‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬

‫יובל דולב‬

‫‪1‬‬

‫שיעור ראשון ‪5.11.08‬‬
‫בחינה בסוף השנה‪ 22 ,‬שאלות‪.‬‬
‫לבקש מאוריאל או לאה את החוברת‪ ,‬אם לא אז להזמין מדולב‪.‬‬

‫מבוא‬
‫למדע מקום מרכזי וחשוב בחיינו‪ ,‬והוא בעל השפעה אדירה על העולם שלנו‪ ,‬הבאה לידי‬
‫ביטוי בשני אופנים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬על מוצרים גשמיים טכנולוגיים (ע"ב תיאוריות מדעיות)‬
‫‪.2‬על האופן שבו אנו תופסים‪ ,‬לומדים ופועלים במציאות – על כך נדבר השנה‪.‬‬
‫כשנדבר על מדע בקורס = המדע המודרני‪ ,‬שראשיתו במאה ה ‪.17‬‬
‫היה מדע עתיק – מצרי‪ ,‬מסופוטמי‪ .‬שהשיג הישגים מרשימים‪ ,‬אך לא היו לו גבולות‬
‫ברורים‪ ,‬הוא לא נקרא מדע‪ ,‬לא ניתן היה להפריד בינו לבין אינטלקטואליה‪ ,‬מדע‪ ,‬תרבות‬
‫ועוד‪ .‬עם השנים הופיעו גבולות ברורים – אזור המאה ה ‪.17‬‬
‫קופרניקוס ‪1473-1543‬‬
‫במאה ה ‪ 16‬הציע בספר שהקדיש לאפיפיור‪ ,‬את המודל ההליוצנטרי‪ :‬השמש היא מרכז‬
‫היקום‪ .‬כאלטרנטיבה למודל הגיאוצנטרי‪ ,‬השם את כדור הארץ במרכז היקום‪.‬‬
‫זוהי המהפכה הקופרניקאית‪ .‬לקח זמן עד שהיא קיבלה הכרה בתרבות המערב (רק אחרי‬
‫מותן של קופרניקוס)‪ .‬במהלך השנים היו אנשים ששילמו על חייהם על ההתעסקות בה‪:‬‬
‫ברונו – נוצרי הדוק שהעיז לפקפק במודל הקדום של הכנסייה והוא הועלה למוקד בשל‬
‫כך‪.‬‬
‫קופרניקוס עצמו ניצל‪ .‬כתב את הספר כספר כנסייתי לאפיפיור‪ ,‬ולקח זמן עד שהוא‬
‫חילחל‪.‬‬
‫יש לציין שלא הוא הציע את התפיסה ההליוצנטרית הזו לראשונה‪ ,‬אלא היא הייתה קיימת‬
‫עוד אצל היוונים‪ ,‬והוא רק ניסח אותה מחדש‪.‬‬
‫מדוע הכנסייה התנגדה‪:‬‬
‫ההצעה הזו הייתה חלק ממהלך רחב‪ ,‬במסגרתו השתנתה כל תפיסת האדם – המעמד של‬
‫האדם בטבע‪ ,‬היחסים בטבע‪ ,‬ובין האד ם לבורא התערערו‪.‬‬
‫בתפיסה הקדומה העולם במרכז‪ ,‬ובמרכזו כדור הארץ‪ ,‬ובו האל שם את האדם‪ ,‬נצר‬
‫הבריאה‪ ,‬לעבוד את הארץ > מרכזיות האדם כביטוי למרכזיות האל‪.‬‬
‫לאלוהים מס' ביטויים חשובים במערכת הזו – הוא מקור התנועה (אצל אריסטו יש‬
‫התייחסות לגוף חי‪-‬נע)‪ ,‬הוא אחראי להיווצרות האובייקטים בעולם (כוכבים‪ ,‬הכל)‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪2‬‬

‫כעת כל אמונות היסוד האלו מתערערות‪ ,‬תו"כ תהליך שבו בא לעולם המדע המודרני‪ ,‬יש‬
‫יחסי גומלין בין העולם המאפשר ביטוי למדע‪ ,‬ולמדע שמשחרר‪ .‬פועל יוצא של זה הוא‬
‫דחיקת האל הצידה‪ ,‬האדם תופס מרכזיות‪ ,‬תפקידים שעד אז האמינו כי שייכים לבורא‬
‫עולם נלקחים ממנו ועוברים למקורות אחרים (האדם או הטבע)‪ .‬זה מאיים על הממסד‬
‫המייצג את האלוהות על פני האדמה – הכנסייה‪.‬‬
‫הדוקרינה האנמיסטית מהתפיסה הקלאסית‪ :‬תנועה כביטוי לחיים‪ ,‬ולכן האל מקור‬
‫התנועה (מזוהה עם מקור החיים‪ ,‬כמו אצל אריסטו)‪.‬‬
‫מוחלפת ע"י התיאוריה של ניוטון‪ :‬אם גוף נע הוא ימשיך לנוע‪ ,‬לא צריך מעורבות‬
‫חיצונית כדי להבטיח תנועה‪.‬‬

‫ובמקביל לה פלאס מציע שמקור הכוכבים הוא בשמש‪ ,‬השמש מטילה אותם‪.‬‬
‫קופרניקוס השתמש באפיציקל – מסלול על מסלול‪ ,‬מעגלי יותר משוכלל‪ .‬על ידו‬
‫לברר האם זה מתאים לתיאוריה של כדוה"א (סטטי‪ ,‬במרכז העולם)‪ .‬נניח שכדוה"א‬
‫סטטי (כפי שהניחו)‪ ,‬השמש מסתובבת‪ ,‬ועושה סיבוב נוסף תו"כ‪ .‬וכן הלאה‪ .‬זה נראה‬
‫לקופרניקוס לא הגיוני שהמסלול יהיה כל כך מסובך‪.‬‬

‫הצעות מהסוג הקופרניקאי‪ ,‬שנותנות לאדם מקום מרכזי‪ ,‬כיכול להציע תיאוריות ולארגן‬
‫לעצמו את תפיסת העולם מחדש‪ ,‬כך שהאל מוסט הצידה‪ ,‬מקבלות תגובות קשות‬
‫מהכנסייה‪.‬‬
‫לצד ההתפתחויות האינטלקטואליות הייתה גם התעצמות כלכלית צבאית של אירופה‪,‬‬
‫שתרמה גם לעיצוב מחדש של תפיסת האדם את עצמו‪.‬‬
‫טיכו ברהה ‪1601 - 1546‬‬
‫היה אסטרונום (תוכן) ממוצא דני‪ ,‬אריסטוקרט עשיר‪ .‬היה מעולה בתחומו‪.‬‬
‫הוא הרגיש שיש אמת כלשהי בהיפותזה של קופרניקוס (שהציע את המודל שלו כי משהו‬
‫בקודם לא עבד טוב – לא היה מכשיר חיזוי מוצלח‪ ,‬ולא כל מה שצפו בו תאם את‬
‫התיאוריה‪ ,‬למרות שהיו דברים תואמים והיא לא לגמרי מופרכת‪ ,‬למשל גם היום כשאנו‬
‫מנווטים אנו מניחים שאנו במרכז וזה עובד)‪.‬‬
‫הוא השתמש באמצעים התצפיתנים שלו בהיותו מדען‪ ,‬ושילב אותה עם תפיסת העולם‬
‫הבסיסית שלו שמקורה בעולם העתיק בהיותו נוצרי הדוק‪ ,‬וכן עם ההצעה החדשה של‬
‫קופרניקוס‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪3‬‬

‫ברהה הציע שאמנם כדוה"א במרכז‪ ,‬הירח והשמש נעים סביבו‪ ,‬אבל כל שאר הכוכבים‬
‫נעים סביב השמש‪ .‬זוהי מין הכלאה בין המודל הקדום למודל של קופרניקוס‪ .‬גם סוג של‬
‫אפיציקל‪.‬‬
‫קפלר ‪1630 - 1571‬‬
‫ירש את מקום ברהה בתור מדען החצר של המלך רודולוף השני‪ ,‬שהיה מרכז חשוב‬
‫בפראג אז‪.‬‬
‫היה מדען גדול מאוד‪ .‬פיתח תורת ראייה שהיסודות שלה מלווים אותנו עד היום‪.‬‬
‫פיתח חוקי קוסמולוגיה משלו‪ ,‬שהביאו אח"כ באופן ישיר לחוק הגרוויטציה של ניוטון‬
‫(ההישג המרשים באנושות‪ ,‬בו ניוטון איחד את קפלר – עסק בתנועה בשמיים‪ ,‬וגלילאו ‪-‬‬
‫עסק הרבה בתנועה של גופים על פני כדור הארץ‪ ,‬ואיחד אותם לחוק אחד – חוק‬
‫הרוויטציה)‪.‬‬
‫קודם כל הוא קבע באופן חד משמעי שכדוה"א הוא לא מרכז היקום‪ ,‬אלא השמש > קיבל‬
‫ללא עוררין את ההיפותזה הקופרניקאית‪ ,‬ע"ב איסוף נתונים (שדווקא רובם נעשו ע"י‬
‫ברהה שלא קיבלה)‪.‬‬
‫קפלר סגד לשמש‪ ,‬התייחס אליה מן סוג של אלוהות (אופייני לתרבויות פגאניות עתיקות)‪,‬‬
‫וראה את תנועת כוכבי הלכת כסוג של שירה שהם משמיעים להלל את השמש‪ .‬הוא אף‬
‫כתב את התווים של ההרמוניה (מבנה מתמטי) של השיר הזה‪ .‬הניסיון המוזיקאלי הזה‬
‫הוא זה שהוביל אותו לשלושת החוקים שלו‪ .‬מקור פגאני להיפותזה מדעית‪.‬‬

‫‪ 3‬החוקים של קפלר‪:‬‬
‫‪.1‬מסלול הכוכבים סביב השמש הוא אליפסה‪ ,‬שהיא באחד המוקדים שלה‪ ,‬ולא‬
‫מעגל‪.‬‬
‫כבר זו טענה מהפכנית בזמנו‪ ,‬כיון שאז המעגל נחשב כצורה גיאומטרית מושלמת‪,‬‬
‫סימטרית‪ ,‬יש בה שלמות הבאה כביטוי לבריאה‪ .‬וכן שהכוכבים הנעים במעגל הם‬
‫ביטוי לעולם מושלם‪ .‬לטעון שהמסלול אחר היה דברי כפירה בשלמות הבריאה‪.‬‬
‫‪.2‬ביחידת זמן נתונה כוכב לכת מכסה שטח קבוע (השטח = כמו פרוסת עוגה‬
‫מהנק' בה הכוכב על המסלול ע"י חיבור קווים לשמש)‪ .‬כיון שזו אליפסה‪ ,‬ויש‬
‫נקודות שהאורך משתנה > כשהכוכב קרוב יותר לשמש נע מהר יותר‪ ,‬ורחוק‬
‫לאט יותר > חישובי מהירות‪ .‬מתקשרים לחישובי הגרוויטציה‪.‬‬
‫‪.3‬היחס בין הקוטר הממוצע של כוכב לאורך השנה ברבוע הוא קבוע‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪4‬‬

‫גלילאו ‪1642 - 1564‬‬
‫"ובכל זאת נוע תנוע"‪.‬‬
‫חזרה על הסיפור ההליוצנטרי‪.‬‬
‫עסק הרבה בתנועה של גופים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫"ספר הטבע נכתב באותיות מתמטיות" – אמירה ביחס לפיתגורס‪ ,‬שטען שהכל בנוי על‬
‫מספרים‪.‬‬
‫חקר הרבה את התנועות המכניות‪ ,‬תזוזת עצמים‪ .‬גילה את חוק הנפילה החופשית‪ :‬זרק‬
‫ממגדל פיזה ‪ 2‬עצמים והם הגיעו יחד > גופים נופלים נפילה חופשית תחת כוח המשיכה‬
‫באותה תאוצה‪ ,‬ללא תלות במסה שלהם‪.‬‬
‫גם רומז לגרוויטציה‪ ,‬למעשה החוק הראשון של ניוטון היה של גלילאו‪.‬‬
‫גלילאו הביא הוכחה ראשונה וחשובה שניתנה בעין‪ ,‬לכך שהמודל הגיאוצנטרי שגוי‪,‬‬
‫כדוה"א לא מרכז היקום (קפלר האמין בזה ע"ס מסקנות מתצפיות בכוכבים) – הוא ראה‬
‫ע"י הטלסקופ (שלא הוא המציא)‪:‬‬
‫‪.1‬שהצורה של הכוכב נוגה (ונוס) משתנה כמו שצורת הירח משתנה – יש לו‬
‫מחזור‪ .‬את זה אי אפשר להסביר אם נוגה חג סביב כדור הארץ‪ ,‬אלא כמו‬
‫שאנו מסבירים את השתנות הירח‪ :‬אנו רואים רק את חלק הירח שהשמש‬
‫מאירה‪ ,‬וזה תלוי במיקום הירח ביחס לשמש‪.‬‬
‫‪.2‬ראה את הירחים של צדק (הכוכב לכת הגדול ביותר)‪ ,‬שלא חגים סביב‬
‫השמש אלא סביבו‪.‬‬
‫ניוטון ‪1727 - 1642‬‬
‫חוקי הגרוויטציה‪.‬‬
‫איינשטיין ‪1956 – 1879‬‬
‫במשך כ ‪ 400‬מאות שנה מתהווה המדע החדש‪.‬‬
‫דקרט ‪( 1650 – 1596‬מקפלר‪ ,‬נפטר לפני הולדת גלילאו)‬
‫נחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית‪.‬‬
‫סביבו באה לעולם הפילוסופיה של המדע – מקצוע שהופיע על רקע הופעת המדע‬
‫המודרני‪ .‬הופעת המדע הזה לא יכול שלא לעורר שאלות פילוסופיות‪.‬‬
‫השאלות האלו מופיעות גם אצל דקרט‪ ,‬שהיה גם מדען‪ ,‬וממשיכות עד ימינו‪.‬‬
‫היה איש רב פעלים וכשרונות‪.‬‬
‫יצר את הזיווג בין הגיאומטריה למערכת הריתמית ע"י מערכת צירים‪ ,‬קורדינטות >‬
‫המערכת הקרטזיינית‪ ,‬המספקת כלים לנתח צורות גיאומטריות‪ .‬חשיבותה לפיזיקה‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪5‬‬

‫רבה‪ ,‬כי הפיזיקה מחפשת את תנועת גופים בחלל‪ ,‬וכל הצורות הגיאומטריות הן מרחביות‪,‬‬
‫וכך ניתן לנתח אותן ע"י כלים אלגבריים‪ ,‬שימוש באריתמטיקה כדי לחקור את החלל‪.‬‬
‫בדומה לקפלר עסק הרבה באופטיקה‪ ,‬והרבה ענפי מדע‪ .‬במקביל שאל עצמו שאלות‬
‫פילוסופיות‪ ,‬וקיבל על עצמו פרויקט מאוד שאפתני‪ ,‬שכבר מעצם ניסוחו טומן בו‬
‫פילוסופיה חדשה > לברר את המבנה של התבונה האנושית‪ .‬וכעיקרון מתודולוגי הוא‬
‫רוצה לעשות את הפרויקט לבד‪ ,‬תוך שהוא מסתמך על תצפית‪ ,‬מתוך הנחה שתוצר של‬
‫אדם אחד הוא יותר הומוגני‪ ,‬אין בו חוסר תיאומים‪ .‬זה מניח את התשתית להבחנה בין‬
‫הסובייקט – התודעה‪ ,‬האינדיבידואלי‪ ,‬והאובייקט – כל השאר‪ ,‬עליה הפילוסופיה נשענת‬
‫עד היום‪ .‬מכאן הוא מטיל ספק באובייקט‪ ,‬האם אנו יכולים להעלות בדעתנו עולם שהוא‬
‫רק הסובייקט (כי הוא היחיד שבוודאות קיים)‪ ,‬ללא קיום האובייקט‪.‬‬
‫במסגרת העבודה הזו הוא מנסח שאלות שאח"כ הופכות לבסיסיות בפילוסופיה ובמדע‪,‬‬
‫ואחת מהן היא – מהן גבולות המדע‪.‬‬
‫לקרוא את ההשערות וההפרכות של פופר‬
‫שיעור שני‬

‫‪12.11.08‬‬

‫דקרט פיתח תיאוריות חדשות על פעילות הזיכרון‪ ,‬מע' הראייה‪ ,‬הגוף והנפש (בלוטת‬
‫האצטרובל כממשק בין הגוף והנפש)‪.‬‬
‫‪ 9‬כוכבי הלכת נעים באותו כיוון‪ ,‬ונמצאים באותו מישור (פרט לאורנוס)‪.‬‬
‫תורת הגרוויטציה של ניוטון לא מסבירה עובדות אלו‪ ,‬אין שום מניעה לפי התורה שלו‬
‫שהכוכבים בכלל ינועו במישורים שונים‪ ,‬הוא לא ידע להסביר זאת‪ .‬לדקרט‪ ,‬שקדם לו‪ ,‬כן‬
‫היה את ההסבר לכך‪.‬‬
‫אע"פ שהתיאוריה של ניוטון עולה על זו של דקרט‪ ,‬בכל שיעור‪ ,‬עדיין יש אצל דקרט‬
‫הסברים שניוטון לא מספק ← מראה שהכוח ההסברי של המדע לא בהכרח נבנה באופן‬
‫מצטבר‪.‬‬
‫דקרט‪ ,‬לאחר שנע בעולם‪ ,‬התמסר לפרויקט של פענוח ולפאר את המבנה של התבונה‬
‫האנושית‪:‬‬
‫א‪ .‬החליט לעשות זאת לבד‪ .‬זאת כיוון ששההתבוננות שלו מסביב לימדה אותו שמפעלים‬
‫של אחרים מסביב חסרים את ההרמוניה והיצירתיות שאדם יכול להשיג‪.‬‬
‫ב‪ .‬החליט לעשות זאת מאפס ולא להמשיך את עבודת קודמיו‪ ,‬כדי לא לעמוד על רחובות‬
‫עקומים ולא שווים שסללו לפניו‪.‬‬
‫זהו רגע היסטורי‪ ,‬כי בוא נוצרה הבחנה חריפה בין התבונה‪ ,‬הסובייקט והעולם‪ .‬דיכוטומיה‬
‫חריפה בין האובייקט לסובייקט‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪6‬‬

‫במאמר מ ‪" 1637‬על המתודה" דקרט דן בכלים שבעזרתם יבצע את הניתוח על התבונה‪.‬‬
‫הוא מנסח ‪ 21‬כלי עבודה של השכל‪ ,‬בעזרתם יגלה את התבונה ‪ ,‬ומנסח הפרדה‬
‫מוחלטת זו בין השכל‪ ,‬התבונה והעולם‪.‬‬
‫במסגרת מאמר זה הוא גם עושה רפלקציה מדעית על העבודה הפילוסופית שלו‪ ,‬מתבונן‬
‫על האופן בו הוא מכיר את התבונה שלו פועלת‪ .‬במסגרת המאמר הזה הוא נוגע בהרבה‬
‫שאלות מרכזיות של הפילו' של המדע‪ ,‬המצויות איתנו כבר ‪ 400‬שנה (מ הם גבולות‬
‫המדע‪ ,‬מה היחס בין תצפית היפותזה מדעית וחוק מדעי‪ ,‬בעית האינדוקציה‪ ,‬אמפיריות)‪.‬‬
‫דקרט אימץ לעצמו במהלך הפרויקט על התבונה את המוטו של גלילאו "ספר הטבע‬
‫נכתב באותיות מתמטיות"‪ .‬האובססיה הזו של בני האדם למספרים היא עתיקת יומין‬
‫ומעלה שאלות‪ .‬עוד מאפלטון סברו שעיסוק ותפיסה שכלית של אמיתות מתמטיות מעיד‬
‫על נצחיותו‪.‬‬
‫*ניוטון עסק באופן אינטנסיבי בחקר כתבי הקודש (היה מאוד דתי)‪ ,‬וסבר שאלוהים מדבר‬
‫אל האדם וחושף את התכניות האלוהיות של היקום לאדם דרך שני מדיומים‪ :‬כתבי הקודש‬
‫(והתנ"ך בפרט)‪ ,‬והמדע‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬כדי לגלות אמיתות אלוהיות אלו‪ ,‬צריך ללמוד את השפות והכלים באמצעותן האל‬
‫מתגלה – שפת הקודש (שלט היטב בעברית) והמתמטיקה‪.‬‬
‫לשפת המספרים היה תפקיד בהובלת דקרט בפיתוח המערכת הקרטיזיאנית – מנגנון‬
‫המאפשר להכניס את הצורות הגיאומטריות לתוך מערכת אלגברית לשם הבנתן‪ .‬זה‬
‫קריטי לעולם הפיזיקה‪ ,‬המשתמש בשאלות גיאומטריות להבין את המסלול במרחב של‬
‫אוביקט (כוכב לכת)‪.‬‬

