‫ב"ה ערש"ק פר' פנחס י"ג תמוז תשע"ד לפ"ק‬

‫הערות ניתן לשלוח לפקס ‪9723-6782603‬‬

‫גליון מ"ג‬

‫של הקדוש אדומ"ו מלובלין רבי ר' יעקב יצחק שכל אחד ואחד‬
‫נברא לעבודת אחרת‪[ .‬והראי'] מחמת כי שזה נברא לעבודה‬
‫זו‪ ,‬למה נברא אחר? רק נברא לעבודה אחרת! והמנהיג הוא‬
‫'רבי' צריך להכיר נשמות של כל אחד ואחד ויידע על אדם איזה‬
‫עבודה שייכת לנשמתו שלו ולקרבו ולקשרו לשרשו‪ .‬וזה מנהיג‬
‫שיהי' סובל לכל אחד לפי דעתו‪ ,‬פירוש‪ ,‬נשמתו לקרבו ולקשרו‬
‫לשורש שלו לכל אחד ואחד בידיעת נשמתו ודו"ק‪.‬‬

‫ממוות לחיים‬
‫השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו'‪( .‬במדבר כ"ה יא)‪ .‬שמעתי‬
‫מפה קודש אדמו"ר [הרר"ב] מפרשיסחא ז"ל שפירש‪ ,‬שהשיב‬
‫האותיות 'חמתי'‪ .‬כי כשכותבים 'חמתי'‪ ,‬נמצא שאותיות 'מת'‬
‫מחוברים‪ ,‬ואותיות 'חי' נפרדים‪ .‬והוא ‪ -‬פינחס ‪ -‬השיב ונעשה‬
‫להיפוך‪.‬‬

‫(הרה"ק ר' יעקב מראדזמין)‬

‫המחלוקת גרועה מהכל‬

‫(רמתים צופים‪ ,‬בשם הרבי ר"ב מפשיסחא)‬

‫אבינו מת במדבר והוא לא היה וגו' בעדת קרח‪ .‬לכאורה‬
‫צ"ב טענת בנות צלפחד‪ ,‬הרי אביהם מת בעוון חילול שבת‬
‫שהוא בסקילה (ראה שבת צ"ו ע"ב)‪ ,‬ולמה הן אמרו 'והוא לא היה‬
‫בעדת קורח'? אלא "ווייזט זיך אויס‪ ...‬אז מחלוקת איז ערגער פון‬
‫אלעס"‪...‬‬

‫יכניסם אל קיום המצוות‬
‫יפקוד ה' כו' איש על העדה‪ ,‬אשר יוציאם ואשר יביאם‪.‬‬
‫(במדבר כז טז) על דרך הנהגתו להחמיר בקיום המצוות אמר פעם‪:‬‬
‫"יפקוד ה' כו' איש על העדה‪ ,‬אשר יוציאם ואשר יביאם" (במדבר‬
‫כז‪ ,‬יז)‪ .‬אבי זצ"ל [הרמ"מ מווארקי] פירש "אשר יוציאם" ‪" -‬זאל‬
‫אויס גיין פאר זיי" (שימסור נפשו עבורם)‪ .‬ואני אומר‪" :‬אשר‬
‫יוציאם" ‪ -‬מלהכשל במצוות 'לא תעשה'‪" ...‬ואשר יביאם" ‪-‬‬
‫לקיים מצוות 'עשה'‪...‬‬

‫(רבינו ז"ל)‬

‫וע' 'אמרי קודש' פר' וישב על ענין מכירת יוסף מש"כ בגנות המחלוקת‪,‬‬
‫שאצל אברהם היה לו ליצה"ר את ישמעאל‪ ,‬וביצחק היה לו את עשו‪ ,‬משא"כ‬
‫ביעקב שהיתה מיטתו שלימה לא היה לו מה לעשות‪ ,‬לכך עשה מחלוקת‬
‫ביניהם‪ ...‬ולכך האריכה התורה בענין זה להראות חומר הענין‪ ...‬וסיפר ששמע‬
‫מהג"ר חיים מיליקובסקי שבראדין היתה מחלוקת ולא רצה החפץ חיים‬
‫להתערב במחלוקת אח"כ נכנס אצלו אחד מבני העיר היתכן שהרב אינו מתערב‬
‫בהמחלוקת? אמר החפץ חיים להרבנית "מען מוז אנטלויפען אז אז עס ברענט‬
‫ביים סוף שטאט קען מען ראטעווען די זאכען‪ ,‬אבער אז עס ברענט דער דאך‪...‬‬
‫מוז מען אנטלויפען אן די זאכען‪ ...‬מען וויל מיר אריינמישען אין א מחלוקת‬
‫מוז איך אנטלויפען"‪ ...‬ושמע מהג"ר יעקב שאר‪ ,‬אמאי גלות בבל היה רק ע'‬
‫שנים‪ ,‬ומאידך גלות הזה "און עס נעמט נישט קיין עק"‪ ...‬שחורבן בית ראשון‬
‫היה בחטא של ע"ז וג"ע וש"ד ולזה יש גבול‪ ,‬משא"כ חורבן זה‪ ,‬היה בשביל‬
‫שנאת חינם "און נעמט נישט קיין סוף"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫(הרה"ק רש"ב מאטוואצק)‬

