‫‪1‬‬

‫שם‪:‬תמיר שמרלינג‬
‫כיתה‪:‬ח'‪2‬‬
‫מוגש ל‪:‬טלי נורמן‬
‫תאריך הגשה‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫שער‪1.........................................................................................................‬‬
‫תוכן עניינים‪2..............................................................................................‬‬
‫מבוא‪3........................................................................................................‬‬
‫חרדות‪5-4.......................................................................................................‬‬
‫דיכאון‪6-14.....................................................................................................‬‬
‫אנורקסיה‪15-16.................................................................................................‬‬
‫בולמיה‪17......................................................................................................‬‬
‫סיכום‪18........................................................................................................‬‬
‫נספחים‪.....................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬

‫מבוא‬
‫בעבודה אני יציג מה קורה לילדים שיש להם בעיות פסיכולוגיות מה קורה לאותם ילדים מהי המחלה ואיך‬
‫אפשר לעזור לאותם ילדים‪.‬‬
‫עבודה זו עוסקת ב ארבע בעיות פסיכולוגיות שמתפתחות אצל ילדים בגיל ההתבגרות והם‬
‫החרדה‪,‬הדיכאון‪,‬האנורקסיה והבולמיה‪ ,‬ועל הדרכים להתמודד איתן‪.‬‬
‫בעבודה זאת התמקדתי בלהסביר מהי המחלה ומהם בסימפטומים שלה כדי שמי שיקרא את עבודתי בעתיד‬
‫יבין וידע מה הם הסימפטומים למחלה וידע להגיש עזרה בזמן לאותו חולה‪.‬‬
‫בעבודה זאת הקורא ירא קודם כל על הבעיות שלא קשורות להרזיה אלא לבעיה פסיכולוגית‪.‬אחר כך יקרא‬
‫הקורא על האנורקסיה ואז על הבולמיה‪.‬‬

‫הוצא מ ‪flickr.com.‬‬

‫‪4‬‬

‫חרדות‬
‫מהי חרדה?‬
‫הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים וילדים‪ .‬חרדה פוגעת במגוון רב‬
‫של אוכלוסיות‪ ,‬כולל אוכלוסיות בריאות ורגילות החרדה היא אולי הבעיה הנפשית הנפוצה יותר בקרב‬
‫אוכלוסיה בריאה ומתפקדת‪.‬כמו כן אנשים הסובלים מבעיות נפשיות נוספות עלולים לפתח גם הפרעות חרדה‬
‫במקביל‪.‬‬

‫סוגי החרדות‬
‫התקף חרדה‬
‫התקף חרדה הוא הופעה פתאומית של חרדה עמודה בעלת מרכיבים רגשיים‪:‬תחושת האימה ‪,‬‬
‫קוגניטיביים‪:‬חשש מפני סכנה מאיימת פיזיולוגיים‪:‬עליה בקצב הלב רעד בגוף ועוד…‬
‫והתנהגותיים‪:‬לעיתים בריחה מהמקום‪.‬‬

‫אגרופוביה‬
‫הפחד לצאת מהבית‪ .‬לעיתים בא העקבות שורה של התקפי חרדה ומהפחד שהם יתקפו את האדם מחוץ‬
‫לביתו‪.‬‬
‫האגרופביה יכולה לשבש את החיים הסדירים שהיו לאדם עד אותו רגע לדמר‪.‬‬
‫אלו שלא חוו את האגרופוביה אינם יכולים להבין את האגרופוב המנסה להתגבר על חרדתו‪.‬‬

‫חרדה חברתית‬
‫המאפיין חרדה חברתית הוא הופעתם של סיפטומי החרדה עד להתקף חרדה מלא ‪,‬בשל עשיית פעולה‬
‫בעלת אופי חברתי כלשהו למשל דיבור בפני קהל יכול ליצור חשש גם אצל אנשים שאינם לוקים בחרדה‬
‫אך אצל אנשים הלוקים בחרדה היא מקשה עליהם את החיים באופן משמעותי ‪ .‬גם פעילויות יומיומיות כמו‬
‫אכילה בציבור‪ ,‬כתיבה בציבור ואפילו הצבעה בבחירות יכולות ליהיות מעיקות וקשות עבור האדם הלוקה‬
‫בחרדה חברתית עד כדי ך שהחרדות יכתיבו את מסלול חייו‪.‬‬

‫חרדה כללית‬
‫חרדה שאינה מקרית ואינה חד פעמים אלא מתמשכת‪.‬שינה מוצקת‪ ,‬סחרחורות וקצב לב מהיר פוקדים את‬
‫הסובל מהחרדה‪.‬האדם המקבל התקף זה הוא מלא חששות ולא מרוכז‪.‬‬

‫פוביות‬
‫בנוסף לפוביות הקשורות להפרעות החרדה שלעיל‪ ,‬ישנן חרדות הנקראות "פשוטות" וממוקדות בחשש עז‬
‫מפני מצב מסוים או אובייקט‪.‬‬
‫נחשים‪ ,‬גבהים ומקומות סגורים הם נקראים חרדות "פשוטות" ישנם למעלה מ‪ 250-‬סוגי פוביות‪.‬‬
‫כמו בחרדות שנמנו קודם גם חרדות אלו מפריעות למהלך היום התקין של אדם שאינו פובי‪.‬‬

‫למשל‪ :‬אדם הפוחד ממזרקים נמנע מללכת לרופא או אדם הפוחד מרופא שינייםומנסים לעקור שן כואבת‬
‫בצבת‪ .‬ץגובה קיצונית לפוביה היא עילפון‪.‬‬

‫גורמים‬
‫מחקרים מראים שאחת הסיבות לחרדה היא המרכיבים הגנטיים שכמו המחלות נפש אחרות קיים מחסו‬
‫במוליך העצבי סרוטונין‪.‬‬
‫לגבי חרדה חברתית התברר שאפשר לאבחן אותה כבר מגיל צעיר והחרדים חברתית אפשר לזהות מגיל‬
‫ינקות מכיוון שיש להם קצב פעימות לב גבוהה יותר‬

‫דרכי טיפול‬
‫תרופות המווסתות את כמויות הסרוטונין במוח‪.‬‬
‫גם תרופות המפעילות חומרים אופיידים (מוליך עצבי) כמו ווליום‪.‬‬
‫עם זאת התרופות האלו פועלות לטווח קצר‪.‬‬
‫טיפול משולב קוגנטיבי‪-‬ביהביוריסטי‪-‬תרופתי טיפול זה נוחל הצלחות רבות גם לטווח הארוך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בטיפול קוגנטיבי התנהגותי מוכנס המטופל בהדרגה למצבים מאיימים מבחינתו (שיטת טיפול זו נקראת‬
‫הקהיה שיטתית‪,).‬ומלמדים אותו דרכי התייצבות וחשיבה מול הבעיה הזאת המאפשרים לו להתמוד מול‬
‫הפחד‪.‬הטיפול האיטי ממשיך את להקלה מלאה בחרדה‪.‬‬
‫בסוגים מסוימים של חרדות שמים דגש על הצד הקוגנטיבי ומציגים בפני המטופל מידע הכרחי השולל את‬
‫ההצדקה לפחדיו‪.‬‬

‫נלקח מ ‪www.naamasin.co.il‬‬

‫‪6‬‬

‫דיכאון‬
‫מהו דיכאון?‬
‫המונח "דיכאון" יכול להטעות אנשים מכיוון השימוש היומיומי לתיאור תחושת דכדוך זמנית שיש לאנשים‬
‫רבים לעיתים קרובות ואינה מבטאת בהכרח מחלה קלינית‪.‬‬
‫תחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי מחיינו ובעיקר כשהם באות אחרי מקרה קשה או‬
‫תחושות פנימיות שליליות‪.‬‬
‫אך בדיכאון קליני תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני‪ .‬בחיי כולנו ישנם מאורעות‬
‫לא נעימים המביאים אותנו למצב של עצבות ואנשים שאיתם במצב דיכאון קליני יכולים לצאת מזה‬
‫ולהמשיך לתפקד כרגיל‪.‬‬
‫ניתן להציג את הדיכאון כעצבות‪,‬דכדוך או מלנכוליה‪ .‬אך דיכאון אינו בהכרח ההרגשה השולטת של האדם‬
‫הדיכאוני ניתן לחוות את הדיכאון גם כ תחושת רדימות או ריקנות או לעיתים כחוסר תחושה כלל‪.‬‬
‫האדם הדיכאוני יכול לאבד את כל תחושת ההנאה מכל הסובב אותו‪.‬מקובל לראות דיכאו כמחלה שבמהלכה‬
‫חווה האדם שינוים משמעותיים במצב רוחו ובדרך בא הוא מסתכל על עצמו ועל העולם‪.‬‬
‫דיכאון היא הפרעה ייחודית שנעה בין טווח של הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה קשה וארוכה שעלולה‬
‫אפילו לסכן חיים‪.‬‬
‫הפרעות דיכאוניות מופיעות בצורות שונות כמו שמחלות שונות מופיעות המצבים שונים ובשמות שונים כך‬
‫גם הדיכאון יכול להופיע במצבים שונים‪ .‬שלושת המצבים השכיחים בקרב חולי הדיכאון הם‪ :‬דיכאון מז'ורי‪,‬‬
‫דיסתמיה והפרעות דו קוטביות‪.‬‬

‫מה ההבדל בין דיכאון לעצבות רגילה?‬
‫ההדל בין דכאון לעצבות רגילה הוא שכל אדם חש עצבות מפעם לפעם‪ ,‬רובנו חשים כך מתוצאה של חוויה‬
‫קשה כמו מחלה קשה‪ ,‬פיטורין‪,‬גירושים וכו'‪ ...‬אך גם מתוצאה של חוויות פחות קשות ומשמעותיות‪.‬‬
‫תחושות אלו שוככות אם הזמן‪.‬‬
‫דיכאון מופי כאשר תחושות של עצבות עמוקה וייאוש נמשכים לאורך זמן ומפריעים לשגרת היום כמו‬
‫לפעולות פשוטות של אכילה ואפילו שינה‪ .‬אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווהומאשימים את‬
‫עצמם בתחושות אלו‪ ,‬חלקם שוקעים במחשבות על התאבדות ומוות‪ .‬אנשים בדיכאון הופכי לפעמים‬

‫להמומים ומותשים ומפסיקים לעסוק בפעילויות יומיומיות כלשהן‪ .‬הם עלולים לנטוש את משפחותיהם‬
‫וחבריהם‪.‬‬

‫האם ניתן לטפל בדיכאון בהצלחה?‬
‫התשובה היא בהחלט כן הדיכאון היא מחלה בעלת סבירות גבוהה לריפוי אם החולה מקבל טיפול מתאים‪.‬‬

‫האם טיפול תרופתי יעיל לדיכאון?‬
‫תרופות יכולות להיות יעילות בהפחתת הסימפטומים לדיכאון אך לא לרפאו לגמרי‪ .‬מטפלים רבים מעדיפים‬
‫טיפול פסיכותרפיה בנוסף לטיפול התרופתי שמחקרים הוכיחו שזהו הטיפול המוצלח ביותר‪.‬‬
‫חלק מהסובלים מדיכאון מעדיפים שיחות על גבי טיפול וזהו הטיפול הנכון במקרים של דיכאון קל‪ .‬הטיפול‬
‫התרופתי מלווה בתופעות לוואי אך כיום יצא לשוק תרופות חדשות שיש להם פחות תופעות לוואי‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫הטיפול התרופתי בדיכאון יכול לפגוע קשות ביכולתי של האדם לתפקד בחיי היומיום אבל סיכויי ההחלמה‬
‫של האנשים הדיכאוניים המקבלים טיפול מקצועי ומתאים גבוהים ביותר‪.‬‬
‫בכל תקופה אחוז לא קטן מהאוכלוסייה סובל ממחלת הדיכאון‪ ,‬מחלת הדיכאון פוגעת בתפקוד היומיומי של‬
‫האדם ‪ .‬הפרעה קשה של דיכאון יכולה להרוס לגמרי את חייו של האדם וכל הסובבים אותו‪.‬‬
‫אך חלק גדול מהסבל הזה נגרם סתם מכיוון שרוב הדיכאוניים חושבים שהמחלה לא ברת ריפוי ולא הולכים‬
‫לקבל טיפול מתאים‪.‬‬

‫איך יודעים שהדיכאון חמור ומצריך טיפול פסיכולוגי?‬
‫קודם כל למה להתלבט כאשר יש לאדם תחושות שליליות שפוגעות ביכולות שלו ובתפקוד היום יומיומי או‬
‫כאשר מופיעים הסימפטומים של דיכאון ללא כל סיבה מקדימה‪ ,‬כאשר הרגשות באות באות בעוצמה שאינה‬
‫מוסברת על ידי אירועי החיים יש להיוועץ אם איש מקצוע‪.‬כאשר לאדם יש מחשבות אובדניות יש להגיש לו‬
‫עזרה מיידית‪.‬‬

‫אבחנות שונות לדיכאון‬
‫דיכאון מז'ורי(מכונה לעיתים גם דיכאון חריף\חמור\אקוטי\קליני)‬
‫דיכאון מז'ורי מתאפיין במספר סימפטומים שפוגעים ביכולת העבודה‪ ,‬הריכוז השינה והאכילה של הפרט‪.‬‬
‫האדם הסובל מדיכאון מז'ורי מפסיק להנות גם מפעולות שבעבר העניקו לו הנאה סובל ממחשבות אשם‬
‫וירידה בהערכה העצמית‪ .‬הופעת הדיכאון מכונה "אפיזודה דיכאונית" וזו עלולה להופיע פעם אחת פעמיים‬
‫או מספר פעמים במשך החיים‪.‬‬
‫הטיפול האפשרי הוא תרופתי פסיכותרפי ובמקרים חמורים במיוחד טיפול חשמלי(‪)ECT‬‬

‫סימפטומים‬
‫לפי ספר האבחנות של ארגון הבריאות הבין לאומי ‪ ICD‬אפיזודה דיכאונית מלווה במצב רוח ירוד ובהפחתת‬
‫פעילות‪,‬אנרגיה והנאה שהיא קודם תקינים‪.‬אליהם מצטרפים סימפטומים נוספים כמוכמו ירידה בכושר הריכוז‬
‫והקשב‪ ,‬ירידה בביטחון העצמי ‪,‬חשיבה שלילית ופסימיץ‪,‬הפרעות בתיאבון ובשינה וכו'‪...‬‬

‫לפי ספר ההבחנות האמריקאי ‪ DSM IV‬מקובל לבחון האם קיימים לפחות ‪ 5‬סימפטומים מהרשימה במשך‬
‫שבועיים רצופים שלא הופיעו קודם ‪ .‬וגם לפחות אחד מסיפטומים חייב להיות ‪ 1‬או ‪ 2‬וגם כדי לאבחן דיכאון‬
‫הסימפטומים צריכים להפריע למהלך היום של האדם הנבדק‪.‬‬
‫הסימפטומים‪:‬‬
‫‪.1‬מצב רוח מדוכא רוב שעות היום ‪,‬כמעט כולו‪.‬אצל ילדים ומתבגרים יכול לבוא במצב רוח רגזני‪.‬‬
‫‪.2‬הפחתה משמעותית בעניין ובהנאה בכל דבר או כמעט בכל פעילות שגרתית כמעט כל היום‪.‬‬
‫‪.3‬ירידה גדולה במשקל ללא עשיית דיאטה או ירידה או הגברה של התיאבון כל יום‪.‬‬
‫‪.4‬פגיעה בשינה‪-‬זמן השינה מתקצר או מתארך באופן משמעותי מתרחש כל יום‪.‬‬
‫‪.5‬האדם כל הזמן נמצא בתנועה או שלאדם לא איכפת משום דבר ולא זז הרבה‪.‬‬
‫‪.6‬חוסר אנרגיה ‪.‬‬
‫‪.7‬תחושת חוסר ערך או אשמה‪.‬‬
‫‪.8‬מחשבות חוזרות כל מוות או לחילופין פחד ממוות או מחשבות אובדניות עם או בלי תוכנית‬
‫פעולה‪ ,‬או ניסיונות אובדניים‪.‬‬
‫‪.9‬פגיעה ביכולות החשיבה הריכוז והקשב או הססנות מוגברת בקבלת החלטות‪.‬‬
‫דיסתמיה (מכונה גם דיכאון חרדתי מתמיד‪,‬דיכאון נוירוטי‪,‬הפרעות אישיות דיכאוניות)‬
‫דיתמיה היא סוג חמור פחות של דיכאון הכולל סימפטומים כרוניים וארוכי טווח שאינם פוגעים בתפקוד‬
‫בצורה חמורה כמו הדיכאון המז'ורי אך מונעים מהפרט לתפקד בצורה תקינה או להרגיש טוב אם עצמו‪.‬‬
‫המחלה יכולה להימשך שנים רבות ואפיין למעשה את האישיות ואורח החיים של הפרט‪.‬‬

‫סימפטומים של דיסתמיה‬
‫הסימפטומים דומים לדיכאון המז'ורי אך הם קלים יותר אבל ממושכים יותר‪ .‬הסימפטומים אינם חמורים‬
‫מספיק כדי שהמחלה תקרא הפרעה דיכאונית‪.‬‬
‫פעמים רבות המחלה מתחילה בגיל ההתבגרות ונמשכת שנים אחדות או כל החיים‪.‬כאשר המחלה מופיעה‬
‫בגיל מאוחר היא בדרך כלל קשורה לתקופה דיכאונית או לאבל או אירוע שלילי בחיים‪.‬‬
‫הסימפטומים כוללים מצב רוח מדוכדך (אצל ילדים ומתבגרים מצב רוח עצבני)במשך רוב היום‪ .‬במשך‬
‫שנתיים לפחות (שנה לילדים)‪.‬‬
‫הסממן החשוב ביותר המבחין בין הדיסתמיה לדיכאון מיזורי הוא העובדה שבמהלך השנתיים הראשונות אין‬
‫עדויות תקופה של דיכאון מז'ורי או התקפה מאנית או היפומאנית כך שאבחנת דיכאון מז'ורי אינה תקפה‪.‬‬

‫דיכאון דו‪-‬קוטבי או מאניה‪-‬דפרסיה‬
‫סוג נוסף של הפרעה דיכאונית היא הפרעה מאנית‪-‬דפרסית‪.‬‬
‫הפרעה זו כוללת מחזורים של דיכאון ושל התרוממות רוח‪,‬מצבי הרוח יכולים להשתנות במהירות אבל לרוב‬
‫מדובר בשינוי הדרגתי‪ .‬בתקופה דכאונית ניתן לחוות חלק מהסימפטומים של הפרעה דיכאונית או את כולם‪,‬‬
‫ובתקופה של התרוממות רוח ניתן לחוות חלק מהסימפטומים המאפיינים מאניות או את כולם‪.‬‬
‫המאניה משפיעה על כושר החשיבה השיפוט וההתנהגות החברתית‪ .‬היא באה לידי ביטוי בשמחה נטולת‬
‫דאגות והתרגשות בלתי נשלטת‪ .‬השפעה זו גורמת לבעיות ולמבוכה רבה‪.‬היפומניה זוהי דרגה מתונה יותר של‬
‫מאניה כאשר בצד השני נמצאת המאניה‪.‬‬

‫הסימפטומים‬

‫עירנות מוגזמת ‪ ,‬אי שינה מוגזם‪ ,‬תחושת התעלות‪ ,‬דיבור בלתי פוסק‪ ,‬מחשבות מבולבלות שרודפות זו אחרי‬
‫זו ‪,‬לחץ דיבור‪ ,‬חשק מיני מוגבר‪ ,‬עלייה משמעותית באנרגיה‪ ,‬שיפוט לקוי והתנהגות חברתית לא הולמת‪.‬‬

‫דיכאון בקרב מתבגרים‬
‫דיכאונות מז'ורים כולל הפרעות דו קוטביות מופעים בגיל ההתבגרות‪.‬‬

‫מדוע קל "לפספס" את הדיכאון אצל מתבגרים?‬
‫גיל ההתבגרות הוא גיל בו קורים באופן טבעי משברים חוסר איזון רגשי ראייה עגומה של המציאות רגישות‬
‫יתר ונטייה לדרמטיות‪.‬זו תקופה של מרידות ובדיקת גבולות‪.‬האתגר של הפסיכולוג הוא לזהות את‬
‫הסימפטומים של הדיכאון תחת המעטה של סערת הרגשות האופפים את הנער המתבגר‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫מהם הסימפטומים האופייניים לדיכאון בגיל ההתבגרות?‬
‫הדיכאון בגיל ההתבגרות מלווה בסימפטומים הדומים לאלו שמבוגר חווה‪.‬‬
‫עצבות קשה יכולה להיות מבוטאת באמצעות לבישת בגדים שחורים או כתיבת שירים העוסקים במוות או‬
‫שמיעת מוזיקה בעלת תכנים של הרס (אנרכיזם)‪.‬‬
‫הפרעות שינה יכולים להתבטא בצפייה בטלוויזיה לאורך כל הלילה או קושי לקום לבית ספר או שינה‬
‫במהלך היום‪.‬חוסר אנרגיה יכול להתבטא בהחמצת שיעורים ירידה דרמטית בציונים יכולה להעיד על חוסר‬
‫ריכוז קשב וחשיבה איטית‪.‬‬
‫חוסר תיאבון יכול להתפתח לאנורקסיה או לבולמיה‪.‬‬

‫כיצד מטפלים בדיכאון אצל מתבגרים‬
‫כמו בטיפול אצל מבוגרים ישנם שתי דרכים לטיפול בדיכאון פסיכותרפי ותרופתי‪.‬‬
‫כמו שהדבר טוב למבוגרים כך הוא טוב למתבגרים ואפילו יותר‪ .‬רצוי לשלב את שתי הדרכים‪.‬‬
‫מתי יש לפנות לטיפול תרופתי?‬
‫עבור רוב המקרי הדיכאון החמורים הטיפול התרופתי הוא ממש הכרחי ויכול להציל חיים כאשר מדובר‬
‫במצב של חשיבה אובדנית‪.‬‬
‫התרופה הקיימת בשוק היא ‪( SSRI‬פרוזק ודומיו)‪ ,‬כיום יש מגוון גדול של תרופות ‪ SSRI‬לכל הסימפטומים‪.‬‬
‫חשוב להפסיק את מתן התרופה תוך זמן קצר כי התרופות גורמות להתמכרות‪.‬‬

‫הגורמים לדיכאון‬
‫כיום מוסכם שלדיכאון מקור ביולוגי ולא רק פסיכולוגי הקשר בין גוף לנפש נראה הרבה יותר הדוק משהיה‪.‬‬
‫שינויים כימיים בגוף משפיעים על מצב הרוח ועל תהליכי החשיבה‪.‬כמו כן מחלות כרוניות קשות כמו סרטן‬
‫או מחלות לב שונות עלולות להיות מלוות גם בדיכאון‪ ,‬גם תקופות קשות בחיים ומתיחות כמו גירושין או‬

‫פיטורים או מוות של איש קרוב גם הן יכולים ליצור את הדיכאון אצל אנשים‪.‬לעיתים הנסיבות שהאדם נכנס‬
‫לדיכאון הם לא בשליטתו‪.‬‬
‫יש ליזכור שאין אדם החסין מפני הפרעת הדיכאון בנסיבות מסוימות‪ .‬אנשים דיכאוניים יכולים להצביע על‬
‫המאורע שגרם להם לחוסר האושר שלהם‪.‬‬
‫היכולת של האדם להגיב עם לאירוע חיצוני שאינו בהכרח בשליטתו תלויה בכמה גורמים כגון כוחות נפש‪,‬‬
‫תמיכתם של חברים ומשפחה‪ ,‬בריאות פיזית‪ ,‬תורשה‪ ,‬ואפילו מזג אוויר‪.‬‬
‫ההתמודדות תלויה גם בגורמים פסיכולוגיים שניתנים לניתוח בטיפול הפסיכולוגי – מדוע ירד לאדם כל כך‬
‫הביטחון העצמי? איפה האדם יכול לחדש לו את הביטחון העצמי?‪.‬‬
‫לא כל אדם שחווה אירוע קשה בחיים הופך לדיכאוני ולא כל אדם דיכאוני נהפך לדיכאוני בגלל אירוע קשה‬
‫בחיים יכול להיות שגם הדיכאון נובע מתוצרים כימיים המופרשים במוח בפתאומיות דמו ששבץ ומיגרנה‬
‫מופעים בפתאומיות‪.‬‬
‫השאלה הנפוצה "האם הדיכאון הוא בעיקר פסיכולוגי או בעיקר פיזיולוגי?" אינה השאלה העיקרית‪.‬‬
‫הדיכאון יכול להתחיל מבעיות פיזיולוגיות ויכול להתחיל גם מפסיכולוגיות אבל בדרך כלל שני הגורמים‬
‫קשורים להופעת הדיכאון‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי הוא הטיפול הטוב ביותר עבור מרבית הסובלים מדיכאון‬

‫הטיפול בפסיכולוגי בדיכאון‬
‫יש טיפולים רבית שעוזרים לאנשים בדיכאון להחלים‪.‬בפסיכותרפיה נותנים לאנשים לגלות את הגורמים‬
‫שהביאו אותם למצב של הדיכאון שלהם ולטפל בסיבות הפסיכולוגיות‪ ,‬ההתנהגותיות והבינאישיות שגרמו‬
‫לדיכאון‪.‬‬
‫הטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור לאנשים בנושאים הבאים‪:‬‬
‫•לגלות איזה בעיות תרמו לדיכאון ולעזור להם להבין אילו היבטים בבעיות אלו הם יכולים לפתור‬
‫או לשפר‪.‬הם יכולים להראות לאדם איך התמודד עם בעיות רגשיות דומות בעבר‪.‬‬
‫•הטיפול עשוי לשנות את דרכי החשיבה המעוותים שנלווים לרגשות של חוסר אונים וחוסר‬
‫תקווה למשל אנשים דיכאוניים נוטים לחשוב על הכללות כמו "תמיד" או "אף פעם"‪.‬הם גם‬
‫נוטים להכליל אירועים כללים באופן אישי‪ .‬מטפל מנוסה יכול להציג נקודת אור בחייו של‬
‫המטופל‪.‬‬
‫•מטפלים יכולים לבחון חשיבה וצורה התנהגותית אחרות שיוצרות בעיות שתורמות‬
‫לדיכאון‪.‬המטפלים יכולים לעזור לשפר את צורת ההתנהגות של הדיכאוני עם הסביבה והשיפור‬
‫יוביל לשינוי בדיכאון‪.‬‬
‫•המטפל יכול לעזור לאדם להשיג את תחושת השליטה על חייו וההנאה מהם‪.‬‬
‫•כל טיפול פסיכולוגי הוא קודם כל פתיחת מסלול לעזרה עצמית כלומר להחזיר למטופל את‬
‫היכולת לעזור לעצמו‪.‬‬

‫הטיפול התרופתי בדיכאון‬

‫כיצד התרופות האנטי דיכאוניות יכולות לרפא את הדיכאון?‬
‫ישנם סוגים שונים של תרופות אך כולם פועלות על אותו עיקרון של העלאת רמת הניורו‪-‬טרנסמיטורים‬
‫מסוימים במוח(סרוטנין‪,‬נוראפינפרין ודופאמין) תיאוריה אומרת כי העלאת אותם חומרים מביאה לשינוי‬
‫בריכוז הקולטנים במוח שאליהם אותם חומרים נקשרים ושינוי מביא לשיפור‪.‬‬
‫האם התרופות האנטי דיכאוניות הן למעשה סמים ממריצי רוח?‬
‫התשובה שלילית בניגוד לממריצי רוח שמשפרים את מצב הרוח של כל מי שנוטל אותם‪ ,‬התרופות האנטי‬
‫דיכאוניות ישפרו את מצב הרוח של אנשים דיכאוניים בלבד‪.‬הבדל נוסף הוא אורך ההשפעה של החומר‬
‫ממריצים פועלים מהר ולא לאורך זמן ואילו התרופות פועלות לאט ולאורך זמן‪ .‬הבדל נוסף הוא שממריצים‬
‫הם יוצרים תחושה מלאכותית ואילו התרופות אומרות למוח להפריש חומרים שמשפרים את מצב הרוח‪.‬‬
‫איזה אחוז מהאנשים הדיכאוניים יגיב לתרופות האנטי דיכאוניות?‬
‫כשני שליל מהסובלים מהפרעה במצב ברוח יגיבו לכל סוגי התרופות‪ ,‬סוגי אנשים שלא הגיבו לסוג ראשון‬
‫של תרופות יגיבו לסוג שני תרופות‪.‬‬
‫כיצד מרגישים כשמגיבים לתרופה אנטי דיכאונית? האם אחוש שמחה כשהדיכאון של יגיב לתרופה האנטי‬
‫דיכאונית?‬
‫התיאור הנפוץ ביותר של האפקטים של התרופות האנטי דיכאוניות‪,‬הוא שהדיכאון כאילו עוזב את האדם‬
‫וחולה מרגיש נורמאלי אנשים מגיבים לתרופות אינם חשים אופוריה‪ .‬הם חשים עצבות כשקורים להם‬
‫אירועים עצובים וחשים שמחה כאשר קורים להם אירועים שמחים‪.‬התרופות אינן גורמות לאושר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫כיצד ניתן לדעת שהטיפול נכשל?מתי יודעים שצריך לחילף טיפול?‬
‫הטיפול האנטי דיכאוני אינו יעיל כאשר החולה ממשיך להיות מדוכא‪ .‬כאשר מצב זה מתרחש יבקש החולה‬
‫בדרך כלל להחליף תרופה‪ .‬לרוב הטיפול אינו מופסק בטרם עברו ‪ 8‬שבועות מתחילתו‪.‬כל שינוי בלקיחת‬
‫התרופה מחויב בידיעת המטפל‪.‬‬
‫הקטגוריות העיקריות של תרופות האנטי דיכאוניות‬
‫ישנם סיווגים רבים לתרופות אלו‪ .‬שני סוגים של תרופות האנטי דיכאוניות נמצאות בשימוש כבר למעלה‬
‫משלושים שנה‪ .‬אלו האנטי דיכאוניים הטריציליקים והמעכבים המונואמיניים‪ .‬ישנם גם תרופות אנטי‬
‫דיכאוניות חדישות יותר‪ ,‬חלקן עם תופעות לוואי מועטות בלבד‪ ,‬אולם אף אחת מהן לא הוכחה כיעילה יותר‬
‫משני הסוגים הותיקים הללו‪ .‬למעשה‪ ,‬ישנם חולים רבים שאינם מגיבים ל תרופות האנטי דיכאוניות‬
‫החדישות‪ ,‬ומטופלים בהצלחה בתרופות הותיקות‪.‬‬
‫התרופות האנטי דיכאוניות הטריציליקיות (‪ )tricyclic antidepressant TCA‬כוללות תרופות כמו‬
‫אימפירמין (‪( )Impiramine‬טופאניל‪ ,‬אמיטריפטיניל‪ ,‬אלאוויל)‪ ,‬דספארמין (‪ , )Desipramine‬נורפראמין‪,‬‬
‫נורטריפילין (‪( )Nortriptyline‬אוונטיל ופאמלור)‪.‬‬
‫המדכאים המונואמינים (‪ )Monoamine oxidase inhibitors MAOI‬כוללים טרניקלופארמין‬
‫(פאראנט)‪ ,‬פנאלאזין (נארדיל)‪ ,‬ואיזוקרבואקסיד (מארפלן)‪ ,‬שייצורו הופסק לאחרונה בארה"ב‪.‬‬
‫קבוצה פופולארית נוספת של תרופות אנטי דיכאוניות מוכרת בעיקר מהפרוזק ששייך למשפחה של ‪SSRI‬‬
‫‪ .)(Serotonin reuptake inhibitors‬התרופות הראשונות מסוג זה ששווקו בארה"ב היו הפלוקאטין‬

‫(פרוזאק)‪ ,‬הסרטאלין (זולופט) והפרוקסטין (פאקסיל) שהגיעו מעט אחר כך‪ .‬יש בסדרה זו מספר רב של‬
‫תרופות המשווקות בשמות שונים‪.‬‬
‫טיפול בצמח מרפא‪ :‬בשנים האחרונות הובע עניין רב בשימוש בצמחי מרפא לצורך טיפול בדיכאון ובחרדה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬צמח בשם ‪ St. John’s Wort‬שמשמש בעיקר לטיפול בחרדה מתונה‪,‬שימש עד כה בעיקר‬
‫באירופה וכעת החלו לגלות בו עניין גם בארה"ב‪ .‬מחקר שפורסם לאחרונה על ידי המוסד הלאומי לבריאות‬
‫הנפש בארה"ב לא תמך בשימוש בצמח עבור דיכאון מז'ורי‪ ,‬אך מחקרי המשך יערכו עבור סוגי דיכאון‬
‫חלשים יותר‪ .‬מחקר נוסף הראה כי ‪ St. John’s Wort‬פועל על צומת מטאבולית חשובה שמשמשת‬
‫לפעילות של תרופות שונות‪ ,‬לטיפול באיידס‪ ,‬במחלות לב‪ ,‬דיכאון ותרופות נגד דחיית שתלים‪ .‬לכן‪ ,‬המלצת‬
‫המחקר היתה להזהיר את החולים משימוש בצמח זה עד קבלת תוצאות על אופן השפעתו בסוגים נוספים‬
‫של דיכאון‪ .‬צמחי מרפא נוספים שטרם נבדקו הם יופדרה‪ ,‬ג'ינקו‪ ,‬אכיניצאה וג'ינסאנג‪ .‬כל טיפול בצמחי‬
‫מרפא צריך להינתן רק לאחר התייעצות עם רופא‪.‬‬
‫טיפול חשמלי ‪ECT‬‬
‫טיפול חשמלי היא דרך יעילה לטיפול באנשים הלוקים בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות‪ .‬ניתן לטפל‬
‫באמצעות ‪ ECT‬בחולים עם דיכאון חמור שאינו מגיב לטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות‪ ,‬חולים שסובלים‬
‫מתופעות לוואי חמורות וחולים הסובלים מדיכאון כה חריף שיש לשפר את מצבם במהירות‪ .‬שימוש ב ‪ECT‬‬
‫נעשה הן לטיפול בדיכאון והן לטיפול במאניה‪ .‬ישנם אנשים הסובלים ממחלות גופניות חמורות‬

