‫‪„"ȉ ÔȘ‰ Ì˙ȇ ·¯‰‬‬

‫דולב‬

‫·‪˙ÂÙÒÂ˙‰ ÈÏÚ·Â Ê΢‡ ÈÓÎÁ ˙„ÏÂ˙· Ìȯ¯È‬‬

‫מאמר זה מסרו המחבר הי"ד לפרסו בירושתנו‪ ,‬א טר פרסומו קראוהו בשעתו מספר‬
‫מומחי בתחו ‪ ,‬וסברו כי יש בו חידושי א הוא דורש תיקוני ושינויי ‪ .‬הביקורת‬
‫התקבלה על דעתו של המחבר הי"ד‪ ,‬שהביע את רצונו לתק את הדרוש‪ ,‬א לדאבו‬
‫הלב לא הספיק להתקי עד שנטרפה השעה ועלה בסערה השמימה‪ .‬בהתא לכ סולקו‬
‫מ המאמר רק כמה שגיאות בולטות‪.‬‬
‫יהא בפרסו המאמר נר לזכרו נשמתו של האיש שמעול לא אמר קבלו דעתי ושא‬
‫כל חייו לשלמות‪ ,‬א לא הספיק למלא את שאיפתו עד שעלתה נשמתו‪ ,‬ע אשתו נעמה‬
‫הי"ד‪ ,‬בי קדושי הדורות שנעקדו על קדושת הש ‪ ,‬ביו י"ט בתשרי תשע"ו‪.‬‬
‫תודת המערכת נתונה לד"ר פנחס רוט והרב משה דוד צ'צ'יק שהיטו שכ להתקי את‬
‫המאמר לדפוס‪.‬‬

‫·‪ÌÈ¢‡¯‰ ˙ÂÙÒÂ˙‰ ÈÏÚ‬‬
‫בספרו המפורס 'בעלי התוספות' קיבע א"א אורב את ההנחה שהראש והראשו לבעלי‬
‫התוספות הריהו ר' יעקב ב"ר מאיר‪ ,‬רבנו ת; זאת כחלק מתאורייה כללית על היווצרות של‬
‫התוספות בבית מדרשו של רש"י וכתוצאה מפועלו‪ .1‬אכ‪ ,‬נטייה טבעית היא לתלות את‬
‫היווצרות שיטת הלימוד המחודשת של בעלי התוספות במי שנחשב כדמות המפורסמת‬
‫והסמכותית ביותר שביניה; טבעי הוא ג החיפוש אחר יסוד ה"תוספות" דווקא בסביבתו‬
‫הקרובה של רש"י שבצרפת‪ ,‬ולא באשכנז השכנה‪ .‬א‪ ,‬כפי שכבר הראו החוקרי שבאו אחרי‬
‫אורב‪ ,‬הנחה זו אינה עומדת יפה במבח המציאות‪ :‬השוואה כרונולוגית מעלה בפשטות כי‬
‫החכ הראשו שהעלה על הכתב "תוספות" במוב המקובל והרלוונטי לדיוננו‪ ,‬הריהו ר' יצחק‬
‫ב"ר אשר הלוי משפיירא‪ ,‬הריב"א‪ .2‬רוב ככל כתביו‪ ,‬תשובותיו ותוספותיו של ריב"א‪ ,‬טבועי‬

‫אפרי אלימל אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬מהדורה חמישית – ירושלי תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ 26‬ובמקומות רבי בספר‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫ראו הערתו של יעקב זוסמ‪" ,‬מפעלו המדעי של פרופסור אפרי אלימל אורב"‪ ,‬מוס מדעי היהדות  במת‬ ‫‪2‬‬
‫האיגוד העולמי למדעי היהדות‪) 1 ,‬תשנ"ג(‪ ,‬עמ' ‪ ,4748‬אודות ההטיה בעבודתו של אורב לכיוונ של חכמי‬
‫צרפת מבית מדרשו של רש"י‪ ,‬שהביא לדחיקתו של ריב"א ממקומו הראוי‪ .‬ראו בפרט אצל אברה גרוסמ‪,‬‬
‫חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬ירושלי תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ .439443‬לדיו בפרטי תולדותיו של ריב"א‪ ,‬ראו‪ :‬אורב‪ ,‬ש ‬
‫עמ' ‪ ;141148‬הרב יעקב הלוי ליפשי‪ ,‬סנהדרי גדולה  מסכת סנהדרי‪ ,‬ירושלי תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;38‬ריינר‬
‫)להל‪ ,‬הערה ‪ ,(16‬עמ' ‪ ;79–71‬מתניה ב גדליה‪ ,‬חכמי שפייר בימי גזרות תתנ"ו ולאחריה‪ :‬קורותיה ‪ ,‬דרכ ‬
‫בהנהגת הציבור ויצירת הרוחנית בשלהי המאה ה‪ 11‬ובראשית המאה ה‪ ,12‬חיבור לש קבלת תואר‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר איל‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;107–85‬ועוד להל‪.‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫ש‬

‫בחות אחד ונוכחת בה אותה שיטה של למדנות המזוהה כדרכ הייחודית של בעלי התוספות‪.3‬‬
‫מה אפוא טיבה המדוייק של הזיקה בי צרפת לאשכנז במה שנוגע להתפתחות דר‬
‫התוספות? א' גרוסמ‪ ,‬המבקש להפרי את "כל ההסבר שהציע אורב להיווצרות של‬
‫התוספות ]בבית מדרשו של רש"י["‪ ,‬קובע כי ראשית דר העיו החדשה שהוכרה לימי‬
‫כ"תוספות" היתה בישיבות אשכנז דווקא‪ ,‬ומש עברה לצרפת‪ .‬קביעה זו נתמכת על ידו‬
‫באמצעות שלוש ראיות‪ – ˙Á‡‰ :‬מקומ וזמנ של ראשוני בעלי התוספות‪ ,‬באשכנז דווקא‬
‫ועוד בחייו של רש"י; ‪ – ‰ÈÈ˘‰‬היעדר של "תוספות" בכתביה של תלמידי רש"י המובהקי;‬
‫‪ – ˙È˘ÈÏ˘‰Â‬עובדת כתיבת של "תוספות" בגרמניה עוד לפני שהחלו להיכתב כאלה בצרפת‪.‬‬
‫להל אבקש לדו בראיות הללו אחת לאחת‪.‬‬
‫כפי שמגדיר גרוסמ‪ ,‬יסודות שיטת התוספות מתאפייני בפרט בשני היבטי‪– ÔÎÂ˙‰ :‬‬
‫השוואת הסוגיה ע מקורות אחרי בהקשרי שוני ומסכתות שונות; ‪ – ‰¯Âˆ‰Â‬המשא ומת‬
‫הדיאלקטי של קושייה ותירו‪ .‬פירוש המונח "תוספות"‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬אינו ביחס לפירוש רש"י‪,‬‬
‫אלא ביחס לקונטרסי הפירושי של תלמידי רבנו גרשו "ואולי א כתוספות לתלמוד כולו"‪.4‬‬
‫הוא מראה כי יסודות שיטה זו הונחו עוד בתקופת חייו של רש"י‪ ,‬א מודה ש"אי ה מופיעי‬
‫באופ שיטתי ·‪ „ÂÓÏ˙Ï ÌÈ˘Â¯ÈÙ‬שנכתבו עד סו המאה הי"א"‪ .5‬כלומר‪ ,‬יש לחלק בי שימוש‬
‫פה וש במתודות מסוימות‪ ,‬לבי הפיכת לשיטה כללית‪ .‬לדעתו‪ ,‬מייצגיה הראשוני של‬
‫‪ ‰ËÈ˘‰‬החדשה הינ ריב"א – כאמור – ובמקביל ג חתנו של רש"י‪ ,‬ר' מאיר ב"ר שמואל‪,‬‬
‫שלמד שני רבות בישיבות אשכנז‪ ,‬וש )דווקא( החל לעסוק בשיטה זו; כלשו גרוסמ‪" ,‬דומה‬
‫שיש לראותו כראשוני היוצרי בתחו זה ]של התוספות[‪ ,‬יחד ע ר' יצחק ב אשר"‪.6‬‬
‫אמנ‪ ,‬דומה כי יש לאקונה בולטת במהל דיונו של גרוסמ‪ .‬מצד אחד‪ ,‬את השערת אורב‬
‫ששיטת התוספות התפתחה בבית מדרשו של רש"י‪ ,‬הוא מבקש לדחות באמצעות העובדה‬
‫שבכתבי כמה מתלמידיו המובהקי של רש"י )דוגמת חתנו ריב" או ר' שמעיה( אי זכר‬
‫לשיטה זו; מצד שני‪ ,‬את טענתו שהשיטה התפתחה באשכנז דווקא‪ ,‬הוא מבקש להוכיח‬

‫רוב כתביו של הריב"א הגיעו לידינו כשה משוקעי בחיבוריה של הבאי אחריו‪ ,‬ובכלל זאת בתוספות‬ ‫‪3‬‬
‫שלפנינו‪ .‬אגב כ‪ :‬ב'ישורו' כר יג )תשס"ג( עמ' כאלו‪ ,‬נדפסו על ש ריב"א שרידי מתוספות על מסכת‬
‫שבת‪ ,‬כאשר בהקדמה כותב המהדיר‪ ,‬הרב יהודה אמיתי שושנה‪ ,‬כי לאור ריבוי איזכורי ריב"א יש להניח‬
‫שהדברי נכתבו על ידי ˙‪ ÂÈ„ÈÓÏ‬שבאשכנז‪ ,‬ומסיבה זו ה מביאי מדי פע "מתו]ספות[ צר]פתיות["‪ .‬אמנ ‬
‫יש להעיר שבמקו אחד ש נזכר רבנו ת בלשו עבר‪ ,‬ובאותו מקו מובאי ג דברי "מ"ר"‪ ,‬כלומר "מפי‬
‫רבי" שהיא סיומת מוכרת של תלמידי ר"י הזק‪ ,‬ובמקו אחר הובאו דברי מפי "מור]י[ ה"ר יעק]ב[" והוא‬
‫כמוב רבנו ת ‪ .‬כ שנראה כי הג שיש בשרידי הללו הרבה דברי ש"מצ']אתי[ בגי']ליו[ תו']ספות[‬
‫ריב"א" ככתוב ש ‪ ,‬הרי שמלקט חי לכל המוקד שני דורות לאחר הריב"א‪ ,‬וכמעט באותה מידה ליקט ג ‬
‫מכתביה של חכמי צרפת‪.‬‬
‫גרוסמ‪ ,‬חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪.440‬‬ ‫‪4‬‬
‫ש ‪ ,‬עמ' ‪ .441‬ההדגשה במקור‬ ‫‪5‬‬
‫ש ‪ ,‬עמ' ‪ ;170‬וראו בהמש‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שא‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫מהעובדה ששני הראשוני שבבעלי התוספות )לפי תיאורו(‪ ,‬ריב"א משפיירא ור' מאיר ב"ר‬
‫שמואל‪ ,‬למדו רוב שנותיה בישיבות אשכנז‪ .‬אלא שעל העובדה הזו יש לשאול את אותה‬
‫השאלה ששאל גרוסמ לגבי בית מדרשו של רש"י‪ :‬א הורתה של שיטת התוספות בבית‬
‫המדרש של וורמייזא‪ ,‬מדוע איננו מוצאי אותה אלא אצל שניי בלבד מיוצאי בית המדרש‬
‫הזה?‪ 7‬והא מקרי הוא‪ ,‬כביכול‪ ,‬שדווקא השניי הללו ה אות השניי מיוצאי ישיבות אשכנז‬
‫‪8‬‬
‫שידוע לנו על קיו קשר ישיר בינ לבי רש"י?‬
‫נראה אפוא שכבר בשלב זה עלינו לנסח תשובה מורכבת יותר באשר לאופ התגבשות דר‬
‫העיו השיטתית של התוספות‪ ,‬והיא‪ ,˙Ù¯ˆÏ Ê΢‡ ÔÈ· ˘‚ÙÓ‰ :‬בי בית המדרש הוותיק של‬
‫וורמייזא לבי המרכז החדש שייסד רש"י והמפנה שנוצר על ידי פירושו לתלמוד‪ .‬תשובה זו‬
‫מסבירה היטב את העובדה שדווקא אות חכמי שנחשפו לשני בתי המדרש ג יחד‪ ,‬ולא אלה‬
‫שפעלו באשכנז בלבד )כרוב תלמידי וורמייזא( או בצרפת בלבד )כריב" ור' שמעיה‪ ,(9‬ה‬
‫שגיבשו לראשונה באופ שיטתי את דרכ של בעלי התוספות‪.‬‬
‫כעת נדו בהוכחה השלישית של גרוסמ – עובדת כתיבת "תוספות" בגרמניה עוד בחייו של‬
‫רש"י ולפני שהחלו להיכתב כאלה בצרפת‪ .‬גרוסמ טוע כי בצביונה של תורת אשכנז בדורו של‬
‫רש"י ולפניו נית למצוא "עקבות ברורי ]‪ [...‬של כמה מ המרכיבי המאפייני את שיטת‬
‫של בעלי התוספות"‪ .10‬לדוגמא הוא מציי את המשא ומת הדיאלקטי‪ ,‬בסגנו "וכי תימא"‪,‬‬
‫"וא יש מי שמקשה"‪ ,‬וממחיש זאת באמצעות ציטוט משכנע לכאורה מדברי ר' שלמה ב"ר‬
‫שמשו )שנעק"ד בגזירות תתנ"ו(‪ .‬כמו כ הוא מזכיר את ר' אליקי ב"ר משול‪ ,‬חותנו של‬
‫ריב"א‪ ,‬שא אצלו נית למצוא דיאלקטיקה דומה; אלא שהוא עצמו מודה כי "מדובר בניצני‬
‫בלבד"‪ ,‬הופעות קצרות ומקריות בתו פירוש שרובו בעל אופי שונה‪.11‬‬

‫‪ 7‬לדעת גרוסמ‪ ,‬ש ‪ ,‬עמ' ‪ ,445‬עקבות השיטה מזוהי ג אצל חכ שלישי בוורמיזא‪ ,‬והוא ר' יעקב בנו של ר'‬
‫יצחק הלוי ]יעב"[‪ .‬אלא שבמקו אחר מתייחס ג הוא עצמו אל ריב"א ור"מ ב"ר שמואל לבד כראשוני‬
‫בעלי התוספות; ולמעשה דיונו הקצרצר ביעב" מחפה על העובדה שנית לראות בקיו יסודות שיטת התוספות‬
‫בכתביו תופעה ספוראדית בעיקרה‪ .‬וכבר העיר רמי ריינר )להל הערה ‪ ,(27‬עמ' ‪ ,77‬כי קשה להוכיח את השיו‬
‫שעשה גרוסמ ליעב" כאחד מראשוני בעלי התוספות‪" ,‬בגלל מיעוט החומר היוצא מתחת ידו של חכ זה"‪.‬‬
‫‪ 8‬אודות הקשרי בי ריב"א לרש"י‪ ,‬ראו אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪ ;165166‬קשר נוס‪ ,‬עקי אמנ ‪ ,‬הוא‬
‫שחותנו של ריב"א‪ ,‬ר' אליקו ב"ר משול ‪ ,‬היה כנראה חברו של רש"י ללימודי בישיבות אשכנז )ראו‬
‫מבואו של דב גנחובסקי לפירוש ר' אליקי למסכת יומא‪ ,‬ירושלי תשכ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .(10‬הצבעה על כ‬
‫שתלמידי בולטי אחרי של רש"י לא כתבו "תוספות" אינה מערערת על הזיקה לרש"י‪ ,‬שכ בהחלט אפשר‬
‫כי דווקא קבוצה מסויימת בי הלומדי בקרבתו – זו של ריב"א ור"מ ב"ר שמואל – היא שעסקה בהבאת‬
‫הדר החדשה לידי בשלות )וראו עוד להל(‪.‬‬
‫‪ 9‬שגרוסמ עצמו‪ ,‬ש ‪ ,‬עמ' ‪ ,446‬מציי כי "לא למדו כלל בישיבות גרמניה"‪.‬‬
‫‪ 10‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.448‬‬
‫‪ 11‬ש ‪ ,‬עמ' ‪ .449450‬על ר' שלמה בר שמשו‪ ,‬ראו גרוסמ‪ ,‬חכמי אשכנז הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪Haym ;348–326‬‬
‫‪Soloveitchik, Collected Essays: Volume II (Oxford: Littman Library of Jewish‬‬
‫‪Civilization, 2014), pp. 106-121‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שב‬

‫א כ‪ ,‬כבר מיניה וביה‪ ,‬הוכחה זו של גרוסמ אינה מלמדת אלא על קיו ניצני ראשוני‬
‫בלבד ולא על קיומה של שיטה עקבית כפי שאנו מוצאי אצל ראשוני בעלי התוספות‪ .‬ובמלי‬
‫אחרות‪ ,‬היא ‡‪ ‰È‬מוכיחה את מה שביקש גרוסמ להוכיח באמצעותה! שא לא כ‪ ,‬יש לתהות‪,‬‬
‫לאור הראיה המשכנעת מר' שלמה ב"ר שמשו‪ ,‬מדוע בעצ מסכי ג גרוסמ עצמו כי דווקא‬
‫ריב"א ור"מ ב"ר שמואל ה ראשוני בעלי התוספות‪ ,‬לעומת שאר בני אותו דור בוורמייזא?‬
‫כפי שהעיר לאחרונה ח' סולובייצ'יק‪ ,12‬התשובה לתהייה זו טמונה לא רק בהבדל הנזכר‬
‫שבי כלי ניתוח המשמש רק לעיתי במהל בירורה של הלכה ספציפית‪ 13‬או "יישוב פה ופה‬
‫של סתירות שנתגלו באקראי אגב לימוד" לבי שיטה קבועה ועקבית בפרשנות התלמוד‪ ,‬אלא‬
‫ג – ובעיקר – בכ שהדוגמאות שהביא גרוסמ נוגעות רובככול רק ‪ „Á‡Ï‬משני ההיבטי‬
‫שציי גרוסמ עצמו כתמצית חידוש של בעלי התוספות‪ :‬המשא ומת הנעשה באופ של‬
‫דיאלקטיקה‪" ,‬התקדמות" באמצעות קושיות ותירוצי‪ .‬ה אינ נוגעות לחידוש השני של תורת‬
‫בעלי התוספות‪ ,‬והוא "עשיית כל הש"ס ככדור" כלשונו המפורסמת של מהרש"ל‪ ,‬דהיינו‬
‫עימות דברי בסוגיה אחת ע דברי שבסוגיות אחרות‪ ,‬כולל מסכתות אחרות והקשרי שוני‪.‬‬
‫שיטת "זימונ של כל הסוגיות הרלוונטיות לאכסניה אחת" )כלשונו של סולובייצ'יק(‪ ,‬שבמידה‬
‫מסוימת היא חידוש היותר גדול של בעלי התוספות‪ ,‬אכ אינה באה לידי ביטוי בדוגמאות‬
‫עליה נשע גרוסמ‪ ,‬וממילא בטל המשע לטענתו כי התוספות החלו להיכתב באשכנז עוד‬
‫בדורו של רש"י ובמנותק מהשפעתו‪.‬‬

‫¯' ‪(È"˘¯ Ô˙Á) χÂÓ˘ ¯"· ¯È‡Ó‬‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬כבר הצביעו גרוסמ ואחרי על כמה סימני המעידי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שחוליה‬
‫חשובה נוספת בראשית התהלי שהצמיח את בתי המדרש של בעלי התוספות )במקביל‬
‫לריב"א( היתה חתנו של רש"י‪ ,‬ר' מאיר ב"ר שמואל "אבי הרבני"‪ .‬מעט בלבד מתורתו של ר'‬
‫מאיר הגיע לידינו‪ ,14‬ואנו יודעי בעיקר על חילופי המכתבי שלו ע חותנו רש"י‪ 15‬כמו ג‬

‫‪ 12‬חיי סולובייצ'יק‪" ,‬בירורי בהלכה של אשכנז הקדומה )ב(‪ :‬דיאלקטיקה‪ ,‬סכולסטיקה וראשית של‬
‫'התוספות'"‪ ,‬סידרא‪ ,‬כדכה )תש"ע(‪ ,‬עמ' ‪) 267272‬לאחרונה בתרגו לאנגלית‪Soloveitchik, Collected :‬‬
‫‪(Essays, 23-28‬‬
‫‪ 13‬דברי רשב"ש הנ"ל נכתבו במסגרת תשובה )תשובות חכמי צרפת ולותיר‪ ,‬סימ מו(‪.‬‬
‫‪ 14‬ראו בתוספות קידושי מג ע"א ד"ה מורד‪ ,‬וש נט ע"א ד"ה עני; ובספר הישר‪ ,‬חלק החידושי ‪ ,‬סי' שנד‪ ,‬שצט‪,‬‬
‫תקיט; ובספר התרומה‪ ,‬הלכות עכו" ‪ ,‬סי' קלו‪ ,‬ובספר יראי השל ‪ ,‬סי' רמו )נשתבש‪" :‬מאיר ב"ר מאיר"(;‬
‫ובספר המנהיג‪ ,‬הלכות ראש השנה‪ ,‬מהדורת מוסד הרב קוק‪ ,‬עמ' שכד; ובמרדכי פסחי ‪ ,‬בתוספת לפרק ערבי‬
‫פסחי רמז תריא )א כי בכל שאר המקבילות מובאי הדברי על ש בנו רבנו ת (‪ ,‬ובדרשות מהר"ח אור זרוע‬
‫סי' כב; והוא כנראה "רבינו מאיר" הנזכר בסת בכמה מקומות בתוספות – שבת צ ע"א ד"ה בורית‪ ,‬עירובי יג‬
‫ע"א ד"ה או‪ ,‬גיטי ב ע"א ד"ה מכפר‪ ,‬עבודה זרה יב ע"ב ד"ה עיר וחגיגה כה ע"א ד"ה בגלילא‪ .‬מקו אחד שבו‬
‫נמצאי כנראה דברי מר' מאיר ב"ר שמואל כלשונ ‪ ,‬הוא בתשובות חכמי פרובינציה‪ ,‬סי' ב‪" :‬וכ כתב רבי'‬
‫מאיר אביו של רבי' יעקב‪ ,‬וז"ל של ר' יצחק בנו ]=ריב" ["‪ ,‬ובהמש ש ‪" :‬ע"כ דברי מרי אבי"; אלא שלא‬
‫ברור מה טיב של רוב הדברי הארוכי שבי שני המשפטי הללו‪ ,‬שבמהלכ נזכר הרשב" וא הראב"ד )!(‪.‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שג‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫מספר מצומצ של שמועות ומנהגי שהביא בשמו בנו רבנו ת‪ – 16‬ס הכל כארבעי אזכורי‬
‫בכל כתבי הראשוני שלפנינו‪ .‬מיעוט המובאות מדבריו בתורת של בני הדורות הבאי‬
‫מלמדנו שכנראה הוא לא השאיר אחריו כתבי בהיק רחב; וא על פי כ‪ ,‬במקו אחד מכנה‬
‫רבנו ת את כתביו של אביו בש המפורש "תוספות"‪.17‬‬
‫מבחינה כרונולוגית אכ נית לראות את ר' מאיר ב"ר שמואל כמי שפעל בשלב המעבר בי‬
‫דורו של רש"י לבי עיד החדש של בעלי התוספות‪ .18‬כמו הריב"א‪ ,‬ויותר ממנו‪ ,‬הספיק ג ר'‬
‫מאיר להביא שמועות בש ר' יצחק הלוי מוורמייזא‪ ,19‬ויש להניח שהיה מעט מבוגר ממנו‬
‫)כלומר שנולד בסביבות השני ד' תתט"ותת"כ‪.20(10551060 ,‬‬
‫בי כ ובי כ‪ ,‬רגליי לדבר שהיה זה ר' מאיר מי שנחשב זממה לממשי בית המדרש‬
‫הצרפתי של רש"י לאחר פטירתו‪ .‬משפט עמו ברשימת סדר הדורות שבשו"ת מהרש"ל‪ ,‬אומר‬
‫כי "בשנת תתס"ה נפטר נר ישראל רש"י‪ ,¯È‡Ó ¯"· χÂÓ˘ '¯ ÂȯÁ‡ ÍÏÓ ,‬ושמשו לפניו ר'‬
‫יוס דינבריט‪ ,‬ור"ת אחיו‪ .21"ÂÓ˜ÓÏ ·˘Â ÂÈÙÏ ˘Ó˘Ï ‡· ‡"·È È·¯Â ,‬קשה מאד להניח כי‬

