You are on page 1of 127

‫הפקולטה להנדסה‬

‫פרויקטי‪-‬גמר‬
‫תקנון ורשימה ‪ -‬שנה"ל תשע"ד‬
‫עיבוד אותות‬
‫תקשורת‬
‫אלקטרואופטיקה‬
‫ביו‪-‬הנדסה‬
‫מיקרואלקטרוניקה‬
‫הנדסת מחשבים‬

‫פרופ' שרון גנות‬
‫דר' יצחק ברגל‬
‫דר' אלי קולברג‬

‫מעודכן ל‪-‬‬
‫‪ 11‬באוגוסט ‪2013‬‬
‫ה' באלול תשע"ג‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫תקנון פרויקטים ‪3 .......................................................................................................................................‬‬
‫כללי‪3 ................................................................................................................................................... :‬‬
‫תחומי אחריות‪3 .................................................................................................................................... :‬‬
‫מעבדות הפרויקטים‪4 ..............................................................................................................................‬‬
‫מטרות הפרויקט ‪6 ...................................................................................................................................‬‬
‫מהלך הפרויקט ‪6 ....................................................................................................................................‬‬
‫דרישות מהסטודנטים ‪7 ...........................................................................................................................‬‬
‫מטלות ותוצרים ‪8 ....................................................................................................................................‬‬
‫ציון‪8 ......................................................................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪9 ....................................................................................................................................................‬‬
‫המעבדה לעיבוד אותות ‪10 ............................................................................................................................‬‬
‫המעבדה לתקשורת‪28 ..................................................................................................................................‬‬
‫המעבדה לאלקטרואופטיקה ‪41 .....................................................................................................................‬‬
‫המעבדה לביו‪-‬הנדסה‪71 ...............................................................................................................................‬‬
‫המעבדה לננו‪-‬אלקטרוניקה ‪83 ......................................................................................................................‬‬
‫המעבדה להנדסת מחשבים ‪108 ....................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬

‫תקנון פרויקטים‬
‫כללי‪:‬‬
‫‪ .1‬פרויקטי הגמר הינם חלק משמעותי מהדרישות לקבלת תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים‪ .‬מחזור‬
‫הפרויקטים הראשון התבצע בשנה"ל תשס"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬המעבדות מצוידות במיטב הציוד המתקדם‪ :‬תוכנות‪ ,‬כרטיסים ייעודיים‪ ,‬מכשור‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרויקטים בביו‪-‬הנדסה פתוחים לתלמידי כל המסלולים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרויקטים דורשים ידע עיוני רב ומורכב‪ ,‬יחד עם יכולת יישום ומימוש גבוהה‪ .‬הפרויקטים עומדים‬
‫בשורה הראשונה של המחקר והיישום ואנו רואים חשיבות רבה בכל אחד ואחד מהם‪ .‬כל פרויקט הינו‬
‫מקורי ובכל שנה מוצעת רשימת פרויקטים חדשה‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הפרויקטים יבוצעו במעבדות הפקולטה להנדסה ובתשתיותיה‪ .‬במקרים יוצאי‪-‬דופן‪ ,‬בהם מפאת חוסר‬
‫בתשתיות הדבר אינו אפשרי‪ ,‬יש לקבל את אישורו המפורש של אחראי הפרויקטים פרופ' שרון גנות‪.‬‬
‫‪ .6‬פרויקט לא יהיה מסווג‪ .‬ספר הפרויקט יפורסם בספריה והפוסטר יוצג ביום הפרויקטים‪.‬‬
‫‪ .7‬משך כל פרויקט שנת לימודים אקדמית אחת‪.‬‬
‫‪ .8‬סטודנ טים אינם מקבלים משכורת על ביצוע הפרויקט‪ .‬תשלום המתקבל ממימון חיצוני של פרויקטים‬
‫יועבר לרשות המעבדה המבצעת להעשרת תשתיתה (בכפוף לנוהלי רשות המחקר של אוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן)‪.‬‬
‫‪ .9‬במקרה של חריגות מנוהל זה על כל חלקיו יש לקבל את אישור מפורש של אחראי הפרויקטים פרופ' שרון‬
‫גנות‪.‬‬

‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מפאת החשיבות הרבה אותה אנו מעניקים לפרויקטים‪ ,‬אנו ממנים לכ"א מהם אחראי אקדמי‪ ,‬שהפרויקט‬
‫בתחום התמחותו האקדמית‪.‬‬
‫‪ .2‬האחראי האקדמי רשאי למנות מנחה עוזר (להלן "מנחה") שימצא בקשר רציף עם הסטודנטים‪ .‬האחראי‬
‫האקדמי והמנחה פועלים יחדיו להדריך הסטודנטים ולהביאם לסיום מוצלח של המשימה‪ .‬המנחים‬
‫כפופים לאחראי האקדמי ויסייעו בידו במימוש הפרויקט וביישומו‪ .‬האחריות המלאה לפרויקט מונחת על‬
‫כתפי האחראי האקדמי‪.‬‬
‫‪ .3‬המנחים יהיו סטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסה (בדרך כלל סטודנטי מחקר של האחראים‬
‫האקדמים)‪ .‬לעיתים‪ ,‬ימונו מהנדסים מהתעשייה עתירת‪-‬הידע להם ידע רלבנטי לפרויקט‪ .‬המנחה יהיה‬
‫לפחות בעל תואר ראשון בהנדסה (לעיתים‪ ,‬יבחרו אף מנחים נושאי תואר דוקטור)‪.‬‬
‫‪ .4‬המנחה ו‪/‬או האחראי האקדמי יפגשו עם הסטודנטים בפגישות עיתיות (בתדירות של אחת לשבוע לערך)‪.‬‬
‫בפגישות אלה תינתן הנחייה‪ ,‬יוטלו מטלות ותיבדק התקדמותם של הסטודנטים לקראת השגת המטרה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ .5‬לכל מעבדה אחראי אקדמי‪ ,‬האחראי על הפעילות השוטפת של המעבדה שבראשותו‪ ,‬על תשתית המעבדה‬
‫והכנסת טכנולוגיות חדשות‪ .‬ראש המעבדה אחראי על גיוון הפרויקטים המוצעים במעבדתו ועל רמתם של‬
‫הפרויקטים המוצעים‪ .‬ראש כל מעבדה יעביר את רשימת הפרויקטים לאחראי הפרויקטים‪ ,‬פרופ' שרון‬
‫גנות‪ ,‬והוא יאשרם ויפרסמם‪ .‬לא תתפרסם רשימת פרויקטים שלא ע"י אחראי הפרויקטים‪.‬‬
‫‪ .6‬אחראי הפרויקטים הכללי יהיה איש סגל בכיר בביה"ס‪ .‬לא ימונו לתפקיד מי שאינם חברי סגל במשרה‬
‫מלאה‪ .‬החל מן המחזור הראשון של ביה"ס‪ ,‬בשנה"ל תשס"ה‪ ,‬עומד בראש מערך הפרויקטים פרופ' שרון‬
‫גנות‪ .‬דר' יצחק ברגל יחליפו החל מסמסטר ב'‪ .‬דר' אלי קולברג אחראי על הפרויקטים בהנדסת מחשבים‪.‬‬

‫מעבדות הפרויקטים‬
‫הפקולטה להנדסה מציעה פרויקטים במעבדות הבאות‪:‬‬

‫עיבוד ספרתי של אותות‬
‫ראש המעבדה‬
‫מיקום‬
‫תחומי פעילות‬

‫פרופ' שרון גנות‬
‫לימודית – חדרים ‪223,224‬‬
‫פרויקטים ‪ -‬חדרים ‪122,143‬‬
‫מחקר –חדר ‪( 330‬מעבדה אקוסטית)‬
‫עיבוד דיבור‪ ,‬עיבוד תמונה‪ ,‬עיבוד חוזי‪ ,‬עיבוד אותות תקשורת‬

‫תקשורת‬
‫ראש המעבדה‬
‫מיקום‬
‫תחומי פעילות‬

‫דר' יצחק ברגל‬
‫לימודית – חדרים ‪223,224‬‬
‫פרויקטים ‪ -‬חדרים ‪122,143‬‬
‫מעבדות לימודיות‪ :‬שיטות אפנון אנלוגיות וספרתיות מערכות מקודדות‪.‬‬
‫מעבדת פרויקטים‪ :‬מערכות תקשורת ‪ SISO‬ו‪ ,MIMO-‬עיבוד אות אנלוגי‪,‬‬
‫תכנון רכיבי ‪ RF‬מרכזיים‪ ,‬אלגוריתמים לניהול מערכות תקשורת‪ , ,‬קידוד‬
‫קונבולציה‪ ,‬וקידוד ‪LDPC‬‬

‫אלקטרו‪-‬אופטיקה‬
‫ראש המעבדה‬
‫מיקום‬

‫תחומי פעילות‬

‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫לימודית – ‪A347‬‬
‫פרויקטים – ‪B347‬‬
‫מחקר – ‪G77‬‬
‫עיבוד אותות אופטיים‪ ,‬אופטיקת פורייה והדמאה‪ ,‬לייזרים‪ ,‬אופטיקה לא‪-‬‬
‫לינארית‪ ,‬רכיבים מבוססי מוליכי גל לתקשורת אופטית‪ ,‬חישה אופטית‪,‬‬
‫התקנים פנים סיביים‪.‬‬

‫ביו‪-‬הנדסה‬
‫ראש המעבדה‬
‫מיקום‬
‫תחומי פעילות‬

‫פרופ' אריה וייס‬
‫מחקר ‪ -‬מרתף ביו – ‪ G085 ,G084‬המעבדה המתקדמת למיקרוסקופיה‪ ,‬בנין‬
‫‪ 1105‬חדרים ‪365 ,364‬‬
‫שימוש בננו‪-‬חלקיקים לזיהוי ודימות תאים סרטניים‪ ,‬ביו‪-‬סנסורים‪Lab on a ,‬‬
‫‪ ,chip‬מיקרוסקופיה מתקדמת‪ ,‬עיבוד תמונה‪ ,‬הנדסת רקמה – שיקום מערכת‬
‫עצבים ועור‪ ,‬גידול מבוקר של רשתות עצביות‪ ,‬טכנולוגיות להחדרת חומרים‬
‫פעילים לרקמה‪ ,‬בנית ‪.neuron-nano chips interface‬‬
‫‪4‬‬

‫ננו‪-‬אלקטרוניקה‬
‫ראש המעבדה‬
‫מיקום‬

‫תחומי פעילות‬

‫פרופ' אלכס פיש‬
‫לימודית –‬
‫פרויקטים – חדר ‪ – 167‬מעבדת פרוייקטים‬
‫מחקר – בנין ‪ 1105‬המעבדה המתקדמת למקרוסקופיה (פרופ' וייס)‬
‫ אפיון התקני מל"מ‪ ,‬חדר ‪( 344‬דר' שלי)‬‫אפיון מתקדם של התקני מל"מ משולבים‪ :‬טרנזיסטור לחקר תאי עצב‪ ,‬התקן‬
‫זכרון בלתי נדיף (בשיתוף עם חברת סייפן)‬
‫סימולציה נומרית של אפיונים ותהליכי יצור של התקני מל"מ‬
‫מיקרוסקופיה מתקדמת ‪ ,‬עיבוד תמונה (במיוחד בתחום מדעי החי)‬

‫הנדסת מחשבים‬
‫ראש המעבדה‬
‫מיקום‬
‫תחומי פעילות‬

‫דר' אלי קולברג‬
‫לימודית – חדרים ‪305 ,206 ,205‬‬
‫פרויקטים – חדרים ‪270 ,109‬‬
‫מחקר – חדרים ‪311,313,106‬‬
‫ארכיטקטורת מעבדים‪ ,‬תכן חומרה של מערכות ספרתיות‪ ,‬תקשורת מחשבים‪,‬‬
‫רובוטיקה‪ ,VLSI ,‬קידוד ותיקון שגיאות‪ ,ASM ,FSM ,‬מעבדים גרפיים‪ ,‬עיבוד‬
‫אותות רפואיים‪ ,QCA ,Fault tolerance ,‬האצת עיבוד‪.Agents ,‬‬

‫‪5‬‬

‫מטרות הפרויקט‬
‫מטרות הפרויקטים כוללות את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫העמקה של הידע העיוני בנושאים שהם מעבר לחומר הנלמד בקורסים‪.‬‬
‫חיזוק הידע המעשי והיישומי‪.‬‬
‫הנחלה של תהליך מלא של ביצוע פרויקט‪.‬‬
‫סיוע למחקר‪.‬‬
‫בנייה של תשתית המעבדות והעשרתה‪.‬‬

‫מהלך הפרויקט‬
‫כל פרויקט יתנהל לפי השלבים העיקריים להלן‪ .‬שינויים מסוימים יתכנו בהתאם לדרישות הפרטניות של כל‬
‫פרויקט ופרויקט‪ .‬משך כל פרויקט שנת לימודים אקדמית אחת‪ .‬יש לודא את סיום הפרויקטים במהלך הקיץ‬
‫בסיום שנה"ל‪ .‬פרויקטים יתבצעו בזוגות‪ ,‬אם כי תותר עבודה ביחידים באישור ראש המעבדה ואחראי הפרויקטים‪.‬‬
‫עבודה בשלישיות ומעלה אינה מומלצת ומצריכה את אישורו המפורש של אחראי הפרויקטים פרופ' שרון גנות‪.‬‬

‫שלבי הפרויקט‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת פרויקט – רשימה מפורטת (ראו נספח) תפורסם בחופשת הקיץ שלקראת הפתיחה של שנת‪-‬הלימודים‪.‬‬
‫על הסטודנטים לפנות לראשי המעבדות ולמנחים הפוטנציאליים‪ ,‬כדי להבהיר לעצמם היטב את היקף‬
‫הפרויקטים המוצעים ותכולתם‪ .‬הקצאת הפרויקטים תעשה ע"י האחראי האקדמי של כל פרויקט‪ .‬מספר‬
‫פרויקטים מצריכים יכולות עיוניות גבוהות ועל כן תתכן הפנייה של סטודנטים מצטיינים אליהם‪ .‬יש לוודא‬
‫היטב כי הדרישות מהפרויקט והיקפו הובנו היטב ע"י הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע סקר ספרות והכרת הרקע העיוני‪.‬‬
‫‪ .3‬דו"ח ראשוני – הגדרה של המשימות‪ ,‬ציפיות ורעיונות בהתבסס על שלב הלימוד‪ .‬יוגש כחודש לאחר תחילת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬סימולציות (‪ Matlab‬או תכנה דומה) ו‪/‬או ניסויים ראשוניים (בהתאם לתחום העיסוק בפרויקט) ובדיקת‬
‫החלופות‪.‬‬
‫‪ .5‬בהנדסת מחשבים יוגש דו"ח התקדמות מדי חודש לפי הנחיות אחראי הפרויקטים בהנדסת מחשבים‪.‬‬
‫‪ .6‬דו"ח ביניים ומצגת אמצע הפרויקט – תוצאות ראשוניות‪ ,‬מסקנות‪ ,‬כיווני המשך‪ .‬יוגש ויוצג במהלך החופשה‬
‫שבין סמסטר א' לסמסטר ב' ‪.‬‬
‫‪ .7‬דו"חות נוספים עפ"י דרישת המנחה וראש המעבדה‪.‬‬
‫‪ .8‬מימוש סופי (בזמן‪-‬אמת על מעבדי אותות או רכיבי ‪ FPGA‬או בשפת ‪ C‬או ב‪ ,Matlab-‬רכיבים אופטיים‪,‬‬
‫מעגלים משולבים וכרטיסים ייעודיים ו‪/‬או בהתאם לנדרש בכל פרויקט)‪ .‬יאושרו גם פרוייקטים תיאורטיים‪.‬‬
‫פרויקטים אלה יאושרו ע"י ראשי המעבדות בעת פרסומם‪.‬‬
‫‪ .9‬בדיקה מקיפה ואימות הציפיות‪ .‬רעיונות לשיפור האלגוריתם המקורי‪ .‬סיוע במחקר‪.‬‬
‫‪ .11‬ספר הפרויקט יוגש לכל המאוחר בחודש ספטמבר לפני פתיחת שנה"ל העוקבת‪.‬‬
‫‪ .11‬מצגת סיום תוצג בפני האחראים האקדמיים‪ ,‬המנחים‪ ,‬ראש המעבדה ומוזמנים‪ .‬אחראי הפרויקטים הח"מ‬
‫ינכח במצגות הפרויקטים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ .12‬הדגמה של הפרויקט בפני ראש המעבדה ומוזמנים‪.‬‬
‫‪ .13‬הצגת פוסטר והדגמה במהלך יום הפוסטרים שיערך במהלך חג החנוכה של השנה העוקבת‪.‬‬

‫דרישות מהסטודנטים‬
‫‪ .1‬הגשת מועמדות לפרויקטים‪ .‬שימו לב‪ ,‬שעמידה בדרישות הקדם מומלצת בחום אך בהתייעצות עם ראש‬
‫המעבדה ניתן לקבל הקלות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה רציפה עם המנחים ופגישות עיתיות (בתדירות של אחת לשבוע לערך) עם המנחה האקדמי ו‪/‬או‬
‫מנחה מקצועי‪ .‬האחריות להופעה לפגישות ולדיווח למנחים מוטלת על הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ .3‬דו"חות‪:‬‬
‫א‪ .‬ראשוני – לאחר חודש‪ .‬תאור של מתווה העבודה והוכחה לגבי הבנתם של הסטודנטים בנושא‬
‫אותו בחרו (הקף כ‪ 5-‬עמודים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהנדסת מחשבים – מדי חודש‪ ,‬לפי הנחיות אחראי הפרויקטים בהנדסת מחשבים‬
‫ג‪ .‬אמצע ‪ -‬סוף סמסטר א'‪ .‬סיכום החלק העיוני והסימולציות (הקף כ‪ 15-‬עמודים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬דו"חות נוספים עפ"י דרישות המנחה ו‪/‬או ראש המעבדה‪.‬‬
‫ה‪ .‬סיום – סוף השנה‪ .‬ספר פרויקט (ראו להלן)‪.‬‬
‫‪ .4‬ספר הפרויקט יוגש לא יאוחר מחודש ספטמבר ויקיף כ‪ 50 -‬עמודים (לא כולל נספחים)‪ .‬על פרקי הספר‬
‫להכיל‪:‬‬
‫א‪ .‬תקציר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תודות (למשפחה‪ ,‬לאנשים שסייעו לכם‪ ,‬למהנדס המעבדה‪ ,‬למנחים‪.)...,‬‬
‫ג‪ .‬הצגת הבעיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רקע עיוני‪.‬‬
‫ה‪ .‬תיאור של חלופות לפתרון‪.‬‬
‫ו‪ .‬תיאור מפורט של השיטה הנבחרת והסיבות לבחירתה‪.‬‬
‫ז‪ .‬בדיקה מקיפה של השיטה‪ .‬תוצאות סימולציה וניתוחן‪.‬‬
‫ח‪ .‬תרשים מלבנים של המימוש (תוכנה ו‪/‬או חומרה) כולל תיעוד מלא של הקשרים והפרמטרים‬
‫המועברים‪.‬‬
‫ט‪ .‬מסקנות וסיכום – האם התוצאות מתאימות לניתוח הראשוני? האם הרעיון מוצלח? יתרונות‬
‫וחסרונות של הפתרון‪.‬‬
‫י‪ .‬רעיונות להמשך‪.‬‬
‫יא‪ .‬רשימה ביבליוגרפית‪.‬‬
‫יב‪ .‬נספחים המתעדים התוכנה ו‪/‬או החומרה בפרוטרוט‪ .‬אין להדפיס פלטי תוכניות‪.‬‬
‫‪ .5‬מצגות בפני המנחה‪ ,‬האחראי האקדמי‪ ,‬ראש המעבדה‪ ,‬אחראי הפרויקטים ואורחים‪:‬‬
‫א‪ .‬מצגת אמצע – בין סוף סמסטר א' לתחילת סמסטר ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצגת סיום – סוף השנה‪ ,‬לא יאוחר מחודש ספטמבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצגות נוספות בהתאם לדרישות המנחה‪.‬‬
‫‪ .6‬הגשת כל התוצרים להלן והדגמה של פרויקט עובד לא יאוחר מפתיחת שנת הלימודים העוקבת‪ ,‬כתנאי‬
‫לקבלת הציון‪ .‬סטודנט שלא סיים במועד יחויב ברישום לשנה"ל העוקבת בהתאם לתקנות האוניברסיטה‪.‬‬
‫‪ .7‬פוסטר – בחג החנוכה העוקב לשנת הלימודים נערוך יום פרויקטים בו יציגו כל הסטודנטים את‬
‫עבודותיהם בפני חברי הסגל ואורחים‪ .‬הפוסטרים יופיעו בחוברת חגיגית שיוציא ביה"ס‪ .‬ביום הפוסטרים‬
‫יוכרזו הזוכים בפרס פרויקט מצטיין‪ .‬הפוסטרים יעוצבו בהתאם לדוגמא המצורפת‪ .‬בעיצוב הפוסטר יש‬
‫לשים דגש על בהירות‪ ,‬להמעיט בנוסחאות ולהכביר בתמונות‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מטלות ותוצרים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫פוסטר‪.‬‬
‫מצגות‪.‬‬
‫ספר כרוך (לא ספיראלה)‪ ,‬עם דף שער כבנספח בצבע תכול עם פס גימור כחול כהה או שחור והגנת שקף‪.‬‬
‫תוצרים ייעודיים כמערכות אופטיות‪ ,‬מעגלים משולבים‪ ,‬זיווד‪.‬‬
‫כל התוכניות‪ ,‬המאמרים‪ ,‬דפי הנתונים והקבצים השונים (ספר‪ ,‬דו"חות‪ ,‬מצגות‪ ,‬פוסטר‪ ,‬תוכנה‪ ,‬שרטוטים‪,‬‬
‫וחומר נוסף לפי דרישת המנחה או אחראי הפרויקטים) יוגשו על תקליטור‪ .‬אין צורך להדפיס תוכניות ארוכות‬
‫או פלטים‪.‬‬

‫ציון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫פרויקטים יתבצעו בזוגות או‪ ,‬במקרים מיוחדים‪ ,‬ביחידים‪.‬‬
‫הציון יקבע ע"י המנחה האקדמי באישורו של ראש המעבדה האמון על האחדת הקריטריונים‪ .‬ציון לא‬
‫יוזן למזכירות בטרם התקבל על כך אישורו של אחראי הפרויקטים‪ ,‬פרופ' שרון גנות‪.‬‬
‫ציון הפרויקט משותף לסטודנטים (למעט במקרים קיצוניים)‪.‬‬
‫ערעורים יטופלו ע"י המנחה האקדמי של הפרויקט‪ .‬תשובת הערעור תאושר ע"י ראש המעבדה לפני‬
‫מסירתה לסטודנט‪.‬‬
‫פרויקט מצטיין יהיה פרויקט בולט במיוחד בו הפגינו הסטודנטים יכולות מעל ומעבר לדרישות הרגילות‪.‬‬
‫מועמדים לפרויקט מצטיין ימונו ע"י ראשי המעבדות‪ .‬מינוי כזה ילווה ע"י מכתב המלצה‪.‬‬
‫אחראי הפרויקטים פרופ' שרון גנות יאשר את הרשימה הסופית‪ .‬הפרס יוענק ביום הפוסטרים החגיגי‪.‬‬

‫בקביעת הציון נתייחס למרכיבים הבאים (בהתאם להקשר)‪:‬‬
‫‪ .1‬עמידה בדרישות המקוריות והדגמה של פרויקט פועל‪.‬‬
‫‪ .2‬רמת העבודה והמוצר הסופי‪.‬‬
‫‪ .3‬רמת ההעמקה והשליטה בידע העיוני הנרכש ובנושאים קרובים‪.‬‬
‫‪ .4‬רמת הדו"חות‪ ,‬ובפרט רמת התיעוד של ספר הפרויקט‪.‬‬
‫‪ .5‬טיב המצגת ויכולת ההצגה של העבודה שנעשתה‪.‬‬
‫‪ .6‬עמידה בסטנדרטים של כתיבת תוכנה ותיעודה ו‪/‬או של תיאור מערכת החומרה‪.‬‬
‫‪ .7‬עמידה בלוחות זמנים‪.‬‬
‫‪ .8‬מידת החדשנות‪.‬‬
‫‪ .9‬מידת העצמאות‪.‬‬
‫‪ .11‬יוזמה‪.‬‬
‫‪ .11‬יכולת עבודה בצוות (עם השותפים ועם המנחים)‪.‬‬
‫‪ .12‬מידת המעורבות של הסטודנט בפרויקט‪.‬‬
‫‪ .13‬התלהבות‪ ,‬השקעה וחריצות‪.‬‬

‫הקשר לתעשייה‬
‫למעבדות השונות קשר לתעשיות עתירות הידע‪ .‬ככלל הפרויקטים נעשים באוניברסיטה ובתשתיותיה‪ .‬גם אם יש‬
‫מנחה מהתעשייה הוא יהיה כפוף למנחה האקדמי שיפקח באופן פעיל על הפרויקט‪ .‬במקרים מיוחדים‪ ,‬כאשר יוכח‬
‫חוסר בתשתיות הכרחיות‪ ,‬יוכל אחראי הפרויקטים פרופ' שרון גנות לאשר ביצוע פרויקט חיצוני‪.‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫‪Sharon.Gannot@biu.ac.il‬‬

‫דר' יצחק ברגל‬
‫‪itsik.bergel@biu.ac.il‬‬

‫‪8‬‬

‫דר' אלי קולברג‬
‫‪Eli.Kolberg@biu.ac.il‬‬

‫נספחים‬
‫‪ .1‬דוגמא לפוסטר והנחיות עריכה ניתן להוריד מאתר הפקולטה‪.‬‬
‫‪ .2‬חלק מהתוצאות שפותחו במהלך הפרויקטים פורסמו בבמות בינלאומיות מכובדות‪.‬‬
‫‪ .3‬דף שער לספר הפרויקט עפ"י התבנית הבאה‪:‬‬

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ביה"ס להנדסה‬
‫המעבדה לעיבוד אותות‬

‫מחולל פרויקטים‬
‫במעבדה לעיבוד אותות‬
‫ישראלה ישראלית‬
‫ישראל ישראלי‬

‫פרויקט שנה ד' לקראת תואר ראשון‬
‫בהנדסה‬
‫מנחה‪ :‬ישראל בר‪-‬אילן‬
‫מנחה אקדמי‪ :‬פרופ' שרון גנות‬
‫אוקטובר ‪2036‬‬

‫‪9‬‬

‫המעבדה לעיבוד אותות‬
‫רשימת פרויקטים לשנה"ל תשע"ד‬
‫(‪)2013-2014‬‬

‫פרופ' שרון גנות‬

‫‪10‬‬

11

‫רשימת פרויקטים‪:‬‬
‫שם פרויקט‬
‫מס"ד‬
‫‪ .1‬מערכת לביטול הדהוד בזמן אמת‬
‫‪ .2‬מעקב אחר דוברים נעים בסביבה רועשת ומהדהדת‬
‫‪ .3‬ניקוי הדהוד ורעשי רקע ע"י מסנן וינר רב ערוצי‬
‫‪ .4‬איכון מקור קול באמצעות חיישנים וקטוריים‬
‫‪ .5‬מעצב אלומה דו אוזני בסביבה מהדהדת מבוסס ‪LCMV‬‬
‫‪ .6‬פיתוח מערכת מיקרופונים רב ערוצית להקלטה וניקוי רעשים‬
‫‪ .7‬פיתוח מערכת מרובת ערוצים לאיסוף מידע מחישנים מבוססת‬
‫‪ analog front-end‬של חברת ‪ TI‬למעקב אחר תנועת שרירים‬
‫‪.8‬‬

‫פיתוח מערכת רב ערוצית לניקוי רעשים על מעבד ‪OMAP-L138‬‬

‫‪ .9‬פיתוח מערכת מיקרופונים מבוזרים רב ערוצית להקלטה וניקוי‬
‫רעשים מבוסס טכנולוגיית ‪Bluetooth‬‬
‫‪ .10‬הפרדה עיורת של מדידות מיקרו מערך של ביטויי גנים‬
‫‪ .11‬לימוד מרחב אפס ע"י רדיו קוגניטיבי מרובה אנטנות‬

‫צוות הנחייה‬
‫בעז שורץ‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫עפר שורץ‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫עפר שורץ‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫דוד לוין‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫אליאור חדד‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫רפי אמסלם‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫דר' נטע צוקרמן‬
‫דר' יאיר נעם‬
‫דר' יאיר נעם‬

‫‪ .12‬השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ CDMA‬חלשים בעזרת מערך אושרי נפרסטק‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫חיישנים‬
‫‪ .13‬השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ OFDM‬חלשים בעזרת מערך אושרי נפרסטק‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫חיישנים‬
‫פרופ' שרון גנות ‪Sharon.Gannot@biu.ac.il‬‬
‫מר פיני טנדייטניק ‪pinit@macs.biu.ac.il‬‬
‫דר' יאיר נעם ‪noam.yair@gmail.com‬‬
‫פרופ' אמיר לשם ‪leshem.amir2@gmail.com‬‬

‫‪12‬‬

‫רשימת פרויקטים מפורטת‬

‫‪13‬‬

‫‪ 1‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מערכת לביטול הדהוד בזמן אמת‬
‫‪Real-time Acoustic Dereverberation System‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫מגוון רחב של יישומים עושים שימוש באלגוריתמים לעיבוד אותות דיבור – לדוגמא‪ :‬מערכות לשיפור‬
‫השמע עבור לקויי שמיעה‪ ,‬מערכות אוטומטיות לזיהוי דיבור או דובר ועוד‪ .‬מערכות כאלו נדרשות לתפקד‬
‫גם בתנאי רעש והדהוד‪ .‬ההדהוד‪ ,‬בניגוד לרעש‪ ,‬מקורו בדיבור עצמו והסרתו מורכבת יותר וצורכת משאבי‬
‫חישוב וזיכרון רבים יותר‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬עקב העלייה הרבה בכוח החישוב הזמין ליישומים נייחים‬
‫וניידים‪ ,‬קיבל נושא זה תנופה והפך פעיל יותר‪.‬‬
‫פרויקט זה עוסק במערכת לביטול הדהוד המבוססת על אלגוריתם ‪ EM‬ומסנן קלמן‪ .‬המערכת משערכת‬
‫במקביל הן את אות הדיבור הנקי‪ ,‬והן את פרמטרי ההדהוד האקוסטי‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫פיתוח אלגוריתם זמן אמת לביטול הדהוד‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫הפרויקט משלב ידע בעיבוד אותות ספרתי וסטטיסטי עם יכולת פיתוח תוכנה ב ‪.C/C++‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫בעז שוורץ‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪S. Gannot, D Burshtein, E. Weinstein, ―Iterative and sequential Kalman filter-based speech‬‬
‫‪enhancement algorithms," IEEE Transactions on Speech and Audio Processing, vol. 6, no. 4, pp. 373‬‬‫‪385, 1998.‬‬
‫‪O. Capp'e, E Moulines, "On-line expectation- maximization algorithm for latent data models," Journal‬‬
‫‪of the Royal Statistical Society. Series B (Statistical Methodology), vol. 71, no. 3, pp. 593-613, 2009.‬‬
‫‪B. Schwartz, S. Gannot, E. Habets, ―Multi-microphone speech dereverberation using expectation‬‬‫‪maximization and Kalman smoothing," European Signal Processing Conference (EUSIPCO) 2013.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1.‬‬

‫‪2.‬‬
‫‪3.‬‬

:‫ שם הפרויקט‬2
‫מעקב אחר דוברים נעים בסביבה רועשת ומהדהדת‬
Multiple Speaker Tracking in the Presence of Unreliable Microphones

:‫תיאור‬
In many scenarios, an estimation of the speaker tracking is required. The estimation problem is
complicated by the presence of sensor and environment noise. Due to the reverberation phenomenon,
secondary reflections are added to the speaker signals that bias its directionality. In addition, a
scenario with several concurrent speakers requires multiple estimations of several dominant directions.
In this project, multiple speaker schemes, with a known number of speakers, utilizing multiple
microphone pairs are considered. Novel tracking methods, for a multiple sources scenario, will be
implemented.
The methods, applied in the short-time Fourier transform (STFT) domain, consist of a probabilistic
model for the pair-wise relative phase ratio (PRP) between close microphone pairs. The mixture of
Gaussians (MoG) model is adapted to describe the speakers’ locations and the likelihood of the
parameters is maximized by utilizing the expectation-maximization (EM) procedure.

:‫תכולה‬
.‫הפרויקט יתבסס על פרויקט משנה קודמת שעסק באיכון מקורות נייחים‬
.C ‫ או‬Matlab-‫פיתוח אלגוריתם ב‬
‫שימוש בבסיסי נתונים וניסויים בחדר האקוסטי במעקב אחר מספר דוברים במקביל בסביבה רועשת‬
.‫ומהדהדת‬
:‫דרישות‬
II ‫ עיבוד ספרתי של אותות‬,I ‫עיבוד אותות סטטיסטי‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫עפר שורץ‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' שרון גנות‬
:‫מקורות‬
1. O. Schwartz and S.Gannot. ―Multiple Speaker Localization and Tracking in the Presence of
Unreliable Microphones‖. M.Sc. Thesis, Bar-Ilan University, 2012
2. M. Mandel, D. Ellis, and T. Jebara. ―An EM algorithm for localizing multiple sound
sources in reverberant environments‖. In Advances in Neural Information Processing
Systems, vol. 19, p. 953, 2007.

15

:‫ שם הפרויקט‬3
‫ניקוי הדהוד ורעשי רקע ע"י מסנן וינר רב ערוצי‬
Speech dereverberation and denoising using multichannel Wiener filter

:‫תיאור‬
In speech recognition systems the received microphone signals are degraded by room reverberation
and ambient noise and the intelligibility of the speech is decreased.
Reverberant speech can be separated into two components, an early speech component and a late
reverberant speech component. Reverberation suppression algorithms, that are feasible in practice,
have been developed to suppress late reverberant speech or in other words to estimate the early speech
component.
In this project, the multichannel Wiener filter is implemented by the MVDR beamformer followed by
a postfilter. The MVDR beamformer is implemented as a non-orthogonal GSC structure in order to
enhance the direct path of the speech signal. A time difference of arrival block will be included in the
implementation to allow for array steering in practical scenarios.

:‫תכולה‬
.C ‫ או‬Matlab -‫פיתוח אלגוריתם ב‬
.‫ניסויים בחדר האקוסטי על הקלטות אמיתיות בסביבה רועשת ומהדהדת‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫דרישות‬
II ‫ עיבוד ספרתי של אותות‬,I ‫עיבוד אותות סטטיסטי‬
:‫מנחה‬
‫עפר שורץ‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' שרון גנות‬
:‫מקורות‬
1. E. A. Habets, S. Gannot, and I. Cohen "Speech dereverberation using backward estimation of
the late reverberant spectral variance" in The 25th Convention of Electrical and Electronics
Engineers in Israel (IEEEI). IEEE, 2008, pp. 384-388.
2. R. Talmon, I. Cohen, and S. Gannot, ―Multichannel speech enhancement using convolutive
transfer function approximation in reverberant environments,‖ in The IEEE International
Conference on Acoustics, Speech and Signal Processing (ICASSP), Taipei, Taiwan, Apr.
2009, pp. 3885–3888.
3. O. Schwartz, S. Gannot and E.A.P. Habets, ―Multi-microphone Speech Dereverberation‖, in
preparation.

16

‫‪ 4‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫איכון מקור קול באמצעות חיישנים וקטוריים‬
‫תיאור‪:‬‬
‫הדרך הקונבנציונלית של שערוך כיוון ההגעה (‪ direction of arrival‬או ‪ )DOA‬של גל קול משתמשת במערך‬
‫המכיל מספר מיקרופונים עם מרווחים המפרידים ביניהם‪ ,‬זאת מפני‬
‫שמיקרופון בודד אינו חושף מידע כיווני על האותות הנקלטים‪ .‬לעומת זאת‬
‫קיימות טכניקות איכון שעושות שימוש בחיישן‪-‬וקטורי אקוסטי ( ‪acoustic‬‬
‫‪ – )vector-sensor‬מכשיר קומפקטי בעל ארבעה ערוצים שקולט מידע על‬
‫כיוון התפשטות הגל‪.‬‬
‫קיימים שני אלגוריתמים בסיסיים לשערוך ‪ DOA‬שהוצעו ב‪ .]1[ -‬לאחרונה‪,‬‬
‫הוכחנו ששני אלגוריתמים אלה הם מקרים פרטיים של משפחת משערכים‬
‫רחבה יותר [‪ ] 2‬התלויה בפרמטר השולט על עקום הקליטה‪ .‬על ידי בחירה מושכלת של פרמטר זה ניתן‬
‫להשיג את חסם הביצועים התיאורטי (‪ .)Cramér Rao lower bound‬בנוסף‪ ,‬הוצעה לאחרונה גרסה‬
‫מסתגלת של שערוך ה‪ DOA -‬המסתמכת על שיטת ה‪.]3[ )RLS( recursive least squares -‬‬
‫בפרויקט נממש תחילה את השיטה האופטימלית לשערוך ‪ .]2[ DOA‬לאחר מכן‪ ,‬בהתאם להתקדמות‬
‫הפרויקט‪ ,‬נבחר להרחיבו באחד הכיוונים הבאים‪ )1 :‬שערוך בסביבה מהדהדת‪ )2 ,‬שיפור חסינות‬
‫המשערכים‪ )3 ,‬איכון של מיקום הדובר במערכת הצירים הקרטזית באמצעות מספר חיישנים אקוסטיים‪,‬‬
‫‪ )4‬פיתוח משערך רקורסיבי‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במהלך הפרויקט יבוצעו השלבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬לימוד של כלי העבודה ההנדסיים והמתמטיים לתיאור אותות בסביבה אקוסטית‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש אלגוריתמים בסיסיים לשערוך ‪ DOA‬באמצעות מערך מיקרופונים קונבנציונאלי‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש אלגוריתמים לשערוך ‪ DOA‬באמצעות חיישן‪-‬וקטורי‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח אנליטי והערכת ביצועים למשערך‪.‬‬
‫‪ ‬אחד מכיווני ההמשך לפורטו לעיל‪.‬‬
‫הסטודנטים יבצעו סימולציות מחשב המדמות סביבה אקוסטית‪ .‬דרושה יכולת לשלב הבנה אנליטית‬
‫ומימוש אלגוריתמים מעשי‪ .‬קיימת אפשרות לממש את המערכת בזמן אמת (‪ )real time‬ו‪/‬או להפעילה על‬
‫החומרה של החדר האקוסטי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫חובה‪ :‬עיבוד אותות סטטיסטי ‪ .I‬יכולת אנליטית גבוהה‪ .‬יכולות מימוש אלגוריתמים במטלב (וב‪ C-‬אם‬
‫יבחר מימוש זמן‪-‬אמת)‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫דוד לוין ופרופ' שרון גנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪[1] A. Nehorai and E. Paldi, "Acoustic vector-sensor array processing," IEEE Trans. on Signal‬‬
‫‪Processing, vol. 42, no. 9, pp. 2481–2491, Sept. 1994.‬‬
‫‪[2] D. Levin, E.A.P. Habets and S. Gannot, "Direction-of-arrival estimation using acoustic vector‬‬

‫‪sensors in the presence of noise", Proc. of the IEEE International Conference on Acoustics,‬‬
‫‪Speech, and Signal Processing (ICASSP), Prague, Czech Republic, May 22-27, 2011.‬‬
‫‪[3] M.K. Awad and K.T. Wong, ―Recursive least-squares source-tracking using one acoustic‬‬
‫‪vector-sensor,‖ IEEE Transactions on Aerospace and Electronic Systems, vol. 48, no. 4, pp.‬‬
‫‪3073-3083, October 2012.‬‬

‫‪17‬‬

‫‪ 5‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מעצב אלומה דו אוזני בסביבה מהדהדת מבוסס ‪LCMV‬‬
‫‪Binaural Speech Enhancement Beamforming Technique Based on Linearly‬‬
‫)‪Constrained Minimum Variance Method (LCMV‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫אנשים בעלי ליקוי שמיעה סובלים פגיעה משמעותית ביכולת ההבנה של שיחה במיוחד בסביבה רועשת‬
‫ומהדהדת בה יש דוברים רבים‪ .‬עזרי שמיעה הינם התקנים לשיפור השמיעה‪ .‬למרות השימוש בעזרי‬
‫שמיעה‪ ,‬אנשים לקויי שמיעה חווים עדיין איכות שמיעה נמוכה בגלל מוגבלויות הטכנולוגיה העכשווית‪.‬‬
‫מעניין לציין‪ ,‬כי גם אנשים ללא בעיות שמיעה יכולים לשפר את איכות השמיעה שלהם בסביבה רועשת‬
‫מאוד (למשל קפיטריה‪ ,‬בסביבה הומת אדם‪ ,‬וכו')‪ .‬באמצעות מעבד חזק בשילוב עם מספר מיקרופונים ניתן‬
‫לבצע הפעלה של עיבוד מרחבי לשיפור המצב‪.‬‬
‫מטרת האלגוריתמים במכשירי השמיעה הינה יצירת אותות משופרים‪ .‬שיפורים לאות הנקלט כוללים‪:‬‬
‫הפחתת רעשים‪ ,‬חילוץ דובר רצוי‪ ,‬ודיכוי דובר מפריע‪ .‬שיפור אותות הדיבור יביא גם לשיפור המובנות‪.‬‬
‫לשם שיפור המובנות והתפיסה הפסיכו‪-‬אקוסטית של האות יש גם לטפל בתחושת הכיווניות של האותות‪.‬‬
‫תחושת הכיווניות של האותות מבוטאת על פי מספר מדדים‪ .‬שני מדדים מרכזיים לאיכון האותות במישור‬
‫האופקי הם ה‪ )ITD) interaural time difference‬וה‪ .(ILD( interaural level difference‬התפיסה‬
‫הפסיכו‪-‬אקוסטית של המדדים הללו מעניקה לשומע את יכולת האיכון של המקור (באמצעות היחס בין‬
‫האות הנשמע בצד שמאל לאות הנשמע בצד ימין)‪ .‬אלגוריתם המייצר אותות לשני מכשירי השמיעה אשר‬
‫חותר לשמירה של הכיווניות מכונה אלגוריתם דו‪-‬אוזני ‪.binaural‬‬
‫בפרויקט זה נפתח וננתח מעצב אלומה דו‪-‬אוזני המבוסס על שיטת ‪ .LCMV‬באלגוריתם זה אנו דורשים‬
‫לשמר את האות הרצוי ולהנחית את האות המפריע‪ .‬האלגוריתם מחלץ את הדוברים הרצויים‪ ,‬מנחית את‬
‫הדוברים המפריעים ובד בבד שומר על הכיווניות של כל המקורות המאולצים (הן של הדוברים הרצויים‬
‫והן של הדוברים המפריעים)‪ .‬שיטה זו הינה המסד להמשך מחקר‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫סימולציות ‪ Matlab‬של האלגוריתם ובחינתו על בסיס נתונים ובתרחישי‪-‬אמת‪ .‬אפשרות להקלטות ועיבוד‬
‫במעבדה האקוסטית‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד אותות סטטיסטי ‪ ,I‬עיבוד ספרתי של אותות ‪ ,I‬עיבוד ספרתי של אותות ‪ ,II‬מעבדה מתקדמת בעיבוד‬
‫אותות‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫אליאור חדד ופרופ' שרון גנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪[1] Elior Hadad, Sharon Gannot, and Simon Doclo, "Binaural linearly constrained minimum‬‬
‫‪variance beamformer for hearing aid applications", Proceedings of International Workshop on‬‬
‫‪Acoustic Signal Enhancement (IWAENC), Sep. 2012.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 6‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫פיתוח מערכת מיקרופונים רב ערוצית להקלטה וניקוי רעשים‬
‫‪Development multi-channel system for recording and signal enhancement‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פרויקט זה עוסק בדגימת מידע ממערך של מיקרופונים באמצעות מערכת ‪ ]1[ RME‬של שמונה ערוצים‪ .‬ה‬
‫– ‪ RME‬מחובר למחשב האישי דרך ממשק ‪ firewire‬ייעודי ‪ .‬קיימת ספריית קוד פתוח המאפשרת ממשק‬
‫עם חומרת ה‪.]2[ RME-‬‬
‫המידע הדגום מועבר למחשב האישי לצורך איחסון וניתוח בזמן אמת‪ .‬בפרויקט זה יבחן השימוש בספריית‬
‫‪ ]3[ OpenMP‬לניצול ליבות של ה ‪ .CPU‬תבדק היעילות בשימוש בספריית ‪ ]4[ IPP‬של ‪ Intel‬לניצול‬
‫יכולות ה ‪ DSP‬של המעבד‪.‬‬
‫בפרויקט ימומש אלגוריתם רב‪-‬ערוצי מבוסס מסנן ‪ LCMV‬להעשרת דובר בסביבה מהדהדת הכוללת‬
‫מפריעים [‪.]5‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במסגרת הפר ויקט הסטודנטים יחשפו לכלי תוכנה מתקדמים לפיתוח יישומים אשר צורכים משאבים‬
‫רבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתודעו הסטודנטים לאלגוריתמי עיבוד אותות מרחביים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫שליטה ב ‪C/C++‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. http://www.rme-audio.de/en_products_quadmic.php, http://www.rme‬‬‫‪audio.de/en_products_digiface.php,‬‬
‫‪2. http://www.portaudio.com/‬‬
‫‪3. http://openmp.org/wp/openmp-specifications/‬‬
‫‪4. http://software.intel.com/en-us/articles/intel-ipp-library-signal-processing-domain‬‬‫‪overview/‬‬
‫‪5. Shmulik Markovich, Sharon Gannot and Israel Cohen,‬‬
‫‪―Multichannel Eigenspace Beamforming in a Reverberant Noisy Environment with‬‬
‫‪Multiple Interfering Speech Signals‖, IEEE Transactions on Audio, Speech and‬‬
‫‪Language Processing, Volume 17, Issue 6, pp. 1071-1086, Aug. 2009.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ 7‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫פיתוח מערכת מרובת ערוצים לאיסוף מידע מחישנים מבוססת ‪ analog front-end‬של חברת ‪ TI‬למעקב‬
‫אחר תנועת שרירים‬
‫‪Development multy-channel system for data acquisition based on TI Analog Front End‬‬
‫‪for muscle contraction‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פרויקט זה עוסק בפיתוח מערכת אשר תקבל אותות ממערך של ‪ 2-8‬חישנים‪ .‬אותות אלו ידגמו ויועברו‬
‫למעבד לצורך סינון רעשים וניתוח האות‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט יבחן ה ‪ ]1,2[ TI Analog Front-End‬אשר מופעל בעזרת מעבד אות מסדרת ‪.C5000‬‬
‫במסגרת הפרויקט תבחן אפשרות לפיתוח ישום עבור אותות ‪ EMG‬ו ‪ .Neural Spikes -‬כמו כן יבדק‬
‫שילוב של ‪ Programble Gain Amplifier‬של חברת ‪ ( ]3[ TI‬בעל ממשק ‪ ) SPI‬להגדלת תחום המדידה של‬
‫ה ‪.Analog Front-End‬‬
‫במסגרת הפרויקט יפותח ממשק להפעלת זרוע רובוטית על סמך זיהוי אותות המתקבלים מתזוזת עיניים‪.‬‬
‫במהלך הפרויקט תבחן אפשרות להפעלת ה ‪ ads1298/4/2‬באמצעות ‪.FPGA‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫התלמיד ירכוש ניסיון בפיתוח אלגוריתמים בעיבוד אותות בזמן אמת וניצול מירבי של משאבי המעבד‪.‬‬
‫כמו כן יפותח ממשק במחשב האישי להצגת המידע‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫שליטה ב ‪C/C++‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫הנדסת מחשבים‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פיני טנדייטניק‪ ,‬רפי אמסלם‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‪ ,‬דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. http://focus.ti.com/docs/prod/folders/print/ads1298.html‬‬
‫‪2. http://focus.ti.com/docs/toolsw/folders/print/ads1298ecgfe-pdk.html‬‬
‫‪3. http://focus.ti.com/docs/prod/folders/print/pga280.html‬‬

‫‪20‬‬

‫‪8‬‬

‫שם הפרויקט‪:‬‬

‫פיתוח מערכת רב ערוצית לניקוי רעשים על מעבד ‪OMAP-L138‬‬

‫‪Development OMAP-L138 DSP based system for noise reduction‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פרויקט זה עוסק בפיתוח מערכת להפחתת רעשים מבוססת ‪ .DSP‬כרטיס ה ‪ DSP‬יבצע אלגוריתמים‬
‫לביטול הדהוד ושיפור איכות השמע‪.‬‬
‫האלגוריתמים ירוצו על מעבד חדש ‪ OMAP-L138‬של חברת טקסס אינסטרומנט‪.‬‬
‫בפרויקט תפותח תשתית חישובית מבוססת ‪ Matlab/Simulink‬אשר תוכל לשמש במגוון רחב של‬
‫פרויקטים במעבדה‪ .‬כמו כן יבדקו ביצועי האלגוריתמים בשפת ‪ C‬על ה‪ PC -‬ועל ה – ‪.DSP‬‬
‫תבחן העברת האות המנוקה למחשב האישי על גבי תשתית ה ‪.TCP/IP‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫התלמיד ירכוש ניסיון בפיתוח אלגוריתמים בעיבוד אותות בזמן אמת וניצול מירבי של משאבי המעבד‪.‬‬
‫הכרות מעמיקה עם ‪.Matlab/Simulink‬‬
‫במסגרת הפרויקט תפותח מערכת מבוססת מעבד ‪ DSP‬חדש ‪.OMAP-L138‬‬
‫כמו כן יפותח ממשק במחשב האישי להצגת המידע‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט ימומשו אלגוריתמים רב וחד‪-‬ערוציים לביטול הדהוד‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מעבדה מתקדמת בעיבוד אותות‬
‫עיבוד אותות סטטיסטי ‪1‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. http://focus.ti.com/docs/toolsw/folders/print/tmdxl138logicexp.html‬‬
‫‪2. E.A.P. Habets, S. Gannot and I. Cohen, "Late reverberant spectral variance‬‬
‫‪estimation based on a statistical model", IEEE Signal Processing Letters, Vol. 16, No.‬‬
‫‪9, pp. 770-773, Sep. 2009.‬‬
‫‪3. E.A.P. Habets, "Speech dereverberation using spectral enhancement, in Speech‬‬
‫‪Dereverberation," P.A. Naylor and N.D. Gaubitch (Eds.), Springer, 2010.‬‬
‫‪4. E.A.P. Habets and S. Gannot, "Dual-microphone speech dereverberation using a‬‬
‫‪reference signal," Proc. of the IEEE International Conference on Acoustics, Speech,‬‬
‫‪and Signal Processing (ICASSP 2007), Honolulu, USA, Apr. 15-20, 2007, Vol. IV, pp.‬‬
‫‪901-904.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪ 9‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫פיתוח מערכת מיקרופונים מבוזרים רב ערוצית להקלטה וניקוי רעשים מבוסס טכנולוגיית ‪Bluetooth‬‬
‫‪Development multi-channel system for recording and signal enhancement base‬‬
‫‪Bluetooth technology‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פרויקט זה עוסק בדגימת מידע ממערך של מיקרופונים באמצעות מיקרופונים המחוברים ב‪.Bluetooth -‬‬
‫המידע הדגום מוזרם למחשב האישי לצורך הקלטת האות ושיפור האיכות של האות‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט יממומש אלגוריתם מתקדם לניקוי רעשים המיועד למערכות מבוזרות‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במסגרת הפרויקט הסטודנטים יחשפו לכלי תוכנה מתקדמים לפיתוח יישומים אשר צורכים משאבים‬
‫רבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתודעו הסטודנטים לאלגוריתמי עיבוד אותות מרחביים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫שליטה ב ‪C/C++‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' שרון גנות‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. S. Markovich-Golan, S. Gannot, and I. Cohen, “Distributed GSC beamforming using the relative‬‬
‫‪transfer function,” in The European Signal Processing Conference (EUSIPCO), Bucharest,‬‬
‫‪Romania, Aug. 2012, invited paper.‬‬

‫‪22‬‬

:‫ שם הפרויקט‬10
‫הפרדה עיורת של מדידות מיקרו מערך של ביטויי גנים‬
Blind separation of microarray gene expression
:‫תיאור‬
Microarray gene expression is used as a tool to indicate which genes are expressed, and
how much these genes are expressed, in an analyzed tissue. Usually, whole tissues are
analyzed, which are heterogeneous in their cell composition and consist of a mix of several
cell types. Extraction of specific cell-type signatures and their relative proportions from
these heterogeneous samples is extremely important in the study of the biological roles
related to distinct cell-types. This can be used as a diagnostic tool in medicine, to enable
the detection of diseases and evaluation of prognosis. For example, such separation can
determine the presence of tumor cells in a biopsy taken from patients and measured by
microarrays. An additional application may be to detect a certain type of bacteria in a
tissue, blood sample, or a saliva sample.
A previous study has shown that microarray measurements are well modeled as a linear
mixture of multiple signatures from different clusters of cells. We have developed an
algorithm to blindly separate gene expression of whole tissues into their cell type
constituents, by applying a signal processing approach [1]. The objective of the proposed
project is to study and implement advanced signal processing algorithms for gene
expression separation, in particular the algorithm we have developed. The students will
learn both biological aspects and signal processing aspects of the gene expression
microarray problem. By understanding both sides of the problem, the students will be able
to implement the existing separation algorithm on new biological data, while making
additional adjustments and additions, in order to extract meaningful biological information.
The project well be carried out under joint supervision of myself, and Dr. Neta S.
Zuckerman from the Department of Cancer Immunotherapeutics and Tumor Immunology,
City of Hope, Duarte, CA and the Electrical Engineering Department at Stanford
University, Stanford CA.
:‫תכולה‬
The students will study the topic of Microarray gene expression. They will learn
theoretical aspects of the problem, with special emphasis on non-negative matrix
factorization (which is the most important tool in analyzing these data), existence and
uniqueness of a solution, and algorithms. Other theoretical aspects are measures of
goodness for non-negative data. The main phases of this project are the following:
- Overview of microarray gene expression, high throughput RNAseq and their
mathematical modeling. Also, overview on non-negative matrix factorization and
its properties.
 Implementing the existing algorithm for separation of RNA sequencing in Matlab.
This phase requires adjustments to the existing algorithm to be implemented on
these new data type.
 Adjusting and improving the algorithm in the following ways: (a) Creating
appropriate statistical tests using the output from the algorithm’s majority voting
feature – e.g. to answer the question - which cell types are most likely to exist
within a defined group of cells?. (b) Currently, the algorithm analyzes groups of
samples. An additional improvement will be to adjust the algorithm to separate
single samples.
 Project deliverable: Repost which survey the gene expression microarray problem
and of the non-negative matrix factorization problem and its theoretical aspects.
Matlab code of at least 3 existing algorithms where the algorithm in [1] must be

23

included. Implementation and comparison of the chosen algorithm on high
throughput RNAseq data. Implementation of the algorithm in [1] (or adjusted
algorithm that the student will derive) on data which will be provided by Dr.
Zukerman.
‫דרישות‬
Design tools: Matlab
:‫בשיתוף עם‬
Dr. Neta Zukerman Zuckerman from the Department of Cancer Immunotherapeutics and
Tumor Immunology, City of Hope, Duarte, CA and the Electrical engineering department
at Stanford University, Stanford CA.
:‫מנחה‬
‫ד"ר יאיר נועם ד"ר נטע צוקרמן‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר יאיר נועם‬
‫מקורות‬
1. N. S. Zuckerman, Y. Noam, A. J. Goldsmith, P. P. Lee ``Cell-type selection and blind
separation of gene expression microarrays", Accepted for publication, PLOS
Computational Biology.
2. Shen-Orr SS, Tibshirani R, Khatri P, Bodian DL, Staedtler F, et al. (2010) Cell typespecific gene expression differences in complex tissues. Nature Methods 7: 287-289.
3. Mills JC, Roth KA, Cagan RL, Gordon JI (2001) DNA microarrays and beyond:
completing the journey from tissue to cell. Nat Cell Biol 3: E175-178.
4. Piper J, Pauca, V.P., Plemmons, R.J., Giffin, M. Object Characterization from
spectral data using nonnegative factorization and information theory; 2004; Maui, HI.
5. Venet D, Pecasse F, Maenhaut C, Bersini H (2001) Separation of samples into their
constituents using gene expression data. Bioinformatics 17 Suppl 1: S279-287.

24

:‫ שם הפרויקט‬11
‫לימוד מרחב אפס ע"י רדיו קוגניטיבי מרובה אנטנות‬
Blind Null Space learning for MIMO Cognitive Radio
:‫תיאור‬
The scarcity of the electromagnetic spectrum is one of the most important problems in
communications today. Cognitive Radio (CR) is a promising paradigm for increasing
spectrum utilization. The idea is to design ―smart‖ radio that can coexist with legacy systems
on the same band without interfering with it. The major challenge in the field of CR is to
design practical algorithms, which enable cognitive radio systems to obtain the necessary
information to mitigate interference to other systems.
In this project, the students will implement advanced learning algorithms for MIMO CR. For
this purpose, the students will build an advance system level simulator of a cellular network
which encapsulates some features of the Long Term Evolution (LTE) standard.
:‫תכולה‬
The students will study the topic of CR. They will learn theoretical aspects of wireless
communications with emphasize on MIMO, which are necessary for CR. The main phases of
this project are the following:
 Overview of the CR problem and relevant aspects in wireless communication such as
MIMO channel estimation, Orthogonal Frequency Division Multiplexing (OFDM).
 Building system level simulator of a cellular network which encapsulates some
features of the LTE standard.
 Testing and designing advanced CR learning algorithms for interference mitigation.
 Project deliverable: System level simulator and implementation of advanced
algorithms such as Blind null space learning and tracking algorithms, the one-bit null
space learning algorithm and Spatial multiple access algorithms.
The students will gain both theoretical and practical understanding of the CR problem.
Design tools: Matlab
‫דרישות‬

:‫בשיתוף עם‬
‫המעבדה לתקשורת‬
:‫מנחה‬
‫ד"ר יאיר נועם‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר יאיר נועם‬
‫מקורות‬
1.

Y. Noam and A. J. Goldsmith ―Blind null-space learning for MIMO underlay cognitive
radio with Primary User Interference Adaptation,‖ IEEE Transaction on Wireless

25

‫‪Communications, vol. 12, no.4, pp. 1722-1734, April 2013 .‬‬
‫‪Y. Noam and A. J. Goldsmith "One-Bit Null Space Learning Algorithm and its‬‬
‫‪Convergence‖, revised, IEEE Transaction on Signal Processing.‬‬

‫‪2.‬‬

‫‪Y. Noam and A. J. Goldsmith ―Exploiting Spatial Degrees of Freedom in MIMO‬‬
‫‪Cognitive Radio Systems,‖ IEEE Int. Conf. on Communications (ICC) 2012.‬‬

‫‪3.‬‬

‫‪A. Manolakos, Y. Noam, K. Dimou, and A. Goldsmith, ―Blind null-space tracking for‬‬
‫‪MIMO underlay cognitive radio networks,‖ IEEE Globecom 2012.‬‬

‫‪4.‬‬

‫‪ 12‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מימוש מערכת תקשורת עם הקצאת תדרים מסתגלת בעזרת אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת‬
‫‪Adaptive frequency allocation using auction algorithms‬‬
‫תאור‪:‬‬
‫תחום התדרים שבהם ניתן להשתמש לצורך תקשורת רדיו הוא מוגבל ‪.‬הביקוש הגובר לשירותים של‬
‫תקשורת אלחוטית מחייב ניצול יעיל יותר של ספקטרום השידור‪ .‬אחת הדרכים לאפשר שימוש של מספר‬
‫משתמשים בערוץ תקשורת אלחוטית הוא חלוקה של הספקטרום למספר ערוצים צרי סרט ולהקצות לכל‬
‫משתמש פס תדר נפרד‪ .‬כדי לייעל את הניצול של הספקטרום אנו זקוקים לשיטות להקצאת תדרים שיהיו‬
‫מבוזרות וינצלו את הספקטרום בצורה טובה‪.‬‬
‫בפרוייקט הזה נבנה מערכת תקשורת רחבת סרט ולצורך הקצאת התדרים נממש את פרוטוקול המכירה‬
‫הפומבית המבוזרת‪ .‬הפרוטוקול ייחודי בכך שהוא לא מחייב העברת הודעות בין המשתמשים ובכך‬
‫ששימוש בו גורם להקצאת תדרים כמעט אופטימלית בין המשתמשים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במהלך הפרויקט יבוצעו השלבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מימוש מודם רחב סרט ‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת לגישה לערוץ‪.‬‬
‫הסטודנטים יבצעו סימולציות מחשב המדמות את מערכת התקשורת רחבת הסרט‪ .‬במערכת ימומש‬
‫אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת‪ .‬לאחר המימוש ישוו הסטודנטים בין האלגוריתם שמומש‬
‫לאלגוריתמים פשוטים יותר להקצאת תדרים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫חובה‪:‬תקשורת ספרתית ‪1‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫המעבדה לתקשורת‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪[1] O. Naparstek And A. Leshem, "Fully distributed optimal channel assignment for open‬‬
‫"‪spectrum access‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ 13‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ CDMA‬חלשים בעזרת מערך חיישנים‬
‫תיאור‪:‬‬
‫אותות ‪ LPI‬הם אותות תקשורת המשודרים בהספק נמוך על מנת למנוע את גילוי התשדורת על ידי צד‬
‫שלישי‪ .‬לגילוי אותות ‪ LPI‬יש חשיבות ביישומים בטחוניים וצבאיים‪ .‬בפרוייקט זה נממש שיטות שונות‬
‫לגילוי אותות ‪ CDMA‬חלשים בסביבה עירונית ונשווה את הביצועים שלהם‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בפרוייקט זה יממשו הסטודנטים משדר ‪ CDMA‬של אותות ‪ LPI‬וכן ערוצים עירוניים‪.‬‬
‫לאחר מכן יממשו הסטודנטים מספר גלאים מרחביים של אותות ‪ LPI‬בעזרת מערך חיישנים וישוו את‬
‫הביצועים שלהם עבור מודלי ערוץ עירוניים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫המעבדה לתקשורת‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫סטודנטים‪:‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. Kay, Steven M. "Fundamentals of statistical signal processing, Vol. II:‬‬
‫‪Detection Theory." Signal Processing. Upper Saddle River, NJ: Prentice‬‬
‫‏‪Hall(1998).‬‬
‫‪2. Tse, David. Fundamentals of wireless communication. Ed. Pramod Viswanath.‬‬
‫‏‪Cambridge university press, 2005.‬‬
‫‪3. Ghosal, Sayan, Devendra Jalihal, and K. Giridhar. "A multicarrier CDMA‬‬
‫‪based low probability of intercept network." Communications (NCC), 2010‬‬
‫‏‪National Conference on. IEEE, 2010.‬‬
‫‪4. Omura, Jim K., and Robert A. Scholtz. Spread spectrum communications‬‬
‫‏‪handbook. Vol. 2. New York: McGraw-Hill, 1994.‬‬

‫‪27‬‬

‫המעבדה לתקשורת‬
‫רשימת פרויקטים לשנה"ל תשע"ד‬
‫(‪)2013-2014‬‬

‫דר' יצחק ברגל‬

‫‪28‬‬

29

‫רשימת פרויקטים‪:‬‬
‫צוות הנחייה‬
‫דר' שרגא ברוס‬
‫ד"ר יאיר נועם‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫דר' ענליה סומך‪-‬ברוך‬
‫דר' יצחק ברגל‬

‫שם פרויקט‬
‫מס"ד‬
‫מקודד ומפענח לקוד מסוג קוד קוטבי‬
‫‪1‬‬
‫לימוד מרחב אפס ע"י רדיו קוגניטיבי מרובה אנטנות‬
‫‪2‬‬
‫מימוש מערכת תקשורת עם הקצאת תדרים מסתגלת בעזרת‬
‫‪3‬‬
‫אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת‬
‫‪4‬‬
‫השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ CDMA‬חלשים בעזרת מערך‬
‫חיישנים‬
‫‪5‬‬
‫השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ OFDM‬חלשים בעזרת מערך‬
‫חיישנים‬
‫מימוש של אלגוריתמי דחיסה של תמונות‬
‫‪6‬‬
‫סימולציה של רשת תקשורת אלחוטית עם ריבוי אנטנות וקודי‬
‫‪7‬‬
‫‪LDPC‬‬
‫סימולציה קצה לקצה של רשת תקשורת אלחוטית עם החלטות יפתח ריכטר‬
‫‪8‬‬
‫דר' יצחק ברגל‬
‫ניתוב מבוססות הפרעה‬
‫דר' יצחק ברגל ‪bergeli@eng.biu.ac.il‬‬
‫דר' שרגא ברוס ‪brosss@macs.biu.ac.il‬‬
‫דר' ענליה סומך‪-‬ברוך ‪anelia.somekhbaruch@gmail.com‬‬
‫פרופ' אמיל לשם ‪leshem.amir2@gmail.com‬‬
‫דר' יאיר נועם ‪noam.yair@gmail.com‬‬

‫‪30‬‬

‫רשימת פרויקטים מפורטת‬

‫‪31‬‬

‫‪ 1‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מקודד ומפענח לקוד מסוג קוד קוטבי‬
‫‪Encoder and decoder for polar code‬‬
‫תאור‪:‬‬
‫קוד קוטבי מהווה שיטה חדישה לקידוד המשיגה תוצאות קרובות לקיבולת הערוץ המובטחים על ידי‬
‫התאוריה של תורת האינפורמציה‪ .‬נושא חדש זה הוצג לראשונה על ידי החוקר אריקן בשנים ‪.2008-9‬‬
‫שיטה זו יכולה לשמש לקידוד מקור ולקידוד ערוץ!‬
‫במסגרת הפרויקט הסטודנטים יצטרכו ללמוד שיטת קידוד חדישה זו ולממש את המקודד והמפענח‬
‫בתוכנה ויבחנו את ביצועי הקידוד כפונקציה של שינוי פרמטרי המימוש‪.‬‬
‫הסטודנטים ישוו ביצועים וסיבוכיות מימוש של קוד קוטבי לא סיסטמטי לאילו של קוד קוטבי סיסטמטי‬
‫תכולה ושלבי הפרוייקט‪:‬‬
‫שלב א – לימוד התאוריה של קודים אלו‬
‫שלב ב – בניית מקודד ומפענח‬
‫שלב ג – הרצה של סימולציות כפונקציה של פרמטרי המימוש‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לקודים לתיקון שגיאות (ציון מעל ‪)55‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫דר' שרגא ברוס‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' שרגא ברוס‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. E. Arikan, "Channel Polarization: A Method for Constructing Capacity-Achieving‬‬
‫‪Codes for Symmetric Binary-Input Memoryless Channels," Information Theory, IEEE‬‬
‫‪Transactions on, vol. 55, pp. 3051-3073, 2009‬‬
‫‪2. E. Arikan, "Systematic Polar Coding," IEEE Communications Letters, vol. 15, pp.‬‬
‫‪860-862.‬‬

‫‪32‬‬

:‫שם הפרויקט‬

2

‫לימוד מרחב אפס ע"י רדיו קוגניטיבי מרובה אנטנות‬
Blind Null Space learning for MIMO Cognitive Radio
:‫תיאור‬
The scarcity of the electromagnetic spectrum is one of the most important problems in
communications today. Cognitive Radio (CR) is a promising paradigm for increasing
spectrum utilization. The idea is to design ―smart‖ radio that can coexist with legacy systems
on the same band without interfering with it. The major challenge in the field of CR is to
design practical algorithms, which enable cognitive radio systems to obtain the necessary
information to mitigate interference to other systems.
In this project, the students will implement advanced learning algorithms for MIMO CR. For
this purpose, the students will build an advance system level simulator of a cellular network
which encapsulates some features of the Long Term Evolution (LTE) standard.
:‫תכולה‬
The students will study the topic of CR. They will learn theoretical aspects of wireless
communications with emphasize on MIMO, which are necessary for CR. The main phases of
this project are the following:
 Overview of the CR problem and relevant aspects in wireless communication such as
MIMO channel estimation, Orthogonal Frequency Division Multiplexing (OFDM).
 Building system level simulator of a cellular network which encapsulates some
features of the LTE standard.
 Testing and designing advanced CR learning algorithms for interference mitigation.
 Project deliverable: System level simulator and implementation of advanced
algorithms such as Blind null space learning and tracking algorithms, the one-bit null
space learning algorithm and Spatial multiple access algorithms.
The students will gain both theoretical and practical understanding of the CR problem.
Design tools: Matlab
‫דרישות‬

:‫בשיתוף עם‬
‫המעבדה לעיבוד אותות‬
:‫מנחה‬
‫ד"ר יאיר נועם‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר יאיר נועם‬
‫מקורות‬
5.

Y. Noam and A. J. Goldsmith ―Blind null-space learning for MIMO underlay cognitive

33

radio with Primary User Interference Adaptation,‖ IEEE Transaction on Wireless
Communications, vol. 12, no.4, pp. 1722-1734, April 2013 .
6.

Y. Noam and A. J. Goldsmith "One-Bit Null Space Learning Algorithm and its
Convergence‖, revised, IEEE Transaction on Signal Processing.

7.

Y. Noam and A. J. Goldsmith ―Exploiting Spatial Degrees of Freedom in MIMO
Cognitive Radio Systems,‖ IEEE Int. Conf. on Communications (ICC) 2012.

8.

A. Manolakos, Y. Noam, K. Dimou, and A. Goldsmith, ―Blind null-space tracking for
MIMO underlay cognitive radio networks,‖ IEEE Globecom 2012.

34

‫‪ 3‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מימוש מערכת תקשורת עם הקצאת תדרים מסתגלת בעזרת אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת‬
‫‪Adaptive frequency allocation using auction algorithms‬‬
‫תאור‪:‬‬
‫תחום התדרים שבהם ניתן להשתמש לצורך תקשורת רדיו הוא מוגבל ‪.‬הביקוש הגובר לשירותים של‬
‫תקשורת אלחוטית מחייב ניצול יעיל יותר של ספקטרום השידור‪ .‬אחת הדרכים לאפשר שימוש של מספר‬
‫משתמשים בערוץ תקשורת אלחוטית הוא חלוקה של הספקטרום למספר ערוצים צרי סרט ולהקצות לכל‬
‫משתמש פס תדר נפרד‪ .‬כדי לייעל את הניצול של הספקטרום אנו זקוקים לשיטות להקצאת תדרים שיהיו‬
‫מבוזרות וינצלו את הספקטרום בצורה טובה‪.‬‬
‫בפרוייקט הזה נבנה מערכת תקשורת רחבת סרט ולצורך הקצאת התדרים נממש את פרוטוקול המכירה‬
‫הפו מבית המבוזרת‪ .‬הפרוטוקול ייחודי בכך שהוא לא מחייב העברת הודעות בין המשתמשים ובכך‬
‫ששימוש בו גורם להקצאת תדרים כמעט אופטימלית בין המשתמשים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במהלך הפרויקט יבוצעו השלבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מימוש מודם רחב סרט ‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת לגישה לערוץ‪.‬‬
‫הסטודנטים יבצעו סימולציות מחשב המדמות את מערכת התקשורת רחבת הסרט‪ .‬במערכת ימומש‬
‫אלגוריתם מכירה פומבית מבוזרת‪ .‬לאחר המימוש ישוו הסטודנטים בין האלגוריתם שמומש‬
‫לאלגוריתמים פשוטים יותר להקצאת תדרים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫חובה‪:‬תקשורת ספרתית ‪1‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪[2] O. Naparstek And A. Leshem, "Fully distributed optimal channel assignment for open‬‬
‫"‪spectrum access‬‬

‫‪35‬‬

‫שם הפרויקט‪:‬‬

‫‪4‬‬
‫השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ CDMA‬חלשים בעזרת מערך חיישנים‬
‫תיאור‪:‬‬
‫אותות ‪ LPI‬הם אותות תקשורת המשודרים בהספק נמוך על מנת למנוע את גילוי התשדורת על ידי צד‬
‫שלישי‪ .‬לגילוי אותות ‪ LPI‬יש חשיבות ביישומים בטחוניים וצבאיים‪ .‬בפרוייקט זה נממש שיטות שונות‬
‫לגילוי אותות ‪ CDMA‬חלשים בסביבה עירונית ונשווה את הביצועים שלהם‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בפרוייקט זה יממשו הסטודנטים משדר ‪ CDMA‬של אותות ‪ LPI‬וכן ערוצים עירוניים‪.‬‬
‫לאחר מכן יממשו הסטודנטים מספר גלאים מרחביים של אותות ‪ LPI‬בעזרת מערך חיישנים וישוו את‬
‫הביצועים שלהם עבור מודלי ערוץ עירוניים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫סטודנטים‪:‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪5. Kay, Steven M. "Fundamentals of statistical signal processing, Vol. II:‬‬
‫‪Detection Theory." Signal Processing. Upper Saddle River, NJ: Prentice‬‬
‫‏‪Hall(1998).‬‬
‫‪6. Tse, David. Fundamentals of wireless communication. Ed. Pramod Viswanath.‬‬
‫‏‪Cambridge university press, 2005.‬‬
‫‪7. Ghosal, Sayan, Devendra Jalihal, and K. Giridhar. "A multicarrier CDMA‬‬
‫‪based low probability of intercept network." Communications (NCC), 2010‬‬
‫‏‪National Conference on. IEEE, 2010.‬‬
‫‪8. Omura, Jim K., and Robert A. Scholtz. Spread spectrum communications‬‬
‫‏‪handbook. Vol. 2. New York: McGraw-Hill, 1994.‬‬

‫‪36‬‬

‫שם הפרויקט‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫השוואה של שיטות גילוי אותות ‪ OFDM‬חלשים בעזרת מערך חיישנים‬
‫תיאור‪:‬‬
‫אותות ‪ LPI‬הם אותות תקשורת המשודרים בהספק נמוך על מנת למנוע את גילוי התשדורת על ידי צד‬
‫שלישי‪ .‬לגילוי אותות ‪ LPI‬יש חשיבות ביישומים בטחוניים וצבאיים‪ .‬בפרוייקט זה נממש שיטות שונות‬
‫לגילוי אותות ‪ OFDM‬חלשים בסביבה סלולרית ונשווה את הביצועים שלהם‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בפרוייקט זה יממשו הסטודנטים משדר ‪ OFDM‬של אותות ‪ LPI‬וכן מודל של ערוצים סלולריים ‪.‬‬
‫לאחר מכן יממשו הסטודנטים מספר גלאים מרחביים וציקלוסטציונריים של אותות ‪ LPI‬בעזרת מערך‬
‫חיישנים וישוו את הביצועים שלהם עבור מודלי ערוץ עירוניים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אושרי נפרסטק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אמיר לשם‬
‫סטודנטים‪:‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪Kay, Steven M. "Fundamentals of statistical signal processing, Vol. II: Detection‬‬
‫‏‪Theory." Signal Processing. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall(1998).‬‬
‫‪Tse, David. Fundamentals of wireless communication. Ed. Pramod Viswanath. Cambridge‬‬
‫‏‪university press, 2005.‬‬
‫‪Garth, Lee M., and H. Vincent Poor. "Detection of non-Gaussian signals: a paradigm for‬‬
‫‪modern statistical signal processing [and prolog]." Proceedings of the IEEE 82.7 (1994): 1061‬‬‫‏‪1095.‬‬
‫‪Omura, Jim K., and Robert A. Scholtz. Spread spectrum communications handbook. Vol. 2.‬‬
‫‏‪New York: McGraw-Hill, 1994.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪3.‬‬

‫‪4.‬‬

:‫ שם הפרויקט‬6
‫מימוש של אלגוריתמי דחיסה של תמונות‬
Implementation of compression algorithms for images
:‫תיאור‬
The project will include implementations and ad hock adaptations in Matlab and C, and
performance evaluation of image compression algorithms: JPEG, lossless JPEG, and
progressive JPEG and variants of Lempel-Ziv compression. The project involves
understanding the principles lying in the basis of these compression algorithms.
:‫תכולה‬
‫ של‬Matlab ‫ סימולציות‬,‫ וקוונטיזציה‬TCD ‫הכרת העקרונות העומדים בבסיס האלגוריתמים כגון התמרת‬
.‫ ובחינתם‬,c ‫ כולל מימוש בשפת‬,‫ מימושים שונים של האלגורתמים‬,‫האלגוריתמים‬
:‫דרישות‬
‫ עיבוד ספרתי של‬,I ‫ עיבוד ספרתי של אותות‬,I ‫ עיבוד אותות סטטיסטי‬,‫ אותות אקראיים ורעש‬,‫הסתברות‬
‫ מעבדה מתקדמת בעיבוד אותות‬,II ‫אותות‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫ברוך‬-‫ד"ר ענליה סומך‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ברוך‬-‫ד"ר ענליה סומך‬
:‫מקורות‬

[1]

38

‫‪ 7‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫סימולציה של רשת תקשורת אלחוטית עם ריבוי אנטנות וקודי ‪LDPC‬‬
‫‪Multi-antenna network simulation with LDPC codes‬‬
‫תאור‪:‬‬
‫שילוב של מספר אנטנות בתחנות של רשתות תקשורת מגדיל בצורה משמעותית את קצבי התקשורת‬
‫הניתנים להשגה במערכת‪ .‬אולם‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬עדיין לא ידועה הדרך האופטימאלית לניצול ריבוי האנטנות‪.‬‬
‫בפרויקט זה ייבחנו איסטרגיות חדשניות לניצול האנטנות‪ ,‬המאפשרות שיפור בקצבי השידור והקטנת‬
‫ההפרעות‪ .‬אסטרגיות אלו ייבחנו בפרויקט על ידי סימולמיה שתכלול מספר רב של משדרים ומקלטים‪,‬‬
‫אשר כל אחד מהם משתמש במספר אנטנות ובקוד לתיקון שגיאות מסוג ‪.LDPC‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הפרויקט כולל כתיבת תוכנה ‪ C/Matlab‬המבצעת סימולציה של הרשת ושל ערוצי התקשורת‪ ,‬ומממשת‬
‫את השימוש החכם באנטנות‪ ,‬את המקודד ואת המפענח ‪.LDPC‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד ספרתי של אותות ‪ ,I‬תקשורת ספרתית ‪I‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫דר' יצחק ברגל‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' יצחק ברגל‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. Y. Richter and I. Bergel: Scaled SLNR Precoding for Cognitive Radio, In‬‬
‫‪Proceedings of the IEEE International Symposium on Personal, Indoor and Mobile‬‬
‫‪Radio Communications (PIMRC 2011). Available on demand.‬‬
‫‪2. Shokrollahi, A., LDPC codes: An introduction, Coding, cryptography and‬‬
‫‪combinatorics, Vol. 23, pages 85—110, 2004.‬‬
‫_‪http://www.awinn.ece.vt.edu/twiki/pub/Main/AthanasNotebook/LDPC_Codes‬‬‫‪_An_Introduction.pdf‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ 8‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫סימולציה קצה לקצה של רשת תקשורת אלחוטית עם החלטות ניתוב מבוססות הפרעה‬
‫‪End to end network simulation with interference based routing decisions.‬‬
‫תאור‪:‬‬
‫אופטמיזיציה של רשתות תקשורת אלחוטיות היא מורכבת מאוד‪ ,‬במיוחד ברשתות עם ריבוי אנטנות‪ ,‬בהן‬
‫מתקיימים מספר שידורים במקביל וכל שידור מפריע לשידור אחר‪ .‬תוצאות חדשות מראות שניהול הפרעה‬
‫חכם מאפשר להגדיל משמעותית את קצב התקשורת ברשת תוך ממסור כל הודעה דרך מספר רב של‬
‫תחנות‪ .‬בפרויקט זה ייבחנו איסטרגיות חדשניות לניתוב ההודעות תוך מתך דגש להפחת ההפרעות ברשת‪.‬‬
‫אסטרגיות אלו ייבחנו בפרויקט על ידי סימולמיה שתכלול מספר רק של משדרים ומקלטים‪ ,‬ייצור הודעות‬
‫בתחנות שונות ברשת‪ ,‬וניתוב ההודעות מהמקור דרך מספר תחנות עד ליעד‪ ,‬תוך כדי אופטימיזציה של‬
‫השידור והקליטה בכל שלב בדרך‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הפרויקט כולל כתיבת תוכנה ‪ C/Matlab‬המבצעת סימולציה של הרשת ושל ערוצי התקשורת‪ ,‬ומממשת‬
‫את פרוטוקול העברת ההודעות ואת השימוש החכם באנטנות‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫תקשורת ספרתית ‪I‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫יפתח ריכטר‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' יצחק ברגל‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. Y. George, I. Bergel and E, Zehavi: Delay-Constrained Multi-hop CSMA‬‬
‫‪Networks, In Proceedings of the 2012 International Symposium of Modeling‬‬
‫‪and Optimization of Mobile, Ad Hoc, and Wireless Networks (WiOpt 2012).‬‬
‫‪2. Y. George, I. Bergel and E, Zehavi: The effect of directional antennas on slotted‬‬
‫‪CSMA ad hoc networks, In Proceedings of the 2011 IEEE Workshop on Signal‬‬
‫‪Processing Advances in Wireless Communications (SPAWC 2011), San Francisco,‬‬
‫‪USA, June 2011.‬‬
‫‪http://www.eng.biu.ac.il/~bergeli/papers/CSMA_directional_george_SPAWC_2011.p‬‬
‫‪df‬‬

‫‪40‬‬

‫המעבדה‬
‫לאלקטרואופטיקה‬
‫רשימת פרויקטים לשנה"ל תשע"ד‬
‫(‪)2013-2014‬‬

‫פרופ' זאב זלבסקי‬

‫‪41‬‬

‫רשימת פרויקטים‪:‬‬
‫מס"ד‬
‫‪.1‬‬

‫שם פרויקט‬
‫סופר רזולוציה בשדה רחוק באמצעות שימוש באפקט דופלר‬

‫‪.2‬‬

‫פיתוח שיטת הכנת ננוחלקיקים מגנטיים‬

‫‪.3‬‬

‫פיתוח ביוסנסור לזיהוי מוטציות נקודתיות בדנ"א‬
‫בעזרת ננוחלקיקי זהב‬

‫‪.4‬‬

‫תכנון של מסנן אופטי מבוסס על ‪Racetrack‬‬

‫‪.5‬‬

‫תכנון של מפצל אופטי מבוסס על ‪PCF‬‬

‫‪.6‬‬

‫תכנון מסנן אופטי מבוסס על ‪Double Ring Resonator‬‬

‫‪.7‬‬

‫חקר ציפוי שנעשה ע"י ננו‪-‬חלקיקי זהב בגודל ‪ 25‬ננומטר‬

‫‪.8‬‬

‫שיפור ניגודיות בתמונות ‪( MRI‬דימות תהודה מגנטית)‬

‫‪.9‬‬

‫שיפור מובנות של דיבור מגומגם‬

‫‪.10‬‬

‫שער לוגי אלקטרוני נישלט מאור‬

‫‪.11‬‬

‫שימוש בעיצוב אלומה אופטי להכוונת גידול של ניורונים‬

‫‪.12‬‬

‫שיפור מערכת אופטית לביצוע ‪Tapering‬בעזרת לייזר רב‬
‫עוצמה לצורכי בניית רכיבים פנים סיביים‬
‫בניית התקן מודולציה סיבי מבוסס על ציפוי קצה סיב ע"י‬
‫סיליקון‬

‫‪.14‬‬

‫אלגוריתם עיבוד תמונה לכיול צילומים רפואיים בקרני גמא‬

‫‪.15‬‬

‫מד טווח לייזר חסין רעש ובעל רזולוציה גבוה‪ ,‬על‪-‬בסיס קידוד‬
‫מתקדם‬
‫חיישנים סיב‪-‬אופטיים לבקרת נידוף נוזלים‬

‫‪.17‬‬

‫מוליכי גלים ומסננים אופטיים בזכוכית לא ליניארית (פרוייקט‬
‫המשך)‬
‫השהייה מתכווננת ארוכה של אותות מכ"מ רחבי סרט‬
‫באמצעים פוטוניים‬
‫חיישנים סיב‪-‬אופטיים למדידה מפולגת של טמפרטורה ומעוות‬
‫מכאני‪ ,‬ברוזלוציה גבוהה ולטווח ארוך (פרוייקט המשך)‬
‫סנתוז ננו חלקיקים אורגניים לצרכים רפואיים‬

‫‪.21‬‬

‫השוואת שיטות מישור הזמן ומישור התדר למדידת ‪FLIM‬‬

‫‪.13‬‬

‫‪.16‬‬

‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬

‫‪42‬‬

‫צוות הנחייה‬
‫אסף אילוביץ‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫עדי וגרהוף‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫דר' רחלה פופובצר‬
‫דר' פזית פולק‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫דר' אורית שפי‬
‫מר דרור מלכה‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מר דרור מלכה‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מר דרור מלכה‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מר דרור מלכה‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מר דרור מלכה‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מר דרור מלכה‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫יהונתן אזוגי‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫ד"ר אבי שלי‬
‫ד"ר חמוטל דואדי‬
‫נועה גבע‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫ד"ר אורית שפי‬
‫פרופ' משה סינואני‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫פרופ' משה סינואני‬
‫מר הדר פנחס‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫אריאל שוורץ‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫דניאל גרודנסקי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
‫אייל פרטר‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
‫שחר לוי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
‫יאיר אנטמן‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
‫ענבר יריב‬
‫ד"ר דרור פיקסלר‬
‫גלעד יהב‬
‫ד"ר דרור פיקסלר‬

‫‪.22‬‬

‫שיפור יחס אות לרעש במערכת ‪FLIM‬‬

‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬

‫חיבור קוהרנטי של ליזרים‬
‫שימוש בכרטיס המסך ובמעבד הגרפי לדמות התקדמות אור‬
‫בתווך לא לינארי‬
‫מהוד זמני‬
‫הולוגרמה זמנית‬

‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬

‫פרופ' זאב זלבסקי ‪zalevsz@eng.biu.ac.il‬‬
‫דר' דרור פיקסלר ‪fixeled@mail.biu.ac.il‬‬
‫דר' אבי צדוק ‪zadoka@eng.biu.ac.il‬‬
‫דר' מוטי פרידמן‬

‫‪43‬‬

‫גלעד יהב‬
‫ד"ר דרור פיקסלר‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬

‫רשימת פרויקטים מפורטת‬

‫‪44‬‬

‫‪ 1‬שם פרויקט‬
‫סופר רזולוציה בשדה רחוק באמצעות שימוש באפקט דופלר‬
‫‪Optical super resolved far field imaging using the Doppler effect‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה יבוצע מימוש ניסיוני של שיטה חדשה להגדלת הרזולוציה של אובייקט והתגברות על‬
‫מגבלת העקיפה האופטית של מערכת המותקנת על גבי פלטפורמת צילום נעה‪ ,‬כגון פלטפורמה לוויינית או‬
‫מוטסת‪ .‬שיפור הרזולוציה מתקבל באמצעות מימוש מערכת אופטית לשיחזור פזה של גל אופטי וחישוב של‬
‫הסט דופלר שיאפשר ביצוע הפרדה טובה יותר בין נקודות מרחביות קרובות‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בניית המערכת‪ ,‬ביצוע ניסויי מעבדה ועיבוד התוצאות באמצעות תוכנת ‪.MATLAB‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאלקטרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬אופטו‪-‬אלקטרוניקה מערכות והתקנים‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אסף אילוביץ‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪45‬‬

‫‪ 2‬שם פרויקט‬
‫פיתוח שיטת הכנת ננוחלקיקים מגנטיים‬
‫‪Development a method for preparing Magnetic Nano-particles‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה אנו רוצים לפתח שיטת הכנה לננו חלקיקיים מגנטיים המחוברים לאנזימים שונים‬
‫ומצעים שונים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫ביצוע עבודות אנליטיות במעבדה‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לביו הנדסה‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫עדי וגרהוף‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי ודר' רחלה פופובצר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪46‬‬

‫‪ 3‬שם פרויקט‬
‫פיתוח ביוסנסור לזיהוי מוטציות נקודתיות בדנ"א בעזרת ננוחלקיקי זהב‬
‫‪Development of a biosensor to detect DNA point mutations using gold nanoparticles‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה אנו רוצים לפתח שבב המכיל ננוחלקיקי זהב‪ ,‬אשר מסוגלים בעזרת טכנולוגיה‬
‫שפיתחנו במעבדה לזהות מוטציות בדנ"א‪ .‬הניסויים יכללו שיפור ושכלול הטכנולוגיה עצמה‪ ,‬ועבודת הכנה‬
‫לקראת פיתוח השבב‪ .‬הפרויקט בעל אופי מחקרי ויכול להתאים לסטודנטים המעונינים להמשיך בכוון זה‬
‫לתואר מתקדם‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫ביצוע ניסוי אופטי וביולוגי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫המעבדה לאלקטרואופטיקה‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' פזית פולק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי ודר' אורית שפי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪47‬‬

‫‪ 4‬שם פרויקט‬
‫תכנון של מסנן אופטי מבוסס על ‪Racetrack‬‬
‫‪Design of optical filter based on racetrack‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בתחום מערכות התקשורת יש כיום דרישה רחבה לשימוש ברכיבים הפועלים בקצבים מהירים מאד‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט אנו נבחן את יעילות של התקן מסוג ‪ ,Racetrack‬המשמש לסינון של פולסים‬
‫אופטיים‪ .‬עקרון הפעולה של התקן זה דומה מאוד לעקרון הפעולה של מהוד אופטי מסוג ‪.Fabry Perot‬‬
‫שיפור דרגת הסינון של המסנן האופטי חשובה ביותר‪ ,‬כיוון שהיא עשויה להביא לשיפור התגובה של‬
‫מודלטורים אופטיים המבוססים מהודים אופטיים‪ .‬מטרת הפרויקט היא לתכנן מסנן אופטי שיהיה‬
‫מבוסס על ‪ ,Racetrack‬כאשר הרכיב מצומד ל‪ . waveguide -‬כל ההתקן יהיה בנוי מסיליקון‪ .‬תפקיד‬
‫המסנן הוא לסנן את אות הכניסה (פולס אופטי)‪ .‬אנו נבחן את יעילות הצימוד בין הרכיב ל‪-‬‬
‫‪ waveguide‬וזאת במטרה לשפר את גורם הטיב של פעולת הסינון‪ .‬לצורך תכנון יעיל של ההתקן אנו‬
‫נפתור באופן נומרי את משוואות הגלים באמצעות שיטת )‪.Finite-Difference Time-Domain (FDTD‬‬
‫בעזרת שיטה זאת נוכל לתכנן את פרמטרי המסנן האופטי‪ ,‬כך שיתאים לאורכי‪-‬גל המקובלים לשימוש‬
‫בעולם התקשורת האופטית‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫ביצוע סימולציות בעזרת תוכנת ‪ .Rsoft‬כאשר התוכנה פותרת את משוואות הגלים באמצעות שיטת‬
‫)‪ .Finite-Difference Time-Domain (FDTD‬נבצע אופטימיזציה על הערכים הגיאומטריים של התקן‬
‫על מנת לקבל ייעול בצימוד‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה מודרנית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר דרור מלכה‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪48‬‬

‫‪ 5‬שם פרויקט‬
‫תכנון של מפצל אופטי מבוסס על ‪PCF‬‬
‫‪Design of optical splitter based on PCF‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫כיום משתמשים בתקשורת אופטית בהרבה תחומים כגון‪ :‬תקשורת מחשבים ‪ ,‬טלוויזיה בכבלים וכדומה‪.‬‬
‫בעשור האחרון נעשו הרבה מחקרים בתחום של )‪ Photonic Crystals Fiber (PCF‬אך רוב המחקרים דנו‬
‫בתכונות הפיסיקליות של ‪ .PCF‬רק לאחרונה מהנדסים החלו לתכנן סימולציות של רכיבים אופטיים‬
‫באמצעות ‪ PCF‬על מנת להשתמש ברכיבים אלה בתחום של תקשורת אופטית ‪ .‬היום משתמשים בשיטות‬
‫נומריות לפתרון משוואות הגלים על מנת לתאר את התפשטות הגלים ברכיבים‪ .‬אנו נעבוד עם אחת‬
‫השיטות הפופולרית בתחום של חישובים נומריים‬
‫)‪ Beam Propagation Method (BPM‬בשביל לתכנן מפצלי אור מבוססי ‪.PCF‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫אנו נתכנן באמצעות ‪ PCF‬מפצל אופטי יעיל באמצעות פתרון נומרי שמבוסס על שיטת ‪.BPM‬אנו נבחן את‬
‫יעילות המפצל ע"י חישוב נומרי של הספק הכולל של שכבת ‪ . PCF‬כידוע פיצול אופטי יכול להיות מאוד‬
‫בעייתי כתוצאה מאיבוד אנרגיה בתהליך הצימוד ‪ ,‬לכן אנו נבצע אופטימיזציה לערכים הגיאומטריים של‬
‫מבנה ה‪ PCF-‬על מנת לקבל מינימום איבוד אנרגיה בתהליך הפיצול ‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה מודרנית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר דרור מלכה‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪49‬‬

‫‪ 6‬שם פרויקט‬
‫תכנון מסנן אופטי מבוסס על ‪Double Ring Resonator‬‬
‫‪Design of Optical filter based on Double Ring Resonator‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בתקשורת אופטית משתמשים כיום במסננים על מנת לשפר את היכולת של מערכת התקשורת האופטית‪.‬‬
‫לאחרונה החלו לייצר התקניים אופטיים על מנת לשפר את היעילות של מערכת התקשורת האופטית‪ .‬אנו‬
‫נבחן התקן שמבוסס על ‪ Double Ring Resonator‬ונבחן את יכולת הסינון שלו בעזרת סימולציות‬
‫בתכונות ‪.Comsol and Rsoft‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫תכנון נומרי בעזרת תוכנות ‪ Comsol‬ו‪ .Rsoft -‬בפרויקט זה נבצע אופטימיזציה לערכים הגיאוטריים של‬
‫התקן על מנת לקבל שיפור יעילות בביצועי מסנן אופטי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫תקשורת אופטית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר דרור מלכה‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪50‬‬

‫‪ 7‬שם פרויקט‬
‫חקר ציפוי שנעשה ע"י ננו‪-‬חלקיקי זהב בגודל ‪ 25‬ננומטר‬
‫‪Image pprocessing based characterization of coating done with 25 nanometer gold‬‬
‫‪particles‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫כיום יש הרבה השקעה בתחום של ננוטכנולוגיה לפיתוח של חלקיקים חדשים‪ .‬פיתוח זה נעשה על‪-‬מנת‬
‫ללמוד תכונות חשמליות ואופטיות חדשות של חלקיקים חדשים‪ .‬ניצול תכונות הזהב לשימושים‬
‫תעשייתיים הוא חדש יחסית ‪ .‬בפרויקט שלנו אנו משלבים חלקיקי זהב עם תחמוצת של כסף על מנת לגלות‬
‫תכונות של החומר באמצעות עיבוד תמונה‪ .‬מטרת הפרוייקט היא להתאים את האלגוריתם הקיים לעבודה‬
‫עם תמונות של חלקיקי זהב בגודל ‪ 25‬ננומטר שנלקחו ע"י מקרוסקופ ‪ ,SEM‬ולקבל את המידע הסטטיסטי‬
‫הדרוש על פיזור החלקיקים מתוכנת ‪Matlab‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫מטרת הפרויקט היא הוצאת מידע חשוב מתמונות ‪. SEM‬אנו נעבוד על חלקיקים בגודל של ‪ 25‬ננומטר‪.‬‬
‫מטרתנו היא לבנות התפלגות סטטיסטית של החלקיק באמצעות מאגר תמונות של ‪ SEM‬של החלקיק ‪ .‬אנו‬
‫נבצע זאת באמצעות בניית אלגוריתם בתכונת ה‪.Matlab-‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד תמונה‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר דרור מלכה‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪51‬‬

‫‪ 8‬שם פרויקט‬
‫שיפור ניגודיות בתמונות ‪( MRI‬דימות תהודה מגנטית)‬
‫‪Contrast enhancement of MRI images‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫עיבוד תמונה הינו תחום דינאמי העוסק במגוון טכניקות לשיפור התמונה‪ :‬שיפור ניגודיות‪ ,‬הורדת‬
‫"רעשים"‪ ,‬הדגשת פרטים‪ ,‬חידוד‪ ,‬תיקון רמות אפור‪ ,‬תיקון צבעים וכדומה‪ .‬בעולם הרפואה שיפורים אלו‬
‫משמשים על מנת לאבחן טוב יותר גידולים ומחלות‪-MRI .‬היא טכניקת סריקה לא‪-‬פולשנית המאפשרת‬
‫לראות רק רקמות רכות‪ ,‬ולכן יעילה מאוד לאיתור גידולים‪ ,‬אבחון של טרשת‪-‬נפוצה‪ ,‬הדמיית פריצת‪-‬דיסק‬
‫ועוד‪ .‬במקרים רבים הרופא המנתח את התמונה אינו מסוגל להבחין בין הממצא לבין הרקע מכיוון שהם‬
‫דומים בצבעם‪.‬מטרת הפרויקט הינה לפתח טרנספורמציות שונות המגיעות מעולם האופטיקה‪ ,‬על‬
‫ההיסטוגרמה של תמונת ה ‪ MRI‬כדי לשפר פרמטרים שונים‪ ,‬ביניהן את הניגודיות‪ ,‬וכך לשפר את יכולת‬
‫ההבחנה בין פרטים שונים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫סימולציות בתוכנות ‪ . Matlab‬נבחר מספר תמונות ‪ MRI‬המציגות ממצאים שונים (גידולים \ מחלות)‬
‫כאשר קיים קושי לאיתור הממצא נבחן את הטכניקות וננסה לעשות אופטימיזציה לפרמטרים שלהן‬
‫בעזרת כלים של עיבוד תמונה‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד תמונה‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר דרור מלכה‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪52‬‬

‫‪ 9‬שם פרויקט‬
‫שיפור מובנות של דיבור מגומגם‬
‫‪Improvement of Intelligibility in stuttered speech‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫גמגום הוא לקות שבה שטף הדיבור מופרע על ידי חזרתיות בלתי רצונית והארכת צלילים‪ ,‬הברות‪ ,‬מילים‬
‫או ביטויים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפסקות בלתי רצוניות בדיבור שבהן המגמגם אינו מסוגל כלל להפיק צליל דיבור‪.‬‬
‫הגורם לתופעת הגמגום אינו ידוע‪ ,‬ההשערה היא שלגמגום יש כמה יסודות ביניהם תורשה ונוירופיזיולוגיה‪.‬‬
‫לגמגום אין תרופה או מרפא‪ ,‬אף שקיימות טכניקות טיפוליות רבות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים‪.‬‬
‫המונח "גמגום" מתייחס לקשת רחבה של דרגות חומרה הכוללת אנשים עם הפרעת דיבור אשר כמעט‬
‫ואיננה ניתנת להבחנה‪ ,‬אנשים שהפרעת הדיבור שלהם היא "קוסמטית" בעיקרה ומנגד אנשים עם ביטויים‬
‫קשים ביותר של גמגום‪ ,‬עד כדי קושי ממשי לתקשר באופן מילולי‪ .‬כיום לא קיימים כלים המאפשרים‬
‫שיפור מובנות הדיבור המגומגם‪ .‬בפרויקט נפתח אלגוריתם בסביבת ‪ Matlab‬המאפשר פתרון אופטימאלי‬
‫לבעיה‪ .‬מטרתנו לאפשר לאנשים עם תופעת הגמגום להעביר מסרים דרך המדיה (כמו הטלפון‪ ,‬הסקייפ‪,‬‬
‫‪ Video Conference‬ועוד) ללא כל סימן לכך שהם מגמגמים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫ניתוח אות ע"פ פרמטרים ספקטראליים ואקוסטיים בשילוב נתוני ספקטרוגרמה‪ .‬ננסה לזהות קטעים בעלי‬
‫קורולוציה גבוהה ודמיון משמעותי‪ ,‬המתארים למעשה קטעי גמגום‪ .‬ע"י השמדתם ושינוי משך זמן של‬
‫קטעי דיבור אחרים ובשימוש בהחלקה נצמצם עוויתות ונשפר עוויתות דיבור‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד אותות ספרתי ו‪.Matlab -‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר דרור מלכה‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪53‬‬

‫‪ 10‬שם פרויקט‬
‫שער לוגי אלקטרוני נישלט מאור‬
‫‪Photo-Initiated Electronic Logic Gate‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫הפרויקט כולל ביצוע סימולציות והשתתפות בניסויים המבוצעים על שער לוגי על מצע סיליקון הנשלט ע"י‬
‫אור‪ .‬מדובר על רכיב מיקרו מטרי ייחודי שפותח בבר‪-‬אילן‪ .‬עיקרון הפעולה של הרכיב כולל מעבר ממצב‬
‫של ‪ deep depletion‬למצב של ‪ inversion‬בהפעלת התאורה באזור מסוים ברכיב וע"י כך שליטה על מה‬
‫שקורה באזור אחר‪ .‬השבב שניבנה מכיל רכיבים רבים והפרויקט יכיל חיווט נכון של הרכיבים למימוש‬
‫שערים לוגיים חשמליים נישלטי אור‪ .‬הפרויקט בעל אופי מחקרי ויכול להתאים לסטודנטים המעונינים‬
‫להמשיך בכוון זה לתואר מתקדם‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫סימולציות בתוכנות ‪ Matlab‬ו‪ COMSOL-‬לבחינה נומרית של ביצועי הרכיב ולאחר מכן בדיקת ביצועיו‬
‫במעבדה‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאלקטרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬התקנים ומערכות אלקטרו‪-‬אופטיות‪ ,‬מיקרו‪-‬אלקטרוניקה‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫ד"ר אבי שלי‬
‫מנחה‪:‬‬
‫יהונתן אזוגי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי וד"ר אבי שלי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪54‬‬

‫‪ 11‬שם פרויקט‬
‫שימוש בעיצוב אלומה אופטי להכוונת גידול של ניורונים‬
‫‪Using optical means for guided growth of neurons‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה יבוצע ניסוי אשר בו אור לייזר יכוין גידול מבוקר של נירונים בתבניות רצויות‪ .‬הטלת‬
‫התבניות תתבסס על יכולות של שליטה בזמן אמת על עיצוב אלומה ע"י רכיב מאפנן אור מרחבי הקיים‬
‫בבר‪-‬אילן‪ .‬הפרויקט בעל אופי מחקרי ויכול להתאים לסטודנטים המעונינים להמשיך בכוון זה לתואר‬
‫מתקדם‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫ביצוע ניסוי אופטי וביולוגי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫אופטי‪-‬אלקטרוניקה מערכות והתקנים‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫ד"ר אורית שפי‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר חמוטל דואדי ונועה גבע‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי וד"ר אורית שפי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪55‬‬

‫‪ 12‬שם פרויקט‬
‫שיפור מערכת אופטית לביצוע ‪ Tapering‬בעזרת לייזר רב עוצמה לצורכי בניית רכיבים פנים סיביים‬
‫‪Improvement of laser based tapering rig for construction of in-fiber devices‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה יבוצע שיפור של מערכת קיימת לבניית רכיבים פנים סיביים בעזרת חימום זכוכית עם‬
‫לייזר רב עוצמה ומשיכה מבוקרת שלה‪ .‬מטרת הפרויקט לשפר את ביצועי המערכת הקיימת ע"י הכנסת‬
‫רכיבים אופטיים לפיזור יותר אחיד של אנרגיית החימום של הלייזר ולאחר מכן ייצור של מספר רכיבים‬
‫פנים סיביים בעזרתה‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בניית מערכת ובניית רכיב דוגמא‬
‫דרישות‪:‬‬
‫תקשורת אופטית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פרופ' משה סינואני‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי ופרופ' משה סינואני‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים על מערכות ‪ Tapering‬יינתנו על פי דרישה‬

‫‪56‬‬

‫‪ 13‬שם פרויקט‬
‫בניית התקן מודולציה סיבי מבוסס על ציפוי קצה סיב ע"י סיליקון‬
‫‪Fiber integrated modulator based upon silicon coating of the tip of the fiber‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫הפרויקט כולל פיתוח של התקן מודולציה סיבי המבוסס על יצירת מהוד המומש ע"י ציפוי בסיליקון של‬
‫קצה הסיב‪ .‬המטרה לשלב רכיב זה כחלק מרשת תיקשרות אופטית‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫תכנון הרכיב בתוכנה נומרית מיוחדת ולאחר מכן בנייתו ואפיונו במעבדה‬
‫דרישות‪:‬‬
‫תקשורת אופטית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פרופ' משה סינואני ומר הדר פנחס‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי ופרופ' משה סינואני‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪57‬‬

‫‪ 14‬שם פרויקט‬
‫אלגוריתם עיבוד תמונה לכיול צילומים רפואיים בקרני גמא‬
‫‪Image processing algorithm for calibration of gamma rays medical images‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה יפותח ויבדק ניסיונית אלגוריתם איטרטיבי חדשני‪ ,‬שהוכח באופן ראשוני‪ ,‬לכיול אי‬
‫אחידות של תמונות רפואיות המתקבלות מצילום קונבנציונלי בקרינת גמא‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫כתיבת תוכנה ב ‪ Matlab‬וביצוע ניסוי לבדיקת האלגוריתם במכשיר לדימות גרעיני‬
‫דרישות‪:‬‬
‫אופטי‪-‬אלקטרוניקה מערכות והתקנים‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אריאל שוורץ‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪58‬‬

:‫ שם הפרויקט‬15
‫בסיס קידוד מתקדם‬-‫ על‬,‫מד טווח לייזר חסין רעש ובעל רזולוציה גבוה‬
High-resolution laser range-finder operating at poor signal to noise ratios, based on
advanced sequence coding
:‫תיאור‬
Laser detection and ranging (LADAR) systems have developed rapidly in recent years. Their
applications include range-finders, 2D and 3D imaging systems, vibrometers, and synthetic
aperture imaging. The most commonly-used LADAR scheme relies on the transmission of
short and intense isolated pulses, and time of flight (ToF) measurements of collected
reflections. However, use of high-peak power laser pulses is complicated and potentially
unsafe. Alternatively, many radio-frequency (RF) radar systems rely on the transmission of
long sequences of pulses, and the compression of received echoes. Compression is carried out
through matched-filtering processes. The majority of pulse compression waveforms are
constructed using frequency modulation or phase-coding (bipolar sequences). Phase and
frequency codes generally provide superior sidelobe suppression, compared with that of
amplitude-based or unipolar sequences. However, the application of phase and frequency
codes requires coherent receivers. While prevalent in RF systems, coherent receivers in the
optical domain come at a cost of significant complexity.
In 2006, a novel coding scheme for the effective compression of incoherently detected,
unipolar pulse sequences was proposed by Prof. Nadav Levanon of Tel-Aviv University. The
unipolar sequences are derived from low-sidelobe, bipolar codes through a pulse-position
modulation algorithm. The sidelobe suppression of the compressed sequences nearly
replicates that of the original bipolar codes, although simple, incoherent detection is
employed. Recently, the group of Dr. Avi Zadok provided an experimental demonstration of
the technique, with high-resolution range-finding and particularly low sidelobes achieved at
poor signal-to-noise ratios.
The objective of the proposed project is to extend both the theoretical and the experimental
aspects of the project, demonstrate longer measurement ranges, and analyze additional coding
sequences for better performance and simpler processing.
:‫תכולה‬
‫ היכרות עם מערך‬,‫ לניתוח תוצאות ניסיוניות‬matlab ‫ תוכנת‬,‫ לתכנון האות המשודר‬matlab ‫סימולציות‬
‫ ביצוע מדידות וניתוחן‬,‫ניסיוני‬
:‫דרישות‬
.'‫ תקשורת אופטית וכן נושאים מתקדמים בתקשורת אופטית במהלך שנה ד‬.‫אופטיקה‬-‫מסלול אלקטרו‬
.‫מסלול עיבוד אותות – יתרון‬
:‫בשיתוף עם‬
.‫ משרד הבטחון‬,‫ המחקר במימון חלקי של מפא"ת‬.‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫פרופ' נדב לבנון‬
:‫מנחה‬
‫דניאל גרודנסקי וד"ר אבי צדוק‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
:‫מקורות‬
1. N. Levenon and E. Mozeson, Radar Signals, New York: Wiley-Interscience, 2004.
2. M.-C. Amann, T. Bosch, M. Lescure, R. Myllylä, and M. Rioux, ―Laser ranging: a critical review of usual techniques for
distance measurement,‖ Opt. Eng. vol. 40, no. 1, pp. 10–19, Jan. 2001.
3. N. Levanon, "Noncoherent pulse compression," IEEE Trans. on Aerospace and Electronic Systems, vol. 42, no. 2, pp.
756-765, Apr. 2006.
4. D. Kravitz, D. Grodensky, N. Levanon, and A. Zadok, "High-Resolution Low-Sidelobe Laser Ranging Based on
Incoherent Pulse Compression,‖ IEEE Photonics Technology Letters vol. 24,no. 23 2119-2121, Dec. 2012

59

:‫ שם הפרויקט‬16
‫אופטיים לבקרת נידוף נוזלים‬-‫חיישנים סיב‬
Fiber-optic sensors for monitoring fluid evaporation
:‫תיאור‬
The dynamics of evaporation of fluid droplets are useful in understanding complex systems such
as clouds, fogs, oil burners and engines, and are significant in diverse industrial processes such as
cooling of electronic circuits, inkjet printing and painting. The rate of evaporation and the
accompanying variations in the droplet profile depend on properties of both the fluid itself and the
solid surface in touch with the droplet. Evaporation is commonly monitored through video
microscopy or by micro-gravimetry. While these methods provide excellent precision, they
require auxiliary instrumentation in the immediate surroundings of the monitored fluid, such as
cameras, read-out circuit-boards and cabling.
Recently, the group of Dr. Avi Zadok and colleagues from the University of Maribor, Slovenia,
demonstrated the fiber-optic monitoring of the evaporation of sub-nano-liter fluid volumes from
within micro-cells, and from the tips of standard fibers. Fiber-based sensors offer unique
advantages such as remote access, use over a broad temperature range, chemical inertness and
small dimensions. The evaporation process is accompanied by distinct temporal profiles of
transmission and reflection from the fiber facet or cavity. These temporal profiles provide a
distinct signature of individual solvents or mixtures, and distinguish between different fluids
based on physical properties other than their refractive index alone. The measurements require
only a simple light source and a low-bandwidth power meter, while no equipment is required in
the vicinity of the micro-cell itself. Measurements successfully resolve, for example, the
concentration of alcohol in water with 1% precision. The method is applicable to the production
of bio-diesel, authentication of gasoline, detection of contamination in water, analysis of tears in
the eyes, etc.
The objectives of the project are: 1) to model and simulate the effects of fluid evaporation on the
propagation of light through fiber-optic micro-cells, and on reflections from fiber tips; 2) Develop
specific applications are acquire data.

:‫תכולה‬
‫ סימולציות אופטיקה גיאומטרית‬.‫ ושל מעבר אור במהוד‬,‫לימוד הנושא של חיישנים מסיבים אופטיים‬
‫ הקמת מערך ניסוי‬.‫ ותוכנות סימולציה אופטית מסחריות‬matlab ‫ באמצעות‬,‫ופיזיקלית של פעולת ההתקן‬
‫וביצוע מדידות‬
:‫דרישות‬
.‫אופטיקה‬-‫מסלול אלקטרו‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫אייל פרטר וד"ר אבי צדוק‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
:‫מקורות‬
1.
2.
3.

K. T. V. Grattan and B. T. Meggit (Eds.), Optical Fiber Sensor Technology Volume 4, Chemical and
Environmental Sensing. (Kluwer academic publishers, Dordrecht, the Netherlands, 2010).
E. Preter, B. Preloznik, C. N. Sukenik, D. Donlagic, and A. Zadok, "Monitoring of fluid evaporation using
fiber-optic micro-cells," conference paper, available from Dr. Zadok upon request.
D. Donlagic, "All-fiber micromachined microcell," Optics Letters 36, 3148-3150 (2011).

60

:‫ שם הפרויקט‬17
)‫מוליכי גלים ומסננים אופטיים בזכוכית לא ליניארית (פרוייקט המשך‬
Fabrication and characterization of waveguides and optical filters in nonlinear
chalcogenide glasses
:‫תיאור‬
Chalcogenides (ChGs) are a family of glasses which contain one of the chalcogen elements (e.g.
S, Se, or Te). They have a broad transparency window from the visible to the mid-infrared
wavelengths, and are well known for their highly-nonlinear refractive index, that is up to thousand
times greater than that of silica. These properties make ChG an attractive platform for sensing and
for all-optical signal processing. Nonlinear propagation effects in waveguides written in ChG
glass have been used in four-wave-mixing, in wavelength conversion, in slow and fast light
phenomena etc.
Over the last year, the group of Dr. Avi Zadok had learned to fabricate waveguides in thin
films of ChG glass, which were deposited on silica-on-silicon substrates. The waveguides are
written through direct laser beam lithography, by focusing the light from an ultra-fast
Ti:Sapphire laser on the film surface and moving the sample with a motorized stage. In
particular, the group demonstrated the nonlinear effect of stimulated Brillouin scattering in
such waveguides. The effect provides the potential opportunity for elaborate all-optical signal
processing on a chip.
The objective of the project are: 1) to improve the fabrication technique and obtain low loss
waveguides in ChG; 2) Extend the fabrication procedure to more complicated structures such
as couplers, interferometers and ring resonators; 3) characterize the performance of
waveguides; and 4) Explore the fabrication of waveguides on new glass compositions.
:‫תכולה‬
‫ לימוד הנושא של ליתוגרפיה ישירה באמצעות לייזר‬.ChG -‫לימוד הנושא של התקנים פוטונים ב‬
‫ היכרות וצבירת מיומנות במערך הניסוי לצריבת מוליכי גלים‬.‫והמנגנונים הפיזיקליים הכרוכים בה‬
.‫ איפיון מוליכי הגלים‬,‫ סקר פרמטרים‬,‫ שיפור והרחבת מערך הניסוי‬.‫ובדיקתם‬
:‫דרישות‬
.'‫ תקשורת אופטית וכן נושאים מתקדמים בתקשורת אופטית במהלך שנה ד‬.‫אופטיקה‬-‫מסלול אלקטרו‬
:‫בשיתוף עם‬
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,‫ המחלקה לפיזיקה‬,‫פרופ' מייקל רוזנבלו‬
:‫מנחה‬
‫שחר לוי וד"ר אבי צדוק‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
:‫מקורות‬
1.
2.
3.

