You are on page 1of 4

‫דין‪ ,‬רואי–חשבון‪ ,‬מומחים לגיוס כספים"‪.‬‬ ‫אבל זה לא מוצדק‪ .

‬הארגונים האלה ממלאים‬ ‫לשימצה במיוחד הוא חוסר המקצועיות‪ .‬לא רק‬
‫רשם העמותות‪ ,‬עו"ד ירון קידר‪ ,‬נכנס‬ ‫את התפקידים שהמדינה אינה ממלאת וגם‬ ‫אצל העמותות הפוליטיות או העמותות‬
‫לתפקידו בחודשים האחרונים‪ .‬לדבריו‪ ,‬בתחום‬ ‫השוק העסקי אינו ממלא"‪.‬‬ ‫החרדיות‪ ,‬שאחדות מהן עמדו תחת חקירות‬
‫הניהול המצב עדיין רחוק מלהיות טוב‪ ,‬ונדרשת‬ ‫פרופ' גל–נור מדגיש‪ ,‬שהבעיה בניהול‬ ‫משטרה; גם עמותות הספורט למיניהן‪ ,‬שבהן‬
‫עדיין עבודה לביעור השחיתות‪ .‬אבל גם הוא‬ ‫העמותות היא המנהלים ולא המבנה הארגוני‪:‬‬ ‫נתגלו מחדלי ניהול חמורים‪ ,‬השתמשו בשיטות‬
‫מסכים‪ ,‬שהמגמה הברורה היא התמקצעות של‬ ‫"הם באו בהתנדבות ומתוך רצון טוב‪ .‬אנשים‬ ‫שונות כדי לאפשר פעילות כלכלית למטרות‬
‫מנהלי העמותות‪" :‬זה מזכיר את המהפך‬ ‫עם חזון‪ ,‬מסירות רבה והרבה אנרגיות‪ ,‬אבל‬ ‫רווח בניגוד לחוק‪ ,‬והביאו את מרבית קבוצות‬
‫בחברות מסויימות במגזר העסקי‪ ,‬שנאלצו‬ ‫לנהל הם לא ידעו‪ .‬זו הייתה החוליה החלשה‬ ‫הספורט בישראל לפשיטת רגל‪ .‬תחום בעייתי‬
‫להבין את הצורך לעבור מחברה משפחתית‬ ‫בשרשרת‪ ,‬שהרבה מאוד זמן לא שמו אליה לב‬ ‫אחר הוא ניהול מוסדות התרבות בישראל‪,‬‬
‫לחברה שמנוהלת על–ידי מנכ"ל מקצועי‪ .‬ניהול‬ ‫בגלל אופיים של הארגונים‪ .‬כשהגיע הזמן‬ ‫ברובם רשומים כעמותות‪.‬‬
‫מלכ"רים הוא מקצוע ולא תחביב‪ ,‬והתחושה‬ ‫לפעול על–פי הנהלים ולנהל צוות עובדים גדול‬ ‫פרופ' יצחק גל–נור‪ ,‬מבכירי החוקרים של‬
‫היא שאכן יש כניסה של יותר אנשים עם ניסיון‬ ‫וצוות מתנדבים‪ ,‬היו הרבה כשלונות‪ .‬פשוט‬ ‫הפוליטיקה והמינהל בישראל ומי שהיה נציב‬
‫והשכלה ניהולית למלכ"רים"‪.‬‬ ‫חוסר יכולת וחוסר הכשרה‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫שירות המדינה בשנים ‪ ,1996—1994‬אומר כי‬
‫ואכן‪ ,‬היקף פעילות של ‪ 70‬מיליארד שקל‬ ‫חדרה המודעות לכך שגם בעמותה יש צורך‬ ‫למגזר השלישי נודעת חשיבות רבה בכל הנוגע‬
‫בשנה אינו עניין של מה בכך‪ ,‬שאפשר‬ ‫בניהול לכל דבר‪ ,‬ואני שמח שיש כיום תוכניות‬ ‫לחברה ולכלכלה הישראלית‪ ,‬שאינה נפגעת‬
‫להפקידו בידיים לא מתאימות‪ .‬עכשיו באות‬ ‫הכשרה למנהלי מלכ"רים‪ .‬חל פה שינוי‬ ‫בשל מעשים לא חוקיים של עמותות בודדות‪:‬‬
‫האוניברסיטאות‪ ,‬באים התורמים הגדולים‬ ‫תודעתי‪ .‬יותר אנשים מבינים שמדובר בניהול‪,‬‬ ‫"ברור שכמה תפוחים רקובים גרמו לכך‬
‫מחו"ל‪ ,‬באים גם משרדי הממשלה‪ ,‬ודורשים‬ ‫ושיש צורך בפעולות של אנשי מקצוע — עורכי–‬ ‫שאנשים מתייחסים בחשדנות לעמותות‪,‬‬

‫‪119‬‬ ‫‪f o r b e s‬‬ ‫‪Í‬‬ ‫‡‪≤∞∞µ†ÏȯÙ‬‬
‫כדרך לתגמל אנשים מסויימים באופן אישי‪ .‬במקרים‬
‫אחרים לא מדובר ב"עמותות קש" או ב"עמותות מדף"‪,‬‬
‫אלא במחדלי ניהול קשים‪ ,‬במאבקים ארגוניים פנימיים‬
‫ובהיעדר סדרי מינהל תקין‪ .‬יכול להיות שעכשיו כל זה‬
‫מאחורינו והמגזר כולו עומד על סיפו של עידן חדש‪.‬‬
‫נעים להכיר‪" :‬המגזר השלישי"‪ .‬שם שאינו קל‬
‫לעיכול וגם אינו מובן מאליו‪ .‬תחום פעילות משקית‬
‫עצום–ממדים‪ ,‬שמשום מה מגדיר את עצמו רק‬
‫כתוספת לתחומים האחרים‪.‬‬
‫בית–הספר לעבודה סוציאלית של‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מלמדים "ניהול מוסדות ללא כוונת‬
‫רווח וארגונים קהילתיים"‪ .‬בבית–‬
‫הספר לניהול של אוניברסיטת בן–‬
‫גוריון בנגב נפתחה באחרונה מגמה‬
‫·‬
‫לניהול מלכ"רים )מוסדות ללא כוונת רווח(; בבית–‬
‫הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה‬
‫נפתחה תוכנית ניהול שירותי רווחה בשיתוף עם קרן‬
‫המגזר הראשון הוא המגזר הציבורי — הממשלה‪,‬‬ ‫סקטא רש"י‪ ,‬משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי‪,‬‬
‫השלטון המקומי והארגונים הממשלתיים‪ .‬המגזר השני‬ ‫ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל–אביב זוכה‬
‫הוא המגזר העסקי‪ :‬העסקים הגדולים‪ ,‬הבינוניים‬ ‫לביקוש רב קורס חדש — ניהול מלכ"רים‪ :‬עבודת‬
‫והקטנים‪ .‬כל אחד מהמגזרים הללו מוגדר היטב‪ ,‬כל‬ ‫שדה‪ ,‬שגולת הכותרת שלה היא עבודה מול ארגון‬
‫אחד מהם ותרומתו המרכזית למשק‪ .‬המגזר השלישי‬ ‫חברתי אמיתי‪ ,‬ניתוח פעילותו והצעת תוכנית לייעול‬
‫הוא כל מה שאינו זה ואינו זה‪ .‬הוא כולל גם קופות–‬ ‫עבודתו או הגדלת הישגיו‪.‬‬
‫חולים אדירות תקציב וגם עמותות זעירות לניהול בתי–‬ ‫ויש עוד‪ .‬גם במרכז הישראלי לניהול )מי"ל( גילו את‬
‫כנסת שכונתיים‪ ,‬גם ארגונים חברתיים שפועלים לשינוי‬ ‫ניהול המלכ"רים‪ ,‬והם מציעים קורס מקיף בניהול‬
‫החוק וגם בתי תמחוי שמכינים מרק בצהריים‪ .‬אם‬ ‫עמותות ומלכ"רים; לימודי הכשרה בניהול )לה"ב(‬
‫תרצו‪ ,‬כל הארגונים שאינם נמדדים לפי שורת הרווח‪.‬‬ ‫באוניברסיטת תל–אביב וקרן ריץ' מציעים תוכנית‬
‫יכול להיות שהשימוש בשם "המגזר השלישי" נולד‬ ‫לניהול עסקי של מוסדות תרבות ואמנות‪ ,‬אף הם‬
‫מהיעדר מונחים אחרים‪ ,‬מתאימים יותר‪ .‬היה אפשר‬ ‫מלכ"רים; במרכז הבינתחומי הרצליה מתקיימת תוכנית‬
‫לדבר על מלכ"רים‪ ,‬אבל זו הגדרה צרה מאוד‪ ,‬שמוכרת‬ ‫לימודים לתואר שני במינהל עסקים עם התמחות בניהול‬
‫בחוק הישראלי רק במסגרת הדיווח למס ערך מוסף‪.‬‬ ‫מלכ"רים יהודיים‪ ,‬או נדבנות כמו שזה נקרא‬
‫באותה מידה ההגדרה בחוק של מוסד ציבורי קיימת רק‬ ‫באמריקה‪ .‬פתאום כולם רוצים ללמד ניהול מלכ"רים‪.‬‬
‫במסגרת פקודת מס הכנסה‪ .‬יש כמובן גם "עמותה"‪,‬‬ ‫האוניברסיטאות והמכללות בישראל הן‬
‫אבל חלק מהארגונים במגזר השלישי אינם עמותות‪,‬‬ ‫הסיסמוגרף של תחומי התעסוקה בישראל; בהפרש‬
‫ובכלל למונח הזה יש לעיתים קונוטציה שלילית‪ .‬יש‬ ‫זמן מסויים הן נגררות אחר המגמות המתרחשות‬
‫"אגודות שיתופיות"‪ ,‬יש "אגודות עותומניות"‪ ,‬יש‬ ‫במשק‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנות הגיאות של ענפי ההיי–טק‬
‫"חברות לתועלת הציבור"‪ ,‬יש "תאגידים סטטוטוריים"‪.‬‬ ‫הן הלכו והרחיבו את תחומי ההכשרה ומספר‬
‫בקיצור — מה שיש‪ ,‬בעיקר‪ ,‬זה חוסר בהירות‪.‬‬ ‫הלומדים בתחומים האלה‪ .‬באותה מידה הביקוש‬
‫תופעת השחיתות בעמותות היא עוד מרכיב שמעיב‬ ‫הרב ללימודי משפטים הביא לפתיחת אינספור‬

‫˙‪¯¢ÎÏÓ‰ ¯Â‬‬
‫על תדמיתו של המגזר השלישי‪ .‬מרכיב נוסף וידוע‬ ‫מגמות ובתי–ספר ללימודי משפטים בישראל‪ .‬אז‬

‫‪ÛÁ˘ ÏË ∫˙‡Ó‬‬

‫‪ȉ˘ÏÎ ‰Ó‚Ó ÌÂÈÎ ÚÈˆÓ ¨ÂÓˆÚ ˙‡ „·ÎÓ‰ ÈÓ„˜‡ „ÒÂÓ ÏÎ‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הגיע תורם של המלכ"רים‪.‬‬
‫האוניברסיטאות אינן הסממן היחיד לתופעה‬
‫‪„¯Ë‰ „·ÎÏ £ ®Á¯ ˙ÂÂÎ ‡ÏÏ ˙„ÒÂÓ© Ìȯ¢ÎÏÓ Ï‰ÈÏ‬‬ ‫החדשה‪ .‬גם בקרב הפעילים בתחום המלכ"רים‬
‫‪¯ÂÓ‡ ‰˙ÚÓ ¨Ìȯ¢ÎÏÓ „ÂÚ ‡Ï ∫‰˙˘‰ Ì˘‰ Û‡ ¨˘„Á‰‬‬ ‫מדברים על מגמה ברורה של התמקצעות‪ ,‬על משיכה‬
‫של כוחות איכותיים לעבודה בתחום‪ ,‬על תהליך‬
‫‪‰ÈÓ„˜‡Ï ¯Â·ÈÁ‰Â ˘„Á‰ Ì˘‰ ̇‰ £ ¢È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰¢‬‬ ‫התבגרות שמתרחש באחרונה‪.‬‬
‫חלק ממחלות הילדות של התחום הזה היו מקרים‬
‫‪˙Ó¯ ˙‡Â ÌÈ‚¯‡‰ Ï˘ ˙˙Á˘ÂÓ‰ Ì˙ÈÓ„˙ ˙‡ Â˘È‬‬ ‫רבים של כישלון ארגוני‪ ,‬שימוש לרעה בכספים וגם‬
‫‪ÌÈÏ‚Ï‚Ó Ì‰˘ ÌÈϘ˘‰ È„¯‡ÈÏÈÓ ∑∞ Ï˘ ˙ÈÊ·Ê·‰ ÌωÈ‬‬ ‫שחיתות אישית‪ .‬במקרים הקשים מדובר בשימוש‬
‫בעמותות כצינור להעברה לא חוקית של כספים‪,‬‬
‫·˘‪ø˙¯„‡ ÈÂÈ˘· ˜¯ ¨˙¯·‚‰ ‰˙‡ ¯‡˘È˙ ‡Ó˘ ‡ ø‰‬‬ ‫כמסווה לפעילות שאינה קשורה למטרות העמותה או‬

‫‪f o r b e s‬‬ ‫‪Í‬‬ ‫‡‪≤∞∞µ†ÏȯÙ‬‬ ‫‪118‬‬
‫מלכ"רים‬
‫מיוחד‪ .‬אצל התורמים יש מעטים שתורמים‬ ‫ומנהל שמוביל את העסק שלו באוריינטציה‬ ‫מהארגונים הגדולים דרישות מהעולם‬
‫סכומים גדולים ורבים שתורמים סכומים‬ ‫עסקית בלבד לא יוכל לנהל בצורה נאותה‬ ‫העסקי‪ :‬להתייעל‪ ,‬לקדם את עצמם ואת‬
‫קטנים‪ ,‬וצריך לדעת לטפח כל אחד מהם‪ .‬את‬ ‫מלכ"ר"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬במלכ"רים יש כמה‬ ‫השירותים שהם מציעים‪ ,‬ולהרוויח )אם כי לא‬
‫זה לא לומדים בבית–ספר למינהל עסקים"‪.‬‬ ‫תכונות שאין לארגונים עסקיים‪ ,‬וצריך להדגיש‬ ‫לחלק רווחים(‪ .‬עליית המדרגה הזו‪ ,‬סבורים‬
‫עוד הבדל מוגדר על–ידי פרופ' גדרון כ"מערך‬ ‫את ההבדלים הללו"‪ .‬הוא מסכים שיש צורך‬ ‫רבים‪ ,‬תבוא מאימוץ דפוסי עבודה של המגזר‬
‫תוצאות עמום"‪ ,‬שמאפיין את הארגונים בהיעדר‬ ‫בכלי ניהול עסקיים בתחומים כמו שיווק‪,‬‬ ‫העסקי בקרב מנהלי הארגונים החברתיים‪.‬‬
‫שורה תחתונה כלכלית‪" .‬השורות התחתונות של‬ ‫מימון וניהול כוח אדם‪ ,‬אלא שההבדל לדבריו‬ ‫אם תרצו‪ ,‬זה הטרנד החדש בניהול המלכ"רים‬
‫מלכ"ר מסובכות ומורכבות‪ ,‬ואי אפשר למדוד‬ ‫הוא בשורה התחתונה‪ ,‬שאינה שורת הרווח‬ ‫— ללכת בלי )כוונות רווח( אבל להרגיש עם‬
‫הצלחות בצורה קלה וחלקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קשה מאוד להשוות בין‬
‫ארגונים"‪ .‬לדבריו‪ ,‬קביעת הדרך בה‬
‫מונהג הארגון היא עניין מורכב לא‬
‫פחות מהאינטרסים של בעלי‬
‫המניות בחברות העסקיות‪" :‬כאן‬
‫בעלי העניין הם המממנים‪ ,‬מקבלי‬
‫השירותים‪ ,‬אנשי המקצוע בתחום‪,‬‬
‫לפעמים גם נציגי הממשלה או‬ ‫‡‪ÈÏ‚Â˯ÂÙ ÔÂÓ‬‬ ‫‪Ô¯„‚ È· ßÙ¯Ù‬‬ ‫¯‪ÏË–¯· ‰È‬‬ ‫‪¯Â–Ï‚ ˜ÁˆÈ ßÙ¯Ù‬‬
‫העירייה‪ ,‬וכל אחד דוחף לכיוון‬
‫שמעניין אותו‪ .‬הצורך לנהל ארגון עם הנהלה כל–‬ ‫אלא שורת מימוש החזון של הארגון‪.‬‬ ‫)כללי הניהול העסקי המודרני(‪.‬‬
‫כך מורכבת‪ ,‬גם הוא דורש מיומנות מיוחדת"‪.‬‬ ‫אחד ההבדלים בא לידי ביטוי בפעילות‬ ‫פרופ' בני גדרון‪ ,‬שחוקר את הנושא כבר‬
‫לדברי פרופ' גדרון‪ ,‬כל ההבדלים הללו‬ ‫התורמים והמתנדבים לארגונים חברתיים‪:‬‬ ‫שנים רבות ובין השאר מנהל את מאגר המידע‬
‫יוצרים טיפוס שלישי של ניהול‪ ,‬שאינו ממשלתי‬ ‫"גם אלה וגם אלה דורשים ניהול מאוד מיוחד‪.‬‬ ‫המקיף ביותר בתחום בישראל‪ ,‬אומר שניהול‬
‫ואינו עסקי‪ ,‬אלא כזה המותאם לצרכים‬ ‫מתנדבים לא עובדים בשכר‪ ,‬ולכן נדרשת‬ ‫מלכ"ר הוא מקצוע בפני עצמו‪ ,‬לא עוד פעילות‬
‫חברתיים‪" .‬אני חושב שלנהל מלכ"ר זה הרבה‬ ‫מערכת אחרת של הנעה אם אתה רוצה‬ ‫שכל מנכ"ל יכול לעשות‪" :‬התפיסה שלנו היא‬
‫יותר קשה מאשר לנהל עסק וגם הרבה יותר‬ ‫לשמור עליהם‪ ,‬מה שדורש מערך ניהולי‬ ‫שלארגונים הציבוריים יש מאפיינים ייחודיים‪,‬‬

‫·˙‪ÈÙχ Æ˙¢ÏÁ ˙ÂÈÒÂÏÎÂ‡Ï ÚÂÈÒ‰ ÌÂÁ‬‬ ‫‪˙ÎÒÁ‰ ˙ÂÏÚ‰ ˙‡ ÛÈÒÂ‰Ï ˘È ‰Ï‡ ÏÎÏ‬‬ ‫‪ø¯·Â„Ó ÛÒÎ ‰ÓÎ ÏÚ‬‬
‫‪˙‡ ‰‚¯„‰· ˙ÂÙÈÏÁÓ ‰Ï‡Î ÚÂÈÒ ˙Â˙ÂÓÚ‬‬ ‫‪ÌÈÏ·˜Ó Ìȇ˘ ¨ÌÈ·„˙Ó ÈÙχ ˙Â‡Ó ˙ÏÚÙ‰Ó‬‬ ‫‪¨ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó· ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ì˘¯ ÈÂ˙ ÈÙÏ‬‬
‫˘‪¯·Â„Ó Ôȇ˘ ‡Ï‡ ƉÈ„Ó‰ Ï˘ ‰Á¯‰ ˙ÂÂËÏ‬‬ ‫˘‪–˙È· ˘‡¯ ¨Ë„ÈÓ˘ Ïω ßÙ¯٠ÈÂ˙ ÈÙÏ Æ¯Î‬‬ ‫¯˘‪Æ˙Â˙ÂÓÚ Ûχ ≤¥–Πχ¯˘È· ÌÂÈÎ ˙ÂÓÂ‬‬
‫·˙‪˙¯·Á ˙˯ى ÂÓÎ ¯„ÂÒÓ ‰Ë¯Ù‰ ÍÈω‬‬ ‫‪¨˙ȯ·Ú‰ ‰ËÈÒ¯·È‡· ˙ÈχȈÂÒ ‰„·ÚÏ ¯ÙÒ‰‬‬ ‫‪‰Ù˜˙·˘ ¯Á‡Ï ¨È˜ ¨˘„Á ¯ÙÒÓ· ¯·Â„Ó‬‬
‫‪ÌȘÙ‡ ÔÂÁ¯È· ÌÒ¯ÂÙ˘ ¯Ó‡Ó· Æ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‬‬ ‫‪Ûχ ≤µ–ÎÏ ÏÈ·˜Ó χ¯˘È· ˙·„˙‰‰ ۘȉ‬‬ ‫‪‡Ï ˙Â˙ÂÓÚ ±∞¨∞∞∞–Ï ·Â¯˜ ˜ÁÓ ‰¯Á‡‰‬‬
‫‪˙˙ÂÓÚ Ï¢ÎÓ ¨Èχȯˆ ÔÂÚÓ˘ ÔÚÂË ÌÈ˘„Á‬‬ ‫‪ÌÈÙχ ˙Â‡Ó „ÂÚ ¨Ú·˜ ÔÙ‡· ˙‡ÏÓ ˙¯˘Ó‬‬ ‫‪˙¢„Á‰ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ÌÂ˘È¯ ·ˆ˜ ¨ÔÈÈ„Ú Æ˙ÂÏÈÚÙ‬‬
‫‡‪ÈÎ — ÌÈÚ‚Ù ÌÈ„ÏÈÏ Èχ¯˘È „‚ȇ — Ô¢ÏÈ‬‬ ‫˘‪‰¯˘ „È Ô‚¯‡· Æ˙ÂÈ˙„˜ ˙ÂÏÂÚÙÏ ÌÈ·„˙Ó‬‬ ‫‪˙Â˙ÂÓÚ ±¨¥µ≤ ÂÓ˘¯ ≤∞∞≥–· ∫‰ÏÂÚ Íω‬‬
‫·˘‪‰ˆ¯ ÏÚ ‰ÊȯÎÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ Ô¢‡¯‰ ·Ï‬‬ ‫‪Ï˘ ÍÒÁ‰ ¯Î˘‰ È¢ ˙‡ ÌÚ٠·˘ÈÁ‬‬ ‫‪¨˙¢„Á ˙Â˙ÂÓÚ ±¨∑≥∂ ÂÓ˘¯ ≤∞∞¥–· ¨˙¢„Á‬‬
‫‪˙˜ÙÒÓ ‡È‰ Ì˙‡˘ ÌÈ˙Â¯È˘ ËȯىÏ‬‬ ‫‪— ‰˘· Ϙ˘ ÔÂÈÏÈÓ ≥∞ ∫ÌÈÚ·˜‰ ÌÈ·„˙Ó‰‬‬ ‫‪Íȯˆ Ɖ˘‰ Ì‚ ˙΢Ó ı‡ÂÓ‰ Ï„Ȃ‰ ˙Ó‚ÓÂ‬‬
‫‪ÌÓÓÏ ÍÈ˘Ó‰Ï ˙·ÈÈÁ˙‰ ÍÂ˙ ‰ÈÁ¯Ê‡Ï‬‬ ‫‪ÆÂÏÂÎ Ô‚¯‡‰ ·Èˆ˜˙Ó ˙ȈÁÓÎ‬‬ ‫‪Ô‰ ‰Ï‡‰ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙È·¯Ó˘ ¨¯ÂÎÊÏ‬‬
‫·‡‪˙ˆˆ˜Ó ‡È‰ È˘ ·Ï˘· ͇ ¨˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙ÂÚˆÓ‬‬ ‫‪È· ßÙ¯٠ƇˆÓ· Âȇ ÏÏÂΉ ÈÙ¯ˆÈÓ‰ ÌÂÎÒ‰‬‬ ‫‪˙ˆˆ˘ ¨˙ÂÈ˙„˜ ¨˙¯ÈÚÊ ˙ÂÈÂ‚¯‡˙‰‬‬
‫·˙˜ˆ‪ÒÈÈ‚Ï ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙‡ ˙·ÈÈÁÓ ˙ÂÏÈÚÙ‰ È·È‬‬ ‫‚„¯‪È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ ¯˜ÁÏ ÊίӉ ωÓ ¨ÔÂ‬‬ ‫‪ÈÙχ ‰ÓÎ ˙¯˙Â ÍÎ Ì‚ Ï·‡ ¨˙ÂÓÏÚÂ‬‬
‫˙¯‪ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ȄȘ٠ÏÂÓ ˜·‡È‰Ï ˙ÂÓÂ‬‬ ‫·‡‪ÌÈÓÂÎÒ‰ ÈÎ ÍȯÚÓ ¨·‚· ÔÂȯ‚–Ô· ˙ËÈÒ¯·ÈÂ‬‬ ‫‪ÌÈ„·ÂÚ ˙˜ÈÒÚÓ‰ ¨¯˙ÂÈ ˙ÂÈ˙ÂÚÓ˘Ó ˙Â˙ÂÓÚ‬‬
‫‪˙ÂÏÈÚÙ ‰˙‡ ¨˙ÂÏÈÚÙ‰ ÔÂÓÈÓ Í˘Ó‰‬‬ ‫‪ÌÈÓÎ˙ÒÓ È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚ÓÏ ˙Â¯È˘È Ìȯ·ÚÂÓ‰‬‬ ‫‪ƉÙÚ ˙ÈÏÎÏÎ ˙ÂÏÈÚÙ ˙ÂωÓÂ‬‬
‫˘‪Æ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ˙ÏËÂÓ ‰ÓÂÈ˜Ï ˙ÂȯÁ‡‰‬‬ ‫·‪‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÊÓ ¨‰˘· Ϙ˘ „¯‡ÈÏÈÓ ∑∞–Î‬‬ ‫‪ÆÌÈÈÓ˘¯ ÌÈÂ˙ Ôȇ ˙ÈÏÎÏΉ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ۘȉ ÏÚ‬‬
‫‪¯Â·Èˆ ÈÎ¯ÂˆÏ ˙ÂÈ·ÈÈÂÁÓ ÔÈ· Ô¯Ó˙Ï Í¯Âˆ‰‬‬ ‫‪–È˘Ï ˙ȈÁÓ ÔÈ· ÌÈÓÓÓ È¯Â·Èˆ‰ ¯Ê‚Ó‰Â‬‬ ‫‪‰¯È˘È ‰Ó¯Ê‰ ÏÚ Ìȯ·„Ó ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ÌÈÂ˙‬‬
‫‪È„¯˘Ó ÈÏÂÏÚ˙ ÔÈ·Ï ‰˙ÂÓÚ‰ È„È–ÏÚ ÌÈÎÓ˙‰‬‬ ‫˘‪˙ÓÈ˘¯ ÈÎ ¨˘È‚„Ó Ô¯„‚ ßÙ¯٠ÆÌÈ˘ÈÏ‬‬ ‫˘‪ÌÈÎȯÚÓ ¨˙ӄ˜‰ ‰˘· Ϙ˘ „¯‡ÈÏÈÓ ≤Æ¥ Ï‬‬
‫‪‡Â‰ ¨È˙˘‰ ·Èˆ˜˙‰ ˙ÂÓÁÏÓ ‰Ï˘ÓÓ‰‬‬ ‫‪¨˙‡ËÈÒ¯·È‡ ¨ÌÈ‡ÈÊÂÓ ˙ÏÏÂÎ Ìȯ¢ÎÏÓ‰‬‬ ‫‪˙¯Âˆ· ˙Â˙ÂÓÚÏ Ô˙È ‰Ó„ ۘȉ· ÌÂÎÒ ÈÎ‬‬
‫‪ωÈÓÏ ¯ÙÒ‰–È˙·· ÌÈ„ÓÏÓ ‡Ï˘ ˜ÂÒÈÚ‬‬ ‫˙‪Â‡Ï ¨Ë¯ÂÙÒ È‚¯‡ ¨ÌÈÏÂÁ–˙ÂÙ˜ ¨˙¯ÂÓÊ‬‬ ‫‪˙ÂÚ˜¯˜ ˙‡ˆ˜‰ ¨‰Â¯‡· ˙ÂÁ‰ ¨ÒÓ ˙·ˉ‬‬
‫‪È˙Ï˘ÓÓ‰ ÔÂÓÈÓ‰ ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï Í¯„‰ ÆÌȘÒÚ‬‬ ‫„‪¯·Â„Ó ¨‰˘ÚÓÏ ÆÌÈÈ˙¯·Á ÌÈ‚¯‡ ‡˜ÂÂ‬‬ ‫‪˙ÂÒÈÈ‚Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ȷȈ˜˙ „·ÏÓ˘ ‡Ï‡ Æ„ÂÚÂ‬‬
‫˘‪‰‡ÁÓ‰ ˙ÂÊÂÁÓ· ÌÈ˙ÈÚÏ ˙¯·ÂÚ Á˷‰‬‬ ‫·˙‪‰Ï˘ÓÓ‰ ·˘ ¨Â˘ٖ‰„ ‰Ë¯Ù‰ ÍÈω‬‬ ‫‪È„¯‡ÈÏÈÓ Ï˘ ۘȉ· ˙ÂÓ¯˙ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙È·¯Ó‬‬
‫‪˜ÂÂÈ˘· ‰‰Â·‚ ˙ÏÂÎÈ Æ‰˜ÈËÈÏÂÙ‰ ‡ ˙È˙¯·Á‰‬‬ ‫‪˙ÓÓÓ ‰È„È ˙Á˙Ó ˙ÂÏÈÚÙ ÈÓÂÁ˙ ‰‡ÈˆÂÓ‬‬ ‫˘˜‪ÈÏÚ· ÌÈ·„Ó ¨Ï¢ÂÁ·Â χ¯˘È· ˙Â¯˜Ó ÌÈÏ‬‬
‫‡‪‰˘Ú˙ Á¯Î‰· ‡Ï ˙ÂȘÒÚ ˙ÂÈÎÂ˙ ˙·È˙η Â‬‬ ‫‡‪Ɖ¯·Ú‰ ȷȈ˜˙ ˙ÂÚˆÓ‡· ȘÏÁ ÔÙ‡· Ì˙Â‬‬ ‫‪˙ÂÏÈÚÙ ˙ÓÈȘ Ì‚ Ô˜ÏÁ·Â ¨·Á¯‰ ¯Â·Èˆ‰Ó Ô‰‬‬
‫‪Ɖ„·ډ ˙‡ ‰Ù‬‬ ‫‪˙Â¯Á‡‰ ÌÈ˘· „ÁÂÈÓ· ˙ËÏ· ÂÊ ‰Ó‚Ó‬‬ ‫‪Æ˙È‡ÓˆÚ ˙¯ÈÎÓ‬‬

‫‪f o r b e s‬‬ ‫‪Í‬‬ ‫‡‪≤∞∞µ†ÏȯÙ‬‬ ‫‪120‬‬
‫החיים ואפילו הצלת חיים"‪.‬‬ ‫מקום לארגן אותם יותר מבחינה‬ ‫מעניין"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אתה צריך ליצור איזונים‬
‫רינה בר–טל‪ ,‬יו"ר שדולת הנשים‬ ‫עסקית‪ .‬הם היו קצת מבורדקים לפי‬ ‫בין הרבה מאוד גורמים עם אוריינטציות שונות‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬סבורה אחרת‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫הממצאים שלנו‪ ,‬והם קיבלו זאת מאוד‬ ‫לא רק לספק את רצון הצרכנים ובעלי המניות‬
‫"המשכורות שמקבלים מנכ"לים ויועצים‬ ‫בברכה"‪ .‬שניהם מסכימים כי יש‬ ‫שלך‪ ,‬אלא להביא בחשבון תחומים מאוד שונים‬
‫משפטיים בעמותות וארגונים‬ ‫מקום להתמקצעות בעולם ניהול‬ ‫כמו אתיקה‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬פיתוח החברה‬
‫חברתיים‪ ,‬אינן נופלות בהרבה‬ ‫ויש‬ ‫המלכ"רים‪,‬‬ ‫האזרחית‪ ,‬עידוד התנדבות‪ ,‬וכל זה על רקע של‬
‫מהתחום העסקי‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לי‬ ‫מאפיינים ייחודיים‬ ‫תחום הטיפול המרכזי של הארגון"‪.‬‬
‫צל של ספק‪ ,‬שאדם המבקש‬ ‫אמנון פורטוגלי‪ ,‬מרכז ומרצה בקורס‬
‫ללכת לתחום הזה יודע‬ ‫לניהול מלכ"רים באוניברסיטת תל–אביב‪,‬‬
‫מדגיש גם הוא את חשיבות הניהול הנכון‬
‫והמקצועי בארגונים ללא כוונת רווח‪ .‬אבל‬
‫שלא כמו פרופ' גדרון‪ ,‬הוא מאמין שהידע‬
‫והכישורים הנדרשים ממנהל מלכ"ר הם‬
‫כישורי ניהול עסקיים והיכולת לאמץ את‬
‫המיומנות מעולם העסקים בעולם המלכ"רים‪.‬‬
‫"ניהול זה ניהול זה ניהול‪ ,‬ולא חשוב מה אתה‬
‫מנהל‪ .‬ההבדל בין ניהול סופרמרקט לניהול‬
‫חברת היי–טק יותר גדול מההבדל בין ניהול‬
‫‪Æ˙ÂÈ‚¯‡ ‰·¯‰Â ‰·¯ ˙¯ÈÒÓ ¨ÔÂÊÁ ÌÚ ÌÈ˘‡ ª·ÂË Ôˆ¯ ÍÂ˙Ó ˙·„˙‰· ‡· ̉¢‬‬ ‫אוניברסיטה לניהול מכללה למטרות רווח"‪.‬‬
‫‡·‪Â˙ ‡Ï ÔÓÊ „Â‡Ó ‰·¯‰˘ ¨˙¯˘¯˘· ‰˘ÏÁ‰ ‰ÈÏÂÁ‰ ‰˙Èȉ ÂÊ ÆÂÚ„È ‡Ï ̉ ωÏ Ï‬‬ ‫פורטוגלי אומר שבעיית הניהול הלא‬
‫מקצועי אינה מייחדת את עולם המלכ"רים‪,‬‬
‫‪¢˙ÂÂÏ˘Î ‰·¯‰ Âȉ ÆÁ¯ ˙¯ËÓÏ Ìȇ˘ ÌÈ‚¯‡‰ Ï˘ ÌÈÈÙ‡ ÏÏ‚· ˙Ú„‰ ˙‡ ‰ÈÏÚ‬‬ ‫והיא קיימת גם בקרב חברות עסקיות‪ ,‬למשל‬
‫חברות משפחתיות שמתקשות להתקדם‬
‫מראש שהוא הולך לכיוון חברתי ושהמשכורות‬ ‫לתחום הזה‪ ,‬שיש ללמוד אותם‪.‬‬ ‫לשלב הניהול המקצועי‪ .‬ההבדל‪ ,‬לדבריו‪ ,‬הוא‪,‬‬
‫שם אינן גבוהות‪ ,‬והוא רואה עצמו גם נותן‬ ‫מירי זיו‪ ,‬מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן‪,‬‬ ‫שכאשר מדובר במלכ"ר‪ ,‬מחדלי הניהול יתגלו‬
‫לעצמו משהו חוץ מהמשכורת; הוא רואה עצמו‬ ‫מביעה קורת רוח רבה ממגמות ההכשרה של‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הוא מסכים‬
‫חלק מתהליך של שינוי חברתי"‪ .‬בר–טל מברכת‬ ‫מנהלי מלכ"רים ואינה מודאגת כלל שמא‬ ‫שממנהלי מלכ"ר נדרשת מיומנות שונה‪ :‬ניהול‬
‫על המגמה של הכשרת מנהלים למלכ"רים‪,‬‬ ‫קהל של צעירים מומחים בניהול עסקים‬ ‫כוח אדם כולל ניהול מתנדבים‪ ,‬חשבונאות‬
‫ואומרת‪" :‬כל המגזר השלישי והחברה האזרחית‬ ‫יכניסו מגמות עסקיות לעולם המלכ"רים‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬שיווק שונה‪ ,‬תמחיר שונה‪.‬‬
‫תופסים בשנים האחרונות מקום מאוד קריטי‬ ‫לדבריה‪ ,‬המשכורות הצנועות המוצעות‬ ‫את השילוב בין מיומנות עסקית לצרכים‬
‫בהוויה הישראלית — כמו בעולם המערבי כולו"‪.‬‬ ‫בתחום הזה מבטיחות שרק בעלי מוטיבציה‬ ‫חברתיים מנסים להעביר לסטודנטים‪ .‬כל‬
‫לדעתה‪ ,‬סטודנטים בתחום הזה צריכים לעשות‬ ‫חברתית ומחוייבות לתחום יעבדו בו‪ .‬מצד‬ ‫אחד מהם נדרש לפרוייקט‪ ,‬במסגרתו הוא‬
‫עבודת סטאז' בעמותות חברתיות‪ ,‬ממש כמו‬ ‫שני‪ ,‬היא מדברת על שני תחומי ידע בניהול‬ ‫עובד עם מלכ"ר של ממש‪ ,‬לומד את צרכיו‬
‫בוגרי משפטים‪ ,‬לפני שיוכלו לעבוד בתחום‪.‬‬ ‫ארגון כמו זה שהיא עומדת בראשו‪" :‬אנחנו‬ ‫ומציע ניתוח ופתרונות לבעיות‪.‬‬
‫ואולי שדולת הנשים היא המקום לסגור את‬
‫המעגל‪ .‬סטודנטים מאוניברסיטת תל–אביב‬
‫הגיעו גם לשם כדי להציע רעיונות פעולה‪ ,‬אך‬
‫‪̉˘ ÌÈ˙Â¯È˘‰ ˙‡Â ÌÓˆÚ ˙‡ Ì„˜Ï ¨ÏÚÈÈ˙‰Ï Ìȯ¢ÎÏÓ‰Ó ÌÈ˘¯Â„ ÌÂÈÎ‬‬
‫התוצאה לא הייתה מופלאה‪ .‬בניגוד לעמותות‬ ‫‪ωÈ· ˘„Á‰ „¯Ë‰ ‰Ê ¨Âˆ¯˙ ̇ ÆÌÈÁ¯ ˜ÏÁÏ ‡Ï ÈΠ̇ Áȯ‰Ï ÌÈÚȈÓ‬‬
‫המספקות שירותים‪ ,‬בעמותה אידיאולוגית‬
‫המקדמת מאבקים חברתיים כמו שדולת‬ ‫‪®È˜ÒÚ‰ ωÈ‰ ÈÏÏΩ ÌÚ ˘È‚¯‰Ï Ï·‡ ®Á¯ ˙ÂÂÂΩ ÈÏ· ˙ÎÏÏ — Ìȯ¢ÎÏÓ‰‬‬
‫הנשים‪ ,‬הסטודנטים לא מצאו כנראה יישום‬
‫לרעיונות הניהול העסקי שלמדו‪ .‬ממש‬ ‫לא גוף עסקי‪ ,‬אבל אנחנו צריכים לעבוד כמו‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מצא את עצמו אריק רודניצקי‪,‬‬
‫באחרונה שדולת הנשים אף דחתה שיתוף‬ ‫גוף עסקי — להתמודד בשוק תחרותי על עוגת‬ ‫בשנה שעברה תלמיד מנהל עסקים בהתמחות‬
‫פעולה עם גוף עסקי גדול שהיה יכול להכניס לה‬ ‫התורמים‪ ,‬לשרוד במצב שבו יש מחסור‬ ‫אסטרטגיה ויזמות והיום עובד אוניברסיטת תל–‬
‫כסף רב‪ ,‬בשל מחלוקת על מדיניות הגוף הזה‪.‬‬ ‫מתמיד במשאבים )ואנחנו איננו ממומנים‬ ‫אביב‪ ,‬מנתח את פעילותה של עמותה לחינוך‬
‫השדולה תמשיך להתנהל כנראה עם תקציב‬ ‫כלל מתקציב ממשלתי(‪ ,‬לשמור על אמינות‬ ‫מוסיקלי בקריית אונו‪" :‬השתמשנו בכל הכלים‬
‫מצומצם למדי ועם חמש עובדות בשכר בלבד‪,‬‬ ‫מול החולים‪ ,‬ולשמור את הוצאות התפעול‬ ‫שלמדנו בעולם העסקים‪ ,‬למשל שיטות מיזוג‬
‫ותגיע להישגים גם כך‪ .‬ואולי זה שיעור למרצים‬ ‫בגבול ה–‪ 10%‬מהתקציב הכולל"‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬ ‫ורכישה שהיו רלוונטיות‪ ,‬כי היה מיזוג בין הארגון‬
‫באוניברסיטאות — לפעמים‪ ,‬אידיאולוגיה‬ ‫היא מקפידה להדגיש את מה שמייחד את‬ ‫לארגון יותר קטן‪ .‬זה היה מדהים‪ ,‬איך התיאוריות‬
‫‪ƒ‬‬ ‫וניהול עסקי לא ממש הולכים יחד‪.‬‬ ‫ניהול המלכ"ר — "זו תחושה של שליחות‪ ,‬של‬ ‫העסקיות התאימו גם במקרה הזה"‪ .‬אפרת‬
‫פעילות שבה אתה לא נמדד על–פי השורה‬ ‫זהרהרי‪ ,‬שסיימה את המחזור האחרון בקורס‪,‬‬
‫‪tals@forbes.co.il‬‬ ‫התחתונה אלא במדדים של שיפור באיכות‬ ‫השתתפה בפרוייקט בחברת המתנ"סים‪" :‬ראינו‬

‫‪f o r b e s‬‬ ‫‪Í‬‬ ‫‡‪≤∞∞µ†ÏȯÙ‬‬ ‫‪122‬‬