‫ראו בשו"ת רש"י‪ ,‬סימני נחנט; ובספר הנייר )מהדורת אפל( סי' יב בהגהה‪ .‬ישנה ג תשובה שלפי התיאור‬ ‫‪15‬‬
‫הרצו אליה נכתבה על ידי רש"י במשות ע חתנו ר' מאיר )אור זרוע‪ ,‬ח"ב הלכות עירובי סימ קמ; צוטט‬
‫בנוסח קרוב בהגהות אשרי עירובי פ"ג סימ י(‪ ,‬ועל פיה הסיקו אפטוביצר ואורב כי ר' מאיר סייע לרש"י‬
‫בפעילותו‪ .‬לעומת ‪ ,‬גרוסמ‪ ,‬חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪ ,169‬טע כי הייחוס המשות איננו סביר‪ ,‬שהרי‬
‫בגו התשובה יש עדות אודות ר' יעקב ב יקר שרק רש"י היה יכול למסור; לפיכ הוא מבקש להגיה את‬
‫נוסח התשובה‪ ,‬באמצעות ההשערה כי תחילה היה כתוב "‪ ·È˘‰‬רבנו שלמה ‪ ·¯Ï‬מאיר חתנו"‪ ,‬בהמש‬
‫תחלפה המילה "לרב" במילה "ורב"‪ ,‬ולבסו היה מי שהוסי את האות ו' למילה "השיב" כדי "לתק" את‬
‫הלשו‪ .‬אמנ אי לכחד כי השערה מסוג זה‪ ,‬הגורסת קיו הגהה על גבי הגהה‪ ,‬הריהי דחוקה למדי‪.‬‬
‫ראו בספר הישר‪ ,‬חלק החידושי ‪ ,‬סי' ק‪ ,‬וחלק התשובות‪ ,‬סי' מה; מחזור ויטרי סי' שכה; תוספות עבודה זרה‬ ‫‪16‬‬
‫נז ע"ב ד"ה לאפוקי; אור זרוע ח"א‪ ,‬הלכות סעודה‪ ,‬סי' קעב )ומקבילות(; הגהות מיימוניות הלכות יו טוב‬
‫פ"ג הלכה ב; תוספות הרא"ש‪ ,‬קידושי ט ע"ב; ועוד‪ .‬נית להוסי כי במפרש על מנחות ד יג ע"א‪ ,‬ד"ה‬
‫יצאת‪ ,‬מובא פירוש בש ר' מאיר יחד ע בנו הרשב" ; הרשב" מביא מדברי אביו ג במקו אחד בפירושו‬
‫לתורה )בראשית כה לב(‪ .‬לריכוז ס האזכורי של ר' מאיר על ידי בניו‪ ,‬ראו‪ :‬אברה )רמי( ריינר‪' ,‬רבנו ת ‪:‬‬
‫רבותיו הצרפתי ותלמידיו בני אשכנז'‪ ,‬עבודת גמר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלי תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.1518‬‬
‫ראו ספר הישר‪ ,‬חלק החידושי ‪ ,‬סי' תריז; הובא אצל אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬ ‫‪17‬‬
‫השוו דברי גרוסמ‪ ,‬חכמי אשכנז הראשוני ‪ ,‬ירושלי תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.419‬‬ ‫‪18‬‬
‫ראו סידור רש"י‪ ,‬סי' תקצד‪ ,‬ומקבילות‪ .‬גרוסמ‪ ,‬חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪ ,168170‬מתאר כי את עיקר‬ ‫‪19‬‬
‫לימודו עשה ר' מאיר אצל ר' יצחק ב"ר יהודה בווורמיזא )מי שכידוע ג היה אחד מרבותיו של רש"י עצמו(‪,‬‬
‫וכי נשאר להתגורר ש ג לאחר שנשא את בתו של רש"י‪ ,‬ורק מאוחר יותר התיישב ברמרו שבצרפת‪.‬‬
‫בעבר השני של חייו‪ ,‬לאור העובדה שהראב" קורא לר' מאיר "הישיש"‪ ,‬משער גרוסמ )ש (‪ ,‬כי הוא חי עד‬ ‫‪20‬‬
‫סביבות שנת תת"ק )‪ – (1140‬כלומר בער עשור לאחר פטירת ריב"א‪ .‬ייתכ בהחלט שכ היה בפועל‪ ,‬אול ‬
‫איני יודע מהו ההכרח להשערה זו; בשעה שכתב ראב" את דבריו אלה‪ ,‬החזיק בנו של ר' מאיר‪ ,‬רבנו ת ‪,‬‬
‫בתודעה ברורה של "צעיר האחי " )ראו להל סביב הערה ‪ ,(25‬ואי אפוא להניח שכבר היה בגיל הקרוב‬
‫לארבעי שנה! סביר יותר שהיה ב פחות משלושי ‪ ,‬כלומר שהיה זה בסביבות תת" )‪ (1130‬לכל היותר‪.‬‬
‫בזמ זה היה אפוא ר' מאיר כב שבעי ‪ ,‬גיל היכול להצדיק את הכינוי "הישיש"‪ .‬ממילא אי הכרח בהנחה כי‬
‫הארי ימי הרבה מעבר לכ‪.‬‬
‫שו"ת מהרש"ל‪ ,‬סי' כט‪ .‬ההדגשה שלי‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שד‬

‫הריב"א‪ ,‬שעוד הספיק לקבל תורה מרבותיו של רש"י‪ ,‬הל ללמוד אצל נכדו של הלה‪,‬‬
‫הרשב"‪ ,‬שהיה צעיר ממנו לא מעט; לאור תמיהה זו‪ ,‬הציע אורב להגיה את הדברי כ‬
‫שהכוונה היא לר' מאיר חתנו של רש"י‪ ,22‬שכאמור היה כנראה ב גילו של הריב"א או מעט‬
‫מבוגר יותר‪ .‬על דבריו השיג אמנ גרוסמ‪ ,‬שכתב כי בלתי סביר להניח שהריב"א‪ ,‬שהיה‬
‫"מפורס ממנו ]=מר' מאיר[ בתורתו" היה בא לשמש כתלמידו בטרויש‪ ,‬וטע לפיכ כי נית‬
‫להבי את האמירה "בא לשמש לפניו" כמוסבת על תחילת המשפט‪ ,‬כלומר שבא לשמש לפני‬
‫רש"י‪ ,‬ובכ נחס הצור בהגהה‪ .23‬אול לדעתי זוהי טענה שכמעט אינה מסוגלת להיכנס‬
‫בנוסח הדברי‪ ,‬והגהתו של אורב אינה דחוקה יותר מפרשנותו של גרוסמ‪.24‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬ג בלא שנקבע מסמרות בעניינו של ריב"א‪ ,‬ישנה ראיה ברורה לכ‬
‫שלאחר פטירת רש"י אכ "מל אחריו" חתנו ר' מאיר‪ :‬מכתב ששלח ר' אליעזר ב"ר נת‬
‫מאשכנז )הראב"( אל "‪ ,˜˘È ‰¯‡· Ì˘Ó ˜˜ÂÁÓ Ë·˘ ̘Ó‬הצאת יי יש ומבוס מי חיי‬
‫נוזלי‪ – "...¯È‡Ó '¯ ÂÈ·¯ ·¯‰ ˘È˘È‰ ,‬הלא הוא ר' מאיר חת רש"י‪ ,‬שאת בניו הידועי‬
‫מתאר הראב" ככפופי תחתיו‪" :‬ומפלגי מימיו החביבי והנעימי המתפלגי מע החיי‪,‬‬
‫לארבעה ראשי‪ ,‬והנהר הרביעי הוא פרת‪ ,‬אני אליעזר בר' נת תלמידכ שוחר טובתכ בהדי‬
‫לרבותיי‪ .25"...‬את התשובה לשאלת הראב" כתב בפועל בנו של ר' מאיר‪ ,‬רבנו ת‪ ,‬שסיפר כי‬

‫אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.165166‬‬ ‫‪22‬‬
‫גרוסמ‪ ,‬חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪ .444‬לחילופי‪ ,‬הוא מציע‪ ,‬יש לדחות לחלוטי את הקביעה שברשימה זו‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫ראו ג דיונו של ריינר )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(16‬עמ' ‪ ,4445‬המאמ את מסקנת גרוסמ‪ ,‬לאור ממצאי מחקרו שלו‬ ‫‪24‬‬
‫כי רבנו ת ראה באחיו רשב" חכ בולט יותר מאשר אביה ‪ ,‬וממילא פחות סביר שאביה הוא ש"מל‬
‫אחרי רש"י" עד כדי שריב"א היה בא ללמוד אצלו‪ .‬אלא שג ריינר מסכי כי עדיי לא נפתר הקושי הלשוני‪,‬‬
‫מדוע אזכור לימוד ריב"א אצל רש"י נזכר רק לאחר אזכור רשב" ותלמידיו? ולהל אציי ראיה ברורה‬
‫להיותו של ר' מאיר "מול" אחרי רש"י )מה ג שבשני הסמוכות לפטירת רש"י היה רבנו ת עדיי צעיר‬
‫ביותר(‪ .‬ריינר טוע עוד כי למעשה ג לשיטת אורב הנוסח קשה‪ ,‬שכ מצד סדר הדורות היה מכל מקו ‬
‫ראוי להזכיר את ריב"א יחד ע תלמידי רש"י יותר מאשר ע תלמידי ממשיכיו‪ .‬אול לדעתי‪ ,‬היות שבכל‬
‫אופ לא היה ריב"א מתלמידיו ‪ ÌÈÈÊίӉ‬של רש"י‪ ,‬הדבר אינו קשה כל כ‪.‬‬
‫ספר ראב"‪ ,‬בשו"ת שבסו הספר‪ ,‬ובנוסח דומה בספר הישר חלק התשובות סי' ממא )ההדגשות – שלי(‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫לא נהיר מה היתה כוונת הראב" בהוספת המליצה )על פי הפסוק( "והנהר הרביעי הוא פרת"; במהדורה‬
‫החדשה של ספר הראב" שראתה אור לאחרונה‪ ,‬משער הרב דוד דבליצקי כי ב"ארבעה ראשי " הכוונה‬
‫ל‡¯·‪ ˙Ú‬בניו של ר' מאיר‪ ,‬בהתא לידיעות על כ שמלבד שלושת בניו הידועי )רשב" ‪ ,‬ריב" ור"ת( היה‬
‫לו ב נוס בש ר' שלמה )ראו לדוגמא מחזור ויטרי‪ ,‬לקראת סו סי' רעה(‪ ,‬ו"הנהר הרביעי הוא פרת" זהו‬
‫אולי רמז לרבנו ת שהיה צעיר הבני ‪ .‬אכ‪ ,‬ההשערה שהמליצה בעניי נהר פרת מכוונת לרבנו ת ‪ ,‬בהתייחסות‬
‫"לפוטנציאל הגלו בכשרונותיו של ר"ת הצעיר" כבר הועלתה על ידי מספר חוקרי )ראו אצל ריינר ]לעיל‬
‫הערה ‪ ,[16‬עמ' ‪ .(27‬א לדעתי קשה להניח שזו היתה כוונת הראב"‪ :‬ראשית‪ ,‬אי ספק שהוא לא היה יכול‬
‫לדעת מראש שרבנו ת יהיה זה שיענה לו במקו אביו‪ .‬שנית‪ ,‬רבנו ת מתאר את עצמו כ"קט האחי " שאביו‬
‫ציוה עליו להשיב רק מפני שהרשב" נמצא בעיר אחרת ואחיה ר' יצחק נפטר לאחרונה – כלומר שהיה זה‬
‫בהיותו צעיר למדי‪ ,‬וספק א כבר הספיק להתפרס באשכנז עד כדי כ‪ ,‬ועל כל פני אי סיבה שהראב" היה‬
‫מדגיש דווקא אותו על פני אחיו הבכור‪ ,‬הרשב" ‪ .‬יש להבחי ג בכ שרבנו ת בתשובתו אינו מזכיר קיומו‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שה‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫אחיו ר' יצחק נפטר רק לאחרונה‪ ,‬ואחיה הבכור הרשב" נמצא בעיר אחרת‪ ,‬ולכ הטיל עליו‬
‫אביו ר' מאיר את כתיבת התשובה‪:‬‬
‫עטרת ראשי אחי הרב ר' יצחק שנתבקש לישיבה של מעלה זה חדש ימי ]‪ [...‬וא‬
‫לפי אבותינו‪ Èχ ‡¯˜È È·‡Â ,‰ÈÁÈ˘ ¯ÂÓ ÂÈ·‡ ÈÙÓ ,‬ואני יעקב קט אחי כותב‬
‫בדמע‪ .‬כי בעוד אחינו הרב ר' יצחק בחיי היה ד עמנו ]‪ [...‬ורבינו שמואל איננו פה‬
‫כי בקא ישנו עומד‪...‬‬
‫א כ‪ ,‬ר' מאיר שבצרפת הוא הכתובת אליה פונה הראב" שבאשכנז‪" ,‬מקו שבט מחוקק‬
‫מש בארה ישקו"‪ ,‬כדי לקבל תשובה לספקותיו בהלכה; וזאת לכל הפחות כחמש עשרה שני‬
‫אחרי פטירת רש"י )שהרי רבנו ת כבר היה בגיל מתאי להשיב(‪ .‬אי ספק כי ג הרשב"‬
‫"מל" בצרפת )מ הסת לאחר פטירת אביו(‪ ,‬א בי כ ובי כ מצאנו אישוש משמעותי‬
‫להבנתו של אורב כי אחרי רש"י עמד חתנו ר' מאיר בראש בית מדרשו‪ .‬ממילא נמצאנו למדי‬
‫ג שאכ אפשר כי ריב"א‪ ,‬שקיבל תורה בי השאר מרש"י‪ ,‬הגיע לזמ קצר לקבל תורה ג‬
‫מחתנו ר' מאיר ואחר כ "שב למקומו" שבאשכנז‪.‬‬
‫ע כל זאת‪ ,‬ישנ כמה סיבות לפקפק בהעמדתו של ר' מאיר כגור ‪ ÈÊίÓ‬בתהלי‬
‫ההתגבשות של שיטת התוספות‪ .‬ראשית‪ ,‬לאמיתו של דבר אי בידינו ראיה מספקת לכ‬
‫שתורתו של ר' מאיר הכילה את יסודות שיטת התוספות בצביונה המוכר לנו )כפי שהוגדר‬
‫לעיל(‪ .‬שנית‪ ,‬אי כל אפשרות להשוות את מידת השפעתו של הריב"א על תורת של הדורות‬
‫הבאי‪ ,‬המומחשת במאות הפעמי שהובאו דברי משמו )רבות מה בתוספות שלפנינו(‪,‬‬
‫לעומת מספר המועט מאד של מובאות בשמו של ר' מאיר‪ .‬למעשה‪ ,‬אפילו כשמדובר בבניו של‬
‫ר' מאיר עצמ‪ ,‬הרי שכפי שציי ריינר‪ ,‬מידת האזכורי שלה את אביה מועטת עד כדי שיש‬
‫לתהות עד כמה השפיע עליה במוב של רב ותלמיד‪ .26‬א כ‪ ,‬א לכשנקבל את ההשערה כי‬
‫ר' מאיר ב"ר שמואל שימש לצידו של ריב"א כמבשר ייסודה של שיטת התוספות‪ ,‬הרי שאי‬
‫מקו להשוות את מידת השתתפותו בתהלי לחלקו של ריב"א‪.‬‬

‫¯‪˙Ù¯ˆÂ Ê΢‡ – Ì˙ ·¯Â ‡"·È‬‬
‫א"א אורב‪ ,‬שכאמור ראה בשעתו ברבנו ת את מייסד שיטת התוספות‪ ,‬ביקש לטעו כי‬
‫כתיבת ה"תוספות" על ידי ריב"א נעשתה בהשפעת רבנו ת ובית מדרשו שברומרו‪ .27‬כמוב‪,‬‬

‫של אח נוס‪ ,‬הרביעי! א נניח שמסיבה כלשהי הוא לא היה ראוי לאזכור בהקשר זה‪ ,‬יהיה עלינו לבחו‬
‫מחדש ג את ההנחה שהראב" בהכרח ידע על קיומו‪ .‬והדברי עדיי טעוני ליבו‪.‬‬
‫‪ 26‬ריינר )לעיל הערה ‪ ,(16‬עמ' ‪ ,7172‬עמ' ‪ ,21‬וכ עמ' ‪ .78‬לפי מסקנתו‪ ,‬ספרות התוספות התפתחה במקביל‬
‫ובנפרד בצרפת ובאשכנז‪" ,‬כנראה כתוצאה של אתגרי דומי שפעלו בשני צידיו של הריי"‪ .‬לפי דעתי‪,‬‬
‫וכמפורט לעיל‪ ,‬הנתוני שבידינו אינ מורי על שתי התפתחויות מנותקות זו מזו‪ ,‬אלא על התפתחות שיש‬
‫לה מכנה משות כפול‪ :‬תורת של ישיבות אשכנז מחד‪ ,‬והמפגש ע סביבתו של רש"י מאיד‪.‬‬
‫‪ 27‬אורב‪ ,‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.165‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שו‬

‫טענה זו אפשרית רק א נניח כי עיקר יצירתו וחידושיו של ריב"א נעשו בתקופה המאוחרת‬
‫לראשית פעילות בית מדרשו של רבנו ת‪ ,‬וכי תורתו של רבנו ת הגיעה לבית מדרשו של‬
‫ריב"א‪ .‬נדו בשתי ההנחות הללו לפי סדר‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫מתי חי ריב"א ביחס לרבנו ת? כפי שכבר הצביע אורב עצמו‪ ,‬ולפניו א' אפטוביצר ‪,‬‬
‫בספר אור זרוע‪ 29‬מובא דיו אודות שטר שנכתב בו התארי כ"ב תשרי ה'תתצ"ג‪ ,‬כאשר מפורש‬
‫ש כי בזמ הדיו כבר לא היה ריב"א בי החיי‪ .‬אורב הסיק לפיכ כי ריב"א נפטר לא יאוחר‬
‫משנת כתיבת השטר )‪ ;30(1132‬פקפוק משמעותי על הראיה הזו הועלה אמנ על ידי הר"י‬
‫ליפשי‪ ,‬שהעיר כי אי כל הכרח שדיונ של החכמי בעניי השטר התקיי דווקא בשנת‬
‫כתיבתו‪ .31‬אול ראשית סביר להניח כי אותו דיו התקיי על כל פני באחת השני הסמוכות‪,‬‬
‫כדרכ של שטרות קניי ממו מסוג זה; וכפי שהשיב כבר גרוסמ על דבריו של הר"י ליפשי‪:‬‬
‫"מטבע הדברי נעשה הבירור על טיבו של שטר מסופק זה‪ ,‬סמו לזמ כתיבתו"‪ .32‬שנית‬
‫ובעיקר‪ ,‬ראיה חזקה לכ שהריב"א אכ נפטר באחת השני שלפני עריכת השטר‪ ,‬היא שכותב‬
‫הדברי‪ ,‬תלמידו ר' אליעזר ב"ר שמשו‪ ,‬מתייחס אליו כאל אחד מחכמי הדור הקוד‪" :‬הדור‬
‫ההוא" – כלומר‪ ,‬לאפוקי הדור שבו נכתב וג נידו אותו שטר‪ ,‬הוא דור של ר' יצחק ב"ר‬
‫מרדכי )ריב"( ושאר תלמידי הריב"א שהשתתפו בדיו‪ .‬באותו אופ‪ ,‬אירוע נוס של דיו‬
‫בעבר בסוגיה דומה מוזכר בסמו על יד אותו תלמיד בלשו של "בימי רבינו" הריב"א – לשו‬
‫שלא ניתנת להיכתב אלא כמה וכמה שני לאחר פטירת הריב"א‪.33‬‬
‫מעתה‪ ,‬לפי התיארו המקובל של לידת רבנו ת לסביבות שנת תת"ס )‪ ,(1100‬הרי שספק‬
‫א האחרו היה אפילו ב שלושי בזמ פטירת הריב"א‪ .‬הדעת נותנת‪ ,‬כמוב‪ ,‬שרוב חידושיו‬
‫ותורתו של הריב"א הועלו על הכתב עוד קוד לשנות חייו האחרונות ממש‪ ;34‬ממילא ברור כי‬

‫אביגדור אפטוביצר‪ ,‬מבוא לספר ראבי"ה‪ ,‬ירושלי תרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪.370‬‬ ‫‪28‬‬
‫ח"ד‪ ,‬סנהדרי‪ ,‬סי' עז‪.‬‬ ‫‪29‬‬
‫אורב כתב לתומו‪ ,1133 :‬ואחריו נמשכו כמעט הכל )למעט שמחה עמנואל דלהל(‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫הר"י ליפשי‪ ,‬סנהדרי גדולה‪ ,‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬ ‫‪31‬‬
‫גרוסמ‪ ,‬חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪.442443‬‬ ‫‪32‬‬
‫עובדה זו משיבה במידתמה על ההשגות שהעלה בנושא שמחה עמנואל‪ ,‬שברי לוחות‪ ,‬ירושלי תשס"ז‪ ,‬עמ'‬ ‫‪33‬‬
‫‪ :6970‬שלא כגרוסמ‪ ,‬הוא סבור כי אפשר שהדיו בשטר נעשה "אפילו זמ מרובה" לאחר כתיבתו‪ ,‬שהרי‬
‫כמתואר הוא נמצא רק לאחר פשפוש בכליו של בעל השטר‪ ,‬ומכא שהלה לכאורה כבר לא היה בי החיי ‬
‫)א כי היסק זה אינו הכרחי(; וממילא‪ ,‬א המחלוקת אכ פרצה רק שני מספר לאחר כתיבת השטר‪" ,‬הרי‬
‫שמעתה שוב אי בידינו אסמכתא ברורה" למועד פטירת ריב"א‪ .‬הוא מסכי אמנ שהתארי סביר‬
‫כשלעצמו‪ ,‬א מדגיש שאי לו ראיה ברורה במקורות שלפנינו‪.‬‬
‫באשר לזמ לידת ריב"א‪ ,‬א' אפטוביצר‪ ,‬מבוא לראבי"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,369370‬קבע כי היה זה בסביבות תת"י‬ ‫‪34‬‬
‫)‪ ,(1050‬תיארו שאומ על ידי כמה מהבאי אחריו‪ .‬דא עקא‪ ,‬דבריו מבוססי על כרעי תרנגולת של‬
‫ההשערה כי ר' יצחק הלוי – שריב"א הספיק ללמוד אצלו – נפטר בסביבות תת"ל )‪ ;(1170‬כבר הוכיח א'‬
‫גרוסמ )חכמי אשכנז הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪ ;267270‬חכמי צרפת הראשוני ‪ ,‬עמ' ‪ (442443‬כי קרוב לוודאי‬
‫שהר"י הלוי נפטר חמש או עשר שני מאוחר יותר – וממילא נית לאחר באותה מידה את לידת הריב"א‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שז‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫לא ייתכ לתלות את שיטת הלימוד שאנו מוצאי אצל הריב"א בהשפעתו של רבנו ת‪ .‬אדרבה‪,‬‬
‫לפי המידע שבידינו רוב מגעו של רבנו ת ע תורתו של הריב"א נעשה בתיוו תלמידיו של‬
‫האחרו‪ ,‬שהביאו את תוספותיו לצרפת אל בית מדרשו של רבנו ת‪ .35‬ישנו מקור אחד ויחיד‬
‫המזכיר )לכאורה( חילופי דברי ‪ ˙Â¯È˘È‬בי הריב"א לרבנו ת‪ ,‬וג ממנו עולה הרוש שרבנו‬
‫ת הוא שפנה אל הריב"א‪ ,‬ואיננו יודעי עד כמה הספיק להתפרס בשנות העשרי לחייו‬
‫בקרב תלמידי החכמי שבאשכנז‪.36‬‬
‫לאחר ביסוס הדברי עד כא‪ ,‬נית אפוא לחלק את בתי המדרש שנוסדו בהשפעתו של‬
‫רש"י לשתי מגמות – האחת תכנֶה 'מסורתית' והשנייה 'מחודשת'‪ :‬על המגמה הראשונה‪,‬‬
‫שהמשיכה ללא שינוי ניכר את מפעליו של רש"י ודרכו בלימוד – ולמעשה את שיטות הלימוד‬
‫והכתבי שהנחילו באשכנז זה מכבר רבנו גרשו ובני דורו ותלמידיה – נמנו ר' שמעיה ור'‬
‫שמחה מויטרי תלמידי רש"י‪ ,‬ושאר בני חוג כותבי הספרות דבי רש"י‪ ,‬ובי צאצאיו נמנו עמ‬
‫חתנו ר' יהודה ב"ר נת )הריב"(‪ ,‬ובעיקרו של עניי ג הרשב"‪ ,‬שתכונת פירושיו על הגמרא‬
‫שבידינו מעידה כי אימ במידה מעטה יחסית את דרכי הלימוד והדיו שאפיינו את אחיו רבנו‬
‫ת‪ .37‬על המגמה השנייה‪ ,‬בה התגבשה שיטת הלימוד המפלפלת במו"מ ארו ומדוקדק‪,‬‬
‫המרחיב להביא ראיות ודחיות לא רק מהסוגיה הנלמדת אלא מכל רחבי הש"ס‪ ,‬במעי המש‬
‫של תכונת הגמרא עצמה )ועל בסיס המצע שהניח רש"י במפעל פירושו(‪ ,‬נמנו חלק מצאצאיו‬
‫של רש"י שבראש רבנו ת‪ ,‬ומעט אחריו ג אחיינו ר' יצחק ב"ר שמואל )ר"י הזק( מדנפייר‬
‫– א לפניה ובצעירות היה זה כאמור הריב"א שהחל לגבש את שיטת הלימוד הזו לכדי סוגת‬

‫לשנת תתט"ו או תת"כ )‪ .(1060‬וכ שיער לאחרונה בגדליה‪ ,‬חכמי שפייר‪ ,‬עמ' ‪.91–90‬‬
‫באופ דומה יש לדחות את השערת אפטוביצר )ש ( כי הריב"א נפטר ‪ Ì„˜ÂÓ‰ ÏÎÏ‬בשנת תת" )‪(1130‬‬
‫לאור העובדה שהוא פונה במכתב אל הראב" בכבוד גדול וענווה רבה ]ספר ראב"‪ ,‬סי' קא; ומכא לדבריו‬
‫שהאחרו היה "לכל הפחות ב ארבעי "‪ ,‬והיות שהוא נולד בסביבות תת" )‪ (1190‬הרי לנו‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫שארבעי שנה לאחר מכ עדיי היה ריב"א בי החיי [‪ .‬אול מוב מאליו כי לא נית לדקדק בראיות מעי‬
‫אלה; הרי אי הבדל משמעותי לעניי חלוקת הכבוד א הראב" היה אז ב ארבעי ושלוש או שלושי ‬
‫ושבע )למשל(‪.‬‬
‫‪ 35‬ראו‪ :‬אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪ ;166‬ריינר )לעיל הערה ‪ ,(16‬עמ' ‪ .7381‬אורב‪ ,‬אגב‪ ,‬כתב )ש ( כי‬
‫במקו אחד הזהיר רבנו ת שלא לסמו על התוספות שתלמידי הריב"א הביאו בש רב ‪ ,‬ומקשה מיד ממה‬
‫שבמקו אחר הביא רבנו ת ללא פקפוק מתוספותיה של תלמידי אלו‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬במקרה הראשו‬
‫רבנו ת אינו מזכיר כלל את ˙‪ È„ÈÓÏ‬הריב"א‪ ,‬אלא מאשי את "המעתיקי " של כתביו‪ ,‬ועליה הוא אומר‬
‫"כי רוב שגיאות" – כביקורתו השגורה בספר הישר )בו נמצאי דברי אלה(‪.‬‬
‫‪ 36‬שו"ת מהר" מרוטנבורג‪ ,,‬דפוס לבוב‪ ,‬סי' שכ‪" :‬בא מעשה לפני ריב"א ]‪ [...‬הגיעו הדברי לפני ר"ת‪ ,‬ואמר‬
‫]‪ [...‬והשיב ריב"א‪ ."...‬הלשו "הגיעו הדברי לפני‪ "...‬מלמדת מכל מקו שלא מדובר בשליחה יזומה של‬
‫הדברי על ידי הריב"א‪ .‬ראו ג דיונו של ריינר )לעיל הערה ‪ ,(16‬עמ' ‪ ;7172‬הוא סבור כי הלשו שלפנינו‬
‫היא פרי עיבוד מאוחר של השתלשלות הדברי ‪ ,‬שכ במקבילות שלה )כמו באור זרוע‪ ,‬פסקי ע"ז‪ ,‬סימ רפד(‬
‫לא משמע שהתקיימו חילופי דברי בי השניי ‪ .‬למסקנתו‪ ,‬מה ש"השיב ריב"א" נכתב תחילה בלי קשר‬
‫לרבנו ת ‪ ,‬ורק מאוחר יותר הוכנסה הערת רבנו ת באמצע הדברי ‪.‬‬
‫‪ 37‬ראו בפרוטרוט‪ :‬אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.5056‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שח‬

‫הכתבי של ה"תוספות"‪ ,‬לצד תרומה מסוימת של חתנו האחר של רש"י‪ ,‬ר' מאיר ב"ר שמואל‪.‬‬
‫אמנ‪ ,‬על א קדימותו של הריב"א ביישו שיטת התוספות כדר חדשה בליבו מסודר של‬
‫סוגיות הגמרא‪ ,‬מגמה זו של בעלי התוספות התפתחה בעיקר בצרפת‪ ,‬כידוע‪ .‬ריב"א חזר‬
‫לשפיירא שבאשכנז והקי ש בית מדרש; שיטת התוספות שהנחיל בו השפיעה לא רק על‬
‫תלמידיו הישירי ועל בני דורו הצעירי )דוגמת הראב"‪ ,‬כדלהל(‪ ,‬אלא ג כשני דורות לאחר‬
‫מכ‪ ,‬כשהגיע ר' ישעיה דיטראני ללמוד בשפיירא‪ ,‬הושפע הרבה משיטה זו )כפי שממחיש‬
‫ספרו הגדול( וא הביאה עמו בחזרה לאיטליה‪ .‬א לאחר פטירת ריב"א נדדו רבי מתלמידיו‬
‫לצרפת ונעשו – רוב ככול – ג לתלמידיו של גדול הדור ש‪ ,‬רבנו ת; ומאוחר יותר‪,‬‬
‫כשנוס לכ ג פועלו של ר"י הזק‪ ,‬בכורת של בתי המדרש שבצרפת בקרב כלל בעלי‬
‫התוספות נעשתה מוחלטת‪.‬‬
‫תרמה לכ‪ ,‬מ הצד השני‪ ,‬העובדה שבשאר ערי אשכנז – ובראש וורמייזא ומגנצא –‬
‫הוסיפה להישמר שיטת הלימוד של תלמידי רבנו גרשו‪ .‬יוצאי הישיבות שלה בדורו של‬
‫הריב"א ובדור שלאחריו שילבו יחד את שתי המגמות הנזכרות )ה'מסורתית' וה'מחודשת'( ע‬
‫דומיננטיות של הראשונה‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרו של הראב"‪ ,‬ובמידה פחותה אצל‬
‫ר' יהודה ב"ר קלונימוס משפיירא בעל 'יחוסי תנאי ואמוראי'‪ ,‬ואחריה אצל נכדו של‬
‫הראב"‪ ,‬ר' אליעזר ב יואל הלוי )ראבי"ה(‪ ,‬ואחרי‪ .‬נוס על כ‪ ,‬זמ לא רב לאחר פטירת‬
‫הריב"א‪ ,‬בעירו שלו – שפיירא – דר כוכבו של ר' שמואל אבי ר' יהודה החסיד‪ ,‬ועקב כ בדור‬
‫המאוחר יותר כבר שררה באשכנז ג השפעת תורת הסוד של חסידי אשכנז‪ ,‬כפי שבאה לידי‬
‫ביטוי אופייני אצל ר' אלעזר מוורמייזא בעל ה'רקח'‪ .38‬כ לא זכתה שיטת ה"תוספות"‬
‫להשפעה מכרעת באשכנז כפי שהיה בצרפת‪ .‬ואחרי כל זאת‪ ,‬בסיכומו של דבר‪ ,‬כשאנו תרי‬
‫אחר הזמ הראשו בו מופיעה לפנינו השיטה הלימודית המגובשת של ראשוני בעלי התוספות‪,‬‬
‫אנו מוצאי ש את ר' יצחק ב"ר אשר הלוי‪.‬‬

‫¯' ‪(Ԙʉ È"¯) χÂÓ˘ ¯"· ˜ÁˆÈ‬‬
‫בעקבות הידרשות למקומו המסתבר של ר' מאיר ב"ר שמואל חת רש"י בתחילת דרכה של‬
‫שיטת ה"תוספות"‪ ,‬ואזכור המקו החשוב שתפס לימי נכדו ר"י הזק בתולדות בעלי התוספות‬
‫בכלל‪ ,‬יש מקו לברר‪ :‬הא ר"י הזק כשלעצמו הספיק לקבל תורה מאת זקנו ר' מאיר?‬
‫בשאלה זו סותרי דברי אורב אלה את אלה‪ :‬מחד גיסא הוא כותב כי ספק א ר"י הכיר את‬
‫זקנו‪ ,39‬א מאיד גיסא הוא מציי את העובדה כי ר"י למד בצעירותו אצל דודו הריב"‪ .40‬ובכ‪,‬‬
‫בדברי האבל של רבנו ת על פטירת אחיו הריב"‪ ,‬במכתבו לראב" אליו נדרשנו לעיל‪ ,‬מפורש‬

‫‪ 38‬וראו‪ :‬אורב‪ ,‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.345‬‬
‫‪ 39‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬
‫‪ 40‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.229‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שט‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫כי אביה ר' מאיר עדיי היה אז בי החיי! ברור אפוא כי ר"י הזק ‪ ‰È‰ ÏÂÎÈ‬להכיר את זקנו‪.‬‬
‫יתר על כ‪ ,‬בכתב יד שנדפס לאחרונה ישנה לכאורה ראיה מפורשת שהוא אכ הכיר אותו‬
‫בפועל‪ :‬ב'ספר הנייר' מובאי דברי ר' שמשו משאנ‪ ,‬הכותב‪" :‬שמעתי שראה רבי' בבית רבי'‬
‫מאיר אבי ר"ת שהיו טחי הדגי בסולת‪ .41"...‬אותו "רבי']נו[" הוא כמוב ר"י הזק‪ ,‬רבו‬
‫המובהק של הר"ש משאנ‪.‬‬
‫בנקודה זו יש להוסי ולפקפק על מה שאורב מציג את ר"י הזק יותר מפע אחת כ"יורשו‬
‫וממלא מקומו" של רבנו ת‪ .42‬ובכ‪ ,‬אמו של ר"י הזק היתה כנראה מבוגרת יותר מאחיה רבנו‬
‫ת‪ ,‬והרי נפטרה על פניו ובחיי בעלה‪ ,‬כמעשה הידוע שסיפר בנה‪ ;43‬ולפי הנטייה המקובלת‬
‫)לתאר את לידת ר"י לא רחוק מתחילת המאה ה‪ 12‬למניינ‪ ,‬נמצא אפוא כי הוא לא היה צעיר‬
‫בהרבה מרבנו ת‪ ,‬אלא שהארי ימי יותר ממנו ונפטר מספר שני מסוי אחריו )כדלהל(‪.‬‬
‫הוא אמנ למד תורה הרבה מדודו הגדול‪ ,‬וראה עצמו כתלמידו לכל דבר‪ ,44‬א למעשה עוד‬
‫בחייו של רבנו ת דר כוכבו של ר"י הזק‪ ,‬והשפעתו על בתי המדרש של בעלי התוספות‬
‫וצרפת ועל גדולי ממשיכיה היתה רבה כבר בשלהי חייו של דודו; האחי המפורסמי ר'‬
‫שמשו משאנ ור' יצחק ב"ר אברה‪ ,‬למשל‪ ,‬הלכו ללמוד דווקא אצל ר"י הזק למרות‬
‫שבצעירות היו יכולי להספיק ללמוד אצל רבנו ת )שהיה לפי המקובל גיסו של סב(‪ .‬זוהי‬
‫בי השאר הסיבה שדווקא הוא זה שזוהה כ"בעל התוספות" בה"א הידיעה‪ ,‬כפי הביטוי‬
‫בתשובה בת הדור שלאחריה‪ .45‬במילי אחרות‪ ,‬ר"י הזק הגיע למעמדו הגדול עוד בחייו של‬
‫רבנו ת‪ ,‬לאו דווקא על תק "ממלא מקומו"‪.‬‬
‫מתי נפטר ר"י הזק? אורב מביא ידיעה יחידאית מאחת הרשימות הכרונולוגיות ששרדו‬
‫בידינו‪ ,‬לפיה ר"י הזק נפטר בתתקמ"ט )‪ .46(1189‬למעשה‪ ,‬ג לפי הנוסח המשובש שפרס י"מ‬

‫ספר הנייר )מהדורת אפל(‪ ,‬סו סי' מב‪ ,‬עמ' רכו )א השוו שערי תשובות מהר" בר ברו‪ ,‬מהד' משה אריה‬ ‫‪41‬‬
‫בלו‪ ,‬ברלי תרנ"א‪ ,‬עמ' ‪ ,318‬סימ תקנג‪' :‬ושמעתי שהיו רגילי '(‪ .‬אמנ ‪ ,‬ישנה תשובה אחת בה הביא ר"י‬
‫הזק ראיות מבית זקנו ר' מאיר ב"ר שמואל ג לאחר פטירתו )תשובות מיימוניות ספר קדושה‪ ,‬מאכלות‬
‫אסורות סימ ה‪" :‬וכ נוהגי בבית רבינו מאיר זקני"‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והשוו לתשובה שבספר הנייר סי' מד!(‪.‬‬
‫ראו למשל‪ :‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬ ‫‪42‬‬
‫דברי ר"י הובאו כלשונ על ידי הרמב" בתורת האד ‪ ,‬שער הסו )עני מי שמתו מוטל לפניו(‪ ,‬ואחריו‬ ‫‪43‬‬
‫בלשו קצרה בטור יורה דעה‪ ,‬סימ שמא‪.‬‬
‫ראו‪ :‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪ .229230‬ראו בפרט תשובתו באור זרוע חלק ג‪ ,‬פסקי בבא בתרא‪ ,‬סימ קמב‪ ,‬בה‬ ‫‪44‬‬
‫מקונ על פטירת רבנו ת )קרוב לוודאי(‪ .‬להשערה בדבר לידתו של ר"י בשנת ‪ 1115‬בער‪ ,‬ראו אפטוביצר‪,‬‬
‫מבוא לספר ראבי"ה‪ ,‬עמ' ‪.380‬‬
‫ראו‪ :‬פסקי וכתבי לראב"ד‪ ,‬סי' לה‪ .‬המהדיר )הר"י קאפח( מעיר כי היות שהרמב" מוזכר בתשובה זו‬ ‫‪45‬‬
‫בכינוי 'ז"ל' נראה שאינה לראב"ד‪ ,‬א כי ייתכ שברכת המתי נוספה על ידי המעתיקי ‪ .‬בדור מאוחר יותר‪,‬‬
‫הרמב" בחידושיו מזכיר תדיר את "בעל התוספות" בסתמא‪ ,‬ובכל מקו כוונתו לר"י הזק‪ ,‬כפי שמפרש הוא‬
‫עצמו בכמה מקרי ‪.‬‬
‫אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.253‬‬ ‫‪46‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שי‬

‫תאשמע‪ ,‬בו נכתב כי "ר' אלחנ נהרג בתתק"ד ור"י הזק אביו נפטר בתתקמ"ד"‪ ,47‬נמצא כי‬
‫האחרו אכ נפטר במהל שנות התתק"מ – דבר המשות לשתי הרשימות‪ .‬למעשה אי סיבה‬
‫להימנע מלאמ את התיארו שהביא אורב‪ :‬תאשמע מתק על פי מקורות אחרי כי ˙˙˜‪„"Ó‬‬
‫היא שנת מותו של ר' אלחנ‪ ,‬ולאור זאת ייתכ בפשטות כי כש שנשמטה אות בתארי של ר'‬
‫אלחנ כ נשתשבשה אות בתארי של אביו‪ ,‬וג כא יש לקרוא לגבי האחרו‪ :‬תתקמ"ט‪.‬‬

‫¯' ˘‪(Ԙʉ È"¯ „Î) ÔÁχ ¯"· χÂÓ‬‬
‫עניי זה מביאנו לתק את דברי אורב במקו נוס‪ ,‬בו כתב שר' שמואל ב"ר אלחנ )נכד‬
‫ר"י הזק( נולד "לכל המאוחר בשנת תתקמ"ד"‪ ,‬מפני שאז נהרג אביו‪ .48‬לפי דבריו היה א‬
‫מקו לומר שמא נולד בתתקמ"ה‪ ,‬אחרי הריגת אביו‪ .49‬אול מעדותו של ר"ש ב"ר אלחנ‬
‫בתוספותיו למועד קט על מנהג אבלות שראה בקטנותו בבית זקנו הר"י‪ ,50‬ברור שהוא לא היה‬
‫כב חמש בלבד בפטירת זקנו! זאת לא רק מפני עצ יכולת ההבחנה במנהגי האבלות של סבו‪,‬‬
‫כעולה מדבריו בתוספות ש‪ ,‬אלא ג ובעיקר מפני שעדותו זו מופיעה ג בתשובה שכתב‬
‫הריצב"א לאחיו ר"ש משאנ‪ ,‬בה סיפר הריצב"א ששמע מהר"ש ב"ר אלחנ על מה שנהג ר"י‬
‫הזק באבלותו‪ ,‬וציטט מלשונו של הלה שזקנו "לא אמר לי טעמו‪ ,‬ודומה בעיני שמחמת‬
‫שראיתי עשה כ‪ ,‬אלא שבשבת ראשונה אמר לי שלא רצה לשנות‪ .51"...‬דיו ערני זה של ר"ש‬
‫ב"ר אלחנ ע סבו ר"י הזק אודות הנהגות האבלות שלו‪ ,‬והעובדה שישנה לפחות עוד עדות‬
‫ראייה אחת נוספת שמזכיר ר' שמואל מבית זקנו‪ ,52‬מביאי אותנו להערי בסבירות גבוהה‬
‫שבזמ פטירת זקנו הוא היה כב חמש עשרה‪ .‬לא פחות מכ‪ ,‬כרוש הברור העולה מהמובא‬
‫לעיל; א ג לא יותר מכ‪ ,‬ה מפני שאחרי הכל הוא כמעט אינו מביא דברי ששמע ישירות‬
‫ממנו‪ ,‬ובעיקר מפני שאת רוב תורתו קיבל כנראה מתלמידו של ר"י הזק – הריצב"א‪ ,‬כדלהל‪:‬‬
‫לדידי אי ספק כי הריצב"א הוא הוא "מורי הריב"א זצ"ל" שהזכיר ר' שמואל ב"ר אלחנ‬

‫ישראל מ' תאשמע‪ ,‬כנסת מחקרי ‪ ,‬חלק א‪ ,‬ירושלי תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.126132‬‬ ‫‪47‬‬
‫אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.485‬‬ ‫‪48‬‬
‫וכדר שר' שמשו מקוצי נולד אחר פטירת אביו ונקרא על שמו‪ – .‬ראו ש ‪ ,‬עמ' ‪.342‬‬ ‫‪49‬‬
‫שאורב עצמו מזכירה בסמו – ש ‪ ,‬עמ' ‪.486‬‬ ‫‪50‬‬
‫תשובות מיימוניות לספר שופטי ‪ ,‬סימ כ‪ .‬יש להיזהר מלטעות ולייחס את המילי הללו לריצב"א עצמו‪,‬‬ ‫‪51‬‬
‫דבר העושה את תוכנ לחסר פשר‪ .‬והשוו ללשו ר"ש ב"ר אלחנ בתוספות הנ"ל )מועד קט כג ע"א ד"ה רבי‬
‫יהודה(‪ .‬רק ההמש‪ ,‬מהמילי "וזהו כדבריי"‪ ,‬הוא שוב לשו הריצב"א‪.‬‬
‫ראו המפורש בספר תשב" )לר' שמשו ב"ר צדוק(‪ ,‬סימ תקיב‪ .‬אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪ ,486‬מביא‬ ‫‪52‬‬
‫עדות זו ומציי לשו"ת מהר" דפוס פראג‪ ,‬א בעצמו ציי בהערה שנוסח זה לוקה בחסר והנוסח שבתשב"‬
‫הוא השל שבכול ; הוא בחר לצטט מעי נוסח אקלקטי‪ ,‬אלא שנשמטה אצלו המילה "ראיתי"‪ ,‬רבת‬
‫המשמעות לענייננו‪ .‬כמו כ‪ ,‬הוא ציי לעד הנוסח בשו"ת מהר" מינ‪ ,‬אול כיו ישנו בידינו ג את עד‬
‫הנוסח בשו"ת מהרי"ק החדשי ‪ ,‬סימ יח – המבוסס כנראה על התשב" – וג ש הנוסח הוא "ראיתי את‬
‫זקיני"‪.‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שיא‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫בתוספות במקו סמו‪ .53‬העובדה שג לריב"א הלוי משפיירא היו תוספות למועד קט‪,‬‬
‫הנזכרות על ידי הבאי אחריו ור"ש ב"ר אלחנ בכלל‪ ,54‬אי בה כלו לעניי זה‪ ,‬כי באותו‬
‫דיבור בתוספות הנ"ל )שנכתבו על ידי ר"ש ב"ר אלחנ( מובא דיו בי ר"י הזק לבי חברו ר"ש‬
‫מוורדו הראשו תלמיד רבנו ת‪ ,55‬ובהמש אותו עניי ולשו נזכר שוב "רבינו יצחק זקני"‬
‫)כלומר זקנו של הכותב ר"ש ב"ר אלחנ(‪ ,‬ובי לבי מופיע אותו אזכור של "מורי ריב"א"‪ .‬מי‬
‫שיבקש לפרש כי מדובר בריב"א משפיירא‪ ,‬יהיה מוכרח להניח כי מדובר בפרגמנט קטוע של‬
‫שורה ומחצה שמשו מה חדר ממקור בלתי ידוע אל תו דבריו של ר"ש ב"ר אלחנ‪ ,‬בצורה‬
‫שאי בה אפילו שינוי לשו‪ .56‬האפשרות היחידה לזיהוי ריב"א זה‪ ,‬אפוא‪ ,‬היא הריצב"א‬
‫)המכונה לעיתי באופ זה(‪.‬‬
‫א כ‪ ,‬לפי תיארו פטירת ר"י הזק לתתקמ"ט )‪ ,(1189‬נראה לתאר את לידת נכדו ר"ש‬
‫ב"ר אלחנ בי השני תתק"לתתקל"ה )‪ .(11701175‬באשר לקצה השני של חייו‪ ,‬לאור‬
‫התיארו הקובע את פטירת ר' יהודה שירליאו לשנת תתקפ"ד )‪ ,57(1224‬נמצא כי ר"ש ב"ר‬
‫אלחנ נפטר לכל המוקד בסו שנות תתק"פ‪ ,‬שכ בתשובה היחידה שלו שהגיעה לידינו –‬
‫אותה תשובה הנזכרת לעיל מספר תשב" – הוא מזכיר את הנהגות גדולי הדור שלפניו בעניי‬
‫מסוי‪ ,‬ובה זקנו ר"י הזק ואחריו הר"ש משאנ‪ ,‬ומוצא לנכו ג להזכיר את הנהגתו של‬
‫"רבינו יהודה מפריש" כאחד מגדולי הדור הקוד לו‪ ,‬ומסיי "מזקני אתבונ ומה אלמד‪ ,‬כי‬
‫טובי צפרנ של ראשוני מכרס של אחרוני"‪ .‬הדבר מאשש את אמינות הרשימה שמצא‬
‫אורב‪ ,‬המתארכת את פטירתו לתתק" )‪.58(1230‬‬

‫¯' ‪Ô‡ÈÏ¯È˘ ˜ÁˆÈ ¯"· ‰„‰È‬‬
‫עתה נבוא לדו בעניי הקשור לר' יהודה שירליאו עצמו‪ .‬במקו אחד בספרו ד אורב‬
‫בתלמיד ר"י הזק בש ר' יהודה ב"ר יצחק מבירינא‪ ,‬שתוספות המיוחסות לו נדפסו על מסכת‬
‫עבודה זרה‪ ;59‬תחילה דחה בראיות שונות את השערת י"מ תאשמע שאי זה אלא ר' יהודה‬
‫שירליאו – השערה על פיה הסיק תאשמע כי אות תוספות לעבודה זרה שנדפסו על שמו של‬

‫מועד קט כג ע"א ד"ה כל‪ .‬אורב לא ציי זאת בדיונו על ר"ש ב"ר אלחנ‪.‬‬ ‫‪53‬‬
‫ראו‪ :‬אורב‪ ,‬בעלי התוספות עמ' ‪.171172‬‬ ‫‪54‬‬
‫אורב‪ ,‬ש ‪ ,‬עמ' ‪ ,340‬סבר שמדובר בר"ש מוורדו השני‪ ,‬תלמיד ר"י הזק עצמו‪ ,‬וטע כי בכל מקו שר"י‬ ‫‪55‬‬
‫מתר את דברי ר"ש מוורדו‪ ,‬מדובר בשני‪ ,‬שהיה תלמידו‪ ,‬ולא בראשו שהיה כמוהו תלמיד ר"ת! דבריו‬
‫תמוהי בעיני‪.‬‬
‫במקו אחר )ש ‪ ,‬עמ' ‪ (437‬פתר אורב בצורה זהה בעיה דומה‪ ,‬אול כא הנתוני שוני לחלוטי‪ .‬יצוי כי‬ ‫‪56‬‬
‫במקו נוס בתוספות הללו מוזכר "מורי ריב"א" )מועד קט יט ע"ב ד"ה אתיא(‪ ,‬שהורה לכותב הדברי ‬
‫הלכה למעשה בשעה שהיה אבל‪.‬‬
‫ראו‪ :‬אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬עמ' ‪.334‬‬ ‫‪57‬‬
‫ש ‪ ,‬עמ' ‪.486‬‬ ‫‪58‬‬
‫ש ‪ ,‬עמ' ‪.332333‬‬ ‫‪59‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שיב‬

‫ר"י מבירינא ה כנראה מעי מהדורה בתרא של תוספות ר"י שירליאו למסכת זו‪ .‬לאחר מכ‬
‫ביקש אורב להוכיח שהלה למד בבית מדרשו של ר"י הזק ‪ ¯Á‡Ï‬הזמ בו שהה ש ר"י‬
‫שירליאו‪ ,‬מפני שמצאנו אצל ר"י שירליאו פירוש אחד המובא בש ר"י‪ ,‬ואצל ר"י מבירינא‬
‫מצאנו את אותו הפירוש אלא שלאחר שהוא מציי "כ מצאתי בש רבי" הוא מוסי מיד‬
‫ש"רבי אמר לנו עכשיו‪ "...‬פירוש אחר‪.‬‬
‫אול לפי הרשימה בשו"ת מהרש"ל‪ ,‬המתארכת את פטירת ר"י שירליאו בתתקפ"ד‬
‫ומוסיפה שהיה ב חמישי ושמונה‪ ,‬נמצא כי בפטירת ר"י הזק )לפי התיארו הנזכר‪ ,‬תתקמ"ט(‬
‫היה ר"י שירליאו בס הכל ב עשרי ושלוש‪ .‬ממילא קשה לקיי את התרחיש שמצייר אורב‪,‬‬
‫הדורש מאיתנו לסבור כי ר"י שירליאו עזב משו מה את בית המדרש של רבו המובהק בגיל‬
‫כה צעיר ואחרי שהות קצרה למדי‪ ,‬עד כדי כ שר"י מבירינא הנזכר הספיק לשמוע מר"י הזק‬
‫דברי חדשי וא לכתוב אות עוד בחייו של האחרו‪ .‬אכ‪ ,‬א איננו יודעי מיהו ר"י‬
‫מבירינא נותרנו ג בתעלומה מה פשר אותו "רבי" המוזכר בתוספותיו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬א נקבל את השערת תאשמע שמדובר בר"י שירליאו‪ ,‬תיתכ ג דר להסביר‬
‫מיהו אותו "רבי"‪ :‬לא מ הנמנע כי לאחר פטירת ר"י הזק המשי ר"י שירליאו ללמוד אצל‬
‫ממשיכו של ר"י הזק‪ ,‬הריצב"א‪ ,‬וכפי שעשה ב דורו ר"ש ב"ר אלחנ‪ .60‬א כ‪ ,‬הרי‬
‫שהריצב"א הוא "רבי" המוזכר על ידי ר"י מבירינא )שהוא עצמו הינו ר' יהודה שירליאו(‪.‬‬
‫דא עקא‪ ,‬הבעיה העיקרית ע השערתו של תאשמע היא שאי בידינו כל עדות ליחסי רב‬
‫תלמיד בי הריצב"א לר"י שירליאו‪ .‬ע זאת‪ ,‬השערתו הנזכרת של אורב אינה סבירה יותר‬
‫לאור הנתוני הכרונולוגיי; והעדות שהוא מביא לכ שר"י מבירינא אינו ר"י שירליאו אלא‬
‫חכ אחר‪ ,‬אינה חד משמעית ועשויה לסייע דווקא להשערת תאשמע‪ ,‬שכ מיד אחרי אזכורו‬
‫של ר' יהודה מבירינא במקור אותו מציי אורב‪ ,‬מסופר ש על מעשה שהיה בפריז שהתירו‬
‫‪ ‰„Â‰È ¯"¯‰‬והר"ר שמשו – וסביר להבי שהכוונה שוב לאותו ר' יהודה שנזכר מעט לפני כ‪,‬‬
‫וא כ מדובר בר"י שירליאו שכידוע חי בפריז‪.‬‬

‫¯' ‪ÚÂ¯Ê ¯Â‡ ˜ÁˆÈ ¯"· ÌÈÈÁ‬‬
‫מעט מאד חומר קיי בשפה העברית לתולדותיו של ר' חיי אליעזר בנו של ר' יצחק אור‬
‫זרוע )להל‪ :‬מהר"ח או"ז(‪ .‬שני המאמרי החשובי ביותר לתולדותיו נדפסו לפני קרוב למאה‬
‫שנה‪ ,‬האחד בשפה הגרמנית והשני בשפה הצרפתית‪ ,61‬ובעבור המעייני דוברי העברית‬

‫‪ 60‬כדלעיל‪ .‬הדבר הול את הנאמר ברשימה בשו"ת מהרש"ל‪ ,‬סי' כט‪ ,‬כי "אחרי שנפטר רבינו יצחק מדניפר'‬
‫ָמ ַל רבינו יצחק ב אברה "‪.‬‬
‫‪Markus Brann, Germania Judaica, II, Breslau 1934, pp. 889-903; J. Wellesz, Reveue 61‬‬
‫‪ .des Etudes Juives (REJ), Paris 1907, Vol. 53 pp. 67-84, Vol. 54 pp. 102-106‬ראו ג ‬
‫‪Noah Goldstein, “Rabbi Hayyim Eliezer ben Isaac Or Zarua: His Life and Work, and‬‬
‫)‪.a Digest of his Responsa (D.H.L. dissertation, Yeshiva University, 1959‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שיג‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫בדורותינו זמי רק מאמר בודד של י' הורבי‪ ,‬הנופל במידה ניכרת מאות שני מאמרי‪ ,‬ה‬
‫בכמות וה באיכות‪.62‬‬
‫כ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בעוד שהורבי הזכיר את השתתפותו של מהר"ח או"ז באסיפת הקהילות‬
‫במגנצא בשנת מ"ח )‪ (1288‬וסבר לתומו כי "זה התארי היחיד כמעט שידוע בקשר לימי‬
‫חייו"‪ ,63‬הרי שוועליש )‪ (Wellesz‬כבר הבחי בתארי הרמוז אגב אורחא באחת התשובות של‬
‫מהר"ח או"ז‪ ,‬אשר הינו בעל משמעות חשובה ביותר לתיארו תקופת פעילותו‪ :64‬בסימ רכ"ט‬
‫של שו"ת מהר"ח‪ ,‬נידו שטר שתארי פרעונו היה "·‪ ."Ï"Î ˙˘ Ô¢Á¯Ó‬התארי נ‪+‬כ‪+‬ל‬
‫כלומר שנת ק' )‪ (1340‬הינו קרוב למאה שנה לאחר הולדת מהר"ח או"ז‪ ,‬וקשה להניח שהיה‬
‫עדיי בי החיי; לפיכ קרוב לוודאי כי רק האות הראשונה היתה נקודה במקור‪ ,‬כלומר‬
‫שהכוונה לשנת נ' )‪.65(1290‬‬
‫מכא עולה המסקנה כי זוהי אחת מ התשובות היותר מוקדמות שבשו"ת מהר"ח; שכ בכל‬
‫עשרות התשובות בה הוא מזכיר את מורו ורבו מהר" מרוטנבורג‪ ,‬לעול הוא נזכר בברכת‬
‫המתי – ומהר" נפטר כידוע בשנת ה' נ"ג )‪ .(1293‬במקו אחד מזכיר מהר"ח או"ז ג את‬
‫רבנו פר מקורביל בברכת המתי‪ – 66‬שא הוא כפי הידוע נפטר באותו העשור‪ .‬ללמד על‬
‫הכלל יצאו תשובות אלה‪ ,‬המפוזרות לאור כל הספר‪ ,‬שג שאר התשובות נכתבו רוב ככול‬
‫בדור שלאחר פטירת מהר"‪ .‬אות שאלות ותשובות בה נשא ונת מהר"ח או"ז ע הרא"ש‬
‫וחבריו‪ ,67‬שייכות כנראה לעשור שבי פטירת מהר"‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬לבי עזיבת הרא"ש את‬

‫יהושע הורבי‪" ,‬רבי חיי אור זרוע ויחסו לחברה של הגויי "‪ ,‬חברה והיסטוריה‪ ,‬ירושלי תש" ‪ ,‬עמ' ‪93‬‬ ‫‪62‬‬
‫‪ .102‬למעשה‪ ,‬ג מאמר זה אינו מוקדש לתולדותיו של מהר"ח או"ז בפרט‪ ,‬אלא מרביתו מוקדשת למידע‬
‫ההיסטורי העשיר אודות חיי הקהילות שנית להפיק מתשובות מהר"ח‪.‬‬
‫ש ‪ ,‬עמ' ‪.9394‬‬ ‫‪63‬‬
‫ראו‪) Wellesz :‬לעיל הערה‪ ,(61‬עמ' ‪.80‬‬ ‫‪64‬‬
‫ראיה חדמשמעית לכ עולה מ התיאור באותה תשובה אודות נסיבות כתיבת השטר‪ :‬על רקע מצור צבאי‬ ‫‪65‬‬
‫שהוטל על עיר שמרדה בתשלומי מיסיה‪ ,‬לווה המל רודול כס מיהודי והטיל את פרעו החוב על תושבי‬
‫העיר המורדת‪ .‬הללו נדרשו לפרוע את החוב בתשלומי ‪ ,‬כשהראשו שבה נקבע לשנת הפירעו הנזכרת‪,‬‬
‫ארבע שני לאחר כתיבת השטר‪ .‬בהמש מסופר שאכ "פרעו פרעו הראשו בחיי המל" – דבר שנעשה‬
‫כאמור באותה שנת נכ"ל – "ואז מת המל" לפני תארי הפירעו השני‪ .‬תיאור זה לא רק מזכיר במפורש את‬
‫שמו של המל רודול‪ ,‬אלא ג הול היטב את העובדה שרודול הראשו נפטר בשנת נ"א )‪ !(1291‬השטר‬
‫נכתב אפוא בשנת מ"ו )‪ ,(1286‬והתשובה כולה נכתבה בי השני נ"אנ"ד )‪ ,(12921293‬אחרי פטירת‬
‫רודול ולפני מועד הפירעו השני‪.‬‬
‫שו"ת מהר"ח‪ ,‬סימ קא‪ .‬אזכור דברי ששמע מהר"ח או"ז מפיו של רבנו פר‪ ,‬נמצא בדרשות מהר"ח סימ ג‬ ‫‪66‬‬
‫וסימ ו‪.‬‬
‫שו"ת מהר"ח סימני נב‪ ,‬פאפב‪ ,‬צא‪ ,‬רלא‪ .‬יש תשובות בה מזכיר מהר"ח או"ז את "מורי הרב ר' מרדכי"‬ ‫‪67‬‬
‫)שו"ת מהר"ח סימני רל‪ ,‬רלח‪ ,‬רמט(‪ ,‬ועל פיה כתב הורבי כי עמד בקשרי ע ר' מרדכי ב"ר הלל בעל‬
‫'המרדכי' – אול יש להעיר שבתשובות אחרות נזכר במפורש "מרדכי ב"ר אברה " כאשר ג עליו כותב‬
‫מהר"ח או"ז "מורינו הרב ר' מרדכי" )ש סימ רכו(‪ ,‬וממילא אפשר שג בתשובות האחרות הכוונה אליו‬
‫ולאו דווקא למרדכי הידוע‪ .‬בפרט לאור האמור למעלה באשר לתאריכי רוב תשובותיו של מהר"ח או"ז; הרי‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שיד‬

‫אשכנז בשנת ה' ס"ג )‪.(1303‬‬
‫את אותה השתתפות באסיפת הקהילות בשנת ה' מ"ח )‪ ,(1288‬נית אפוא לראות כסימ‬
‫המבשר על עליית קרנו של מהר"ח או"ז וראשית השפעתו הציבורית‪ .‬לאחר עזיבת הרא"ש‬
‫ומות על קידוש ה' של גדולי תלמידי מהר" ר' מרדכי ב"ר הלל ור' מאיר הכה מרוטנבורג‬
‫בשני נ"חס"ג )‪ ,(12981303‬היה כנראה מהר"ח או"ז שמילא מקצת מ החלל העמוק שנפער‬
‫בצמרתה הרוחנית של יהדות אשכנז‪ ,68‬ושימש יותר משאר חבריו כמשיב לשואלי שבאשכנז‬
‫של אותו דור‪ ,‬כמו ג מנהיג רוחני – דבר שנית לעמוד עליו מ הספר הייחודי 'דרשות מהר"ח'‬
‫שנסדר על ידי תלמידיו והבאי אחריה‪.69‬‬
‫דוגמא בודדת זו ממחישה אפוא כי תולדות חייו של מהר"ח או"ז ממתינות עדיי לנוסח‬
‫מעודכ בשפה העברית‪ ,‬שיכלול את הממצאי שהצטברו מאז שני המאמרי שנכתבו‬
‫לתולדותיו בידי אנשי 'חכמת ישראל' ועד ימינו אנו‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬מכל מקו‪ ,‬אבקש לבסס היבט‬
‫אחד מוגדר‪ ,‬המבטא לדעתי את עיקר ייחודו ההיסטורי של נשוא הדיו‪ :‬מהר"ח או"ז הינו‬
‫מהבודדי שבי רבותינו בשני השלישי הראשוני של תקופת הראשוני‪ ,‬מזמנ של תלמידי‬
‫רבנו גרשו ורבנו חננאל ועד תקופתו של הרא"ש‪ ¯˜ÈÚ˘ ,‬תורת שבכתב נעשתה על ידי כתיבת‬
‫תשובות )ע זאת‪ ,‬הוא נודע ג בזכות הקיצור שחיבר לספרו של אביו‪ ,‬סימני אור זרוע(‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫נית לקבוע כי ‪ „ÈÁȉ‬מלבדו בי חכמי אשכנז וצרפת שתשובותיו נאספו לספר מיוחד על ידו או‬
‫על ידי תלמידיו )בטר דור של מהרי"ל ובני חוגו(‪ ,‬הוא רבו המובהק מהר" מרוטנבורג‪.‬‬
‫‪Ê"‡ Á"¯‰Ó ˙"¢ Ï˘ „ÂÁÈÈ‬‬
‫על העובדה שאיסו התשובות לתכרי מקוב לא היה מקובל בקרב חכמי אשכנז וצרפת‬
‫)לאור רוב תקופת הראשוני( כמו שהיה מקובל בקרב חכמי ספרד‪ ,‬עמד בהרחבה י"מ תא‬
‫שמע‪ ,70‬שציי כי באשכנז וצרפת דאז נעשו אמנ מעט אוספי מצומצמי של תשובות‬

‫ר' מרדכי ב"ר הלל נעק"ד בשנת נ"ח )‪ ,(1298‬ומהר"ח או"ז לא מזכיר בשו מקו את ר' מרדכי הנ"ל בברכת‬
‫המתי ‪ .‬יש להזכיר‪ ,‬מאיד‪ ,‬תשובה אחרת בה התכתב מהר"ח או"ז ע גיסו של המרדכי‪ ,‬ר' מאיר הכה‬
‫מרוטנבורג בעל הגהות מיימוניות )שו"ת מהר"ח סימ רנג(; ובמקו אחר נזכרה חלופת מכתבי של מהר"ח‬
‫או"ז ע ר' משה מרוטנבורג בעל ספר 'הפרנס' )דרשות מהר"ח או"ז סימ כד(‪ ,‬לאחר פטירת מהר" ‪ .‬ישנה‬
‫ג תשובה שהשיב הרשב"א שבספרד למהר"ח או"ז )שו"ת הרשב"א ח"א סימ תקעא(‪ ,‬השייכת ג היא‬
‫מסתמא לתקופה שלאחר פטירת מהר" ‪ ,‬ולפני פטירת הרשב"א בשנת ה' ע' )‪.(1310‬‬
‫‪ 68‬בעניי זה ראו מאמרי‪" ,‬עיו מחודש בפרשת שביו של מהר" מרוטנבורג ופדייתו לקבורה"‪ ,‬ירושתנו‪ ,‬חלק‬
‫חמישי )תשע"א(‪ ,‬עמ' שיאשיח‪.‬‬
‫‪ 69‬ועד מתי נמשכה מסכת חייו של מהר"ח או"ז? על כ אפשר אולי ללמוד מאחת מתשובותיו שבה הזכיר את‬
‫"ר' אשר" בברכת המתי ‪ .‬א לא מדובר בטעות )באותה תשובה מוזכר ר' אשר שלוש פעמי נוספות בלא‬
‫ברכת המתי ; הדבר אינו בלתי רגיל בשו"ת מהר"ח – ג מהר" מוזכר בתשובות שונות ע ברכת המתי ‬
‫ובלעדיה בהפרש של כמה שורות – א בסופו של דבר נשארנו ע אזכור אחד בודד העלול להיות ט"ס(‪,‬‬
‫ובהנחה הסבירה שכל "מורי ר' אשר" שבשו"ת מהר"ח הוא הרא"ש‪ ,‬הרי לנו שמהר"ח או"ז נפטר לא לפני‬
‫שנות ה' פ' )‪ ,(12211228‬בה נפטר הרא"ש‪.‬‬
‫‪ 70‬י"מ תאשמע‪ ,‬כנסת מחקרי ‪ ,‬חלק א )לעיל הערה ‪ ,(47‬עמ' ‪.117125‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שטו‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫שנספחו לחיבורי גדולי‪ ,‬דוגמת תשובות רבנו ת‪ ,‬הראב" והראבי"ה‪ ,‬א לא היתה בנמצא‬
‫בשעתו אסופת מאות תשובות כחיבור בפני עצמו‪ .‬חיבורי כאלה‪ ,‬דוגמת 'שו"ת רש"י'‪ ,‬החלו‬
‫להיאס רק לפני כמה דורות‪ .‬על רקע זה בולט למדי אוס תשובותיו של מהר"ח או"ז‪.‬‬
‫אלא שתיאורו של תאשמע אינו מוסכ במחקר‪ ,‬ובפרט לאור הממצאי שהתגלו בדור‬
‫האחרו במחקר כתבי היד האשכנזיי‪ ,‬שרוכזו בי השאר על ידי ש' עמנואל‪ .71‬עמנואל מסכי‬
‫כי בניגוד למצב בספרד‪ ,‬הרי שבאשכנז וצרפת עד לזמ מהר" מרוטנבורג לא היו קיימי‬
‫אוספי תשובות משמעותיי שנאספו בידי המשיב או תלמידיו‪ ;72‬אלא שבניגוד לתאשמע‬
‫וסולובייצ'יק שהסיקו מכ כי בעלי התוספות לא ראו חשיבות באיסו תשובותיה‪ ,‬הוא נוטה‬
‫להסכי ע סברתו של אורב כי בפועל היו קיימי קבצי תשובות רבי – אלא שה אבדו‬
‫במש הדורות‪ .73‬כדוגמא לכ הזכיר אורב בשעתו את תשובות רבנו ת‪ ,‬וטע כי באופ דומה‬
‫נשמרו ג קבצי תשובות של ר"י הזק ושל ר"ש משאנ‪ ,‬ששיירי מה הגיעו לידינו בליקוטי‬
‫כגו תשובות מיימוניות ואור זרוע‪ .‬ליקוטי תשובות נוספי מסוג זה נדפסו בדורות האחרוני‪,‬‬
‫דוגמת הקוב 'תשובות חכמי צרפת ולותיר'‪.‬‬
‫נטייתו של עמנואל להסכי ע סברתו של אורב‪ ,‬מבוססת על נסיונו בשחזור ספרי‬
‫ליקוטי למיניה‪ ,74‬שבה נשמרו ג עשרות תשובות‪ ,‬וא תשובות רבות שנדפסו לימי‬
‫בתשובות מהר" דפוס פראג נלקחו מה‪ ,‬וכ ג כנראה תשובות אחרות של בעלי התוספות‬
‫שמרוכזות במקומות שוני בספרי התשובות של מהר"; וכ לאור אופ השימוש של הראשוני‬
‫בקוב קדו אחד של תשובות מבעלי התוספות‪ ,‬שתכניו הועתקו הרבה על ידי בני הדורות הבאי‪,‬‬
‫ולבסו אכ הגיע לידינו ונדפס תחת הש 'תשובות ופסקי לר"י הזק' )ש(‪ .‬עמנואל סבור‬
‫עוד כי ג קבצי תשובות מהר" מרוטנבורג אינ אלא גלגול של קבצי התשובות הקדומי‪,75‬‬
‫ושה למעשה ג הסיבה לאובדנ של הקבצי הקודמי‪ ,‬שנעשו מיותרי משעה שקיי קוב‬
‫תשובות מקי יותר מה; וכ הוא לומד מאופ השימוש בקוב התשובות הנזכר‪ ,‬שחכמי‬
‫הדורות נהגו להעתיק תשובות מבלי לציי את טיבו וזהותו של תכרי כתב היד ממנו העתיקו‪.‬‬

‫ראו‪ :‬שמחה עמנואל‪ ,‬שברי לוחות‪ ,‬ירושלי תשס"ז‪.‬‬ ‫‪71‬‬
‫ש ‪ ,‬עמ' ‪.270271‬‬ ‫‪72‬‬
‫ומדוע 'אבדו' באופ מקי שכזה? בעמ' ‪ 1224‬מתאר עמנואל בהרחבה את נסיבות אובדנ של כתבי יד‪,‬‬ ‫‪73‬‬
‫ובעמ' ‪ 304308‬עומד על היסוד המקרי שלעיתי הותיר חיבור חשוב בכתב יד אחד בלבד או גר לחיבור‬
‫אחר להיאבד לגמרי‪ .‬א עדיי ברור כי ספר שהיה פופולרי ושמיש הרבה לאור כמה דורות‪ ,‬לא היה עשוי‬
‫להיאבד באופ מקרי‪ .‬אופ נוס של אובד כתב יד‪ ,‬אותו הזכיר עמנואל בעמ' ‪ ,308312‬הוא שחיבורי ‬
‫חדשי דחקו את הישני ‪ ,‬כפי שהתרחש בכתבי התוספות‪ ,‬וכ ג לעיתי בתשובות‪ .‬אול הרי ישנו הבדל‬
‫בי כתבי תוספות הכוללי את הישני ומוסיפי עליה ‪ ,‬וממילא מחליפי אות ‪ ,‬לבי תשובות‪ ,‬שבה אוס‬
‫תשובותיו של חכ אחד אינו דבר "המחלי" או "כולל" את תשובותיו של חכ מוקד יותר‪ ,‬בצורה‬
‫שאמורה להרשות לוותר על ליקוט של שלה‪.‬‬
‫בפרק השישי של ספרו 'שברי לוחות'‪.‬‬ ‫‪74‬‬
‫שברי לוחות‪ ,‬עמ' ‪.272‬‬ ‫‪75‬‬
‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫הרב אית הנקי הי"ד‬ ‫שטז‬

‫אול בכל הנתוני הללו עדיי אי כדי להזיז ממקומה את העובדה שכמעט לא מצאנו‬
‫בצרפת ואשכנז קובצי תשובות גדולי‪ ,‬המרכזי מספר ˙‪ È˙¯ÙÒ-˙Ï‬של תשובות ‪˙ÂÈ˘È‡Ó‬‬
‫‡‪ ,˙Á‬כפי שמצאנו אצל חכמי ספרד‪ .76‬ג עצ העובדה שלא שרד בידינו אפילו כתב יד בודד‬
‫של אותו קוב משוער של תשובות ר"י הזק )לבד( או ר"ש משאנ‪ ,‬כספר בפני עצמו ולא‬
‫כתשובות מלוקטות בתו קוב תשובות רחב יותר מכמה מחברי‪ ,‬מעיד על היעדר מעמד קוב‬
‫התשובות כחיבור חשוב התופס מקו כשלעצמו בעיני חכמי הדורות שאחר כ‪ ;77‬אלה‪ ,‬לפיכ‪,‬‬
‫השתמשו בתשובות חכמי הדורות שלפניה באופ של ליקוט תשובה פה וש‪ ,‬ונעיצתה בתו‬
‫דיו בהקשר המתאי‪ ,‬וכדומה – ולש כ הועברו מדור לדור קבצי שריכזו את תשובותיה‬
‫של כמה חכמי ג יחד‪ .78‬רק בדור של תלמידי מהר" הוחל באיסו תשובות באופ מסודר‬
‫על שמו של בעל התשובות – וכבר אי בכ מ ההפתעה לאור ההיק העצו של מפעל‬
‫התשובות של רב‪.79‬‬
‫כלומר‪ ,‬ג לכשנקבל את תיאורו של עמנואל‪ ,‬עדיי ברור שיש חידוש היסטורי בקוב‬
‫תשובותיו של מהר"‪ ,‬ואחריו של תלמידו מהר"ח או"ז‪ ,‬בארבעת ההיבטי הבאי‪ (1 :‬מדובר‬
‫בתשובות מרוכזות משל דמות אחת ספציפית; ‪ (2‬דמות זו אספה בעצמה את תשובותיה שלה‪;80‬‬
‫‪ (3‬התשובות רוכזו לחיבור בעל מעמד עצמאי‪ ,‬שאינו רק בבחינת נספח לספר אחר; ‪ (4‬מדובר‬
‫בהיק גדול מאד של תשובות של אותו המשיב‪ ,‬מעל ומעבר לנתוני הדורות הקודמי‪.‬‬

‫להוציא את התשובות שבסו ראב" וספר הישר‪ ,‬שעצ ריכוז בסו ספר ולא בפני עצמו מלמד על מקומ‬ ‫‪76‬‬
‫הצדדי )יחסית לספר "של ממש"( בעיני חכמי התקופה‪ .‬אמנ ‪ ,‬שרדו בכתב יד ג מספר קבצי של תשובות‬
‫רבנו ת שנאספו בנפרד מספר הישר‪ ,‬א ה מצומצמי ביותר בהיק תכניה ; ראו על כ‪ :‬אברה )רמי(‬
‫ריינר‪' ,‬רבנו ת ובני דורו‪ :‬קשרי ‪ ,‬השפעות ודרכי לימודו בתלמוד'‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלי תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ .2425‬ריינר מסכ עוד )בעמ' ‪ (66‬כי מלבד שמוני התשובות שבספר הישר ידועות‬
‫עוד כמאה וחמישי תשובות של רבנו ת ‪ ,‬כלומר ס הכל ‪ 230‬תשובות; הרבה יותר מכל חכ צרפתי אחר‬
‫עד אז – א עדיי פחות ממספר תשובותיו של מהר"ח או"ז‪ ,‬מאה וחמישי שנה מאוחר יותר )מה ג ‬
‫שמרבית תשובותיו של רבנו ת התפזרו בכתבי יד רבי ‪ ,‬ולא רוכזו לכר אחד כמו שייעשה לימי אצל‬
‫מהר"ח או"ז(‪.‬‬
‫השוו דיונו של ריינר )בהערה הקודמת(‪ ,‬עמ' ‪ ,2933‬את אופ הטמעת חלק מתשובות רבנו ת בחלק‬ ‫‪77‬‬
‫החידושי של ספר הישר – שג ממנו עולה המסקנה כי העורכי לא סברו שקוב תשובות מרוכז ראוי‬
‫להיחשב כחיבור שמיש בפני עצמו וכי זהו הפורמט המתאי לסידורו והפצתו‪ .‬ראו ג דברי ריינר בעמ' ‪63‬‬
‫‪.65‬‬
‫למעשה‪ ,‬תיאורו של עמנואל את אופ השימוש בתשובות חכמי הדורות )שהביא לכ שרוב קבצי התשובות‬ ‫‪78‬‬
‫לא הגיע לידינו( הוא גופא ראיה לייחוד של קבצי תשובות מהר" מרונטבורג ומהר"ח או"ז לעומת‬
‫המקובל בדורות שלפניה ‪ :‬מנהג של חכמי להעתיק תשובות מקוב מסויי בלי לציי זאת‪ ,‬ממחיש היטב‬
‫כי לא היה בעיניה חשיבות לקוב התשובות כחיבור בעל מהות עצמית‪ ,‬אלא רק כאינדקס שה יכולי ‬
‫לשלו ממנו את התשובה – או צרור התשובות – ההול את צרכיה ‪.‬‬
‫ביחס למנהג ההעתקה בלי ציו המקור‪ ,‬עמנואל מציי כי דווקא ר' מאיר הכה נהג לציי את מקור תשובותיו;‬ ‫‪79‬‬
‫ואכ – באופ לא מפתיע – מדובר בתלמיד מהר" ‪.‬‬
‫הערת מערכת‪ :‬נקודה זו עדיי טוענת בירור‪.‬‬ ‫‪80‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬
‫שיז‬ ‫בירורי בתולדות חכמי אשכנז ובעלי התוספות‬

‫קיצורו של דבר‪ ,‬עד למהר" מרוטנבורג לא מצאנו באשכנז )וצרפת( ספר תשובות של אד‬
‫מסויי כחיבור התופס מקו כשלעצמו‪ ,‬אלא רק אוס מצומצ של תשובות שנספח לחיבור‬
‫גדול של אותו החכ‪ ,‬או ריכוזי קולקטיביי ואנונימיי למחצה שהכילו בבת אחת תשובות‬
‫ממשיבי רבי‪ ,‬חכמי בני דורות שוני ולעיתי א מקומות שוני‪˙·¢˙ ˙Â‡Ó Â·Â ¯ÙÒ .‬‬
‫‪ ,ÂÓÚ ‰‰ÂÊÓ ÂÓ˘ ÏÚ È¯˜‰ ,„Á‡ ¯·ÁÓÓ‬מצאנו לראשונה אצל מהר"‪ ,‬שהקנה לתלמידיו‬
‫את החשיבות של איסו התשובות כחיבור בעל מעמד עצמאי )ולא רק כאוס ספוראדי‬
‫שימושי(‪ ,‬דבר שהתבטא ה במפעל של ר' שמשו ב"ר צדוק ור' משה פרנס‪ ,‬שבמידה רבה‬
‫ריכזו את תשובות מהר" עצמו )א ג תשובות מחכמי אחרי‪ ,‬וכמו שנעשה כאמור א‬
‫בקבצי הגדולי של תשובות מהר"( – ועוד יותר מכ בספר התשובות‪ ,‬הכמעט ראשו מסוגו‬
‫באשכנז‪ ,‬של ר' חיי אור זרוע‪.‬‬

‫ירושתנו | ספר תשיעי תשע"ו‬