‫"יותר גרוע מסהרונים"‬

‫דו"ח ביקור משלחת רופאים לזכויות אדם למתקן "חולות"‬

‫ב ‪ 10.1.11‬יצאה משלחת של נציגי רופאים לזכויות אדם למתקן השהייה בדרום למבקשי מקלט‬
‫"חולות"‪ ,‬שם פגשה בכמאה מבקשי מקלט המוחזקים במתקן‪ .‬במהלך המשלחת נבדקו על ידי הצוות‬
‫הרפואי ‪ 36‬כלואים ונערכו שיחות עם עוד כ‪ 60-‬מבקשי המקלט אשר נשאלו על מצב שירותי הבריאות‬
‫ועל התנאים במתקן הכליאה "חולות"‪.‬‬
‫מדובר בביקור ראשון של רופאים לזכויות אדם במתקן חולות לצורך הערכה ראשונית של התנאים‪,‬‬
‫הגישה לשירותי בריאות והמצב הבריאותי של הכלואים‪.‬‬

‫חברי‪/‬ות המשלחת‪ :‬שבעה רופאים ורופאות‪ ,‬שתי אחיות‪ ,‬מתורגמנית ומתנדבים נוספים‪.‬‬
‫צוות רפואי‪ :‬ד"ר עידו לוריא (פסיכאטריה)‪ ,‬ד"ר גלית ארטום (משפחה)‪ ,‬ד"ר שירי טננבאום‬
‫(אנקולגיה)‪ ,‬ד"ר שי קרמר (משפחה)‪ ,‬ד"ר תמיר שרגאי‪ ,‬ד"ר הבטומרים וולדיאסוס‪ ,‬ד"ר פליקס‬
‫גוטספלד (גסטרואנטולגיה)‪ ,‬אליסיה וואקאס – אחות‪ ,‬עזיזה קידאנה – אחות‪ ,‬מאיר דביר ‪ -‬סטודנט‬
‫לרפואה‪.‬‬
‫חברי צוות ‪ :‬יעל רייכמן‪ ,‬אלישבע מיליקובסקי‪.‬‬
‫מתנדבים נוספים‪ :‬הלן וולדו‪ ,‬עמוס בריזון‪ ,‬יעל אסקירה‪ ,‬מורן מקמל‪.‬‬

‫תיאום הביקור‪:‬‬
‫לפני הביקור פנה ארגון רופאים לזכויות אדם לשירות בתי הסוהר (שב"ס) על מנת לתאם כניסה‬
‫למתקן עצמו ‪ ,‬וזאת על מנת לפגוש את מבקשי המקלט ולהתרשם מתנאי המחייה במתקן‪ .‬בקשה זו‬
‫נענתה בסירוב‪ .‬סיבת הסירוב הייתה שהיות ומדובר מתקן פתוח‪ ,‬השוהים בו יכולים לצאת וכי מכיוון‬
‫שחברי המשלחת יכולים לפגוש ולבדוק את מבקשי המקלט בחוץ אין כל סיבה בהענקת היתר‬
‫הכניסה‪ .‬יצוין כי טיעון זה שומט את הבסיס מטענת הממשלה כי מדובר במתקן פתוח‪.‬‬

‫בריאות ותנאים מגדירי בריאות‪:‬‬
‫מעדויות הפליטים עמם שוחחו חברי‪/‬ות המשלחת עולה כי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫כוח אדם רפואי‪ :‬במתקן איש צוות רפואי אחד‪ ,‬לא ברור אם מדובר בחובש ולא ברופא‪.‬‬

‫רופאים לזכויות אדם תנהל בדיקה מעמיקה מול הרשויות על מנת לברר זאת ביתר דיוק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫נגישות שפתית‪ :‬איש הרפואה הנמצא במקום מדבר ערבית‪ ,‬כך שלמבקשי המקלט דוברי‬
‫הטיגרנית קשה מאוד לתקשר איתו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫איכות הטיפול‪ :‬רבים ממבקשי המקלט טענו כי הטיפול הרפואי שניתן בחולות אינו מספק‪.‬‬
‫מהעדויות עלה כי בדיקות גופניות התואמות לסימפטומים אינן מתקיימות‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬אדם‬
‫שסובל מבעיות נשימה לא נבדק כלל באמצעות סטטסקופ‪ .‬בנוסף‪ ,‬למטופלים שסובלים‬
‫מבעיות רפואיות מתמשכות או שזקוקים להפניות לבדיקות שאינן קיימות במתקן נאמר‬
‫להגיע בכוחות עצמם לבית החולים סורוקה בבאר שבע ולקבל שם טיפול זאת למרות שאין‬
‫להם ביטוח רפואי המאפשר כלל קבלת טיפול רפואי שאינו דחוף בבתי החולים‪.‬‬
‫גם כאשר מדובר בבבעיות רפואיות אשר דורשות מענה רפואי מיידי הרי שזה אינו בנמצא‬
‫במתקן‪ .‬כך למשל‪ ,‬בדקו רופאי רל"א שני מטופלים הסובלים מגזזת – מחלה מדבקת‬
‫המחייבת טיפול מיידי כדי למנוע הדבקה של כלואים נוספים‪.‬‬

‫הצרכים הרפואיים שעלו מבדיקת המטופלים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫צינון‪ ,‬בעיות נשימה‪ ,‬בעיות עור‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬בעיות עיכול‪ ,‬כאבי בטן עם מקור לא ברור‪,‬‬
‫בעיות עיניים‪ ,‬בעיות שיניים וכאבים ראומטיים שחלקם תוצאות של שברים מהעבר (מהמסע‬
‫במדבר‪ ,‬ממחנות העינויים בסיני ועוד)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בריאות הנפש‪ :‬מרואיינים דיווחו לנו על שני מבקשי מקלט השוהים במתקן ונמצאים במצב‬
‫נפשי קשה‪ .‬חברי‪/‬ות המשלחת לא יכלו לשוחח עמם כיוון שהם לא יצאו מהמתקן כדי לפגוש‬
‫אותנו‪.‬‬
‫כ‪ 00%‬ממבקשי המקלט שפגשנו דיווחו על מצב נפשי ירוד‪ ,‬מצוקה‪ ,‬ותחושת של תסכול‬
‫ודכאון שנובע מתחושת הייאוש והעדר התקווה‪ .‬מצבים אלו מוחמרים עקב תחושת שעמום‬
‫קשה בשל העדר מקורות לימוד תעסוקה ופעולות פנאי‪ .‬הקשר בין כליאה להשפעה שלילית‬
‫על מצבם הנפשי של מבקשי מקלט מודגם באופן חוזר בסקרים‪ ,‬מדגמים ומחקרים ממדינות‬
‫שונות ובקרב קבוצות אתניות רבות‪ .‬למעשה‪ ,‬מחקרים רבים מצביעים על כך שכליאתם של‬
‫מבקשי מקלט גורמת להם נזק נפשי‪ .‬בפרט‪ ,‬נמצא שלמבקשי מקלט המוחזקים בכליאה‬
‫שיעורים גבוהים של דיכאון והפרעת עקה בתר‪-‬חבלתית ( ‪PTSD – Posttraumatic stress‬‬
‫‪ ,)disorder‬וכי חומרת התחלואה הנפשית שהם חווים נמצאת בקורלציה למשך הזמן שהם‬
‫‪1‬‬
‫נמצאים בכליאה‪.‬‬
‫תנאים אלו ונזקים למצבם הנפשי של הכלואים‪ ,‬חמור אף יותר אם נזכור כי בין מבקשי‬
‫המקלט יש גם ניצולי מחנות עינויים בסיני אשר זקוקים לשיקום נפשי והכליאה מחמירה את‬

‫‪1‬‬

‫השפעת כליאה על מבקשי מקלט ‪http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1198‬‬

‫מצבם‪ .‬בין המרואיינים שלושה אנשים אשר העידו שהם ניצולים של מחנות העינויים בסיני‪,‬‬
‫ולא מן הנמנע שיש ניצולים נוספים‪.‬‬
‫‪‬‬

‫תזונה‪ :‬רבים ממבקשי המקלט התלוננו על איכות המזון במתקן חולות‪ ,‬מתיאור התפריט‬
‫עולה שהמזון המוגש להם כולל בעיקר לחם ואורז לבן עם מעט גבינה פירות וירקות‪ .‬תשעה‬
‫מהנבדקים התלוננו על בעיות עיכול‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫תנאי מגורים‪ :‬צפיפות‪-‬בכל חדר גרים כעשרה מבקשי מקלט ‪ ,‬הישנים במיטות קומתיים‪.‬‬
‫רוב מבקשי המקלט שרואיינו התלוננו כי בלילות הם סובלים מקור משום שאין חימום‬
‫בחדרים ואין מספיק שמיכות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תנאי היגיינה‪ :‬רבים מהמרואיינים סיפרו לנו כי שב"ס לא מספק להם די נייר טואלט וסבון ‪,‬‬
‫וחלקם הלין על מחסור במברשות שיניים ובמשחות שיניים‪ .‬מספר מרואיינים אשר פנו‬
‫לשב"ס בבקשה כי יספק להם סבון נוסף‪ ,‬נענו כי עליהם לרכוש אותו מכספם‪ .3‬בנוסף‪ ,‬במשך‬
‫רוב שעות ביום אין מים חמים‪ .‬יש מקלחת אחת ושירותים אחד לעשרה אנשים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בגדים‪ :‬חלק ממבקשי המקלט הגיעו למפגש ללא נעלים וגרבים והתלוננו שאין להם מספיק‬
‫בגדים חמים‪ .‬אחרים סיפרו שהביגוד שברשותם הגיע מתרומות של אנשים שבאו לבקר‪.‬‬

‫"יותר גרוע מסהרונים"‪:‬‬
‫מבקשי המקלט המוחזקים בחולות נדרשים להירשם מול רשויות הכלא שלוש פעמים ביום‪ :‬בוקר‪,‬‬
‫צהריים וערב‪ .‬בשעה עשר בלילה ננעלים השערים ונאסרת עליהם היציאה‪.‬‬
‫בין מועדי הרישום כמעט בלתי אפשרי לעזוב את המתקן לפעילות משמעותית‪ .‬זמינות האוטובוסים‬
‫אשר מקשרים בין חולות לבאר שבע אינה גבוהה ועלותם גבוהה עבור רוב הכלואים במתקן‪ .‬ביקור‬
‫קרובי משפחה וחברים בתל אביב הופך ליעד בלתי אפשרי הן בשל עלות הנסיעה והן משום הזמן‬
‫הקצר בין מועדי הרישום היומי ים‪ .‬אין ספק שבידוד זה גם הוא בין הגורמים העיקריים למצוקה‬
‫הנפשית עליה דיווחו המרואיינים‪ .‬במהלך הראיונות שערכנו חזרה שוב ושוב הטענה כי "מתקן חולות‬
‫יותר גרוע מכלא סהרונים"‬

‫סיכום‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫תקנות בתי הסוהר קובעות כי לא יהיו בתא יותר מ‪ 4 -‬אנשים‪ .‬ראה‪ -‬דוח הסנגוריה הציבורית בנושא הצפיפות במתקני הכליאה‪:‬‬
‫‪http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/83CEB73A-BE94-4BD2-A316-F8B35E11681F/41468/zfifut.pdf‬‬
‫‪3‬‬
‫יש לציין כי מהראיונות עולה שמבקשי המקלט מקבלים הקצבה של ‪ 01‬ש"ח ביום‪ ,‬סכום שאינו מאפשר נסיעה רחוקה או‬
‫השלמת רכישה של מוצרי היגנייה ותזונה באופן משמעותי במכולת המתקן‪ .‬בנוסף‪ ,‬במידה והם עוברים על חוקי המתקן הם‬
‫נקנסים בהפחתת הסכום‬

‫‪ .0‬מדו"ח זה עולה כי שירותי הבריאות במתקן חולות אינם מהווים מענה לבעיות הבריאות מהם‬
‫סובלים מבקשי המקלט אותם פגשנו‪ .‬זאת בניגוד להחלטת הממשלה בנוגע להקמת מתקן‬
‫הכליאה "חולות"‪ 4‬שבה נקבע כי אספקת שירותי הבריאות לשוהים במתקן יסופקו על ידי‬
‫שירות בתי הסוהר בהנחיה מקצועית ושוטפת במקביל להקצאת משאבים שיספק משרד‬
‫הבריאות‪ .‬בנוסף הוחלט כי "שירותי בריאות מחוץ לתחום המרכז יספקו על ידי משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬לרבות שירותי ליווי והסעה מהמרכז וחזרה אליו‪ ,‬במצבי חירום רפואיים‪ ,‬שבהם‬
‫לא ניתן יהיה לבצע פינוי עצמי‪".‬‬
‫רופאים לזכויות אדם פנה למשרד הבריאות ולשירות בתי הסוהר בכדי לברר מהם שירותי הבריאות‬
‫הניתנים במתקן "חולות" ומהם הנהלים בנוגע לשירותי בריאות הניתנים מחוץ ל"חולות"‪.‬‬

‫‪ .2‬למרות שמתקן "חולות" מוגדר מתקן פתוח‪ ,‬מדובר במתקן כליאה לכל עניין ודבר‪ .‬יתירה‬
‫מכך – העדר התאריך השחרור והעדר אופק לתקווה או פתרון עבור הפליטים הופך את‬
‫שהייתם לבלתי נסבלת ועלול להוביל בטווח הארוך לפגיעה קשה בבריאותם הנפשית והפיזית‪.‬‬
‫עמדתו של ארגון "רופאים לזכויות אדם – ישראל" היא שמקומם של מבקשי המקלט אינו‬
‫בכלא‪.‬‬
‫מיליון השקלים ועשרות המשרות מהשירות הציבורי שממשלת ישראל הפנתה להקמה‬
‫ותפעול של מרכז השהייה ראוי שיהיו מושקעים בשכונות דרום תל אביב המופקרות זה שנים‬
‫רבות‪ .‬משאבים אלו יכולים אף לשמש בהנחת תשתיות לקליטת מבקשי המקלט ברשויות‬
‫שונות ברחבי המדינה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫החלטת ממשלה מיום ‪" 24.00.02‬תכנית משולבת ומתואמת לטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית"‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2013/Pages/govdec960.aspx‬‬