‫רבינו ז"ל סיפר על חביבות המצוות שלו‪ :‬כי פעם בסוף ימי הקיץ בא זקינו‬
‫הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו לאוטוואצק להה"ק ר"ב (אשר היה בן‪-‬דודו)‬
‫להשתתף בשמחת נישואי בתו היחידה‪ ,‬ושחחו יחד ובין הדברים נענה ואמר‬
‫הרה"ק ר"ב‪" :‬דאס יאהר האבען מיר גיהאט זייער מהודר'דיגע מצות"‪ .‬היה‬
‫שם אברך אחד אשר החל לחייך על זאת שבשלהי דקייטא מדבר רבינו אודות‬
‫מצות בפסח‪ .‬כשהגיע רבי מנחם לאכסנייתו‪ ,‬קרא לאותו אברך והוכיחו לאמר‪:‬‬
‫"יונגערמאן! ‪ -‬דו זעהסט ווי א יוד איז מחבב מצוות און דו לאכסט נאך"?‬
‫פארוואס איז ביי דיר די מצוה נישט אזוי חביב ווי ביי דעם יוד?"‪...‬‬
‫וכמו"כ מסופר שפעם הלך הרה"ק ר"ב בירושלים עיה"ק בסימטאות העיר‬
‫העתיקה בלוויית הדיין רבי דובצ'י שובהקס זצ"ל‪ ,‬מחסידי קאצק המובהקים‬
‫וראב"ד קהל החסידים בירושלים‪ .‬ודרכו בקודש היה שמשמשו הלך לפניו בכל‬
‫הדרך והכריז בקול "נשים הצידה"‪ .‬ומסופר שאף החזיק מטפחת על גבי עיניו‪.‬‬
‫ורבי דובצ'י הנ"ל הרהר בליבו בשעת מעשה שהענין נראה מוזר ומה יאמרו‬
‫הבריות‪ .‬עודו מהרהר הרגיש הרבי בדבר ומיד הפנה את מבטו אליו ואמר לו‬
‫בקול ובתקיפות‪" :‬אל תהי חכם בעיניך! ‪ -‬מיט די אויגען מאכט מען נישט קיין‬
‫חוכמות! ‪"...‬‬

‫פעם נכנס חתן אצל רבינו וביקש הימנו להשתתף בשמחתו ורבינו נענה‬
‫לו‪ ,‬לאחר שיצא פנה אחד המשמשים לרבינו ושאלו על מה ראה ככה להיענות‬
‫להצעתו של החתן‪ ,‬הלוא אינו בא אף פעם להסתופף בצלו‪ .‬רבינו נזדעזע כולו‪,‬‬
‫וראו אותו כולו נרעש‪ ,‬וכה אמר "הלוא זהו מחלוקת! כיון שהוא אינו בא אלי‪,‬‬
‫אף אני לא אלך אליו!"‪ ,‬והוסיף לדבר בגנות המחלוקת כי היטב חרה לו‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬בכל עת כשהיה מדבר בגנות המחלוקת היה מתבטא בחריפות‬
‫גדולה‪ ,‬ופעם אף התבטא‪" :‬ווען נישט מחלוקת וואלט דער רשע ימ"ש נישט‬
‫גיהאט קיין שליטה אויף יודען און וועגען דעם אין אונגארען וואס מחלוקת איז‬
‫נישט גיווען אזוי גרויס‪ ,‬איז זיין כח דארט נישט גיווען אזוי שטארק און אסאך‬
‫מער יודען האבען זיך גיראטעוועט"‪.‬‬

‫כל אחד נברא לעבודה אחרת‬
‫וידבר משה אל ה' יפקוד ה' וגו'‪ .‬ובמדרש‪ :‬ואין דעתן של בניך‬
‫דומין זה לזה‪ ,‬מנה פרנס שיהי' סובל כל אחד לפי דעתו ע"כ‪.‬‬
‫‪...‬אבל באמת הפירוש הוא‪ ,‬כאשר כתבתי דאין דעתן שוה זה‬
‫לזה‪ ,‬שכל אחד נברא לעבודה אחרת לפי נשמתו‪ ,‬כמ"ש בספר‬

‫ופעם אמר רבינו ז"ל‪ :‬שלעתיד לא יהיה מחלוקת ולא יהיה קינאה ושינאה‬
‫וכדו' וזה בעצמו יהיה גן עדן‪ ,‬ואין אנו צריכים לפירושים איך לעתיד יהיה כגן‬
‫עדן‪ ,‬דזה עצמו שישראל יהיו באהבה ואחוה וריעות יהיה כגן עדן‪.‬‬

‫א‬

‫הרה"ק רבי יוסף זי"ע מאמשינאוו‬
‫משכין שלום בעיירה‬

‫אחד מחסידיו של מרן רבינו הרה"ק רבי יוסף זי"ע ששימש‬
‫כרב בעיירה קטנה‪ ,‬נתון היה להשפלות ובזיונות מטעם ראשי‬
‫הקהילה‪ .‬בבוקר בהיר אחד‪ ,‬הופיע הרבי בעיירה‪ ,‬וביקש לכנס‬
‫את כל בעלי הבתים וראשי הקהילה לבית המדרש העירוני‪.‬‬
‫כשהתכנסו כולם‪ ,‬עלה הרבי על הבמה ודרש לפניהם דברי‬
‫מוסר‪ ,‬על אשר מענים הם את הרב שלהם‪ .‬תוך כדי דיבור‬
‫אמר להם בבדיחות הדעת‪ :‬היו זמנים שבעלי אחוזות‬
‫מסוימים‪ ,‬שלא היו בני תורה‪ ,‬פיזרו מהונם כדי לרכוש להם‬
‫חתנים תלמידי חכמים‪ ,‬והבטיחו להם מזונות מספר שנים‪,‬‬
‫כדי שיוכלו לעסוק בתורה ללא כל דאגות של פרנסה‪ .‬כפעם‬
‫בפעם התעוררה אצלם השנאה "הטבעית" של עם הארץ‬
‫לתלמיד חכם‪ ,‬והשביעו את חתניהם מרורים ולענה‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬התכנסו בעלי האחוזות ועשו חשבון‪ ,‬כי דמי‬
‫האחזקה של חתניהם עולה להם ביוקר‪ .‬אחרי התיעצות‬
‫הגיעו למסקנה שבמקום שכל אחד מהם "ירכוש לו חתן"‬
‫בכסף מלא‪ ,‬ימנו להם רב‪ ,‬והוא יהיה משותף לכולם‪,‬‬
‫ותלמיד חכם כזה יעלה בזול‪ ,‬אך צרות יוכלו לספק לו מלא‬
‫החפניים‪...‬‬
‫הבינו בעלי הבתים לאן הדברים מגיעים‪ ,‬ומני אז הפסיקו‬
‫למרר את חייו של הרב‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫והוא לא היה בעדת קורח – שני סיפורים‪:‬‬

‫הרה"ק ר' יעקב דוד זי"ע מאמשינאוו‬
‫משכין שלום בין השו"בים‬

‫סיפר החסיד רבי ניסן מוזס ז"ל‪ ,‬ששימש כשו"ב בגוברובה‪,‬‬
‫ולאחר המלחמה התגורר בארה"ב ונמנה על חשובי החסידים‬
‫של מרן רבינו הרה"ק זי"ע‪.‬‬
‫הרה"ק רבי יעקב דוד הראשון‪ ,‬ביקר פעמיים בגוברובה‪,‬‬
‫ושני ביקוריו היו קשורים בעשיית שלום ביו השו"בים‬
‫בגוברובה‪...‬‬
‫ומעשה שהיה כך היה‪ :‬בגוברובה היו שני שו"בים‪ ,‬רבי‬
‫שמואל נתן‪ ,‬ורבי יעקב מריאנסקי‪ .‬בגלל המחלוקת שהיתה‬
‫בין שניהם‪ ,‬נמנעו רבים מתושבי גוברובה מלאכול משחיטת‬
‫רבי יעקב‪ ,‬וההתנגדות אליו היתה בולטת ועקבית‪ .‬גם‬
‫כשהרה"ק רי"ד ערך שולחנו בגוברובה‪ ,‬נמנעו בעלי בתים‬
‫אלה מלקחת "שיריים" מהרבי‪ ,‬כמחאה על שהרבי בא‬
‫להשכין שלום ביניהם‪.‬‬
‫באותו השבוע שהרה"ק רבינו יעקב דוד זי"ע ביקר‬
‫בגוברובה‪ ,‬הזדמנה בעיירה סעודת מצוה שעמדה להיערך‬
‫בהשתתפותו של הרבי‪ .‬לכבודו‪ ,‬ביקשו להכין גם דגים‬
‫לסעודת מצוה זו‪ ,‬אך לדאבונם לא הצליחו הדייגים להעלות‬
‫בחכתם אפילו דג אחד‪ .‬בלית ברירה הכינו לסעודה רק בשר‬
‫עגל‪.‬‬
‫כשהסב רבינו לשולחן והחלו להגיש את הבשר‪ ,‬שאל‬
‫משום מה לא מגישים דגים? והשיבו לו כי הדייגים לא‬
‫הצליחו לדוג אפילו דג אחד‪...‬‬
‫היתכן‪ ,‬שאל הרבי‪ ,‬וכי אין דגים בנהר‪ ,‬וכמדבר לעצמו‬
‫המשיך‪ :‬אולי הדגים לא רוצים לעלות על שולחן אחד עם‬
‫הבשר?‬
‫דברי הרבי עוררו תסיסה אצל החסידים‪ ,‬והחלו לחקור‬
‫את השו"ב רבי יעקב‪ ,‬אם הוא שחט את העגל‪ .‬ואמנם התברר‬
‫שרבי יעקב ורבי שמואל נתן‪ ,‬שני השו"בים המקומיים‪ ,‬לא‬
‫שחטו את העגל‪ ,‬והסיבה לכך היתה כי בגלל המחלוקת‪,‬‬
‫וכדי למנוע אי‪-‬נעימויות מהרבי‪ ,‬החליטו מספר בעלי בתים‬
‫שהכינו את הסעודה‪ ,‬שהשו"בים המקומיים לא ישחטו את‬
‫העגל‪ ,‬ובמקום זה קנו עגל שחוט בכפר הסמוך‪ .‬בעוד הרבי‬
‫יושב ליד השולחן ואינו טועם מאומה‪ ,‬מיהרו שני בעלי‬
‫בתים לכפר הסמוך לברר מה טיבו של הבשר‪ .‬אחרי חקירה‬
‫ודרישה מדוקדקת‪ ,‬הודה הקצב הכפרי‪ ,‬שהוא בעצמו שחט‬
‫את העגל‪...‬‬
‫הסעודה שעמדה להיות חגיגית‪ ,‬הסתיימה במצב רוח‬
‫מדכא‪ ,‬כי לא אכלו בה לא דגים ולא בשר‪ ,‬אך רבינו הרה"ק‬
‫רבי יעקב דוד זי"ע השיג את השלום‪ ,‬אשר בגללו הטריח את‬
‫עצמו לגוברובה‪ ,‬כי ראו בני העיר למה המחלוקת עלולה‬
‫להביא‪ ,‬ומני אז שרר השלום בין השו"בים‪.‬‬

‫מזל טוב‬
‫מקרב לב‬
‫לידידנו האברך המופלג בתורה ויר"ש‬
‫מסור ונאמן בדעת ובתבונה‬
‫לרומם ולפאר את בית מדרשינו‬
‫הר"ר יצחק קופעטץ נ"י‬
‫מייסד חבורת "בחוקותיך אשתעשע"‬
‫וגבאי חברת קנין ספרים‬

‫לרגל השמחה הגדולה השרוי' במעונו‬
‫בהולדת בנו בכורו נ"י‬
‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪,‬‬
‫ולרוות ממנו רוב תענוג ונחת דקדושה כל הימים‪.‬‬
‫בני החבורה‬

‫ברכת מזל‪-‬טוב לאנ"ש שהשמחה במעונם‬
‫להולדת הנין ולהכנס נכדו למצוות‬
‫הרה"ח ר' פסח קופעטץ נ"י‬
‫להולדת הנכד‬
‫הרה"ח ר' חיים דוב קופעטץ נ"י‬
‫לאירוסי בנו‬
‫הרה"ח ר' אברהם משה קאפלינסקי נ"י‬
‫להכנס בנו‬
‫הרה"ח ר' יששכר קופעטץ נ"י‬
‫הבה"ח יצחק נ"י לעותומ"צ‬

‫יהי רצון שיזכו לרוב נחת מצאצאיהם שיחי' מתוך שמחה‬
‫והרחבת הדעת‬
‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫ב‬

‫ירושלים‬

‫בני ברק‬

‫ניו יארק‬

‫הדה"נ‬

‫‪7:12‬‬

‫‪7:27‬‬

‫‪8:09‬‬

‫מוצ"ש ר"ת‬

‫‪9:04‬‬

‫‪9:02‬‬

‫‪9:39‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful