ירושלמי‪ .‬ם׳ ‪1‬׳ ף׳ ־ן)ע״ע מ נ צ פ ןדו •‬ ‫]צורת האותיות[ קשת להחליט מי היה הממציא‬ ‫שבא לפאריס בשנת ‪.155‬‬ ‫‪m‬‬ ‫הסן מן בצרה. ‪ (4‬הוספות ב ה ע ת ק ת‬ ‫האותיות‪ .256‬ספור עבראללת‪.52‬יהודי‬ ‫כ ת ב אשורי ולשון תקדש וחגיחו לתריוטות כ ת ב עברי‪.‬נם‬ ‫הומה למה שהחליף אהשורויש ניטיו בכל יום ״בערב היא‬ ‫ב א ה ובבקר היא שבה" ולאחרונה מלכת א ס ת ר ‪ . :‬‬ ‫‪ 1717‬ומאז נודעו‪.‬הספורים בעצמם‬ ‫כנראה לקת מספורי היהודי ש נ ש ת מ ר‬ ‫לדת מ ת מ ר רשמו‬ ‫״ואהב אבן מונאביה" )‪.‬‬ ‫בסוף המלה והן‪ :‬ך‪ .203‬ה׳שולט.‬אך‬ ‫עזרא‬ ‫ההליף‬ ‫את‬ ‫השומרונים שזייפו‬ ‫הכתב‬ ‫בכוונה כהי‬ ‫להתרהק מן‬ ‫א ת התורה ב כ מ ה מקומות והנהינ‬ ‫לכתוב ב כ ת ב מרובע או כ ת ב ת מ ה שהוא כ ת ב אשורית‪. Lane.‬‬ ‫בדעה ה ז א ת ההזיקו הרמב״ן ור״י אלבו נ נ ד רעת רבי‬ ‫בגמרא שם‪ :‬למת נקרא ש מ ה אשורית? שעלה עמהם‬ ‫מאשור‪ .‬ורעת רבי כי חתורח גכתבה‬ ‫והעניים. Paris.‬״בן המלך‬ ‫ספרים‪ .‬‬ ‫הערבית ישנעתקו לצרפתית עיי נ א ל א נ ר בשנות ‪¬1703‬‬ ‫ביבליונרפיא‪Perles in Monatsschrift.127‬מה ש‪::‬הק מה־שר‬ ‫הצנזור בווילנא(. ‪ (2‬מספורי ערביים• בהצר תשלטון הארון‬ ‫אלף השביעי‪ :‬ע׳ עולם‬ ‫אלפא ביתא)אלף בית‪ .(prehistoric‬לפי דעת בעלי התלמוד נ ת נ ה תתורה‬ ‫ב כ ת ב עברי מעבר הנהר‪ .‬‬ ‫הרעיון בי המלבה ש א ח ר א ז א ר מנעה א ת ה מ ל ך מבוא‬ ‫בהמים יען כי המשיכה א ה לבו בספורים ערבים במישך‬ ‫אלף לילות ולילה אהה‪ .‬‬ ‫‪Qu.‬א ל פ ב י ת א ( ‪ :‬ם ד ר‬ ‫בין ה מ א ה ה־״ב והי״ה.‬כגון לשטרות ואגרות ומטבעות‪. ‪ . ‪ .196‬ס פ ו ר ׳של אלכוניא. 486.1789‬‬ ‫הראשון של תאותיות והכתב‪ . ‪ . xxxix.101‬העור והפסח‪:‬‬ ‫פאצל ואהיו. ויטלשה בניו.‬ו‬ ‫ה כ ת ב שביהינוהיום שהספרים נכתבים בו אינו • כ ת ב‬ ‫עברי בלי ס פ ק )עקרים מ א מ ר ג׳ פט״ז(‪ . 382 .‬‬ ‫א‪.‬מ ס פ ר תאותיות עשרים וישת־ם וחמש אותיות‬ ‫אשרנתוספוזה‬ ‫א ה ר זה‪ (1 :‬מספורי פרסיים—דוריים‬ ‫אלרישר ב מ א ה התשיעית.. Juives.‬הוא ה כ ת ב ליבונאה )סנהדרין‬ ‫ב״א‪ . ‪ .‬ ‫א ציר ונריב.‬ ‫ואישתו. Rev. Et.‬הומה מעט להצלת מרדכי על יהי‬ ‫ישנההה ש נ ת המלך אתשוהי־ש ב ס פ ר א ס ת ר מכת יק‪ .‬ ‫‪.132‬‬ ‫הנה׳שים‪:‬‬ ‫מלכת‬ ‫)איו‬ ‫המאורעות ׳של בולוקויא‪ ) .‬מנילת פ״א הי(‪ . ‪ .‬ע ע‬ ‫ספורים‪.‬ומסורה ביהנו כי תכתב‪. Munk. ‪ .E.‬ב ס פ ר ו ת‬ ‫יהוהית־א׳שכנזית נמצא איזת נוםתאות מן ״טויזענר און‬ ‫איין נאכט"‪ .‬‬ ‫ובפרט‬ ‫הם ממקור יישראל•‬ ‫שאורן‬ ‫)‪ (Chauvin‬ישער כי פפורי היהודים נ ס פ ה ו על ירי העורך‬ ‫תאתרון‪ .‬הניר׳‪:‬‬ ‫בלשן‪ .127‬המלך‬ ‫הנוצרי ובתו.‬וממציא דרך הלמוד‬ ‫לשפות התיות שגורע בשם ״הרך הלמוד ישל אלענדארף"‬ ‫למען יובל כל אי־ש ללמוד לעצמו איזת לשק שירצת‪.(738-688‬‬ ‫הוא מן הדברים ישנבראו במעישת בראשית בערב •שבת‬ ‫בין תשמישות )אבות פ״ה(‪ . Rev. E.

בראשה• ן‪ ~-..‬ב ‪ .‬כ ׳ו כמנין שם הוי״ה‪ .‬ועושה‬ ‫זרת באמצע הקו של צד ימין מבפגים‪ . היריד התההוגה תתהיל למישוך מגג האל^׳ף‪.‬פשוטה‪ .‬מ א מ ר ד׳ פכ״ו( והרמבים )ת־שובת‬ ‫הגג ועוקץ‬ ‫פ א ר הדור סי׳ זי(‪.‬‬ ‫ב ״ ס פ ר לדוד" )כל אלה קבץ ת מ ה ב ר ר׳ אברהם חיים‬ ‫שמאלעוויצער ב ס פ ר ״כתוב להיים"( צריכין האותיות‬ ‫להיות נכתבין ע״ד הזה‪ :‬א‪—..‬סוף הגג‪ .‬תמונתה מורכבת מן‬ ‫כ׳ף וזיין וצד תימין עגול ומשפיל ראשו קצת לתוך האות‬ ‫וג׳ תגי.. וגוגע בצוארה‪ .‬מכל צה וכן ה מ י ם סתומה‪ .‬‬ ‫אולם בבבל עשו לכרעיה דה״א תלויה )מנתות כ״ט‪ .‬‬ ‫ל מ ט ה שעקום וכפוף קצת גגד צד שמאל ועוקץ למעלה‬ ‫על הראש מצהשמאל• כ‪ -.‬‬ ‫תמונתה כ ף פשוטה ו ר א ו מ ה ו פ כ ת בתוכת ולת זוית‬ ‫ק ט נ ה מבפנים כמו פ יא כפופה• צ ‪ .‬אי.‬עב ומרובע למעלה וירכת יוצאת מאמצע הראש‬ ‫ויהא הירך ערוך ד׳ קולמסין והצי עם גגה מ ל ב ד תתגי.‬פ ת ו ה ה ‪ .‬פ‪—.‬ירך או רגל היו״ד‬ ‫הגג או הגוף‪ . על הזיי ין• ממה שיאמרו בגנלרא שיזהר ת ס ו פ ר‬ ‫שלא יעשה טתי״ן פאי׳ ן גראת שהיו חמין קצת• י• ‪-‬שעורת‬ ‫מלא קולמס אהד‪ .‬כל האותיות המרובעות‬ ‫צריכין להיות מרובע נ׳ קולמםי.‬עגולה למעלד‪ .‬גם עוקץ לצד שמאל‬ ‫לצה ימיגו‪ .‬רק שעקומה קצת‬ ‫לצד ימין ועם העקב השמאלי במושבה ל מ ט ח צורחה גו״ן‬ ‫הפוכה והעקב בעצמו הוא יריד‪ .(cursive‬הוא ה ב ת ב שכתבו בו בימי‬ ‫הביגים שטרי הדיוטות )הגתות מיימוני‪ .‬עגולה למעלה בצד ימין ולמטה זרת‬ ‫לימי.‬ס‪ .‬מזוזות(‪ .‬‬ ‫למעלה ועוקץ ל מ ט ה לצד‬ ‫׳שמאלי. כמו רי״ש שלא תהמה לזיי״ן‪ .‬ג‪—.‬דהייגו הוא •ו‬ ‫עקום מ ע ט מ ל מ ט ה בסופו כלפי מעלה ולא הרבה שלא‬ ‫ת ד מ ה לעיי״ן הפוכר‪ .‬ת• ‪ -‬תמוגתה כמו שתי‬ ‫נראה שבימיהם היה ס ת ו ם )יררשלמי‪ .‬בא״י בימי תתלמוד היו כותבין אות‬ ‫הי״ת ברגל תשמאלית דבוקה למעלה כמו ה״א‪ . שבצר ימי.‬מנילה פ״א ט ( ‪. זוית הרגל‪ .‬היא עבה לצד‬ ‫תמוגת תישי׳ ן בתפילין של ראש היא הלכה למשה מסיגי‬ ‫)מגהות ל״ה‪ . בין שיטה לשיטה והעוקץ‬ ‫תוץ לשיטת‪ .‬יו״ד העליון גקרא‬ ‫העליוגה צריך לתיות באמצע‬ ‫על יו״ד העליוגה יהיה עוקץ‬ ‫באמצע באלכסון‪ ..‬פשוטה כמו זיי ן‬ ‫ממש‪ .‬לבד העוקץ •שיוצא למעלה מן השיטת‪ .‬ף ‪ .‬כפי המבואר בס׳ ״ברוך‬ ‫שאמר" וס׳ ״תאגוד" ובית יוסף והלבוש‪ .‬במרהק עובי קולמס‬ ‫מקצת תשמאלי ולירד ד ת ת ת ו ג ה עוקץ קטן ל מ ט ה לצד‬ ‫ימין מ ת ח ת השיטה ועוקץ שמאל של יו״ד עליוגת מבוון‬ ‫נגד עוקץ ימין של יו״ד התתתוגה‪ .‬כי‬ ‫מהופבץ סגורים במקצוע קר.‬לתבדילו מן כ ת ב רש״י הגקרא‬ ‫״בתיבה דקה" )‪ .‬‬ ‫סי׳ י״א(‪ .‬פ י ש ו ט ה ‪.‪.‬נו •ן כפופה‬ ‫ויו״ד בצד ימינה דבוקה בצוארה ומישוכה מ ע ט באלכסון‪.(:‬עם הדעה הזאת הסכימו הגאונים ור׳‬ ‫הגג ודקה ל מ ט ה ומשופעת קצח ליה ימין• יגיח עקב רחב‬ ‫בצה ימי.‬תמונתת כ ף ווא״ו קצרה הפוכה‬ ‫וראשת בתוך האות‪ .‬‬ ‫א מ ג ם גם כ ת ב האשורי מימי עזרא ואילך ג‪-‬שתגה‬ ‫ובתוכה בצה שמאל י ד ה הפוכה‪ .‬ע‪.‬ו—תמוגתה למעלה כמו‬ ‫יו״ה ועגולה לצד ימי.‬ט‪—.‬מ ד ל י ״ ת ווא״ו וצריכה להיות‬ ‫מרובעת נ׳ קולמסין לכל צד ועקב בצד ימין למטה כעובי‬ ‫הצי קולמוס ונראית כוא״ו מרשכבת וראשה למעלה‪ .‬גנה למעלה היא ברוהב נ׳ קולמשין‬ ‫ובאורך ר ‪ . הגג ואיגו די בזוית הד‪ .‬ת מ ו נ ת ה כ ף כפופה ועליו ואייו כ מ ס פ ר שם‬ ‫הוי׳ה ומקום הבור כיף עם ואי׳ו יהיה בזוית ולא בענול‬ ‫]צורת האותיות של סת״ם[‪ .‬כפופה תהיה‪ .‬גם עוקין קט.‬‬ ‫ומהמעט עה שיהא ה ד למטה‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪Co‬‬ ‫שבכתב ולא מפגי •שהובא מארץ אשור‪ .‬ ‫כפופח מורכבח מן זיי ן ומן וא ו הפוכה מ ח ב ק ו ת יהד‪.‬ץ ‪ .‬כ ת ב הא׳שורי‬ ‫ראש הזיי״ן השמאלית עוקץ‪ .‬כלל ג׳‪.‬‬ ‫דהייגו הוא ׳ו ה מ ה ו ה ה באלכסון‪ .‬דהיינו‬ ‫יו״ ד למעלה ויו״ד ל מ ט ה וא״ו‬ ‫שם הוי״ה‪ .‬תל׳ ס ׳ת פ״ז>‪..‬ולפ״ז‬ ‫צורת תב״ית תיא דלי״ת גוגעת בתוך גרונה •של וא יו‪.‬תפילין‪ .‬הייגו הוא״ו‪.‬מזר‪. בהעקב‬ ‫לצד ימין פונה למעלה‪ ..‬‬ ‫כ ת ב עברי טייטש געשה לצורך ההעתקה של י ת ו ד י ת ­‬ ‫א ש כ ג ז י ת באשכגז מ מ א ה הט״ו ואילך‪.‬עגולה כמורי־ש‬ ‫ובן ל מ ט ה מבלי שום זרת ך ‪ .‬תמונתה כ ׳ף ווא״ו שהיא העקב‬ ‫מצד ש מ א ל ‪ .‬כמו‬ ‫כפופה• ל ‪ ..‬כ מ ס פ ר‬ ‫עטרה‪ .‬ת מ ו נ ת ה ‪ .‬סתומה‪ .‬‬ ‫וחגוהגין כחר״י חחרין ראיש ה י ו ד לאחוריו כדי שיהא‬ ‫עוקצו בצה הגו״.‬ראש עם צוארה ׳שגי קולמסין והצי‬ .‬‬ ‫היו״ ד עקומת קצת כלפי מעלה ועל ראש השני תגי. וגופה‬ ‫מאמצע הראש דק והולך ומתעבת עד הציה ומשם הוזר‬ ‫שאמרו‪ :‬תורת הראשונים לא היה ה׳ שלהם סתום‪ . עליה• ק•—תמוגתת כ ׳ ף ורגלה‬ ‫גו״ן פישוטה שתצא סמרשב תתתתון ל מ ט ה מהשיטה‬ ‫ושיעור אורך הגו״ן‪ .‬־‪-‬צורתה‬ ‫מורכבת מ י ר ד ודיי ן עומהת בתוך וא ו שהיא ל מ ט ה ועל‬ ‫תזיי׳ן נ תנין‪ .‬וג חגי.‬וכן א מ ר אביי‪ .‬‬ ‫ויהיה לה עוקץ ה ד בגג לצד ימין עולה למעלה ונוטה לצד‬ ‫אל״ף ועוקץ לצד ש מ א ל למעלה‪ . ראשה עגול ועל‬ ‫הרא״ש יאמר כי צורת תאותיות בס״ת אינן שוות בכל‬ ‫המדיגות ומ<שונת כ ת ב אישכנז מ כ ת ב ס פ ר ד ואין פסול‬ ‫בזה רק שלא יעשה ההי״ן תתי״ן)תשובת הרא״ש‪ .‬צ ו ר ת ה צ ד ״ פשוטה‪:‬‬ ‫יו״ד וגדין פשוטת וגי תגי..‬ה‪-‬־‪-‬תמגתה כמו הלי׳־ת‬ ‫יהודה הלוי )כוזרי‪ . ושמאל וגגה עובר הרן לסתימה כמו עקב• ג• גו.‬ואמרו מיי׳ם וסמ״ך‬ ‫ש ב ל ו ה ו ח ב נ ם היו עומדין )מגילה ב‪ (:‬מפני ש ה ס מ י ך‬ ‫םתומד‪ .‬כתוב בס• ״הבהיר״ שתמונתה שני ווי״ן‬ ‫העקב שהוא ראש חוא‪-‬׳ו צריך לחיות עגול בצד ימיט וכן‬ ‫כל אותיות כפופוח‪ .‬ראשה ופגיה בקו ישר רש לה ירך‬ ‫נקרא ג״כ ״כתיבה גסת"‪ .‬תמונתה כ״ף ווא״ו דבוקים בחרטום למעלה‬ ‫בצה שמאל.‬ז‪ .‬ ‫קצר‬ ‫הרבה ב מ ש ך הזמן‪ . עגולה למעלה וזרת מבלי עקב ל מ ט ה בצה‬ ‫ימין ם ‪ .‬תמונתה זיי״ן גו״ן כפופה וידיד‬ ‫למטה‪ .(:‬גם‬ ‫זייני ן רתוקות זו מזו כעובי קולמס והטוטרא ה ג מ ל‬ ‫מ ת ב ר ת אותן מלמעלה• הדי•.‬ראשה עב ומרובע ועליו‬ ‫ג׳ תנין ד‪—.‬צורת א ו ת אל ׳ף כמו <שתי יודי״ן ווא״ו‪ .‬כמו‬ ‫לה הרכבה וראשה מרובע ועובר *לשני צדדי.‬ובגלל השגויים האלה רבו כללי ירשר תבתיבה‬ ‫בין סופרי סת״ם )ספרים‪ .‬ ‫שהן בצד שמאל‪ .‬ראישת עס נופה היא צורת זיי״ן‪ .‬גגה עובר הדן לסתימה שהוא כמו‬ ‫עקוב בחוך חצי קולמס‪ .‬עד אזולאי‬ ‫מ ‪ .

‬כ מ ו ‪ Q‬ברומית.‬‬ ‫צ די‬ ‫דיש‪-‬ראש‪.‬על תישלשית נ׳ תנין‪ .(:‬‬ ‫]איית בייש[‬ ‫מ ל ב ד ס ד ר הפשוט‬ ‫סדורים אהרים כ מ ו א ״ ה ב״ יש‪ .‬מ א מ ר ס ה ו ם .‬שי״ן‬ ‫מים‪.‬דו הדי י ד ה ‪.‬‬ ‫שכיה ק ו ש ט א לא שכיה‪ .‬רש״י(.‬ ‫רשע‪ .‬ ‫משלישה‬ ‫ביה‪.‬כי קרובה‬ ‫כרעיה ק א י ו א מ ה מלבן לבוגי )רגליהן ר ה ב ו ה כ מ ו לבגה(?‬ ‫ברומיה‬ ‫כדשען.‬ומאי ט ע מ א כרעיה דקו״ף הלויה?‬ ‫כ ד מ ו ת מ ל מ ד הבקר‪.‬ ‫ת מ ה בצורתה ה ק ד מ ו נ י ת‬ ‫אהר‪ :‬סימנין עשה ב ה ו ר ה וקנה אוהה.‬א ה ״ כ‬ ‫ישוב ה מ ס ד ר מן היבשה א ל תים‪:‬‬ ‫היא ד נ ‪.‬ ‫לצואר תנמל.(. לית בצנעא כי תיכי‬ ‫תיא ת ה ה מ ל מ ט ה ‪ .‬וט״ט פשוט‬ ‫היריד ולה עוקץ קט.‬‬ ‫לך כ ה ר לעוה״ב.‬ ‫וא״ו ה פ ו כ ה וראשה לצה תרן‪.‬אוהיוהיו קרובוה זו לזו( א מ ה מרהקין‬ ‫בלשונות תתדשות.‬‬ ‫ק ו ש ט א קאי ו ש ק ר א לא ק א י ) ש ב ה ק״ד‪. ‪ (8‬צד״י כ פ ו פ ה‬ ‫)עיי‬ ‫צד״י פ ש ו ט ה = צ ד י ק כפוף‪ .‬‬ ‫קושר לו כ ה ר כמוהי‪ .‬‬ ‫כ ד מ ו ת כ ף ל א כ ו ל בו.‬‬ ‫אי ה ד ר ביה ליעייל ב ה ך )יקיף ה ה ה רגלי הקוף ויכגס‬ ‫י ו ד א ו יד‪ . ה א ‪.‬‬ ‫צריך להוסיף כ פ ו פ ה על כפופתו(.‬פוגה מ ע ט כלפי מעלה‪ .‬‬ ‫ה י ה מלשץ ה ה ו מ ה ה ה ‪.‬‬ ‫ ג ה ר ׳ ע״ש ת מ ו נ ת ה ה ק ד מ ו נ י ה השמורה על מ ט ב ע ו ה‬‫המכביים ש מ ר א ת גדר ל ת = .‬ר‪-‬־־חהיה עגולה ממ׳ש למעלה בצה‬ ‫‪ (1‬אל״ף ב י ת ‪ -‬א ל ף )למד( בינת.‬‬ ‫= שקר‪ .‬‬ ‫)מגילה כ״ה‪.‬‬ ‫ל מ ד עול ודרבן ו מ ל מ ד הבקר‪ .‬ת ‪ -‬ת מ ו נ ת ה ד׳‬ ‫דלא ליכסיף מ י נ י ה ן ‪ (3‬ה״א ו א ״ ו = ז ה ש מ ו ש ל תקב״ה.j‬‬ ‫כתבניתה.‬ ‫כי ת מ ו נ ת ה הניה.‬א ך‬ ‫כלי מ ל ת מ ה ‪.‬נ א מ ן פ ש ו ט ־)א ד ם שהוא כ פ ו ף וענו‪ .‬רשי׳י‪ .‬הוא‬ ‫דרכו ישל נומל ה ס ת ם לרוץ א ת ר י דלים‪ .‬כשדים = לב ק מ י ) י ר מ י ה ב״ה כ״ו.‬ענינו כ מ ו אלוף)שורו‪ .‬ודרשו באייה ב״ש‬ ‫יששך זה בבל‪ .‬ומ״ש‬ ‫מהוברים ל מ ט ה ב מ ק ו ם א ה ד ועומדים על רנל א ה ה אישר‬ ‫מ ת ד ר א פ י ת דדלית מ נ י מ ל ? דלית.‬ ‫כמו‬ ‫ביה‬ ‫נימל‪.‬עי׳ ע ת ך ע• סן( וכו׳‬ ‫אומרים ה א ! = ה נ ה זת בא! מן א ו ת ו א ו‬ ‫הם‬ ‫למד‬ ‫עד‬ ‫כלי ה ב י ת וצרכי ההדרים ויסדרם כ א ש ר יצטרך‬ ‫אליהם ה ב א א ל ה ב י ת ‪ p‬הדרך‪ :‬ו א ו א ו וו להלוה עליו‬ ‫כלי‬ ‫זיין‪.‬ ‫ת מ ו נ ת ת לאזן מ ת ט ‪ .‫אלפא ביתא‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪66‬‬ ‫ועם הקו״ ף ב י ח ד כ מ ו ה׳ קולמסין באורך‪ . ‪ (7‬סמ״ןז ע י י ״ ן = ס מ ו ך עניים‪ .‬ודרשו ״הן עם ל ב ד ד ישכון״ מ א י הן?‬ ‫כ ל האותיות מזתונין‪ .‬‬ ‫‪ (4‬ז״ה ט״י כ ״ ל = א ם א ה ה עושה כן הקב״ה ז ן א ו ת ך‬ ‫ת מ ו נ ו ת כל‬ ‫]הוראת האותיות[‬ ‫ת א ו ת י ו ת שנעשו‬ ‫ו ה ן אוהך‬ ‫ומטיב‬ ‫ירושה‬ ‫לך ונותן ל ך‬ ‫וקושר‬ ‫ב ד מ ו ת ת כ ת ב הקדמוני ש ת ו א כ ת ב בני אשור א ו צור‪. מ ד ר ש‬ ‫רבה פי״ה י״ז(‪ . ר י ש = ד א ש .‬בגלל היות לת ד מ ו ת יד כפופת.‬מ א י‬ ‫טעמא מהדר‬ ‫הקב״ה‪ :‬אין א נ י יכול ל ה ס ה כ ל‬ ‫ברשע‪ .‬‬ ‫דלת‪.‬ ‫גאד‪.‬מ א י ט ע מ א פ ש ו ט כרעית דנימל לגבי ד ל י ת ? ש ק‬ ‫הוא יו‪ .‬כי צורתו כ ד מ ו ה‬ ‫כפוף‪ .‬‬ ‫כ מ ו צורתה.‬זיי״ן‪ . ה״ו שלו )לשון‬ ‫השופי ש ה ע ת ה מצרים‪ .‬צריק פ ש ו ט )כמו בנו״ן‪ .‬ה י א ב ת מ ו נ ת יתד.‬ ‫ב ה פ ך עורף‬ ‫‪L‬‬ ‫עין‪.‬‬ ‫ואוהל‬ ‫ת מ ה ל פ ת ת תבית.‬ ‫כ ק ר ס ת כ ה לצוד•‬ ‫ק ו ף‬ ‫מ ש מ א ל לימין‬ ‫פ ה ׳‬ ‫)קופא‬ ‫‪.‬נז הרי יו״ד‪ .‬ה י ״ ו = א מ ה והיא ה ו ה מ ו ש ל הקב׳יה‪ .‬ב ה הרי יו׳׳ד‪ .‬ק ו ף‬ ‫שין=שן‪.‬ויט׳שוך מ ע ט‬ ‫מ ו ס ר ת ש כ ל ו מ ד ו ת ט ו ב ו ת ע׳׳ד ת נ ו ך לנער ע״פ דרכו‪:‬‬ ‫א ת ה י נ ל ל צ ד ימין‪ .‬לשו.‬ו ס ד ר ש נ ה לק לשלשה ומצטרפין ב י ה ד והם‪:‬‬ ‫א ת ס ב ט ע ניף דכץ תלק ו מ ר זנשת‪ .‬‬ ‫צדדים.‬ס ו פ ו להיות‬ ‫מסובבת‬ ‫פ ש ו ט וזקוף‪ .‬‬ ‫שצודין ב ו הדנים‪ .‬וביוגית ‪ A‬וגם‬ ‫ב פ ה ה יעל ימין‪ .‬רי״ש =‬ ‫ה י ה ‪ .‬‬ ‫ט י ה או ט ט‬ ‫מלשון מ ט א ט א ‪ . ת ו ‪.‬היא הזיי״ן‬ ‫)שיהא תעני מצוי ולא יטרית לעשיר לרוץ אתריו(‪ .(:‬ואמרו‪ :‬ה ר ו א ה טי״ת בהלומו‬ ‫‪p-0‬‬ ‫יפה ל ו ) ב יק ג •ה‪ .‬ומאי ט ע מ א מ ה ד ר‬ ‫ה ד מ ו ה השמורה עוד בערבית וסורית‪ .‬‬ ‫נ מ צ א ה ה׳ לעצמה• וכן ה א ו ה נ׳ אין ל ה זונ‪ :‬יצ הרי ק ׳ ‪ .‬י ו ד א ו י ד מן ידוה הכלים‪.‬ענינה בערביה וסוריה ה י ץ‬ ‫א פ י ה דקוי׳ף מרי״ש? א מ ר‬ ‫אדם‪:‬‬ ‫ראיע שור.‬‬ ‫היו‬ ‫עין‪.‬נץ‬ ‫עוביו ישל ה ד נ )עי׳ מתורנטן(‪.‬כ פ‬ .‬ו א מ ר ר ב הוגא‪ :‬שרי ליה ל ב ר ישראל‬ ‫למימר לגוי ישקליה לע״ז ואגהיה בשי״. הירכים משני הראשים‬ ‫כרעית ד ד ל י ת לנכי נימל? דלמצי לית נפשית ולא לצטעריה‬ ‫נמשכים מ ע ט ל צ ד ש מ א ל ועם ראש השלישי‪ .‬ ‫למד‪. ס מ ך =‬ ‫מיליה ) א ה ה ב ר א ש ו א ה ה ב ס ו ף ו א ה ה באמצע(? שיקרא‬ ‫צדי‪.‬ ‫להלן(.‬מראישיה ה א ״ ב והלאה‬ ‫ו מ ס ו פ ו ה ו ל ך לאהוריו א ש ר ירכיבו ב י ה ד ונולד מהן‪:‬‬ ‫הקריאה‬ ‫לילדים נקראים דרדקי ודדימו מ ה א ״ ב ה ו ר ה‬ ‫אה‬ ‫ביש נ ר דק הץ וף זע ה ס טן ים כל‪ .‬י ר ד ‪ .‬ה ו ר א ה ה ד נ כצורהה.‬ ‫שתיא‬ ‫זיין‪.‬ו ס ד ר א ט ב ״ ה נזד״ו‬ ‫יצר״ף לעמי ס שתאותיות מצטרפין ל מ ס פ ר יו״ד ועשריות‬ ‫מ ל ב ד אותיות הן‪ .‬ה מ ה ה י ל י ם ללמוד ס ד ר א״ב ודרך‬ ‫של‬ ‫א״כ יש‬ ‫אותיות תללו• כיצד?‬ ‫א ט הרי יו״ד‪ .‬‬ ‫כ פ ו ת זהב ו כ ס ף ‪. למעלה.‬רש״י(‪ .‬והוראה הנימ״ל היא נשר‬ ‫צ ר מ נ ס ר י ם א ש ר נ פ ר ד מ ע ט מקצהו ולכן ישער ר פ א פ ו ר ט‬ ‫כי הבור שלש האותיות ה ר א ש ו נ ו ת יורה ש מ צ ד א ה ד‬ ‫סמ״ר‬ ‫עי״ן = נ ו נ א ס מ א‬ ‫לעיגים )גדרים ג״ד‪ .‬ועל ראש השני‪ .‬ה ר א ש תראשון שתוא‬ ‫דלים‪ . נ ו ן ‪ .‬‬ ‫גם דרשו לרפואה‪ :‬נו״ן‬ ‫]הבור הוראות האותיות על הסדר[ מ ל ב ד ה ו ר א ת שור‬ ‫לאל״ף יש לה נ ם ה ו ר א ה אניד‪ . ‪ (2‬גימ׳יל ד ל י ה = נ ו מ ל‬ ‫ימין‪ . ‪ (6‬נו״ן כ פ ו פ ה נו״ן פ ש ו ט ה = נ א מ ן‬ ‫א ל ף ‪ . ‪ (9‬ק ו ף = ק ד ו ש ‪ .(:‬‬ ‫ענינת אות‪.‬תוץ מ ש ת י‬ ‫]דרשות לילדים[‪ .‬‬ ‫הור‬ ‫היא הרשימה‬ ‫שעושין על הדנים הנצורים )ערך מלין ע׳ ארם(‪.‬‬ ‫סמך‬ ‫פ ה ישל הדנ׳‬ ‫האוזן‪. ‪ (5‬מ״ם פ ה ו ה ה מ״ם ס ה ו מ ה = מ א מ ר‬ ‫יורו על איזה ב ר י א ה טבעיה א ו איזה כלי שנעשה בידי‬ ‫פ ה ו ה ‪ .‬‬ ‫כ ף‬ ‫‪p‬‬ ‫מ י ם תיא מים‪ .‬מ א י ט ע מ א‬ ‫ב ת ב נ י ת ה ה ק ו ד מ ה ד ו מ ה לישוא נלים ה נ ש א ר עוד בציון ‪M‬‬ ‫שקר מקרבין מיליד‪) .‬ו מ א י ט ע מ א ישיקרא א ה ד א‬ ‫ד מ ת ת א ( ‪ .‬ע״ד ה ב א ל י ט ה ר מסייעין אוהו(‪ (10 .‬‬ ‫טית׳‬ ‫עגיגה ב ע ר כ י ה‬ ‫הגיה דקד׳ף לגבי רי״ש? א מ ר הקבי׳ה‪ :‬א ם ה ה ר ב ו אני‬ ‫כף‪.‬‬ ‫ו א ו ‪ .‬יש•־‪-‬תמונתה וא״ו‪ .‬ו א מ ר רב אשי‪ :‬ה א י‬ ‫א ל ף = א נ י ה בים ומצה השני ב י ה ביבשה ועולים ד ר ך‬ ‫מאן ד ס ג א י שומעגיה שרי ליה לבזוייה בנימ־׳ל ושי״ן )בר‬ ‫נ י מ ל ומניעים א ל ה ל ת ה ב י ת וכשמניעים א ל הוכו‬ ‫ג י ר ה א )זוגה( ב ר ש ט י א‪ .

‬‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫‪V‬‬ ‫י‪/‬ל‪ /‬וג‬ ‫‪J‬‬ ‫‪if‬‬ ‫׳ש‬ ‫>‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫<‬ ‫‪/ ir‬‬ ‫ר‬ ‫‪l‬‬ ‫׳ן‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫‪o‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫י‪•/‬‬ ‫‪|J‬‬ ‫‪o‬‬ ‫* ץ‬ ‫ר‬ ‫‪A‬‬ ‫*<‬ ‫‪f‬‬ ‫‪P‬‬ ‫מ‬ ‫>‪/‬‬ ‫‪A‬‬ ‫מ ס‬ ‫מ < ‪£‬‬ ‫נ‬ ‫‪/‬‬ ‫ח‬ ‫‪PP‬‬ ‫? ‪ pr‬ק‬ ‫‪ A‬לו ר‬ ‫‪VV w‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪*7c‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫‪1 a‬‬ ‫‪1/‬‬ ‫?‬ ‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫נ‬ ‫ו‪/‬‬ ‫כ \‪y‬‬ ‫נ‬ ‫נ ! "‬ ‫‪5‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫‪r‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ת‬ ‫ט‪$ I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ה ן ‪3‬‬ ‫ו ‪Y‬‬ ‫ם‬ ‫‪s‬‬ ‫י‬ ‫׳=•»״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪£‬י׳‪2‬‬ ‫• י ! ! יי‬ ‫‪HI‬‬ ‫׳‬ ‫&־‬ ‫א ‪*1‬‬ ‫ב ‪91‬‬ ‫ג ו ד‬ ‫מ‬ ‫‪S‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪ r‬י• ו‬ ‫‪ o‬יי י‬ ‫" מ ׳‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫ד־‬ ‫‪.a:‬‬ ‫& ‪n -Ho‬‬ ‫«‪r2‬נ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪*V‬‬ ‫י‬ ‫‪o‬‬ ‫* ‪F‬‬ ‫‪r « S‬‬ ‫כנ ג‬ ‫ד ‪ /u‬ג‬ ‫ד ‪ M‬ד זי ‪7‬‬ ‫ה * וז ל‪ .‬י‪/‬‬ ‫‪ 1 ) H‬ו ו ו‬ ‫‪ ) Z‬ז ז‬ ‫‪ fin‬ח וו‬ ‫‪n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫? ^‬ ‫‪1‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬ ‫®‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1/‬‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫י׳‬ ‫יו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫)י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫‪/‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪rt‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫‪P‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪p‬‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫נ ד נר‬ ‫כ‬ ‫‪0‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫‪b‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ל‬ ‫‪J‬‬ ‫ע‬ ‫‪y‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪7‬‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫|‪w‬‬ ‫ת‪x I‬‬ ‫נ? ‪V .‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪P‬‬ ‫?‬ ‫ף‬ ‫‪If‬‬ ‫נפ‬ ‫ל‬ ‫) ן נו‬ ‫‪ f‬ל י‪D‬‬ ‫‪< v y o‬ג‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫‪r‬‬ ‫ח‬ ‫!‪f‬‬ ‫\‬ ‫‪P‬‬ ‫פ‬ ‫‪D‬‬ ‫׳ב ע‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫כ‪.‬‬ ‫ח•‬ ‫‪k‬‬ ‫גן‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫<‬ .‫! י‬ ‫‪1‬־« י ו‬ ‫‪5b?I .

440‬‬ ‫בקרת‬ ‫‪Olshaussen.‬וראב״ע‪ :‬כשתי״ל א״ב‬ ‫המו״. M .‬זצתק‪ . בר אלעזר‪ .(:‬גם ס ד ר‬ ‫לעצמן )ש״ר פ ט ׳ ו ח י ( ‪ .‬גמצא ג ו .5‬ר׳ יוגה‪ .. Clarke. ג‪ .‬תעוף‪ .(:‬מאותיות‬ ‫ש ב כ ת ב יוצאות חמיש )מיג׳צ׳פיך( ישתמוגת.‬‬ ‫ורםע״ג בפירוישו לס יצירה ז׳‪ . L'Alphabet HebraXque. Chicago 1884.‬‬ ‫)סופרים ז׳ ג‪ :‬כל האותיות המשמישות ליישם בין מלפניו‬ ‫קריאת. ס ו פ ר ס ת ם .‬ ‫תהלקגה תאותיות לשמושיות‪ .‬‬ ‫א הו‬ ‫לבעלי ה ס ו ד ייש רמזים בצורת האותיות ותוארן‬ ‫רפוי ב מ ב ט א ‪ (7 .‬‬ ‫אזולאי בפי׳ ״ פ ת ה עיגים״ ל ע ״ י מ ס ׳ סובה פ״ה‪ .‬והמדקדקים קוראים לה.‬ ‫תנין.‬כי תשיב על בן אישר ואמר כנגדו‪ :‬תלף תלף‬ ‫האותות‪ . ר• יתודה ב ר ברזלי‪ .‬או‪ :‬דנ״ש אמ״ת תלו״י‬ ‫כט״ב )והפכוהו תלמידי מ נ ח ם ב ד ר ך הלצה ל‪ :‬דנ״ש הלו ׳י‬ ‫טמ״א בת״ב( ורשבי׳ג לשמושיות‪ :‬אנ״י שלמ״ה כות״ב‪.‬ ‫וראבי׳ע.‬ולשמושיות האובי״ם כשתל״ן)ומה.‬‬ ‫א ת י ם ב ט ׳ ע של רבגו דקדו׳ש )רבי(‪.‬מ ת ב ר ת‬ ‫ב־שם כיי קדמון ששת א ל פ א ביתא‪ :‬אבג״ד של אנשי‬ ‫צד ‪ .‬אותיות הישגים )מגתם בן סדוק‪ .Die exegetische Terminologie. 1858‬‬ ‫ווילנא ‪. Hebr.‬ ‫גמטריא‪. פרוש על‬ ‫אבות ה ‪ /‬ו.34‬‬ ‫ת־שבי ע׳ אות( והושאלה המלה ג״כ להוראת הקולות‬ ‫עצמם )קרא ולא דקדק באותיותיה‪ .‬א‪ . אבל הגאון‬ ‫סעדיה ואתריו נמשכים המדקדקים מוגה י״א אותיות‬ ‫׳שמושיות‪ . או‪ :‬טי״ה ל״ך א״ב המרץ‪ .‬ ‫)א׳ת׳תיע׳( ולאותיות ה פ ת ואותיות ח פ ת לאותיות החך‬ ‫הקבלה אישר יורו על ענינים‬ ‫אותיות.‬ד ׳ ט ל ׳ ג ׳ ת ׳ על הצי הלשון משתמ׳שות עם הקול‪. גם‬ ‫א׳תית׳ע׳ יונה‬ ‫על ר׳‬ ‫הבליעה‪ .‬ ‫‪ Metrik‬חלק א׳ צד ‪ (14‬תתלקגת תאותיות לאותיות הגרו.‪Sievers.‬ג.‬‬ ‫— א ו ת י ו ת )בן אשר יאמר גם אותות(‪ :‬קבוץ‬ ‫של א ו ת ‪ .‬ע״ע‬ ‫המדקדקים האתרוגים )עיי.‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬ר• שמשו.‬חיתי״ן‪ .‬‬ ‫)אי‪ .‬של ר׳ חייא קורין‬ ‫בבית הבליעה ובתיך‪ . אברהם חיים‬ ‫מאור‬ ‫•צקלאוו ‪.‬‬ ‫ציש‬ ‫או זס‪.‬ועל פי‬ ‫נסתרים‪ . E.‬ ‫י. אותיות הישפה )רקמה צד ‪ .‬גימלי״ן‪.‬והשמושיות הן ע״פ בן א ש ר )‪(5‬‬ ‫שגים עישר‪ :‬אבהוטיכלמג׳שת. בשלו״םכ־ה‬ ‫ה ב א ו ת אתרי השרש ולפניו ולפני השרש אית״ן( ומנתם‬ ‫הקים סימן ל־שמושיות‪:‬‬ ‫שמלאכת״ו בינ״ה‪ .‬וספריו‬ ‫יצירה. .‫‪68‬‬ ‫ה ר י ק ‪ /‬ל ע הרי ק׳ מ ס ה ר י ק ‪ .‬ביתי״ן‪ .‬רקמת ישער ב .‪.‬‬ ‫טלבי״ם‪.‬ ‫מטבעות.‬ ‫דרוזים. Origin & Varieties of the‬‬ ‫‪Semitic Alphabet.‬צד ‪.‬ ‫מישע מ ל ך‬ ‫מואב‪ .‬ברכות ב׳‪ .‬ו‪ :‬ג ׳ט ת ס ״ ד קצ״ר זע׳ ף‪.‬צדי״ן‪. לעצמה‪ .‬ ‫סימגין ב כ ת ב לקולות ה מ ב ט א )ר• שרירא גאו.‬םמכי״ן‪ .‬והגרון בתיך‪ .‬ ‫ולימודיות או שרשיוה‪ .6‬דוג־ש בן לברט צד ‪ .‬‬ ‫בין שפתים ובראש תלשון‪.‬‬ ‫ב׳ג׳ד׳ב׳פיר׳ת׳)בי לבגי ארץ יישראל הריש דגושת וגם‬ ‫קופי״ ן‪ .‬ ‫וריש י ו‬ ‫סופ׳הו.G‬‬ ‫)כגיבק( ואותיות הישנים )רדתה‪-‬־( ואתיות השפה‬ ‫)פבפפו‬ ‫ואותיות השריקה )זםששצ( ואותיות הקול )יו לרמג(‪ .‬ודונש עי!‬ ‫ישמו‪ :‬אדני״ת של״ו כת״ם ט״ב‪ .‬‬ ‫תקוקות׳בקול קבועות בפה‬ ‫ביבליוגרפיא‪ :‬מלבד הספרים הגזברים כגוף המאמר‬ ‫א היתיע• ב ׳ ו ׳ מ פ ׳ נ׳ייכיק ד׳ט׳ל׳ג׳ת׳ ז׳ס׳ציריש׳‪:‬‬ ‫בסוף הלשון ובית ספרו.‬ ‫מנון‬ ‫כגסת‬ ‫הגדולה‪. K i e l‬‬ ‫‪1841.(:‬‬ ‫־שמות‪ :‬אותיות‬ ‫הגרון‪ .‬ ‫ה צ א י ה א ׳ ב כסדר‪ . משוגה בסוף‬ ‫חתיבת )ירוישלמי מגילת פ״א דף ע״א ע״ד.‬‬ ‫וליסודיות‪ :‬ק״ט צ״א גז״ע ספר״ד ור׳ יוגה‪ :‬שלומ״י א״ך‬ ‫תבג״ה‪ . ובמסורה‪:‬‬ ‫מ׳שמ־שי.‬‬ ‫‪Ursprung des Alphabets. בבלי ש ם ב•‬ ‫ע ״ ב ן ב י ׳ ר פ ׳ א ..‬‬ ‫זיסיצ ריש׳ בין שגים ובלשק ישן‪ .‬ ‫חותמות.1811‬‬ ‫‪.‬יודי״ן‪ .‬אב. נ ו ט ר י ק ו ן .‬והתיך בבית הבליעה ולשו.‬ ‫מ נ צ פ ך. J. de Vogue.‬ועוד‬ ‫צ ר ו פ י ן. i.‬ג( ובן אשר )‪ (5 .1‬‬ ‫אוצר‬ ‫ה ת ל מ ו ד ‪. ורוגש גם הוא מבגיס טי״ת‬ ‫ומוסיף דל״ת שהיא שמושית בל‬ ‫ארמית.‬‬ ‫א ט ב ת דר׳ תייא‪ .‬‬ ‫א‪.‬ורםע״ג גת.‬ולפי מוצאי הקולות עי׳י בלי ת מ ב ט א‬ ‫האותיות גתלקות לתמ׳ש מתלקות כ ב ר מכרו ב ס פ ר יצירת‬ ‫ז־ ג״ וזיל‪ :‬תצובות ברות‬ ‫‪.‬כ ך‬ ‫)דקדוקי המעמיס ‪ :(5‬וכנפי הריאה מקבלות מן הלב‪.‬ממיין‪.‬ ‫דגש‬ ‫ורפה.‬רי־שי׳ ן‪ . etc.‬‬ ‫חלופים.‬פ ע ת ״ ת ש מ ו ת כ• א ‪ :‬צתות צ ד ‪ 1 2‬וביתר‬ ‫הבוריו(‪ .‬‬ ‫למדיין־‪ . שבע כפולות‬ ‫דלתי ן‪ .‬ב׳ו׳מיפ׳‬ ‫מ׳שתמ׳שות‬ ‫‪Die Anfaenged.‬אי״ק בכיר של ר״ע ומאלו יוצאים‬ ‫ס ה ר הא ׳ב בקברן כותבין‪ :‬אלפי״ן‪ .‬טיתי״ן‪ .‬ור׳ יוגה יקרא לזיסץ׳ אותיות השריקה ולש׳ אות‬ ‫השמות מפורישים ולא באחרות‪.‬כפיי.‬‬ ‫ג׳י׳כיק׳ על שליש הלשון‬ ‫כאבער‪Hebr.‬ ‫א יש מ נ ע ז ר . ר״ ת.‬ב‪ .‬פאי״ן‪ .:‬או״ה ל״ו גי(‪ .‬ושאר כל‬ ‫א ל כ ם ‪ .‬ודרישו ט ב א ל ‪ -‬ר מ ל א )ישבת ק יד‪.‬ו‪ :‬טק״ם ע״ג ג״ד ת״ף צ״ר‪ .‬‬ ‫י׳שראל איגן יבולי.‬בלומר גוספות על השריש‬ ‫תנועות‪. בן אשר‪ . 1899—1905‬‬ ‫גכרתות‪ .‬ההי ן׳‬ ‫וויין‪.‬עגק תרוז ע״א. ר׳ פריפוט דוראן‪ .‬‬ ‫ה ש מ ו ת ‪.‬אותיות תתיך‪.‬‬ .‬תוי״ן‪.‬עייגיי׳ן‪ .‬ב ר ו ך ש א מ ר‬ ‫ע י נ י ם פנ״ו.‬דקדוקי הטעמים ‪ (4‬ובםת״ם‬ ‫שבע )ישי עי טיניז׳ ג ץ ( שצריכות ישלשת זיוגין )מגתות‬ ‫ב״ט‪ .‬ ‫מבטא.‬מעשה אפוד‪ . studien z.‬‬ ‫אותיות‬ ‫ד ד״ ע .‬טרי־ש‪ .‬‬ ‫‪Paris 1805.‬ ‫‪:.‬ובעגין זה בן אישר‬ ‫אלפא ביתא רבן סירא‪ :‬ע• בן סירא‪.‬גכפלות ב מ ב ט א ״רך וקשה״‪ .‬כ ת אישר יחוברו ישני‬ ‫תאותות כישפה ובל־שון יצאו(‪ .(6‬וס׳ יצירה‬ ‫נוני״ן‪ .‬פררש על ס‬ ‫בין‬ ‫מלאהריו. נ ק ו ד ו ת.‬אותיות הישפה‪ ..‬מביא‬ ‫אותיות תל־שון‪ .‬ע״כ‪ .‬‬ ‫הפריצת )ובס׳ יצירת ג• ב׳‪ :‬שי״ן שורקת ולל ג׳ד• אותיות‬ ‫ז״ג״ן‪ .‬‬ ‫לסהרה‪:‬‬ ‫ותלשון בגיב שפתים )ועוד ‪ :6‬כי ה ם גגאמים ויוצאים‬ ‫)מ׳שלי כ ׳ ט ב״א( ב א ט ב ח )סוכח נ״ב‪ .‬אל״ף ת י ׳ ת ת י א עיין‪ .‬‬ ‫ל היי ם‬ ‫נ תו ב‬ ‫יצמאלעוויצער ‪.‬ז׳ מ ב א ר צרופי האותיות‬ ‫בישרש כי יש אותיות אשר לא תצרפגה עם כל תאותיות‬ ‫ומעולם לא‬ ‫תמצא‬ ‫צרופים‬ ‫כאלה‪:‬‬ ‫זט‪. ראב״ע‪ .‬‬ ‫קג‪.‬‬ ‫על בי‬ ‫רישב״ג‪ .4‬מוגי.‬ ‫מספרים. 439.‬‬ ‫ספריו של ר׳ ב״ז‬ ‫‪1895‬‬ ‫‪.‬וראוי לגקד אותיות וגקרא כן לפי שהאותיות ה. םימגין ט״ת ספ״ר גז״ע‬ ‫צדיק‬ ‫ליסודות‪.‪.‬גגדס‪. להדבק עם כל תעמים א ל א מפורשים‬ ‫והריאה לגרון‪ .‬׳שיני״ן‪ .‬‬ ‫הדליקה ובכלל.

Seine Gesch.‬ט ם מ׳טפהה בארצות המזרח ב מ א ה‬ ‫הי ז והי׳ ה ומהם‬ ‫הכמים‬ ‫ורבנים‬ ‫הרופא יוסף ששמיט בהצר המלך דון סאנטיטו מ נ א ב א ר ה‬ ‫בצלאל)חידיא(‪.‬ ‫ה״ט־בות‬ ‫א ה כל ענוהו‪ . רב בקו׳טטא ב׳טנת ‪ (Kisii‬ויתרם‬ ‫לו לבדו‪ .‬וגפטר באלוסיגא )‪ (Lucena‬ביום ג•‬ ‫רביבי‪ .1640‬בנו ר׳ יצתק רפאל )מת ביטנת ‪ .‬ ‫)קויטטא ‪ .‬תהום עם הרבנים ר׳ ירודה‬ ‫רוזאגישור אליעזר בן שאגני ב׳טנת ‪ 1711‬על ס ׳ ״עדות‬ ‫ביהוסף‪ .1277‬‬ ‫אלפאקין‬ ‫אל נדנה" )ג״נר באוצר נ ח מ ד חלק ב׳ ‪.‬‬ ‫דעה ממגי ג׳טגבה וכו• ואם ההכם הגדול ה ר ד יק מעל‬ ‫במעלהך מעל‪ .‬‬ ‫בנפת‬ ‫אלפנרארי‬ ‫‪• '.‬גם הג־טיא ר מיטולם בן קלוגימום בן טודרוס‬ ‫שהיה בעל בריתו של א ל פ כ א ר הוכיתו ואמר‪ :‬״פליאה‬ ‫ם׳ ״א׳ט‬ ‫דת"‪ .‬א כ ב ה בג׳טמי רצון ה ח נ ה ואיטיב הרבי‬ ‫אלבאליא מאיטביליא‪ .‬‬ ‫׳ ? ו א י ‪:11‬‬ ‫‪ :‬ני‬ ‫של‬ ‫הרמב׳ים )עי• אגרות הרטב׳ ם( ור׳ ח ד קמהי רצה לההזיח‬ ‫לדעות הרמב״ם וכתב אליו א ג ר ת שלומים המתהלת‪:‬‬ ‫״יהודה אהיך מרהוק יורוך‪ .‬אוצר הספרים ‪ .1774‬‬ ‫ה )הלק א׳ איזמיר )'‪.‬עצה גדלות ועגות יעטרוך"‪.1231‬הוא היה השוב בהצר המלך‬ ‫אלפוגזו השביעי‬ ‫במסעותיו‬ ‫בטולידו ושם מצאו ר׳ יהודה תריזי‬ ‫בשגת‬ ‫‪ 1216‬ואמר עליו‪ :‬ומגשיאיהם רבי‬ ‫אלפכאר‪ .(1718‬זה האחרון היה רב בקויטטא והבר ״ ס ד ר‬ ‫אליהו רבה וזוטא"‪ .‬‬ ‫טולידו היה הרופא למלך‬ ‫אלפונז ה ה כ ם בקשטיליא ב מ א ה היי ג ולבקשת המלך‬ ‫העתיק‬ ‫ספרים‬ ‫הרבה‬ ‫מערבית‬ ‫וביניהם‬ ‫לספרדית‬ ‫ההעתקה מ ס פ ח של זרקאלי"‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫והוא שם‬ ‫‪Jacobs.‬ה י י ם ב ן י צ ה ק‬ ‫ר פ א ל ‪ .17:!.‬וכולם נקראו בשם יצהק והם‪ :‬ר• ־צהק ב.‬ו ה א ה ח נ ה לר׳ א ל י ת ו א ל פ נ ד א ר .‬והסר‬ ‫)נקרא גם כ.‬‬ ‫אברהם‬ ‫א ל פ כ א ר היה גשיא לעדת ישראל בטולידו ב מ א ה‬ ‫ן!״ ג ומת יטם בשגת ‪ .‬הוא היה סופר מהיר ומשורר‬ ‫ביטפת ערבית‪ .‬‬ ‫‪i‬‬ ‫מ ש פ ה ה רמה ב ס פ ר ד שנמצאו בה הבמים‬ ‫ורופאים מצוינים ב מ א ה הי׳יב והי׳׳ג‪ .‬רב בקויטטא ב מ א ה הי ז‬ ‫והלך לארץ ישראל ומת שם‪ .‬איטר ת ב ר בעלותו לירויטלם‪ .‬ביגיחם שיר לכבוד חמלך אלפוגזו‪ .(17:5.‬‬ ‫מגרנאדא‬ ‫יטמונה‬ ‫ר׳ ה י י ם ב.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫‪.‬ואם אש‬ ‫בבבל‪ .‪denthum u.(1723‬‬ ‫א ה ר ן ב ן מ יט ה‬ ‫נולד באיזמיר בשנה ‪1700‬‬ ‫הבר ״יד אהרן" על טור א‬ ‫הלק ב׳ יטאלוניקי ‪(1791‬‬ ‫א ל פ א נ ד א ר י ‪ :‬תלמודי‪.‬ב‪.‬ ‫׳טבעים שו׳ה‪ . i i i .‬‬ ‫וירו׳טלם‪ .‬‬ ‫‪J.‬‬ ‫״ מ ר כ ב ת המיטנה" על הרמב״ם‪ .‬׳טמונה יטו• ת‬ ‫אהרן רופא למלך קרל השלישי ב נ א ב א ר ה ב מ א ה הט״ו‪. המד‪.‬ר• יצהק ב.Astrolabe‬ביטנת ‪.jSS‬‬ ‫והיה מרביץ תורה בקויטטא‬ ‫ומת‬ ‫ב׳טנת ‪ . 372.‬הבמי הדור התרעמו על א ל פ כ א ר כי עגה להרד׳ק‬ ‫קשות‪ . Kfeyserling.‬‬ ‫יהודה‬ ‫א ל פ כ א ר היה רופא למלך פרדיגאגד דשלייטי ומה‬ ‫ביטנה‬ ‫‪ . יהודה אבן ג י א ו ‪ /‬ר׳‬ . Sources.‬וישמע אליו אלפכאר ויבטיההו כי‬ ‫ר אלפס ופוסק.‬‬ ‫ביבליונרפיא‪ :‬א ו ר ה ה י י ם סי׳ ‪.1235‬הוא‬ ‫יהודה ממיטפהה‬ ‫״ע ק ב היה מ ה ב ר ס•‬ ‫כסדר‬ ‫ואח״כ‬ ‫הטורים‬ ‫יטו׳ ת לבנו ר׳ יצחק רפאל ובסופו דרך הקהש‬ ‫דתגגד לשמת‬ ‫הפילוםופיא‬ ‫עשר ק ד ש ו ה )ס י‪ .‬המשורר ר׳ יהודה בר׳ <טבתי הלוי הקדיש‬ ‫לכבודו א ת ס פ ח ״ מ ג ת ת יהודה" ב׳טגת ‪ 1214‬ומפליג‬ ‫ביטבחו)טעם זקגים י״ב(‪ . i ..‬וקונטרס‬ ‫״ ק ח ש א דבי ׳טמיטא" על מבוא השמיט לד• א ב ר ה ם‬ ‫פימינטיל בספרו ״ מ נ ה ת כד.‬הרי״ף‪ .1291‬ר׳ ה ״ ם הזק.‬ב מ ב ט א או במפעל וכו• באה־ להלוה פניך‬ ‫א ל פ ס י ) א ל פ א ס י ( \ צ ה ק בן יעקב הכהן‬ ‫להעביר אשמהו והמול על שיבהו ועל ההלל הורהו‪ .‬בו מ ח ת יקרות והעולות מיושרות )תתכמוגי‬ ‫יטער מיץ(‪ .71‬כ ר ם ח מ ד ה׳ ז ‪Geiger.‫אוצר ישראל‬ ‫‪69‬‬ ‫אלפא ביתא דר׳ עקיבא‪ :‬ע• אותיות‬ ‫דר״ע•‬ ‫א ל פ א ל ן י ץ ‪ :‬הוא שם הואר כמו ה כ י ס ־ רופא או הכם‬ ‫בערבית‪ .‬שקם א ת ר ירידת גאו.‬והוא היים הצעיר‪ . ברוך‬ ‫ק נ א ה ׳ עלה ע׳טנה‪ . רב אלפס‪ .17.(1103‬רבגו יצהק אלפסי ע מ ד בראיט‬ ‫כי א ם לפי דבריך ולא יכנף עוד מוריך וכו׳ ואזכור ל ח ד‬ ‫ה ח ר השני לרבנות‪ .‬‬ ‫י׳ םיון ד׳׳א תרס״ג)‪ .(lti!Mi‬תבר‬ ‫הוראהו בערביה כמו ״היוצר" בעבריה‪.‬וזה לשונו‪ :‬״הי נפיטך מורי‬ ‫כ פ ר סמוך לפיס )‪ (Fez‬בצפון אפריקא )ועל שם העיר‬ ‫ורבי א ם אמור ת א מ ר כהשבי לעצור שמי מליצהי ו מ ה ה‬ ‫פיס גקרא אלפסי(‪ .‬ה ב ר ״דרך הקריטי' ה נ ס פ ת לס ״מגיד מראשית"‬ ‫לאבי אביו‪ .‬ראשי המ׳טפחה‬ ‫באו‬ ‫ותתישבו‬ ‫בטולידו‪.‬וב׳טם הזה גקראו הרופאים היהודים בהצרוה‬ ‫המלכים‬ ‫אברהם‬ ‫בספרד‪.‬‬ ‫לא יקל עוד בכבוד הרד״ק‪ .‬ ‫נולד ב׳טנת ‪l. גולד ב׳טגת ‪ 1013‬בקאלא אב.302‬‬ ‫ה‪ ..״‪.‬א ם יהיה השנים האלה ט ל העברי ו ג ‪ -‬ם הערבי‪. E.‬ומסורה בידם יטהם מ׳טבט‬ ‫״מניד מראיטית"‪ .‬וענהיו ולא אענה עוד אוהו‪ .‬המלך‬ ‫כבדוהו מ א ד ושלתו במלאכותו למלך מוחקו‪.‬ב׳ ׳טערים בדיני ענונא בפלפול‬ ‫ובסופו ט״ו ש ר ת לטור אה׳ ע רובם בענונא )קויטטא‬ ‫‪ .‬הריאיף!‪ :‬מ ה ב ר ״הלכות"‬ ‫מעליו הלונהך" וכוי‪ . ל ר ו ח ר­ יעקב‬ ‫אלפנדארי )נם כ.‬‬ ‫ב מ א ד הי״ב.‬‬ ‫אלפבאר!‬ ‫בקויטטא‪. lias Ju.> 1719‬גם מ כ ת ב ט א ל י ה ו‪ .‬ ‫ע״ע ר ו פ א י ם ‪.‬פירו׳טים כ ס ד ר התורה ובסופו ״מוצל‬ ‫מאי.yHH‬‬ ‫. מ ש ה ושלמה מ פ א מ פ ל ו נ א ב מ א ה הי״ד.‬‬ ‫ז כ ר ו ן ‪ .‬‬ ‫אך א ל פ כ א ר לא גשא פגיו ויעגת אותו באגרת מלאה לעג‬ ‫וקלס‪ .831 .‬ב‪.‬נ׳ ו מה.‬ ‫איזמיר‬ ‫לנכדו ר• ת־ים על קדו׳טת ארין י׳טראל ונוסד על מ‪-‬טנת‬ ‫ה‪ .‬ת• שערים בדיני גיטין‬ ‫ובסופו קונטרס בענונא דאיתתא והוא תלק ב מ ס פ ר ו‬ ‫״ מ כ ת ב אליהו" )קושטא ‪.172‬‬ ‫ביבליוגרפיא‪£ :‬ין‪.‬‬ ‫ועל אהע ז איזמיר ‪)6‬־‪. 46 et seq.‬‬ ‫ומה בהברון ביטנה ‪.‬‬ ‫א‪.

‬ר׳ ברוך בן‬ ‫יצהק אלבאליא ותלמידו ה נ ח ל ר׳ יוסף בן מאיר אב.‬‬ ‫כולל הלכות בדיגי המועדים והתעגיות‪ .‬שם כבדהו‬ ‫ונשאהו הנשיא ר׳ יוסף בן מאיר אבן שרהמיקש‪ .‬א ב ל דוהה‬ ‫דברי הנאונים הראשונים מפגי תלמוד ירושלמי• מדברי‬ ‫ופסקי הנאונים הנהו מביא מעט‪ .(1089‬שם‬ ‫יסד ישיבה נ ח ל ה אשר אליה נהרו תלמידים רבים ושם‬ ‫היה עד יום מותו‪.1899‬‬ ‫האלפסי העמיד תלמידים הרבה‪ .‬רעל גמרא דילן סמכיגן ד ב ת ר א‬ ‫הוא ואיגהו הא בקיאי בגמרא דבגי מערבא טפי מיגן ואי‬ ‫לאו דהוו ידעי דהא דבגי מערבא לאו ד ס מ כ א ־הוא לא‬ ‫הוו ק א שארי לה איגהו״ )אלפס סוף עירובין(‪ .‬האלפסי בכה בשמעו דברי איש ריבו ויאמץ‬ ‫לו א ת ברוך לבן ולמד אתו תורה‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬איזה <טאלות בלשו!‬ ‫ערביה נמצאו ב״זכחן לראשונים״ )הארקאוי( ה״ד פכ״ה‪. ועיי ב״אבני זכרון״ של לוצאטו.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫על מצבתו הרהו הדברים הנרשמים ב״אלפסי"‬ ‫סוף ה״נ.‬כי היו הוששים פן ע״י ימעט הלמוד‬ ‫בהלמוד העיקרי‪ . ו ״ כ ר ם ה מ ד ״‬ ‫ה״ד ‪ .‬במקצועים אהדים‪.‬ולפנו מותו מ נ ה ו לרב‬ ‫וראש ישיבה תהתיו ובכר אותו על פני בנו יעקב שהיה‬ ‫ג״ב גדול בתורה והכמה‪.‫אלפסי‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫יצהק כן ראובן מברצלוגי‪ .‬א ת‬ ‫ה ״ ה ל כ ו ת נ ח ל ו ת ״ הוא מביא ומשיג עליו‪ .‬ ‫מינש אשר היה כבן <טתים עשרה ש נ ה בבואו מעיר‬ ‫אשביליא ללמוד תורה אצלו וארבע עשרה שנה למד‬ ‫בישיבתו ורבו כ ת ב עליו ״שאפילו בדורו של משה לא‬ ‫אשתכה במותיה ב ה כ מ ה ובבינה״‪ .‬כי ספרו יורה דעה א ה כל הדיגים הגהוגים בזמן‬ ‫הזה בלשון התלמוד והקורא אות.‬ור׳ יצהק אבן‬ ‫אלבאליא ה ב ד ג״כ ס פ ר קובץ הלכות ודיגים ״ מ א ה‬ ‫שעיים״‪ .‬כמו ס פ ר השאלתות לדי אהאי‬ ‫גאון ״הלכוה נדולוה״ לר׳ שמעון קאירה )‪ (810‬שהיה‬ ‫מ פ ו ר ס ם בין הגאוגים והיה מקור להוראה להדורות‬ ‫האהרוגים ו״הלכות פסוקות״ לרביגו יהודאי גאון וספד‬ ‫״ ה ל כ ת א גברתא״ לר׳ שמואל הגגיד על ס ד ר ה מ ס כ ת ו ת ‪.‬ר ב נ ו ה נ נ א ל וכפי אשד הכריע‬ ‫מדעתו‪.‬כ א ש ר רואים אגו מ ס פ ר ו של ר׳ יצהק‬ ‫אבן אלבאליא ״קופת הרוכלים״‪ .‬‬ ‫אליו‪ .‬‬ ‫בהלכותיו היו ספרי ופסקי רבו רבגו הגגאל לו‬ ‫לעיגים‪ :‬כרבו הוא מרבה להביא א ת התלמוד ירושלמי‪.‬‬ ‫ריב היה לאלפסי עם שני נ ח ל י הדור‪ :‬ר׳ יצהק‬ ‫אבן אלבאליא ור׳ יצהק אבן ניאת אשר נמשך עד‬ ‫מוה שגי מהגגדיו אלה‪ .‬‬ ‫אלפסי היה הלמיד ר׳ גיסים ב.‬בשגת ‪ 1088‬הוכרה לעזוב ארץ מולדהו מ ה מ ה‬ ‫מלשינים ויבא לגור בעיר קורדובו ב ס פ ר ד ‪ .‬אך דרך א ה ר ומטרה א ה ר ת לאלפסי‬ ‫בספריו ה״ההלכות״ ואין א ה ד מכל אשר קדמו לו <טישוד‪.255‬גם גייגר ב״דיוואן דעס יהודה הלה״‬ ‫ש כ ת ב עליו הלוי ג׳ שורות‪:‬‬ ‫הרים ביום סיגי לך רעשו כי מלאכי האל בןד פגשו‬ ‫ויכתבו תורה בלוהוה לבך וצבי כהריה לך הבשו‬ ‫לא עצרו כת גבוגים לעמוד לולא תבוגות מ מ ך דרשו‬ ‫]ם׳ ה״הלכוח־־[ ס פ ר ה״הלכות״ או כפי אשר יקרא‬ ‫עוד על שם מהברו ״ א ל פ ס ״ או ״רי״ף״ הנהו תמצית‬ ‫ההלכות הנוהנות בזמן הזה שנמצאו בתלמוד בסגנונה‬ ‫ובסדרה‪ . יעקב ותלמיד‬ ‫מובהק של ר׳ הגגאל בן הושיאל‪ .‬ר׳ יצהק בן משה אבן סכגי‬ ‫מפומבדיהא‪.‬א ך א ת רב האי נאק‬ ‫הוא מביא כמה פעמים ומכנהו נאון ס ה ם ולפעמים יקרא‬ ‫גם א ת ר׳ שמואל בן הפגי בשם הגאון ס ה ם ‪ .‬ש ה ת נ ג ד לקובצי הלכות‬ ‫בכלל והפצו היה להרבות בליבון התלמוד ובפירושו‬ ‫להגדיל תורה‪ .‬‬ ‫ק ה ל ת שלמה)ווערטהיימער( ירושלם ‪.‬יש לשער כי לא היו גוהים מתלמודו הקטן‬ ‫ה״הלכות״ או קיצור התלמוד <טגתקבל בכל תפוצות‬ ‫הגולה כהלמוד שגי‪ .‬בהלכותיו נמצאו‬ ‫‪.‬הידועים לנו הם‪:‬‬ ‫ד׳ אפרים אשר ה ב ר השנות על ס פ ר רבו‪ .‬א ת רבו רבגו‬ ‫הננאל הוא מזכיר פעמים בשמו ופעמים בשם ״ו‪8‬פרשי‬ ‫לה רבנן״ או ״והזינן ל ר ב ו ת א " ומשיג עליו לפעמים‪.‬אהדים‬ ‫מ ד ם סדרו ספרי־הלכות שלהם על ס ד ר ה מ ס כ ת ו ת‬ ‫שבתלמוד ואהדים ס ד ר ם לפי עגיגיהם כמו <טעשה‬ ‫הרמב״ם אתריו‪ .‬‬ .‬אך ת ה ת‬ ‫ההלכות הפסוקות שלהם הקר לכל תכלית למצא הדברים‬ ‫במקורם הראשץ בלי משוא פגים גם להגאוגים‪.‬‬ ‫ה א ל פ ס י ההנגד להפילוסופיא הדתית‪ .‬‬ ‫ה מ ו ס כ מ י ם לפי ה מ ם ק ג א בצירוף דעות הגאונים‪ .‬‬ ‫עוד כשלש מ א ו ת ש נ ד לפני ה א ל פ ס י ההלו הכמי‬ ‫הדור להבר ספרי הלכה‪ .‬מיסם‬ ‫הלך ל נ ר נ א ד א ואהר זמן קצר במות איש ריבו ר׳ יצהק‬ ‫אכן גיאת בא לאלוסינא וימלא א ת מקומו )‪ .‬‬ ‫גם מזכיר הגאון משה )כתובות פ״ד(‪ .‬א ך הקדיש‬ ‫כל כהו ללמוד ה ת ל מ ו ד ותשובות הגאונים‪ . י<ט לפגיו תמצית‬ ‫ה ת ל מ ו ד עד שאיגו צריך לעיין בתלמוד כלל‪.‬בכלל כל קבוצות ההלכות והדיגים שהברו הכמי‬ ‫ס פ ר ד בדורות ה ה ם רוה א ה ת ודרך א ה ד להם בקבצם‬ ‫והביאם לאהדים ה פ ס ק י ם שבתלמוד‪ .‬בכל זאה כאשר הלה אבן אלבאליא קרא‬ ‫אליו א ת בגו ברוך ויצוהו ללכה א ה ר מותו אל האלפסי‬ ‫ולהגיד לו כי אביו סלת לו קודם מותו ולבק<ט מ א ת ו לשים‬ ‫עיניו על בנו‪ .‬אף כי לא נודע לנו בבירור ס ב ת‬ ‫המהלוקת‪ .93‬ה ׳ז ‪ .‬עם בירור והכרעה הענינים כפי אשד קבל‬ ‫מרבותיו וביהוד מ ר ב ו ‪ .‬‬ ‫מ ל ב ד ס פ ר ה״הלכות״ כ ת ב האלפםי שו״ת )שלש‬ ‫מ א ו ת ועשרים פסקים( בעגינים שוגים בערבית וגעתקו‬ ‫אה״כ לעברית ע״י א ב ר ה ם הלוי אבקרט‪ .‬‬ ‫א ך במקום שהוא הולק עם התלמוד בבלי הגהו ס ו מ ך על‬ ‫הבבלי ״דסוגיא ר י ק להתירא ולא א כ פ ת לן במאי דאמרי‬ ‫בגירסא דבגי מערבא‪ .‬שגיהם מקאירוואן‬ ‫ואהרי מ ו ת ם היה האלפסי ה א ב לתורה ב כ ג ס ת ישראל‬ ‫והבורו ה״הלכות״ גהקבל בכל תפוצות‬ ‫באפריקא‪.‬גם פירוש ארוך‬ ‫בלשון ערביה לשלש הלכות המורות בכתובות ולהלכה‬ ‫א ה ת במסי שבועות שמזכירם שם בה״הלכוה״ וגעתקו‬ ‫לעברית בסי ״תמים רעים״ )סי׳ רי״ן—ר״ך( ובשר׳ת‬ ‫הרמ״ע מפאגו )סי׳ ק כ ״ ז ‪ -‬ק כ ״ ט ( ‪ .‬רק ב ה ש מ ט ת השקלא וטריא והדברים שאינם‬ ‫נונעים להלכה‪ .

‬כל מה שגראה לו‬ ‫שגאמר בגמרא דלא כהלכתא ולא אפםקא הלכתא‬ ‫בגמרא לא הש להביא‪ .‬אך לפעמים עשה‬ ‫הוא בעצמו השנות הדשות)תמים רעים( ומתנצל לאמר‪:‬‬ ‫״כי היה לי לעצם עיגי ולסגור דלתי פי וללכת אהריו אל‬ ‫הימין ואל השמאל‪ .‬‬ ‫האלפס ‪-‬תקבל לפוסק בכל תפוצות ישראל ועליו‬ ‫סמכו הפוסקים האהרונים וביהוד בספרד ולא מצאגו אף‬ ‫אהרמהכמי ספרד אשר מלאו לבו להלק עליו‪ .‬ר׳ יצהק בן שמואל הנקרא ר״י הזקן כתב‪:‬‬ ‫״ילאה אדם להבר הבור כמוהו זולתו‪ .‬כמו‬ ‫בכללא דר״ם ור׳׳י הלכה כר׳׳י שכתב ״ומסתברא לן דהני‬ ‫כללי היכי דפלינ בהדיא‪ .‬אך לא ערב לבו‬ ‫להוציא ספרו לאור עד עת זקנתו‪ .‬‬ ‫האלפםי עם הרושי הר׳׳ן ופסקי המרדכי‪ .‬ומישביע את קוראי‬ ‫ספרו כי לא יעברו על דברי ההקדמה הזאת ועל מעתיקיו‬ ‫כי לא ישמיטוה )ע״ע זרהיה הלו (‪ .‬רינהמןנירונרי השיב בספרו ״הזכות״‬ ‫)גקרא ג״כ ״מגן ומהסה"( על השגות הראב״ר‪ .‬אך אין בידנו מהשנותיו רק מעט )הובאו‬ ‫בתמים רעים‪ .‬כמו ״והזינא לנאון דאמר כוי ואע״ג דהגי מלי‬ ‫דגאון סתרי למילי יידן הזינא למרבינהו דמלאכת שמים‬ ‫הוא״)אלפס‪ .‬פי׳ ר׳ יונתן הכהן ופי נמוקי יוסף‪ .‬גם‬ ‫הראב״ד מפשקירו השיב על השגות המיה ודבר קשות‬ ‫אתו ועשהו למתקשמ בתורת אהרים‪ .‬מכות‪. פי׳ ר׳‬ ‫יונה נירונדי על מם׳ ברכות.‬נם משיניו נשאוהו‬ ‫והגרילוהו ואמרו כי לא נעשה הבור יפה כמוהו מזמן‬ ‫התימת התלמוד‪.‬בו ומהק כמה דברים ישלה‬ ‫בתשובות לתקן הנוםה.‬‬ ‫הנחל שבמשניו הוא ר׳ זרחיה בר׳ יצחק הלוי )הח״ה(‬ ‫שעשה עליו השנות בספרו ״המאור״‪ .‬אבל כי היא מלאכת שמים כוי על כן‬ ‫לא גמגעתי מלהפש אתריו כאשר תשיב ירי פעם לסתור‬ ‫ופעם להזק אע״פ שאיגי יכול לסתור״ ובמקום אהר הוא‬ ‫אומר‪ :‬״הנני סומך על הרב)אלפסי( אפילו אומר על ימין‬ ‫שהוא שמאל״‪ .‬אמגם גמצאו גם‬ ‫םגיגורים להצדיק דברי האלפםי וביניהם הרמב״ן בספרו‬ ‫״מלדמות ה׳״ שבו השיב על השגות ר׳ זרהיה‪ .‬גימין פרק המגרש(‪ .‬ר׳ דוד בן זמרא )הררב״ז( כתב כי הלכה‬ ‫כהאלפם אפילו ננד הנאונים‪ .‬‬ ‫ההשגות על האלפס געשו לפעמים מסבת שיגוי‬ ‫והלוף הגוםהאות בין ספרי התלמוד שהיו לפגי האלפםי‬ ‫ובין הספרים שהיו לפגי משיגיו‪ . ״שלמי הנמרים״ לר׳ יהושע בועז‬ ‫מבורך ונכלל בו הי׳ הריא״ז )ר׳ ישעיה די מראני‬ ‫האהרון(‪.‫‪71‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫כמה כללים בהלכה שקבל מרבו רבט הננאל שקבל‬ ‫מהגאונים ולפעמים מעמיד כללים נם מסברת עצמו‪ . והאמת היא כי משיני האלפס‬ ‫נתנו לדבריהם רק ערך למודי ונהנו בו מנהג הגאונים עם‬ ‫התלמוד שאפילו אם נסתיים המשא ומתן בקושיא לא‬ ‫נרהתה ההלכה וסמכו על האלפס ככל אופן אפילו״אומר‬ ‫על ימין שהוא שמאל"‪.‬כאישר הראה הרמב״ן‬ ‫ב״מלהמות ה׳״‪ .‬ ‫רבגו גסים בר׳ ראובן)הר״ן( עשה פי׳ ע״ם מועד‪ . ר׳ יצהק בן‬ ‫אבא מארי ממרשיליא בעל העטור הבר פרוש על‬ ‫ה״הלכות״ בשם ״מאה שערים״.‬‬ ‫ר׳ אפרים‪ .‬אם יש ללמוד מהם לדברים הנוהנים או‬ ‫אגב אורהא‪ .‬כל התיקו שבגמרא אם לא פירש'‬ ‫שהוא להומרא אע׳׳ג שכתב ולא אפשימגא דעתו דגקטיגי‬ ‫לקולא‪.‬ועזרא‬ ‫המלכי כתב ספר ״שמן למאור" להצדיק את זרהיה‬ ‫והמאור מתלוגות הראב״ד‪.‬‬ ‫המשינ הראשון על האלפס היה אהד מתלמידיו‪.‬אמגם הבר ספרו ״המאור״ באשר ״הובה‬ ‫עליגו בכל דבר גכבד ומפואר לכבדו ולפארו ולקדשו‬ ‫ולטהרו ולהלביגו ולבררו כפי כהגו‪ . ר׳ יהודה בן בחילי‬ ‫אלברנלוני הבר ספר ״העתים״ )גרפםה רק ההקדמה(‬ ‫להשלים האלפס במה שהוסיף פסקים ותשובות מנאונים‬ ‫אשר האלפםי העלים עיניו מהם.‬סדר נשים )מלבר יבמות( והולק.‬תשובות‬ ‫רב שרירא ורב האי בגו ומהכמים שהיו אהר האלפס‪:‬‬ ‫וזאת היתה גם מטרת ר׳ משולם בן הרב ר׳ משה‬ ‫מבררשי בספרו ״השלמה״)גרפםה רק ההקדמה( להוסיף‬ ‫ולהשלים הלכות האלפםי)מאירי בפתיהה למסי אבות(.‬נ״ח נדפס‬ ‫ראשונה בקושמא ‪ 1509‬ובדניציא ‪ 1521‬ועוד הוצאות‬ ‫רבות• בהוצאות ווילנא האהרונה )‪ (1886‬נתוםפו ב״ה‬ .‬ועוד כי היו לפניהם העתקות בלתי נכונות‬ ‫מספר ה״הלכות" והאלפםי בעצמו עשה מהדורות‬ ‫אהרות לספרו והניר‪ .‬ם׳ ם״ה ובהאשכול ובדמאור כמה פעמים(‪.‬שהשכינה היתה‬ ‫שרויה עליו״ )ר׳ מנהם בן זרה בהקדמתו לספרו ״צידה‬ ‫לדרך״(‪ .‬אבל היכי דדברי ר׳׳מ סתם‬ ‫אין הלכה כר׳׳י״‪ .‬‬ ‫שבועות‪ .‬הוא מגלה לנו‬ ‫כוונתו ומטרתו בהשנותיו באמרה ״איני צריך להרבות‬ ‫בגדולתו ובהכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עינים כשמש‬ ‫בהצי השמים וכגפי צדקותיו בהבור הלכותיו פרושות‬ ‫על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אהריו כי‬ ‫לא געשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אהר‬ ‫התימתו״‪ . בזה הדרך הלך גם‬ ‫דראב״ד מנרבונא בספרו ״האשכול״ בהכניסו מספר רב‬ ‫מתשובות הגאונים וביהוד מ״הלכות נתלות״‪ .‬לפעמים מביא דברי נאון אף שאינו סובר‬ ‫במותו‪ .‬ספרו ״המאור״ הלק‬ ‫לשני הלקים‪ :‬המאור הנרול לסדרי נשים ונזיקין והמאוד‬ ‫הקטן לסדר מועד‪ .‬‬ ‫]מפרשיו למשיגיו[ בין מפרשיו היו‪ :‬ר׳ יהוגתן בן‬ ‫דוד הכהן מלוגיל שעשה פירוש על ה״הלכות״ למםכתא‬ ‫עירובין ואמרו שפירש גם מסכתות אהרות.‬בהקדמתו לספרו זה‪ .‬אף כי ה״הלכות״ כוללות רק דינים‬ ‫הנוגעים בזמן הזה‪ .‬‬ ‫וע״ז( דבמות.‬אהד‬ ‫מהכמי צרפת‪ .‬בעותו נער בן י״ט‬ ‫שנה שם ר׳ זרהיה אל לבו לדקדק בהלכות רבנו אלפס‬ ‫וההל לכתוב השגות והגהות עליהם‪ .‬חרושי‬ ‫רבנו יונה‪ . פי׳ ״נמוקי יוסף״ לד׳ יוסף‬ ‫ברהביבאעל מם׳ קמנות וסדר נזיקין )מלבד מכות‪.‬אך בני עירו נערו בו‬ ‫על אשר מלאו לבו להלק על אבי התורה ויקראו לו ״יין‬ ‫הדש בקגקן הדש״ ויש ירים לההשערה כי בגלל השגאה‬ ‫הזאת עזב את א ח מולדתו וילך ללוגיל‪ .‬ע״ז‪ .‬מזכיר לפעמים נם דברים שאינם‬ ‫נותנים בזמננו‪ .‬‬ ‫‪.

234‬‬ ‫א ך בטעוה יהםו לר׳ יהודד‪ .(Werke iii.‬גם נעהק הפיוט‬ ‫לל<טון אגגלית ע״י אלים לוקאס )‪Jewish Year Book.(1840‬‬ ‫״ מ ג ה ה יהודה"‪. Rev.(1859‬״שלום‬ ‫יררטלים"‪. p.‬דפוס זאלקאווא(‪ .‬‬ ‫משורר ומקובל.‬על החשבון)שם ‪ .-Port.‬ה כ מ ה "‬ ‫‪1898‬בעל ״ ר א ש י‬ ‫אלקבץ הי‪ .‬נ ם ה ב ד ״ ב ר י ה‬ ‫הלוי" א ש ר כרת ברית עם הכמי אנדרינופול ב ע ת שהיה‬ ‫ברעהו ליסע לא״י להיות לאות בינו ובינם‪ .‬‬ ‫עה״ת ע ד פ׳ דברים )איזמיר ‪ .‬מנות הלוי" ש כ ת ב בשגת‬ .‬כי הקדמונים היו ל ה ם בהכ״נ בשדה ואמרו כן‬ ‫ב ל ב ה ם מ ב י ה ם לביהכ״נ‪ .‬ע״י ר׳ נהמן נתן קורוגיל עם‬ ‫ד ק ד מ ה והערות לתולדות המדובר)יררטלם ‪..‬ר׳ אליהו וידאש‬ ‫שהשלים ס פ ר ו ב ש נ ת ‪ 1575‬יזכיר א ה שם אלקבץ וכוהב‪:‬‬ ‫‪72‬‬ ‫מהור״ר שלמה אלקבץ נר״ו הקן הפלה על המזונות‬ ‫לאמרה בכל יום וכוי )שער א ה ב ה פ״ו(‪ .‬רב‬ ‫בעיר זמלין במדיגת רואטיא ו מ ת ביטנה ‪ .‬ויצו המלך לתלות א ה‬ ‫הרוצה‪ . פין‪.‬וכנראה ההליף שלמה ביטלמד‪ . 10‬‬ ‫ה‪ .serling.‬‬ ‫.‬ב‪.593‬‬ ‫.‬משמע שהיה‬ ‫עודנו הי ולפ״ז נ ר א ה ש מ ת בערןז ש נ ת ‪ 1580‬ונקבר‬ ‫בצפה‪ .‪Kay.‬ ‫גולד‬ ‫שלמה‬ ‫בההלה‬ ‫ה מ א ה הט״ו וחי בשאלוגיקי ואגדריגופול ואח״כ בצפת‪.‪la Litterature Juive Tunisienne. x u v 144‬‬ ‫ב‪ .(1867‬מבגי ה מ ש פ ה ה גשארו‬ ‫עודבבילגראדי ושם כעה )‪ (1907‬הדרי אלקלעי דאש‬ ‫הציוגים‪.‬גם‬ ‫הוסיף דיגים רבים שהשמיט הרי״ף‪ . Paris 1893‬‬ ‫‪.‬בעל‬ ‫השל״ה מעיד כי הופיע דוה הקדש על אלקבץ והיה‬ ‫מ ה ה ב ר ע ם ‪ .‬קכ״ד‪) :‬כללי‬ ‫כנסת‬ ‫והלאה.(1831‬‬ ‫מעתיק‬ ‫אלקלעי‪:‬‬ ‫דוד‬ ‫בן‬ ‫משה‬ ‫ליהודית־ספרדית ומחבר‪ .‬‬ ‫דברי‬ ‫תהלה‬ ‫והודה להשר‬ ‫מגטיפיורי ור׳ יצהק כרמי׳ על הצלת ישראל בהמשק וקצה‬ ‫עגיגים אהרים )ווין ‪.‬‬ ‫ומצב‬ ‫במהברתו‬ ‫היהודים בא״י )ווי. ג( ״בואו‬ ‫השבוז"‪ .‬דיגים‬ ‫הגוהגים בסעודה )שם(.‬‬ ‫ע י ‪ :‬שם מ ש פ ה ה של הכמים וסופרים בטורקיא‬ ‫בסוף ה מ א ה הי״ה ו ה ה ל ה ה מ א ה הי״ט‪:‬‬ ‫ש מ ו א ל א ל ק ל עי‬ ‫דינים‬ ‫מארבעה‬ ‫א ב ר ה ם בן‬ ‫ה ב ר ״זכור ל א ב ר ה ם ' ‪! /‬כרו!‬ ‫לפסק‬ ‫טורים‬ ‫מדרא׳טונים‬ ‫הלכה‬ ‫והאחרוגים כ ס ד ר א״ב ‪.‬ב״ה )שאלוגיקי ‪ (1777‬וח״ג )שם‬ ‫‪ (1815‬וש״ת ״ ה ס ד לאברהם"‪ .‬והיה לו תלמידים‬ ‫באנדרינופול ולהם ה ב ר פי׳ על ההגדה‪ .‬‬ ‫אללןביץ‬ ‫בן מ ש ה הלוי‪:‬‬ ‫<גכהב ג״כ אלקביץ׳ אלקיייץ(‪. 605‬‬ ‫‪.‪.(1843‬‬ ‫•וסף‬ ‫ד ו ד א ל ק ל ע י‪ :‬ה ב ר ״ א מ ר יוסף"‪.‬ר‪.. ב( ״דקדוק לשה״ק".(181‬השיר הזה‬ ‫גרפס בסוף ״ א ר ה ו ה היים" שהיא צואה ר׳ אליעזר הגדול‬ ‫)פראג שע״ב=‪ (1612‬ובראשי חרוזיו חתום ״שלמה דלוי"‪.‬ומעהיק מ כ ה ב שבו‬ ‫מ ס פ ר אלקבץ א ה התהברוהו עם ההסיד)ר״י קארו( ועם‬ ‫עוד הברים בליל שבועות ואז ההליטו לגדר שיגה‬ ‫מעיגיהם כל אוהה הלילה ולסדר ההקוגים ע״ד ה א מ ה‬ ‫ושמעו הקול ה מ ד ב ר בפי ה ה ס י ד )הבת קול של ״המגיד"(‬ ‫ועשו כן בליל ה מ ח ר ת ותקגו תקגות בעגין הצות ואבלוה‬ ‫לחרבן הבית בערב ת״ב )של״ה מ ס י ש ב ו ע ו ה ק״פ‪ :‬דפוס‬ ‫אמשטרדם(‪.‬‬ ‫תשובה למלעיגים על דברי ה ק ד מ ת ספרו‬ ‫.‬ההגהה הזאת הביא בעל ‪.(1813‬‬ ‫יהודה‬ ‫בן‬ ‫שלמה‬ ‫ה י א ל ק ל ע י‪ .‬שלשלת הקבלה" על‬ ‫ר׳ שלמה בן גבירול‪ . Esp. xi.‬המשורר הערדער העתיק השיר‬ ‫הזה לאיטכנזית‪ .(1857‬ע״ע‬ ‫דרשות‬ ‫צ י ו ג י ו ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬הלוי‪ . ר׳ ינאי לביש מאני מעלי ש ב ת ואמר‪:‬‬ ‫בואי כלה בואי כלה‪ .‬‬ ‫בזמן ר״י קארו וכאשר היה מהר׳׳פ אליטיך בן ששים‬ ‫ש נ ה )עי׳שו״ת נ נ ת ורדים יו״ד כלל ג׳ סי׳ הי( עדיין‬ ‫‪167.‬ויסד הפייטן ״ ל ק ר א ת ש ב ת לכו‬ ‫ונלכה"‪ .:Jew. Judaica. ווייס‬ ‫יד‬ ‫דו״ ד‬ ‫מלאכי‬ ‫ה״ד ‪281‬‬ ‫קכ״ג‪ .1878‬הוא היה‬ ‫מן הראשוגים לעורר על הציוגיוה ההדשה‬ ‫״גורל לה׳" בעגין הגאולה‬ ‫‪ . Bibl.‬אלקבץ היה הלמיד ר׳ יוסף טאיטאצק ורבו וניסו‬ ‫של המקובל הרמ״ק )קורדובירו( שהזכירו כ מ ה פעמים‬ ‫ב ס פ ר ו ״ פ ר ד ס דמונים" ועוד‪ .‬דרכי גועם" א ש ר מ ד ב ר בו על מצות מעשר )אופן‬ ‫‪.‬העהיק ס׳ ״ ש ב ט יהודה" לאבן‬ ‫וירגא )בילגראדי ‪ .‬יצא לאור ה״א‪ . . Qu.‪.‬וביוהר‬ ‫נודע הפיוט ״ ל כ ה דודי ל ק ר א ת כלה פני ש ב ת נקבלה"‬ ‫שיסד אלסבץ על מ ה שאמרו ב ש ב ת קי״ט‪ :‬ר׳ הנינא‬ ‫מ ע ט ף וקאי א פ נ י א דמעלי ש ב ה א ואמר‪ :‬בואו ונצא‬ ‫לקראת <טבה מלכה. .‬ובא״י ה מ נ ה ג ל צ א ת להצר‬ ‫ב א מ י ר ה לכה ד ו ד י ) ס ד ר עבודת ישראי ‪ .Monatsschrift.‬‬ ‫ר׳ מיטה זכות באגרות הרמ״ז סי׳ י׳ כ ת ב שמצא כהוב‬ ‫ש ב ש ב ה אומרים ובצהלה ובשבה שהל במועד אומרים‬ ‫וב׳טמהה וצהלה ומזהירן ר׳ משה זכות ל א מ ר לכה דודי‬ ‫אפילו ב ש ב ה <טהל ביו״ט‪ .‬‬ ‫]״לכד‪ .‬כולל‬ ‫מ ם ברכות והלכוה ק ט נ ו ה ‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫א ל פ ס י‬ ‫הוספות הדשוה• ויש ק ע ו ר מ ה א ל פ ס ח נקרא‬ ‫ז ו ט א שעשה ד׳ מ נ ה ם עזריה מ פ א נ ו והניה בה רק‬ ‫המימרות שהן ההלכות ל ב ד מבלי שום שקלא וטריא‪ . ( L o n d o n‬‬ ‫אלקבץ ה ב ר‬ ‫ג״כ .‬‬ ‫י ש ר א ל ‪Cazes.‬ב״ה )שם ‪.‬ ‫גם כהב‪ :‬״ ש מ ע י ש ר א ל " ‪.‬והיינע העתיקו ג״כ )‪.‬ב ה " ר ב ג ו ב י ה יוסף‪ .‬ק ב הישר" פ׳ פ״ו כ ה ב עליו שמרוב‬ ‫ה כ מ ה ו נ ה ק נ א ו בו שונאי ישראל וארב עליו ישמעאל א ה ד‬ ‫והרגו וקברו בגן שלו אצל אילן ה א נ ה ו ה ת א נ ה ה נ ט ה‬ ‫פגיה קודם זמנה ויהמהו כל יו<טבי העיר ויגידו למלך‬ ‫והוא בקש לדעה פשר ה ד ב ר מבעל האילן ולאהרוגה‬ ‫הודה שהרג א ה ר׳ ע ל מ ה אלקבץ ומאוהו היום הההיל‬ ‫האילן לעשוה פירוה קודם זמגו‪ .‬ר׳ צבי הירש‬ ‫קאדנאווער ב ‪ .(1885‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫הרי״ף(.‬ת ‪p.‬דודי״[ אלקבץ ה ב ר שירים ופיוטים והאר״י‬ ‫בהר ב ה ם מפני ש נ כ ת ב ו ע״ד ה א מ ת ו מ א ס בשירי גבירול‬ ‫ובן עזרא ו ה מ ר ת הימים ב״מ‪ .(1859‬הבר‪ :‬א( ״הקון סעודה"‪ .‬‬ ‫הידושים על הרמב״ם ילקוטי ש״ס ודרושים )שאלוגיקי‬ ‫‪. Notes Bibliographique sur .

‬״<ט נ כ ת ב ב ש נ ת ‪) 1536‬ויניציא ‪ I . שייטיב ויהיה ועהיין השוטה‪ .:‬‬ ‫היהודים״?‪215.‬‬ ‫הספוה הזד‪ .‬‬ ‫אשר קרהו‪ .‬פי׳ על מ נ ל ת רות‪ .‬ם לאו יהרוג א ת כל היהודים הנמצאים בכל‬ ‫מהיגות מלכותו‪ .‬כולם בכיי‪•.‬‬ ‫אהבים"‪ .‬כי לא בכה יגבר‬ ‫איש‪ .‬ותהי ראשית פעולתו לבוא עם עוזריו תר׳ט‬ ‫אל עיר מולהתו המבצר עמדיא והרבם צמוד מ ה ה ת‬ ‫מיטיחי היטקר והמאמינים‬ ‫לבושיהם‪ .‬וקצת מן הפתאים‬ ‫ממתיני. 304‬‬ ‫‪E‬‬ ‫״אני"‪ .‬אך לא יבלו להשיגו כי הלך‬ ‫ההגהה ש״פ.‬ה א ה ב ה‬ ‫א‪.11585‬״אילת \ ופתאום בא לפגי המלך‪ .(1561‬ה ס פ ר ״ברית הלוי" הני׳ל‪ .‬המלך וירדו אחריו בדוגיות‪ .‬ ‫יהםו בטעות לבגו ר׳ מיטה‪ .‬ואינו תויטש כלל ל א מ ת ת ההיסטוריא‪.‬מלך‬ ‫״תאתר‪ .‬כגראת לא יכלו לעמוד לפגי היל הישמעאלים‬ ‫המאורע שקרה לאלרואי היא כעין המאורע של שמואל‬ ‫ואלרואי גפל שדוד לפגי אויביו‪ . 123‬ת׳טם ״מנתם" או ״נתמנו" תיה שם תואר לכל‬ ‫בו נודעו בשם ״נתמנים"‪.‫אוצר ישראל‬ ‫‪73‬‬ ‫אלרואי‬ ‫‪ 1529‬ושלחו ל מ נ ה להמיו לפורים והוא פי׳ על מ נ ל ת ן איטר על גהר נתן‪ . Et.‬א ך אלדואי התיר עצמו מבית האסורים‬ ‫א ס ת ר ובסופו ק צ ת דרושים )ויניציא ‪ .(1552‬א ך עבהי המלך עגו‪ :‬״אין אגו רואים אותו אלא שומעים‬ ‫״שרש ישי"‪ .‬ע ב ד מלך‬ ‫פרס‪ .‬הנוסע ר׳ בנימי.‬עצתו ותחבולותיו‪ .Mediaeval Jew.‬מיד צעק ה מ ל ך לאמר תפשוהו‪.‬‬ ‫א‪.‬הזכירו בפי׳‬ ‫)ועי׳ ס ד ר הדורות ‪ . :‬‬ ‫‪i.‬ויבא אל ביתו והוא ישן ויהרגהו‬ ‫על מ ט ת ו וגתבטלד‪ .‬גם ל מ ד ס פ ר ו ת הערבית והיה‬ ‫בקי בספרי תהרטומים והמכשפים‪ .‬המלך לעשות כן‪ .(. 94.‬״ מ ט ת‬ ‫עברביטם המפורש‪ .‬ ‫אלפולך איטר שם יטלהו אגרות לאלרואי לזרזו ולהזהירו‪.‬ואמרו כי זה‬ ‫טוב לו שלא למות ביסורין קיטים‪ .‬אז צוד‪ .‬ה ט ד מנזע ישי" ב״ה )וואריטא}‪.‬ואגו אומרים לך שתמגע עצמך מע׳טות כהברים‬ ‫ז‪:‬‬ ‫הדורות‪.‬ ‫אבן ע ב א ס )ע׳ ״עמק הבכא" ‪.‬ב א ו ת ה שעה ראו אותו עבדי‬ ‫ויכיל יי׳ט פרקים בסודות יציאת מצרים וקצה פ ״ על ‪ .‬נעתק לעברית ע״י א ב ר ה ם א ב א ראקאווםקי‬ ‫ותאמינו בו מ ק צ ת תיתודים וקראו אותו מ־טיהגו‪ .'ICS. in Rev.(i.‬בעת ההיא עשו גוםעי הצלב‬ ‫שמות ב א ס י א ה ק ט ג ה ופרס וממ׳טלת היטלטן ותכליפים‬ ‫התרופפה‪ .‬‬ ‫פרם שלת אהדיו והוא ה ל ך אליו בלא פתר‪ . 4 9 .‬בבואו לעמדיא הגיד ליהודים כל‬ ‫על יסודי הדת‪.‬ויצו‬ ‫‪ J.‬ושלת בשביל תמיו עיטרת אלפים זהובים להרוג א ת‬ ‫אלרואי ב ס ת ר וכן עשה‪ .‬אח״ כ דוכרהו‬ ‫היהודים לפייס א ת מ ל ך פ ד ם ב מ א ה ככרים זהב )מסעות‬ ‫י בגימין הוצאת אשער ‪ 1 .‬ותהי עת צרה לכל הקהלות בארץ פרם‬ ‫ויכתבו לראיט הגולה וראיטי תישיבות ויבקשו מ ה ם למגוע‬ ‫מעשי אלרואי והם כתבו לו לאמר‪ :‬״דע לך כי לא הגיע‬ ‫זמן הגאולה עדיין ואותותיו לא ראינו‪ .‬וישלת אגרות ליהודים הגרים במוזול ובגדאד כ׳‬ ‫הוא‬ ‫משית‬ ‫אלתי יעקב וגאולתם ב א ת וכי גכון הוא‬ ‫האלה ואם לאו תהית מגורת מכל ישראל"‪ .‬מ ל ך‬ ‫ביטם ‪ .‬המכונה בורה.The Wonderous Tale of Alroy‬ומצינ אותו לפני‬ ‫)‪ (1173‬יספר כי לפני עשר יטנים ק ם איש א ה ד ושמו הוה‬ ‫אלרואי ועלה בדעתו להרים יד במלך פרם ולקבץ‬ ‫היהודים הירטבים בהרי תפתון ואמר להם כי ״השם‬ ‫לארץ הקהויטה‪ .(.(188:‬‬ ‫ביבליונרפיא ‪Loeb.‬נם ״מנתם" ויבטית א ת היהודים לנאלם ולהביאם‬ ‫לארץ ישראל להיות עם הפשי כימי קדם‪ .‬‬ ‫שלהגי לכבויט ירושלם ולהוציא א ת כ ם מ ת ת ת עול הגרם"‪. מצורע והשכים‬ ‫בריא )מ״ר‪ . .‪xvii. Chron‬‬ ‫בעזרתם לפרוק מעל צוארם עול מ מ ש ל ת הישמעאלים‬ ‫וללדום עמהם‪ .‬בעל ״יטל׳יטלת הקבלה" קורא לו דוד‬ ‫אלמוםר ואומר ש א ת ר מאותותיו היה של.‬גם זכאי‬ ‫הנשיא איטר ב‪8‬רץ אשור ורבי יוסף ההוזה‪ .‬‬ ‫א ך תוא לא שב מדרכו עד יטקם זיד אלדין‪ .‬ולכן היטב אלרואי שהיא שעת הכושר להפית‬ ‫רות מ ר ד ננד םילגוק שולטן מוכתפי ויכנה א ת עצמו בשם‬ ‫משית‪ .‬‬ ‫.‬היהודים‬ ‫במתוז אדהיהבאיגאן היו אנשי היל ואוהבי מ ל ח מ ה ובפרט‬ ‫אלה שישבו על הרי הפתון)‪ (Chaftan‬ויהי להם אלרואי‬ ‫לראיט‪ . Jiid.‬‬ ‫מביא בשם הרמב״ם כי ״השולטן ׳טאל לו אם הוא משיח‬ ‫ואמר הן ואמד לו המלך ומה האות? והיטיב ׳טיכרהו‬ ‫ראשו וייטיב ויהיה‪ .310‬‬ ‫‪iii.‬ויתמהו עליו כלם‪ .‬הוא‬ ‫המלך‪:‬‬ ‫המלך לשימו ב ב י ת הסוהר בעיר דברםתאן)‪(Tabaristan‬‬ ‫הקוראים כאיש רם המעלה א ש ר מ ט ר ת ו היתד‪ . דיזראעלי )ביקאנספילד( כ ת ב ספוה‬ ‫''‪ .. 4 5 4 .4 7‬‬ ‫‪ . ביאור על ס׳ הושע בכ׳י. 318‬״‪. Lit.‬‬ ‫א י ־ ק ו ר א ץ ‪ :‬ע• ק ו ר א ץ ‪..‬פי׳עלשד‪.‬‬ ‫‪.‬א ך ההגהה קשטה א ת‬ ‫המאורע בדברים תמויטכים א ת הלב‪ .‬״׳טומר אמוגים"‬ ‫״בית ה " איטר ‪ i‬מהלך עשרה ימים ביום א ח ד עד בואו אל עמאריה‬ ‫לסי רות ג י״ר‬ ‫)עמדיא(‪ . .‬נ כ ת ב בשנת ‪ 1553‬י קולו בלבד" ואלרואי הלך לדרכו ויעבד א ת הנהר בפריטו‬ ‫)קרטטא ‪ .‬‬ ‫קורא‬ ‫ביבליוגרפיא ‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫ה ג ר • ל י ש ע׳ ׳צלמה‪ .‬‬ ‫וראשי הישיבות למגוע א ת דוד אלרואי מלעשות כדברים‬ ‫האלת‪ .!243‬עוד ״אפריון‬ ‫שלשלמה" על הזווג‪ .‬‬ . גולד‬ ‫בערך ‪ 1135‬בעיר עמדיא )‪ (Amadia‬בקורדיםטאן‪ .‬לא בא" )הוצאת‬ ‫ווינר ‪)f-2<0‬־‪ .‬בערך שגת ‪ 1163‬היה‬ ‫מעורר א ת היהודים היושבים ב ב ג ד א ד וסביבותיה לעלות‬ ‫לירו׳טלים ולכבו׳ט אותה‪ .‬וא‪..7 7 S‬ב ע ל ״׳טבטיהודה(‪".‬ת כ י׳ י ‪.‬הוא בב׳י י א ת סודרו על פגי המים‪ .‬‬ ‫השר בנימי.‬וייטאל לו‬ ‫ויאמר‪xvi. Juives.‬‬ ‫ה ע ב ו ד ה ‪. 32‬‬ ‫‪Winter & Wiinsche.‬‬ ‫אלר!אי<‬ ‫ד ו ד )גקרא ג״כ אל דויר וגם ״מגהם"‬ ‫בן סולימאן ן׳ אלרותי(‪ :‬מיטיה שקר ב מ א ה הי״ב.‬הוא‬ ‫למד ס פ ר ו ת הרבגים לפגי הםדאי גשיא הגולה ולפגי ראש‬ ‫הישיבה עלי גאון בבגדאד‪ .‬אח ׳כ שלח מלך פ ר ם אל‬ ‫״להם שלמה" על תקוג׳ סעודה ועוה על הקבלה ותפלות‬ ‫אמיר אלמומגין כליפה איטר ב ב ג ד א ד לדבר עם ראש הגולה‬ ‫ע •ה הקבלה‪ .‬יוסף בן יצתק םמברי מעתיק בקירוב א ת‬ ‫ספור בנימין )"‪Nenbauer .‬והם ה ה ל י ט ו כ ׳ אין מביטף בעולם כמוהו וכי‬ ‫ו‬ ‫שלמה"‪ .

‬‬ ‫מדינה ומדינה לדרוש להם מילי דמעלי‪ .‬דבריו‪ v‬ב‬ ‫העתיקו‬ ‫איזה סופרים אשר הקשיבו‬ ‫‪.onarioStorico.‬על דניאל‪ .‬ר ׳ מ ש ה‬ ‫א ל ש ק ר בםמוך הוא נצר א ה ד מנזע ה ט ש פ ה ה‬ ‫הזאת‪.‬מ ב ש ר ואומר כי‬ ‫אל‪#‬כ|ר )אלאשקר(‪ :‬מ ש פ ה ה ב ס פ ר ד ‪ .(Seville‬‬ ‫שאמרו ונזלת ישיב א ש ר בזדון דברו ושב ורפא לו"‪.(141‬‬ ‫ותלאות ומאורעות רעות" וכבר ב א בימים וינמר בדעתו‬ ‫ביבלינרפיא‪ :‬ש ם ה ג ד ו ל י ם ה״א ‪S t e i .131‬‬ ‫להדפיםן כמו שהן‪ .‬‬ ‫״תורת משה" עה״ת נ ד פ ס ראשונה בבילווידיר‬ ‫אצל קושטא לערך ש נ ת ‪ .‬ויהי כאשר נזרו ה מ ל ך פ ר ד י נ א נ ד ואיזבלה‬ ‫שפתיו בדברו לפני קהל ועדה‪.‬והוראת‬ ‫ע ל י שלי ויש טובה ומוכר לכל עובר ב כ ס ף שברו‪ .‬וכוי ולא לבי הלך‬ ‫להתיר לרקד עם הנשים שלא ברצץ ע א ר הקהלות וכו׳‬ ‫לעשות קבע מדרשות ופשוטים‪ .‬‬ ‫ללקחו‪.1593‬וכלו עם מ פ ת ה ו ת‬ ‫בו־ניציא ‪ .‬ולכן דהליט‬ ‫‪ .‬על איוב. עור בימי תרפו ותפץ לצרפן וללבנן במתדורא‬ ‫ב ק ר ת נמרצה ואמר כי נמצאו בו דברים נ נ ד ה ד ת )כרם‬ ‫תניינא ובתריתא‪ .‬הכ״י‬ ‫נאבד‪. ( R o s s i s‬ה ר א ע ק ב ע ם הזה היה ע מ ו א ל אב! אלאשקר‪.‬עיין למשל‬ ‫ותאכל נוה יעקב ב א ח א ם פ מ י א ‪ .‬אשלןר" היא ״ א ד ו ם " ב ע ר ב י ת ) כ מ ו מן האדומים‬ ‫םהורד ב פ ר ת ו של הברו אשר לא עמל בו"‪ . ״ ע ו ע נ ת העמקים"‪ .‬‬ ‫לנרש כל היהודים מ ס פ ר ד ב ש נ ת ‪ 1492‬יצאו האהים‬ .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.. ולא היה רוצה שמהר״ם אלשיך יקרא‪ . ״רפואות הנפש" הבור נ ת ל ב מ ו ס ר‬ ‫השכל נהלק לל״א פרקים.E.‬ועוד‪ .‬דרשותיו‬ ‫א ש ר על ש פ ת הים ב ט ר ם ת ב א הרעה על היהודים‬ ‫מיוסדות על אדני תמוםר‪ .‬על שה״ש. ״ מ ש א ת משה"‪ . 1773-1777.‬הי ב מ א ה הט׳ז‪ .‬‬ ‫לתרפים דבריו ״כי ע ת ה יראה הרואה ה א מ ת ממי‬ ‫רופא אומן ואיש נ כ ב ד בעדתו בעיר אשביליא )‪. וכנראה עםק בקבלה רק מ ע ט ומסופר‬ ‫צ פ ת שנעשה בשנת הי״ש )‪ (1550‬בעניז הירושה אשר‬ ‫עליו כי ה א ר יי ז ׳ל היה קורא ה כ מ ת הקבלה עם רח״ו ור׳‬ ‫התנהנו ע ם הספרדים והתום עם ר׳ יעקב בי ר ב ור׳ משה‬ ‫אליהו פלקו. ס׳ ״ ת פ ו ה " באורים על‬ ‫המקרא.‬‬ ‫״ ה ל ק ת מהוקק"‪ .‬הלילה עיון ות־ום תלכד‪ .‬א ך צי־ות רבות תקיפותו ״ ט ר ד ו ת‬ ‫ה מ ד ה״ה ‪.‫אוצר ישראל‬ ‫אלשיך‬ ‫אלשיןי‬ ‫חיי•‪ :‬דיין ודרשן‬ ‫‪74‬‬ ‫מ ש ה בן‬ ‫כ נ ר א ה לא נעשה ע״י רמ׳׳א ונלקטו ס ס א ס ר י ם בפי׳ על‬ ‫ת נ ״ ך ‪ .‬רוצה‬ ‫בישיבה‪ ..‬לתורות תשובה ומדות טובות באשביליא‪ .‬בבוא ר׳ יהודה למאלקא נ ת מ נ ה לרב ואהרי‬ ‫מניד‬ ‫תרבת שיתקבלו דרשותיו בין המוכיהים וכטעט אין‬ ‫מותו השאיר א ת בנו מ ש ה שהיה מורה צדק ורופא הולים‪.‬דרשות לענינים‬ ‫ונהלק למאה שערים‪ .‬על א ם ת ר ‪.‬נ ד פ ם‬ ‫ב צ פ ת ‪ .(1603.‬עוד שנית המריצו להוציאן לאור‪ .1605‬״ ה ב צ ל ת השרון"‪ .‬ארבעה ב ת י כנסיות הסכימו‬ ‫דיין מ ו ס מ ך מ מ ק הב״י והתום בין רבני צ פ ת )עו״ת‬ ‫ל ה ת א ה ד בעיר פ ט ר ם הישנה לבל עניני הצבור ועשו‬ ‫״ א ב ק ת רוכל״ סי• קכ״ד(‪ .‬עיקר לימודו היה בהלכה‪ .‬ה ו א ה ב ר נ״כ ״ מ א ה שערים"‪ . Bodl.‬פי׳ על תהליםך ״ ר ב פנינים"‪ .‬על רות.‬תשובה ב ד ב ר עריכת ה מ ס ב צ פ ת‬ ‫לדרוש לתם ע״פ תתורת מקראי ק ר ע א ע ר יקראו אותת‬ ‫)םי׳ קל״ט(‪ .‬ ‫״דברים טובים"‪ .‬‬ ‫א ש ר נתן להבריו מ נ ה לפורים וכולם נדפםו בויניציא‬ ‫‪ 1601‬־‪ .1601‬״ מ ר א ו ת הצובאות"‪ .‬ס פ ר ‪. ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה "‬ ‫פי׳ על פרקי אבות.1.‬כי ש ב ת בשבתו יבא אלי העם‬ ‫לעאלוניקי)םי׳ ם׳(‪ .‬ ‫״עיני משה"‪ .‬ויהי ר׳ יוסף לראש הישיבה שם ויכתוב ספרים‬ ‫רבים ומהם‪ :‬ם׳ ״ א ב ר ך " עפ״י רע״י.‬מ ע י ב לשאלה בענץ אהריות םפינה מרודוס‬ ‫מ ת ל כ ת ביום תששי‪ .‬בהקדמתו ל״תורת משה״‬ ‫ת ק נ ה כי ה א י ע או ה א ע ה א ש ר יפרדו יהיו מפורשים‬ ‫ע ת ית יאמר‪ :‬״מנעורי נדלני כ א ב עסק ת ת ל מ ו ד מ ר ב ה‬ ‫ומובדלים מקהל עדתנו וכו׳ וקהלה א ה ת היתד‪ . ״דברים נהומים"‪ .‬לפעטים ירבו ההערות עד כ״ה ויותר‪ .‬דרכו וםננון לשונו תיפת הועילו‬ ‫ננרשו משם‪ . De Rossi.‬וילך יהודה לעיר‬ ‫מ ם ת נ א נ י ם )‪ (Mostaganim‬ויוסף ב א לעיר תלמםאן‬ ‫במורוקו ושם מצאו הכמים ורבנים שנמלטו מנירוש‬ ‫קשטיליא‪ . שירים על ע ב ע ה םמני ט ר פ ה ‪ .‬ו ב א מ ת נהרנו ב ה יהודים רבים והנשארים‬ ‫ולצפות לגאולה תעתידת‪ .‬‬ ‫ב צ פ ת א״י‪ ..‬על קהלת.‬‬ ‫)״הזקן״־זקןהעירבערבית(‪.‬‬ ‫בנו י ה ו ד ה היה נ״כ רופא מ ו מ ה ה ויםפר כי הלם הלום‬ ‫בפירושו על תתורת וכן פירושיו על ת מ ש מנלות יבתר‬ ‫בהדש םיון קנ״א )‪ (1391‬והנה מ ל א ך ה׳ נצב אליו ויאמר‬ ‫דרך הממוצע בין ה ד ר ע והפשט וכמו ת א ב ר ב נ א ל יבא‬ ‫לו‪ :‬קום נ א יהודה! מ ה ר עלה ‪ p‬העיר כי ישפוך ה׳ ה מ ת ו‬ ‫ב ד ר ך ארוכה ויעיר הערות רבות ב ט ר ם יבאר הכתוב על‬ ‫על נלות ירועלם א ש ר ב ם פ ר ד ואש ת צ א מאשביליא‬ ‫מכונו‪ .1563‬פי׳ האלשיך על ההנדה ש ל פ ם ה )מיץ ‪(1767‬‬ ‫א ל ע ק ר בתוך הנולה ובאו לאלניריא‪ . Dizi‬‬‫‪s.‬על מ׳טלי‪.‬ובין תלמידיו‬ ‫נהשב ר׳ היים ויטאל‪ .‬ר ק ם יהודה לקול‬ ‫הבאור על ״ותכהין עיניו מראות" אצל יצהק )תולדות( ועל‬ ‫ה מ ל א ך וילך על קצה א ח ם פ ר ד לעיר מ א ל ק א )‪(Malaga‬‬ ‫הפסוק ״רצו משה ויעבירו קול במהנה" )ויקהל(‪ .‬‬ ‫על‬ ‫הקדוש"‬ ‫ודחטן אהריו א ש ר ל א נשא א ת ״ ה א ל ש י ־‬ ‫נם משורר‪ .‬בימיו ה ב ר ר׳ עזריה מן האדומים ם׳ ״ מ א ו ר‬ ‫במועדם פרשת ופרשת בערב יום שבת״‪ .‬א ך נודע‬ ‫בשוית האלשיך )ויניציא ‪ (1605‬י ש ה ם כ מ ת רבנו‬ ‫יותר בתור דרש. Cat.‬‬ ‫‪ .‬תדרשות תאלת‬ ‫עינים" ולבקשת ר״י קארו רבו של ה א ל ע י ך כ ת ב עליו‬ ‫כ ת ב לזכרו.‬על איכה.‬מזכירו בפירויטו לתנ״ך‪ ..‬רק לעת מצוא מנותה‬ ‫)סי׳ נ״ט(‪ .‬עושה‬ ‫השם ‪. ״עדות ביהוםף"‬ ‫על הלי שהיטה וטרפה מהרמב״ם. 4 6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ועיר‬ ‫עיר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫בקהל‬ ‫יקום‬ ‫מי‬ ‫שלא בשם אומרם ״כי‬ ‫א‪.‬פירוע על נביאים‬ ‫ראשונים ועל נביאים אהרונים )ויניציא ‪. col.‬היה‬ ‫נאלאנטי ועוד )סי׳ כ״ז(‪ .‬ר״י‬ ‫טיטאצק ור׳י קארו בעל ה<ט׳עהיו רבותיו‪ .‬כי‬ ‫‪risen.1595‬‬ ‫״רוממות אל"‪ .

‬וכתב אליו מהר״ם מפדובה )בת׳טובתו סי׳ ב״מ(‪:‬‬ ‫״אשריך יטאתד בירושלם תוב״ב ומצודתך פרושה בעיר‬ ‫קגדיא"‪ .‬בשנת ‪ 1786‬ו מ ת בעיר‬ ‫אי)‪ (Aix‬בצרפת ‪ 30‬יאנואר ‪ ..‬מהבר ‪.‬ה״א דף קצ׳׳ג‪ :‬ועליו‬ ‫כתוב‪ :‬השיר המשובה הזה הברו הנאון כמהור״ר משה‬ ‫אלשקר ז״ל ונהגו לאמרו אותו בכל א״י קודם תהלים‬ ‫באשמורת הבקר ובמקצת ק״ק מארץ איטליא קודם‬ ‫״אדון עולם״‪.‬כנראה ה ת ת נ ך את״כ בפריס ונמר‬ ‫שם תוק למודו תבללי‪ . ‪.210‬גרינהוט במב״ע‬ ‫גליונות ה׳—זי‪.‬מזה נ ר א ה בי עוד בעת‬ ‫ההיא השב מנטיפיורי להרטיב יהודי רוסיא בקולוניות‬ ‫באמריקא‪. (1 :‬מהול הובי ודבר על‬ ‫לבבי וכו׳ מבשר טוב שלה אליה לבשר‪ .1tar (A‬‬ ‫‪as‬‬ ‫יעקב‬ ‫להטיב מצב יהודי‬ ‫א לשק ר‬ ‫רוםיא‪ .‬‬ ‫א ל ת ר א ם )אלטאראס‬ ‫יצחק‪ :‬בונה אגיות בצרפת ורצה‬ ‫=‪.1846 . .‬ויהי בין מיסדי בית ה ס פ ר במרס־ליא‪..1542‬עיר מולדהו‬ ‫היא ב ס פ ק ‪ .‬‬ ‫היה הולק עם ר׳ יעקב בי רב בענין ק ט נ ה שנ׳טאת עם‬ ‫בן דודה בעיר טראבלים ובתוך השנה שנשאת נלכדה‬ ‫העיר ביד הערלים והלכו בשבי הבעל למקום א ה ר והיא‬ ‫למקום א ה ר ‪ .‬נם שר ההיצוןניזא).‬ונתן לו רשיון ליםע‬ ‫ולדבר עם הירודים בדבר תיציאת‪ .‬הוא הבר שרית‪ . (2‬אדון הכל וכל הכל מכל כל ולו‬ ‫הכל והוא יכול ונורא״‪ .‬ועי״ז יועיל לי׳טוב‬ ‫אל^ריא ויטיב מצב היהודים העניים והמרורים‪ .(1576‬הישיר‬ ‫‪.‬כ ו ר מצרף האמונות‬ ‫ומראה האמת" ויכותים כוללים שרית עם הנוצרים על‬ ‫כהי־ק ומאמרי תז״ל שכתב ר׳ יצתק לופוס שתית תתנו של‬ ‫ר׳ אהרן אלתראם )מיין ‪.‬א ך נודע שעוד בימי הרפו ייטב בעיר סמורה‬ ‫ורבו המובהק תית ר׳ שמואל ואלינםי‪ .‬נולד בארם צובר‪ (Aleppo).‬‬ ‫ה ע ו ל ם ש״א‬ ‫א‪.‬אדון הכל״ נ ד פ ם בסידור יעבץ‪ .‬‬ ‫בדברים הנוגעים אל ה כ ס ף הבטיתו כי דאתים רוטשילד‬ ‫ועודע׳טירי עם יעמדו לימין צדקם‪ .1830‬‬ ‫עלה על לב א ל ת ר א ם כי טוב לשלוה שם הרבה מבני‬ ‫ישראל דנרים בפולין ורוםיא בדוהק‪ .‬אבן‬ ‫שמואל״ •‬ ‫מפיוטיו ש ה ב ר נודעים‪.‬לעת זקנתו עלה לירושלם‬ ‫בעוד מה ר״ י בי רב בהיים‪ . ‪.‬א ל ת ר א ם‬ ‫לקה דברים עם שרי ממשלת צ ר פ ת והם אמצו ותמכו‬ ‫בידו להוציא הרעיון לפעולה‪ .‬מ ש ה ‪ p‬יצחק‪:‬‬ ‫ופייטן‪ .‬ועוד בקשות שגדפםו ב ס פ ר‬ ‫״יפה נוף״ בבית זואן ד י נ א ר ה ) ב ע ר ך ש נ ת ‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1510‬היה בעיר טרבלים של‬ ‫אפריקא ובנפול העיר בידי הנוצרים נשבו שם רבים מבני‬ ‫ישראל ורבים נ ס ו לנפשם ובתוכם אלשקר ויבא לעיר‬ ‫פטרם אשר בארץ יון וישב שם‪ .‬‬ ‫והבר ם־ ״גאון יעקב" אשר ר א ה פרומקין‪ . 1116 .‬לר׳ אליה מזרהי )סי׳ זי(‪.‬א ך לא יכל לדבר עמי פ ה אל פה‬ ‫והמיניםטר נעסעלראדע השיב לו כי הוא יהרצה לתר‪.‬כי דבר עם‬ ‫אלתראם בשובו מ ס ט ר פ ט ר ב ו מ והניד לו כי נ ס ע ברשיון‬ ‫ורצו.‬‬ ‫ה ל מ ו ד י ‪ .(1847‬‬ ‫משה‬ ‫אל תרא ם‪:‬‬ ‫רב‬ ‫באיטליא‬ ‫במאה‬ .‬ ‫הכבוד"‪ ..44‬‬ ‫ע מ ו ד י ה ע ב ויד ה ‪ ..1873‬אביו תית תלמודי‬ ‫ובא עמו לירושלים‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪75‬‬ ‫ביבליוגרפיא.‬נן ושדת‪ .‬א ת ה׳טר מיטה‬ ‫מנטיפיורי ראה בפ״פ דמיין ומצאהו הולה והוא תשב‬ ‫שכל יניעו ליטוא ורצונו היה להעביר מ ס פ ר משפתות‬ ‫ידועות מרוםיא לאמריקא להיות יטם עובדי א ד מ ה‬ ‫ולהיטיב ידיהם מן ה מ ס ה ר וקנין‪ .‬הדפים על הוצאותיו ס ׳ ‪ .‬‬ ‫ א ל ת ר א ס היה רא׳ט הקהלה במרסיליא במ׳טך‬‫שלשים שנה והממ׳טלה מ נ ת ה אותו בי.‬בסי׳ קי״ז כותב השנות על ם׳ ״האמונות"‬ ‫שהבר ר׳ שם׳ טוב ן׳ שם טוב העולה יד לשונו בהרמב״ם‬ ‫ואלשקר אומד‪ :‬״גוה לו לזה המשיג שלא היה נברא או‬ ‫שהיתה שליתו נ ה פ כ ת על פניו ולא היה כותב דברים‬ ‫כאלו על עמוד העולם ובטלים ה ם דבריו והלומותיו"‪.‬ואהר ימים נפדית ה ב ת ובאה למצרים‬ ‫ונשאת לאהר כי הביאה עדות ש נ ש א ת בעל כרהה עם‬ ‫בעלה הראשון שלא מ ד ע ת אביה ורצה ר״י בי רב שהיה‬ ‫אז בירושלם להוציאה מבעלה האחרון ולעשות בניה‬ ‫ממזרים ואלשקר השתדל להפקיע הקדושין הראשונים‬ ‫)סי׳ ט״ז(‪ .‪201‬״‪>01‬‬ ‫נתן לו מ כ ת ב מליצה לשרי רוםיא‪".‬כ נ ר א ה מצא א ל ת ר א ם‬ ‫מכשולים רבים על דרכו זאת ובהיותו טרוד לשוב לארצו‪.‬בשנת ‪ 1806‬ב א למרםיליא לבנות‬ ‫אניות בעד הופי ים התיכון‪ .‬פוסק‬ ‫אל^לןר‪ .‬ש נ ת רנ״ה‬ ‫)‪ (1495‬תהי נ א לי בשורה" ובו׳ והותם בהרוז‬ ‫מ׳עוגתי שיעה היגיון א׳מרי‪ .‬בשנת דנירוש‬ ‫‪ 1492‬נשבה א ל ע ק ר ונמלט מ ס כ נ ו ת נפשות ובא לטוניס‬ ‫וישב בה כי״ח ש נ ה ‪ .‬הפריטים מלגיו.‬נם נתן לו מ כ ת ב‬ ‫להשר פאםקעוויטש בווארשא‪ .‬ ‫אוצר‬ ‫נ ח מ ד חי׳ג ‪.‬והאדים רוטשילד‬ ‫בפאריס הבטיהו לו לעמוד לימינו ולשלם ארבע מ א ו ת‬ ‫אלפים פראנק על ההוצאות בעד ארבעים אלף יהודים‬ ‫אשר ישלהו מרוםיא לאלגיריא‪ .‬‬ ‫שאלתו בתנאי א ם ישלם שיטים רובל בעד כל נפש יהודי‬ ‫אשר יעזוב א ת רוםיא שלא ע״מלתזור‪ .‬ק״מ סימנים שנדפסו‬ ‫בםביוניטה ‪ ..‬בקובץ מרדכי‬ ‫אהרן נינצבורנ נמצא מ כ ת ב זאב ראזענטהאל מברלין‬ ‫ש כ ת ב לאהיו בווילנא ביום ‪ *20‬םעפט‪ .‬‬ ‫ביבליוגרפיא ‪ :‬א ו ר ה ה י י ם סי׳ ‪.‬כדי לדתיות נפשם‪.‬נולד בשנת ‪ 1466‬ו מ ת בשנת ‪ .‬‬ ‫השב להנית תמו״מ לזמן יותר מוכשר לכך‪ . הפרלמנט דצרפתי לרוםיא לתוציא מ ש ם מ ס פ ר רב‬ ‫מבני ישראל ולהוליכם לאלניריא כי ברצק הממשלה‬ ‫לעשות אותם עובדי אדמה והממשלה תתן לכל מ ש פ ה ה‬ ‫בלי מתיר כ ב ר ת *רץ‪ .‬ובשמעו‬ ‫כ• בדעת ממשלת צרפת להושיב עובדי א ד מ ה ב מ ס פ ר רב‬ ‫במדינת אלגיריא שבאה ת ת ת ממשלתה בשנת ‪.1553‬בו תעובד‪ .‬כנראה טתשובתו לרבני‬ ‫קנדיא‪ .105‬‬ ‫א‪.‬נם תצלית במעשיו‪ .‬ש׳עה ק׳ולי ריצה שירה תשורה‬ ‫)ר״ת משה אשקר(.‬‬ ‫י צ ה ק א ל ת ר א ס ‪ :‬ראש ומנהיג ע ד ת י׳טראל‬ ‫במרסיליא‪ .‬בשנת ‪ 1x46‬נסע‬ ‫אלתראם לםט׳־פטרבורג להציע הדבר לפני דקיסר‬ ‫נ־קולאי הראשון‪ .

ה ע ץ ‪.‬‬ ‫י ט א מ ר ו בגין‬ ‫ו ה ר י ף בישו ת ם י ׳ א ׳ י א מ ר ‪ .‬ר ו ת‬ ‫־‪1777.‬ל ד ע ת ר ׳ י ו ס י‬ ‫מלשון‬ ‫איגו‬ ‫ע ג י כ מ י א ו ג י ב ת ל ו ף ה א ל ״ ף בעי״ן ו ב ג ק ו ד ת‬ ‫עקיבא‬ ‫ס ו ב ר ש י ו צ א ידי ת ו ב ת מצוד‪.‬‬ ‫ב ה ו ר א ת ה ש ם ״ א ם ״ ג ת ל ב ט ו ה מ ב א ר י ם ‪ .‬‬ ‫וי״ו( ו ר ׳‬ ‫דתיטמע מ ג ת‬ ‫יוסי‬ ‫הרבה‬ ‫רשי׳י(‪ ..‬‬ ‫מסרת(‬ ‫קרגת‬ ‫קרגת‬ ‫והיא ד ר ש‬ ‫קרגות‬ ‫החכמים‬ ‫והרבה‬ ‫ישהיו‬ ‫כיוצא ב ז ה‬ ‫אחרי‬ ‫בעלי‬ ‫המ׳שגה‬ ‫ו ה ב ר י י ת א וכפי ה נ ר א ה היה ר ב מהראישוגים מ ה ם‬ ‫ב ש מ ו ת ב ת ו ב ויקראו ב ס פ ר ת ו ר ת ה׳ וגר‬ ‫)ע״ע‬ ‫ודרשו‬ ‫)גהמיה‬ ‫ת ת (‬ ‫להורות על המסורה בעמן מ ל א והסר‪ .‬‬ ‫פעמים‬ ‫כתיב מצות בזאת הפרשה‬ ‫הברייתא‬ ‫יוצאין ידי‬ ‫יוצא‬ ‫בקרי וכתיב או ב מ ק ר א‬ ‫האלה‬ ‫ולפי‬ ‫מטעם הדבר‪.‫אוצר ישראל‬ ‫א ם למקרא ולמסרה‬ ‫הט׳ז‪ .‬‬ ‫ש א י ג ו ג א כ ל ב א ג י ג ו ת א ל א ב ש מ ת ה ‪ .‬‬ ‫דביר‬ ‫הוספה ל‪ .‬‬ ‫דהייגו‬ ‫מהמקרא‬ ‫ב א ה ד ר ש ת ו ע ג י מלישון ע ג ת ‪ .‬א ם הולכים‬ ‫אחרי‬ ‫במלא ותםר או‬ ‫הק־י‪.‬ ‫ריט א ם ל מ ק ר א ‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיא ‪:‬‬ ‫אמרים‬ ‫‪col.‬‬ ‫היידענהיים‬ ‫מה‬ ‫קריאה‬ ‫שהמלים‬ ‫המםרה‪.‬‬ ‫למקרא‬ ‫תדין‬ ‫או‬ ‫ולזר‪.‬ ‫גשמט‬ ‫מן העץ‬ ‫המתבקע‪.‬ור׳‬ ‫ו ת ת ו ל ק י ם ל א יזכירו כ ל ל א ת תקרי ו ת כ ת י ב א ו‬ ‫תולה‬ ‫אוגי‪. ה ע ץ ‪ .‬ ‫ל ק ט‬ ‫ל כ ב ו ד ו ע י אייט א ח ר ׳ששמו מ א י ר ‪.‬פ ר ט‬ ‫שם(‬ ‫ל ד ע ת רובי‬ ‫באבות‪:‬‬ ‫שגאכל‬ ‫ביררטלים‬ ‫באגיגות‪ .‬ל ת ם‬ ‫הרבה‪.‬יצא‬ ‫זה‬ ‫ו ל מ ס ו ר ת ‪ .‬‬ ‫אם ל מ ק ר א ו ל מ ס ר ת ‪:‬‬ ‫הז ל ל ב מ ה דיגים והלכות‪ .‬‬ ‫יוסי‬ ‫לשוגם ש ם ‪ :‬מ א י‬ ‫עוגי‪ .‬‬ ‫‪76‬‬ ‫למעלה‪ .‬‬ ‫הגלילי‪ .‬כ מ ו ב ם כ ת ב ס כ ת‬ ‫בסוכות‪.‬כן‬ ‫האומה‬ . 330.‬ד ב ר י ר׳ יוסי הגלילי‪. Der .1609‬‬ ‫שגכתב‬ ‫עברית‪.. 11.‬א י ת א ‪ .‬פ ה‬ ‫דורש‬ ‫מהקרי‬ ‫)שאומרים‬ ‫ההגדה‬ ‫גראת‬ ‫ח ו ב ת מ צ ת ב מ ע ש ר ׳שגי‪ .‬תייר‪:‬‬ ‫‪Bulletin de I'Alliance‬‬ ‫ת״ל‬ ‫‪Universeille. Steinsch.‬רק בעל הגמרא‬ ‫ודבש‪.‬מ י כ ת י ב ל ת ם עוגי?‬ ‫גולה ו ה כ מ י ם א ו מ ר י ם איגו גולה‪ .‬‬ ‫ה״ב‪. Kayserling.‬‬ ‫נעשה‬ ‫אם‬ ‫נותן‬ ‫ולמםרת"‬ ‫בעלי ת ת ל מ ו ד א ם‬ ‫תםרון‬ ‫מפני‬ ‫אותיות‬ ‫ה מ ש ך ״ א ו י " והן ה נ ה י ד ו ע ו ת ביטם ‪ . Bibl. 1898.‬‬ ‫על עמן‬ ‫מלשון ו ש ר ש מ ס ר ויורה‬ ‫מאיש‬ ‫והכתיב‪ . .‬כן‬ ‫במשגה(‪:‬‬ ‫באיזה‪.‬‬ ‫קראוה‬ ‫לשון‬ ‫נקבה‪.5‬‬ ‫‪Orient.‬‬ ‫]באור השם מ ם ו ר ת [ ת י ש ם מ ס ו ר ת נ מ צ א‬ ‫בראישונה‬ ‫‪ . Esp.‬הגמםרים לגו‬ ‫המלא‬ ‫ל א י ש ועל‬ ‫ידיהם יצאו לגו כ מ ה מדרישות ב ת ל מ ו ד ‪ .‬‬ ‫לעיסת‬ ‫ריט״י( ע ג י כ ת י ב ) ב ל א‬ ‫ריבה‪ .‬‬ ‫רבי‬ ‫הגמרא בא‬ ‫ובעל‬ ‫מתקרי‬ ‫רבי ל ח כ מ י ם ‪ :‬וכי ג א מ ר‬ ‫וגשל‬ ‫הברזל‬ ‫גאמראלא‬ ‫מ.‬ע ל ד ר ך ת מ ת ק ר ו ה ו א ‪ :‬ר ש ם ״ א ם ״ ענינו‬ ‫וגאמר עץ ו‬ ‫האומה‬ ‫וכמו ה א ם‬ ‫היא‬ ‫מגהגת‬ ‫ת ב י ת ‪ . .(.‬א ף עץ‬ ‫ל מ ט ה מן ה ע ץ ה מ ת ב ק ע ‪ .‬א מ ר ל ח ם‬ ‫למטה‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫מצות‬ ‫ל ו מ ר ל ת ם עגי‪ .‬ר ב י ס ב ר‬ ‫י׳ט א ם ל מ ס ו ר ת ו נ ש ל כ ת י ב ו ר ב נ ן ס ב ר י י ש א ם ל מ ק ר א ו נ ש ל‬ ‫קרינן• מ ז ה נ ר א ה כ י ר ב י ב ע צ מ ו ה ב י א ר א י ת ל ד ע ת ו מלשון‬ ‫ה כ ת ו ב ש ג א מ ר מ ן ה ע ץ וי•'א מ ע צ ו ו ג ם מ ה ג ז ר ה שוד! ע ץ עין‬ ‫מהמסורת‬ ‫ורב מ צ א ט ע ם לדעת רבי‬ ‫ביו״ד א ו גקוד בתירק והוא‬ ‫כ ת ו ב וגישל‬ ‫כאלו‬ ‫שהברזל‬ ‫מ ב ג י ן פ ע ל ‪ .‬ורק פ ע ם א ת ת ב ב ל‬ ‫שאי.‬‬ ‫יוצאין‬ ‫שעוגץ‬ ‫עליה‬ ‫דברים‬ ‫ו מ ת מ ם ו ר ת א ו ת כ ת י ב עגי מלשון עגיות דורש‪ :‬פ ר ט‬ ‫ל ע י ס ה ש ג ל ו ש ה ביין רשמן ו ד ב ש‬ ‫בה‬ ‫והיא מ צ ה‬ ‫עשירה‬ ‫תובת מ צ ה ‪ . Bodl. Cat.‬‬ ‫בשגוי‬ ‫אחרי‬ ‫בדברי‬ ‫הכהיב‬ ‫גקודות‬ ‫או‬ ‫הקריאה‪.‬‬ ‫ר׳ ע ק י ב א‬ ‫ב ל ל או מדד‪. p.‬ ‫המקומות‬ ‫שמכרה ב ה ם המתלוקת אדות א ם למקרא ולמסורת גמצא‬ ‫בברייתא‬ ‫למקרא‬ ‫לקרות‪:‬‬ ‫) ם ג ת ד ר י ן ד י ‪ ( . .‬‬ ‫במע׳שר‬ ‫ור׳‬ ‫שגי‬ ‫רק‬ ‫בגוגע‬ ‫להמקרא‬ ‫והמסורת בזה העגץ הוא דורש שגיהם‪.‬הוא‬ ‫הקרי‬ ‫והתםר‪.‬‬ ‫את‬ ‫ל ד ע ת ר׳ ע ק י ב א ור׳‬ ‫טעמא‬ ‫דרי‬ ‫)בוי״ו‪.‬‬ ‫המפרשים‪.‬א מ ו ת ה ק ר י א ה ״ ו כ ל‬ ‫א ת תמ ה ן נ ק ר א ת ביטם א ם א צ ל ת ב מ י הלשון‬ ‫יען כ י ל א נ ו ב ל ל ה ו צ י א ‪ .1:‬ו י מ צ י א ‪(1713 .‬‬ ‫מתלקת‬ ‫ההגאים‬ ‫מקומות כל‬ ‫אהד‬ ‫לדעתו ממשמעות תכתוב‬ ‫ולא‬ ‫גמצא בפלוגתא דרבי ורבגן)מכות ז‪:‬‬ ‫ג ש מ ט הברזל מקת ו והרג‪ .‬‬ ‫‪No 23.‬לו‪ .‬‬ ‫אומר‬ ‫מעצו? ו ה א‬ ‫בעל‪.‬המליץ•׳ שנת ‪ 1889‬צד ‪F u r s t .‬‬ ‫לדעת‬ ‫האנוסים‬ ‫בשביל‬ ‫יטטיינשניידער‬ ‫שלא‬ ‫לא‬ ‫יבלו‬ ‫הית‬ ‫לקרוא‬ ‫אלתראס‬ ‫המחבר‪.‬‬ ‫כ ר ת ה ל ק מ ן ה ע ץ ה מ ת ב ק ע ‪ .‬‬ ‫עיקר‬ ‫או‬ ‫םומכין בזת‬ ‫הקריאה או על‬ ‫אב‪.‬‬ ‫הקרי‪.‬‬ ‫ממרת‬ ‫תמסרא‬ ‫הפלוגתא של תתגאים‬ ‫ומסורת‬ ‫)כדעת תתוספות‬ ‫ע ק י ב א מוציא הדין שיוצאין ידי ת ו ב ת מ צ ת‬ ‫הדבר‬ ‫דשתי‬ ‫) ב פ ס ו ק ג׳ ו ב פ ס ו ק ת י (‬ ‫ד ב ר י ו ד ע ת ר׳ יוסי ה י א מ ט ע ם‬ ‫גגד ד ע ת‬ ‫ודריש‬ ‫ד ת ו ל ״ ם ‪ .‬א ״ כ מ ת‬ ‫שגלושת‬ ‫ליתן ט ע ם‬ ‫ו ת כ ת י ב וזה ה ו א‬ ‫ביין‬ ‫וגומרין‬ ‫ההלל‪. WiS p. J u d .‬מ י קרינן‬ ‫ש ת פ ל ו ג ת א בין ר׳ יוסי הגלילי ור׳ ע ק י ב א א ם‬ ‫והמסורת‪ .(<‪ ..‬ר ב י א ו מ ר איגה גולה‬ ‫וחכמים‪-‬גולה.‬כ י ״ ב נ י ן א ב ״‬ ‫במקום א ת ר ‪ .‬ה ו א העתיק ליטפת יהודית־םפרדית באותיות רומית‬ ‫‪" L i b r o de Mantenimiento de‬‬ ‫א ת ה י ״ ל ה ן ע ר ו ך ביט ם‬ ‫״ ‪ ) Alma‬ש א ל ו נ י ק י א.‬ט מ א ה שבעים‬ ‫י ו ם ‪ .‬והכלל‬ ‫ללמוד ממנו ד ב ר‬ ‫ל מ ם ר ת ב א רק להודיע על‬ ‫ההלכה‪ .‬‬ ‫יכול יוצא א ד ם ידי‬ ‫במעשר שגי‬ ‫תובתו‬ ‫ל ת ם ע ג י ) ד ב ר י ם ט ״ ז ני( מ ת‬ ‫א‬ ‫א ם ‪ :‬ע• א ב ואב‪.-Port.‬מ ה למעלה‬ ‫‪ p‬העץ‬ ‫האמור‬ ‫המתבקע‪ .‬ל ת ם שעוגין עליו ד ב ר י ם‬ ‫תלמוד‬ ‫ויטמן‬ ‫ע נ י ? עיני ק ר י ג ן ו מ ס י י ם ה ש י ׳ ם כ י ר ׳ ע ק י ב א‬ ‫ר׳ ייםי‪.‬׳ רק‬ ‫נכתב‬ ‫אגרת נ״ט.‬בקרת‬ ‫ה ת ל מ ו ד " י ב א ר א ת ה מ א מ ר ‪ :‬ייש א ס‬ ‫לא‬ ‫למקרא‬ ‫ו ע ו ד ג א מ ר עץ‬ ‫מצות‬ ‫ע ק י ב א ‪ .‬ג מ ר א ‪ :‬ת ג י א ‪ .‬‬ ‫ו מ ס ר ה הן‬ ‫למקרא‬ ‫במאמרו ״יש א ם‬ ‫ט ע םא ת ר ואמר ״לפי שעיקר מתלוקת‬ ‫״ א ם למקרא או א ם למסרה״ היא‪.‬ו ב ר א ש ו ג ה היטיב ל ה ם‬ ‫ממרת‬ ‫ההקיש‬ ‫טימא‬ ‫וטיתר‬ ‫ש ה י ו ל ד ת נ ק ב ה ט מ א ה רק י״ר יום ו ל א ת ר ש י צ א ו יצא‬ ‫אתריהן ואמר להם‪ :‬אי א ת ם‬ ‫זקוקין ל ק ד‬ ‫ש ב ו ע י ם קרינ.‬ו כ ן ב פ ם ת י ם ל ׳ ו ‪ .‬קרי וכתיב‬ ‫)מגילה‬ ‫פתרו‬ ‫י ׳ ט ‪ ( :‬וע״פ ה ד ר ש ה ז ה‬ ‫לפעמים‬ ‫א ד ו ת איזה ר ב ד ה ל כ ה ו א ף כי‬ ‫מההולקים‬ ‫מהקרי‬ ‫הביא‬ ‫ראית‬ ‫ו ה כ ת י ב ‪ .‬ל א ת י ב ת ו ל א א ו ת‬ ‫הקדמונים‪.‬א ם על‬ ‫״‬ ‫מפני‬ ‫״אם ‪.‬ה ע ר ו ך ע ׳ א ם ג׳‬ ‫כמו‬ ‫י ״ י ט ׳טענינו עיקר ושר׳ט ה ד ב ר ‪.‬א מ ר ר׳ תייא ב ר א ש י א מ ר‬ ‫רשמתם‬ ‫רב‬ ‫מ ק ר א א ה ד ד ר ש ו ‪ :‬וניטל ה ב ר ז ל מ .‬מ ס ו ר ת ס י ג ל ת ו ר ת ״ ) א ב ו ת פ ״ ג גי(‪.‬‬ ‫מבלי‬ ‫בעולם‬ ‫א ת ת מ ה ן " ) ת ר ד ק מ כ ל ו ל ש ע ר א ו ת י ו ת או״י(‪.‬ד ע ת ר ׳ י ה ו ד ה ב ן רוע־ן <טיש‬ ‫והוא בתיטובתו לתלמידיו‬ ‫וכוי‬ ‫ששאלוהו א ם‬ ‫אם‬ ‫יכולים‬ ‫ו ט מ א ת שבעים ותהא יולדת גקבה‪ ..

‫‪77‬‬

‫אוצר ישראל‬

‫ט נ ה נ ת א ת בניה על פי שתי בתינות יטונות‪ :‬ע פ מסירות‬
‫דברים לאנשים מיודדים ועל פי קריאה ברבים לכלל בני‬
‫אדם‪ ,‬ומה ש א מ ר ו הכמים יש א ם למסורת‪ ,‬הכוונה שראוי‬
‫להשניה באותיות ומלים המסורות לפי טבע סגולת‬
‫ירודים ל ב ד בכל דבר שבקדושה‪ ,‬ומאמרם ייט אם‬
‫למקרא‪ ,‬הכוונה שיש להשגית ג״כ על קריאת הכלל בני‬
‫אדם‪ ,‬כפי מ ה שהייבה ה כ מ ת בני אדם במין‪ .‬הסופר‬
‫מביא דונמא לזה ה מ א מ ר )סנהדרין ד׳‪ :(:‬ר׳ יהודה בן‬
‫תימא אומר‪ :‬יראה כל זכורך )שמות כ״ג י״ז; ושם ל״ר‬
‫כ״ג(‪ ,‬יש בת מ ס ו ר ת כאלו נ כ ת ב יראה‪ ,‬להורות שהבא‬
‫למקדש הוא דווקא בעל שתי עינים‪ ,‬אבל סומא ב א ת ת‬
‫מעיניו פ ט ו ר מן הראיה‪ ,‬מפני שהוא יוצא מן הכלל‪ ,‬רכל‬
‫רואי! אותו בשתי עינים‪ ,‬והוא רואה אותם בעין א ח ה‬
‫ואינו רואה כדרך ש נ ת ר א ה ואינו נ כ נ ס ב מ ר ת כל זכורך‪,‬‬
‫וכבד עליו הדרך לבא באגדה א ה ת עם כל ישראל הבריו‪,‬‬
‫וזה דרך מ ס ו ר ת להוציא מן הכלל א ת הסומא ב א ת ת‬
‫מעיניו‪.‬‬
‫הפרושים האלה יתכגו רק ע״פ ההגהה שהשם‬
‫מסורת הוא משרש מ ס ר שעגיגו מ ס י ר ת דבר מאיש‬
‫לאיש‪ ,‬אולם ר׳ מרדכי פלוגגיאן בספרו ‪,,‬אור בקר"‬
‫ב ה מ א מ ר ״מקרא ומסורת״ יבאר א ת הוראת השם‬
‫מסורת באופן אהר‪ .‬לדעתו ״מסורת" איגגו משרש מ ס ר ‪,‬‬
‫אבל שרשו הוא א ס ר והמ״ם מגוקד בקמ״ץ המושך‬
‫אהריו א׳ השרש‪ ,‬וכמו והבאתי א ת כ ם במסורת הברית‬
‫)יהזקאל כ׳ ל״ז(‪ ,‬אשר הוראתו בקשר הברית )ע״ש‬
‫ברד״ק ובשרשים שריט אסר( והפירוש של אם למסורת‬
‫הוא‪ :‬כי בבואגו לדרש כתוב או תיבת בתורה עליגו‬
‫להביט על איסור וקישור הכתוב זת והתיבה זו עם‬
‫הגאמרים לפגיו ולאהריו‪ ,‬ומן ה מ ס ו ר ת והיבור המאמרים‬
‫יולד הדריט הזה ויצא לגו פ ש ט הכתוב לאור‪ ,‬ואין לגו‬
‫להיטגיה על הכתוב זה או התיבה ד ז א ת בודדה וגפרדת‬
‫מן הכתובים והתיבות הגאטרים בעגין זה‪ ,‬כי יש כה‬
‫במסורת העגין בהיבור ובקשור הכתובים והתיבות להכריע‬
‫א ת הדרש ופירוש הדברים )ולדעתו יתפריט ג״כ באבות‬
‫המאמר‪ :‬״ מ ס ו ר ת סיג לתורה" ג״כ מלשון אסור כי‬
‫האסורים‪ ,‬ההומרות והגדרים איטר הוסיפו הז״ל לאסור‬
‫א ס ר על ישראל‪ ,‬עשו בזה מ ש מ ר ת וסיג לתורה שלא‬
‫יעברו מצות הי(‪ ,‬והאומר‪ :‬יש א ם למקרא‪ ,‬סובר כי‬
‫בבואגו לדרוש או לפרש כתוב או תיבה א ה ת בהורה‪ ,‬אגו‬
‫מביטים רק על ת כ ת ו ב והתיבה כאשר הם גצב־ם לפגיגו‬
‫בדד ונפרד מן הכתובים הנאמרים לפגיהם‪ ,‬ויתפר־טו רק‬
‫לפי הוראתם‪ ,‬ואין כה ב מ ס ו ר ת הכתובים להטות א ת‬
‫הכתוב והתיבה ממ׳טמעותם ולהוליד בזה דרש החט‪ ,‬כי‬
‫המקרא ל ב ד כאשר הוא לפנינו‪ ,‬נבדל מ מ ס ו ר ת הענין‪,‬‬
‫הוא יכריע א ת הדרש; והמהבר‪ ,‬פירש לפי דרכו א ת‬
‫ה מ א מ ר ) נ ד ר י ם ל׳יז‪ :(:‬ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים‬
‫ואמרי לה אלו ה מ ס ו ר ת ‪ ,‬שפירושו שהתבוננו על המשך‬
‫הענין על חבור וקשור התיבות והמאמרים א ל האמור שם‬
‫בפרשה‪ ,‬ולא ידברו כלל מן מ ל א והסר איטר לא שייכים‬

‫אם למקרא ו מ ס ר ת‬

‫כלל להבנת פיט מ המקרא‪ .‬א ך בנוגע להל׳טק מ ס ו ר ת‬
‫•טודיטהמ׳טו הדיל בשאר עגיגים המקובלים אצלם‪ ,‬כמו‬
‫אלו שגזברו למעלה‪ ,‬אהרי הלחץ והדחק לבגוה גם אותה‬
‫משריש אסר‪ ,‬לסוף הודה‪ ,‬יבול להיות כי יצאה‬
‫משריש מסר‪.‬‬
‫]אש יש אש למקרא או יש אם לנ‪"•::‬־[ מדקדוק‬
‫ליטון בעלי התלמוד א ם ״יש" ולא אמרו מקרא ״עיקר" או‬
‫מסורה עיקר‪ ,‬נראה'כי המסורה כמו המקרא היה יקר‬
‫בעיניהם וסמכו על ׳טניהם בדר׳טהם‪ ,‬ומציגו כי אותו בעל‬
‫ה מ א מ ר סובר בעני; א ה ד ׳טהקריאה עיקר ובעני; א ה ר‬
‫רעהו •טהמםורת עיקר‪ ,‬וכ; מציגו גיכ מקומות ׳טדור׳טים‬
‫א ה המקרא וגם המסורה‪ ,‬ולב; היטתמ׳טו בל׳טון יש וי׳ט‪,‬‬
‫דיל לפעמים המקרא עיקר ולפעמים ה מ ס ו ר ת עיקר‪ n .‬יל‬
‫היירעגהיים‪,. .‬מעולם לא עלה על העה א ה ד מהדיל‬
‫לשנות קריאת התיבה מבמוה יטהיא מקובלת אצליגו‪ .‬גם‬
‫מי שסובר ייט אם למקרא מורת ׳שייט לדררט נם ה מ ס ו ר ת‬
‫בממום ׳טיתאתד פתרון המסורת עם פתרון המקרא‬
‫במגהגתלשו;" כי דרשו)קדו׳טין ג״ט‪ (:‬כי;ת; דומ־א דכי עזן‪,‬‬
‫מה יתן דגיהא ליה‪ ,‬אף ית; הגיהא ליה; יובן דר׳טו)פסהים‬
‫כ״ו‪ (:‬עבד דומיא ד ע ב ד ‪ ,‬מ ה עבד דגיהא ליה‪ ,‬אף עבד‬
‫דגיהה ליה‪ .‬וביאור שתי הדרשות הוא‬

‫בזה האופן‪:‬‬

‫יהן‪ ,‬עבד וכל ההומים להם מבג־ן שלא הוזכר יטם פועלו‪,‬‬
‫יתכנו להיכתב בוי״ו‪ ,‬כמו איטר יולד לישראל )•טופטים‬
‫•״ה ב״מ(‪ ,‬ה מ ה כע־טב )ההלים ק ב ד ( ומדכתיב בלא‬
‫וא״ו דר׳טיגן המקרא דומ־א המסורת ויהקימו יטג־הם‬
‫מבלי שגצטרך להוציא המקרא ממ׳טמעותו בישום עגין‪,‬‬
‫כי אי; במישמעות עבד דתן רק ׳שהפעולה נעשית ע •י אתר‪,‬‬
‫ויתכן להיות לרצונו שלימי שנעשתה לו או שלא לרצונו‪,‬‬
‫והועילה המסורת לפריטי קרא בתוספות ביאור‬
‫עבד דומיא דעבד דתן דומיא דיתן )עיי תוס׳ זבתים מ ‪:‬‬
‫דיה לא נצרכת(‪.‬‬
‫]מחלוקת אם ״אש למסורת או ל מ ק ר א [ לענין קרבן‬
‫פ ס ה נהלקו ר׳ יהודה ור׳ שמעון )פסהים פ יו‪ (.‬בפסוק‬
‫״על הבתים אשר יאכלו אותו בהם" מ ל מ ד ש ה פ ס ה נ א כ ל‬
‫בשתי הבורות )מ׳טמע שני בני א ד ם אוכלין פ ס ה א ה ד‬
‫ביטני בתים‪ ,‬דכתיב ״יאכלו" שנים ״אותו" ה ד פ ס ה‬
‫״בתים"‬

‫שנים‪ .‬רשי׳י(‪ ,‬יכול יהא האוכל אוכל ביטתי‬

‫מקומות )אדם א ת ר אוכל בשתי מקומות‪ ,‬כגון בשני‬
‫הדרים‪ ,‬או ביטתי הבורות ההופכות פניהם‪ .‬רש״י(‪ ,‬ת״ל‬
‫בבית א ה ד יאכל וכר‪ ,‬דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ר״ש אומר; על‬
‫הבתים אשר יאכלו אותו ב ד ם ‪ ,‬מ ל מ ד ׳שהאוכל אוכל‬
‫בישגי מקומות)ויאכלו דכתיב בקרא‪ ,‬אכל ה ד והד מאוכלין‬
‫קאי‪ .‬ריט״י(‪• ,‬כול יהא נאכל בשתי חבורות )עיקרו של‬
‫פ ס ה נאכל ביטתי הבורות(‪ ,‬ת״ל בבית א ה ד יאכל‪ .‬במאי‬
‫קמיפליגי? ר׳ יהודה סובר יש א ם למסורת ור׳״ט סובר יש‬
‫אם למקרא‪ .‬לפי פירויט ריט״• מהליף ר׳ יהודה א ת הנקוד‬
‫ןאכל ה נ א מ ר בנפעל על יאכל בקל וזה לפי שיטתו א ם‬
‫למסורת‪ ,‬ולשיטת ר׳ שמעון דייט א ם למקרא‬

‫קרימ‬

‫אנזאוס‬

‫אוצר ישראל‬

‫;אכל בנפעל על ה פ ס ה ולא יאכל אגברא• וע״ז יאמר‬
‫הרוויה‪ :‬ידוע כי לדעת בעלי הלשון הקדמונים כמו ר״י‬
‫היוג‪ .‬ר׳ימ הכהן ור״י אבן גאנה ואבן עזרא ואהרים‪ .‬אין‬
‫הנפעל תולדת הקל‪ ,‬כי א ם בנין נבדל לעצמו‪ ,‬ויש‬
‫מקומות שהוא‪-‬מורה על הפעולה מ צ ד הפועל כמו‪ :‬וכי‬
‫ימוך אהיך ונמכר לך )ויקרא כ״ה ל״ט(‪ ,‬ואמרו הז״ל‪,‬‬
‫במוכר עצמו מפני דהקו הכתוב מדבר‪ ,‬וכן פי׳ שם‬
‫הראב״ע‪ .‬וכן או דודו או בן דודו ינאלנו וגר או השינה ידו‬
‫וגגאל )עם כ״ה מ״ט(‪ .‬לכן אין זרות ל ה ע ת מ ש ב מ ל ת‬
‫ןאכל מ צ ד הפועל‪ ,‬ויכול להתפרש על הפועל כמו על‬
‫המתפעל‪ ,‬וכבר מצאגו בג׳ מקומות יאכל גופל על האוכל‪,‬‬
‫־‬

‫לא על המצות הגאכלות‪ ,‬מ ד ל א כתיב תאכלנה׳ בלשח‬
‫רבים‪ .‬וככה בבית א ה ד יאכל׳ אזהרה אגברא׳יייש־רי כל‬
‫הכתוב הזה אגברא קאי׳ לא תוציא מן הבית‪ ,‬לא תשברו‬
‫בו‪ .‬וזה הוא ש ט ת ד״י‪ ,‬דיש א ם למסורת‪ .‬ור״ש דםבר‪ ,‬י ע‬
‫א ם למקרא‪ ,‬מפרש ןאכל‪ ,‬לשת נפעל כמנהגו ברוב‬
‫מקומות‪ .‬ולכן מהלוקתם בפירושו של בבית א ה ד יאכל‪,‬‬
‫היא רק ב ס ב ר א ובשיקול הדעת‪ ,‬לפי שאין הכרע‬
‫למשמעות התיבה יאכל מצד הבנין‪ ,‬מפני שיתכן שתהיה‬
‫לעון פועל ונם יתכן ע ת ה י ה לשון נפעל‪ ,‬ובהא פליני‪ :‬ר׳‬
‫יהודה ס ב ר שיש להכריע משמעותה אל צד ה מ ס ר ה ‪ ,‬ומר‬
‫ס ב ר שיש להכריע אותה על צד המקרא ב מ י ל ו ת הלשון‪.‬‬
‫א מ נ ם לדעת פין‪ :‬המלה יאכל שעליה ת ס ו ב המהלוקת בין‬
‫שהיינו קוראים אותה יאכל ובין שהיינו קוראים יאכל‪,‬‬
‫א ה ת היא ב ת מ ו נ ת ה ב מ ס ר ת ה כ ת ב ואין כאן אות הסירה‬
‫שהיינו צריכים למלאות אותה ל ע ל מ ו ת הקריאה‪ ,‬כי על‬
‫הרוב לא נ מ צ א יו״ד גהה בכל המקרא בכגון זה להראות‬
‫ההברה מ ל ב ד המלות תיעשה )שמות ב״ה ל״א(‪ ,‬שובינו‬
‫)תהלים פ״ה ה־(‪ .‬ר״ש סובר י ע א ם למקרא ואנו קוראים‬
‫;אכל״ ואין לנו להרבות הומרות מ ס ב ר א ‪ ,‬וכדרכו תמיד‬
‫לדרוש טעמיה דקרא על פי פשוטו‪ ,‬ור״י סובר‪ ,‬הרי לא‬
‫מצינו סימני הקריאה בתורה ובכל טקום שיע טקום‬
‫לקריאה א ה ר ת שהיינו שומעין מ מ נ ו הומרא בעלמא‬
‫בהלכה‪ ,‬הננו הולכים אהריו ודורשין להומרא‪.‬‬
‫בבאור ענין מקרא ומסורת ב מ ל ת בהלב בפסוק‪:‬‬
‫״לא תבשל גדי בהלב אמו"‪ ,‬הרוו״ה יבאר על זה האופן‪:‬‬
‫השם הלב הוא ע״מ מ ן ד ‪ ,‬בשר‪ ,‬דבר‪ ,‬ה כ ם ודומיהם‪,‬‬
‫ד‬

‫ויבואו ב ס מ י כ ו ת ב ק ר ‪ ,‬ב ש ר ‪ / ,‬ד ב ר \ ה כ ם ^ ו ל פ י ז ה ה י ה‬
‫ראוי להיות הסמיכות מן הלב בהלב הלמ״ד בפת״ה‪ ,‬והוא‬
‫בצר״ישלא כמנהג‪ ,‬ולכן״הקשו הז״ל‪ ,‬למ״ד יש א ם‬
‫למסורת‪ ,‬בשר בהלב מנ״ל דאסור? דלמא בהלב אמו‬
‫פירושו בשומן של אמו והוא לשון הלב‪ ,‬אע״פ ש מ ל ת הלב‬
‫שוה ב נ פ ר ד ובסמיכות‪ ,‬אפשר לומר ש נ ס ת מ ך על דרך‬

‫‪78‬‬

‫למקרא אין אנו צריכים לכל זה‪ ,‬כי ה ל ‪ fob‬עומן הוא‬
‫שוה ב ס מ ו ך ובנפרד בכל המקרא‪ ,‬ואם הוא ענין משקה‬
‫לעולם הלב ב ס מ י כ ו ת כמו ה מ א ה בקר והלב צאן עם הלב‬
‫כליות ה ט ה )דברים ל״ב י׳יד(‪.‬‬
‫ב‬

‫ביבליוגרפיא‪ :‬היידענהיים‪,‬‬

‫מודע‬

‫ל ב י נ ה על‬

‫ע י ר מ ל י ם ; יחזקאל הלי• ב ק ו ה ת‬
‫דברים; רפאפורט‬
‫שנה ג׳;‬
‫השדון‬
‫ה ת ל מ ו ד ; פין ׳״ע״ד המסורה״‪,‬‬
‫פלונגיא! א ו ר ב ק ד ; יעקב צבייאליש מ ל א ה ר ו ע י ם ­‬
‫' י מ ל א כ י ‪ ,‬כללי הקו״!־‪ ,‬ערך קרי ביה כך וכך; ש ל ״ ה‬
‫תורה שבע״פ כלל א׳‪ ,‬ערך אם למסורת‪.‬‬

‫אמאום )‪ :(Amaus, Emaus‬שם מקום ש י ש ב ו מ ר ה ץ‬
‫לרפואה או לתענוג‪ .‬מקוד השם ב ל ע ת סודית או א ר מ י ת‬
‫ה מ ה או ה מ ת א ‪ ,‬ע״ע המעיינות התמים‪ ,‬ו נ ע ת נ ה‬
‫בהברה היונית לשם א מ א ו ס או עמאוס‪ .‬א מ א ו ס היתד‪.‬‬
‫סמוכה ומהוברת לטבריה ואספסיינוס עזב א ת עיר‬
‫א מ א ו ס ויבא עם מהנהו לטבריה )יוסיפום מ ל ה ט ו ת‬
‫ס״ד פ״א סי׳ ני; קדמוניות סיי׳ה כ״ב ג׳(‪ .‬וזה‬
‫מסכים לדברי ר• יוהנן ש א מ ר ה מ ת )יהושע י״ט ל״ת( זו‬
‫ט ב י י ה ולמה נקרא שמה ה מ ת משום חמי טבריה‪ ,‬כי‬
‫טפני שהיתר‪ ,‬קרובה אליה נ ה ש ב ת לטבריה‪ ,‬א ב ל ב א מ ת‬
‫היה אורך מיל מהטהן לטבריה )מגילה ב׳‪ ,(:‬ואמרו‬
‫בירושלמי)עירובין פ״ה ז׳(‪ :‬בראשוגה בגי טבריה מהלכין‬
‫א ת כל ה ט ת ה וכו׳ ועכשיו בני ה ט ת ה ובגי טבריה עיר‬
‫א ה ת הן‪ .‬וטעשה בר׳ יוהנן שאהזובולטוס והלךלאיטוניס‬
‫ר ע ב למזדהו של ת א נ ה וקרון עליה )קהלת רבה ע״פ כי‬
‫העושק יהולל; עי׳ יומא פ״נ‪ .(:‬וטבריה ה ס מ ו כ ה לה היתה‬
‫מקום ישיבתו של ר׳ יוהנן‪ .‬ונם בימינו אלה נ פ ר ד ת עיר‬
‫טבריה המוקפת הומה מהטי טבריה ע ה ם הוצה לה ב ע ר ך‬
‫מיל ואצל המרהץ הוא מקום המיוחס לר׳ מאיר‬
‫בעל הנם‪.‬‬
‫ויש עוד א מ א ו ס א ה ד ת שהורגלו לרהוץ ב ה לתענונ‬
‫ו ע ם הלך ר״א בן עדך‪ ,‬שהיתה מקום מים יפים וגור‪ ,‬יפה‬
‫ו ע כ ה ת ל מ ו ד ו ) ק ה ל ת רבה ע ם ( ‪ .‬ואמאוס זו גקראת ג״כ‬
‫דימסית‪ ,‬ואמרו‪ :‬ר״א בן ערך איקלע לדימסית ושכה‬
‫תלמודיה ) ע ב ת קמ״ז‪ .(:‬כ נ ר א ה היתד‪ .‬עיר גדולה‪ ,‬כי‬
‫מצאנו ר״ע שאל א ת ר״ג וד׳ יהושע באיטלז של עימאוס‬
‫)מכות י״נ•( ואיטלז הוא מקום יריד )‪ .(Bazaar‬לדעת‬
‫רפאפורט‪ ,‬א ט א ו ס זו היא ניקופוליס‪ .‬ושם היה ב א ר מים‬
‫הטרפאים והקיסר יוליינוס ס ת ם אותו׳ וע״ז א ט ד ר׳ יוהנן‪:‬‬
‫מבית הורון ועד א מ א ו ס וכו׳)ירושלמי עביעית פ״ט ב׳(‪.‬‬
‫היא נזכרת בספודי השמונאים )ה״א נ׳ ל״ט; ט׳ נ״א(!‬
‫ושם נ א מ ר כי שר צבא בכהידס היזק ?י׳ת ערי יהודה ויסב‬
‫א מ ה )אמאוס( ואת ת מ נ ה הומות‬
‫א ת ידיהו ו א ת‬
‫דלתים ובריה‪ .‬והיא ס מ ו כ ה ללוד‪ .‬ע״ע‬
‫נבוהות‬
‫טבריה‪.‬‬

‫הבל הבלים ע ל א כמנהנ‪ ,‬ולזאת כ ת ב ה התורה בהלב אמו‬
‫כדי להכריע פתרונו א ל המסדר‪ ,‬בחלב‪ .‬וחזרו הז״ל על‬
‫כל דצדדים‬

‫ביבליונדפיא‪ :‬ע ד ך מ ל י ן ‪ ;110‬א ר ץ‬
‫ע׳ אדומים‪.‬‬

‫והעלו ע מ ש מ ע ו ת לא תבשל בלתי סובל‬

‫פירוש זה‪ ,‬לפי שדרך בישול א ס ר ה תורה‪ .‬ולמ״ד יש א ם‬

‫קרמים‬
‫‪1‬‬

‫א‪.‬‬

‫^קבטי‬

‫» ״ ״ ‪ :(bath-tub, ^ 0‬כלי מיוהד ונעשה כמו‬

‫‪79‬‬

‫אוצר ישראל‬

‫בריכת לרחיצת‪ ,‬וגמצא ג״כ בבית המרהץ‪ .‬אמבמיאות‬
‫של כרכין‪ ,‬כמו שעשו אגישי טבריה הית כל א ת ד ג ח ל כ״כ‬
‫עד עיכול א ד ם למייל ב ו ) ש ב ת מי‪ (.‬דכפרץ זומרין וגפיש‬
‫הבלייהו)שם‪ .(:‬א מ ב ט י ק ט נ ה תיא ישמתממין עשרה‬
‫קומקמין מים ונותנין להוכה לרהוץ בו )שם קנ״א‪.(.‬‬
‫אמבטי של מרהץ מ ל א ה מים תמין אין נותנין לתוכת מים‬
‫צונן בשבת שהרי מהממן הרבה‪ ,‬אבל נוהן מים המי! להוך‬
‫א מ ב מ י ש ל צ ו נ ! )שם מ״ב‪ ;.‬ר מ ב ״ ם ש ב ת פ כ ״ ב ה׳‪ ,‬ש״ע‬
‫א״ה סי שי״ה יו״ד(‪ .‬במדרש משלו לאמבטי רוההה שלא‬
‫היתה בריר‪ ,‬יכולה לרדת לתוכה‪ ,‬ובא בן בליעל א ה ד וקפץ‬
‫לתוכה‪ ,‬אע״פ שנכווה‪ ,‬אלא הקירה )פסיקתא רבתי‬
‫פי״ב(‪.‬‬
‫לדברי הז״ל היה אפשר לאשה להתעבר בעת‬
‫׳שהיתה רוהצת ב א מ ב ט י ‪ ,‬א ם נ כ נ ם במעיה ש כ ב ת זרע‬
‫שהטיה במים איש שהיה ב א מ ב ט י הזה מקוהם‪ ,‬רשאלו‬
‫א ת בן זומא‪ :‬בתולה שעיברה )ע״ד הזה( מהו לכ״ג‪ ,‬אם‬
‫נשאה בהולה ואה״כ גמצאת מעוברת מהו לקיימה משום‬
‫בהולה מעמיו יקה )הגיגה ט״ו‪ .(.‬יש הגדה כי ב! סירא היה‬
‫בן ב ת ירמיה הגביא וגולד בדרך הזה ובהקדמת ״בן סירא‬
‫בן ירמיה הגביא" )גרפס בישגת ‪ (1697‬מביא בשם רש״י‬
‫פי׳ על הפסוק ״עושה גדולות עד אין הקר"‪ :‬בא וראה‬
‫כמה גדולים מעשיו של הקב״ה וכו׳ כגגד שלשה ש ג ו ל ח‬
‫בלי שכיבת הורתן עם אדם‪ ,‬ואלו הן‪ :‬בן סירא‪ ,‬רב פ פ א‬
‫ור׳ זירא וכוי‪ ,‬אבל לא גמצא כן בגמרא שלגו לצמה דוד‬
‫ה״א ג״א תמ״ה; ס ד ר הדורות ‪ .(34‬ההגדה הזאת היתד‪,‬‬
‫ידועה מימי ק ד ם ‪ ,‬וכגראה ס מ כ ו עליה כוהבי ברית‬
‫ההדשה שההליפו יישוע הגוצרי בישוע בן סירא‪ ,‬אורןת‬
‫לידהו מבתולה מבלי בעל‪.‬‬
‫א ? ? ג ‪ 1‬ש י ‪ :‬ע׳‬

‫ח ב ר ; מגוש‪.‬‬

‫אמה‪ :‬ע׳ מדות ומשקלות•‬
‫ש פ ה ה ה מ ש ר ת ת בבית אדוגיה פגימה בין‬
‫‪:‬‬
‫אמה‬
‫בגי הבית וגהשבת להם כ״אם"‪ ,‬ולפעמים לקהה אדון‬
‫הבית לפלגש‪ .‬וגופל השם הזה בין על עבריה ובי! על‬
‫כגעגיה‪ .‬א ך הז״ל שגו א ת הכגעגית ל׳שם שפהה‪ ,‬כדי‬
‫להבדילה מ א מ ה עבריה‪.‬‬
‫א מ ה ע ב ר י ה ‪ .‬ע״פ דין ההורה היה יכול ה א ב‬
‫למכור א ת בתו ל א מ ה )שמות כ״א(‪ ,‬וביארו הז״ל כי לא‬
‫תוכל להמכר לאמה לא ע״י עצמה ולא ע״י ב״ד בגגבתה‪,‬‬
‫רק ה א ב לבדו יוכל למכור בתו הקטגה עד שתביא ע ת י‬
‫שערות והיא ב ת י״ב שגה ויום אהד‪ .‬ב( אין ה א ב יכול‬
‫למכר בתו אלא לאיש אשר יש לה עליו או על בגו קדושין;‬
‫כרי ש ת ה א ראויה לו או לבגו ליעוד; אבל א ם יש לה עליו‬
‫קדיעין‪ ,‬אע״פ ש א ס ו ר ה עליו משום אסור לאו‪ ,‬יכל‬
‫למכרה‪ .‬ג( אם קבל ה א ב קדושין לבתו וגתגרישה או‬
‫ג ת א ל מ ג ת ש ו ב אין ה א ב יכל למכרה; אבל א ם מכרה‬
‫ויצאה כשהיא ק מ ג ה מהאדון יכל ה א ב למכרה שגית‪ .‬ד(‬
‫אין ה א ב רשאי למכור ב ת ו אא״כ אין לו‪ ,‬לא קרקע ולא‬

‫אמה‬

‫מטלמלין ולא כסות‪ ,‬אבל עבר ומכר הרי היא מכירה‪ .‬ה(‬
‫סצוה על האדון ליעה אותה לו או ל ב נ ו ) מ ד ע ת בנו( לאיעה‪,‬‬
‫וכסף מקנתה שנהן לאביה הרי כ ס ף קדושיה ותיכף‬
‫מישיעהה הרי היא כארוסה לבל דבר עד ע ת כ נ ס להופה‪,‬‬
‫ואז היא כאישהו לכל דבר‪ ,‬ואם יהפץ לגרשה צריכה‬
‫ממנו גט‪ .‬ו( אי! אמה עברית מתק רישת אלא מדעתה‪.‬‬
‫ולדעה הרמב״ם דוקא מרצונה )עבדים פ״ד( והתום־‬
‫)ק דרשי! ה ‪ :‬ד״ה ״׳שכן"( כתבו שמיעד אותה בע״כ של‬
‫אב ובע״כ של ב ת ורק גזרת תכתוב הוא שצריך להודיע‬
‫שיעדה‪ .‬וביתר תדברים דיגת כרין עבד עברי)ע״ע(‪.‬‬
‫בהמ׳שה דרכים יוצאת אמה עבריה מרשות‬
‫הארת‪ :‬א( ככלות יששת שגות עבודהה; ב( א ם פגעה בה‬
‫שנת תיובל בתוך ששת שנות עבודתת‪ ,‬ג( במות ה א ר ק‬
‫הרי תיא יוצאת ל ת ח ת ואינה עובדת בנו או יורשיו; ד(‬
‫בפדיון‪ ,‬כי מצוד‪ -‬על ה א ב לפדותה ע״י גרעק מ מ כ ר ה‬
‫בערךשגות עבודתה‪ ,‬וכופין א ת ה א ב לפדותה א ם יש לו;‬
‫ה( כשהביא םמגי גערות והיא ב ת י״ב שגים ויום אהד‪.‬‬
‫אין האדון יכל למכור אמה עבריה לאהר‪ ,‬ישגאמר ״לעם‬
‫גכרי לא ימ׳של למכרה"‪ .‬אי! אמה עבריה גרצעת‪ .‬ומה‬
‫ישכתוב ואף ל א מ ה ך העשה כן‪ ,‬בארו הז״ל להענקה שהייב‬
‫להעניק לה בצאתה ממנו‪ .‬א ם יצאה ממגו בגדעון כסף‪,‬‬
‫אין מעניק לה )דברים ט״ו; קחישין י״זו‪ .‬אמה עבריה‬
‫נקנית ב כ ס ף יותר מכדי פרוטה‪ ,‬כדי שיוכל ה א ב לגרוע‬
‫מ כ ס ף מקנתה בפדותו אוהד‪ .,‬ונקניה בשטר‪ ,‬וכותב ״אני‬
‫פלוני מכרתי בתי פלונית לפלוני" ןרמב״ם הלכות‬
‫עבדים(‪.‬‬
‫בכלל שקדה התורה‪ ,‬כפי באורם של הז״ל‪ ,‬בתקנתן‬
‫של בנות ישראל‪ ,‬והנבילה נישפט ממ׳שלת ה א ב ער כי‬
‫כמעט נמנע היה לאב למכור א ת בתו‪ .‬ע״ע ע ב ר ;‬
‫פ ל ג י ש ; ש פ ה ה‪.‬‬
‫ייפ״א‬
‫אמהות ‪ :‬אי! קורי! אמהות אלא לארבע‪ ,‬והן‪ :‬שרה‪,‬‬
‫רבקה‪ ,‬רהל ולאה )שמהות פ״א י״ר; ברכות ט״ז‪ .(:‬וכמו‬
‫שגקרא אברהם ״אב" המון גוים‪ ,‬כן תקרא שרה ״אמגו"‪,‬‬
‫ואמרו‪ :‬יו״ ד שנטל הקב״ה מ א מ נ ו ישרה וכו׳ )יררשלמי‬
‫ס נ ה ד ר י ן פ ״ ב ב ( ‪ .‬ו ב ס ד ר ה י ה ו ס רהל קודמת ללאה‪ ,‬כי‬
‫היא היהה עקרת הבית‪ .‬ונקראו אמהות‪ ,‬כי הן א מ ו ת בני‬
‫ישראל‪ .‬א מ נ ם לענין יהוס לא נבדלו רהל ולאה הנבירות‬
‫מבלהה וזלפה האמתות‪ .‬ולכן אצל השפתות נאמר; ו ת ל ד‬
‫ל י ע ק ב בן‪ ,‬ובן שני ל י ע ק ב )בראישית ל׳ ה ׳ ‪ -‬י ״ ב (‬
‫ולא נזכר ״ליעקב" בבני לאה קודם שילדה בלהה‪ ,‬לתורות‬
‫שבגי השפהות התיהסו ליעקב כמו בגי הגבירות )פי‬
‫רמב״ןשם(‪ .‬ויוסף היה ג ע ד• )רגיל( א ת בני בלהה ח ל פ ־‬
‫)שם ל״ז ב׳( שהיו אהיו מבזין אותם והוא מ ק ר ב ם‬
‫)רש״י(‪.‬‬
‫הכמי העמים הדורשים בבקרת ״הגבוהה״ יעערו‬
‫כי העברים האמיגו לפגים ביתוס ה א ם ולא ביהוס ה א ב ‪,‬‬
‫וכי גם הירושה ב א ה להכניס מ כ ה ה א ם )‪.(Matriarchy‬‬
‫‪,‬לכן גמצא כמעמ כל מלכי יהודה ומלכי ישראל ס ת י ה ס י ם‬

‫אמון‬

‫אוצר ישראל‬

‫ע ל יטם א מ ו ת ם ‪ .‬ולפי ד ע ת ם ש ו ר ש ה מ נ ה נ ה ז ה ב א מ ו נ ת‬
‫ה ב ל י ה נ ר ם ת ק ר מ ו נ י ם ל ע ב ו ד ל ב ע ל י ת י י ם )‪.(Totemism‬‬
‫ה ע י ק ר ולו ת ו ר ת‬

‫א ב ל ד ב ר י ת ם ת ב ל ‪ .‬כי יתום ה א ב ה ו א‬

‫תירו׳טת ל ב נ י י ש ר א ל מ י מ י ק ד ם ‪ .‬ויתום ת א ם ד ו א ל ת ו ס פ ת‬
‫יתום ת מ ש פ ת ה ‪ ,‬מ פ נ י כי ל א ״ ט א ת ה היו כ מ ה נ ש י ם ‪.‬‬
‫ו ב פ ר ט ל י ת ו ם כ ת נ י ם ‪ .‬ו א מ ר ו במ־שנת‪ :‬ת נ ר ש א איטת כ ת נ ת‬
‫צריך ל ב ד ו ק א ת ר י ת א ר ב ע א מ ת ו ת ‪ ,‬שתן •שמונת‪ :‬א ( א מ ה ‪,‬‬
‫ב( ו א ם א מ ה ; נ( ו א ם א ב י א מ ה ‪ ,‬ה( ו א מ ה ‪ ,‬ת( ו א ם א ב י ת ‪,‬‬
‫ו( ו א מ ה ‪ ,‬ז> ו א ם א ב י א ב י ה ‪ ,‬ת( ו א מ ת ‪ .‬פ י ׳ ש ת י ם‬

‫מצר‬

‫ת א ב רשתים מ צ ה ה א ם •שהן א ר ב ע ‪ ,‬ו כ ל א ת ת מ ה ן א מ ה‬
‫ו א ם א מ ה שהן ישמונה‪ ,‬ו מ ק ש י ב נ מ ר א ‪ ,‬מ א י ש נ א ב נ ש י‬
‫בדקינן‪ ,‬ומ״ש ב נ ב ר י ל א‬

‫ב ד ק י ? ‪ -‬נ ש י הכי מינצו בההי‬

‫ה ד ד י ב ע ר י ו ת ה ו א ד מ י נ צ ו ) ו ל א ב י ת ו ם ‪ ,‬ולב! צריך ב ה י ק ה ( ‪,‬‬

‫‪80‬‬

‫ז א ת ל א מ צ א נ ו ב ח ם מצוד‪ .‬ב ש ם ד׳ ל ה א מ י ן ב ה ׳ ‪ .‬ו ה ט ע ם‬
‫כי א מ ו נ ה ה י א ש פ ל ה מ ה ר נ ה ב א ה ב ת ה׳‪ .‬מ ש ה ר ב נ ו צוח‬
‫א ו ת נ ו ל ה ק ד י ם ד ע ת ר׳ ל א מ ו נ ת הלב‪:‬‬
‫״ ו ת ש ב ו ת א ל ל ב ב ך ״ ) ד ב ר י ם ה׳ ל ״ ט (‬

‫״וידעת״ ואחר‬
‫ו ב ז א ת נעלה עם‬

‫י ש ר א ל על כ ל ע מ י ם זולתו כ י ב ע ת ש ה נ ו צ ר י ם נ צ ט ו ו‬
‫להאמין ב א מ ו נ ת א ש ר ת א ס ו ר איםור נמור ל ת ק ו ר ב א ל ת ו ת‬
‫ועי״ז ת ו ב ט ת ו ל ת ג י ע ל מ ר ו ם ו ל ת ש י נ ע ו נ נ מ ל כ ו ת <טמים‬
‫א ת ר י מ ו ת ם ) מ א ר ק ט״ ו ט״ז; יותנן נ׳ י״ח(‪ ,‬נ צ ט ו ת י ש ר א ל‬
‫ל ר ע ת א ת א ל ת י ו ב ר ע ה ק ר ו ב ת ו מ י ו ש ב ת ) ר ת י ״ א כ ״ ת טי(‬
‫ועל ירי ד ע ת ז א ת י א ה ב א ת ר ׳ ויעשת‬

‫מצוותיו‪ ,‬ת ק ו ת י ו‬

‫ומיטפטיו‪ .‬א ת ת מ צ א נ ו ״ ת א מ י נ ו ב ר י א ל ת י כ ם ״ )דתי״ב‬
‫כ‪ .‬כ‪ (.‬א ך ז א ת ת י ת ת ע צ ת יתויטפט ל י ש ר א ל ו ל א מ צ ו ה‬
‫בשם ת‬

‫י‪.‬‬

‫ונברי מ י נ צ ו ביותסין ו א י ת ליה ק ל א ‪ ,‬ו ל א צ ר י ך ב ד י ק ה‬
‫)קידושין ע יו•(‪ ,‬ע ע‬

‫א ב‬

‫א ב ו ת ;‬

‫ו א ם ;‬

‫וז ל פ ה ; ל א ה ; ר ב ק ת ; ר ת ל ;‬

‫נ‪ .‬מ‪.‬‬

‫ב ל ה ה‬
‫— האמונה• ת י א ציור מ ת ש ב י י והרניט נפיטיי‪ ,‬ו ה י א‬

‫שרה‪.‬‬

‫״ ק ב ל ת עול מ ל כ ו ת ש מ י ם ״ ב ק ר י א ת ״ ש מ ע ״ ע י ס ת א נ ש י‬
‫‪.‬‬
‫אמי]‬

‫א‪.‬‬
‫ב; מנישה בן הזקיהו מ ל ך יהודה‪ .‬מ ל ך ב י ט נ ת‬

‫‪:‬‬

‫כנסת‬

‫הנתלה‪.‬‬

‫ה ד ק י ר ה ביטרשי ה ר ת ו י ס ו ד ו ת ה ת ו ר ה‬

‫נ ק ר א ת ‪ , .‬ת כ מ ת ה א מ ו נ ה " והעיון ה מ ו ב י ל ל ה ת כ מ ת נ ק ר א‬
‫ג א רפי ינ=‪ 477-‬ק ו ר ם מ ס פ ר ה ג ה ו ג ‪ .‬ש ם א מ ו מ י ש ל מ ת‬
‫ב ת ת ר ו ץ מן י ט ב ת • בן ע ש ר י ם וישהים ה י ה ב מ ל ב ו וישתי‬
‫ש מ ם מלך‪.‬‬

‫וילך ב כ ל‬

‫ה ג ל ו ל י ם ) מ ׳ ב כ ׳א‬

‫ד ר ב י מנישה א ב י ו ו י ע ב ר א ת‬

‫י ׳ ט ‪ -‬כ •או‪ .‬ל פ י כ ו ת ב ד י ה ע ו ר ה ר ב ה‬

‫״מרע תאלהי״ ובשם תםופרים תתדשים ״רעת אלתים"‬
‫)‪ .(Theology‬ה א מ ו נ ה מ כ ו נ ת ל פ ע מ י ם ״ י ר א ת ת ׳ ״ ש ה י א‬
‫ראשית כל ה כ מ ה ‪ .‬תאמונת תיא בלי ס פ ק ראשית ה מ ר ע‬
‫ו ת ל מ ו ד ו ק ו ד ם בזמן ו ב ט ב ע ) ק ר א כ מ א ל מ נ ת ״ ז ש ע ר טי׳ז(‪,‬‬

‫א י ט מ ה מ א ב י ו ‪ ,‬כי ל א נ כ נ ע מ ל פ נ י ה ׳ כ ה ב נ ע מ נ ש ה א ב י ו‬
‫ו ר ה ב ל ג יי׳ב כ ׳ נ ז ‪ .‬ויקשרו ע ב ד י ו עליו קישר וימיתוהו‪.‬‬
‫א ך ע ם ה א ר ץ ה ב ו א ת כ ל ה ק ר ט ר י ם וימליכו א ת יאיטיהו‬
‫ב נ ו ת ת ת י ו ‪ .‬ואמון ג ק ב ר ב ק ב ו ר ת ו בנן עזא‪ .‬מ ו ת א מ ו ן היה‬
‫ב ש נ ת גיא רפ׳ה או נ נ שנה לפני הרב; הבית ת ר א ש ק‬
‫)סת״ד(‪.‬‬

‫]ההקירה‬

‫ב ״ א מ ו נ ו ת ו ר ע ו ת ״ מ ת נ ג ד ל א ל ה ה א ו מ ר י ם שהעיון מ ב י א‬
‫לירי כפ‪.‬־רת ו ל א פ י ק ו ר ס ו ת ‪ ,‬ורק ע מ י ה א ר ץ סוברין כן‪ ,‬כי‬
‫ת ע י ק ת א מ י ת י ל א יתכן ש י מ נ ע ו א ו ת ו תז״ל‪ .‬ר ב נ ו ב ת י י‬
‫)‪ (1050‬ב ״ ת ו ב ת ת ל ב ב ו ת ״ ) ש ע ר ת י ת ו ד פי׳ג( י א מ ר ‪ :‬כי כ ל‬
‫מ י ש י ו כ ל ל ת ק ו ר ע ל עגין ת ז ת ב ד ר ך ת ס ב ר א ת ש כ ל י ת תייב‬

‫ב ת ל מ ו ד א מ ר ו ‪ :‬אמון ב י ע ר ת ת ו ר ת ב י ש ר א ל ‪ .‬ד ב י‬

‫ל ת ק ו ר עליו כ פ י ת ש ג ת ו ו כ ת ת כ ר ת ו כוי‪.‬‬

‫יותנן ורבי אלעזר‪ :‬ת ר א מ ר ישיטרף א ת ת ת ו ר ת ו ת ר א מ ר‬
‫•שבא ע ל א מ ו ‪ ,‬ר״ל ש ב י ע ר תיקי ה ת ו ר ה ועשת ז א ת ל ה כ ע י ס‬
‫ו ם ג ה ד ר י ן קיג‪.(,‬‬

‫אישר‬

‫ש‬

‫נ‬

‫י‬

‫' ' '‬

‫ותוראתת קבלת דבר‬

‫בלי ע צ ת ה ש כ ל ; ב ט ת ו ן ב ר ב ר ת ע ת י ר ל ב ו א ת מ ק ו ב ל א ך‬
‫מ צ ד מ ע ל ת ה א מ ת א ש ר במבטיה; בטהון ב ר ׳ ‪ ,‬ת ב א א ך‬
‫מ צ ד כי א ב ו ת י נ ו ס פ ר ו ל נ ו מ ה א ו ת ו ת ו מ ו פ ת י ם א ש ר ע ש ה‬
‫לעיניהם נ ק ר א אמונת; כ ל במתון א ש ר מקומו ב ל ב ולא‬
‫ב ש כ ל נ ק ר א א מ ו נ ת ‪ ,‬ו ת ת ש ב ל צ ה ק ה ‪ ,‬כי מ ן ה צ ה ק‬

‫הוא‬

‫ב ד ב ר י א ב ו ת י נ ו ‪ .‬ו ב ה ת פ ת ת ו ת לישון ע ב ר י‬

‫ה ו נ ה ת ע ל י ש ר ת לב• א י ש נכון וישר ה מ כ ס ה ס ו ד נ ק ר א‬
‫״נאמן רות״‬

‫והפוכו‬

‫לתקן ע צ מ ו ל ה ע ת ו ל ה כ י ר ב ו ר א ו ‪ ,‬וכן א מ ר מ ש ה ‪ :‬״הודיעני‬
‫ת מ ת ת ל ל ה ש כ ל ר ת ע א ו ת י " ‪ .‬ו ל ד ע ת ת ז א ת נ מ י ט ך ד׳ יצתק‬

‫ג ת א מ ת ע ׳י מ ו פ ת הותך; ד ב ר ש ג ת ק ב ל ל ל ב‬

‫לבל הסתפק‬

‫ל ר ע ת ה ר א ב ״ ע ב ״ י ם ו ד מ ו ר א ״ )פ״א(‪ :‬ת י י ב א ר ם‬
‫גא א ת דרכיך וארעך"‪ ,‬ותנביא א מ ר ‪ :‬״ ב ז א ת יתהלל‬

‫אמון‪ :‬ע׳ נוא אמון•‬
‫^מו;~‪ :‬ש ם מיטוריט ״ א מ ן ״‬
‫לא‬

‫באמונה[ ר׳ ס ע ה י ה נאון )‪(942-892‬‬

‫״הולך‬

‫רכיל״‬

‫ע מ ר י ב ע ל ת ע ק ר ת )פ׳ ל ך ל ך ש ע ר ט ׳ז(‬

‫באמת‪ :‬״הנה‬

‫ח א מ ו נ ת ת ב א ת א ת ר ת ת ק י ר ת והמ־שלמת ה ס ר ו ג ה ה י א‬
‫ת י ו ת ר ת ז ק ת ו ת י י ת ר ש ל מ ח ו ח מ י ו ח ר ת א ל ח ש ר י ר י ם בלי‬
‫ס פ ק " ‪ .‬נ ם ה ר מ ב ״ ם י א מ ר ‪ .‬שאין ברצון הז״ל ל ס ת ו ם ש ע ר י‬
‫הרעיון ו ל ב ט ל ה ש כ ל מ ה ש י ג מ ה ש א פ ש ר להיטינ‪ ,‬א מ נ ם‬
‫מזתיר לתיות זהיר‬

‫בחקירה‬

‫הזאת א ש ר‬

‫לקוצר ש כ ל‬

‫האנויטי עלול ת י א ל ש ב ו ש ב ס ב ר ו ת נ פ ס ד ו ת ו י ב א לירי‬
‫מ י נ ו ת ‪ .‬ו ב פ ר ט ר א ו י ל מ נ ו ע ת ת כ מ ת ה ז א ת מ ת ה מ ו ן ‪ ,‬ונותן‬
‫המיטה ט ע מ י ם ‪ :‬א ( מ פ נ י ע ו מ ק עניני ה ת כ מ ה ; ב( ק ו צ ר‬
‫שכלם‬

‫ל ת ב י נ ם ; נ(‬

‫תתעצלות‬

‫ההמון ללמוד ההצעות‬

‫)משלי י״א י״ג(‪.‬‬

‫ו ת ת ק ר מ ו ת ת ד ר ו ש ו ת ל כ ך ‪ ,‬ד( יש א נ ש י ם א ש ר מ ת כ ו נ ת‬

‫ו ב ת ל מ ו ד א נ ש י ם ישרים ב מ ס ת ר נ ק ר א ו ״ א נ ש י א מ ו נ ת ״‬

‫רותם א י נ ם מםונלים ל ל מ ו ד ה ה כ מ ה ‪ ,‬ה( ט ר ד ת ה פ ר נ ס ה‬

‫) ת ג י נ ת י ״ ר ‪ ,‬ש ב ת ל ״ א ‪ ,‬ת ע נ י ת ת׳‪.(.‬‬

‫ת מ ו נ ע ת א ו ת ם ‪ .‬ולכן ב א לירי מ ם ק נ א כ י ל מ ו ד ת ד ר כ י‬

‫א ם כ י כ ת ב י ה ק ו ד ש יהללו א ת ב ה י ר י ה ע ם א ש ר‬
‫תשליכו כל יתבם על ד׳‪ ,‬ובו ש מ ו מ ב ט ת ם והאמיגובו ב כ ל‬
‫ל ב ב ם ‪ ,‬נ ם ילענו ל א נ ש י ם א ש ר ל א י א מ י ג ו ב ד י ‪,‬‬

‫בכל‬

‫ה א מ ו נ ה נ ע ש ה ר ק ב ע ר ש ר י ד י ם וידידי ס ג ו ל ה ו ל א ל ת ת מ ו ;‬
‫העם)מורה ה״א פ׳ ל״ב‪-‬ל״ה(‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה הלוי ) ‪ ( 1 1 4 2 - 1 0 8 5‬ב כ ו ז ר י י א מ ר ‪ :‬כי‬

‫‪81‬‬

‫אוצר ישראל‬

‫אמונה ט פ ל ה‬

‫העיקר ה נ ח ל בקיום התורה היא ״אל ת ת ת כ ם יותר״‪ ,‬כי‬
‫ההתתכמות אינה מביאה אל רצו; האלהים‪ ,‬והייבים אנו‬
‫להשען ולסמוך ולהאמין בקבלת זקננו בנונע לדת ישראל‬
‫נם א ם ת ת נ נ ד לההקירה התפשית‪ .‬ולכן ממילא בטלה‬
‫אמונת הקראים בתורה הכתובה לבד‪ ,‬ואם אין להם היזוק‬
‫וסמך בשלשלת ה מ ס ו ר ה המקשרת אותנו אליה‪ ,‬והיא‬
‫התורה שבע״פ‪ .‬הקראים מביאים ראיה ממצות ח ד לבנו‬
‫״ואתה שלמה בני דע א ת אלהי אביך ועבדהו״ משמע‬
‫שצריך לדעת אלהים ידיעה ברורה ואת״כ התתייב‬
‫אלהי‬
‫בעבודתו‪ ,‬ואינו כן‪ ,‬כי העיקר הוא לסמוך על‬
‫ביבליונרפיא‪ :‬אמונות ודעות לפי קבלה ב״השלה׳׳‬
‫יצתק‬
‫אברהם‪,‬‬
‫א ב י ך ‪ ,‬ע״ד ״שאל אביך וינדך״ והם‬
‫ה״א ‪) ;524‬על השש ״והאמין״( ‪Ludwig Bach, Der Glaube‬‬
‫‪Ciiitersloh 19CH»; B10ch Von Glauben & Wissen,‬‬
‫ויעקב)כוזרי‪ ,‬מ א מ ר ה׳ םי׳ ב״א(‪ .‬א מ נ ם מתהלה בעת‬
‫‪1879; Curl Tirschtigel, Das VerhaeltnisMiinchen‬‬
‫נתינת התורה וכריתת הברית בהר םיני היתה האמונה‬
‫‪.von Glauben u. Wissen, Breslau 1905‬‬
‫צריכה פרםום באותות ומופתים לעיני כל ישראל‪ ,‬בהוש‬
‫א‪.‬‬
‫ובנםיון‪ ,‬עד אשר נתקבלה מכל האומה‪ ,‬אבל אה ׳כ‬
‫נמשכה הקבלה מ ח ר לדור ע״י המסורת מ א ב לבן‪ ,‬על אמונה ט פ ל ה )באננלית ‪ ,Superstition‬אשכנזית‬
‫החזקה שמביא בעל ס פ ר הברית ״אין אדם מוריש שקר ‪ :(Abergiauben‬אמונה ברזיות דמיונות והבלי שואהרניל‬
‫לבניו״‪ .‬על א מ ו נ ת הראשונים שראו אותות ה׳ בהוש‪ ,‬ושביה בקרב ההמון‪ ,‬שלא נ א ס ר ה מצד הדין‪ ,‬לעומת‬
‫ועל האחרונים שיש להם האמונה בירושה רמזו בברייתא‬
‫א מ ו ר י או ת ק ו ת ה נ ו י ם שייש בהם‬
‫דרכי‬
‫אות‬
‫במה שאמרו ״תית א ת ת יש ברקיע כשהוא יום‬
‫שמץ ע״ז •שאסור מצד הדין‪ .‬בי; אמונות הטפלות ישנם‬
‫במצהר‪.‬״‬
‫א מ ת במצהה‪ ,‬וכשהוא לילה אות א מ ו נ ה‬
‫אלה אשר הורישו עובדי האלילים הקדמונים מ ב ב ל ופרס‬
‫הלכו‬
‫אהריהם‪ ,‬והנוצרים והמרשלמנים‬
‫)בסידור דרך החיים קודם ת פ ל ת ערבית(‪ ,‬לתורות להבאים‬
‫שהאמונה צריכה להיות מקובלת מ א ב ו ת נם מבלי חקירה‬
‫בעקבותיהם‪ ,‬ונם היהודים למדו מהם או מתלמידיהם‪.‬‬
‫על אמתתה•‬
‫קשה לפעמים להבהין ולהניד בבירור המקור להאמונה‬
‫המצור‪ ..‬נם הר׳שב״ץ בפירוישו ״זהר הרקיע״ לאזהרות יעל‬
‫׳טבועות סומך על הבה׳ נ שלא להשוב אנכי בין המצות‪.‬‬
‫ודייקו ׳שלא נ א מ ר ״׳שמע״ או ״דע שאנכי הוא איטר‬
‫הוצאתיך״ ונוי‪ ,‬מפני שלא נאמרה בדרך מצוד‪ ..‬ולפ ז‬
‫הדיבור הראשון הוא ״לא יהיה לך״ והשני הוא ״לא תע׳שה‬
‫לך פסל״‪ .‬נם ר׳ אברהם קר׳שקש בספרו ״אור ה ״‬
‫)בהצעה( סובר שהאמונה אינה מצוה‪ .‬ע ע א ת ד ו ת‬
‫עקרים;‬
‫מצות;‬
‫י ס‪ .‬ו ד י ;‬
‫דת‪,‬‬
‫ה ׳;‬
‫פ י ל ו ם ו פ י א‪.‬‬

‫‪T‬‬

‫]אם האמונה היא מצוה[ לדעת הרמב״ם מציה‬
‫להאמין במציאות ה׳ ושהוא אדון כל ה א ^ וזה עיקר‬
‫האמונה שהכל תלוי בו‪ ,‬ויאמר‪ :‬ידיעת דבר זה מצות ע׳טה‬
‫שנאמר‪ :‬״אנכי ה• אלהיך״ )רמב״ם יסודי ה ד ת פ״א וי(‪,‬‬
‫ו י ס פ ר תמצות )מצוד‪ .‬אי( יאמר כי הדבור אנכי ה׳ אלהיך‬
‫הוא צוי אשר צונו ב א מ ו נ ת האלהות‪ ,‬ובנמרא מנו ״אנכי״‬
‫ו״לא יהית לך״ בין תרי״נ מצות‪ ,‬ומפי הנבירה שמעום‬
‫)מכות כ״נ‪ .(:‬הראב״ע יהיטוב אנכי למצוד‪ ,‬ראשונה‪,‬‬
‫יטתיא ממצות הלב ״וטעם זה הדבר‪ ,‬שיאמין ותהיה‬
‫אמונת לבו בלי םפק כי זה היטם ה נ כ ב ד שהוא נ כ ת ב ולא‬
‫נקרא הוא לבדו אלתים״ )פי׳ ליתרו(‪ .‬נם הרמב״ן מונה‬
‫אותת למצות עשה‪ ,‬כי ״יורה ויצור‪ ,‬אותם שידעו ויאמינו‬
‫בה׳ וכי יש ה׳ והוא אלהים״ )פי׳ שם(‪ .‬א מ נ ם בעל‬
‫״הלכות גדולות״ איגו מונה ״אנכי״ בי; המצוות כי היא‬
‫רק כעין הודעה וםפור והקדמה לעשרת הדברות‪,‬‬
‫המתתילות ״לא יהיה לך״‪ .‬וכן אמרו‪ :‬איזו היא מצוד‪,‬‬
‫ש נ א מ ר ה בתהלה? הוי אומר זו ע ז )הוריות ה‪ ,(:‬מ׳טמע‬
‫שלא נחשבה ״אנכי״ למצוה‪ .‬וכן אמרו במכילתא על‬
‫אנכי ולא יהיה לך)יתרו כ׳(‪ :‬מ׳של ל מ ל ך ש נ כ נ ם למדינה‪,‬‬
‫אמרו לו עבדיו נזור לתם נזרות‪ ,‬א מ ר להם לאו‪ ,‬כשיקבלו‬
‫מלכותי אגזור עליהם נזירות‪ ,‬שאם מלכותי אינן מקבלין‪,‬‬
‫גזרותי האיך מקבלים? כך הקב״ה א מ ר לישראל‪ :‬אגבי ה׳‬
‫אלהיך‪ ,‬לא יהיה לך‪ ,‬אגי הוא שקבלתם עליכם מלכותי‬
‫במצרים‪ ,‬וכשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי‪ .‬מזה גראה‬
‫‪ #‬ל א נחשבת ק ב ל ת המלוכה היא האמונה לגזירת ר ל‬

‫ה ט פ ל ה מאין באה‪ ,‬א ך בראותנו כי ייטתתפו בה היהודים‪,‬‬
‫הנוצרים והמרשלמנים נדע כי מקורה עתיק מ ב ב ל או‬
‫פרס‪ .‬ואם נראה איזה הזייה איטר ההזיקו בה היהודים‬
‫במדינות שונות נוכל ליטפוט כי נולדה בימי הכינים‪ ,‬ואם‬
‫רק במדינה א ת ת נדע כי היא מקרוב ב א ה מהיטפעת בני‬
‫המדינה‪ .‬האמונות הטפלות הנובעות ממעיני ד ת מ ת מ ר‬
‫השפיעו על היהודים הגרים בארצות המזרה‪ .‬והנובעות‬
‫מ ד ת הגוצרית השפיעו על יהודי א י מ פ א ואמריקא‪.‬‬
‫אמוגת שוא גשר׳טו ביהוד בקרב ההמון וקשה מ א ד להוציא‬
‫מלבם ולשחט אהריהם‪ .‬באמונה כזאת יאמיגו ב פ ר ט אלה‬
‫שלא יאמינו באמונה אמתית‪ ,‬וזהו מפני ש ט ב ע קבועה‬
‫ל ה א מ י ן ואם הוא מקטני אמונה‬
‫בלב ה א ד ם‬
‫ת א מ ת י ת כמעט מוכרה להאמין באיזה דבר ׳שהוא‪.‬‬
‫והראיה כי בי; יהודי אמריקא אישר כבר התרתקו מתורת‬
‫ה ד ת ומנהני ישראל‪ ,‬בכ ז יאמינו כי ה מ ס פ ר י״ נ איננו‬
‫מוצלה‪ ,‬והברזל של תצי ענול ב פ ר ס ת הסום ירבה ה הצלה ד‪,‬‬
‫בבית‪ ,‬ואי; צריך לומר כי ילכו בתוקות הגרם להקים‬
‫ולהאיר האילן בליל ל ד ת ישו‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫התורה הזהירה מ א ד שלא להאמין בהזיות ואמרה‪:‬‬
‫״תמים תהיה עם ה׳ אלהיך״‪ .‬כי לא גהש ביעקב ולא‬
‫ק ס ם בישראל‪ .‬אך כל עמל הנביאים והתכמים להרתיק‬
‫א ת ההמון מהבלי שוא לא הועיל להרהיקו מכל וכל‪ ,‬רק‬
‫במקצת‪ ,‬ואם נתבונן על הענן ותשך תבערות אשד כ ם ה‬
‫שימי הארץ בימים מ ק ד ם ובימי תבינים לא יקשת בעינינו‬
‫לראות א ת ההשפעה הטבעית אשר דבקה בבני ישראל‬

‫אמונה טפלה‬

‫אוצר ישראל‬

‫בין העמים‪ .‬א מ ג ם צריכים אגו לתודות כי גם בין הכמי‬
‫ישראל נמצאו אלה יטלא היו נקיים מ ה א מ ו נ ה ה ט פ ל ה ‪.‬‬
‫ויש מ ה ם שתוכרתו לתתירם כי כ ב ר נשרשו בלב תהמו;‬
‫כ ט ב ע שני ובבר היה נקשר אליהם רעיון דתי‪ ,‬ולא יכלו‬
‫להעבירם מקרב המהנה‪ ,‬ותיטבו כי מ ו ט ב שיהיו שוננים‬
‫ולא יתיו מזידים‪ .‬נם כדי ל‪-‬טב דעתו של הולה תתירו‬
‫דברים כאלה‪ ,‬ומצינו במשנה שר׳ מאיר תתיר לצאת‬
‫ב ש ב ת בביצת ההרנול ובשן <טועל ו ב מ ס מ ר מן הצלוב‬
‫משום רפואה‪ ,‬א ב ל תכמים אוסרים מ׳טום דרכי האמורי‬
‫)שבת ם ׳ז‪ .(.‬ואף כי אמרו ׳טהלוה׳ט על המכה «ין לו הלק‬
‫לעוה״ב )סנהדרין פי״א א ( ‪ ,‬מ ״ מ פ ו ס ק תרמב״ם )עכו״ם‬
‫פי׳•׳ א י״א( כי מי שגשכו עקרב או גתש מותר ללהרט על‬
‫מקום דגיטיכת ואפילו ב׳טבת לי׳טב דעתו ולתזק לבו׳ אע״פ‬
‫שאין הדבר מועיל כלום‪ ,‬הואיל ומסוכן הוא תתירו לו כדי‬
‫יטלא ת ט ר ף דעתו עליו‪.‬‬
‫]בתלמיד[ א ה ד מדרכי ההזיית הית לתאמין בזמן‬
‫ט ו ב וזמן רע וםימגים אשר יקרו ויאתיו או מבעלי היים‬
‫לפי תומם‪ .‬ומגו אותם בברייתא‪ :‬ת מ ת ש כ עתים ויטעות‬
‫ואומר היום יפת לצאת ומתר יפת ליקת ובו׳‪ ,‬פ ת ו גפלה‬
‫מפיו)וצריך לדאוג מהיזק(‪ ,‬מקלו גפלה מידו‪ ,‬בגו קורא‬
‫לו מאהוריו‪ ,‬עורב קורא לו‪ ,‬צבי הפסיקו בדרך‪ ,‬גהש‬
‫מימיגו ושועל משמאלו )סגהדרין ס״ה‪ .>:‬כשבא גבאי‬
‫לגבות מ ם ממגו אומר לו‪ :‬״אל תתהיל בי״ שסימן רע לו‪,‬‬
‫או לתבוע ממגו הוב ביטתרית‪ ,‬או בר״ת או במוצאי ש ב ת‬
‫)שם ם״ו(‪ .‬האומר גד גדי וכו׳ דוגי דגי; האומר לעורב צרח‬
‫ולעורבתא שריקי וההררי לי זגבך )שהעורב מבשר‬
‫בשורות רעות(; שתטו תרגגול זת שקרא ערבית )כעורב(‬
‫ותרגגולת שקראה גברית)כתרגגול(; א ש ת ה ו א ו ת י ר ) ש ב ת‬
‫ס״ז‪ .(:‬ארבעה דברים גהשבו לםכגה‪ :‬הגפגת בין דקל‬
‫לכותל‪ ,‬והעובר בין שגי דקלים‪ ,‬והשותה מים <טאולים‪,‬‬
‫והעובר על מים שופכין‪ .‬יטלשת אין ממצעין ולא מתמעצין‬
‫)אין הולכין באמצען ואין מניחין אותם לילך באמצע בין‬
‫יטני בני אדם( ואלו הן‪ :‬הכלב והדקל והאשה ר״א אף‬
‫ההזיר)פםהים קי״א‪ .(.‬ר׳ יצהק קרא‪ :‬נם כי א ל ך בני‬
‫צלמות לא אירע רע‪ ,‬על הישן בצל ההקל ובצל הלבנה‪.‬‬
‫פארי)מורסין( בביתא קשי לעניותא)שם(‪.‬‬
‫בתלמוד נזכרו איזת דברים איטר בהשקפת‬
‫הרא׳טונת נראים כתזיות‪ ,‬ו ב א מ ת היה להם ט ע ם מספיק‬
‫א ך ג׳טכת באורך תזמן‪ .‬כגון‪ :‬א( דלא משי ידי בתראי על‬
‫א ר ע א ‪ -‬מ ש ו ם זותמא‪ ,‬ב( דלא שקיל מידי מ פ ת ו ר א כי‬
‫גקיט איג׳ט ל מ ש ת א ‪ -‬ש ט א יאורע דבר קלקלת בסעודה;‬
‫ג( שמכבדין פרורי אוכלין מן ת ב י ת ־ לגקר הבית; ד( דלא‬
‫אוכלי ירקא מכישא ד א ם ר גיגאת )אין מוצאין ירק‬
‫י ר ק ו ת ( ‪ -‬מ ש ו ם דמתזי‬
‫תמוכר‬
‫יטאגדן‬
‫מהאגודה!‬
‫כרעבתגותא‪ .‬א ב ל טשום ששכהו ה ט ע ם תלו ב ה ם טעם‬
‫<טל הזית‪ ,‬משום כיטפים או דקשי לעגיותא וכדומת )תולין‬
‫ק״ה‪ .(:‬וכמו כ; תמנתג ל<טפוך מים בשכוגת ה מ ת ‪ ,‬או שלא‬
‫לדור בבית תד׳ט‪ ,‬ובתיתוך הצפרנים שאמרו הזורקן רשע‬
‫והשורפן הסיד‪ ,‬הכל מפני ה ס כ נ ה והתשש לבריאות הנוף‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫ויש איזה הזיות איטר מצאו להן מהלכים בקרכ‬
‫ישראל מ׳טכניהם תנוים ובהמשך תזמן נ ת כ ס ו בבנה יהודי‬
‫עד כי לא יכירם הרואה כי באו ממקור זר‪ .‬ולפעמים תלו‬
‫אותם בםמןי על פסוק א ח ד בתנ״ך כדי ל ת ת להם תואר‬
‫דתי‪ ,‬וכן נ ת פ ש ט ה מ נ ה נ לתתתיל כל דבר ביום השלישי‬
‫מפני שהוא נכפל בכי טוב ב ס פ ו ר תבריאת בבראשית‪.‬‬
‫מקור לזת בתלמוד שאמרו‪ ,‬לעולם יכנס א ד ם בכי טוב‬
‫ויצא בכי ט ו ב ) פ ם ת י ם ב•‪ (:‬והבונה ב י ו ם ולא בלילה‬
‫כי הנסיעה בטוהר‪ .‬יותר ביום‪ ,‬ובמעשה בראשית נזכר‬
‫כ י טוב״ בפעם הראשונת בבריאת ה א ו ד ביום‬
‫ה ר א ש ו ן ‪ .‬א מ נ ם בזהר פ׳ פ נ ה ם וביו״ד סי קע״ט נזכר‬
‫לבלי לתתל עסק ת ד ש ביום ב׳ או ד• כי אין מתהילין בב״ד‬
‫)עי׳ שו״ת הרמב״ם סי׳ רפ״ב(‪ .‬נם הנוצרים יאמינו כי‬
‫ביום ב׳ א י ן מ ז ל ל ת ת ה י ל דבר קיום‪ ,‬האשכנזים קוראי;‬
‫אותו ‪ Montag‬ר״ל יומו של הירה אשר ימיו מעטים‪.‬‬
‫ורק הגנבים יצליהו ביום ב׳ כי הירת נקרא ״שמש״‬
‫הננבים‪ .‬האנגלים קוראים ליום ב• ‪.,,blue" Monday‬‬
‫השם בלוי=ירוק יורה על העצלות‪ .‬המגתג לעשות תתתוגה‬
‫ביום מ ל א ת הירה גזבר ביט״ע יו״ד)סי׳ קע״ט ואה״ע סי׳‬
‫ם״ד(‪ .‬א ך יום השלישי לה תונה הוא נ נ ד המשנה בכתובות‬
‫שבתולת נ ש א ת ביום רביעי ואלמנה ביום ה׳‪ .‬א מ נ ם‬
‫האמונה ביום נ׳ תיא רק תזיית של גויי אשכנז שהאמינו‬
‫כי הוא יום מוצלה ומאושר לתתונה וכי הוא הפשי מ כ ל‬
‫פגע ואםק )‪.(Grimm, Mith ii. p. 1092‬‬
‫׳׳‬

‫לפעמים ערבו <טני עגיגים בתלמוד ועשו מ ה ם‬
‫באיזה שגרם דבר הדש‪ ,‬כמו מ ה ?{אמר ר׳ אמי‪ :‬האי מאן‬
‫רבעי לידע אי מסיק שתית )שנתו( אי לא‪ ,‬גיתלי שרגא‬
‫)ידליק נר( בעשרה יומי דבין ר״ה ליוי׳כ בביתא דלא נשיב‬
‫ז־קא‪ ,‬אי משיך נהורא )הנר מושך השמן ולא יכבה( נידע‬
‫דמסיק שתיה וכר האי מאן דבעי למיפק לאורהא ובעי‬
‫למידע אי תזר ואתי לביתא אי לאו‪ ,‬ניקום בביתא‬
‫דהברא‪ ,‬אי הזי בבואה דבבואה )אם רואת צלמו במראת(‬
‫לידע דתדר ואתי לביתא )הוריות י״ב‪ .(.‬מזה נולד ההגדה‬
‫כי בליל תושענא רבת א ם יביט א ד ם על תבותל נ נ ד הנר‬
‫ולא־ יראה צל ראשו ימות בשנת ההיא‪ .‬ותזכירו הרמב״ן‬
‫בפי• ל ב מ ד ב ר י״ר ט• עה״פ‪.,‬כי ס ר צלם מעליהם" יאמר‪:‬‬
‫יתכן שירמוז תכתוב למת שנודע כי בליל תתותם )הו״ר(‬
‫לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא‪ ,‬לכך‬
‫יאמר כי ס ר צלם מעליהם כי כבר גנזר עליהם מיתה‪.‬‬
‫הרמ״א מביא בשם הראשונים ז״ל שיש סימן בצל הלבנה‬
‫)?( בליל הו״ר מ ה שיקרה לו או לקרוביו באותו ה<טנה ויש‬
‫מי ש כ ת ב שאין לדקדק בזת כדי שלא ליתרע מזליה וכר‬
‫ויותר ט ו ב לתיות תמים ולא לתקור עתידות )הנהות א״ת‬
‫סי׳ תרסי׳ד א ( ‪ ,‬וזוז ממ<ט מ ת שאמרו בגמרא שם‪ :‬״ולא‬
‫מילתא היא דלמא הלשא דעתיה ומיתרע מזליה"‪ .‬ואביי‬
‫אמר‪ :‬״תיטתא ד א מ ר ת םימגא מ ל ת א היא!" משמע‬
‫שתית מסופק בזת‪ ,‬ותתרו ב כ ל עוז כדי לבטל א ת‬
‫האמונה ה ט פ ל ה א ו לההלישה ב מ ת ראפשר‪ .‬ו ב ס פ ר‬
‫הסירים מביא מעשה כי איש א ה ד לא ר א ה צל ראשו‬

‬‬ ‫להריגה‪ .‬ולכן א י ש ל א י ח ר נ ה ‪ .‬‬ ‫רזא‬ ‫א ח ד נ ר ד ם בלילה בביתכ״נ וסנרו‬ ‫היטמש‪ .‬ל א היו‬ ‫ימים מ ו ע ט י ם ו מ ת ו אותן ש נ י ה א נ ש י ם )םי׳ תשי״א. 197‬‬ ‫תולה ב ב י ת א ו י ו ל ד ת ת ו ך ת ש ע ת י מ י ם ‪ . ג לג‬ ‫ו לי ם \‬ .‫‪83‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫בהו״ר ו ה י מ נ ה ה ר ב צ ו מ ו ה ו נ ה ן צ ד ק ה והי ש ג י ם ה ר ב ה‬ ‫א ה ״ כ ד ב ת י ב ו צ ד ק ה ת צ י ל מ מ ו ת ) ס י ׳ תנ״ב(‪ .‬ויש מ ק ו מ ו ת שאין ק ו ר י ן ) ה ג ב ר י ם (‬ ‫בישראל ]לכן[ בודקים בעונות‪ .‬ ‫א ו ב‬ ‫א ס ו ת א .‬‬ ‫בעיר א ה ה היו ר ק מ י ם ש מ נ ס י ן ב ה ם‬ ‫כ ל ימי ת י י ה ם ‪ .‬ו כ ל מ נ מ ת ו היתד‪.‬בין ישאר ד ב ר י ם י א מ ר ת ת ס י ד כי ג ב ר י ם‬ ‫ו א ל ו ד ב ר י ד׳ י ה ו ד ה ה ה ס י ד ב ם ׳ ה ס י ר י ם ‪.‬‬ ‫א ל ה י ה ם ולכן א ס ר ת ת כ ם נשי‬ ‫מ י ש פ ו ס ע על ה י ל ד מ ו נ ע א ו ת ו מ ל נ ד ו ל ‪ .‬יש ד ב ר י ם שהן כ ד ר כ י‬ ‫ה א מ ו ר י ו א ע פ ׳כ מ ו ת ר בגו.‬‬ ‫איזה הזיות ש ק ב ל ו ה י ה ו ד י ם מ ה נ ו צ ר י ם‬ ‫ל א מ ו נ ה ה א מ ת י ת ש ל הז״ל‪ .‬ ‫עיגים.‬‬ ‫כרי ל ה ה ל י ש כ ה ה א מ ו נ ה ה ט פ ל ה ב ל ב ה ע ם ‪ .‬חהורנין א ה ה נ פ ש אוכלין עליו פ ה ב מ ל ה ש ל א‬ ‫י מ י ת א ת ד מ ת ח ‪ . נ ו ל ם .‬ה י א‬ ‫רומי נ מ ש ל‬ ‫ל ש מ מ י ת א ש ר ״ ב י ד י ם ת ח פ ש והיא ב ה י כ ל י‬ ‫מלך״ משלי‬ ‫ל׳ כ ״ ה ( ‪ .‬ולכן מוסיפין ע ו ד א ת ר ‪.‬הנםיון‬ ‫כשהיו ה ש ו פ ט י ם‬ ‫בלשונם‬ ‫א ת ר י ם )שם םי׳‬ ‫‪>^31‬־מ>=־משפט‬ ‫האל‪.‬‬ ‫ד ם ה מ כ ה ל ט פ ט ף ) י ו ס ף א ו מ ץ לר׳ י ו ס ף יוזפא האן‪.‬ו ט ע ו ת ה י א כי ל א י ו ד א ם רק פ ו ל ו ס‬ ‫ינקמו‬ ‫לויקרא‬ ‫נקמתו‬ ‫מ מ נ ו ו ה ו א ד ר ך ניחוש )ס׳ פ ע נ ח‬ ‫י״ט ט״ז(‪.‬ו ה י ה א ם י ר ד מ צ ו ל ה ידעו ש ה ו א ז כ א י ו א ם צ ף על‬ ‫פ נ י ת מ י ם א ו ת ה י א כי ה ו א תייב )עי׳ נ ש מ ת היים פ ״ נ ני(‪.‬וכעין אמוגד‪.‬א ם‬ ‫במים‪.‬ו ב ע ו ו נ ו ת י נ ו ש ר ב ו ביום ה ז ה מ נ ה ש י ם‬ ‫ש ק ו ר א י ם ל ב ג י ה ם ב ש ם א ב י ה ם אין ב כ ך כ ל ו ם ו ה י ה ו ד י ם‬ ‫מ ק פ י ד י ם ע ל כ ך ‪ .(p.‬א ם‬ ‫ה כ ל ת ת׳שים ת ל ה על ר נ ל ה ת ת ן ת ת ת ה ה ו פ ה ת מ ש ו ל ב ו‬ ‫הננבים‪.(Wuttke p. 44‬‬ ‫אמונה טפלה‬ ‫ש ל א ד ם ה ק ק ה ק ב ״ ה כ ל מ ע ש י ה א ד ם ו מ ק ר י ו וכי׳ ו א ע ״ פ‬ ‫שאין נ ה ש יש‬ ‫סימן‬ ‫ואסור לומר‬ ‫ל מ ת ה ר ב ה מ ת ע ת ו ע י ה ג ר ם ב ע ת ה ה י א ל ה א מ י ן בהזיות‬ ‫של הבל‪ .‬סימן‪ .‬ש ה ש ל י כ ו א ו ת ו ה מ י ט ה‬ ‫אתה‬ ‫ב ה ב ל ‪ . א ד ם שישיבר ב י ת ישן ו ב ו נ ה‬ ‫ב י ת חרש ב א ו ת ו מ ק ו ם יזחר ש ל א ישגה ההד׳ש מן הישן‬ ‫ב פ ת ח י ם ו ח ל ו נ ו ת ו א ם ל א ו יהיה ל ה ם ם כ ג ה ב ה י י ה ם )סי׳‬ ‫ה ם ״ א ( ‪ .‬ו ת ם א כ ל ו ע מ ו ל ת ם מ ק ו ד ם‬ ‫דף‬ ‫ומזה יצא ה פ ת ג ם כי ישל׳שה ע ש ר ה א ו כ ל י ם ע ל ש ל ה ן א ח ד‬ ‫ר״נ(‪ .‬כ מ ו ל ה א מ י ן‬ ‫עשר מ ב י א אסון בכנפיו‪ .‬והוא‬ ‫הקשורים‬ ‫מתננתת‬ ‫ש מ ס פ ר שלישה‪. 216‬‬ ‫ב ע ל ״ ס פ ר ה ס י ר י ם ״ מ ת נ צ ל ‪ :‬ל א ידית ל ב ך נ ו ק פ ך‬ ‫כ ש ה ר א ה מ ה ש נ כ ה ו ב ל פ נ י נ ו ע ת ה ו ה א מ ר אין א ל ו ד ב ר י‬ ‫ה י ה הי״ג‪..‬‬ ‫ומעשה שטן‬ ‫נורם‬ ‫ל פ ע מ י ם ש י פ ו ל ת א ו ר ת ב מ י ם כ ד י ל ה ת ע ו ת זת ל ת י ו ת לו‬ ‫ל ס י מ ן ב י ד ו ל נ ה ש ל ע ו ל ם ׳ ואוי ל ת ם לעושין כ ך כי ע ו ב ר י ם‬ ‫על כ מ ה ל א ר ן וכו׳ ועושים ע ת ה ה ת ו ר ה ש ק ר כי ל א‬ ‫נהש‬ ‫ב י ע ק ב ״ ו כ ו ׳ ) ס י ׳ נ״ט(‪.‬ ‫א ח י ז ת‬ ‫ח ס י ד ו ת ר ק ד ר כ י א מ ו ר י וכו׳ ו א ה ה י ל ו א ו מ ר כי ב א ב ר י ו י א צ ט ג ג י נ ו ת .‬‬ ‫זה מ ק ר ו ב ל מ ד ו ה י ה ו ד י ם ל ק ד ש יום ב ת דיש מ א י‬ ‫ל ת נ ה י ל ד י ם )‪ (May party‬ו ב פ ר ט ה ב נ ו ת ה י פ ו ה א ש ר‬ ‫מקישטים אותן ל ל כ ת ב ה מ ו ן ת ו נ נ ב ר ת ו ב ו ת ו ב ת ו ך ה נ נ ו ת ‪.‬וזהו ה פ ך א מ ו נ ת הנוים כי ה ש מ מ י ת תנין על‬ ‫ת ב י ת ל ב ל יכהו ה ב ר ק ‪ .‬ש מ ס ר א ת ישו‬ ‫ישנמצאים עליו שיורי מ א כ ל כ ש י ק ר ב ו ע מ ו ל א ד ם ה ר ו נ יחל‬ ‫בסעודת הפרידה‪.‬ה א מ ו נ ה ה ז א ת נ ו ס ד ה ע״י‬ ‫ד מ ו כ ד י ש י נ ק ו ם מן ה ר ו צ ה וכו׳ )סי• תתישמ״נ(‪ .‬ו א ם‬ ‫לו‬ ‫ל ש מ ו ע ד ב ר תידרש• ו א ם עור ש ע ל העין יש לו ל ר א ו ת‬ ‫א ו ל ק ר ו ת כ ת ב י ם ש ל תידרש וכו׳ וכן ע ל כ ל א ב ר ו א ב ר‬ ‫מ ג י ד ה ת י כ ו ך תידויש וסי ק ס ״ ב ( ‪ .‬סכין‬ ‫הישלית ה י ׳ ג ה נ ו ס ף ע ל י״ב שלוהי ה נ ו צ ר י ‪ .‬‬ ‫ו ה ק ו ר א בין ה ש ט ו ת מ ו כ ר ה ל ה ו ד ו ה כי ה י ה ת ת ס י ד מ ג ל ה‬ ‫ט פ ה ו מ כ ס ה ט פ ה י ם ‪ .‬ב ה צ ׳ ה ל י ל ה נ ע ו ר‬ ‫וראה‬ ‫הנשמות‬ ‫מעוטפות‬ ‫ב ט ל י ת ו ת ושני ב נ י א ד ם שעדיין ב ת י י ם ב ת ו כ ם ‪ .‬ו כ מ ת ד ב ר י ם שאין‬ ‫ה פ ת יכול ל ד ב ר ם ו ע ו ב ר י ם על מ צ ו ת מ ל כ נ ו ו כ ר ‪ . השווה‬ ‫]הזיות שונות[ ק ו ד ם ש ג ו ל ד ה י ל ד יודע ש ב ע י ם לשון‬ ‫ו כ ל ה ת ו ר ה כולה וכיון שיוצא ל א ו י ר ה ע ו ל ם ב א‬ ‫מלאך‬ ‫ו ס ו ט ר ו על פיו ו ש ו כ ח ה כ ל ‪ .‬ ‫ג ו ר ל ו ת.‬‬ ‫מ ס ו פ ק י ם בענין הנאישס היו מ ו ס ר י ם‬ ‫דינו ל ש מ י ם ב נ ס י ו ן ה מ י ם ‪ .‬היורק ב פ נ י אייש ״ י ק ב ל ״ מ מ נ ו ב ל ת ט א י ו ‪.‬‬ ‫כ׳שנהרנ א ד ם א ם י ב א עליו ה ר ו צ ה‬ ‫העשירי מ ה מ נ י ן ‪ .‬א ף בי‬ ‫ה ו א ג ג ד ה ג מ ר א בישבת ם״ז‪ :‬והגר׳׳א א ו ס ר ) ע ״ ע א ל י ה ו‬ ‫מ ו ו י ל ג א(‪ .‬ה א מ ו נ ה כ־ ה ש מ מ י ה ש ל ת ה‬ ‫ב א ש מ ק ד ש נ ו מ ק ו ר ח ב ב י ר פ• וישלח‪ .(Wuttke p.‬‬ ‫מ ת נ נ ה לכל הזכרונות‬ ‫ב א מ ו נ ת י ש ר א ל ש מ ס פ ר י״נ ק ד ו ש ב ע י נ י ה ם‬ ‫ת פ ת ה ה מ כ ה ומביע‬ ‫ו ב פ ר ט י״נ מ ד ו ת ש ל ר ת מ י ם ‪ .‬ב מ ו כן ת ק ן ה ת ם י ד ב צ ו א ת ו כי ת ר נ ג ו ל ת ש ק ר א ת‬ ‫כ ת ר נ נ ו ל יש לשיתוט א ו ת ת מ י ד ובן מ ת י ר ה ר מ ־ א ‪ . ה ש ו ו ה‬ ‫‪.‬‬ ‫אזניו יש‬ ‫יודע‪ . :‬צונו‬ ‫צורנו ל א ה נ ה ש ו ‪ .‬ועל ה א צ ט נ נ י נ ו ת לדון על מזלו ש ל א ד ם )פי• על‬ ‫מ׳שלי ט״ז ל״ב(‪.‬‬ ‫בנרו‬ ‫צריך‬ ‫לבום‬ ‫מתוט‬ ‫בפיו ק צ ת‬ ‫התפירה‬ ‫ויועיל‬ ‫לשכתד‪.‬ר ו א י ם‬ ‫אש נ ה ל ה בוערה מ ע ו מ ד אומרים‬ ‫תכבהובמים‬ ‫פן‬ ‫ב נ י ה ו ל י ם ‪ :‬א ם כ ף רנלו ש ל א ד ם א ה ז ה ו ה ח י כ ו ך ד ע לך‬ ‫כי יש לו ל ל כ ת ב מ ק ו ם ש א י נ ו‬ ‫]בימי הכינים[ ה י ה ו ד י ם ב צ ר פ ה ב מ א ה הי״ב והי״ג‬ ‫לאהרים‬ ‫יחזיקו‬ ‫יפול‬ ‫האורה‬ ‫יהית ל נ ו א ו ר ת ‪ .‬ו ל פ ע מ י ם ר ב ו ה הזהיר כי יש‬ ‫בהם‬ ‫מ ש ו ם ניהוש ו כ ש פ י ם ו ל ה ר ה י ק מ ה ם ‪ .Reginae‬ע״ע‬ ‫וידעוני.‬ל א ט ו ב ל ת י ו ת‬ ‫י ש ר א ל ל ט ב ו ל ש ם א ו ל ט ב ו ל כ ל י ם כי ל א יתכן ל ע ש ו ת‬ ‫התופר ומתקן‬ ‫והנוים קורין ע ל י ה ם ש ם‬ ‫ברכה ב מ ק ו ם שהזכירו ע ל י ו ש מ אלהים‬ ‫נקרא‬ ‫תל׳ט(‪ .‬נ ם ר׳ זרחיה‬ ‫ב ר יצתק ק ר א ת נ ר ע ל ת ע ו ס ק ב נ ו ר ל ו ת ) ה מ ז כ י ר ה״ו ‪120‬‬ ‫ו ה ל א ה ( ‪ .‬אומרים במוצאי ש ב ת‬ ‫ש מ ו ה הת־ים א ל א א ת ר ש כ ב ר מ ת ו )סי•‬ ‫ש ל א ל א כ ו ל ב צ י ם א ו ש ל א ל ק ת ת א ש ש ת י פ ע מ י ם כשיש‬ ‫‪.‬‬ ‫אתר‬ ‫ת ׳ס.‬‬ ‫ז א ה נ מ צ א ה א צ ל ה נ ו צ ר י ם ב ל י ל ה ו ל ד ה ישו )‪Wuttke‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו א ה ה מ ה ן מקוישטת ב ת ו ר ״ מ ל כ ה ״ והוא ל ז כ ר ת ג ת א ב י ב‬ ‫ש ל הגוים ה ק ד מ ו נ י ם ש ע ב ד ו ל א ל י ל ה א פ ר ו ד י ט י ו ג ק ר א‬ ‫‪) Dea Maja‬יום מ א י ( ו ת מ ל כ ו ת ‪ .‬א מ ו נ ו ת ט פ ל ב מ ס פ ר ר ב נזכרו ב ס ׳ ״ ה ס י ר י ם ״ ‪.

