You are on page 1of 1

‫התייעלות אנרגטית‬

‫המשך מעמ' ‪27‬‬

‫נות לקידום מבנים מאופסי אנרגיה בישראל‪ ,‬מעה‬
‫לה כי בתנאים מסויימים תרחיש זה הופך לריאלי‬
‫בהחלט‪ .‬אדר' רוני דניאל מצוות מחקר ופיתוח של‬
‫המועצה‪ ,‬שריכז את המחקר מציין את הנחיצות‬
‫שבקידום הנושא‪" :‬אנו יודעים כי צריכת האנר ה‬
‫גיה במדינת ישראל נמצאת במגמת עלייה מתמה‬
‫דת ומתוך הצריכה הכוללת‪ 30% ,‬מקורו בצריכה‬
‫הביתית וזאת עקב עלייה מתמדת בשטח יחידות‬
‫המגורים שהלכו וגדלו עם השנים‪ .‬כלומר‪ ,‬הדירות‬
‫שלנו צורכות יותר אנרגיה מאי פעם‪ ,‬מה שמזיק‬
‫גם לסביבה וגם לכיס של כל תושב‪ .‬מכאן‪ ,‬שצמה‬
‫צום צריכת האנרגיה במגורים הוא אתגר לאומי‬

‫מכיוון שהמודעות‬
‫בענף הבניה בישראל‬
‫לייצור וצריכת אנרגיה‬
‫ולאיזון ביניהם מצויים‬
‫בראשיתם‪ ,‬יש לגבש‬
‫יעדים מדורגים לאיפוס‬
‫אנרגיה בהתאם לטיפוסי‬
‫בנייה ולשימושים שונים‪.‬‬
‫חלק מההגדרה חייב‬
‫להיות כרוך בבחינת‬
‫מאזן האנרגיה לאחר‬
‫אכלוס המבנה ובדיקת‬
‫נתוני הצריכה וייצור‬
‫האנרגיה הלכה למעשה‬

‫ומתוך כך‪ ,‬התמקדנו במחקר ביכולת להביא למבה‬
‫נים מאופסי אנרגיה בסקטור המגורים"‪.‬‬
‫אחד הממצאים המשמעותיים העולים ממחקר‬
‫הוא‪ ,‬כי בבנייה הרוויה ניתן לראות שהשיפורים‬
‫הנדרשים להשגת איפוס האנרגטי‪ ,‬הכוללים את‬
‫שדרוג מעטפת הבניין וההכרח שבהתקנת מערה‬
‫כות האקלום על‪-‬ידי הקבלן (לעומת ביצוע הכנות‬
‫בלבד כמקובל לעיתים רבות בשוק)‪ ,‬מייקרים את‬
‫עלות הבנייה ליחידה בכ ‪ -56‬עד ‪ 58‬אלף שקלים‪.‬‬
‫אך הגילוי המעניין והחשוב הוא שבאמצעות תכה‬
‫נון קומפקטי איכותי‪ ,‬המצמצם את שטח המעטפת‬
‫של הבניין‪ ,‬ניתן להוזיל את העלויות בין ‪ 60‬עד ‪70‬‬
‫אלף שקלים כך שהחיסכון בעלויות הבנייה גובר‬
‫על התוספות‪ .‬כך למעשה יחידה מאופסת אנרגיה‬
‫בנוסף לטיבה המעולה‪ ,‬עשויה להיות זולה יותר‬
‫לקבלן בכ‪ 4,000-15,000-‬שקלים (טווח החיסכון‬
‫תלוי בתרחישים שונים)‪ ,‬זאת לאור צמצום עלות‬
‫ההוצאה על מעטפת המבנה המהווה אחוז ניכר‬
‫מעלות הבנייה‪.‬‬
‫נתונים אלה תואמים מחקרים נוספים המ ה‬
‫ציינים‪ ,‬כי בנייה מאופסת אנרגיה אינה בהכרח‬
‫יקרה יותר מבנייה סטנדרטית וכי ישנם ייצוגים‬
‫שונים לעלויות בנייה מאופסת אנרגיה‪ ,‬מעל ומה‬
‫תחת לממוצע עלות הבנייה ובהתאם לנסיבות‬
‫השונות‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי המחקר מציג תמונה שונה‬
‫בבנייה הפרטית ביחס לבנייה הרוויה‪ .‬שטח המה‬
‫עטפת גדול יותר (בגלל החזית הנוספת ‪ -‬הגג)‪,‬‬
‫ולכן תוספת העלות לשיפורים במעטפת המבנה‬
‫גבוהה יותר‪ .‬יש לציין שהמחקר בדק שני טיפוסי‬
‫בניין בלבד‪ ,‬כאשר לכל מבנה ישנן נסיבות שונות‪,‬‬
‫הזדמנויות ואתגרים שונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המחקר‬
‫הוכיח‪ ,‬כי ישנה היתכנות כלכלית ופרקטית למה‬
‫בנים מאופסי אנרגיה בטיפוסי הבנייה הנפוצים‬
‫בישראל‪.‬‬

‫מגדירים אפס אנרגיה לאומי‬

‫אחת ההמלצות החשובות במחקר של המועצה‬
‫הישראלית לבנייה ירוקה היא להציב יעד לאומי‬
‫למבנים מאופסי אנרגיה‪ ,‬אולם בכדי לעשות זאת‪,‬‬

‫לבנות נכון‪ ,‬לבנות ירוק ‪/‬‬

‫הדרך לאפס אנרגיה במגורים‬
‫על מנת להביא למבנה מאופס אנרגיה‪ ,‬יש להתייחס לשלושה מרכיבים מרכזיים‪ :‬אמצעים פאה‬
‫סיביים ‪ -‬ראשית‪ ,‬על המבנה לעשות שימוש נרחב באמצעים פאסיביים‪ ,‬כגון אוורור טבעי‪ ,‬בידוד‬
‫תרמי ותאורה טבעית‪ .‬אמצעים אשר מאפשרים סביבת מחייה מיטבית ללא שימוש באנרגיה‪ .‬אמה‬
‫צעים אקטיביים ‪ -‬לאחר מיצוי הפוטנציאל הפסיבי של המבנה יש להשלים את הנדרש ליצירת‬
‫סביבת חיים איכותית בעזרת אמצעים יעילים אנרגטית ככל הניתן‪ .‬היצע אמצעים אלה‪ ,‬המתמקד‬
‫בעיקר בתחומי המיזוג והתאורה המלאכותית‪ ,‬עולה בהתמדה‪ .‬ייצור אנרגיה מתחדשת ‪ -‬לאחר‬
‫הפחתה דראסטית של צריכת האנרגיה במבנה‪ ,‬באמצעות שימוש באמצעים פאסיביים ואקטיביים‬
‫חסכוניים‪ ,‬משולבים במבנה אמצעי לייצור אנרגיה מתחדשת לאיפוס צריכת המבנה‪.‬‬
‫האמצעים הפאסיביים והאקטיביים מתבטאים בשלושה מרכיבים מרכזיים ‪ -‬תאורה‪ ,‬אקלום ומכה‬
‫שירי חשמל ביתיים‪ .‬שני המרכיבים הראשונים עומדים בלב הבחינה המחקרית וזאת‪ ,‬משום היכוה‬
‫לת להשפיע עליהם באמצעות מהלכים רגולטוריים ותכנוניים‪ ,‬בעוד שהמרכיב האחרון קשה יותר‬
‫לניהול עקב האחריות של צרכן הקצה ותלוי בהיבטים חינוכיים והסברתיים‪.‬‬

‫נדרש לנסח הגדרה מקומית למבנה מאופס אנרגיה‬
‫בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוחל במחקר נוסף‪ ,‬שנמצא עדיין‬
‫בתהליכי עבודה‪ ,‬ושאותו מוביל האדריכל יונתן נתה‬
‫ניאן מטעם מוסד בצלאל‪ ,‬שנועד להתאים את המוה‬
‫שג "איפוס אנרגיה" למציאות המקומית בישראל‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬הגיע המחקר למספר מסקנות והמ ה‬
‫לצות המשלימות את מחקרה של המועצה‬
‫הישראלית לבנייה ירוקה‪ .‬ראשית‪ ,‬ועל מנת‬
‫שההגדרה לא תהיה מסחרית‪ ,‬יש להתקדם לגי ה‬
‫בוש אמות מידה מקומיות ברורות להגדרת מבנה‬
‫כמאופס אנרגיה‪ ,‬בדומה למדינות אחרות‪ .‬מכיוון‬
‫שהמודעות בענף הבניה בישראל לייצור וצריכת‬
‫אנרגיה ולאיזון ביניהם מצויים בראשיתם‪ ,‬יש‬
‫לגבש יעדים מדורגים לאיפוס אנרגיה בהתאם‬
‫לטיפוסי בנייה ולשימושים שונים‪ .‬להתחיל במוה‬
‫דל מכוון איפוס אנרגיית האקלום בלבד באתר‬
‫(כלומר‪ ,‬מבנה המייצר בתחומו אנרגיה המאזנת‬
‫את סך האנרגיה הדרושה לתפעולו) והגדרה מתה‬
‫קדמת יותר לאיפוס סך צריכת האנרגיה במבנה‬
‫בחישוב האנרגיה במקור‪ .‬חלק מההגדרה חייב‬
‫להיות כרוך בבחינת מאזן האנרגיה לאחר אכלוס‬
‫המבנה ובדיקת נתוני הצריכה וייצור האנרגיה‬

‫הלכה למעשה‪.‬‬
‫אדריכל דניאל מסכם בהמלצה לנקוט בגישה‬
‫משולבת ומרחבית לאיפוס מבנים‪" :‬המחקר של‬
‫המועצה הראה‪ ,‬כי על המעורבים בתכנון ובהה‬
‫קמה של מבנים מאופסי אנרגיה לשאוף ולהציב‬
‫תאים פוטו‪-‬וולטאים לייצור חשמל על גג המבה‬
‫נה‪ ,‬אך גם בשטחים ציבוריים בסמוך לבניין‪ ,‬לצד‬
‫התייעלות אנרגטית מקסימלית ברמת הבניין‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עלינו ליישם את יעדי ייצור אנרגיה מתה‬
‫חדשת ברמה הלאומית כדי לאפשר תכנונם של‬
‫מבנים רבים יותר מאופסי אנרגיה‪ .‬לקח מרכזי‬
‫נוסף הוא חשיבות התכנון הנכון‪ .‬המחקר הראה‪,‬‬
‫כי התכנון החכם לא רק חסך חלק ניכר מעלויות‬
‫הבנייה‪ ,‬אלא שהוא הגורם המשפיע ביותר על‬
‫צריכת האנרגיה של הדירה‪ .‬אנחנו צריכים לוודא‬
‫שיש לנו אנשי מקצוע טובים שיודעים לתכנן מבה‬
‫נים מאופסי אנרגיה ובצורה נבונה‪ ,‬שכן זה אחד‬
‫המפתחות לקידום התחום‪ .‬יש לנו פה בשורה‬
‫שיכולה להיות ‪ -win- win win‬לכולם‪ :‬למדינה‬
‫שתהיה מזוהמת פחות‪ ,‬לציבור שיחסוך כסף ולסה‬
‫קטור המקצועי שישדרג את סט הכלים שלו‪ ,‬כולל‬
‫הקבלנים שיכולים להרוויח מכך"‪.‬‬

‫אלי כהן‬

‫א‬

‫חד האתגרים‬
‫העיקריים כיום‬
‫של ענף הבנייה הוא‬
‫הטמעת ההיבטים הסה‬
‫ביבתיים והחברתיים‬
‫בתהליך הבנייה‪ ,‬לצד‬
‫השיקולים של איכות‪,‬‬
‫זמן וכסף‪ ,‬וזאת במסגרת‬
‫המגמה ההולכת ומתה‬
‫רחבת של בנייה ירוקה‬
‫אלי כהן‪ ,‬מנכ"ל תרומקיר| צילום‪ :‬יח"צ‬
‫בישראל ובעולם‪ ,‬המהווה‬
‫חלק ממגמה כוללת של הטמעת הקיימות בעולם העסקי‪-‬כלכלי‪.‬‬
‫המשמעות למעשה היא הפנמת תהליך של "בנייה מחזורית" הלוה‬
‫קחת בחשבון גם את שלב השימוש וסיום השימוש‪ ,‬בו הבניין הופך‬
‫להיות פסולת‪ .‬להבדיל מבנייה לינארית‪ ,‬שבה התהליך הוא הריסה‪,‬‬
‫בנייה‪ ,‬והשלכת פסולת‪.‬‬
‫אצלנו בחברת תרמוקיר‪ ,‬אימצנו חשיבה המבוססת על מחזור חיים‬
‫של מוצרים‪ .‬אנו לא מסתכלים רק מנקודת המבט של הייצור‪ ,‬אלא‬
‫יוצאים מגבולות המפעל ובוחנים אחורה בתהליך את חומרי הגלם‬
‫שאנו משתמשים בהם‪ ,‬ולאחר מכן בהמשך את השינוע של המוצה‬
‫רים‪ ,‬כיצד הם מיושמים‪ ,‬השימוש שלהם במסגרת הבניין ולבסוף‬

‫‪ | 30‬הארץ המחלקה המסחרית | בנייה ירוקה | ספטמבר ‪2016‬‬

‫סוף השימוש‪.‬‬
‫במסגרת זו אנחנו לוקחים בחשבון את כל הצרכים והפרמטרים‬
‫הרלוונטיים כולל איכות נדרשת‪ ,‬עלות‪ ,‬פונקציונליות‪ ,‬בטיחות‪,‬‬
‫תוך שאנחנו עורכים את החשיבה הזו בשלב של התכנון שבו רעיון‬
‫הופך למוצר‪ ,‬כולל התייחסות לביצועים והשפעות חברתיות ואקוה‬
‫לוגיות‪ .‬לכן אנחנו מקיימים דיונים עם הספקים שלנו בארץ ובחו"ל‬
‫על מנת לבחון דרכים לצמצום ההשפעות השליליות‪ .‬כך שכיום‪,‬‬
‫לצד השיקול של מחיר ואיכות‪ ,‬אנחנו בוחנים את הספקים שלנו‬
‫על פי המחוייבות שלהם לקיימות‪.‬‬

‫מחשיבה מוצרית לחשיבה מערכתית‬

‫בנוסף להטעמת בנייה מחזורית‪ ,‬תרמוקיר מובילה מעבר מחשיבה‬
‫מוצרית‪ ,‬שבוחנת את המוצר עצמו‪ ,‬לחשיבה מערכתית כך שכיום‬
‫כבר לא קונים מוצר‪ ,‬אלא קונים מערכת של מוצרים שמותאמת‬
‫לתקנים‪ ,‬הנחיות המתכננים‪ ,‬הצרכים‪ ,‬מאפייני המרכיבים האחרים‬
‫(לדוגמא אריחים ו‪/‬או בלוקים)‪ ,‬התקציב‪ ,‬הקריטריונים של בנייה‬
‫ירוקה וכיוצא בזה‪ .‬כל אלה מפורטים במפרט ביצוע הכולל הנחיות‬
‫מדויקות ליישום המערכת‪ .‬השילוב של מערכת מוצרים מותאה‬
‫מת‪ ,‬יחד עם עבודה על‪-‬פי מפרט ביצוע‪ ,‬תוך הסתייעות בשירותי‬
‫הייעוץ והליווי שלנו‪ ,‬משלב התכנון דרך שלבי הביצוע‪ ,‬תפחית את‬
‫הסיכון של ליקויי בנייה‪.‬‬

‫כחלק מהחשיבה המערכתית‪ ,‬אני מאמין שכל הגורמים בענף ‪ -‬כוה‬
‫לל הקבלנים‪ ,‬המתכננים‪ ,‬האקדמיה והתעשייה ‪ -‬צריכים לשבת ביה‬
‫חד ולהבטיח שהבנייה בישראל תהיה נכונה ויעילה‪ .‬לכן יש חשיבות‬
‫מיוחדת לעבודה שמתבצעת במכון התקנים שם נכתבים התקנים‬
‫למוצרים ומערכות‪ ,‬כאשר הבסיס הוא תקנים בין‪-‬לאומיים‪ .‬התקינה‬
‫תורמת מאוד ליצירת שפה משותפת בין כל הגורמים‪.‬‬
‫תרמוקיר היא חלוצית בתפיסה האסטרטגית שלה‪ ,‬המתבססת על‬
‫יצירת ערך ללקוח שהוא הרבה מעבר למוצר עצמו‪ .‬אנו מאמינים‬
‫שבתוך שק של דבק וטיח ארוזים הרבה יותר מאשר צמנט‪ ,‬חול‬
‫ופולימרים‪ ,‬אלא גם הרבה ידע שגורם לכך שהמוצר הוא מתקה‬
‫דם בהיבטי איכות‪ ,‬נוחות עבודה וקיימות‪ .‬על מנת שהלקוח יוכל‬
‫לקחת בחשבון את כל הערכים המוספים הללו בנוסף לשיקול המה‬
‫חיר‪ .‬אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים במטרה להנגיש את‬
‫המידע בצורה שקופה וברורה מכיוון שאנחנו מאמינים שאנחנו‬
‫נצליח רק אם הלקוחות יהיו מודעים וחכמים‪ .‬על בסיס זה אנחה‬
‫נו בונים מערכת יחסים של שותפות עם הלקוחות המבוססת על‬
‫אמון ותקשורת‪.‬‬
‫בכך אנו דואגים להבטיח שהבנייה בישראל תהיה לא רק ירוקה‪,‬‬
‫אלא גם איכותית‪ ,‬כלכלית ומתחשבת‪.‬‬
‫הכותב הינו מנכ"ל תרמוקיר‬