B. J. Eggleton, B. Luther-Davies, and K. Richardson, "Chalcogenide photonics," Nature Photonics vol. 5,
pp. 141-148 (2011)
A. Zoubir, M. Richardson, C. Rivero, A. Schulte, C. Lopez, K. Richardson, N. Ho, and R. Vallee, "Direct
femtosecond laser writing of waveguides in As2S3 thin films," Optics Letters vol. 29, pp. 748-750 (2004).
34.S. Levy, V. Lyubin, M. Klebanov, J. Scheuer, and A. Zadok, ―Stimulated Brillouin scattering
amplification in centimeter-long directly written chalcogenide waveguides,‖ Optics Letters 37, no. 24, 51125114, Dec. 2012.

61

:‫ שם הפרויקט‬18
‫השהייה מתכווננת ארוכה של אותות מכ"מ רחבי סרט באמצעים פוטוניים‬
Long variable delay of broadband radar waveforms using photonic means
:‫תיאור‬
The field of microwave photonics (MWP) has been a prolific area of research for over thirty
years. MWP processing provides several potential advantages over electrical domain
techniques: low propagation loss in optical fibers; ultra-broad transmission bandwidth;
immunity to electro-magnetic interference; potential for light-weight, small-footprint modules
etc.
One promising potential application of MWP is the optical implementation of radio-frequency
(RF) delay lines. Such delay lines are critical components in beam steering within phasedarray radar systems. Such true time delay (TTD) elements must accommodate broadband RF
waveforms and comply with stringent distortion requirements. Large antenna arrays require
delay variations of tens of ns or longer. The variable TTD of high-frequency waveforms using
RF cables tends to be lossy and bulky, rendering potential MWP alternatives appealing.
Numerous methods for the realization of MWP TTD elements have been proposed and
demonstrated. Despite considerable progress, the realization of MWP TTDs that are
continuously variable over tens of ns and accommodate broadband waveforms remains
challenging.
In recent years the group of Dr. Avi Zadok examined the potential of a significant relaxation
in the objectives of the delay element: rather than provide an 'honest', universal group delay of
every incoming signal, we focus on the processing of specific waveforms which are of
particular interest to actual radar systems. While the proposed processing is not strictly a
variable delay of the waveforms, it has a nearly equivalent effect on this family of signals. In
compromising the universality of the delay approach, delays that are up to 100 times longer
than what was previously reported were obtained, while retaining sufficient quality of the
processed waveform.
The objective of the project is to combine the fiber-optic processing setup together with RF
antennas for transmission and detection, and demonstrate a complete, preliminary radar
system.
:‫תכולה‬
‫ עקרונות העיבוד של אותות רדיו‬,‫ אותות מכ"מ ועקרונות הניתוח שלהם‬,‫היכרות עם מערכות מכ"מ‬
‫ תכנון והקמה של מערך‬.‫ הכרת הרכיבים והמכשור במעבדה לסיבים אופטיים‬.‫אופטיים‬-‫באמצעים סיב‬
.‫ניסיוני משולב של עיבוד סיב אופטי לצד שידור וקליטה בתדרי רדיו‬
:‫דרישות‬
.'‫ תקשורת אופטית וכן נושאים מתקדמים בתקשורת אופטית במהלך שנה ד‬.‫אופטיקה‬-‫מסלול אלקטרו‬
‫ יתרון‬- ‫מסלול עיבוד אותות‬
:‫בשיתוף עם‬
‫ הפרוייקט במימון חלקי‬.‫ משרד הבטחון‬,‫ מפא"ת‬,‫ ד"ר שלמה צח‬.‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫פרופ' משה טור‬
.‫של מפא"ת‬
:‫מנחה‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
:‫מקורות‬
1.

O. Klinger, ―Long Microwave-Photonic Variable Delay of Chirped Waveforms‖, M.S. thesis, Dept. Elect.
Eng., Bar-Ilan Univ., Ramat-Gan, Israel, 2012. (Available through group website).

62

:‫ שם הפרויקט‬19
‫ ברוזלוציה גבוהה ולטווח ארוך‬,‫אופטיים למדידה מפולגת של טמפרטורה ומעוות מכאני‬-‫חיישנים סיב‬
)‫(פרוייקט המשך‬
Long-range, high-resolution fiber-optic distributed temperature and strain sensors
:‫תיאור‬
Stimulated Brillouin scattering (SBS) is a nonlinear propagation effect that couples between
two waves in an optical fiber, depending on the exact difference between their optical
frequencies. The effect leads to the amplification of one light wave at the expense of the
other. The conditions for amplifications depend on environmental parameters such as
temperature and mechanical strain, and therefore SBS is widely used in fiber-optic sensing.
The build-up time of the effect, however, is relatively long: on the order of 5 ns. Multiplied by
the speed of light in fiber, the long lifetime translates into a rather low spatial resolution of
about 1 m. The confinement of SBS to shorter segments is challenging. This restriction limits
the spatial resolution of commercial SBS-based sensor systems.
Over the last two years, the group of Dr. Zadok, together with colleagues at EPFL,
Switzerland and Tel-Aviv University, was able to restrict the spatial extent of the SBS
interaction to less than a cm. The technique is based on the coding of the two optical waves by
a sequence of pulses, as done in radars. Based on this technique, the sensing of temperature
variations was demonstrated over 200 m long fibers with 1 cm resolution. Yet, the scaling of
the measurements to longer distances is held back by poor signal to noise ratios.
The objective of the project is to employ more elaborate coding schemes, in order to extend
the range of the measurement to km scale, without compromising the resolution or the
acquisition time.
:‫תכולה‬
‫ היכרות עם קודים ליצירת קורלציה צרה וחדה מתחומי המכ"מ‬.‫ בסיבים אופטיים‬SBS ‫לימוד הנושא של‬
.‫בסיס שיטות קידוד מתקדמות‬-‫ על‬,SBS ‫ סימולציות ואנליזה של יישום לוקאלי של‬.‫והתקשורת‬
-‫ ניסויי חישה מפולגת של טמפרטורה ומעוות על‬.‫ בין אותות מקודדים‬SBS ‫ של תהליכי‬matlab ‫סימולציות‬
.‫ בסיבים אופטיים‬SBS ‫בסיס‬
:‫דרישות‬
.'‫ תקשורת אופטית וכן נושאים מתקדמים בתקשורת אופטית במהלך שנה ד‬.‫אופטיקה‬-‫מסלול אלקטרו‬
‫מסלולי עיבוד אותות או תקשורת – יתרון‬
:‫בשיתוף עם‬
‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫פרופ' משה טור‬
:‫מנחה‬
‫יאיר אנטמן וד"ר אבי צדוק‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ד"ר אבי צדוק‬
:‫מקורות‬
1.

2.
3.

Y. Antman, N. Primerov, J. Sancho, L. Thevenaz, and A. Zadok, ―Localized and stationary dynamic
gratings via stimulated Brillouin scattering with phase modulated pumps,‖ Opt. Express vol. 20, pp. 78077821 begin_of_the_skype_highlighting, 2012.
A. Zadok, Y. Antman, N. Primerov, A. Denisov, J. Sancho, and L. Thevenaz, ―Random-access distributed
fiber sensing,‖ Laser and Photonics Reviews vol. 6, no. 5, L1-L5, 2012.
Y. Antman, N. Levanon, and A. Zadok, ―Low-noise delays from dynamic Brillouin gratings based on
perfect Golomb coding of pump waves,‖ Opt. Lett. 37, 5259-5261, 2012.

63

‫‪ 20‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫סנתוז ננו חלקיקים אורגניים לצרכים רפואיים‬
‫‪Synthesis of organic nanoparticles for medical uses‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בשנים האחרונות נעשו מאמצים רבים למציאת דרכים שונות להחדרת חומרים לגוף האדם‪ .‬בשוק הרפואי‬
‫כיום‪ ,‬קיימים חומרים שניתנים למטופלים על ידי הזרקה בלבד‪ ,‬דרך זו אינה נעימה למטופל והיא כרוכה‬
‫בכאב‪ ,‬בצורך לשמור על סטריליות ולפעמים עלולה לגרום לזיהומים‪ .‬היתרון של הננו חלקיקים הוא שהם‬
‫בעלי יכולת חדירה גבוהה יותר לעור מחלקיקים אחרים ומאפשרים שמירה טובה יותר על יציבות החומר‪.‬‬
‫על ידי שימוש בננו חלקיקים ניתן יהיה להחדיר חומרים לגוף המטופל ללא צורך בהזרקה אלא על ידי‬
‫מריחה חיצונית על העור או בליעה של קפסולה מרוכזת‪.‬‬
‫בפרויקט המוצע נרצה לסנתז בעזרת סונוכימיה חומרים אורגניים כמו ‪ Depo-medrol‬וויטמין ‪.B12‬‬
‫וויטמין ‪ B12‬מוכר לכולנו והוא ניתן לאלו הסובלים מחוסר בוויטמין זה בגוף מסיבות שונות כמו אנמיה‬
‫ממארת‪ ,‬דלקת בקיבה‪ ,‬מחלה אוטואימונית ועוד‪ .‬ה ‪ Depo-Medrol‬הינו חומר המשמש למטופלים‬
‫הסובלים מדלקות פרקים‪ ,‬ממחלות הקשורות לעור או לדם (ביניהן לוקמיה ולימפומה) ועוד‪ .‬בנוסף חומר‬
‫זה הינו מרכיב חשוב בתחום הפלסטיקה‪.‬‬
‫לאחר סנתוז החומרים‪ ,‬תיבדק יכולת החדירה שלהם לתווך המדמה רקמה‪ .‬כאשר בדיקה זו מתבססת על‬
‫מדידות מקדמים אופטיים וגודל הננו‪ -‬חלקיקים‪.‬‬
‫הסטודנטים יכירו את מערכת הסוניקציה להכנת ננו חלקיקים‪ ,‬יסנתזו ננו חלקיקים מהחומרים המוזכרים‬
‫לעיל‪ ,‬ויבצעו מדידות ספקטרו‪-‬פוטומטריות ומיקרוסקופיות (‪ )SEM-HR,TEM‬על מנת לבדוק את הרעיון‬
‫המוצע‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בשלב הראשון הסטודנטים יכירו את מערכת הסוניקציה להכנת ננו חלקיקים על ידי סנתוז חומרים שונים‪.‬‬
‫בשלב השני יסנתזו הסטודנטים ננו חלקיקים של החומרים וויטמין ‪ B12‬ו‪ .Depo-Medrol‬ולבסוף יבחנו‬
‫הסטודנטים את הננו חלקיקים תחת הספקטרופוטומר ומיקרוסקופים שונים‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫יכולת עבודה במעבדה‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫ד"ר רחל לוברט‪ ,‬המחלקה לכימיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ענבר יריב‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר דרור פיקסלר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪A. Gedanken, "Using sonochemistry for the fabrication of nanomaterials". Ultrasonics Sonochemistry 11,‬‬
‫)‪47–55 (2004‬‬
‫‪A. Gedanken , "Sonochemistry and its application to nanochemistry". Current science, Vol. 85, No. 12,‬‬
‫)‪1720-1722 (2003‬‬
‫‪K.S. Suslick, D.A. Hammerton, and R.E. Cline, Jr.J. Am. Chem. SOC, 108, 5641-5642 (1986).‬‬
‫‪V. Sáez and T.J. Mason, "Sonoelectrochemical Synthesis of Nanoparticles". Molecules, 14, 4284-4299‬‬
‫‪(2009).‬‬

‫‪64‬‬

‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪4.‬‬

‫‪ 21‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫השוואת שיטות מישור הזמן ומישור התדר למדידת ‪FLIM‬‬
‫‪Comparison of TCSPC FLIM and homodyne frequency domain FLIM methods in order‬‬
‫‪to determine which method is better for a given sample.‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בתחום של מדידות פלואורסנציה קיימות שתי שיטות מרכזיות למדידת זמני חיים פלואורסנטיים‪:‬‬
‫במישור הזמן ובמישור התדר‪ .‬במישור הזמן‪ ,‬פולס מאוד קצר של אור מעורר את הדגימה הפלואורסנטית‬
‫וכתוצאה מכך נפלטים פוטונים שבהתבסס על זמני ההגעה שלהם‪ ,‬בונה המערכת היסטוגרמה אשר מתוכה‬
‫ניתן להעריך את זמן החיים של המערכת הנמדדת‪ .‬לעומתה במישור התדר עוצמת האור הפוגעת בדגימה‬
‫הפלואורסצנטית מאופננת בתדר גבוה‪ .‬בשל כך‪ ,‬עוצמת האור הפלואורסצנטי הנפלט ע"י הדגימה מאופנן‬
‫גם כן‪ .‬כתוצאה מכך ניתן לחשב את זמן חיים הפלואורסצנטי ע"י חילוץ הפרש הפאזה בין עוצמת האות‬
‫הפלואורסצנטי המתקבל בגלאי לבין עוצמת האור הפוגע בדגימה‪ ,‬וע"י הניחות באמפליטודה שלו‪.‬‬
‫במערכות אלו מקובל להשתמש ביחס בין הטעות היחסית במדידה של הזמן חיים הפלואורסצנטי לטעות‬
‫היחסית במדידת העוצמה הפלואורסצנטית על מנת לכמת את ביצועי המערכת (‪)F-value‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫• ביצוע מדידות השוואתיות בין מערכת ‪ TCSPC FLIM‬הפועלת במישור הזמן לבין ‪homodyne FLIM‬‬
‫הפועלת במישור התדר על מנת להגדיר איזו מדידה טובה עבור סוג מסוים של דגימה תוך התחשבות‬
‫בפרמטרים שונים של המערכת (רזולוציה בזמן‪ ,‬רגישות לרמה של פוטון בודד‪ ,‬זמני מדידה‪ ,‬יחס ‪, SNR‬‬
‫תחום דינמי ‪ ,‬סטטיסטיקה של פוטונים‪ ,‬יציבות של ההגבר)‪.‬‬
‫• השוואת ‪ F-value‬של המערכות עבור דגימות שונות‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה מודרנית ואלקטרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬מבוא ללייזרים‪ ,‬גלאים אלקטרואופטיים מבוססי מל"מ‪,‬‬
‫עיבוד אותות סטטיסטי‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫גלעד יהב‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר דרור פיקסלר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪Philip, J., Carlsson, K., Theoretical investigation of the signal-to-noise ratio in Fluorescence lifetime‬‬
‫‪imaging.J. Opt. Soc. Am. A., 2003. 20(2): p. 368.‬‬
‫‪N. Boens, W. Qin, N. Basarić, J. Hofkens, M. Ameloot, J. Pouget, J.-P. Lefèvre, B. Valeur, E. Gratton, M.‬‬
‫‪vandeVen, N. D. Silva, Y. Engelborghs, K. Willaert, A. Sillen, G. Rumbles, D. Phillips, A. J. W. G. Visser,‬‬
‫‪A. van Hoek, J. R. Lakowicz, H. Malak, I. Gryczynski, A. G. Szabo, D. T. Krajcarski, N. Tamai and A.‬‬
‫"‪Miura, "Fluorescence Lifetime Standards for Time and Frequency Domain Fluorescence Spectroscopy,‬‬
‫‪Analytical Chemistry 79(5), 2137-2149 (2007).‬‬
‫‪A. T. N. Kumar, S. B. Raymond, B. J. Bacskai and D. A. Boas, "Comparison of frequencydomain and time‬‬‫)‪domain fluorescence lifetime tomography," Opt. Lett. 33(5), 470-472 (2008‬‬
‫‪Lior Turgeman and Dror Fixler, Photon efficiency optimization in time correlated single photon counting‬‬
‫‪technique for fluorescence lifetime imaging systems, IEEE Trans Biomed Eng (2013), PMID 23322753.‬‬
‫‪Lior Turgeman and Dror Fixler, The influence of dead time related distortions on live cell fluorescence‬‬
‫‪lifetime imaging (FLIM) experiments, J. Biophotonics 1-11 DOI 10.1002/jbio.201300018 (2013).‬‬

‫‪65‬‬

‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬

‫‪3.‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪5.‬‬

‫‪ 22‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫שיפור יחס אות לרעש במערכת ‪FLIM‬‬
‫‪Improving SNR ratio for FLIM system‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במערכת ‪( FLIM‬תמונת זמני חיים של פלאורסנציה) הפועלת במישור התדר‪ ,‬עוצמת האור הפוגעת בדגימה‬
‫פלואורסצנטית מאופננת בתדר גבוה‪ .‬בשל כך‪ ,‬עוצמת האור הפלואורסצנטי הנפלט ע"י הדגימה מאופנן גם‬
‫כן‪ .‬כתוצאה מכך ניתן לחשב את זמן חיים הפלואורסצנטי ע"י חילוץ הפרש הפאזה בין עוצמת האות‬
‫ה פלואורסצנטי המתקבל בגלאי לבין עוצמת האור הפוגע בדגימה‪ ,‬וע"י הניחות באמפליטודה שלו‪.‬‬
‫במערכות אלו מקובל להשתמש ביחס בין הטעות היחסית במדידה של הזמן חיים הפלואורסצנטי לטעות‬
‫היחסית במדידת העוצמה הפלואורסצנטית על מנת לכמת את‬
‫ביצועי המערכת (‪.)F-value‬‬
‫במערכת העובדת במישור הזמן יש את אותו הפרמטר‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫• ביצוע סימולציות מונטה קרלו של פליטת פוטונים ומדידתם ע"י המערכת עבור תדרי אפנון שונים‬
‫• ביצוע מדידות במערכת ‪ FLIM‬במישור התדר עבור פרמטרים שונים של המערכת (תדר איפנון ופאזה) על‬
‫מנת להגדיר נקודת עבודה אופטימלית של המערכת עבור סוגים שונים של דגימות‬
‫• ביצוע מדידות במערכת ‪ LIM‬במישור הזמן ובדיקת השפעת השיפור של ה‪ SNR -‬על תמונת זמני החיים‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה מודרנית ואלקטרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬עיבוד אותות סטטיסטי‪ ,‬תהליכים אקראיים‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫גלעד יהב‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר דרור פיקסלר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪Philip, J., Carlsson, K., Theoretical investigation of the signal-to-noise ratio in Fluorescence lifetime‬‬
‫‪imaging.J. Opt. Soc. Am. A., 2003. 20(2): p. 368.‬‬
‫‪H. Esposito, Gerritsen, H.C., Wouters, F.S. , "Optimizing frequency-domain fluorescence lifetime sensing‬‬
‫‪for high for throughput applications: photon economy and acquisition speed.," J. Opt. Soc. Am. A. 24(10),‬‬
‫‪3261 (2007).‬‬
‫"‪H. C. Gerritsen, Sanders, R., Draaijer, A., "The photon economy of fluorescence lifetime imaging,‬‬
‫‪Scanning 18(55) 1992.‬‬
‫‪Y. Lin and A. F. Gmitro, "Statistical analysis and optimization of frequency-domain fluorescence lifetime‬‬
‫‪imaging microscopy using homodyne lock-in detection," J. Opt. Soc. Am. A 27(5), 1145-1155 (2010).‬‬
‫‪Lior Turgeman and Dror Fixler, Photon efficiency optimization in time correlated single photon counting‬‬
‫‪technique for fluorescence lifetime imaging systems, IEEE Trans Biomed Eng (2013), PMID 23322753.‬‬
‫‪Lior Turgeman and Dror Fixler, The influence of dead time related distortions on live cell fluorescence‬‬
‫‪lifetime imaging (FLIM) experiments, J. Biophotonics 1-11 DOI 10.1002/jbio.201300018 (2013).‬‬

‫‪66‬‬

‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬

‫‪3.‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪5.‬‬
‫‪6.‬‬

‫‪ 23‬שם פרויקט‬
‫חיבור קוהרנטי של ליזרים‬
‫‪Coherent addition of lasers‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת פרויקט זה יבוצע מימוש ניסיוני של חיבור ליזרים שונים על מנת להגיע לעוצמת אור גבוהה תוך‬
‫שמירת על איכות האלומה וזאת לצורך יצירת קרן ליזר חזקה מעבר למגבלה התיאורטית של ליזר בודד‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בניית המערכת‪ ,‬ביצוע ניסויי מעבדה ועיבוד התוצאות באמצעות תוכנת ‪.MATLAB‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאלקטרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬אופטו‪-‬אלקטרוניקה מערכות והתקנים‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪67‬‬

‫‪ 24‬שם פרויקט‬
‫שימוש בכרטיס המסך ובמעבד הגרפי לדמות התקדמות אור בתווך לא לינארי‬
‫‪Using GPU for simulating electromagnetic field in nonlinear materials‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫עקב דרישות משחקי המחשב התלת מיימדים כרטיס המסך הפך לבעל יכולת גבוהה בהרבה מהמעבד‬
‫המרכזי‪ .‬כיום במעבד הגרפי ישנם בין כמה מאות לאלפי ליבות המאפשרות חישוב מקבילי‪ .‬בפרויקט זה‬
‫הסטודנט ילמד לפתח בשפת ‪ CUDA‬המיועדת למעבדים גרפים ויחשב התקדמות אור במרחב לא לינארי‬
‫תכולה‪:‬‬
‫שימוש בתוכנת ‪ MATLAB‬או ‪ CPP‬או ‪ PYTHON‬לפי העדפה‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫ידע בתכנות‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪68‬‬

‫‪ 25‬שם פרויקט‬
‫מהוד זמני‬
‫‪Temporal cavity‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫מהוד אופטי רגיל מופיע בשימושים רבים מספור‪ .‬ממהודי ליזר‪ ,MRI ,‬אלקטרונים ועד מהודי ננו‬
‫באופטיקה אשר יעצבו מחדש את הצורה בה מחשבים מתקשרים‪ .‬בפרויקט זה אנו נתכנן ואם יספיק הזמן‬
‫גם נבצע את המהוד הזמני הראשון בעולם בו המהוד קיים רק בזמן ולא במרחב‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫אנו נתכנן ונדמה התנהגות אור בתווך לא לינארי ונבדוק מה הן האפשרויות העומדות בפנינו לצורך יצירת‬
‫מהוד זמני‪ .‬לאחר מכן נזמין את הסיבים הדרושים וננסה למדוד זאת בפעם הראשונה‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה מודרנית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪69‬‬

‫‪ 26‬שם פרויקט‬
‫הולוגרמה זמנית‬
‫‪Temporal holograms‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בפרויקט זה נתכנן ונבצע הולוגרמה זמנית‪ .‬ניצור את ההולוגרמה עם ליזר אחד ונקרא אותה עם ליזר אחר‪.‬‬
‫ההולוגרמה תתקיים רק לפרק זמן קצר מאד בתוך הסיב האופטי‬
‫תכולה‪:‬‬
‫אנו נתכנן ונדמה התנהגות אור בתווך לא לינארי וניצור הולוגרמה בעזרת אפקט לא לינארי בין שני אורכי‬
‫גל שונים‪ .‬את קריאת ההולוגרמה נבצע עם אורך גל שלישי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לאופטיקה מודרנית‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר מוטי פרידמן‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים טכניים יינתנו על פי דרישה‬

‫‪70‬‬

‫המעבדה לביו‪-‬הנדסה‬
‫רשימת פרויקטים לשנה"ל תשע"ד‬
‫(‪)2013-2014‬‬

‫פרופ' אריה וייס‬
‫הפרויקטים בביו‪-‬הנדסה פתוחים לתלמידי כל המסלולים‬

‫‪71‬‬

‫רשימת פרויקטים‪:‬‬
‫צוות הנחייה‬
‫פרופ' אריה וייס‬

‫שם פרויקט‬

‫מס"ד‬
‫‪ .1‬עיבוד תמונה במיקרוסקופיה‬

‫‪ .2‬מיקרוסקופ נשלט מחשב‬
‫‪ .3‬מיקרוסקופיה פלואורוסנטית כמותית‬

‫פרופ' אריה וייס‬
‫פרופ' אריה וייס‬

‫‪Atomic Force Microsocpy .4‬‬
‫‪Human gait synchronization .5‬‬

‫פרופ' אריה וייס‬
‫דר' ארי זיוטופסקי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
‫דר' פזית פולק‬
‫דר' גור יערי‬
‫ד"ר הדס שחורי‬
‫ד"ר אורית שפי‬
‫ד"ר הדס שחורי‬
‫נתנאל עופר‬
‫ד"ר אורית שפי‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫דר' אורית שפי‬

‫‪ .6‬פיתוח כלים חישוביים לאנליזת רצפי ‪ DNA‬של נוגדנים‪.‬‬
‫‪ .7‬בדיקת פעילות חשמלית ככלי לשיקום עמוד שדרה ‪ -‬מחקר‬
‫במודל פשוט של חסרי חוליות‬
‫‪ .8‬בדיקת פעילות חשמלית ככלי לשיקום עמוד שדרה ‪ -‬מחקר‬
‫במודל פשוט של חסרי חוליות‬
‫‪ .9‬פיתוח אלקטרודות לגירוי ורישום פעילות עיצבית‬

‫דר' אורית שפי ‪orit.shefi@biu.ac.il‬‬
‫דר' רחלה פופובצר ‪rachela.popovtzer@gmail.com‬‬
‫פרופ' אריה וייס ‪aryeh@cc.huji.ac.il‬‬
‫דר' גור יערי‬

‫‪72‬‬

‫רשימת פרויקטים מפורטת‬

‫‪73‬‬

:‫שם הפרויקט‬

1

‫עיבוד תמונה במיקרוסקופיה‬
Image Processing in microscopy
:‫תיאור‬
The goal of this project is to apply image processing to microscopy, with particular emphasis
on segmentation and morphological analysis. We will focus on segmentation of phase and
DIC images.
There are a variety of similar segmentation and tracking problems in microscopy, so there is
potential for more than one project in this area.
:‫תכולה‬
The output of this project will be segmentation algorithms for phase and DIC images, which
will be applied to a variety of biological problems, such as tracking of unlabeled live cells
during a time lapse experiment.
:‫דרישות‬
Strong computer programming skills (Java preferable, but C++ as a background is
acceptable).
Signals and Systems.
Introduction to Modern Optics.
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫מקורות‬
1. Optical Microscopy
Michael W.Davidson and Mortimer Abramowitz
The Florida State University
www.microscopy.fsu.edu/primer/index.html
2. Any image processing textbook. There are many tutorials on the web.
3. Imagej/FIJI documention

74

:‫ שם הפרויקט‬2
‫מיקרוסקופ נשלט מחשב‬
Computer controlled microscopy
:‫תיאור‬
The goal of this project is to implement a completely automated microscopy system using the
open source MicroManager software package. We want to automate our IX-81 microscope,
for time lapse experiments. Validation of this system will require successful execution of time
lapse experiments, with mutli-dimensional acquisition (XYZ, time, and spectral control).
:‫תכולה‬
:‫דרישות‬
Strong computer programming skills (Java and C++ will be very helpful)
Some hardware experience
Signals and Systems
Introduction to Modern Optics
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫מקורות‬
1. Optical Microscopy
Michael W.Davidson and Mortimer Abramowitz
The Florida State University
www.microscopy.fsu.edu/primer/index.html
2. Any image processing textbook. There are many tutorials on the web.
3. Micro-Manager documentation (http://valelab.ucsf.edu/~MM/MMwiki/)

75

:‫ שם הפרויקט‬3
‫מיקרוסקופיה פלואורוסנטית כמותית‬
Quantitative Fluorescence Microscopy
:‫תיאור‬
The goal of this project is to develop and implement quatitative fluorescence microscopy
(QFM) experiments. QFM in conceptually simple, but in practice difficult because of the
large number of variables that affect the measurement.We wish to develop protocols which
will enable us to compare the results of fluorescence microscopy experiments carried out at
different times and on different samples.
:‫תכולה‬
This project will include hardware and software. This includes:
1. Design and implementation of a method to meaure the incident illumination power.
2. Verification of the system using standard samples.
3. Image processing to enable high throughput of large datasets.

:‫דרישות‬
Strong computer programming skills (Java and C++ will be very helpful)
Some hardware experience
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫מקורות‬
1. Optical Microscopy
Michael W.Davidson and Mortimer Abramowitz
The Florida State University
www.microscopy.fsu.edu/primer/index.html
2. Any image processing textbook. There are many tutorials on the web.

76

:‫שם הפרויקט‬

4

Atomic Force Microsocpy
:‫תיאור‬
We have recently acquired an atomic force microscope (AFM), which is completely open
source for both software and hardware. The goal of this project is to design and implement
improvements to this system.
:‫תכולה‬
This project will include some or all of the following:
1. Redesign of the optical microscope so that cells can be visualized optically before attempting
the AFM scan.
2. Integration of the optical microscope outut inot the Labview AFM interface so improve the
automated approach module.
3. Development of algorithms for optimization of the instrument control parameters.

There are man other possibilities.
:‫דרישות‬
Strong computer programming skills (Java and C++ will be very helpful
Ability to work in the Labview environment.
Introduction to Control Theory
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫מקורות‬
1. Optical Microscopy
Michael W.Davidson and Mortimer Abramowitz
The Florida State University
www.microscopy.fsu.edu/primer/index.html
2. Any image processing textbook. There are many tutorials on the web.
3. http://www.afmworkshop.com/atomic-force-microscope-animated-tutorial.php

77

:‫שם הפרויקט‬

5

Human gait synchronization
:‫תיאור‬
To study and quantify the factors that contribute to and effect gait synchronization in humans.
Recent studies have shown that about half of walking pairs unconsciously synchronize their
gait. This project will involve conducting experiments under various feedback and other
conditions on walking pairs while collecting stride data and then analyzing that data for
synchrony.
:‫תכולה‬
:‫דרישות‬
Knowledge of mathematical techniques for assessing synchrony between signals. Ability to
program and implement these methods.
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫דר' ארי זיוטופסקי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אריה וייס‬
:‫מקורות‬
1. Ari Z. Zivotofsky and Jeffrey M. Hausdorff, The sensory feedback mechanisms
enabling couples to walk synchronously: An initial investigation. JNER (Journal of
NeuroEngineering and Rehabilitation), 4(1):28 (August 8, 2007).
2. Ari Z. Zivotofsky, Leor Gruendlinger, Jeffrey M. Hausdorff. Modality-specific
communication enabling gait synchronization during over-ground side-by-side
walking, Human Movement Science, 31:5(Oct. 2012) 1268-1285.

78

‫‪6‬‬

‫שם פרויקט‬

‫פיתוח כלים חישוביים לאנליזת רצפי ‪ DNA‬של נוגדנים‪.‬‬
‫‪Develop computational tools for the analysis of Antibody DNA sequences.‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫תאי דם לבנים מסוג ‪ B‬מייצרים את הנוגדנים הקיימים בגוף ומהווים את הבסיס ליכולת הזכרון‬
‫וההסתגלות של מערכת החיסון‪ .‬הבנה של דינמיקת רפרטואר הנוגדנים בגוף יכולה לסלול דרך לחידושים‬
‫טכנולוגיים בתחומי הביוטכנולוגיה‪ ,‬פיתוח חיסונים ורפואה אישית‪.‬‬
‫במסגרת פרויקט זה יפותחו כלים סטטיסטיים וחישוביים לטיפול ברצפים גנטים של נוגדנים‪ .‬בפרט‪,‬‬
‫ייבחנו אלגוריתמים שונים לקלסטריזציה של רפרטואר רצפי הנוגדנים ויצירת עצים גנטיים של נוגדנים‬
‫אלה‪.‬‬
‫הפרויקט בעל אופי מחקרי ויכול להתאים לסטודנטים המעונינים להמשיך בכוון זה לתואר מתקדם‪.‬‬
‫הנושא יכול להכיל יותר מפרוייקט אחד‬
‫תכולה‪:‬‬
‫כתיבת תוכנות לאנליזה של רצפים גנטים וניתוח "‪”Big Data‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫זיקה לתכנות‪ ,‬סקרנות ומוטיבציה‪.‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' פזית פולק ודר' גור יערי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' גור יערי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪79‬‬

‫‪7‬‬

‫שם הפרויקט‪:‬‬

‫בדיקת פעילות חשמלית ככלי לשיקום עמוד שדרה ‪ -‬מחקר במודל פשוט של חסרי חוליות‬
‫תיאור‪:‬‬
‫תאי עצב הם מאבני הבניין העיקריות שבמוח ובמערכת העצבים המרכזית‪ .‬התקשורת בין תאי עצב היא‬
‫תקשורת חשמלית‪-‬כימית‪ .‬לתאי עצב במערכת העצבים המרכזית ישנה יכולת שיקום מוגבלת‪ .‬פגיעה בעמוד‬
‫השדרה פוגעת במבנה שלהם ובמעבר אינפורמציה תקין במערכת וגוררת בעיות תפקודיות קשות‪ .‬בפרויקט‬
‫זה נבחן את מערכת העצבים המרכזית של העלוקה הרפואית המשמשת כמודל מועדף למחקרים מסוג זה‬
‫מכיוון שהיא בעלת יכולת שיקום עצמית גבוהה יותר לעומת מודלים של בעלי חוליות‪ .‬בפרויקט נבחן האם‬
‫פעילות חשמלית וגרויים חשמליים מוגברים משפרים את תהליך שיקום מערכת העצבים המרכזית בחיה‪.‬‬
‫לפרויקט שלושה שלבים עיקריים‪ .1 :‬פיתוח מודל לפגיעה דמויית פגיעה בעמוד שידרה בחיית המודל‬
‫ובחינת תהליך השיקום הטבעי מהפגיעה ‪ .2‬בחינת תהליך השיקום בנוכחות פעילות חשמלית כללית‬
‫מוגברת ‪ . 3‬תכנון ובניה של רכיב שיאפשר גרוי חשמלי מקומי באזור הפגיעה כולל החדרת חומרים פעילים‬
‫לאזור הפגיעה‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫‪ ‬לימוד תאורטי של פעילות חשמלית בתאי עצב וקריאה בספרות של מחקרים דומים בעלוקה‬
‫ובחיות מודל אחרות כולל רכיבים לשיקום מקומי‬
‫‪ ‬לימוד מבנה מערכת המודל ומערכת ‪AXON‬להקלטת פעילות חשמלית מתאים‬
‫‪ ‬לימוד שיטות בסיסיות במיקרוסקופיה שיאפשרו תעוד של תהליך השיקום והפגיעה‬
‫‪ ‬תכנון מערך ניסוי שיאפשר גרויים חשמליים של המודל‬
‫‪ ‬תכנון רכיב לגרוי חשמלי מקומי נשלט והפעלתו‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לפיסיולוגיה כמותית או קורס תואם (רצוי)‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר הדס שחורי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר אורית שפי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. The Neuron: Cell and Molecular Biology, Irwin B. Levitan, Leonard K. Kaczmarek, Oxford‬‬
‫‪University Press USA, ISBN-10: 0195100212‬‬
‫‪2. Central nervous system regeneration: from leech to opossum, M. Mladinic, K. J. Muller and J.‬‬
‫‪G. Nicholls, Journal of Physiology 587(12), pp 2775‬‬

‫‪80‬‬

‫‪8‬‬

‫שם הפרויקט‪:‬‬

‫בדיקת פעילות חשמלית ככלי לשיקום עמוד שדרה ‪ -‬מחקר במודל פשוט של חסרי חוליות‬
‫תיאור‪:‬‬
‫תאי עצב הם האלמנטים המרכזיים במערכת העצבים‪ .‬לתאים אלו מבנה מורכב‪ ,‬החלקים העיקריים הם‬
‫גוף התא‪ ,‬שלוחות דנדריטיות (משמשות כ‪ input -‬לתא)‪ ,‬ושלוחת אקסון (משמשת כ‪ output -‬לתא)‪ .‬פעילות‬
‫תאי העצב מאופיינת בשינויים במתח של ממברנת התא‪ .‬פולס מתח המכונה פוטנציאל פעולה עובר לאורך‬
‫שלוחות התא ומעביר אינפורמציה לתאים שכנים‪ .‬לתאי עצב יש מאפיינים חשמליים (התנגדות‪ ,‬קיבול‪,‬‬
‫מעבר זרם ומתח) התלויים בפרמטרים רבים כולל במבנה התא‪.‬‬
‫מטרת פרויקט זה היא לפתח מודל ממוחשב שיאפשר ניתוח עירור ומעבר פוטנציאלי פעולה בתאי עצב‬
‫כתלות במבנה התא‪ .‬בשלב הראשון נשתמש במודל הבסיסי לערור‪ :‬מודל ‪ Hodgkin-Huxley‬כדי לייצר‬
‫שלוחות תאים המעבירות פוטנציאלי פעולה בהתאם לתכונות השלוחה אותה נגדיר‪ .‬נלמד את הקשר בין‬
‫מבנה השלוחה לתכונות ההולכה החשמלית שלה‪ .‬בשלב השני נעלה את הסיבוכיות הגאומטרית של מבנה‬
‫התא (מספר שלו חות‪ ,‬עובי ואורך כל שלוחה בתא וכו' ) ונלמד את מסלול ההולכה החשמלית‪ .‬בשלב‬
‫השלישי נמדל כמה תאים המחוברים בינהם חשמלית ונאפיין את התנהגות הרשת‪.‬‬
‫הפרוייקט הינו חלק ממערכת כוללת בה אנו מנתחים מבנה ופעילות של תאי עצב מרקמה חיה (תאי עצב‬
‫מהעלוקה הרפואית)‪ ,‬ניתוח שמטרתו לימוד התפתחות מערכת עצבים ושיקום מערכת עצבים פוסט‪-‬‬
‫טראומה‪.‬‬
‫בשלב הסופי של הפרויקט תינתן אפשרות למדל פעילות של תאי עצב המבוססים על תאים מהחיה שנסרקו‬
‫במעבדה‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לימוד תאורטי של פעילות חשמלית בתאי עצב‬
‫לימוד מודל הודג'קין הקסלי‬
‫מידול פעילות חשמלית של תאי עצב – סט של משוואות דיפרנציאליות‪ ,‬מערכת לא לינארית‬
‫בעזרת מטלב‪.‬‬
‫לימוד שיטות בניתוח לא לינארי של מערכות דינאמיות‬
‫לימוד השפעת מבנה התאים על הפעילות החשמלית שלהם‬
‫השוואת המודל לפעילות חשמלית של תאי עצב‬

‫דרישות‪:‬‬
‫מבוא לפיסיולוגיה כמותית או קורס תואם (רצוי)‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫ד"ר הדס שחורי ונתנאל עופר‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר אורית שפי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. The Neuron: Cell and Molecular Biology, Irwin B. Levitan, Leonard K. Kaczmarek, Oxford‬‬
‫‪University Press USA, ISBN-10: 0195100212‬‬
‫‪2. Central nervous system regeneration: from leech to opossum, M. Mladinic, K. J. Muller and J.‬‬
‫‪G. Nicholls, Journal of Physiology 587(12), pp 2775‬‬
‫‪3. Non Linear Dynamic anc Chaos, Steven H. Strogatz, Perseus Books.‬‬
‫‪4. Non Linear Dynamics and Chaos by Strogatz.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪ 9‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫פיתוח אלקטרודות לגירוי ורישום פעילות עיצבית‬
‫‪Electrode Design for stulating and recording neural activity‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פרויקט זה עוסק בפיתוח ויצור של אלקטרודות שטוחות לשם ביצוע ניסויים בתאי עצב וברקמות‪.‬‬
‫התלמידים ילמדו על העברת המידע החשמלי בתוך התא‪ ,‬בין התאים ואופן השפעתו של גרוי זרם או מתח‬
‫על פעילות תאי העצב‪.‬‬
‫תיכנון האלקטרודות נעשה בשיטות של מיקרו אלקטרוניקה ויכלול סקר ספרות של החומרים האפשריים‬
‫והאופטימליים היכולים לשמש לייצור רכיב כזה בהיבטים של תאימות ביולוגית‪ ,‬יעילות חשמלית‪ ,‬יכולת‬
‫הממשק האלקטרית – ביולוגית וקלות ועלות הייצור‪.‬‬
‫תבחן במהלך השנה עבודה עם אלקטרודות גרפן‪.‬‬
‫לאחר יצור האלקטרודות‪ ,‬תיבחן יעילותן בניסויים‪ .‬תבחן השפעתו של השדה החשמלי על גדילת תאים‬
‫דמויי תאי עצב במודל הקומסול והתאמתו למדידות‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במסגרת הפרויקט התלמידים יתכננו יצור של אלקטרודות בתהליכי יצור של מיקרו‪-‬אלקטרוניקה ויעבדו‬
‫עם תוכנת הסימולציה למודלים פיסיקליים – ‪ Comsol‬וייצרו מערכי אלקטרודות‪ .‬התלמידים ירכשו רקע‬
‫כללי בתחום האלקטרופיזיולוגיה והכרה של מערך הניסוי האלקטרופיזיולוגי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫פיני טנדייטניק‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אורית שפי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1. www.comsol.com‬‬
‫‪2. The Neuron, Irwin Levitan, Leon Kaczmarek, Oxford University Press, 1997‬‬
‫‪3. Biological System Identification with Artificial Neural Networks , Chapter 1 , Introduction to‬‬
‫‪neuro- physiology , Master thesis by Pini Tandeitnik 1995‬‬
‫) ‪( http://www.ee.bgu.ac.il/~pinit/Models/thesis/full/thesis.zip‬‬

‫‪82‬‬

‫המעבדה‬
‫לננו‪-‬אלקטרוניקה‬
‫רשימת פרויקטים לשנה"ל תשע"ד‬
‫(‪)2013-2014‬‬

‫פרופ' אלכס פיש‬

‫‪83‬‬

‫רשימת פרויקטים‪:‬‬
‫מנחה‬
‫שם פרויקט‬
‫מס"ד‬
‫משה קירשנר‪/‬עומרי כהן‬
‫‪ .1‬איפיון אופטי וחשמלי של התקני גרפן‬
‫ד"ר דורון נוה‬
‫‪ .2‬חקר תיאורטי וסימולציה של התקנים ננומטריים מתקדמים ד"ר דורון נוה‬
‫משה קירשנר‪/‬עומרי כהן‬
‫‪ .3‬שיטות ייצור של התקנים ננומטריים מתקדמים‬
‫ד"ר דורון נוה‬
‫משה אביטל‬
‫‪ .4‬שיטות חדשות עבור חסינות גבוהה יותר לתקיפות הספק‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫(‪ )DPA‬של רכיבים קריפטוגרפים‪.‬‬
‫נועה עדרי‬
‫‪ .5‬קביעה ואופטימיזציה של מתח ההמתנה של זיכרון סטטי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫(‪)SRAM‬‬
‫‪ .6‬ניתוח רגישות תאי ‪ eDRAM‬חדשניים ל‪ process variation-‬נועה עדרי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫ובחינת פתרונות להגדלת ה‪.yield‬‬
‫יוז'נינוב סלבה‬
‫‪ .7‬ניתוח יחסי חליפין של צריכת הספק כנגד ביצועים בלוגקת‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מצב כפול (‪)DML‬‬
‫אורי בס‬
‫‪ .8‬הגברת התחום הדינמי במצלמות בעזרת ממריסטורים‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫ד"ר דורון נוה‬
‫אורי בס‬
‫‪ .9‬מידול ממריסטורים‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫ד"ר דורון נוה‬
‫אורי בס‬
‫‪ NVM .10‬בעזרת ממריסטורים‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫ד"ר דורון נוה‬
‫‪ .11‬לוגיקה דיגיטלית באמצעות קבלים להורדת צריכת האנרגיה איתמר לוי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫איתמר לוי‬
‫‪ .12‬פתרונות ללוגיקה דיגיטאלית אשר בהסתברות גבוה מאוד‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫צורכת אנרגיה נמוכה ללא איבוד ביצועים‬
‫איתמר לוי‬
‫‪ .13‬הפחתת אנרגיה במבני ‪ Power Gating‬וב ‪Inter‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫‪Connect‬‬
‫אנטולי מרדכי‬
‫‪ .14‬תכנון מעגלים אנלוגיים למערכי זיכרון\חיישנים‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫אנטולי מרדכי‬
‫‪ .15‬תכנון מעגלים אנלוגיים ב‪Sub-Threshold-‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫‪ .16‬סימולציות של תהליך יצור ואפיון חשמלי של רכיב אלקטרו‪ -‬דר' אברהם שלי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫אופטי חדש ‪SOIPAM‬‬
‫פרופ' זאב זלבסקי‬
‫דר' אברהם שלי‬
‫‪ .17‬יצור ואפיון של קבלי ‪ MOS‬מתקדמים‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫דר' אברהם שלי‬
‫‪ .18‬חקר בתא זיכרון בלתי נדיף ‪NROM‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫דר' אברהם שלי‬
‫‪ .19‬אפיון של טרנזיסטור ביפולארי אולטרה‪-‬מהיר ‪HBT‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫דר' אברהם שלי‬
‫‪ .20‬סימולציה של טרנזיסטורים ‪ SOI‬בעלי תעלה דקה במיוחד‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫פרופ' אלכס פיש ‪alexander.fish@biu.ac.il‬‬
‫דר' דורון נוה ‪Doron.Naveh@biu.ac.il‬‬
‫דר' אברהם שלי ‪chellyr@gmail.com‬‬

‫‪84‬‬

‫רשימת פרויקטים מפורטת‬

‫‪85‬‬

:‫ שם הפרויקט‬1
‫איפיון אופטי וחשמלי של התקני גרפן‬
Optical and electrical characterization of nano-electronic devices
:‫תיאור‬
The characterization of devices via electrical, optical and spectroscopic measurements is a
multidisciplinary discipline that requires knowledge in optics, physics, electrical engineering
and programing. Methods of characterization relevant to our work include I-V and C-V
measurements, photocurrent spectroscopy, Raman spectroscopy, photoluminescence
spectroscopy, scanning Kelvin probe and atomic force microscopy. Some of the methods
require script development within LabView interface.
:‫תכולה‬
‫ ביצוע מדידות בעזרת מגוון מכשירי מדידה מתקדמים‬,LabView ‫כתיבת קוד‬
:‫דרישות‬
‫עדיפות לבוגרי המסלול המשולב עם פיסיקה‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫ עומרי כהן‬/‫משה קירשנר‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' דורון נוה‬
:‫מקורות‬
F. Xia, T. Mueller, R. Golizadeh-Mojarad, M. Freitag, Y.-M. Lin, J. Tsang, V. Perebeinos,
and P. Avouris, ―Photocurrent Imaging and Efficient Photon Detection in a Graphene
Transistor‖, Nano Lett. Vol. 9, pp. 1039-1044 (2009)

86

:‫ שם הפרויקט‬2
‫חקר תיאורטי וסימולציה של התקנים ננומטריים מתקדמים‬
Simulation and theoretical investigation of advanced nano-electronic devices
:‫תיאור‬
The design of nano-scaled devices, where electron mean free path may be of the order of the
device length, is an emerging discipline. The goal of the project is to predict successful design
of advanced devices, including single electron transistors and tunneling field effect transistors.
:‫תכולה‬
‫ פתרון משוואות דיפרנציאליות חלקיות‬,Matlab ‫כתיבת קוד‬
:‫דרישות‬
‫ מבוא למל"מ‬,‫ דרוש ידע באנליזה נומרית ובמכניקה קוונטית‬.‫עדיפות לבוגרי המסלול המשולב עם פיסיקה‬
.‫אלקטרוניקה‬-‫והתקני ננו‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫דר' דורון נוה‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' דורון נוה‬
:‫מקורות‬
“Lessons from Nanoelectronics: A New Perspective on Transport”, S. Datta, (World
Scientific, Singapore, 2012).

87

:‫ שם הפרויקט‬3
‫שיטות ייצור של התקנים ננומטריים מתקדמים‬
Fabrication methods of advanced nano-electronic devices
:‫תיאור‬
The challenge in fabrication of advanced nano-electronic devices is inversely proportional to
the feature size of the device. In our group we work with one atom thick devices, from
graphene and related materials. This challenge is in the forefront of science and technology.
Among the methods we are developing are doping, band-gap engineering and the creation of
heterostructures and interfaces.
:‫תכולה‬
‫ פיתוח של התקנים ייחודיים‬,‫עבודת מעבדה‬
:‫דרישות‬
.‫ מכניקה קוונטית‬,‫ מבוא למל"מ‬,‫אלקטרוניקה‬-‫התקני ננו‬
:‫בשיתוף עם‬
/‫ משה קירשנר‬:‫מנחה‬
‫עומרי כהן‬
‫דר' דורון נוה‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' דורון נוה‬
:‫מקורות‬

88

:‫ שם הפרויקט‬4
.‫) של רכיבים קריפטוגרפים‬DPA( ‫שיטות חדשות עבור חסינות גבוהה יותר לתקיפות הספק‬
New Methods against DPA Attacks for Cryptographic Devices
:‫תיאור‬
 Study of Cryptographic devices techniques and algorithms
 Study of Side-Channel Atacks abilities and countermeasures
 Survey of currently countermeasures methods against side-channel attacks, emphasizing
DPA attacks.
 Design of DPA attack system of a cryptographic device based on CMOS logic
 Develop and design new methods using digital simulations for increasing significantly the
immunity against DPA attacks (e.g., new logic families, random tools etc.)
:‫תכולה‬
:‫דרישות‬
Cadence/Spice, Matlab, Probability/Digital systems/Digital circuits courses (high grades),
cryptography\DSP courses -advantage
:‫בשיתוף עם‬

1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.

:‫מנחה‬
‫משה אביטל‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
:‫מקורות‬
J. M. Rabaey, A. P. Chandrakasan and B. Nikolic, ―Digital integrated circuits,‖ Prentice
hall Englewood Cliffs, 2002.
P. Kocher, J. Jaffe and B. Jun, ―Differential power analysis,‖ in Advances in CryptologyCRYPTO’99, pp. 388-397, 1999.
Y. Zhang, L. T. Yang and J. Chen, ―RFID and Sensor Networks: Architectures, Protocols,
Security, and Integrations,‖ Taylor & Francis, 2010.
W. Rankl and W. Effing, ―Smart Card Handbook,‖ Wiley, 2004.
K. Finkenzeller and D. Muller, ―RFID Handbook: Fundamentals and Applications in
Contactless Smart Cards, Radio Frequency Identification and Near-Field
Communication,‖ Wiley, 2010.
D. R. Stinson, ―Cryptography: Theory And Practice,‖ Chapman & Hall/CRC, 2006.
S. Mangard, E. Oswald and and T. Popp, ―Power analysis attacks: Revealing the secrets of
smart cards,‖ Springer Science Business Media, 2007.

89

‫‪ 5‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫קביעה ואופטימיזציה של מתח ההמתנה של זיכרון סטטי (‪)SRAM‬‬
‫‪Determination and optimization of data retention voltage of SRAM‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫זיכרון ‪ SRAM‬תופס חלק נכבד כמעט מכל צ'יפ בשל המהירות והמהימנות המאפיינים אותו‪ .‬עם זאת ככל‬
‫שהטכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬הספק הזליגה שלו במצב המתנה (‪ )standby‬הולך וגדל‪ .‬הורדה של מתח הזיכרון‬
‫במצב זה למתח המינימלי שעדיין מאפשר שמירת המידע‪ ,‬הינה אחת הדרכים הטובות לחיסכון בהספק‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט איפיון רכיבי אבחון ואופטימיזציה למתח זה שימוקמו לצד הזיכרון על השבב ובעזרתם‬
‫ניתן יהיה להשיג חיסכון מקסימלי בהספק‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫חלקו הראשון של הפרויקט יתבצע ב ‪ Cadence‬להקמת סביבת בדיקה למערך זיכרון מסוג ‪SRAM‬‬
‫הקיים בשבב של אלטייר‪ .‬הסביבה תכלול מימוש של מספר טכניקות חדשניות למציאת מתח ההמתנה‬
‫המינימלי‪ .‬החלק השני יתמקד באנליזת התוצאות שהתקבלו ממדידות הביצועים של השבב והסימולציות‬
‫על מנת לאפיין את יכולות ומגבלות אחזקת המידע של הזיכרון ובהתאם את תכונות מערכת איתור המתח‬
‫המינימלי שתהווה חלק אינטגרלי מהשבב‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫‪VLSI‬מעגלים אלקטרונים ספרתיים ומבוא לתכנון מעגלי‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫נועה עדרי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪[1] Hulfang Qin, Yu Cao, D. Markovic, A. Vladimirescu and J. Rabaey. SRAM leakage suppression by‬‬
‫‪minimizing standby supply voltage. Presented at Quality Electronic Design, 2004. Proceedings. 5th International‬‬
‫‪Symposium On. 2004, .‬‬
‫‪[2] Jiajing Wang, A. Singhee, R. A. Rutenbar and B. H. Calhoun. Two fast methods for estimating the minimum‬‬
‫‪standby supply voltage for large SRAMs. Computer-Aided Design of Integrated Circuits and Systems, IEEE‬‬
‫‪Transactions On 29(12), pp. 1908-1920. 2010.‬‬
‫‪[3] Nourivand, A., Al-Khalili, A.J. & Savaria, Y. 2011, "Postsilicon Tuning of Standby Supply Voltage in‬‬
‫‪SRAMs to Reduce Yield Losses Due to Parametric Data-Retention Failures", Very Large Scale Integration‬‬
‫‪(VLSI) Systems, IEEE Transactions on, vol. PP, no. 99, pp. 1-1.‬‬

‫‪90‬‬

‫‪ 6‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫ניתוח רגישות תאי ‪ eDRAM‬חדשניים ל‪ process variation-‬ובחינת פתרונות להגדלת ה‪.yield‬‬
‫‪Sensitivity analysis of novel eDRAM cells‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בשנים האחרונות הולכת וגדלה ההתעניינות ב‪ embedded DRAM‬בעיקר בשל המבנה הקטן של התא‬
‫המאפשר הגדלת צפיפות הזיכרון לעומת ‪ . SRAM‬קיימות מספר הצעות למבני תאי ‪ eDRAM‬חדשניים‪,‬‬
‫תאים אלה רגישים במיוחד לוואריאציות אקראיות המתרחשות במהלך הייצור‪ .‬נדרש להבין‪ ,‬לאפיין‬
‫ולנתח את המקורות לרגישות זו וע"י כך לבחון ולבחור את הפתרון הטוב ביותר להתמודדות עם‬
‫וואריאציות אלו להקטנת צריכת ההספק של הזיכרון ו‪/‬או שיפור ביצועיו שמירה על ‪.yield‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫בשלב הראשון בחינת השפעת ואריאציות אקראיות בפרמטרים שונים על תאי זיכרון ‪ eDRAM‬בעזרת‬
‫‪ .Cadence‬השוואה לתוצאות מדידה שיתקבלו מייצור שבב המכיל את התא החדשני‪ .‬בשלב שני – אפיון‬
‫הדרך המיטבית להקטנת הרגישות לווריאציות והשגת חיסכון בהספק‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫‪VLSI‬מעגלים אלקטרונים ספרתיים ומבוא לתכנון מעגלי‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫נועה עדרי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪[1]Teman, A.; Meinerzhagen, P.; Burg, A.; Fish, A., "Review and classification of gain cell eDRAM‬‬
‫‪implementations," Electrical & Electronics Engineers in Israel (IEEEI), 2012 IEEE 27th Convention of , vol.,‬‬
‫‪no., pp.1,5, 14-17 Nov. 2012‬‬
‫‪[2]Meinerzhagen, P.; Teman, A.; Mordakhay, A.; Burg, A.; Fish, A., "A sub-VT 2T gain-cell memory for‬‬
‫‪biomedical applications," Subthreshold Microelectronics Conference (SubVT), 2012 IEEE , vol., no., pp.1,3, 9‬‬‫‪10 Oct. 2012‬‬

‫‪91‬‬

:‫ שם הפרויקט‬7
)DML( ‫ניתוח יחסי חליפין של צריכת הספק כנגד ביצועים בלוגקת מצב כפול‬
Dual Mode Logic (DML) power vs. performance trade-off analysis
:‫תיאור‬
Modern applications require both low power consumption and high speed performance;
hence there is a need for new alternative logic, which will be capable of handling both
demands. The project concentrates on the DML – Dual Mode Logic [1] that is actually an
efficient combination between both CMOS logic and the Dynamic logic. Circuit implemented
using DML will be able to operate in static and dynamic modes, which can be determined by
the user/designer. The static mode is characterized by low power consumption and moderate
performance, while the dynamic mode consumes more power and provides a performance
boost.
The project should examine the power gating [2] integration into the existent Dual Mode
Logic, while the goal is to extend its power-performance flexibility by introducing an addition
ultra-low stand-by power state, which supplements the traditional static and dynamic states.
The ultra-low power state is intended to consume as less power as possible (with/without data
retention). Additional design variables, such as sizing and multi-threshold voltages (MVT) are
also should be reviewed.
The project should include a characteristic benchmark design to evaluate the design
variables optimization, which is rolled out by an Energy-Delay framework analysis [3].
:‫תכולה‬
.‫ של צריכת הספק כנגד ביצועים‬tradeoff-‫ביצוע ניתוח ואופטימיזציה עבור מצבי עבודה שונים מבחינת ה‬
.Cadence Virtuoso ‫ תכנון וסימולציה בסביבת‬.‫ השונות‬power gating -‫בחינת טכניקות ה‬
:‫דרישות‬
.VLSI -‫ תכנון מעגלים ומערכות ל‬,‫ מעגלים משולבים ספרתיים‬.‫אלקטרוניקה‬-‫מסלול ננו‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫יוז'נינוב סלבה‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
:‫מקורות‬
1. Levi, I.; Fish, A., "Dual Mode Logic—Design for Energy Efficiency and High
Performance," Access, IEEE , vol.1, no., pp.258,265, 2013.
2. Shin, Youngsoo, et al. "Power gating: Circuits, design methodologies, and best practice for
standard-cell vlsi designs." ACM Transactions on Design Automation of Electronic Systems
(TODAES) 15.4 (2010): 28.
3. Rabaey, Jan M. Low power design essentials. Springer, 2009.

92

‫‪ 8‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫הגברת התחום הדינמי במצלמות בעזרת ממריסטורים‬
‫‪Memristors for High DR in image sensors‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫ממריסטור הוא רכיב חדש שהתגלה לפני ‪ 44‬שנה ומצטרף ל‪ 3-‬הרכיבים הבסיסיים הקיימים כיום‪.‬‬
‫ממריסטורים הוא בעיקרו של דבר נגד לא לינארי בעל זיכרון והוא כיום אחד הנושאים המדוברים‬
‫ביותר ונמצא בחזית המחקר האקדמי והתעשייתי‪ .‬אנו רוצים להשתמש בתכונות היחודיות של‬
‫המריסטור בכדי להשיג ‪ DR‬גבוה יותר עבור מצלמות‪ .‬הפרויקט יתמקד בעיקר בצד התכנוני של‬
‫המערכת ובעבודה עם מודלים של הממריסטור‪ ,‬כאשר אם תהיה התקדמות מספקת נוכל אפילו להוציא‬
‫ציפ‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הסטודנט ירכוש ניסיון בשימוש במספר רב של כלים מחקרים המשמשים היום גם בתעשייה‪ ,‬בנוסף‬
‫לפיתוח מעגלים ספרתיים ואנלוגים‪.‬‬
‫בנוסף הסטודנט יתנסה בעבודה מחקרית‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫ביצוע הקורסים מעגלים ספרתיים ומעגלים אנלוגים‪.‬‬
‫הכרת ‪ ,cadence‬עבודה עם ‪.Verilog-A‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אורי בס‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪https://en.wikipedia.org/wiki/Memristor‬‬

‫‪93‬‬

‫‪ 9‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מידול ממריסטורים‬
‫‪Modeling memristors‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫ממריסטור הוא רכיב חדש שהתגלה לפני ‪ 44‬שנה ומצטרף ל‪ 3-‬הרכיבים הבסיסיים הקיימים כיום‪.‬‬
‫ממריסטורים הוא בעיקרו של דבר נגד לא לינארי בעל זיכרון והוא כיום אחד הנושאים המדוברים‬
‫ביותר ונמצא בחזית המחקר האקדמי והתעשייתי מטרת הפרויקט הוא לתכנן ולייצר ממריסטורים‬
‫בכלים המתקדמים הקיימים באוניברסיטה‪ ,‬ולמדל את ואריאציות היצור ביחס להתנגדות הממריסטור ‪.‬‬
‫הפרויקט יכלול עבודה עם מרכז ננו(ילמד תוך כדי)‪ ,‬ביצוע מדידות במעבדה (ילמד תוך כדי)‪,‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הסטודנט ירכוש ניסיון בתהליך הייצור של רכבים בטכנלוגיות מתקדמות‪ ,‬מדידתם במעבדה וניתוח‬
‫תוצאות ע"י כלים מתקדמים‪.‬‬
‫בנוסף הסטודנט יתנסה בעבודה מחקרית‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מלמ‪ ,‬פיזיקה ‪Matlab ,3‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫ד"ר דורון נווה‪.‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אורי בס‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪https://en.wikipedia.org/wiki/Memristor‬‬

‫‪94‬‬

‫‪ 01‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫‪ NVM‬בעזרת ממריסטורים‬
‫‪NVM with memristors‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫ממריסטור הוא רכיב חדש שהתגלה לפני ‪ 44‬שנה ומצטרף ל‪ 3-‬הרכיבים הבסיסיים הקיימים כיום‪.‬‬
‫ממריסטורים הוא בעיקרו של דבר נגד לא לינארי בעל זיכרון והוא כיום אחד הנושאים המדוברים‬
‫ביותר ונמצא בחזית המחקר האקדמי והתעשייתי‪.‬‬
‫בפרויקט זה הוא נשתמש בממריסטורים בכדי ליצור תא זיכרון חדש הדומה ל‪ ,flash-‬אך בעל תכונות‬
‫של עבודה במתחים וזרמים נמוכים הרבה יותר‪.‬‬
‫הסטודנט יצטרף לאחר ההוכחה התאורטית של התא‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הסטודנט ירכוש ניסיון בתהליך הייצור של רכבים בטכנלוגיות מתקדמות‪ ,‬מדידתם במעבדה וניתוח‬
‫תוצאות ע"י כלים מתקדמים‪.‬‬
‫בנוסף הסטודנט יתנסה בעבודה מחקרית‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מלמ‪ ,‬פיזיקה ‪Matlab ,3‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫ד"ר דורון נווה‪.‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אורי בס‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪https://en.wikipedia.org/wiki/Memristor‬‬

‫‪95‬‬

96

‫‪ 11‬שם פרויקט‬
‫לוגיקה דיגיטלית באמצעות קבלים להורדת צריכת האנרגיה‬
‫‪Digital (LECL) LOW ENERGY CAP LOGIC‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במחקר זה תבחן לוגיקה לבניית שערים דיגיטליים אשר מיועדת לביטול אנרגיה סטטית ברכיב‪ .‬הלוגיקה‬
‫מבוססת על קבלי מוס (‪ )MOSCAP‬בשילוב עם קבלי פוליסיליקון\‪ interconnect‬ועקרון חלוקת מטען‪.‬‬
‫בפרויקט הסטודנטים יידרשו לבניית מודולים שונים בלוגיקה ולשתף אותם עם לוגיקה דיגיטלית מבוססת‬
‫סיליקון קיימת‪ .‬בנוסף הסטודנטים ידרשו לאנליזה בכלי סימולציה ובנית מודל מתמטי פשוט של צריכת‬
‫אנרגיה והשהיה‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫פיתוח מודל וגישה‪ ,‬ביצוע ניתוח לוגי ואנליטי של תמורות ושינויים‪ ,‬לאחר מכן סימולציות לאימות‬
‫(לאיאווט וכדומה)‪ ,‬ביצוע השוואה לפתרונות קיימים וניסוח תוצאות באופן אקדמי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מערכות ספרתיות‪ ,‬מבוא למל"מ‪ ,‬מבוא למעגלים ספרתיים\ אנלוגיים‪ ,‬עבודה בסביבת ‪ Spice‬או ‪.Cadence‬‬
‫מתאים גם לסטודנטים שיעברו בסמסטר א מבוא ל‪.VLSI-‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר איתמר לוי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' פיש אלכסנדר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים יינתנו על פי דרישה ולאחר הסבר ראשוני‬

‫‪97‬‬

‫‪ 12‬שם פרויקט‬
‫פתרונות ללוגיקה דיגיטאלית אשר בהסתברות גבוה מאוד צורכת אנרגיה נמוכה ללא איבוד ביצועים‬
‫‪(HPLPL) High Probability Low Power Logic‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫המטרה היא בניית לוגיקה שערים דיגיטליים שבהסתברות גבוה צורכת מעט אנרגיה‪ ,‬בנית השער‬
‫המודולרית ברמת הטרנזיסטור תאפשר הסתברות גבוה יותר למעברים שצורכים מעט אנרגיה על חשבון‬
‫הסתברות נמוכה מאוד למעברים שצורכים יותר אנרגיה‪ .‬ע"י בניית המעגלים בצורה זו‪ ,‬באופן הסתברותי‪,‬‬
‫המערכות יצרכו מעט אנרגיה ‪ .‬כמובן‪ ,‬שהנתיבים ששופרו אנרגטית כנראה ננפגעו מבחינת ביצועים ועל‬
‫הסטודנטים להציע תיקון ברמת המערכת‪ .‬בפרויקט הסטודנטים יידרשו לבניית מודולים שונים בלוגיקה‬
‫(בעיקר ברמת השער והשרשרת הלוגית)‪ ,‬אנליזה בכלי סימולציה‪ ,‬הבנת המגרעות והייתרונות של הלוגיקה‬
‫וניתוח פשוט של צריכת אנרגיה והשהיה שמאשש את הסימולציות‪.‬‬
‫בנוסף על הסטודנטים להציג אלגוריתם לבחירת אי‪-‬אלו שערים על נתיבים קריטיים ועל לא קריטיים‬
‫ולהשוות פתרון זה לפתרונות קיימים (שיטות שונות של ‪ HVT‬ו‪.)LVT -‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫פיתוח מודל וגישה‪ ,‬ביצוע ניתוח לוגי ואנליטי של תמורות ושינויים‪ ,‬לאחר מכן סימולציות לאימות‬
‫(לאיאווט וכדומה)‪ ,‬ביצוע השוואה לפתרונות קיימים וניסוח תוצאות באופן אקדמי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מערכות ספרתיות‪ ,‬מבוא למל"מ‪ ,‬מבוא למעגלים ספרתיים\ אנלוגיים‪ ,‬עבודה בסביבת ‪ Spice‬או ‪.Cadence‬‬
‫מתאים גם לסטודנטים שיעברו בסמסטר א מבוא ל‪.VLSI-‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר איתמר לוי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' פיש אלכסנדר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה ולאחר הסבר ראשוני‬

‫‪98‬‬

‫‪ 13‬שם פרויקט‬
‫הפחתת אנרגיה במבני ‪ Power Gating‬וב ‪Inter Connect‬‬
‫‪Energy reduction in logic Power Gating structures and Inter-Connect‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במסגרת ייעול משטר האנרגיה בציפ'ים פתרון חקור הוא סגירת מתח הספק במצב המתנה של הלוגיקה‪.‬‬
‫הוצעו אלגוריתמים לשתף את המטען שנאגר במערכת כאשר חוזרים למצב עבודה ובכלל לשמור את‬
‫המערכת במצבי ביניים כך שהחזרה לעבודה תהיה מהירה וצריכת האנרגיה בהמתנה תהיה נמוכה‪ .‬נרצה‬
‫לבחון שינוי ושיפור המנגנונים הקיימים ע"י מגוון שיטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסגרת הפחתת האנרגיה בחינה של‬
‫הוספת חומרה לשיתוף מטען ב ‪ long wire interconnects‬וחסכון משמעותי באנרגיה‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫פיתוח מודל וגישה‪ ,‬ביצוע ניתוח לוגי ואנליטי של תמורות ושינויים‪ ,‬לאחר מכן סימולציות לאימות‬
‫(לאיאווט וכדומה)‪ ,‬ביצוע השוואה לפתרונות קיימים וניסוח תוצאות באופן אקדמי‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫מערכות ספרתיות‪ ,‬מבוא למל"מ‪ ,‬מבוא למעגלים ספרתיים\ אנלוגיים‪ ,‬עבודה בסביבת ‪ Spice‬או ‪.Cadence‬‬
‫מתאים גם לסטודנטים שיעברו בסמסטר א מבוא ל‪.VLSI-‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מר איתמר לוי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' פיש אלכסנדר‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים יינתנו על פי דרישה ולאחר הסבר ראשוני‬

‫‪99‬‬

‫‪ 14‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫תכנון מעגלים אנלוגיים למערכי זיכרון\חיישנים‬
‫‪Design of Analog-Front-End for memory/sensors‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫במערכי זיכרון ובמערכי חיישנים מכלל הסוגים קיימים מעגלים אנלוגיים‬
‫)‪ , (analog front-end‬שתפקידם הוא לאפשר קריאה של המידע השמור בזיכרון\חישה של מצב החיישנים‪ ,‬כאשר‬
‫כל סוג זיכרון\חיישן דורש מעגלים המותאמים לחיישן ולמערכת בה הוא נמצא‪.‬‬
‫המעגלים האלו יכולים להיות במקרים רבים גורם מגביל משמעותי מאוד בביצועי המערכים באספקטים כדוגמת‬
‫מהירות העבודה\אמינות\איכות המידע\צריכת הספק\עלות המערך ‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט היא לתכנן מעגלים אנלוגיים משולבים (על גבי ‪ ) IC‬למערכים אילו תוך כדי התחשבות במכלול‬
‫הדרישות שצוינו עם דגש על צריכת הספק נמוכה‪ ,‬ואיכות הסיגנל‪.‬‬

‫תכולה‪:‬‬
‫תכנון וסימלוץ המעגלים‪ ,‬מימוש על גבי סיליקון)‪ (Cadence Virtuoso‬וכתלות בלוז מדידות מעבדה של המעגלים‪.‬‬

‫דרישות‪:‬‬
‫נדרש ידע במעגלים אנלוגיים (לינאריים) ‪ -‬הבנה חזקה של מעגלים בסיסיים (מגברים דיפרנציאלים‪ ,‬ראי זרם‪ ,‬מגברי‬
‫מתח‪ ,‬וכו')‪ .‬כלל הקורסים בנושאי מעגלים אנלוגיים (לינאריים)‪ ,‬וכלל הקורסים הנוגעים למעגלים משולבים)‪(VLSI‬‬

‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אנטולי מרדכי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪100‬‬

‫‪ 15‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫תכנון מעגלים אנלוגיים ב‪Sub-Threshold-‬‬
‫‪Design of Analog Circuits in Sub-threshold‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫בניגוד לתפיסה הסטנדרטית על פיה מעגלים אנלוגיים חייבים לעבוד במתחי הפעלה גבוהים ממתח הסף‪ ,‬ישנו רווח‬
‫גדול בחיסכון בהספק כאשר מתכננים מעגלים אילו כך שיעבדו במתחים נמוכים יותר‪ .‬תכונה זו הופכת מעגלים אילו‬
‫לרלוונטיים במיוחד עבור אפליקציות רפואיות‪ ,‬וציוד אלקטרוני הדורש חיסכון מקסימלי בהספק לצורך אריכות חיי‬
‫הסוללה או מעגלים הפועלים ללא סוללה כדוגמת רכיבי ‪.RFID‬‬
‫תכנון מעגלים במתחים אילו (בעיקר מעגלים אנלוגיים) מהווה אתגר משמעותי עקב מהירות נמוכה יותר ביחס‬
‫לפעולה במתחים גבוהים‪ ,‬רגישות מוגברת לשינויי טמפרטורה‪ ,‬מתח‪ ,‬ווריאציות בתהליך הייצור (‪,)PVT variations‬‬
‫והצורך במודלים שיחליפו את מודל ה‪ square law-‬הוותיק שאינו מתאר את פעולת הטרנ' במצב פעולה זה‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט היא לחקור ולתכנן מעגלים אנלוגיים משולבים מכלל הסוגים (מגברים‪ ,‬רפרנסים‪ ,‬משווים‪ ,‬וכו')‪ ,‬כך‬
‫שיאפשרו חיסכון בהספק אך יעבדו באופן אמין גם במתחי ספק נמוכים ממתח הסף‪.‬‬

‫תכולה‪:‬‬
‫למידת פעולת הטרנ' בתחום ה‪ ,Sub-Vt-‬תכנון וסימלוץ המעגלים)‪(Cadence Virtuoso‬‬

‫דרישות‪:‬‬
‫נדרש ידע במעגלים אנלוגיים (לינאריים) ‪ -‬הבנה חזקה של מעגלים בסיסיים (מגברים דיפרנציאלים‪ ,‬ראי זרם‪ ,‬מגברי‬
‫מתח‪ ,‬וכו')‪ .‬כלל הקורסים בנושאי מעגלים אנלוגיים (לינאריים)‪ ,‬וכלל הקורסים הנוגעים למעגלים משולבים)‪(VLSI‬‬

‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אנטולי מרדכי‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאמרים ינתנו על פי דרישה‬

‫‪101‬‬

:‫ שם הפרויקט‬16
SOIPAM ‫אופטי חדש‬-‫סימולציות של תהליך יצור ואפיון חשמלי של רכיב אלקטרו‬
Process and device simulations of a new electro optical device:
Silicon On Insulator Photo Activated Modulator (SOIPAM)
:‫תיאור‬
 Simulation of the processing and device 2D and 3D structure using the state-of-the art
Crosslight TCAD software (Csuprem).
 Simulation of the electrical and electro-optical characteristics using the state-of-the
Crosslight TCAD software (AppSys).

:‫תכולה‬
:‫דרישות‬
Electronic Devices 83-307
Microelectronics Processes 83-330
Solid State Devices 83-331
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫דר' אברהם שלי‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ אלכס פיש‬.‫פרופ' זאב זלבסקי – פרופ‬
:‫מקורות‬
1. "Device Electronics for Integrated Circuits" by R.S. MULLER, T.I. KAMINS and M.
CHAN, 3rd edition, John Wiley and Sons (2003)
2. "Silicon VLSI Technology: Fundamentals, Practice and Modeling" by J.D.
PLUMMER, M.D. DEAL, P.B. GRIFFIN, Prentice Hall (2000)
3. http://www.hindawi.com/journals/apec/2012/276145/
4. http://www.crosslight.com

102

103

:‫ שם הפרויקט‬17
‫ מתקדמים‬MOS ‫יצור ואפיון של קבלי‬
Advanced MOS capacitor fabrication and characterization
:‫תיאור‬
 Fabrication of new thin dielectrics (HfO2, Al2O3) MOS capacitors structures
using up-to-date ALD and sputtering metallization techniques at Bar Ilan Nano
center.
 Electrical characterization and leakage Analysis
 Set-up of the "charge pumping" technique: advanced characterization of surface states
using a high level Pulse Generator.
 Reliability tests: Temperature, Bias Stress,…

:‫תכולה‬
:‫דרישות‬
Microelectronics Processes 83-330
Solid State Devices 83-331
Electronic Devices 83-307
:‫בשיתוף עם‬
‫המרכז לננו טכנולוגיות – בר אילן‬
:‫מנחה‬
‫דר' אברהם שלי‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ אלכס פיש‬.‫פרופ‬
:‫מקורות‬

"Device Electronics for Integrated Circuits" by R.S. MULLER, T.I. KAMINS and M.
CHAN, 3rd edition, John Wiley and Sons (2003)

"MOS Physics and Technology", by E.H. Nicollian Wiley Interscience (1982)
5. Keithley Technical Manual SCS-4200 (2004)

104

:‫ שם הפרויקט‬18
NROM ‫חקר בתא זיכרון בלתי נדיף‬
Study of NROM Non volatile Memory Chip



:‫תיאור‬
Improvements of read/write/erase algorithm of a real industrial NROM flash memory
device using a dual pulse generator.
I-V characteristics using an Advanced Parameter Analyzer System.
Reliability aspects – write/erase cycling - time to failure analysis and testing.
LabviewTM platform environment.

:‫תכולה‬
:‫דרישות‬

Electronic Devices 83-307
Microelectronics Processes 83-330
Solid State Devices 83-331
:‫בשיתוף עם‬
) Spansion ( ‫ דר' אילן בלום‬- )‫ (נתניה‬Saifun ‫ לשעבר סייפן‬Spansion ‫חברת‬
:‫מנחה‬
)‫דר' אברהם שלי (בר אילן‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ אלכס פיש‬.‫פרופ‬
:‫מקורות‬
6. "Nonvolatile Semiconductor Memory Technology: A Comprehensive Guide to
Understanding and Using NVSM Devices" edited by William D. Brown, University of
Arkansas, and Joe E. Brewer, Northrop Grumman Corp, John Wiley & Sons (1998)
7. "MOS Physics and Technology", by E.H. Nicollian Wiley Interscience (1982).
8. http://www.spansion.com/about/Pages/About.aspx
9. http://www.freepatentsonline.com/7808818.html

105

:‫ שם הפרויקט‬19
HBT ‫מהיר‬-‫אפיון של טרנזיסטור ביפולארי אולטרה‬
Characterization of an ultra fast Hetero junction Bipolar Transistor (HBT)
:‫תיאור‬
 DC Electrical characteristics of a real industrial HBT device (SiGe) with an advanced
Parameter Analyzer system.
 Analysis ans model Simulation of the I-V characteristics
 TCAD model simulation of the device
 S-parameters measurements using a Vector Signal Analyzer (RF domain)

:‫תכולה‬
:‫דרישות‬

Electronic Devices 83-307
Microelectronics Processes 83-330
Solid State Devices 83-331
:‫בשיתוף עם‬
. (RIO systems Ltd.) ‫ד"ר סולון שפיגל‬
:‫מנחה‬
‫דר' אברהם שלי‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫ אלכס פיש‬.‫פרופ‬
:‫מקורות‬
1. "ULSI devices" by C. CHANG and S. SZE, John Wiley and Sons (2000)
10. "Device Electronics for Integrated Circuits" by R.S. MULLER, T.I. KAMINS and M.
CHAN, 3rd edition, John Wiley and Sons (2003)
11. www.synopsys.com/Tools/TCAD/Pages/hbtprocessing.aspx

106

:‫ שם הפרויקט‬20
‫ בעלי תעלה דקה במיוחד‬SOI ‫סימולציה של טרנזיסטורים‬
Simulation of ultrathin channel SOI MOSFETs
:‫תיאור‬
 Simulation of the processing and device 2D and 3D structure using the state-of-the art
Crosslight TCAD software (Csuprem).
 Simulation of the electrical characteristics using the state-of-the Crosslight TCAD
software (AppSys).

:‫תכולה‬
:‫דרישות‬
Electronic Devices 83-307
Microelectronics Processes 83-330
Solid State Devices 83-331
:‫בשיתוף עם‬
)‫ד"ר אברהם קרסנטי (מכון גבוה לטכנולוגיה – מכון לב – ירושלים‬
:‫מנחה‬
‫דר' אברהם שלי‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' אלכס פיש‬
:‫מקורות‬
2. "ULSI devices" by C. CHANG and S. SZE, John Wiley and Sons (2000)
12. "Device Electronics for Integrated Circuits" by R.S. MULLER, T.I. KAMINS and M.
CHAN, 3rd edition, John Wiley and Sons (2003)
13. http://www.hindawi.com/journals/apec/2013/801634/
14. www.crosslight.com

107

‫המעבדה‬
‫להנדסת מחשבים‬
‫רשימת פרויקטים לשנה"ל תשע"ד‬
‫(‪)2013-2014‬‬

‫דר' אלי קולברג‬

‫‪108‬‬

‫רשימת פרויקטים‪:‬‬
‫שם פרויקט‬
‫מס"ד‬
‫מערכת עקיבה אחרי תנועת האדם במרחב תחום‬
‫‪.1‬‬
‫פיתוח אלגוריתם לזיהוי הנפילות של בן האדם על ידי עיבוד תמונה‬
‫‪.2‬‬
‫‪Floating point co-processor‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫תכנון ופיתוח קבוצת רובוטים שמשחקים כדורגל עבור ליגת ‪KSL‬‬
‫בתחרות רובוקאפ‬
‫‪.5‬‬
‫תכנון ופיתוח רובוטים שמשחקים כדורגל עבור ליגת ‪SSL‬‬
‫בתחרות רובוקאפ‬
‫רכב אוטונומי מבצע משימות תנועה בבקרה טלה‪-‬רובוטית‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫רכב אוטונומי מבצע משימות תנועה בבקרה ‪Fuzzy Control‬‬
‫בנית רכב אוטונומי למשימות הנדסיות‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫בנית מדפסת תלת מימדית ‪3D‬‬
‫‪.10‬‬
‫פיתוח תוכנה יעודית מדפסת תלת מימדית ‪3D‬‬
‫תכנון ושילוב של אפליקציית אנדרויד לאינטגרציה עם מערכות‬
‫‪.11‬‬
‫בקרה במכונית חשמלית בזמן אמת‬
‫מערכת מאובטחת להעברת מידע בצורה אסינכרונית‬
‫‪.12‬‬
‫מערכת אבטחת ערוץ סריקה‬
‫‪.13‬‬
‫דלגלג רב סיביות‬
‫‪.14‬‬
‫מחולל מספרים אקראיים‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫שידרוג מעבד ‪MIPS‬‬
‫דר' אלי קולברג ‪eli.kolberg@biu.ac.il‬‬
‫פרופ' שמואל וימר ‪wimers@eng.biu.ac.il‬‬
‫דר' אסנת קרן ‪kereno@eng.biu.ac.il‬‬
‫דר' ראובן גרנות ‪rgranot@zahav.net.il‬‬
‫דר' בני אברמוב ‪abramovbeni@gmail.com‬‬
‫רפי אמסלם ‪amsaler@eng.biu.ac.il‬‬
‫משה דורון ‪moshedoron@gmail.com‬‬
‫ברוך קאופמן ‪Baruch.Kaufman@biu.ac.il‬‬

‫‪109‬‬

‫מנחה אקדמי‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫דר' אסנת קרן‬
‫דר' אסנת קרן‬
‫פרופ' שמואל וימר‬
‫פרופ' שמואל וימר‬
‫פרופ' שמואל וימר‬

‫רשימת פרויקטים מפורטת‬

‫‪110‬‬

‫‪ 1‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫מערכת עקיבה אחרי תנועת האדם במרחב תחום‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פיתוח מערכת משובצת מחשב המצוידת במצלמה‪ ,‬אשר מאפשר מעקב אחרי תנועת האדם במרחב תחום‬
‫באמצעות עיבוד תמונה‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במסגרת הפרויקט יבחנו מספר אלגוריתמים לזיהוי תנוע וזיהוי האדם‪ ,‬הן מבחינת התכנות והן מבחינת‬
‫היעילות‪ ,‬ייבחן מספר מצלמות הנדרשות לכיסוי המלא של אזור המוגדר‪ .‬בחינת האלגוריתמים תעשה ב‪-‬‬
‫‪ .MatLab‬לאחר מכן‪ ,‬ייכתב מודל בשפה עילית למעבד הנבחר‪ .‬שלב האחרון הוא מעבר לערכת פיתוח של‬
‫מעבד היעד וממשק עם המצלמה הנבחרת‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד סיפרתי של תמונה ‪,‬מערכות משובצות מחשב (מיקרו‪-‬מעבדים)‪CPU architecture ,‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫בנימין אברמוב‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪]1] Rafael C. Gonzalez, Richard E. Woods, Digital Image Processing 3rd Edition, 2007.‬‬
‫‪[2] S. Baranov, Logic Synthesis for Control Automata, Kluwer Academic Pub, 1994.‬‬

‫‪111‬‬

‫‪ 2‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫פיתוח אלגוריתם לזיהוי הנפילות של בן האדם על ידי עיבוד תמונה‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פיתוח ויישום של אלגוריתם לזיהוי הנפילות של בן האדם על ידי עבוד תמונה באמצעות מעבד ומצלמה‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במסגרת הפרויקט יבחנו מספר אלגוריתמים לזיהוי תנוע וזיהוי האדם‪ .‬תוצאות הבחינה ישמשו לבחירת‬
‫אלגוריתם אחד אשר ישונה ויתאם לזיהוי הנפילות של בן האדם‪ .‬בחינת האלגוריתמים תעשה ב‪.MatLab -‬‬
‫ייכתב מודל בשפה עילית למעבד הנבחר‪ .‬שלב האחרון הוא מעבר לערכת פיתוח של מעבד היעד וממשק עם‬
‫המצלמה הנבחרת‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫עיבוד סיפרתי של תמונה ‪,‬מערכות משובצות מחשב (מיקרו‪-‬מעבדים)‪CPU architecture ,‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫בנימין אברמוב‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪]1] Rafael C. Gonzalez, Richard E. Woods, Digital Image Processing 3rd Edition, 2007.‬‬
‫‪[2] S. Baranov, Logic Synthesis for Control Automata, Kluwer Academic Pub, 1994.‬‬

‫‪112‬‬

‫‪ 3‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫‪Floating point co-processor‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫פיתוח ויישום של מעבד עזר לביצוע פעולות במספרים עם נקודה צפה‬
‫תכולה‪:‬‬
‫במסגרת הפרויקט תוגדר ארכיטקטורה של המעבד וייבחנו פעולות אריתמטיות בהן המעבד אמור לתמוך‪.‬‬
‫לאחר כתיבת מודלים של המבנים הבסיסיים של המעבד בשפה עילית ‪ VERILOG‬והרצת סימולציות של‬
‫המבנים‪ ,‬תעשה בחירה של רכיב היעד (‪ .)FPGA‬בשלב האחרון תיושם המערכת על גבי רכיב היעד ותבנה‬
‫סביבת עבודה ב‪ PC-‬להפעלה נוחה של המערכת‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫‪ , CPU architecture‬מערכות ספרתיות‪ ,‬שפת ‪( VERILOG‬או ‪)VHDL‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‬‫מנחה‪:‬‬
‫בנימין אברמוב‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪]1] J. Hennesy and D. Patterson, Computer Architecture: A Quantitative Approach, 5th‬‬
‫‪Edition, Morgan Kauffman, 2009‬‬
‫‪[2] S. Baranov, Logic Synthesis for Control Automata, Kluwer Academic Pub, 1994.‬‬
‫‪[3] P. J. Ashenden The Designer's Guide to VHDL, 2nd Edition, Morgan Kaufmann.‬‬
‫‪Publishers, San Francisco, 1995.‬‬

‫‪113‬‬

:‫ שם הפרויקט‬4
‫ בתחרות רובוקאפ‬KSL ‫תכנון ופיתוח קבוצת רובוטים שמשחקים כדורגל עבור ליגת‬
Design and Development of Humanoid robotic soccer team for RoboCup Kid Size league
:‫תיאור‬
TM
RoboCup is an international research and education initiative. Its goal is to foster artificial
intelligence and robotics research by providing a standard problem where a wide range of
technologies can be examined and integrated.
The main focus of the RoboCup activities is competitive soccer.
In this league, autonomous robots with a human-like body plan and human-like senses play
soccer against each other. Dynamic walking, running, and kicking the ball while maintaining
balance, visual perception of the ball, other players, and the field, self-localization, and team
play are among the many issues investigated in the Humanoid League.
:‫תכולה‬
The students will design the hardware and software, according to kid size rules, and will
implement the following functions: walking and gait, ball identification (vision), stop at the
ball, kicking towards the goal, obstacle avoidance, optimization, localization (vision),
mapping, communication among robots and between the host and the robots, goalie behavior,
calibration, states analysis and decision making.
Architecture: Actuation level, Reaction level, Behavior level. In addition a simulation will be
developed in order to save time and resources
:‫דרישות‬
Digital Logic Systems, Advanced Logic Design, Digital signal processing 1, Microcomputer
design, Embedded Systems Design
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫רפי אמסלם‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' אלי קולברג‬
:‫מקורות‬
1. H. Moballegh, M. Mohajer, R. Rojas: Increasing foot clearance in biped walking: Independence of body
vibration amplitude from foot clearance. In: L. Iocchi, H. Matsubara, A. Weitzenfeld, C. Zhou, editors, RoboCup
2008: Robot Soccer World Cup XII, LNCS. Springer, 2008.
2. McGeer, T. Passive dynamic walking. In: International Journal of Robotics Research 9(2):62-82, 1990.
3. S. H.,Wisse, M., Ruina, A. A Three-Dimensional Passive-Dynamic Walking Robot with Two Legs and
Knees, Collins, In: International Journal of Robotics Research, Vol. 20, No. 2, Pages 607-615, 2001
4. Haruna, M., Ogino, M., Hosoda, K. and Minour, A., Yet another humanoid walking - Passive dynamic
walking with torso under a simple control In: Int. Conference on intelligent robots and system, 2001
5. Sven Behnke, Jürgen Müller, Michael Schreiber: Toni: A Soccer Playing Humanoid Robot. In: RoboCup
2005: 59-704.
6. Asano F. and Yamakita M. Virtual Gravity and Coupling Control for Robotic Gait Synthesis. In: IEEE Trans.
on Systems, Man and Cybernetics, Part A: Systems and Humans, Vol. 31, No. 6, pp. 737-745, November 2001
7. Laowattana D., et al.: Team KMUTT, Team description paper. Robocup 2009, Humanoid League (2009)
8. Sawasdee, W., Kulvanit, P., and Maneewarn, T., ―Locomotion Control Scheme for Fast Walking Humanoid
Soccer Robot‖, International Conference on Climbing and Walking Robots, CLAWAR, 2007

114

:‫ שם הפרויקט‬5
‫ בתחרות רובוקאפ‬SSL ‫תכנון ופיתוח רובוטים שמשחקים כדורגל עבור ליגת‬
Design and Development of robotic soccer team for RoboCup Small Size League
:‫תיאור‬
RoboCupTM is an international research and education initiative. Its goal is to foster artificial
intelligence and robotics research by providing a standard problem where a wide range of
technologies can be examined and integrated.
The main focus of the RoboCup activities is competitive soccer.
In this league, autonomous robots with a human-like body plan and human-like senses play
soccer against each other. Dynamic walking, running, and kicking the ball while maintaining
balance, visual perception of the ball, other players, and the field, self-localization, and team
play are among the many issues investigated in the Humanoid League. The vision is
implemented by a camera mounted on the ceiling that broadcast to team's host computer. The
computer analyzes the current state in real time and send commands to relevant robots.
:‫תכולה‬
The students will design the hardware and software, according to small size rules, and will
implement the following functions: omnidirection movement, ball identification (vision), stop
at the ball, dribbling with the ball, kicking towards the goal, obstacle avoidance, optimization,
localization (vision), mapping, communication among robots and between the host and the
robots, goalie behavior, calibration, states analysis and decision making. High level of AI is
required.
Architecture: Actuation level, Reaction level, Behavior level.
The project involves design and building of robots with processors matrix in the environment
of Compute Unified, Device Architecture (CUDA), for the sake of real time image
processing and FPGA environment for command processing.
:‫דרישות‬
VHDL, CPU architecture, Digital Logic Systems, Embedded Systems, Image processing
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫אמסלם רפי‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' אלי קולברג‬
:‫מקורות‬
[1] S. Zickler, T. Laue, O. Birbach, M. Wongphati and M. Veloso, SSL-Vision: The Shared Vision System for
the RoboCup Small Size League, RoboCup 2009: Robot Soccer World Cup XIII, Lecture Notes in Computer
Science, 2010, Volume 5949/2010, 425-436
[2] R. Nakanishi, J. Bruce, K. Murakami, T. Naruse and M. Veloso, Cooperative 3-Robot Passing and
Shooting in the RoboCup Small Size League, Lecture Notes in Computer Science, 2007, Volume
4434/2007, 418-425
[3] P. J. Ashenden, The Designer's Guide to VHDL, 2nd Edition, Morgan Kaufmann Publishers, San Francisco,
1995.
[4] R.C. Gonzales and R. E. Woods, Digital Image Processing, Pearson Education, New Jersey, 2008

115

‫‪ 6‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫רכב אוטונומי מבצע משימות תנועה בבקרה טלה‪-‬רובוטית‬
‫תיאור‪:‬‬
‫רכב בקנה מידה מעבדתי נבנה בשנה קודמת‪ .‬הרכב בעל מנוע בהספק יחסית גדול מסוגל להניע עד ‪ 20‬ק"ג‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט היא להרחיב את היכולות האוטונומיות של הרכב על ידי הוספת משימות הניתנות לשינוי‬
‫על ידי מפעיל תוך כדי תנועה‪.‬‬
‫חיישנים‪ :‬רשת מצלמות ‪ IP‬חלקם על הרכב הנע וחלקם לאורך המסלול ‪ ,‬בחינת אפשרות הוספת ‪GPS‬‬
‫להנעת הרכב על הכביש וכן חיישנים נוספים לפי בחירת צוות הפרויקט‪.‬‬
‫בחינת אפשרות שימוש ב ‪ smartphone‬עם מערכת הפעלה של ‪ Android‬על מנת לפתח מערכת ניווט בתוך‬
‫מבנה‪.‬‬
‫בניהוג טלה‪-‬רובוטי חלק מחוגי הברה הם אוטונומיים וחלקם בשליטת המפעיל‪.‬‬
‫שימוש במצלמה חיצונית הצופה על כל מרחב התמרון‪.‬‬
‫תקשורת‪ :‬תמיכה בתקשורת אלחוטית ברשת משולבת עם פרויקטים נוספים‪.‬‬
‫משימה‪ :‬הפגנת יכולת תנועה במשימה מורכבת‪ ,‬כגון תנועה על כביש הפנימי כמו ב"שיעור נהיגה"‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הפרויקט יכלול ‪ akuav‬שלבים‪:‬‬
‫שלב א'‪ :‬הכרת הרכב והפרויקט משנה קודמת‬
‫‪‬‬
‫שלב ב‪ :‬בחינת חיישנים רלונטיים‬
‫‪‬‬
‫שלב ג‪ :‬הרצת הרכב אוטונומית לעקיפת מכשולים ומשימות תנועה בסביבה דינאמית‬
‫‪‬‬
‫תתכן אפשרות לעבודה משולבת של שני זוגות ‪ ,‬כאשר זוג אחד יהיה אחראי על הפעלה והכרת חיישן מצלמת‬
‫הלייזר או מצלמות ‪ IP‬והזוג השני יפתח את אלגוריתמי התנועה‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫ידע קודם במערכת הפעלה ‪ Linux‬ו ‪.Windows‬הפרויקט מחייב ידע בסיסי באלקטרוניקה ברמת הכרה‬
‫והפעלת מיקרו‪ -‬מעבדים‪ ,‬חיישנים ואינטגרציה של תת מערכות‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫עם קבוצה שתעבוד על אותו רכב במשימה של בקרה ‪ .Fuzzy Control‬אם פרויקט השני לא יחבר יתבצע‬
‫המשימה על ידי זוג בודד‪.‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' ראובן גרנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪WWW; Internet,‬‬

‫‪116‬‬

‫‪ 7‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫רכב אוטונומי מבצע משימות תנועה בבקרה ‪Fuzzy Control‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫רכב בקנה מידה מעבדתי נבנה בשנה קודמת‪ .‬הרכב בעל מנוע בהספק יחסית גדול מסוגל להניע עד ‪ 20‬ק"ג‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט היא להרחיב את היכולות האוטונומיות של הרכב על ידי הוספת משימות הניתנות לשינוי‬
‫על ידי מפעיל תוך כדי תנועה‪.‬‬
‫חיישנים‪ :‬רשת מצלמות ‪ IP‬חלקם על הרכב הנע וחלקם לאורך המסלול ‪ ,‬בחינת אפשרות הוספת ‪GPS‬‬
‫להנעת הרכב על הכביש וכן חיישנים נוספים לפי בחירת צוות הפרויקט‪.‬‬
‫בחינת אפשרות שימוש ב ‪ smartphone‬עם מערכת הפעלה של ‪ Android‬על מנת לפתח מערכת ניווט בתוך‬
‫מבנה‪.‬‬
‫בניהוג טלה‪-‬רובוטי חלק מחוגי הברה הם אוטונומיים וחלקם בשליטת המפעיל‪.‬‬
‫שימוש במצלמה חיצונית הצופה על כל מרחב התמרון‪.‬‬
‫תקשורת‪ :‬תמיכה בתקשורת אלחוטית ברשת משולבת עם פרויקטים נוספים‪.‬‬
‫משימה‪ :‬הפגנת יכולת תנועה במשימה מורכבת‪ ,‬כגון תנועה על כביש הפנימי כמו ב"שיעור נהיגה"‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הפרויקט יכלול שלושה שלבים‪:‬‬
‫שלב א'‪ :‬הכרת הרכב והפרויקט משנה קודמת‬
‫‪‬‬
‫שלב ב‪ :‬בחינת חיישנים רלונטיים‬
‫‪‬‬
‫שלב ג‪ :‬הרצת הרכב אוטונומית לעקיפת מכשולים ומשימות תנועה בסביבה דינאמית‬
‫‪‬‬
‫תתכן אפשרות לעבודה משולבת של שני זוגות ‪ ,‬כאשר זוג אחד יהיה אחראי על הפעלה והכרת חיישן מצלמת‬
‫הלייזר או מצלמות ‪ IP‬והזוג השני יפתח את אלגוריתמי התנועה‪.‬‬
‫דרישות‪:‬‬
‫ידע קודם במערכת הפעלה ‪ Linux‬ו ‪.Windows‬הפרויקט מחייב ידע בסיסי באלקטרוניקה ברמת הכרה‬
‫והפעלת מיקרו‪ -‬מעבדים‪ ,‬חיישנים ואינטגרציה של תת מערכות‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫עם קבוצה שתעבוד על אותו רכב במשימה של בקרה טלה רובוטית‪ .‬אם פרויקט השני לא יחבר יתבצע‬
‫המשימה על ידי זוג בודד‪.‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' ראובן גרנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪WWW; Internet,‬‬

‫‪117‬‬

‫‪ 8‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫בנית רכב אוטונומי למשימות הנדסיות‬
‫תיאור‪:‬‬
‫רכב בקנה מידה מעבדתי יבנה מחלקים שירכשו בחנות כדוגמת טיסנים או ממקור חלקים באינטרנט‪.‬‬
‫הרכב יופעל אוטונומית בעזרת מיקרו‪ -‬מעבד ומחשב על כרטיס‪ .‬הרכיבים האלקטרוניים הנחוצים יבנו‬
‫במסגרת הפרויקט‪.‬‬
‫הרכב יהיה מסוג דחפור‪ ,‬מלגזה או כ=רכב שמורכב עליו מנוף‪.‬‬
‫חיישנים‪ :‬מצלמה מופעלת דרך מחשב על כרטיס מחובר למיקרו‪-‬מעבד בתקשורת טורית‪ ,‬חיישנים מד‬
‫מרחק ואחרים לפי הצורך יחוברו ישירות למיקרו‪-‬מעבד‪.‬‬
‫שימוש במצלמה חיצונית הצופה על כל מרחב התמרון‪.‬‬
‫תקשורת‪ :‬תמיכה בתקשורת אלחוטית ברשת משולבת עם פרויקטים נוספים‪.‬‬
‫משימה‪ :‬בנית רכב המבצע אוטונומית משימה של רכב הנדסי כבד או רכב נע עם מנוף המסוגל להזיז‬
‫חפצים בסביבת עבודתו‪..‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫הפרויקט יכלול שני שלבים‪:‬‬
‫שלב א'‪ :‬הכרת רכבים שנבנו בשנים קודמות‪ ,‬במטרה ללמוד לקחים לבניית רכב חדש משופר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ o‬הרכבים שונים בחיישנים‪ ,‬מערכות הפעלה ומיקרו‪ -‬מעבד‪.‬‬
‫‪ o‬הרכבים נבנו לביצוע משימות ייחודיות שונות‪ ,‬למרות שכל אחד מהם בנוי מחומרה ותוכנה‬
‫המאפשרת הפעלה למשימות חדשות (גמישות בתכנון שטרם נבדק בפועל)‬
‫‪ o‬לרכבים תוכנה תומכת בעיבוד תמונה ממצלמות שונות ושימוש בחיישנים רבים‪ ,‬כולל חיישני‬
‫מיקום )‪.(cricket‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דרישות‪:‬‬

‫שלב ב'‪:‬יבנה רכב ‪ 4‬גלגלי המסוגל לנוע בשטח על ידי הנעה חשמלית‪ .‬רכבים דומים נבנו בשנים‬
‫הקודמות והכוונה היא ללמוד ולשפר את הנעשה בעבר‪.‬‬
‫‪ o‬הוספה והפעלת מנוף או הפעלה אוטונומית של כלי הנדסי כבד‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬הדגמת הזזת קוביות או הרמתם במטרה להניע למיקום חדש‬

‫ידע קודם במערכת הפעלה ‪ Linux‬ו ‪ .Windows‬הפרויקט מחייב ידע בסיסי באלקטרוניקה ברמת הכרה‬
‫והפעלת מיקרו‪ -‬מעבדים‪ ,‬חיישנים ואינטגרציה של תת מערכות‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' ראובן גרנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪WWW; Internet‬‬

‫‪118‬‬

‫‪ 9‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫בנית מדפסת תלת מימדית ‪3D‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫מדפסות תלת מימדיות נכנסות לתודעה וכבר גם לשימוש תעשיתי‪ .‬הן מאפשרות לתכנן את המוצר במקום‬
‫אחד ולשדר דך האינטרנט לבניה במקום אחר על פני כדור הארץ‪ .‬באופן זה ניתן לחסוך זמן הובלה ליעיל‬
‫תהתיכים רבים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫יש היום גם בארץ מסגרות של עידווד צעירים לבצוע פעילויות הנדסיות כגון גוף התנדבותי ‪XNL‬בתל‬
‫אביב‪.‬‬
‫לגוף זה נסיון וקבוצות של תעירים מתענים בנושאים כגון הפרויקט המוצע ואשר מזמין אותנו להצטרף‬
‫לפעילות‪ .‬לכו חלק מהפעילות של הפרויט יתבצי במעבדה של ‪ ,XNL‬מהם נוכל ללמוד פרטים טכניים‬
‫חשובים שהם כבר התמחו בהם‪.‬‬
‫המדפסת התלת מימדית כוללת משטח מסתובב על ציר מונע על ידי מנוע סרבו‪ ,‬עליו מטפטפים חומר‬
‫הנקרש במהירות דרך ‪ .extruder‬בורג חילזון מרים את ה ‪ extruder‬וכך אנו משיגים את הבניה בגובה‪.‬‬
‫למען הדיוק‪ ,‬זאת מערכת שנים לחצי מימדית‪.‬‬
‫קיימות באינטרנט תוכנות רבות להפעלת מדסות‪ ,‬אותן אולי יהיה צורך להתאים לסוג המדפסת שאנו נבנה‪.‬‬
‫משימה‪ :‬בנית מדפסת עם משטח מסתובב מרכיבים‬

‫דרישות‪:‬‬
‫הכרת מערכות הפעלה וידע בסיסי בשילוב מנועי סרבו במספר מערכות הפעלה; יכולת פיתוח ממשקי‬
‫חומרה בסיסיים ויכולת התאמת תוכנות למכונה נבנית‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‪http://makeinisrael.org.il/first-xln-hackerspace-openning-in-tel-aviv-israel/‬‬

‫‪– XNL‬מעבדה טכנולוגית קהילתית‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' ראובן גרנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' אלי קולברג‬
‫מקורות‪:‬‬

‫‪119‬‬

‫‪ 10‬שם הפרויקט‪:‬‬
‫פיתוח תוכנה יעודית מדפסת תלת מימדית ‪3D‬‬
‫תיאור‪:‬‬
‫מדפסות תלת מימדיות נכנסות לתודעה וכבר גם לשימוש תעשיתי‪ .‬הן מאפשרות לתכנן את המוצר במקום‬
‫אחד ולשדר דך האינטרנט לבניה במקום אחר על פני כדור הארץ‪ .‬באופן זה ניתן לחסוך זמן הובלה ליעיל‬
‫תהתיכים רבים‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫יש היום גם בארץ מסגרות של עידווד צעירים לבצוע פעילויות הנדסיות כגון גוף התנדבותי ‪XNL‬בתל‬
‫אביב‪.‬‬
‫לגוף זה נסיון וקבוצות של תעירים מתענים בנושאים כגון הפרויקט המוצע ואשר מזמין אותנו להצטרף‬
‫לפעילות‪ .‬לכו חלק מהפעילות של הפרויט יתבצי במעבדה של ‪ ,XNL‬מהם נוכל ללמוד פרטים טכניים‬
‫חשובים שהם כבר התמחו בהם‪.‬‬
‫המדפסת התלת מימדית כוללת משטח מסתובב על ציר מונע על ידי מנוע סרבו‪ ,‬עליו מטפטפים חומר‬
‫הנקרש במהירות דרך ‪ .extruder‬בורג חילזון מרים את ה ‪ extruder‬וכך אנו משיגים את הבניה בגובה‪.‬‬
‫למען הדיוק‪ ,‬זאת מערכת שנים לחצי מימדית‪.‬‬
‫קיימות באינטרנט תוכנות רבות להפעלת מדסות‬
‫משימה‪ :‬פיתוח תוכנה חדשה ויעודית למדסת מסוג שך משטח מסתובב‪.‬‬

‫דרישות‪:‬‬
‫הכרת מערכות הפעלה וידע בסיסי בשילוב מנועי סרבו במספר מערכות הפעלה; יכולת פיתוח ממשקי‬
‫חומרה בסיסיים ויכולת התאמת תוכנות למכונה נבנית‪.‬‬
‫בשיתוף עם‪:‬‬
‫‪http://makeinisrael.org.il/first-xln-hackerspace-openning-in-tel-aviv-israel/‬‬

‫‪– XNL‬מעבדה טכנולוגית קהילתית‬
‫מנחה‪:‬‬
‫דר' ראובן גרנות‬
‫אחראי אקדמי‪:‬‬
‫דר' ראובן גרנות‬
‫מקורות‪:‬‬

‫‪120‬‬

:‫שם הפרויקט‬
11
‫תכנון ושילוב של אפליקציית אנדרויד לאינטגרציה עם מערכות בקרה במכונית חשמלית בזמן אמת‬
Planning and Implementation of Real-Time Android Application Integrating with
Electric Car Command and Control Systems
:‫תיאור‬
Creation of an intelligent platform to run on a tablet device as the main point of interaction of the
driver with his completely electric and partially autonomous vehicle.
Project Team: Two students, 12 months period, 450 working hours each.
:‫תכולה ושלבי הפרוייקט‬
1. Study
o Evaluate existing hardware interfaces to the car's OBC (On-Board Computer) and
other platforms and kits for connection to vehicle information provided – functionality
and interface. Understand all possible options.
o Evaluate existing wireless HW OBC interface platforms and their options for later
categorization, reference and selection
o Study Android application design tools
o Study Samsung Galaxy Note 10.1 tablet and OS base functionality
o Study 3rd party interfaces (Waze, phone, Android Day Planner/Google Calendar)
towards future integration
2. Define
o Choose HW OBC interface to be used
o GUI: Define functionality that will be offered on different screens
3. Perform
o Stage I: Integration. Establish ability to access logs from OBC to ascertain, integrate
and implement available information
 OBC logs and real-time data
 3rd party systems such as maps (including extended vehicle group
information), scheduler, phone
o Stage II: Connection.
 Establish a direct connection to all points of vehicle control and functionality
to verify ability to directly control secondary sub-systems such as turn signals
and windshield wipers
 Interact with above-mentioned 3rd party systems
o Stage III: Implementation and QA
 Demonstration of working system
 Quality Assurance
4. Complete Documentation Set - Specification, Architecture, Test Program code, Test results.
5. Project Presentation

:‫דרישות‬
RTOS ‫אמת בסביבת‬-‫מיומנות בתכנות זמן‬
‫היכרות מעמיקה בהתקנים אלקטרומכניים ופיקוחם בתכנות‬
Android ‫ העדפה לניסיון פיתוח בסביבת‬,linux ‫היכרות מעמיקה בסביבת‬
:‫בשיתוף עם‬
Electrical-Vehicle-Evolution.com
:‫מנחה‬
‫ברוך קאופמן‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫אלי קולברג‬
:‫מקורות‬

121

:‫שם הפרויקט‬
12
‫מערכת מאובטחת להעברת מידע בצורה אסינכרונית‬
Secure Asynchronous on-chip Data Transfer
:‫תיאור‬
Scope:
Security is a two-fold problem:
a. Making the data unreadable to unauthorized people.
b. Protecting the Hardware that process the data, from malicious attacks. This project is focused on
designing reliable and secure on-chip asynchronous data transfer.

Project Team: Two students, 12 months period, 450 working hours each.
:‫תכולה ושלבי הפרוייקט‬
1. Definition & Planning – Get familiar with:
a. On-chip asynchronous data transfer methods.
b. The security problem and state-of-the-art countermeasures, based on use of robust codes.
2. Simulation in Matlab – Implement the asynchronous data transmission protocol, the coding
schemes and evaluate the performance.
Perform a set of tests to verify correct functionality of the data transfer mechanism, the coder
and the system as a whole.
3. High level design – Architecture design. Write the system specifications documents and
prepare it for a design review.
4. Implementation – Coding in Verilog. Emphasis will be given to correct programming
(following coding conventions and proper documentation).
5. Verification – Create Verification environment to prove the concept.
6. Implement the Design on an FPGA-Based Board and verify correct operation.
7. Documentation..

:‫דרישות‬
Matlab , ‫ארכיטקטורה‬, ‫מל"ס‬, ‫מבוא לתורת הצפינה‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫משה דורון ודר' אסנת קרן‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' אסנת קרן‬
:‫מקורות‬
TBD

122

:‫ שם הפרויקט‬13
‫מערכת אבטחת ערוץ סריקה‬
Secure Scan Chain
:‫תיאור‬
Scope:
Implementing Research Project, targeted to protect Data Processing Hardware from malicious
attacks, gaining access through the Scan Chain circuit.
The design will block this security breach.
The protecting circuit will be incorporated into the BIU 32bit MIPS Processor. The integrated
system will undergo security check to verify correct operation / security level.

Project Team: Two students, 12 months period, 450 working hours each.
:‫תכולה ושלבי הפרוייקט‬
6. Definition & Planning – Get familiar with: a. On-chip asynchronous data transfer methods.
b. The security problem and state-of-the-art countermeasures, based on use of robust codes.
7. Simulation in Matlab – Implement the asynchronous data transmission protocol, the coding
schemes and evaluate the performance.
Perform a set of tests to verify correct functionality of the data transfer mechanism, the coder
and the system as a whole.
8. High level design – Architecture design. Write the system specifications documents and
prepare it for a design review.
9. Implementation – Coding in Verilog. Emphasis will be given to correct programming
(following coding conventions and proper documentation).
10. Verification – Create Verification environment to prove the concept.
11. Implement the Design on an FPGA-Based Board and verify correct operation.
12. Documentation.

:‫דרישות‬
Matlab , ‫ארכיטקטורה‬, ‫מל"ס‬, ‫מבוא לתורת הצפינה‬
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫משה דורון וד"ר אסנת קרן‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫דר' אסנת קרן‬
:‫מקורות‬
1. MIPS Processor User's Manual
2. Cadence Incisive simulator and RC synthesis tool

123

:‫ שם הפרויקט‬14
‫דלגלג רב סיביות‬

Multi-bit Flip-Flop
:‫תיאור‬
Scope:
Implementing Research Project, targeted to reduce power consumption of VLSI Devices.
It will be accomplished by designing 2-bits and 4-bits Flip-Flops (saving in driver), in gate
level RTL. Verify performance and functionality by integrating Data-Driven Clock Gating
and Multi-bit Flip-Flops, in BIU 32bit MIPS Processor. Synthesizing the verified Gate-Level
RTL Design by replacing regular FF library cells with Multi-bit Flip-Flops.
Project Team: Two students, 12 months period, 450 working hours each.
:‫תכולה ושלבי הפרוייקט‬
1. Define Requirements – write Specifications.
2. Define the 2-bits and 4-bits Flip-Flops Architecture.
3. High-Level Design.
4. Low-Level Design.
5. Coding in Verilog, running Simulations, debug.
6. Integrate the 2/4-bits Flip-Flops and the Data-Driven Clock Gating in the MIPS
Processor design and verify functionality in Verilog simulator.
7. Run synthesis with given cell library, by replacing FF library cells with Multi-bit
Flip-Flops.
8. Complete Documentation Set - Specification, Architecture, Verilog code, Test
Program code, Test results, synthesis report, Project Book.
9. Project Presentation.
:‫דרישות‬
MIPS Architecture, Verilog, Digital & Logic Systems
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחים‬
‫ משה דורון‬,‫ דורון גלוזר‬:‫מנחים‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' שמואל וימר‬
:‫מקורות‬
1. MIPS Processor User's Manual
2. Cadence Incisive simulator and RC synthesis tool

124

:‫ שם הפרויקט‬15
‫מחולל מספרים אקראיים‬

Random Number Generator
:‫תיאור‬
Scope:
Implementing Research Project, targeted to design a core that generate random numbers,
based on random behavior of halted Buzzer.
It will be accomplished by designing special registers and be tested to verify the randomness
of the generated series of bits. To be implemented on a FPGA Board.
Project Team: Two students, 12 months period, 400 working hours each.
:‫תכולה‬
Define Requirements – write Specifications.
Define the Randomizer Architecture.
High-Level Design.
Low-Level Design.
Coding in Verilog, running Simulations, debug.
Implement the Design on an FPGA-Based Board and verify correct operation.
Complete Documentation Set - Specification, Architecture, Verilog code, FPGA
mapping, Test Program code, Test results, Project Book.
8. Project Presentation.
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.

:‫דרישות‬
MIPS Architecture, Verilog, Digital & Logic Systems
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחה‬
‫ משה דורון‬,‫עופר שוורץ‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' שמואל וימר‬
:‫מקורות‬
1. Cadence Incisive simulator
2. Altera Quartos II EDA Tutorials
3. Altera DE2-115 FPGA Board User's Manual

125

:‫ שם הפרויקט‬16
MIPS ‫שידרוג מעבד‬

Enhanced MIPS Processor
:‫תיאור‬
Scope:
Enhance the capabilities of the current basic 32bit MIPS by extending its instruction set,
adding stack and cache, interrupt support, write Assembler Compiler that handle data hazards
in the processor pipeline and Interrupt Service Routines (ISR). This extended MIPS will be
used for exercises and research. Option for adding smart multipliers (Arithmetic's Course
students).
Project Team: Two students, 12 months period, 400 working hours each.
:‫תכולה ושלבי הפרוייקט‬
Define Requirements – write Specifications.
Define Architecture and the Instruction Set.
High-Level Design.
Low-Level Design.
5. Coding in Verilog, running Simulations, debug.
1.
2.
3.
4.

6. Write Assembler Compiler, supporting the Enhanced Instruction Set, ISR, stack and cache.
7. Implement the Design on an FPGA-Based Board and verify correct operation.

8. Complete Documentation Set - Specification, Architecture, Verilog code, FPGA
mapping, Compiler Program & source code, Test Program code, Test results.
9. Project Presentation.
:‫דרישות סף‬
MIPS Architecture, Verilog, Digital & Logic Systems, Assembler
:‫בשיתוף עם‬
:‫מנחים‬
‫משה דורון‬
:‫אחראי אקדמי‬
‫פרופ' שמואל וימר‬
:‫מקורות‬
1. MIPS Architecture
2. Altera Quartus II Tutorial
3. Altera DE2-115 FPGA Board

126

127