‫‪10.11.

09‬‬
‫תיאוריות קולנועיות‪:‬‬
‫התנועה הפורמליסטית צומחת בברית המועצות ברוסיה בין ‪ 1915‬ל ‪ .1930‬היא צומחת מפגישות‬
‫שונות של סטודנטים‪ .‬למשל החוג הבלשני של מוסקבה‪ .‬הם לא היו מרוצים מהאופן שבו חקרו את‬
‫השפה‪ ,‬ניסו לפתח גישות חדשות לחקר שלה‪.‬‬
‫קבוצה שניה היא האגודה לחקר השירה‪ .‬היא פעלה ב ‪ ,1916‬שנה אחרי הבלשנים‪ .‬הם רובם היו‬
‫היסטוריונים שלא היו מבסוטים מחקר הספרות‪.‬‬
‫לשתי הקבוצות האלו )שנקראו אחר כך התנועה הפורמליסטית( היה משהו משותף‪ :‬הם יצאו נגד‬
‫התפישה שהאומנות‪ ,‬שקולנוע‪ ,‬היא השתקפות של המציאות‪ .‬טענו שחקירה של קולנוע כתפישה‬
‫מציאותית זה חסר ערך‪ ,‬והם חקרו את הדרכים הייחודיות שהקולנוע יוצר משמעות‪ .‬הם חיפשו חוקים‬
‫וכללים שבהם הקולנוע משתמש ויוצר משמעות‪ .‬הם מעוניינים לבדוק את דרכי האסתטיקה של‬
‫הקולנוע‪ ,‬את דרכי המבע של הקולנוע‪ .‬לכן הם מבקשים לנקות את האומנות מכל הדיסיפלינות‬
‫האחרות‪ ,‬למצוא את האומנותיות שבקולנוע‪ .‬הם יצאו נגד גישות שהיו מקובלות בתקופה ההיא‪.‬‬
‫למשל נגד הגישה הגנטית‪ -‬גישה החוקרת את ההתהוות של הטקסט‪ .‬הם טענו שגישה כזאת מובילה‬
‫למחקרים היסטורים או ביוגרפים‪ ,‬שמתייחסת לדיסיפלינות הלא נכונות החוקרות את הקולנוע‪.‬‬
‫הם יצאו נגד הגישה המימטית )מלשון מימזיס(‪ -‬חיקוי של העולם‪ ,‬חיקוי של המציאות היא זרה‬
‫לאומנות‪ .‬האומנות לא צריכה להישפט לפי מידת התאמתה לשיקוף המציאות‪.‬‬
‫בנוסף הם יוצאים נגד הגישה האקספרסיבית‪ -‬שהאומנות היא איזשהו ביטוי של תפיסת עולמו של‬
‫היוצר‪ .‬גם גישה זו בעייתית מבחינתם‪ ,‬שכן מחקרים כאלו יובילו לחקר ביוגרפי של הבמאי‪.‬‬
‫היה קל יותר אז לאתר את החוקים של הקולנוע כיוון שכל דרכי הביטוי רק נולדו אז‪.‬‬
‫מטרת הפורמליסטים הייתה להוציא את הלא אומנותי מהקולנוע‪ .‬לבדוק את הקולנוע כעומד בפני‬
‫עצמו‪ .‬מערכת של חוקים שעומדים בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬לא תלויים באף אחד‪ ,‬נכונים למדיום‪ ,‬ואיתם‬
‫יהיה ניתן לנתח סרטים‪.‬‬
‫לחקור את הקולנועיות שבקולנוע‪ .‬הכוונה היא לראות את הקולנוע כשונה מן החיים‪ ,‬לא כדומה‬
‫למציאות‪ .‬אם כך‪ ,‬אז מה מבחין את הקולנוע מן המציאות?‬
‫מה שהם מבקשים לבדוק זה את הצורה‪ ,‬את ה"איך" ולא את ה"מה"‪ .‬הם לא מתמקדים בכלל בתוכן‬
‫של הדימוי‪ .‬הם לא קוראים לזה תוכן‪ ,‬הם קוראים לזה חומר‪ .‬עצם השינוי שהאומנות עושה לחומרי‬
‫המציאות היא זו שיוצר את הפעילות האומנותית‪.‬‬
‫באילו תחבולות משתמשים כדי לייצר משמעות בסרט? סרט אומנותי מבחינתם הוא סרט שמפעיל‬
‫תחבולות מתוחכמות על חומרי המציאות ומשנה אותם‪ ,‬נותן להם משמעות שונה‪ .‬למעשה המשמעות‬
‫נובעת מהתחבולה‪.‬‬
‫התחבולה המרכזית שמתרחשת בטקסט היא "הזרה"‪ .‬לקחת את המוכר והשגור ולהפוך אותו לזר‪,‬‬
‫שונה ואחר‪ .‬התחבולה לוקחת חומרים מוכרים שאפילו נעשו לאוטומטים אצלינו‪ ,‬ולהפוך אותם לזרים‪.‬‬
‫ההזרה גורמת לנו לשים לב למשהו שהיה קודם שגרתי והרגלי או שקוף ומקבל משמעות אחרת‪.‬‬
‫ההזרה תובעת מאיתנו לתפוס בצורה שונה מהמציאות את מה שאנו רואים‪ .‬זו מטרה לכשעצמה‪.‬‬
‫אומנות שלא עברה הזרה היא לא אומנות מבחינתם‪.‬‬
‫ישנם שני שלבים בפעולת ההזרה‪.‬‬
‫השלב הראשון נקרא "סיכול המבע"‪ -‬זה בעצם מה שדיברנו עליו עכשיו‪ .‬כל עניין ההזרה של חומרים‬
‫שגורים‪.‬‬
‫השלב השני הוא "סיכול הצורה"‪ -‬מדובר באבחנה בין משהו מורגל למשהו שעשו לו הזרה‪ .‬עם זאת זו‬
‫הבחנה פנים אומנותית‪ .‬לקחת את ההזרה שנשחקה כבר‪ ,‬ונעשתה אומנותית‪ ,‬תחבולה שנעשתה‬
‫שגורה‪ ,‬ולעשות גם לה הזרה‪ .‬הזרה להזרה‪ .‬להשב את תשומת ליבנו שוב להזרה שנעשתה‪ .‬למשל‬
‫טרנטינו המניאק‪ ,‬שבסך הכל עושה הזרה להזרות שעשו לפניו‪ .‬עוד דוגמה היא פארודיה‪ ,‬שעושה‬
‫הזרות לז'אנר וחושפת דברים מצחיקים‪.‬‬

‫לתחבולה יש תפקיד והוא לגרום לנו לשים אליה לב‪ .‬מה שחשוב בתחבולה של ההזרה היא‬
‫הפונקציה שהתחבולה ממלאת‪ .‬זה מה שמקבל מעמד אומנותי‪.‬‬
‫פאבולה וסוז'אט הם מונחים של הזרה בספרות‪.‬‬
‫פאבולה הם האירועים שקורים בסדר כרונולוגי וסיבתי‪ .‬האירועים כפי שהתרחשו לפי סדר הופעתם‪.‬‬
‫סוז'אט זה סידור של אותם אירועים אבל לא ע"י יחסי סיבה ויחס כרונולוגי‪.‬‬
‫משחק בין הפאבולה לסוז'אט אפשר לבדוק למשל בסרטים של טרנטינו‪.‬‬
‫דז'יגא ורטוב הוא אחד מגדולי היוצרים הסובייטים הפורמליסטים בשנות ה ‪ ,20‬בסרט "האיש עם‬
‫מצלמת הקולנוע"‪ .‬סתם ראינו אותו בכיתה והוא כולו מלא הזרות‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful