You are on page 1of 5

‫נוירואנטומיה שיעור השלמה שיעור ‪)12.06.

2009( 10‬‬

‫‪ Hippoccampal formation‬כולל את‪:‬‬


‫‪ – Hippocampal cortex‬חומר אפור‪.‬‬
‫‪ – Alveus‬המשטח הלבן שמצפה את החומר האפור‪.‬‬
‫‪ – Fimbria‬נוצרת בעקבות התנתקות מדיאלית של הסיבים של ה ‪alveus‬‬
‫‪ – Crus of fornix‬הפימבריה מתנתקת מה ‪ alveus‬ויוצרת את הרגל של הפורניקס‪.‬‬

‫להשלים‬
‫•קפסולה אינטרנה לא נחשבת חלק מקורונה רדיאטה‪ .‬היא ההמשך שלה אבל לא נחשבת‬
‫אותו דבר‪.‬‬
‫•המקור של ההיפוקמפוס הוא טלאנצפלון‪.‬‬

‫בתמונה‪ ,‬למטה מימין באדום זו שכבת האפנדימה שמכסה את הקרן‬


‫הלטראלית‪ ,‬בתוכה‪ ,‬הקטע הורדרד זה ה‪ .choroid plexus-‬הבליטה‬
‫ברצפה‪ ,‬שרואים שיש בה חומר אפור שקוע ושכבה לבנה שמצפה אותו‪,‬‬
‫זה ההיפוקמפוס‪ ,‬והחלק הלבן זה ה‪.alveus-‬‬
‫למטה עוד קצת רואים את ה‪ ,parahippocampal gyrus-‬והחלק הלבן‬
‫שמוקף באפור הוא חומר לבן של ה ‪ .parahippocampal gyrus‬אפשר‬
‫לראות איך הקורטקס של ההיפוקמפוס הוא המשכי עם הפארא‪-‬‬
‫היפוקמפל ג'יירוס‪.‬‬
‫הקורטקס של ההיפוקמפוס הוא ‪ Archicortex‬בעל ‪ 3‬שכבות‪.‬‬
‫הקורטקס של הפארא‪-‬היפוקמפל ג'יירוס הוא ‪ Neocortex‬בעל ‪6‬‬
‫שכבות‪.‬‬
‫הקורטקס של ההיפוקמפוס טמון בפנים‪ ,‬וכדי לראות אותו צריך לעשות‬
‫דיסקציה לפס‪ .‬הגבול ביניהם נקרא ‪( .Subiculum‬המקום שבו‬
‫הקורטקס הופך מ‪ 6-‬שכבות ל‪ 3-‬שכבות)‪.‬‬

‫‪ - fimbria‬אלומה של סיבים שנוצרת כשהסיבים של ה‪ alveus-‬מתנתקים מהקורטקס (קורה מדיאלית‬


‫להיפוקמפוס)‪ .‬כלומר אלה הסיבים של ה‪ alveus-‬כשהם יוצרים אלומה שהיא נפרדת מהקורטקס‪.‬‬
‫הפימבריה הופכת להיות הפורניקס‪.‬‬
‫הסיבים שלה הולכים ומתרכזים ויוצרים אלומה‬
‫שבתחילתה היא נקראת ‪=( crus of fornix‬הרגל‬
‫של הפורניקס‪ ,‬יש ‪ 2‬כאלה)‪ .‬ה‪Crus of frnix-‬‬
‫מחובר ל‪ crus-‬השני על ידי סיבים קומיסוראליים‬
‫שנקראים ‪ hippocampal commisure‬והם‬
‫מאפשרים תקשורת בין שני ההיפוקמפים‪ .‬הם זכו‬
‫לשם ‪( David's lyre -‬נבל דויד)‪ .‬היא דבוקה ל‪-‬‬
‫‪ Splenium‬של הקורפוס קאלוסום‪.‬‬
‫אנחנו יודעים שה‪ fimbria-‬הופכת להיות ‪crus of‬‬
‫‪ fornix‬איפה שיש את הקומיסורה ההיפוקמפאלית‪.‬‬
‫אח"כ יש את ה‪ ,body of fornix-‬ואז ה‪-‬‬
‫‪ columns of fornix‬שמסתיימים כל אחד מהם ב‪-‬‬
‫‪.mammilary bodies‬‬
‫ה‪ MB-‬הם חומר אפור תת קורטיקאלי‪ ,‬וההיפוקמפוס הוא חומר אפור גם‪ ,‬ולכן רוב הסיבים בפורניקס‬
‫הם ‪ .projection fibers‬הם יוצאים מקורטקס ומגיעים למבנה שהוא תת‪-‬קורטיקאלי‪.‬‬
‫ב‪ hippocampal formation-‬יש את כל ‪ 3‬סוגי הסיבים‪.‬‬

‫בחתך‪ ,‬הקורטקס של ההיפוקמפוס מזכיר את האזניים המפותלות של‬


‫האל המצרי ‪ – Ammon. CA= Cornu Ammonis‬הקרן של אמון‪.‬‬
‫‪Alveus – 3‬‬
‫‪tail of caudate nucleus – 1‬‬
‫משמאל למספר ‪ ,1‬יש גם משהו לבן יפה – זוהי ה‪optic tract-‬‬
‫מבנה מס' ‪ 5‬ממוקם בין הפימבריה (מס' ‪ )4‬לבין הקורטקס של הפארא‬
‫היפוקמפל ג'יירוס‪ ,‬והוא נקרא ‪ .dentate gyrus‬זהו חומר אפור עתיק‬
‫שתפקד בעובר‪ ,‬ובמבוגר כמעט ואין לו שום תפקוד‪ .‬הוא נקרא ככה כי‬
‫יש לו צורה של שיניים‪ ,‬משוננת כזו‪.‬‬
‫יש שני ‪sulcus‬ים שהם שכנים לו – אחד בין ה‪ Dentate-‬וה‪,fimbria-‬‬
‫נקרא ‪ .fimbrio dentate sulcus‬החריץ שבינו לבין ה‪ PHG-‬נקרא‬
‫באופן מפתיע ולא אופייני ‪.Hippocampal sulcus‬‬

‫הסינגולום שנמצא בתוך ה‪ singulate gyrus-‬יודע לתפקד כמסלול‬


‫איסוף של אינפורמציה דרך כל האונות‪ .‬הוא מסוגל לאסוף אינפורמציה מהאונה הפרונטאלית על‬
‫מחשבות‪ .‬מהאונה הפריאטלית על תחושה כללית‪ ,‬מהאונה האוקסיפיטלית על ראייה ומהאונה‬
‫הטמפוראלית על שמיעה‪ .‬החוש היחיד שהוא יוצא דופן בהקשר זה ותורם את הסיבים שלו לסינגולום‬
‫שלא מתוך אונה‪ ,‬כי הסיבים שלו מגיעים מתוך ה‪.lateral olfactory stria-‬‬
‫הכל בסופו של דבר מגיע ל‪ ,entorinal area-‬דרך הסינגולום‪ ,‬והיחיד שלא בא מאחת מהאונות של‬
‫המוח זה הריח שמגיע דרך האונקוס‪.‬‬
‫כל הסיבים הללו עושים סינפסה בפעם הראשונה באנטורינאל ‪ .area‬הוא מסוגל ‪to‬‬
‫‪ project‬לתוך ההיפוקמפוס‪ .‬יש שתי מסילות שמעבירות את האקסונים מתוך‬
‫האנטורינל ‪ area‬להיפוקמפוס‪:‬‬
‫‪ – alvear path .1‬מגיע ישר מתחת ל‪.alveus-‬‬
‫‪ – perforant path .2‬דרך שניה שעוקפת את ה‪.alveus-‬‬
‫גוף התא הבא הוא בקורטקס של ההיפוקמפוס‪ .‬עכשיו ההיפוקמפוס שולח סיבים‪:‬‬
‫הם יעברו ב‪ alveus, fimbria, crus of fornix, column of fornix-‬ואז ‪.MB‬‬
‫משם‪ ,‬ה‪ MB project-‬לגרעיני ‪ A‬הקדמיים של התלמוס‪.‬‬
‫כל האינפורמציה שתיארנו עד עכשיו קשורה לדברים שקרו עכשיו‪ .‬חווויות עכשוויות‪.‬‬
‫זיכרון קצר‪ .‬האינפורמציה מגיעה מהקורטקס הפרימארי‪.‬‬

‫טוענים שבעיקר בלילה בזמן שינה‪ ,‬ישנם תהליכים בהיפוקמפוס שקשורים בבניה של‬
‫סינפסות‪ ,‬בהרס של סינפסות וכו'‪ ,‬ואז עושים ‪ redestribution‬של האינפורמציה לתוך האיזורים‬
‫האסוציאטיביים‪ ,‬הקורטקס האסוציאטיבי‪ .‬את זה ההיפוקמפוס יודע לעשות‪.‬‬
‫התלמוס שולח סיבים דרך ה‪ thalamic radiation-‬ל‪ ,cingulate cortex-‬הקורטקס (חומר אפור)‬
‫של ה ‪ ,cingulate‬והוא ‪ projects‬לאיזורים השונים של ההמיספרה שאליהם צריך להעביר את‬
‫האינפורמציה‪.‬‬
‫זה נקרא ‪.Papez circuit‬‬
‫הזכרונות שמדוברים פה הוא אינפורמציה חסרת משמעות של החושים‪.‬‬

‫האמיגדלה נמצאת קדימה ל‪ ,pes hippocampus-‬מחציתה לימבית‪.‬‬


‫מערכת העצבים האוטונומית (‪)ANS‬‬

‫מערכת העצבים האוטונומית היא כן השליטה ובפיקוח של מע' העצבים המרכזית אבל היא פועלת בלי‬
‫שאנחנו מודעים לזה‪.‬‬
‫‪Somatic VS. Visceral‬‬
‫‪ – Somatic‬מתייחס לקירות הגוף‪( .‬סומה=גוף בלטינית)‪" .‬רצוני"‬
‫‪ – Visceral‬כלומר קרביים‪ ,‬איברים פנימיים‪" .‬לא רצוני"‬
‫אפשר לומר שהעצבוב הרצוני הוא העצבוב של המערכת הסומטית והעצבוב הלא רצוני הוא של המערכת‬
‫האוטונומית‪.‬‬
‫על הסומטי דיברנו‪ ,‬עכשיו נדבר על הויסרלי‪.‬‬
‫הגדרה יפה להבדל בין המע' הסומטית והויסראלית‪ .‬מנסה להראות איך בייצור פרימיטיבי שתי המערכות‬
‫מעורות זו בזו ולא ניתן להפריד ביניהן‪ .‬בדג למשל‪ ,‬היחק הסומטי קשור לצינור העצבים‪ ,‬והחלק‬
‫הויסראלי בשחור‪ .‬בציור העליון רואים הפרדה לא נכונה בדג – החלק הקדמי מייצג כביכול מערכת‬
‫ויסראלית‪ ,‬והחלק האחורי של הדג מייצג מערכת סומטית‪.‬‬
‫אבל זה לא נכון‪ ,‬המערכות משולבות במובן האנטומי זו בזו‪ ,‬ויש איזורים בגוף שבהם לא קל לראות את‬
‫ההבדל ביניהן‪ .‬היד למשל היא כביכול נראית לנו סומטית‪ ,‬אבל יש איברים ביד – השרירים החלקים‬
‫בדופן של כלי הדם שהם ויסראליים‪.‬‬
‫גם בלוטות הזיעה מקבלות עצבוב ויסראלי‪ .‬השריר שגורם להזדקפות השיערות גם הוא ויסראלי‪.‬‬
‫ההיפותלמוס אחראי על ויסות הורמונאלי (חום הגוף‪ ,‬הכנה להתנהגות מינית‪ ,‬רעב‪ ,‬משק מים ומלחים‬
‫באמצעות שתיה)‪ .‬בסה"כ ההיפותלמוס שומר על ההומאוסטאזיס‪.‬‬
‫במע' האוטונומית נתאר מסלול של ‪ 3‬נוירונים ו‪2-‬‬
‫סינפסות‪ ,‬כאשר גוף התא של הנוירון הראשון נמצא תמיד‬
‫בהיפותלמוס (שנמצא בקירות וברצפה של החדר‬
‫השלישי)‪.‬‬

‫בתמונה‪ ,‬בצהוב מודגש –‪Hypothalamic sulcus‬‬


‫ובכחול רואים את גוף התא של הנוירון הראשון שנמצא‬
‫בהיפותלמוס והאקסון שלו שממשיך למטה‪.‬‬

‫נתאר שני מסלולים של שתי מערכות‪:‬‬

‫‪.1‬מערכת סימפתטית – פועלת כאשר הגוף נמצא במצב דחק (‪ ,)stress‬נקראת ‪Fight or‬‬
‫‪ .flight‬מה שיקרה בהפעלה של מערכת זו‪ ,‬הוא שתהיה קודם כל חסימה‪/‬ירידה בתפקוד של‬
‫המערכת הפארא‪-‬סימפתטית‪ .‬והסימפתטית נכנסת לפעולה – קצב הלב עולה‪ ,‬אספקת הדם‬
‫לשרירים עולה ולעור יורדת‪ ,‬אנחנו מזיעים‪ ,‬נהיה לנו חם‪ ,‬השריר החלק בדופן של כלי הדם‬
‫מתכווץ‪.‬‬

‫‪.2‬מערכת פארא‪-‬סימפתטית – אחראית לעצבוב של האיברים הפנימיים בתפקוד השוטף של‬


‫הגוף‪ .‬הלב‪ ,‬הריאות‪ ,‬השריר ודוףן מערכת העיכול‪ .‬למעשה היא זו שמתפקדת בזמן מנוחה‬
‫של הגוף‪ .‬נקראת גם ‪ .Rest and Digest‬למשל ההתרוקנות הרגילה של שלפוחית השתן‬
‫מתווכת על ידי המערכת הפארא‪-‬סימפתטית‪.‬‬

‫אפשר לומר באופן כללי שכל איבר בגוף מקבל עיצבוב פארא‪-‬סימפתטי וסימפתטי‪ .‬כששתיהן פועלות‬
‫במקביל הנטו תגובה תהיה ‪ .0‬כלי הדם לא מקבלים אספקה פארא‪-‬סימפתטית‪ .‬אין להם עצבוב כזה‪.‬‬
‫העצבוב הסימפתטי של כלי הדם הוא זה שקובע את לחץ הדם‪ .‬הרבה עצבוב סימפתטי – כלי הדם‬
‫מכווצים‪ ,‬מעט עצבוב סימפתטי – מורחבים‪ .‬זה מה שנקרא ‪.sympathetic tone‬‬
‫כאשר המערכת הסימפתטית לא פועלת כלי הדם מתרחבים והירידה המסיבית בלחץ הדם גורמת להלם –‬
‫לשוק (=ירידה גלובאלית באספקת הדם לכל הרקמות של הגוף)‪.‬‬
‫כלי הדם של איברי המין לא מקבלים עצבוב סימפתטי אלא פאראסימפתטי‪.‬‬

‫בעוד שבמערכת הסומטית בין חוט השדרה ואיבר המטרה יש נוירון אחד בלי סינפסות בדרך‪ ,‬במערכת‬
‫האוטונומית יש שניים‪ .‬המשמעות בהכרח היא שיש גנגיליון בדרך‪.‬‬
‫במערכת הסומטית – גם בסנסורית וגם במוטורית נוירון אחד מגיע לאיבר‪.‬‬
‫במערכת הויסראלית יש שני נוירונים עד שמגיעים לאיבר‪.‬‬
‫במערכת הסימפתטית ובמערכת הפארא‪-‬סימפתטית עושים הפרדה בין הסיבים‪:‬‬
‫‪Preganglionic .1‬‬
‫‪Postganglionic .2‬‬

‫הנוירון הראשון הוא כולינרגי (הנוירוטרנסמיטר שלו זה אצטיל כולין) – גם במערכת הסימפתטית וגם‬
‫במערכת הפארא‪-‬סימפתטית מדובר באצטיל כולין‪.‬‬
‫אצל הנוירון השני זה תלוי באיזו מערכת‪ .‬במערכת הפארא‪-‬סימפטתית הנוירוטרנסמיטור הוא גם אצטיל‬
‫כולין‪ ,‬אבל במערכת הסימפתטית זה ‪.Adrenaline‬‬

‫מערכת סימפתטית‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬גוף התא של הנוירון הראשון נמצא בהיפותלמוס‪ .‬משם הוא ירד לחוט השדרה‪ .‬אמרנו‬
‫שבסגמנטים מסויימים של חוט השדרה אפשר למצוא קרניים לטראליות‪ .‬הן נמצאות כזכור בסגמנטים ‪T1‬‬
‫‪ -L2‬ו‪ S2-S4-‬ובהן יושב גוף התא של הנוירון השני‪ .‬הוא שולח את האקסון שלו דרך השורש הקדמי (‬
‫‪ ,)anterior/ventral route‬אל ה‪.mixed spinal nerve-‬‬
‫משני צידי עמוד השדרה ישנה שרשרת של גנגליונים שמחוברים זה לזה בקצה הקאודאלי‪ .‬הם בעצמם‬
‫מחוברים לחוט השדרה ע"י זוגות של עצבים דקיקים שנקראים ‪White and Gray Rami‬‬
‫‪[ .communicans‬זה מלשון ‪ – Ramus‬ענף בלטינית]‪ .‬ה‪ white-‬זה הלטראלי ודרכו הוא נכנס ומגיע‬
‫לגנגליון‪ ,‬וה‪ grey-‬זה המדיאלי‪ .‬לכל גנגליון בשרשרת יש זוג עצבים דקיקים שמחברים אותו לעצב‬
‫הספינאלי‪ .‬הם מחוברים בינם לבין עצמם כך שהם יוצרים את ה‪( Sympathetic chain-‬השרשרת‬
‫הסימפתטית)‪.‬‬
‫לנוירון הפרה‪-‬גנגיליונארי יש כמה אפשרויות‪:‬‬
‫‪.1‬לעשות סינפסה בגנגליון ואז האקסון של הנוירון הפוסט גנגליונארי יחזור דרך ה‪grey-‬‬
‫חזרה לעצב הספינאלי‪.‬‬
‫‪.2‬לצאת מהגנגליון בלי לעשות בו סינפסה וליצור קב' של עצבים שהולכים לגנגליונים בבית‬
‫החזה או בבטן‪ ,‬לעשות שם סינפסה ואז לעצבב את האיבר‪( .‬דוג' מפורסמת – הגנגליון של‬
‫צליאק‪ ,‬מופיע בדף שלנו‪ .‬הוא אחראי לעצבוב של צינור העיכול‪ ,‬הנוירון הסימפתטי הפרה‪-‬‬
‫גנגליונארי עבר באופן פסיבי דרך הגנגליון‪ ,‬לא עשה שם סינפסה‪ ,‬מגיע לגנגליון בדופן‬
‫הבטן‪ ,‬עושה שם סינפסה והולך לעצבב את האיבר הפנימי)‪.‬‬
‫‪.3‬השרשרת הסימפתטית נמשכת מהצרבלום ועד הסקרום‪ .‬לכן האפשרות השלישית של‬
‫הנוירון היא לא לעשות סינפסה בגנגליון מסויים אלא לעלות או לרדת לגנגליונים שאין להם‬
‫קרן לטראלית ולעשות סינפסה שם‪ .‬הגנגליונים הללו הם די קרובים לעמוד השדרה‪ ,‬אפילו‬
‫נקראים ‪.para-vertebral ganglions‬‬
‫‪.4‬לא לעשות סינפסה בגנגליונים בכלל ולרוץ ישר למדולה של האדרנל (בלוטת יותרת הכליה‪,‬‬
‫שהיא תוצר של תאי ‪ )neural crest‬ולעשות סינפסה שם‪.‬‬
‫** אין אפשרות של לעשות סינפסה וללכת לאיבר מטרה‪.‬‬

‫בכלליות במערכת הסימפתטית‪ ,‬הסיב הפרה‪-‬גנגליוני הוא קצר יחסית‪ ,‬ומשתמש באצטיל כולין‪ ,‬ואילו‬
‫הפוסט גנגליוני הוא ארוך יחסית ומשתמש באדרנלין‪.‬‬

‫עצבוב פארא‪-‬סימפתטי‪:‬‬
‫מסה של תאים פארא‪-‬סימפתטיים יש ב‪-‬שני מקומות בגוף‪/‬שני מדורים –‬
‫‪.1‬קבוצה קרניאלית – נמצאת בגזע המוח‬
‫‪.2‬קבוצה סקראלית – נמצאת בסגמנטים ‪ S2-S4‬של חוט השדרה‪.‬‬
‫באופן כללי אפשר לומר שסיבים סימפתטיים נישאם על עצבים ספינאליים וסיבים פאראסימפתטיים‬
‫לרוב נישאים על עצבים קרניאליים‪.‬‬

‫העצבים הקרניאליים שיש בתוכם מרכיב פארא‪-‬סימפתטי הם ‪ 7,9 ,3‬ו‪oculomotor n.,( .10-‬‬
‫‪ .).facial n., Glossopharyngeal n., Vagus n‬זה למעשה המרכיב הקרניאלי‪ .‬הגרעינים‬
‫הפאראסימפתטיים של עצבים אלה‪ .‬הגרעין הפארא‪-‬סימפתטי שלו מקבל עצבוב מהתלמוס‪ .‬הגרעין‬
‫יושב ליד הגרעין של העצב‪ .‬הרחבה‪:‬‬
‫‪ – .Oculomotor n .3‬עצבוב פארא‪-‬סימפתטי לאישון גורם להצטמצמות של האישון‪.‬‬
‫‪ – .Facial n .7‬בלוטות הרוק ובלוטות הדמעות‪ .‬עצב מס' ‪ 7‬אחראי לפעילות של בלוטות הרוק‪.‬‬
‫‪ .9‬בלוטת רוק אחת גדולה שנמצאת קדימה לאוזן‪.‬‬
‫‪ .10‬הואגוס אחראי לעצבוב של רוב האיברים הפנימיים‪.‬‬

‫העצבוב הפארא‪-‬סימפתטי מורכב מ‪ 3-‬נירונים ו‪ 2-‬סינפסות‪ .‬גוף התא הראשון יושב כזכור בתלמוס‪,‬‬
‫הוא מגיע לגרעין הפארא‪-‬סימפתטי של העצב הקרניאלי‪ .‬הנוירון הפרה גנגליוני הוא ארוך‪ ,‬ומשתמש‬
‫באצטיל כולין‪ .‬הוא ארוך כי הוא רץ בתוך העצב הקרניאלי עד שמגיע קרוב מאוד לאיבר ועושה שם‬
‫סינפסה בגנגליון שנמצא סמוך לאיבר‪ .‬משם הפוסט גנגליונארי נמצא והוא השלישי‪.‬‬

‫לא רק העיצבוב האֶפֵרנטי (מהמערכת הפארא‪-‬סימפתטית אל האיברים) חשוב אלא גם העצבוב‬


‫האפֶרנטי (סיבים שהולכים מהפריפריה אל המוח ומתווכים את הרפלקס)‪ .‬בדופן של מערכת העיכול‬
‫יש רצפטורים שרגישים למתח של דופן האיבר‪ .‬הם רצים באותה דרך‪ ,‬על הסיבים הפארא‪-‬‬
‫סימפתטיים‪ .‬הם אלה שמביאים לרפלקס המֶלֵאות‪.‬‬

‫הרחבה על העצב השלישי‪ .‬בתחתית הציור רואים את ה ‪ .oculomotor nerve‬סיבים פארא‪-‬‬


‫סימפתטיים יוצאים מהגרעין הפארא‪-‬סימפתטי של עצב ‪ ,3‬שנקרא הגרעין על שם – ‪Edinger‬‬
‫‪( Westphal Nucleus‬חשוב לזכור את‬
‫השם!) והוא נמצא ב(‪ )pre-tectum‬והוא‬
‫חלק מהקולקציה שנקראת הגרעין של עצב‬
‫מספר ‪ .3‬בדרך לעין‪ ,‬בארובת העין‪ ,‬הוא פוגש‬
‫בגנגליון שנמצא מאוד קרוב לגלגל העין והוא‬
‫נקרא ‪ .Ciliary ganglion‬ניתן לראות‬
‫שהסיבים הירוקים (פארא‪-‬סימפתטיים)‪,‬‬
‫עוזבים את האוקולומוטור ‪ nerve‬בקרבת ה‪-‬‬
‫‪ ,ciliary ganglion‬עושים שם סינפסה‪,‬‬
‫והסיבים הפוסט גנגליונריים (מסומנים‬
‫בכתום)‪ ,‬עוברים בעצב נוסף בדרך לעין‬
‫ולעצבוב האישון‪.‬‬

‫(*כל הגנגליונים בגוף הם גנגליונים של ‪)neural crest‬‬

‫אנחנו לא מדברים על שאר העצבים‪.‬‬


‫בחלק הסקראלי יש עוד קטע קטן‪ ,‬זה בשביל האיברים שהואגוס לא מגיע אליהם‪ .‬באישה – בשביל‬
‫הרחם‪ ,‬בגבר בשביל ה ‪ ,penis‬בשניהם בשביל הרקטום‪.‬‬
‫הקרן הלטראלית שולחת עצבים דרך ה‪ ,anterior root-‬הם עוברים באופן פסיבי בתוך המערכת‬
‫הסימפתטית וגם כאן הסינפסה היא בדופן האיבר או בגנגליון שנמצא בסמוך לאיבר‪.‬‬

‫המבחן‪:‬‬
‫‪ – 09-10:30‬המבחן המעשי במעבדה‪ ,‬צריך להיות שם ברבע ל‪ -‬ועם חלוק וגם ‪ folder‬קשיח שאפשר‬
‫לכתוב עליו‪ .‬יהיו ‪ 50‬שאלות‪ .‬יש לנו דקה ורבע לפריט‪.‬‬
‫המבחן העיוני יתחיל ב‪ 11:00-‬בערך‪ .‬יש ‪ 60‬שאלות‪ ,‬יהיו לנו כשלוש שעות (עד ‪.)14:00‬‬