‫‪12‬‬
‫שאינן מאפשרות להם ליטול תרופות אנטי דיכאוניות ולסבול מתופעות הלוואי שלהן‪ ,‬וה ‪ ECT‬מאפשר את‬
‫החלמתם‪ ECT .‬מביא לשיפור המצב הדיכאוני תוך שבועיים שלושה ולכן חולים החייבים להחלים‬
‫במהירות‪ ,‬יכולים להיות מועמדים מצוינים לטיפול‪.‬‬
‫לטיפול בחשמל יצא מוניטין שלילי בשל העובדה שבעבר הוא בוצע ללא הרדמה וגרם סבל רב לחולים‪ .‬כיום‬
‫מדובר בטיפול שניתן תחת הרדמה ונחשב כטיפול יעיל וטוב‪ .‬סדרה של טיפולי ‪ ECT‬כוללת בדרך כלל בין‬
‫שישה לשנים עשר טיפולים‪ .‬החולה מקבל תרופות שגורמות לשינה‪ ,‬רפיון השרירים והפחתת הרוק ו‪/‬או‬
‫הרדמה כללית‪ .‬הזרם החשמלי מועבר למוח באמצעות אלקטרודות‪ .‬הזרם גורם לפעילות מוחית (‪)EEG‬‬
‫שנראית כמו התפרצות חזקה‪ .‬הטענה היא שהתפרצות זו היא שמביאה לשיפור הקליני שנראה לאחר סדרת‬
‫טיפולים‪ .‬מדיווחים של אנשים שטופלו ב ‪ ECT‬עולה כי ‪ 80%‬מהם חשו כי הטיפול הועיל להם ו ‪75%‬‬
‫טענו כי קבלת הטיפול אינה מפחידה יותר מטיפול אצל רופא השיניים‪ .‬ה‪ ECT -‬הוא טיפול יעל ביותר‬
‫בדיכאון‪ ,‬אולם יש ללוות אותו בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות‪ .‬אם לא ניתן טיפול תרופתי‪ ,‬יש סיכוי של‬
‫‪ 50%‬לנסיגה במצב לאחר שישה חודשים‪.‬‬
‫אין עדות לנזק מוחי כתוצאה מ ‪ .ECT‬אישה שקיבלה למעלה מ ‪ 1,000‬טפולים של ‪ ,ECT‬ומתה מסיבות‬
‫טבעיות‪ ,‬עברה ניתוח מוחי לאחר מותה ולא נמצאה כל ראייה לנזק מוחי שנגרם לה‪ .‬יחד עם זאת‪ECT ,‬‬

‫גורם לבעיות זיכרון זמניות לאחר הטיפול שעלולות להימשך אף מספר חודשים‪ .‬חלק מהמטופלים מתלוננים‬
‫על בעיות זיכרון שנמשכות זמן רב יותר‪ ,‬אם כי לא נמצאה עדות לכך במבחנים פסיכולוגיים‪.‬‬
‫מה כדאי לחפש אצל הרופא הפסיכיאטר המטפל? כיצד תדע שהיא‪/‬הוא מבינים את הדיכאון?‬
‫יש מספר דברים שצריך לבדוק אם אתה מחפש רופא שירשום עבורך תרופות אנטי דיכאוניות‪ .‬אם אתה‬
‫מטופל בפסיכותרפיה‪ ,‬כדאי לבדוק את דעתו של הרופא בנושא הטיפול הפסיכולוגי‪ .‬לא ממולץ לבחור רופא‬
‫ששולל פסיכותרפיה שכן הדיכאון אינו מושפע רק מגורמים ביולוגיים והטיפול בשיחות בשילוב עם הטיפול‬
‫התרופתי הוא היעיל ביותר‪ .‬תמיד מומלץ לשאול את הרופא מהי השקפתו לגבי דיכאון‪ ,‬הגורמים לו והטיפול‬
‫בו‪ .‬במידה ומדובר בטיפול פרטי מומלץ לבדוק לפני הפגישה הראשונה את תנאי התשלום והאם ניתן לקבל‬
‫החזר מקופת החולים‪.‬‬
‫המידה שבה משתף הרופא את המטופל בתהליך קבלת ההחלטות חשובה‪ .‬אפשרי לשאול במהלך הפגישה‬
‫"כיצד תחליט מהו הטיפול המתאים עבורי?" ולראות אם אתה מרגיש נוח עם התשובה שקיבלת‪ .‬אפשר‬
‫ללמוד הרבה מהתשובה שהרופא עונה‪,‬קיים הבדל בין רופא שיברך שאלות לבין רופא שיקבל את השאלות‬
‫ברוגז ויענה עליהם בחוסר סבלנות‪.‬‬
‫מה עליי לעשות אם התרופה האנטי דיכאונית אינה עובדת?‬
‫ישנם אנשים אשר מחליטים שהתרופה אותה הם לוקחים אינה יעילה מכיוון שהם חושבים שהשיפור במצב‬
‫ברוח יבוא מיידי עם קבלת התרופה‪ .‬יש להבין כי על מנת שהתרופה תשפיע‪ ,‬יש להגיע לכמות מסוימת של‬
‫חומר בדם‪ ,‬במשך תקופת זמן מסוימת‪ .‬הזמן שלוקח לתרופה להשפיע נע בין חודש לחודשיים ועד תום‬
‫תקופה זו אין להפסיק את נטילת התרופה‪ ,‬אלא אם כן היא גורמת לתופעות לוואי חמורות‪ .‬עבור תרופות‬
‫רבות יש להעלות את המינון כל תקופה מסוימת‪ ,‬ותקופת החודשיים שצוינה לעיל מתייחסת להעלאת המינון‬
‫האחרונה‪ ,‬ולא לזמן שחלף מתחילת נטילת התרופה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כיצד יכולים בני משפחה וחברים לעזור לאדם הנמצא בדיכאון?‬
‫הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות הוא לעזור לאותו אדם לקבל אבחון וטיפול מתאימים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לעודד‬
‫אותו להמשיך בטיפול עד להיעלמות הסימפטומים או לחפש טיפול אחר אם לא חל שיפור במצבו‪ .‬לעתים‪,‬‬
‫המצב דורש קביעת הפגישה עם הרופא המטפל עבור המטופל וליוויו לשם‪ .‬יש גם לפקח אחר נטילת‬
‫התרופות‪ .‬הבעיה העיקרית שבמצבים דיכאוניים יש נטייה לפאסיביות שעלולה לחבל בטיפול‪ .‬בנושא זה‬
‫התמיכה הסביבתית חשובה כדי ליצור ולשמר את הטיפול‪ ,‬הן הפסיכולוגי והן התרופתי‪.‬‬
‫נושא שני וחשוב לא פחות הוא התמיכה הרגשית באדם החולה‪ .‬התמיכה כוללת הבנה של המצב‪ ,‬סבלנות‬
‫רבה‪ ,‬חיבה ועידוד‪ .‬יש לעודד את החולה לשוחח ולהקשיב לדבריו‪ .‬אין לפסול את התחושות שעולות במהלך‬
‫השיחה‪ ,‬אבל כדאי להצביע גם על נקודות שיכולות לעורר תקווה‪ .‬אין להתעלם מאמירות אובדניות ויש לדווח‬
‫עליהן מייד לפסיכולוג ולרופא המטפל‪ .‬רצוי להזמין את האדם המדוכא להצטרף להליכות‪ ,‬לסרטים‬
‫ולפעילויות נוספות‪ ,‬ולא להתאכזב אם הוא דוחה את ההצעות שוב ושוב‪ .‬יש לעודד השתתפות בפעילויות‬
‫שבעבר הסבו לו הנאה (תחביבים‪ ,‬ספורט‪ ,‬פעילויות דת)‪ ,‬אבל לעשות זאת בהדרגה‪ .‬האדם המדוכא זקוק‬
‫לחברה‪ ,‬אך יותר מדי דרישות עלולות להגביר אצלו את תחושת הכישלון‪.‬‬
‫משפחות רבות מתקשות להבין שדיכאון היא מחלה ככל המחלות‪ .‬כשם שנדרשת תמיכה כאשר בן משפחה‬
‫חולה בדלקת ריאות או עובר ניתוח כך גם יש להכיר בעובדה שדיכאון היא מחלה ויש לטפל בה באופן כזה‪.‬‬
‫טיפול נכון ומסור יעזור לרוב החולים להבריא תוך פרק זמן סביר‪.‬‬

‫שאלון למדידה עצמית של השפעת הטיפול על הדיכאון‬
‫כיצד אוכל למדוד את השפעת הטיפול על הדיכאון שלי?‬
‫יש למלא את השאלון מדי שבוע ביום ושעה קבועים מבלי להסתכל בשאלונים הקודמים‪ .‬לאחר מכן ניתן‬
‫לבחון את השינויים שחלו בציונים שניתנו‪ .‬הסעיפים שלהלן מתייחסים לדרך בה הרגשת והתנהגת בשבוע‬
‫החולף‪ .‬עבור כל פריט‪ ,‬סמן את המידה בה הוא נכון עבורך‪.‬‬
‫‪ = 0‬לגמרי לא‬
‫‪ = 1‬במידה מועטה‬
‫‪ = 2‬במידת מה‬
‫‪ = 3‬במידה ממוצעת‬
‫‪ = 4‬במידה רבה‬
‫‪ = 5‬במידה רבה מאוד‬
‫העתיד נראה לי חסר תקווה‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫קשה לי להתרכז בקריאה‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫ההנאה והאושר נעלמו מחיי‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫קשה לי לקבל החלטות‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫איבדתי עניין בתחומים שהיו חשובים עבורי‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני עצוב ולא מאושר‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני חסר מנוחה‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני חש עייפות‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫דברים פשוטים דורשים ממני מאמץ רב‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני אשם‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני כישלון‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני חש חוסר חיות – אני מרגיש יותר מת מחי‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫השינה שלי אינה סדירה‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני חש לכוד‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫אני חש דיכאון גם כשקורים לי דברים טובים‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫איבדתי‪/‬עליתי במשקל מבלי לעשות דיאטה‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫אני עסוק במחשבות כיצד אתאבד‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
‫הטבלה תוכננה למדוד את חומרת הדיכאון והיא רגישה לשינויים שנובעים מטיפול תרופתי או פסיכולוגי‪.‬‬
‫היא לא תוכננה לאבחן קיום או אי קיום של דיכאון או מאניה‪.‬‬
‫עזרה עצמית( חפש בנספחים)‬

‫‪14‬‬

‫אנורקסיה‬
‫מהי אנורקסיה נרווזה?‬
‫אנורקסיה היא בעיה רפואית שמאפיינה העיקרי הוא תת‪-‬משקל ‪,‬של ‪ 15%‬ומעלה ממשקל הגוף הרצוי‪,‬‬
‫והוא תוצאה של הרעבה עצמית‪.‬‬
‫משמעות הביטוי אנורקסיה נרווזה היא‪ :‬חוסר תיאבון‪ ,‬סלידה מאוכל (אנורקסיה) התוצאה ממצב נפשי או‬
‫מעצבים(נרווזה)‪.‬‬
‫מרבית החולים באנורקסיה הם נערות בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫נערה אנורקטית מרעיבה את עצמה כדי לרדת במשקל עד שתהיה מרוצה אך לרוע מזלה הנערה האנורקטית‬
‫אף פעם לא מרוצה ממשקלה וממשיכה לרדת בלי גבול‪.‬‬
‫יש נערות אנורקטיות שמכירות ברזון שלהן אבל הם לא יכולות להעלות במשקל עצם הפחד מלהעלות‬
‫במשקל והפחד לאכול הרבה‪.‬‬
‫שיעור החולים בקרב באוכלוסיה הוא חצי אחוז בקרב הנערות המתבגרות‪.‬שיעור התמותה של הנערות‬
‫האנורקטיות הוא ‪ 10%‬ואחוז ההחלמה המלאה של הבנות הוא ‪ 40%‬וכן ישנן בנות שיישארו אנורקטיות‬
‫כל חייהן‬
‫סימפטומים‬
‫צום למשך שעות ארוכות או ימים‪,‬צריכת קלוריות יומית מעטה מאוד ומעט מאוד סוגי מזון‪.‬‬
‫האנורקסיה מלווה בנוסף לשינויים באכילה גם שינויים גופניים כמו פעילות גופנית מופרזת התעסקות‬
‫מופרזת בהכנת אוכל‪.‬‬
‫ישנם גם שינויים במצב הנפשי ובאופן החשיבה כמו התנהגות כפייתית שעשויה שיכולה לבוא לידי ביטוי‬
‫בחישוב כפייתי של קלוריות‪,‬בהתעסקות כפייתית בספורט ‪,‬בסדר כפייתי ומחשבות כפייתיות על נושאים‬
‫שונים כמו אמונה שאפילו עלייה קטנה במשקל גורמת לעלייה גדולה במשקל‪ ,‬או שאין ערך לחיים אין תעלי‬
‫במשקל והופעה של דיכאון(ראה עמודים ‪)6-13‬‬