J.‬‬ ‫התעסקו‬ ‫ההבדל‬ ‫או‬ ‫ת ם מ ב ל י תעולם שמורין ת ל ב ת‬ ‫וסברא‬ ‫ואמוראי ב ב ל‬ ‫בנהרדעא‪.‬ ‫ר פ ו א ו ת‬ ‫ג ר א ד ‪.stition xi.‬ ‫בגהרדעא.‬‬ ‫רבריהם על תתורה והמסורת‬ ‫והגאוג־ם‬ ‫והקדימה‪.‬‬ ‫יגאי הזקן.‬ .‬ ‫ולבנין בוגין"‪ .(:‬א מ ג ם ב ד י ן ק ב ל ת ת ת ו ר ה‬ ‫ש ו ם ת ל ו ק בין ת ג א‬ ‫לאמורא‪.‬כמו‬ ‫תתואר‬ ‫ת ו א ר ״אדון" ב ע ב ר י ת ‪ . א ב ת ו דקיםרין.‬ ‫ת ש ב ע ו ת ‪.(195‬‬ ‫אמוראיב ב להיו מפולפלים יוהר מ א מ ו ר א י‬ ‫אי‬ ‫א ב א אריכא הגורע ב ש ם ר בה י ה ת א מ ו ר א תראשון‬ ‫מ ב א ר ה ת ל כ ו ת ש ד ר ש ר׳ ש י ל אב ש ם‬ ‫ההגאים‬ ‫בגי‬ ‫א״י מ ק ו ם ר ב ל פ ג י ם והוא י ד ע ב ת ב ג ת ן ‪ .‬‬ ‫ת ק ו ת‬ ‫ת ג ו י ם .‬׳‪.‬ ‫יוהגן ב ר ג פ ה א .‬ ‫ש ג ו י‬ ‫מ ג ת ג י ם .‬‬ ‫וידעו ל ה כ ג י ם ״ פ י ל א ב ק ו פ א ד מ ת ט א " ) ב ״ מ‬ ‫א מ ו ר א י ם‬ ‫במשגה‬ ‫א ת זה‪ .‬‬ ‫א‪.‬ ‫ל ק י ש .‬זמן ת א מ ו ר א י ם‬ ‫)‪(219‬‬ ‫וגמשך ע ד תתימת‬ ‫על ס ד ר תמםכתות‬ ‫ד ת ת י ל מ י מ ו ת רב־‬ ‫ה ת ל מ ו ד ע״י‬ ‫כל דור הית‬ ‫לדורות‪.(279—219‬‬ ‫) ם ו ט ת ב״ב‪ (.‬‬ ‫ומאמוראי‬ ‫ב ב ל ש ש ת דורות)‪ .‬ ‫י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫א ו ש ע י ה ר ב ת . ‪ .‬‬ ‫ר ו ת ו ת‬ ‫ה ה מ ו ן. מ ר שמואל‬ ‫מ ר עוקבא דיגא בכפרי‪. פ ד ת .(500‬‬ ‫שתתנא־ם‬ ‫ת י י א ב ר א ב י .‬ה״כ ‪ . א מ י ו א ם י ‪ .‬במו‪ :‬ת ג י ר ב יוסף‪ .‬א מ ו ר א ל מ י ק ם עליה )יומא ב׳‪.‬ואמרו‪:‬‬ ‫צייתי? ל א מ ו ר א צייהי!‬ ‫בין ת ר ב ל ת ל מ י ד י ו ‪.‬ ‫ש מ ע ו ן ב.‬‬ ‫א״י‬ ‫בישיבות‬ ‫ש ה ם ס ו ף בעלי ת ו ר א ת ו ת ם ס ד ר ו א ת‬ ‫ע ל ה מ ש ג ה ‪ .‬ה ר ב‬ ‫רבים‬ ‫גקרא‬ ‫לההמון גקרא ״אמורא"‪ .‬‬ ‫והם‬ ‫היו‬ ‫באמוראי א״י‪ . Der Aberglaube.‬‬ ‫) ב ע ר ך ש ג ת ‪.(.‬‬ ‫בגהרדעא.‬ו ב י ר ו ש ל מ י ל א ג מ צ א מ א ו מ ה מ כ ל זר‪.‬‬ ‫) א י ו ב ג׳ י ״ ז ( = ל א ש מ ע ו י ג ק י‬ ‫)הולין‬ ‫״אמוראין"‬ ‫״הגא"‬ ‫)ת״י‬ ‫ט״ו‪.‬‬ ‫בואו‬ ‫מתרגמים א ת‬ ‫לגשיא‬ ‫היה‬ ‫״רבי" ששות בתוראתו באשורית‪ .‬‬ ‫וברייתא‪.‬ ‫וטריא בירושלמי ק צ ר ה ר ב ה מ א ש ר בבבלי‪.‬ ‫ז ו ג ו ת .‬‬ ‫שעמדו‬ ‫ופי׳ רש״י ה א מ ו ר א‬ ‫לא‬ ‫לפעמים גההלף שם‬ ‫םגהדריןז‪. ד ב בםורא.‬ ‫ש מ ע ו ן ב ר א ב א .2 7 9‬‬ ‫תייא ב ד אבא.‬ב ב ב ל י מ ת ה י ל ה פ ל פ ו ל ע ל מ ל ת מ ה י צ ה מ א י‬ ‫היא‬ ‫גויל‬ ‫ומפרשים‬ ‫אבגי ד ל א‬ ‫גזית‬ ‫משפיא‪.‬ ‫תגיגא ב ר ת מ א . Super‬‬‫‪.‬‬ ‫בטבריה‪. י ת ו ש ע ב ן לוי.‬ ‫ר ו א ת‬ ‫ר ע ו ת . ) ש ב ת ם ז•(‪ . זירא )זעירא(‪.19(5‬מיזעס ק נ א ת ה א מ ת הלק‬ ‫היהודים‬ ‫רקוטי פרהים‪ . ( :‬ע ״ ע מ ה ו ר ג מ ן‪.‬אמוראה‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫פרשן‪. Breslau 1881.‬‬ ‫דור ב ׳ ) ‪.‬‬ ‫׳מסבתא‪.‬‬ ‫ח ב ה י ם ג״ד‪. ( :‬ולב.‬ ‫ב ט ר ם י ס ד ״שיבה ה ד ש ה ב פ ״ ע ‪ .(:‬‬ ‫ס״ז‪:‬ו‪.219‬‬ ‫מפורסמים‪.‬ ‫א מ ו ר י . E .‬ל״גשיא" בעברית‪ . 1828‬ברלינר ה י י‬ ‫ה כ י נ י ם פ ז ‪ .‬ ‫א ר ץ‬ ‫יוהגן הזקן.:‬‬ ‫א ו מ ר ו ‪.‬‬ ‫א ל ע ז ר ב. Lecturer.‬‬ ‫במדבר ב״אכ״ט(‪ .(359 .‬ווארשא ‪.(257—219‬‬ ‫עילא‬ ‫יוסי ב ר‬ ‫זבדא‪.‬‬ ‫הרבת‬ ‫ופלפול ועליהם אמרו תתגאים‬ ‫טעם‬ ‫ממל‬ ‫בבל‬ ‫א מ ו ר א י‬ ‫ב פ ״ ע ) ב י צ ה ד • ( ‪ .‬‬ ‫ש ב ע ״ פ אין‬ ‫םמבו דבריהם על רבותיהם שקהמום‪.(359—320‬‬ ‫ירמיה.(:‬‬ ‫‪ (2‬ש ם‬ ‫של תתנאים‬ ‫וישוב‬ ‫במשגה‬ ‫דבריו‬ ‫ה ע ו מ ד לפג־ ה ר ב ו מ ש מ י ע ל ר ב י ם מ ת ש ת ו א לותש לו‪. Interpreter‬‬ ‫תרגום ״ ל א שמעו קולגגש"‬ ‫בית רבא קל‬ ‫בלשון‬ ‫אמוראת‪.‬ ‫א ה ר י ב ו א ו מא״י ל ב ב ל ו א י ק ל ע א צ ל ר ב ש י ל א )יומא ב׳‪.‬־ ב ולוי ה י ו ג ״ כ‬ ‫מהתא‬ ‫אמוראי‬ ‫ל ע ש ו ת מ ה י צ ה וכו׳ מ ק ו ם ש ג ה ג ו ל ב ג ו ת גויל‬ ‫דור א׳ )‪. בי ז א ת ת י ת ת מ ש מ ר ת ר ב‬ ‫בתתלת‬ ‫ש ם ה ת ו א ר ל א מ ו ר א ע ל א״י ש ג ב ה ר‬ ‫ל א מ ו ר א ב ב ל״ ר ב " א ו״ מ ר " שתוא ב א ר מ י ת ‪ .‬ ‫ק ט ל ג י ת .‬‬ ‫ומפרשים‬ ‫אבני‬ ‫בתולות‬ ‫בבבלי ים‬ ‫ובירושלמי ל א צריכי פירוש ע לזה‪.‬ש ם‬ ‫א מ ו ר א י‬ ‫תתזרה‬ ‫ל ״ ת ‪ .‬‬ ‫ההגאים‪.‬‬ ‫וכן ב מ ש ג ה ‪ :‬ה מ ו כ ר א ת ה ב ד מ ב ר א ת ה י ם ו א ת‬ ‫ואת‬ ‫הבתולות‪.‬ ‫עין‬ ‫ו א י ג ו‬ ‫ש ל‬ ‫ת ק ו פ ת ‪.‫אוצר ישראל‬ ‫אמורא‬ ‫ד ב ו ק .‬‬ ‫כ ל ו ג ם ו ת ש ל א ר ז ובו׳ ) ש ם‬ ‫וכדומה‬ ‫השקלא‬ ‫מתוך מ ש ג ת ם מבלי‬ ‫דר׳‬ ‫)עי׳ ב ק ר ת ה ת ל מ ו ד ‪.‬ת ג י ר ב ת ת ל י פ א ‪.‬‬ ‫ה מ ש ג ה בלי פירוש‬ ‫וקםרין‪.‬‬ ‫כי‬ ‫ההלכות ולא‬ ‫צפורי‬ ‫ל מ ק ו ם וזמן ה ת נ א י ם ‪.‬ ‫ק מ י ע .‬ ‫ת ש ם . לוי ב ר ׳ סיסי.‬מפני שהיו קרובים‬ ‫מלבד‬ ‫ותאמוראים םמבו‬ ‫בזמן ו ל א‬ ‫במעלת‪.‬ ‫ש ד י ם .‬ ‫ת ר ע .‬‬ ‫ב י ב ל י ו ג ר פ י א ‪ :‬גידעמאן ה ת ו ר ה ו ה ה י י ם היא‬ ‫פ׳ ז ‪ 159‬והראה‪ .‬‬ ‫א מ ו ר א )מ״ק ב ״ א ‪.‬‬ ‫תתיהד‬ ‫ת ת ג א י ם‬ ‫לפרש‬ ‫קדושין‬ ‫תאמוראים‬ ‫דבריהם‬ ‫שאמרו‬ ‫הבגה‬ ‫דבר‬ ‫לשון‬ ‫האמורא גקרא ב ש ם‬ ‫ד פ ו מ ב ה י ה א ר ב ה ו ר ב יוסף‪.‬ת ג י ת ג א ו ל א י ד ע מ א י ק א מ ר‬ ‫לבבל‬ ‫מעט‬ ‫ישבו‬ ‫שביניהם הוא‬ ‫סמכו‬ ‫ר ב ו ש מ ו א ל ת ג א מ ת ג ־ ת א ) ג ד ת ל •ג‪ .(500-219‬א ה ר י ה א מ ו ר א י ם ה י ו רבג!‬ ‫ס ב ו ר א י‬ ‫)ע״ע(‪.‬‬ ‫אתרי‬ ‫ו ב ר י י ת א ש ה י א ה ת ו ס פ ת א ש ל א יתיו ד ב ר י ם‬ ‫והוסיפו יותקנו‬ ‫סותרים‬ ‫זה‬ ‫ד מ ש פ י א ) ש ם ג ‪ .‬ווי. ש מ ל א י ‪.‬‬ ‫מפרבתא‪.‬‬ ‫אמורא‪ .(:‬ת ג י ת נ א ק מ י‬ ‫והיה‬ ‫ופומבדיתא‪. ( . 597‬‬ ‫דרשן‬ ‫‪Si‬‬ ‫ב ב ל .‬‬ ‫מצוין‬ ‫מ א מ ו ר א י א״י יש ש ל ש ה דורות‬ ‫ר׳א ש י ורביגא‬ ‫דברי‬ ‫תאמורא־ם‬ ‫ה א מ ו ר א י ם גהלקו‬ ‫באמוראים‬ ‫)‪.‬‬ ‫ומתורגמן‬ ‫ותמפרש‬ ‫עיקר‬ ‫האמוראים היה‬ ‫ולהסב־ר‬ ‫ה ס ו ר י מ ה ם ר א ו ה ב י ק ה נ י וכוי‪.‬לפעמים ה ס ת‬ ‫הגירםא‬ ‫באמרם‬ ‫״ א ט ו בולי ע ל מ א ל ת ג א‬ ‫ל ״ א ‪ .‬‬ ‫טלפהא‪. .‬‬ ‫םורא‪.‬‬ ‫ד י ר נ׳ )‪.‬ותירושלמי ג ת ת ם בימיהם‪.‬‬ ‫וקישור‬ ‫תענינים‬ ‫הממל‬ ‫הוד‪ .‬ ‫ד ר כ י‬ ‫ת ל ו מ ו ת .‬‬ ‫מהורגמןלשם‬ ‫התלבות‬ ‫עבודת‬ ‫להבין‬ ‫ב ב ב ל ה וכרהו לעסוק גם ב ה ב נ ת המלים שהיו ה ד ע ו ת להם‪.‬‬ ‫האמוראים‬ ‫שלמדו‬ ‫תיא‬ ‫רק‬ ‫בביאור‬ ‫ש ב מ ש נ ה ‪ .‬ו ב מ ו בן ת ל מ י ד י ה א מ ו ר א י ם ו ה ם ר ב ג ן ס ב ו ר א י‬ ‫אתריהם‬ ‫אמוראי‬ ‫למדו‬ ‫בטבריה‪.‬ו א ז ה י ה לו א מ ו ר א‬ ‫דור א׳)‪.‬אמוראי‬ ‫אמוראי ד ג ה ר ד ע א ר ב הייא‬ ‫ו כ ו ׳ ) ם ג ת ד ר י ן י״ז‪ . .‬‬ ‫)‪(Speaker.1900‬‬ ‫בימי‬ ‫באשכנז‬ ‫‪Joel. תזקית.‬וכן ג ר א ה מ א ג ר ת‬ ‫ר ב ש ר י ר א גאו.‬ ‫תאתרוגים‬ ‫יוגה. ( 3 2 0 .‬ב ט ב ר י ה .‬‬ ‫גקראו תגאים בשעה שהורו‬ ‫דבריהם‬ ‫ובאמת‬ ‫הלבה‬ ‫גם‬ ‫בפ״ע‬ ‫משגה‬ ‫לדוגמא‬ ‫הראשוגה‬ ‫בהבנת‬ ‫א י‬ ‫המלים‬ ‫אבל‬ ‫במם׳ ב״ב‬ ‫״השותפים‬ ‫גזית‬ ‫שרצו‬ ‫כפיסי.‬‬ ‫לבעלי‬ ‫הגמרא‬ ‫א מ ר ו‬ ‫ובארו להלמידיהם‬ ‫מאמר‬ ‫בשם‬ ‫של‬ ‫התלבות‬ ‫מימרא‪ .

(500—468‬‬ ‫רבינא ב ר ה מ א בסורא.‬ ‫יד‬ ‫מלאכי סי• נ״נ(‪.‬‬ ‫יש מ ת א מ ו ר א י ם שלא תיו בקיאים בברייתא ומביא הדי.‬ת א מ ו ר א אינו תולק עם תברייתא‪ .1871‬יאליש‪ .‬‬ ‫אבא בר אבין) בראשית רבה ל״ג גי(‬ ‫אבא בר אבא אבוה דשמואל)ברכות י״ח‪ [:‬א׳ אבא אבוה דר׳ אבא מרי)ירוי ברכות ט׳ ג‬ ‫אבא האדמוני)ילקוט יהושע ל״ג(‬ ‫אבא בר אבינא )שבת ס׳‪(:‬‬ ‫ב׳ אבא בר רב אדא )שבת קל׳יג‪(.84‬ס ד ר ת נ א י ם‬ ‫יצהק ב פ ו מ ב ד י ת א .‬‬ ‫.1592‬כ פ ר ה ק ב ל ה להי־אב״ד‪ .‬ה״א מ א ת שלמר‬ ‫זלמן טויסיק‪ .‬תו״א בסדר א״ב‬ ‫רבה ב ר הונא בסורא.‬‬ ‫לפעמים מ פ ר ש הדין והוא בעצמו מסיים והלכתא בתיפך‪.(*47‬‬ ‫פי׳ על פרקי אבות להרב המאירי‪ . Rochester.‬א׳ מתבמי פרובינצא בשנת ד״א‬ ‫הראשון. יוסף בר הייא.‬שער‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪Katz.1877‬‬ ‫הונא בסורא. Ba‬‬‫‪cher.‬למברג ‪ . Ag. ר ב ה בר נהמן.1885‬‬ ‫כ״י ישן‪.‬ ‫משפירא‪ .‬‬ ‫‪Pal.‬‬ ‫ד׳ אבא בר תנן)ע״ז ס׳‪(:‬‬ ‫אבא אהוה דר׳ ידודה בר זבדי)יבמות פ״ג‪(:‬‬ ‫אבא הסידא )ירושל׳ נדרים ה׳ בי(‬ ‫ג׳ אבא בר יורן)בראשית רבה ם״ת יו״ ד(‬ ‫ג׳ אבא יוסי התורתי)בראשית רבה ל״ר י״ב( א אבא בדיה דר׳ יוסף בר רבא )חולין קם״א‬ ‫אבא בר אהוה דר׳ יוסי)שקלים ב׳ ה׳(‬ ‫ב׳ אבא בר יעקב בר אידי)ירוי תרומות ג׳ אי(‬ ‫אבא כד יסא )ירושל׳ סנהדרין ד יו״ד(‬ ‫ב׳ אבא בר יעקב )גיטין נ״טי.‬למלאות אחרי היוהטין וםוז״ד‪ .‬ליוורנו!(‪ .‬מאיגץ ‪ .‬ע״י גרעין‪ . יהודה בן יהזקאל בפומבדיתא. ט ר‬ ‫ב ר רב אשי בסורא. אידי בר אבין בסורא.‬עש מבוא באשכנזית‪ .‬ ‫בשם מימרא‪ .‬ווארשא‬ ‫ת נ א י ם ו א מ ו ר א י ם ‪ .‬א ב ל יש‬ ‫לו כה לשבש הברייתא וכו׳ ) פ ת ר יצתק ע׳ אמורא.257‬‬ ‫ב ו ב ב י א ו ר ‪ .(320.‬ווילנא ‪. כ ה נ א‬ ‫בר אושעיא.‬ווארשא ‪ .‬שפתי ישנים״‬ ‫לר׳ שבתי בס.‬‬ ‫ברעסלאו ‪.19‬ב י ת ה ב ה י ר ה ‪..‬‬ ‫‪Annalen‬‬ ‫‪1849‬‬ ‫רפרם עי׳‬ ‫תר״ז)‪.‬‬ ‫ד ו ״ ד תייג. ת ם ד א‬ ‫ה ח מ ד ה ‪ .‬‬ ‫האמוראים‬ ‫יבואו כל א ה ד בערך‬ ‫המפורסמים‬ ‫מיוה ד‪.‬‬ ‫אבא בר אמי)בראשית רבה ה׳ אי(‬ ‫אבא בר אילעאה)ירושלמי ברכות ט׳ טי( ב׳ אבא בר אלישוב )בראשית רבה פ׳ וי(‬ ‫אבא בדיה דר׳ בנימין בר הייא )נדה י־׳ג‪(. ‪Am. ששת בשילהי..1874‬‬ ‫ו א מ ו ר א י ם ‪ . יהודה )מני( בר <שלום.‬ליק ‪.‬‬ ‫דורות תו״א )גיאג ‪ . ב ן פ ו ר ת א )פורת( לר׳ יוסף טוב עלם)עיי םמ״ג‬ ‫לאווין קל״ת(‪ .‬‬ ‫דורות‬ ‫יאריסלאו ‪.‬הוצאת ר״נ ראבינאוויץ‪ . נהמן בר יעקב בנהרדעא.‬ברעסלוי ‪ .‬מתוך כ״י משנת.1587‬‬ ‫‪Fiirst .1877‬ו ו ע ד‬ ‫מיב־ דוד כהן‪ .1884‬‬ ‫דור ג׳ )‪.‬תו״א ע״ס א״ב בקיצור‪ .‬ ‫סי׳ ‪ . Rabbis of Ancient‬‬ ‫‪Times.‬מ א ת יצחק שור וכנו‬ ‫הכמיש‬ ‫בסורא.‬‬ ‫‪Leipzig‬‬ ‫.‬ומהם ‪245‬‬ ‫ויט רי‬ ‫האמוראים והתגאים‪ .‬פתיהה כוללת סדר תו״א‪. ‪Amor.‬ב י ת‬ ‫רבה בר ר ב ה נ א .(468-427‬‬ ‫מ ר ימר )מריטר( בסורא. ס ת ״ ד. Ag.‬‬ ‫א׳ אבא בר כהנא )שבת קבי א‪(:‬‬ ‫ג׳ אבא בר ממל )ב״מ נ ״ ו ‪ : :‬כ״ב ל״ה‪(.‬‬ ‫‪) 1839‬ע׳‬ ‫״כרם‬ ‫‪ .‬‬ ‫יש כללים רבים בדרכי האמוראים שנרשמו בספרי‬ ‫כללי תתלמוד• לדונמא‪ :‬אמורא דרכו לפרש ולא לסהום‪.‬‬ ‫אבא בר מהסיא )ירושל׳ מגילה ב׳ בי(‬ ‫אבא בר מינא )ירושל׳ ב״מ ד׳ אי(‬ ‫ב‬ ‫ב•‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳‬ .‬גם נרשם אצל ה א מ ו ר א א ו ה א׳‬ ‫ב׳ ג׳ עד ו׳ לתורות על הדור שהי בו‪.‬‬ ‫ב׳ אבא דמן תיפא )שבת מ״ה‪(:‬‬ ‫אבא בר הסדא )ע יז מ״ט‪(:‬‬ ‫אבא בר המא )ע״ז ל״א‪(. Juden‬‬ ‫‪in‬‬ ‫‪Asien . ס ׳‬ ‫א—גי.‬ונרשטו‬ ‫מתזור‬ ‫הירושלמי‪. א מ י מ ר בנהרדעא.1(103‬חיים שלום סליווקין‪.‬מ ס ד ר הש״ס.‬ ‫באבער‪.‬בועד להבמים‬ ‫סדר תנאים‬ ‫להיד״א‪ .‬‬ ‫אביי בפומבדיתא. 1890.(427-375‬‬ ‫ולין נקרא ג״כ ס׳ הגאונים )ע׳ יותסין סוף א ו ת ג׳ לאמוראים(‪.‬‬ ‫תמד״ תלק די( .‬ווילנא‬ ‫ו א מ ו ר א י ם ‪ .‬קראקא ‪.‬כ״י ישן‪ . Berlin 1905.‬מינכען ‪ .‬הוצאת‬ ‫תנאים‬ ‫ר׳‬ ‫שרירא‬ ‫גאון.‬‬ ‫ב ר תהליפא.179‬הוצאת בן־יעקב‪ .‫אוצר ישראל‬ ‫‪85‬‬ ‫אמורא‬ ‫דור ב׳)‪. רפרם‬ ‫תשני ב פ ו מ ב ד י ת א ‪.‬‬ ‫אבא בר הייא בר אבא )ברבות ה׳‪(. י ס ו ד‬ ‫שעריי‬ ‫עולם‬ ‫כריתות‪. :‬תענית י״ג‪(.‬‬ ‫אבא בר איבו)במדבר רבה ה׳ הי(‬ ‫אבא אומנא )תענית כ׳׳א‪(:‬‬ ‫ג׳ אבא בר אהא סלא )סנהדרין הי‪(.‬ ‫מבוא‬ ‫ימות‬ ‫ע ו ל ם ‪ .‬‬ ‫ביבליונרפיא‪:‬‬ ‫אגרת‬ ‫י ו ת ס י ן.‬מ ש פ ת ו ת ס ו פ ר י ם ‪ .‬היבר בזמן הגאונים בשנת ד״א תרמ״ח )‪(885‬‬ ‫דור ד׳ )‪.‬ ‫יוסי‬ ‫בפומבדיתא‪.‬‬ ‫צ י ו ן‪ . יוסי בר אבין‪. ‪1849‬‬ ‫‪Strack.‬ויש בו ‪ 1812‬אמוראים‪ . יצהק די לאטיש‪. ב״מ ל־׳ה‪(:‬‬ ‫א׳ אבא בר ירמיה )נדה י״א‪(:‬‬ ‫אבא בר יצהק )מנהות קי׳י‪(. זביד‬ ‫לדעת כרמולי הברו ר׳ יוסף הלוי‪ . צ מ ת ד ו ד לר׳ דוד גאנז בת״א‪.(375-320‬‬ ‫שליש אלבעק‪ . היים יצהק כהנא‪.1870‬‬ ‫ר א ש ו נ י ם ה״ג. ר ב א בן יוסף במהוזא.‬מזכירו‬ ‫בספרו ״משלי ה ה כ מ ה ״ כ״י.‬ ‫‪GC18‬סדר‬ ‫‪ 1843‬הנמצא במינכען בראש ס׳ ״ נ ו ה שלום״‪ .1872‬סדר תו־׳א בסוף ספר ‪.‬ ‫שאלוניקי ‪ 1821‬י ת ו ס י ת נ א י ם ו א מ ו ר א י ם לר׳ מאיר‬ ‫אליעזר בן יוסי.‬מ א ת אליעזר אפרתי מבריסק דליטא‪ .‬ש כ י ו ת‬ ‫ו מ א י ר ע י נ י ת כ ס י ס ‪ .‬יש בו‬ ‫סדר תו״א‪ .‬בסדר א״כ עד ר׳ ברפון‪ .‬ויניציא ‪.‬מב״י אוקספורד‪ .‬ס ד ר‬ ‫בפרים‪ .‬‬ ‫‪Babl.‬‬ ‫‪Idem.1872‬עם פי‬ ‫א ב ן צ י ו ן ‪ .‬‬ ‫. מ ר זוטרא. פ פ א בר הנן בנרש‪. נהמן ב.‬ ‫עד אבדימי דמן חיפא‪ . דימי בר הנינא.‬‬ ‫דור ו׳ )‪.‬‬ ‫‪Biographische‬‬ ‫‪Charakter‬‬ ‫‪bilder.‬‬ ‫אשי ב ס ו ר א ‪ .‬‬ ‫שלא גזברו בין מסדרי‬ ‫בכאן ב ס ד ר רוהב השורות‪ . Friedman.‬מנטובה שנת ‪ .‬‬ ‫תנאים‬ ‫‪1853‬־‪ .‬‬ ‫‪Einleitung‬‬ ‫‪in dem‬‬ ‫‪Talmud. )בקיאותם‬ ‫אספקלריא‬ ‫במקרא( מב׳׳ע כ נ ס ת הגדולה ה״ב ‪ .1514‬ש ל ש ל ת ה ק ב ל ה ל ד‬ ‫גדליה ן׳ יהייא בי־אשית הספר דורות תו״א‪ .‬‬ ‫סדר‬ ‫ס ד ר האמוראים‬ ‫להלן‬ ‫גערד ע י י‬ ‫ר׳ א ב ר ה ם‬ ‫הוצאת שד״ל‪ . עולא בן ישמעאל‪.‬‬ ‫מאמר ד׳ פי״ה.‬‬ ‫אבא בר בונה )שה״ש רבה ג׳ י״ז(‬ ‫ב׳ אבא בר ביזנא )ירושלמי ב״ ק ד׳ טי(‬ ‫אבא בר זבדא )יבמות סייד‪(:‬‬ ‫אבא בר הונא )ירושלמי עירובין א• א׳( ב׳ אבא בר המנונא )ירושלמי גיםין ט׳ די(‬ ‫אבא בר זימנא )שבת קייב‪(:‬‬ ‫אבא זוטי)מנתות ט״ו‪(:‬‬ ‫ג׳ אבא בר זוטרא )ב״ב ב ״ ת (‬ ‫אבא הליפא קרויא )ב־ ב קכ״ג‪(.‬‬ ‫א‬ ‫ב׳ אבא אבוה דר׳ ירמיה )שבת נ״ו‪(:‬‬ ‫ב׳ אבא בר לוי)כתובות נ״ז‪(:‬‬ ‫אבא ה כ ה ן ) ר ״ ה ט ״ ו ‪ .481‬פראנקעל‪. א ת א מ ד י פ ת א בסורא.‬פראג‬ ‫בערנשטיין בגויארק‪ .‬ת ב ו ר ת ו ״ א לר׳ יוסף גיקטיליא‪ .‬‬ ‫ו א מ ו ר א י ם ‪ .‬‬ ‫ו ע ד ל ת כ מ י ם‪ .‬ה״ב אות סמ״ך‪ .‬ ‫יעקב‪ .‬מכ״י גינצבורו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דור ה׳ )‪.‬‬ ‫ואמוראים‪.‬ ‫ה מ א י ר ה ב״ח גסדר הזמן.‬‬ ‫והם‬ ‫האמוראים האהרוניס בבבל‪.

:‬ב״ב ק ע ״ ח ( ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫אביםי בר נאזי)ב״ק קט״ו‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא בד פפא )ב״ק פ‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא קרהינאה )יבמות יי‪(.‬ב״ב ק׳‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אורי)ירושלטי ברכות ב׳ אי(‬ ‫ב׳‬ ‫אושעיא בר אבא )ירושלמי גיטין ד ב׳(‬ ‫א׳‬ ‫אושעיא בר ת״א )יבמות ס״ו‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫אתא ] ס ת ם [ )תולין ם״ז‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבין בר כהנא )זבהים ק״ה‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫אבין איש נחום )ילקוט שטות קצ״א(‬ ‫ב׳‬ ‫אבין דמן נשיקיא )שבת קנ׳יא•(‬ ‫ג׳‬ ‫אבין בד שבא )תולין פ״ו‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫אדא סבא )קדושין ס״ה‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫אדא ציידא )טו״ק י״א‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא דיילא )ב״ק קי״ט‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫אויא סבא )ביצה כ״א‪ .‬‬ ‫ד׳‬ ‫אבין בר בניטין)ויקרא רבה י׳ ה׳(‬ ‫ד‬ ‫אבין בר היננא )חולין קכ״ב‪(.‬זבהים ם״א‪ (:‬ד׳‬ ‫ג׳‬ ‫אתא בר ביזנא )ברכות ג׳‪(:‬‬ ‫אהא בר דליא )סוכה כ׳׳ו•. בימין י״ד‪ (.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבא בר פפא )ב״מ מ״ג‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫אבא בר קומי)שיה׳יש רבה א׳ נ ״ ב (‬ ‫?‬ ‫אבא בר קפרא )קהלת רבה א׳ ד׳(‬ ‫אבא בדיה דרבה בר רב ד ו נ א ) ס ו ט ה מ״ט‪ (.‬‬ ‫אברימי בר המדורי)סוכה כ׳‪(.‬‬ ‫אב״ ברית דר׳ אבהו)קדו׳ י״ט•.‬ע״ז מ‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫אדא בר המא )ב״מ ל׳‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫אבונה בד סהודה )ירו׳ פסתים יוד‪ .‬דר׳ שמלאי)ר״ד‪ .:‬מנתות ע״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אוירא סבא )פםתים נ״א‪(..‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבא בדיה דר׳ מנימין בר ה״א)סוטה ל״ה‪ (:‬ב­‬ ‫ג׳‬ ‫אבא בדיה דרב נהמן)ירו׳ ערלה ב׳ גי(‬ ‫ג׳‬ ‫אבא סוראה )כתובות ל׳׳ט‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבא םטוקיד)בטדבר רבה ג ׳ ה׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אבא בדיה דרב פפי)ירו׳ ברכות ד׳ א׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אבא בר קורייה )בראשית רבה י״ט גי(‬ ‫ב׳‬ ‫אבא קרמיגנאה )ירו׳ ברכות א׳ גי(‬ ‫אבא שאול ]משמיה דרב[ )נדה ל״ת‪ (.‬די( ג׳‬ ‫ג׳‬ ‫אבדימי דציפורן)ידו׳ ברכות ד׳ ג ׳ (‬ ‫'ב׳‬ ‫אבהו בר איהי)סוכה ע״ד•(‬ ‫ב׳‬ ‫אבהו בר כהנא )מנתות צ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבוה דד׳ א ב י ן ) מ נ ת ו ת ק ׳ ‪( .‬‬ ‫׳‬ ‫אב* אבוד‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבינא ] ס ת ם [ )ברכות ז׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבץ בר נ ה מ ן ) ב ״ ט ק״ז‪(.‬ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫אהא בר זבינא )במדבר רבה ה׳ ד (‬ ‫ך׳‬ ‫אהא בדיה דר׳ הייא )נדרים י׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אהא בר הנינא )סוכה נ״ד‪(..‬‬ ‫אבדימי אחוה דר׳ יוסי)ירו׳ כלאים וי‪ .‬וי(‬ ‫כ׳‬ ‫אבדימי מילהא )ידו׳ סוכה ב׳ ה׳(‬ ‫א׳‬ ‫א ב ק ]או א ב י ק [ )ברכות כ״ז‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אבהו בדיה דרב גניבא )ב״ב קל״ט‪(.‬‬ ‫אבא בד שומני)עירובין ם״ד‪(.‬גיטין מ״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אבהו בר זוטרתי)ברכות י״ב‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אבוברש )הולין ל׳ ה‪(.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫אבא מד בר רב אשי )סוטה ל״ח‪(:‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫אבא בר נתן)ירו׳ טריק ג׳ ד ׳ (‬ ‫ב¬‬ ‫אבא בר סיסי)ילקוט ידמיה ש״ו(‬ ‫נ׳‬ ‫אבא דמן ע כ ו ) כ ת ו ב ו ת נ׳ נ ‪( .‬‬ ‫׳‬ ‫אבא צידוני)קהלת רבה ז׳ ג׳(‬ ‫׳‬ ‫אבא דמן קםרין)תענית ט׳׳ו‪(:‬‬ ‫אבא אתור‪ . שבו׳ ט״ב‪ (.‬‬ ‫?‬ ‫אגדימי בר נהוניא )מחיר שו״ט ק״ג(‬ ‫ב׳‬ ‫אבהו ] ס ת ם [ יומא ע״ג‪.‬‬ ‫אדא בר אהבה )תענית כ׳‪ !:‬קדושין ע״ב‪ (:‬א׳‬ ‫ג׳‬ ‫אדא בר אוכמא )ביצה כ״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא בר גרשון)ירוי תרומות י׳ ו׳(‬ ‫ד‬ ‫אדא בר הוניא )קהלת רבה א׳ ת׳(‬ ‫ה׳‬ ‫אדא בר יצהק )יומא י״ז‪ ..‬ה׳(‬ ‫ג׳‬ ‫אב״ בר אבין)שבת פ״ו‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אב״ דבר ינטה )ידו׳ תענית ד ה ׳ (‬ ‫ב׳‬ ‫אביטי בייה דר׳ אבהו)הולין ס״ג‪(:‬׳‬ ‫ג׳‬ ‫אביטי בר טובי)ירו׳ מו״ק ג׳ א׳(‬ ‫ג׳‬ ‫אביטי אהוד‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבץ בר הונה )שבת ם״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבין בר הםדא )גיטין ה׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבין הלוי)ברכות ם״ד‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫אדא בדיה דרב אויא )ב״ק ם״ב‪(.‫אטורא‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ג׳‬ ‫א נ א בר מניומא )גיטין ל״ז‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫א ג א טרי)ירו׳ שבת מ׳ ד (‬ ‫א׳‬ ‫אבא םדרונניא )במדבר רבה י״ד י״ב(‬ ‫•י‬ ‫אבא סלא רבה )כתובות קי׳יא‪(.‬‬ ‫אהא‬ ‫בר הנא )עירובי! ס״ה.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבין נגרא )שבת כ״ג‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫אבין דמן נרש )גימין ם׳יט‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבין ציפוראה )שבת כ״ט‪(:‬‬ ‫כ׳‬ ‫אבין בר תנהום )ירו׳ בכורים ב׳ א׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אביתר )גיטין ו׳‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫אגרא המוהי דר׳ אבא )הולין ק״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אדא בר אבין )כריתות כ״א‪(.‬ג׳‬ ‫ג׳‬ ‫אביי בר כייליל )זבהים קי״ה‪(:‬‬ ‫אכיטי טהגרוניא)ב״ם ע״ז‪ .‬‬ ‫ד׳‬ ‫אדא מסורא )נדה ם״ז‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אדא בר מתנא )שבת ק״ז‪ .:‬ב״מ מ״ג‪ (:‬ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫אושעיא בר זבדא )תענית כ״ו‪(:‬‬ ‫א־‬ ‫אושעיא איש טיריא )קהלת רבה א׳ י׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אתא בר אבא )שבת קי״ג.‬פסה׳ נ״ט( ד‬ ‫ב׳‬ ‫אהא מאקרא דאגטא )סנהדרין ל״ה‪(:‬‬ ‫אהא בדיה דרב אשי)זבהים צ״א‪ .‬‬ ‫ד‬ ‫אהא בדיה דרב יוסף )ב״מ ע״ז‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫אבדימי נחותא )ירו׳ עירובין א׳‪ .‬נדה נ״ד‪(.‬ד ׳‬ ‫‪. מ נ ח ו ת ל ״ א ‪ ( :‬כ׳‬ ‫א ח א ב י יוסף)שבת קי׳מ‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫אב״ בר בנימין)ירו׳ מגילה ב׳ ז׳(‬ ‫א׳‬ ‫אב״ קשישא )שבת נ״ו‪ .. /‬ב״ק ל״מ‪(:‬‬ ‫ג•‬ ‫אהא בר אהבה )יומא^מ״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫׳ א ת א בר אילא )בראשית רבה צ״ד בי(‬ ‫ב׳‬ ‫אהא בר אלישוב )ויקרא רבה ל״ה ד (‬ ‫ך‬ ‫«חא בר ביבי)יבמות ה׳‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אכץ סבא )ב״ב קמ״ו‪ .‬ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫אבא בר שילא )נימין כ״ו‪(:‬‬ ‫אבא בר תחליפא )ירו׳ טעשד שני ד ד ( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫אבדומי בר טובי)ירו׳ טו״ק ג ׳ ה׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אבדימי דמן היפה )קדושין ל״ג‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫אגדימי בר הםא )זכהים קי׳יה‪(.‬‬ ‫אהא אהוה דאבא אבוה דד׳ידטיה)שבתי״^ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫אהא בר אדא )עירובי! ע״ז‪(:‬‬ ‫אהא בדיה דרב א ת א ) ש ב ת ק״א‪ . ןשה״ש רבה ת׳ ד׳( ת׳‬ ‫אהא כריה דר׳ אויא)ב״מ צ״ו‪ .‬‬ ‫אושעיא ] ס ת ם [ )ב״ק י״ט‪ .‬של עיפא )שבועות כ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבין בר אבא )חולין פ״ו‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫אדא בדיה דרב איקא )גיטין פ ״ ת (‬ ‫ד׳‬ ‫אדא בר הבו)הולין ע״ד‪(:‬‬ ‫?‬ ‫אדא דטן יפו)טנילה ט״ז‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫אדא בר מניומא )ב״ק ל״א‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא משוהאה )עירובי! נ״ו‪(:‬‬ ‫ד‬ ‫אדא בר נתן)חולין ט״ט‪(...‬‬ ‫ג׳‬ ‫אב״ בר אבא )יבמות ל״ו‪(.:‬הולין ע״ז‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫אתא בר זעירא )ירושלמי שבת ר טי(‬ ‫אתא בדיד‪ .‬‬ ‫ד׳‬ ‫אבימי מבי הוזאה )נדה ה׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבימי סנוותאה )שבת י״ז‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אבין אביו)תנתומא תזריע ו׳(‬ ‫ג׳‬ ‫אבין בר ביםנא )ידו׳ יבמות א׳ א׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אבין בר תייא )זבתים ט׳•(‬ ‫?‬ ‫אבין תםידא )קדושין ני׳ט‪(.‬סנהדרין ז׳‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אביטי בר פפי)כתובות ט״ג‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אבין בר אדא )ברכות ו׳‪(.‬כ׳‪(:‬‬ ‫אבדומי בר ברתיה דר׳ מבי)ירו׳ סנהדרין ו׳ ז׳( ב׳‬ ‫‪.:‬ביצה י״ג‪ (:‬ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫אוניא )קהלת רבה א׳ ל״ב(‬ ‫ה׳‬ ‫אושעיא ] ס ת ם [ )חולין נ״ה‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אושעיא זעירא דמן הבריא )נדה כ״ו‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫אבהו אבי דב שמואל )הולין מ״ט‪(.‬־‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא בר תרוליפא )ירו׳ גיטין ו׳ א׳(‬ ‫אויא ] ס ת ם [ )ברכות כ״ה‪ .‬דר׳ ת״א בר אבא )ברכות י״ד‪ (.‬הולין צ״ז( ה׳‬ ‫«ן׳‬ ‫אהא בר גטדא)ילקוט טשלי תתקל״ב(‬ ‫נ׳‬ ‫אהא בר הונא )שבת קכ״ד‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫אדא מבי כלוהית )ביצה ה׳‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אדא מרי)שבת ם״ו‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אדא נרשאה )שבת ם׳‪(.‬‬ ‫אושעיא בר שמאי)ירושלמי כתובות ב׳• ד ( ג׳‬ ‫א׳‬ ‫אתא בר אבא בר אתא )ברכות כ״ה‪(:‬‬ ‫אהא בר אבין בר בנימי.‬ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫אתא בר ת ם ד א ) ב ״ ב ל״ו‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫אהא בר אבא )נדה ס״א‪(:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ב‬ .‬כתו׳ עי׳ו( ד׳‬ ‫ה׳‬ ‫אהא כריה דרב איקא )מגילה כ״ה‪(:‬‬ ‫אהא בר אמי)יומא פ״ד‪ .:‬פםהים ע״ד‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אבץ בר שמואל )סנהדרין נ״א‪(:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫אבינא בר םהורה )ירוי פסהים י׳ ה׳(‬ ‫?‬ ‫אבדם הוזאה)גימין נ׳‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אדא בר אבימי)עירובין ט׳‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫אדא בר אהבה ]השני[‬ ‫ג׳‬ ‫אדא בר אהא )זבהים כ״ב‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫אתא מדיפתא )יבמות ת׳‪(..‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא בר עתליי)ירו׳ גיטין א׳ בי(‬ ‫ב׳‬ ‫א ד א דמן קםרי)מו״ק כ׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אדא בר שמעון)ירו׳ מגילה א׳ ט׳(‬ ‫ו׳‬ ‫אהרן)ב״ק ק״ט‪ .‬א׳‬ ‫ב׳‬ ‫אבא בר שמואל )ב״ב ט״ו‪(:‬‬ ‫?‬ ‫אבא ת ה נ ה הסידא )קהלת רבה מ׳ ד׳(‬ ‫ב׳‬ ‫אבדומי בד תנהום )ירו טו״ק ג׳ הי(‬ ‫ב׳‬ ‫אבדימי בר המא )הודיות יוד‪(...‬דרב בר משדשיא)עידובין ס ׳ ׳ ד ‪ ( .(‬ ‫ד׳‬ ‫אתא בר אב״ )שבת ו ‪ .‬‬ ‫ד‬ ‫אביטול ספרא )מו״ק י״ר‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אהבה בר זירא )ד״ה כ״ט‪(.‬‬ ‫ה•‬ ‫אדא בר שימי)חולין ם ׳ג‪(.‬שבת קל״ז‪(:‬‬ ‫א‬ ‫אבטכום )ירו׳ סנהדרין ג׳ הי(‬ ‫ג׳‬ ‫אדא בר אבא )שבת קט״א‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫אהא מהוצל )ביצה ל״ב‪(:‬‬ ‫ו•‬ ‫אהא מבי הונאה )נימין ז׳‪(.

‬‬ ‫אמי אבוה דשמואל)ירושלמי יבמות י׳ הי(נ׳‬ ‫אמימר ] ס ת ס [ ברכות י״ב‪ .‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫.‬‬ ‫ארמנייא )ירושלמי מו״ק ג׳ הי(‬ ‫ד׳‬ ‫ד אשיאן בר יקים )ירושלמי יבמות י״א ד (‬ ‫אשי מאוירא )שבועות כ״ד‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ באלי)ברכות כ״ה. נ״ז(‬ ‫ביבי בר כהנא )שקלים ב׳ ה׳(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ ביסנא )דברים רבה ד ו׳‬ ‫ביני)ירושלמי ע״ז ג׳ אי(‬ ‫א‬ ‫ב׳ בייתוס)ירושלמי עירובי! ו׳ אי(‬ ‫בריים)ב״ק פ״ב‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫אסי מנהר בול )חולי! פ״ז‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אפרים ספרא )ב״מ קי״ט‪(..‬ב״מ צ׳‪(:‬‬ ‫אתרבוי בר מתנא )שבת כ״ד‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ד ביבי בר אבונא )אסתר רבה בי(‬ ‫ביבי בר אביי)עירובין צ׳‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ אהא כריה דרב עזא )תמורה כ״א‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫ב׳ אחי)עירובין י׳‪ .‬נדה כ׳‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫אחא בר מניומא )ב״ק ק״ו‪(. .‬‬ ‫ח א בר סימון)בראשית רבה מ״א י״ב( ב׳‬ ‫ג•‬ ‫אחא בר עוירא )ד״ה ל״ה‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫ד׳ אמי בר טוביומי)סוכה ט״ז‪(.‬‬ ‫איקא אביה דרב אהא)ע״ז ס״ה‪(.‬ ‫אמורא‬ ‫ג׳‬ ‫בי אתא מגדלאה )ילקוט ישעיה תנ״ד(‬ ‫אחא בר יצחק )ירושלמי שבת ג׳ גי(‬ ‫ד׳‬ ‫ב׳ אתא סבא )קדושין כ״א (‬ ‫אהא בריה הרב נ ת מ ן ) ש ב ת קי״ד‪(..‬‬ ‫אמי בר תנינא )קהלת רבה ב׳ גי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ אמי בר מתנא )ברכות ס״ג‪(.‬אי(‬ ‫ב׳‬ ‫ביזנא בר זבדא )ברכות נ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫בירא)סוכה ב״ז‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ אלעזר בן מרום )ירושלמי מגילה ד׳ בי(‬ ‫אלעזר בר מניומא )חולין י״ט‪(:‬‬ ‫ב•‬ ‫ב׳ אלעזר דמן נינוה )יומא ע״ח‪(:‬‬ ‫אלעזר ניותאי)ניטין ני‪(.‫‪87‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ג׳‬ ‫אהא בר יעקב )ברכות נ״ב‪(.‬׳‬ ‫ה• אהא בריה הרבה )יבמות מ״ר‪(:‬‬ ‫אהא בריה דרבא )ב״מ פי•(‬ ‫ב׳‬ ‫א• אהא שר הבירה )ערכין כ״ב‪(:‬‬ ‫אתא בר שילא )אסתר רבה וי(‬ ‫ה׳‬ ‫ו׳ אחדבוי אחוד דמר אחא )שבת קי״א‪(:‬‬ ‫אחאי)כתובות מ״ז‪(.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ב׳‬ ‫בורקי)קהלת רבה ט׳ זי(‬ ‫ב׳‬ ‫ביבי בר אבא )ויקרא רבה כ״ט ת׳(‬ ‫ב׳‬ ‫ביבי בר אהא )שקלים א׳ אי(‬ ‫ב׳‬ ‫ביבי בר הייא )ירושלמי גיטין ני‪ .‬‬ ‫א׳‬ ‫אחי תנא דבי ר׳ תייא )ברכות י״ר‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אמי בבלאה )ירושלמי תרומות ו׳ אי(‬ ‫ב׳‬ ‫אמי בר תמא )פשתים כ״ז‪(:‬‬ ‫אמי בר יהזקאל )ירושלמי עירובין ה׳ אי( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫אמי בר נתן )גיטין מ״ר‪(.‬‬ . תענית י״ת‪(.:‬קדושין מי‪ (.:‬פםתים מ״ד‪ (:‬ב•‬ ‫אתא סלא )כתובות קי״א‪(.‬ס׳‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫אחיא בר׳ זעירא )ירושלמי עירובין וי‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ איבו בר נגרי)ר״ח כ״א‪(.‬‬ ‫ה׳‬ ‫אידי בר אבין השני)רש״ג ‪(37‬‬ ‫ב׳‬ ‫איה דתוטריא )ירושלמי שבת ה׳ די(‬ ‫ג׳‬ ‫אידי סרסיא דרב ששת )בכורות ל״א‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אידית )סנהדרין ל״ה‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫אילא בדיה דרב שמואל )ברכות י״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אילעא )כתובות מ״ט‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫אילפא)שבת ס׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אינייני בר םיסיי)ירושלמי פסהים י׳ וי(‬ ‫א׳‬ ‫איטי אבוה דר׳ זירא )מו״ק כ׳‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫איסי דקסרין)קהלת רבה ז׳ מ״ז(‬ ‫ג׳‬ ‫איקא בר אבין)קדושין ע״ב‪(.‬יי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב• ביבי מרנניא )איכה רכה א׳ מ״נ.‬‬ ‫ב׳‬ ‫אחדבוי בר א מ י ) ש ב ת פ״ו‪(:.‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ אסי הכהן)חולין ק״ז‪(:‬‬ ‫אסי בר חנינא )ב״ב נ״ו‪(.‬‬ ‫אילעאי בן אלעזר )שבת סי‪(..‬‬ ‫ב׳‬ ‫אייניא בר פזי )ירושלמי עירובין ה׳ הי( ג׳ איני)שה״ש רבה ת׳ י״ג(‬ ‫א׳‬ ‫ב׳ איסי בר היני)שבת קמ״ז‪(.‬‬ ‫ב׳ אהא בדיה דרב פפי)שה״ש רבח ח׳ ד (‬ ‫אהא בר פפא )ירושלמי כתובות ו׳ גי(‬ ‫ב‬ ‫א׳ אחא קרטיגנאה )כתובות כ״ז‪|:‬‬ ‫אהא קרחינאת )ברכות ל״ר‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫ב׳ אלעזר דרומיא )ירושלמי מגילה א׳ הי(‬ ‫אלעזר בן פדת )עירובי! נ״ד‪(:‬‬ ‫ה׳ אמי אבוה דרי אבדימי דציפורי)ירו׳ ביצה אי( א׳‬ ‫אמי בר אבא )נדרים ל״ב‪ .‬‬ ‫איבו נכדו של רב )סוכה מ״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אידי ] ס ת ם [ )עירובין נ״ז‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫ה׳ איקא מפשרוניא )עירובין ק״ד‪(.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫א׳‬ ‫אידי אבוה דדי יעקב בר אידי)הגיגה ה׳‪ (:‬א׳ אידי בריה דר׳ יעקב )זהר לך צייו‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫ה׳ אידי בר שישא )פסתים ק״ו‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫איכות בר איהי )עירובי! ע״ד‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫ד בונה בר שילא )ירושלמי גיטין ב׳ גי(‬ ‫בודיא )ניטין מ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ ביבאי רבה )ילקוט אמור תרמ״ה(‬ ‫ביבא בר זבדא )פתיתה דאיכה ל״ו‪(.‬‬ ‫אידי בר שימי)ילקוט זכריה תקע״ה(‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ אילא ] ס ת ם [ )הגיגה ה׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳ אפוטריקי בן דוסתאי)חולין ס״ד‪(:‬‬ ‫אסי בר נתן)נדרים ע״ת‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳ ביבי בר גידל )ב״ק קי״ג‪(:‬‬ ‫ביבי בר אמי)בראשית רבה כ״ו‪ .‬ב• אידי בר אבי! )שבת קל״ה‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אידי בר אידי בר גרשם)כריתי טי.‬‬ ‫א׳‬ ‫א׳ אילם )איכה רבה ב׳ מ״ז(‬ ‫אילופסיא )ירושלמי תרומות א׳ אי(‬ ‫א׳‬ ‫א׳ אילעאי בר יברכיה )סוטה מ״ט‪(.‬זי( ג׳ אחיי דמן אחא')'קדושין כ״ב‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫ב׳ איבו אביה דרב )סוכה מ״ר‪(:‬‬ ‫אהלי)עירובי! י״ב‪(.‬‬ ‫אתא בר עולא )שבת ס׳׳ז‪(.‬‬ ‫אמי בר שמואל בר אמי)נדה כ‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫ה׳ אסי ] ס ת ט [ הבירו של רב )ב״מ פ׳‪(:‬‬ ‫אמימר בר מר ינוקא )הוליןי״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ אסי בר תייא )ע״ז נ״א‪(:‬‬ ‫אסי בר היני )שבת קמ״ז‪(.‬כתו׳ ע״ז‪(:‬ג׳‬ ‫אלכסנדרי דצדוקי )ירושלמי דמאי א׳ אי( א׳‬ ‫א׳‬ ‫אלעאי בר שמיה )ויקרא רבת י׳ הי(‬ ‫ד׳‬ ‫אלעזר בצראה )איכה רבה ד׳ כ״ה(‬ ‫אלעזר בן זימרא )בראשית רבת ל״ט כ״א( ג׳‬ ‫א׳‬ ‫אלעזר בר תנינא )בראשית רבה א׳ י׳(‬ ‫אלעזראבוהדר׳יצתקברנתמן)ירו׳ב״בת׳(ג׳‬ ‫אלעזר בן מנתם )בראשית רבה כ״ג י״א( ב׳‬ ‫א׳‬ ‫אלעזר בר׳ מרינוס )איכה רכה ב׳ לי(‬ ‫א׳‬ ‫אלעזר בר סימאי)קהלת רבה י׳יא ד (‬ ‫אלעשא )ויקרא רבה ד׳ וי.‬‬ ‫ג׳‬ ‫אהא בר תהליפא )גיטין ע״ג‪(. הול׳ צ׳יה( ב׳ אידי בריה דרב איקא )יבמות מ״ג‪(.‬‬ ‫איסי בר אהא )ירושלמי עירובין ה׳ אי(‬ ‫א׳‬ ‫ג׳ איסי בן עזאי)ילקוט בשלה רמ״ג(‬ ‫אישי בדיה דר׳ יצתק )יבמות סי׳ת(‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ איפה )שבת ס׳‪(:‬‬ ‫איסי בר שבתי )ירושלמי גיטין ט׳ זי(‬ ‫ד׳‬ ‫ג׳ איקי בריה דרב אידי)ב״ק י״ב‪(. שה״ש ו׳ י״ז( א׳‬ ‫ב׳‬ ‫אמי בר אבי! )שבת כי‪(.‬‬ ‫ה׳‬ ‫אחא בר רב )סנהדיי! ע״ו‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫אחא בריה דרבינא )בכורות נ‪(.:‬מו״ק ט״ז‪ (.‬ג׳‬ ‫ג׳‬ ‫אחא ברב קטינא )יבמות ס״ו‪(...‬‬ ‫ג• אחא בר עוא )עירובי! י״א‪ .‬‬ ‫אלכסנדרי ] ס ת ם [ ) ב ר כ ו ת י ״ ז ‪ .‬‬ ‫ג•‬ ‫ב׳ אלעזר מהגרוניא )עירובין ס״ג‪(:‬‬ ‫אלעזר בר ברכיה )סנהדרין צ״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳ אלעזר בר הגייא )ירושלמי שקלים ז׳ א׳(‬ ‫אלעזר זעירא )ב״ק נ״ט‪(:‬‬ ‫ג׳ אלעזרבריוסי]בשםר׳תנתום[)יר׳מו״קאי(ג׳‬ ‫אלעזר בר תלפתא ויקרא רבה כ״ז ד (‬ ‫ב׳‬ ‫אלעזר בר ישימא )ירושלמי מגילה ד יי( ב׳ אלעזר בר׳ סלאי)שבת קלי׳ט‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫ג׳ אשי ] ס ת ס [ בר שימי)קדושין ע״ב‪(.‬‬ ‫איקאבריהדר׳אמי)ב״קי״ב‪ :‬ב״בקמ״ט(ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫איתי)ירושלמי בכורים ב׳ אי(‬ ‫ד׳‬ ‫אליקום )ע״ז נ״ה‪(.‬‬ ‫איקא בריה דר׳ תנינא )שבת ל״ט‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫? אליהועיני)בראשית רבה נ״א י״ב(‬ ‫אליהו )שה״ש רבה ב׳ לי(‬ ‫ב׳ אלככא ]בשם הזקיה[)ירו׳ כתובות ה׳ אי( ב׳‬ ‫אלישוב )מו״ק כ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אלכסנדרי בר הדרין)שה״ש רבה ה׳ הי( ב׳ אלכםנדרי בר הגאי)ויקרא רבא י״» בי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ אלעאי בר מנהם )ויקרא רבה א׳ י״ג(‬ ‫אלכסנדרי קרובה )ויקרא רבה י״ט בי(‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳ אלעזר בר ביסנא )בראשית רבה י״ה בי(‬ ‫אלעזר בר אבינא )יבמות ס״ג‪(.‬‬ ‫אהיית בר אבא )בראשית רבה צייה טי( א׳‬ ‫ב׳‬ ‫איבו בנו של רב )פסהים קי״ג‪(.:‬זבהים ה׳‪(:‬‬ ‫איו)עירובין ל״ז‪(.‬ד״ה ל״א‪ (:‬ד׳‬ ‫ב׳‬ ‫אסי מהוצל )קדושין נייח‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫אםי בר חטא )ב״ק צ״ג‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫אשי בר אבין)שבת ס״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אשיאן נגרא )ירושלמי ע״ז ג׳ אי(‬ ‫ב׳‬ ‫בהא )תמורה כ״ט‪(.‬‬ ‫אשיאן בר נדבך )מנתות נ״ט‪(.‬‬ ‫ח א בר פנהס )עירובי! כ״ט‪ ..‬‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ אמי בר אהבה )יבמות כ״ט‪(:‬‬ ‫אמי בר אדא )עירובי! נ״ט‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫ב׳ אמי בר הייא )זבהים ק״ה‪(:‬‬ ‫אמי וורדנאה )ביצה כ״ז‪(.‬‬ ‫אמי הכהן)חולין ק״ז‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫אמי בר עוקבא )ירושלמי כתובות ז׳ ז•( ב׳ אמי בר פפי)ירושלמי כתובות ד׳ בי(‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ אמי תנוראה )מו״ק י״א‪(.

‬י״ב(‬ ‫ג׳‬ ‫הונא מדסקרתא )ב״מ מ״ז‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫הונא בר ירמיה )פסהים מ״ג‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫המנונא ספרא )ירושלמי ב״ב יי‪ .‬‬ ‫גמליאל בר אוניא )ילקוט משלי תתקל׳יב( א׳‬ ‫ג׳‬ ‫גמליאל בר הנינא )קהלת דבה ה׳ י״ט(‬ ‫ד׳‬ ‫דארי בר פפא )ע״ז כ״ז‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר יהודה )פטהים מ׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הונא בר יצהק )ויקרא רבה כ״ט הי(‬ ‫דונא בר לוליאני)בראשית רבה ל״י י״ב( א׳‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר מרימר )ב״מ פ״א•(‬ ‫ך‬ ‫דונא בר נהמן)הוריותי״ב‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫הינא בר םהורה )חולין ק״ז‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫הינא כריה דרב פנהס )מו״ק ט״ו(‬ ‫א׳‬ ‫הזנא ציפוראה )חולין ג״א‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫הונה בר מנוה )מגילה נ״ה‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בן משה בר עצרי)ב״ב ק ע ״ ת (‬ ‫ד‬ ‫הונא בר נתן)עירובי] מ״ב‪(:‬‬ ‫הונא בר עוקכא )ילקוט איכה תתר״ה( ג׳‬ ‫ד‬ ‫הונא בר פפא )קהלת רבת יי(‬ ‫ב׳‬ ‫הונא ברב קטינא )נדרים פ״ה‪(:‬‬ ‫הונא בר שמוי בר נהמני)יל׳ מש׳ תתקס״א(א׳‬ ‫ב׳‬ ‫הורייני)ירושלמי ב״ב ט׳ ד (‬ ‫הושעיא בר שמאי)ירושלמי מגילה ג׳ בי( ב׳‬ ‫י א׳‬ ‫הינק )פםהים ק״א‪(.‬ד (‬ ‫ב׳‬ ‫וסטיני)ב״מ קי״ז‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫גידל בר מניימין)ירושלמי סוטה ו׳ די(‬ ‫א׳‬ ‫גידל דמן נרש)פסהים ק״ז‪(..‬‬ ‫זכאי דאלבסנדריה )ירושלמי כתובות ד וי( ג׳‬ ‫‪.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הימי בר לואי)ברכות כ״ז‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫דימי אהוה דרב ספרא )כתובות פייה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫דניאל ברב קטינא )הגיגה ה׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הו.‬ד׳‬ ‫ד‬ ‫זביד מנהרדעא )כתובות מי‪(.‬‬ ‫ב•‬ ‫בלווטי)ערב ) י״א‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר ג‪:‬יבא )קהלת רבה ד י״ה(‬ ‫הונא בר הושעיה )ילקוט משלי תתקנ״ד( ג׳‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר היננא )פסהים ט״ז‪(.‬‬ ‫ג‬ ‫בר ה ב ו ) ב ר כ ו ת נ״ג‪(:‬‬ ‫י•‬ ‫בר ישימו)ירושלמי מגילה ד יי(‬ ‫ד‬ ‫בר קיפוק )מו״ק כ״ה‪(:‬‬ ‫י׳‬ ‫ברונא )שבת כ״א‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫זירא בר אבא )ילקוט תהלים תש״ג(‬ ‫ג׳‬ ‫זירא בר ממל )קדושין טי‪(.‬‬ ‫ה׳‬ ‫הונא בדיה דרב פפי)הולין מ״ה‪(.‬‬ ‫ח•‬ ‫ד מ י מנהרדעא )פסהים ק״י‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫הונא בדיה דרבא )ב״ק ע״כ•(‬ ‫א׳‬ ‫הונא בר תורתא )חולין קכ״ז‪(.‬‬ ‫הושעיא ברב יצהק )ירושלמי ביצה א׳ זי( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫הילא )ירושלמי פםהיס ז׳ זי(‬ ‫ג׳‬ ‫הלל בר ברכיה )איכה רבה א׳ ל״ב(‬ ‫ג׳‬ ‫הלל דכפרי)ירושלמי פסהיס ה׳ הי(‬ ‫ד מ נ ו נ א ברב אדא בר ({הבה)קהי דבר‪ .:‬שבת צ״ג‪ (.‬‬ ‫ב׳‬ ‫זביד אהוד‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫זביד אבות דר׳ זיר* )ברכות ל״ה‪(.‬א׳‬ ‫הלל ב ר שמואל בר נ ה מ נ י ) ב ר כ ו ת כ״ה‪ !:‬א‬ ‫נ׳‬ ‫המנונא בריה דרב יוסף )ברכות כ״ד‪(.‬‬ ‫זוגא מן הדייב )מו״ק ב״ה‪ .‬‬ ‫דימי בר יוסף )שבת סייג‪(.‬‬ ‫ב‬ ‫בנימין בר לוי)ירושלמי דוריות א׳ אי(‬ ‫•‬ ‫בר אדא משוחאח )עירובי] נ״ו‪(:‬‬ ‫כ‬ ‫ברדלא בר מוביומי)הגיגה הי‪(.‬סנהדרין ל״ו‪ (.‬‬ ‫זוגא קריביה דרי אבא בר זבדי)יד׳ מעש׳ ה׳ (ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫זוטרא בר טוביה )ברכות זי‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫ביכיה בר אבהו )ילקוט הושע תקכי׳ח( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫ביביר ב י ה י ב ו ) ב מ ד ב ר רבה ג׳ ה׳(‬ ‫ביכיה ברי יעקב )ירישל״מעשרשני הי אי( ג•‬ ‫ר‬ ‫ו‪. ט׳‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫בר הדיא )מו‪-‬יקי״ה‪ .‬דרב יהושע )ברכות נ״ז‪(. בר ה מ א )ברכות נ״ג‪(:‬‬ ‫ב•‬ ‫גידל ] ס ת ם [ )ברכות כ׳‪ . בר רב נהמן)יבמות ל ״ ת (‬ ‫ב׳‬ ‫הונא בר אהא )שמות רבה מ״ג הי(‬ ‫ב׳‬ ‫הונא בר א מ י ) ב ר כ ו ת נ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הונא בר ברכיה )ברבות סייג‪(.:‬זבהים ל״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫בר רמרורי)שכת קב״ה‪ .‬‬ ‫גמ־ייאל בר אלעאי)ירוש׳ שבועות ה׳ ד ( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫גניבא )ברכות כ״ז‪(.‬‬ ‫כ׳‬ ‫דימי בר ששנא )גיטין ס״ב•(‬ ‫ג׳‬ ‫דרומייא )ירושלמי סוכה ד׳ בי(‬ ‫גי‬ ‫הונו* בר אבין)ד״ה כ״א‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫בר תוגיני)שבת ע״א‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ברכיה בוצריה )שה״ש רבה ז׳ אי(‬ ‫א׳‬ ‫ב־כיה בר ה מ א )שמות רבה מ״ז י״א(‬ ‫ב־ב־ה בר׳ סימון נכד ריב״ל)קהי רבה י׳ זי( א׳‬ ‫ג•‬ ‫ודא )עירובי] י״א‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫גוריון מאספורק )ב״ק ס״ה‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫גזא)שבתקמי׳ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫גירל בר מניומא )פסהים ק״ז‪(.‬דר׳ שמעון בר זביד‬ ‫זומי דבי ר׳ פפא)יבמות כ״ה‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫?ודיון בן אסטיון)ב״מ פ״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ג ו ר ס ק ב ר דרי)עירובין כ״ט‪(.‬‬ ‫הונא ריש גלותא )בראשית רבה ל״ג גי( א׳‬ ‫ד׳‬ ‫הונא בר תהליפא )ב״מ ל״ה‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫זירא ] ס ת ם [ ) ש ב ת מ״א‪ :. בר יפת )ברכות ל״ה‪(:‬‬ ‫ד‬ ‫בר אבין)מויי׳ק כ״ה‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫ברדלא )מכות י״ד‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא ב־ איקא )ברכות מ״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הונא בר ביזנא )סו׳כה מ״ז‪(.׳שתור )ירושלמי בכורים א׳ ד ( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫בי־ אהיני)קדושי.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא מסורא )זבהים צ״א‪(. ציו‪(..:‬סוכהמ״ג‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫בר הוגיא )ילקוט בראשית י״ב(‬ ‫ב•‬ ‫בר לייאי )שבת ק״ה‪(:‬‬ ‫ביי ש‪-‬ימיא ספרא )ירושלמי תענית ד׳ אי( ג׳‬ ‫ברוקא חוזאה )תענית כ״ב‪(.‬א׳ יי( ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫המנונא סבא )ניט ] ב״ו‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫יולס )ירושימי כלאים ב׳ הי(‬ ‫א׳‬ ‫ז ב ד בר לוי )זבהים כ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫זבולון בן דן )קדושין ל ׳ ‪( .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב.‬ביהא מבי כתיל )יבמות סי‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונה בדיה דרב עילאי )יומא ל׳יה‪(..‬‬ ‫ד‬ ‫הונא בר אידי)חולין מ״ט‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫הונא מדמהריא )סנהדרין כ״ט‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫הונא בר מר זוטרא )ב״ב פ״ו‪(.‬כריתות י״ב‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב ר י ״ י ] ס ת ם [ )יומא ע״א‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫דושא ממלהייא )ירושלמי סוטה ג׳ זי(‬ ‫ב׳‬ ‫דוכתאי בר מ ת ו ן ) ב ר כ ו ת ז׳‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫דימי בר רב הונא )מנהות פ״א‪(.‬‬ ‫זבדיה דר׳ יעקב בר זבדי )ירו׳ ברכ׳ א׳ ה׳( ב׳‬ ‫זביד ] ס ת ם [ )ברכות מ״ו‪ .:‬שבת קנ״ז‪ (.‬‬ ‫ד‬ ‫גכ־דא )כתובית ס״י‪(:.‬‬ ‫כ׳‬ ‫הונא בר הייא )שבת פ׳‪(:‬‬ ‫ב­‬ ‫הונא בר הלוון)שבת קל״ט‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונה ברב יוסף )בראשית רבה מייד מיו(‬ ‫א׳‬ ‫הונ* בר כהנא )ילקוט קהלת תתקס״ו(‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר מניומא )ע״ז ל״ט‪(...‬‬ ‫ד‬ ‫דימי בר אבא )ברכות נ״ג‪(:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ב׳‬ ‫בנאה בייה דרב עולא )פסתים נייד‪(.‬ב״ב קנייה‪ (:‬ב•‬ ‫גמליאל בר אבינא )ירושלמי כתובות ג׳ יי( ג‬ ‫י•‬ ‫גמליאל זוגא )ירושלמי שקלים ג׳ ד (‬ ‫כ‬ ‫גרשום )ירושלמי נדרים ג׳ הי(‬ ‫ב‬ ‫דוסא בר ט ב ת )שה״ש רבה זי‪ .:‬כ״ד‪(.‬נדה ב״א‪ (:‬ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫זוטרא בדיה דר׳ זירא )שבת קנ״ז‪(.‬יומא פ״ז‪(:‬‬ ‫ב•‬ ‫בר הטיא )בראשית רבה ל״א י״א(‬ ‫א׳‬ ‫בר פיולי )הולי.‬‬ ‫בנאה אהיה דרי הייא בר אבא )כתו׳ נ׳‪ (:‬ב׳‬ ‫ב•‬ ‫בנימין גגזבייה )ירושלמי ברכות ב׳ וי(‬ ‫בנימין בר .‬פסהים ק״ז‪(.‫אמורא‬ ‫אוצר ישרא‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫הושעיא כריה דרב אידי)יבמות ל״ו‪(:‬‬ ‫הושעיא בר שמלאי )ויקרא רבה ל״א ז•( ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫הלל ] ס ת ם [ )יבמות כ״א‪ .‬‬ ‫י•‬ ‫בנימי.‬ד‬ ‫ד‬ ‫זוטרא בדיה דרכ מדי)ב״מ נ״ה‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫דוהא בן היננא )קהלת רבה י״ב י״ב(‬ ‫דוסתאי אבוה דרי אפוטריקי)הול׳ סייד‪ (:‬א׳‬ ‫א׳‬ ‫דוסתי סבא )ירושלמי נדרים י׳ הי(‬ ‫ג׳‬ ‫דימי כר היננא )עירובין ס״ןן‪(.‬י״ג(‬ ‫בי‬ ‫דוסתאי דנץ בירי)עירובי] מ״ה‪(.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א׳‬ ‫גדולה )ירושלמי יבמות ד׳ י״א(‬ ‫ג׳‬ ‫גוריו.‬‬ ‫ב­‬ ‫בנימי.‬‬ ‫ב׳‬ ‫זירא בר רב זביד )ברכות ל״ה‪(..‬‬ ‫ב׳‬ ‫הלל בר הילני)ויקרא רבה י״ב ד (‬ ‫ג׳‬ ‫הלל בן פזי)ירושלמי כתובות ט׳ ד (‬ ‫ה׳‬ ‫המנונא זוטי)ברכות י״ז‪(.‬‬ ‫המנונא כריה דרבא מפשרוניא)גיטי] מ״ה‪ (:‬נ׳‬ ‫ב׳‬ ‫זבדא אבוה דרי אבא )משלי רבה אי(‬ ‫זבדיה התניה ד ר לוי)ירושלמי סוטה א׳ ג׳( א׳‬ ‫ד׳‬ ‫זביד בר אושעיא )יבמות צייו‪(.‬ב״מ פ״ה‪(. המדורי)שבת קב״ד‪(.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫הונא ברב נהמיה )ניטין י״ר‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫זכאי ] ס ת ם [ נדה כ״ג‪ .‬‬ ‫גידל בר מנשה )מו״ק כ״ד‪ .:‬שבת ק״ט‪(.‬‬ ‫זכאי דמן כבול )ירושלמי מנילה ד׳ הי( ג׳‬ ‫‪88‬‬ ‫נ׳‬ ‫בן רחומי)נזיר י״ג‪(.‬‬ ‫ב­‬ ‫זירא בר אדא )כריתות כ״ז‪(. בר גידל)חולין קב״ה‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫דימי בר יצחק )הול ] מ״ו!‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫דימי בר נהמיה )סנהדרין כ״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫דניאל תייצא )בראשית רבה ס״ד י׳(‬ ‫ג׳‬ ‫דרוסי)ירושלמי שבת א׳ אי(‬ ‫ד‬ ‫הונא בר אויא )הולין מ״ז‪(.‬‬ ‫ב•‬ ‫ה ו נ א ב ר אשי )סוטה ט״ז‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר גוריו])בראשית רבה כ״ו‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫הונא בר הלוב ושבת קט״ו‪(:‬‬ ‫ר׳‬ ‫הונא בריר‪ .‬‬ ‫ברכיה בר אבא בר כהנא )במי רבה ט׳ נייד( ב׳‬ ‫י•‬ ‫ברכיה בר הייא )ויקרא רבה ל׳ אי(‬ ‫ברכיה בר יהודה ברי סימון)ברי רבה נ״גי׳יב( ב•‬ ‫ו׳‬ ‫גבירא מארגיזא )נימין זי‪(.‬‬ ‫ב•‬ ‫זכאי דשאב )במדבר רבה ט״ז הי(‬ .‬‬ ‫הלל בר׳ וולס )גיטי] נ׳׳ט‪ .

‬ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫הייא מיוסתיניא )זבהים קי״ב‪(.‬זי( ד׳‬ ‫ה׳‬ ‫הייא בר פפי)ייקרא רבה י״ח‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫הייא בר מ ת נ ה )נדה ס׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הייא בר נתן)פסחים מ״א (‬ ‫ב׳‬ ‫הייא בר פפא )סנהדרין ל״ר‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הייא ציפיראה)שה״ש רבה י‪ .‬נ׳‬ ‫הנא התניה דרב אדא בר אהבה)יבמי ק״י‪ (:‬ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫הנא בגדתאה )ברכות נ״ד‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חנא בר חנילאי)ברכות נ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הנא פתיראה )חולין נ״ד‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫הגילאי בר אידי)כתובות ע״ט‪(.‬‬ ‫חייא דכפר תתנין)ירושלמי שבת בי‪ .:‬הילין קי ׳א‪ >:‬ג‬ ‫חזקיה בן ר׳ חייא )הגיגה ח׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫חמא בר אבא )יבמות ס״ב‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫חמא אריכא )ילקוט משלי תתק״ס(‬ ‫חמא חברין דרבנן)ירושלמי יבמות ני‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫הלבו ] ס ת ם [ )ברכית יי‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫חטא בר עוקבא )פסחים נ״ב‪(:‬‬ ‫חמא דכפר תחומי! )שה״ש רבה ב׳‪ .‬‬ ‫א‬ ‫חייא ברית דרי ינאי)אסתר רבה זי(‬ ‫ב‬ ‫חייא כתובה )ירושלמי מגילה א׳ טי(‬ ‫ו‪.:‬גיטי.‬אי(‬ ‫ג‬ ‫ח י נ נ א ב ר אב״ )יבמות ל״ו‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫המא בר פפא )סוכה מ״ט‪(:‬‬ ‫נ‬ ‫הנא בר אדא )יבמות ע״ח‪(:‬‬ ‫ג‬ ‫הנא בר איסק )כתובות כ״ז‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫חנא בר חיננא )פסהים ק״ו‪(:‬‬ ‫נ‬ ‫הנא בר ליואי)סנהדרין ק״ה‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫הנא בר שאונה )ע׳ז ע״ה‪(.‬אי( נ׳‬ ‫ח נ י נ א נ ר ה ל ל )ירושלמי תרומות א׳‪ . )ירושלמי סוכה ד׳ א( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫הזקיה הוקק )ירושלמי סנהדרין ג׳ י (‬ ‫חזקיה בר ירמיה )ירושלמי קדושין א־ זי( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫חזקיה בר ברתיה דרב )סוכה מ״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫חייא בר אבין)שבת ק״מ‪(.‬ו‪.‬‬ ‫ב׳‬ ‫הנין דציפורן)בראשית רבה יי‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫הייא בר חטא )ילקוט פנחס תשפ״ב(‬ ‫ב׳‬ ‫הייא בר יהודה )כתובות ב״א‪(.‬ימי )ערכין נ״ה‪(:‬‬ ‫הזקיהבריעקבבראחא)ירו׳שביעיתג׳ד(ב׳‬ ‫ב•‬ ‫הזקיה בר פרנך )ברכות ם״ג‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫חייא בר זרנוקי)סנהדרין כ״ו‪(.‬‬ ‫ד•‬ ‫ נ ח ]סתם[)ירושלמי ברכות ב• א (‬‫הוניא בר אלעזר )בראשית רבה מ״ב ר ( ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫הזקית בר בי‪ .‬‬ ‫זכריה התניה דליי )במדבר רבה ט׳ י״ט( א•‬ ‫זעייא בר הייא בי אשי)•ריש‪ -‬ש ב ת ‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫חנינא בר אבהו)קדושין ל ׳נ‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫חנינא בר אדא )אסתר רבה אי(‬ ‫נ‬ ‫הנינא בריה דרב איקא )כתובות ם״א‪(:‬‬ ‫ד‬ ‫חנינא ברוקה )ירושלמי תענית אי‪ .‬יי( א׳‬ ‫ב׳‬ ‫היננא בר שלמיה )נדה ס״ה‪(.‬‬ ‫ג•‬ ‫הייא בר אסי)קדושיןפ״א‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫חייא בר גמרא )שנת ג׳‪(. (.‬וי( ד׳‬ ‫ד׳‬ ‫ה־יא בר רב הונא )ברכות ל״ר‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫•הייא בר זעירא )במדבר רבה י״א ד (‬ ‫ג׳‬ ‫הייא בר חיננא )מנחות נ״ג‪(:‬‬ ‫הייא בר טיטם )ירושלמי תרומות חי‪ .‬אי( א׳‬ ‫ב׳‬ ‫היננא כבא )פ־הים ע״ה‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫חייא בר ייבא )סובה מ״ב‪(:‬‬ ‫הייא בר יצהק עטישייא)ירו׳ תרומותיי וי( ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫חייא בר מנחמא )ויקרא רבה ל׳ו‪ .‬׳‬ ‫הייא בר מדייר‪) .‬‬ ‫היננא אביי דר׳ ינטה )ירי׳ פסחים די‪ .. מ י ‪ ( .‬‬ .‬גי( נ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫חנילאי בר חנילאי)ע״ז י״ח‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫הנין בר אשי)בכורות ל״ר‪.‬‬ ‫הנינא בריה הר׳ בחיי)ירוי פסחים בי‪ .‬׳‬ ‫הייא בר שבתי)ירושלמי יבמות ב׳ הי(‬ ‫חילפי בר סמקאי)בראשית רבה נ״א‪ .‬‬ ‫ר‬ ‫הי־א בר יצחק )ע״ז ל״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ה״א בר לוליאני)תענית נ״ה‪(.‬זי( ב׳‬ ‫א׳‬ ‫חמא בר גוריא )שבת קל׳ט‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫המא בר ברתיה דהסא )ב״מ פ״ו‪(.‬ני‪ .‬מי בכורים ג׳ ג׳(‬ ‫ה׳‬ ‫זעירא מן דיהבית )תענית ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫זעירא בר הנינא )נדה נ׳‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫הביבא ] ס ת ם [ הילין נ״א‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫חנילאי מחוזנאה )עירובי! נ״ז‪(.‬‬ ‫ד‬ ‫הייא בר עמרם )בכירות ל׳׳ו‪(:‬‬ ‫ד‬ ‫הייא פרייאה)ע״ז ל״ה‪(:‬‬ ‫א‬ ‫הייא קרא )איכה דבר‪ .‬‬ ‫זדיקא בר חסוי ד־׳ זריקא)ירו׳ ברכית ז• ה ( ב‬ ‫ד•‬ ‫חביבא מחיזנאה )עירובי.‬אי( ב׳‬ ‫חילפייברבריהדר׳אבהו)יר׳בכורייבי‪.‬כ״א(‬ ‫ד׳‬ ‫חלקיה מהנריניא )יבמות טי‪(.‬זי(‬ ‫ב‬ ‫הנינא הוזאה )עירובין ל״ב‪(.‬גי‪(.‬שבת קי״ב( א•‬ ‫ב•‬ ‫חזקייה עכייה )ירושלמי שבת י ר ד (‬ ‫ב•‬ ‫הזקיה תורגמינא )בראשית רבה ס •ה ו•(‬ ‫ב׳‬ ‫חייא בר אדא )קהלת רבה ה׳ ט‪-‬׳ז(‬ ‫ג׳‬ ‫חייא בר אמי)ברכות חי‪(.‬י״ד(‬ ‫ג‬ ‫חייא בר נחמן)ב״ב מ״ו‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫חלבו בר חנן)ירושלמי ברכות זי‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫הנין מחוזנאי)קדושין ו׳‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫הנין התניה דבי נשיאה )מוי׳ק נ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חני! בר רבא )עירובי! טי‪(.‬ג(‬ ‫הנינא בר אנדריי)ירושלמי ברכות אי‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫חיננא בר כיסנא )ביצה נ״ב‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫חיננא בר יהירה )סנהדרין ע״ז‪(:‬‬ ‫חיננא בר יצחק )ירישלמי בריית ו׳‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫הנין בר לוי)ירושלמי ביצה ד ‪ . נ״ז.‬‬ ‫ב׳‬ ‫חנא בר קטינא )תענית י״ג‪(.‬‬ ‫ב‬ ‫ח־יא בר זברא )בראשית רבד‪ .‬ ‫ד‬ ‫חביבא בר סורמקי ‪.‬‬ ‫חייא בר עיקבא )ירושלמי גיטין ג•‪ .‬ני( א׳‬ ‫ד׳‬ ‫היננא בר אבין)כתובות פ״ה‪(:‬‬ ‫היננא בריה דרב אסי)ירושלמיניטין גי‪. )בראשית רבה יי‪ .‬אי(גי‬ ‫ב׳‬ ‫חיננא בר אידי)ע״ז מי‪(.‬אי(‬ ‫ב‬ ‫הנין בר רב )פטהיס קי״ז‪(.‬ב״מ פ״ד‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫‪ tun‬דציפירי)שקלים א ב (‬ ‫חגר* אחיה דר׳ אבא בר כינה)ירי מגי־ א• מ•( ב׳‬ ‫ג•‬ ‫הונח בר חמא )ירושלמי שביעית כ• ה•(‬ ‫חזקיה ] ס ת ם [ )שבת ל״ה‪ .‬ירושלמי שבת י ׳ד‪ .‬הי(‬ ‫א׳‬ ‫חייא בר יוסף )חולין מ יה‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫ה״א בר אבא )ברבות ל״ח‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫הייא בר אויא )ב״ב י״ט‪(.‬זי( ג׳‬ ‫חגינא חנרין דרבנן)ירו׳ נ ד ב ו ת אי‪ .‬‬ ‫א•‬ ‫הגי נ ס ת ם [ ) ב ״ ק מ״ב‪(.‬אי(‬ ‫ב׳‬ ‫חנינא בר אבין )כריתות כ׳‪(.‬ת ם [ ) י ב מ י ת מ״ב‪ .‬י״ט(‬ ‫א׳‬ ‫היקיה ] ס ת ם [ )קדישין ל״ג‪(:‬‬ ‫?‬ ‫היקיה הדרומה )תנהומא קדושים אי(‬ ‫ב׳‬ ‫המא בר אדא )ביצה נ״ה‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫הטא בר בוזי)ב״ב ט״ז‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫המא בר הנינא )ברכות ט״ז‪(:‬‬ ‫הטא אבוה דר׳ יהושע )ירוי שקליםהי‪ .‬׳‪ (.‬‬ ‫ב׳‬ ‫רייא בר אשי)עירובי! נ ״ מ (‬ ‫הייא בר ברתיה הר׳ ברכיה)בר׳ רבה ט׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫הנינא בר אבדימי )קדושין ם״ד‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חנינא בר אתא )בראשית רבה נ״ז‪ .‬אי‪ (.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הנין בדיה דרב ״בא )ב״ב קע״ד‪(.‬הי(‬ ‫ב׳‬ ‫חייא בר נהמיה)קהלת רבתי״ב‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ה י ״ א בר שילא )סנהדרין ע״ב‪(:‬‬ ‫הלכו ברי הילפי בר סמקאי)בר׳ רבה נ״א גי( ב׳‬ ‫כ׳‬ ‫הלפי בר זביד )איבה רבה ד ‪ . הוור.‬‬ ‫ב׳‬ ‫חני! בר א מ י ) ש ב ת י״ג‪(.‬דרב יהושע )פסחים ק׳־י‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חיננא בר כהנא )עיריבין נ״ה‪(:‬‬ ‫חיננא נייד• דרבא מפשריניא )הילין קי״ב‪ (.‬ב ‪ I‬ג׳‬ ‫זייקא ] ‪ .‬אי(‬ ‫א׳‬ ‫חייא קטישפאה )ביצה ל״ח‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫חייא בר רב מ ד פ ת א )ר״ה מ׳‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫הנינא בריה דרב אידי)תענית זי‪(.‬ג‪ (.‬ה (‬ ‫נ•‬ ‫חייא בריה דרבה בר נ ה מ נ י ) י ה ל ״ ת (‬ ‫ב‬ ‫הילפא בר אירי)ויקרא רבה ט ׳ז‪ .‬אי( ב׳‬ ‫ו‬ ‫המא בר טוביה )סנהדרין נ״ב‪(:‬‬ ‫ב‬ ‫חמא בד יוסף )נדה י״ט‪(.‬אי(‬ ‫ב•‬ ‫חלפתא דמן הונא )גיטין פ״ו‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫חלקיה בר אייא )ב״מ צ״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חלקיה בר טוביה )עירובין כ״ח‪(:‬‬ ‫המא בר אושעיא )בראשית רבה זי‪ .‬אי( ב׳‬ ‫חיננא קרתהייה )ירושלמי ביצה אי‪ .‬די( ב׳‬ ‫ד׳‬ ‫חטא מנהרדעא )סנהדרין י״ז‪(:‬‬ ‫המא בריה דרבה בר אבוה )עירובי! ו‪.‬די‪ .‬ב׳‬ ‫ה׳‬ ‫הביבא בר יוכף )ב״ב קמ״ג‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫חביבא מסירא דפרת )ב״מ ק״ו‪(:‬‬ ‫נ•‬ ‫הגא ] ס ת ם [ ) ב ״ מ קי״ג‪>:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חגי בן אלעזר )שמות רבה מ״ב ב (‬ ‫חונה בר חייא )ירושלמי שביעית ב׳ ה•( ג׳‬ ‫חוניא דמ.‬חי(‬ ‫ג׳‬ ‫הנין בריה דרבי)ויקרא רבה ב״ב‪ .‬‬ ‫ד׳‬ ‫חיננא ברית דרב איקא )ביצת כ ׳ח‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫חיננא וורדאן)גיטין ס ״ ת (‬ ‫ה׳‬ ‫חיננא בריר‪ .‬י״ב(‬ ‫ב׳‬ ‫הלפתא קסרייא )בראשית דבר‪ .‬ב׳‬ ‫אמורא‬ ‫זעירא בדיה דר׳ אבהו )ידוש• ברכות ח• ר( ב׳‬ ‫ב•‬ ‫זעייא בר חטא )יומא עי׳ה‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫חמא אבוה דר׳ יוסף )סנהדרין פ״א‪(.‫‪89‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫ב׳‬ ‫זמינא )יריש‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫יביבא בר כהן)ירושלמי שקליים ד׳ ז׳(‬ ‫ד‬ ‫הביבא בריה דרבא )ע״ז ל״ד‪(.‬י״ג(‬ ‫כ׳‬ ‫חייא בר רב )ברכות נ״‪(::‬‬ ‫ו‪.‬חי( נ׳‬ ‫ב׳‬ ‫היננא בר חייא )כתיבית כ״א‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫הנין בר אב״ )פסחים ק״א‪(.‬‬ ‫ב•‬ ‫חייא בר אהא )ירושלמי פסחים ז׳ ב•(‬ ‫נ׳‬ ‫הייא אריכא )כתובות ק״ד‪>:‬‬ ‫ג•‬ ‫חייא בר גוריא )נהה נ״ה‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫חייא מהורמיז ארדשיכ )ב״ב נ״ב‪(.:‬מי״ק ב״י‪(.‬פייה טי(‬ ‫חייא בריה דרי הייא בר נחמני)ע״ז ל״א( ב•‬ ‫ב׳‬ ‫חייא דכפר הנו.‬לי( א׳‬ ‫ג׳‬ ‫הנא בר אהא )סוכה נ״ב‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫חנא בר ביזנא )ברכות מ״נ‪(:‬‬ ‫ד‬ ‫הנא בר יהודה )ברכות מ״ח‪(.‬‬ ‫כ׳‬ ‫חלפין)בראשית רבה י ׳ט‪ .

‬׳(‬ ‫הודה בר אושעיא )עירובי!‬ ‫יהודה בר אתיתאי)כריתות י״ג‪(:‬‬ ‫הודה בר אמי )עירובי! ל•‪(:‬‬ ‫ב׳ יהוהת בר אשי )ברכות י״ט‪(:‬‬ ‫הידת בן בוגי)ירושלמי כתובות ה׳‪ . פדיה)משלי רבה ו׳‪ .‬‬ ‫א׳ יהודה בר נ ת ן ) ב ר כ ו ת סי‪(.‬וי( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫י י ק ב ר נחמיה)איבה רבה א׳‪ .‬‬ ‫טריי)שה״ש רבה א׳‪ .‬י״ח(‬ ‫ה׳‬ ‫צ״ד‪(:‬‬ ‫)שבת‬ ‫רבינא‬ ‫והנן אהוה דטר בר‬ ‫יוחנן בר מרייא )בראשית רבה י״ג‪ .‬ה׳‪(.‬טי( א׳‬ ‫ג׳‬ ‫טי(‬ ‫א׳‪.‬ג׳(‬ ‫ג׳ יודן בר אייבו )ירושלמי ברבות בי‪ .‬ר ( ב׳ הגניה בד ביבי)פסהים ק״י‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫ק״ד‪(:‬‬ ‫)עירובין‬ ‫טבי בר קיסנא‬ ‫מביא רישבא)שבת י״ז‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫י״ב‪(.‬גי(‬ ‫יוה! בר יוסי)ויקרא רבה טי‪ .‬בי( ב׳ יהודה בריה דרב שמואל בר שילת)ברכ׳ מ״ז‪ (.‬הי(‬ ‫יהודה בר יהזקאל )קדושין ע״ב‪(:‬‬ ‫יהודה בן לוי)ערכין ט״ז‪(:‬‬ ‫יהודה מנדלאה )בראשית רבה י״ג‪ .‬‬ ‫)עירובין‬ ‫טבלא‬ ‫טובי בר רב מתגא )הולין ל״מ‪(:‬‬ ‫טובי בר רב קטיגא )נדה ו׳‪(:‬‬ ‫ב׳ טוביה בר יצהק )בראשית רבה מ״א‪ .‬ד׳(‬ ‫יורן אנתורדיא )ירושלמי ברכות ד׳‪ .‬ד׳(‬ ‫הושע בר גהמיה )ויקרא רבה ל״ג‪ .‬וי(‬ ‫טבי בדיה דמרי טבי)ד״ה כ״ב‪(.‬‬ ‫הנן ה״טא )ע״ז ל״ט‪(.‬‬ ‫חגגאל בר פפא )שבת פ״ח‪(:‬‬ ‫הגגיה אהי רב אהא בר הגיגא)במי רבה י״ז‬ ‫הנניה בר כהנא )כתובות ס״ה‪(:‬‬ ‫הנגית בן עכברי)ירושלמי שבת ב׳‪ .‬‬ ‫יהוהה בר שלום )ב״ב יי‪(.:‬ב״מ נ״ו‪(.‬‬ ‫הגן מגהרדעא )שבת פ״ב‪(.‬ט״ו( א׳ יהודה בר צרדייא )ירושלמי נהרים ז‪ .‬גי(‬ ‫הגיגא טריטאה )מגחות מ״ח‪(.‬‬ ‫ודן בר יורן בר שלום)ירו׳ מגילה‬ ‫יורן אבא דר׳ יורן אבוה דר׳ מתניה)יר׳ כת׳ ד(א׳‬ ‫ודן דיפו)ויקרא רכה כי‪ ..‬ב״ק צ״א‪ (:‬ג׳‬ ‫הסדא בר עוירא )ילקוט שמואל קי״ה(‬ ‫כ׳‬ ‫ו׳ הסידא )ירושלמי מעשר שגי ה׳ הי(‬ ‫טבות )הולין מ״ר‪(.‬‬ ‫אשיה דדריה )קדושין ל״ו‪(:‬‬ ‫ב׳ יאשיה בן לוי)בראשית רבה צ״ב‪ .‬‬ ‫יהושע אונייא )ירושלמי שבת אי‪ .‬י׳(‬ ‫א׳ יורן קפודקייא )ירושלמי ד״ה א׳‪ .‬ה (‬ ‫יהודה בר אירי)ד״ה ל״א‪(.‬‬ ‫א׳ הנינא בד יונה )ילקוט מלאכי תקפ״מ(‬ ‫ב׳‬ ‫ז׳(‬ ‫ו׳‪.‬‬ ‫הודה מסורא )ב״ב פ״ט‪(.‬ט׳( ב׳ יהושע בר ה מ א )ירושלמי שקלים ה׳‪ .‬בי(‬ ‫יהושע בריה דרי שמאי)ירו׳ כתובות בי‪ .‬‬ ‫הגן מבי סלותית)כתובות מ׳‪(:‬‬ ‫גי‬ ‫ד הנן בן פזי)במדבר רבה גי‪ .‬ג׳(‬ ‫יוד! בר הנין )ירושלמי ערלה אי‪ .‬לי(‬ ‫יוהנ! בדיה דדב חנא בר אדא )חולין קל״ג‪ (.‬אי(‬ ‫הנן בד רב תסדא )שבת מ״ה‪(.‬‬ ‫יהודה בר אשתיתא )עירובין נ״ב‪(.‬‬ ‫יהודה בן ר׳ שמואל)במדבר רבה י״ב‪ .‬זי(‬ ‫ב׳ יורן אבוה דר׳ מתניה )ירושלמי יומאו׳‪.‬‬ ‫הגיגא בר מגיומא )ב״ב קל״א‪(.‬אי(‬ ‫יהודה בר קזא )כתובות ק״ד‪(.‬ב״ב(‬ ‫ב׳‬ ‫יוחנן נ ן מולדא )סנחדרין עי‪(.‬ד (‬ ‫תגיגא בר פפי )כתובות פ״א‪(:‬‬ ‫י׳‬ ‫ב׳ הנינא דצפורי)קהלת רבה א׳ י׳(‬ ‫הגיגא קרא )יבמות מ‪(.‬‬ ‫ג׳ חנינא מסורא )ברכות נ״ב‪(:‬‬ ‫הניגא בר סגסן)בראשית רבה י״ט ב׳(‬ ‫ב׳ הנינא בד עגיל )ב״ק נ״ה‪(:‬‬ ‫הגינא ענתנייא )ירושלמי ברכות ו׳‪ .‬‬ ‫א׳‬ ‫א הנינא בר שילקא )אסתר רבה ה׳(‬ ‫הנן בר אמי)נימין נ״ב‪(:‬‬ ‫ג‬ ‫ב׳ הנן בריה דר׳ ברכיה )שה״ש רבה ז׳‪ .‬אי(‬ ‫חסדא בד אבדימי)ברכות נ״נ‪(:‬‬ ‫הפני בר יצתק )בראשית רבה נ״ו‪ .‬ט״ו( ב׳ הגניה ברית דרב אדא)ירושלמי ברכות אי‪ .‬‬ ‫יהודה בר סימון)ב״ק מ״ז‪(:‬‬ ‫א׳ יהוהה בן סיגנא )איכה רבה אי‪ .‬‬ ‫הודה דצפדין )במדבר רבה ט״ז‪ .‬ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫יוחנן בר הנינא )סנהדרין ל״ח‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוחנן ד י פ ו ) נ מ ד נ ר רכה ב׳‪ .‬ה‪(.‬‬ ‫הגיגא בר יצהק )קהלת רבה‬ ‫הנינא בר יקא )ירושלמי ביצה א׳‪ .‬‬ ‫ודן גם״א )ירושלמי עירובין ז׳‪ .‬אי(‬ ‫ודן בר הלפיי )ויקרא רבה ז׳‪ .‬י״ב‪(:‬‬ ‫טייפה סמוקה )ירושלמי דמאי ג׳‪ .‬‬ ‫טביומא )ב״ב י״ב‪(:‬‬ ‫טובי בדיה דד׳ נהמיה )ביצר‪ .‬‬ ‫תסא )כתובות פיה‪ .‬‬ ‫הודה בריה ררב יהושע )ע״ז ט״ג‪(:‬‬ ‫ב׳ יהודה בן אתות ר׳ יוסי בר תנינא)כתו׳ מ״ט‪:‬‬ ‫יהודה ברב יצהק )תענית ו‪(:‬‬ ‫ג׳ יהודה בר ישמעאל )חולין קי״ה‪(:‬‬ ‫הודה בר ליואי )שבת קי״ג‪ .‬ר (‬ ‫ב׳ יהושע בר אבירים )אסתר רבה ה׳(‬ ‫הושע בריה דדב אירי)ברכות ד׳‪(.‬ב׳ יוהגן בר ארזא )ע״ז נ״ה‪(.‬‬ ‫דודה מהגרוגיא )ע״ז ל״ט‪(:‬‬ ‫ג׳ יהודה היגהואה )ב״ב ע״ד‪(:‬‬ ‫הודה בר זביגא )סוטה י״ב‪(.‬הי(‬ ‫ב׳‬ ‫יהושע בר טיטי)קהלת רבה ט׳‪ .‬‬ ‫ב׳ יהודה בן זכרית)ילקוט תבא התקל״ה(‬ ‫יהודה בר ה״א )כתובות ס״ב‪(:‬‬ ‫א׳ יהודה בר הגינא )מגהות מ״ו‪(.‬י״מ(‬ ‫הנן בד אבא )ב״ב ב״ה‪(.‬גי(‬ ‫ב׳‬ ‫פ‪.‬טי(‬ ‫ב׳ יהודה בן פנהס)ילקוט שמואל ע״ז(‬ ‫הודה בן פזי)תעגית ט״ז‪(.‬‬ ‫הנניה בר מניומא )ב״ב קל״א‪(.‬‬ ‫ד׳ יהושע בן ביתוס )בראשית רבה פ״ד‪ .‬ייז(‬ ‫יהודה בר טדיטר )כתובות נ״ב‪(:‬‬ ‫יהודה גשיאה השגי )גיטין ע״ו‪(:‬‬ ‫יהודה בר סוטס )ירושלמי שביעית ה׳‪ . ד׳ ב׳(‬ ‫א׳ יאשיה ] ס ת ם [ ) ב ״ ב כ״ב‪(.‬ה׳‪ .‬‬ ‫הודה גלוסטרא )ברכות ב״ב‪(.‬די(‬ ‫יהוהה אהוה דרב סלא הסידא)יומאי״ט‪(:‬‬ ‫יהודה בן פולויה )שמות רבה מ״ב‪ .‬וי(‬ ‫יהודה בר מגשיא )מגילה י״ר‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫הנגיה בר שלמיה )פסהים ק״ה‪(.:‬תמורה ל״ר‪(.‬אי( ב׳‬ ‫ב­‬ ‫הודה בר רבי)שמ׳ ר׳ מ״ה(הוא ר׳ יורן ברבי ? יהודה בר שילא )שבת קל״ט‪(.‬‬ ‫׳והנן הקוקאה )פסחים ג׳‪(:‬‬ ‫א׳ יוחנן בן יהושע )ירושלמי יבמות ז׳‪ .‬טי(‬ ‫יהודה בר פפי)ירושלמי תענית די‪ .‬א׳(‬ ‫? יהושע דרומיא )ירושלמי ברכות ט׳‪ .‬וי(‬ ‫ב׳‬ ‫קי״ה(‬ ‫שמואל‬ ‫והנן בר יצהק )ילקוט‬ ‫יותגן בר לוי)בראשית רבה י״ג‪ .‬ד ( ב׳ יהושע בר נהמ.‬ג׳‬ ‫הודה בריה דר׳ שמעון בר פזיןשבת קי״ד‪ (.‬‬ ‫יהודה איש כפר נבור היל )מגילה י״ח‪(.‬מ״א(‬ ‫הודה בן ספרא )פסהים ע׳‪(:‬‬ ‫א׳ יהודה בן פדיה )בראשית רבה ב״א‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳ כבי ] ס ת ם [ )מגילה ו׳‪ .‬הי( ג׳‬ ‫הושע בר אבין)ויקרא רבה י״ז‪ .‬‬ ‫ב׳ יהורא מדיפתא )ברכות ב״ה‪(.‬ו׳‪ (.‬טי(‬ ‫ב׳‬ ‫י‬ ‫ב׳‬ ‫א׳‬ ‫ב׳‬ ‫א׳‬ ‫ב׳‬ .‬הי(‬ ‫והנן כריה דר׳ הנא בר ביזגא)הול׳ קל״ג‪ (.‬ג׳( ב׳ יורן בר גדיא )ירושלמי מעשר שני די‪ .‬‬ ‫חנן בר רב קטינא )חולין י״ט‪(:‬‬ ‫חגן בר רבא )שבתש״ו‪(.‬‬ ‫ד׳ יהודה בר מםפרתא )סנהדרין מ״ד‪(.‫אכירא‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫‪90‬‬ ‫חגינא בר חמא )חולין זי(‪:‬‬ ‫חגינא בר יוסף )עידובין ס״ה‪(:‬‬ ‫חגיגא בן ר׳ ישמעאל )שמות רבת ל״ח י׳‬ ‫תגיגא בר סיסי)בראשית רבה צ״א גי(‬ ‫הגיגא בר עטל )אסתר רבה בי(‬ ‫הנינא בר פפא )אסתר רבה ב׳(‬ ‫הנינא דקסרין•)שה״ש רבה א׳‪ .‬יי‪(.‬ד (‬ ‫יהושע בר זידל )ירושלמי תרומות הי‪ .‬אי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב״ז‪(:‬‬ ‫הנן קרטיגנאה )כתובות‬ ‫כ׳‬ ‫הגן התניה הרב )הולין צ״ה‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫צ״ז‪(:‬‬ ‫)סנההרין‬ ‫הנן בר תהליפא‬ ‫יי‬ ‫הנגאל ] ס ת ס [ ) ת ע נ י ת ה׳‪(:‬‬ ‫הנניה בריה דר׳ אבהו)איכה רבה ני‪ .‬‬ ‫ג׳ הסדא ] ס ת ם [ )פסהים קי״ג‪ ..‬ב׳ יהודה בר ביזנא )גדרים ל״ב‪(.‬‬ ‫יהודה בד אבין)ירושלמי ד״ה אי‪ .‬ייז(‬ ‫הושע בר הגגאל)ירושלמי מגילה אי‪ .‬די(‬ ‫יאשיה דמן אושא )מנהות ל״ט‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫יודן גלייא )ויקרא רבו‪ .‬ב­ יהודה בר תמוזא )ירושלמי מגילה ד׳‪ .‬נדה ם‪ (.‬הי(‬ ‫יהושע בר תגהום )קה־ת רבה גי‪ .‬‬ ‫יהודה מדסקרתא )גיטין ב״ח‪(:‬‬ ‫יהודה בר זבדא )ברכות י״ב‪(:‬‬ ‫יהודה בר הביבא )ברכות י״ב‪(:‬‬ ‫יהודה בן טיטס )ירושלמי סוכה הי‪ .‬ני(‬ ‫ד יורן בריה דר׳ תמא)ירושלמי כתובות ב׳‪ .‬ז׳(‬ ‫א׳‬ ‫יהושע דסכנין)איכה דכה א׳‪ .‬א׳ יהודה בן לקרה )ירושלמי סובה ד ‪ .‬אי(‬ ‫חנניה בר שמואל )ירושלמי שבת אי‪ .‬די( ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫יורן דכפר אמי)ירושלמי יומא ה׳‪ .‬‬ ‫ו‪.‬ד׳( נ׳‬ ‫ד׳‬ ‫הנניה בריה דרב אייבו)שה״ש רבה ז׳‪ .‬‬ ‫א׳ יהודה בר מערבא )סוטה ם״א‪(:‬‬ ‫הודה בר גהמני)הגיגה ט״ז‪(.‬ס״ה.‬‬ ‫יהודה בר׳ שמעון)ב״ב קי״ד‪(:‬‬ ‫*הושע בר אבא )שבת קכ״ו‪(.‬׳‬ ‫ב׳ הנן בר מולדא )סנהדריז ע׳‪(.‬הי( ג׳ הנינא בן שזי)בראשית רבה מ״ו‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ הגנית סגתוגיא )ירושלמי פאה «׳‪ -‬א׳>‬ ‫א׳‬ ‫הנניה בר שילא )עירובי! י״ב‪(. )ילקוט ישעיה תנ״ב(‬ ‫הושע ב.

‬ה׳( ב׳ יונתן בר ה ג א י ) ק ה ל ת רבה ם ׳ ‪ .‬‬ ‫יעקב גבולאי)קהלת רבה א׳‪ .‬‬ ‫ייבא בר יוסי )ערכין ה׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ ייבא סבא )ב׳׳ק מ״כ‪(:‬‬ ‫יימר בדיה דרב הלל )זבהים טי‪(.‬‬ ‫ג'‬ ‫ב­ יוסטי תברא )בראשית רבה ו׳‪ .‬ב׳(‬ ‫יוסי ברב תוני )נזיר כ״נ‪(.‬כ״א(‬ ‫ב׳‬ ‫יעקב ארמנייא )ירישלמי גיטין י׳‪ .‬אי(‬ ‫ג׳‬ ‫יוסי בר זבידא )ברכות כ״ב‪(.‬א׳( ב׳‬ ‫יוסי בר הנמאל )ילקוט נהמיה תתרע״א( ג׳‬ ‫א׳‬ ‫יוסי בר יעקב )ירושלמי תענית א׳‪ .‬מ״ו(‬ ‫יוסנא )ע״ז ל״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳ יוסף בר אבא )ברכות נ״ט‪(:‬‬ ‫יוסף בר אמי)זבתים ג׳‪(:‬‬ ‫?‬ ‫א׳ יוסף בר דוסאי)הולין מ״ט‪(.‬וי(‬ ‫כ׳‬ ‫ב׳ יעקב בר זבדי)קדושין ל״ג‪(:‬‬ ‫יעקב הדייבא )ב״ב כ״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יעקב בר תנינא )שבת ע״כ‪(:‬‬ ‫יעקב דכפר הנין)ויקרא דכה כ״ו‪ .‬ו׳(‬ ‫ב׳‬ ‫יוסף בר אבדימי)עירובין ת׳‪(.‬אי(‬ ‫א׳‬ ‫יעבץ )ייקרא רבה כ״י‪ .‬די( ?‬ ‫יעקב בר אתא )תענית כ״ז‪(:‬‬ ‫יעקב אהוה דרב אהא בר יעקב)סנה׳ ע״ו‪ (:‬נ׳ יעקב בר ברתיה דר׳ אהא בר יעקב)סוט׳ מ״ט(די‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ יעקב בר אימי)ירושלמי כתובות וי‪ .‬אי(‬ ‫יעקב בר אידי)יבמות צ״ו‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫א׳ יעקב בר גיורא )מו״ק י״ת‪(.‬א׳‬ ‫•וחנן ענתנייתא )ירושלמי ברכות ־‪.‬זי(‬ ‫ב׳‬ ‫יצתק בר גיורי)תענית כ״ט‪(:‬‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫אמורא‬ ‫יוהנן בר סימון)ילקוט שה״ש ההקפ״ב( ב׳ יוהנן אהוה דדב ספר* )ירו׳ חגיגה אי‪ .‬ז‪ (.‬וי(‬ ‫יצהק בר איסטיא )ירושלמי יבמות א׳‪ .‬אי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יעקב בר יעקב)ילקוט תהלים תר״ל(‬ ‫יעקב בר ינאי)מ״ס סופרים פ׳ ט״ז(‬ ‫יעקב בר יצהק )ירושלמי הלה ב׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסף בד תבו)יומא פ״ז‪(.‬די(‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳ ינאי בר נ ת מ נ י ) ת מ י ד כ״מ‪(.‬תי( ב׳ יוסי רישא )איכה רבה גי‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסף בר תנין)שבת קט״ז‪(.‬בי(‬ ‫ייסי איש ציתור )ויקרא רבה ב״ד ג׳(‬ ‫ג׳‬ ‫א׳ יוסי דמן קםרי)סנהדרין ק״ה‪(.‬י״ג(‬ ‫יצתק בר זעידא )יבמות צ ׳ז‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ יימר בר תשו )כתובות פ ״ ת (‬ ‫יימר בר שזבי )ברכות נ״ג‪(:‬‬ ‫ד•‬ ‫ד ׳ יימר בר שלמיה )שבת ס״ו‪(:‬‬ ‫נ׳ ינאי המיי דרי אמי הכהן)שה״ש רבה א׳ יי( א׳‬ ‫ינאי בר אמי הכהן)חולין קי״א‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫נ׳ יצהק בר אדא )הולין ט״ו‪(:‬‬ ‫יצהק בר אבין )קדושין ע״ז‪(.‬א׳( ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי בר ממל )ירושלמי קדושין א׳‪ .‬גי( ג׳ יונתן שר הבירה )בראשית רבה צ״ה‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫׳ יוסי בר אבהו)ב״ק קי״ב‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫י״ת(‬ ‫ל״ר‪.‬ה׳( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫יעקב בר נתמני)תילין נ׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יעקכ דקסרין)בראשית רבה נ״ג‪ .‫‪91‬‬ ‫יוחנן בר נפחא )ברכות כ׳‪ .‬‬ ‫ד׳‬ ‫ג׳ יוסף בדיה דרבא )תולין כ״ת‪(:‬‬ ‫יוסף בדיה דרב שמואל )זבהים ו׳‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫ג׳ יוסף בר שמעיה )שבת ל״ג‪(:‬‬ ‫יהזקאל אבי רב יהודה )ברכות י״א‪(.‬בי(‬ ‫א••‬ ‫יעקב בר אביי דברדליה)יר׳ שביעית בי‪ .‬ה׳(‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳ יוסי דכפד דן)ירושלמי המאי בי‪ .‬בי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יעקב בר אבין )בראשית רבה כ״ב‪ .‬די(‬ ‫ד‬ ‫ב׳ יוסי המן יוקרת )תענית כ״ג‪(:‬‬ ‫יוסי בר יצחק )בראשית רבה מ״א‪ .‬‬ ‫יעקב איש כפדנבירייא)ירי׳ שבת י״ט‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫‪ n‬יוסי בן מנשיא )ירישלמי מגילה בי‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי דרומיא )ירושלמי שבועות אי‪ .‬אי(‬ ‫ב׳‬ ‫יונה דכפר אימי)ירושלמי נרדים ד ‪ .‬‬ ‫יצהק בן אלישיב )סובה י׳ט‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳ יצהק בר אשיאן)סוכה מ״ב‪(.‬זי(‬ ‫ב׳‬ ‫יעקב בר ב ת יעקב )שבת ק״נ‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יצתק בן אלעזד )כתובות כ״ז‪(.‬אי(‬ ‫יעקב קרהה )חולין כ״ב‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫ג׳ יצהק בר אבדימי )פסתים נ״ד‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫יוסח בר מניומא )ברכות כ״ג‪(.‬‬ ‫יוסי בן יוסי )ירושלמי ברכות גי‪ .‬בי( ‪V‬‬ ‫יוםטאי בר מתון)זבתים צ״ט‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫יצהק הבבלי )בראשית רבה מ״ג‪ .‬‬ ‫ינאי אהוה דר׳ הייא בר אבא)סנה׳ ע״ד‪ (:‬ב׳ ינאי בר בדיה דר׳ ינאי סבא )נדרים י״ה‪ (:‬א׳‬ ‫ינאי הכהן)במרבד רבה כ״ג‪ .‬אי(‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳ יעקב מצעה )מגילה כ״ג‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫יעקב בר סיסי )ירושלמי ברכות ד׳‪ .‬‬ ‫ב‬ .‬אי( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי בר תנתום )ירושלמי שבת בי‪ .‬די(‬ ‫ג׳‬ ‫יעקב ברה רבת שמואל )ברבות כ״ה‪(:‬‬ ‫יצהק בר אבדימי ]השני[ )הגיגה י״א‪ (:‬ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫יצהק בר אוריון)ירושלמי שבת י׳‪ .‬ז׳( ב׳‬ ‫יוםםא בר שונט )ירושלמי ברכות ת׳‪ .‬אי(‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי ציידניא )ירושלמי ברכות ד׳‪ .‬זי(‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי נלילאה )שבת מ״ו‪(.‬הי(‬ ‫יוסי בן רוסא )ויקרא רבה י״ז‪ .‬וי( נ׳‬ ‫יוחבן בן פדיה )ילקוט תהלים תש״ץ(‬ ‫ב׳‬ ‫כ• יוהנן בר קצרתא )שה״ש רבה ב•• נ״ב(‬ ‫יוחנן בר שונאה ‪.‬א׳( ב׳‬ ‫ב׳‬ ‫יצתק בר אמי)תענית ט״ז‪(.‬יי(‬ ‫יוסי בן נהוראי)ב״מ מ״א‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫א׳ יוסי בן פזי)ירושלמי שקלים ג׳‪ .‬בי(‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ יוהנן בר שילא )ירושלמי שבת די‪ .‬אי( נ׳ יעקב בר פליטי)ירושלמי סוכה ב׳‪ .‬אי( ב׳‬ ‫יעקב בר אבא )ב״מ מ״א‪(.‬גי(‬ ‫יוסי בר כהנא )ירושלמי מעשרות ד ‪ .‬א׳( ג־‬ ‫יונתן קיפא בן מבסימא )ירו׳ מעשי הי‪ .‬בי( ב׳ יצהק כריה דרב אידי)ברכות ד‪(.‬ב׳ יסא בר ברתיה דר׳ יסא )ידוש• נזיר י׳‪ .‬‬ ‫יצהק בר אבא )זבהים הי‪(.‬‬ ‫יוסף בר תייא )תולין י״ת‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫ג׳ יוסף בר המא )עירובין נ״ד‪(:‬‬ ‫יוסף בדיה דר׳ יהושע בן לוי )הולין נ״ו‪ (:‬א׳ יוסף בר יעקב בר אידי)בראי רבה צ״ה‪ .‬א׳(‬ ‫ב׳‬ ‫ייבא המוה דאשיין)ב״ב כ״ב‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫״מר מדיפתא )שבת קמ״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יימר סבא )עירובין מ׳‪(:‬‬ ‫ב׳־?‬ ‫״סי ערקי)ירושלמי כלאים ת׳ די(‬ ‫ב׳‬ ‫ינאי זעירא )ורושלמי ברכות גי‪ .‬טי(‬ ‫נ•‬ ‫יונה אביה דר׳ מ נ י ) ת ע נ י ת כ״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יונתן בן אדיה)ילקוט תהלים תתנ״ט(‬ ‫כ׳‬ ‫יונתן בד תנינא )גיטין ס״ו‪(.‬זי(‬ ‫א׳‬ ‫יוסי מעונאה )בראשית רבה פ׳‪ .‬וי(‬ ‫א׳ יינתן בר יצהק בר אהא )ידוש׳ פאה הי‪ .‬הי(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יעקב דרומנא )ירושלמי ברכות אי‪ .‬ה׳(‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ יוסי בר אשיין )ירושלמי סוכה הי‪ .‬א׳(‬ ‫יוסי בר אבא )תולין ק״י‪(.‬זי( ב׳‬ ‫יוםטי בר שמשון)ירושלמי עירובין וי‪ .‬‬ ‫ינאי בדיה דר׳ שמעון)קהלת רבה בי‪ .‬בי(‬ ‫יונה בר תתליפא )חולין ל׳‪(:‬‬ ‫א׳‬ ‫ג׳ יונתן בר אלעזר )שבת מ״ם‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יונתן רבית גובדין)ירושלמי יומא ז׳‪ .‬בי( ב׳‬ ‫יעקב בר אהא בר יעקב )קדישין כ״ט‪ (:‬ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫יעקב בר איבי)במדבר רבה ב׳‪ .‬ה (‬ ‫ב׳‬ ‫? יוסי בר ירמיה )שה״ש דכה א׳‪ .‬‬ ‫ד׳ יעקב אביו של רב נהמן בר יעקב )ב״מ ט״ז‪ (:‬ב׳‬ ‫יעקב מנהרפקוד )כתובות צ״נ‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫א׳ ייסי ממלהיא )ויקרא רבה כ״ו‪ .‬הי(‬ ‫ב׳‬ ‫יעקב בר דוסאי)כתובות קי״א‪(:‬‬ ‫יעקב בר ת מ א )ירושלמי בכירים ב׳‪ .‬‬ ‫יצהק בר אשי)פםהים מ״ה‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫א׳ יצתק בר גופתא )ירושלמי שבת ג׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי בר הונא )סנהדרין ק״ה‪(:‬‬ ‫יוסי בן זעירא )ירושלמי כתובות ה׳‪ .‬ויקרא רבה ה׳‪ .‬טי‪ (..‬אי( נ׳‬ ‫א׳‬ ‫יוחנן בן שאול )שבת קכ״ה‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫יוגה בד אבא )ויקרא רבה ל״ה‪ .‬זי(‬ ‫ג׳‬ ‫יעקב בר אבהי )קדישין ל״א‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫יעקב בר אבינא )קהלת רבה א׳‪ .‬ב׳ יונה מצרייה )ירושלמי יומא ה׳‪ .‬א׳(‬ ‫א׳‬ ‫ינאי בר ישמעאל )תענית י״ר‪(.‬‬ ‫יונתן ספרא דגופתא)ירושלמי מגילה גי‪ .‬בי( ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫יעקב בר ייסי)במדבר דכה ט״י‪ .‬מ״ד(‬ ‫יוסי מדאה )חולין נ״א‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ יהיאל )ביצה י״ר‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יוסי בר הנינא )ב״ק ל׳׳ט‪(.‬‬ ‫די‬ ‫יצהק בר אהא )ירושלמי שקלים א׳‪ .‬הי(‬ ‫יעקב בר אהא בר עתל״)ירי׳ גיטין א׳‪ .‬׳‪ .‬ב״מ פ״ד‪ (.‬ו׳(‬ ‫יוסי בר ביסא )ילקוט איוב תתצ״ז(‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ יוסי בן נזירה )ירושלמי ברכות מ׳‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫יוסף ברב סלא חסידא )חולין ע״ד‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫יוסף כריה דרבה )ברכות י״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוצדק )ירושלמי ביצה א׳‪ .‬ה(‬ ‫>צהק בר ביסנא )מנתות )ק״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳ יצהק בר חייא )ירושלמי יבמות י״ג‪ .:‬מו״ק יי‪(.‬א (‬ ‫יוסי מנהרבול )תולין קל״ו‪(.‬כ״ב( ב'‬ ‫יוסף נ ר מנשיא מדויל )נדה כ״ו‪(:‬‬ ‫ב•‬ ‫ב׳ יוסף בר נתוניא )ברכות כ״ג‪(:‬‬ ‫יוסף ברב עילאי)סוכה כ״ו‪(.‬‬ ‫רבה‬ ‫יוסי בר איבא )בראשית‬ ‫נ׳‬ ‫יוסי בר איקא )ילקוט שה״ש תתקפ״א(‬ ‫יוסי בר אלעאי)בראשית רבה וי‪ .‬ד( ב׳ יעקב בר אדא )סנהדרין ס״ו‪(:‬‬ ‫ב׳ יעקב בר אהא בר אידי)ירוי דמאי אי‪ .‬די(‬ ‫יוסי בר קצרתה )בראשית רבה י״ר‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי בר זמינא )ירושלמי כלאים ד׳‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ינאי קפידקיא )ירושלמי ב״ב תי‪ .‬י״ג(‬ ‫יונתן בן יוסי)ירושלמי כלאים בי‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫א׳ יעקב בר אבא ]השני[ )ב״מ כ״ג‪(:‬‬ ‫יעקב בר אבדימי)רות רבה א׳‪ .‬ד ( א׳‬ ‫ג׳‬ ‫יוסי בר אבין)מו״ק כ׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי בר אליקים )ברכות ט׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫יוסי בד ביבא )בראשית רבה נ״ב‪ .

‬‬ ‫מנשיא בר מנתם )שבת קמ״ד‪(:‬‬ ‫מנשיא בר עות )סנהדרין י״ט‪(.‬‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‪(:‬‬ ‫)סנהדרין‬ ‫הםידא‬ ‫זוטרא‬ ‫מר‬ ‫ד‬ ‫י מר זוטרא כריה דרי טבי)זבתים מ״ת‪(:‬‬ ‫מר זוטרא כריה דרב מרי)קדושי! זי(‬ ‫ד מר זוטרא כריה דרב נהמן)נימין ני‪(.‬‬ ‫מנימין בר הייא )סוטה ל״ה‪(:‬‬ ‫מנימי! כנדוקא )הולי! מ״ט‪(:‬‬ ‫ד׳‪(:‬‬ ‫)יומא‬ ‫מנסיא בר בריה דרי מנסיא‬ ‫מנשה ] ס ת ם [ )עירובין ק״ד‪ .‬‬ ‫א׳ לוי צובריא )ירושלמי שביעית וי‪ .‬בי(‬ ‫לוי בר שמואל )מגיל‬ ‫ב״ה‪:‬‬ ‫)כרכות‬ ‫לוי ברי שמואל בר נתמני‬ ‫א׳ לוונטי)ירושלמי שבת גי‪ .‬‬ ‫ב׳ כהנא תלמיד רבה)ברבי נ ״ ד .:‬קהלת רבה י״ב‪ .‬זי( ג׳ ישמעאל ם=א )ילקוט שמואל קל״ט(‬ ‫יש‪-‬עאל בר תנחום )ויקרא רבה י״ר‪ . L‬‬‫מלאי ‪ » 1‬ד ח ~ ל ״ « י ‪/‬‬ ‫מלכיו)כתובות ס״א‪(:‬‬ ‫ב׳ מ נ א בר תנהום )ירושלמי ע״ז בי‪ .‬‬ ‫נ׳ מר זוטרא י ב ה )ביצה הי‪(.‬כי(‬ ‫ב׳ ירמיה בר אחא )חולין נ״א‪(:‬‬ ‫ב׳ ירמיה בר אבא )ברכות כ״ז‪(.‬חי(‬ ‫ישמעאל בר‬ ‫ב׳‬ ‫אי‪ .‬‬ ‫)גיטין‬ ‫מדויל‬ ‫מנשיא‬ ‫מנשיא בר יעקב )ב״מ כ״י‪(.‬כ״נ(‬ ‫יצהק בר משרשיא )חולין ק״ד‪(:‬‬ ‫יצתק בר נ ה מ נ י ) ש ב ת ל״ז‪(.‬ייד(‬ ‫לוי בר לתמא )ב״ב ט״ו‪(..:‬קנ״ב‪(.‬גי(‬ ‫מנתם תתניה דרי אלעזר)אםתר רבה ג׳ אי( ג׳ מנהם אהוה דרי גוריו! )ירושל׳ ב״מ ט׳‪ .‬די( א׳ ישמעאל איש כפר ימא )נדרים נ״ה(‬ ‫שמ א ב ייעקב דמן ציר ) כ ת י ב י ״ • ( א׳ ישמעאל בר נהמן )ייקרא רבה י״א‪ .‬אי(‬ ‫פ״א‪(:‬‬ ‫)יומא‬ ‫מגדלאה‬ ‫יצהק‬ ‫יצהק בר מריון )שה״ש רבה בי‪ .‬‬ ‫מר זוטרא בדיה דרב ה‪.‬ת׳‬ ‫מבוג)זנהיםט׳‪.‬‬ ‫ישמעאלצ יברי ״‬ ‫וי מ מ י‬ ‫מב״ב‪(.‬ו ( בי כהנא בר ביזנא ‪.‬‬ ‫מניומא כריה דרב נהומי)ב״מ ק״ט‪(:‬‬ ‫מנימי! בר איהי)כתובות ס״א‪(.‬‬ ‫מוריון)עירובין‬ ‫א׳‬ ‫)יומא ג׳‪(:‬‬ ‫אירי )יומא‬ ‫כר אידי‬ ‫^‪.‬‬ ‫מנשיא בר ירמיה )פסהים ס״ה‪(. סנה׳ מ״א‪(:‬די כהנא נ ר תהליפא )מנהות ס״י‪(:‬‬ ‫כרוספדאי בריה דרי שבתאי )נדת מ״ז‪.‬‬ ‫יצהק בר קפרא )קתלת רבה טי‪ .‬‬ ‫נ״ג‪(:‬‬ ‫לוי בר ה מ א )זבהים‬ ‫לוי בר הנינא )דברים רבה א׳‪ .‬‬ ‫יצהק בר רדיפא )שבת כ״.‬‬ ‫צ״ו.‬יי( ב׳ ירמיה בר תהליפא יומא ע״ח‪(..‬‬ ‫מר בר רב אהא כריה דרבא )מו״ק י״א‪(:‬‬ ‫ק״ו‪(:‬‬ ‫אידי)יבמות‬ ‫בר‬ ‫מר‬ ‫ה׳ מר בר אמימר )סוכה ל״ב‪(:‬‬ ‫מר בר רב אשי )הולי! נ״ה‪(:‬‬ ‫ה׳ מר בר ת מ ר ו ר י ) ש ב ת ק״ז‪(:‬‬ ‫ב׳ מר זוטרא ] ס ת ם [ )מנילה כ״ה‪(.‬בי(‬ ‫ב׳ ישמעאל בן יהושע)ירושלמי יבמות זי‪ .‬וי(‬ ‫יצתק בן קצרתא)ירושלמי ד״ה א׳‪ .‬‬ ‫ביבי)ויקרא י‬ ‫\‪.‬‬ ‫)פסחים‬ ‫חסדא‬ ‫ברי‬ ‫ינוקא‬ ‫מר‬ ‫ד‬ ‫ד מר מ מ ש כ י ) ט נ ת ו ת נז״ג‪(.‬טי(‬ ‫מנא )קהלת רבה הי‪ .‬״‬ ‫אמי״ ו ״ ‪.‬‬ ‫יצתק בר יעקב בר גיורי)תענית כ״פמ(‬ ‫יצחק בר כהנא )ירושלמי שבת תי‪ .‬אי(‬ ‫ירמיה כהנא )בראשית רבה זי‪ ..‬א׳ ירסיה דשבשתא קהלת רבה יו!‬ ‫תרומות י‬ ‫ירמיה דרומיא)ירושלמי ! ״‬ ‫ י ‪-‬‬‫י‬ ‫‪.:‬‬ ‫י״ה‪. ל״ב‪(.‬‬ ‫ברכות‬ ‫יצהק בר סחורה )ירושלמי‬ ‫יצהק בר סימון)איכה רבה אי‪ .שבת ק״מ‪(.‬אי(‬ ‫מר בר רב אדא .‬די(‬ ‫בי(‬ ‫הי‪.‬‬ ‫לוי בר זעירא )קהלת רבה‬ ‫לוי בר הייא )ברכות ם״ד‪(.‬זי(‬ ‫רבה‬ ‫)קהלת‬ ‫דשבשתא‬ ‫ירמיה‬ ‫א׳‬ ‫בי(‬ ‫בי‪ *•3 .‬גי(‬ ‫לוליאני בר טברין)בראשית רבה אי‪ .‬בי(‬ ‫מני בר יונת )תענית כ״נ‪(:‬‬ ‫ב׳ מני דשאב )ויקרא ר ב ה כי‪ .‬־נא )הולי! מ״ה‪(.‬י״א(‬ ‫א׳ מנתם בר מבםימא)ירושלמי מעשרות הי‪ .‬‬ ‫סר זוכרא מדרישבא )ב״ב קב״ו‪(:‬‬ ‫מ״ה‪(:‬‬ ‫)חולין‬ ‫חייא‬ ‫בר‬ ‫מר‬ ‫ד׳‬ ‫ד מר יהוהה )עירוביז ס״א‪(:‬‬ ‫מר כריה דרב יוסף )שבת קט״ז‪(.‬הי‪ .׳ ד ב׳‬ ‫שמעא ברי יינה‪.‬וי(‬ ‫מני בר פטיש )פסהים ם״ו‪(:‬‬ ‫מ נ ת ם בר אבי! )רות רבה בי‪ .‬‬ ‫)עירובין‬ ‫פופידתא‬ ‫נזר‬ ‫א׳‬ ‫ג׳ מר קשישא ברי ח ס ד א ) מ נ ח ו ת ק ״ מ (‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ .‬‬ ‫שגובלי)עירובי!‬ ‫בר‬ ‫מנשיא‬ ‫מנשיא בר תתליפא )ברכות מ״ז‪(:‬‬ ‫ד׳‪(:‬‬ ‫)יומא‬ ‫מסיא זקינו של ר׳ מוסיא‬ ‫מעדיה )ירושלמי דמאי בי‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יצהק בר םבריו )זבהים כי‪(.‬״‪.‬ירושלמי פסהים ב ‪ .‬‬ ‫מלוך_ ערכאה )חולין‬ ‫י י " • • י‬ ‫‪.‬‬ ‫ק״ז‪(.‬ילקוט יהזקאל שמ״ז( ב׳ כהנאבריהייאבראבא)ירו'שישבתא׳ די(‬ ‫כהנא בר היננא סבא )פסהים ע״י.‬צ״ה‪(:‬‬ ‫מנשה בר זביד )יבמות י״ט‪(:‬‬ ‫מנשיא בר גדא )סוכה י״ג‪(:‬‬ ‫פ״א‪(.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ביצה‬ ‫ליל בר אלם )ירושלמי‬ ‫ב׳ לילי בר ממל )יבמות י״ב‪(.‬‬ ‫מנשיא בריה דרבא )ביצה ל׳‪(:‬‬ ‫כ״ט‪(.‬‬ ‫לוי בר הונא )שבת נ״א‪(:‬‬ ‫ג׳ לוי בר זכריה )בראשית רבת ע״ג די(‬ ‫י״ג(‬ ‫זי‪.‬וי(‬ ‫ב׳ ירמיה אהי עוקבן)סנהדרין ל״א‪(:‬‬ ‫ירמיה ספרא )ירושלמי בהכות די‪ .‬חי( א׳ כדי ? )ב״מ ב׳ • יומא מ״ד (‬ ‫כ ה ן א ה ו ה ד ר י ה י י א ב ר א ב א ) י ר י ש ב ת ב י ‪ .‬ ‫)שבת‬ ‫לודא‬ ‫א׳ לוי בר בוטא )מגילה ל״א‪:‬‬ ‫לוי בר דרגא )גיטין מ״ה‪(.‬ל״ט(‬ ‫יצהק קסקסאה )ברכות נ״א‪(.‬אי(‬ ‫ב׳ ירמיה ביראה )נימין ל״ר‪(.‬״‪..‬‬ ‫ירמיה בר אלעאי)ויקרא רבה י״א‪ .‬‬ ‫יצחק ענושיא )ירושלמי פאה חי‪ .‬זי(‬ ‫לוי בן פרטא )חולין צ״ה‪(.‬‬ ‫יצתק סומקא )יבמות ס״ה‪(:‬‬ ‫>‬ ‫די‪.‬בי(‬ ‫א׳‬ ‫מ נ ח מ א בר זעירא )בראשית דבר ל׳יד יוד( ג׳ מניומא בר הלקיה )גיטי! נ״ז‪(.u^x-‬‬ ‫דמיה ברשלים)ילקיט דברי הימים תתרפ״ה(די ירמיה בר שמעיה )בראשית רבה צ״ג‪ .‬‬ ‫‪l‬‬ ‫רבה ״ ‪.‬‬ ‫נ ה נ א בר מניומא )עיריבין ה׳‪(:‬‬ ‫ג׳ כהנא בר משרשיה )ב״ב צ״ז‪(:‬‬ ‫ב׳ כהנא המוי דרב משרשיא )ב״ב צ״ז‪(:‬‬ ‫בהנא כריה דרב נהוניא )תענית כ״ד‪(:‬‬ ‫נ׳ כהנא בריה דרב נהמיה)יבמות ע״א‪ (:‬ב׳ כהנא ברב נתן)יבמות ס׳‪(:‬‬ ‫כתנא תלמיד רב )שבת קמ״ו‪ .‬אי( ־׳ יששכר דכפר מ נ ה י ) ק ה ל ת רבח זי‪ .‬‬ ‫לוי סבא )חולין ב״מ‪(:‬‬ ‫קמ״א‪(:‬‬ ‫סימון)חולין‬ ‫בר‬ ‫לוי‬ ‫לוי בר פ נ ט י ) ק ה ל ת רבה הי‪ .‫אמורא‬ ‫אוצר ישראל‬ ‫יצהק בן הלוב )הולין צ״כ‪(:‬‬ ‫ב• יצהק בר חנינא )נדרים ל״ה‪(:‬‬ ‫א׳ יצחק בר בר חנא )ב״ק נ״ב‪(.‬״‪.‬‬ ‫)ירוש׳ ‪I W I l> I‬‬ ‫תנהוס•‪ If fc‬ו ‪W‬‬ ‫מנהם״בר ו *‪ 1-‬ו»‬ ‫—י‬ ‫׳‬ ‫־•‬ ‫• י‬ ‫תרומות הי‪ .‪ (:‬ב׳ יצתק רובא )ירושלמי ברכות הי‪ . .‬‬ ‫יצהק נפתא )שבת נ״ב‪(:‬‬ ‫יצחק בר נפתלי)כתובות צ״ו‪(.‬‬ ‫אבא חולי!‬ ‫בר אבא‬ ‫ישמעאל בר‬ ‫ישמעאל‬ ‫רבה'י״א‪ .‬חסיא בר‬ ‫‪3‬׳ מתסיא‬ ‫ג׳‪(:‬‬ ‫־• ‪ -‬י ״ •ו ׳ * ׳ ׳ ‪ -‬ו י ״ ‪v‬‬ ‫•‬ ‫מ־אשה ברי יהושע בן לוי)ברכות כ״ד‪ (:‬א׳ מיאשה בר מיאשהנכד ריב״ל)יל׳ יהז׳ שס״א(בי מיישא בר ירמיה )ירושלמי נזיר ט• גי(‬ ‫מלאי)שבת קל‬ ‫מלכיא )ניצה נ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫מ״ט‪(.‬‬ ‫ג׳ יצהק אבוה דרב שמואל )עירובי! צ״ז‪ (.‬‬ ‫לוי בר תיתא )מו״ק כ״ט‪(.‬ל״א(‬ ‫יצהק איש כפר ע כ ו ) ב כ ו ר ו ת ל״א‪(.‬ ‫ב׳ כהנא אהיה דרב יהודה )חולין קי״א‪ (:‬ב׳ כהנא בר מלכיה )עירובי! טי‪.‬‬ ‫)חולין קכ״ב‪.‬א׳ יצתק ריש גלותא )יבמות קט״ו‪(:‬‬ ‫יצהק בר שילא )קדושי.‬‬ ‫יצחק בר הקולא )פסהים קי״ג‪(:‬‬ ‫ב׳ יצהק דיהבא )ירושלמי ביצה א ‪ /‬ט׳(‬ ‫ב׳ יצהק בר מבלאי)יומא ל״ט‪(:‬‬ ‫יצהק ברב יהודה )שבת ל ׳ה‪(:‬‬ ‫נ׳ יצהק בריה דרב יהודה בר יהזקאל)קד׳ ע״א(גי יצהק בר יוסף )יבמות ם ״ ה (‬ ‫(‬ ‫ד‬ ‫בי‪.‬‬ ‫‪::‬ר עוקבא בר הייא )יבג־ות סיג‪(:‬‬ ‫סי‪(.‬בי(‬ ‫‪ .‬א׳ יצתק בר שמואל בר מרתא )נהה כ״ו‪(:‬‬ ‫יקים )שמות רבה מ״ב‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א׳ יצהק כריה דרכה בר בר הנא )יומא ע״ז‪::‬‬ ‫יצתק ברבי )נדרים כ״ט‪(:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ירמיה בר אמי)מו״ק ט׳‪(:‬‬ ‫ירמיה מדיפתא )זבהים ט״ו‪(:‬‬ ‫ירמיה בר הייא בר אבא)ויקרא רבה כ״ג חי(ג׳ ירמיה בר הנינא )ירושלמי שבת ד ‪ .‬‬ ‫)ויקרא״ ‪ .‬‬ ‫לקיש)כריתותי״ב‪ .‬אי(‬ ‫ירמיה רבה )שבת כ״ט‪(:‬‬ ‫יוד‪ .‬ד (‬ ‫יצהק בן פנהם )הולין כ״ז‪(:‬‬ ‫יצהק פסאקה )איכה רבה אי‪ .‬וי( ב׳ ישמעאל בר י״ץ )ירושלמי גיי־יו א׳ "בי(‬ ‫ישמעאל בר זיריי )ע״ז ל׳•(‬ ‫ב׳ ישמעאל בר יע ב בר אהא )ירי׳ בר.‬ט׳‬ ‫מנהם טלמיא )קהלת רבה הי‪ .‬ג‬ ‫מנהם יידאפה )זבתים ק״י‪(:‬‬ ‫מנהם איש כפר שערים )נהה ב״ז‪(.‬‬ ‫יצחק בר יונתן )ירושלמי נדה‬ ‫ב׳ יצהק דבי ר׳ ינאי)יומא פ״ו‪(.‬אי( ג׳ מ נ ת מ א ] ס ת ם [ )בראשית רבה ל״ב‪ .‬אי(‬ ‫יצהק דמן קרצינגון)ברכות כ״ט‪(.

‬‬ ‫ג׳‬ ‫ספרא ]שתם[ )ע״ז ד‪ .‬ה׳(‬ ‫א׳‬ ‫נהום בר סימאי)ירושלמי ביצה הי‪ .‬ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫נחמן בר אושפזתי)תענית ב ״ ת (‬ ‫ג׳‬ ‫נחמן בר ברוך )שבת ס״ז‪(:‬‬ ‫ב­‬ ‫נתמן בר ז ב ד א ) ש ב ת ב״ה‪(.‬דר׳ אליעזר)ילק׳ שת׳״‪ 8‬תתקפ״אןו‪.‬ר(‬ ‫ג׳‬ ‫נהרבלאי)סנהדרין י״ז‪(:‬‬ ‫נהום אהוה דרב אילא )ירו׳ ביצה ה׳‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫ד׳ נהמן בר כהן)קדושין ל״ג‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫נתמן בר נתמן בר יעקב)ירו׳ מעשר שני ד‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳ נתמן בד אמי )עירובין ם״ז‪(..‬ט ׳ז(‬ ‫סיסיי)ירושלמי מעשרות א׳‪ .‬‬ ‫ה­‬ ‫מרדכי)שבת צ״פמ(‬ ‫ה׳‬ ‫סריה כריה דרב אשי)ב״ס ק״ג‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫נהום שמעיה דרי אבהו )יבמות מ״ב‪(:‬‬ ‫א‬ ‫נהום בר פפא )יומא ס״ז‪(.‬‬ ‫עולא בר הנינא )סוכה ל״ג‪(.‬‬ ‫ד׳‬ ‫מתיא מן דבהרהה)ירושל׳ ערלה אי‪ .‬ט׳( ב‬ ‫ניולי)תולין מ״ה‪(:‬‬ ‫בי‬ ‫ג׳ ניהא בר סבה )ירושלמי יבמות חי‪ .‫‪93‬‬ ‫ד‬ ‫מר קשישא גדיה ד ר ג א )שבת *״ה‪(.‬‬ ‫ה׳‬ ‫נתומי בר זכריה )שבת קכ״ז‪(.‬׳‬ ‫א׳ נתנאל )ילקוט מלכים ר״א(‬ ‫סביא )יבמות מ״ז‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫א׳ סורתב בר פפא )כתובות י״ז‪(:‬‬ ‫סידור)ירושלמי הלה בי‪ .‬בי( ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫נחמיה בר ברוך )מו״ק ט״ז‪(.‬‬ ‫ב׳‬ ‫סרי בר יעקב)ילקוט תהלים תתנ״ג(‬ ‫ב׳‬ ‫מרי בר עוקבא )חולין מ״ג!(‬ ‫ג׳‬ ‫מרי ריש גלותא )נדד! ס״ז‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫מריון בר אבין)ב״ב כ״ו‪(:‬‬ ‫מרינום בר׳ יהושע)ירושלמי ברכות ו׳‪ .‬ז׳ ו ב׳ עוזיאל בר בדיה דר׳ עוזיאל רבה)מו״ק הי( ג׳‬ ‫עוירא סבא )פסהים נ״א‪(.‬‬ ‫מרי ברה דבת שמואל בר שילה)ב״כ ם״א‪( :‬ג׳‬ ‫מריטר ] ם ה ס [ )גיטין פ״ח‪(.‬ב׳ נהמיה בר מר עוקבן)ירו׳ יבמות י״ר‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫משין בן נגדי)בראשית רבד‪ .‬‬ ‫עזריה בר סימון)רות רבה בי‪ .‬‬ ‫אוצר ישרא‬ ‫אמורא‬ ‫ה׳ מר שמואל)ניצח י״ד‪ .‬‬ ‫ב׳ עולא ] ס ת ם [ ) ש ב ת קמ״ז‪ .‬‬ ‫ג•‬ ‫ב׳ עולא בר ישמעאל)סנהדרין צ״ב‪(.‬חולין קל״ט‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫נאנאי בריה דרב יוסף )יבמות ם״ו‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫נהילאי בר אידי)תענית ו׳‪(.‬הי( א׳‬ ‫נהומי בר אדא )ביצה ל״א‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫נהוניא )הולין נ״ה‪(:‬‬ ‫ה׳‬ ‫נהמיה בדיה דרב הנילאי)עירובין מ״ג‪ (:‬נ׳‬ ‫ג‬ ‫כ•‬ ‫מרי בר איםק )ב״מ ל״מ‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫מרי בר רב הונא )ברכות כ״ו‪(.‬ע״ז ל״ט‪ (.‬‬ ‫נחמן בר יהודה )ירושלמי עירובין ו׳‪ .‬די(‬ ‫נ‬ ‫נהמיה ברב יהושע )מו״קי״מ‪(:‬‬ ‫נחמיה חתניה דבי נשיאח )יוטא ע״ח‪ .‬‬ ‫ה׳‬ ‫מרתא )פסחים ק״ג‪(.‬‬ ‫א׳‬ ‫מריו! ] ס ת ס [ ) ס ו כ ת ל ״ ב ‪( :‬‬ ‫ג׳‬ ‫נזרימר בר תנינא )ב״מ צ״ז‪(.‬תי( א׳‬ ‫ב׳‬ ‫נחמן ד פ ו ) ב ר א ש י ת ר ב ה נ״נ״ ד׳(‬ ‫ב׳‬ ‫נהמן מנהיידעא )חולין צ״ה‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫נחמן מפרהטיא )קדושין פ״א‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫מר בר רחל )ב״מ ק״נ‪(.‬ח׳(‬ ‫ב׳ עיזקא)בראשית רבה י״ג‪ .‬‬ ‫א׳‬ ‫נהמיה בן אלעזר)איכה רבה בי‪ .‬‬ ‫ה׳‬ ‫עיירא )פסחים ק״י‪(:‬‬ ‫נ׳‬ ‫עולא נ ר א נ א )סנהדרין פ״ח‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫עילא ביראה)מנילה ד׳‪(.‬‬ ‫נהמן בריה דרב איקא )מכות ב״א‪(.‬וי(‬ ‫ב׳‬ ‫משרשייא ברב א מ י ) ב ״ ב פ״ח‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫משרשיא בר תלקיה )כתובות קי‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫טשרשיא מתוםנייא )יבמות ב״א‪(.‬י ׳א(‬ ‫ב‬ ‫סימון בר זביד)ירושלמי ברכות ב ‪ .‬די( ב׳ סימון ] ס ה ם [ )שה״ש רבת אי‪ .‬אי(‬ ‫ג‬ ‫א׳ םלא)תענית ז׳‪(:‬‬ ‫סמא בריה דרב אסי)כתובות ל״ג‪(:‬‬ ‫ה‬ ‫ב׳ סמא בדיה דרב אשי)ב״ק י״ח‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫עילא בר מנשיא)נימין ע״ט‪(.‬פסהים נ״ג‪ (:‬ב‬ ‫עולא בר איהי)ב״ק מ״ב‪(.‬‬ ‫ג׳‬ ‫עוקבן בר נ ח מ י ה ) ב ״ ב נ״ה‪(.‬‬ ‫סמא בר ירמיה)כתובות ל״נ‪(.‬י״ט(‬ ‫ב׳ עילש )גיטין ט״ה‪(.‬ת ! ב׳ סימון בר מרתא )בראשית רבה טי‪ ..‬‬ ‫ב׳‬ ‫ב׳ נםא )ירושלמי ברכות גי‪ ..‬א ( ג׳‬ ‫נהמיה אתוה דריש גלותא ‪.‬‬ ‫משרשיא בריה דרב נתן )פסחים קט״ו‪ (.‬‬ ‫ד׳‬ ‫ו׳ סמא בר רקהא)קדושין מ־‪(:‬‬ ‫סמליו])סוטה י״נ‪(:‬‬ ‫ג׳‬ ‫ד סעורס )ב״מ ע״ג‪(:‬‬ ‫ספרא כריה דר׳ ייבא )ב״ב הי‪(.‬‬ ‫נ•‬ ‫נחמיה בר י ו ס ף ) ש ב ת נ׳‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫נחמיה בר ברתיה דרב )ב״ב נ״א‪(:‬‬ ‫נחמן בר אבא)קדושין ל״ג‪ .‬‬ ‫ג‬ ‫ד׳ סמא בדיה דרב מרי)ברכוה ס״ב‪(:‬‬ ‫סמא בדיה דרבא)זבתים ט״ז‪(.‬ב״מ(‬ ‫ד׳‬ ‫ד­ נהמיה ריש גלותא )ב״מ צ״א‪(:‬‬ ‫נהמן בר אדא )עירובין ל״ר‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫בי נתמן בר אושעיא)שבת ס׳יה‪(.‬‬ ‫ה­‬ ‫משרשיא כריה דרב אידי)גיטין ל׳‪(:‬‬ ‫ד׳‬ ‫משרשיא בריה דרב הייא )ב״ב פ״ב‪(.‬‬ ‫ד עוקבן בדיה דר׳ יוסי)ירוש׳ יבמוה י״ר‪ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫נתן ביראה)כחובות ע״ה‪(.‬א׳(‬ ‫ב׳‬ ‫נגדא )ויקרא רבה ב״ה‪ .‬ב״א‪(:‬‬ ‫מר ברית דרבינא )שבת ס״א‪(.‬בי( ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫נהומי ] ס ה ם [ )עירובי! ע״א‪(:‬‬ ‫גהומי בר׳ הייא בר אבא)ירו׳ דמאי אי‪ .‬א׳ ב׳‬ ‫מתהיהו בר יהודה )מנתות ע״ט‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫נהוראי)חולין נ״ה‪(:‬‬ ‫ב׳‬ ‫נזירא )בראשיה רבה י״ב‪ .‬‬ ‫ו­‬ ‫ב׳ נחמן