‫מצרף השכל‬

‫וספר האות‬
‫שחיבר ה"ה החכם השלם והכולל המאור‬
‫הגאון הגדול המפורסם החסיד והעניו‬
‫המקובלי האלהי כמוהר"ר אברהם אבולעפיה‬
‫זצלה"ה ‪.‬שהיה נקרא בפי כל "אברהם הרואה"‬

‫"מצרף השכל" חיבר רבינו בשנת מ"ב לחייו‬
‫"ספר האות" חיבר בשנת מ"ח לחייו‬

‫נדפס פעיה"ק ירושלים תובב"א‬
‫אלול תשס"א לפ"ק‬
‫תודתינו נתונה לאוצר בית הספרים של האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים ולמחלקת כתבי יד‬
‫שסיעו בידנו‬

‫הפצה ראשית‬
‫אהרון ברזני‬
‫ובנו‬
‫רחוב העליה ‪ 8‬תל אביב‬
‫טל' ‪6815542-03 ,6823013‬‬

‫‪‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫לעורך‬
‫אמנון גרוס‬
‫‪02-9993430‬‬

‫נדפס בישראל‬
‫‪PRINTED IN ISRAEL 2001‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע‬
‫בארצנו )שה"ש ב' יב'(‪ .‬רחץ וקדש בים של אש‪ ,‬הלב יחץ והנפש‬
‫רחץ‪ ,‬בדבש מתוק בסוד עמוק‪ ,‬הנבואות כורך שולחן עורך‪,‬‬
‫האות מוציא צפון חצי‪ ,‬במצרף השכל ברך ההלל‪ .‬יהי שם יי'‬
‫מבורך מעתה ועד עולם שהחיה והקים אלו הנבואות לזמן הזה‪.‬‬
‫"תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי‬
‫הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב" )יואל ב' א'(‪.‬‬

‫מצרף השכל מכיל בתוכו שבעה ספרי נבואה‪ ,‬שנכתבו בלא‬
‫שום ספק על ידי רבינו הקדוש איש אשר רוח אלהים בו‪ ,‬רבי‬
‫אברהם בן שמואל אבואלעפיה‪ .‬מכיוון שחוזר רבינו בתוך‬
‫כתביו אלו ואומר "אמר לי רבי רזיאל" ועוד דיבורים כאלה‪,‬‬
‫יבואו הסכלים לחשוב שאלה לא כתבי רבינו‪ ,‬וכי אם מדברי‬
‫תלמידו‪ .‬אך מי שיעיין כראוי יווכח שודאי וודאי אלו הם דברי‬
‫הרואה‪ .‬ומכיוון שבספרי נבואה עסקינן מביא רבינו נוסח‬
‫דיבורו מהמלאך הדובר בו אשר הוא רבו ורבו הוא והוא הוא‪.‬‬

‫מזכיר רבינו פעמים רבות לאורך כל הנבואות כי אלו הכתבים‬
‫הם ספרי פירושים לספרי נבואות שנאמרו ע"י רזיאל‪ .‬ומכיוון‬
‫שאין בידינו אף לא חיבור אחד ואפילו לא עלה קטן מאותם‬
‫הספרים‪ ,‬נשאר הרושם בפי כל כי אותם הספרים הלכו לאיבוד‪.‬‬
‫ובזאת אעיז להגיד שלאחר הכתיבה של אלו הפירושים וקריאה‬
‫חוזרת ויותר‪ ,‬מקננת בי ההרגשה שאלו פירושי ספרי הנבואה‬
‫הם שנכתבו בידי רבינו‪ ,‬ואילו הנבואות עצמם היו שגורות בפיו‬
‫ובלבו במופת מושכל ולא הועלו לכתב‪ .‬כמובן שהרגשה זו‬

‫‪1‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫אינה פרי הדמיון‪ ,‬ישנם כמה מקומות שרואים במפורש שאלו‬
‫אינם פירושים על‪ ,‬אלא אלו הנבואות‪ .‬בפרט ככל שמתקרבים‬
‫לסוף החיבור‪ .‬ואיני רוצה להעלותם כאן‪ ,‬השאיר זאת לשיפוטו‬
‫של הקורא‪ .‬אך לעומתם ספר האות הוא ספר נבואי שלם‬
‫וחשוב עד מאד‪ .‬חלקו הינו צירופים וחלקו כלשון הנביאים‪ .‬גם‬
‫כאן לא העלתי מעצמי מאומה‪ ,‬והקורא אשר יפרוס חכתו‬
‫וישמנה בפיתיונו יעלה שלל רב‪.‬‬

‫ספר זה היה ראוי לו להיות מאחרוני ספרי רבינו היוצאים‬
‫לאור‪ ,‬מכיוון שרבים בו הצרופים והעניינים קשים להבנה‪.‬‬
‫ויותר מכל ראוי כאן להזהיר מדברי הנביא "מי חכם ויבן אלה‬
‫נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים‬
‫יכשלו בם" )הושע יד' י'(‪ .‬ומדוע יהא מן האחרונים‪ ,‬כי מזכיר רבינו‬
‫וחוזר פעמים רבות לבאים בזו הדרך‪ ,‬כי הפתח והמפתח לעלות‬
‫במעלות הסולם היא דרך הצירופים‪ .‬ומי שלא עסק ועוסק בזו‬
‫הדרך מוטב לו לבל יקח זה הספר למען לא‬
‫יבוא אפילו להרהור כפירה הקל שבקלים‬
‫כהזהרת הנביא‪ .‬ואם יחשוב הסכל אולי רק ארפרף למען לא‬
‫אכשל‪ .‬לידי מכשול לא יגיע‪ ,‬אך גם לידי הבנה לא יבוא‪.‬‬
‫ולעוסקים בצירוף ולכוספים בדרך‪ ,‬ספר זה הוא הכבש העולה‬
‫במעלה מזבח הנבואה‪ .‬היגיעה בו קשה והגמול בצידו‪.‬‬

‫כדי לסייע בידי הלומדים הביא כאן מספרו של רבי יהודה ב"ר‬
‫משה אלבונטיני ממקובלי ירושלים בתקופה שלאחר הגירוש‬
‫מספרד‪ ,‬את הפרק השמיני מתוך "סולם עליה" שראה אור לפני‬

‫‪2‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫י"ג שנה בעריכת הגאון הרב יוסף אלעזר אלימלך פרוש‬
‫שליט"א‪.‬‬

‫פרק שמיני‬
‫הפרק הח' מדבר בדרכי הדילוג והקפיצה אשר הדרך הזאת היא‬
‫תכלית ואחרית לכל הדרכים אשר קדמו אליה בפרקים הקודמים‬
‫והיא דרך רחבה מאד כוללת כל הדרכים אשר קדמו אליה או רובם‪,‬‬
‫בו נכלל הגימטריאות בצירוף גלגול האותיות וחילוקם ופירודם‬
‫וחיבורן ומשקלן וחילופן ותמורתן‪ .‬ונוסף עליהם עוד דרכי הדילוג‬
‫והקפיצה דהיינו שימוש מאותיות ר"ת לעשות מהם תיבות אחרות‪,‬‬
‫אי נמי מאותיות תוכן או סופן‪ ,‬או חיבור ראשן עם תוכן או סופן‪.‬‬
‫ולדלג בכל אלו הדרכים ולקפוץ בהם מדרך אחת אל דרך אחרת‪,‬‬
‫בין באמצעות מלה מתחדשת‪ ,‬בין באמצעות אותיות שנרכבו‬
‫מאותם התיבות מראשן או תוכן וסופן‪ ,‬או ע"י צירוף וגלגול‪ ,‬או‬
‫חילוק וחילוף וחיבור ותמורה מהדרכים הנזכרים פה‪ ,‬כמו שתראה‬
‫בעיניך כאשר תעיין בענייני הצירופים אשר נכתוב בזה הפרק‪,‬‬
‫תמצא בהם כלולים כל אופני הדרכים הנזכרות‪.‬‬
‫לזה קראתי לדרכים האלו של הדילוג והקפיצה תכלית כל הדרכים‪.‬‬
‫לפי שכמו שהסיבה התכליתיית היא המעולה מכל הסיבות‬
‫הקודמות לה‪ ,‬לפי שכולם לא נמצאו כי אם בעבורה ובה נכללו‬
‫כולם‪ .‬כך כל הדרכים הנזכרות הם כמו הקדמות והנחות בלימוד‬
‫הדרכים הצריכים שידע האדם קודם שיבוא לעשות ולהשתמש‬
‫בדרך הדלוג‪ ,‬כי לפי האמת בחסרון ידיעתם לא ידע לפעול‬
‫ולהשתמש בזה הדרך הנורא אשר הבקי בו והיודעו וזריז ומהיר‬
‫בעשייתו בשלמות‪ ,‬נפשו מתרחבת ומתעדנת ומוציא המחשבה‬
‫מתוך מאסר הגבול הטבעי‪ ,‬ומביאתו אל הגבול האלוהי ומתפשטת‬
‫ומתעדנת בו‪ ,‬עד שיראה לנפש כאילו היא נפרדת מן הגוף ואין לה‬
‫השגחה בו כלל לרוב הדבקה בשורש המקור אשר ממנה חוצבה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫וכל שכן מי שיש לו חשק רב ועצום בהשגת הידיעה‪ ,‬ומחשיב גופו‬
‫וכוחותיו כאין לערך השגת הידיעה שאז החשק הרב הזה מניע את‬
‫הנפש ומגביר חימומה‪ ,‬וממהר תנועתה להוציאה מן הכח אל‬
‫הפועל ומתדבקת בשכל הפועל‪ .‬ומצד ההתדבקות הזה מתלבשת‬
‫הנפש בכח המדמה בצורת הדמות‪ ,‬ומשלימתו בגלוי העתידות‬
‫והוראת הנסתרות או במה שבקש‪ .‬ושם דמיונו ומחשבתו לידע‬
‫מהעניינים המדומים‪ .‬ועוד מתלבשת הנפש ומתעדנת ומתענגת‬
‫בכח השכלי‪ ,‬ומשלימתו בהשגת המושכלות האלוהיות הנעלמות‬
‫בסתרי מציאות העולם הזה והבא‪ ,‬ומשגת מידיעת הבורא יתברך‬
‫וברואיו הפשוטים מה שבכוחה והבנתה להשיג‪ .‬ועוד נאריך‬
‫בביאור זה העניין באריכות בפרק היו"ד המדבר בדרכי‬
‫ההתבודדות אשר אדם מגיע אליו באמצעות זה הדרך של הדילוג‬
‫והקפיצה הכולל כל הדרכים הקודמים לו שהודעתיך‪ .‬ולמען תראה‬
‫בעיניך אכתוב ואצרף קצת מה ממנו‪ ,‬וממנו תקיש לעשות בו‬
‫כיוצא בו כפי אשר תמצא ידך לעשות‪.‬‬

‫וזה החלי לעשות ולצרף ב' או ג' מלות מהם‪ ,‬ולא שנצטרך‬
‫להשלים המלה בכל צירופיה המוכרח כי היה זה הולך לשיעור‬
‫רחב‪ .‬רק אקח ד' או ה' צירופים בלבד מהמלה ההיא בין מובנים או‬
‫בלתי מובנים‪ ,‬ומהם אדלוג ואקפוץ אל מלות אחרות‪ .‬ואהיה מדלג‬
‫מדרך לדרך מהדרכים הקודמים הנזכרים‪ .‬והנה אצרף בתחלה מלת‬
‫דילו"ג וצירו"ף כי דילוג היא מלה משותפת ומצורפת מורה על‬
‫דגל וסימן ואות במהלך מחנה הכוחות האלהיות‪ ,‬כדכתיב "‪‰ÁÓ‬‬
‫‡‪ ."‰Ê ÌȉÏ‬ומורה על דילוג כי הוא מוסיף חשק ואהבה כדאיתא‬
‫"‪ "‰·‰‡ ÈÏÚ ÂÏ‚„Â‬אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו‪.‬‬
‫א‪ ,‚ÂÏ„ .‬דלגו‪ ,‬דגלו‪ ,‬דגול‪ ,‬גודל‪ ,‬גדול‪ ,Û¯ˆ .‬צורף‪ ,‬פורץ‪ ,‬פוצר‪,‬‬
‫רצפו‪ ,‬רצוף‪ ,‰·‰‡ .‬האהב‪ ,‬ההאב‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫ב‪ ,‰ÓÎÁ‰ .‬כח האדם‪ ,‬מכח האד‪ ,‬יהיה והוה והיה‪ ,‬מגלה‪ ,‬הגלם‪,‬‬
‫מלח‪ ,‬חלם‪ ,‬לחם‪ ,‬לולבי‪ ,‬ליובל‪ ,‬כח לב חי‪ ,‬ע"ח‪ ,‬עגה‪ ,‬הגע‪ ,‬געה‪,‬‬
‫אגדע‪.‬‬
‫ג‪" ÌÈÓ‡'¯ È¯'˜ .‬קו"ף ר"ש" קשר פו‪ ,‬קו שר"ף‪ ,‬קרי"ם‪,‬‬
‫הרקמ"ה‪ ,‬המקר"ה‪.‬‬
‫ד‪ ÂÈ˙ÂÈÏ'Ú ÌÈÓ'· ‰¯˜Ó'‰ .‬הבע‪ ,‬העב‪ ,‬עבה‪ ,‬עז‪ ,‬מ'גדל ע'ז ש'ם‬
‫י"י‪.‬‬
‫ה‪ ,È˘ÚÓ .‬ישמע‪ ,‬סוד שמי‪ ,‬שדי מגלגל‪ ,‬גלגל שדים‪ ,‬שלג מגדלי‪,‬‬
‫השלג העז‪ ,‬יצר דמיוני‪ ,‬דמיון יצרי‪ ,‬מלבש הדלוג‪.‬‬
‫ו‪ ,Ú'¯ ¯ˆ'È .‬צרר היהודים‪ ,‬יו"ד ר"ש‪ ,‬דריוש‪ ,‬יש דור‪ ,‬דר אלהי‬
‫נכר‪.‬‬
‫ז‪ ,˘"¯ Ú'¯ .‬ע'‪ ,‬יצר רע‪ ,‬עין ר'‪ ,‬ינער‪ ,‬הנערה‪ ,‬מכער‪ ,‬מעכר‪.‬‬

‫ח‪ .‬מ"ה ז"ה ר"ע המחלל"י זהר"י עיל"א הזחל"י‪ ,‬גימטריא "‪ÔÎ ÏÚ‬‬
‫‪) "‡¯È‡Â È˙ÏÁÊ‬איוב לב' ו'(‪ .‬ראשי תיבות עכז"ו‪ ,‬ע"ז כ"ו‪ ,‬מגדל‬
‫יהו"ה‪.‬‬
‫ט‪ ,"·‚˘ ˜È„ˆ ıÂ¯È Â·" .‬ביצ"ו‪ ,‬ויצ"ב וצק"ב‪ ,‬קצב"ו‪ ,‬רוד"י‬
‫ש"ג"‪ ,‬ר"ד יוש"ג‪ ,‬שי"ו גד"ר‪.‬‬
‫'‪ ,˜"¯ÙÓ‰ .‬גם בפרק‪ ,‬שם פה‪ ,‬יסוד השם‪ ,‬גלגל השדים‪ ,‬בדין‬
‫שטן‪ ,‬יכהן שם‪ ,‬משכינה‪ ,‬כח שכל באדם‪ ,‬שכל בחכמה‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫והנה כאשר תעיין הייטב בשכלך בצירופים האלן תמצאם כוללים‬
‫כל הדרכים הנזכרים לעיל שהנה בשיטה א' המתחלת „‪ ,‚ÂÏ‬בו‬
‫תמצא הצירוף ההכרחי‪.‬‬
‫ובאות ב' המתחלת ‪ ‰ÓÎÁ‰‬תמצא גימטריאות שקולות מדרך‬
‫המשקל שפירשתי לעיל‪ ,‬ובלתי שקולות‪ ,‬ומדרכי החילוק והפירוד‬
‫והחיבור‪.‬‬

‫ובאות ג' עד אות ט' המתחלת "·‪ "ıÂ¯È Â‬תמצא דרכי הדילוג‬
‫מאופנים רבים אם בלקיחת ב' אותיות מב' תיבות כמו שלקח ק"ר‬
‫מר"ת קרני ראמים ומלאם במבטא ועשאם קו"ף רי"ש‪ ,‬ואח"כ‬
‫צרפם ועשה מהם קש"ר פ"ו ק"ו שר"פ‪ ,‬אם בלקיחת אותיות רבות‬
‫מר"ת ומסופי תיבות כמו שחזר פעם אחרת ולקח ד' אותיות דהיינו‬
‫˜¯‪ Ì"È‬ר"ת וס"ת מתיבות קרני ראמים וחלקם ובנה מהם‪,‬‬
‫הרקמ"ה‪ ,‬המקר"ה‪ .‬ודלג לפסוק "‪,"ÂÈ˙ÂÈÏÚ ÌÈÓ· ‰¯˜Ó‰‬‬
‫ולקח ג' אותיות מראשי תיבותיו הב"ע‪ ,‬שעולה ע"ז‪ ,‬ודלג לפסוק‬
‫"‪ "‰Â‰È Ì˘ ÊÚ Ï„‚Ó‬להיות שווה לו במניין גימטריא‪ ,‬וחזר‬
‫ולקח ד' אותיות מר"ת מ'גדל ע'ז ש'ם י'י‪ ,‬שהם מעש"י‪ ,‬וצרפם‬
‫וחלקם בגימטריאות רבות‪.‬‬

‫גם בשיטת הו' המתחלת‪ ,Ú¯ ¯ˆÈ ,‬לקח ג"כ ב' אותיות ר"ת ומלאם‬
‫במבטא וכתבם יו"ד ר"ש‪ ,‬ובנה מהם דריו"ש‪ ,‬ד"ר אלה"י נכ"ר‪.‬‬

‫ובשיטה ז' המתחלת ¯"‪ ,Ú‬למדין דרך אחרת מהדלוג‪ ,‬והוא כי‬
‫לפעמים תיבה אחת מב' אותיות או יותר נקח האות הראשונה‬
‫ונמלאה במבטא והאות הב' נניחה כמו שהיא‪ .‬כמו שעשה באותיות‬
‫ר"ע שמלא הרי"ש והניח הע' כמות שהיא וכתב מהם ר"ש ע'‪,‬‬
‫וצירף מהם יצר רע‪ .‬או לפעמים יעשה איפכא שהאות הב' ימלאנה‬

‫‪6‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫במבטא ויניח הראשונה כמות שהיא‪ ,‬כמו שעשה מתיבת ר"ע‬
‫הנזכרת‪ ,‬עי"ן ר'‪ ,‬וצירף מהם‪ ,‬ינע"ר‪ ,‬הנער"ה‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫ובשיטה הח' המתחלת ‪ ‰"Ê ‰"Ó‬הודיענו אופן אחר מהצירוף‬
‫והגימטריא‪ ,‬כי לאו דוקא נעשה גימטריא מתיבה אחת עם תיבה‬
‫אחרת‪ ,‬כי גם מתיבות רבות נעשה מהם גימטריא לתיבות רבות‬
‫אחרות‪ .‬שהרי הז' תיבות של מ"ה ז"ה ר"ע המחלל"י זהר"י עיל"א‬
‫הזחל"י‪ ,‬שווים בגימטריא לד' תיבות "‪."‡¯È‡Â È˙ÏÁÊ ÔÎ ÏÚ‬‬
‫ודלג ליקח מראשי ד' תיבות אלו ע"ז כ"ו‪ ,‬ובנה מאותיות ע"ז‬
‫מגד"ל בגימטריא‪ ,‬ומאותיות כ"ו בנה שם הוי"ה הנכבד והנורא‪.‬‬

‫אח"כ בשיטה הט' המתחלה "·‪ "·‚˘ ˜È„ˆ ıÂ¯È Â‬הודיענו‬
‫בפרוש דרך הדלוג והצירוף מר"ת וסופן ותוכן‪ ,‬כי לקח ר"ת אלו‬
‫של ב'ו י'רוץ צ'דיק ו'נשגב שהם ביצ"ו‪ ,‬ובנה מהם ויצ"ב‪ ,‬ומס"ת‬
‫לקח וצק"ב ובנה מהם קצב"ו‪ ,‬ומשאר האותיות התוכיות שנשארו‬
‫בתיבות הנזכרות שהם רודיש"ג צירפם ובנה מהם‪ ,‬ר"ד יוש"ג‪,‬‬
‫שי"ו גד"ר‪ .‬וכן היה יכול לבנות מהם בתים רבים כפי הכרח המלה‬
‫אלא לא בא כי אם להורות דרך הדלוג והצירוף שיעשה ממנו‪.‬‬

‫אח"כ בשיטה היו"ד חזרנו לצרף הגימטריא על דרך חלוק וחיבור‬
‫הנזכר לעיל‪ ,‬כדי להשלים המאמר בו בהודעה שמהשכינה יבא כח‬
‫לשכל האדם‪ ,‬והכל צריך שיהיה בחכמה‪ ,‬שאם לא יעשה אלו‬
‫הצירופים והדלוגים בחכמה ובבינה ובדעת ובדקות המוח‬
‫והפשטת השכל מהכוחות הגשמיות‪ ,‬ובחשק רב ללמוד החכמה‪,‬‬
‫לא יגיע לו מהשלמות מה שראוי לבוא‪ .‬אבל כאשר יתן אל לבו‬
‫להתבודד ולהעמיק ולהבין עומק העניין ושורשו בדרכים אלו‪ ,‬ידע‬
‫בודאי שטבע האותיות בעצמם וגלגולם וצירופם עם תנועתם‬
‫בנקודתם‪ ,‬שאני עתיד לפרש בפרק הבא‪ ,‬הם הם המלמדים לאדם‬

‫‪7‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫דעת ותבונה‪ ,‬ומגלים לו רזי תורה‪ ,‬וסתרי החכמה‪ ,‬והם הם‬
‫המלאכים הנדמים אל הנביאים במראה הנבואה‪ .‬כי מכ"ב אותיות‬
‫וצירופם וגלגולם נבראו המלאכים‪ ,‬ונעשו כל היצורים‪ .‬וכמו שיש‬
‫בטבע האש לחמם‪ ,‬ובמים לקרר‪ ,‬כך יש בטבע האותיות עצמם‬
‫לעשות כל מיני היצור‪ ,‬והבקשה למזכירים אותם בחכמה ובדעת‪.‬‬
‫ועל דרך זו אמרו רז"ל "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם‬
‫נבראו שמים וארץ"‪ .‬וכן שאר כל הנביאים והחסידים שבכל דור‬
‫ודור‪ ,‬באמצעות צירוף האותיות וגלגולם ותנועתם היו עושים‬
‫ניסים ונפלאות‪ ,‬ומהפכים סדרי בראשית‪ .‬וכמו שמצינו מבואר‬
‫בתלמודינו הקדוש שרבא ברא גברא ושדריה לר' זירא וכו'‪.‬‬

‫ונשוב לכלול עניין זה הפרק בביאור הדילוג בקיצור‪ ,‬ואומר‬
‫שכאשר תעיין היטב במה שנתחדש בזה הפרק בעניין הדילוג‬
‫והקפיצה‪ ,‬תמצא זה הדילוג כלול ונחלק בב' פנים‪ .‬הא' הוא לקחת‬
‫אותיות כמו שהם מר"ת או מתוכם או מסופם‪ ,‬או מעירוב ראשם‬
‫עם תוכן‪ ,‬או תוכן עם סופן‪ ,‬או סופן עם ראשן‪ ,‬ולבנות מאותם‬
‫האותיות עצמם שמות ומלות אחרות וצירופים אחרים מגימטריא‪,‬‬
‫אם בדרך הצירוף ההכרחי או בדרך החילוק והחיבור או בדרך‬
‫החילוף והתמורה והחציבה והמשקל‪ .‬והאופן הב' הוא לקיחה אות‬
‫א' או ב' או יותר מתיבה אחת‪ ,‬או מתיבות רבות‪ ,‬ולמלאות אותם‬
‫האותיות במבטא‪ ,‬הן כולם או קצתם‪ ,‬ולבנות ולצרף מהאותיות‬
‫ההם אשר לקח והמציא וחידש‪ ,‬תיבות ושמות אחרים‪ ,‬ולדלג מהם‬
‫מדרך אל דרך מהדרכים הנזכרות באמצעות אות או מלה מתחדשת‬
‫ממילוי מבטא של כל האותיות‪ ,‬או מקצתם‪.‬‬

‫ומהכללים האלו יכול מי שחננו ה' חכמה ודעת‪ ,‬להרחיב שכלו‪,‬‬
‫ולשוט בים החכמה לעשות ספרים הרבה אין קץ בשכלו הרחב‪,‬‬
‫ולהגיע אל השלמות כפי כוחו והשתדלותו‪ ,‬ואע"ג שעניין זה הפרק‬
‫מאופני הדילוג הוא עמוק וקשה לעשותו בתחילת המחשבה‪ ,‬דע‬

‫‪8‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫מצרף‬

‫בודאי שכאשר יהיה אדם זריז ומהיר ורגיל מאד בעשיית הדרכים‬
‫הקודמים הנזכרים בפרקים הקודמים נקל מאד מאד יהיה עליו‬
‫לעשות דרכי הדילוג‪ .‬וירגיל עצמו בו ובשאר הדרכים בכותבו‬
‫אותם על ספר בדיו פעמים רבות כ"כ זמן‪ ,‬עד שיהיו משוננים בפיו‬
‫ולשונו ובשכלו כמו שרגיל לקרוא במהירות פסוק ק"ש אשר למדו‬
‫והורגל בו מנעוריו‪ .‬ולא יצטרך עוד לכותבם בחומר הדיו והנייר‬
‫והקולמוס אלא במחשבתו יגלגלם ויצרפם על הדרך שהיה עושה‬
‫הכהן הגדול בהזכרתו השם המפורש ביום הכפורים בצירופו‬
‫וגלגוליו שהיה מגלגלו ומצרפו בשכלו ובמחשבתו‪ ,‬ופיו ולשונו‬
‫מבחוץ‪ ,‬ולא היה צריך לא לכותבו ולא אפילו לקוראו מעל ספר‪.‬‬
‫וכל זה הוא דבר נקל למתמידים בה זמן מה בעשיית המלאכה‬
‫הזאת‪ ,‬אם יש לו ההכנות אשר צריך לזאת המלאכה כולם או קצתם‬
‫כפי הדעת החכמה אשר חננו השי"ת כמו שנפרש ונבאר בפירוש‬
‫בפרקים הבאים אחר זה הפרק בע"ה‪ .‬עד כאן סוף ציטוט‪.‬‬

‫ואסיים בהבטחת זכריה הנביא‪" ,‬ועמדו רגליו ביום ההוא"‪,‬‬
‫"ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא"‪.‬‬

‫עד כאן דברי העורך‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫השכל‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫מצרף‬

‫ְל ַמעַן‬ ‫נוֹ ָד ְעתִּי‬ ‫ֵאלֶי ָך‬ ‫ַבּ ַמרְאָה‬

‫ְשׁמִי‬ ‫יֹהֹוֶה‬ ‫כִּי‬ ‫ְל ַעמִּי‬ ‫ְתּ ַספֵּר‬

‫ַתּגִּיד‬ ‫ְל ַמעַן‬ ‫ָבּ ְך‬ ‫ְדּ ַברַי‬ ‫ַבּחֲלוֹם‬

‫זְִכרִי‬ ‫ֶא ֱהיֶה‬ ‫כִּי‬ ‫ְל ַעמִּי‬

‫כי אני אבוברהים הקטן למדתי לפני רזיאל רבי י"ג‬
‫שנה‪ ,‬ועד היותי בן י"ג שנה לא יכולתי להבין דבר‬
‫דע‬
‫מכוונת ספריו‪ .‬ואחר כן נתברר לי קצת עניין מסתרי ספרי‬
‫נבואותיו אשר הם שבעה ספרים‪ .‬ששה מהם ספרים שלמים‬
‫ואחד מהם קראו "הפטרה" והוא חצי ספר‪ .‬ושמות ששת‬
‫ספריו הם‪" :‬ספר מליץ"‪ ,‬ו"ספר איש אדם"‪ ,‬ו"ספר הברית‬
‫החדשה"‪ ,‬ו"ספר העדות"‪ ,‬ו"ספר חיים"‪ ,‬ו"ספר הישר"‪.‬‬
‫ואני בהיותי מחשב בנבואות ההם‪ ,‬ובהיותי מדבר בם ומעריכם‬
‫על דברי הנביאים הראשונים ע"ה ובכתבי מהם קצת לקצת‬
‫אהבי ומכירי ורעי‪ ,‬ראיתי בחלומי והנה בשעפים ישיבוני‬
‫בחזיוני הלילות אחר נפול תרדמה על אברי‪ ,‬ופחד קראני‬
‫ורעדה ורוב עצמותי הפחיד‪ ,‬ורוח על פני יחלוף תסמר שערת‬
‫בשרי‪ ,‬ויעמוד כדמות נמצא לפני ולא הכרתי מראהו תמונה עם‬
‫תנומה לנגד עיני ודממה וקול שמעתי‪ .‬ויאמר אלי‪ ,‬קום! פרש‬

‫א‬
‫השכל‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫מצרף‬

‫דברי על דעתי‪ ,‬ואבין כי רצונו שאפרש דברי רזיאל על דעת‬
‫הנסתר שבם לא דרך הפשט כלל‪ .‬וארוץ ואומר לשאול מפיו‬
‫שאלות ויתעלה ויתעלם מלפני‪ ,‬ואראה "כִּי בְאַחַת יְ ַדבֶּר ֵאל‬
‫ְשׁ ַתּיִם לֹא יְשׁוּ ֶרנָּה‪ַ :‬בּחֲלוֹם ֶחזְיוֹן ַליְלָה ִבּנְפֹל ַתּ ְר ֵדּמָה עַל‬
‫וּב ְ‬
‫ָשׁים וּבְמֹ ָסרָם‬ ‫שׁכָּב‪ :‬אָז יְִגלֶה אֹזֶן ֲאנ ִ‬ ‫ָשׁים ִבּתְנוּמוֹת ֲעלֵי ִמ ְ‬
‫ֲאנ ִ‬
‫ֲשׂה וְֵגוָה ִמֶגּבֶר יְ ַכסֶּה‪ :‬יַחְשֹ ְך נַפְשׁוֹ‬‫יַחְתֹּם‪ְ :‬ל ָהסִיר אָדָם ַמע ֶ‬
‫ַשּׁלַח" )איוב לג'(‪ .‬להציל נפשו ממות‬ ‫שׁחַת וְ ַחיָּתוֹ ֵמעֲבֹר בּ ָ‬‫ִמנִּי ָ‬
‫שׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר‬ ‫ָשׁיב נַפְשׁוֹ ִמנִּי ָ‬ ‫ולפדותו מכל מכאוב " ְלה ִ‬
‫ַה ַחיִּים" )שם(‪ .‬ואיקץ מתנומתי ואקום ואחל לכתוב כהיום הזה‬
‫הפירוש אשר צוני‪ .‬ואדע כי רבים ממבקשי האמת ישמחו בו‬
‫שמחה גדולה ורבים מהפתאים יאשימוני על פרשי דברי‬
‫הספרים האלה בנסתריהם‪ ,‬בהוציאי אותם מפשוטם לגמרי‪.‬‬
‫אלא שאני לא אשגיח במי שלא צורף במצרף השכל כי ידעתי‬
‫שהוא לא מבין דבר חכמה לעולם‪ .‬ולא חברתי זה הפירוש‬
‫בעדו‪ ,‬ואם יראהו במקרה יחשוב שהוא כתוב בלשון הודו אשר‬
‫הוא בלתי מכירו כלל‪.‬‬

‫ואחר אשר הודעתיך הסבה אשר הביאתני לחבר זה הפירוש‬
‫אשר קראתי שמו "מצרף השכל" אשר סודו משכן השכל‪,‬‬
‫אשוב לרמוז לך סוד חיי העולם הבא בקצור כפי אמונתי בם‬
‫וכפי מה שקבלתי מפי רזיאל רבי וכפי מה שידע לבי ממה‬
‫שהשגתיו בכל השגה שכלית‪ .‬ואתה תשכל בדברי ובדברי כל‬
‫מי שדבר בזה כנגד אמונתי זאת ותבחן החלקים ותבחר לך‬
‫הטוב מהם כאשר ימשיכך שכלך אל האמונה בזה‪ .‬כי אני‬

‫ב‬
‫השכל‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫מצרף‬

‫בהגידי לך דעתי כבר הצלתי את נפשי מכל חטאך ואין‬
‫להכריחך באמונות כי אם להודיע אמתתם אצלי לא זולת זה‪.‬‬

‫דע והבן אתה המעיין שכל מה שיקרא גמול או עונש‪ ,‬אין‬
‫הגמול והעונש ההם תלויים במחשבת הנגמל והנענש‪ ,‬והאדם‬
‫אחר שמת וחיה אין זה חוב אצלו ולא שלמות‪ .‬האמינו קצת‬
‫אנשים שאין אחר תחיית המתים מות‪ ,‬ואחרים הכחישו התחייה‬
‫לגמרי‪ ,‬ואחרים הכחישו מיתתה אחר חיות האדם‪ ,‬ואחרים‬
‫חשבו כי הגמול האמיתי הוא שלא ישתנה דבר ממה שהעולם‬
‫בו היום אלא שיקומו כל המתים ויאכלו וישתו ויולידו בנים‬
‫ולא ימותו לא הם ולא בניהם לעולם‪ .‬ואחרים האמינו שתכלית‬
‫הכוונה שלא ימותו הם לעולם ואע"פ שמתו אבותיהם ורובם‬
‫הם יהודים‪ ,‬אלא שאומרים שיבוא משיח ויחיה את כל המתים‬
‫ולא ימותו עוד לעולם‪ .‬וקצת המאמינים אומרים שבא להוציא‬
‫כל הנפשות מהאנשים שמתו מגיהנם מיד השטן שקבלם בעבור‬
‫חטא אדם וחוה שעברו על המצות השם באכלם מעץ הדעת‪.‬‬
‫ואם היו יכולים לומר שגופותיהם אינם מתים כבר היו אומרים‬
‫אותו אבל לא יכלו אך יאמרו שפעם ראשונה בא משיחם‬
‫והושיע הנפשות ומת הוא‪ ,‬ועוד יבוא ויושיע הגופים והנפשות‬
‫יחד ולא ימותו עוד הם ולא הוא‪ .‬והרוצה לשקר ירחיק עדיו‪.‬‬

‫ורבים מאלה האמונות המשונות איני יכול לפרטם‪ ,‬אבל בכלל‬
‫הם מפסידים סדר השכל האלוהי וכוונתו‪ .‬ואע"פ שהם מתקנים‬
‫סדר השכל האנושי ומערכתו‪ ,‬ר"ל שאילמלא לא צייר הסכל‬
‫לפי דמיונו ציור הגמול אשר יגמלהו השם ולא צייר עונשו‬

‫ג‬
‫השכל‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫מצרף‬

‫המבהילו‪ ,‬היתה זה סיבה רעה להפסד כל הסדר הראשון‪ .‬ואם‬
‫היה הסדר הראשון מופסד לא היה אפשר שימצא הסדר‬
‫האחרון‪ .‬ומפני שלא יתגלה זה למי שאינו ראוי‪ ,‬לא הכריח‬
‫השכל האנושי שהוא המסדר הכל בחכמה להיות העניין זולת‬
‫זה‪ .‬אך כאשר כסה מעט גלה הרבה עד שכל משכיל לא יהיה‬
‫נלכד ברשת אשר נלכד בו הסכל‪ ,‬שאם ילכד בו עם היותו לומד‬
‫כל ימי חייו ואפילו ספרי חכמה‪ ,‬כבר ידוע שלבו אטום וערל‬
‫ולא מל ואם מל לא פרע כאילו לא מל ואם פרע עד שגילה‬
‫העטרה ובא לגלות יותר ונגע בעטרה ימות מיד‪ .‬ולפיכך זה‬
‫כולו תצטרך מנגלה ונסתר אבל כולו רוחני נסתר ונעלם מאד‪.‬‬
‫וכיוצא בזה בעצמו נעשה עם מאמיני האמונות הנרמזות‪ .‬כי‬
‫לסכלים נודיעם שהגמול הוא שיחיו הגופים בגן עדן לעולם‬
‫ויאכלו וישתו ויולידו והעונש הוא הפכם‪ .‬ולבינוניים נודיעם‬
‫שהגמול הוא שיחיו הגופים לעולם ולא יאכלו ולא ישתו ולא‬
‫יולידו אלא שייהנו מזיו השכינה והעונש הפך זה‪ .‬וליחידים‬
‫נודיעם בצנעה שהגמול האמיתי הוא פרידת הנפש מכל חומר‪,‬‬
‫אחר ההשגה הרוחנית השלמה ולבלתי הפסד הרוחניות ההוא‬
‫לעולם כמו שאי אפשר בסבתו הפסד ולא העדר כלל והעונש‬
‫הוא הפך זה‪.‬‬

‫ואחר שהדבר כן ראה אתה המעיין איזה פירוש הוא יותר‬
‫מעולה מכל פירושי התורה והנבואה והחכמה‪ .‬אם המוגשם‬
‫כולו‪ ,‬ואם המשותף שהוא הגושמני והרוחני יחד‪ ,‬ואם הרוחני‬
‫כולו לבד בזה וכל הדומים לו ושהם ממינו‪ .‬ואמנם ידעתי‬
‫שאתה המעיין לא תשבח שום פירוש מאלה השלשה המינים‬

‫ד‬
‫השכל‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫מצרף‬

‫אלא כפי הכת שאתה נוטה אל דעתה ושהאמנת מעלתה לפי‬
‫דעתך‪ .‬אם למוגשם תשבח המוגשם‪ ,‬ואם למשותף תשבח‬
‫המשותף‪ ,‬ואם לרוחני תשבח הרוחני‪ .‬ואמנם ידעתי עוד כי מי‬
‫שהוא מכת המוגשם יחשוב הרוחני לכופר כמו שמי שהוא מכת‬
‫הרוחני יחשוב המוגשם לסכל‪ .‬ואמנם מי שהוא מכת המשותף‬
‫יטה לכאן ולכאן והוא הנקרא נבוך פעם ישבח לסכל ופעם‬
‫לכופר‪ .‬ויחשוב שהוא אינו לא סכל ולא כופר‪ .‬וידוע שאם‬
‫ישתדל הנבוך לצאת ממבוכתו ישוב רוחני ואם לאו ישאר נבוך‬
‫כל ימי חייו‪ .‬ואין ספק כי הסכל יתכן שישוב נבוך והיא מעלה‬
‫גדולה לו‪ .‬והנבוך יתכן שישוב כופר והיא תכלית המעלה‪,‬‬
‫ואמרי כופר ר"ל כופר בשקר שדמהו הסכל שהוא מת ואע"פ‬
‫שהוא חשבו לכופר באמת‪ .‬כי אני לא שניתי שמו אבל שניתי‬
‫מחשבתו‪ .‬ולא יתהפך זה לשוב השלם הכופר בשקר המודה‬
‫באמת‪ ,‬נבוך‪ ,‬שכבר יצא מכל המבוכה שבאמונה‪ .‬גם הנבוך לא‬
‫ישוב סכל מפני שכבר למד דברים שהוציאוהו מן הסכלות‪,‬‬
‫ובעבור שלא נשלם נשאר נבוך‪ .‬ובעבור היות המתנבא המבקש‬
‫הדבור האלוהי מהשם הוא השלם שבכל מין האדם‪ ,‬הוצרך‬
‫לכתוב עניינים סובלים שלשת העניינים הנזכרים מפני היות‬
‫הכתות הנזכרות שלש‪.‬‬

‫ואמנם המפרש יתכן לו לפרש הדברים בשלשת המינים‬
‫הנזכרים‪ ,‬אבל המקבל הדבור האלוהי כבר ישיג מן עניין‬
‫הדבור שהוא אינו כאחד משלשת המינים הנרמזים‪ ,‬אך הוא‬
‫עניין נקרא אצל חכמי הקבלה סתרי השמות‪ .‬ואי אפשר לפרש‬
‫זה בספר לעולם כראוי‪ ,‬אבל יתכן לרמוז‪ .‬והוא עניין המערכה‬

‫ה‬
‫השכל‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫מצרף‬

‫שערך השם בה כל ערך ובה סדר כל סדר שיהיה ושהוה‬
‫ושהיה‪ .‬והוא הדבר שנאמר עליו "בדבר יהוה שמים נעשו"‬
‫וכו' )תהלים לג' ו'(‪ ,‬וכבר נאמר "ואהיה אצלו אמון" )משלי ח' ל'(‪.‬‬
‫ודרשו בו‪ ,‬אמרה התורה לישראל אני הייתי כלי אומנותו של‬
‫הקב"ה שנאמר "ואהיה אצלו אמון" אל תיקרי אמון אלא‬
‫אומן‪ .‬וכן "בראשית" אמרו אל תיקרי בראשית אלא בי‬
‫ראשית בי השכל וברא את העולם‪ .‬וכבר נאמר "בי מלכים‬
‫ימלוכו" )שם טו'(‪ .‬אם היות אלו הדרשות בלתי מפורשות ואינם‬
‫כפשוטם בשום פנים אך פירושם מעולה מאד‪ ,‬והוא שהתורה‬
‫בזה ובכיוצא בזה הוא שם לשכל הפועל הנקרא דבר ה'‪ ,‬או רוח‬
‫ה'‪ ,‬או מאמרו‪ ,‬גם שמו וכבודו‪ .‬מפני שהוא יורה לחכמי השם‬
‫ידיעתו והשגתו והוא רוח הקודש באמת‪.‬‬

‫ואחר שהקדמתי כל מה שחפצתי בו להקדימו ומה שראיתי‬
‫תועלת בו להתחיל בעניינו‪ ,‬ושמתיו להיותו מפתח לכל ספר‬
‫שתעיין בו בספרי החכמות האלוהיות והאנושיות‪ ,‬אשוב‬
‫בפירוש הספר הזה הראשון ספר "מליץ" ועיין בו יפה ותתיפה‪.‬‬

‫ו‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫בחן משכיל בחן מצרף אמונה‬
‫בכור שכל צרוף צורת תכונה‬
‫קנה מדע ובין מראה צפונה‬
‫בתמונה‬ ‫והבט‬ ‫סוד‬ ‫וגלה‬
‫ָשׁים‪ַ :‬פּחַד‬ ‫ִשׂ ִעפִּים ֵמ ֶחזְיוֹנוֹת ָליְלָה ִבּנְפֹל ַתּ ְר ֵדּ ָמה עַל ֲאנ ִ‬
‫"בּ ְ‬
‫ְקרָאַנִי וּ ְר ָעדָה וְרֹב ַעצְמוֹתַי ִה ְפחִיד‪ :‬וְרוּ ַח עַל ָפּנַי יַחֲלֹף‬
‫ְשׂרִי‪ :‬יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר ַמ ְראֵהוּ תְּמוּנָה ְלנֶגֶד‬ ‫שׂ ֲערַת בּ ָ‬
‫ְתּ ַסמֵּר ַ‬
‫מע" )איוב ד(‪.‬‬‫ֶשׁ ָ‬
‫עֵינָי ְדּ ָמ ָמה וָקוֹל א ְ‬

‫מחשבות בני אדם משתנות מאד זו מזו וכפי מחשבת כל אחד‬
‫ואחד מהם וכפי הדברים הנמצאים הרבה בפיהם וכפי עניין‬
‫מעשיהם על הרוב יהיה מה שמראים להם בחלומותיהם‪.‬‬
‫ובהיות מחשבתי אני משוטטת בעניין מהות הנבואות ודברי‬
‫הרגל פי תמיד לפי כוחי‪ ,‬הוא בעניין חכמת הנבואה וחלומות‬
‫הנביאים ודרכיהם ופעלת כולה היא בכתיבת ספרי חכמות‬
‫וספרי נבואות‪ ,‬העירני השכל האלוהי אשר זכרתי בהקדמה‬
‫לכתוב פירוש הספרים השבעה הנזכרים והנני מחל מן הספר‬
‫האחרון מהם שהוא "ספר מליץ"‪ .‬וכל אחד מהם אזכירנו בראש‬
‫פירושו ואחריו עוד אפרש כל אחד עד "ספר הישר" ואשלים‬
‫"בהפטרה" ואשימנה כדמות חותם לכל הפירוש הכולל כל‬
‫הספרים‪ .‬ומהשם אשאל לעזרני באשר אעשה ולגלות עיני‬
‫ולבבי לדעת סתרי אלה הספרים כולם ויצילני אלוהי צורי‬
‫ממכשול ומכל שגיאה ויורני הדרך הישר והנכונה בהם‪.‬‬

‫ז‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫הנביא מורי ורבי ליהו"ה אלהי ישראל‬
‫הודו ראי אלהי יזראל‪ .‬כשהחל בעניין‬
‫אמר רזיאל‬
‫זה זכר השם המפורש תחלה ואמר שזה הנקרא בזה השם‬
‫הנכבד והנורא אשר נכתב באותיות ההעלמה ולא נקרא בהם‪,‬‬
‫הוא הדבר הראוי להקרא אלהי ישראל באמת אשר סודו אלהי‬
‫שכל הפועל‪ .‬וכתב בחוץ שני שמות להיותם כנוי לזה השם‬
‫האחד‪ ,‬מפני שזה השם הקדוש הוא משולש באמת והוא שם‬
‫העצם והוא שם למדת הרחמים והוא שם למדת הדין‪ .‬ועל כן‬
‫שלשה שמות מהם הם שם אחד מיוחד באמת‪ ,‬כי אין עצם השם‬
‫בלתי מדותיו ואין גם כן מדותיו בלתו ואינם נוספים על עצמו‬
‫ולא נעדרים מעצמו שהם כוחותיו‪ ,‬וכוחותיו הם הם עצמו‪,‬‬
‫ועצמו הם הם כוחותיו‪ .‬ואין כל בריה יכולה לדעת אמיתת דבר‬
‫זה על בוריו‪ ,‬כי אם נדע דבר מאמיתת מדותיו שהם תאריו‬
‫היינו יודעים עצמו‪ ,‬וזה נמנע מטבע כל שכל זולת שכלו ית'‪ .‬רק‬
‫מה שנדע ממנו הוא מה שהשם פועל במדותיו‪ ,‬והנה נשיג קצת‬
‫פעולותיו על פיו שגילם לנביאיו יתע' על דרך השגת מצותיו‬
‫וסבותם בנסתריהם‪ .‬ועל כן כל מי שיודע יותר מסתרי תורה‬
‫וטעמי המצות על הדרך הנסתרת שהיא הנגלית לחכמי הקבלה‬
‫הוא אשר ידע יותר מאמיתת פעולותיו יתע' ובזה יתקרב אליו‬
‫יותר‪.‬‬

‫והנה רזיא"ל כיוון להודיענו שמו יתע' לפי הדרך הנעלמת כדי‬
‫להקריבנו אליו ית' שמו‪ .‬וחילק התיבות ושם לפעמים אות אחת‬
‫כאילו היא תיבה גמורה להודיענו שכל אות עולם בפני עצמו‬
‫אצל הקבלה‪ .‬וצוה לרואי זה הכח המופלא האלהי להודות שמו‬

‫ח‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ית' והפך תיבות רזיא"ל ועשאה יזרא"ל‪ ,‬להודיע כי ישראל הוא‬
‫יזראל‪ .‬כאשר אברהם הוא יעקב מפני שתוף שתי מדותיהן שהן‬
‫חסד ואמת כאמרו "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" )מיכה ז' כ'(‪.‬‬
‫ורמז במלת במלת הוד"ו שם אהי"ה כי שני השמות העצמים‬
‫אשר הורכבו משם י"ה והם יה"ו יהו"ה סודם הו"ד הוד"ו‬
‫יוד"ו‪ ,‬וכן ודו"י הוד"ו הו"ד והרי י"ו אוד"ה יה"י יוד"ה‪ .‬ואמנם‬
‫ודוי השם הוא ההודא"ה וכן הוד"ו בשם אהי"ה הודא"ה ודא"י‬
‫והנעלם הודא"י ועם ז"ה ד"י כאשר הו"א ד"י יתעלה וית' שמו‪.‬‬

‫שאלו לעיניו וגומ'‪ .‬אמר כי רעיוניו שהם חסידי הגוף בהיותם‬
‫טובים שאלו לעיניו שהם עיני השכל הרואים כל דבר בעבור‬
‫תכליתו שהוא היום האחרון לחיי העולם הזה שהוא יום‬
‫המבוקש‪ .‬ואמר מיד איש יהודה שמעו‪ ,‬זו היא תשובת השכל‬
‫שהשיב לשואלים‪ .‬וזכר איש יהודה בעבור היות שמו מיוחד‬
‫להוראה היהודית‪ ,‬והודיענו שתכלית הנחמה אינה לרעיונים‬
‫לבד להשואלים עד שיושלמו שלמות יהדות‪ ,‬כלומר הוראת‬
‫ידיעת האמת והוצאה מן המבוכה‪ .‬ועל כן אמר נחמת אמונתנו‪,‬‬
‫כי מה עניין אמונה בשאלה אם לא היה כן כל שכן בזכרו מא"ל‬
‫נור"א שסודו מב"ר אלהי"ם‪ ,‬כעניין "וריויה די רביעאה דמה‬
‫לבר אלהין" )דניאל ג' כה'( והנו מרחמן כעניין מרחם ונחם על‬
‫ברכת המזון‪ .‬בשנה אחת למלכות‪ ,‬רמז המעלות המחודשות‬
‫למלכות קטנה וחזקה‪ ,‬והמשיל הישנות הנפסדות למלכות‬
‫שהיתה תחלה חזקה מאד ועתה בטל כחה וחלשה תכלית‬
‫החולשה‪ .‬וסוד קר"ן קטנ"ה וחזק"ה‪ ,‬שכ"ל הקט"ן והחז"ק‪.‬‬
‫ואמר כי בהתחדש מלכותו הודיעו השם דעת עליון‪ .‬ואמר‬

‫ט‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫בהיות דורש בסיני מא"ל שד"י כלומר בהיותו דורש דרכי הר‬
‫סיני המורה על אמיתת נתינת התורה‪ .‬וייחס הדרישה לעצמה‬
‫והמקום לעצמו‪ .‬ואמר סיני בחירק תחת הנו"ן ולא אמר סיני‬
‫ממש כלומר כוחו המיוחד לו לעצמו ולא לזולתו‪ .‬ושם מ"ם מן‬
‫סינים דבקה עם א"ל שד"י שסודם מהש"ם ואמתתו שכינ"ה‪.‬‬
‫ואמר שדרש בעד מלכות הכוחות השכליות שהם בני יעקב‬
‫לדעת מה תכליתם‪ .‬ודרש גם כן בעד מלכות הכוחות הגופניות‬
‫שהם אצל מלכי הארץ כלומר מלכי כל הגופים הנקראים ארץ‪.‬‬

‫ואחר שדרש בעד שתי המלכיות האלו בכלל ומצא זה הקרן‬
‫הצומח וידע שבזכותו ינצלו כל הכוחות המושכלות מן הגלות‬
‫פתח מיד בשמחות‪ .‬ואמר בית ישראל פצחו רנה וצהלה מהיום‬
‫הזה ומעלה כלומר כבר בא מלככם המושיעכם והוא שליח‬
‫מכוון מהשם לבא אליכם להיותו מלך עליכם כי הוא איום‬
‫ונורא בעל עוז וגבורה‪ .‬וקראו נמר מפני שהורג מי שהוא גוף‬
‫בעל חיים טורף ואוכל ומבריח כל חיה רעה כלומר כל מחשבה‬
‫רעה‪ ,‬והורגה‪ .‬כי כן קראו באמרו כי קטל"ן שמ"ו וסודו קט"ן‬
‫ושל"ם ועוד כי מחנ"ה אלהי"ם שמ"ו‪ .‬ועל זה אמר עוד ועל פי‬
‫אלהי ישראל אלהי יעורר מלחמות בארץ מפני שאף אלהיו‬
‫חרה במכעיסיו כלומר יעורר רעיוני הלבבות להתקוטט‬
‫במציאותו ולהפלא מאין בא זה המלך החדש עתה מקרוב ומה‬
‫זה ועל מה הבלבול כולו בינינו בהיותנו אתמול שלוים ושקטים‪.‬‬
‫אין זה כי אם לסבה אלוהית אשר חטאנו לו והכעסונו‪ ,‬זה‬
‫יאמרו רעיוני כל משכיל כי הרעיונים והדמיונים והמחשבות‬
‫והציורים והחכמות והתבונות והדעות והמדות כולם הם כוחות‬

‫י‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫נישאות באיברים‪ .‬וכל האיברים הם דומים לענייני ממשלות‬
‫העולם בגוף האדם הנקרא בכללו עולם קטן כולל הגדול‪ .‬וכמו‬
‫שיש בעולם בכללו מנהיג אחד שהוא סבה ראשונה לכל‪ ,‬כן יש‬
‫לגוף כל משכיל סבה ראשונה בכללו‪ .‬ופעמים יקרא אלוה‬
‫ופעמים יאמר עליו שיש לו אלוה‪ ,‬והוא כי בעת התייחס כל‬
‫הכוחות אליו יקרא הוא אלוהיהם ובעת היערכו אל סבתו‬
‫הראשונה יקרא בן אלוה‪ .‬ובעת השתתפו אל שום אבר מן‬
‫האברים הפנימיים המעולים לעוררו אל היותו מתפעל ממנו‬
‫לקבל שפעו יקרא רוח הקדש‪ ,‬מפני היותו מניע רוח האדם‬
‫העולה למעלה‪ .‬ואז יהיה כדמות דבר אנושי על דרך משל כאלו‬
‫הוא כח מכוחותיו‪ .‬וכן כל כלי מוכן לשאת צורתו ולציירה‬
‫בדמותו בצלמו‪ ,‬בהשיגו יקרא זה בשם זה‪ .‬ועל כן אין ראוי‬
‫שתטעה בשמותיו אחר זו ההקדמה לכן כה אמר‪.‬‬

‫התחיל עתה לדבר רזיאל פה אל פה עם המלך החדש וכאילו‬
‫הוא נותן לו עצה על עניין מלחמותיו כולם‪ ,‬מפני שרזיאל יודע‬
‫יותר בכוחות הגופניות ממנו מפני שהם עתה אצלו חדשים והוא‬
‫רך במלכותו עדיין‪ .‬וכאילו אין רזיאל רשאי לתת לו עצה‬
‫מעצמו אבל מודיע לו שעצתו היא העצה שהודיעהו אלהי יעקב‪.‬‬
‫ואמרו אביך ר"ל האלהים אשר הוא אביו‪ ,‬ועליו אמר אשר‬
‫הביאך עד הלום‪ .‬וידוע שבהתחזק השכל האנושי על כוחותיו‬
‫אחרי מלכו עליהם לא יוכלו לעמוד מפניו‪ .‬ועל כן אמר וכל גוי‬
‫וכל ממלכה אשר לא יעבדך אשבית זכרם מן הארץ ואמחה את‬
‫שמם מתחת השמים‪ .‬שכל הכוחות אשר אינם מכלל עובדיו‬
‫בדבקות מושבתים הם מהמציאות‪ .‬וכן אמר כי כל ממלכות‬

‫יא‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫הארץ אתן בידך ואתה תבנה את ירושלם ואת ביתי בנין חדש‬
‫אשר לא ייהרס עוד עד עולם‪ .‬כי הוא הבונה בית המקדש בנין‬
‫מחודש אשר אין לו הריסה לעולם‪ .‬ואשרי מי שבנה לו בית‬
‫דירה והמשיך חזקתו ועזרתו אשר מצד סבתו‪ ,‬וזכר שלא‬
‫ייפרדו שניהם לעולם‪.‬‬

‫ואמנם אמרו כל עם מלך ראמלוס השטן יפול לפניך‪ ,‬הוא עניין‬
‫שהבטיחו השם להצילו מיד שונאו והוא המלך הראשון הגדול‬
‫ממנו י"ג שנה‪ ,‬כי בהתחילו לנפול יפול תמיד‪ .‬ורז"ל זכרו שם‬
‫ארמלוס השטן והוא שם יצר הרע שהוא מלאך המות בעצמו‪,‬‬
‫אך אמרו קומה נא עבור את מעבר יבק הוא משל למעבר‬
‫העולם הזה שהוא כדמות מעבר נהר קטן או ים מועט שאדם‬
‫עובר בו במהרה ובקלות ובזמן מועט‪ .‬ויש בו עוד סוד‬
‫בגימטריא ואין צורך להזכירו פה‪ .‬ואמר עוד רדוף אחר העם‬
‫הנותר בעיר הראי‪ ,‬עניינו כשיברחו אויביך מפניך אל תחשוב‬
‫שמספיק בזה אבל דע שאינו מספיק מפני שצריך שתרדוף‬
‫אחריהם עד כלותם פן יתחזקו עוד וישובו להלחם בך‪ .‬והכל‬
‫משל לכוחות הנחלשות לעיתים מפני השכל שצריך על כל פנים‬
‫לחזק כוחות השכל ולהעדר כל מי שמונע ההשגה בכל צד‬
‫העדר‪ .‬והמשיך זה עד כי צורם מכרם‪ .‬והעיר הראי משל לכח‬
‫הראיה שהוא מקום הזנות‪ .‬ואחרי כן מצוהו לשמוע עצה‬
‫ולעבור על כל פנים מעבר הי"ם הקטו"ן שהוא סוד היו"ם‬
‫הקט"ן‪ ,‬ורמז לכפירה הקרובה הוא הכפ"ר הקטו"ן שהוא‬
‫הכופר הקט"ן אשר ראוי לתקוע בו אהלים חזקים כדי שלא‬
‫יירא מכל עוזר הכופר שהוא כח התאוה אשר באבר הערוה‬

‫יב‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫הנקרא אבר קטן מנוול‪ .‬ועל היותו חזק צוהו לקחת עמו מאה‬
‫יהודים רב וצעיר ולהשים עליהם ראש אחד בעל לב‪ ,‬כלומר‬
‫שישתף אליו כל הכוחות המורים במעלתו בין חזקים בין‬
‫חלשים‪ .‬ולתת עליהם מנהיג אחד מכריחם לחיזוק בעל שכל‪.‬‬
‫ואמר אחר זה שיצוה המלך ליהודים הנמשכים אחריו לכתוב‬
‫השם המפורש על דגל קלף חדש בדיו שחור‪ .‬ואמר שילך זה‬
‫הדגל שלהם לפנים במלחמה בדמות ספר תורה‪ .‬הנה זה מורה‬
‫כי ידיעת השם כשהיא חקוקה על הלב הנקרא דגל והוא קשה‬
‫לפחד מהשם‪ ,‬ועם השם מתעורר פחד הנפש ממנו בעבור המצא‬
‫בו שד ברוחו ומבהיל כל כח גופני מפניו‪ .‬אז יוכל המלך החדש‬
‫להתחזק ויברח המלך הישן וכל כוחותיו מלפניו בריחה מהירה‬
‫ויפחד להשיב לסבב אליו פני המלחמה‪ .‬ועל זה אמר ובזה תנצח‬
‫כל אומה ולשון כלומר כל מי שהיה עומד לפניך בתחילה‪.‬‬
‫ולפיכך הוצרך לומר לו להשביע כל עיר אשר ילכוד ויכבוש‬
‫תחתיו להעבירה לשם רזיא"ל ולשם רבו שהוא המלך או אמור‬
‫המלאך‪ .‬וכלל הנה ג' השמות הקדושים מבפנים יחד‪ ,‬ואולם סוד‬
‫הנקוד הנמצא בשם המיוחד בכל ספרו זה ובשאר ספריו הוא‬
‫עניין נוגע בעטרה‪ ,‬ואי אפשר לכתבו מפורש בשום פנים‪ ,‬אך‬
‫נמסר בקבלה פה אל פה לראוי בעל הצירופים לבלתי היותו‬
‫מפריץ בו פרץ‪.‬‬

‫אחר כך החל עוד להודיעו כי עם היותו שומר מצות השם‪ ,‬אין‬
‫לו פחד מן המלך הגדול כי ינוצח מלפניו על כל פנים‪ .‬ולא עוד‬
‫אלא שיעוור ולא יראה לעולם פניו‪ ,‬כי השם נשבע למסרו‬
‫לחבריו לייסרו‪ .‬וכבר כשל כוחו וכהתה עינו ונס לחה‪ ,‬שאלה‬

‫יג‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫היו עוזריו ונכשלו ואין כח בם לעמוד‪ .‬ואם כן טוב הוא לרדוף‬
‫אחרי הנשארים מכוחותיו עד שער השמים‪ ,‬כי הם נסים וזה‬
‫רוד"ף‪ .‬וסופו להיות פרו"ד מכולם כלומר שכל נפרד‪ .‬והנה‬
‫מצוהו לבלתי העלות על לבו לעמוד במקום המלחמה עמו שהוא‬
‫הלב‪ ,‬ולא יכנס לחדר ששם יש לו גם כן כח הדבור‪ .‬והוכן‬
‫לדבור מפני שידומה אם ישמענו ויאמין לדברו‪ .‬וכאלו רזיא"ל‬
‫נכנס לו ערב לסבול כח הדבור ההוא הדמיוני וכל מקריו‪ ,‬וכבר‬
‫ייעד לו שהוא לא יגיע שם חי‪ .‬ועניינו הוא שסוד מהל"ך‬
‫בורד"ל הוא מכל"ל הדבו"ר ויצר הרע אינו מגיע עד שם‬
‫לעולם מפני שדבריו פרטים ואינם כללים‪ ,‬ודברי השכל‬
‫האנושי הנקרא יצר הטוב דבריו האמיתיים כללים והמשותפים‬
‫פרטים וכללים אך לעולם אינם פרטים לבד‪.‬‬

‫והנה אמר וברדהא"ל עבד ה' ומשרתיך‪ ,‬והורה על היותו‬
‫אמצעי גם כן בין השם ובינו על פי הדבור‪ .‬וברדהא"ל הוא‬
‫רזיא"ל בעצמו‪ .‬והנה אמר לו ואם על בורדל נשבעת חי ה'‬
‫פטור אתה‪ ,‬כבר הורה על היות מלות חי ה' משותפות לכאן‬
‫ולכאן‪ .‬יובן מהם שהם השבועה בעצמה ויובן שהם שבועה‬
‫שנשבע רזיא"ל עתה בם על היותו פטור משבועתו‪ .‬ומה היא‬
‫השבועה אשר בין שני היצרים שהם שני המלכים‪ ,‬היא שבועת‬
‫דם ודיו שעל פי שניהם אדם מדבר מבית ומחוץ‪ .‬וזה אומר‬
‫שאחר שרמלוס נס למרום כלומר נס למרום ונעשה זנ"ב‬
‫למאו"ר שהוא מז"ל ראוב"ן והוא מזל טלה ונוטלה ממנו‬
‫הברכה והבכורה ונתנה ליוסף שמזלו מזל דלי כלומר כוחו כח‬
‫דלי‪ .‬לא תחשוב שאני מאמין שיש מזל לישראל אבל תדע שאני‬

‫יד‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫מאמין שי"ב השבטים הם כנגד י"ב מזלות וכנגד י"ב חדשים‬
‫והם שולטים על החדשים ועל המזלות‪ .‬כי על כן נקראו בשם‬
‫שבטים ומטות שהם מורים על הממשלה והמלכות‪ ,‬באמרו לא‬
‫יסור שבט מיהודה‪ .‬וכל שכן בחשבי אני כי ישראל בניו ובתו‬
‫ונשותיו ואבותיו ואמהותיו ואחיו וחמיו וצאנו וכל עניינם‬
‫חקוקים בזה הגוף האישי‪ ,‬מהם גופנים ומהם רוחניים ומהם‬
‫גופים ומהם רוחות‪ .‬אבל אין זה מקום ביאורם‪ .‬ונשוב לומר‬
‫שרמז רזיאל עניין מה שיקרה לשכל האנושי עם הכוחות‬
‫התאוויות שהם יושבי אי הראי כלומר שהתיישבו על ראות‬
‫העיניים ובו קיומם בעודם נמצאים‪ .‬וצוהו שלא יבטח בהם‬
‫ושישמר מהם בכל כוחו הוא וכל הנמשכים אחריו שהם אנשיו‪.‬‬
‫וצוהו שלא יקל עולו מעל צוארם‪ ,‬גם הזהירו לבלתי הכבידם‬
‫הרבה כי חלושים הם לסבול רוב מוסר פן ימרדו בו‪ .‬ועל כן‬
‫צוהו להפקידם תחת יד האיש הקרוב אליו כלומר שהוא ידע‬
‫להנהיגם בעתים שהוא נפרד מן האדם‪ ,‬כלומר בעת היותו בלתי‬
‫נמצא בפועל עד עת שובו כי הוא מתגלגל בדמות רצוא ושוב‬
‫עת אחר עת‪ .‬וייעדו לבלתי יודע להפסיד מה שהרוויח כי עיני‬
‫השם שמה תמיד לעזר ולהועיל‪ ,‬כעניין "עיני יהוה אלהיך בה‬
‫מרשית השנה ועד אחרית שנה" )דברים יא' יב'(‪ .‬וכן "היו עיני‬
‫ולבי שם כל הימים" )מלכים א' ט' ד'(‪.‬‬

‫ועתה עוד ייעדו שמשם יבא לו עזר שלא יצטרך להעבירו עמו‬
‫המעבר הידוע ולא יצטרך גם כן להעביר עמו רק מאתים איש‬
‫מאנשי אי הראי‪ .‬והם מאה מולים ומאה ערלים‪ .‬והוא משל‬
‫לכוחות הרוחניות והגופניות כי הרוחניות כוחות מולים יהודים‬

‫טו‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ומודים על האמת‪ ,‬והגופניות כוחות ערלים ואטומים וסתומים‬
‫וחתומים ומקשים על האמת‪ .‬ואמר לו שבעברו אחר שדעתו‬
‫לחזור עוד לא יקח כל כוחותיו המעולים עמו שלא ישאר האיש‬
‫הזה ריק מכל טוב וגם לא יניח לו כל הכוחות הרעות‬
‫הראשונות שלא ישוב האיש הזה לאשר היה בו בתחילה מן‬
‫הפחיתות‪ ,‬אך יקח קצת ויניח קצת‪ .‬ואין עניין מספר המאתים‬
‫קבוע אבל הוראה על קצת ריבוי כעניין שבעה או עשרה שיורו‬
‫על ריבוי במקומות הרבה‪ .‬והנה נתן לו סבה על שאין ראוי‬
‫לעשות זולת מה שאמר לו באמרו פן יתפאר עליך‪ .‬וכל המשכת‬
‫העניין ההוא עד אמרו לא זכרו את ה' וגם שכחו דברי קהלת‪,‬‬
‫והורה על כל הנעלם בפסוק עיר קטנה שהוא ידוע לכל שרז"ל‬
‫פירשוהו על עניין גוף האדם ועל התחלף כוחותיו הגופניות‬
‫והרוחניות‪.‬‬

‫ואחר כך ביאר כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה‬
‫וכל כוחותיהם הם רוחניות ותלויות בקול ורוח ודבור שהוא‬
‫רוח הקדש‪ .‬וסוד להנקם מאויבי ה' וממשיחי זולתו ידוע הוא על‬
‫דרך הנסתר‪ ,‬כי הכוחות האבריות אינם מכירות אלהות‬
‫וממליכות עליהם כל גובר‪ ,‬וכל מאן דאלים גבר‪ .‬כלומר כל מי‬
‫שהוא יותר רשע ויותר מתגאה ומתגבר על חבריו הוא מולך על‬
‫האברים בהכרח‪ .‬כלומר מן האיברים הנושאים ארבעת המלכים‬
‫שהם האדים החם והקר והלח והיבש‪ ,‬שהם אינם מכירים שום‬
‫אלהות זולת פעולתם שפועלים‪ ,‬וזה מושח את זה בטבע‬
‫ובמקרה‪ .‬ועל כן הם אויבי הדבר שהם אינם קיימים והוא קיים‪.‬‬
‫ופשטו אינו צריך ביאור כי מבואר הוא מי הם מושחי זולתו‪.‬‬

‫טז‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ועוד החל ליעצו ואמר לו שיחזק כוחותיו ויגביהם עד שכל‬
‫רואיהם יפחדו מהם‪ .‬וצוה לפרנסם לפי צורכם אל המזון‪ .‬וזמן‬
‫הרעב של שנתים ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר‪ ,‬רמז‬
‫הם לשבעה כוכבי לכת שהם שני המאורות וחמשה כוכבים‬
‫נבוכים המושלים אחר י"ג שנה עד תשלום כ' שנה שהוא סוד‬
‫בית דין של מעלה‪ ,‬אשר האדם נידון בם‪ .‬ואחר כן נידון על פי‬
‫השם לא על פיהם כלל והוא סוד אד"ם עם האד"ם‪ .‬ועל כן צוה‬
‫לו לצוד צידה לאל ולהלחם בעמלק שהוא שם כללי לכל‬
‫המקטרגים‪ .‬ואמרו עד חמש שנים מפני תשלום יוב"ל שסודו‬
‫מ"ח שנה‪ ,‬וכן סוד חמש שנים חפשם ותמצא שה"ם מ"ח שנ"ה‪.‬‬
‫ועניין ארץ הצבי ללכדה וגם להחרימה מפני שיוכל בסוף‬
‫לטהרה כלומר מה שהיה בתחילה מרוצה וטוב ויפה והיה בו‬
‫חפץ וצביון ויצא מן האמת‪ ,‬יוחרם עד שימותו ממנו כל הכוחות‬
‫הרעות הבהמיות כדי שיטהרו הכוחות העליונות בו בסוף‪,‬‬
‫וישוב החפץ והרצון והצביון אליו בכשרות ובטהרה‪ .‬וכן צריך‬
‫לדעת הכלל אחר שהודיע רזיאל שהוא האדם בכלל‪ ,‬כל דעתו‬
‫וכל עצתו לשכל האנושי בכלל‪ ,‬שהוא המלך הקטן להישמר מן‬
‫השטן שהוא המלך הגדול המושל בתחילה עליו‪ .‬כי כח השטן‬
‫על המלך הקטן‪.‬‬

‫והזהירו כראוי להיות זריז וחזק ואמיץ כנגד כל לוחמיו‪,‬‬
‫והבטיחו שיצליח בעשותו כך‪ .‬חזר וברכו בשם על מנת‬
‫שישמע‪ ,‬ואמר לו בשמעך בקול ה' יהיה עמך‪ .‬וקשר העניין‬
‫וחזקו ומכלל ברכתו שינתנו כל אויביו בידו ושיעשה בם‬
‫משפט‪ .‬והשרש הורה שמציאותו היה עם האדם לנקום נקמת‬

‫יז‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫השם ממשכחי שמו‪ .‬וזכר עמו שלשה תארים שהם הצריכים‬
‫יותר מכל דבר ולא שתפם כלל‪ ,‬אבל שם כל תאר מיוחד לעצמו‬
‫באמרו הגדול הגבור הנורא‪ .‬ולא שם בהם ו"ו ולא שם אל מפני‬
‫שזה הוא סוד הרחמים לצדיקים‪ ,‬כלומר בהיות שמו הגדול‬
‫מתגדל ומתגבר ונורא בה"א הידיעה‪ .‬כי כשיודע זה לכל יודעו‪,‬‬
‫מיד יכנע כל כח גופני כללי או פרטי תחתיו‪ .‬כי מדת הגדולה‬
‫היא המורה על מעלת בעליה ומדת הגבורה מביאה פחד‬
‫בלבבות ומדת היראה המקיימת שתי המדות הראשונות בחזקה‪.‬‬
‫והאחרונה מביאה להשמר מכל חטא והראשונה מביאה לעשות‬
‫כל מצוה מאהבה אבל האמצעית שומרת זו וזו‪ ,‬בהיות כח‬
‫ויכולת נמצא לגמול האוהבים והיראים העושים מה שראוי‬
‫והנזהרים מעשות מה שאינו ראוי‪ ,‬ולענוש מהפכי הכוונות‬
‫האלוהיות‪.‬‬

‫והנה ברכו בתוספת ימים לו ובחסרון ימי אויביו‪ ,‬וזה מפני שכל‬
‫מה שהשכל נשאר עם האדם בעולם הזה יותר זמן ארוך מוסיף‬
‫האדם חכמה‪ ,‬ואם ייפרד אי אפשר להוסיף מעלה על מעלתו כי‬
‫מה שראוי שהרויח‪ ,‬ומוליכו עמו בו מתלבש ומתפאר בעולמו‬
‫והוא גמולו בין רב למעט‪ ,‬אלא שאין מונע לו אחר הפרידה‪.‬‬
‫והנה השכל הזה האנושי בהתחילו לצאת מן הכח אל הפועל‬
‫הוא רך וחלוש מאד‪ ,‬על כן אין לו כח לעמוד בפני מונעיו עד‬
‫שיתחזק חוזק שיהיה ניכר בו‪ .‬וזה דומה על דרך משל לנער‬
‫שלומד פסוק אחד על פה כי בהיות ידיעתו בו חלושה ואע"פ‬
‫שידענו עתה הנה ישכחנו מחר‪ .‬וכל מה שילמדנו יותר יחזקנו‬
‫יותר עד שלא ישכחנו לשבעה ימים‪ ,‬אבל אחר שנה ישכחנו עד‬

‫יח‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫שיהיה אצלו כאילו לא ראהו לעולם‪ .‬כי זהו עניין טבעי באדם‪,‬‬
‫ועל כן כשילמדנו בטוב מאד מאד לא ישכחנו לעולם‪ .‬כן זה‬
‫השכל בהתחזקו מאד מאד ימצא מזומן תמיד לכל חכמה ודעת‬
‫ולא ישכח לעולם ויהיה נמצא עם האדם בימינו כמו שנאמר על‬
‫זה "שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמות" )תהלים טז'‬
‫ח'(‪.‬‬

‫ועניין אמרו לו‪ ,‬ימים עד ים תמשול ועשר ונכסים וכבוד תרבה‬
‫כחפצך עד די‪ ,‬והוסיף לאמר לו ועל בני יעקב תרחם כי בן‬
‫יעקב אתה וגואל בני יעקב תקרא‪ .‬שני פסוקים אלה הם עדים‬
‫נאמנים על היות זה המלך הנזכר הוא המלך המשיח ולא זולתו‬
‫בשום פנים‪ .‬ועיין בם כראוי ויתברר לך זה מהם אחר שתדע‬
‫ששם משיח משותף לשלשה עניינים אלה‪ .‬משיח יקרא תחילה‬
‫השכל הפועל באמת‪ ,‬והרמז "וזה שמו אשר יקראו יהוה‬
‫צדקנו" )ירמיהו כג' ו'(‪ .‬ומשיח יקרא האיש והעתיד להוציאנו מן‬
‫הגלות מתחת ידי האומות בכח שישפיע עליו מן השכל הפועל‪.‬‬
‫ומשיח יקרא השכל החומרי האנושי ההיולאני שהוא הגואל‬
‫והמושיע הנפש וכל כוחותיה הנפשיות המעולות מתחת ידי‬
‫המלכים הגופניים ועממיהם וכוחותיהם התאוויות הפחותות‪.‬‬
‫וזה העניין מצוה וחובה לגלותו לכל משכיל ממשכילי ישראל‬
‫להושיעו מפני שיש דברים רבים שהם הפך דעות המון‬
‫הרבנים‪ ,‬כל שכן שהם חולקים על כל מחשבות המון עמי‬
‫הארצות‪ .‬ראוי לכל משכיל המבקש להתנבאות שיראה בעיניו‬
‫ובלבבו כל איש ואיש מאנשי הארץ הסכלים כאילו הם קופים‬
‫וכל מעשיהם כמעשי התוכים ומחשבותיהם כמחשבות‬
‫השנהבים שכל אלה מיני חיות‪ .‬וראוי לברך עליהם ברוך משנה‬

‫יט‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫הבריות‪ .‬ושלשתם מיני קופים הם וכל פעולותיהם דמיוניות‬
‫והאיש עמהם הוא כמי שמצא עצמו ביער לבדו שיודע שאין‬
‫שם איש זולתו וגופו מסוכן בין החיות הרעות הנמצאות תמיד‬
‫ביער‪ .‬אבל נפשו אין להם יכולת עליה והיא הנפש המשכלת‬
‫הנשארת אחר חיות העולם הזה‪ .‬ואמנם מפני היותו ביניהם‬
‫והיה ממינם ומהם וכאחד מהם‪ ,‬והיום בשכלו נתעלה ממינם‬
‫ונתייחד מהם ושב מין אחר אלוהי אחר היותו אנושי‪.‬‬

‫ראוי שכל איש ואיש מהם יהיה בעיניו מעולה מן הצד אשר‬
‫יקרא אדם בכח‪ .‬ואפשר שיצא לפועל ולא ירחיק אחד מהם‬
‫מללמדו מצוה ותורה ומשפטים צדיקים‪ .‬ויודיעם סתרי החוקים‬
‫לפי סכלם מהם על דרך ייחוד ומהם בפרהסיא לכל‪ ,‬כעניין‬
‫שלא ישתוממו הלבבות עליו וישתדל תמיד להיותו אהוב‬
‫מלמעלה ונחמד מלמטה‪ .‬עד שיהיה עם זה נוחל שני עולמות‬
‫העולם הזה והעולם הבא‪ .‬כי זהו תכלית השלמות‪ .‬וצריך זה‬
‫העניין חכמה רבה והתיישבות נפש חזקה כל זה באמת ראוי‬
‫לעשותו כן עד אשר לא יטה המתנבא ר"ל המתעלה בידיעת‬
‫השם מזה ימין ושמאל‪ ,‬אלא בעת שיראה שהעם משתבש‬
‫במעשיו או באמונתו שאז אין ראוי שיעשה כן אלא הפך זה‬
‫הנזכר כולו ואפילו אם ייהרג מהם לכבוד השם‪ ,‬שראוי לפרסם‬
‫רשעותם ומינותם בכל צד‪ .‬ואע"פ שנודע לכל שברצונו לעמוד‬
‫כנגד העם הם יעמדו כנגדו בחזקה אם הם רשעים ומינים‪ ,‬ואם‬
‫הם צדיקים ישמעו בקול השם ויבחנו דבריו וספריו וירוצו‬
‫לשוב לעבוד את ה' בכל מיני עבודה כפי מצות התורה ובדרך‬
‫פירושה המפורסם הנקרא תלמוד בבלי‪ .‬והראוי לזה ימשך אחר‬

‫כ‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫זה והראוי לזה ימשך אחר זה‪ .‬אך אם הכריחו השם כדי לפרסם‬
‫דבר ועשהו עד שקראהו כל נער שבעיר אוויל או משוגע או‬
‫קרח כעניין אלישע‪ ,‬ראוי שיעשה פניו כפני אריה ולא ישגיח‬
‫באדם כלל ולא יבקש תכלית תכליות לאשר צוהו השם אבל‬
‫יעשה ויאמר לכבוד השם‪ .‬ויצא למה שתרצה‪ ,‬שעל זה נאמר‬
‫"וכל מעשיך יהיו לשם שמים" )אבות ב' יב'(‪ .‬וכן עשה משה בלכתו‬
‫אל פרעה פעם ראשונה עד שהרע לעם ואמרו לו ולאהרון אחיו‬
‫"אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת‬
‫חרב בידם להרגנו" )שמות ה' כא'(‪ .‬ובסוף נצחו הם ושב כל‬
‫מתלוצץ מתנחם על דבריו כך דרכי השם תמיד יתברך שמו‪.‬‬

‫אמר רזיאל אחר חצי שנה בברחי ממגדל ענאל בחרתי לי בית‬
‫ישראל‪ .‬הורה בזה כי יש דבר שנקרא מגדל והוא כדמות עיר‬
‫ומגדל שבתורה שבדור הפלגה‪ ,‬והוא עניין שהאדם חושב‬
‫להתגדל בו‪ .‬וקראו בשם מגדל מפני בקשו על פיו סוד השם‬
‫ָב" )משלי יח'‬
‫ִשׂגּ‬
‫שׁם יְהֹוָה בּוֹ יָרוּץ ַצדִּיק וְנ ְ‬
‫בעניין " ִמְגדַּל עֹז ֵ‬
‫י'(‪ .‬וייחסו לענאל והוא שם מורה שהוא כח העונה וסודו כסמאל‪.‬‬
‫ולפיכך אמר שברח ממנו ובקש מקום יותר כללי ממנו שיתעלה‬
‫בו והוא בית ישראל שסודו כנסת ישראל‪ .‬ואמר שנסתר שם‬
‫בעלייתו כלומר שם מקום קבלת מעלות חכמות אלוהיות מפני‬
‫היותו מקום גבורת השכל וחולשת האנושות‪ .‬ואמר שבקש‬
‫לדעת תכלית הכוונה בעניין כנסת ישראל‪ ,‬ואז שלח לו השם‬
‫כח חדש וקראו עזא שר צבא ה' ועשאו שליח בין השם ובינו‪,‬‬
‫וקרא לו שם חדש‪ .‬ודע שכל עת שחדש לו שם היה לו להורות‬
‫על מה שהוא בו אז‪ ,‬או מה שיהיה בו בקרוב‪ .‬וקראו דרגיאל בן‬

‫כא‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫שאלהיאל והוא בעצמו רזיאל בן שלויאל והוא שם נגזר מן דרג‬
‫כלומר מן מדרגה‪ ,‬הורה שיעלהו בדבר השגה מפני היותו דורש‬
‫את ה' ושאל אל יה אלהי ישראל‪ .‬ועל כן ייחסו בשם עברי‬
‫הנביא‪ .‬וייעד לו השם זמן הבא שישקטו ישראל אחר נקמת‬
‫האויבים והעדרת המאורות וזה מובן ממה שקדם‪.‬‬

‫ועתה אמר רזיאל שאחר שהגיד לו עוזא השליח מה שצוהו‬
‫השם להודיעו לו עם היות שם עוזא לעניין נעלם וממנו חסר‬
‫וממנו מלא‪ ,‬נשא עיניו לשמים וראה רקיע פשוט וכמעט נפשטה‬
‫נפשו מן החומר השפל שלה מתוך ראותו זה‪ .‬והנה הדבור אמר‬
‫לו דבר עם חידוש שם והוא שם גברביאל בן שאלגביאל‬
‫להוסיף לו גבורה לשאול שאלות חכמה זו על גב זו וזו על גב‬
‫זו‪" .‬כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם" )קהלת ה' ז'(‪.‬‬
‫ואמר לו מדוע דאגת על אבדן שלשת מיני מאורות והודיעו‬
‫שהם מכשפים וראוי לדאוג על אבדן‪ .‬וכן רמזם הוא תחילה‬
‫שקראם אחזי עיניים‪ .‬והודיעו השם שהם שלשת מיני עבירה‬
‫שסודם ע"ז ג"ע וש"ד‪ .‬ויעד לו שלקץ ז' שנה יודחו מן העולם‬
‫בשלשת מיני מעלה שנולדים מחכמה ותבונה ודעת‪ .‬וזכר לו‬
‫שיש לתולדת אלה השלשה י"ג שנה בזמן הנרמז פה למעלה‪.‬‬
‫ואמר שעתה גוברים תמיד אצלו אלו המרגלים השלשה וקראם‬
‫כן מלשון הרגל כלומר הם מתחזקים אצלו בהרגל ובלמוד‪ .‬ועוד‬
‫העירו וחדש לו שם וקראו זרובבאל בן שאלטואל וכתוב בו"ו‬
‫ונקרא ביו"ד‪ .‬והנה נקרא כן להורות שהוא יחתום לו רזא בלבו‬
‫שהוא עניין תולדה מאל עליון‪ ,‬שכן אַלְטוֹ בלעז עליון גם אַ ְלטֵי‬
‫עליונים וכן אלטוש עליונים‪ .‬הודיעו שהוא יגלה לו סוד הכוחות‬

‫כב‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫הפועלים במציאות על פיו וקראו אז שלוחי להורות שרצונו‬
‫שיגלה גם הוא מה שגלה לו בכתב או על פה‪ .‬וקרא הכוחות‬
‫רוחות ואמר שלש רוחותי אלה וייחסם אליו שהם לו בעבור‬
‫רוב קרבתם אליו‪ .‬ואמר אלה המה ה' האלהים השופטים כל‬
‫הארץ על פי‪ .‬וצוהו שישאלם איה מקומו לא מהות עצמו‬
‫להורות שאפילו גם הם אינם יודעים מקומו אבל עושים מצותו‬
‫כרצונו‪ .‬ואחר זה פירש החילוק של הרוחות השלש ואמר שהם‬
‫ארבע וגם חמש‪ .‬ופירש ואמר כי האחת היא שתים‪ ,‬והאחת היא‬
‫שתים‪ ,‬והאחד מכריע בינתיים‪ .‬וקרא הנחלקות בשם נקבות‬
‫והמכריע בשם זכרות להורות על מעלת המכריע עליהן‪.‬‬

‫ואלה הם ענייני האדם בכוחותיו כי המה משכן לנשמה ומשכן‬
‫לחכמה וכן החמה משכן לחכמה ולנשמה‪ .‬והלב משכן לרוח‬
‫ומשכן לתבונה וכן הלבנה משכן לתבונה ולרוח‪ .‬והכבד משכן‬
‫לנפש ומשכן לדעת וכן כוכב מאדים משכן לדעת ולנפש‪ ,‬עם‬
‫היותך יודע כי הדם הוא הנפש‪ ,‬ועם היותך יודע כי הדעת הוא‬
‫כולל תאות המשגל‪ .‬כגון "וידע האדם עוד את אשתו" "ולא‬
‫יסף עוד לדעתה" וכן רבים אין קץ‪ .‬ואלה עם המחשבה הם‬
‫ארבעה ושבו ביסודות השלשה שהם עם הארץ ארבעה‪.‬‬
‫והרוחות עם הנפש המשכלת ארבע‪ ,‬והמאורות שלשה ועם‬
‫המזלות ארבעה‪ .‬ועוד כולם חמשה מינים‪ ,‬ב' מאורות וב' מיני‬
‫כוכבים עומדים ונבוכים והתלי נמלך על כסאו מכריע בינתיים‪.‬‬
‫וכן המשכנות חמש‪ ,‬והם השמים ואש למעלה ומים וארץ למטה‬
‫ורוח מכריע בינתיים‪ .‬וכן ראש ומח למעלה ובטן וכבד למטה‬
‫ולב בגויה שהיא משכנו מכריע בינתיים‪ .‬וכן מחשבה וחכמה‬

‫כג‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫למעלה ובינה ודעת למטה ושכל מכריע בינתיים‪ .‬וכן נשמה‬
‫יחידה למעלה ונפש חיה למטה ורוח מכריע בינתיים והנה כולם‬
‫אמורים‪ .‬ואחר זה יעדו שבקץ מ"ה יעזר מכולנה עזרת מעלה‬
‫ועזרת המלכים המולכים עליהם שהם השמות‪ .‬ולא זכר בזה זמן‬
‫שנים‪ ,‬ועל כן תדע כי סוד אמרו על זה העזר ובקץ מ"ה אינו‬
‫אלא במצוקה כלומר בכל עת צרה‪ .‬וזה ייעוד מופלג ומעולה‬
‫מאד‪ ,‬ועל זה אמר לו מיד על כן לא תירא בהמיר כל מלך כתר‬
‫מלכותו‪ ,‬ונתן לו טעם באמרו כי זה מפני היות כתר תורה כתר‬
‫הכתרים והמשיך הטעם עד סוף העניין‪.‬‬

‫ואחר זה פתח עוד פתח אחר מעולה מאד ואמר שהראהו השם‬
‫מראה אחת חדשה‪ .‬ואמר שבה מצא עצמו בעולם עליון במראה‬
‫הנבואה‪ .‬ואמר שנשא עיניו וראה שלשה כוכבי לכת בדמות‬
‫שלש צורות מלכים נלחמים זה עם זה‪ .‬ואמר שהאחד מהם כתר‬
‫זנב שטן על ראשו והאחד כתר זנב מלאך על ראשו‪ .‬ואמר כי‬
‫השלישי שהוא מכריע ושמו ממנ"ן דמות אדם דמותו ראשו‬
‫פתוח וסופו סתום וזה כולו זה ביאורו‪ .‬דע כי מה שזכר שראה‬
‫שלשה כוכבי לכת בדמות שלש צורות מלכים נלחמים זה עם‬
‫זה הם שלשה שמות של שלשה נמצאים והם מלאך וגלגל‬
‫ואדם‪ .‬ודע באמת שכל גלגל שטן‪ ,‬והוא סוד גדול מופלא‬
‫ומכוסה כי הוא בהכרח חמר בעל צורה והבן זה בכלל‪ .‬ודע‬
‫שהוא דמיון גמור בלא ספק ועל זה התחייב האדם להיותו‬
‫מלאך מצד שכלו‪ ,‬שטן מצד דמיונו‪ ,‬ואדם מצד הרגשו‪ .‬והנה‬
‫ראשי השמות שלשתם אמ"ש ואמצעם דלא"ט וסופם ך‪ ,‬ם‪ ,‬ן‪.‬‬
‫והנה היה אדם אמצעי בין מלאך ושטן‪ ,‬וזהו סוד מנצפ"ך אשר‬

‫כד‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫צופים אמרום כי מספר כ' הוא עשרים ושב להיות חמש מאות‬
‫ך‪ .‬ומספר מ' הוא ארבעים ושב להיות שש מאות ם‪ .‬ומספר נ'‬
‫הוא חמשים ושב להיות שבע מאות ן‪ .‬אבל פ"צ היו בתחילה‬
‫זה שמונים וזה תשעים וגם לא נשתנה סדר מספרם כי הארוכים‬
‫גם כן היו שמונה מאות ותשע מאות והנה הם כסדרן‪ .‬וסוד‬
‫כמ"ן במספר הקטן בד"ה וכללם ק"י ואלה ואלה ח' אותיות הרי‬
‫סוד בד"ה חק"י אמור שלם והוא שבספר תורה ימצא בעלי תג‬
‫אחד‪ ,‬אבל ש'ע'ט'נ'ז' ג'ץ' הם בעלי תלת תלת תגין‪ ,‬אבל‬
‫מ'ל'א'כ'ת' ס'ו'פ'ר' אין בם תגין כלל והסוד ספרו"ת מלא"ך‪ .‬ז"ג‬
‫ע"ץ שט"ן והסוד יע"ץ שט"ן‪ .‬וכל יע"ץ מליץ כסוד שם זה‬
‫הספר הנקרא כן לעניין סיני"ם שהוא שם לעיר אשר חובר בה‬
‫הוא‪ .‬והשנים האחרים שהם ספר "איש אדם" וספר "הברית‬
‫החדשה" יורו על סימני ניסן ועל סתרי כוחותיו‪ .‬וסוד ספרו"ת‬
‫שמו"ת מצירו"ת‪.‬‬

‫והנה כמ"ן בארוכים עולים צורו"ת הטפ"ה שהם טפו"ת‬
‫הצור"ה ומהם נבראו אנשים עם נשים‪ ,‬והם כוללים הנשמות‬
‫שהם כל השמות מהספירות הנספרות שהן מספר תה"ו‪ ,‬והן‬
‫טפות הצורה המושכלת והם ש"ם ש"ם שהם קש"ר קש"ר‬
‫קש"ר ת"ר ת"ר ת"ר‪ .‬כי שש מאות שסודם שק"ר ואמ"ת הם‬
‫שווי לחסרון מאה מהם ולתוספת מאה עליהם‪ .‬ובתת זה שהוא‬
‫זנב שטן חלקו לזה שהוא זנב מלאך יהיו שלשתם במדרגת אדם‬
‫בשוה‪ .‬ויהיה זה מלאם וזה אדם וזה שטם‪ .‬ויהיה סוד זה תרעא‬
‫וסוד זה תרדא וסוד זה תרשט‪ .‬וסוד מ' מכ"ן שהוא המן הוא‬
‫מאדים‪ .‬ועל כן ראשו פתוח וסופו סתום כעניין מ"ס בעולה‬

‫כה‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ובתולה‪ .‬והם סוד היהודי"ם עם השם על דרך כנסת ישראל‬
‫שהיא בתולה לעיתים ובעולה לעיתים‪ .‬ועל כן אמר שהשלל‬
‫היה מאתים איש מאה מולים ומאה ערלים‪ .‬וכבר נרמז זה הסוד‬
‫למעלה במשל מצות המלך גם הוא לריבוי מספר‪ ,‬אך הנה‬
‫בשינוי מספר אמיתי‪ .‬והנה היו לשטן בתחילה חמש כי נ' מספרו‬
‫חמשים אשר הם חמשה וישובו שבע שהם שבע מאות‪ .‬ועם‬
‫היותו חמש נט"ש הוא באמת וכן חבריו בדומה לזה‪ .‬ואמנם‬
‫ויולד בן ויקרא את שמו עזריאל ונתן בו טעם יראה מפני היותו‬
‫נהפך מהר‪ .‬הוא כי בהולד לו שכל שהוא בן מלשון בינה יעזר‬
‫בו מהאל מפני שדרכו דרך להט החרב המתהפכת‪ ,‬ולא יולד‬
‫אלא מתוך העיון בדברים המושכלים‪.‬‬

‫ועוד הוסיף ביאור ואמר כי העשרה נחלקו לג"ז בסוד תר וגזל‬
‫של הקרבן‪ .‬ועל כן זכר עגלה ועז וכבר רמז עזר איל בסוד שם‬
‫הבן‪ .‬ותלה אז השאלה בלב גם בעט‪ ,‬ולא בעז ולא בעת‪ ,‬וכל עז‬
‫מזל והשואל בו עובד ע"ז‪ .‬והנה עת בעצמו כי אין מזל‬
‫לישראל‪ .‬והנה הודיענו עתה כי כל דם תחילה הוא דיו ושב דיו‬
‫במות דם בלי ודוי‪ ,‬כלומר בהיות הדם כלי כח מקטרג‬
‫מהמשכיל‪ .‬ועל כן ננקד למעלה להסיר כוחותיו ממנו‪ ,‬ואין לו‬
‫לא טעם ולא נקוד והוא חוץ מטוריו‪ .‬והוא רמז לעניין "והתוית‬
‫תו" )יחזקאל ט' ד'( תו תחיה תו של דיו‪ ,‬ותו תמות תו של דם‪ .‬ואחר‬
‫זה הראה לנו צורת השגתו והודיענו ששב דמו לדוי לדיו כלומר‬
‫ממת לחי‪ ,‬רוצה לומר ששבה נשמת רוח חיים שבו עם ההשגה‬
‫צורה משכלת חיה וחכמה‪ .‬וידע שהיא ראויה להשאר נצחית‬
‫בסבת השגתה ונהפכה מן היותה מתה להיותה חיה‪ .‬וידע כי חיי‬

‫כו‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫העולם הזה בהיותם נערכים לחיי העולם הבא ראוי שיקראו‬
‫אלה מות‪ .‬ולזה רמזו רז"ל באמרם "מאי ליעביד איניש וליחי‬
‫לימות ומאי לעביד איניש ולימות ליחי"‪ .‬פירוש מי שרוצה‬
‫למות בבא יחיה בזה ומי שרוצה למות בזה יחיה בבא‪ .‬והסוד‬
‫בהמיתו יצרו הרע יחיה יצרו הטוב ובהמיתו יצרו הטוב יחיה‬
‫יצרו הרע‪ .‬ועל כן אמר דוד "ולבי חלל בקרבי" )תהלים קט' קב'(‪.‬‬
‫ועוד רמזו רז"ל על זה סוד מופלג באמרם רשעים אפילו‬
‫בחייהם קרואים מתים וצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים‪.‬‬

‫ועתה אמר זה כי אחר ההשגה הבין שעלה כוכב עזא י' מעלות‬
‫ויהי היום ההוא יום ה' הגדול‪ .‬והוסיף תיבת וְ ֻה ואמר עוד‬
‫והנורא כלומר שההשגה גרמה להתעלות כוכב זה שהוא‬
‫מחודש‪ .‬והוא כוכב החכמה והבינה בידיעת השם המיוחד‬
‫בשלושו‪ ,‬שסודו שלש מאות‪ ,‬שהוא שם אחד בסוד מצפ"צ והוא‬
‫רוח אלהים‪ .‬והנו בן אברהם כלומר שהוא אשר הולידו ושב‬
‫ח"י בסוד עזריאל שהוא אליעזר המודיע סוד רזיאל והארץ‬
‫תענה את יזרעאל‪.‬‬

‫והנה סוד העשר גב"ה חברם עם ו"ה הנוספים הנה הגבו"ה‪.‬‬
‫והנה הגדול הגבוה והנורא ונולד בן לאות ר"ש של תיבת הגבור‬
‫ושב גבוה‪ .‬והנה הסוד וה"ו הנורא כי הוא בין ע"ב בראש‪.‬‬
‫ואמרו קטן מחוץ על השם הגדול ונכתב קטן באותיותיו בפנים‬
‫מפני שסוד קטן הוא נקודה וסודו העולם הבא‪ ,‬כלומר שזה‬
‫השם הוא סבת חיי העולם הבא‪ ,‬ונראה לכל דבר קטן ונבזה‪.‬‬
‫והוא בעיני המשכילים קטן מפני רוב גדולתו כי הם יודעים‬

‫כז‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫שמה שמשיגים ממנו הוא מעט לפי גדולת מעלתו ובזה תאבים‬
‫אליו להשיג ממנו תמיד יותר ולהוסיף על פיהו חכמה בכל עת‪.‬‬
‫ועל כן הוא קטן למי שהם בפנים בעצם בבחינת השגתם והוא‬
‫קטן למי שהוא בחוץ בבחינת מחשבתם‪ .‬ואמנם פשטו הוא‬
‫שיקרא בשם אדני שהוא השם הקטן באמת וזה המיוחד הוא‬
‫השם הגדול‪ .‬והוא עם כל זה סוד גדול גבוה ונורא‪.‬‬

‫ואמר שבעלות עזא כל הכוכבים עלו עמו וה' נלחם בעדו‪ .‬והנהו‬
‫מנוקד בעדו בצרי תחת העי"ן כלומר השם נלחם עם היצר‬
‫שיצרו הוא לעד בינו ובין בריותיו להגיד פלאותיו ואין דבר‬
‫עומד כנגדו‪ .‬ועניין כל הכוכבים כלומר כל תולדות החכמה‪.‬‬
‫ואמר כי בעלותו העביר השם לפניו את הכוס התשועה למען‬
‫העמידו על מכונו כעניין מאמר ספר היצירה "והשב יוצר על‬
‫מכונו" )א' ג'(‪ .‬ואמר ואשא עיני ואראה והנה עזים לפני ר"ל שני‬
‫מגדלים וסודם ימין ושמאל‪ .‬ואמר שנשא עיניו וראה כלומר‬
‫השתכל יותר בעיון הציורים הנמצאים הנעלמים מההרגש וראה‬
‫והנה איל מבריח שד מלפניו‪.‬‬

‫וזהו סוד אל שדי שהוא אש מצורף עם דם וזה אם כלומר סבה‬
‫וזה ש"ד שהוא רוח משותף עם מים‪ .‬וסודם אם ורחמים שהוא‬
‫אדם ברחמים כי אדם רוח אלהים גם אלהים רוח אדם‪ .‬על כן‬
‫נקרא רזיאל בן אדם וכן היה אברהם בן אדם‪ .‬וכל מי שהיה‬
‫אצלו השם מקרה עבד אלהים אחרים רק להיותו מלא וחסר זה‬
‫הכרחי‪ .‬והוא רוח סמאל ודעהו כי חמרו מלאך וממנו תדע כי‬
‫הרחום הוא דיין גם הדיין הוא רחום‪ .‬ואמרו ורודף אחריו‬

‫כח‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫בחזקה להרגו ובידו כלי חרב והוא ברח מפני שכשיתחזק הטוב‬
‫יברח הרע‪ .‬וזכר סוד מלבושם ואמר שלבוש השר שחור כלומר‬
‫חשך ואפלה‪ .‬אבל מראה האיל ודמותו כדמות מראה אלהי השר‬
‫שסודו לזוכים השכל ולחייבים אשמדי‪.‬‬

‫ואמר א'רגמן י'רוק ל'בן ראשי תיבות אי"ל והם מציאות האדם‬
‫עם הטיפות המצטיירות עם הצבעים ברחם תחילה‪ .‬והתייחס‬
‫לזה אל הוראת אילות וכח ויכולת חזקה מהשם ית' לבראת‬
‫האדם מטפה סרוחה ומזוהר מוצבע‪ .‬והנה בו מתנהג כל ימיו‬
‫והליחות והשתנים לעדים נאמנים‪ .‬וזהו דמות הקשת אשר יהיה‬
‫בענן ביום הגשם‪ ,‬כי כמו שנמצא שם הזוהר הצבוע בקשת בענן‬
‫ביום הגשם והוא עומד עם זהר השמש‪ ,‬כן הליחות הם המטר‬
‫והגשם‪ .‬והאדים והעשנים והקיטורים שנולדים מהם ומן המזון‬
‫באיברים הראשים ועולים ויורדים‪ ,‬הם העננים בעצמם‪ .‬והזוהר‬
‫הנפשיי שהוא זוהר משותף מן הגלגל ומכוכביו וממאוריו עם‬
‫שתוף זוהר השפע הנשפע על הגלגל הקשתיי על איברי הגוף‬
‫בכלל ובפרט שהוא הנקרא מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות‬
‫כבוד יי'‪.‬‬

‫ועל כן אמר רזיאל כי כשהגיעה לידיעה הזאת והשיגה בשכלו‬
‫נודעה לו השאלה אשר שאל מפי הצורה אשר ראה חקוקה‬
‫לפניו כאשר חקקה צורו‪ .‬וזו עדות ברורה שחכמה שאל מקונו‬
‫וחכמה למדו ית'‪ .‬ואז שב עוד אל עניין פקיחת עיניו לראות‬
‫לפניו אילן מדע ושמו חיים כלומר מה שהוא לאחרים סם המות‬
‫והוא עץ הדעת היה לרזיאל סם החיים ולא נכשל בו כאחרים‪.‬‬

‫כט‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ועתה בקש לצייר לנו מהו כדמותו ואמר שהוא כדמות סולם‬
‫עגול‪ .‬ומנה מעלותיו ואמר שהם ש"ס דרגים‪ .‬וראה שהיה רוחב‬
‫כל דרג כרוחב פסיעת איש מרגל לרגל‪ .‬וראה שבין כל דרג‬
‫באורך דרג ומראהו כמראה התכלת והוא מלא סביב עולה‬
‫ממזרח ויורד אל מערב בחזקה ובתוכו עבר בריח עב מאד‬
‫וארכו כשליש עגול יצא ראשו לדרום וסופו לצפון‪ .‬וד' ראשים‬
‫לראשו וכן לסופו לד' הרוחות‪ .‬וכל ראש מהם עליו גוף שוה‬
‫בעל ח' נקודות וו' שטחים מנוקדים ככדכד וי"ב קוים לכל אחד‪.‬‬
‫וראש חמישי מזה אחד ומזה אחד עד אשר עלו כולם ה' כנגד‬
‫ה'‪ .‬ואמר כי אלה מימינים ואלה משמאילים ומשליכים על פי‬
‫הגורלות פורים בין שמות ידועים‪ .‬ואמר שהפור מתהפך מן י"ו‬
‫אל י"ו כלומר מן גבוה אל גבוה ומן זוג אל זוג‪.‬‬

‫ואמר שעליהם מלך גדול ונורא מסדיר ומעריך הכל בחכמה‪.‬‬
‫והשלים המראות ההם בחכמה שהוא הסוד הסובב בחכמה לילה‬
‫ויומם‪ .‬והנה כתבתי לך פשט דבריו בפרט אבל עתה אני צריך‬
‫לפרש לך ענייניהם ואי אפשר לי זה בלתי ציור הסולם ואע"פ‬
‫שלא יצוייר באמת בלתי כדורי כבר ימצא ממנו קצת תועלת‬
‫בציור המעגל הזה‪.‬‬

‫ל‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫הערה העורך‪ :‬צירתי כפי שנראה בכתב היד‪.‬‬

‫דע כי הסולם הזה צריך לצייר עגולו כאלו הוא עומד לפני עיני‬
‫האדם ככדור מלא מתגלגל פנים ואחור לפניו‪ .‬כאלו פני האדם‬
‫אל המזרח ואחוריו אל המערב והאיש באמצע‪ .‬וזה הסולם‬
‫הכדורי אשר לו שני קוים ברורים ודרגים רחבים מעט בין שני‬
‫הקוים והם ש"ס דרגים ובין כל דרג ודרג כרוחב דרג עד שיהיה‬
‫האורך שוה לרוחב‪ .‬ומראהו כמראה התכלת כדמות רקיע‬
‫מתגלגל בעבור תכלית אחת ידועה מיוחדת‪ .‬ואדם מגלגלו‬
‫בעשרים ספירות ה' אצבעות רגליו לימינו וה' לשמאלו וכן ה'‬
‫אצבעות ידיו לדרום וה' לצפון והם המימינים או המשמאילים‪.‬‬
‫וד' הראשים לראשו וד' לסופו לד' רוחות מפה מצד דרום ולד'‬

‫לא‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫רוחות מצד צפון‪ .‬וכל ראש מהם עליו גוף שוה בדמות הקוביא‬
‫והם ד' קוביות ושמם נקבות מפה וד' מפה ושמם זכרים‬
‫ומתהפכים ומתחלפים‪ .‬וכל קוביא בה ו' קצוות מנוקדים זוג‬
‫למעלה נפרד תחתיו זוג למטה נפרד עליו‪ .‬ואין כל הנקודות‬
‫שבם כי אם ק"כ לאלה וק"כ לאלה עם החמישית לכאן‬
‫והחמישית לכאן וזו היא המכרעת בינתיים‪ .‬והמספר כ"ד כ"ד‬
‫והנקודות אינם קבועות בהם אבל הם בלוחות מוכנות לקבל‬
‫נקודות ומתוך הגלגול הם מתחדשות‪ .‬ואילו עמד הסולם רגע‬
‫קטון בלי גלגול היו כל קצוות הקוביות ריקנים מכל נקודה‪,‬‬
‫אבל עם הגלגולים מתחדשים על פי הדין והיושר לפי המשפט‬
‫האלוהי שבם שופט כל חי מדבר כפי מעשיו בגורל‪ ,‬והפור הוא‬
‫לעד ולדיין על הגמול והעונש‪ .‬וזהו הסולם הנקרא פלס העולם‬
‫ומאזנים לאדם‪ .‬וזהו העניין אשר הודיענו רזיאל והוסיף ביאור‬
‫באמרו כי הפור יופל בין השמות ומתגלגל תמיד על פי הדין‬
‫לדון בו הנדון‪ .‬וכשתשתכל באמיתת עצמך תמצא כל זה הסולם‬
‫בכלל ובפרט מצוייר בין עיני לבך והשתכל בו מאד ותדעהו‪.‬‬

‫אחרי כן פתח עוד פתח אחר‪ ,‬וכאילו הורה ששב אל עניין‬
‫המלך הנזכר המנצח וברך את השם בראותו כוחו וחמלתו על‬
‫עמו הרמוז הידוע‪ .‬והעיר עליו אחר שראה המראות שהוא עשה‬
‫כל אשר צווה לעשותו על פי הספר וקראו שליח ויעץ‪ .‬ואמר‬
‫שנקרא נמר שסודו ממיר צופה וממיר ב"ן יעק"ב כלומר נולד‬
‫מן ט' שמות הקדש ונקרא גם כן יעקב כשם אביו‪ .‬ראה אם זה‬
‫כפשוטו או לאו‪ .‬ועניין דרך כוכב מיעקב לפי דרכנו הוא מבואר‬
‫עם כל הנמשך אחריו‪ .‬ואמרו כי אני והו הם שני שמות שהם‬

‫לב‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫שלשה קדושים‪ ,‬כמו "אנא יהוה הושיעה נא" וכן "אני והו‬
‫הושיעה נא"‪ .‬ועניין מלחמותיו ידוע שכבר פירשתיו והיותו‬
‫לעתים צרר הוא כזמני המניעה כדמות ידי משה כאשר ירים‬
‫וכאשר יניח‪ ,‬כעניין וגבר ישראל בהתרוממם וגבר עמלק‬
‫בנוחם‪ ,‬כי זה בטבע הכרחי‪ .‬וקבלת המלך שפע מבבא הוא‬
‫מבבא חמישית המזכה לימין‪ .‬ועל כן אמר ושמע בקול בשר‬
‫בדגש השי"ן ובפתח הבי"ת כלומר בקול מבשר‪ .‬ואמר שהוא‬
‫שמש והוא עין התנין‪ ,‬והסוד כולו שייחס המראה הזאת כולה‬
‫לשמש‪ .‬ועל כן קראו רחמן וגם רצח שממנו מתים בעלי חיים‬
‫בעולם הזה וגם הוא סבת חייהם גם כן בעולם הזה‪ ,‬שחיי האדם‬
‫מכלל חייהם‪ .‬ועל זה גלה ואמר והנהו בעל חיים נפח בנחירים‪.‬‬

‫ואני מגלה לך זה הסוד ומודיעך כי המח נברא מן החמה וראש‬
‫פעלו בלב וזנב פעלו במח‪ .‬והלב נברא מן הלבנה וראש פעלו‬
‫במח וזנב פעלו בלב‪ .‬ולחמה וללבנה תלי קושר את שניהם ואת‬
‫פעולתם זה בראש וזה בזנב‪ .‬ומהם אור וחשך וערב ובקר שהם‬
‫מדת יום ומדת לילה‪ .‬והם שני המאורות הגדולים שהם כדמות‬
‫הפכים והם מכת המצטרפים המאור הקטון והמאור הגדול‪ .‬וזה‬
‫ימנה מכלל עולם הראש וזה ימנה מכלל עולם הלב‪ .‬ועל כן‬
‫תמצא החכמה עם הבינה בדמות החמה עם הלבנה ראש וזנב‬
‫וזנב וראש‪ .‬ועל כן היה האדם חי ומדבר ועליו נחקקו חובה‬
‫וזכות‪ .‬וזהו מה שרמז בעניין המאור המחדש שהוא טבל בטל‬
‫כמו שאמרו חכמים ז"ל‪ ,‬שבכל לילה ולילה השמש טובל בים‬
‫אוקיינוס ואם לא היה בעבור זה היה שורף כל העולם כולו‬
‫מרוב חומו‪ .‬וכן זכרו עוד בעניין העונש‪ ,‬עתיד הקב"ה להוציא‬

‫לג‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫חמה מנרתיקה ושורף בה את הרשעים שנאמר "ולהט אותם‬
‫היום הבא" )מלאכי ג' יט'(‪ .‬עם היות זה אצלם סוד גדול מאד‪ ,‬והנה‬
‫הורנו שדרך בואו הוא ממערב למזרח‪ .‬וכן הכתוב אומר "וזרח‬
‫השמש ובא השמש" )קהלת א' ה'( כי היא דרכו האמיתית‪ .‬אבל‬
‫זאת שאנו רואים לו היא הכרחית גם הפכית אל דרכו‪ ,‬והפוך‬
‫התנועות הוא סבת ההויה וההפסד אשר למטה‪ .‬ואמנם ההפכים‬
‫חייבו מציאות היצרים המתהפכים והם גם כן חייבו המעשים‬
‫והאמונות ההפכיים‪ .‬ואלה חייבו הגמול והעונש שהם נידונין‬
‫במשפט‪ ,‬לכן כה אמר ה' לכם‪.‬‬

‫עתה החל בדרך המוסר להוכיח שכני סינים על פי השם וצום‬
‫לעשות כל מה שיצוה המלך הנזכר שהוא שלוח אליהם מאתו‪.‬‬
‫והודיעם שדרכיהם אינם ישרים בעיני השם וצום לדרוש את ה'‬
‫בחפצו כדי שיחיו‪ .‬והזהירם שישמרו פן יפרץ בם‪ .‬ועניין עזה‬
‫שהוא כתוב בה"א הוא המזל כלומר פן יעזבם תחת ידי המזל‬
‫והוא בלתי השגחה שכלית‪ .‬ואין פרץ רב ועצום ממנו כי אש‬
‫היא עד אבדון תאכל ר"ל עניין הסתרת הפנים משכלי בני אדם‬
‫והיא פקידת עון שר סינים וחטאת עמו כלומר שכחת הכח‬
‫המנהיג האיברים והיותו נעזב ביד המזל וביד הטבע והמקרה‪.‬‬

‫אחר כך הודיענו שהשם נתן לו טעם והראהו למה נפוצה אומתו‬
‫לארבע רוחות העולם ולמה הם עוד היום בגלות‪ .‬ואמר שנשא‬
‫עיונו וראה עם גדול בבקעת הדורא עולים כדבורים בהרים‪,‬‬
‫וראה עוד אחרים כצרעה יורדים משם אל הבקעה אלה מזה‬
‫ואלה מזה‪ ,‬ואלה הם הפכי המציאות המתהפכים תמיד‪ .‬ואמר‬

‫לד‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ששמע תוכם ארבעה קולות וכל אחד הולך וחזק מבהיל מאד‪.‬‬
‫אך קול חמישי היה להפך כי הוא היה הולך וחלש ושולח‬
‫שלוחיו‪ .‬ואשר נגרע כח הקול מאלה נוסף כח לזה ומה שנגרע‬
‫מזה נוסף לאלה כי גלגל הוא‪ .‬כעניין כאשר ירים וכאשר יניח‬
‫בסוד משה במלחמת ישראל עם עמלק‪ .‬והנה אם כן בידי משה‬
‫נתלת המלחמה וזהו האמת שכן הוא תמיד‪ .‬אלא שקול ענות‬
‫הוא סוד הרקוד והוא רוחני נע ונד וקול שופר הוא סוד הנגיחה‪,‬‬
‫והמרקד שעיר והמנגח איל והשעיר שר וקול גבורה וקול‬
‫חלושה פעם לזה ופעם לזה עם היות ארבעתם משכן לקול‬
‫הדממה הדקה ועם היותם לוחמים ונלחמים על הראש סביב על‬
‫פי שם עליון והוא זה‪:‬‬

‫טנ‬ ‫עש‬ ‫קר‬ ‫תצ‬ ‫גי‬ ‫אב‬
‫תג‬ ‫רצ‬ ‫בט‬ ‫כש‬ ‫די‬ ‫נג‬
‫זק‬ ‫לפ‬ ‫יג‬ ‫נע‬ ‫בט‬ ‫חק‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ש‬
‫דע שזה השם קדוש ומקודש ואמרו עליו חז"ל שאין מוסרין‬
‫אותו אלא למי שהוא צנוע ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו‬
‫משתכר ואינו מעמיד על מדותיו ודבורו בנחת עם הבריות‪.‬‬
‫ואחר שהזהירו בדבריהם וצוונו לבלתי מסרו אלא לתלמיד הגון‬
‫והוא בעל המדות הטובות האלה והדומים להם‪ ,‬הודיענו תועלתו‬
‫וגמול ידיעתו‪ .‬ואמרו כי כל היודעו וזהיר בו ומשמרו בטהרה‬
‫הוא אהוב מלמעלה ונחמד מלמטה ואימתו מוטלת על הבריות‬

‫לה‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫ותלמודו מתקיים בידו ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם‬
‫הבא‪ .‬וידוע לכל משכיל שאין בעולם גמול גדול מזה‪ .‬ולולי‬
‫שידיעת זה השם הקדוש מביאה לאיש המשכיל השלם במדותיו‬
‫ובדבריותיו לידי אלו המעלות לא היו חז"ל אומרים אלו‬
‫הפליאות‪ .‬ואין ספק שהם השיגו שנתקיים דבר זה ביד כל‬
‫יודעיו‪ ,‬ועל כן הסכימו על זה שהוא כן באמת‪ .‬ואמנם אנחנו‬
‫היום מפני היותנו בגלות הארוך הזה שאנו בו‪ ,‬השם ימהר‬
‫לגאלנו למען שמו הגדול‪ ,‬נעלם זה השם מחכמי אנשי עמנו כל‬
‫שכן מהמוניהם עד ששב היום אצל חכמי דורנו זה‪ ,‬כל המבקש‬
‫שום ידיעה בשם כזה או בזולתו מן השמות הקדושים הדומים‬
‫לו כמין ואפיקורוס‪ .‬וזאת היתה הסבה הגדולה להיות ידיעת‬
‫השם נעלמת ונעדרת מספרי ישראל וזכרו נשכח מפיהם‬
‫ומעלתו נסתרת מלבם‪.‬‬

‫ועתה שב ה' את שבותנו ובקש לרחם עלינו למען שמו הקדוש‬
‫והתחיל לגלות לרזיאל מקצת ידיעות בשמותיו יתע' ופקח עיני‬
‫לבבו‪ ,‬והורנו בהם דברים מושכלים ומקובלים וצונו לכתוב‬
‫מהם קצת עניינים נפלאים מהם מפורשים ומהם רמוזים ומהם‬
‫נעלמים כאשר היו בתחילה בקרוב‪ .‬ויש בהם תועלת גדולה‬
‫להתחכם בם ולהבין בעדם דבר מתוך דבר ולדעת ההבדל‬
‫הגדול עמם הנמצא בין הדברים הגופניים ובין הרוחניים‪,‬‬
‫ולהכיר כי הרוחניים שורש והגופניים ענפים והם טפלים כנגד‬
‫השורש‪ .‬ואמנם המורכבים מן הרוחניים והגופניים הם כפירות‪.‬‬
‫ועם כל זה ראוי למשכיל להשיג את כולם ברצותו להשלים‬
‫עצמו ולהגיע אל אמיתת ההצלחה בכל‪ .‬ואחר שהדבר כן איך‬

‫לו‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫אפשר לשום חכם מקובל שיכתוב דבר מכל מה שידע מפורש‬
‫שיהיה בו סכנת אמונה לרואים המעיינים בו בתחילת מחשבה‪,‬‬
‫או למסור דבר ברור למי שלא נשלמו מדותיו הנרמזות‬
‫ודבריותיו הראויות‪ .‬וגם היות החכם במה שלא יועיל זולתו מן‬
‫הראויים מכל חכמתו לא בחייו ולא אחר מותו‪ ,‬אין זו מדת‬
‫חכמה שלימה‪ .‬גם כן ואיך יעשה‪ ,‬אם כן הכרח הוא לו שיגלה‬
‫ויסתיר כפי מה שהגיע כח חכמתו עליו‪ .‬וכן עשה רזיאל‪ ,‬השם‬
‫ישלם לו שכרו על מה שעשה‪ ,‬וכן אעשה גם אני תלמידו‬
‫המפרש דבריו אכסה ואגלה‪ .‬ואומר כי השם הקדוש נקרא‬
‫עליון וסודו העלימו‪.‬‬

‫והנה סוד אבגית"ץ השם העלימו כן אל שדי העלימו‪ ,‬ואם כן מי‬
‫יגלהו מפורש‪ .‬אלא שנגלה בו שהוא ממי"ר חרב"ו וסודו שו"ר‬
‫שהוא ארי"ה נמ"ר שנ"י המלאכי"ם נ"ר ונ"ר שהם כל"י‬
‫האמ"ת הם כלי מות ועל כן נקראו מלכיו"ת‪ .‬ואם תשים ד'‬
‫עליהם תמצא תני"ן יש"ר‪ .‬והנה צירופים רבים צירף בהם‬
‫רזיאל וכמעט רוב מה שכתוב בארבעה עמודים שכתב אחר זה‬
‫השם‪ ,‬כולם הם דברים מגומטרים עליו בעבור שהוא הרא"ש‬
‫לכולם‪ .‬והוא לא כתב ממנו פה כי אם זה הראש לבד‪ ,‬אבל‬
‫בסוף ספר עדות כתבו כולו‪ ,‬מן אתם גם כן בני ישראל עד סוף‬
‫הספר‪ ,‬חוץ מן הפסוק האחרון על הדרך הזאת שכתבתיו אני‬
‫פה‪ ,‬ושם אותו כולו ב' אותיות בראש תיבות‪ .‬אחת בראש כל‬
‫פסוק ושנית בראש התחלת חצי הפסוק אחר האתנח‪ ,‬כי הפסוק‬
‫נחלק לשנים וחציו תמיד באתנח וסופו בסוף פסוק‪ .‬ושם כוון‬
‫להודיענו דרך זו שרמזתיה אני פה‪ .‬והסוד בו כי בישרו לפי‬

‫לז‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫רחבו כל שורה מהשלש כוללת י"ב אותיות והם ל"ו והאחרונה‬
‫סודה ה"א חברם ויעלו אלו"ה צרפהו ותבין סודו‪ .‬והנה יש לזה‬
‫סוד גם לזה סוד‪ .‬ועוד יש בארכו ג' אותיות בכל טור וטור והם‬
‫ו' טורים‪ ,‬והנה ז"ו דרך ידועה מעולה‪ .‬ודע כי זה השם עם י"ב‬
‫ימצא מצוייר ב"מ ז"ו ז"ה ודעהו‪ ,‬והנהו בסוד הראש ממיר‬
‫רחבו או מרים עמקו או גורע ארכו‪ .‬ודע זה מאד וזה גם כן סוד‬
‫מסודיו‪.‬‬

‫ט'ט'ט'‬ ‫א' ב'ב'ב' ג'ג'ג'ג' ד' ו' ז' ח'‬
‫צ'צ'צ'‬ ‫י'י'י'י' כ' ל' נ'נ'נ' ע'ע' פ'‬
‫ק'ק'ק'ק' ר'ר' ש'ש'ש' ת'ת'ת'‬
‫סודם טיב גחי וסימנם "כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי‬
‫אמי" )תהלים כב' י'(‪ .‬דע כי מספר כלל אותיות זה השם חשו"ת‬
‫להורות שהם חיו"ת היער"ה והכל תלוי ביע"ר ובחיו"ת כפי‬
‫צורת המשל גם בחיות וביער‪ .‬ומהם בם הרו"ח תמימ"ה או‬
‫ממיתה‪ ,‬והנה שני עדים לקדמון והם שמואל עם שאול והנה‬
‫שאול מושאל גם שואל משואל‪ ,‬והסוד בם אשל ושבעה שהיא‬
‫שבועה מבאר שבע‪" .‬ויקרא שם בשם יהוה אל עולם" )בראשית‬
‫כא' לג'( וכולם שבעה "כי שם נשבעו" )שם(‪ .‬בסוד שבע כבשות‬
‫אשר הציב לברכה‪ .‬כי יש שבועה ושבעה במעשה בראשית‬
‫והנו משבעה בראשית גם נשפעו שבעה מראשית והם שבעה‬
‫שרי אמת‪ .‬על כן נרמז שזה השם המושבע יוצא מבראשית וזהו‬
‫באמת בלא ספק‪ .‬ושבע תיבות הפסוק לעדים שהם בב"א‬
‫אהו"ה שסודם כ"ב ומספרם כ"ח והנו חקוק במ"ח‪ .‬וכלל‬

‫לח‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫מספרם א"ת ב"ש וכלל מספר זה השם א"י א"ת ב"ש ה"ו א"ת‬
‫ב"ש הו"א שב"ת‪ ,‬הרי שבע"ת לקור"א אשר קר"א ל"ו‬
‫שבע"ה ולאשר לא ידע שמו ויחשוב לקראו הוא אצלו אשמד"י‬
‫שטן‪ ,‬כי בו ישמש אדם וחוה ובם אהבת אשה אות וצורה צור‬
‫ותאוה‪ .‬ועל זה נרמז הנוסף בחלוף והארץ היתה תהו וב)הו(‪ ,‬כי‬
‫לא נשלם הוא עד אדם עם הס"ם שחסר מן השם להעלותו עד‬
‫מ"ה בעבור שיהיה שלם על"ה‪ ,‬ויהיה הנוסף ה"ו ו' בסוד ראש‬
‫בן ע"ב‪ .‬והם ה"ו של בה"ו‪ ,‬ו"ו של ו'חשך‪ ,‬כי עד ו' של בה"ו‬
‫עלה הס"ם ד"ם‪ ,‬ועד ו' של ו'חשך עלה הס"ם אד"ם ונשלם‪.‬‬
‫והנה סם האדם מנין כתיבה מרבעת על האדם המעלה השלם‬
‫במאזנים האוכל בקמח הסעודה בפסח כעני‪ .‬ועליך להשים עליו‬
‫עיניך והנה יהו"ה עדי"ם‪.‬‬

‫ודע כי בהשתכלך בזה השם בתוספת הס"ם כדי שיושלמו בו‬
‫כל האותיות אז אתה משתכל בשפע הנורא‪ ,‬ואז תבין איך הנפש‬
‫כזרע ואיך הזרע כנפש ולמה המשפט ברבוע‪ .‬כי חשן המשפט‬
‫רבוע יהיה כפול‪ ,‬זרת ארכו וזרת רחבו ובא ארכו כרחבו‪ .‬והנה‬
‫זה השם השלם עלה חמשה אישים ט' ט' ט' ט' ט' וכל אחד סודו‬
‫אד"ם יה יה יה והוא סוד לו"ט ב"ן אח"י אברה"ם‪ .‬והנו אד"ם‬
‫שד"י או שט"ן כי הם השדים שלו‪ .‬והנה הציורים חמשה‬
‫והיצרים חמשה חבר אליהם הס"ם שהוא הפ"ך ויעלה כל השם‬
‫אחר היותו חשו"ת‪ ,‬הפ"ך חשו"ת‪ .‬ואם כן הם ממללות והכל‬
‫באותיות זה הוא לשון הקדש‪ .‬חבר אל בראשית מספר והאר"ץ‬
‫הית"ה תה"ו ובה"ו ו' שעולים העולם הבא וסודם קט"ן‪ ,‬הרי‬
‫נחלק קי"ן בש"ת והכל בברית אברהם כלומר בבית דין של‬

‫לט‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫מטה‪ .‬והנה זהו ב"י נשבעת"י ח"י ה' והנה שבעת המילה‪ .‬והנה‬
‫אלה כלם רמזים קרובים לביאור ואי אפשר לבאר סודו כי אם‬
‫בזה המין מן הרמזים בספרים‪ .‬אך פה אל פה ראוי לגלות סודו‬
‫לתלמיד הגון בהיותו חושק לדעתו ואם לאו לאו‪.‬‬

‫ואמר עוד רזיאל כי הביט אל רוח צפון מצד ידיעת השם והוא‬
‫סוד תלי שהוא מכשף כי כן רוח צפון בגימטריא מכשף‪ .‬וראה‬
‫לב תהו שהיא בתולה באמת‪ ,‬על בהו שהיא בעולה בהפוך‪ ,‬וזה‬
‫סוד גדול‪ .‬ואני ער הוא אור עין ורבים כמוהו‪ ,‬וסוד יונא בינה‬
‫ולה כנפים עפים שנים והיא הנשמה והנפש וזה אמת‪ .‬ואמר‬
‫שהיא פתחה פיה ודברה נפלאות ותוסף לו על שמו ח"י כלומר‬
‫י"ח כחות‪ .‬הרי שב רזיאל חי וסודו שתוף מדבר בחי והנו‬
‫כגבריאל‪ .‬ועל כן התייחסתי אני בשמו אבוברהים ודעהו כי הוא‬
‫שם מורה על מציאות האיש הדבק בבורא הכל גם בבורא הים‬
‫בדמות האבר ביום או בדמות היום באבר‪ .‬וזה יתגלה לך מסוד‬
‫רמ"ח מצות עשה שהם כמספר איבריו של אדם‪ ,‬ומסוד שס"ה‬
‫מצות לא תעשה שהם כמספר ימות החמה‪ .‬והפלא י'מות ה'חמה‬
‫ו'איברי ה'אדם הם שהווהו תחילה‪ ,‬כי ימות החמה נבראו מהחי‬
‫והמת ומחיה המת וחי ממית‪ ,‬ועם זה אם חיים מתו הנה מתים‬
‫חיו ואברי האדם היו רמח מרוח יה ומהירח‪ ,‬כי כאשר יולד הוד‬
‫מרוח כלומר האחד מהרוח כן יולד הרוח מהאד‪ ,‬והנה רוח‬
‫האדמה הוא רוח הים והוא רוח הכל ורוח אחד לכל והבינהו‪.‬‬
‫אחר שהשלים רזיאל דברי חזיוניו ומראיו שב לחזק לבות‬
‫המשכילים הנמשכים אחריו והוכיחם וייסרם שלא יתפתו במה‬
‫שפותו בו הסכלים אשר לא ידעו להבדיל בין ימינם לשמאלם‪.‬‬

‫מ‬
‫השכל‬ ‫ספר המליץ‬ ‫מצרף‬

‫והם חכמים בעיניהם ולא ירומו בעבור הנסיונות‪ ,‬כי "יהוה‬
‫צדיק יבחן" )תהלים יא' ה'(‪ .‬והמשכילים ההם הם הכוחות השכליות‬
‫והם המשתדלים להושיע הנפש המשכלת משאול שואל הב הב‪.‬‬
‫והוא סוד השם הרמוז לשש קצוות שמהם נברא האדם וסוד‬
‫הניסיון ידוע‪ .‬ובו חתם ספרו רזיאל ואולי נדבר בו בספר אחר‬
‫ונשלים זה הספר הנה ונתחיל אחריו ספר "איש אדם" בע"ה‪.‬‬

‫מא‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫אמר רזיאל‪:‬‬

‫ילדה מרויה אשת הכבשטיאל הזקן לו לעת‬
‫זקנתו במדינת קרססטה אשר במלכות נגורא‬
‫איש אדם‬
‫אחרי מלאת מספר ימי הגולה‪ .‬פעמים רבות אכתוב לך ביאור‬
‫כל עניין ועניין אות באות תיבה בתיבה‪ ,‬ופעמים רבות אודיעך‬
‫מכלל העניין צירוף תיבה מן התיבות‪ ,‬ופעמים אדלג זה וזה כי‬
‫אסמוך על מה שכבר רמזתיו‪ ,‬או על מה שאני עתיד לרמזו‪ .‬או‬
‫בספר ההוא בעצמו שאני מדבר עליו או במי שקדם לו או במי‬
‫שיבוא אחריו אם הוא מן האמצעיים‪ .‬ומזה כי איש אדם נודע‬
‫שהוא אשמדאי מצורף והוא סוד גדול‪ .‬והנה מרויה הוא סוד‬
‫השם הקטן והוא אמו וסודו י"ה אב ואם הוד האדם‪ .‬והם בזה‬
‫מולידים בן אחד ושמו גם כן בן בהו‪ .‬אמנם זנבו חזן והוא מזיח‬
‫דונה נודה והדן כי שם אדני נודה‪ .‬והוא ידמהו ו"לך דומיה‬
‫תהלה אלהים" )תהלים סה' ב'(‪ .‬הם כי לא‪ ,‬והנה אלהים‪ ,‬אהב‬
‫החכמה‪ ,‬ועל כן הוא מדבר בחלום בחולם‪ .‬כמו שנאמר "בחלום‬
‫אדבר בו" )במדבר יב' ו'(‪ .‬והנה נקרא זה החזיון‪ ,‬אמנם אדני הוא‬
‫המחזה באדם וידבר בנביא‪ ,‬ובנביא העלה ה' את ישראל‬
‫ממצרים ובנביא נשמר‪ .‬ואמנם יהו"ה הוא חזהו חוזה חזוה‪ .‬וזהו‬
‫"ותמונת יהוה יביט" )שם ח'( כלומר היה משתכל באותיות‬
‫השם הזה ובדרכיהם והיו מגידים לו כל נעלם‪ .‬והעד כי ותמונת‬
‫יהו"ה יביט בגימטריא בשם יהו"ה יביט‪ ,‬כי מספר ם' סתומה‬
‫של השם עולה ת"ר‪ .‬ועוד שני כי ראשי שלשת התיבות הם‬
‫השם הפוך מן סופי תיבות של "כי שמי בקרבו" )שם כג' כא'(‪.‬‬
‫והנה זה מקריב כבשיו וסוד ראשיו כש"ב כי אם תדע סודו הוא‬

‫מג‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫ישימך בקרבו גם ישיבך במקור ואליו יקריבך בשמו‪ .‬וזה יעשה‬
‫על יד מיכאל שר של ישראל שהוא שרש לישראל גם לקהלות‪.‬‬
‫ועוד שלישי סופי תיבות שהם תה"ט וסודם שמו המיוחד מקור‬
‫חיים או סיר נפוח לרשעים‪ ,‬שהוא חרון סיף ולצדיקים ירח‬
‫נוסף ומרשעים חסר פניו‪ .‬וכפי זו הדרך הם כל הסודות‪.‬‬

‫ודע שזה מפתח גנזי חדרי המרכבה ושמח בו מאד על שאני‬
‫מוסרו בידיך ושמרהו מאד כבבת עיניך‪ .‬והוא שכל דבור ודבור‬
‫אתה מוצא בו טוב ורע בהכרח פעמים‪ ,‬כלומר רעות רבות‬
‫וצרות גם טובות רבות וסודות וחכמות נפלאות ועמקות‬
‫נוראות‪ .‬ואמנם שמר בם סימן סמו"ט ולעולם לא תמוט‪ .‬ודע‬
‫שסופי תיבות זה הרמז רעה"ב וסודם סם הרע טוב סם הטוב‬
‫רע‪ ,‬מסרו הטבע ואתה סור מהטבע‪" .‬סור מרע ועשה טוב‬
‫בקש שלום ורדפהו" )תהלים לד' טו'(‪ .‬והנה שעורו הטבע מסרו‪,‬‬
‫שבו רדף הקול שמו‪ ,‬בקש למוד ופרשהו‪ ,‬ומה ראה משה בשם‬
‫ראה בתוכו בהמיותנו‪ ,‬במינו תהו מינות בהו והוא השחור באש‪,‬‬
‫ברור גוף נפש גוף תהו ובהו‪ ,‬הדרשי המלכות האחד ראש‬
‫האחד קו החשק חי תמונה‪ .‬רק זה סתרו כי ראה בתוכו פרצו"ף‬
‫אד"ם ח"י ואז ידע כי המות חיים‪ ,‬גם החיים מות ואם חיים‬
‫מתו‪ ,‬המתים חיו‪ .‬כי החכמים הבינו מות שהוא האמת והשם‬
‫ד"ה דין האמת‪ .‬והנה מדות הנבואה ומדת הדין והנפש חכמה‬
‫שוות והחבור הנפש והחכמה‪ .‬והסוד הנזכר מן ש"ב תה"ט רמז‬
‫רזיאל בשם שתוף באמרו אש"ת הכבש"ט יא"ל ורמז הנשאר‬
‫ל"א אי"ש אל ויכזב‪ ,‬וסתרו בשם בן ממיר אלו יכזב ובן אדם‬
‫ויתנחם ינוח מת בני אדם ונח מתו‪ ,‬אדם בוחן מינות דמי בחן‬

‫מד‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫אמונות‪ ,‬קרססטה סרקסטה‪ ,‬נגורא ארגון‪ ,‬טלטויה טוטילה‪ .‬ואם‬
‫תשאל למה הפך רזיאל אלו השמות דע כי לא מחכמה שאלת‬
‫על זה‪ ,‬כי כל התורה וכל הדבור ישר והפוך ודם הלשונות‬
‫שפוך‪ .‬ועל כן ידיעת השם היא למעלה מכל החכמות במעלה‬
‫ובמערכה‪ ,‬ועליה תלויה הברכה‪ ,‬ובעדה תשוב לנו המלוכה‪,‬‬
‫ואם היא ישרה והפוכה‪ .‬ואלה השמות הראשונים הפכתים‬
‫וישרתים לך וכן תעשה אתה לנשארים במקום שתמצאם כאלה‬
‫הפכם ובדרך זו משכם‪ .‬ככתוב "ושמו את שמי על בני‬
‫ישראל ואני אברכם" )במדבר ו' כז'(‪ .‬וסוד א"ת שמ"י יש"ר‬
‫והפו"ך מעי"ד עדי"ם עת השפיע בדורנו השמות‪.‬‬

‫והכה בארץ‬ ‫הכה בשמים‬
‫ולה בשמים‬ ‫כה בארץ‬
‫ולה בארץ‬ ‫כה בשמים‬
‫וכה בשמים‬ ‫לה בארץ‬
‫וכה בארץ‬ ‫לה בשמים‬
‫וכל זה הלכ"ה למשה מ"ס ינ"י‪.‬‬

‫והעד אמור לה"ם ראשי תיבות שכל סימן היה להם‪ ,‬וידוע‬
‫שהי"ה לה"ם כ"ל סימ"ן והוא כ"ל כהן היה סלם לשמי לקהל‬
‫קל לה הכבד ברכה‪ .‬והשם רצה לברך הקהל לבקר הלכה ואתה‬
‫יהיה לך הכרה לקבל כי בזה תתברך וישר והפך‪ .‬ודע כי משלי‬
‫הבבלים אשר זכר רזיאל הורה בהם כי עד היותו בן נו"ן לא‬
‫יקרא שמו בשם יהושע משרת משה‪ .‬והיו"ד רמז לי' "ויקרא‬

‫מה‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫משה להושע בן נון יהושע" )במדבר יג' טז'(‪ .‬חבר ל"ה י"ה הרי נ'‬
‫והנה כ"ל ונשאר שו"ע שו"ע‪ .‬וסודם "שלום שלום לרחוק‬
‫ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו" )ישעיה נז' יט'(‪ .‬כי אז יהיה קרוב‬
‫לשם אחר היותו רחוק‪ ,‬וידע שמו לשלום‪ ,‬נ' קם ברית‪ .‬והנה‬
‫סוד שמאל שמאל בני שלשים‪ ,‬כלי מעשה מרכבה‪ ,‬משמש ללב‪,‬‬
‫מדת הרחמים‪ ,‬שלום שלום‪ ,‬מדת רחמני‪ ,‬מדת רחמין‪ ,‬בשתים‪,‬‬
‫והנה שש פעמים שלום במרכבה‪ ,‬בשלש סבובים‪ ,‬ביסוד‬
‫משלש‪ ,‬והם לשש קצוות‪ ,‬ועל כן עש"ו גם כן‪ ,‬שסודו שת"י‪,‬‬
‫שהם שני יצרים‪ ,‬וער"ב‪ ,‬שהם ארבעה‪ ,‬הרי שש"ה‪ ,‬כוללים‬
‫אש רוח מים‪ ,‬לפאות ששה‪ .‬ואלה הם הנשמרים ר"ל השמרין‬
‫אשר עליהם יה"ן שמר שם סהר‪ .‬שר עלה‪ ,‬הקרש‪ ,‬שנים‬
‫נהפכים‪ ,‬י"ה מתהפכים‪ ,‬מפני כי י"ה שמרים ששה‪ .‬ועל כן סוד‬
‫החותם י"ה ששה‪ .‬כת"ר עשרים שערים‪ ,‬מפרש‪ ,‬והנה עשרים‬
‫עשרים עשרים‪ ,‬סודם ראש השנה גם בית המקדש‪.‬‬

‫והנה תדע כי נטרוביאל הוא נטרוני לפי פשטו וסודו כ"ו‬
‫מצפ"ץ‪ .‬והנה הוא רוח יהו"ה אלהים‪ ,‬כוש‪ ,‬כורק‪ ,‬יריקו‪ ,‬יקירו‪,‬‬
‫נערו‪ ,‬מעירו‪ ,‬וכן היה מבית ומחוץ‪ .‬ברדהואל בן דבש מאל הוא‬
‫רזיאל בן שמואל הוא דבר לשמאלו ודעהו‪ .‬זכריהו בן שלהיאל‪,‬‬
‫אברהם בן שלום‪ ,‬ענאל בן חקיאל‪ ,‬נתן בן סעדיהו‪ ,‬חקיאל בן‬
‫פינחס‪ ,‬סעדיה בן יצחק‪ ,‬אפסיאל בן זכריהו‪ ,‬יעקב בן אברהם‪,‬‬
‫ופשוטם ידוע‪ .‬וסודם ארבע כוחות מושכלות‪ ,‬רוממית‪ ,‬צמחית‪,‬‬
‫חיונית‪ ,‬דברית‪ .‬ניס"ן מסיני בלה"ו אלרא גיוא ריזו‪ ,‬תקופות הן‬
‫לד"ט‪ .‬סוד מולד שנת בלהו שעשה לד"ט ליל ד' ט' שעות‬
‫תתקצ"ט חלקים‪ .‬ורמזם מטטרון שר הפנים הוא אעבריאל‪ ,‬וזהו‬

‫מו‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫מולד ניסן שעשה בשנת מ"ב ליצירה ונתחדשה השגחת אלוה‪.‬‬
‫בימים ההם יהו"ה נשפט באש סינים‪ ,‬ואילמלא מקרא כתוב לא‬
‫היה אפשר לאמרו‪ .‬והסוד כי הכוחות מתקוטטים עם הכח‬
‫הדברי לבלתי עזבו לדעת האמת‪ .‬ובדמות תלי מלחמתם בגוף כן‬
‫חלים בנשמה‪ .‬וסוד נשפט‪ ,‬הכוחות‪ ,‬הדלת‪ ,‬גוף עפר‪ ,‬גולם‬
‫יצרים‪ ,‬ותוכחת לעדות שהיא תוכחת חכמה שסודו חכמת‬
‫הכוחות והיא התוכחות חיים תוכחות החיים‪ .‬ועל כן היו משלים‬
‫וחידות עמוקות ואין צורך לפרשם כי אם בכלל‪.‬‬

‫וזה עניינם‪ ,‬חמר קנא מעטף לבלע הכח הראשון אומר שיש‬
‫גמול ועונש ובמשל מודיע כי החכמה היא השרש ובמעשהו‬
‫מוכיח שהיא בלתי מאמין זאת‪ .‬ואשמדאי צועק אין זו דרך‬
‫האמת כין אין תועלת לנפש בתפלה‪ .‬והכח השני משבח הפזור‬
‫כי הראשון אש עולה וכל קרבן על ידיו ותפלות כנגד תמידין‬
‫תקנום ורוב המקריבים חוזרים ומקריבים עוד‪ .‬ומדת הדין‬
‫אשיית קשה ומדת הרחמים לה רפה‪ .‬והשני רוח מפזר מעלה‬
‫ומעלה ואינו מכחיש הקרבן מפני שיש לו קצת כח אשיי והוא‬
‫החום כי חזקה ומדת הדין של מטה רפה‪ .‬והנה טבע המים קר‬
‫ולח וטבע העפר קר ויבש‪ .‬ודע שמהטבע שהוא פועל המדות‬
‫תכיר המדות‪ ,‬כי על היות היסודות ארבעה ואיכותיהם שמונה‬
‫ולכולם חומר אח"ד‪ ,‬היו המדות גם כן בכללם אחד‪ .‬והיה מהם‬
‫הויה וההפסד חויב מן ההפכים‪ ,‬והעד כי ההפכים וההפסד‬
‫הנהפך שווים‪ ,‬וכל הויה מן כ"ו וכל הפסד מן כ"ב אלף הא וו‬
‫יוד מן כ"ב מורכב הוא הפס"ד והוא הספ"ד אשר ספדה הויה‪,‬‬
‫הוי על ההפסד הוי על המדה ממציא הויה והפסד ומדה כנגד‬

‫מז‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫מדה‪ .‬הוא נמצא וכולם נאמנים ההויה וההפסד גם הפועל‬
‫המקום‪ .‬וככר לחם שהוא שורש החיות באש‪ ,‬והבשר הקשה‬
‫והגדול והמרובה שהוא מקבץ עם לזון אותם הוא בשר שור‪,‬‬
‫שמספיק הוא ברוח‪ .‬ושם נרמז על סיר הבשר ברוחו והמשתה‬
‫מפני קרבתו אל הרוח ומשמח ומפשט הנפש לחוץ נרמז בו‬
‫וישקהו בכל רוח וישמח בו והוא לבו שהוא הסוד‪ .‬והעד על כל‬
‫דבר שנאמר לענאל הלא חלומך נפתר לעיניך‪ ,‬והוא ענה ואמר‬
‫ואכיר אשר דרכי רע שלשתם דרכי נפש‪ .‬והנה הרביעי הורה‬
‫דרכי ההשגה וצרף השם וגלגלהו‪ .‬ונרמוז בחותם ההפטרה קצת‬
‫מענייניו‪ .‬אחר כן דבר רזיאל בכלל והוא הנקרא איש אדם‬
‫ושבח מעלות החכמה וסדריה ונתיבותיה‪ .‬ורמז ה' שמות וקרא‬
‫שם הנפש בחמש חמש אותיות שהן ראשי תיבות לה בשם‬
‫מרזט"י והוא שמי שהוא אמור ואהבה אבוברהים מ'לאה ר'ואה‬
‫ז'נה ט'הורה י'חידה הימי"ת סופי תיבות לה' השמות שהם שם‪.‬‬
‫ועיין אומרו אחר כן ויהי ה' את איש אדם ונלחם לו בשמים‬
‫ובארץ עוד שב לאמר חכמות‪.‬‬

‫הוא חדש ניסן‬ ‫מרצו‬ ‫מרוץ‬
‫אלד"א בלה"ו‬ ‫אהוב‬ ‫אל דל‬
‫גיו"א דיז"ו‬ ‫אגיד זיוו‬
‫הלכ"א ולב"ו‬ ‫הגואל לבו‬
‫זיר"א חיה"ו‬ ‫יאחר הזיו‬
‫טלו"א ילא"ו‬ ‫טלוא אליו‬
‫זה כח השמש‬

‫מח‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫עד כ"ח שנים והוא רמז מהם י' שנה והם כנחשים לרשעים והם‬
‫חיתו‪ ,‬כי השכל חכמה‪ ,‬גם החכמה שכל‪ ,‬והכל בינה והשכל‬
‫מכח השנה‪ ,‬מכח המחשבה מכח הספירה‪ .‬והנה י' ספירות‬
‫נזכרה‪ ,‬והוא הכח השני השכלי הספירי המחשבי‪ ,‬שסודו אחור‬
‫וקדם‪ ,‬רוח העולם‪ ,‬הבורא העולם‪ ,‬גלגל החוזר חלילה חורז‬
‫חלקו‪ ,‬גלגל החכמה חוזר‪ ,‬וזרח השמש ובא השמש‪ ,‬מורה על‬
‫העדר מדה חדשה וחדוש ישנה‪ .‬ורמז "אני ישנה ולבי ער קול‬
‫דודי דופק" )שה"ש ה' ב'(‪ ,‬פוקד קץ נקם נעלם פנימי למען נכנע‬
‫מלפניו כל יושבי הארץ‪ .‬ודבר עוד בכח הסהר שהוא הרחמים‪,‬‬
‫וסוד לטו"ב נזכרהו בסוף ספר הישר‪ ,‬גם פנים פעל‪ ,‬וכחו יבא‬
‫אי"ב מנגן תשצ"ג ועל כן נינקדו למעלה‪ ,‬ובחסרון מזמר איה‬
‫כחו לאף‪ ,‬הי"א רפ"ז א"ף שעה אלף ופ' חלקים השעה נוד מנוד‬
‫בשר ודם שהם מלאכי המות‪.‬‬

‫החל עוד רזיאל להגיד שהתבודד‪ ,‬והגיד הקורות‪ ,‬והן ידועות‬
‫בנגלה ובנסתר‪ ,‬והורה עוד דרך בידיעת השם ונדבר בה מעט‪.‬‬

‫אמר רזיאל‬

‫יהו"ה כזאת על פי אל שד"י‬ ‫ט'הרו דברכם לעבד עבדת‬
‫וראו מדוע נברא האדם באדמ"ה‬ ‫לבכם‬ ‫עיני‬ ‫פ'תחו‬
‫וגילו סתרי גלגל בהפכ"ו‬ ‫ש'מרו משפט ועשו צדק‬
‫תצדק נשמה טהרה‬ ‫מ'תוך מגלה עגלה כזאת‬
‫בחכמ"ה‬

‫מט‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫הנה משפט הפוך בראשי תיבות בד' פסוקים שכולם ד' ד'‬
‫אותיות בכל תיבה אבל בסוף ה' לגלות ג"ל הכח ורבים בדרכים‬
‫האלה בם תבינם עם זו ההערה‪ .‬ועגולות ארבע בתוך‪ ,‬ובתוכם‬
‫והיו לי לעם‬ ‫עוד חתום ד' פעמים ואהי"ה מ"ה וי"ה‪,‬‬
‫ושכנתי בתוכ"ם‪ ,‬עולם היולי‪ ,‬מושך בנתיבתו‪ ,‬בתיבתו‬
‫משכתיו‬ ‫משכנו‪ ,‬והו ילי עלם כתבתיו ונמשך‬
‫יכתבו‬ ‫ימשכו תבונתך‬ ‫כתב כנוי שמות‬ ‫ונכתב‬
‫נשמות בתוכך שנמות כתבוך‪.‬‬ ‫בנשמות‬

‫ואמנם העגולים פירושים לפנים ומן האחד תכיר כולם‪ .‬כתבם‬
‫בג' טורים ותתחיל מן טו"ב שהוא הראש ויהיו בכל טור י"א‬
‫אותיות‪ .‬וכשתגיע לתיבת יש"ר תשלים ב"ש‪ .‬ועוד תתחיל‬
‫בטור שני מן ה' של הר"מ‪ ,‬ותוליך לאחור תיבת במ"ד ותחבר‬
‫הר"מ לאחור עד שתגיע אל ר' של יש"ר שהנחת‪ .‬והנה יש לך‬
‫בשני טורים כ"ב אותיות‪ ,‬י"א ראשונים ישרים‪ ,‬וי"א שניים‬
‫הפוכים‪ .‬ועוד שוב אל ר' של הר"מ ותכתוב ר"מ וחברם עם ל'‬
‫של לר"ר ותעשם רר"ל‪ .‬וכן תוליכם ישרים עד סופם שהוא‬
‫כל"י‪ .‬וזה אשר תכתוב ג' טורים ברחב מן י"א י"א י"א אותיות‪.‬‬
‫עוד אם תרצה להבין דרכם יותר בקלות תכתבם בארך ותהיה‬
‫כל תיבה ברחב בעלת ג' אותיות בארך כל טור יהיה בעל י"א‬
‫אותיות‪ ,‬וישתנה ארכו ורחבו זה ויתהפך ויקח זה מקום זה‪ ,‬וזה‬
‫מקום זה‪ ,‬לפי הציור האמיתי‪ .‬וכן תעשה לכל עגול ותבין סודו‪.‬‬
‫ותדע כי זו מערכת שם המפורש באמת‪ .‬ועיין בדבריו בטוב‬
‫וראה מה הם ומה עניינם ומה תכלית כוונתם‪.‬‬

‫נ‬
‫השכל‬ ‫איש אדם‬ ‫מצרף‬

‫והנה יש לזה שלשת דרכי צירופים ומספר כל האותיות קל"ב‪,‬‬
‫והם גלגל גלגל‪ ,‬שנה קל"ב‪ ,‬ויהיו סד"ר‪ ,‬שלש קל"ב ויהיו‬
‫שצ"ו‪ ,‬וסודו קבל סדר‪ .‬מבחן הארץ‪ ,‬בחן מרצו‪ ,‬תמצא נמר‬
‫במוץ‪ ,‬יסדר מצב‪ ,‬מסדר הבלים ושמים מסדרים להבה‪ ,‬לב‬
‫השטן‪ ,‬לשוני‪ ,‬צורף י'‪ ,‬הערלה מהולה‪ ,‬המעולה ערלה‪ ,‬לב ה'‬
‫השרים‪ ,‬למלאך רעה‪ ,‬מלאך ערלה‪ ,‬מלאך לרעה‪ ,‬שמנו נושם‪,‬‬
‫מושכל‪ ,‬מוכשל‪ ,‬מושלך‪ ,‬שלומך‪ ,‬ישגא‪.‬‬

‫והנה מן השם הזה הגלגל בכח המערכת במצות האדם הקטן‪,‬‬
‫משם תתחיל ותלך אחור ותצליח‪ .‬ודע כי רבוע עגול שלש סודם‬
‫עש"ר וגבול"ו לע"ש לעשות בגורלו‪ .‬הנה ארבעה פסוקים של‬
‫זה השם המפורש מצורפים והספר בעצמו מצוה לך איך תבינם‬
‫ודי לך בו עמו ועם זה‪.‬‬

‫ואחר שהשלים רזיאל העניינים העמוקים האלה ונגלה‬
‫מערכותיהם ומעלותיהם חזר אל דרכי הנבואה לדבר כמנהגו‬
‫על דרך שאר הנביאים‪ .‬והשלים ספרו בנחמת ישראל וירושלם‬
‫ונשלים אם כן זה הספר פה ונתחיל ספר הברית בע"ה‪.‬‬

‫נא‬
‫השכל‬ ‫ספר הברית‬ ‫מצרף‬

‫כולם פלאי פלאות‪ ,‬וסוד תנועת הלולב הוא שנאמר‬
‫בו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו‪ .‬באחת‪,‬‬
‫אלה‬
‫אות אבא‪ ,‬באבות‪ ,‬גשם חכם‪ ,‬תהו‪ ,‬אתי‪ ,‬האותיות תאות ה'‬
‫התאות‪ ,‬מעלה מוריד‪ ,‬מוליך ומביא‪ ,‬למי שארבע רוחות שלו‬
‫והנו יחד הכסף והכשף‪ .‬וסודו צירוף הכסף והזהב‪ ,‬אתי עצה‪,‬‬
‫הכסף אתי‪ ,‬והעולם הבא אתי‪ ,‬תהו ונקדה‪ ,‬יד הלשון העליונה‪.‬‬
‫ואמנם צורת הפסוק מופלאה ואינו מאלפא ביתות של השירה‪,‬‬
‫זה הפסוק אבל חותם להם‪ .‬וסוד מעלה ומוריד‪ ,‬שמספקת‬
‫התנועה בם מעלה ומטה‪ ,‬והם זה כלומר מטה ומעלה מעלה‬
‫ומטה‪ ,‬אדר דבר‪ ,‬את"י‪ ,‬הר עצום‪ ,‬עם הצור‪ ,‬תהו עם צורה‪.‬‬
‫והנה תמצא סימן זה הסוד רמוז בפסוק השירה כי ראשו י'‬
‫וסופו ן' ארוך כפול שהוא שת‪ .‬וכפול הוא א"ת והראשון עם י'‬
‫סודו י' שת חשך סתרו‪ .‬והוא נסתר‪ ,‬מסתיר שני יצרים‪ ,‬שי"ת‪.‬‬
‫והנה ברא לפניו גם ברא לאחריו‪ ,‬ושניהם גרג"ר‪ .‬ועם שי"ת‬
‫כ"ו ברא שני יצרים שני אלהי אלהים‪ .‬כשוף הטבע נסתר‪ .‬אתה‬
‫כפול‪,‬‬ ‫הסוד‬ ‫עלה‬ ‫והנה‬ ‫מסתיר‬ ‫אלהים‬
‫ין את"י וצריך עוד שתעיין בגלגולי הפסוק ההוא האחרון‬
‫ותדע כי ימל"ך עם יאמ"ן כך כתוב‪ .‬הוא סוד גדול מאד‪ .‬ואלה‬
‫תגלהו אלא למאמיניך‪ .‬והנה לב חכם יחיד מיוחד‪ ,‬יאמן‪ ,‬כי‬
‫ימלך מיכאל‪ ,‬מאין ימלך‪ ,‬אל ימליכני‪ ,‬ימליך מלאך האלהים‪,‬‬
‫ועיין בנשאר‪ .‬ואחר זה תדע כי זה הספר כוונתי בו לצרף בו‬
‫צירופים רבים יותר משאר הספרים מפני שכולו מלא צירופים‪,‬‬
‫זה שאני מדבר עליו כי ידעתי שרזיאל כוון לצרף בו גם כן‬
‫צירופים רבים מאד יותר משאר ספריו‪ .‬וזה הפסוק האחרון של‬
‫השלש צורות של השירה כוון בו למה שתשמע מצירופיו‪ .‬ואני‬

‫נג‬
‫השכל‬ ‫ספר הברית‬ ‫מצרף‬

‫אומר שאילו לא כתב רזיאל כל ספר הברית החדשה אלא כדי‬
‫לגלות בו ענייני זה הפסוק אשר הורה בו תכלית הכוונה ברינה‬
‫ובשירה ובספר היה די לנו בו והיינו אומרים דיינו‪ .‬וכן אני‬
‫אומר גם כן עוד שאילו לא פרשתי בו כי אם זה הפסוק לבדו‬
‫דיי‪ .‬ועל כן שים לבך בו צריך שתקח זה הפסוק כך‪:‬‬

‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬
‫חדשה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫וכרת‬
‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬
‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬
‫ן‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬

‫וראוי שתעיין בו מאד בעיון צירוף שכלי‪ ,‬וזה דרכו‪ ,‬קח ו' מן‬
‫וכר"ת וחברנה עם ה' של חדש"ה והנה הו וה חצי השם‬
‫האמצעי הפוך‪ ,‬או חצי השם האחרון ישר שסוד השם‪,‬‬
‫ה'ישר‬ ‫ה'הפוך ו'הפך‬ ‫י'שר‬
‫ו'הפך ה'הפוך‬ ‫י'שר ה'ישר‬
‫ינקה‬ ‫ונקה‬
‫ונקה‬ ‫ינקה‬

‫נד‬
‫השכל‬ ‫ספר הברית‬ ‫מצרף‬

‫קנקן ישן מלא‬ ‫קנקן חדש‬

‫הרי יש לך ראש דרום וסוף צפון‪ .‬וקח עוד י' מן ימלך שהוא‬
‫ראשו גם כ' ממנו שהוא סופו ועשה י"כ‪ .‬ועוד קח י' מן יאמן‬
‫שהוא ראשו גם נ' ממנו שהוא סופו והנה י"נ חברם עם י"כ ואז‬
‫תעשה יכי"ן‪ ,‬והסוד יחד וה יכ ינ ויהי כן‪ ,‬והוא חותם מעשה‬
‫בראשית זהו סוד ההויה‪ .‬סובב ההויה מאין‪ ,‬דוניאל ודניאל‬
‫הבין‪ .‬יהו"ה בחכמה יסד ארץ‪ ,‬מאין יסד ארץ יאמן‪ .‬הנה ימלך‬
‫למעלה‪ ,‬גם יאמן למטה‪ ,‬הרי סוד תנועת הלולב מפורש למעלה‬
‫ומוריד למי ש"ה ו"ה שלו‪ ,‬מוליך ומביא למי ש"א כ"ו שלו‪ .‬וכן‬
‫עוד קח צורת מש"ל מכ"א ר"ד על מערכם השוה‪ ,‬ואחר כן‬
‫תצרפם ותבין סודם‪ .‬ועוד תקח והחיו"ת במערכה ישרה‬
‫ותכירם‪ .‬ועוד תקח ל"ב למו"ת כדין ותקשור הכל ותבין הסוד‪.‬‬
‫אך תדע כי מה שנשאר באמצע הוא מרעי"ש העול"ם‬

‫וזה סוד גלגולם האחד‬
‫שלרם תו הו חי‬ ‫וי הכין מדכא‬
‫על השמים‬ ‫לו לב מת עור‬
‫ולהם עוד ערכים ודעם‪.‬‬

‫ודע כי האלפא ביתא של הקינה יש בה כ"ב פסוקים על דרך‬
‫א"ת ב"ש ישר‪ .‬ויש בה כ"ב פסוקים על דרך היותו הפוך‪,‬‬
‫כללם ילד דם‪ .‬אבל של השירה היא הפך מזה וכללה ילד דם גם‬
‫כן‪ .‬והפסוק האחרון השלים השירה‪ ,‬והיו מספרי הפסוקים‬
‫אד"ם‪ .‬אמנם נקודי השמות המשונים הנחלקים לד' חלקים‬

‫נה‬
‫השכל‬ ‫ספר הברית‬ ‫מצרף‬

‫המנוקדים לפני הקינה חלק אחד‪ .‬ושל הקינה חלק שני‪ .‬ושל‬
‫השירה חלק ג'‪ .‬ושל אחריה חלק ד'‪ .‬ויש בסודם מפלאות תמים‬
‫דעים‪ ,‬וגם בכינויים שבחוץ‪ .‬וכבר אמרתי לך שארמוז בחותם‬
‫ההפטרה קצת דרכי השמות‪.‬‬

‫ואמנם פירוש זה הספר קצרתיו מאד וגם כללתיו בפסוק ימלך‬
‫מפני שהוא תכלית כל הכוונות‪ .‬וגם יש טעם גדול מזה והוא‬
‫מפני שמשליו נודעים בקלות‪ ,‬וגם יש טעם גדול מזה מפני‬
‫שכבר נודעו קצת עניינים בו בפשוטם והרגישום קצת אנשים‬
‫שהם אשר נכתב להם הספר והפירוש כי בעיר אחת נכתבו‬
‫שניהם ובזמן קרוב מזה לזה‪ .‬ואע"פ שאין המחבר הוא אשר‬
‫פירש הספר מצד אחד‪ ,‬אחר שנודע ששמו כשם רבו‪ ,‬כבר תוכל‬
‫לחשוב שהם דבר אחד מצד אחד‪ .‬ואין ספק שאם הוא אני גם‬
‫אני הוא‪ .‬ואם נבדלו הזמנים והמחשבות שרש אחד להם ונפשם‬
‫אחת מיוחדת‪.‬‬
‫וזה חותם הספר בראשי פסוקים‬
‫ברדהואל בן דבש מאל ספרדי מן‬
‫תוטילה של נבדה‬
‫והשלים ואמר‬
‫כבר העיר על מהות החיים‬ ‫ותשכילו באמתו למען תחיו‬
‫ונתחיל בספר העדות בעזרת שדי‪.‬‬ ‫ונשלים הנה זה הספר‬

‫נו‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫הוא הספר הרביעי לפירוש שהוא השלישי‬
‫לחיבור‪ .‬כי ספר הישר חיבר רזיאל תחילה‬
‫זה הספר‬
‫והיה בעיר פתרוס בארץ יון וחברו בשנת חמשת אלפים‬
‫ושלשים ותשע שנה ליצירה‪ .‬והיה הוא בן ט"ל שנה והיא השנה‬
‫התשיעית להתחלת נבואתו‪ .‬אבל עד השנה ההיא לא חיבר ספר‬
‫שייחסהו לשם נבואה כלל אע"פ שחבר ספרי חכמות אחרים‬
‫רבים ומקצתם הם ספרי סתרי קבלה‪ .‬ובשנה התשיעית ההיא‬
‫עוררהו השם ללכת לרומי רבתי כאשר צווה בברצלונה בשנת‬
‫הא"ל‪ .‬ובלכתו עבר דרך טראני ונתפש בידי גוים מפני‬
‫מלשינות שהלשינוהו יהודים ונעשה לו נס ועזרו השם וניצל‪.‬‬
‫ועבר דרך קפואה וחיבר שם בשנה העשירית לצאתו מברצלונה‬
‫ספר שני והוא "ספר החיים"‪ .‬ובחדש החמישי לחדש ניסן‬
‫שהוא חדש אחד עשר לתשרי והוא חדש אב‪ ,‬בא ברומי בשנה‬
‫העשירית וייעד ללכת ביום ערוכה של ראש השנה לפני‬
‫האפיפיור‪ .‬וצוה האפיפיור לכל שוערי ביתו בהיותו בשוריאנו‬
‫בעיר אחת קרובה לרומי מהלך יום אחד‪ ,‬שאם יבוא שם רזיאל‬
‫לדבר איתו בשם יהדות כלל שייקחו אותו מיד ולא יראה פניו‬
‫כלל אבל יוציאוהו חוץ לעיר וישרפוהו באש‪ ,‬ושם העצים אחר‬
‫שער העיר הפנימי‪ .‬והודיעו הדבר הזה לרזיאל ולא השגיח‬
‫בדברי האומרים אבל התבודד וראה מראות וכתבם וחדש אז זה‬
‫הספר וקראו "ספר עדות" להיותו עדות בינו ובין השם אשר‬
‫מסר נפשו למות בעבור אהבת מצותו‪ .‬והיה גם כן עדות על‬
‫השם שהצילו מיד אויביו‪ .‬כי ביום לכתו לפני זה האפיפיור‬
‫נולדו לו שתי פיות ובהכנסו בשער העיר החיצון יצא שליח‬
‫לקראתו ובשרו שבלילה ההוא מת המבקש את נפשו מיתת‬

‫נז‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫מגפה פתאום ביה בליליא קטיל ומת וניצל רזיאל‪ .‬ונתפש ברומי‬
‫מן האחים הקטנים ועמד במדרשם כ"ח ימים‪ .‬כי ביום צום‬
‫גדליה נתפש בשנת האל"ה היא שנת הא"ם ויצא ביום ראש‬
‫חדש מרחשון‪ .‬ואני כתבתי זה פה להגיד שבחו של הקב"ה‬
‫ומופתיו ואותותיו ונסיו ונפלאותיו עם רזיאל ועם עבדיו‬
‫הנאמנים‪.‬‬

‫אמר רזיאל בחדש החמישי הוא חדש אב באחד לחדש ובשני בו‬
‫הראני ה' שתי מראות אחת בצורה אחת‪ .‬דע כי מה שהנביא‬
‫מעיד עליו שהוא מראה או חלום או משל וכיוצא בזה אין צורך‬
‫לשום אדם להקשות על דבריו‪ ,‬כי פיו של אדם כמאה עדים‪ .‬אך‬
‫כל המחלוקת אינו אלא במקומות שיראה שדבריו כולם‬
‫כפשוטם‪ .‬ועל כן יתכן לפרשם כפשוטם ובנסתריהם‪ .‬ואע"פ‬
‫שיהיו כפשוטם עוד יקרו העניינים כולם אין שם מונע מלפרשם‬
‫בסתרם‪ ,‬מפני שכל פשט סובל נסתר ואין כל נסתר סובל פשט‪.‬‬
‫ודע כי לעתים אפרש אני עניינים רבים באלה הספרים שקרו‬
‫ממש כפשוטם על דרך הנסתר‪ .‬וכן קצת שמות אפרשם על דרך‬
‫סתרם ואע"פ שהם כפשוטם‪ .‬ולפעמים אדבר בם בפשוטם ולא‬
‫אפרש בם דבר מפני סמכי על דעת המשכילים המעיינים בספרי‬
‫זה‪ .‬וזה הדבר הכללי האמור הנה לא אצטרך להשיבו בכל‬
‫מקום‪ ,‬והרוצה לדעת בו דעתי יעיין בו יפה‪ .‬כי ידוע ששום‬
‫משכיל אינו ראוי שידין דעת המחבר עד שיראה כל ספרו ויבין‬
‫כל מה שאמר בו בכלל ובפרט‪ .‬ועל זה יתחייב לעיין בדבריו‬
‫פעמים רבות עד שישיג דעתו‪ .‬ואין למחבר להשגיח בדבריו כי‬

‫נח‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫אם במשכילים‪ ,‬שכבר הוא ידוע שמאמריו ואפילו בפשוטם לא‬
‫יבינם זולתם מאת ה' וגו'‪.‬‬

‫אומר שהגיד לו השם שני דברים נוראים ושניהם מובנים‬
‫בדבור אחד‪ ,‬והוא מגלה האמונה‪ .‬ועוד אמר שראה ביום ראשון‬
‫של החדש שהוא יום שבת מראה אחת פנימית וגם היא מגדת‬
‫אמונה‪ .‬אלא שקרא הראשונה בשם אמונת אלהים בכלל‬
‫והשנית קראה אמונה אחת סתם‪ .‬ואחר כן הגיד עוד שאמונתו‬
‫אמונת אמת והיא שהורה עליה על תכליתה הראוי לכל מאמין‬
‫בשם להאמינה‪ ,‬והיא האמונה בשם המיוחד הנקרא בשם מיוחד‬
‫אשר הוא אלהי אבותיו‪ ,‬ומי הם השלשה אבות‪ .‬וזה סוד נעלם‬
‫מאד‪ .‬וכך בא בסוד הגאולה‪ ,‬אלא ששם ייחס האבות לשומעים‬
‫ולא כלל עצמו עמם‪ .‬מפני שיורה להם כי בזכות אבותם נגאלין‪.‬‬
‫ואמר‪ ,‬אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב‪.‬‬
‫והנה שהמראה לעצמו והצווי לו אמר בו ה' אלהי אבותי אלהי‬
‫אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב‪ .‬והנה לשון אמונה ושם לשון‬
‫שליחות‪ .‬ואמר ששתי המראות בעלות צורה אחת‪ .‬ופירש ואמר‬
‫אות משלש שהוא חקוק מרבע בדמות הזכרת השם באלהות‬
‫שהוא אלהי האבות בכלל והוא אלהי שלשתם בפרט‪ .‬וכן סוד‬
‫האל בכלל‪ ,‬ואחר כך בעל שלש מדות בפרט‪ ,‬גדול‪ ,‬גבור‪ ,‬נורא‪.‬‬
‫ומי שלמד מורה הנבוכים ידע מהרה מה שרמז בם הרב ז"ל‬
‫בעניין דברי ר' חנינא לההוא דנחית קמיה להתפלל והירבה‬
‫בתארים‪ ,‬כי אינם ריבוי‪ .‬והריבוי הזה הכרחי לאמרו בעבור‬
‫קצת ציור אלוהי‪ .‬ודי בשלש שהוא כדמות עצם אחד נושא‬
‫שלשה תארים‪ .‬וחלילה לאל מזה‪ ,‬אך זה מדומה‪ ,‬דומה לאמרנו‬

‫נט‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫עליו עלה וירד ודבר והלך ושהוא בעל עיניים וידיים ורגלים‬
‫ולב ושפתים וכיוצא במשלים אלה‪ ,‬בעבור הכרח הציור‬
‫הראשון הדמיוני עד שיתחזק השכל ויפשיט כל אלה הדמיונות‬
‫מן הציור בשלילה אחר שלילה על פי המופתים המושכלים‬
‫והמקובלים כולם‪.‬‬

‫ואני בטוח ששום משכיל לא יתפתה להאמין מאמר האומרים‬
‫שהאלוה עצם אחד ויש לו שלש סגולות‪ .‬כי אמרם שלש‬
‫כאמרם אחת או שתים או ארבע או חמש‪ .‬ואמרם זה כאמרם‬
‫שש ושבע ושמונה ותשע ועשר‪ .‬ואמרם אלה כולם כאמרם כל‬
‫מספר שיזדמן‪ .‬כי אני זכרתי אלה מפני היותם כלל כל מספר‬
‫נחשב או נמצא‪ .‬שכל מספר אחר זה התחייב מזה או מכפלו או‬
‫ממחברתו‪ .‬ואם כן בין זה המספר ובין זולתו הכל מדומה‬
‫בייחסנו אותו לשם‪ ,‬בייחסנו אליו שעצמו אחד או שנים או‬
‫שלשה או יותר‪ .‬שאפילו שם עצם אי אפשר להתירו עליו כמעט‬
‫לולי הכרח מעט ציור כמו שאי אפשר להתיר עליו שום מקרה‪.‬‬
‫ובכלל נאמר שהוא דבר מחויב המציאות שאי אפשר העדרו‬
‫והוא סבת כל נמצא עצם או מקרה גוף או בלתי גוף‪ .‬וכבר‬
‫חוברו ספרים בחכמות שמגלים זה הסוד ומספיק פה לפי‬
‫כוונתנו להגיד מה שהגדנו‪ ,‬להודיעך כי כל מה שנאמר בשם‬
‫יתע' הכל משל וחידה הוא בלא ספק‪ .‬ואם כן כל נביא שדבר‬
‫עליו דבר והתיר עליו שם מכל השמות עשה כן על פי השם‬
‫שהרשהו לעשותו‪ ,‬כדי לצייר שהוא בלתי נעדר ובלתי שוכח‬
‫מלהנהיג בריותיו בסדר הראוי לכל דבר ודבר כפי מה שגזרה‬
‫חכמתו וכפי חפצו ורצונו‪ .‬שהם המסדרים על דרך משל כל‬

‫ס‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫סדר מעולה וראוי‪ .‬ואין ספק שהדבר המושג אצלנו בחוש או‬
‫בדמיון או בשכל והוא נמצא בעצמו כמו שהשגנוהו‪ ,‬אם הושג‬
‫בחוש בעת ההשגה היה החוש הנקרא הרגש והמרגיש והמורגש‬
‫דבר אחד בפועל‪ .‬ואם הושג בדמיון בפועל היה הדמיון והמדמה‬
‫והמדומה דבר אחד‪ .‬ואם הושג בשכל היה השכל והמשכיל‬
‫והמושכל בעת ההשגה דבר אחד בפועל‪ .‬ובעת שאלה כולם‬
‫בלתי מושגים בפועל ויש אפשרות בהם בשום צד שישיגו‬
‫המשיגים את המושגים בהשגות‪.‬‬

‫ואמר על ההשגה שהיא השגה בכח‪ ,‬ועל המשיג שהוא משיג‬
‫בכח‪ ,‬ועל המושג שהוא מושג בכח‪ .‬והכח יחלק לקרוב ורחוק‪.‬‬
‫והרי הם אם כן תשע השגות רמז לתשע מראות שראה יחזקאל‪.‬‬
‫והנה כל אלה צריכים לסבה אחת ראשונה כללית להוציא בכח‬
‫מצדם כל אחת מאלו לפועל‪ ,‬והיא מצדה נמצאת בפועל תמיד‬
‫בעצמה ומוציאה אל הפועל תמיד מצדה‪ .‬ועם זה היו המראות‬
‫עשר לרמוז על עשר ספירות בלימה‪ .‬ואחר שהדבר כן בהכרח‬
‫אל תפלא בהיות מראות רזיאל אחת ושתים ושלש וארבע‬
‫נפרדות או מחוברות פשוטות או מורכבות‪ .‬ולא עוד אלא שיש‬
‫מהן רמוזות על דרך הפשטת השמות והרכבתן‪ ,‬ויש מהן השגות‬
‫צורות מורגשות או מדומות או מושכלות‪ ,‬ויש מהן בהקיץ‪ ,‬ויש‬
‫מהן במראה ויש מהן בחלום‪ .‬ודע שרוב המראות שראה רזיאל‬
‫כולם נבנו על שם המפורש ועל ידיעתו ועל חידוש התגלותו‬
‫עתה בארץ בימיו אשר לא היה כן מאדם ועדיו והוא שרש כל‬
‫ספריו‪ .‬וכבר הודיע לנו עליונות מעלת ידיעת הש"ם בכל דבריו‬
‫ושהוא סבת הנחלת שני עולמות בשלמות העולם הזה והעולם‬

‫סא‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫הבא‪ .‬וכתב תחילה כל מה שחיבר ספר אחר שקראו גט השמות‬
‫וכיוון בו להודיע לכל משכיל שהשמות הם המולכים בעולם‪,‬‬
‫וכולם מיוחסים אל מציאות הסבה הראשונה‪ .‬אך כולם כאין‬
‫נגדו חוץ ממלכות שם בן ד' אותיות ההעלמה‪ ,‬שהוא מלך מלכי‬
‫המלכים‪ ,‬ובו לבדו חפץ השם שייוחסו אליו‪ .‬והשם המליכו‬
‫בשנת ה"א והוא הזמן שבו נולד אברהם‪ .‬וידוע שאם תשים ה'‬
‫ראש לשמו יורה על ה' הידיעה‪ ,‬ואי אפשר זה בשם העצם‪ .‬ועל‬
‫כן צריך עוד שתוסיף י' על שמו ותשימנה במקום אשר היה בו‬
‫ה"ה ואז יהיה השם האברים‪ .‬וידוע שאיבריו של אדם הם רמ"ח‬
‫כמספר מצו"ת עש"ה שהם ראשי"ת התורה‪ .‬וכן הבראם שהוא‬
‫אברהם‪ .‬והוא חמר המצוה שסודם אברהם ישראל‪ ,‬צרף שניהם‬
‫ותבין כל מה שרמזתי‪.‬‬

‫והנה מאז מלך שם המיוחד‪ .‬ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם‬
‫ועד‪ .‬וזה הסוד המופלא השלם לא ימצא בכל התורה בשם‬
‫מלכות משלש לזולת זה השם‪ .‬ועל כן רזיאל העדיר מלכות מכל‬
‫שם ושם מן הכינויים‪ ,‬והמליך זה השם לבדו‪ .‬כמו שנאמר‬
‫"נשגב שמו לבדו" )תהלים קמח' יג'(‪" .‬ביום ההוא יהיה יהוה‬
‫אחד ושמו אחד" )זכריה יד' ט'(‪ .‬והסוד "והיה יהוה למלך על כל‬
‫הארץ" )שם(‪ .‬ועל כן כל שם שיהיה לו שררה אחר מלכותו של‬
‫זה השם היא לו וממנו יקבלה כל מושל ומנהיג‪ .‬ואל תאמין‬
‫בשמות מהיום ומעלה זולת זה לבד‪ .‬ועל כן תמצא שאמר רזיאל‬
‫אות משלש הודיעני ה' בשמו והוא חקוק מרבע וחציו מספר‬
‫הוד חציו‪ .‬העניין הוא בכפל השמות שהנה חמשה שמות‬
‫מיוחדים סודם ק"ל להבינו‪ ,‬אבל שם אחד מיוחד לבד סודו‬

‫סב‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫כב"ד לדעתו‪ .‬ושנים וחצי מהם הם אחד לפי כינויו‪ ,‬וחמשה‬
‫מהם הם כפ"ל אחד והם שנים‪ ,‬ואם כן הארבעה הם עשרה‪ ,‬וזה‬
‫די למשכיל להבינו‪ .‬והנה אם כן השמונה הם עשרים והרי כ"ח‬
‫וסודו יחידי מורה על שם בן מ"ב ושהוא אלו"ה‪ .‬ועוד הנה י"ב‬
‫מהם הם א"ל מאלה והנה ה"ם בל"י סודם בלימה בלי הם‪ .‬ועל‬
‫כן היו המזלות במניין י"ב‪ ,‬וכל מזל ל' מעלות וי' מאלה עלו‬
‫כ"ה מאלה‪ ,‬וכ' מאלה נ' מאלה הרי ע' שמות‪ .‬והנה זה רומז א'‬
‫מועד אחד שלם שהוא ס"ה שעולה מועדים וחצי שהם שני‬
‫שמות וחצי‪ ,‬הרי זה נוד"ע ועדים בדבר כפל ההפכיי‪ .‬וכן כ"ו‬
‫שמות עולים משולש וי"ב מהם מרבע הרי מרבע ומשלש‪,‬‬
‫וחציו מעיד על חציו וכולו על חציו וחציו על כולו על דרך‬
‫גלגולו מן אחד אל אחד תמיד‪ .‬ועל כן באר שכלו אחד מכל צד‪.‬‬
‫תקח ד' שמות שהם‪,‬‬
‫ו"ך ו"ך ו"ך ו"ך‬

‫ותמצאם כולם מתגלגלים חלילה אל ו"ך ראשון‪ .‬אם כן יצאו‬
‫שלשה מהם רוחנים‪ .‬והם מצד אחד ד' ק' השלך המאות חלילה‬
‫נשארו ד' וכן מכולם עד שישארו מן כ' שמות שהם כ"ך עוד כ'‬
‫חלילה‪ .‬ומן אלף ומ' למ' שמות ישארו מ' ומן שלש מאות שמות‬
‫שהם ז' אלפים ות"ת לא נשאר דבר כי יצאו כולם במאות‪ .‬והנה‬
‫ת"ק שמות עולים י"ג אלפים‪ .‬והסוד כי מי"ם שמות יוצא א"ש‬
‫ומי' שמות יוצא חרב"ן הרי י"ש מאי"ן מו"ם בר"ח‪ ,‬מם ברוח‬
‫והנה אש בין מים מרוח וכן גלגול כולם‪ .‬והנה מק' תר"ב‪,‬‬
‫ומק"נ תר"ב א"ש‪ .‬ומר' ה' אלפים ור'‪ ,‬ומר"נ ה' ראש‪ ,‬ומת"ק‬

‫סג‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫יצא בראש"י עם שתוף ת"ק שאינם כי אם י"ג אלפים‪ .‬ומן אלף‬
‫שמות כ"ו אלפים וכזה הכל‪.‬‬

‫ואל יקל בעיניך עניין השגת סתרי כפלי השמות ומניינם‪ .‬שאם‬
‫לא תדע איך הורכבו שם בשם לעולם לא תדע שום דבר מכל‬
‫מעשה מרכבה‪ .‬ולא תשיג איך חובר אמ"ש שהוא לזכר‪ ,‬עם‬
‫אש"ם שהוא לנקבה‪ .‬אבל צריך אתה לעיין בחסרונם‬
‫ובתוספתם ובשווים ובכל מיני הרכבתם ובכל מיני התפרדותם‪.‬‬
‫כי מהם תשיג סוד העיבור והתקופות וסוד המולדות וסתרי‬
‫התכונות הגלגליות וכל דרכי נטייתן ועלייתן וירידתן והליכתן‬
‫לפנים ושובם לאחור‪ .‬ותכיר מה שיתחייב מהם בתחתונים‬
‫ביסודות ובמה שהורכב מהם‪ .‬גדולה מכולם שתכיר קצת מדרכי‬
‫מדות השם ית' ועניינים אחרים רבים מסתרי תורה ומנפלאות‬
‫טעמי המצות‪ .‬ורמז מלת אמת הוא להודיע בו הסוד שזכרנו מן‬
‫מועד מועדים וחצי‪ .‬שהרי אמת כשתחשבנו אלף וארבע מאות‬
‫וארבעים ותקראנו מועד ותוסיף עליו אמ"ת אמת‪ ,‬שהם מועדים‬
‫שנים‪ .‬ותוסיף על הכלל הזה חצי אמת שעולה תש"כ‪ ,‬תמצא סך‬
‫הכל ה' אלפים ומ'‪ .‬והוא הזמן שבו יצאו מחזורי חמה מן כ"ח‬
‫אל פע"ל‪ ,‬כלומר שאז נשלמו ק"פ מחזורים מן כ"ח כ"ח‪ ,‬ועם‬
‫תוספת י' שנים הנה יהיה המספר השלם הכ"ל בסוד י'‪ .‬והנה‬
‫הוא ק"א פעמים נ' שסודם קנ"א‪ ,‬והוא הסוף העולם פ"ו ס"ה‪.‬‬
‫ויושלמו ה' אלפים ונ' שנים‪ .‬והוא מה שהגיד לנו ברמזי‬
‫המראות שבם גלו לו קץ הפלאות‪ .‬והנה ק"פ מחזורים עם י'‬
‫שנה עלו ק"ץ והוא סוד יום נק"ם‪ .‬והרמז "כי יום נקם בלבי‬
‫שנת גאול"י בא"ה" )ישעיה סג' ד'(‪ .‬בשנת ה"א עם גאול"י שהם נ'‬

‫סד‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫כנגד נ' צדיקים שבקש אברהם אבינו ע"ה והוריד מהם מ'‬
‫והשאיר י'‪ ,‬והרמז "עד הים האחרון" )דברים לד' ב'(‪ .‬אמר י"ה‬
‫יהו"ה אהיה שמו הודיענו כי הכל תלוי בש"ם העצם‪ .‬ואלה‬
‫שלשתם הם שמות העצם‪ .‬ואמר שהם כולם שם אחד לבד ועליו‬
‫קשר שש פאות משש מאות וחקק על הקץ ארבעה שמות והרי‬
‫הם גם כן שלשה ס"ה ס"ה ס"ה שהם ז' וחצי‪ ,‬וכפלם זה י"ה‬
‫שמות וזה ו' שמות הרי א"ה י"ה וכבר התבאר בזה מה‬
‫שמספיק‪ ,‬כי מעניין אחד מאלה העניינים יובנו הנשארים‬
‫בקלות ויתבארו למעיין‪.‬‬

‫תורת ייי' היא תורת משה‪ .‬בא להודיע שכל מה שאנו יודעים‬
‫בזה העניין לא ידענוהו אלא מן התורה האלוהית אשר קבלנו‬
‫מפי משה אשר קבל מפי השם‪ .‬ואמר ששערי בינה בשם ננעלו‬
‫לולי חסדי השם ורחמיו עלינו‪ .‬ואמר ששער קטן סגור נשאר‬
‫בידינו והחכמים סגרוהו יותר‪ .‬והדין עמם מן הטעם שזכר ואמר‬
‫שהנביאים מסרו מפתח זה לפתוח בו בידי בניהם‪ ,‬כי המבין ידע‬
‫דרך הפתוחה ויכיר המפתח‪ ,‬והוא שם בן י"ב שקראו ז"ה‪ .‬ועוד‬
‫אמר שהוא אח"ד כלומר ח"ד שמות שכולם א' באמת‪ .‬ועוד ג'‬
‫שמות ה"ם שאותיותיהם י"ג והם אח"ד‪ .‬ועל כן אמר מדה‬
‫משלשת היא מדת זה השער ורמזו בתיבת והכוס"ף שסודם כ"ו‬
‫ס"ה פ"ו‪ ,‬והם במספרם שלש מעלות ורמזם שלש סעודות‪.‬‬
‫והוא סוד בלימה כשתמנה י' פעמים י' שעולים ק' וישוב‬
‫בלקמה‪ .‬וזהו ַה ְמ ַק ֵבּל ַה ְמ ֻקבָּל ִמ ַק ָבּלָה יומם ולילה‪ .‬והנה סוד‬
‫שׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה‬
‫היום‪ ,‬היום‪ ,‬היום‪ ,‬בסוד " ִא ְכלֻהוּ הַיּוֹם כִּי ַ‬
‫ַשּׂדֶה" )שמות טז' כה'(‪ .‬והם שלש עולמות‬ ‫הַיּוֹם לֹא ִת ְמ ָצאֻהוּ בּ ָ‬

‫סה‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫ושלש מעלות ושלש סעודות‪ ,‬בנמצא בממציא במציאות‪ .‬וכל‬
‫אותם הדברים הקודמים לשמות הם כולם נמדדים במדה אחת‪.‬‬
‫כי סוד אהיה אשר אהיה‪ ,‬אנכי הייתי ואהיה‪ ,‬הפועל בשכל‬
‫המשכיל על לבו בנשמה העלולה בשכינה העלומה בישראל‪.‬‬
‫ואמר כי משה אשר על ידו נתחדש זה השם ידע לשמש הייחוד‬
‫וזכר את השם משלש‪ ,‬וגם על שלשה נראה אליו המלאך בלבת‬
‫אש מתוך הסנה הוא מדעו כי סודו ככתב איש‪ .‬ועל זה נאמר לו‬
‫"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" )המדבר יא' טז'(‪ .‬זקנים או‬
‫תלמידים והם שחתם בשמות מדות רחמים‪ .‬וסוד "בער באש"‬
‫יצר הרע‪ .‬ואמרו עם דומה לסנה שעל תנאי זה קבלנו תורה‬
‫מסיני שאם נשמרנה נתדמה לה שהיא אש שנאמר "מימינו‬
‫אש דת למו" )דברים לג' ב'(‪ .‬והנה על הר סיני ירד יי' באש‪ ,‬ומשה‬
‫ראה המלאך בלבת אש והתורה כתובה באש שחורה על גבי‬
‫אש לבנה‪.‬‬

‫והנה אנחנו אש וגם היא אש "והיה בית יעקב אש ובית יוסף‬
‫להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום" )עובדיה א' יח'(‪ .‬ואם‬
‫לא ישמרו את התורה יהיה כולו להפך‪ .‬וזה חוץ מן ואכלום כי‬
‫"הנה הסנה‪-‬הישראל בער באש והסנה איננו אכל" )שמות ג' ב'(‪.‬‬
‫ועל זה נאמר "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר‬
‫בריתי אתם" )ויקרא כו' מד'(‪ .‬אבל נאמר "והיה כאשר תריד‬
‫ופרקת עולו מעל צוארך" )בראשית כז מ'(‪ .‬ותרגומו "ויהי כד‬
‫יעברון בנוהי על פתגמי אוריתא ותעדי ניריה מעל צוארך"‪.‬‬
‫ואם הנגלה מזה מעולה הנסתר מכוסה ומופלא ומוכן הוא למי‬
‫שהבין מה שזכרנוהו לפנים‪ .‬האלהים חקק חק ומשפט בישראל‬

‫סו‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫בשמו הנכבד‪ ,‬כבר רמזנו סודו וגלגולו אלא שעניין זכרונו הוא‬
‫זכרון חותמו‪ .‬כי כ"א פעמים כ"א עולים אמ"ת‪ ,‬והוא שנאמר‬
‫"ויהוה אלהים אמת" )ירמיה י' י'(‪ ,‬שגם הוא ראש תוך סוף אל‬
‫כ"ז אותיות שסודם טוב"י ורמזו ידוע מסוד הטוב ומצורת‬
‫הטובה ההווה‪ ,‬עם "ואהיה אצלו אמון"‪ .‬כי ז"ך הוא ראשו‬
‫קשור בשני המלכים שהם הגמול והענש והנה הבשר )אולי השר(‬
‫לעד‪ ,‬אם הוא זך‪ .‬אבל בכר הוא ב"ך והיה שם בך לעד‪" .‬וגם‬
‫בך יאמינו לעולם" )שמות יט' ט'(‪ .‬בשני מלכים‪ ,‬משה מלך ישראל‬
‫פרעה מלך מצרים‪ .‬והסוד כי השם מלך לעולם השני‪ ,‬אך העפר‬
‫מלך ליצרים כלומר לעפר וכן השכל מלך לשכל‪ .‬ואל יטעך‬
‫אמרנו תמיד זכר ליציאת מצרים כי סודו האמיתי זכר למציאת‬
‫יצרים בחילוף י"מ על דרך א"ת ב"ש או בחילוף מקומה זה‬
‫בזה‪ .‬וסוד ליציאת הוא ישראל‪ .‬ויהיה העניין זכר לשכל הפועל‬
‫שכל‪ .‬וכשתבין סוד היסוד וסוד הליחה החמה והקרה והיבשה‬
‫והרטובה תכיר סוד הטובה‪ ,‬ותדע מה מזקת העכורה ומה‬
‫מועלת הזכה עם היות המזקת והמועלת שוות במדה אך‬
‫מעשיהם הפכיים‪ .‬ועם רוב תלמוד ישוב ההפוך מתישר‬
‫ומשתנה‪.‬‬

‫ברשי"ת חסר א' כי בתשרי עתידין להגאל מתחת ידי עובדי‬
‫הלבנה‪ ,‬ובניסן מתחת ידי עובדי החמה‪ .‬ובשם חמה ולבנה תשיג‬
‫חכמה ובינה‪ .‬בתתך יוד מלא לחמה תמצא חכמה והיא החיים‪,‬‬
‫גם היא חמדה מהיחוד המיוחד זה היום הוא אין אני הוא‬
‫המיוחד בחמה מהכח שהוא כח אדם זיו ודם יום טוב הוא היום‬
‫לחלה לגדול חללה להחל מכחה מזיוי זיוים נביאי בבטני‬

‫סז‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫בגלגלה חכמה‪ .‬והנה נשאר ובינה ושניהם עתה שווים הבינו‬
‫החיים דם מבין עולם המלאכים שהוא מצוי בלא ספק מציאה‬
‫בחן אלהים‪ .‬ועל כן י"ה מצא חן בי"ה מלא אנכי אדנ"י ודעם‪.‬‬

‫אחר כל זה הודיענו רזיאל עניין חידוש העולם‪ ,‬ושהסוד הקנאה‬
‫אשר היא קנאת איש מרעהו מלכות כל המלכים‪ ,‬ומאז ישמחו‬
‫כל המלכים במלכות השם לבדו שאין מלך בלעדו‪ .‬וזו היא‬
‫ידיעת השם בשם‪ ,‬כי משה ידע השם על פי השם‪ ,‬גם השם ידע‬
‫את משה בשם‪ .‬ועל זה מצא חן בעיניו כמו שאמר "ידעתיך‬
‫בשם וגם מצאת חן בעיני" )שמות לג' יב'(‪ .‬עם היות מלת וגם‬
‫מורה על ריבוי להורות שעם הידיעה אין שלמות אחרון בלתי‬
‫מציאות חן‪ .‬ככתוב "וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר‬
‫ארחם" )שם יט'( בחלום היום נגלה‪ .‬אמר שהיה ברומי בזמן ההוא‬
‫והודיענו מה יעשה ומה ידבר בשמו‪ ,‬ושיודיע לכל כי "יהוה‬
‫מלך ירגזו עמים" )תהלים צט' א'(‪ .‬והגמול שממליכו ימלך תחתיו‪.‬‬
‫והודיעו מי המליכו והפכו מעת לעת והעלה מעלתו על כל‬
‫המעלות שככה ראוי לו באמתתו‪ .‬ואמנם חזר עוד והשביעו‬
‫בשבתו ברומי על נהר טיבריס שהוא טיב רע בפרט ארץ הפור‬
‫ארץ המרום ארץ דרומיאל ארץ גבול דרום‪ .‬כי נהר דרומיאל‬
‫שומר מעלות בחמר הארץ‪ .‬וסודו השכל הפועל בחמר הארץ‬
‫שומר החמר בארץ אשר נברא טוב ורע גם נברא בארץ והוא‬
‫חמר חמרים ומדבר בעולם המלאכים‪ .‬ועניין אמרו קום והקם‬
‫ראש משיחי הוא חיי הנפשות ובראש השנה ובבית המקדש הוא‬
‫כח הנפשות‪ .‬ואמר תמשחהו כמלך‪ ,‬תמשחהו כמלך מכח כל‬
‫השמות כי אני משחתיהו למלך על ישראל על קהילות ישראל‬

‫סח‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫כלומר על המצות‪ .‬ומאמרו ושמו קראתי שדי כשמי שסודו שדי‬
‫גשמי‪ ,‬תבין כל הכוונה‪ .‬וכן מאמרו והוא אנכי ואנכי הוא‪ ,‬ואי‬
‫אפשר לגלות בזה מפורש יותר מזה‪ ,‬אלא שסוד השם הגשמי‬
‫הוא משיח השם גם ישמח משה‪ ,‬שהודיעו לנו ושהוא חמשה‬
‫יצרים ונקרא השם הגולמי גם כן‪ .‬ואם תחבר חמשה יצרים‬
‫ביחד תמצא שבע יצרים גם כשתהפך בחמשה היצרים שני‬
‫יצרים תמצא הסוד והנה ז"ה הו"א טוב נסתר‪.‬‬

‫עתה החל רזיאל לעיין במהות המשיח ומצאו והכירו והכיר‬
‫כוחו וקראו דוי"ד ב"ן דוי"ד והוסיף עבד"ו‪ .‬ואמר הישב לימיני‬
‫וכולם רמזים‪ .‬והנה דוי"ד ב"ן דוי"ד סודו ימל"ך והוא לב חכם‬
‫יחיד מיוחד לב הנביא והנו מאה וסודו יבדל בדם והוא אליה‪.‬‬
‫ועוד הוסיף עבדו והוא כולל המלך והעבד ושמו עתה יעקב‪ ,‬כי‬
‫המספר הראשון ק' והשני יע"ב חברם ותמצא יעקב והם ז'‬
‫שמות הקדש שהם מלכים על ז' ימי השבוע‪ .‬והנה יעקב הו"א‬
‫בע"ל חיי"ם הו"א חכ"ם מבי"ן כלומר נבון וחכם‪ .‬וזהו סוד‬
‫"ויהי יהו"ה את יוס"ף" )בראשית לט' ב'( חברם ותמצאם כך‪ .‬ועל‬
‫זה נאמר לו "אין נבון וחכם כמוך" )בראשית מא' לט(‪ .‬והכתוב‬
‫מעיד ואומר "אלה תולדות יעקב יוסף" )בראשית לז' ב'(‪ .‬ואמר‬
‫"כי בן זקונים הוא לו" )שם(‪ .‬גם ב"ן זקוני"ם ז"ה ראוב"ן‪.‬‬
‫ובחללו יצועי אביו נטלה הבכורה ממנו ונתנה ליוסף‪ .‬והנה‬
‫הוסיף זה להודיע כי ז' ימים וז' לילות יש להם קס"ח שעות‪,‬‬
‫חברם ותמצא ז' שמות שהם י"ד פעמים אח"ד‪ .‬שכל שתי שעות‬
‫מושלות כ"ו מדות י"ג מדות בכל שעה‪ ,‬הוצא מהן ז' ז' מדות‬
‫הדין שהן מדת היום ומדת לילה ונשארו קס"ח‪ .‬ורמזם הללויה‬

‫סט‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫הללוהו בעליון בעל גלגל אלהינו אלהיך איה אלהים אלהיך‪.‬‬
‫והשעות מספרם זמן מלא והוא זמן הגלגל גם גלגל הזמן י"ה‬
‫ו"ה מגלגלים לעולמו מעלולו‪ .‬והנה הוסיף עוד היש"ב לימינ"י‬
‫והוא הסוד הנרמז בסוף ההפטרה ששמו גואל ב"ן שלמ"ה‪ .‬כי‬
‫ד' יודי"ם הם גואל כי המשיח הוא גואל והוא היה היהודי‪ .‬והנה‬
‫שם י' יהודה בן שלמה וסודו בן שלויאל יחידו והנסתר ממלך‬
‫שאול נולד שמואל אשר שמאלו מים‪ .‬ואם הוא מלאך השמאל‬
‫שב מלאך שלום והוא זמן שלם כעניין זמן מלא שזכרנו וכולו‬
‫עניין אחד‪.‬‬

‫ואמרו דת חדשה גלה שהיא ידיעת השם שנגלתה בלבו מהשם‬
‫על פי צירוף האותיות הנקראים אורים ותומים‪ .‬אלה אורים‬
‫שמאירים את העיניים ותמים שמתמימים הלבבות‪ .‬ותבין מזה‬
‫שהכל תלוי בעיניים ובלבב‪ .‬וכן נאמר "ולא תתורו אחרי‬
‫לבבכם ואחרי עיניכם" באזהרה‪ .‬ונאמר בייעוד הטוב "והיו‬
‫עיני ולבי שם כל הימים" )מלכים א' ט' ג'(‪ .‬וכמו שנאמר עליהם‬
‫"עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה נינהו" )במ"ר י' ב'(‪ .‬כן נאמר‬
‫אנחנו שהם שני שלוחי מצוה ושלוחי מצוה אינם נזוקים והם‬
‫שרים מלאכים‪ .‬והנה עי"ן ול"ב הם קס"ח הנרמזים בעליון‪ ,‬אך‬
‫עיני לבי זה יעקב וסודו אל קנא ונבון וחכם בעל סודי‪ ,‬והוא‬
‫סוד יהו"ה אלהי"ם המחדש רצון בארץ לטוב לחושקיו‪ .‬רצו‬
‫למטה מלשון רצון‪ ,‬רצו למעלה מלשון מרוצה‪ .‬ואמר העמים‬
‫חשקו בשם ונעלמה מהם דרך חשקו‪ .‬ואמר שדרכו לחשקו‬
‫רחוקה מאלה וקרובה לאלה‪ ,‬לכל איש ואיש כפי מהותו וכפי‬

‫ע‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫השתדלותו‪ .‬ואמר כן הנביאים יודעים סודו ומגידים הודו‬
‫כמלאכים העליונים וקרבנותם ועולותם הם לבותם‪.‬‬

‫ועוד חוזר ומשבח כח ידיעת השם ורוב תועלתה וריבוי שמו‬
‫המתגלגל מן אח"ד מיוחד‪ .‬ומורה כי חמשה שמות יושלמו‬
‫בעשרות בסוד סינ"י בתוספת ג' על י'‪ ,‬ו' על כ'‪ ,‬שהם א' על‬
‫כ"ה שהם עשרות וחמישיות והם שווים לאחדים בכל מספר‪,‬‬
‫ושווים לזוגות‪ .‬וב' יתרים על המשלשים שהם כ"ד וה' יתרים‬
‫על השביעיות‪ ,‬והשלישיות כרביעיות כ"ד‪ .‬וא' יתר על חמשיות‬
‫והששיות כ"ד וכן השמיניות כ"ד‪ .‬והנה ח' תשאר מן התשיעיות‬
‫גם ו' מהעשרות והנה שווים לאחדים ולזוגות כמשפט כל זוג‬
‫שאחד אחד לבדו‪ .‬ואם יתחברו יזדווגו ויפרדו בשווי ואפילו‬
‫בכל ריבוי אך זה לאחדיו וזה לזוגיו‪ .‬וכן השלוש יחלק לשלשיו‬
‫והרבוע לרבועיו והחמוש לחמושיו וכן כולם‪ .‬כל מה שממנו‬
‫הורכב מספר אליו ישוב בשווי‪ ,‬אבל יש מספרים שיתגלגלו‬
‫אלו עם אלו כעניין כ"ו שהוא ב' פעמים י"ג וזהו החלוק‬
‫הראשון לחלק הזוג לזוגיו מפני שהאחד הוא ראשית לכולם‬
‫וכולם שבים אליו‪ .‬אך יש מספר שלא ישוב לזוג כשלשה‬
‫והדומים לו‪ .‬אך כל מספר שב אל זוג ואל אחד כי חמשה ד'‬
‫מהם זוג א' נפרד וכן כולם‪ .‬ועל כן כל מספר הוא זוג או נפרד‪.‬‬
‫וד' הורכב מן ב'‪ ,‬וט' מן ג'‪ ,‬גם ו' מן ג'‪ ,‬וח' מן ב' גם מן ד'‪ ,‬וי'‬
‫מן ה' גם מן ב'‪ .‬נמצאו ג' ה' ז' בלתי מורכבים משווי ונמצאו ב'‬
‫ד' ו' ח' ט' י' מורכבים משווי‪ .‬והכל מורכב מן א' ואין א' מורכב‬
‫מדבר‪ ,‬ועל כן הכל צריכין אל אחד ולא ימצאו מבלעדיו‪ .‬ואמנם‬
‫אחד אינו צריך אל אחד מבלעדיו מן המורכבים כי הוא כלם‬

‫עא‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫ונמצא מבלעדי המורכבים כולם‪ .‬והיות השם מורכב מן אחד‬
‫אחד הוא לסוד גדול‪ .‬וכל אחד בא אחד יורה על אהבה הבאה‬
‫מאתו יתע'‪ .‬הב הב הא הא‪ ,‬והרמז על זה נורא ונשגב מאד ושים‬
‫לבך להבינו כי לבי רותח בדמי לגלותו לכבוד השם ולאהבתו‪.‬‬

‫דע כי זה השם המורה על אמיתת השם ית' מורה שהשם מבקש‬
‫מן האדם שיתן לו דבר לטובת האדם‪ .‬וצריך שהאדם השלם לא‬
‫ימנע מהשם מה ששואל ממנו‪ .‬וכמו שהשם שואל מן האדם‬
‫דבר לטובתו כן האדם שואל מהשם דבר לצורך עצמו‬
‫ולתועלתו‪ .‬ואם האדם לא ימנע מהשם שאלתו גם השם לא‬
‫ימנע מן האדם שאלתו‪ .‬והכתוב אומר "ועתה ישראל מה יהוה‬
‫שואל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך" )דברים י' יב'(‬
‫ולאהבה אותו ולדבקה בו‪ .‬וזהו מה שיורה עליו השם כסוד אחד‬
‫באחד ית' ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו והנו חד בחד זה בזה זה‬
‫והבא וו בוו הוא אהוב הוא אהבו אביזו זו בזה זוב בזב אה ביזה‬
‫הגיזא‪ .‬ואמנם סוד השאלות הם שהשם אומר לאדם הב הב‬
‫והוא עונה לו הא הא‪ ,‬כלומר שהשם אומר לו תן תן והאדם‬
‫ךּ שאלה‬ ‫עונה לו קח קח‪ .‬וכן האדם שואל והשם נותן‪ .‬והסוד ָךּ ָ‬
‫ט מענה כפול ועוד הכוונה הפוכה שהשם נותן‬ ‫כפולה ואמנם ֵט ֵ‬
‫ט כלומר תינק שד ועוד הנהו שאדם שואל‬ ‫תמיד‪ .‬והסוד ָדּ ֵדּ ֵט ָ‬
‫תמיד ָדּ ָדּ דָּה דָּה‪.‬‬

‫ועתה בני השתכל פלאי פלאות בשם וראה הנסתר כולו בנוי‬
‫מפה ומפה על השם הנכבד והנורא שהוא ט"ד ה"ד והוא‬

‫עב‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫השלישי הקודם לפני השם לאחורי כוז"ו וסודו חט"ה שהם‬
‫יוה"א‪ .‬וכפל כוז"ו לח"ם וסוד חטה חו"ח ותחת חטה יצא‬
‫חוח למי שאינו ראוי ולראוי חטה טוב"ה‪ .‬והנה הסוד כ"ו כוכב‬
‫זו לחטם למבטו בפה מבטלו במילה מטבלו‪ .‬קח השם בא"ת‬
‫ב"ש ויצא מצפ"צ והוא יצ"ר וסודו רוח אלהים‪ .‬והנם כולם יחד‬
‫במספרם הכללי ש' מצד קצורם אבל מצד ארכם מספרם במאות‬
‫על דרך מספרם באחדים‪ .‬והם מצד אחד ד"ט ח"ט וסודם ייי' ל'‬
‫ומצד אחר הם ו"ט ח"ט ויהו"ה לעד והנם ל"ב‪ .‬והנם עוד בר"א‬
‫חבר ארבעה מספרים ותצרפם ותבין מהם פליאות‪ .‬והנם‬
‫התקי"ן החמר והצורה הנקדות קטנות וכל זו הוי"ה נמצאת‬
‫מיהו"ה‪ .‬קח מה שלפני השם בא"ת ב"ש ותמצא נקצ"ק וסודו‬
‫ש"ם ינ"ק כינ"ק חברם ויצא שמש יצר מיצר ציר מציר‪ .‬והנו‬
‫עוד שם החמר והצורה הינקת שם קטנות‪ .‬עיין בכל אלה‬
‫ותמצא "כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" )משלי ב' ו'(‪.‬‬

‫אהי"ה שמו יהו"ה שמו י"ה שמו והוא "צור‬
‫עולמים" )ישעיה כו' ד'(‪ .‬באר עתה גלגול השמות‪ ,‬ושיוצאים זה‬
‫מזה וחוזרים זה אל זה‪ .‬מורה שהכל בא מהשם והכל שב אליו‪.‬‬
‫כעניין "הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" )קהלת ג' כ'(‪.‬‬
‫ונסתרו הכל היה מן השכל והכל שב אל השכל‪ .‬וכן "וישב‬
‫העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר‬
‫נתנה" )קהלת יב' ז'(‪ .‬ומגיד היותו מנצח הכל ואיך באה ממנו‬
‫הברכה או הפכה באות‪ ,‬אינו מלשון ביאה אלה מלשון אות‪.‬‬
‫והשם הביא הבא והרמז עליו אני אהב"י אה"ב והסוד היודעו יה‬
‫בא בו הוד בא בו ִביַא ִביַא‪ .‬והנה ביבו בד טובו בא דָּה טוב‬

‫עג‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫טֶטוֹב חוזה חזהו בֵרוּטַה דחדוד הוד ההא הא ההוד הוא די אדו‬
‫דיא דו בדדו דדו בדו דיבדו חיוב הויה ביטה הביט חוזה וחזה‬
‫היטב בִּיטַה‪ .‬חיים מיוחד הנביא חכם מיוחד מיחדו מיחוד‪ .‬והבן‬
‫כולם איך באות באות בצורה אחת מיוחדת מהשם ומכופלת‬
‫בנו‪ .‬ואומר כי עם שובנו לשם גם הוא שב לנו כי בהקריב‬
‫הסופר המספר המורכב אל הפשוט מספר אחד ואם שנים שנים‬
‫ואם רב רב ואם מעט מעט על דרך משל‪ .‬וכן אם נקרב לשם‬
‫הרבה כפי יכולת טבענו ולמודנו יקרב לנו הרבה ואם נרחק‬
‫ממנו ירחק גם הוא ממנו כפי רחקנו‪ .‬והריחוק והקירוב רוחני‬
‫הוא‪ ,‬והוא קירוב מדע וריחוק מדע שהוא סכלות במה שאפשר‬
‫לדעתו‪ .‬וראוי לנו לתועלת הקרבה אליו ית' לטוב לנו כל הימים‬
‫לחיותנו כהיום הזה‪ .‬ועוד צעק על חסרון ידיעת ישראל את‬
‫השם‪ ,‬ואמר בסוף דבריו אלה עניין גדול וסוד מופלג גלה בו‬
‫ליודעי האמת וליראי ה' וחושבי שמו‪ .‬באמרו בשבועה‪ ,‬ידי‬
‫נשאתי דומה ואשבע בשמי הגדול לבלתי הושיעכם עד תחקרון‬
‫מחקרי שמי והנה משיח שמי מדבר אליכם‪ .‬והנה פיהו כפי וזה‬
‫הפסוק מבואר לפי הנסתר ואינו צריך ביאור אחר לפי דעת כל‬
‫משכיל שיש בידו שום רמז בשום דרך מדרכי הקבלה‬
‫האלוהית‪.‬‬

‫ודע בני כי מראש הספר ועד כאן שם רזיאל שני פסוקים‬
‫רוחניים בראשי הפסוקים‪ .‬אחד מן ב' של בחדש עד י' של יתן‬
‫ואחד מן בחלום עד כפי שראשו ידי‪ .‬וזה ראש וסוף ב"י‪ ,‬וזה‬
‫ראש וסוף ב"י‪ ,‬ואלה הם ב' הפסוקים‪:‬‬

‫עד‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫ְל ַמ ַען‬ ‫נוֹד ְע ִתּי‬
‫ָ‬ ‫יך‬
‫ֵא ֶל ָ‬ ‫ְבּ ַמ ְראָה‬
‫ְתּ ַס ֵפּר ְל ַע ִמּי ִכּי יֹהֹוֶה ְשׁ ִמי‪.‬‬
‫ַתּ ִגּיד‬ ‫ְל ַמ ַען‬ ‫ַבּ ֲחלוֹם ְדּ ַב ַרי ָבּ ְך‬
‫ְל ַע ִמּי ִכּי ֶא ֱהיֶה ִז ְכ ִרי‪.‬‬
‫ואלה גם כן פסוקים מפורשים לפי הנעלם וגם אלפא ביתא‬
‫הפוך שם בראשי פסוקים מן‪ ,‬תם חותם גלות ישראל עד אלף‬
‫אמות‪ ,‬וחתם בצורת חותם אמת‪ .‬וכבר הודעתיך ששם בן מ"ב‬
‫בסוף הספר בראשי הפסוקים גם כן‪ .‬ודע כי במראה‪ ,‬זה‬
‫אברהם‪ ,‬והוא שם רזיאל‪ .‬והודה שכל הכוונה לספר ולהגיד‪.‬‬

‫ויהי מקץ שנת הארבעים‪ ,‬פתח עתה עוד פתח מעולה במראה‬
‫ממה שקורא לאדם עם כל גופו ועם איבריו‪ ,‬והביאו במשלי‬
‫ירושלם עיר הקדש ובבניינה ובשמריה ובשעריה‪ .‬וקרא‬
‫הכוחות כרובים וזכר ההתהפכות שבכוחות ושברוחות‬
‫ושבזמנים‪ ,‬ואמר שהם ארבעה ואמנם הפתיחה והסגירה תלויה‬
‫בעתים‪ .‬ואמר כי שם אל שדי הוא שומר השערים כולם ויחס‬
‫הכרובים לפי מראיהם א'דום ול'בן ש'חור י'רוק‪ .‬ואחר שגיליתי‬
‫לך בכלל זה אין ספק שכל המראה ההיא גלויה לך עם מה‬
‫שקדם ועם מה שיבוא‪ .‬כי כבר הודעתיך שלא אכוון להודיעך‬
‫פרטי המשלים כי אם במקום ההכרחי‪ .‬והכללים ההכרחיים‬
‫כולם כבר הודעתיך סודם פה‪ .‬והנה מגיד כל מה שקראו המדבר‬

‫עה‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫וכל מה שהשיב לו ועניין העם‪ ,‬כי הפעל שאירע לו בהקיץ כבר‬
‫הוא רמוז למעלה ועוד יורמז‪ .‬והנה באחרית חזיונו זה אמר‬
‫שראה עם זר מפזר והוא נותר לבדו ועודנו בחלומו והיה דואג‬
‫על עניינו והשם נחמו על יד איש נחמד ונעים‪ .‬והורה באמרו‬
‫ומשנתי העירני ואיקץ‪ ,‬שהיה כל זה בשינה‪ .‬אך לפי הנסתר‬
‫האמיתי יובן מאמרו עוד‪ .‬ולימים שבה אל קרבי רוח ה' הדובר‬
‫אלי ותחי רוחי ותדבק ברוחו‪ ,‬כי זו השינה היא שכחת עיון‪.‬‬
‫וכבר רמזו למעלה באמרו ותפרד ממני רוח ה' ואהיה כשאר‬
‫עמי הארץ‪ .‬והמשיך העניין על זו הצורה עד בואו אל מקום‬
‫חפצו‪.‬‬

‫אחר הדברים האלה אמר שגיירות התחדשות על ישראל וזהו‬
‫ממה שקרה לו אחר כן בחלום‪ ,‬ובהקיץ היקיצה את המחשבה‪.‬‬
‫והיה זה באמת ובמשל‪ .‬ומגיד עניינים רבים ומשלים וחידות‪.‬‬
‫ואחר שהאריך בעניינים שאין צורך לפרשם מפני שהם ידועים‪,‬‬
‫רמז רמז מעולה בכלל דבריו ואמר כי יש מלך אדם שער על‬
‫שמו של שם‪ .‬ואמר שהוא משכיל מאד ומדותיו ישרות‬
‫משוררות בצורות שירות‪ .‬ומפני שנתייחד זה הסוד מכל סודות‬
‫זה הספר ייחדתי לו גם אני מעלה עם היותו ראוי כמעט‬
‫להסתירו ולבלתי כתבו מפורש‪ .‬אבל הכרח אהבת הודעת האמת‬
‫יביאני לומר בו מה שתשמע ועיין בו‪ .‬דע כי אמרו כי מלך אדם‬
‫הוא בעצמו משכיל מאד מצורף וסודו יש מלאך דם והוא מלך‬
‫מלאך שדים והנו פי אשמדי פי שנה יודע מחשבה הוא התלי‬
‫המכשף המנשים הנפשי המרקק שמעלה רקק מאד והוא אדם‬
‫משכיל כלי הרקיע היכל לשכל מכה ליצרים פרעה מלך‪ .‬הפכהו‬

‫עו‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫שם לב החכם לב שם המיוחד מכה מצרים המנשים כל נשמה‬
‫המשמין כל השמן שם המין שם עלה על השם למעשה סובב‬
‫שעה סבוב השלם שאלה דקה מקשה משקה שם הסם שמהפך‬
‫המשפך המת התם בתחלה אדמת דם פנים ואחור דם מלאך ושד‬
‫דם ונשמה נפישה מנשימה מכשפה‪ .‬מורים לך כל אלה הרמזים‬
‫המפורשים מהות התלי ושעליו יתלה הדלות והכחות והמשפט‬
‫וסוד השטן וזנב השעה כי השעה זנבו ועזב השנה מולד השני‬
‫למוד השכלי‪.‬‬

‫ואחר שידעת זה כולו תבין מזה כי מדותיו ישרות‪ ,‬ואע"פ‬
‫שראשו הולך ישר וזנבו הפוך שהרי י'שר ה'ולך ו'זנבו ה'ופך‪.‬‬
‫ותבין זה מהפוך שם בן ע"ב ומיושרו‪ ,‬כי שני פסוקיו הם‬
‫בחלקים ישרים והם הראשון והאחרון והאמצע נלקח הפוך‬
‫והוא המכריע‪ .‬ועל זה נרמזה השירה בעניין "וענתה השירה‬
‫הזאת לעד" )דברים לא' כא'( בבני ישראל‪ .‬שסודו זאת התנועה‬
‫הישרה לעד‪ .‬והגוים הם כותבים כתיבה הפוכה ואנחנו‬
‫וישמעאל ישרה‪.‬‬

‫תם חותם גלות ישראל והסבה היא מפני שנגלה לנו שם אמת‪.‬‬
‫והמשיך זה כולו בסתרי השם כמנהגו‪ .‬ואמר נדרש דם ישראל‬
‫ומלכות החיה הרביעית נשלם בכח עיר וקדיש והוא ש"ת שי"ן‬
‫תי"ו הם י' ספירות גלגל מיוחד ומפורש וארבעה מינים‬
‫שבלולב עדים על ארבע מלכיות שנשלמו‪ .‬והנה קרא יו"ד י"ד‬
‫וזכר ו"ו ג"ם ה"א גם דל"ת וקרא גימל גלם גם זכר בית גם‬
‫אל"ף והמספר אמת משולש‪ .‬והנה אשתחוה בתוכו הוא חציו‬

‫עז‬
‫השכל‬ ‫ספר העדות‬ ‫מצרף‬

‫והכל חותם אמ"ת אתם גם כן בני ישראל‪ .‬פייס אתה עמנו‬
‫שיבנה בית המקדש הידוע ואמר שנגלו לו בו עמוקות ושולשו‬
‫בם שלישיות וחציהם ושבעיות שלמות‪ .‬אלה הם עידן עידנין‬
‫ופלג עידן כלומר מועד מועדים וחצי‪ ,‬כפלם ויהיו שבעה‪ .‬זה‬
‫גלגול שם בן מ"ב כולו‪ .‬וזכר י"ב אבני שהם לאפד‪ ,‬וי"ב אבני‬
‫מלאים לחשן‪ ,‬זה לבקר וזה לערב‪ .‬ואמר על שם בן ד' מלא‪,‬‬
‫שראוי לכתבו בשם אד"ם מלא עד שלא יכתב ד"ם‪ ,‬וזה יהיה‬
‫עם ואו בלי אלף‪ ,‬ובאלף התפלל על הסרת עפר מעינינו‪ .‬כתב‬
‫תו של תור בעלת שתי צורות להורות על כפלה תור לתורה‬
‫ותור למלכות‪ .‬ממני כתוב וממנו קרי‪ ,‬אמון זמן ה' מפה ספירות‬
‫וה' מפה ספירות אך אמון באמצע‪.‬‬

‫אדבריאל הוא רזיאל בעצמו וכפל יזשראל שיהיו שם שנים יחד‬
‫וחתם הכל בשם י"ה יהו"ה שמו‪.‬‬

‫הנה כבר קצרתי לך סתרי ספר עדות כפי יכולתי שבח לאל‬
‫ועיין בו מאד ותצליח ותשכיל בשם יהו"ה ית' ויתע' שמו‪.‬‬

‫עח‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫רוח ה' צבאות העיר את רוחי ללכת‬
‫בדרכיו ולדבקה בו‪ ,‬ואצאה מארצי‬
‫אמר רזיאל‬
‫וממולדתי זה לי עשרים שנה ואנכי בן ארבעים‪ .‬בהיות רזיאל‬
‫בעיר האופק נגלה אליו רוח ה' והעירו משנתו והודיעו מה‬
‫שיקרה לו שם וברומי ברמזים‪ .‬ויקרא שם העיר ההיא פונון‬
‫היא קפואה והוא האופק הפוך‪ ,‬וקראה עיבל גם יבק מפני סבות‬
‫רבות שהתחדשו עליו אז שם ואחר כן ברומי‪ .‬ושם חיבר‬
‫ההפטרה כמו שאגיד בה בע"ה על עניינים שקרו והתחדשו‪ .‬וכן‬
‫עשה כל מי שכתב ספר‪ ,‬לא כתבו בלתי התחדשות עניינים‬
‫מורגשים או מדומים או מושכלים‪ .‬ואמנם מה שהחל רזיאל בו‬
‫בזה הפסוק הוא ששם כל אות שבו ראש פסוק מן רוח עד רוחי‪.‬‬
‫ואחר כן החל מן תיבות ברמזים בראשי פסוקים והודיענו בם‬
‫שמו ושם אביו ושם יחסו‪ ,‬מן אני עד הפיע‪ ,‬ומלת ויען רמז‬
‫ראשי תיבות לתפלה קצרה צריכה למקריו‪ .‬ואלה הם התיבות‬
‫שרמז‪,‬‬
‫אנ"י מרו"ב בכ"ל שבע"ה וב"א א"ל הפי"ע ויע"ן‪.‬‬
‫וזה פתרונם‪,‬‬
‫אני אברהם בן שמואל אבו אל עפיה י'חייני‬
‫ו'ישמרני ע'ושה נ'פלאות‪.‬‬

‫וכן עשה עוד לפנים בהתחילו מעניין המעלות‪ .‬החל ואמר בו‬
‫כיוצא בראשון‪,‬‬
‫בשנ"ת הארבעי"ם הי"א השנ"ה העשירי"ת‬
‫למציא"ת דב"ר יהו"ה ע"ל פ"י‪.‬‬

‫עט‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫הוציא כל אות ואות בראש פסוק על פי ואחר כן גלגל עניין‬
‫הכתבים ופתרונם כמו שנבאר במקומם לפנים בעשו"ל‪ .‬ואחרי‬
‫כן רמז בי"ו פסוקים ראשי הכתבים עם פתרונם שהם ארבע‬
‫תיבות אלה‪,‬‬

‫קלכ"ם מעד"ש קימ"ו מלכ"י מן קול יהו"ה‬
‫עד קול יהו"ה‬

‫ואחר כן לקח דרך אחרת והוציא אלפא ביתא מהופכת ומצורפת‬
‫ראשי תיבות וישרה מצורפת גם כן‪ .‬והתחיל מן תורת עד תודה‬
‫בזו הדרך‪,‬‬

‫תר שק צע פס נל מכ יח טז וד הג בא‬
‫אב גה דו זט חי כמ לנ ספ עצ קש רת‬
‫ואלה שתי אלפא ביתות הפכיות זו לזו והן מצורפות אחור‬
‫ופנים בדמות רוח אופנים זו בגו זו‪ .‬וכן עשה עוד לפנים החל מן‬
‫א' עד י' ועוד הפך מן י' עד א' בראשי תיבות של הפסוקים‬
‫בראשיהם מן ארירי עד אז‪ ,‬ובכל פסוק שם שמי חוץ מן‬
‫הארבעה וסודם יהיה‪ .‬ואחר כן צרף השמות ובסוף הספר חתם‬
‫שמו ושם אביו ושם מלכותו מפורשים בראשי תיבות של‬
‫הפסוקים‪ ,‬מן אות ומופת עד יהו"ה יהו"ה‪ .‬וזהו חותמו‬
‫אברה"ם ב"ן שמוא"ל אב"ו א"ל עפי"א ספרד"י‪.‬‬
‫ונראה לי שכבר כללתי לך רוב סתרי ספר החיים לפי כוונת‬
‫מחברו‪ ,‬ורציתי להודיעך בכל אלה הכוונות כוונת המחבר‬

‫פ‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫המיוחדת בכל ספריו‪ ,‬ושהיא כוונה אחת לבד והיא פרי מגדי‬
‫מאמריו והיא ידיעת השם‪ .‬רק בקש לגלות שאי אפשר להגיע‬
‫אליה בלתי ידיעת דרכי צירוף האותיות שכולל סוד שבעים‬
‫לשונות‪ ,‬בהכרח יובנו או לא יובנו‪ .‬כי מערכיהם עדים ברורים‬
‫אשר אי אפשר לשום חכם בעולם להכחיש אמתתם ואותותם‬
‫ומופתיהם אתם למי שמכיר מחברתם‪ .‬ועוד שהנה צורת‬
‫מערכתם מגדת צורת הגלגלים והכוכבים וממשלתם וצורת‬
‫ההרכבות התחתונות ומתכונתם וסוד מעלת ישראל ומשמרתם‬
‫וכי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם‪.‬‬

‫ואחר שהדבר כן אשוב לדבר מעט בקצת ענייני הספר מהם‬
‫בכלל ומהם בפרט‪ ,‬וממה שאומר יבין המשכיל מה שלא אומר‬
‫ואקצר בכל כוחי‪ .‬בני פונון הם בני מקום אחר ושמו קפואה‪.‬‬
‫ושם התחברו אל רזיאל ארבעה תלמידים יודעי ספר רכי לבב‬
‫ומתחילים לבוא בחדרי החכמה‪ .‬ובראותם מעט מהפכי הדעות‬
‫אשר היו בידם בתחילה לפי קבלתם והרגלם ומה שגודלו עליו‬
‫תמהו והתתמהו וכמעט נשתוממו‪ .‬ולא נפלא רזיאל מהם שאם‬
‫זאת החכמה מבהלת זקני ישראל וחכמיהם ורבניהם שהנהגת‬
‫חיי כל ישראל בעולם הזה ובעולם הבא תלויה בהם‪ ,‬איך לא‬
‫תבהיל בני אדם נערים שדמם רותח באש התאוה השורפת את‬
‫הגויות והנפשות שהנהגת חייהם תלויה במי שלמטה מהם‬
‫במעלה ובמערכה‪ ,‬ואינם ברשות עצמם בשום פנים‪ .‬ואע"פ‬
‫שהאנוס רחמנא פטריה ממה פטרו מעונש אבל גם אינו ראוי‬
‫לשכר‪ ,‬ועוד איזה אונס המוכרח שאין לו דבר מכל מה שחיוב‬
‫עליו לעשותו או להזהר עליו ממנו בשום רשות מכל רשויותיו‪,‬‬

‫פא‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫לא רשות גוף ולא רשות ממון ולא רשות נפש ולא רשות שכל‪.‬‬
‫שאלו הם ארבעה מנהיגיו להשלים עצמותיו‪ ,‬איך בהיות לו‬
‫שום רשות מאלה ויכול להעזר בם ולהנצל ממה שנכשל בו‬
‫ונאנס ואינו מתנצל ואינו פטור אדעתא דכולי עלמא‪ .‬וכבר‬
‫התבאר זה במקומות רבים עד שאין לנו צורך להשיבו כי בא‬
‫פה אגב גררא‪ .‬אבל הכוונה כולה להודיע כי התלמידים‬
‫המתחילים קשה להם זו הדרך מאד‪ .‬ועל כן הסתירה מי‬
‫שהסתירה רק עתה תתגלה בהכרח שכבר הגיע העת שכל‬
‫הנביאים יעדו על בואה ר"ל בוא מי שיגלה ידיעת השם‪ .‬והוא‬
‫בן כח גואל בן חיים בן חכם והוא אליהו הנביא בן הנביא ויהיה‬
‫חנוך עומד בכסא הכבוד כי חנוך זה מטטרון‪ .‬ועל כן חייב כל‬
‫חכם לעורר ידיעת השם כי היא תכלית כל עבודה אלוהית והיא‬
‫משלמת את כולן ושאר העבודות כנגד ערכה הן אצלה כשפחות‬
‫אל ערך המלכה גברתן‪.‬‬

‫ועל זה העיר השם את רוח רזיאל ברוחו בדעתו זה הסוד‬
‫באמתתו‪ ,‬וזה לא היה אפשר עד שיפרד מארצו וממולדתו‬
‫כלומר פרידת עניינים ארציים וטבעיים לתולדת‪ .‬ואחר זמן רב‬
‫אמר‪ ,‬זה לי עשרים שנה הוא בן עשרים שנה בעניין ובמניין‬
‫והנו בן ארבעים שנה אז הנה עשרים שנה אחרים‪ .‬ודע כי‬
‫העשר שנים הם יוד שנה והם עשרים שנה גם בן ששים נער‬
‫והוא בן עשרים שנה‪ .‬ויהושע בן נון נער והיה קרוב לששים עד‬
‫על דבר‪ .‬ועוד נו"ן הוא חמשים וי' שהוסיף לו משה על שמו‬
‫כמו שנאמר "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" )במדבר יג' טז'(‬
‫הרי ששים‪ .‬וסודו אם כן הושע בן ינון והוא שבנה פונון שבנה‬

‫פב‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫בעיבל בבעלי הנפש ופעלו במחשבה‪ .‬וכל המכירו השכל פועל‬
‫בו ובקהלות יבונן הנושע יהושע בן נון‪ .‬והוא שנאמר עליו אשר‬
‫בלעו הנופש כלומר הוא בעל הנפש שר הדם חמר צורה רחמים‬
‫מורה נהרג בפרט חור בן מרים אהרן הוצר ראה הרצון משה‬
‫ראהו או יהושע בן נון הבורא בשם השם בבורא‪ .‬ואלה כולם‬
‫סודות עונים אל כוונתנו ובם העדות ורמזים רבים מצורפים‪.‬‬
‫והנה חור הוא רוח והוא ראש הספר וסופו יהו"ה‪ .‬הנה בעבור‬
‫שנהרג חור אמר רזיאל שעתה שב וחיה‪ ,‬והוא רוח יהו"ה‪ .‬וכך‬
‫על זו הצורה המשיך כל דבריו ואמר שהמשיח עתה יבוא שכבר‬
‫נולד‪ .‬והמשיך זה כולו ואמר אני הגבר הלז‪ .‬ובשבעה חלוני‬
‫מאור רמז סוד שבעה שמות‪ .‬והרץ הוא הערך הממיר והוא‬
‫המדבר עם רזיאל‪ .‬ואמר שהוא השביעי לנביאים והוא צוהו אז‬
‫ללכת לרומה ולעשות כל מה שעשה ואם הוא נגלה נסתרו‬
‫מבואר‪.‬‬

‫ואמר כי בשנת הארבעים שב אליו הדבר והראהו דמות בן מלך‬
‫משוח למלוכה והוא הידוע‪ .‬וסודו דמות בק"ם דמות שד"י‬
‫שהוא שם לכח המספיק וסודו בא"ל ב"ם יס"ש‪ .‬וסוד בק"ם‬
‫בי"ת קו"ף מ"ם ערבו"ת זה בלעם‪" ,‬מחזה שד"י יחזה"‬
‫)במדבר כד' ד'(‪ .‬והוא הקבל"ה‪ .‬ארבעים שנה עשה ישראל בעננה‪.‬‬
‫אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן‬
‫שמאואל מכיר הברכה והקללה‪ ,‬מכיר הממזר בן הנדה‪ ,‬מכיר‬
‫ישו מחמד‪ ,‬שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע‬
‫במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת‬
‫השמות‪ .‬והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון‪ ,‬והורה סוד כל‬

‫פג‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם‪ .‬ואני אודיעך‬
‫צירופם תחילה ואחר כך אבאר לך סודם וזו היא צורתם‪:‬‬

‫מב י צ כ י לע ר ו כמ נ ב‬ ‫קלכמ‬
‫פשצ י י ו שב ו ע ח ג ת י‬ ‫י שע ל‬
‫י ר ו י בממד חמ נ ו ו ר‬ ‫מממת‬
‫לאחמ א ישו י י עפ נ י‬ ‫ורי נ‬

‫ב נ ו מ בק וש מנ‬ ‫חע י ה‬ ‫מעדש‬
‫י תמל תרעל פ ג‬ ‫כ ו שא‬ ‫למבמ‬
‫ר נ פ י באמח נש‬ ‫מלבד‬ ‫כ י רע‬
‫י ו יצ י ו י ו י ו‬ ‫ימיצ‬ ‫ימי ו‬
‫לפי הדרך הזאת תקח ארבע אותיות בארך תמצא קימ"ו‪ ,‬ויבוא‬
‫שני לו לשמ"ר‪ ,‬ואחריו כעמ"י‪ ,‬ואחריו מלת"ן וכן כולם‪ .‬וכן‬
‫עוד קח אות מן טור ראשון בצירוף השני והוא מ'‪ ,‬ובטור שני‬
‫ל'‪ ,‬ובשלישי כ'‪ ,‬וברביעי י'‪ ,‬וחברם והיו מלכ"י‪ ,‬והשניים‬
‫עמי"ם‪ ,‬השלישיים דבר"י‪ ,‬והרביעיים שמע"ו‪ .‬ואינם בספר‬
‫ישרים אבל הם שני דברים נקראים זה על גב זה וכן כולם‪.‬‬
‫אבל פה ישרים יוצאים‪ ,‬אך הצירוף הראשון ישר הולך לכאן‬

‫פד‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫ולשם‪ .‬וידוע כי סוד הצירוף הראשון הוא שמצוה לכל העולם‬
‫לשמר ברית מילה‪ ,‬כי מלת"ן סודו מילתם אשר סתרו תלמודם‪.‬‬
‫והוא סבת מילת לבבו והוא אשר מל את הדם‪ .‬ועל זה אמר‬
‫מפיל בשרא‪ .‬כי כבר הודיע שהבשר והדם הם מונעי ההשגה‬
‫ואע"פ שהם כלים קרובים נושאים כח ההשגה‪ .‬אמר שאם יהיה‬
‫נסים יהיה סימן טוב לבעל בשר ודם ששניהם מלאכי המות‪ .‬גם‬
‫מלתן מות וחיים והוא שכר עתים שהם כ' שמות הקדש‪ .‬ואמרו‬
‫כי בא יומי לשמש תורה על חדוש העולם ועל סודו ועל גלגול‬
‫המשרתים ועל ממשלתם ועל כח האדם השפל העליון‪ .‬ודע‬
‫שעל זה אמר יושבי הארץ בידי נתנו‪ ,‬ואמרו אל מלכי עמים‬
‫ואל חכמי עולם והעם ידוע וכל נגשו ניכר‪ .‬ודע כי מן זה‬
‫האחרון תוכל להוציא בשורה קימ"ו כולו אך יש בו קצת עיון‬
‫והוא שצריך שתקח ק' של קראו וי' של חכמי ומ' של מלכי וו'‬
‫של נגשו והנה קימ"ו‪ .‬וכן לשמ"ר אחריו אבל כעמ"י עם מלת"נ‬
‫יוצאים מן כתב"י ומן עמי"מ ומן עול"ם ומן מפנ"י בצורה זו‪:‬‬

‫כת בי הנה היו השנים הפוכים והשנים ישרים‪ .‬והנה עוד‬
‫יצא מפי"ל בשר"א בצורה אחרת מופלאה‪ .‬וגם היא‬
‫מערכה נאה‪ .‬כי יוצא מתוכי ומפ"י מלי"ץ מלת‬
‫עמ ימ‬
‫מל וע מפי"ל‪ ,‬ויוצא מתוכי ישב"י האר"ץ מלת בשר"א‪.‬‬
‫ינ פמ ויש באחרים בלבול‪ .‬ואמנם מערכת משלמת דרך‬
‫מעולה‪ .‬כי יוצא יצו"ה מסופי ישב"י מלי"צ‪,‬‬
‫ומראשי ומפ"י האר"ץ ויוצא ציי"מ מסופי האר"צ ומפ"י‬
‫ומראשי ישב"י מלי"צ‪ .‬ועוד דרך מערכה אחרת מופלגת שיוצא‬
‫כיב"א מהאותיות השלישיות של מלכ"י עמי"ם כתב"י קרא"ו‪,‬‬

‫פה‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫ויוצא יומ"י מהרביעיות מהם בעצמם‪ .‬ועוד מערכה אחרת‬
‫שיוצא לשמ"ש מראשי שלחו שמעו מחצי התיבות בארבע‬
‫אותיותם‪ .‬ויוצא עברו ממה שעליהם והם שתי תיבות אחרות‬
‫והם מראשי תיבות ועמ"י דבר"י מחצייהם הראשונים‪ .‬ומסופי‬
‫תיבות דבר"י שלח"ו יוצא רוח"י‪ ,‬ומסופי תיבות שמע"ו ועמ"י‬
‫יוצא ועמ"י‪ ,‬שזה נכנס בתוך זה וזה בתוך זה‪ .‬ואמנם כ"ח נ"ע‬
‫מגו"ף לקחו סדר נטיה מעט עם היותה באמת מעולה וראויה‪,‬‬
‫והוא שנקח ח"כ מן חכנ"י ונהפכו והנו כ"ח ונקח נ' מן נגשו וע'‬
‫מן עול"ם ונעשה נ"ע‪ ,‬ונקח עוד מ' מן מפנ"י וג' מן נגש"ו ו' מן‬
‫עול"ם ופ' מן מפנ"י ונעשה מגוף‪ ,‬והנה יוצא כ"ח נ"ע מגו"ף‬
‫מארבע תיבות משתי אותיות ראשונות של כל אחת מהם לפי זו‬
‫הצורה היפה‪.‬‬

‫ח"כ מ"י ואמנם חותם הדברים האלה שהוא לזה נתו"ן‬
‫ביד"י ולזה ביד"י נתון‪ ,‬הנה תדע שהיה לזה‬
‫סוף ולזה תוך וכן תמצאם שתי תיבות האלו‬
‫ע"ו ל"מ‬
‫נ"י בסוף הציור הראשון שקדם מן קלכ"ם‬ ‫מ"פ‬
‫נ"ג ש"ו כ"ד טורים באורך וגם הוא בציור השני שהוא‬
‫מעד"ש בתוכו כ"ד טורים בארכם‪ .‬ואמנם לפי הצורה הכתובה‬
‫בספר חיים תחילה שהיא קלכ"ם צריך אתה למנות י"ח י"ח‬
‫אותיות וימצאו הנשארים בארבעה ראשים שיצא מהם קימ"ו‪.‬‬
‫והסוד הגדול הוא לקחת ק' מן קלכ"ם ולחשוב ממנו עד י"ח‬
‫אותיות ואז תצטרך לחשוב נ"ב י"ש ולחלקו לשני חלקים חצי‬
‫התיבה מזה וחציה מזה‪ .‬ואז יהיה ח"י מפה וח"י מפה‪ .‬וסימניך‬
‫"ח"י ח"י הוא יודך כמוני היום" )ישעיה לח' יט'(‪ .‬ואחר כן תקח י'‬

‫פו‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫מן י"ש ויהיה לך ק"י עם ק' של קימ"ו שהיה בידך‪ .‬ודע כי סוד‬
‫חי הוא סימן ה'ו'ז' בעבור חכם שסודו חיי"ם ח"י ח"י והוא ו"ו‬
‫ה"א‪ ,‬וג'ד'ה' כפשוט חכ"ם שסודם גם ח"י ח"י שהם חיי"ם‬
‫שנים לפחות‪ ,‬גם ד' ואם תמנה חיים עם ד' תעשה חסד ותמצא‬
‫ח"י ח"י ח"י ח"י להורות שכל יסוד ויסוד מד' יסודות שבך חי‬
‫לעזרך לחיות חיי עד‪ .‬ואחר כך תקח אות ראשונה של מממ"ת‬
‫וחבר עם ק"י ויהיה קי"מ ועוד תקח ו' מן ו"ר וחבר עם קי"ם‬
‫ויהיה קימ"ו כן לכולם‪ .‬והנה כשתקח ב' אותיות אחר י"ו‬
‫בהתחילך מן ק' של קלכ"ם תמצא נ"ב‪ ,‬ומן ת"ג ת"י תקח ת"י‪,‬‬
‫ומן ו"ר ו"ר קח ו"ר‪ ,‬ומן ע"פ נ"י תקח נ"י‪ ,‬וחברם ותמצא נ"ת‬
‫ו"נ ב"י ד"י‪ .‬וסודם ב' שמות הקדש ו"ך כ"ו או ו"ך ו"ך או כ"ו‬
‫כ"ו‪.‬‬

‫והנה סודם תלי גלגל בידי מתגלגל בידי הראש האחד בדד‬
‫הראש בידי ראש אחד היה אחד היה המלכות האחדות המליכה‬
‫אחד היתה מלוכה המלוכה האחת די‪ ,‬ואם תעיין בו תבי"ן‬
‫דינ"ו‪ .‬ותדע למה נאמר נתון בידי ואיך תנין בידו ישר חוזה‬
‫מראה הנבואה חוזר שכב רוחו כבש רוחו בשרו כחו חוזה‬
‫הראש החוזר הצורה‪ .‬והנה הצורה חזורה‪ ,‬חוזר איש‪ ,‬חוזר‬
‫האשה‪ ,‬חוזר הציור‪ ,‬רום מרום‪ ,‬סור סור‪ ,‬וסרסור‪ ,‬סוס אתה‪,‬‬
‫נכון לשונך‪ ,‬שר לב‪ ,‬ראש אל‪ ,‬לבשר‪.‬‬

‫ואמנם מעד"ש חעי"ה יוצא מפורש ישר מן ראשי תיבות‬
‫מקריאת מ'לכי ע'מים ד'ברי ש'מעו ח'כמי ע'ולם וכן כולם‪ .‬וכן‬
‫יוצא קלכ"ם מבי"צ מן ק'ימו ל'שמר כ'עמי מ'לתן וכן כולם‪.‬‬

‫פז‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫והסוד בזה שארבעת הצירופים האלה בכל אחד מהם ע"ב‬
‫אותיות והמצורפים הם קמ"ד והמפורשים הם קמ"ד וכולם יחד‬
‫הם באמת‪.‬‬

‫א' ב' ג' ד' א' ר' ב' ע' ה' וסימנם "ויעב"ר‬
‫יהוה על פניו ויקרא" )שמות לד' ו'(‪ .‬שסודו ויעבר יהו"ה על פיו‬
‫וקראני‪ ,‬ויעבר יהו"ה ופעל ויקראני‪ .‬והסוד ויעב"ר יקר יהו"ה‬
‫על אופניו והנה חלקו חלקו גם חלקו לקוח ולקח חלקו חלול‬
‫חקוק חק לו לו חק חלקו לחציו חציו לו חלק‪ .‬ועל כן זכר י"ג‬
‫מדות ג"ם ידות‪ .‬זה חצי כ"ו זה חצי פ"ו ושניהם פ"ו כ"ו‪ ,‬נו נו‪,‬‬
‫יום יום‪ ,‬וו ימים‪ ,‬יום כלו‪ ,‬ויכל בדם‪ ,‬הוד לב והוד דם‪ ,‬בכח לב‬
‫ודם‪ ,‬כח במובדל‪ ,‬למובדל‪ ,‬בדמיון‪ ,‬בימין‪ ,‬זה מין‪ ,‬הוא מין‪,‬‬
‫והאמין‪ ,‬בדמיון‪ ,‬כל דם חי‪ ,‬הוא מין‪ ,‬ונון‪ ,‬וכף הא‪ ,‬כ"ף ו"ו‪,‬‬
‫מאה וי"ב בעלי זנב‪ .‬ויעב"ר‪ ,‬מכריחי‪ ,‬יכריחם‪ ,‬חיים ורוח‪,‬‬
‫גזרה חכמה‪ ,‬ועבר האד‪ ,‬מרזיאל‪ ,‬מחמר‪ ,‬מרחם‪ ,‬במרום‪ ,‬בפור‪,‬‬
‫בפארה‪ ,‬בלי מראה‪ ,‬בלי פוסק‪ ,‬מראה לזה‪ ,‬לבי מדבר‪ ,‬דמי היה‬
‫רוח‪ ,‬רוחי היה דם‪ ,‬חמר היהודי‪ ,‬גואל רזיאל‪ ,‬מרדכי די‪ ,‬מדריך‬
‫די‪ ,‬זה בדרך בכוכב‪ ,‬דרך כוכב גבוה‪ ,‬דרך כוכב וגבה‪ ,‬וכוכבי‬
‫דרך‪ ,‬דרך נבואה‪ ,‬דרך הזנב‪ ,‬רכב הבטן‪ ,‬בטן זכר‪ ,‬עבורי‪ ,‬חי‬
‫מדבר וחי‪ ,‬ובדברו חכם‪ ,‬וחכם בדבור‪ ,‬אבר מילה‪ ,‬ברא פה‪,‬‬
‫ברא הלמוד‪ ,‬באר הלמוד‪ ,‬מאיר הלב‪ ,‬הזכרון‪ ,‬והזכרים‪,‬‬
‫הזכירום‪ ,‬והזכירם‪ ,‬והמזכיר‪ ,‬בסוד גבורה‪ ,‬והזכרן‪ ,‬לב אהרן‪,‬‬
‫לבאר הכל‪ ,‬אני זכר‪ ,‬זוכר הכל‪ ,‬סר כח‪ ,‬מכריח‪ ,‬יום הזכר‪ ,‬יום‬
‫הברכה‪ ,‬י"ו המרכבה‪ ,‬אהיה מרכבה‪ ,‬מברך יהו"ה‪ ,‬מברך חוזה‪,‬‬
‫ברוך מחזה‪ ,‬ברך אלהי"ך‪ ,‬לברך אלה‪.‬‬

‫פח‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫ודע כל אלה הצירופים כולם יש בם כוונות רבות כי אלה רבים‪.‬‬
‫ואמנם כבר נראה לי שגיליתי לך כוונת כל ספר החיים‪ ,‬ובעבור‬
‫חי חי נקרא ספר חיים שסודו שם מיוחד והוא סם חיים סם‬
‫יפריח באמת פרי מסיח‪ .‬אבל אדלג עוד אל שאר השמות ואגלה‬
‫לך קצת עניין מהם ושמח בו מאד‪ .‬תחלה מה שצריך שתדעהו‬
‫כי סוד "רדו שמה" )בראשית מב' ב'( מצורף הוא שם המפורש‬
‫וסודו חמר וצורה מצורף הוא שם המפורש והנו רוח מרוצה‪,‬‬
‫אחר שמו‪ ,‬בורא נוצר‪ ,‬בורא רצון‪ ,‬וברא שמו‪ ,‬רבבה שמו‪,‬‬
‫דרש נא‪ .‬וצריך שתדע אחר זה כי צורת י' מורה על נקדה ועל‬
‫חצי עגולה‪ ,‬וה' מעידה עליה שהיא חצי רבוע ונקודה בתוכה‪,‬‬
‫והיא מרבעת והיא מעברת‪ .‬כולה אם כן ב' קוים אחד ברוחב‬
‫ואחד באורך והנקודה שהיא מורה על העומק הרי ה' גוף שלם‪.‬‬
‫וזה ידוע כי צורת ו' צורת אורך לבד והוא קו ישר ראשו הולך‬
‫לפנים‪ .‬וידוע שאין באותיות השם אות מן אד"ט שהם‬
‫המרובעים הראשונים‪ ,‬גם אין בו ב"ג ז"ח‪ .‬וידוע שהשם הוא‬
‫י"ה באמת‪ .‬ואם כן גם ו' להורות על שמוש נוסף כדרך ו'‪ .‬כי‬
‫אחר שיש לנו כל הצורות בשם עם שתי אותיות די כי חציו‬
‫בכולו‪ ,‬והעד שדי בחציו אמרו "כי בי"ה יהוה צור עולמים"‬
‫)ישעיה כו' ד'(‪ .‬ואע"פ שסודו באזג"י ואט"ד וסתרו עוד באלף בית‬
‫גימל דלת‪ .‬והעלמתו בשם מיוחד ומפורש וכסוי בקשר תלי‪ .‬וכן‬
‫הסוד בי"ה המתפרש צור עולמים‪ .‬וכבר נאמר שהעולם הבא‬
‫נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה"א‪ .‬והעניין הזה הוא כי צורת‬
‫י' עגול כעולם הבא שמקיף כל דבר וכוללו תחתיו ונהיה חצי‬
‫להודיע שלא יושלם לאדם בלתי חצי אחר‪.‬‬

‫פט‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫והסוד חצ'י חצ'י גם י'צר י'צר חברם חצ'י י'צר הנה חץ רץ‪.‬‬
‫וסודו ציצ ירח‪ ,‬חצי ציר‪ ,‬דק דק יצ יצ‪ ,‬הרי צדיק צדיק‪ ,‬והוא‬
‫סוד י י צדק צדק תרדף למען תחיה נפש כל חי צדיק נעלמת‬
‫חיה וירשת את הארץ ואצרת ראשיתה‪ .‬דר דר חתם בתלוי‪.‬‬
‫וצורת ה' כוללת חצי רבוע‪ ,‬חצי עבור‪ ,‬והנה בה ארך ורחב‬
‫ועמק‪ ,‬והנה העולם הזה שהוא גוף ועל זה קדם י' לה' ונעשה‬
‫השם י"ה להודיע כי י' נושא ה' ומקיפו והוא צורה לו על כל‬
‫פנים כי כפלו של הדבר מקיפו מכל צד‪ .‬ואם עתה הוא שנים‬
‫כמוהו במרובעו חוזר ארבעה במרובעו ועשרים כמוהו חברם‬
‫ותמצאם כ"ו‪ .‬ואם תמלא ה"א ותרבע שתי אותיותיו יעלו כ"ו‪,‬‬
‫כז"ה ראה וקדש‪ ,‬דיו הוא‪ ,‬הזכר אקדשהו הקדש אזכרהו‪ .‬והנה‬
‫על זה היה סוד אה יה וה‪ .‬והנה נקוד י' קמץ ונקוד ה' מפיק‪,‬‬
‫והסוד זה מקיף וזה מפיק‪ ,‬והנסתר המוצאים כח‪ ,‬מכניסים‪,‬‬
‫כדור‪ ,‬כרחב‪ ,‬כעמק‪ ,‬או ברחב‪ ,‬ודרך‪ ,‬דרכו‪ ,‬בכרוב‪" ,‬יהו"ה‬
‫צדי"ק קצץ עבות רשעים" )תהלים קכט' ד'(‪ ,‬זה נפעל וזה נפעל‪,‬‬
‫הרי הסוד כולו מבואר‪ .‬ואם כן חסרו גו"ח אדז"ט שהם ז' שנות‬
‫עבור‪ ,‬על כן עשר"ה שהוא בשר החיים ואם הוא יצר הרע‪,‬‬
‫יחיה מלאך המות‪ ,‬ויחיה המתים בטל‪ .‬ואמנם חמש"ה שהוא‬
‫השליח והוא גשמי הלבישן השם בהא והוא שם אחד שם‬
‫האהב‪ ,‬הוא סוד העבור עסה ודבור‪ ,‬וסודם יחד שעה שר חמה‪,‬‬
‫חמה שר שעה‪ ,‬חמר היצר שעה‪ ,‬חמר השעה יצר‪ ,‬יצר רקיע‬
‫חמר‪ .‬ואחר זה תדע כי היודים מקיפים בברכה ומספרם סימן‪,‬‬
‫צלם‪ ,‬עץ‪ .‬ובתוך ה' וסביבה ד' ההי"ן לד' ראשי זויות שהם‬
‫כ"ה‪ .‬וסביבם ברבוע התוכי ד' ווי"ן והם כ"ד‪ .‬כלול הכל ותמצא‬

‫צ‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫צלם דמה עץ מדה סימן הדם הצדיק רבבה באור בורא רבוא‬
‫אחר רבוא הדר‪ .‬ועל אלה בנה כי אין חקר לתבונה ונשוב אל‬
‫השם השלם‪.‬‬

‫ואגיד לך סתרי הנקוד תחילה משמותיהם וממספריהם‪ ,‬והוא כי‬
‫שם חלם הוא מלשון בריאות "ותחלימני והחיני" )תהלים לח' טז'(‪.‬‬
‫"בחלום אדבר בו" )במדבר יב' ו'(‪ ,‬בבריאות אדבר בו‪ ,‬בבריא‬
‫ודעהו‪ .‬ומספרו החכמה וכולל שלשה שמות‪ .‬ושם קמץ מן‬
‫"מלא קמצו" )ויקרא ב' ב'(‪ .‬ונקרא החלם גם כן מלא פום‪ ,‬ומספרו‬
‫כמלאך אלהים‪ ,‬כגן עדן‪ ,‬כאל עולם‪ ,‬והנו טעם חלם‪ .‬ורמז ואם‬
‫יש טעם בריר חלמות והנו מעט לחם‪ ,‬טעם מלח‪ ,‬מטעם לח‪,‬‬
‫גלם מטעה‪ ,‬טעם מגלה‪ .‬ועל כן הוא אלהי העולם‪ ,‬ענן זך‪ ,‬מעיין‬
‫ביה‪ ,‬פעל טוב‪ ,‬הלב נקי‪ ,‬נקי הלב‪ ,‬כלי הקבלה‪ .‬וצירוף נק"י‬
‫הל"ב ידוע משני אחים כולל זמן ימים‪ ,‬הוא ממעלה‪ ,‬והיא‬
‫למעלה‪ ,‬לב ונקדה‪ ,‬לב הנקוד‪ ,‬מלא פום‪ .‬ואין בלעדיו שום נקוד‬
‫יחיד קטון ועל כן נקרא אל עליון אלהי העולם יהו"ה יהיה והוה‬
‫והוא יהיה והוה והיה‪ .‬זה חלם‪ ,‬לחם הוא‪ ,‬מן‪ ,‬מחל הוא‪ ,‬מלך‪,‬‬
‫פי‪ ,‬ידוע‪ ,‬מזל אהבה‪ ,‬מזל אחד‪ ,‬המזל בו‪ .‬ושם צרי מלשון צר‬
‫והוא ציר יצר בעל ב' נקודות שהוא אחד ושנים‪ .‬ומספר קמץ‪,‬‬
‫מקיף‪ ,‬כדור‪ ,‬נפעל‪ ,‬פועל דם‪ ,‬מקום דם‪ ,‬כל פעל‪ ,‬פעל האדם‪,‬‬
‫פנים ודם‪ ,‬עינים ודם‪ .‬ומספר צרי מצפץ‪ ,‬רוח אלהים‪ ,‬ברחמים‬
‫ב'‪ ,‬חמרים‪ ,‬קנ קן‪ ,‬מינים מינים‪ ,‬מימין מימין‪ ,‬מנין מנין‪ ,‬בפסח‬
‫במאזנים‪ ,‬ב' בעולם ב' בעולם‪ ,‬לעמוד למועד‪ ,‬קדום קדום‪ ,‬מנין‬
‫קדום‪ ,‬מינים קדמו‪ ,‬המציאה קדמה‪ ,‬עולמי קדם‪ ,‬עולמי חלוק‪,‬‬
‫בעלי חלקים‪ ,‬ככדורים‪ ,‬כמקיפים‪ ,‬יוד כדורים‪ ,‬יוד מקיפים‪,‬‬

‫צא‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫מלך חבר‪ ,‬פי גזר‪ ,‬גוף גבור‪ ,‬גוף ארגז‪ ,‬יצר‪ ,‬ציר‪ ,‬הפריה‪ ,‬מגלה‬
‫הבריה‪ ,‬מבלה הבריאה‪ ,‬המזל הבריא‪ ,‬בן אברהם‪ ,‬יהואל רזיאל‪,‬‬
‫אברים באדם‪ .‬והבן כל אלה או קצתם כי הם פליאות‪ .‬ושם חרק‬
‫שיניו חרק מפני היותו תחתון‪ ,‬ואם מספרו קרוב הוא רחק‪ ,‬שח‪,‬‬
‫ושב‪ ,‬ורפא לו‪ ,‬וו רפאל‪ ,‬איש הוא‪ ,‬אלף רי"ב‪ ,‬סימן ימי הגולה‬
‫שהם שנים ה' אלפים ומ'‪ ,‬ויצר טוב‪ ,‬ציור טוב‪" .‬ושב יהוה‬
‫אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך" )דברים ל' ג'(‪ .‬ושם שרק‬
‫מתלוצץ ושורק ואם הוא שקר הוא קשר‪ ,‬שש‪ ,‬סודו שש מאות‪,‬‬
‫שקר ואמת‪ .‬וסימניך "קדם מפעליו מא"ז" )משלי ח' כב(‬
‫קדם חלוק פעולים שקר ואמת "שש מאות אלף רגלי הגברים‬
‫לבד מטף" )שמות יב' לז'( לבד מטף גופם לבד ודעם כולם‪.‬‬

‫ועתה אשוב לדבר במה שאמרתי מהשם‪ .‬דע כי השם המנוקד‬
‫מעלה ומטה הוא העצם הקדמון ועליו נתלו המינים הקדומים‬
‫וגם כל המינים וכן כל המנין‪ .‬והוא שראוי שתחשוב ה' שהוא‬
‫חצי י' על דרך מאזנ"י י"ה שהוא שלש חמישיות וגם חמש‬
‫שלישיות‪ .‬שניהם שניהם‪ ,‬השנים שניהם‪ ,‬חמר הראשון‪ ,‬נשימה‬
‫מהשני‪ ,‬קשתי‪ ,‬תתי‪ ,‬ה"ה שש כנפים‪ ,‬י' שרש‪ ,‬י"ה לשון הקדש‪,‬‬
‫ה"י לשון הקדש‪ ,‬שדי נשתמש‪ ,‬ששי נשתמד‪ ,‬והסוד דם רע‬
‫נשתמש‪ ,‬שם רע נשתמד‪ .‬ודע כי ה"א שהוא שני או רביעי לשם‬
‫המיוחד הוא נחלק לשנים בראש שם אדנ"י‪ .‬וסודו ה"א נו"ן‬
‫יו"ד‪ ,‬והנו בכפל‪ ,‬והנו אדני‪ ,‬וסודו אדני באדני‪ ,‬סו סו‪ ,‬קבל‪,‬‬
‫עונו‪ ,‬בעדנו‪ ,‬ונעבד‪ ,‬בכלל ים‪ ,‬מגלה יגלהו‪" ,‬יגלו שמים עונו‬
‫וארץ מתקוממה לו" )איוב כ' כז'(‪ .‬ודע כי השם המפורש הוא שם‬
‫המתקומם‪ ,‬והוא נפש ישראל‪ ,‬ראש לתלי‪ ,‬ראש לנפשי‪ ,‬והוא‬

‫צב‬
‫השכל‬ ‫ספר החיים‬ ‫מצרף‬

‫שכינת המקום‪ ,‬וסודו נשיקות פיהו‪ ,‬נשיקות פי י"ה‪ ,‬הא סמך‪,‬‬
‫סוס‪ ,‬סמוך‪ ,‬נכון‪ ,‬כסא מה‪ ,‬כסוס‪ ,‬כמוס‪ .‬וכן אתה רואה כי הא‬
‫אחרונה של שם נחלקת ל א"ד ונשאר ממנו יה"ו‪ ,‬והנה יוד הא‪.‬‬
‫וכן צריך שתחלק עוד י' אל אל"ף ט"ת ויהיה סודו עם זה מות‬
‫וחיים‪ ,‬ויעלו יו"ד שמות י' ספירות והנה י"ו חתומים‪ ,‬יום חי‬
‫ומת‪ ,‬גלגל חתום‪ ,‬סו חתום‪ ,‬בזה סתום‪ ,‬ראש היד‪ ,‬ראש הזהב‪,‬‬
‫נותן יד‪ ,‬נתן ידו‪ ,‬ימות הזנב‪ ,‬א' ראש חי‪ ,‬היו"ד זנב מת‪ ,‬כל‬
‫הזנבות‪ ,‬עתים‪ ,‬חוה ראש‪ ,‬ה' זנב ימות‪ ,‬ה' רוח אש‪ ,‬איש אחר‪,‬‬
‫ה' אש רוח‪ ,‬יצר ורוח‪" ,‬ויצר רוח אדם בקרבו" )זכריה יב' א'(‪.‬‬

‫ודע כל אלה אם תוכל‪ ,‬ומפני שכוונתי לפרש השמות אחר כל‬
‫דברי בסוף חותם ההפטרה לא אאריך בם יותר‪ .‬וגם שם אפרש‬
‫שם בן י"ב עם זה בעצמו שאשלימהו לך שם בע"ה‪ .‬ואחר‬
‫שהוא כן אפסוק פה בזה הספר כי אין צורך גם כן שאדבר בו‬
‫אחר מה שכתבתי כי היה כפל דברים לבד‪ .‬וידוע שכל הספרים‬
‫יובנו ממה שקדם ולא אלה לבד אלא רבים עמם ממינם‪ .‬ועל כן‬
‫אתחיל בספר הישר בעזרת הבורא‪.‬‬

‫צג‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫אמר רזיאל‬

‫שלשים ותשע לתשובת דבר אדני יהו"ה בפי‬
‫נביאיו בא אלי אני ברכיהו בן שלויאל מלאך‬
‫בשנת‬
‫האלהים ודבר הודיעני‪ .‬כבר הודעתיך שזה היה הספר הראשון‬
‫שכתב רזיאל בצורת נבואה ר"ל שזכר בו כה אמר ה' שזאת‬
‫היא צורת דבר נבואה אלוהית וצריכה עיון גדול מה עניינה ומה‬
‫דרכה‪ .‬ודע כי מפני שזה הספר הוא הראשון לספריו בעניין‬
‫הנבואה והוא הששי לפירושי כלומר האחרון‪ .‬כי עניין ההפטרה‬
‫הוא לעניין נוסף כדמות חותם לששת ספריו ואינו חותם‬
‫לאחרון לבד אבל לכל אחד ואחד מהם‪ .‬לפיכך אני רוצה לדבר‬
‫בו בסופו בסוד הנבואה בע"ה‪ .‬וזה הספר לא אדבר בו כי אם‬
‫בקצת מקומות ולא אעיין בשום סדר בו רק בדילוגים‪ ,‬כי אין‬
‫פירושי זה כדמות שאר הפירושים ולא בצלמם‪ .‬כי לא כצורינו‬
‫צורם ואין מקורנו זר ממקורם אבל דברנו בדמם ובבשרם‬
‫ודברם בגידם ובעורם וימנע מרשעים אורם‪ .‬והמבקשים עלינו‬
‫בחדרם ודברינו יחשבו לסתרם הלא צורם מכרם ויי' הסגירם‪.‬‬
‫ועל כן צריך לך לעיין על אמיתת הנפשות מכל השמות עד‬
‫שתדע כלל הספירות לכל המחשבות הנחשבות במיוחד‪ .‬ועליו‬
‫תבנה כל מחשבותיך ובו תדבק ובשמו תשבע‪.‬‬

‫וצריך שתדע כי רזיאל נקרא ברכיהו בן שלויאל בזה הספר‬
‫בשמו הראשון והוא מפני שנודע שקבל ברכה מהשם ושלום‬
‫ושלוה בעניין ראש ברכת כהנים וסופה‪ .‬וכל ברכה שפע והיא‬
‫הפך הקללה וכל שלום טוב והוא הפך רע‪ .‬והנה טוב זכר‪ ,‬ברכה‬

‫צה‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫היתה נקבה ושבה זכר‪ .‬חיים טוב וברכה יחד וברכה עץ החיים‬
‫וטוב החי חיה ואין חיים וברכה וטוב‪ ,‬כי אם ברכת ה' וחכמתו‬
‫והשגחתו‪ .‬ואם האדם מתברך באלהי אמן‪ ,‬אשרהו ואשרי חלקו‬
‫בזה ובבא‪ .‬ודע שזה הספר קראו רזיאל ספר הישר שסודו שם‬
‫שירה ישרה תפלה על שם מעשה שקראו שם התנין וסודו מציר‬
‫שני הפכים בשם מדת הדין בשם הנפש החכמה וכולל‪,‬‬

‫עפ"ר‬ ‫מי"ם‬ ‫רו"ח‬ ‫א"ש‬
‫כה‬ ‫כה‬ ‫כה‬ ‫כה‬
‫וה יה‬ ‫יהיה‬
‫והוה‬
‫הישר‬ ‫ספר‬
‫לרזיאל‬
‫כ"ח רו"ח כ"ח מי"ם כ"ח‬ ‫כ " ח א" ש‬
‫עפ"ר‬
‫ג" ל‬ ‫ג" ל‬
‫וכה הוה‬ ‫וכה כה היה‬ ‫כה יהיה‬

‫וסוד עיר דיבונה בתחילה היתה עינה דבורי‪ .‬ובהעדר רזיאל‬
‫ממנה נתהפך זיוה ופנה הדרה ופנה הודה כי בראש היה הדרה‬
‫בעיונה ונמתקו אלה דברי העיון‪ .‬ועל כן היתה לכבוד ולתפארת‬
‫על פני כל הארץ‪ ,‬ושריה היו אנשי חסד‪ .‬ועתה נהפך להם חסד‬

‫צו‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫לחסר‪ .‬והנה נוס"ף זה על זה עולמים למענו ונעלם בהפרדו‬
‫והפסידו שני עולמים אשר היו מלכי עכו‪ .‬ועל זה נרמז "יש‬
‫מפזר ונוסף עוד וחשך מישר אך למחסור" )משלי יא' כד'( דחסד‬
‫חסר‪ .‬וסודם מפרש זיו נוסף דעו וכח שם ישר כחו לא חסר‪,‬‬
‫והנו יוד מלא וחסר‪ ,‬וכח השם דיו‪ ,‬חסר מלאכו‪ ,‬ומלא כחסר‪,‬‬
‫וחסר כמלא‪ ,‬מלאך חסרו‪ ,‬חסרך מלאו‪ .‬ודע כי כמו שמלת חסד‬
‫נאמרת על הפלגת הטוב באמרו "בחסד עולם רחמתיך" )ישעיה‬
‫נד' ח'(‪ ,‬ונאמרת על הפלגת הרע באמרו חסד עשו דמיהם בם‪ .‬כן‬
‫מלת חסר נאמרת על חסרון ועל יתרון אבל במעט הפוך‪ .‬כי‬
‫חסר יורה על חסרון‪ ,‬אך סרח יורה על יתרון‪ .‬שנאמר "וסרח‬
‫העדף" )שמות כו יב'(‪ .‬וחשך מישר חסר ו"ו כזב ספר הישר‪.‬‬

‫וכך עשו בני עיר דיבונה ועל כן נהפכה להם המדה האלוהית‬
‫והיה הנוסף להם בחכמה לחסרון‪ .‬ותחת עניין ונוחל שני‬
‫עולמים הפסידום כי המקנא נוקם מן ההמון אחר אשר ידע‬
‫והאמין כל מצוי מכל ההמון‪ .‬ועוד מוסיף הודו בעל חכמה‬
‫והעוזבים ארחת ישר שבו לאחור והפסידו העזר הסובב החכמה‬
‫בחללה‪ .‬והיה שמו עזרה והוא הזרע הנקרא עזר לו לעזרו‬
‫ועליהם היתה ה' חסרה שהיא חותם השם והוא ראש אד"ם‬
‫ותוכו‪ ,‬וסוף חו"ה‪ .‬והם שנים והם אחד והאחרים עדים והאחד‬
‫מעידים‪ .‬ולמכחישי השם הגיע להם עברה תחת עזרה ונתנה‬
‫לאלה זין רעה שהיא זנה ומפרנסת‪ .‬וסודה עין רואה ועיר נאה‬
‫ונתנה לאלה בית רעה כלומר תאוה רעה ארורה‪ .‬ודע כי סוד‬
‫בי"ת זי"ן כוללת הדע"ת‪ .‬והנה הוא עץ הדעת טוב ורע שסודו‬
‫רש טבועו עין טבורו טבעו עצמו‪ .‬והנה עץ הדעת בעת ובנקדה‬

‫צז‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫בעת הצבע הצבע בעת העת בצבע‪ .‬וכולם הם האלהות והחטה‬
‫והקמח‪ ,‬וסודם לזכות החובה וההפסד‪ ,‬והכוונה לזכות עץ‬
‫החובה‪ ,‬עץ הדעת‪ ,‬הורג הנפש‪ ,‬הרג במשפט‪ ,‬הויה הרגתיהו‪.‬‬
‫ואל תחוש לתוספת או לגרעון כי יש לכל אחד עניין בפני עצמו‬
‫ודקדק ואז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא‪.‬‬

‫ס'‬ ‫ר"ו‬ ‫פ"ת‬ ‫ה"ר‬
‫תורה‬ ‫ספר‬ ‫סודו‬
‫ודעהו‬

‫ישראל‬ ‫שמע‬ ‫ואמור‬
‫והבינם‪.‬‬ ‫והוא אלהיך‬ ‫הוא תהלתך‬ ‫כי‬

‫‬ ‫צרפת  וספרד  ואשכנז  ותוגרמה  ופרס  ומדי‬
‫ובבל  ומצרים  וכוש  ובני הנגב  וישבי האיים ‬
‫ובני קטלונייא  ופרובינצא  ופול  ויון  ודיבון ‬
‫ועכו ‬

‫אלה המקומות כולם ידועים לכל אדם בקבלה ובשמועה‪.‬‬
‫ורזיאל רמז בפשוטם עניינים ניכרים מתוך ספריו אבל הכוונה‬
‫בם הנסתרת שאיברי הגוף יש מהם שיש בם יכולת וכוחות‬
‫והרגל ודרכים ושמושים ועניינים שהם זכים וטהורים ועוזרים‬
‫לנפש בעבודת השם ובידיעתו ובאהבתו‪ .‬ויש מהם שהם כנגד‬
‫להכעיס‪ ,‬מהם בטבע ומהם ברצון ומהם בהכרח ומהם בלתי‬

‫צח‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫כוונת המניע‪ ,‬והיא על דרך שגיאה‪ .‬ועל כן ייחס רזיאל לקצתם‬
‫דרכים טובים ולקצתם להפך‪ .‬וזאת היתה תכלית כוונת כל‬
‫ספריו‪ ,‬וכן תכלית כוונת כל חכם ונביא‪ .‬ומין האיש האחד‬
‫תלקח ראייה על כל אישי המין כמו שבאר החכם בעל מורה‬
‫צדק‪.‬‬

‫ואחרי כן ראה רזיאל מראה שבה השיג סוד השם וסוד הנבואה‬
‫ומהות אמתתה‪ .‬ואמר שבזמן ה' לבואו לדיבון אשר היא שנת ו'‬
‫לצאתו מספרד ב"י שהוא החדש הנקרא טבת בה' ימים בו הרי‬
‫גלה סוד השם‪ .‬גם פתרוס ספרות שמות והמשיך זה והזכיר‬
‫הברכה‪ .‬ואז החל בשם‪ ,‬אמר רזיאל ויי' אלהי שלח מלאכו לפני‬
‫והראני דרכי שמו ואראה מתוכו מראות אלהים עשרה‪,‬‬
‫והמראה העשירי כמראה הראשון וקול שדי מבין שניהם יוצא‬
‫ואירא מאד בשמעי הקול‪ .‬ועשרה דברים הבינותי מקול אחד‬
‫ושבע לשונות בכל אחד ואחד‪ .‬מלאכו זה אמון והוא שם התורה‬
‫וסודו משה בן עמרם‪ .‬ולזה כתב תחילה ברכת כהנים להבין זמן‬
‫אמון ואמן והוא מונא זמן נפרד מאנו העם לדעתו אמון מנוא‬
‫סולא בן אדם נברא זין מם נון זמנים וימים והאלהים פה וו פ"ו‬
‫הוא הלמוד או מוליד או נולד מולד טוב למוד טוב וכן רבים‪.‬‬
‫צרפם ודעם דרכי שמו העשרה פרש לו סתריהם ולהורות‬
‫שמציאות האדם השלם בפעל הוא משלשה עולמות‪ .‬ושלשה על‬
‫שלשה בחשבון המרבע הם תשעה ונשאר אחד עשירי או‬
‫ראשון והוא עם שלשתם והם עמו‪ ,‬הגיד שהם תשעה מראות‬
‫ואחד שהם עשרה ואחד הם כולם‪ .‬והדבור נשמע מכולם‬
‫ומתגלגלים פנים ואחור ומכריע בנתים הדבור המיוחד‪ .‬והרמז‬

‫צט‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫על זה "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה" )תהלים קלט ה'(‪ .‬רוח‬
‫העולם רוח קנא‪ ,‬רוח אדני אלהים‪ ,‬רוח עשרה עשרה‪ ,‬צרתני‪,‬‬
‫משני יצרים‪ ,‬יצרים שנים‪ ,‬משתי שתים‪" .‬ותשת עלי כפכה"‬
‫)תהלים קלט' ה'(‪ ,‬ותעש תלי הפכך‪ ,‬תשע הפכיות לך‪ ,‬תשעים‬
‫הפכיות‪ ,‬זכר ונקבה מתהפכות‪ ,‬תש"ע מאו"ת וצ"ט‪ ,‬י"ט‬
‫מחזורים של הלבנה‪ .‬וזה סוד גמולו עמנו ועם עמוסי בטן‬
‫ודעהו‪ .‬ומספר זה יובן מן כ"ח י"ט והרמז "כי טח מראות‬
‫עיניהם מהשכיל לבותם" )ישעיה מד' יח'(‪ .‬וכל חותם מעשה‬
‫בראשית בם נחתם בסוד כי טוב‪ .‬וראש התורה וסופה עדים‬
‫במספריהם אותיות ותיבות‪.‬‬

‫)תחילת התורה(‪.‬‬ ‫"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"‬
‫"ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה‬
‫לעיני כל ישראל" )סוף התורה(‪.‬‬

‫אותיות בראשית הם כ"ח‪ ,‬אבל אותיות ולכל הם מ"ז שהם כ"ח‬
‫י"ט וסודם אהי"ה יהו"ה‪ ,‬יה הוא היה‪ ,‬והוא יהיה‪ ,‬מ"מ ז"ז מזל‬
‫טוב לטב ולטוב הגופ‪ .‬עמוסי בטן‪ ,‬נסע ומביט‪ ,‬סם עין טוב‪,‬‬
‫מעין מביטיו‪ ,‬מביט מעיניו‪ ,‬מביט עיונים‪ ,‬ודעם‪.‬‬

‫והנה כל האותיות של ראש התורה וסופה בשני הפסוקים הם‬
‫כ"ח מ"ז‪ .‬והנה כהן גדול זכה והוא לב גדול בחכמה ובבינה‬
‫לאדם למה להם לילה נוטי יהודים ולגאלה הכח בם והנבואה‬
‫כח בהם‪ .‬ואין צורך לפרש לך כי זה סוד העבור שידוע‬
‫ומפורסם הוא לכל עניין דרכו‪ ,‬רק סתריו הם נעלמים מאד‬

‫ק‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫מאד‪ .‬והנה ז' תיבות לראשון וי"ב לאחרון‪ ,‬ז' כוכבים הם וי"ב‬
‫מזלות שמתנהגים על פי התורה‪ .‬ויש לנו עדים נאמנים על זה‬
‫מועילים יותר מכל חכמה זרה דמיונית‪ .‬ואני ארמוז מהם קצת‬
‫כדי שתבין זה‪ .‬מנה חצי אותיות הפסוק הראשון ותמצא הנשאר‬
‫ז' מימינים כפולים וכן חציים הנשאר ז' מהם משמאילים‪ ,‬וזו‬
‫צורת כתיבתם‪:‬‬

‫מימשהתא‬ ‫צראהתאו‬
‫רא אלהים‬ ‫בראשיתב‬
‫וזה סוד מהלכם‬

‫אמיר‬ ‫אבות‬ ‫שלשה‬
‫מא‬
‫יראה‬ ‫תראה‬ ‫צבאם‬
‫תי‬

‫קא‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫של מעלה הולך ישר ושל מטה הולך הפוך בסדר‪ ,‬אך התיבות‬
‫ישרות‪ .‬וזהו "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה" )תהלים קלט'‬
‫ה'( מנה כ"ח פעמים י"ט תמצא תקל"ב‪.‬‬

‫ואם תרצה תקבל רכושו ושכרו דמפתח הוא לבשר‪ ,‬לבשר העין‬
‫והלשון‪ .‬ודע כי היודע סוד שירי זה הוא יירש כבוד שני מלכים‬
‫ודעם שסודם מלכי תבל‪.‬‬

‫וזהו כח שם יהו"ה עליון‬
‫ו א ה י ה‬
‫ב ג י ת צ‬
‫ראש‬
‫ההויה‬
‫י ג י ה ה צ ב א ו ת‬
‫ועל זה הסוד חתם רזיאל ספרו בארבע תיבות ובראשם יהו"ה‬
‫ובסופם תחלת‪ ,‬וסודו‬

‫י'דיעת ה'משיח ו'חכמת הג'ואל‬
‫תחלת הויה אגו חכם שמי עדי‬

‫קב‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫ואחר שהודעתיך כוונת ספר הישר בכלל והשלמתיו שבח לאל‬
‫אדבר לך פה מעט בסוד הנבואה בקצור גדול וברמזים‪ ,‬מפני‬
‫שכוונתי עוד להשלים זה העניין בחותם ההפטרה‪ ,‬ושים לבך‬
‫להבין דברי‪ .‬דע כי החכמים הקדמונים שעברו היו תמיד‬
‫רודפים זה אחר זה למצוא דבר חכמה זה מזה מפני שני דברים‪.‬‬
‫האחד מפני שנתאמת אצלם פחיתות העולם הזה ומעלת העולם‬
‫הבא‪ .‬והשני מפני שידעו שהדבר המעלה את האדם בזה ובבא‬
‫היא החכמה‪ .‬ויש מהם משיגים מעט‪ ,‬ויש מהם משיגים בינוני‪,‬‬
‫ויש מהם משיגים הרבה‪ .‬וההשגה לפי מה שאנו רואים יש לה‬
‫אצלנו התחלה אבל אין לה תכלית‪ ,‬והכל מודים בזה‪ .‬ואם כן יש‬
‫להשגה קצה אחד לבד‪ ,‬וממנו מתחיל כל משכיל ומתעלה בכל‬
‫יום‪.‬‬

‫וידוע כי ההתחלה הזאת היא הלמוד באותיות והעיון בהם‪ .‬ואין‬
‫ספק שאם לא ידע אדם אותיות וחיבורם וענייניהם ולא יעמיק‬
‫בם לא יתחכם לעולם‪ .‬לפי דעת מי שמאמין שהחכמה באמתתה‬
‫היא המביאה לבעליה לדעת אמיתת המציאות‪ .‬כי זאת החכמה‬
‫לבדה היא הכלי הקרוב לנבואה יותר משאר חכמות‪ .‬ואמיתת‬
‫המציאות כשידענה האדם מתוך מה שלמד מן הספרים המורים‬
‫עליה יקרא חכם‪ .‬וכשידענה בקבלה שמסר לו מי שידעה על פי‬
‫השמות או מי שקבלה מפי מקובל יקרא מבין‪ .‬אבל מי שידעה‬
‫מתוך לבו על פי משא ומתן שנושא ונותן בינו לבין עצמו על‬
‫מה שהגיע בידו מן ענייני המציאות הנחשב יקרא דעתן‪ .‬ואמנם‬
‫מי שידע אמיתת המציאות על דרך שנקהלו בלבו אלו השלשה‬
‫עניינים הנזכרים שהם החכמה מרוב למוד‪ ,‬והבינה המקובלת‬

‫קג‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫מפי המקובלים האמיתיים‪ ,‬והדעה מרוב משא ומתן במחשבה‪,‬‬
‫איני אומר שזה האיש יקרא נביא לבד‪ ,‬אלא בכל עת שפעל‪,‬‬
‫ומהשכל הנפרד לא התפעל או התפעל ולא השיג שממנו‬
‫התפעל‪ ,‬אבל אם התפעל והשיג שהתפעל דין הוא אצלי ואצל‬
‫כל שלם להקרא בשם מורה על היות שמו כשם רבו‪ .‬אם בשם‬
‫אחד או יותר ואם בכל שמותיו‪ ,‬מפני שהוא לא נפרד מרבו‪.‬‬
‫והנה הוא רבו ורבו הוא‪ ,‬שכבר דבק בו דבוק שאי אפשר‬
‫להפרידו ממנו בשום סבה‪ ,‬כי הוא הוא‪ .‬וכמו שרבו הנפרד מכל‬
‫חמר יקרא תמיד שכל משכיל מושכל אשר שלשתם עניין אחד‬
‫בו לעולם בפעל‪ ,‬כן זה המיוחד בעל השם המיוחד יקרא שכל‬
‫בעת שישיג בפועל‪ ,‬ואז יהיה מושכל משכיל שכל בפועל כרבו‪.‬‬
‫ואין אז הבדל ביניהם אלא מפני שרבו תכלית מעלתו בעצמו‬
‫ולא בזולתו מן הנבראים כולם‪ .‬וזה הגיע אל מעלתו על ידי‬
‫הנבראים ובאמצעותם‪ ,‬ועל זה נקרא רבו תחילה בשם שכל‪,‬‬
‫שהוא השם המעולה שבשלשת השמות הנזכרים‪ .‬ואחר כן‬
‫יקרא בשם שיורה אצלנו על פועל‪ ,‬ואחר כן יקרא בשם מורה‬
‫אצלנו על פעול‪ .‬והראשון שהורה אצלנו על פועל רומז על‬
‫עצמותיו ואל אמיתת מציאותו‪ ,‬שהוא שכל מחויב המציאות‪.‬‬
‫והסוד הנרמז עליו בזה על פי הקבלה‪:‬‬

‫יהוה מלך יהוה ימלך לעולם‬ ‫יהוה מלך‬
‫ועד‬
‫ע'תיד‬ ‫ע'בר‬ ‫ע'ומד‬
‫ע'ת ע'תיד‬ ‫ע'ת ע'בר‬ ‫ע'ת ע'תה‬

‫קד‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫רֹיֹ‬ ‫ר ֹי ֹ ר ֹי ֹ‬
‫שֹ‬ ‫לֹ‬ ‫שֹ‬

‫מֹ אֹ הֹ‬

‫מ'חר‬ ‫א'תמל‬ ‫ה'יום‬
‫ועוד יותר מופלא מזה והוא זה‪:‬‬

‫וּפ ַעל יהוה‬
‫ָ‬ ‫פ ֵֹעל יהוה‬ ‫פֹ ַעל יהוה‬
‫וְ יִ ְפ ַעל‬

‫יהיה‬ ‫והיה‬ ‫והוה‬ ‫יהוה‬
‫והוה‬ ‫והיה‬ ‫יהוה‬ ‫יהיה‬
‫יהיה‬ ‫יהוה‬ ‫והוה‬ ‫והיה‬
‫אלה הרמזים הם מופלאים בידיעת השם‪ .‬ונשוב לומר כי האדם‬
‫בתחילה מושכל ואחר כן אם לומד ומעיין כראוי שב משכיל‪,‬‬
‫ובצאתו מן הכח אל הפועל ועומד בפועלו בפעל ואז הוא שכל‪.‬‬
‫ויקרא כל עצמו על שם שכלו שכל‪ ,‬ובשובו אל כוחו עוד אל‬
‫עיונו בלתי ההשגה הנרמזת והוא מעיין אז יקרא משכיל בפעל‪.‬‬
‫ובהיותו בלתי השגה ובלתי עיון אז יקרא מושכל לבד‪ .‬ואפילו‬
‫אם הוא בבית הכנסת ופניו אל ההיכל ומשתחווה לספר תורה‬

‫קה‬
‫השכל‬ ‫ספר הישר‬ ‫מצרף‬

‫או מנשקו או אם הוא בבית המדרש ולומד ואינו מעיין ומבין‬
‫מה שלומד‪ .‬אבל אם הוא בבית הכנסת לפני ההיכל או‬
‫משתחווה לספר תורה או בבית המדרש ומעיין במעשיו‬
‫ומשתומם ונבהל על מה שרואה‪ ,‬עד שנושא ונותן בלבו מה זה‬
‫שאנו עושים ומה תועלתו ומה עניינו ולמה אנו עושים ככה או‬
‫מה זה שאנו לומדים ובאיזה עולם אנו חיים‪ .‬ואם יסופק לו דבר‬
‫ישאל לזולתו זה האיש כבר יאמר עליו שהוא מכת המליחים‬
‫המיוחדים‪ ,‬ובלבד שיעשה זה בלתי שכחה‪ ,‬כלומר שישתדל‬
‫לדעת זה העניין מכל דרך שיוכל לדעתו‪.‬‬

‫ואם כן בעת שהאדם מתחיל ללמוד אותיות התורה ומתגדל בכל‬
‫יום ויום בחכמתם כבר השתתף עם המיוחדים המיחדים את‬
‫השם‪ .‬כי אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה‬
‫בלבד‪ .‬ופשטו של זה העניין ידוע‪ ,‬וסודו א'רב'ע מ'חנו'ת ש'כינ'ה‬
‫שסודם אמ"ש עת"ה‪ ,‬והנעלם את"ה שמ"ע בחנ"י כנו"ר‪ .‬והנה‬
‫אם אתה חכם ונבון עיניך רואה שם בן חת ולמדהו בנחת‪.‬‬

‫ואחר שהודעתיך זה המעט המועיל תבין מה שלא אמרתיו‪ ,‬אחר‬
‫שהכל בתוך דברי‪ .‬ונשלים זה העניין הנה‪ ,‬ונתחיל בהפטרה‬
‫בע"ה‪.‬‬

‫קו‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫הפטרה‬

‫אמר רזיאל בן שלויאל הנביא בן בני‬
‫הנביאים‬
‫שמי השמים על מעשה יי' אשר נראה היום בירושלם‬
‫ונגלה כבודו בהר קדוש בעמוד אש וענן‪ .‬זה הספר לא‬
‫רנו‬
‫נספר בשם מספר בעבור שנקרא חצי ספר והוא לרמז פרטי‬
‫שסודו לעמוד כנגד עבוד"ה זר"ה בשם הפטר"ה‪ ,‬כלומר‬
‫הפטרה היא זו מעבודתה כמו שרומז בסופה בעניין ע"ז עז"ז‬
‫א"ל שאין לו נפש בפנים כי אם בחוץ‪ .‬בסוד משלח את השעיר‬
‫המדברה‪ ,‬כי "יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו" )ויקרא טז' י'(‪.‬‬
‫כעניין סוד הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הירח‪ .‬והנה צוה‬
‫רזיאל בזה הספר להשביע עם יי' בשמו לקדשו ולקרא ספר זה‬
‫בכל שבת פעם אחת אחר קריאת התורה בכלל קריאת‬
‫הנבואות‪ .‬ורמז בו גמולו אחר היות הסרתו ענש כל עם הגלות‪.‬‬
‫והנה תדע כי סוד זה הספר הנקרא חצ"י ספ"ר הוא סוד חצ"י‬
‫הש"ם והוא רמז למלכות מלך המשיח הנרמז בסופו של הספר‬
‫בפסוק האחרון בשם משיחו בן שלמה‪ .‬והוא המשיח בן השמאל‬
‫המתהפך ממדת הדין למדת הרחמים‪ .‬והוא בן שלום שנלחם‬
‫בסוד חשמלים בלי לשון ונברא מאש לבנה והוא השטן הנשבע‬
‫במעשיה‪ .‬ולפיכך כלל זה הספר שהוא חצי כל הספרים‪ ,‬והנה‬
‫חציו כפלם כדמות חצי השם שהוא כל השמות כולם‪ .‬בין חציו‬
‫הראשון ובין חציו האחרון‪ .‬אלא שאי אפשר שישתמשו שני‬

‫קז‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫מלכים בכתר אחד שהוא שלשה‪ ,‬כי זכר ונקבה בראם‪ ,‬ולהם‬
‫כתר אחד‪ ,‬אם לזכר כתר אינו לנקבה ואם לנקבה כתר אינו‬
‫לזכר‪ .‬ובעבור זה היה זה הספר עשוי בצורת חצי הספר ונקרא‬
‫בשם נקבה‪ .‬והנה ההפטרה רוח מים ורחמים או שד ורצח‪ .‬ושם‬
‫הפטרה הוא שם חיצוני לזה הספר כי בתוכו לא נקרא כי אם‬
‫ספר זה אלא שנכלל להקרא ספר הבשור"ה‪ ,‬שסודו קש"ת נ"ח‪.‬‬
‫ועל כן קראו קד"ש קדשי"ם בעבור שהוא ש"ת חקי"ם חדשים‬
‫מופלאים במציאות‪ ,‬ר"ל שם המפורש שעליו נבנו כל הספרים‪.‬‬
‫וזה גלה סתריו גלוי מופלג יותר מכולם בצד אחד מיוחד ונבנה‬
‫כולו על שם מעשה דיו שהוא שם מורה המשיכה‪ .‬וסודו משוער‬
‫בשם אחד גם בחמשה‪ .‬זה גלה רזיאל וראה והנה השם שהוא‬
‫אל שדי ובמלואו עולה מטטרו"ן ש"ר הפני"ם‪ .‬והוא שכת"ב‬
‫זר"ע וחבר עם לב מרה שהם שמות החומר גם שמות הרחם‬
‫שהוא ממיר הרחמנות ועל כן סודו שר צבאות בתנועת הגלגל‬
‫והוא אש להט ונקרא פטרו"ן ממטרו"ן לנטרו"ן מתגלגל חלקת‬
‫הגלגלת‪ .‬כי הוא רוח סמאל וסודו מלא וחסר וכל מלא חסרו‬
‫וכל חסר מלאו‪ .‬וכן דברו אני א"ל שד"י א'חסר ה'מלא א'מלא‬
‫ה'חסר‪ .‬וזהו מה שיורה על תכלית היכולת ועל כן הש"ם ש"ל‬
‫י"ה כחו שוה והחשוך והשכחו שוה‪ ,‬והנה די בזה ה"א‪.‬‬

‫ועל אלה הנפלאות כתב רזיאל רנו שמי השמים בראש ספרו‪.‬‬
‫וסודם ראש סוף תוך‪ ,‬שר היום מנשים‪ ,‬טפה ראשונה דם אש‪.‬‬
‫ועל כן הפשט הראשון אדם‪ .‬ולפיכך יתחייבו הכשפים ממינות‪,‬‬
‫והתחייב מינות מהכשפים‪ .‬וראשיתם אלף אחד‪ ,‬כפי מה שנולד‬
‫ממספר רנו שמי השמים‪ .‬והכל ימצא בזרע שכתב שהוא הטפה‬

‫קח‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫הראשונה שלה כאשר חפץ ואמר אתננה מתנה ונתנה מתן‬
‫והכשפנים מכשפים שהם משמשים בלהט החרב שהם ברואים‬
‫כלומר הטל עם החרב פירוש הלח והגרב ר"ל הלח והיבש שהם‬
‫תולדת החם והקר‪ .‬והנה הם בחמה וקרה והמחשבה היא לעדות‬
‫נאמנה עליהם שהם חשבון בחושים נחשבו לכח קרוב שהוא‬
‫שם הויה בין שם מים בין שם רוח‪ .‬ומפני אלו הרמזים והדומים‬
‫להם נכתבה כל ההפטרה הזאת שרמזתי‪ .‬וזהו מעשה יי' אשר‬
‫אמר עליו אשר נראה היום וזכר מקומו והוא ירושלם של‬
‫מעלה‪ .‬אמר שנגלה בכבודו בהר קדוש והוא שם הר גבוה‬
‫ונקרא בלעז מונטי ברברו‪ .‬וסודו חזק הקשה והוא מעשה נס‬
‫אשר חזק הנשימה גם יחזק הנשמה והוא שם הנעלם שם הנקם‬
‫אשר שם הקץ המשקץ והוא הששי השקרי‪.‬‬

‫והנה הפך רזיאל כחו שהוא משכן הדמיון‪ .‬והנה מונטי הוא‬
‫הדמיון והוא עזזאל ובלעז מונטי‪ .‬ועל כן נאמר עליו שהוא הר‬
‫עז וקשה גבוה ותלול‪ .‬והנה תלול הוא ללתו והוא כמו גבוה‬
‫בלעז‪ ,‬והוא כהמן אשר לבו עז‪ .‬ועל כן שם אסתר ראש שלשת‬
‫התיבות‪ .‬והנה יעלה מונטי המיני הימני והוא מינטו מעיד שהוא‬
‫השקרי‪ .‬וזהו סוד ַש ְק ַרמֵינְטוֹ בלעז והוא שבועה של השבוע‬
‫אשר על הנסתר א"ת שד"י‪ .‬והנה מצאנו בזה שני היצרים של‬
‫שניהם צורת הזהב בסוד "ועשית שנים כרבים זהב" )שמות כה'‬
‫יח'(‪ .‬ועניין זהב מזהיב וסודם שם ושם שמושם מציר ומציר כי‬
‫כן היו מעשה חושב לחשב ולחשב בלחש ובלחש וכאשר שלח‬
‫שליח מיד שכח משיח‪ ,‬והסוד חש חש מל שב למוחש והיה‬
‫הנסתר מתגלה לאור והנו נגלה בראות‪.‬‬

‫קט‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫ואמנם רזיאל התחיל בפסוק ראשון מן ר' ובשני מן ב' להפך‬
‫בכוונה‪ ,‬ושב ב"ר ר"ב ובגד"ה ישר ועשה בר"ו‪ .‬והסוד הוא‬
‫שאמר לתלמידיו ברו לכם רב‪ .‬ומי הוא מונטי והוא הדמיון‪ ,‬כי‬
‫ראם בלתי הגונים לקבל ידיעת השם המפורש מפיו‪ .‬והיו‬
‫מצערים אותו ללמדו להם‪ ,‬ועל כן קרא שם ארצם עיב"ל כי‬
‫הם הוכו בדמיון והיו בעלי הזנים והנם בעלי הזק כלומר בעלי‬
‫הזוהמא הלחה והוא הכח הנזן והוא הזנן כלומר בעל זנונים ועם‬
‫רתיחת דמם בטבעים הגופנים‪ .‬איך יתכן לגלות להם דבר השם‬
‫והלא נאמר "כבוד אלהים הסתר דבר" )משלי כה' ב'(‪.‬‬

‫והנה בחן אותם אם יחקרו ממנו סתרי הר קדוש החתום בספר‬
‫יותר ממה שיחקרו ממנו החקוק בעפר ואם עפרות זהב לו‪.‬‬
‫וכאשר השיג מהם שאינם ראויים לכך עם היותם מראים תאוה‬
‫על זה בלתי בחינה אמיתית ובחנם בזאת ופתם בכלימה ונתפתו‪.‬‬
‫ויעדם שילמדו ואחרי כן אולי ישיגו תאותם הדמיונית שהיא‬
‫סוד השכר שהוא בעל גוף ונפש אם יזכו ואם לאו לאו‪ .‬ואז‬
‫נפרד מהם והלך לו עם ספרו זה הנכבד ברומי‪ .‬ועל זה הוסיף‬
‫עוד וכתב בראשי פסוקים ששה הר קדוש והוסיף לאמר פצח‬
‫רנה כי הר קדוש עם ח' של פצח רנה הוא רוח הקדש ונשאר‬
‫ממנו הצרפן‪ .‬ולכך הוא אומר כי המשרה עליך נחתמה וידעיך‬
‫ישישו בהודך ויעלזו בשמך שרים וסגנים‪ .‬ואין זה בשום פנים‬
‫לדעת כל משכיל נאמר על ההר כפשוטו‪ .‬ואמנם אחר‬
‫שהודעתיך בהכרח צורת הכוונה והיות הר קדוש חסר ח' שהוא‬
‫שמנה הוא בלי נשמה‪ ,‬ובהצטרך אליו ח' ישוב חי ויקרא רוח‬
‫הקדש‪ .‬בטוח אני בשכלך מעתה שתבין כוונת רזיאל בהפטרה‪.‬‬

‫קי‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫וכוונתי אני בפירושה וכוונתי שהיא אחת באמת בשאר ספריו‬
‫כולם‪ .‬ותדע בלא ספק שכל הכוונה בכל מה שחבר היתה למען‬
‫פרסם סוד ידיעת השם לכל משכיל שלם ולמען ספר שמו‬
‫המיוחד בכל הארץ‪ ,‬עד אשר יתקדש ויתברכו בו יודעיו‪ .‬ועל זה‬
‫יש לך לעיין בכל פרטי דבריו ובכללם כי מהם יתגלה לך עניין‬
‫ידיעת השם וסוד ההשגחה כולה‪.‬‬

‫בימי מלך רומי אמר כי מל"ך רומ"י שהוא סוד ירושלם של‬
‫רומי כלומר מלך מרומים שהוא שמ"ו ש"ל הקב"ה‪ ,‬אז ראה‬
‫הוא מה שראה‪ .‬כי טרם היות המלך ההוא מלך לא יתכן שיראה‬
‫האדם שום מראה אלוהית‪ .‬ועל כן אמר כי בזמן מלכו ראה‬
‫מראה כבוד והיה זה בשנת אחרית הגולה‪ .‬ועל האמת כי היות‬
‫האדם בן ארבעים ראוי הוא לפי הטבע שיתחיל להיותו נגאל‬
‫מיד הכוחות הגופניות‪ ,‬ויבין דבר מתוך דבר‪ .‬וכבר רמזו זה‬
‫באמרם בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו‪ .‬וכן רמזה‬
‫עוד התורה ביצחק "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את‬
‫רבקה" )בראשית כה' כ'(‪ .‬והוא סוד הארבעים שנה שהלכו בני‬
‫ישראל במדבר‪ .‬והולד בבטן בהיותו בן ארבעים יום תושלם‬
‫צורתו לזקוק העבור לזכר‪ ,‬ולכפל לנקבה‪ .‬וזהו סוד מ"ם שהוא‬
‫מולד‪ .‬והנה כך הוא זמן הנדות בעבורם לג"ז לזכר לדם טהור‬
‫ולדם נדות‪ .‬והנה לנקבה סימן סוד"י והוא יסוד‪ .‬ועל כן נאמר‬
‫כי "ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא‬
‫שתה" )שמות לד' כח'(‪ .‬וכל שנותיו כמו שרמז בשם ה' נס"י‪ .‬והנה‬
‫השנה הנרמזת היא שנת קץ אד"ם שסודו מ"ה והנה ה"ם‬
‫הארבעים שהם הרגעים שהיא שנת חש"ך שנתעלמו גלויים‬

‫קיא‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫שנתגלו עלומים‪ .‬ובשנה ההיא שמש אל שדי ושב מאז שמשיאל‬
‫הידוע להיותו שר כבתחילה‪ .‬והנה התפרש מסוד שם שדי שהוא‬
‫המלהיב הטבור ושמו רגעיאל וגם ארבעיאל‪ ,‬המחביר הדם‬
‫המרכיב הלב המכריח הכבד המדביר המוח מהחי המדבר‪ ,‬כי‬
‫הוא חכם מדבר ולו כח מרום והוא נקרא מחזור חמה‪ .‬מפני זה‬
‫הוא מלאך הירח ושמו המיוחד לו באמת מטטרון שר הפנים‪.‬‬
‫ונתיחס אליו מרדכי היהודי‪ .‬ועל כן נאמר אנחנו ארור המן‬
‫כאמרו ברוך מרדכי‪.‬‬

‫והנה היתה המראה ההיא בזמן שנהפך הגורל שהוא על שם‬
‫הפור המפורש הידוע כי שם הכח מפורש‪ .‬והיה זה בחדש‬
‫השלישי הוא חדש סיון בו' ימים בו‪ ,‬וזה בכ"ג בו במגלת אסתר‪,‬‬
‫וזה עם זה הרי כ"ט ימים‪ .‬והוא סוף הזמן והנה הוא יום מתן‬
‫תורה לזה ומזלו תאומים פורים והכוונה להשיב הנדחים אל‬
‫יוצרם‪ .‬ועל כן אמר רוח נבואה ראיתי נסע מהר קדוש‪ .‬כעניין‬
‫"הרצים רוכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבוהלים ודחופים‬
‫בדבר המלך והדת נתנה" )אסתר ח' יד'( בסוד מתן תורה‪ .‬ואמר‬
‫שנשא עיניו וראה מרכבת מחנות משכן סביבו וד' דגלי חמדה‬
‫בצורות עגולות סובבים למחנה חמישית והיא נפש כולן‪.‬‬
‫והצורה מצויירת בדמות בתים מבית ומחוץ‪ .‬והסבוב במדות‬
‫ושמו יחד אור נשמה זהר השכינה‪ .‬ודמות המחנות כדמות‬
‫המשכן‪ .‬ואמר שהיה בנתים חומר נושא כל הצורות והוא רזיאל‬
‫והוא מוליך דגל והוא אות אצלו לבלתי הכות אותו כל מוצאו‪,‬‬
‫ומראהו כמראה קשת עגול בסופו וניצוצי אורה‪ ,‬הם האותיות‬
‫שהם מקיפי העיגול מהם עולים ומהם יורדים מראש עד סוף‪,‬‬

‫קיב‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫ובתוכו נקודה חתומה בחותם י'‪ .‬והנה נס בתוך נס ר"ל עגול‬
‫בתוך עגול‪ ,‬אך חותם בתוך חותם סודו אות בתוך אות‬
‫המחוברים ברוח ה'‪ .‬ואמרו טהורי החיים הם המחשבות‬
‫הסובבות על ידיעת השם ההוא המגולגל שהוא מצוייר כציור‬
‫גלגו"ל‪ .‬והוא שם בן ע"ב וכציור מ"ב למ"ב אלוה לאלוה‪ .‬כי‬
‫"גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם" )קהלת ה' ז'(‪ .‬וזהו סוד‬
‫אמרו ואף כי רוחם רוח ברוח בהיות הנאצל תלוי במאציל‬
‫והמאציל במאציל גבוה ממנו עד הגיע הדבר אל מאציל שאין לו‬
‫עליו מאציל והוא השם המחויב המציאות בבחינת עצמו יתברך‬
‫שמו‪.‬‬

‫הר קדוש פצח רנה‪ ,‬כבר פרשתיו‪ .‬ואמנם אמרו שהוא ראהו‬
‫גבוה מכל ההרים הגבוהים אשר בארץ ומתנועע ממקומו ויוצא‬
‫להלחם בכל שכחי שמו‪ .‬זהו עניין רוח הקדש בצאתו לפעול‬
‫דבר במדת הדין‪ .‬ועל כן שמע עליו קול נורא מבהיל מן המדה‬
‫ההיא האלוהית‪ .‬ועם כל זה עיין לראות מזה העניין סודו והורה‬
‫באמרו ושתי עיני פקחתי לראות מאין הקול יוצא‪ .‬ואם היה זה‬
‫בעיוני לבו שבקש לראות שום תמונה מדומה‪ .‬והעיד מיד שאין‬
‫שם תמונה‪ .‬ולפיכך הוצרך להטות אזני לבבו לשמוע כל דבר‬
‫שבא אליו משם כלומר באור קול הר קדוש‪ .‬ואמר ששמעו‬
‫אומר בחזקה ווי עמודי התירו התירו חשבי שמו‪ ,‬כי תורה‬
‫חדשה אני מחדש בקרב גוי קדוש הוא עמי ישראל שמי הנכבד‬
‫בתורה חדשה הוא‪ .‬והוא לא פורש לעמי מיום הסתירי פנים‬
‫מהם‪ .‬ואם הוא שם נעלם הוא מפורש‪ .‬ואז צוהו לבלתי הסתיר‬
‫שמו מחקריו באמת וגלהו לו בקדושתו ובכתריו ובחלקיו‬

‫קיג‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫ובמערכותיו ובצורותיו‪ ,‬והודיעו הזכרותיו והראהו מנהיגיו גם‬
‫משפיעי החיים בו לכל רוח‪ .‬והראהו סוד קריאת ים סוף וסוד‬
‫הים הגדול שהוא סובב הבית ומקיף כל פיאה‪ ,‬כמו שהראהו‬
‫עוד כי הרוח הנבואי מפיח שסודו "כי רוח החיה באופנים"‬
‫)יחזקאל א' כ'( ומרחף על פני מימי הים‪ .‬ואמר רקיע נורא בין הרוח‬
‫ובין הים מבדיל בעביו בין שניהם כעב זך מאד ותחתיו ענן גדול‬
‫ועליו האש הגדולה‪ .‬ואמר קול ה' אלהים יוצא מתוך האש‪,‬‬
‫והמשיך הענן כולו כך לפי המראה האלוהית אשר ראה בסתרי‬
‫השם המפורש‪ .‬ואני צריך עתה על כל פנים להעירך על כלל‬
‫העניין ההוא בקצת צורות פרטיות‪ ,‬שאצטרך לציירם לך‬
‫בהכרח כפי מערכות שמושי השם הזה‪ ,‬שהוא בעל רי"ו אותיות‬
‫וכולל ע"ב שמות‪ .‬ורמזו "ויעב"ר יהוה על פניו ויקרא" וכו'‬
‫)שמות לד' ו'(‪ .‬וכל זה מפני רצות ללמדך דרכי השם ומערכותיו‪.‬‬
‫ויספיק לך במה שאומר בו בראשי הפרקים כי זו היא הידיעה‬
‫מחודשה היא עתה בעולם ונתחדשה מי"ב שנה עד היום‪ ,‬ועיין‬
‫בצורותיה אלה‪:‬‬

‫קיד‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

ø ù à
î
é
ã

ö å ä
á
ò

ú à
ú
é

é
á

ë
î

î
î

é ø ö î ö ø à

‫קטו‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫‪ð à‬‬
‫‪òúé áî îéøöî öø àîë öåä øùà‬‬

‫‪é ë‬‬
‫‪é ú à‬‬
‫‪ã á‬‬
‫‪î é‬‬
‫נ ו‬ ‫ל פ‬ ‫ה י מ‬ ‫י ה‬ ‫ל א‬
‫מ ע‬ ‫ח א ל א ר י‬ ‫ל כ‬ ‫י ה‬

‫קטז‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫כל דבר שתראני מדבר בו לגלות לך סודו הוא מפני הודעת שם‬
‫המפורש או מה שמביא אל ידיעתו והוא הקדמה לו‪ .‬או הוא‬
‫מעניין הגוף והנפש והשכל האנושיים‪ .‬או הוא מעניין גוף‬
‫העולם וכוחותיו הנפשיות והרוחניות‪ .‬או הוא עניין גלוי מסתרי‬
‫התורה שהיה כפשוטו לעניין נגלה הכרחי‪ ,‬ובנסתרו לעניין‬
‫אמיתי‪ ,‬ראוי להעלימו מכל סכל מפני שני דברים‪ .‬מפני‬
‫שהעניין הנכבד אין ראוי שימצא כי אם לנכבדים והסגולות‪,‬‬
‫ומפני שאם יודע כלל דבר קטן או גדול לסכל יהיה נבזה בעיניו‬
‫כי לא יכיר מעלתו ולא יבינהו‪ ,‬וכל מה שתעלהו לפניו יתבזה‬
‫בעיניו‪ .‬ומה שתגלה למשכיל מזה יתכבד בפניו וישמח בו‪.‬‬

‫ועל כן אני שמח במה שאגלה למשכילים מזה על דרך שיבינוהו‬
‫וישמחו בו‪ ,‬ואשמר ממה שיראה נבזה לסכל שלא אגלהו‪.‬‬
‫ואמנם היות שם מורכב שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א‪ ,‬אד"ם שעל‬
‫הכסא הנה זה אגלה"ו‪ .‬אבל סוד אנכי יי' אלהיך והכסא‬
‫אכסה"ו‪ ,‬וסוד הזק"ן הנקרא הנקב"ה מפני פחד הנז"ק‬
‫אעלימה"ו‪ .‬גם סת"ר אהו"י שהם אותיות העלמה על דרך‬
‫ראש"י תוכ"י סופ"י‪ ,‬ראש"ו תוכ"ו סופ"ו‪ ,‬ראש"ה תוכ"ה‬
‫סופ"ה‪ ,‬הרא"ש התו"ך הסו"ף‪ ,‬כל זה אסתירה"ו‪ .‬כי הוא השם‬
‫ההסתר"ה שעשה סוד המשל"ש ש"ל הש"ם‪ ,‬וכן סוד הפנימי‬
‫הנעל"ם המסל"ס ס"ל הס"ם‪ .‬כי כל אלה רמזים להתעלם מפני‬
‫הרשע שהוא יצר הרע‪ .‬כי הנה העלם תהו ובהו יתהוו בעולם‪,‬‬
‫והנה העולם כמכוסה כסוהו מטה ומעלה ומטה האלהים בהם‬
‫לעד‪ ,‬והוא בעל מדה‪ .‬וכאשר היה כן היה מהופך‪ .‬ודע זה כולו‬
‫והצריך לקשור עמו כי אינו נכתב מפני הסכנה‪.‬‬

‫קיז‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫ואחר שהעירותיך על זה אשוב לדברי הספר ואומר כי כל‬
‫השמות המתגלגלות שהם שלשה והם שם בן ע"ב ושם בן מ"ב‬
‫ושם בן י"ב‪ ,‬שסימנם "ואמרתי ללא עמי עמ"י אתה" )הושע ב'‬
‫כה'(‪ .‬כללם עבדי"ם‪ ,‬וסימנם "כי לי בני ישראל עבדים" )ויקרא‬
‫כה' נה'(‪ .‬והנה לי פעמים עבדי"ם עולה יו"ד ה"ה וא"ו ה"א‪ .‬וסימן‬
‫שני "יקרה הי"א מפנינים" )משלי ג' טו'(‪ ,‬היא פעמים יקרה‬
‫עולים ככה‪ .‬והנה היא יציר"ה היא מרא"ה נבוא"ה‪ .‬וסימן‬
‫שלישי בקם בלע"ם ל"מ פעמים ע"ב עולים אד"ם‪ .‬וסוד בק"ם‬
‫שד"י סופי תיבות לאבות‪ ,‬ורמז עבדי הם‪.‬‬

‫ודע כי שם ע"ב חקוק במח האדם ובחמה בעולם ובחכמה‬
‫במדות שהן מדת יום ומדת לילה‪ .‬ושם בן מ"ב חקוק בלב באדם‬
‫ובלבנה בעולם ובבינה במדות שהן מדת רחמים ומדת הדין‪.‬‬
‫ושם בן י"ב חקוק בכבד באדם ובכוכב בעולם ובדעת במדות‬
‫שהן מדת הצדק ומדת המשפט‪ .‬והמדות דנות יום ולילה על מות‬
‫וחיים‪ ,‬ודנות אור וחשך על ברכה וקללה‪ ,‬ודנות ערב ובקר על‬
‫טוב ורע‪ .‬ולפי אלו השלשה עניינים זכר רזיאל שרפי קדש‬
‫וחשמלי טהר ואראלי זהר‪ .‬ואמר שהם רצים להבין מאמר‪,‬‬
‫ואומר שהשרף שומע מאמרים שלשה‪ ,‬והחשמל מבין שלשה‪,‬‬
‫והאראל יודע שלשה‪ .‬ועל זה השלש הנזכר אמר ובצאת הקול‬
‫העשירי מיוחד ומפורש בכל אדם להשמיעו ולהבינו ולהודיעו‬
‫לו‪ .‬והסוד שמע מבין ידע דרך יי'‪ .‬ואמר כי דרך יי' נודע מהר‬
‫סיני מתוך עשרת הדברים‪ .‬והנה סודם כתר תורה‪ ,‬שהם‬
‫עשרי"ם ושש"ה‪ ,‬בצירוף עשר"ת הדברי"ם‪ ,‬שהם שער"י‬
‫המדבר"ת‪ ,‬במד"ת ש"ר העי"ר‪ .‬ואמר עוד בשני דרכים שסודם‬

‫קיח‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫שלו"ש‪ ,‬מתנוע"ע‪ ,‬יש"ן וע"ר‪ ,‬ורמזם "ויהי ערב ויהי בקר"‪,‬‬
‫הוא תריכ"ו‪ ,‬וש"י ודש"י‪ ,‬חקר"י חקר"י‪ ,‬תארה על טעם‪ ,‬ענג‬
‫על חשק‪ ,‬והנחלק תענוגים דגים‪ ,‬תענוג מגידים‪ ,‬וכל תענוג‬
‫בעלי הבית‪ ,‬החתן והכלה‪ .‬והנה סוד תה"ו‪ ,‬ת'ענוג ה'חתן‬
‫ו'הכלה‪ ,‬אבל סוד בה"ו‪ ,‬ב'עלי ה'בית ו'הרגישה‪ .‬ואם תעיין בם‬
‫כראוי חי ראשי תבין סודם ותדע ששניהם אחים‪.‬‬

‫ואמנם זכר רזיאל ההדבקות בם שזכרם אחד אחד ואמר שכל‬
‫אחד אחוז זה בזה בסוד השם‪ .‬ואמר כי עשרה מאמרות נשמעות‬
‫מהקול האחד המיוחד ומשם הברכה נשפעת‪ .‬והורנו שהשם‬
‫סדוריו עשרות כלומר מתגלגל מעשר לעשר ספירות ומערכיו‬
‫מאות כלומר מן אות לאות והיא מערכת צירוף האותיות‪.‬‬
‫וסתריו אלפים ורבבות כלומר מן אלף ועד יוד‪ .‬ועוד כ"ו פעמים‬
‫כ"ו עולים סתרי"ו‪ ,‬והנה י"ה פעמים י"ה מחוברים עם ו"ה‬
‫פעמים ו"ה עולים מערכיו‪ ,‬גם ו"ה פעמים יהו"ה עולים‬
‫סדורי"ו‪ ,‬ושלשתם פו"ר שמו משולש ומפורש‪ .‬וכן י"ה פעמים‬
‫י"ה שעולים רכ"ה‪ ,‬גם י"ה פעמים ו"ה שעולים קס"ה‪ ,‬הכל‬
‫אנדרוגינוס והם זכר ונקבה‪ .‬ועוד י' פעמים י' הם קו"פ‪ ,‬ה'‬
‫פעמים ה' הם כ"ף ה"א‪ ,‬סודם הרופא וזה דבר אלהים‪ .‬בפרי‪,‬‬
‫עולם עולם‪ ,‬עלול מעמו‪ .‬ועוד ו' פעמים ו' הם למ"ד ו"ו והם‬
‫פ"ו‪ ,‬ועוד ה' פעמים ה' הם כ"ף ה"א‪ .‬והנה סוד כולם קפ"ו כפ"ו‬
‫פ"ו כפ"ו‪ ,‬וזה סתרם קוכין כוכין כוין כוכין‪ .‬וסוד כל אחד‬
‫נקודה מחוברת אל אחרת‪ .‬והם גם כן קכו"ס או קלו"ן ר"ע או‬
‫טוב והנו פועל מגלגל כולל מולל והוא על כסא ועל הכסא עלו‪.‬‬
‫והנה כוקיף הוא אדום ואדם‪ ,‬והנה קינכו חמשה גם כוני משפך‬

‫קיט‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫והוא מכשף והוא הטבע‪ ,‬וזה מקום והוא מוקם מנעלם מעולם‬
‫וזה מומך‪ .‬חבר הכל ותמצא על מקומו מקומו‪.‬‬

‫הנה כבר גיליתי לך דעתי וכבר ידעת שהשם הוא הפוע"ל‬
‫באר"ץ טוב ורע‪ .‬ואמנם כך כתבם והם בני בתי‪ ,‬והנה דעתי בן‬
‫ביתך ואם אתה תלמיד הגון תמצא מקום רחמים והוא גלגול‬
‫מעולם ועד עולם‪ .‬כי השם יהיה והיה והוה מעולם עד עולם וזו‬
‫דעתי‪ .‬והנה מקומו מעל עולמו ופעלו מעל עולמו גם כל זה‬
‫דעתי‪ .‬והנה בזה דעתי ודעת כל חכם שוות‪ ,‬ואמנם מעולם עולם‬
‫ועולם ומעולם המציא עולם וממציאה המציא מציאה‪ .‬והנה‬
‫הנמצא הוא הממציא והנמצא המציא עולם‪ .‬ומחכמה ובינה‬
‫המציא חמה ולבנה‪ ,‬וכן המח והלב והכבד אחד‪ .‬ומהמלאכים‬
‫המציא מלאכי חבלה והם מלאכי האדם‪ ,‬וממצוי המציא מצוי‪,‬‬
‫והמלאכים מצוים המצוה ומצוי ממצוי הם מאין‪ .‬ועל דרך‬
‫האמת כל נמצא מאין המציאו וזו היא דעתי‪ .‬וכל משכיל ידע‬
‫דעתי בעיינו בה‪.‬‬

‫ואחר שפירש השם ית' לרזיאל וזכרו סתרי שמו עוד הודיעהו‬
‫שלכבוד שמו ישוב וירחם על עמו‪ .‬ואמר רזיאל שהוא קרא‬
‫בהשבעות לעם הקדש במקומות הרבה לקדש את השם ללמדו‬
‫וללמדו כראוי‪ ,‬כמו שאמרנו למעלה בעניין מצות קריאת הספר‬
‫בכל שבת פעם אחת כסוד פעם אחת בשבוע‪ .‬ואמר לעם בשם‬
‫השם שכל חשקי חשק שמו ישמחו בו תכלית שמחה‪ .‬כעניין‬
‫ויהי "דוד מפזז ומכרכר לפני )הארון( ]יהוה[" )שמואל ב' ו' טז'(‪.‬‬
‫ואע"פ שנאמר על מיכל אשתו "ותבז לו בלבו" )שם(‪ .‬כי על כן‬

‫קכ‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫לא זכתה לבן ראוי למלך‪ ,‬וזכתה בו בת שבע‪ .‬והמשכיל יבין‬
‫זאת‪ .‬וכן חייב כל משכיל שלם לבזות דיעות ההמון בענייני‬
‫כבוד האל ולכבדם כשאר ענייני הבליהם אשר לא מעלים ולא‬
‫מורידים כי המה הבל‪ .‬רק רזיאל פירש עוד סוד השם יותר‬
‫באומרו מפורש כי שם יי' הוא כבוד יי' והוא חש"מל מש"לח‬
‫את השעיר המדברה‪ ,‬וזה כולו מבואר‪ .‬ועוד פירשו יותר ואמר‬
‫כי השעיר הוא השרף השורף את הדם ועל כן נצטוינו לעשות‬
‫לו מה שידעת ביום הכפורים‪ .‬והעיד עליו עדים כי שם יי' הוא‬
‫גאל ישראל וגואל יהודה‪ .‬והשלים הספר ואמר‪ ,‬וכל ישראל‬
‫ויהודה הכינו לדרך צידה וכו'‪ .‬ואמר כי "גואלנו יהוה צבאות‬
‫שמו קדוש ישראל" )ישעיה מז' ד'(‪.‬‬

‫חותם ההפטרה‬
‫דע שאחר ששמתי זה הספר לחותם לכל הספרים בכלל גם‬
‫שמתיו בפרט כדמות חותם לכל אחד ואחד מהם‪ ,‬ראוי הוא לי‬
‫שאפרש בו מה שאפשר לי לפרש ממעלת ידיעת השם הזה‬
‫הנכבד שהוא באמת השם המפורש לבדו‪ .‬לפי שאי אפשר לברר‬
‫בשום צד כללי ופרטי יחד מה שיפורש מזה כמו שאודיעך בו‬

‫קכא‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫קבלתי ודעתי‪ ,‬עד שתשיג ממנו עם ההשתדלות הראוי‬
‫וההשתכלות המעולה מה שהשגתי אני ממנו בע"ה‪ .‬ואם יעזרך‬
‫השם תוסיף גם כן כמו שנאמר "תן לחכם ויחכם עוד הודע‬
‫לצדיק ויוסיף לקח" )משלי ט' ט'(‪ .‬וידיעת השם היא המוציאה‬
‫שכלו של האדם מן הכח אל הפועל‪ .‬ועל כן לבי שמח במה‬
‫שהשגתי ממנו ואם הוא מעט הנו אצלי הרבה אחר שנודע לי‬
‫שידיעתו היא תכלית ההצלחה האנושית אשר בעבורה נברא‬
‫בצלם אלהים ובדמותו‪ .‬וכאשר שמחתי עם מה שהשגתי ממנו‬
‫הניעתני שמחתי עם השגתי הקצרה לכתוב ממנו מה שיועיל‬
‫לזולתי מן הראויים לזו ההשגה‪ ,‬עד שתגיע לנפשם ההצלחה‬
‫המעולה האלהית כל איש ואיש מן המעיינים כפי מה שהוא‪.‬‬

‫והנני מחל לדבר בשם השם ית' ויתע'‪ .‬תחילת מה שצריך‬
‫שתדעהו שהתורה הקדושה אמרה "ויאמר אלהים נעשה אדם‬
‫בצלמינו כדמותינו"‪ .‬ואמרה שהאדם נעשה ונברא בצלם‬
‫אלהים ובדמות אלהים‪ ,‬ולא זכרה שישנו נברא בצלם שם‬
‫המיוחד ולא בדמותו‪ ,‬ולא זכר לו לאדם צלם ולא דמות‪ .‬ועניין‬
‫"ותמונת יהוה יביט" )במדבר יב' ח'( אינו מזה המין‪ ,‬כי אותה‬
‫היתה אמיתתה נבואה למשה לבדו ואינו עניין כולל המין בזה‪.‬‬
‫וזה סוד המצאת האדם והוראה על מהותו‪ .‬ומאמר "שפך דם‬
‫האדם באדם דמו ישפך" ונתינת טעמו מפני שנברא בצלם‬
‫אלהים‪ ,‬עניינו לפי הנסתר שאם ההורג גוף זולתו ומפריד צלמו‬
‫האלוהי ממנו הוא חייב מיתה‪ ,‬קל וחומר ההורג עצם אמתתו‬
‫ואינו משלים עצמו שהוא חייב עונש של שופכי דמים‪ .‬ועל זה‬
‫רמז באמרו "שפך דם האדם באדם"‪.‬‬

‫קכב‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫ואמנם סוד אלהי"ם הוא י"ה מל"א‪ .‬וסוד א"ל מי"ה‪ ,‬י"ה מא"ל‪,‬‬
‫והנו מל"א הו"ד‪ ,‬באד"ם ובא"ל‪ .‬והנה אלהי"ם‪ ,‬בד"ם ובל"ב‪,‬‬
‫אבל נבד"ל‪ ,‬והוא מבדי"ל‪ ,‬מ"ח ול"ב‪ ,‬ומחל"ב‪ ,‬ומחב"ל‪ .‬ועליו‬
‫נאמר הללוי"ה‪ ,‬הי"ה הי"ה הו"ה יהי"ה‪ ,‬והנו בכ"ל לב"ב‪,‬‬
‫ונקרא הכס"א‪ ,‬גם הטב"ע‪ ,‬ולמו"ד‪ ,‬ומול"ד‪ ,‬כו"ס‪ ,‬פ"ו‪ ,‬פא"ה‪,‬‬
‫ממא"ה‪ ,‬מ"ם ה"א‪ ,‬מו"ם‪ ,‬והכה"ן‪ ,‬והליל"ה‪ .‬יסוד"ו גבו"ל‬
‫אד"ם‪ ,‬אלהי"ם‪ ,‬בל"י ד"ם‪ ,‬מבדי"ל‪ ,‬הכונ"ה‪ ,‬כנו"י‪ ,‬כוי"ן‪ .‬ועוד‬
‫אלהי"ם‪ ,‬אלימ"ה‪ ,‬כמו"ך‪ ,‬ימו"ל‪ ,‬המהו"ל‪ ,‬המוה"ל‪ ,‬המטב"ל‪,‬‬
‫הטב"ע‪ ,‬המבל"ט‪ ,‬א"ב וא"ם ל"ו‪ ,‬הבטל"ם‪ .‬אלהי"ם‪ ,‬המבט"ל‪,‬‬
‫הטב"ע‪ ,‬המוגב"ל‪ ,‬הי"ה אלהי"ך‪ .‬והוא גלג"ל יו"ד‪ ,‬גלג"ל‬
‫ההו"ד‪ ,‬גלגל"ך‪ ,‬כגלג"ל‪ ,‬נבד"ל‪ .‬והנו גלג"ל די"ו‪ ,‬גלגל עשירי‪,‬‬
‫תרו"ן‪ ,‬ששו"ן‪ ,‬טפ"ה ראשונ"ה‪ ,‬הגו"ף הראשו"ן‪ ,‬גלג"ל‬
‫עשיר"י‪ ,‬גלג"ל שמרי"ם‪ ,‬שמ"ר גלגלי"ם‪ ,‬לדרו"ש הפל"א‪,‬‬
‫לסב"ב המפלאו"ת‪ ,‬מפלאו"ת הטפ"ה‪ ,‬הארמי"ת‪ ,‬הרמאי"ת‪,‬‬
‫התרומ"ה‪ ,‬התמור"ה‪ ,‬מהתור"ה‪ ,‬הגוזר"ת בכח"ה‪ ,‬גזרו"ת‬
‫היהוד"י‪ ,‬מצל"ם ודמו"ת‪ ,‬מלמו"ד מצו"ת‪ ,‬ומלמד"ת עיו"ן‪,‬‬
‫מלמד"ת קבל"ה‪ ,‬מור"ה בחי"י שע"ה‪ ,‬חי"י רג"ע שנ"ה‪ ,‬כ"ח‬
‫ספיר"ה גימטרי"א‪ ,‬החמ"ש לארב"ע‪ ,‬הארב"ע חמ"ש בכ"ח‪,‬‬
‫הארב"ע לחמ"ש‪.‬‬

‫כל אלה השערים שפתחתי לך מסוד אלהי"ם הם התחלה להעיר‬
‫לבך אל מה שיבוא אחר זה‪ .‬והוא שצריך שתדע כי השם‬
‫הראשון ה"ו י"ה‪ ,‬והתיבה השנית ה"י ו"ה‪ .‬על כן צרף הראשון‬
‫ותמצא כי ה"ו ה"י‪ ,‬וצרף השנית ותשיג כי ה"י ה"ו‪ ,‬והנה לך‬

‫קכג‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫בשם ארבע צורות‪ .‬וסוד צירופם יהו"ה יהי"ה והו"ה והי"ה‪.‬‬
‫וכשתערב תוכם הפוך מן הסוף עד הראש תמצא שני שמות‬
‫ישרים‪ .‬ועוד אם תערב ראשו וסופו של הראשון עם ראשו‬
‫וסופו של אחרון תמצא שם אחד ישר‪ .‬וכן תעשה לשנים‬
‫האמצעים ותמצא שם שני ישר‪ ,‬הרי כולם ארבעה שמות‬
‫ישרים‪ .‬ועוד אתה צריך למצוא ארבעה שמות הפוכים‪ ,‬ועוד‬
‫ארבעה שמות ישרים‪ .‬צריך אם כן שתגלגל השם עם כל‬
‫גלגוליו תחילה באותיות לבד ואחר כן בתיבות כל מה שסובל‬
‫לפי מערכותיו‪ ,‬ויעלה מספרו י"ב שמות שלמים מגולגלים‬
‫ומספר אותיותיהם מ"ח והם חתומים במח"י‪ .‬ויורה שזה השם‬
‫מחי"ב הדומ"ה המוד"ה וכל נמצא בשמו יחתם‪ .‬ואמנם הוא‬
‫מ"ת בחושי"ם וסודו מט"ה מתחד"ש מהד"ם מתחד"ש‪ ,‬ומספרו‬
‫חד"ש והוא חד"ש מחשבותינו כי הוא אינ"ו גו"ף ול"א כ"ח‬
‫בגו"ף והוא עול"ם עליו"ן‪ ,‬והוא חד"ש‪ ,‬בשב"ח‪ ,‬בי"ש‪ ,‬הו"א‬
‫רו"ח אלהי"ם‪ ,‬אלה"י המחזו"ר‪ ,‬ואלה"י המזר"ח‪ ,‬אח"ר זמנ"ו‪,‬‬
‫מחנ"ה רבו"א‪ ,‬בור"א הכוכבי"ם‪ ,‬חמ"ר נבוא"ה‪ ,‬מרא"ה‬
‫בנבוא"ה‪ ,‬גלג"ל מדב"ר‪ ,‬גלג"ל פוס"ק‪ .‬וחבר שי"ב שסודו‬
‫חד"ש‪ ,‬ש'שת י'מי בראש י"ת עם מ"ח תמצא סוד מחשב"י‪,‬‬
‫ח"ם יב"ש‪ ,‬במשי"ח‪ ,‬שנ"י‪ ,‬חבר אליהם עוד י"ב הרי מחשב"י‬
‫ב"י‪ ,‬שד"י מח"י‪ ,‬חיי"ם ורחמי"ם‪ ,‬שב"ע‪ ,‬ספירות לים ב"ה‪,‬‬
‫שבעים ספירות הלב‪ ,‬ספירת העמ"ר‪ ,‬ספיר"ת החש"ב‪ ,‬ספ"ר‬
‫החש"ק חד"ש‪ ,‬ש"ם המיוח"ד ש"ם חד"ש‪ ,‬ספ"ר חד"ש ספ"ר‬
‫החיי"ם‪ ,‬וקורא לך שם חדש‪.‬‬

‫קכד‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫עיין ושמור וקבל בשעה שמכנסין פז"ר מאמר"ו כי נוריא"ל‬
‫מאמרי"ו ממורי"א רצו"א ארמו"ן רמז"ן רמז כל רמזים‪ .‬והוא‬
‫הרב"ץ במהר"ן פורי"ה בפרי"ה ‪.‬ושוב סדרן בחד"ש ארבע"י‬
‫א"ל‪ .‬ואחר שתגלגל השם ותכיר דרכיו בלא נקוד השתדל‬
‫להבין בנקודיו ובגלגולים‪ .‬ועיין במה שנקוד בו השם בספר‬
‫חיים בשלש צורות ואל תנקדהו בשוא‪ .‬ודע שהמנוקד שם בשם‬
‫בן י"ב הוא לכסות סוד נקודו‪ .‬וגם בשם הנקבל הנחלק לד'‬
‫חלקים הכתוב שם בחציי השמות צריך מעט קבלה להדריך‬
‫השכל ידיעת סתריו‪ .‬ואמנם נקודו שלם בתכלית השלמות לפי‬
‫הראוי לשני שמות ישרים והפוכים ואין בם לא תוספת ולא‬
‫חסרון‪ ,‬והם חמשה נקודים שהם במקום חמשה צלמים הבאים‬
‫מן כצמנ"ש‪ .‬ורמזם "יהוה קנני ר'ד'ק'מ'מ'" )ר'אשית ד'רכו ק'דם‬
‫מ'פעליו מ'אז( )משלי ח' כב'(‪ .‬ונשאר מן הנקוד פ"ס כנגד ל"ח והם לפס"ח‬
‫לקמ"ח לנצ"ח‪ .‬חלקם לחציים למאזני"ם ובפל"ס ובניס"ן ויעלו‬
‫סודיו פ"ט פ"ט‪ ,‬גו"ף גו"ף‪ ,‬מדמ"ה מהד"ם‪ .‬וסודם מקוב"ל‪,‬‬
‫פ"ו ופ"ו‪ ,‬צל"ם ח"י‪ ,‬ע"ץ ח"י‪ ,‬כס"ף ח"י‪ ,‬פ"ס כח"י‪ ,‬מני"ן‬
‫חי"י‪ ,‬חפ"ץ‪ ,‬קע"ח‪ ,‬חצ"י סבו"ב‪ ,‬יסב"ב חו"ץ‪ ,‬מסב"ב סבי"ב‪,‬‬
‫מגלג"ל גלגו"ל‪ ,‬מגלגו"ל גלג"ל‪ ,‬מסב"ב ע"ד‪ ,‬סבי"ב חצ"ו‪,‬‬
‫ע"ד לע"ד‪,‬‬
‫היד"ע העי"ד‪,‬‬
‫החול"ם החלו"ם‪ ,‬גו"ף החלו"ם‪ ,‬הגו"ף לוח"ם‪ ,‬המדמ"ה‬
‫מוח"ל‪ ,‬החכמ"ה והגו"ף‪ ,‬והבינה והמדמ"ה‪ ,‬כ"ח במאזני"ם‪,‬‬
‫טי"ט בקמ"ח‪,‬‬ ‫ובפל"ס‪ ,‬כ"ח בפס"ח‪ ,‬ובניס"ן‬
‫ובענ"ן‪.‬‬

‫קכה‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫וידוע שאין בספר הישר שמות מצורפים אבל יש שם רמזים‬
‫עליהם ועל דרכם‪ .‬ויש בספר החיים רבים מהם‪ .‬ויש גם כן‬
‫בספר עדות שם בן מ"ב רמוז בראשי פסוקים‪ .‬גם יש רמזים‬
‫בספר הברית עליהם‪ .‬ויש בספר איש אדם השם הגדול מצורף‬
‫ורמזים רבים שם גם כן עוד וגם גלגולים‪ .‬ובספר המליץ אין‬
‫שם שם קבוע מצורף שלם רק רמזים‪.‬‬

‫ובכולם תמצא שם הקדש שהוא שם המפורש שהוא שם‬
‫המיוחד מצורף ומורמז ומנוקד בשינויים רבים והם כולם יורו‬
‫על ענייני דרכי השם ועל פעולותיו הנפלאות ועל מדותיו‬
‫הנעלמות ועל חקותיו המבדילים בין קדש לחול ובין אור לחשך‬
‫ובין ישראל לגוים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה שהורו‬
‫על האומרים כי סדר הבדלות הוא אמונה ובאמת כך הוא סדרם‬
‫הטוב קדש נלחם עם חול שהוא חוש דלק‪ ,‬קול חדש‪ ,‬דל חושק‪,‬‬
‫וסודם ד"ת ד"ם‪ ,‬חתם‪ ,‬דרך דרך‪ ,‬רוחי רוחי‪ ,‬יטהר יטהר‪ ,‬טירה‬
‫טירה‪ ,‬ארך וארך‪ ,‬היראה והיראה‪ ,‬הראיה והראיה‪ ,‬וסודם‬
‫היראה והגבורה‪.‬‬

‫אור וחשך‪,‬‬
‫ואחר שהיה‪,‬‬ ‫שאחר הו יה‪,‬‬ ‫האש והירח‪,‬‬
‫שהיה‪,‬‬ ‫אחור‬
‫הראיה‪,‬‬ ‫חוש‬
‫חוש‬ ‫שטר חוזה‪,‬‬
‫טרזה‪,‬‬

‫קכו‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫חוט שזרה‪,‬‬
‫כשני הפכים‪,‬‬ ‫כשירה‪,‬‬ ‫הנפש והגוף‪,‬‬
‫ותענוג‪,‬‬ ‫לגמול וענש‪,‬‬
‫דתנועה‪,‬‬
‫והרוח יש‪ ,‬והיש רוח‪ ,‬יש‬ ‫שר הוזח"ט‪ ,‬חוזה שדרה‪,‬‬
‫הכר‪,‬‬
‫שהכיר‪,‬‬
‫שם המסלם‪,‬‬ ‫שם הנכנע‪,‬‬ ‫שם הנעלם‪,‬‬ ‫שיחזיר‪,‬‬
‫שם הנקם‪,‬‬ ‫קץ השם‪,‬‬ ‫שם הקץ‪,‬‬
‫תקלה‪,‬‬ ‫צלם שעה‪ ,‬עץ עשה‪,‬‬
‫קהלת‪.‬‬ ‫נקוד שלמה‪,‬‬ ‫עצה לשם‪,‬‬

‫גוים‪,‬‬ ‫ישראל‬
‫וגלמי‪,‬‬ ‫ראשי‬
‫גואל ישרים‪ ,‬שכר היהודים‪ ,‬שיר פי‪ ,‬שיר המילה‪ ,‬למדו‬
‫השירה‪,‬‬
‫פר ודיש‪ ,‬פר דיוש‪ ,‬פרדישו‪ ,‬מטטרון וסנדלפון‪ ,‬ששי‬
‫קשר‪,‬‬
‫שש‪ ,‬קרש‪ ,‬ק'ק'ק' ק'ק'ק'‪ ,‬שש כנפים‪ ,‬כשש פנים‪ ,‬עשרים‬
‫עינים‪,‬‬
‫מדות שמי‪ ,‬שינ יוד מם‪ ,‬דמיון שמי‪ ,‬זינ כף רש יוד‪ ,‬נפש‬
‫דיו‬
‫זכרי‪,‬‬
‫עזרתי‬ ‫דמו זכרתי‪,‬‬ ‫דמותי זכר‪,‬‬ ‫דמות זכרי‪,‬‬
‫שמים וארץ‪,‬‬ ‫זרע קדש‪,‬‬ ‫זרעתי‪,‬‬

‫קכז‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫פזרת‪,‬‬ ‫תפזר‪,‬‬
‫אות וכן‬ ‫כ"ן וכ"ן‬ ‫מאמרות‪,‬‬
‫פ"ל‬ ‫פ"ל‬
‫למד פה‬ ‫פה למד‬
‫עזריאל‬
‫רזיאל‬ ‫יזרע אל‬
‫ששת ימי‬ ‫יום השביעי‬
‫המעשה‬
‫אלה הם שמות המבהילים‬
‫כל מלאך ועיין בם‬
‫חצי השם‪ ,‬השביעי כלו‪ ,‬משביע ההויה‪ ,‬במהות‪ ,‬החתם‪,‬‬
‫בכנף הצור‪,‬‬ ‫בכנף אש‪ ,‬בכנפי ארץ‪,‬‬ ‫ואמתו‪,‬‬
‫הפור‪,‬‬ ‫בכנפי‬
‫יהו"ה המשביע‬
‫אדנ"י בצירוף‬
‫אליהו מקנא‬ ‫ברוח אליה מקנא‪,‬‬ ‫ברוח אלהים קנא‪,‬‬
‫בפינחס‪,‬‬
‫פינחס מקנא באליהו‬
‫ששת ימי המעשה‪,‬‬ ‫יום השביעי‪,‬‬

‫וידוע שאין כוונתי בזה הספר לכתוב ענייני השמות לפי דעת כל‬
‫אחד ואחד מהעניינים‪ ,‬אבל כוונתי לרמוז קצת ענייני שמות‬
‫שחשבום לשם כפי מה שהם‪ .‬ואין ספק שלא ימצא אדם בדור‬
‫הזה מאנשי דורנו מן חכמי התלמוד שיודה בדברנו‪ ,‬אך יקשו‬
‫עלינו על מה שהוא מפורש‪ ,‬וישאלונו כמה הוא נסתר ונעלם‬

‫קכח‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫ויורה כל מאמין מקובל‪ .‬ועוד ראוי שתדע כי השמות דומים‬
‫בענייני הרכבתם לעניינים ההווים והנפסדים מצד אחד‪ .‬ואמנם‬
‫הקיימים קראום החכמים מעשה מרכבה והאחרים קראום‬
‫מעשה בראשית‪ .‬וסוד זה תרפ"ב עברי"ת וסוד זה שב"ט על‬
‫הדרך ואני עברתי על הדרך ומצאתי‪ .‬והנה הדריכני הדרך‬
‫האחד בזה אל קריאת הספרים והשני אל חכמת הספירות‬
‫והשלישי אל מערכת הספור‪ .‬ועל זה כשתדע את שם בן י"ב קל‬
‫הוא עליך מאז לדעת שם בן מ"ב‪ ,‬וכשתדע שם בן מ"ב קל הוא‬
‫עליך לדעת שם בן ע"ב‪ .‬ואין צורך לדבר בו בגלמי הצירופים‬
‫הנה כי הם סבה לאשר יבואו ויהיו לסמנים בכל מקום‪ .‬ועתה‬
‫שים דעתך להכין מערכות חמשה שמות הקדש הנכתבים בספרי‬
‫הקדש שאינן נמחקים אבל הם נחקקים‪ ,‬כלומר לאופניהם‬
‫מתגלגלים השמות הידועים הקדושים והטהורים הנכתבים‬
‫בספרים‪ .‬אין לי צורך לכפלם פה‪ .‬אמנם מה שצריך להודיעך‬
‫מאמיתת דרכיהם ומערכתם הוא זה ודעהו אם תרצה‪.‬‬

‫כל שם שתמצא כתוב מן השמות הקדושים שהם בעלי תיבה‬
‫אחת חלק חלקיו והפשט הרכבותיו בכל מה שתוכל עד‬
‫שתביאהו אל שם שמספרו פחות ממנו‪ ,‬ואחר כך ראה מה נוסף‬
‫מזה על זה דמיון זה‪,‬‬
‫שם צבאות קח כללו‬
‫ש"ר אשל"ח‬ ‫רא"ש לח"ש‬ ‫והנו ש"ר של"ט‬
‫שו"ב‬ ‫נפ"ש אח"ת‬ ‫תש"ק ט"ל‬
‫לרא"ש‬
‫לרא"ש‪.‬‬ ‫רחמי"ם‬

‫קכט‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫וכך חלק עד שתמצא ממנו שם שדי הוצא שם בשם וראה כמה‬
‫נשאר מזה על זה ותמצא תוספת צבאות על שדי הוא אל"פ‬
‫למ"ד‪ .‬ותוספתו על אל שדי יפסד אבל תוספתו על שדי שהוא‬
‫אל עם דם לא יפסד‪ .‬כי הוא מדע מאל מלא העגול ובהיות שדי‬
‫על פה הקף הפנים לא יפסד‪ .‬ההויה סודה א"ל וחותמה ויה"י‬
‫והנה א"ל מורכב מן ההוי"ה הפשוטה המיוחדת‪ .‬כי כל מורכב‪,‬‬
‫אחר שחוזר אל היסודות אשר מהם הורכב הנה נשאר אתם‬
‫ועוד מתגלגל מהם וחוזר אליהם תמיד חללה בסבוב ובעגול‬
‫ובגלגול‪ ,‬וחמרו הראשון קיים תמיד וצורותיו וחותמיו מתהפכין‬
‫מעת לעת‪ .‬וזו היא בעצמה דרך המספר‪ ,‬והאחדים יסודות‬
‫לעשרות ולכל מספר אחריהם‪ ,‬והעשרות למאות והמאות‬
‫לאלפים והאלפים לרבבות וכן עד התכלית חללה‪ .‬ואלה כולם‬
‫ספירות ולהם הרכבות וסודם הפנימי הרוחני ס'וף ת'וך ר'אש‬
‫כ"ף חוב"ה וכ"ף זכו"ת צעק"ת ע"ת ק"ץ או"ר נבר"א קדמו"ן‬
‫אב"ן ארו"ר מע"ץ ע"ץ ארו"ר מאב"ן או"ת מנוק"ד מנב"א‬
‫י"ש מי"ש שכ"ל מרא"ה הנבוא"ה שד"י שמ"ו שמ"ו מטטרו"ן‬
‫חש"ב מחש"ב‬ ‫שב"ח משב"ח‬
‫מציי"ר‬ ‫ציי"ר‬
‫הקר"י מקר"ה‬ ‫יק"ר מיק"ר‬
‫הי"ה‬ ‫ק"ר מק"ר‬
‫אשמ"ר המד"ע‬ ‫הדמיו"ן המקר"ר‬
‫וזו היא דרכו‪,‬‬
‫אָ‬ ‫ֵרגִּ ֵבּ‬ ‫ָה‬
‫וֵ‬ ‫ֵט ֵח ָז‬ ‫יֹ‬

‫קל‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫הואָ‬ ‫ָו‬ ‫היאָ‬ ‫ֵבּ ֵט‬
‫ֵט ֵבּ‬
‫ָו‬ ‫ָו‬
‫תתחיל מן א' וסיים חללה בה גם כן שכל דבר נספר או‬
‫נחשב ממנו נאצל ואליו חוזר ועל כן הוא ראשון והוא‬
‫אחרון הוא ראשית המציאה והוא תכליתה וכן תעשה‬
‫לעשרות ביושר‪,‬‬
‫ָע ֵפ ָצ‬ ‫ֻס‬
‫נָ‬ ‫ָכ ָל ֵמ‬ ‫יֹ‬
‫קֹ‬
‫וכן למאות‬
‫ןֻ ֵף ָץ‬ ‫ָךּ ֵם‬ ‫ֵר ִשׁ ָתּ‬ ‫קֹ‬
‫אָ‬
‫וכן כולם‬
‫והנה מן אל"ף אתה מתחיל ובאל"ף אתה מסיים‪.‬‬

‫טוב‬ ‫טוב‬ ‫טוב‬ ‫טוב‬
‫חיי"ם‬
‫הנבי"א‬
‫מיוח"ד‬ ‫חכ"ם‬
‫קלא‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫הנה כבר התבאר לך מזה כי אל"ף הוא בעצמו ממלא אי"ק‬
‫שהם דבר אחד וכן הם כמו כן ראשי תיבות‬
‫עשרה‬ ‫אחד‬
‫מאה‬
‫אע"מ אי"ק אל"ף הכל אחד‪ .‬ודע כי שער המאה אחד‪ ,‬גם שער‬
‫האחד מאה‪ .‬וכן שער האלף אחד‪ ,‬גם שער האחד אלף‪ .‬וכן‬
‫הרבבות עד אין קץ‪ .‬וכבר תבין שאר מזה‪ .‬וראה כמה מן‬
‫אלהי"ם עד שד"י וכמה מן אלהי"ם עד צבאו"ת‪ .‬וכן ראה כמה‬
‫מן אדנ"י עד אלהי"ם ומן אדנ"י עד שד"י ומן אדנ"י עד‬
‫צבאו"ת‪ .‬ועוד ראה כמה מן יהו"ה עד אדנ"י ומן יהו"ה עד‬
‫אלהי"ם ומן יהו"ה עד שד"י ומן יהו"ה עד צבאו"ת‪ .‬ואז תבין‬
‫יראת יהו"ה וא"ת אמ"ת או"ת אמ"ת עד הצלם‪.‬‬

‫ודע שאני אכתוב לך זה המספר בכלל וברמזים עד תצ"ט‪ .‬מן‬
‫הא' עד הב' ט"ל יהו"ה אח"ד בבא ובנב נב אחד ה' בא ה' בן‬
‫אבד"ה אב"ן וזנ"ב זנ"ח אדנ"י ואנ"ח‪ ,‬וחנתי את אשר אח"ן‬
‫ורחמתי את אשר ארחם‪ .‬ומן הא' עד הג' ט"ל כ"א והם ס'‬
‫חברם ותמצא צ"ט סגול סלט‪ .‬ודע כי זהו המספר הכללי להם‬
‫כ"ו ס"ה פ"ו שי"ד תצ"ט‪ ,‬והם השמות שאינם נמחקים‪ .‬גם כ"ו‬
‫נגזר מן ט"ו‪ ,‬גם כ"א נגזר מן ט"ו‪ ,‬גם כ"ו מן כ"א‪ ,‬וכולם‬
‫נגזרים תחילה מן י"א שהוא ו"ה‪ .‬גם מן י"ה ומן יה"ו שהוא‬
‫אהי"ה ומן יהו"ה‪ ,‬כי א"ל בעצמו הוא ההוי"ה‪ .‬ויהי יהיו יה א‬
‫יה וכן אלוה הוא יהיה והיא היה י' יצא י' יאמן י' מאין אלף‬
‫האמינה‬
‫האמין הפלא‬

‫קלב‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫מלאך עונה‬ ‫מלאך הפליאה‬
‫רכב‬ ‫מלאך סמאל‬ ‫ברך‬
‫סך מלא מלא‬
‫ממלא ממלא‬ ‫לל‬ ‫ממ‬ ‫אני אהיה‬
‫אלפ‬ ‫פלא‬
‫רכב ברוחו בו הרגו ויראה רכב וגבורה‬ ‫עבד עולם‬
‫פר"ח‬ ‫ועד הד'‬ ‫ודע כי מן הא'‬
‫ויעבר יהו"ה שד"י‬
‫והו ימצא‬ ‫י"ה ימצא‬
‫והו המצאה‬ ‫יה המצאה‬

‫ומן הא' ועד הה' תגע בידי שם קטן שם העולם הבא בשם נקבה‬
‫יהו"ה שד"י קטן יהו"ה קטן אלף למד הויה נקדה לא יפסד‬
‫העולם הבא יהו"ה שם יהו"ה שד"י‪ .‬ומן הב' עד הג' כלומר כ"א‬
‫אהי"ה‪ .‬ומן הב' עד הד' זיוו ממהר ממרה כואב מדבר חכם‬
‫מראה חיים‪ .‬ומן הב' עד הה' דלת כחות המשפט כחות ס"ה‬
‫חותם אדם שם קטן צבאות‪ .‬ומן הג' עד הד' רכ"ח כרו"ב ברוך‬
‫אלהים עץ חיים‪ .‬ומן הג' עד הה' תי"ג קפ"ה הפני"ם‪ .‬ומן הד'‬
‫עד הה' אל"ף למ"ד והסוד שדי למד פלא‪ .‬וכאשר ראית והבנת‬
‫מאלה כפול וחבר והפשט והרכב הדברים ותבין סודם‪.‬‬

‫זה הפירוש כבר כתבתי בו מה שרציתי מכלל הדברים‬
‫ומפרטיהם וגם הארכתי בעניינים ובצירופים מבהילים דעת‬
‫הרואה אותם בתחילת מחשבה‪ .‬ואני כוונתי אל היותם מועילים‬
‫לאחד שלם מעולה‪ ,‬ואם לא יועילו לעשרת אלפי אלפים פתאים‬

‫קלג‬
‫השכל‬ ‫ספר ההפטרה‬ ‫מצרף‬

‫כי האחד ההוא אצלי הוא שקול כנגד כולם‪ ,‬ומשה שקול כנגד‬
‫כל ישראל‪ ,‬ופני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה‪ .‬וחיה‬
‫אחת יש ברקיע ששמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל‪ .‬וצורת‬
‫יעקב חקוקה בכסא הכבוד‪ ,‬והאבות הן הן המרכבה‪ ,‬וכל ישראל‬
‫ערבים זה לזה‪ .‬ויספיק לך מה שאמרתי בזה‪ ,‬ועיין בכל דבור‬
‫ודבור ובכל עניין ועניין אולי תבינהו ותכיר בו סוד‬
‫והי"ה‬ ‫יהו"ה‬
‫יהו"ה‬
‫מ‬ ‫ע‬
‫ך‬
‫יע"ו‬ ‫ואע"י‬ ‫בנל"ך‬

‫קלד‬