‫קרל פופר ‪1994- 1902‬‬
‫אחד הפילוסופים הבולטים של המדע במאה ה ‪.20‬‬
‫אכן הטביע את חותמו (בפילו' ובפילו' של המדע)‪ ,‬אך לגבי מה החשיבות של עבודתו‬
‫הפילו' יש חילוקי דעות‪ .‬בישראל הייתה לו השפעה גדולה מאוד (היה יהודי‪ ,‬והיו לו בארץ‬
‫תלמידים שהתחנכו על משנתו)‪.‬‬
‫איכות אחת חשובה וניכרת שלו – יכולת כתיבה מפותחת‪.‬‬
‫הוא כתב בצורה ברורה וקולחת מאוד‪ ,‬ומעניינת‪.‬‬
‫יש לו משנה די סדורה‪ ,‬הכוללת טיפול גם במדע וגם בשאלות של פילוסופיה פוליטית‪,‬‬
‫חברתית ומוסרית‪ ,‬ולחיבור הזה ביניהם שעשה הייתה השפעה‪ ,‬כיוון יש משהו מאוד ישים‪,‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪7‬‬

‫נותן כלי עבודה פילוסופיים בהרבה מאוד תחומים (צבא‪ ,‬חברה‪ ,‬פוליטיקה ולא רק מדע‬
‫ופילוסופיה)‪.‬‬
‫המאמר של פופר – השערות והפרכות‪:‬‬
‫עוסק בשלוש שאלות‪ ,‬הקשורות זו לזו‪:‬‬
‫‪.1‬בעיית התיחום – מהם גבולות המדע‬
‫‪.2‬הזיקה‪ ,‬היחסים בין התצפית להיפותזה (מופיע גם אצל דקרט ב"מתודה")‬
‫‪.3‬בעיית האינדוקציה‬
‫*לוגיקה דדוקטיבית = טיעון לוגי דדוקטיבי תקף‪ ,‬בו ההנחות אמיתיות‪ ,‬המסקנה בהכרח‬
‫אמיתית‪ .‬כל המתמטיקה כולה מושתת על דדוקציה‪.‬‬
‫אמיתות ההנחות מחייבת את אמיתות המסקנה‪.‬‬
‫לוגיקה אינדוקטיבית = אמיתות ההנחות מצביעה על אמיתות המסקנה‪ ,‬אך לא מחייבת‬
‫אותה‪.‬‬
‫‪.1‬בעיית התיחום – מהם גבולות המדע‪:‬‬
‫הרקע ההיסטורי למאמר‪:‬‬
‫התק' היא בין ‪ 2‬מלחמות עולם (שנות ה ‪ 20‬של המאה ה ‪ ,)20‬בה קורים כמה דברים‬
‫דרמטיים שהשפעתם ארוכת טווח בעולם‪.‬‬
‫‪.1‬הרס התשתית האזרחית ‪ -‬לאחר המלחמה הראשונה‪ ,‬ההרג רב‪ ,‬והאדם‬
‫מתוודע להרס שהוא לא ידע מעולם והגיע לכל מקום (מע' חינוך‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫וכו')‪.‬‬
‫הפוטנציאל למלחמה נוספת מילא את האוויר‪ ,‬מרגע סיום המלחמה הראשונה‪ .‬יש‬
‫היסטוריה של ניסיון למנוע את המלחמה הבאה‪ .‬לכן התק' רגישה מאוד‪.‬‬
‫(המהפכה הבולשביקית – פוליטית מדינית שהחלה ברוסיה)‪.‬‬
‫‪.2‬המישור המדעי – באותו זמן‪ ,‬סוף המאה ה ‪ 19‬נערכו כנסים מדעיים כדי‬
‫לסכם את ההצלחות והחידושים במאה (תרמו דנמיקה שהתפתכה במאה‪,‬‬
‫פיתוחים אלקטרו‪-‬מגנטיים‪ ,‬המכאניקה הסטטיסטית)‪ .‬היו ‪ 2‬בעיות שהעיבו על‬
‫חגיגות הניצחון‪:‬‬
‫•בעיית האתר – גילו בפיזיקה של מקסוול את מהירות האור‪,‬‬
‫ובתק' חשבו שהאור הוא גל‪ ,‬ואם זה כך צריך להיות מדיום‬
‫שבו הוא מתפשט‪ .‬למדיום הזה קראו "אתר"‪ .‬גילוי האתר‬
‫עצמו הוא ניצחון‪ ,‬אך הכישלון היה בניסיונות לראות את‬
‫ההשפעות של האתר (לא הצליחו למדוד את מהירות האור)‪,‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪8‬‬

‫לא הצליחו לפגוש את האתר‪ .‬זה היווה אתגר גדול עבור‬
‫הפיזיקה‪.‬‬
‫•גרף הקרינה של גוף שחור – כל גוף חם פולט אור (הגוף החם‬
‫הגדול הוא השמש)‪ ,‬אור יכול לבוא בכל מיני צבעים‪ ,‬לפי‬
‫אורכי הגל‪ ,‬כתוצאה מטמפרטורת החום‪ .‬הבעיה הייתה‬
‫להסביר את גרף הקרינה של גוף שחור‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן הופיעו כתגובה‪ ,‬פיתרון‪ 2 ,‬תיאוריות‪:‬‬
‫•תורת היחסות של איינשטיין – אין אתר‪ .‬לא מצאנו כי הוא לא קיים‪.‬‬
‫•מכניקת הקוונטים – תגובה ישירה לגרף הקרינה של גוף שחור‪ .‬נוסחא‬
‫המתארת את הגרף הזה כפונ' של טמפרטורה של הגוף‪.‬‬
‫‪.3‬מהפכה נוספת‪ ,‬בערך מאותה תקופה – המהפכה הפסיכואנליטית של פרויד‪:‬‬
‫מציג את הפסיכואנליזה בתור מדע לכל דבר‪ ,‬מדע הנפש האנושית כמדעית לכל‬
‫דבר‪ .‬הוא חוזר ומדגיש שמהפרספקטיבה שלו הפסיכואנליזה ממשיכה באופן רציף‬
‫את הפיזיקה‪.‬‬
‫פענוח החוקים המדעים של הנפש יאפשרו גם את תיקונה > הטיפול הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫[ספרו "הרצאות מבוא בפסיכואנליזה" מומלץ]‪.‬‬
‫לחלומות תפקיד חשוב במדע הזה – אחת הזירות דרכן ניתן לקבל הצצה למנגנון זה‪.‬‬
‫זהו כלי סיבתי‪.‬‬
‫את זה פופר פוגש בזמן כתיבת מאמרו (מהפכה פוליטית מדינית – בזמנו נתפסה כטובה‪,‬‬
‫לא ראו את הפוטנציאל הגרעיני; והמהפכה המדעית)‪.‬‬
‫לכן הפילו' שלו‪ ,‬מראשית דרכה‪ ,‬עסוקה בזיקה בין ‪ 2‬המהפכות האלו (פוליטית ומדעית)‪.‬‬
‫בזמנו גם הכיר את מרקס‪.‬‬
‫מרקס מציג את התיאוריה החברתית שלו כמדעית לכל דבר – מדע ההיסטוריה החברתי‪.‬‬
‫הוא מתאר את אבולוציה דטרמיניסטית שכפופה בצורה מוחלטת לחוקים‪ .‬החברה‬
‫האנושית היא מנגנון הכפוף לחוקים‪ ,‬שאותם חושף מרקס‪.‬‬
‫הקפיטליסט אצל מרקס הוא בעצם קורבן של שלב מצער בדרך למקום טוב שהאנושות‬
‫בדרך אליו‪.‬‬
‫בעיניו המהפכה מתחייבת מחוקי ההיסטוריה‪ ,‬והיא צריכה להיות אלימה‪ .‬אין דרך אחרת‬
‫לחברה להתקדם – דטרמיניסטי‪ ,‬נטראלי מבחינה מוסרית‪.‬‬
‫כל ההתפתחויות האלו‪ ,‬שמאחוריהן גאונים‪ ,‬מציגות עצמן כמדעיות‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪9‬‬

‫פופר מרגיש‪ ,‬שאע"פ שהן כולן מוצגות כמדעיות‪ ,‬יש ביניהן הבדל (למשל בין התיאוריה‬
‫של איינשטיים לפרויד)‪.‬‬
‫זה משהו שהוא רוצה לברר‪ ,‬כי בעיניו העבודה של הקהילה המדעית היא חיובית‪ ,‬בריאה‪,‬‬
‫מייצרת דברים טובים > מקדמות ומועילות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המהפכות האחרות מייצרות גם אפקטים שליליים (מרקס‪ -‬מובילה לשפיכות‬
‫דמים‪ ,‬פרויד – מפוקפק להתייחס לתורתו כמדע) > מולידות מלחמות והרס‪.‬‬
‫זאת לאור העובדה שהעולם יצא ממלחמה אחת ובדרך לאחרת‪.‬‬
‫אי לכך חשוב לו לברר מה מדע ומה לא‪ ,‬ולהציג כל דבר בתור מה שהוא‪ ,‬על מנת שנוכל‬
‫להתקדם‪.‬‬
‫לקרוא מאמר של פופר – בעיית האינדוקציה ברפרוף‬
‫הפוזיטיביזם הלוגי‬
‫אפשר לקנות את החוברת – בניין ‪ ,410‬חדר ‪ ,11‬בשעות ‪.)₪ 35( 8-18‬‬

‫שיעור שלישי ‪19.11.08‬‬
‫הרצאה ‪ 3‬מעמוס‬
‫בגלל ההבדל המשמעותי בין המהפכות המדעיות שהביאו הבטחות לעולם טוב יותר לבין‬
‫המהפכות מחברתיות שהביאו להרס וחורבן‪ ,‬פופר עוסק שוב בשאלה איך מתחמים מדע‪.‬‬
‫מהו מדע? הוא מנסה לברר מה ההבדל בין שני המהפכות הללו המהפכה המדעית‬
‫והמהפכה החברתית שהתיימרו להיות מדעיות‪ .‬אולי התיאוריות המדעיות יותר מדויקות‬
‫אולי הם יותר יעילות או שהם הולכות לאמת‪ .‬פופר דוחה את כל הטענות האלה ומראה‬
‫איך יש תאוריות שנחשבות מדעיות שהם פחות מדויקות מתיאוריות לא מדעיות וכך גם‬
‫לשאר טענות‪.‬‬
‫הוא מגיע למסקנה שההבדל הוא שתיאוריות מדעיות נותנות חיזוי מסתכן‪ .‬תאוריות‬
‫אחרות גם נותנות חיזוי כמו התאוריה של מרקס שחוזה שאחרי הקפיטליזם מגיע‬
‫ההתפכחות והוא מתאר הכל בשלבים מאד מדויקים וברורים‪ .‬עדין אין מדובר בתאוריה‬
‫מדעית לפי פופר כי אין פה סיכון‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ניתן באופן מדיד וברור להפריך אותם‪ .‬לפי‬
‫פופר המדען חייב להסתכן – חייב לשים את עצמו במצב שאפשר לסתור את הטענה שלו‪.‬‬
‫פופר אומר שהאידיאולוגיה המרקסיסתית מכילה בתוכה את הדרך לפירוש המציאות כך‬
‫שהמציאות תמיד תתאים לאידיאולוגיה‪ .‬כך גם לפי הפסיכולואנליזה אם מישהו מתאבד‬
‫הפסיכולוג תמיד יכול להסביר מה עבר לו בראש אבל לא נוכל לבדוק את זה‪ .‬כמו‬
‫באסטרולוגיה שנותנת תחזיות אבל ממש בדיקה של האם זה מתממש‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪10‬‬

‫המדען שעוסק במדע מדעי לפי פופר צריך להכיר בזה שהתאוריה שלו עשויה להיות‬
‫מופרכת‪ .‬לא חייב שהתאוריה תופרך אבל היא חייבת להכיל בתוכה אפשרות להביא‬
‫ממצאים שיפריכו אותה‪.‬‬

‫(דולב מסביר על הפתרון של איינשטיין לתיאורית הכבידה של הניוטון‪ .‬לפני זה הוא פונה‬
‫לגיאומטריה של אאוקלידס‪ .‬אאוקליס נותן הגדרות לנקודה ולקו‪ .‬אז הוא מגדיר את‬
‫האקסיומות שבין שני נקודות עובר קו ישר אחד ששני קווים מקבילים לא נפגשים לעולם‪.‬‬
‫האקסיומה ששני קוים מקבילים לא נפגשים העסיקה הרבה מדענים כי הדרך היחידה‬
‫לבדוק אותה היא באינסוף‪ .‬לכן הם ניסו להראות על דרך השלילה ששני קווים מקבילים‬
‫כן נפגשים ולשלול את זה‪ .‬הם לא הצליחו כי זה לא נכון‪ .‬כאשר המרחב מעוקם זה לא‬
‫נכון כי קווי האורך הניצבים לקו המשווה נפגשים בקטבים‪ .‬כך גם המרחב מתעקם בגלל‬
‫גופים בעלי מסה מעקמים את המרחב‪ .‬כלומר בתורת היחסות הכללית איינשטיין מבטל‬
‫כליל את תורת הכבידה של ניוטון על ידי זה שהוא מראה מתטמתית שהמרחב מעוקם‪).‬‬
‫תורת היחסות של איינשטיין היא תאוריה מסתכנת והיא אכן נבדקה רק אחרי ‪ 7‬שנים ב‬
‫‪ 1919‬בליקוי החמה‪ .‬הניסוי הראה שהזווית בין הכוכבים גדלה בין היום ללילה בדיוק כמו‬
‫שתורת היחסות קבעה‪ .‬רוב המדענים חשבו שהתורה לא נכונה‪ ,‬הסיכון היה גבוה אבל‬
‫איינשטיין צדק‪ .‬ולפי פופר זה מה שעושה אותה מדעית‪ .‬פופר עושה טעות לפי דולב כי‬
‫הוא אומר שברגע שתאוריה הסתכנה כלומר חזתה משהו שלא קרה‪ ,‬התאוריה קרסה‬
‫וצריך לחפש תורה אחרת והיא הופכת להיות לא שימושית‪ .‬דולב אומר שתיאוריות‬
‫"קורסות" כל יום אבל עדיין משתמשים בה ולא בהכרח מחפשים תאוריה אחרת‪ .‬כמו‬
‫למשל התורת הכבידה של ניוטון שעד היום משתמשים בה כאשר יורים טיל בין יבשתי‪.‬‬
‫פופר מציג תמונה של אורגניזמים באופן כללי החל מהאמבה עד איינשטיין נוצרים עם‬
‫נטייה למצוא חוקיות במציאות‪ .‬פופר טוען שזה תוצר אבולוציוני שמשרת שרידות‪ .‬לפי‬
‫פופר זה נרטיב שמארגן לנו את המציאות בתוך מסגרת שיש לה מבנה עם חוקים‪ .‬לכן גם‬
‫מיתוסים נופלים לתוך אותה מסגרת של מדע‪ .‬ההבדל בין מיתוס ומדע הוא שהמדע‬
‫מעמיד את עצמו לביקורת כי הוא נותן תחזיות מסתכנות‪.‬‬
‫פופר רואה את המדע כעוסק העיקר בפעילות אינדוקטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬פעילות שהולכת‬
‫מהתצפית לתיאוריה‪ .‬המדע‪ ,‬לפי התאוריה האינדוקטיבית‪ ,‬קודם כל אוסף נתונים בצורה‬
‫בלתי משוחדת ואובייקטיבית‪ .‬איזה נתונים? הנתונים שהוא צריך כדי לברר את השאלה‬
‫שלו‪ .‬כמו שחוקר חרקים יוצא לשדה ואוסף חרקים‪ .‬אח"כ הוא מסדר אותם על השולחן‪.‬‬
‫המדען מסדר אותם לפי קריטריונים שנובעים מתוך התצפית‪ .‬כלומר‪ ,‬גודל‪ ,‬מספר רגליים‬
‫צבע וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬התצפית היא שקובעת את ההשערה – כל החיפושיות עם ‪ 4‬רגליים יש‬
‫להם שני כנפיים‪ .‬המשמעות של התמונה האינדוקטיבית היא שאין פניות‪ .‬יש איסוף‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪11‬‬

‫נתונים‪ ,‬סידור שלהם והוצאת השערה מתוך הנתונים הנצפים‪ .‬לפופר יש ביקורת על‬
‫הפעילות הכביכול אינדוקטיבית של המדע‪.‬‬

‫השערות והפרכות ‪ /‬קארל פופר‬
‫במאמר של פופר יש ‪ 3‬נקודות מרכזיות‪:‬‬
‫‪.1‬בעיית התיחום‬
‫‪.2‬הקשר בין היפותזה לתצפית‬
‫‪.3‬בעיית האינדוקציה‬
‫‪.1‬בעיית התיחום – קריטריון התיחום הוא ניתנות להפרכה‪:‬‬
‫הטענה של פופר היא שהמדע נותן לך חיזוי שיכול להיות שגוי‪ ,‬המדען יודע שהוא מכניס‬
‫אותך לסיטואציה שעלולה להתגלות כשגויה‪.‬‬
‫פופר – האידיאולוגיה המרקסיסטית מכוונת את איך אתה רואה ומפרש את המציאות‪ ,‬היא‬
‫מכתיבה זאת‪ .‬מרקסיסט פותח את העיתון‪ ,‬הכל יוסבר לאורה של התורה‪ ,‬לא משנה מה‬
‫יקרה‪.‬‬
‫כך בדיוק כמו אצל הפסיכואנליטיקאי (‪ 2‬הורים אחד דוחף את הילד למים והשני מציל‬
‫אותו – לשניהם יהיה הסבר ותחזית ע"י הפסיכואנליזה)‪.‬‬
‫במובן הזה טוען פופר שהחברות האנליטיות נותנות תחזיות‪ ,‬והן לא שונות בכך‬
‫מאסטרולוגיה‪ ,‬כי הן יקרו‪ ,‬לא משנה מה יקרה בפועל במציאות זה יהיה תואם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המדען נותן תיאוריות שייתכן וייכשלו – המדעי ורק המדעי יכול להיכשל‪,‬‬
‫תורה היא מדעית אם ורק אם היא עשויה להיות מופרכת‪ .‬זה ההבדל בעיניו בין מדעי ללא‬
‫מדעי‪.‬‬
‫הניסוי הזה (??) מבחינת פופר מבסס את אמיתות תורת היחסות‪ ,‬בגלל האפשרות‬
‫שהתורה תופרך‪.‬‬
‫תורה יכולה להיות מופרכת אך ורק אם היא אוסרת משהו‪ ,‬אומרת על משהו שהוא לא‬
‫יקרה‪ ,‬רק כך יכול לקרות גם ההיפך ממה שטענה‪.‬‬
‫המדע‪ ,‬בניגוד לתיאוריות אחרות‪ ,‬מיוחד בכך שהוא מסתכן‪ .‬שהתורה בעצמה אומרת שיש‬
‫דברים שהיא לא יכולה להסביר‪ .‬המדע מספק תורות שהן ברות הפרכה‪.‬‬
‫לפי פופר אם תורה היא לא מדעית זה לא אומר שהיא לא רלוונטית או שימושית‪ ,‬ישנן‬
‫רבות כאלו שאפילו מלמדות אותנו אמיתות רבות וחשובות‪ ,‬אך הן פשוט לא מוגדרות‬
‫מדעיות‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪12‬‬

‫בעיני פופר תורה שהופרכה לא אמורה לשמש אותנו יותר‪ ,‬היא רלוונטית להיסטוריה‪ ,‬היא‬
‫בכך מוכחת כמדעית (אבל לא נכונה)‪.‬‬
‫כלומר – תיאוריה שאינה מדעית חשובה ורלוונטית ומלמדת‪.‬‬
‫תורה מדעית שהופרכה – אסור לנו כבר להשתמש בה‪ ,‬היא מונחת על מדפי ההיסטוריה‪,‬‬
‫לא רלוונטית יותר‪.‬‬
‫‪.2‬הקשר בין היפותזה לתצפית‪:‬‬
‫פופר מבחין בין תורות מדעיות למיתוסים‪.‬‬
‫הפוזטיביסטים לא התייחסו התייחסות רצינית למיתוסים – קראו למה שלא מדעי "‬
‫‪ ,"nonsense‬הם חסרי משמעות‪.‬‬
‫בניגוד להם פופר לא חושב כך‪.‬‬
‫בעיניו אורגניזמים באופן כללי (בין אם זו אמבה או איינשטיין) נולדים עם נטייה‪ ,‬דיס‬
‫פוזיציה למצוא חוקיות‪.‬‬
‫כשאנחנו פוגשים את העולם אנו מארגנים אותו בתמונה עשירה יותר הפועלים בתוכה‬
‫כללים וחוקים – אנו כאורגניזמים‪ ,‬כמו כל יצור בעולם‪ ,‬מחפשים חוקיות‪ .‬טוען שזהו תוצר‬
‫אבולוציוני – חוקיות המשרתת הישרדות‪.‬‬
‫בעיניו זה המקור של המיתוסים ושל המדע‪ :‬מיתוסים – מקור המארגן את האינפורמציה‬
‫הנתונה לנו בתוך מסגרת שיש לה מבנה‪ .‬אלו סיפורים על העובדות‪ ,‬שממקמים את‬
‫העובדות בתוך מסגרת הכפופה לחוקים‪.‬‬
‫מדע – גם מבנה‪ ,‬סיפור המארגן חוקים‪.‬‬
‫ההבדל ביניהם – המדע נתון לביקורת‪ ,‬מסתכן בתחזיות שיכול בגלל להיכשל‪ ,‬והמיתוסים‬
‫לא‪.‬‬
‫הרבה מדענים מתארים את המדע כפעילות ההולכת מהתצפית לתיאוריה – אינדוקטיבי‬
‫[פרנסיס בייקון ("ידע הוא כוח") העלה זאת‪ ,‬גם בורן‪ ,‬איינשטיין ועוד יסכימו‪ .‬זה‬
‫חשוב כי כך המדע מתואר כנטול פניות וניטראלי]‪.‬‬
‫הטענה של בייקון (שמקבלת הד אצל המדענים הבכירים של ההיסטוריה) – שלבי מדע‬
‫אינדוקטיבי‪:‬‬
‫איסוף נתונים ‪ -‬המדען קודם כל אוסף נתונים באופן סיסטמתי לא משוחד‪ ,‬לפי‬‫מה שמעניין אותו לחקור‪.‬‬
‫סידור הנתונים ‪ -‬לאחר מכן צריך למיין את התצפיות‪ ,‬לפי הפרמטרים שעולים‬‫מתוכן‪ .‬אם אתה מסתכל עליהם כמו שצריך אתה יודע איך לארגנם‬
‫היפותזה – השערה‪ ,‬שבאה מתוך הסתכלות נכונה על הנתונים‪.‬‬‫‪-‬אישוש ‪ /‬הפרכת ההשערה‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪13‬‬

‫כל חקירה יכולה להיות מדעית ע"ס החקירה האינדוקטיבית‪.‬‬
‫פופר דוחה את הטענה הזאת (לא הראשון בכך – נותן הד לדברי דואן‪ ,‬וגם לא הכי‬
‫אפקטיבי בכך)‪:‬‬
‫לחזור על פופר‬

‫אלבר קאמי ‪" /‬הזר"‬
‫סארט ‪J.R SARTRE‬‬
‫שיעור רביעי ‪19.11.08‬‬
‫המשך הקשר בין התצפית להיפותזה‪:‬‬
‫פופר רואה בנו‪ ,‬כבכל אורגניזם אחר‪ ,‬כיצור המנסה לאתר נתונים‪ .‬גם המיתולוגיות מנסות‬
‫לארגן את המציאות ככללים עם מבנה‪ .‬מתוך ההנחה שתופסים את המציאות‪.‬‬
‫אפילו ראשיתן של תיאוריות מדעיות הן במיתוסים האלה‪.‬‬
‫במדע הפעילות הזו הופכת רפלקטיבית וביקורתית (=פעילות המעמידה את הסיפור‬
‫למבחן המציאות מתוך לשפר או לשנות או לוותר עליו לנוכח המציאות)‪.‬‬
‫זה ההבדל בין מיתוס למדע – שניהם מנסים ליצור מבנים מהמציאות‪ ,‬אך המדע הוא‬
‫ביקורתי > חושף עצמו לביקורת של המציאות‪ .‬התיאוריות הפסיכואנליטיות‪,‬‬
‫האסטרולוגיה כמו המיתוסים לא ניתנים לבחינה במציאות‪ ,‬הן לא מסתכנות באופציה של‬
‫הפרכה‪ ,‬שתכשל‪.‬‬
‫מכאן (תצפית‪-‬היפותזה) עולה הקשר לבעיה האינדוקטיבית‪:‬‬
‫המתודה המדעית מבוססת על שלושה שלבים –‬
‫‪.1‬איסוף נתונים‬
‫‪.2‬גיבוש השערה (היפותזה)‬
‫‪.3‬ניסיון ‪ /‬ניסוי להפריך‬
‫היחס בין איסוף נתונים לגיבוש השערה‪:‬‬
‫המדען מנסה ליצור תיאוריות עבור נתונים שנאספו באופן ניטראלי‪ ,‬ללא קשר לדת‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬פסיכולוגיה וכו'‪.‬‬
‫ניוטון מדבר על השיטה האינדוקטיבית כשהוא מדבר על הגרביטציה‪:‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪14‬‬

‫הגרביטציה כלפי השמש מורכב מהחלקיקים שמהם השמש מורכבת‪ .‬כוח המשיכה הזה‬
‫יורד כפונקציה של רבוע המרחק מהשמש‪.‬‬
‫עד כאן ניוטון לא הצליח למצוא את הגורמים לכוח הגרביטציה מתוך התצפית‪ ,‬ולכן הוא‬
‫לא מנסח השערה בעניין‪ .‬מה שלא הושתת על הניסיון‪ ,‬נגזר ישירות מהתצפית – אין לא‬
‫מקום במדע הטבע‪.‬‬
‫גם ניוטון מתאר כך את עבודת המדע‪ :‬אנו אוספים נתונים‪ ,‬מנסחים טענות המתארות את‬
‫הנתונים האלו ואז על בסיס התיאור הזה בהכללה אינדוקטיבית גיבוש היפותזות‪.‬‬
‫[ראינו שכמה ימים השמש זורחת‪ ,‬אז באינדוקציה אנו מכלילים מהפרט אל הכלל‬
‫שהשמש זורחת כל יום‪ .‬בנויה על תצפית הקודמת לה]‪.‬‬
‫אל מול הטענה הזו של אינדוקציה צרה פופר טוען ההיפך‪:‬‬
‫אם ניתן לאסוף נתונים באופן נקי‪ ,‬מבלי להניח דבר מראש‪ ,‬רק על בסיס תצפית – נגיע‬
‫לתיאוריה ותצפית טהורה (ולא מגמתית)‪.‬‬
‫אז פופר אומר בואו ננסה‪ ,‬נתחיל לאסוף נתונים באופן נקי‪ – .‬אך זוהי בקשה בלתי‬
‫אפשרית בעיניו!‬
‫באופן טבעי כולנו חשופים כל הזמן לאינסוף אינפורמציה ונתונים‪.‬‬
‫עצם ההחלטה להתמקדות בנושא כלשהו כבר הופכת את התצפית ללא טהורה‪ ,‬זוהי כבר‬
‫קדם הנחה שלאורה אנו אוספים את הנתונים‪.‬‬
‫לכן הטענה הזו של איסוף נתונים טבעי ‪ ,‬שעולה אצל ניוטון וממשיכי דרכו‪ ,‬אין לה שחר‬
‫לפי פופר‪.‬‬
‫כלומר בעיניו קודם יש היפותזה ואז ניגשים לתצפית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬את המושגים שלנו רכשנו מהניסיון ומהתצפית (למשל את‬
‫המושג חרק‪ ,‬גלקסיה וכו')‪ .‬כלומר הייתה תצפית שעוררה היפותזה‪.‬‬
‫נוצר מעגל – מה קדם למה?‬
‫פופר מכריע‪:‬‬
‫כל אורגניזם חי נולד עם אינסטינקט למצוא חוקיות‪ .‬רק אורגניזמים עם אינסטינקט זה‬
‫שורדים‪.‬‬
‫כל חווית חושים כלשהי של מישהו היא תמיד מקרה של כלל‪ .‬ועם החוקיות הזו האדם‬
‫מתגלגל מהרגע הראשון של חייו ואילך‪ .‬וממעבר לחוקיות הבאה החוקיות הקודמת תעמוד‬
‫למבחן של הניסיון במציאות‪ .‬כלומר חוויה ראשונה היא מקרה של כלל‪ ,‬החוויה הבאה‬
‫תאשש או תפריך את החוק הקודם שנוצר‪ ,‬וכך הלאה > ההיפותזות עצמן גם עוברות‬
‫תהליך אבולוציוני‪.‬‬
‫תיאוריות מדעיות עוברות בעולם ושורדות‪ ,‬לפי טיב הנתונים והחוקים שלהן‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪15‬‬

‫התשובה לפי פופר – באה הנטייה המולדת ליצור חוקיות‪ .‬זהו מבנה של‬
‫האורגניזם‪ .‬המפגש החושי עם העולם נותן לנו גם את התצפית וגם את החוק‪.‬‬
‫הרגרסיה האינסופית נעצרת עם הדיס פוזיציה המולדת ליצור חוקיות‪.‬‬
‫זוהי לא נטייה לעשות הכללות‪ ,‬אלא מנגנון פנימי המגבש את המושג ‪ /‬חוק בו בזמן שהוא‬
‫נחשף לחוויה החושית (האדם חווה ירוק כשהוא נולד עם המושג צבע וירוק ובו בזמן זה‬
‫מתגבש אצלו)‪.‬‬
‫זוהי לא הכרעה‪ ,‬אלא בעיניו זה קורה בו זמנית – המושג והתצפית‪.‬‬
‫לסיכום הנקודה‪:‬‬
‫•נולדים עם ציפייה ליצור חוקיות‪.‬‬
‫•מכאן נולדת החשיבה הדוגמטית – תיאוריות שאינן מדעיות המארגנות את‬
‫המציאות מבלי להיחשף לביקורת‪.‬‬
‫•התפתחות נוספת בה נולדת החשיבה המדעית‪.‬‬
‫•קריטריון התיחום (עוסק בדיוק במה שהיחס בין תצפית להיפותזה עוסק)‪.‬‬
‫היוונים‪ ,‬מדע עתיק‪ ,‬הם אכן אבות השיטה הביקורתית רק שהם חשבו שהמציאות תוכיח‬
‫שהמיתוס נכון‪ ,‬תאשר את המיתוס‪ .‬אך הם עשו בכך טעות לוגית – כיון שלוגית לא ניתן‬
‫להוכיח דבר בעיני פופר‪ ,‬תפקידה הוא לא להפריך‪.‬‬
‫•תורות מדעיות מתקבלות על בסיס ארעי‪ ,‬ולכן לא מדעיות (מדעי = ברות‬
‫הפרכה בהגדרה‪ .‬בכל רגע ורגע עומדת מול המציאות ועשויה להיכשל)‪.‬‬
‫•רציונאלי הוא לא להאמין באמת המוחלטת‪ ,‬כיון שלמרות שאנו שואפים אליה‬
‫היא לא בהישג ידינו‪ ,‬אלא להאמין בכל דבר שבו מרחפת מעליו סימן שאלה‬
‫לגבי נכונותו מחר > דבר בר הפרכה (לא לבלבל זאת עם סקפטיזם)‪ .‬הספק‬
‫הוא האם התורה שהיום אמיתית תישאר גם מחר כזו‪ .‬להיות רציונאלי =‬
‫להכיר בקיום הספק‪.‬‬
‫•מתקדמים בעולם (הרחיב זאת מהמדע למע' כלכליות‪ ,‬חברתיות) ע"י‪:‬‬
‫ העלאת השערות תוך כדי התצפית וניסיון להפריכן‬‫ ניסוי וטעייה‬‫התורה צריכה לעמוד במבחן הסביבה שלה‪ ,‬ואם זה לא קורה היא מסולקת ונעלמת‪.‬‬
‫אם היפותזה אחת מתוך תורה שלמה נפלה‪ ,‬היא נפלה ומסולקת‪ ,‬והיא בלבד (פוזטיביסט‬
‫הרואה בכל היפותזה כנפרדת בפני עצמה)‪.‬‬
‫אמת אבסולוטית אצל פופר‪:‬‬
‫למציאות יש מבנה‪ .‬אנחנו בונים השערות ותורות ובהן אנו מאמינים‪ .‬כשאחת מופרכת‬
‫התקדמנו לשנייה‪ ,‬והמסע הזה ימשך עד אין כץ‪ ,‬בחיפוש אחר האמת המוחלטת‪ .‬גם אם‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪16‬‬

‫נגיע אל האמת המוחלטת הזו‪ ,‬לא נוכל לדעת שהיא אכן הסופית‪ .‬היא תמיד רלוונטית‬
‫לרגע הזה‪ ,‬ולא ניתן לדעת לגבי הרגע הבא‪.‬‬
‫כלומר פופר לא שולל קיום אמת מוחלטת‪.‬‬

‫לקרוא שבוע הבא פרק ‪ 2‬בהמפל (סיפור על ד"ר זמנוייס)‬
‫שיעור חמישי ‪3.12.08‬‬
‫ניסוי קריטי‪:‬‬
‫מושג מרכזי אצל פופר‪.‬‬
‫זהו ניסוי במסגרתו בוודאות מתרחשת הפרכה (אצל פופר זה חיובי כי אז אנו במקום‬
‫מדעי)‪.‬‬
‫ניסוי בו מעמידים למבחן המציאות שתי היפותזות‪ H1 :‬ו ‪ H2‬ואחת מהן בוודאות תופרך‪.‬‬
‫{לניוטון היה ניסוי קריטי ידוע על חלקיקי האור}‪.‬‬
‫בשביל פופר ניסוי קריטי הוא נפלא כי כך ניתן לומר שבאופן מובהק קרה אירוע מדעי –‬
‫תורה מסתכנת ועומדת למבחן המציאות‪ ,‬ואחת לפחות מופרכת‪.‬‬
‫מאחורי המהלך של ניסוי והפרכה‪ ,‬יש את האמונה בקיום אמת‪ .‬וגם אם איננו מתקרבים‬
‫אליה‪" ,‬האמת המוחלטת"‪ ,‬אנחנו לפחות פחות בורים‪ ,‬התקדמנו מנקודת האפס‪ .‬זהו‬
‫תהליך השתכללות המדע לפי פופר‪.‬‬
‫הרציונאליות לא מזוהה עם הכרת האמת‪ ,‬כי יוצא שלא ניתן להכיר את האמת‪ ,‬וגם אם כן‬
‫לא ניתן לדעת זאת‪ .‬להיות רציונאלי = לעבוד עם הכלים הרציונאליים‪ :‬תצפית ולוגיקה‪.‬‬
‫הם יכולים להעמיד מולנו רק אמיתות טנטטיביות‪ ,‬שיכולות להיות מופרכות‪ .‬לא להוכיח‬
‫דבר על המציאות‪ ,‬אלא לתת השערות שמשרתות עד הרגע שבו יופרכו‪.‬‬
‫אצל פופר יש ניסיון להכיר את המדע בתור לוגיקה‪ ,‬תהליך ההפרכה הוא לוגי‪ .‬מה שהופך‬
‫את המדע לרציונאלי הוא הישענות מוחלטת על לוגיקה‪.‬‬
‫ביקורת על פופר‪:‬‬
‫כמעט כל מרכיב אצלו נחשף לביקורת קשה‪.‬‬
‫הוא קורא פילוסופים באופן לא זהיר (ויטקנשטיין‪ ,‬איינשטיין)‪.‬‬
‫לגבי קריטריון התיחום ‪ ,‬ניתנות להפרכה‪:‬‬
‫הוא רחב מדי ‪ -‬אם זה מה שמגדיר את המדע אז יצא שכל מי שטוען טענה כלשהי ואז‬
‫מתגלה שהיא הופרכה כביכול אומר טענה מדעית‪.‬‬
‫והוא צר מדי – (נתייחס אל זה כשנדבר על קון)‪:‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪17‬‬

‫‪ .1‬כי כשתורות מופרכות אנחנו בפועל לא מכניסים אותן למגירה היסטורית‬
‫ומתעלמים ממנה‪ .‬אמנם התיאוריה המופרכת כן בבעיה‪ ,‬אך לא מתעלמים‬
‫ממנה (אצל קון המפתח להבנת המדע הוא הרקע ההיסטוריה)‪ ,‬לא מזרזים‬
‫להספיד אותה כיון שהופרכה‪ .‬בהיסטוריה זה קורה הרבה‪ ,‬וממשיכים לעבוד‬
‫עם תורה שהופרכה‪ ,‬ובעיני פופר היא כבר לא מדעית‪.‬‬
‫‪.2‬תת‪-‬היקבעות תיאורטית ‪ – theoretical under-determination‬לכאורה‬
‫יכולות להיות שתי תורות המתארות שני דברים שונים‪ ,‬אבל בכל מה שנוגע‬
‫לתצפית הן מתלכדות לכדי אותן תצפיות (בתצפית בלבד)‪ .‬התחזיות שלהן‬
‫קדימה (פרדיקציה) ואחורה (רטרו דיקציה – לדעת מה שהיה לפני שנים‬
‫רבות) הן תמיד אותה תחזית‪ ,‬אבל ההסבר שלהן לכך הוא שני דברים שונים‪,‬‬
‫לכל אחת הסבר אחר‪ .‬עבור פופר יש בעיה בתת היקבעות תיאורטית כי אז יש‬
‫כאן ‪ 2‬תיאוריות שלעולם לא יהיו מופרכות ‪ -‬הן לא מפריכות אחת את השנייה‪,‬‬
‫ולכן יש חשד שלגבי הנושא בו הן עוסקות לעולם לא נגלה את האמת‪.‬‬
‫[פואנקרה ואיינשטיין עבדו עם ניסויי מחשבה לכך – קל לבנות דוגמאות‬
‫מלאכותיות כאלו במדע הטבע‪ .‬אם בפועל לאורך ההיסטוריה היה דבר כזה –‬
‫הדעות חלוקות]‪.‬‬
‫המפל‬
‫בן זמנו של פופר‪ .‬הוא צריך להיות מובן על רקע התקופה בה הם פעלו – תקופה בה‬
‫הלוגיקה הועלתה על נס וקיבלו מעמד ייחודי ומשמעותי יותר מאי פעם‪.‬‬
‫גם הוא מאוד הושפע מהחוג הווינאי‪ ,‬שם התפתח הפוזיטיביזם הלוגי‪.‬‬
‫פעמים רבות הוא מוצג בתור תמונת הראי של פופר‪ ,‬בעוד אצל פופר קריטריון התיחום‬
‫(ניתנות להפרכה) הוא הדבר החשוב‪ ,‬מהמפל עולה קריטריון לתיחום אחר –‬
‫ניתנות לאישוש‪ .‬דבר שאצל פופר בלתי אפשרי (אישוש)‪.‬‬
‫לכאורה פופר והמפל נותנים קריטריוני תיחום סותרים‪ ,‬אך למעשה הם נותנים לנו אותה‬
‫תשובה – הכרעה של מה מדע ומה לא מדע (אצל שניהם אותה תורה תוגדר מדעית‬
‫לבסוף)‪.‬‬
‫גם לפי המפל ניתן לזהות שלושה שלבים בתהליך המדעי (אותם קון יתקוף בהמשך)‪:‬‬
‫‪.1‬איסוף נתונים‬

‫נהוג לקרוא להם יחד‬

‫‪.2‬גיבוש היפותזה‬

‫"הקשר הגילוי"‬

‫‪.3‬אישוש (אצל פופר – הפרכה)‬

‫"הקשר הצידוק"‬

‫איסוף הנתונים הניטראלי נדחה‪ ,‬והוא ופופר מראים תמונה מורכבת של היחס בין‬
‫איסוף נתונים לגיבוש ההיפותזה‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪18‬‬

‫אצל המפל אין הסבר למה מגיע קודם – ההיפותזות נשענות על תצפית‪ ,‬אך מקורן‬
‫היא מהשראה כלשהי שיכולה לרדת על רוח האדם מניבות בלתי מובנות (דוג' הנחש‬
‫שנגלה באש ויצר השראה למבנה מולקולת הבנזן)‪.‬‬
‫המפל לא מתיימר לענות על מה מקור החידוש‪ ,‬ולהסביר את היצירתיות האנושית‪,‬‬
‫אלא משאיר זאת מסתורי‪.‬‬
‫פופר והמפל‪ ,‬כפוזטיביסטים לוגיים‪ ,‬מסכימים על כך ששני השלבים הראשונים‬
‫קשורים ונקראים "הקשר הגילוי"‪ .‬הם חלוקים על "הקשר הצידוק"‪.‬‬
‫המפל פותח עם הסיפור של הרופא ממוצא הונגרי זמלוייס‪:1844-48 ,‬‬
‫עובד במחלקת היולדות‪ ,‬שבאותה תקופה הייתה מגפת תמותה רצינית של מוות לאחר‬
‫הלידה במחלקה אחת ספציפית‪.‬‬
‫שלב הגילוי‪:‬‬
‫לאור התמותה הזו צריך לגבש היפותזה על הסיבה‪ .‬בסיטואציה כזאת הכל יכול להיות‬
‫רלוונטי או לא‪ ,‬ולכן יש קושי בגיבוש ההיפותזה‪ .‬לכן הוא מנסה הרבה דברים (רמת‬
‫הצפיפות משפיעה‪ ,‬הטיפול ע"י סטודנטים לא מנוסים‪ ,‬תנוחת הלידה‪ ,‬פעמון הכומר‬
‫והגיעו למחלקה)‪.‬‬
‫אפשר להעלות עוד אינספור השערות‪ ,‬רלוונטיות ולא‪ .‬בהיסטוריה של המדע דברים‬
‫מופרכים לחלוטין שנראו לא רלוונטיים למעשה היוו לבסוף את ההסבר‪ .‬לכן בעיני‬
‫המפל כל מה שנעלה על הדעת הוא אפשרי‪ .‬הזוי ורחוק ומדומיין ככל שיהיה‪.‬‬
‫אין מכשיר לוגי שיגיד לנו איזה היפותזה רלוונטית או לא‪ ,‬לא ניתן ע"ב ניתוח מושגי‬
‫לשפוט היפותזה‪ ,‬אלא רק ע"י מבחן ההצלחה ← בקונטקסט הזה תפקיד הלוגיקה‬
‫מוגבל מאוד‪ .‬זהו עולם של יצירתיות ודימיון‪.‬‬
‫לאחר הגילוי זמלוייס מנסה את ההיפותזה‪ ,‬כשהמטרה לפי המפל היא לאשש –‬
‫לגלות את האמת (בניגוד לפופר‪ ,‬שמטרת המדע בעיניו היא להפריך תיאוריות שאינן‬
‫נכונות)‪.‬‬
‫אי אפשר להוכיח בוודאות‪ ,‬אבל אפשר ע"י כלים לוגים להביא עדויות תומכות ובכך‬
‫לאשש‪.‬‬
‫*לפוזטיביסטים של אותה התקופה כן היה חשוב מאוד להעלות את המדע על מושגים‬
‫לוגיים‪ ,‬ולתת צידוקים לוגיים‪.‬‬
‫מהו אישוש לוגי‪:‬‬
‫לוגיקה דדוקטיבית‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪19‬‬

‫נניח שיש היפותזה ‪ ,H‬וממנה גוזרים מסקנה ניסיונית ‪.I‬‬
‫כעת יש שתי אפשרויות (א‪ .‬קורה או ב‪ .‬לא קורה)‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬היפותזה ‪ :‬אם ‪ ← H‬אז ‪I‬‬

‫[← = גדירה דדוקטיבית‪ .‬מ ‪ H‬גוזרים דדוקטיבית ש‬

‫‪]I‬‬
‫‪.2‬ניסוי‪( I :‬קרה)‬
‫‪------------------------------------------------------‬‬‫מסקנה‪( H :‬ההיפותזה קיבלה אישוש)‬
‫הבעיה‪:‬‬
‫ההנחות נכונות‪ ,‬אבל המסקנה לא בהכרח נובעת מהאמיתות האלה – לא בהכרח‬
‫נכונה‪ ,‬יכולה להיות שקרית > טיעון לא תקף לוגית‪.‬‬
‫כיון שכך‪ ,‬אצל פופר לא ייתכן שהמדע יישען על טיעון כזה‪ ,‬בו לא ניתן לסמוך על נכונות‬
‫המסקנה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬היפותזה ‪ :‬אם ‪ ← H‬אז ‪I‬‬
‫‪.2‬ניסוי‪ :‬לא ‪( I‬לא קרה)‬
‫‪------------------------------------------------‬‬‫מסקנה‪( H :‬ההיפותזה קיבלה הפרכה)‬
‫כאן ההנחות נכונות‪ ,‬ובהכרח גם המסקנה נכונה‪ .‬לא יכול להיות שההנחות יהיו נכונות‬
‫והמסקנה שיקרית > טיעון תקף לוגית‪.‬‬
‫לכן על טיעון כזה אפשר לסמוך ← זוהי הסכמה של הפרכה‪.‬‬
‫זו הסיבה שפופר מוכן להסתמך רק על סכמה של הפרכה‪ ,‬מוצא בה את המהות הלוגית‬
‫של העבודה המדעית‪.‬‬
‫המפל בסיפור של זמלוייס עובר היפותזה היפותזה ומראה כיצד כל אחת הופרכה (הוצע‬
‫הסבר חלופי חדש שהפריך את הקודם)‪.‬‬
‫עד שמות ידיד נתן לזמלוייס רמז על כך שחומר מן המת‪ ,‬מניתוח גופות מגיע ע"ג‬
‫סטונדטים שבאים ליולדות‪ .‬בדק זאת‪.‬‬
‫‪ – H.1‬המיתה של היולדות מחומר שמקורו במתים‬
‫‪ – I.2‬ניסוי‪ :‬הסטודנטים מחטאים את הידיים‪.‬‬
‫‪-------------------------------------------------------‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪20‬‬

‫מסקנה‪ :‬אחוז התמותה ירד מיד‪.‬‬
‫פופר לא יהיה מוכן להשתמש בטיעון זה‪ ,‬אצל המפל זה ברור שעלינו על הסיבה‪,‬‬
‫הצלחנו לאשש את ההיפותזה‪ ,‬אך על בסיס טיעון לא תקף‪.‬‬
‫לקרוא את פרקים ‪ 5 2,3‬של המפל‬
‫שיעור שישי ‪10.12.08‬‬
‫ראינו שני טיעונים‪ .‬אחד תקף‪ ,‬לוגיקה דדוקטיבית – בו אם ההנחות אמיתיות אז גם‬
‫המסקנה אמיתית; השני לא תקף‪ ,‬לוגיקה אינדוקטיבית – ייתכן שההנחות אמיתיות‬
‫והמסקנה לא‪ ,‬אמיתות ההנחות לא מבטיחה את אמיתות המסקנה‪ ,‬אבל סביר להניח‬
‫שהיא מעידה על משהו‪..‬‬
‫דיברנו גם על המקרה של תמות היולדות בביה"ח וראינו שיש אין ספור היפותזות שניתן‬
‫להעלות‪ ,‬כלומר שנתונים לא יכולים להכתיב את ההיפותזות‪ .‬הרבה מההיפותזות שהיו‬
‫פורצות דרך במדע נראו כלל לא קשורות לתצפיות‪ .‬מכך ניתן להבין שיצירת היפותזות‬
‫מגיע גם מהיצירתיות האנושית ולא רק מהנתונים האמפיריים‪.‬‬
‫כשמדברים על טיעון אינדוקטיבי כמו "כל האנשים שנולדו ימותו" אין בו וודאות מוחלטת‬
‫כמו בטיעון דדוקטיבי שבו הוודאות היא לוגית ומוחלטת‪ .‬הטיעון האינדוקטיבי הוא בינארי‪,‬‬
‫לא נותן וודאות אלא רק נותן חיזוק‪ .‬הטיעון האינדוקטיבי מאפשר דרגות של ודאות וכל‬
‫ניסוי יכול לתרום עוד לוודאות אבל לעולם לא נגיע לוודאות מוחלטת‪.‬‬
‫דוגמאות שהמפל נותן‪:‬‬
‫עד המאה ה ‪ ,17‬ידעו שבשאיבת מים מבאר ע"י בוכנה המים יעלו בבוכנה עד גובה‬
‫מסוים (‪ 34‬ס"מ)‪ .‬ומאותו רגע המים לא יעלו‪ .‬חשבו שהמים מלכתחילה עולים בגלל‬
‫"פחד הריק" – הטבע לא סובל ריק‪ .‬מונח מימי הביניים שתפקד כמדעי לכל דבר‪ ,‬אך‬
‫למעשה היה הסבר פילוסופי‪ .‬מאוחר יותר לייבניץ נתן טיעון שמסקנתו דומה‪ ,‬אין דבר‬
‫כזה ואקום וריק (לא בהקשר המשאבה)‪ .‬לגבי העצירה שלהם בגובה מסוים זו הייתה‬
‫תעלומה‪.‬‬
‫‪ 1655‬טוריצ'לי העלה השערה שאוששה ורלוונטית עד היום‪ :‬כדוה"א מוקף ב"ים של‬
‫אוויר" > האטמוספרה (לחץ אטמוספירה נמדד ביחידת טור על שמו)‪ .‬הבוכנה מבודדת‬
‫את המים מים האוויר‪ ,‬יש בה ריק‪ ,‬לעומת המים שמבחוץ לבוכנה‪ .‬לכן כשהבוכנה עולה‬
‫אין שום לחץ שימנע מהמים לעלות‪ .‬הם עולים עד למישור שבו הלחץ בבוכנה שווה‬
‫ללחץ מחוץ לבוכנה – הלחץ מים שווה ללחץ אוויר‪.‬‬
‫אישוש‪ :‬טוריצ'לי עשה אותו הדבר עם כספית‪ ,‬והתוצאה הייתה זהה‪.‬‬
‫‪ – H‬אם ההיפותזה בדבר האוויר נכונה‪ ,‬אז‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪21‬‬

‫‪ – I‬המודל של כספית יהיה נכון גם‪.‬‬
‫וההשערה אוששה‪.‬‬
‫אישוש נוסף‪ :‬הוא טיפס על הר‪ ,‬שם הלחץ שונה‪ ,‬והראה ששם עמוד האוויר קטן יותר‬
‫ולכן עמוד הכספית נמוך יותר‪.‬‬
‫שני הניסויים הללו הצליחו‪ ,‬ההשערה התקבלה (עד היום)‪ .‬זו לא הוכחה אלא אישוש! גם‬
‫אם אין תורה אחרת שתפריך אותה לא נתייחס אל האישוש כהוכחה‪ ,‬כי ייתכן שהיא עוד‬
‫רגע תופרך‪[ .‬במובן הזה העמדות של פופר ואחרים מחזיקות מעמד‪ ,‬זוהי עמדה די‬
‫מקובלת אצל רב האנשים עד גבול מסוים‪ .‬זה מורכב‪.]....‬‬
‫אנו שמחים כשיש הרבה אישושים‪ .‬יש אישושים הנחשבים איכותיים יותר לעומת אחרים‪:‬‬
‫‪.1‬אישוש ע"י אפשרות לשחזר את הניסוי ‪ /‬התופעה – אם משיגים תוצאה ע"ב‬
‫תורה ומצליחים להשיג אותה שוב באופן טבעי‪ .‬אם במעבדה יצליחו לשחזר‬
‫תופעה שלא קורית מחוצה לה אלא ע"ב תיאוריה גם משמחת (כך היה עם זיק‬
‫חשמלי)‪.‬‬
‫‪.2‬אישוש ע"י יצירה של תופעות חדשות – יש בשפע‪ ,‬הטכנולוגיה כולה היא‬
‫אישוש אחד גדול לטכנולוגיה (למשל לייזר על מנת לייצר אור מיוחד מאשש‬
‫את מכאניקת הקוונטים)‪.‬‬
‫‪.3‬חיזויים מוסיפים שאוששו (למשל החיזוי על קיום נפטון‪ ,‬חיזוי קיום הנויטרינו –‬
‫חלקיק אלמנטארי קטן המשלים את אנרגיות האטום)‪.‬‬
‫לקרוא את המפל פרקים ‪.3-5‬‬
‫שיעור שביעי ‪17.12.08‬‬
‫בהמשך למשאבה ולחץ המים עליה דיברנו‪ ,‬בעולם העתיק הייתה סלידה ופחד מהריק‪.‬‬
‫אפלטון דיבר על העולם כאורגניזם חי‪ ,‬תנועה זוהתה בעולם העתיק עם חיים‪ ,‬ולכן הטבע‬
‫נתפס כאורגניזם וטבעי היה לייחס לו תכונות אנושיות‪ ,‬כגון פחד מריק‪.‬‬
‫ה"וויטליזם"‪ ,vital ,‬חיוניות‪ .‬הגרביטציה היא דבר מיסתורי עד ימינו‪ .‬כל מה שרואים‬
‫בשמיים ושייך לשביל החלב הוא חלק מהגלקסיה שלנו‪ .‬קיימת גלקסיה אחרת בשם‬
‫אנדרומדה‪ ,‬המפעילה כוח גרביטציוני על שלנו‪ ,‬ועד היום אין לכך הסבר מניח את הדעת‪.‬‬
‫אך כבר בימי קדם ידעו שאנדרומדה אינה כוכב‪ .‬בימי קדם כשניסו להסביר למה הכוכבים‬
‫נעים סביב השמש‪ ,‬התורה ה"ויטליסטית" הניחה שאלו יצורים חיים‪ ,‬יש ביניהם קשר‪ ,‬ואף‬
‫האמינה כי יש בין השמש לירח משיכה מינית (בניסיון להסביר את הגרביטציה)‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪22‬‬

‫כאמור טוריצ'לי הגה היפותיזה שהעולם מוקף ים של אוויר‪ ,‬ואחרי שעבר שלב הגילוי ‪+‬‬
‫גיבוש ההיפותזה עברו לשלב הצידוק (ע"י הניסוי שהזכרנו – מבחנת כספית על הר)‪,‬‬
‫והתיאוריה אוששה‪ .‬זה השאיר רושם גדול וסיפק אישוש חזק להיפותזה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪:‬‬
‫‪.1‬אצל המפל‪ ,‬בניגוד לפופר‪ ,‬ההיגיון המדעי הוא היגיון‬
‫אינדוקטיבי > פותח ומעמיד מולנו אתגר פילוסופי לתת תורת היגיון מול‬
‫ההיגיון הדדוקטיבי‪ ,‬בו הטיעון תקף תמיד‪ ,‬לתורת היגיון בו גם כשההנחות‬
‫תקפות לא בטוח המסקנה נכונה‪ .‬פורמאלית צורנית הטיעון אותו טיעון‪,‬‬
‫לפעמים הוא תקף ולפעמים לא‪ ,‬צריך לחקור מתי ניתן להתייחס לטיעון‬
‫אינדוקטיבי כנכון ומתי לא‪.‬‬
‫*אצל פופר אין אינדוקציה!!! לכן אין אצלו אישוש אלא רק הפרכה‪ .‬יש לו רק טיעון‬
‫דדוקטיבי בו מההנחות מתחייבת מסקנה‪ ,‬המסקנה היא "אין זה נכון ש ‪ ,"H‬כלומר‬
‫הפרכה‪ .‬לפי פופר היפותזה חדשה לא נותנת שום אלמנט מדעי‪ ,‬רק הפרכות‪.‬‬
‫*אצל המפל הדבר המרכזי בעבודה המדעית הוא הניסיון להצדיק באמצעות אינדוקציה‪,‬‬
‫מה שעושה תיאוריה למדעית היא הניסיון לאשש אותה ← קריטריון התיחום של המפל‪.‬‬
‫‪.2‬המפל ופור מתלכדים בכל מה שקשור לפרקטיקה של התיחום‬
‫של המדע‪ ,‬לכאורה‪ :‬הסכימה הלוגית שלהם זהה – היפותזה‪ ,‬תוצאה‬
‫תצפיתית‪ ,‬ניסוי שמצליח או לא‪ .‬אחד רוצה הפרכה והשני אישוש‪ .‬אך בכל‬
‫מקרה‪ ,‬לכאורה מה שמדעי אצל פופר מדעי גם אצל המפל‪ .‬לכאורה‬
‫קריטריוני התיחום שלהם מתלכדים‪.‬‬
‫אך ברובד עמוק יותר יש הבדל ביניהם לגבי מה כל אחד מהם‬
‫שואף במסגרת המדע‪ ,‬ומה מקרב לאמת בעיני כל אחד‪ :‬אחד‬
‫להפרכות והשני לאישוש‪.‬‬
‫אם נחזור רגע לזמלוייס – מה היה קורה אם הסטודנטים היו עושים כפי שביקש ולא‬
‫הייתה יורדת התמותה? היו מגיעים לכך שההשערה לא נכונה‪ .‬לפי פופר זו הייתה הפרכה‪.‬‬
‫אך אם ההשערה הייתה השערה מסוג של‪:‬‬
‫אם ‪ H‬וגם ‪ A1‬וגם ‪ A2‬וגם ‪ A3‬וכן הלאה‪....‬‬
‫ובניסוי יוצא – לא ‪I‬‬
‫המסקנה היא לא ‪[ .H‬אצל פופר]‪.‬‬
‫אך אצל המפל זה לא בהכרח מפריך את הטענה‪ ,‬כיון שאם היפותזה כוללת הנחות עזר‪,‬‬
‫ואם הניסוי מפריך הנחה אחת‪ ,‬אין זה אומר שכל ההיפותזה הופרכה‪ ,‬כי עדיין יכולים‬
‫להיות חלקים ‪ /‬הנחות עזר נכונות בה‪ .‬למשל אצל זמלוייס‪ ,‬אם תמותת היולדות לא הייתה‬
‫נפסקת כתוצאה מהחיטוי בעיני המפל זה רק אומר שהקשר הוא לא משטיפת הידיים‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪23‬‬

‫(הנחה אחת שהופרכה) אך לא בהכרח מפריך את כל ההיפותזה‪ ,‬ייתכן שעדיין מתו‬
‫מזיהום שמקורו אחר (הנחת עזר אחרת)‪ .‬כלומר יש אין סוף הנחות עזר כאלו שיכולות‬
‫להפיל את המודל הדדוקטיבי‪ ,‬והוא לוקח אותן בחשבון‪ ,‬בעוד פופר לא‪.‬‬
‫המפל נתן אינטרפרטציה אחרת לגמרי לניסוי‪ .‬אם הפרכה לא בהכרח אומרת שההיפותזה‬
‫נכשלה‪ ,‬אז גם (מיליקן‪ ):‬זה שהניסוי הצליח לא בהכרח מאשש את ההיפותזה‪.‬‬
‫אז צריך לקחת בחשבון הנחות עזר (=טענות חיצוניות)‪ ,‬הנחות רקע (למשל הצמיגיות‬
‫שבמשאבה) וכלי מדידה‪ ,‬ותנאים סביבתיים ועוד הרבה דברים שייכנסו תחת ההשערה‪.‬‬
‫לבחינה – מה זה ניסוי קריטי‪ .‬להבין בגדול את הניסויים בחומר הקריאה ומה המסקנות‬
‫מהם‪.‬‬
‫לשבוע הבא להתחיל לקרוא את פייר דואם‬
‫סדנת ההדפס בירושלים‪....‬‬
‫שיעור שמיני ‪24.12.08‬‬
‫דיברנו על הנחות רקע והנחות עזר‪.‬‬
‫ההנחות האלו יובילו להוליזם מדעי‪ ,‬המזוהה ביותר עם פייר דואם‪.‬‬
‫מבוא לדואם‪:‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬במדעי הטבע‪ ,‬תופעה מתרחשת במסגרת סביבה‪ .‬הסביבה מורכבת מאינסוף‬
‫מרכיבים‪ ,‬רק חלקם ידועים לנו‪ ,‬ולגבי אף אחד מהם לא ניתן לומר מראש האם הוא‬
‫רלוונטי לתופעה או לא‪ .‬למשל במקרה של זמלוייס המחפש את סיבת התמותה במח'‬
‫יולדות – אין סיבה שניתן לפסול מראש‪.‬‬
‫בקוונטים התודעה של הצופה היא חלק מהתצפית‪ ,‬אי אפשר לנסח אותה מבלי להכניס‬
‫את הצופה למערכת ואת ההשפעה של הצופה עליה‪ ,‬בשונה מתיאוריות אחרות בהן לצופה‬
‫אין השפעה‪.‬‬
‫לכן צריך להכניס שורה שלמה של הנחות הקשורות לסביבה לתוך הניסוי‪ ,‬לא ניתן‬
‫לבודד את התופעה ולנתק אותה מהסביבה > הוליזם‪ ,‬פייר דואם‪.‬‬
‫"אם ‪ H‬וגם‪ ...‬וגם‪ ...‬וגם‪( ...‬וגם = הנחות הקשורות לסביבה) ← אז ‪."I‬‬
‫פעמים רבות אנחנו עושים ניסוי לא כדי להפריך או לאשש הנחה אלא כדי לעזור לנו‬
‫להניח את ההנחה‪ ,‬לבדוק האם ההנחה שלנו כלל רלוונטית‪ ,‬לעשות ניסוי כדי לבסס את‬
‫ההיפותזה (למשל המפל נותן דוגמא של מקדם האלסטיות של הקפיץ)‪.‬‬
‫השערות אד הוק‪:‬‬
‫נניח עשינו ניסוי והוא נכשל‪ ,‬למשל הסטונדטים שטפו ידיים ועדיין אין ירידה בתמותה –‬
‫לא ניתן ישר לקפוץ למסקנה שההיפותזה הופרכה‪ ,‬זה לא בהכרח נכון (יכול להיות‬
‫שהחומר לא מספיק יעיל למשל‪ ,‬אבל סיבת התמותה היא עדיין הזיהום)‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪24‬‬

‫בדיוק מהסיבה שבלוגיקה דדוקטיבית לא ניתן להוכיח היפותזות‪ ,‬באותו אופן גם לא תיתכן‬
‫הפרכה‪ ,‬כי תמיד ניתן לחפש ברקע‪ ,‬בסביבה גורם שניתן לשייך אליו את הסביבה‪ ,‬ובכך‬
‫להציל את ההיפותזה‪ .‬קורה לא אחת במהלך השגרה המדעית שכתוצאה מכישלון של‬
‫ניסוי‪ ,‬מנסחים היפותזה שכל מטרתה היא להציל את התיאוריה (למדענים יש מחויבות‬
‫גדולה כלפי התיאוריות שלהם‪ ,‬קון ידבר גם על אספקט פסיכולוגית‪ ,‬ולכן הם יתאמצו‬
‫להצילן‪ ,‬כולל ניסוח תיאוריות חדשות לשם כך)‪ .‬פופר לא היה מקבל זאת‪ ,‬הרי בעיניו‬
‫תיאוריה שהופרכה הולכת לפח‪ ,‬ולא ניתנת להצלה‪ .‬אין ספק שיש משהו בעייתי ב"הצלת"‬
‫התיאוריות‪ ,‬אבל בפועל זה קורה הרבה ביומיום‪.‬‬
‫דוגמאות – הנויטרינו (התפרקות רדיו אקטיבית שבמהלכן משתחררות קרינות שונות‬
‫אלפא‪ ,‬בטא‪ ,‬גמא‪ .‬זמן קצר לאחר גילוי הרדיו אקטיביות היה ברור שיש שם בעיה עם‬
‫המספרים‪ ,‬ואז פאולי הציע שקיים חלקיק נוסף בטבע – הנוטרינו)‪ ,‬חוק שימור אנרגיה‬
‫(בורק הציע זאת‪ ,‬גם ביחס לתיאוריה הרדיו אקטיבית)‪.‬‬
‫במבט היסטורי קשה לומר איזו מההשערות היא יותר "עד הוקית"‪ ,‬אבל בהתחשב במדע‬
‫היום ניתן לומר שההצעה של בורק היא השערת עד הוק‪ ,‬שמערערת את יסודות המדע‬
‫וקיימת עד שמשהו יפריך אותה‪.‬‬
‫גם ההשערה של טוריצ'לי על ים האוויר שמקיף את כדור הארץ באה להחליף את‬
‫ההשערה שהייתה מפחד הריק‪ ,‬והיא גם עד הוק‪ ,‬אך אם היה מישהו שהיה רוצה להציל‬
‫את ההשערה של הפחד מהריק היה ניתן לעשות זאת‪ .‬הפלוגיסטון (תופעת הבערה היא‬
‫תופעה סביבה התפתחה הכימיה‪ ,‬ולפניה הייתה השערה שאש היא סוג של חומר‪ ,‬ולא‬
‫תהליך – כפי שמתייחסים אליה היום‪ .‬תורת הפלוגיסטון הסבירה את תהליך האש‪ .‬אחת‬
‫ההשערות שעלתה להחליף את הפלוגיסטון – יש כל מיני סוגי פלוגיסטון‪ ,‬והזן המיוחד‬
‫המעורב בבערה הכימית הוא של חלקיקים בעלי משקל שלילי‪ .‬בראי השנים‪ ,‬זוהי‬
‫השערת עד הוק‪ .‬היום לא ניתן להסביר פיזיקאלית מהו "משקל שלילי"‪ .‬וזו דוגמא‬
‫להשערת עד הוק המצילה את התיאוריה מפני הפרכה)‪.‬‬
‫הניסוי הקריטי‪:‬‬
‫יש ‪ 2‬היפותזות המתמודדות זו מול זו‪ ,‬שונות הנותנות תחזיות שונות‪ ,‬ולכן בהכרח נקבל‬
‫הפרכה של אחת ההיפותזות‪ ,‬ואישוש של השנייה (במצב הטוב)‪ .‬אבל ייתכן שההפרכה‬
‫אינה הפרכה‪ ,‬והאישוש אינו אישוש‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫פוקו‪ – 1850 ,‬ניסוי הקשור לטיבו של האור‪ ,‬בעקבות התורה האופטית של ניוטון‪.‬‬
‫התורה החלקיקית של האור של ניוטון הסבירה תופעות אופטיות בצורה מאוד מוצלחת‬
‫(אור מתקדם בקווים ישרים‪ ,‬יש לו כוח אותו הוא יכול להפעיל על חומר‪ ,‬מודל החלקיקים‬
‫מסביר את האינטראקציה של האור עם החומר‪ ,‬כפופים לגרביטציה)‪ .‬ההצלחה הכבירה‬
‫של הגרביטציה של ניוטון הייתה ההתקבלות המדעית של האופטיקה של ניוטון – האור‬
‫כתופעה חלקיקית‪ .‬אבל מדענים ואופטיקאים בריטים פיתחו תופעות שהיה קשה להסבירן‬
‫במודל החלקיקי (למשל תופעת העקיפה – האור יודע "לעקוף" מחסום כלשהו ולהגיע‬
‫למקומות שלא היינו מצפים אילו היה חלקיקי‪ ,‬תופעת ההתאבכות – אם נאיר פנס מול‬
‫מחיצה עם חורים אל מסך שמאחוריו‪ ,‬בניגוד לתורת החלקיקים‪ ,‬נקבל על המסך פסים ‪/‬‬
‫אליפסות של חושך ואור בעוצמות שונות‪ .‬ההתאבכות הזו לא ניתנת להסבר ע"י תיאורית‬
‫החלקיקים)‪ .‬התופעות האלו הזמינו מודל חדש – מודל גלי‪.‬‬
‫לכל מודל היו תופעות שתמכו בנכונות התורה‪.‬‬
‫לשם הכרעה עושים ניסוי קריטי‪ ,‬כפי שעשה פוקו‪:‬‬
‫יודעים שאור מתפשט‪ ,‬ולא קופץ במהירות למטרה‪ .‬נשאלה השאלה מה קורה למהירות‬
‫האור כשהוא עובר ממדיום דליל – אוויר‪ ,‬למים הצפופים‪ .‬כל תיאוריה צפתה משהו אחר –‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪25‬‬

‫ניוטון‪ :‬שהאור (הנמשך ע"י חלקיקים) יעבור מהאוויר למים מהירותו תגדל‪ ,‬כי יימשך חזק‬
‫יותר באזור הצפוף של המים‪ .‬התורה הגלית‪ :‬האור נכנס למדיום סמיך יותר‪ ,‬ולכן יאט‪.‬‬
‫פוקו פיתח מכשיר מאוד משוכלל שאפשר לו להשוות בין מהירות האור במים לאוויר (לא‬
‫ע"י מדידת המהירות שלו – מה שעד היום לא ניתן לעשות)‪ .‬לכאורה זהו ניסוי קריטי – אם‬
‫האור מאט ‪ /‬מאיץ אחת תופרך והשנייה תאושש‪.‬‬
‫האור אכן מאט‪ ,‬ולכן התורה הגלית אוששה והאופטיקה של ניוטון הופרכה‪ .‬התורה הגלית‬
‫של האור שלטה במשך תקופה ארוכה מאוד‪.‬‬
‫תופעה נוספת באור – תא פוטואלקטרי‪ :‬משטח מתכת שכשפוגעים בו פטונים (חלקיקי‬
‫אור) הוא משחרר אלקטרונים (חופשיים‪ ,‬לא שייכים לאף אטום)‪ ,‬ואז הם מושכים את‬
‫המתכת ויוצרים זרימה שלהם מהמתכת למשטח אחר – זרם חשמלי‪ .‬ברגע שהאור נקטע‬
‫הזרם נפסק (כמו שיש בחיישן במעליות)‪ .‬זוהי תופעה קוונטית‪ ,‬עליה איינשטיין קיבל נובל‬
‫(איינשטיין נלחם ולא הכיר עד יומו האחרון בתורה הקוונטית‪ ,‬בגלל המוזרות שבה)‪.‬‬
‫מה קורה בתופעה – אם מאירים מתכת משתחררים אלקטרונים‪ .‬יש קורלציה בין עצמת‬
‫האור לעצמת הזרם החשמלי שנוצר‪ ,‬יותר אור ישתחררו יותר אלקטרונים‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫אם נניח שהאור הוא תופעה גלית‪ ,‬אז לכאורה פשוט נחליש את עצמת האור בפנס עד‬
‫אפס‪ ,‬ואז היינו מצפים שזרם החשמל שהואר מייצר ילך וירד באופן רציף גם עד אפס‪.‬‬
‫בפועל זה לא קורה‪ ,‬הזרם הולך ונחלש‪ ,‬ולמרות שיש עדיין מעט אור הזרם בסוף נפסק‬
‫פתאום > התורה הגלית הופרכה‪.‬‬
‫איינשטיין הסביר זאת ע"י האפשרות שחלק מהחלקיקים לא פוגעים במשטח‪.‬‬
‫על רקע התופעה הפוטו אלקטרית השלטון של התורה הגלית באופטיקה התערר‪ ,‬והתורה‬
‫החלקיקית חזרה לשלוט‪ ,‬לא במובן הפשוט של חלקיקים של ניוטון‪ ,‬אלא במובן של תורת‬
‫הקוונטים‪.‬‬
‫כלומר ‪ 50‬שנה לאחר פוקו הסתבר שהאישוש של פוקו לא היה אישוש‪ ,‬וההפרכה לא‬
‫הייתה הפרכה‪ ,‬וחזרנו לתורה החלקיקית‪.‬‬
‫↓‬
‫אישוש והפרכה הם לא סופיים מוחלטים‪ ,‬כי תמיד יש גורמים סביבתיים נוספים‪.‬‬
‫‪ 1903‬לנרד עשה את הניסוי בו ראה שלתופעה הפוטו אלקטרית יש את הנפילה הלא‬
‫רציפה לאפס (האור נחלש ויורד עד מקום מסוים‪ ,‬שאינו אפס‪ ,‬ומשם פתאום לאפס)‪.‬‬

‫פייר דואם ‪1916 -1861‬‬
‫היה פיזיקאי‪ ,‬מדען‪ ,‬מהמוערכים בזמנו‪ ,‬שעבר בהמשך לפילוסופיה של המדע‪.‬‬
‫היה היסטוריון מהחשובים של זמנו‪.‬‬
‫הראשון מבין אלו שהתייחסו אליהם בקורס שהיה גם מדען‪ ,‬שהגיע לדבר על הפילוסופיה‬
‫של המדעים מתוך היכרות עם התחום עצמו‪.‬‬
‫הכיר בחשיבות ההיסטורית של המדע‪ ,‬והרבה מהידע שלנו על ההיסטוריה של המדע‬
‫מגיע משחזורים שלו‪.‬‬
‫ההתבוננויות ההיסטוריות מביאות את דואם לכמה תובנות‪ ,‬שבזמנו היו מאוד מפתיעות ולא‬
‫התיישבו עם תפיסת המדע המקובלת‪.‬‬
‫הוא דן בקשר בין ההיפותזה לתצפית‪ ,‬והוא עומד על המורכבות של הקשר ביניהן‪ ,‬על‬
‫ההשערות התיאורטיות העומדות בבסיס הרבה תצפיות‪ .‬הוא גם דן בהנחות רקע‪ ,‬עזר‪ ,‬אד‬
‫הוק והצלת תיאוריות‪ .‬תו"כ הוא מניח את הקרקע להוליזם – בדיקת המערכת בשלמותה‪,‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪26‬‬

‫בד"כ ע"י התבוננות על השלם ניתן וצריך ללמוד משהו על החלקים (כי לא ניתן להגיע‬
‫אליהם בנפרד)‪ ,‬בדומה לרופא המטפל בגוף‪ ,‬ובשונה משען המפרק את השעון לחלקיו‪.‬‬
‫בהמשך הוא יציג את ההוליזם באופן מפורש‪:‬‬
‫‪ .1‬אין היפותזות שאינן מועמדות להפרכה או לאישוש‪ ,‬כל אמירה שלנו מועמדת‬
‫לרוויזיה לאור נתונים חדשים‪ ,‬אין אמירות והגדרות אבסולוטיות‪.‬‬
‫‪.2‬אמירות אופטימיות מאוד על היכולת שלנו להתקדם במדע‪ ,‬לא בזכות הפרכות‬
‫ואישושים אלא ע"י היכולת להפעיל ‪ – good sense‬להשתמש בשכל שלנו‬
‫כיצורים תבוניים על מנת להתקדם‪.‬‬
‫מי שמכיר בעצמו את היכולת לזהות בין טוב לרע‪ ,‬יכול להכיר בו גם את היכולת לזהות בין‬
‫אמת לשקר‪.‬‬
‫מומלץ לקרוא על תורת הקוונטים ‪ QED‬של פיינמן‪ ,‬המלצה נוספת "‪quantum‬‬
‫‪ "mechanism experience‬של ‪.D.Z Albert‬‬
‫לקרוא דואם את הסעיפים הרשומים – ‪8-10 ,1-3‬‬

‫שיעור תשיעי ‪31.12.08‬‬
‫המשך פייר דואם‪:‬‬
‫דואם היה מדען ופילוסוף‪ ,‬והכיר היטב את ההיסטוריה של המדע‪.‬‬
‫דיברנו על הדרך בה ניתן להציל היפותזות‪ .‬זה שנשים מתות סמוך לללידה – ממצא‬
‫מתצפית רפואית‪ ,‬זו טענה אחת‪ ,‬אבל יש מדעים שבהם ממצא מתצפית פחות מובהק‪ ,‬ואז‬
‫הטענה שהתצפית מביאה איתה מטען תיאורטי כבד‪ ,‬היא טענה לא אמיתית (למשל הנחות‬
‫מהפיזיקה הקוונטית) ‪.‬‬
‫על כך דואם מדבר בסעיף ‪.1‬‬
‫זה מביא אותו לגישה של הוליזם מדעי – אנחנו לא עוסקים בתופעות ממבודדות‪ ,‬אלא‬
‫תמיד רואים את המכלול‪ .‬כשמסתכלים על משהו תמיד רואים יותר מהאובייקט עצמו‪.‬כך‬
‫למשל במעבדה ייתכן שתשומת הלב מכוונת למשהו מאוד ספציפי‪ ,‬אבל גם אם לא שמים‬
‫לכך לב רואים הרבה יותר‪ .‬בשונה משען‪ ,‬המדען המתבונן באיבר רואה את הגוף כולו‪.‬‬
‫מכאן נובע שאין אישושים מוחלטים‪ ,‬כל אישוש יכול להתגלות בהפרכה‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬אין‬
‫הפרכות מוחלטות‪.‬‬
‫לכן גם אין ניסוי קריטי (אצל המפל פגשנו את זה בגירסה קצת אחרת)‪.‬‬
‫מההוליזם משתמעות כל מיני השלכות (לראות בסעיפים בחוברת ‪.)1-7‬‬
‫למשל‪ ,‬אם אין הוכחות‪ ,‬אז ייתכן שהניסוחים שאנו משתמשים בהם לתיאור הטבע אינם‬
‫נכונים‪ .‬יש רק קירובים‪.‬‬
‫יש לכך השלכות להוראת עולם המדעים – לא ניתן להבין את היחידה הראשונה‪ ,‬את‬
‫הבסיס‪ ,‬מבלי שיהיה לך את התמונה כולה‪ .‬מזכיר מעט את המעגליות של הגל‪ .‬בהוראת‬
‫המדעים‪ ,‬כדי להכיר היפותזה אחת צריך להכיר את המדע כולו‪ ,‬אבל זאת ניתן ע"י הכרת‬
‫היפותזה היפותזה‪.‬‬
‫בעיה נוספת היא של הישויות התיאורטיות – מדענים מעלים השערות רבות לגבי הישויות‬
‫הקיימות שאינן נראות לנו בתצפית ישירה‪ ,‬או מניחים הנחות לגבי קיום תופעות שאנו לא‬
‫רואים אותן (למשל קיום שדה חשמלי)‪ .‬נשאלת השאלה אילו ישויות הן פיזיקאליות ואילו‬
‫מהוות רק סמלים וכלים מתמטיים‪.‬‬
‫הטענות שכן נתעכב עליהן אצל דואם‪:‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪27‬‬

‫‪.1‬סעיף ‪ – 8‬אין טענות שעולות במסגרת המדע שאין להן תוכן אקספרימנטאלי‬
‫של ניסיון‪ ,‬כלומר בעלות מעמד א‪-‬פריורי‪ .‬למשל הגדרות או פוסטולטים‬
‫(הנחה ללא הוכחה‪ ,‬הנחת יסוד)‪.‬‬
‫בהקשר זה דואם מדבר על הנפילה החופשית (=נפילה בתאוצה קבועה)‪:‬‬
‫קצב שינוי המהירות של גוף נופל הוא קבוע‪.‬‬
‫היום ידוע כי האמירה של גלילאו כי התאוצה קבועה היא כבר לא מדויקת‪ ,‬אלא קירוב‬
‫(ביחס לניוטון)‪.‬‬
‫אם ניתנה לנו הגדרת הנפילה החופשית כתאוצה קבועה‪ ,‬ואז נצא לעולם ונניח נראה ע"י‬
‫מכשיר מאוד רגיש שהתאוצה אינה קבועה‪ ,‬אז מה עושים? לכאורה עם הגדרות אי אפשר‬
‫לשחק‪ .‬לא נוגעים בהגדרה כי היא חלק מהאמיתות שבמסגרתה אנו מניחים את הפעילות‬
‫המדעית‪ ,‬זוהי הנחת עבודה והתשתית‪ ,‬התנאי לקיום המדעי‪ .‬אם נשנה אותה הכל יקרוס‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אפשר כדי לפתור את זה להגיד שהנפילה הספציפית שראינו אינה חופשית‪.‬‬
‫דואם טוען כי יש אפשרות אחרת – לדחות את ההגדרה של נפילה חופשית ולהגדירה‬
‫מחדש‪ .‬אם נעשה זאת זה לא יהיה תיקון בתוך התיאוריה‪ ,‬אלא שינוי תשתיתי‪ ,‬בהגדרות‬
‫המגדירות את התיאוריה‪.‬‬
‫למשל כל חוקי המכאניקה של ניוטון יאלצו להתנסח מחדש‪ ,‬בדיוק כפי שאם היינו‬
‫מגדירים מחדש את המשולש כל הגיאומטריה האוקלידית הייתה נדרשת לניסוח מחדש‪.‬‬
‫דואם לוקח בחשבון את האופציה הזו‪.‬‬
‫כלומר יש ‪ 2‬דרכים להתמודד‪:‬‬
‫‪.1‬להיצמד לדרך התיאורטית המוכרת ולפרש את התופעה במסגרת ההגדרות‬
‫שלה – זו דרך המלך‬
‫‪.2‬לפתוח מחדש עוד הגדרות– יותר רדיקאלית‪ ,‬אך דואם מהיכרותו עם‬
‫היסטורית המדע מציין שזה קרה ויצר שינוי מהותי‬
‫דואם טוען שכמעט בכל שלב בעבודה המדעית‪ ,‬אין אמת שלא מועמדת להגדרה מחדש‪.‬‬
‫כולל הגדרות ואקסיומות‪.‬‬
‫למשל בלוגיקה‪ ,‬אם מערכת מסוימת כוללת בה סתירה‪ ,‬אז היא מכילה את כל הסתירות‪,‬‬
‫היא כוללת את הכל‪ .‬אינה אמת‪ ,‬אינה קונסיסטנטית‪ .‬לכן חוק האמת קובע שאין פסוק‬
‫ושלילתו ששניהם אמת‪ .‬בזה אסור לגעת‪ ,‬זהו סוג של פוסטולאט‪.‬‬
‫דואם כאמור טוען שאין אמת שלא עומדת למבחן הניסיון‪ ,‬אין אמיתות קדושות שלא ניתן‬
‫להרהר אחריהן הרהור שני‪ ,‬כולל המתמטיקה‪.‬‬
‫‪.2‬הטענה השנייה שלו היא שהבחירה בין לשמור את ההגדרה או לשנות את‬
‫ההגדרה היא לא בחירה לוגית‪ ,‬שתי האפשרויות הן לגיטימיות מבל בחינה‬
‫שהיא‪ .‬לא ניתן לנסח עיקרון שעל פיו תתקבלנה החלטות מהסוג הזה‪ .‬בכך‬
‫הוא מצמצם את התפקיד של הלוגיקה בעבודה המדעית (היא כלי עבודה של‬
‫המדען‪ ,‬אך לא בלעדי ולא עיקרי)‪.‬‬
‫ניתן לטעון את הטענה הזו גם בדרך אחרת – לכל אמירה יש תוכן ניסיוני‪ .‬כלומר לא ניתן‬
‫לחלק את המדע לאמירות שנבדקות רק בניסיון ואמירות הקיימות רק בתיאוריה‪ .‬דואם‬
‫דוחה את ההפרדה הזו‪.‬‬
‫דואם נותן דוגמא נוספת – התנועה האינרטית‪:‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪28‬‬

‫החוק הראשון של ניוטון‪ ,‬חוק האינרציה‪ ,‬אומר שגוף מתמיד בתנועתו (לא משנה את‬
‫המהירות והכיוון) אלא אם כן משהו יפריע לו (כלומר עד שיפעילו עליו כוח)‪.‬‬
‫ניסוח שלילי של החוק – על מנת לשנות גוף מתנועתו יש להפעיל עליו כוח‪.‬‬
‫פואנקרה‪ ,‬בין תקופתו של דואם‪ ,‬טוען שלהגדרה זו מעמד שלא ניתן להעמידו במבחן‬
‫ניסוי‪ ,‬כי כל גוף נתון לאיזשהו כוח‪ .‬אין לנו יקום ריק לבדוק את ההגדרה הזו‪ .‬הוא הצביע‬
‫על העובדה שכדי לקבוע האם גוף נע במהירות קבועה או לא אתה צריך לבחור את‬
‫נקודת המבט ממנה אתה מסתכל על הגוף הזה (טענה עמוקה עליה הסתמך ניוטון בתורת‬
‫היחסות הכללית)‪ .‬כלומר‪ ,‬טוען שלא ניתן למדוד זאת‪ ,‬כי לכל גוף יכולה להיות מערכת‬
‫ייחוס אחרת‪ ,‬ואז הפוסטולט הזה לא מדיד‪.‬‬
‫דואם כמובן דוחה את זה‪ ,‬בעיניו גם אם לחוק יש מעמד של הגדרה הוא יכול להיות מוטל‬
‫בספק‪ ,‬כיון שאם פוגשים קושי או אי התאמה למציאות‪ ,‬אז כל רעיון הוא לגיטימי‪ ,‬כולל‬
‫דחיית כל חוק‪ ,‬גם הראשון של ניוטון‪.‬‬
‫דואם לא דוחה את העובדה שאנו לעיתים קרובות משתמשים בהגדרות‪ ,‬אלא רק טוען‬
‫שצריך לזכור שאין שום חוק שיש לו מעמד מדעי מוחלט ווודאי‪ .‬אין חוק שיכול אי פעם‬
‫לעמוד בפני הניסיון‪.‬‬
‫בסופו של דבר דואם יטען שבמדע אנו ניצבים מול מצב או ‪( A‬שמירת ההגדרה) או ‪B‬‬
‫(שינוי ההגדרה)‪ ,‬אין חוק שיסביר לנו איך לפעול‪ ,‬אלא האופציה העומדת לרשותנו הוא‬
‫שימוש ב ‪ good sense‬שלנו‪ ,‬ברגע הקריטי מה שפועל הוא כוח שיפוט מסוים‪ .‬בסוף‬
‫הפרק דואם אומר שרק מישהו מאוזן מבחינה מוסרית יוכל לבצע את השיפוטים הנכונים‬
‫בקונטקסט המדעי‪.‬‬
‫לקרוא סעיפים ‪ 8-10‬של דואם ‪ +‬הייר סעיף ‪( 3‬עמודים ‪.)57-63‬‬
‫לא הייתי – השלמה מעמוס שיעור עשירי ‪7.1.09‬‬
‫דואם חושף עד כמה העבודה המדעית היא עבודה אנושית‪ .‬הוא שם אותה במקום אנטי‪-‬‬
‫מכאניסטי‪ .‬נמשיך לגישה של הפוזיטיביזם הלוגי ששם זה הפוך‪ .‬דואם עושה אנלוגיה בין‬
‫חשיבה מדעית לבין חשיבה מוסרית‪ .‬הדמות של אותו מדען‪-‬אדם סקרן הגיעה אצל דואם‬
‫מתוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של המדע‪ .‬הוא למעשה מתאר תיאור היסטורי של‬
‫העשייה המדעית‪ .‬כאשר מעמידים את פופר מול דואם פופר נראה כמו פנטזיונר‪ .‬לפי‬
‫דואם לכל טענה מדעית יש תוכן אמפירי ואקספרימנטאלי‪ .‬אין אמירות במדע שהן אמירות‬
‫יסודיות בהן אי אפשר לגעת‪ ,‬כולל נושאים לוגיים בסיסיים כמו חוק הסתירה (שמת‬
‫במכאניקת הקוונטים)‪ .‬הדמיון האנושי יכול להגיע לכל תזה שהיא כי כל ניסוי הוא בעצם‬
‫ניסוי של המדע כולו – הוליזם מדעי‪ .‬הגישה של דואם דומה לגישה של האמפל אבל אצל‬
‫דואם‪ ,‬לא רק שהתזה הנבחנת נופלת אלא‪ ,‬צריך לבחון את כל התיאוריות המדעיות‬
‫שקושרות לניסוי או בעצם למדע כולו‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר המסלול של כוכב חמה לא הסתדר‬
‫אם תורת הגרביטציה של ניוטון עשו השערת אד הוק והמציאו את כוכב וולקן‪ .‬מעולם לא‬
‫מצאו את הכוכב ומאוחר יותר הסתבר שבאמת תורת הגרביטציה של ניוטון לא פועלת‬
‫במימדים האלה‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪29‬‬

‫לאיזה דרך המדען יפנה כדי לבחון חלופות לתיאוריות? זה תלוי בדמיון של כל מדען‪.‬‬
‫הדבר החשוב הוא שדואם אומר שאין כאן למעשה תהליך לוגי‪ .‬אין אפשרות להתחקות‬
‫אחר המסלול אותו עושה הדמיון ולכן אין למעשה לוגיקה בתהליך הזה‪ .‬בזה דואם‬
‫למעשה עונה לטענות של גישה שהומצאה רק ‪ 20‬שנה לאחר דואם – פוזיטיביזם לוגי‪.‬‬
‫המלצה – מאמר של דורית אהרונוב על חישובים קוונטיים בעיתון מדע פופולארי‬
‫"אודיסאה"‪.‬‬
‫איך אפשר לדעת העם צריך לשנות את הגדרות הבסיס או להגן עליה ולשער השערת אד‬
‫הוק ולבחון את קיומה (שזה לגיטימי לגמרי)‪ .‬במקום תהליכים לוגיים המדען נדרש לחוש‬
‫שיפוט שבבסיסו מוסר‪ .‬לכן עבודת המדען היא חידוד כוח השיפוט נטול הפניות שלו‪ .‬כדי‬
‫לחדד את כוח השיפוט הנקי והאובייקטיבי נקי מכל אגו המדען צריך להיות אדם מוסרי‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬לא להיצמד לתיאוריה רק כי היא שלי‪.‬‬
‫האטומיסטים בניגוד להוליסטים טוענים שהמדע בנוי מיחידות בניין נפרדות‪ .‬החוויה‬
‫החושית שלנו היא לא הוליסטית היא בדידה‪ .‬אפילו אם נבחן את חוש הראיה שלנו‪ ,‬אני‬
‫רואה שאני מבחין בצבעים שונים שלו תלויים אחד בשני‪ .‬אני רואה כיתה עם תלמידים‬
‫שלובשים חולצות בצבעים שונים אין בניהם קשר – אחד יכול לצאת וצבע אחד ייעלם וזה‬
‫לא יהיה קשור לצבעים האחרים‪ .‬אם ההנחה היא שאני יכול לסמוך על החושים שלי‪,‬‬
‫בעיקר חוש הראיה‪ ,‬אפשר להניח שיש איזשהו מדע אוניברסאלי‪ .‬והמדע האוניברסאלי‬
‫הוא החושי הזה בנוי מאטומים בדידים לא קשורים אחד לשני‪ .‬לא קשורים במובן שאחד‬
‫יכול להשתנות מבלי להשפיע על האטומים האחרים‪.‬‬
‫על רקע הפער בין באוניברסאליות של המדע ובין הסקטוריאליות של פוליטיקה‪ .‬מדענים‬
‫מיישבים את חילוקי הדיעות שלהם‪ ,‬למרות שגם שם מונח רבה על הכף‪ ,‬באופן לא אלים‬
‫ופוליטיקאים לעומת זאת מיישבים את חילוקי הדעות שלהם באופן אלים (מה שהביא את‬
‫פופר לכתוב את מאמריו)‬
‫האטומיזם הזה הפך לבסיס של תנועה של החוג הוינאי‪ .‬החוג הוינאי היה חוג של‬
‫אינטלקטואלים בראשית המאה ה ‪ 20‬שעסק ביותר ממדע ‪ -‬הם עסקו הרבה בנושאים‬
‫חברתיים‪ .‬אנשי החוג הוינאי רצו לנסח תפיסה של המציאות על ידי כלים מדעים נקיים‬
‫ללא מרכיבים לא מדעיים כמו מטאפיזיקה או לוגיקה אנושית‪ .‬הם רצו לעשות את זה כי‬
‫חשבו שכך יגיעו לאמת המדעית המוחלטת שאליה אין אפשרות ואין צורך להתווכח‪ .‬ואם‬
‫אין על מה להתווכח האנושות תוכל לחיות בהרמוניה‪ .‬וגם אם יהיו ויכוחים הם יפתרו‬
‫בדרכים מדעיות ללא אלימות‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪30‬‬

‫המלצה – "סיפורו של גרמני" של האפנר‪ .‬בספר‪ ,‬שנכתב לפני מלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫כתוב על שהגזענות שהביאה לשואה‪ ,‬הייתה גלויה וברורה ולא היה צריך כישורים של‬
‫היסטוריון כדי להבין להיכן זה הולך‪.‬‬
‫‪ 1929‬בעקבות ההתפתחויות שמתוארות בספר "סיפורו של גרמני" החוג הוינאי רצה‬
‫ליצור תפיסה נקייה ואוניברסאלית של המציאות נטולת גזענות ואלימות‪ .‬השאיפה של חוג‬
‫המדעי הייתה להגיע לרכז כל התפיסות המדעיות ועליהם להשתית את הפוליטיקה‬
‫והחברה‪ .‬זה היה הבסיס עליו הומצא קריטריון שמחלק את המציאות לשניים – מה שהוא‬
‫מדעי ומה שהוא ‪ nonsense‬כלומר חסר חשיבות‪.‬‬
‫לקרוא את סעיף ‪ 2‬פרק ‪ 5‬במאמר של האמפל‪.‬‬
‫שיעור אחד‪-‬עשר ‪14.1.09‬‬
‫דיברנו על הפוזיטיביזם הלוגי‪ ,‬ועל מסמך שהם פרסמו‪.‬‬
‫המסמך כתוב מיהם החוג הווינאי‪ ,‬מיהם התומכים בחוג מבחוץ‪ ,‬ומי‬
‫מטרת החוג הווינאי היה לפתח תפיסה פילוסופית של העולם‪ ,‬ועליה להשתית עבודה‬
‫מדעית וכללית‪ ,‬כדי ליצור תפיסה אוניברסאלית חדשה של המציאות‪ ,‬ברמה הפוליטית‬
‫מדעית וחברתית‪ .‬הם מציינים ‪ 3‬הוגים עליה הם מבססים את התפיסה המדעית‪ :‬איינשטין‪,‬‬
‫ראסל וויטגנשטיין‪.‬‬
‫אצל ברטרנד ראסל יש עיסוק באטומיזם לוגי – עקרונות של השפה‪ ,‬המתחבר עם שני‬
‫עקרונות של הפוזיטיביזם הלוגי‪:‬‬
‫‪.1‬פוזיטיביזם – היחידות הגולמיות שאנו עובדים איתן הן הנתונים המיידים‬
‫מהחושים‪ ,‬מהניסיון‪ ,‬ועליהם בלבד להשתית את כל הידע שלנו (בכך ההוליזם‬
‫יוצא מהתמונה)‪ .‬הנתונים הללו מורכבים מאטומים‪.‬‬
‫‪.2‬לוגיות ‪ -‬האטומים מצד אחד מבודדים‪ ,‬אך מצד שני יש ביניהם קשרים‬
‫>קשרים לוגים‪.‬‬
‫העבודה שדרכה אנו מקבלים את תמונת העולם המדעית צריכה להתבסס על שני‬
‫עקרונות אלו‪.‬‬
‫זה אומר להשמיט כל דבר מטאפיזי‪ ,‬שלא ניתן להראות את הבסיס האמפירי שלו‪.‬‬
‫מתוך הנתונים האלו צריך לבנות את תמונת העולם‪ ,‬בעזרת קשרים לוגיים‪.‬‬
‫ככל שהרקונסטרוקציה של העולם נבנית כך‪ ,‬אז אנו מתרכבים לתפיסת עולם‬
‫מדעית‪.‬‬
‫הפוזיטיביזם הלוגי נשען על שתי מוטיבציות‪:‬‬
‫‪.1‬החברתית – ניסיון למצוא פתרון למצב הקשה אליו הגיעה החברה האנושית‬
‫בין שתי מלחמות עולם‪ .‬למצוא דרך לא אלימה לפתור סכסוכים ומחלוקות‪.‬‬
‫‪.2‬הקונספטואלית – לבסס הכל על אטומים‪ ,‬חלקי בסיס‪ .‬דבר הנשמע די הגיוני‬
‫וסביר‪.‬‬
‫הייתה בפוזיטיביזם הלוגי היומרה לשים קץ למטאפיזיקה‪ ,‬ע"י חשיפת חוסר הפשר‬
‫של השאלות המטאפיזיות‪.‬‬
‫אך הבעיה הגדולה ביותר של הפוזיטיביזם הלוגי‪ :‬החזון של שלילת ‪ /‬העלמת‬
‫המטאפיזיקה הוצא אל הפועל ע"י פיתוחה של דוקטרינה מטאפיזית! זוהי מטאפיזיקה‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪31‬‬

‫שלא ניתן להגן עליה ע"י העקרונות של הפוזיטיביזם הלוגי‪ .‬הבעיה היא שבהרבה‬
‫מאוד מהנושאים האלה כן יש עמדה‪ ,‬אידיאולוגיה אותה רצו לבטל‪.‬‬
‫המטרה של הפוזיטיביזם הלוגי הייתה לקחת את כל מה שאנו משחררים באמצעות‬
‫מיתרי הקול‪ ,‬ולהעביר קו תיחום חד וברור בין מדע לנונסנס (רעש‪ ,‬לא שייך‬
‫לשפה‪ ,‬כלום) – דת‪ ,‬מטאפיזיקה‪ ,‬אידיאולוגיה‪ .‬זה היה עיקרון התיחום של‬
‫הפוזיטיביזם (במובן זה הם הושפעו מויטגנשטיין)‪ .‬העיקרון הזה פעל לפי עיקרון‬
‫האימות של המשמעות‪ :‬הפסוקים של השפה מאומתים ע"י מכשיר שמאמת ‪ /‬חושף‬
‫זיוף של פסוק‪ .‬המכשיר‪ ,‬הקריטריון – פסוק הוא אכן פסוק ולא זיוף‪ ,‬אם אני יכול‬
‫להעלות בדעתי תצפית כלשהי שאני יכול לערוך על מנת לאמת אותו‪.‬‬
‫ריכוך של הקריטריון – אימות בפוטנציה‪ :‬במדע צריך לבדוק האם ניתן (מישהו ולאו‬
‫דווקא אני) לעשות ניסוי אמפירי לפסוק בפוטנציה‪ ,‬ולא רק לפי עכשיו ומיד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עיקרון התיחום‪ :‬אובייקט הוא פסוק בשפה אם ניתן להעלות על הדעת‬
‫אוברבציה שאם מישהו היה מבצע אותה הייתה רלוונטית לשאלה האם הפסוק אמיתי‬
‫או שיקרי‪.‬‬
‫[עצם ההבחנה הזו‪ ,‬בין אקטואליות לאפשרות‪ ,‬היא עצמה מטאפיזית!!!!]‬
‫התפקיד של אנשי הרוח באופן כללי הוא לחשוף את הנונסנס על מנת שבני האדם‬
‫יוכלו לראות את המציאות כפי שהיא נתונה לנו – דרך החושים‪.‬‬
‫אם נצליח בכך‪ ,‬כמעט כל המחלוקות ייעלמו‪....‬‬
‫התחלנו מסכמות מבודדות של המפל ופופר‪ ,‬המשכנו לדואם שהרחיב את התמונה‬
‫להוליזם גורף‪ ,‬ומשם לפוזיטיביזם הלוגי‪.‬‬
‫לקרוא את המפל פרק ‪ ,5‬סעיף ‪2‬‬
‫שיעור שניים ‪ -‬עשר ‪21‬ד‪1.09 .‬‬
‫היום נעסוק במהו ההסבר המדעי ומאפייניו‪:‬‬
‫מושג ההסבר קשה להבנה ולכן מקבל הרבה יחס פילוסופי‪ .‬לא כל פסוק שניתן‬
‫לניסוח ולא כל פיסת מידע יכולים להוות מרכיב להסבר‪ .‬הבעיה היא לא שהכוחות‬
‫ההסבריים שלנו מוגבלים‪ ,‬אלא כיון שלא כל מושג במציאות יכול להוות בסיס‪.‬‬
‫בכל זאת אנו מעוניינים בהסברים מדעיים‪ ,‬ובכאלו שיש להם משמעויות מעבר‪.‬‬
‫המפל (פרק ‪ )5‬נותן ‪ 3‬דרישות‪ ,‬שאם הסבר יענה עליהם הוא יהיה מדעי‪ ,‬כך ניתן‬
‫להבחין בין הסבר מדעי ללא מדעי‪:‬‬
‫‪.1‬רלוונטיות הסברית – לא ברור לדולב למה הוא מתכוון‪ ,‬הרי כל הסבר‬
‫צריך להיות רלוונטי‪ .‬למשל ההסברים הלא רלוונטיים שמציין‪ :‬הסבר אימת‬
‫הריק (מים עולים למעלה בגלל הפחד מריק) ויטליזם (תורה המסבירה‬
‫שתנועת הכוכבים נובעת ממשיכה ביניהם‪ ,‬בסיס אורגני)‪ ,‬ההסבר של‬
‫פרנצ'סקו סיזי (בן דור גלילאו‪ .‬גלילאו ראה בטלסקופ שיש כוכבים שלא חגים‬
‫סביב השמש‪ ,‬אך הוכחה זו לא נתקבלה כי היא ערערה את המודל‬
‫הגיאוצנטרי‪ .‬סיזי נתן הסבר למדוע לא ייתכן שגלילאו ראה את מה שראה –‬
‫בגלל שיש ‪ 7‬פתחים בפנים‪ 7,‬הוא מספר שיש הרבה בטבע ולכן יש ‪ 7‬כוכבי‬
‫לכת‪ ,‬וגם טען שגלילאו ראה בעין בלתי מזוינת)‪.‬‬
‫דולב אומר שאולי ההסברים האלה קצת מוזרים‪ ,‬אבל רלוונטיים‪ ....‬בכל מקרה‬
‫זה הקריטריון של המפל‪.‬‬
‫‪.2‬ניתנות לבחינה – מבוסס‪ ,‬מוצק‪ ,‬אישוש והפרכה שדיברנו וכו' וכו'‪....‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪32‬‬

‫גם בהקשר של המפל ניתן ליישם את זה באופן חלקי וצריך להתעמק בו לשם כך‪,‬‬
‫כי גם הוא בעצמו כולל את ההיסטוריה של המדע‪ ,‬ואיך בודקים היסטוריה? רק‬
‫בדיעבד‪....‬‬
‫‪.3‬הישענות על חוק טבע – עליו נתעכב‪.‬‬
‫ההסבר לפי המפל הוא טיעון לוגי (ניתן להבחין ברוח הפוזיטיביסטית)‪.‬‬
‫אפשר לסדר את ההסבר בצורה יפה ולוגית‪ ,‬למשל את הכספית ולחץ המים‪ ,‬לפי‬
‫עקרונות‪:‬‬
‫‪.1‬שוויון לחצים‬
‫‪.2‬הלחץ תלוי בגובה עמוד האוויר‪ ,‬בנקודה בה אנו נמצאים‬
‫‪.3‬בראש ההר עמוד האוויר קצר יותר‬
‫‪.4‬מסקנה‪ :‬לכן בראש ההר עמוד הכספית קצר יותר‬
‫כך היה נראה ההסבר של פסקל‪.‬‬
‫זהו טיעון לוגי שניתן לגזור מההנחות את המסקנה באופן דדוקטיבי‪.‬‬
‫מהן ההנחות‪:‬‬
‫א – חוק כללי‬
‫ב – חוק כללי (גם נגזר מחוקי הגרוויטציה)‬
‫ג – תנאי ספציפי המתקיים באזור מסוים‪ ,‬עובדה‬
‫ד – המסקנה שנגזרת‪.‬‬
‫המפל טוען שבאופן כללי להסבר מדעי יש צורה זו‪:‬‬
‫חוקי טבע‬
‫‪..…L1,L2,L3,L4‬‬
‫עובדות פרטיקולאריות (על מה שאנו מחפשים עליו את ההסבר) ‪.…C1,C2,C3,C4‬‬
‫____________________________________________________________‬
‫‪E‬‬
‫מסקנה (הסבר)‬
‫המסקנה יכולה להיות הרבה דברים – חוק טבע‪ ,‬תופעה (הניוטרינו‪ ,‬הגזירה שבה מסיקים‬
‫את חוק נפטון)‪ ,‬קשר‪ ,‬אירוע‪ .‬כל דבר שאנו רוצים יכול להופיע במסקנה‪.‬‬
‫אך כדי שזה יהיה מדעי בין ההנחות שלה חייב להיות חוק טבע אחד לפחות‪.‬‬
‫זוהי בעצם הדרישה השלישית שלו להסבר מדעי‪ :‬הסבר דדוקטיבי נומולוגי‬
‫(דדוקציה שבין הנחותיה קיים חוק = נומוס)‪.‬‬
‫אז מהו חוק טבע‪ ,‬והאם הוא מהותי להסבר המדעי‪:‬‬
‫מהו חוק טבע היא שאלה כבדה ואימתנית שלא נעסוק בה‪.‬‬
‫אך בכל זאת נשאל עצמנו – איפה קיים החוק? בטבע? בהכרה או בתודעה של המדען או‬
‫שלנו? שייך לטבע עצמו או לאיך שאנו תופסים את הטבע?‬
‫לטעון שחוק קיים בטבע היא טענה מוזרה‪ .....‬כי בטבע יש הרבה מאוד אובייקטים‪,‬‬
‫המהווים את מרכיביו‪ ,‬ויש הרבה אירועים‪ ,‬אבל למנות ביניהם גם את החוקים זה מגוחך‪,‬‬
‫כי חוק הטבע אינו אובייקט ואינו אירוע בטבע‪ .‬אבל אם לא נטען זאת‪ ,‬אז נטען שיש‬
‫משהו מחוץ לטבע‪....‬‬
‫אם כך‪ ,‬חוק הטבע או מעל או מתחת לטבע באיזשהו אופן (מטאפיזיקה‪ ,‬שדולב לא יכול‬
‫להסבירה‪ )...‬או שהוא נמצא בהכרה שלנו (וזה דבר רדיקאלי לומר‪ ,‬כי בעינינו הטבע‬
‫מקיים את החוק ולא אנחנו מארגנים את החוק בהתאם לטבע)‪ .‬לכן זוהי שאלה מורכבת‬
‫מאוד‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪33‬‬

‫*זה כן מתחבר מעט לבעיית האינדוקציה‪ ,‬ואז נדבר על זה‪.‬‬
‫האתגר שבמנה התחבירי של חוק הטבע‪:‬‬
‫לחוק טבע בד"כ יש את המבנה – בהינתן תנאי ‪ F‬ייווצרו תנאים ‪ .G‬תמיד ובהכרח‪.‬‬
‫זהו ניסוח אוניברסאלי‪ ,‬החוק עצמו לא יכול להתייחס למקרים פרטיים‪ ,‬ולכן הוא חוק‪.‬‬
‫הבעיות שעולות‪:‬‬
‫איך להפריד בין פסוק שהוא חוק טבע להכללה מקרית ‪ -‬בעלת מבנה תחבירי זהה‪ ,‬אך‬
‫אינה חוק טבע‪ ,‬מתקיימת במקרה (למשל כל תלמידי הכיתה הם ילידי יוני‪ ,‬יכול להיות‪,‬‬
‫אבל ברור שזה מקרה)‪.‬‬
‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫‪ .1‬לטעון שחוקי טבע תומכים בפסוקים נוגדי מציאות (פסוק המתאר מצב‬
‫שעשוי היה להיות אבל לא מתקיים‪ ,‬מצב היפותטי)‪ ,‬בעוד הכללה מקרית לא‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬על החוק שאילו הייתי עוזב את הטוש הוא היה נופל – פסוק נוגד‬
‫מציאות כי אני מחזיק אותו‪ > .‬אין איך לדעת שהפסוקים האלה נוגדים את‬
‫המציאות‪ ,‬ושהם אמיתיים‪ ,‬כי פסוק הוא אמיתי אם הוא מתאר נכון מצב עניינים‬
‫קיים‪.‬‬
‫כלומר תשובה אפשרית אחת היא שחוקי הטבע מעניקים את האמיתיות לפסוק‬
‫(למשל אם חוק הגרוויטציה הוא נכון הוא יסביר למה כשאעזוב את הטוש הוא יפול‪,‬‬
‫אבל את ההכללה המקרית 'אין פה אף תלמיד כחול עיניים' היא מקרית ואין בה שום‬
‫חוק נוגד מציאות‪ ,‬לא עובדת על מקרים היפותטיים שלא בדקנו)‪.‬‬
‫*גודמן יגיד שהפתרון הזה בעייתי‪.‬‬
‫‪.2‬לחוק טבע תפקיד בהסבר המדעי‪ ,‬הוא מרכיב בו‪ ,‬והכללה מקרית לא‪.‬‬
‫‪.3‬הכללות אוניברסאליות חייבות להתבסס על אישוש במציאות כדי להיות‬
‫אמיתיות‪ ,‬וחוק טבע לא צריך להישען על אישוש במציאות‪.‬‬
‫‪.4‬בין חוק טבע לתיאוריה יש קשר שלא קיים בין הכללה לתיאוריה (=קבוצת‬
‫חוקים הקשורים זה לזה‪ .‬חוק אחד מרכיב במארג כללי של חוק טבע‪,‬‬
‫ובהכללה לא)‪.‬‬
‫תיאוריות מדעיות מעניקות פירות משלושה סוגים‪:‬‬
‫‪.1‬האפשרות לאחד תופעות טבע שונות תחת אותו הסבר (למשל תורת‬
‫הגרוויטציה שאיחדה בין התפוח לכוכבי לכת)‪.‬‬
‫‪.2‬דיוק (לדוגמא חוקי ניוטון‪ ,‬שכביכול סותרים את התחזית של חוקי קמפלר‬
‫ממנו נגזר‪ ,‬או את תורת היחסות)‪.‬‬
‫‪.3‬על בסיסן מגלים תופעות חדשות‪ ,‬עצמים חדשים שלא היינו מעלים לפני כן‬
‫על הדעת– מרחיבים את שדה הראייה על המציאות (למשל ע"י הטכנולוגיה‪,‬‬
‫התקדמות הטבע)‪.‬‬

‫עכשיו צריך להבחין היסטורית ופילוסופית בין שני סוגי הסבר מדעי‪:‬‬
‫‪.1‬הסבר סטרוקטוראלי‬
‫תת סוג שלו – טלאולוגי‪ ,‬הסטרוקטואלי הוא הרחבה של הטלאולוגי‪ .‬נבחין בינו‬
‫לבין המכאני סטי‪.‬‬
‫הסבר זה מצביע על תוצרים עתידים‪ ,‬סופיים אליה המערכת שואפת‪ ,‬תכלית‬
‫(=טלוס)‪ .‬הטבע שואף לתכלית מסוימת‪ ,‬כיצור חי‪ .‬אריסטוטלי‪ ,‬אפלטוני‪,‬‬
‫לייבנציאני‪ .‬בעיקר מאוד מודרני‪.‬‬
‫עד העידן המודרני כמעט כל ההסברים היו טלאולוגיים‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪34‬‬

‫‪.2‬הסבר מכאניסטי ‪ -‬מהמודרנה‪ ,‬הופעת המדע‪ ,‬הופיע סוג הסבר זה‪ .‬כדי להבין‬
‫מדוע הדברים קורים כמו שהם צריך להבין את חוקי ההתחלה של המערכת‬
‫והטבע‪ ,‬כך מבינים את המסלול העתידי שלהם ולאן יתפתחו‪.‬‬
‫לקרוא את יום‪ ,‬ספר ‪ 1‬סעיף ‪6‬‬
‫שיעור שלושה‪-‬עשר ‪28.1.09‬‬
‫דיברנו על טיבו של ההסבר המדעי‪ ,‬והייחוד שלו מהסברים אחרים‪.‬‬
‫לפי המפל – הסבר מדעי = הסבר נומולוגי דדוקטיבי‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪.1‬את מה שרוצים להסביר גוזרים כמסקנה דדוקטיבית מטיעון לוגי‬
‫‪.2‬שאחת ההנחות שלו (לפחות) היא חוק טבע‪.‬‬
‫זה מוביל לעסוק ממש טיפה במה זה חוק טבע‪ ,‬אך יש בעיות בעיסוק הזה‪ .‬ולכן לא‬
‫נרחיב את הדיבור‪...‬‬
‫(בהמשך לשיעור קודם) הכללות מקריות הן דבר שמדענים באמת פוגשים‪ ,‬ולכן צריך‬
‫להבדיל ביניהן לחוקי טבע‪.‬‬
‫דנו בשאלה של טיבן של תיאוריות מדעיות‪ ,‬מה הן מספקות שייחודי להן‪:‬‬
‫‪.1‬איחוד תחת אותו חוק ‪ /‬הסבר (כמו של תגליות גלילאו וקפלר תחת חוקי ניוטון‪,‬‬
‫המשוואות שרדינגר)‪.‬‬
‫‪.2‬רמות דיוק חסרות תקדים (למשל תורת הגרוויטציה נותנת דיוק גבוה יותר‬
‫מחוקי קפלר‪ ,‬שלא בדיוק ניתן לקרוא להם תיאוריה‪ ,‬ביחס לגרמי השמיים‪.‬‬
‫התורה של ניוטון נותת שיפור לחוק הנפילה החופשית של גלילאו)‪.‬‬
‫‪.3‬הרחבת אופקים ‪ -‬בזכות תיאוריות ניתן להתוודע לתופעות טבע שלא היינו‬
‫מעלים על הדעת קודם (תופעות חדשות‪ ,‬אובייקטים חדשים וקשרים חדשים)‪.‬‬
‫ההבדל בין הסבר קונסטוראלי להסבר קוזאלי‪:‬‬
‫‪.1‬קונסטרוקטאלי – הסבר המניח שיש מבנה מתוכנן מראש‪ ,‬יש תכנית שהעולם‬
‫הזה הוא מימוש שלה‪.‬‬
‫תת קבוצה בו היא ההסבר הטלא ולוגיים – מניחים שמערכות נעות כפי שהן נעות‬
‫בדרכן אל מטרה מוגדרת מראש‪ .‬המטרה מצויה שם לפני הדינאמיקה במובן שהיא‬
‫מתנהלת כמו שהיא על מנת לממש את אותה המטרה‪ .‬מבנה על בסיס תכלית‪.‬‬
‫זה הבסיס בעולם העתיק (אפלטון – לעולם יש מטרה מסוימת הקשורה לאורגניזם ‪,‬‬
‫אריסטו – יש לעולם מבנה לא רנדומאלי‪ ,‬אלא יש סיבה למה העולם מורכב מארבעת‬
‫היסודות‪ ,‬והעולם מתנהל בהיסטוריה של היקום הוא פשוט תיאור של דינאמיקת‬
‫העצמים בדרכם אל המקום הנכון בתוך המערכת הזו‪ .‬המערכת הזו היא פועל של‬
‫מחשבה תחילה‪ .‬הפיתגוראים – העולם בעל מבנה אריתמטי‪ ,‬זה מה שיש בעולם ולו‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪35‬‬

‫לא‪ ,‬כל דבר קיים כמספר או יחס בין מספרים ‪ .‬דוגמאות נוספות ‪ -‬התייחסות לעונות‬
‫השנה כבעלות תכלית ופועלות בהרמוניה‪ ,‬גוף האדם והחלקים שלו המשולבים זה‬
‫בזה‪ ,‬מאחורי כל תופעת טבע היה אדריכל)‪.‬‬
‫דינאמיקות מהסוג הזה – רבים מההסברים שלנו במרחב האנושי (למשל בכביש‬
‫מכוניות נוסעות כפי שהן כי יש להן רצון להגיע למקום מסוים)‪.‬‬
‫הסברים אלו היו ההסברים היחידים שאנשים עסקו בהם מהעולם העתיק‪.‬‬
‫גם קפלר הוא סטרוקטראליסט – הכוכבים נעים כפי שהם נעים כי הם משמיעים שיר‬
‫הלל לשמש‪ ,‬יש תכלית המכוונת את תנועתם‪.‬‬
‫לייבניץ‪ ,‬כבר מודרני‪ ,‬היה גם סטרקטאליסט‪:‬‬
‫כתב טאודיציאה (ספר ניסיון להבין את בעיית הרוע)‪ .‬רבים סלדו מספר זה‪ ,‬בו הוא‬
‫גוזר עקרונות משונים שהעולם הזה הוא הטוב בעולמות‪ .‬אם היו מזיזים מולקולה אחת‬
‫בו הוא היה פחות טוב‪ .‬הוא על זה אחרי שעברו על האנושות כמה מאות שנים נוראיות‬
‫(בין מלמות עולם)‪.‬‬
‫‪.2‬מכאני – הסבר בו עסקו רק מהעולם המודרני (מאה ‪ – 17‬גלילאו‪ ,‬ניוטון וכו')‪,‬‬
‫והשתלט על המדע‪.‬‬
‫הסבר זה לא מתעניין בכלל בעתיד‪ ,‬וגם לא באף מבנה גלובלי המנסה לממש תכלית‬
‫מסוימת‪ ,‬או מבנה בכלל‪ .‬העיקרון שלו – אם נדע את מצב המערך ברגע מסוים נוכל‬
‫להגיד את מצבה בכל רגע אחר‪ ,‬עבר או עתיד (עושים בעיקר חיזוי קדימה)‪.‬‬
‫זהו הסבר סיבתי – אם רוצים לדעת למה משהו קורה כמו שהוא יש להסתכל אחורה‪,‬‬
‫ולא קדימה‪ ,‬להבין את הדינאמיקה של א' (סיבה) כדי להסביר את היות ב' (התוצאה)‪.‬‬
‫אין טלאולוגיה או תכלית עתידית‪ .‬לחפש בעבר את מערכת החוקים שפועל במערכת‬
‫מסוימת‪ ,‬להציב את התנאים הקיימים בחוקים ונוכל לדעת את מצב המערכת בכל‬
‫נקודת זמן‪.‬‬
‫זה סוג ההסברים שמוצאים מדקרט‪ ,‬גלילאו‪ ,‬ניוטון ועד עצם היום הזה‪.‬‬
‫תורת האבולוציה היא דוגמא טובה מאוד – קשה לחשוב על אורגניזם שהוא אינו פועל‬
‫יוצא של אורגניזם קודם‪ .‬אין בה שום מקום להסבר טלאולוגי (למשל לג'ירפה יש‬
‫צוואר ארוך כי היא רוצה להגיע לעלים‪ ,‬אלא להיפך > מכאניסטי– משום שיש לה‬
‫ג'ירפה ארוך היא שרדה)‪.‬‬
‫אחד ממאפייני המודרנה – השתלטות החוקים המכאני סטים‪.‬‬
‫גם עם השתלטות המכאני סטים על השטח‪ ,‬עדיין נשארו טלאולוגים‪.‬‬
‫חלקם טוענים שגם בתוך המכאניקה פועלים עקרונות טלאולוגיים‪.‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪36‬‬

‫יש חוקים שיהיה מוזר לקרוא להם מכאניסטים‪:‬‬
‫למשל‪ ,‬החוק השני של התרמו‪-‬דינאמיקה – החוק היחיד הנותן כיוון בזמן למונחים‬
‫פיזיקאליים‪ ,‬ואינו הפיך בזמן‪.‬‬
‫למשל של קלאודיוס – לא ייתכן שגוף חם הנצמד לגוף קר יקח חום מהגוף הקר ויתחמם‬
‫עוד‪.‬‬
‫הניסוח של קלווין – לא ייתכן תהליך שבו חום הנמצא באובייקט אחד יהפוך לתנועה של‬
‫אובייקט אחר (תנועה כן יכולה להפוך לחום)‪.‬‬
‫הניסוח של האנטרופיה (המפורסם ביותר)‪.‬‬
‫הוא חוק לא מכאניסטי‪ ,‬כי בהינתן כל חוקי התנועה הוא מוסיף אילוץ – כיווניות אחת‪ ,‬ולא‬
‫בכיוון אחר‪.‬‬
‫לכן ניתן לראות שהוא לא ממש טלאולוגי כי מצביע על תכלית‪ ,‬אבל כן מצביע על מבנה‬
‫במובן של כיוון‪.‬‬
‫לקרוא את יום – מסכת טבע האדם (ההבחנה בין מושג ורושם) ‪ +‬נלסון גודמן‬
‫סמסטר ב'‪:‬‬
‫שיעור ארבעה‪-‬עשר ‪ – 18.3.09‬לא הייתי‪ ,‬להשלים‬
‫שיעור חמישה‪-‬עשר ‪25.3.09‬‬
‫להשלים התחלה‪.....‬‬
‫יום ובעיית האינדוקציה‬
‫בעיה מאוד דרמטית‪ .‬כבר הזכרנו את דברי קאנט‪ ,‬שהבעיה הזו העירה אותו משנתו‬
‫והביאה למה שהוא קרא – "המהפכה הקופרניקאית"‪ ,‬במובן שזה הביא לשינוי דרמטי‬
‫מאוד בפילוסופיה‪.‬‬
‫המהפכה הזו הביאה לשינוי מוקד העיניין מהאובייקט לסובייקט – מה אפשר לדעת על‬
‫המבנה של התבונה מהעובדה שקיים שכל שיודע משהו על אודות המציאות‪ .‬אם אני‬
‫רואה כיסא מה צריך להתקיים כדי השכל שלי יקרא כיסא‪.‬‬
‫יום כאימפרציסט מחפש ‪ 3‬דברים שמאפיינים סיבתיות‪:‬‬
‫‪.1‬צמידות מרחבית‪.‬‬
‫‪.2‬צמידות זמנית‪.‬‬
‫‪.3‬הכרח‪.‬‬
‫‪ A‬מספיק לכך ש ‪ B‬קורה וגם ‪ A‬מכריח את ‪ B‬לקרות‪.‬‬
‫כל מה שאנחנו רואים אם כך הם סדירויות של סיבה ותוצאה – הקיץ בא אחרי האביב וכו'‪.‬‬
‫החוקיות הזו מקורה במבנה של התבונה האנושית‪ .‬פתאום לא ברור מה הבסיס הרצונאלי‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪37‬‬

‫לתחזיות ולממצאים המדעיים המדעיים‪ .‬יום אומר שמספיק פעמים ראינו ש ‪ A‬מוביל ‪B‬‬
‫שכבר התרגלנו לכך אבל זאת רק הפסיכולוגיה‪ .‬הסיפור של יום לא שולל את זה שיש‬
‫חוקיות בטבע הוא רק אומר שאנחנו לא יכולים לתפוס אותו‪ .‬הטיעון הזה מביא אותנו‬
‫לקצה מה שהשכל יכול לתפוס‪ .‬אם מישהו רוצה ללכת מעבר למה שהשכל יכול לתפוס‬
‫הוא מסתבך במטאפיזיקה‪.‬‬
‫הטיעון הזה מציב אתגר מאד גדול בפני הפילוסופיה בכלל והפילוסופיה של המדע בפרט‪.‬‬
‫זה חושף את האפשרות לכך שאין בסיס לוגי להסיק מסקנות על עתיד‪ .‬על סמך מה‬
‫אנחנו אומרים שהשמש תזרח מחר? גם הדינוזאורים אמרו שהם יהיו גם מחר‪ .‬יותר מזה‪,‬‬
‫אנחנו יודעים שהשמש לא תזרח לנצח‪ .‬אנחנו עושים אינדוקציה מהעבר לעתיד‪.‬‬
‫יש לטיעון של יום גם השלכות על השפה‪ .‬כשאני אומר "כיסא" אני מתכוון למה‬
‫שהתכוונתי אליו עד עכשיו אבל מי אמר שכשאני אגיד את זה פעם הבאה המשמעות של‬
‫המילה "כיסא" הכוונה תהיה לרהיט עליו יושבים‪.‬‬
‫המלצה‪" :‬שיום והכרח" של הפילוסוף ‪ .kripke‬אחד הפילוסופים החשובים שעוסק‬
‫בנושאים האלה‪.‬‬
‫המהלך של יום הוא רק הראשון‪ ,‬אפשר להחיל אותו על אותו דברים‪ ,‬ואם רוצים להיות‬
‫רדיקאלים וקחת אותו עד הסוף על כל נושא‪.‬‬
‫קריפקה טוען בשם ויטקנשטיין – אין שום כלל הקובע את המהלך הבא ‪ .‬וזוהי הטענה של‬
‫יום‪.‬‬
‫יש את הבעיה של יום שהזכרנו אותה‪ ,‬ואת הפתרון שלו לבעיה‪.‬‬
‫התשובה של יום היא התשובה הספקנית – אנחנו לא יודעים‪ ,‬ולא אוכל לדעת‪ .‬זה הפתרון‬
‫שמייחסים אליו‪ ,‬כי הוא אומר שאם היית יודע שבעקבות ‪ A‬יקרה ‪ – B‬לוגית‪ ,‬מדעית‬
‫ופיזיקאלית אני לא יודע‪ ,‬אני רק מאמין בזה כי ראיתי את זה מספיק פעמים‪.‬‬
‫ויטקנשטיין משתמש בדימוי של פסי רכבת – באיזשהו אופן אנו חשים שיש תוצאה שכבר‬
‫נמצאת שם‪ ,‬אבל אנחנו צריכים להשתמש במחשבון או דפים כדי להגיע אליו‪ .‬הפסים שם‬
‫רק הרכבת צריכה לעבור‪.‬‬
‫הפתרון הספקני אומר לא – הפסים מונחים רק במקום שבו עברה כבר הרכבת‪.‬‬
‫*ניתן לסווג את שלושתם (יום‪ ,‬קריפקה וויטקנשטיין) כספקנים‪ ,‬אך לכל אחד מהם יש‬
‫קווים אחרים‪ ,‬וזווית אחרת‪.‬‬
‫פופר‪:‬‬
‫מקבל את הארגומנט של יום‪ ,‬בכך שחשף בעיה קשה בכל מה שקשור להיגיון הלוגי‬
‫שלנו – מקבל את בעית האינדוקציה‪ .‬מקבל שיום ביסס את חוסר הלוגיות וחוסר‬
‫הרציונאליות באינדוקצי‪ ,‬ולכן המסקנה שלו היא שאם האינדוקציה לא רציונאלית‪ ,‬ואם‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪38‬‬

‫אנחנו רציונאליים‪ ,‬אז אנחנו לא משתמשים בבעיית האינדוקציה‪ .‬משום שהמדע הוא‬
‫רציונאלי – אין בו אינדוקציה‪.‬‬
‫פופר מטפל בבעיית האינדוקציה של יום ע"י הפרכה‪ ,‬ולא אינדוקציה‪.‬‬
‫פופר מבקר את יום על הפתרון הפסיכולוגי‪ ,‬הספקני של יום‪ ,‬לכך שחשיפה חוזרת ונשנת‬
‫יוצרת הרגל‪ ,‬וההרגל יוצר את הציפייה – התחזית‪ .‬הוא דוחה הסבר זה ע"י מספר טענות‪:‬‬
‫•לא תמיד צריך חשיפה חוזרת‪ ,‬לפעמים פעם אחת מספיקה – פעם שמתי יד‬
‫באש‪ ,‬לא אעשה זאת שוב‪.‬‬
‫•יש הרגלים שהמקור שלהם אינו חשיפה – ילד נולד ומחפש אוכל‬
‫ויש לפופר ביקורת חריפה יותר‪:‬‬
‫•כשיום מצביעה על הרגלים הוא אומר שאותו דבר קורה שוב ושוב ושוב‪ ,‬ויום‬
‫מתייחס לזה כדמיון‪ .‬אך פופר אומר שדמיון נתון לפרשנות ‪ -‬שבין כל שני‬
‫דברים בעולם ניתן למצוא דברים דומים ושונים‪ ,‬אם כך כל שני דברים יכולים‬
‫להיות דומים‪ ,‬ואם לא נמצא ביניהם שוני אז הם יכולים להיות אותו דבר‪ .‬לכן‬
‫לקבוע ששני דברים דומים הם שני מקרים של ‪ A‬זה כבר דבר המניח‬
‫קריטריוני דמיון מסוימים‪ .‬זו הטענה של פופר בדבר הקדימות של היפותזה‬
‫לתצפית – כדי לזהות שני דברים דומים כבר צריך לפני את הכלל‪ ,‬כדי למצוא‬
‫את התצפית צריך כבר לפני את ההיפותזה‪ ,‬בשביל תולדה של שני דברים‬
‫צריך כלל‪ .‬כלומר‪ ,‬בניגוד לטענת יום שאין כלל‪ ,‬אין אחדות‪ ,‬פופר אומר שכדי‬
‫למצוא פתרון כלשהו מניחים אחדות!‬
‫לכן פופר אומר שאם המהלך של יום תקף‪ ,‬הוא כבר שומט את הקרקע גם מתחת לפתרון‪.‬‬
‫מכך המסקנה‪:‬‬
‫יום הציע אפשרות של בחירה – או שהבחירות‪ ,‬המדע שלנו הן תוצר רציונאלי ולא‬
‫אינדוקטיבי‪ ,‬או שהוא אינדוקטיבי ולא רציונאלי‪ .‬לא יכול להיות גם וגם‪.‬‬
‫לפי פופר‪ ,‬הנטייה שלנו לצפות לחוקיות היא מולדת‪ ,‬ולא תוצאה של השנות‪ ,‬אלא להיפך‪,‬‬
‫הישנות היא תוצאה של הנטייה המולדת שלנו למצוא חוקיות‪ .‬לכן החוקיות אינה תוצאה‬
‫של אינדוקציה‪ ,‬אלא קודם יש אינדוקציה ואז אנו מוצאים הישנות (תופעה שחוזרת על‬
‫עצמה)‪.‬‬
‫מכאן זה מתחבר לתזה המוכרת של פופר – אינדוקציה היא מיתוס‪ ,‬ולא ניתן להצדיק‬
‫חוקים ע"י תצפיות וניסוייים‪ ,‬כי הם לא מאששים שום דבר‪ ,‬אלא רק יכולים להפריך‪.‬‬
‫הדבר הרציונאלי הוא להכיר בארעיות שלנו‪.‬‬
‫פופר מחדש את מושג הסיבתיות‪ ,‬ומבטל את המאפיין השלישי – ההכרח‪ .‬יש היפותזות שאותן לא ניתן‬
‫להוכיח‪ ,‬אלא להפריך‪ .‬יש חוקיות אבל לא ניתן לדעת אותה‪ ,‬כי כל פעם אנו במצב של ניסוי ותהייה‪ ,‬הידע‬
‫נבנה‪ ,‬רק באופן שלילי‪ ,‬ע"י הפרכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬התגובה של פופר ליום כבר מוכלת בתיאוריה שלו‪.‬‬
‫לסיכום – ‪ 2‬פתרונות לבעיה של יום‪:‬‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪39‬‬

‫‪.1‬הפתרון הספקני של יום (אין בסיס לוגי לדבר הזה‪ ,‬אלא בסיס פסיכולוגי‪ ,‬והוא אינו‬
‫רציונאלי)‪.‬‬
‫‪.2‬הפתרון של פופר‪ ,‬ההפוך לו (אין אינדוקציה‪ ,‬לוגיקה דדוקטיבית)‪.‬‬
‫‪.3‬הפתרון של גודמן – לוגיקה אנליטית (נחנו עושים אינדוקציה כל הזמן במדע‪ ....‬נפרט‬
‫עליו‪.)....‬‬
‫לקרוא שוב את גודמן‬
‫לא הייתי – להשלים שיעור שישה‪-‬עשר ‪1.4.09‬‬
‫לא הייתי – השלמה מעמוס שיעור שבעה‪-‬עשר ‪22.4.09‬‬
‫גודמן מאיר באור חדש את בעיית האינדוקציה‪ .‬הוא טוען שהדורות שכתבו על יום אחרי‬
‫יום לא הבינו אותו‪ .‬הפיתרון הפסיכולוגי לא רק שלא פותר את הבעיה הוא רק מעצים‬
‫אותה‪ .‬גודמן חולק על המפרשים של יום שאומרים שיום סימן את בעיית האינדוקציה‪ .‬עוד‬
‫בימי הביניים הפילוסופיים הסכולסטיים ראו שיש בעיה עם הסיבתיות‪ .‬יום עשה ניתוח‬
‫יותר מושגי לוגי של מושג הסיבתיות והגיע למסקנה שאין בסיס לוגי או אמפירי למושג‬
‫הסיבתיות כמו שאני מפרשים אותו‪ .‬תחת הבסיס הלוגי אמפירי הוא מציע בסיס פסיכולוגי‪.‬‬
‫אין לנו אפשרות ליצור קשרים אמפיריים בין סיבה לתוצאה אלו בסה"כ קשרים בין‬
‫רעיונות בשכל שלנו‪.‬‬
‫הפיתרון של יום רק נותן הצדקה לציפיות שלנו שדברים יקרו על פי התחזיות שלנו לא‬
‫צידוק לוגי‪ .‬אם אני עוזב את הטוש אני מצפה שהוא יפול כי זה מה שקרה בכל הפעמים‬
‫האחרונות שעזבתי טוש‪ .‬גודמן אומר שאנחנו לא באמת יודעים במה מדובר כאשר אנו‬
‫אומרים הצדקה של ציפיות לגבי העתיד‪ ,‬שאנחנו לא יכולים לעשות את הדיכוטומיה הזו‬
‫בין תיאור הציפיות להצדקה של הציפיות‪ .‬כלומר המהלך הראשון של גודמן הוא ביקורתי‬
‫כי הוא אומר שאנו קונים בקלות מידי את החלוקה בין תיאור הציפיות להצדקת הציפיות‪.‬‬
‫בשלב השני גודמן עוסק בארגומנטים שאין איתם בעיית אינדוקציה ‪ -‬בטיעונים‬
‫הדדוקטיביים‪ .‬גם צדקת טיעונים אלה הוא בעייתי‪ .‬אם אני שולל טיעון דדוקטיבי ואני‬
‫מגיע לסתירה זה לא מוכיח את זה‪ .‬כלומר‪ ,‬סתירה היא גם מונח לוגי‪ .‬כלומר‪ ,‬אני פותר‬
‫טיעון לוגי בעזרת מושג לוגי ‪ -‬זה מעגלי ולא בהכרח מעיד על המציאות‪ .‬גודמן לא אומר‬
‫שטיעונים דדוקטיביים לא נכונים אלא הוא שואל למה הם עובדים‪.‬‬
‫כמו שפעם הטיעון הדדוקטיבי שבמשולש יש ‪ 180‬מעלות נפל כאשר המציאו את‬
‫גאומטריה הלא אוקלידית אולי עוד ‪ 50‬שנה יתייחסו ללוגיקה הדדוקטיבית כמשהו מאד‬
‫חשוב ובסיסי אבל הוא לא כל הסיפור מפני שכבר היום בלוגיקה של מכאניקת הקוונטיים‬
‫יש לוגיקה משלה שבה הטיעונים הדדוקטיביים כבר לא עובדים‪.‬‬
‫גודמן רוצה להשאיר את הדינאמיקה בין הפרקטיקה ללוגיקה גמישה‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולה‬
‫להיות התפתחות שבעיתה נבחן מחדש את החוקי הלוגיקה כמו שקורה עם מכאניקת‬

‫מבוא לפילוסופיה של המדע ‪ /‬ד"ר‬
‫יובל דולב‬

‫‪40‬‬

‫הקוונטים‪ .‬יש מערכת יחסים דו כיוונית בין הלוגיקה והפרקטיקה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מתוך המציאות‬
‫אני רואה עצים ברמה הפרקטית‪ ,‬מגדיר מהו עץ ברמה הלוגית ואז מאותו רגע כאשר‬
‫אראה עץ ברמה הפרקטית אדע שהוא עץ ברמה הלוגית‪.‬‬
‫הטענה של גודמן שדדוקציה היא בדיוק כמו אינדוקציה‪ .‬ואחרי שסוקרטס התחיל‬
‫בלוגיקה הדדוקטיבית לפני ‪ 2500‬שנה ובמשך כל הזמן הזה עבדו עליה‪ ,‬צריך להתחיל‬
‫לנסח לוגיקה אינדוקטיבית‪ .‬הצעד הראשון במשימת פיתוח הלוגיקה הדדוקטיבית הוא‬
‫הבנה שיש תהליך הפוך בין אינדוקציה לדדוקציה‪ .‬בדדוקציה הולכים מהכלל אל הפרט –‬
‫אם כל בני האדם הם בני תמותה וסוקרטס הוא בן אדם אז הוא בן תמותה‪ .‬באינדוקציה יש‬
‫הכללה ממקרים פרטיים לכלל – כל חוק טבע זה אינדוקציה‪.‬‬
‫כך אפשר לקחת מסקנה דדוקטיבית ולהפוך אותה לחוק אינדוקטיבי‪ .‬עם זה יש בעיה כי‬
‫אם עושים הכללה לדברים שאין בניהם קשר אנחנו יכולים לאשש הנחה בלי בסיס לוגי‪.‬‬
‫למשל אובמה הוא נשיא ארה"ב ופאי הוא מספר אי רציונאלי אז אובמה הוא נשיא‬
‫ארה"ב‪ .‬אני הופך את הטיעון הדדוקטיבי הזה כדי לקבל טיען אינדוקטיבי אני מקבל‬
‫מסקנה שאם אובמה הוא נשיא ארה"ב אז פאי הוא מספר אי רציונאלי‪ .‬זה כמובן לא נכון‬
‫ אני לא יכול לאשש באופן אינדוקטיבי שפאי הוא מספר אי רציונאלי בזכות זה שאובמה‬‫הוא נשיא ארה"ב‪ .‬כדי לפתור בעיה זו אני צריך לדרוש שכדי להפוך טיעון דדוקטיבי‬
‫לטיעון אינדוקטיבי‪ ,‬זה לא מספיק להפוך את הטיעון אני צריך לדרוש שהאובייקטים‬
‫שמופיעים במסקנות יהיו גם בהנחות‪.‬‬
‫איך אני יודע שיש את הבעיה שהעליתי קודם – זה לא עובד במציאות‪ .‬בסופו של דבר זה‬
‫המבחן האם זה עובד במציאות‪ ,‬האם זה מקדם אותי למטרה‪.‬‬
‫צמצמנו את מונחים שמופיעים במסקנה ודרשנו שיופיעו גם בהנחה‪ .‬האם זה מספיק?‬
‫פרדוקס העורבים של האמפל מראה שלא – "כל העורבים שחורים" ו"כל מה שהוא לא‬
‫שחור הוא לא עורב" שני המשפטים האלה הם זהים דדוקטיבית אבל עדיין אם אני מוצא‬
‫הרבה דברים שהם לא שחורים ולא עורבים‪ ,‬זה מאשש את המשפט השני אבל לא‬
‫מאשש בכלל את המשפט הראשון למרות שהם זהים לוגית‪ .‬למרות שהפכנו את הטעין‬
‫הדדוקטיבי‪ ,‬הפכנו אותו ועמדנו בדרישה שהמסקנות וההנחות יהיו אותו דבר‪ ,‬עדיין יש‬
‫בעיה‪.‬‬
‫בעיה הזו מולידה את "בעיית האינדוקציה החדשה" עליה נדבר בשיעור הבא‪.‬‬
‫יש לקרוא את יש לקרוא את גודמן למי שעדיין לא קרא לשיעור הזה‪.‬‬
‫שיעור שמונה‪-‬עשר‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful