‫גריאטריה‪:‬‬

‫•מהו זקן?‪:‬‬
‫גיל כרונולוגי‪ :‬מס' השנים שעברו מאז שהאדם נולד‪ .‬גיל הפרישה לגמלאות ‪ .64-67‬המדד הטוב ביותר‬
‫למדידה הגיל הכרונולוגי הוא ת‪.‬ז‪ .‬לא מזויפת‪.‬‬
‫גיל ביולוגי‪ :‬אופן תפקוד מערכות הגוף כאשר יודעים שעם הגיל יש ירידה בתפקוד של מערכות הגוף‬
‫אבל קצב הירידה שונה מאדם לאדם ובין מערכת ומערכת באותו אדם‪ .‬הטענות אומרות שמגיל ‪ 24‬פחות‬
‫או יותר מתחילה הזדקנות של מערכות הגוף‪.‬‬
‫גיל רגשי‪ :‬האופן בו האדם תופס את עצמו ואת ההזדקנות שלו ואיך הוא מתייחס להיסטוריה האישית‬
‫שלו‪-‬תסכולים‪ ,‬הצלחות‪ ,‬אשמות וכו'‪.‬‬
‫גיל תפקודי‪ :‬עד כמה עצמאי האדם‪ ,‬מסוגל לשרת את עצמו‪ :‬ניוד מחוץ לבית‪ ,‬להתלבש‪ ,‬לאכול וכו'‪.‬‬
‫גיל חברתי‪ :‬עד כמה האדם מעורב ומתעניין בכל מה שקורה סביבו‪ .‬כאשר המצב הבריאותי ירוד קשה‬
‫להיות מעורב בפעילות חברתית‪.‬‬
‫גיל קוגניטיבי‪ :‬תפקוד שכלי‪-‬מנטאלי‪ .‬היכולות השכליות יורדות עם הגיל בקצכ שונה בין אדם לאדם‪.‬‬
‫"‪."Use it or loose it‬‬
‫•גרונטולוגיה‪ -‬תורת האדם הזקן‬
‫‪ -geron‬זקן‬
‫‪ -ontos‬אדם‬
‫‪ -logos‬תורה‬
‫•סטריאוטיפים של זקנה‪:‬‬
‫‪ -stereotype‬סוג מסוים של דעות קודמות‪ ,‬אשר ככל דעה קדומה ‪ -‬אינן טעונות הוכחה ובעזרתן נבנית‬
‫תמונת המציאות שלנו והיא מכוונת את יחסינו כלפי אותם אנשים הכלולים באותה קטגוריה‪.‬‬
‫הסטריאוטיפים של הזקן הם‪:‬‬
‫חי בעבר‬‫‪ -‬אינו מסוגל ללמוד דברים חדשים‪/‬אינו מבין‬‫יצור א‪-‬מיני‪ :‬זקן שמגלה עניין במין =סוטה‬‫עסוק כל הזמן במחלות‬‫עסוק רק בעצמו‬‫מבולבל‪ ,‬סנילי= זקן‪ .‬מבולבל ועם הפרעות זיכרון‪.‬‬‫•גרונטופוביה= פחד מזקנים ומתהליך ההזדקנות‬
‫המפחיד הוא הקשר האסוציאטיבי למגבלות פיזיות ומנטאליות‪ ,‬מחלות ומוות‪.‬‬
‫כיצד התפתחה העמדה השלילית כלפי הזקנים והזקנה?‪ :‬יש ‪ 2‬מישורים‬
‫‪-)1‬חברתי‬
‫‪ -)2‬התפתחותי פסיכולוגי‬
‫מישור חברתי‪:‬‬
‫פיחות הדרגתי במעמדו של הזקן‪ -‬מאז ראשית המאה‬‫נטילת סמכויות פטריארכאליות של הזקן עם השנים‬‫מעבר ממגורים רב דוריים למשפחה גרעינית (מהפכה תעשייתית)‬‫פיחות בערכם של ידע משנים רבות ושל ניסיון‬‫היותו החברה בימנו‪-‬חברה של צרכנים (הזקנים פחות צרכנים= פחות שווים)‬‫מישור התפתחותי‪-‬פסיכולוגי‪:‬‬
‫אמונות לא רציונאליות‪" -‬אם אתרחק מזקנים לא אזדקן"‬‫הגורמים המפחידים בזקנה הם מוגבלות‪ ,‬מחלות ומוות‪.‬‬‫•התפתחות הגרונטופוביה ברצף חיים‪:‬‬
‫גילאי ‪ :4-5‬העדר תפיסה של המושג "זקן"‪.‬‬‫גילאי ‪ :5-7‬התייחסות לתכונות הפיזיות‪ :‬שיער לבן‪ ,‬קרחת‪ ,‬משקפיים‪ ,‬מכשיר שמיעה וכו'‪.‬‬‫גילאי ‪ :7-40‬תפיסת הזקן כעייף‪ ,‬מכוער‪ ,‬חסר אונים וחסר תועלת‪ .‬גרונטופוביה בשיאה‪.‬‬‫גילאי ‪( 40-50‬עם הזדקנות ההורים)‪ :‬התפתחות גישה חיובית יותר‬‫‪(+60-‬עם התקדמות הגיל המוגדר כזקן)‪ :‬התחזקות הגרונטופוביה‬

‫סיכום‪ :‬החברה המערבית תופסת את הזקנה ואת הזקן באופן שלילי ואנחנו כמטפלים שומעים את התפיסה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫‪ 2‬תרומות עיקריות למודעות בבעיה הן‪:‬‬
‫שיפור איכות הטיפול בזקן‬‫קידום הנושא בקרב ציבור המטופלים‬‫בעיות המאפיינות את המטופל הזקן‬
‫סימפטומים לא ספציפיים לבעיות רפואיות וסיעודיות‪ ,‬ריבוי מחלות כרוניות וטיפולים תרופתיים‪.‬‬‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪‬הפרעות לבביות‬
‫‪‬זיהומים‪ :‬בדרכי השתן‪ ,‬דלקת ראות‪ .‬אצל זקנים הזיהומים לא גורמים לעליית חום ובדלקת ראות יש‬
‫ירידה ברפלקס השיעול‪.‬‬
‫‪‬התייבשות‪ :‬במקרה של התייבשות הזקנים יתנו שתן ללא בעיה‪ .‬הטורגור עור גם לא רלבנטי‪.‬‬
‫‪‬צריך לדעת שההמטוקריט לא מסמן שום דבר במקרה של אנמיה בגיל הזקנה‪ .‬ל‪.‬ד ירוד הוא גם כן לא‬
‫סימן‪ .‬הסימן היחיד היעיל הוא בלבול חריף!!!‬
‫•שכיחות גבוהה של תופעות לוואי והרעלות הנלוות לטיפול תרופתי‪:‬‬
‫‪‬קשיים קוגניטיביים מוטוריים ומערכתיים‪:‬‬
‫‪-)1‬ריבוי תרופות ודרכי נטילתן – רלוונטיות גבוהה בהדרכה לשחרור‪.‬‬
‫‪-)2‬ריבוי רושמי מרשמים שאין בניהם קשר‪ .‬לפעמים נותנים אותה תרופה פעמיים רק ע"י רופאים שונים‪.‬‬
‫יש גם את העניין של "תרופה של הזקן" ואת העניין של תרופות של רפואה משלימה שמחולקות ללא ידע‪.‬‬
‫‪-)3‬קשיים מוטוריים בשימוש במשאפים ובכלי אכסון של תרופות‪.‬‬
‫•שינויים פיזיולוגיים‪:‬‬
‫‪-)1‬תפקוד כלייתי‪ :‬בגיל ‪ 75‬יש ירידה של ‪ 50%‬מהתפקוד הכלייתי ( יש תרופות שה‪ t 1/2-‬שלו נשאר‬
‫הרבה זמן)‬
‫‪-)2‬תפקוד כבדי‪ :‬פרוק‪ ,‬הפרשה וייצור אלבומין‪ .‬יש ירידה בכמות האלבומין ויש יותר תרופה חופשית‬
‫בדם (פעילה)‬
‫‪-)3‬מסת גוף הכוללת נמוכה יותר‪ .‬יש מצב של ‪hypocolesterolemia‬‬
‫‪-)4‬חלקה של מסת השומן גבוהה יותר מהמסה הכללית בהשוואה לצעיר‪ .‬זקן בתת‪-‬משקל נמצא במצב‬
‫יותר מסוכן מזקן במצב של השמנת יתר‪.‬‬
‫‪-)5‬סה"כ הנוזלים בגוף‪ :‬ירידה בנפח הנוזלים יחסית לנפח הכולל‬
‫התוצאה‪ :‬אשפוזים חוזרים במצב של הרעלה או אבחנה של "התדרדרות כללית"‪ .‬צריך לבדוק האם לזקן‬
‫יש יכולת קוגניטיבית להבנה כדי לדעת איך לקחת את התרופה בצורה נכונה‪.‬‬
‫•עצירות ההפרעה השכיחה ביותר במערכת העיכול אצל הקשיש!‬
‫שכיחות‪ 50% :‬מבני ‪.+ 65‬‬
‫גורמים‪:‬‬
‫‪-)1‬פיזיולוגיים‪:‬‬
‫ירידה בפריסטלטיקה‬‫ירדה בהפרשת רוק ו"מיצי עיכול"‬‫‪-)2‬התנהגותיים‪:‬‬
‫חוסר פעילות גופנית (אשפוז וריתוק)‬‫תזונה (קשר לקשיי לעיסה ובדידות)‪ .‬כאשר זקנים לבד אוכלים פחות כי אכילה היא מרכיב חברתי‪.‬‬‫מיעוט שתייה כתוצאה מקושי במתן שתן (השתנה מרובה)‬‫התעלמות מרפלקס היציאה (ריתוק!)‪ .‬כאשר כואב הגוף לא רוצים ללכת לשירותים‪ .‬יכולים להיווצר‬‫אפילו אבני צואה (יכולים לגרום לפ"ל‪ ,‬נמק‪ ,‬פרפורציה וכו')‬
‫‪-)3‬פסיכוסומטיים‬
‫דיכאון (גורם לעצירות)‬‫חרדה‬‫‪-)4‬פתולוגיות סומטיות‬
‫‪-‬נוירולוגיות‪ :‬בע"מ שידרה‪ ,‬מע"מ (‪ ,) C.V.A‬פרקינסון‬

‫במערכת העיכול‪ :‬גידולים‪ ,‬צניחות חלחולת‪ ,‬טחורים‪.‬‬‫גורמים אנדוקריניים‪ :‬תת פעילות של בלוטת התריס‪.‬‬‫‪-)5‬תרופות‬
‫נרקוטיקה‪ ,‬אנטי‪-‬כולינרגיות‪ ,‬אנטי‪-‬דיכאוניות‪ ,‬משתנים‪ ,‬סותרי‪-‬חומצה‪ ,‬משלשלים בשימוש ממושך‪.‬‬‫התוצאה‪ :‬סבל‪ ,‬סכנת היוצרות אבני צואה – עד פרפורציה‪ ,‬פריטוניטיס ומוות!‬
‫התערבות במצבי ריתוק‪:‬‬
‫מניעה‪ :‬תזונה‪ ,‬שתייה‪ ,‬הפעלה גופנית והדרכה!‪.‬‬‫הקלה על היציאות‪ :‬מגדילי נפח‪ ,‬מרככי צואה‪ ,‬מעוררי פריסטלטיקה‪.‬‬‫•אי‪-‬שליטה בדרכי השתן‬
‫‪-)1‬אי‪-‬שליטה קבועה‬
‫‪-)2‬אי‪-‬שליטה זמנית‪:‬‬
‫‪( Delirium‬או מצב בלבולי אחר )‪-‬הזקן לא קושר בין מתן שתן להליכה לשירותים‬
‫‪( Infection‬דרכי שתן)‬
‫‪ Atrophy‬של השלפוחית‬
‫‪( Pharmaceuticals‬משתנים‪ ,‬אנטי‪-‬כולינרגים‪,‬שינה והרגעה)‬
‫‪( Psychology‬דיכאון)‬
‫‪( Endocrins‬היפר‪-‬גליקמיה)‬
‫‪( Restrictions‬תנועתיות מוגבלת – אי‪-‬שליטה פונקצוינאלית)‬
‫‪( Stool‬עצירות צואה)‬
‫•סכנה מוגברת להתפתחות סיבוכי שכיבה‬
‫‪‬דלקת ריאות – רפלקס שיעול ירוד וקושי בפינוי הפרשות מדרכי הנשימה‪.‬יש ירידה ברזרבות‬
‫הראתיות‪ .‬משמעות לזקן – סיכון גבוה!‬
‫‪‬פצעי‪-‬לחץ – ליקויים באספקת דם פריפרית וניידות מוגבלת‪.‬‬
‫‪ – Thrombophlebitis‬החזר ורידי ירוד‪(.‬דלקת של הורידים)‬
‫תקשורת עם הזקן‪:‬‬
‫‪‬נטייה לפנות אל הזקן כאל ילד קטן – קשר להיותו מוגבל ב ‪ A.D.L -‬והזדקקותו לעזרה בפעולות‬
‫יומיומיות‪.‬‬
‫•שכיחות גבוהה של הפרעות שמיעה (מעל ‪":)30%‬התבלבלות הצוות עם בלבול" (דוגמת חקר‬
‫שמיעת הזבוב)‬
‫ההנחיות לתקשורת יעילה עם כבד‪-‬שמיעה הם‪:‬‬
‫‪ .1‬אל תצעק!!!‬
‫‪ .2‬דיבור איטי‪ ,‬מודגש‪ ,‬מול העיניים ומכבד!!!‬
‫‪ .3‬עמידה באור‬
‫‪ .4‬שימוש במשפטים קצרים ומתומצתים‪.‬‬
‫‪ .5‬מניעת רעשי רקע‪.‬‬
‫‪ .6‬התייחסות לגורמים מפריעים‪ :‬שפם וזקן‪ ,‬קול גבוה‪ ,‬מסטיק או אוכל בפה‪.‬‬
‫בלבול‪:‬‬
‫שלושת ה – ‪: D‬‬
‫‪Delirium‬בלבול חריף‬‫‪- Depression‬דיכאון‬
‫‪ -Dementia‬בלבול כרוני‬

‫•‪ -Delirium‬בלבול חריף‬
‫הגדרה‪ :‬בלבול זמני וחולף‪ ,‬המופיע באופן פתאומי (שעות‪ ,‬ימים) הנגרם משינוי במצב הפיזיולוגי‪ ,‬נפשי‪,‬‬
‫ו‪/‬או סביבתי‪ ,‬חברתי‪.‬‬
‫•גורמים‪:‬‬
‫‪-)1‬פיזיולוגיים – כל שינוי בהומאוסטזיס‪:‬‬
‫מצב המו‪-‬דינמי‬‫חמצון מוחי‬‫זיהום‬‫עצירות‬‫אנמיה‬‫רמת סוכר בדם‬‫מצב אנדוקריני‬‫מאזן נוזלים ואלקטרוליטים‪ :‬סידן‪ ,‬נתרן…‬‫ ‪ ,B12‬חומצה פולית‪,‬‬‫כאב‬‫טיפול תרופתי‬‫‪-)2‬נפשיים‬
‫חרדה‬‫דיכאון‬‫‪-)3‬סביבתיים‬
‫אשפוז‬‫‪-)4‬חברתיים‬
‫סביבה אנושית זרה‪.‬‬‫•הזקנים בסיכון להתפתחות ‪ Delirium‬הם זקנים עם‪:‬‬
‫היסטוריה של בלבול באשפוזים קודמים‪.‬‬‫היסטוריה של מחלות פסיכיאטריות‬‫ריבוי מחלות כרוניות‬‫אבחנה של דמנסיה קלה – שלבים ראשונים‬‫טיפול‪ :‬בגורם!!!‪ .‬חשיבות מרבית לברור מקיף לשם מציאת הגורם‪.‬‬
‫•התערבות סיעודית‬
‫‪-)1‬מניעה‬
‫אוריינטציה סביבתית ואנושית חוזרת‪.‬‬‫הימנעות מרבית משינויי סביבה‪.‬‬‫הקפדה על שימוש באביזרי עזר חושיים‪ :‬מכשיר שמיעה‪ ,‬משקפיים…‬‫הדרכת בני המשפחה לגבי חשיבות נוכחותו של אדם מוכר‪.‬‬‫הפחתת גירויים סביבתיים חזקים וקיום מבוקר שלהם (תאורה‪ ,‬רעש‪)...‬‬‫יידוע ושיתוף בקבלת החלטות ותכנון התערבות טיפולית‪.‬‬‫•התערבות‬
‫מגע‬‫הדרכת המשפחה לחשיבות נוכחותו של אדם מוכר‬‫הימנעות מאימות המציאות‪ .‬במקרה של דמנציה אם החולה אומר למשל "אני רואה גז‪ ,‬רוצים להרוג‬‫אותי"‪ ,‬המטפל צריך לזרום עם המטופל ולהגיד למשל "גם אני רואה גז"‪-‬כך יוצרים תחושה שהמטופל לא‬
‫משוגע‬
‫חשוב להסביר לסביבה ולמשפחה שזאת גישה טיפולית ולא זלזול‪ .‬לפעמים קשה לשכנע את המשפחה‬
‫להסכים‪.‬‬
‫"תקשורת רגשית" בהתאם למידע מהמשפחה‪( .‬למשל מוזיקה שהוא אוהב)‬‫•בלבול כרוני ‪Dementia -‬‬

‫הגדרה‪ :‬ירידה בתפקוד קוגניטיבי‪ ,‬בעלת אופי מתקדם (החמרה מתמדת) ובלתי הפיך‪ ,‬הנגרמת ממחלה‬
‫ניוונית של המוח‪.‬‬
‫‪‬גורמים‪:‬‬
‫מחלת אלצהיימר – ‪50-60%‬‬‫דמנסיה רב אוטמית (‪M.I.D( – 20%‬‬‫בבלבול כרוני הדבר החשוב ביותר הוא השגרה‪-‬כל דבר שמשנה את השגרה מבלבל את האדם‪.‬‬
‫‪‬גורמים אחרים – יעקוב קרויצפלד (הפרה המשוגעת)‪ ,‬פרקינסון (‪ ,)25%‬איידס‪ ,‬הידרוצפלוס‪-‬‬
‫נורמוטנסיבי (סתימה בניקוז של נוזל מהמוח וכן יש ריבוי של נוזל במוח)‪ ,‬גידולים וזיהומים מוחיים‪.‬‬
‫הבדל בין דמנסיה לדליריום‪:‬‬
‫בלבול כרוני – דמנסיה‬
‫בלבול חריף – דליריום‬
‫התחלה – פתאומית‬

‫התחלה – איטית‬

‫מהלך – קצר וחריף‬
‫גורם – שינוי בהומאוסטזיס‬
‫טיפול – בגורם‬

‫מהלך – ממושך וכרוני מאופיין בהתדרדרות איטית‪.‬‬
‫גורם – מחלה ניוונית של המוח‪.‬‬
‫טיפול – תומך בלבד‬

‫פרוגנוזה – מצב הפיך בד"כ‪ ,‬חולף עם הטיפול בגורם‪.‬‬

‫פרוגנוזה – מצב בלתי הפיך נמשך עד המוות‬

‫•הכנה לשחרור הזקן‬
‫רמת מנע שלישונית – שיקום והסתגלות‪.‬‬
‫•חשיבות הערכת יכולת ההתמודדות של הזקן עם משטר הטיפול‬
‫הערכת מידת הסיכון להזנחה – ברור מצב סוציו‪-‬אקונומי ושיתוף גורמים בקהילה‪.‬‬
‫•מהי גמלת סיעוד?‬

‫גמלת סיעוד‬

‫•‪0‬גמלה חודשית הניתנת עבור שירותים הממומנים לפי חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫•‪1‬גמלת שירותים איננה תשלום כספי (במרבית המקרים – להוציא מקרים חריגים)‪.‬‬
‫•‪2‬מדובר בשירותים שיש בהם כדי לספק לזקן עזרה ישירה בפעולות היום‪-‬יום ובניהול משק הבית‬
‫ולהקל על המשפחה את הטיפול ו‪/‬או את ההשגחה עליו‪.‬‬
‫•השירותים שמתוכם יבחרו אותם אלה שיקבל הזקן הזכאי לגמלה‪:‬‬
‫•‪0‬עזרת מטפל‪/‬ת בית (מט"בית) – בפעולות יום‪-‬יום ובניהול משק בית (ניקיון הבית וסידורו‪ ,‬כביסה‪,‬‬
‫בישול וכד')‪.‬‬
‫•‪0‬השגחה‬
‫•‪0‬אספקת מוצרי ספיגה‬
‫•‪0‬טיפול במרכז יום‬
‫•‪0‬משדר מצוקה‬
‫•‪0‬שירותי כביסה‬
‫•‪0‬משלוח ארוחות חמות‪.‬‬
‫•מי זכאי לגמלת סיעוד?‬
‫•‪ 0‬תנאים קובעים האם זקן זכאי לגמלת סיעוד‪:‬‬
‫‪ .)1‬תושב ישראל שמלאו לו ‪( 65‬גבר) ו ‪( 60‬אישה)‪.‬‬
‫‪ .)2‬גר בבית או בדיור מוגן‪( .‬המאושפז בבי"ח או בבית אבות – תשוש‪ ,‬אינו זכאי לגמלה)‪.‬‬
‫‪ .)3‬הכנסותיו אינן עולות על הסכום הקבוע בתקנות‪( .‬סכום השכר הממוצע במשק לפי חוק הביטוח‬
‫הלאומי ‪ X 1.5‬ליחיד או ‪ X 2.5‬לזוג)‪ .‬אם לזקן יש בן‪-‬זוג – הכנסותיו נלקחות בחשבון בחישוב‪.‬‬
‫‪ .)4‬הזקן אינו מקבל‪:‬‬
‫•‪ 0‬קצבה לשירותים (קצבה מיוחדת לנכה עבודה או כללי) מן המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫•‪0‬גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה‪.‬‬
‫המקבל גמלה כזו‪ ,‬יבחר בינה לבין גמלת הסיעוד‪.‬‬
‫‪ .)5‬הזקן נמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בעשיית פעולות היום‪-‬יום‪ ,‬או נמצא זקוק להשגחה‬
‫בבית למען בטיחותו ובטיחותם של הסובבים אותו‪.‬‬
‫בהתאם לתוצאות מבחן תפקוד‪.‬‬
‫•מבחן תפקוד‬
‫•‪0‬מבוצע על‪-‬ידי – אחות שירותי הבריאות או מוסמך מטעם הביטוח הלאומי הבודקים את תפקודו של‬
‫המבוטח ומדווחים על הממצאים לוועדה המקצועית של הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫•‪0‬הזכאים לקצבה על‪-‬פי מבחן התפקוד‪:‬‬
‫‪-)1‬מי שכתוצאה מליקוי גופני או נפשי נעשה תלוי לחלוטין‪ ,‬או באופן חלקי‪ ,‬בעזרת הזולת לשם ביצוע‬
‫פעולות יום‪-‬יומיות‪ ,‬כגון‪ :‬אכילה‪ ,‬רחצה‪ ,‬הלבשה‪ ,‬נידות ושליטה על סוגרים‪.‬‬
‫‪-)2‬מי שזקוק להשגחה ולפיקוח על‪-‬מנת למנוע הליכה לאיבוד‪ ,‬נזק לעצמו ו‪ /‬או לסביבתו‪.‬‬
‫מיניות בזקנה‬
‫לפעילות המינית חלק חשוב בחיי האדם‪ ,‬שאינו נגרע עם הגיל!‬
‫•‪0‬מספר עובדות‪:‬‬
‫ידוע היום שקיימת פעילות מינית גם בגילאי ‪ ,80 ,70‬ו – ‪!90‬‬‫קיימת פוריות אצל הגבר בגילאים אלה!‬‫שכיחות היחסים המיניים בגיל ‪ :60-90‬בין ‪ 3‬פעמים בשבוע לבין ‪ 1‬לחודש‪.‬‬‫ מכל שלושה גברים בגיל ‪ 60‬ו ‪ 1‬מכל ‪ 5‬גברים בגיל ‪ 80‬פעילים מבחינה מינית‪.‬‬‫החברה רואה בחיי המין מעבר לגיל מסוים – דבר בלתי מקובל ובלתי מתאים‪.‬‬‫•‪0‬גישתם של הצעירים למיניות בגיל הגבוה שלילית כפי שגישתם של הקשישים שוללת את החופש‬
‫המיני אצל הצעירים ‪.‬‬
‫היבטים פיזיולוגיים ופתו‪-‬פיזיולוגיים‬
‫•שינויים המתרחשים אצל הגבר עם הגיל‪:‬‬
‫שינוי בצורת הזקפה (‪ 90‬מעלות מהבטן ביחס ל – ‪ 40‬מעלות אצל הצעיר)‪.‬‬‫ירידה ברמת הטסטוסטרון וכתוצאה‪:‬‬‫הארכה בזמן הנדרש להשגת זקפה (פי ‪ 3‬מאצל הצעיר)‬‫ תקופת "החלמה" ממושכת יותר‪.‬‬‫הגברה בעוצמת הגירויים הנדרשים להשגתה‪.‬‬‫משך הזקפה ממושך יותר ולא תמיד יש פליטת זרע‪.‬‬‫•שינויים המתרחשים אצל האישה עם הגיל‪:‬‬
‫•‪0‬גיל המעבר והפסקת הוסת המלווים בתופעות הבאות (פיזיות‪ ,‬נפשיות ופסיכו‪-‬סומאטיות)‪:‬‬
‫ירידה בתפקודן של בלוטות ברטוליני‪.‬‬‫רירית הנרתיק דקה יותר‪ ,‬ורגישה יותר‪.‬‬‫ תוצאה‪ :‬כאבים צריבה ודימומים בזמן קיום יחסי מין‪.‬‬‫•קשר למחלות כרוניות‪:‬‬
‫ירידה איכותית בפעילות המינית – כתוצאה ממחלות כרוניות מסוימות ומטיפול תרופתי‬‫מחלות לב וכלי דם והטיפול התרופתי בהם‬‫פגיעה פיזית בזקפה‬‫פחד (פחות מ ‪ 1%‬מהפטירות הפתאומיות – בזמן קיום יחסי‪-‬מין)‬‫חזרה לקיום יחסי מין אחרי אוטם בשריר הלב‪.‬‬‫•‪0‬אירוע מוחי‪:‬‬
‫‪ - 30%‬ירידה בתשוקה‬
‫‪ - 60%‬ללא שינוי ואף עליה בתשוקה‪.‬‬
‫קשיים טכניים (נכות) ואסתטיים‪.‬‬
‫•‪0‬מחלות חסימתיות בדרכי הנשימה (‪:)C.O.P.D‬‬

‫‪ - 17‬תלונות על אין‪-‬אונות‪ ,‬בד"כ מסיבות נפשיות‪.‬‬
‫•‪0‬סוכרת ואי‪-‬ספיקת כליות‬
‫אימפוטנציה בגברים בשל פגיעה בכלי‪-‬דם ועצבים‪.‬‬‫•גורמים המשפיעים על מיניות הזקן‬
‫מיתוסים (הגורם המשמעותי ביותר!)‪:‬‬
‫זקנים המביעים עניין במין – סוטים‪.‬‬‫אוננות – מביאה לנזק‬‫מין – רק לצעירים ויפים‬‫גורמים פסיכו‪-‬סוציאלים‬
‫מצב משפחתי‪ ,‬קיומו של בן‪-‬זוג קבוע (יותר נשים)‬‫ניסיון מיני מהעבר‪.‬‬‫מצב נפשי (אפקט – מיקום ברצף שבין דיכאון לשמחת‪-‬חיים)‪.‬‬‫מצב בריאותי כללי – מגבלה פיזית‪ ,‬פחדים‪...‬‬‫התנגדות הילדים לאינטימיות של ההורים‪.‬‬‫עמדות וקושי לשוחח על הנושא בפתיחות‪.‬‬‫יחס מספרי נשים – גברים‪.‬‬‫מיעוט הזדמנויות להיכרויות חדשות‬‫מסגרת מוסדית‬
‫רוב המוסדות הגריאטריים (ומחלקות תשושים וסיעודיים שבתוכן) – מתעלמים לחלוטין מנושא המיניות‪.‬‬‫העדר פרטיות – לזקנים המתגוררים עם שותפים נוספים בחדר‪.‬‬‫העדר חדרי התייחדות – במרבית המוסדות‪.‬‬‫התוצאה‪ :‬קשישים נאלצים לתת ביטוי פומבי‪ ,‬מביש ולא מכובד למיניות שלהם או להימנע ממיניות‪.‬‬
‫סיכום‬
‫•‪0‬פעילות מינית – אולי אינה מאריכה חיים‪ ,‬אך מעוררת את הרצון להאריך את החיים!!!‬
‫•‪0‬פעילות מינית בגיל גבוה – מציאות קיימת!‬
‫•‪0‬מוסכמות חברתיות‪ ,‬בורות ומיתוסים (המופנמים גם ע"י הזקן עצמו) – פוגעים באפשרות של הזקן‬
‫למימוש מיניותו‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫•‪0‬קיים צורך בהתערבות חינוכית במספר מישורים‪:‬‬
‫חינוך המטפלים‬‫הקניית חינוך מיני לאוכלוסייה הזקנה כחלק מחינוך כולל לבריאות (בעייתי בשל הבדלים מנטאליים‪,‬‬‫תרבותיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬עמדות אישיות‪ ,‬השקפת עולם ועוד)‪.‬‬
‫מתן אפשרות לפרטיות במסגרות מוסדיות‪.‬‬‫בטיחות הקשיש‪:‬‬
‫•חשיבות הנושא‬
‫•‪0‬משמעותה של נפילה בבית‬
‫•‪1‬נתונים אפידמיולוגיים‪:‬‬
‫‪ 75‬מהנפילות בקרב האוכלוסייה – בגלאי ‪.+65‬‬‫נפילות מהוות גורם תמותה מספר ‪ 6‬בקרב אוכלוסיית הזקנים‪.‬‬‫כ – ‪ 25%‬מקרב בני ‪ +70‬ו ‪ 35%‬מקרב בני ‪ +75‬המתגוררים בקהילה מדווחים מדי שנה על נפילות‪.‬‬‫(במוסדות מדווח על אחוזים גבוהים יותר)‪.‬‬
‫כ – ‪ 50%‬מהנופלים מדווחים על נפילה חוזרת תוך שנה‪.‬‬‫עד גיל ‪ ,75‬שיעור הנפילות בקרב נשים גבוה יותר‪.‬‬‫•עם ההזדקנות – חייב אדם להתאים את פעילויות חייו היום‪-‬יומיות לשינויים החלים בו ובסביבתו‪.‬‬
‫היכולת לשנות הרגלים ולהסתגל למצבים חדשים – הולכת וקטנה‪.‬‬‫•‪0‬גורמים "מעודדי חשיפה לתאונות בזקנה"‪:‬‬
‫‪-‬ירידה במהירות תגובה‬

‫ירידה חושית‪ :‬ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם ותחושה‪.‬‬‫•סוגי תאונות‪:‬‬
‫‪-)1‬פיזיים‬
‫*חנק‬
‫*כוויה‬
‫*נפילה‬
‫*ריתוק‬
‫*התחשמלות‬
‫*הרעלות‬
‫‪-)2‬חברתיים כלכליים‬
‫*מיעוט משאבים סוציו‪-‬אקונומיים‬
‫גורמים לתאונות‬
‫‪ 2‬קבוצות‪ :‬גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים‪.‬‬
‫‪-)1‬גורמים פנימיים‬
‫•קשיים בשימור יציבות‪:‬‬
‫נזק לאוזן הפנימית‬‫ירידה בחמצון מוחי – ירידה בתפוקת הלב‪ ,‬ירידה בחמצון הדם‪ ,‬תת‪-‬לחץ‪-‬דם תנוחתי‬‫‪.))Orthostatic Hypo-tension‬‬
‫עייפות‬‫ירידה בגמישות הגוף ובכוח השרירים‬‫ירידה חושית‬‫ירידה בתחושה‬‫•קשיים בחזרה ליציבות‪:‬‬
‫ירידה בתפקוד המערכת האקסטרה‪-‬פירמידלית‬‫נגעים והפרעות בכפות הרגליים – יבלות‪ ,‬פצעים‪ ,‬ציפורניים לא מטופלות‪.‬‬‫חולשה והפרעות תחושה ברגליים‪.‬‬‫‪-)2‬גורמים חיצוניים ‪ -‬סביבתיים‬
‫•תאורה – בחדרי מדרגות‪ ,‬מעברים‪ ,‬שירותים‪.‬‬
‫•שינויים במפלס הרצפה‬
‫מדרגות – סימון עליונה ותחתונה‪ ,‬מעקות‪.‬‬‫מרצפות שבורות‪/‬מורמות – צמודי קרקע‪.‬‬‫•החלקה –‬
‫חדרי רחצה‪ ,‬שירותים ומטבח – שטיחי‪-‬גומי מונעי החלקה‪" ,‬מקלחון"‪ ,‬מעקות‪.‬‬‫רצפה – לא ‪ , C.V.P‬ללא פוליש‪.‬‬‫•מכשולים‬
‫רהיטים – תקינות‪ ,‬רוחב מעברים‪.‬‬‫שטיחים‬‫חפצים שונים – צעצועים‪.‬‬‫חוטים – תנורים‪ ,‬מאווררים‪ ,‬טלפונים‪...‬‬‫חיות מחמד‬‫•הנעלה‪ ,‬הלבשה ואביזרי עזר‬
‫הנעלה – גובה עקבים‪ ,‬שרוכים‪ ,‬סוליות‪ ,‬קפקפים‪...‬‬‫הלבשה – מידה תואמת‪ ,‬התאמה לפעילות ולטמפרטורה‪.‬‬‫•טמפרטורה‬
‫קושי בויסות חום‬‫קור – ביגוד מסורבל‪ ,‬ניעות מוגבלת‪.‬‬‫•ארגון הבית‬
‫רהיטים – יציבים ותואמי מטרה (כסאות לא מתנדנדים‪ ,‬סולם יציב)‬‫חפצים בשימוש יום‪-‬יומי – (כלי בישול ואוכל‪ ,‬בגדים‪ ,‬כלי‪-‬מיטה) בהישג יד ובגובה המבט‬‫למניעת צורך בהרמת הראש או טיפוס‪.‬‬
‫•גורמי כוויות‬
‫‪-‬נפילה על מקור חום‬

‫מגע בגוף חם או מים רותחים (רחצה)‪.‬‬‫חפצים‪/‬חומרים דליקים בקרבת מקור אש – מגבות‪ ,‬שמיכות‪...‬‬‫•גורמי חנק‬
‫גז בישול‬‫גז ‪ CO‬מחימום באש חיה‪.‬‬‫עשן‬‫•גורמי התחשמלות‬
‫מכשור לא תקין‬‫העדר פחת זרם‪.‬‬‫•גורמי הרעלות‬
‫אכסון חומרים כימיים עם דברי מזון ומשקה‪.‬‬‫אכסון חומרים כימיים באריזות לא מקוריות‪.‬‬‫שימוש בחומרים מסוכנים שלא ע"פ הוראות היצרן‪.‬‬‫אכילת מזון מקולקל‪.‬‬‫•קשר בין מצב כלכלי לבטיחות‬
‫ירידה בהכנסות ונטייה גוברת לחיסכון –‬‫ירדה בשימוש באבזרי‪-‬עזר‪ :‬משקפיים‪ ,‬נעליים אורטופדיות וכד'‪...‬‬‫מניעת התקנת אביזרי בטיחות – מעקות‪ ,‬אמצעי חימום בטיחותיים‪ ,‬תאורה וכו'‪.‬‬‫תזונה בלתי‪-‬מאוזנת‬‫קשר בין מצב חברתי לבטיחות‬
‫גורמי בידוד חברתי‬‫העדר קשרים חברתיים – אי‪-‬יצירתם בעבר והימנעות מיצירת חדשים‪.‬‬‫אלמנות ומוות של אחרים משמעותיים (אחים‪ ,‬חברים‪.)..‬‬‫הסתגרות בבית בשל אובדנים תפקודיים ופגיעה בדימוי עצמי– קשיי ניידות‪ ,‬חולי (סטומות‪ ,‬פרקינסון‪,‬‬‫בן‪-‬זוג דמנטי‪ ,‬מחלות לב וכד‪.)...‬‬
‫•תוצאות בידוד חברתי והסתגרות בבית‬
‫אובדן קשרים חברתיים ומיומנויות בין אישיות ‪.‬‬‫ירידה בגרייה אינטלקטואלית – אובדן קשרים אינטלקטואליים‪.‬‬‫סיבוכים פיזיים של מצב נייח‪.‬‬‫סיכום‬
‫חשיבותה של המניעה !!!!‬
‫חשיבות הגברת המודעות לנושא בקרב‪:‬‬
‫אוכלוסיית הזקנים ובני‪-‬משפחותיהם‬‫מטפלים – בקהילה ובמסגרת המוסדית – איתור הזקנים שבסיכון והתערבות למניעה‪.‬‬‫‪-‬קובעי מדיניות – במסגרות מוסדיות ובקהילה‪.‬‬