‫למה נערות מרעיבות את עצמן?‬
‫למה נערות מרעיבות את עצמן עד כדי כך שהם גורמות לעמן נזקים קשים ואפילו למוות?‬
‫אך אחד מהחוקרים אינו יכול להצביע בביטחון על סיבה אחת אבל ישנן כמה סיבות‪:‬‬
‫‪o‬הנערות מרעיבות את עצמן בגלל איזושהי אמונה ילדותית שהאוכל יכניס אותן להריון‬
‫‪o‬יחסים בעיתיים במשפחה‪.‬‬
‫‪o‬בעיות בין אם לבת‪.‬‬
‫‪o‬תוצר של לחץ תרבותי‪-‬חברתי שמופעל על הנערות להיות רזות ולכן מוצלחות‪.‬‬
‫‪o‬ליקוי בהתפתחות הזהות האישית‪.‬‬
‫‪o‬או ניסיון להילחם על עצמאות ושליטה‪.‬‬

‫אך הדעה הרווחת היא שהנערות מרעיבות את עצמן בגלל המטרה היחידה להיראות רזות וטוב יותר‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫הטיפול‬
‫הטיפול באנורקסיה נרווזה תלוי בשלושה גורמים האחד הוא הטיפול שבו צריך לבסס את תפריטה של‬
‫הנערה כך שיהיה מגוון ויעזור לה לרכוש את תחושת הרעב והשובע והרגלי אכילה נכונים‪.‬עלייה לעלות‬
‫במשקל עד שתגיע למשקל הנכון לילדה בגילה והיא צריכה לקבל שוב את המחזור שפסק במהלך המחלה‪.‬‬
‫אסור לוותר לה בשום דבר וגם אם היא קוראת להוריה לחבריה "אתם רעים‪ ,‬אתם רק רוצים שאני יהיה‬
‫שמנה"‪ ,‬צריך לזכור שאם לא יטפלו בה אז הם יהיו רעים‪ ,‬ואם יטפלו בה רק יעזרו לה‪.‬‬
‫על ההורים לפעול ביחד ולא להאשים את הנערה בסבלם עליהם לעזור בכל צרכיה ולתמוך בה‪.‬‬
‫על המטפלים לעזור לה לרכוש את בטחונה בחזרה לקבל את עצמה ולזנוח את האשליה שהפתרון לקשייה‬
‫אינו נמצא בהרעבה עצמית וברזון‪.‬‬
‫טיפול באנורקסיה נרווזה העזרה של הסביבה הקרובה והמשפחה היא חשובה מאוד מאוד‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫בולמיה‬
‫מהי בולמיה?‬
‫בולמיה מאופיינת על ידי זלילה שלאחריה ניסיון לרוקן את הגוף בכל דרך כלשהי מהקלוריות בלתי‬
‫רצויות‪.‬קיים שוני בין אדם אחד לשני ודעתם על זלילה והיא לאדם אחד נחשב לזלילה ‪ 1000‬קלוריות ולשני‬
‫‪ 10000‬קלוריות‪.‬‬
‫שיטות ריקון בגוף הם בדרך כלל‪:‬הקאות‪,‬צום‪,‬שימוש לרעה במשלשלים‪,‬אימונים גופניים מוגזמים‪,‬גלולות‬
‫הרזייה וחוקנים‪.‬‬
‫סימנים וסימפטומים‬
‫‪o‬התקפי אכילה ‪ -‬בינג'‬
‫‪o‬אכילה בהחבא ‪ ,‬מזון שנעלם‬
‫‪o‬ביקור בשירותים לאחר ארוחה או אכילה‬
‫‪o‬הקאה (יזומה)‬
‫‪o‬שימוש במשלשלים‪ ,‬כדורי הרזיה‬
‫‪o‬שינויים תדירים במשקל ("יו‪-‬יו")‬
‫‪o‬נפיחות בבלוטות‬
‫‪o‬שיטפי דם נימיים בעיניים‬
‫‪o‬פעילות גופנית אובססיבית‬
‫‪o‬צום‬
‫‪o‬מצבי רוח‬
‫‪o‬דיכאון‬
‫‪o‬ביקורת עצמית חריפה‬
‫‪o‬ערך עצמי התלוי במשקל‬
‫‪o‬פחד מחוסר יכולת להפסיק לאכול (תחושת חוסר שליטה סביב האוכל)‬
‫‪o‬זלזול עצמי וחבטה עצמית בעקבות אכילה‬
‫‪o‬תשישות‬
‫‪o‬חולשה בשרירים‬
‫‪o‬ריקבון ועששת בשיניים‬
‫‪o‬אי סדירות של קצב הלב‬
‫‪o‬המנעות מהליכה למסעדות‪ ,‬אירועים חבריים או ארוחות משפחתיות‬
‫‪o‬כאבי גרון‬
‫‪o‬צורך באישורים מהסביבה‬
‫‪o‬התמכרות‪ :‬קניות‪ ,‬סקס‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬סמים‬

‫‪o‬שימוש בסירופ איפקק‬
‫סיבוכים רפואיים ופיזיים‬
‫‪o‬תשישות וחוסר אנרגיה‬
‫‪o‬היעדר מחזור ווסת לאחר שכבר הופיע בסדירות‬
‫‪o‬מחזור ווסת לא סדיר‬
‫‪o‬סחרחורות‬
‫‪o‬כאבי ראש‬
‫‪o‬התייבשות‬
‫‪o‬עצירות ושילשול‬
‫‪o‬קוצר נשימה‬
‫‪o‬אי סדירות של קצב הלב‬
‫‪o‬דיכאון‬
‫‪o‬קרעים בוושת‬
‫‪o‬נשירת שיער‬
‫‪o‬כאבי בטן ונפיחות בבטן‬
‫‪o‬כרסום באמייל השן‬
‫‪o‬לחץ דם נמוך‬
‫‪o‬כאבים בחזה‬
‫‪o‬אולקוס ודלקת בלבלב‬
‫‪o‬התרחבות וקרעים במעיים‬
‫‪o‬יבלות על פרקי האצבעות‬
‫‪o‬אנמיה‬
‫‪o‬התקף לב ומוות‬

‫אופן הטיפול‬
‫ככל שהפרעת האכילה מאובחנת ומטופלת מהר יותר כך סיכויי ההחלמה גדולים יותר‪.‬הטיפול כולל טיפול‬
‫רפואי וטיפול פסיכולוגי‪.‬‬
‫אין הרבה מה לעשות בבולמיה מכיוון שהמחלה הופכת לחלק מחיי היום יום של המטופל‪.‬‬
‫בטיפול החולה לומדת להשיג גישה חדשה לאוכל ולמשקל תוך שמירת המשקל בטווח הנורמאלי‪ .‬אכילת ‪3‬‬
‫ארוחות מסודרות ביום‪ ,‬להימנע משיטות להפחתת משקל‪ ,‬לזהות מתי היא במצב רוח רע וללמוד לשנות זאת‬
‫למצב רוח טוב לזהות התקף אכילה‪ ,‬לזהות התקף אכילה פתאומי וללמוד להשתלט עליו‪.‬‬

18
‫ביבליוגרפיה‬
www.sane-way.com
WWW.KNESSET.GOV.IL
http://lib.cet.ac.il
/http://www.wikipedia.org.il
www.snunit.k12.il
www.psychologia.co.il
www.sahar.org.il